‫עבירות ספציפיות‪/‬חריגים‬ ‫מחדל עקיף‪ -‬מקורות "חובת עשה"‪:‬‬
‫חייב להצביע על מקור חובה‪.‬‬
‫דוג’ ס' ‪( 322-326‬הושטת יד לחסרי ישע‪ ,‬ילדים מטופלים)‪.‬‬
‫עבירות רצח‪:‬‬ ‫‪(- 326‬שכטר‪,‬בריכה או לורנס‪ ,‬הימור)‪.‬‬
‫הרפורמה בעבירות רצח בכוונה תחילה ‪ -‬ס’ ‪301 ,300‬א‪-‬ג‬ ‫חייב לנקוט במידה סבירה של זהירות‪.‬‬
‫לפני ‪ ,39‬דרגות ענישה‪:‬‬ ‫יש לבדוק את רמת יכולת ההשפעה על הפושע הראשי (חשין בויצמן)‪.‬‬
‫‪ .1‬רצח ‪-‬מאסר עולם‪.‬‬ ‫ביקורות ‪ -‬פגיעה בעקרון החוקיות‪ ,‬יש בעיה להרחיב את חובות העשה‬
‫‪ .2‬הריגה ‪ 20-‬שנים‪.‬‬ ‫אלא אם יש תפקיד מיוחד (קרמיצר ושגב)‪ .‬גישת ביניים אין בעיה‬
‫‪ .3‬מוות רשלנות‪ 3-‬שנים‪.‬‬ ‫להרחיב (קוגלר)‪.‬‬
‫אחרי ‪ – 39‬דרגות ענישה‪:‬‬
‫‪ .1‬רצח בנסיבות מחמירות‪+‬תכנון(‪301‬א) –מאסר עולם חובה‬ ‫סייגים לאחריות פלילית‪ -‬ההגנה תטען‬
‫קטינות ס' ‪34‬ו' ‪ -‬קטין עד ‪ 12‬אין אחריות פלילית‪ – 12- 18 .‬חוק הנוער (טמאטווי)‪.‬‬
‫‪" .2‬רצח רגיל" ‪ -‬כוונה‪/‬אדישות (ס’‪ - )300‬מקסימום מאסר עולם‪.‬‬ ‫‪( 1971‬דגש שיקום)‪.‬‬
‫‪ .3‬המתה באחריות מופחתת (ס’ ‪ 300‬ב) ‪( -‬קינטור) ‪ 20‬שנה‪,‬‬ ‫היעדר שליטה בתנועות הגוף ס' ‪34‬ז‪ )1( -‬רפלקס (‪ )2‬מקרי הלם‬
‫(‪)3‬היפנוזה (‪ )4‬סכרת (‪ )5‬מחלות אורגניות (‪ )6‬התקפי אפילפסיה (‪)7‬‬
‫(קורבן התעללות) ‪ 15‬שנה‪.‬‬ ‫סהרוריות (‪ )8‬כפייה בשל גורם חיצוני (למשל פגיעה בעת מעידה)‪.‬‬
‫‪ .4‬המתה בקלות דעת (ס’ ‪ 301‬ג) ‪ 12 -‬שנה‪.‬‬ ‫סייג היעדר השליטה לא יחול עפ"י ס' ‪34‬יד‪ )1 :‬היה מודע שיכנס‬
‫‪ .5‬גרימת מוות ברשלנות (ס’ ‪ 3 - )304‬שנים‪.‬‬
‫למצב‪/‬אדם סביר היה מודע‪ .‬לדוג’ שכרות – ס' ‪34‬ט(ד)‪.‬‬
‫אי שפיות הדעת ‪34‬יח‪-‬חובת מחלת נפש‪.‬‬
‫האם זה רצח בנסיבות מחמירות? דרוש הוכחת ‪ 3‬יסודות‪:‬‬ ‫על הנאשם לסבול ממחלת הנפש או מהליקוי השכלי בעת ביצוע‬
‫עובדתי‪+‬נפשי‬ ‫המעשה‪.‬‬
‫יסוד נפשי‪:‬‬ ‫כשרות מהותית ‪ -‬אי שפיות בזמן עבירה ויטען שאין את עיקרון‬
‫‪.1‬החלטה להמית ‪ -‬מורכבת ממישור הכרתי‪ :‬מודעות לאפשרות‬ ‫האדם(ס’‪34‬ח)‪ .‬צריך להוכיח באמצאות פסיכולוג‪.‬‬
‫התרחשות התוצאה (חזקת מודעות)‪ ,‬מישור חפצי‪ :‬שאיפה‪/‬מטרה‬
‫‪34‬ח דורש‪ -‬חייב להוכיח מחלת נפש‪ ,‬חוסר יכולת של ממש‪ ,‬לאו בר‬
‫להתגשמות התוצאה (חזקת כוונה) (ברק בביטון ) אומר שיסוד זה‬ ‫עונשין‪.‬‬
‫שקול לכוונה רגילה‪ .‬אחרי ‪ 39‬הלכת הצפיות החקיקתית חלה רק על‬
‫פלר‪ -‬גישה מצמצמת ‪ :‬שלילה טוטאלית של הכושר המנטלי של‬
‫ההחלטה להמית ‪.2‬הכנה ‪ -‬הצטיידות ‪ ,‬מעקבים וכו' (שבירת בקבוק‬ ‫הנאשם‪ .‬הגישה המרחיבה‪ :‬יכולת הבנה מועטה להבין את מעשיו‪.‬‬
‫לדקירה והנפת סכין נחשבות הכנה)‪ .‬הכנה היא פיזית מהווה אינדי'‬
‫כשרות דיונית ‪ -‬בעת ביצוע העבירה הוא שפוי אך לא בשעת הדיון‪.‬‬
‫לכך שההחלטה התקבלה לאחר מחשבה גם אם ספונטנית (ביטון)‪.‬‬ ‫יש לאשפז אותו‪.‬‬
‫‪.3‬היעדר קינטור – סוב’ ‪ +‬אוב’‪( .‬אזואלוס‪ ,‬ביטון)‪.‬‬
‫(ישנם נאשמים ברצח שאינם זכאים להגנת אי שפיות עקב אי עמידה‬
‫הביקורת הכללית אסור שיהיה התחשבות בחולשת המין האנושי‪.‬‬ ‫באחד התנאים ‪ -‬לכן יש את ס' ‪300‬א שמאפשר הפחתה בעונש‪.‬‬
‫קינטור מתמשך – (יונתן היילו)‪ :‬כניסה למצב פסול‪ :‬אי אפשר לטעון‬
‫‪300 .‬א(א) – די בהוכחת הפרעה נפשית חמורה‪ ,‬הגבלת יכולתו במידה‬
‫לקינטור אם אתה התחלת‪.‬‬ ‫ניכרת‪ ,‬הפחתה בעונש ‪).‬‬
‫הגנה עצמית – ‪34‬יד‬
‫צורך ‪ 34‬יא ‪ -‬לשם הגנה על אינטרס אחר‪.‬‬
‫עבירות אחריות קפידה‪/‬רשלנות?‬ ‫כורח ‪34‬יב ‪( -‬איום)‪.‬‬
‫אין צורך במחשבה פלילית סובייקטיבית‪.‬‬
