‫‪ .

1‬פעולות בין נקודות ישרים ומישורים‬

‫טבלת הפעולות האפשריות בין נקודות‪ ,‬ישרים ומישורים‪:‬‬ ‫‪.1.1‬‬

‫זווית‬ ‫מרחק‬ ‫חיתוך‬ ‫מצבים הדדיים‬

‫מרחק בין שתי‬ ‫האם זו אותה נקודה‬ ‫שתי‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫נקודות‪.‬‬ ‫או לא‬ ‫נקודות‬

‫הנקודה על הישר או‬ ‫נקודה‬

‫‪-‬‬ ‫מרחק נקודה מישר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לא‪.‬‬ ‫וישר‬

‫מרחק נקודה‬ ‫הנקודה על המישור‬ ‫נקודה‬

‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫ממישור‪.‬‬ ‫או לא‪.‬‬ ‫ומישור‬
‫מרחק בין ישרים‬
‫זווית בין שני ישרים‬ ‫נקודת חיתוך בין‬ ‫מקבילים‪ ,‬מתלכדים‪,‬‬ ‫שני‬
‫מקבילים או‬
‫נחתכים‪.‬‬ ‫שני ישרים‪.‬‬ ‫נחתכים‪ ,‬מצטלבים‪.‬‬ ‫ישרים‬
‫מצטלבים‪.‬‬
‫זווית בין מישור‬ ‫מרחק ישר ממישור‬ ‫נקודת חיתוך בין‬ ‫הישר מוכל במישור‪,‬‬ ‫ישר‬
‫לישר החותך אותו‪.‬‬ ‫מקביל‪.‬‬ ‫ישר למישור‪.‬‬ ‫מקביל או חותך‪.‬‬ ‫ומישור‬

‫זווית בין שני‬ ‫מרחק בין מישורים‬ ‫ישר חיתוך בין שני‬ ‫מקבילים‪,‬‬ ‫שני‬
‫מישורים נחתכים‪.‬‬ ‫מקבילים‪.‬‬ ‫מישורים‪.‬‬ ‫מישורים מתלכדים‪ ,‬נחתכים‪.‬‬

‫כל הפעולות עם מישור ייעשו עם ההצגה האלגברית בלבד‪ .‬יש פעולות שניתן לעשות גם בהצגה‬
‫פרמטרית‪ ,‬אך אין בכך צורך‪ .‬אם המישור נתון באופן פרמטרי בלבד‪ ,‬נעביר אותו להצגה אלגברית‪.‬‬

‫‪-1-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫פעולות בין שתי נקודות‬ ‫‪.1.2‬‬
‫מצב הדדי‪ :‬האם זו אותה נקודה או לא ‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬בהנתן שתי נקודות‪ ,‬נשווה את שיעוריהן (את שיעורי ה‪ x -‬ה‪ y -‬וה‪.)z -‬‬
‫אם השיעורים שווים ‪ -‬זו אותה נקודה‪.‬‬
‫אחרת ‪ -‬זו לא אותה נקודה‪.‬‬

‫מרחק‪ :‬מרחק בין שתי נקודות ‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬בשביל למצוא את המרחק בין הנקודות ) ‪ A( x1 , y1 , z1 ) , B( x2 , y2 , z2‬מציבים‬
‫את שיעורי הנקודות בנוסחת המרחק‪:‬‬

‫= ‪d AB‬‬ ‫‪( x2 − x1 ) 2 + ( y2 − y1 ) 2 + ( z2 − z1 ) 2‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫נתונות שתי נקודות‪ . A(1,3,5) , B(−2,0,3) :‬מה המרחק ביניהן?‬

‫‪ .1‬נחשב את המרחק לפי נוסחת מרחק בין נקודות‪:‬‬

‫‪d AB = (1 − (−2)) 2 + (3 − 0) 2 + (5 − 3) 2 = 9 + 9 + 4 = 22‬‬

‫‪-2-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫פעולות בין נקודה וישר‬ ‫‪.1.3‬‬

‫מצב הדדי‪ :‬האם הנקודה על הישר או לא?‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נבטא נקודה אופיינית על הישר‪.‬‬
‫‪ .2‬נבנה מערכת משוואות שבה נשווה את כל אחד משיעורי הנקודה האופיינית לשיעורי‬
‫הנקודה הנתונה (את ‪ x‬את ‪ y‬ואת ‪.)z‬‬
‫‪ .3‬נפתור את מערכת המשוואות‪ .‬אם קיים ‪ t‬הפותר את המערכת ‪ -‬הנקודה על הישר‪.‬‬
‫אחרת‪ ,‬הנקןדה לא על הישר‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫נתונה הנקודה )‪ A(1,3,5‬ונתון הישר )‪ . l : x = (0,3,4) + t (1,2,−6‬האם הנקודה על הישר?‬

‫‪ .1‬נבטא נקודה אופיינית על הישר‪. (t ,3 + 2t , 4 − 6t ) :‬‬

‫‪ .2‬נבנה מערכת משוואות שבה נשווה את כל אחד מערכי הנקודה האופיינית לנקודה הנתונה ‪. A‬‬
‫‪ .3‬נפתור את המערכת‪:‬‬
‫‪t =1‬‬
‫לא קיים ערך של ‪ t‬שפותר‬
‫‪3 + 2t = 3 → t = 0‬‬ ‫את המערכת‪ ,‬לכן הנקודה‬
‫‪4 − 6t = 5 → t = − 16‬‬ ‫לא על הישר‪.‬‬

‫מרחק‪ :‬מרחק נקודה מישר‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬בשביל למצוא את המרחק של הנקודה ) ‪ A( x1 , y1 , z1‬מהישר ‪ l‬נבטא קודם‬

