‫עו"ד יניב לוזון‬ ‫‪-‬תרגול‬

‫דיני נזיקין ת‬

‫דיני נזיקין – תרגול‬

‫עו"ד יניב לוזון‬

‫כתב‪ :‬ערן וגה‬

‫‪eranvega@walla.com‬‬

‫תוכן‬
‫תוכן‪1...............................................................................................................‬‬
‫מטרדים ‪2......................................................................................................‬‬
‫מטרד ליחיד‪2..............................................................................................‬‬
‫מטרד לציבור ‪2...........................................................................................‬‬
‫רשלנות ‪3..................................................................................................‬‬
‫הפרת חובה חקוקה‪3.......................................................................................‬‬
‫רשויות ציבוריות‪4.........................................................................................‬‬
‫נזק נפשי כתוצאה מרשלנות‪4...............................................................................‬‬
‫רשלנות של בעל ומחזיק מקרקעין‪5.................................................................‬‬
‫אחריות רשות ציבורית ‪5................................................................................‬‬
‫קשר סיבתי‪6.....................................................................................................‬‬
‫אחריות שילוחית‪7...........................................................................................‬‬
‫אחריות של מעביד‪7.....................................................................................‬‬
‫עוולת התקיפה‪8..............................................................................................‬‬
‫טיפול רפואי‪8..............................................................................................‬‬
‫התיישנות‪9........................................................................................................‬‬
‫תשלום תכוף בתאונות דרכים‪10.........................................................................‬‬
‫תשלומים עיתיים בנזיקין ובתאונות דרכים‪10......................................................‬‬
‫שיקלול פיצויים‪10........................................................................................‬‬

‫ישנן עוולות מסגרת שאינן מוגדרות בחוק דוגמת עוולת הרשלנות וישנן עוולות ספציפיות‬
‫פרטיקולאריות דוגמת כליאת שווא שהן נקודתיות‬

‫פקודת הפרשנות מאנגליה וכללי הפרשנות האנגליים מנחים וכללי הפרשנות הישראלים‬
‫מחייבים‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫עו"ד יניב לוזון‬ ‫‪-‬תרגול‬
‫דיני נזיקין ת‬

‫לעומת דיני עונשין שצריך להוכיח מעל לכל ספק סביר בנזיקין ישנו מאזן הסתברויות‬
‫וצריך להוכיח מעל ‪50%‬‬

‫מטרדים‬
‫עוולות המטרדים הן עוולות פרטיקולאריות בתוך כלל העוולות‪.‬‬

‫ישנם מטרדים ליחיד )סעיף ‪ (42‬ומטרדים לציבור )סעיף ‪(42‬‬

‫מטרד ליחיד‬
‫עוולת מטרד ליחיד הינה עוולה כללית המתייחסת לפגיעה בזכות מקרקעין של היחיד‪.‬‬
‫עוולת מטרד לציבור לא קשורה כלל לעוולת מטרד ליחיד ואינה קשורה לפגיעה‬
‫במקרקעין )פרופ' קרצ'מר(‪ .‬המשותף לעוולות אלו הוא שהן מתמשכות לעומת עוולות‬
‫נזיקיות אחריות שהן בדרך כלל חד פעמיות ומקומיות‪.‬‬

‫הגישה הכלכלית חותרת לפיצוי כספי שיפתור את הבעייה ולא צוו כפי שניתן בפס"ד‬
‫אתא ‪ .‬הסעדים שעומדים לרשות הנפגע הם לפעמים צו עשה מניעה או סעד כספי‪ .‬סעיף‬
‫‪ 74‬מונה ‪ 4‬תנאים מצטברים שנדרשים בכדי לקבל צו מניעה‪ (1 ,‬שאין בו התעמרות‬
‫לפוגע‪ (2 ,‬שלא ניתן להעריך בכסף‬

‫ניתן גם לשלב סעדים )השופט שמגר בפס"ד זה(‪.‬‬

‫עוולת מטרד ליחיד היא הרחבה של דיני הקנין דהיינו שניתן לפגוע בלי השגת גבול‪.‬‬
‫הדגש על האינטרס המוגן ולא על המעשה הפוגע ולכן אף אם הפוגע עשה את כל‬
‫המאמצים להמנע מפגיעה הדבר יחשב למטרד‪, ,‬‬

‫בפס"ד סוצרסקי נ' סנדלר עלתה השאלה האם גם שוכר יכול לתבוע בגין עוולת‬
‫המטרד‪ ,‬ונקבע שכמו באנגליה שהיא מקור החוק יחול דין שוכר כדין בעלים‪.‬‬

‫המזיק יכול להזיק הן בפעולה בגופו הן בעסקו )עסק עם לקוחות ורעש‪ ,‬ריח וכדו'( הן‬
‫מקרקעין התפוסים בידו‪.‬‬

‫במטרד ליחיד ההפרעה צריכה להיות מהותית ומשמעותית ולא חולפת וב ע"א ‪44/76‬‬
‫אתא חברה לטקסטיל בע"מ נ' שוורץ נאמר שיתכן שגם פגיעה זמנית תוגדר‬
‫כעוולה‪ ,‬אך נצרכת בה עוצמה יותר משמעותית‪.‬‬

‫המטרד צריך לפגוע בשימוש הסביר של המקרקעין ויש לבחון האם השימוש של התובע‬
‫מתאים לאופי הסביבה‪.‬‬

