Professional Documents
Culture Documents
דיני נזיקין מחברת בחינה ציפורה אזרד
דיני נזיקין מחברת בחינה ציפורה אזרד
לפני המנדט הבריטי ,שלטו בארץ העות׳מאנים והקודקס המשפטי שבהם השתמשו היה המג׳לה .יושבת על הדת
המוסלמית .עם המנדט הבריטי ,הם הביאו את פקודת הנזיקין ,1994היה חוק מאוד דומה לחוק שלנו .כאשר הסתיים
המנדט הבריטי בארץ ,עשו גיור ,המרה לחוקים של המנדט הבריטי ולפקודת הנזיקים 1944שינוי את השם ל -״פקודת
הנזיקין -נוסח חדש״.
פקודת הנזיקין היא החוק המרכזי העיקרי שנמצאת בדיני הנזיקין .אבל העם שנים נחקקו עד חוקי הנזיקין.
לדוגמא:
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים -עוולות
חוק איסור לשון הרע -עברות ועוולות
חוק הגנת הפרטיות -עברות וגם עוולות
:מבנה הפקנ״ז
"הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות ,ובכפוף להוראות הפקודה — כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה
בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה".
פרשנות הפקודה:
ס' " 1בכפוף לפקודת הפרשנות תתפרש פקודה זו לפי עיקרי הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה ,וביטויים
המשמשים בה — חזקה היא — ככל שהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת — שמשמעותם
כמשמעות הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו".
סעיף ( 15ג) לפקודת סדרי השלטון והמשפֿט התש״ח:1948 -
1
(תיקון מספר 14משנת )1972
"(ג) כל הוראה בחוק שלפיה יש לפרש אותו או ביטויים שבו לפי דיני אנגליה או לפי עיקרי פרשנות משפטית המקובלים
באנגליה -לא תהיה עוד הוראה מחייבת".
לא חייבים לפרש לפי הדין באנגליה אבל עדיין גם כיום ביהמ״ש בדיני הנזיקין לפעמייםי פונים למשפט באנגליה בכדי
לראות כיצד פורשים דין מסוים.
מרכז הכובד בידני נזיקין הוא הנפגע והפגיעה שנגרמה לו .המחוקק מנה בפקנ״ז שורה של מעשים ומחדליםהיוצרים
אחריות בנזיקין ובדרך זו ביקש להגדיר מה ייחשב כהתנהגטת מזיקה.
מגמה זו באה לידי ביטוי הן בקביעת אחריות ,דהיינו ,אם בוצעה העוולה אם לאו ,והן כאשר באים להכריע לגבי מהות
התרופה המגיעה לנפגע.
השגת צדק מתקן -המונח צדק מתקן שייך לתיאוריה אשר אינה רואה בדיני הנזיקין כלי .1
להשגת מטרות חברתיות ותועלות לחברה .מטרת הצדק המתקן היא ליצור תוצאה צודקת
בין הצדדים הרלוונטיים למערכת היחסים -המזיק והניזוק .מטרה זו תוגשם בדרך של חיוב
מזיק לפצות את הניזוק ,לא קשר לשאלה אם יש אשם בהתנהגותו של המזיק ,מתוך רצון
להחזיק את המצב לקדמותו.
הרתעה יעילה של מזיקים בכוח -גישה זו שואפת להשתמש בכלים המשפטיים להשגת .2
תוצאות הממקסמות את הרווחה החברתית ,להכווין את התנהגות החברתית ואת רמת
הזהירות של המזיקים ולהביא למינימום את הוצאות הנזק והוצאות מניעת הנזק.
פיזור הנזק -לפי עקרון זה יש להטיל אחריות על הצד שיכול לפזר את הנזק בצורה הטובה .3
ביותר .שאלת פיזור הנזק משתנה מפעילות לפעילות .אחד השיקולים במסגרת עקרון פיזור
הנזק הוא הטלת אחריות על בעל הכיס העמוק ,דבר שיבטיח לניזוק פיצוי אופטימלי על נזקו
וכן יפגע פחות בבעל העיס העמוק .לדוגמא ביטוח הוא אמצעי לפזר את הסיכון והנזק על פני
משתתפים רבים.
עקרון האשם קובע כי אדם אשר נושא באשם ,מבצע העוולה ,חייב לשאת באחריות בגין התוצאות של אותה העוולה.
עיקרון זה עולה בקנה אחד עם עקרון ההרתעה היעילה.
לדוגמא ,שלילית אחריות אישית מאורגן של חברה שביצעה עוולה והטלתה על החברה בלבד תביא לכך שהאפקטיביות
של האחריות הנזיקית על הפרט תפחת [ע״א 407/89צוק רוק נ׳ קאר סקיוריטי]
עיקר מטרתם של דיני הנזיקין היא לפצות את הנפגע ולהעמידו במצב שבו היה עומד לולא מעשה העוולה .לכן לאחר
שביהמ״ש בוחן האם מעשה הנזיקין המדובר עולה כדי מעשה עווולה ,השלב השני יהיה בחירתה של התרופה ההולמת.
2
סוגי אחריות בנזיקין:
אחריות מוחלטת -זוהי אחריות ללא בדיקת אשמה ולללא הגנות .האחריות קמה ללא צורך בוהכחת אשמה, .1
ואפילו אם בידי התובע להוכיח שהנתבע התרשל -אין בכך צורך .ד בעובדה בנגרם נזק( .לדוגמא חוק הפיצויים
לנפגעי תאונות דרכים מטיל אחריות מוחלטת על הפוגע)
אחריות חמורה -אחריות חמורה היא אחריות ללא בדיקת אשמה ,אך עם הגנות .האחריות קמה ללא צורך .2
בהוכחת אשמה ,ואפילו אם בידי התובע להוכיח שהנתבע התרשל -אין בכך צורך .די בעובדה בנגרם נזק .יחד
עם זאת ישנן הגנות אשר בהתקיימן ,לא תוטל אחריות על המזיק .באחריות חמורה מכירים במספר הגנות
המאפשרות לנתבע לחמוק מאחריות( .לדוגמא חוק האחריות למוצרים פגומים)
אחריות על בסיס אשמה (אחריות רגילה) -יש לעמוד על הסיווג ישירה (אישית) לבין אחריות שילוחית: .3
אחריות שילוחית -המדובר באחריות מוחלטת כאשר ביצוע עוולה הוא תנאי להתהוותה.
זוהי אחריות המוטלת על אדם בגין מעשיו של אדם אחר ,כשלראשון אין דופי אישי
והאחריות קמה עקב יחסים מיוחדים ,כגון :יחסי עובד-מעביד ,יחסי שולח-שלוח.
אחריות ישירה -ישנם מספר סוגים של אחריות ישירה:
אחריות ישירה פרטית :אדם המבצע עוולה יהיה חייב עליה
בעצמו ,אלא אם הוא נופל בגדר החריגים להטלת אחריות
(כגון קטין ,חולה נפש וכדומה).
אחריות משותפת ישירה :לדוגמא מעוולים יחדיו ,פעולה
משותפת של מעסיק וקבלן.
אחריות ישירה למעשה אדם אחר הגורם נזק :הכוונה
למצבים בהם אדם אינו מעורב פיזית בביצוע העוולה
(שבוצעה על ידי אדם אחר) ,אולם עדיין יהא אחראי
לביצועה .זהו מצב שבו מוצאים באדם דופי אישי,למרות
שמבצע העוולה הינו אדם אחר.
אחריות מוגברת על בסיס אשמה -באופן רגיל מוטל הנטל להוכיח את התקיימותם של יסודות העבירה על .4
התובע ,מכוח הכלל הבסיסי ״המוציא מחברו -עליו הראייה״ .במצבים מסויימים ,מעביר הדין את נטל ההוכחה
ליסודות התביעה מכתפי התובע לכתפי הנתבע.
המשמעות היא שעוולת המסגרת מבטאת תפיסה משפטית של היקף האחריות בנזיקין ומשתרעת על מערכות משתנות
של מצבים ,כאשר תפקידו של ביהמ״ש הוא ליצוק בעוולה תוכן באשר למהות ולמידת האחריות שצריך לשאת בה המזיק,
בנסיבות המקרה הנתון.
להבדיל מעוולות המסגרת ,יתר העוולות המצויות בפקנ״ז ,הן בעיקרן ״עוולות סגורות״ ,המכונות גם ״עוולות
פרטיקוליריות״ .המאפיין את אותן עוולות הוא שמחוקק מנה בכל אחת מהן רשימה סגורה של יסודות עובדתיים מוגדרים
כתנאי בלעדיו אין להתקיימותן [ גורדון נ׳ עיררית ירושלים ,הועדה המקומית לתכנון ולבניה נ׳ עיני ,פלג נ׳ מ״י]
3
האם רשימת העוולות בשבפקודה היא רשימה סגורה?
לאור טיבן של העוולות הפרטיקולאריות ,מחד ,ושל עוולות המסגרת ,מאידך ,עשוי אירוע עובדתי מסויים לקיים הן את
יסודותיה של עוולת הרשלנות והן את יסודותיה של עוולה פרטיקולארית מסוימת .כך למשל ,ניתן להחיל על מערכת
עובדות מסוימות הן את עוולת הסגת גבול או מטרד והן את עוולת הרשלנות [עיריית ירושלים נ׳ גורדון].
עם זאת ,יש לזכור כי העוולות שבפקודה נולדו יחד עם הדוקטורינות שבפקודה ועל כן למעט חריגים תחולנה הדוקטורינה
שבפקודה במלואן על כל העוולות שבפקודה .לעומת זאת ,בנוגע לעוולות שמחוץ לפקודה יש לנהוג בזהירות ,שמא
דוקטורינה פלונית שבפקודה לא תתיישב עם יסודותיה ,עם מהותה ועם עניינה של עוולה זו [ ברזני נ׳ בזק].
סעיף 3לפקנ״ז:
.3הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות ,ובכפוף להוראות הפקודה – כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה
בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה.
בנוסף לפקנ״ז ,קבע המחוקק עווולת נזיקיות החיצוניות לפקנ״ז כגון :חוק האחריות למוצרים פגומים ,חוק הפיצויים לנפגעי
תאונות דרכים ,חוק עוולות מסחריות.
השופט ברק ,קובע כי יש להחיל את החלק הכללי של הפקנ״ז על הוראות נזיקיות המצויות מחוץ לפקודה וזאת
במצב בו הוראות החוץ עצמה אינה קובעת הסדר לפתרון הסוגיה השנויה במחלוקת .לקביעה זו מגיע השופט ברק
בשתי דרכים פרשניות [ sidaarנ׳ חברת קדישא]
. 26״כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם ,שלילה מוחלטת ושלא כדין ,למשך זמן כלשהו ,באמצעים פיזיים או על ידי
הופעה כבעל סמכות״.
4
העוולה:
.29השגת גבול במקרקעין -״הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין ,או היזק או הפרעה בידי אדם
למקרקעין שלא כדין ,אך יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
.31הסגת גבול במיטלטלין -הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר ,או הפרעה
אלימה בהם בהיותם של אדם אחר ,אך אין תובע יכול להיפרע על הסגת במיטלטלין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
למה זה מתקשר לשניהם? הוא פורץ לבית של שמעון וגם שובר את המנעול ,שבירת המנעול היא הפרעה במשהו ששיך
למישהו.
ראובן מכר את רכבו לשמעון .שמעון מקבל קנסות חניה .דוחות החנייה בגין הקנסות מגיעים לביתו של ראובן ,למרות
העברת הבעלות! ראובן פונה למשה ,הפקיד בעירייה ,ומבקש לרשום שהבעלות ברכב עברה לשמו של שמעון .משה
מסכים ,אך שוכח לטפל בנושא .אהרון ,פקיד אחר ,מעביר להוצאה לפועל את הדוחות של "ראובן" .ראובן נעצר בגין אי
פרעון הקנסות.
״נגישה היא פתיחתו… .של הליך נפל… בזדון ,ובלי סיבה סבירה ומסתברת -נגד אדם ,בפלילים או בפשיטת רגל או
בפירוק וההליך קיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו ,ונסתיים לטובתו .…,אל לא צוגש תובענה נגד אדם
על נגישה משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים״
5
העוולות הפרקטיקולאריות:
ס' ( 1איסור הפגיעה בפרטיות)" :לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו"
ס' ( )1(2פגיעה בפרטיות מהי)" :פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה :בילוש או התחקות אחרי אדם ,העלולים להטרידו"
ס' ( 4פגיעה בפרטיות – עוולה אזרחית)" :פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית ,והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש],
יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה"
הגנות בנזיקין:
ראובן עשה עוולה וגרם לנזק לשמעון,אם עומדת לראובן הגנה טובה ,תביעתו של שמעון תידחה .התובע יוצא בידיו על
ראשו ,מפסיד.
( .5א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך ,או יש להניח שידע והעריך ,את מצב הדברים
שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו.
סעיף ( 23תקיפה) -״תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא ,ובמתכוון ,נגד גופו של אדם… שלא בהסכמת האדם״.
סעיף ( 24הגנה) -״ בתובענה על תקיפה ,תהנה הגנה לנתבע אם )1( -עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו ,או
על זולתו מפני פגיעה בחיים ,בגוף…״
-ראובן השוטר עוצר את שמעון הגנב .ראובן מבצע את המעצר מתוקף צו שיפוטי בצו יש פגם ,כי לוי ,השופטת ,שכחה
לחתום עליו.
סעיף ( 26כליאת שווא) -״כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם ,שלילה מוחלטת ושלא כדין ,למשך זמן כלשהו…
סעיף ( 27הגנה מיוחדת) -״בתובענה שהוגשה על כליאת שווא תהא הגנה לנתבע אם )1( -עשה את מעשהו תוך כדי
ביצוע … 13…,שניתנו על ידי בית המשפט ,ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם
או בנתינתם״.
בין א' לב' יש חוזה לאספקת צעצועים .ב' מייבא ארצה את משלוח הצעצועים באונייה .אבל יש שביתה בנמל שלא
מאפשרת לפרוק את המשלוח .בשל כך ,ב' מפר את החוזה עם א'.
6
סעיף ( 62גרם הפרת חוזה)-
(א) .מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיםר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי ,הריהו עושה עוולה כלפי
אותו אדם שלישי ,אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון״.
(ב) .לעניין סעיף זה ,היחסים נוצרים על ידי נישואין לא יחשבו כחוזה ,ושביתה השבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה״
עוולות סל:
סעיף ( 35רשלנות)-״עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות ,או לא עשה מעשה שאדם סביר
ונבון היה עושה באותן נסיבות ,או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות ,או לא נקט מידת זהירות ,שאדם סביר
ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור
ביחס לאדם אחר ,שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג ,הרי זו רשלנות ,והגורם ברשלנותו נזק לזולתו
עושה עוולה.״
סעיף ( 35רשלנות)-״עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות ,או לא עשה מעשה שאדם סביר
ונבון היה עושה באותן נסיבות ,או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות ,או לא נקט מידת זהירות ,שאדם סביר
ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור
ביחס לאדם אחר ,שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג ,הרי זו רשלנות ,והגורם ברשלנותו נזק לזולתו
עושה עוולה.״
אירועון:
ילד רץ וקופץ לבריכה בקפיצת נר במים הרדודים ונפצע קשה .יש תקנות ״ניהול בריכות״ שמחייב בעל בריכה לתלות שלט
״מים רדודים״ בעל הבריכה הפר את תקנות ״ניהול בריכות״ .את החובה הזו מראים לדיני הנזיקין באמצעות הפח״ח,
למרות שתקנות ניהול בריכות הוא משפט מנהלי.
בכדי שמשהו ייחשב כעוולה צריך שיופיע בפקנ״ז .כדי שנוראת חוק תוגדר כעוולה ותקשר לנזיקין ,צריכים :שיופיע בפקנ״ז
או שיגידו עליה שזו עוולה נזיקית .מה שלא נאמר עליו שהוא עוולה ,הוא לא עוולה !!! מככל ההן נשמע עליו.
7
ישנן 2עוולות סל:
רשלנות .1
פח״ח .2
עוולות הסל נקראות גם ״עוולות העל״ ,ו ״עוולות המסגרת״ ,למה? כי יש להם כוח גדול ,הם לא מתייחסים למעשים
ספציפים אלא יש תמונה ומסגרת כללית ,הרבה מעשים יכולים לסל .לדוגמא אלימות ,או תליית שלט אזהרה ועוד… כך
נחרב לפרשנות משפטית -כלומר ״רב לו ידו של בית המשפט״ ,כלומר לבית המשפט יש כוח גדול -פרשנות.
" עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות ,או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות ,או
שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות ,או לא נקט מידת זהירות ,שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או
נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר ,שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי
שנהג ,הרי זו רשלנות ,והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
״(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק ,לפי פירושו הנכון ,נועד
לטובתו או להגנתו של אדם אחר ,וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם
האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו ,אם החיקוק ,לפי פירושו הנכון ,התכוון להוציא תרופה זו.
(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני ,אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו
פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני.״
בעוולות סל:
8
רשלנות:
(ונגר נ׳ עבדי)
בכדי להקים עילת תביעה המבוססת על עוולת הרשלנות ,יש להוכיח קיומם של 4יסודות במצטבר (המודל המסורתי).
לפיכך בבואנו לנתם האם אירוע נזיקי נכנס לעוולת הרשלנות ,יש לבחון 4שלבי בדיקה המצויינים למעלה.
המודל המקובל לבחינת קיומה של חובת זהירות נקבע על ידי השופט ברק בפרשת עיריית ירושלים נ׳ גורדון .על פי
מודל זה קיומה של חובת הזהירות נבדק ב 2-שלבים:
סעיף " – 35התרשל כאמור ביחס לאדם אחר ,שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג"
Donoghue vs Stevenson-
שתי חברות יושבות בבית קפה ,חברה אחת מזמינה שתייה לשניהן .א׳ מזמינה שתיה מהמוכר .חברה ב׳ מקבלת בקבוק
שתייה שנמצא בכלי אטופ (לא שקוף) והיא שותה ,היא שמה לב שהיא שתתה שארית חילזון .גם המוכר לא היה יכול
לראות מה היה בבקבוק .רשלנות אז לא הייתה מפותחת .היא לא יכלה לתבוע בחוזים את המוכר ,כי היא לא קנתה ,אין
חוזה .לא יכלה לתבוע את המוכר בנזיקין כי הוא לא ידע ולא ראה .נשאר לה לתבוע את היצרן .האם היצרן חב חובת
זהירות כלפי צרכן? למרות שלא מכר לו את השתתיה ,הוא לא מכיר אותה ,איו חוזה.
החוק הנוצרי ,עליך לאהוב את השכן שלך הופך במשפטים ,אסור לפגוע בשכן שלך .עו״ד ישאל את עצמו מהו השכן שלי?
עליך לקחת צעדים סבירים ,להיזהר בצורה סבירה ,כדי להימנע ממעשים/מחדלים שאתה יכול בצורה לצפות שסביר
להניח שיפגעו בשכן שלך ,ולכן למעשה מתרגמים את מבחן השכנות למבחן הקרבה .בית המשפט קובע שיצרן סביר
צריך לצפות מראש שהצרכן יהיה מושפע ממעשיו .היצרן היה צריל לצפות שב׳ תפגע משתיה עם חילזון בפנים.
9
מטרני נ׳ אוצר מפעלי ים בע״מ-
״שכנות או קרבה מבחינת חוליות הקשר של השרשרת הסיבתית המובילה מן המעשה אל התאונה…״
סבלים שהעמיסו את החלק האחורי של המשאית בגלילי נייר גדולים ,הם שמו את הגלילים במקביל לפתח האחורי.
נוסעים מגיעים לפתח תקווה ,הנהג פותח את המשאית וכל הגלילים נופלים עליו ,הוא תובע את המעסיקים של הסבלים
״הם לא העמיסו טוב את הגלילים ,רשלנות״.
אומר המפעל ״איזה רשלנות?״ ,בשביל רשלנות צריך שכנות ,אין שכנות ואין קרבה וטוענים שאין רלשנות.
בית המשפט העליון דוחה טענה זו ,יש להוכיח שכנות מבחינה חוליות הקשר הסיבתית .השכנות זה ״ קרה …xוזה
הוביל ל ”y-השכנות לא מדברת על קרבת זמן /מקום.
גינה של עירית חיפה ,היה שלט ״אסור לרכוב באופניים בגן הזה״ וכמובן היו ילדים שכן רכבו .גברת גרובנר הולכת בגן,
ואופניים מתנגש /בה .ויש נזק גוף ממשי .היא תובעת גם את עירית חיפה בגין רשלנות וישנן כמה שאלות:
את שאלה ג׳ אפשר להעביר לרמת המשגה גבוה יותר .אפשר לעזוב רגע את עירית חיפה ולשאול אם עיריה בכלל חבה
חובת זהירות כלםי מבקר בגן ציבורי?
המשגה גבוה יותר -הופכים את עירית חיפה לעיריה ואת גברת גרבנר הופכים למבקר.
במקום עיריה אפשר גם לשאול ״בעל נכס״ ,האם חב חובת זהירות כלפי מבקר בנכס.
בפרשת גרובנר נשאלת שאלה מאוד ספיצפית /קונקרטית ,השאלה שעמדה לדיון היתה ,האם העיריה חבה חובת זהירות
כלפי הגברת גרובנר? זוהי שאלה מאוד קונקרטית ,היא מתייחסת לשמות הצדדים במקרה הנדון (עירית חיפה ,גברת
גרובנר) את השאלה הקטנקרטית ,ממיר בית המשפט העליון (הנשיא שמגר) לשאלה ברמה המשגה גבוה יותר .הוא בוחן
האם עיריה (לא עירית חיפה) חבה חובת זהירות כלפי מבקר (לא גברת גרובנר) בגן הציבורי שלו? את השאלה הזו ,בית
המשפט מתרגם לרמה מושגית גבוה עוד יותר .״האם בעל נכס חב חובת זהירות כלפי מבקר בנכס?״ בעל נכס ולא בעל
גינה ציבורית ולא עירית חיפה .מבקר בנכס ולא מבקרת בגן ולא גברת גרבנר.
10
חובת זהירות מושגית:
מהי חובת זהירות מושגית?
חובת הזהירות המושגית עניינה בשאלה האם מן הראוי להחיל חובת זהירות ביחסים בין סוג המזיקים שאליו משתייך
המזיק ,לבין סוג הניזוקים שאליו משתייך הניזוק לעניין סוג מסוים של נזקים .כלורמ מדובר בחלוקה וסיווג כלליים של
סוגי פגיעות וסוגי מזיקים ,ניזוקים ,ונזקים [ עיריית ירושלים נ׳ גורדון ,לב נ׳ המועצה להסדר ההימורים בספורט ,ועקנין נק
המועצה המקומית בית שמש ].
אחריות לנפגעי גוף בתאונות דרכים -על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,קיימת אחריות מוחלטת
כלפי נפגעי גוף שניזוקו כתוצאה מתאונות דרכים .הפיצוי לנפגעים אלו נובע מהחוק האמור ,ומוגבל לחוק זה
בלבד .כלומר ,לא ניתן לתבוע פיצויים בגין נזק גוף שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים אלא מכוח חוק הפיצויים
לנפגעי תאונות דרכים.
אחריות לנפגעי גוף בגין מוצרים פגומים -על פי חוק האחריות למוצרים פגומים ,מוטלת על יצרן אחריות
חמורה לנזקי הגוף שנגרמו בגין מוצר פגום על ידם ,כך שמתייתר הצורך בבחינת קיומה של חובת זהירות על פי
המבחנים המקובלים בפסיקה.
חסינות -במקרים בהם קיימת חסינות על פי הדין ,לא ניתן לתבוע את נושא החסינות בגין ביצוע מעשה עוולה
נזקי .הרעיון הוא כי לעיתים ראוי לחסן מזיקים מוטנציאלים מאחריות נזיקית ,וזאת על מנת למנוע השפעה
שלילית על אותם נושאי החסינות.
אחריות בעל המקרקעין או תופש המקרקעין כלפי מסיג גבול -על פי סעיף 37לפקנ״ז ,לא קיימת אחריות
מושגית בין בעל מקרקעין או תופשם כלפי מסיג גבול ,למעט אם התובע הוכיח כי נכנס למקרקעין בתום לב וכי
לא הייתה בכוונתו לבצע עוולה.
במקרים רבים קבע ביהמ״ש כהלכה מחייבת קיומה של חובת זהירות מושגית בין סוגי מזיקים לסוגי ניזוקים .במקרים אלו,
ביהמ״ש נאחז בתקדים לפיו קיימת חובת זהירות מושגית ,ובוחן רק את קיומה של החובה בנסיבות הקונקרטיות של
המקרה (חובת הזהירות הקונקרטית).
דוגמאות לקטגוריות של מזיקים וניזוקים בהם נקבע כי בדרך כלל ישנה חובת זהירות מושגית:
11
תנאים לקיומה של חובת הזהירות המושגית:
במקרים בהם טרם נקבעה הלכה מחייבת לעניין חובת הזהירות המושגית ,בוחן ביהמ״ש עניין זה בהתאם לתנאים
הבאים:
עמידה במבחן הצפיות
קיומה של יחסי שכנות
מבחן הצפיות:
קיומה של חובת הזהירות המושגית נקבעת על פי מבחן הצפיות .המבחן הוא ,אם אדם סביר צריך היה לצפות
להתרחשותו של הנזק .לא כל נזק שניתן לצפותו צריך לצפותו .הצפיות הנורמטיבית באה להגביל את היקף האחריות.
נקודת המוצא העקרונית היא ,כי מקום שניתן לצפות נזק ,כעניין טכני ,קיימת חובת זהירות מושגית ,אלא אם כן
קיימים שיקולים של מדיניות משפטית ,השוללים את החובה.
לדוגמא ,במסגרת מבחן קיומה של חובת הזהירות המושגית נבחנת השאלה האם קיימת חובת זהירות מצד הרופאים
כלפי מטופליהם לעניין נזקים גופניים שהתרחשו כתוצאה מטיפול רפואי לקוי.
הניזוק -במסגרת מבחני הצפיות נדרש כי המזיק יצפה את נוכחתו של סוג הנזק הספציפי באירוע ואת האפשרות לפגיעה
בו .לפיכך ,ככלל ,אין לחייב אדם בגין נזק שנגרם לפלוני כאשר הימצאותו של פלוני במקום היתה בלתי צפויה.
לכלל זה יש חריג העוסק בקיומם של ניזוקים בלתי צפויים אשר נקטו בפעולות הצלה כלפי הניזוק הצפוי הישיר .במקרים
כאלו ,הגם שלא ניתן היה לצפות את קיומו של הניזוק ,נכיר בקיומה של חובה זהירות [נחום נ׳ ישראלי].
הנזק -מבחן הצפיות דן בסוג הנזק ,ולא בהיקפו .כלומר ,אין צורך לצפות כל פרטי ההתרחשות שהביאו לנזק ,אלא די
בצפיות כללי של סוג הנזק ,ולא הנזק הספציפי .מכאן שהמזיק יישא אחריות לנזק שגרם אף בנסיבות בהן נגרם נזק
בשיעור העולה על הצפוי .עיקרון זה נקרא ״עקרון גולגולת דקה״.
יחד עם זאת ,נקבע כי הצפיות צריכה להתייחס לסוג הנזק ,ולכן אם נגרם סוג נזק אשר שונה במהותו מסוג הנזק הצפוי,
לא נכיר בקיומה של חובת הזהירות.
מבחן הצפיות בטכנית -על פי מבחן זה ,הטלת חובת זהירות על המזיק מותנית בכך שאדם סביר יכול היה
לצפות ,כאפשרות טכנית ,את התרחשות הנזק בשל סטייה מרמת הזהירות.
מבחן הצפיות הנורמטיבית -לאחר שנבחנה שאלת הצפיות הטכנית ,יש לפנות למבחן הנורמטיבי .על פי מבחן
זה ,הטלת חובת הזהירות על המזיק מותנת בכך שאדם סביר צריך היה לצפות ,כאפשרות נורמטיבית ,את
התרחשות הנזק .הצפיות הנורמטבית אינה נגזרת אוטומטית מהצפיות הטכנית ,שכן לא כל נזק שניתן לצפותו
הוא נזק שצריך לצפותו .כלומר אפילו אם ניתן לצפות את הנזק ,קיימת השאלה הנורמטיבית האם קיימים שיקולי
מדיניות משפטית השוללים חובה זו [גורדון ,ועקנין ,סחר ושירותי ים בע״מ נ׳ חב׳ שלום וינשטיין] בהיעדרו של
נסיבות מיוחדות הצפיות ״הפיסית״ היא גם הצפיות ״המשפטית״ .נמצא כי הכלל הוא שבמקום שהנזק הוא
צפוי (כעניין פיסי) חובה לצפותו (כעניין נורמטיבי) אלא אם כן קיימים שיקולים מיוחדים ,המצדיקים צמצום
החובה או שלילתה חרף יכולת הצפייה [גורדון].
12
שיקולי מדיניות משפטית שעשויים להשפיע על דרישת הצפיות הנורמטיבית:
במסגרת הפעלת שיקולי מדיניות משפטית ,על ביהמ״ש לאתר את אותם ערכים ואינטרסים המתנגשים בסוגיה הנדונה,
ליתן משקל לכל אחד מהם ולערוך איזון ראוי בינהם [גורדון]
שיקולים הקשורים במזיק -ביהמ״ש בוחן את זהות המזיק ,על מנת לבחון האם יש הצדקה להטיל עליו אחריות.
