‫דיני נזיקין‪ -‬מחברת בחינה‬

‫איך נולדה פקודת הנזיקין?‬

‫לפני המנדט הבריטי‪ ,‬שלטו בארץ העות׳מאנים והקודקס המשפטי שבהם השתמשו היה המג׳לה‪ .‬יושבת על הדת‬
‫המוסלמית‪ .‬עם המנדט הבריטי‪ ,‬הם הביאו את פקודת הנזיקין ‪ ,1994‬היה חוק מאוד דומה לחוק שלנו‪ .‬כאשר הסתיים‬
‫המנדט הבריטי בארץ‪ ,‬עשו גיור‪ ,‬המרה לחוקים של המנדט הבריטי ולפקודת הנזיקים ‪ 1944‬שינוי את השם ל‪ -‬״פקודת‬
‫הנזיקין‪ -‬נוסח חדש״‪.‬‬

‫פקודת הנזיקין היא החוק המרכזי העיקרי שנמצאת בדיני הנזיקין‪ .‬אבל העם שנים נחקקו עד חוקי הנזיקין‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ -‬עוולות‬ ‫‪‬‬
‫חוק איסור לשון הרע‪ -‬עברות ועוולות‬ ‫‪‬‬
‫חוק הגנת הפרטיות‪ -‬עברות וגם עוולות‬ ‫‪‬‬

‫פקנ״ז‪ -‬פקודת הנזיקין‬

‫‪:‬מבנה הפקנ״ז‬

‫חלק א׳‪ -‬פרשנות‬

‫חלק ב׳‪ -‬זכויות וחובות בנזיקין‬
‫מעשה של מה בכך‪ ,‬הסתכנות מרצון‪ ,‬קטין‬ ‫‪‬‬
‫חלק ג׳‪ -‬עוולות‬
‫הסגת גבול‪,‬תקיפה‪ ,‬רשלנות‪ ,‬הפרת חובה חקוקה‬ ‫‪‬‬
‫חלק ד' – אשם – [הגנות ופטורים]‬
‫אשם תורם‪ ,‬התיישנות‬ ‫‪‬‬
‫חלק ה' – תרופות (סעדים)‬
‫פיצויים וציוויים‬ ‫‪‬‬

‫מהם עקרונות התביעה הנזיקית‬

‫סעיף ‪( 3‬עוולה והזכות לתרופה) ‪:‬‬

‫"הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות‪ ,‬ובכפוף להוראות הפקודה — כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה‬
‫בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה"‪.‬‬

‫עקרונות התביעה הנזיקית‪:‬‬

‫הפקנ״ז מכילה עוולות‬ ‫‪‬‬

‫עשיית עוולה יוצרת נפגע או ניזוק‬ ‫‪‬‬
‫תחולה טריטוריאלית בישראל‬ ‫‪‬‬
‫הנפגע‪ /‬ניזוק זכאי לתרופה המפורשת בפקנ״ז‬ ‫‪‬‬
‫התרופה תנתן ע״י עושה העוולה [המזיק] או מי שאחראי לעוולה‬ ‫‪‬‬

‫פרשנות הפקודה‪:‬‬

‫ס' ‪" 1‬בכפוף לפקודת הפרשנות תתפרש פקודה זו לפי עיקרי הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה‪ ,‬וביטויים‬
‫המשמשים בה — חזקה היא — ככל שהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת — שמשמעותם‬
‫כמשמעות הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו‪".‬‬
‫סעיף ‪( 15‬ג) לפקודת סדרי השלטון והמשפֿט התש״ח‪:1948 -‬‬

‫‪1‬‬
 ‫(תיקון מספר ‪ 14‬משנת ‪)1972‬‬

‫"(ג) כל הוראה בחוק שלפיה יש לפרש אותו או ביטויים שבו לפי דיני אנגליה או לפי עיקרי פרשנות משפטית המקובלים‬
‫באנגליה ‪ -‬לא תהיה עוד הוראה מחייבת"‪.‬‬

‫לא חייבים לפרש לפי הדין באנגליה אבל עדיין גם כיום ביהמ״ש בדיני הנזיקין לפעמייםי פונים למשפט באנגליה בכדי‬
‫לראות כיצד פורשים דין מסוים‪.‬‬

‫המשפט האנגלי הוא מקור השראה פרשני בדיני הנזיקין‪.‬‬

‫מטרות דיני הנזיקין‪:‬‬

‫מרכז הכובד בידני נזיקין הוא הנפגע והפגיעה שנגרמה לו‪ .‬המחוקק מנה בפקנ״ז שורה של מעשים ומחדליםהיוצרים‬
‫אחריות בנזיקין ובדרך זו ביקש להגדיר מה ייחשב כהתנהגטת מזיקה‪.‬‬

‫מגמה זו באה לידי ביטוי הן בקביעת אחריות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬אם בוצעה העוולה אם לאו‪ ,‬והן כאשר באים להכריע לגבי מהות‬
‫התרופה המגיעה לנפגע‪.‬‬

‫מקובל לומר כי תכלית דיני הנזיקין הן‪:‬‬

‫השגת צדק מתקן‪ -‬המונח צדק מתקן שייך לתיאוריה אשר אינה רואה בדיני הנזיקין כלי‬ ‫‪.1‬‬
‫להשגת מטרות חברתיות ותועלות לחברה‪ .‬מטרת הצדק המתקן היא ליצור תוצאה צודקת‬
‫בין הצדדים הרלוונטיים למערכת היחסים‪ -‬המזיק והניזוק‪ .‬מטרה זו תוגשם בדרך של חיוב‬
‫מזיק לפצות את הניזוק‪ ,‬לא קשר לשאלה אם יש אשם בהתנהגותו של המזיק‪ ,‬מתוך רצון‬
‫להחזיק את המצב לקדמותו‪.‬‬
‫הרתעה יעילה של מזיקים בכוח‪ -‬גישה זו שואפת להשתמש בכלים המשפטיים להשגת‬ ‫‪.2‬‬
‫תוצאות הממקסמות את הרווחה החברתית‪ ,‬להכווין את התנהגות החברתית ואת רמת‬
‫הזהירות של המזיקים ולהביא למינימום את הוצאות הנזק והוצאות מניעת הנזק‪.‬‬
‫פיזור הנזק‪ -‬לפי עקרון זה יש להטיל אחריות על הצד שיכול לפזר את הנזק בצורה הטובה‬ ‫‪.3‬‬
‫ביותר‪ .‬שאלת פיזור הנזק משתנה מפעילות לפעילות‪ .‬אחד השיקולים במסגרת עקרון פיזור‬
‫הנזק הוא הטלת אחריות על בעל הכיס העמוק‪ ,‬דבר שיבטיח לניזוק פיצוי אופטימלי על נזקו‬
‫וכן יפגע פחות בבעל העיס העמוק‪ .‬לדוגמא ביטוח הוא אמצעי לפזר את הסיכון והנזק על פני‬
‫משתתפים רבים‪.‬‬

‫ביצוע העוולה‪ -‬עקרון האשם‪:‬‬

‫עקרון האשם קובע כי אדם אשר נושא באשם‪ ,‬מבצע העוולה‪ ,‬חייב לשאת באחריות בגין התוצאות של אותה העוולה‪.‬‬
‫עיקרון זה עולה בקנה אחד עם עקרון ההרתעה היעילה‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬שלילית אחריות אישית מאורגן של חברה שביצעה עוולה והטלתה על החברה בלבד תביא לכך שהאפקטיביות‬
‫של האחריות הנזיקית על הפרט תפחת [ע״א ‪ 407/89‬צוק רוק נ׳ קאר סקיוריטי]‬

‫מתן תרופה לנפגע‪ -‬עקרון השבת המצב לקדמותו‪:‬‬

‫עיקר מטרתם של דיני הנזיקין היא לפצות את הנפגע ולהעמידו במצב שבו היה עומד לולא מעשה העוולה‪ .‬לכן לאחר‬
‫שביהמ״ש בוחן האם מעשה הנזיקין המדובר עולה כדי מעשה עווולה‪ ,‬השלב השני יהיה בחירתה של התרופה ההולמת‪.‬‬

‫יישום העקרונות על טענת ההגנה של מחלת נפש‪:‬‬

‫להבדיל מהדין הפלילי‪ ,‬בפקנ״ז אין הגנה של היעדר שפיות‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫סוגי אחריות בנזיקין‪:‬‬

‫אחריות מוחלטת‬ ‫‪.1‬‬

‫אחריות חמורה‬ ‫‪.2‬‬
‫אחריות על בסיס אשמה (אחריות רגילה)‬ ‫‪.3‬‬
‫אחריות מוגברת על בסיס אשמה‬ ‫‪.4‬‬

‫אחריות מוחלטת‪ -‬זוהי אחריות ללא בדיקת אשמה ולללא הגנות‪ .‬האחריות קמה ללא צורך בוהכחת אשמה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ואפילו אם בידי התובע להוכיח שהנתבע התרשל‪ -‬אין בכך צורך‪ .‬ד בעובדה בנגרם נזק‪( .‬לדוגמא חוק הפיצויים‬
‫לנפגעי תאונות דרכים מטיל אחריות מוחלטת על הפוגע)‬

‫אחריות חמורה‪ -‬אחריות חמורה היא אחריות ללא בדיקת אשמה‪ ,‬אך עם הגנות‪ .‬האחריות קמה ללא צורך‬ ‫‪.2‬‬
‫בהוכחת אשמה‪ ,‬ואפילו אם בידי התובע להוכיח שהנתבע התרשל‪ -‬אין בכך צורך‪ .‬די בעובדה בנגרם נזק‪ .‬יחד‬
‫עם זאת ישנן הגנות אשר בהתקיימן‪ ,‬לא תוטל אחריות על המזיק‪ .‬באחריות חמורה מכירים במספר הגנות‬
‫המאפשרות לנתבע לחמוק מאחריות‪( .‬לדוגמא חוק האחריות למוצרים פגומים)‬

‫אחריות על בסיס אשמה (אחריות רגילה)‪ -‬יש לעמוד על הסיווג ישירה (אישית) לבין אחריות שילוחית‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫אחריות שילוחית‪ -‬המדובר באחריות מוחלטת כאשר ביצוע עוולה הוא תנאי להתהוותה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זוהי אחריות המוטלת על אדם בגין מעשיו של אדם אחר‪ ,‬כשלראשון אין דופי אישי‬
‫והאחריות קמה עקב יחסים מיוחדים‪ ,‬כגון‪ :‬יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬יחסי שולח‪-‬שלוח‪.‬‬
‫אחריות ישירה‪ -‬ישנם מספר סוגים של אחריות ישירה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אחריות ישירה פרטית‪ :‬אדם המבצע עוולה יהיה חייב עליה‬ ‫‪‬‬
‫בעצמו‪ ,‬אלא אם הוא נופל בגדר החריגים להטלת אחריות‬
‫(כגון קטין‪ ,‬חולה נפש וכדומה)‪.‬‬
‫אחריות משותפת ישירה‪ :‬לדוגמא מעוולים יחדיו‪ ,‬פעולה‬ ‫‪‬‬
‫משותפת של מעסיק וקבלן‪.‬‬
‫אחריות ישירה למעשה אדם אחר הגורם נזק‪ :‬הכוונה‬ ‫‪‬‬
‫למצבים בהם אדם אינו מעורב פיזית בביצוע העוולה‬
‫(שבוצעה על ידי אדם אחר)‪ ,‬אולם עדיין יהא אחראי‬
‫לביצועה‪ .‬זהו מצב שבו מוצאים באדם דופי אישי‪,‬למרות‬
‫שמבצע העוולה הינו אדם אחר‪.‬‬

‫אחריות מוגברת על בסיס אשמה‪ -‬באופן רגיל מוטל הנטל להוכיח את התקיימותם של יסודות העבירה על‬ ‫‪.4‬‬
‫התובע‪ ,‬מכוח הכלל הבסיסי ״המוציא מחברו‪ -‬עליו הראייה״‪ .‬במצבים מסויימים‪ ,‬מעביר הדין את נטל ההוכחה‬
‫ליסודות התביעה מכתפי התובע לכתפי הנתבע‪.‬‬

‫עוולות המסגרת ועוולות פרטיקולאריות‪:‬‬

‫עוולות הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה‪ ,‬הינן שתי העוולות היחידות הפקודת הנזיקין והמוגדרות כ״עוולות‬
‫מסגרת״ או ״עוולות פתוחות״‪.‬‬

‫המשמעות היא שעוולת המסגרת מבטאת תפיסה משפטית של היקף האחריות בנזיקין ומשתרעת על מערכות משתנות‬
‫של מצבים‪ ,‬כאשר תפקידו של ביהמ״ש הוא ליצוק בעוולה תוכן באשר למהות ולמידת האחריות שצריך לשאת בה המזיק‪,‬‬
‫בנסיבות המקרה הנתון‪.‬‬

‫להבדיל מעוולות המסגרת‪ ,‬יתר העוולות המצויות בפקנ״ז‪ ,‬הן בעיקרן ״עוולות סגורות״‪ ,‬המכונות גם ״עוולות‬
‫פרטיקוליריות״‪ .‬המאפיין את אותן עוולות הוא שמחוקק מנה בכל אחת מהן רשימה סגורה של יסודות עובדתיים מוגדרים‬
‫כתנאי בלעדיו אין להתקיימותן [ גורדון נ׳ עיררית ירושלים‪ ,‬הועדה המקומית לתכנון ולבניה נ׳ עיני‪ ,‬פלג נ׳ מ״י]‬

‫‪3‬‬
 ‫האם רשימת העוולות בשבפקודה היא רשימה סגורה?‬

‫לשון הפקודה‪ :‬סעיף ‪ 3‬לפקודה אינו נותן תשובה לשאלה‪.‬‬

‫הפסיקה‪ :‬בפסיקה ניתן למצוא מספר דעות‪:‬‬
‫הרשימה סגורה‪[ -‬וידר נ׳ היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬ארנס נ׳ ״בית אל זכרון יעקב״‪ ,‬אפרנס‬ ‫‪.1‬‬
‫נ׳ עבדאללה]‬
‫הרשימה אינה סגורה‪[ -‬איגרא רמא נ׳ מועצת עיריית תל אביב‪ ,‬גדעון נ׳ סלימאן]‬ ‫‪.2‬‬
‫דיעת ביניים‪ -‬רשימת העוולות סגורה‪ ,‬אך רשימת ההגנות‪ -‬לא [‪386/74‬פלוני נ׳ פלונית]‬ ‫‪.3‬‬

‫יחסי הגומלין בין העוולות השונות‪:‬‬

‫לאור טיבן של העוולות הפרטיקולאריות‪ ,‬מחד‪ ,‬ושל עוולות המסגרת‪ ,‬מאידך‪ ,‬עשוי אירוע עובדתי מסויים לקיים הן את‬
‫יסודותיה של עוולת הרשלנות והן את יסודותיה של עוולה פרטיקולארית מסוימת‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניתן להחיל על מערכת‬
‫עובדות מסוימות הן את עוולת הסגת גבול או מטרד והן את עוולת הרשלנות [עיריית ירושלים נ׳ גורדון]‪.‬‬

‫החלקת הפקנ״ז על חקיקה חיצונית תיעשה בדרך דו שלבית‪:‬‬

‫בדיקה פנימית‪ -‬בחינה ספציפית של החקיקה החיצונית‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫בדיקה חיצונית‪ -‬בוחנת את המקרה הנתון לאור תפיסה ועקרונות משפט‬ ‫‪-‬‬
‫כלליים‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי העוולות שבפקודה נולדו יחד עם הדוקטורינות שבפקודה ועל כן למעט חריגים תחולנה הדוקטורינה‬
‫שבפקודה במלואן על כל העוולות שבפקודה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בנוגע לעוולות שמחוץ לפקודה יש לנהוג בזהירות‪ ,‬שמא‬
‫דוקטורינה פלונית שבפקודה לא תתיישב עם יסודותיה‪ ,‬עם מהותה ועם עניינה של עוולה זו [ ברזני נ׳ בזק]‪.‬‬

‫מה פירוש המילה עוולה?‬

‫עוולה‪ ,‬עול‪ ,‬חטא‪ ,‬אי יושר‪ ,‬רמיה‬

‫עוולות שמחוץ לפקנ״ז‪:‬‬

‫סעיף ‪ 3‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫‪ .3‬הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות‪ ,‬ובכפוף להוראות הפקודה – כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה‬
‫בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה‪.‬‬
‫בנוסף לפקנ״ז‪ ,‬קבע המחוקק עווולת נזיקיות החיצוניות לפקנ״ז כגון‪ :‬חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬חוק הפיצויים לנפגעי‬
‫תאונות דרכים‪ ,‬חוק עוולות מסחריות‪.‬‬

‫השופט ברק‪ ,‬קובע כי יש להחיל את החלק הכללי של הפקנ״ז על הוראות נזיקיות המצויות מחוץ לפקודה וזאת‬
‫במצב בו הוראות החוץ עצמה אינה קובעת הסדר לפתרון הסוגיה השנויה במחלוקת‪ .‬לקביעה זו מגיע השופט ברק‬
‫בשתי דרכים פרשניות [‪ sidaar‬נ׳ חברת קדישא]‬

‫מטלה‪ -‬מצאו את העוולה הרלוונטית בפקנ״ז‪:‬‬

‫לוי נועל את שמעון בחנות ולא מאפשר לו לצאת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫העוולה‪ :‬כליאות שווא‬

‫‪ . 26‬״כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם‪ ,‬שלילה מוחלטת ושלא כדין‪ ,‬למשך זמן כלשהו‪ ,‬באמצעים פיזיים או על ידי‬
‫הופעה כבעל סמכות״‪.‬‬

‫ראובן‪ .‬פורץ לבית של שמעון ושובר את המנעול‬

‫‪4‬‬
 ‫העוולה‪:‬‬

‫‪ .29‬השגת גבול במקרקעין‪ -‬״הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין‪ ,‬או היזק או הפרעה בידי אדם‬
‫למקרקעין שלא כדין‪ ,‬אך יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון‪.‬‬

‫‪ .31‬הסגת גבול במיטלטלין‪ -‬הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר‪ ,‬או הפרעה‬
‫אלימה בהם בהיותם של אדם אחר‪ ,‬אך אין תובע יכול להיפרע על הסגת במיטלטלין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון‪.‬‬

‫למה זה מתקשר לשניהם? הוא פורץ לבית של שמעון וגם שובר את המנעול‪ ,‬שבירת המנעול היא הפרעה במשהו ששיך‬
‫למישהו‪.‬‬

‫ראובן מכר את רכבו לשמעון‪ .‬שמעון מקבל קנסות חניה‪ .‬דוחות החנייה בגין הקנסות מגיעים לביתו של ראובן‪ ,‬למרות‬
‫העברת הבעלות! ראובן פונה למשה‪ ,‬הפקיד בעירייה‪ ,‬ומבקש לרשום שהבעלות ברכב עברה לשמו של שמעון‪ .‬משה‬
‫מסכים‪ ,‬אך שוכח לטפל בנושא‪ .‬אהרון‪ ,‬פקיד אחר‪ ,‬מעביר להוצאה לפועל את הדוחות של "ראובן"‪ .‬ראובן נעצר בגין אי‬
‫פרעון הקנסות‪.‬‬

‫העוולה‪ :‬נגישה‪ -‬סעיף ‪ 60‬לפקודה‬

‫״נגישה היא פתיחתו…‪ .‬של הליך נפל… בזדון ‪ ,‬ובלי סיבה סבירה ומסתברת‪ -‬נגד אדם‪ ,‬בפלילים או בפשיטת רגל או‬
‫בפירוק וההליך קיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו‪ ,‬ונסתיים לטובתו‪ .…,‬אל לא צוגש תובענה נגד אדם‬
‫על נגישה משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים״‬

‫בעוולות יתכנו ‪ 4‬סוגי יסודות‪:‬‬

‫יסוד עובדתי – שימוש בכח‪ ,‬פתיחת הליך‬ ‫‪.1‬‬

‫יסוד נפשי – "אשם" – זדון‪ ,‬רשלנות‪ ,‬במתכוון‬ ‫‪.2‬‬
‫יסוד נסיבתי ‪ -‬ללא הסכמה‪ ,‬ללא סיבה‬ ‫‪.3‬‬
‫יסוד תוצאתי – הנזק שנגרם‬ ‫‪.4‬‬

‫חלוקת עוולות הנגישה ליסודות‪:‬‬

‫יסוד עובדתי ‪ -‬פתיחתו ‪ ...‬של הליך נפל‪– ...‬‬ ‫‪.1‬‬

‫יסוד עובדתי ‪ -‬נגד אדם‬ ‫‪.2‬‬
‫יסוד עובדתי ‪ -‬בפלילים‬ ‫‪.3‬‬
‫יסוד עובדתי – וההליך ‪ ...‬נסתיים לטובתו‬ ‫‪.4‬‬
‫יסוד נפשי – אשם ‪ -‬בזדון‬ ‫‪.5‬‬
‫יסוד נסיבתי ‪ -‬בלי סיבה סבירה ומסתברת‬ ‫‪.6‬‬
‫יסוד תוצאתי ‪ -‬ההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫דוגמאות לעוולות פרקיטולאריות‪:‬‬

‫עוולת הסגת גבול במיטלטלין‬ ‫‪‬‬

‫עוולת הסגת גבול במקרקעין‬ ‫‪‬‬
‫עוולת נגישה‬ ‫‪‬‬

‫מה זה עוולות פרקטיקולאריות‪ -‬עוולות שעוסקות בנושאים מסוימים‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫העוולות הפרקטיקולאריות‪:‬‬

‫עוסקות בנושא מסוים בלבד‬ ‫‪‬‬

‫מתייחסות ליבודות עובדתיים מסוימים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תפקיד ביהמ״ש מצומצם‪ -‬רק מפרש את המושגים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬תשמ"א‪198-‬‬

‫ס' ‪( 1‬איסור הפגיעה בפרטיות)‪" :‬לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו"‬

‫ס' ‪( )1(2‬פגיעה בפרטיות מהי)‪" :‬פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה‪ :‬בילוש או התחקות אחרי אדם‪ ,‬העלולים להטרידו"‬

‫ס' ‪( 4‬פגיעה בפרטיות – עוולה אזרחית)‪" :‬פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית‪ ,‬והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪,‬‬
‫יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה"‬

‫הגנות בנזיקין‪:‬‬

‫ראובן עשה עוולה וגרם לנזק לשמעון‪,‬אם עומדת לראובן הגנה טובה‪ ,‬תביעתו של שמעון תידחה‪ .‬התובע יוצא בידיו על‬
‫ראשו‪ ,‬מפסיד‪.‬‬

‫שני סוגי ההגנות‪ :‬הגנה מיוחדת והגנה כללית‪:‬‬

‫הגנה כללית חלה על רוב העוולות‬ ‫‪‬‬
‫הגנה מיוחדת חלה על עוולה ספציפית‬ ‫‪‬‬

‫הגנה כללית לדוגמא בפקנ״ז‪-‬הסתכנות מרצון‪:‬‬

‫‪( .5‬א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך‪ ,‬או יש להניח שידע והעריך‪ ,‬את מצב הדברים‬
‫שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו‪.‬‬

‫מטלה‪ -‬מצאו את העוולה וההגנה הרלוונטית‪:‬‬

‫‪ -‬א' נותן לב' בוקס כי ב' מאיים עליו עם סכין‪.‬‬

‫סעיף ‪( 23‬תקיפה)‪ -‬״תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא‪ ,‬ובמתכוון‪ ,‬נגד גופו של אדם… שלא בהסכמת האדם״‪.‬‬

‫סעיף ‪( 24‬הגנה)‪ -‬״ בתובענה על תקיפה‪ ,‬תהנה הגנה לנתבע אם‪ )1( -‬עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו‪ ,‬או‬
‫על זולתו מפני פגיעה בחיים‪ ,‬בגוף…״‬

‫‪ -‬ראובן השוטר עוצר את שמעון הגנב‪ .‬ראובן מבצע את המעצר מתוקף צו שיפוטי בצו יש פגם‪ ,‬כי לוי‪ ,‬השופטת‪ ,‬שכחה‬
‫לחתום עליו‪.‬‬

‫סעיף ‪( 26‬כליאת שווא)‪ -‬״כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם‪ ,‬שלילה מוחלטת ושלא כדין‪ ,‬למשך זמן כלשהו…‬

‫סעיף ‪( 27‬הגנה מיוחדת)‪ -‬״בתובענה שהוגשה על כליאת שווא תהא הגנה לנתבע אם‪ )1( -‬עשה את מעשהו תוך כדי‬
‫ביצוע‪ … 13…,‬שניתנו על ידי בית המשפט‪ ,‬ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם‬
‫או בנתינתם״‪.‬‬

‫בין א' לב' יש חוזה לאספקת צעצועים‪ .‬ב' מייבא ארצה את משלוח הצעצועים באונייה‪ .‬אבל יש שביתה בנמל שלא‬
‫מאפשרת לפרוק את המשלוח‪ .‬בשל כך‪ ,‬ב' מפר את החוזה עם א'‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫סעיף ‪( 62‬גרם הפרת חוזה)‪-‬‬
‫(א)‪ .‬מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיםר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי‪ ,‬הריהו עושה עוולה כלפי‬
‫אותו אדם שלישי‪ ,‬אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון״‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬לעניין סעיף זה‪ ,‬היחסים נוצרים על ידי נישואין לא יחשבו כחוזה‪ ,‬ושביתה השבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה״‬

‫עוולות גרם בהפרת חוזה‪:‬‬

‫חוזה בין א' ל‪ -‬ב'‪ .‬ג' מקנה בחוזה הזה‪ .‬ג' מפתה את ב' להפר את החוזה עם א'‪ .‬ג' יודע שבין א' לבין ב' יש חוזה‬
‫=גרם הפרת חוזה‪.‬‬

‫קיימות גם עוולות המצויות מחוץ לפקודת הנזיקין‪:‬‬

‫חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‬ ‫‪‬‬
‫חוק הגנת הפרטיות‬ ‫‪‬‬
‫חוק איסור לשון הרע‬ ‫‪‬‬

‫חוק נזיקי שנמצא מחוץ לפקנ״ז מציין מפורשות ‪:‬‬

‫א‪ .‬שהוראות חוק מסוימות הן עוולות‬
‫ב‪ .‬שהוראות הפקנ"ז חלות עליו‬

‫עוולות סל‪:‬‬

‫מטלה‪ -‬חפשו את העוולה הרלוונטית בפקנ״ז‪:‬‬

‫‪ -‬ד"ר א'‪ ,‬המנתח‪ ,‬שוכח בבטן של ב' את איזמל המנתחים‪.‬‬

‫סעיף ‪( 35‬רשלנות)‪-‬״עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה שאדם סביר‬
‫ונבון היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר‬
‫ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור‬
‫ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו‬
‫עושה עוולה‪.‬״‬

‫‪ -‬א'‪ ,‬המציל‪ ,‬רואה את ב' טובע‪ ,‬וממשיך לגלוש בפייסבוק‬

‫סעיף ‪( 35‬רשלנות)‪-‬״עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה שאדם סביר‬
‫ונבון היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר‬
‫ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור‬
‫ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו‬
‫עושה עוולה‪.‬״‬

‫מטלה‪ :‬א האקר‪ ,‬מסתכל בגלריית התמונות שלי‬

‫תשובה ‪ :‬א׳ עשה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות ולכן זו רשלנות‬

‫אירועון‪:‬‬

‫פסק דין ועקנין‬

‫ילד רץ וקופץ לבריכה בקפיצת נר במים הרדודים ונפצע קשה‪ .‬יש תקנות ״ניהול בריכות״ שמחייב בעל בריכה לתלות שלט‬
‫״מים רדודים״ בעל הבריכה הפר את תקנות ״ניהול בריכות״‪ .‬את החובה הזו מראים לדיני הנזיקין באמצעות הפח״ח‪,‬‬
‫למרות שתקנות ניהול בריכות הוא משפט מנהלי‪.‬‬

‫בכדי שמשהו ייחשב כעוולה צריך שיופיע בפקנ״ז‪ .‬כדי שנוראת חוק תוגדר כעוולה ותקשר לנזיקין‪ ,‬צריכים‪ :‬שיופיע בפקנ״ז‬
‫או שיגידו עליה שזו עוולה נזיקית‪ .‬מה שלא נאמר עליו שהוא עוולה‪ ,‬הוא לא עוולה !!! מככל ההן נשמע עליו‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫ישנן ‪ 2‬עוולות סל‪:‬‬

‫רשלנות‬ ‫‪.1‬‬
‫פח״ח‬ ‫‪.2‬‬

‫*אפשר ליישם אותם במגוון מקרים שונים זה מזה‪.‬‬

‫עוולות הסל נקראות גם ״עוולות העל״‪ ,‬ו ״עוולות המסגרת״‪ ,‬למה? כי יש להם כוח גדול‪ ,‬הם לא מתייחסים למעשים‬
‫ספציפים אלא יש תמונה ומסגרת כללית‪ ,‬הרבה מעשים יכולים לסל‪ .‬לדוגמא אלימות‪ ,‬או תליית שלט אזהרה ועוד… כך‬
‫נחרב לפרשנות משפטית‪ -‬כלומר ״רב לו ידו של בית המשפט״‪ ,‬כלומר לבית המשפט יש כוח גדול‪ -‬פרשנות‪.‬‬

‫סע' ‪ 35‬לפקנ"ז (רשלנות)‪:‬‬

‫" עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או‬
‫שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או‬
‫נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי‬
‫שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה‪".‬‬

‫ס' ‪(63‬א) (הפרת חובה חקוקה)‪:‬‬

‫״(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬נועד‬
‫לטובתו או להגנתו של אדם אחר‪ ,‬וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם‬
‫האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו‪ ,‬אם החיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬התכוון להוציא תרופה זו‪.‬‬

‫(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני‪ ,‬אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו‬
‫פלוני או לטובתם או להגנתם של בני‪-‬אדם בכלל או של בני‪-‬אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני‪.‬״‬

‫בעוולות סל‪:‬‬

‫אין התייחסות למעשה ספציפי‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬אי פריקת מכולות‬
‫‪ -‬אלימות‬
‫‪ -‬הרבה מעשים יכולים להיכנס ל"סל" הזה‬
‫כר נרחב לפרשנות משפטית‬ ‫‪‬‬

‫‪8‬‬
 ‫רשלנות‪:‬‬

‫‪ 4‬יסודות של עוולת רשלנות‪:‬‬

‫חובת זהירות (=מבחן הצפיות)‬ ‫‪.1‬‬

‫הפרת חובת הזהירות‬ ‫‪.2‬‬
‫נזק‬ ‫‪.3‬‬
‫קשר סיבתי בין התרשלות לבין הנזק שנגרם‬ ‫‪.4‬‬

‫(ונגר נ׳ עבדי)‬

‫בכדי להקים עילת תביעה המבוססת על עוולת הרשלנות‪ ,‬יש להוכיח קיומם של ‪ 4‬יסודות במצטבר (המודל המסורתי)‪.‬‬
‫לפיכך בבואנו לנתם האם אירוע נזיקי נכנס לעוולת הרשלנות‪ ,‬יש לבחון ‪ 4‬שלבי בדיקה המצויינים למעלה‪.‬‬

‫קיומה של חובת זהירות (יסוד החובה)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫יש להראות כי חובת הזהירות הופרה‪ ,‬כלומר כי המזיק התרשל (יסוד ההתרשלות)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יש להראות כי נגרם לניזוק נזק‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין האירוע הנזיקי לבין הנזק‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫עוולת הרשלנות יסוד ‪-1‬קיומה של חובת זהירות‬

‫המודל המקובל לבחינת קיומה של חובת זהירות נקבע על ידי השופט ברק בפרשת עיריית ירושלים נ׳ גורדון‪ .‬על פי‬
‫מודל זה קיומה של חובת הזהירות נבדק ב‪ 2-‬שלבים‪:‬‬

‫נבחן קיומה של חובת הזהירות המושגית‬ ‫‪.1‬‬

‫נבחן קיומה של חובת הזהירות הקונקרטית‬ ‫‪.2‬‬

‫התפתחות ההכרה בחובת הזהירות‪:‬‬

‫מתי קמה חובת הזהירות?‬

‫סעיף ‪" – 35‬התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג"‬

‫חובה כלפי כל אדם‬

‫החובה האמורה בסעיף ‪ 35‬מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס‪ ,‬כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן‬ ‫‪.36‬‬
‫נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף‪.‬‬

‫‪Donoghue vs Stevenson-‬‬

‫שתי חברות יושבות בבית קפה‪ ,‬חברה אחת מזמינה שתייה לשניהן‪ .‬א׳ מזמינה שתיה מהמוכר‪ .‬חברה ב׳ מקבלת בקבוק‬
‫שתייה שנמצא בכלי אטופ (לא שקוף) והיא שותה‪ ,‬היא שמה לב שהיא שתתה שארית חילזון‪ .‬גם המוכר לא היה יכול‬
‫לראות מה היה בבקבוק‪ .‬רשלנות אז לא הייתה מפותחת‪ .‬היא לא יכלה לתבוע בחוזים את המוכר‪ ,‬כי היא לא קנתה‪ ,‬אין‬
‫חוזה‪ .‬לא יכלה לתבוע את המוכר בנזיקין כי הוא לא ידע ולא ראה‪ .‬נשאר לה לתבוע את היצרן‪ .‬האם היצרן חב חובת‬
‫זהירות כלפי צרכן? למרות שלא מכר לו את השתתיה‪ ,‬הוא לא מכיר אותה‪ ,‬איו חוזה‪.‬‬

‫החוק הנוצרי‪ ,‬עליך לאהוב את השכן שלך הופך במשפטים‪ ,‬אסור לפגוע בשכן שלך‪ .‬עו״ד ישאל את עצמו מהו השכן שלי?‬
‫עליך לקחת צעדים סבירים‪ ,‬להיזהר בצורה סבירה‪ ,‬כדי להימנע ממעשים‪/‬מחדלים שאתה יכול בצורה לצפות שסביר‬
‫להניח שיפגעו בשכן שלך‪ ,‬ולכן למעשה מתרגמים את מבחן השכנות למבחן הקרבה‪ .‬בית המשפט קובע שיצרן סביר‬
‫צריך לצפות מראש שהצרכן יהיה מושפע ממעשיו‪ .‬היצרן היה צריל לצפות שב׳ תפגע משתיה עם חילזון בפנים‪.‬‬

‫יצרן סביר צריך לצפות מראש שהצרכן יהיה מושפע ממעשיו‬

‫‪9‬‬
 ‫מטרני נ׳ אוצר מפעלי ים בע״מ‪-‬‬

‫״שכנות או קרבה מבחינת חוליות הקשר של השרשרת הסיבתית המובילה מן המעשה אל התאונה…״‬

‫סבלים שהעמיסו את החלק האחורי של המשאית בגלילי נייר גדולים‪ ,‬הם שמו את הגלילים במקביל לפתח האחורי‪.‬‬
‫נוסעים מגיעים לפתח תקווה‪ ,‬הנהג פותח את המשאית וכל הגלילים נופלים עליו‪ ,‬הוא תובע את המעסיקים של הסבלים‬
‫״הם לא העמיסו טוב את הגלילים‪ ,‬רשלנות״‪.‬‬

‫אומר המפעל ״איזה רשלנות?״‪ ,‬בשביל רשלנות צריך שכנות‪ ,‬אין שכנות ואין קרבה וטוענים שאין רלשנות‪.‬‬

‫בית המשפט העליון דוחה טענה זו‪ ,‬יש להוכיח שכנות מבחינה חוליות הקשר הסיבתית‪ .‬השכנות זה ״ קרה ‪ …x‬וזה‬
‫הוביל ל‪ ”y-‬השכנות לא מדברת על קרבת זמן‪ /‬מקום‪.‬‬

‫מבחן השכנות‪ /‬ציפיות‪ /‬קרבה אינו מתייחס בקרבה‪ /‬בזמן‪ /‬במקום‪.‬‬

‫גרובנר נ׳ עירית חיפה‪-‬‬

‫גינה של עירית חיפה‪ ,‬היה שלט ״אסור לרכוב באופניים בגן הזה״ וכמובן היו ילדים שכן רכבו‪ .‬גברת גרובנר הולכת בגן‪,‬‬
‫ואופניים מתנגש‪ /‬בה‪ .‬ויש נזק גוף ממשי‪ .‬היא תובעת גם את עירית חיפה בגין רשלנות וישנן כמה שאלות‪:‬‬

‫א‪ .‬האם בעל נכס חב חובת זהירות כלפי מבקר בנכס?‬

‫‪ -‬צריך לצפות מראש שמבקר בנכס יפגע מסכנה בנכס?‬
‫ב‪ .‬האם עירייה חבה חובת זהירות כלפי מבקר בגן ציבורי‬
‫ג‪ .‬האם עירית חיפה חבה חובת זהירות כלפי הגב' גרובנר‬

‫את שאלה ג׳ אפשר להעביר לרמת המשגה גבוה יותר‪ .‬אפשר לעזוב רגע את עירית חיפה ולשאול אם עיריה בכלל חבה‬
‫חובת זהירות כלםי מבקר בגן ציבורי?‬

‫המשגה גבוה יותר‪ -‬הופכים את עירית חיפה לעיריה ואת גברת גרבנר הופכים למבקר‪.‬‬

‫במקום עיריה אפשר גם לשאול ״בעל נכס״‪ ,‬האם חב חובת זהירות כלפי מבקר בנכס‪.‬‬

‫חובת זהירות וצפיות זה אותו דבר !‬

‫בפרשת גרובנר נשאלת שאלה מאוד ספיצפית‪ /‬קונקרטית‪ ,‬השאלה שעמדה לדיון היתה‪ ,‬האם העיריה חבה חובת זהירות‬
‫כלפי הגברת גרובנר? זוהי שאלה מאוד קונקרטית‪ ,‬היא מתייחסת לשמות הצדדים במקרה הנדון (עירית חיפה‪ ,‬גברת‬
‫גרובנר) את השאלה הקטנקרטית‪ ,‬ממיר בית המשפט העליון (הנשיא שמגר) לשאלה ברמה המשגה גבוה יותר‪ .‬הוא בוחן‬
‫האם עיריה (לא עירית חיפה) חבה חובת זהירות כלפי מבקר (לא גברת גרובנר) בגן הציבורי שלו? את השאלה הזו‪ ,‬בית‬
‫המשפט מתרגם לרמה מושגית גבוה עוד יותר‪ .‬״האם בעל נכס חב חובת זהירות כלפי מבקר בנכס?״ בעל נכס ולא בעל‬
‫גינה ציבורית ולא עירית חיפה‪ .‬מבקר בנכס ולא מבקרת בגן ולא גברת גרבנר‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫חובת זהירות מושגית‪:‬‬
‫מהי חובת זהירות מושגית?‬

‫חובת הזהירות המושגית עניינה בשאלה האם מן הראוי להחיל חובת זהירות ביחסים בין סוג המזיקים שאליו משתייך‬
‫המזיק‪ ,‬לבין סוג הניזוקים שאליו משתייך הניזוק לעניין סוג מסוים של נזקים‪ .‬כלורמ מדובר בחלוקה וסיווג כלליים של‬
‫סוגי פגיעות וסוגי מזיקים‪ ,‬ניזוקים‪ ,‬ונזקים [ עיריית ירושלים נ׳ גורדון‪ ,‬לב נ׳ המועצה להסדר ההימורים בספורט‪ ,‬ועקנין נק‬
‫המועצה המקומית בית שמש ]‪.‬‬

‫מקרים בהם אין צורך לבדוק חובת זהירות מושגית‪:‬‬

‫מקרים בהם החוק מייתר את בדיקת החובה המושגית‬

‫אחריות לנפגעי גוף בתאונות דרכים‪ -‬על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬קיימת אחריות מוחלטת‬ ‫‪‬‬
‫כלפי נפגעי גוף שניזוקו כתוצאה מתאונות דרכים‪ .‬הפיצוי לנפגעים אלו נובע מהחוק האמור‪ ,‬ומוגבל לחוק זה‬
‫בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬לא ניתן לתבוע פיצויים בגין נזק גוף שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים אלא מכוח חוק הפיצויים‬
‫לנפגעי תאונות דרכים‪.‬‬

‫אחריות לנפגעי גוף בגין מוצרים פגומים‪ -‬על פי חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬מוטלת על יצרן אחריות‬ ‫‪‬‬
‫חמורה לנזקי הגוף שנגרמו בגין מוצר פגום על ידם ‪ ,‬כך שמתייתר הצורך בבחינת קיומה של חובת זהירות על פי‬
‫המבחנים המקובלים בפסיקה‪.‬‬

‫חסינות‪ -‬במקרים בהם קיימת חסינות על פי הדין‪ ,‬לא ניתן לתבוע את נושא החסינות בגין ביצוע מעשה עוולה‬ ‫‪‬‬
‫נזקי‪ .‬הרעיון הוא כי לעיתים ראוי לחסן מזיקים מוטנציאלים מאחריות נזיקית‪ ,‬וזאת על מנת למנוע השפעה‬
‫שלילית על אותם נושאי החסינות‪.‬‬

‫אחריות בעל המקרקעין או תופש המקרקעין כלפי מסיג גבול‪ -‬על פי סעיף ‪ 37‬לפקנ״ז‪ ,‬לא קיימת אחריות‬ ‫‪‬‬
‫מושגית בין בעל מקרקעין או תופשם כלפי מסיג גבול‪ ,‬למעט אם התובע הוכיח כי נכנס למקרקעין בתום לב וכי‬
‫לא הייתה בכוונתו לבצע עוולה‪.‬‬

‫מקרים בהם הפסיקה קבעה חובה מושגית‪:‬‬

‫במקרים רבים קבע ביהמ״ש כהלכה מחייבת קיומה של חובת זהירות מושגית בין סוגי מזיקים לסוגי ניזוקים‪ .‬במקרים אלו‪,‬‬
‫ביהמ״ש נאחז בתקדים לפיו קיימת חובת זהירות מושגית‪ ,‬ובוחן רק את קיומה של החובה בנסיבות הקונקרטיות של‬
‫המקרה (חובת הזהירות הקונקרטית)‪.‬‬

‫דוגמאות לקטגוריות של מזיקים וניזוקים בהם נקבע כי בדרך כלל ישנה חובת זהירות מושגית‪:‬‬

‫חובת נהג כלפי הולך רגל [ סימן טוב נ׳ מ״י]‬ ‫‪‬‬

‫חובת נהג כלפי הנוסעים ברכבו [אבן צור נ׳ היועמ״ש]‬ ‫‪‬‬
‫חובת מעביד לעובדיו [ פנקס נ׳ מ״י‪ ,‬שפירא נ׳ היועמ״ש]‬ ‫‪‬‬
‫חבות רופא חולה [ אלפרט נ׳ מ״י]‬ ‫‪‬‬
‫חובת מורה כלפי תלמיד [ אלגביש נ׳ מ״י‪ ,‬מרצלי נ׳ מדינת ישראל]‬ ‫‪‬‬
‫חובתו של מקבל נשק כלפי מוסר נשק [ טוקולובסקי נ׳ היועמ״ש]‬ ‫‪‬‬
‫חובתו של המפקיר חפץ מסוכן כלפי מי שנפגע ממנו [ בש נ׳ היועמ״ש]‬ ‫‪‬‬
‫חובתו של מי שמשאיר כלי נשק במחסן שקל לחדור אליו כלפי מי שעלול להיפגע [ בן שמעון נ׳ ברדה]‬ ‫‪‬‬
‫חובתם של השובתים כלפי צד שלישי בגין נזק שגרמו לו במהלך השביתה [ מפעלי רכב אשדוד נ׳ ציזיק]‬ ‫‪‬‬
‫חובתו של בעל המקרקעין במחזיק כלב מסוכן בחצר כלפי מי שעלול לבקר בחצרו [ צימרמן נ׳ גבריאלוב]‬ ‫‪‬‬
‫חובתו של תובע לפעול כלפי הנתבע בסבירות ובהגינות במסגרת הליך משפטי [ סחר ושירותי ים בע״מ נ׳ חב׳‬ ‫‪‬‬
‫שלום וינשטיין]‬
‫חובת מדריך טיולים כלפי מטייל שבהדרכתו [ החברה להגנת הטבע נ׳ המוסד לביטוח לאומי]‬ ‫‪‬‬
‫חובת הבנק לזהות כבעלים הרשום את בעל הרכב בעת שהוא מופיע לפניו ומבצע העברת בעלות ברכב [סהר‬ ‫‪‬‬
‫חברה לביטוח נ׳ בנק דיסקונט]‬

‫‪11‬‬
 ‫תנאים לקיומה של חובת הזהירות המושגית‪:‬‬

‫במקרים בהם טרם נקבעה הלכה מחייבת לעניין חובת הזהירות המושגית‪ ,‬בוחן ביהמ״ש עניין זה בהתאם לתנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫עמידה במבחן הצפיות‬ ‫‪‬‬
‫קיומה של יחסי שכנות‬ ‫‪‬‬

‫[ עיריית ירושלים נ׳ גורדון]‬

‫מבחן הצפיות‪:‬‬

‫קיומה של חובת הזהירות המושגית נקבעת על פי מבחן הצפיות‪ .‬המבחן הוא‪ ,‬אם אדם סביר צריך היה לצפות‬
‫להתרחשותו של הנזק ‪ .‬לא כל נזק שניתן לצפותו צריך לצפותו‪ .‬הצפיות הנורמטיבית באה להגביל את היקף האחריות‪.‬‬
‫נקודת המוצא העקרונית היא‪ ,‬כי מקום שניתן לצפות נזק‪ ,‬כעניין טכני‪ ,‬קיימת חובת זהירות מושגית‪ ,‬אלא אם כן‬
‫קיימים שיקולים של מדיניות משפטית‪ ,‬השוללים את החובה‪.‬‬

‫[ עיריית ירושלים נ׳ גורדון]‬

‫לדוגמא‪ ,‬במסגרת מבחן קיומה של חובת הזהירות המושגית נבחנת השאלה האם קיימת חובת זהירות מצד הרופאים‬
‫כלפי מטופליהם לעניין נזקים גופניים שהתרחשו כתוצאה מטיפול רפואי לקוי‪.‬‬

‫טיבת של דרישת הצפיות‪:‬‬

‫הניזוק‪ -‬במסגרת מבחני הצפיות נדרש כי המזיק יצפה את נוכחתו של סוג הנזק הספציפי באירוע ואת האפשרות לפגיעה‬
‫בו‪ .‬לפיכך‪ ,‬ככלל‪ ,‬אין לחייב אדם בגין נזק שנגרם לפלוני כאשר הימצאותו של פלוני במקום היתה בלתי צפויה‪.‬‬

‫לכלל זה יש חריג העוסק בקיומם של ניזוקים בלתי צפויים אשר נקטו בפעולות הצלה כלפי הניזוק הצפוי הישיר‪ .‬במקרים‬
‫כאלו‪ ,‬הגם שלא ניתן היה לצפות את קיומו של הניזוק‪ ,‬נכיר בקיומה של חובה זהירות [נחום נ׳ ישראלי]‪.‬‬

‫הנזק‪ -‬מבחן הצפיות דן בסוג הנזק‪ ,‬ולא בהיקפו‪ .‬כלומר‪ ,‬אין צורך לצפות כל פרטי ההתרחשות שהביאו לנזק‪ ,‬אלא די‬
‫בצפיות כללי של סוג הנזק‪ ,‬ולא הנזק הספציפי‪ .‬מכאן שהמזיק יישא אחריות לנזק שגרם אף בנסיבות בהן נגרם נזק‬
‫בשיעור העולה על הצפוי‪ .‬עיקרון זה נקרא ״עקרון גולגולת דקה״‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬נקבע כי הצפיות צריכה להתייחס לסוג הנזק‪ ,‬ולכן אם נגרם סוג נזק אשר שונה במהותו מסוג הנזק הצפוי‪,‬‬
‫לא נכיר בקיומה של חובת הזהירות‪.‬‬

‫מבחני הצפיות‪ -‬המבחן הטכני ומהמבחן הנורמטיבי (הערכי)‪:‬‬

‫בחינת הצפיות נערכת באמצעות שני מבחני משנה‪:‬‬

‫מבחן הצפיות בטכנית‪ -‬על פי מבחן זה‪ ,‬הטלת חובת זהירות על המזיק מותנית בכך שאדם סביר יכול היה‬ ‫‪‬‬
‫לצפות‪ ,‬כאפשרות טכנית‪ ,‬את התרחשות הנזק בשל סטייה מרמת הזהירות‪.‬‬

‫מבחן הצפיות הנורמטיבית‪ -‬לאחר שנבחנה שאלת הצפיות הטכנית‪ ,‬יש לפנות למבחן הנורמטיבי‪ .‬על פי מבחן‬ ‫‪‬‬
‫זה‪ ,‬הטלת חובת הזהירות על המזיק מותנת בכך שאדם סביר צריך היה לצפות‪ ,‬כאפשרות נורמטיבית‪ ,‬את‬
‫התרחשות הנזק ‪ .‬הצפיות הנורמטבית אינה נגזרת אוטומטית מהצפיות הטכנית‪ ,‬שכן לא כל נזק שניתן לצפותו‬
‫הוא נזק שצריך לצפותו‪ .‬כלומר אפילו אם ניתן לצפות את הנזק‪ ,‬קיימת השאלה הנורמטיבית האם קיימים שיקולי‬
‫מדיניות משפטית השוללים חובה זו [גורדון‪ ,‬ועקנין‪ ,‬סחר ושירותי ים בע״מ נ׳ חב׳ שלום וינשטיין] בהיעדרו של‬
‫נסיבות מיוחדות הצפיות ״הפיסית״ היא גם הצפיות ״המשפטית״‪ .‬נמצא כי הכלל הוא שבמקום שהנזק הוא‬
‫צפוי (כעניין פיסי) חובה לצפותו (כעניין נורמטיבי) אלא אם כן קיימים שיקולים מיוחדים‪ ,‬המצדיקים צמצום‬
‫החובה או שלילתה חרף יכולת הצפייה [גורדון]‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫שיקולי מדיניות משפטית שעשויים להשפיע על דרישת הצפיות הנורמטיבית‪:‬‬

‫במסגרת הפעלת שיקולי מדיניות משפטית‪ ,‬על ביהמ״ש לאתר את אותם ערכים ואינטרסים המתנגשים בסוגיה הנדונה‪,‬‬
‫ליתן משקל לכל אחד מהם ולערוך איזון ראוי בינהם [גורדון]‬

‫שיקולים הקשורים במזיק‪ -‬ביהמ״ש בוחן את זהות המזיק‪ ,‬על מנת לבחון האם יש הצדקה להטיל עליו אחריות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביהמ״ש מכיר בכך שחובת הזהירות עושיה לגרום להכבדת יתר‪ .‬כך למשל בנוגע לרופאים‪ ,‬קיים חשש שהטלת‬
‫אחריות תרפה את ידיהם והם יפעילו רפואה מתגוננת [קרנץ נ׳ מרכז רפואי ספיר]‬

‫שיקולים הקשורים בניזוק‪ -‬כאשר מדובר בניזוקים ״רגישים״‪ ,‬כגון ילדים או קשישים‪ ,‬תהא נטייה גדולה יותר‬ ‫‪‬‬
‫להכיר בקיומה של חובת זהירות מושגית‪.‬‬

‫חשש מפני עומס תביעות בביהמ״ש‪ -‬כאשר ביהמ״ש מכיר בקיומה של חובת זהירות מושגית‪ ,‬הוא למעשה‬ ‫‪‬‬
‫קובע תקדים לפיו התנהגויות מסויימות עושיות להקים עילת תביעה כנגד סוג המזיקים הנדון‪ .‬ביהמ״ש שוקל‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬את ההשפעה של אותו תקדים על אינטרסים חברתיים כלליים‪ .‬אחת מההשפעות אלה היא הגשת‬
‫תביעות רבות לבתי המשפט‪ ,‬דבר שעשוי ליצור עומס מיותר על בתי משפט‪.‬‬

‫חשש מפני הרתעת יתר‪ -‬תופעה שלילית נוספת שעלולה להיגרם כתוצאה מהטלת אחריות היא הרתעת יתר‬ ‫‪‬‬
‫של המזיקים הפוטנציאלים‪ ,‬דבר שעשוי לפגוע‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬בניזוקים הופטנציאלים ובחברה בכללותה‬
‫[גורדון‪ ,‬סחר שירותי ים בע״מ נ׳ חב׳ שלום וינשטיין]‬

‫שיקולים לבר נזיקיים‪ -‬לעיתים מכיר הדין בצמצום האחריות בנזיקית וזאת במטרה לקדם אינטרסים שונים‬ ‫‪‬‬
‫שאינם מתחום דיני הנזיקין [מדינת ישראל נ׳ לוי]‬

‫לצד הדרישה הבסיסית של הצפיות‪ ,‬ההכרה בחובת הזהירות המושגית מותנית ב‪ 2-‬תנאים מצטברים‪:‬‬
‫קיומה של ״קרבה״ בין התובע לנתבע‬ ‫‪.1‬‬
‫שיקולי מדיניות ציבורת כי הוגן‪ ,‬צודק‪ ,‬וסביר שתוטל חובת זהירות נורמטיבית מכוח הדין‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מהי מטרת בדיקת חובת הזהירות המושגית?‬

‫לקבוע מדיניות משפטית ראויה‬ ‫‪‬‬
‫אם יש חובת זהירות ביחס לארבעת הקריטריונים‪ ,‬קמה חזקת חובת הזהירו‬ ‫‪‬‬

‫מדיניות משפטית‪ -‬ועקנין‬

‫קביעת חובת הזהירות המושגית היא עניין של מדיניות משפטית וחקיקה שיפוטית‬ ‫‪‬‬
‫היא מאזנת בין אינטרסים שונים ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הבטחת חופש פעולה מול הגנת הרכוש והגוף‬ ‫‪.1‬‬
‫השפעת הפסיקה על התנהגות הבריות‬ ‫‪.2‬‬
‫שקילת המעמסה הכספית שתוטל על מזיקים או ניזוקים‬ ‫‪.3‬‬

‫שיקולי מדיניות ‪ -‬גורדון (ברק)‬

‫"משהוכחו שיש חובה בכל ארבעת הקריטריונים דלעיל‪ ,‬קמה חזקה שיש חובת זהירות מושגית‪".‬‬ ‫‪‬‬
‫על הניזוק לטעון שמשיקולי מדיניות אין להכיר בחובת זהירות מושגית‬ ‫‪‬‬

‫ע"א ‪ 4486/11‬פלוני נ' פלוני‪ -‬הש' עמית ‪-‬הגבלת חובת הזהירות ‪ -‬השיקולים‬

‫מצד אחד‪ ,‬חשש מפני‬

‫עומס התביעות‪ -‬הצפת בתי המשפט בתביעות‬ ‫‪‬‬
‫הרתעת יתר‪ -‬אם נכיר באחריות שלי‪ ,‬נפחד שזה יהיה הרתעת יתר‬ ‫‪‬‬
‫השאיפה להגינות ביחס למזיק (שיקולי צדק)‪ -‬האם זה צודק?‬ ‫‪‬‬
‫הרצון להימנע מהתנגשות בחיובים אחרים מכוח חוזה‬ ‫‪‬‬

‫מצד שני‪ ,‬צורך ב‪-‬‬

‫הרתעה‪ -‬הצורך לגרום לקיבוץ להרתיע מלעצום עינים‬ ‫‪‬‬
‫פיצוי‪ -‬מסכנים הילדים צריך לפצות אותם‬ ‫‪‬‬
‫הניזוק ותיקון התוצאה המעוולת‪ -‬יש נזק נפשי צריך ללכת לפסיכולוג‪ ,‬צריך לתקן את הנזק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪13‬‬
 ‫פלוני נ' פלוני (הנבגד) ‪ -‬הצורך לצפות – מדיניות‬

