‫סיכומים ודגשים‬

‫לקראת הבגרות‬
‫שאלון ‪)35481( 481‬‬
 ‫איך המצגת בנויה ?‬
‫המצגת בנויה לפי נושאים ‪.‬‬
‫בתחילת כל נושא יש תתי נושאים שקשורים אליו ‪.‬‬
‫לגבי כל תת נושא ‪ ,‬ודאי שאת יודעת במה מדובר ‪.‬‬
‫לאחר השקופית הראשונה בכל נושא ‪ ,‬יש סיכומים ‪ ,‬תזכורות ודגשים לתתי‬
‫הנושאים שקשורים אליו ‪.‬‬
‫מקווה שזה יהיה לעזר ‪.‬‬

‫בהצלחה גדולה !‬
‫לימוד פורה !‬
 ‫דוגמה‪:‬‬
‫הערה כללית‬
‫לגבי שאלות‬
‫בגרות‬ ‫הקדמה‬
‫לסעיף ב'‬

‫הקדמה‬
‫הרבה פעמים יש הקדמה‬ ‫לסעיף ג'‬
‫לסעיף שמופיעה לפני‬
‫הסעיף ‪,‬אל תפספסי‬
‫אותה!‬
 ‫נתחיל בנושא הראשון ‪:‬‬

‫בעיות תנועה‬
‫מבנה הטבלה ועקרונות לבניית המשוואה המתאימה‬
‫‪‬‬ ‫תתי נושאים‪:‬‬
‫בעיות עם אחוזים‬
‫‪‬‬
‫בעיות עם משפט פיתגורס‬
‫‪‬‬
 ‫מבנה הטבלה ‪:‬‬
‫מהירות • זמן = דרך‬

‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫מהירותזמןדרך"ה‬ ‫ראשי תיבות‪:‬‬

 ‫שימוש באחוזים‬

‫גודל יכול להיות מהירות או דרך‬

 ‫דגשים‬

‫• בכל שורה‪ ,‬נמלא שני נתונים בלבד ואת השלישי נמלא לפי הנוסחה‪.‬‬
‫• בדרך כלל ‪ X‬נקבע לפי השאלה‬
‫• לבניית המשוואה נשתמש בנתון נוסף שלא מופיע בטבלה‬
‫• ניתן לבנות משוואה רק מנתונים בעמודה אחת של הטבלה‪ .‬לא ניתן לשלב‬
‫בין עמודות‪.‬‬
‫• לא לשכוח להפוך דקות לשעות (מדקות לשעות‪ ,‬מחלקים ב‪)60‬‬
‫• לא לשכוח להוסיף יחידות בתשובה הסופית (שעות ‪ /‬דקות ‪ /‬ק"מ ‪ /‬קמ"ש)‬
 ‫נעבור לנושא הבא ‪:‬‬

‫גאומטריה אנליטית‬
‫הכרת ‪ 6‬הנוסחאות ודרך השימוש בהן‬
‫‪‬‬ ‫תתי נושאים‪:‬‬
‫מציאת משוואת ישר וזיהוי ישרים במערכת צירים‬
‫‪‬‬
‫הכרת תכונות המשולשים ומרובעים‬
‫‪‬‬
‫משוואת מעגל‬
‫‪‬‬
‫חישוב שטחים במערכת צירים (משולש חד זווית‪ ,‬משולש ישר זווית‪ ,‬משולש קהה‬
‫זווית‪ ,‬מקבילית‪ ,‬טרפז‪ ,‬מלבן‪ ,‬מעוין‪ ,‬ריבוע)‬
‫‪‬‬
‫הנוסחאות‬
 ‫מציאת אורך קטע ‪ /‬צלע‬

‫מציאת אורך קטע שאינו מקביל לצירים‪:‬‬

‫ניעזר בנוסחת הדיסטנס‪.‬‬ ‫מציאת אורך קטע המקביל לציר ה‪:x-‬‬
‫נשים לב לא להתבלבל בין ה‪x-‬ים ל‪y-‬ים‬
‫ניעזר ב‪x-‬ים של שני קצוות הקטע‬
‫על מנת לגלות מה אורך הקטע‪.‬‬
‫(נשאל‪ :‬כמה הלכתי מה‪ x-‬הראשון‬
‫מציאת אורך קטע המקביל לציר ה‪:y-‬‬
‫עד ל‪ x-‬השני?)‬
‫ניעזר ב‪y-‬ים של שני קצוות הקטע‬
‫על מנת לגלות מה אורך הקטע‪.‬‬
‫(נשאל‪ :‬כמה הלכתי מה‪ y-‬הראשון‬
‫עד ל‪ y-‬השני?)‬

‫יוני שיר‬ ‫©‬

 ‫ישרים מקבילים לצירים‬

‫קו מקביל לציר ה‪: y-‬‬ ‫קו מקביל לציר ה‪:x-‬‬

‫קו זה אינו פונקציה‪.‬‬ ‫‪. m=0‬‬
‫לקו אין שיפוע‪.‬‬ ‫פונקציה קבועה‬
‫משוואתו היא "מספר=‪"x‬‬ ‫שמשוואתה היא‬
‫(ללא ‪ y‬במשוואה)‪.‬‬ ‫"מספר=‪"y‬‬
‫(ללא ‪ x‬במשוואה)‪.‬‬
‫למשל‪x = 3 :‬‬
‫למשל‪y = 6 :‬‬
 ‫דגשים‬
‫זיהוי ישרים‪ :‬אם ‪ m‬חיובי‪ ,‬הישר עולה‪ .‬אם ‪ m‬שלילי‪ ,‬הישר יורד‪.‬‬ ‫•‬
‫אם ‪ ,m=0‬הישר קבוע (קו מקביל לציר ‪).x‬‬
‫אם הנתון היחידי על נקודה בשרטוט הוא הימצאותה על משוואת קו ישר או פונקציה אחרת‪ ,‬נסמן את שיעוריה‪.‬‬ ‫•‬
‫למשל‪ :‬הנקודה ‪ A‬נמצאת על הישר ‪ .y=2x+5‬נסמן )‪ .A(x,2x+5‬בהמשך השאלה נצטרך להציב שיעורים אלו‬
‫באחת מהנוסחאות (אמצע קטע‪ ,‬חישוב אורך קטע‪ ,‬וכן הלאה)‪.‬‬