‫נקודה אופיינית על הישר ונקרא לה ) ‪. B( x2 , y2 , z 2‬‬

‫‪ .2‬נבטא את הוקטור ‪ AB‬באופן פרמטרי‪.‬‬

‫‪ .3‬נדרוש שהוקטור ‪ AB‬יהיה מאונך לישר ‪ ,l‬כלומר שהמכפלה הסקלרית של ‪AB‬‬
‫עם וקטור הכיוון של הישר תהיה ‪ .0‬נפתור ונמצא ערך של הפרמטר ‪.t‬‬
‫‪ .4‬נציב את ‪ t‬בנקודה האופיינית וכך נדע את ‪.B‬‬
‫‪ .5‬נחשב מרחק בין ‪ A‬ל‪ B-‬על ידי חישוב מרחק בין שתי נקודות‪ .‬מרחק זה הוא‬
‫מרחק הנקודה ‪ A‬מהישר‪.‬‬

‫‪-3-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫דוגמה‪:‬‬
‫נתונה הנקודה )‪ A(0,1,2‬ונתון הישר )‪ . l : x = (0,3,4) + t (1,1,2‬מה מרחק הנקודה מהישר?‬

‫‪A‬‬ ‫‪ .1‬נבטא נקודה אופיינית על הישר‪. B(t , 3 + t , 4 + 2t ) :‬‬

‫‪ .2‬נבטא את הווקטור ‪. (t , 2 + t , 2 + 2t ) : AB‬‬

‫‪l:‬‬ ‫‪ .3‬נחפש את ‪ t‬שעבורו ‪ AB‬מאונך לישר (כלומר לווקטור הכיוון שלו)‪:‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪(t , 2 + t , 2 + 2t )  (1,1,2) = 0‬‬
‫‪t + 2 + t + 4 + 4t = 0‬‬
‫‪6t = −6‬‬
‫‪t = −1‬‬
‫‪ .4‬נציב את ‪ t‬בנקודה האופיינית ונמצא את ‪B(−1 , 2 , 2) : B‬‬
‫‪ .5‬נחשב את המרחק מ‪ A -‬ל‪( B -‬לפי מרחק בין ‪ 2‬נקודות)‪:‬‬

‫‪AB = (−1 − 0) 2 + (2 − 1) 2 + (2 − 2) 2 = 1 + 1 + 0 = 2‬‬

‫‪-4-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫פעולות בין נקודה ומישור‬ ‫‪.1.4‬‬

‫מצב הדדי‪ :‬האם הנקודה על המישור או לא ‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נציב את הנקודה במשוואת המישור‪ .‬אם מתקבל פסוק אמת‪ ,‬נקודה על המישור‪ .‬אם‬
‫מתקבל פסוק שקר‪ ,‬הנקודה לא על המישור‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫נתונה הנקודה )‪ A(0,4,−2‬ונתון המישור ‪ . 3x − 2 y − 5z − 2 = 0‬האם הנקודה נמצאת על‬
‫המישור או לא?‬

‫‪ .1‬נציב את שיעורי הנקודה במשוואת המישור ונבדוק אם מתקבל פסוק אמת‪:‬‬

‫‪3  0 − 2  4 − 5  (−2) − 2 = 0‬‬
‫התקבל פסוק אמת לכן הנקודה נמצאת על המישור‪.‬‬

‫מרחק‪ :‬מרחק הנקודה מהמישור‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫מהמישור‬ ‫) ‪A( x1 , y1 , z1‬‬ ‫הנקודה‬ ‫של‬ ‫מרחקה‬ ‫את‬ ‫למצוא‬ ‫‪ .1‬כדי‬
‫‪ ax + by + cz + d = 0‬נציב בנוסחת מרחק נקודה ממישור‪:‬‬
‫‪ax + by + cz + d‬‬
‫=‪d‬‬
‫‪a 2 + b2 + c2‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫נתונה הנקודה )‪ A(2,4,0‬ונתון המישור ‪ . 3x + 4 y − z − 2 = 0‬מה מרחק הנקודה מהמישור?‬

‫‪ .1‬נציב את שיעורי הנקודה ואת מקדמי המישור בנוסחת המרחק‪:‬‬

‫‪3 2 + 4 4 − 0 − 2‬‬ ‫‪20‬‬
‫=‪d‬‬ ‫=‬ ‫‪= 3.922...‬‬
‫‪3 + 4 +1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪26‬‬

‫‪-5-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫פעולות בין שני ישרים‬ ‫‪.1.5‬‬
‫מצב הדדי‪ :‬מקבילים‪ ,‬מתלכדים‪ ,‬נחתכים‪ ,‬מצטלבים‪-‬‬
‫המצב ההדדי בין שני ישרים במרחב נקבע לפי שני גורמים‪:‬‬

‫(כלומר‪,‬‬ ‫שלהם?‬ ‫הכיוון‬ ‫וקטורי‬ ‫שני‬ ‫בין‬ ‫לינארית‬ ‫תלות‬ ‫יש‬ ‫האם‬
‫האם הם באותו כיוון?)‬
‫האם יש להם נקודת חיתוך?‬