‫רשלנות‪-‬סעיפים‪90 ,21 ,‬ב‪ .304 ,‬יכול להיות כתוב גם "סביר‬ ‫יסוד נפשי‪ -‬ס' ‪(20‬א)‪ -‬ו‪ 19‬ו‪90‬א‬
‫להניח"‬ ‫ס’ ‪ - 19‬עקרון האשם‪ :‬אין עבירה ללא אשמה – מבחן סובייקטיבי‪.‬‬
‫התנאים‪:‬‬ ‫אלא אם אחריות קפידה‪/‬רשלנות (בלשון החוק)‪.‬‬
‫‪ .1‬אי מודעות – לטיב המעשה‪ ,‬לקיום הנסיבות או לאפשרות גרימת‬ ‫הצדקות ‪ :‬טענת ההגינות‪ ,‬יעילות (לא ירתיע אם לא יודעים)‪ ,‬אלון‬
‫התוצאה‪.‬‬ ‫ברונר (הבנת סיכון התוצאה)‪.‬‬
‫‪" .2‬שאדם מן הישוב" יכול היה‪ ,‬בנסיבות העניין ‪ ,‬להיות מודע לאותו‬ ‫‪ .1‬מישור הכרתי (תמיד חייב להוכיח)‪:‬‬
‫פרט ‪ -‬אשם אובייטיבי‪( .‬בש‪ ,‬יעקובוב )‪.‬‬ ‫עוסק במודעות הנאשם‪ .‬ס’ ‪20‬א –‬
‫‪ .3‬חייב סיכון הוא "בלתי סביר" ‪ .‬ככלל – עבירות הרשלנות הינן‬ ‫טיב המעשה – האם היית מודע למעשה שלך? שהוא אסור?‬
‫עבירות תוצאתניות (עדי)‪.‬‬ ‫נסיבות – האם היית מודע לנסיבות הקיימות בעבירה?‬
‫האדם מן הישוב "המתוקן" (בש‪ ,‬מקרר)‪.‬‬ ‫אפשרות גרימת התוצאה – האם יכלת לצפות לתוצאה?‬
‫ביקורת נ' ענישה פלילית ‪)1( -‬פגיעה בעיקרון החוקיות ‪-‬מחליטים‬ ‫מבחן מצטבר‪ ,‬ובזמן מעשה העבירה (ויניצקי)‪.‬‬
‫בדיעבד איך לפעול (‪ )2‬בעיה במושגי הסבירות ‪.‬‬
‫לא מספיק בסבירות רגילה אלא התחשבות בנתוני האדם‪ .‬כמו‬ ‫אם לא ניתן להוכיח הכרתי‪ ,‬ייתכן עצימת עיניים‪.‬‬
‫שמחמירים עם רופאים יש להקל על זקנים (קרמיצר)‪.‬‬
‫"עצימת עיניים" ‪( 20‬ג)(‪ -)1‬לא קשור לאפשרות‬ ‫•‬
‫אין צורך בהוכחת תוצאה (למשל ‪ ,341‬שכטר ‪ ,‬בריכה)‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 19‬מגביל את השופט מלקבוע חוקי רשלנות מחוץ לחוקים‬ ‫גרימת התוצאה‪ ,‬אלא לטיב המעשה ונסיבות‪ .‬האם‬
‫היה חשד שלא התברר?‬
‫המפורשים‪.‬‬
‫ענישה‪ :‬סעיף ‪90‬ב קובע כי עבירות רשלנות עד ‪ 3‬שנים (בעקבות תיקון‬ ‫יש להוכיח‪ :‬כי החשד היה ממשי‪ ,‬מעשי ורציונאלי ולא‬
‫חשד מופרך כי אנו מדינה דמוקרטית (ורשבסקי)‪.‬‬
‫‪ ,) 39‬כלומר לא כולל עבירות מסוג פשע (ס’‪.)24‬‬
‫אחרי ‪ 39‬צריך חשד סובייקטיבי (שמגר בבארי)‪.‬‬
‫חריג ל"עצימת עיניים"‪" :‬אי ‪-‬מניעת פשע" ‪( 262-‬חשין‬
‫גרימת מוות ברשלנות‪ :‬ס' ‪ - 304‬בנוסף לעקרונות הרשלנות (מעלה)‬
‫צריך להוסיף‪.1 :‬אם קיימת חובת זהירות ‪ .2‬האם הנאשם הפר חובה‬ ‫בהר ‪-‬שפי‪ :‬אדם לאדם בלש)‪ .‬בעבירה זו אין להסתפק‬
‫זו? ‪.3‬האם כתוצאה מההפרה נגרמה התוצאה? ‪.4‬אם קיים קש"ס?‬ ‫בחשד גרידא‪ ,‬אלא לתבוע ידיעה "ברורה ונקייה"‪.‬‬
‫(בש‪ ,‬ליכטנשטיין‪ ,‬לורנס) תוצאה קטלנית‪ :‬אחרי התיקון צריך‬ ‫ביקורת קרמניצר ‪ -‬עצימת עיניים מופיעה בחלק הכללי‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫להוכיח אפשרות לתוצאה הנמנית עם פרטי העבירה ‪-‬כלומר אם כתוב‬ ‫היא מגנה על אינטרס ציבורי ויצירת החריג מובילה‬
‫לדוגמא "מוות" צריך להוכיח אפשרות כזו בלבד (מגידיש‪,‬ויניצקי)‪.‬‬ ‫להקטנת ראש‪.‬‬
‫האם העבירה תוצאתית? האם העבירה דורשת מטרה‪/‬כוונה‬
‫אחריות קפידה‪ -‬ס'‪ 22‬ו‪( 19‬אחרי תיקון ‪.)39‬‬
‫בהתנהגותית?‬
‫צריך רק יסוד עובדתי‪.‬‬
‫‪ .2‬מישור חפצי‪ :‬עבירות תוצאה (תוצאתי) או מטרה (התנהגותי‪ ,‬לדוג’ תקנה ‪ 96‬לחוק התעבורה‪ 11 ,‬לחוק פיקוח מצרכים‪.‬‬
‫אם כתוב בחוק‪/‬או אולי נגזר ממנו שזה המטרה כמו "התכוון")‪ .‬נועדה‪ :‬להבטיח אכיפה מלאה (לקס ‪ ,‬מס )‪ ,‬ליצור סטנדרט זהירות‬
‫גבוה‪ ,‬קושי הוכחת יסוד נפשי ‪ ,‬להסדיר תחומים כלכליים וחברתיים‬ ‫א‪ .‬תוצאה‪ :‬כוונה לגרימת התוצאה (אשם מוסרי גבוה)‪.‬‬