‫הטענה‪:‬‬
‫הנתבע צריך היה לצפות שאם הוא יבגוד עם אשת התובע‪ ,‬יגרם לתובע נזק‬

‫מדיניות‪:‬‬
‫קיימת יכולת לצפות את הנזק הנפשי שאירע‬ ‫‪‬‬
‫אבל‪ ,‬מטעמים שבמדיניות משפטית אין צורך לצפות‬ ‫‪‬‬
‫בית המשפט אינו רוצה להיכנס לחדר המיטות של בני זוג‬ ‫‪‬‬
‫נכון הוא היה צריך לצפות שזה היה פוגע בתובע אבל לפי מדיניות משפטית לא נכנסים לזה ולכן אין חובת זהירות‬

‫מדינת ישראל נ׳ לוי‬

‫חברת ביטוח פושטת רגל‬ ‫‪‬‬
‫נהג מונית לא יכול לתבוע את חברת הביטוח‬ ‫‪‬‬

‫תביעה –‬
‫המפקח על הביטוח התרשל‬ ‫‪‬‬
‫לא מנע את פשיטת הרגל‬ ‫‪‬‬
‫ולא מנע את הנזק שנגרם לנהג המונית‬ ‫‪‬‬

‫חברת ביטוח פשטה רגל‪ ,‬משה נהג מונית עשה תאונה‪ ,‬אין את מי לתבוע כי חברת הביטוח פשטה רגל‪ .‬מי יתבע? הוא‬
‫תובע את המפקח על חברת הביטוח כי הוא לא פיקח טוב‪ ,‬יש גם פה מחדל‪ .‬האם יש חובת זהירות? (המפקח מטעם‬
‫המדינה)‪.‬‬

‫הצורך לצפות‪-‬‬

‫מטעמים שבשיקולי מדיניות יש להוכיח שכנות ‪ -‬צריך יחסי קרבה מיוחדים בין הצדדים כדי שתהייה חובת זהירות‪ .‬למשל‪:‬‬
‫קשר של קבלת אחריות על האחר‬ ‫‪‬‬
‫או קשר של הסתמכות צפויה וסבירה של א' על דבריו של ב'‬ ‫‪‬‬
‫או שהסיכון לניזוק גדל עקב התנהגות הנתבע‬ ‫‪‬‬

‫אין חובת הצלה כללית‬ ‫‪‬‬

‫חוק לא תעמוד על דם רעך (עדיין לא חוקק חוק זה בפסק דין הזה)‬ ‫‪‬‬

‫צריך להוכיח שנהג המונית הסתמך על המפקח‪.‬‬

‫לגופו של עניין נקבע‪:‬‬

‫למרות שהמפקח יכול היה לצפות את הנזק‪ ,‬הוא לא צריך היה לצפות מטעמים שבמדיניות משפטית כי‪:‬‬
‫א‪ .‬הנזק אינו ישיר‪ ,‬הוא נגרם בידי צד שלישי (חברת הביטוח)‬
‫ב‪ .‬הנזק שאירע הוא נזק כלכלי [ולא נזק מוחשי]‬
‫ג‪ .‬הנזק נגרם עקב מחדל ‪ -‬הימנעות מפעולה של המפקח‬
‫ד‪ .‬זוהי פעולה שלטונית רגולטיבית‪ -‬כלומר‪ ,‬פיקוח ולא שליטה‬
‫ה‪ .‬אין כמעט הסתמכות של הנהג המונית על המפקח‪.‬‬

‫התפקיד שלו הוא רק לפקח ולא לשלוט בחברת הביטוח‪.‬‬

‫אז אין את מי לתבוע‪.‬‬
‫(היום זה שונה)‬

‫תזכורת‪:‬‬

‫עוולת הרשלנות נחלקת ל‪ 4-‬יסודות‪ .‬חובת הזהירות נחלק ל‪ 2-‬מבחנים‪.‬‬

‫‪ .1‬התייחסות לארבעת הקריטריונים‪:‬‬

‫מזיקים‬ ‫‪.1‬‬
‫ניזוקים‬ ‫‪.2‬‬
‫סוג הנזק‬ ‫‪.3‬‬
‫אופן התרחשות הנזק‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .2‬שיקולי מדיניות המבטלים את חזקת חובת הזהירות – הצורך לצפות‬

‫‪14‬‬
 ‫חובת זהירות‪ -‬הגישה המסורתית‪ -‬מבחן דו שלבי (ועקנין)‪:‬‬

‫א‪ .‬חובת זהירות מושגית (נורמטיבית)‬

‫ב‪ .‬חובת זהירות קונקרטית (‪)duty in fact‬‬

‫מה בודקים במבחן חובת הזהירות הקונקרטית? חובת הזהירות הקונקרטית בוחנת את ההיבט הספציפי‪ ,‬בניסיבותיו‬
‫של אירוע אלמוני‬

‫ההבחנה בין חובת זהירות מושגית לקונקרטית‪:‬‬

‫מושגי‬ ‫קונקרטי‬
‫תלמיד‬ ‫חבצלת‪ ,‬התלמידה‬
‫מורה‬ ‫יפית המורה‬
‫יחס בכיתה‬ ‫צרחה בכיתה‬
‫נזק נפשי קל‬ ‫פיתחה דיכאון‬

‫פסק דין ועקנין‪ -‬חובת הזהירות הקונקרטית נחלקת לשני חלקים‪:‬‬

‫מבחן טכני‬

‫האם הנתבע יכול היה לצפות את התרחשות הנזק בנסיבותיו של המקרה ?‬

‫מבחן הצפיות הקונקרטית‬ ‫‪‬‬

‫חובת הזהירות הטכנית‬ ‫‪‬‬
‫זהו מבחן טכני‬ ‫‪‬‬
‫האם פיזית ניתן היה לצפות?‬ ‫‪‬‬

‫איך פונים?‬

‫רשלנות‬

‫האם יש חובת זהירות?‬

‫האם יש חובת זהירות מושגית?‬

‫האם יש חובת זהירות קונקרטית בין א׳ לבין ב׳ ?‬

‫מבחן טכני‬

‫שואל האם פיזית הנתבע יכול היה יכול לצפות לנזק שנגרם לתובע‬
‫פלוני נ׳ פלוני (קיבוץ רוחמה)‪ -‬הש׳ ג׳ובראן‪:‬‬

‫‪15‬‬
‫"הצפיות הנדרשת אינה צפיות מדויקת של כל פרטי תהליך הגרימה‪ ,‬אלא צפיות של סוג התהליך‪ .‬כלומר‪ ,‬די לחזות את‬
‫ההתרחשות של הנזק בקווים הכלליים"‪.‬‬

‫חובת זהירות טכנית‪ -‬הלכה למעשה‪:‬‬

‫ועקנין‪:‬‬

‫יש חובת זהירות של מפעיל הבריכה כלפי המבקר בבריכה‬ ‫‪‬‬

‫אין קושי משפטי – הפעלת הבריכה יוצרת זיקה וקשר‬ ‫‪‬‬

‫האם בעל הבריכה שאינו מחזיק בה‪ ,‬יכול היה לצפות שרוחץ יפגע מכך שאין שלטים שמזהירים מפני קפיצה למים‬
‫הרדודים? יותר מורכב‪ ,‬ברק אומר שכן יכלו לצפות ולהבין שאם לא מסבירים שזה מסוכן אנשים לא ידעו‪ .‬לכן היה צריך‬
‫לצפות כי הסכנה הנובעת מקפיצת ראש במים רדודים היא סכנה שניתן לצפותה‪.‬‬

‫מפעלי רכב אשדוד נ׳ ציזיק‪ :‬השובתים יכלו לצפות שייגרם נזק לצד שלישי עקב השבתת הנמל והם התכוונו שאותו צד‬
‫שלישי יינזק‬

‫פלוני נ׳ פלוני (קיבוץ רוחמה)‪:‬‬

‫אין צפיות טכנית כי‪:‬‬

‫נעשה במחשכים‬ ‫‪.1‬‬

‫הילדים הוזהרו לשמור סוד‬ ‫‪.2‬‬
‫איש לא ראה בפועל‬ ‫‪.3‬‬

‫הקיבוץ לא היו יכולים לדעת כי זה נעשה בנחש‪ ,‬בסודות‪ ,‬לא יכלו לצפות ולכן אין חובת זהירות קונקרטית‪.‬‬

‫חובת זהירות קונקרטית‪:‬‬

‫‪16‬‬
‫במסגרת מבחן זה‪ ,‬בודק בימה״ש האם בין המזיק הספציפי הזה לבין הניזוק הספיצפי הזה‪ ,‬בנסיבותיו המיוחדות של‬
‫המקרה‪ ,‬קיימת חובת זהירות קונקרטית‪ .‬לעומת חובת הזהירות המושגית שהיא כלולית‪ ,‬חובת הזהירות הקונקרטית‬
‫היא חובה פרגמטית ‪ .‬למעשה‪ ,‬במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית מתחשב ביהמ״ש לא בקטגוריות של מזיקים וניזוקים‬
‫אלא בעובדותיו המיוחדות של המקרה‪.‬‬

‫בדומה לחובת הזהירות המושגית‪ ,‬את קיומה של חובת הזהירות הקונקרטית יש לבחון על פי המבחנים הבאים‪:‬‬

‫מבחן הצפיות הטכנית‪ -‬אשר במסגרתו נבחנת השאלה האם ניתן היה‪ ,‬מבחינה טכנית‪ ,‬לצפות את הנזק?‬ ‫‪‬‬

‫מבחן הצפיות הנורמטיבית‪ -‬אשר במסגרתו בוחנים האם אדם סביר צריך היה‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬לצפות את‬ ‫‪‬‬
‫הנזק‪ .‬בחינה זו נערכת תוך כדי מתן משקל לשיקולי מדיניות משפטית‪.‬‬

‫דרישת שכנות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מקרים בהם לא תוכר חובת זהירות קונקרטית‪:‬‬

‫חובת זהירות קונקרטית תוטל רק בגין ״סכנות בלתי סבירות״‪ ,‬כלומר סכנות שהחברה רואה אותן במידת חומרה יתירה‪,‬‬
‫ודורשת כי יינקרטו אמצעים סבירים למניעתן‪.‬‬

‫מאידך‪ ,‬אין להטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים טבעיים יומיומיים‪ ,‬שכן חיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם‬
‫בחשבון‪ ,‬כך שנקבע לגביהם כעניין של מדיניות משפטית כי חובת הזהירות הקונקרטית אינה מתגבשת‪.‬‬

‫עם זאת יתכנו מצבים בהם תקום חובת זהירות לפלוני גם בגינם של סיכונים רגילים כגון פעילות עבריינית של גורם‬
‫שלישי‪.‬‬

‫סיכום‪:‬שיקולים להטלת חובת זהירות‪:‬‬

‫טעמים נגד הטלת חובת זהירות הם לרוב החשש מפני הרתעת יתר‪ ,‬מפני עומס התביעות‪ ,‬שיקולי צדק והגינות ביחס‬
‫למזיק והרצון להימנע מהתנגשות בחיובים אחרים מכוח חוק או חוזה‪.‬‬

‫למול טועמים אלו ניצבים על כפות המאזניים האינטרסים שבהטלת החבות הנזיקית ברשלנות‪ :‬הרתעה‪ ,‬פיצוי הניזוק‪,‬‬
‫תיקון התוצאה המעוולת ועקרון פיזור הנזק‪ .‬אם בהקשר הרלוונטי‪ ,‬עלה משקל ההצדקות על משקל האינטרסים‪ ,‬יוגבל‬
‫היקפה של חובת הזהירות‪.‬‬

‫משה שחקן כדורגל מתקילל בצורה קשה מאוד את מסי‪ ,‬זהו קונקרטי יש שמות הצדדים‪.‬‬

‫שחקן כדורגל‪ -‬שחקן כדורל‪ ,‬רמת רמת המשגה גבוהה יותר‬

‫שחקן‪ -‬לשחקן‪ ,‬רמת המשגה גבוה יותר‬

‫ד״ר א׳ ‪ >-‬אדון ב ‪ >-‬קונקרטי‬

‫רופא מנתח ‪ >-‬מנותח רמת המשגה גבוה יותר‬

‫רופא ‪ >-‬מטופל רמת המשגה גבוה יותר‬

‫ועקנין‪ -‬המבחן הדו שלבי‬

‫בפרשת ועקנין‪ ,‬היה מדובר בועקנין ילד חמוד‪ ,‬שהיה בבריכה ציבורית ששיכת למועצה המקומית בית שמש‪ .‬והיא‬
‫מתופעלת על ידי חברת שירוצים בע״מ (בנאל)‪ .‬בבריכה יש את הילד ועקנין‪ ,‬שרץ וקופץ קפיצת נר למים הרדודים‪ ,‬הוא‬
‫נפצע מאוד קשה‪.‬‬

‫כשאני תובע בגין רשלנות אני צריך לבדוק אם יש חובת זהירות של הנתבעים לניזוק‪.‬‬

‫קונקרטי‪:‬‬

‫‪17‬‬
 ‫מבקר בבריכה ‪ >-‬מפעיל של בריכה‪ /‬בעלי הבריכה ‪ >-‬חובת זהירות מושגית‬
‫בעל נכס‪ /‬מחזיק בנכס ‪ >-‬מבקר בנכס‬

‫האם יש חובת זהירות לבעל נכס שהוא גוף ציבורי כלפי אזרח שמבקר בנכס? רמת המשגה עוד יותר גבוהה‪.‬‬

‫האם לבעל נכס שאינו מחזיק בנכס ישנה חובת זהירות כלפי מבקר בנכס? המשגה גבוה יותר‪.‬‬

‫בשלב הראשון ‪ -‬מסביר השופט ברק שבוחנים האם באופן עקרוני וכללי יש חובת זהירות במנותק מהעובדות הקונקרטיות‬
‫של המקרה‪.‬‬

‫בשלב השני‪ -‬יש לבחון האם במקרה זה לפי העובדות הקונקרטיות של המקרה יש חובת זהירות‪.‬‬

‫כאשר בוחנים האם ישנה חובת זהירת צריכים להפעיל מבחן דו שלבי‪ .‬ראשית עלינו לבחון האם יש חובת זהירות מושגית‬
‫ושנית האם ישנה חובת זהירות קונקרטית‪.‬‬

‫לדוגמא בפרשת ועקנין בית המשפט הםעיל את מהמבחן הדו שלבי של חובת הזהירות‪ .‬בית המשפט בחן אם בעל נכס‬
‫שאינו מחזיק בנכס הם חבים חובת זהירות כלפי המבקר בנכס‪ ,‬משלב שני בית המשפט בחן האם עיריית בית שמש חבה‬
‫חובת זהירות כלפי ועקנין‪ .‬במבחן הראשוני בוחן באופן כללי ועקרוני מדבר על עקרונות‪ ,‬מדיניות משפטית‪ ,‬תיאוריה‪.‬‬
‫ובשלב שני בוחן את הדברים במקרה הספציפי עם העובדות‪ ,‬השמות…ניתוח משפטי ברמת המשגה גבוהה‪.‬‬

‫ניתוח משפטי ברמת המשגה גבוהה‪:‬‬

‫ניתוח כללי ועקרוני‬ ‫‪‬‬

‫העלאת מה שהבנו בהקשר מסוים לרמת הפשטה‪ ,‬המאפשרת לפרש באמצעותו גם הקשרים חדשים‪[ .‬ד"ר‬ ‫‪‬‬
‫לניר]‬

‫כשאנחנו מדברים על חובת זהירות ברמת המשגה גבוהה‪ ,‬אנחנו מדברים על ניתוח הדברים באופן כללי ועקרוני‪ .‬ד״ר‬
‫לניר מדבר על רמת הפשטה שמאפשרת לנו לנתח דברים גם בהקשרים חדשים רחבים יותר‪.‬‬

‫חובת זהירות מושגית‪:‬‬

‫ועקנין – הש' ברק‪:‬‬

‫"האם באופן כללי ועקרוני קיימת חובת זהירות בין סוג האנשים שהנתבע שייך אליהם לבין סוג האנשים שהתובע נמנה‬
‫עימם‪ ,‬ביחס לסוג הנזק שבו מדובר ואופן התרחשותו"‪.‬‬

‫עד עכשיו התייחסנו לצדדים לתביעה‪ ,‬שופט ברק אומר שיש לעשות המשגה לא רק לתובע ולנתבע אלא גם ביחס לסוג‬
‫הנזק שנגרם ולאופן עשיית הנזק‪ ,‬לסוג הנזק ולאופן התרחשות הנזק‪.‬‬

‫דוגמאות להמשגה גבוהה‬

‫‪18‬‬
 ‫דהן נפגע במשחק כדורגל‪ ,‬נזק גופני‬ ‫‪‬‬
‫משה ישב ביציע (באיצטדיון) וראה את התיקול ונכנס להתקף חרדה שנמשך חודשים‪ -‬נזק נפשי‬ ‫‪‬‬
‫רותי ישבה בבית ראתה את המשחק בטלוויזיה ונכנסת לדיכאון‪ -‬נזק נפשי‬ ‫‪‬‬
‫חודר למחשב של רותי וקורא את המילים שלה‪ ,‬היא מגלה שזאת ומאוד כועסת‪ -‬נזק בפגיעה בפרטיות‬ ‫‪‬‬
‫משה שנפצע מאהרון (נתן בוקס)‪ ,‬משה לא הולך חעבודה ומפסיד ימי עבודה‪ -‬נזק של אובדן ימי עבודה‪ -‬נזק‬ ‫‪‬‬
‫ממוני‪.‬‬

‫אומר השופט ברק בועקנין ‪ ,‬צריך לראות אם יש חובת זהירות גם ביחז לסוג הנזק שנגרם לדוגמא נזק נפשי למישהו שרק‬
‫רואה את המכות במשחק‪.‬‬

‫ועקנין‪ -‬השופט ברק‪:‬‬

‫״האם באופן כללי ועקרוני קיימת חובת זהירות בין סוג האנשים שהנתבע שייך אליהם (הכוונה למשה אהרון) לבין סוג‬
‫האנשים שהתובע נמנע עימם‪ ,‬ביחס לסוד הנזק שבו מדובר (נזק ממוני לדוגמא) ואופן התרחשותו (מעשה או מחדל)‪.‬‬

‫חובת זהירות קונקרטית‪:‬‬

‫ועקנין – הש' ברק‪:‬‬

‫"חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת בחללו של עולם‪ ,‬אלא מיוחדת היא למזיק ספציפי‪ ,‬לניזוק ספציפי‪ ,‬לנזק ספציפי‬
‫ולהתנהגות ספציפית"‪.‬‬

‫״קונקרטי״ ו ״מושגי״‪ -‬יישום על פסקי דין‪:‬‬

‫פס״ד גורדון‪:‬‬

‫מזיק קונקרטי ‪ >-‬עיריית ירושלים‬

‫מזיק מושגי ‪ >-‬עירייה‬

‫נזק קונקרטי ‪ >-‬פגיעה בשם טוב‪ ,‬בוזה‬

‫נזק מושגי ‪ >-‬נזק נפשי קל‬

‫סוג מעשה קונקרטי ‪ >-‬אי העברת בעלות‬

‫דוגמא‪ :‬משה מדריך כדורסל בין השעות ‪ ,14:00-16:00‬הוא תוקף את חניכו משה בן ‪ 10‬וגרם לנזק נפשי קל‪.‬‬

‫מושגי נתבע‪ -‬מדריך בחוג‬

‫מושגי תובע‪ -‬חניך בחוג‬
‫נזק‪ -‬נזק נפשי קל‬
‫מתי מושגית‪ -‬לאחר שעות החוג‬

‫האם קיימת אחריות בין מדריך לחניך מחוץ לשעות החוג?‬ ‫‪‬‬

‫דוגמא להמשגה גובהה‬

‫‪19‬‬
 ‫קונקרטי‬ ‫מושגי‬
‫משה שחקן הכדורגל‬ ‫‪.1‬‬ ‫שחקני כדורגל ‪1.‬‬
‫רינת האחות בבית חולים ‪2.‬‬ ‫אחים אחיות בבתי חולים ‪2.‬‬
‫נשבר כד עתיק ‪3.‬‬ ‫נזק רכושי ‪3.‬‬
‫משה נתן בוקס ‪4.‬‬ ‫הפעלת כח‪ /‬אלימות ‪4.‬‬
‫אהרון התלמיד ‪5.‬‬ ‫תלמידים ‪5.‬‬

‫חובת הזהירות קונקרטית‪:‬‬

‫ועקנין‪ -‬השופט ברק‪:‬‬

‫״חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת בחללו של עולם‪ ,‬אלא מיוחדת היא למזיק ספציפי‪ ,‬לניזוק ספציפי‪ ,‬לנזק ספציפי‪,‬‬
‫ולהתנהגות ספציפית״‪.‬‬

‫חובת זהירות בין סוג המזיקים שעליהם נמנה התובע לסוג הניזוקים שעליהם נמנה הנתבע‬

‫פסק דין ועקנין‪-‬‬

‫מעשה קונקרטי ‪ >-‬לא תלו שלט‬

‫מעשה מושגי ‪ >-‬מחדל‬

‫מפעלי רכב אשודד נ׳ ציזיק‪:‬‬

‫חוזה ליבוא צעצועים‬ ‫‪‬‬

‫יבוא הצעצועים‬ ‫‪‬‬
‫לא ניתן לפרוק בשל שביתת איגוד קציני הים‬ ‫‪‬‬
‫הפרת חוזה‬ ‫‪‬‬

‫פלוני נ׳ פלוני (קיבוץ רוחמה)‪:‬‬

‫מזיק‪ /‬ניזוק קונקרטי‬ ‫מזיק ‪ /‬ניזוק מושגי‬

‫הנער הפוגע והקיבוץ‬ ‫קיבוץ‬
‫הילדים הנפגעים‬ ‫חברי קיבוץ‬

‫המחדל במקרה זה שונה‪ ,‬זהו מחדל טהור ‪ ,‬זה לא שלא תלו שלט‪ .‬פה זה אי מניעה של מעשה נזיקי שנעשה על‬ ‫‪‬‬
‫ידי צד שלישי‪.‬‬

‫חובת זהירות מושגית נקראת גם‪:‬‬

‫חובת זהירות נורמטיבית‬ ‫‪‬‬

‫צפיות נורמטיבית‬ ‫‪‬‬
‫מה מטרת בדיקת חובת הזהירות המושגית? קביעת מדיניות משפטית ראויה‪ .‬באופן כללי זהו אופן משוגי‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫חובת זהירות מושגית נחלקת ל‪ 2-‬מושגים‪:‬‬
‫האם אדם סביר צריך היה לצפות (שיגרם נזק)‪ 4 ,‬קריטריונים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫האם יש צורך לצפות‪ -‬כשיקול של מדיניות‬ ‫‪.2‬‬

‫ארבעת הקריטריונים ועקנין – הש' ברק‪:‬‬

‫"האם באופן כללי ועקרוני קיימת חובת זהירות בין סוג האנשים שהנתבע שייך אליהם לבין סוג האנשים שהתובע נמנה‬
‫עימם‪ ,‬ביחס לסוג הנזק שבו מדובר ואופן התרחשותו"‪.‬‬

‫ארבעת הקריטריונים של חובת זהירות מושגית‪:‬‬

‫מזיקים‬ ‫‪.1‬‬
‫ניזוקים‬ ‫‪.2‬‬
‫סוג הנזק‬ ‫‪.3‬‬
‫אופן התרחשותו‬ ‫‪.4‬‬

‫דוגמא‪ :‬משה מדריך כדורסל בין השעות ‪ ,14:00-16:00‬הוא תוקף את חניכו משה בן ‪ 10‬וגרם לנזק נפשי קל‪.‬‬

‫מזיקים‪ -‬מדריך‬ ‫‪.1‬‬

‫ניזוקים‪ -‬חניך‬ ‫‪.2‬‬
‫סוג הנזק‪ -‬נזק נפשי קל‬ ‫‪.3‬‬
‫אופן התרחשותו‪ -‬מחוץ לשעות החוג‬ ‫‪.4‬‬

‫ועקנין –‬
‫האם לבעלים שאינו מחזיק במקרקעין יש חו"ז מושגית כלפי מבקר?‬

‫בעבר‪ ,‬בעלות בלא תפיסה אינה מטילה חו"ז מושגית כלפי מבקר‪ .‬כיום‪ ,‬אין הבעלים והמבקר זרים זה לזה‪ .‬הבעלות‬
‫במקרקעין יוצרת זיקה בין הבעלים לבין סיכונים שנוצרו במקרקעין‪ ,‬בתקופה שהמקרקעין היו בשליטתו‪ .‬הבעלות‬
‫במקרקעין יוצרת לעתים אפשרות למנוע סיכונים‪ ,‬גם לאחר שהשליטה נסתיימה‪.‬‬

‫מבחינה מושגית קובע ברק‪ ,‬שלבעלים של נכס שלא מחזיק בכנס יש חובת זהירות כלפי מבקר הנכס‪ .‬הוא מרחיב‬
‫אחריות‪.‬‬

‫טוען ברק שבעבר בעלות של נכס בלא תפיסנ של נכס‪ ,‬לא חב חובת זהירוץ כלפי מבקר כי הוא לא מחזיק בנכס ולא יודע‬
‫מה קורה שם‪ .‬ברק משנה את זה ‪ .‬אין המבקר ובעל הנכס זרים זה לזה‪ .‬בעל הנכס אחראי למבקר‪ .‬האחריות על בעל‬
‫מקרקעין שאינו מחזיק‪ ,‬כלפי מבקר במקרקעין היו רק על נזק‪ /‬סיכון שנוצר בתקופה בה הוא החזיק במקרקעין‪ .‬לדוגמא‬
‫בועקנין‪ ,‬בהתחלה העיריה גם החזיקה וגם הייתה הבעלים וכשהעבירה את ההחזקה לבן אל‪ ,‬והיא העבירה את הבריכה‬
‫ללא השלטים‪ ,‬הסיכון נוצר כבר בתקופה שהעיריה החזיקה במקרקעין‪ .‬לדוגמא של בעל דירה‪ ,‬שקע חשוף‪ .‬בעל‬
‫המקרקעין היה יכול למנוע את הסיכון ולכן יש לו חלק מן האחריות‪.‬‬

‫גורדון נ׳ עיריית ירושלים‪:‬‬

‫הניזוק והמזיק הקונקרטים‪:‬‬

‫אדון גורדון‬ ‫‪‬‬

‫עירית ירושלים‬ ‫‪‬‬

‫גורדון נ׳ עיריית ירושלים‪ -‬האם למדינה יש אחריות בנזיקין כלפי אזרח?‬

‫עקרון השוויון בפני החוק מחייב הטלת אחריות ברשלנות על הרשות הציבורית על פי אותן אמות מידה כמו על‬ ‫‪‬‬
‫הפרט‬
‫אחריות בנזיקין עשויה להטיל מעמשה כספית על הגוף הציבורי‪ ,‬אך אין זה כשלעצמו נימוק ראוי לשלילת חובת‬ ‫‪‬‬
‫הזהירות‬
‫הרחבת החבות בנזיקין‬ ‫‪‬‬

‫דיון‪ -‬מפעלי רכב אשודד נ׳ ציזיק‪:‬‬

‫‪21‬‬
 ‫האם לשובתים יש חובת זהירות כלפי צד ג׳ (מי שעלול להיפגע)? שואלים האם יש חובת זהירות וצריך להכריע לפי‬
‫טיעונים נורמטיבים‪ .‬בית המשפט דחה מכוח דיני נזיקין‪ .‬האם יש חובת זהירות מושגית בין שובתים לבין צד ג׳? כן ! בית‬
‫המשפט קבע שכן כי דיני נזיקין חשובים יותר מהזכות לשביתה !‬

‫(עלינו להכריע גם במבחנים ובעבודות)‬

‫זוהי למעשה הכרעה על פי מדיניות‪.‬‬

‫חובת זהירות מושגית מצד השובתים כלפי צד ג׳ על נזק שגרמו לו במהלך השביתה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חירות השביתה עושיה להידחות מפני הפרת חובת הזהירות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫האם לקיבוץ יש חובת זהירות מושגית כלפי חברי קיבוץ?‬

‫פלנוי נ׳ פלוני ‪( 1167/11‬קיבוץ רוחמה)‬

‫לקיבוץ יש חו"ז מושגית כלפי חבריו‪:‬‬

‫א‪ .‬בשל אופיו השיתופי והקהילתי של הקיבוץ‬

‫ב‪ .‬מכח היותו מחזיק בקרקע ‪ -‬הוא בעל היכולת הטובה ביותר לחזות סיכונים הטמונים במקרקעין ולפעול למניעתם‬

‫ברשלנות רב לו ידו של בית המשפט‪.‬‬

‫סוגי נזקים אפשריים‪:‬‬

‫הנזק בפסק דין גורדון‪:‬‬

‫"סבל נפשי וגם בפגיעה בשמו הטוב כאשר שכנים ולקוחות חזו או שמעו על מעצרו"‬

‫– האם יש חובת זהירות בגין נזק נפשי קל?‬

‫השופט ברק‪-‬‬

‫צריך להגן באופן שווה על האינטרס של הניזוק בגופו ובכספו ועל האינטרס של הניזוק בנפשו‪ ,‬בנוחותו ובאושרו‬ ‫‪‬‬
‫אין הבחנה רציונאלית בין נזק רכושי לבין נזק נפשי (לא‪-‬רכושי)‬ ‫‪‬‬
‫"מדוע אקבל פיצוי על פחד שפחדתי‪ ,‬אם הדבר הביא לכאב בבטני‪ ,‬ולא אקבל פיצוי על פחד שפחדתי‪ ,‬אם בטני‬ ‫‪‬‬
‫לא כאבה?"‬

‫השופט ברק טוען שכן יש להגן גם על נזק נפשי‪.‬‬

‫חובת זהירות‪ -‬נזק נפשי לנתבע משני? פסק דין אלחוסה‪:‬‬

‫הניזוק הישיר = האמא‬ ‫‪‬‬

‫הניזוק המשני= הבת‬ ‫‪‬‬

‫האם יש להכיר בנזק הנפשי שנגרם לבת? עונים שכן‪.‬‬

‫הנשיא שמגר‪ -‬נהג פוגע יכול לצפות שפגיעתו בנפגעים הישירים תגרום לנזק נפשי לקרובי משפחתם [לנפגע משני]‬
‫הרחבת מעגלי האחריות בנזיקין ‪.‬‬

‫פסק דין פלוני נ׳ פלוני‪ /‬קיבוץ רוחמה‪ -‬נזק שיש לו זיקה למקרקעין‪:‬‬

‫‪22‬‬
 ‫חו"ז של מחזיק במקרקעין כלפי אנשים במקרקעין קמה נוכח סיכונים המקיימים זיקה למקרקעין עצמם‬ ‫‪‬‬

‫למשל‪ ,‬סיכון הגלום בבריכה ללא שילוט‬ ‫‪‬‬

‫למשל‪ ,‬מפגע בטיחותי בכביש‬ ‫‪‬‬

‫אין חו"ז מכח החזקה במקרקעין אם אין זיקה למקרקעין‬ ‫‪‬‬

‫צמצום מעגלי חובת הזהירות‬ ‫‪‬‬

‫יש אחריות מושגית אבל לא על כל נזק אלא לנזק‪.‬‬

‫חובת הזהירות של מחזיק בקרקע תתקיים‪ ,‬אם לנזק יש זיקה למקרקעין‪ .‬למשל במקרה בו בריכה ללא שילוט‪ ,‬יש לו זיקה‬
‫לקרקע‪ ,‬בקרקע לא היה שילוט‪ .‬כאן אוסר אומרים שאין זיקה לקרקע‪ .‬״הסיכון לא היה תמון במקרקעין… לכן אין קשר‬
‫שנגרם בין מזיק בקרקע״‬

‫הסיכון לא היה טמון במקרקעין עצמם‬ ‫‪‬‬

‫לא מפגע בטיחותי שקשור למקרקעין‬ ‫‪‬‬

‫ועקנין‪:‬‬
‫סוג המעשה המושגי‪ -‬מחדל‬
‫סוג המעשה הקונקרטי‪ -‬לא תלו שלטים‬

‫פלוני נגד פלוני (קיבות רוחמה)‪:‬‬

‫מחדל טהור ‪ -‬אי מניעת מעשה של צד שלישי‬ ‫‪‬‬
‫= אי עשייה שאפשרה עשייה על ידי צד שלישי‬ ‫‪‬‬
‫הצד השלישי = הילד הפוגע‬ ‫‪‬‬
‫אי העשייה של הקיבוץ = לא שמרו מפני ילדים פוגעים‬ ‫‪‬‬

‫פלוני נ פלוני [קיבוץ]‪ -‬האם יש חובת זהירות ביחס לסוג המעשה?‬

‫הטלת אחריות בגין מחדל טהור גורמת פגיעה קשה באוטונומיה‬ ‫‪‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אחריות בגין מחדל טהור תוטל במשורה (במקרים מועטים‪ ,‬מאוד ספציפים) בתנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫א‪ .‬זיקה ויחסים מיוחדים בין המזיק לבין הניזוק;‬

‫ב‪ .‬הסתמכות ‪ -‬תלות של התובע בנתבע (תובע תלוי בנתבע)‬

‫השופט מצמצם את האחריות בכל הנוגע במחדל טהור‪ .‬אומר השופט תהיה אחריות בגין מחדל טהור‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫א‪ .‬הסתמכות של החברים על הקיבוץ שידאג לצרכיהם‪ -‬הילדים של הקיבוץ סומכים על הקיבוץ לשמור עליהם‬
‫ב‪ .‬יחסים מיוחדים בין הקיבוץ לחברי הקיבוץ‪ -‬יש יחסים מיוחדים‬

‫חובת זהירות היא חלק מרשלנות‪.‬‬

‫עוולת הרשלנות יסוד ‪ -2‬הפרת חובת הזהירות (התרשלות)‪:‬‬

‫‪23‬‬
 ‫בדיקת קיומה של התרשלות‪-‬‬

‫‪.‬לאחר שקבענו כי בין המזיק לניזוק קיימת חובת זהירות‪ ,‬יש לבחון האם הייתה הפרה של חובת הזהירות‪ ,‬קרי‪:‬התרשלות‬

‫התרשלות משמעה התנהגות הסוטה מרמת ההתנהגות דל האדם הסביר‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יש לבדוק האם הנתבע‬
‫נקט אמצעים סבירים למנוע את הסיכונים‪ .‬השאלה איננה אם ננקטו כל האמצעים למניעת התרחשות הנזק‪ ,‬אלא האם‬
‫‪.‬אמצעי הזהירות שננקטו עומדים ביחס מתאים לסיכון שנוצר [גרובנר‪ ,‬וועקנין]‬

‫‪:‬בחינת ההתרשלות תעשה ב‪ 2-‬דרכים חלופיות‬

‫חובה חקוקה כסטנדרט זהירות‪ -‬סטנדרט התנהגות שנקבע בחיקוק יכול לשמש אינדקציה לקביעת‬ ‫‪.1‬‬
‫הרשלנות והיקפה [ גוריון נ׳ גבריאל‪ ,‬ועקנין]‬

‫מבחן האדם הסביר כסטנדרט זהירות‪ -‬על פי מבחן זה‪ ,‬על ביהמ״ש לבחון האם המזיק נהג מתוך‬ ‫‪.2‬‬
‫נקטית זהירות המאפיינת בני אדם אדם ‪ .‬יש לציין כי מבחן האדם הסביר הוא מבחן נורמטיבי‪ ,‬כלומר‬
‫ביהמ״ש לא יבדוק כיצד רוב בני אדם מתנהגים בסיטואציה‪ ,‬אלא כיצד ראוי היה שיתנהגו‪ .‬מבחן זה‬
‫מסתייע במספר שיקולים‪ ,‬בינהם בעיקר השיקולים שיפורטו להלן‪.‬‬

‫שיקולים אפשריים בקביעת סטנדרט הרשלנות (האדם הסביר)‪-‬‬

‫סטדנרט ההתנהגות של אנשים סבירים נבחן באופן אובייקטיבי‪ ,‬על פי מספר שיקולים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לעיתים תכונות‬
‫אישיות של המזיק או הניזוק עשויות להשפיע על אופן תפיסתו של סטנדרט ההתנהגות הראוי‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫לעיתים משופע המבחן האובייקטיבי מנתונים סובייקטיבים הקשורים לזהות המזיק או הניזוק‪.‬‬

‫האיזון הנדרש הוא מחד‪ ,‬לקבוע רף זהירות גבוה כך שנגן על ניזוקים פוטנציאליים‪ ,‬ומאידך‪ ,‬להיזהר שלא לקבוע רף מידי‬
‫על מנת שלא להכביד על מהלך פעילות תקינה [ רועי שטרן נ׳ המרכז הרפואי שיבא ]‬

‫שיקולים של זהות המזיק‪-‬‬

‫מזיקים שונים נבחנים בסטנדרט התנהגותי שונה‪ .‬הסיבה לכך נעוצה בקיומו של שוני ברמת צפיות הנזק‪.‬‬

‫דוגמאות למקרים בהם יינתן משקל לזהות המזיק‪:‬‬

‫בעלי מקצוע‬ ‫‪‬‬
‫קטינים‬ ‫‪‬‬
‫רשות שלטונית‬ ‫‪‬‬

‫התנהגות המזיק‪-‬‬

‫ככל שהמזיק פעל בהתאם לנורמות הקיימות בתחום פעילותיו‪ ,‬כך תהא נטיה לראותו כמי שנקט אמצעי זהירות סבירים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי פעילות בהתאם לנורמה מקובלת לא תחסן את המזיק מארחיוצ שעה שמתקיימים שיקולים‬
‫התומכים בקביעת אחריוצ [ קופת אשראי וחיסכון נ׳ עוואד‪ ,‬רביד משה נ׳ קליפורד‪ ,‬פולר נ׳ בית חולים העמק]‬

‫מידת הסיכון שיצר המזיק‪-‬‬

‫ככל שמידת הסיכון שיצר המזיק גדולה יותר‪ ,‬וההסתברות לקרות הנזק גבוהה‪ ,‬כך גם יידרש הנתבע לנקוט רף זהירות‬
‫גבוהה יותר ותגבר הנטייה להטיל את האחריות על המזיק‪.‬‬

‫זהותו של הניזוק‪-‬‬

‫ביהמ״ש בוחן את זהותו של הניזוק הפוטנציאלי‪ .‬כאשר המזיק צפה ניזוק שהיינו בעל תכונות מיוחדות המצריכות נקיטת‬
‫אמצעי זהירות גבוהים יותר‪ ,‬יידרש רף זהירות גבוה יותר‪.‬‬

‫שיקולי יעילות כלכלית‪-‬‬

‫ביהמ״ש בוחן מהו נטל הכלכלי שהיה מוטל על כתפי המזיק כדי למנוע את הנזק‪ ,‬אל מול מכפלת ההסתברות לקרות הנזק‬
‫הפוטנציאלי‪ ,‬בשיעורו הכלכלי‪ .‬ככל שהנטל הכלכלי נמוך או טריוויאלי יותר‪ ,‬כך רואים באמצעי הזהירות כאמצעים‬
‫המתחייבים מסטנדרט ההתנהגות הסביר‪ ,‬וזאת נוכח שיקולי יעילות כלכלית‪.‬‬
‫האינטרס הציבורי בפעילות יוצרת סיכון‪-‬‬

‫‪24‬‬
‫ככל שמדובר באינטרס פחות ערך‪ ,‬כך תגבר המגמה להכיר בקיומו של רף זהירות גבוה יותר‪ .‬לעומת זאת ככל שמדובר‬
‫באינטרס ציבורי בעל חשיבות רבה יותר‪ ,‬כך יידרש רף זהירות נמוך יותר‪.‬‬

‫מידע מיוחד שבידי המחזיק‪-‬‬

‫את סטנדרט הזהירות יש לקבוע על פי מכלול האינפורמציה המצוי בידיו של המזיק הפוטנציאלי בשעת התרחשות הנזק‪.‬‬

‫מה בודקים במבחן חובת הזהירות הקונקרטית?‬

‫(ועקנין)‬

‫חובת הזהירות הקונקרטית בוחנת את ההיבט הספציפי‪ ,‬בנסיבותיו של אירוע אלמוני‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פ״ד ועקנין‪ -‬חובת הזהירות הקונקרטית נחלקת לשני חלקים‪:‬‬

‫האם הנתבע יכול היה לצפות את התרחשות הנזק בנסיבות?‬ ‫‪.1‬‬

‫האם הנתבע צריך היה לצפות את התרחשות הנזק?‬ ‫‪.2‬‬

‫האם הנתבע יכול היה לצפות את התרחשות הנזק בנסיבותיו של המקרה ?‬

‫מבחן הצפיות הקונקרטית‬ ‫‪‬‬

‫חובת הזהירות הטכנית‬ ‫‪‬‬
‫זהו מבחן טכני‬ ‫‪‬‬
‫האם פיזית ניתן היה לצפות?‬ ‫‪‬‬

‫פלוני נ׳ פלוני (קיבוץ רוחמה)‪ -‬הש׳ ג׳ובראן‪:‬‬

‫״הצפיות הנדרשת אינה צפיות מדוייקת של כל פרטי תהליך הגרימה‪ ,‬אלא צפיות של סוג התהליך‪ .‬כלומר די לחזות את‬
‫התרחשות של הנזק בקווים הכלליים‪.‬״‬

‫חובת זהירות טכנית‪ -‬הלכה למעשה‬

‫גורדון‪ :‬מהי השאלה שבוחנים בפס״ד גורדון לגבי הצפיות הטכית‬

‫פלנוי נ׳ פלוני [קיבוץ רוחמה]‪:‬‬

‫אין צפיות טכנית כי‪:‬‬
‫נעשה במחשכים‬ ‫‪.1‬‬
‫הילדים הוזהרו לשמור סוד‬ ‫‪.2‬‬
‫איש לא ראה בפועל‬ ‫‪.3‬‬

‫ולעס נ׳ אגד‪:‬‬
‫תחנה מרכזית‬ ‫‪‬‬
‫סמואל וחבריו תוקפים את ואלס‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח‬ ‫‪‬‬
‫נטען‪ :‬אכד יכולה לצפות את האירוע האלים‬ ‫‪‬‬

‫מדובר באדון ואלס שעומד שבתחנה המרכזית ובאים סמואל וחבריו ותוקפים אותו‪ ,‬נאלץ לעבור ניתוח‪ .‬הוא אומר חברת‬
‫אגד יכולה היתה לצפות את האיאוע הזה של הבריונות‪ .‬הוא תובע את אגד ולא סמואל כי לך לחפש אותם‪ ,‬הוא הולך על‬
‫אגד‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫השופט ריבלין‪ -‬כאן היה מדובר בפשע פתאומי ומהיר‪ .‬הוא עומד לו ובאים לתקוף אותו‪ .‬איך נצפה שיבואו לתקוף אותו כי‬
‫הוא מהיר‪ .‬אומר השופט ריבלין אגד הן מחזקים במקרקעין‪ ,‬הם מי שמתפעלים את התחנה המרכזית הם היו יכולים‬
‫לצפות זאת כי היו מקרים כאלו בעבר‪ .‬זוהי התנהגות מחשידה במקום ציבורי‪ ,‬בעל המקרקעין יש את היכולת הכי טובה‬
‫למנוע את הפשע‪ ,‬יש את היכולת לצפות את הפשע‪.‬‬

‫״מעשי פשע עשויים להתרחש‪ ,‬ואכן מתרחשים כמע בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬ועל כן‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬הם תמיד ״ניתנים לצפייה״‬
‫במובן הטכני״‪.‬‬

‫המרצה‪ -‬נטל כבד על בעל המקרקעין‪.‬‬

‫לא בוחנים האם יכולה להיות מודעות באותו יום‬ ‫‪‬‬

‫בוחנים האם הייתה צריכה להיות מודעות‪ ,‬לאור שכיחות המעשה‬ ‫‪‬‬

‫האם הנתבע צריך היה לצפות את התרחשות הנזק?‬

‫מבחן המוכרע משיקולי מדיניות‬

‫ועקנין‪ :‬״האם אדם הסביר בנסיבות היה‪ ,‬כעניין שבמדיניות‪ ,‬לצפות את התרחשותו של אותו נזק?‬
‫זוהי שאלה נורמאטיבית באופיה וקשורה בהכרעה ערכית באשר למה צריך לצפות בנסיבותיו של המקרה הקונקרטי״‪.‬‬

‫איך קובעים האם יש צפיות נורמטיבית? ‪ -‬ועקנין‪:‬‬

‫חיי היום‪-‬יום מלאים סיכונים‬ ‫‪‬‬
‫לא כל נזק צפוי (מבחינה פיסית) הוא נזק שיש לצפותו (במישור הנורמטיבי)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש צורך לצפות רק סיכון בלתי סביר‬ ‫‪‬‬
‫סיכון טבעי‪ ,‬רגיל או סביר אינו גורר אחריות בנזיקין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מהו סיכון בלתי סביר? ‪ -‬ועקנין‪:‬‬

‫החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה‪ ,‬באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיכון שהוא חלק אינהרנטי מהפעילות שבה מדובר ומבחינת מדיניות משפטית אין צורך לצפות אותו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נפילה מנדנדה‪ ,‬החלקה על רצפה רטובה‪ ,‬ירידה במדרגות‪ ,‬שריטה במשחק עם כלב‪ ,‬נפילה בעת רכיבה על‬ ‫‪‬‬
‫סוס‪.‬‬

‫ועקנין ״מי שמשתמש במתקן ספורט‪ -‬אם כמשתתף ואם כצופה‪ -‬עשוי להיפגע מסיכונים‪ ,‬הכרוכים בפעילות הספורטיבית‪.‬‬
‫עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות‪ ,‬אין בגינם אחריות‪ .‬מי שלוקח חלק בספורט כזה‪ ,‬מקבל את‬
‫הסכנות הטמונות‪ ,‬במידה שהן ברורות ונחוצות‪ ,‬בדיוק כמו סייף המקבל את הסיכון של דקירה ממתנגדו וצופה במשחק‬
‫כדור המסתכן במגע עם הכדור״‪.‬‬

‫דהאן נ׳ ראיוס‪:‬‬
‫האם ראיוס יכול היה לצפות ״בגדול״ שדהאן יפגע קשה כתוצאה מההתקלה? כן ואולי כם רצה בזאת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫האם מטעמים מדיוניות ראיוס צריך היה לצפות את הנזק? לדעתי מדובר ב‪ ?-‬סיכון טבעי‪/‬סיכון לא סביר למשחק‬ ‫‪.2‬‬
‫כדורגל‪.‬‬

‫ועקנין‪ -‬העירייה הייתה צריכה לצפות את הנזק‪:‬‬

‫הנזק הצפוי‪ -‬נזק גוף‬ ‫‪.1‬‬
‫פגיעה מינימלית בבעלים‪ -‬שלט‬ ‫‪.2‬‬
‫פקחי העיריה ידעו שאין שילוט‪ -‬מים רדודים‬ ‫‪.3‬‬

‫חובת זהירות‪ -‬סיכום הגישה המסורתית‪:‬‬

‫חובת זהירות מושגית‪-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ 1.1‬בין סוג המזיקים לסוג הניזוקים‪ ,‬בגין סוג המעשה‪ ,‬בגין סוג הנזק‬
‫‪ 1.2‬חזקת חובת הזהירות ניתנת לסתירה מטעמים שבמדיוניות משפטית‬

‫חובת זהירות‪-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ 2.1‬האם אפשר היה לצפות את הנזק בנסיבות?‬
‫‪ 2.2‬האם צריך היה לצפות את הנזק בנסיבות? [סיכון טבעי‪ /‬בלתי סביר]‬

‫‪26‬‬
 ‫תהליך הוכחת חובת הזהירות‪ -‬המבחן המסורתי‪:‬‬

‫קיימים ‪ 2‬מודלים לפרשנות עוולת הרשלנות‪:‬‬

‫המודל המסורתי‪ -‬וגנר נ׳ עבדי‪ ,‬ועקנין‬ ‫‪.1‬‬

‫המודל של השופט עמית‪ -‬פלוני נ׳ פלוני‬ ‫‪.2‬‬

‫חובת הזהירות‪ -‬תהליך הפעלת הגישה המסורתית‪:‬‬

‫האם יש חובת זהירות‪ -‬מושגית וקונקרטית?‬ ‫‪.1‬‬

‫האם יש הפרה של חובת הזהירות?‬ ‫‪.2‬‬
‫האם נגרם נזק?‬ ‫‪.3‬‬
‫האם יש קש״ס?‬ ‫‪.4‬‬

‫מבחן חובת הזהירות‪ -‬איך זה מתרחש בפועל?‬

‫ועקנין‪:‬‬
‫אם יש חובת זהירות קונקרטית‪ ,‬קמה חזקת חובת הזהירות מושגית‬ ‫‪‬‬
‫אם אין צפיות טכנית‪ ,‬אין טעם לבחון את חובת הזהירות המושגית‬ ‫‪‬‬

‫‪:‬מפעלי רכב אשדוד‬

‫ההבחנה בין חובת זהירות מושגית לקונקרטית‪ -‬כלי עזר‬ ‫‪‬‬
‫משתמשים בו כשיש שאלה קשה וחדשנית‬ ‫‪‬‬
‫במקרים פשוטים‪ -‬אין בו צורך‬ ‫‪‬‬

‫שתיל‪:‬‬
‫לבחון רק חובת זהירות קונקרקטית‬ ‫‪‬‬

‫ע״א ‪ 4486/11‬פלוני נ׳ פלוני תהליך הבדיקה‪ -‬השופט עמית ‪ -‬״ יש לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק‪ ,‬קרי‪ ,‬את‬
‫ההתרשלות עצמה ושם לשבץ את מבחן הצפיות הטכנית‪ .‬לאחר מכן יש לבחון את הקשר הסיבתי על פי מבחן הסיכון‪.‬‬
‫ורק לאחר מכן לבחון את קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף‬
‫קיומה של התרשלות״‬

‫גישת השופט עמית בפלוני נ׳ פלוני (הרופא) במקרים הרגילים‪:‬‬

‫התרשלות והאם ניתן היה לצפות את הנזק‬ ‫‪.1‬‬

‫קשר סיבתי בין הנזק לבין הפרת חובת הזהירות‬ ‫‪.2‬‬
‫שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ונגר נ׳ עבדי‪ -‬השופט הנדל שלושה סוגי חובת זהירות‪:‬‬

‫חובת זהירות מוכרת‬ ‫‪.1‬‬

‫חובת זהירות חדשה‬ ‫‪.2‬‬
‫חובת זהירות גבולית‬ ‫‪.3‬‬

‫חובת זהירות מוכרת‪ -‬במקרים רגילים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ממילא חובת הזהירות המושגית הוכרה זה מכבר‬ ‫‪‬‬

‫ניתן להסתפק בדיון קצר בשאלה עקרונית‬ ‫‪‬‬
‫עיקר הדיון על חובת הזהירות קונקרטית‬ ‫‪‬‬

‫למשל‪ ,‬עובד‪-‬מעביד‬

‫ב‪ .‬חובת זהירות חדשה‪:‬‬

‫דיון במקרה ברמה הכלכלית‬

‫עשוי לחסוך את הדיון העובדתי המלא‪ ,‬כשלא נכון או רצוי להטיל חובה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬קיבוץ‪ -‬חברי קיבות‪ .‬בדומה לדיון בחובת זהירות מושגית של ברק‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫ג‪ .‬חובת זהירות גבולית‪:‬‬

‫השאלה מנוסחת ברמה פרטנית‪ -‬מופשטת‬

‫יוצאים מתוך עובדות המקרה‪ ,‬אך מגיעים לרמת הפשטה‪.‬‬
‫משווים את המקרה למקרים שבהם כבר הוכחה חובת זהירות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬חובת זהירות של בנק לבנק אחר‪ ,‬חובת זהירות של בית חולים לפציינטית בנוגע לתמונת פג שפורסמה בעיתון‪.‬‬

‫התהליך בבחינה‪:‬‬

‫האם יש חובת זהירות מושגית?‬ ‫‪.1‬‬

‫האם אדם סביר צריך היה לצפות את הנזק‬ ‫‪.1‬‬
‫שיקולי מדיניות המבטלים את חובת הצפיות‬ ‫‪.2‬‬

‫האם יש חובת זהירות קונקרטית?‬ ‫‪.1‬‬

‫צפיות טכנית‬ ‫‪.1‬‬
‫שיקולי מדיניות‪ -‬סיכון בלתי סביר‬ ‫‪.2‬‬

‫מבחן השופט עמית ודחייתו‬

‫פלוני נ׳ פלוני‪ -‬עמית‬

‫״לכל אדם יש חובת זהירות כללית שלא להתנהג בצורה עוולתית על ידי יצירת סיכון כלפי הזולת (ולאו דווקא כלפי ניזוק‬
‫ספציפי שאינו ידוע במועד ההתנהגות)‪.‬‬

‫אך בעוולת הרשלנות‪ ,‬החובה היא החובה המשפטית שלא לנהוג בהתרשלות ‪ ,‬חובה שהיא חיצונית ליסוד ההתרשלות״‬

‫= חזקת חובת זהירות של כל אדם כלפי כל אדם‪.‬‬

‫מבדק‪ :‬שחקן כדורגל א׳ מתקיל בכוונה ובעוצמה רבה את שחקן ב׳ ופוצע אותו‪ .‬האם לא׳ יש חובת זהירות ברשלנות כלפי‬
‫ב׳? פרטו את מרכיבי חובת הזהירות בצירוף הפסיקה ויישמו על מקרה זה‪.‬‬

‫פתרון המבדק‪ -‬חובת זהירות‪:‬‬

‫על פי פס״ד ועקנין‪ ,‬חובת זהירות מורכבת משני יסודות‪ :‬מושגית וקונקרטית‪ .‬נבחן את קיומם‪:‬‬
‫ראשית חובת הזהירות המושגית‪ -‬ארבעה קריטריונים‪ -‬הניזוק‪ ,‬המזיק‪ ,‬הנזק והמעשה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ב׳ יטען‪ -‬יש חובת זהירות בין שחקני כדורגל‪ .‬כי עשויות להיות פציעות קשות‪ ,‬וחשוב שישמרו כללי משחק‬ ‫‪‬‬
‫ספורטיביים‪.‬‬
‫בגין הנזק‪ -‬פיזי‪ -‬מתקיים‪ .‬בגין המעשה‪ -‬מתקיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫א׳ יטען‪ -‬אין חובת זהירות משיקולי מדיניות‪ -‬חשש להצפת בית המשפט בתביעות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שנית חובת זהירות קונקרטית‬ ‫‪‬‬
‫האם יכול היה לצפות‪ -‬א׳ התכוון ויכול היה לצפות‬ ‫‪‬‬
‫האם צריך היה לצפות‪ -‬שיקולי מדיניות‬ ‫‪‬‬
‫א׳ יטען (ועקנין) חלק ממשחק כדורגל וסיכון סביר‬ ‫‪‬‬
‫ב׳ יטען (ועקנין) לא מדובר בסכנה ברורה ונחרצת‪ -‬הייתה פגיעה יוצאת דופן ולכן סיכון בלתי סביר‪.‬י‬ ‫‪‬‬

‫שחקן כדורגל חב חובת זהירות כלפי שחקן אחר‪ .‬הבנו‪ .‬הבנו גם שריוס חב חובת זהירות כלפי דהן‪ .‬מה בודקים עכשיו?‬

‫איפה זה כתוב?‬
‫חפשו בפקנ"ז ומצאו את המילים המדויקות‬

‫‪" . 35‬עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה‬
‫באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול‬
‫באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות — הרי זו התרשלות"‬

‫חובה כלפי כל אדם‬

‫‪.36‬החובה האמורה בסעיף ‪ 35‬מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס‪ ,‬כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות‬
‫לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫ארבעת מבחני הפרת חובת הזהירות‬

‫האדם הסביר בנסיבות‬ ‫‪‬‬

‫הסטנדרט שנקבע בחקיקה‬ ‫‪‬‬
‫הנוהג המקובל הראוי‬ ‫‪‬‬
‫המבחן הכלכלי‬ ‫‪‬‬

‫האדם הסביר בנסיבות‪:‬‬

‫מבחן מעורב‪:‬‬

‫אובייקטיבי‬ ‫‪‬‬
‫סובייקטיבי‬ ‫‪‬‬

‫מבחן אובייקטיבי‪ -‬שתי גישות‪:‬‬

‫הגישה המרחיבה‪ -‬שיקול דעת משפטי רחב‬ ‫‪.1‬‬

‫הגישה המצמצמת‪ -‬שיקול דעת משפטי צר‬ ‫‪.2‬‬

‫הגישה המרחיבה – שיקול דעת משפטי רב‬

‫פס״ד בש ‪" -‬מידת הצפיות ‪ ...‬נקבעת על‪-‬פי ניסיון החיים והידיעה הכללית שבידי השופט״‬