‫לפעמים ינתן צו מניעה לפני קרות הנזק‪.‬‬

‫צו מניעה ינתן כשלא ניתן להסתפק בתרופה אחרת‪ ,‬ובפסה"ד הנ"ל התעלם ביהמ"ש‬
‫משיקולים כלכליים והעדיף לתת צו מניעה‪ .‬כיום רווחת גישה כלכלית המעדיפה מתן‬
‫פיצויים והמשכת קיום העסק על פני צו סגירה לעסק‪.‬‬

‫מטרד לציבור‬
‫משפטית"‬ ‫"מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה‬
‫לפי פרופ' קרצ'מר צריך להוכיח שהמעשה אינו סביר ולפי חשין מספיק להוכיח שאין הוא‬
‫כדין‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫עו"ד יניב לוזון‬ ‫‪-‬תרגול‬
‫דיני נזיקין ת‬

‫חובה משפטית היינו חובה חקוקה אפילו מתוך דיני הנזיקין‪ ,‬לעומת עוולת הפרת חובה‬
‫חקוקה שעוסקת בעוולות שמקורן דווקא מחוץ לפקנ"ז‪.‬‬

‫אין צורך בהכרח שאנשים רבים יפגעו‪ ,‬והוא הדין כשהמטרד ברשות הרבים וישנה דעה‬
‫שמטרדים רבים של יחידים יחשבו למטרד לציבור‪.‬‬

‫במטרד לציבור אדם פרטי לא יכול לתבוע אלא אם הוא נפגע בנזק ממון מהמטרד‪ ,‬רק‬
‫היועמ"ש הוא שיכול לתבוע‪ .‬גם גופים ציבוריים כמו עירייה לא יוכלו לתבוע‪ .‬המקור לזה‬
‫הוא ההיסטוריה של הסעיף כעניין פלילי‪ ,‬אולם ניתן יהיה לתבוע דרך החוק למניעת‬
‫מפגעים סביבתיים אף כשאין נזק ממון‪.‬‬

‫רשלנות‬
‫בחובת זהירות מושגית יש לנסות ולפרט ולהכניס את המזיק את הניזוק ואת סוג הנזק‬

‫הפרת חובה חקוקה‬

‫עוולה זו בסעיף ‪ 63‬לפוקדת הנזיקין הינה עוולה כללית‪ .‬החובה החקוקה האמורה הינה‬
‫חוק חוץ נזיקי‪ ,‬הסעד יהיה עפ"י פקודת הנזיקין‪.‬‬

‫היסודות ‪:‬‬

‫חוק חיצוני‬ ‫•‬

‫שנועד לטובת הניזוק‬ ‫•‬

‫המזיק הפר את החיקוק‬ ‫•‬

‫ההפרה גרמה נזק‬ ‫•‬

‫הנזק הוא מסוג הנזק אליו התכוון החיקוק‬ ‫•‬

‫שהחיקוק לא התכוון לשלול את התרופה נזיקית‬

‫הנורמה צריכה להיות בחיקוק ונראה שגם חיקוק פלילי יעניק סעדים נזיקיים‪.‬‬

‫הפרת חובה בדווקא ולא אפשרות כמו שעלה בפס"ד גרובנר שנידונה האפשרות של‬
‫העירייה למנות פיקוח על הגנים ונקבע שזו אפשרות ולא חובה ולכן לא תוטל חובה כזו‪.‬‬

‫תקנון וולונטרי של ועד בית של שכנים שהוא דיספוזיטיבי לא יחשב לחובה חקוקה אלא‬
‫אם השאירו את התקנון הקבוע בחוק המקרקעין‪ .‬כמו"כ בתקנון של עמותות אם חברי‬
‫העמותה כתבו תקנון חדש הדבר לא יחשב לחובה חקוקה‪.‬‬

‫"בחיקוקים שנועדו להגן על הניזוק" אך אם החיקוק בא להגן על כלל הציבור לא יהיה‬

‫ניתן לתבוע את המזיק‪ .‬מסיבה זו דחה בימ"ש באנגליה תביעה בטענה של הפרת חובה‬
‫חקוקה של תקנות התעבורה‪ .‬אולם בארץ בע"א ‪ 335/80‬בריגה נ' מוצטפא אמר‬
‫השופט באך באוביטר שניתן לתבוע עפ"י תקנות התעבורה בשל הפרת חובה חקוקה‪.‬‬
‫אולם במקרה של טרקטור שעלה על כביש מהיר נקבע שלא ניתן לתבוע מפני שהאיסור‬
‫נועד להסדיר את מהירות התנועה ולא שלא להגן על ניזוק זה‪.‬‬

‫לגבי עדות שקר לא ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקה כיוון שזו חובה ציבורית ולא חובה‬
‫לאדם מסויים‪ .‬סיבה נוספת היא הרצון לעודד אנשים להעיד‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫עו"ד יניב לוזון‬ ‫‪-‬תרגול‬
‫דיני נזיקין ת‬

‫בפס"ד רקובר נידון אדם שטען לפגיעה ברגשותיו וטען לקיומה של חובה חקוקה של חוק‬
‫שעות עבודה ומנוחה‪ ,‬וביהמ"ש דחה את הטיעון מפני שחוק שעות עבודה ומנוחה נועד‬
‫לטובת העובדים ולא במטרה להגן על האזרחים‪.‬‬

