‫ארבעת מימדי הקיום‬

‫ואן דרזן עושה פרפראזה על אמרתו המפורסמת של ויניקוט "אין דבר כזה כמו‬
‫תינוק"‪ ,‬ל‪"-‬אין דבר כזה אדם בלי עולם" )ואן דרזן‪ ,1997 ,‬עמ' ‪ .(97‬כדי להבין את‬
‫‪.‬האדם יש צורך להבין את קיומו בעולם‬
‫את התיאוריה שלה על ארבעת מימדי הקיום פיתחה ואן‪-‬דרזן בהשפעתה של‬
‫הפילוסופיה האקזיסטנצליסטית שבמקור התייחסה לשלושה מימדי קיום‪ :‬פיזי‪ ,‬חברתי‬
‫ואישי‪ .‬הוגים כמו בינסואנגר‪ ,‬בוס‪,‬בובר וטיליך דברו על מימד רביעי‪ -‬המימד‬
‫הרוחני‪.‬מיפוי הדרך בה האדם חווה את עולמו בהתייחסות לארבע מימדי הקיום עוזרת‬
‫‪.‬למטפל לתפוס מרחק המאפשר תובנות לגבי העיוותים שנוצרו בתפיסת העולם‬
‫חקירה זו של מפת קיום מאפשרת להבין את מסע החיים ודרכו של המטופל‬
‫בעולם‪ .‬כמו כן‪ -‬גישה זו מונעת תיוג דטרמיניסטי ומאפשרת הרחבת אפשרויות חשיבה‬
‫ופעולה‪.‬הגישה האקזיסטנציאליסטית מאמינה שאם האדם יבין את מורכבות קיומו הוא‬
‫)יוכל לקחת אחריות על חייו ולשנותם‪).‬שם‬
‫ארבעת המימדים משתלבים אחד בשני ולמעשה קשה להפרידם‪ ,‬הם יוצרים יחד‬
‫מטריקס שבו כל מימד משפיע על המימדים האחרים‪).‬ואן דרזן‪ (1997,‬ולכן כדאי‬
‫לחקור אותם במקביל‪ ,‬למרות שבד"כ אנשים יתלוננו על בעיה אקוטית באחד‬
‫‪.‬המימדים‪ .‬בחקירה נגלה שאותה בעיה קשורה ומשפיעה על כל המימדים‬
‫בכל מימד ישנם מספר קטבים מנוגדים היוצרים פרדוקס קיומי‪ :‬מטרות עיקריות‬
‫ומולן‪ -‬דאגות אולטימטיביות )שיוצרות חרדות(‪ .‬רוב בני האדם מעמידים לעצמם‬
‫מטרות של פשרה בין המטרה לחרדה‪-‬למשל‪ ,‬במימד הפיזי אחד האתגרים הוא‬
‫בריאות שעומדת מול חרדת החולי‪ .‬המטרה הריאליסטית היא של הישרדות‪ .‬לדעת‬
‫ואן דרזן חשוב לחיות בצורה שבה אנו נעים בין שני הקטבים‪ ,‬מקבלים אותם‬
‫)כפרדוקס קיומי ומנסים לעשות אינטגרציה ביניהם‪).‬ואן דרזן‪,2009,‬עמ' ‪140‬‬
‫מטרה ריאליסטית‬ ‫דאגה)חרדה(‬ ‫מטרה עיקרית‬ ‫מימדי הקיום‬
‫אולטימטיבית‬
‫הישרדות‬ ‫חולי‬ ‫בריאות‬ ‫מימד פיזי‬
‫נוחות‬ ‫אומללות‬ ‫אושר‬ ‫הגוף‬
‫יעילות‬ ‫חולשה‬ ‫חוזק‬ ‫תחושות‬
‫בטחון‬ ‫מוות‬ ‫חיים‬
‫הכרה‬ ‫כשלון‬ ‫הצלחה‬ ‫מימד חברתי‬
‫השפעה‬ ‫חוסר יכולת‬ ‫כוח‬ ‫האגו‬
‫קרבה‬ ‫בידוד‬ ‫שייכות‬ ‫רגשות‬
‫כבוד‬ ‫גינוי‬ ‫אהבה‬

‫אינדיבידואליות‬ ‫חוסר שלמות‬ ‫שלמות‬ ‫מימד אישי‬

‫אוטונומיה‬ ‫התפרקות‬ ‫חופש‬ ‫העצמי‬
‫ייחודיות‬ ‫חוסר אותנטיות‬ ‫אותנטיות‬ ‫מחשבות‬
‫זהות‬ ‫בלבול‬ ‫וודאות‬
‫תובנה‬ ‫זיוף‬ ‫אמת‬ ‫מימד רוחני‬
‫מוסריות‬ ‫חוסר מושלמות‬ ‫מושלמות‬ ‫נשמה‬
‫משמעות‬ ‫אבסורדיות‬ ‫חכמה‬
‫אחריות‬ ‫רוע‬ ‫טוב‬

