‫וקטורים ‪ -‬מישורים‬

‫שיעור‪ :‬מרחקים‬

‫אודות‬
 ‫מה מצפה לנו היום?‬

‫היום נלמד על ‪ /‬נעסוק ב‪...‬‬

‫‪ )1‬מרחק בין מישור וישר המקביל לו‪.‬‬

‫‪ )2‬מרחק בין מישורים מקבילים‪.‬‬

‫‪ )3‬מרחק בין ישרים מצטלבים‪.‬‬

‫‪ )4‬סיכום‬
 .‫תזכורת מהשיעור האחרון‬

: ax+by+cz+d=0 ‫ ממישור‬P(x P , y P , z P ) ‫ מרחק נקודה‬

 a  x P  b  yP  c  z P  d
QP 
a 2  b2  c2
 ‫הקדמה‪ :‬הגדרת מרחק בין שתי קבוצות של נקודות‪.‬‬

‫כאשר נתונות שתי קבוצות של נקודות‪ .‬קבוצה ‪ G1‬וקבוצה ‪G 2‬‬

‫נגדיר את המושג "המרחק בין הקבוצות" באופן הבא‪:‬‬

‫לכל נקודה ‪ A‬ב‪ G1 -‬ולכל נקודה ‪ B‬ב‪ G 2 -‬קיים אורך הקטע ‪.AB‬‬
‫הערך הקטן ביותר של אורך הקטע ‪( AB‬בהנחה שקיים ערך קטן ביותר)‬
‫כאשר ‪ A‬עובר על כל נקודות ‪ G1‬ו‪ B-‬על כל נקודות ‪ G 2‬קוראים המרחק בין שתי הקבוצות‪.‬‬
 ‫מרחק ישר ממישור‪.‬‬

‫אם ישר אינו מקביל למישור‪ ,‬אז יש להם נקודה משותפת ולכן המרחק בין הישר והמישור הוא ‪.0‬‬ ‫•‬
‫• אם ישר מקביל למישור‪ ,‬אז מרחק נקודה כלשהי מהמישור הוא מרחק הישר מהמישור‪.‬‬
 ‫מרחק ישר ממישור המקביל לו‪.‬‬

‫הציעו כיצד לחשב מרחק ישר נתון‪ x=P+tu :‬ממישור נתון ‪.ax+by+cz+d=0‬‬
 ‫מרחק ישר ממישור המקביל לו‪.‬‬

‫כדי לחשב מרחק ישר נתון‪ x=P+tu :‬ממישור נתון ‪ ax+by+cz+d=0‬נבחר נקודה כלשהי על הישר‬
‫(למשל ‪ )P‬ונחשב את מרחקה מהמישור‪.‬‬
‫‪a  x P  b  yP  c  zP  d‬‬
‫‪a 2  b2  c2‬‬
 ‫מרחק ישר ממישור המקביל לו | דוגמא‬

‫כדי לחשב מרחק ישר נתון‪ x=P+tu :‬ממישור נתון ‪ ax+by+cz+d=0‬נבחר נקודה כלשהיא על הישר‬
‫(למשל ‪ )P‬ונחשב את מרחקה מהמישור‪.‬‬
‫‪a  x P  b  yP  c  zP  d‬‬
‫‪a 2  b2  c2‬‬

‫דוגמא‪ :‬נתון ישר )‪ x=(3,1,5)+t(-4,2,5‬ומישור ‪.5x+15y-2z-30=0‬‬

‫בדקו כי הישר מקביל למישור‪.‬‬ ‫א‪-‬‬
‫ב‪ -‬חשבו את המרחק בין הישר והמישור‪.‬‬
 ‫מרחק ישר ממישור המקביל לו | דוגמא‪-‬פתרון א‬

‫כדי לחשב מרחק ישר נתון‪ x=P+tu :‬ממישור נתון ‪ ax+by+cz+d=0‬נבחר נקודה כלשהיא על הישר‬
‫(למשל ‪ )P‬ונחשב את מרחקה מהמישור‪.‬‬
‫‪a  x P  b  yP  c  zP  d‬‬
‫‪a 2  b2  c2‬‬