‫כך נוכל להתחיל מנקודת עוגן ולהציב נתון זה במשוואות‪.‬‬

‫• ערך הפונקציה בנקודה הוא אך ורק שיעור ה‪ y-‬של הנקודה על הפונקציה‪ ,‬ולא הזוג )‪.(x,y‬‬
‫כאשר מתבקשים למצוא נקודה‪ ,‬צריך למצוא ‪ x‬ו‪.y-‬‬ ‫•‬

‫מציאת נקודת החיתוך של שני ישרים – נשווה בין הישרים‪.‬‬ ‫•‬

‫אם שני ישרים מקבילים‪ ,‬יש להם שיפועים שווים‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬ ‫•‬

‫אם שני ישרים מאונכים זה לזה (ניצבים) אז השיפועים נגדיים והפכיים (מכפלת שיפועיהם שווה ל‪.)-1 :‬‬ ‫•‬

‫לא לשכוח לבדוק את התשובות אם הן הגיוניות‪.‬‬ ‫•‬

 ‫צורה מי יודע ?‬
‫גם אם ויתרתם מראש על השאלה בגאומטריה‪ ,‬בשביל הפרק‬
‫הזה (ובשביל טריגו') אתן חייבות להכיר את הצורות ואת התכונות‬
‫הבסיסיות שלהם‪:‬‬

‫עבור כל צורה‪ ,‬בידקו שאתן יודעות האם‬

‫הצלעות שוות ‪ /‬מקבילות‬

‫האלכסונים שווים ‪ /‬חוצים ‪ /‬מאונכים‬
‫הזוויות ישרות‬

‫(אם לא‪ -‬קיפצו רגע לשקופיות ‪)30-31‬‬

 ‫מעגל‬
‫• בשביל למצוא משוואת מעגל צריך‪:‬‬

‫‪ )1‬רדיוס (‪)R‬‬
‫‪ )2‬מרכז מעגל (‪)a,b‬‬

‫• משולש חסום זה אומר שכל הקודקודים שלו נמצאים על המעגל‬

‫• משולש ישר זווית שחסום במעגל‪ ,‬אז היתר הוא קוטר של המעגל‪.‬‬
‫ולכן אמצע היתר (אמצע קטע)‪ ,‬הוא מרכז המעגל‪.‬‬
‫• וגם להיפך‪ ,‬אם יש משולש ישר זווית שהיתר שלו הוא קוטר‪ ,‬אז המשולש חסום במעגל‪.‬‬
 ‫איפה הרדיוס פוגש את המשיק ?‬
‫רדיוס אנך למשיק בנקודת ההשקה‪ .‬לכן השיפועים הופכיים נגדיים‪ .‬כלומר‪:‬‬

‫שיפוע‬ ‫שיפוע‬
‫רדיוס‬ ‫∙‬ ‫משיק‬
‫‪=-1‬‬
 ‫מציאת שטחים‬

‫אם התבקשתן למצוא שטח צורה ואינכן יכולות למצוא אותה מאחר ואין בה מספיק נתונים‪-‬‬
‫תבדקו האם תוכלו למצוא את השטח המבוקש באמצעות שטחים אחרים!‬
‫• אולי על ידי חיבור שטחים אחרים תגיעו לשטח שעליכן למצוא?‬
‫• אולי על ידי חיסור שטחים אחרים תגיעו לשטח שעליכן למצוא?‬

‫• בחישוב שטח משולש‪ ,‬תמיד נבדוק קודם האם יש צלעות או גובה שמקבילים לצירים‪.‬‬
‫• נוסחאות שאין בבגרות‪:‬‬

‫יוני שיר‬ ‫©‬

‫נוסחאות לשטחים‬
 ‫קבוצת מעד"ר‬

‫ריבוע‬ ‫דלתון‬ ‫מעוין‬

‫בצורות אלה ניתן לחשב את השטח כך‪:‬‬

‫אלכסון‪ ∙ 1‬אלכסון‪2‬‬
‫=𝑠‬
‫‪2‬‬
 ‫נעבור לנושא הבא ‪:‬‬

‫הסתברות‬
‫טבלה דו מימדית‬ ‫תתי נושאים‪ :‬‬
‫דיאגרמת עץ ( על כל שימושיה השונים‪ -‬כולל ניסוי בשני שלבים‪ ,‬מאורעות תלויים‪ ,‬הצגת‬ ‫‪‬‬
‫הסתברות מותנית)‬
‫זיהוי ושימוש בנוסחה להסתברות מותנית‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬קביעה האם מאורעות הם תלויים או בלתי תלויים‬
‫(או זרים ‪( , )𝑷 𝑨 ∩ 𝑩 = 𝟎 -‬תלויים‪)𝑷 𝑨/𝑩 ≠ 𝑷 𝑨 -‬‬
‫‪ ‬פתרון משוואות עם שברים עשרוניים וחזקות גבוהות של ‪( P‬כמו למשל ‪,598/66,70,77‬‬
‫‪ 606/98-102‬בכרך ג')‬
 ‫לפני הכל ‪....‬‬
‫אין להשאיר הסתברות שלילית או גדולה מ ‪.1‬‬
‫במקרה כזה פוסלים את כל הסעיף‪.‬‬
‫מי אוהבת קפה או תה?‬ ‫ההבדל בין‬
‫בקבוצה זו נמצאת‪ ,‬כל מי‬
‫שאוהבת את אחד משני‬ ‫‪U‬‬ ‫"או " (‪) U‬‬
‫המשקאות‬ ‫ל" וגם " ( )‬
‫מי אוהבת קפה וגם תה?‬
‫בקבוצה זו נמצאת‪ ,‬רק מי‬
‫שאוהבת את שני המשקאות‬
 ‫מילון‬

‫• לכל היותר = לא יותר‬

‫• לפחות = לא פחות‬
 ‫טבלה דו מימדית‬
‫)𝐴(𝑃‬ ‫)𝐴(𝑃‬
‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)𝐵(𝑃‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫)𝐵(𝑃‬
‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬

‫תכונות הטבלה‪:‬‬

‫משבצת ‪ + 1‬משבצת ‪ = 2‬משבצת ‪5‬‬

‫משבצת ‪ + 3‬משבצת ‪ = 4‬משבצת ‪6‬‬
‫משבצת ‪ + 2‬משבצת ‪ = 4‬משבצת ‪7‬‬
‫משבצת ‪ + 1‬משבצת ‪ = 3‬משבצת ‪8‬‬

