‫מבחן מתכונת ‪ – 1‬תשפ"ד‬

‫שאלון ‪035582‬‬
‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬מחשבון (לא גרפי)‪ ,‬דפי נוסחאות מצורפים‪.‬‬
‫משך המבחן‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬
‫מבנה השאלון‪ :‬במבחן ‪ 5‬שאלות בשני פרקים‪.‬‬
‫יש לענות על ‪ 3‬שאלות‪ ,‬ללא הגבלת פרקים‪.‬‬
‫מפתח ההערכה‪ :‬ניקוד שווה לכל שאלה‪ .‬תשובות ללא דרך (חישוב‪/‬הסבר) לא תקבלנה ניקוד‪.‬‬
‫הבהרות‪ :‬כאשר כתוב למצוא "נקודות" או "פתרונות" ברבים‪ ,‬ייתכן שתהיה תשובה אחת (או‬
‫פחות)‪.‬‬

‫פרק ראשון – וקטורים‪ ,‬טריגונומטריה במרחב‪ ,‬גיאומטריה אנליטית ומספרים מרוכבים‬

‫‪ .1‬א‪ .‬מצאו את משוואות שני הישרים העוברים דרך הנקודה )‪ A(−4, −3‬והנמצאים במרחק ‪ 4‬יחידות‬
‫מן הנקודה )‪. B(−8,5‬‬
‫את אחד הישרים שמצאתם בסעיף א' המקביל לציר ה‪y -‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נסמן ב‪-‬‬

‫‪1‬‬ ‫ב‪ )1( .‬מצאו את משוואת המקום הגיאומטרי של כל הנקודות הנמצאות במרחק שווה מהישר‬
‫ומנקודה נתונה )‪. F(4,0‬‬
‫(‪ )2‬איזו צורה הנדסית מייצג המקום הגיאומטרי שהתקבל? נמקו‪.‬‬
‫את הישר השני שקיבלתם בסעיף א'‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נסמן ב‪-‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‪ .‬מצאו את משוואת המעגל שמרכזו על החלק החיובי של ציר ה‪ x -‬והמשיק לשני הישרים‬
‫ד‪ .‬הסבירו מדוע המעגל שמצאתם בסעיף ג'‪ ,‬חותך את המקום הגיאומטרי שמצאתם בסעיף‬
‫ב' (‪ ,)1‬בשתי נקודות‪( .‬תוכלו להיעזר בשרטוט מתאים)‪.‬‬
‫נסמן ב‪ M-‬את מרכז המעגל שמצאתם בסעיף ג'‪ .‬ונסמן ב‪ C-‬את אחת מנקודות החיתוך של המעגל ‪M‬‬
‫הוא ‪. d‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עם המקום הגיאומטרי שמצאתם בסעיף ב' (‪ .)1‬מרחק הנקודה ‪ C‬מהישר‬
‫ה‪ .‬הביעו באמצעות ‪ d‬את היקף המשולש ‪.CMF‬‬
 ‫‪ .2‬הוקטורים ) ‪ u = ( 2, 2,0‬ו‪ v = ( 5,3k, k ) -‬מגדירים את המישור ‪. 1‬‬

‫א‪ .‬מצאו את הפרמטר ‪ k‬אם נתון כי הזווית בין ‪ u‬ו‪ v -‬היא מינימלית‪.‬‬
‫ב‪ )1( .‬המישור ‪ 1‬יוצר עם צירי השיעורים פירמידה שנפחה ‪ 32‬והוא חותך את ציר ה‪z -‬‬

‫בחלקו החיובי‪ .‬מצאו את משוואת המישור ‪. 1‬‬

‫(‪ )2‬מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של המישור ‪ 1‬עם הצירים‪.‬‬

‫מישור ‪ 2‬חותך את מישור ‪ 1‬לאורך ישר חיתוך המחבר בין שתי נקודות החיתוך של מישור ‪ 1‬עם‬
‫ציר ה‪ x -‬וציר ה‪. y -‬‬
‫(‪ )1‬מצאו את ההצגה הפרמטרית של ישר החיתוך בין שני המישורים ‪ 1‬ו‪. 2 -‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫(‪ )2‬מצאו משוואת המישור ‪ 2‬אם ידוע שהנקודה )‪ A(−10,10,9‬נמצאת עליו‪.‬‬

‫העובר בנקודה ‪ A‬ניצב למישור ‪. 1‬‬ ‫ישר‬

‫ד‪ )1( .‬מצאו את ההצגה הפרמטרית של ישר ‪.‬‬
‫עם המישור ‪. 1‬‬ ‫(‪ )2‬מצאו את נקודת החיתוך של הישר‬
 ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. ‬‬ ‫הוא מספר מרוכב‪,‬‬ ‫‪ .3‬נתון‪z .z2 − 4cos   z + 4 = 0 :‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫פתרונות המשוואה הנתונה הם ‪ z 1‬ו‪ z 1 . z 2 -‬נמצא ברביע הראשון‪.‬‬

