‫‪2022‬‬

‫דיני משפחה‬
‫ד״ר מז״אה יואב ועו״ד ליאת מרקוביץ‬
‫‪MAY EGOZI‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שיעור ‪03.07.2022 -1‬‬

‫מבוא ‪ +‬גירושין‬
‫מה מיוחד בקורס דיני משפחה?‬
‫אחד מהם זה שמשפחה זה משהו שלא אמורים לנהל אותו בצורה משפטית‪.‬‬
‫בדר״כ מערכת המשפט נכנסת לתוך המשפחה כאשר המשפחה מתפרקת‪.‬‬
‫היום אנו נדבר על מטרות הקורס ומבנה הקורס‪.‬‬
‫אנו נלמד על‪:‬‬
‫כאשר אנו מדברים על גירושין אנו מדברים על החלק הצר‪ ,‬מה הדרישות הדתיות לאקט הגירושין‪.‬‬
‫״עילות גירושין״‪ -‬מהן והאם יש בהן צורך‪.‬‬
‫״סרבנות גט״‪ -‬והסודות שלא מספרים בעניין‪.‬‬
‫נציף את שאלת השאלות‪ :‬האם המשפט מוטה מבחינה מגדרית?‬

‫בסוף השיעור היום נוכל‪:‬‬

‫‪ -‬לבחור עילות גירושין ע״פ נסיבות המקרה‪.‬‬
‫‪ -‬להציע למסורבת גט פתרונות‪.‬‬
‫‪ -‬לבחון את הטענות על ״סרבנות הגט״‪.‬‬
‫‪ -‬לגבש עמדה האם המשפט מוטה מגדרית?‬

‫מטרות הקורס‬
‫להכשיר אותנו כעורכי דין‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לספק לנו כלים לניהול חיינו האישיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לתת כלים משפטיים‪ ,‬ולא רק בדיני משפחה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לתת כלים להבין את המאבקים בתוך עולם המשפט‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫עקרונות היסוד של הקורס‬

‫‪ .1‬הילדים הם הקורבנות האמיתיים‪ :‬צריך להגן עליהם‪ ,‬וללמוד לשים אותם במרכז‪ .‬הילדים לא‬
‫תמיד יכולים לתת את עמדתם בנושא ולכן אסור לשכוח אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬יש קורבנות בשני הצדדים‪ :‬לא נכון לקחת צדדים מגדריים‪ .‬בכל תיק גירושין גם הגבר וגם‬
‫האישה נפגעים‪.‬‬
‫‪ .3‬מערכת המשפט בהגדרתה צריכה להיות נטולת פניות‪ :‬צריכה להיות ניטרלית ואובייקטיבית‪.‬‬
‫לבחון לפי קריטריונים שאין להם מגדר‪ .‬לא להעדיף את האישה או את הגבר מלכתחילה‪ ,‬אלא‬
‫לבחון כל עניין לגופו‪.‬‬

‫מבנה הקורס‬
‫כאשר מגיע אלינו אדם שמעוניין לפתוח בהליך גירושין אנו צריכים להתחיל לחשוב על כל חמשת‬
‫החזיתות הבאות‪:‬‬
‫תביעות בהליך גירושין (חמש החזיתות)‪:‬‬
‫‪ .1‬תביעה לגירושין‬
‫‪ .2‬מזונות בן זוג (מזונות אישה)‬
‫‪ .3‬חלוקת רכוש‬
‫‪ 3----------------------------------------‬החזיתות הראשונות אינן קשורות לילדים‪.‬‬
‫‪ .4‬אחריות כלכלית לילדים (מזונות ילדים)‬
‫‪ .5‬אחריות טיפולית לילדים‬
‫‪ -‬אפוטרופסות‬
‫‪ -‬זמני שהות‬
‫‪ -‬משמורת‪ ,‬והחזקה‬

‫‪1‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫‪ 3‬מישורים לכל נושא‬

‫כל חזית שאנחנו לומדים‪ ,‬אנחנו צריכים ללמוד בתוך אותה חזית שלושה מישורים‪:‬‬
‫‪ .1‬מישור ראשון‪ -‬הדין הראוי‪ -‬מה כדאי שיהיה החוק‪ ,‬מה צודק‪ .‬דיון נורמטיבי‪.‬‬
‫‪ .2‬מישור שני‪ -‬הדין היבש‪ -‬מה כתוב בחוק? מה קובע החוק באמת?‬
‫‪ .3‬מישור שלישי‪ -‬הדין במציאות‪ -‬הפסיקה‪ -‬מה קורה בפועל בבתי המשפט‪.‬‬

‫מטלות הקורס‬
‫מבחן‬
‫בשאלות נידרש לענות על‪:‬‬
‫*הדין הראוי‬
‫*הדין היבש‬
‫*המציאות (בפסיקה)‬
‫המבחן הוא עם חומר פתוח‪.‬‬

‫תביעה לגירושין‬
‫‪ .1‬הדין הראוי (השאלה הנורמטיבית)‬
‫מגיע לקוח למשרד ואומר שהוא רוצה להתגרש‪ .‬אנו שואלים אותו למה?‬
‫עלינו להבחין שיש עילות גירושין שהן מגוחכות‪ ,‬ויש עילות גירושין שהן טובות‪.‬‬
‫כשאנחנו עוסקים בתוך הדין הראוי‪ ,‬השאלה שאנו מציפים היא האם צריך עילות גירושין?‬
‫האם כשבנאדם בא להתגרש ואנחנו שואלים אותו מה הסיבה לכך אנו צריכים להחליט האם היא‬
‫טובה מספיק‪.‬‬
‫זאת שאלה ערכית שאין לה תשובה נכונה‪ .‬יכול להיות שמה שטוב לאחד לא טוב לאחר‪.‬‬

‫אם אומרים שצריך עילת גירושין מוצדקת זה אומר שמישהו בודק את עילת הגירושין‪ .‬ומחליט מה‬
‫לגיטימי ומה לא‪.‬‬
‫ישנן ‪ 2‬גישות לשאלה האם צריך עילות גירושין‪:‬‬
‫כן‪ -‬גירושין חייבים סיבה מוצדקת‪ ,‬אם אין סיבה ממוצדקת אי אפשר להתגרש‪.‬‬
‫לא‪ -‬גירושין ללא סיבה‪.No Fault Divorce .‬‬
‫גישת הביניים אומרת שאם אין לך סיבה טובה‪ ,‬אין סיבה מוצדקת‪ -‬אז תפצה על הנזק‪ .‬תשלמ‪/‬י‬
‫״קנס״‪.‬‬

‫‪ .2‬הדין היבש‬
‫החוק אומר שחל הדין הדתי של הצדדים‪ .‬אם שני בני הזוג הם יהודים אז הדין שחל הוא הדין‬
‫העברי‪.‬‬
‫מה אומר הדין היבש לגבי השאלה האם אפשר להתגרש סתם כך או שצריך עילה מוצדקת?‬
‫‪ .1‬נקודת המוצא בדין הדתי‬
‫דברים‪ ,‬כ״ד‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫‪ 1‬״כי יקח איש אשה ובעלה‬
‫‪ 2‬והיה אם לא תמצא חן בעיניו‬
‫כי מצא בה ערות דבר‬
‫‪ 3‬וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו‪.‬‬
‫ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר״‪.‬‬

‫״ובעלה״‪ -‬הגבר יבעל את האישה‪ ,‬יקיים איתה יחסי מין‪.‬‬

‫ולאחר מכן אם האישה לא תמצא חן בעיניו יוכל להתגרש ממנה‪ ,‬לתת לה גט‪.‬‬
‫״ספר כריתות״‪ -‬גט‪.‬‬
‫״ושלחה מביתו״‪ -‬ההנחה היא שהבית הוא הבית של הבעל‪ .‬הבעל ״מעיף״ את האישה מהבית‪.‬‬
‫״כי מצא בה ערות דבר״‪ -‬בתורה הכלל הוא שאין טקסט מיותר‪ .‬אם את הרוצה לגרש אותה‪ ,‬אתה‬
‫חייב להראות לבית הדין שמצאת בה ערות דבר‪ .‬היא בגדה בך‪ /‬היא בזבזה את כל כספיך להימורים‬
‫וכו׳‪..‬‬

‫‪2‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫בעצם‪ ,‬תשובת התורה היא שצריך עילת גירושין‪ .‬צריך להראות ערות דבר‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬עולה השאלה המשפטית מה מהווה ערות דבר?‬

‫‪ .2‬התפתחות עילות הגירושין‬

‫עילות של אישה‬ ‫עילות של גבר‬
‫רועה זונות‬ ‫נואפת (זנתה תחת בעלה)‬

‫אלימות‬ ‫‪-‬‬ ‫אלימות‬ ‫‪-‬‬

‫נישואין אסורים‬ ‫‪-‬‬ ‫נישואין אסורים‬ ‫‪-‬‬
‫מורד‬ ‫‪-‬‬ ‫מורדת‬ ‫‪-‬‬
‫בעל מום‬ ‫‪-‬‬ ‫עקרה‪ /‬בעלת מום‬ ‫‪-‬‬
‫מאיס עלי‬ ‫‪-‬‬ ‫מאיס עלי‬ ‫‪-‬‬

‫כמעט בכל העילות‪ ,‬הגבר לא חייב לגרש את האישה‪ ,‬הוא רשאי לגרש אותה‪.‬‬
‫בנואפת זה שונה‪ ,‬הבעל חייב לגרש את האישה‪.‬‬

‫עם השנים התפתחו עילות גירושין שבהן האישה יוזמת את הגירושין‪.‬‬

‫רועה זונות‪ -‬האישה רוצה להתגרש בטענה שבעלה בוגד בה‪ .‬גבר שבוגד הוא לא נחשב נואף‪ .‬הרבנים‬
‫המציאו עילת גירושין שלא באמת כתובה בתורה והיא רועה זונות‪ .‬הגבר מתנהג בצורה לא מוסרית‬
‫שיכולה לפגוע באשתו‪ .‬מבזבז את כספיו על האישה איתה הוא שוכב וכו׳‪..‬‬
‫יש כאן בעיה של חוסר סימטריה‪.‬‬
‫כאשר אישה בוגדת בגבר אפילו פעם אחת צריך לגרש אותה‪ ,‬אך כאשר הגבר הוא זה שבוגד אין‬
‫באמת חובות כנגדו‪.‬‬

‫ישנה סיטואציה שבה יש עילת גירושין שמפריע לחלק מהאנשים ולחלק לא‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אישה מגיעה לרב ואומרת לו שהיא מעוניינת להתגרש מבעלה בגלל שהוא מסריח‪ .‬הרב‬
‫מבקש מהאישה להביא את הבעל לפגישה‪ .‬הבעל מגיע והרב מבין שהוא באמת מאוד מסריח בצורה‬
‫בלתי נסבלת‪ .‬מצד שני‪ ,‬אשתו של הרב מגיעה ולא מבינה מדוע האישה רוצה להתגרש‪ ,‬אומר כי‬
‫הגבר ייחטף ברגע שיצא בחזרה ״לשוק״ ולמה לה לוותר עליו‪.‬‬
‫מסתבר שהאישה היא תתרנית ולכן לא מפריע לה הריח‪.‬‬
‫לעילה קוראים מאיס עלי‪ -‬האישה צריכה להסביר לרב למה היא רוצה להתגרש‪ ,‬למה הגבר ״נמאס‬
‫עליה״‪ .‬מדובר בעילה סובייקטיבית‪ .‬משהו שמפריע לאישה אחת לווא דווקא יפריע לאישה אחרת‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬זה אומר שאין צורך כלל בעילות גירושין‪.‬‬
‫מצד אחד התורה אומרת שחייבים סיבה מוצדקת‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬מצד שני יש את עילת ״מאיס עלי״ שזאת עילה סובייקטיבית‪ ,‬ולכן אין צורך בעילת גירושין‪.‬‬
‫השאלה האם ״מאיס עלי״ זה אובייקטיבי או סובייקטיבי זאת שאלה שדנים בה עד היום‪ .‬אבל‪,‬‬
‫הזרם הוא שמאיס עלי יכול להיות סובייקטיבי‪.‬‬
‫עילות הגירושין יכולות להשפיע על ה״פיצוי״ שינתן‪ .‬על המזונות וכו׳‪..‬‬

‫‪ .3‬סרבנות גט‬
‫מי מחזיק את המפתח לשער היציאה?‬
‫כדי להתגרש‪ ,‬מי שיוצר את הגירושין זה הצדדים‪ ,‬לא ביהמ״ש‪ .‬את הפעולה הצדדים צריכים‬
‫לעשות‪ ,‬לא בית הדין‪.‬‬
‫לדיינים אין את היכולת לבצע את הפעולה‪.‬‬
‫״גט מעושה״‪ -‬גט שמישהו מבחוץ עשה אותו‪ .‬זה לא הצדדים לגט אלא זה גט שנוצר מבחוץ‪ ,‬נעשה‬
‫מבחוץ‪.‬‬
‫גט מעושה זה דבר מאוד חמור‪ .‬זה גט שהבעל נתן‪ ,‬אבל חסר בו משהו קטן‪ ,‬והוא רצון חופשי‪.‬‬
‫כאשר מתגלה גט מעושה‪ ,‬הגט הוא בטיל‪ ,‬הוא לא תקף‪ ,‬כאילו לא קיים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫נגיד גבר נתן גט לאישה‪ ,‬האישה התחתנה והביאה ילדים‪ .‬לאחר כמה שנים‪ ,‬קרובי משפחה שלה‬
‫מגיעים אליה ואומרים לה שהם איימו על הבעל כדי שייתן את הגט‪ .‬כעת‪ ,‬הגט הוא בעצם לא תקף‬
‫מה שאומר שהיא נאפה בבעלה‪ ,‬ילדיה הם ממזרים‪ ,‬החתונה עם בעלה השני לא תקפה ועוד‪..‬‬
‫לפי ההלכה‪ ,‬האישה צריכה להיפרד מהבעל השני‪ ,‬וגם אם תקבל גט אמיתי מהבעל היא לא יכולה‬
‫לחזור לאותו אדם וילידה יחשבו כממזרים‪.‬‬
‫לגט מעושה יש השלכות אטומיות וקיצוניות‪.‬‬

‫התפתחות הבעיה של סרבנות גט‬

‫שלב א׳‪ :‬הגבר כעריץ‬
‫באו חכמים ואמרו שהמצב הזה לא תקין ויש למצוא לו פתרון‪.‬‬

‫שלב ב׳‪ :‬כופין אותו עד שיאמר ״רוצה אני״‬

‫מותר לכפות על הגבר‪ ,‬לשכנע אותו‪ ,‬להפעיל עליו אמצעי כפייה שיגרמו לו לרצון‪.‬‬
‫מה שמאוד משנה זה מי מפעיל את אמצעי הכפייה‪.‬‬
‫יש אמצעי כפיה שמותרים מבחינה הלכתית ויש אמצעי כפייה אשר בהתקיימם יהיה מדובר בגט‬
‫מעושה‪.‬‬
‫אם מי שמפעיל את אמצעי הכפייה זה הרבנים אז זה לגיטימי‪ .‬ואם זה לא הרבנים אז זה כפיה וזה‬
‫הופך את זה לגט מעושה‪.‬‬

‫שלב ג׳‪ :‬זכות וטו הדדית‬

‫קורה בשנת ‪ ,1000‬הרב גרשום קובע כלל משפטי והוא שיש זכות וטו הדדית‪ .‬הזכות להגיד ״אני לא‬
‫מסכים״‪.‬‬
‫הבעיה היא שבתקופתו‪ ,‬אם הגבר רצה להתגרש והאישה לא רצתה‪ ,‬לא הייתה שום בעיה‪ .‬הגבר היה‬
‫נותן את הגט וכופה אותו עליה‪.‬‬
‫מהצד השני זה לא היה אם האישה רצתה להתגרש אבל הגבר לא‪ ,‬האישה הייתה כבולה לגבר‪.‬‬
‫מה שהרב עושה‪ ,‬הוא אומר שאסור לגרש את האישה בעל כורחה‪ .‬כמו שיש נשים מסורבות גט אז‬
‫יהיו גם גברים מסורבי גט‪.‬‬
‫אסור לגרש אישה בעל כורחה‬
‫״ [רבינו גרשום] תיקן להשוות כוח האשה לכוח האיש‪ :‬כמו שהאיש אינו מוציא אלא לרצונו‪ ,‬כך‬
‫האשה אינה מתגרשת אלא לרצונה״‪ .‬שו״ת הרא״ש‪ ,‬כלל מ״ב א‪.‬‬
‫מדובר ביחסי כוחות‪ .‬בעבר אם הגבר היה מעוניין בגט הוא פשוט היה כופה אותו על האישה‪ ,‬לא‬
‫היה צורך בהסכמת האישה לקבל את הגט‪ ,‬אך כיום לאישה יש את האפשרות להחליט לא לקבל‬
‫את הגט‪.‬‬
‫ולכן כיום לגברים פחות כדאי לשחק עם הגט כי אם הם ״ישחקו איתו״ לא בתוך שהאישה תקבל‬
‫את הגט‪.‬‬
‫אז מצד אחד זה עזר לנשים‪ ,‬אך מצד שני זה גם פוגע בגברים שמעוניינים בגט והאישה לא מעוניינת‪.‬‬

‫הדין כיום‪:‬‬
‫אסור לגרש את האישה שלא לרצונה‬
‫‪ -‬איסור הלכתי‪ -‬תקף רק ליהודים‪.‬‬
‫‪ -‬איסור פלילי‪ -‬תקף לכל המגזרים‪.‬‬
‫‪ -‬עוולה נזיקית‪ -‬תקף לכל המגזרים‪.‬‬

‫חדר״ג (חרם דרבנו גרשם) ‪ :2‬איסור לשאת שתי נשים‬

‫בעבר‪ ,‬גבר אשר לא קיבל הסכמה לגט‪ ,‬יכול היה לשאת אישה נוספת בלי להתגרש מהאישה‬
‫הראשונה‪ .‬הרב גרשום אמר שזה לא יכול להיות‪.‬‬
‫חריג‪ :‬היתר נישואין‬
‫היתר להינשא לאישה אחרת כאשר האישה הראשונה מסרבת לגט‪ .‬ניתן לגברים בלבד ובמקרים‬
‫מיוחדים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שולי רנד‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫המצוקה של מסורבי הגט‬

‫מצוקת הנשים‬
‫‪ .1‬גילוי עריות‬
‫נניח אישה התחתנה עם מישהו‪ ,‬היא נפרדה ממנו‪ ,‬היא מעוניינת להתגרש אבל הוא לא נותן לה את‬
‫הגט‪.‬‬
‫ניאוף מוגדר גם הוא כגילוי עריות‪.‬‬
‫האישה מעוניינת להיכנס למערכת יחסים חדשה‪ .‬אם היא לא קיבלה את הגט ועכשיו היא שוכבת‬
‫עם גבר אחר אז מדובר בניאוף‪.‬‬
‫‪ .2‬ממזור ילדים‬
‫בעיה שניה היא שנניח האישה היא חילונית‪ ,‬לא מזיז לה החוקים של הרבנות‪ ,‬הבעיה היא שאם‬
‫היא רוצה להביא ילדים לעולם הילדים שלה יחשבו כממזרים‪.‬‬
‫‪ .3‬שעון ביולוגי‬
‫בעיה שלישית היא שהאישה גם לא יכולה לחכות כל כך הרבה זמן עד שהגבר ייתן לה את הגט‪.‬‬
‫השעון הביולוגי‪ ,‬היא רוצה להביא ילדים ובלי הגט היא לא יכולה לעשות את זה‪.‬‬
‫‪ .4‬אין לנשים היתר נישואין‬
‫‪ .5‬מצוקה רגשית‪ :‬נשואה לגבר שאת שונאת‪.‬‬
‫רוצה להתנתק ממנו והוא לא נותן לך להמשיך בחייך!‬

‫יש לזכור שזה לא משפיע על כל אישה ואישה‪ .‬הבעיות השנייה והשלישית הם אם האישה רוצה‬
‫ילדים‪.‬‬
‫מצוקת הגברים‬
‫‪ .1‬קשרים חדשים (למרות שלא גילוי עריות)‪.‬‬
‫גבר נשוי אשר שוכב עם אישה אחרת זה לא ניאוף‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות אישה‬
‫‪ .3‬אין לו כיסא מפלט‬
‫‪ .4‬צווי הגבלה‪ :‬סעיף ‪(1‬ג)‬
‫‪ .5‬פיצויים נזיקיים‬
‫‪ .6‬מצוקה רגשית‪ :‬להיות נשוי לאישה שאתה שונא‪.‬‬
‫רוצה להתנתק ממנה והיא לא נותנת לך להמשיך בחייך!‬

‫‪ .3‬המציאות‬
‫יש המון ארגונים שבאים לעזור לנשים מסורבות גט‪ .‬הארגונים הללו מדברים על הנושא של‬
‫מסורבות גט‪.‬‬
‫מדובר בתעשייה שלמה ש״אמורה״ לטפל בנשים מסורבות גט‪.‬‬
‫הייתה הצעת חוק ״יום העגונה הבינלאומי״ ובהצעת החוק הציעו כי ביום זה ידברו על סיטואציית‬
‫הנשים העגונות בבתי הספר ועם ילדים וכו׳‪..‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬יש לא מעט גברים מסורבי גט שעליהם אף אחד לא מדבר‪.‬‬

‫כלים לסייע למסורבת גט‬

‫‪ .1‬כסא מפלט (רומן)‬
‫‪ .2‬איום בהריון‬
‫‪ .3‬תרומת זרע‬
‫‪ .4‬מזונות אישה‬
‫‪ .5‬צווי הגבלה‬
‫‪ .6‬פיצויים נזיקיים‬
‫לא כל הפתרונות האלה יעזרו לאישה לקבל את הגט שלה‪ ,‬אבל חלק מהם יכולים לעזור לה לקבל‬
‫את המצב‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫‪ .1‬כיסא מפלט (רומן)‬

‫הגבר אומר שהוא מעוניין לשקם את הזוגיות‪ ,‬ליצור שלום בית‪ .‬הגבר מסרב לתת את הגט‪.‬‬
‫הפתרון הוא שאישה נואפת זאת עילת חובה‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם האישה בגדה בבעלה אסור להם לשקם‬
‫את הזוגיות‪ ,‬הגבר חייב לגרש אותה‪ ,‬ולכן אנו ניקח את החולשה של האישה ונשתמש בזה לחוזקה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬על המידע שהאישה בגדה להגיע לבית הדין ואז לגבר לא תהיה העילה של שלום בית‪ ,‬הוא‬
‫יהיה חייב לגרש את האישה‪.‬‬
‫אם האישה כבר שכבה עם מישהו‪ ,‬כל מה שאנחנו צריכים זה איזה שהם אינדיקציות‪ ,‬לוודא‬
‫שהמידע הרלוונטי יגיע לבית הדין‪.‬‬
‫מה קורה אם האישה לא שכבה עם מישהו? אז ״רומזים״ לה שתשכב עם מישהו‪.‬‬
‫‪ .2‬איום בהריון‬
‫יש פסיקה שעוסקת בסיטואציה הבאה‪ :‬יש אישה שנשואה לגבר אחד בזמן הזה שכבה עם גבר אחר‬
‫ונכנסה להריון‪ .‬הגבר מתגרש מהאישה ומבקש לבצע בדיקת אבהות‪ ,‬בית המשפט אומר שלא יבצעו‬
‫את בדיקת האבהות כי אם הילד יתגלה כלא שלא הבעל הוא ייחשב כממזר וזה יכול לפגוע בילד‪.‬‬
‫ונפסק כי הבעל ישלם מזונות על הילד למרות שלא בטוח שהילד באמת שלו‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬במצב בו גבר מסרב לגט‪ ,‬ניתן להודיע לו כי האישה בהריון ולעדכן אותו בנתוני פסק הדין‬
‫ובכך שהוא יצטרך לשלם מזונות על הילד גם אם לא בטוח שהוא שלו‪.‬‬
‫כדי שזה לא יראה כסחיטה צריך טיפה לעטוף את זה‪.‬‬
‫‪ .3‬תרומת זרע‬
‫הכלי הזה לא נותן לאישה גט אבל הוא פוטר לה בעיות אחרות‪.‬‬
‫לדוגמ ה‪ ,‬זוג נשוי ולגבר יש בעיית פוריות‪ .‬עולה שאלה הלכתית האם ניתן לעשות לאישה טיפולי‬
‫פוריות והיא תיכנס להריון מזרע של גבר שהוא לא בעלה‪ .‬התשובה היא שכן אבל לא בדרך של‬
‫משגל‪.‬‬
‫מותר מבחינה הלכתית לאישה נשואה להיכנס להריון מזרע שהוא לא של בעלה והילד לא יחשב‬
‫לממזר‪.‬‬
‫ילד ייחשב לממזר רק אם הוא נקלט עקב קיום יחסי מין ולא טיפולי פוריות‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬אם אישה מסורבת גט‪ ,‬היא יכולה להביא ילדים לעולם‪ ,‬פשוט לא בדרך של קיום יחסי מין‪,‬‬
‫אלא בדרך של טיפולי פוריות‪.‬‬
‫‪ .4‬מזונות אישה‬
‫תשלום שהבעל משלם לאישה עד שהוא נותן את הגט‪ .‬ברגע שהוא נותן את הגט המזונות מפסיקים‪.‬‬
‫‪ .5‬צווי הגבלה‬
‫החוק קובע שבתי הדין הרבניים יכולים להטיל סנקציות על מסרבי גט‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לשלול להם את‬
‫רישיון הנהיגה‪ ,‬לבטל להם את חשבון הבנק‪ ,‬להכניס לבית סוהר‪ ,‬להפעיל צו עיכוב יציאה מן הארץ‪,‬‬
‫ביטול רישיונות מקצועיים וכו׳‪...‬‬
‫החוק אומר שכאשר הגבר הוא הסרבן מאוד קל לתת את צווי ההגבלה‪ ,‬אבל‪ ,‬כאשר האישה היא‬
‫סרבנית הגט צריך לקבל את אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול בשביל לתת לאישה צווי הגבלה‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫‪ .6‬פיצויים נזיקיים‬
‫אחד מהקלפים הכי חזקים‪.‬‬
‫תמ״ש (י‪-‬ם) ‪ 19270/03‬כ‪.‬ש‪ .‬נ׳ כ‪.‬פ‪( .‬פורסם תמ״ש (י‪-‬ם) ‪ 21162/07‬פלוני נ׳ פלונית (פורסם‬
‫בנבו‪)21.1.2010 ,‬‬ ‫בנבו‪)21.12.2004 ,‬‬
‫‪ -‬בן ‪ 83‬ובת ‪72‬‬ ‫‪ -‬לבני הזוג ילדים בגירים‬
‫‪ -‬ילדים מקשרים קודמים‬ ‫‪ 6 -‬ילדים משותפים‬
‫‪ -‬משלם מזונות אישה‬ ‫‪ -‬מקבלת מזונות אישה‬
‫‪ -‬גרה בדירת הבעל‬ ‫‪ -‬לא גרים ביחד‬
‫‪ -‬מסורב ‪ 16‬חודשים‬ ‫‪ -‬מסורבת ‪ 19.5‬חודשים‬
‫‪ 40,000₪ -‬פיצוי לשנה‬ ‫‪ 200,000₪ -‬פיצוי לשנה‬
‫‪ 53,333₪ -‬סה״כ פיצוי‬ ‫‪ 435,000₪ -‬סה״כ‬