‫‪.‬ועקנין ‪ -‬שיקולי מדיניות של בית המשפט‬

‫הגישה המצמצמת‪ -‬שיקול דעת משפטי צר‪:‬‬

‫פ"ד מכללת איסט לונדון‪-‬‬

‫נושאי משרה בחברה (מנהלי חברה)‬

‫הפועלים במסגרת סמכותם‬
‫נהנים משק"ד רחב‬
‫ככלל‪ ,‬ביהמ"ש יימנע מלהחליף את שק"ד המנהלים בשיקול דעתו שלו‬

‫כריתת ההסכם ‪ -‬לא חריגה מרמת הזהירות הנדרשת מנושא משרה סביר בנסיבות‬

‫התרשלות = אשם‬
‫התרשלות כוללת‬

‫עצימת עיניים‬ ‫‪‬‬

‫בתום לב‪ -‬בנק ברקליס דיסקונט נ׳ קוסטמן‬ ‫‪‬‬
‫מעשים שנעשו בכוונה‪ -‬אמין נ׳ אמין‬ ‫‪‬‬
‫במודע‪ -‬לוי נ׳ שרמן‬ ‫‪‬‬
‫ביסח דעת נמהר‪ -‬לוי נ׳ שרמין‬ ‫‪‬‬

‫טעות‪ ,‬טעיתי‪ ,‬טועים‬

‫לוי נ' שרמן‬ ‫‪‬‬

‫לא כל כישלון של עורך‪-‬דין ייתפס כהפרת החובה‬ ‫‪‬‬
‫לא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת‬ ‫‪‬‬
‫גם הם עלולים לטעות בשיקול‪-‬דעת‬ ‫‪‬‬
‫טעות כזו אין בה כדי לחייב עורך‪-‬דין ברשלנות‬ ‫‪‬‬
‫החובה אינה שלא לטעות בשיקול‪-‬דעתו‬ ‫‪‬‬
‫החובה היא לשקול דעתו כמיטב יכולתו וידיעתו‬ ‫‪‬‬

‫‪29‬‬
 ‫התרשלות לא כוללת‪:‬‬
‫טעות סבירה [ ד״ר רינה זייצוב נ׳ שאול כץ]‬ ‫‪‬‬
‫אסכולה רפואית מוכרת [ ברוריה צבי נ׳ בית חולים ביקור חולים]‬ ‫‪‬‬

‫הבדל בין אדם רגיל למומחה ‪ -‬בעל משלח יד‬

‫לוי נ׳ שרמן (השופט ד׳ לוין)‬

‫‪ -‬נדרשות מעוה"ד מיומנות וזהירות רבות יותר בהצגת העניין‬

‫‪ -‬לבל יכשיל את הצד האחר‬
‫‪ -‬כשהוא יכול להניח שזה סומך על אמינותו‪ ,‬יושרו ומיומנותו‬

‫‪ -‬אפילו בין רופא מומחה לרופא כללי ישנו הבדל בסטנדרט ההתנהגות‬

‫המבחן הסובייטקיבי = האדם הסביר בנסיבות‬

‫שני סוגי נסיבות‪:‬‬

‫פנימיות‬ ‫‪.1‬‬
‫חיצוניות‬ ‫‪.2‬‬

‫הנסיבות הפניומיות‪:‬‬

‫תכונות הנתבע ‪-‬‬

‫הפיזיות ‪ -‬עיוור‪ ,‬חירש‪ ,‬גמלוני‪ ,‬מגושם‬ ‫‪‬‬
‫הנפשיות – חולה‪ ,‬רגיש‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫והאינטלקטואליות – מחונן‪ ,‬מפגר‬ ‫‪‬‬

‫הנסיבות החיצוניות‪:‬‬

‫זמן ביצוע‬ ‫‪‬‬

‫מזג האויר‬ ‫‪‬‬
‫דריכות‬ ‫‪‬‬
‫לחץ זמן לקבלת ההחלטה‬ ‫‪‬‬

‫הסטנדרט שנקבע בחקיקה‪:‬‬

‫ועקנין‪ :‬סטנדרט ההתנהגות‪ ,‬אשר נקבע על‪-‬ידי המחוקק בחיקוק‪ ,‬עשוי לשמש אינדיקציה לרמת התנהגות‪ ,‬הנדרשת‬
‫על‪-‬ידי האדם הסביר‪.‬‬

‫דפרון נ גולובין‪:‬‬

‫ס' ‪ 6‬לחוק החומרים המסוכנים‪:‬‬

‫חומרים רעילים יישמרו תחת מנעול ובריח ובנפרד מחומרים לא רעילים‬ ‫‪‬‬

‫נטען – נעילה אינה ישימה‪ ,‬כי כל הזמן צריך להשתמש במטנול‪ .‬מספיק שהמטנול אוחסן במקום מרוחק עם‬ ‫‪‬‬
‫מדבקת גולדולת‪.‬‬

‫נקבע – יש לנעול את המטנול‬

‫החיקוק הוא אינדיקציה לרמת ההתנהגות הנדרשת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לבנה לוי נ׳ מרכז רפואי שערי צדק‪:‬‬

‫לא רק סטנדרט שקבוע בחקיקה‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫כי אם גם בנוהל מינהלי‬ ‫‪‬‬

‫‪30‬‬
 ‫הנוהל מתווה את רמת הזהירות המינימלית הנדרשת‬ ‫‪‬‬
‫חיקוק הוראות פתיחה באש‪:‬‬
‫פסק דין לרנר‬ ‫‪‬‬
‫פסק דין שעת‬ ‫‪‬‬
‫ירי של חיילים‬

‫רק אינדיקציה‪ -‬פסק דין לרנר‪ -‬לא כבולים על ידי הסטנדרט שנקבע בחקיקה‪.‬‬

‫שעת נ' מדינת ישראל‬

‫מימצא בשאלת קיומן (או הפרתן) של הוראות הפתיחה באש‬ ‫‪‬‬
‫איננו כובל את שיקול‪-‬דעתו של בית‪-‬המשפט‬ ‫‪‬‬
‫בבואו להכריע בשאלת קיומה של חובת הזהירות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אף שהוא מספק כלי עזר לקביעת סטנדרד ההתנהגות הראוי‬ ‫‪‬‬

‫ביקורת‪ :‬הייתכן שאדם יפעל ע"פ החוק ובכ"ז ייקבע שהוא פעל באי סבירות?!‬

‫ד"ר אהרוני‪-‬גולדנברג‪ -‬ראוי שגם הגנות הקבועות בחוק יהיו אינדיקציה למעשה שאדם סביר היה עושה‪.‬‬

‫הגנה הקבועה בחוק כאינדיקציה לסטנדרד ההתנהגות הנדרש‬

‫א' נתן לב' סתירה‬

‫ב' תובע את א' בעוולת הרשלנות = אדם סביר לא היה נותן סתירה‬

‫עוולת תקיפה – ס' ‪23‬‬

‫הגנה עצמית – ס' ‪24‬‬
‫הגנה עצמית = אינדיקציה לסבירות המעשה‬

‫מבחן הנוהג המקובל הראוי‪:‬‬

‫מטראני‪:‬‬
‫הנוהג המקובל בקרב סבלים‪.‬‬

‫לבנה לוי נ׳ מרכז רפואי שערי צדק‪:‬‬

‫הפרקרטיקה המקובלת בבתי חולים‬

‫פאר נ׳ ד״ר קופר‪:‬‬

‫הסטנדרט המקובל – לא הגנה מפני רשלנות‬
‫נוהג פסול איננו קנה מדה לסטנדרט של האדם הסביר‬

‫התעלמות ממבחן הנוהג המקובל פסק דין קדוש‪:‬‬

‫הש' עמית‪:‬‬
‫הנוהג המקובל בקרב רופאים – לא לספר למטופלת על כך שמכיוון שכבר עשתה ניתוחים בעבר‪ ,‬אז יש חשש להיבקויות‬
‫ברחם וניתוח נוסף עשוי לקרוע לה את הרחם‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫המבחן הכלכלי‪:‬‬
‫שקף הזהב‪ -‬פסק דין חמד‪:‬‬

‫יש לבחון את הגורמים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬הסיכוי לגרימת נזק מהפעילות המזיקה‬

‫ב‪ .‬גובה הנזק הצפוי מהפעילות המזיקה‬
‫ג‪ .‬עלות מניעת הנזק‬
‫ד‪ .‬הערך החברתי של הפעולה המזיקה‬
‫ה‪ .‬חשיבות הפעולה הניזוקה‬
‫ו‪ .‬סבירות פנימית וחיצונית בנסיבות‬

‫השתלשלות האירועים‬
‫‪United States v. Carroll Towing‬‬

‫דוברה ‪ 1‬נקשרת למזח‪ .‬דוברה ‪ 2‬נקשרת למזח אחרי דוברה ‪ .1‬צריך לשחרר את דוברה ‪ .1‬משחרר את דוברה ‪ 2‬כדי‬
‫לשחרר את דוברה ‪ .1‬דוברה ‪ 2‬נסחפת וטובעת‬
‫נטען‪ -‬התרשלות בשחרור דוברה ‪2‬‬
‫מנגד‪ -‬רשלנות תורמת‪ -‬לא הצבתם מלח שישמור על הדוברה ‪2‬‬
‫האם אי השארת מלח שישמור על הדבורה בלילה מהווה התרלשות תורמת?‬

‫אין חולק שהיתה התרשלות של דוברן מספר ‪ .1‬יש חולק על שאלה האם יש רשלנות תורמת (אשם תורם) של מי ששמר‬
‫על דוברן מספר ‪ ?2‬הטענה של מנהל הנזח כלפי דוברן מספר ‪ ,2‬היא שהוא היה לא בסדר וגם הוא אשם‪ .‬הטענה היא‬
‫שהוא היה צריך לקרוא למשהו שישמור על הדוברן‪ .‬השאלה שלנו האם ישנה רשלנות תורמת‪ ,‬הרשלות תורמת של‬
‫הקפטן של דוברן מספר ‪ .2‬נטען דוברה מספר ‪ 2‬התנהג לא כפי שקפטן סביר ונבון היה מתנהג מתנהג ברגע זה‪.‬‬

‫השאלה העומדת לדיון‪ -‬האם אי השארת מלח שישמור על הדוברה בלילה מהווה התרשלות תורמת?‬

‫נוסחת השופט ‪ -Learned Hand‬מבחן כלכלי‪:‬‬

‫יש להטיל חבות בגין רשלנות‪ ,‬כל אימת שנטל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע את הסיכון‪ ,‬הוא פחות"‬
‫"ממכפלת הנזק הצפוי בהסתברות התרחשותו‬

‫בואו נבחן את ארבעת הביטויים הבאים‬

‫נטל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע את הסיכון= להציב מלח בלילה על הדבורה‬ ‫‪.1‬‬
‫הנזק הצפוי = שהדבורה תשחרר‪ ,‬תיסחף ותטבע‬ ‫‪.2‬‬
‫הסתברות התרחשות הנזק= גבוה‪ -‬שעת מלחה‬ ‫‪.3‬‬
‫ממכפלת הנזק הצפוי בהסתברות התרחשות הנזק‬ ‫‪.4‬‬

‫נזק במספרים‪:‬‬

‫= ‪ 1000‬ש"ח‬ ‫עלות מניעת הנזק‬

‫= מיליון ש"ח‬ ‫עלות הנזק‬
‫= גבוה‬ ‫הסיכוי שיגרם הנזק‬

‫המבחן של השופט ‪: learned hand‬‬

‫מבחן כלכלי‬

‫"יש להטיל חבות בגין רשלנות‪ ,‬כל אימת שנטל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע את הסיכון‪ ,‬הוא פחות ממכפלת הנזק‬
‫הצפוי בהסתברות התרחשותו"‬
‫‪.1‬‬

‫= להציב מלח בלילה על הדוברה‬

‫‪32‬‬
 ‫מה היה הנזק הצפוי?‬
‫שהדוברה תשחרר‪ ,‬תיסחף ותטבע‬

‫הביטויים‪ -‬סיכום ביניים‪:‬‬

‫= מלח יישאר על הדוברה בלילה‬ ‫עלות מניעת הנזק‬ ‫‪‬‬

‫= טביעת הדוברה‬ ‫עלות הנזק‬ ‫‪‬‬
‫= גבוה ‪ -‬שעת מלחמה‬ ‫מה הסיכוי שיגרם הנזק‬ ‫‪‬‬

‫בואו נמיר את זה למספרים‪:‬‬

‫= ‪ 1000‬ש"ח‬ ‫עלות מניעת הנזק‬ ‫‪‬‬

‫= מיליון ש"ח‬ ‫עלות הנזק‬ ‫‪‬‬
‫= גבוה‬ ‫הסיכוי שיגרם הנזק‬ ‫‪‬‬

‫הוא אומר בואו ניתן אות שמסמלת כל חלק במשוואה‪:‬‬

‫= ‪B- Burden of Precaution‬‬ ‫עלות מניעת הנזק‬ ‫‪‬‬

‫= ‪L- Loss‬‬ ‫עלות הנזק‬ ‫‪‬‬

‫תוחלת הנזק‬

‫הנזק הצפוי כפול ‪ x‬הסתברותו של הנזק‬ ‫‪‬‬

‫נזק צפוי גבוה כפול סיכוי גבוה להיתכנות הנזק‬ ‫‪‬‬
‫אל מול עלות מניעת נזק נמוכה‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬לא צריך במבחן לעשות חישובים אלא טענות מכאן ולכאן‬

‫תוחלת הנזק במקרה זה‬

‫תוחלת= הנזק הצפוי כפול ‪ X‬הסתברותו של הנזק‬ ‫‪‬‬

‫הדוברה תטבע ‪ x‬סיכוי גבוה‬ ‫‪‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬יש סיכוי גבוה לנזק גבוה‬ ‫‪‬‬
‫מצד שני עלות מניעת הנזק‪-‬נמוכה‬ ‫‪‬‬
‫בואו נכתוב את המשוואה עם אותיות‬

‫‪=PxL>B‬התרשלות‬ ‫אם‬

‫‪Justice Learned Hand‬‬ ‫דוברה‬

‫‪P‬‬ ‫‪Probability‬‬ ‫הסיכוי שנזק יקרה = תוחלת הנזק‬ ‫הסתברות לשחרור דוברה‬
‫וטביעתה במלחמה ‪-‬גבוהה ‪8‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪Magnitude of the Loss‬‬ ‫גובה הנזק שעלול לקרות‬ ‫עלות הדבורה שתטבע‪-‬‬
‫גבוהה‪8 -‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪Burdon of precaution‬‬ ‫נוכחות איש צוות עלות נמוכה‪ -‬עלות מניעת הנזק‬
‫‪3‬‬
‫אם‬ ‫‪ 3< 8*8‬אם‬
‫‪-B< P*L‬‬ ‫‪-B> P*L‬‬
‫התרשלות‬ ‫אין התרשלות‬

‫‪33‬‬
 ‫‪Justice Learned Hand‬‬ ‫מפעל‬
‫‪P‬‬ ‫‪Probability‬‬ ‫הסיכוי שנזק יקרה = תוחלת הנזק‬ ‫הדגים ימותו בשל ‪10-‬‬
‫הזיהום‬
‫‪L‬‬ ‫‪Magnitude of the Loss‬‬ ‫גובה הנזק שעלול לקרות‬ ‫זיהום בנהר‪ -‬המסעדה ‪2-‬‬
‫תיסגר בוודאות‬
‫‪B‬‬ ‫‪Burdon of precaution‬‬ ‫עלות מניעת הנזק‬ ‫עלות מסנן ‪8-‬‬
‫אם‬ ‫‪ 8<2*10‬אם‬
‫‪-B< P*L‬‬ ‫‪-B> P*L‬‬
‫התרשלות‬ ‫אין התרשלות‬

‫זו נוסחה לא פיירית כלפי הנתבע‪.‬‬

‫נוסחת השופט הנד‪-‬ביקורת‪:‬‬

‫האדם הסביר בנסיבות – מלחמה‪ ,‬עייפים‬ ‫‪.1‬‬

‫לא נלקח בחשבון ערך הפעילות המזיקה והניזוקה‬ ‫‪.2‬‬
‫החולשה שבחישוב המתמטי – חוכמה שבדיעבד‬ ‫‪.3‬‬
‫בעיית מבנה המשוואה‬ ‫‪.4‬‬
‫מצד אחד של המשוואה – שני נתונים‬ ‫‪‬‬
‫מהצד השני של המשוואה – רק נתון אחד‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הנתונים שבצד אחד של המשוואה – מוכפלים ואילו הנתונים שבצד השני המשוואה אינם מוכפלים‬ ‫‪.1‬‬

‫מבחן הש' הנד מקבל טוויס בעלילה‬

‫נוסחת ‪Atiyah‬‬

‫‪The value or utility of the object to be achieved by the conduct in question‬‬

‫האדם הסביר בפרשת קרול‪ -‬הקפטן‬

‫מבחן השופט הנד מקבל טוסיט בעלילה‪ -‬עטיה אומר שצריך לקחת בחשבון את ה‪ .value-‬הוא אומר שצריחל לבדוק מהו‬
‫הערך‪ ,‬מה התוספת‪ ,‬מה היעילות שמוספיה לנו הפעילות בה מדובר‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫ניישם על קרול טווינג‪:‬‬

‫רשלנות של הגורר – אין מחלוקת‬ ‫‪‬‬

‫רשלנות תורמת של דוברה ‪– 2‬‬ ‫‪‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬גובה הנזק (טביעה)‪ ,‬תוחלת הנזק (סבירות גבוהה של טביעה)‬ ‫‪‬‬
‫מצד שני‪ ,‬עלות מניעת הנזק (ספן בלילה)‪ ,‬ערך הפעילות המזיקה (ספנים‬ ‫‪‬‬
‫במלחמה)‬

‫מפעל תעשייתי‬ ‫‪Hand‬‬ ‫‪Atiyah‬‬

‫‪10‬‬ ‫גם‬ ‫‪Probability - P‬‬
‫הנזק לנחל ולמסעדה ‪2‬‬ ‫גם‬ ‫‪Loss - L‬‬
‫המפעל מייצר חיסוני קורונה‬ ‫לא‬ ‫‪Burdon of precaution - B‬‬
‫‪10‬‬
‫עלות המסנן‬ ‫גם‬
‫‪8‬‬
‫‪10X2 < 10X8‬‬ ‫‪10X2> 8‬‬
‫אין התרשלות‬ ‫יש רשלנות‬

‫מטלה ‪-‬‬
‫‪ p-6‬בינוי‬
‫‪ L- 5-10‬בין בנוני לגבוה‪ -‬נזק פיזי לאישה‬
‫‪ B- 3‬נמוך‬
‫‪ -V‬רכיבה על אופניים‪ -‬בינוני ‪5-‬‬

‫גרבנר‬ ‫‪Atiyah‬‬
‫קיים סיכוי שיגרם נזק‬ ‫‪Probability - P‬‬
‫חולשה בחישוב‬ ‫‪Loss - L‬‬
‫התנהגות אסורה בחוק – אין תועלת‬ ‫‪Value - V‬‬
‫ערך הפעילות המזיקה‬
‫הצבת פקח ‪ -‬עלות גבוהה למשלם המיסים‬ ‫‪Burdon of precaution - B‬‬
‫אין התרשלות‬

‫פס״ד ועקנין‪:‬‬

‫ועקנין‬ ‫‪Atiyah‬‬
‫המים נמוכים והרבה אנשים קופצים‪ .‬נוהג‪ .‬ילד נמשך למה‬ ‫‪-P‬‬
‫שכולם עושים‪ .‬גבוהה מאוד‬ ‫‪Probability‬‬

‫‪.‬אינטרס הפרט הניזוק לביטחונו האישי‬ ‫‪Loss - L‬‬

‫‪.‬על בית המשפט להתחשב בסכנה ובגודלה‬
‫פגיעה גופנית קשה‬
‫האינטרס של המזיק לחופש פעולה‪ ,‬וכל זה על רקע‬ ‫ערכה של הפעילות המזיקה [אי הצבת שלט]‬
‫‪.‬האינטרהציבורי בהמשכה או בהפסקתה של אותה פעילות‬
‫על בית המשפט להתחשב ‪ ...‬בחשיבותה החברתית של‬
‫הפעולה‬
‫אין שום תועלת‬

‫‪.‬על בית המשפט לשקול את האמצעים הדרושים למניעתה‬ ‫עלות מניעת הנזק ‪Burdon of precaution – B‬‬

‫‪35‬‬
 ‫המשאבים והאמצעים הדרושים כדי למנוע את הסיכון‬
‫הצבת שלט‬
‫מציל ליד כל מתרחץ ≠ לא נדרש ביטחון מוחלט‪ ,‬אלא ≠‬
‫‪ .‬אמצעים סבירים‪ ,‬שיתחשבו בצרכים הטיפוסיים‬

‫עוד טוויסט בעלילה ‪-‬פ"ד חמד‬

‫לוקחים בחשבון‬ ‫‪‬‬
‫גם את ערך הפעילות המזיקה‬ ‫‪‬‬
‫וגם את ערך הפעילות הניזוקה‬ ‫‪‬‬

‫עובדות‪ -‬מחנה הפליטים בג'נין ‪ -‬רגמו את המפקדה הצבאית הסמוכה‪ .‬צוות מג"ב נסע לטפל בהפרות הסדר ונרגם‬
‫באבנים ובמחסומים‪ .‬שוטרים ‪ -‬איגוף רגלי‪ ,‬ע"מ להרחיק את ‪ 25‬מידי האבנים מציר התנועה וללכוד אותם‪.‬‬
‫נרגמו באבנים‪ .‬במהלך המרדף תוך כדי ריצה‪ ,‬ירה אחד השוטרים לעבר מיידי האבנים שלושה כדורי גומי‪ .‬נתפסו שניים‬
‫ממפירי הסדר‪ .‬לא הבחינו בכך שמישהו נפגע מירי כדורי הגומי‪ .‬המערער נפגע בראשו מקליע גומי‪ .‬נקבע "במידה גבוהה‬
‫של סבירות" שהוא השתתף בידוי האבנים‪ .‬וייתכן שהיה עובר אורח תמים‬

‫אהרוני‪-‬גולדנברג‬ ‫המבחן הכלכלי – נוסחת חמד‬

‫גדול מ‪9*10*8*10 -‬‬

‫גבוה ‪9‬‬ ‫מרדף בריצה ובחשיכה‬ ‫תוחלת הנזק ‪Probability-‬‬

‫פציעה או הרג ‪9-10‬‬ ‫פגיעה בחיי אדם‬ ‫הנזק ‪Loss‬‬
‫גבוה‪10-‬‬ ‫אינטרס רב של מניעת התפרעויות‬ ‫ערך הפעילות המזיקה‪Value -‬‬
‫גבוה‪8-‬‬ ‫?גיל המזיק וידיעותיו‬ ‫סבירות פנימית וחיצונית = נסיבות‬
‫מצב חרום – לא נשקפה סכנה לחיי‬
‫החיילים‬
‫עלות מניעת הנזק‬
‫‪0‬‬ ‫חשיבות הפעולה יוצאת הסיכון ‪ -‬ליידוי‬ ‫ערך הפעולה הניזוקה‬
‫אבנים – אין חשיבות ערכית‬

‫אהרוני‪-‬גולדנברג‬ ‫המבחן הכלכלי – נוסחת חמד‬

‫גדול מ‪9*10*8*10 -‬‬

‫גבוה ‪9‬‬ ‫מרדף בריצה ובחשיכה‬ ‫תוחלת הנזק ‪Probability-‬‬

‫פציעה או הרג ‪9-10‬‬ ‫פגיעה בחיי אדם‬ ‫הנזק ‪Loss‬‬
‫גבוה‪10-‬‬ ‫אינטרס רב של מניעת התפרעויות‬ ‫ערך הפעילות המזיקה‪Value -‬‬
‫גבוה‪8-‬‬ ‫?גיל המזיק וידיעותיו‬ ‫סבירות פנימית וחיצונית = נסיבות‬
‫מצב חרום – לא נשקפה סכנה לחיי‬
‫החיילים‬
‫אובדן מצטבר של הרתעה? ‪4‬‬ ‫עלות מניעת הנזק‬
‫‪0‬‬ ‫חשיבות הפעולה יוצאת הסיכון ‪ -‬ליידוי‬ ‫ערך הפעולה הניזוקה‬
‫אבנים – אין חשיבות ערכית‬

‫סיכום ‪ -‬המבחן הכלכלי‪:‬‬

‫חמד‪ -‬ברק‬

‫האינטרס הציבורי במניעת התפרעויות‪ ,‬זריקות אבנים וחסימת כבישים באזור הוא רב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין למנוע פעילות שנועדה לקיים סדר וחוק רק בשל החשש של פגיעה במי שמצוי בזירה‬ ‫‪‬‬

‫‪36‬‬
 ‫צורך החברתי להשליט חוק וסדר באזור הנתון לשליטתו של מושל צבאי‬ ‫‪‬‬
‫ירי בשעות החשכה לעבר קטין וללא שנשקף לכוח סיכון ‪ -‬התרשלות‬ ‫‪‬‬
‫הירי בוצע במהלך מרדף יזום‪ ,‬בחשכה‪ ,‬תוך כדי ריצה‪ ,‬במצב של ראות לקויה‪ ,‬היכולת לבצע ירי מכוון‬ ‫‪‬‬
‫ומדויק היא מוגבלת‬
‫עצם מטרתו של הירי לא הובררה עד תום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הירי נועד לסייע בלכידת חשודים ביידוי אבנים שאינם מסכנים את השוטרים או את הציבור‬ ‫‪‬‬

‫ביקורת המרצה‪ -‬לא נשקלים שיקולים נוספים‬

‫חשש מאובדן הרתעה???‬ ‫‪‬‬

‫זכות להגנה עצמית – ידוי אבנים על המוצב הצהלי‬ ‫‪‬‬
‫העמדה לדין של פורעים‬ ‫‪‬‬
‫סיכון השוטרים‬ ‫‪‬‬
‫סיכון המחנה הקרוב‬ ‫‪‬‬
‫סיכון הנסיעה בכבישים‬ ‫‪‬‬

‫הנוסחה הכלכלית – סיכום‬

‫תוחלת הנזק‬ ‫‪‬‬

‫גובה הנזק הצפוי‬ ‫‪‬‬
‫ערך הפעילות המזיקה‬ ‫‪‬‬
‫סבירות פנימית וחיצונית = נסיבות‬ ‫‪‬‬
‫עלות מניעת הנזק‬ ‫‪‬‬
‫ערך הפעולה הניזוקה‬ ‫‪‬‬

‫ארבעת מבחני הפרת חובת הזהירות‬

‫האדם הסביר בנסיבות‬ ‫‪‬‬

‫הסטנדרד שנקבע בחקיקה‬ ‫‪‬‬
‫מבחן הנוהג המקובל הראוי‬ ‫‪‬‬
‫הבמחן הכלכלי‬ ‫‪‬‬

‫מטלה‪-‬‬

‫האדם הסביר בנסיבות‪ .‬שחקן כדורגל בנסיבות מבחן אובייקטיבי ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ .2‬אין חקיקה‪ ,‬אפשר היה לטעון שיש כללים של משחק וכללי המשחק אומרים שאסור להתקיל ולכן הסטנדרט שנקבע‬
‫בנוהל הוא שאסור‪ ,‬גם במשחק כדורגל‪.‬‬

‫‪( .3‬פאר נ׳ קופר )‪ ,‬מצד אחד מצד שני‪ .‬מצד אחד מביאים את הפסיקה שמראה את הנוהג‪ ,‬במשחק כדורגל יש נוהג של‬
‫התקלות‪ .‬מצד שני יש פסק דין םאר נ קופר‪ ,‬לא מעניין מה נהוג לעשות אלא מה ראוי לעשות והנוהג נפסל ולא נלך לפי‬
‫הנוהל הפסול הזה‪.‬‬

‫‪( .4‬פרשת חמד) ‪ -‬הנזק הצפוי פגיעה פיזית קשה אל מול עלות מניעת הנזק הקבוצה המפסידה‬

‫יסודות עוולת הרשלנות‪:‬‬

‫חובת הזהירות‪ -‬צריך לצפות באופן כללי את ‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫עצם התרחשותו של הנזק‬ ‫‪‬‬
‫וגם באופן כללי‪ -‬את סוג הנזק הצפוי‬ ‫‪‬‬
‫אבל‪ ,‬המזיק יהיה אחראי למלוא הנזק שנגרם גם אם היה חמור במיוחד‬ ‫‪‬‬
‫לאור רגישות מיוחדת של התובע‪ -‬״ עקרון הגולגולת הדקה״‬
‫האם זה נזק שהנתבע צריך היה לצפות מטעמי מדיניות משפטית?‬ ‫‪‬‬

‫‪ .2‬הפרת חובת הזהירות‬

‫‪37‬‬
 ‫‪ .3‬נזק‬
‫״ הגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה״‬
‫‪ .4‬קש״ס בין הנזק לבין הפרת חובת הזהירות‬

‫רשלנות יסוד ‪ -3‬נזק‪:‬‬

‫סוגי נזקים‪:‬‬

‫נזק רכושי או גופני‬ ‫‪.1‬‬

‫נזק ממון‬ ‫‪.2‬‬
‫נזק כלכלי טהור‬ ‫‪.3‬‬
‫נזק לא ממוני‬ ‫‪.4‬‬

‫גולגולת דקה‪ -‬דוגמא של אי זיכרון השם של תלמידה‪ .‬התלמידה רגישה במיוחד‪.‬‬

‫הגדרת ״נזק״‪ -‬סעיף ‪ 2‬לפקודת הנזיקין‬

‫״נזק״‪ -‬״אבדן חיים‪ ,‬אובדן נכס‪ ,‬נוחות‪ ,‬רווחה גופנית או שם טוב‪ ,‬או חיסור מהם‪ ,‬וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה״‬

‫הגדרת המונח נזק בפקנ״ז היא הגדרה רחבה הכוללת את כל סוגי הנזק‪ ,‬ובכלל כף אבדן חיים‪ ,‬אבדן נכס‪ ,‬נוחות‪ ,‬רווחה‬
‫גופנית או שם טוב‪ ,‬וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה‪ .‬הגדרת נזק כוללת הן נזק רכושי והן נזק שאינו רכושי‪.‬‬

‫הגדרת הנזק היא רלוונטית בהפח״ח‪ ,‬חוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים ועוולת הרשלנות‪.‬‬

‫ארבע סוגי נזקים‪:‬‬

‫נזק רכושי או גופני ‪ -‬א נותן לב בוקס ב שבר את השן‪ .‬א נותן לב בוקז שבר את השן ולא יוצא יותר מהבית נזק‬ ‫‪.1‬‬
‫גופני נזק נספח (״כאב וסבל״) וכאב נפשי‪ .‬נזק נספח‪.‬‬

‫נזק ממון‪ -‬הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים‪ .‬סעיף ‪2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לפקנ״ז‪ .‬יש מקרים בהם נצטרך להוכיח נזק ממון‪.‬הפסד ההוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף‪ ,‬שומה זה‬
‫מדידה‪ .‬אם לדוגמא יש עוולת השגת גבול במקרקעין ודורשים נזק ממון‪ ,‬צריך להביא הוכחה שא פרץ לבית של‬
‫ב וא שבר את החלון וב הלך ושילם כסף כדי לתקן את החלון‪ .‬לא מספיק להוכיח שהוא עצוב צריך להביא‬
‫״חשבונית״‪ .‬אם בעקבות הפריצה של א ובף ב מתחיל טיפול פסיכולוגי הוא יוכל להביא את הקבלות של‬
‫הפסיכולוג‪.‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לפקנ״ז‪ -‬״הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים״ שומה‪.‬‬

‫נזק כלכלי טהור‪ -‬נזק כספי גרידא (לבד‪ ,‬רק זה) העומד בפני עצמו (שייט לנאפולי)‪ .‬נקרא גן נזק ממנוי טהור‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מאופין בשלושה מאפיינים‪:‬‬

‫זהו נזק כספי‪ ,‬הנזק הכזפי מתייחס להפסד או הוצאה‪ ,‬הפסד אפשרות להוציא‬ ‫‪‬‬
‫כספים או הוצאה של כספים‪.‬‬
‫גרידא‪ ,‬רק‪ .‬נזק כלכלי טהור בא לידי ביטוי רק בנזק כספי‪ .‬כלומר הוא עומד בפני‬ ‫‪‬‬
‫עצמו‪ .‬הוא לא תלוי בנזק אחר‪ .‬הוא לא תלוי למשל בכך שאדם נשברה לו השן‪ .‬הוא‬
‫לא תלוי בכך שנשברה החלון בבית‪.‬‬
‫מתייחס לכך שהנזק הכלכלי הטהור לא מתבטא בפגיעה ברגשות או בשם טוב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוא לא עצוב‪ ,‬לא פגעו בשמו הטוב‪ ,‬לא פגעו באוטונומיה שלו‪ ,‬הוא לא בדיכאון‪.‬‬
‫הוא פשוט לא קיבל כסף או הפסיד כסף‪.‬‬

‫(יותר לעומק בספר לימוד)‬

‫‪38‬‬
‫בפרשת שיזיק היה מדובר בנזק כלכלי טהור‪ .‬בפרשה זו היה מדובר בשביתה של ארגון קציני הים‪ ,‬הם לא פיגעו מחולות‬
‫ולכן היבואן של הצעצועים שייבא מכונה באוניה‪ ,‬לא יכול היה לפרוק את המחולה בנמל‪ .‬לפיכך האוניה שהובילה את‬
‫המחולה לחזור אחורה ולפרוק במקום אחר את הסחורה ואוניה חדשה הביאה לארץ את הסחורה‪ .‬הנזק היה נזק כספי‪.‬‬
‫היה מדובר מדובר בנזק כספי גרדא‪ ,‬לא היה פגיעה ברכוש או פגיעה בגוף‪ .‬לבסוף לא היהתה פגיעה ברגשות‪ ,‬לא היתה‬
‫טענה שנפגע שמו הטוב ולכן היה מדובר בנזק כלכלי טהור‪.‬‬

‫גם בפרשת ווינשטין היה מדובר בנזק כלכלי טהור‪ .‬בפרשה זו דובר במהנדס שתיכנן מגדל מים לישוב קדימה‪ ,‬התכנון‬
‫לא צלך‪ .‬והישוב לא שילם לו את התשלום עבור התכנון‪ .‬הוא תובע תשלום מקדימה‪ ,‬והתביעה היא לפיצוי עבור נזק ממוני‬
‫טהור‪ ,‬מכווין שמדובר רק על נזק נפשי‪ ,‬מדובר על סיכול האפרשות חהוסיף על נכסיו‪ .‬זהו נזק כספי גרדא מכיון שלא נגרם‬
‫לו נזק נפשי ולא נזק רכושי‪ .‬לבסוף הוא לא טעון לפגיעה ברגשותיו או בשמו הטוב ולכן בפרשת זו מדובר בתביעה לפיצוי‬
‫בגין נזק כלכלי טהור‪.‬‬

‫נזק לא ממוני ‪ -‬נזק שאינו לרכוש או לגוף‪ ,‬הוא לא נזק שמתבטא בחסרון כיס‪ .‬האדם לא הפסיד כסף לא סוכלה‬ ‫‪.4‬‬
‫האפשרות להרוןויח כסף‪ .‬אי אפשר לגעת ולממש אותו‪ .‬זהו נזק עומד בפני עצמו‪ ,‬הוא לא נספח לא לנזק גוף‬
‫ולא לנזק רכוש‪ .‬ההגדרות הודוגמאות הם פגיעה בשם בטוב‪ .‬הם כאב וסבל העומדים בפני עצמם‪ .‬הם אובדן‬
‫הונאות חיים צער ופגיעה באוטונומיה‪ .‬פגיעה באוטונומיה‪ ,‬שם טוב‪ ,‬פרטיות‪ ,‬נזק נפשי (כאב וסבל) גרידא‪.‬‬
‫לדוגמא פס״ד גורדון‪ ,‬הנזק העיקרי הוא נזק נפשי‪ ,‬נזק לא ממוני‪ .‬הייתה פגיע בשמו הטוב‪ .‬יש לו פגיעה רגשית‬
‫ולכן הנזק כאן הוא נזק לא ממוני‪.‬‬

‫מטלה‪ -‬קטלגו את סוגי הנזקים הבאים‪:‬‬

‫א צועק על ב וב נהיה עצוב‪ -‬נזק לא ממוני‪ ,‬לא הפסיד כסף ולא קיבל פגיעה בגופו או רכושו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫א מוציא לב צו סגירה של העסק וב צפסיד ימי עבודה‪ -‬נזק כלכלי טהור ו או נזק ממון‬ ‫‪.2‬‬
‫א חודר לב למחשב ורואה את הקבצים במחשב שלו‪ -‬נזק לא ממוני‬ ‫‪.3‬‬
‫א חודר לבית של ב ושובר את החלון‪ -‬נזק רכושי‪ ,‬נזק ממון‬ ‫‪.4‬‬
‫א מרביץ לב ולב נשברת השן‪-‬נזק גופני‬ ‫‪.5‬‬

‫נזק נפשי‪:‬‬

‫נזק נפשי טהור‪:‬‬

‫מי שניזוק באופן ישיר‪ -‬עווולת הרשלנות באה להגן לא רק על מנית נזקים בגופו ובכספו של הניזוק אלא גם על פגיעה‬
‫בנוחות גופנית‪ ,‬סבל ופחד‪ ,‬אפילו אם לא מתלווה אליה פגיעה פיזית‪ .‬כל למשל הטרדת אדם כתוצאה מהגשת הליך סרק‬
‫פלילי נגדו‪ ,‬אשר גרמה לו לסבל נפשי‪ ,‬היא נזק בר פיצויים [גורדון] ‪ .‬כמו כן פגיעה בכבודו ובחירותו של אדם‪ ,‬הטבועה‬
‫בעצם אשפוזו בפכייה ושלא כדין בבית חולים לחולי נפש היא נזק בר פיצוי [כרמלי נ׳ מדינת ישראל]‬

‫קטלוג של נזק נפשי‪:‬‬

‫מחלת נפש‬ ‫‪.1‬‬

‫נזק נפשי נגרר לנזק פיזי‪ -‬א נתן לב בוקס הבוקס הוא הנזק הפיזי ובנוסף יש נזק נפשי ב עצוב ובדיכאון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נזק נפשי גרידא (ללא נזק אחר) שאינו מגיע לכדי מחלת נפש‪ -‬יכול להיות מצב שמחלת נפש זה סקיזופרניה‬ ‫‪.3‬‬
‫אבל שאינו מחלת נפש יכול להיות פוביה‪ ,‬דיכאון‪.‬‬
‫= נזק לא ממוני‬

‫כל סוגי הנזקים הללו כאשר לא נלווים לנזק פיזי הם נזק לא ממוני‪.‬‬

‫הגדרת ״נזק״‪:‬‬

‫״נזק״ ‪ -‬אבדן חיים‪ ,‬אבדן נכנס‪ ,‬נוחות‪ ,‬רווחה גופנית או שם טוב‪ ,‬או חיסור מהם‪ ,‬וכל אובדן או חיסור כיוצאים באלה‪.‬‬
‫(סעיף ‪ 2‬לפקנ״ז)‪.‬‬

‫הסיבות לקושי שבהכרה בנזק נפשי גרידא‪:‬‬

‫במשך שנים רבות לא היתה הכרה פסיקתית בנזק לא ממוני‪ .‬למה ?‬

‫בד״כ הנזק הנפשי הוא זמני וטיוויאלי‪ ,‬היום עצובים מחר שמחים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪39‬‬
 ‫קושי ראייתי להוכיח את הנזק ולהעריך אותו בממון‪ -‬קשה לדעת כמה לפצות על הבכי לדוגמא‬ ‫‪.2‬‬
‫חשש מתביעות סרק של מתחזים‪ -‬גם אני בכיתי‬ ‫‪.3‬‬
‫חשש הצפת בתי משפט בתביעות סרק‪ -‬כל אחד בוכה ועצוב אבלעל כל דבר לא נגיש תביעה‬ ‫‪.4‬‬
‫נטל כבד מידי על הנתבעים‪ -‬כולנו מעצבנים אחד את השני אם כל אחד נצטרך לפצות את מי שעצבנו לא יהיה‬ ‫‪.5‬‬
‫לזה סוף‪.‬‬
‫חחש לשימור והעצמה של נזקים נפשיים בשל עצם העיסוק המשפטי‪ -‬חוששים ממצב שבו אדם אומר אני כועס‬ ‫‪.6‬‬
‫אני אתבע אותו ובכדי לתבוע הוא ישאר עם הכעס הזה כל התקופה הזאת‪ ,‬לא תהיה החלמה‪.‬‬
‫הסיבות להגמשת ההכרה בנזק נפשי גרדא‪:‬‬

‫הרפואה פתיחה כלים להוכחת קיומה של הנזק הנפשי‬ ‫‪.1‬‬

‫גם בנזק פיזי יש קושי בהערכת הנזק‬ ‫‪.2‬‬
‫בפועל לא הייתה הצפה של בתי המשפט‬ ‫‪.3‬‬
‫לא ראוי לשלול זכות תביעה מוצדקת העומדת במטרות דיני הנזיקין‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מטרה ההרתעה‪ -‬יצירת סטנדרט הוגן של התנהגות‪ ,‬רוצים להתריע אנשים שלא יפגעו‬ ‫‪.1‬‬
‫בזולת‪ .‬אם האנשים יפחדו הם לא יפגעו בזולתם כי לא רוצים לפצות‪.‬‬
‫מטרת הצדק המתקן‪ -‬הצדק דורש תיקון הנזק הנפשי‪ .‬בא ואומר אם א נותן לב בוקס‪ ,‬ניפגע‬ ‫‪.2‬‬
‫השוויון בין הצדדים‪ .‬דיני הנזיקין לתקן את הפגיעה בשוויון ולהחזיר את השוויון‪.‬‬
‫משפט השוואתי‪ -‬בתי המשפט בחנו תךא הדין הקיים בארצןת שונות וראו שגם שם יש הכרה בנזק נפשי והחלו‬ ‫‪.5‬‬
‫להכיר גם בארץ בנזק נפשי‪.‬‬

‫ההתפתחות ההיסטורית של ההכרה בנזק נפשי‪:‬‬

‫בעבר הייצה הכרה רק בפגיעה פיזית או במחלת נפש ממשית‪ .‬לדוגמא נחבלת ואתה עצוב? כאב הסבל שנגררים‬
‫מהחבלה יכירו בזה‪.‬‬

‫בפס״ד יש בו פגיעה נפשית בעקבות פגיעה פיזית זהו פס״ד נדיר נ׳ כהנוביץ‪ -‬בפרשה זו‪ ,‬היהי מדובר באוניה שלאוניה‬
‫זו נגררה סירה קטנה‪ ,‬האוניה שטה ואיצה הסירה הקטנה‪ .‬רב החובל של האוניה שכח שבסירה הקטנה נמצא אחד‬
‫המלחים של האוניה ובמשך מס ימים אותן מלח מסכן נגרר בסירה הקטנה אחרי האוניה בלי אוכל עם תלתלות גוף קשות‬
‫ונגרם לו נזק נפשי‪ .‬עיקר התביעה שלו היתה על הנזק הנפשי‪ .‬אבל בתביעה הוא דיבר על הנזק הפיזי שנגרר אליו נזק‬
‫נפשי‪ .‬יש לו טיפה נזק פיזי והמון נזק נפשי שלא מגיע למחלה נפשית‪ .‬ביהמ״ש אומר אנחנו נכיר בנזק הנפשי שנגרר לנזק‬
‫הקל שזה למעשה פס״ד מהפכני‪ .‬נוגעים במשהו שאי אפשר לגעת בו‪ .‬אומרים ״הפרעה רוחנית‪ ,‬זעזעוע נפשי והלם שכלי‪,‬‬
‫אינם משמשים ראש נזק‪.‬ואינם ניתנים להערכה במונחי ממון‪ .‬אלא אם הם מלווים בפגיעה או במחלה גופנית מוחשית‬
‫הנראית לעין או מחלה נפשית הנכרת לעין‪.‬״ הפסיקה מקדימה את הפסיקה באנגליה‪.‬‬

‫גורדון נ׳ עיריית ירושלים ‪ -‬יש להכיר בנזק נפשי שאינו נספח לנזק פיזי‪ .‬בהערת אגב‪ .‬אומרים חז״ל בשביל לזהות אנשים‬
‫טובים או לא טובים‪ ,‬בןחנים איך מתנהגים כשהם שותים יותר מתדי האם הם כועסים והאם קמצנים‪ .‬אומר השופט ברק‬
‫בגודרון שיש לתת חשיבות גם לכעסו של אדם‪ .‬גם כעס זה רגש לגיטימי וצריך לפצות אדם על הנזק הנפשי שנגרם לו‪.‬‬

‫הערת אגב‪ -‬יש להכיר בנזק נפשי שאינו נספח לנזק פיזי‪.‬‬

‫עם השנים יש הכרה בנזק נפשי שנפגע משני נוכח‪:‬‬

‫א‪ -‬הפוגע‬
‫ב‪ -‬הנפגע הראשי‬
‫ג‪ -‬הנפגע המשני‬

‫ג נכחה בתאונה‪ ,‬היה קרוב של ב וסבל נזק נפשי בעקבות הצפייה‪.‬‬

‫פגיעה בפרטיות כראש נזק נפרד‪ :‬ישראל אחת הראשונות שמכירה בפגיעה בפרטיות כראש נזק נפרד‪.‬‬

‫פגיעה נפשית של נפגע משני שאינו נוכח בשעת התאונה‪:‬‬

‫בהמשך יש הכרה בפגיעה נפשית של נפגע משני שאינו נוכח בשעת התאונה‪ .‬א היתה לו תאונת דרכים‪ ,‬ב נפגע‪ ,‬ג׳ יושב‬
‫בבית ואומרים לו שב נפגע אם ג׳ מאבד הכרה או מפתח בעיה נפשית‪.‬‬

‫עם השנים יש הכרה בפגיעה באוטונטמיה כראש נזק‪ .‬בעיקר כלא מספרים למישהו מידע‪ .‬דעקא נ׳ בית חולים כרמל‪ ,‬לא‬
‫סיפרו לה על תופעות הלוואי של הטיפול‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫נזק נפשי לנפגע משני‪:‬‬

‫על פי ההלכה ניתן להכיר בזכותם של קרובי משפחת הניזוק לפיצוי בגין נזק נפשי‪ ,‬בין אם הם נכחו בזירת התרחשותו‬
‫של האירוע הנזיקי ובין אם לא‪ ,‬אולם הכרה זו היא מסוייגת‪ ,‬והיא תתאפשר רק בתנאים הבאים [אלחוסה‪ ,‬עזבון המנוח‬
‫שניידר‪ ,‬ציון נ׳ צח]‪:‬‬

‫זהות הניזוק‪ -‬כעיקרון‪ ,‬יש להתיר תביעה בגין נזק נפשי רק לקרובי משפחה מדרגה ראשונה (הורים‪ ,‬ילדים‪ ,‬בני‬ ‫‪‬‬
‫זוג)‪ .‬השאלה אם להתיר במקרים יוצאי דופן תביעה זו גם למי שאינם קרובים מדרגה ראשונה והושארה בצריך‬
‫עיון [ ציון נ׳ צח]‪.‬‬

‫התרשמותו ישירה מו הארוע המזיק‪ -‬הדרישה היא כי התובע יעמוד בחושיו על התוצאות המיידיות של האירוע‬ ‫‪‬‬
‫הטראומטי‪ .‬על דרישה זו נמתחה ביקרות ונקבע כי אין שלול את האפשרות להכיר בנזק נפשי‪ ,‬אשר נגרם‬
‫כתוצאה מקבלת מידע מכלי משני‪ ,‬אף אם לא נכח באירוע עצמו‪ .‬סביר להניח כי קבלת מידע מכלי משני מרככת‬
‫את עוצמת האירוע‪ ,‬והצפיות לנזק ממשי הולכת ופוחתת‪ .‬אולם אין מקום להצבתו דל תנאי מקדמי זה לפיו‬
‫תשלל על הסף זכותו לפיצוי של קרוב אשר לא היה נוכח במקום התאונה [אלחסוה‪ ,‬ציון]‬

‫התרחשות הנזק בסמיכות זמנים ומקום לאירוע המזיק‪ -‬זירת האירוע כוללת גם את האמבולנס אות בית‬ ‫‪‬‬
‫החולים אליו פונה מי שנפגע‪ ,‬אך לא מעבר לכך‪.‬‬

‫מהות הנזק שנגרם‪ -‬הנזק הנפשי צריך להיות קשה ורציני‪ .‬ככל‪ ,‬יש להגביל את הנזקים ברי הפיצוי לתגבות‬ ‫‪‬‬
‫נפשיות מהותיות‪ ,‬כגון מחלת נפש פשוטה (פסיכוזיס) או מקרים קשים של פגיעות נפשיות מהותיות (ניורוזיס)‪,‬‬
‫גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש [ ד״ר קאושנסקי נ׳ מלול ]‪ .‬על אף‪ ,‬צמצמום הלכת אלחוסה על ידי הדרישה‬
‫לנזק נפשי קשה או לתגובות נפשיות מהותיות ורציניות התנאי הרביעי‪ ,‬העוסק בחומרת הנזק הנפשי‪ ,‬רוכף‬
‫בפסיקה והורחב כך שאין לשלול את הזכאות לפיצוי גם במקרים ברורים וקשים בהם הדרישה בדבר קיומו של‬
‫נזק נפשי מהותי אינה מתקיימת [ לוי נ׳ שערי צדק ]‪ .‬עם זאת יודגש כי בפסיקות מאוחרות יותר של ביהמ״ש‬
‫העליון‪ ,‬נקבע כי הלכת אלחוסה על התנאי הרביעי שנקבע בה בדבר הצורך להוכיח פגיעה נפשית חמורה‪,‬‬
‫נותרה על כנה [ שווקי נ׳ מדינת ישראל ]‪ .‬עוד יודגש‪ ,‬כי ההלכה הנ״ל‪ ,‬המכירה בנזק נפשי לקרוב משפחה‪ ,‬חלה‬
‫הן בנסיבות של תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והן בנסיבות של רשלנות על פי‬
‫הפקנ״ז [ עזבון המנוח שניידר נ׳ עיריית חיפה ]‪.‬‬

‫ההתפתחות ההכרה בנזק נפשי לנפגע משני‪:‬‬

‫הכרה בפגיעה נפשית לנפגע משני‪ ,‬שהוא קרוב משפחה נוכח‬

‫ציון נ׳ בוסקילה‪ -‬תאונה דרכים‪ ,‬חברת הביטוח אומרים כי אין להכיר בנזק הנפשי שנגרם לגברת כי לא נפגעה פיזית‬
‫ורוצים לדחות על סף‪ .‬בימה״ש אומרים לא הם אומרים שהגברת שהיא נפגע משני נוכח‪ ,‬נגרם לה נזק נפשי (הלם)‬
‫ומכירים בנזק הנפשי לקרוב משפחה נוכח‪.‬‬
‫״נזק״‪ -‬הלם נפשי‪ -‬מעצם האירוע‬ ‫‪‬‬
‫סבל נפשי כתוצאה ממות בעלה‬ ‫‪‬‬

‫נזק נפשי לנפגע משני נעדר‪:‬‬

‫פס״ד המנחה ‪ .mcloughlin v obrien‬בפס״ד דין זה מדובר באמא שבעלה וילדיה היו מעורבים בתאונת דרכים היא‬
‫היהתה בבית נודע לה על התאונה והיא מגיעה לאחר מכן לבית החולים‪ .‬האמא רואה אותם והיא תובעת את הנהג‬
‫התובע על הנזק הנפשי שנגרם לה‪ .‬הוא אומר לא היית שמה לא קשורץ בהימ״ש מכיר בנזק נפשי לנפגע משני נעדר‬
‫בתנאים מסוימים‪:‬‬

‫קרבה משפחתית מדרגה גבוהה‪ -‬אמא‪,‬אבא‪,‬אח‪,‬אחות‬ ‫‪.1‬‬

‫הדרישה היא לראות את תוצאות התאונה בעיניה‪ -‬לא רק שמעה אלא ראתה זאת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מדובר במחלת נפש משמעותית ולא זעזוע עצבים (‪)nervous shock‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪41‬‬
 ‫קרבה בזמן ובמקום לתאונה והלם פתאומי (מבחן ההלם המיידי) לא חוויה משתמשכת שגרמה לנזק‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫נזק נפשי לנפגע משני נעדר‪ -‬אלסוחה‪:‬‬

‫קווים מנחים ולא קביעה קונקלוסיבית חד משמעית‬

‫זהות התובע‪ -‬זהות הנפגע המשני‪ -‬קרובי משפחה מדרגה ראשונה (הורים‪ ,‬ילדים ובני זוג)‬

‫פס״ד אלחוסה ‪ ,‬ביהמ״ש הולך בעקבות ההחלטה של מקלופלין‪ .‬הנשיא שמגר מציע קווים מנחים ולא קיבעה חד משמעית‬
‫קונקלוסיבית‪ .‬נותן גמישות‪.‬‬

‫גישה אחידה‬ ‫‪‬‬

‫הן בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‬ ‫‪‬‬
‫והן בתביעות על פי פקודת הנזיקין [ נוסח חדש]‬ ‫‪‬‬
‫״נזק״‪ -‬לא לנפגע הישיר בלבד‬ ‫‪‬‬
‫גם פגיעה נפשית בקרוב משפחה נופלת בגדר ״נזק״‬ ‫‪‬‬

‫החשש מהרחבת יתר של הנפגעים‪ :‬גרימת נזק גוף לפלוני עלולה להסב נזקים משניים מגוונים למספר בלתי מסוים של‬
‫נפגעים‪ ,‬אשר חזו באירוע עצמו באופן מקרי‪ ,‬קראו עליו בעיתון או ראו אותו או את תוצאותיו המיידית בשידור הטלוויזיה‪:‬‬
‫בני משפחתו הקרובים‪ ,‬חבריו‪ ,‬אין ספור עוברי אורח מזדמנים‪ .‬כך שהמזיק‪ ,‬אשר הסב לפלוני נזק גוף ברשלנות‪ ,‬ימצא‬
‫עצמו חייב לפצות מספר רב של בני אדם‪ ,‬אשר האירוע חייב לפצות מספר רב של בני אדם‪ ,‬אשר האירוע הרשלני השפיע‬
‫בדרך כלשהי על רגשותתיהם וכל חוסנם הנפשי‪.‬‬

‫קייימים ‪ 4‬עקרונות מסננים שאותם צריך לייסם בבואנו לבחון את גבולותיה של חובת הזהירות כלפי נפגעים‬ ‫‪‬‬
‫משניים‪.‬‬
‫קווים מנחים ולא קביעה קונקלוסיבית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עוולות בהן לא חייבים להוכיח נזק‪:‬‬

‫ס׳ ‪29‬א (ב)(‪ )1‬לח׳ הגנת הפרטיות (פיצוי בלא הוכחת נזק)‪:‬‬
‫״ במשפט בשל עוולה אזרחית…‪ ,‬רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על ‪ 50,000₪‬בלא‬
‫הוכחת נזק״‪.‬‬

‫‪ .1‬זהות התובע‬

‫זהות התובע המשני‪ -‬קרובי משפחה משפחה מדרגה ראשונה (הורים‪ ,‬ילדים ובני זוג)‬

‫‪ .2‬הכרה בשלוש דרגות של התרשמות מהנזק העיקרי‪:‬‬

‫‪ .I‬התרשמות ישירה‪ -‬נפגע משני נוכח‬

‫‪ .II‬התרשמות מאוחרת ממראה הנפגע העיקרי‪ -‬נפגע משני נעדר‬
‫‪ .III‬קבלת דיווח מילולי (הערת אגב)‪ -‬תלויה בנסיבות‪ ,‬בצפיות‪ ,‬בדרך קבלת המידע‬