‫)ואן‪-‬דרזן‪ ,2009 ,‬עמ' ‪(140‬‬

 ‫המימד הפיזי‪ -‬הטבעי‬

‫עפ"י היידגר האדם נזרק אל תוך סביבה פיזית ששמה עליו כבלים ומגבלות‪ .‬דרך‬
‫ההתייחסות של האדם למגבלות עולמו הפיזי משתנה מאדם לאדם‪) .‬היידגר‪ ,‬אצל ואן‬
‫)דרזן‪ ,2009,‬עמ' ‪63‬‬
‫במימד הפיזי אנחנו יצורים בעלי גוף שנמצאים בסביבה פיזית‪ .‬המוטיבציות‬
‫העיקריות שלנו הן של הישרדות ופריון‪.‬אנחנו מתקשרים עם העולם דרך מערכת‬
‫החושים שלנו‪ .‬לאורך חיינו הקשר שלנו עם העולם הוא דרך גופינו‪ :‬בינקות הקשר‬
‫הוא פיזי‪-‬תלותי‪ ,‬אנו תלויים בהורינו לטיפול‪ ,‬נשיאה ממקום למקום‪ ,‬חיבוק‬
‫והאכלה‪.‬בבגרות אנחנו תלויים בעצמנו ונדרשים לטפל פיזית בעצמנו ובאחרים‪ .‬בסוף‬
‫‪).‬חיינו אנו שוב "נזרקים" לתלות באחרים כאשר גופינו נחלש )ואן דרזן‪1997 ,‬‬
‫במימד זה התחושות הפיזיות מלמדות אותנו על מה שקורה בתוכנו‪ .‬לכל דבר יש‬
‫משמעות‪ .‬כל קונפליקט שלא נפתר ולא עובד משאיר את חותמו בגוף בצורה של‬
‫‪.‬מחושים‪ ,‬מחלות‪ ,‬רגישויות ועוד‬
‫המימד הפיזי מכיל בתוכו את כל שאר המימדים וכלולים בו נושאים במגוון‬
‫‪:‬היבטים‬
‫הגוף‪ -‬הגוף שלנו הוא כרטיס הביקור הראשוני‪,‬הוא מכתיב את הדרך בה אנו‬
‫יוצרים קשרים עם העולם‪..‬נושאים חשובים הם מודעות לגוף‪ ,‬היחס לגוף‪ ,‬מיניות‪.‬‬
‫הקדמה הטכנולוגית של האדם במאה האחרונה גורם לניכור של האדם מגופו‪ .‬אנשים‬
‫רבים מנסים להתאים את גופם לדרישות חיצוניות‪ .‬הם משפצים את גופם‪ ,‬מורידים‬
‫ומעלים משקל‪.‬כל אלו לא משנים את העובדה שיש לנו מטען גנטי שאי‪-‬אפשר‬
‫להתעלם ממנו‪.‬האתגר במימד הזה הוא להפיק את המרב מהכישרונות הייחודיים שכל‬
‫)אחד מאיתנו קבל‪).‬ואן‪-‬דרזן‪1997 ,‬‬

‫יחס לטבע‪ -‬המודעות האקולוגית שלנו למצב המתדרדר של כדור הארץ חייב‬
‫לעבור לקדמת תשומת הלב האנושית‪ .‬האדם שחי בצורה הרמונית עם סביבתו וחושב‬
‫על עתידו של כדור הארץ הוא זה שמסוגל לחיים הרמוניים עם עצמו‪ .‬היכולת ליהנות‬
‫מהטבע‪ ,‬מעונות השנה‪ ,‬ולחיות חיים אקטיביים תורמת לבריאות ההוליסטית של‬
‫)האדם‪).‬שם‬
 ‫בריאות‪ -‬קיום בעולם קשור קודם כל להישרדות ופריון‪ .‬כדי לקיים את אלו האדם‬
‫)זקוק לבריאות‪ .‬מצב של כושר ובריאות הוא חיוני‪).‬שם‬

‫אמצעים כלכליים ובטחון‪-‬אצל רוב האנשים המימד של אגירת אמצעים כלכליים‬

‫הוא מטרת החיים‪.‬נוחות וצרכנות הן חלק מהחברה המערבית‪ .‬אך כשאגירת כסף‬
‫‪.‬הופכת לאובססיה מעבר להבטחת נוחות החיים‪,‬היא עלולה לגרום ניכור מהקיום‬

‫עבודה וסיפוק‪-‬המימד הפיזי קשור לסיפוק הצרכים הבסיסיים שלנו‪ .‬בעבר‪-‬‬

‫כאשר אנשים היו רעבים הם צדו ואכלו מיד‪ ,‬העבודה נקשרה ישירות לסיפוק ונוצר‬
‫מעגל של ריקנות ורעב שהובילו לעבודה וסיפוק‪ .‬הסיפוק היה קשור למאמץ ועבודה‬
‫קשה‪ .‬כיום אנשים לא מוצאים עונג בעבודתם‪ ,‬אלה שואפים רק למנוחה וזמן חופשי‪.‬‬
‫מעגל טבעי שגרם לאדם להיות מעורב יותר ואקטיבי הופסק כיום כאשר אנשים לא‬
‫‪.‬נהנים מחיי העבודה שלהם‬

