‫עבודה חקר בספרות‪:‬פערים התנהגותיים בין עשירים ועניים‬

‫בארץ‪.‬‬
‫נושא כיתתי‪ :‬הספרות ככלי בביקורת חברתית‪.‬‬

‫שמות המגישים‪ :‬שניר סטמקר‪ ,‬אריאל פינגליי‬

‫המורה המנחה‪ :‬ורד בילאר‬
 ‫מבוא‬
‫בעבודתנו נעסוק בשסעים בין שכבות חלשות וחזקות בחברה מהבחינה הכלכלית‪.‬‬
‫בחרנו בנושא זה מכיוון שהוא מבהיר כיצד האנשים מהשכבות השונות מתנהגים‪ ,‬וכיצד הצדדים‬
‫מתייחסים האחד לשני‪ .‬הנושא‪ ,‬כמו כן‪ ,‬הוא נושא לוהט ועכשווי בחברה המודרנית ולמעשה לכל‬
‫אורך ההיסטוריה האנושית‪.‬‬
‫כבר אלפי שנים שמי ששלט במשאבים‪ ,‬הוא זה ששלט בבני האדם‪.‬‬
‫אנחנו מבקשים לבחון כיצד הנושא נתפס בקרב מספר סופרים בארץ שלנו‪.‬‬
‫בעבודה זו אנחנו מצפים למצוא שסעים רבים ועמוקים בין האוכלוסיות השונות וכן הבדלים רבים בין‬
‫התנהגותם של אנשים ממעמדות שונות‪.‬‬
‫הם יתבטאו על ידי‪ :‬אופן דיבורם‪ ,‬מה הם עושים בשעות הפנאי‪ ,‬כמה דברי מותרות הם יכולים‬
‫להרשות לעצמם‪ ,‬סוג המזון אותו הם אוכלים וגם רמת פשיעתם של האוכלוסיות‪.‬‬
‫עוד‪ ,‬רוצים אנחנו להבין את עמדותיהן של האוכלוסיות השונות האחת על השנייה‪.‬‬
‫במאמרו של פרופסור יהודה שנהב יש דגש על הבדלים בין אוכלוסיות שונות על בסיס צבע עור‪,‬‬
‫מבנה פנים ומבנה גוף‪.‬‬
‫היחסים בין אוכלוסיות העשירים לבין אוכלוסיות העניים דומות במידה רבה ליחסים בין "גזעים"‬
‫שונים‪.‬‬
‫חלק מהעשירים מיחסים תכונות שליליות אשר לא קשורות לביולוגיה לאנשים ממעמד כלכלי פחות‬
‫מהם‪.‬‬
‫אלה שמתנהגים בצורה זאת חושבים על אנשים עניים בתור אנשים בורים‪,‬חסרי השכלה וחסרי‬
‫תרבות‪.‬‬
‫לפעמים אותם "מתנשאים" הם גם גזענים באופן בוטה‪.‬‬
‫הם מקשרים מעמד כלכלי עם מוצא האיש‪.‬‬
‫במאמר‪ ,‬שנהב משתמש במושג סוציולוגי אלטרנטיבי ששמו‪" :‬הגזעה"‪.‬‬
‫הגזעה לפיו‪ ,‬מאפשרת‪":‬לדון בקיומו של שיח גזעני‪ ,‬מבלי לעסוק בקטגוריה האנכרוניסטית של 'גזע'"‬
‫*אנכרוניזם)מעתק זמן(‪ -‬כשל לוגי הנוגע לתיארוך‪,‬שגיאה לא הגיונית מבחינת הזמן‪ ,‬למשל‪ :‬איש‬
‫מערות לא יצא לצוד היום בגלל שרצה לראות עוד סרטון ביוטיוב‪.‬‬
 ‫במונח זה אנשים "מתנשאים" משתמשים כדי להתייחס לאוכלוסית העניים‪.‬‬
‫"הם צריכים לעבוד קשה יותר… זו לא בעיה שלי…" הם משפטים שנעשה בהם שימוש‪.‬‬
‫הגדרתו המוצעת של הפרופסור היא‪" :‬ייחוס של נחיתות‪ ,‬לאדם או לקבוצה‪ ,‬על בסיס של תכונות‬
‫סטריאוטיפיות שמנוסחות בשפה ביולוגית‪ ,‬חברתית או תרבותית‪ .‬בשיח גזעני נתפסות תכונות אילו‬
‫כנחותות‪ ,‬כבלתי משתנות וכמהותיות לאותה קבוצה‪".‬‬
‫לפי הגדרה זו לגזענות‪ ,‬ה"מתנשאים העשירים" הם למעשה גזענים​‪.‬‬

‫שאלת חקר‪:‬איך התנהגותו של בן אדם מושפעת על ידי מצבו‬

‫הכלכלי‬

‫נושא הפרק הראשון הוא מהי השפעת הפער הכלכלי בין אוכלוסיות שונות על התנהגותם של אנשים‪.‬‬
‫כלומר מהי התייחסותם של אנשים אחרים לפערים וגם לאנשים מושפעים על ידי הפערים‪.‬‬

‫פרק ‪1‬‬
‫פרק זה עוסק בהשפעות הפערים הכלכליים על התנהגותו של האדם‪.‬‬
‫מטרת פרק זה היא להראות את הצד העני מהבחינה הנפשית וגם להציג איך העולם החומרי משפיע‬
‫על נפשו של האדם‪.‬‬
‫עוני‪ ​:‬מתאפיין בחוסר אמצעיים כלכליים ביחס לאוכלוסייה המקומית ובהן האדם צריך לחיות ברמת‬
‫חיים נמוכה‪ .‬האדם העני עוסק יותר בדברים הדרושים להתקיים לעומת אנשים אחרים שמתעסקים‬
‫בדברי מותרות‪.‬‬

‫לולאה אינסופית של מעגל העוני‪/‬לא ידוע‪:‬‬

‫מעשה בשני ילדים שנולדו באותו יום‪ ,‬באותה שנה‪ ,‬באותה מדינה‪.‬‬

‫ילד א' וילד ב'‪.‬‬

‫לילד א' יש אבא עורך דין ואמא מהנדסת חשמל‬

‫לילד ב' יש אמא עוזרת לגננת ואבא פועל טקסטיל במפעל‪.‬‬

 ‫לילד א' יש מלא צעצועים ומשחקים‪.‬‬

‫לילד ב' יש חדר עם עוד ‪ 4‬אחים‪.‬‬

‫לילד א' יש מחשב‪ ,‬לילד ב' אין‪.‬‬

‫לאחר ‪ 6‬שנים‪ ,‬באותו יום ובאותה השנה‪ ,‬הם נכנסים לכיתה א'‪.‬‬

‫וילד א' מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא‪ ,‬קצת חשבון‪ ,‬ואפילו קצת אנגלית‪.‬‬

‫וילד ב'‪ ...‬לילד ב' אין ילקוט‪ ,‬אז הוא סוחב את המחברות בשקית‪.‬‬

‫ילד א' מגיש למורה את כל עבודות הבית מודפסות‪.‬ילד ב' מכין שיעורים כמעט תמיד לאור נרות‪.‬‬