‫משבצת ‪ + 1‬משבצת ‪ + 2‬משבצת ‪ + 3‬משבצת ‪1 =4‬‬

‫משבצת ‪ + 7‬משבצת ‪1 = 8‬‬
‫משבצת ‪ + 5‬משבצת ‪1 = 6‬‬
 ‫הסתברות מותנית‬

‫‪ A‬זו התכונה‬ ‫‪ B‬זה מרחב המדגם‬

‫שמחפשים בתוך ‪B‬‬ ‫ה"חדש"‬

‫‪ሩ‬‬ ‫סימון ל"וגם"‪:‬‬

‫מילות רמז‪" :‬בתנאי ש"‪" ,‬אם ידוע ש"‪" ,‬בהינתן ש"‬
‫‪ራ‬‬ ‫סימון ל"או"‪:‬‬
‫"מהי ההסתברות להיות‬
‫צעיר שתומך בבנייה"?‬

‫לעומת‪" :‬מהי ההסתברות‬

‫מה ההבדל?‬
‫להיות צעיר מבין אלה‬
‫התומכים בבנייה"?‬
 ‫דיאגרמת עץ‬

‫דרך להצגת‬ ‫דרך נוספת להצגת‬

‫מאורעות תלויים‬ ‫דרך להצגת ניסוי‬ ‫הסתברות מותנית‬
‫בשני שלבים ויותר‬
 ‫אז מה מיוחד בדיאגרמת עץ?‬

‫א‪ .‬סכום ההסתברויות בכל פיצול שווה ל‪1-‬‬

‫ב‪ .‬כשמתקדמים בענף‪ ,‬מכפילים הסתברויות‬

‫ג‪ .‬בין המסלולים מבצעים חיבור הסתברויות‬

‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫ד‪ .‬סכום ההסתברויות של כל המסלולים הוא ‪1‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫בדרך כלל הנתון הראשון בשאלה יתאים גם לטבלה וגם לדיאגרמה‪ .‬לכן נסתכל על הנתון‬
‫השני והוא יעזור לנו לקבוע באיזו שיטה להשתמש‪.‬‬
‫בעץ – הנתון הנוסף יתייחס לענף בודד (‪)a/b/c/d‬‬
‫בטבלה‪ -‬הנתון הנוסף יתייחס לשני ענפים ( ‪ b&c‬או ‪)d&a‬‬
 ‫עץ או טבלה? זו השאלה‬
‫טיפ‪:‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫יש שאלות שמשלבות טבלה בסעיף אחד ועץ בסעיף אחר‪.‬‬
 ‫חלק = שבר‬
‫על מנת לחשב חלק מתוך שלם‪ ,‬נשתמש בפעולת הכפל‪.‬‬

‫למשל‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪⋅ 40‬‬ ‫נחשב כך‬ ‫‪40‬‬ ‫של‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
 ‫נעבור לנושא הבא ‪:‬‬

‫גאומטריה במישור‬
‫תתי נושאים‪  :‬שליטה ברשימת המשפטים שמותר להשתמש בהם בגאומטריה (כולל משפטי‬
‫חפיפה‪ ,‬משפטי דמיון‪ ,‬תכונות המרובעים‪ ,‬זוויות במעגל)‬

‫‪ ‬שליטה בדרך כתיבת הוכחה‬

 ‫משחקי זוויות‬
‫קרה לכן שחשבתן שאין לכן מספיק נתונים?‬
‫בוודאי שקרה! לכולנו ☺‬
‫ישנם מקרים בהם אנו יכולות למצוא זוויות על ידי משחק פשוט! משחק הזוויות!‬
‫כדי לשחק במשחק הזה עליכן לזכור ‪ 2‬כללים חשובים‪:‬‬
‫סכום זוויות במשולש הוא ‪180°‬‬ ‫•‬
‫סכום זוויות צמודות הוא ‪180°‬‬ ‫•‬

‫◦‪28‬‬

‫◦‪88‬‬
‫◦‪90‬‬ ‫◦‪62‬‬ ‫◦‪70‬‬ ‫◦‪22‬‬ ‫◦‪150‬‬ ‫◦‪30‬‬
 ‫שימושים בקווים מקבילים‬

‫‪.‬‬
‫אם הקווים גם שווים‪ ,‬יתכן‬ ‫נחפש ונסמן‬
‫ונצטרך להוכיח את קיומם של‬ ‫זוויות מתחלפות‪.‬‬
‫מקבילית‪/‬מלבן‪/‬מעוין‪/‬ריבוע‪.‬‬
‫בפרט אם נתונים שני זוגות של‬
‫קווים מקבילים‪..‬‬
‫קו אחד יכול להיות קטע‬
‫אמצעים במשולש‪ ,‬והקו‬
‫השני – בסיס המשולש‪.‬‬

‫ייתכן ומדובר במשפט‬

‫תאלס ובהרחבותיו‪.‬‬
‫שלבים בחפיפת משולשים‬

‫‪ .1‬נשתמש בנתוני השאלה כדי לאתר זוויות או צלעות שוות‪.‬‬

‫‪ .2‬נחפש צלעות‪/‬זוויות שוות נוספות באמצעות אחת הטכניקות שבסעיף הקודם‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחר שנמצא את הדרוש‪ ,‬נחליט מהו המשפט שבאמצעותו נבצע את החפיפה‪:‬‬
‫צ‪.‬ז‪.‬צ או ז‪.‬צ‪.‬ז או צ‪.‬צ‪.‬צ או צ‪.‬צ‪.‬ז (לא קיים משפט חפיפה זווית‪-‬זווית‪-‬זווית)‬
‫‪ .4‬נרשום את המשולשים החופפים לפי סדר הקודקודים המתאים‪.‬‬
‫‪ .5‬נוציא את הצלעות המתאימות או הזוויות המתאימות לפי מה שצריך להוכיח‪.‬‬
 ‫משולשים דומים‬
‫• ברוב המקרים יש להשתמש במשפט הדמיון ז‪.‬ז ‪ 2 :‬משולשים ששווים בשתיים מזוויותיהן‪.‬‬
‫• נרשום את המשולשים הדומים לפי סדר הקודקודים המתאים‪.‬‬
‫• כעת נוכל להסיק את היחסים בין צלעות המשולשים‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬לאחר שהוכחנו את הדמיון הבא 𝐻𝐺𝐹∆~𝐶𝐵𝐴∆‬