‫אין תלות לינארית‬ ‫יש תלות לינארית‬

‫בין ווקטורי הכיוון‬ ‫בין ווקטורי הכיוון‬

‫יש נקודת חיתוך אין נקודת חיתוך‬ ‫אין נקודת חיתוך‬ ‫יש נקודת חיתוך‬

‫מצטלבים*‬ ‫נחתכים‬ ‫מקבילים‬ ‫מתלכדים‬

‫* ישרים מצטלבים לא קיימים במישור אלא רק במרחב‪ .‬ניתן לאפיין אותם בכמה דרכים‪:‬‬
‫‪ o‬הם לא באותו כיוון ואין להם נקודת חיתוך‪.‬‬
‫‪ o‬אין מישור שיכול להכיל את שניהם‪.‬‬
‫‪ o‬ניתן להעביר מישור שמכיל את אחד מהם ומקביל לשני‪.‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ k‬שכאשר נכפול אותו‬ ‫‪ .1‬כדי לקבוע תלות לינארית נבדוק האם קיים קבוע‬
‫בווקטור הכיוון של ישר אחד נקבל את ווקטור הכיוון של הישר השני‪:‬‬
‫‪ -‬נכתוב את המשוואה‪ ) :‬וקטור ( = ) וקטור ( ‪k ‬‬
‫כיוון ‪1‬‬ ‫כיוון ‪2‬‬
‫נפרק אותה למערכת של שלוש משוואות (עבור ‪ ) x, y, z‬ונפתור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אם יש ‪ k‬שפותר את המערכת‪ ,‬יש תלות לינארית‪ .‬אם אין ‪ -‬אין תלות‬ ‫‪-‬‬
‫לינארית‪.‬‬
‫‪ .2‬כדי למצוא נקודת חיתוך בין ישרים‪:‬‬
‫נבנה נקודה אופיינית לכל ישר (נשתמש בפרמטר שונה לכל ישר)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נבנה מערכת של שלוש משוואות (עבור ‪ ) x, y, z‬ונפתור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שפותרים‪-‬את המערכת‪ ,‬יש חיתוך‪ .‬אחרת אין‪.‬‬
‫‪6-‬‬ ‫אם קיימים שני פרמטרים‬ ‫‪-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫דוגמה‪:‬‬
‫נתונים הישרים‪ l1 = x(0,2,1) + t (2,8,0) :‬ו‪ . l 2 = x(3,7,2) + s(1,−3,1) -‬מה המצב ההדדי‬
‫ביניהם?‬
‫‪ .1‬נבדוק האם יש תלות לינארית בין וקטורי הכיוון‪:‬‬

‫)‪k (2,8, 0) = (1, −3,1‬‬

‫‪2k = 1‬‬
‫לא קיים ערך של ‪ k‬שפותר‬
‫‪8k = −3‬‬ ‫את המערכת‪ ,‬לכן אין תלות‬
‫‪0k = 1‬‬ ‫לינארית בין וקטורי הכיוון‪.‬‬

‫‪ .2‬נבדוק האם יש לישרים נקודת חיתוך‪:‬‬

‫נגדיר נקודה אופיינית על כל אחד מהישרים‪ (2t , 2 + 8t , 1) :‬ו‪. (3 + s , 7 − 3s , 2 + s) -‬‬ ‫‪-‬‬
‫נשווה את שיעורי שתי הנקודות הכלליות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נפתור את המערכת‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪3 + s = 2t‬‬
‫‪ t = 1‬ו‪ s = −1-‬פותרים את המערכת‪.‬‬
‫‪7 − 3s = 2 + 8t‬‬ ‫לכן יש נקודת חיתוך בין שני הישרים‪.‬‬
‫‪2+ s =1‬‬

‫הישרים אינם באותו כיוון ויש להם נקודת חיתוך‪ ,‬לכן הם נחתכים‪.‬‬

‫חיתוך‪ :‬מציאת נקודת חיתוך בין שני ישרים‪-‬‬

‫שלבים (כפי שהוסבר בסעיף הקודם)‪:‬‬

‫‪ .1‬נבנה נקודה אופיינית לכל ישר (נשתמש בפרמטר שונה לכל ישר)‪.‬‬
‫‪ .2‬נבנה מערכת של שלוש משוואות (עבור ‪ ) x, y, z‬ונפתור‪.‬‬
‫‪ .3‬אם קיימים שני פרמטרים שפותרים את המערכת‪ ,‬יש חיתוך‪ .‬אחרת אין‪.‬‬
‫‪ .4‬בשביל למצוא את נקודת החיתוך‪ ,‬נציב את הפרמטרים שמצאנו בנקודה האופיינית‪.‬‬
‫לא משנה באיזו מהנקודות האופייניות‪ ,‬אם נציב בשתיהן ונקבל את אותה נקודה‪ ,‬זו‬
‫בדיקה טובה לנכונות התשובה‪.‬‬

‫‪-7-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫דוגמה‪:‬‬
‫נתונים שני הישרים‪l1 = x(0,2,1) + t (2,8,0) :‬‬
‫)‪ l 2 = x(3,7,2) + s(1,−3,1‬מהי נקודת החיתוך בין שני הישרים?‬
‫‪ .1‬נגדיר נקודה אופיינית על כל אחד מהישרים‪ (2t , 2 + 8t , 1) :‬ו‪. (3 + s , 7 − 3s , 2 + s) -‬‬
‫‪ .2‬נשווה את שיעורי שתי הנקודות הכלליות‪.‬‬
‫‪ .3‬נפתור את המערכת‪ .‬אם יש ‪ t‬ו‪ s -‬המקיימים את המערכת‪ ,‬אזי יש חיתוך בין הישרים‪ .‬אם‬
‫אין ערכים כאלה אז אין חיתוך‪.‬‬

‫‪3 + s = 2t‬‬
‫‪ t = 1‬ו‪ s = −1-‬פותרים את המערכת‪.‬‬
‫‪7 − 3s = 2 + 8t‬‬
‫לכן יש נקודת חיתוך בין שני הישרים‪.‬‬
‫‪2+ s =1‬‬

‫‪ .4‬למציאת הנקודה נציב את ‪( t‬או את ‪ ) s‬בנקודה הכללית ונקבל את )‪. (2,10,1‬‬

‫מרחק‪ :‬בין ישרים מקבילים‪ ,‬בין ישרים מצטלבים‪-‬‬

‫בין ישרים מקבילים‪:‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נחשב נקודה על אחד הישרים (על ידי הצבת ‪ t‬כלשהו וחישוב ערכי הנקודה)‪.‬‬
‫‪ .2‬נמצא את המרחק בין הנקודה לבין הישר השני (כפי שהוסבר בפרק על נקודה וישר)‪.‬‬
‫‪ .3‬המרחק שהתקבל הוא המרחק המבוקש‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫נתונים הישרים (המקבילים)‪ l1 : x = (0,3,4) + t (1,1,2) :‬ו‪. l2 : x = (0,1,2) + s(1,1,2) -‬‬
‫מה המרחק ביניהם?‬
‫‪ .1‬נבחר אקראית נקודה על אחד הישרים‪ ,‬נניח ‪. l2‬‬
‫‪l2‬‬
‫בחירת הנקודה תיעשה על ידי הצבת מספר כלשהו ב‪ ,s-‬לא משנה איזה‪.‬‬
‫‪l1‬‬ ‫לכן‪ ,‬נבחר ‪ s = 0‬ונקבל את הנקודה )‪. (0,1,2‬‬
‫‪ .2‬נחשב את מרחק הנקודה מהישר‪ .‬חישוב זה (עם אותם מספרים בדיוק) נעשה כבר בסעיף‬
‫"מרחק נקודה מישר"‪ .‬המרחק שחושב שווה ל‪. 2 -‬‬
‫‪ .3‬לכן המרחק בין המקבילים הוא ‪. 2‬‬