‫בהפרת החובה תתכן הפרה שלא סבירה ??‬

‫אם הנזק שנגרם הוא לא מאותו סוג הנזק עליו דיבר המחוקק לא יוטל פיצוי‪.‬‬

‫בפס"ד בריגה האמור עובד שתה מברז מים ובא עובד אחר ושפך עליו סיד מבור סיד‬
‫סמוך ועלתה הטענה של חובה חקוקה של חוק של הרחקת סיד ממים וביהמ"ש קבע‬
‫שמטרת החוק היא שלא ישתו סיד ולא שלא ישפכו זה על זה‪.‬‬

‫רשויות ציבוריות‬
‫בעבר‪ ,‬בפס"ד גרובנר היה מקובל שלא ניתן להטיל אחריות נזיקית על רשויות ציבוריות‬
‫משום שההנחה היתה שכשמדובר בעניין ציבורי הסעד יהיה ציבורי ומינהלי‪ ,‬ולא נזיקי של‬
‫הפרת חובה חקוקה‪ .‬אולם בע"א ‪ 145/80‬ועקנין נ' המועצה המקומית‪ ,‬בית‬
‫שמש שונתה ההלכה בעניין זה ונקבע שגם לגבי רשות ציבורית ניתן לתבוע בשל הפרת‬
‫חובה חקוקה‪.‬‬

‫נזק נפשי כתוצאה מרשלנות‬

‫בעולם נזק נפשי נחשב לנזק ובכלל זה מחלת נפש‪ ,‬נזק נפשי פיסיולוגי‪ .‬נזק נפשי רציני‬
‫להבדיל מפגיעות נפשיות קלות שהאדם יכול להתגבר בכוחות עצמו‪.‬‬

‫בישראל הדרישות מקלות בהגדרת נזק נפשי‪ .‬חוק הפלת"ד כולל במפורש את הפגיעה‬
‫והנזק הנפשי‪.‬‬

‫בפס"ד באנגליה בית הלורדים קבע פיצויים לאמא של בת שנפגעה בתאונת דרכים‬
‫וביהמ"ש בחן את מבחן הצפיות ודן האם האדם הסביר היה צופה את הנזק‪ .‬אך לא צריך‬
‫צפיות של מחלת נפש מסויימת אלא צפיות של מחלת נפש כללית‪ .‬בפס"ד זה דרש‬
‫ביהמ"ש באנגליה קרבה בדרגה א‪ ,‬ונדרש זעזוע עצבים וכמו"כ נדרשת קרבה למקום‬
‫התאונה במקום ובזמן ושמיעה בטלפון לא תטיל אחריות נזיקית אלא בעיקר מראה עיניים‪.‬‬
‫ויש לבחון את המדיניות המשפטית‪.‬‬

‫בעבר‪ ,‬בהלכת נדיר משנות ה‪ 50-‬נקבע שנדרש ביטוי פיזי לפגיעה ואם לא כן לא יהיה‬
‫ניתן לקבל פיצויים‪.‬‬

‫השיקולים היו שלא ניתן להפוך את הנזק לפיצוי ממוני‪ .‬נימוק שלא להקל בפיצויים על‬
‫פגיעת נפש היא התחזות‪ .‬נימוק נוסף הוא ספקנות לגבי חוו"ד המקצועיות‪ .‬הצפת תביעות‪,‬‬
‫והכבדת הנטל על המזיק בכדי למנוע את הנזק‪ .‬הכבדת נטלת הנזק של הביטוח על‬
‫הציבור‪.‬‬

‫בעבר לא היה ניתן לתבוע בגין פגיעה במעגל השני של הנפגע ונקבע שיש לבחון זיקה‬
‫גאוגרפית זיקה של זמן זיקת קשר עין של התובע לנפגע‪ .‬ולאור זה גם אם הנפגע במעגל‬
‫השני לא היה נוכח באירוע עצמו אם הוא הגיע מידית למקום בו נמצאים הנפגעים או‬
‫למקום התאונה הוא יקבל גם פיצוי אך לא מעבר לכך‪ .‬בעבר בנזק נפשי היה ניתן לתבוע‬
‫רק אם היה גם נזק ממוני‪/‬גופני‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫עו"ד יניב לוזון‬ ‫‪-‬תרגול‬
‫דיני נזיקין ת‬

‫כיום בהלכת גורדון נקבע שגם הטרדות ואי נוחות יכולים להביא לפיצויים‪ .‬אין צורך בנזק‬
‫ממוני‬

‫בהלכת אלסוחה נידונו הוריו של ילד שנפצע בתאונת דרכים ומת לאחר ‪ 24‬יום‪ .‬ונקבע‬
‫שניתן לחייב בפיצויים בני משפחה שהגיעו לאחר האירוע ויתכן אף לחייב בפיצויים בן‬
‫משפחה שראה בתקשורת את האירוע‪.‬‬

‫שיקולי מדיניות הבטחת חופש הפעולה מול השמירה על גוף האדם‪ ,‬השפעת הפסיקה‬
‫על דרך ההתנהגות של הציבור‪ ,‬ושיקולים של מעמסה כספית‪.‬‬

‫יש לנתח את חובת הזהירות כלפי הנפגע המשני‪.‬‬

‫ישנו חשש למעגל נפגעים גדול והחשש הוא לנטל על כתפי המזיק ועל מערכת המשפט‪,‬‬
‫והפתרון להשתמש במדיניות משפטית ולהבחין בין קרוב משפחה לנוכחים זרים‪ .‬אך בארץ‬
‫ביהמ"ש חופשי להכיר בנזק של נפגעים במעגל רחב יותר מעבר לקרבה המשפחתית‬
‫בדרגה א‪.‬‬