‫נוכל להסיק את השיוויון הבא‪:‬‬
‫𝐶𝐵 𝐶𝐴 𝐵𝐴‬
‫=‬ ‫=‬
‫𝐻𝐺 𝐻𝐹 𝐺𝐹‬

‫‪ -‬לפעמים צריך להוכיח שיווין עם כפל בין צלעות ואז לפי מה שצריך להוכיח נוכל לבחור את השווין‬
‫הרצוי ולעשות עליו כפל בהצלבה‪.‬‬

‫𝐵𝐴‬ ‫𝐶𝐵‬
‫ואז נעשה כפל בהצלבה‪.‬‬ ‫=‬ ‫למשל‪ :‬כדי להוכיח‪ 𝐴𝐵 ∙ 𝐺𝐻 = 𝐵𝐶 ∙ 𝐹𝐺 ,‬נבחר בשיוויון‬
‫𝐺𝐹‬ ‫𝐻𝐺‬

‫• חשוב לזכור‪ :‬יחס הדמיון בריבוע שווה ליחס השטחים‪.‬‬

 ‫תכונות ייחודיות של מרובעים‬
‫כשנתונה צורה זו‪ ,‬בד"כ יש להסתמך בהוכחה על אחת מתכונות אלו‪ ,‬המבדילות אותה משאר הצורות‪:‬‬

‫‪ .1‬ריבוע – האלכסונים שווים זה לזה וחוצים את הזוויות‪.‬‬

‫‪ .2‬מלבן – האלכסונים שווים זה לזה‪ 4 .‬זוויות ישרות‪.‬‬
‫‪ .3‬מעוין – כל הצלעות שוות‪ .‬אלכסונים מאונכים‪ .‬האלכסונים חוצים את הזוויות‪.‬‬
‫‪ .4‬טרפז שו"ש – האלכסונים שווים זה לזה‪.‬‬
‫‪ .5‬דלתון – האלכסון הראשי חוצה את האלכסון המשני‪.‬‬

‫כמובן שנצטרך להשתמש גם בתכונה הבסיסית המשותפת לכולם‪:‬‬

‫כל זוג צלעות נגדיות –מקבילות (שיפועי הישרים שווים)‪.‬‬
 ‫ריבוע ‪ ,‬מלבן והבדלים חשובים בניהם !‬

‫ריבוע‬ ‫מלבן‬ ‫התכונה‬

‫כולן ‪90°‬‬ ‫כולן ‪90°‬‬ ‫זוויות המרובע‬

‫• שווים זה לזה‬ ‫• שווים זה לזה‬ ‫אלכסונים‬

‫• כן חוצים את זוויות הריבוע‬ ‫• אינם חוצים את זוויות המלבן‬
‫• חוצים זה את זה‬ ‫• חוצים זה את זה‬

‫כל הצלעות שוות‬ ‫הצלעות הנגדיות שוות‬ ‫צלעות המרובע‬

‫ציור‬
‫‪45°‬‬ ‫‪45°‬‬
‫‪45°‬‬ ‫‪45°‬‬ ‫‪25°‬‬ ‫‪25°‬‬
‫‪65°‬‬ ‫‪65°‬‬

‫‪45°‬‬ ‫‪45°‬‬
‫‪45°‬‬ ‫‪45°‬‬ ‫‪65° 25°‬‬ ‫‪25°‬‬ ‫‪65°‬‬
‫תכונות משותפות למקבילית ‪,‬‬
‫מלבן ‪ ,‬מעוין וריבוע‬
‫‪ .1‬שני זוגות של צלעות נגדיות מקבילות‪.‬‬
‫‪ .2‬שני זוגות של צלעות נגדיות שוות‪.‬‬
‫‪ .3‬האלכסונים חוצים זה את זה‪.‬‬
‫‪ .4‬סכום שתי זוויות סמוכות הוא ‪.1800‬‬
‫‪ .5‬זוויות נגדיות שוות‪.‬‬
‫מקבילית‬ ‫המרובע יהפוך למקבילית אם‪:‬‬

‫‪ 2‬זוגות צלעות נגדיות שוות או‬

‫נתון מרובע‬
‫‪ 2‬זוגות צלעות נגדיות מקבילות או‬
‫זוג צלעות נגדיות שוות ומקבילות או‬
‫האלכסונים חוצים זה את זה‬

‫המקבילית תהפוך למלבן אם‪:‬‬

‫מלבן‬ ‫האלכסונים שווים זה לזה‬
‫נתונה מקבילית‬

‫המקבילית תהפוך למעוין אם‪:‬‬

‫מעוין‬ ‫האלכסונים מאונכים זה לזה או‬
‫נתונה מקבילית‬
‫האלכסונים חוצים את הזוויות או‬
‫שתי צלעות סמוכות שוות‬
‫איך להוכיח שטרפז הוא שווה שוקיים‬

‫א) זוויות הבסיס שוות‪.‬‬

‫ב) השוקיים שוות‪.‬‬
‫ג) האלכסונים שווים‪.‬‬
‫ד) קיים זוג זוויות נגדיות שסכומן ‪.1800‬‬
 ‫דגשים‬
‫• חשוב ביותר‪ :‬לא "להמציא" משפטים אלא לצטט‪ ,‬ככל האפשר את המשפטים הרשמיים כלשונם‪ .‬לדוגמה‪ :‬אין לנמק שוויון בין‬
‫זוויות רק על ידי המילים" זוויות היקפיות"‪ ,‬אלא צריך לרשום "זוויות היקפיות הנשענות אל אותה הקשת‪ ,‬שוות"‬

‫בד"כ אין נתונים מיותרים‪ ,‬ולכן יש להשתמש בכולם בהוכחה‪ .‬אם לא השתמשת באחד הנתונים‪ ,‬סביר להניח שטעית‪.‬‬ ‫•‬

‫הציור‪ /‬השרטוט בשאלה הוא סכמטי וללא קנה מידה‪ .‬לפיכך אין להוריד ממנו מידות ואין לקבל ממנו פרופורציות כלשהן על‬ ‫•‬
‫גדים של צלעות‪ ,‬זוויות‪ ,‬שטחים וכו'‪.‬‬