‫אתגרים ופרדוקסים‬
‫העבודה במימד זה מתרכזת בקבלה של האספקטים החיוביים והשליליים של‬
‫קיומנו הפיזי בעולם‪.‬האדם צריך ללמוד לחיות בצורה אקטיבית ומעורבת בחיים ולקבל‬
‫‪.‬את המגבלות של חייו‬
‫בטיפול‪ -‬לקבל את הפרדוקס של הקיום דורש אמונה באיזון הטבעי של החיים‪ ,‬אך גם‬
‫הכרה בכך שהחיים מתקדמים לכיוון המוות‪.‬רק כאשר מכירים במוות‪ -‬מתחילים לקחת‬
‫)אחריות על הזמן ולהגשים את עצמנו בעולם‪).‬שם‬
 ‫המימד החברתי‬

‫במימד זה נבחנים יחסיהם של אנשים עם "אחרים" בחייהם‪.‬לא מדובר ביחסים‬

‫אינטימיים ששיכים למימד הפסיכולוגי‪ ,‬אלה ביחסים עם החברה שבתוכה חי האדם‪.‬‬
‫החוויה האנושית נבנית מתוך קונטקסט חברתי‪ ,‬תרבותי ופוליטי שמשפיעה על‬
‫)בחירות‪ ,‬רגשות ופעולות שאדם עושה‪).‬ואן‪-‬דרזן‪2009 ,‬‬
‫מימד זה כולל התייחסויות של אדם‪ :‬לגזע שלו‪ ,‬למעמד החברתי‪ ,‬לארץ‪ ,‬לשפה‪,‬‬
‫‪.‬להיסטוריה‪ ,‬למשפחה‪ ,‬לעבודה ולחוק‬
‫במימד זה יש קונפליקטים של שליטה מול כניעה‪ ,‬קבלה מול דחייה‪ ,‬אהבה מול‬
‫שנאה ואינדיבידואליות מול‪-‬להיות כמו כולם‪ .‬המטפל אמור לבדוק עם המטופל באיזה‬
‫)שטח בחייו החברתיים נוצרו עיוותים של התפיסה‪).‬שם‬
‫הרגשות שלנו מנווטים את הדרך במימד זה‪ ,‬הם באים לידי ביטוי בתקשורת‪,‬‬
‫בשפה‪ ,‬בהתנהגות‪ .‬האגו‪ ,‬העצמי החברתי‪ ,‬הוא נקודת המפגש ביני לבין עולם‬
‫)האחרים‪).‬ואן‪-‬דרזן‪1997 ,‬‬

‫אתגרים ופרדוקסים‬
‫הפרדוקס העיקרי במימד זה עפ"י סארטר )אצל ואן‪-‬דרזן‪,2009 ,‬עמ' ‪ (70‬הוא‬
‫‪.‬שבין אנשים במימד החברתי יש מאבק תמידי לשליטה‬
‫כל אדם בחייו מפתח אחת מארבע אסטרטגיות הישרדותיות‪ ,‬שלוש הראשונות‬
‫מקבלות את העובדה שתחרות בין אנשים היא בלתי נמנעת‪.‬האדם יכול לנסות‬
‫לשלוט‪ ,‬להיכנע לאחר‪ ,‬או להימנע מתחרות )ומהחיים(‪.‬האפשרות הרביעית והמועדפת‬
‫‪.‬היא של –שיתוף פעולה‪ ,‬ראיית האחר כבעל ברית‬
‫מה שעומד במרכז הדילמה של מימד זה הוא הקונפליקט בין אגואיזם‬
‫לאלטרואיזם‪-‬שניהם חיוניים לתהליך הדינמי של החיים במעמד החברתי‪ .‬למרות‬
‫שהחברה המערבית מעודדת אינדיבידואליות חשוב להבין ש"נזרקנו" לעולם עם‬
‫אחרים ואנו זקוקים להם כדי להתקיים‪ .‬עפ"י רולו מיי אנחנו יצורים עם מרכז שנעים‬
‫‪).‬לקראת אחרים )אצל ואן‪-‬דרזן‪2009 ,‬‬
‫אחד האתגרים במימד זה הוא אהבה‪ .‬לכל אדם יש אסטרטגיה שונה בקשר‬
‫לאהבה‪ .‬יש כאלו שמחפשים להתמזג עם האחר ואילו אחרים "מזגזגים" בין מערכות‬
‫יחסים כדי לא להיפגע‪ .‬דפוסים כאלו בד"כ חוזרים על עצמם במשך שנים עד שהאדם‬
‫‪.‬מרגיש שהם כבר לא משמשים כאסטרטגיה טובה להתייחסות‬
‫פרדוקס שקשור לאהבה הוא של‪ -‬קרבה ומרחק‪ .‬כל חיינו אנחנו צריכים‬
‫להתמודד עם הקושי להתקרב בלי להיבלע ולהתרחק בלי להרגיש בודד‪.‬המטרה‬
‫שלנו במימד זה הוא ללמוד " לחיות בעולם עם אחרים")ואן דרזן‪ ,1997 ,‬עמ' ‪( 117‬‬
‫‪.‬תוך כדי הבנת המגבלות של‪-‬עד כמה אפשר לצפות מאחרים‬