‫‪-8-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫בין ישרים מצטלבים‪:‬‬
‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נמצא נקודה על אחד הישרים (על ידי הצבת ‪ t‬כלשהו וחישוב ערכי הנקודה)‪.‬‬
‫‪ .2‬נבנה הצגה פרמטרית של מישור המקביל לישר הראשון‪ ,‬ממנו בחרנו את הנקודה‪,‬‬
‫ומכיל את הישר השני‪ .‬לשם כך ניקח את משוואת הישר השני ונוסיף לו את ווקטור‬
‫הכיוון של הישר הראשון‪.‬‬
‫‪ .3‬נעביר את המישור להצגה אלגברית (נמצא את משוואת המישור)‪.‬‬
‫‪ .4‬נמצא את מרחק הנקודה מהמישור (כפי שהוסבר בפרק על נקודה ומישור)‪.‬‬
‫‪. .5‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫נתונים הישרים (המצטלבים)‪ l1 : x = (2,4,5) + t (0,−1,3) :‬ו‪. l 2 : x = (1,2,−1) + s(0,1,1) -‬‬
‫מה המרחק ביניהם?‬
‫)‪A(2,4,5‬‬
‫‪l1‬‬ ‫‪ .1‬נבחר אקראית נקודה על אחד הישרים‪ ,‬נניח ‪ . l1‬נבחר את הנקודה )‪. A(2,4,5‬‬

‫‪‬‬
‫‪l2‬‬ ‫‪ .2‬נבנה הצגה פרמטרית של מישור‪ ,‬המכיל את ‪ l2‬ומקביל ל‪: l1 -‬‬

‫)‪ = (1,2,−1) + k (0,1,1) + m(0,−1,3‬‬

‫הישר המוכל ‪l2‬‬ ‫וקטור הכיוון של הישר‬

‫המקביל ‪l1‬‬

‫‪ .3‬נמצא את משוואת המישור‪.‬‬

‫נמצא את וקטור המקדמים )‪ (a, b, c‬על ידי מכפלה וקטורית‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪a = (−1)  1 − 3  1 = −4‬‬
‫‪b = 3  0 − 1 0 = 0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪c = 0  1 − (−1)  0 = 0‬‬

‫נמצא את ‪ d‬על ידי הצבת הנקודה )‪ (1,2,−1‬במשוואת המישור הידועה עד כה ‪: − 4 x + d = 0‬‬

‫‪− 4 1 + d = 0‬‬
‫‪d =4‬‬
‫משוואת המישור היא‪. − 4 x + 4 = 0 :‬‬
‫‪ .4‬נמצא את מרחק הנקודה )‪ A(2,4,5‬מהמישור שמצאנו (לפי מרחק נקודה ממישור)‪:‬‬
‫‪− 42 + 4‬‬ ‫‪4‬‬
‫=‪d‬‬ ‫=‬ ‫‪=1‬‬
‫‪(−4) 2 + 02 + 02‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪-9-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫לכן‪ ,‬המרחק בין הישרים המצטלבים הוא ‪.1‬‬

‫זווית‪ :‬זווית בין שני ישרים‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬הזווית בין שני ישרים היא הזווית בין ווקטורי הכיוון שלהם‪.‬‬
‫את הזווית הזו מוצאים בעזרת מכפלה סקלרית‪. u  v = u  v  cos  :‬‬

‫‪u v‬‬
‫= ‪. cos ‬‬ ‫‪ .2‬אם נבודד את קוסינוס הזווית נקבל‪:‬‬
‫‪uv‬‬
‫שימו לב‪ :‬הוספנו ערך מוחלט על המונה (המכנה כבר חיובי ממילא) מכיוון שהזווית‬
‫המבוקשת היא תמיד חדה‪ ,‬אלא אם נאמר אחרת‪ .‬נזכיר כאן שקוסינוס של זווית‬
‫חדה הוא חיובי וקוסינוס של זווית קהה הוא שלילי‪.‬‬
‫‪ .3‬נעשה ‪ shift cos‬ונקבל את הזווית‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫)‪l1 = x(0,2,1) + t (2,8,0‬‬ ‫נתונים הישרים‪:‬‬
‫מהי הזווית בין שני הישרים?‬ ‫)‪l 2 = x(3,7,2) + s(1,−3,1‬‬

‫‪ .1‬ווקטורי הכיוון של הישרים הם‪ (2,8,0) :‬ו‪. (1,−3,1) -‬‬

‫‪ .2‬נציב בנוסחה ונקבל‪:‬‬
‫)‪(2,8,0)  (1,−3,1‬‬ ‫‪2  1 + 8  (−3) + 0  1‬‬ ‫‪− 22‬‬
‫= ‪cos ‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 0.804‬‬
‫)‪(2,8,0)  (1,−3,1‬‬ ‫‪2 2 + 8 2 + 0 2  12 + (−3) 2 + 12‬‬ ‫‪68  11‬‬

‫‪ .3‬נעשה ‪ shift cos‬ונקבל ‪ = 36.45‬‬

‫‪-10-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫פעולות בין ישר ומישור‬ ‫‪.1.6‬‬
‫מצב הדדי‪ :‬הישר מוכל במישור‪ ,‬נחתכים‪ ,‬מקבילים ‪-‬‬
‫יש שלושה מצבים הדדיים בין ישר ומישור‪ :‬הישר יכול לחתוך את המישור‪ ,‬להקביל למישור או‬
‫להיות מוכל במישור‪ .‬על מנת לקבוע זאת‪ ,‬אפשר לנקוט בשתי גישות‪:‬‬
‫הראשונה ‪ -‬בעזרת מספר נקודות החיתוך ביניהם‪.‬‬
‫השניה ‪ -‬בעזרת המצב ההדדי בין הישר והנורמל למישור‪.‬‬