‫במקרה של פגיעה מתגלגלת באנגליה נדרש הלם מידי אולם לפי הפסיקה הישראלית גם‬
‫בנזק מתמשך ניתן לתבוע אך נצרך שהנזק יהיה גבוה ומשמעותי יותר‪.‬‬

‫רשלנות של בעל ומחזיק מקרקעין‬

‫האחריות היא עפ"י סעיף ‪ 37‬הן על בעל והן על המחזיק‪-‬שוכר של המקרקעין‪ .‬בעבר לפני‬
‫סעיף ‪ 37‬הוגדרו ‪ 3‬רמות אדם ששילם כסף כדי להכנס למקרקעין שיש אחריות רבה‬
‫כלפיו‪ ,‬אדם שנכנס כאורח‪ ,‬ומסיג גבול שאחריותו הפחותה‪.‬‬

‫למרות המשתמע בלשון הסעיף "בשל מצבם של המקרקעין" שמדובר על הזיקים‬

‫פאסיביים עפ"י הפסיקה תחול גם אחריות על נזק אקטיבי שארע בתוך החצר דוגמת כלב‬
‫שנשך‪,‬‬

‫בכניסה בתום לב יחול חיוב וישנו ויכוח האם הכוונה היא תום לב דהיינו העדר כוונה‬
‫לעשות עוולה או פעולה מזיקה וישנו פרוש אחר שהכוונה היא שמדובר באי‪-‬ידיעה שזוהי‬
‫חצר של אדם אחר‪.‬‬

‫הסיבה שנדרש תום לב היא בכדי שלא יהיה חוטא נשכר‪,‬‬

‫סעיף זה עוסק בחובה המושגית ויש לבחון לאחר מכן את סעיף ‪ 35‬כסדרו חובה מושגית‬
‫קונקרטית‪.‬‬

‫ע"א ‪ 500/82‬עציוני נ' עזקר בע"מ דן בגניבה מחדר קירור שהושכר חובת משכיר‬
‫באחריות על רשלנות של גניבת בשר וביהמ"ש דן‬

‫יש לנתח בחובת הזהירות המושגית ניתוח ספציפי ככל היותר אך עדיין לא ניתוח קונקרטי‬
‫ממש‪,‬‬

‫בחובת זהירות מושגית יש לנסות ולפרט ולהכניס את המזיק את הניזוק ואת סוג הנזק‬

‫יש להעלות שקולי מדיניות האם השליטה על הסיכון ביד המשכיר והאם המשכיר יכל‬
‫לבטח את המושכר‪ ,‬האם זה לא מגדיל את המעמסה על כתפי המשכיר שוכר‪.‬‬

‫אחריות רשות ציבורית‬

‫באנגליה אין אחריות על הרשות הציבורית מפני שהדבר נמצא תחת ידי המלך וכך זה‬
‫במשפט העברי לפחות על חלק מהמלכים אולם באנגליה החוק שונה ב‪ ,1947-‬בארץ‪,‬‬

‫‪5‬‬
‫עו"ד יניב לוזון‬ ‫‪-‬תרגול‬
‫דיני נזיקין ת‬

‫עם קום המדינה‪ ,‬לא הוטלה חובת נזיקין על המדינה‪ ,‬ושיקולי המדיניות הם החשש מריבוי‬
‫נפגעים ותביעות נגד המדינה‪ .‬ב‪ 1952-‬נקבע בחוק הנזיקין האזרחיים )אחריות המדינה(‬
‫שיש למדינה אחריות נזיקית ככל גוף מאורגן‪.‬‬

‫שיקולי המדיניות להטיל חיובה על המדינה הם שהמדינה היא כיס עמוק ותחלק את הנזק‬
‫לשאר האזרחים‪ .‬גם העקרון של שוויון בין המדינה והאזרחים בפני החוק וכן כך תהיה‬
‫אחריות רבה על פקידי המדינה ועובדיה‪ .‬הדברים אמורים רק בהפעלת סמכויות כמדינה‬
‫ולא כאזרח כמו רכישת מוצרים וכדו' אלא בהפעלת סמכות שלטונית דוגמת מתן רשיונות‪.‬‬

‫ישנה אחריות אישית כשנשא התפקיד הוא בכיר ונושא משרה ציבורית מסויימת‪ ,‬וישנה‬
‫אחריות שלוחית של עובדים זוטרים יותר‬

‫בפס"ד סוהן שעוסק בשוטר שלא בדק במעבר גבול משדה התעופה נקבע שמוטלת‬
‫אחריות גם במחדל שנובע מחובה‪ ,‬ובמחדל האחריות תהיה אישית‪ ,‬ורק דברים שבשיקול‬
‫דעת נמצאים בחובה שילוחית‪.‬‬

‫הטלת חובה צריכה להיות מפורשת בכדי להפוך לאחריות אישית‪,‬‬

‫גם כאן יש לבחון חובת זהירות מושגית וגם כאן יש לחתור לשאלה הספציפית יותר‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן יש לבחון צפיות טכנית ונורמטיבית‬