‫ניתן לגזור כוונה "מחזקת הכוונה" – למשל אם דקר חשובים בימינו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טענת ההגנה‪ :‬ס' ‪(22‬ב) ‪ -‬אם כתוב מחשבה פלילית‪/‬רשלנות אז זה לא‬ ‫הרבה אז התכוון (וואחידי)‪.‬‬
‫אחריות קפידה ‪ .‬לא כולל חוקים לפני ‪ 1995‬אלא אם כתוב "אחריות‬ ‫חזקת הצפיות מכוח ‪20‬ב – אם יש וודאות קרובה‬ ‫‪-‬‬
‫מוחלטת"‪.‬‬ ‫כאילו התכוונתי‪.‬‬
‫לפני ‪ – 1995‬אם כתוב במפורש "אחריות מוחלטת"‪ ,‬ביהמ"ש יכול‬ ‫פזיזות ‪ -‬לא התכוון אבל ידע שאפשרי‪.‬‬
‫לדון בזה‪ .‬אחרי ‪ – 1995‬כתוב מפורשות (רשלנות‪ ,‬מחשבה פלילית‪,‬‬ ‫אדישות – לא אכפת אם יקרה או לא‪.‬‬
‫קל דעת – לא רצה‪ ,‬אבל לקח סיכון בלתי סביר אחריות קפידה)‪ ,‬ולביהמ"ש אין שק"ד‪.‬‬
‫חריג‪22:‬ב‪ ,‬נותן אפשרות מגננה אך בצמצום‪ .‬מדובר בטענה מוגבלת‪,‬‬ ‫(מבחן אובייקטיבי‪ ,‬ברק ארז‪ ,‬טמאטווי)‪.‬‬
‫נטל ההוכחה מוטל על הנאשם‪.‬‬ ‫חייב להוכיח לפחות קל דעת אלא אם נאמר אחרת (מהקל אל‬
‫עונש‪ :‬ס' ‪(22‬ג) אין עונש מאסר אלא אם הוכחה מחשבה פלילית‬ ‫הקשה)‪.‬‬
‫(אורן בנגב )‪ /‬רשלנות‪ /‬הודאה (לקס)‪ .‬יהיה קנס וכו’‪.‬‬
‫אם כתוב זדון ‪ -‬פזיזות בקלות דעת (ס’ ‪90‬א‪.)452 ,‬‬
‫הבדל בין רשלנות לקל דעת – רשלנות בלי מודעות‪.‬‬
‫(קרן שפירא יש הבדל בין מודעות והפנמה)‪.‬‬
‫האם הניסיון הצליח?‬
‫ניסיון לדבר עבירה‪-‬ס’ ‪(25-28‬כללי)‪34 ,‬ג‪-‬ד‪.‬‬ ‫ענישה ‪ -‬אדישות וקל דעת אותה דרגת חומרה‪ .‬חוץ מרצח‬
‫באדישות (‪ )300‬מאסר עולם‪ ,‬מול קל דעת ‪ 12‬שנות מאסר‪.‬‬
‫*עבירות ספציפיות של ניסיון יכולות להשתלב על חלק כללי בלבד שזה א‬
‫מתנגש‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטרה‪/‬מניע‪ :‬רק אם לא עבירה לא תוצאתית‪90 .‬א‪ ,‬לא צריך ניסיון צליח‪ -‬שניתן לבצע אותו וניסיון בלתי צליח‪ -‬ס'‪26‬‬
‫אובייקטיבית לא ניתן לבצע אותו‪.‬‬ ‫להוכיח תוצאה‪ .‬אלא רצון להשיג מטרה מסוימת‪.‬‬
‫גזירת המטרה מחזקת הצפיות‪ ,‬כוח ‪20‬ב – אם יש וודאות קרובה למה מענישים על ניסיון‪)1( :‬הרתעה (‪)2‬אשמה (‪)3‬אכיפה‪.‬‬
‫למה לא מענישים על הכנה‪ )1( :‬קרוב למחשבות (‪ )2‬אינם מהווים‬ ‫למטרה כאילו רציתי‪ .‬עפ"י שק"ד ביהמ"ש (אלבה)‪.‬‬
‫סכנה‪/‬מעדים על כוונה (‪)3‬פער גדול מהעבירה המוגמרת (‪ )4‬סיכוי‬ ‫הלכת לשון הרע כעבירת מטרה‪ ,‬גולדברג בבורוכוב‬ ‫•‬
‫לחרטה‪.‬‬ ‫אומר שהלכת הצפיות קיימת תמיד‪ ,‬גליה אומרת‬
‫יסוד עובדתי (‪ )25‬ער לכול העובדות הפיזיות‪ +‬עשה יותר מהכנה‪.‬‬ ‫שזה מניע ולא מטרה (ביטון) ולכן אין צפיות‪.‬‬
‫‪ .1‬מבחן "הקרבה המספקת" – ביצוע העבירה התקרב קרבה‬
‫מספקת‪ ,‬מוחשית או מסוכנת להשלמת העבירה‪ .‬נמדד ביחס‬
‫מטרה נמצא בעתיד מניע נמצא באדם (עבירות שנאה‪.)144 ,‬‬
‫לאלמנטים של זמן ומקום (כמות‪/‬איכות) (סריס)‪.‬‬ ‫**חריג – ‪ 301‬א א‪ 2‬רצח במטרה לעבירה נוספת‪.‬‬
‫‪ .2‬מבחן "הסרט האילם"‪/‬חד משמעיות – אם לא היה נעצר אזי זה‬
‫היה נעשה (בו ‪-‬גודה‪ ,‬ברויאר)‪.‬‬
‫יסוד נפשי (‪ – )25‬עבירת ניסיון=עבירת מטרה‪.‬‬ ‫עקרון המזיקה‪ /‬סימולטניות (התביעה חייבת להוכיח)‬
‫יסוד נפשי חייב להוליך להתנהגות (לא רלוונטי לעבירות רשלנות)‪ .‬חייב להוכיח מטרה לביצוע העבירה ‪ +‬מישור הכרתי של עבירה‬
‫עיקרית (כמו התנהגות ונסיבות)‪.‬‬ ‫אם אין סימולטניות לא יהיה מואשם‪.‬‬
‫*עבירות פזיזות לא נכללות כ אין בזה כוונה (פלר)‪.‬‬ ‫אפילו אם סדרת מעשים שהובילו לתוצאה (ג’אמעה)‪.‬‬
‫חריגים‪:‬‬ ‫עבירה מתמשכת – גם אם הצטרפה מחשבה פלילית רק באמצע‬
‫מצבים אבסורדים כמו קיסם כדי להרוג (גרציאנו)‪ ,‬או עבירה שהיא‬ ‫(עבירת החזקה‪/‬מתיחת מעשה למחדל (מחרבי‪-‬לא העביר נשק‬
‫חוקית‪.‬‬ ‫בשכם‪.)Fagan ,‬‬
