‫תורת המידות והמדינה‪ -‬סיכום‪ :‬פרדריך‬

‫ניטשה‬
‫פרידריך ניטשה ‪ Friedrich Wilhelm Nietzsche) 15‬באוקטובר ‪ 25 – 1844‬באוגוסט‬
‫‪-)1900‬‬
‫לגניאלוגיה של המוסר‬

‫לניטשה גישה פסימית במובנה ההרסני‪ .‬מה שנראה לקאנט כה חשוב לקיום האנושות‬
‫לניטשה נראה כהרס של הערכים‪.‬‬

‫אצל קאנט התבונה היא נקודת האחיזה של המוסר ובעוד אצל ניטשה המוסר נשען על‬
‫רגשות ובעיקר חמלה‪.‬‬

‫כולנו ערים לחשש שיש משהו משפיל בחמלה‪ ,‬בוודאי אובייקט החמלה עצמו יאמר זאת‪.‬‬
‫ניטשה מראה כיצד הנצרות בהשענה על החמלה הרסה את מושג הערכים‪ .‬גאוניותו של ישו‬
‫היא יצירת מושג החמלה‪ .‬במרד העבדים‪ ,‬החלשים עניים מסכנים‪ ,‬שהם הרוב‪ ,‬מתגוננים על‬
‫ידי פיתוח חמלה אצל החזקים‪ .‬החלש יוצר רגשות אמפטיים טבעיים והופך את החמלה‬
‫למדד לצדק‪ .‬אנו עוטפים את מעשינו שמונעים מחמלה באצטלה של צדק‪.‬‬

‫השורש של המוסר‪ ,‬שלאנושות היה נוח להסתירו כל העת‪ ,‬זו החמלה‪ .‬גם ניטשה מאמץ את‬
‫הגישה שהחזק שורד‪ ,‬בדומה לדארווין‪ .‬ניטשה הפך זאת למשהו בדמות ערכיות‪ .‬מי שצריך‬
‫לשרוד זה החזק באמת לא החזק בפועל‪ .‬מי שמפריע אלו הם החלשים שבאופן מקרי‬
‫ונסיבתי עשו ברית ביניהם והם מאיימים על החזקים‪ ,‬הודות לשימוש בחמלה‪.‬‬

‫ניטשה פוסל את המוסר האוניברסאלי השוויוני‪ .‬אצל קאנט המוסר מוחלט בגלל ההפרדה‬
‫מהטבע‪ .‬ניטשה אומר שהמוסר הוא חלק ממערך ההשפעות‪ ,‬רגשות‪ ,‬נסיבות חברתיות‬
‫ותרבותיות שבהן חי האדם‪ .‬הוא רוצה להחזיר את המוסר אל הטבעיות‪ .‬הוא מגדיר את‬
‫המוסר כתוצאה‪ ,‬סימפטום‪ ,‬מסכה‪ ,‬צביעות‪ ,‬חמלה‪ ,‬כאי הבנה‪ .‬אצל קאנט המוסר הוא תודעה‬
‫ואצל ניטשה התודעה המוסרית היא הראשונה להיות מבוקרת‪ ,‬הוא מערער את תוקף‬
‫היומרה של מושג המוסר כמו גם את שאר המושגים הערכיים‪ :‬אמת‪ ,‬כוח‪ ,‬חופש‪ ,‬יופי‪.‬‬
‫הנורמות כולן הן בספק‪.‬‬

‫המוסר גורם לאי התקדמות‪.‬‬

‫פוסטמודרניזם – מסתכלים מבחוץ על סיטואציה מה שניתן להגדיר במעלים הולכים ומקיפים‬

‫שוב ושוב ולהסתכל גם על הביקורת מבחוץ‪.‬‬

‫מי שלמד את היכולת לפקפק יעבור את החוויה העליונה ביותר‪ ,‬מה שקאנט חשב שמגיע‬
‫מהשתאות מוודאות ניטשה חושב שמגיע דווקא מהפקפוק‪ .‬הביקורת היא רדיקלית (שורשית)‬
‫"נחוצה לנו ביקורת הערכים המוסריים" "להציב סימן שאלה על ערכם של ערכים אלה"‪.‬‬
‫ניטשה רוצה לתהות על ערך הערכים עצמם‪ .‬בחשיבתו יש את האדם העליון שנבדל ביכולתו‬
‫להיות ייחודי‪ ,‬אינדיבידואלי‪ ,‬שלא תלוי בערכי מוסר וחברה‪ .‬מה שמאפיין את האדם זה‬
‫היכולת לייצב את חיו כשונה מכולם‪ .‬קבוצה של אנשים ייחודיים וחופשיים מקביעות של‬
‫נורמות חברתיות מוסריות בורגניות‪.‬‬

‫ההתפתחות היא רק של החזק ששורד‪.‬‬

‫ההווה חי על חשבונו של העתיד‪ .‬תפיסת המוסר מנסה להפוך את חיינו לנסבלים יותר‬
‫תחילה ואחר כך לטובים יותר‪ ,‬ראויים יותר‪ ,‬נאורים יותר‪ ,‬צודקים יותר‪ ,‬מסוכנים פחות‪ .‬מוסר‬
‫הוא למעשה נסיון להתמודד עם סכנות‪ .‬ניטשה בז לכך וחושב מהמוסר הוא המסוכן‬
‫שבסכנות‪ .‬המוסר הקיים נראה בבחינת הרוע והטוב‪ .‬ניטשה מצביע על מוסר שהוא מעבר‬
‫לכך‪ ,‬האדם העליון הוא הטוב והרע איינו רוע‪.‬‬

‫"מוסר כמסכה" – פרויד הושפע רבות מניטשה ומבחינים אצלו במגמה דומה של לראות את‬
‫המוסר כעידון של היצרים כדי להביא את חיינו לרמה של נסבלות‪ .‬אם לא נעדן את היצרים‬
‫נשמיד אחד את השני‪ .‬זהו מעין סידור של האנושות שנועד להשלות אותנו כדי שנוכל‬
‫להמשיך ולחיות זה לצד זה‪ .‬ניטשה אומר שלא איכפת לו עם נחיה טוב זה עם זה‪ ,‬יותר‬
‫חשוב זה להוריד את מסכת המוסר‪.‬‬