‫נסביר את השלבים למציאה בכל אחת מהגישות‪:‬‬

‫‪ .1‬לפי מספר נקודות החיתוך‪:‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נגדיר נקודה אופיינית על הישר‪.‬‬
‫‪ .2‬נציב את ערכי הנקודה האופיינית במשוואת המישור‪.‬‬
‫‪ .3‬נפתור את המשוואה‪:‬‬
‫‪ o‬אם יש למשוואה פתרון יחיד אז יש נקודת חיתוך יחידה בין הישר והמישור‪.‬‬
‫הישר חותך את המישור‪.‬‬
‫‪ o‬אם למשוואה אין פתרון (התקבל פסוק שקר)‪ ,‬אין נקודות חיתוך והישר מקביל‬
‫למישור‪.‬‬
‫‪ o‬אם למשוואה יש אינסוף פתרונות (התקבל פסוק אמת)‪ ,‬הישר מוכל במישור‬
‫וכל נקודה על הישר היא נקודת חיתוך‪.‬‬

‫הישר מוכל‬ ‫הישר מקביל‬ ‫הישר חותך‬

‫במישור ‪-‬‬ ‫למישור ‪ -‬אין‬ ‫את המישור ‪-‬‬
‫אינסוף נקודות‬ ‫נקודות חיתוך‬ ‫נקודת חיתוך‬
‫חיתוך‬ ‫אחת‬
‫‪ .2‬לפי המצב ההדי בין הישר לבין הנורמל למישור‪:‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נחשב את המכפלה הסקלרית בין וקטור הכיוון של הישר לבין הנורמל למישור‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ .2‬לפי התוצאה נתקדם ונמצא את המצב ההדדי‪:‬‬

‫‪-11-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫שלבים (המשך)‪:‬‬
‫‪ o‬אם המכפלה הסקלרית אינה ‪ ,0‬כלומר כיוון הישר אינו מאונך לכיוון הנורמל‪,‬‬
‫אז בהכרח הישר חותך את המישור‪.‬‬
‫‪ o‬אם המכפלה הסקלרית היא ‪ ,0‬יש שתי אפשרויות‪:‬‬
‫או שהישר מקביל למישור‬ ‫‪-‬‬
‫או שהישר מוכל במישור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נבדוק זאת על ידי הצבת הנקודה מההצגה הפרמטרית של הישר בתוך המישור‪.‬‬
‫אם היא מקיימת את משוואת המישור‪ ,‬הרי שהישר מוכל בו‪ .‬או לא‪ ,‬הישר‬
‫מקביל אליו‪.‬‬

‫הישר מוכל‬ ‫הישר מקביל‬ ‫הישר חותך את‬

‫במישור ‪ -‬הנורמל‬ ‫למישור ‪ -‬הנורמל‬ ‫המישור ‪-‬‬
‫מאונך לכיוון הישר‬ ‫מאונך לכיוון הישר‬ ‫הנורמל אינו מאונך‬
‫ויש נקודה משותפת‬ ‫ואין נקודה משותפת‬ ‫לכיוון הישר‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫נתון הישר‪l1 = x(−3,2,1) + t (−1,2,1) :‬‬
‫ונתון המישור‪ . x + 2 y − 3z + 7 = 0 :‬מה המצב ההדדי ביניהם?‬

‫לפי מספר נקודות החיתוך‪:‬‬

‫‪ .1‬נבנה נקודה אופיינית לישר‪. (−3 − t ,2 + 2t , 1 + t ) :‬‬
‫‪ .2‬נציב את הנקודה האופיינית במשוואת המישור ונבדוק כמה פתרונות יש‪:‬‬
‫‪− 3 − t + 2(2 + 2t ) − 3(1 + t ) + 7 = 0‬‬
‫‪− 3 − t + 4 + 4t − 3 − 3t + 7 = 0‬‬
‫‪5=0‬‬
‫קיבלנו פסוק שקר‪ ,‬לכן אין פתרון למשוואה והישרים מקבילים‪.‬‬

‫לפי המצב ההדדי בין הישר לבין הנורמל למישור‪:‬‬

‫‪ .1‬נחשב את המכפלה הסקלרית בין וקטור הכיוון של הישר )‪ (−1,2,1‬לבין הנורמל למישור‬
‫‪. (−1,2,1)  (1,2,−3) = −1 + 4 − 3 = 0‬‬ ‫)‪: (1,2,−3‬‬
‫‪ .2‬קיבלנו ‪ . 0‬לכן הישר מקביל למישור או מוכל בו‪ .‬נציב את הנקודה מהצגת הישר )‪(−3,2,1‬‬
‫‪. − 3 + 2  2 − 3 1 = 0‬‬ ‫במשוואת המישור‪:‬‬
‫קיבלנו פסוק שקר‪ ,‬לכן הנקודה לא על המישור‪ ,‬לכן הישר מקביל למישור!‬
‫‪-12-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫חיתוך‪ :‬נקודות חיתוך בין ישר ומישור‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נגדיר נקודה אופיינית על הישר‪.‬‬
‫‪ .2‬נציב את ערכי הנקודה האופיינית במשוואת המישור‪.‬‬
‫‪ .3‬נפתור את המשוואה‪:‬‬
‫אם יש למשוואה פתרון יחיד אז יש נקודת חיתוך יחידה בין הישר והמישור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נמצא את ‪ , t‬נציב אותו בנקודה הכללית ונמצא את שיעוריה‪.‬‬
‫אם אין למשוואה פתרון (התקבל פסוק שקר)‪ ,‬הישר מקביל למישור ואין‬ ‫‪-‬‬
‫נקודת חיתוך‪.‬‬
‫אם יש למשוואה אינסוף פתרונות (התקבל פסוק אמת)‪ ,‬הישר מוכל במישור‬ ‫‪-‬‬
‫וכל נקודה על הישר היא נקודת חיתוך‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫נתון הישר‪l1 = x(0,2,1) + t (−1,2,1) :‬‬
‫ונתון המישור‪ . − x + y − 2 z + 5 = 0 :‬מצאו את נקודת החיתוך ביניהם‪.‬‬