‫לילד א' יש חוג אומנות‪ ,‬חוג מחשב וחוג פסנתר‪.‬‬

‫וילד ב'‪ ,‬כשהוא שומע את אבא צועק שאין כסף‪ ,‬הוא בורח לחבר'ה בחצר‪.‬‬

‫ולמרות הכל‪ ,‬ילד ב' מתאמץ בכל כוחו לסגור את הפער כי אבא שלו אמר שרק השכלה מנצחת את העוני‪ ,‬כי רק‬
‫חינוך יוציא אותו מהכפר‪.‬וחולפות שש שנים ושני הילדים בכיתה ו' והנה הם מחולקים להקבצות ‪.‬‬

‫וילד א' הולך להקבצה א' וילד ב' הולך להקבצה ב'‪.‬‬

‫לילד א' יש מורה פרטית ולילד ב' אין‪.‬‬

‫לילד א' אומרים כולם שהוא בטוח יהיה פרופסור כי הוא יודע מתמטיקה מה זה טוב‪.‬‬

‫וגם לילד ב' אומרים שיש חוכמה‪ ,‬חוכמת רחוב‪.‬‬

‫והשנים חולפות והילדים מגיעים לתיכון‪.‬‬

‫וילד א' הולך ל ‪ 5 -‬יחידות לימוד מתמטיקה‪ ,‬ו ‪-‬פיסיקה‪ ,‬ו ‪ 5 -‬אנגלית‪ .‬וילד ב' רק ל ‪ 3 -‬ול – ‪ .4‬ולפעמים בהפסקות‬
‫מבטיהם של שני הילדים מצטלבים וממש לרגע קצר שניהם מבינים שמשהו פה חרא‪ ,‬שמשהו פה לא צודק‪ ,‬שהם‬
‫בחיים לא יהיו שווים‪.‬‬

‫‪ 21‬שנים חולפות מאותו יום בו נולדו שני הילדים והנה הם משוחררים מהצבא‪.‬‬

‫ילד א' קיבל מאבא מתנת שחרור ‪ -‬טיול מסביב לעולם‪.‬‬

‫ילד ב' בבוקר משלים בגרויות ובערב עובד‪ ,‬מלצר באולם‪.‬‬

‫והם נכנסים לאוניברסיטה‪ ...‬באותו יום באותה שנה‪.‬‬

‫וילד ב' חש שהוא ניצח‪ .‬למרות הכל הוא ניצח‪ .‬הוא הגשים את חלום אביו‪ ,‬חלום ההשכלה הגבוהה‪.‬י‬

‫לד א' שילם מראש את שכר הלימוד ל‪ 4 -‬שנים‪.‬וילד ב' עובד בלילות מלצרות וממשיך ללמוד בימים‪.‬וככל‬
‫שהאוברדראפט גדל‪ ,‬כך יורדים הציונים ואחרי שנתיים‪ ..‬ילד ב' נשבר‪) .‬אחרי ‪ 22‬ימי מילואים( "נלך לעבוד שנתיים‬
‫שלוש" הוא אומר לעצמו‪" ,‬נעשה קצת כסף ואח"כ נחזור ללמוד"‪.‬ילד ב' נוטש את ספסל הלימודים‪ ..‬והוא לא חוזר‬
‫יותר לעולם‪.‬אחרי ‪ 30‬שנה‪ ,‬שני הילדים כבר בני ‪ .30‬באותו יום‪ ,‬באותה שנה‪ ,‬באותה מדינה‪ ,‬נולדים לשניהם ילדים‪.‬‬