ביהמ״ש מכיר בכך שחובת הזהירות עושיה לגרום להכבדת יתר .כך למשל בנוגע לרופאים ,קיים חשש שהטלת
אחריות תרפה את ידיהם והם יפעילו רפואה מתגוננת [קרנץ נ׳ מרכז רפואי ספיר]
שיקולים הקשורים בניזוק -כאשר מדובר בניזוקים ״רגישים״ ,כגון ילדים או קשישים ,תהא נטייה גדולה יותר
להכיר בקיומה של חובת זהירות מושגית.
חשש מפני עומס תביעות בביהמ״ש -כאשר ביהמ״ש מכיר בקיומה של חובת זהירות מושגית ,הוא למעשה
קובע תקדים לפיו התנהגויות מסויימות עושיות להקים עילת תביעה כנגד סוג המזיקים הנדון .ביהמ״ש שוקל ,בין
היתר ,את ההשפעה של אותו תקדים על אינטרסים חברתיים כלליים .אחת מההשפעות אלה היא הגשת
תביעות רבות לבתי המשפט ,דבר שעשוי ליצור עומס מיותר על בתי משפט.
חשש מפני הרתעת יתר -תופעה שלילית נוספת שעלולה להיגרם כתוצאה מהטלת אחריות היא הרתעת יתר
של המזיקים הפוטנציאלים ,דבר שעשוי לפגוע ,בסופו של דבר ,בניזוקים הופטנציאלים ובחברה בכללותה
[גורדון ,סחר שירותי ים בע״מ נ׳ חב׳ שלום וינשטיין]
שיקולים לבר נזיקיים -לעיתים מכיר הדין בצמצום האחריות בנזיקית וזאת במטרה לקדם אינטרסים שונים
שאינם מתחום דיני הנזיקין [מדינת ישראל נ׳ לוי]
לצד הדרישה הבסיסית של הצפיות ,ההכרה בחובת הזהירות המושגית מותנית ב 2-תנאים מצטברים:
קיומה של ״קרבה״ בין התובע לנתבע .1
שיקולי מדיניות ציבורת כי הוגן ,צודק ,וסביר שתוטל חובת זהירות נורמטיבית מכוח הדין. .2
ע"א 4486/11פלוני נ' פלוני -הש' עמית -הגבלת חובת הזהירות -השיקולים
13
פלוני נ' פלוני (הנבגד) -הצורך לצפות – מדיניות
הטענה:
הנתבע צריך היה לצפות שאם הוא יבגוד עם אשת התובע ,יגרם לתובע נזק
מדיניות:
קיימת יכולת לצפות את הנזק הנפשי שאירע
אבל ,מטעמים שבמדיניות משפטית אין צורך לצפות
בית המשפט אינו רוצה להיכנס לחדר המיטות של בני זוג
נכון הוא היה צריך לצפות שזה היה פוגע בתובע אבל לפי מדיניות משפטית לא נכנסים לזה ולכן אין חובת זהירות
תביעה –
המפקח על הביטוח התרשל
לא מנע את פשיטת הרגל
ולא מנע את הנזק שנגרם לנהג המונית
חברת ביטוח פשטה רגל ,משה נהג מונית עשה תאונה ,אין את מי לתבוע כי חברת הביטוח פשטה רגל .מי יתבע? הוא
תובע את המפקח על חברת הביטוח כי הוא לא פיקח טוב ,יש גם פה מחדל .האם יש חובת זהירות? (המפקח מטעם
המדינה).
הצורך לצפות-
מטעמים שבשיקולי מדיניות יש להוכיח שכנות -צריך יחסי קרבה מיוחדים בין הצדדים כדי שתהייה חובת זהירות .למשל:
קשר של קבלת אחריות על האחר
או קשר של הסתמכות צפויה וסבירה של א' על דבריו של ב'
או שהסיכון לניזוק גדל עקב התנהגות הנתבע
תזכורת:
14
חובת זהירות -הגישה המסורתית -מבחן דו שלבי (ועקנין):
מה בודקים במבחן חובת הזהירות הקונקרטית? חובת הזהירות הקונקרטית בוחנת את ההיבט הספציפי ,בניסיבותיו
של אירוע אלמוני
מושגי קונקרטי
תלמיד חבצלת ,התלמידה
מורה יפית המורה
יחס בכיתה צרחה בכיתה
נזק נפשי קל פיתחה דיכאון
מבחן טכני
איך פונים?
רשלנות
מבחן טכני
שואל האם פיזית הנתבע יכול היה יכול לצפות לנזק שנגרם לתובע
פלוני נ׳ פלוני (קיבוץ רוחמה) -הש׳ ג׳ובראן:
15
"הצפיות הנדרשת אינה צפיות מדויקת של כל פרטי תהליך הגרימה ,אלא צפיות של סוג התהליך .כלומר ,די לחזות את
ההתרחשות של הנזק בקווים הכלליים".
ועקנין:
האם בעל הבריכה שאינו מחזיק בה ,יכול היה לצפות שרוחץ יפגע מכך שאין שלטים שמזהירים מפני קפיצה למים
הרדודים? יותר מורכב ,ברק אומר שכן יכלו לצפות ולהבין שאם לא מסבירים שזה מסוכן אנשים לא ידעו .לכן היה צריך
לצפות כי הסכנה הנובעת מקפיצת ראש במים רדודים היא סכנה שניתן לצפותה.
מפעלי רכב אשדוד נ׳ ציזיק :השובתים יכלו לצפות שייגרם נזק לצד שלישי עקב השבתת הנמל והם התכוונו שאותו צד
שלישי יינזק
הקיבוץ לא היו יכולים לדעת כי זה נעשה בנחש ,בסודות ,לא יכלו לצפות ולכן אין חובת זהירות קונקרטית.
16
במסגרת מבחן זה ,בודק בימה״ש האם בין המזיק הספציפי הזה לבין הניזוק הספיצפי הזה ,בנסיבותיו המיוחדות של
המקרה ,קיימת חובת זהירות קונקרטית .לעומת חובת הזהירות המושגית שהיא כלולית ,חובת הזהירות הקונקרטית
היא חובה פרגמטית .למעשה ,במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית מתחשב ביהמ״ש לא בקטגוריות של מזיקים וניזוקים
אלא בעובדותיו המיוחדות של המקרה.
בדומה לחובת הזהירות המושגית ,את קיומה של חובת הזהירות הקונקרטית יש לבחון על פי המבחנים הבאים:
מבחן הצפיות הטכנית -אשר במסגרתו נבחנת השאלה האם ניתן היה ,מבחינה טכנית ,לצפות את הנזק?
מבחן הצפיות הנורמטיבית -אשר במסגרתו בוחנים האם אדם סביר צריך היה ,בנסיבות העניין ,לצפות את
הנזק .בחינה זו נערכת תוך כדי מתן משקל לשיקולי מדיניות משפטית.
חובת זהירות קונקרטית תוטל רק בגין ״סכנות בלתי סבירות״ ,כלומר סכנות שהחברה רואה אותן במידת חומרה יתירה,
ודורשת כי יינקרטו אמצעים סבירים למניעתן.
מאידך ,אין להטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים טבעיים יומיומיים ,שכן חיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם
בחשבון ,כך שנקבע לגביהם כעניין של מדיניות משפטית כי חובת הזהירות הקונקרטית אינה מתגבשת.
עם זאת יתכנו מצבים בהם תקום חובת זהירות לפלוני גם בגינם של סיכונים רגילים כגון פעילות עבריינית של גורם
שלישי.
טעמים נגד הטלת חובת זהירות הם לרוב החשש מפני הרתעת יתר ,מפני עומס התביעות ,שיקולי צדק והגינות ביחס
למזיק והרצון להימנע מהתנגשות בחיובים אחרים מכוח חוק או חוזה.
למול טועמים אלו ניצבים על כפות המאזניים האינטרסים שבהטלת החבות הנזיקית ברשלנות :הרתעה ,פיצוי הניזוק,
תיקון התוצאה המעוולת ועקרון פיזור הנזק .אם בהקשר הרלוונטי ,עלה משקל ההצדקות על משקל האינטרסים ,יוגבל
היקפה של חובת הזהירות.
משה שחקן כדורגל מתקילל בצורה קשה מאוד את מסי ,זהו קונקרטי יש שמות הצדדים.
בפרשת ועקנין ,היה מדובר בועקנין ילד חמוד ,שהיה בבריכה ציבורית ששיכת למועצה המקומית בית שמש .והיא
מתופעלת על ידי חברת שירוצים בע״מ (בנאל) .בבריכה יש את הילד ועקנין ,שרץ וקופץ קפיצת נר למים הרדודים ,הוא
נפצע מאוד קשה.
כשאני תובע בגין רשלנות אני צריך לבדוק אם יש חובת זהירות של הנתבעים לניזוק.
קונקרטי:
17
מבקר בבריכה >-מפעיל של בריכה /בעלי הבריכה >-חובת זהירות מושגית
בעל נכס /מחזיק בנכס >-מבקר בנכס
האם יש חובת זהירות לבעל נכס שהוא גוף ציבורי כלפי אזרח שמבקר בנכס? רמת המשגה עוד יותר גבוהה.
האם לבעל נכס שאינו מחזיק בנכס ישנה חובת זהירות כלפי מבקר בנכס? המשגה גבוה יותר.
בשלב הראשון -מסביר השופט ברק שבוחנים האם באופן עקרוני וכללי יש חובת זהירות במנותק מהעובדות הקונקרטיות
של המקרה.
בשלב השני -יש לבחון האם במקרה זה לפי העובדות הקונקרטיות של המקרה יש חובת זהירות.
כאשר בוחנים האם ישנה חובת זהירת צריכים להפעיל מבחן דו שלבי .ראשית עלינו לבחון האם יש חובת זהירות מושגית
ושנית האם ישנה חובת זהירות קונקרטית.
לדוגמא בפרשת ועקנין בית המשפט הםעיל את מהמבחן הדו שלבי של חובת הזהירות .בית המשפט בחן אם בעל נכס
שאינו מחזיק בנכס הם חבים חובת זהירות כלפי המבקר בנכס ,משלב שני בית המשפט בחן האם עיריית בית שמש חבה
חובת זהירות כלפי ועקנין .במבחן הראשוני בוחן באופן כללי ועקרוני מדבר על עקרונות ,מדיניות משפטית ,תיאוריה.
ובשלב שני בוחן את הדברים במקרה הספציפי עם העובדות ,השמות…ניתוח משפטי ברמת המשגה גבוהה.
כשאנחנו מדברים על חובת זהירות ברמת המשגה גבוהה ,אנחנו מדברים על ניתוח הדברים באופן כללי ועקרוני .ד״ר
לניר מדבר על רמת הפשטה שמאפשרת לנו לנתח דברים גם בהקשרים חדשים רחבים יותר.
עד עכשיו התייחסנו לצדדים לתביעה ,שופט ברק אומר שיש לעשות המשגה לא רק לתובע ולנתבע אלא גם ביחס לסוג
הנזק שנגרם ולאופן עשיית הנזק ,לסוג הנזק ולאופן התרחשות הנזק.
18
דהן נפגע במשחק כדורגל ,נזק גופני
משה ישב ביציע (באיצטדיון) וראה את התיקול ונכנס להתקף חרדה שנמשך חודשים -נזק נפשי
רותי ישבה בבית ראתה את המשחק בטלוויזיה ונכנסת לדיכאון -נזק נפשי
חודר למחשב של רותי וקורא את המילים שלה ,היא מגלה שזאת ומאוד כועסת -נזק בפגיעה בפרטיות
משה שנפצע מאהרון (נתן בוקס) ,משה לא הולך חעבודה ומפסיד ימי עבודה -נזק של אובדן ימי עבודה -נזק
ממוני.
אומר השופט ברק בועקנין ,צריך לראות אם יש חובת זהירות גם ביחז לסוג הנזק שנגרם לדוגמא נזק נפשי למישהו שרק
רואה את המכות במשחק.
״האם באופן כללי ועקרוני קיימת חובת זהירות בין סוג האנשים שהנתבע שייך אליהם (הכוונה למשה אהרון) לבין סוג
האנשים שהתובע נמנע עימם ,ביחס לסוד הנזק שבו מדובר (נזק ממוני לדוגמא) ואופן התרחשותו (מעשה או מחדל).
פס״ד גורדון:
דוגמא :משה מדריך כדורסל בין השעות ,14:00-16:00הוא תוקף את חניכו משה בן 10וגרם לנזק נפשי קל.
האם קיימת אחריות בין מדריך לחניך מחוץ לשעות החוג?
19
קונקרטי מושגי
משה שחקן הכדורגל .1 שחקני כדורגל 1.
רינת האחות בבית חולים 2. אחים אחיות בבתי חולים 2.
נשבר כד עתיק 3. נזק רכושי 3.
משה נתן בוקס 4. הפעלת כח /אלימות 4.
אהרון התלמיד 5. תלמידים 5.
״חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת בחללו של עולם ,אלא מיוחדת היא למזיק ספציפי ,לניזוק ספציפי ,לנזק ספציפי,
ולהתנהגות ספציפית״.
חובת זהירות בין סוג המזיקים שעליהם נמנה התובע לסוג הניזוקים שעליהם נמנה הנתבע
המחדל במקרה זה שונה ,זהו מחדל טהור ,זה לא שלא תלו שלט .פה זה אי מניעה של מעשה נזיקי שנעשה על
ידי צד שלישי.
20
חובת זהירות מושגית נחלקת ל 2-מושגים:
האם אדם סביר צריך היה לצפות (שיגרם נזק) 4 ,קריטריונים. .1
האם יש צורך לצפות -כשיקול של מדיניות .2
מזיקים .1
ניזוקים .2
סוג הנזק .3
אופן התרחשותו .4
דוגמא :משה מדריך כדורסל בין השעות ,14:00-16:00הוא תוקף את חניכו משה בן 10וגרם לנזק נפשי קל.
ועקנין –
האם לבעלים שאינו מחזיק במקרקעין יש חו"ז מושגית כלפי מבקר?
בעבר ,בעלות בלא תפיסה אינה מטילה חו"ז מושגית כלפי מבקר .כיום ,אין הבעלים והמבקר זרים זה לזה .הבעלות
במקרקעין יוצרת זיקה בין הבעלים לבין סיכונים שנוצרו במקרקעין ,בתקופה שהמקרקעין היו בשליטתו .הבעלות
במקרקעין יוצרת לעתים אפשרות למנוע סיכונים ,גם לאחר שהשליטה נסתיימה.
מבחינה מושגית קובע ברק ,שלבעלים של נכס שלא מחזיק בכנס יש חובת זהירות כלפי מבקר הנכס .הוא מרחיב
אחריות.
טוען ברק שבעבר בעלות של נכס בלא תפיסנ של נכס ,לא חב חובת זהירוץ כלפי מבקר כי הוא לא מחזיק בנכס ולא יודע
מה קורה שם .ברק משנה את זה .אין המבקר ובעל הנכס זרים זה לזה .בעל הנכס אחראי למבקר .האחריות על בעל
מקרקעין שאינו מחזיק ,כלפי מבקר במקרקעין היו רק על נזק /סיכון שנוצר בתקופה בה הוא החזיק במקרקעין .לדוגמא
בועקנין ,בהתחלה העיריה גם החזיקה וגם הייתה הבעלים וכשהעבירה את ההחזקה לבן אל ,והיא העבירה את הבריכה
ללא השלטים ,הסיכון נוצר כבר בתקופה שהעיריה החזיקה במקרקעין .לדוגמא של בעל דירה ,שקע חשוף .בעל
המקרקעין היה יכול למנוע את הסיכון ולכן יש לו חלק מן האחריות.
עקרון השוויון בפני החוק מחייב הטלת אחריות ברשלנות על הרשות הציבורית על פי אותן אמות מידה כמו על
הפרט
אחריות בנזיקין עשויה להטיל מעמשה כספית על הגוף הציבורי ,אך אין זה כשלעצמו נימוק ראוי לשלילת חובת
הזהירות
הרחבת החבות בנזיקין
21
האם לשובתים יש חובת זהירות כלפי צד ג׳ (מי שעלול להיפגע)? שואלים האם יש חובת זהירות וצריך להכריע לפי
טיעונים נורמטיבים .בית המשפט דחה מכוח דיני נזיקין .האם יש חובת זהירות מושגית בין שובתים לבין צד ג׳? כן ! בית
המשפט קבע שכן כי דיני נזיקין חשובים יותר מהזכות לשביתה !
חובת זהירות מושגית מצד השובתים כלפי צד ג׳ על נזק שגרמו לו במהלך השביתה.
חירות השביתה עושיה להידחות מפני הפרת חובת הזהירות.
ב .מכח היותו מחזיק בקרקע -הוא בעל היכולת הטובה ביותר לחזות סיכונים הטמונים במקרקעין ולפעול למניעתם
"סבל נפשי וגם בפגיעה בשמו הטוב כאשר שכנים ולקוחות חזו או שמעו על מעצרו"
השופט ברק-
צריך להגן באופן שווה על האינטרס של הניזוק בגופו ובכספו ועל האינטרס של הניזוק בנפשו ,בנוחותו ובאושרו
אין הבחנה רציונאלית בין נזק רכושי לבין נזק נפשי (לא-רכושי)
"מדוע אקבל פיצוי על פחד שפחדתי ,אם הדבר הביא לכאב בבטני ,ולא אקבל פיצוי על פחד שפחדתי ,אם בטני
לא כאבה?"
הנשיא שמגר -נהג פוגע יכול לצפות שפגיעתו בנפגעים הישירים תגרום לנזק נפשי לקרובי משפחתם [לנפגע משני]
הרחבת מעגלי האחריות בנזיקין .
פסק דין פלוני נ׳ פלוני /קיבוץ רוחמה -נזק שיש לו זיקה למקרקעין:
22
חו"ז של מחזיק במקרקעין כלפי אנשים במקרקעין קמה נוכח סיכונים המקיימים זיקה למקרקעין עצמם
חובת הזהירות של מחזיק בקרקע תתקיים ,אם לנזק יש זיקה למקרקעין .למשל במקרה בו בריכה ללא שילוט ,יש לו זיקה
לקרקע ,בקרקע לא היה שילוט .כאן אוסר אומרים שאין זיקה לקרקע .״הסיכון לא היה תמון במקרקעין… לכן אין קשר
שנגרם בין מזיק בקרקע״
ועקנין:
סוג המעשה המושגי -מחדל
סוג המעשה הקונקרטי -לא תלו שלטים
הטלת אחריות בגין מחדל טהור גורמת פגיעה קשה באוטונומיה
לפיכך ,אחריות בגין מחדל טהור תוטל במשורה (במקרים מועטים ,מאוד ספציפים) בתנאים הבאים:
השופט מצמצם את האחריות בכל הנוגע במחדל טהור .אומר השופט תהיה אחריות בגין מחדל טהור.
פתרון:
א .הסתמכות של החברים על הקיבוץ שידאג לצרכיהם -הילדים של הקיבוץ סומכים על הקיבוץ לשמור עליהם
ב .יחסים מיוחדים בין הקיבוץ לחברי הקיבוץ -יש יחסים מיוחדים
23
בדיקת קיומה של התרשלות-
.לאחר שקבענו כי בין המזיק לניזוק קיימת חובת זהירות ,יש לבחון האם הייתה הפרה של חובת הזהירות ,קרי:התרשלות
התרשלות משמעה התנהגות הסוטה מרמת ההתנהגות דל האדם הסביר .במילים אחרות ,יש לבדוק האם הנתבע
נקט אמצעים סבירים למנוע את הסיכונים .השאלה איננה אם ננקטו כל האמצעים למניעת התרחשות הנזק ,אלא האם
.אמצעי הזהירות שננקטו עומדים ביחס מתאים לסיכון שנוצר [גרובנר ,וועקנין]
חובה חקוקה כסטנדרט זהירות -סטנדרט התנהגות שנקבע בחיקוק יכול לשמש אינדקציה לקביעת .1
הרשלנות והיקפה [ גוריון נ׳ גבריאל ,ועקנין]
מבחן האדם הסביר כסטנדרט זהירות -על פי מבחן זה ,על ביהמ״ש לבחון האם המזיק נהג מתוך .2
נקטית זהירות המאפיינת בני אדם אדם .יש לציין כי מבחן האדם הסביר הוא מבחן נורמטיבי ,כלומר
ביהמ״ש לא יבדוק כיצד רוב בני אדם מתנהגים בסיטואציה ,אלא כיצד ראוי היה שיתנהגו .מבחן זה
מסתייע במספר שיקולים ,בינהם בעיקר השיקולים שיפורטו להלן.
סטדנרט ההתנהגות של אנשים סבירים נבחן באופן אובייקטיבי ,על פי מספר שיקולים .יחד עם זאת ,לעיתים תכונות
אישיות של המזיק או הניזוק עשויות להשפיע על אופן תפיסתו של סטנדרט ההתנהגות הראוי .במילים אחרות,
לעיתים משופע המבחן האובייקטיבי מנתונים סובייקטיבים הקשורים לזהות המזיק או הניזוק.
האיזון הנדרש הוא מחד ,לקבוע רף זהירות גבוה כך שנגן על ניזוקים פוטנציאליים ,ומאידך ,להיזהר שלא לקבוע רף מידי
על מנת שלא להכביד על מהלך פעילות תקינה [ רועי שטרן נ׳ המרכז הרפואי שיבא ]
מזיקים שונים נבחנים בסטנדרט התנהגותי שונה .הסיבה לכך נעוצה בקיומו של שוני ברמת צפיות הנזק.
התנהגות המזיק-
ככל שהמזיק פעל בהתאם לנורמות הקיימות בתחום פעילותיו ,כך תהא נטיה לראותו כמי שנקט אמצעי זהירות סבירים.
יחד עם זאת ,יש לזכור כי פעילות בהתאם לנורמה מקובלת לא תחסן את המזיק מארחיוצ שעה שמתקיימים שיקולים
התומכים בקביעת אחריוצ [ קופת אשראי וחיסכון נ׳ עוואד ,רביד משה נ׳ קליפורד ,פולר נ׳ בית חולים העמק]
ככל שמידת הסיכון שיצר המזיק גדולה יותר ,וההסתברות לקרות הנזק גבוהה ,כך גם יידרש הנתבע לנקוט רף זהירות
גבוהה יותר ותגבר הנטייה להטיל את האחריות על המזיק.
זהותו של הניזוק-
ביהמ״ש בוחן את זהותו של הניזוק הפוטנציאלי .כאשר המזיק צפה ניזוק שהיינו בעל תכונות מיוחדות המצריכות נקיטת
אמצעי זהירות גבוהים יותר ,יידרש רף זהירות גבוה יותר.
ביהמ״ש בוחן מהו נטל הכלכלי שהיה מוטל על כתפי המזיק כדי למנוע את הנזק ,אל מול מכפלת ההסתברות לקרות הנזק
הפוטנציאלי ,בשיעורו הכלכלי .ככל שהנטל הכלכלי נמוך או טריוויאלי יותר ,כך רואים באמצעי הזהירות כאמצעים
המתחייבים מסטנדרט ההתנהגות הסביר ,וזאת נוכח שיקולי יעילות כלכלית.
האינטרס הציבורי בפעילות יוצרת סיכון-
24
ככל שמדובר באינטרס פחות ערך ,כך תגבר המגמה להכיר בקיומו של רף זהירות גבוה יותר .לעומת זאת ככל שמדובר
באינטרס ציבורי בעל חשיבות רבה יותר ,כך יידרש רף זהירות נמוך יותר.
את סטנדרט הזהירות יש לקבוע על פי מכלול האינפורמציה המצוי בידיו של המזיק הפוטנציאלי בשעת התרחשות הנזק.
חובת הזהירות הקונקרטית בוחנת את ההיבט הספציפי ,בנסיבותיו של אירוע אלמוני.
״הצפיות הנדרשת אינה צפיות מדוייקת של כל פרטי תהליך הגרימה ,אלא צפיות של סוג התהליך .כלומר די לחזות את
התרחשות של הנזק בקווים הכלליים.״
ולעס נ׳ אגד:
תחנה מרכזית
סמואל וחבריו תוקפים את ואלס
ניתוח
נטען :אכד יכולה לצפות את האירוע האלים
מדובר באדון ואלס שעומד שבתחנה המרכזית ובאים סמואל וחבריו ותוקפים אותו ,נאלץ לעבור ניתוח .הוא אומר חברת
אגד יכולה היתה לצפות את האיאוע הזה של הבריונות .הוא תובע את אגד ולא סמואל כי לך לחפש אותם ,הוא הולך על
אגד.
25
השופט ריבלין -כאן היה מדובר בפשע פתאומי ומהיר .הוא עומד לו ובאים לתקוף אותו .איך נצפה שיבואו לתקוף אותו כי
הוא מהיר .אומר השופט ריבלין אגד הן מחזקים במקרקעין ,הם מי שמתפעלים את התחנה המרכזית הם היו יכולים
לצפות זאת כי היו מקרים כאלו בעבר .זוהי התנהגות מחשידה במקום ציבורי ,בעל המקרקעין יש את היכולת הכי טובה
למנוע את הפשע ,יש את היכולת לצפות את הפשע.
״מעשי פשע עשויים להתרחש ,ואכן מתרחשים כמע בכל מקום ובכל זמן ,ועל כן ,במובן מסוים ,הם תמיד ״ניתנים לצפייה״
במובן הטכני״.
ועקנין :״האם אדם הסביר בנסיבות היה ,כעניין שבמדיניות ,לצפות את התרחשותו של אותו נזק?
זוהי שאלה נורמאטיבית באופיה וקשורה בהכרעה ערכית באשר למה צריך לצפות בנסיבותיו של המקרה הקונקרטי״.
ועקנין ״מי שמשתמש במתקן ספורט -אם כמשתתף ואם כצופה -עשוי להיפגע מסיכונים ,הכרוכים בפעילות הספורטיבית.
עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות ,אין בגינם אחריות .מי שלוקח חלק בספורט כזה ,מקבל את
הסכנות הטמונות ,במידה שהן ברורות ונחוצות ,בדיוק כמו סייף המקבל את הסיכון של דקירה ממתנגדו וצופה במשחק
כדור המסתכן במגע עם הכדור״.
דהאן נ׳ ראיוס:
האם ראיוס יכול היה לצפות ״בגדול״ שדהאן יפגע קשה כתוצאה מההתקלה? כן ואולי כם רצה בזאת. .1
האם מטעמים מדיוניות ראיוס צריך היה לצפות את הנזק? לדעתי מדובר ב ?-סיכון טבעי/סיכון לא סביר למשחק .2
כדורגל.
26
תהליך הוכחת חובת הזהירות -המבחן המסורתי:
ועקנין:
אם יש חובת זהירות קונקרטית ,קמה חזקת חובת הזהירות מושגית
אם אין צפיות טכנית ,אין טעם לבחון את חובת הזהירות המושגית
שתיל:
לבחון רק חובת זהירות קונקרקטית
ע״א 4486/11פלוני נ׳ פלוני תהליך הבדיקה -השופט עמית -״ יש לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק ,קרי ,את
ההתרשלות עצמה ושם לשבץ את מבחן הצפיות הטכנית .לאחר מכן יש לבחון את הקשר הסיבתי על פי מבחן הסיכון.
ורק לאחר מכן לבחון את קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף
קיומה של התרשלות״
למשל ,עובד-מעביד
27
ג .חובת זהירות גבולית:
התהליך בבחינה:
״לכל אדם יש חובת זהירות כללית שלא להתנהג בצורה עוולתית על ידי יצירת סיכון כלפי הזולת (ולאו דווקא כלפי ניזוק
ספציפי שאינו ידוע במועד ההתנהגות).
אך בעוולת הרשלנות ,החובה היא החובה המשפטית שלא לנהוג בהתרשלות ,חובה שהיא חיצונית ליסוד ההתרשלות״
מבדק :שחקן כדורגל א׳ מתקיל בכוונה ובעוצמה רבה את שחקן ב׳ ופוצע אותו .האם לא׳ יש חובת זהירות ברשלנות כלפי
ב׳? פרטו את מרכיבי חובת הזהירות בצירוף הפסיקה ויישמו על מקרה זה.
שחקן כדורגל חב חובת זהירות כלפי שחקן אחר .הבנו .הבנו גם שריוס חב חובת זהירות כלפי דהן .מה בודקים עכשיו?
איפה זה כתוב?
חפשו בפקנ"ז ומצאו את המילים המדויקות
" . 35עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות ,או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה
באותן נסיבות ,או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות ,או לא נקט מידת זהירות ,שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול
באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות — הרי זו התרשלות"
28
ארבעת מבחני הפרת חובת הזהירות
אובייקטיבי
סובייקטיבי
פס״ד בש " -מידת הצפיות ...נקבעת על-פי ניסיון החיים והידיעה הכללית שבידי השופט״
כריתת ההסכם -לא חריגה מרמת הזהירות הנדרשת מנושא משרה סביר בנסיבות
התרשלות = אשם
התרשלות כוללת
29
התרשלות לא כוללת:
טעות סבירה [ ד״ר רינה זייצוב נ׳ שאול כץ]
אסכולה רפואית מוכרת [ ברוריה צבי נ׳ בית חולים ביקור חולים]
-אפילו בין רופא מומחה לרופא כללי ישנו הבדל בסטנדרט ההתנהגות
הנסיבות הפניומיות:
הנסיבות החיצוניות:
ועקנין :סטנדרט ההתנהגות ,אשר נקבע על-ידי המחוקק בחיקוק ,עשוי לשמש אינדיקציה לרמת התנהגות ,הנדרשת
על-ידי האדם הסביר.