‫*** יש לנתח את הניסיון הבלתי צליח כפי שמנתחים ניסיון רגיל‪.‬‬
‫עונש‪ :‬לפני התיקון מחצית‪ ,‬אחרי אותו הדבר כמו העיקרית‪ .‬ס' ‪27‬‬
‫מבטל עונש חובה על ניסיון‪.‬‬ ‫(ס' ‪ )262‬של אי ‪-‬מניעת פשע‪/‬לא תעמוד על דם רעיך (ענישה מאוד קלה‬
‫פתרון תשובה לקייס ‪-‬קודם כל לנשום‬
‫‪.1‬סיווג העבירה‪ -‬תוצאתית או התנהגותית (מטרה‪/‬סיכון)‬
‫‪.2‬ניתוח היסוד העובדתי‪ -‬ס' ‪( 18‬מעשה‪ ,‬נסיבה‪ ,‬תוצאה)‬
‫‪.3‬רכיב התנהגותי ‪ -‬דיון מעשה ומחדל והגדרות מלומדים‪.‬‬
‫‪.4‬אם מדובר במחדל ‪ -‬יש להוכיח מקורות חובה (ישיר‪/‬עקיף‪/‬דין‬
‫אזרחי וכו')‬
‫‪.5‬רכיב נסיבתי (נסיבה)‬
‫‪.6‬רכיב תוצאתי (תוצאה)‪ -‬אם יש‪ ,‬ננתח קש"ס בין המעשה‪/‬המחדל‬
‫לתוצאה ‪ -‬עובדתי ומשפטי‪ .‬לבחון את שני המבחנים המצטברים‪:‬‬
‫מבחן "האלמלא" (המבחן העובדתי) ולאחר מכן מבחן הצפיות‬
‫(המבחן המשפטי )‪.‬‬
‫ההגנה תטען ‪ -‬דגש‪ :‬רק אם יש גורמים זרים ו‪/‬או גולגולת דקה ‪-‬‬
‫נדון בהם ‪+‬סייגים‪.‬‬
‫דגש נוסף‪ :‬ס' ‪ 309‬אין ט"פ‪ ,‬ט"פ לא טוב ‪ ,‬הזיק לעצמו‪.‬‬
‫ציין מסקנתך‪ :‬האם היסוד העובדתי מתקיים?‬
‫‪.8‬יסוד נפשי ‪ -‬ס' ‪, 19-21‬במידת הצורך היעזרו בס' ‪90‬א (תחנת‬
‫ההחלפה ‪ -‬פרשנות)‪.‬‬
‫‪.9‬רכיב הכרתי‪ -‬מודעות‪ /‬עצימת עיניים‪ /‬חזקות ראייתיות ‪ -‬חזקת‬
‫המודעות ‪ +‬דיון בנטילת סיכון סביר לעבירה של קלות דעת‪ .‬לאחר‬
‫תיקון ‪ – 39‬בעבירות המתה‪ :‬מודעות לאפשרות התרחשות תוצאה‬
‫קטלנית (ויניצקי‪ ,‬מגידיש)‪.‬‬
‫‪.10‬רכיב חפצי‪ -‬בעבירות תוצאה בלבד ‪ ‬כוונה‪ /‬פזיזות‪ :‬אדישות‬
‫‪/‬קלות דעת‪.‬‬
‫‪.11‬מטרה‪ -‬בעבירות התנהגותיות מסוג מטרה‪ ,‬יש צורך לבחון לא רק‬
‫את מודעות הנאשם לפרטי העבירה אלא גם כוונה‪/‬מטרה המוגדרת‬
‫בעבירה משמע להוכיח תכלית – ס' ‪90‬א‪.‬‬
‫‪.12‬הלכת הצפיות כתחליף לכוונה ע"פ חוק ס'‪(20‬ב)(עבירות כוונה‬
‫תוצאתיות) ותחליף למטרה לפי הפסיקה(עג'מי) (עבירות מטרה‬
‫התנהגותיות)‪ ,‬תחליף להחלטה להמית (ברצח בכוונת תחילה )‬
‫מסקנתך‪ :‬האם לנאשם היה את היסוד הנפשי הדרוש בעבירה?‬
‫ההגנה תטען להיעדר שליטה‪ ,‬אי שפיות הדעת‪ ,‬אוטומטיזם‪ ,‬הקלה‬
‫בעונש ‪300‬א (רק ברצח כאשר אי אפשר להוכיח אי שפיות)‪.‬‬
‫התביעה תטען לעצימת עיניים‪ ,‬העדר שליטה לס' ‪34‬יד (היעדר‬
‫שליטה מהתנהגות פסולה)‪.‬‬
‫מסקנה סופית‪ :‬האם ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת‬
‫לו אם שני היסודות התקיימו (עובדתי ‪ +‬נפשי)?‬
‫שלבי פתרון קייס צדדים לעבירה‪:‬‬
‫(‪ )1‬ניתוח העבירה‪ -‬יסוד עובדתי‪+‬נפשי (ס' ‪ 18-20‬ו ‪90-‬א)‪.‬‬
‫(‪ )2‬סיווג הנאשמים‪ -‬דיון במבחני הפסיקה להבחנה בין מסייע‪ /‬מבצע‬
‫בצוותא ‪ ,‬נבדוק את האחריות הפלילית בגין העבירה‪.‬‬
‫(‪ )3‬דיון ביסודות עובדתיים ונפשיים של הנאשם ‪ -‬לא לשכוח מודעות‬
‫למבצע בצוותא‪/‬סיוע‪.‬‬
‫(‪ )4‬אחריות עבירה שונה או נוספת (ס' ‪34‬א‬
‫סייג‪ :‬עושה העבירה המקורי הורשע בכוונה= המבצעים נושאים‬
‫באחריות של אדישות ‪ ,‬מסייע ‪-‬ברשלנות‪.‬‬
‫כללי‪ :‬ס' ‪ 24‬מגדיר "חטא"‪" ,‬פשע" ו"עוון"‪.‬‬
‫עיקרון החוקיות ‪1-6‬‬
‫האם העבירה כתובה במפורש‪ ,‬ברורה ופומבית על מנת להצדיק‬
‫הרשעה? (אש"ד‪,‬שבס) אלא אם מקל (‪.)4-5‬‬
‫(ס' ‪: )3‬איסור על חקיקה רטרו (סצ’י) (חריג ‪-‬ברנבלט)‪.‬‬
‫טעמים ‪-‬הגינות‪ ,‬שרירות‪ ,‬מניעה מראש והכוונה‪.‬‬
‫יסוד עובדתי (ס' ‪ )18‬מעשה‬
‫‪ .1‬רכיב התנהגותי‪ :‬מה הנאשם עשה בפועל עפ"י לשון העבירה?‬
‫‪ .2‬נסיבות‪ :‬לשון החוק מחוץ לשליטת העבריין‪.‬‬
‫מטרות ‪ -‬הקניית פליליות‪ ,‬הקלה על העונש או החמרה על העונש‪.‬‬
‫"שלא כדין" – האם מיותר לכתוב זאת? יש מצבים שמוצדק לעשות‬