‫לילד א' נולד ילד א' ולילד ב' נולד ילד ב'‪.‬‬

‫היצירה "לולאה אין סופית" מתארת לנו איך המצב הכלכלי של הילד משפיעה על מצבו בלימודים כמו‬
‫שהילד העשיר בטרם כיתה א' ידע לכתוב ולקרוא גם ידע חשבון ואפילו אנגלית! ‪.‬‬
 ‫לילד העני "אין ילקוט אז הוא סוחב את המחברות בשקית"‪ .‬וגם בתיכון הילד עשיר למד ‪5‬‬
‫יח''למתמטיקה פיזיקה ואנגלית והילד העני ב‪ 3‬ו‪ 4‬יח''ל‪.‬‬
‫בסיפור מתוארים התנהגותם של שתי קצוות האוכלוסייה בעקבות מצבן הכלכלי‪.‬‬
‫ילד א' לא מתואר בסיפור כאחד שמדבר הרבה על מצבו הכלכלי‪,‬כך גם סביבתו‪.‬‬
‫הוא וסביבתו לא מייחלים שיצליח‪ ,‬זה נראה להם מובן מאליו‪.‬‬
‫הם אומרים שהוא בטוח יצליח בחיים‪.‬‬
‫סביבתו של ילד א' היא אחת תומכת‪ ,‬נפשית וגם כלכלית‪.‬‬
‫מעמדם הכלכלי הגבוה גורם לבחירתו של הילד בלימודים יותר מתקדמים‪.‬‬
‫לעומת ילד א'‪ ,‬ילד ב' מקבל הרבה יותר ביקורות מסביבתו‪ ,‬רובם שליליות‪.‬‬
‫מעמדו הכלכלי הנמוך גורם לו לירידה בדימוי העצמי שלו‪ .‬כשהוא מגיע לכיתה א‪ ,‬הוא לא מתחיל באותו‬
‫מקום כמו ילד א'‪.‬‬
‫ההבדל במעמד הכלכלי גורם לפער בתחום הלימודי‪ ,‬למשפחתו של ילד א' יש מספיק אמצעים כדי‬
‫להתמקד בתחום זה ולעזור לילד במה שהוא צריך‪.‬‬
‫למשפחתו של ילד ב'‪-‬אין‪ ,‬יש עניינים יותר דחופים שהם צריכים להתמקד בהם‪.‬‬
‫ילד א' מגיש את העבודות שלו מודפסות‪ ,‬יש לו מדפסת‪.‬‬
‫ילד ב' עושה שיעורים לאור נרות‪ ,‬אין לו תאורה מספקת‪.‬‬
‫מקום הבילוי הטיפוסי של ילד א' אחר הצהריים הוא אחד מהחוגים שלו‪ ,‬דבר המקדם אותו בתחומים‬
‫בחיים‪.‬‬
‫ילד ב' רוצה ללכת לחוגים אבל נענה בשלילה בטענה שאין כסף‪ ,‬הוא נאלץ לבלות עם חברים בחוץ‪,‬לא‬
‫להתקדם בשום תחום להעשרה‪.‬‬
‫מצבו הכלכלי משפיע על מה הוא עושה אחר הצהריים ובמה הוא מתעסק‪.‬‬
‫אבא של ילד ב' מדרבן אותו בכך שאומר ש‪ ":‬רק השכלה מנצחת את העוני"‪.‬‬
‫המצוקה גורמת לאבא לתת אמון בבנו שהוא יצליח להתגבר על המצב הכלכלי‪.‬‬
‫לאבא אין אמונה בעצמו שיצליח לצאת מהמצב הזה‪.‬‬
‫הוא מטיל את האחריות לנצח את העוני על בנו‪ ,‬הוא כבר ויתר על עצמו‪ ,‬זה מעניק לילד תחושה‬
‫משמעותית של לחץ עליו‪.‬‬
‫אם הוא לא ישקיע מספיק‪ ,‬הוא לא יצליח‪.‬‬
‫סביבתו של ילד ב' גורעת מאמונתו בעצמו להביס את מצבו הכלכלי‪ ,‬מעמסה נפשית אשר גורמת לעיצוב‬
‫ראיית עצמו כאדם עני שישאר אדם עני‪ ,‬אין טעם אפילו לנסות לשבור את המעגל‪.‬‬
‫בתיכון‪ ,‬לראשונה מתואר על מפגשים בין השניים‪.‬‬
‫במהלך מפגשים קצרים אלה‪ ,‬מבינים השניים שהם לעולם לא יהיו שווים במעמדם הכלכלי‪ ,‬זה לא‬
‫מציאותי על סמך הפערים הקיימים בשטח‪.‬‬
‫סביבתם של שני הילדים מאמינים בכך שהפער הכלכלי בין הילדים יגרום לסיומם במקום שונה בחיים‪,‬‬
‫ילד א' ב"גג העולם" וילד ב' ב"פח הזבל"‪.‬‬
‫הסביבה מאוד משפיעה על איך ששניהם רואים את עצמם ואת הפוטנציאל של שניהם‪.‬‬
‫עד אז לילד ב' הייתה תקווה‪,‬כמו של ילד‪ ,‬שיצליח יום אחד לשבור את המעגל‪.‬‬
‫אם יגביר מהירותו יצליח לצאת מהמעגל ולעוף לחלל‪ ,‬אם יאט יתרסק לאדמה‪.‬‬
‫כדי לא לקחת סיכון‪ ,‬הילד נשאר באותה מהירות קבועה‪ ,‬כך נשאר תקוע באותו מסלול‪.‬‬
‫לאחר שנים ארוכות של תקווה‪ ,‬הכתה אותו המציאות לתוך הפרצוף שלו וגם לילד א'‪.‬‬
‫ילד א' נוסע לטיול בעולם ובאותו זמן ילד ב' נאלץ להישאר בארץ‪,‬לעבוד ולהשלים בגרויות‪.‬‬
‫גם באוניברסיטה‪ ,‬הפערים באים לידי ביטוי‪.‬‬
‫בכניסתו לעולם ההשכלה הגבוהה‪ ,‬ילד ב' מרגיש הצלחה מדומיינת‪ ,‬הוא "הגשים" את חלום אביו‪.‬‬
‫הוא טעה‪.‬‬
‫ילד א' מצליח ללמוד בנוחות באוניברסיטה‪ ,‬בניגוד לילד ב'‪ ,‬אשר נאלץ להקריב שעות נוספות ולעבוד‬
‫בלילות כדי לממן את הלימודים בימים‪.‬‬
‫בגלל הלחץ הגדול‪ ,‬ילד ב' בסוף פורש מהלימודים‪.‬‬
‫הוא מחליט שילך לעבוד כמה שנים ואחר כך יחזור ללימודים‪,‬זה משהו שהוא לא מימש‪.‬‬
‫מסופר בסוף הסיפור על כך שבגיל ‪ 30‬שלזה שהיה ילד א' נולד ילד א' ולזה שהיה ילד ב' נולד ילד ב'‪.‬‬
‫שני הילדים נותרו בסוף הסיפור באותו המקום שבו היו ההורים שלהם בתחילת הסיפור‪.‬‬
‫זה מספר על סגירת מעגל והמשך המעגל לנצח‪.‬‬
‫התנהגותם של הילדים שלהם תישאר דומה מאוד‪" ,‬אנשים סוג ב" ימשיכו לתלות את תקוותיהם‬
‫בילדיהם שישברו את המעגל ויהפכו ל‪"-‬סוג א"‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬היצירה מתארת את אנשי החברה כאנשים השואפים להגיע להיות "סוג א" או להישאר שם‪.‬‬
‫לא מתואר ביצירה רצון של אנשים לשנות את המצב הזה‪.‬‬
‫זה קורה פעם אחת‪ ,‬לזמן מאוד קצר וגם אז דבר לא משתנה‪.‬‬
‫הפערים הכלכליים גורמים גם לפערים חברתיים בחברה‪.‬‬
‫חבריו של ילד א' הם "ילדים טובים"‪ ,‬כאלה שהולכים לחוגים איתו ו"חכמים"‪.‬‬

‫זוֹה ָרה אַ ְל ַפ ִסיָה ‪ /‬ארז ביטון‬ ‫​ִ‬

‫שׁיר ָ‬

‫​ ָ‬
‫זוֹהרָה אַ ְל ַפ ִסיָה‬
 ‫ַבּת ְבּ ָמרוֹק‪.‬‬
‫ישׁי ְבּר ָ‬
‫מ ַח ַמד ַה ֲח ִמ ִ‬
‫ַמּ ֶרת ֶה ָח ֶצר ֵא ֶצל ֻ‬
‫זֶ‬
‫שׁרָה‪,‬‬
‫שׁר ָ‬
‫שׁ ַכּ ֲא ֶ‬
‫יה ֶ‬
‫אוֹמרִים ָע ֶל ָ‬
‫ְ‬
‫ָחמוּ ַחָיּלִים ְבּ ַס ִכּינִים‬
‫לֲ‬
‫​ ְל ַפלֵּס ֶדּ ֶר ְך ֶבּ ָהמוֹן‬ ‫​ ​‬
‫ָתהּ‬
‫שׂ ְמל ָ‬
‫ִיע ֶאל שׁוּלֵי ִ‬
‫ְל ַהגּ ַ‬
‫יה‬
‫עוֹת ָ‬
‫ַשּׁק ֶאת ְקצוֹת ֶא ְצ ְבּ ֶ‬
‫ְלנ ֶ‬
‫תּוֹדה‬
‫ָשׂים ֶכּ ֶסף ְלאוֹת ָ‬
‫לִ‬
‫זוֹהרָה אַ ְל ַפ ִסיָה‪,‬‬
‫ָ‬
‫ִמצֹא ָ‬
‫אוֹתהּ‬ ‫ִתּן ל ְ‬
‫ַהיוֹם נ ָ‬
‫ִשׁ ַכּת ַה ַסּ ַעד‪,‬‬
‫אַשׁ ְקלוֹן‪ְ ,‬בּ ַע ִתּיקוֹת ג'‪ ,‬ל ְ‬
‫ְבּ ְ‬
‫שׁלשׁ‬
‫שׁ ְל ָחן ִמ ְתנוֹדֵד ֶבּן ָ‬
‫שׁל ֻק ְפ ְסאוֹת ַס ְר ִדּינִים ַעל ֻ‬
‫שׁיָרִים ֶ‬
‫ֵיח ְ‬
‫ר ַ‬
‫ַר ְג ַליִם‪,‬‬
‫יבים‪ְ ,‬מ ֻר ָבּ ִבים ַעל ִמ ַטּת סוֹ ְכנוּת‪,‬‬
‫מ ֶל ְך ַמ ְר ִה ִ‬
‫יחי ֶ‬
‫שׁ ִט ֵ‬
‫ְ‬
‫ַבּ ֲחלוּק בֹּ ֶקר ָבּהוּ‬
‫​ָ‬
‫שׁעוֹת ַבּ ַמּ ְראָה‬
‫ִב ֵעי ִאפּוּר זוֹלִים‬
‫ְבּצ ְ‬
‫אוֹמ ֶרת‪:‬‬
‫שׁ ִהיא ֶ‬
‫וּ ְכ ֶ‬
‫ישׁי ִאישׁוֹן ֵעינֵינוּ‬
‫מ ַח ַמד ַה ֲח ִמ ִ‬
‫ֻ‬
‫מ ִבין ָבּ ֶרגַע ַהרִאשׁוֹן‪.‬‬
‫ֵאיְנ ָך ֵ‬
‫זוֹהרָה אַ ְל ַפ ִסיָה קוֹל צָרוּד‪,‬‬
‫ְל ָ‬ ‫​‬

