‫מדיניות שיעור השלמה‬

‫הרחבה של מאמרים מסוימים שהם חובה למבחן‪:‬‬

‫מאמר של לאה זנבר‪2012 -‬‬
‫המאמר סוקר סוגיות מרכזיות במדיניות רווחה ובודק האם יש להם שורשים במשנתו של הרמב''ם‪ .‬כותבת‬
‫המאמר עורכת דיון השוואתי‪.‬‬
‫הסוגיות שהמאמר בוחן‪ :‬התפיסה המנחה את הסיוע לנזקקים‪ ,‬מערך המיסוי‪ ,‬סיוע בעת אבטלה‪ ,‬עידוד‬
‫השיבה לעבודה‪ ,‬מהגרי העבודה ומהות הסיוע הסוציאלי‪.‬‬
‫המסקנה של הכותבת היא כי דברים שנכתבו לפני שנים רבות מהווים אבן יסוד ורלוונטים גם כיום בסוגיות של‬
‫מדינת הרווחה‪.‬‬
‫התפיסה המנחה את הסיוע לנזקקים‪ -‬הרמב''ם מדגיש את הצו האלוקי לסייע לנזקקים‪ ,‬את ההיבט‬ ‫‪.1‬‬
‫המוסרי ואת החמלה‪ .‬גם התיאוריות המודרניות מדגישות את החמלה והמוסריות‪ .‬עם זאת יש גישות‬
‫שמדגישות את הכדאיות שבסיוע (הרווחים שיוצאים מכך‪ -‬אני יסייע לך ואתה תסייע לי בהמשך) ואילו‬
‫אצל הרמב''ם הסיוע מגיע ממניעים טהורים‪.‬‬
‫מערך המיסוי‪ -‬מיסוי פרוגרסיבי‪ -‬מס שגדל על פי גידול ההכנסה‪ ,‬המס נקבע על פי ההכנסה‪ .‬הרעיון‬ ‫‪.2‬‬
‫שמאחורי דרך מיסוי זו זה שהחזק דואג לחלש‪ ,‬סולידריות חברתית וחלוקה מחדש‪ .‬גם כאן על פי‬
‫זנבר יש התאמה בין הרמב''ם לבין מה שמתרחש כיום‪ .‬הרמב''ם מזכיר קופה של צדקה‪ -‬איסוף‬
‫כספים כל אחד על פי יכולתו וחלוקה של הכסף לעניים‪.‬‬
‫יחס כלפי הלא מועסקים וסיוע בעת אבטלה‪ -‬גמלת האבטלה כיום נקבעת על פי ההכנסה הקודמת‬ ‫‪.3‬‬
‫שלו‪ .‬גם אצל הרמב''ם אנו רואים ציווי להחזיר לאדם המובטל את רמת החיים הקודמת שהיתה לו‪.‬‬
‫עידוד השיבה לעבודה‪ -‬כיום יש ציפייה גדולה מהאדם המובטל לחזור לעבוד בכל עבודה שתוצע‪ .‬גם‬ ‫‪.4‬‬
‫אצל הרמב''ם יש ציפייה מהאדם למצוא עבודה‪ ,‬גם אם היא לא הכי מתאימה לו בכדי שהוא לא יפול‬
‫על כתפי הציבור‪ .‬גם כאן יש הלימה בין התפיסות‪.‬‬
‫מהגרי העבודה‪ -‬על פי זנבר סוגיה זו לא מוכרעת בעניין ההלימה שלה לדברי הרמב"ם‪ .‬בתפיסה כיום‬ ‫‪.5‬‬
‫יש ערך בשילוב המהגרים במערך העבודה מכיוון שזה מוזיל עלויות אך מאידך יש העדפה להעסיק‬
‫מקומיים ולכן סוגיה זו לא פטורה כיום במדינת ישראל‪ .‬ואילו הרמב''ם תומך לגמרי בהעדפת עבודה‬
‫של מקומיים על פני אחרים‪.‬‬
‫מהות הסיוע הסוציאלי‪ -‬כיום יש דגש רחב על סיוע רגשי במקביל לסיוע החומרי‪ .‬גם אצל הרמב''ם יש‬ ‫‪.6‬‬
‫צורך להעניק את התמיכה החומרית "בסבר פנים יפות" כלומר לתת תמיכה רגשית במקביל לסיוע‬
‫הכספי‪.‬‬
‫לסיכום‪ -‬לסוגיות הליבה יש התייחסות תואמת ומקיפה‪.‬‬
‫מדיניות שיעור השלמה‬