‫כלל‪ :‬אין לייחס לבניית עזר יותר מתכונה אחת‪.‬‬ ‫•‬

‫טכניקות להוכחה גיאומטרית‬
‫‪ .1‬זוויות בין מקבילים (עדיפות לזוויות מתחלפות‪ ,‬בפרט במרובעים)‪.‬‬
‫‪ .2‬זוויות צמודות (זוויות צמודות לזוויות שוות – שוות גם הן)‪.‬‬
‫‪ .3‬זוויות קודקודיות‪.‬‬
‫‪ .4‬משפטי זוויות במעגל (היקפיות‪ ,‬בין משיק למיתר‪ ,‬נשענת על קוטר‪ ,‬מרכזית והקפית)‬
‫‪ .5‬תכונות חוצה זווית‪ ,‬תיכון וגובה (בדגש על משולש שווה‪-‬שוקיים)‪.‬‬
‫‪ .6‬חיבור‪/‬חיסור קטעים שווים‪.‬‬
‫‪ .7‬חיבור‪/‬חיסור זוויות שוות‪.‬‬
‫‪ .8‬כלל המעבר‪.‬‬
‫‪ .9‬דמיון משולשים‪.‬‬
‫‪ .10‬חפיפת משולשים‪.‬‬
‫‪ .11‬משפט פיתגורס‪ ,‬תיכון ליתר‪ ,‬משולש הזהב‪.‬‬
‫‪ .12‬משפט תאלס ‪ /‬משפט חוצה הזווית‪.‬‬
 ‫המעגל‬
‫‪ .1‬הפתרון טמון בסימון!‬
‫ברוב השאלות‪ ,‬סימון זווית עוגן והמשך הטיול על השרטוט לחישוב זוויות לפי המשפטים‬
‫הידועים‪ ,‬פותר מיידית את הבעיה או מביא לפתרון של אחוזים ניכרים ממנה‪.‬‬
‫לפעמים אנחנו לא מסמנים זווית עוגן מכיוון שלא גבשנו עדיין רעיון לפתרון‪ ,‬אך דווקא סימון‬
‫הזווית מביא לפתרון מהיר יותר‪ .‬במקרה הכי גרוע‪ ,‬מוחקים ובוחרים זווית אחרת‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר משתמשים בזוויות היקפית‪ ,‬תוודאי כי אכן שני שוקיה מסתיימים בנקודות על המעגל‬
 ‫נעבור לנושא הבא ‪:‬‬

‫טריגונומטריה במישור‬
‫נוסחאות במשולש ישר זווית‬ ‫תתי נושאים‪ :‬‬
‫שליטה במשפט הסינוסים ושימושיו השונים‬ ‫‪‬‬
‫שליטה במשפט הקוסינוסים ושימושיו השונים‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בנוסחה הטריגונומטרית לחישוב שטח משולש‬ ‫‪‬‬
 ‫משולש ישר זווית‬

‫סמי‬ ‫טמל‬

‫קלי‬ ‫סמ"י = סינוס‪ ,‬מול‪ ,‬יתר‬

‫קל"י = קוסינוס‪ ,‬ליד‪ ,‬יתר‬
‫טמ"ל = טנגנס‪ ,‬מול‪ ,‬ליד‬

‫וזווית‪.‬‬ ‫בשביל להשתמש בנוסחה‪ ,‬צריך רק ‪ 2‬צלעות או צלע‬

 ‫משולש כללי‬

‫זוויות‪.‬‬ ‫בשביל להשתמש בנוסחה‪ ,‬צריך ‪ 3‬נתונים ‪ 2‬צלעות וזווית או צלע ו‪2‬‬

‫צלע‪.‬‬ ‫צלע‪ .‬צלע‪.‬‬ ‫או‬ ‫צלע‪ .‬זווית‪ .‬צלע‬ ‫בשביל להשתמש בנוסחה‪ ,‬צריך ‪ 3‬נתונים‪:‬‬
 ‫שטח משולש‬
‫נשים לב‪ :‬לפעמים משתמשים בנוסחה של שטח כשנתון השטח‪ ,‬בשביל למצוא צלע או זווית‪.‬‬

‫אם אין גובה‬ ‫אם יש גובה‬

‫(* הגובה יכול להיות גם מחוץ למשולש‪.‬‬

‫* הנוסחה לא מופיעה בנוסחאון)‬

‫(צ‪.‬ז‪.‬צ)‬
‫ח שו ב‬ ‫ח שו ב‬ ‫ח שו ב‬

‫תיכון מחלק‬
‫משולש לשני‬
‫משולשים‬
‫שווי ש ט ח !‬
 ‫לא לפחד לסמן ‪X‬‬

‫• בשאלות חישוב יחסים‪ ,‬נעלם יכול להצטמצם‬

‫• במשפט הסינוסים‪ ,‬נעלם בצלע יכול להצטמצם‬
 ‫זהויות‬
‫𝛼 𝑛𝑖𝑠 = 𝛼 ‪𝑠𝑖𝑛 180∘ −‬‬

‫בד"כ הזהות הזו עוזרת לנו למצוא שתי תשובות כשעושים ‪shift sin‬‬

‫𝛼 𝑠𝑜𝑐 ‪𝑐𝑜𝑠 180∘ − 𝛼 = −‬‬

‫הזהות הזו עוזרת לנו לסדר את משפט הקוסינוסים‬

 ‫נתונים – מה הם נותנים ?‬

‫חשוב חשוב חשוב –‬

‫להוסיף כל נתון על השרטוט הראשי!!!‬
‫בין אם זה נתון שמובא בשאלה‬
‫ובין אם אלו נתונים שאתן מצאתן‬
‫בסעיפים השונים!‬

‫יוני שיר‬ ‫©‬

 ‫טריגונומטריה במישור‬
‫בגרסת הרדיוס‪ -‬טעות פופולרית ביותר‬ ‫משפט הסינוסים‬
‫𝑎‬
‫𝑅‪= 2‬‬
‫𝛼 ‪sin‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪‬‬
‫‪M‬‬

‫‪D‬‬
‫מתאים למשולש!!‪R‬שימו לב איזה‬
‫למשל בדוגמא משמאל ‪,‬שני המשולשים‬
‫‪A‬‬ ‫אינם חסומים במעגל‪ ,‬ולכן לא ניתן להשתמש‬
‫‪B‬‬ ‫ברדיוס המעגל המצויר!!‬

‫עם נעלמים‪:‬‬ ‫טעות רווחת במשפט הקוסינוסים‬

‫במשוואה המתקבלת ‪ ,‬לא לשכוח להעלות בריבוע את המקדמים של המשתנים‪.‬‬
‫𝛼 ‪3𝑥 2 = 2𝑥 2 + 4𝑥 2 − 2 ⋅ 2𝑥 ⋅ 4𝑥 ⋅ cos‬‬
‫𝛼 ‪9𝑥 2 = 4𝑥 2 + 16𝑥 2 − 16𝑥 2 ⋅ cos‬‬
 ‫נעבור לנושא הבא ‪:‬‬