‫אַה ָבה‪.‬‬
‫שׂ ֵבעוֹת ֲ‬
‫לֵב צָלוּל וְ ֵעיַניִם ְ‬
‫זוֹהרָה אַ ְל ַפ ִסיָה‪.‬‬
‫ָ‬
‫שיר זה מתאר לנו שזוהרה אלפסיה הייתה זמרת מפורסמת במרוקו שאפילו המלך היה מזמין אותה‬
‫כדי שתשיר לו וכך אנחנו יודעים שהיא הייתה עשירה במרוקו בארץ זמרת זו גרה באשקלון ב''לשכת‬
‫סעד'' שזו שכונות עוני‪.‬‬
‫הקרבה של זוהרה אל המלך מציגה את עמדתה הכלכלי חברתי במרוקו‪.‬‬
‫המלך ומשפחת המלוכה נחשבים לאנשים מהמעמד הכי גבוה במרוקו מבחינה חברתית וכלכלית‪,‬‬
‫אמנם הם לא השלטון אבל יש להם כבוד רב בקרב העם ודי הרבה כסף‪.‬‬
‫אם המלך חושב שזו השקעה ראוייה מספיק להביא אותה כדי לשיר בחצרו‪ ,‬זה אומר עליה שהיא די‬
‫מיוחדת ומכובדת‪,‬במרוקו אנשים העריצו אותה מאוד ורבים ידעו מי היא‪.‬‬
‫מעמדה החברתי בתור זמרת מפורסמת העניק לה הרבה אהבה וכסף מאנשים שמכירים אותה והיא‬
‫לא מכירה אותם‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬לא רבים ידעו מי זאת‪ ,‬כמו שהיא לא הכירה אותם‪ ,‬הם לא הכירו אותה‪.‬‬
‫לזוהרה שולחן בעל ‪ 3‬רגליים‪ -‬משמע הוא פגום‪.‬‬
‫היא לא מחליפה אותו בגלל שיש לה סדר עדיפויות והחלפת השולחן לא כלול בהם‪.‬‬
‫על השולחן יש קופסאות סרדינים‪ ,‬ולא כתוב על עוד מאכלים בשיר‪.‬‬
‫סרדינים זה מאכל זול וקופסאות מספר של סרדינים מספרות על כך שהיא אוכלת הרבה כאלה‪.‬‬
‫העוני גורם לזוהרה לאכול מאכלים מסוג מאוד מצומצם‪.‬‬
‫יש לזוהרה שטיחים של המלך בביתה הקטן המזכירים לה את רגעי הזוהר שלה במרוקו‪ ,‬הניגודיות‬
‫בין השטיחים המרהיבים בין "המיטות של הסוכנות" מדגישים את הפער בין עברה לבין ההווה שלה‪.‬‬
‫שרידים מפעם אל מול המציאות היומיומית‪.‬‬
‫למרות הקושי הכלכלי הרב‪ ,‬היא לא מוכרת אותם‪.‬‬
‫דבר זה מראה על כך שזוהרה רוצה להיאחז בעבר‪ ,‬משהו שחשוב לה יותר מלאכול אוכל ראוי יותר‪.‬‬
‫צבעי האיפור הזולים מעידים על כך שהיא רוצה להתאפר‪ ,‬אכפת לה מזה אבל נאלצת להשתמש‬
‫בחומרים לא איכותיים‪.‬‬
‫כאשר היא מציינת את מלך מרוקו מוחמד‪ ,‬מסופר כי אנשים לא יודעים על מה מדובר בפעם‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫מלך מרוקו נחשב לאדם מאוד מרכזי וחשוב במרוקו אבל בישראל הוא לא מוכר בכלל‪.‬‬
‫ניתן להשוות את אלפסיה אל המלך בצורה זאת‪.‬‬
‫אלפסיה‪ ,‬כמו המלך בעיניהם של התושבים בארץ‪ ,‬היא לא מוכרת‪.‬‬
‫זה שהיא מציינת את המלך ואנשים לא מבינים מראה על התחושות שלה לגבי היחס אליה פה בארץ‬
‫בניגוד לחו"ל‪.‬‬
‫עניותה של אלפסיה שזורה במעמדה החברתי‪.‬‬
‫מעמד חברתי גבוה מוביל למעמד כלכלי גבוה‪ ,‬מעמד חברתי נמוך מוביל למעמד כלכלי נמוך‪.‬‬

‫"אהבת הארץ"‪/‬יהודה עמיחי‪:‬‬

 ‫והארץ מחולקת למחוזות הזיכרון וגלילי התקווה‪,‬‬
‫ותושביהם מתערבבים אלה עם אלה‪,‬‬
‫כמו חוזרים מחתונה עם חוזרים מליווית המת‪.‬‬

‫והארץ לא מחולקת לשיטחי מילחמה ולשיטחי שלום‪.‬‬

‫ומי שחופר גומה נגד פגזים‪,‬‬
‫ישוב וישכב בה עם נערתו‪,‬‬
‫אם יחיה לשלום‪.‬‬

‫והארץ יפה‪.‬‬
‫אפילו אויבים מסביב מקשטים אותה‬
‫בנשק מבריק בשמש‬
‫כמחרוזת על צוואר‪.‬‬

‫והארץ ארץ חבילה‪:‬‬

‫והיא קשורה היטב והכל בה‪ ,‬והיא קשורה חזק‬
‫והחוטים לפעמים מכאיבים‪.‬‬

‫והארץ קטנה מאוד‪,‬‬

‫ואני יכול להכיל אותה בתוכי‪,‬‬
‫סחף הקרקע סוחף גם את מנוחתי‬
‫ומיפלס הכינרת תמיד בתודעתי‪.‬‬
‫ולכן אני יכול לחוש אותה כולה‬
‫בעצימת עין‪ :‬ים עמק הר‪.‬‬
‫ולכן אני יכול לזכור את כל אשר קרה בה‬
‫בבת אחת‪ ,‬כאיש שזוכר‬
‫את כל חייו ברגע מותו‪.‬‬
‫יחסו של המשורר אל הפערים בין העשירים והעניים הוא שהעניים גרים במקומות בהם יש יותר מלחמות‬
‫והעשירים במקומות יש בהם יותר שלום ובארץ בכך שמחלק את הארץ לשתי אוכלוסיות שונות‪,‬‬