‫מהו הרציונאל למדרג בין רמות ההתרשמות מהתאונה?‬

‫כאשר ישנו מרחק בין האירועים בהתוותם והמידע מתקבל מכלי שני‪ ,‬מותר להניל באופן סביר כי עוצמת‬ ‫‪‬‬
‫האירועים הקשים מתקהה ומרככת‪ ,‬ובנסיבות אלה צפיות נזק נפשי ממשי הולכת ופותחת‪.‬‬

‫‪ .3‬שלילת ההבחנה בין הלם פתאומי מול חוויה מתמשכת‪:‬‬

‫‪42‬‬
‫מבחן הקירבה הסיבתי‪ :casual proximity -‬יכול שהפגיעה הרצינית תנבע מהלם הצפייה המיידית‪ ,‬ויכול שפגיעה רצינית‬
‫עוד יותר תיווצר כתוצאה מן הצפייה הנמשכת‪.‬‬
‫המבחן הקובע הוא קרבה סיבתית ‪ -‬האירוע גרם לנזק נפשי‪ -‬ולא קרבה של זמן ומקום‪.‬‬
‫‪ .4‬מחלות‪ .‬נפש (פסיכטזיס וניורוזיס רציני)‪:‬‬

‫לא נזק נפשי ״קל״‪ .‬כגון דכדוך‪ ,‬צער‪ ,‬כעס וכאב‪.‬‬

‫אלחוסה ‪ -‬עם זאת ביהמ״ש לא שולל בחינה עתידית של הוספת נפגעים נוספים‪.‬‬

‫ציון נ׳ מח‪ -‬נזק נפשי קל לנפגע משני נוכח‪:‬‬

‫‪ -‬בת‬ ‫נפגע משני‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬נוכחות בשעת התאונה‬ ‫נוכח‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬לט מחלת נפשי‬ ‫נזק נפשי קל‬ ‫‪‬‬
‫לא הוכר כנזק בר פיצוי‬ ‫‪‬‬

‫ציון נ׳ צח‪ -‬הרציונאל‪:‬‬

‫הש׳ שטרסברג כהן‪:‬‬

‫״מעגל הנפגעים נפשית מפגיעת יקיריהם עשוי להיות רחב ורב‪-‬היקף‪ .‬אין החברה ערוכה לשלם פיצוי בגין פגיעה קלה לכל‬
‫מעגלי הנפגעים הבלתי ישירים״‪.‬‬

‫לבנה לוי נ׳ שערי צדק‪:‬‬

‫האם נפגעים ראשיים‪ /‬משניים?‬

‫האם להכיר בנזק נפשי ״הקל״?‬

‫האבא במחוזי‪ :‬נזק נפשי קל לניזוק משני‪ -‬אין פיצוי‬

‫האמא במחוזי‪ :‬נזק נפשי קל לנפגעת ראשית‪ -‬יש פיצוי ‪300,000₪‬‬

‫האמא בעליון קטלוג‪ -‬המשנה לנשיאה ריבלין‪:‬‬

‫לא נזק גופני‬ ‫‪‬‬
‫נזק נפשי‪ -‬לא ממוני‬ ‫‪‬‬
‫נזק נפשי קל שלא עומד בקריטריון הרביעי של‬ ‫‪‬‬
‫מקרה קשה‪ -‬הגמשת התנאי הרביעי באלחוסה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא נפגעצ ראשית ולא נפגעת משנית אלא קטגוריה חדשה‪ :‬נפגע ״מעין ישר״‬ ‫‪‬‬
‫סבלה כאב וצער עקב מותו של אחר‪ -‬העובר שהיה בבטן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לגבי האמא‪ -‬ריבלין‪:‬‬

‫הגדרת הנזק כנזק ״מעין עיקרי״ נשענת על כך שאובדן הילד בנסיבות שפורטו היה פגיעה במטרה שאליה חתרו ההורים‬
‫במשותף תוך מאמצים וסבל לאורך התקופה‪.‬‬

‫האב‪ -‬על פי המשנה לנשיאה ריבלין‪:‬‬

‫נפגעי משני [נזק לאחר] או ״מעין ישיר״? רק צפה‪.‬‬

‫האב בעליון‪:‬‬
‫נזק נפשי ולא גופני‬ ‫‪‬‬
‫נזק נפשי קל‬ ‫‪‬‬

‫הגמשת התנאי הרביעי שנקבע באלחוסה‪:‬‬

‫דחיית הרציונאלים באלחוסה‪-‬‬

‫חשש מהצפת בתי המשפט‬ ‫‪‬‬
‫הטלת נטל כבד מדי על התנהגות האנושית‬ ‫‪‬‬
‫העדפת עקרון השבת המצב לקדמותו בתביעות ממשיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העדפת מטרת הרתעה‬ ‫‪‬‬

‫‪43‬‬
 ‫לבנה לוי נ׳ המרכז הרפואי שערי צדק‪ ,‬השופטת חיות‪:‬‬

‫לאם תפקיד מהותי בתהליך‪ ,‬כמי שנושאת את העובר ברחמה וכמי שמתוך גופה הוא מגיח אל אויר העולם‪ .‬אב ומוליד‪.‬‬

‫״שלושה שותפין יש באדם‪ ,‬הקב״ה ואביו ואמו״ (תלמוד בבלי)‪.‬‬

‫״ההורים עצמם מעורבים במולידים בתהליך ההולדה ששיאו באירוע הלידה״‪.‬‬

‫ההורים הם ניזוקיים ראשיים ועיקריים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫באלחוסה‪ -‬נזק ״לאחר״ ולכן נפגע משני‬ ‫‪‬‬
‫נמצאים באותם מעגלי סיכון אם כי גובה הפיצוי שונה‬ ‫‪‬‬
‫רציונאל הרתעתי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בסעיף ‪(472‬א) להצעת חוק דיני ממונות (הקודקס האזרחי) ״פיצוי שכול לקרובי הנפטר״‪:‬‬

‫נקבעו ״פיצויי שכול לקרובי הנפטר״ (בשיעור שליש מתקרת הפיצויים לנזק שאינו נזק ממון לפי חוק הפלת״ד)‬ ‫‪‬‬
‫קרוב משפחה= בן זוג‪ ,‬הורה או ילד היכול לתבוע‬ ‫‪‬‬
‫קרובים יוכלו לתבוע מבלי שיגיעו לנזק נפשי קשה‬ ‫‪‬‬
‫פטירת ״אדם״‪ -‬עובר?‬ ‫‪‬‬

‫ע״א ‪ 6894/13‬פלוני נ׳ אורט (‪:)2014‬‬

‫נזק נפשי קל‬ ‫‪.1‬‬

‫לנפגע משני לא נוכח (שמע אח״כ)‬ ‫‪.2‬‬
‫שאינו קרוב במיוחד‬ ‫‪.3‬‬

‫״בשל החשש מהרחבת חוג התובעים עד אין גבול‪ ,‬אין לך שיטה משפטית אשר מכירה בכל מעגלי הפגיעה‬ ‫‪‬‬
‫הנפשית שנוצרו עקב האירוע הנזיקי״‪.‬‬

‫נזק נפשי ובעקבותיו נזק פיזי לנפגע משני נוכח פס״ד שוויקי נ׳ מדינת ישראל (‪:)2008‬‬

‫אירוע נזיקי‬ ‫‪‬‬

‫צפייה באירוע הנזיקי= נפגע משני נוכח‬ ‫‪‬‬
‫נזק גוף ונזק נפשי לנפגע משני‬ ‫‪‬‬
‫לא הוכיחו קשר סיבתי‬ ‫‪‬‬

‫אמרת אגב‪ :‬אם יש הוכחה של נזק פיזי לנפגע משני נוכח‪ ,‬ויש הוכחת קשר סיבתי‪ -‬הכרה בנזק הפיזי כנזק בר‬ ‫‪‬‬
‫פיצוי‪.‬‬
‫פלוני נ׳ בית חולים בני ציון‪ -‬נזק נפשי עקיף‪:‬‬

‫סולברג‪ :‬הרחבה מוגזמת של אלסוחה לפיצוי בגין נזק נפשי עקיף‪.‬‬

‫מזוז‪:‬‬
‫אין ניזוק ראשוני‬ ‫‪.1‬‬
‫המערערת אינה ניזוקה משנית‬ ‫‪.2‬‬
‫הפגה אינה בתה של התובעת‪ -‬אין קרבת משפחה‬ ‫‪.3‬‬
‫ספק אם מתקיימת קרבה מבינת מקום וזמן‬ ‫‪.4‬‬

‫סיכום‪:‬‬

‫ביטויים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נזק פיזי‪ ,‬ממוני‪ ,‬לא ממוני‪ ,‬טהור מול נגרר‬ ‫‪‬‬
‫נפגע משני נוכח‬ ‫‪‬‬
‫נפגע משני נעדר‬ ‫‪‬‬
‫אלחוסה כפסק דין המנחה‬ ‫‪‬‬
‫לבנה לוי‪ -‬כחריג‪ -‬נפגע מעין ראשי‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה באוטונומיה‪ -‬ראש נזק נפרד‪ -‬פסק דין דעקא‪ -‬הסכמה מדעת‬ ‫‪‬‬

‫‪44‬‬
 ‫הולדה בעוולה וחיים בעוולה‬ ‫‪‬‬

‫סכמת פתרון אירועונים (חשוב למבחן !!!!!)‬

‫מי הניזוק ומי המזיק?‬ ‫‪.1‬‬

‫מה העוולה? (‪-‬רשלנות‪ ,‬מצג שווא רשלני‪ ,‬הפח״ח‪ +‬חוק המקור‪ ,‬תקיפה‪ ,‬פלת״ד‪ +‬עוולות שלא נלמדו‬ ‫‪.2‬‬
‫כמה שיותר עווולות‪ -‬גם נגישה וגם רשלנות‪ -‬גם וגם רק ורק (פסק דין גורדון)‬ ‫‪‬‬
‫[גם אם לא מתקיימים כל היסודות‪ -‬ממשיכים לדון ביתר היסודות]‬ ‫‪‬‬
‫מה הנזק (גוף‪ ,‬רכוש‪ ,‬נפשי‪ ,‬כלכלי טהור‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬גולגולת דקה)?‬ ‫‪.1‬‬
‫האם יש העברת נטל השכנוע?‬ ‫‪.2‬‬
‫שאלות נוספות‪ -‬ריחוק הנזק‪ ,‬קשר סיבתי‬ ‫‪.3‬‬
‫הגנות (סעיף ‪ ,23,54‬הסתכנות מרצון אשם תורם‪ ,‬הקטנת הנזק‪ ,‬מעילה בת עוולה‪ ,‬מבחן הצדק סעיף ‪)65‬‬ ‫‪.4‬‬
‫(אחריות שילוחית‪ ,‬עובד‪-‬מעביד‪ ,‬הורים‪ ,‬מעוולים במשותף)‬ ‫‪.5‬‬
‫פיצויים (וציוויים)‬ ‫‪.6‬‬

‫נזק פיסי עקיף‪:‬‬

‫בעניין אלחוסה הוכרה הזכאות לפיצוי בגין נזקים נפשיים ממשיים שנבעו מההלם הראשוני שבהתרשמותו של הניזוק‬
‫העקיף מאירוע הנזיקן העיקרי‪.‬‬

‫בפסיקה מאוחרת יותר הוכרה זכאות לפיצוי גם בגין נזק פיסי שנגרם לניזוק העקיף‪ ,‬לאחר זמן וכתוצאה מהנזק הנפשי‬
‫הראשוני ובלבד שיוכח קשר סיבתי בין הנזק הפיסי לבין אירוע הנזיקין העיקרי [שוויקי נ׳ מדינת ישראל]‪.‬‬

‫רשלנות יסוד ‪ -4‬קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק‬

‫מבחן הקשר הסיבתי כולל ‪ 2‬דרישות [ סעיף ‪ 64‬לפקנ״ז]‪:‬‬

‫דרישת קשר סיבתי עובדתי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דרישת קשר סיבתי משפטי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סיבתיות‪:‬‬
‫קשר סיבתי עובדתי‪-‬‬
‫מבחניו של הקשר הסיבתי העובדתי אינם מפורטים בפקנ״ז‪ .‬דרישה זו מתקיימת כאשר אשמו של המזיק הוא הסיבה או‬
‫אחת הסיבות להיווצרותו של הנזק‪ .‬כלומר‪ ,‬לולא הפרת החובה והפעילות המזיקה לא היה נגרם הנזק (מבחן האלמלא‬
‫או הגורם בלעדיו אין)‪.‬‬

‫הקש"ס העובדתי זה היסוד שמחבר בין הפרת החובה (ההתרשלות)‪ ,‬לבין הנזק שטוענים שנגרם‪ ,‬ובגינו רוצים לקבל‬
‫פיצוי‪.‬‬

‫ככל על התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי על פיו מאזן ההסתברויות הנוהג‪ ,‬כי אלמלא אשמו של הנתבע לא היה‬
‫נגרם הנזק‪ .‬כלומר‪ ,‬לצורך הוכחת קשר סיבתי עובדתי‪ ,‬די בכך שהתובע ירים את נטל ההוכחה בהסתברות של למעלה‬
‫מ‪.50%-‬‬

‫אם עמד בנטל יקבל את מלוא נזקיו‪ ,‬אם לא עמד בו‪ -‬יפסיד את תביעתו [ אבו סעדה נ׳ משטרת ישראל]‪.‬‬

‫התוצאה לפי גישה זו היא שהתביעה תידחה כאשר ההסתברות להרמת נטל ההוכחה נמוכה מ‪.51%-‬‬

‫‪45‬‬
 ‫יחד עם זאת‪ ,‬במקרים מסויימים אימצה הפסיקה גישה אחרת‪ ,‬לפיה יחולק הנזק בין המזיק לניזוק על ״הסתברות גרימתו‬
‫של הנזק״‪ ,‬כלומר על פי הערכת מידת הסיכון שיצר הנתבע‪.‬‬
‫המבחן עיקרי הינו "מבחן האלמלא" –"הגורם שבלעדיו אין" (‪ – )causa sine qua non‬האשם הוא "ה‪-‬סיבה" לנזק‪.‬‬

‫המבחן חלופי הוא "מבחן הדיות" (‪ – )sufficiency‬מבחן הסיבה המכרעת‪ .‬תנאי מספיק‪.‬‬

‫מבחן האלמלא‪-‬‬

‫האם הנזק היה נגרם ללא התהנהגות המזיק?‬

‫לא‪ -‬יש קש״ס עובדתי‬

‫כן‪ -‬אין קש״ס עובדתי?‬

‫מבחן ה״אלמלא״‪-‬עמימות עבודתית‪:‬‬

‫מבחן האלמלא יוצר בעיה ראייתית – אין דרך לדעת במדויק 'מה היה קורה אלמלא‪'?..‬‬

‫גורמים חלופיים – סיבות שיכולות להתממש ביחד עם האשם הנדון‪.‬‬

‫גורמים היפותטיים – סיבה שלא התממשה בפועל‪ ,‬אבל אם היתה מתממשת‪ ,‬היתה גורמת לאותה תוצאה‪.‬‬

‫הבא‬ ‫הגורם‬ ‫של‬ ‫העולתיות‬ ‫את‬ ‫שבולע‬ ‫אחד‬ ‫גורם‬ ‫–‬ ‫בולע‬ ‫גורם‬
‫(ע"א ‪ 248/86‬עיזבון לילי חננשוילי ז"ל נ' רותם‪ ,‬חברה לביטוח בע"מ)‪.‬‬

‫פגיעה נוספת שגרמה לנזק מאחור‪-‬‬

‫פגיעה נוספת מידי שמיים‪ -‬כאשר אדם נפגע כתוצאה מרשלנוו של מזיק‪ ,‬והאו נפגע שוב לאחר מכן פגיעה‬ ‫‪‬‬
‫שנייה ״בידי שמיים״ (מחלה וכדומה) שאינה תוצאת הפגיעה הראשונה‪ ,‬הכלל הוא שהמזיק אינו חייב לפצות את‬
‫הניזוק בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפגיעה הראשונה [מכלוף גבאי נ׳ תע״ל]‬

‫פגיעה נוספת על ידי מעוול‪ -‬השופטת נתניהו קבעה בדעת רוב כי במקרה דנן הפתרון הבא הוא הנכון‪ :‬המזיק‬ ‫‪‬‬
‫השני לבדו אחראי לנזק ורואים את הפגיעה השנייה כאילו היחא בולעת ומוחקת את תוצאות הפגיעה הראשונה‪.‬‬
‫[עזבון חננשוילי נ׳ רותם חברה לביטוח]‬

‫גורם ביניים שהתרשל בבדיקה‪ -‬מדובר בעקרון השאוב מהמשפט המקובל ולפיו אם הייתה מוטלת על גורם‬ ‫‪‬‬
‫ביניים‪ ,‬חובת בדיקה והוא התרשל במילויה‪ ,‬התרשלות זו משחררת את המזיק הראשון מאחריות‪ .‬שאלת יישומו‬
‫של העיקרון במשפט הישראלי עלתה בפרשת מרכז החמצן ונקבע כי לעקרון ״בדיקת ביניים״ אין תחולה‬
‫במשפט הישראלי‪ .‬נתבע אינו יכול לטעון לשחרור מאחריות מפני שצד ביניים היה חייב בחובת בדיקה והתרשל‬
‫באי מילוי החובה או במילוייה שלא כשורה‪ .‬המשגה הכפול יוצר במקרים כאלה אחריות מצטברת של שניהם‬
‫[מרכז החמצן נ׳ אלקטרה ]‬

‫פסק דין חננשוילי‪ -‬כשמדובר במזיקים במשותף או במזיקים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאינו ניתן לחלוקה‪,‬‬
‫ניתן לחייב באופן מלא את כל אחד מהמזיקים‪ ,‬כששאלת חלוקת האחריות ביניהם נותרת להתדיינות בינם לבין‬
‫עצמם‪.‬‬

‫מבחן ״הדיות״‪ -‬מבחן הסיבה המכרעת‪-‬‬

‫מבחן חלופי ‪ -‬כשמבחן ה"אלמלא" אינו מתאים‪.‬‬

‫האם די בהתנהגות העוולתית לגרימת הנזק‪ ,‬אף אם היה נגרם הנזק גם אלמלא אותה התנהגות?‬

‫ריבוי גורמים‪ -‬מלך נ׳ קורנהויזר‪-‬‬

‫כאשר קיימת עמימות ביחס להיקף הנזק שהמזיק גרם בשל ריבוי גורמים יש למצוא קש"ס בין ההתרשלות לנזק שנגרם‪:‬‬

‫אם ניתן דלעת מהו היחס בנזק לכל גורם‪ -‬כל גורם יפצה בהתאם לזנק שגרם‬ ‫‪.1‬‬

‫‪46‬‬
 ‫אם לא ניתן לדעת מהו היחס בין הגורם לנזק‪ -‬מתן פיצוי על כל הנזק שנגרם בחלקוה שווה ביחן הגורמים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫נגר נ׳ וילנסקי‪ -‬נגר הגיע לבית החולים לצורך ניתוח לכריתת תוספתן‪ .‬בעקבות רשלנות רפואית – צינורית העירוי נסחפה‬
‫לתוך הוריד – נגר נאלץ לעבור ניתוח נוסף‪ .‬התוצאה‪ :‬נכות נפשית לאחר שני הניתוחים‪.‬‬

‫נזק ראייתי‪-‬‬

‫מקרה בו התובע אינו יכול להוכיח את הקשר הסיבתי העובדתי בשל התנהגות המזיק‪ .‬המזיק בהתנהגותו גרם הן לתוצאה‬
‫המזיקה והן לפגיעה ביכולתו של התובע להוכיח את תביעתו‪ .‬על המזיק מוטל להוכיח את חלקו בנזק הסופי‪ ,‬אם יש‬
‫ביכולתו להרים נטל זה‪.‬‬

‫מזיק שהוסיף והחמיר נזק שהיה קיים‪ ,‬רק על החלק שעשה יהיה אחראי לפיצוי‪ .‬אם בנוסף יש נזק ראייתי (אי אפשר‬
‫לבדוק איזה חלק)‪ ,‬יש חריגה‪ ,‬במקרה כזה מעבירים את נטל ההוכחה למזיק‪ ,‬המזיק יצטרך להוכיח את חלקו מהנזק‬
‫הסופי‪ .‬אם אל יצליח להוכיח את חלקו‪ ,‬מלוא הנזק יהיה עליו‪.‬‬

‫אובדן סיכויי החלמה‪:‬‬

‫ראש נזק נפרד‪ ,‬נזק בר פיצוי‪.‬‬

‫לדוגמא רופא שלא מצליח לאתר סרטן‪ ,‬והחולה נפטר מהמחלה‪ .‬הוא לא נפטר מזה שהרופא לא איבחן‪ .‬התובע יכול‬
‫לתבוע על ״אובדן סיכוי החלמה״ ‪ .‬בימה״ש אמר שזהו נזק בר פיצוי‪ .‬השאלה היא האם המזיק התרשל נגרם נזק מוגבר‪.‬‬
‫לא מדברים על המוות אלא על פגיעה באובדן סיכוי החלמה‪.‬‬

‫אי הוודאות נוגעת לשאלת הזיקה הסיבתית בין הסיכון שנוצר בהתרשלות לבין הנזק‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬ולא לשאלת האשם‪.‬‬

‫קופת חולים הסתדרות נ׳ פאתח‪ -‬תוך כדי ניתוח האוזן קרתה בעיה נוספת‪ .‬נקבע כי בניתוח עצמו לא הייתה רשלנות‪.‬‬
‫רשלנות הייתה בגילוי הנזק‪.‬‬

‫לוי נ׳ מור‪ -‬רשלנות רפואית שגרמה לאיחור באבחון סרטן‪ .‬מנוחה שנפטרה מסרטן צבר הרחם‪ ,‬שבגלל התרשלות‬
‫הרופא שלה הוא לא אובחן בזמן‪ .‬הוא לא רצה לבדוק במשך שנה וכשאכן בדק זה היה מאוחר מדי‪ ,‬והיא מתה‪ .‬סיכויה‬
‫למות עלו מ‪ 20%-‬ל‪ .40%-‬האלמן ובנה תבעו על רשלנות של הרופא‪ ,‬יכול להיות שאם היה בודק‪ ,‬סביר שסיכויי‬
‫ההחלמה שלה היו גבוהים יותר‪ .‬לא יכולים לדעת מה היה קורה אלמלא‪ .‬בדקו שלולא התרשלות הרופא סיכוי ההחלמה‬
‫היו ‪ 80%‬עם סיכוי מוות של ‪ . 20%‬המומחים הרפואיים בדקו זאת‪ ,‬שבעקבות העיכוב של הרופא‪ ,‬סיכוי ההחלמה ירדו ל‪-‬‬
‫‪.60%‬‬

‫ללא התרשלות הרופא‪ -‬סיכויי ההחלמה עמדו על ‪ ,80%‬סיכון תמותה ‪.20%‬‬ ‫‪‬‬
‫בשל ההתרשלות‪ -‬סיכויי החלמה עמדו על ‪ 60%‬וסיכון לתמותה ‪.40%‬‬ ‫‪‬‬
‫מאחר שהשתייכה לאותם ‪ 40%‬שלא החלימו‪ -‬קיים סיכוי סטטיססטי של ‪ 50%‬שהמנוחה נפטרה בשל‬ ‫‪‬‬
‫התרשלות‪.‬‬

‫סיבתיות עמומה‪-‬‬

‫אי וודאות שמונעת הכרעה בשאלה האם התקיים או נעדר קש"ס עובדתי?‬

‫‪ 3‬קבוצות של סיבתיות עמומה‪:‬‬

‫עצם גרימת הנזק לתובע‬ ‫‪.1‬‬

‫שיעור הנזק‬ ‫‪.2‬‬
‫גורם הנזק‬ ‫‪.3‬‬

‫עדן מלול‪ -‬ההלכה שקדמה לפסה"ד עדן מלול – "הכל או כלום" ‪ -‬יש להוכיח קש"ס בהסתברות של יותר מ‪ 51%‬שאירוע‬
‫מסוים גרם לנזק‪ .‬בביהמ"ש העליון שונתה ההלכה ונקבע כי כאשר קיימת סיבתיות עמומה‪ ,‬ינתן פיצוי בהתאם לכלל "פיצוי‬

‫‪47‬‬
‫לפי הסתברות"‪ ..‬בדיון הנוסף ההלכה בוטלה‪ ,‬ונותר הכלל "הכל או כלום"‪ ,‬ורק במקרים מסוימים של עמימות סיבתית ניתן‬
‫להשתמש בחריג של פיצוי לפי הסתברות – דוקטרינת האחריות היחסית‪.‬‬

‫מבחן ההטיה הנשנית‪-‬‬

‫השופט ריבלין בדעת יחיד‪ ,‬בד"נ עדן מלול‪ ,‬קבע חריג למצב בו קבוצה של ניזוקים נחשפה לחומר מסוכן וחלתה‪.‬‬

‫הפיצוי יתקבל בהתקיים ‪ 4‬יסודות‪:‬‬

‫מזיק‬ ‫‪.1‬‬
‫קבוצת ניזוקים‬ ‫‪.2‬‬
‫סיכון חוזר ומשותף‬ ‫‪.3‬‬
‫הטיה עקבית בהחלת כללי מאזן ההסתברויות‬ ‫‪.4‬‬

‫הסעד‪ -‬פיצוי הסתברותי למרות שתביעתם לא הוכחה לפי מאזן ההסתברויות‪.‬‬

‫קשר סיבתי משפטי‪:‬‬

‫משנקבע קיומו של קשר סיבתי עובדתי‪ ,‬קמה השאלה‪ ,‬האם קשר סיבתי לא נשלל בשל שיקולים של ״סיבתיות משפטית״‪.‬‬
‫מבחן הקשר הסביתי המשפטי עוסק בשאלה האם אשמו של המזיק הוא גורם מכריע או גורם ממשי בהיווצרות הנזק‬
‫[שולמן נ׳ ציון חברה לביטוח]‪ .‬קש"ס משפטי קובע למי לייחס את האחריות לתוצאה‪ ,‬ומאפשר להשית פיצויים לטובת‬
‫הניזוק‪ .‬תנאי לקיומו של קשר סיבתי משפטי הוא קיומו של קשר סיבתי עובדתי‪ .‬בלי קש״ס עובדתי לא מתקיים קש״ס‬
‫משפטי ! עם זאת נקבע כי עצם העובדה שמתקיים קש״ס עובדתי‪ ,‬אינה בהכרח מוכיחה את קיומו של קש״ס משפטי [‬
‫פלונית נ׳ מרכז רפואי בני ציון חיפה]‬

‫המבחנים לקיומה של הדרישה‪-‬‬

‫[בן שמעון נ׳ ברדה‪ ,‬סימון נ׳ מנשה]‬

‫מבחן הצפיות‪ -‬כאשר מדובר ברשלנות זהו המבחן המרכזי‪ ,‬האם המזיק כאדם סביר היה צריך לצפות‬ ‫‪.1‬‬
‫שהתנהגותו תגרום לנזק? מבחן זה כולל בחובו ‪ 2‬היבטים‪:‬‬
‫‪ .I‬היבט עקרוני (״חובת זהירות מושגית״)‪ ,‬מתייחס לשאלה‪ ,‬אם ביחס לסיכון מסוים קיימת‬
‫חובת זהירות‬
‫‪ .II‬היבט ספציפי‪ ,‬ובו ניתנת תשובה לשאלה‪ ,‬האם ביחס לניזוק פלוני‪ ,‬בנסיבותיו של אירוע‬
‫אלמוני‪ ,‬קיימת חובת זהירות (״חובת זהירות קונקרטית״) [ועקנין]‬
‫על פי מבחן הצפיות‪ ,‬קש״ס מתקיים אם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות כי התרשלותו תביא לנזק של‬
‫הניזוק‪ .‬כאשר מעורב גורם זר‪ ,‬השאלה היא האם התערבותו של אותו גורם זר היא בגדר הצפיות הסבירה‬
‫[ברדה]‬

‫האם המזיק‪ ,‬כאדם סביר‪ ,‬צריך היה לצפות שהתרשלותו תוביל נזק?‬

‫כן‪ -‬יש קש״ס משפטי‬

‫לא‪ -‬אין קש״ס משפטי‬

‫הלכה פסוקה היא שלעניין מהות הצפיות הנדרשת – חבות המזיק אינה מותנית בכך שיחזה מראש את כל פרטי‬
‫הנזק כפי שארע ואת מידת חומרתו‪ ,‬די בצפיות בקווים כלליים‪.‬‬

‫‪48‬‬
 ‫מבחן הסיכון‪ -‬האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של המזיק? יש לשאול מהו‬ ‫‪.2‬‬
‫הסיכון אותו ביקש המחוקק למנוע [ועקנין]‪ .‬יש לשאול מהו הסיכון אשר ביקש המחוקק למנוע‪ ,‬ומשנקבע‬
‫״מתחם של סיכון״ כל תוצאה מזיקה הנופלת לתוך אותו מתחם מקיימת את הקש״ס המשפטי הנדרש [ועקנין]‪.‬‬

‫האם התוצאה המזיקה נמצאת במתחם הסיכון שיצר המזיק? או האם כלולה במתחם הסיכון שהחוק מבקש‬
‫להגן מפני התממשותו‪ .‬בוחנים במבט לאחור אם הנזק שנגרם הינו אכן התממשות הסיכון שנוצר בעקבות‬
‫ההתנהגות העוולתית‪.‬‬

‫אין בעובדה שהתוצאה המזיקה נגרמה עקב התערבותו של גורם זר‪ ,‬כדי לאיין עמידה במבחן זה‪ ,‬הקש״ס‬
‫ימשיך להתקיים אם התוצאה המזיקה היתה בתחום הסיכון שיצרה תהנהגותו של המזיק [ברדה]‪.‬‬

‫כאשר מדובר בעוולה של אחריות מוחלטת ‪ ,‬יעשה שימוש במבחן הסיכון שכן שמשטר של אחריות ללא אשמה‬
‫אין משמעות לעניין צפיות תוצאת המעשה‪.‬‬

‫מקום שמדובר בעוולב של היפר חובה חקוקה‪ ,‬ורמת ההתנהגות הקבועה בחיקוק אינה מבוססת על התרשלות‬
‫דווקא‪ ,‬כי אז יש ליתן משקל מיוחד‪ -‬אם כי לא בלעדי‪ -‬למבחן הסיכון [ועקנין]‬

‫מבחן השכל הישר‪ -‬האם כל התכונות המציינות את התנהגותו המעוולת של המזיק תרמו בפועל לתוצאה‬ ‫‪.3‬‬
‫המזיקה?‬

‫תשאל השאלה האם הנזק שהתרחש הוא הנזק הצפוי‪ ,‬אשר על פי השכל הישר‪ ,‬היה צריך למנועו מראש?‬
‫בשל עמימותו מבחן זה ייהיה לרוב מבחן עזר‪ ,‬המתאים למשטרים שונים של אחריות‪.‬‬

‫האם הנזק שהתרחש‪ ,‬הוא הנזק הצפוי‪ ,‬שעפ"י השכל הישר‪ ,‬היה צורך למנוע מראש‪.‬‬

‫מבחן נגטיבי ששולל סיבתיות כשההתנהגות לא הגדילה את הסיכון לנזק או שהסיבתיות מקרית‪ ,‬או כשקיים‬
‫גורם דומיננטי אחר לנזק (ס' ‪ )2(64‬לפקנ"ז)‪.‬‬

‫הגנות על הנתבע‪ -‬גורם זר מתערב‪:‬‬

‫סעיף ‪ 64‬לפקנ״ז מונה ‪ 2‬מצבים עיקריים העשויים לנתק את הקש״ס בין התנהגות הרשלנית לבין הנזק שהתרחש‪.‬‬
‫המשותף לאותם מצבים הוא התערבותו של גורם זר‪ .‬גורמים זרים כאלה ניתן לחלקם ל‪ 3-‬סוגים‪:‬‬

‫מאורעות טבע בלתי רגילים‬ ‫‪‬‬

‫צירופי מקרים‬ ‫‪‬‬
‫מעשים ״רציוניים״ של אנשים אחרים שלא היה בהם ״סתם״ רשלנות [סימון נ׳ מנשה]‬ ‫‪‬‬

‫כאשר הגורם המתערב הוא גורם טבעי בלתי רגיל [סעיף ‪ )1(64‬לפקנ״ז]‬ ‫‪.1‬‬

‫הקש״ס ינותק כאשר הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל‪ ,‬וכאשר אדם סביר לא יכול היה לראותו מראש‬
‫ואי אפשר היה למנוע את תוצאתיו אף בזהירות סבירה‪.‬‬

‫המבחן יהיה מהי מידת נדירותה של הסכנה ומה טיבם של אמצעי הזהירות שננקטו‪ .‬לא כל כוח עליון מנתק קשר‬
‫סיבתי‪ .‬על המעביד היה לצפות כזו רוח ולכן אחראי המעביד לנזק‪ ,‬ולא נותק הקשר הסיבתי בין חובת הזהירות‬
‫של המעביד לבין התוצאה‪.‬‬
‫[אמזלג נ׳ סולל בונה ]‬

‫ההגנה הזו מיותרת בתביעה של רשלנות ‪ .‬אם התרחש אירוע שאדם סביר לא יכול היה לצפותו ולמנוע את‬
‫תוצאותיו‪ ,‬הרי שלא מדובר על ״ניתוק קש״ס״ אלא על מצב בו הקש״ס המהווה את אחד מיסודות האשם נשלל‬
‫מלכתחילה [שרון]‪.‬‬

‫כאשר הגורם המתערב הוא אשמו של אדם אחר [סעיף ‪ )2(64‬לפקנ״ז]‬ ‫‪.2‬‬

‫כללי‪ :‬הם התערבותו של גורם זר (הניזוק או כל אדם אחר) היא הסיבה המכרעת להתרחשות הנזק ועל כן יש‬
‫בה כדי לנתק את הקש״ס?‬

‫‪49‬‬
 ‫כיתן בע"מ נ' וייס ‪ -‬האם הרצח של המזיק הישיר‪ ,‬אסולין‪ ,‬היה צריך להיות בגדר הציפיות מראש של כיתן?‬
‫"לאור הנתונים שלפנינו לא ניתן להסיק כלל ועיקר כי המערערת חייבת הייתה לחזות מראש שאדם כדוגמת‬
‫אסולין שאושר על‪-‬ידי המשטרה‪ ,‬לא הסתבך מעולם בעבירה ושימש כשומר במשך שנים רבות עוד לפני שהחל‬
‫לעבוד אצל המערערת‪ ,‬יהיה מסוגל לרצוח את פרקליטו אשר על הטינה כלפיו לא יכולה הייתה המערערת לדעת‬
‫מאומה"‪.‬‬

‫בדיקת התערבותו של גורם זר על פי מבחן הצפיות‪ :‬השאלה אם נותק הקש״ס תיבחן בדרך כלל על פי מבחן‬
‫הצפיות ‪ -‬האם המזיק‪ ,‬כאדם סביר‪ ,‬צריך היה לצפות כי התרשלותו תביא להתרחשות הנזק‪ ,‬חרף העובדה‬
‫שבהשתלשלות האירועים התערב גורם זר? [בן שמעון נ׳ ברדה]‬

‫האם התערבות גורם זר זה‪ ,‬בגדר הצפיות הסבירה?‬

‫כאשר ההתערבות צפויה‪ -‬יש קש״ס משפטי (לא מתנתק)‬
‫כאשר ההתערבות אינה צפויה‪ -‬אין קש״ס משפטי (מתנתק)‬

‫אין אשם תורם של ילד שלא מלאו לו ‪ 12‬שנה ושניזוק לאחר שאדם שגרם לנזק הזמינו לנכס בו נגרם הנזק‬ ‫‪.3‬‬
‫[סעיף ‪ )3( 64‬לפקנ״ז]‪:‬‬

‫מדובר בסיטואציה שבה ילד נכנס למקרקעין בהזמנה של מבוגר ונגרם לו נזק באשמו התורם‪ .‬ביהמ״ש שלל‬
‫אשם תורם של ילד מתחת לגיל ‪ 12‬לפי האמור בסעיף ‪ 9‬לפקודה‪ .‬כך לא ניתן גם לייחס אשם תורם לתלמיד‬
‫שניזוק בשטח בית הספר מתוצאה מטיפוס על עץ לפי סעיף ‪ )4(64‬לפקנ״ז אלא האשם כולו בבית הספר שלא‬
‫מנע את הטיפוס על העץ [כהן נ׳ לנטוש]‬

‫מקרים בהם נשלל הקש״ס המשפטי בשל שיקולי מדיניות שיפוטית‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫כאשר מבחני הקש״ס אינם החלטיים אלא נובעים מעובדות כל מקרה ומקרה‪ ,‬ראוי לשקול את המקרה על פי‬
‫מדיניות שיפוטית הוגנת‪ .‬כמו למשל‪ ,‬מקרה בו חלף זמן רב בין המקרה הנזיקי הראשון לבין מקרה נוסף בו‬
‫התגבש הנזק [בין ציון נ׳ מגורי בת ים]‬

‫מעשה התאבדות כגורם זר מתערב‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫הפסיקה התמודדה עם השאלה האם ניתן לראות במעשה התאבדות סיבה מכרעת לנזק המנתקת את הקש״ס‬
‫בתביעות פיצויים בעילת רשלנות לפי הפקנ״ז‪ .‬הגישה המקובלת היא שרואים מעשה התאבדות כפעולה מכוונת‬
‫של המתאבד המנתקת את הקש״ס בין מעשהו של הנתבע‪-‬מזיק לבין הנזק‪ ,‬אלא אם כן היה עליו לצפות את‬
‫מעהש ההתאבדות [עזבון המנוח ויצמן נ׳ סלע]‬

‫חובת הראיה‪:‬‬

‫מה צריכה להוכיח התביעה הכללית במשפט פלילי?‬

‫ניומן נוסע במכונית‬ ‫‪‬‬

‫עוצר ברמזור‬ ‫‪‬‬
‫משאית נכנסת מאוחר במכוניתו‬ ‫‪‬‬

‫העיזבון של אדון ניומן‪ ,‬רוצה לתבוע את המשאית‪ .‬אם זה היה במשפט פלילי‪ ,‬מה צריכה להוכיח התביעה הכללית‬
‫מבחינת נטל הראיה‪ ,‬מעבר לכל ספק סביר‪.+90% .‬‬

‫מה קורה במשפט האזרחי? ‪ .59% 61%‬מה צריך להוכיח העיזבון במשפט האזרחי?‬

‫מה חובת השכנוע?‬

‫בעל הדין חייב להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת ואשר הוכחתן מהווה תנאי לזכיותו במשפט‪ .‬לדוגמא עם הנשיקה‬
‫צריך להויכח אם נישק או לא נישק‪( .‬פ״ד ניומן)‬

‫שמות נוספות לחובת השכנוע‬

‫‪50‬‬
 ‫נטל הראיה‬ ‫‪‬‬
‫חובה מספר ‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫חובת הראיה‬ ‫‪‬‬

‫על מי מוטל נטל השכנוע?‬

‫הכלל‪ -‬המוציא מחברו עליו הראיה‬

‫על התובע להוכיח את הראיות כתנאי לזכיה‪ .‬כלומר א׳ צריכה להוכיח שב׳ נישק אותה‪.‬‬

‫התובע צריך להוכיח את העובדות השניויות במחלוקת‪:‬‬

‫=על תובע חל נטל ההוכחה‬

‫בדרך כלל חבה זו נשארת על התובע עד סוף המשפט‪.‬‬

‫מהי רמת השכנוע הנדרשת?‬

‫הסתברות של מעל ‪50%‬‬ ‫‪‬‬

‫עודף ההסתבריויות‬ ‫‪‬‬
‫מאזן ההסתברויות‬ ‫‪‬‬
‫נוטה לטובת התובע‬ ‫‪‬‬

‫(ביטויים נרדפים)‬

‫זיו אלון נ׳ נועם חדד‬

‫הש׳ ארבל‪:‬‬
‫״בהליך אזרחי די בכך שהגרסה העובדתית העולה מדברי התובע קרובה יותר לאמת מזו העולה מהעובדות שנטענו על‬
‫ידי הנתבע‪ ,‬קרי משמאזן ההסתברויות נוטה לטובת גרסת התובע״‪.‬‬

‫דוגמא למצב שבו מאזן ההתסברות נוטה לצד התובע (‪:)51%‬‬

‫תובע בעוולת הגזל‪ :‬״הנתבע גזל ממני את הטלפון שלי״‬

‫=תמונות הנתבע מדבר בטלפון הזה‬

‫הנתבע‪:‬‬
‫״לא גזלתי את הטלפון שלו״‬

‫מה קורה אם יש תיקו ראייתי?‬

‫אם כפות המאזניים שקולות (‪)50 50‬‬

‫יכריע בית המשפט לרעת הצד שנושא בנטל ההוכחה‪.‬‬

‫(פסק דין ניומן‪-‬מה קורה אם האלמנה והיתומה לא יצליחו להוכיח? הן יפסידו את התיק‪ ,‬איך אנחנו יכולים לעזור לאלמנה‬
‫וליתומה? זה מה שלנמד)‬

‫כאשר כפות המאזניים הם ‪:50 50‬‬

‫נקראים גם…‬

‫הוכחת הצדדים שקולות‬ ‫‪‬‬

‫כפות המאזניים מעויינות‬ ‫‪‬‬
‫יש תיקו ראייתי‬ ‫‪‬‬

‫‪51‬‬
 ‫‪ 3‬מצבים של תיקו ראייתי‪:‬‬

‫במצב כזה‪ ,‬הצד שעליו נטל ההוכחה‪ ,‬מפסיד‪ .‬בדרך כלל חל נטל זה על התובע‪ ,‬מבחינת המוציא בחברו עליו ראייה‪.‬‬

‫גרסאות סותרות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫התובע‪ :‬ב גזל את הטלפון שלי‬ ‫‪‬‬
‫הנבתע לא גזלתי‬ ‫‪‬‬

‫לא ברור מה קרה‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫אני די בטוח שב גזל‬ ‫‪‬‬
‫אני די בטוח שלא גזלתי‬ ‫‪‬‬

‫כאחד הצדדים לא זוכר‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫תובע‪ -‬אני לא זוכר בדיוק‬ ‫‪‬‬
‫נתבע‪ -‬אני לא זוכר בדיוק מה קרה‬ ‫‪‬‬

‫חובת ההוכחה נחלקת לשני חלקים‪:‬‬

‫חובת השכנוע‪ -‬חובה מספר ‪1‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הוכחת העובדה השנויה במחלוקת כתנאי לזכייה‬

‫נטל הבאת ראיות‪ -‬חובה מספר ‪2‬‬ ‫‪.2‬‬

‫התובע צריך להביא ראשון עדות מספקת להוכחת תביעתו‪ .‬אם הצילח‪ ,‬עוברת חובה מספר ‪ 2‬לנתבע‪ .‬על הנתבע להביא‬
‫עדות אשר די סה להחדיר ספק ללב השופט (לא נלמד בקורס זה)‬

‫אם הכלל הוא שהמוציא מחברו‪ ,‬עליו הראייה‪ ,‬מהו היוצא מן הכלל?‬

‫החריג‪ -‬העברת נטל השכנוע לכתפי הנתבע‪:‬‬

‫אם התובע מוכיח את קיומם של תנאים מסוימים ‪ ,‬קמה מעין מסקנה לכאורית‪ ,‬שלפיה הנתבע לא נקט באמצעי זהירות‬
‫או אז נטל השכנוע עובר לכתפי הנתבע ועל הנתבע להוכיח שהוא לא התרשל‪.‬‬
‫(פסק דין דרוקמן)‬

‫מטלה‬
‫קראו את סעיפים ‪41 -38‬א‬
‫על מי נטל הראיה בשלושת המקרים הבאים?‬

‫א הולך ברחוב ופתאום נופל עליו כד מהחלון של ב?‪ -‬סעיף ‪ ,41‬א לא היה יכול לדעת‪ ,‬הדבר מעיד על עצמו‬ ‫‪.1‬‬
‫א׳ הניח אקדח שלו השולחן‪ ,‬נפל על האקדח כד‪ ,‬ומהאקדח נפלט כדור שפגע בב׳‪ -‬סעיף ‪ ,38‬מעבירים נטל‬ ‫‪.2‬‬
‫הראייה‪ ,‬דברים נמלטים ומסוכנים‬
‫א לא תלה שלט שאומר שאין לקפוץ למים הרדודים בניגוד לתקנות שמחייבות זאת‪ ,‬ב׳ קפץ לבריכה ונפצע‪-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חובת הראיה היא על ב׳ ״המוציא מחברו עליו הראיה״‬

‫‪52‬‬
 ‫א עושה על האש ב שעובר במקום נכווה מגץ של אש שעף מהמנגל האם יש נטל ראיה? לפי סעיף ‪ ,39‬חובה‬ ‫‪.4‬‬
‫ברשלנות לגבי אש‪.‬‬

‫באילו עוולות ניתן להעביר את נטל השכנוע?‬

‫לדוגמא האם אפשר להעביר נטל גם על תקיפה או רק על רשלנות? ישנם תשובות לכאן ולכאן‪.‬‬

‫מחד גיסא‪ ,‬רק בעוולות הרשלנות כי‪:‬‬

‫משום שהרישה לכל ההוראות מדברת לגבי ראיות שלגבי התרשלות ״על הראיה שלא הייתה לגביו התרשלות״‬ ‫‪.1‬‬
‫הכותרת (עיטורים) של הסעיפים‬ ‫‪.2‬‬
‫ההוראות נמצאות בפרק הרשלנות‬ ‫‪.3‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬תיתכן העברת נטל בכל העוולות‪ ,‬כי‪:‬‬

‫הרישא להוראות מתייחסות ל״תובענה שהוגשה על נזק״‬ ‫‪.1‬‬

‫בחוק דיני ממונות‪ -‬בכל העוולות‬ ‫‪.2‬‬
‫הפרקטיקה הנוהגת‪ -‬ניתן לעשות העברת נטל בכל העוולות ולא רק בעוולת הרשלנות‬ ‫‪.3‬‬

‫העברת נטל השכנוע‪:‬‬

‫העברת נטל‪ -‬א צריך להוכיח ב‪ 51%‬אחוזים לא רק שנישק אלא גם הוכחות‪ ,‬תמונה‪ ,‬עדים‪ ,‬שהיא צרחה…‪.‬‬

‫הרבה פעמים זה קשה לשאת בנטל ההוכחה‪ .‬יש פעמים שאי אפשר‪ ,‬ולכן החוק נותן סיטואציות כדי לעזור‪ ,‬ולהעביר נטל‬
‫לצד השני‪ ,‬לכתפיו של הנתבע‪ .‬אבל השאלה היא מתי אפשר לעשות העברת נטל ההוכחה?‬

‫סעיפים ‪ 38-41‬לפקנ״ז אינם באים להטיל חובת זהירות שונה מזו שבסעיפים ‪ 35-36‬או לצור חבות כלשהי בנזיקין‪,‬‬
‫אלא רק להעביר את נטל הראייה‪ .‬כוללים סיטואציות בהן אופן סטטוטורי מועבר נטל הראיות והשכנוע מכתפי התובע‬
‫לכתפי הנתבע‪.‬‬

‫חשיבות העברת נטל הראיה היא בעיקר‪:‬‬

‫במצב בו העובדות שגרמו למעשה‪/‬לתוצאה המזיקה אינן ידועות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כשגרסאות הצדדים שקולות וביהמ״ש לא מסוגל להעדיף גרסה אחת על גרסה אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לפי יסוד הסעיפים‪ ,‬מועבר נטל הראיה לגבי יסוד ההתרשלות בלבד ולא לגבי יסודות עוולת הרשלנות (נזק‪ ,‬חובת‬
‫זהירות‪ ,‬קש״ס)‬

‫העברת נטל השכנוע ‪-‬מקרים‪:‬‬

‫סעיף ‪-40‬‬ ‫‪‬‬

‫חיה‪ ,‬כל פעם שיש חיה‪ ,‬בודקים אם יש העברה פלילית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪41‬א‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫כלב‪ ,‬כל פעם שיש כלב זה ‪41‬א‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪-39‬‬ ‫‪‬‬

‫‪53‬‬
 ‫אש‪ ,‬כל פעם שיש אש בודקים העברת נטל אש‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪-38‬‬ ‫‪‬‬

‫דברים נמלטים ומסוכנים‪ ,‬כל פעם שיש מים שיוצרים בעיה או משהו שנופל פתאום‬ ‫‪‬‬
‫נכנסים לסעיף ‪.38‬‬

‫סעיף ‪-41‬‬ ‫‪‬‬

‫הדבר מעיד על עצמו‪ ,‬כל פעם משהו קרה ולא יודעים איך‪ ,‬הדבר מעיד על עצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫העברת נטל פסיקתיות‪ -‬לא ילומדו‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪- 40‬חובת ברשלנות לגבי חיה‪:‬‬

‫״בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה‪:‬‬

‫הנזק נגרם על חית‪-‬בר‪ ,‬או על ידי חיה שאינה חיית‪-‬בר אלא שהנתבע ידע‪ ,‬או חזקה עליו שידע‪ ,‬כי היא מועדת‬ ‫‪.1‬‬
‫לעשות את המעשה שגרם את הנזק;‬
‫הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה‪-‬‬ ‫‪.2‬‬

‫על הנתבע הראייה שלא הייתה לגביה התרשלות שיחוב עליה״‬

‫שלושה תנאים מצטברים‪:‬‬

‫חיה‬ ‫‪.1‬‬
‫קש״ס בין חיה לנזק שנגרם לתובע‬ ‫‪.2‬‬
‫הנתבע‪ -‬הבעלים או הממונה על החיה‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ .1‬״חיה״‪:‬‬

‫‪ 1.1‬חית בר‬
‫או‬
‫‪ 1.2‬חיה שיאינה חילת בר‬

‫״חיה שאינת חית בר״‪:‬‬

‫חית בית או חיה שגודלה בבית‬ ‫‪.1‬‬

‫שמודעת לעשות את המעשה שגרם הנזק [מלך נ׳ קורנהוייזר‪-‬רוצה להעביר נטל בגלל שחיה‪ ,‬הוא הוכיח שאותו‬ ‫‪.2‬‬
‫כלב היה לו אובססיה לאופנים ונהג לתקוף אופנועים‪ .‬תריך היה להוכיח‪ ,‬גיאור נ׳ זנבר‪ , -‬שהכלבים שפצעו‬
‫משהו שעשה ג׳וגניג נהג לעשות ככה]‬
‫ידיעה או חזקת מודעות למועדות לתקוף [מירון נ׳ ישראלי]‬ ‫‪.3‬‬

‫חובה ברשלנות לגבי חיה‪ -‬שלושה תנאים מצטברים‬

‫חיה‬ ‫‪.1‬‬
‫קש״ס בין החיה לנזק [ גם נזק רכוש]‬ ‫‪.2‬‬
‫קשר של הנתבע לחיה‬ ‫‪.3‬‬
‫בעלות‬ ‫‪.1‬‬
‫ממונה על החיה‬ ‫‪.2‬‬

‫חובה ברשלנות לגבי חיה‪-‬‬

‫קורנהויזר‪ :‬כאשר מוכחים שלושת היסודות‪ -‬העברת נטל השכנוע‪ .‬על הנתבע להוכיח שהוא לא התרשל‪ -.‬להביא גירסה‬
‫שיש בה כדי להסביר כיצד הכלבים הגיעו החוצה מבלי שבעליהם התרשלו‬

‫‪54‬‬
 ‫סעיף ‪41‬א ‪-‬היזק על ידי כלב‪:‬‬

‫‪( 41.5‬נזקים שנגרמו על ידי כלב)‬

‫״בתובענה בשל נק לגוף שנגרם על ידי כלב‪ ,‬חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן‪ -‬הבעלים) לפצות‬
‫את הניזוק‪ ,‬ואין נפקא מינה אם הייתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים״‪.‬‬

‫יסודות סעיף ‪41‬א‪:‬‬

‫על התובע להוכיח‪:‬‬

‫נזק גוף [לא רכוש]‬ ‫‪.1‬‬
‫קש״ס‪ -‬נגרם על ידי כלב‬ ‫‪.2‬‬
‫הנתבע הוא בעלים של הכלב או מחזיק בכלב דרך קבע‬ ‫‪.3‬‬

‫מה קורה כאשר מוכיחים יסודות סעיף ‪41‬א‪:‬‬

‫אין העברת נטל ההוכחה אלא הנתבע‪ -‬חייב לפצות את התובע‪ .‬כך שאין נפקא מינא אם בעל הכלב התרשל או אם מדובר‬
‫בכלב מועד לתקוף‪.‬‬

‫=משטר של אחריות חמורה= לא משנה אם היה אשם או לא‬

‫הגנות היזק על ידי כלב ושמירת דינים‪:‬‬

‫‪41‬ב ‪( .‬הגנות) בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים‪ ,‬אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה –‬
‫התגרות של הניזוק בכלב‬ ‫‪.1‬‬
‫תקיפת הניזוק את הבעלים‪ ,‬את בן זוגו‪ ,‬הורו או ילדו‬ ‫‪.2‬‬
‫הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪.41‬ג שמירת דינים (תיקון התשנ״ב)‬

‫סעיף ‪- 39‬חובה ברשלנות לגבי אש‪:‬‬

‫‪ .39‬״בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש‪ ,‬וכי הנתבע הבעיר את האש או היה‬
‫אחראי להבער אש‪ ,‬או שהוא תופש המקרקעין או שלא היתה לגבי מקורה של האש או התשפטותה‪ ,‬התרשלות שיחוב‬
‫עליה״‪.‬‬

‫התייחסות סעיף ‪ 39‬לסוגי נתבעים‪:‬‬

‫״הנתבע הבעיר את האש‬ ‫‪.1‬‬

‫או היה אחראי להבער האש‬ ‫‪.2‬‬
‫או שהוא תופש המקרקעין‬ ‫‪.3‬‬
‫או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש…‪.‬״‬ ‫‪.4‬‬

‫‪55‬‬
 ‫תהיה העברת נטל השכנוע בהתקיים היסודות הבאים‪:‬‬

‫נזק‬ ‫‪.1‬‬
‫נזק שנגרם על ידי אש או עקב אש ‪ -‬הנזק יכול להיות נזק ישיר (״על ידי האש״) או נזק עקיף (״עקב האש״)‬ ‫‪.2‬‬
‫תרומת הנתבע‪ -‬הקשר של הנתבע לאש‪ -‬ארבעה סוגי קשרים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .I‬הנתבע הבעיר את האש‪ -‬לדוגמא משה הדליק מנגל‬
‫‪ .II‬היה אחראי להבער האש‪ -‬לדוגמא משה נתן לבן שלו הקטן מצית להדליק את המנגל‪,‬‬
‫לדוגמא מדריך נתן לחניכים דאודורנט להזרוק למדורה‪.‬‬
‫‪ .III‬הוא תופש המקרקעין שמהן יצא האש‬
‫‪ .IV‬הוא בעל המטלטין (לדוגמא ארון‪ ,‬מנגל…) בהם יצא האש‬

‫הקטגוריה השלישית של הנתבעים‪:‬‬

‫תופס מקרקעין‬ ‫‪.1‬‬

‫האחריות‪ -‬על התופס= המחזיק=שוכר [פסק דין יער זאב נ׳ הסנה]‬

‫ב‪[ .‬שמהם יצאה האש]‬

‫ג‪ .‬אין דרישה להוכיח שהתופס הבעיר את האש (כורי נ׳ קטש‪ ,‬ופסק דין יער זאב נ׳ הסנה)‬
‫אבל פסק דין חלמיש?‬

‫פירושים אפשריים שונים למונח ״שמהם יצאה האש״‪:‬‬

‫התפרצה האש‪ -‬כולל גם פגיעה במישהו או במשהו שנמצא במקרקעין‪ .‬״יצאה״= התלקחה‪ ,‬התפרצה‬ ‫‪.1‬‬
‫לדוגמא‪ :‬האש פרצה במקרקעין של ראובן ושמעון נפגעו במקרקעים אלו‪.‬‬

