‫דימויים של התקשורת‬

‫‪ .1‬דימויים שמתארים את מערכת היחסים בין הממסד לתקשורת‬

‫לדוגמה )הכנסת והתקשורת וכו'(‬
‫‪ .2‬נהוג לדבר על ‪ 5‬דימוים שמתארים את מערכת היחסיים בין הממסד לתקשורת‬
‫מערכת נישואין – יש בה קיטורים תמידיים אבל שני הצדדים יודעים שאין‬ ‫‪.2.1‬‬
‫תחליף טוב יותר‪.‬‬
‫מערכת עצבים – שייך לגישה התפקודית ‪ ,‬הכוונה היא לכך שהתקשורת‬ ‫‪.2.2‬‬
‫היא המקשר בין כל המערכים במדינה והיא מאפשרת העברת מידע בין הגופים‪.‬‬
‫מתווך – התקשורת אמורה להיות מאוד נטראלית ‪ ,‬לתקשורת ישנם שני‬ ‫‪.2.3‬‬
‫כיווני תיווך‪ :‬דימויי התקשורת היא בעצם מתווך בין הממסד לציבור‪ .‬כיוון אנכי‪.‬‬
‫וישנו כיוון אופקי לדוגמה ידיעה בעיתון של למשל משטרה שמטרתה לא לפרסם‬
‫מידע לציבור אלה להפעיל לחץ על הפושע‪ .‬התיוון בין הממסד לאליטה שבאמצע‬
‫התקשורת מתווכת‪.‬‬
‫ניתן לדבר על תיווך אנכי בין הממסד לציבור ולהפך )מכתבים למערכת‪,‬טוקבק(‪.‬‬
‫תיווך אופקי הכוונה לקשר בין חלקים שונים בתוך האוכלוסיה לבין הממסד‪.‬‬
‫כלב השמירה של הדמוקרטיה – התפישה של התקשורת לחשוף עוולות‬ ‫‪.2.4‬‬
‫ומחדלים של התקשורת‪.‬‬
‫זירה של עימותיים – התקשורת מארחת עימותיים על מנת להגביר את‬ ‫‪.2.5‬‬
‫הסנסציה והרייטנג של התוכניות שלה‪) .‬פופוליטיקה(‬
‫‪ .3‬מאפיינים של תקשורת – נהוג לדבר על ‪ 11‬מאפיינים של התקשורת שהם נכונים‬
‫גם לעולם וגם לישראל‪.‬‬
‫מבנה פלורליסטי והטרוגניות מדומה – למראית עין ישנו שוק מאוד גדול‬ ‫‪.3.1‬‬
‫ורבגוני אבל כאשר מבררים לעמוק מגלים שישנם ‪ 3-4‬משפחות ששולטות‬
‫בתקשורת‪ .‬למראית יש תחושה שישנה תחרות גדולה וישנם המון מוצרי תקשורת‬
‫שיוצאים אולם אם בודקים היטב מגלים שישנם ‪ 4‬משפחות ששולטות בתקשורת‬
‫ואין באמת יכולת לשחקנים קטנים לשרוד בשוק כזה‪) .‬שוקן‪,‬מוזס(‬
‫בעלות שונה בעיתונות האלקטרונית והכתובה – מבחינה היסטורית‬ ‫‪.3.2‬‬
‫העיתונית הישראלית צמחה כעיתונות פרטית והעיתוניות האלקטרונית הטלויזיה‬
‫והרדיו היו בידי הממסד )משרד החינוך משרד הבטחון(‪ .‬הממסד הציבורי ידוע‬
‫באיטיות של קבלת החלטות לעומת זאת הממסד הפרטי מקבל החלטות מהירות‬
‫משיקולים כלכלים‪ .‬בגלל הבעלות השונה והמאפיינים השונים זה משפיע על אופי‬
‫התנהלות הערוץ‪ .‬נהוג להבחין בין כמה סוגים של תאגידי תקשורת סוג ראשון‬
‫תאגיד רב אמצעים כלומר תאגיד ששולט במספר ערוצים שונים של תקשורת‬
‫המונים למשל משפחת שוקן עיתונות מקומית ‪,‬עיתונות ארצית ‪.‬‬
‫תאגיד השני תאגיד רב תעשייתי שהעסקיו לא ממתמקדים רק בתקשורת למשל‬
‫משפחת נמרודי )בתי מלון‪,‬עתונים‪,‬עסקים(‬
‫תאגיד שלישי ארגוני תקשורת שמהווים חלק ששיך לתאגיד כלכלי גדול והשליטה‬
‫על ארגן התקשורת נוצרה כדי לתת יוקרה לבעליו‪).‬למשל גאידמק ורדיו ‪(99‬‬
‫תאגדי רביעי – תאגיד תקשורת רב מימדי‬
‫חדירת הון זר לתקשורת – בשנות ה‪ 80-‬החלה כניסה של הון זר לישראל‬ ‫‪.3.3‬‬
‫)רוברט מקסוול קנה את עיתון מעריב בשנות ה‪ , 80-‬גאידמק( חלק מהגורמים‬
‫לכניסה של הון זר‬
‫‪ .3.3.1‬פוליטיקה‬
‫‪ .3.3.2‬כסף‬
‫‪ .3.3.3‬בישראל ישנה עלייה מתמדת ולכן ישנו ביקוש לתקשורת בשפות זרות‬
‫יכולת יחסית של הסתגלות – מדובר על הרמה הניהולית בקשר לשינויים‬ ‫‪.3.4‬‬
‫מבניים רכישה של אמצעים‪ .‬העיתונות הכתובה הוכיחה יוכלת הסתגלות מבחינה‬
‫ניהולית וארגונית מזו של העיתונות האלקטרונית )רדיו וטלוויזיה( למשל ברמה‬
‫הטכנולוגית ‪ ,‬תהליך המחשוב ‪,‬מבחינה תכנית העיתונות הכתובה אימצה ‪ ...‬וזה‬

