‫ממ"ן ‪11‬‬

‫פאוזי סלאמה‬
‫ת‪.‬ז‪318235793‬‬
‫שאלה‪1.‬‬

‫א‪.‬נכון כי במודל זה היוזם החזק הוא המוען והתהליך חד סטרי‬

‫ולנמען אין יכולת לעשות משוב למוען וההשפעה אחידה לכל הנמענים‪ .‬המודל מתייחס ל"נמען"‬
‫מבלי להבחין בין נמענים שונים או לציין אפשרות להבדלים בחשיפה שלהם למסר התקשורתי או‬
‫הבדלים בהשפעת המסר עליהם‪ ,‬לכן ההנחה היא שהנמענים נתפסים כחשופים למסר ומושפעים‬
‫ממנו במידה ובצורה זהה‬

‫ב‪.‬משפט זה לא נכון כי איש התקשורת הוא בוחר איזה אירועים להעביר לנמען‬

‫לכן יש לו שליטה מאוד חזקה על התהליך √‬

‫ג‪.‬לא נכון כי לא כל האירועים שמתרחשים בחברה הם טקסים רשמיים שבה‬

‫הנמענים נהנים וחולקים רגשות אלא גם בטקסים שאינם רשמיים כמו הקפיצה‬

‫של "פליקס באומגרטנר" מהחלל זה לא נחשב כטקס רשמי אך כולנו חיינו חוויה‬

‫משותפת של רגשות√‬

‫ד‪.‬היגד זה לא נכון כי במודל זה התכנים עוברים הצפנה ופענוח על ידי הנמענים‬

‫והתכנים פתוחות לפרשנויות שונות על פי ההקשר ועל פי תרבותם של הנמענים √‬

‫ה‪.‬לא נכון כי במודל ההעברה המוען מתחשב ברצונות והאינטרסים של הנמענים‬

‫והמודל הזה לא מתמקד בהשפעה על נמענים‪√.‬‬

‫שאלה‪2.‬‬
‫א‪.‬התיאוריה הפונקציונליסטית היא תאוריה שמבוססת על הסכמה בין המוסדות בחברה‬

‫שפועלים בתיאום בניהם למען שמירה על סדר חברתי ולתיאוריה יד ‪ 5‬תפקידים מרכזיים‪.‬‬
 ‫שיוך לגישת הקונצנזוס‪ ,‬תיאור של החברה ותרומת התקשורת לתפקוד החברה‬

‫ב‪.‬‬

‫‪-1‬מידע שבו התקשורת מדווחת לקהל על אירועים שמתרחשים בחברה ועל אנשים‬
‫ןתאריכים‪.‬‬

‫‪-2‬תיאום ופרשנות שבו התקשורת מקשרת אירועים לאירועי עבר בכדי להקל על הקהל‬
‫לקשר ביניהם בהיקף רחב יותר ‪ ,‬וגם מספקת הסברים ודוגמאות כדי להקל על האנשים‬
‫להבין את המידע שהיא מעבירה אליהם בצורה פשוטה יותר‪.‬‬

‫‪-3‬בידור שבו התקשורת עוזרת לאנשים שישחררו לחצים ושיהיו בסוג של רוגע ודרכו מונעת‬
‫מתחים חברתיים‪.‬‬

‫‪-4‬המשכיות תרבותית שבו התקשורת מסייעת בשימור על ערכים משותפים בין אנשי‬
‫החברה ושומרת על העיקרים הבסיסים של החברה‪.‬‬

‫‪-5‬גיוס שבו התקשורת מגייסת אנשי החברה לפעול בתיאום עם התקשורת להשיג מטרות‬
‫משותפות‪.‬‬

‫ג‪.‬התקשורת יכולה לסייע בהעלאת המודעות של הקהל באמצעות הדיווח על מקרים שכחת‬
‫ילדים במכוניות או טביעתם בבריכות שחייה וגם ולדווח על אנשים שנפלו בתוך אסון כזה וזה‬
‫התפקיד התקשורתי להעברת מידע‪√,‬בנוסף לכך תוכל לגייס √אנשים שידווחו על אירועים‬
‫דומים ולהיות חלק למניעותם וזה תפקיד תקשורתי לגייס אנשים למען מטרה משותפת‪,‬וגם‬
‫תוכל לקשר אירועים לאירועי עבר ולהביא דוגמאות והסברים לגבי הצורה האי אחראית של‬
‫ההורים בנוגע לנושא זה‪√.‬‬

‫שאלה‪3.‬‬
‫א‪.‬על פי התיאוריה הפונקציונליסטית החברה בנויה ממספר מוסדות שפועלים בהרמוניה‬
‫למען שמירה על שקט וסדר חברתי והשימור על המצב ההוא נחשב כחיובי על פי התיאוריה‬
‫בפונקציונליזם החברה מתוארת כמתנהלת בהרמוניה ומתוך הסכמה בין חלקיה השונים‪ ,‬כלומר מצב‬
‫החברה מתואר כחיובי ותקין‪ ,‬אזי התרומה של התקשורת לשמירת המצב הקיים נתפסת כחיובית‪.‬‬