‫האש האש המקורית יצאה מהמקרקעין‪ /‬מיטלטילן של הנתבע למקרקעין‪/‬מיטלטלין סמוכים של התובע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לדוגמא‪ :‬האש פרצה במקרקעין של ראובן‪.‬‬
‫האש עברה למקרקעים של שמעון ופגעה בשמעון‬

‫מטלה‪ -‬מבנה ‪ 1‬בבעלות א׳ בשכירות של ב׳————‪ --‬מבנה ‪ 2‬בבעליה של א׳‬

‫מה הקושי בהעברת נטל?‬

‫חובה ברשלנות לגבי אש‪ -‬ארבע חלופות שונות של נתבעים‪:‬‬

‫הבעיר את האש‬ ‫‪.1‬‬

‫אחראי להבער האש‬ ‫‪.2‬‬
‫תופס המקרקעין [שמהם יצאה האש]‬ ‫‪.3‬‬
‫בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש‬ ‫‪.4‬‬

‫הקטגוריה הרביעית של נתבע לגבי נזק אש‪:‬‬

‫נזק שנגרם על ידי אש או עקב אש‬ ‫‪.1‬‬

‫הנתבע… הוא בעל מיטלטלין‬ ‫‪.2‬‬
‫שמהם יצאה אש‬ ‫‪.3‬‬
‫ג‪[ 1.‬למקרקעין אחרים]‬
‫כורי‪ :‬צריך להוכיח יציאה של האש מהמטלטלין למקרקעין‬
‫ג‪[ 2.‬למיטלטלין אחרים]‬
‫גנור ‪ :‬מספיקה יציאה של האש מהמיטלטלין של א׳ למיטלטלין או מקרקעין של ב׳‪.‬‬

‫האם במקרה זה ניתן לעשות העברת נטל?‬

‫זו שאלה שצריכה להיות בצ׳קליסט שלנו באופן אוטומטי‪.‬‬

‫‪56‬‬
‫נטל שכנוע‪ -‬לדוגמא גונבים לי את הטלפון‪ ,‬אני תובעת את ‪ x‬אבל הוא כופר‪ .‬אם יש לי סרטון ורואים אותו גונב את הטלפון‬
‫אז העברתי לו את נטל השכנוע עכשיו הוא צריל להוכיח שזה לא באמת קרה‪.‬‬

‫האש עברה למקרקעין או מטלטלין אחר‪:‬‬

‫הסייג להלכת כורי‪ :‬כאשר האש עוברת מטלטלין שבבעלות פלוני למלטלטלין של אחר‪ ,‬ניתן להעביר את נטל הראיה‪,‬‬
‫אפילו אם האש לא התפשטה מעבר למקרקעין שבהם מצויים המטלטלין [ גנור נ׳ מ״י ]‬

‫כשסיבת השריפה לא נקבעה‪:‬‬

‫כאשר הסיבה לא נקבעה‪ ,‬אולם בד בבד נשללה לחלוטין האפשרות של המתה זדונית‪,‬די בכך להצביע על כך שהנתבע‬
‫התרשל‪ ,‬בהיעדר אפשרות סבירה אחרת לפרוץ הדליקה [ בן שחר זרעים נ׳ פקיד השומה ת״א ]‪.‬‬

‫אולם מאידך קיום ממצא חיובי בדבר הצתה אין בה כשלעצמו כדי לשלול אפשרות של התרשלות‪ .‬כלומר‪ ,‬גם כאשר‬
‫מדובר בהצתה יתכן שתופס המקרקעין יחוב‪ ,‬כאשר ההצתה הייתה צפויה‪ ,‬ואם לא הייתה צפויה‪ ,‬אם נקט בכל‬
‫האמצעים למניעתה‪ .‬כלומר אם הוכח שהשרפה פרצה עקב הצתה‪ ,‬על הנתבע להראות כי לא הייתה התרשלות מצידו‬
‫[יער זאב בע״מ נ׳ הסנה‪ -‬חב׳ ישראלית לביטוח ]‪.‬‬

‫כאשר לא נתגלה סיבת השריפה ‪ ,‬יוצא הנתבע וידו על התחתונה שכן מוטלת עליו חובת הוכחה כבדה ביותר ועליו להראות‬
‫כי נקט באמצעי זהירות כאלה השוללים את האפשרות כי פריצת האש הייתה מחמת התרשלותו‪ ,‬תהא סיבת האש אשר‬
‫תהא [ אדרי נ׳ לאון חסקל ]‪.‬‬

‫סעיף ‪ – 38‬אחריות לגבי דברים מסוכנים ונמלטים‪:‬‬

‫‪( .38‬חובה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים)‬

‫״בתובנעה שהוגשה על נזק והכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן‪ ,‬למעט אש או חיה‪,‬‬
‫או‬
‫על ידי שנמלט דבר העלול לדרום נזק בהימלטו‪ ,‬וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו‬
‫נמלט הדבר‬
‫‪ -‬על הנתבע הראייה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה״‪.‬‬

‫יסודות סעיף ‪ 38‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫הנזק נגרם על ידי‬

‫הימלטות דבר העלול לגרום נזק בהימלטו‬ ‫‪.1‬‬
‫יסוד ממעט‪ -‬גרימת הנזק לא נעשתה על ידי אש או חיה‬
‫או‬
‫דבר מסוכן‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ 2‬העברות נטל‬

‫דבר העלול לגרום זנק בהימלטו למעט אש או חיה‪ -‬שכן מלמלעה השאיר את החשמל פתוח‪ ,‬היה פיצוץ מילא‬ ‫‪.1‬‬
‫את האמבטיה יש נזילה על המחשב החדש ‪ >-‬יש להוכיח שיש מים‪.‬‬
‫הימלטות של הדבר‬ ‫‪.2‬‬
‫הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופס הנכס שמתוכו נמלט הדבר‪ -‬שהשכן הוא התופס‪ ,‬השוכר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫לדוגמא‪ -‬הדין במשפט המגובל‬

‫הדין במשפט המקובל‪:‬‬

‫‪57‬‬
 ‫‪Ryland vs Fletcher 1868‬‬

‫מים שפרצו מבריכה של א׳ ונזלו למקרקעין של ב׳‬

‫=הימלטות של דבר העלוול לגרום נזק בהימלטו‬
‫שימוש טבעי ורגיל בקרקע (‪ )natural user‬יוצא מגדר העברת נטל ההוכחה‪.‬‬

‫מיעוט‪ -‬חיים כהן ‪ natural user‬שימוש טבעי ורגיל בקרקע‪ -‬לא העברת נטל‬
‫רוב‪ -‬שימוש טבעי ורגיל בקרקע אינו מהווה חריג להעברת הנטל‬

‫ב׳ תובע את א׳ על זה שהוא הרס עם המים שלו‪ ,‬לא יודע למה הייתה הצפה‪ .‬בית המשפט נותן לב׳ להעביר את‬ ‫‪‬‬
‫נטל השכנוע לא׳‪ .‬בית המשפט מוסיך משהו חשוב‪ ,‬הוא אומר אם א׳ השתמש בשימוש רגיל במים שלו‪ ,‬בקרקע‬
‫שלו‪ ,‬אין העברת נטל (באנגליה)‪.‬‬

‫אצלנו ביסודות החריז לא קיים ! באנגליה יש חריג ופה אין‪.‬‬

‫הנזק נגרם על ידי‪:‬‬

‫דבר מסוכן‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ 1.1‬מסוכן מעצם ברייתו ‪per se -‬‬
‫פישמן‪ -‬תמיד מסוכן‪ ,‬ותמיד צריך לנקוט באמצעי זהירות נהותיים גם כשהשתמשו בו למטרה הרגילה‬
‫‪ 1.2‬יסוד ממעט‪ -‬הנזק לא נעשה על ידי אש או חיה‪.‬‬

‫הדבר המסוכן נעזב או נמסר [תנאי פסיקתי]‪ -‬שוטר ששם את האקדח ואז נופל עליו משהו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הנתבע היה בעליו של הדבר או ממונה עליו [ או תופס הנכס שממנו נמלט]‪ -‬משה ששם את האקדח הוא‬ ‫‪.2‬‬
‫הבעלים של האקדח‪.‬‬
‫חריג פסיקתי‪ -‬נסיבות מסוכנות שכפו את השימוש בדבר‬ ‫‪.3‬‬

‫בית המפשט מפתח אילה שהוא חריג‪ .‬כאשר היסודות שלו מתקיימים אין עברת נטל‪ ,‬אפילו שהיסודות האחרות‬
‫מתקיימות‪.‬‬

‫סעיף ‪ 38‬דבר מסוכן‪:‬‬

‫א׳ מרבי‪ .‬לב׳‪ ,‬ג׳ יורה בו‪.‬‬

‫דבר מסוכן= האקדח של ג׳‪.‬‬
‫נסתמך על החריג הפסקתי כדי שלא ץהייה העברת נטל על ידי ג׳‪.‬‬

‫הרציונאל‪:‬‬

‫אלעד נ׳ מדינת ישראל‪ -‬ביסודו של סעיף ‪ 38‬לפקודה עמודת הנחה כי אדם הבוחר להחזיק בחפץ אשר טמונה בו סכנה‬
‫רבה‪ ,‬נדרש לנקוט אמצעי זהירות נאותים וקפדניים במיוחד‪ .‬אם בכל זאת התממש הסיכון ונגרם הנזק קמה מסקנה‬
‫לכאורית‪ ,‬לפיה אמצעי הזהירות הללו לא ננקטו‪.‬‬

‫עזבון אל עבד נ׳ מדינת ישראל‪ -‬תחולת סעיף ‪ 38‬עושיה להישלל‪ ,‬מקום בו ביסוד השימוש בחפץ מבוכן מצויות נסיבות‬
‫“מסוכנות״‪ ,‬שהחפץ נועד‪ ,‬מעצם טבעו‪ ,‬ליתן להלן מענה‪ ,‬הנסיבות המסוכנות כפו על הנתבע את השימוש בחפץ המסוכן‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר יש נסיבה מסוכנת‪ ,‬ב׳ כמעט רוצח את א׳‪ ,‬הנסיבות כופות על ג׳ להשתמש באקדח‪.‬‬

‫סיכום זמני‪:‬‬

‫א׳ הולכת ברחוב‪ ,‬ב׳ תוקף אותה‪ .‬א׳ יורה באקדח ב‪-‬ב׳ ברגל‪ .‬ב׳ תובע את א׳ ברשלנות‪ .‬הכלל‪ -‬המוציא מחברו עליו‬
‫הראיה‪ .‬ב׳ צריך לעמוד בנטל השכנוע במרזן השתבריות= ‪ .51%‬ב׳ יטעין העברת נטל שכנוע ‪ -‬סעיף ‪ -38‬דבר מסוכן=‬
‫שימוש בנשק על ידי הממונה על הנשק‪ +‬דבר מסוכן מעצם ברייתו (פישמן)‪ .‬א׳ תטען כי אין להעביר את נטל לכתפיה כי ‪:‬‬
‫לא עזבה את נשקה אלא החזיקה בו (פסק דין ג׳ורדה)‬ ‫‪.1‬‬
‫נסיבות מסוכנות (תקיפה) שנכפו עליה ושדרשו את השימוש באקדח (פסק דין אל עבד‪ -‬חריג פסקתי)‬ ‫‪.2‬‬

‫אם יש בכ״ז העברת נטל לכתפיה של א׳‪ ,‬א׳ יכולה לטעון שהיא לא התרשלה כי היא ירתה רק ברגל‪ .‬הגנה עצמית תקיפה‬
‫‪ +‬הגנה עצמית‪.‬‬

‫כל עוד משתמש ב‪ 4-‬יסודות למעלה‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫(יותר לעומק בספר לימוד עמוד ‪)152‬‬

‫סעיף ‪ -41‬חובת הראיה כשהדבר מעיד על עצמו‪:‬‬

‫‪res ipsa loquitur‬‬

‫‪( .41‬חובה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו)‬

‫״בתובענה שהוגשה על נזק והכח בה כי לתבוע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכול לדעת מה היו למעשה הנסיבות‬
‫שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק‪ ,‬וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו‪ ,‬ונראה לבית המשפט‬
‫שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא‬
‫שנקט זהירות סבירה‪ -‬על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה״‪.‬‬

‫שלושת התנאים של סעיף ‪:41‬‬

‫[‪]byrne vs boadle‬‬

‫לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה הגורם שהביא לנזק‬ ‫‪.1‬‬

‫הנזק נגרם על ידי נכס שללנתבע הייתה שליטה מלאה עליו‬ ‫‪.2‬‬
‫ראה לבית המשפט שהאירועמתיישב יותר עם רשלנות מאשר עם העדר רשלנות‬ ‫‪.3‬‬

‫תנאי ראשון‪ -‬לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה הגורם שהביא לנזק‪:‬‬

‫פסק דין ניומן‪ -‬למבחן אי הידיעה‪ -‬דרישה כפולה‪:‬‬

‫אי ידיעת הנסיבות החיצוניות של התאונה [ ״ראיות כלליות״]‬ ‫‪.1‬‬

‫= מתי קרתה התאונה‪ ,‬מי‪ ,‬מה הנזק שנגרם‪ ,‬איפה?‬

‫אי ידיעית הנסיבות הממשיות שהובילו לתאונה‬ ‫‪.2‬‬

‫[״הראיות הקונקרטיות״ או ״הראיות הספציפיות״] = עמימות ראייתית‬

‫מבחן אי הידיעה לגבי הנסיבות המדוקיות שגרמו לנזק נעשה בו שימוש במיוחד במקרים הבאים‪:‬‬
‫בנפילת דברים‪ ,‬כמו מדף או חבית‪ ,‬שלט‬ ‫‪‬‬
‫מוצרים פגומים‬ ‫‪‬‬
‫בהתרשלות רפואית בניתוחים‬ ‫‪‬‬

‫אי ידיעת הנסיבות הממשיות שהביאו לתאונה‬ ‫‪‬‬

‫ניומן נ׳ כהן‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מבחן אי ידיעה מעורב סובייקטיבי‪ -‬אובייקטיבי=‬ ‫‪‬‬
‫התובע לא ידע כי לא יכול היה לדעת‬ ‫‪‬‬
‫רז נ׳ בית חולים אלישע (‪:)1993‬‬ ‫‪‬‬
‫מה יכולה המאושפפזת לדעת על תנאי הגיהות בבית החולים?‬ ‫‪‬‬

‫אי ידיעת הנסיבות הממשיות‪ -‬האם אפשר‪ ,‬גם לייחס התרשלות ספציפית וגם לטעון להעברת נטל?‬ ‫‪‬‬
‫דג נ׳ מדינת ישראל‪ -‬אפשר גם וגם‬ ‫‪‬‬
‫ישראליפט נ׳ הידלי‪ -‬אפשר להעלות סברנ בקשר לנסיבות הממשיות‬ ‫‪‬‬

‫‪59‬‬
 ‫אלעד‪-‬אמרת אגב‪ -‬קושי בהצגת גרסה וגם טענת העברת נטל‬ ‫‪‬‬
‫מדינת ישראל נ׳ יוסף אבו ג׳ומעה‪ -‬ניתן להעלות סברה‪ ,‬אך לא להציג תיאור מדויק‪ -‬צריך עמיתות ראייתית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בירור סיבות התאונה בשלב מאוחר יותר והשלכותיהן‪-‬‬

‫מחלוקת בפסיקה‬

‫הגישה המרחיבה ‪ -‬זמן התרחשות התאונה הוא המעוד הקובע לצורך העברת הנטל‪ ,‬לא משנה אם במשפט‬ ‫‪.1‬‬
‫לובנו כל הפרטים (פסק דין עמר)‬
‫הגישה הצרה‪ -‬אם בסוף הדיון מתברוות הסיבות הממשיות‪ ,‬אי אפשר להעביר נטל [ פסק דין ניומן]‬ ‫‪.2‬‬

‫התנאי השני‪ -‬הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו‪:‬‬

‫מהו ״נכס״?‬ ‫‪.1‬‬

‫גיספו נ׳ אליצור‪ -‬כל חפץ ודבר מיטלטל וכל קרקע‬ ‫‪‬‬

‫שליטה מלאה בנכס‬ ‫‪.2‬‬

‫מטרת יסוד השליטה‪ -‬ניומן‬ ‫‪‬‬

‫מבחני השליטה‪:‬‬

‫לשון החוק ״שליטה מלאה״‬ ‫‪.1‬‬

‫מבחן החזקה הבלעדית‪ /‬אין גורם זר דומיננטי מתערב‬ ‫‪.2‬‬
‫מבחן השליטה המשפטית‪ /‬יכולת מניעת התאונה‬ ‫‪.3‬‬

‫״שליטה״‪ -‬מבחן החזקה הבלעדית‪ -‬ללא גורם זר דומיננטי מתערב‬

‫גיספן‪ -‬השליטה אינה חייבת להיות רצופה ואחידה‪.‬‬
‫העיקר הוא שאין ליחס לגורם אחר התערבות פעילה שיכלה לגרום או לתרום לנזק‬

‫ישראליפט נ׳ הינדלי‪ -‬בך (מיעוט)‬

‫מבחן השליטה המשפטית‪-‬‬

‫מזי נ׳ קוקה קולה‪ -‬יכולת למנוע את התאונה= שליטה מלאה‬

‫מדיניות שיפוטית הרתעתית חיזק האחריות על דברים הנמצאים בפריסיה ועלולים לסכן עוברים ושבים‪.‬‬

‫ישראליפט‪ -‬עמדת הרוב‪ -‬ברק‬

‫מבחן הזיקה המיוחדת של הנתבע לנכס‬
‫הבחנה בין שליטה לבין חזקה‬
‫שליטה= יכולת מניעת התאונה‬
‫מטרת פיזור הנזק‬

‫התנאי השלישי‪ -‬נראה לבית המשפט שהאירוע מתיישב יותר עם רשלנות‪ -‬מאשר עם העדר רשלנות‪:‬‬

‫מבחן השכל הבריא והניסיון הכללי של החיים‬ ‫‪.1‬‬

‫ראיות סטטיסטיות של התרשלות‬ ‫‪.2‬‬
‫= נתונים סטטיסטיים‪ ,‬שמצביעים על אחוז המקרים שבהם התאונה מתרחשת כתוצאה מהתרשלות‪.‬‬

‫סולן‪ -‬ניתוח פשוט עם סיכוי נמוך לשיתוק ובכ״ז יש שיתוק = האירוע מתיישב עם רשלנות‬

‫(יותר לעומק בספר הלימוד עמוד ‪)159‬‬

‫מטלה‬

‫‪60‬‬
‫בני נפגע באצבע ועבר ניתוח שהציל את האצבע‪ .‬אך ד״ר גלבוע‪ ,‬הארופא מיהר מאוד כי בדיוק היה פיגוע ועשרות פצועים‬
‫הגיעו לבית החולים)‪ .‬ושכח את איזמל המנתחים בבטונו של בני‪ .‬בני התעורר עם כאבים קשים והתברר שהאיזימל החד‬
‫גרם לו לנזק‪ .‬יש להתייחס לעוולת הרשלנות ולעקרון העברת נטל ההוכחה‪.‬‬

‫תזכורת‪:‬‬
‫סעיף ‪ -40‬חיה‪ ,‬כל פעם שיש חיה‪ ,‬בודקים אם יש העברה פלילית‪.‬‬
‫סעיף ‪41‬א‪-‬כלב‪ ,‬כל פעם שיש כלב זה ‪41‬א‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪-39‬אש‪ ,‬כל פעם שיש אש בודקים העברת נטל אש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪ - 38‬דברים נמלטים ומסוכנים‪ ,‬כל פעם שיש מים שיוצרים בעיה או משהו שנופל פתאום נכנסים לסעיף ‪38‬‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪ - 41‬הדבר מעיד על עצמו‪ ,‬כל פעם משהו קרה ולא יודעים איך‪ ,‬הדבר מעיד על עצמו‬ ‫‪‬‬
‫העברת נטל פסיקתיות‪ -‬לא ילומדו‬ ‫‪‬‬

‫‪ .1‬הניזוק‪ -‬בני‬
‫מזיק‪ -‬ד״ר גלבוע‬

‫‪ .2‬רשלנות‪-‬‬
‫חובת הזהירות מושגית וקונקרטית ‪ -‬קיימת חובת זהירות בין רופא מנתח שצריך להיזהר כעושה טיפול רפואי על מטופל‬
‫במיוחד בניתוח‪.‬‬
‫הפרת חובת הזהירות‪ -‬הרופא הפר את חובת הזהירות בזה ששכח את איזמל המנתחים בבטנו של בני‪.‬‬
‫נזק‪ -‬התעורר עם כאבים קשים ונגרם נזק‪.‬‬
‫קשר סיבתי בין התרשלות חבין הנזק‪ -‬הנזק נגרם מהאיזמל החד‪.‬‬

‫‪ .3‬נזק‪ -‬נזק גוף‬

‫‪ .4‬לפי סעיף ‪ 38‬קיימת העברת נטל השכנוע לדר גלבוע מכיוון שהיה בעל אימזל המנתחים ״בעל הדבר״ והאיזמל יכול‬
‫להיחשב כמסוכן‪.‬‬
‫או סעיף ‪ 41‬חובה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו‬

‫עוולת הפרת חובה חקוקה‪:‬‬

‫מקור העילה‪-‬בפקנ״ז ולא בחיקוק שהופר‪:‬‬

‫עוולת הפרת חובה חקוקה היא עוולה מיוחדת במינה משום שהמקור להטלת אחריות נזיקית על המזיק היא הפקנ״ז‬
‫עצמה ולא החיקוק שהופר‪ .‬כולמר‪ ,‬האחריות בנזיקין שואבת את כוחה מהפקנ״ז ולא מהחיקוק‪.‬‬

‫המחוקק קבע כי הניזוק מהפרת חובה חקוקה זכאי לבעדים ותרופותמכוח דיני הנזיקין‪ ,‬ובלבד שאכן התקיימו כל היסודות‬
‫של העוולה‪ ,‬כגון שאותה חובה חקוקה אכן נועדה לטובתו של הניזוק [ סולטאן נ׳ סולטאן‪ ,‬ועקנין נ׳ המועצה המקומית בית‬
‫שמש]‪.‬‬

‫ייחודה של עוולה זו הוא בכך שדיני הנזיקין הם הקובעים‪ ,‬כי הפרת חובה חקוקה מהווה עוולה‪ .‬אחד מתנאיה של העוולה‬
‫היא כי נועדה לטובתו של הניזוק‪ .‬מספר הקריטריונים על פיהם תבדק העוולה הוא כמספר החיקוקים המגדירים הפרת‬
‫חובה חקוקה‪ ,‬רמת התנהגות‪ ,‬הנדרשת על פי העוולה בדבר חובה חקוקה‪ ,‬נקבעת על ידי החוק עצמו‪ ,‬והיא יכולה להיות‬
‫חמורה‪ ,‬זהה או נמוכה מזו הנדרשת על ידי ״האדם הסביר״ [ועקנין נ׳ המועצה המקומית בית שמש]‪.‬‬

‫מייבאת לפקנ״ז חיקוק והופכת את הפרתו לעוולה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לא מתייחסת לחיקוק ספציפי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפשר להפוך באמצעותה הוראות חוק רבות לעוולה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפח״ח‪ +‬חיקוק חיצוני הכולל חובה חקוקה= עוולה נזיקית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סיווגה של העוולה כעוולת סל‪:‬‬

‫‪61‬‬
 ‫בדומה לעוול הרשלנות‪ ,‬עוולת הפח״ח היא ״עוולת מסגרת ״ (סל)‪ .‬עוולה זו יוצרת מסגרת של אחריות בנזיקין‪ ,‬לתוכה‬
‫נקלטות הםרת של חובת חקוקות חיצוניות לדיני נזיקין‪ ,‬עם כניסתן למסגרת פקודת הנזיקין מקימות ההפרות אחריות‬
‫בנזיקין של המפר‪.‬‬

‫על מנת להוכיח כי נוצרה עוולה‪ ,‬על התובע להצביע על חוק פלוני כחוק המטיל חובה חקוקה על הנתבע‪ ,‬ולשכנע את‬
‫ביהמ״ש כי הנתבע הפר את החוק בנסיבות המזכות את התובע בסעדים שמעניקה הפקנ״ז [תקשורת וחינוך דתי‪-‬יהודי‬
‫משפחה נ׳ אס‪.‬בי‪.‬סי פרסום]‬

‫ציבורי ‪ >-‬מנהלי ‪ >-‬אסדרה ‪ >-‬תקנות ‪ >-‬לא עוולה‬

‫מה זה אסדרה? תקנות במשפט הציבורי‪ ,‬זו לא עוולה !‬

‫איך אני עושה בשביל לקחת נושא ממשפט מנהלי ולקשר אותו לנזיקין? אני מביאה את סעיף ‪( 63‬א) ״הפרת‬ ‫‪‬‬
‫חובה חקוקה״‪.‬‬

‫סעיף ‪(63‬א) לפקנ״ז ״הפרת חובה חקוקה״‪:‬‬

‫״מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק למעט פקידה זו…״‬

‫מתייחס למצב שבו יש‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫חיקוק‪ -‬כלומר חוק או תקנה (לדוגמא ״תקנות הבריכות״)‬ ‫‪.1‬‬
‫בחיקוק זה יש איזשהי חובה (לדוגמא החובה על מציל להציל אנשים בבריכה)‬ ‫‪.2‬‬
‫הפרת חובה (לדוגמא מציל גולש בפייסבוק ולא מציל אדם שטובע)‬ ‫‪.3‬‬

‫הפח״ח‪ :‬עוולת הפרת חובה חקוקה‪.‬‬

‫עוולת הפח״ח מייבאת לפקנ״ז חיקוק והופכת את הפרתו לעוולה‪.‬‬

‫במקרה שלנו‪ ,‬המציל גולש בפייסבוק במקום להציל את בילי שטובע‪ .‬עורך דין של בילי תטען בתביעתה שהמציל‬ ‫‪‬‬
‫פעל בניגוד לפקודת הפרה חקוקה‪ .‬התקנות זה לא עוולה אבל אני לוקחת את התקנות ומוסיפה את טבלת‬
‫הפח״ח וזה כן יכנס לנזיקין‪ .‬הוא הפר‪:‬‬

‫פח״ח‬ ‫‪+‬‬ ‫״תקנות הבריכות״‬

‫הפח״ח לא מתייחס לחוק הספיצי‪.‬‬

‫פח״ח‪+‬תקנות= פקודת נזיקין‬

‫סיפורה של הגברת סולטן ‪ -‬הייתה נשואה לאדון סולטאן עד שהוא מגרש אותה‪ .‬היא מאוד כועסת ופונה לעורך דין‪.‬‬

‫לפי סעיף ‪ 181‬לחוק העונשין‪ :‬״ התיר איש את קשר הנישואין על כרחה של האשה‪ ,‬באין בשעת התרת קשר פסק דין סופי‬
‫של בית המשפט או של בית הדין המוסמך המחייב את האשה להתרה זו‪ ,‬דינו‪ -‬מאסר…״ ‪.‬‬

‫אומר לה עורך הדין לפי עוולה זו ‪ . 181‬האם באמת מדובר בעוולה? זה נמצא הרי החוק העונשין‪ .‬עורך הדין מייבא לדיני‬
‫הנזיקין הוראות חוק שאינן נזיקיות‪ .‬הוראה ‪ 181‬מדיני העונשין היא לא קשורה לדיני הנזיקין‪ ,‬אבל אנחנו יכולים לייבא‬
‫אותה באמצעות הפרת חובה חקוקה‪.‬‬

‫עוולת הפרת חובה חקוקה= הפח״ח‬

‫חשיבות‪:‬‬

‫נזקים שלא מטופלים ישירות בדיני נזיקין‪ -‬מאפשרת להתשמש בחוק הנזיקי לעובדות שלא מנהולות על ידי דיני‬ ‫‪.1‬‬
‫הנזיקין‪ .‬למשל חדירה למחשב ומשה האקר חודר למחשב לרותי אפשר לייבא את העבירה באמצעות הפחח‪.‬‬
‫אכיפה פרטית של הוראות חקוקות‪ -‬יש הוראות חוק שאומרת אסור לבעל פלאפל להשים את הטחינה בשמש‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אם משה חוטף קלקול קיבה מזה זה סוג של עבירה פרטית אם תובע‪.‬‬
‫מאפשר לטפל בבעיות המתעוררות עם שינוי ערכים חברתיים‬ ‫‪.3‬‬

‫‪62‬‬
‫הרמוניזציה של המשפט‪ -‬זה לא ראוי שיהיה חוק מסוים שיכול לגרום לנזק אבל דיני הנזיקין לא יעסקו בזה‪ ,‬אם‬ ‫‪.4‬‬
‫יש חוק צריך שבסופו של דבר שיהיה גם נזיקי‪.‬‬

‫הפרת חובה חקוקה‪ -‬סעיף ‪:63‬‬

‫״ (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק‪ -‬למעט פקודה זו‪ -‬והחיקוק‪ ,‬לפי פירושו‬
‫הנכון‪ ,‬נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר‪ ,‬וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון‬
‫החיקוק‪.‬‬

‫אולם אין האדם האחרם זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו‪ ,‬אם החיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬התכוון להוציא‬
‫תרופה זו״‪.‬‬

‫יסודות הפח״ח‪:‬‬

‫בכדי להקים עילת תביעה המבוססת על עוולת הפרת חובה חקוקה‪ ,‬יש להוכיח קיומם של ‪ 5‬יסודות‬
‫פוזיטיבים ויסוד נגיטיבי אחד במצטבר‪ .‬לפיכך בבואנו לנתח האם האירוע נכנס לעוולת הפח״ח יש‬
‫לנקוט ב‪ 6-‬שלבי הבדיקה‪:‬‬

‫חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק‬ ‫‪.1‬‬

‫החיקוק נועד לטובתו של הניזוק‬ ‫‪.2‬‬
‫המזיק הפר את החובה המוטלת עליו‬ ‫‪.3‬‬
‫ההפרה גרמה לניזוק נזק‬ ‫‪.4‬‬
‫הנזק הוא מסוג הנזק שאליו התכוון החיקוק‬ ‫‪.5‬‬
‫החיקוק לא התכוון לשלול את התרופה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪ .1‬חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק‪:‬‬

‫על התובע להוכיח כי הייתה מוטלת על המזיק חובה מכוח חיקוק‪ .‬החובה מוטלת על המזיק חייבת להיות מפורשת‪.‬‬

‫סהר״ חברה לביטוח נ׳ בנק דיסקטונט‪ -‬אדם טען כנגד הבנק כי הבנק הפר התקנות הדורשות ממנו לזהות את בעל‬
‫הרכב החותם על שטר מכר לצורך העברת בעלות‪ .‬ביהמ״ש בחן את התקנות וקבע כי במועד הרלוונטי הסמכות‬
‫שהוקנתה לבנק בתקנותלא הטילה עליו חובה מפורשת לבצע פעולת זיהוי של המוכר‪ .‬חובה שבחוק חייבת להיות‬
‫מפורשת בכדי לחייב אדם בגין הפרתה‪.‬‬

‫חובה‬ ‫‪‬‬
‫המוטלת‬ ‫‪‬‬

‫מהו ״חיקוק״?‬

‫סעיף ‪ 3‬לחוק הפרשנות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫״חיקוק״‪ -‬חוק או תקנה‬ ‫‪‬‬
‫״תקנה״‪ -‬הוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת פעל תחיקתי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ 1‬לפקודת הפרשנות‬ ‫‪‬‬

‫״חיקוק״‪ -‬כל חוק וכל תקנה‬ ‫‪‬‬

‫‪63‬‬
 ‫תקנה‪ -‬תקנה‪ ,‬כלל‪ ,‬חוק‪-‬עזר‪ ,‬מנשר‪ ,‬אכרזה‪ ,‬צו‪ ,‬הוראה‪ ,‬הודעה‪ ,‬מודעה…‬ ‫‪‬‬

‫דוגמאות‪-‬‬
‫ביהמ״ש קבע כי החובה להציב שלטים ועליהם הוראות למתרחצים כי הקפיצה למים מותרת רק מהצד העמוק‬ ‫‪‬‬
‫של הבריכה‪ ,‬היא חובה מכוח חיקוק שמקורה בתקנות רישוי עסקים [ועקנין]‬
‫ביהמ״ש קבע כי הוראות הבטיחות של המשטרה קובעות סטנדרט התנהגות וכי הן בבחינת חיקוק שהפרתן‬ ‫‪‬‬
‫מהווה הפרת חובה חקוקה ובסיס להתרשלות [עזבון המנוח מירו נ׳ מירו]‬
‫ביהמ״ש קבע כי פקודת בניין ערים‪ ,‬חוקי עזר‪ ,‬תוכניות בנין ערים שנעשות על פיהן ותוכניות מתאר הן בבחינת‬ ‫‪‬‬
‫חיקוק [קני בתים נ׳ הוועדה המקומית לתבנון ולבניה]‬

‫ועקנין‪ -‬תקנה ‪ )6(50‬לתקנות רישוי עסקים‪:‬‬

‫״ליד הכניסה לחצרי הבריכה ובכל חדרי הלבשה יוצבו שלטים ועליהם הוראות למתרחצים ‪ :‬״הקפיצה למים מותרת רק‬
‫מהדופן הצר של הבריכה בצד העמוק״‬
‫התקנה פה היא חיקוק‪ ,‬לפי פקודת הפרשנית או חוק הפרשנות‪.‬‬

‫האם ״חיקוק״ כולל גם את הדין הפלילי?‬

‫אין מניעה לראות בהפרת הוראה עונשית כיוצרת עוולה נזיקית‪ .‬הטלת סנקציה פלילית אינה שוללת את התרופה‬
‫האזרחית והפסיקה הכירה לא אחת בקיומה של עילת היפר חובה חקוקה כתוצאה מהפרת חיקוק עונשי‪ :‬כגון‪ ,‬הפרת‬
‫תקנות הבטיחות בעבודה‪ ,‬חוק התכנון והבנייה‪ ,‬פקודת ביטוח רכב מנועי ועוד… [סולטאן נ׳ סולטאן]‬

‫סולטאן נ׳ סולטאן‪:‬‬

‫שלום‪ -‬״המחוקק לא התכוון״ להכניס את סעיף ‪ 181‬של חוק העונשין לגדר סעיף ‪ 63‬שאם חס וחלילה יאמר כך בקשר‬
‫לחוק העונשין עלול יצור כזה שנברא‪ ,‬לגדול פרא והיפך גולם‪ ,‬ותוצאות הדבר מי ישורן?״‬
‫אומר בימה״ש השלום ‪-‬המחוקק לא התכוון ״ להכניס את סעיף ‪ 181‬של חוק העונשין לגדר סעיף ‪ 63‬שאם חס וחלילה‬
‫יאמר כך בקשר לחוק העונשין עלול יצור כזה שנברא‪ ,‬לגדול פרא ויהפך גולם‪ ,‬ותוצאות הדבר מי ישורן?״‬

‫הוא אומר שהמחוקק לא התכוון שעוולת הפחח תייבא את חוק העונשין‪ .‬ביהמ״ש העליון מתנגד לטיעון זה‪.‬‬

‫עליון‪ -‬״מדיניות משפטית המופעלת כהלכה אינה בוראת יצורי פרא‪ .‬על השופט לרכב על סוס זה בזהירות ומתוך אחריות‪.‬‬
‫עליו לרשנו ולנתבו בתבונה בין השיקולים השונים‪ ,‬שאותם עליו לאזן‪ .‬זאת עליו לעשות מתוך תפישתו את השקפת‬
‫החברה‪ ,‬בה הוא חי ופועל‪ ,‬ואת ערכיה וצרכיה‪ .‬כך רותם הוא את סוס הפרא ומאלפו‪ .‬הוא איננו בורא יצורי פרא אלא פותר‬
‫בעיות‪ ,‬המתעוררות עם קצב החיים ועם המושגים והערכים המשתנים של החברה‪.‬‬
‫שאלות נוספות בקשר להגדרת ״חיקוק״‪:‬‬

‫[חיקוק] ״מחוץ לפקודה זו״‬ ‫‪‬‬

‫האם ״חיקוק״ כולל גם את היסוד הנפשי שנלווה לחיקוק?‬ ‫‪‬‬
‫האם אפשר ״לייבא״ גם את ההגנות שצמודות לחיקוק?‬ ‫‪‬‬
‫ההגנות שחלות על חיקוק המקור יחולו גם בהפרת חובה חקוקה‬ ‫‪‬‬

‫״למעט פקודה זו״‪ -‬חובה הקבועה בפקנ״ז לא יכולה לשמש בסיס לתביעה זו‪ .‬לפיכך‪ ,‬החובה המופרת צריכה להיות‬
‫חובה מחוץ לפקנ״ז‪.‬‬

‫מהי ה״חובה״?‬

‫״חובה״ ולא ״סמכות״‬ ‫‪‬‬

‫גרובנר נ׳ עירית חיפה‪ :‬פקודת העירות‪ -‬סמכות פיקוח על הנעשה בגן ‪ -‬ולא חובת הפיקוח‪.‬‬

‫האם יש בחוקי יסוד ״חובה״?‬

‫דור זהב נ׳ הועדה המחוזית‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ 3‬לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ‪ :‬״אין פוגעים בקניינו של אדם״‬ ‫‪‬‬

‫‪64‬‬
 ‫זוהי חובה כללית המקנה ״זכות יסוד״‪ ,‬ולא ״חובה״ ספציפית על פי דין‪.‬‬

‫על מי מוטלת החובה?‬

‫שחאדה נ׳ חילו‪ -‬היה מדובר באדם שעשה העברת בעלות במשאית שלו‪ .‬א׳ מכר את המשאית בב׳‪ ,‬הם הלכו למשרד‬
‫התחבורה‪ ,‬הפקיד שם חותמת ונעשתה העברת בעלות‪ .‬כשאדם קונה משאית יש חובה לבטח את המשאית בצד ג׳‪ .‬אדון‬
‫ב׳ כשקנה את המשאית לא ביטח אותה‪ .‬הפקיד היה צריך להגיד לו נו נו נו לא ביטחת אני לא מעביר בעלות‪ ,‬הוא לא עשה‬
‫זאת והעביר את הבעלות למרות שב׳ לא הראה לו כי יש לו ביטוח‪ .‬לא שווה למי שנפגע לתבוע את ב׳ היא יתבע את‬
‫משרד התחבורה‪ .‬אבל בית המשפט לא מקבל את הטענה‪ ,‬נכון שלא בדק‪ ,‬למרות שהיתה לו חובה על כך אבל עיקר‬
‫החובה מוטלת על אדון ב׳ שקנה את המשאית‪ ,‬הוא זה שצריך לדאוג לביטוח‪ .‬אומר ביהמ״ש לפקיד נתנה סמכות לבקר‬
‫ולפקח אך זו לא חובה שתהיה לו תעודת צד ג׳‪.‬‬

‫תקנות התעבורה המחייבות את הפקיד לדרוש לראות תעודת ביטוצ צד ג׳‪ .‬נקבע‪ :‬עיקר החובה היא על האזרח ולא על‬
‫הפקיד לפקיד נצנה סמכות לבקר ולפקח אל לא חובה‪.‬‬

‫ועקנין‪ -‬החובה חלה על בעל הבירכה ועל מנהל הבריכה‪.‬‬

‫גרובנר‪ -‬החובה חלה על האזרח ולא על העיריה‪.‬‬

‫‪ . 2‬החיקוק נועד לטובתו של הניזוק‪:‬‬

‫‪(63‬א) ״והחיקוק לפי פירושו הנכון נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר״‬

‫‪(63‬ב) ״לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני‪ ,‬אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או‬
‫להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני אדם בכלל או של בני אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני״‬

‫על פי הפקנ״ז‪ ,‬חיקוק הנועד לטובתו של הניזוק הוא חיקוק המקיים את אחת מהחלופות הבאות‪:‬‬

‫הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬

‫הוא נועד לטובתם או להגנתם של בני אדם בכלל‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫הוא נועד לטובתם או להגנתם של בני אדם מסוג או הגדר שעימם נמנה אותו פלוניץ‬ ‫(‪)3‬‬

‫אין צורך לבחון את החיקוק כולו‪ ,‬את כל הוראותיו‪ ,‬אלא אך ורק את אותה הוראה ספציפית אשר הטילה על המזיק את‬
‫החובה‪ .‬כלומר המבחן הקובע יהיה האם אותה הוראה ספציפית באה להגן על הפרט הניזוק? בנוסף אין להזדקק‬
‫לכותרתו של החיוקק או הפרק‪ ,‬או לסמיכות ההוראה המסוימית להוראות אחרות‪ ,‬אלא לבחון את ההוראה עצמה‪ ,‬כמובן‬
‫על רקע החיקוק כולו‪[ .‬סולטאן נ׳ סולטאן‪ ,‬קני בתים נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה]‬

‫חיקוקים שנועדו לטובת כלל הציבור‪:‬‬

‫הגישה בעבר‪ -‬קבעה כי הפרת חובה חקוקה אשר תשמש מקור לאחריות בנזיקין רק אם כוונתה היא להגן על הפרטים‬
‫מפני גרימת נזק‪ ,‬להבדיל מחובה בנועדה להגן על הציבור כולו‪ .‬חיקוקים שנועדו לטבות הציבור כולו אינם חיקוקים שנועדו‬
‫לטובת הפרט [פריצקר נ׳ פרידמן]‪.‬‬

‫הגישה כיום‪ -‬בפרשת ועקנין צומצמה במידה רבה משמעותו של תנאי זה‪ ,‬נוכח ביטול האבחנה בין חובה לפרט לבין חובה‬
‫לציבור‪ .‬כיום נוהגת גישה ולפיה העובדה שחיקוק נועד להגנתו או לטובתו של הציבור בכללותו אינה שוללת את‬
‫האפשרות לקיום מטרה נוספת לאותו חיקוק והיא הגנת הניזוק או סוגי הניזוקים עליהם הוא נמנה‪ .‬כלומר‪ ,‬לא רק‬
‫חובות כלפי הפרט נכללות בגדר העוולה‪ ,‬אלא רק חובות לציבור‪ ,‬שיש בהן כדי להגן על האינטרסטים של כל פרט ופרט או‬
‫על סוג מסויים של פרטים במדינה‪ .‬עם זאת נקבע על ידי ביהמ״ש עדיין לשאול עצמו האם הוראה פלונית באה להגן על‬
‫האינטרסטים של היחיד אם לאו בין אם היחיד עומד לעצמו ובין אם יחיד זה כמוהו כשאר היחידים [מפעל הפיס נ׳‬
‫לוטונוט ]‪ .‬לעיתים קיימים חיקוקים עם מטרה כפולה‪ :‬להגן על האינטסרטים של כל פרט ופרט וגם להגן על האינרטסטים‬
‫של הציבור כציבור‪ .‬אין סתירה בינהם וחיקוקים אלו יחשבו כחיקוקים שנועדו לטובתו או להגנתו של הניזוק [סולטאן נ׳‬
‫סולטאן]‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חיקוקים שמטרתם היא להגן על הציבור בתור ציבור‪ ,‬כלומר להגן כל אינטרסים כלל חברתיים‬
‫מובהקים (לדוגמא‪ -‬של המדינה‪,‬ממשלה‪,‬חיי החברה בכללותה)‪ ,‬הם חיקוקים שלא נועדו לטובתו של הפרט הניזוק [לסלאו‬
‫נ׳ גמאל]‬

‫לסיכום‪ :‬המבחן הוא האם האדם בו מדובר משתייך לסוג האנשים המצויים בתחום הסיכון שאותו רצה המחוקק למנוע‬
‫בסעיף חוק ספציפי זה (לא החוק כמכלול)‬

‫‪65‬‬
 ‫המצב בעבר‪ -‬לפני ועקנין‪:‬‬

‫ד״ני ‪ 6/66‬שחאדה נ׳ חילו‪-‬‬

‫הבחנה בין‬

‫חובה כלפי הפרט [פלוני]‬ ‫‪.1‬‬

‫או‬
‫חובה כלפי הציבור בתוך הציבור [כלפי ״בניא דם בדרל כלל]‬ ‫‪.2‬‬

‫רק חובה כלפי הפרט באה בגדר בפח״ח‬

‫=פרשנות מצמצמת‬
‫פ״ד ועקנין‪ -‬העובדות‬

‫תקנה ‪ )6(50‬לתקנות רישוי עסקים‬ ‫‪‬‬

‫״ליד הכניסה לחצרי הבריכה ובכל חדרי ההלבשה יוצבו שלטים ועליהם הוראות למתרחצים‪ :‬הקפיצה למים‬ ‫‪‬‬
‫מותרת רק מהדופן הצר של הבריכה בצד העמוק״‪.‬‬

‫המצב בעבר ועקנין‪ -‬מחוזי‪-‬‬

‫התקנות באו ליצור ״חובה ציבורית״ ואין מטרתן להעניק זכות תביעה לזולת שנפגע‪ .‬מטרתן לייחד מקום קפיצה‬
‫למתרחצים‪ ,‬על מנת שלא יהיו אלה קופצים בכל מקום זה מעל ראשו של זה‪ .‬לא היתה זו מטרת התקנה להגן על שלומם‬
‫של הקופצים מפני עצמם״‪.‬‬

‫ההבחנה בין חובה לפרט וחובה לציבור (חובה ציבורית)‪.‬‬

‫השינוי בהלכה בפסק דין ועקנין‪:‬‬

‫כב׳ השופט ברק‪ -‬שלושה חובות‪:‬‬

‫חובה שנועדה לטובת הציבור ומרקם החיים הקולקטיבי‬ ‫‪.1‬‬

‫חובה שנועדה להגנת אינטרסים של הפרט בלבד‬ ‫‪.2‬‬
‫חובה בעלת מטרה כפולה‪ -‬גם להגן על הפרט וגם על הציבור בכללותו‬ ‫‪.3‬‬

‫חובה שנועדה לטובת הציבור ומרקם החיים הקולקטיבי‬ ‫‪.1‬‬

‫״חיקוקים אשר לא נועדו להגן על האינטרסים של הםרט‪ .‬ביניהם ניתן לכלול אותם בחיקוקים‪ .‬שבאו להגן על האינטרסים‬
‫של המדינה‪ ,‬של הממשלה‪ ,‬ושלם מירקם החיים הקולקטיבים ואורחות חיי האומה״‬
‫עברת הבגידה= בטחון המדינה‬

‫חובה שנועדה להגנת אינטרסים של הפרט בלבד‬ ‫‪.2‬‬

‫ה ״חיקוק קובע נורמות ורמות התנהגות‪ ,‬אשר נועדו להגן על האינטרסים של הפרט״‪.‬‬
‫חוק הגנת הדייר‪ -‬הדייר= פרט‬

‫חובה בעלת מטרה כפולה‪ -‬גם להגן על הפרט וגם על הציבור בכללותו‬ ‫‪.3‬‬

‫תקנות שמירת רעלים‪ -‬מטרה כפולה‬

‫גם‪ -‬רמת בטיחות בשמירה על תרופות‪ -‬כלפי הציבור‬
‫וגם‪ -‬שמירה על שלמותם הגופנית של הקונים‪ -‬כלפי הפרט‬

‫‪66‬‬
 ‫המסקנות בועקנין‪:‬‬

‫לתקנה ‪ )6(50‬לתקנות רישוי עסקים‪ -‬מטרה כפולה‪:‬‬

‫לקבוע אמות מידה וסטאנדארטים לנוהלן של בריכות‪ ,‬כדי להבטיח רמה מינימאלית של בטיחות‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ביטחון וניקיון‪.‬‬
‫רמה זו לא באה בחללו של עולם‪ ,‬אלא היא באה למען המתרחצים‪ ,‬כל אחד בנפרד וכולם ביחד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ .3‬החובה הופרה על ידי המזיק‪:‬‬

‫הסטנדרט‪:‬‬

‫שהמזיק הפר את החובה המוטלת עליו‪ .‬כאשר מדובר הפרת חובה חקוקה‪ ,‬ייתכנו סטנדרטים שונים בעניינים שונים‬
‫[ועקנין ]‪ .‬מהעובדה כי חיקוק מסויים‪ ,‬המטיל חובה לנקוט באמצעי זהירות אינו חל על אדם מסויים‪ ,‬אין להסיק כי אותו‬
‫מזיק פטור מנקיטת אמצעי זהירות המנויים באותו חיקוק‪ ,‬ובהימ״ש רשאי להטיל על אותו מזיק אחריות מכוח עוולת‬
‫הרשלנות‪ ,‬משום שכשאדם סביר היה עליו לנקוט באותם אמצעי זהירות המנויים בחיקוק [קיבוץ אפיקים נ׳ כהן]‪.‬‬

‫כהמפר הוא רשות ציבורית‪:‬‬

‫בעניין גרובנר הייתה נכונות עקרונית להטיל אחריות ברשלנות על רשות ציבורית‪ ,‬אם כי בפועל הדבר לא נעשה‪ ,‬זאת‬
‫מאחר ולא נמצא מקור לחובה שהעירייה הפרה [גרובנר נ׳ עיריית חיפה]‪.‬‬

‫בפרשת שחאדה ‪ ,‬העדיף ביהמ״ש להטיל את הנזק על הנהג‪ ,‬וקבע כי המדינה הוא צד רחוק [שחאדה נ׳ חילו]‪.‬‬

‫אופן ההפרה‪:‬‬

‫הפרת חובה חקוקה יכולה להתגבש ב‪:‬‬

‫מעשה אקטיבי‪ -‬כאשר החובה היא נגטיבית‪ ,‬להימנע מדבר‪ ,‬עוולת הפרת חובה חקוקה תתגבש בדרך‬ ‫‪.1‬‬
‫של עשייה הפעולה‪[ .‬בריגה‪ ,‬סולטאן‪ ,‬קני בתים נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ובניה]‪.‬‬
‫במחדל‪ -‬כאשר החובה הרלוונטית היא פוזיטיבית‪ ,‬משמע חובה לעשות דבר‪ ,‬הפרת חובה החקוקה‬ ‫‪.2‬‬
‫תתגבש על ידי הימענות או מחדל מעשייתו של הדבר [ועקנין‪ ,‬שחאדה‪ ,‬גרובנר]‪.‬‬

‫‪ .4‬נזק וקיומו של קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק‪:‬‬

‫אחריות הנתבע בשל הפרת חובה חקוקה קמה רק כאשר נגרם לתובע נזק וקיים קשר סיבתי ביןהפרת החובה לבין הנזק‬
‫שנגרם‪ .‬יש להראות כי לולא הפרתה של החובה החקוקה הנזק לא היה נגרם‪.‬‬

‫יסוד הנזק‪-‬‬

‫היעדר ראיות מפורטות על נזק ממשי שנגרם לתובע‪ ,‬אינו שולל את זכותו של התובע לפיצוי על נזק כללי שנגרם לו (פיצוי‬
‫בגין כאב‪ ,‬בגין סבל‪ ,‬בגין אכזבה ועוגמת נפש‪ ,‬ואולי אף בגין הפסד הנאה)‪ .‬במקרים רבים נזק כזה אינו טעון הוכחה‪ ,‬שכן‬
‫ניתן ללמוד על קיומו של הנזק מעצם הפרתו על ידי המזיק [ כרמלי נ׳ מדינת ישראל‪ ,‬דעקא נ׳ בית החולים כרמל]‪.‬‬

‫יסוד הקשר הסיבתי‪-‬‬

‫‪67‬‬
 ‫תנאי הקיים בכל עוולה שהנזק הוא מיסודותיה הוא כי הפרת החובה היא שגרמה לנזק‪ .‬משמעות הדבר היא כי חייב‬
‫להתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבן הנזק‪ .‬יסודות הקשר הסיבתי אינם קבועים בחיקוק היוצר את החובה אלא‬
‫בפקנ״ז‪.‬‬

‫סעיף ‪ )2(64‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫‪ .)2(64‬״רואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו‪ ,‬אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק‪ ,‬אולם לא יראהוה כך אם‬
‫נתקיימה אחת מאלה (‪ )2‬אשמו של אדם אחר היא שהיה הסיבה המכרעת לנזק״‬

‫הפסיקה פירשה הוראה זו ככוללת בחובה הן את הדרישה בדבר הקשר הסיבתי העובדתי והן את הדרישה בקשר הסיבתי‬
‫המשפטי [ אמסלם נ׳ כץ]‬

‫קשר סיבתי עובדתי‪-‬‬

‫מבחן זה אינו מפורט בפקנ״ז‪ .‬דרישה זו מתקיימת כאשר אשמו של המזיק הוא הסיבה או אחת הסיבות להיווצרותו של‬
‫הנזק‪ ,‬כלומר לולא הפרת החובה לא היה נגרם הנזק‪ .‬מקובל לומר כי משמעות מבחן זה הוא כי הפרת החובה מהווה‬
‫גורם אשר בלעדיו אין‪ ,‬ולולא הפרת החובה לא היה נגרם הנזק‪ .‬כלומר‪ ,‬מבחן האלמלא‪.‬‬

‫ועקנין‪ -‬קבע ביהמ״ש‪ .‬כי קיומו של שלט בבריכה ובו איסור קפיצה לבריכה היה יוצר מציאות אשר במסגרתה סביר יותר‬
‫להניח שהניזוק לא היה קופץ למים במקום האסור‪ ,‬ומשנקבעה מסקנה זו‪ ,‬ניתן לבסס קשר סיבתי עובדתי‪.‬‬
‫קשר סיבתי משפטי‪-‬‬

‫קשר סיבתי משפטי הוא יציר הפסיקה ומטרתו לברר אם יש סיבה לשלול את הקשר הסיבתי בשל שיקולים משפטיים‪.‬‬

‫מבחן הקשר הסיבתי שואל האם אשמו של המזיק הוא הגורם המכריע או גורם ממשי הביווצרות הנזק? [שלומן נ׳ ציון‬
‫חברה לביטוח]‬

‫קשר סיבתי משפטי נקבע על ידי תהליך של בחירה מתוך הסיבות העובדתיות‪ .‬כללי הקשר הסיבתי המשפטי אינם‬
‫מיועדים להסביר אירועים כי אם לקבוע‪ ,‬איזהו המעשה או המחדל‪ ,‬הגורר אחריו אחריות‪[ .‬ועקנין]‪.‬‬

‫לקביעת הסיבה המכרעת שלושה מבחנים אפשריים‪ :‬מבחן הצפיות‪ ,‬מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר‪ .‬כל אחד משלושת‬
‫המבחנים הוא טוב וראוי‪.‬‬

‫ברם‪ ,‬מקום שהעוולה היא הפרת חובה חקוקה‪ ,‬ומקום שרמת ההתנהגות הקבועה בחיקוק אינה מבוססת על התרשלות‬
‫דווקא‪ ,‬יש ליתן משקל מיוחד למבחן הסיכון‪ .‬על פי גישה זו השאלה היא מהו הסיכון‪ ,‬אותו ביקש המחוקק למנוע‪,‬‬
‫ומשנקבע ״מתחם של סיכון״ כל תוצאה מזיקה‪ ,‬הנופלת לתוך אותו מתחם‪ ,‬מקיימת את הקשר הסיבתי המשפטי‬
‫הנדרש [ועקנין]‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬המבחנים שעל פיהם נקבע מתי אשמו של המזיק הוא הגורם המכריע לנזקו של הניזוק הם [בן שמעון נ׳ ברדה]‪:‬‬

‫מבחן הצפיות ‪ -‬האם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות כי התרשלותו תגרום לנזק?‬ ‫‪‬‬
‫מבחן הסיכון‪ -‬האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של המזיק?‬ ‫‪‬‬
‫מבחן השכל הישר‪ -‬האם כל התכונות המציינות את התנהגותו המעוולת של המזיק תרמו בפועל‬ ‫‪‬‬
‫לתוצאה המזיקה?‬

‫עם זאת‪ ,‬כאשר מדובר בעוולה של הפרת חובה חקוקה‪ ,‬יש לייחס משקל מיוחד‪ ,‬אם כי לא מכריע‪ ,‬למבחן הסיכון‬
‫באותם מקרים בהם רמת ההתנהגות הנדרשת בחיקוק אינה מבוססת כל התרשלותו דווקא ועל סטנדרט של האדם‬
‫הסביר‪.‬‬