‫חובת זהירות מושגית יש לבחון את גודל הנזק יש לבחון האם היה למדינה מה לעשות‪,‬‬
‫מהו הערך החברתי שיכל למנוע את הסיכון‪ ,‬יש לבחון מהם השיקולים שלא להטיל‬
‫אחריות על רשויות שלטוניות‪ ,‬טענה שאין חובה של המדינה כלפי כל יחיד ויחיד אלא‬
‫כלפי כלל הציבור‪ ,‬הצפת תביעות‪ ,‬עקרון הפרדת הרשויות ‪.‬‬

‫קשר סיבתי‬
‫הקשר הסיבתי נבחן בשני הקשרים‪ ,‬האחד בשאלת עצם האחריות של המזיק לנזק‪,‬‬
‫והשני בשאלת גובה הפיצוי‪ .‬בחלק מהעוולות מופיע הצורך בקש"ס בגוף העבירה‪ ,‬והקשר‬
‫הסיבתי אף מופיע בסעיף ‪ .64‬בקשר הסיבתי לא יבחנו שיקולים סביבתיים דוגמת עייפות‬
‫החומר וכדו' אלא רק הגורם האנושי הוא שיבחן‪ .‬עפ"י תורת שוויון הגורמים המבחן‬
‫הראשון לקש"ס עובדתי הוא מבחן האילמלי‪ .‬מבחן נוסף בעניין הוא מבחן עודף‬
‫ההסתברות שמופיע בע"א ‪ 285/86‬נגר נ' וילנסקי בעניינו של רופא שהורה לא‬
‫לפנות לבי"ח ילדה שבלעה חומר כימי ונשאלה השאלה האם בבי"ח היו מצילים אותה‬
‫והתשובה היא שכיוון שיש עודף הסתברות שבביה"ח היתה ניצלת נטיל אחריות על‬
‫הרופא‪ .‬גם במקרים שאין קשר סיבתי לפי מבחן האלמלי ניתן להוכיח קשר לפי מבחן‬
‫הדיות‪ ,‬כגון כששנים ירו על אדם‪ ,‬לפי מבחן האלמלי הם פטורים‪ ,‬משום שהשני היה פוגע‬
‫בו‪ ,‬אולם לפי מבחן הדיות כיוון שדי לפגוע בניזוק גם באמצעות מעשהו של הראשון ניתן‬
‫להטיל עליו אחריות‪ .‬בשלב הראשון יש לבחון מבחן האלמלי ולאחר מכן במבחן הדיות‪ .‬גם‬
‫כשישנו מבחן הדיות אם בא נזק נוסף שאינו בר חיוב לא יחול חיוב מפני שהנזק השני‬
‫בולע את הנשק הראשון‪ .‬בע"א ‪ 248/86‬עיזבון חננשוילי נ' רותם חברה‬
‫לביטוח בע"מ אדם נפצע ואח"כ נהרג‪ ,‬והאירוע השני לא היה קשור לראשון ונקבע‬
‫שהמזיק הראשון לא צריך לשלם אלא עד התאונה ובין אם הניזוק השני בידי שמים ובין‬
‫אם האירוע השני הוא בר חבות‪ .‬כלומר יש כאן אחידות בין נזק בידי שמים לנזק בר חבות‪.‬‬
‫והסיבה לכך היא משום שמחייבים את המזיק השני עבור הסיבה שהוא לא יוכל לתבוע את‬
‫הנזק הראשון‪ .‬ואף אם הכיס העמוק הוא של המזיק הראשון לא יחייבו אותו‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫עו"ד יניב לוזון‬ ‫‪-‬תרגול‬
‫דיני נזיקין ת‬

‫בעבר נהגה הלכת גבריאלי לפיה לא גובים כסף עבור הכנסות של אדם שנפטר‪ .‬כיום על‬
‫פי הלכת השנים האבודות מחייבים את ההכנסות של השנים האבודות‪ .‬החישוב של‬
‫השכר הוא או לפי שכרו הספציפי או לפי השכר הממוצע במשק וכופלים אותו באחוזי‬
‫הנכות של אדם זה ‪X12 X‬כל השנים עד הפנסיה‪.‬‬

‫המושג תקופת הביינים בעניין זה משמעות התקופה שבין התאונה השניה ועד סוף החיים‪.‬‬

‫קש"ס משפטי נגזר משיקולי מדיניות משפטית‪.‬‬

‫ויש לבחון גם את מבחן הסיכוי‪.‬‬

‫אחריות שילוחית‬
‫‪-‬אחריות למעשה הזולת )סעיפים ‪ 11-16‬לפקנ"ז(‬

‫לשלוח ישנה אחריות אישית ולמשלח ישנה אחריות שילוחית‪ .‬האחריות אינה נחשבת‬
‫לעוולה עצמאית‪.‬‬

‫האחריות השילוחית הינה אחריות מוחלטת‪,‬‬

‫עלינו לבחון מיהו השולח ומה היקף האחריות‪.‬‬

‫ניתן לתבוע הן את השלוח והן את השולח ובמקרים שלא ניתן לתבוע את השלוח מסיבה‬
‫מהותית לא יהיה ניתן לתבוע את השולח‪ .‬כגון פטור של הסתכנות מרצון יפטור את שניהם‪.‬‬
‫אך אם הפטור הוא דיוני )התיישנות( זה לא יפטור את השולח‪ .‬אם תבעו את השליח לא‬
‫יחשב מעשה ב"ד כלפי המשלח‪,‬‬