‫שיעור ‪10.07.2022 -2‬‬

‫מזונות בן זוג‪-‬‬
‫התשלום הוא עבור בן הזוג או בת הזוג‪.‬‬

‫עקרון החבילה‪:‬‬
‫במערכות יחסים ובהסכמים‪ ,‬לא ניתן להגיד שאני רוצה רק חלק מהחבילה ולא את כולה‪ .‬אני צריך‬
‫להסכים ולקבל את כל החבילה‪.‬‬
‫גם מערכת יחסים זוגית היא חבילה‪ ,‬גם הסכמה של נישואין היא חבילה‪.‬‬
‫בחינת חובות (‪/‬התחייבויות) בני הזוג צריכה להיות מערכתית‪ .‬אי אפשר לנתק התחייבות אחת‬
‫מהשנייה‪.‬‬

‫האם יש זכות לבן זוג לקבל תמיכה חודשית מבן הזוג האחר אחרי שנפרדו?‬
‫א‪ .‬הדין הראוי‪-‬‬
‫זוג שהתחתן‪ ,‬הם למדו משפטים והבעל מציד לאשה שהיא לא תעבור והוא יפרנס את הבית‪ .‬הוא‬
‫משכנע לוותר על הקריירה והוא יפרנס את שניהם‪ .‬היא לא רוצה אך הוא לוחץ עליה‪.‬‬
‫הוא מצפה שהיא תסדר את הבית ושהבית יהיה נקי שהוא חוזר מיום עבודה ארוך‪.‬‬
‫כעבור ‪ 10‬שנים הוא מודיע לה שהוא רוצה להתגרש‪ ,.‬והיא שבורת לב מזה‪ .‬האישה הסתמכה עליו‬
‫ולכן היא רוצה כאשר הם יתגרו חוץ מהרכוש היא תקבל תשלום חודשי‪.‬‬
‫האם ראוי שהגבר ישלם מזונות חודשיים לאשתו אחרי הפרידה?‬
‫מה ההצדקות לחיוב הגבר במזונות?‬
‫‪ -‬בזכותה היא הגיע לאן שהגיע‪ -‬הכלל הזה לא מצדיק מזונות לכולם אלא רק לחלק קטן‪.‬‬
‫‪ -‬היא עבדה לא פחות קשה ממנו‬
‫‪ -‬זו מהות הסכם הנישואין‬
‫‪ -‬האישה פיתחה תלות כלכלית בגבר‬
‫‪ -‬הזכות לשוויון‬
‫‪ -‬פיתוי על הפגיעה בה‬
‫‪ -‬ככה קובע הדין הדתי‬
‫‪ -‬אחר‬

‫דוגמא שנייה‪ :‬הייטקיסטים עבדו בחברת הייטק ומצאו את עצמם בחדר הצילום והתפתח רומן‪.‬‬
‫עבור לגור ביחד ומתחתנים‪ .‬אחרי שמתחתנים האישה אומרת לבעל שהיא מתפטרת כי היא אמרה‬
‫שהם מקבלים שניהם משכורת יפה‪ .‬האישה הודיעה לו ולא שאלה אותו‪ .‬הוא ביקש שלא תתפטר‬

‫‪7‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫כדי שלא ייפול עליו הנטל לפרנס‪ .‬בפועל היא מתחילה לבזבז הרבה כסף כי יש לה המון זמן פנוי‬
‫והיא מבזבזת המון על לק‪ ,‬ואימון פילטיס ודברים שונים‪.‬‬
‫נכפה עליו לעבור יותר שעות בעבודה ושהוא מגיע הביתה הוא מצפה שהילדים יהיו נקיים אחרי‬
‫מקלחת אך זה לא קורה‪ .‬לאחר השעות הנוספות שלו בעבודה‪ ,‬הוא צריך גם לקלח את הילדים והוא‬
‫קורס מכך‪ .‬הוא מגלה שהאישה בוגדת בו עם מאמן הטניס ורוצה להתגרש‪ .‬היא אומרת לו שיש לה‬
‫זכות לתמיכה כלכלית גם לאחר הפרידה‪.‬‬
‫הבעל אומר‪ ,‬מילא שאנחנו ביחד אז יש לך זכות אך עכשיו שאנחנו נפרדים את חושבת שיש לך זכות?‬
‫לדעת המרצה‪ :‬אני חושב שרובינו חושבים שזה לא מוצדק שהגבר ישלם את מזונות האישה לאחר‬
‫הפרידה‪.‬‬

‫בדוגמא ראשונה‪ -‬בזוג הראשון התשובה היא כן‪ .‬בדוגמא שנייה‪ -‬בזוג השני התשובה היא לא‪.‬‬
‫לכן קשה לקבוע כלל משפטי כזה‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬השאלה האם ראוי שתהייה זכות למזונות אחרי הפרידה היא שאלה מורכבת ואין תשובה‬
‫חד משמעית וטובה‪.‬‬
‫מישהו שיגיד כן ניתן לתקוף אותו‪ ,‬ומישהו שיגיד לא ניתן גם לתקוף אותו ולכן יש לקבוע כלל יותר‬
‫גמיש‪.‬‬

‫אם יש חובה למזונות בן זוג‪ ,‬עד מתי?‬

‫יש גישה שאומרת עד הגט‪ .‬בודקים האם התשובה עד הגט היא תשובה הגיונית או לא‪ .‬למשל‪ -‬יש‬
‫זוג נשוי הבן זוג עזב את הבת זוג ועבר לגור עם המאהבת‪ .‬הוא משלם עם הכסף שלו והבת זוג אין‬
‫לה כסף‪ .‬הבת זוג אומרת שהוא עוד לא נתן לה גט‪ .‬הגישה הזו אומרת שהבן זוג ישלם מזונות אישה‬
‫עד שהוא נותן לה את הגט וכשהוא נותן לה את הגט אז זה צריך לעצור‪.‬‬
‫האם הגישה הגיונית או לא?‬
‫אם הבן זוג סרבן גט והוא לא רוצה לתת לה את הגט אז הגישה אומרת שהוא צריך לשלם לה מזונות‬
‫עד לגט אז זה גורם לו לרצות לתת גט‪ .‬אך אם הגבר רוצה גט והאישה לא אז זה ייתן לה תמריץ‬
‫לסרב לתת את הגט‪.‬‬
‫בדין הראוי אם הכלל אומר שמזונות אישה זה עד הגט אז יש לזה השפעה טובה כשהגבר הוא סרבן‬
‫גט ויש השפעה רעה כאשר האישה היא סרבנית גט‪.‬‬
‫אישה סרבנית‪:‬‬ ‫בעל סרבן‪:‬‬

‫בתקופת הסרבנות‪ -‬מקבלת מזונות‬ ‫בתקופה הסרבנות‪ -‬מחויב במוזנות‬

‫אישה‬ ‫אישה‬

‫לאחר קבלת הגט‪ -‬מפסיקה לקבל‬ ‫לאחר מתן הגט‪ -‬לא מחויב במזונות‬
‫מזונות אישה‬ ‫אישה‬

‫התוצאה – תמריץ לסרב גט‪.‬‬ ‫התוצאה‪ -‬תמריץ לתת גט‪.‬‬

‫ב‪ .‬הדין היבש‪-‬‬

‫‪ .1‬ברירת הדין‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות הדין האזרחי‪.‬‬
‫‪ .3‬מזונות בדין הדתי ‪.‬‬
‫במדינת ישראל יש שני סוגים של מזונות בני זוג‪ :‬דתיים ואזרחיים‪ .‬לכן כשמגיע למשרד לקוח‬
‫השאלה הראשונה שצריך לדעת זה איזה מזונות תקפים לגביו (שאלת ברירת הדין)‪.‬‬
‫‪ .1‬ברירת הדין (=מודל הדלתות)‪ :‬חוק לתיקון דיני המשפחה מזונות‪( 1959 ,‬עמ' ‪ )322‬סע' ‪:2‬‬
‫מזונות לבן זוג‪:‬‬
‫א‪ .‬״אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על‬
‫מזונות אלה"‪ .‬כלומר אצל יהודים יחול דין תורה וכל דת אחרת‪ .‬אדם חייב במזונות בן זוגו ע"פ‬
‫הדין האישי החל עליו‪ .‬דין אישי= דין דתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬״אדם שאינו יהודי‪ ,‬מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת‬
‫הראשונה לפקודת הירושה‪ ,‬או שלא חל עליו דין אישי‪ ,‬חייב במזונות בן זוגו והוראות חוק זה‬

‫‪8‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫יחולו על מזונות אלה״‪ .‬יהודי חל רק לפי הדין הדתי‪ ,‬מוסלמי חייב לפי הדין השרעי‪ ,‬נוצרי לפי‬
‫הברית החדשה‪ .‬דוגמא‪ :‬בעלי דת שלא מהעדות המפורטות בתוספת כמו בודהיסטים אז‬
‫שאשתו תתבע מזונות בן זוג החוק יהיה רלוונטי עבורם או לאנשי חסרי דת‪ ,‬השאלה היא של‬
‫השתייכות דתית בעיניי המדינה‪ .‬החוק מאפשר להמיר דת והחובות כלפי האישה‪ /‬הגבר‬
‫ימשיכו להיות לפי הדת שהתחתנו‪.‬‬
‫‪ #‬מי שאין לו דין אישי חייב במוזנות לפי הדין האזרחי‪.‬‬
‫מה קורה אם יש זוג שלא מאותה הדת? למשל בעל יהודי ואישה נוצרייה? ע"פ החוק לא משנה מה‬
‫הדת של התובע אלא מה הדת של הנתבע‪ ,‬אדם חייב לפי הוראות הדין האישי החל עליו‪.‬‬
‫‪ -‬בני עדות דתיות מוכרות‪ -‬יהיו חייבים ע"פ הדין האישי סע' ‪(2‬א)‪.‬‬
‫‪ -‬לא בני עדה אישית מוכרת או שהם חסרי דת‪ -‬חייב במזנות אזרחיים לבן זוג ע"פ סע' ‪(2‬ב)‪.‬‬
‫יש אנשים חסרי דת מלידה והאנשים האלה יהיו מחויבים במזונות בן זוג אזרחיים ע"פ סע'‬
‫‪(2‬ב)‪.‬‬
‫נגיד מגיעה אלינו למשרד אישה יהודייה והיא ידועה בציבור‪ .‬היא ובן זוגה נפרדים‪ .‬אומרים לה‬
‫שאם היא תתבע לפי סעיף ‪(2‬א) היא לא תקבל מזונות כי היא לא התחתנה בחתונה דתית ודו'‪.‬‬
‫אז היא ורצה לתבוע לפי סע ‪(2‬ב)‪.‬‬
‫‪ -‬בני עדה בעלי דין אישי הפוטר ממזונות? יהודייה הרוצה לתבוע מזונות אישה ומגלים שע"פ‬
‫ההלכה לא זכאית למזונות אישה? האם יכולה?‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ -‬נשואים כדמו"י טקס נישואין דתי רגיל בהרבה מאוד מקרים האישה לא זכאית למזונות כי‬
‫לבעל יש עילת פטור‪ .‬למשל נואפת‪ ,‬מעשי כיעור‪ ,‬מורדת‪ ,‬סרבנית גט (בפועל רואים את הפער‬
‫בין הדין היבש לפסיקה בעניין סרבנית גט)‪.‬‬
‫אותן נשים שלא יצליחו לקבל מזונות מכוח סעיף ‪(2‬א) כי קיים עילת הפטור לבעל אז הן‬
‫ינסו לקבל מסעיף ‪(2‬ב) מזונות אזרחיים‪.‬‬
‫מקרים נוספים בהם לפי הדין הדתי אין זכאות למזנות‪:‬‬
‫‪ -‬לא נשואים‪ -‬ידועים בציבור‪.‬‬
‫‪ -‬נשואים אך לא כדמו"י (=כדת משה וישראל)‪ .‬לדוגמא התחתנו בחו"ל‪ ,‬נשואים חד מיניים‪,‬‬
‫נשואים אזרחיים‪ .‬הדין הדתי לא מכיר בנישואין האלה ולן אין זכאות למזונות בן זוג‪.‬‬

‫האם האנשים האלה שכאן שלפי הדין הדתי לא חייבם במזונות שלהם‪ ,‬האם האנשים האלה‬
‫יכולים להיכנס בסעיף ‪(2‬ב)?‬
‫התשובה היא לא‪ .‬כי החוק מאוד ברור‪ ,‬מי שנכנס לסעיף ‪(2‬ב) זה רק אדם שאינו שייך לאחת הדתות‬
‫המנויות בסעיף (שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או‪.)...‬‬

‫סיכום‪ :‬מודל הדלתות (השם הומצא ע"י מזא"ה)‪ -‬מזונות בן זוג‪:‬‬

‫אני שואל את הנתבע שאלות ולפי השאלות המטרה שלי היא להבין האם הוא חייב במזונות או לא‪.‬‬
‫אני אנסה להבין איך הם התחתנו וכאלות שיעזרו לי להבין האם יש לו פטור במזונות או לא‪.‬‬

‫אין מעבירם בין הדלתות‪ .‬אם נכנסת לדלת דרך ההשתייכות הדתית שלך לא תוכל לעבור לדלת‬
‫אחרת ולכן אדם שהוא יהודי ופטור ממנות לפי הדין האישי לא יכול לטעון לפי סעיף ‪(2‬ב)‪.‬‬
‫אם אני שואל אותו אם הוא יהודי והוא אומר לי שכן אז ההנחה היא שהוא יהודי והוא לא יכול‬
‫להיכנס בדלת אחרת ולטעון לסעיף ‪(2‬ב) כי הוא יהודי‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫בן אדם שהמיר את דתו לאחר שהתחתן‪ -‬החוק אומר שאתה שהחובות שלך יהיו לפיי הזמן שבו‬
‫התחתנת(למרות שהמרת את דתך)‪.‬‬
‫אם הגבר הוא יהודי והאישה היא מוסלמית? בודקים את הדת של הנתבע ולא אכפת לי מה הדת‬
‫של התובע‪ .‬אם הגבר הוא יהודי והיא תובעת אותו אז לפיכך נלך לדין העברי והדין העברי אומר‬
‫אתם בכלל לא נשואים ולכן הוא פטור‪ .‬אך הוא יכול להגיד נגדה תביעה בו זמנית לפי סעיף ‪(2‬ב) וזה‬
‫לא סותר‪.‬‬
‫אנחנו הולכים לפי הנתבע!‬

‫את הלקוח מעניין ‪ 2‬שאלות‪ :‬כמה הוא ישלם ועד מתי הוא ישלם‪.‬‬
‫הלקוח למשל מרוויח ‪ 30‬אלף ואשתו מרוויחה ‪ 10‬אלף‪ .‬אנחנו תחת סעיף ‪(2‬ב)‪ .‬הוא רוצה לדעת כמה‬
‫כסף הוא צריך לשלם ועד מתי‪.‬‬
‫המחוקק עונה לנו על שאלות אלו‪:‬‬
‫‪ .2‬היקף החובה במזונות אזרחיים‪ :‬סע' ‪ :6‬היקף המזונות‪ -‬״היקף המזונות‪ ,‬מידתם ודרכי‬
‫סיפוקם ייקבעו באין הסכם בין הצדדים ע"י ביהמ"ש בשים לב לנסיבות‪ ..‬לפי מחסורו של‬
‫הזכאי ויכולתו של החייב"‪.‬‬
‫המחוקק לא מסביר כמה מזונות נדרש לשלם אלא הוא אמר שבית המשפט יחליט ובנוסף הוא לא‬
‫ענה על השאלה של כמה זמן‪.‬‬
‫סיכום סעיף ‪(2‬ב) ‪ :‬יודעים איך לקבוע איזה מזונות חלים‪ -‬אזרחיים או דתיים‪ .‬אין לנו מושג איך‬
‫ביהמ"ש יחליט כי המחוקק לא קבע קריטריונים ברורים‪.‬‬

‫‪ .3‬היקף החובה מזונות "דתיים״‪-‬‬

‫מזונות הם חלק מההסכם של החתונה‪.‬‬
‫הכתובה היא הסכם מחייב‪.‬‬
‫לפי ההלכה יש חובות שהגבר מתחייב כלפי האישה וחובות שהאישה מתחייבת כלפי הגבר‪.‬‬
‫חובות וזכויות בנ"ז במשפט העברי‪:‬‬
‫‪ -‬זכויות האישה‪:‬‬
‫• מזונות (שאר)‪ ,‬כסותה (ביגוד) ועונה (יחסי אישות)‪ .‬מזונות וכסות כולל תכשיטים‪,‬‬
‫קוסמטיקה‪ ,‬דיור ועוד‪ .‬עונה‪ -‬התורה קובעת שהבעל מחויב לקיים יחסי אישיות עם‬
‫האישה‪ .‬ההלכה שואלת באיזו תדירות? ויש משנה העונה על כך שתלוי במקצוע‪ :‬הטיילין‬
‫(בטלנים)‪ -‬בכל יום‪ ,‬פועלים (עובדים פיזית)‪ -‬פעמיים‪ ,‬חמרים (נהגי משאיות)‪-‬‬
‫אחת בשבת‪ ,‬הגמלים (נוסעים)‪ -‬אחת לשלושים יום‪ ,‬הספנים‪ -‬אחת ל‪ 6-‬חודשים‪ .‬יש כמו כן‬
‫כללים גם לגבי איך‪.‬‬
‫• חובת הכתובה‪ :‬סעיף ספציפי בתוך הכתובה כמו פיצוי מוסכם‪ .‬הצדדים קובעים סכום של‬
‫פיצוי מוסכם‪ .‬הפיצוי המוסכם הוא חד צדדי‪ .‬הוא אומר שאם האישה תרצה להתגרש כי‬
‫הבעל עשה משהו לא בסדר כלפיה היא תקבל את הפיצוי המוסכם אך אם הגירושים הם‬
‫כי האישה עשתה את אותו הדבר אז מה שקורה זה שאף אחד לא משלם שום סכום‪.‬‬
‫בשני מצבים‪:‬‬
‫א‪ .‬גירושין‪ +‬אשמת הבעל‪ :‬הבעל ישלם כאשר האישה תרצה להתגרש כאשר תהיה לה‬
‫עילת גירושין טובה אז תוכל להתגרש ובנוסף יהיה חייב לשלם לה את הפיצוי המוסכם‪.‬‬
‫מה קורה אם האישה בגדה? לא נדרשת לשלם עבורו‪.‬‬
‫ב‪ .‬גירושין ביוזמת הבעל‪ -‬האישה לא אשמה (אין לו עילת גירושין טובה) נדרש לשלם‬
‫את כתובתה‪ .‬אם האישה יוזמת גירושין בעילת מאסת עליי? לא נדרשת לשלם עבורו‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫רפואה‪ -‬הגבר מתחייב לשלם את ההוצאות הרפואיות של האישה‪.‬‬ ‫•‬

‫פדיון‪-‬פדיון משבי‪ .‬אם האישה נתפסת כבת ערובה אצל חוטפים הוא צריך לשלם כופר כדי‬ ‫•‬
‫לשחרר אותה‪.‬‬
‫קבורה‪ -‬הגבר צריך לשלם הוצאות קבורה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ -‬זכויות הבעל‪:‬‬
‫• תשמיש‪ -‬יחסי אישיות‪ .‬אין את כללי התדירות ואף לא באמת חייבת‪ .‬אם האישה לא‬
‫מספקת לו אז הוא יכול להתגרש‪.‬‬
‫• פירות נכסיה‪ -‬ע"פ ההלכה אם גבר מתחתן עם אישה שירשה פרדס שהעצים נותנים פירות‪.‬‬
‫ההלכה מבדילה בין הקרקע והעצים ששייכים לאישה "קרן"‪ ,‬הפירות‪ -‬שייך לגבר‪ .‬כלומר‬
‫אם טרם החתונה הפרדס הניב תפוזים שהאישה מכרה כל שנה אזי לאחר החתונה הפירות‬
‫שייכים לבעל‪ .‬מבחינה הלכתית שווה לדירה‪ .‬האישה משכירה דירה ששייכת לה וע"פ‬
‫ההלכה פירות הנכסים כלומר שכר הדירה שייכים לבעל בלבד‪ .‬בדומה גם דיבידנד וכד׳‪.‬‬
‫• מעשי ידיה‪ -‬מה שהאישה עושה עם הידיים (מלאכה) ששווה כסף שייך לבעל‪ .‬מזון‪ ,‬תפירה‪,‬‬
‫משכורת האישה‪.‬‬
‫• מציאתה‪ -‬כל מציאה של האישה (למשל הולכת ברחוב ומוצאת כסף) שייך לבעל‪.‬‬
‫• ירושתה‪ -‬הנכסים עוברים אוטומטית לבעל‪.‬‬
‫הגיון ההלכה "היגיון של קיבוץ"‪ -‬כל הכנסות חברי הקיבוץ עוברות למשק וכל מה שאתה צריך אתה‬
‫הולך לקופה של המשק ומבקש‪ .‬ההלכה מצביעה כי הזוגיות היא כמו קיבוץ‪ .‬כל ההכנסות הולכות‬
‫לקופה המשותפת וכל מה שאתה צריך מוציאים מהקופה המשותפת‪.‬‬
‫אפיוני הכללים בהלכה‪ -‬מתי יש חובה לשלם מזונות אישה?‬
‫‪ #‬כל עוד הם נשואים‪.‬‬
‫‪ #‬כל עוד אין עילת פטור‪ -‬נואפת‪ /‬מורדת‪.‬‬

‫האם ההסכם זו חובת האישה או זכותה? אם יש הסכם וזו זכות היא תוכל לוותר‪ .‬חכמים קבעו שזו‬
‫זכות האישה‪ .‬אם האישה לא רוצה את ההסכם היא זכאית לומר ״איני ניזונת ואיני עושה״ מאותו‬
‫רגע הבעל אינו זכאי לקבל את מעשי ידיה‪ .‬כלומר אל תיתן לי מזונות ומעשי ידי הוא עבורה בלבד‪.‬‬
‫האישה יכולה להחליט לפי מה שיותר משתלם עבורה אם לקבל מזונות או לקבל את מעשי ידיה‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬המחוקק ביטל את זכויות הבעל מלבד מעשי ידיה והוא השאיר את זכויות האישה‪ .‬למה‬
‫הוא השאיר את מעשי ידיה? מאחר והאישה יכולה לבחור האם לתת את מעשי ידיה לבעלה או לא‪.‬‬
‫אם האישה עובדת והיא עושה משכורת גבוה לא ישתלם לה לתבוע מזונות אישה‪ .‬אלא אם האישה‬
‫לא עובדת אז משתלם לה לקבל מזונות אישה‪.‬‬