‫נזק וקיומו של קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק= קשר סיבתי בין הנזק לבין ההפרה‬

‫ברנזי נ׳ בזק‪ :‬לא קרא את הפרסום‪ ,‬ולא היה מודע אליו= לא נגרם לו נזק בשל הפרת החובה החקוקה‪ .‬יש נזק לציבור‬
‫קוראי המודעה‪ ,‬אבל אין נזק לברזני ואין קשר סיבתי‪.‬‬

‫ועקנין‪:‬‬

‫קשר סיבתי עובדתי‪-‬מאלמלא‬ ‫‪.1‬‬

‫ללא הפרת החובה החקוקה‪ -‬הנזק לא היה נגרם‬

‫‪68‬‬
 ‫קשר סיבתי משפטי‬ ‫‪.2‬‬
‫מבחן הסיכון‪ -‬מהו הסיכון שאותו ביקש המחוקק למנוע‬

‫האם אין לראות במעשהו של התובע‪ -‬הניזוק מעשה המפסיק את הקשר הסיבתי?‬

‫‪ .5‬הנזק הוא מסוגו ומטבעו של הנזק אותו התכוון החיקוק למנוע‪:‬‬

‫האחריות לביצוע העוולה של הפרת חבוה חקוקה מותנית בכך שהנזק אשר התרחש הלכה למעשה‪ ,‬הוא מסוג הנזק‪ ,‬אותו‬
‫ביקש המחוקק למנוע‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לבחון האם הנזק שנגרם היה התחומי הפגיעה שאותה חזה המחוקק [לכדר נ׳ מדינת‬
‫ישראל]‪.‬‬

‫הדגש בסעיף ‪ 63‬לפקנ״ז אינו מושם על עצם גרימת הנזק‪ ,‬אלא על גרימת נזק מן הסוג אותו התכוון החיקוק למנוע‪.‬‬
‫דרישה זו פורשה על ידי הפסיקה באופן צר‪ .‬הפירוש דורש שדרך התרחשותו של הנזק תהיה באותה צורה שהחיקוק‬
‫התכוון אליה ואינו מסתפק בכך שאפשר לסווג את הנזק שאירע כמשתייך לאותו סוג של נזקים כמו זה שאליו נתכוון‬
‫החיקוק‪.‬‬

‫דוגמא ‪ :‬דיירים המתגוררים בקרבת בית החלמה לחולי נפש‪ ,‬עתרו נגד קיומו בעילה של הפרת חובה חקוקה ובטענה כי‬
‫הדבר גורם למטרד וכן לירידת ערך הדירות באזור‪ .‬נפסק כי ההוראה האוסרת קיומו של בית חולים לחולי נפש באזור לא‬
‫התכוון למוע מדיירי האזור תחושת אי נוחות‪ ,‬הנגרמת להם מעצם הקרבה לבית החולים הזה‪ ,‬אלא מיועדת למנוע מפגע‪,‬‬
‫מטרד‪ ,‬או אי נוחות עקב התנהגות חריגה של חוסים הלוקים בנפשם [בלומטל נ׳ תיכון]‬

‫סולטאן נ סולטאן‪ :‬שינוי מעמדה מאישה נשואה לגרושה‪ ,‬ללא פסק דין‬

‫ועקנין‪ :‬הנזק שאותו באה תקנה ‪ )6(50‬לתקנות הרישוי למנוע הוא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬נזק לקובץ למים רדודים‪.‬‬

‫‪ .6‬החיקוק לפי פירושו הנכון לא התכוון להוציא תרופה זו‪:‬‬

‫סיפא לסעיף ‪(63‬א)‪:‬‬

‫״אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו אם החיקוק לפי פירושו הנכון התכוון להוציא‬
‫תרופה זו״‪.‬‬

‫יסוד שלילי זה מחייב כי החיקוק לא התכוון לשלול את התרופה הנזיקית וכי החיקוק עצמו לא ממצה את הסעדים שניתן‬
‫להעניק‪.‬‬

‫ההלכה בעבר‪ :‬משקבע המחוקק סנקציה פלילית בחיקוק‪ -‬כוונתו היתה להוציא מכלל אפשרות תביעה על פי הפקנ״ז‬
‫[פריצקר נ׳ פרידמן]‪.‬‬

‫‪69‬‬
 ‫ההלכה כיום‪ :‬העובדה שחיקוק מסוים מטיל סנקציה פלילית אינה מצביעה בהכרח על כוונה לשלילת הסעד הנזיקי‪ .‬הכל‬
‫תלוי במשמעותו של החיקוק‪ ,‬ופרשנות שתינתן לחיקוק‪ ,‬בהסתמך על שיקולי מדיניות‪ .‬קיומה של סנקציה עונשית הוא רק‬
‫אחד מהשיקולים שיש לשקול‪.‬‬

‫ניתן להכיר באחריותם של מזיקים בגין הפרת חובות חקוקות ״עונשיות״ כגון הפרת כללי הבטיחות בעבודה‪ ,‬הפרת‬
‫הוראות חוק התכנון והבניה וכיוצא בזה [ סולטאן נ׳ סולטאן‪ ,‬קני בתים נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ובניה]‬

‫העובדה שהחיקוק עצמו מעניק לנפגע את האפשרות לתבוע סעד ישירות מכוח אותו חיקוק אין בה כדי לשלול את זכותו ש‬
‫הנפגע לתרופה על פי הפקנ״ז‪ ,‬כל עוד הזכות לא נשללה מפורשות על ידי אותו חיקוק יש לבחון אם החוק קובע רשימת‬
‫סעדים ממצה על הפרתו באופן שלא ניתן לתבוע גם תביעה נזיקית בגין עוולת הפרת חובה חקוקה [בריסטול מאיירס נ׳‬
‫ביצ׳ם גרופ]‬

‫במשפט האנגלי‪ :‬צריך לשכנע שהחיקוק התכוון לתת תרופה אזרחית על פי עילה נזיקית‪.‬‬

‫גרובנר נ׳ עירית חיפה‪ :‬סנקציה (תרופה) מינהלית ולא נזיקית‪.‬‬

‫סולטאן נ׳ סולטאן‪ :‬״משנמצא שחיקוק נועד לטובתו או להגנתו של פלוני‪ ,‬חזקה היא כי הפרתה של החובה המוטלת‬
‫בחיקוק מקנה זכות תביעה לפלוני בנזיקין‪ ,‬אלא אם לפי פירושו הנכון‪ ,‬התכוון להוציא תרופה זו״‪.‬‬
‫למעט במקרים חריגים‪ -‬מניעים של מדיניות משפטית (רויטמן)‬
‫תחולת ההגנות הנזיקיות לפי הפקנ״ז‪:‬‬

‫הסתכנות מרצון‪ -‬הגנת הסתכנות מרצון של הניזוק לא תחול בתביעה בדרך של הפרת חובה חקוקה [סעיף ‪5‬‬ ‫‪‬‬
‫לפקנ״ז]‬
‫אשם תורם‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫הגנה אפשרית במקרים של הפרת חובה חקוקה‬ ‫‪-‬‬
‫במקרים של תביעות עובדים כנגד מעסיקהם קבע ביהמ״ש עי לא בנקל‬ ‫‪-‬‬
‫ימצא עובד אשם ברשלנות תורמת‪ ,‬ורק במקרים נדירים יקבע ביהמ״ש‬
‫שגם העובד אשם בתוצאה המזיקה [ קריכלי נ׳ א‪.‬פ‪.‬ל בע״מ ]‬

‫הגנה הסתכנות מרצון‪:‬‬

‫הסתכנות מרצון סעיף ‪ 5‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫‪( .5‬א) בתובענה שהוגה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך או יש להניח שידע והעריך את מצב הדברים שגרמו‬
‫לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצון‪.‬‬

‫(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאו מילוי חובה שהיתה מוטלת על הנתבע מכוח‬
‫חיקוק‪.‬״‬

‫הסכמה לתוצאה‪ -‬לנזק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ההגנה אינה מתייחסת להסכמה למעשה עצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫העיקרון‪ :‬טענת הסתכנות מרצון היא טענת הגנה ולפיה מי שמסכים לפגיעה בגופו‪ -‬אינו יכול לתבוע את הפוגע בנזיקין‪.‬‬
‫תוצאות קבלת הטענה‪ :‬אם מתקבלת טענת הסתכנות מרצון נשללת האחריות הנזיקית מעיקרה (ובניגוד לרשלנות‬
‫תורמת)‬

‫‪ 3‬יסודות מצטברים להגנת הסתכנות מרצון‪:‬‬

‫ידיעה על הסיכון המשפטי והפיזי‬ ‫‪.1‬‬

‫כניסה בפועל למצב המסוכן‬ ‫‪.2‬‬
‫הסכמה חופשית לסיכון המשפטי והפיזי‬ ‫‪.3‬‬

‫[ סבג נ׳ אמסלם ]‬

‫סייגית לתחולת הגנת הסתכנות מרצון‪ -‬המשך סעיף ‪ 5‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫‪70‬‬
 ‫‪( .5‬ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאי‪-‬מילוי חובה שהייתה מוטלת על הנתבע‬
‫מכוח חיקוק‪.‬‬
‫(ג) ילד למטה מגיל שתים‪-‬עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל‬
‫מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה‪.‬‬

‫נטל ההוכחה מוטל על הנתבע המעלה טענת הגנה של הסתכנות מרצון‬

‫הסתכנות מרצון והצלת אדם אחר‪:‬‬

‫חוק לא תעמוד על דם רעך‪ ,‬תשנ"ח ‪– 1998‬‬

‫ס' ‪(1‬א) (חובת הצלה והושטת עזרה)‪:‬‬

‫"חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו‪ ,‬עקב אירוע פתאומי‪ ,‬בסכנה חמורה ומיידית לחייו‪ ,‬לשלמות גופו או‬
‫לבריאותו‪ ,‬כאשר לאל‪-‬ידו להושיט את העזרה‪ ,‬מבלי להסתכן או לסכן את זולתו"‪.‬‬

‫יסודות חוק לא תעמוד על דם רעך‪:‬‬

‫חובה על אדם להושיט עזרה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫סכנה חמורה ומיידית לחייו‪ ,‬לגופו או לבריאותו של אחר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אירוע פתאומי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לנגד עיניו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫יש לו את היכולת להושיט עזר (לאל ידו)‬ ‫‪.5‬‬
‫מבלי להסתכן או לסכן את זולתו‬ ‫‪.6‬‬

‫עוולות פקודת הנזיקין‪ -‬תקיפה‪:‬‬

‫עוולת התקיפה‬

‫‪( .23‬א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא‪ ,‬ובמתכוון‪ ,‬נגד גופו של אדם על ידי הכאה‪ ,‬נגיעה‪ ,‬הזזה או בכל דרך‬
‫אחרת‪ ,‬בין במישרין ובין בעקיפין‪ ,‬שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית‪ ,‬וכן נסיון או איום‪ ,‬על ידי מעשה‬
‫או על ידי תנועה‪ ,‬להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם‪ ,‬כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח‪ ,‬מטעמים סבירים‪,‬‬
‫שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו‪.‬‬

‫(ב) "שימוש בכוח"‪ ,‬לענין סעיף זה – לרבות שימוש בחום‪ ,‬באור‪ ,‬בחשמל‪ ,‬בגאז‪ ,‬בריח או בכל דבר או חומר אחר‪ ,‬אם‬
‫השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק‪.‬‬

‫זוהי עוולה פרטיקולארית‪ .‬היא אינה דורשת הוכחת נזק‪ ,‬אלא מתייחסת לשימוש בכוח‪ ,‬שלא בהסכמה‪ ,‬וליסוד נפשי של‬
‫כוונה‪ .‬עוולת התקיפה באה להגן על האוטונומיה של האדם וחירותו מפגיעות גופניוצ ואינה משמשת להגנה על רכוש‪.‬‬

‫נטל ההוכחה‪ :‬מוטל על התובע‪.‬‬

‫ישנם ‪ 3‬עוולות בסעיף זה ‪:‬‬

‫תקיפה‬ ‫‪.1‬‬
‫איום‬ ‫‪.2‬‬
‫ניסיון‬ ‫‪.3‬‬

‫רוב היחידה מדברת על תקיפה ונדבר בקצרה על האחרים‪( .‬תקיפה לדוגמא א׳ נותן לב׳ בוקס‪).‬‬

‫ישנם ‪ 4‬סוגי יסודות‪:‬‬

‫יסוד נפשי (לדוגמא זדון)‬ ‫‪.1‬‬

‫‪71‬‬
 ‫יסוד עובדתי (לדוגמא כלא)‬ ‫‪.2‬‬
‫יסוד נסיבתי (לדוגמא קטין או בשעות הערב)‬ ‫‪.3‬‬
‫יסוד תוצאתי (לדוגמא גרימת נזק)‬ ‫‪.4‬‬

‫כל הוראת חוק וכל עוולה יכולה להתחלק ליסודות (לחלקים)‪ .‬לפעמים הם מצטברים‪ .‬אבל ליסודות השונין יכול להיות אופי‬
‫שונה‪ ,‬הם יכולים להתעסק בנושאים מסויימים‪ ,‬כלומר בעוולה יתכנו ‪ 4‬סוגים של יסודות ‪:‬נפשי‪ ,‬עובדתי‪ ,‬נסיבתי‪ ,‬תוצאתי‪.‬‬

‫חלקו את עוולת הרשלנות ליסודות וציינו ליד כל יסוד מה אופיו?‬

‫חובת זהירות ‪ -‬יסוד נסיבתי‬ ‫‪.1‬‬

‫הפרת חובת הזהירות‪ -‬יסוד עובדתי‬ ‫‪.2‬‬
‫נזק ‪ -‬יסוד תוצאתי‬ ‫‪.3‬‬
‫קש״ס‪ -‬יסוד עובדתי‬ ‫‪.4‬‬

‫חלקו את עוולת התקיפה ליסודות עובדתיים וליסודות נפשיים‪:‬‬

‫‪( .23‬א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא‪ ,‬ובמתכוון‪ ,‬נגד גופו של אדם על ידי הכאה‪ ,‬נגיעה‪ ,‬הזזה או בכל דרך‬
‫אחרת‪ ,‬בין במישרין ובין בעקיפין‪ ,‬שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית‪ ,‬וכן נסיון או איום‪ ,‬על ידי מעשה‬
‫או על ידי תנועה‪ ,‬להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם‪ ,‬כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח‪ ,‬מטעמים סבירים‪,‬‬
‫שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע יאת זממו‪.‬‬

‫שימוש בכוח"‪ ,‬לענין סעיף זה – לרבות שימוש בחום‪ ,‬באור‪ ,‬בחשמל‪ ,‬בגאז‪ ,‬בריח או בכל דבר או חומר אחר‪ ,‬אם" )ב(‬
‫השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק‬

‫פיזי‪:‬‬
‫שימוש בכוח‬ ‫‪‬‬
‫גופו של אדם‬ ‫‪‬‬
‫במישרין או בעקיפין‬ ‫‪‬‬
‫אין צורל בוהכחת נזק או קשר סיבתי בין‬ ‫‪‬‬

‫נפשי‪:‬‬

‫במתכוון‬ ‫‪‬‬
‫שלא בהסכמת אדם‬ ‫‪‬‬

‫תוצאתי‪:‬‬
‫אין צורך להוכיח נזק‬ ‫‪.1‬‬

‫יסודות עוולת התקיפה‪:‬‬

‫שימוש בכוח‬ ‫‪.1‬‬

‫במישרין או בעקיפין‬ ‫‪.2‬‬
‫נגד גופו של אדם (אין צורך להוכיח נזק או קש״ס בין הנזק לבין השימוש בכוח)‬ ‫‪.3‬‬
‫במתכוון‬ ‫‪.4‬‬
‫שלא בהסכמת אדם (או בהסכמה מתוך צרמית)‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ .1‬שימוש בכוח‪:‬‬
‫הגדרת המונה הינה רחבה וכוללת שימוש בכל דבר או חומר‪ ,‬במידה שיש בה כדי להזיק [ סעיף ‪(23‬ב) לפקנ״ז ]‬

‫דוגמאות לשימוש בכוח‪:‬‬

‫ב התעלף וא עושה לו החייאה והנשמה זה שימוש בכוח נגד גופו של אדם ללא הסכמתו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוסם עורכים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪72‬‬
 ‫א אחות בבית חולים לקחה לב דם‬ ‫‪‬‬
‫א רוצה להתאבד ב לא נותן לו‬ ‫‪‬‬
‫שימוש באיזמל מנתחים הוא גם שימוש בכוח‬ ‫‪‬‬

‫מה עוד כולל שימוש בכוח? גם סם אונס‪ .‬האם שימוש בכוח כולל גם מחדל? לדעת המרצה לא‪.‬‬

‫‪ .2‬במישרין או בעקיפין‪:‬‬
‫יסוד השימוש בכוח אינו מחייב מגע פיזי‪ ,‬אולם יש צורך באינטרקציה פיזית עם גופו של המותקף‪ .‬ביהמ״ש אף הכיר‬
‫באלימות מילולית קשה במסגרת ויכוח סועור וחריף‪ ,‬אשר גרמה לניזוק להתקף לב ״כאלימות״ לצרכי מימוש פוליסת‬
‫הביטוח של הניזוק [ שלו נ׳ סלע חברה לביטוח ]‬
‫במישרין ‪ -‬א נותן לב בוקס‬
‫בעקיפין‪ -‬אומר לחבר שלו לתקוף את ב‬

‫‪ .3‬נגד גופו של אדם‪:‬‬

‫לא נגד רכושו ( גם לא נגד בעל חיים שלו)‬

‫האם יש צורך במגע פיזי? ( כגון משיכת כיסא‪,‬הורדת כובע)‪ -‬לא בכרח צריך מגע פיזי בין א לב׳ מספיק שיש מגע פיזי‬
‫לגופו של אדם‪.‬‬

‫‪ .4‬במתכוון‪:‬‬
‫דרוש יסוד של כוונה ביחס למעשהולא לתוצאה‪ ,‬ולא משנה המניע‪ .‬מדובר בעוולה התנהגותית ולא תוצאתית‪ .‬מאחר‬
‫שנדרש יסוד של כוונה‪ ,‬הרי שאין אחריות במצבים של פזיזות או רשלנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬עוולת התקיפה אינה דורשת נזק‬
‫וקש״ס‪.‬‬

‫בפרשת סבג נ כרמי היה מדובר‪ ,‬באדם שהיו לו בעיות נפשיות (כרמי) והוא ישב בפארק עם חברה שלו והתינוקת שלו‪,‬‬
‫עבר הילד סבג וכרמי אמר לילד בא לפה למה אתה לא אומר שלום לתיקונת ואז הוא פוצע את הילד עם סכין ואז הורג את‬
‫הבת שלו‪ ,‬שוחט אותה‪ .‬הוא מקבל פטור נפשי בהליך הפלילי מחמת מחלת הנפש‪ .‬משפחתו של סבג תוקפת אותו‬
‫בעוולת תקיפה והוא אומר שיש לו פטור נפשי‪ .‬השופט קורא את פרוטוקול החקירה ״אני החלטתי שאקח את הסכין‬
‫ואתקוף אותו״‪ .‬השאלה כפולה‪ ,‬האם עומדת לו ההגנה של חולה נפשי‪ ,‬אי שפיות אדם מהחוק העונשי? והאם יתקיים‬
‫היסוד במתכוון‪.‬‬

‫אין הגנה של חולי נפשי‪ ,‬אי שפיות הדעת בפקודת הנזיקין‪ .‬האם אפשר לקחת את הפטור של אי שפיות הדעת מדיני‬
‫העונשין לדיני הנזיקין‪.‬‬

‫שלא כדין‪ .‬לא מופיע בדיני הנזיקין‪.‬‬

‫האם מתקיים בכרמי היסוד של במתכוון? אומר השופט הביטוי במתככון פירושו מודעות רצון וחפץ‪ .‬אומר השופט כי הוא‬
‫ידע את טיב מעשיו‪ ,‬הוא תכנן וידע את טיב מעשיו‪ .‬במתכוון זה לא דווקא בכוונה‪ ,‬אלא תוך שליטה ביד שלו‪.‬‬

‫״החלטתי שאני אפגע בילד נוסף״‬

‫״ לא לרצוח אותו‪ ,‬לפגוע בו״‬

‫לא במתכוון‪ -‬בשגגה או בהיסח הדעת או מתוך הכרח (דוחק)‬ ‫‪‬‬

‫אין צורך להוכיח מניע‪ -‬זדון או רצון להיטיב או להרע‬ ‫‪‬‬

‫‪ .5‬שלא בהסכמת אדם‪:‬‬

‫על התובע להוכיח היעדר הסכמה מצידו‪ .‬אף אם סבר התוקף כי הנתקף מסכים‪ ,‬אין הדבר מהווה הגנה‪ ,‬ויש צורך‬
‫בהסכמה בפועל‪.‬‬

‫תקיפה ויסוד ההסכמה‬

‫‪73‬‬
 ‫יסוד ההסכמה הוא כמעט בלתי מוגבל מאחר שאין דרישה להסכמה מפורשת או בכתב‪ .‬במסגרת העוולה ניתן לדבר על‬
‫הסכמה מכללא‪ ,‬הסכמה בשתיקה ועוד… מאידך‪ ,‬לא כל הסכמה בכתב עונה על דרישת ההסכמה בסעיף‪ .‬כך למשל‬
‫חתימה על טפסי הסכמה לקראת טיפול רפואי אינו בהכרח מהווה הסכמה מספיקה‪.‬‬

‫טופס הסכמה לטיפול רפואי ראוי שיהיה מפורט ושיציג בפני החולה‪ ,‬בצורה מובנת את המימצא הרפואי‪ ,‬על הסיכונים‬
‫הטמונים בניתוח לעומת הימנעות ממנו‪ ,‬כדי שהחלטתו תהא שקולה וחופשית‪ ,‬אחרת יהיה מדובר בעוולת תקיפה‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬רופאיןלא יכולים לגלות למטופל יותר מדי מאשר הם עצמם יודעים‪ ,‬בדבר סיבוכים שלא ניתן לצפותם בצורה‬
‫סבירה [קוהרי נ׳ מדינת ישראל ]‬

‫הסכמתה של קטינה לקיום יחסי מין שוללת קיומה של עוולת תקיפה‪ ,‬אך שלפי הדין הפלילי מדובר בעבירה של בעילת‬
‫קטינה [ אבוטבול נ׳ קליגר ]‬

‫״שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית״‬

‫תרמית‪ -‬לדוגמא מישהי שיכורה‪ ,‬לדוגמא אומרים חמישהו שזה ניתוח קל אלא שזה שקר וזהו ניתוח מאוד קשה ומסוכן‬
‫והיא חותמת כי היא חושב שזה ניתוח קל‪.‬‬
‫היסודות הפיזיים והנפשיים של עוולת התקיפה (‪)battery‬‬

‫היסודות הפיזיים‪:‬‬

‫שימוש בכוח‬ ‫‪‬‬

‫במישרין או בעקיפין‬ ‫‪‬‬
‫נגד גופו של אדם‬ ‫‪‬‬
‫אין צורך בהוכחת נזק או קשר סיבתי בין הנזק לשימוש בכח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫היסודות הנפשיים‪ -‬אשם‬

‫‪ .5-‬במתכוון‬
‫‪ .6‬שלא בהסכמת אדם (או בהסמכה מתוך תרמית) בנפרד‬

‫היסודות הפיזיים והנפשיים של עוולת האיום בתקיפה (‪)assault‬‬

‫יסודות איום בתקיפה וניסיון תקיפה‪:‬‬

‫יסוד פיזי‬ ‫א‪.‬‬

‫ניסיון להשתמש בכוח‬ ‫‪‬‬
‫איום על ידי מעשה או על ידי תנועה‪ ,‬להשתמש בכוח‬ ‫‪‬‬

‫יסוד נפשי‬ ‫ב‪.‬‬

‫״כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח‪ ,‬מטעמים סבירים‪ ,‬שאכן יש לו אותה שעה הכוונה‬ ‫‪‬‬
‫והיכולת לבצע את זממו״‪.‬‬
‫מבחן מעורב‪ -‬אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‬ ‫‪‬‬

‫מדובר בעובד שהרים את הפשטי והמעסיק מרביץ לו‪ ,‬כשבן שבת מניף את הפטיש הוא גרם לאדם סביר להניח כי הוא‬
‫מסוגל להרביץ ויש בזה איום‪.‬‬

‫לכל אדם יש זכות לכבוד לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ .‬מכיוון שכך לכל אדם יש זכות לאוטונומיה‪ ,‬שלטון עצמי‪ ,‬חופש‬
‫בחירה לכל אדם‪ .‬לכל אדם יש גם זכות להסכים או לסרב למה שיעשו בגופו‪ .‬האחות בקופת חולים צריכה לשאול אתכם‬
‫אם אתם רוצים לעשות בדיקת דם או לא ויש זכות להגיד כן או לא‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫השופט ברק אומר האדם הוא סובייקט ולא אובייקט‪ ,‬הוא מחליט מה לעשות בה‪ .‬אתם מחליטים מה לעשות בגוף שלכם‪.‬‬
‫אומר ברק כבוד האדם‪ ,‬הוא האוטונומיה של הרצון הפרטי‪ ,‬כבוד האדם רואה באדם מטרה ולא אמצעי למטרה של אחר‪.‬‬
‫את יסוד ההסכמה אנחנו מפרשים כמגה יסוד‪ .‬הזכות להסכים ולסרב היא למעשה זכות חוקתית‪.‬‬

‫איך מפרשים את הביטוי ללא הסכמה‪ ,‬בית המפשט אומרת שההסכמה שניתנת כאשר האדם לא יודע למעשה למה שהוא‬
‫מסכים לווא הסכמה היא‪ ,‬אין לה תוקף משפטי מחייב להסכמה שניתה שלא מדעת‪ ,‬בלי ידע מספיק‪.‬‬

‫בפסק דין על הילדה שבאה לרופא עם אמא שלה והוא אומר שזה ניתוח ממש קל ובלי תופעת לוואי‪ ,‬ולא סיפר על‬
‫ההשלכות המחרידות‪ ,‬אומר השופט שחוסר ידיע התוצאות כמוהו חוסר ידיעת המעשה‪ .‬זו לא הסכמה‪ .‬למרות שהיא‬
‫חותמת על טופס הסכמה על הניתוח‪.‬‬

‫ניסיון או איום להשתמש בכוח‪:‬‬

‫נסיון או איום להשתמש בכוח‬ ‫‪‬‬

‫על ידי מעשה או תנועה‪ -‬מילים בלבד אינם מספיקות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נגד גופו של אדם‪ -‬לא כלפי רכושו‬ ‫‪‬‬
‫המאיים יוצר מצג שיש לו הכוונה והיכולת לבצע זממו‬ ‫‪‬‬
‫אותה שעה‪ -‬איום לתקיפה בעתיד לא מוליד אחריות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫(יותר לעומק בספר לימוד עמוד ‪)26‬‬

‫טיפול רופאי ללא הסכמת החולה‪:‬‬

‫זכות הפרט לאוטונומיה‪:‬‬

‫ההגנה על זכותו של המטופל להגנה על גופו וכבודו נגזרת מזכות הפרט לאוטונומיה‪ ,‬אשר מוצאת את ביטויה בחוק יסוד‪:‬‬
‫כבוד האדם וחירותו‪ .‬לזכות הפרט לאוטונומיה יש חשיבות רבה בסיטואציה של טיפול רפואי‪ .‬אם כן זכותו של החולה‬
‫לקבל מידע על טיפול רפואי אותו קיבל בבית חולים נגזרת מזכותו של אדם לאוטונומיה [ דעקה נ׳ בית חולים כרמל ]‬

‫כנגד זכות החולה עומדת חובת הרופא למסור לחולה מידע בדבר טיפול רפואי שהוא מציע לחולה‪ .‬הלכה היא כי טיפול‬
‫רפואי שניתן ללא הסכמה מפורשת ומושכלת של החולה ללא ידיעת כל עובדות הטיפול‪ ,‬עושי להוות בנסיבות מסויומות‬
‫עוות תקיפה או עוולת רשלנות‪.‬‬

‫חובת הגילוי מוטלת על הרופא אינה מוחלטת אך מקום שהבחירה בטיפול רפואי כרוכה בסיכונים מהותיים‪ ,‬חלה על‬
‫הרופאים חובה הכפופה אמנם לחריגים לספק למטופל את המידע שבאופן סביר דרוש לו לגיבוש החלטה אישית‬
‫ומושכלת לשאלה‪ ,‬אם לחבור במסלול הרפואי המסוים תוך נטילת הסיכונים הכרוכים בכך אם לאו [ דעקה ]‬

‫כמו כן‪ ,‬כאשר רופא עומד לבצע פעולה רפואית בחולה‪ ,‬עליו לא רק להחתימו על ההסכמה אלא גם לוודא שהחולה הבין‬
‫את ההסבר‪ ,‬ואת הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפרוצדורה הרפואית [ בר חי נ׳ שטיינר ]‪.‬‬

‫הזכות לאוטונומיה אינה מצומצמת רק למבון זכוחת הבחירה‪ ,‬אלא גם כוללת רובד פיזי בנוגע לזכות יסוד של אדם לא‬
‫להיפגע בגופו ללא הסכמה‪ .‬מכאן שטיפול רםואי מהווה סוג של פגיעה בגוף האדם‪ ,‬ולכן חובה על הרופא לקבל את‬
‫הסכמתו החופשית של החולה לטיפול המוצע [ שפר נ׳ מ״י ]‪.‬‬

‫המהפכה החוקתית ויסוד ההסכמה‪:‬‬

‫מאיסא עלי דעקא נ׳ בית חולים כרמל‪:‬‬

‫תביעת רשלנות‪ -‬סעיף ‪35‬‬

‫‪ .35‬״ עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה‬
‫באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול‬
‫באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו‬
‫יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה‪.‬״‬

‫‪75‬‬
 ‫גברת באה לבית חולים עם בעיה ברגלה‪ .‬שואלים אותה איך היא מרגישה כואב לה ברגל ובקטף‪ .‬אומרים לה שיעשו לה‬
‫בדיקה פולשנית‪ ,‬ובדקה אמרו לה לחתום בלי להסביר‪ ,‬אחרי שהיא על מיטת ניתוח וכבר קיבלה תשתוש‪ .‬עשו לה בדיקה‬
‫פולשנית בקטף לפני שהסבירו לה שבדיקה זו יכולה לגרום לה לשיתוק‪ ,‬והיא באמת קיבלה שיתוק חלקי‪ .‬עורך הדין שלה‬
‫תובע את בית החולים בהסתמך על עוולת הרשלנוץ ואחת הטענות שהבדיקה לא הייתה טובה וכו… שזה יכול לקרות‬
‫מבדיקה זה‪ .‬הוא מערר לעליון‪ ,‬בית החולים התרשל אבל מכיוון שהוא לא הסביר לגברת בזמן‪ ,‬מה הולכים לעשות לה‬
‫ומה ההשלכות‪ ,‬ולא נתנו לה להתייעץ עם רופא אחר‪ .‬לא הוגן‪ .‬רשלנות בכל שלא אפשרתם לגברת לתת הסכמה מדעת‬
‫בכך שהיא לא ידעה מה הולכים לעשות לה התרשלתם‪ .‬עורך הדין מביא את דוקטרינת הסכמה מדעת מתקיפה לעוולת‬
‫הרשלנות‪ .‬הטענה שלו היא שלעשות ניתוח שהגברת חתמה שהיא מסכימה אבל לא מדעת זוהי רשלנות‪ .‬מקבלים את‬
‫הטענה הזו‪ .‬זוהי טענה בעיתית כי‪ ,‬כי הוא טען בערעור‪ ,‬הוא היה צריך לטעון זה בבית משפט שלום‪ .‬בעוולת הרשלנות‬
‫צריך להוכיח נזק ובתקיפה לא צריך‪ .‬מה עושים עם העובדה שהוא עכשיו בעליון ולא יכול לטעון ראיות חדשות? האם יש‬
‫פה נזק כאשר מסכים שלא מדעת? זה מה שבית המשפט בוחן‪.‬‬

‫דוקטורינת הסכמה מדעת ‪:‬‬

‫דוקטורינה זו קובעת כי אין לבצע פרוצדורה רפואית באדם בלא הסכמה מודעת לטיפול‪ ,‬וזאת מכוח זכות החולה‬
‫לאוטונומיה וכבוד‪ .‬הרציונל שעומד בבסיס דוקטורינה זו הוא שרצונו של החולה להסכים או לסרב לטיפולו אינו מושכל אלא‬
‫אם הוא מבוסס על המידע החיוני לקבלת החלטתו‪ .‬מקום החולה אינו מודע לסיכונים‪ ,‬הסיכויים וההשלכות של הטיפול‪,‬‬
‫קיומן של חלופות טיפוליות והשלכותיהן וכיוצא באלה פרטים על הטיפול אותו הוא עומד לקבל‪ ,‬לא ניתן לקבוע כי בחירתו‬
‫באה מרצון והסכמתו מושכלת ומודעת‪ .‬החולה הוא זה שצריך לקבל את ההחלטות הוא חייב לדעת מה עושים לו ומה‬
‫ההשלכות הוא סובייקט ולא אובייקט‪.‬‬

‫[ סטלדן נ שדה ]‬
‫היקף חובת הגילוי כלפי החולה‪:‬‬

‫(לא משתמשים לפי מה שהבנתי כיום בזה‪ -‬לא בטוח)‬

‫המבחנים האפשריים [ אביב נ׳ גלעדי ]‪:‬‬

‫מבחן הרופא הסביר‪ -‬על פי מבחן זה הנוהג באנגליה‪ ,‬חובת הגילוי הנדרשת מאת רופא כלפי‬ ‫‪‬‬
‫חולה מצטמצטת למידע אשר רופא סביר היה מגלה לחולה בנסיבות העניין‪ .‬אמת המידה לקביעת‬
‫מידת הגילוי היא בידי הרופא‪.‬‬

‫מבחן החולה הסביר‪ -‬על פי מבחן זה‪ ,‬על הרופא ליתן לחולה מידע מספק אשר יאפשר לו להגיע‬ ‫‪‬‬
‫להחלטה מושכלת לגבי הטיפול המוצע לו‪ .‬לשון אחר‪ ,‬על הרופא לגלות לחולה את כל הסיכונים‬
‫המותיים לאדם סביר וזהיר במצבו של החולה‪ ,‬לרבות הסיכויים הטמונים בטיפול וחלופות טיפוליו‬
‫והאפשרות של אי מתן טיפול כלשהו‪ .‬מבחן זה‪ ,‬אשר אומץ בארה״ב ובישראל‪ ,‬מאפשר לבהימ״ש‬
‫לקבוע את מידת הגילוי הנדרשת בכל מקרה בפניו‪.‬‬

‫מבחן החולה המעורב‪ /‬המשולב בעיני הרופא הסביר‪ -‬מבחן זה הוצא על ידי השופט עמית‬ ‫‪‬‬
‫בדעת מיעוט‪ ,‬בפרשת קדוש‪ .‬על פי מבחן זה‪ ,‬מוטל על הרופא חובה לגלות למטופל מידע‬
‫שהרופא יודע או צריך לדעת שייתפש כחשוב בעיני האדם הסביר במצבו של המטופל (המטופל‬
‫״המשולב״ או ״המעורב״) על מנת לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול המוצע [ קדוש נ׳ בית‬
‫חולים ביקור רופא ]‬

‫בפסיקה נקבע סטנדרט גילוי‪ ,‬המצוי גם בפסיקה האמריקאית המבוסס על צרכיו של המטופל הסביר הנדרש לגבש‬
‫הסכמה לטיפול רפואי [ קופת חולים נ׳ סידי‪ ,‬ברמן נ׳ מור ]‪.‬‬

‫‪76‬‬
 ‫הנורמה שלפיה חייב רופא העומד לבצע טיפול רפואי‪ ,‬ליתו לחולה את מירב הפרטים הקשורים לטיפול לשם קבלת‬
‫הסכמתו המודעת‪ ,‬וחובתו של הרופא להעמיד את החולה על המידע הנדרש לו באופן סביר כדי להסכים לטיפול‪,‬‬
‫לרבות המידע בדבר הסיכונים והסיכויים‪ -‬היא כיום נורמה מוכרת וסטייה ממנה היא בבחינת רשלנות [ ואתורי נ׳ בית‬
‫חולים לניאדו ]‪.‬‬

‫חל גם בנוגע לטיפול שאינו נעשה ונשיתן לעשותו במסגרת אחרת‪.‬‬

‫היקף המידע שעל הרופא למסור לחולה מורכב מנדבכים רבים ובינהם [ פרננדס נ׳ הסתדרות מדיצינית הדסה]‪:‬‬

‫טיב הטיפול‬ ‫‪‬‬

‫מצבו הרפואי של החולה לפני הטיפול ולאחריו‬ ‫‪‬‬
‫מצבו הרפואי של החולה אם לא יעבור את הטיפול‬ ‫‪‬‬
‫סיכונים וסיכויים בהצלחת הטיפול‬ ‫‪‬‬
‫אלטרנטיבות הטיפול‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫(יותר מפורט בספר לימוד עמוד ‪)30‬‬

‫חוק זכויות החולה‪:‬‬

‫סעיף ‪ 13‬לחוק זכויות החולה קובע את הנתונים הנדרשים לקבלת ״הסכמה מדעת״ לטיפול רפואי‪ ,‬ובינהם ציאור מהות‬
‫ההליך והתועלת הצפויה מהטיפול או היעדרו לצד הסיכונים הכרוכים וכו‪.‬‬

‫חוק זה מעגן את חובת הגילוי והיקפה בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה לגבי דרישת ההסכמה והם להלן‪:‬‬

‫לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לשם קבלת הסכמה מדעת‪ ,‬ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו‪ ,‬באורח סביר‪ ,‬כדי לאפשר לו‬ ‫‪‬‬
‫החליט אם להסכים לטיפול המוצע‬
‫המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי‪ ,‬בשלב מוקדם ככל האפשר‪ ,‬ובאופן היאפשר למטופל מידה מירבית‬ ‫‪‬‬
‫של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות‪.‬‬

‫סייג לחובת הגילוי‪ :‬על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי מטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל הנוגע‬
‫חמצבו הרפואי אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאתו הגופנית או הנפשית של‬
‫המטופל‪.‬‬

‫מתן טיפול רפואי ללא הסכמה‪:‬‬

‫חוק זכויות החולה מאפשר לתת טיפול רפואי ללא הסכמה בין אם אפשר להשיג הסכמה ובין אם הייתה התנגדות‬
‫מפורשת במקרים הבאים [ סעיף ‪ 15‬לחוק זכויות החולה ]‬

‫המטופל איננו מסוגל לתת הסכמה מדעת‪ -‬בתנאים המצברים הבאים‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ .i‬מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת‬

‫‪ .ii‬לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי‬
‫‪ .iii‬אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף ‪ 16‬או אין‬
‫אפשרות לקבל הסכמת אפוטרופוס אם המטופל הוא קטין או פסול דין‪.‬‬

‫נשקפת סכנה חמורה למטופל‪ -‬בנסיבות כאלה והוא מתנגד לטיפול רפואי שיש לתתו בנסיבות העניין‬ ‫‪.2‬‬
‫בהקדם‪ ,‬רשאי המטפל לתת את הטיפול למרות התנגדתו של המטופל אם ועדת האתיקה לאחר‬
‫ששמעה את המטופל אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה‪:‬‬

‫‪77‬‬
 ‫‪ .i‬נסמר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת‬
‫‪ .ii‬צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה נכרת את מצבו הרפואי של המטופל‬
‫‪ .iii‬קיים יסוד סביר להניח שאחר מתן הטיפול יתן המטופל את הסכמתו למפרע‬

‫מצב חירום רפואי‪ -‬בנסיבות של מקרה חירום רפואי מטפל רפואי לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא‬ ‫‪.3‬‬
‫הסכמתו מדעת של המטופל‪ ,‬אם בשל נסיבות החירום‪ ,‬לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל‪,‬‬
‫לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת ‪ .‬טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים‪ ,‬אלא‬
‫אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת‪ .‬יחד אם זאת אם במהלך טיפול שלגביו נתן החולה הסכמה‬
‫מראש‪ ,‬מתגלה ממצא רפואי חדש המחייב טיפול‪ ,‬אין לרופא זכות לבצע פעולה רפואית בלא הסכמה‪,‬‬
‫אלא אם הממצא החדש מעמיד את חיי החולה בסכנה‪ .‬כל עוד אין חיי החולה בסכנה על הרופא לבצע‬
‫טיפול ראשוני בלבד ולקבל הסכמה מחודשת לגבי המשך הפרוצדורה ושאם לא כן יימצא הרופא כמי‬
‫שהפר את הסכמת החולה ופגע באוטונומיה שלו [ רייבי נ׳ וייגל ]‬

‫טיפול רפואי בקטין שהוריו ביצע עבירות מין או אלימות כלפיו‪ -‬אם ההורה הורשע‪ /‬הוגש כתב‬ ‫‪.4‬‬
‫תביעה וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי כנגדו לא תדרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול באותו ילד‬
‫ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי הטיפול‪.‬‬

‫מקרים בהם ניתן להכיר בטיפול רפואי כתקיפה‪-‬‬

‫הטיפול ניתן בעל כורחו של החולה‪ -‬כלומר בלי הסכמה‬ ‫‪.1‬‬

‫היעדר הסכמה מדעת‪ -‬החולה הסכים אבל לא קיבל את כל הפרטים והסיכונים וסיכויים ולכן ההסכמה‬ ‫‪.2‬‬
‫חסרת ערך [ נחמן נ׳ קופת חולים ] המבחן של קש״ס במקרה תקיפה הוא האם חולה סביר בנסיבות‬
‫העניין שהיה מקבל את מלוא המידע וההסברים היה נותן את הסכמתו לטיפול או שהיה נמע ממנו ?‬
‫[ואתורי נ׳ בית חולים לניאדו ]‬

‫הטיפול שניתן היה שונה במהותו מהטיפול לו הסכים המטופל‪ .‬במקרים קיצוניים כאלו של היעדר כל‬ ‫‪.3‬‬
‫הסכמה יינתו פיצויי על מלוא הנזק ללא הוכחת קש״ס‪.‬‬

‫מקרים בהם אין הסכמה אך הטיפול לא ייחשב כתקיפה‪:‬‬

‫[ קורטאם נ׳ מדינת ישראל ]‬

‫פציינט שאיננו בהכרה או איננו מסוגל לקבוע עמדה עצמאית בעניין הניתוח או לתת ביטוי לרצונו‪ ,‬ואין אדם‬ ‫‪.1‬‬
‫מוסמך אחר אשר יכול לתת את הסכמתו‪ .‬במקרה כזה רופא סבור שניתוח מיידי הוא הכרחי להצלת חיו ניתן‬
‫לראות בכך משום מצב חירום‪ ,‬אשר יצדיק את ביצוע ניתוח‪.‬‬
‫פציינט שניסה להתאבד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כאשר חייו של ילד קטין ניתנים להצלה אך ורק באמעות ניתוח וההורים מסרבים להסכים לכך ללא נימוק‬ ‫‪.3‬‬
‫סביר‪.‬‬
‫האכלת אסיר השובת רעב‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫(בפירוט בעמוד ‪ 34‬לספר לימוד)‬
‫היקף הפיצויים‪ -‬מזכה בפיצויים על אף שלא נגרם כל נזק בפועל‪ .‬הפיצוי ניתן בשל עוגמת נפש שנגרמה למטופל‪( .‬עמוד‬
‫‪ 36‬לספר לימוד)‬

‫סעיף ‪ 2‬לפקודת הנזיקין‪:‬‬

‫״ נזק״ ‪ -‬אובדן חיים‪ ,‬אבדן נכס‪ ,‬נוחות‪ ,‬רווחה גופנית‪,‬או שם טוב או חיסור מהם וכל אובדן או חיסור כיוצאים באלה‬

‫‪78‬‬
‫אור ‪ :‬יש לראות גם בפגיעה בכבודו של אדם ובזכותו לאטונומיה הטבועה בביצוע פרוצדוריה רפואית בגופו שלא‬ ‫‪‬‬
‫בהסכמתו המודעת משום נזק בר פיצוי בדיני נזיקין‬
‫הפגיעה שלא כדין ברגשותיו של אדם כתוצאה מא כיבוד זכותו היסודית לעצב את חייו כרצונו מהווה פגיעה‬ ‫‪‬‬
‫ברווחתו של אותו אדם‪ ,‬והיא נכנסת לגדר הגדרת נזק האמורה‪ .‬זאת‪ ,‬בין שנראה בה משום פגיעה בנוחותו של‬
‫אדם‪ ,‬ובין שנראה בה משום אובדן או חיסור כיוצאים באלה כלשון הגדרה וזה״‬

‫נזק מוגדר כאובדן רווחה‬ ‫‪‬‬

‫פגיעה בזכות לכבוד‬ ‫‪‬‬
‫ממנה‪ -‬זכות לאוטונומיה‬ ‫‪‬‬
‫ממנה נגזרת הזכות לחירות ההחלטה באשר לגופו‬ ‫‪‬‬
‫ממנה נגזרת הזכות לקבלת טיפול רפואי בהתבסס על מידע‬ ‫‪‬‬

‫בנק מונחים‪:‬‬

‫נזק פיזי‪ -‬לא התקיים כאן‬ ‫‪‬‬

‫נזק ערטילאי‪ -‬נזק לא ממוני‪ -‬פגיעה באוטונומיה‬ ‫‪‬‬
‫נזק לא ממוני שנספח לנזק פיזי‬ ‫‪‬‬
‫נזק לא ממוני [של פגיעה באוטונומיה] הועמד בפני עצמו = כנזק בר פיצוי‬ ‫‪‬‬

‫שתי דרכי פסיקה אפשריות‪:‬‬

‫אי קבלת הסכמה מדעת‪ +‬נזק גוף עקב כך‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ -‬בלתי אפשרי כי לא הוכח קשר בין הדברים‬
‫אי קבלת הסכמה מדעת ‪ +‬נזק נפשי של פגיעה באוטונומיה עקב כך*‬ ‫‪.2‬‬
‫= פיצוי בגין רשלנות‪ +‬ראש נזק של פגיעה בוטונומיה במנותק מהפגיעה בגוף !‬
‫דעקא‪:‬‬
‫בניש (מיעוט) ״חידושו של ראש נזק זה ייבחן תחילה במקרים מובהקים של פגיעה בכבוד אדם ובאטונומיה של הפרט‪,‬‬
‫כשפגיעה כזו מצויה במרכז הכובד של הנזק‪ ,‬ואילו עיניינים שניתן לסווגם כחלק מרשלנות רפואית ייבחנו בדרך כלל בקשר‬
‫לתוצאות הטיפול״‪ .‬החתימו אותה על תוקף הסכמה על הבדיקה הפולשנית‪ ,‬אחרי זריקת תשתוש‪ ,‬מאוחר מדי הסבירו לה‬
‫וקרה לה שיתוק של ‪.30%‬‬

‫מה קובע השופט אור?‪ -‬אומר שאין רשלנות‪ ,‬אז מה הנזק? הנזק זה פגיעה בזכותה לכבוד של הגברת דעקא‪.‬‬

‫המהפכה החוקתית ויסוד ההסכמה מאיסא עלי דאקע נ׳ בית חולים כרמל‪:‬‬

‫יסודות עוולת הרשלנות במקרה זה‪:‬‬

‫בדעקא ‪ .‬הולך עו״ד ותובע את בית החולים בהסתמך על עוולת הרשלנות‪ ,‬הוא טוען שהתרשלו כי לא קיבלו הסכמה‬
‫מדעת‪.‬‬

‫חובת זהירות‬ ‫‪‬‬

‫הפ״חח‪-‬לא קיבלנו הסכמה הדעת ולא פרטו את המידע‬ ‫‪‬‬
‫נזק‪ -‬פגיעה באוטונומיה (לא הוכיחו נזק כי היא לא אמרה נפגעתי אני כועסת)‬ ‫‪‬‬
‫קש״ס בין הנזק לבין הפרת חובת הזהירות (לא הוכיחו גם)‬ ‫‪‬‬

‫בית המשפט מדלגים על נזק מאז‪.‬‬

‫ביקורת אפשרית‪-‬דעקא‪:‬‬

‫בעוולה התקיפה‪ -‬אין צורך להוכיח נזק‬ ‫‪‬‬

‫בעוולת הרשלנות‪ -‬יש צורך להוכיח נזק‬ ‫‪‬‬

‫בדעקא‪ -‬תביעה בדין רשלנות‬ ‫‪‬‬

‫בפועל לא הוכח הנזק עצמו‪ -‬פגיעה בכבוד‬ ‫‪‬‬
‫נפגעה?בכתה? עצובה? כעסה?‬ ‫‪‬‬
‫האם אין צורך להוכיח פיגעה בכבוד?!‬ ‫‪‬‬

‫‪79‬‬
 ‫הסכמה מתוך ברירה‪:‬‬

‫בר חי נ׳ שטיינר‪ -‬״ על הרופאים להעמיד… את החולה בפני הברירה הנוגעת לאפשריות הטיפוליות השונות‪.‬״‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪ )4(13‬לחוק זכויות החולה‬ ‫‪‬‬
‫״סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי‪.‬‬

‫מיאסא עלי דעקא נ׳ בי״ח כרמל‬ ‫‪‬‬

‫בייניש‪ -‬אלטרנטיביות טיפוליות‬

‫שטנדל נ׳ שדה‪ -‬להציע אלטרנטיביות לניתוח‬ ‫‪‬‬

‫לא הסביר שיש אפשריות לקחת טיפות אף במקום הניתוח אף‪ .‬הוא לא קיבל הסכמה מדעת‪ .‬הרופא עשה ניתוח ללא‬
‫הסמכה מדעת‪.‬‬
‫ריקמן נ׳ שירותי כללית (נבו ‪)2014‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלות שונות לגבי הסכמה‪:‬‬

‫הסכמה מתוך ברירה‬ ‫‪‬‬

‫מהי רמת הפירוט הנדרשת?‬ ‫‪‬‬
‫הסכמה‪ -‬בכתב או בעל פה?‬ ‫‪‬‬
‫האם יש לתת הסברים גם כהחולה מודע להשלכות הטיפול?‬ ‫‪‬‬

‫מהי רמת הפירוט הנדרשת?‬

‫עד כמה צריך לפרט על הטיפול?‬

‫״חוק זה במטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותיו״‬

‫קווים כללים‪:‬‬

‫המידע הנדרש באופן סביר‬ ‫‪.1‬‬

‫המידע הנדרש‬ ‫‪.2‬‬

‫״באופן סביר״‬

‫מבחן אובייקטיבי‪:‬‬
‫לא הרופא הסביר אלא החולה הסביר‬ ‫‪‬‬
‫כשהחולה מבקש מידע‪ ,‬בנושא הזה אין מחלוקת שיש לפרט כמה שיותר מידע‬ ‫‪‬‬

‫מבחן הסיכון המהותי= המידע המהותי‬

‫החריגים שבהם יש חובת גילוי מוגברת‪:‬‬

‫כשהחולה מבקש הרבה מידע‬ ‫‪‬‬

‫בניתוח אלקטיבי (לא ניתוח חובה‪ -‬לדוגמא לייזר בעניים‪ ,‬ניתוח אסטטי) וברפואה פרטית‬ ‫‪‬‬
‫בניתוח בעין (בתי משפט נתקלו בהרבה מקרים שלא הסבירו טוב את הניתוח יש חשש לפגיעה לעיוורון)‬ ‫‪‬‬
‫בניתוח חדשני‬ ‫‪‬‬

‫הסכמה מדעת‪ -‬בכתב או בעל פה?‬

‫לא מספיק שהטופס שעליו הבן אדם חותם כולל את כל המידע צריך שגם בעל פה יסבירו לו את כל הדברים‪ .‬בית המשפט‬
‫אומר הכי חושב זה בעל פה‪.‬‬

‫נחמן נ׳ קופת חולים‬

‫‪80‬‬
 ‫האם יש לתת הסברים גם כשהחולה מודע להשלכות הטיפול?‬

‫עזבון המנוחה ברוריה צבי נ׳ בית החולים ביקור חולים‪-‬רובינשטיין‪:‬‬

‫״ידיעה כללית של המטופל על סיכונים אפשריים כתוצאה מהטיפול אינה פוטרת את הרופא מלחזור והלהציג בפניו את‬
‫מכלול הסיכונים‪.‬״‬

‫לא מספיק שהמטופל יודע כי חברה ליד סיםרה לה‪ ,‬צריך שהרופא יסביר על ההשלכות‪.‬‬

‫האם אפשרית הסכמה שבשתיקה?‬

‫עזבון המנוחה ברוריה צבי נ׳ בית החולים ביקור חולים‪-‬רובינשטיין‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫דניציגר (מיעוט) ״המערערת ‪ 2‬ידעה על הסיכונים שבשימוש בפיטוצין ולפיכף לא ניתן לומר שהסכמתה הייתה‬ ‫‪‬‬
‫הסכמה שלא מדעת וכי בהעדר המידע נפגעה האוטונומיה שלה״‪.‬‬
‫ביקורת המרצה‪ :‬יש להוכיח הסכמה באופן פוזיטיבי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫עוולת התקיפה‪ -‬ללא הסכמתו‬ ‫‪‬‬
‫חוק זכויות החולה‪ ,‬סעיף ‪(14‬א) (אופן מתן ההסכמה מדעת) ״הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב‪ ,‬בעל פה או‬ ‫‪‬‬
‫בדרך של התנהגות״‬
‫חוק החוזים (חלק ככלי)‪ -‬סעיף ‪ + 6‬סעיף ‪(61‬ב) ״הוראות חוק זה יחולו‪ ,‬ככל שהדבר מתאים לענין בשינויים‬ ‫‪‬‬
‫המחוייבים‪ ,‬גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה‪.‬״‬

‫ניתוח נוסף ללא הסכמה‪:‬‬

‫בתוך ניתוח ‪ x‬צריל לעשות ניתוח ‪.y‬‬

‫יש לקבל הסכמה לכל אחד מהניתוחים אלא אם כן מדובר בניתוח שלא ידוע מראש‪:‬‬
‫קוהרי נ׳ מדינת ישראל‪ -‬לא ידוע מראש‬ ‫‪‬‬
‫רייבי נ׳ ד״ר קורט וייגל‪ -‬הצלקת ידועה מראש‪ .‬אדם עשה ניתוח בגב‪ ,‬עדיין כואב לו‪ .‬הולך לרופא ואומר‬ ‫‪‬‬
‫שעדיין כואב לו אומר לו הרופא ינתח שוב‪ .‬אומר הרופא בזמן הניתוח שיסיר את הצלקת והוא יהיה‬
‫בריא אבל זה לא קרה‪ .‬תובע האדון את המנתח‪ ,‬״לא קיבלת הסכמה שלי להסרת הצלקת״ אם היה‬
‫חושב שהבעיה היא הצלקת הוא היה אומר לו את זה בראש‪.‬‬
‫שטנדל נ׳ שדה‪ -‬ידוע מראש‪ ,‬שהיה צריך ‪ 5‬ניתוחים והוא חתם לו ‪ 4‬ונתן הסביר רק על ‪.2‬‬ ‫‪‬‬

‫טיפול רפואי ללא הסכמה‪:‬‬

‫כריתת רגל‪ ,‬ואחד ההורים לא מסכימים‪ ,‬ואומרים עקרון קדושת החיים מאפשר לעשות ניתוח גם ללא הסכמה כי לולא‬
‫הייתה יכולה למות‪ .‬מקבע סעיף ‪ )3(15‬לחוק זכויות החולה ‪.‬‬

‫טיפול רפואי ללא פירוט הפרוגנוזה‪:‬‬

‫סעיף ‪( 13‬ד) ‪ -‬״רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל‪ ,‬הנוגע למצבו הרפואי‪ ,‬אם אישרה‬ ‫‪‬‬
‫ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאתו הגופנית״‬