‫"מחסד לזכות"‪ -‬מוניקנדם‬

‫המאמר עוסק בשירותי תמיכה לעניים קודם הקמת המדינה‪ .‬נושא זה הוא כחלק מההתפתחות ההיסטורית‪.‬‬
‫המאמר מתמקד בשנים ‪ .1905-1948‬בתקופה זו היה מעבר מהשלטון העותמאני לבריטי ונתן סיוע לעניים‪.‬‬
‫כבר אז היה דיון סביב השאלה מיהו עני ראוי‪ .‬היו ארגונים מוסדיים שסיפקו סיוע של הישוב הישן ושל הישוב‬
‫החדש‪ .‬הוועד הלאומי‪ ,‬ההסתדרות‪ ,‬הקהילות‪ .‬שירותי התמיכה בעניים במהלך הגישה הזו היו על פי גישות‬
‫שונות שהתפתחו במהלך השנים (בסדר עולה)‪:‬‬
‫תורתו אומנותו‪ -‬גישה הגורסת שלימוד תורה נחשב לעבודה ובעבורו הקהילה תקיים את הלומד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בעבר חיו מלימוד תורה לא בחסד אלא בזכות‪ .‬תפיסה זו קשורה לעוני כיוון שהאדם בעצם אינו עובד‬
‫אך עדיין מקבל סיוע‪ ,‬האדם אולי חי חיים של עוני אך זה מבחירה‪ .‬על פי הזמן התחזק‬
‫עבודה לשם פרנסה‪ -‬עם הזמן התחזקה גישה זו‪ .‬גישה זו טוענת כי הציבור מקיים את העני בחסדיו‬ ‫‪.2‬‬
‫ומתייחס לעני כמי שנכשל בפרנסתו‪ .‬העוני נתפס כבעיה של הפרט בלבד אך עדיין יש סיוע‪.‬‬
‫שירותים על בסיס יצרני‪/‬שיקומי‪ -‬על פי גישה זו יש חובת השתלבות בעבודה יצרנית למסוגלים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זכות העניים לתמיכה ולסיוע בשעת הצורך‪ .‬בשלב זה יש שינוי כיוון שיש הבנה שהעני זכאי לסיוע וזה‬
‫אינו חסד‪ .‬המגמה היא שהסיוע נתפס יותר כזכות ולא כחסד‪ .‬העניים נתפסים כזכאים לתמיכה‪.‬‬
‫שירותים על בסיס עקרונות של ביטוח סוציאלי‪ -‬גישה זו מדברת על סיוע לעובדים היצרנים ולבני‬ ‫‪.4‬‬
‫משפחותיהם‪ .‬במידה והם זכאים לסיוע הם יקבלו אותו במידה קבועה מראש‪ .‬העזרה תנתן באופן‬
‫אחיד וסטנדרטי ומתוך ערבות הדדית‪.‬‬
‫לסיכום‪ -‬כאשר התהליך והגישות מתוארות רואים שחל שינוי מהותי בייחס לעניים‪ .‬העוני כבר לא נתפס‬
‫כבעיה בלעדית של הפרט אלא יותר כבעיה חברתית שפתרונה מוטל על הכלל‪ .‬עדיין יש אחריות לפרט על חיוו‬
‫אך הכלל אחראי גם על הסיוע‪" .‬העבודה אינה חזות הכל" אלא יש מקום כסיוע גם כזכות ולא רק כחסד‪ .‬הסיוע‬
‫צריך להיות ענינו של השלטון‪ .‬בנוסף עלתה הכרה בצורך באחידות ובארגון הסדרי התמיכה‪ .‬מעבר ממצב בו‬
‫העוני נתפס כבעיה של הפרט שפתרונה מוטלת על הקהילה למצב שבו העוני נתפס כמצב לגיטימי‪ ,‬לא רצוי‬
‫אך מובן כי זה יכול לקרות לכל אחד ומי שזה קורה לו זכאי לסיוע‪.‬‬
‫מדיניות שיעור השלמה‬

‫מדינת הרווחה‪ ,‬מדיניות ציבורית ודעת קהל‪ :‬ישראל‪ /‬כהן‪ ,‬מזרחי ויובל‬
‫מטרת המאמר היא להציג את דעת הקהל בישראל באשר למדיניות הרווחה‪ .‬המגמה שעולה מהמאמר היא כי‬
‫הציבור תומך במעורבות המדינה באספקת שירותים חברתיים‪ ,‬הציבור תומך בהשקעה בנושאים המזוהים עם‬
‫מדינת הרווחה והציבור מסכים עם הצורך לתמוך באוכלוסיות חלשות‪ .‬עם זאת הממצאים מעידים על כך‬
‫שאותו ציבור מוכן פחות לשלם עבור אותם דברים‪ .‬דבר זה מהווה סתירה מסויימת‪.‬‬
‫הנקודות שנבדקו במחקר‪-‬‬
‫מידת המעורבות הרצויה של המדינה בכלכלה ובחיי הפרט‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מדד הצדקת מדינת הרווחה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מדד אחריות המדינה לאוכלוסיות החלשות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מדד המוכנות לשאת בהוצאות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫לסיכום‪ -‬הנקודה המרכזית שעלתה היא כי קיים פער בין מידת התמיכה בשלושת ההיבטים הראשונים לבין‬
‫מידת המוכנות לשאת בהוצאות‪.‬‬
‫(בתחילת המאמר יש סקירה מאוד טובה של הגישות השונות‪ -‬כדאי לעבור‪ ,‬לא צריך לזכור את הסטיות תקן‬
‫והסטטיסטיקות אלא רק את הממצאים‪ .‬כל מה שקשור למערך המחקר‪ -‬מעמוד ‪ 58‬עד ‪ 63‬צריך לקרוא אך‬
‫היא לא תשאל ברמת הפרטים‪).‬‬

‫הרחבה על משטרי רווחה‪ -‬לא צריך לדעת מה ההבדל בין הניאו ליברלית לליברלית‪.‬‬
‫מדינת הרווחה השמרנית‪ -‬בגישה זו יש השפעה משמעותית של מוסדות הדת‪ .‬מוטיבציה עקרונית לשמר את‬
‫הסדר החברתי הקיים‪ .‬שימור תפקידי המגדר מסורתיים‪ .‬דגש על המשפחה המסורתית‪ ,‬שימור מעמדות‬
‫חברתיים‪ .‬זכויות חברתיות ברווחה נקשרות למעמד בשוק העבודה‪ -‬נעדיף לסייע לאדם שעובד‪ .‬המשפחה היא‬
‫הספקית העיקרית של מעמד המשפחה‪ .‬יש הוצאה ציבורית גבוהה על עניני רווחה‪ .‬ומידה משמעותית של דה‪-‬‬
‫קומודפיקציה‪ .‬רמה גבוהה של אי שיוויון ופערים חברתיים אבל פחות מהמשטר הליברלי‪.‬‬