‫דוגמא‪ :‬נתון ישר )‪ x=(3,1,5)+t(-4,2,5‬ומישור ‪.5x+15y-2z-30=0‬‬

‫בדקו כי הישר מקביל למישור‪.‬‬ ‫א‪-‬‬
‫ב‪ -‬חשבו את המרחק בין הישר והמישור‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫ג‪ -‬נחשב מכפלה סקלרית בין וקטור הכיוון של הישר ווקטור מקדמי המישור‪:‬‬
‫(‪ 0=20+30-10-=)4,2,5-(·)2-,5,15‬לכן‪ ,‬הישר מקביל למישור‪.‬‬
 ‫מרחק ישר ממישור המקביל לו | דוגמא‪-‬פתרון ב‬

‫כדי לחשב מרחק ישר נתון‪ x=P+tu :‬ממישור נתון ‪ ax+by+cz+d=0‬נבחר נקודה כלשהיא על הישר‬
‫(למשל ‪ )P‬ונחשב את מרחקה מהמישור‪.‬‬
‫‪a  x P  b  yP  c  zP  d‬‬
‫‪a 2  b2  c2‬‬

‫דוגמא‪ :‬נתון ישר )‪ x=(3,1,5)+t(-4,2,5‬ומישור ‪.5x+15y-2z-30=0‬‬

‫בדקו כי הישר מקביל למישור‪.‬‬ ‫א‪-‬‬
‫ב‪ -‬חשבו את המרחק בין הישר והמישור‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫ג‪ -‬נחשב מכפלה סקלרית בין וקטור הכיוון של הישר ווקטור מקדמי המישור‪:‬‬
‫(‪ 0=20+30-10-=)4,2,5-(·)2-,5,15‬לכן‪ ,‬הישר מקביל למישור‪.‬‬
‫נחשב את מרחק הנקודה (‪)3,1,5‬שעל הישר מהמישור‪:‬‬ ‫ד‪-‬‬
‫‪5  3  15  1  2  5  30‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 0.627‬‬
‫‪25  225  4‬‬ ‫‪254‬‬
 ‫מה מצפה לנו היום?‬

‫היום נלמד על ‪ /‬נעסוק ב‪...‬‬

‫‪ ‬מרחק בין מישור וישר המקביל לו‪.‬‬

‫‪ )2‬מרחק בין מישורים מקבילים‪.‬‬

‫‪ )3‬מרחק בין ישרים מצטלבים‪.‬‬

‫‪ )4‬סיכום‬
 ‫מרחק בין מישורים מקבילים‬

‫שני המישורים‪ ax  by  cz  d1  0 :‬מקבילים זה לזה (נמקו מדוע)‬

‫‪ax  by  cz  d 2  0‬‬
‫‪d1  d 2‬‬

‫הציעו כיצד לחשב את המרחק בין המישורים‬

 ‫מרחק בין מישורים מקבילים‬

‫שני המישורים‪ ax  by  cz  d1  0 :‬מקבילים זה לזה (נמקו מדוע)‬

‫‪ax  by  cz  d 2  0‬‬
‫‪d1  d 2‬‬

‫כדי לחשב את המרחק בין המישורים נבחר נקודה כלשהיא על מישור אחד ונחשב את מרחקה מהמישור‬
‫השני‪.‬‬
 ‫מרחק בין מישורים מקבילים |דוגמא‬

‫שני המישורים‪ ax  by  cz  d1  0 :‬מקבילים זה לזה (נמקו מדוע)‬

‫‪ax  by  cz  d 2  0‬‬
‫‪d1  d 2‬‬

‫כדי לחשב את המרחק בין המישורים נבחר נקודה כלשהיא על מישור אחד ונחשב את מרחקה מהמישור‬
‫השני‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫נתונים שני המישורים‪ 5x+15y-2z-30=0 :‬ו‪5x+15y-2z-20=0 -‬‬
‫מצאו נקודה על אחד המישורים וחשבו את מרחקה מהמישור האחר‬
 ‫מרחק בין מישורים מקבילים |דוגמא‬

