Professional Documents
Culture Documents
פערים התנהגותיים בין עשירים ועניים בארץ - אריאל פינגליי ושניר סטמקר - עבודת חקר
פערים התנהגותיים בין עשירים ועניים בארץ - אריאל פינגליי ושניר סטמקר - עבודת חקר
בארץ.
נושא כיתתי :הספרות ככלי בביקורת חברתית.
נושא הפרק הראשון הוא מהי השפעת הפער הכלכלי בין אוכלוסיות שונות על התנהגותם של אנשים.
כלומר מהי התייחסותם של אנשים אחרים לפערים וגם לאנשים מושפעים על ידי הפערים.
פרק 1
פרק זה עוסק בהשפעות הפערים הכלכליים על התנהגותו של האדם.
מטרת פרק זה היא להראות את הצד העני מהבחינה הנפשית וגם להציג איך העולם החומרי משפיע
על נפשו של האדם.
עוני :מתאפיין בחוסר אמצעיים כלכליים ביחס לאוכלוסייה המקומית ובהן האדם צריך לחיות ברמת
חיים נמוכה .האדם העני עוסק יותר בדברים הדרושים להתקיים לעומת אנשים אחרים שמתעסקים
בדברי מותרות.
לאחר 6שנים ,באותו יום ובאותה השנה ,הם נכנסים לכיתה א'.
וילד א' מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא ,קצת חשבון ,ואפילו קצת אנגלית.
וילד ב' ...לילד ב' אין ילקוט ,אז הוא סוחב את המחברות בשקית.
ילד א' מגיש למורה את כל עבודות הבית מודפסות.ילד ב' מכין שיעורים כמעט תמיד לאור נרות.
וילד ב' ,כשהוא שומע את אבא צועק שאין כסף ,הוא בורח לחבר'ה בחצר.
ולמרות הכל ,ילד ב' מתאמץ בכל כוחו לסגור את הפער כי אבא שלו אמר שרק השכלה מנצחת את העוני ,כי רק
חינוך יוציא אותו מהכפר.וחולפות שש שנים ושני הילדים בכיתה ו' והנה הם מחולקים להקבצות .
וילד א' הולך להקבצה א' וילד ב' הולך להקבצה ב'.
לילד א' אומרים כולם שהוא בטוח יהיה פרופסור כי הוא יודע מתמטיקה מה זה טוב.
וילד א' הולך ל 5 -יחידות לימוד מתמטיקה ,ו -פיסיקה ,ו 5 -אנגלית .וילד ב' רק ל 3 -ול – .4ולפעמים בהפסקות
מבטיהם של שני הילדים מצטלבים וממש לרגע קצר שניהם מבינים שמשהו פה חרא ,שמשהו פה לא צודק ,שהם
בחיים לא יהיו שווים.
21שנים חולפות מאותו יום בו נולדו שני הילדים והנה הם משוחררים מהצבא.
וילד ב' חש שהוא ניצח .למרות הכל הוא ניצח .הוא הגשים את חלום אביו ,חלום ההשכלה הגבוהה.י
לד א' שילם מראש את שכר הלימוד ל 4 -שנים.וילד ב' עובד בלילות מלצרות וממשיך ללמוד בימים.וככל
שהאוברדראפט גדל ,כך יורדים הציונים ואחרי שנתיים ..ילד ב' נשבר) .אחרי 22ימי מילואים( "נלך לעבוד שנתיים
שלוש" הוא אומר לעצמו" ,נעשה קצת כסף ואח"כ נחזור ללמוד".ילד ב' נוטש את ספסל הלימודים ..והוא לא חוזר
יותר לעולם.אחרי 30שנה ,שני הילדים כבר בני .30באותו יום ,באותה שנה ,באותה מדינה ,נולדים לשניהם ילדים.
לילד א' נולד ילד א' ולילד ב' נולד ילד ב'.
היצירה "לולאה אין סופית" מתארת לנו איך המצב הכלכלי של הילד משפיעה על מצבו בלימודים כמו
שהילד העשיר בטרם כיתה א' ידע לכתוב ולקרוא גם ידע חשבון ואפילו אנגלית! .
לילד העני "אין ילקוט אז הוא סוחב את המחברות בשקית" .וגם בתיכון הילד עשיר למד 5
יח''למתמטיקה פיזיקה ואנגלית והילד העני ב 3ו 4יח''ל.