‫בעיות קיצון‬
‫‪ ‬בעיות קיצון גאומטריות‬ ‫תתי נושאים‪:‬‬

‫‪ ‬בעיות קיצון בפונקציות וגרפים‬

 ‫זכרי ‪ :‬לא ניתן לפתור את השאלה ללא בניית פונקציה !!‬

‫• תחילה יש לבחור משתנה‪ .‬על פי ניסוח השאלה ניתן להבין בד"כ מה עדיף לבחור‪.‬‬
‫בבעיות קיצון גאומטריות נסמן צלע או זווית ב ‪.x‬‬
‫בבעיות קיצון בפונקציות וגרפים נסמן את שיעור האיקס באחת הנקודות ב ‪.t‬‬
‫• לאחר בחירת המשתנה‪ ,‬נביע את מה שצריך עם המשתנה שבחרנו‪.‬‬
‫• לאחר מכן יש לסמן בשאלה את המשפט המציין את מה שיש ל"מקסם" או ל"מזער" ‪ >-‬זו הפונקציה!‬
‫• אחר בניית הפונקציה ופישוטה על ידי משתנה אחד (כדאי ‪ ,)x‬מתחילים בחקירה‪.‬‬
‫• לא לשכוח לאמת את התוצאה על ידי טבלה (הוכחה שזה אכן מינימום או מקסימום)‬
‫• בסיום הפתרון לבדוק שענינו על השאלה כי ייתכנו מקרים בהן ישנה שאלה בנוסף למציאת ‪.x‬‬
 ‫חקירת פונקציה‬ ‫נעבור לנושא הבא ‪:‬‬
‫תתי נושאים‪:‬‬
‫נגזרת של פולינום ( ‪ ,)xn‬מנה‪ ,‬מכפלה‪ ,‬שורש ומנה ושורש ביחד‪(ax+b)n ,‬‬ ‫‪‬‬
‫הקשר בין נגזרת של פונקציה (’‪ )f‬לשיפוע (‪ )m‬המשיק בנקודה על הפונקציה‬ ‫‪‬‬
‫מציאת תחום הגדרה בפונקציית מנת ובפונקציית שורש (כולל פתירת אי שוויון רגיל ואי שוויון ריבועי)‪ ,‬ובשילוב‬ ‫‪‬‬
‫של מנה ושורש‬

‫מציאת נקודות קיצון פנימיות ונקודות קיצון בקצוות (בפונקציית שורש) (כולל פתרון משוואות עם שורש (על ידי‬ ‫‪‬‬
‫בידוד השורש) ובדיקת הפתרון אם מעלים בריבוע)‬

‫מציאת תחומי עלייה וירידה‬ ‫‪‬‬

‫מציאת תחומי חיוביות ושליליות‬ ‫‪‬‬
‫מציאת אסימפטוטות אנכיות ואופקיות‬ ‫‪‬‬
‫נקודות חיתוך של הישר ‪ Y=K‬עם הפונקציה ‪ /‬מספר פתרונות למשוואה ‪f(x)=k‬‬ ‫‪‬‬
‫הזזות של הפונקציה למעלה ולמטה (כאשר מוסיפים מספר קבוע לפונקציה)‬ ‫‪‬‬
‫הקשר בין ‪ f‬ל ’‪( f‬בין גרף הפונקציה לגרף הנגזרת)‬ ‫‪‬‬
 ‫תחום הגדרה‬
‫בפונקצית שורש‪:‬‬ ‫בפונקציה "רגילה"‪ :‬כל ‪x‬‬

‫‪ ≤ 0‬הביטוי שמתחת לשורש‬ ‫(ולא‪ :‬אין ‪)x‬‬

‫‪ .1‬פתרון אי שוויון פשוט‪-‬‬ ‫בפונקצית מנה (שבר)‪:‬‬

‫כמו משוואה‪.‬‬
‫אם מחלקים או מכפילים במספר שלילי אז הופכים את הסימן‪.‬‬ ‫‪g(x)≠0‬‬
‫כלומר‪ :‬מכנה≠‪0‬‬
‫‪ .2‬פתרון אי שוויון ריבועי‪ -‬שלושה שלבים‪:‬‬
‫* תחילה משווים ל‪0-‬‬
‫איך פותרים?‬
‫* פותרים משוואה ריבועית‬
‫"רגיל"‪ ,‬כמו משוואה‪.‬‬
‫* מציירים ציר עם פרבולה ישרה או הפוכה (תלוי במקדם של איקס בריבוע)‬
‫• בודקים מתי הפרבולה חיובית (מעל הציר)‬
 ‫אסימפטוטות‬
‫• אסימפטוטה אנכית‪ :‬לפי ת"ה‪𝑥 =? :‬‬

‫• אסימפטוטה אופקית‪:‬‬
‫אין אסימפטוטה‪.‬‬ ‫‪ .1‬אם המעריך הגבוה ביותר של ‪ x‬נמצא במונה‪,‬‬
‫‪.𝑦 = 0‬‬ ‫‪ .2‬אם המעריך הגבוה ביותר של ‪ X‬נמצא במכנה‪ ,‬האסימפטוטה היא‬
‫מנת מקדמים = 𝑦‪.‬‬ ‫‪ .3‬אם המעריך הגבוה ביותר של ‪ x‬שווה במונה ובמכנה אז‪,‬‬

‫הערה חשובה‪ :‬אם אחרי המנה‪ ,‬יש מספר שלם‪ ,‬הוא מתווסף לאסימפטוטה‪.‬‬
‫‪2𝑥 2 + 5‬‬
‫‪𝑦= 2‬‬ ‫‪+7‬‬ ‫דוגמה‪ :‬בפונקציה‪:‬‬
‫‪𝑥 +2‬‬
‫‪𝑦=9‬‬ ‫האסימפטוטה האופקית היא‪:‬‬
‫טבלת נגזרות‬
 ‫שיפוע (‪ )m‬המשיק בנקודה‬
‫=‬
‫משיק‬ ‫שיפוע הפונקציה בנקודה‬
‫=‬
‫נגזרת (’‪ )y‬הפונקציה בנקודה‬

