‫דיני עונשין שיעור ‪ 7‬מנס ראה – היסוד הנפשי‬

‫מבחינת הניתוח של יסודות העבירה אנחנו בשלב שהגדרנו את הנאשם ואת סעיף האישום‬

‫נראה איך אנחנו מבחינים בין סעיפים שונים ביסוד הנפשי‪ ,‬מתי נחליט שזה רצח‪/‬רצח בנסיבות מחמירות‪ ,‬רצח‬
‫באחריות מופחתת‪ ,‬המתה בקלות דעת או "גרימת מוות ברשלנות" אנו נבדוק אם מה שכתוב בכתב האישום‪ ,‬תיאור‬
‫העובדות‪ ,‬עולה כדי סעיף האישום‪ ,‬כדי שנוכל לומר שסעיף האישום מתקיים ויש כאן אחריות פלילית וכדי לעשות‬
‫את ה אנחנו חייבים לבדוק את יסודות העבירה בסעיף האישום‪.‬‬

‫אז בדקנו את היסוד העובדתי ואת הקש"ס שמתקיימים‪:‬‬

‫כעת נגיע ליסוד הנפשי‪:‬‬

‫היסוד הנפשי שלנו זה ‪ mens rea‬המחשבה הפלילית (‪=actus reos‬המעשה)‬

‫השקף הבא מכיל את הסעיפים שנלמד על המחשבה הפלילית על כולם נרחיב בהמשך‪:‬‬
‫בית המשפט מחלק את היסוד הנפשי לשני תתי יסודות‪:‬‬

‫בין היסוד הקוגנטיבי – מה שיש במוחו‪/‬שכלו של הנאשם‬

‫לבין היסוד האמוציונלי ‪( -‬רגש)‬

‫האבחנה הזו בין קוגניציה (שכל) לרגש (אמוציה) עוזרת לבית המשפט בהתייחסות ליסוד הנפשי‪.‬‬

‫היסוד הקוגנטיבי‪ :‬שאנחנו מתייחסים ליסוד הקוגנטיבי‪ ,‬אנו מדברים על מודעות‪/‬ידיעה ושואלים את עצמנו האם‬
‫הנאשם ידע או שהיה עליו לדעת שמהיסוד העובדתי שלו (ממה שהוא עושה‪/‬ממה שהוא חודל‪/‬ממה שהוא מחזיק)‬
‫תצמח תוצאת העבירה‪.‬‬

‫למשל אם נאמר לי להעביר חבילה לחו"ל ולא אבדוק מה יש בחסילה אזי זו עצימת עיניים‪.‬‬

‫למשל מקרה דקירת הפעוט בעגלה‪ ,‬האם הנאשם יודע שמהדקירות האלה הפעוט ימצא את מותו? כן‬

‫ואם יאמר לא ידעתי‪ ,‬האם היה עליו לדעת שממה שהוא עושה תצמח התוצאה הרעה? כן‬

‫היסוד הקוגנטיבי השכלי זה המודעות של הנאשם‪ ,‬במקרה דקירת הפעוט הנאשם בוודאות יודע שאת מי שהוא‬
‫דוקר ימצא את מותו‪.‬‬

‫אז אם נוכיח את כל אלה יש לנו פה אחריות פלילית‪:‬‬

‫יסוד האמוציונלי רגשי – זה מה שיש לנאשם בלב שלו‪ ,‬מה שהוא רוצה‪/‬מבקש להשיג בזמן ביצע העבירה והוא‬
‫סימולטני בו זמנית ליסוד העובדתי ולכן אנו בודקים מה קרה בזמן ביצוע העבירה‪.‬‬

‫היסוד האמוציונלי הרגשי הוא בעצם דרגות שונות של מחשבה פלילית ולכל דרגה יש סעיפי אישום שיוצאים ממנה‪,‬‬
‫כלומר על פי הדרגה של היסוד הרגשי אנחנו נחליט מה סעיף האישום של הנאשם‪ ,‬ככל שהנאשם שואף יותר להשיג‬
‫את התוצאה הרעה‪ ,‬כך הדרגה חמורה יותר וסעיף האישום יהיה חמור יותר‪.‬‬
‫אנו נייחס לכל דרגה ביסוד האמוציונלי הרגשי שנמצא ביסוד הנפשי סעיף אישום‪:‬‬

‫בשיעור זה נפרט את שלושת הדרגות ביסוד האמוציונלי הרגשי (ביסוד הנפשי)‪:‬‬

‫א)כוונה – שאיפה שיסודות העבירה שלי יתממשו‪ ,‬הרצון שהתוצאה הרעה תקרה‪" ,‬אני רוצה" להביא למותו של‬
‫האדם‪.‬‬