‫היקף החיוב‪-‬‬
‫‪ -‬״עולה עימו ואינה יורדת״‪ :‬אם האישה מגיעה מרמת חיים נמוכה ולבעל יש רמת חיים יותר‬
‫גבוהה מהווה ״עולה עימו״ כלומר יש לה זכאות לרמת החיים שהוא נותן לעצמו‪ ,‬אך הכל‬
‫כפוף‪:‬‬
‫‪ -‬״בכפוף ליכולתו״‪ :‬אם רמת החיים שלו יורדת אז גם רמת החיים שלה תרד במקביל‪ .‬אינו‬
‫נדרש לתת לה מעבר ליכולת הכלכלית שלו‪.‬‬

‫מתי החובה? כל עוד הם נשואים וכל עוד אין עילת פטור‪.‬‬

‫שינויים‪ -‬בימינו החלנו לשנות את הדין הדתי‪:‬‬
‫‪ -‬ההלכה היהודית הכירה שבעל לא יכול לכפות יחסי אישיות עם אישה‪.‬‬
‫‪ -‬פירות נכסיה‪ :‬הכנסת הכירה כי פוגע בזכות לקניין‪ ,‬לכן הפירות יהיו שייכים לאישה‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫‪ -‬מציאתה‪ :‬פוגע בחופש הקניין ולכן בוטל‪.‬‬
‫‪ -‬ירושה‪ :‬קבעו כי הבעל לא היורש היחיד והאישה יכולה לקיים צוואה‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫מעשי ידיה‪ :‬ההלכה מבטלת לכן לא היה צורך לבטל‪ .‬אם האישה רוצה אומרת "איני ניזונת‬ ‫‪-‬‬
‫ואיני רוצה״‪.‬‬

‫הבעייתיות‪ :‬סע' ‪ 2‬לחוק המזונות "אדם חייב מזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו״‪.‬‬
‫ההלכה היא "חבילה" שהזכויות של הבעל והאישה הן מקבילות אבל הכנסת קובעת שרק מעשי‬
‫ידיה נשאר עבור הבעל‪ .‬לא ייתכן שהחובות של הבעל יהיו ע"פ ההלכה והחובות של האישה לפי הדין‬
‫האזרחי המבטל את חובותיה כלפיו‪.‬‬
‫הפסיקה‪ -‬דוגמא זוג יהודי‪:‬‬
‫‪ .1‬והאישה נואפת‪ ,‬האם זכאית למזונות?‪ -‬הגבר לא חייב במזונות יש פטור לפי דין תורה‪.‬‬
‫‪ .2‬האישה סרבנית גט‪ -‬הגבר לא חייב במזונות יש פטור לפי דין תורה‪.‬‬
‫‪ .3‬התחתנו בנישואין אזרחיים‪ -‬פטור ממזונות‪.‬‬
‫‪ .4‬ידועים בציבור‪ -‬פטור ממזונות‪.‬‬
‫‪ .5‬זוג חד‪-‬מיני‪ -‬פטור ממזונות‪.‬‬
‫הדין הדתי באופן חד משמעי קובע שאין זכאות‪ .‬אנו מבינים שהפסיקה לא מיישמת את הדין היבש‬
‫ואף לא מיישמת את הדין הראוי (במיוחד בסרבנות גט מטעם אישה)‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬המשפט העברי לא מצדיק את מזונות אישה לאחר השינויים במשוואה‪ ,‬המשפט העברי זה‬
‫חבילה ‪ ,‬יש הסכם קיבוצי שבתוכו יש הסכם מזונות‪.‬‬
‫‪ .2‬סרבנות גט‪ -‬דורשת ״מזונות סרבן‪/‬נית״‪ -‬אם הכלל שצריך לשלם מזונות עד הגט יש לזה השפעה‬
‫טובה שמי שסרבן זה הבעל והשפעה רעה זו האישה ולכן אם יש אחד הצדדים שהוא מסרב גט‪,‬‬
‫הוא יצטרך לשלם מזונות לצד המסורב‪ .‬בפועל במשפט העברי‪ ,‬אם הגבר הסרבן הוא משלם‬
‫ואם האישה הסרבנית אמורים שהיא לא תקבל מזונות ובפועל היא מקבלת‪ .‬צריך שיהיו שלושה‬
‫מצבים‪ ,‬הגבר משלם לאישה ולהפך או שאף אחד לא משלם לאף אחד‪ .‬בדין העברי או שהגבר‬
‫משלם או שאף אחד לא משלם‪.‬‬
‫‪ .3‬המחוקק קבע חוק שרלוונטי לאחוז קטן של האוכלוסייה (לא ליהודים‪ /‬מוסלמים‪ /‬נוצרים)‪.‬‬
‫‪ .4‬החוק קובע מי פטור ממזונות אזרחיים‪ :‬כל מי שחל עליו דין אישי לא ניתן להחיל מזונות‬
‫אזרחיים‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫‪ -‬לבחון האם יש הצדקה למזונות בן זוג ומתי? ניתן לעלות נימוקים שונים בעד‪ /‬נגד‪.‬‬
‫‪ -‬לקבוע ע"פ הנסיבות איזה מזונות חלים?‬
‫‪ -‬ליישם למקרה ספציפי את חובות הבעל והאישה?‬
‫‪ -‬להשוות בין התחייבות הבעל מול האישה ע"פ חוזה הנישואין‪.‬‬
‫‪ -‬לגבש עמדה האם חוזה הנישואין כיום הוא מאוזן או לא‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שיעור ‪17/7/2022 -3‬‬

‫חלוקת רכוש‬
‫הדין העברי‬
‫בשתי החזיתות הראשונות (תביעה לגירושין ומזונות חל הדין העברי) בחלוקת רכוש חל דין אזרחי‪,‬‬
‫ולכן ניגע בדין העברי רק בשביל הפרספקטיבה‪.‬‬
‫נקודת המוצא בחלוקת רכוש שנצבר במהלך הנישואין‬
‫לפי ההלכה ‪ ‬כל הנכסים שייכים לבעל‪ .‬עפ"י הדין העברי כל הנכסים עוברים לבעל וזאת הסיבה‬
‫שהאישה מקבלת כתובה (יש כאן חוסר איזון)‪.‬‬

‫חובות וזכויות בנ"ז במשפט העברי‬

‫זכויות הבעל‬ ‫זכויות האישה‬
‫• תשמיש‬ ‫• מזונות (שאר)‬
‫• פירות נכסיה‬ ‫• כסות‬
‫• מעשי ידיה‬ ‫• עונה‬
‫• מציאתה‬ ‫• כתובה‬
‫• ירושתה‬ ‫• רפואה‬
‫• כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין‬ ‫• פדיון‬
‫• קבורה‬

‫המשמעות המעשית של חלוקת הרכוש עפ"י הדין האישי‬

‫המשפט העברי לא הכיר בשיתוף רכוש‪ .‬המשפט העברי אמר שהנכסים שרשומים על שמי זה מה‬
‫ששלי‪ .‬אם שני אנשים רשמו נכס במשותף למשל דירה או רכב‪ .‬במשפט העברי אם כתבתם את זה‬
‫על שניכם זה של שניכם‪ .‬אך אם כתבתם את זה רק על צד אחד מי שזה כתוב על שמו זה הולך אליו‪.‬‬
‫אם אין שיתוף רכושי התוצאה היא לא מאוזנת‪ .‬האישה אמורה לקבל כתובה וזה כביכול אמור‬
‫לאזן את זה‪ .‬אבל זה לא באמת מאזן את זה‪ .‬למה? כי למשל כתוב בכתובה ‪ 300‬אלף ש״ח‪ ,‬האישה‬
‫מקבלת את הכתובה‪ .‬אם הם מתגרשים לאחר שנה שנתיים אז זה לטובת האישה כי אין להם‬
‫נכסים‪ .‬אך אם הם התגרשו לאחר ‪ 20‬שנה הגבר קיבל את הנכסים והאישה קיבלה רק ‪ 300‬אלף‬
‫שקל‪ .‬וגם לא תמיד הכתובה עוזרת כי לא תמיד היא תקבל‪.‬‬
‫הבעיה‪ :‬אם אנחנו נלך לפי שיטת משפט האומרת שכל אחד יקבל רק את מה שרשום על שמו אנחנו‬
‫נמצא את עצמנו בעיוותים כאלו‪.‬‬
‫שיטת המשפט הבינה שצריך לשנות את זה‪ .‬מערכת המשפט יצרה את הכללים לפני המון שנים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬בד״כ זוג קונה דירה והוא כותב את זה על שם שני הצדדים‪.‬‬
‫חוק שיווי זכויות האישה‪ ,‬התשי"א ‪ -1951‬בוטל הדין הדתי ביחס לזכויות הבעל בנכסי האישה‪.‬‬
‫סע' ‪ :2‬קנייניה של אישה נשואה‬
‫"לאישה נשואה תהיה כשרות מלאה לקניין ולעשיה בקניינים כאילו הייתה פנויה‪ ,‬ואין קנייניה‬
‫שרכשה לפני הנישואין נפגעים ע"י קשר הנישואין״‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם הלקוחה שלנו היה לה לפני החתונה מטע תפוחים‪ /‬דירה שהיא השכירה‪ .‬האם בעקבות‬
‫החתונה לבעל יש זכות בפירות נכסיה? לא‪ .‬החוק אומר שזכות הקניין שלה לא נפגעת‪ .‬זה אומר לנו‬
‫שלבעל אין זכות בפירות נכסיה‪.‬‬

‫הדין הראוי‪ -‬האם מבחינת דין ראוי צריך לחלק את הרכוש שנצבר בתקופת הנישואין בין בני‬
‫הזוג‪ ,‬או כל אחד צריך לקבל את מה שרשום על שמו?‬
‫אם כן‪ ,‬למה?‬
‫הצדקות לשיתוף‪:‬‬
‫• הסכם‪ -‬אין ויכוח שאם בני הזוג הסכימו שצריך לשתף את הרכוש אז צריך לחלק‪ .‬אם הם לא‬
‫הסכימו אז האם ניתן לכפות עליהם? יש הטוענים שעצם החתונה היא ההסכם‪ .‬בחוזים צריך‬
‫ששני הצדדים יבינו על מה הם חותמים ושזה יהיה ללא כפיה‪ .‬הרי הדבר על עומד בכל חוקי‬
‫החוזים‪ ,‬נעשה ב"כפיה" כשהחתונה כבר מתחילה חותמים על החוזה ולא יודעים על מה בדיוק‬

‫‪13‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫חותמים ברוב המקרים‪ .‬באופן כללי אם אני רוצה לקבל ממישהו כסף בטענה שהיה לנו הסכם‬
‫אני צ ריך להוכיח שהיה הסכם‪ ,‬שהצד השני הבין את ההסכם‪ ,‬מה היה כתוב בהסכם וכו׳‪ .‬לכן‬
‫זה טיעון חלש‪.‬‬
‫• מאמץ משותף‪ -‬אצל חלק מהזוגות יש מאמץ משותף‪ .‬הכסף שהבעל הרוויח זה ממאמץ משותף‪,‬‬
‫כי האישה טיפלה בבית בילדים ואפשרה לו להיות בעבודה‪ .‬לא תמיד יש מאמץ משותף‪,‬‬
‫לדוגמא‪ -‬במעמד גבוה‪ .‬טענת המאמץ המשותף יש זוגות שאצלם זה מתקיים ויש זוגות שאצלם‬
‫זה לא מתקיים‪ .‬טיעון זה הוא טיעון שלא עובד בפועל בהרבה מאוד מקרים‪.‬‬
‫• שוויון‪ -‬האם צריך לחלק בצורה שווה גם אם צד אחד קנה את הדירה והביא לנישואין?‬
‫• נזקקות‪ -‬האם בגלל שצד אחד נזקק צריך הצד השני לדאוג לו? אם לא יחלקו את הרכוש חצי‬
‫חצי האישה תהיה מסכנה‪.‬‬
‫אם אנחנו רוצים למצוא את התוצאה הטובה ביותר לכל תיק ותיק אז אין לנו כלל ברור‪ .‬אהרון‬
‫ברק כתב לנו מה הוא חושב‪:‬‬
‫בג"ץ ‪ 1000/92‬בבלי נ' ביה"ד הרבני הגדול‪ -‬היה זוג שהתגרש‪ ,‬הם היו בבית הדין הרבני‪ .‬לא היה‬
‫חוק שאמר שצריך לשתף את הרכוש‪ .‬אדון בבלי אמר שמה ששלי שלי ומה ששלך שלך והוא לא‬
‫רוצה חלוקת רכוש‪ .‬בית הדין אישר והיא עתרה לבג״ץ‪ .‬בג״ץ אמר שזה לא נכון‪ .‬השופט ברק רוצה‬
‫לקחת כסף מאדון בבלי ולתת לגברת בבלי‪ .‬והוא מסביר למה‪:‬‬
‫"הלכת השיתוף משתמשת בקונסטרוקציה חוזית שעניינה הסכם (משתמע) בין צדדים‪ ,‬שלפיו הם‬
‫שותפים שווים בזכויות‪ ...‬המכשיר המשפטי נועד להגשים מטרה חברתית‪ ,‬הוא מכוון להביא‬
‫לצדק חברתי‪ ,‬הוא מבוסס על השוויון בין המינים‪ ,‬הוא ניזון מן התפיסה כי בני זוג תורמים באופן‬
‫שווה לרווחת המשפחה"‪.‬‬
‫הוא אומר שאין הסכם ביניהם‪ .‬הוא יוצר קונסטרוקציה חוזית כאילו שהיה הסכם למרות שלא‬
‫היה‪ .‬ההסכם שהוא המציא קובע שהם שותפים שווים בזכויות‪ .‬למה? הוא טוען שיש לו מטרה‬
‫חברתית‪ -‬שיהיה כמות שווה של כסף לגברים ונשים ולפי זה יהיה הסכם פיקטיבי כדי שיהיה אפשר‬
‫להעביר כסף לאישה‪ .‬לדעתו תמיד בני זוג תורמים באופן שווה לרווחת המשפחה‪.‬‬

‫אנו רואים שהשופט ברק מקדם את השיתוף של הרכוש‪.‬‬

‫מי לדעתכם אלה שדחפו לשיתוף נכסים? שיתוף רכושי נתפס כאינטרס נשי ומי שקידם את זה זה‬
‫ארגוני נשים‪ ,‬נשים חד הוריות ושופטים ליברלים לדוגמא השופט ברק‪.‬‬
‫מי מרוויח משיתוף רכוש? מי בא ממשפחה יותר עשירה? זה תלוי סיטואציה‪.‬‬
‫המחשבה שיש להרבה מאוד אנשים ששיתוף רכושי זה אינטרס של נשים זו מחשבה שגויה מאחר‬
‫ובעצם אם האישה באה ממשפחה עשירה יש לה אינטרס שהכללים המשפטיים יהיו שאין שיתוף‬
‫ולהפך‪.‬‬
‫שיתוף רכושי הוא האינטרס של בן הזוג שיש לו פחות כסף‪ ,‬שהגיע ממשפחה עם פחות כסף‪ .‬שיתוף‬
‫רכושי לא קשור לגברים ונשים‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫הדין היבש‪-‬‬
‫מהי חזקת השיתוף?‬
‫חזקת השיתוף היא כלל משפטי‪ .‬היא גם נקודת מוצא והיא גם הנחה מאוד חזקה‪ .‬חזקת השיתוף‬
‫היא יציר הפסיקה‪.‬‬
‫חזקה שהצדדים הסכימו על שיתוף אלא אם כן יוכח אחרת‪.‬‬

‫מתודת חזקת השיתוף‪ 3 -‬מבחנים מצברים‪:‬‬

‫‪ .1‬מבחן הקלסר‪ -‬כניסת הזוג לחזקת השיתוף ‪ ‬איזה קלסר אשלוף?‬
‫קלסר חזקת השיתוף‬
‫או‬
‫קלסר הסדר איזון משאבים?‬
‫נישאו לפני ‪ + 1974‬ידועים בציבור ‪ ‬חזקת השיתוף‬ ‫•‬
‫נישאו החל מ‪ 1974-‬הסדר איזון משאבים (לא משנה איפה הם התחתנו‪ ,‬כל עוד הם התחתנו‬ ‫•‬
‫אחרי ‪.)1974‬‬

‫‪ .2‬מבחן טיב הזוגיות‪ -‬בתי המשפט אומרים שחזקת השיתוף לא תחול על כל הזוגות שעברו‬
‫את מבחן הקלסר‪ ,‬אלא עלינו לבחון האם הזוגיות שלהם היא מספיק טובה‪ .‬רק אם הזוגיות‬
‫שלהם מספיק טובה אנו נקבע כי כל שקל שאחד הרוויח מתחלק חצי חצי בין הזוג‪.‬‬
‫בימ"ש מגדיר מהו זוג (משהו שקשה מאוד להגדיר) עפ"י ‪ 3‬מבחנים מצטברים שחזקת השיתוף‬
‫חלה עליהם‪:‬‬
‫• אורח חיים תקין (בתקופת השיתוף)‪.‬‬
‫• קורת גג משותפת‪ -‬צריכים לגור ביחד‪.‬‬
‫• מאמץ משותף‬

‫‪ .3‬כניסת נכסים לחזקת השיתוף‪ -‬אנחנו לא נחיל את חזקת השיתוף על כל הנכסים של בני‬
‫הזוג‪ .‬אנחנו נבדוק כל נכס לעצמו האם הוא משותף או האם הוא לא משותף‪ .‬נכס פנימי‪ -‬בתוך‬
‫השיתוף או נכס חיצוני‪ -‬מחוץ לשיתוף‪.‬‬
‫חיצוני= רק של אחד מבני הזוג‪ .‬פנימי= של הבן זוג עם בת הזוג‪.‬‬

‫עקרונות חזקת השיתוף‪:‬‬

‫א‪ .‬נכס שנצבר בתקופת השיתוף‪ -‬נכסים שנצברו בתקופת הזוגיות יהפכו להיות משותפים‪.‬‬
‫דוגמא‪-‬‬
‫דפנה וחיים הכירו‪ ,‬יצאו והתחתנו‪ .‬כשחיים סיפר לאמא שלו שהוא עומד להתחתן היא התרגשה‪.‬‬
‫היא הביאה לו את הסכום המיוחד שעובר בדורות במשפחה‪ .‬לדפנה הייתה דירה שאביה נתן לה‬
‫הרבה לפני החתונה‪ .‬דנה לא גרה בדירה שיש לה‪ .‬לאחר שיש לחיים את הסכום ולדפנה את הדירה‬
‫הם מתחתנים‪ .‬לאחר החתונה הם פותחים חשבון בנק משותף ומפקידים בו כסף‪ .‬והם קנו דירה‪.‬‬
‫לאחר מכן הם התגרשו‪ .‬אנחנו צריכים להחליט עבור כל אחד מהנכסים האם הוא חיצוני או פנימי‪.‬‬
‫הנכסים הפנימיים‪ :‬הדירה שהם קנו והחשבון בנק‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫הנכסים החיצוניים‪ :‬הסכו״ם של חיים והדירה של דנה‪.‬‬

‫זה לא משנה על שם מי רשום הדירה או החשבון בנק‪ .‬מעניין אותנו מתי הנכס נוצר‪.‬‬
‫בהרבה מקרים יש גם חובות למשל כשאנשים קונים דירה הם לוקחים חוב (הלוואה)‪ .‬גם החוב הוא‬
‫נכס משותף‪.‬‬

‫ב‪ .‬עקרון הערבוב‪ -‬אם לקחת נכס פנימי והכנסת לתוכו נכס חיצוני כל הנכס הופך להיות פנימי‪.‬‬
‫המשך הדוגמא‪-‬‬
‫לדפנה יש דירה שהיא משכירה אותה בחיפה‪ .‬לאחר שהיא נכנסה לזוגיות בן הזוג אומר לה שהיא‬
‫משכירה את הדירה ב‪ 5000₪‬ומאחר והיא דירה גדולה אפשר להשכיר אותה ביותר‪ .‬הבעיה היא‬
‫שהדירה מוזנחת‪ .‬הוא אומר שצריך לעשות לה שיפוץ ב‪ 100‬אלף‪ ₪‬ואז אפשר להשכיר את הדירה‬
‫ב‪ .10,000₪‬הם מחליטים לשפץ את הדירה‪ ,‬הם לוקחים מהחשבון המשותף שלהם ‪100,000₪‬‬
‫משפצים את הדירה‪.‬‬
‫מה המעמד המשפטי של הדירה בחיפה?‬
‫מאחר ודפנה לקחה כסף פנימי וערבבה אותו בתוך נכס חיצוני (לקחה כסף מהחשבון המשותף) נוצר‬
‫ערבוב ובעלה יכול לדרוש כעת חצי מהדירה‪.‬‬
‫הכלל‪ :‬מי שמערבב נכס ‪" ‬מזהם" אותו‪.‬‬
‫כאשר מערבבים נכס פנימי (משותף) בתוך נכס חיצוני מזהמים את כל הנכס‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מה על האישה לעשות על מנת לא לזהם את הנכס? עליה לשלם את הוצאות הדירה מכסף‬
‫חיצוני בלבד (שהיה לה לפני הנישואין בחשבון חיצוני או לקחת מהוריה)‪.‬‬
‫דפנה מעבירה ‪ 1000₪‬מהחשבון שלה והעבירה לחשבון המשותף ‪ ‬הם הפכו להיות כסף משותף‪.‬‬
‫דפנה מעבירה ‪ 1000₪‬משותפים ומעבירה אותם לחשבון החיצוני שלה ‪ ‬היא מזהמת את כל‬
‫החשבון החיצוני‪.‬‬
‫כאן מתחבר הדין היבש עם הדין הראוי‪ ,‬מדוע זה מזהם לה את כל החשבון (זה לא צודק)? כי בימ"ש‬
‫החליט שבעצם הפעולה הזו היא בעצם "מסכימה"‪ -‬קונסטרוקציה הסכמתית‪.‬‬

‫השוכר של דפנה מתקשר אליה‪ .‬הוא אמר שהלך הדוד שמש‪ .‬היא הרימה טלפון לבעל מקצוע‪ .‬הוא‬
‫טוען שזה עולה ‪ .5000₪‬יש לה ‪ 0‬בחשבון בנק הפרטי שלה‪ .‬מה עליה לעשות? אין פתרון לבעיה‪ .‬אם‬
‫דפנה תיקח את הכסף מהחשבון המשותף היא תאבד מחצית מהדירה‪.‬‬

‫העקרון של ערבבת זיהמת הוא עקרון אכזרי והעקרון לא פועל לפי המחשבה של הבן אדם הסביר‪.‬‬

‫ג‪ .‬עקרון השחלוף‪ -‬אם היה לך נכס חיצוני ואתה המרת אותו בנכס אחר אז הנכס שבא בנעליו‬
‫הוא גם חיצוני‪.‬‬
‫למישהו היה רכב שטח מלפני הנישואין שהיה נוסע איתו לטיולי שטח עם החברים‪ .‬במהלך‬
‫הנישואין הוא הפסיק לעשות טיולי שטח‪ .‬הוא מכר את הג׳יפ וקונה רכב ספורט‪ .‬את המכירה של‬
‫הג׳יפ ואת הקנייה של הרכב ספורט הוא עשה לאחר הנישואים‪ .‬מה המעמד המשפטי של רכב‬
‫הספורט? עקרון השחלוף אומר שמכיוון שהג׳יפ היה של הבחור קודם‪ ,‬הג׳יפ הוא נכס חיצוני‪ .‬הוא‬
‫מכר את הג׳יפ ב‪ 200‬אלף‪ ,₪‬זהו כסף שלו‪ .‬עם הכסף שלו הוא קנה רכב ספורט עם הסכום הזה ולכן‬
‫הרכב החדש הוא נכס חיצוני‪.‬‬
‫נמה קורה אם מחיר הנכס שהוא מחליף עלה יותר? אין הרבה סיכויים שיוכל להחליף נכס באותו‬
‫מחיר‪.‬‬
‫עקרון השחלוף‪ :‬כשהוא טהור ‪ ‬הוא מתקיים‪ .‬כשהוא לא טהור ‪ ‬נכנס עקרון הערבוב והנכסים‬
‫מזדהמים‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫מגיע אדם שהתחתן בגיל ‪ .30‬עד גיל ‪ 30‬היה לו מיליון שקל בחשבון‪ .‬הוא מתחתן והוא לא רוצה‬
‫שאשתו תקבל את המיליון‪ .‬הוא לא רוצה לעשות הסכם ממון‪ .‬הוא שומר על הפרדה‪ .‬הם פתחו‬
‫חשבון משותף‪ .‬הוא לא מכניס לחשבון שלו כסף משותף‪ .‬את המשכורת שלו הוא מפקיד לבנק שלו‬
‫והוא מעביר כל חודש כסף לחשבון המשותף‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫המשכורת מלכתחילה היא משותפת ולכן ברגע שהוא הכניס אותה לחשבון שלו הוא זיהם את‬
‫החשבון שלו והכסף שייך לשניהם‪ .‬למה? כי הזמן הוא משותף‪.‬‬
‫בעקרון השחלוף‪ ,‬אם מחליפים נכס אחד בנכס אחר‪ ,‬אין ערבוב‪ ,‬ההפרדה תישמר‪ .‬אך צריך להיזהר‬
‫לא להתעסק יותר מידי בנכס חיצוני מאחר ויהיה ניתן לטעון שבן הזוג "עבד" בזה והזמן הוא‬
‫משותף‪ .‬חידוד נק' הזמן‪ -‬הכל שאלה של מינון‪ ,‬כמה זמן מתעסקים עם הנכס‪.‬‬
‫נכס חיצוני‪ -‬מניב כסף חיצוני‪ .‬ניתן להשתמש בכסף הזה מידי פעם לחלק מההוצאות המשותפות‪.‬‬
‫מה קורה אם דנה ודני לא גומרים את החודש מהמשכורות שלהם ונכנסים למינוס ודנה מתחילה‬
‫להעביר את הכסף כל חודש לחשבון המשותף שלהם? אם היא מעבירה באופן קבוע‪ ,‬נוצרה זיקה‬
‫בין הדירה החיצונית לחשבון הפנימי שלהם (זה יוצר סוג של פנימיות בדירה) בימ"ש יכול להגיד‬
‫שיש כאן כוונה לשתף עפ"י התנהגות הצדדים‪ -‬קונסטרוקציה משתמעת של הסכמה‪.‬‬