‫שני המישורים‪ ax  by  cz  d1  0 :‬מקבילים זה לזה (נמקו מדוע)‬

‫‪ax  by  cz  d 2  0‬‬
‫‪d1  d 2‬‬

‫כדי לחשב את המרחק בין המישורים נבחר נקודה כלשהיא על מישור אחד ונחשב את מרחקה מהמישור‬
‫השני‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫נתונים שני המישורים‪ 5x+15y-2z-30=0 :‬ו‪5x+15y-2z-20=0 -‬‬
‫אם נציב במשוואה הראשונה ‪ y=z=0‬נקבל‪ .x=6 :‬לכן הנקודה (‪ )6,0,0‬נמצאת על מישור זה‪.‬‬
‫מרחקה מהמישור השני הוא המרחק בין המישורים‪:‬‬
‫‪5  6  15  0  2  0  20‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 0.627‬‬
‫‪25  225  4‬‬ ‫‪254‬‬
 ‫תרגיל ‪.1‬‬

‫משוואת מישור ‪ π‬היא‪.2x-y+7z-10=0 :‬‬

‫א‪ -‬כמה מישורים הנמצאים במרחק ‪ 6‬מ‪ π-‬קיימים?‬
‫ב‪ -‬מצאו את משוואות שני המישורים הנמצאים במרחק ‪ 6‬מהמישור ‪.π‬‬
 ‫תרגיל ‪ |1‬תשובה א‬

‫משוואת מישור ‪ π‬היא‪.2x-y+7z-10=0 :‬‬

‫א‪ -‬כמה מישורים הנמצאים במרחק ‪ 6‬מ‪ π-‬קיימים?‬
‫ב‪ -‬מצאו את משוואות שני המישורים הנמצאים במרחק ‪ 6‬מהמישור ‪.π‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫קיימים שני מישורים במרחק נתון ממישור נתון ‪ .π‬כל מישור מצד אחר מהמישור ‪.π‬‬ ‫ג‪-‬‬
 ‫תרגיל ‪ |1‬פתרון‬

‫משוואת מישור ‪ π‬היא‪.2x-y+7z-10=0 :‬‬

‫מהמישור ‪.π‬‬ ‫ב‪ -‬מצאו את משוואות שני המישורים הנמצאים במרחק ‪6‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10‬‬
‫‪ 6‬‬ ‫כל נקודה ) ‪ (x1 , y1 , z1‬הנמצאת במרחק ‪ 6‬מהמישור ‪ π‬מקיימת‪:‬‬
‫‪4  1  49‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10‬‬
‫‪ 6‬‬
‫‪54‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10  18‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10  18‬‬ ‫או‬ ‫‪2x1  y1  7z1  10  18‬‬
 ‫תרגיל ‪ |1‬פתרון‬

‫משוואת מישור ‪ π‬היא‪.2x-y+7z-10=0 :‬‬

‫מהמישור ‪.π‬‬ ‫ב‪ -‬מצאו את משוואות שני המישורים הנמצאים במרחק ‪6‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10‬‬
‫‪ 6‬‬ ‫כל נקודה ) ‪ (x1 , y1 , z1‬הנמצאת במרחק ‪ 6‬מהמישור ‪ π‬מקיימת‪:‬‬
‫‪4  1  49‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10‬‬
‫‪ 6‬‬
‫‪54‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10  18‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10  18‬‬ ‫או‬ ‫‪2x1  y1  7z1  10  18‬‬

‫‪2x-y+7z-10=18‬‬ ‫אפשרות א‪:‬‬

‫‪2x-y+7z-28=0‬‬
 ‫תרגיל ‪ |1‬פתרון‬

‫משוואת מישור ‪ π‬היא‪.2x-y+7z-10=0 :‬‬

‫מהמישור ‪.π‬‬ ‫ב‪ -‬מצאו את משוואות שני המישורים הנמצאים במרחק ‪6‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10‬‬
‫‪ 6‬‬ ‫כל נקודה ) ‪ (x1 , y1 , z1‬הנמצאת במרחק ‪ 6‬מהמישור ‪ π‬מקיימת‪:‬‬
‫‪4  1  49‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10‬‬
‫‪ 6‬‬
‫‪54‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10  18‬‬
‫‪2x1  y1  7z1  10  18‬‬ ‫או‬ ‫‪2x1  y1  7z1  10  18‬‬