דפרון נ גולובין:
נטען – נעילה אינה ישימה ,כי כל הזמן צריך להשתמש במטנול .מספיק שהמטנול אוחסן במקום מרוחק עם
מדבקת גולדולת.
30
הנוהל מתווה את רמת הזהירות המינימלית הנדרשת
חיקוק הוראות פתיחה באש:
פסק דין לרנר
פסק דין שעת
ירי של חיילים
רק אינדיקציה -פסק דין לרנר -לא כבולים על ידי הסטנדרט שנקבע בחקיקה.
ביקורת :הייתכן שאדם יפעל ע"פ החוק ובכ"ז ייקבע שהוא פעל באי סבירות?!
ד"ר אהרוני-גולדנברג -ראוי שגם הגנות הקבועות בחוק יהיו אינדיקציה למעשה שאדם סביר היה עושה.
מטראני:
הנוהג המקובל בקרב סבלים.
הש' עמית:
הנוהג המקובל בקרב רופאים – לא לספר למטופלת על כך שמכיוון שכבר עשתה ניתוחים בעבר ,אז יש חשש להיבקויות
ברחם וניתוח נוסף עשוי לקרוע לה את הרחם.
31
המבחן הכלכלי:
שקף הזהב -פסק דין חמד:
השתלשלות האירועים
United States v. Carroll Towing
דוברה 1נקשרת למזח .דוברה 2נקשרת למזח אחרי דוברה .1צריך לשחרר את דוברה .1משחרר את דוברה 2כדי
לשחרר את דוברה .1דוברה 2נסחפת וטובעת
נטען -התרשלות בשחרור דוברה 2
מנגד -רשלנות תורמת -לא הצבתם מלח שישמור על הדוברה 2
האם אי השארת מלח שישמור על הדבורה בלילה מהווה התרלשות תורמת?
אין חולק שהיתה התרשלות של דוברן מספר .1יש חולק על שאלה האם יש רשלנות תורמת (אשם תורם) של מי ששמר
על דוברן מספר ?2הטענה של מנהל הנזח כלפי דוברן מספר ,2היא שהוא היה לא בסדר וגם הוא אשם .הטענה היא
שהוא היה צריך לקרוא למשהו שישמור על הדוברן .השאלה שלנו האם ישנה רשלנות תורמת ,הרשלות תורמת של
הקפטן של דוברן מספר .2נטען דוברה מספר 2התנהג לא כפי שקפטן סביר ונבון היה מתנהג מתנהג ברגע זה.
השאלה העומדת לדיון -האם אי השארת מלח שישמור על הדוברה בלילה מהווה התרשלות תורמת?
יש להטיל חבות בגין רשלנות ,כל אימת שנטל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע את הסיכון ,הוא פחות"
"ממכפלת הנזק הצפוי בהסתברות התרחשותו
נטל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע את הסיכון= להציב מלח בלילה על הדבורה .1
הנזק הצפוי = שהדבורה תשחרר ,תיסחף ותטבע .2
הסתברות התרחשות הנזק= גבוה -שעת מלחה .3
ממכפלת הנזק הצפוי בהסתברות התרחשות הנזק .4
נזק במספרים:
מבחן כלכלי
"יש להטיל חבות בגין רשלנות ,כל אימת שנטל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע את הסיכון ,הוא פחות ממכפלת הנזק
הצפוי בהסתברות התרחשותו"
.1
32
מה היה הנזק הצפוי?
שהדוברה תשחרר ,תיסחף ותטבע
תוחלת הנזק
=PxL>Bהתרשלות אם
33
Justice Learned Hand מפעל
P Probability הסיכוי שנזק יקרה = תוחלת הנזק הדגים ימותו בשל 10-
הזיהום
L Magnitude of the Loss גובה הנזק שעלול לקרות זיהום בנהר -המסעדה 2-
תיסגר בוודאות
B Burdon of precaution עלות מניעת הנזק עלות מסנן 8-
אם 8<2*10אם
-B< P*L -B> P*L
התרשלות אין התרשלות
נוסחת Atiyah
מבחן השופט הנד מקבל טוסיט בעלילה -עטיה אומר שצריך לקחת בחשבון את ה .value-הוא אומר שצריחל לבדוק מהו
הערך ,מה התוספת ,מה היעילות שמוספיה לנו הפעילות בה מדובר.
34
ניישם על קרול טווינג:
מטלה -
p-6בינוי
L- 5-10בין בנוני לגבוה -נזק פיזי לאישה
B- 3נמוך
-Vרכיבה על אופניים -בינוני 5-
גרבנר Atiyah
קיים סיכוי שיגרם נזק Probability - P
חולשה בחישוב Loss - L
התנהגות אסורה בחוק – אין תועלת Value - V
ערך הפעילות המזיקה
הצבת פקח -עלות גבוהה למשלם המיסים Burdon of precaution - B
אין התרשלות
פס״ד ועקנין:
ועקנין Atiyah
המים נמוכים והרבה אנשים קופצים .נוהג .ילד נמשך למה -P
שכולם עושים .גבוהה מאוד Probability
.על בית המשפט לשקול את האמצעים הדרושים למניעתה עלות מניעת הנזק Burdon of precaution – B
35
המשאבים והאמצעים הדרושים כדי למנוע את הסיכון
הצבת שלט
מציל ליד כל מתרחץ ≠ לא נדרש ביטחון מוחלט ,אלא ≠
.אמצעים סבירים ,שיתחשבו בצרכים הטיפוסיים
עובדות -מחנה הפליטים בג'נין -רגמו את המפקדה הצבאית הסמוכה .צוות מג"ב נסע לטפל בהפרות הסדר ונרגם
באבנים ובמחסומים .שוטרים -איגוף רגלי ,ע"מ להרחיק את 25מידי האבנים מציר התנועה וללכוד אותם.
נרגמו באבנים .במהלך המרדף תוך כדי ריצה ,ירה אחד השוטרים לעבר מיידי האבנים שלושה כדורי גומי .נתפסו שניים
ממפירי הסדר .לא הבחינו בכך שמישהו נפגע מירי כדורי הגומי .המערער נפגע בראשו מקליע גומי .נקבע "במידה גבוהה
של סבירות" שהוא השתתף בידוי האבנים .וייתכן שהיה עובר אורח תמים
חמד -ברק
האינטרס הציבורי במניעת התפרעויות ,זריקות אבנים וחסימת כבישים באזור הוא רב.
אין למנוע פעילות שנועדה לקיים סדר וחוק רק בשל החשש של פגיעה במי שמצוי בזירה
36
צורך החברתי להשליט חוק וסדר באזור הנתון לשליטתו של מושל צבאי
ירי בשעות החשכה לעבר קטין וללא שנשקף לכוח סיכון -התרשלות
הירי בוצע במהלך מרדף יזום ,בחשכה ,תוך כדי ריצה ,במצב של ראות לקויה ,היכולת לבצע ירי מכוון
ומדויק היא מוגבלת
עצם מטרתו של הירי לא הובררה עד תום.
הירי נועד לסייע בלכידת חשודים ביידוי אבנים שאינם מסכנים את השוטרים או את הציבור
מטלה-
האדם הסביר בנסיבות .שחקן כדורגל בנסיבות מבחן אובייקטיבי . .1
.2אין חקיקה ,אפשר היה לטעון שיש כללים של משחק וכללי המשחק אומרים שאסור להתקיל ולכן הסטנדרט שנקבע
בנוהל הוא שאסור ,גם במשחק כדורגל.
( .3פאר נ׳ קופר ) ,מצד אחד מצד שני .מצד אחד מביאים את הפסיקה שמראה את הנוהג ,במשחק כדורגל יש נוהג של
התקלות .מצד שני יש פסק דין םאר נ קופר ,לא מעניין מה נהוג לעשות אלא מה ראוי לעשות והנוהג נפסל ולא נלך לפי
הנוהל הפסול הזה.
( .4פרשת חמד) -הנזק הצפוי פגיעה פיזית קשה אל מול עלות מניעת הנזק הקבוצה המפסידה
37
.3נזק
״ הגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה״
.4קש״ס בין הנזק לבין הפרת חובת הזהירות
סוגי נזקים:
״נזק״ -״אבדן חיים ,אובדן נכס ,נוחות ,רווחה גופנית או שם טוב ,או חיסור מהם ,וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה״
הגדרת המונח נזק בפקנ״ז היא הגדרה רחבה הכוללת את כל סוגי הנזק ,ובכלל כף אבדן חיים ,אבדן נכס ,נוחות ,רווחה
גופנית או שם טוב ,וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה .הגדרת נזק כוללת הן נזק רכושי והן נזק שאינו רכושי.
הגדרת הנזק היא רלוונטית בהפח״ח ,חוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים ועוולת הרשלנות.
נזק רכושי או גופני -א נותן לב בוקס ב שבר את השן .א נותן לב בוקז שבר את השן ולא יוצא יותר מהבית נזק .1
גופני נזק נספח (״כאב וסבל״) וכאב נפשי .נזק נספח.
נזק ממון -הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים .סעיף 2 .2
לפקנ״ז .יש מקרים בהם נצטרך להוכיח נזק ממון.הפסד ההוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ,שומה זה
מדידה .אם לדוגמא יש עוולת השגת גבול במקרקעין ודורשים נזק ממון ,צריך להביא הוכחה שא פרץ לבית של
ב וא שבר את החלון וב הלך ושילם כסף כדי לתקן את החלון .לא מספיק להוכיח שהוא עצוב צריך להביא
״חשבונית״ .אם בעקבות הפריצה של א ובף ב מתחיל טיפול פסיכולוגי הוא יוכל להביא את הקבלות של
הפסיכולוג.
סעיף 2לפקנ״ז -״הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים״ שומה.
נזק כלכלי טהור -נזק כספי גרידא (לבד ,רק זה) העומד בפני עצמו (שייט לנאפולי) .נקרא גן נזק ממנוי טהור. .3
38
בפרשת שיזיק היה מדובר בנזק כלכלי טהור .בפרשה זו היה מדובר בשביתה של ארגון קציני הים ,הם לא פיגעו מחולות
ולכן היבואן של הצעצועים שייבא מכונה באוניה ,לא יכול היה לפרוק את המחולה בנמל .לפיכך האוניה שהובילה את
המחולה לחזור אחורה ולפרוק במקום אחר את הסחורה ואוניה חדשה הביאה לארץ את הסחורה .הנזק היה נזק כספי.
היה מדובר מדובר בנזק כספי גרדא ,לא היה פגיעה ברכוש או פגיעה בגוף .לבסוף לא היהתה פגיעה ברגשות ,לא היתה
טענה שנפגע שמו הטוב ולכן היה מדובר בנזק כלכלי טהור.
גם בפרשת ווינשטין היה מדובר בנזק כלכלי טהור .בפרשה זו דובר במהנדס שתיכנן מגדל מים לישוב קדימה ,התכנון
לא צלך .והישוב לא שילם לו את התשלום עבור התכנון .הוא תובע תשלום מקדימה ,והתביעה היא לפיצוי עבור נזק ממוני
טהור ,מכווין שמדובר רק על נזק נפשי ,מדובר על סיכול האפרשות חהוסיף על נכסיו .זהו נזק כספי גרדא מכיון שלא נגרם
לו נזק נפשי ולא נזק רכושי .לבסוף הוא לא טעון לפגיעה ברגשותיו או בשמו הטוב ולכן בפרשת זו מדובר בתביעה לפיצוי
בגין נזק כלכלי טהור.
נזק לא ממוני -נזק שאינו לרכוש או לגוף ,הוא לא נזק שמתבטא בחסרון כיס .האדם לא הפסיד כסף לא סוכלה .4
האפשרות להרוןויח כסף .אי אפשר לגעת ולממש אותו .זהו נזק עומד בפני עצמו ,הוא לא נספח לא לנזק גוף
ולא לנזק רכוש .ההגדרות הודוגמאות הם פגיעה בשם בטוב .הם כאב וסבל העומדים בפני עצמם .הם אובדן
הונאות חיים צער ופגיעה באוטונומיה .פגיעה באוטונומיה ,שם טוב ,פרטיות ,נזק נפשי (כאב וסבל) גרידא.
לדוגמא פס״ד גורדון ,הנזק העיקרי הוא נזק נפשי ,נזק לא ממוני .הייתה פגיע בשמו הטוב .יש לו פגיעה רגשית
ולכן הנזק כאן הוא נזק לא ממוני.
א צועק על ב וב נהיה עצוב -נזק לא ממוני ,לא הפסיד כסף ולא קיבל פגיעה בגופו או רכושו. .1
א מוציא לב צו סגירה של העסק וב צפסיד ימי עבודה -נזק כלכלי טהור ו או נזק ממון .2
א חודר לב למחשב ורואה את הקבצים במחשב שלו -נזק לא ממוני .3
א חודר לבית של ב ושובר את החלון -נזק רכושי ,נזק ממון .4
א מרביץ לב ולב נשברת השן-נזק גופני .5
נזק נפשי:
מי שניזוק באופן ישיר -עווולת הרשלנות באה להגן לא רק על מנית נזקים בגופו ובכספו של הניזוק אלא גם על פגיעה
בנוחות גופנית ,סבל ופחד ,אפילו אם לא מתלווה אליה פגיעה פיזית .כל למשל הטרדת אדם כתוצאה מהגשת הליך סרק
פלילי נגדו ,אשר גרמה לו לסבל נפשי ,היא נזק בר פיצויים [גורדון] .כמו כן פגיעה בכבודו ובחירותו של אדם ,הטבועה
בעצם אשפוזו בפכייה ושלא כדין בבית חולים לחולי נפש היא נזק בר פיצוי [כרמלי נ׳ מדינת ישראל]
כל סוגי הנזקים הללו כאשר לא נלווים לנזק פיזי הם נזק לא ממוני.
הגדרת ״נזק״:
״נזק״ -אבדן חיים ,אבדן נכנס ,נוחות ,רווחה גופנית או שם טוב ,או חיסור מהם ,וכל אובדן או חיסור כיוצאים באלה.
(סעיף 2לפקנ״ז).
בד״כ הנזק הנפשי הוא זמני וטיוויאלי ,היום עצובים מחר שמחים. .1
39
קושי ראייתי להוכיח את הנזק ולהעריך אותו בממון -קשה לדעת כמה לפצות על הבכי לדוגמא .2
חשש מתביעות סרק של מתחזים -גם אני בכיתי .3
חשש הצפת בתי משפט בתביעות סרק -כל אחד בוכה ועצוב אבלעל כל דבר לא נגיש תביעה .4
נטל כבד מידי על הנתבעים -כולנו מעצבנים אחד את השני אם כל אחד נצטרך לפצות את מי שעצבנו לא יהיה .5
לזה סוף.
חחש לשימור והעצמה של נזקים נפשיים בשל עצם העיסוק המשפטי -חוששים ממצב שבו אדם אומר אני כועס .6
אני אתבע אותו ובכדי לתבוע הוא ישאר עם הכעס הזה כל התקופה הזאת ,לא תהיה החלמה.
הסיבות להגמשת ההכרה בנזק נפשי גרדא:
בעבר הייצה הכרה רק בפגיעה פיזית או במחלת נפש ממשית .לדוגמא נחבלת ואתה עצוב? כאב הסבל שנגררים
מהחבלה יכירו בזה.
בפס״ד יש בו פגיעה נפשית בעקבות פגיעה פיזית זהו פס״ד נדיר נ׳ כהנוביץ -בפרשה זו ,היהי מדובר באוניה שלאוניה
זו נגררה סירה קטנה ,האוניה שטה ואיצה הסירה הקטנה .רב החובל של האוניה שכח שבסירה הקטנה נמצא אחד
המלחים של האוניה ובמשך מס ימים אותן מלח מסכן נגרר בסירה הקטנה אחרי האוניה בלי אוכל עם תלתלות גוף קשות
ונגרם לו נזק נפשי .עיקר התביעה שלו היתה על הנזק הנפשי .אבל בתביעה הוא דיבר על הנזק הפיזי שנגרר אליו נזק
נפשי .יש לו טיפה נזק פיזי והמון נזק נפשי שלא מגיע למחלה נפשית .ביהמ״ש אומר אנחנו נכיר בנזק הנפשי שנגרר לנזק
הקל שזה למעשה פס״ד מהפכני .נוגעים במשהו שאי אפשר לגעת בו .אומרים ״הפרעה רוחנית ,זעזעוע נפשי והלם שכלי,
אינם משמשים ראש נזק.ואינם ניתנים להערכה במונחי ממון .אלא אם הם מלווים בפגיעה או במחלה גופנית מוחשית
הנראית לעין או מחלה נפשית הנכרת לעין.״ הפסיקה מקדימה את הפסיקה באנגליה.
גורדון נ׳ עיריית ירושלים -יש להכיר בנזק נפשי שאינו נספח לנזק פיזי .בהערת אגב .אומרים חז״ל בשביל לזהות אנשים
טובים או לא טובים ,בןחנים איך מתנהגים כשהם שותים יותר מתדי האם הם כועסים והאם קמצנים .אומר השופט ברק
בגודרון שיש לתת חשיבות גם לכעסו של אדם .גם כעס זה רגש לגיטימי וצריך לפצות אדם על הנזק הנפשי שנגרם לו.
הערת אגב -יש להכיר בנזק נפשי שאינו נספח לנזק פיזי.
פגיעה בפרטיות כראש נזק נפרד :ישראל אחת הראשונות שמכירה בפגיעה בפרטיות כראש נזק נפרד.
בהמשך יש הכרה בפגיעה נפשית של נפגע משני שאינו נוכח בשעת התאונה .א היתה לו תאונת דרכים ,ב נפגע ,ג׳ יושב
בבית ואומרים לו שב נפגע אם ג׳ מאבד הכרה או מפתח בעיה נפשית.
עם השנים יש הכרה בפגיעה באוטונטמיה כראש נזק .בעיקר כלא מספרים למישהו מידע .דעקא נ׳ בית חולים כרמל ,לא
סיפרו לה על תופעות הלוואי של הטיפול.
40
נזק נפשי לנפגע משני:
על פי ההלכה ניתן להכיר בזכותם של קרובי משפחת הניזוק לפיצוי בגין נזק נפשי ,בין אם הם נכחו בזירת התרחשותו
של האירוע הנזיקי ובין אם לא ,אולם הכרה זו היא מסוייגת ,והיא תתאפשר רק בתנאים הבאים [אלחוסה ,עזבון המנוח
שניידר ,ציון נ׳ צח]:
זהות הניזוק -כעיקרון ,יש להתיר תביעה בגין נזק נפשי רק לקרובי משפחה מדרגה ראשונה (הורים ,ילדים ,בני
זוג) .השאלה אם להתיר במקרים יוצאי דופן תביעה זו גם למי שאינם קרובים מדרגה ראשונה והושארה בצריך
עיון [ ציון נ׳ צח].
התרשמותו ישירה מו הארוע המזיק -הדרישה היא כי התובע יעמוד בחושיו על התוצאות המיידיות של האירוע
הטראומטי .על דרישה זו נמתחה ביקרות ונקבע כי אין שלול את האפשרות להכיר בנזק נפשי ,אשר נגרם
כתוצאה מקבלת מידע מכלי משני ,אף אם לא נכח באירוע עצמו .סביר להניח כי קבלת מידע מכלי משני מרככת
את עוצמת האירוע ,והצפיות לנזק ממשי הולכת ופוחתת .אולם אין מקום להצבתו דל תנאי מקדמי זה לפיו
תשלל על הסף זכותו לפיצוי של קרוב אשר לא היה נוכח במקום התאונה [אלחסוה ,ציון]
התרחשות הנזק בסמיכות זמנים ומקום לאירוע המזיק -זירת האירוע כוללת גם את האמבולנס אות בית
החולים אליו פונה מי שנפגע ,אך לא מעבר לכך.
מהות הנזק שנגרם -הנזק הנפשי צריך להיות קשה ורציני .ככל ,יש להגביל את הנזקים ברי הפיצוי לתגבות
נפשיות מהותיות ,כגון מחלת נפש פשוטה (פסיכוזיס) או מקרים קשים של פגיעות נפשיות מהותיות (ניורוזיס),
גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש [ ד״ר קאושנסקי נ׳ מלול ] .על אף ,צמצמום הלכת אלחוסה על ידי הדרישה
לנזק נפשי קשה או לתגובות נפשיות מהותיות ורציניות התנאי הרביעי ,העוסק בחומרת הנזק הנפשי ,רוכף
בפסיקה והורחב כך שאין לשלול את הזכאות לפיצוי גם במקרים ברורים וקשים בהם הדרישה בדבר קיומו של
נזק נפשי מהותי אינה מתקיימת [ לוי נ׳ שערי צדק ] .עם זאת יודגש כי בפסיקות מאוחרות יותר של ביהמ״ש
העליון ,נקבע כי הלכת אלחוסה על התנאי הרביעי שנקבע בה בדבר הצורך להוכיח פגיעה נפשית חמורה,
נותרה על כנה [ שווקי נ׳ מדינת ישראל ] .עוד יודגש ,כי ההלכה הנ״ל ,המכירה בנזק נפשי לקרוב משפחה ,חלה
הן בנסיבות של תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והן בנסיבות של רשלנות על פי
הפקנ״ז [ עזבון המנוח שניידר נ׳ עיריית חיפה ].
ציון נ׳ בוסקילה -תאונה דרכים ,חברת הביטוח אומרים כי אין להכיר בנזק הנפשי שנגרם לגברת כי לא נפגעה פיזית
ורוצים לדחות על סף .בימה״ש אומרים לא הם אומרים שהגברת שהיא נפגע משני נוכח ,נגרם לה נזק נפשי (הלם)
ומכירים בנזק הנפשי לקרוב משפחה נוכח.
״נזק״ -הלם נפשי -מעצם האירוע
סבל נפשי כתוצאה ממות בעלה
פס״ד המנחה .mcloughlin v obrienבפס״ד דין זה מדובר באמא שבעלה וילדיה היו מעורבים בתאונת דרכים היא
היהתה בבית נודע לה על התאונה והיא מגיעה לאחר מכן לבית החולים .האמא רואה אותם והיא תובעת את הנהג
התובע על הנזק הנפשי שנגרם לה .הוא אומר לא היית שמה לא קשורץ בהימ״ש מכיר בנזק נפשי לנפגע משני נעדר
בתנאים מסוימים:
41
קרבה בזמן ובמקום לתאונה והלם פתאומי (מבחן ההלם המיידי) לא חוויה משתמשכת שגרמה לנזק. .4
זהות התובע -זהות הנפגע המשני -קרובי משפחה מדרגה ראשונה (הורים ,ילדים ובני זוג)
פס״ד אלחוסה ,ביהמ״ש הולך בעקבות ההחלטה של מקלופלין .הנשיא שמגר מציע קווים מנחים ולא קיבעה חד משמעית
קונקלוסיבית .נותן גמישות.
החשש מהרחבת יתר של הנפגעים :גרימת נזק גוף לפלוני עלולה להסב נזקים משניים מגוונים למספר בלתי מסוים של
נפגעים ,אשר חזו באירוע עצמו באופן מקרי ,קראו עליו בעיתון או ראו אותו או את תוצאותיו המיידית בשידור הטלוויזיה:
בני משפחתו הקרובים ,חבריו ,אין ספור עוברי אורח מזדמנים .כך שהמזיק ,אשר הסב לפלוני נזק גוף ברשלנות ,ימצא
עצמו חייב לפצות מספר רב של בני אדם ,אשר האירוע חייב לפצות מספר רב של בני אדם ,אשר האירוע הרשלני השפיע
בדרך כלשהי על רגשותתיהם וכל חוסנם הנפשי.
קייימים 4עקרונות מסננים שאותם צריך לייסם בבואנו לבחון את גבולותיה של חובת הזהירות כלפי נפגעים
משניים.
קווים מנחים ולא קביעה קונקלוסיבית.
ס׳ 29א (ב)( )1לח׳ הגנת הפרטיות (פיצוי בלא הוכחת נזק):
״ במשפט בשל עוולה אזרחית… ,רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000₪בלא
הוכחת נזק״.
.1זהות התובע
זהות התובע המשני -קרובי משפחה משפחה מדרגה ראשונה (הורים ,ילדים ובני זוג)
42
מבחן הקירבה הסיבתי :casual proximity -יכול שהפגיעה הרצינית תנבע מהלם הצפייה המיידית ,ויכול שפגיעה רצינית
עוד יותר תיווצר כתוצאה מן הצפייה הנמשכת.
המבחן הקובע הוא קרבה סיבתית -האירוע גרם לנזק נפשי -ולא קרבה של זמן ומקום.
.4מחלות .נפש (פסיכטזיס וניורוזיס רציני):
אלחוסה -עם זאת ביהמ״ש לא שולל בחינה עתידית של הוספת נפגעים נוספים.
האב בעליון:
נזק נפשי ולא גופני
נזק נפשי קל
43
לבנה לוי נ׳ המרכז הרפואי שערי צדק ,השופטת חיות:
לאם תפקיד מהותי בתהליך ,כמי שנושאת את העובר ברחמה וכמי שמתוך גופה הוא מגיח אל אויר העולם .אב ומוליד.
בסעיף (472א) להצעת חוק דיני ממונות (הקודקס האזרחי) ״פיצוי שכול לקרובי הנפטר״:
נקבעו ״פיצויי שכול לקרובי הנפטר״ (בשיעור שליש מתקרת הפיצויים לנזק שאינו נזק ממון לפי חוק הפלת״ד)
קרוב משפחה= בן זוג ,הורה או ילד היכול לתבוע
קרובים יוכלו לתבוע מבלי שיגיעו לנזק נפשי קשה
פטירת ״אדם״ -עובר?
״בשל החשש מהרחבת חוג התובעים עד אין גבול ,אין לך שיטה משפטית אשר מכירה בכל מעגלי הפגיעה
הנפשית שנוצרו עקב האירוע הנזיקי״.
נזק נפשי ובעקבותיו נזק פיזי לנפגע משני נוכח פס״ד שוויקי נ׳ מדינת ישראל (:)2008
אמרת אגב :אם יש הוכחה של נזק פיזי לנפגע משני נוכח ,ויש הוכחת קשר סיבתי -הכרה בנזק הפיזי כנזק בר
פיצוי.
פלוני נ׳ בית חולים בני ציון -נזק נפשי עקיף:
מזוז:
אין ניזוק ראשוני .1
המערערת אינה ניזוקה משנית .2
הפגה אינה בתה של התובעת -אין קרבת משפחה .3
ספק אם מתקיימת קרבה מבינת מקום וזמן .4
סיכום:
ביטויים:
נזק פיזי ,ממוני ,לא ממוני ,טהור מול נגרר
נפגע משני נוכח
נפגע משני נעדר
אלחוסה כפסק דין המנחה
לבנה לוי -כחריג -נפגע מעין ראשי
פגיעה באוטונומיה -ראש נזק נפרד -פסק דין דעקא -הסכמה מדעת
44
הולדה בעוולה וחיים בעוולה
בעניין אלחוסה הוכרה הזכאות לפיצוי בגין נזקים נפשיים ממשיים שנבעו מההלם הראשוני שבהתרשמותו של הניזוק
העקיף מאירוע הנזיקן העיקרי.
בפסיקה מאוחרת יותר הוכרה זכאות לפיצוי גם בגין נזק פיסי שנגרם לניזוק העקיף ,לאחר זמן וכתוצאה מהנזק הנפשי
הראשוני ובלבד שיוכח קשר סיבתי בין הנזק הפיסי לבין אירוע הנזיקין העיקרי [שוויקי נ׳ מדינת ישראל].
סיבתיות:
קשר סיבתי עובדתי-
מבחניו של הקשר הסיבתי העובדתי אינם מפורטים בפקנ״ז .דרישה זו מתקיימת כאשר אשמו של המזיק הוא הסיבה או
אחת הסיבות להיווצרותו של הנזק .כלומר ,לולא הפרת החובה והפעילות המזיקה לא היה נגרם הנזק (מבחן האלמלא
או הגורם בלעדיו אין).
הקש"ס העובדתי זה היסוד שמחבר בין הפרת החובה (ההתרשלות) ,לבין הנזק שטוענים שנגרם ,ובגינו רוצים לקבל
פיצוי.
ככל על התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי על פיו מאזן ההסתברויות הנוהג ,כי אלמלא אשמו של הנתבע לא היה
נגרם הנזק .כלומר ,לצורך הוכחת קשר סיבתי עובדתי ,די בכך שהתובע ירים את נטל ההוכחה בהסתברות של למעלה
מ.50%-
אם עמד בנטל יקבל את מלוא נזקיו ,אם לא עמד בו -יפסיד את תביעתו [ אבו סעדה נ׳ משטרת ישראל].
התוצאה לפי גישה זו היא שהתביעה תידחה כאשר ההסתברות להרמת נטל ההוכחה נמוכה מ.51%-
45
יחד עם זאת ,במקרים מסויימים אימצה הפסיקה גישה אחרת ,לפיה יחולק הנזק בין המזיק לניזוק על ״הסתברות גרימתו
של הנזק״ ,כלומר על פי הערכת מידת הסיכון שיצר הנתבע.
המבחן עיקרי הינו "מבחן האלמלא" –"הגורם שבלעדיו אין" ( – )causa sine qua nonהאשם הוא "ה-סיבה" לנזק.
המבחן חלופי הוא "מבחן הדיות" ( – )sufficiencyמבחן הסיבה המכרעת .תנאי מספיק.
מבחן האלמלא-
מבחן האלמלא יוצר בעיה ראייתית – אין דרך לדעת במדויק 'מה היה קורה אלמלא'?..
גורמים היפותטיים – סיבה שלא התממשה בפועל ,אבל אם היתה מתממשת ,היתה גורמת לאותה תוצאה.