‫ד‪ .‬עקרון העל‪ :‬נכס חיצוני שלא עורבב‪ -‬יישאר חיצוני‪ .‬אין ערבוב שקורה לבד‪ .‬כשאנחנו מדברים‬
‫על נכסים חיצוניים הם ישארו חיצוניים‪ ,‬נפרדים אלא אם כן ערבבת וזיהמת‪.‬‬

‫ה‪ .‬הסכמי ממון‪ -‬אם אני ידוע בציבור‪ /‬שהתחתנתי לפני ‪ 1974‬ואני רוצה לעשות הסכם עם בן הזוג‬
‫אז אני עושה חוזה רגיל‪ .‬הסכם ממון בין אנשים שנמצאים תחת חזקת השיתוף הוא חוזה רגיל‬
‫לכל דבר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם אני רוצה שהמשכורת תהיה שלי ולא תהיה משותפת אז צריך לעשות הסכם שלמרות‬
‫שזוג ביחד המשכורת נשארת נפרדת‪ .‬צריך לעשות את ההסכם הזה בכתב‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫חזקת השיתוף חלה רק על זוגות שעברו את מבחן הקלסר‪ ,‬אבל זה לא מספיק לעבור את מבחן‬
‫הקלסר חייבים גם לעבור את מבחן טיב הזוגיות‪.‬‬
‫חזקת השיתוף יוצרת חזקה של שיתוף על נכסים‪ .‬על נכסים שנוצרו ביגיעת בני הזוג במהלך תקופת‬
‫הזוגיות או נכסים שהבעלים החיצוני ערבב פנימי‪.‬‬
‫חזקת השיתוף לא חלה על נכס חיצוני והיא לא חלה על נכס חיצוני ששוחלף‪.‬‬
‫חזקת השיתוף כפופה לדיני החוזים‪.‬‬

‫שיעור ‪24/7/2022 -4‬‬

‫החלק השני של חלוקת רכוש ‪ -‬הסדר איזון משאבים‬
‫שני משטרים ברכוש‪:‬‬
‫‪ .1‬חזקת השיתוף‬
‫‪ .2‬הסדר איזון משאבים‬

‫מהו הסדר איזון משאבים?‬

‫‪ 3‬מבחנים‪:‬‬
‫‪ .1‬מבחן הקלסר‪ -‬נישאו החל מ‪ 1.1.1974 -‬והלאה ‪ ‬הסדר איזון משאבים‪ .‬הסדר איזון‬
‫משאבים נקבע בחקיקה‪ .‬בחוק יחסי ממון בין בני זוג ‪ .1973‬המחוקק אמר שנחיל את החוק רק‬
‫על אנשים שיתחתנו מה‪ 1.1.1974‬ואילך‪ .‬לכן‪ ,‬אם יש זוג שהתחתן לפני ‪ 1974‬אז הם לא נכנסים‬
‫לחוק וחל עליהם חזקת השיתוף‪ .‬לא אכפת לי איך הם התחתנו‪ ,‬העיקר שהם רשומים כנשואים‪.‬‬

‫‪ .2‬מבחן הבחירה בהסדר איזון משאבים‪ -‬הסדר איזון משאבים זה הכללים שהמחוקק קבע‬
‫לגבי איך מחלקים את הרכוש‪ ,‬איזה רכוש הוא משותף‪ .‬ב‪ 1973 -‬המחוקק אומר שיש לו בעיה‬
‫מאחר ובאופן עקרוני יש לאנשים זכות קניין‪ .‬אומר המחוקק איך אני יכול לעשות זאת לאנשים‬
‫רק בגלל שהם התחתנו עכשיו ייקחו להם חלק מהרכוש‪ .‬יש למחוקק דילמה‪ -‬מצד אחד אסור‬
‫לפגוע להם בזכות הקניין אך מצד שני המחוקק רוצה לתת זכות שיתופית‪ .‬הפתרון‪ -‬כל זוג‬
‫שמתחתן יבחר עבור עצמו‪ -‬אם הוא רוצה יהיה הפרדה רכושית וכך ניתן לשמור על הקניין ואם‬
‫הוא רוצה הוא יעשה שיתוף רכושי‪ .‬איך בוחרים? המחוקק אומר שנקודת המוצא שיש את זכות‬
‫הקניין והפרדה רכושית אבל מי שלא עושה הסכם ממון רואים בו כמי שוויתר על זכותו‬
‫הקניינית‪ .‬המחוקק אומר לנו שהוא נותן לנו בחירה ושמי שרוצה שילך על השיתוף הרכושי ומי‬

‫‪17‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שלא רוצה שלא ילך על זה אבל החוק אומר לנו שכל מי שלא עשה הסכם ממון כאילו עשה‬
‫שיתוף‪.‬‬

‫סע' ‪(3‬א)‪ :‬תחולת ההסדר‪:‬‬

‫"לא עשו בנ"ז הסדר ממון‪ ,‬ואם עשו‪ -‬במידה שההסכם אינו קובע אחרת‪ ,‬יראום כמסכימים להסדר‬
‫איזון משאבים לפי פרק זה"‪.‬‬
‫הרי זה ברור שהרוב הגדול לא "וויתרו" אלא לא חשבו על כך‪ ,‬למה שברירת המחדל לא תהיה‬
‫לשמור על זכות הקניין? למחוקק יש אג'נדה ליצור שיתוף‪.‬‬

‫‪ .3‬כניסת נכסים להסדר איזון משאבים‪-‬‬

‫הסעיף הרלוונטי בחוק ‪-‬‬
‫סע' ‪(5‬א)‪...":‬עם פקיעת הנישואין‪ ...‬זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני‬
‫הזוג"‪ ,‬למעט‪:‬‬
‫(‪ )1‬נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה בתקופת הנישואין או (שקיבלו) בירושה‬
‫בתקופת הנישואין‬
‫(‪ )2‬גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬או גימלה או פיצוי בשל נזק‬
‫גוף‪ ,‬או מוות‪.‬‬
‫(‪ )3‬נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם‪.‬‬
‫זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג‪ .‬זה מאוד שונה מחזקת השיתוף‪,‬‬
‫באיזון משאבים‪ -‬מה שהיה של כל אחד מהם (גם נכסים חיצוניים) מתחלק בניהם (בשווי של‬
‫הנכסים)‪.‬‬
‫דוגמא‪ -‬מגיע לקוח ועולה העניין רכושי‪ ,‬אני בודקת בקלסר לאיזה קלסר הם מתאימים‪ .‬הם בקלסר‬
‫איזון משאבים ואז אני בודק אם הם עשו הסכם ממון‪ .‬אם לא‪ .‬אני כותבת את כל הנכסים על דף‬
‫בכדי לחלק את הנכסים‪.‬‬
‫לפי סעיף ‪ 5‬כל אחד מבני הזוג יקבל מחצית מהשווי של הנכסים‪ ,‬משותפים או לא משותפים‪.‬‬

‫סע' ‪ 5‬מונה את רשימת החריגים‪:‬‬

‫• חריג ראשון‪ :‬נכסים שהיו להם ערב הנישואין ‪( -‬נכסים חיצוניים‪ ,‬נכסים שהגיעו מהמשפחה‬
‫של צד אחד‪ ,‬ירושה של צד אחד‪ -‬מוציאים לפני החלוקה)‪ .‬בהמשך לדוגמא‪ -‬מורידים את הדירה‬
‫שלה ויורד מה‪ 8‬מיליון ‪ 2‬מיליון‪ .‬מחלקים חצי חצי ויוצא לכל אחד לקבל ‪ 3‬מיליון ולאישה‬
‫נשאר גם הדירה של האישה ולכן היא תקבל ‪ 5‬מיליון והוא ‪ .3‬מאחר והנכס היה שלה לפני‬
‫החתונה אז הוא נשאר שלה לאחר הגירושים‪.‬‬
‫• חריג שני‪ :‬נכסים שקיבלו במתנה בתקופת הנישואין‪ -‬אם בן הזוג קיבל סכום כסף מבן משפחה‪,‬‬
‫למרות שזה במהלך הנישואין המתנה היא חיצונית‪ .‬מתנה מבן הזוג לאישה‪ ,‬שייכת רק לאישה‪.‬‬
‫גם אם לקחתי כסף משותף של בני הזוג וקניתי לבן הזוג מתנה אז המתנה היא רק שלו‪ .‬המשך‬

‫‪18‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫לדוגמא‪ -‬האישה קנתה את הרכב במתנה לבן הזוג ב‪ 100,000₪‬ולכן הסכום המשותף יהיה‬
‫‪ 5,900,000₪‬ואת זה יחלקו ל‪.2‬‬
‫הרציונל ‪ ‬אנו לא עובדים בשביל מתנה‪ ,‬אין זמן משותף של בני הזוג‪ ,‬ולכן יש חשיבות למי‬
‫מגדירים שנותנים את המתנה‪.‬‬
‫חריג שלישי‪ :‬נכסים שקיבלו בירושה בתקופת הנישואין‪ -‬ירושה היא נכס חיצוני גם אם התקבל‬ ‫•‬
‫במהלך הנישואין‪ .‬בהמשך לדוגמא‪ -‬החשבון בנק הוא קיבל בירושה ולכן נשאר ‪ 5‬מיליון‬
‫שיתחלקו בין השניים‪.‬‬
‫חריג רביעי‪ :‬גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬או גימלה או‬ ‫•‬
‫פיצוי בשל נזק גוף‪ ,‬או מוות‪ -‬זה לא משותף‪.‬‬
‫חריג חמישי‪ :‬נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן בניהם‪ -‬מחריגים חלק‬ ‫•‬
‫מהנכסים שלהם‪ ,‬הדרישה הצורנית של הסכם החרגה היא דרישת כתב ‪ ‬הסכם ממון‪.‬‬

‫בחריגים של סעיף ‪ 5‬מה שלא מעניין אותנו זה על שם מי רשום הנכס‪ .‬יש רשימה בסעיף ‪ 5‬שמוציאים‬
‫מהפול המשותף אך הקריטריונים לכך שזה מחוץ לפול או בתוך הפול זה אם התקיימו החריגים‪.‬‬
‫אך לא מעניין על שם מי זה רשום‪ .‬למה? כי הסדר איזון משאבים מניח שנכס אחד היה שלי ונכס‬
‫אחר הוא של בן הזוג ומחלקים אותם לחצי‪ .‬גם אם לבן זוג אחד יש יותר נכסים מלאחר עדיין זה‬
‫מתחלק חצי חצי‪.‬‬

‫היעדר משמעות לרישום הנכס‪:‬‬

‫סע' ‪" :9‬ראיה על היות נכס בבעלותו או בהחזקתו של אחד מבני הזוג או על היותו רשום על שמו‪,‬‬
‫אין בה בלבד כדי לצאת ידי נטל ההוכחה שיש למעט נכס זה מן הנכסים ששוויים יאוזן בין בני‬
‫הזוג"‪.‬‬
‫העובדה שהנכס רשום רק על אחד מבני הזוג אין לה משמעות‪ .‬הבעיה שזה יוצר היא שהרבה פעמים‬
‫אנשים רושמים את הנכס בהתאם לכוונה שלהם‪ ,‬וכך טועים ונופלים בכך‪.‬‬
‫מהי המטרה של סע' ‪ ?9‬כי היו מקרים שאנשים רשמו נכס שאמור להיות לשניהם אך רשמו רק‬
‫ע"ש צד אחד מכל מיני סיבות טכניות אך ברור להם שהנכס משותף ואח"כ הצד שהנכס רשום על‬
‫שמו בא ודרש את הנכס לעצמו‪ .‬לכן‪ ,‬אומר סע' ‪ 9‬לרישום עצמו אין משמעות‪.‬‬
‫רישום הנכס ‪ ‬הוא בין הבנ"א למדינה‪ .‬בין בנ"ז ‪ ‬יש לעשות מסמך כתוב‪.‬‬

‫חוק שיווי זכויות האישה‪1951 -‬‬

‫סע' ‪ :2‬קנייניה של אישה נשואה‬
‫"לאישה נשואה תהיה כשרות מלאה לקניין ולעשיה בקניינים כאילו הייתה פנויה‪ ,‬ואין קנייניה‬
‫שרכשה לפני הנישואין נפגעים על ידי קשר הנישואין"‪.‬‬
‫סע' ‪ :4‬היעדר תוצאות במשך הנישואין‬
‫"אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינים של בני הזוג‪ ,‬להקנות לאחד מהם‬
‫זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני"‪.‬‬
‫שני הסעיפים הנ"ל אומרים שזכות הקניין לנכסים החיצוניים נשמרת‪.‬‬

‫נבדוק באופן מעשי האם העקרונות האלה חלים גם בהסדר איזון משאבים‪ :‬ברוב הדברים נגיע‬
‫לתוצאות דומות עד כדי כך שהרבה עורכי דין לא מבינים את ההבדל בין חזקת השיתוף להסדר‬
‫איזון משאבים‪.‬‬
‫א‪ .‬נכס שנצבר בתקופת השיתוף‪ -‬לגבי נכס שנצבר בתקופת השיתוף‪ ,‬נראה שבהסדר איזון‬
‫משאבים התוצאה היא אותה תוצאה כמו בחזקת השיתוף רק המתודולוגיה היא שונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקרון השחלוף‪ -‬סע' ‪ 5‬אומר שחיצוני אלו נכסים שהיו לזוג ערב הנישואין‪ ,‬מה שנקנה מחוץ‬
‫לנישואין אינו נהנה מהס' של ‪(5‬א)‪ .‬איך ננמק זאת לפי החוק? סע' ‪ -4‬החתונה כשלעצמה לא‬
‫נותנת לבן הזוג זכויות בנכס החיצוני‪ .‬אם היה קניין לפני הנישואין‪ ,‬זכות הקניין נשמרת גם‬
‫בתקופת הנישואין וחלק מזכות הקניין זו גם הזכות לשחלף‪ .‬ולכן‪ ,‬גם עקרון השחלוף יהיה אותו‬
‫דבר כמו בחזקת השיתוף‪ -‬נכס חיצוני ששוחלף יישאר חיצוני‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫ג‪ .‬עקרון העל‪ :‬נכס חיצוני שלא עורבב‪ -‬יישאר חיצוני‪ -‬נגיע לתוצאות דומות עם חזקת השיתוף‬
‫והסדר איזון משאבים‪ .‬בינתיים זה כמעט אותו דבר (לא משנה כרגע איזה קלסר נשלוף חזקת‬
‫השיתוף או הסדר איזון משאבים)‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסכם ממון‪ -‬המחוקק אומר שדיני החוזים הרגילים לא חלים במקרה זה‪ .‬יש כללים אחרים‪.‬‬
‫את הכללים נמצא בחוק יחסי ממון בין בני זוג‪ ,‬התשל״ג‪ .1973-‬החוק הולך להסביר לנו מה‬
‫הכללים בנוגע להסכמי ממון‪.‬‬
‫ס׳ ‪ 1‬לחוק אומר‪ :‬הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן‪ -‬הסכם ממון)‪ ,‬ושינוי‬
‫של הסכם כזה‪ ,‬יהיו בכתב‪.‬‬
‫החוק אומר לא רק שההסכם חייב להיות בכתב‪ ,‬אלא גם שינוי של ההסכם חייב להיות בכתב‪.‬‬
‫למשל‪ -‬יש זוג שעשו הסכם ממון‪ .‬ההסכם ממון אומר שלאישה יש דירה משלה מלפני‬
‫הנישואים‪.‬‬
‫כיצד עושים הסכם ממון?‬
‫• בכתב‬
‫• אישור פורמלי‪ -‬צריך לקחת את זה למישהו ולאשר את ההסכם ממון בפניו‪.‬‬
‫• בחינת הבנה ‪ +‬הסכמה חופשית‪ -‬לפני שהוא נותן את החותמת הוא צריך לוודא שהזוג הבין על‬
‫מה אנחנו חותמים ושיש הסכמה חופשית‪.‬‬
‫אלו הן הדרישות‪.‬‬

‫היכן מאשרים הסכם ממון?‬

‫• בימ"ש למשפחה‬
‫• ביה"ד הרבני‬
‫לפני הנישואין אפשר גם‪:‬‬
‫• רושם הנישואין‬
‫• נוטריון‬
‫מה החלופה הכי עדיפה? בית המשפט למשפחה‪ .‬למה? הכלל בדיני משפחה‪ :‬אם יש לי תיק משפחה‬
‫בין בני זוג‪ ,‬בכל סככוך הם ילכו לאותו שופט שדן בתיק‪ .‬כלומר זה אומר שאם נפלת על שופט טוב‬
‫אז זה לטובתך אך אם לא אז לא‪ .‬בדרך כלל נגיע לאותו שופט ולכן יש יתרון לאשר את הסכם הממון‬
‫בבית המשפט לדיני משפחה‪.‬‬

‫בעיה ‪ :‬מגיע אלינו חבר שעומד להתחתן‪ .‬יש לו חצי מיליון דולר והוא רוצה להגן על הכסף שלו כך‬
‫שאם הם יתגרשו הכסף יישאר שלו ולא יהפוך להיות כסף משותף‪ .‬הוא שואל איך הוא יכול להגן‬
‫על עצמו כך שבעצם הכסף יהיה מוגן? הפתרון העדיף הוא לשים בחשבון בבעלות נפרדת (חשבון‬
‫חיצוני)‪.‬‬
‫לרשום על שם בן משפחה זה מסוכן למה? למשל‪ -‬אם ללקוח שלנו יש חצי מיליון דולר והוא פוחד‬
‫שאשתו תקבל את זה אז הפתרון הוא כביכול לרשום על חשבון אבא שלי אך זה בעייתי מאחר ואם‬
‫האבא ימות אז לאבא יש יורשים והכסף יתחלק בין כולם‪.‬‬

‫לפני החתונה לעמוס היה חשבון בנק עם ‪ .0₪‬לדפנה היה חשבון בנק עם מיליון‪ .₪‬הם לא רצו לשתף‬
‫חשבונות‪ ,‬ולכן כל אחד מפקיד את משכורתו לחשבון שלו‪ ,‬והם מתחלקים בהוצאות‪ .‬בשעת‬
‫הגירושין‪ ,‬עמוס רוצה לקבל חלק מהחסכונות של דפנה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬המון אנשים עושים את הטעות הזו‪ .‬אנשים נורמטיביים חושבים שאם יש לי חשבון בנק‬
‫והוא חיצוני ויש שם כסף מלפני החתונה ואני לא מפקיד לשם משהו שהוא שלי ושל בן הזוג אז הוא‬
‫נחשב נפרד‪ .‬אך זה לא נכון‪ .‬המשכורת שלנו לא נפרדת אלא היא משותפת‪ .‬לכן‪ ,‬אם דפנה שמה את‬
‫המשכורת בחשבון שלה אז זה מזהם את החשבון שלה וזה מערבב את הכסף שלה עם הכסף של‬
‫עמוס‪.‬‬

‫מה בעצם אנחנו היינו צריכים להציע לחבר? אנחנו צריכים להגיד שהכסף שלו בחשבון נפרד ובשום‬
‫אופן אל תכניס את המשכורת לחשבון בנק שלך‪ .‬אם תעשה זאת אתה תערבב אותו‪ .‬יש לך מיליון‬
‫דולר‪ ,‬יש לו ‪ 2‬ברירות‪ :‬לא להשתמש בכסף או לבזבז את הכסף‪ .‬שתי הברירות לא טובות‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫למה הוא צריך לבחור בין ‪ 2‬ברירות גרועות? חלוקת רכוש יצרה לאנשים בעיות‪ .‬אולי המטרה הייתה‬
‫טובה אך התוצאה היא לא טובה‪ .‬אולי ניתן לפתור את זה עם הסכמי ממון אך גם זה לא בטוח‪.‬‬