‫משהו פלילי (ראי סייגים‪+‬גישת ביניים של פלר)‪( .‬שדה ‪-‬אור‪ ,‬ליכטמן)‪.‬‬
‫התנהגות גלומה בפליליות (אלבה) – ברק פרסום גזעני‪ ,‬מצא – מספיק‬
‫פרסום‪ .‬סוסצקין (למרות שכתוב בכדי ל זה לא תוצאתי)‪.‬‬
‫ההגנה תטען (לעיתים)‪ :‬זיקת העיתוי (סימולטניות) בין נסיבה‬
‫להתנהגות (חורי‪ ,‬אישה בהריון) ‪ -‬לא משנה כי גרם לתוצאה‪.‬‬
‫‪ .3‬האם העבירה תוצאתית?‬
‫קשר סיבתי – ס’‪(18‬א) (רק לעבירות תוצאה)‪.‬‬
‫מבחנים מצטברים‪:‬‬
‫(א) קש"ס עובדתי ‪ -‬האם אילמלא העבריין לא היה שם‪ ,‬התוצאה‬
‫הייתה עדיין קוראת? (ליכטנשטיין‪ ,‬גלגל)‪ ,‬ברדיאן ‪-‬גורמים מצטברים‬
‫(‪ 2‬דוקרים)‪.‬‬
‫(ב) קש"ס משפטי ‪ -‬מבחן אובייקטיבי‬
‫(‪)1‬האם הנאשם היה יכול לצפות שהתנהגותו תוביל לתוצאה?‬
‫(טואלבו‪ ,‬רשלנות של ביה"ח)‪.‬‬
‫(‪ )2‬האם הוא היה צריך "כאדם סביר" לצפות את סוג התוצאה?‬
‫(יעקובוב‪ ,‬אשתו התאבדה)‪.‬‬
‫רק תוצאה קיצונית ולא צפויה מנתק (חסיין) אולי היה לו רצון‬
‫לתוצאה? (בלקר)‪.‬‬
‫ההגנה תטען ‪ -‬גורם מתערב זר (ליכטנשטיין‪ ,‬גלגל)‪.‬‬
‫גולגולת דקה‪ ,‬ודקיקה (פטרומיליו‪ ,‬תיקים)‪.‬‬
‫*בעבירות כוונה – אין קש"ס משפטי אובייקטיבי‪ ,‬אלא סובייקטיבי‬
‫(פלוני)‪.‬‬
‫קש"ס סטטוטורי – ס’ ‪ 309‬מצבים בהם הקש"ס לא ינותק (אי‬
‫טיפול‪ ,‬טיפול רע‪ ,‬פגיעה עצמית)‪.‬‬
‫‪ -)1(309‬טיפול רפואי רשלני (חסיין‪ ,‬בלקר)‪.‬‬
‫‪ )5(309‬סעיף סל ‪-‬התווספות מעשה‪/‬מחדל של אדם נוסף (לורנס)‪.‬‬
‫חריגים למעשה‪ :‬עבירת החזקה‪ ,‬סטטוס (‪,147‬סילוק‬
‫משפחה)‪ ,‬ומחדל‪.‬‬
‫מחדל (‪18‬ג) –‬
‫'מבחן התנועה הגופנית' – מחדל מוגדר כאי ביצוע תנועות גוף‬
‫(פלר)‪.‬‬
‫אם הפעולה הראשונה היא אי ‪-‬הנעת שרירים‪ ,‬אזי מחדל (קוגלר)‪.‬‬
‫לא מבחן תנועות גוף‪ ,‬אלא הכנסה למצב (קרמיצר ושגב)‪.‬‬
‫אין עונשין על דברים שבלב (הוגנות‪ ,‬יעילות‪ ,‬חירות)‪.‬‬
‫ביקורות – פוגע בחירות‪ ,‬מדרון חלקלק‪ ,‬מציל פוגע‪ ,‬נימוק‬
‫קאנטיאני (שלא מערבים מוסר)‪.‬‬
‫יסוד עובדתי (‪18‬ג)‪ -‬יש להוכיח ‪ 2‬תנאים מצטברים‪:‬‬
‫‪ .1‬הייתה על הנאשם חובת עשה‪ .2 .‬הפר אותה בכך שנמנע מעשייה‪.‬‬
‫יסוד נפשי‪-‬מודעות לכל רכיבי היסוד העובדתי‪ +‬מודעות לנתונים‬
‫היוצרים את החובה לפעול‪.‬‬
‫מקורות החובה לפעול‪:‬‬
‫מחדל ישיר‪ -‬עבירות מנוסחות על דרך מחדל וכוללות "חובת עשה"‬
‫כי מדינה דמוקרטית)‪.‬‬
 ‫הודיע מבעוד מועד לרשויות על העבירה לשם מניעתה או השלמתה‬ ‫עבירות של העמדה בסיכון‪/‬תוצאה בכוח‪ :‬עבירות התנהגותיות ‪ ,‬תוצאה בכוח תהווה נסיבה (שיש בו‬
‫כדי‪ ,‬עלול‪ ,‬סכנה )‪ .‬נותן מענה לאפשרות "למזל" בעבירה תוצאתית‪ .‬בפועל אין תוצאה אך זה מספיק כדי להעמיד‬
‫ועשה כמיטב יכולתו למטרה זו בדרך אחרת‪.‬‬ ‫בסיכון ולהיענש על כך‪( .‬פוט' לפגוע ‪ ,‬סוצקין‪ ,‬פליירים )‬
‫טעות במצב דברים ס'‪34‬יח‪ :‬טענת הגנה‪:‬פטור‪/‬הקלה באחריות פלילית‪ .‬היום‪ :‬הטעות צריכה להיות‬
‫כנה ‪+‬סבירה (כאבן בוחן)‪ -‬חובת הוכחה על הנאשם (משולם ‪-‬לא כנה ולא סבירה)‪ .‬לפני‪ :‬כנה וסבירה‪ .‬לאחר שהוחלט‬
‫שמדובר בטעות כנה (וסבירה כאבן בוחן ) נשפוט את הנאשם מהראייה הסוביי' שלו את הדברים‪ .‬טעות במצב‬
‫החזקה‪ 34 -‬כד‪ :‬ההחזקה יכולה להיות אקטיבית(מעשה) או פסיבית (מחדל)‪ .‬מה המטרה ‪ -‬מניעה‪ ,‬הרתעה‪ ,‬הגנת אינטרס ציבורי‪.‬‬ ‫עובדתי‪ :‬בעובדות (לוי) טעות במצב המשפטי‪ :‬ס' ‪ 34‬יט (אי ידיעת החוק לא פוטרת מעונש) (פסד תנובה‪ ,‬ויסמרק)‪.‬‬
‫עקרון השליטה‪:‬‬ ‫טעות ביסוד הסייג‪( :‬עסלה)‪ :‬אדם הבטוח שיש לו סייג שעומד להגנתו‪ .‬באחריות קפידה‪ :‬אחרי‪ :‬כפוף ל‪ 22‬ב‪ ,‬מוכיח‬