בסיפור מתוארים התנהגותם של שתי קצוות האוכלוסייה בעקבות מצבן הכלכלי.
ילד א' לא מתואר בסיפור כאחד שמדבר הרבה על מצבו הכלכלי,כך גם סביבתו.
הוא וסביבתו לא מייחלים שיצליח ,זה נראה להם מובן מאליו.
הם אומרים שהוא בטוח יצליח בחיים.
סביבתו של ילד א' היא אחת תומכת ,נפשית וגם כלכלית.
מעמדם הכלכלי הגבוה גורם לבחירתו של הילד בלימודים יותר מתקדמים.
לעומת ילד א' ,ילד ב' מקבל הרבה יותר ביקורות מסביבתו ,רובם שליליות.
מעמדו הכלכלי הנמוך גורם לו לירידה בדימוי העצמי שלו .כשהוא מגיע לכיתה א ,הוא לא מתחיל באותו
מקום כמו ילד א'.
ההבדל במעמד הכלכלי גורם לפער בתחום הלימודי ,למשפחתו של ילד א' יש מספיק אמצעים כדי
להתמקד בתחום זה ולעזור לילד במה שהוא צריך.
למשפחתו של ילד ב'-אין ,יש עניינים יותר דחופים שהם צריכים להתמקד בהם.
ילד א' מגיש את העבודות שלו מודפסות ,יש לו מדפסת.
ילד ב' עושה שיעורים לאור נרות ,אין לו תאורה מספקת.
מקום הבילוי הטיפוסי של ילד א' אחר הצהריים הוא אחד מהחוגים שלו ,דבר המקדם אותו בתחומים
בחיים.
ילד ב' רוצה ללכת לחוגים אבל נענה בשלילה בטענה שאין כסף ,הוא נאלץ לבלות עם חברים בחוץ,לא
להתקדם בשום תחום להעשרה.
מצבו הכלכלי משפיע על מה הוא עושה אחר הצהריים ובמה הוא מתעסק.
אבא של ילד ב' מדרבן אותו בכך שאומר ש ":רק השכלה מנצחת את העוני".
המצוקה גורמת לאבא לתת אמון בבנו שהוא יצליח להתגבר על המצב הכלכלי.
לאבא אין אמונה בעצמו שיצליח לצאת מהמצב הזה.
הוא מטיל את האחריות לנצח את העוני על בנו ,הוא כבר ויתר על עצמו ,זה מעניק לילד תחושה
משמעותית של לחץ עליו.
אם הוא לא ישקיע מספיק ,הוא לא יצליח.
סביבתו של ילד ב' גורעת מאמונתו בעצמו להביס את מצבו הכלכלי ,מעמסה נפשית אשר גורמת לעיצוב
ראיית עצמו כאדם עני שישאר אדם עני ,אין טעם אפילו לנסות לשבור את המעגל.
בתיכון ,לראשונה מתואר על מפגשים בין השניים.
במהלך מפגשים קצרים אלה ,מבינים השניים שהם לעולם לא יהיו שווים במעמדם הכלכלי ,זה לא
מציאותי על סמך הפערים הקיימים בשטח.
סביבתם של שני הילדים מאמינים בכך שהפער הכלכלי בין הילדים יגרום לסיומם במקום שונה בחיים,
ילד א' ב"גג העולם" וילד ב' ב"פח הזבל".
הסביבה מאוד משפיעה על איך ששניהם רואים את עצמם ואת הפוטנציאל של שניהם.
עד אז לילד ב' הייתה תקווה,כמו של ילד ,שיצליח יום אחד לשבור את המעגל.
אם יגביר מהירותו יצליח לצאת מהמעגל ולעוף לחלל ,אם יאט יתרסק לאדמה.
כדי לא לקחת סיכון ,הילד נשאר באותה מהירות קבועה ,כך נשאר תקוע באותו מסלול.
לאחר שנים ארוכות של תקווה ,הכתה אותו המציאות לתוך הפרצוף שלו וגם לילד א'.
ילד א' נוסע לטיול בעולם ובאותו זמן ילד ב' נאלץ להישאר בארץ,לעבוד ולהשלים בגרויות.
גם באוניברסיטה ,הפערים באים לידי ביטוי.
בכניסתו לעולם ההשכלה הגבוהה ,ילד ב' מרגיש הצלחה מדומיינת ,הוא "הגשים" את חלום אביו.