‫דרכי התייחסות לאחר‬

‫שום דרך התייחסות מקובעת לא עובדת עם כל הסובבים אותנו‪ ,‬כל הזמן‪ .‬לכן‬
‫אדם חייב לפתח גמישות ולהיות מסוגל להגיב במגוון אסטרטגיות כלפי אנשים שונים‬
‫)בסיטואציות שונות‪).‬ואן‪-‬דרזן‪1997,‬‬
‫במימד החברתי יש סולמות התייחסות שונים‪ -‬אנו אמורים להתייחס בכבוד כלפי‬
‫הבוגרים מאיתנו‪ ,‬ולעומת זאת לפתח יחס שמושתת על תחרות עם השווים לנו‪ ,‬בגיל‬
‫‪.‬ובמעמד‪ .‬לעומת יחס מחנך ובוגר יותר כלפי הקטנים והצעירים‬
‫לדעת ואן‪-‬דרזן‪,‬קבוצת ההתמודדות הקשה ביותר היא זו של השווים לנו‪ .‬הדרך שבה‬
‫)הילד לומד להתמודד בקבוצה מוטבעת בו והופכת לדרך התמודדות גם בבגרותו‪).‬שם‬
 ‫)המימד האישי )פסיכולוגי‬

‫זהו המימד שבו באה לידי ביטוי אינטימיות‪ .‬גם ביחסים עם אנשים מעטים שהם‬
‫חלק מאיתנו וגם ביחסים עם עצמנו‪.‬במימד זה האדם מרגיש בבית‪ ,‬הוא מרגיש נוחות‬
‫‪.‬וקרבה‬
‫העולם האישי כולל‪ :‬מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬תכונות אופי‪,‬רעיונות‪ ,‬רצונות‪ ,‬חפצים‬
‫ואנשים רוב האנשים מחשיבים את ילדיהם כחלק ממימד זה‪ ,‬או בן זוג אהוב‪).‬ואן‪-‬‬
‫)דרזן‪1997 ,‬‬
‫חלק מהאנשים מתרכזים באתגרי המימד הפיזי והחברתי ומזניחים את עולמם‬
‫הפנימי שנותר ריקני ודל‪.‬הם באים לטיפול כדי לנסות לתקשר עם עצמם ברמה‬
‫אינטימית יותר‪ ,‬לנסות להכיר את עצמם)ואן‪-‬דרזן‪ .(2009 ,‬לכן השלב הראשון הוא‬
‫להתחבר למקומות פנימיים בהם האדם מרגיש בטחון וביתיות‪ .‬לאחר מכן ניתן לבדוק‬
‫איפה המקומות השליליים בהם האדם לא מרגיש נוח עם עצמו‪ .‬לעיתים ניתן להפוך‬
‫‪.‬מקומות קשים אלו לחוזקות דרך שינוי ההתבוננות עליהן‬
‫להרגיש אינטימיות בעולמך הפנימי משפיע בצורה משמעותית על היכולת ליצור‬
‫אינטימיות עם אחרים‪ .‬היכולת ליצור אינטימיות אמיתית ולחשוב על הקשר‬
‫כ‪-‬אנחנו‪ ,‬הוא יכולת מיוחדת שדורשת מאמץ והשקעה‪ .‬יש סכנה בכך ששני האנשים‬
‫יאבדו את האינדיבידואליות שלהם בתהליך‪ .‬בזוגיות ישנו מאבק תמידי בין שימור‬
‫הרצון האישי לבין בנייה של משהו חדש‪ ,‬שבו כל אחד מוותר על חלקים מעצמו למען‬
‫היחד‪ .‬הבעיה היא שאנשים רבים קושרים קשרי יחד אינטימיים לפני שהכירו את‬
‫עולמם האישי בצורה אינטימית ובכך יוצרים "יחד" שיש בו פסיאודו‪-‬אינטימיות‪).‬ואן‪-‬‬
‫)דרזן‪2009,‬‬

‫בטיפול‪ -‬כאשר יש בטחון במימדים הפיזי והחברתי‪ ,‬ניתן להתגבר על בעיות קשות גם‬
‫במימד האישי‪ .‬לכן רצוי לבדוק את ההקשרים הפיזיים והחברתיים לפני שנוגעים‬
‫‪.‬במימד האישי‬