‫אדם יכול לשאת באחריות אישית ושילוחית כשהוא גם שולח וגם מבצע‪.‬‬

‫סעיף ‪ 14‬בפקנ"ז אחריות של שולח על מעשה שלוח‪ .‬יסודות העוולה‪:‬‬

‫שהשלוח אינו עובד או קבלן‪ ,‬שהעוולה בוצעה במסגרת השליחות ולא במנותק ממנה עפ"י‬
‫מבחן האינטרס‪ .‬פעולת השלוח יכולה להעשות בתמורה או שלא בתמורה‪.‬‬

‫אחריות שילוחית יכולה לחול על כמה משלחים‪.‬‬

‫אחריות של מעביד‬
‫היסודות הם‪:‬‬

‫שהעובד ביצע עוולה‬ ‫•‬

‫שמתקיימים יחסי עובד מעביד; המבחנים בעניין זה הם מבחנים של פיקוח ושליטה‬ ‫•‬
‫)ארגונית( מוחלטת )סעיף ‪ 2‬הגדרת "מעביד"(‪ .‬בסעיף זה נאמר גם שלמעביד אין‬
‫אחריות כזו כלפי ישות אחרת‪ ,‬אולם בקודקס החדש הדבר שונה והותאם למבחן‬
‫המשולב שמקובל בדיני עבודה‪.‬‬

‫שהעוולה בוצעה תוך כדי עבודה וחלק מביצוע העבודה –השיקול הוא האחריות‬ ‫•‬
‫הארגונית‬

‫השיקולים הם שהמעביד הוא שנהנה יוזם ומרוויח מהעבודה‪ .‬העבודה מקדמת את‬
‫האינטרסים שלו‪ .‬המעביד גם מהווה בדרך כלל כיס עמוק יותר‪ .‬שיקול נוסף הוא שיקול‬
‫של יצירת הרתעה אצל המעביד‪ .‬ישנה גם גישת הצדק החלוקתי‪ .‬כמו"כ משיקולי נוחות‬
‫חברתית ויעילות קל יותר לתבוע חברה‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫עו"ד יניב לוזון‬ ‫‪-‬תרגול‬
‫דיני נזיקין ת‬

‫בעבר היה פטור מעוולות הנגישה והתקיפה אך כיום בכל העוולות ישנה אחריות שילוחית‪.‬‬

‫העובד לא יכול לבקש מהמעביד לקחת אחריות בשל האחריות השילוחית שלו‪.‬‬

‫גם בעובד של שני מעבידים תבחן האחריות על פי מבחן הפיקוח והשליטה‪.‬‬

‫לפי סעיף ‪)13‬ב( עובד שביצע את העבודה בדרך שונה מזו שהמעסיק הטיל עליו לא ינתק‬
‫בכך את אחריות המעביד מפני שאופן הביצוע לא מנתק את האחריות השילוחית‪.‬‬

‫הסעיף אומר שאם הביצוע נעשה כחלק מהתפקיד הרגיל של העובד‪ ,‬אף אם תוך‬
‫ביצוע לא נאות הוא ישתייך למכלול של הביצוע‪ .‬אך אם זו עבודה של עצמו לא תוטל‬
‫אחריות על המעסיק‪ .‬יש הבדל גם בין סטייה קלה לסטייה גדולה מהמכלול של העבודה‪.‬‬

‫החוק הינו קוגנטי והמעביד לא יוכל להתנות על סעיפיו ולהטיל את האחריות על העובד‪.‬‬

‫כשישנה סמכות נחזית של עובד‪ ,‬שנראה כנושא תפקיד מסויים‪ ,‬תוטל חבות על המעביד‬
‫למרות שהעובד חורג מהמכלול של תפקידו‪.‬‬

‫במקרה של עובד שמעל גנב וכדו' יתכן שתוטל על המעביד אחריות אישית בשל בחירת‬
‫עובדים לא ראויים‪.‬‬

‫בקבלן עצמאי החבות לא תוטל על מזמין אלא על הקבלן‪ .‬וישנם חריגים שמטילים‬
‫אחריות אישית ‪ (1‬קבלן לא מוסמך לביצוע העבודה‪ (2 .‬אחריות מכח חיקוק דוגמת‬
‫פקודת הביטוח בעבודה שמטילה אחריות על הבעלים ולא רק על הקבלן‪.‬‬

‫אדם שעושה שימוש מוגבר ברשות הרבים נושא באחריות אישית גם כשיש קבלן‪.‬‬

‫עוולת התקיפה‬
‫בסעיף ‪ 23‬לפקנ"ז אוחדו תקיפה בפועל ואיום‪ .‬מעשים שנעשו שלא בהסכמה או בהסכמה‬
‫שהושגה במרמה יחשבו לתקיפה‪ ,‬ודוגמה לכך הוא טיפול רפואי בהסכמה שהתבססה על‬
‫נתונים שגויים‪ .‬בעוולת התקיפה לא נדרש נזק‪ .‬העוולה הינה פרטיקולארית וניתן לתבוע‬
‫גם בגין עוולת הרשלנות‪ .‬אך עוולת הרשלנות דורשת נזק ואילו עוולת התקיפה לא דורשת‬
‫נזק‪.‬‬