‫א‪ )1( .‬הביעו באמצעות ‪ ‬את ‪ z 1‬ו‪. z 2 -‬‬

‫(‪ )2‬הוכיחו כי‪ z1n + z2n :‬הוא מספר ממשי טהור עבור כל ‪ n‬טבעי‪.‬‬

‫הנקודות ‪ A‬ו‪ B -‬מייצגות במישור גאוס את הפתרונות ‪ z 1‬ו‪ z 2 -‬בהתאמה‪.‬‬

‫נתון‪ :‬שטח המשולש ‪ O ( OAB‬ראשית הצירים) שווה ל ‪. 3‬‬

‫ב‪ .‬חשבו את ‪ , ‬את ‪ z 1‬ו‪. z 2 -‬‬

‫‪‬‬
‫= ‪ k . ‬הוא מספר שלם‪.‬‬ ‫נתון‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫אייל טען‪" :‬המשוואה ‪ z1n − zn2 = 0‬מתקיימת לכל ‪ n‬המקיים ‪." n = 3k‬‬

‫האם הוא צדק? הסבירו את תשובתכם‪.‬‬

‫‪2024‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪z ‬‬
‫‪ w ( . w = −  z27   1 ‬הוא מספר מרוכב)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את פתרונות המשוואה‬
‫‪2‬‬ ‫‪ z2 ‬‬

‫‪2 3‬‬
‫‪ , (m  0) y = mx +‬משיק לפרבולה שמשוואתה ‪(p  0) , y2 = 2px‬‬ ‫הישר‬
‫‪3‬‬

‫ועובר דרך שניים מן הפתרונות שמצאתם בסעיף ד'‪.‬‬

‫ה‪ )1( .‬מצאו את ‪ . m‬נמקו‪.‬‬

‫(‪ )2‬מצאו את משוואת הפרבולה‪.‬‬

 ‫פרק שני – חדו"א ואלגברה של פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות‪ ,‬בעיות גדילה ודעיכה‬

‫‪ .4‬הפונקציה )‪ f (x‬מוגדרת וגזירה לכל ‪ . x‬גרף הפונקציה )‪ f (x‬חותך את ציר ה‪ x -‬בראשית הצירים‬
‫בלבד‪ .‬ציר ה‪ x -‬הוא אסימפטוטה אופקית של הפונקציה )‪ f (x‬בעבור ‪ x‬שואף לאינסוף ובעבור ‪x‬‬
‫שואף למינוס אינסוף‪ .‬בציור שלפניך מתואר הגרף של הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫)‪f (x‬‬

‫‪-1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬

‫נתון‪. f ( −1) = f (1) = 1 :‬‬

‫א‪ )1( .‬מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ f (x‬וקבעו את סוגן‪ .‬נמקו‪.‬‬
‫(‪ )2‬מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫(‪ )3‬כמה נקודות פיתול יש לגרף הפונקציה )‪ ? f (x‬נמקו‪.‬‬
‫(‪ )4‬שרטטו סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫ב‪ .‬הפונקציה )‪ g(x‬מקיימת‪. g(x) = ef (x) − f (x) :‬‬