‫‪2x-y+7z-10=-18‬‬ ‫אפשרות ב‪:‬‬ ‫‪2x-y+7z-10=18‬‬ ‫אפשרות א‪:‬‬

‫‪2x-y+7z+8=0‬‬ ‫‪2x-y+7z-28=0‬‬

‫ואלו הן משוואות המישורים המבוקשים‪.‬‬

 ‫מה מצפה לנו היום?‬

‫היום נלמד על ‪ /‬נעסוק ב‪...‬‬

‫‪ ‬מרחק בין מישור וישר המקביל לו‪.‬‬

‫‪ ‬מרחק בין מישורים מקבילים‪.‬‬

‫‪ )3‬מרחק בין ישרים מצטלבים‪.‬‬

‫‪ )4‬סיכום‬
 ‫מרחק בין ישרים מצטלבים | הקדמה‪.‬‬

‫הישרים ‪ k: x=P+tu , m: x=Q+sv‬הם ישרים מצטלבים‪.‬‬ ‫•‬

‫המרחק בינם הוא אורך הקטע הקצר ביותר המחבר נקודה על ישר אחד עם נקודה שעל הישר השני‪.‬‬ ‫•‬
‫נראה כי קיימים שני מישורים המקבילים זה לזה‪ ,‬מישור אחד מכיל את הישר ‪ k‬ומישור שני המכיל את‬ ‫•‬
‫הישר ‪.m‬‬
‫ניתן להוכיח (לא נעשה זאת) כי‪ :‬המרחק בין מישורים אלו הוא המרחק בין הישרים המצטלבים‪.‬‬ ‫•‬
 ‫מרחק בין ישרים מצטלבים | הקדמה‪.‬‬

‫אם הישרים ‪ k: x=P+tu , m: x=Q+sv‬הם ישרים מצטלבים‪:‬‬

‫רשמו הצגה פרמטרית למישור המכיל את הישר ‪ k‬ומקביל לישר ‪.m‬‬
‫הסבירו‪.‬‬
 ‫מרחק בין ישרים מצטלבים | הקדמה‪.‬‬

‫אם הישרים ‪ k: x=P+tu , m: x=Q+sv‬הם ישרים מצטלבים‪:‬‬

‫הצגה פרמטרית למישור המכיל את הישר ‪ k‬ומקביל לישר ‪1 : x  P  tu  sv : m‬‬

‫הסבר‪:‬‬
‫בהצבת ‪ s=0‬בהצגה הפרמטרית של המישור נקבל ‪ x=P+tu‬ואלו כל נקודות הישר ‪.k‬‬
‫לכן‪ ,‬הישר ‪ k‬מוכל במישור זה‪.‬‬
‫בהצבת ‪ t=0‬בהצגה הפרמטרית של המישור נקבל ‪ .x=P+sv‬זו הצגה פרמטרית של ישר‪.‬‬
‫לישר זה וקטור כיוון כמו של הישר ‪ m‬ונקודה ‪ P‬שאינה על ‪( m‬למה?) ולכן ישר זה מקביל ל‪.m-‬‬
‫קיים משפט‪ :‬אם ישר ‪ m‬מקביל לישר במישור‪ ,‬אז ‪ m‬מקביל למישור‪.‬‬
‫לכן‪ m ,‬מקביל למישור הנ"ל‪.‬‬
‫בצורה דומה‪,‬‬
‫המישור ‪ 2 : x  Q  tu  sv‬מכיל את הישר ‪m‬‬
‫ומקביל לישר ‪k‬‬
 ‫מרחק בין ישרים מצטלבים‬