‫איך יודעים להוכיח כוונה? כוונה זה משהו שנלמד מהנסיבות למשל‪ :‬אם אעקוב אחרי מישהו וארכוש מסיכה וסכין‬
‫וכו‪ ,‬ואארוב לקורבן ואז דקרתי אותו ומצא את מותו‪ ,‬אז הכוונה נלמדת מהנסיבות‪.‬‬

‫לפעמים הכוונה נלמדת מאירוע קצר מועד ונראה זאת במקרה הבא‪:‬‬

‫כאן יש אירוע קצר מועד‪ ,‬אין קשר קודם בין הקורבן לנאשם (בד"כ בכוונה יש קשר) ועדיין רואים כוונה שנלמדת‬
‫מנסיבות המקרה (נראה זאת לפי הצילום של הסרטון והייתה כוונה לגרום למותו של אדם)‬

‫אז יש כוונה יכולה להילמד לאורך הרבה זמן (מתכונן לאירוע כמו מקרה יגאל עמיר) וגם קצר מועד כמו מקרה רצח‬
‫יורי וולקוב‪.‬‬
‫הדרגות הבאות שהן אדישות וקלות דעת הן יסודות שקשה להבחין בניהם וההבדל בניהם הן הנסיבות ומאוד חשוב‬
‫להבדיל בניהם‪ ( :‬חשוב רק להזכיר שאם מסתבכים במצבים כאלה יש לנו כללי פרשנות שעומדים לרשותנו‪ ,‬ואם יש ספק הוא פועל לטובת‬
‫הנאשם) אז אם כל כך מתלבטים בין אדישות לקלות דעת‪ ,‬להלן דוגמת לכלל פרשנות שיעזור לנו‪:‬‬

‫אדישות ‪ -‬היא אכפתיות כלפי אפשרות גרימת התוצאות‪ ,‬הכוונה היא שלא אכפת לי שהתוצאה הרעה תקרה‪ ,‬אני‬
‫יודע וסביר מאוד שהיא תקרה‪ ,‬שרוב הסיכויים שהתוצאה הרעה עומדת לקרות‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫נהג הובלות שלא העביר את הרכב שלו טסט‪ ,‬והבלמים שלו לא ממש עבדו‪ ,‬והזדמנה לו עבודה בתקופת הקורונה‪ ,‬יש‬
‫לו מודעות ברורה לכך שהרכב לא תקין ובאחת מהירידות לא מצליח לעצור והולכת רגל נפגעה ומביא למותה‪ ,‬יש‬
‫פה חוסר אכפתיות‪ ,‬יש סבירות גבוהה לנזק‪ ,‬קמה לו חובת פעולה וכאן זה עולה כדי רשלנות בשל המקצועיות‬
‫והידיעה שלו‪.‬‬
‫אז אדישות זה חוסר אכפתיות לכך שהתוצאה תקרה‪ ,‬ויש סבירות שהתוצאה הזו תקרה‪ ,‬יש סבירות גבוהה למפגע‬
‫תעבורתי‪ ,‬לתאונה קשה הרי ידע שהרכב לא תקין‪.‬‬

‫קלות דעת – קלות דעת זה מצב נפשי שכולל תקווה שהיסודות של העבירה לא יתקיימו‪ ,‬פה אני לוקח סיכון אבל הוא‬
‫פחות סביר – "אני מקווה שהתוצאה לא תקרה אבל יודע שהיא יכולה לקרות"‪.‬‬
‫למשל מישהו לא נהג מקצועי‪ ,‬יודע שהווישרים ברכב לא תקינים לא משהו שאמור להביא לתאונה חמורה כמו‬
‫בלמים שאינם תקינים וגשם סוחף בחוץ ופוגע בהולך רגל‪ ,‬הנסיבות פחות חמורות‪ ,‬זה יהיה קלות דעת‪.‬‬

‫מה יבחין בניהם במקרה בין אדישות לקלות דעת? אלו הנסיבות –‬

‫דוגמה נוספת‪:‬‬

‫‪https://news.walla.co.il/item/3411734‬‬

‫בדף הבא‪/‬בקישור הנ"ל‪:‬‬

‫חשוב לציין לסעיף אישום אחד יהיה יסוד נפשי אחד (רק ביסוד עובדתי אפשר גם וגם)‬

‫הוסבר בכיתה מונח נוסף‪:‬‬

‫להלן עבירות המתה תיקון ‪ 137‬לחוק העונשין‪:‬‬

‫הסעיף הראשון הוא סעיף הרצח‪:‬‬

‫א‪ .‬מבחינת היסוד נפשי גם אדישות גם הוא יכול להיות מואשם ברצח והעונש המקסימלי שלו הוא (עד) מאסר עולם‪.‬‬