‫‪ .1‬נגדיר נקודה אופיינית על הישר‪. (−t , 2 + 2t , 1 + t ) :‬‬

‫‪ .2‬נציב את הנקודה האופיינית במשוואת המישור‪:‬‬
‫‪− (−t ) + 2 + 2t − 2(1 + t ) + 5 = 0‬‬
‫‪t + 2 + 2t − 2 − 2t + 5 = 0‬‬
‫‪t = −5‬‬
‫‪ .3‬מצאנו שיש נקודת חיתוך עבור ‪ . t = −5‬כדי למצוא את הנקודה המדוייקת‪ ,‬נציב את ה‪t -‬‬
‫שמצאנו בנקודה האופיינית של הישר‪ .‬כך נקבל שהחיתוך הוא ב‪. (5,−8 − 4) -‬‬

‫‪-13-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫מרחק‪ :‬מרחק בין מישור לישר מקביל אליו ‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬מוצאים נקודה כלשהי על הישר (על ידי בחירת ‪ t‬אקראי וחישוב נקודה)‪.‬‬
‫‪ax + by + cz + d‬‬
‫=‪d‬‬ ‫‪ .2‬מציבים בנוסחה לחישוב מרחק נקודה ממישור‪:‬‬
‫‪a 2 + b2 + c2‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫נתון הישר‪l1 = x(0,2,1) + t (−1,4,1) :‬‬
‫ונתון המישור‪ . x + y − 3z + 7 = 0 :‬מה מרחק הישר מהמישור?‬

‫קודם כל‪ ,‬אם לא נתון בשאלה‪ ,‬יש לבדוק שהישר מקביל למישור (גם אם הישר מוכל במישור זה‬
‫בסדר‪ ,‬פשוט המרחק ביניהם יצא ‪ .)0‬במקרה שלנו‪ ,‬המכפלה הסקלרית בין וקטור הכיוון של הישר‬
‫‪. (−1,4,1)  (1,1,−3) = −1 + 4 + (−3) = 0‬‬ ‫לבין הנורמל למישור היא ‪:0‬‬
‫לכן הם מאונכים‪ ,‬משמע הישר מקביל למישור או מוכל בו‪ .‬על ידי הצבה‪ ,‬ניתן לראות שהנקודה‬
‫)‪ (0,2,1‬שנמצאת על הישר אינה מוכלת במישור‪ ,‬לכן הם מקבילים‪.‬‬
‫כעת נחשב את המרחק‪:‬‬
‫‪ .1‬נציב בישר ‪ t = 0‬ונקבל את הנקודה )‪. (0,2,1‬‬
‫‪ .2‬נחשב את מרחק הנקודה מהמישור לפי הנוסחה‪:‬‬
‫)‪0 1 + 2 1 + 1  (−3‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪d‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪ 0.3‬‬
‫)‪1 + 1 + (−3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬

‫זווית‪ :‬זווית בין ישר למישור כשהם נחתכים ‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬מציבים בנוסחת המכפלה הסקלרית את וקטור הכיוון של הישר ואת הנורמל‬
‫למישור‪.‬‬
‫זו הזוית שתחושב אם‬
‫נשתמש בקוסינוס‪.‬‬
‫הישר‬
‫הנורמל‬ ‫שימו לב‪ :‬הזוית בין שני הוקטורים האלו היא לא‬
‫למישור‬
‫זו הזוית המבוקשת‪ .‬היא‬ ‫הזווית המבוקשת‪ ,‬אלא הזווית המשלימה אותה‬
‫תחושב אם נשתמש בסינוס‪.‬‬
‫ל‪ . 90 -‬ראו את ההסבר באיור‪.‬‬

‫‪ .2‬כדי למצוא את הזווית המבוקשת יש שתי אפשרויות‪:‬‬

‫או להמשיך‪ ,‬לעשות ‪ ,shift cos‬לקבל זווית ולהשלים אותה ל‪. 90 -‬‬
‫או להשתמש בנוסחת המכפלה הסקלרית‪ ,‬אבל עם ‪ sin‬במקום עם ‪ .cos‬כך נקבל‬
‫מיידית את הזווית המבוקשת‪ .‬זאת בהסתמך על הזהות‪. cos(90 −  ) = sin  :‬‬

‫כלומר‪ ,‬נשתמש בנוסחה ‪. u  v = u  v  sin ‬‬

‫‪-14-‬‬
‫או ש‪...‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫דוגמה‪:‬‬
‫נתון הישר‪l1 = x(0,2,1) + t (−1,4,1) :‬‬
‫ונתון המישור‪ . x + 2 y − 3z + 7 = 0 :‬מה הזווית בין הישר והמישור?‬

‫קודם כל‪ ,‬אם לא נתון בשאלה‪ ,‬יש לבדוק שהישר והמישור נחתכים‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬המכפלה‬
‫הסקלרית בין וקטור הכיוון של הישר לבין הנורמל למישור היא לא ‪:0‬‬
‫‪ . (−1,4,1)  (1,2,−3) = −1 + 8 + (−3) = 4‬לכן הישר והמישור נחתכים‪.‬‬
‫כעת נחשב את הזווית‪:‬‬

‫אפשרות א' ‪ -‬נשתמש בקוסינוס ונשלים ל‪:90 ͦ -‬‬

‫‪ .1‬נחשב מכפלה סקלרית בין וקטור הכיוון של הישר לבין הנורמל למישור‪:‬‬

‫‪(−1,4,1)  (1,2,−3) = (−1) 2 + 4 2 + 12  12 + 2 2 + (−3) 2  cos ‬‬

‫‪4 = 18  14  cos ‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪cos ‬‬ ‫‪ 0.252..‬‬
‫‪18  14‬‬
‫‪ .2‬נעשה ‪ shift cos‬ונמצא ש‪ .  = 75.4 -‬מכיוון שזו לא הזווית המבוקשת‪ ,‬נשלים ל‪90 -‬‬
‫ונקבל שהזוית בין הישר והמישור היא ‪. 90 − 75.4 = 14.6‬‬