‫אם הישרים ‪ k: x=P+tu , m: x=Q+sv‬הם ישרים מצטלבים‪:‬‬

‫הצגה פרמטרית למישור המכיל את הישר ‪ k‬ומקביל לישר ‪1 : x  P  tu  sv : m‬‬

‫הסבר‪:‬‬
‫בהצבת ‪ s=0‬בהצגה הפרמטרית של המישור נקבל ‪ x=P+tu‬ואלו כל נקודות הישר ‪.k‬‬
‫לכן‪ ,‬הישר ‪ k‬מוכל במישור זה‪.‬‬
‫בהצבת ‪ t=0‬בהצגה הפרמטרית של המישור נקבל ‪ .x=P+sv‬זו הצגה פרמטרית של ישר‪.‬‬
‫לישר זה וקטור כיוון כמו של הישר ‪ m‬ונקודה ‪ P‬שאינה על ‪( m‬למה?) ולכן ישר זה מקביל ל‪.m-‬‬
‫קיים משפט‪ :‬אם ישר ‪ m‬מקביל לישר במישור‪ ,‬אז ‪ m‬מקביל למישור‪.‬‬
‫לכן‪ m ,‬מקביל למישור הנ"ל‪.‬‬
‫ניתן להוכיח כי ‪:‬‬
‫המרחק בין הישרים המצטלבים הוא‬
‫המרחק של בין שני מישורים אלו‪.‬‬
 ‫מרחק בין ישרים מצטלבים | דוגמא‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫ו‪m: x=(-3,2,0)+s(1,0,1) -‬‬ ‫חשבו את המרחק בין הישרים‪k: x=(1,0,0)+t(2,-1,1) :‬‬
‫מרחק בין ישרים מצטלבים | דוגמא‪-‬פתרון‪-‬הצגה פרמטרית למישור‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫ו‪m: x=(-3,2,0)+s(1,0,1) -‬‬ ‫חשבו את המרחק בין הישרים‪k: x=(1,0,0)+t(2,-1,1) :‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫המרחק בין הישרים המצטלבים הוא מרחק של אחד מהישרים‬
‫מהמישור המכיל את הישר השני ומקביל לישר הראשון‪.‬‬
‫המישור‪x=(1,0,0)+t(2,-1,1)+s(1,0,1) :‬מכיל את הישר ‪ k‬ומקביל לישר ‪.m‬‬
‫כדי למצוא את מרחק הישר ‪ m‬ממישור זה‪ ,‬נעבור למשוואת המישור‪.‬‬
‫מצאו את משוואת המישור‬
 ‫מרחק בין ישרים מצטלבים | דוגמא‪-‬פתרון‪-‬משוואת המישור‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫ו‪m: x=(-3,2,0)+s(1,0,1) -‬‬ ‫חשבו את המרחק בין הישרים‪k: x=(1,0,0)+t(2,-1,1) :‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫המרחק בין הישרים המצטלבים הוא מרחק של אחד מהישרים‬
‫מהמישור המכיל את הישר השני ומקביל לישר הראשון‪.‬‬
‫המישור‪x=(1,0,0)+t(2,-1,1)+s(1,0,1) :‬מכיל את הישר ‪ k‬ומקביל לישר ‪.m‬‬
‫כדי למצוא את מרחק הישר ‪ m‬ממישור זה‪ ,‬נעבור למשוואת המישור‪.‬‬
‫נסמן‪n=(a,b,c) :‬‬
‫‪(a, b,c)  (2, 1,1)  2a  b  c  0 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪(a, b,c)  (1,0,1)  a  c  0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪a  b  0  a  b , c=  a‬‬
‫נבחר ‪ a=1‬ונקבל‪b=1 , c=-1. n=(1,1,-1) :‬‬
‫‪xyzd 0‬‬

‫‪d=0‬‬ ‫‪d=-1+‬‬
‫נציב את הנקודה (‪ )1,0,0‬ונקבל‪1+0+0 :‬‬
‫משוואת המישור‪x+y-z-1=0 :‬‬
‫מצאו את מרחק הישר ‪ m‬מהמישור‬
 ‫מרחק בין ישרים מצטלבים | דוגמא‪-‬פתרון‪ -‬מרחק מהמישור‪.‬‬

‫המרחק בין הישרים המצטלבים הוא מרחק של אחד מהישרים‬

‫מהמישור המכיל את הישר השני ומקביל לישר הראשון‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫ו‪m: x=(-3,2,0)+s(1,0,1) -‬‬ ‫חשבו את המרחק בין הישרים‪k: x=(1,0,0)+t(2,-1,1) :‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫משוואת המישור‪x+y-z-1=0 :‬‬
‫מרחק הישר ‪ m‬ממישור זה שווה למרחק הנקודה (‪)3,2,0-‬שעליו מהמישור‪:‬‬

‫‪3  2  0  1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫‪12  12  (1) 2‬‬ ‫‪3‬‬

‫וזה המרחק בין הישרים המצטלבים‪.‬‬

 ‫תרגיל ‪2‬‬

‫‪ ABCDA1B1C1D1‬היא תיבה שבסיסיה ריבועים‪.‬‬

‫נתונים ארבעה קדקודים‪.A(1,0,1) , C(3,0,-4) ,B1 (-2,1,0) , D1 (3,1,2) :‬‬
‫חשבו את נפח התיבה‪.‬‬
‫‪.‬‬
 ‫תרגיל ‪ | 2‬תכנון פתרון‪.‬‬