‫על פי התיאוריה המרקסיסטית מניחים שהקונצנזוס שבו חיים האנשים הוא תוצאה של‬
‫תודעה כוזבת שהפיץ להם המוסד התקשורתי ולכן צריך להיות שוויון בחברה וגם מניחים‬
‫שהתקשורת מפיצה אידאולוגיה שתורמת בסדר הקיים לכן שימור המצב הקיים נחשב כשלילי‬
‫כי זה גורם אי שוויון בין המעמד העובד לבין האליטות‪ .‬במרקסיזם החברה מתוארת כחברה‬
‫אי‪-‬שוויונית‪ ,‬בה חלק קטן של החברה משליט את סדרי העדיפות שלו על כלל החברה ומנצל אותה‬
‫לשם השגת האינטרסים שלו‪ ,‬כלומר‪ ,‬מצב החברה מתואר כשלילי ומחייב שינוי משמעותי‪ ,‬אז‬
‫התרומה של התקשורת לשימור המצב הרע הזה של קונפליקט אי שויון וניצול‪ ,‬נתפסת כשלילית‪.‬‬
 ‫‪7‬‬

‫ב‪.‬כי על פי תיאוריית הכלכלה הפוליטית התכנים והקהלים מעוצבים כסחורות כלומר כל‬
‫התוכניות והאנשים הם סחורה שניתן למכור ולקנות אותם התקשורת מסחרית ברובה ופועלת‬
‫משיקולי רווח‪ ,‬המושג על ידי משיכה של קהל רחב אליו יופנו פרסומות‪ ,‬עבורן המפרסמים ישלמו כסף‬
‫רב לארגוני התקשורת‪ .‬ככל שהקהל רחב ורב כך עולים התעריפים שהמפרסמים משלמים לארגוני‬
‫התקשורת‪ .‬הרייטינג מעיד על היקף הקהל שנחשף לתכניות הטלוויזיה ולכן ארגוני תקשורת מייחסים‬
‫לו חשיבות רבה‪8 .‬‬

‫ב‪ 2.‬העיסוק המוגזם בתוכניות ריאליטי נחשב שלילי כי בגלל שהוא מביא רבח ויש לו רייטינג‬
‫גבוה בו זמנית הוא מפחית ומצמצם את מגוון התכנים המשודרים באמצעי התקשורת וזה‬
‫מעלה ביקורת על זה שאין מגוון תכנים בערוצי התקשורת וזה יכול לגרום לשינוי חברתי‬

‫התקשורת מסחרית ברובה ופועלת משיקולי רווח ולכן היא נוטה לשדר תכנים קלילים ומושכי‬ ‫‪‬‬
‫רייטינג‪ ,‬כמו תכניות בידור וריאליטי‪ .‬כיוון שההתייחסות לתכני התקשורת היא כאל סחורות‬
‫שמשווקות לקהל רחב ככל האפשר‪ ,‬כדי שאפשר יהיה "למכור את הקהל למפרסמים"‬
‫כלומר‪ ,‬הביקורת היא שתכניות מסוג זה ממלאות אל לוחות המשדרים כיוון שהן מניבות רווחים‬
‫גדולים ולא משיקולים תרבותיים או חברתיים (שיקולים הנוגעים לאיכות התכניות)‪.‬‬

‫התפריט התקשורתי מצטמצם ומתכנס אל תכנים ופורמטים מצליחים‪ ,‬לכן יש הרבה תכניות‬ ‫‪‬‬
‫בידור וריאליטי בערוצים השונים‪ .‬כולן בעצם גרסאות של אותו מתכון מצליח‪ .‬אין מאמץ לגוון‬
‫ולהעשיר את התכנים שמוצעים לקהל‪.‬‬

‫ההתמקדות בתכנים קלילים ושטחיים משמשת גם מטרה פוליטית‪ ,‬היא באה במקום עיסוק‬ ‫‪‬‬
‫בנושאים חשובים ו"כבדים" כמו בעיות חברתיות‪ ,‬התנהלות פוליטית וכד' שעלולים לעורר‬
‫ביקורת כלפי האליטה הפוליטית‪ ,‬ולגרום לפגיעה ביציבות הפוליטית והכלכלית‪.‬‬
‫ההימנעות מביקורת משרתת את האינטרסים של הפוליטיקאים‪ ,‬הקשורים בקשר הדוק עם‬
‫האליטה הכלכלית‪ ,‬שיש לה אחזקות והשפעה על התקשורת‪.‬‬

‫‪7‬‬