הוא טעה.
ילד א' מצליח ללמוד בנוחות באוניברסיטה ,בניגוד לילד ב' ,אשר נאלץ להקריב שעות נוספות ולעבוד
בלילות כדי לממן את הלימודים בימים.
בגלל הלחץ הגדול ,ילד ב' בסוף פורש מהלימודים.
הוא מחליט שילך לעבוד כמה שנים ואחר כך יחזור ללימודים,זה משהו שהוא לא מימש.
מסופר בסוף הסיפור על כך שבגיל 30שלזה שהיה ילד א' נולד ילד א' ולזה שהיה ילד ב' נולד ילד ב'.
שני הילדים נותרו בסוף הסיפור באותו המקום שבו היו ההורים שלהם בתחילת הסיפור.
זה מספר על סגירת מעגל והמשך המעגל לנצח.
התנהגותם של הילדים שלהם תישאר דומה מאוד" ,אנשים סוג ב" ימשיכו לתלות את תקוותיהם
בילדיהם שישברו את המעגל ויהפכו ל"-סוג א".
בכלל ,היצירה מתארת את אנשי החברה כאנשים השואפים להגיע להיות "סוג א" או להישאר שם.
לא מתואר ביצירה רצון של אנשים לשנות את המצב הזה.
זה קורה פעם אחת ,לזמן מאוד קצר וגם אז דבר לא משתנה.
הפערים הכלכליים גורמים גם לפערים חברתיים בחברה.
חבריו של ילד א' הם "ילדים טובים" ,כאלה שהולכים לחוגים איתו ו"חכמים".
ָ
זוֹהרָה אַ ְל ַפ ִסיָה
ַבּת ְבּ ָמרוֹק.
ישׁי ְבּר ָ
מ ַח ַמד ַה ֲח ִמ ִ
ַמּ ֶרת ֶה ָח ֶצר ֵא ֶצל ֻ
זֶ
שׁרָה,
שׁר ָ
שׁ ַכּ ֲא ֶ
יה ֶ
אוֹמרִים ָע ֶל ָ
ְ
ָחמוּ ַחָיּלִים ְבּ ַס ִכּינִים
לֲ
ְל ַפלֵּס ֶדּ ֶר ְך ֶבּ ָהמוֹן
ָתהּ
שׂ ְמל ָ
ִיע ֶאל שׁוּלֵי ִ
ְל ַהגּ ַ
יה
עוֹת ָ
ַשּׁק ֶאת ְקצוֹת ֶא ְצ ְבּ ֶ
ְלנ ֶ
תּוֹדה
ָשׂים ֶכּ ֶסף ְלאוֹת ָ
לִ
זוֹהרָה אַ ְל ַפ ִסיָה,
ָ
ִמצֹא ָ
אוֹתהּ ִתּן ל ְ
ַהיוֹם נ ָ
ִשׁ ַכּת ַה ַסּ ַעד,
אַשׁ ְקלוֹןְ ,בּ ַע ִתּיקוֹת ג' ,ל ְ
ְבּ ְ
שׁלשׁ
שׁ ְל ָחן ִמ ְתנוֹדֵד ֶבּן ָ
שׁל ֻק ְפ ְסאוֹת ַס ְר ִדּינִים ַעל ֻ
שׁיָרִים ֶ
ֵיח ְ
ר ַ
ַר ְג ַליִם,
יביםְ ,מ ֻר ָבּ ִבים ַעל ִמ ַטּת סוֹ ְכנוּת,
מ ֶל ְך ַמ ְר ִה ִ
יחי ֶ
שׁ ִט ֵ
ְ
ַבּ ֲחלוּק בֹּ ֶקר ָבּהוּ
ָ
שׁעוֹת ַבּ ַמּ ְראָה
ִב ֵעי ִאפּוּר זוֹלִים
ְבּצ ְ
אוֹמ ֶרת:
שׁ ִהיא ֶ
וּ ְכ ֶ
ישׁי ִאישׁוֹן ֵעינֵינוּ
מ ַח ַמד ַה ֲח ִמ ִ
ֻ
מ ִבין ָבּ ֶרגַע ַהרִאשׁוֹן.
ֵאיְנ ָך ֵ
זוֹהרָה אַ ְל ַפ ִסיָה קוֹל צָרוּד,
ְל ָ
אַה ָבה.