הבא הגורם של העולתיות את שבולע אחד גורם – בולע גורם
(ע"א 248/86עיזבון לילי חננשוילי ז"ל נ' רותם ,חברה לביטוח בע"מ).
פגיעה נוספת מידי שמיים -כאשר אדם נפגע כתוצאה מרשלנוו של מזיק ,והאו נפגע שוב לאחר מכן פגיעה
שנייה ״בידי שמיים״ (מחלה וכדומה) שאינה תוצאת הפגיעה הראשונה ,הכלל הוא שהמזיק אינו חייב לפצות את
הניזוק בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפגיעה הראשונה [מכלוף גבאי נ׳ תע״ל]
פגיעה נוספת על ידי מעוול -השופטת נתניהו קבעה בדעת רוב כי במקרה דנן הפתרון הבא הוא הנכון :המזיק
השני לבדו אחראי לנזק ורואים את הפגיעה השנייה כאילו היחא בולעת ומוחקת את תוצאות הפגיעה הראשונה.
[עזבון חננשוילי נ׳ רותם חברה לביטוח]
גורם ביניים שהתרשל בבדיקה -מדובר בעקרון השאוב מהמשפט המקובל ולפיו אם הייתה מוטלת על גורם
ביניים ,חובת בדיקה והוא התרשל במילויה ,התרשלות זו משחררת את המזיק הראשון מאחריות .שאלת יישומו
של העיקרון במשפט הישראלי עלתה בפרשת מרכז החמצן ונקבע כי לעקרון ״בדיקת ביניים״ אין תחולה
במשפט הישראלי .נתבע אינו יכול לטעון לשחרור מאחריות מפני שצד ביניים היה חייב בחובת בדיקה והתרשל
באי מילוי החובה או במילוייה שלא כשורה .המשגה הכפול יוצר במקרים כאלה אחריות מצטברת של שניהם
[מרכז החמצן נ׳ אלקטרה ]
פסק דין חננשוילי -כשמדובר במזיקים במשותף או במזיקים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאינו ניתן לחלוקה,
ניתן לחייב באופן מלא את כל אחד מהמזיקים ,כששאלת חלוקת האחריות ביניהם נותרת להתדיינות בינם לבין
עצמם.
כאשר קיימת עמימות ביחס להיקף הנזק שהמזיק גרם בשל ריבוי גורמים יש למצוא קש"ס בין ההתרשלות לנזק שנגרם:
אם ניתן דלעת מהו היחס בנזק לכל גורם -כל גורם יפצה בהתאם לזנק שגרם .1
46
אם לא ניתן לדעת מהו היחס בין הגורם לנזק -מתן פיצוי על כל הנזק שנגרם בחלקוה שווה ביחן הגורמים. .2
נגר נ׳ וילנסקי -נגר הגיע לבית החולים לצורך ניתוח לכריתת תוספתן .בעקבות רשלנות רפואית – צינורית העירוי נסחפה
לתוך הוריד – נגר נאלץ לעבור ניתוח נוסף .התוצאה :נכות נפשית לאחר שני הניתוחים.
נזק ראייתי-
מקרה בו התובע אינו יכול להוכיח את הקשר הסיבתי העובדתי בשל התנהגות המזיק .המזיק בהתנהגותו גרם הן לתוצאה
המזיקה והן לפגיעה ביכולתו של התובע להוכיח את תביעתו .על המזיק מוטל להוכיח את חלקו בנזק הסופי ,אם יש
ביכולתו להרים נטל זה.
מזיק שהוסיף והחמיר נזק שהיה קיים ,רק על החלק שעשה יהיה אחראי לפיצוי .אם בנוסף יש נזק ראייתי (אי אפשר
לבדוק איזה חלק) ,יש חריגה ,במקרה כזה מעבירים את נטל ההוכחה למזיק ,המזיק יצטרך להוכיח את חלקו מהנזק
הסופי .אם אל יצליח להוכיח את חלקו ,מלוא הנזק יהיה עליו.
לדוגמא רופא שלא מצליח לאתר סרטן ,והחולה נפטר מהמחלה .הוא לא נפטר מזה שהרופא לא איבחן .התובע יכול
לתבוע על ״אובדן סיכוי החלמה״ .בימה״ש אמר שזהו נזק בר פיצוי .השאלה היא האם המזיק התרשל נגרם נזק מוגבר.
לא מדברים על המוות אלא על פגיעה באובדן סיכוי החלמה.
אי הוודאות נוגעת לשאלת הזיקה הסיבתית בין הסיכון שנוצר בהתרשלות לבין הנזק ,כולו או מקצתו ,ולא לשאלת האשם.
קופת חולים הסתדרות נ׳ פאתח -תוך כדי ניתוח האוזן קרתה בעיה נוספת .נקבע כי בניתוח עצמו לא הייתה רשלנות.
רשלנות הייתה בגילוי הנזק.
לוי נ׳ מור -רשלנות רפואית שגרמה לאיחור באבחון סרטן .מנוחה שנפטרה מסרטן צבר הרחם ,שבגלל התרשלות
הרופא שלה הוא לא אובחן בזמן .הוא לא רצה לבדוק במשך שנה וכשאכן בדק זה היה מאוחר מדי ,והיא מתה .סיכויה
למות עלו מ 20%-ל .40%-האלמן ובנה תבעו על רשלנות של הרופא ,יכול להיות שאם היה בודק ,סביר שסיכויי
ההחלמה שלה היו גבוהים יותר .לא יכולים לדעת מה היה קורה אלמלא .בדקו שלולא התרשלות הרופא סיכוי ההחלמה
היו 80%עם סיכוי מוות של . 20%המומחים הרפואיים בדקו זאת ,שבעקבות העיכוב של הרופא ,סיכוי ההחלמה ירדו ל-
.60%
ללא התרשלות הרופא -סיכויי ההחלמה עמדו על ,80%סיכון תמותה .20%
בשל ההתרשלות -סיכויי החלמה עמדו על 60%וסיכון לתמותה .40%
מאחר שהשתייכה לאותם 40%שלא החלימו -קיים סיכוי סטטיססטי של 50%שהמנוחה נפטרה בשל
התרשלות.
סיבתיות עמומה-
אי וודאות שמונעת הכרעה בשאלה האם התקיים או נעדר קש"ס עובדתי?
עדן מלול -ההלכה שקדמה לפסה"ד עדן מלול – "הכל או כלום" -יש להוכיח קש"ס בהסתברות של יותר מ 51%שאירוע
מסוים גרם לנזק .בביהמ"ש העליון שונתה ההלכה ונקבע כי כאשר קיימת סיבתיות עמומה ,ינתן פיצוי בהתאם לכלל "פיצוי
47
לפי הסתברות" ..בדיון הנוסף ההלכה בוטלה ,ונותר הכלל "הכל או כלום" ,ורק במקרים מסוימים של עמימות סיבתית ניתן
להשתמש בחריג של פיצוי לפי הסתברות – דוקטרינת האחריות היחסית.
השופט ריבלין בדעת יחיד ,בד"נ עדן מלול ,קבע חריג למצב בו קבוצה של ניזוקים נחשפה לחומר מסוכן וחלתה.
מזיק .1
קבוצת ניזוקים .2
סיכון חוזר ומשותף .3
הטיה עקבית בהחלת כללי מאזן ההסתברויות .4
משנקבע קיומו של קשר סיבתי עובדתי ,קמה השאלה ,האם קשר סיבתי לא נשלל בשל שיקולים של ״סיבתיות משפטית״.
מבחן הקשר הסביתי המשפטי עוסק בשאלה האם אשמו של המזיק הוא גורם מכריע או גורם ממשי בהיווצרות הנזק
[שולמן נ׳ ציון חברה לביטוח] .קש"ס משפטי קובע למי לייחס את האחריות לתוצאה ,ומאפשר להשית פיצויים לטובת
הניזוק .תנאי לקיומו של קשר סיבתי משפטי הוא קיומו של קשר סיבתי עובדתי .בלי קש״ס עובדתי לא מתקיים קש״ס
משפטי ! עם זאת נקבע כי עצם העובדה שמתקיים קש״ס עובדתי ,אינה בהכרח מוכיחה את קיומו של קש״ס משפטי [
פלונית נ׳ מרכז רפואי בני ציון חיפה]
מבחן הצפיות -כאשר מדובר ברשלנות זהו המבחן המרכזי ,האם המזיק כאדם סביר היה צריך לצפות .1
שהתנהגותו תגרום לנזק? מבחן זה כולל בחובו 2היבטים:
.Iהיבט עקרוני (״חובת זהירות מושגית״) ,מתייחס לשאלה ,אם ביחס לסיכון מסוים קיימת
חובת זהירות
.IIהיבט ספציפי ,ובו ניתנת תשובה לשאלה ,האם ביחס לניזוק פלוני ,בנסיבותיו של אירוע
אלמוני ,קיימת חובת זהירות (״חובת זהירות קונקרטית״) [ועקנין]
על פי מבחן הצפיות ,קש״ס מתקיים אם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות כי התרשלותו תביא לנזק של
הניזוק .כאשר מעורב גורם זר ,השאלה היא האם התערבותו של אותו גורם זר היא בגדר הצפיות הסבירה
[ברדה]
האם המזיק ,כאדם סביר ,צריך היה לצפות שהתרשלותו תוביל נזק?
הלכה פסוקה היא שלעניין מהות הצפיות הנדרשת – חבות המזיק אינה מותנית בכך שיחזה מראש את כל פרטי
הנזק כפי שארע ואת מידת חומרתו ,די בצפיות בקווים כלליים.
48
מבחן הסיכון -האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של המזיק? יש לשאול מהו .2
הסיכון אותו ביקש המחוקק למנוע [ועקנין] .יש לשאול מהו הסיכון אשר ביקש המחוקק למנוע ,ומשנקבע
״מתחם של סיכון״ כל תוצאה מזיקה הנופלת לתוך אותו מתחם מקיימת את הקש״ס המשפטי הנדרש [ועקנין].
האם התוצאה המזיקה נמצאת במתחם הסיכון שיצר המזיק? או האם כלולה במתחם הסיכון שהחוק מבקש
להגן מפני התממשותו .בוחנים במבט לאחור אם הנזק שנגרם הינו אכן התממשות הסיכון שנוצר בעקבות
ההתנהגות העוולתית.
אין בעובדה שהתוצאה המזיקה נגרמה עקב התערבותו של גורם זר ,כדי לאיין עמידה במבחן זה ,הקש״ס
ימשיך להתקיים אם התוצאה המזיקה היתה בתחום הסיכון שיצרה תהנהגותו של המזיק [ברדה].
כאשר מדובר בעוולה של אחריות מוחלטת ,יעשה שימוש במבחן הסיכון שכן שמשטר של אחריות ללא אשמה
אין משמעות לעניין צפיות תוצאת המעשה.
מקום שמדובר בעוולב של היפר חובה חקוקה ,ורמת ההתנהגות הקבועה בחיקוק אינה מבוססת על התרשלות
דווקא ,כי אז יש ליתן משקל מיוחד -אם כי לא בלעדי -למבחן הסיכון [ועקנין]
מבחן השכל הישר -האם כל התכונות המציינות את התנהגותו המעוולת של המזיק תרמו בפועל לתוצאה .3
המזיקה?
תשאל השאלה האם הנזק שהתרחש הוא הנזק הצפוי ,אשר על פי השכל הישר ,היה צריך למנועו מראש?
בשל עמימותו מבחן זה ייהיה לרוב מבחן עזר ,המתאים למשטרים שונים של אחריות.
האם הנזק שהתרחש ,הוא הנזק הצפוי ,שעפ"י השכל הישר ,היה צורך למנוע מראש.
מבחן נגטיבי ששולל סיבתיות כשההתנהגות לא הגדילה את הסיכון לנזק או שהסיבתיות מקרית ,או כשקיים
גורם דומיננטי אחר לנזק (ס' )2(64לפקנ"ז).
סעיף 64לפקנ״ז מונה 2מצבים עיקריים העשויים לנתק את הקש״ס בין התנהגות הרשלנית לבין הנזק שהתרחש.
המשותף לאותם מצבים הוא התערבותו של גורם זר .גורמים זרים כאלה ניתן לחלקם ל 3-סוגים:
כאשר הגורם המתערב הוא גורם טבעי בלתי רגיל [סעיף )1(64לפקנ״ז] .1
הקש״ס ינותק כאשר הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל ,וכאשר אדם סביר לא יכול היה לראותו מראש
ואי אפשר היה למנוע את תוצאתיו אף בזהירות סבירה.
המבחן יהיה מהי מידת נדירותה של הסכנה ומה טיבם של אמצעי הזהירות שננקטו .לא כל כוח עליון מנתק קשר
סיבתי .על המעביד היה לצפות כזו רוח ולכן אחראי המעביד לנזק ,ולא נותק הקשר הסיבתי בין חובת הזהירות
של המעביד לבין התוצאה.
[אמזלג נ׳ סולל בונה ]
ההגנה הזו מיותרת בתביעה של רשלנות .אם התרחש אירוע שאדם סביר לא יכול היה לצפותו ולמנוע את
תוצאותיו ,הרי שלא מדובר על ״ניתוק קש״ס״ אלא על מצב בו הקש״ס המהווה את אחד מיסודות האשם נשלל
מלכתחילה [שרון].
כאשר הגורם המתערב הוא אשמו של אדם אחר [סעיף )2(64לפקנ״ז] .2
כללי :הם התערבותו של גורם זר (הניזוק או כל אדם אחר) היא הסיבה המכרעת להתרחשות הנזק ועל כן יש
בה כדי לנתק את הקש״ס?
49
כיתן בע"מ נ' וייס -האם הרצח של המזיק הישיר ,אסולין ,היה צריך להיות בגדר הציפיות מראש של כיתן?
"לאור הנתונים שלפנינו לא ניתן להסיק כלל ועיקר כי המערערת חייבת הייתה לחזות מראש שאדם כדוגמת
אסולין שאושר על-ידי המשטרה ,לא הסתבך מעולם בעבירה ושימש כשומר במשך שנים רבות עוד לפני שהחל
לעבוד אצל המערערת ,יהיה מסוגל לרצוח את פרקליטו אשר על הטינה כלפיו לא יכולה הייתה המערערת לדעת
מאומה".
בדיקת התערבותו של גורם זר על פי מבחן הצפיות :השאלה אם נותק הקש״ס תיבחן בדרך כלל על פי מבחן
הצפיות -האם המזיק ,כאדם סביר ,צריך היה לצפות כי התרשלותו תביא להתרחשות הנזק ,חרף העובדה
שבהשתלשלות האירועים התערב גורם זר? [בן שמעון נ׳ ברדה]
אין אשם תורם של ילד שלא מלאו לו 12שנה ושניזוק לאחר שאדם שגרם לנזק הזמינו לנכס בו נגרם הנזק .3
[סעיף )3( 64לפקנ״ז]:
מדובר בסיטואציה שבה ילד נכנס למקרקעין בהזמנה של מבוגר ונגרם לו נזק באשמו התורם .ביהמ״ש שלל
אשם תורם של ילד מתחת לגיל 12לפי האמור בסעיף 9לפקודה .כך לא ניתן גם לייחס אשם תורם לתלמיד
שניזוק בשטח בית הספר מתוצאה מטיפוס על עץ לפי סעיף )4(64לפקנ״ז אלא האשם כולו בבית הספר שלא
מנע את הטיפוס על העץ [כהן נ׳ לנטוש]
מקרים בהם נשלל הקש״ס המשפטי בשל שיקולי מדיניות שיפוטית: .4
כאשר מבחני הקש״ס אינם החלטיים אלא נובעים מעובדות כל מקרה ומקרה ,ראוי לשקול את המקרה על פי
מדיניות שיפוטית הוגנת .כמו למשל ,מקרה בו חלף זמן רב בין המקרה הנזיקי הראשון לבין מקרה נוסף בו
התגבש הנזק [בין ציון נ׳ מגורי בת ים]
הפסיקה התמודדה עם השאלה האם ניתן לראות במעשה התאבדות סיבה מכרעת לנזק המנתקת את הקש״ס
בתביעות פיצויים בעילת רשלנות לפי הפקנ״ז .הגישה המקובלת היא שרואים מעשה התאבדות כפעולה מכוונת
של המתאבד המנתקת את הקש״ס בין מעשהו של הנתבע-מזיק לבין הנזק ,אלא אם כן היה עליו לצפות את
מעהש ההתאבדות [עזבון המנוח ויצמן נ׳ סלע]
חובת הראיה:
העיזבון של אדון ניומן ,רוצה לתבוע את המשאית .אם זה היה במשפט פלילי ,מה צריכה להוכיח התביעה הכללית
מבחינת נטל הראיה ,מעבר לכל ספק סביר.+90% .
מה קורה במשפט האזרחי? .59% 61%מה צריך להוכיח העיזבון במשפט האזרחי?
בעל הדין חייב להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת ואשר הוכחתן מהווה תנאי לזכיותו במשפט .לדוגמא עם הנשיקה
צריך להויכח אם נישק או לא נישק( .פ״ד ניומן)
50
נטל הראיה
חובה מספר 1
חובת הראיה
על התובע להוכיח את הראיות כתנאי לזכיה .כלומר א׳ צריכה להוכיח שב׳ נישק אותה.
(ביטויים נרדפים)
הש׳ ארבל:
״בהליך אזרחי די בכך שהגרסה העובדתית העולה מדברי התובע קרובה יותר לאמת מזו העולה מהעובדות שנטענו על
ידי הנתבע ,קרי משמאזן ההסתברויות נוטה לטובת גרסת התובע״.
הנתבע:
״לא גזלתי את הטלפון שלו״
(פסק דין ניומן-מה קורה אם האלמנה והיתומה לא יצליחו להוכיח? הן יפסידו את התיק ,איך אנחנו יכולים לעזור לאלמנה
וליתומה? זה מה שלנמד)
נקראים גם…
51
3מצבים של תיקו ראייתי:
במצב כזה ,הצד שעליו נטל ההוכחה ,מפסיד .בדרך כלל חל נטל זה על התובע ,מבחינת המוציא בחברו עליו ראייה.
אם הכלל הוא שהמוציא מחברו ,עליו הראייה ,מהו היוצא מן הכלל?
אם התובע מוכיח את קיומם של תנאים מסוימים ,קמה מעין מסקנה לכאורית ,שלפיה הנתבע לא נקט באמצעי זהירות
או אז נטל השכנוע עובר לכתפי הנתבע ועל הנתבע להוכיח שהוא לא התרשל.
(פסק דין דרוקמן)
מטלה
קראו את סעיפים 41 -38א
על מי נטל הראיה בשלושת המקרים הבאים?
א הולך ברחוב ופתאום נופל עליו כד מהחלון של ב? -סעיף ,41א לא היה יכול לדעת ,הדבר מעיד על עצמו .1
א׳ הניח אקדח שלו השולחן ,נפל על האקדח כד ,ומהאקדח נפלט כדור שפגע בב׳ -סעיף ,38מעבירים נטל .2
הראייה ,דברים נמלטים ומסוכנים
א לא תלה שלט שאומר שאין לקפוץ למים הרדודים בניגוד לתקנות שמחייבות זאת ,ב׳ קפץ לבריכה ונפצע- .3
חובת הראיה היא על ב׳ ״המוציא מחברו עליו הראיה״
52
א עושה על האש ב שעובר במקום נכווה מגץ של אש שעף מהמנגל האם יש נטל ראיה? לפי סעיף ,39חובה .4
ברשלנות לגבי אש.
לדוגמא האם אפשר להעביר נטל גם על תקיפה או רק על רשלנות? ישנם תשובות לכאן ולכאן.
העברת נטל -א צריך להוכיח ב 51%אחוזים לא רק שנישק אלא גם הוכחות ,תמונה ,עדים ,שהיא צרחה….
הרבה פעמים זה קשה לשאת בנטל ההוכחה .יש פעמים שאי אפשר ,ולכן החוק נותן סיטואציות כדי לעזור ,ולהעביר נטל
לצד השני ,לכתפיו של הנתבע .אבל השאלה היא מתי אפשר לעשות העברת נטל ההוכחה?
סעיפים 38-41לפקנ״ז אינם באים להטיל חובת זהירות שונה מזו שבסעיפים 35-36או לצור חבות כלשהי בנזיקין,
אלא רק להעביר את נטל הראייה .כוללים סיטואציות בהן אופן סטטוטורי מועבר נטל הראיות והשכנוע מכתפי התובע
לכתפי הנתבע.
לפי יסוד הסעיפים ,מועבר נטל הראיה לגבי יסוד ההתרשלות בלבד ולא לגבי יסודות עוולת הרשלנות (נזק ,חובת
זהירות ,קש״ס)
53
אש ,כל פעם שיש אש בודקים העברת נטל אש.
הנזק נגרם על חית-בר ,או על ידי חיה שאינה חיית-בר אלא שהנתבע ידע ,או חזקה עליו שידע ,כי היא מועדת .1
לעשות את המעשה שגרם את הנזק;
הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה- .2
חיה .1
קש״ס בין חיה לנזק שנגרם לתובע .2
הנתבע -הבעלים או הממונה על החיה .3
.1״חיה״:
1.1חית בר
או
1.2חיה שיאינה חילת בר
חיה .1
קש״ס בין החיה לנזק [ גם נזק רכוש] .2
קשר של הנתבע לחיה .3
בעלות .1
ממונה על החיה .2
קורנהויזר :כאשר מוכחים שלושת היסודות -העברת נטל השכנוע .על הנתבע להוכיח שהוא לא התרשל -.להביא גירסה
שיש בה כדי להסביר כיצד הכלבים הגיעו החוצה מבלי שבעליהם התרשלו
54
סעיף 41א -היזק על ידי כלב:
״בתובענה בשל נק לגוף שנגרם על ידי כלב ,חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן -הבעלים) לפצות
את הניזוק ,ואין נפקא מינה אם הייתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים״.
אין העברת נטל ההוכחה אלא הנתבע -חייב לפצות את התובע .כך שאין נפקא מינא אם בעל הכלב התרשל או אם מדובר
בכלב מועד לתקוף.
41ב ( .הגנות) בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים ,אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה –
התגרות של הניזוק בכלב .1
תקיפת הניזוק את הבעלים ,את בן זוגו ,הורו או ילדו .2
הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים. .3
.39״בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש ,וכי הנתבע הבעיר את האש או היה
אחראי להבער אש ,או שהוא תופש המקרקעין או שלא היתה לגבי מקורה של האש או התשפטותה ,התרשלות שיחוב
עליה״.
55
תהיה העברת נטל השכנוע בהתקיים היסודות הבאים:
נזק .1
נזק שנגרם על ידי אש או עקב אש -הנזק יכול להיות נזק ישיר (״על ידי האש״) או נזק עקיף (״עקב האש״) .2
תרומת הנתבע -הקשר של הנתבע לאש -ארבעה סוגי קשרים: .3
.Iהנתבע הבעיר את האש -לדוגמא משה הדליק מנגל
.IIהיה אחראי להבער האש -לדוגמא משה נתן לבן שלו הקטן מצית להדליק את המנגל,
לדוגמא מדריך נתן לחניכים דאודורנט להזרוק למדורה.
.IIIהוא תופש המקרקעין שמהן יצא האש
.IVהוא בעל המטלטין (לדוגמא ארון ,מנגל…) בהם יצא האש
ג .אין דרישה להוכיח שהתופס הבעיר את האש (כורי נ׳ קטש ,ופסק דין יער זאב נ׳ הסנה)
אבל פסק דין חלמיש?
התפרצה האש -כולל גם פגיעה במישהו או במשהו שנמצא במקרקעין .״יצאה״= התלקחה ,התפרצה .1
לדוגמא :האש פרצה במקרקעין של ראובן ושמעון נפגעו במקרקעים אלו.
האש האש המקורית יצאה מהמקרקעין /מיטלטילן של הנתבע למקרקעין/מיטלטלין סמוכים של התובע. .1
לדוגמא :האש פרצה במקרקעין של ראובן.
האש עברה למקרקעים של שמעון ופגעה בשמעון
56
נטל שכנוע -לדוגמא גונבים לי את הטלפון ,אני תובעת את xאבל הוא כופר .אם יש לי סרטון ורואים אותו גונב את הטלפון
אז העברתי לו את נטל השכנוע עכשיו הוא צריל להוכיח שזה לא באמת קרה.
הסייג להלכת כורי :כאשר האש עוברת מטלטלין שבבעלות פלוני למלטלטלין של אחר ,ניתן להעביר את נטל הראיה,
אפילו אם האש לא התפשטה מעבר למקרקעין שבהם מצויים המטלטלין [ גנור נ׳ מ״י ]
כאשר הסיבה לא נקבעה ,אולם בד בבד נשללה לחלוטין האפשרות של המתה זדונית,די בכך להצביע על כך שהנתבע
התרשל ,בהיעדר אפשרות סבירה אחרת לפרוץ הדליקה [ בן שחר זרעים נ׳ פקיד השומה ת״א ].
אולם מאידך קיום ממצא חיובי בדבר הצתה אין בה כשלעצמו כדי לשלול אפשרות של התרשלות .כלומר ,גם כאשר
מדובר בהצתה יתכן שתופס המקרקעין יחוב ,כאשר ההצתה הייתה צפויה ,ואם לא הייתה צפויה ,אם נקט בכל
האמצעים למניעתה .כלומר אם הוכח שהשרפה פרצה עקב הצתה ,על הנתבע להראות כי לא הייתה התרשלות מצידו
[יער זאב בע״מ נ׳ הסנה -חב׳ ישראלית לביטוח ].
כאשר לא נתגלה סיבת השריפה ,יוצא הנתבע וידו על התחתונה שכן מוטלת עליו חובת הוכחה כבדה ביותר ועליו להראות
כי נקט באמצעי זהירות כאלה השוללים את האפשרות כי פריצת האש הייתה מחמת התרשלותו ,תהא סיבת האש אשר
תהא [ אדרי נ׳ לאון חסקל ].
2העברות נטל
דבר העלול לגרום זנק בהימלטו למעט אש או חיה -שכן מלמלעה השאיר את החשמל פתוח ,היה פיצוץ מילא .1
את האמבטיה יש נזילה על המחשב החדש >-יש להוכיח שיש מים.
הימלטות של הדבר .2
הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופס הנכס שמתוכו נמלט הדבר -שהשכן הוא התופס ,השוכר. .3
57
Ryland vs Fletcher 1868
מיעוט -חיים כהן natural userשימוש טבעי ורגיל בקרקע -לא העברת נטל
רוב -שימוש טבעי ורגיל בקרקע אינו מהווה חריג להעברת הנטל
ב׳ תובע את א׳ על זה שהוא הרס עם המים שלו ,לא יודע למה הייתה הצפה .בית המשפט נותן לב׳ להעביר את
נטל השכנוע לא׳ .בית המשפט מוסיך משהו חשוב ,הוא אומר אם א׳ השתמש בשימוש רגיל במים שלו ,בקרקע
שלו ,אין העברת נטל (באנגליה).
הדבר המסוכן נעזב או נמסר [תנאי פסיקתי] -שוטר ששם את האקדח ואז נופל עליו משהו. .1
הנתבע היה בעליו של הדבר או ממונה עליו [ או תופס הנכס שממנו נמלט] -משה ששם את האקדח הוא .2
הבעלים של האקדח.
חריג פסיקתי -נסיבות מסוכנות שכפו את השימוש בדבר .3
בית המפשט מפתח אילה שהוא חריג .כאשר היסודות שלו מתקיימים אין עברת נטל ,אפילו שהיסודות האחרות
מתקיימות.
הרציונאל:
אלעד נ׳ מדינת ישראל -ביסודו של סעיף 38לפקודה עמודת הנחה כי אדם הבוחר להחזיק בחפץ אשר טמונה בו סכנה
רבה ,נדרש לנקוט אמצעי זהירות נאותים וקפדניים במיוחד .אם בכל זאת התממש הסיכון ונגרם הנזק קמה מסקנה
לכאורית ,לפיה אמצעי הזהירות הללו לא ננקטו.
עזבון אל עבד נ׳ מדינת ישראל -תחולת סעיף 38עושיה להישלל ,מקום בו ביסוד השימוש בחפץ מבוכן מצויות נסיבות
“מסוכנות״ ,שהחפץ נועד ,מעצם טבעו ,ליתן להלן מענה ,הנסיבות המסוכנות כפו על הנתבע את השימוש בחפץ המסוכן.
כלומר ,כאשר יש נסיבה מסוכנת ,ב׳ כמעט רוצח את א׳ ,הנסיבות כופות על ג׳ להשתמש באקדח.
סיכום זמני:
א׳ הולכת ברחוב ,ב׳ תוקף אותה .א׳ יורה באקדח ב-ב׳ ברגל .ב׳ תובע את א׳ ברשלנות .הכלל -המוציא מחברו עליו
הראיה .ב׳ צריך לעמוד בנטל השכנוע במרזן השתבריות= .51%ב׳ יטעין העברת נטל שכנוע -סעיף -38דבר מסוכן=
שימוש בנשק על ידי הממונה על הנשק +דבר מסוכן מעצם ברייתו (פישמן) .א׳ תטען כי אין להעביר את נטל לכתפיה כי :
לא עזבה את נשקה אלא החזיקה בו (פסק דין ג׳ורדה) .1
נסיבות מסוכנות (תקיפה) שנכפו עליה ושדרשו את השימוש באקדח (פסק דין אל עבד -חריג פסקתי) .2
אם יש בכ״ז העברת נטל לכתפיה של א׳ ,א׳ יכולה לטעון שהיא לא התרשלה כי היא ירתה רק ברגל .הגנה עצמית תקיפה
+הגנה עצמית.