‫(‪ ) 1‬לא מחייב קרבה פיזית‬ ‫טעות בעובדות‪ ,‬לא חייב יסוד נפשי‪ .‬ברשלנות‪ :‬טעות כנה וסבירה ‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬השליטה היא בבחינת המציאות ולא משפטית‬
‫(‪ ) 3‬בלעדיות השליטה( הוכשטט)‪:‬‬
‫ברשות רבים ‪ -‬אין בלעדיות ‪.‬‬
‫שיתוף אופקי (בעל ואישה)‪/‬אנכי (דור ‪-‬מן)‪ -‬יש בלעדיות ‪ ,‬יש שליטה‪.‬‬ ‫האם היה יותר מאחד שהיה מעורב בעבירה?‬
‫ס' ההחזקה מתחלק ל‪2‬‬
‫(‪ ) 1‬רישא=החזקה ממשית‪ :‬יסוד עובדתי‪ :‬החזקה =שליטה‪ .‬יסוד נפשי‪ :‬מודעות ליכולת השליטה‪/‬למהות הנכס המוחזק ‪.‬‬ ‫צדדים לעבירה‪:‬ס' ‪34- 29‬ד‬
‫(‪ ) 2‬סיפא= החזקה קונסטרוקטיבית‪ :‬יסוד עובדתי‪ :‬לפחות אחד מחזיק‪ .‬יסוד נפשי‪ :‬מודעות להחזקה‪ +‬טיב החפץ‪ +‬הסכמה להחזקה‪ -‬כוללת‬
‫הידברות מוקדמת( אבו ‪-‬רקייק‪ ,‬הוכשטט)‬
‫בגלל הקשיים להוכיח יסוד עובדתי‪/‬נפשי‪ :‬חזקת המודעות ‪ -‬אם החפץ נמצא מוחזק‪/‬בשליטתו של אדם תיווצר חזקה שבעובדה כי הוא יודע שהוא‬
‫*עבירות ספציפיות שמחייבות צוותא (שוחד)‪ ,‬אינן נכללות כאן‪.‬‬
‫מחזק( סעד‪ ,‬הוכשטט) חזקת הנוכחות ‪ -‬חזקה על אדם שהיה נוכח עם אחרים שהזחקיו דבר מה אסור‪ ,‬שידע והסכים‪.‬‬
‫מחשבה פלילית מועברת‪ :‬ס'‪( 22‬ג)(‪" ) 2‬אין נפקא מינה אם נעשה מעשה באדם אחר או בנכס אחר מזה שלגביו היה אמור המעשה לעשות" ‪.‬‬
‫שותפות לדרך מחדל – אפשר‪ ,‬אם יש מקור חובה לפעול (חוץ‬
‫הדוקטו רינה של המחשבה הפלילית מועברת עוסקת במקרה שהנזק קרה לאדם או לנכס אחר מזה שלגביו המעשה היה אמור להיעשות‪ .‬אין הבדל בין‬
‫זהות הקורבן המיועד לקורבן בפועל‪.‬‬
‫משידול)‪ .‬קרמניצר ושגב ‪ -‬לא ניתן לבצע באמצעות אחר בדרך של‬
‫הנושא של מחשבה פלילית מועברת חל בטעות בזיהוי והחטאת הפעולה‪ )1( :‬החטאת הפעולה‪ :‬מקרה שבו סתתה הפעולה של העושה מיעדה ופגעה‬
‫באובייקט אחר‪ .‬אני לא טועה בזיהוי ‪ ,‬אבל לא מצליח לפגוע באדם שבו התכוונתי לפגוע‪.‬‬
‫מחדל‪.‬‬
‫(‪)2‬טעות בזיהוי‪ :‬רציתי להרוג את גברי אבל בטעות הרגתי את שלי‪ .‬לשתיהן יש טוסיק חמוד ‪.‬‬
‫המחשבה הפלילית המועברת מאפשרת לנו להחליף בין הקורבנות – הקורבן בפועל והקורבן המיועד‪.‬‬
‫** מבצעים בצוותא איה יכולה להיות עבירת רשלנות‪.‬‬
‫אם לא היה לנו את הסעיף הזה‪ ,‬היינו צריכים להאשים את הרוצח בשתי עבירות – ניסיון לרצח והריגה‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬לא נרשיע ב‪ 2‬עבירות אלא‬
‫בעבירה אחת‪ .‬נרשיע את הרוצח ברצח של הקורבן בפועל‪.‬‬ ‫***יש חוק במאבק ארגוני פשיעה ס’ ‪ 2‬מאחר ואין עובדתי ונפשי (עד‬
‫‪ 10‬שנים)‪.‬‬
‫ענישה – מבוא‬
‫העונש לא בין הפוגע לקורבן‪ ,‬אלא בין הפוגע למדינה (שנער)‪.‬‬ ‫(‪)1‬מבצעים בצוותא ס' ‪(29‬ב)‪-‬‬
‫יסוד עובדתי‪ :‬כרגיל ‪ +‬לא משנה אם ביצוע קטן‪/‬גדול‪ .‬מעגל פנימי ‪-‬‬
‫האם ראוי להעניש? פלטשר – מבחין בין ‪(Wrong doing‬מה אסור‬ ‫"מבחן השליטה הפונקציונלית" כחלק מתכנון העבירה (מורדכי)‪ ,‬וגם‬
‫לעשות)‪ ,‬ובין ‪( accountability‬האם ראוי להעניש אם הוא חולה נפש)‪.‬‬ ‫אם לא נכח פיזית (פלונים )‪.‬‬
‫יסוד נפשי‪(29 :‬ב)‪ ,‬מדקדקים‪ ,‬כפי שכתוב בעבירה‪ .‬נוכיח את היסוד‬
‫גישה מינימליסטית ‪ -‬המדינה צריכה לחתור להפללה מינימליסטית‬ ‫הנפשי של העבירה המקורית על כל אחד בנפרד ‪ +‬מודעות של כל אחד‬
‫ליברלית‪ .‬עקרון הנזק (מיל)‪ .‬אסור לערב מוסר (משכב זכר)‪.‬‬ ‫מהמבצעים שהם פועלים בצוותא‪ .‬חייב לדעת שמבצע בצוותא‪ ,‬גם אם‬
‫עיקרון השיוריות – ענישה פלילית כמוצא אחרון‪.‬‬ ‫באופן ספונטני (בסטיקאר)‪.‬‬
‫האם אפשר להכניס מוסר? דוולין – כן אפשר אם הרוב חושב כך‪.‬‬