שׂ ֵבעוֹת ֲ
לֵב צָלוּל וְ ֵעיַניִם ְ
זוֹהרָה אַ ְל ַפ ִסיָה.
ָ
שיר זה מתאר לנו שזוהרה אלפסיה הייתה זמרת מפורסמת במרוקו שאפילו המלך היה מזמין אותה
כדי שתשיר לו וכך אנחנו יודעים שהיא הייתה עשירה במרוקו בארץ זמרת זו גרה באשקלון ב''לשכת
סעד'' שזו שכונות עוני.
הקרבה של זוהרה אל המלך מציגה את עמדתה הכלכלי חברתי במרוקו.
המלך ומשפחת המלוכה נחשבים לאנשים מהמעמד הכי גבוה במרוקו מבחינה חברתית וכלכלית,
אמנם הם לא השלטון אבל יש להם כבוד רב בקרב העם ודי הרבה כסף.
אם המלך חושב שזו השקעה ראוייה מספיק להביא אותה כדי לשיר בחצרו ,זה אומר עליה שהיא די
מיוחדת ומכובדת,במרוקו אנשים העריצו אותה מאוד ורבים ידעו מי היא.
מעמדה החברתי בתור זמרת מפורסמת העניק לה הרבה אהבה וכסף מאנשים שמכירים אותה והיא
לא מכירה אותם.
בישראל ,לא רבים ידעו מי זאת ,כמו שהיא לא הכירה אותם ,הם לא הכירו אותה.
לזוהרה שולחן בעל 3רגליים -משמע הוא פגום.
היא לא מחליפה אותו בגלל שיש לה סדר עדיפויות והחלפת השולחן לא כלול בהם.
על השולחן יש קופסאות סרדינים ,ולא כתוב על עוד מאכלים בשיר.
סרדינים זה מאכל זול וקופסאות מספר של סרדינים מספרות על כך שהיא אוכלת הרבה כאלה.
העוני גורם לזוהרה לאכול מאכלים מסוג מאוד מצומצם.
יש לזוהרה שטיחים של המלך בביתה הקטן המזכירים לה את רגעי הזוהר שלה במרוקו ,הניגודיות
בין השטיחים המרהיבים בין "המיטות של הסוכנות" מדגישים את הפער בין עברה לבין ההווה שלה.
שרידים מפעם אל מול המציאות היומיומית.
למרות הקושי הכלכלי הרב ,היא לא מוכרת אותם.
דבר זה מראה על כך שזוהרה רוצה להיאחז בעבר ,משהו שחשוב לה יותר מלאכול אוכל ראוי יותר.
צבעי האיפור הזולים מעידים על כך שהיא רוצה להתאפר ,אכפת לה מזה אבל נאלצת להשתמש
בחומרים לא איכותיים.
כאשר היא מציינת את מלך מרוקו מוחמד ,מסופר כי אנשים לא יודעים על מה מדובר בפעם
הראשונה.
מלך מרוקו נחשב לאדם מאוד מרכזי וחשוב במרוקו אבל בישראל הוא לא מוכר בכלל.
ניתן להשוות את אלפסיה אל המלך בצורה זאת.
אלפסיה ,כמו המלך בעיניהם של התושבים בארץ ,היא לא מוכרת.
זה שהיא מציינת את המלך ואנשים לא מבינים מראה על התחושות שלה לגבי היחס אליה פה בארץ
בניגוד לחו"ל.
עניותה של אלפסיה שזורה במעמדה החברתי.
מעמד חברתי גבוה מוביל למעמד כלכלי גבוה ,מעמד חברתי נמוך מוביל למעמד כלכלי נמוך.
והארץ יפה.
אפילו אויבים מסביב מקשטים אותה
בנשק מבריק בשמש
כמחרוזת על צוואר.
אלה ש"חוזרים מחתונה" )העשירים בארץ( ואוכלוסיה אשר חוזרת מלוויה של איש שמת)העניים
בארץ(.
עם חלוקת הארץ לשתי אוכלוסיות שונות אשר מנוגדות במצבם הנפשי,הוא מקביל את מצב
האנשים העשירים ואת העניים ,דבר אשר מדגיש את הפער בין האוכלוסיות בעיניו.
בבית השני ,יהודה עמיחי משווה את אזורי המחייה של שתי האוכלוסיות השונות בתור אזורים
של מלחמה ואזורים של שלום.