58
(יותר לעומק בספר לימוד עמוד )152
תנאי ראשון -לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה הגורם שהביא לנזק:
מבחן אי הידיעה לגבי הנסיבות המדוקיות שגרמו לנזק נעשה בו שימוש במיוחד במקרים הבאים:
בנפילת דברים ,כמו מדף או חבית ,שלט
מוצרים פגומים
בהתרשלות רפואית בניתוחים
אי ידיעת הנסיבות הממשיות -האם אפשר ,גם לייחס התרשלות ספציפית וגם לטעון להעברת נטל?
דג נ׳ מדינת ישראל -אפשר גם וגם
ישראליפט נ׳ הידלי -אפשר להעלות סברנ בקשר לנסיבות הממשיות
59
אלעד-אמרת אגב -קושי בהצגת גרסה וגם טענת העברת נטל
מדינת ישראל נ׳ יוסף אבו ג׳ומעה -ניתן להעלות סברה ,אך לא להציג תיאור מדויק -צריך עמיתות ראייתית.
הגישה המרחיבה -זמן התרחשות התאונה הוא המעוד הקובע לצורך העברת הנטל ,לא משנה אם במשפט .1
לובנו כל הפרטים (פסק דין עמר)
הגישה הצרה -אם בסוף הדיון מתברוות הסיבות הממשיות ,אי אפשר להעביר נטל [ פסק דין ניומן] .2
התנאי השני -הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו:
מבחני השליטה:
התנאי השלישי -נראה לבית המשפט שהאירוע מתיישב יותר עם רשלנות -מאשר עם העדר רשלנות:
סולן -ניתוח פשוט עם סיכוי נמוך לשיתוק ובכ״ז יש שיתוק = האירוע מתיישב עם רשלנות
מטלה
60
בני נפגע באצבע ועבר ניתוח שהציל את האצבע .אך ד״ר גלבוע ,הארופא מיהר מאוד כי בדיוק היה פיגוע ועשרות פצועים
הגיעו לבית החולים) .ושכח את איזמל המנתחים בבטונו של בני .בני התעורר עם כאבים קשים והתברר שהאיזימל החד
גרם לו לנזק .יש להתייחס לעוולת הרשלנות ולעקרון העברת נטל ההוכחה.
תזכורת:
סעיף -40חיה ,כל פעם שיש חיה ,בודקים אם יש העברה פלילית.
סעיף 41א-כלב ,כל פעם שיש כלב זה 41א
סעיף -39אש ,כל פעם שיש אש בודקים העברת נטל אש.
סעיף - 38דברים נמלטים ומסוכנים ,כל פעם שיש מים שיוצרים בעיה או משהו שנופל פתאום נכנסים לסעיף 38
סעיף - 41הדבר מעיד על עצמו ,כל פעם משהו קרה ולא יודעים איך ,הדבר מעיד על עצמו
העברת נטל פסיקתיות -לא ילומדו
.1הניזוק -בני
מזיק -ד״ר גלבוע
.2רשלנות-
חובת הזהירות מושגית וקונקרטית -קיימת חובת זהירות בין רופא מנתח שצריך להיזהר כעושה טיפול רפואי על מטופל
במיוחד בניתוח.
הפרת חובת הזהירות -הרופא הפר את חובת הזהירות בזה ששכח את איזמל המנתחים בבטנו של בני.
נזק -התעורר עם כאבים קשים ונגרם נזק.
קשר סיבתי בין התרשלות חבין הנזק -הנזק נגרם מהאיזמל החד.
.4לפי סעיף 38קיימת העברת נטל השכנוע לדר גלבוע מכיוון שהיה בעל אימזל המנתחים ״בעל הדבר״ והאיזמל יכול
להיחשב כמסוכן.
או סעיף 41חובה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו
עוולת הפרת חובה חקוקה היא עוולה מיוחדת במינה משום שהמקור להטלת אחריות נזיקית על המזיק היא הפקנ״ז
עצמה ולא החיקוק שהופר .כולמר ,האחריות בנזיקין שואבת את כוחה מהפקנ״ז ולא מהחיקוק.
המחוקק קבע כי הניזוק מהפרת חובה חקוקה זכאי לבעדים ותרופותמכוח דיני הנזיקין ,ובלבד שאכן התקיימו כל היסודות
של העוולה ,כגון שאותה חובה חקוקה אכן נועדה לטובתו של הניזוק [ סולטאן נ׳ סולטאן ,ועקנין נ׳ המועצה המקומית בית
שמש].
ייחודה של עוולה זו הוא בכך שדיני הנזיקין הם הקובעים ,כי הפרת חובה חקוקה מהווה עוולה .אחד מתנאיה של העוולה
היא כי נועדה לטובתו של הניזוק .מספר הקריטריונים על פיהם תבדק העוולה הוא כמספר החיקוקים המגדירים הפרת
חובה חקוקה ,רמת התנהגות ,הנדרשת על פי העוולה בדבר חובה חקוקה ,נקבעת על ידי החוק עצמו ,והיא יכולה להיות
חמורה ,זהה או נמוכה מזו הנדרשת על ידי ״האדם הסביר״ [ועקנין נ׳ המועצה המקומית בית שמש].
61
בדומה לעוול הרשלנות ,עוולת הפח״ח היא ״עוולת מסגרת ״ (סל) .עוולה זו יוצרת מסגרת של אחריות בנזיקין ,לתוכה
נקלטות הםרת של חובת חקוקות חיצוניות לדיני נזיקין ,עם כניסתן למסגרת פקודת הנזיקין מקימות ההפרות אחריות
בנזיקין של המפר.
על מנת להוכיח כי נוצרה עוולה ,על התובע להצביע על חוק פלוני כחוק המטיל חובה חקוקה על הנתבע ,ולשכנע את
ביהמ״ש כי הנתבע הפר את החוק בנסיבות המזכות את התובע בסעדים שמעניקה הפקנ״ז [תקשורת וחינוך דתי-יהודי
משפחה נ׳ אס.בי.סי פרסום]
איך אני עושה בשביל לקחת נושא ממשפט מנהלי ולקשר אותו לנזיקין? אני מביאה את סעיף ( 63א) ״הפרת
חובה חקוקה״.
״מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק למעט פקידה זו…״
במקרה שלנו ,המציל גולש בפייסבוק במקום להציל את בילי שטובע .עורך דין של בילי תטען בתביעתה שהמציל
פעל בניגוד לפקודת הפרה חקוקה .התקנות זה לא עוולה אבל אני לוקחת את התקנות ומוסיפה את טבלת
הפח״ח וזה כן יכנס לנזיקין .הוא הפר:
סיפורה של הגברת סולטן -הייתה נשואה לאדון סולטאן עד שהוא מגרש אותה .היא מאוד כועסת ופונה לעורך דין.
לפי סעיף 181לחוק העונשין :״ התיר איש את קשר הנישואין על כרחה של האשה ,באין בשעת התרת קשר פסק דין סופי
של בית המשפט או של בית הדין המוסמך המחייב את האשה להתרה זו ,דינו -מאסר…״ .
אומר לה עורך הדין לפי עוולה זו . 181האם באמת מדובר בעוולה? זה נמצא הרי החוק העונשין .עורך הדין מייבא לדיני
הנזיקין הוראות חוק שאינן נזיקיות .הוראה 181מדיני העונשין היא לא קשורה לדיני הנזיקין ,אבל אנחנו יכולים לייבא
אותה באמצעות הפרת חובה חקוקה.
חשיבות:
נזקים שלא מטופלים ישירות בדיני נזיקין -מאפשרת להתשמש בחוק הנזיקי לעובדות שלא מנהולות על ידי דיני .1
הנזיקין .למשל חדירה למחשב ומשה האקר חודר למחשב לרותי אפשר לייבא את העבירה באמצעות הפחח.
אכיפה פרטית של הוראות חקוקות -יש הוראות חוק שאומרת אסור לבעל פלאפל להשים את הטחינה בשמש, .2
אם משה חוטף קלקול קיבה מזה זה סוג של עבירה פרטית אם תובע.
מאפשר לטפל בבעיות המתעוררות עם שינוי ערכים חברתיים .3
62
הרמוניזציה של המשפט -זה לא ראוי שיהיה חוק מסוים שיכול לגרום לנזק אבל דיני הנזיקין לא יעסקו בזה ,אם .4
יש חוק צריך שבסופו של דבר שיהיה גם נזיקי.
״ (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק -למעט פקודה זו -והחיקוק ,לפי פירושו
הנכון ,נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר ,וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון
החיקוק.
אולם אין האדם האחרם זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו ,אם החיקוק ,לפי פירושו הנכון ,התכוון להוציא
תרופה זו״.
יסודות הפח״ח:
בכדי להקים עילת תביעה המבוססת על עוולת הפרת חובה חקוקה ,יש להוכיח קיומם של 5יסודות
פוזיטיבים ויסוד נגיטיבי אחד במצטבר .לפיכך בבואנו לנתח האם האירוע נכנס לעוולת הפח״ח יש
לנקוט ב 6-שלבי הבדיקה:
סהר״ חברה לביטוח נ׳ בנק דיסקטונט -אדם טען כנגד הבנק כי הבנק הפר התקנות הדורשות ממנו לזהות את בעל
הרכב החותם על שטר מכר לצורך העברת בעלות .ביהמ״ש בחן את התקנות וקבע כי במועד הרלוונטי הסמכות
שהוקנתה לבנק בתקנותלא הטילה עליו חובה מפורשת לבצע פעולת זיהוי של המוכר .חובה שבחוק חייבת להיות
מפורשת בכדי לחייב אדם בגין הפרתה.
חובה
המוטלת
מהו ״חיקוק״?
63
תקנה -תקנה ,כלל ,חוק-עזר ,מנשר ,אכרזה ,צו ,הוראה ,הודעה ,מודעה…
דוגמאות-
ביהמ״ש קבע כי החובה להציב שלטים ועליהם הוראות למתרחצים כי הקפיצה למים מותרת רק מהצד העמוק
של הבריכה ,היא חובה מכוח חיקוק שמקורה בתקנות רישוי עסקים [ועקנין]
ביהמ״ש קבע כי הוראות הבטיחות של המשטרה קובעות סטנדרט התנהגות וכי הן בבחינת חיקוק שהפרתן
מהווה הפרת חובה חקוקה ובסיס להתרשלות [עזבון המנוח מירו נ׳ מירו]
ביהמ״ש קבע כי פקודת בניין ערים ,חוקי עזר ,תוכניות בנין ערים שנעשות על פיהן ותוכניות מתאר הן בבחינת
חיקוק [קני בתים נ׳ הוועדה המקומית לתבנון ולבניה]
אין מניעה לראות בהפרת הוראה עונשית כיוצרת עוולה נזיקית .הטלת סנקציה פלילית אינה שוללת את התרופה
האזרחית והפסיקה הכירה לא אחת בקיומה של עילת היפר חובה חקוקה כתוצאה מהפרת חיקוק עונשי :כגון ,הפרת
תקנות הבטיחות בעבודה ,חוק התכנון והבנייה ,פקודת ביטוח רכב מנועי ועוד… [סולטאן נ׳ סולטאן]
סולטאן נ׳ סולטאן:
שלום -״המחוקק לא התכוון״ להכניס את סעיף 181של חוק העונשין לגדר סעיף 63שאם חס וחלילה יאמר כך בקשר
לחוק העונשין עלול יצור כזה שנברא ,לגדול פרא והיפך גולם ,ותוצאות הדבר מי ישורן?״
אומר בימה״ש השלום -המחוקק לא התכוון ״ להכניס את סעיף 181של חוק העונשין לגדר סעיף 63שאם חס וחלילה
יאמר כך בקשר לחוק העונשין עלול יצור כזה שנברא ,לגדול פרא ויהפך גולם ,ותוצאות הדבר מי ישורן?״
הוא אומר שהמחוקק לא התכוון שעוולת הפחח תייבא את חוק העונשין .ביהמ״ש העליון מתנגד לטיעון זה.
עליון -״מדיניות משפטית המופעלת כהלכה אינה בוראת יצורי פרא .על השופט לרכב על סוס זה בזהירות ומתוך אחריות.
עליו לרשנו ולנתבו בתבונה בין השיקולים השונים ,שאותם עליו לאזן .זאת עליו לעשות מתוך תפישתו את השקפת
החברה ,בה הוא חי ופועל ,ואת ערכיה וצרכיה .כך רותם הוא את סוס הפרא ומאלפו .הוא איננו בורא יצורי פרא אלא פותר
בעיות ,המתעוררות עם קצב החיים ועם המושגים והערכים המשתנים של החברה.
שאלות נוספות בקשר להגדרת ״חיקוק״:
״למעט פקודה זו״ -חובה הקבועה בפקנ״ז לא יכולה לשמש בסיס לתביעה זו .לפיכך ,החובה המופרת צריכה להיות
חובה מחוץ לפקנ״ז.
מהי ה״חובה״?
גרובנר נ׳ עירית חיפה :פקודת העירות -סמכות פיקוח על הנעשה בגן -ולא חובת הפיקוח.
64
זוהי חובה כללית המקנה ״זכות יסוד״ ,ולא ״חובה״ ספציפית על פי דין.
שחאדה נ׳ חילו -היה מדובר באדם שעשה העברת בעלות במשאית שלו .א׳ מכר את המשאית בב׳ ,הם הלכו למשרד
התחבורה ,הפקיד שם חותמת ונעשתה העברת בעלות .כשאדם קונה משאית יש חובה לבטח את המשאית בצד ג׳ .אדון
ב׳ כשקנה את המשאית לא ביטח אותה .הפקיד היה צריך להגיד לו נו נו נו לא ביטחת אני לא מעביר בעלות ,הוא לא עשה
זאת והעביר את הבעלות למרות שב׳ לא הראה לו כי יש לו ביטוח .לא שווה למי שנפגע לתבוע את ב׳ היא יתבע את
משרד התחבורה .אבל בית המשפט לא מקבל את הטענה ,נכון שלא בדק ,למרות שהיתה לו חובה על כך אבל עיקר
החובה מוטלת על אדון ב׳ שקנה את המשאית ,הוא זה שצריך לדאוג לביטוח .אומר ביהמ״ש לפקיד נתנה סמכות לבקר
ולפקח אך זו לא חובה שתהיה לו תעודת צד ג׳.
תקנות התעבורה המחייבות את הפקיד לדרוש לראות תעודת ביטוצ צד ג׳ .נקבע :עיקר החובה היא על האזרח ולא על
הפקיד לפקיד נצנה סמכות לבקר ולפקח אל לא חובה.
(63א) ״והחיקוק לפי פירושו הנכון נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר״
(63ב) ״לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני ,אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או
להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני אדם בכלל או של בני אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני״
על פי הפקנ״ז ,חיקוק הנועד לטובתו של הניזוק הוא חיקוק המקיים את אחת מהחלופות הבאות:
אין צורך לבחון את החיקוק כולו ,את כל הוראותיו ,אלא אך ורק את אותה הוראה ספציפית אשר הטילה על המזיק את
החובה .כלומר המבחן הקובע יהיה האם אותה הוראה ספציפית באה להגן על הפרט הניזוק? בנוסף אין להזדקק
לכותרתו של החיוקק או הפרק ,או לסמיכות ההוראה המסוימית להוראות אחרות ,אלא לבחון את ההוראה עצמה ,כמובן
על רקע החיקוק כולו[ .סולטאן נ׳ סולטאן ,קני בתים נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה]
הגישה בעבר -קבעה כי הפרת חובה חקוקה אשר תשמש מקור לאחריות בנזיקין רק אם כוונתה היא להגן על הפרטים
מפני גרימת נזק ,להבדיל מחובה בנועדה להגן על הציבור כולו .חיקוקים שנועדו לטבות הציבור כולו אינם חיקוקים שנועדו
לטובת הפרט [פריצקר נ׳ פרידמן].
הגישה כיום -בפרשת ועקנין צומצמה במידה רבה משמעותו של תנאי זה ,נוכח ביטול האבחנה בין חובה לפרט לבין חובה
לציבור .כיום נוהגת גישה ולפיה העובדה שחיקוק נועד להגנתו או לטובתו של הציבור בכללותו אינה שוללת את
האפשרות לקיום מטרה נוספת לאותו חיקוק והיא הגנת הניזוק או סוגי הניזוקים עליהם הוא נמנה .כלומר ,לא רק
חובות כלפי הפרט נכללות בגדר העוולה ,אלא רק חובות לציבור ,שיש בהן כדי להגן על האינטרסטים של כל פרט ופרט או
על סוג מסויים של פרטים במדינה .עם זאת נקבע על ידי ביהמ״ש עדיין לשאול עצמו האם הוראה פלונית באה להגן על
האינטרסטים של היחיד אם לאו בין אם היחיד עומד לעצמו ובין אם יחיד זה כמוהו כשאר היחידים [מפעל הפיס נ׳
לוטונוט ] .לעיתים קיימים חיקוקים עם מטרה כפולה :להגן על האינטסרטים של כל פרט ופרט וגם להגן על האינרטסטים
של הציבור כציבור .אין סתירה בינהם וחיקוקים אלו יחשבו כחיקוקים שנועדו לטובתו או להגנתו של הניזוק [סולטאן נ׳
סולטאן] .לעומת זאת ,חיקוקים שמטרתם היא להגן על הציבור בתור ציבור ,כלומר להגן כל אינטרסים כלל חברתיים
מובהקים (לדוגמא -של המדינה,ממשלה,חיי החברה בכללותה) ,הם חיקוקים שלא נועדו לטובתו של הפרט הניזוק [לסלאו
נ׳ גמאל]
לסיכום :המבחן הוא האם האדם בו מדובר משתייך לסוג האנשים המצויים בתחום הסיכון שאותו רצה המחוקק למנוע
בסעיף חוק ספציפי זה (לא החוק כמכלול)
65
המצב בעבר -לפני ועקנין:
הבחנה בין
=פרשנות מצמצמת
פ״ד ועקנין -העובדות
התקנות באו ליצור ״חובה ציבורית״ ואין מטרתן להעניק זכות תביעה לזולת שנפגע .מטרתן לייחד מקום קפיצה
למתרחצים ,על מנת שלא יהיו אלה קופצים בכל מקום זה מעל ראשו של זה .לא היתה זו מטרת התקנה להגן על שלומם
של הקופצים מפני עצמם״.
״חיקוקים אשר לא נועדו להגן על האינטרסים של הםרט .ביניהם ניתן לכלול אותם בחיקוקים .שבאו להגן על האינטרסים
של המדינה ,של הממשלה ,ושלם מירקם החיים הקולקטיבים ואורחות חיי האומה״
עברת הבגידה= בטחון המדינה
ה ״חיקוק קובע נורמות ורמות התנהגות ,אשר נועדו להגן על האינטרסים של הפרט״.
חוק הגנת הדייר -הדייר= פרט
חובה בעלת מטרה כפולה -גם להגן על הפרט וגם על הציבור בכללותו .3
66
המסקנות בועקנין:
לקבוע אמות מידה וסטאנדארטים לנוהלן של בריכות ,כדי להבטיח רמה מינימאלית של בטיחות, .1
ביטחון וניקיון.
רמה זו לא באה בחללו של עולם ,אלא היא באה למען המתרחצים ,כל אחד בנפרד וכולם ביחד. .2
שהמזיק הפר את החובה המוטלת עליו .כאשר מדובר הפרת חובה חקוקה ,ייתכנו סטנדרטים שונים בעניינים שונים
[ועקנין ] .מהעובדה כי חיקוק מסויים ,המטיל חובה לנקוט באמצעי זהירות אינו חל על אדם מסויים ,אין להסיק כי אותו
מזיק פטור מנקיטת אמצעי זהירות המנויים באותו חיקוק ,ובהימ״ש רשאי להטיל על אותו מזיק אחריות מכוח עוולת
הרשלנות ,משום שכשאדם סביר היה עליו לנקוט באותם אמצעי זהירות המנויים בחיקוק [קיבוץ אפיקים נ׳ כהן].
בעניין גרובנר הייתה נכונות עקרונית להטיל אחריות ברשלנות על רשות ציבורית ,אם כי בפועל הדבר לא נעשה ,זאת
מאחר ולא נמצא מקור לחובה שהעירייה הפרה [גרובנר נ׳ עיריית חיפה].
בפרשת שחאדה ,העדיף ביהמ״ש להטיל את הנזק על הנהג ,וקבע כי המדינה הוא צד רחוק [שחאדה נ׳ חילו].
אופן ההפרה:
מעשה אקטיבי -כאשר החובה היא נגטיבית ,להימנע מדבר ,עוולת הפרת חובה חקוקה תתגבש בדרך .1
של עשייה הפעולה[ .בריגה ,סולטאן ,קני בתים נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ובניה].
במחדל -כאשר החובה הרלוונטית היא פוזיטיבית ,משמע חובה לעשות דבר ,הפרת חובה החקוקה .2
תתגבש על ידי הימענות או מחדל מעשייתו של הדבר [ועקנין ,שחאדה ,גרובנר].
יסוד הנזק-
היעדר ראיות מפורטות על נזק ממשי שנגרם לתובע ,אינו שולל את זכותו של התובע לפיצוי על נזק כללי שנגרם לו (פיצוי
בגין כאב ,בגין סבל ,בגין אכזבה ועוגמת נפש ,ואולי אף בגין הפסד הנאה) .במקרים רבים נזק כזה אינו טעון הוכחה ,שכן
ניתן ללמוד על קיומו של הנזק מעצם הפרתו על ידי המזיק [ כרמלי נ׳ מדינת ישראל ,דעקא נ׳ בית החולים כרמל].
67
תנאי הקיים בכל עוולה שהנזק הוא מיסודותיה הוא כי הפרת החובה היא שגרמה לנזק .משמעות הדבר היא כי חייב
להתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבן הנזק .יסודות הקשר הסיבתי אינם קבועים בחיקוק היוצר את החובה אלא
בפקנ״ז.
סעיף )2(64לפקנ״ז:
.)2(64״רואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו ,אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק ,אולם לא יראהוה כך אם
נתקיימה אחת מאלה ( )2אשמו של אדם אחר היא שהיה הסיבה המכרעת לנזק״
הפסיקה פירשה הוראה זו ככוללת בחובה הן את הדרישה בדבר הקשר הסיבתי העובדתי והן את הדרישה בקשר הסיבתי
המשפטי [ אמסלם נ׳ כץ]
מבחן זה אינו מפורט בפקנ״ז .דרישה זו מתקיימת כאשר אשמו של המזיק הוא הסיבה או אחת הסיבות להיווצרותו של
הנזק ,כלומר לולא הפרת החובה לא היה נגרם הנזק .מקובל לומר כי משמעות מבחן זה הוא כי הפרת החובה מהווה
גורם אשר בלעדיו אין ,ולולא הפרת החובה לא היה נגרם הנזק .כלומר ,מבחן האלמלא.
ועקנין -קבע ביהמ״ש .כי קיומו של שלט בבריכה ובו איסור קפיצה לבריכה היה יוצר מציאות אשר במסגרתה סביר יותר
להניח שהניזוק לא היה קופץ למים במקום האסור ,ומשנקבעה מסקנה זו ,ניתן לבסס קשר סיבתי עובדתי.
קשר סיבתי משפטי-
קשר סיבתי משפטי הוא יציר הפסיקה ומטרתו לברר אם יש סיבה לשלול את הקשר הסיבתי בשל שיקולים משפטיים.
מבחן הקשר הסיבתי שואל האם אשמו של המזיק הוא הגורם המכריע או גורם ממשי הביווצרות הנזק? [שלומן נ׳ ציון
חברה לביטוח]
קשר סיבתי משפטי נקבע על ידי תהליך של בחירה מתוך הסיבות העובדתיות .כללי הקשר הסיבתי המשפטי אינם
מיועדים להסביר אירועים כי אם לקבוע ,איזהו המעשה או המחדל ,הגורר אחריו אחריות[ .ועקנין].
לקביעת הסיבה המכרעת שלושה מבחנים אפשריים :מבחן הצפיות ,מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר .כל אחד משלושת
המבחנים הוא טוב וראוי.
ברם ,מקום שהעוולה היא הפרת חובה חקוקה ,ומקום שרמת ההתנהגות הקבועה בחיקוק אינה מבוססת על התרשלות
דווקא ,יש ליתן משקל מיוחד למבחן הסיכון .על פי גישה זו השאלה היא מהו הסיכון ,אותו ביקש המחוקק למנוע,
ומשנקבע ״מתחם של סיכון״ כל תוצאה מזיקה ,הנופלת לתוך אותו מתחם ,מקיימת את הקשר הסיבתי המשפטי
הנדרש [ועקנין].
אם כן ,המבחנים שעל פיהם נקבע מתי אשמו של המזיק הוא הגורם המכריע לנזקו של הניזוק הם [בן שמעון נ׳ ברדה]:
מבחן הצפיות -האם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות כי התרשלותו תגרום לנזק?
מבחן הסיכון -האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של המזיק?
מבחן השכל הישר -האם כל התכונות המציינות את התנהגותו המעוולת של המזיק תרמו בפועל
לתוצאה המזיקה?
עם זאת ,כאשר מדובר בעוולה של הפרת חובה חקוקה ,יש לייחס משקל מיוחד ,אם כי לא מכריע ,למבחן הסיכון
באותם מקרים בהם רמת ההתנהגות הנדרשת בחיקוק אינה מבוססת כל התרשלותו דווקא ועל סטנדרט של האדם
הסביר.
נזק וקיומו של קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק= קשר סיבתי בין הנזק לבין ההפרה
ברנזי נ׳ בזק :לא קרא את הפרסום ,ולא היה מודע אליו= לא נגרם לו נזק בשל הפרת החובה החקוקה .יש נזק לציבור
קוראי המודעה ,אבל אין נזק לברזני ואין קשר סיבתי.
ועקנין:
68
קשר סיבתי משפטי .2
מבחן הסיכון -מהו הסיכון שאותו ביקש המחוקק למנוע
האם אין לראות במעשהו של התובע -הניזוק מעשה המפסיק את הקשר הסיבתי?
האחריות לביצוע העוולה של הפרת חבוה חקוקה מותנית בכך שהנזק אשר התרחש הלכה למעשה ,הוא מסוג הנזק ,אותו
ביקש המחוקק למנוע .כלומר ,יש לבחון האם הנזק שנגרם היה התחומי הפגיעה שאותה חזה המחוקק [לכדר נ׳ מדינת
ישראל].
הדגש בסעיף 63לפקנ״ז אינו מושם על עצם גרימת הנזק ,אלא על גרימת נזק מן הסוג אותו התכוון החיקוק למנוע.
דרישה זו פורשה על ידי הפסיקה באופן צר .הפירוש דורש שדרך התרחשותו של הנזק תהיה באותה צורה שהחיקוק
התכוון אליה ואינו מסתפק בכך שאפשר לסווג את הנזק שאירע כמשתייך לאותו סוג של נזקים כמו זה שאליו נתכוון
החיקוק.
דוגמא :דיירים המתגוררים בקרבת בית החלמה לחולי נפש ,עתרו נגד קיומו בעילה של הפרת חובה חקוקה ובטענה כי
הדבר גורם למטרד וכן לירידת ערך הדירות באזור .נפסק כי ההוראה האוסרת קיומו של בית חולים לחולי נפש באזור לא
התכוון למוע מדיירי האזור תחושת אי נוחות ,הנגרמת להם מעצם הקרבה לבית החולים הזה ,אלא מיועדת למנוע מפגע,
מטרד ,או אי נוחות עקב התנהגות חריגה של חוסים הלוקים בנפשם [בלומטל נ׳ תיכון]
סולטאן נ סולטאן :שינוי מעמדה מאישה נשואה לגרושה ,ללא פסק דין
ועקנין :הנזק שאותו באה תקנה )6(50לתקנות הרישוי למנוע הוא ,בין השאר ,נזק לקובץ למים רדודים.
״אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו אם החיקוק לפי פירושו הנכון התכוון להוציא
תרופה זו״.
יסוד שלילי זה מחייב כי החיקוק לא התכוון לשלול את התרופה הנזיקית וכי החיקוק עצמו לא ממצה את הסעדים שניתן
להעניק.
ההלכה בעבר :משקבע המחוקק סנקציה פלילית בחיקוק -כוונתו היתה להוציא מכלל אפשרות תביעה על פי הפקנ״ז
[פריצקר נ׳ פרידמן].
69
ההלכה כיום :העובדה שחיקוק מסוים מטיל סנקציה פלילית אינה מצביעה בהכרח על כוונה לשלילת הסעד הנזיקי .הכל
תלוי במשמעותו של החיקוק ,ופרשנות שתינתן לחיקוק ,בהסתמך על שיקולי מדיניות .קיומה של סנקציה עונשית הוא רק
אחד מהשיקולים שיש לשקול.
ניתן להכיר באחריותם של מזיקים בגין הפרת חובות חקוקות ״עונשיות״ כגון הפרת כללי הבטיחות בעבודה ,הפרת
הוראות חוק התכנון והבניה וכיוצא בזה [ סולטאן נ׳ סולטאן ,קני בתים נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ובניה]
העובדה שהחיקוק עצמו מעניק לנפגע את האפשרות לתבוע סעד ישירות מכוח אותו חיקוק אין בה כדי לשלול את זכותו ש
הנפגע לתרופה על פי הפקנ״ז ,כל עוד הזכות לא נשללה מפורשות על ידי אותו חיקוק יש לבחון אם החוק קובע רשימת
סעדים ממצה על הפרתו באופן שלא ניתן לתבוע גם תביעה נזיקית בגין עוולת הפרת חובה חקוקה [בריסטול מאיירס נ׳
ביצ׳ם גרופ]
במשפט האנגלי :צריך לשכנע שהחיקוק התכוון לתת תרופה אזרחית על פי עילה נזיקית.