‫אתגרים ופרדוקסים‬
 ‫האתגר העיקרי במימד זה הוא פיתוח זהות‪ ,‬פיתוח העצמי וגבולותיו אל מול‬
‫העולם‪.‬כאשר המימד הפיזי והחברתי אינם בטוחים עלול להתפתח עצמי לא בשל‬
‫שגבולותיו מצומצמים‪.‬צמצום זה מוביל לריחוק מהעולם הפיזי והחברתי ויצירה של‬
‫עולם אינטימי סודי וסגור במקום עולם אינטימי‪ ,‬פתוח ומגיב לסביבה‪.‬עולם כזה בסופו‬
‫של דבר יתרוקן מעצמו כיוון שהוא מנותק מהחילופין המתמידים עם מקור כוח חיצוני‬
‫של הגנה שיש במימדים הפיזי והחברתי‪.‬זאת המהות של האישיות הסכיזואידית‪ .‬אם‬
‫לאותו אדם יש יכולות אינטלקטואליות‪ ,‬אחת הדרכים לחבר אותו חזרה לעולם יהיו‬
‫)דרך המימד הרוחני‪).‬ואן‪-‬דרזן‪1997 ,‬‬
‫תחושה מלאה של עצמי בד"כ לא מתפתחת לפני גיל שבע וברוב המקרים זמן רב‬
‫יותר או לעולם לא‪.‬מימד זה בנוי על הישגי המימדים האחרים‪-‬תחושות ורגשות‬
‫)שמובילים ליכולת לחשוב ולעשות רפלקציה‪).‬שם‬
‫עוד אתגר במימד זה הוא לפתח אינטימיות עם עצמך ולהבין מהם הרצונות‬
‫והאהבות שלך‪ ,‬על מה אתה מוכן לוותר ועל מה לא‪-‬למען יצירה של יחסים אינטימיים‬
‫)עם אחרים‪).‬ואן‪-‬דרזן‪2009 ,‬‬
‫הפרדוקס הוא לכן בין פיתוח זהות‪-‬עצמי‪ ,‬עולם פנימי עשיר לבין הפחד להיבלע‬
‫ע"י אחרים בקשרים אינטימיים‪.‬אותו קונפליקט קרבה‪-‬מרחק מועצם במימד הזה מכיוון‬
‫שבו יש לנו שאיפה אמיתית לשתף נפשות ספורות בעולמנו האישי אך צריך למצוא‬
‫‪.‬את הדרך לעשות זאת מבלי לאבד את זהותנו‬
 ‫המימד הרוחני‬

‫יצירת קשר עם המימד הרוחני יעזור לאדם לחזק את שורשיו במימד האישי‪-‬פנימי‬
‫ע"י הכרות שלו עם האידיאלים והערכים שהוא מאמין בהם‪.‬הבנה כזו יכולה ליצר‬
‫‪.‬תחושה חזקה של משמעות שמאפשרת הזרמת אנרגיה לכיוון של שינוי חיובי‬
‫כאשר האדם לומד לשם מה הוא חי או עבור מה הוא מוכן למות‪ ,‬הוא מגלה את‬
‫משמעות החיים עבורו תובנות כאלו מאפשרות שינויים מרחיבי לכת בכל ארבעת‬
‫‪).‬המימדים )ואן‪-‬דרזן‪2009,‬‬
‫עבור אנשים רבים המימד הזה מייצג את מקומה של האמונה או הדת בחייהם‪ ,‬אך‬
‫חשוב לציין שזו לא מטרתו המוצהרת של המימד הרוחני האקזיסטנצליסטי‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫‪.‬לא מדובר על חוויות מיסטיות אלה על חוויות בעלות משמעות סוביקטיבית‬
‫כאשר אנשים מגלים את הקשר שלהם למטרה גדולה מהחיים האישיים שלהם‪,‬‬
‫בד"כ תתעורר מוטיבציה חזקה לפעולה‪ .‬מוטיבציה זו יכולה לאפשר להם לעבור‬
‫‪.‬תקופות קשות בחייהם ולהתגבר על מוסכמות חברתיות‪ ,‬חולשות פיזיות ונפשיות‬
‫בטיפול חשוב לעשות את האבחנה בין אידיאליים שהאדם אימץ כחלק מהמימד‬
‫החברתי ואידיאלים שמייצגים את האני האמיתי שלו‪).‬ואן‪-‬דרזן‪, (1997,‬לכן לעיתים‬
‫אדם לומד להכיר את עצמו בתקופות של ניתוק מהקונטקסט הרגיל שבו הוא חי‪).‬ואן‪-‬‬
‫)דרזן‪2009 ,‬‬
‫כדי להבין את המורכבות של המימד הרוחני‪ ,‬אדם צריך להרגיש בנוח במימד‬
‫האישי‪.‬בלי בטחון עצמי ואמון בכוחותיך להתמודד עם אחריות יהיה קשה להתחיל‬
‫לחפש הדרכה פנימית בתוכך‪ .‬יש כאן מערכת של היזון חוזר‪-‬כוחות פנימיים מועצמים‬
‫‪.‬כאשר האדם מצליח למצוא הדרכה פנימית‬