‫עוולות פקודת הנזיקין‪ -‬תקיפה ותקיפה רפואית‬

‫סכמה מדעת וניתוח רפואי‪ 5 :‬דרכי תביעה אפשרית‪:‬‬

‫תקיפה‬ ‫‪.1‬‬
‫רשלנות‬ ‫‪.2‬‬

‫‪81‬‬
 ‫הפח״ח ‪ +‬חוק זכויות החולה‬ ‫‪.3‬‬
‫עוולה חוקתית של פגיעה באוטונומיה‬ ‫‪.4‬‬
‫תביעה חוזית‪ -‬לא נתייחס לנושא‬ ‫‪.5‬‬

‫עוולת תקיפה‪:‬‬

‫‪( .23‬א) ״״ תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא‪ ,‬ובמתכוון‪ ,‬נגד גופו של אדם על ידי הכאה‪ ,‬נגיעה‪ ,‬הזזה או בכל דרך‬
‫אחרת‪ ,‬בין במישרין ובין בעקיפין‪ ,‬שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית‪ ,‬וכן נסיון או איום‪ ,‬על ידי מעשה‬
‫או על ידי תנועה‪ ,‬להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם‪ ,‬כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח‪ ,‬מטעמים סבירים‪,‬‬
‫שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו‪.‬‬
‫(ב) שימוש בכוח"‪ ,‬לענין סעיף זה – לרבות שימוש בחום‪ ,‬באור‪ ,‬בחשמל‪ ,‬בגאז‪ ,‬בריח או בכל דבר או חומר אחר‪ ,‬אם‬
‫השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק‪.‬״‬

‫היסודות הפיזיים והנפשיים של עוולת התקיפה‪:‬‬

‫היסודות הפיזיים‪:‬‬

‫שימוש בכוח‬ ‫‪.1‬‬

‫במישרין או בעקיפין‬ ‫‪.2‬‬
‫נגד גופו של אדם‬ ‫‪.3‬‬
‫*אין צורך בהוכחת נזק או קש״ס‬

‫היסודות הנפשיים‪:‬‬

‫‪ .4‬במתכוון [=רציה ונמודעות‪ ,‬אך לא זדון‪ -‬כרמי נ סבג]‬

‫‪ .5‬שלא בהסכמת אדם (או בהסכמה מתוך תרמית)‬
‫= חופשית מדעת‬

‫יתרונות וחסרנות‪:‬‬

‫אין נזק ואין קש״ס ( פסק דין אלטורי‪ ,‬פסק דין קדוש‪ ,‬פדק דין רייבי‪ ,‬פסק דין דעקא)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אי אפשר להפעיל במקום שבו אין בו ניתוח אלא רק בדיקת ‪ us‬שלא הוסברו תוצאותיה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ביקורת על השימוש בתקיפה בהקשר רפואי‪:‬‬

‫פסק דין דעקא‪ -‬השופא ביניש (מיעוט)‬ ‫‪‬‬

‫השימוש בעוולה כזו נושאת אסוציאציה אנטי חברתית‪ -‬תקיפה רק במקרים קיצוניים שבהם כלל אל ניתנה‬ ‫‪‬‬
‫הסכמה ושיש בהם אשם מוסרי‪.‬‬

‫רשלנות‪ -‬סעיף ‪ 35 -6‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫חובת זהירות‪ -‬חובה של מטפל להסביר‬ ‫‪.1‬‬

‫הפרת חבת הזהירות‪ -‬לא הסבירו‬ ‫‪.2‬‬
‫נזק‬ ‫‪.3‬‬
‫פגיעה באוטונומיה =‪ -‬לא ניתנה הסכמה מדעת‬ ‫‪‬‬
‫נזק פיזי‪ -‬נזק גופני‬ ‫‪‬‬
‫קשר סיבתי בין הנזק לבין הפרת חובת הזהירות‬ ‫‪.4‬‬
‫לא היינו עושים את הטיפול אם היו מסביירם לנו‬ ‫‪.1‬‬
‫לא הסבירו למטופל ונלכן נפגעה הזכות לאוטונומיה‬ ‫‪.2‬‬

‫רשלנות רפואית‪ -‬סעיף ‪ 35-6‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין הפרת חובת הזהירות‪ .‬סיפא לסעיף ‪ 35‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫‪82‬‬
 ‫״הגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה״‪.‬‬

‫קש״ס אובייקטיבי‪ -‬אדם סביר לא היה עושה את הניתוח לו היו מסיבירים לו ונגרם נזק גוף (ביניש‪ ,‬דעקא‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מיעוט)‬
‫קש״ס סובייקטיבי בין העדר הסכמה מדעת לבין הנזק הפיזי‪ -‬לו הסבירו‪ ,‬התובע לא היה עובר את הניתוח‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫[ דעקט‪ ,‬צורף‪ ,‬בן דוד]‬
‫קש״ס סובייקטיבי ‪ -‬לא הסבירו ולכן נגרם נזק של פגיעה באוטונומיה‪[ .‬דעקא‪ ,‬צורף‪ ,‬קדוש]‬ ‫‪.3‬‬

‫מאיסא עלי דעקא נ׳ בי״ח כרמל (‪ )1999‬סיכום עמדת הרוב‪:‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫״נזק‪ -‬אבדן חיים‪ ,‬אבדן נכס‪ ,‬רווחה גופנית או שם טוב‪ ,‬או חיסור מהם‪ ,‬וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה״‪.‬‬

‫עמדת הרוב‪:‬‬
‫פרשנות הביטוי ״נזק״ לאור חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם (הזכות לכבוד)‬ ‫‪‬‬
‫כאי קבלת הסכמה מדעת‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה בזכות לאוטונומיה= ראש נזק‬ ‫‪‬‬

‫עלי דעקא‪:‬‬

‫שני ראשי נזק‪:‬‬

‫נזק לכתף‪ -‬אבל אין רשלנות‬ ‫‪.1‬‬
‫נזק של פגיעה באוטונומיה וכי לא נתנו מספיק הסברים ואין הסכמה חופשית ומדעת‬ ‫‪.2‬‬

‫לא העידה ש‬
‫נפגעה‪ -‬נפגעו בכבודה‪ ,‬התעצבה‪ ,‬התרגזה או הייתה מתוסכלת‬ ‫‪.1‬‬
‫״במקרים רבים אין צורך בראיה על הנזק הכללי והיקפו‪ ,‬שכן קיומו של הנזק והיקפו עולים מעצם הפרת החובה על ידי‬
‫המזיק״‪.‬‬
‫שאילו הייתה מקבלת מידע‪ ,‬לא הייתה עושה את הבדיקה‬ ‫‪.1‬‬

‫קשר סיבתי בין אי מתן ההסביר והנזק שלוש פרשנויות אפשריות‪:‬‬

‫ביניש‪ ,‬פס״ד דעקט ‪ ,‬מיעוט‪ -‬קשר סיבתי אוביקטיבי‪ -‬אדם סביר בנסיבות לא היה עושה הניתוח לו היו מסבירים‬ ‫‪.1‬‬
‫לו‪.‬‬
‫פס״ד דעקא (רוב)‪ -‬הוכחת קש״ס סובייקטיבי בין אי מתן ההסבר לבין הנזק הפיזי שנגרם כתוצאה מהניתוח‪ -‬אם‬ ‫‪.2‬‬
‫היו מסבירים לא הייתה עושה את הניתוח‬
‫לא הסבירו ולכן פגעו בכבודו שך החולה ולכן הנזק הוא של פגיעה באוטונומיה‪ -‬גם אם איו עדות ישיריה על זה‬ ‫‪.3‬‬
‫[דעקא‪ ,‬צורף‪ ,‬קדוש]‬
‫**הפרשנות הכי נפוצה וקלה להוכחה‬

‫הנפקא מינה‪ -‬לא דורשים הוכחת שני יסודות‪ -‬נזק וקש״ס‬

‫עוולת הפרת חובה חקוקה‪ +‬חוק זכויות החולה‬

‫‪( .13‬א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה‪.‬‬

‫‪( .4‬א) מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין המטופל למטופל מטעמי דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬לאום‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬נטיה מינית‪ ,‬גיל או‬
‫מטעם אחר כיוצא באלה‪.‬‬

‫‪83‬‬
 ‫‪28‬א‪ .‬הפרת הוראות סעיף ‪(4‬א) לחוק זה יראו אותה גם כעוולה‬

‫הפרת חובה חקוקה‬

‫‪( .63‬א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק‪ … -‬והחיקוק…‪ .‬נועד לטובתו או‬
‫להגנתו של אדם אחר‪ ,‬וההפרה גרמה לאותו אדם נזק…‬

‫יסודות הפרת חובה חקוקה‪:‬‬

‫חובה חקוקה [ סעיף ‪ 13‬לחוק זכויות החולה]‬ ‫‪.1‬‬

‫החיקוק נועד לטובתו של פלוני‬ ‫‪.2‬‬
‫הפרה של החובה החקוקה‬ ‫‪.3‬‬
‫נזק‬ ‫‪.4‬‬
‫קש״ס‬ ‫‪.5‬‬
‫יסוד שלילי‪ -‬החוק לא התכוון לשלול את התרופה‬ ‫‪.6‬‬

‫עוולה חוקתית של פגיעה בזכות היסוד לאוטונומיה‪:‬‬

‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ -‬עוסק ביחסים שבין המדינה ורשויותיה לאזרח‬ ‫‪‬‬
‫החוק אינו כולל סעדים אזרחיים ואינו מתייחס לדיני הנזיקין ואינו קובע שהפרת הוראת החוק מהווה עוולה‬ ‫‪‬‬
‫נזיקית‬
‫פסיקה‪ -‬שרשימת העוולות הנזיקיות‪ -‬סגורה‪ -‬שהפסיקה אינה יכולה לפתח עוולה בפסיקה‪ -‬אלא רק מה שהחוק‬ ‫‪‬‬
‫קובע‬
‫משמע‪ ,‬שפרשנות לשונית של חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם‪ -‬הפרתו לא מהווה עוולה חוקתית‬ ‫‪‬‬

‫עוולה חוקתית?‬

‫דעקא‪ -‬אור‪ -‬נמנע מלדון מפורשות סוגייה עוולות חוקתיות‬ ‫‪‬‬

‫ברוריה צבי נ׳ בית חולים ביקור רופא [‪ ]2010‬ריבלין‪ :‬״ מן הראוי לסווג פגיעה באוטונומיה כוולה חוקתית‬ ‫‪‬‬
‫המקימה עילת תביעה עצמאית״‬
‫מאיה בן דוד נ׳ ענטבי ‪ :‬״ ההכרה הפסיקתית בפגיעה באוטונומיה במקימת עילת תביעה עצמית [ ומהווה‬ ‫‪‬‬
‫ראש נזק נפרד‪ -‬ראשיתה בפסק דינו המכונן של השופט ת׳ אור בעניין דעקא״ [סעיף ‪ 11‬לפסק הדין]‬

‫המהפכה החוקתית ויסוד ההסכמה‪:‬‬

‫מאיה בן דוד נ׳ ענטבי (‪:)2011‬‬

‫השופט הנדל‪:‬‬
‫״הרופא החליט‪ -‬במודע‪ -‬שהוא רשאי להחליט עבור ההורים ביחס לבתם‪ .‬על רקע כל אלה‪ ,‬הייתי מציע שסכום הפיצוי‬
‫במקרה זה יעמוד על סך ‪250,000₪‬״‬

‫התרחקות מעוולות חוקתיות של פגיעה באוטונומיה‪:‬‬

‫קדוש נ׳ בית חולים ביקור חולים (‪)05/03/2012‬‬

‫המשנה ללנשיאה‪ ,‬רבילין‪:‬‬
‫הפגיעה באוטונומיה היא ראש נזק במסגרת עוולת הרשלנות‪.‬‬

‫‪84‬‬
‫מותיר את הפשרות של פיתוח העוולות החוקתיות רק למקרים שהם אין בידני הנזיקין הגנה מספקת על הזכות החוקתית‪.‬‬

‫עוולה חוקתית של פגיעה בזכות יסוד לאוטונומיה?‬

‫מצד אחד יש עוולה חוקתית של פגיעה באוטונומיה‬

‫ברוריה צבי נ׳ בית חולים ביקור רופא‬ ‫‪‬‬
‫מאיה בן דוד נ׳ ענתבי‬ ‫‪‬‬

‫אבל מצד שני‪,‬‬

‫פס״ קדוש‪ -‬רק במקרים שבהם אין לדיני הנזיקין מענה‪ ,‬ניתן להפעיל את המוסד העוולה החוקתית‬ ‫‪‬‬
‫ובמקרה של פגיעה באוטונומיה אין להפעילה‬ ‫‪‬‬

‫שאלה לדוגמא מבחינה‪ :‬אודליה רוצה לעשות ניתוח פלסטי באף‪ ,‬כדי שיהיה לה אף סולד‪ .‬היא פנתה לד״ר חלומי‪,‬‬
‫מומחה לכירורגיה פלסטית‪ .‬כשאודליה הגיעה למרפאתו היא מיד הוחתמה על ידי מזכירתו על טופס הסכמה לניתוח מבלי‬
‫שהוסברו לה הסיכונים שכרוכים בדבר‪ .‬לאחר הניתוח אודליה החלה סובלת מקשיי נשימה‪ .‬היא גילתה שהניתוחים‬
‫הנהוגים כיום נעשים בשיטות חדשניות שבהן הסיכנוים לקשיי נשימה מפותחים משמעותית‪ .‬דונו בטענות הצדדים ובחנו‬
‫את מי ניתן לתבוע ולפי איזה חוק?‬

‫פתרון‪:‬‬

‫רשלנות‪ -‬בעל מקצוע סביר ומיומן היה מסביר‪ .‬הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה כראש נזק עצמאי‪ -‬עלי דעקא‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שטנדל‪ -‬ניתוח אלקטיבי‪ -‬חובה מוגברת להסברים‪.‬‬
‫הםח״ח ס׳ ‪ +63‬חוק זכויות החולה‪ -‬סעיף ‪13‬‬ ‫‪.2‬‬
‫(‪ )3‬הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע‪ ,‬לרבות תופעות לוואי‪ ,‬כאב ואי נוחות‬ ‫‪‬‬
‫(‪ ) 4‬סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי‬ ‫‪‬‬
‫עוולה חוקתית‪ -‬מאיה בן דוד‪ -‬פיצויי גם רם רין נזק פיזי‪ ,‬עקב אי מתן ההסבר הזכות לכבוד‪ ,‬כזכות לאוטונומיה‬ ‫‪.1‬‬
‫[אבל‪ ,‬פס״ד קדוש]‬
‫תקיפה‪ -‬סעיף ‪ -23‬הסכמה מדעת‬ ‫‪.2‬‬
‫שימוש בכח‪ ,‬נגד גופו‪ ,‬במתכוון ללא הסכמה‬

‫חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪:‬‬

‫=פלת״ד‬

‫מטרות החוק‪:‬‬

‫הבטחת פיצויים לכל נפגעי תאונות הדרכים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫פשיוט וזירוז ההליכים לקבלת הפיצויים‪ .‬אין רלוונטיות לנושא האשם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תשלום תכוף סעיף ‪(5‬ב)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פיזור הנזק על כלל ציבור בעלי הרכב באמצעות הטלת ביטוח חובה‪ .‬כולם משלמים מעט לתוך קופה אחת של‬ ‫‪.4‬‬
‫ביטוח‪.‬‬
‫הרתעה וענישה‪ -‬סעיף ‪ -7‬מקרים שהנפגע אינו יכול לקבל פיצויים ‪ :‬נהג בלי ביטוח‪ ,‬בלי רשיון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫ייחוד העילה‪ -‬הקשר בין הפלת״ד לפקנ״ז‪:‬‬

‫מנגנוני הפיצוי וההגדרות מבוססים על הפקנ״ז‬ ‫‪.1‬‬

‫אין עילת תביעה מקבילה על פי הפקנ״ז‬ ‫‪.2‬‬

‫‪85‬‬
 ‫סעיף ‪(8‬א)‪ :‬״מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה ע״פ חוק זה‪ ..,‬לא התייה לו עילת תביעה לפי הפקנ״ז‬
‫בשל נזק גוף‪ ,‬זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה… במתכוון״‪ .‬רק אם לא חל הפלת״ד פונים לפקנ״ז‪.‬‬
‫אכרם חוסין נ׳ ד״ר טורם‪ -‬נותר פטור מלא מאחריות לכל החייבים על פי פקודת הנזיקין‪ ,‬שהיו אחראים לגרימת‬ ‫‪.3‬‬
‫התאונה‪ ,‬הן ישורות והן בעקיפין‪.‬‬

‫משטרי האחריות על פי הפלת״ד‪:‬‬

‫אחריות מוחלטת‬ ‫‪.1‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק‪:‬‬
‫״(א) המשתמש ברכב המנועי (להלן ״הנוהג״) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה היה‬
‫מעורב הרכב…‬
‫(ג) האחריות היא מוחלטת ומלאה‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה או לא אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם‬
‫תורם של אחרים״‬

‫ביטוח חובה‪ -‬פק׳ ביטוח רכב מנוע‬ ‫‪.1‬‬

‫קרן בטאטוטורית לנפגעים‪ -‬קרנית‬ ‫‪.2‬‬
‫ייחוד העילה‪ -‬סעיף ‪ 8‬לפלת״ד‬ ‫‪.3‬‬

‫‪(2‬א) המשתמש ברכב המנועי (להלן ״הנוהג״) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה היה‬
‫מעורב הרכב…‬

‫״נפגע״ מוגדר בסעיף ‪ -1‬״אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים‪ ,‬למעט אם נגרם מפעולת איבה כמשמעותה‬ ‫‪‬‬
‫בחוק התגמולים לנפעי פעולות איבה‪ ,‬התש״ל ‪1970‬״‬

‫תנאי הזכות לפיצויים‪ -‬״תאונת דרכים״‪:‬‬

‫מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע‬
‫עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב‪ ,‬שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו‪ ,‬אף‬
‫אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב‪ ,‬וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום אסור לחנות בו או מאורע שנגרם‬
‫עקב ניצול הכוח המכני של הרכב‪ ,‬ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה את הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו‬
‫כתאונת דרכים מאורע שירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם‪ ,‬והנזק‬
‫נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי‪.‬‬

‫ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים‪:‬‬

‫מאורע‬ ‫‪‬‬
‫שבו נגרם לאדם נזק גוף‬ ‫‪‬‬
‫עקב‬ ‫‪‬‬
‫שימוש‬ ‫‪‬‬
‫ברכב מנועי‬ ‫‪‬‬
‫למטרות תחבורה‬ ‫‪‬‬

‫‪ .1‬״מאורע״‪:‬‬

‫חוק הפלת״ד לא הגידור מהו מאורע‪ ,‬הכוונה למשהו פתאומי‪.‬‬

‫עוזר נ׳ אררט‪ -‬התרחשות המהווה מאורע מוגדר‪ ,‬יחידה בפני עצמה‪ ,‬להבדיל מהליך הדרגתי וממושך המורכב מגורמים‬
‫שונים‪.‬‬
‫שמואליאן נ׳ אסמר‪ -‬לא נזק מתמשך‬

‫‪ .2‬״שבו נגרם לאדם נזק גוף״‪:‬‬

‫הכלל‪ :‬כנפגע על פי חוק ייחשב מי שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים ‪ .‬החוק עוסק אך ורק בנזק גוף ויאנו עוסק כלל בנזקי‬
‫רכוש או נזקים ממוניים‪ [ .‬סעיף ‪ 1‬לפלת״ד ]‬

‫‪86‬‬
‫סייג‪ :‬מי שניזוק בשל פגיעת איבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה‪ ,‬נפגע מפעולת איבה (פגיעה מפעולות איבה‬
‫של כוחותאויב) לא ייחשב כנפגע בתאונת דרכים‪.‬‬

‫תאונת דרכים‪ -‬״מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה״‪.‬‬

‫״נפגע״ (תיקון ‪ :)8‬״אדם שנרם לו נזק גוף בתאונת דרכים‪ ,‬למעט אם נגרם מפעולת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים‬
‫לנפגעי פעולות איבה‪ ,‬התש״ל ‪1970‬״‬

‫״נזקי גוף ״‪ -‬״מוות‪ ,‬מחלה‪ ,‬פגיעה או ליקוי גופני‪ ,‬נפשי או שכלי‪ ,‬לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחר מאברי הגוף‬
‫שהיה מחובר לגוף הנפשע בעת ארוע תאונת דרכים״‪.‬‬

‫גם אם נפגע משני (אלחוסה)‬ ‫‪‬‬

‫לא נזק רכושי‬ ‫‪‬‬

‫‪ .3‬״עקב״‬

‫מצביע על דרישת מבחן סיבתי בין השימוש ברכב המנועי לבין נזק הגוך שנגרם‪.‬‬

‫ישנה דרישה גם לקש״ס עובדתי ‪ +‬משפטי‪.‬‬

‫קש״ס עובדתי‪ -‬סיבה שבלעדה אין (מבחן האלמלא)‬

‫קש״ס משפטי‪ -‬מבחן הסיכון‬

‫‪ .4‬״שימוש ברכב מנועי״‪:‬‬

‫(עמוד ‪ 268‬ספר לימוד)‬

‫המשך‬

‫ארבע משטרי האחריות על פי הפלת״ד‪:‬‬

‫אחריות מוחלטת‬ ‫‪.1‬‬

‫ביטוח חובה‬ ‫‪.2‬‬
‫קרן סטאטוטורית לנפגעים‪ -‬קרנית‬ ‫‪.3‬‬
‫ייחוד העילה ס׳ ‪ 8‬לפלת״ד‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .1‬אחריות מוחלטת‪:‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק‪:‬‬

‫״(א) המשתמש ברכב המנועי (להלן ״הנוהג״) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה היה‬
‫מעורב הרכב…‬

‫(ג) האחריות היא מוחלטת ומלאה‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה או לא אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם‬
‫תורם של אחרים״״‬

‫‪ .2‬ביטוח חובה‪:‬‬

‫פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש]‪ ,‬תש״ל ‪:1970‬‬

‫על כל בעל רכב לבטח את רכבו בביטוח כנגד נזקי גוף‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הן כלפי עצמו‬ ‫‪‬‬

‫‪87‬‬
 ‫והן כלפי הנפגע בתאונה‬ ‫‪‬‬

‫‪ .3‬קרן סטטוטורית לנפגעים‪:‬‬

‫הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע (ס׳ ‪(12‬א) (‪))1‬‬ ‫‪‬‬

‫אין לנוהג ביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה‪ -‬מי שנפגע זכאי לפיצוי מקרנית וגם‬ ‫‪‬‬
‫התלויים בנוהג (ס׳ ‪7‬ב)‪ -‬סעיף ‪( 12‬א)(‪)2‬‬
‫למבטח מונה מנהל מורשה‪ -‬סעיף ‪(12‬א)(‪2‬א)‬ ‫‪‬‬
‫המבטח נהיה חדל פרעון‪ -‬סעיף ‪(12‬א)(‪)3‬‬ ‫‪‬‬
‫נהג שנפגע כשנהג ברכב של מישהו אחר בהסכמתו‪ ,‬אך הרכב היה ללא ביטוח והוא לא ידע ולא סביר היה‬ ‫‪‬‬
‫שידע שאין ביטוח‪ -‬ס׳ ‪7‬א‬

‫‪ .4‬ייחוד העילה‪:‬‬

‫ס׳‪ 8‬לפלת״ד‪:‬‬

‫מנגוני הפיצוי וההגדרות מבוססים על הפקנ״ז‬ ‫‪.1‬‬

‫אין עילת תביעה מקבילה על פי הפנק״ז‬ ‫‪.2‬‬

‫סעיף ‪(8‬א)‪ :‬״מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה‪ …,‬לא תהיה לו עילת תביעה לפי הפקנ״ז בשל נזק‬
‫גוף‪ ,‬זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה… במתכוון״‪.‬‬
‫רק אם לא חל הפלת״ד‪ ,‬פונים לפקנ״ז‪.‬‬

‫אכרם חוסין נ׳ ד״ר טורם‪ -‬נותר פטור מלא מאחריות לכל החייבים על פי פקודת הנזיקין‪ ,‬שהיו אחראים לגרימת‬ ‫‪.3‬‬
‫התאונה‪ ,‬הן ישורות והן בעקיפין‪.‬‬

‫שלושה חלקיה של הגדרת ״תאונת דרכים״‪:‬‬

‫ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים‬ ‫‪.1‬‬

‫הוראות ריבוי‪ -‬חזקות שמדובר בתאונת דרכים‬ ‫‪.2‬‬
‫החרגות‬ ‫‪.3‬‬

‫מטלה‪ -‬א׳ נוסע בסוברו שלו ומעשן וויד תוך כדי הנסיעה‪ .‬בגלל שהוא קצת מסומם הוא לא שם לב שב׳ חוצה את הכביש‬
‫תוך כדי דיבור בטלפון‪ .‬הוא פוגע בב׳ ושובר לו את היד ואת הטלפון‪ .‬ב׳ נלקח לבית החולים באלונקה‪ .‬ג׳ הפרמדיק לא‬
‫מחזיק מספיק חזק את האלונקה וב׳ נופל מהאלונקה ושובר את הרגל‪.‬‬

‫פתרון‪-‬‬

‫מאורע‪ -‬מתקיים‬ ‫‪‬‬

‫אדם‪ -‬ב׳‬ ‫‪‬‬
‫נזק גוף‪ -‬רגל נשברה לו‪ ,‬לא השעון‪ -‬פקנ״‬ ‫‪‬‬
‫עקב‪ -‬בגלל שהוא נהג כך‪ ,‬ב׳ נפגע‬ ‫‪‬‬
‫שימוש‪ -‬נהיגה‬ ‫‪‬‬
‫רכב מנועי‪ -‬הסוברו‬ ‫‪‬‬
‫מטרות תחבורה‪ -‬נסע באוטו‬ ‫‪‬‬
‫אחריות מוחלטת‪ -‬סעיף ‪(2‬ג) אין נפקא מינה לאשם ולאם תורם מסומם ודיבר בטלפון‬ ‫‪‬‬
‫יחוד עילה סעיף ‪ +8‬אכרם חוסין מעלים רשלנות ומורידים‬ ‫‪‬‬

‫שלושת חלקי הגדרת ״רכב מנועי״‪:‬‬

‫הגדרה בסיסית‪ :‬״רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית״‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מצב ריבוי‪ :‬״לרבות ברכבת‪ ,‬טרקטור‪ ,‬מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי‬ ‫‪.2‬‬
‫רכב מנועי״‬
‫מצב מיעוט‪ :‬״ולמעט כסא גלגלים‪ ,‬עגלת נכים ומדרגות נעות״‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪88‬‬
 ‫״רכב מנועי״‪ -‬ההגדרה הבסיסית‪:‬‬

‫רכב‬ ‫‪.1‬‬
‫הנע בכח מיכני‬ ‫‪.2‬‬
‫על פני הקרקע‬ ‫‪.3‬‬
‫עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ 4.1‬לפחות אחד מייעודיו של הרכב יהיה לתחבורה יבשתית‬
‫‪ 4.2‬הייעוד התחבורתי יהיה ״עיקר ייעודו״ [ חראנבה נ׳ בדראנה]‬

‫אם לא מדובר ברכב מנועי‪ -‬לא חל הפלת״ד‪ -‬מנסור נ׳ חוג׳יראת‬

‫אם אופניים חשמליים הם לא ״כלי רכב מנוע״‬

‫מי מפצה את הנפגע על ידי האופניים?‬

‫אם אופניים חשמליים הם כן כלי רכב מנועי‪ ,‬מי מפצה את הנפגע על ידי אופניים חשמליים?‬

‫אסולין נ׳ דרוויש‪ -‬אופניים חשמליים= כלי רכב מנועי?‬

‫במקרה א׳‪ -‬אופניים חשמליים פוגעים בהולך רגל‬
‫אם הם ״כלי רכב מנועי״ = חל פלת״ד‪ -‬פיצוי ע״י קרנית‬
‫אם הם אינם ״כלי רכב מנועי״‪ -‬בעל האופניים החשמליים מפצה ע״פ הפקנ״ז‬

‫במקרה ב׳‪ -‬מכונית פוגעת ברוכב על אופניים חשמליים‬

‫אם הם ״כלי רכב מנועי״= אין פיצוי ע״י חברת הביטוח של הרכב הפוגע‪ -‬ויכול לתבוע ע״פ הפקנ״ז‬
‫אם הם לא ״כלי רכב מנועי״‪ -‬רוכב האופניים נחשב הולך רגל‪ -‬מפצה אותו חברת הביטוח של הרכב הפוגע‬

‫תאונה בין אופניים חשמליים ל‪-‬רכב‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ 1.1‬אם האופניים החשמליים הם כלי רכב מנועי‪ -‬זו ת״ד בין כלי רכב לכלי רכב‪ -‬כל חברת ביטוח את הנוהג שלה‪ .‬אבל‬
‫מכיוון שלאופניים אין ביטוח‪ -‬וקרנית לא מפצה את מי שלא ביטח את עצמו‪ ,‬לאופניים אין פיצוי‪.‬‬

‫‪ 1.2‬אם האופניים החשמליים‪ -‬לא‪ -‬כלי רכב מנועי‪ -‬הרוכב נחשב הולך רגל‪ -‬חברת הביטוח של הרכב מפצה את הולך‬
‫הרגל ואת הנהג‪.‬‬

‫‪ .2‬תאונה בין אופניים לבין הולך רגל‬

‫‪ 2.1‬אם האוניים החשמליים הם כלי רכב מנועי‪ -‬מכיוון שאין ביטוח ‪,‬קרנית מפצה את הולך הרגל בלבד‬

‫‪ 2.2‬אם האופניים החשמליים לא ‪-‬כלי רכב מנועי‪ -‬פקנ״ז‬

‫מטלה‪:‬‬

‫טיעונים המצדיקים ראיית אופניים חשמליים כ״רכב מנועי״‪-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫נעים באמצעות מנוע חשמלי‬ ‫‪‬‬
‫פרשנות תכליתית שבאמצעות המנוע החשמלי זה משמש לתחבורה‬ ‫‪‬‬
‫נטל כבד מאוד על קרנית‪ -‬עקרון של מדיניות משפטית ראויה‬ ‫‪‬‬

‫טיעונים שלפיהם לא מדובר ב״רכב מנועי״‪-‬‬ ‫‪.2‬‬

‫לא בכח מכני כי סוללה נטענת על ידיד הדוושות‬ ‫‪‬‬
‫אין רישיון נהיגה אין לוחיות רישוי‬ ‫‪‬‬
‫אין אפשרות לביטוח אבל יש חובת ביטוח‬ ‫‪‬‬
‫מנוע עזר שמתווסף דוושות‬ ‫‪‬‬
‫כי אחרת רוכבי אופניים לא יפוצו‪ -‬מדיניות משפטית ראויה‬ ‫‪‬‬
‫אין דלק‬ ‫‪‬‬

‫‪89‬‬
 ‫אסולין נ׳ דרוויש‪:‬‬

‫רוב (השופטים עמית ומינץ)‬

‫אופניים חשמליים אינם רכב מנועי‬ ‫‪‬‬

‫מיעוט (דפנה‪-‬ברק‪-‬ארז)‬
‫‪ -‬אופניים הם כן כלי רכב מנועי‬

‫לא רכב מנועי רוב‪-‬‬

‫עמדת השופט עמית‪ -‬פרשנות אינטואיטיבית= רכב מנועי‬
‫פרשנות לשונית ‪ -‬אינה נותנת תשובה חד משמעית כי לצורך הפעלת המנוע החשמלי (מכני) יש צורך גם‬ ‫‪.1‬‬
‫בהפעלת כוח פיזי‪ -‬דיווש‪.‬‬
‫פרשנות תכליתית ‪ -‬חוק סוציאלי שמטרתו לפצות ולבטח‪ -‬אבל ין חובת ביטוח‪ ,‬אין חובת רישיון ואי אפשר לבטח‬ ‫‪.2‬‬
‫שיקולי המדיניות המשפטית הרצויה‬ ‫‪.3‬‬
‫תמריץ שלילי להתשמש באופניים אם תהייה דרישת ביטוח‬ ‫‪‬‬
‫נטל כבד על קרנית שתאלץ לשאת בעלות הפיצוי של הנפגעים רק ‪ 10%‬מהנפגעים הם הולכי רגל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -90%‬רוכבי אופניים‪.‬‬

‫השופט מינץ‪ -‬בוחן את ההגדרה הפנימית של הפלת״ד על פי חיקוקים פלת״דים כמו פקודת התעבורה‬ ‫‪‬‬
‫השופטת ברק‪ -‬ארז ‪ -‬זה כן ״רכב מנועי״‪ ,‬ולא משנה כמה משמעותי התפקיד של המנוע ברכב‪ ,‬כי הרי יש פס״ד‬ ‫‪‬‬
‫שקבעו שכשהמנוע לא פעל עדיין זה היה ״כלי רכב מנועי״‪.‬‬
‫ההשוואה לחוקים אחרים פחות רלוונטיים‪ ,‬כי הם שונים מהפלת״ד‬ ‫‪‬‬
‫מבחינת המדיניות המשפטית‪ -‬תפקיד בימה״ש‪ -‬לפרש את החוק‬ ‫‪‬‬
‫מבחינת המדיניות המשפטית‪ -‬חובת הביטוח גורמת לכך שפעולה מסוכנת תישא בעלויותיה‪ .‬ולכן נהג הרכב‬ ‫‪‬‬
‫מפנים את עלות הביטוח‪ .‬גם רוכבי אופניים נדרשיים לשאת בעלות הסיכון‪.‬‬

‫אסולין נ דרוויש= לא כלי רכב מנועי‬

‫‪ -‬השופט מינץ‪ -‬בוחן את ההגדרה הפנימית של הפלת״ד על פי חיקוקים חוץ פלתד״יים כמו פקודת התעבורה‪.‬‬

‫רוב‪ :‬אופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי ולכן רוכב האופניים נחשב הולך רגל‪.‬‬

‫אם יש תאונה בין רוכב אופניים חשמליים למכונית‪ -‬חברת הביטוח של המכונית מפצה‬ ‫‪.1‬‬
‫אם יש תאונה בין רוכב אופניים להולך רגל‪ -‬הולכים לפי הפקנ״ז‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫עיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית‪:‬‬

‫לפחות אחד מייעודיו של הרכב יהיה לתחבורה יבשתית‬ ‫‪‬‬
‫הייעוד התחבורתי יהיה ״עיקר יעודו״ [חראנבה נ׳ בדראנה]‬ ‫‪‬‬

‫״רכב מנועי״‪ -‬מצבי ריבוי‪:‬‬

‫״לרבות רכבת‪ ,‬טרקטור‪ ,‬מוכנית ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידיד רכב מנועי״‬

‫כלי רכב‪ -‬ההגדרה המרבה‪:‬‬

‫מכונה ניידת הכשירה לנוע בכח מיכני בכביש‬

‫מסוגלת לנוע בכביש מבחינה מכנית‪ -‬מאוד רחב [נפסל]‬ ‫‪.1‬‬

‫או‬
‫כשירה על פי דין= כשירות נורמטיבית‬ ‫‪.2‬‬
‫[אטליס נ׳ ישראלי]‬

‫מצב ריבוי של ״רכב מנועי״‪:‬‬

‫״לרבות‪ …:‬רכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי״‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫רכב‬ ‫‪.1‬‬
‫נגרר או נתמך‬ ‫‪.2‬‬
‫על ידי רכב מנועי כהגדרתו בחוק‪ -‬הגורר או התומך חייב להיות רכב מנועי‬ ‫‪.3‬‬

‫מצבי מיעוט ‪-‬״רכב מנועי״‪:‬‬

‫״ולמעט כסא גלגלים‪ ,‬עגלת נכים ומדרגות נעות״‪.‬‬

‫״שימוש ברכב מנועי״‪ -‬נחלק ל‪:3-‬‬

‫הגדרה בסיסית‬ ‫‪.1‬‬

‫מצב ריבוי‬ ‫‪.2‬‬
‫מצב מיעוט‬ ‫‪.3‬‬

‫״שימוש ברכב מנועי״‬

‫ההגדרה הבסיסית‪ -‬״נסיעה ברכב‪ ,‬כניסה לתוכו או ירידה ממנו‪ ,‬החנייתו‪ ,‬דחיפתו או גרירתו‪ ,‬טיפול‪-‬דרך או תיקון‪-‬דרך‬
‫ברכבף שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו‪,‬‬

‫מצב ריבוי‪ -‬״לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה‬
‫וכן היתנתקות שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו‬

‫מצב מיעוט‪ -‬״ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו‪ ,‬כשהרכב עמוד״‬

‫״שימוש״‪ -‬הגדרה הבסיסית‪:‬‬

‫נסיעה‬ ‫‪‬‬
‫כניסה לתוכו או ירידה ממנו‬ ‫‪‬‬
‫החנייתו= תהליך החנייה ולא חניה במקום‬ ‫‪‬‬
‫דחיפתו או גרירתו‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫טיפול דרך או תיקון דרך‪ -‬שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חלק ב׳‪ -‬הגדרת תאונת דרכים‪ -‬החזקת המרבות‬

‫הגדרת תאונת דרכים נחלקת לשלשוה חלקים ‪ :‬הגדרה בסיסית‪ ,‬החזקות המרבות‪ ,‬החזקה הממעטת‪.‬‬

‫תאונת דרכים‪ -‬החזקות המרבות‪:‬‬

‫יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב‪ ,‬שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל‬
‫חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו‪ ,‬אף אם אירעו על‪-‬ידי גורם שמחוץ לרכב‪,‬‬
‫וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב‪,‬‬
‫ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי;‬

‫החזקה מהרבה הראשונה מתייחסת למאורע שאירוע עקב התפוצצות וכו… בחזקה זו‪ ,‬המחוקק מבקש לקיים את הלכת‬
‫לסרי נ׳ סיום חברה לביטוח‪ .‬פרשה זו מדברת על מכונית שחנתה ליד משפחה שעשתה על האש‪ .‬בשביל העל האש‪,‬‬

‫‪91‬‬
 ‫החליםט את בלון הגז‪ .‬הייתה דליפה של גז‪ ,‬התלקחה דלקה‪ ,‬ואחזה במכונית לאחר מכן היא אחזה במיכל הדלק‪ ,‬וילדה‬
‫נפגעה מהלתקחות המיכל והרכב‪ .‬היסוד הוא התפוצצות‪ /‬הלתקחות שנגרם בשל חומר חיוני לנסיעה לרכב (דלק) וזה‬
‫אירע בשל גורם שמחוץ לרכב‪.‬‬

‫חנה‪ -‬בהגדרה הבסיסית של ת״ד אומרים שימוש זה החנייה‪ .‬כל פעם שמדובר ברכב שחנה מדברים על ההגדרה‬
‫הבסיסית לא מתקיים שימוש כי יש רק החנייה‪ .‬חנה זה לא החנייה‪ .‬גם אם הוא חנה זה טוב‪.‬‬

‫במקום אסור‪ -‬זה אדום לבן‪ .‬במקום או באופן היוצרים סיכון תחבורתי‪.‬‬

‫ישנה דילמה בנוגע לפשרנות חניה במקום אסור‪ ,‬מה זה מקום אסור? בפרשת הכשרת הישוב נ׳ אדרי‪ ,‬נקבע שהביטוי‬
‫מקום אסור פירושו מקום שמסוכן לחנות בו מבחינה תחבורתית‪ ,‬מבחן הסיכון התחבורתי שבחנייה ולא מבחן חוקיות‬
‫החנייה‪ .‬נניח ויש למישהו פנצ׳ר והוא חונה בצד הכביש‪ ,‬מבחינת החוק זהו מותר‪ ,‬החוק לא אוסר חניה אפילו בצד כביש‬
‫‪ .6‬חנייה בצד הכביש בשל תקלה מותרת בתקנות התעבורה אבל כשהמוחוקק מדבר על חניה במקום אסור הוא מדובר‬
‫על חניה באופן היוצר סיכון תחבורתי‪ ,‬מסכן את הנהג או את מי השרכב או מי שנוסע ברכב אחר‪ .‬ביהמ״ש מאמץ פרשנות‬
‫תכליתית‪ ,‬ואומר למה יש את החריג הזה? כדי לפצות אנשים שנפגעו עקב חניה במקום מסוכן‪.‬‬

‫בפסק דין הררת נ׳ מנורה ש׳ ריבלין חוזר בו‪ ,‬הוא אומר ספק בעיני אם חניה במקום אסור היא חנייה שמקום בו תקנות‬
‫התעבורה מתירות לחנות בו‪ .‬הוא בפסק לגבי הפרשנות הקודמת‪.‬‬

‫בפס״ד ביטוח ישיר נ׳ הפניקס הש׳ ריבלין אומר חנייה בצד דרך בין עירונית בשל מכונית מקולקלת‪ ,‬היא חנייה במקום‬
‫אסור‪.‬‬

‫כאשר א׳ חונה במקום אסור ונפצע לא מתקיימת ההגדרה הבסיסית‪ .‬מכיוון הביטוי שימוש ברכב מנועי כולל החנייה ולא‬
‫חניה‪ ,‬והוא חונה‪ .‬במחבן האם מתקיימת החזקה מרבה של חניה במקום אסור‪ .‬לפי פס״ד של ביטווח ישיר נ׳ הפניקס‪,‬‬
‫פירוש הביטוי חניה במקום אסור הוא חנייה במקום היוצר סיכון תעבורתי‪ ,‬מסכן אנשים‪ ,‬גם אם החנייה הזו מותרת בחוק‪.‬‬
‫כלומר אם א׳ חנה במקום אסור מתקיים לגביו רכב‪ ,‬חנה‪ ,‬במקום אסור ויש לבחן את השאר‪ .‬כי הוא חנה בצד הדרך‪.‬‬

‫מכיוון שחניה במקום אסור מתייחסת לחניה לסיכון תעבורתי אז חנייה בחניית נכים או לא משלם םנגו זה לא יוצר סיכון‬
‫תעבורתי ולכן לא מתקיים היסוד‪ .‬אם לא מדובר במקום לא מסוכן זה לא יוצר סיכון תעבורתי‪.‬‬

‫היסוד השלישי שאותו יש להוכיח בחזקה המרבה הוא פגיעה ברכב‪ .‬בפסק דין ביטוח ישיר נ׳ הפניקס היה מדובר‬
‫בדניאל דוידי שנסעה בפורד (נסעה ברכב) היא חנתה בשפת הכביש עקב תקלה‪ .‬אביה מגיע עם הואפנוע שלו מחנה אותו‬
‫במקום אסור‪ ,‬מזמין גרר ושניהם מתיישבים בצד הדרך‪ .‬יש רכב א׳ וגברת אק יושבים בצד הדרך במקום אסור וכנ״ל למר‬
‫ב׳ ורכב ב׳‪ .‬מגיע רכב ג׳ סוטה ממסלולו פוגע ברכב א׳ ואז פוגע בא׳ ובב׳‪ .‬ביהמ״ש קובע שיש פה תאונה בו מעורבים מס׳‬
‫כלי רכב‪ .‬רכב א׳ ורכב ג׳ שפגע ברכב א׳‪ .‬ולכן חברת הביטוח של רכב א׳ היא המפצה‪.‬‬

‫בפסק דין הררת נ׳ מנורה יש רכב א׳ שיש לו פנצ׳ר בגלגל‪ .‬אדון א׳ יוצא לתקן אותו‪ .‬רכב ב׳ נשמה טהורה חונה בצד‬
‫הדרך ועזור לאדון א׳ לתקן‪ .‬גברת ב׳ יושבת בצד הכביש ומשחקת בטלפון שלה‪ .‬בא רכב ג׳‪ ,‬ופוגע בגברת ב׳‪ .‬ואחר כך‬
‫פוגע באוטו ב׳‪ .‬היא מקבלת פיצוי אין מחלוקת בנושא שזה‪ .‬האם מתקיים כאן פגיעה ברכב ?‬

‫כאשר מדובר בחניה במקום אסור‪ ,‬צריך פגיעה ברכב של התובע ולא מסתפקים בפגיעה בתובע עצמו‪.‬‬

‫בפסק דין כרמית נ׳ פלונית ‪ ,‬יש לנו סיפור לא פשוט‪ .‬אמא וילדה נוסעות ברכב‪ .‬האמא מחנה את רכבה במקום החוסם‬
‫את נתיב הנסיעה‪ ,‬מקום אסור‪ .‬הילדה יורדת מהאוטו‪ ,‬ורוצה לחצות את הכביש‪ ,‬מגיע אוטו מס׳ ‪ 2‬ופוגע בילדה‪ .‬הילדה‬
‫מותחת לרכב א׳ של האמא‪ .‬ביהמ״ש אומר אין חולק שרכב מספר ‪ 2‬מעורב‪ ,‬השאלה היא האם החלדה נחשבת להולכת‬
‫רגל ורכב מס׳ ‪ 2‬יפצה אוצה או שמה הילדה נחשבת כנוסעת ברכב של האמא‪ .‬מדובר בחנייה במקום אסור‪ .‬בימה״ש‬
‫קובע שזה לא בהגדרה הבסיסית אבל‪ ,‬קובע כי הרכב של האמא הוא כלי רכב מעורב‪ ,‬כי חלה לגביו החזקה המרבה של‬
‫חנייה במקום אסור‪ .‬ביהמ״ש לא מרחיב ומסביר למה‪ .‬הוא לא ממש דורש פגיעה של הרכב השני‪ .‬ישנו הגמשה של הכלל‬
‫שנקבע בפס״ד של ביטוח ישיר נ׳ פניקס‪.‬‬

‫היסוד הרביעי זה קש״ס‪ .‬יודעים בגלל הביטוי עקב‪ .‬עקב זה קש״ס‪ .‬עיקר הדיון הוא על קש״ס עובדתי‪.‬‬

‫בפס״ד הכשרת הישוב נ׳ הדרי קובע השופט אור‪ ,‬שהיסוד עקב בחזקה זו דורש להוכיח שאלאמלא היה הרכב חונה‬
‫בשולי הכביש לא הייתה מתרחשת התאונה‪ .‬צריך להוכיח כי המאורע נגרם עקב הפגיעה ברכב שחנה במקום אסור‪.‬‬

‫במקרה של הררת נ׳ מנורה‪ ,‬יש רכב א׳ שחונה בגלל הפנצ׳ר‪ ,‬רכב ב׳ עוזר ורכב ג׳ פוגע בהם‪.‬‬

‫עקב זה עקב החנייה במקום אסור ועקב פגיעה ברכב שחנה במקום אסור‪ .‬אם הבנאדם נפצע כי הרכב סתם שם זה ךא‬
‫קשור‪.‬‬

‫‪92‬‬
 ‫קש״ס משפטי‪ -‬הכשרת הישוב נ׳ הדרי‪ .‬קש״ס משפטי דורש להפעיל את מבחן הסיכון‪ ,‬וכאן הוא מבקש להוכיח את‬
‫הסיכון שגלום(קשור) לחניה במקום מסוכן‪ .‬צריך להוכיח שהחניה האסורה יצרה את הסיכון ובגלל הסיכון התחבורתי זה‬
‫קרה‪.‬‬

‫בפס״ד הררת נ׳ מנורה‪ ,‬הגברת שחיכתה בצד עם הטלפון שלה‪ ,‬ביהמ״ש אומר שצריך להוכיח שהימצאותה של הגברת‬
‫ליד הרכב קשורה לחניה במקום אסור‪ ,‬כלומר היא היתה בצד בגלל החניה במקום אסור‪ .‬אומר הש׳ ריבלין‪ ,‬הימצאותה של‬
‫הגברת מחוץ להאודי לא קשורה לשימוש בו כי התרחקה ובמשך שעה עמדה ליד הרכב השני ולכן נותק הקש״ס בין הרכב‬
‫לבין השימוש‪ .‬ולכן אין קש״ס‪.‬‬

‫אררט נ׳ מנורה עובדות‪:‬‬

‫רכב א׳ תקר‪ -‬חניה בצד הכביש‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רכב ב׳ עוזרים‪ -‬גב׳ ב׳ יושבת בצד ובמדברת ליד רכב א׳ במשך שעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רכב ג׳ פוגע בסוהא וברכב ב׳‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫האם רכב א׳ הוא רכב מעורב? לא‪.‬‬

‫גב׳ ג׳ היא כמו הולכצ רגל והרכב הפוגע מפצה אותה‪.‬‬

‫בפס״ד ביטוח ישיר נ׳ הפניקס ‪ ,‬ביהמ״ׁש אומר לא מעוניין אותו יושבים בצד מתעסקים ברכב או לא‪ ,‬קובעים כי לא‬
‫מפיעילים את מבחן הרכב התמרורי‪ ,‬וקובע כי יש קש״ס והם קשורים לרכב‪.‬‬

‫החזקה המרבה השלישית‪:‬‬

‫ניצול הכוח המכני של הרכב נחלקת ל‪ 4-‬יסודות‬

‫מאורע‬ ‫‪.1‬‬
‫עקב‬ ‫‪.2‬‬
‫ניצול הכוח המכני של הרכב‬ ‫‪.3‬‬
‫ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ניצול הכוח המכני של הרכב‪ -‬בתי המשפפט מפרשים ביטוי זה בצימצום‪ .‬הם מתייחסים עפ הפסיקה לניצול כוח מכני כמו‬
‫מנוף או כננת לגרירה של מכוניות אחרות או שימוש בסוללה של הרכב למשהו אחר‪.‬‬

‫למשל בפס״ד עוזר היה מדובר במנוף‪ ,‬שמכובר למשאית והופעל עי המנוע של המשאית‪ ,‬והמנוף פוגע במישהו‪.‬‬

‫בית המשפט מתבסס בהחלטתו על פסק דין בועד שם היה מדובר על טרקטור‪ ,‬יש לו מנוע וזו מכונת שאיבה של מים מן‬
‫הנחל‪ .‬מחברים את מכונת השאיבה למנוע של הטרקרטור ובעמצעות המנוע של הטרקטור שואבים מים מן הנחל והגברת‬
‫סועב נפגעת בצורה מזעזעת‪ .‬האם יש ניצול הכוח המכני שח הרכב ? כן !‬

‫במקרה בו יש רכב עם מנוף שיכול להרים ולהוריד דברים אבל משה בא וידנית מוריד ומרים את הדברם‪ .‬האם מתקיים‬
‫היסוד? לא‪.‬‬

‫‪ .4‬ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי‪.‬‬

‫השימוש כאמור‪ -‬ניצול הכוח החכני של הרכב‪.‬‬

‫ישנם רכבים שיש להם ‪ 2‬יעודים‪ :‬נהיגה ולדוגמה לגרירה‪ .‬הם רב תכליתיית‬

‫מדובר על רכב רב יעודי‪.‬‬

‫לדוגמא פרשת פטה פטה נ׳ יהודי‪ ,‬היה מדובר במחפרון‪ ,‬היעוד הוא רב תכליתי‪ .‬בסיפור זה השמתמשו בכדי להזיז‬
‫צינורות‪ .‬היה ניצול של הכוחל המכני אבל היעוד המרכזי הוא לחפור בורות והשתמשו בו להזיז בורות‪ ,‬שינו את היעוד‬
‫המקורי של הרכב כלומר‪ ,‬נקבע שאם הרכב הדו תכליתי איבד את תכילתו התעבורתית‪ ,‬הוא כבר לא לתהעבורה לא תכול‬
‫החזזקה המרבה‪ .‬לא רק זה‪ ,‬אם משתמשים ברכב כמנוף‪ ,‬וזה לא היעוד הממקורי של הרכב‪ ,‬הרכב שינה את יעודו‪.‬‬

‫א׳ מחנה את הסוברו (רכב) משתמש בסוברו כדי לחבר אליה את רכב ב׳‪ .‬ב׳ נפצע‪ .‬מי מפצה את ב׳‪.‬‬

‫‪93‬‬
 ‫איך פותרים מקרה ‪ :‬מתחיליל בהגדרה בסיסית‪ ,‬עוברים לחזקות המרבות‪ ,‬ואז בודקים את ההמשך אבל לא הגענו עדיין‪.‬‬

‫בפס״ד עוזר מדובר במשאית שמשתמשת במנוף ב׳ נפגע‪ .‬האם יש פה תאונת דרכים? נדון בכך‪.‬‬

‫שימוש ‪ -‬אין נסיעה‪ ,‬אין החנייה‪ ,‬אין ירידה‪ ,‬אין גירירה‪ ,‬אין טיפול דרך‬
‫טעינה של מטען או פריקתו לא תחשב לשימוש‪ .‬ולכן לא נכנס להגדרת שימוש ולכן לא נכנס להגדרה הבסיסית ולכן‬
‫עוברים לחזקה המרבה של ניצול הכוח המכני של הרכב‪.‬‬
‫בכח המכני‪ -‬המנוף‪ ,‬דו יעודי‪ -‬גם לתחבורה וגם להנפת מטענים‬
‫ולכן לפי החזקה המרבה ישנה תאונת דרכים‪.‬‬

‫בפס״ד אוסם‪ ,‬אומר ביהמ״ש שכאשר מתקיימת החזקה המרבה‪ ,‬ץהיה תאונת דרכים גם אם לא מתקיימת ההגדרה‬
‫הבסיסית‪.‬‬

‫תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב‪ -‬סעיף ‪(3‬א)‬

‫״בתאונת דרכים שבה היו מערובים מספר כלי רכבף תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנוסע בכלי הרכב‬
‫שלו״‬

‫קרנית‪ -‬אמא חונה במקום שאסור לחנות בו‪.‬‬

‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪:‬‬

‫בעבר אחריותו של יצרן לפגם שבמוצר הייתה מבוססת על רשלנות [שפס נ׳ פרימה]‪ .‬בעקבות חקיקת חוק האחריות‬
‫למוצרים פגומים‪ ,‬הוחמרה אחריותם של היצרנים למוצרים המיוצרים על ידם‪ .‬החמרה מתבטאת בהשתת אחריות היצרן‬
‫על קיום פגם במוצר‪ ,‬במקום על קיום רשלנות כפי שהיה בעבר‪ .‬חוק האחריות למוצרים פגומים קובע עקרון דומה‪,‬‬
‫לכאורה‪ ,‬לחוק הפלת״ד‪ ,‬לפיו היצרן חייב לפצות את הניזוק אפילו ללא אשם מצד היצרן [ סעיף ‪(2‬א) לחוק האחריות‬
‫למוצרים פגומים]‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬החוק מאפשר לצרכן הניזוק לזכות בפיצוי עבור פגיעה גופנית הנגרמת על ידי מוצר פגום שיוצר על ידי‬
‫היצרן‪ ,‬וזאת מבלי שיהיה עליו להוכיח שהיצרן התרשל‪.‬‬

‫אירועון‪-‬‬

‫לאורית אופניים חשמליים עליהם היא נוהגת לרכב מידי יום לעבודה וחזרה‪ .‬כאשר היא חוזרת הביתה‪ ,‬היא נוהגת להטעין‬
‫את הסוללה החשמלית של האופניים ‪-‬בסלון‪ ,‬ליד דלת הכניסה של הבית‪ .‬יום אחד‪ ,‬לאחר ששבה מהעבודה בשעה‬
‫‪ , 17:00‬ישבה אורית בסלון יחד עם הוריה המבוגרים‪ ,‬כשלפתע נשמע פיצוץ עז והבית התחיל להתלקח באש‪ .‬הסוללה של‬
‫האופניים התפוצצה בעודה מנסה לחלץ את עצמה ואת הוריה ללא הצלחה מהדירה‪ ,‬מסתבר שהשכן נפתלי גבר כבן ‪,67‬‬
‫שמתגורר בדירה הסמוכה‪ ,‬איבד את הכרתו כתוצאה משאיפת עשן והובהל במצב קשה לבית החולים‪ .‬דונו בעילות‬
‫התביעה‪.‬‬

‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬התש"ם‪:1980-‬‬

‫מטרת החוק היא כפולה [ ישראליפט נ׳ הינדלי ]‬

‫הטלת אחריות חמורה על היצרן‪ ,‬וחובתו לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שיצר‪ ,‬מבלי שיצטרך‬
‫להוכיח אשמה מצד היצרן‪.‬‬