‫הארט – חושב שלא (הר ‪-‬שפי)‪.‬‬ ‫(‪)2‬מבצע באמצעות אחר ס'‪(29‬ג)‪ ,‬עבירה נגזרת ‪ -‬אדם משתמש באחר‬
‫והופך לכלי בידיו‪.‬‬
‫תכליות הענישה ‪ :‬תגובה סמכותית‪ ,‬על הפרת חוק‪ ,‬הכרוכה בסבל‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬קטינות‪/‬אי ‪-‬שפיות‪ ,‬העדר שליטה‪ ,‬ללא מחשבה פלילית‪ ,‬טעות‪,‬‬
‫תכלית תוצאתית –‬ ‫כורח‪/‬צידוק‪.‬‬
‫‪ .1‬הרתעה אישית‪+‬כללית (לא בטוח עוזר כי רציבידיזם)‪.‬‬ ‫יסוד עובדתי‪ :‬רכיב התנהגותי (ער לפרטי הרכיב ההתנהגותי ‪ -‬מעשה‬
‫‪ .2‬מניעה (ע"י הרחקה מהחברה‪ ,‬מישל פוקו)‪.‬‬ ‫שגרם למעשה המרכזי)‪.‬‬
‫‪ .3‬שיקום‪.‬‬ ‫אין להטיל על האחר אחריות פלילית‪.‬‬
‫גישה תועלתנית (בנת’אם ובקריה) – מה יעזור לגרום לפושע שהעלות‬ ‫רכיב נסיבתי חייב להיות "אחר" שמבצע‪.‬‬
‫תהיה גדולה מהתועלת?‬ ‫יסוד נפשי‪ :‬יש להוכיח מחשבה פלילית סובייקטיבית ‪ -‬צריך להיות‬
‫תכלית גמול והוקעה (קאנט והגל) – חובה להעניש‪ ,‬בין המדינה‬ ‫מודע שהוא מבצע באמצאות אחר‪.‬‬
‫לאזרח (ולא בין תוהמי)‪ .‬מוריס ‪-‬הזכות להיענש‪.‬‬
‫ביקורות‪ :‬גישה דתית‪ ,‬נקמה‪.‬‬ ‫(‪)3‬משדל ס' ‪ - 30‬עבירה תוצאתית‬
‫עם זאת ההבדל שזה המדינה היא שזה הופך את זה ליותר‪ :‬רציונלי‪,‬‬ ‫המוח מאחורי המבצע‪ ,‬וגורם לו לבצע (אסקין)‪ ,‬בניגוד למסייע שהוא‬
‫חומרת עונש מותאמת‪ ,‬הוקעה כחינוך ציבורי‪.‬‬ ‫מסייע על מנת להקל‪.‬‬
‫יסוד עובדתי‪ :‬צריך להוכיח התנהגות המשפיע על המשודל (בייניש‬
‫תיקון ‪:)2012( 113‬‬ ‫אסקין)‪ .‬נסיבה ‪ -‬צריך להיות מודע שיש מיהו שמשודל על ידו ושהוא‬
‫אלון בליבוביץ’ ‪ -‬גישה יותר מדעית ופחות אקטיביסטית ‪.‬‬ ‫משכנע‪ .‬תוצאה ‪ -‬המשדל הביא את המשודל לידי עשיית עבירה‪ .‬אין‬
‫הגבלת השופט בשק"ד‪.‬‬ ‫צורך להוכיח את הצלחת העבירה‪ ,‬אלא הוכחת הצלחת השידול‪ .‬די‬
‫לפני ‪ :2012‬הש’ יכל לבחור מתחם עונש בן ‪ 0‬למקסימום (פס"ד סעד)‬ ‫בכך שהמשודל התחיל בביצוע (יצא ממתחם ההכנה למתחם הניסיון)‪.‬‬
‫בעיה כי גורם לחוסר שוויון ושרירותיות ‪.‬‬ ‫קש"ס ‪ -‬בין השידול לבין התנהגות המשודל‪ + .‬מבחן האילמלא‪.‬‬
‫עיקרון ההלימה (ס’‪40‬ב) הוא המנחה‪.‬‬ ‫יסוד נפשי‪ :‬ס’ ‪ 30‬מישור הכרתי ‪ -‬מודעות לכול הרכיבים‬
‫שלבים‪:‬‬ ‫העובדתיים (נסיבות גרימת תוצאה וכו’)‪ .‬מישור חפצי – של כוונה‬
‫‪ .1‬קביעת מתחם‪.‬‬ ‫(אפשר לגזור כוונה מהלכת הצפיות)‪ .‬ומספיק להוכיח פזיזות מסוג‬
‫‪ .2‬סטייה של השופט לשם שיקום‪/‬הגנה ציבורית‪.‬‬ ‫קלות דעת אם לא נאמר אחרת‪.‬‬
‫‪ .3‬ענישה – עפ"י רמת צורך ההרתעה ונסיבות אישיות של העבריין‪.‬‬ ‫עונש‪*:‬לפי הדין הכללי ס'‪34‬ד‪:‬דין שחל על מבצע עיקרי חל על משדל‪.‬‬
‫**רצח ‪ -‬לפי לשון החוק עונש חובה מאסר עולם‪ .‬בעקבות ס'‪300‬א‪,‬‬
‫חוק נפגעי עבירה (‪:)2001‬‬ ‫יתכן מצב אבסורד שבו המשדל יקבל עונש חמור יותר מהמבצע‪.‬‬
‫בעיה ‪ -‬הנפגע בכלל לא מעורב בהליך‪.‬‬ ‫(‪300‬א לא חל על המשדל)‪.‬‬
‫‪ .1‬פיצויים (ס’ ‪ – )77‬כדי לאזן בין פיצוי כעונש ופיצוי כתרופה לנפגע‪.‬‬ ‫ניסיון לשידול ס'‪ - 33‬חצי מעבירה העיקרית‪ ,‬גודל העונש יהיה רק‬
‫בבוקובזה (חיות)‪ ,‬נקבע כי ניתן לתת פיצוי גם‪ :‬לנפגעים עקיפים‪,‬‬ ‫בגדר "עוון"‪"/‬פשע‪.‬‬
‫מקרבה ראשונה‪ ,‬ולא רק בעבירות המתה‪.‬‬
‫*אפשר להמשיך הליך במשפט אזרחי‪.‬‬
‫‪ .2‬זכות לדעת על התקדמות ההליך‪.‬‬ ‫(‪)4‬מסייע ס'‪ -31‬תרומה עקיפה ומשנית‪ .‬מעגל חיצוני של העבירה‬
‫‪ .3‬הבעת עמדה והסדר טיעון בעבירות מין ואלימות‪.‬‬ ‫(ברק)‪.‬‬
‫‪ .4‬ענישה – מכתב אישי שיוקרא לשופט ותזכיר קורבן ע"י חוות דעת‬ ‫רכיב התנהגותי‪ :‬עשה מעשה שתרם לעבירה בין פיזי ובין רוחני‬