‫אתגרים ופרדוקסים‬
‫במימד זה האדם מפתח את הפילוסופיה האישית שלו לגבי מהם החיים?‪ ,‬איך‬
‫צריך לחיות אותם?‪ .‬רוב האנשים חיים בהתאם לפילוסופיה של החברה שבם הם חיים‬
‫‪.‬גם אם זה בניגוד לאידיאלים שלהם‬
‫רוב האנשים חיים לפי שני סטים אידיאולוגים‪ :‬אמונה באלוהות שמעמידה את‬
‫האדם במקום עליון מבחינת הבריאה‪ .‬אמונה זו מספקת סוג של הגנה מחרדות‬
‫קיומיות‪ .‬הצד השני הוא של פיתוח אינדיבידואליות ודגש על אבסורדיות של הקיום‪.‬‬
 ‫במצב הזה האדם מתעלם מהטבע‪ ,‬משחית אותו‪ .‬לדעת ואן‪-‬דרזן‪ ,‬האדם חייב לקחת‬
‫את מקומות הטבעי בבריאה‪ ,‬להיות חלק מהטבע ולפתח אמונה בסדר הטבעי של‬
‫)הדברים )ואן‪-‬דרזן‪ ,1997,‬עמ' ‪126‬‬
‫במימד הרוחני האדם מתחיל להכיר בחוקים הקיומיים‪ ,‬לא חוקים אלוהיים ולא‬
‫חוקי האדם‪ .‬בחוקי הקיום יש פרדוקסים ואחד מהם הוא התובנה עד כמה אנחנו לא‬
‫‪.‬באמת יודעים מהי האמת האולטימטיבית לגבי הקיום‬
‫)האתגר במימד זה הוא להיפתח למסתורין וליופי האינסופיים שיש ביקום‪).‬שם‬

‫הרצון למשמעות‪-‬ויקטור פראנקל‬

‫פראנקל מדבר על "השאיפה לפשר" ככוח ראשוני במעלה בנפש‪).‬פראנקל‪,‬‬
‫‪ ,2001‬עמ' ‪ (119‬הוא מאמין שאנו צריכים לגלות את משמעות קיומנו בעולם‪ .‬הערכים‬
‫‪.‬והמשמעות הם היעוד הסובייקטיבי שכל אחד מאיתנו אמור לגלות או לחשוף‬
‫פראנקל טוען שדאגותיו של אדם ויאושו בגלל תנאי קיומו אינם תמיד סימפטומים‬
‫למחלה נפשית אלה עלולים להיות עדות למצוקה רוחנית‪ .‬לדעתו בריאות נפשית‬
‫מבוססת על המתח בין מה שאדם פעל בעברו לבין המטרות שהוא מכוון כלפי העתיד‪.‬‬
‫הכוונת האדם אל מציאת משמעות בעבר ובעתיד היא זו שתוכל לרפא אותו גם‬
‫במצבים קשים‪ ,‬יותר מאשר נבירה בעבר ובסימפטומים‪ .‬הריק הקיומי שמקשה על‬
‫האדם למצוא משמעות נפוץ בזמננו בעיקר בשל אבדן ערכי הדת והמסורת שספקו‬
‫מסגרת ערכים ואמונה‪.‬‬
‫כל אדם ואדם יש לו תפקידו או ייעודו הייחודי בחיים‪ .‬כל אדם חייב לקיים"‬
‫משימה מוחשית התובעת מילוי" )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(131‬כלומר‪ ,‬פראנקל מאמין שהריפוי של‬
‫‪.‬האדם חייב להתחיל מהמימד הרוחני‪.‬תורת הלוגותרפיה שפתח מבוססת על מימד זה‬