‫אפשרות ב' ‪ -‬נשתמש בסינוס‪:‬‬

‫‪ .1‬נחשב מכפלה סקלרית בין וקטור הכיוון של הישר לבין הנורמל למישור‪:‬‬

‫‪(−1,4,1)  (1,2,−3) = (−1) 2 + 4 2 + 12  12 + 2 2 + (−3) 2  sin ‬‬

‫‪4 = 18  14  sin ‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪sin ‬‬ ‫‪ 0.252..‬‬
‫‪18  14‬‬
‫‪ .2‬נעשה ‪ shift sin‬ונמצא ש‪ .  = 14.6 -‬זוהי הזווית המבוקשת‪.‬‬

‫‪-15-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫פעולות בין שני מישורים‬ ‫‪.1.7‬‬
‫מצב הדדי‪ :‬מתלכדים‪ ,‬מקבילים‪ ,‬נחתכים ‪-‬‬
‫יש שלושה מצבים הדדיים בין שני מישורים‪ .‬הם יכולים להיות נחתכים‪ ,‬מקבילים או מתלכדים‪.‬‬
‫על מנת לקבוע זאת‪ ,‬נתבונן בווקטורי הנורמל שלהם (וקטורי המקדמים של שני המישורים‪,‬‬
‫) ‪ (a1 , b1 , c1‬ו‪) (a2 , b2 , c2 ) -‬‬
‫אם הם לא באותו כיוון‪ ,‬המישורים חייבים להחתך‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אם הם כן באותו כיוון‪ ,‬הם יכולים להיות מתלכדים או מקבילים‪ .‬נקבע זאת לפי האיבר‬ ‫‪-‬‬
‫החופשי בכל מישור ‪ d 1‬ו‪. d 2 -‬‬

‫ישר החיתוך‬

‫מתלכדים ‪-‬‬ ‫מקבילים ‪-‬‬ ‫נחתכים ‪-‬‬

‫הנורמלים באותו‬ ‫הנורמלים באותו‬ ‫הנורמלים לא‬
‫כיוון‪ ,‬זה אותו‬ ‫כיוון אך זה לא‬ ‫באותו כיוון‪.‬‬
‫מישור‪.‬‬ ‫אותו מישור‪.‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נבדוק אם יש תלות לינארית בין וקטורי הנורמל‪ .‬אם אין‪ ,‬אז המישורים נחתכים‪.‬‬
‫‪ .2‬אם יש תלות לינארית בין וקטורי הנורמל‪ ,‬אבל האיברים החופשיים לא מקיימים‬
‫את התלות הזאת‪ ,‬אז המישורים מקבילים‪.‬‬
‫‪ .3‬אם יש תלות לינארית בין וקטורי הנורמל וגם האיברים החופשיים מקיימים את‬
‫התלות הזאת‪ ,‬אז המישורים מתלכדים (זה אותו מישור)‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫‪ 1 : a1 x + b1 y + c1 z + d1 = 0‬‬
‫נקבע כך‪:‬‬ ‫המצב ההדדי בין שני המישורים‪:‬‬
‫‪ 2 : a 2 x + b2 y + c2 z + d 2 = 0‬‬
‫‪a1 b1 c1‬‬
‫המישורים נחתכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫אם לא מתקיים‬
‫‪a 2 b2 c 2‬‬

‫‪a1 b1 c1 d1‬‬
‫המישורים מקבילים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫אם מתקיים‬
‫‪a 2 b2 c 2 d 2‬‬

‫‪a1 b1 c1 d1‬‬
‫המישורים מתלכדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫אם מתקיים‬
‫‪a 2 b2 c 2 d 2‬‬

‫‪-16-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫דוגמה‪:‬‬
‫‪ 1 : − x + 2 y + 0.5 z − 1 = 0‬‬
‫‪ .‬מצאו את המצב ההדדי ביניהם‪.‬‬ ‫נתונים המישורים‬
‫‪ 2 : 2x − 4 y − z + 4 = 0‬‬

‫‪− 1 ? 2 ? 0.5‬‬
‫‪ .‬יש! היחס ביניהם הוא ‪. − 2‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪ .1‬נבדוק אם יש תלות בין וקטורי הנורמל‪:‬‬
‫‪2 − 4 −1‬‬
‫לכן המישורים אינם נחתכים‪.‬‬
‫? ‪−1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .2‬נבדוק האם האיברים החופשיים מתאימים לאותו יחס‪= −2 :‬‬
‫‪4‬‬
‫הם לא מתאימים‪ ,‬כלומר זה לא אותו מישור‪ .‬לכן המישורים מקבילים‪.‬‬

‫חיתוך‪ :‬מציאת ישר חיתוך בין מישורים נחתכים ‪-‬‬

‫קודם כל נדגיש כי חיתוך בין שני מישורים הוא ישר‪.‬‬
‫יש שיטות רבות למציאת ישר החיתוך‪ ,‬נדגים כאן אחת מהן‪.‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נכתוב את שתי משוואות המישור כמערכת משוואות‪.‬‬
‫‪ .2‬נבטל את אחד המשתנים על ידי השוואת מקדמים או על ידי בידוד והצבה‪ .‬כך‬
‫נשאר עם משוואה אחת בשני נעלמים‪.‬‬
‫‪ .3‬נבחר אקראית את ערכו של אחד המשתנים ונחשב מתוך המשוואה את ערכו של‬
‫המשתנה השני‪ .‬ניקח את שניהם ונחשב את המשתנה השלישי מתוך אחת‬
‫המשוואות המקוריות‪ .‬כך נקבל נקודה‪.‬‬
‫‪ .4‬נחזור על הסעיף הקודם ונקבל נקודה נוספת‪.‬‬
‫‪ .5‬מתוך שתי הנקודות נבנה הצגה פרמטרית של ישר‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪ 1 : − x + 2 y + 3z − 1 = 0‬‬
‫‪ .‬מצאו את ישר החיתוך שלהם‪.‬‬ ‫נתונים המישורים הנחתכים‬
‫‪ 2 : 2x − 3y − z + 4 = 0‬‬
‫‪− x + 2 y + 3z − 1 = 0 / 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 x − 3 y − z + 4 = 0‬‬ ‫‪ .1‬נבנה מערכת משוואות‪:‬‬