‫שיעור ‪11.8.22 -5‬‬

‫ה‪ .‬עקרון הערבוב‪ -‬חזקת השיתוף היא יציר הפסיקה‪ ,‬ולכן אם יש אירועון של חזקת השיתוף צריך‬
‫להסתמך על הפסיקה‪ .‬ואילו בהסדר איזון משאבים אנו מסתמכים על החוק‪ ,‬אך צריך להראות‬
‫על איזה סע' מדובר‪ .‬איזה סע' אומר שאם ערבבו משהו‪ ,‬זה יזהם את הנכסים החיצוניים? סע'‬
‫‪ 4‬אומר‪... " :‬אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינם‪ -"...‬כלומר‪,‬‬
‫החתונה כשלעצמה לא תיתן לבני זוג זכות בנכס חיצוני‪ .‬אז צד שמבקש חצי יגיד שהיו פעולות‬
‫מעבר לנישואין עצמם וכמו בשיתוף הנכס החיצוני הזדהם והפך למשותף‪ .‬כלומר‪ ,‬עקרון‬
‫הערבוב קיים גם בהסדר איזון משאבים‪.‬‬
‫ו‪ .‬חלוקה לא שוויונית –‬
‫בג"צ ‪ 1000/92‬בבלי נ' ביה"ד הרבני הגדול‬
‫״הלכת השיתוף משתמשת בקונסטרוקציה חוזית שעניינה הסכם (משתמע) בין צדדים שלפיו הם‬
‫שותפים שווים בזכויות‪ ...‬המכשיר המשפטי נועד להגשים מטרה חברתית‪ ,‬הוא מכוון להביא‬
‫לצדק חברתי‪ ,‬הוא מבוסס על שוויון בין המינים‪ ,‬הוא ניזון מן התפיסה כי בני זוג תורמים באופן‬
‫שווה לרווחת המשפחה"‪.‬‬
‫מה שקרה זה שארגוני הנשים רצו לתת לנשים שיתוף ברכוש של יותר מחצי ע"מ להגן על נשים מפני‬
‫חזקת השיתוף שאולי חצי חצי לא תמיד יהיה מוצדק‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬עשו תיקון לחוק והוא סעיף ‪ :8‬חלוקה לא שוויונית‪:‬‬
‫סעיף ‪ :8‬חלוקה לא שוויונית‬
‫"ראה בימ"ש או ביה"ד נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת‪ ,‬רשאי הוא‪...‬‬
‫(‪ )1‬לקבוע נכסים‪...‬ששוויים לא יאוזן בין בנה"ז‪.‬‬
‫(‪ )2‬לקבוע שאיזון שווי הנכסים‪ ,‬כולם או מקצתם לא יהיה מחצה על מחצה‪ ,‬אלא לפי יחס אחר‬
‫שייקבע‪ ,‬בהתחשב‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בנכסים עתידיים‪ ,‬לרבות כושר ההשתכרות של כל אחד מבני‬
‫הזוג‪.‬‬
‫(‪ )3‬לקבוע שאיזון שווי הנכסים‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים‪,‬‬
‫אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שייקבע‪.‬‬
‫(‪ )4‬לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבנה"ז במועד איזון המשאבים אלא‬
‫לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שייקבע"‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫‪ .1‬לקבוע נכסים ששוויים לא יאוזן – כלומר עושים איזון נכסים‪ ,‬אך חלק מהנכסים הם מחוץ‬
‫לאיזון‪ ,‬כלומר ביהמ"ש יכול לקבוע שנכס מסויים לא יהיה באיזון כי ככה רצה ביהמ"ש‪.‬‬
‫‪ .2‬לקבוע שהאיזון לא יהיה חצי חצי אלא לפי ייחס אחר שייקבע – אם יש לזוג נכס והוא שווה ‪5‬‬
‫מיליון‪ ,‬כל צד צריך לקבל ‪ 2.5‬מיליון‪ .‬אך הסעיף קובע שביהמ"ש יחליט שיש לאזן את הנכס‪,‬‬
‫לא חצי חצי‪ ,‬אלא צד אחד יקבל למשל ‪ 70%‬והשני ‪ ,30%‬או כל אפשרות אחרת שיראה נכון‬
‫לביהמ"ש‪ .‬ממשיך הסעיף ואומר איך ביהמ"ש יחלק לא באופן שווה של חצי חצי בעקבות‬
‫ה תחשבות בנכסים עתידיים (נכסים שביהמ"ש חושב שאולי יהיו לאחד הצדדים) או כושר‬
‫השתכרות של כל אחד מבני הזוג‪.‬‬
‫‪ .3‬לקבוע שהאיזון יהיה לפי שווי הנכס במועד מוקדם יותר – המחוקק קבע תת‪-‬סעיף זה כיוון‬
‫שיכולה להיות סיטואציה של מישהו שעושה מניפולציה‪ ,‬הבעל יודע שהולכים לקראת גירושין‬
‫ומוריד את ערך החברה שבבעלותו ע"מ לתת לאישה סכום נמוך יותר‪ .‬דוג'‪ :‬לבני זוג יש מיליון‬
‫‪ ,₪‬הבעל משקיע את המיליון הזה במניות‪ .‬אם המניות יעלו והמיליון יהפכו ל‪ ,₪ 1.3‬באיזון‬
‫נכסים מגיע לאישה ‪ 650‬אלף ‪ ,₪‬הרווח מתחלק בין שניהם חצי חצי‪ .‬אך סעיף זה אומר שאם‬
‫אותם מניות ירדו‪ ,‬ונגיד שעכשיו הם שווים ‪ 600‬אלף ‪ ,₪‬האישה תבקש לפי סעיף זה ‪ 500‬אלף‬
‫‪ ₪‬בטענה שלא מעניין אותה שהפסידו כסף‪ ,‬מכיוון שההפסד הוא "על הבעל"‪.‬‬
‫‪ .4‬לקבוע איזון של נכסים שהיו להם בעבר – לדוגמא אם היה לזוג פעם בית שהם מכרו‪ ,‬והשתמשו‬
‫בכסף‪ ,‬כיסו הלוואות‪ ,‬חיתנו ילדים‪ .‬אומר המחוקק‪ ,‬בימ"ש יכול לחלק נכס שכבר לא קיים‪.‬‬
‫מדוע חוקקו את זה? בגלל החשש מהברחת נכסים‪ ,‬אך אין כאן דרישה בתנאי שנעשה הברחת‬
‫נכסים‪ ,‬זה לשיקול דעת השופט‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫סע' ‪ 8‬הוא סע' "מסוכן" שיוצר סיכון‪ ,‬פוגע ביכולת של בנ"א להתגרש ולהמשיך הלאה בחייו‪ ,‬יוצר‬
‫חוסר וודאות מאוד גדול‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫הסדר איזון משאבים‬ ‫חזקת השיתוף‬ ‫עקרון‬
‫‪V‬‬ ‫א‪ .‬נכס שנצבר בתקופת ‪V‬‬
‫השיתוף‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ב‪ .‬עקרון הערבוב‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ג‪ .‬עקרון השחלוף‬
‫‪V‬‬ ‫ד‪ .‬עקרון העל‪ :‬נכס חיצוני ‪V‬‬
‫שלא עורבב – יישאר‬
‫חיצוני‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ה‪ .‬הסכם‬
‫‪V‬‬ ‫ו‪ .‬חלוקה לא שוויונית‬

‫פנסיות וזכויות סוציאליות‬

‫בד״כ אנו אומרים שאם ערבבנו כסף משותף בחשבון בנק אישי‪ ,‬חשבון הבנק "מזדהם"‪.‬‬
‫עכשיו נדבר על החריג לכך‪ ,‬חשבונות שלא מזדהמים‪:‬‬
‫‪ )1‬קרן השתלמות‬
‫‪ )2‬קרן פנסיה‬
‫אלו הם שתי חשבונות שהמעביד מפקיד לשם כסף כל חודש לחיסכון‪.‬‬

‫דוג'‪ :‬אישה א' עובדת וחוסכת כסף מגיל ‪ 20‬ב‪ 3‬מקומות‪ :‬חשבון הבנק שלה (‪ 100‬אלף ‪ ,)₪‬קרן‬
‫השתלמות (‪ 50‬אלף ‪ )₪‬וקרן פנסיה (‪ 50‬אלף ‪.)₪‬‬
‫בגיל ‪ 30‬אותה אישה מתחתנת‪ ,‬וממשיכה לעסוק באותו דבר ואת המשכורת היא מפקידה בחשבון‬
‫הבנק שלה‪ ,‬והמעביד מפריש לה כסף לקרן ההשתלמות ולקרן הפנסיה‪.‬‬
‫אישה ב' לעומת זאת‪ ,‬יש לה את אותם נתונים אך היא נשואה ‪ 10‬שנים‪ ,‬ולאחר ‪ 10‬שנים היא‬
‫מתגרשת‪.‬‬
‫לאישה ב'‪ ,‬כל הכסף שצברה במהלך הנישואין הוא משותף לה ולבן זוגה‪ ,‬ויש לה גם כסף שנצבר‬
‫בקרן ההשתלמות ובקרן הפנסיה‪ ,‬אך כאן הכלל שזה לא מתערבב‪.‬‬
‫כספים מקרן ההשתלמות וקרן הפנסיה הם חריג ואינם מתערבבים‪.‬‬

‫לכן אותה אישה א'‪ ,‬שהמשיכה בתקופת הנישואין להפריש את כספה גם בתקופת הנישואין‪ ,‬אם‬
‫תתגרש‪ ,‬הכסף שצברה לפני החתונה (כולל ההפרשות) הוא רק שלה והכסף שצברה בתקופת‬
‫הנישואין הוא משותף (כולל ההפרשות)‪ ,‬כלומר בעצם קרן השתלמות וקרן פנסיה לא מתערבבות‪.‬‬

‫העיקרון המשפטי הוא שאין ערבוב‪ ,‬מה שאדם צבר עד הנישואין זה רק שלו‪ ,‬ומה שצבר במהלך‬
‫הנישואין זה משותף‪ ,‬אם יש הפרש צריך להעביר את שווי ההפרש מקרן ההשתלמות ומקרן הפנסיה‪.‬‬

‫לסעיף ‪ ,5‬יש בעיה רצינית והיא שהסעיף אומר שרק כשהנישואין מסתיימים רק אז קמה הזכות של‬
‫בן הזוג שיש לו פחות כסף לקבל את האיזון‪.‬‬
‫אבל כאשר חוקקו את החוק השאירו בעצם תקלה שהיא שאם הרכוש נמצא אצל אחד הצדדים‪,‬‬
‫כלומר הצד שבאיזון רכוש צריך לתת לצד השני את הרכוש‪ ,‬יש לו אינטרס למנוע את הגט‪.‬‬
‫את תקלה זו פתרו‪ ,‬והפתרון התחיל קודם בפסיקה בפס"ד יעקבי קנובלר – ביהמ"ש העליון קבע‬
‫שאפשר לעשות את חלוקת הרכוש גם לפני הגט‪.‬‬
‫אך כעבור זמן המחוקק התמודד עם בעיה זו וחוקק את סעיף ‪5‬א‪.‬‬

‫‪5‬א‪( .‬א) ״הזכות לאיזון משאבים‪...‬תהיה‪ ...‬אף בטרם פקיעת הנישואין אם‪ ...‬התקיים אחד‬
‫מהתנאים‪:...‬‬
‫(‪ )1‬חלפה שנה מהגשת התביעה (לגירושין‪ /‬חלוקת רכוש)‪.‬‬
‫(‪ )2‬קרע של ‪ 9‬חודשים [גם אם גרים יחד‪ ,‬גם אם יש הפוגות]‪.‬‬
‫בנוסף – ביהמ"ש רשאי לקצר‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫(ב) ביהמ"ש רשי לקצר גם אם‪:‬‬

‫(‪ )1‬ניתן צו הגנה‪.‬‬
‫(‪ )2‬הוגש כתב אישום‪.‬‬
‫(‪ )3‬מעצר‪" .‬‬

‫כלומר‪ ,‬אם לבעל יש ‪ 20‬מיליון דולר והוא לא רוצה לתת לאישה את ‪ 10‬מיליון הדולר שמגיעים לה‪,‬‬
‫והדרך שלו לעשות כן הוא באי מתן גט‪ ,‬אז אנו נדרוש את איזון המשאבים לפי סעיף ‪5‬א‪ ,‬בהתקיים‬
‫התנאים‪:‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫(‪ )1‬חלפה שנה – אם הלקוחה הגישה תביעה לגירושין או לחלוקת רכוש ועברה שנה‪ ,‬זה לא משנה‬
‫אם ניתן גט או לא‪ ,‬אנו ישר נעבור לשלב של איזון משאבים‪.‬‬
‫(‪ )2‬קרע של ‪ 9‬חודשים – אמר המחוקק שהוא מקצר את התהליך למי שכבר בקרע בזוגיות במשך‬
‫‪ 9‬חודשים לא צריך לחכות את השנה הזו‪.‬‬
‫(ב) כלומר אם יש אישה שסובלת מאלימות‪ ,‬והיא פונה לביהמ"ש ומקבלת למשל צו הגנה‪/‬‬
‫הפרקליטות מגישה נגד הבעל כתב אישום‪ /‬או שהבעל נעצר‪ ,‬אז בעקבות זאת ביהמ"ש יקצר את‬
‫התקופה ולא יחכה אפילו ‪ 9‬חודשים‪.‬‬

‫שיעור ‪14.08.2022 -6‬‬

‫מה קורה בפועל בפסיקה?‬
‫חזקת השיתוף‬
‫• מבחן הקלסר– בחזקת השיתוף ‪ ‬לא בודקים את טיב הזוגיות‪ ,‬זה לא משנה‪ ,‬ההיגיון הוא‬
‫שזה קיים על שתי אוכלוסיות שלא בהכרח בחרו בזה‪ .‬ידועים בציבור ואלה שנישאו לפני ‪74‬‬
‫ולכן בימ"ש לא יחלק את הרכוש שלהם חצי חצי בלי לבדוק שהזוגיות שלהם מספיק טובה‪.‬‬
‫בהסדר איזון משאבים ‪ ‬ברגע שחל החוק מ‪ 74-‬והלאה הזוג "בחר" בזה (אם לא חתם הסכם ממון‬
‫לפני החתונה) ולכן בימ"ש יכול לחלק את הרכוש ללא בדיקת טיב הזוגיות‪.‬‬

‫• מבחן טיב הזוגיות– בתאוריה בודקים ע"י ‪ 3‬המבחנים‪ .‬קורת גג משותף קל לבדוק‪ ,‬מאמץ‬
‫משותף כבר יותר מורכב‪ ,‬יש לבדוק שבני זוג עובדים יחד בשביל הבית‪ .‬אורח חיים תקין‪ ,‬בימ"ש‬
‫יבדוק איזה קשר יש בניהם‪ ,‬המחוקק אומר ‪ ‬אורח חיים תקין ‪ -‬לא מחייב שתהיה הרמוניה‬
‫בקשר‪.‬‬
‫אנו רואים שבזוגות של חזקת השיתוף‪ ,‬כדי שנענה האם יש שיתוף או אין שיתוף אנו צריכים‬
‫״להיכנס אליהם הביתה״ ולראות מה קרה ביניהם‪ ,‬ומה היה טיב הזוגיות שלהם‪ ,‬האם ישנו באותה‬
‫מיטה‪ ,‬האם אכלו ארוחות ביחד וכו׳‪..‬‬
‫חזקת השיתוף חלה רק על אלה שמקיימים אורח חיים תקין‪ .‬רק זוגות שעברו את מבחן טיב‬
‫הזוגיות‪.‬‬
‫ע״א ‪ 529/76‬סבירסקי נ' סבירסקי‬
‫היה זוג‪ ,‬הזוג התחתן לפני ‪ 74‬ולכן נכנס לתוך חזקת השיתוף‪ .‬הזוג נשוי‪ ,‬גר ביחד אך הזוגיות‬
‫קטסטרופה‪ .‬כלומר‪ ,‬לא מקיימים אורח חיים תקין‪.‬‬
‫הזוג מגיע לביהמ״ש‪ ,‬האישה תובעת לחצי מהרכוש והבעל טוען שהיא לא יכולה לקבל משום שלא‬
‫ניהלו אורח חיים תקין‪.‬‬
‫ביהמ״ש לא מסכים עם טענת הבעל ואומר כך‪:‬‬
‫״הדרישה הנוספת של חיים בשלום יש לפרשה כהעדר קרע או פירוד של ממש‪ ,‬להבדיל ממריבות‬
‫אפילו הן תכופות״‪.‬‬
‫לזוג זוגיות מסובכת‪ ,‬גרים בישראל ואח"כ עוברים לאנגליה ונפרדים‪ .‬אומר לנו בימ"ש‪ ,‬הדרישה‬
‫הנוספת של אורח חיים תקין יש לפרשה כהיעדר קרע או פירוד של ממש להבדיל ממריבות אפילו‬
‫אם הן תכופות– חזקת השיתוף תתקיים גם אצל זוג שרב הרבה‪ ,‬קשר כזה הוא תקין (אורח חיים‬
‫תקין)‪ ,‬כל עוד אין קרע או פירוד של ממש‪.‬‬
‫בתי המשפט אומרים בפסקי דין נוספים‪ -‬במקום אורח חיים תקין‪ ,‬הם אומרים שיש דרישה‬
‫למינימום של חיים משותפים‪.‬‬
‫‪ ‬מהו קרע או פירוד של ממש? לדוג' זוג שכבר לא גר יחד‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫בג״צ ‪ 3995/00‬פלונית נ' בד"ר הגדול לערעורים בי‪-‬ם‬

‫היה זוג והזוג התחתן אחרי ‪ ,1974‬כלומר‪ ,‬חל הסדר איזון משאבים‪ .‬בעצם‪ ,‬יש חובה לחלק את‬
‫הרכוש חצי חצי‪.‬‬
‫הזוג מתגרש‪ .‬לכל אחד מהם דירה חיצונית משלו‪ .‬בית הדין הרבני אומר כל אחד יישאר עם מה‬
‫ששייך לו‪.‬‬
‫האישה‪ :‬עותרת לבג"ץ כדי לקבל חצי מהדירה של הבעל‪ .‬העתירה הגיעה לברק‪ ,‬והוא אומר‬
‫באוביטר – אם הייתה חלה כאן חזקת השיתוף היא הייתה תקפה כאן (מגלה לנו מה הוא חושב על‬
‫מבחן טיב הזוגיות)‪.‬‬
‫"נקבע הן ע"י המשיב ‪ 2‬והן ע"י המשיב ‪ ,1‬כי האישה בגדה ממושכות בבעלה‪ .‬בהכרעת דינו של בית‬
‫הדין הרבני הגדול אף נקבע כי האישה הודתה שבגדה בבעלה במשך ‪ 12‬שנה מתוך ‪ 17‬שנות‬
‫הנישואין"‪.‬‬
‫הנשיא ברק‪ :‬בנסיבות אלו‪ ...‬אין בהן לכאורה כדי לשלול את תחולת הילכת השיתוף על שאר‬
‫הנכסים של בני הזוג שנרכשו במהלך חיי הנישואין"‪.‬‬
‫בימ״ש‪ :‬ברק אומר‪ ,‬אם הייתה כאן שאלה של נכסים פנימיים– הייתה חזקת שיתוף‪ .‬לבימ"ש יש‬
‫אג'נדה‪ ,‬הוא לא סתם מתעלם מהמקרים הקיצוניים של הבגידות והמריבות‪.‬‬

‫• כניסת נכסים לחזקת השיתוף–‬

‫א‪ .‬נכס שנצבר בתקופת השיתוף–‬
‫ע"א ‪ 122/83‬בסיליאן נ' בסיליאן‬
‫אדון בסיליאן היה איש עמיד‪ .‬היו לו הרבה נכסים מלפני הנישואים‪ .‬הזוג מתגרש והאישה דורשת‬
‫חצי מחשבון הבנק המשותף‪ ,‬לזה הבעל מסכים אך האישה מוסיפה‪ -‬טענת האישה‪ :‬מבקשת‬
‫מחצית ממה שיש לבעל‪ ,‬מחצית מהכל‪.‬‬
‫טענת הבעל‪ :‬חלק מזה נכסים עסקיים שאפילו לא ידעה על קיומם‪.‬‬
‫ביהמ״ש מסכי ם עם טענת האישה ומחלק את נכסיו של הבעל שמקורם מלפני הנישואים חצי חצי‬
‫בין האישה והבעל‪.‬‬
‫מסתבר שגם היא פתחה עסק בתקופת הנישואין‪ ,‬אמה נפטרה והורישה לה סכום נמוך מאוד שלא‬
‫מספיק לפתוח עסק‪ ,‬היא נותנת את הכסף לבעלה‪ ,‬והוא הופך ‪ 2000‬לירות ל‪ 120,000 -‬לירות ומזה‬
‫היא פותחת את החנות‪ .‬הבעל דורש חצי מערך החנות שלה‪.‬‬
‫בימ"ש העליון אומר‪ ,‬הנכסים שנצברו בתקופת הזוגיות אמנם משותפים אך זה יחול על רכוש הבעל‬
‫ולא על האישה‪ ,‬בעצם חילקו את הרכוש של הגבר ולא חילקו את הרכוש של האישה‪ .‬יש קו שגורם‬
‫לבימ"ש להתנהג בצורה זו‪.‬‬

‫חובות‬
‫מי שעושה עסקים‪ ,‬הרבה פעמים העסקים נוצרים באמצעות נטילת הלוואות‪ .‬אני לוקח את‬
‫ההלוואה מתוך תקווה שהעסק ייצר לי הכנסה שאיתה אוכל להחזיר את ההלוואה‪ .‬לפעמים זה‬
‫קורה ולפעמים לא ונוצרות חובות‪.‬‬
‫הכללים אומרים‪ ,‬שכפי שנכס חיובי הוא משותף גם חובות הם משותפים‪.‬‬
‫רע"א ‪ 8791/00‬שלם נ' טווינקו בע"מ‬
‫אדון שלם היה סוכן של חברת טווינקו‪ .‬הוא לוקח מחברת טווינקו מכונות צילום ומנסה לשווק‬
‫ולמכור אותן ברווח‪.‬‬
‫חברת טווינקו אומרת לאדון שלם כי היא תביא לו את המכונות צילום ללא תשלום וזה יירשם‬
‫כחוב‪.‬‬
‫משפחת שלם חיה בזכות העסק של אדון שלם מול חברת טווינקו‪ .‬הוא לוקח מהחברה את מכונות‬
‫הצילום‪ ,‬יש לו חוב מול החברה‪ ,‬הוא מוכר את המכונה ברווח‪ ,‬מחזיר את העלות של המכונה לחברה‬
‫ואת הרווח שומר לעצמו‪ .‬הרווח הוא ההכנסה שמחזיקה את המשפחה‪.‬‬
‫בשלב מסוים נכנס אדון שלם לחובות מול החברה‪.‬‬
‫מגיעים הנושים לפרוע את חובם ומעוניינים לקחת את הדירה של הזוג‪ .‬הבעל אומר שחצי מהדירה‬
‫שייך לאשתו‪.‬‬
‫טענת הבעל‪ :‬שקנו את הדירה מהכסף של העסק ולכן חצי מהחוב שייך גם לה‪.‬‬
‫האישה טוענת‪ :‬שהיא לא קשורה‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫ביהמ"ש‪ :‬מונה רשימה של חריגים ואומר שהחוב שייך רק לבעל למרות שהחוב נוצר מניהול העסק‬
‫המ שותף‪ .‬הרי אם העסק היה מצליח‪ ,‬היא הייתה מבקשת חצי משוויו והגם הייתה מקבלת‪ ,‬מגיע‬
‫לה‪ .‬יש כאן דפוס עקבי של ביהמ"ש‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬ביהמ״ש קובע שהדירה היא משותפת‪ ,‬הרכוש משותף אך החובות הן רק של הבעל‪.‬‬

‫ב‪ .‬עקרון הערבוב‬

‫אם יש נכסים חיצוניים ופנימיים‪ ,‬אם ערבבנו כסף פנימי בנכס חיצוני הנכס הזדהם‪.‬‬
‫ערבבת – זיהמת‪ + .‬ד‪ .‬עקרון העל‪ ,‬נכס חיצוני שלא עורבב יישאר חיצוני – (זה העיקרון הכי בסיסי‬
‫בחלוקת רכוש‪ .‬נכס חיצוני שלא עורבב‪ ,‬לא ניתן להכניס לשיתוף)‪.‬‬
‫ע"א ‪ 630\79‬ליברמן נ' ליברמן‬
‫מדובר על גבר אלמן עמיד‪ ,‬היו לו בנות והוא התחתן בפעם השנייה‪ .‬הוא רצה להגן על הבנות שלו‪,‬‬
‫ולכן קנה מכספו דירה לו ולאשתו החדשה ורשם אותה על שם האישה‪ ,‬קנה לאישה מכונית ורשם‬
‫אותה על שמה‪ ,‬יש לאישה חשבון בנק משל עצמה והוא מעביר לה לשם כספים‪.‬‬
‫בזמן הזה הוא השאיר נכסים בצד שלא ערבב‪ .‬הם התגרשו על רקע מריבה על כך שהיא רוצה שהוא‬
‫ישתף אותה בשאר הנכסים והוא לא מוכן‪ .‬מדובר בנכסים חיצוניים שהוא לא ערבב והם אמורים‬
‫להישאר חיצוניים‪.‬‬
‫האישה תובעת חצי מכל הרכוש של הבעל‪ .‬כולל הנכסים החיצוניים מלפני הנישואים‪.‬‬
‫השופט אלון (רוב)‪" :‬עפ"י הגיונה של חזקת שיתוף נכסים‪ ,‬אין חזקה זו פועלת לעניין רכוש שהביא‬
‫עמו אחד מבני הזוג בעת יצירת הנישואין‪ ,‬במיוחד כאשר מדובר ברכוש ניכר ורב‪ ,‬שהרי יצירתו של‬
‫רכוש זה אינה תוצאה של "המאמץ המשותף"‪ ,‬שהוא כאמור מרכיב יסודי בחזקת שיתוף הנכסים"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לא מדובר פה על נכסים שיצרתם יחד‪ .‬לשופט אלון מצטרפת השופטת בן פורת‪.‬‬
‫השופט דב לוין (מיעוט)‪"... :‬אם יוכח כי בני הזוג חיו יחדיו לאורך זמן באורח חיים הרמוני‪ ,‬כשבת‬
‫הזוג משתתפת במאמץ המשותף בביתה פנימה בעוד שהבעל דואג לצורכי הבית בעסקי יום יום‪,‬‬
‫ייאמר עליהם‪ ,‬כי חזקה שהתכוונו לכך‪ ,‬כי רכושם‪ ,‬יהיה מקורו אשר יהיה‪ ,‬יעמוד לקניינם‬
‫המשותף"‪.‬‬
‫השופט לוין אומר‪ ,‬אם לבני הזוג הייתה זוגיות רגילה והרמונית לאורך זמן‪ ,‬חזקה שהתכוונו שרכוש‬
‫חיצוני שהיה להם קודם הוא משותף אלא אם יוכיחו אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬בפס"ד זה הוא דעת מיעוט אך בפס"ד אחרים הוא הופך לדעת רוב‪ .‬למשל‪ :‬פס"ד עבודי‪ ,‬אבולוף‪,‬‬
‫עבדה‪ ,‬דרהם‪.‬‬
‫התוצאה שבימ"ש אומר לנו ‪ ‬ככל שיש שני דרכים להיכנס לחזקת השיתוף‪ ,‬חזקה שיש שיתוף על‬
‫נכסים חיצוניים‪ .‬כשיש חיים הרמוניים לאורך זמן כנראה שהתכוונו לשתף בנכסים חיצוניים‪.‬‬