‫אלה ש"חוזרים מחתונה" )העשירים בארץ( ואוכלוסיה אשר חוזרת מלוויה של איש שמת)העניים‬
‫בארץ(‪.‬‬
‫עם חלוקת הארץ לשתי אוכלוסיות שונות אשר מנוגדות במצבם הנפשי‪,‬הוא מקביל את מצב‬
‫האנשים העשירים ואת העניים‪ ,‬דבר אשר מדגיש את הפער בין האוכלוסיות בעיניו‪.‬‬
‫בבית השני‪ ,‬יהודה עמיחי משווה את אזורי המחייה של שתי האוכלוסיות השונות בתור אזורים‬
‫של מלחמה ואזורים של שלום‪.‬‬
‫מי שחי בעוני‪ ,‬כמו מי שחי באזור מלחמה‪.‬‬
‫מי שחי בעושר‪,‬כמו מי שחי באזור שלום‪.‬‬
‫העני נמצא במלחמה מתמשכת על חייו‪,‬הוא נאלץ לעבוד קשה כדי להתקיים בדומה לאדם‬
‫הנלחם על חייו באזור מלחמה‪.‬‬
‫הוא מודע למצב הקשה שלו וה"מלחמה" מתבטאת בכל תחום בחייו‪.‬‬
‫האדם העשיר‪,‬ה‪"-‬חי באזור שלום" אפילו לא מודע לתנאים הקשים בהם חיים אחרים‪ ,‬מקבל‬
‫כמובן מאליו את מצבו ולא נמצא ב‪"-‬מלחמה על חייו"‪.‬‬
‫בבית הרביעי‪ ,‬יהודה משווה את הארץ לחבילה‪.‬‬
‫החבילה כנראה מציינת את האחדות של אנשי הארץ‪ ,‬הוא מבקר את האחדות הזאת בכך‬
‫שאומר שהיא מעיקה לפעמים‪.‬‬
‫מדיניות הממשלה לקרב בין האוכלוסיות השונות ולאחדם הוא שגורם להבדלים משמעותיים בין‬
‫העניים לעשירים‪.‬‬
‫"‪...‬והחוטים לפעמים מכאיבים‪ ,"...‬מראה את ההשפעה של האחדות בעם‪ ,‬היא זו הגורמת‬
‫לפיצול בעם למרבה האירוניה‪.‬‬
‫דווקא הניסיון הזה לאחדות בארץ בין אוכלוסיות‪ ,‬גורם לפיצול‪.‬‬
 ‫"​שוק"‪/‬סמי ברדוגו‪:‬‬
‫בסיפור‪ ,‬העוני מתבטא באורח החיים של הבן ואמו‪.‬‬
‫הילד מתאר יום שישי טיפוסי בחייו‪.‬‬
‫האמא והילד נעשו תלויים האחד בשנייה‪ ,‬האחת בשני‪ ,‬מאפיין של מצב כלכלי נמוך‪.‬‬
‫זה מתבטא בכך שהאמא לא יכולה לשים חזייה ללא העזרה של בנה‪.‬‬
‫להתאפר‪ ,‬זה אך ורק כשהיא נעזרת בו‪.‬‬
‫הילד מספר‪":‬לאמא שלי אין בושה בגוף שלה‪ .‬אין לה בושה בשום דבר"‪.‬‬
‫אחת הדרכים להתמודד עם קשיים בחיים היא להסיר מעליך את תחושות האשמה והרגשות‬
‫הקשורות בבעיות‪.‬‬
‫להיות מנותק רגשית מדברים לפעמים הכרחי כדי להתמודד עם בעיות קשות בחיים‪.‬‬
‫הפתרון הזה‪ ,‬פתרון זמני אשר גורם לתקופות של "חוסר מודעות" ופרצים שונים במצב הרוח‪,‬‬
‫מהבנת המצב למצב של "חוסר הבנה"‪.‬‬
‫חוסר הבושה שמראה האמא מעידה על קבלה מסויימת של המצב שלה ודחייה של האפשרות‬
‫למצוא פתרון למצב הקשה‪.‬‬
‫הם הולכים כל יום שישי לשוק כדי לקנות מצרכים לשבת‪.‬‬
‫השוק מייצג מקום בו המחירים של המוצרים הם יותר זולים‪.‬‬
‫בשוק עצמו‪ ,‬האמא מכירה את כל רוכלי השוק בשמותיהם הפרטיים‪.‬‬
‫יחס זה מצביע על שזה זמן רב הם מבקרים בשוק כדי לקנות מוצרים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הקרבה הזאת מצביעה על איכפתיות‪.‬‬
‫כאשר אנשים ממעמדים כלכליים יציבים הולכים לקנות מצרכים‪ ,‬הם לא קוראים בדרך כלל‬
‫לאנשים בשמותיהם‪" ,‬מוכר" או "אתה" הם יפנו אליהם‪.‬‬
‫המצב הכלכלי הפחות מוביל לתשומת לב רבה יותר לאנשים מסביבה‪ ,‬אלה ששקופים‪ ,‬נעשים‬
‫ללא שקופים כאשר אתה שקוף בעצמך‪..‬‬
‫הדרך שבה הם מגיעים אל השוק וחזרה היא דרך התחבורה הציבורית‪.‬‬
‫עצם השימוש בתחבורה הציבורית מציינת על כך שאין להם ברירה אחרת‪ ,‬הרבה יותר נוח‬
‫לסחוב מוצרים קנויים באמצעות רכב פרטי‪.‬‬
‫ההמתנה בתחנות האוטובוס בסיפור מתאפיינת באנשים אשר "לא מוצאים שביב תקווה"‪ ,‬כאלה‬
‫אחרים שאין להם ברירה אלא להשתמש באוטובוסים‪.‬‬
‫אנשים ממעמד כלכלי נמוך מתוארים כחסרי כל תקווה‪.‬‬
‫הילד בסיפור מתאר את חודשי הקיץ בהם סבל מאוד מהחום‪.‬‬
‫אנשים במעמד כלכלי נמוך צריכים לסבול מבעיות שאנשים עשירים יותר בכלל לא צריכים לחשוב‬
‫עליהם‪.‬‬
‫"חם לך? תפעיל אוורור"‪ ,‬יגידו‪.‬‬
‫דברים שנראים כמובנים מאליהם לאנשים בעלי אמצעים מספקים‪ ,‬יכולים להיות עול כבד על‬
‫האדם העני‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כתוב בסיפור על חוסר האכפתיות של אמא שלו כלפי ההגיינה האישית שלה‪.‬‬
‫כאשר הייתה יוצאת בחוץ היא הייתה נוטפת זיעה‪ ,‬ו"מסריחה" לפי בנה‪.‬‬
‫אי שימת דגש על הדבר הזה מספר לנו על סדר העדיפויות של האמא‪ ,‬היא עוסקת בבעיות קשות‬
‫יותר מאשר הגיינה אישית וזה לשרוד‪.‬‬
‫לא מוזכר בסיפור שום אמצעי שבהם השתמשו כדי להתמודד עם החום‪ ,‬כמו מאוורר לדוגמה‪.‬‬
‫דבר אשר מראה על החוסר והעוני שלהם‪ ,‬למרות שזו בעיה קשה‪ ,‬יש להם בעיות קשות יותר‬
‫להתמודד איתן‪.‬‬
‫בסיפור הילד מתאר את האוכל שעזר להכין ביחד עם אמו‪.‬‬
‫הוא נאלץ לעזור לאמו בהכנת אוכל‪ ,‬תפקיד שהוא באופן מסורתי‪ -‬תפקיד האישה‪.‬‬
‫העוני גורם לביצוע מעשים אשר נוגדים נורמות חברתיות‪.‬‬
‫הילד מזכיר בסיפור את הסמרטוטים הקרועים‪ ,‬נעלי הבית הישנות‪ ,‬החדרים הקטנים‪ ,‬כל אלה‬
‫דברים המעידים על עניות‪.‬‬
‫אם לא היו להם קשיים כלכליים אשר מנעו מהם להשיג דברים יותר חדשים‪ ,‬הם כנראה היו‬
‫משיגים אותם‪.‬‬
‫לאחר מותה של אמו‪ ,‬הילד מוטרד יותר מאיך הוא יהיה מסוגל לכלכל את עצמו לבד מאשר‬
‫להיות עצוב ממותה‪.‬‬
‫העוני גורם לו להתעסק בצרכי האדם בסיסיים יותר מאשר באמו המתה‪.‬‬
‫הוא היה תלוי בה והיא הייתה תלויה בו‪.‬‬
‫כאשר אחד נופל‪,‬גם השני נופל איתו‪.‬‬
‫העוני גרם לקיום יחסי התלות הללו‪.‬‬
 ‫חוואג'ה ביאליק‪/‬רוני סומק‪:‬‬