‫היבט אישי‪ -‬המימד הרוחני‬

‫כשנרשמתי ללימודים באתי מתוך עמדה שאני מטפלת שמאנית שמעוניינת‬

‫ללמוד פסיכותרפיה מתוך רצון להגיע ליותר אנשים‪ ,‬מתוך רצון לקבל לגיטימציה‬
‫ממסדית‪ .‬האמונה הרוחנית שלי בכוחות שמרכיבים את היקום עזרה לי בתקופות‬
 ‫קשות והייתה חלק מהזהות שלי בשנים האחרונות‪ .‬האמונה בכוחות שמעבר לי‬
‫‪.‬וביכולת שלי לתקשר איתם קידמה אותי וגרמה לי להרגיש שהטיפול הוא היעוד שלי‬
‫במהלך שנת הלימודים‪ ,‬ככל שהתקדמתי בקריאה ובלימוד התחלתי להרגיש איך‬
‫הספק הולך ומתגנב לתוכי‪ .‬התהליך העמוק ביותר שעברתי השנה היה קשור לשינוי‬
‫בעמדותיי במימד הרוחני‪.‬כרגע אני נמצאת במצב מבולבל בו איבדתי במידה מסוימת‬
‫‪.‬את הביטחון שהעולם השמאני נתן לי ועוד לא הצלחתי להבין במה אני מאמינה‬
‫הרצון שלי למצוא את האמת ולהבין את הסדר הגדול של הדברים התבטא‬
‫בשנים האחרונות בקריאה אובססיבית כדי להבין את האמת האבסולוטית‪ -‬איך בנוי‬
‫העולם?‪ ,‬איך הוא נוצר? מי יצר אותו‪ ,‬אם בכלל?‪ ,‬האם יש שם מישהו או משהו‬
‫שמשפיע על סדר הדברים או שהכאוס הוא שמכוון הכל?‪ ,‬ואיך כל זה משפיע עלי?‪,‬‬
‫?מה המטרה של החיים הקטנים שלי? מה חשוב לי להשיג בחיים האלו‬
‫אני מרגישה שיש בי שני כוחות מתנגדים‪ ,‬מצד אחד כאשר אני מחוברת ליקום‬
‫השמאני ומאמינה בכוחות ואנרגיות‪ ,‬גלגולים ומדריכים‪ ,‬אני מרגישה חזקה יותר‬
‫ומוגנת יותר‪ ,‬יש לי למי לפנות כשאני מתפללת‪ ,‬החוזק שאני מרגישה בקיום כזה עוזר‬
‫לי להתמודד נגד חרדות קיומיות‪ .‬מצד שני‪ -‬הצד הספקני שתמיד היה קיים‬
‫אך רדום (והתעורר עקב הקריאה בתיאוריות פסיכולוגיות ואקזיסטנצליסטיות שונות(‬
‫‪.‬וההבנה שהקיום הוא מורכב‪ ,‬קשה ומאתגר‪ ,‬לעיתים חסר צדק והיגיון‬
‫האתגר שלי במימד הרוחני הוא למצוא אינטגרציה בין הצד הספקני והצד‬
‫המאמין‪ .‬קשה לי לחיות רק עם האחד ולוותר על השני‪ .‬ואן דרזן טוענת שהמשמעות‬
‫האמיתית מושגת באינטגרציה בין המטרה העיקרית לבין תובנה לגבי הדאגה‬
‫‪.‬האולטימטיבית שאותו מימד מיצר‬
‫המשמעות העיקרית עבורי במימד הזה הוא לנסות למצוא מה באמת יכול לאפשר‬
‫שינוי איכותי בחיים‪ .‬אני מחפשת מה יזרים אנרגיה למערכת שלי‪ ,‬ייתן לי כוחות‬
‫להמשיך הלאה‪ .‬עד היום היו לי תשובות רבות למה משמעותי עבורי‪ -‬הילדים שלי‪,‬‬
‫בעלי‪ ,‬הקריירה‪ ,‬השאמאניזם‪ .‬אבל אף אחד מהם לא מספק לי אנרגיה שמתגברת על‬
‫‪.‬הקושי והשחיקה של חיי היומ‪-‬יום‬
‫השנה גיליתי שמה שמאד משמעותי עבורי‪ -‬הוא המשך של חקירה‪ ,‬חיפוש‬
‫‪.‬ולימוד‪ ,‬גם דרך המשך בדיקה פנימית של עצמי ובעקר דרך קריאה בספרים וחשיבה‬
‫המטרה שלי כרגע היא להיות מסוגלת לשהות במצב של חוסר‪-‬ידיעה וודאות‬
‫לגבי הקיום‪ .‬לקבל את העובדה שאני לא יודעת אם אני מאמינה באלוהים‪ ,‬באנרגיות‬
‫או ברוחות ולפתח במקום הבלבול המדכא שאני מרגישה‪ -‬סקרנות של ילד שרוצה‬
‫‪.‬לגלות את העולם‬
 ‫דמיון מודרך‬
‫הרעיון‪ :‬להיות מסוגלת לקבל את העובדה שאין לי דעה מוצקת לגבי אמונה בכוחות‬
‫גבוהים יותר‪ .‬לפעמים אני מאמינה ולפעמים לא‪ ,‬הרגשות שלי משתנים כל הזמן‪ .‬אני‬
‫יכולה לעשות שני תהליכים‪ :‬או לנסות להבין במה אני כן מאמינה בוודאות‪ .‬או לקבל‬
‫את המצב הקיים של חוסר הידיעה והספק שהוא חלק מהמהות שלי ‪.‬אני מעדיפה‬
‫להתמקד בקבלת המצב המבלבל אך היצירתי שמאפשר לי ליהנות מאינטגרציה בין‬
‫‪.‬שני העולמות‬