‫‪ ABCDA1B1C1D1‬היא תיבה שבסיסיה ריבועים‪.‬‬

‫נתונים ארבעה קדקודים‪A(1,0,1) , C(3,0,-4) ,B1 (-2,1,0) , D1 (3,1,2) :‬‬
‫חשבו את נפח התיבה‪.‬‬
‫תכנון פתרון‪:‬‬
‫נפח התיבה שווה למכפלת שטח בסיסה בגובהה‪.‬‬ ‫•‬
‫הקטע המחבר את הקדקודים הנתונים ‪ A‬ו‪ C-‬הוא אלכסון‬ ‫•‬
‫בסיס התיבה‪.‬‬
‫שטח הבסיס (הריבוע) שווה למחצית מכפלת אורך האלכסונים‪.‬‬
‫גובה התיבה שווה למרחק בין הישרים המצטלבים ‪ AC‬ו‪.,B,D -‬‬ ‫•‬
 ‫תרגיל ‪ | 2‬חישוב שטח הבסיס‬

‫‪ ABCDA1B1C1D1‬היא תיבה שבסיסיה ריבועים‪.‬‬

‫נתונים ארבעה קדקודים‪A(1,0,1) , C(3,0,-4) ,B1 (-2,1,0) , D1 (3,1,2) :‬‬
‫חשבו את נפח התיבה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נפח התיבה שווה למכפלת שטח בסיסה בגובהה‪.‬‬ ‫•‬
‫הקטע המחבר את הקדקודים הנתונים ‪ A‬ו‪ C-‬הוא אלכסון‬ ‫•‬
‫בסיס התיבה‪.‬‬
‫שטח הבסיס (הריבוע) שווה למחצית מכפלת אורך האלכסונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫)‪AC  c  a  (3,0, 4)  (1,0,1)  (2,0, 5‬‬
‫‪‬‬
‫‪AC  (2,0, 5) 2  29‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪29‬‬
‫‪SABCD ‬‬ ‫‪ 14.5‬‬
‫‪2‬‬
 ‫תרגיל ‪ | 2‬חישוב גובה התיבה‪.‬‬

‫‪ ABCDA1B1C1D1‬היא תיבה שבסיסיה ריבועים‪.‬‬

‫נתונים ארבעה קדקודים‪.A(1,0,1) , C(3,0,-4) ,B1 (-2,1,0) , D1 (3,1,2) :‬‬
‫חשבו את נפח התיבה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נפח התיבה שווה למכפלת שטח בסיסה בגובהה‪.‬‬ ‫•‬
‫הקטע המחבר את הקדקודים הנתונים ‪ A‬ו‪ C-‬הוא אלכסון‬ ‫•‬
‫בסיס התיבה‪.‬‬
‫שטח הבסיס (הריבוע) שווה למחצית מכפלת אורך האלכסונים‪.‬‬
‫‪SABCD  14.5‬‬
‫‪‬‬
‫מצאנו‪ AC  (2,0, 5) :‬הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪:AC‬‬ ‫•‬
‫‪x  1,0,1  t  2,0, 5 ‬‬
‫‪‬‬
‫)‪B1D1  d1  b1  (3,1, 2)  (2,1,0)  (5,0, 2‬‬
‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪x  (2,1,0)  r(5,0, 2) : B1D1‬‬ ‫•‬
‫נחשב את המרחק בין שני ישרים אלו (גובה התיבה) על‪-‬ידי מרחק הנקודה (‪)2,1,0-‬‬ ‫•‬
‫מהמישור‪x  (1,0,1)  t(2,0, 5)  r(5,0, 2) :‬‬
 ‫תרגיל ‪ | 2‬חישוב גובה התיבה‪-‬משוואת מישור‪.‬‬

‫‪ ABCDA1B1C1D1‬היא תיבה שבסיסיה ריבועים‪.‬‬

‫נתונים ארבעה קדקודים‪.A(1,0,1) , C(3,0,-4) ,B1 (-2,1,0) , D1 (3,1,2) :‬‬
‫חשבו את נפח התיבה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שטח הבסיס (הריבוע) שווה למחצית מכפלת אורך האלכסונים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪SABCD  14.5‬‬