‫או בקיצור‪𝑚 = 𝑦′ :‬‬

 ‫נקודות קיצון‬
‫• כדי למצוא נקודות קיצון נשווה את הנגזרת לאפס‪.‬‬

‫• לא לשכוח‪...‬‬

‫להציב בטבלה את נקודות הקצה ואת נקודות אי ההגדרה (אסימפטוטות אנכיות)‬

‫‪.‬‬
‫• יש לעשות טבלה גם כשאין נקודות קיצון‪.‬‬

‫• בחקירת פונקציית שורש‪ ,‬יש למצוא את ערכי הנקודות בקצה תחום ההגדרה‪ ,‬גם אם לא‬
‫מתבקשים לעשות כן במפורש‪ ,‬על מנת לשרטט את גרף הפונקציה בהמשך‪.‬‬
‫נקודות הקצה נחשבות כנקודות קיצון לכל דבר‪.‬‬
 ‫דוגמאות לטבלאות‬
‫𝒙‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪𝒚′‬‬ ‫‪+‬‬ ‫אסימפטוטה‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬‬
‫𝒚‬ ‫מקסימום‬

‫𝒙‬ ‫𝟐 ‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝟐‬

‫‪𝒚′‬‬ ‫קצה‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קצה‬
‫𝒚‬ ‫מינימום‬ ‫מקסימום‬ ‫מינימום‬
 ‫תחומי עליה וירידה‬
‫בשביל תחומי עליה וירידה חייבים לעשות‪ ,‬נגזרת ‪ +‬טבלה‪.‬‬ ‫•‬
‫גם כשלא מבקשים!‬
‫כיוון ההליכה על הגרף‪ :‬משמאל לימין‬ ‫•‬
 ‫תחומי חיוביות ושליליות‬
‫תחומי חיוביות ושליליות של פונקציה נקבעים‬
‫‪.x‬‬ ‫ע"י מציאת נקודות החיתוך של הפונקציה עם ציר‬
‫הפונקציה חיובית כאשר הגרף שלה נמצא מעל לציר ‪( x‬מעל למים)‪,‬‬
‫ושלילית כאשר הגרף שלה נמצא מתחת לציר ‪( x‬מתחת למים)‪.‬‬
‫(אין קשר בין עליה‪/‬ירידה של פונקציה לבין תחומי חיוביות‪/‬שליליות‪ ).‬פונקציה עולה יכולה להיות שלילית‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‪−1 < x < 3‬‬ ‫תחום שליליות‪:‬‬
‫𝑥<‪7‬‬

‫‪𝑥 < −1‬‬ ‫תחום חיוביות‪:‬‬

‫‪3<𝑥<7‬‬
 ‫שרטוט גרף‬
‫• שימו לב שנקודות קצה של פונקציית שורש אינן אסימפטוטות‪.‬‬

‫• לא לשכוח בסקיצה‪ -‬סימון כיוון לצירים‪.‬‬

‫• בשרטוט פונקציה‪ -‬להקפיד על שרטוט שמתאים לנקודות שמצאנו בסעיפים קודמים (כלומר אם‬
‫מצאתי נקודת מינימום לא לצייר מקסימום כי זה מתאים מבחינת חיבור הנקודות‪ .‬מעבר לכך‬
‫שזה לא נכון‪ ,‬זה עלול להוביל חשד העתקה)‬
‫• אין לעבור דרך הצירים ללא נקודות חיתוך על הציר‪.‬‬
‫• יש "להימרח" על האסימפטוטות (מותר לחתוך רק את האסימפטוטה האופקית)‬
‫• בשרטוט סקיצה של גרף יש לצייר את הפונקציה "מעוגלת" בנקודות הקיצון ולא "שפיצית"‪.‬‬
 ‫חקירת פונקציית נגזרת‬
‫הקשר בין גרף הפונקציה לבין גרף הנגזרת שלה‬
‫מסקנה לגבי גרף הנגזרת‬ ‫הנגזרת‬ ‫גרף הפונקציה‬

‫מעל ציר ה‪X -‬‬ ‫חיובית ‪𝑓 ′ > 0‬‬ ‫עולה‬

‫מתחת לציר ה‪X -‬‬ ‫שלילית ‪𝑓 ′ < 0‬‬ ‫יורדת‬

‫חותך את ציר ה‪X-‬‬ ‫שווה לאפס ‪𝑓 ′ = 0‬‬ ‫נקודת קיצון פנימית‬

‫משיק לציר ה‪( X-‬נקודת קיצון)‬ ‫שווה לאפס ‪𝑓 ′ = 0‬‬ ‫נקודת פיתול‬

‫הכי חשוב!! הגרף של הנגזרת‪ ,‬נקבע לפי הטבלה ואין צורך לעשות חקירה חדשה‪.‬‬
 ‫תופעות‬
‫בפונקציה‬
 ‫• כאשר מכפילים פונקציה במספר קבוע‪ ,‬אז בפונקציה החדשה‪,‬‬
‫האיקסים לא משתנים‪ ,‬רק ה‪-y-‬ים מוכפלים באותו מספר‪.‬‬
‫(זה גורן לכיווץ או להרחבה של הגרף)‬

‫• כאשר מורידים או מוסיפים לפונקציה מספר קבוע‪,‬‬

‫הפונקציה לא משנה צורה! רק ערכי ה‪ y -‬יורדים או עולים‪.‬‬
‫זאת אומרת שהגרף זז למעלה או למטה‪.‬‬

‫• כאשר מכפילים פונקציה במינוס אחת‪,‬‬

‫נקבל שיקוף של הגרף (כמו שעומדים ליד המים)‪.‬‬
‫האיקסים לא משתנים רק ערכי ה‪ y-‬הופכים סימן (מ‪ +‬ל‪ -‬או להיפך)‬
 ‫כמה‬ ‫בעצם שואלים כמה נקודות חיתוך (איקסים) יש לישר‬
‫𝑛 = 𝑦 עם גרף הפונקציה‪.‬‬

‫פתרונות יש‬ ‫מה נעשה?‬

‫למשוואה‬ ‫• נסתכל על ה‪ y-‬של נקודות הקיצון‬

‫• נדמיין קו שמקביל לציר האיקס שזז על הגרף ונבדוק‬

‫𝑛 = 𝑥 𝑓?‬ ‫כמה פעמים הוא חותך את הגרף‪.‬‬

 ‫נעבור לנושא הבא ‪:‬‬

‫אינטגרלים‬
‫תתי נושאים‪:‬‬
‫אינטגרל של פולינום ( 𝑛 𝑥 = 𝑦) (כולל צורת הרישום (‪ dx‬וסוגריים))‬ ‫‪‬‬
‫אינטגרל של פונקציה מורכבת ( 𝑛)𝑏 ‪)𝑦 = (𝑎𝑥 +‬‬ ‫‪‬‬