‫ארבעה יסודות לעוולה‪:‬‬

‫שימוש בכח‪ .‬ובכלל זה שימוש בכח עקיף כגון באמצעות שיסוי כלב וכדו'‪.‬‬ ‫•‬

‫במתכוון‪ ,‬ואם המעשה לא נעשה במתכוון ניתן לתבוע ברשלנות‪.‬‬ ‫•‬

‫כנגד גופו של אדם‪.‬‬ ‫•‬

‫שלא בהסכמתו ורופא שטיפל באדם בהסכמתו יהיה פטור וכן מתאבק‪ .‬אך‬ ‫•‬
‫ההסכמה צריכה להיות מדעת ולא בהטעיה‪ ,‬כגון רופא שהחתים אדם על ניתוח‬
‫שונה מזה שביצע‪.‬‬

‫סעיף ‪ 24‬מעניק הגנות לתקיפה‪.‬‬

‫טיפול רפואי‬
‫המטרות בהטלת חבות בטיפול רפואי תוך הסתרת מידע היא הגנה על החולה מפני‬
‫מניפולציות של רופאים‪ ,‬ומטרה לשמור על סטנדרט התנהגות גבוה יותר‪ .‬כיוון שאין נזק‬
‫בעוולת התקיפה לא נצרך בה קשר סיבתי‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫עו"ד יניב לוזון‬ ‫‪-‬תרגול‬
‫דיני נזיקין ת‬

‫כיום מקובל שצריך בטיפול רפואי הסכמה מפורשת ולא מספיקה הסכמה מכללא‪ .‬זה‬
‫נובע מגישת האוטונומיה שניתנת למטופלים מתוך שאיפה לסטנדרט התנהגות גבוה‪.‬‬

‫בפס"ד רייבי נ' ווייגל נידון ניתוח לטיפול בחוליות שהרופא ראה במהלכו צלקת והוריד‬
‫אותה וביהמ"ש אמר שהסכמה מכללא אפשרית במצב מסויים ומוגבל אך כיוון שהחולה‬
‫חתם רק על הניתוח לטיפול בחוליות המצב יחשב לתקיפה‪.‬‬

‫בארה"ב מוענק לרופא שיקול דעת סביר בעניין‪ ,‬אך בארץ הוספת מטרות לטיפול רפואי‬
‫שלא בהסכמת החולה אסורה‪.‬‬

‫גם בעניין זה יש חשיבות לשיקולי מדיניות וכיוון שהעוולה דורשת כוונה הביטוח לא יכסה‬
‫את הרופא הנתבע משום שהוא מכסה רק מעשים שנעשו שלא בכוונה‪ .‬וכן לא ניתן לתבוע‬
‫את ביה"ח באחריות שילוחית כיוון שהפעולה נעשתה בכוונה‪ ,‬ולכן הנטל נופל כולו על‬
‫כתפי הרופאים‪.‬‬

‫בע"א ‪ 2781/93‬דעקה נ' בית החולים "כרמל"‪ ,‬חיפה אומרת השופט בייניש‬
‫שכיוון שמטרת הרופא לסייע למטופל יש לתבוע ברשלנות ולא בתקיפה‪ .‬לפי זה יוצא שיש‬
‫ראש נזק חדש בעוולת הרשלנות של פגיעה באוטונומיה של הגוף‪ .‬בפסה"ד הסכימה‬
‫המנותחת שהיתה על שולחן הניתוחים במצב של טשטוש להרחבת הניתוח וכיוון שאין כאן‬
‫הסכמה מדעת גמורה זה יחשב לתקיפה‪/‬רשלנות‪ .‬ברשלנות נצרך נזק ואכן נוצר נזק‬
‫מהניתוח אלא שהיה קשה להוכיח קשר סיבתי‪ ,‬אולם בפסה"ד נאמר שניתן לחייב על‬
‫פגיעה באוטונומיה בלי נזק וקש"ס‪ .‬ואפילו אם נוכיח נזק גוף ניתן לתבוע בגין רשלנות על‬
‫פגיעה באוטונומיה‪.‬‬

‫המידע שהרופא צריך למסור הוא המידע הסביר שצריך שידע המטופל ובכלל זה גם‬
‫הצגת האלטרנטיבות האפשריות‪.‬‬

‫חוק זכויות החולה מסדיר עניינים אלו וקובע בסעיף ‪ 13‬שצריך להודיע לחולה ולבקש‬
‫הסכמה מדעת‪ .‬בסעיף ‪15‬מוזכרים החריגים כשלא ניתן להודיע לחולה ונצרכת ועדת‬
‫חריגים של ביה"ח‪.‬‬

‫בע"א ‪ 6153/97‬שטנדל נ' שדה נקבע שכשמתעורר צורך בטיפול נוסף שלא היה‬
‫ניתן לצפות מראש והטיפול דרוש למניעת סכנה חמורה או שלא מוסיף סיכונים נוספים‬
‫ניתן לבצע את הטיפול‪ .‬אך אם העניין היה צפוי מראש לא ניתן לבצע אפילו בהתקיים‬
‫תנאים אלו‪ .‬בפסה"ד היו סיכויי הצלחה נמוכים וסיכון לדימומים חמורים וביהמ"ש קבע‬
‫שהיה צריך לגלות זאת למטופל‪.‬‬

‫בניתוחי פלסטיקה רמת הזהירות הנדרשת היא גבוהה בהרבה‪.‬‬

‫גובה הפיצוי יהיה כמו אחוז המתנגדים בקרב קבוצת נשאלים‪.‬‬

‫התיישנות‬
‫ההתיישנות הינה טענה דיונית ולא מהותית‪ .‬חוק ההתיישנות הוא חוק כללי‪.‬‬