מי שחי בעוני ,כמו מי שחי באזור מלחמה.
מי שחי בעושר,כמו מי שחי באזור שלום.
העני נמצא במלחמה מתמשכת על חייו,הוא נאלץ לעבוד קשה כדי להתקיים בדומה לאדם
הנלחם על חייו באזור מלחמה.
הוא מודע למצב הקשה שלו וה"מלחמה" מתבטאת בכל תחום בחייו.
האדם העשיר,ה"-חי באזור שלום" אפילו לא מודע לתנאים הקשים בהם חיים אחרים ,מקבל
כמובן מאליו את מצבו ולא נמצא ב"-מלחמה על חייו".
בבית הרביעי ,יהודה משווה את הארץ לחבילה.
החבילה כנראה מציינת את האחדות של אנשי הארץ ,הוא מבקר את האחדות הזאת בכך
שאומר שהיא מעיקה לפעמים.
מדיניות הממשלה לקרב בין האוכלוסיות השונות ולאחדם הוא שגורם להבדלים משמעותיים בין
העניים לעשירים.
"...והחוטים לפעמים מכאיבים ,"...מראה את ההשפעה של האחדות בעם ,היא זו הגורמת
לפיצול בעם למרבה האירוניה.
דווקא הניסיון הזה לאחדות בארץ בין אוכלוסיות ,גורם לפיצול.
"שוק"/סמי ברדוגו:
בסיפור ,העוני מתבטא באורח החיים של הבן ואמו.
הילד מתאר יום שישי טיפוסי בחייו.
האמא והילד נעשו תלויים האחד בשנייה ,האחת בשני ,מאפיין של מצב כלכלי נמוך.
זה מתבטא בכך שהאמא לא יכולה לשים חזייה ללא העזרה של בנה.
להתאפר ,זה אך ורק כשהיא נעזרת בו.
הילד מספר":לאמא שלי אין בושה בגוף שלה .אין לה בושה בשום דבר".
אחת הדרכים להתמודד עם קשיים בחיים היא להסיר מעליך את תחושות האשמה והרגשות
הקשורות בבעיות.
להיות מנותק רגשית מדברים לפעמים הכרחי כדי להתמודד עם בעיות קשות בחיים.
הפתרון הזה ,פתרון זמני אשר גורם לתקופות של "חוסר מודעות" ופרצים שונים במצב הרוח,
מהבנת המצב למצב של "חוסר הבנה".
חוסר הבושה שמראה האמא מעידה על קבלה מסויימת של המצב שלה ודחייה של האפשרות
למצוא פתרון למצב הקשה.
הם הולכים כל יום שישי לשוק כדי לקנות מצרכים לשבת.
השוק מייצג מקום בו המחירים של המוצרים הם יותר זולים.
בשוק עצמו ,האמא מכירה את כל רוכלי השוק בשמותיהם הפרטיים.
יחס זה מצביע על שזה זמן רב הם מבקרים בשוק כדי לקנות מוצרים.
כמו כן ,הקרבה הזאת מצביעה על איכפתיות.
כאשר אנשים ממעמדים כלכליים יציבים הולכים לקנות מצרכים ,הם לא קוראים בדרך כלל
לאנשים בשמותיהם" ,מוכר" או "אתה" הם יפנו אליהם.
המצב הכלכלי הפחות מוביל לתשומת לב רבה יותר לאנשים מסביבה ,אלה ששקופים ,נעשים
ללא שקופים כאשר אתה שקוף בעצמך..
הדרך שבה הם מגיעים אל השוק וחזרה היא דרך התחבורה הציבורית.
עצם השימוש בתחבורה הציבורית מציינת על כך שאין להם ברירה אחרת ,הרבה יותר נוח
לסחוב מוצרים קנויים באמצעות רכב פרטי.
ההמתנה בתחנות האוטובוס בסיפור מתאפיינת באנשים אשר "לא מוצאים שביב תקווה" ,כאלה
אחרים שאין להם ברירה אלא להשתמש באוטובוסים.
אנשים ממעמד כלכלי נמוך מתוארים כחסרי כל תקווה.
הילד בסיפור מתאר את חודשי הקיץ בהם סבל מאוד מהחום.
אנשים במעמד כלכלי נמוך צריכים לסבול מבעיות שאנשים עשירים יותר בכלל לא צריכים לחשוב
עליהם.