‫חישוב שטחים בעזרת אינטגרלים‬ ‫‪‬‬

‫חישוב שטח מתחת לגרף הנגזרת‬ ‫‪‬‬
‫חשוב שטחים כשאין נוסחה מפורשת לפונקציה (בעזרת גרף או סעיפים קודמים)‬ ‫‪‬‬
‫טבלת אינטגרלים‬
‫אינטגרל זו פעולה הפוכה לפעולה נגזרת ‪.‬‬

‫𝑥 𝑓 = 𝑥𝑑 )𝑥( ‪න 𝑓 ′‬‬ ‫כלומר‪:‬‬

‫בחישוב שטחים נקבל‪:‬‬

‫𝑏‬
‫‪′‬‬
‫𝑏‬
‫)𝑎(𝑓 ‪න 𝑓 𝑥 𝑑𝑥 = 𝑓 𝑥 ቤ = 𝑓 𝑏 −‬‬
‫𝑎‬ ‫𝑎‬
‫‪5‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪න 𝑓 ′ 𝑥 ⅆ𝑥 = 𝑓 𝑥 ቤ = 𝑓 5 − 𝑓 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
 ‫שטח כלוא בין גבולות וגרפים של פונקציות‬

‫שלבים בחישוב שטחים‪:‬‬

‫• מציאת גבולות השטח ‪ -‬רק איקסים‬
‫• מציאת הפרש הפונקציות (תיקרה פחות רצפה)‬
‫• חישוב האינטגרל המסוים‬
 ‫פונקציה מורכבת‬
‫𝑛‬
‫𝑓 =𝑦‬

‫𝑓 ⋅ 𝑛 = ‪𝑦′‬‬ ‫‪𝑛−1‬‬
‫‪⋅ 𝑓′‬‬ ‫נגזרת‪:‬‬
‫‪𝑓 𝑛+1‬‬
‫)𝑓 לינארית (‬ ‫𝑓 ‪න‬‬ ‫𝑛‬
‫= 𝑥‪ⅆ‬‬
‫‪𝑛 + 1 ⋅ 𝑓′‬‬
‫אינטגרל‪:‬‬

‫‪4‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬
‫‪𝑦 = 3𝑥 + 5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3𝑥 + 5‬‬
‫= 𝑥‪න𝑦 ⅆ‬‬ ‫‪𝑦 ′ = 4 ∙ 3𝑥 + 5 3 ⋅ 3‬‬
‫‪3⋅5‬‬
 ‫פונקציית " מנה "‬
‫‪1‬‬
‫=𝑦‬
‫𝑛𝑥‬

‫נסדר תחילה‬

‫𝑎‬ ‫𝑎‬ ‫∙‬ ‫𝑥‬ ‫‪−𝑛+1‬‬

‫‪𝑛>1‬‬ ‫= 𝑥𝑑 𝑛‪න 𝑛 ⅆ𝑥 = න𝑎 ∙ 𝑥 −‬‬ ‫אינטגרל‪:‬‬
‫𝑥‬ ‫‪−𝑛 + 1‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪8∙𝑥 −1‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪න‬‬ ‫𝑥‪ⅆ‬‬ ‫= 𝑥𝑑 ‪ 8 ∙ 𝑥 −2‬׬ =‬ ‫‪=−‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬
‫‪𝑥2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫𝑥‬
‫ונעבור לכמה הארות כלליות ‪....‬‬
 ‫הצבה של מספר שלילי‬

‫רק בתוך סוגריים !!!!‬

‫איך לא להציב‪:‬‬
‫איך כן להציב‪:‬‬

‫‪(−3)2‬‬ ‫( ‪(−32‬‬ ‫‪−32‬‬

‫רק המספר השלילי‬ ‫הטעות‪:‬‬ ‫הטעות‪:‬‬
‫צריך להיכנס לסוגריים‬ ‫החזקה גם בתוך‬ ‫אין סוגריים‬
‫הסוגריים‬ ‫סביב המספר השלילי‬

‫יוני שיר‬ ‫©‬

‫שיטת האוזן לחילוק שבר בשבר‬
‫𝑥‬
‫‪8 = 𝑥⋅5 = 5‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬
‫𝑥‪𝑥 2 8 ⋅ 𝑥 2 8‬‬
‫‪5‬‬
‫הערה‪ :‬אם יש משהו ליד קו השבר‪ ,‬נעלה את זה ללמעלה (למונה)‬

‫למשל‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫𝑥‬ ‫‪5‬‬ ‫𝑣‪5‬‬

‫=𝑥‬ ‫=𝑣‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
 ‫‪−4𝑥 2‬‬
‫‪−2 ?−‬‬ ‫‪=0‬‬
‫? ‪2‬‬

‫𝑥‪−4‬‬
‫משוואות עם שורשים‬
‫‪2𝑥 ?+‬‬ ‫‪=0‬‬
‫? ‪2‬‬ ‫• נכפול את כל המשוואה בשורש שבמכנה‪ ,‬ואז אין יותר שורשים‬
‫𝑡‪−2‬‬ ‫במשוואה בכלל‪.‬‬
‫‪?+‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫(אם השורש לא נעלם‪ ,‬נבודד אותו ורק אז נעלה בריבוע)‬
‫? ‪2‬‬

‫‪2‬‬ ‫• אל תשכחי לוודא בסוף שהפתרונות נמצאים בתוך תחום‬

‫=?‬
‫? ‪2‬‬ ‫ההגדרה‪.‬‬
‫‪𝑥2‬‬
‫‪3𝑥 2 ?+‬‬ ‫‪=0‬‬
‫? ‪2‬‬

‫‪−2𝑥 2‬‬
‫‪?−‬‬ ‫‪=0‬‬
‫? ‪2‬‬
 ‫דומים ‪ ,‬אבל ‪ ........‬שונים !!!‬

‫𝟐𝒙 = 𝒙 ∙ 𝒙‬
‫𝒙𝟐 = 𝒙 ‪𝒙 +‬‬

‫𝒙=𝒙 ∙𝒙‬
‫𝟐‬
‫𝒙‬ ‫𝒙=‬

‫יוני שיר‬ ‫©‬

‫כמו תמיד ‪ ,‬אני פה בשבילכן !‬