סולטאן נ׳ סולטאן :״משנמצא שחיקוק נועד לטובתו או להגנתו של פלוני ,חזקה היא כי הפרתה של החובה המוטלת
בחיקוק מקנה זכות תביעה לפלוני בנזיקין ,אלא אם לפי פירושו הנכון ,התכוון להוציא תרופה זו״.
למעט במקרים חריגים -מניעים של מדיניות משפטית (רויטמן)
תחולת ההגנות הנזיקיות לפי הפקנ״ז:
הסתכנות מרצון -הגנת הסתכנות מרצון של הניזוק לא תחול בתביעה בדרך של הפרת חובה חקוקה [סעיף 5
לפקנ״ז]
אשם תורם-
הגנה אפשרית במקרים של הפרת חובה חקוקה -
במקרים של תביעות עובדים כנגד מעסיקהם קבע ביהמ״ש עי לא בנקל -
ימצא עובד אשם ברשלנות תורמת ,ורק במקרים נדירים יקבע ביהמ״ש
שגם העובד אשם בתוצאה המזיקה [ קריכלי נ׳ א.פ.ל בע״מ ]
( .5א) בתובענה שהוגה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך או יש להניח שידע והעריך את מצב הדברים שגרמו
לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצון.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאו מילוי חובה שהיתה מוטלת על הנתבע מכוח
חיקוק.״
העיקרון :טענת הסתכנות מרצון היא טענת הגנה ולפיה מי שמסכים לפגיעה בגופו -אינו יכול לתבוע את הפוגע בנזיקין.
תוצאות קבלת הטענה :אם מתקבלת טענת הסתכנות מרצון נשללת האחריות הנזיקית מעיקרה (ובניגוד לרשלנות
תורמת)
[ סבג נ׳ אמסלם ]
70
( .5ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאי-מילוי חובה שהייתה מוטלת על הנתבע
מכוח חיקוק.
(ג) ילד למטה מגיל שתים-עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל
מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה.
"חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו ,עקב אירוע פתאומי ,בסכנה חמורה ומיידית לחייו ,לשלמות גופו או
לבריאותו ,כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה ,מבלי להסתכן או לסכן את זולתו".
( .23א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא ,ובמתכוון ,נגד גופו של אדם על ידי הכאה ,נגיעה ,הזזה או בכל דרך
אחרת ,בין במישרין ובין בעקיפין ,שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית ,וכן נסיון או איום ,על ידי מעשה
או על ידי תנועה ,להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם ,כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח ,מטעמים סבירים,
שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
(ב) "שימוש בכוח" ,לענין סעיף זה – לרבות שימוש בחום ,באור ,בחשמל ,בגאז ,בריח או בכל דבר או חומר אחר ,אם
השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק.
זוהי עוולה פרטיקולארית .היא אינה דורשת הוכחת נזק ,אלא מתייחסת לשימוש בכוח ,שלא בהסכמה ,וליסוד נפשי של
כוונה .עוולת התקיפה באה להגן על האוטונומיה של האדם וחירותו מפגיעות גופניוצ ואינה משמשת להגנה על רכוש.
תקיפה .1
איום .2
ניסיון .3
רוב היחידה מדברת על תקיפה ונדבר בקצרה על האחרים( .תקיפה לדוגמא א׳ נותן לב׳ בוקס).
71
יסוד עובדתי (לדוגמא כלא) .2
יסוד נסיבתי (לדוגמא קטין או בשעות הערב) .3
יסוד תוצאתי (לדוגמא גרימת נזק) .4
כל הוראת חוק וכל עוולה יכולה להתחלק ליסודות (לחלקים) .לפעמים הם מצטברים .אבל ליסודות השונין יכול להיות אופי
שונה ,הם יכולים להתעסק בנושאים מסויימים ,כלומר בעוולה יתכנו 4סוגים של יסודות :נפשי ,עובדתי ,נסיבתי ,תוצאתי.
( .23א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא ,ובמתכוון ,נגד גופו של אדם על ידי הכאה ,נגיעה ,הזזה או בכל דרך
אחרת ,בין במישרין ובין בעקיפין ,שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית ,וכן נסיון או איום ,על ידי מעשה
או על ידי תנועה ,להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם ,כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח ,מטעמים סבירים,
שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע יאת זממו.
שימוש בכוח" ,לענין סעיף זה – לרבות שימוש בחום ,באור ,בחשמל ,בגאז ,בריח או בכל דבר או חומר אחר ,אם" )ב(
השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק
פיזי:
שימוש בכוח
גופו של אדם
במישרין או בעקיפין
אין צורל בוהכחת נזק או קשר סיבתי בין
נפשי:
במתכוון
שלא בהסכמת אדם
תוצאתי:
אין צורך להוכיח נזק .1
.1שימוש בכוח:
הגדרת המונה הינה רחבה וכוללת שימוש בכל דבר או חומר ,במידה שיש בה כדי להזיק [ סעיף (23ב) לפקנ״ז ]
72
א אחות בבית חולים לקחה לב דם
א רוצה להתאבד ב לא נותן לו
שימוש באיזמל מנתחים הוא גם שימוש בכוח
מה עוד כולל שימוש בכוח? גם סם אונס .האם שימוש בכוח כולל גם מחדל? לדעת המרצה לא.
.2במישרין או בעקיפין:
יסוד השימוש בכוח אינו מחייב מגע פיזי ,אולם יש צורך באינטרקציה פיזית עם גופו של המותקף .ביהמ״ש אף הכיר
באלימות מילולית קשה במסגרת ויכוח סועור וחריף ,אשר גרמה לניזוק להתקף לב ״כאלימות״ לצרכי מימוש פוליסת
הביטוח של הניזוק [ שלו נ׳ סלע חברה לביטוח ]
במישרין -א נותן לב בוקס
בעקיפין -אומר לחבר שלו לתקוף את ב
האם יש צורך במגע פיזי? ( כגון משיכת כיסא,הורדת כובע) -לא בכרח צריך מגע פיזי בין א לב׳ מספיק שיש מגע פיזי
לגופו של אדם.
.4במתכוון:
דרוש יסוד של כוונה ביחס למעשהולא לתוצאה ,ולא משנה המניע .מדובר בעוולה התנהגותית ולא תוצאתית .מאחר
שנדרש יסוד של כוונה ,הרי שאין אחריות במצבים של פזיזות או רשלנות .בנוסף ,עוולת התקיפה אינה דורשת נזק
וקש״ס.
בפרשת סבג נ כרמי היה מדובר ,באדם שהיו לו בעיות נפשיות (כרמי) והוא ישב בפארק עם חברה שלו והתינוקת שלו,
עבר הילד סבג וכרמי אמר לילד בא לפה למה אתה לא אומר שלום לתיקונת ואז הוא פוצע את הילד עם סכין ואז הורג את
הבת שלו ,שוחט אותה .הוא מקבל פטור נפשי בהליך הפלילי מחמת מחלת הנפש .משפחתו של סבג תוקפת אותו
בעוולת תקיפה והוא אומר שיש לו פטור נפשי .השופט קורא את פרוטוקול החקירה ״אני החלטתי שאקח את הסכין
ואתקוף אותו״ .השאלה כפולה ,האם עומדת לו ההגנה של חולה נפשי ,אי שפיות אדם מהחוק העונשי? והאם יתקיים
היסוד במתכוון.
אין הגנה של חולי נפשי ,אי שפיות הדעת בפקודת הנזיקין .האם אפשר לקחת את הפטור של אי שפיות הדעת מדיני
העונשין לדיני הנזיקין.
האם מתקיים בכרמי היסוד של במתכוון? אומר השופט הביטוי במתככון פירושו מודעות רצון וחפץ .אומר השופט כי הוא
ידע את טיב מעשיו ,הוא תכנן וידע את טיב מעשיו .במתכוון זה לא דווקא בכוונה ,אלא תוך שליטה ביד שלו.
73
יסוד ההסכמה הוא כמעט בלתי מוגבל מאחר שאין דרישה להסכמה מפורשת או בכתב .במסגרת העוולה ניתן לדבר על
הסכמה מכללא ,הסכמה בשתיקה ועוד… מאידך ,לא כל הסכמה בכתב עונה על דרישת ההסכמה בסעיף .כך למשל
חתימה על טפסי הסכמה לקראת טיפול רפואי אינו בהכרח מהווה הסכמה מספיקה.
טופס הסכמה לטיפול רפואי ראוי שיהיה מפורט ושיציג בפני החולה ,בצורה מובנת את המימצא הרפואי ,על הסיכונים
הטמונים בניתוח לעומת הימנעות ממנו ,כדי שהחלטתו תהא שקולה וחופשית ,אחרת יהיה מדובר בעוולת תקיפה.
יחד עם זאת ,רופאיןלא יכולים לגלות למטופל יותר מדי מאשר הם עצמם יודעים ,בדבר סיבוכים שלא ניתן לצפותם בצורה
סבירה [קוהרי נ׳ מדינת ישראל ]
הסכמתה של קטינה לקיום יחסי מין שוללת קיומה של עוולת תקיפה ,אך שלפי הדין הפלילי מדובר בעבירה של בעילת
קטינה [ אבוטבול נ׳ קליגר ]
תרמית -לדוגמא מישהי שיכורה ,לדוגמא אומרים חמישהו שזה ניתוח קל אלא שזה שקר וזהו ניתוח מאוד קשה ומסוכן
והיא חותמת כי היא חושב שזה ניתוח קל.
היסודות הפיזיים והנפשיים של עוולת התקיפה ()battery
היסודות הפיזיים:
.5-במתכוון
.6שלא בהסכמת אדם (או בהסמכה מתוך תרמית) בנפרד
מדובר בעובד שהרים את הפשטי והמעסיק מרביץ לו ,כשבן שבת מניף את הפטיש הוא גרם לאדם סביר להניח כי הוא
מסוגל להרביץ ויש בזה איום.
לכל אדם יש זכות לכבוד לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו .מכיוון שכך לכל אדם יש זכות לאוטונומיה ,שלטון עצמי ,חופש
בחירה לכל אדם .לכל אדם יש גם זכות להסכים או לסרב למה שיעשו בגופו .האחות בקופת חולים צריכה לשאול אתכם
אם אתם רוצים לעשות בדיקת דם או לא ויש זכות להגיד כן או לא.
74
השופט ברק אומר האדם הוא סובייקט ולא אובייקט ,הוא מחליט מה לעשות בה .אתם מחליטים מה לעשות בגוף שלכם.
אומר ברק כבוד האדם ,הוא האוטונומיה של הרצון הפרטי ,כבוד האדם רואה באדם מטרה ולא אמצעי למטרה של אחר.
את יסוד ההסכמה אנחנו מפרשים כמגה יסוד .הזכות להסכים ולסרב היא למעשה זכות חוקתית.
איך מפרשים את הביטוי ללא הסכמה ,בית המפשט אומרת שההסכמה שניתנת כאשר האדם לא יודע למעשה למה שהוא
מסכים לווא הסכמה היא ,אין לה תוקף משפטי מחייב להסכמה שניתה שלא מדעת ,בלי ידע מספיק.
בפסק דין על הילדה שבאה לרופא עם אמא שלה והוא אומר שזה ניתוח ממש קל ובלי תופעת לוואי ,ולא סיפר על
ההשלכות המחרידות ,אומר השופט שחוסר ידיע התוצאות כמוהו חוסר ידיעת המעשה .זו לא הסכמה .למרות שהיא
חותמת על טופס הסכמה על הניתוח.
ההגנה על זכותו של המטופל להגנה על גופו וכבודו נגזרת מזכות הפרט לאוטונומיה ,אשר מוצאת את ביטויה בחוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו .לזכות הפרט לאוטונומיה יש חשיבות רבה בסיטואציה של טיפול רפואי .אם כן זכותו של החולה
לקבל מידע על טיפול רפואי אותו קיבל בבית חולים נגזרת מזכותו של אדם לאוטונומיה [ דעקה נ׳ בית חולים כרמל ]
כנגד זכות החולה עומדת חובת הרופא למסור לחולה מידע בדבר טיפול רפואי שהוא מציע לחולה .הלכה היא כי טיפול
רפואי שניתן ללא הסכמה מפורשת ומושכלת של החולה ללא ידיעת כל עובדות הטיפול ,עושי להוות בנסיבות מסויומות
עוות תקיפה או עוולת רשלנות.
חובת הגילוי מוטלת על הרופא אינה מוחלטת אך מקום שהבחירה בטיפול רפואי כרוכה בסיכונים מהותיים ,חלה על
הרופאים חובה הכפופה אמנם לחריגים לספק למטופל את המידע שבאופן סביר דרוש לו לגיבוש החלטה אישית
ומושכלת לשאלה ,אם לחבור במסלול הרפואי המסוים תוך נטילת הסיכונים הכרוכים בכך אם לאו [ דעקה ]
כמו כן ,כאשר רופא עומד לבצע פעולה רפואית בחולה ,עליו לא רק להחתימו על ההסכמה אלא גם לוודא שהחולה הבין
את ההסבר ,ואת הסיכונים והסיכויים הכרוכים בפרוצדורה הרפואית [ בר חי נ׳ שטיינר ].
הזכות לאוטונומיה אינה מצומצמת רק למבון זכוחת הבחירה ,אלא גם כוללת רובד פיזי בנוגע לזכות יסוד של אדם לא
להיפגע בגופו ללא הסכמה .מכאן שטיפול רםואי מהווה סוג של פגיעה בגוף האדם ,ולכן חובה על הרופא לקבל את
הסכמתו החופשית של החולה לטיפול המוצע [ שפר נ׳ מ״י ].
.35״ עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות ,או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה
באותן נסיבות ,או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות ,או לא נקט מידת זהירות ,שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול
באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר ,שלגביו
יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג ,הרי זו רשלנות ,והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.״
75
גברת באה לבית חולים עם בעיה ברגלה .שואלים אותה איך היא מרגישה כואב לה ברגל ובקטף .אומרים לה שיעשו לה
בדיקה פולשנית ,ובדקה אמרו לה לחתום בלי להסביר ,אחרי שהיא על מיטת ניתוח וכבר קיבלה תשתוש .עשו לה בדיקה
פולשנית בקטף לפני שהסבירו לה שבדיקה זו יכולה לגרום לה לשיתוק ,והיא באמת קיבלה שיתוק חלקי .עורך הדין שלה
תובע את בית החולים בהסתמך על עוולת הרשלנוץ ואחת הטענות שהבדיקה לא הייתה טובה וכו… שזה יכול לקרות
מבדיקה זה .הוא מערר לעליון ,בית החולים התרשל אבל מכיוון שהוא לא הסביר לגברת בזמן ,מה הולכים לעשות לה
ומה ההשלכות ,ולא נתנו לה להתייעץ עם רופא אחר .לא הוגן .רשלנות בכל שלא אפשרתם לגברת לתת הסכמה מדעת
בכך שהיא לא ידעה מה הולכים לעשות לה התרשלתם .עורך הדין מביא את דוקטרינת הסכמה מדעת מתקיפה לעוולת
הרשלנות .הטענה שלו היא שלעשות ניתוח שהגברת חתמה שהיא מסכימה אבל לא מדעת זוהי רשלנות .מקבלים את
הטענה הזו .זוהי טענה בעיתית כי ,כי הוא טען בערעור ,הוא היה צריך לטעון זה בבית משפט שלום .בעוולת הרשלנות
צריך להוכיח נזק ובתקיפה לא צריך .מה עושים עם העובדה שהוא עכשיו בעליון ולא יכול לטעון ראיות חדשות? האם יש
פה נזק כאשר מסכים שלא מדעת? זה מה שבית המשפט בוחן.
[ סטלדן נ שדה ]
היקף חובת הגילוי כלפי החולה:
מבחן הרופא הסביר -על פי מבחן זה הנוהג באנגליה ,חובת הגילוי הנדרשת מאת רופא כלפי
חולה מצטמצטת למידע אשר רופא סביר היה מגלה לחולה בנסיבות העניין .אמת המידה לקביעת
מידת הגילוי היא בידי הרופא.
מבחן החולה הסביר -על פי מבחן זה ,על הרופא ליתן לחולה מידע מספק אשר יאפשר לו להגיע
להחלטה מושכלת לגבי הטיפול המוצע לו .לשון אחר ,על הרופא לגלות לחולה את כל הסיכונים
המותיים לאדם סביר וזהיר במצבו של החולה ,לרבות הסיכויים הטמונים בטיפול וחלופות טיפוליו
והאפשרות של אי מתן טיפול כלשהו .מבחן זה ,אשר אומץ בארה״ב ובישראל ,מאפשר לבהימ״ש
לקבוע את מידת הגילוי הנדרשת בכל מקרה בפניו.
מבחן החולה המעורב /המשולב בעיני הרופא הסביר -מבחן זה הוצא על ידי השופט עמית
בדעת מיעוט ,בפרשת קדוש .על פי מבחן זה ,מוטל על הרופא חובה לגלות למטופל מידע
שהרופא יודע או צריך לדעת שייתפש כחשוב בעיני האדם הסביר במצבו של המטופל (המטופל
״המשולב״ או ״המעורב״) על מנת לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול המוצע [ קדוש נ׳ בית
חולים ביקור רופא ]
בפסיקה נקבע סטנדרט גילוי ,המצוי גם בפסיקה האמריקאית המבוסס על צרכיו של המטופל הסביר הנדרש לגבש
הסכמה לטיפול רפואי [ קופת חולים נ׳ סידי ,ברמן נ׳ מור ].
76
הנורמה שלפיה חייב רופא העומד לבצע טיפול רפואי ,ליתו לחולה את מירב הפרטים הקשורים לטיפול לשם קבלת
הסכמתו המודעת ,וחובתו של הרופא להעמיד את החולה על המידע הנדרש לו באופן סביר כדי להסכים לטיפול,
לרבות המידע בדבר הסיכונים והסיכויים -היא כיום נורמה מוכרת וסטייה ממנה היא בבחינת רשלנות [ ואתורי נ׳ בית
חולים לניאדו ].
היקף המידע שעל הרופא למסור לחולה מורכב מנדבכים רבים ובינהם [ פרננדס נ׳ הסתדרות מדיצינית הדסה]:
סעיף 13לחוק זכויות החולה קובע את הנתונים הנדרשים לקבלת ״הסכמה מדעת״ לטיפול רפואי ,ובינהם ציאור מהות
ההליך והתועלת הצפויה מהטיפול או היעדרו לצד הסיכונים הכרוכים וכו.
חוק זה מעגן את חובת הגילוי והיקפה בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה לגבי דרישת ההסכמה והם להלן:
לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת.
לשם קבלת הסכמה מדעת ,ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו ,באורח סביר ,כדי לאפשר לו
החליט אם להסכים לטיפול המוצע
המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי ,בשלב מוקדם ככל האפשר ,ובאופן היאפשר למטופל מידה מירבית
של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.
סייג לחובת הגילוי :על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי מטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל הנוגע
חמצבו הרפואי אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאתו הגופנית או הנפשית של
המטופל.
חוק זכויות החולה מאפשר לתת טיפול רפואי ללא הסכמה בין אם אפשר להשיג הסכמה ובין אם הייתה התנגדות
מפורשת במקרים הבאים [ סעיף 15לחוק זכויות החולה ]
המטופל איננו מסוגל לתת הסכמה מדעת -בתנאים המצברים הבאים .1
נשקפת סכנה חמורה למטופל -בנסיבות כאלה והוא מתנגד לטיפול רפואי שיש לתתו בנסיבות העניין .2
בהקדם ,רשאי המטפל לתת את הטיפול למרות התנגדתו של המטופל אם ועדת האתיקה לאחר
ששמעה את המטופל אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:
77
.iנסמר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת
.iiצפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה נכרת את מצבו הרפואי של המטופל
.iiiקיים יסוד סביר להניח שאחר מתן הטיפול יתן המטופל את הסכמתו למפרע
מצב חירום רפואי -בנסיבות של מקרה חירום רפואי מטפל רפואי לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא .3
הסכמתו מדעת של המטופל ,אם בשל נסיבות החירום ,לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל,
לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת .טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים ,אלא
אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת .יחד אם זאת אם במהלך טיפול שלגביו נתן החולה הסכמה
מראש ,מתגלה ממצא רפואי חדש המחייב טיפול ,אין לרופא זכות לבצע פעולה רפואית בלא הסכמה,
אלא אם הממצא החדש מעמיד את חיי החולה בסכנה .כל עוד אין חיי החולה בסכנה על הרופא לבצע
טיפול ראשוני בלבד ולקבל הסכמה מחודשת לגבי המשך הפרוצדורה ושאם לא כן יימצא הרופא כמי
שהפר את הסכמת החולה ופגע באוטונומיה שלו [ רייבי נ׳ וייגל ]
טיפול רפואי בקטין שהוריו ביצע עבירות מין או אלימות כלפיו -אם ההורה הורשע /הוגש כתב .4
תביעה וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי כנגדו לא תדרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול באותו ילד
ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי הטיפול.
היעדר הסכמה מדעת -החולה הסכים אבל לא קיבל את כל הפרטים והסיכונים וסיכויים ולכן ההסכמה .2
חסרת ערך [ נחמן נ׳ קופת חולים ] המבחן של קש״ס במקרה תקיפה הוא האם חולה סביר בנסיבות
העניין שהיה מקבל את מלוא המידע וההסברים היה נותן את הסכמתו לטיפול או שהיה נמע ממנו ?
[ואתורי נ׳ בית חולים לניאדו ]
הטיפול שניתן היה שונה במהותו מהטיפול לו הסכים המטופל .במקרים קיצוניים כאלו של היעדר כל .3
הסכמה יינתו פיצויי על מלוא הנזק ללא הוכחת קש״ס.
פציינט שאיננו בהכרה או איננו מסוגל לקבוע עמדה עצמאית בעניין הניתוח או לתת ביטוי לרצונו ,ואין אדם .1
מוסמך אחר אשר יכול לתת את הסכמתו .במקרה כזה רופא סבור שניתוח מיידי הוא הכרחי להצלת חיו ניתן
לראות בכך משום מצב חירום ,אשר יצדיק את ביצוע ניתוח.
פציינט שניסה להתאבד. .2
כאשר חייו של ילד קטין ניתנים להצלה אך ורק באמעות ניתוח וההורים מסרבים להסכים לכך ללא נימוק .3
סביר.
האכלת אסיר השובת רעב. .4
(בפירוט בעמוד 34לספר לימוד)
היקף הפיצויים -מזכה בפיצויים על אף שלא נגרם כל נזק בפועל .הפיצוי ניתן בשל עוגמת נפש שנגרמה למטופל( .עמוד
36לספר לימוד)
״ נזק״ -אובדן חיים ,אבדן נכס ,נוחות ,רווחה גופנית,או שם טוב או חיסור מהם וכל אובדן או חיסור כיוצאים באלה
78
אור :יש לראות גם בפגיעה בכבודו של אדם ובזכותו לאטונומיה הטבועה בביצוע פרוצדוריה רפואית בגופו שלא
בהסכמתו המודעת משום נזק בר פיצוי בדיני נזיקין
הפגיעה שלא כדין ברגשותיו של אדם כתוצאה מא כיבוד זכותו היסודית לעצב את חייו כרצונו מהווה פגיעה
ברווחתו של אותו אדם ,והיא נכנסת לגדר הגדרת נזק האמורה .זאת ,בין שנראה בה משום פגיעה בנוחותו של
אדם ,ובין שנראה בה משום אובדן או חיסור כיוצאים באלה כלשון הגדרה וזה״
בנק מונחים:
מה קובע השופט אור? -אומר שאין רשלנות ,אז מה הנזק? הנזק זה פגיעה בזכותה לכבוד של הגברת דעקא.
המהפכה החוקתית ויסוד ההסכמה מאיסא עלי דאקע נ׳ בית חולים כרמל:
בדעקא .הולך עו״ד ותובע את בית החולים בהסתמך על עוולת הרשלנות ,הוא טוען שהתרשלו כי לא קיבלו הסכמה
מדעת.
ביקורת אפשרית-דעקא:
79
הסכמה מתוך ברירה:
בר חי נ׳ שטיינר -״ על הרופאים להעמיד… את החולה בפני הברירה הנוגעת לאפשריות הטיפוליות השונות.״.
סעיף )4(13לחוק זכויות החולה
״סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי.
״חוק זה במטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותיו״
קווים כללים:
״באופן סביר״
מבחן אובייקטיבי:
לא הרופא הסביר אלא החולה הסביר
כשהחולה מבקש מידע ,בנושא הזה אין מחלוקת שיש לפרט כמה שיותר מידע
לא מספיק שהטופס שעליו הבן אדם חותם כולל את כל המידע צריך שגם בעל פה יסבירו לו את כל הדברים .בית המשפט
אומר הכי חושב זה בעל פה.
80
האם יש לתת הסברים גם כשהחולה מודע להשלכות הטיפול?
״ידיעה כללית של המטופל על סיכונים אפשריים כתוצאה מהטיפול אינה פוטרת את הרופא מלחזור והלהציג בפניו את
מכלול הסיכונים.״
לא מספיק שהמטופל יודע כי חברה ליד סיםרה לה ,צריך שהרופא יסביר על ההשלכות.
יש לקבל הסכמה לכל אחד מהניתוחים אלא אם כן מדובר בניתוח שלא ידוע מראש:
קוהרי נ׳ מדינת ישראל -לא ידוע מראש
רייבי נ׳ ד״ר קורט וייגל -הצלקת ידועה מראש .אדם עשה ניתוח בגב ,עדיין כואב לו .הולך לרופא ואומר
שעדיין כואב לו אומר לו הרופא ינתח שוב .אומר הרופא בזמן הניתוח שיסיר את הצלקת והוא יהיה
בריא אבל זה לא קרה .תובע האדון את המנתח ,״לא קיבלת הסכמה שלי להסרת הצלקת״ אם היה
חושב שהבעיה היא הצלקת הוא היה אומר לו את זה בראש.
שטנדל נ׳ שדה -ידוע מראש ,שהיה צריך 5ניתוחים והוא חתם לו 4ונתן הסביר רק על .2
כריתת רגל ,ואחד ההורים לא מסכימים ,ואומרים עקרון קדושת החיים מאפשר לעשות ניתוח גם ללא הסכמה כי לולא
הייתה יכולה למות .מקבע סעיף )3(15לחוק זכויות החולה .
סעיף ( 13ד) -״רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל ,הנוגע למצבו הרפואי ,אם אישרה
ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאתו הגופנית״
תקיפה .1
רשלנות .2
81
הפח״ח +חוק זכויות החולה .3
עוולה חוקתית של פגיעה באוטונומיה .4
תביעה חוזית -לא נתייחס לנושא .5
עוולת תקיפה:
( .23א) ״״ תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא ,ובמתכוון ,נגד גופו של אדם על ידי הכאה ,נגיעה ,הזזה או בכל דרך
אחרת ,בין במישרין ובין בעקיפין ,שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית ,וכן נסיון או איום ,על ידי מעשה
או על ידי תנועה ,להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם ,כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח ,מטעמים סבירים,
שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
(ב) שימוש בכוח" ,לענין סעיף זה – לרבות שימוש בחום ,באור ,בחשמל ,בגאז ,בריח או בכל דבר או חומר אחר ,אם
השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק.״
היסודות הנפשיים:
יתרונות וחסרנות:
אין נזק ואין קש״ס ( פסק דין אלטורי ,פסק דין קדוש ,פדק דין רייבי ,פסק דין דעקא).
אי אפשר להפעיל במקום שבו אין בו ניתוח אלא רק בדיקת usשלא הוסברו תוצאותיה.
קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין הפרת חובת הזהירות .סיפא לסעיף 35לפקנ״ז:
82
״הגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה״.
קש״ס אובייקטיבי -אדם סביר לא היה עושה את הניתוח לו היו מסיבירים לו ונגרם נזק גוף (ביניש ,דעקא, .1
מיעוט)
קש״ס סובייקטיבי בין העדר הסכמה מדעת לבין הנזק הפיזי -לו הסבירו ,התובע לא היה עובר את הניתוח. .2
[ דעקט ,צורף ,בן דוד]
קש״ס סובייקטיבי -לא הסבירו ולכן נגרם נזק של פגיעה באוטונומיה[ .דעקא ,צורף ,קדוש] .3
סעיף 2לפקנ״ז:
״נזק -אבדן חיים ,אבדן נכס ,רווחה גופנית או שם טוב ,או חיסור מהם ,וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה״.
עמדת הרוב:
פרשנות הביטוי ״נזק״ לאור חוק יסוד :כבוד האדם (הזכות לכבוד)
כאי קבלת הסכמה מדעת
פגיעה בזכות לאוטונומיה= ראש נזק
עלי דעקא:
לא העידה ש
נפגעה -נפגעו בכבודה ,התעצבה ,התרגזה או הייתה מתוסכלת .1
״במקרים רבים אין צורך בראיה על הנזק הכללי והיקפו ,שכן קיומו של הנזק והיקפו עולים מעצם הפרת החובה על ידי
המזיק״.
שאילו הייתה מקבלת מידע ,לא הייתה עושה את הבדיקה .1
ביניש ,פס״ד דעקט ,מיעוט -קשר סיבתי אוביקטיבי -אדם סביר בנסיבות לא היה עושה הניתוח לו היו מסבירים .1
לו.