‫סעיף ‪ 3‬לחוק ההתיישנות מחייב השמעת טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה‪.‬‬

‫זמן ההתיישנות עפ"י סעיף ‪ 5‬לחוק הינו ‪ 7‬שנים‪ .‬הזמן נמדד מהיום שבו נולדה עילת‬
‫התביעה )סעיף ‪.(6‬‬

‫‪9‬‬
‫עו"ד יניב לוזון‬ ‫‪-‬תרגול‬
‫דיני נזיקין ת‬

‫בסעיף ‪ 89‬לפקנ"ז נקבע שכשעילת התביעה היא המעשה עצמו ולא התוצאה דוגמת‬
‫תקיפה‪ ,‬ההתיישנות תהיה מסוף המקרה עצמו‪ ,‬ובמקום שיש נזק נדרש עד ‪ 10‬שנים מעת‬
‫הנזק עצמו ו‪ 7-‬שנים כאמור מעת גילוי הנזק‪.‬‬

‫תשלום תכוף בתאונות דרכים‬

‫סעיף ‪ 5‬ו‪5-‬א לחוק הפלת"ד מעניק פיצויים תכופים על חשבון הפיצויים הסופיים עוד בטרם‬
‫הסתיים המשפט‪ .‬בקשה זו צריכה לעלות בבית משפט השלום אף אם כלל התביעה‬
‫מוגשת בבימ"ש מחוזי‪ .‬התשלומים הינם נמוכים במטרה שהתובע לא יצטרך להשיב בסוף‬
‫חלק מהתשלום למזיק‪.‬‬

‫תשלומים עיתיים בנזיקין ובתאונות דרכים‬

‫בפסק הדין בתאונת דרכים בידי ביהמ"ש עפ"י סעיף ‪ 6‬לפלת"ד לפסוק תשלומים‬
‫עיתיים שיגיעו לנפגע כל חודש וכדו' ולא חד פעמיים‪ .‬לעומת הפקנ"ז שבו בדרך כלל‬
‫התשלומים הינם תשלומים חד פעמיים‪.‬‬

‫היתרונות של תשלומים עיתיים הם שהם מדוייקים יותר‪ ,‬ומתאימים למצבו המסויים‬

‫של הנפגע‪ ,‬ומסייעים להשבת המצב לקדמותו‪ .‬בשינוי במצב הנפגע הם מתעדכנים כגון‬
‫אם הוא מת וכדו'‪ ,‬וכן הם לא מאפשרים בזבוז של הכספים על ידו‪ .‬בתשלום עיתי אין צורך‬
‫בסטטיסטיקה אלא התשלום מותאם לנפגע‪.‬‬

‫היתרונות של תשלום חד‪-‬פעמי הם שתשלום חד פעמי חוסך עלויות מינהליות ומסייע‬

‫לסופיות הדיון‪ .‬תשלום חד פעמי גם מגן על הנפגע מפני קריסת המזיק או הגוף המבטח‪.‬‬

‫בפקודת הנזיקין גם יש אפשרות לתשלום עיתי עפ"י ע"א ‪ 357/80‬נעים נ' ברדה‪.‬‬
‫ובע"א ‪ 283/89‬עירית חיפה נ' מוסקוביץ נקבע שבנזיקין ינתנו פיצויים עיתיים‬
‫כשהפגיעה קשה ולא ידוע מהי תוחלת החיים של האדם ולכן לא נשלם לתקופה לא‬
‫ידועה‪ .‬וכן נדרש שהגוף המשלם הינו יציב‪.‬‬

‫בתאונות דרכים עפ"י סעיף ‪ 1‬תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים )תשלומים עיתיים(‬
‫ינתנו פיצויים עיתיים כשהנפגע איבד ‪ 40%‬מכושר העבודה שלו‪ ,‬כשהפיצויים ישמשו מקור‬
‫עיקרי למחייתו או כשהפיצויים ינתנו לתלויים של הנפגע‪.‬‬

‫בסעיף ‪ 2‬לחוק האמור נקבעו התנאים לשינוי הסכומים לפיצויים העיתיים‪ ,‬ולפיהם כל‬
‫שישה חדשים יעודכנו הפיצויים‪ .‬ובנזיקין נקבע בפסה"ד שסכום הפיצויים ישונה פעם‬
‫בשנתיים בתנאי ששיעור הנסיבות שונה ב‪ 15%-‬ולא באחוז נמוך יותר‪ .‬בפלת"ד אין כאלו‬
‫תנאים‪.‬‬

‫שיקלול פיצויים‬
‫בנזיקין אין תקרה עליונה לפיצויים‪ ,‬ובפלת"ד יש לשלש את השכר הממוצע במשק‪ ,‬והנזק‬
‫הלא ממוני מוגבל ל‪₪ 160,000-‬‬

‫יש לחשב אבדן השתכרות‪ ,‬הוצאות רפואיות והוצאות שאינן רפואיות‪.‬‬

‫ישנו היוון בפיצויים דהיינו קיזוז של ‪ 3‬אחוז בשל הרווח שניתן להפיק במהלך השנים‬
‫מכספי הפיצויים‪.‬‬

‫בפיצויים יש לעשות להקטנת הנזק אך לא על חשבון טיב הטיפול‪.‬‬

‫‪10‬‬