‫חזקת שיתוף על נכסים חיצוניים‬

‫‪ -‬חיים הרמוניים‬
‫‪ -‬קורת גג משותפת‬
‫‪ -‬מאמץ משותף‬
‫‪ -‬אורך זמן‬
‫על נכסים חיצוניים צריך קצת יותר חיים הרמוניים‪.‬‬
‫לפי הכללים‪ ,‬הלכת השיתוף לא אמורה לחול בכלל על נכסים שהיו לצדדים ערב הנישואים‪ ,‬ובלבד‬
‫שהיית זהיר ולא ערבבת‪.‬‬
‫השופט דב לוין אומר כי חיים הרמוניים ואורך זמן (בנוסף לתנאי של קורת גג משותפת ומאמץ‬
‫משותף) אומר השופט דב לוין שאם זה המצב אז חזקה שיש שיתוף על כל הנכסים‪.‬‬

‫ע"א ‪ 2280/91‬אבולוף נ' אבולוף‬

‫אומר לנו בימ"ש שאם יש יחסים הרמוניים לאורך זמן‪ ,‬אז חזקה שהם התכוונו גם לשיתוף של‬
‫נכסים חיצוניים‪ .‬מי יגיד לנו מהם יחסים הרמוניים? בימ"ש מרחיב את חזקת השיתוף על נכסים‬
‫חיצוניים ומוסיף – חיים הרמוניים‪.‬‬

‫ה‪ .‬הסכמים‬
‫בחזקת השיתוף חל חוק החוזים‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫ע״א ‪ 7021/93‬בר נהור נ׳ עזבון אוסטרליץ‬

‫בני הזוג גרו ביחד‪ .‬הם לא רצו להיות ידועים בציבור‪ ,‬אז הם הלכו לעורך דין והתייעצו איתו‪ .‬הם‬
‫רצו לעשות הסכם ממון שהם לא ידועים בציבור ולאשר אותו בבימ״ש‪ .‬עורך הדין אמר שהם לא‬
‫צריכים לאשר את ההסכם בבימ״ש‪ .‬בהסכם כתוב שהם מסכימים שהם לא ידועים בציבור‪ .‬הזוג‬
‫חתם עליו‪.‬‬
‫לאחר זמן הגבר נפטר‪ ,‬והאישה מעוניינת לתבוע את העיזבון‪ .‬הטענה שעולה היא שהיא חתמה על‬
‫הסכם שאומר שהם לא ידועים בציבור ולכן לא מגיע לה כלום‪ .‬האישה מנגד טוענת שהיא מתכחשת‬
‫להסכם‪.‬‬
‫ביהמ״ש העליון אומר שלמרות שיש הסכם שמלמד אותנו מה הם רצו אני בכל זאת אגיד שהם‬
‫ידועים בציבור‪.‬‬
‫בהסכם נכתב כך‪:‬‬

‫ביהמ״ש אומר שאי אפשר לעשות הסכם על סטאטוס‪.‬‬

‫בעקבות פס״ד בר נהור‪ ,‬הגיע זוג אחר לעורך הדין‪.‬‬
‫תמ״ש (ר״ג) ‪ 51940/98‬פלונית נ' אלמוני‬
‫פס״ד משנת ‪ .2002‬יש זוג והזוג חי ביחד ולא התחתן‪ ,‬הם לא רוצים להיות ידועים בציבור‪ .‬הרבה‬
‫פעמים אנשים לא היו יודעים שהם הופכים לידועים בציבור‪ ,‬לא מתכוונים לזה‪ .‬ידועים בציבור זה‬
‫מסוכן מאחר ולא מודעים לכך‪.‬‬
‫הזוג מגיע לעורך הדין ומבקש לעשות הסכם שהם לא ידועים בציבור‪.‬‬
‫עורך הדין אומר שבעקבות פס״ד בר נהור אי אפשר לעשות הסכם מסוג זה ולכן הוא מציע להם‬
‫לעשות הסכם שאומר שהם מוותרים על הזכויות שלהם כידועים בציבור‪.‬‬
‫בפס"ד זה היו זוג שהיה מאוד זהיר‪ ,‬לא רצו לתת אחד לשני זכויות של ידבצי"ם ולכן עשו מסמך‪.‬‬
‫כתוב במפורש בהסכם שהם לא רוצים לתת זכויות אחד לשני‪.‬‬
‫הזוג נפרד והאישה טוענת‪ :‬שהיא רוצה זכויות‪.‬‬
‫לשון ההסכם‪ :‬״אין ולא תהיינה לה זכויות של אשה ידועה בציבור״‪.‬‬
‫ביהמ"ש אומר‪ :‬אין להסכם הזה תוקף‪ ,‬אי אפשר להתנות על סטאטוס‪ .‬אבל הם עשו הסכם על‬
‫הזכויות שלהם‪ ,‬ולא על הסטאטוס‪ ,‬ההסכם לא אמר שהם לא יהיו ידועים בציבור‪ ,‬ביהמ"ש לא‬
‫מכבד את ההסכם הזה ונותן לה את הזכויות‪.‬‬

‫הפסיקה מאוד שונה מהכללים‪ ,‬ויש מכנה משותף בכל החריגות של ביהמ"ש‪ ,‬הכיוון הוא–‬
‫ביהמ"ש מתעלם מהכללים כדי ליישם את האג'נדה שלו‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שיעור ‪21.08.2022 -7‬‬

‫הסדר איזון משאבים‬
‫האם עקרון הערבוב חל בקרב זוגות שחל עליהם הסדר איזון משאבים?‬
‫עקרון הערבוב בנוי על ההנחה שדרך הערבוב אני לומד מה הייתה ההנחה‪ ,‬הכוונה של הצדדים‪.‬‬
‫בעצם לשאול את השאלה הזו‪ ,‬זה במובן מסויים דומה לשאלה האם חזקת השיתוף יכולה לחול‬
‫בקרב זוגות שחל עליהם הסדר איזון משאבים?‬
‫לפי סעיף ‪ 1‬לחוק יחסי ממון אנו מבינים שחזקת השיתוף לא יכולה לחול בקרב איזון משאבים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 4‬לחוק יחסי ממון– אין בכריתת הנישואין ובקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינם של בני‬
‫הזוג‪ ,‬להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני‪.‬‬
‫חוק יסוד כבוד האדם וחירותו– אומר כי אין פוגעים בקניינו של אדם‪.‬‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪ -‬התחייבות לעשות עסקת מקרקעין טעונה בכתב‪.‬‬
‫עקרון הערבוב לא חל על זוגות של הסדר איזון משאבים‪ ,‬כי עקרון הערבוב הוא בעצם פרשנות של‬
‫כוונ ת הצדדים והוא חלק מחזקת השיתוף ואי אפשר שחזקת השיתוף תחול על זוגות של הסדר‬
‫איזון משאבים‪ .‬אם אתה רוצה לצאת מהסדר איזון משאבים אתה צריך לעשות את זה בכתב‪.‬‬

‫א‪ .‬עקרון הערבוב‬

‫ע״א ‪ 8672/00‬אבו רומי נ׳ אבו רומי‬
‫היה גבר מוסלמי שירש מאבא שלו קרקע לפני שהתחתן‪.‬‬
‫על הקרקע הוא בנה דירה‪ .‬ואחרי שהוא ירש את הקרקע ובנה את הדירה הוא פגש מישהי והם‬
‫התחתנו בשנת ‪( 1982‬לפי מבחן הקלסר‪ -‬הסדר איזון משאבים)‪ .‬הם התגרשו בשנת ‪ 1997‬והאישה‬
‫טוענת לחצי מהדירה ומהקרקע‪.‬‬
‫הבעל טוען שאין לאישה קייס משום שלפי הסדר איזון משאבים אין חלוקה‪.‬‬
‫מנגד האישה טוענת שהייתה ביניהם הסכמה מכוח הזמן שהם גרים ביחד בדירה וכו׳‪.‬‬
‫ביהמ״ש העליון פוסק לטובת הגבר‪ .‬ואומר שאם הזוג לפי מבחן הקלסר נכנס להסדר איזון משאבים‬
‫לא יכולים לחול זכויות במקביל ששייכים לחזקת השיתוף‪.‬‬

‫בסדרת פסקי דין שבאים אחרי אבו רומי עולה השאלה האם האישה יכולה לקבל חצי מהדירה‬
‫שהייתה שייכת לבעל קודם‪ ,‬בתי המשפט אומרים שבאבו רומי אמרו שאפשר‪ ,‬למרות שבאבו רומי‬
‫קבעו שהאישה יכולה לנסות לתבוע מחצית מהדירה בתביעה מחוץ לנישואים כי כל עוד היא נמצאת‬
‫בהסדר איזון משאבים היא לא יכולה לתבוע על מחצית הדירה‪ .‬בעצם בתי המשפט סילפו את פס״ד‬
‫אבו רומי‪.‬‬
‫בתי המשפט קבעו שצריך דבר מה נוסף‪ .‬כלומר‪ ,‬זוגיות פלוס עוד משהו‪.‬‬
‫ביהמ״ש קובע שתהיה חלוקה בדירה גם אם איננה משותפת כל עוד הזוג חי ביחד בדירה‪ /‬הזוג דיבר‬
‫על כך שהדירה תתחלק בין השניים וכו׳‪..‬‬

‫‪27‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫הלכת השיתוף הספציפי‪ -‬ביהמ״ש לוקח זוג שחל עליו הסדר איזון משאבים‪ ,‬ולמרות שהסדר איזון‬
‫משאבים אומרים שנכס מסוים הוא לא משותף‪ ,‬ביהמ״ש אומר שהנכס יהיה משותף‪ .‬וזאת בהוכחה‬
‫של זוגיות ודבר מה נוסף‪.‬‬
‫לדוגמה‪ -‬נניח עידו ואני בני זוג ולעידו יש דירה שהיא שלו ולא שלי אך אני רוצה חצי מהדירה של‬
‫עידו בשם השיתוף הספציפי כלומר יש לנו חזקת שיתוף על נכס קונקרטי‪ .‬בדיוק בזה עסק פסק דין‬
‫אבו רומי ואמר כי אי אפשר‪ .‬בית המשפט העליון קובע כי זוג שהוא בתוך הסדר איזון משאבים‬
‫יכול שיהיה שיתוף ספציפי על הדירה הזו‪ ,‬למה? כי הם גרו יחד בדירה ועוד כל מיני סיבות מה צריך‬
‫עבור זה? זוגיות ודבר מה נוסף לדוג' זוגיות של ‪ 10‬שנים והם גרו בדירה‪.‬‬

‫השפעת בגידה על הלכת השיתוף הספציפי‪-‬‬

‫אנו יודעים שבתי המשפט אומרים שאם האישה בגדה זאת לא סיבה שהיא לא תקבל חצי מהרכוש‪.‬‬
‫עמ״ש ‪ 13313-12-11‬נ‪.‬א‪.‬ע‪.‬ר נ' א‪.‬ע‬
‫מדובר על אישה עשירה עם הרבה נכסים‪ ,‬לבעל לא היה כלום‪ ,‬לפני הנישואין היא קיבלה דירה‬
‫מאביה שנרשמה רק על שמה‪ .‬הם גרים יחד בדירה הזו החיצונית שרשומה רק על שמה‪ ,‬במשך ‪30‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫אח"כ הם עוברים לגור בחו"ל ומשכירים את הדירה והכסף של השכירות נכנס לחשבון המשותף‬
‫שלהם‪ ,‬זאת ועוד נוסף על כך‪ ,‬הם משפצים את הדירה שיפוץ מאסיבי מכסף משותף (עקרון הערבוב)‬
‫הגבר משפץ את הדירה בעצמו‪ ,‬בידיו – יש כאן גם כסף משותף וגם מאמץ משותף‪ .‬הבעל בוגד‬
‫באישה וכשהם באים להתגרש‪ ,‬האישה טוענת‪ :‬שהדירה רק שלה‪ .‬הבעל טוען‪ :‬שמגיע לו חצי‬
‫מהדירה משום הערבוב‪.‬‬
‫ביהמ"ש‪" :‬כועס" על הגבר על שני דברים‪ .1 :‬הוא בוגד הרבה באישה‪ .‬כלומר‪ ,‬בשונה מפסקי הדין‬
‫הקודמים שלמדנו שבהם למרות שהאישה בגדה היא עדיין מקבלת חצי מהנכסים‪ ,‬כאן הגבר לא‬
‫יקבל חצי מהדירה‪ .2 .‬כשהוא מבין שהם עומדים להתגרש‪ ,‬הוא מנסה להבריח כסף החוצה‪ .‬אומר‬
‫בימ"ש‪ ,‬הגבר לא יקבל כלום‪ ,‬והוא יצטרך להוכיח את עלות השיפוץ ע"מ לקבל את הרכיב של עלות‬
‫השיפוץ בדירה‪.‬‬
‫‪ ‬בימ"ש פועל כנגד כל כללי עקרון הערבוב‪ ,‬בפסיקה עקרון הערבוב קיים אבל רק כשבימ"ש רוצה‬
‫בכך‪.‬‬

‫ב‪ .‬נכס שנצבר בתקופת השיתוף‬

‫דנג״צ ‪ 8537/18‬פלונית נ׳ בד״ר הגדול (״הבוגדת״)‬
‫בתקופת הנישואין הקבלן בונה על המגרש של הגבר בניין ונותן את האקסטרה של הכסף לגבר‪.‬‬
‫באים להתגרש האישה אומרת שהיא רוצה חצי מהבית הזוג התחתן לאחר שנת ‪ 74‬הם נכנסים‬
‫להסדר איזון משאבים‪ ,‬התיק מגיע לבית הדין הרבני הגדול לאחר ערעור והוא קובע כי היא לא‬
‫מקבלת את החצי בבית וכיוון שהנכס היה לפני ולא היה בו שום ערבוב לא מגיע לה‪.‬‬
‫אחד מהשופטים גם העיר הערה כי היא בגדה בו אם היינו הולכים לדין העברי הייתה עוד סיבה‬
‫שלא מגיע לה‪.‬‬
‫האישה עותרת לבג"ץ בטענה כי בית הדין הרבני הוא חשוך והיא אומרת כי בגלל שבגדה בבעלה לא‬
‫נתנו לה חצי מהבית‪ ,‬בג"ץ דנים בתיק ואומרים כי בית הדין הרבני קבע לא מכך שהיא בגדה בו אלא‬
‫כי לא הגיעה לה כי לא בוצע ערבוב בנכס‪.‬‬
‫השופט עמית חולק על דעת שאר השופטים ואומר כי מגיע לה וזה לא נכון‪ .‬ויש בקשה לדיון נוסף‬
‫בבג"ץ וזה מקרה סופר נדיר‪ .‬בדיון הנוסף מכריעים בהתאם לדעתו של השופט עמית מהדיון בבג״ץ‪,‬‬
‫וכי האישה זכאית למחצית מהדירה‪.‬‬
‫הלכת השיתוף הספציפי מנוגדת לחוק אך בתי המשפט יצרו אותה כי הם רצו להתגבר על כך‬
‫שהחוק אומר כי נכס חיצוני נשאר חיצוני בנוסף זה לא מספיק שיש הלכה כזו הם רוצים כי בכל‬
‫תיק ותיק יגיעו לתוצאה שהאישה תקבל חצי מהרכוש בית המשפט העליון קובע שיש כזה דבר‬
‫"שיתוף ספציפי"‪.‬‬

‫על פי הכללים שלמדנו‪ ,‬האם כדי שהאישה תהיה זכאית למחצית מהרכוש היא צריכה להוכיח שהיא‬
‫תרמה לקשר כל הזמן ועבדה קשה או שעצם הזוגיות מקנה לאישה זכות למחצית מהרכוש?‬
‫לא‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫עולה השאלה‪ ,‬האם החלוקה צריכה להיות שווה בין הגבר לאישה או שאם הגבר עבד יותר והכניס‬
‫יותר כסף מהאישה והאישה לא עבדה כלל החלוקה עדיין צריכה להיות שוויונית או בעדיפות לגבר‪/‬‬
‫האישה?‬
‫סעיף ‪ 8‬מאפשר לביהמ״ש לחלק את הרכוש לא חצי חצי‪.‬‬
‫השאלה נידונה בפס״ד אשת הרופא תמ״ש (י‪-‬ם) ‪ 24461/01‬ג‪.‬מ נ׳ ג‪.‬א‬
‫הבעל הוא רופא שעובד קשה ומביא את הכסף הביתה‪ ,‬בעוד שהאישה לא עובדת‪.‬‬
‫ביהמ״ש אומר שאם הגבר עבד יותר קשה מהאישה‪ ,‬הוא יעניק לאישה יותר מחצי מהרכוש‪ ,‬ואף‬
‫קובע שהבעל ישלם לאישה ״מזונות״ גם לאחר הגט‪.‬‬

‫שאלה נוספת שעולה היא השאלה ההפוכה‪ -‬מה תהיה חלוקת הרכוש כאשר האישה עבדה יותר‬
‫מהבעל והכניסה יותר ממנו?‬
‫תמ״ש ‪ 20964/02‬פלונית נ' אלמוני (״הכלכלנים״)‬
‫זוג נשוי‪ ,‬שניהם עוסקים בכלכלה‪ .‬בשלב מסוים פיטרו את הבעל והוא לא הצליח למצוא עבודה‬
‫אחרת‪ .‬האישה הפכה להיות המפרנסת העיקרית‪.‬‬
‫בשנים בהם הוא לא עובד הוא מטפל בילדים יותר מהאישה‪.‬‬
‫הזוג מתגרש‪ .‬הזוג חילק בינו את הדירה עוד לפני שהגיע לביהמ״ש‪.‬‬
‫ביהמ״ש צריך להכריע בסוגיית המשכנתא ובנכסים שיש לאישה שהבעל מבקש בהם חצי‪.‬‬
‫הבעל מבקש‪ :‬חצי מהרכוש‪ .‬ברוב פסקי הדין האישה מקבלת חצי מהרכוש בלי שעשתה הרבה‪ ,‬כאן‪,‬‬
‫אומר בימ"ש‪ :‬שבמשכנתא החלוקה תהיה חצי חצי אך בנוגע לנכסים לא מגיע לו חצי‪ ,‬ונותן לו רק‬
‫רבע מהרכוש‪.‬‬
‫בימ"ש משתמש בסעיף ‪.8‬‬
‫המחוקק אומר‪ -‬שנכס שנצבר במהלך הנישואין יחולק שווה בשווה‪ ,‬אבל כאשר הכלל הזה מורה‬
‫לתת חצי מהרכוש לגבר‪ ,‬הפסיקה משתמשת בסעיף ‪( 8‬סעיף שארגוני הנשים דחפו אליו)‪.‬‬

‫תמ״ש ‪ 1066/06‬נ‪.‬ש נ' ל‪.‬ש (״המורה״)‬

‫גבר שהקריירה שלו צלעה‪ ,‬ושל אישתו התקדמה והתפתחה‪ ,‬הוא תמך בה בקידום שלה‪.‬‬
‫יש לגבר הכנסה אך היא פחותה בהשוואה להכנסה של האישה‪.‬‬
‫בגירושין הבעל מבקש‪ :‬חצי מהרכוש‪ ,‬טוען שהיא הגיעה למה שהגיעה בזכותו‪.‬‬
‫טענת האישה‪ :‬טוענת שהבעל היה אלים כלפיה ולכן לא מגיע לו (היא לא מוכיחה זאת)‪.‬‬
‫ביהמ"ש‪ :‬סעיף ‪ )2(8‬אומר שהצד החזק יותר אמור לקבל אפילו פחות מחצי‪ ,‬השופטת (שהייתה‬
‫העוזרת של ברק)‪ ,‬נותנת לגבר פחות מחצי‪ ,‬בין השאר על סמך הטיעון של האלימות‪.‬‬
‫רואים בפסיקה שקבלה פחות מחצי עובד רק לכיוון אחד‪.‬‬

‫ג‪ .‬עקרון השחלוף‬

‫אם לקחתי נכס חיצוני והחלפתי אותו בנכס אחר הנכס האחר עדיין יישאר חיצוני‪.‬‬
‫שאלות להמחשה‪:‬‬
‫עמוס ודפנה הם בני זוג‪ .‬דפנה רצתה לעזוב את עמוס‪ ,‬ועמוס אמר לה שאולי הוא יקנה לה שרשרת‬
‫יהלומים‪ .‬עמוס החליט לא לקנות לה את השרשרת‪ .‬האם דפנה יכולה לתבוע אותו בביהמ״ש שיקנה‬
‫לה את שרשרת היהלומים?‬

‫עמוס ודפנה הם בני זוג‪ .‬דפנה רצתה לעזוב את עמוס‪ ,‬ועמוס אמר לה שאולי הוא יערבב את הדירה‬
‫החיצונית שלו עם כסף משותף‪ ,‬והם ירכשו דירה משותפת‪.‬‬
‫עמוס החליט לא להחליף את הדירה‪.‬‬
‫האם דפנה יכולה לתבוע אותו בביהמ״ש שייתן לה מחצית מהדירה שלו?‬

‫דעת המרצה‪ :‬התשובה ל‪ 2‬השאלות היא לא‪ .‬עצם העובדה שעמוס השתמש במילה ״אולי״ נתנה לו‬
‫את האופציה לבחור אם כן או לא ללא התחייבות משפטית‪.‬‬
‫כל עוד לא נכרת חוזה ולא ניתנה התחייבות סופית אנחנו נמצאים בעולם שבו לא ניתנה התחייבות‬
‫ומותר לנו להתחרט‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫ד‪ .‬עקרון העל – נכס חיצוני שלא עורבב יישאר חיצוני‬

‫בע״ם ‪ 1398/11‬אלמונית נ' אלמוני‬
‫בע"ם– בקשת ערעור משפחה‪ ,‬נדיר שהעליון מאשר בקשות ערעור (בשל עומס)‪.‬‬
‫מה הצריך את ההתערבות החריגה של בימ"ש העליון?‬
‫מדובר בזוג שגר בדירה החיצונית של הגבר‪ .‬הזוג התחתן אחרי ‪ 74‬ולכן מדובר בהסדר איזון‬
‫משאבים‪ .‬הזוגיות הייתה זוגיות גרועה והזוג רצה להתגרש‪ .‬מדובר בזוג עם יחסים מאוד רחוקים‬
‫מלהיות הרמוניים‪ ,‬בימ"ש הגדיר את היחסים האלה כיחסים של בדידות‪.‬‬
‫יום אחד הבעל דיבר עם האישה מול חבר משותף על הרעיון לקנות דירה במשותף תוך מכירת הדירה‬
‫החיצונית ושימוש בכסף לקניית הדירה‪ .‬הבעל ענה ״אולי״‪.‬‬
‫הזוג מגיע לביהמ״ש והאישה טוענת‪ :‬שמגיע לה חצי מהדירה החיצונית של הבעל‪.‬‬
‫הבעל טוען‪ :‬כי אמר ״אולי״‪ .‬ולכן זה לא מחייב‪ .‬לבעל הייתה דירה חיצונית משלו‪ ,‬במהלך הנישואין‬
‫הזוג רצו להחליף את הדירה‪ ,‬למכור ולקנות אחת אחרת‪ ,‬הלכו בדקו ולבסוף לא החליפו אותה‪ ,‬היה‬
‫להם ‪ 400‬אלף ‪ ₪‬שחסכו ביחד – נכס פנימי‪.‬‬
‫ביהמ"ש‪ :‬נותן לאישה חצי מהדירה‪ .‬וקובע כי מדובר בדבר מה נוסף‪.‬‬

‫ה‪ .‬הסכמי ממון‬

‫אם אנו עושים הסכם‪ ,‬אומר החוק שההסכם גובר‪.‬‬
‫שאלה להמחשה‪:‬‬
‫אבנר ורחלי ערכו הסכם ממון לפני הנישואין ואישרו אותו בבית המשפט למשפחה‪.‬‬
‫כעבור ‪ 10‬שנים החליטו שהם רוצים לשנות את ההסכם‪.‬‬
‫מה עליהם לעשות?‬
‫שינוי של ההסכם יהיה בכתב‪ ,‬וכן שינוי הסכם זה טעון אישור‪ .‬לפי חוק הסכם ממון‪.‬‬