‫התהליך‬
‫לעשות הרפיה‬
‫לעשות שורשים‬
‫לחשוב על מצב הבלבול שאני נמצאת בו‬
‫לנסות להרגיש כמה שיותר את הקונפליקט‪ ,‬להעצים אותו עד שאוכל ממש להרגיש‬
‫אותו בגוף‪.‬‬
‫לנסות לאתר באיזה איבר בגוף אני מרגישה את הקונפליקט‪.‬‬
‫לבדוק האם יש צבע או צורה לתחושה שאני מרגישה‪.‬‬
‫לשהות מספר דקות עם התחושה‪.‬‬
‫כאשר התחושה מורגשת בצורה ברורה לנסות להעלות דימוי‪.‬‬
‫לנסות לשהות עם הדימוי שעלה‪ .‬להיות איתו למרות התחושות הקשות‪.‬‬
‫לשאול את הדימוי‪ -‬מה התפקיד שלך בחיים שלי?‬
‫איך אני יכולה ללמוד לחיות איתך?‬
‫לאחר שיחה קצרה לנסות לבדוק האם התחושות הגופניות בהקשר לקונפליקט‬
‫השתנו?‬
‫אם לא‪ -‬לנסות לשנות את הדימוי לדימוי אחר )הרעיון הוא לקשור לתחושה הקשה‬
‫של הבלבול דימוי חיובי יותר( לשהות מספר דקות עם הדימוי השני‪.‬‬
‫לחשוב שוב על הקונפליקט ולבדוק מהן התחושות שלי כעת לגביו‪.‬‬
‫לבדוק האם חל שינוי בין התחושות שעלו עם הדימוי הראשון לדימוי השני‪.‬‬
‫להחזיר לאט את המודעות לגוף ולפתוח עיניים‪.‬‬
‫רעיון ‪ :2‬לנסות להכיל את העובדה שיש בתוכי שתי תחושות שאני נעה ביניהן וגורמות‬
‫לי בלבול‪.‬בשתי התחושות אני חווה ספק‪ .‬כשאני מאמינה מיד מגיעה הספק ומקלקל‪,‬‬
 ‫לאחר מכן כאשר אני בהסכמה עם קיום טבעי בלבד‪ ,‬מגיע שוב הספק ומקלקל גם‬
‫את התחושה הזאת‪.‬וכך אני נמצאת במעגל אינסופי ‪ .‬למעשה זה קונפליקט שבו אני‬
‫לא מצליחה לבחור באף צד של המשוואה‪ .‬לכן בחרתי לנסות להבדיל את‬
‫הקונפליקט לשני מצבי אמונה שונים שבכל אחד מהן יש שני מצבים רגשיים שונים‪-‬‬
‫אמונה והספק בה‪.‬‬
‫האמונה הראשונה היא ידיעה שיש כוחות על והשנייה היא‪-‬אמונה בקיום הטבע וחוקי‬
‫הקיום‪.‬‬

‫הרפיה‬
‫שורשים‬
‫לחשוב על האמונה בכוחות שמעבר לי‪ ,‬באנרגיות שיכולות לסייע‪ ,‬במדריכים רוחניים‪.‬‬
‫לנסות להרגיש איפה בגוף אני מרגישה את אותה אמונה?‬
‫לראות האם יש לאותה תחושה צבע או צורה?‬
‫מה הרגש שמתעורר כאשר אני מחוברת לאמונה הזאת?‬
‫להעלות דימוי‪.‬‬
‫לשהות עם הדימוי‪.‬‬
‫לשים אותו בצד‪.‬‬
‫להתחיל לחשוב על הספק שאני‪.‬‬
‫להעלות דימוי חדש לתחושה החדשה‪ .‬לשהות עם הדימוי‪.‬‬
‫לדמיין בתוכי מיכל ענק שמכיל את שני הדימויים‪.‬לראות אותם ביחד‪.‬‬
‫לנסות לראות איך הם מתקשרים‪ .‬לבדוק את הגוף ולראות מה אני חשה‪.‬‬
‫להעלות דימוי מאחד לתחושה שאני מרגישה‪.‬‬
‫לחשוב על המצב השני‪ ,‬בו הקיום הוא אקראי‪ ,‬ללא אל‪ .‬רק חוקי הקיום שולטים‪.‬‬
‫לנסות להתחבר למקום בגוף בו אני מרגישה את התחושות שקשורות למחשבה‬
‫הזאת‪ .‬לראות האם יש למחשבה הזאת צבע או צורה‪.‬‬
‫להעלות דימוי‪.‬‬
‫לשהות עם הדימוי ‪.‬‬
‫לשים את הדימוי לרגע בצד ולהתרכז בחלל הבטן והחזה‪.‬‬
‫לדמיין את כל החלל הזה בתור כלי גדול‪ ,‬מיכל‪.‬‬
‫לנסות לראות ממה מורכב המיכל? הטקסטורה שלו‪ ,‬המרקם שלו‪.‬‬
‫להכניס לתוך המיכל את שני הדימויים שהעליתי ולראות איך הם מתקשרים ביניהם‪.‬‬
‫להמשיך להרגיש שיש בתוכי מיכל שבתוכו שני הדימויים‪ ,‬לשהות עם שניהם ולחוש‬
‫בשניהם בו זמנית‪ .‬לתת מקום לשניהם בתוכי‪.‬‬
‫לנסות להעלות דימוי שלישי שמכיל את התחושה שאני חשה עכשיו‪.‬‬
‫לשהות עם הדימוי‪.‬‬
‫להחזיר את תשומת הלב לגוף ולחזור לחדר‪.‬‬