פס״ד דעקא (רוב) -הוכחת קש״ס סובייקטיבי בין אי מתן ההסבר לבין הנזק הפיזי שנגרם כתוצאה מהניתוח -אם .2
היו מסבירים לא הייתה עושה את הניתוח
לא הסבירו ולכן פגעו בכבודו שך החולה ולכן הנזק הוא של פגיעה באוטונומיה -גם אם איו עדות ישיריה על זה .3
[דעקא ,צורף ,קדוש]
**הפרשנות הכי נפוצה וקלה להוכחה
( .4א) מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין המטופל למטופל מטעמי דת ,גזע ,מין ,לאום ,ארץ מוצא ,נטיה מינית ,גיל או
מטעם אחר כיוצא באלה.
83
28א .הפרת הוראות סעיף (4א) לחוק זה יראו אותה גם כעוולה
( .63א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק … -והחיקוק… .נועד לטובתו או
להגנתו של אדם אחר ,וההפרה גרמה לאותו אדם נזק…
חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו -עוסק ביחסים שבין המדינה ורשויותיה לאזרח
החוק אינו כולל סעדים אזרחיים ואינו מתייחס לדיני הנזיקין ואינו קובע שהפרת הוראת החוק מהווה עוולה
נזיקית
פסיקה -שרשימת העוולות הנזיקיות -סגורה -שהפסיקה אינה יכולה לפתח עוולה בפסיקה -אלא רק מה שהחוק
קובע
משמע ,שפרשנות לשונית של חוק יסוד :כבוד האדם -הפרתו לא מהווה עוולה חוקתית
עוולה חוקתית?
השופט הנדל:
״הרופא החליט -במודע -שהוא רשאי להחליט עבור ההורים ביחס לבתם .על רקע כל אלה ,הייתי מציע שסכום הפיצוי
במקרה זה יעמוד על סך 250,000₪״
84
מותיר את הפשרות של פיתוח העוולות החוקתיות רק למקרים שהם אין בידני הנזיקין הגנה מספקת על הזכות החוקתית.
שאלה לדוגמא מבחינה :אודליה רוצה לעשות ניתוח פלסטי באף ,כדי שיהיה לה אף סולד .היא פנתה לד״ר חלומי,
מומחה לכירורגיה פלסטית .כשאודליה הגיעה למרפאתו היא מיד הוחתמה על ידי מזכירתו על טופס הסכמה לניתוח מבלי
שהוסברו לה הסיכונים שכרוכים בדבר .לאחר הניתוח אודליה החלה סובלת מקשיי נשימה .היא גילתה שהניתוחים
הנהוגים כיום נעשים בשיטות חדשניות שבהן הסיכנוים לקשיי נשימה מפותחים משמעותית .דונו בטענות הצדדים ובחנו
את מי ניתן לתבוע ולפי איזה חוק?
פתרון:
רשלנות -בעל מקצוע סביר ומיומן היה מסביר .הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה כראש נזק עצמאי -עלי דעקא, .1
שטנדל -ניתוח אלקטיבי -חובה מוגברת להסברים.
הםח״ח ס׳ +63חוק זכויות החולה -סעיף 13 .2
( )3הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע ,לרבות תופעות לוואי ,כאב ואי נוחות
( ) 4סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי
עוולה חוקתית -מאיה בן דוד -פיצויי גם רם רין נזק פיזי ,עקב אי מתן ההסבר הזכות לכבוד ,כזכות לאוטונומיה .1
[אבל ,פס״ד קדוש]
תקיפה -סעיף -23הסכמה מדעת .2
שימוש בכח ,נגד גופו ,במתכוון ללא הסכמה
מטרות החוק:
85
סעיף (8א) :״מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה ע״פ חוק זה ..,לא התייה לו עילת תביעה לפי הפקנ״ז
בשל נזק גוף ,זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה… במתכוון״ .רק אם לא חל הפלת״ד פונים לפקנ״ז.
אכרם חוסין נ׳ ד״ר טורם -נותר פטור מלא מאחריות לכל החייבים על פי פקודת הנזיקין ,שהיו אחראים לגרימת .3
התאונה ,הן ישורות והן בעקיפין.
(2א) המשתמש ברכב המנועי (להלן ״הנוהג״) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה היה
מעורב הרכב…
״נפגע״ מוגדר בסעיף -1״אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים ,למעט אם נגרם מפעולת איבה כמשמעותה
בחוק התגמולים לנפעי פעולות איבה ,התש״ל 1970״
מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע
עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב ,שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו ,אף
אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב ,וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום אסור לחנות בו או מאורע שנגרם
עקב ניצול הכוח המכני של הרכב ,ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה את הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו
כתאונת דרכים מאורע שירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם ,והנזק
נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.
מאורע
שבו נגרם לאדם נזק גוף
עקב
שימוש
ברכב מנועי
למטרות תחבורה
.1״מאורע״:
עוזר נ׳ אררט -התרחשות המהווה מאורע מוגדר ,יחידה בפני עצמה ,להבדיל מהליך הדרגתי וממושך המורכב מגורמים
שונים.
שמואליאן נ׳ אסמר -לא נזק מתמשך
הכלל :כנפגע על פי חוק ייחשב מי שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים .החוק עוסק אך ורק בנזק גוף ויאנו עוסק כלל בנזקי
רכוש או נזקים ממוניים [ .סעיף 1לפלת״ד ]
86
סייג :מי שניזוק בשל פגיעת איבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ,נפגע מפעולת איבה (פגיעה מפעולות איבה
של כוחותאויב) לא ייחשב כנפגע בתאונת דרכים.
תאונת דרכים -״מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה״.
״נפגע״ (תיקון :)8״אדם שנרם לו נזק גוף בתאונת דרכים ,למעט אם נגרם מפעולת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים
לנפגעי פעולות איבה ,התש״ל 1970״
״נזקי גוף ״ -״מוות ,מחלה ,פגיעה או ליקוי גופני ,נפשי או שכלי ,לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחר מאברי הגוף
שהיה מחובר לגוף הנפשע בעת ארוע תאונת דרכים״.
.3״עקב״
מצביע על דרישת מבחן סיבתי בין השימוש ברכב המנועי לבין נזק הגוך שנגרם.
.1אחריות מוחלטת:
סעיף 2לחוק:
״(א) המשתמש ברכב המנועי (להלן ״הנוהג״) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה היה
מעורב הרכב…
(ג) האחריות היא מוחלטת ומלאה ,ואין נפקא מינה אם היה או לא אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם
תורם של אחרים״״
.2ביטוח חובה:
על כל בעל רכב לבטח את רכבו בביטוח כנגד נזקי גוף,
הן כלפי עצמו
87
והן כלפי הנפגע בתאונה
.4ייחוד העילה:
ס׳ 8לפלת״ד:
אכרם חוסין נ׳ ד״ר טורם -נותר פטור מלא מאחריות לכל החייבים על פי פקודת הנזיקין ,שהיו אחראים לגרימת .3
התאונה ,הן ישורות והן בעקיפין.
מטלה -א׳ נוסע בסוברו שלו ומעשן וויד תוך כדי הנסיעה .בגלל שהוא קצת מסומם הוא לא שם לב שב׳ חוצה את הכביש
תוך כדי דיבור בטלפון .הוא פוגע בב׳ ושובר לו את היד ואת הטלפון .ב׳ נלקח לבית החולים באלונקה .ג׳ הפרמדיק לא
מחזיק מספיק חזק את האלונקה וב׳ נופל מהאלונקה ושובר את הרגל.
פתרון-
הגדרה בסיסית :״רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית״. .1
מצב ריבוי :״לרבות ברכבת ,טרקטור ,מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי .2
רכב מנועי״
מצב מיעוט :״ולמעט כסא גלגלים ,עגלת נכים ומדרגות נעות״. .3
88
״רכב מנועי״ -ההגדרה הבסיסית:
רכב .1
הנע בכח מיכני .2
על פני הקרקע .3
עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית .4
4.1לפחות אחד מייעודיו של הרכב יהיה לתחבורה יבשתית
4.2הייעוד התחבורתי יהיה ״עיקר ייעודו״ [ חראנבה נ׳ בדראנה]
אם אופניים חשמליים הם כן כלי רכב מנועי ,מי מפצה את הנפגע על ידי אופניים חשמליים?
1.1אם האופניים החשמליים הם כלי רכב מנועי -זו ת״ד בין כלי רכב לכלי רכב -כל חברת ביטוח את הנוהג שלה .אבל
מכיוון שלאופניים אין ביטוח -וקרנית לא מפצה את מי שלא ביטח את עצמו ,לאופניים אין פיצוי.
1.2אם האופניים החשמליים -לא -כלי רכב מנועי -הרוכב נחשב הולך רגל -חברת הביטוח של הרכב מפצה את הולך
הרגל ואת הנהג.
2.1אם האוניים החשמליים הם כלי רכב מנועי -מכיוון שאין ביטוח ,קרנית מפצה את הולך הרגל בלבד
מטלה:
89
אסולין נ׳ דרוויש:
מיעוט (דפנה-ברק-ארז)
-אופניים הם כן כלי רכב מנועי
השופט מינץ -בוחן את ההגדרה הפנימית של הפלת״ד על פי חיקוקים פלת״דים כמו פקודת התעבורה
השופטת ברק -ארז -זה כן ״רכב מנועי״ ,ולא משנה כמה משמעותי התפקיד של המנוע ברכב ,כי הרי יש פס״ד
שקבעו שכשהמנוע לא פעל עדיין זה היה ״כלי רכב מנועי״.
ההשוואה לחוקים אחרים פחות רלוונטיים ,כי הם שונים מהפלת״ד
מבחינת המדיניות המשפטית -תפקיד בימה״ש -לפרש את החוק
מבחינת המדיניות המשפטית -חובת הביטוח גורמת לכך שפעולה מסוכנת תישא בעלויותיה .ולכן נהג הרכב
מפנים את עלות הביטוח .גם רוכבי אופניים נדרשיים לשאת בעלות הסיכון.
רוב :אופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי ולכן רוכב האופניים נחשב הולך רגל.
אם יש תאונה בין רוכב אופניים חשמליים למכונית -חברת הביטוח של המכונית מפצה .1
אם יש תאונה בין רוכב אופניים להולך רגל -הולכים לפי הפקנ״ז. .2
״לרבות רכבת ,טרקטור ,מוכנית ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידיד רכב מנועי״
90
רכב .1
נגרר או נתמך .2
על ידי רכב מנועי כהגדרתו בחוק -הגורר או התומך חייב להיות רכב מנועי .3
ההגדרה הבסיסית -״נסיעה ברכב ,כניסה לתוכו או ירידה ממנו ,החנייתו ,דחיפתו או גרירתו ,טיפול-דרך או תיקון-דרך
ברכבף שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו,
מצב ריבוי -״לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה
וכן היתנתקות שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו
נסיעה
כניסה לתוכו או ירידה ממנו
החנייתו= תהליך החנייה ולא חניה במקום
דחיפתו או גרירתו-
טיפול דרך או תיקון דרך -שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו.
יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב ,שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל
חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו ,אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב,
וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב,
ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי;
החזקה מהרבה הראשונה מתייחסת למאורע שאירוע עקב התפוצצות וכו… בחזקה זו ,המחוקק מבקש לקיים את הלכת
לסרי נ׳ סיום חברה לביטוח .פרשה זו מדברת על מכונית שחנתה ליד משפחה שעשתה על האש .בשביל העל האש,
91
החליםט את בלון הגז .הייתה דליפה של גז ,התלקחה דלקה ,ואחזה במכונית לאחר מכן היא אחזה במיכל הדלק ,וילדה
נפגעה מהלתקחות המיכל והרכב .היסוד הוא התפוצצות /הלתקחות שנגרם בשל חומר חיוני לנסיעה לרכב (דלק) וזה
אירע בשל גורם שמחוץ לרכב.
חנה -בהגדרה הבסיסית של ת״ד אומרים שימוש זה החנייה .כל פעם שמדובר ברכב שחנה מדברים על ההגדרה
הבסיסית לא מתקיים שימוש כי יש רק החנייה .חנה זה לא החנייה .גם אם הוא חנה זה טוב.
במקום אסור -זה אדום לבן .במקום או באופן היוצרים סיכון תחבורתי.
ישנה דילמה בנוגע לפשרנות חניה במקום אסור ,מה זה מקום אסור? בפרשת הכשרת הישוב נ׳ אדרי ,נקבע שהביטוי
מקום אסור פירושו מקום שמסוכן לחנות בו מבחינה תחבורתית ,מבחן הסיכון התחבורתי שבחנייה ולא מבחן חוקיות
החנייה .נניח ויש למישהו פנצ׳ר והוא חונה בצד הכביש ,מבחינת החוק זהו מותר ,החוק לא אוסר חניה אפילו בצד כביש
.6חנייה בצד הכביש בשל תקלה מותרת בתקנות התעבורה אבל כשהמוחוקק מדבר על חניה במקום אסור הוא מדובר
על חניה באופן היוצר סיכון תחבורתי ,מסכן את הנהג או את מי השרכב או מי שנוסע ברכב אחר .ביהמ״ש מאמץ פרשנות
תכליתית ,ואומר למה יש את החריג הזה? כדי לפצות אנשים שנפגעו עקב חניה במקום מסוכן.
בפסק דין הררת נ׳ מנורה ש׳ ריבלין חוזר בו ,הוא אומר ספק בעיני אם חניה במקום אסור היא חנייה שמקום בו תקנות
התעבורה מתירות לחנות בו .הוא בפסק לגבי הפרשנות הקודמת.
בפס״ד ביטוח ישיר נ׳ הפניקס הש׳ ריבלין אומר חנייה בצד דרך בין עירונית בשל מכונית מקולקלת ,היא חנייה במקום
אסור.
כאשר א׳ חונה במקום אסור ונפצע לא מתקיימת ההגדרה הבסיסית .מכיוון הביטוי שימוש ברכב מנועי כולל החנייה ולא
חניה ,והוא חונה .במחבן האם מתקיימת החזקה מרבה של חניה במקום אסור .לפי פס״ד של ביטווח ישיר נ׳ הפניקס,
פירוש הביטוי חניה במקום אסור הוא חנייה במקום היוצר סיכון תעבורתי ,מסכן אנשים ,גם אם החנייה הזו מותרת בחוק.
כלומר אם א׳ חנה במקום אסור מתקיים לגביו רכב ,חנה ,במקום אסור ויש לבחן את השאר .כי הוא חנה בצד הדרך.
מכיוון שחניה במקום אסור מתייחסת לחניה לסיכון תעבורתי אז חנייה בחניית נכים או לא משלם םנגו זה לא יוצר סיכון
תעבורתי ולכן לא מתקיים היסוד .אם לא מדובר במקום לא מסוכן זה לא יוצר סיכון תעבורתי.
היסוד השלישי שאותו יש להוכיח בחזקה המרבה הוא פגיעה ברכב .בפסק דין ביטוח ישיר נ׳ הפניקס היה מדובר
בדניאל דוידי שנסעה בפורד (נסעה ברכב) היא חנתה בשפת הכביש עקב תקלה .אביה מגיע עם הואפנוע שלו מחנה אותו
במקום אסור ,מזמין גרר ושניהם מתיישבים בצד הדרך .יש רכב א׳ וגברת אק יושבים בצד הדרך במקום אסור וכנ״ל למר
ב׳ ורכב ב׳ .מגיע רכב ג׳ סוטה ממסלולו פוגע ברכב א׳ ואז פוגע בא׳ ובב׳ .ביהמ״ש קובע שיש פה תאונה בו מעורבים מס׳
כלי רכב .רכב א׳ ורכב ג׳ שפגע ברכב א׳ .ולכן חברת הביטוח של רכב א׳ היא המפצה.
בפסק דין הררת נ׳ מנורה יש רכב א׳ שיש לו פנצ׳ר בגלגל .אדון א׳ יוצא לתקן אותו .רכב ב׳ נשמה טהורה חונה בצד
הדרך ועזור לאדון א׳ לתקן .גברת ב׳ יושבת בצד הכביש ומשחקת בטלפון שלה .בא רכב ג׳ ,ופוגע בגברת ב׳ .ואחר כך
פוגע באוטו ב׳ .היא מקבלת פיצוי אין מחלוקת בנושא שזה .האם מתקיים כאן פגיעה ברכב ?
כאשר מדובר בחניה במקום אסור ,צריך פגיעה ברכב של התובע ולא מסתפקים בפגיעה בתובע עצמו.
בפסק דין כרמית נ׳ פלונית ,יש לנו סיפור לא פשוט .אמא וילדה נוסעות ברכב .האמא מחנה את רכבה במקום החוסם
את נתיב הנסיעה ,מקום אסור .הילדה יורדת מהאוטו ,ורוצה לחצות את הכביש ,מגיע אוטו מס׳ 2ופוגע בילדה .הילדה
מותחת לרכב א׳ של האמא .ביהמ״ש אומר אין חולק שרכב מספר 2מעורב ,השאלה היא האם החלדה נחשבת להולכת
רגל ורכב מס׳ 2יפצה אוצה או שמה הילדה נחשבת כנוסעת ברכב של האמא .מדובר בחנייה במקום אסור .בימה״ש
קובע שזה לא בהגדרה הבסיסית אבל ,קובע כי הרכב של האמא הוא כלי רכב מעורב ,כי חלה לגביו החזקה המרבה של
חנייה במקום אסור .ביהמ״ש לא מרחיב ומסביר למה .הוא לא ממש דורש פגיעה של הרכב השני .ישנו הגמשה של הכלל
שנקבע בפס״ד של ביטוח ישיר נ׳ פניקס.
היסוד הרביעי זה קש״ס .יודעים בגלל הביטוי עקב .עקב זה קש״ס .עיקר הדיון הוא על קש״ס עובדתי.
בפס״ד הכשרת הישוב נ׳ הדרי קובע השופט אור ,שהיסוד עקב בחזקה זו דורש להוכיח שאלאמלא היה הרכב חונה
בשולי הכביש לא הייתה מתרחשת התאונה .צריך להוכיח כי המאורע נגרם עקב הפגיעה ברכב שחנה במקום אסור.
במקרה של הררת נ׳ מנורה ,יש רכב א׳ שחונה בגלל הפנצ׳ר ,רכב ב׳ עוזר ורכב ג׳ פוגע בהם.
עקב זה עקב החנייה במקום אסור ועקב פגיעה ברכב שחנה במקום אסור .אם הבנאדם נפצע כי הרכב סתם שם זה ךא
קשור.
92
קש״ס משפטי -הכשרת הישוב נ׳ הדרי .קש״ס משפטי דורש להפעיל את מבחן הסיכון ,וכאן הוא מבקש להוכיח את
הסיכון שגלום(קשור) לחניה במקום מסוכן .צריך להוכיח שהחניה האסורה יצרה את הסיכון ובגלל הסיכון התחבורתי זה
קרה.
בפס״ד הררת נ׳ מנורה ,הגברת שחיכתה בצד עם הטלפון שלה ,ביהמ״ש אומר שצריך להוכיח שהימצאותה של הגברת
ליד הרכב קשורה לחניה במקום אסור ,כלומר היא היתה בצד בגלל החניה במקום אסור .אומר הש׳ ריבלין ,הימצאותה של
הגברת מחוץ להאודי לא קשורה לשימוש בו כי התרחקה ובמשך שעה עמדה ליד הרכב השני ולכן נותק הקש״ס בין הרכב
לבין השימוש .ולכן אין קש״ס.
בפס״ד ביטוח ישיר נ׳ הפניקס ,ביהמ״ׁש אומר לא מעוניין אותו יושבים בצד מתעסקים ברכב או לא ,קובעים כי לא
מפיעילים את מבחן הרכב התמרורי ,וקובע כי יש קש״ס והם קשורים לרכב.
מאורע .1
עקב .2
ניצול הכוח המכני של הרכב .3
ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. .4
ניצול הכוח המכני של הרכב -בתי המשפפט מפרשים ביטוי זה בצימצום .הם מתייחסים עפ הפסיקה לניצול כוח מכני כמו
מנוף או כננת לגרירה של מכוניות אחרות או שימוש בסוללה של הרכב למשהו אחר.
למשל בפס״ד עוזר היה מדובר במנוף ,שמכובר למשאית והופעל עי המנוע של המשאית ,והמנוף פוגע במישהו.
בית המשפט מתבסס בהחלטתו על פסק דין בועד שם היה מדובר על טרקטור ,יש לו מנוע וזו מכונת שאיבה של מים מן
הנחל .מחברים את מכונת השאיבה למנוע של הטרקרטור ובעמצעות המנוע של הטרקטור שואבים מים מן הנחל והגברת
סועב נפגעת בצורה מזעזעת .האם יש ניצול הכוח המכני שח הרכב ? כן !
במקרה בו יש רכב עם מנוף שיכול להרים ולהוריד דברים אבל משה בא וידנית מוריד ומרים את הדברם .האם מתקיים
היסוד? לא.
ישנם רכבים שיש להם 2יעודים :נהיגה ולדוגמה לגרירה .הם רב תכליתיית
לדוגמא פרשת פטה פטה נ׳ יהודי ,היה מדובר במחפרון ,היעוד הוא רב תכליתי .בסיפור זה השמתמשו בכדי להזיז
צינורות .היה ניצול של הכוחל המכני אבל היעוד המרכזי הוא לחפור בורות והשתמשו בו להזיז בורות ,שינו את היעוד
המקורי של הרכב כלומר ,נקבע שאם הרכב הדו תכליתי איבד את תכילתו התעבורתית ,הוא כבר לא לתהעבורה לא תכול
החזזקה המרבה .לא רק זה ,אם משתמשים ברכב כמנוף ,וזה לא היעוד הממקורי של הרכב ,הרכב שינה את יעודו.
א׳ מחנה את הסוברו (רכב) משתמש בסוברו כדי לחבר אליה את רכב ב׳ .ב׳ נפצע .מי מפצה את ב׳.
93
איך פותרים מקרה :מתחיליל בהגדרה בסיסית ,עוברים לחזקות המרבות ,ואז בודקים את ההמשך אבל לא הגענו עדיין.
בפס״ד עוזר מדובר במשאית שמשתמשת במנוף ב׳ נפגע .האם יש פה תאונת דרכים? נדון בכך.
שימוש -אין נסיעה ,אין החנייה ,אין ירידה ,אין גירירה ,אין טיפול דרך
טעינה של מטען או פריקתו לא תחשב לשימוש .ולכן לא נכנס להגדרת שימוש ולכן לא נכנס להגדרה הבסיסית ולכן
עוברים לחזקה המרבה של ניצול הכוח המכני של הרכב.
בכח המכני -המנוף ,דו יעודי -גם לתחבורה וגם להנפת מטענים
ולכן לפי החזקה המרבה ישנה תאונת דרכים.
בפס״ד אוסם ,אומר ביהמ״ש שכאשר מתקיימת החזקה המרבה ,ץהיה תאונת דרכים גם אם לא מתקיימת ההגדרה
הבסיסית.
״בתאונת דרכים שבה היו מערובים מספר כלי רכבף תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנוסע בכלי הרכב
שלו״
בעבר אחריותו של יצרן לפגם שבמוצר הייתה מבוססת על רשלנות [שפס נ׳ פרימה] .בעקבות חקיקת חוק האחריות
למוצרים פגומים ,הוחמרה אחריותם של היצרנים למוצרים המיוצרים על ידם .החמרה מתבטאת בהשתת אחריות היצרן
על קיום פגם במוצר ,במקום על קיום רשלנות כפי שהיה בעבר .חוק האחריות למוצרים פגומים קובע עקרון דומה,
לכאורה ,לחוק הפלת״ד ,לפיו היצרן חייב לפצות את הניזוק אפילו ללא אשם מצד היצרן [ סעיף (2א) לחוק האחריות
למוצרים פגומים].
כלומר ,החוק מאפשר לצרכן הניזוק לזכות בפיצוי עבור פגיעה גופנית הנגרמת על ידי מוצר פגום שיוצר על ידי
היצרן ,וזאת מבלי שיהיה עליו להוכיח שהיצרן התרשל.
אירועון-
לאורית אופניים חשמליים עליהם היא נוהגת לרכב מידי יום לעבודה וחזרה .כאשר היא חוזרת הביתה ,היא נוהגת להטעין
את הסוללה החשמלית של האופניים -בסלון ,ליד דלת הכניסה של הבית .יום אחד ,לאחר ששבה מהעבודה בשעה
, 17:00ישבה אורית בסלון יחד עם הוריה המבוגרים ,כשלפתע נשמע פיצוץ עז והבית התחיל להתלקח באש .הסוללה של
האופניים התפוצצה בעודה מנסה לחלץ את עצמה ואת הוריה ללא הצלחה מהדירה ,מסתבר שהשכן נפתלי גבר כבן ,67
שמתגורר בדירה הסמוכה ,איבד את הכרתו כתוצאה משאיפת עשן והובהל במצב קשה לבית החולים .דונו בעילות
התביעה.
הטלת אחריות חמורה על היצרן ,וחובתו לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שיצר ,מבלי שיצטרך
להוכיח אשמה מצד היצרן.
הרצון לשפר את מצבו של הניזוק ולאפשר לניזוק לזכות בפיצוי עבור פגיעה גופנית הנגרמת לו על ידי מוצר
פגום ,מבלי שיהיה עליו להוכיח כי היצרן התרשל.
לשמש הרתעה ליצרנין ולהניעם לנקוט בכל אמצעי אפשרי בכדי למנוע יצירת מוצרים פגומים העלולים להסב
נזק לצרכנים.
אין צורך בהוכחת אשמה של הנתבע ,מספיק להוכיח פגיעה בגופו של התובע והוא יקבל פיצוי כספי מהיצרן.
94
הצורך בחקיקת החוק:
לפני תחולת החוק אדם יכול היה לתבוע מכוח עילה חוזית או לפי עילה נזיקית -עוולת הרשלנות ואז היה עליו להוכיח כי:
א .הנזק נגרם לו עקב מוצר פגום של היצרן.
ב .שהמוצר היה פגום עת שיצא מרשות היצרן.
ג .הפגם נגרם עקב התרשלות היצרן.
נוכח הקושי להוכיח את עוולת הרשלנות ,נחקק חוק האחריות למוצרים פגומים ,אשר קובע אחריות חמורה ליצרן ,ומקנה
פיצוי כמעט אוטומטי לצרכן הנפגע ממוצר פגום.
"יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן -הנפגע) ,ואין נפקא מינה אם היה או לא
היה אשם מצד היצרן".
אחריותו של יצרן לפצות את מי שנפגע ממוצר שייצר במסגרת חוק האחריות למוצרים פגומים קמה בהתקיים התנאים
המצטברים הבאים (לפי הספר):
הנפגע :כל אדם שנפגע כתוצאה מפגם במוצר יהא זכאי לפיצויים מן היצרן. .4
התלויים :אם הנפגע נפטר כתוצאה מהמוצר הפגום יכולו התלויים לתבוע במקומו. .5
העיגון החקיקתי לכך נמצא בסעיף 8לחוק האחריות למוצרים פגומים המפנה
לפקנ״ז ,שבה מסודרת סכותם של התלויים לפיצויים בסעיפים 78-81לפקנ״ז.
.IIנזק גוף:
סעיף 1חוק האחריות למוצרים פגומים :״נזק גוף״ -מוות ,מחלה ,,פגיעה או ליקוי גופני,
נפשי או שכלי״.
.IIIכתוצאה:
דרוש קש״ס בין המוצר הפגום לבין נזק הגוף ,כלומר נזק הגוף צריך להיות כתוצאה מן המוצר
הפגום.
.IVמפגם במוצר:
סעיף 1לחוק האחריות למוצרים פגומים :״׳מוצר׳ -לרבות רכיב ואריזה של מוצר ,מוצר
המחובר לנקרקעין ובניין״.
החוק מציין מהו מוצר פגום ומגדיר את המצבים בהם יחשב המוצר כמוצר פגום [סעיף (3א)
לחוק האחריות למוצרים פגומים] .יצויין כי החוק אינו חל על שירותים ונותני שירות.
(מפורט מהמשך)
.Vשייצר יצרן:
על המוצר להיות מיוצר על ידי ״יצרן״ כלומר אדם העוסק למטרות מסחריות .4
בייצור מוצרים או הרכבתם [סעיף 1לחוק האחריות למוצרים פגומים]
המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך
אחרת
יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ
95
ספר של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על
פניו.
בהגדרה הרחבה של סעיף 1לחוק האחריות למוצרים פגומים נופלים גם יבואנים .5
וספקים.
קיימות חזקות המקלות עם התובע בהוכחת זהותו של היצרן [סעיף 57א לפקודת .6
הראיות]
(לפי אביגיל)
"יצרן" -אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם ,לרבות –
המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת; .1
יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ; .2
ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו; .3
הפיצויים כוללים כיסוי של הפסדים בגין אובדן ימי עבודה ואובדן כושר השתכרות ,לרבות פיצוי על אובדן כושר
עבודה קבוע.
קיימת מגבלה בקביעת הפיצויים( :סעיף 5לחוק)
פיצוי בגין אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות (עד שילוש השכר הממוצע במשק). .1
פיצוי בגין נזק שאינו ממוני – .₪ 50,000 .2
"נזק גוף" -מוות ,מחלה ,פגיעה או ליקוי גופני ,נפשי או שכלי.
בדוגמא של השריפה ישנה בעיה של נזק הבית וזה לא קשור ,מה שנקשר לחוק שלנו זה האנשים שנפגעו ,השכן.
"כתוצאה מפגם" – קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי ,חייב להיות קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לצרכן לבין המוצר
הפגום.