‫ע״א ‪ 7687/04‬ששון נ׳ ששון‬

‫מדובר על זוג שהבעל איש עמיד‪ ,‬גר בהולנד‪ ,‬רוצה להתחתן‪ ,‬עושה הסכם ממון‪ ,‬בהסכם שערכו‬
‫הצדדים בהולנד נקבע כי‪" :‬לא יהיה שיתוף כלשהו ברכוש בין בני הזוג וזאת ‪ ...‬בלי קשר להיכן‬
‫גרים בני הזוג או היכן נמצאים פירטי הרכוש שלהם"‪.‬‬
‫עוד נקבע בהסכם כי‪" :‬בלי לפגוע בהוראות הסטטוטוריות של החוק המחייב‪ ,‬בן‪/‬בת זוג ת‪/‬יהיה‬
‫אחראי‪/‬ת רק על החובות שהוא צבר לעצמו‪/‬ה לפני הנישואין או שיצברו על ידו‪/‬ה לאחר מכן"‪"....‬‬
‫הזוג מתגרש והאישה מבקשת בביהמ״ש חצי מהרכוש‪.‬‬
‫ביהמ״ש אומר כך‪ :‬״מלשון ההסכם ומנסיבות עריכתו‪ ,‬כפי שתוארו בעדותם של הצדדים בפני‬
‫בימ"ש קמא‪ ,‬עולה כי כוונתם הייתה לשלול שיתוף ברכוש שנרכש ע"י כל אחד מהם טרם‬
‫הנישואין‪ .‬עוד עולה מההסכם כי ככלל‪ ,‬נועד הוא לשלול שיתוף בנכסים שנרכשו ממקורותיו של‬
‫בן זוג אחד בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין בהסכם האמור כדי לשלול יכולתם של בני הזוג להוציא נכס מסוים‬
‫מגדרו של הסכם ההפרדה הרכושית ולהסכים בניהם על יצירת שיתוף באותו הנכס‪ .‬צעד כזה לא‬
‫יהווה שינוי של ההסכם שנערך בהולנד‪ ,‬שכן מלכתחילה אין בו כדי לשלול הסכמה בין בני הזוג על‬
‫יצירת שיתוף בנכס ספציפי במהלך החיים המשותפים״‪.‬‬
‫מדובר כאן על הסכם ממון מאוד טוב שאמור להגן על הזוג מפני התערבות מבחוץ‪ .‬עולה כי כוונתם‬
‫הייתה לשלול שיתוף בנכסים שנרכשו טרם הנישואין‪ .‬ששון הבעל‪ ,‬רוצה לקנות דירה באילת‪ ,‬העו"ד‬
‫שלו אומר לו – לא לערבב‪ ,‬לקנות רק מהכסף שלו‪ .‬על מנת לקבל משכנתא מהבנק הוא צריך את‬
‫החתימה של אישתו מאחר והבנק לא מאשר לו לבד כי הוא קצת מבוגר‪ .‬הוא שואל את העו"ד האם‬
‫החתימה מערבבת? והעו"ד אומר לו שלא – מאחר ויש הסכם ממון‪ .‬בגירושין‪ ,‬האישה טוענת‪:‬‬
‫שמגיע לה חצי בגלל שחתמה‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬רוצה להגיד שבני הזוג ששון שינו את ההסכם‪ ,‬סעיף ‪1‬‬
‫לחוק אומר ששינוי בהסכם חייב להיות בכתב‪ .‬אומר ביהמ"ש‪ :‬אמנם יש פה הסכם ממון של הפרדה‬
‫רכושית אבל יכולים בני הזוג להחליט שעל נכס מסוים אין הפרדה‪ .‬ביהמ"ש טוען שזה לא נחשב‬
‫שינוי של ההסכם‪.‬‬
‫‪ ‬פס"ד ששון יוצר תופעה – שאפילו הסכמי ממון שהיו המפלט האחרון לשמור על הרכוש‪ ,‬כבר‬
‫לא בטוחים‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫נחזור לפס"ד בע״ם ‪ 1398/11‬אלמונית נ' אלמוני‬

‫השופט דנציגר‪" -‬הרי שהגילויים האובייקטיביים החיצוניים גוברים על כוונות סובייקטיביות‬
‫כמוסות כמו כן נקבע כי מכלול הנסיבות האמור גובר על הסכם מוקדם שנחתם בין בני זוג במועד‬
‫הנישואין לפיו לא יהיה שיתוף ברכוש ביניהם"‪.‬‬
‫בפס"ד זה ביהמ"ש מתייחס לששון ואומר‪ ,‬גילויים אובייקטיביים גוברים על כוונות סובייקטיביות‬
‫כמוסות‪ ,‬כאשר הכוונות הללו לא היו סמויות‪ ,‬היו גלויות באופן ברור בהסכם ממון‪ .‬אומר ביהמ"ש‪,‬‬
‫הסכם ממון נכון לפעם ולא לעכשיו‪.‬‬
‫פרופ' ליפשיץ' שכתב את סעיף ‪( 8‬פס"ד זה מסתמך על סעיף זה) אומר פרופ' ליפשיץ‪ ,‬כשאנשים‬
‫עושים הסכם ממון ההסכם מבטא את הרצון שלהם באותה נקודת זמן‪ .‬ולאחר שנים רבות כבר‬
‫הרצון של הם משתנה‪ .‬אומר שחר ליפשיץ' במילים אחרות‪ ,‬אם עשיתם הסכם‪ ,‬חזקה שהתחרטתם‬
‫אלא אם הוכחתם שלא‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון בפס"ד זה‪ ,‬פסקה ‪ -20‬״מבלי לקבוע מסמרות‪ ,‬אציין כי נראה על פניו שהמודל‬
‫המוצע ע"י פרופ' ליפשיץ בכל הנוגע לנכסים "חיצוניים"– הופך למעשה את נטל ההוכחה ככל‬
‫שמדובר בבני זוג המקיימים "אורח חיים קישורי" במשך שנים‪ ,‬ומחייב את בן הזוג שהינו הבעלים‬
‫הרשום של הנכס החיצוני "לעמוד על המשמר" ולהביע כל הזמן באופן אקטיבי את כוונתו לשמור‬
‫לעצמו את הבעלות בנכס״‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לפי שחר ליפשיץ'‪ ,‬אם יש לך נכס חיצוני‪ ,‬אתה צריך כל הזמן לעמוד על המשמר ולהראות‬
‫לבן הזוג שהנכס חיצוני‪.‬‬
‫סעיף ‪ :)2(8‬בימ"ש נוטה להשתמש בסעיף זה ולהגיד שהנכס משותף‪.‬‬
‫בנכסי קריירה (המצאה של ארגוני הנשים – לא חשבו על כך שנשים שמתקדמות בחברה נפגעות‬
‫מזה) ‪ ‬המטרה הייתה טובה אך התוצאה מאוד בעייתית ומסוכנת‪.‬‬

‫ביהמ״ש פסק שיש נכס ״שקוף״ שלא רואים אותו והוא קריירה‪.‬‬
‫קריירה לפי הפסיקה זה נכס‪.‬‬
‫מדובר בנכס קריירה‪ ,‬מוניטין אישי וכו׳ וכו׳‪.‬‬
‫היו פעמים בהם ביהמ״ש קבע כי צריך לחלק את המשכורת העתידית בין בני הזוג וזאת משום‬
‫שהקריירה צמחה תוך כדי הזוגיות ולכן ההכנסה מהווה גם היא נכס משותף‪.‬‬
‫סעיף ‪ 8‬זה אחת הדרכים שביהמ״ש פוסק נכסי קריירה‪.‬‬

‫שיעור ‪28.08.2022 -8‬‬

‫‪ .1‬אחריות טיפולית לילדים‬
‫מתחלק לשלושה תתי נושאים‪:‬‬
‫‪ .1‬אפוטרופסות‬
‫‪ .2‬זמני שהות‬
‫‪ .3‬משמורת והחזקה‬

‫‪ .1‬אפוטרופסות‬
‫בד״כ כשאנשים מדברים על אפוטרופסות הם חושבים על סיטואציה שבה אדם נפגע וצריך למנות‬
‫לו אפוטרופוס שיחליט החלטות בשבילו‪.‬‬
‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הינו החוק הרלוונטי לנושא‪.‬‬
‫אפוטרופסות זאת מערכת יחסים שבין אדם שלא יכול לקבל החלטות עבור עצמו לבין האדם‬
‫שמקבל החלטות בשבילו‪.‬‬
‫לאפוטרופוס יש אחריות וחובות כלפי החסוי‪ ,‬מערכת יחסים בין הורים לילדים מוגדרת‬
‫כאפוטרופסות‪.‬‬

‫הדין הראוי‬
‫יחסי הורים וילדים‬
‫בעבר התייחסו לילדים כאל רכוש‪ ,‬אובייקט‪ .‬פעם היו מדברים על ילדים כמו על רכוש‪ ,‬וכשחילקו‬
‫את הרכוש חילקו גם את הילדים‪ ,‬כשאנו מתייחסים למשהו כאובייקט (חפץ) הוא כביכול אמור‬
‫לשרת אותנו‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫האם הילד הוא אובייקט או סובייקט?‬

‫פעם ‪ ‬אובייקט‪ ,‬התייחסו לילדים כאל רכוש של ההורים וכאילו נועדו לשרת את ההורים‪.‬‬
‫היום ‪ ‬סובייקט‪ ,‬חוק חינוך חובה משקף תפיסה שונה‪ .‬מעמיד את הילד במרכז‪.‬‬
‫כ שאנו מגדירים את המערכת הזו כאפוטרופסות ממילא אנו מבינים שצריך להתייחס לילדים‬
‫כסובייקט‪ .‬כי תפקיד האפוטרופוס הוא לדאוג לטובתו של האדם השני‪.‬‬
‫אם הילד הוא סובייקט אז בגירושים אני לא מסתכל על מה טוב להורים אלא על מה טוב לילד‪.‬‬

‫הדין היבש‬
‫א‪ .‬מיהו אפוטרופוס?‬
‫סעיף ‪ 14‬לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ -‬מעמד ההורים‬
‫״ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים״‪.‬‬

‫בעצם‪ ,‬הסעיף מגדיר ששני ההורים הם האפוטרופוסים האוטומטיים של הילדים הקטינים‪.‬‬

‫ביהמ"ש לא צריך למנות אותם‪ .‬הם תמיד האפוטרופוסים‪ ,‬גם אם נשואים או גרושים וכו'‪.‬‬
‫סיטואציה להמחשה‪:‬‬
‫נניח שכתוצאה מסטוץ נולד ילד‪ .‬האבא לא מכיר את הילד‪ ,‬לא יודע בכלל שיש לו ילד‪.‬‬
‫סעיף ‪ 14‬אומר ששני ההורים הם אפוטרופסיים‪ .‬לא משנה אם אחד הצדדים לא מעורב או אפילו‬
‫לא מודע לקיומו של הילד‪ .‬הסעיף אומר שהמעמד המשפטי של ההורה הוא עדיין שווה‪.‬‬

‫יש כמה חריגים לסעיף‪.‬‬

‫תרומת זרע‪ -‬מאוד תלוי בשאלה איך ניתנה התרומת זרע‪ .‬אם התרומת זרע ניתנה בבנק הזרע אז‬
‫רק האמא היא האפוטרופסית‪ ,‬אך אם הזרע ניתן מידיד‪ /‬סטוץ וכו׳ האבא נחשב לאפוטרופוס‪.‬‬

‫קטינים– כלומר‪ ,‬עד גיל ‪.18‬‬

‫פעם נקודת המוצא הייתה שהאבא היה יותר אפוטרופוס מהאמא‪ ,‬ולכן קובעת הכנסת בסעיף ‪(3‬א)‬
‫חוק שיווי זכויות האישה‪" :‬האם והאב כאחד הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם"‪.‬‬

‫ב‪ .‬סמכויות האפוטרופוס‬

‫סעיף ‪ 15‬לחוק מגדיר מה הוא תפקיד האפוטרופוס‪.‬‬
‫סעיף ‪ -15‬תפקידי ההורים‬
‫״אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין‪ ,‬לרבות חינוכו‪ ,‬לימודיו‪,‬‬
‫הכשרתו לעבודה ולמשלח‪-‬יד ועבודתו‪ ,‬וכן שמירת נכסיו‪ ,‬ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות‬
‫להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו‪ ,‬והסמכות לייצגו‪.‬‬

‫פירוק הסעיף‪:‬‬
‫״אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין‪...‬״‬
‫במערכת יחסים בין ההורה לילד ‪ ‬להורה יש חובה לדאוג לצרכי הקטין‪.‬‬
‫במערכת היחסים שבין ההורה לצד ג׳ ‪ ‬להורה יש זכות‪.‬‬

‫מה הן אותן חובות של ההורה כלפי הילד? הסעיף מציג רשימה פתוחה‪.‬‬
‫״לרבות חינוכו‪ ,‬לימודיו‪ ,‬הכשרתו לעבודה ולמשלח‪-‬יד ועבודתו‪ ,‬וכן שמירת נכסיו‪ ,‬ניהולם‬
‫ופיתוחם;״‬
‫לילד יש זכות שהוריו ידאגו לו‪ :‬לחינוכו‪ ,‬ללימודיו‪ ,‬הכשרתו ועבודתו והחלק החשוב ביותר‪ ,‬שמירת‬
‫נכסיו‪ .‬במצב שהילד יורש נכסים‪ ,‬החובה של הוריו היא לשמור על נכסיו‪ ,‬לנהל אותם ולפתח אותם‪.‬‬
‫אם מדובר בדירה‪ ,‬לטפח אותה‪ ,‬להשכיר אותה‪ ,‬לשים לב למחירי השוק ולמכור כשכדאי ולקנות‬
‫אחרת‪ .‬החוק אומר שאם לילד יש נכס זה תיק גדול משום שזה מטיל על ההורים אחריות גדולה‪.‬‬
‫כסף גם יכול להיחשב כנכס שעל ההורים לשמור‪ ,‬להשקיע‪ ,‬לנהל ולפתח‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫נניח סיטואציה של בר מצווה‪ /‬בת מצווה‪ .‬ההורים עושים אירוע גדול ומתכננים לסבסד את האירוע‬
‫עם הצ׳קים שיביאו האורחים‪.‬‬
‫האם מותר להורים לעשות זאת? התשובה היא לא‪ .‬אם כתוב על הצ׳ק שהוא שייך לילד הכסף שייך‬
‫לילד ולא להורים‪ .‬אם על הצ׳ק יהיה כתוב למען ההורים אז הכסף שייך להם‪.‬‬

‫יש ‪ 2‬סיטואציות שבהן הילד מקבל כספים‪:‬‬

‫‪ .1‬ילד שעבר תאונת דרכים‪ ,‬מה מותר להורים לעשות עם כספי הביטוח? חברת הביטוח מאפשר‬
‫קבלת פיצוי חד פעמי או קבלת פיצוי חודשי‪ .‬נניח והילד מקבל מחברת הביטוח ‪ 4,000₪‬כל‬
‫חודש‪ .‬מה ההורים יכולים לעשות עם הכסף? רק דברים שקשורים לטיפול בילד‪ .‬ההורים לא‬
‫יכולים לקחת את הכסף שהגיע לילד‪ ,‬זה ייחשב כגנבה‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ילדים‪ -‬במה הכסף של ביטוח לאומי שונה ממזונות ילדים? גם בכספי מזונות‬
‫האפוטרופוס לא יכול להשתמש לצרכיו אלא רק לילדים עצמם‪.‬‬

‫זה מה שנקרא‪ :‬אחריותיות‪ ,‬האפוטרופוס מחויב לכל שקל‪ ,‬ויכולים לבוא אליו בדרישה להראות‬
‫חשבונות מה הוא עשה עם כל שקל‪.‬‬
‫מצד אחד החוק מאוד ברור‪ ,‬מצד שני המציאות במדינת ישראל אחרת לגמרי‪ ,‬האמא לא עושה‬
‫חלוקה עם איזה כסף היא משלמת על עצמה ואיזה על הילדים‪ ,‬בפועל אף אחד לא מפריד את‬
‫החשבונות הללו‪ .‬האב לא יכול לוודא שכספי המזונות יגיעו לילדים‪ ,‬אף אחד לא בודק את זה‪.‬‬
‫סעיף ‪ :15‬ממשיך ואומר‪" ,‬אפוטרופסות ההורים‪ ...‬צמודה לה‪ ,‬הרשות להחזיק בקטין‪ ,‬לקבוע את‬
‫מקום מגוריו‪ ,‬והסמכות לייצגו"‪.‬‬

‫סעיף ‪ :18‬שיתוף בין ההורים‪-‬‬

‫״בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם‬
‫לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע‪ ,‬בפירוש או מכללא‪ ,‬לענין מסוים או באופן כללי;‬
‫וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר‪ .‬בעניין שאינו סובל דיחוי‬
‫רשאי כל אחד לפעול על דעת עצמו"‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ :‬מישהו עבר תאונת דרכים מישהו מינה אותי להיות אפוטרופוס שלו‪ ,‬האם אני יכול‬
‫להחליט על דעת עצמי שאני יכול לשכור מטפל סיעודי? לא‪.‬‬
‫ההורים חייבים לפעול לפי הסכמה‪ .‬אם יהיה ויכוח בין ההורים ניתן לפנות לבית משפט והוא יקבע‬
‫לאחר שישמע את דעתם של שני ההורים‪.‬‬
‫החריג‪ :‬בעניין שלא סובל דיחוי‪ ,‬צריך להפעיל שיקול דעת‪.‬‬
‫סעיף ‪ 18‬קיים‪ ,‬ע"מ שלא יצטרכו ללכת לבימ"ש על כל דבר‪ ,‬וזה תהליך שייקח הרבה זמן‪ .‬ברגע‬
‫שאין הסכמה של אחד ההורים‪ ,‬יכול אחד ההורים לפקסס מכתב לאותו מוסד (רופא שיניים‪ ,‬בי"ס)‬
‫ולכתוב אנו הורים גרושים ולא ניתן ללא הסכמתי לטפל‪ /‬לקבל את הילד‪.‬‬

‫ג‪ .‬מי תובע בשם הילדים?‬

‫תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' ‪ ,)3‬התשע"ד‪:‬‬
‫כתב תביעה‪:‬‬
‫‪258‬ה‪( .‬א) תובענה‪ ,‬למעט בקשת ביניים‪ ,‬תיפתח במסירת כתב תביעה לבימ"ש הייתה התובענה בין‬
‫בני זוג באחד מן העניינים המפורטים בפסקה (‪ )2‬או (‪ )3‬שבתקנה ‪258‬ז‪ ,‬בעניין ילדם הקטין‪ ,‬תוגש‬
‫התובענה לפי טופס ‪26‬א‪.1‬‬
‫בעבר ‪ ‬הילדים (באמצעות האם) נגד האב‪.‬‬
‫היום ‪ ‬כשיש תביעת מזונות נ' הילדים‪ -‬הילד הוא לא התובע‪ /‬נתבע‪ ,‬הוא לא צד בתהליך‪ ,‬המשפט‬
‫מתנהל בין שני ההורים‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬באופן טכני לא ניתן לעשות למשל תרמית של הדירה כי יש הסכם בין ההורים‪ ,‬הילד הוא לא‬
‫תובע עצמאית‪.‬‬

‫ד‪ .‬כיצד משתמשים בכספי הילדים?‬

‫במידה ואין הסכמה בין ההורים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬על חוג מסוים‪ ,‬בגדים‪ ,‬טלפון‪ ,‬כשאין הסכמה‪ -‬הולכים‬
‫לבימ"ש‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫‪ .2‬זמני שהות‪ -‬איפה הילדים נמצאים בכל תקופת זמן‪.‬‬

‫הדין במציאות‪ -‬הפסיקה‬
‫בדיני משפחה‪ ,‬כאשר אנו מדברים על זמני שהות‪ ,‬אנו מדברים במחזורים של שבועיים (‪ 14‬ימים)‪.‬‬
‫איך נחלק אותם?‬
‫זמני השהות המקובלים בישראל‬
‫זמני שהות זה הדבר הכי דחוף בהליך הגירושין‪ ,‬למשל הגט‪ ,‬ורכוש יכול לחכות‪ ,‬אבל זמני שהות‬
‫לא‪ ,‬כיוון שמדובר‪ ,‬היכן יהיו הילדים‪.‬‬
‫בעבר ‪ ‬היה ברור שהם היו אצל האם‪ ,‬ולאב באו לביקורים‪ ,‬נקבעו זמני שהות קבועים אצל האב‪:‬‬
‫שני ורביעי לשעתיים ופעם בשבועיים שישי שבת לשעתיים‪.‬‬
‫היום ‪ ‬האבות יותר מעורבים‪ ,‬הם רוצים יותר משעתיים‪ ,‬לאחר מכן החלו לרצות גם לאסוף‬
‫מהגנים‪ ,‬לאחר מכן החלו לבקש גם לינה‪ ,‬ונוצר מצב שהילדים כבר ישנים אצל האבא‪ .‬כיום הנורמה‬
‫היא‪ ,‬שני ורביעי עם לינה וכל הסופ"ש השני כולל לינה‪ ,‬כל השאר אצל האם‪ .‬חגים וחופשים חצי‬
‫חצי‪.‬‬

‫הדין הראוי‬
‫טרמינולוגיה‬
‫• זכויות לבוא במגע‪ -‬כך קראו לביקורים עם האב‪.‬‬
‫• ביקורים‬
‫• הסדרי ראייה‬
‫• זמני שהות‪ -‬כיום‪.‬‬
‫שלושת המושגים הראשונים לא משקפים מערכת יחסים בין אב לילדיו‪.‬‬

‫מהי טובת הילד?‬

‫אנו מחפשים את טובת הילד והרבה מחקרים עשו זאת על מנת להגיע לטובת הילד‪.‬‬
‫א‪ .‬ביקורים‪ -‬זמנים קצרים (ביקורים) האבא אוסף את הילדים מארבע עד שש אחה"צ וזה בשני‬
‫ורביעי וכל סופ"ש שני ובאים לשעתיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ללא לינה‪ -‬קצת יותר רחב מביקורים אבל עדיין ללא לינה‪ ,‬אוסף אותם ממסגרות אבל הם לא‬
‫ישנים אצלו‪.‬‬
‫ג‪ -6:8 .‬עם לינה‪ ,‬לאפשרות הזאת שראינו קודם קוראים לזה ‪ 6:8‬בשבועיים יש ‪ 14‬ימים ולכן‬
‫מתוך ה‪ 14‬נחלק ל‪ 6‬ימים אצל האבא ו‪ 8‬ימים אצל האמא וזה עם לינה‪.‬‬
‫ד‪ -7:7 .‬חלק מהאבות אומרים כי ‪ 6:8‬זה לא חצי‪-‬חצי ואיך נהפוך זאת לחצי‪ -‬חצי? שבחמישי‬
‫בערב הם יהיו אצל האבא וזה יהיה ‪.7:7‬‬
‫ה‪ .‬שבוע‪ -‬שבוע‬

‫פסיכולוגים עשו מחקרים והשוו קבוצות של ילדים‪ ,‬ילדים שההורים שלהם כן התגרשו וילדים‬
‫שההורים שלהם לא התגרשו ובדקו הסתברות של התרחשות דברים מסוימים בקרב הילדים‪.‬‬
‫לאחר מכן בחנו בקרב הילדים שההורים שלהם כן התגרשו מה יגדיל את הסיכון להתקיימות‬
‫תופעות מסויימות כמו ערך עצמי נמוך‪ /‬נשירה מהלימודים וכו׳‪..‬‬
‫במחקרים גילו שהדבר שהכי קובע מה יקרה לילדים שההורים שלהם התגרשו הוא מה זמני השהות‬
‫של הילדים‪.‬‬
‫מחקרים רבים מראים שקשר ללא לינה הוא לא ממצה ואי אפשר להחזיק קשר כזה‪ .‬זמני שהות‬
‫בלי לינה הם לא מאריכים ימים‪ ,‬הם לא מחזיקים לתקופת זמן ארוכה‪ .‬אי אפשר להספיק הרבה‬
‫במפגש של ‪ 4-6‬שעות‪ ,‬אי אפשר להתרחק‪ ,‬זה חלון זמן נוקשה ומגביל מאוד‪.‬‬
‫לעומת זאת זמני שהות עם לינה‪ ,‬לילד יש שני בתים‪ ,‬הוא מרגיש בבית גם אצל האב‪.‬‬
‫הממצאים מראים שאם יש זמני שהות ללא לינה זה יכול לגרום לבעיות בקרב אותם ילדים‪.‬‬
‫לפי ממצאים של מחקרים סוציולוגיים‪ ,‬טובת הילד היא קשר מלא עם שני ההורים‪ ,‬על בסיס‬
‫יומיומי כולל לינות‪.‬‬
‫המחקרים מצאו כי זמני שהות ללא לינה הגדילו את הסיכוי בקרב הילדים להיכנס לדיכאונות‪,‬‬
‫להתמכר לסמים ולאלכוהול‪ ,‬הגדלת הסיכוי שמישהו יפגע בהם וכו׳‪ ..‬עוד מצאו כי העניין מגדיל‬
‫את הסיכוי בקרב אותם ילדים להתגרש בעתיד‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫טובת הילד‪ -‬ונטיית ההורים‬

‫• אבות‪ :‬פוחדים לקחת אחריות טיפולית‬
‫• אימהות‪ :‬מתנגדות לתת לאבות אחריות טיפולית‬
‫• תפקיד המערכת‪ :‬עידוד מעורבות של שני ההורים‪.‬‬

‫שיעור ‪04/9/22 -9‬‬

‫הדין היבש‬
‫החוק לא אומר הרבה על איך לקבוע את זמני השהות‪.‬‬

‫חזרה לדין במציאות‪ -‬הפסיקה‬

‫סוגיית ההפרות בנושא זמני שהות‪:‬‬
‫בימ"ש דן בהליך הגירושין וקבע זמני שהות‪ ,‬אך מגלים שהמציאות היא מאוד שונה‪ ,‬לעיתים הורה‬
‫מפר את זמני השהות למרות שיש פס"ד וזה החוק‪.‬‬