"חם לך? תפעיל אוורור" ,יגידו.
דברים שנראים כמובנים מאליהם לאנשים בעלי אמצעים מספקים ,יכולים להיות עול כבד על
האדם העני.
כמו כן ,כתוב בסיפור על חוסר האכפתיות של אמא שלו כלפי ההגיינה האישית שלה.
כאשר הייתה יוצאת בחוץ היא הייתה נוטפת זיעה ,ו"מסריחה" לפי בנה.
אי שימת דגש על הדבר הזה מספר לנו על סדר העדיפויות של האמא ,היא עוסקת בבעיות קשות
יותר מאשר הגיינה אישית וזה לשרוד.
לא מוזכר בסיפור שום אמצעי שבהם השתמשו כדי להתמודד עם החום ,כמו מאוורר לדוגמה.
דבר אשר מראה על החוסר והעוני שלהם ,למרות שזו בעיה קשה ,יש להם בעיות קשות יותר
להתמודד איתן.
בסיפור הילד מתאר את האוכל שעזר להכין ביחד עם אמו.
הוא נאלץ לעזור לאמו בהכנת אוכל ,תפקיד שהוא באופן מסורתי -תפקיד האישה.
העוני גורם לביצוע מעשים אשר נוגדים נורמות חברתיות.
הילד מזכיר בסיפור את הסמרטוטים הקרועים ,נעלי הבית הישנות ,החדרים הקטנים ,כל אלה
דברים המעידים על עניות.
אם לא היו להם קשיים כלכליים אשר מנעו מהם להשיג דברים יותר חדשים ,הם כנראה היו
משיגים אותם.
לאחר מותה של אמו ,הילד מוטרד יותר מאיך הוא יהיה מסוגל לכלכל את עצמו לבד מאשר
להיות עצוב ממותה.
העוני גורם לו להתעסק בצרכי האדם בסיסיים יותר מאשר באמו המתה.
הוא היה תלוי בה והיא הייתה תלויה בו.
כאשר אחד נופל,גם השני נופל איתו.
העוני גרם לקיום יחסי התלות הללו.
חוואג'ה ביאליק/רוני סומק:
בשיר המשורר מביע את מחאת ערביי ישראל .הפערים הכלכליים המבוטאים בשיר הם בעיקר
בין הערבים הגרים בכפרים אשר חיים בבתים לא גמורים לבין היהודים החיים בנוחות .הערבים
מתוארים בתור הפועלים של היהודים " ,הערבים עובדים והיהודים נחים" כך קורה בין אכלוסיות
עשירות לעניות יש עובדים ומעבידים ,עניים ועשירים" .חיי הפאר" של אל-יהוד מיוצגים על ידי
הכוכבים ,הילדה הערבייה מייצגת את האוכלוסייה הערבית ,דבר המציג את חוסר הסיפוק של
הערבים ביחס ליהודים .ה"נכבשים" מסתכלים מלמטה על החיים הטובים של "הכובשים" .
בשיר מתוארים בתי הערבים בכפרים כ"-לא גמורים".
בתיהם לא גמורים מכיוון שאין להם מספיק משאבים כדי להשלים את הבנייה.
מליונים:
אני יודעת שהכסף לא חשוב
אני יודעת אם הלך אולי יום אחד ישוב
אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת
שלחשוב עליו זה סתם בזבוז
של זמן שעובר עלינו גם בלעדינו הוא יזוז
לסיכום הפרק :ביצירות השונות ראינו מספר דרכים בהם מתבטא הפער הכלכלי בין אנשים
מהאוכלוסיות השונות.
מהיצירות ניכר כי יש הבדל בין התנהגותו של אדם ממעמד גבוה לבין נמוך יותר.
פרק 2
פרק זה עוסק בהשפעות העוני על האנשים ביצירות.
ביצירות השונות ניכר כי עניותם של האנשים ביצירות משפיעה על חייהם בתחומים רבים.
אלה הם התחומים בהם אנו מסיקים כי העוני משפיע על חייו של אדם לפי היצירות:
א .התחום החברתי-
לא סתם כאשר מתייחסים לאנשים ממעמד כלכלי נמוך ,גם מתייחסים למעמדם החברתי כנמוך.
התחומים האלה שזורים האחד בשני ,אחד בא ביחד עם השני ,בדרך כלל.