‫בשיר המשורר מביע את מחאת ערביי ישראל‪ .‬הפערים הכלכליים המבוטאים בשיר הם בעיקר‬
‫בין הערבים הגרים בכפרים אשר חיים בבתים לא גמורים לבין היהודים החיים בנוחות‪ .‬הערבים‬
‫מתוארים בתור הפועלים של היהודים ‪" ,‬הערבים עובדים והיהודים נחים" כך קורה בין אכלוסיות‬
‫עשירות לעניות יש עובדים ומעבידים ‪,‬עניים ועשירים‪" .‬חיי הפאר" של אל‪-‬יהוד מיוצגים על ידי‬
‫הכוכבים‪ ,‬הילדה הערבייה מייצגת את האוכלוסייה הערבית ‪ ,‬דבר המציג את חוסר הסיפוק של‬
‫הערבים ביחס ליהודים ‪ .‬ה"נכבשים" מסתכלים מלמטה על החיים הטובים של "הכובשים" ‪.‬‬
‫בשיר מתוארים בתי הערבים בכפרים כ‪"-‬לא גמורים"‪.‬‬
‫בתיהם לא גמורים מכיוון שאין להם מספיק משאבים כדי להשלים את הבנייה‪.‬‬
 ‫מליונים‪:‬‬
‫אני יודעת שהכסף לא חשוב‬
‫אני יודעת אם הלך אולי יום אחד ישוב‬
‫אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת‬
‫שלחשוב עליו זה סתם בזבוז‬
‫של זמן שעובר עלינו גם בלעדינו הוא יזוז‬