‫‪x  1,0,1  t  2,0, 5 ‬‬ ‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪:AC‬‬ ‫•‬
‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪x  (2,1,0)  r(5,0, 2) : B1D1‬‬ ‫•‬
‫נחשב את המרחק בין שני ישרים אלו (גובה התיבה) על‪-‬ידי‬ ‫•‬
‫מרחק הנקודה (‪ )2,1,0-‬מהמישור‪x  (1,0,1)  t(2,0, 5)  r(5,0, 2) :‬‬

‫חישוב משוואת המישור‪:‬‬ ‫•‬

‫‪(a, b,c)  (2,0, 5)  2a  0b  5c  0   a  2.5c  2  2.5c  2c  0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪c  0 , a=0‬‬
‫‪(a, b,c)  (5,0, 2)  5a  0b  2c  0 ‬‬
‫מהו ‪? b‬‬ ‫•‬
 ‫תרגיל ‪ | 2‬חישוב גובה התיבה‪-‬משוואת מישור‪.‬‬

‫‪ ABCDA1B1C1D1‬היא תיבה שבסיסיה ריבועים‪.‬‬

‫נתונים ארבעה קדקודים‪.A(1,0,1) , C(3,0,-4) ,B1 (-2,1,0) , D1 (3,1,2) :‬‬
‫חשבו את נפח התיבה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שטח הבסיס (הריבוע) שווה למחצית מכפלת אורך האלכסונים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪SABCD  14.5‬‬

‫‪x  1,0,1  t  2,0, 5 ‬‬ ‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪:AC‬‬ ‫•‬
‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪x  (2,1,0)  r(5,0, 2) : B1D1‬‬ ‫•‬
‫נחשב את המרחק בין שני ישרים אלו (גובה התיבה) על‪-‬ידי‬ ‫•‬
‫מרחק הנקודה (‪ )2,1,0-‬מהמישור‪x  (1,0,1)  t(2,0, 5)  r(5,0, 2) :‬‬

‫חישוב משוואת המישור‪:‬‬ ‫•‬

‫‪(a, b,c)  (2,0, 5)  2a  0b  5c  0   a  2.5c  2  2.5c  2c  0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪c  0 , a=0‬‬
‫‪(a, b,c)  (5,0, 2)  5a  0b  2c  0 ‬‬
‫את ‪ b‬נוכל לבחור כרצוננו‪ .‬נבחר ‪ .b=1‬וקטור המקדמים הוא‪)0,1,0( :‬‬ ‫•‬
 ‫תרגיל ‪ | 2‬חישוב גובה התיבה‪-‬משוואת מישור‪.‬‬

‫‪ ABCDA1B1C1D1‬היא תיבה שבסיסיה ריבועים‪.‬‬

‫נתונים ארבעה קדקודים‪.A(1,0,1) , C(3,0,-4) ,B1 (-2,1,0) , D1 (3,1,2) :‬‬
‫חשבו את נפח התיבה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שטח הבסיס (הריבוע) שווה למחצית מכפלת אורך האלכסונים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪SABCD  14.5‬‬

‫‪x  1,0,1  t  2,0, 5 ‬‬ ‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪:AC‬‬ ‫•‬
‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪x  (2,1,0)  r(5,0, 2) : B1D1‬‬ ‫•‬
‫נחשב את המרחק בין שני ישרים אלו (גובה התיבה) על‪-‬ידי‬ ‫•‬
‫מרחק הנקודה (‪ )2,1,0-‬מהמישור‪x  (1,0,1)  t(2,0, 5)  r(5,0, 2) :‬‬

‫חישוב משוואת המישור‪:‬‬ ‫•‬

‫‪(a, b,c)  (2,0, 5)  2a  0b  5c  0   a  2.5c  2  2.5c  2c  0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪c  0 , a=0‬‬
‫‪(a, b,c)  (5,0, 2)  5a  0b  2c  0 ‬‬
‫את ‪ b‬נוכל לבחור כרצוננו‪ .‬נבחר ‪ .b=1‬וקטור המקדמים הוא‪)0,1,0( :‬‬ ‫•‬
‫משוואת המישור‪.0x  y  0z  d  0 :‬למציאת ‪ d‬נציב את הנקודה (‪ )1,0,1‬ונקבל‪0  1  0  0  1  d  0 :‬‬ ‫•‬
‫‪d0‬‬ ‫משוואת המישור‪ y=0 :‬זה המישור ‪.xz‬‬ ‫•‬
 ‫תרגיל ‪ | 2‬חישוב גובה התיבה‪-‬משוואת מישור‪.‬‬