לאורך כל היצירות ,נראה מעמדם החברתי של העניים כנמוך כמו מצבם הכלכלי.
האנשים איתם אנשים עניים מתקשרים על בסיס יומיומי הם אנשים עניים אחרים כך שחבריהם
הם גם עניים.
בגלל שאין הרבה אנשים עשירים בסביבתם הקרובה של העניים ,קשרי חברות נרקמים בין
אנשים בסביבה הקרובה של כל קבוצה.
כמובן ,שכמו שיש קשרים חברתיים שנרקמים בין אנשים ,יש אנשים שלא רוקמים לעצמם
קשרים חברתיים ונשארים בודדים.
החוסר גורם לאנשים לנסות להתמקד בדברים אחרים החשובים להם יותר מאשר מציאת
חברים.
דברים כמו :לעבוד שעות נוספות כדי להצליח "לגמור את החודש" ,טיפול במשפחה וכו'.
בגלל שאנשים מבוססים יותר ,לא צריכים לרדוף אחר כסף באופן תמידי כדי להמשיך להתקיים,
הם משקיעים יותר בפיתוח התחום הזה.
בני האדם הם חיות חברתיות.
הישרדותו של האדם היו תלויים בעבר בקיומם של חיים חברתיים בריאים.
כדי לשרוד ,היו מוכרחים בני האדם להיות מאוחדים.
לכן ,רוב בני האדם זקוקים לקשרים חברתיים כדי להמשיך לחיות חיים בריאים נפשית.
שלא ממולא כמו שצריך ,האדם יתמקד במילוי הצורך כאשר ,יש צורך בסיסי יותר של האדם
הזה.
רק לאחר שיצליח למלא את הצורך ,יהיה האדם חופשי להתמקד בתחומים אחרים.
בגלל שאנשים עניים נמצאים במצב מתמשך של חוסר וצריכים "לרוץ מרתון" ללא הפסקה כל
הזמן ,אין להם אפשרות להתמקד במציאת חברים.
כמו כן ,החברים שכן נמצאים לאנשים בדרך כלל לא עוזרים להם לפתור את בעיית העוני בבית
שלהם ,גם בביתם יש אותה בעיה בדיוק.
רפלקציה
מה היית מציע למורה לעשות כדי לשפר את הפרויקט בעתיד? להגדיל את הכמות היצירות שיש
במאגר כך שתלמידים אחרים יכולים לעשות על יצירות שהם יותר מתחברים אליו ולהנות ביותר
בפרויקט
שם התלמיד -אריאל פינגליי
שם הפרויקט" -פערים התנהגותיים בין עניים לעשירים בארץ"
השאלה המניעה" -איך התנהגותו של בן אדם מושפעת על ידי מצבו הכלכלי"
שלבים מרכזיים בביצוע הפרויקט :אילו שלבים עברת באופן אישי?-עברתי את כל השלבים באופן
אישי.חילקנו את העבודה בינינו וכל אחד עשה את החלק שלו.
חלקך בפרויקט :מה הדבר החשוב ביותר שלמדת במהלך ההשתתפות בפרויקט זה?
פרטו לפחות דוגמה אחת-הדבר החשוב ביותר שלמדתי הוא שלא האוצר הוא מה שחשוב ,אלא
החברים שהכרתי בדרך) ...סתם סתם ,אין לי חברים(
הדבר החשוב ביותר שלמדתי הוא לא לזלזל בספרות ישראלית בעברית.
מה היה החלק הכי מהנה בפרויקט?-החלק הכי מהנה היה לקרוא את "שוק" ואז את שאר
הסיפורים הקצרים.
מה היה החלק שפחות נהנית ממנו? -לקרוא את "פה ושם בארץ ישראל-סתיו "1982של עמוס
עוז ,אותו אני קראתי פה ושם ולא אהבתי בכלל לקרוא אותו.
מה היית מציע למורה לעשות כדי לשפר את הפרויקט בעתיד?-הייתי מציע שיהיה חלק עיקרי
לעבודה הנוגע ליצירת יצירה ספרותית משלנו.היצירה צריכה לעסוק בתחושות שלנו לגבי הנושא,
או לשים את עצמנו בנעליים של אחרים ולכתוב על הנושא .אפשר לבסס את היצירה על מה
שנרצה ,כל עוד היא מקורית וקשורה לנושא.
ביבליוגרפיה