‫(‪ )1‬מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫(‪ )2‬מצאו את האסימפטוטה האופקית של הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫(‪ )3‬מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ , g(x‬וקבעו את סוגן‪.‬‬
‫(‪ )4‬סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫נתון‪ :‬לגרף הפונקציה )‪ g(x‬קיימת נקודת פיתול בראשית הצירים‪.‬‬
‫שרטטו סקיצה אפשרית של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‪ .‬נסמן‪ .  g(x)dx = S :‬בטאו באמצעות ‪( S‬במידת הצורך) את ערכי האינטגרלים הבאים‪:‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫(‪.  ( g(x) − g(x) ) dx )3‬‬ ‫(‪.  g(x)dx )2‬‬ ‫(‪.  g(x)dx )1‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
 ‫‪ .5‬נתונה הפונקציה ‪. f (x) = x 2  ln ( x 2 ) − x 2‬‬
‫מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬ ‫א‪)1( .‬‬
‫הוכיחו שהפונקציה זוגית‪.‬‬ ‫( ‪)2‬‬
‫מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים (אם יש כאלה)‪.‬‬ ‫( ‪)3‬‬
‫מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה וקבעו את סוגן‪.‬‬ ‫( ‪)4‬‬
‫מצאו אסימפטוטות לגרף הפונקציה המקבילות לצירים (אם יש כאלה)‪.‬‬ ‫( ‪)5‬‬
‫(‪ )6‬שרטטו סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬
‫נתונה הפונקציה )‪ g(x‬המקיימת‪. g(x) = x 3  ln( x 2 ) − x 3 :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬
‫ב‪ )1( .‬מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫(‪ )2‬הראו כי )‪. g(x) = f (x‬‬
‫(‪ )3‬הראו שהפונקציה )‪ g(x‬אי זוגית‪.‬‬
‫(‪ )4‬מצאו את נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ g(x‬וקבעו את סוגן‪.‬‬
‫(‪ )5‬מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫(‪ )6‬מצאו את נקודות הפיתול של הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫(‪ )7‬מצאו את תחומי הקעירות כלפי מעלה וכלפי מטה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫שרטטו סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫ד‪ .‬נתון ‪ . t  1‬איזה מהגרפים שלפניכם מתאר את הפונקציה ‪ ? s(t) =  g(x)dx‬נמקו‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪y‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫בהצלחה!‬
 ‫תשובות סופיות‬
‫‪. 4y + 3x + 24 = 0 , x = −4‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪. y2 = 16x‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫(‪ )2‬פרבולה‪.‬‬
‫‪. (x − 2)2 + y2 = 36‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫סרטוט‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪.8 + d‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪.k‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪2‬‬
‫(‪. 1 : 3x − 3y − z + 12 = 0 )1‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫)‪. (0,0,12) , (0,4,0) , (−4,0,0‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫(‪. x = (−4,0,0) + t(4,4,0) )1‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫(‪. 2 : 9x − 9y + 16z + 36 = 0 )2‬‬

‫)‪. : x = (−10,10,9) + s(3, −3, −1‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫)‪. (−1,1,6‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫א‪. z2 = 2cis( −) , z1 = 2cis )1( .‬‬ ‫‪.3‬‬

‫(‪ )2‬הוכחה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫= ‪. z1 = 1 − 3 i , z 2 = 1 + 3 i , ‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫כן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪. w 6 = 1 − 3i , w 5 = −1 − 3i , w 4 = −2 , w 3 = −1 + 3i , w 2 = 1 + 3i , w1 = 2‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪. y2 = x‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫= ‪.m‬‬ ‫ה‪)1( .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫א‪ ( −1,1) )1( .‬מקסימום‪ (0,0) ,‬מינימום‪ (1,1) ,‬מקסימום‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫(‪ )2‬עולה‪ x  −1 :‬או ‪ . 0  x  1‬יורדת‪ −1  x  0 :‬או ‪. x  1‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫(‪ 4 )3‬נקודות‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫(‪ )4‬סקיצה‪:‬‬
‫(‪ )1‬כל ‪. x‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪-1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬
 ‫(‪. y = 1 )2‬‬
‫)‪ ( −1,e − 1‬מקסימום‪ (0,1) ,‬מינימום‪ (1,e − 1) ,‬מקסימום‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫)‪g(x‬‬ ‫(‪ )4‬סקיצה‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬

‫)‪g(x‬‬ ‫סקיצה עבור )‪: g(x‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪. −S )1‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫(‪. 0 )2‬‬
‫‪-1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫(‪. 2  S )3‬‬

‫א‪. x  0 )1( .‬‬ ‫‪.5‬‬

‫(‪ )2‬הוכחה‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫(‬
‫‪. − e,0 ,‬‬ ‫()‬ ‫‪e,0‬‬ ‫)‬ ‫(‪)3‬‬

‫(‪ (−1, −1) )4‬מינימום‪ (1, −1) ,‬מינימום‪.‬‬

‫‪x‬‬ ‫(‪ )5‬אין‪ ,‬קיים חור בראשית הצירים‪.‬‬

‫(‪ )6‬סקיצה‪:‬‬
‫(‪. x  0 )1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )2‬הוכחה‪.‬‬
‫(‪ )3‬הוכחה‪.‬‬
‫)‪ (− e,0.996‬מקסימום‪ ( e, −0.996) ,‬מינימום‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬

‫(‪ )5‬תחומי עלייה‪ x  e :‬או ‪ ; x  − e‬תחומי ירידה‪ − e  x  0 :‬או ‪. 0  x  e‬‬

‫(‪. (1, −0.556) , (−1,0.556) )6‬‬
‫(‪ )7‬קעירות כלפי מעלה‪ ; x  1 , −1  x  0 :‬קעירות כלפי מטה‪. 0  x  1 , x  −1 :‬‬
‫סקיצה‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪. IV‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪x‬‬