‫אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת‬

‫שאני לא יודעת כלום‬
‫אבל מישהו היום דרך עלי‬
‫ואני לא יכולה לקום‬

‫אני יודעת שאתה יודע ‪-‬‬

‫השתכרתי החודש לא רע‬
‫ובכל זאת הם הגיעו‬
‫להוציא לפועל אצלי בדירה‬

‫לקחו ת'טלויזיה ת'ארון את המגירה‬

‫שפכו את מה שבתוכה‬
‫אני יודעת שזה לא צודק‬
‫ואין לי הוכחה‬

‫ניסיתי להגיד שהמיסים‬

‫הורגים כל הגיון‬
‫והם אמרו לי שהם לא גונבים‪,‬‬
‫הם לוקחים ברישיון‬

‫אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת‬

‫שאני לא יודעת כלום‬
‫אבל איך שזה קרה לי‬
‫לא יכולתי לקום‬

‫ויש כמוני מליונים‬

‫מתגלגלים ברחובות‬
 ‫יש כמוני מליונים‬
‫בכל מיני צורות‬

‫יש כמוני מליונים‬

‫אנשים בני תמותה‬
‫בלי כסף‪,‬‬
‫לא שווים פרוטה‬

‫אני יודעת שהבריאות חשובה‬

‫יותר מכסף הרבה יותר‬
‫ועל אהבה אין מה לדבר‬
‫אסור בשום פנים ואופן לוותר‬

‫אני יודעת יש חובות מגלגולים‬

‫מתגלגלים עלינו ביקום‬
‫אז אם היום נפלתי‬
‫אולי מחר אני אקום‬

‫אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת‬

‫שאני לא יודעת כלום‬
‫אבל מישהו היום דרך עלי‬
‫ואני לא יכולה לקום‬

‫ויש כמוני מליונים‬

‫מתגלגלים ברחובות‬
‫יש כמוני מליונים‬
‫בכל מיני צורות‬

‫יש כמוני מליונים‬

‫אנשים בני תמותה‬
‫בלי כסף‪,‬‬
‫לא שווים פרוטה‬

‫אתה זוכר את סוזן הבכירה מהבנק‬

 ‫נתנה לי הרבה אהבה‬
‫בעיקר הפשטות הקסימה אותה‪,‬‬
‫נגעתי לליבה‬

‫זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין‬

‫לשנות את הגישה שלה אלי‬
‫היא הבינה שאין לי מזומן‬
‫והפשיטה את כבודי מעליי‬

‫אתה יודע שאני יודעת שאתה יודע‬

‫שאני לא יודעת כלום‬
‫ממרומי מעלתה‬
‫לא יכולתי לקום‬

‫יש כמוני מליונים‬

‫מתגלגלים ברחובות‬
‫יש כמוני מליונים‬
‫בכל מיני צורות‬

‫יש כמוני מליונים‪,‬‬

‫אנשים בני תמותה‪,‬‬
‫בלי כסף‪,‬‬
‫לא שווים פרוטה‬
‫היום זה אני‪ ,‬מחר זה אתה‪.‬‬
‫בלי כסף‪ ....‬לא שווים פרוטה‬
 ‫בשיר זה‪ ,‬הכותבת מתארת את התחושות שלה לגבי מצבה הכלכלי ושל אנשים רבים אחרים‪.‬‬
‫בבית הראשון‪ ,‬היא כותבת על כמה שהכסף לא אמור להיות דבר חשוב‪ ,‬על זה שהכסף גם לא‬
‫חשוב‪.‬‬
‫למרות זאת בשאר בתי השיר היא מדברת על כמה החוסר במשאבים יכול להשפיע על איכות‬
‫חייה וכמה זה מקשה‪.‬‬
‫בפזמון השיר‪ ,‬אתי משווה את מצבה הכלכלי למצב בו מישהו דרך עליה‪ ,‬והיא לא יכולה לקום‪.‬‬
‫ב‪":‬מישהו" היא כנראה מתכוונת לאלה שהובילו אותה להגיע לסיטואציה הזאת‪.‬‬
‫העול הכלכלי‪ ,‬למרות חוסר חשיבותו של הכסף‪ ,‬הוא זה הגורם לכל כך קושי‪.‬‬
‫בבית השלישי‪ ,‬הרביעי והחמישי מתואר מקרה שקרה לכותבת‪.‬‬
‫בחודש המדובר‪ ,‬היא "השתכרה לא רע" ולמרות זאת אנשים באו כדי לקחת לה דברים מהבית‪.‬‬
‫כנראה הדבר קשור לכישלון בתשלום המיסים בזמן‪.‬‬
‫היא ניסתה להתווכח עם העובדים‪ ,‬על כך שהמיסים לא הגיוניים‪.‬‬
‫הם ענו לה שהם לא גונבים‪ ,‬אלא לוקחים ברישיון‪.‬‬
‫בפזמון של השיר היא מציינת שיש מליונים כמוה שקורים להם דברים דומים‪ ,‬כמו שם‬
‫השיר‪":‬מליונים"‪.‬‬
‫המצב הכלכלי גורם לה להשוות את ערך חייהם של העניים לחסרי כל ערך‪.‬‬
‫החוסר בכסף מוביל לחוסר בצלם חיים‪.‬‬
‫בשיר מצויין על אישה ששמה סוזן‪ ,‬שהייתה בכירה בבנק‪.‬‬
‫סוזן‪ ,‬מתוארת כנחמדה אל הכותבת עד שהיא מגלה שאין לכותבת כסף רב‪.‬‬
‫בעקבות התגלית‪,‬פתאום‪,‬היא החלה להתייחס אליה בצורה שונה‪,‬מזלזלת‪.‬‬
‫מקרה זה‪,‬מראה על יחסם המשתנה של אנשים לאחרים על סמך מצבם הכלכלי בלבד‪.‬‬

‫לסיכום הפרק‪ ​:‬ביצירות השונות ראינו מספר דרכים בהם מתבטא הפער הכלכלי בין אנשים‬
‫מהאוכלוסיות השונות‪.‬‬
‫מהיצירות ניכר כי יש הבדל בין התנהגותו של אדם ממעמד גבוה לבין נמוך יותר‪.‬‬
 ‫פרק ‪2‬‬
‫פרק זה עוסק בהשפעות העוני על האנשים ביצירות‪.‬‬
‫ביצירות השונות ניכר כי עניותם של האנשים ביצירות משפיעה על חייהם בתחומים רבים‪.‬‬
‫אלה הם התחומים בהם אנו מסיקים כי העוני משפיע על חייו של אדם לפי היצירות‪:‬‬
‫א‪​ .‬התחום החברתי​‪-‬‬
‫לא סתם כאשר מתייחסים לאנשים ממעמד כלכלי נמוך‪ ,‬גם מתייחסים למעמדם החברתי כנמוך‪.‬‬
‫התחומים האלה שזורים האחד בשני‪ ,‬אחד בא ביחד עם השני‪ ,‬בדרך כלל‪.‬‬
‫לאורך כל היצירות‪ ,‬נראה מעמדם החברתי של העניים כנמוך כמו מצבם הכלכלי‪.‬‬
‫האנשים איתם אנשים עניים מתקשרים על בסיס יומיומי הם אנשים עניים אחרים כך שחבריהם‬
‫הם גם עניים‪.‬‬
‫בגלל שאין הרבה אנשים עשירים בסביבתם הקרובה של העניים‪ ,‬קשרי חברות נרקמים בין‬
‫אנשים בסביבה הקרובה של כל קבוצה‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬שכמו שיש קשרים חברתיים שנרקמים בין אנשים‪ ,‬יש אנשים שלא רוקמים לעצמם‬
‫קשרים חברתיים ונשארים בודדים‪.‬‬
‫החוסר גורם לאנשים לנסות להתמקד בדברים אחרים החשובים להם יותר מאשר מציאת‬
‫חברים‪.‬‬
‫דברים כמו‪ :‬לעבוד שעות נוספות כדי להצליח "לגמור את החודש"‪ ,‬טיפול במשפחה וכו'‪.‬‬
‫בגלל שאנשים מבוססים יותר‪ ,‬לא צריכים לרדוף אחר כסף באופן תמידי כדי להמשיך להתקיים‪,‬‬
‫הם משקיעים יותר בפיתוח התחום הזה‪.‬‬
‫בני האדם הם חיות חברתיות‪.‬‬
‫הישרדותו של האדם היו תלויים בעבר בקיומם של חיים חברתיים בריאים‪.‬‬
‫כדי לשרוד‪ ,‬היו מוכרחים בני האדם להיות מאוחדים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬רוב בני האדם זקוקים לקשרים חברתיים כדי להמשיך לחיות חיים בריאים נפשית‪.‬‬
‫שלא ממולא כמו שצריך‪ ,‬האדם יתמקד במילוי הצורך‬ ‫כאשר‪ ,‬יש צורך בסיסי יותר של האדם‬
‫הזה‪.‬‬
‫רק לאחר שיצליח למלא את הצורך‪ ,‬יהיה האדם חופשי להתמקד בתחומים אחרים‪.‬‬
‫בגלל שאנשים עניים נמצאים במצב מתמשך של חוסר וצריכים "לרוץ מרתון" ללא הפסקה כל‬
‫הזמן‪ ,‬אין להם אפשרות להתמקד במציאת חברים‪.‬‬
 ‫כמו כן‪ ,‬החברים שכן נמצאים לאנשים בדרך כלל לא עוזרים להם לפתור את בעיית העוני בבית‬
‫שלהם‪ ,‬גם בביתם יש אותה בעיה בדיוק‪.‬‬