‫‪ ABCDA1B1C1D1‬היא תיבה שבסיסיה ריבועים‪.‬‬

‫נתונים ארבעה קדקודים‪.A(1,0,1) , C(3,0,-4) ,B1 (-2,1,0) , D1 (3,1,2) :‬‬
‫חשבו את נפח התיבה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שטח הבסיס (הריבוע) שווה למחצית מכפלת אורך האלכסונים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪SABCD  14.5‬‬

‫‪x  1,0,1  t  2,0, 5 ‬‬ ‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪:AC‬‬ ‫•‬
‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪x  (2,1,0)  r(5,0,2) : B1D1‬‬ ‫•‬
‫נחשב את המרחק בין שני ישרים אלו (גובה התיבה) על‪-‬ידי‬ ‫•‬
‫מרחק הנקודה (‪ )2,1,0-‬מהמישור‪x  (1,0,1)  t(2,0, 5)  r(5,0,2) :‬‬
‫משוואת המישור‪y=0 :‬‬ ‫•‬
‫מרחק (‪ )2,1,0-‬מהמישור הוא שיעור ה‪ y-‬של הנקודה‪.1 :‬‬ ‫•‬
‫ודאו זאת בעזרת נוסחת מרחק נקודה ממישור‬
 ‫תרגיל ‪ | 2‬חישוב גובה התיבה‪-‬משוואת מישור‪.‬‬

‫‪ ABCDA1B1C1D1‬היא תיבה שבסיסיה ריבועים‪.‬‬

‫נתונים ארבעה קדקודים‪.A(1,0,1) , C(3,0,-4) ,B1 (-2,1,0) , D1 (3,1,2) :‬‬
‫חשבו את נפח התיבה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שטח הבסיס (הריבוע) שווה למחצית מכפלת אורך האלכסונים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪SABCD  14.5‬‬

‫‪x  1,0,1  t  2,0, 5 ‬‬ ‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪:AC‬‬ ‫•‬
‫הצגה פרמטרית לישר המכיל את ‪x  (2,1,0)  r(5,0,2) : B1D1‬‬ ‫•‬
‫נחשב את המרחק בין שני ישרים אלו (גובה התיבה) על‪-‬ידי‬ ‫•‬
‫מרחק הנקודה (‪ )2,1,0-‬מהמישור‪x  (1,0,1)  t(2,0, 5)  r(5,0,2) :‬‬
‫משוואת המישור‪y=0 :‬‬ ‫•‬
‫מרחק (‪ )2,1,0-‬מהמישור הוא שיעור ה‪ y-‬של הנקודה‪.1 :‬‬ ‫•‬
‫‪0  (2)  1 1  0  0  0‬‬ ‫ודאו זאת בעזרת נוסחת מרחק נקודה ממישור‬
‫‪1‬‬
‫‪02  12  02‬‬
‫נפח התיבה‪14.5 =1·14.5 :‬‬ ‫•‬
 ‫מה מצפה לנו היום?‬

‫היום נלמד על ‪ /‬נעסוק ב‪...‬‬

‫‪ ‬מרחק בין מישור וישר המקביל לו‪.‬‬

‫‪ ‬מרחק בין מישורים מקבילים‪.‬‬

‫‪ ‬מרחק בין ישרים מצטלבים‪.‬‬

‫‪ )4‬סיכום‬
 ‫היום למדנו על‪...‬‬

‫‪ ‬ראינו כי כדי לחשב מרחק ישר ממישור ‪ ,‬מספיק לבחור נקודה כלשהיא על הישר ולחשב את מרחקה‬

‫‪a  x P  b  yP  c  z P  d‬‬ ‫מהמישור בעזרת נוסחת מרחק נקודה ממישור‪:‬‬

‫‪a 2  b2  c2‬‬
‫‪ ‬ראינו כי כדי לחשב מרחק בין מישורים ‪ ,‬מספיק לבחור נקודה כלשהיא על אחד המישורים ולחשב את‬
‫מרחקה מהמישור האחר‪.‬‬

‫‪ ‬ראינו כי כדי לחשב מרחק בין ישרים מצטלבים ‪ ,‬יש לבנות משוואה למישור המכיל את אחד הישרים‬
‫ומקביל לישר השני ולחשב את מרחק הישר השני ממנו‪.‬‬

‫סוף‬