‫ב‪ .‬החוק מאפשר העמדתו לדין של אדם שהיה מעורב בפשעי הנאציזם בפני בית משפט ישראלי על העבירות שביצע‪,‬‬
‫על אף שהעבירות בוצעו שלא על אדמת מדינת ישראל וגם לא בוצעו כלפי אזרחי ישראל‪ .‬המורשע בעבירות אלו‬
‫(שאינן כוללות רק רצח‪ ,‬אלא גם עבירות פליליות אחרות כמו אינוס או גנבה)‪ ,‬דינו "אותו עונש שהיה צפוי לו אילו‬
‫עשה את המעשה בשטח ישראל" (סעיף ‪ 2‬לחוק)‬

‫הסעיף הבא רצח בנסיבות מחמירות‪( :‬מאסר עולם ועונש זה בלבד במשפטית העונש מאסר עולם בלבד כי העונש‬
‫היחידי שניתן לתת הוא מאסר עולם‪-‬להחמיר את הענישה)‬
 ‫רצח בנסיבות מחמירות – נקבע כי בהתקיימותן של נסיבות מסוימות (לדוגמה‪ :‬תכנון מוקדם‪ ,‬תוך ביצוע עבירה‬
‫אחרת‪ ,‬ממניעי גזענות או במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או טרור ועוד בשקף לעיל)‪ ,‬הופכת גרימת מוות בכוונה‬
‫או באדישות לעבירה בעלת חומרה יתרה‪ ,‬שעונשה מאסר עולם חובה‪.‬‬

‫‪ .1‬תכנון רצח עצמו הינו רצח בנסיבות מחמירות‪.‬‬

‫‪ .2‬בא ואומר נוכל לומר שזה רצח במצב בו במהלך ביצוע עבירה אחרת שהעונש שלה הוא ‪ 7‬שנים ויותר שזה‬
‫פשע חמור לא פשע של מעל ‪ 3‬שנים‪ ,‬ז"א תוך כדי עבירה אחרת קורה משהו שגורם למותו של אדם‪ ,‬למשל‬
‫נאלצתי להרוג שומר ששדדתי בנק או ברחתי מזירת אירוע ודרסתי מישהו‪ ,‬בכל אחד מהמקרים האלה יש‬
‫גרימת מוות כתוצאה מביצוע עבירה חמורה אחרת‪ ,‬ועל כן זה יהיה רצח בנסיבות מחמירות‪( .‬כאן יהיה לי ‪2‬‬
‫סעיפי אישום האחד הרצח בנסיבות מחמירות שהיא גרימת המוות‪ ,‬והשני העבירה האחרת שביצע שהיא ‪7‬‬
‫שנים או יותר‪).‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪ .4‬גזענות מגדר‪ ,‬מוצא וכו'‬

‫‪.5‬‬

‫לדוגמה כת ע"פ עדות על כת מסוימת למשל שהיו עונשים שגרמו למוות‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫לדוגמה בעל שגורם מוות לאשתו לאחר התעללות שנכנסת לתוך העבירה‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫לדוגמה מקרה בבית חולים פסיכיאטרי‪:‬‬

‫‪.8‬‬

‫חסר ישע ו הגדרה רחבה שכוללת בתוכה מכלול גדול של אופציות‪ :‬קשיש‪ ,‬קטין מתחת לגיל ‪ ,14‬אדם שלוקח בגופו‬
‫או בנפשו ולא רק קטין‪ .‬וגם שיש יחסים בניהם כמו הורה וילד‪ ,‬רב ותלמיד‪ ,‬מורה ותלמיד וכו'‬
‫‪.9‬‬

‫אירוע רב נפגעים למשל אם יש את הקורבן שמצא את מותו‪ ,‬ונכנס עוד מישהו ויש סכנה ממשית לחייו‪.‬‬

‫‪.10‬‬

‫‪.11‬‬

‫ב)‬

‫אם צריך ללכת לקולה למרות הנסיבות המחמירות יש פתח לבית המשפט לעשות זאת‪ ,‬וכמובן בנימוק כדי שהתביעה‬
‫תוכל לערער‪ ,‬וזאת מכיוון שלא רוצים להקל בעונש אלא להחמיר‪.‬‬