‫‪1‬‬
 ‫נובע ממבנה ארגוני שונה בין הפרטי לציבורי‪ .‬ביזורי לעומת סמכותי ‪,‬אררכי לא‬
‫אררכי‪).‬עד שנות ה‪(90-‬‬
‫שינויים מבניים וקליטת חידושיים – התקשורת האלקטרונית התקשתה‬ ‫‪.3.5‬‬
‫לקלוט חידושים‪ .‬למשל הכנסת הטלוויזיה לישראל בשנות ה‪-‬‬

‫צמיחה של אמצעי תקשורת חלופיים‪ :‬החידושים הטכנולוגים זרזו צמיחה‬ ‫‪.3.6‬‬

‫של אמצעי תקשורת חלופיים במקביל לאמצעי התקשורת הוותיקים כך יכלו מגזרים‬
‫שלמים להעביר מסרים ללא תלות באמצע התקשורת הגדולים‪.‬‬
‫התקשורת מאפשרת ביטויי לזהויות שונות של הקהלים שצורכים תקשורת‪.‬‬
‫ישנו תהליך של מאסיפקציה ‪,‬שמדבר על המאיינסטריים ויש תהליך דסיפקציה‬
‫שמדברת על מקטעים של זהויות שונות ושל תכונות ונושאי ענין שונים ומשונים‬
‫שמבדילים בינינו והדבר יוצר מקטעים ובידול בחברה‪ .‬זהו מאפיין חשוב מאחר‬
‫ותהליך דמספקציה מוליך לקיטוע וניכור חברתי לפיו אין זהות אחת שמאחדת את‬
‫כולנו אלה יש הרבה זהויות שמבדילות אותנו אחד מהשני‪.‬‬
‫‪.3.7‬‬

‫‪2‬‬