‫ב‪ ​.‬התחום הכלכלי​ ‪-‬‬

‫אנשים בלי פרוטה‪ <-----‬אנשים עניים‪.‬‬
‫אין ממש מה לפרט פה עוד‪.‬‬

‫ג‪​ .‬התחום הלימודי​‪-‬‬

‫בגלל החוסר במשאבים‪ ,‬תלמידים ממצב כלכלי נמוך נאלצים לעבוד קשה יותר בשביל לקבל אותו‬
‫חינוך שמקבל תלמיד ממצב גבוה‪.‬‬
‫בגלל המצב‪ ,‬אנשים רבים מחליטים לוותר על לימודים גבוהים‪ ,‬להרוויח מעט כסף ולחזור לאחר‬
‫מכן ללימודים‪.‬‬
‫לפעמים התכנית לא מתממשת והחיים‪ ,‬כהרגלם‪ ,‬גורמים לאנשים לפנות לדרכים שונות לחלוטין‬
‫ממה שתכננו‪.‬‬
‫ב‪"-‬מעגל אינסופי של מעגל העוני" מתואר בדיוק מקרה שכזה‪.‬‬
‫ילד ב' נאלץ לוותר על ההזדמנות "לשבור את המעגל" בגלל הלחץ הרב שנגרם בתקופה הזאת‬
‫של לימודים בימים ועבודה קשה בלילות‪.‬‬
‫ההשפעה שיש לחוסר בכסף על החיים זה שאותו החוסר בדרך כלל גם מונע מהאדם לצאת‬
‫מהחוסר הזה‪.‬‬
‫כדי להרוויח עוד הרבה כסף צריך להשקיע הרבה כסף‪.‬‬
‫עם מעט כסף‪ ,‬מצליחים להרוויח מעט כסף ולפעמים מאבדים יותר מאשר מרוויחים‪.‬‬
‫בשביל איש עשיר‪ ,‬זה לא מזיז ממש אבל בשביל איש עני זה יכול לגרום לו לוותר על כל מיני‬
‫דברים שרצה‪.‬‬
‫ד‪​ .‬התחום הנפשי​‪-‬‬
‫מצב כלכלי פחות גורם לאנשים לרדוף כל חייהם אחרי כסף ולא להנות מדברים אחרים בחיים‪.‬‬
‫עיקר עולמם מתבסס על כך שהם צריכים לעבוד‪ ,‬לעבוד קשה‪ ,‬כדי לפרנס את עצמם‬
‫ומשפחותיהם‪.‬‬
‫בגלל שאנשי העולם מייחסים כל כך הרבה חשיבות לכסף‪ ,‬מי שחסר לו כסף רואה את עצמו כשווה‬
‫פחות וכך גם סביבתו‪.‬‬
 ‫האמונה בקיומו של הכסף‪ ,‬דבר אשר קורה בדמיונם המשותף של האנשים‪ ,‬משפיעה רבות על‬
‫עולמם האמיתי של בני האדם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬השפעת המצב הכלכלי על המצב החברתי גורם לפגיעה בנפשו של האדם‪.‬‬
‫כאשר רוב האנשים בודדים‪ ,‬הם פגיעים יותר מבחינה נפשית‪.‬‬

‫רפלקציה‬

‫שם‪ ​:‬שניר סטמקר‬

‫שם הפרויקט‪"​:‬פערים התנהגותיים בין עניים לעשירים בארץ"‬
‫שאלה מניעה‪"​:‬איך התנהגותו של בן אדם מושפעת על ידי מצבו הכלכלי"‬
‫שלבים מרכזיים בביצוע הפרויקט‪ ​:‬אלו שלבים עברת באופן אישי?‪ :‬חילקנו את העבודה באופן‬
‫שווה בכך שכל אחד עושה את החלק שלו ובודק את החלק של השני‬
‫מה הדבר החשוב ביותר שלמדת במהלך ההשתתפות בפרויקט זה?‪ ​:‬הדבר שלמדתי בפרויקט‬
‫הוא ניתוח טוב יותר של יצירות ספרותיות לדוגמה ביצירה "שוק" של סמי ברדוגו‬
‫האם יש משימה שהיית בה יותר זמן‪ ,‬או מבצע אותה באופן שונה?‪​ :‬לפי דעתי לא משום שעשיתי‬
‫כמיטב יכולתי בעבודה זו ותוספת זמן לא תשפר את העבודה‬
‫באיזה חלק בפרוייקט אתה חש שהייתה במיטבך?‪​ :‬חלק בפרויקט שהייתי במיטבי היה לפרש‬
‫את היצירה "לולאה אינסופית של מעגל העוני"‬
‫מה היה החלק הכי מהנה בפרויקט? ​החלק הכי מהנה בפרויקט היה לפרש את היצירה "לולאה‬
‫אינסופית של מעגל העוני"‬
‫מה היה החלק שפחות נהנית ממנו? ​לפרש את היצירות של רוני סומק חואג'ה ביאליק היה קשה‬
‫לפרש אותו‬

‫מה היית מציע למורה לעשות כדי לשפר את הפרויקט בעתיד?​ להגדיל את הכמות היצירות שיש‬
‫במאגר כך שתלמידים אחרים יכולים לעשות על יצירות שהם יותר מתחברים אליו ולהנות ביותר‬
‫בפרויקט‬
 ‫שם התלמיד‪ ​-‬אריאל פינגליי‬
‫שם הפרויקט​‪" -‬פערים התנהגותיים בין עניים לעשירים בארץ"‬
‫השאלה המניעה​‪" -‬איך התנהגותו של בן אדם מושפעת על ידי מצבו הכלכלי"‬
‫שלבים מרכזיים בביצוע הפרויקט​‪ :‬אילו שלבים עברת באופן אישי?‪-‬עברתי את כל השלבים באופן‬
‫אישי‪.‬חילקנו את העבודה בינינו וכל אחד עשה את החלק שלו‪.‬‬
‫חלקך בפרויקט​‪ :‬מה הדבר החשוב ביותר שלמדת במהלך ההשתתפות בפרויקט זה?‬
‫פרטו לפחות דוגמה אחת‪-‬הדבר החשוב ביותר שלמדתי הוא שלא האוצר הוא מה שחשוב‪ ,‬אלא‬
‫החברים שהכרתי בדרך‪) ...‬סתם סתם‪ ,‬אין לי חברים(‬
‫הדבר החשוב ביותר שלמדתי הוא לא לזלזל בספרות ישראלית בעברית‪.‬‬
‫מה היה החלק הכי מהנה בפרויקט?‪​-‬החלק הכי מהנה היה לקרוא את "שוק" ואז את שאר‬
‫הסיפורים הקצרים‪.‬‬
‫מה היה החלק שפחות נהנית ממנו? ‪​-‬לקרוא את "פה ושם בארץ ישראל‪-‬סתיו ‪ "1982‬של עמוס‬
‫עוז‪ ,‬אותו אני קראתי פה ושם ולא אהבתי בכלל לקרוא אותו‪.‬‬
‫מה היית מציע למורה לעשות כדי לשפר את הפרויקט בעתיד?‪​-‬הייתי מציע שיהיה חלק עיקרי‬
‫לעבודה הנוגע ליצירת יצירה ספרותית משלנו‪.‬היצירה צריכה לעסוק בתחושות שלנו לגבי הנושא‪,‬‬
‫או לשים את עצמנו בנעליים של אחרים ולכתוב על הנושא‪ .‬אפשר לבסס את היצירה על מה‬
‫שנרצה‪ ,‬כל עוד היא מקורית וקשורה לנושא‪.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

:‫פרשנות לחוואג'ה ביאליק‬

http://c3.ort.org.il/Apps/Public/GetFile.aspx?inline=yes&f=Files/ba3c28fc-8c3
e-46d9-b4f3-effda4c7e27b/4b15e61a-b623-4cef-9b28-5e94a5096120/bfe17376-
7d93-4932-aca6-11ff7df87470/babe36c3-f615-4353-a3b2-316495d1825c.doc
:?‫ מהי גזענות‬-‫פרופסור יהודה שנהב‬
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/whatisracism1/he/whatisracism.pdf
:‫אנכרוניזם‬
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7
%A0%D7%99%D7%96%D7%9D