‫אחרי שראינו המתה הנסיבות מחמירות יש לנו גם המתה בנסיבות של אחריות מופחתת‪:‬‬

‫מקרה שבית המשפט נדרש לצקת תוכן בלקונה הזו כי עד שחוקק החוק ב ‪ ,2019‬לא היה מענה חוקי לנושא ובית‬
‫המשפט פעל בצורה של תקדימים מחייבים‪ ,‬הסעיף הזה מדבר על אותם מקרים שאנו קוראים להם "כרמלה בוחבוט"‬
‫כי זה היה המקרה הראשון ובית המשפט אמר "אני מסיר אחריות"‬
 ‫כדי להסביר זאת נחזור לשקף הקודם של רצח בנסיבות מחמירות ואחת הנסיבות הייתה נסיבה מספר ‪6‬‬

‫במצב כזה בן המשפחה המתעלל לאורך שנים ומוצא את מותו‪ ,‬במצב כזה הנאשם‪/‬בן המשפחה המתעלל יחויב‬
‫באשמה לרצח בנסיבות מחמירות‪.‬‬
‫האחריות המופחתת זה המצב ההפוך‪ ,‬המצב בו הקורבן‪/‬או מישהו אחר במשפחה שם סוף להתעללות במצב בו הוא‬
‫נמצא‪ ,‬ולוקח את החוק לידיו וגורם למותו של המתעלל‪ ,‬ובמצב הזה מאפשר להפחית בעונשו של מי שלקח את החוק‬
‫לידיו וגרם למותו של המתעלל‪ ,‬למרות שעשה זאת באותו יסוד נפשי בכוונה או באדישות‪ ,‬לכאורה היינו צריכים‬
‫לומר שיש פה רצח‪ ,‬אומר המחוקק שאנו מורידים זאת לדרגה של המתה וניתן עונש מאסר על עד ‪ 15‬שנים‪.‬‬

‫לא מדובר במקרה כמו של יונתן היילו כי לא מדובר במשהו בתוך המשפחה‪.‬‬

‫( שאלה בכיתה – אם מישהו הורשע לפני התיקון לחוק ולפי חוק הרטרואקטיביות אם החוק משתנה נחיל שינוי לקולה הריהו דין מקל‪ .‬הסבר‪:‬‬
‫לצורך העניין אם יש חייל בכלא שגרם למותו של אביו בזמן שאביו התעלל באימו ועכשיו חוקק החוק שהוא עד ‪ 15‬שנה אז העו"ד שלו יבקש‬
‫הפחתה בעונש לאור זאת‪ ,‬תמיד לקולה אבל אם היה לחומרה וקיבל ‪ 3‬שנים ואז החוק החדש היה עד ‪ 15‬לא ניתן לעשות כלום)‬

‫בסוף השיעור ראינו עוד כמה דברים בשקף הבא (שלא יהיו במבחן וצומצם) אבל כדאי להבין זאת‪:‬‬
 ‫סעיף ‪ 3‬ירד לגמרי בשקף‪ ,‬בסעיפים ‪ 1+2‬הסעיפים תחתם ירדו מלמידה בקורס‬

‫וכאן אנו מדברים על מצב שבו למרות שנגרם משהו בכוונה או באדישות העונש יהיה עד ‪ 20‬שנה בשל הנסיבות של המקרה ואלו הם‪:‬‬

‫‪ .1‬הייתה התגרות כלפי הנאשם כלומר הנאשם בזמן שמתגרים בו (למשל מעשה סדום‪ ,‬התעללות מינית) לוקח אבן מכה ופוגע בו וגורם למותו‪,‬‬
‫זה בתכוף לאחר התגרות‪ ,‬גם אם זה לא עולה בידי הגנה עצמית‪.‬‬

‫‪ .2‬לקוחת כגון הפרעה נפשית חמורה‪ ,‬ליקוי בכושר שכלי‪ ,‬כושר לקוי של שיפוט מציאות‪.‬‬

‫(לא יהיה במבחן זה רק לדעת שקיים)‬

‫בשיעור הבא נלמד על המתה בקלות דעת‪:‬‬

‫קלות דעת – אני לוקח סיכון אבל הסיכון פחות סביר מזה של אדישות אז המאסר עד ‪ 12‬שנות מאסר‪.‬‬

‫ובשיעור הבא נלמד גם רק גרמת מוות ברשלנות‪:‬‬

‫העונש המקסימלי הינו ‪ 3‬שנים נלמד בשיעור הבא בהרחבה‬