‫מקצועית במין ואלימות‪ .‬לעיתים ניתן פיצוי לקורבן בהליך פלילי‬ ‫(פלונית)‪ .‬לא ניתן להרשיע ללא תחילת מעשה העבירה‪.‬‬
‫כחלק מתהליך הענישה (סולדברג)‪.‬‬ ‫סיוע על דרך של מחדל ‪( -‬חשין בויצמן)‪ -‬יש צורך במקור חובה ייתכן‬
‫שיבוא מהפסיקה (למשל מאבטח בנק)‪.‬‬
‫האם יש קושי לפרש את החוק?‬ ‫רכיב נסיבתי‪( :‬א)" לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה" ‪-‬מעשה‬
‫פרשנות – לפני תיקון ‪- 39‬קוראים עפ"י פרשנות מצמצמת כפי שאפשר‬ ‫לאחר העבירה אינו נחשב סיוע‪.‬‬
‫להבין מתוך הטקסט‪.‬‬ ‫*אין צורך בקש"ס עבירה התנהגותית‪.‬‬
‫אחרי ‪ 39‬פרשנות תכליתית ומקלה ‪34‬כא (מזרחי‪ ,‬ברק)‪.‬‬ ‫יסוד נפשי‪:‬‬
‫‪ . 1‬יש להבין מה תכלית החוק‪.‬‬ ‫מישור הכרתי‪( :‬א) מודעות לכל רכיבי היסוד העובדתי ‪ +‬מודעות‬
‫‪ . 2‬אם יש התלבטות עפ"י הפרשנות המקלה ביותר‪.‬‬ ‫שמתנהג כמסייע‪ ,‬מודעות שהעבריין הראשי רוצה לבצע עבירה‪.‬‬
‫אפשר להשתמש בהלכת הצפיות להוכיח מטרה‪ .‬כלומר האם יש‬
‫וודאות קרובה למטרה‪.‬‬
‫עונש ‪-‬ס'‪ 32‬מחצית מעונשו של המבצע העיקרי אלא אם נקבע‬
‫בסעיפים אחרת‪.‬‬

‫הבחנה בין מבצע בצוותא למסייע ‪ -‬כמה תכנן מראש? "אינטואיציית איך נסווג עבירות?‬
‫עבירה תוצאתית ‪ -‬התנהגות שהובילה לתוצאה (כנראה רעה)‪.‬‬ ‫העונש" (חשין)‪ .‬מבחן השליטה הפונקציונלית (ברק) ‪-‬עיקרי לאחר‬
‫רמזים ‪ :‬״לידי״ שאחריה תגיע התוצאה‪ ,‬חבלה‪ ,‬המתה‪ ,‬פציעה=‬ ‫התיקון‪( ,‬בתוך מעגל‪/‬מחוץ מעגל)‪.‬‬
‫תוצאתית‪.‬‬ ‫הבחנה בין משדל למסייע – המשדל הוא המוח‪ ,‬המסייע הוא התומך‪.‬‬
‫עבירה תוצאתית מסוג מטרה ‪-‬‬ ‫יש לבדוק מהי רמת ההשפעה על המבצע בפועל (אסקין)‪.‬‬
‫ס׳ ‪376‬ב ‪-‬הגורם‪ ,‬לעזוב את המדינה במטרה להעסיק בזנות‪.‬‬
‫גרימה ‪-‬התנהגות‪ ,‬לעזוב ‪-‬תוצאה‪ ,‬במטרה להעסיק ‪-‬מטרה *חריג מאוד‪.‬‬ ‫אחריות נגררת (עבירה שונה‪/‬נוספת) ‪34‬א‬
‫עבירה התנהגותית רגילה ‪ -‬לא נדרשת הוכחת תוצאה (רק יסוד‬ ‫חייב מודעות סבירה לקרות התוצאה ‪ -‬אם אין‪ ,‬אין עבירה‪.‬‬
‫עובדתי)‪ .‬״שיש בו כדי״‪ ,‬״ויש בו כדי״‪ ,‬״יש אפשרות״ ‪ -‬לא מתייחס על‬ ‫יסוד עובדתי‪ :‬רגיל ‪ +‬אם היו מודעים לעבירה ולא עשו כלום‪ ,‬כאילו‬
‫מטרת הנאשם אלא על האובייקט המדובר‪* .‬לשים לב שמילים אלו‬ ‫ביצעו בצוותא (בסטיקאר)‪.‬‬
‫אין בהם להביא לכדי תוצאה‪ ,‬כיוון שלא נדרשת תוצאה אלא כזאת‬ ‫יסוד נפשי‪ :‬אם לא ידעו על העבירה הם רשלנים כי האדם הסביר היה‬
‫שבפוטנציאל (ודאות קרובה) להביא לתוצאה (עדיין לבדוק שלא‬ ‫יודע‪.‬‬
‫מדובר במילים אלו בסוג מטרה)‪.‬‬ ‫ענישה‪ :‬מבצעים בצוותא ‪ -‬יישאו באחריות העבירה המלאה‪ ,‬אלא אם‬
‫עבירה התנהגותית מסוג מטרה ‪ -‬״לשם״‪ ,‬״כדי״‪ ,‬״מטרה״‪ ,‬״בכוונה״‪,‬‬ ‫היא עבירת כוונה ואז הם יהיו בגדר אדישות‪.‬‬
‫״התכוון״ רומז שמדובר במטרה‪ ,‬מעשה מתוך מטרה‪ .‬ס׳ ‪ - 133‬עושה‬ ‫המסייע והמשדל ‪-‬יורשעו רק אם כתוב בעבירה רשלנות‪.‬‬
‫מעשה לשם המרדה‪ .‬מוכחים במישור החפצי את המטרה‪.‬‬ ‫ביקורת על תיקון ‪ – 39‬אין אחריות לכולם‪ ,‬חבל‪ .‬אין עיקרון אשם כי‬
‫עבירה התנהגותית מסוג מניע ‪ -‬מוכחים במישור החפצי את המניע‪.‬‬ ‫לא היה מודע‪ ,‬חבל (סילגדו)‪.‬‬

‫פטור עקב חרטה‪:‬‬

‫מבצע עיקרי (‪:)28‬‬
‫יסוד עובדתי ‪ :‬חדל מהשלמת המעשה‪/‬מנע‪" .‬חפץ נפשו בלבד"‪ .‬מתוך‬
‫חרטה (פלוני)‪.‬‬
‫יסוד נפשי‪ :‬להיות מודע שחדל ושתורם למניעה‪ .‬יוענש רק על מה‬
‫שנעשה כבר‪.‬‬
‫מסייע ומשדל (‪ :)34‬אם מנע ופסק את הפעולה ובדרך הטובה ביותר‪,‬‬
‫יהיה חייב רק על עבירות שנעשו כבר‪.‬‬
‫נטל ההוכחה צריכה להיות מעל ‪ 51%‬ועל הנאשם‪.‬‬