"מוצר" -לרבות רכיב ואריזה של מוצר ,מוצר המחובר למקרקעין ,ובנין;
על פי החוק ,מוצר ,לרבות מרכיב מסוים בו או אריזתו ,בין אם הוא מהווה חפץ נפרד או חלק ממבנה ,ייחשב
לפגום אם בשל הפגם הוא עלול לפצוע או לפגוע בגופו של אדם ,בכל דרך שהיא.
להוכיח שמדובר במוצר פגום איך יודעים? החוק קובע שייחשב לפגום אן בגלל הפגם הוא עלול לפגוע במשהו.
מבחן השכל הישר ,בודקים.
קבלני בניין גם נחשבים ליצרנים !!
96
אין צורך להוכיח אשם ,אבל עשויות לעמוד לטובת היצרן הגנות טובות
אחריות על היצרן:
הוכחת אשם .1
לא דורשת הוכלת אשם ,לא משנה אם היצרן אשם או לא ,אם נגרם נזק בגלל מוצר פגום ,יש אחריות .2
חמורה אבל זו לא אחריות מוחלטת.
מוצר פגום:
פגם בדגם – ליקוי בתכנון המוצר ,פגם בתכנון עצמו של הדגם .הוא מכיל סיכון למשתמש .עורך הדין צריך .1
להוכיח שאסור שמוצר זה יהיה בשוק .למעשה המוצר יוצר לפי התכנון ,אבל התכנון עצמו מסכן את
המשתמש באופן לא סביר ( .מחשבה מול תועלת).
ההגנה פגם בדגם -בסעיף (4א)( )2לחוק האחריות למוצרים פגומים מדברת על כך ״שיצרן לא יכול היה
לדעת שמבחינת התכנון לא עמד המוצר ברמת הבטיחות הסבירה״ מרמזת על אינדיקציה לפגם בתכנון.
פגם בייצור – שיטת ייצור לקויה ,מכשור פגום ,טעות אנוש ,איכות ירודה וכד' .מטיל אחריות חמורה ,עד כמה .2
המוצר סוטה מן הדגם שהיה צריך להיות? בדרך כלל הדגם (התכנון) בסדר גמור אבל במקרה הספציפי הזה
המוצר לא טוב.
הגנה פגם ביצור -סעיף (4א)( )1לחוק האחריות למוצרים פגומים הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא
משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר המסויים עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו ,חזקה שהנזק
נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן .ההגנה באה להגן על היצרן .היא מאפשרת ליצרן להתגונן בביהמ״ש.
יש מקרים בהם האחריות מתבטלת [פיציה ].
פגם בהוראות שימוש -היעדר אזהרה והנחיות מתאימות .העדר של הנחיות/אזהרות שמסבירות .איך .3
לתהמודד עם המוצר .בעצם יש פגם בשיווק המוצר .המוצר עצמו בסדר גמור ,אבל בכל .זאת ייחשב כפגם.
(לדוגמא תרופות ,חומרי ניקוי ,צבע לשיער) .המוצרים הללו עלולים לגרום לסיכון ולכן צריך אזהרות מתאימות.
המטרה בסופו של דבר היא להפחית תאונות.
סעיף (3א)( )2לחוק האחריות למוצרים פגומים -בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש
מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר״.
פגם בפיתוח -בעת ייצורו המוצר נוצר בצורה הטובה ביותר באותה תקופה ,במהלך השנים התברר שניתן היה .4
לייצרו בצורה טובה ביותר (בעיקר תרופות) .הפגם הוא בכך שלא גילו שניתן היה לייצר באופן טוב יותר.
97
הגנה פגם בפיתוח -מצב המידע :סעיף (4א)( )2לחוק האחריות למוצרים פגומים לפי רמת רמת התפתחות
המדעית והטכנולוגית שהייתה בעת שהמוצר יצא משליטתו ,לא יכול היה היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד
המוצר ברמת הבטיחות הסבירה .ההגנה קיימת במידה וולפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית באותה
תקופה לא היה להם שום דרך לדעת שהמוצר לא עמד ברמת הבטיחות הסבירה.
סעיף (3ב) לחוק האחריות למוצרים פגומים ״חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם
המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין״.
אם נסיבות מתיישבת יותר עם המזקנה שהיה פגם יותר מתקין אז הוא פגום .אם יש ספק קטן שהמוצר הוא פגום ,אז
המוצר הוא פגום ,אין ויכוח !
אם היצרן יוכיח שיש הגנה ,אחריות היצרן נשללת ,ויש פטור מלא מאחריות.
פגם בייצור -פגם מאוחר במוצר -נוצר לאחר שיצא משליטת היצרן
מוצר גנוב -המוצר יצא משליטתו של היצרן שלא מרצונו .אם היצרן יוכיח שהמוצר יצא משליטתו ,בניגוד
לשליטתו /לא ידע מזה ,האחריות מבוטלת ,אבל צריך להוכיח ! להוכיח שנגנב למרות ששמר על המוצר ,שהוא
הודיע למישהו ,שהוא נקט באמצעים סבירים [אמסלם נ׳ דלס]
הסתכנות מרצון -הנפגע ידע על הפגם במוצר וחשף עצמו מרצון לסיכון זה .הנפגע מוותר מרצונו החופשי ,הוא
יודע על הפגם והסיכון ובכל זאת חושף את עצמו מרצונו החופשי .לא כולל ילדים מתחת לגיל ! 12
אשם תורם -דרישת החוק להתרשלות חמורה מצד הניזוק אשר תביא להפחתת סכום הפיצויים בהתאם
למידת התרשלותו .הדבר נתון לשיקול דעתו של ביהמ״ש .כמה אשם תורם יש לנפגע ? אתה גורם לנזק שנגרם
לך ! לא כולל ילדים מתחת לגיל ( 12לדוגמא טעינת האופניים החשמליים).
תחולת האחריות:
בהתגבש היסודות דלעליל תוטל האחריות תמיד על היצרן ,כהגדרתו בסעיף 1לחוק האחריות למוצרים פגומים .עם
זאת ,ניתן להבחין בין מספר סיטואציות אפשריות:
יצרן בודד -כאשר המוצר הינו פשוט ,ונעשה רובו ככולו בידי יצרן אחד -האחריות תוטל על אותו יצרן. א.
מספר יצרנים -כאשר המוצר הינו מורכב ,ונדרשת עבודה של יצרנים שונים -האחריות תוטל על ב.
היצרנים שבמוצריהם נתגלה הפגם .כאשר הנזק נגרם על ידי רכיב פגום ,יהיו אחראים הן יצרן
המוצר והן יצרן הרכיב [ סעיף (2ב) לחוק האחריות למוצרים פגומים].
יבואן/ספק -כאשר לא ניתן לזהות את פרטי היצרן או היבואן ,יישא באחריות הספק ,אלא אם מסר ג.
לנפגע תוך זמן סביר פרטים שלפיהם ניתן לאתר את היצרן או את היבואן ואת המען המלא של מקום
עסקם [ סעיף (2ג) לחוק האחריות למוצרים פגומים ].
98
תחולה רטרואקטיבית של החוק:
ישראליפו נ׳ הינדלי:
השופט בך -בדעת מיעוט -החוק חל פרוספקטיבית ,מכאן ואילך ,ורק כאשר לא ניתן להוכיח מתי הסתיים .תהליך הייצור,
קיימת חזקה עובדתית שהייצור הושלם לאחר חקיקת החוק.
חוק רטרואקטיבי זאת אומרת שהחוק יחול על מה שקרה לפני חיקוק החוק ,מה שהיה בעבר .פרוספקטיבית זה רק
בעתיד .מה קורה עם מוצר פגום לפני החוק?
תקרת הפיצויים-
הואיל וחוק האחריות למוצרים פגומים מקל על התובע מבחינת הוכחת העילה ,נקבע לסכום הפיצויים המבוקש תקרה=ת
פיצוי [ סעיף 5לחוק האחריות למוצרים פגומים ]
סכום מירבי בגין אובדן השתכרות ואובדן כושר השתכרות (עד שילוש השכר הממוצע בשוק). .1
בכום מירבי בגין נזק שאינו נזק ממוני ()50,000₪ .2
התיישנות התביעה-
(א) ״תקופת ההתיישנות של תביעה לפי חוק זה תהא שלוש שנים. .6
(ב) לא תוגש תובענה לפי חוק זה אלא תוך עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת
היצרן.״
3שנים מיום האירוע -תקופת ההתיישנות של תביעה על פי החוק היא קצרה מקתופת .1
ההתיישנות הרגילה בנזיקין ,ועומדת על 3שנים .במידה והתביעה לא הוגשה תוך 3שנים מיום
שנולדה עילת התביעה ,יכול הנתבע להגיש תביעה על פי עילה שבפקנ״ז ,כגון רשלנות/פח״ח
(התיישנות בנזיקין עומדת על 7שנים) .למעשה מותר בתוך 3שנים מהרגע שהשתמשתי במוצר
ונפגעתי .תקופת ההתיישנות הזו היא לטובת היצרן.
10שנים מיום צאת המוצר משליטת היצרן -זוהי הגנה נוספת לצרכן ,הפוטרת אותו מאחריות .2
למוצר פגום שגרם לנזק גוף ,אם המקרה אירע לאחר שחלפו 10שנים מתום השנה שבה יצא
המוצר משליטת היצרן.
תניות פטור-
.7״ המתנה על אחריות לפי חוק זה ,תנאו בטל; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות היצרן לשיפוי מאחר ,ובלבד שלא ישפה
עצמו ממי שהמוצר הגיע לרשותו לצרכים אישיים ,משפחתיים ,או ביתיים.״
סעיף 7לחוק קובע כי אין להתנות על אחריות היצרן לפי החוק .אחריות היצרן הינה קוגנטית ,ולא ניתן להתנות עליה
בחוזה .אחריות היצרן היא מוחלטת.
האם יצרן יכול להחתים צרכן על חוזה שמסיר אחריות יצרן? ממש לא ! אם בכל זאת עשה זאת ,זה בטל ולא תקף ! לא
רלוונטי בהקשר להסכמים מסחריים בין ספקים וכו ,זה אפשרי אבל לא עם צרכנים.
99
תחולת הפקנ״ז:
.8״ לכל ענין שאין לגביו הוראה מיוחדת בחוק זה יחולו על גרימת נזק על ידי מוצר פגום הוראות פקודת הנזיקין [נוסח
חדש] ,בשינויים המחוייבים.״
הכלל :כאשר אין בחוק האחריות למוצרים פגומים הסדר כלשהו (מצב של לאקונה) ,תחולנה הפקנ״ז.
נניח כי אירעה תאונת דרכים כתוצאה מפגם במוצר ,האם ניתן לתבוע על פי חוק האחריות למוצרים פגומים ולא על פי
הפלת״ד?
סעיף 8לפלת״ד (סעיף יחוד העילה) מאזכר את הפקנ״ז בלבד ,בקובעו כי מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על
פי חוק זה לא תהיה לו עילת תביעה לפי הפקנ״ז .לפיכך ,ניתן לטעון כי חוק האחריות למוצרים פגומים הוא חוק עצמאי,
ותיתכן תביעה על פי חוק זה.
יצויין כי עדיף לתבוע על פי חוק הפלת״ד :תקופת ההתיישנות לפי חוק זה ארוכה יותר ( 7שנים) וכמו כן ,בחוק זה
האחריות על המזיק היא מוחלטת ,ואילו בחוק האחריות למוצרים פגומים תוטל אחריות מוחלטת ,בכפוף לקיומן של מספר
הגנות המוענקות ליצרן.
.10חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי כל דין אחר.
הנפגע יכול להגיש תביעה המבוססת לא רק על חוק האחריות למוצרים פגומים ,אלא גם על יסוד דינים אחרים ,כגון
הפקנ״ז .אין בחוק האחריות כלל ייחוד עליה המונע גישה לעילות תביעה חלופיות.
ייתכנו מקרים בהם עדיף לתבוע באמצעות עוולה נזיקית ,מאשר באמצעות חוק האחריות למוצרים פגומים.
חוק האחריות למוצרים פגומים לא יחול על [ סעיף 9לחוק האחריות למוצרים פגומים ]
אינו חל על נזר שהתרחש מחוץ לגבולות מדינת ישראל [סעיף (9ב)] זהו חוק טריטריאלי( .לדוגמא אדם רכב
מוצר בישראל אבל נפגע בחו״ל כהשתמש במוצר לא יכול לתבוע על פי חוק זה).
אינו חל על בהמות ,עופות ,דגים ותוצרת חקלאית אחרת שאינה מעובדת [סעיף (9א)] המטרה היא להגן על
הסקטור החקלאי ,לא רוצים להכביד עליהם ! לפחות לא עם חוק זה.
לסיכום נושא זה -אין חובה להגיש תביעה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים .יש יתרונות ויש גם חסרונות .יהיו
פעמים שיהיה עדיף לתבוע על פי הפקנ״ז ולפעמיים יהיה עדיף חוק האחריות למוצרים פגומים.
ריבוי מעוולים:
100
כאשר אדם סובל נזק עקב עוולה ,המבוצעת ע"י שני מזיקים או יותר ,מבחינים בשלושה סיווגים אפשריים:
..11״ היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו ,על מעשה פלוני ,והמעשה הוא עוולה ,יהיו חבים
יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד.״
ניתן לתבוע רק אחד מהם ולקבל את כל הפיצוי על העוולה .כמובן שאפשר לתבוע את שניהם אבל יש מקרים בהם יתבעו
רק אחד .הכוונה היא להקל על הניזוק.
גם מעוולים במשותף וכם מעוולים בנפרד >-המעוולים מחוייבים בפיצויים על מלוא הנזק ביחד ולחוד.
מעוולים במשותף:
מבצעים עוולה אחת כלפי הניזוק וגורמים לו יחד נזק אחד ,שאינו ניתן לחלוקה ,כלומר שאין לייחס חלק מסוים ממנו לזה
או לזה.
האחריות לנזק היא ביחד ולחוד וכל אחד מהם נושא באחריות לנזק.
אם הניזוק יבחר לתבוע אחד מהם ,אותו מזיק יהיה חייב לפצות בגין מלוא הנזק (יוכל לתבוע את המזיק השני
להשתתפות).
שניים תוקפים יחדיו אדם שלישי -אחריות ביחד ולחוד.
שני מעוולים או יותר עושים מבצעים מעשים פיזים נזיקין נפרדים אבל גורמים נזק אחד שאי אפשר לחלק אותו.
ע״א 22/75אדרי נ׳ עזיזיאן :נזק אחד בלתי נפרד .עלתה השאלה האם ייחבו אותם ביחד ולחוד? האם כל אחד מהם
אחראי על מלוא הנזק או צריך לחייב את כל אחד מהם בנפרד .נקבע מכיוון שמבחינה מעשית לא ניתן היה לחלק את
הנזק מדובר פה בנזק כולל ומשמעותי ונקבע שכל אחד מעוולים אחראי על מלוא הנזק.
התובע נפגע כהולך רגל משני כלי רכב – תחילה פגע בו קטנוע ,ולאחר שנפגע מהקטנוע פגע בו גם רכב .נגרמו שתי
פגיעות בזו אחר זו ,אך הנזק הוא אחד ,ואינו ניתן להפרדה.
101
השאלה שעלת :האם אחראים המעוולים יחד ולחוד לנזק כולו או שמא הם חבים לחוד ,כל אחד רק כחלקו בנזק.
ניתן לתבוע את הנזק כולו מכל המעוולים יחד בתיבעה אחת או לתבוע את הנזק כולו ובשלמותו מכל אחד מהם
לחוד.
נקבע :כדי שמעשי עוולה ייחשבו למעשי עוולה הגורמים לנזק אחד ,אין הכרח כי אירועם יהיה מקביל מבחינת הזמן,
ויראום כמקבילים גם אם יתרחשו אחד אחרי השני.
במצב בו הניזוק תבע רק את המזיק א ,האם בעתיד יוכל לתבוע גם את המזיק ב ? וודאי שלא.
בתביעה נזיקית לא ניתן לתבוע שוב על אותה עוולה ,המטרה בתביעה נזיקית היא להשיב את המצב לקדמותו.
סעיף 77לפקנ״ז:
( .77א) בכפוף להוראות סעיפים ,85-83אדם שנפרע פיצויים או סעד אחר בשל עוולה ,ומי שתובע באמצעות אדם כאמור
או מכוחו ,לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל אותה עוולה.
אין נפרעים אלא פעם אחת בלבד ,ניזוק שנפרע פיצויים בשל עוללה לא ייפרע פיצויים נוספים בשל אותה עוולה.
מלך נ׳ קורנהויזר -מלך הותקך על ידי 3כלבים ונגרמה לו נכות צמיתה של ,80%כששניים מהכלבים שייכים
לקורנהויזר .ביהמ״ש המחוזי פסק כי קורנהויזר יפצו את מלך על מלוא נזקו .בבימה״ׁש העליון נקבע בדעת רוב (בן פורת
ובך) כי מדובר במעוולים בנפרד שגרמו לנזק שניתן לחלוקה ,וחייב קורנהויזר ב 2/3מהנזק.
ככל שניתן באופן סביר והגיוני להצביע על חלוקה צודקת -יש להעדיף לבצע את החלוקה.
כאשר לא ניתן להוכיח את חלקו של כל מעוול על פי קנה מידה סביר כלשהו -יראו את הנזק כנזק בלתי ניתן
לחלוקה.
נקבע כי הנזק שנגרם למלך הוא נזק אחד ,חמור מאוד ,שאינו ניתן להפרדה.
לכן -חבות המעוולים כלפיו היא חבות ביחד ולחוד .קורנהויזר יפצו את מלך בגין מלאו נזקו.
סעיף 83לפקנ״ז״:
פיצול תביעות
(א) "סבל אדם נזק עקב עוולה – אין פסק הדין שניתן נגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם
אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד".
הכלל-
כשאדם מגיש תביעה כנגד מעוול אחד ,אין מניעה שיגיש תביעה לאחר מכן גם כנגד מעוול אחר.
הסייגים( -ב)
הוצאות על פי רוב לא ייפסקו לטובתו של התובע לגבי תביעה נוספת שהגיש לאחר התביעה הראשונה ,אלא אם סבור
בית המשפט שהיה יסוד סביר להגשת תביעות נפרדות.
סעיף 84לפקנ״ז:
102
( .84א) "כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב ,או שאילו נתבע היה חב ,על אותו
נזק ,אם כמעוול יחד ואם באופן אחר ,אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן זה ממי שזכאי
לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות".
כשדרישה כספית של התובע סולקה על ידי אחד המעוולים ,במלואה או בחלקה ,אותו מעוול רשאי לחזור למעוולים
האחרים ,ולגבות מהם דמי השתתפות בשיעור המוצדק בעיני בית המשפט.
( 84ב) "בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר
בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות
שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא".
בחינת אחריותם היחסית של המעוולים במישור היחסים בינם לבין עצמם נעשית בהתאם להוראות סעיף (84ב) לפקנ"ז,
על פי הצדק והיושר ומידת אשמתם המוסרית של המעורבים.
כאשר נגרם נזק לתובע והנזק ניתן לחלוקה ,כל מעוול חב על חלקו.
ריחוק הנזק
גורם הסיבתיות:
כאשר הנזק הוא חלק מיסודות העוולה לגורם הסיבתי תפקיד כפול:
(א) .יצירת האחריות -קיום קשר סיבתי בין אשמו של הנתבע לנזק שנגרם לתובע .סוגיה זו מוסדרת בסעיף 64לפקודת
הנזיקין .התנאי לאחריות.
(ב) .קביעת היקף האחריות -מהו גובה הפיצוי שעל התובע לשלם ,אם יוכיח הנתבע את תביעתו .סוגיה זו המכונה בשם
ריחוק הנזק מוסדרת בסעיף 76לפקודה .התנאי לפיצוי הכספי.
.השאלה הראשונה -האם יש אחריות בנזיקין (האם המזיק אחראי על מלוא הנזק)? .1
(קש"ס עובדתי+משפטי)
השאלה השניה -מהו היקף הנזק? .2
(ייקבע על פי כללי ריחוק הנזק)
סעיף )1(76לפקנ״ז:
( )1סבל התובע נזק ,יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא
במישרין מעוולת הנתבע;
מבחן הצפיות -המזיק יחוב בפיצויים על כל נזק צפוי מרשלנותו [מלכה]
מבחן הישירות -המזיק יהא אחראי על כל נזק שהוא תוצאה ישירה של הרשלנות ,כולל נזק לא צפוי [הלכת
פולימיס].
103
מלכה נ׳ היועץ המשפטי לממשלה -פעוט בין שנתיים שידו נשברה בתאונת דרכים ולא קיבל זריקת אנטי-טטנוס.
בהסתמך על סעיף -76מבחן הצפיות -הנג זוכה מאחריות פלילית בשל ריחוק הנזק .השופט זילברג בדעת רוב יצר
הבחנה בין מחלות וחבלות תדירות שיש לצפותן מראש ,לבין מחלות וחבלות נדירות ,שאין צורך לצפותן מראש.
סיכום ביניים :הטלת אחריות על מעוול על כל הנזקים באשר הם ,מהווה הרתעת יתר ,לעיתים ללא הצדקה .ביסוד דיני
הנזיקין ,אחריות על מזיק ,קיימת ההנחה שכל מעוול פוטנציאלי מחשב לעצמו תולחת נזק מול הוצאות מניעה ומכלכל את
מעשיו בהתאם .הטלת אחריות בגין נזק בלתי צפוי סותרת עקרון זה.
החריג לעקרון זה הוא כלל ה״גולגולת דקה״ המחייב צפית סוג הנזק ולא היקף הנזק.
לאון נ׳ רינגר-
הניזוק פגה בדבו בתאונת דרכים .בעקבות הפגיעה התפתח סרטן נדיר ביותר .טענת הנתבע הייתה כי מהפגיעה
הראשונית לא היה צפוי שתתפתח פגיעה שניונית כה חריגה ורחבה-ולכן אינו אחראי .נקבע כי לא נדרש לצפות את
ההנזק הספציפי אלא את סוג הנזק .כשמופעל מבחן הצפיות השאלה היא האם מישהו עלול להינזק ולא מיהו האדם
העלול להינזק -הגולגות הדקה -על המזיק לצפות שישנם אנשים הוסבלים מחולשות מיוחדות.
בשלב הערעור שהיה לפני ההלכה לאון נ׳ רינגר ,כבר פסק בית המשפט ברוב דעות כי "חובל שחבל בחבירו תוך
רשלנות ,אחראי לנזקים שנגרמו לנחבל כתוצאה ממחלת הסרטן למרות נדירותה ,שהתפתחה אצלו במקום החבלה או
באזור החבלה" .כיון שמדובר בהלכה חדשה ,נדרש בית המשפט בדיון הנוסף לדון בשאלה אחת ויחידה:
"האם מחלת הסרטן של התובע ,או "הגולגולת הדקה" של ניזוק פלוני המחמירה כל פגיעה בו ,מסוג הדברים הם ,אשר
צריך היה המזיק לצפותם מראש ,באשר הן נוגעים לטיב הנזק או לסוגו ,או שמא מסוג הדברים הם אשר המזיק לא היה
צריך לצפותם מראש ,באשר הם נוגעים אך למידת הנזק ולהיקפו בלבד".
עוד מוסיף ביהמ״ש וקובע לעניין ה״גולגות דקה״ אין חשביות לדרישת הצפיות או הישירות -״יש לו תחולה בארץ״ בכל
דרש שנפרש את לשון הסעיף.
ומכאן גם נקבע הכלל שאומר :״משנשקבע סוג הזנק לו אחראי המזיק ,אחריותו חלה על מלוא היקפו ,גם אם לא יכול היה
לצפותו״
משה נ׳ קליפורד-
בדעת רוב -נקבע שהנזק שנגרם לילדה היה נזק מסוג שונה מהצפוי .הנזק הצפוי היה נזק חולף ,ולילדה נגרם נזק קבוע
וקשה -הרופא אינו אחראי.
ההחלטה התהפכה.
דעת רוב :סוג הנזק היה צפוי-אין דרישה שהמזיק יצפה את תהליך הגרימה של הנזק המאוחר .די שיצפה את סוג הנזק.
על הרופא היה לצפות את התרחשות נזק הגוף כתוצאה משימוש במזרק ללא שואב .ביהמ"ש נתן פרשנות רחבה למונח
"סוג הנזק" וקבע שהנזק המאוחר והחמור שנגרם לילדה (רביד משה) ,שאף הוא בגדר נזק גוף -הוא נזק שהרופא אחראי
לו.
104
פיצויים
מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו ,ככל הניתן ,עבור הניזוק[ .נעים נ׳ ברדה]
"נזק" – אבדן חיים ,אבדן נכס ,נוחות ,רווחה גופנית או שם-טוב ,או חיסור מהם ,וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה";
נזק ממוני:
״נזק ממון ״ -הפסד או הוצאה ממשית הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים [ סעיף 2לפקנ״ז]
105
ההבחנה בין נזקי עבור לבין נזקים עתידיים:
נזק מיוחד:
נזק כללי:
נזיקים עתידיים
נדרש להראות סיכוי שאינו היפותטי שהניזוק היה משתכר בעתיד לולא הפגיעה ושהתאונה פגעה בהשתכרות זו.
נזק ממוני –
אובדן השתכרות -אובדן משכורת מיום הפגיעה ועד ליום תחשיב הנזק
אובדן כושר השתכרות -תחשיב יכולת השתכרות עתידית מיום תחשיב הנזק ועד לפנסיה.
אובדן פנסיה ,ואובדן תנאים סוציאליים ,הוצאות רפואיות ,והוצאות לא רפואיות
נזק לא ממוני –
כאב וסבל ,קיצור תוחלת חיים ,אובדן הנאות חיים
נזק מיוחד –
נזקי עבר -מיום הפגיעה ועד ליום עריכת תחשיב הנזק
נזק כללי –
נזקים עתידיים -מיום תחשיב הנזק ועד בכלל
106
לבית המשפט סמכות לקבוע תשלום חד פעמי ,וכן נתונה לו הסמכות לקבוע תשלומים עיתיים.
בנוסף ,יש בסמכותו לפצל את הסכום כך ,שחלקו יינתן באופן חד פעמי וחלקו השני ישולם בתשלומים עיתיים.
תשלום תכוף:
5א( .א) "עברו 60ימים מיום שהוגשה לחייב דרישה לתשלום לפי סעיף 5והדורש לא קיבלו ,רשאי הוא להגיש לבית
המשפט בקשה לתשלום תכוף ,אף בנפרד מהתביעה ליתר הפיצויים בשל אותה תאונת דרכים (להלן – התביעה
העיקרית)".
הבחנה בין "ניזוק-חי" -ניזוק שנפגע ,והופך לנכה לבין ניזוק שנפטר בעקבות הפגיעה.
"גרמה עוולה למותו של אדם ,והיה אותו אדם ,אילולא מת ,זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף
שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו ,הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה".
107
שרון גבריאל נ׳ דניאל גבריאל וסהר חברה לביטוח בע״מ-
האם זכאי עזבון הניזוק לפיצויים בגין אובדן כושר השתכרות ,שנגרם לניזוק ,״בשנים האבודות״?
דעת רוב -בין שמדובר בניזוק-חי אשר תוחלת חייו קוצרה ,ובין שמדובר בעיזבונו של ניזוק שנפטר ,אין להכיר בנזק ,ואין
לפסוק פיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות ״בשנים האבודות״.
הלכת גבריאל התהפכה .אין הצדקה להבדיל בין מי שנשללה יכולת השתכרותו אך תוחלת חייו נותרה זהה לעומת ניזוק
שתוחלת חייו קוצרה .נקבע גם שהעיזבון וגם הניזוק החי יכולים לתבוע את הפסד ההשתכרות על השנים האבודות.
״נפטר אדם -כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו ,יוסיפו לעמוד בעינן ,בכפוף להוראות סעיף זה,
לטובת עזבונו או נגד עזבונו ,הכל לפי העניין״.
ראשי נזק -פיצויי מוות ופיצוי נכות:
במקרה במוות -אובדן השתכרות בשנים האבודות ,הוצאות קבורה ומצבה ,סיוע של המשפחה ,אובדן תמיכה
במשפחה ,כאב וסבל ,אובדן תוחלת חיים ,אובדן שירותי אם ורעיה ,ניכויים וכו׳…
ניזוק-חי -אובדן השתכרות בשנים האבודות ,הוצאות רפואיות וסיעוד ,כאב וסבל ,קיצור תוחלת חיים ,אובדן
הנאות וכולי…
היוון:
[ המאגר הישרלי לביטוחי רכב (״הפול״) נ׳ פלוני ]
מה זה היוון?
במקרים בהם המזיק מחויב בפיצוי הניזוק ,בגין נזק גוף עתידי ,בפיצוי חד פעמי – יש להוון את סכום הפיצויים העתידיים
כדי להעמיד את הניזוק כלכלית ,במקום בו היה עומד אלמלא נפגע .הקדמת התשלום העתידי זו הטבה למקבל
התשלום ,ובכדי לא לחייב את המזיק ביתר – מופחת הסכום המשולם מיידית.
נדרשת פעולה מתמטית שתתאים את שווי הכסף בעתיד לשוויו ביום מתן פסק הדין.
108
קיים יחס הפוך בין שיעור ריבית ההיוון לגובה הפיצוי – ככל שריבית ההיוון גבוהה יותר ,הפיצוי לעתיד קטן יותר.
דוגמא מספרית:
טבלת היוון:
109
110