‫הרצון לשפר את מצבו של הניזוק ולאפשר לניזוק לזכות בפיצוי עבור פגיעה גופנית הנגרמת לו על ידי מוצר‬ ‫‪‬‬
‫פגום‪ ,‬מבלי שיהיה עליו להוכיח כי היצרן התרשל‪.‬‬
‫לשמש הרתעה ליצרנין ולהניעם לנקוט בכל אמצעי אפשרי בכדי למנוע יצירת מוצרים פגומים העלולים להסב‬ ‫‪‬‬
‫נזק לצרכנים‪.‬‬

‫אין צורך בהוכחת אשמה של הנתבע‪ ,‬מספיק להוכיח פגיעה בגופו של התובע והוא יקבל פיצוי כספי מהיצרן‪.‬‬

‫‪94‬‬
 ‫הצורך בחקיקת החוק‪:‬‬

‫לפני תחולת החוק אדם יכול היה לתבוע מכוח עילה חוזית או לפי עילה נזיקית ‪ -‬עוולת הרשלנות ואז היה עליו להוכיח כי‪:‬‬
‫א‪ .‬הנזק נגרם לו עקב מוצר פגום של היצרן‪.‬‬
‫ב‪ .‬שהמוצר היה פגום עת שיצא מרשות היצרן‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפגם נגרם עקב התרשלות היצרן‪.‬‬

‫נוכח הקושי להוכיח את עוולת הרשלנות‪ ,‬נחקק חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬אשר קובע אחריות חמורה ליצרן‪ ,‬ומקנה‬
‫פיצוי כמעט אוטומטי לצרכן הנפגע ממוצר פגום‪.‬‬

‫סעיף ‪(2‬א) לחוק האחריות למוצרים פגומים‪:‬‬

‫"יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן ‪ -‬הנפגע)‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה או לא‬
‫היה אשם מצד היצרן"‪.‬‬

‫[ת"א (מרכז) ‪ 54389-11-10‬דוד נ' עצמל'ה רהיטים לילדים בע"מ]‬

‫יצרן חייב לפצות על מי שנגרם לו נזק גוף בלבד !!‬

‫אחריותו של יצרן לפצות את מי שנפגע ממוצר שייצר במסגרת חוק האחריות למוצרים פגומים קמה בהתקיים התנאים‬
‫המצטברים הבאים (לפי הספר)‪:‬‬

‫התובע‪ :‬״מי שנגרם לו״‪:‬‬ ‫‪.I‬‬

‫הנפגע‪ :‬כל אדם שנפגע כתוצאה מפגם במוצר יהא זכאי לפיצויים מן היצרן‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫התלויים‪ :‬אם הנפגע נפטר כתוצאה מהמוצר הפגום יכולו התלויים לתבוע במקומו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫העיגון החקיקתי לכך נמצא בסעיף ‪ 8‬לחוק האחריות למוצרים פגומים המפנה‬
‫לפקנ״ז‪ ,‬שבה מסודרת סכותם של התלויים לפיצויים בסעיפים ‪ 78-81‬לפקנ״ז‪.‬‬

‫‪ .II‬נזק גוף‪:‬‬

‫סעיף ‪ 1‬חוק האחריות למוצרים פגומים‪ :‬״נזק גוף״‪ -‬מוות‪ ,‬מחלה‪ ,,‬פגיעה או ליקוי גופני‪,‬‬
‫נפשי או שכלי״‪.‬‬

‫‪ .III‬כתוצאה‪:‬‬

‫דרוש קש״ס בין המוצר הפגום לבין נזק הגוף‪ ,‬כלומר נזק הגוף צריך להיות כתוצאה מן המוצר‬
‫הפגום‪.‬‬

‫‪ .IV‬מפגם במוצר‪:‬‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק האחריות למוצרים פגומים‪ :‬״׳מוצר׳‪ -‬לרבות רכיב ואריזה של מוצר‪ ,‬מוצר‬
‫המחובר לנקרקעין ובניין״‪.‬‬

‫החוק מציין מהו מוצר פגום ומגדיר את המצבים בהם יחשב המוצר כמוצר פגום [סעיף ‪(3‬א)‬
‫לחוק האחריות למוצרים פגומים]‪ .‬יצויין כי החוק אינו חל על שירותים ונותני שירות‪.‬‬
‫(מפורט מהמשך)‬

‫‪ .V‬שייצר יצרן‪:‬‬

‫על המוצר להיות מיוצר על ידי ״יצרן״ כלומר אדם העוסק למטרות מסחריות‬ ‫‪.4‬‬
‫בייצור מוצרים או הרכבתם [סעיף ‪ 1‬לחוק האחריות למוצרים פגומים]‬

‫המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך‬ ‫‪‬‬
‫אחרת‬
‫יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ‬ ‫‪‬‬

‫‪95‬‬
 ‫ספר של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על‬ ‫‪‬‬
‫פניו‪.‬‬
‫בהגדרה הרחבה של סעיף ‪ 1‬לחוק האחריות למוצרים פגומים נופלים גם יבואנים‬ ‫‪.5‬‬
‫וספקים‪.‬‬
‫קיימות חזקות המקלות עם התובע בהוכחת זהותו של היצרן [סעיף ‪57‬א לפקודת‬ ‫‪.6‬‬
‫הראיות]‬

‫(לפי אביגיל)‬

‫יסודות החוק – ‪ .1‬מיהו יצרן?‬

‫"יצרן" ‪ -‬אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם‪ ,‬לרבות –‬ ‫‪‬‬

‫המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת;‬ ‫‪.1‬‬
‫יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ;‬ ‫‪.2‬‬
‫ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו;‬ ‫‪.3‬‬

‫ע"א ‪ 166/88‬פניציה נ' עמר‪ ,‬פ"ד מה(‪)1991( 457 )2‬‬

‫יסודות החוק – ‪ .2‬חובת פיצוי‬

‫הפיצויים כוללים כיסוי של הפסדים בגין אובדן ימי עבודה ואובדן כושר השתכרות‪ ,‬לרבות פיצוי על אובדן כושר‬ ‫‪‬‬
‫עבודה קבוע‪.‬‬
‫קיימת מגבלה בקביעת הפיצויים‪( :‬סעיף ‪ 5‬לחוק)‬ ‫‪‬‬
‫פיצוי בגין אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות (עד שילוש השכר הממוצע במשק)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פיצוי בגין נזק שאינו ממוני – ‪.₪ 50,000‬‬ ‫‪.2‬‬

‫יסודות החוק – ‪ .3‬נזק גוף‬

‫"נזק גוף" ‪ -‬מוות‪ ,‬מחלה‪ ,‬פגיעה או ליקוי גופני‪ ,‬נפשי או שכלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נזק גוף בלבד ולא נזק לרכוש‬

‫בדוגמא של השריפה ישנה בעיה של נזק הבית וזה לא קשור‪ ,‬מה שנקשר לחוק שלנו זה האנשים שנפגעו‪ ,‬השכן‪.‬‬

‫יסודות החוק – ‪ .4‬קשר סיבתי‬

‫"כתוצאה מפגם" – קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי‪ ,‬חייב להיות קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לצרכן לבין המוצר‬
‫הפגום‪.‬‬

‫יסודות החוק – ‪ .5‬מוצר‬

‫"מוצר" ‪ -‬לרבות רכיב ואריזה של מוצר‪ ,‬מוצר המחובר למקרקעין‪ ,‬ובנין;‬ ‫‪‬‬
‫על פי החוק‪ ,‬מוצר‪ ,‬לרבות מרכיב מסוים בו או אריזתו‪ ,‬בין אם הוא מהווה חפץ נפרד או חלק ממבנה‪ ,‬ייחשב‬ ‫‪‬‬
‫לפגום אם בשל הפגם הוא עלול לפצוע או לפגוע בגופו של אדם‪ ,‬בכל דרך שהיא‪.‬‬
‫להוכיח שמדובר במוצר פגום איך יודעים? החוק קובע שייחשב לפגום אן בגלל הפגם הוא עלול לפגוע במשהו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבחן השכל הישר‪ ,‬בודקים‪.‬‬
‫קבלני בניין גם נחשבים ליצרנים !!‬ ‫‪‬‬

‫יסודות החוק – ‪ .6‬אחריות חמורה‬

‫"ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן"‬

‫‪96‬‬
 ‫אין צורך להוכיח אשם‪ ,‬אבל עשויות לעמוד לטובת היצרן הגנות טובות‬ ‫‪‬‬
‫אחריות על היצרן‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הוכחת אשם‬ ‫‪.1‬‬
‫לא דורשת הוכלת אשם‪ ,‬לא משנה אם היצרן אשם או לא‪ ,‬אם נגרם נזק בגלל מוצר פגום‪ ,‬יש אחריות‬ ‫‪.2‬‬
‫חמורה אבל זו לא אחריות מוחלטת‪.‬‬

‫חוק האחריות למוצרים פגומים לא בא לפגוע ביצרנים !‬ ‫‪‬‬

‫לסעיפים ‪ 8‬ו ‪ 10‬לחוק האחריות למוצרים פגומים נקבע אופן שמירת הדינים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מוצר פגום‪:‬‬
‫פגם בדגם – ליקוי בתכנון המוצר‪ ,‬פגם בתכנון עצמו של הדגם‪ .‬הוא מכיל סיכון למשתמש‪ .‬עורך הדין צריך‬ ‫‪.1‬‬
‫להוכיח שאסור שמוצר זה יהיה בשוק ‪ .‬למעשה המוצר יוצר לפי התכנון‪ ,‬אבל התכנון עצמו מסכן את‬
‫המשתמש באופן לא סביר‪ ( .‬מחשבה מול תועלת)‪.‬‬

‫ההגנה פגם בדגם‪ -‬בסעיף ‪(4‬א)(‪ )2‬לחוק האחריות למוצרים פגומים מדברת על כך ״שיצרן לא יכול היה‬
‫לדעת שמבחינת התכנון לא עמד המוצר ברמת הבטיחות הסבירה״ מרמזת על אינדיקציה לפגם בתכנון‪.‬‬

‫שפס נ' פרימה בע"מ‪-‬‬

‫אצבעו של שפס נקטעה כתוצאה משימוש בכיסא נוח אותו ייצרה חברת פירמה‪ .‬תבע את החברה על נזיקין‬
‫וביהמ״ש המחוזי פסק כי התאונה ארעה בשל רשלנות החברה‪ ,‬אליה הצטרפה רשלנותו התורמת של שפס‪ .‬שני‬
‫הצדדים מעררים על פסק דינו של השופט‪ .‬שני העירעורים נדחו‪.‬‬
‫קבע ביהמ״ש כי האחריות על היצרן כוללת גם אחריות לדגם לקוי של מוצר כלהשו ולא רק מוצר מסוכן‬
‫במיוחד או מוצר המסוכן מטבעו‪.‬‬

‫פגם בייצור – שיטת ייצור לקויה‪ ,‬מכשור פגום‪ ,‬טעות אנוש‪ ,‬איכות ירודה וכד'‪ .‬מטיל אחריות חמורה‪ ,‬עד כמה‬ ‫‪.2‬‬
‫המוצר סוטה מן הדגם שהיה צריך להיות? בדרך כלל הדגם (התכנון) בסדר גמור אבל במקרה הספציפי הזה‬
‫המוצר לא טוב‪.‬‬

‫הגנה פגם ביצור‪ -‬סעיף ‪(4‬א)(‪ )1‬לחוק האחריות למוצרים פגומים הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא‬
‫משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר המסויים עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו‪ ,‬חזקה שהנזק‬
‫נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן‪ .‬ההגנה באה להגן על היצרן‪ .‬היא מאפשרת ליצרן להתגונן בביהמ״ש‪.‬‬
‫יש מקרים בהם האחריות מתבטלת [פיציה ]‪.‬‬

‫פגם בהוראות שימוש‪ -‬היעדר אזהרה והנחיות מתאימות‪ .‬העדר של הנחיות‪/‬אזהרות שמסבירות‪ .‬איך‬ ‫‪.3‬‬
‫לתהמודד עם המוצר‪ .‬בעצם יש פגם בשיווק המוצר‪ .‬המוצר עצמו בסדר גמור‪ ,‬אבל בכל‪ .‬זאת ייחשב כפגם‪.‬‬
‫(לדוגמא תרופות‪ ,‬חומרי ניקוי‪ ,‬צבע לשיער)‪ .‬המוצרים הללו עלולים לגרום לסיכון ולכן צריך אזהרות מתאימות‪.‬‬
‫המטרה בסופו של דבר היא להפחית תאונות‪.‬‬

‫סעיף ‪(3‬א)(‪ )2‬לחוק האחריות למוצרים פגומים‪ -‬בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש‬
‫מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר״‪.‬‬

‫פגם בפיתוח‪ -‬בעת ייצורו המוצר נוצר בצורה הטובה ביותר באותה תקופה‪ ,‬במהלך השנים התברר שניתן היה‬ ‫‪.4‬‬
‫לייצרו בצורה טובה ביותר (בעיקר תרופות)‪ .‬הפגם הוא בכך שלא גילו שניתן היה לייצר באופן טוב יותר‪.‬‬

‫‪97‬‬
 ‫הגנה פגם בפיתוח‪ -‬מצב המידע‪ :‬סעיף ‪(4‬א)(‪ )2‬לחוק האחריות למוצרים פגומים לפי רמת רמת התפתחות‬
‫המדעית והטכנולוגית שהייתה בעת שהמוצר יצא משליטתו‪ ,‬לא יכול היה היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד‬
‫המוצר ברמת הבטיחות הסבירה‪ .‬ההגנה קיימת במידה וולפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית באותה‬
‫תקופה לא היה להם שום דרך לדעת שהמוצר לא עמד ברמת הבטיחות הסבירה‪.‬‬

‫חזקת פגם במוצר‪:‬‬

‫סעיף ‪(3‬ב) לחוק האחריות למוצרים פגומים ״חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם‬
‫המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין״‪.‬‬

‫אם נסיבות מתיישבת יותר עם המזקנה שהיה פגם יותר מתקין אז הוא פגום‪ .‬אם יש ספק קטן שהמוצר הוא פגום‪ ,‬אז‬
‫המוצר הוא פגום‪ ,‬אין ויכוח !‬

‫לא צריך להוכיח אשמה‪.‬‬

‫[ ד״ר גוברין גקי נ׳ א‪.‬מי‪.‬טכנולוגייות רפואיות]‬

‫סוגי ההגנות‪ -‬סעיף ‪ 4‬לחוק האחריות למוצרים פגומים‪:‬‬

‫אם היצרן יוכיח שיש הגנה‪ ,‬אחריות היצרן נשללת‪ ,‬ויש פטור מלא מאחריות‪.‬‬

‫פגם בייצור‪ -‬פגם מאוחר במוצר‪ -‬נוצר לאחר שיצא משליטת היצרן‬ ‫‪‬‬

‫הגנת פגם בפיתוח‪ -‬מצב המידע‪ -‬התפתחות מדעית וטכנולוגית‬ ‫‪‬‬

‫מוצר גנוב‪ -‬המוצר יצא משליטתו של היצרן שלא מרצונו‪ .‬אם היצרן יוכיח שהמוצר יצא משליטתו‪ ,‬בניגוד‬ ‫‪‬‬
‫לשליטתו‪ /‬לא ידע מזה‪ ,‬האחריות מבוטלת‪ ,‬אבל צריך להוכיח ! להוכיח שנגנב למרות ששמר על המוצר‪ ,‬שהוא‬
‫הודיע למישהו‪ ,‬שהוא נקט באמצעים סבירים [אמסלם נ׳ דלס]‬

‫הסתכנות מרצון‪ -‬הנפגע ידע על הפגם במוצר וחשף עצמו מרצון לסיכון זה‪ .‬הנפגע מוותר מרצונו החופשי‪ ,‬הוא‬ ‫‪‬‬
‫יודע על הפגם והסיכון ובכל זאת חושף את עצמו מרצונו החופשי‪ .‬לא כולל ילדים מתחת לגיל ‪! 12‬‬

‫אשם תורם‪ -‬דרישת החוק להתרשלות חמורה מצד הניזוק אשר תביא להפחתת סכום הפיצויים בהתאם‬ ‫‪‬‬
‫למידת התרשלותו‪ .‬הדבר נתון לשיקול דעתו של ביהמ״ש‪ .‬כמה אשם תורם יש לנפגע ? אתה גורם לנזק שנגרם‬
‫לך ! לא כולל ילדים מתחת לגיל ‪ ( 12‬לדוגמא טעינת האופניים החשמליים)‪.‬‬

‫תחולת האחריות‪:‬‬

‫בהתגבש היסודות דלעליל תוטל האחריות תמיד על היצרן‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪ 1‬לחוק האחריות למוצרים פגומים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ניתן להבחין בין מספר סיטואציות אפשריות‪:‬‬

‫יצרן בודד‪ -‬כאשר המוצר הינו פשוט‪ ,‬ונעשה רובו ככולו בידי יצרן אחד‪ -‬האחריות תוטל על אותו יצרן‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מספר יצרנים‪ -‬כאשר המוצר הינו מורכב‪ ,‬ונדרשת עבודה של יצרנים שונים‪ -‬האחריות תוטל על‬ ‫ב‪.‬‬
‫היצרנים שבמוצריהם נתגלה הפגם ‪ .‬כאשר הנזק נגרם על ידי רכיב פגום‪ ,‬יהיו אחראים הן יצרן‬
‫המוצר והן יצרן הרכיב [ סעיף ‪(2‬ב) לחוק האחריות למוצרים פגומים]‪.‬‬

‫יבואן‪/‬ספק‪ -‬כאשר לא ניתן לזהות את פרטי היצרן או היבואן‪ ,‬יישא באחריות הספק‪ ,‬אלא אם מסר‬ ‫ג‪.‬‬
‫לנפגע תוך זמן סביר פרטים שלפיהם ניתן לאתר את היצרן או את היבואן ואת המען המלא של מקום‬
‫עסקם [ סעיף ‪(2‬ג) לחוק האחריות למוצרים פגומים ]‪.‬‬

‫‪98‬‬
 ‫תחולה רטרואקטיבית של החוק‪:‬‬

‫ישראליפו נ׳ הינדלי‪:‬‬

‫השופט בך ‪ -‬בדעת מיעוט‪ -‬החוק חל פרוספקטיבית‪ ,‬מכאן ואילך‪ ,‬ורק כאשר לא ניתן להוכיח מתי הסתיים‪ .‬תהליך הייצור‪,‬‬
‫קיימת חזקה עובדתית שהייצור הושלם לאחר חקיקת החוק‪.‬‬

‫השופטים ברק ומצא‪ -‬דעת רוב‪ -‬נותרה השאלה בצריך עיון‪.‬‬

‫חוק רטרואקטיבי זאת אומרת שהחוק יחול על מה שקרה לפני חיקוק החוק‪ ,‬מה שהיה בעבר‪ .‬פרוספקטיבית זה רק‬
‫בעתיד‪ .‬מה קורה עם מוצר פגום לפני החוק?‬

‫תקרת הפיצויים‪-‬‬

‫הואיל וחוק האחריות למוצרים פגומים מקל על התובע מבחינת הוכחת העילה‪ ,‬נקבע לסכום הפיצויים המבוקש תקרה=ת‬
‫פיצוי [ סעיף ‪ 5‬לחוק האחריות למוצרים פגומים ]‬

‫אומצה חלק מהוראות סעיף ‪ 4‬לחוק הפלת״ד ונקבעו ‪ 2‬תקרות פיצוי‪:‬‬

‫סכום מירבי בגין אובדן השתכרות ואובדן כושר השתכרות (עד שילוש השכר הממוצע בשוק)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בכום מירבי בגין נזק שאינו נזק ממוני (‪)50,000₪‬‬ ‫‪.2‬‬

‫התיישנות התביעה‪-‬‬

‫סעיף ‪ 6‬לחוק האחריות למוצרים פגומים‪:‬‬

‫(א) ״תקופת ההתיישנות של תביעה לפי חוק זה תהא שלוש שנים‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫(ב) לא תוגש תובענה לפי חוק זה אלא תוך עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת‬
‫היצרן‪.‬״‬

‫ישנם ‪ 2‬סוגים של התיישנויות‪:‬‬

‫‪ 3‬שנים מיום האירוע‪ -‬תקופת ההתיישנות של תביעה על פי החוק היא קצרה מקתופת‬ ‫‪.1‬‬
‫ההתיישנות הרגילה בנזיקין‪ ,‬ועומדת על ‪ 3‬שנים‪ .‬במידה והתביעה לא הוגשה תוך ‪ 3‬שנים מיום‬
‫שנולדה עילת התביעה‪ ,‬יכול הנתבע להגיש תביעה על פי עילה שבפקנ״ז‪ ,‬כגון רשלנות‪/‬פח״ח‬
‫(התיישנות בנזיקין עומדת על ‪ 7‬שנים)‪ .‬למעשה מותר בתוך ‪ 3‬שנים מהרגע שהשתמשתי במוצר‬
‫ונפגעתי‪ .‬תקופת ההתיישנות הזו היא לטובת היצרן‪.‬‬

‫‪ 10‬שנים מיום צאת המוצר משליטת היצרן‪ -‬זוהי הגנה נוספת לצרכן‪ ,‬הפוטרת אותו מאחריות‬ ‫‪.2‬‬
‫למוצר פגום שגרם לנזק גוף‪ ,‬אם המקרה אירע לאחר שחלפו ‪ 10‬שנים מתום השנה שבה יצא‬
‫המוצר משליטת היצרן‪.‬‬

‫תניות פטור‪-‬‬

‫סעיף ‪ 7‬לחוק האחריות למוצרים פגומים‪:‬‬

‫‪ .7‬״ המתנה על אחריות לפי חוק זה‪ ,‬תנאו בטל; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות היצרן לשיפוי מאחר‪ ,‬ובלבד שלא ישפה‬
‫עצמו ממי שהמוצר הגיע לרשותו לצרכים אישיים‪ ,‬משפחתיים‪ ,‬או ביתיים‪.‬״‬

‫סעיף ‪ 7‬לחוק קובע כי אין להתנות על אחריות היצרן לפי החוק‪ .‬אחריות היצרן הינה קוגנטית‪ ,‬ולא ניתן להתנות עליה‬
‫בחוזה‪ .‬אחריות היצרן היא מוחלטת‪.‬‬

‫האם יצרן יכול להחתים צרכן על חוזה שמסיר אחריות יצרן? ממש לא ! אם בכל זאת עשה זאת‪ ,‬זה בטל ולא תקף ! לא‬
‫רלוונטי בהקשר להסכמים מסחריים בין ספקים וכו‪ ,‬זה אפשרי אבל לא עם צרכנים‪.‬‬

‫להתנות‪ -‬להגיד שהוא לא אחראי‬

‫‪99‬‬
 ‫תחולת הפקנ״ז‪:‬‬

‫סעיף ‪ 8‬לחוק האחריות למוצרים פגומים‪:‬‬

‫‪ .8‬״ לכל ענין שאין לגביו הוראה מיוחדת בחוק זה יחולו על גרימת נזק על ידי מוצר פגום הוראות פקודת הנזיקין [נוסח‬
‫חדש]‪ ,‬בשינויים המחוייבים‪.‬״‬

‫הכלל‪ :‬כאשר אין בחוק האחריות למוצרים פגומים הסדר כלשהו (מצב של לאקונה)‪ ,‬תחולנה הפקנ״ז‪.‬‬

‫תאונת דרכים עקב פגם במוצר‪:‬‬

‫נניח כי אירעה תאונת דרכים כתוצאה מפגם במוצר‪ ,‬האם ניתן לתבוע על פי חוק האחריות למוצרים פגומים ולא על פי‬
‫הפלת״ד?‬

‫סעיף ‪ 8‬לפלת״ד (סעיף יחוד העילה) מאזכר את הפקנ״ז בלבד‪ ,‬בקובעו כי מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על‬
‫פי חוק זה לא תהיה לו עילת תביעה לפי הפקנ״ז‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לטעון כי חוק האחריות למוצרים פגומים הוא חוק עצמאי‪,‬‬
‫ותיתכן תביעה על פי חוק זה‪.‬‬

‫יצויין כי עדיף לתבוע על פי חוק הפלת״ד‪ :‬תקופת ההתיישנות לפי חוק זה ארוכה יותר (‪ 7‬שנים) וכמו כן‪ ,‬בחוק זה‬
‫האחריות על המזיק היא מוחלטת‪ ,‬ואילו בחוק האחריות למוצרים פגומים תוטל אחריות מוחלטת‪ ,‬בכפוף לקיומן של מספר‬
‫הגנות המוענקות ליצרן‪.‬‬

‫הגשת תביעה לפי דין אחר‪:‬‬

‫סעיף ‪ 10‬לחוק האחריות למוצרים פגומים‪:‬‬

‫‪ .10‬חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי כל דין אחר‪.‬‬

‫הנפגע יכול להגיש תביעה המבוססת לא רק על חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬אלא גם על יסוד דינים אחרים‪ ,‬כגון‬
‫הפקנ״ז‪ .‬אין בחוק האחריות כלל ייחוד עליה המונע גישה לעילות תביעה חלופיות‪.‬‬

‫ייתכנו מקרים בהם עדיף לתבוע באמצעות עוולה נזיקית‪ ,‬מאשר באמצעות חוק האחריות למוצרים פגומים‪.‬‬

‫סייגים לתחולת החוק‪:‬‬

‫חוק האחריות למוצרים פגומים לא יחול על [ סעיף ‪ 9‬לחוק האחריות למוצרים פגומים ]‬

‫אינו חל על נזר שהתרחש מחוץ לגבולות מדינת ישראל [סעיף ‪(9‬ב)] זהו חוק טריטריאלי‪( .‬לדוגמא אדם רכב‬ ‫‪‬‬
‫מוצר בישראל אבל נפגע בחו״ל כהשתמש במוצר לא יכול לתבוע על פי חוק זה)‪.‬‬

‫אינו חל על בהמות‪ ,‬עופות‪ ,‬דגים ותוצרת חקלאית אחרת שאינה מעובדת [סעיף ‪(9‬א)] המטרה היא להגן על‬ ‫‪‬‬
‫הסקטור החקלאי‪ ,‬לא רוצים להכביד עליהם ! לפחות לא עם חוק זה‪.‬‬

‫נזק גוף בלבד ולא נזק רכוש‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פסק דין מסכם‪ -‬פלונית נ׳ פרטוש סבן‬

‫לסיכום נושא זה‪ -‬אין חובה להגיש תביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים‪ .‬יש יתרונות ויש גם חסרונות‪ .‬יהיו‬
‫פעמים שיהיה עדיף לתבוע על פי הפקנ״ז ולפעמיים יהיה עדיף חוק האחריות למוצרים פגומים‪.‬‬

‫ריבוי מעוולים‪:‬‬

‫‪100‬‬
 ‫כאשר אדם סובל נזק עקב עוולה‪ ,‬המבוצעת ע"י שני מזיקים או יותר‪ ,‬מבחינים בשלושה סיווגים אפשריים‪:‬‬

‫מעוולים במשותף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מעוולים בנפרד שגרמו נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מעוולים יחד‪-‬סעיף ‪ 11‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫‪..11‬״ היה כל אחד משני בני‪-‬אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו‪ ,‬על מעשה פלוני‪ ,‬והמעשה הוא עוולה‪ ,‬יהיו חבים‬
‫יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד‪.‬״‬

‫ניתן לתבוע רק אחד מהם ולקבל את כל הפיצוי על העוולה‪ .‬כמובן שאפשר לתבוע את שניהם אבל יש מקרים בהם יתבעו‬
‫רק אחד‪ .‬הכוונה היא להקל על הניזוק‪.‬‬

‫גם מעוולים במשותף וכם מעוולים בנפרד ‪ >-‬המעוולים מחוייבים בפיצויים על מלוא הנזק ביחד ולחוד‪.‬‬

‫מעוולים במשותף‪:‬‬

‫מבצעים עוולה אחת כלפי הניזוק וגורמים לו יחד נזק אחד‪ ,‬שאינו ניתן לחלוקה‪ ,‬כלומר שאין לייחס חלק מסוים ממנו לזה‬
‫או לזה‪.‬‬

‫מעוולים המבצעים את העוולה במסגרת פעולותם המשותפת והמותאמת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שניים או יותר החבים בחובה אחת משותפת כלפי הניזוק‪ ,‬ואשר גורמים למעשה העוולה ע״י הפרתה של החובה‬ ‫‪‬‬
‫האמורה‪.‬‬
‫המעוול ומי שנושא באחריות שילוחית ועוולתו או המעוול ומי שאחראי למעשהו של המעוול כמסייע‪ ,‬כמייעץ‬ ‫‪‬‬
‫וכו… (לדוגמא עובד ומעסיק‪ ,‬בית חולים ורופא…) נגרמות כתוצאה מרשלנות‪ ,‬והכוונה היא גם לפוגע הישיר וגם‬
‫למי שאחראי עליו‪.‬‬

‫איך רואים אותם כמעוולים במשותף?‬

‫האחריות לנזק היא ביחד ולחוד וכל אחד מהם נושא באחריות לנזק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם הניזוק יבחר לתבוע אחד מהם‪ ,‬אותו מזיק יהיה חייב לפצות בגין מלוא הנזק (יוכל לתבוע את המזיק השני‬ ‫‪‬‬
‫להשתתפות)‪.‬‬
‫שניים תוקפים יחדיו אדם שלישי‪ -‬אחריות ביחד ולחוד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מעוולים בנפרד שגרמו נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה‪:‬‬

‫שני מעוולים או יותר עושים מבצעים מעשים פיזים נזיקין נפרדים אבל גורמים נזק אחד שאי אפשר לחלק אותו‪.‬‬

‫נזק שאינו ניתן לחלוקה‪.‬‬

‫ע״א ‪ 22/75‬אדרי נ׳ עזיזיאן‪ :‬נזק אחד בלתי נפרד‪ .‬עלתה השאלה האם ייחבו אותם ביחד ולחוד? האם כל אחד מהם‬
‫אחראי על מלוא הנזק או צריך לחייב את כל אחד מהם בנפרד‪ .‬נקבע מכיוון שמבחינה מעשית לא ניתן היה לחלק את‬
‫הנזק מדובר פה בנזק כולל ומשמעותי ונקבע שכל אחד מעוולים אחראי על מלוא הנזק‪.‬‬

‫התובע נפגע כהולך רגל משני כלי רכב – תחילה פגע בו קטנוע‪ ,‬ולאחר שנפגע מהקטנוע פגע בו גם רכב‪ .‬נגרמו שתי‬
‫פגיעות בזו אחר זו‪ ,‬אך הנזק הוא אחד‪ ,‬ואינו ניתן להפרדה‪.‬‬

‫‪101‬‬
 ‫השאלה שעלת‪ :‬האם אחראים המעוולים יחד ולחוד לנזק כולו או שמא הם חבים לחוד‪ ,‬כל אחד רק כחלקו בנזק‪.‬‬

‫נקבע‪ :‬כל אחד מהמעוולים אחראי לנזק כולו‪.‬‬

‫כשהנזק אינו ניתן להפרדה‪ -‬יהיו המעוולים חבים ביחד ולחוד‪.‬‬

‫ניתן לתבוע את הנזק כולו מכל המעוולים יחד בתיבעה אחת או לתבוע את הנזק כולו ובשלמותו מכל אחד מהם‬
‫לחוד‪.‬‬

‫נקבע‪ :‬כדי שמעשי עוולה ייחשבו למעשי עוולה הגורמים לנזק אחד‪ ,‬אין הכרח כי אירועם יהיה מקביל מבחינת הזמן‪,‬‬
‫ויראום כמקבילים גם אם יתרחשו אחד אחרי השני‪.‬‬

‫במצב בו הניזוק תבע רק את המזיק א‪ ,‬האם בעתיד יוכל לתבוע גם את המזיק ב ? וודאי שלא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתביעה נזיקית לא ניתן לתבוע שוב על אותה עוולה‪ ,‬המטרה בתביעה נזיקית היא להשיב את המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ 77‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫‪( .77‬א) בכפוף להוראות סעיפים ‪ ,85-83‬אדם שנפרע פיצויים או סעד אחר בשל עוולה‪ ,‬ומי שתובע באמצעות אדם כאמור‬
‫או מכוחו‪ ,‬לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל אותה עוולה‪.‬‬

‫אין נפרעים אלא פעם אחת בלבד‪ ,‬ניזוק שנפרע פיצויים בשל עוללה לא ייפרע פיצויים נוספים בשל אותה עוולה‪.‬‬

‫מלך נ׳ קורנהויזר‪ -‬מלך הותקך על ידי ‪ 3‬כלבים ונגרמה לו נכות צמיתה של ‪ ,80%‬כששניים מהכלבים שייכים‬
‫לקורנהויזר‪ .‬ביהמ״ש המחוזי פסק כי קורנהויזר יפצו את מלך על מלוא נזקו‪ .‬בבימה״ׁש העליון נקבע בדעת רוב (בן פורת‬
‫ובך) כי מדובר במעוולים בנפרד שגרמו לנזק שניתן לחלוקה‪ ,‬וחייב קורנהויזר ב ‪ 2/3‬מהנזק‪.‬‬

‫מתי ניתן לראות בנזק שנגרם בלתי ניתן חלוקה?‬

‫ככל שניתן באופן סביר והגיוני להצביע על חלוקה צודקת‪ -‬יש להעדיף לבצע את החלוקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר לא ניתן להוכיח את חלקו של כל מעוול על פי קנה מידה סביר כלשהו‪ -‬יראו את הנזק כנזק בלתי ניתן‬ ‫‪‬‬
‫לחלוקה‪.‬‬
‫נקבע כי הנזק שנגרם למלך הוא נזק אחד‪ ,‬חמור מאוד‪ ,‬שאינו ניתן להפרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לכן‪ -‬חבות המעוולים כלפיו היא חבות ביחד ולחוד‪ .‬קורנהויזר יפצו את מלך בגין מלאו נזקו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ 83‬לפקנ״ז״‪:‬‬

‫פיצול תביעות‬

‫(א) "סבל אדם נזק עקב עוולה – אין פסק הדין שניתן נגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם‬
‫אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד‪".‬‬

‫הכלל‪-‬‬

‫כשאדם מגיש תביעה כנגד מעוול אחד‪ ,‬אין מניעה שיגיש תביעה לאחר מכן גם כנגד מעוול אחר‪.‬‬

‫הסייגים‪( -‬ב)‬

‫הוצאות על פי רוב לא ייפסקו לטובתו של התובע לגבי תביעה נוספת שהגיש לאחר התביעה הראשונה‪ ,‬אלא אם סבור‬
‫בית המשפט שהיה יסוד סביר להגשת תביעות נפרדות‪.‬‬

‫שיפוי בין מעוולים‪:‬‬

‫סעיף ‪ 84‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫‪102‬‬
 ‫‪( .84‬א) "כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב‪ ,‬או שאילו נתבע היה חב‪ ,‬על אותו‬
‫נזק‪ ,‬אם כמעוול יחד ואם באופן אחר‪ ,‬אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן זה ממי שזכאי‬
‫לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות"‪.‬‬

‫כשדרישה כספית של התובע סולקה על ידי אחד המעוולים‪ ,‬במלואה או בחלקה‪ ,‬אותו מעוול רשאי לחזור למעוולים‬
‫האחרים‪ ,‬ולגבות מהם דמי השתתפות בשיעור המוצדק בעיני בית המשפט‪.‬‬

‫‪( 84‬ב) "בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר‬
‫בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות‬
‫שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא‪".‬‬

‫בחינת אחריותם היחסית של המעוולים במישור היחסים בינם לבין עצמם נעשית בהתאם להוראות סעיף ‪(84‬ב) לפקנ"ז‪,‬‬
‫על פי הצדק והיושר ומידת אשמתם המוסרית של המעורבים‪.‬‬

‫מעוולים בנפרד שגרמו נזק שניתן לחלוקה‪:‬‬

‫כאשר נגרם נזק לתובע והנזק ניתן לחלוקה‪ ,‬כל מעוול חב על חלקו‪.‬‬

‫ריחוק הנזק‬
‫גורם הסיבתיות‪:‬‬

‫כאשר הנזק הוא חלק מיסודות העוולה לגורם הסיבתי תפקיד כפול‪:‬‬

‫(א)‪ .‬יצירת האחריות ‪ -‬קיום קשר סיבתי בין אשמו של הנתבע לנזק שנגרם לתובע‪ .‬סוגיה זו מוסדרת בסעיף ‪ 64‬לפקודת‬
‫הנזיקין‪ .‬התנאי לאחריות‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬קביעת היקף האחריות ‪ -‬מהו גובה הפיצוי שעל התובע לשלם‪ ,‬אם יוכיח הנתבע את תביעתו‪ .‬סוגיה זו המכונה בשם‬
‫ריחוק הנזק מוסדרת בסעיף ‪ 76‬לפקודה‪ .‬התנאי לפיצוי הכספי‪.‬‬

‫‪ .‬השאלה הראשונה ‪ -‬האם יש אחריות בנזיקין (האם המזיק אחראי על מלוא הנזק)?‬ ‫‪.1‬‬
‫(קש"ס עובדתי‪+‬משפטי)‬
‫השאלה השניה ‪ -‬מהו היקף הנזק?‬ ‫‪.2‬‬
‫(ייקבע על פי כללי ריחוק הנזק)‬

‫מטפל בשאלה עד היכן נוגעת אחריותו של המזיק?‬ ‫‪‬‬

‫על אילו נזקים יחוב ועל אילו לא?‬ ‫‪‬‬
‫המזיק לא ישלם נזקים ״רחוקים מדי״‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ )1(76‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫‪ .76‬פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם‪-‬‬

‫(‪ )1‬סבל התובע נזק‪ ,‬יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא‬
‫במישרין מעוולת הנתבע;‬

‫שני מבחנים חלופיים‪:‬‬

‫מבחן הצפיות‪ -‬המזיק יחוב בפיצויים על כל נזק צפוי מרשלנותו [מלכה]‬ ‫‪‬‬
‫מבחן הישירות‪ -‬המזיק יהא אחראי על כל נזק שהוא תוצאה ישירה של הרשלנות‪ ,‬כולל נזק לא צפוי [הלכת‬ ‫‪‬‬
‫פולימיס]‪.‬‬

‫‪103‬‬
 ‫מלכה נ׳ היועץ המשפטי לממשלה‪ -‬פעוט בין שנתיים שידו נשברה בתאונת דרכים ולא קיבל זריקת אנטי‪-‬טטנוס‪.‬‬
‫בהסתמך על סעיף ‪ -76‬מבחן הצפיות‪ -‬הנג זוכה מאחריות פלילית בשל ריחוק הנזק‪ .‬השופט זילברג בדעת רוב יצר‬
‫הבחנה בין מחלות וחבלות תדירות שיש לצפותן מראש‪ ,‬לבין מחלות וחבלות נדירות‪ ,‬שאין צורך לצפותן מראש‪.‬‬

‫סיכום ביניים‪ :‬הטלת אחריות על מעוול על כל הנזקים באשר הם‪ ,‬מהווה הרתעת יתר‪ ,‬לעיתים ללא הצדקה‪ .‬ביסוד דיני‬
‫הנזיקין‪ ,‬אחריות על מזיק‪ ,‬קיימת ההנחה שכל מעוול פוטנציאלי מחשב לעצמו תולחת נזק מול הוצאות מניעה ומכלכל את‬
‫מעשיו בהתאם‪ .‬הטלת אחריות בגין נזק בלתי צפוי סותרת עקרון זה‪.‬‬

‫החריג לעקרון זה הוא כלל ה״גולגולת דקה״ המחייב צפית סוג הנזק ולא היקף הנזק‪.‬‬

‫לאון נ׳ רינגר‪-‬‬

‫הניזוק פגה בדבו בתאונת דרכים‪ .‬בעקבות הפגיעה התפתח סרטן נדיר ביותר‪ .‬טענת הנתבע הייתה כי מהפגיעה‬
‫הראשונית לא היה צפוי שתתפתח פגיעה שניונית כה חריגה ורחבה‪-‬ולכן אינו אחראי‪ .‬נקבע כי לא נדרש לצפות את‬
‫ההנזק הספציפי אלא את סוג הנזק‪ .‬כשמופעל מבחן הצפיות השאלה היא האם מישהו עלול להינזק ולא מיהו האדם‬
‫העלול להינזק‪ -‬הגולגות הדקה ‪ -‬על המזיק לצפות שישנם אנשים הוסבלים מחולשות מיוחדות‪.‬‬

‫בשלב הערעור שהיה לפני ההלכה לאון נ׳ רינגר‪ ,‬כבר פסק בית המשפט ברוב דעות כי "חובל שחבל בחבירו תוך‬
‫רשלנות‪ ,‬אחראי לנזקים שנגרמו לנחבל כתוצאה ממחלת הסרטן למרות נדירותה‪ ,‬שהתפתחה אצלו במקום החבלה או‬
‫באזור החבלה"‪ .‬כיון שמדובר בהלכה חדשה‪ ,‬נדרש בית המשפט בדיון הנוסף לדון בשאלה אחת ויחידה‪:‬‬
‫"האם מחלת הסרטן של התובע‪ ,‬או "הגולגולת הדקה" של ניזוק פלוני המחמירה כל פגיעה בו‪ ,‬מסוג הדברים הם‪ ,‬אשר‬
‫צריך היה המזיק לצפותם מראש‪ ,‬באשר הן נוגעים לטיב הנזק או לסוגו‪ ,‬או שמא מסוג הדברים הם אשר המזיק לא היה‬
‫צריך לצפותם מראש‪ ,‬באשר הם נוגעים אך למידת הנזק ולהיקפו בלבד"‪.‬‬

‫השופט ברנזון‪ :‬יש לצפות את סוג הנזק‪.‬‬

‫עוד מוסיף ביהמ״ש וקובע לעניין ה״גולגות דקה״ אין חשביות לדרישת הצפיות או הישירות‪ -‬״יש לו תחולה בארץ״ בכל‬
‫דרש שנפרש את לשון הסעיף‪.‬‬

‫ומכאן גם נקבע הכלל שאומר‪ :‬״משנשקבע סוג הזנק לו אחראי המזיק‪ ,‬אחריותו חלה על מלוא היקפו‪ ,‬גם אם לא יכול היה‬
‫לצפותו״‬

‫משה נ׳ קליפורד‪-‬‬

‫רופא שיניים הזריק חומר הרדמה לילדה בת ‪ -5‬נגרם שיתוק‪.‬‬

‫בדעת רוב‪ -‬נקבע שהנזק שנגרם לילדה היה נזק מסוג שונה מהצפוי‪ .‬הנזק הצפוי היה נזק חולף‪ ,‬ולילדה נגרם נזק קבוע‬
‫וקשה‪ -‬הרופא אינו אחראי‪.‬‬

‫ההחלטה התהפכה‪.‬‬

‫דעת רוב‪ :‬סוג הנזק היה צפוי‪-‬אין דרישה שהמזיק יצפה את תהליך הגרימה של הנזק המאוחר‪ .‬די שיצפה את סוג הנזק‪.‬‬
‫על הרופא היה לצפות את התרחשות נזק הגוף כתוצאה משימוש במזרק ללא שואב‪ .‬ביהמ"ש נתן פרשנות רחבה למונח‬
‫"סוג הנזק" וקבע שהנזק המאוחר והחמור שנגרם לילדה (רביד משה)‪ ,‬שאף הוא בגדר נזק גוף ‪ -‬הוא נזק שהרופא אחראי‬
‫לו‪.‬‬

‫תרשים בחינת הסיבתיות‪-‬‬

‫‪104‬‬
 ‫פיצויים‬
‫מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬עבור הניזוק‪[ .‬נעים נ׳ ברדה]‬

‫נזק‪ -‬סעיף ‪ 2‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫"נזק" – אבדן חיים‪ ,‬אבדן נכס‪ ,‬נוחות‪ ,‬רווחה גופנית או שם‪-‬טוב‪ ,‬או חיסור מהם‪ ,‬וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה";‬

‫נזק ממוני – נזק שניתן לכמת כספית באופן מדויק‬ ‫‪‬‬

‫נזק שאינו ממוני – כאב וסבל‪ ,‬קיצור תוחלת חיים‪ ,‬אובדן הנאות החיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נזק ממוני‪:‬‬

‫״נזק ממון ״‪ -‬הפסד או הוצאה ממשית הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים [ סעיף ‪ 2‬לפקנ״ז]‬

‫אובדן השתכרות‪ /‬אובדן כושר השתכרות‬ ‫‪‬‬

‫הוצאות רפואיות‬ ‫‪‬‬
‫הוצאות לא רפואיות‬ ‫‪‬‬
‫אובדן פנסיה‬ ‫‪‬‬
‫אובדן תנאים סוציאלים‬ ‫‪‬‬

‫נזק שאינו ממוני‪:‬‬

‫כאב וסבך‬ ‫‪‬‬

‫קיצור תוחלת חיים‬ ‫‪‬‬
‫אובדן הנאות החיים‬ ‫‪‬‬

‫[ עיריית חיפה נ׳ מוסקוביץ ]‬

‫‪105‬‬
 ‫ההבחנה בין נזקי עבור לבין נזקים עתידיים‪:‬‬

‫נזק מיוחד (בעבר)‪ -‬עד מועד ערכית תחשיב הנזק‬ ‫‪‬‬

‫נזק כללי (עתידי)‪ -‬מיום הגשת התביעה ואילך‬ ‫‪‬‬

‫נזק מיוחד‪:‬‬

‫כל ההוצאות וההפסדים שכבר נגרמו‬

‫אובדן השתכרות לעבר‬ ‫‪‬‬

‫הוצאות רפואיות ועזרים רפואיים‬ ‫‪‬‬
‫הוצאות נסיעה‬ ‫‪‬‬
‫עזרת צד ג‬ ‫‪‬‬

‫נזק כללי‪:‬‬

‫נזיקים עתידיים‬

‫אובדן כושר השתכרות לעתיד‬ ‫‪‬‬

‫אובדן זכויות סוציאליות‬ ‫‪‬‬
‫כאב וסבל (כולל אובדן הנאות החיים וקיצור תוחלת חיים)‬ ‫‪‬‬
‫הוצאות רפואיות עתידיות‬ ‫‪‬‬
‫עזרת צד ג׳ לעתיד‬ ‫‪‬‬

‫נזק ממוני‪ -‬אובדן כושר השתכרות‪:‬‬

‫ההפסד שייגרם לניזוק בהשתכרותו העתידית בגין הפגיעה;‬

‫מושפע מנסיבותיו האישיות של הנפגע;‬

‫נדרש להראות סיכוי שאינו היפותטי שהניזוק היה משתכר בעתיד לולא הפגיעה ושהתאונה פגעה בהשתכרות זו‪.‬‬

‫[ברששת נ' האשאש]‬

‫פיצויים נזקי גוף‪ -‬תקציר ביניים‪:‬‬

‫נזק ממוני –‬
‫אובדן השתכרות ‪ -‬אובדן משכורת מיום הפגיעה ועד ליום תחשיב הנזק‬ ‫‪‬‬
‫אובדן כושר השתכרות ‪ -‬תחשיב יכולת השתכרות עתידית מיום תחשיב הנזק ועד לפנסיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אובדן פנסיה‪ ,‬ואובדן תנאים סוציאליים‪ ,‬הוצאות רפואיות‪ ,‬והוצאות לא רפואיות‬ ‫‪‬‬

‫נזק לא ממוני –‬
‫כאב וסבל‪ ,‬קיצור תוחלת חיים‪ ,‬אובדן הנאות חיים‬ ‫‪‬‬

‫נזק מיוחד –‬
‫נזקי עבר ‪ -‬מיום הפגיעה ועד ליום עריכת תחשיב הנזק‬ ‫‪‬‬

‫נזק כללי –‬
‫נזקים עתידיים ‪ -‬מיום תחשיב הנזק ועד בכלל‬ ‫‪‬‬

‫פיצוי חד פעמי‪/‬פיצויים עיתיים‪:‬‬

‫‪106‬‬
 ‫לבית המשפט סמכות לקבוע תשלום חד פעמי‪ ,‬וכן נתונה לו הסמכות לקבוע תשלומים עיתיים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש בסמכותו לפצל את הסכום כך‪ ,‬שחלקו יינתן באופן חד פעמי וחלקו השני ישולם בתשלומים עיתיים‪.‬‬

‫פיצוי חד פעמי‪ -‬יתרונות‪:‬‬

‫סופיות הדיון‬ ‫‪‬‬

‫ודאות‬ ‫‪‬‬
‫אין תלות במצבו הכלכלי של המזיק‬ ‫‪‬‬
‫מקל על תהליך השיקום של הניזוק‬ ‫‪‬‬

‫פיצוי חד פעמי‪ -‬חסרונות‪:‬‬

‫אין אפשרות לפתוח את התיק מחדש במקרה של החמרה‬ ‫‪‬‬

‫בזבוז הכסף בפרק זמן קצר‬ ‫‪‬‬

‫פיצויים עיתיים‪ -‬יתרונות‪:‬‬

‫חוסר ודאות בנוגע לעתיד הנפגע‬ ‫‪‬‬

‫הגשמת עקרון השבת המצב לקדמותו‪ ,‬אין השערות‬ ‫‪‬‬
‫תשלום קצוב‬ ‫‪‬‬
‫מניעת בזבוז כספים באופן שאינו מבוקר‬ ‫‪‬‬

‫פיצויים עתיים‪ -‬חסרונות‪:‬‬

‫אינו מעודד את הנפגע להשתקם‬ ‫‪‬‬

‫שיטה מסורבלת ויקרה‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה בסופיות הדיון‬ ‫‪‬‬
‫תלות מתמשכת של הניזוק במצבו הכלכלי של המזיק‬ ‫‪‬‬

‫תשלום תכוף‪:‬‬

‫נקבע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (סעיף ‪)5‬‬

‫נועד לכסות הוצאות ראשוניות במקרה של פגיעה קשה‪.‬‬

‫בקשה לתשלום תכוף לביהמ״ש‪:‬‬

‫‪5‬א‪( .‬א) "עברו ‪ 60‬ימים מיום שהוגשה לחייב דרישה לתשלום לפי סעיף ‪ 5‬והדורש לא קיבלו‪ ,‬רשאי הוא להגיש לבית‬
‫המשפט בקשה לתשלום תכוף‪ ,‬אף בנפרד מהתביעה ליתר הפיצויים בשל אותה תאונת דרכים (להלן – התביעה‬
‫העיקרית)‪".‬‬

‫הלכת השנים האבודות‪-‬‬

‫הבחנה בין "ניזוק‪-‬חי" ‪ -‬ניזוק שנפגע‪ ,‬והופך לנכה לבין ניזוק שנפטר בעקבות הפגיעה‪.‬‬

‫זכותם של תלויים לפיצויים‪ -‬סעיף ‪ 78‬לפקנ״ז‪:‬‬

‫"גרמה עוולה למותו של אדם‪ ,‬והיה אותו אדם‪ ,‬אילולא מת‪ ,‬זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף‬
‫שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו‪ ,‬הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה"‪.‬‬

‫‪107‬‬
 ‫שרון גבריאל נ׳ דניאל גבריאל וסהר חברה לביטוח בע״מ‪-‬‬

‫האם זכאי עזבון הניזוק לפיצויים בגין אובדן כושר השתכרות‪ ,‬שנגרם לניזוק‪ ,‬״בשנים האבודות״?‬

‫דעת רוב‪ -‬בין שמדובר בניזוק‪-‬חי אשר תוחלת חייו קוצרה‪ ,‬ובין שמדובר בעיזבונו של ניזוק שנפטר‪ ,‬אין להכיר בנזק‪ ,‬ואין‬
‫לפסוק פיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות ״בשנים האבודות״‪.‬‬

‫עזבון המנוח אטינגר נ׳ החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי‪-‬‬

‫הלכת גבריאל התהפכה ‪ .‬אין הצדקה להבדיל בין מי שנשללה יכולת השתכרותו אך תוחלת חייו נותרה זהה לעומת ניזוק‬
‫שתוחלת חייו קוצרה‪ .‬נקבע גם שהעיזבון וגם הניזוק החי יכולים לתבוע את הפסד ההשתכרות על השנים האבודות‪.‬‬

‫השפעת מוות על עילת תביעה‪ -‬סעיף ‪(19‬א) לפקנ״ז‪-‬‬

‫״נפטר אדם‪ -‬כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו‪ ,‬יוסיפו לעמוד בעינן‪ ,‬בכפוף להוראות סעיף זה‪,‬‬
‫לטובת עזבונו או נגד עזבונו‪ ,‬הכל לפי העניין״‪.‬‬
‫ראשי נזק‪ -‬פיצויי מוות ופיצוי נכות‪:‬‬

‫במקרה במוות‪ -‬אובדן השתכרות בשנים האבודות‪ ,‬הוצאות קבורה ומצבה‪ ,‬סיוע של המשפחה‪ ,‬אובדן תמיכה‬ ‫‪‬‬
‫במשפחה‪ ,‬כאב וסבל‪ ,‬אובדן תוחלת חיים‪ ,‬אובדן שירותי אם ורעיה‪ ,‬ניכויים וכו׳…‬

‫ניזוק‪-‬חי‪ -‬אובדן השתכרות בשנים האבודות‪ ,‬הוצאות רפואיות וסיעוד‪ ,‬כאב וסבל‪ ,‬קיצור תוחלת חיים‪ ,‬אובדן‬ ‫‪‬‬
‫הנאות וכולי…‬

‫אובדן כושר השתכרות של נפגע קטין‪:‬‬

‫נקודת המוצא לחישוב‪ -‬השכר הממוצע במשק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חריג‪ -‬כישורים מיוחדים שמומשו‬ ‫‪‬‬

‫[ מנורה חברה לביטוח בע״מ נ׳ ג׳אבר ]‬

‫ההבחנה בין נכות רפואית ולנכות תפקודית‬ ‫‪‬‬

‫מתי ניתן לחרוג מהשכר הממוצע במשק במקרה של נםגע קטין?‬ ‫‪‬‬

‫[ מדינת ישראל נ׳ אייגר (קטין) ]‬

‫היוון‪:‬‬
‫[ המאגר הישרלי לביטוחי רכב (״הפול״) נ׳ פלוני ]‬

‫מה זה היוון?‬

‫במקרים בהם המזיק מחויב בפיצוי הניזוק‪ ,‬בגין נזק גוף עתידי‪ ,‬בפיצוי חד פעמי – יש להוון את סכום הפיצויים העתידיים‬
‫כדי להעמיד את הניזוק כלכלית‪ ,‬במקום בו היה עומד אלמלא נפגע‪ .‬הקדמת התשלום העתידי זו הטבה למקבל‬
‫התשלום‪ ,‬ובכדי לא לחייב את המזיק ביתר – מופחת הסכום המשולם מיידית‪.‬‬

‫נדרשת פעולה מתמטית שתתאים את שווי הכסף בעתיד לשוויו ביום מתן פסק הדין‪.‬‬

‫הפסד חודשי ‪ X‬מקדם היוון = סכום הפיצוי‬

‫שיעור ריבית ההיוון שנקבעה היא ‪3%‬‬

‫‪108‬‬
‫קיים יחס הפוך בין שיעור ריבית ההיוון לגובה הפיצוי – ככל שריבית ההיוון גבוהה יותר‪ ,‬הפיצוי לעתיד קטן יותר‪.‬‬

‫דוגמא מספרית‪:‬‬

‫ניזוק משתכר ‪ 8000₪‬לחודש‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נכות תפקודית‪10% -‬‬ ‫‪‬‬
‫(‪)8,000*10%=800‬‬ ‫פיצוי חודשי‪800₪ -‬‬ ‫‪‬‬
‫נותרו לו ‪ 10‬שנות עבודה‬ ‫‪‬‬
‫לכאורה הפיצוי‪ 12*800₪ :‬חודשים* ‪ 10‬שנים = ‪96,000₪‬‬ ‫‪‬‬

‫טבלת היוון‪:‬‬

‫‪109‬‬
110