‫‪− 2 x + 4 y + 6 z − 2 = 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ .2‬נכפול את המשוואה הראשונה ב‪ 2-‬ונחבר את המשוואות‪.‬‬
‫‪+ 2 x − 3 y − z + 4 = 0‬‬
‫כך נשארנו עם משוואה אחת בשני נעלמים‪.‬‬
‫‪y + 5z + 2 = 0‬‬

‫‪-17-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫‪ .3‬כעת נבחר אקראית ‪ , z = 0‬נציב אותו במשוואה שקיבלנו ונחשב ש‪. y = −2 -‬‬
‫נציב את שניהם באחת משתי המשוואות המקוריות ונקבל ש‪. x = −5 -‬‬
‫כלומר‪ ,‬קיבלנו נקודה על ישר החיתוך‪. A(−5,−2,0) :‬‬
‫‪ .4‬נחזור על התהליך‪ :‬נבחר אקראית ‪ , z = 2‬נציב במשוואה שקיבלנו ונחשב ש‪. y = −12 -‬‬
‫נציב את שניהם באחת משתי המשוואות המקוריות ונקבל ש‪. x = −19 -‬‬
‫כלומר‪ ,‬קיבלנו נקודה נוספת על ישר החיתוך‪. B(−19,−12,2) :‬‬
‫‪ .5‬משתי הנקודות שמצאנו‪ ,‬נבנה הצגה פרמטרית של ישר‪:‬‬

‫נבנה את וקטור הכיוון‪ . AB (−14,−10,2) :‬מכיוון שזה רק וקטור‪ ,‬מותר לחלק אותו ב‪.2-‬‬
‫נקבל שוקטור הכיוון של הישר הוא )‪. (−7,−5,1‬‬
‫כעת נבחר את אחת הנקודות (נניח את ‪ ) A‬ונקבל שהצגת ישר החיתוך בין המישורים היא‪:‬‬
‫)‪l : x = (−5,−2,0) + t (−7,−5,1‬‬

‫מרחק‪ :‬מרחק בין מישורים מקבילים ‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬נבחר נקודה כלשהי על אחד מהמישורים‪ .‬את זאת נעשה על ידי הצבה אקראית של‬
‫שניים מהשיעורים (למשל הצבת ‪ x‬ו‪ )y-‬וחישוב השיעור השלישי‪.‬‬
‫‪ .2‬נחשב את מרחקה מהמישור השני לפי נוסחת מרחק נקודה ממישור‪:‬‬
‫‪ax + by + cz + d‬‬
‫=‪d‬‬
‫‪a 2 + b2 + c2‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪ 1 : − x + 2 y + 0.5 z − 1 = 0‬‬
‫‪ .‬מצאו את המרחק ביניהם‪.‬‬ ‫נתונים המישורים המקבילים‬
‫‪ 2 : 2x − 4 y − z + 4 = 0‬‬

‫‪ .1‬נמצא נקודה על המישור הראשון ( ‪ .)  1‬נעשה זאת על ידי הצבת ‪ x = 0, y = 0‬במשוואת‬

‫המישור וחישוב ה‪ z -‬שמתקבל‪ . − 0 + 2  0 + 0.5z − 1 = 0  z = 2 :‬הנקודה תהיה‬
‫אם כך )‪ . (0,0,2‬הערה‪ :‬אפשר היה להציב כל ערך שהוא‪ ,‬לא חייבים להציב ‪.0‬‬
‫‪ .2‬כעת נחשב את מרחקה של הנקודה שהתקבלה מהמישור השני ‪:  2‬‬

‫‪20 − 40 − 2 + 4‬‬ ‫‪2‬‬

‫=‪d‬‬ ‫=‬ ‫‪ 0.436..‬‬
‫‪2 2 + (−4) 2 + (−1) 2‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪-18-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬
 ‫זווית‪ :‬זווית בין מישורים נחתכים ‪-‬‬

‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬הזווית החדה בין מישורים נחתכים היא הזווית החדה בין וקטורי הנורמל שלהם‪.‬‬
‫(ראו הסבר בשרטוט)‪.‬‬
‫לכן נמצא אותה בעזרת מכפלה סקלרית של וקטורי הנורמל‪.‬‬

‫זו הזוית בין שני הנורמלים‪.‬‬

‫לפי השלמת זוויות גם היא ‪. ‬‬
‫זו הזוית בין שני המישורים‪.‬‬
‫נקרא לה ‪. ‬‬
‫לפי סכום הזוויות במרובע‬
‫שנוצר‪ ,‬זו הזווית ‪.α-180‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪ 1 : − x + 2 y + 3z − 1 = 0‬‬
‫‪ .‬מצאו את הזוית ביניהם‪.‬‬ ‫נתונים המישורים הנחתכים‬
‫‪ 2 : 2x − 4 y − z + 4 = 0‬‬

‫‪ .1‬וקטורי הנורמל הם‪ (−1, 2, 3) :‬ו‪ . (2, − 4, − 1) -‬נחשב את הזווית ביניהם בעזרת מכפלה‬
‫סקלרית‪:‬‬

‫‪(−1, 2, 3)  (2, − 4, − 1) = (−1) 2 + 2 2 + 3 2  2 2 + (−4) 2 + (−1) 2  cos ‬‬

‫‪− 2 − 8 − 3 = 14  21  cos ‬‬
‫‪13‬‬
‫= ‪ cos ‬‬
‫‪294‬‬
‫‪  = 40.7‬‬

‫‪-19-‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לשרון גל‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל או להפיץ‪.‬‬