‫נפרק את ההפרות לשתי קבוצות‪:‬‬

‫‪ .1‬הורה מבריז‪ -‬הורה שנמנע מלממש את זמני השהות שלו (לא הגיע לקחת את הילדים בזמני‬
‫השהות)‪.‬‬
‫האם רצוי לאכוף על הורה לראות את הילד?‬
‫כאשר אנו מענישים‪ /‬אוכפים את זמני השהות‪ ,‬זה יצור "אפקט מצנן"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אנו יוצרים מעין‬
‫מנגנון הרתעה‪ ,‬אז הורה לא ירצה זמני שהות עם הילד שלו וייקח את המינימום‪.‬‬
‫בנוסף אנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה מה היה קורה אם ההורים לא היו גרושים‪.‬‬

‫תמ"ש ‪ 37245-07-13‬פלונית נ' פלוני (‪)2014‬‬

‫אב שקיבל קנס על כל הפעמים שלא הגיע לקחת את ילדיו‪ ,‬הש' סילמן אמר‪ ,‬אם אתה לא מבין‬
‫שאתה פוגע בילדים תשלם קנס‪.‬‬
‫ברגע שהאב ייקח את ילדיו רק בגלל שלא רוצה לשלם קנס‪ ,‬הוא גם לא באמת יהיה איתם במפגש‪,‬‬
‫וזה אותו אב שישכח את ילדיו וכו'‪.‬‬

‫כעבור כמה שנים שופטת אחרת מירושלים היה זוג שהתגרש‪ ,‬היה לאבא זמני שהות והיא קבעה לו‬
‫מזונות שלא יכול היה לעמוד בהם בכלל‪ .‬בגלל המזונות האלה היה צריך לעבוד יותר‪ ,‬בגלל שעבד‬
‫לילות הוא לא יכול היה שהם ישנו אצלו והתחיל להבריז‪.‬‬
‫האמא הלכה לבית המשפט ואמרה כי צריך להטיל עליו סנקציה וכך השופטת עשתה‪.‬‬
‫השופטת לא השאירה לאבא שום מוצא‪.‬‬

‫לסיכום‪ -‬השאלה הזו היא מורכבת‪ ,‬אין תשובה אחת נכונה‪ ,‬באופן כללי יואב נגד סנקציות‪ .‬כשנדבר‬
‫על מזונות ילדים ברור שהילדים מושפעים מכך‪ ,‬הילדים נמצאים אצל האבא כמעט חצי מהמזמן‬
‫ועכשיו האבא לא נמצא והם נמצאים אצל האמא והאמא מוציאה יותר כסף והאבא פחות ואין ספק‬
‫שזה צריך להשפיע‪.‬‬

‫‪ .2‬הורה מנתק‪ -‬הורה שמונע מההורה האחר את זמני השהות שלו עם הילד (ההורה מנתק את‬
‫ההורה האחר מהילד)‪.‬‬
‫זו סיטואציה אלימה כלפי ההורה האחר וכלפי הילדים‪ ,‬יש בתי משפט שכן מטילים סנקציות‬
‫במקרים כאלה‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫מאמר של ד"ר מזא"ה‪" :‬אכיפה של הסדרי ראייה" הפרקליט נ"א ‪)2011( 227‬‬
‫המאמר בא לתת את הכלים המשפטיים הבאים‪:‬‬
‫• ביזיון בימ"ש‪ -‬כשאדם לא מקיים את פס"ד‪.‬‬
‫• ביזיון פלילי (סעיף ‪ 287‬לחוק העונשין)‪ -‬מדובר בעבירה פלילית וניתן לבקש העברת משמורת‬
‫בעקבות כך‪.‬‬
‫• סעיף ‪ 68‬לחוק הכשרות המשפטית‬
‫• שוויון באכיפה‪.‬‬
‫• השבה של זמן עם הילדים‪ -‬במקרה של הורה שמנע מההורה האחר זמן עם הילדים‪ ,‬נבקש את‬
‫הזמן חזרה ע"מ לשקם את הקשר‪.‬‬
‫• סנקציה כספית‪( :‬פיצויים עדיפים על קנס)‪ -‬בד"כ זו הסנקציה שמופעלת בבימ"ש‪ ,‬השאר‬
‫נדירים מאוד‪.‬‬
‫• מאסר‪.‬‬
‫בד"כ הסעד שמקבלים זו הפרה כספית – קנס על כל הברזה‪.‬‬
‫כשאנו בודקים את האופציות של סנקציות‪ ,‬לגיטימי שיקנסו אדם‪ ,‬לא על זה שהבריז‪ ,‬אלא על שלא‬
‫הודיע‪ /‬תיאם‪.‬‬
‫הורה מנתק ‪ -‬כאשר האם מונעת מהאב לראות את הילדים אומרים לאב להגיש תלונה‪ ,‬אבל כאשר‬
‫האב לא מחזיר את הילדים‪ ,‬מוציאים ניידת‪.‬‬

‫פס"ד סרסאוי טאהא נ' משטרת ישראל מרחב חיפה‬

‫המשפחה הת גרשה ונקבע שהילדים אצל האבא ונקבע שמני שהות שביום שישי הילדים צריכים‬
‫ללכת לאמא‪ .‬ביום שישי אחד האבא לא נתן לאמא את הילדים והאמא הלכה למשטרה ואמרה‬
‫תראו יש פס"ד שביום שישי הילדים צריכים לבוא אליי והם לא באים‪ .‬המשטרה עצרה את האבא‪,‬‬
‫האבא במעצר ואיפה הילדים בינתיים? אצל האמא למרות שהם מורשים להיות אצל האמא רק‬
‫ביום שישי אבל האב היה במעצר כמה ימים‪ .‬נגיד הוא משתחרר ממעצר ביום שלישי ורוצה‬
‫שהילדים יהיו אצלו והאמא לא מרשה‪ ,‬מראה למשטרה את הפס"ד ותעצרו אותה‪ ,‬אומרת‬
‫המשטרה לא מעניין אותנו תלך הביתה‪ .‬יום למחרת שוב אותו סיפור והמשטרה שולחת אותו‬
‫הביתה‪ ,‬בסוף הוא שולח ‪ 50‬תלונות במשטרה והיא עוצרת אותו‪ .‬הרווחה מגישה דוח מפוברק שבו‬
‫כתוב כי הילדים רוצים להיות אצל האמא‪ ,‬העו"ס משקרת לגבי דעתם של הילדים ושום דבר לא‬
‫עזר ובסוף האבא מגיש תביעה כנגד המשטרה אחרי ‪ 10‬שנים שבו הוא לא רואה את הילדים בניגוד‬
‫למה שפסקה מערכת בתי המשפט ומקבל פיצוי קטן‪.‬‬
‫המשטרה היא לא לטובת ההורה המשמורן‪ ,‬המשטרה פועלת בצורה בעייתית אבל עדיין זה מאוד‬
‫בעייתי‪.‬‬
‫לסיכום‪ -‬התופעה היא תופעה חמורה מאוד‪ ,‬היא קוראת די הרבה‪ ,‬יש כלים לטפל בה אילו המערכת‬
‫הייתה רוצה אבל המערכת לא רוצה‪.‬‬

‫ניכור הורי‬
‫הורה שמתעב את ההורה השני‪.‬‬
‫הדבר הכי גרוע שיכול לקרות‪ ,‬מקרים איומים‪ ,‬יש מקרה בו הורה מאוד מתעב את ההורה השני‬
‫והוא גורם לזה לקרות כך שהילדים יגידו שהם לא רוצים להיות אצל ההורה השני‪ ,‬קורה לשני‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫בניכור הורי בעצם ההורה המנכר רוצה שהילדים יתעבו את ההורה אחר‪.‬‬
‫לדוגמה מתיק של יואב‪ -‬ייצג אישה שבעלה החליט שהיא בגדה בו‪ ,‬יואב לא יודע מה היה באמת‬
‫אבל כך החליט‪ .‬לאחר שהחתים אותה על הסכם בו היא מוותר על כל הרכוש רק כדי שישמור על‬
‫הזוגיות היו להם ילדים ואמר לילדים לא שאמא בגדה בי‪ ,‬אמר לילדים כי אמא עבדה כנערת ליווי‪.‬‬
‫זאת אישה מרשימה שעבדה במקום מסודר ואמר לילדים כי האמא עובדת כנערת ליווי והראה להם‬
‫תמונה שלה מטושטשת וזאת בכלל לא הייתה היא‪ .‬האבא עזב את הבית וגרם לכך שהילדים יבואו‬
‫איתו והילדים לא הסכימו לדבר עם האמא‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫המשוכה הראשונה של ניכור הורים‪ -‬לגרום לבית המשפט לא להאמין לילדים אז בדרך כלל‬
‫כששומעים ילד אומר זאת‪ ,‬זה הנטייה להאמין לילדים ואם העו"ס לא מכירה את הילדים כמו‬
‫שצריך היא תאמין להם‪.‬‬
‫הילד לא מבטא את מה שבאת נכון עבורו‪ ,‬הילד מבטא את הטקסט שההורה אמר לו‪ ,‬מה שקורה‬
‫זה שבעצם המחקרים מראים כי ניכור הורי זאת התעללות פסיכולוגית‪ ,‬זו פגיעה‪.‬‬
‫אם ניקח שני ילדים‪ -‬ילד אחד הרביצו לו ויש ילד שני שעבר ניכור הורי ואנו נבדוק איזה ילד יותר‬
‫פגוע מבחינה נפשית‪ ,‬פסיכולוגית ואין ספר כי ילד שעבר ניכור הורי הוא הרבה יותר פגוע מבחינה‬
‫נפשית‪ ,‬פסיכולוגית‪.‬‬
‫עלינו להגן על ילד כזה כי זו פגיעה איומה בילד‪.‬‬
‫המשוכה השנייה‪ -‬הם לא מבינים את הניכור‪ .‬שבוע שעבר היה ליואב לקוח שהגיע אליו לאחר‬
‫שהניכור נוצר‪ ,‬אם הלקוח מגיע אליי בהתחלה יואב יודע איך לעצור זאת‪ .‬אם יואב מזהה את‬
‫הניצנים של הניכור לפני שהוא תופס אפשר הרבה פעמים למנוע זאת‪ .‬אבל ליואב יש לקוח שהגיע‬
‫אליו שנה וחצי אחרי שהיה אצל עו"ד אחר‪.‬‬
‫בניכור הורי אסור להקשיב לילד וצריך לזהות את זה שזה לא הקול האותנטי של הילדי וזה כל כך‬
‫קשה וזה מתסכל‪ .‬ברגע שנסתכל על ניכור הורי כמו על פגיעות מיניות המערכת תצליח לפתור את‬
‫הבעיה הגדולה הזאת כי זו אותה פגיעה קשה‪.‬‬

‫‪ .3‬משמורת והחזקה‬
‫הדין הראוי‬
‫מהי משמורת?‬
‫טרמינולוגיה‪ -‬הבנת המושגים‪.‬‬
‫עד עכשיו דיברנו על אפוטרופסות‪ ,‬זמני שהות ועל משמורת לא דיברנו וכעת ננסה לעשות את הדבר‬
‫הבא‪.‬‬
‫אפוטרופסות‪ -‬קבלת החלטות משפטיות עבור הילד‪.‬‬
‫זמני שהות‪ -‬הבנו איפה הילד נמצא ברביעי‪ /‬שני‪.‬‬
‫החזקה‪-‬‬
‫משמורת‪ -‬אצל מי הילדים נמצאים‪ ,‬מה מרכז החיים ‪ ,‬מי יספק את הצרכים‪ ,‬מזונות‪.‬‬
‫למה המשמורת חשובה?‬
‫אפוטרופסות‪ -‬היא מאוד חשובה וזה הדרך של ההורים לדעת הכל על הילד‪ ,‬המון דברים על ידי כך‪.‬‬
‫זמני שהות‪ -‬קובעים איפה הילד נמצא‪.‬‬

‫סדר השתלשלות העניינים‪:‬‬

‫• הגשת תביעות‬
‫• זמני שהות זמניים‬
‫• דיון על תביעת המשמורת‬
‫הטענה שהמשמורת קובעת איפה הבית העיקרי של הילד היא שגויה‪ ,‬מכיוון שהבית העיקרי של‬
‫הילד תלוי ביום שהוא נמצא בו‪.‬‬

‫אין בחוק או בפסיקה הגדרה למשמורת‪ ,‬המילה משמורת מופיעה בסעיפי חוק שלא קשורים לדיני‬
‫משפחה‪ .‬היא מופיעה בהקשר של מאסר או שהרכוש הוא אצלי‪.‬‬

‫יש לי זכות קניינית על משהו‪ ,‬ולכן הוא במשמורת שלי‪ ,‬אדם שעוצרים אותו והוא בכלא הוא‬
‫במשמורת של בתי הסוהר‪ .‬משמורת מתייחסת לנשוא המשמורת כאל אובייקט ולא כאל סובייקט‪.‬‬
‫גם באנגלית למילה – ‪ custody‬שתי משמעויות‪ :‬רכוש ומעצר‪.‬‬

‫למשמורת יש מחיר‬
‫עצם הקיום של המשמורת מהווה משהו פסיכולוגי‪ ,‬כשלהורה אין משמורת הוא לא מרגיש מחויב‬
‫ולהיפך‪.‬‬
‫מחקרים מראים שאבות רצו בתחילת הגירושין להיות משמורנים ולא נתנו להם וקראו להם "הורה‬
‫לא משמורן" ובכך הרגישו מבחינה פסיכולוגית‪ ,‬פחות מחויבים וזה מתבטא בכך שלא מקפידים‬

‫‪37‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫להגיע לזמני שהות למשל‪ .‬לכן‪ ,‬כשקוראים לאב "לא משמורן" זה גורם לו להתנהג בהתאם‪ ,‬וזה‬
‫משפיע גם על האם‪ ,‬היא לא מרגישה שהאב מחויב‪.‬‬

‫השלכות של המשמורת הוא מעין מעצב התנהגות‬

‫גורם להרבה מלחמות‪.‬‬
‫משדר לאב ‪ ‬שהוא לא מחויב לילדים‪.‬‬
‫משדר לאם ‪ ‬שהיא לא יכולה להדיר את האב‪.‬‬

‫האם המושג משמורת מועיל או מזיק?‬

‫הנזק נוצר בעקבות ההיררכיה וכאשר יש היררכיה‪ ,‬יש מאבק‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬למה אנו צריכים שתהיה היררכיה?‬
‫האם יש צורך במושג משמורת?‬
‫טיעוני נגד‪:‬‬
‫‪ .1‬יגביר התדיינויות ‪ ‬זה לא נכון‪ ,‬משום שזה לא יפתור את הבעיות‪ ,‬ימשיכו לריב על דברים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬כלי סחיטה בידי גברים ‪ ‬הטענה שהגבר לא רוצה את הילדים אינה נכונה‪.‬‬
‫‪ .3‬אבות לא יגבירו את המעורבות שלהם ‪ ‬כשאומרים לגבר יש משמורת ואתה לא משמורן זה‬
‫רק מדיר אותם‪.‬‬
‫‪ .4‬משפט משווה ‪ ‬נוסה בהצלחה בכל מיני מדינות‪ ,‬אבל זה לא באמת מחזיק‪.‬‬
‫‪ .5‬נשים מטפלות יותר בבית ‪ ‬זה לא קשור לדיון‪ ,‬זו לא סיבה שתהיה להן משמורת‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬המושג המשמורת לא מקנה כלום‪ ,‬הוא רק מזיק‪ ,‬בדין הראוי ההצעה של המרצה היא‪,‬‬
‫שאם אנו יכולים לעצב את החוק‪ ,‬עדיף שלא תהיה משמורת‪.‬‬

‫שיעור ‪11.09.2022 -10‬‬

‫‪ .2‬אחריות כלכלית לילדים‪ -‬מזונות ילדים‬
‫מי מבין ההורים צריך לשלם את הוצאות הילדים? מזונות הילדים קובעים את היכולת של‬
‫המשפחות איך הם ישרדו כלכלית אחרי הגירושין‪.‬‬

‫הדין הראוי‬
‫השאלה שנשאל‪ -‬האם יש הצדקה לחיוב במזונות ילדים?‬
‫נניח שיש לנו משפחה‪ -‬משפחת כהן‪ .‬אבא אמא ו‪ 2‬ילדים‪ .‬הם עוד לא התגרשו ושניהם עובדים‪.‬‬
‫האמא מרוויחה ‪ 4,000₪‬והאבא מרוויח ‪ .6,000₪‬ההכנסה החודשית שלהם היא ‪.10,000₪‬‬
‫ההוצאה החודשית שלהם היא ‪ -10,000₪‬הם שוכרים דירת ‪ 3‬חדרים‪ ,‬משלמים ועד בית‪ ,‬ארנונה‪,‬‬
‫גז‪ ,‬מים‪ ,‬קונים מצרכים‪ ,‬בגדים ועוד‪.‬‬
‫היתרה של המשפחה היא ‪.0‬‬
‫כל זה לפני הגירושין‪.‬‬

‫רקע היסטורי (בעבר)‪ :‬נבחן את שלושת היסודות למזונות ילדים‪.‬‬

‫‪ .1‬יכולת ההכנסה– בעבר‪ ,‬ההכנסה הייתה רק של האב‪ ,‬האם עסקה בטיפול בבית ובגידול הילדים‬
‫(לאישה לא היו יכולות‪ ,‬לא ידעו קרוא וכתוב וכו')‪.‬‬
‫‪ .2‬הנכסים– הנכסים שנצברו במהלך הנישואין היו שייכים לאב‪.‬‬
‫‪ .3‬הטיפול בילדים– הילדים בדר"כ נשארו עם האמא‪.‬‬

‫באותה תקופה‪ ,‬אם לא היה חיוב במזונות ילדים הילדים היו מתים ברעב‪ .‬ולכן נוצר הכלל שאומר‬
‫שעל הבעל לדאוג לילדים‪ .‬כך נוצרו מזונות ילדים‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫המצב בימינו‪:‬‬
‫קרו ‪ 3‬מהפכות (חלקיות)‪:‬‬
‫‪ .1‬מהפיכת ההשתכרות– נשים בעבר הרוויחו פחות ולאורך השנים אנו רואים עליה בשכר שלהן‪,‬‬
‫יש התקדמות עצומה בצמצום הפער בין גברים לנשים‪ .‬העובדה שנשים היום הן יותר משכילות‬
‫משפיעה על זה שהן מקבלות יותר כסף מבעבר‪.‬‬
‫‪ .2‬מהפיכת חלוקת הרכוש– פעם הנכסים שנצברו במהלך הנישואין היו הולכים לבעל‪ .‬והיום חצי‬
‫חצי‪ .‬ולעתים יותר מהרכוש הולך לאישה‪.‬‬
‫‪ .3‬מהפיכת הטיפול בילדים– פעם הילדים נשארו עם האמא‪ .‬היום מה שמקובל זה ‪.6:8‬‬

‫ניתן לראות כי ההצדקות שהיו פעם במזונות ילדים נפלו‪ ,‬הם כבר לא רלוונטיים‪ .‬ולכן זה מאלץ‬
‫אותנו לשאול את השאלה‪-‬‬
‫מה צריכה להיות המטרה בקביעת מזונות ילדים?‬
‫א‪ .‬ביהמ״ש דואג לטובת הילדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬צרכים הכרחיים של הילדים מול האוטונומיה של ההורה לעצב את חייו – לאזן בין צרכי‬
‫הילדים לבין ״גחמותיו״ של האב‪.‬‬
‫ג‪ .‬לשמור על רמת החיים של הילדים – שרמת חייהם לא תרד‪.‬‬

‫ע״א ‪ 591/81‬פורטוגז נ׳ פורטוגז‬

‫פסק דין חשוב שניתן בנוגע למזונות ילדים‪ .‬מציג את המטרות של בתי המשפט בנוגע למזונות ילדים‪.‬‬
‫״אדם צריך לפרנס את בנו‪ ,‬ולא רק את צרכיו ההכרחיים‪ ,‬אלא הוא צריך לתת לו למזונותיו סכום‪,‬‬
‫שיאפשר לו לחיות באותה רמת חיים‪ ,‬אשר הורגל לה או שהוא ראוי לה‪ ,‬מדין צדקה״‪.‬‬

‫המשמעות הכלכלית של גירושין‬

‫דיברנו על משפחת כהן‪.‬‬
‫לפני הגירושין‪ ,‬יש בית משותף הכנסות משותפות והוצאות משותפות‪.‬‬
‫אחרי הגירושין ההכנסות מתחלקות לשניים בין ההורים כל אחד עם המשכורת שלו‪ ,‬וההוצאות‬
‫גדלות‪ ,‬שוכרים שתי דירות וכו׳ הרמה הכלכלית יורדת בהרבה‪.‬‬
‫נניח מדובר בגירושים של פעם‪:‬‬
‫יש בית אחד שהוא של האמא והילדים ובית אחד שהוא רק של האבא‪.‬‬
‫ההכנסה של האם לאחר הגירושים תרד וזאת משום שיהיה עליה לדאוג בבלעדיות לילדים ולכן‬
‫היא לא תוכל לעבוד שעות נוספות ויהיה עליה לצאת מהעבודה יותר מוקדם לעשות קניות בסופר‬
‫וכו׳‪..‬‬
‫ההכנסה של האב לאחר הגירושים בחלק מהמקרים יעלה ובחלק מהמקרים ירד‪.‬‬
‫ההוצאות של האם לאחר הגירושים ירדו מ‪ 10,000₪‬ל‪.9,000₪‬‬
‫ההוצאות של האב לאחר הגירושים ירדו מ‪ 10,000₪‬ל‪.5,000₪‬‬
‫היתרה של משק הבית של האם‪ ,‬היא מרוויחה ‪ 4,000₪‬ומוציאה ‪ 9,000₪‬ולכן היתרה שלה היא‪-‬‬
‫‪.₪-5,000‬‬
‫היתרה של משק הבית של האב‪ ,‬הוא מרוויח ‪ 6,000₪‬ומוציא ‪ 5,000₪‬ולכן היתרה שלו היא‬
‫‪.₪+1,000‬‬
‫הבעיה היא שהאם נכנסת למינוס בעוד שהאב נשאר בפלוס‪ .‬אם נעביר מהאב לאם ‪ 4,000₪‬בסופו‬
‫של דבר האב ייכנס למינוס והוא לא יוכל להמשיך לשלם דמי מזונות לילדים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אדם אשר לוקחים לו את כל המשכורת ומשאירים אותו ״רעב״ אין לו חשק ללכת לעבודה‪.‬‬
‫זה פוגע בתפוקת העבודה וברצון‪.‬‬

‫הצדקות של ביהמ״ש לקחת מזונות ילדים גבוהים מהאב‪:‬‬

‫• עדיף שהאב ירעב ולא הילדים‪ -‬יש בעיה בתשובה הזאת משום שאם האב ירעב גם הילדים‬
‫ירעבו‪ .‬אם ייקחו מהאב את כל המשכורת שלו הוא ייכנס למינוס‪ ,‬הרצון שלו לעבוד ירד ולכן‬
‫גם הכנסה שלו תיפגע‪.‬‬
‫• האב לא באמת מרוויח רק ‪ -6000₪‬מניחים שכולם מעלימים הכנסות‪ ,‬רוב האנשים לא יכולים‬
‫להעלים הכנסות גם אם הם רוצים‪ ,‬זה יכול לקרות רק במקרים של עסק משפחתי וכד׳‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שהאב יגדיל את ההכנסות– רוב האנשים לא יכולים להגדיל את ההכנסה ויותר מזה‪ ,‬זה לא‬ ‫•‬
‫תמיד אפשרי‪ ,‬לעובד מדינה למשל אסור לקחת עבודה נוספת‪.‬‬
‫מגיע לו‪ ,‬הוא עזב את הבית‪ -‬בחלק מהמקרים האישה היא זאת שעוזבת את הבית ולא הגבר‪.‬‬ ‫•‬

‫בעבר המצב היה ‪ ‬הילדים כל הזמן אצל האמא‪.‬‬

‫היום ‪ ‬הילדים מחלקים את הזמן בין שני ההורים‪ ,‬ובמצב כזה‪:‬‬
‫האב‬ ‫האם‬
‫יורדת (יש לו פחות זמן לעבוד)‬ ‫עולה (יש לה יותר זמן לעבוד)‬ ‫הכנסה‬
‫עולות‪ -‬קצת פחות מההוצאות‬ ‫יורדות אבל מעט‬ ‫הוצאות‬
‫של האם‬
‫בעצם‪ ,‬היתרה במצב הזה אצל שני הבתים היא עדיין גבוה והמינוס הוא יותר גדול‪ ,‬וזאת עוד לפני‬
‫המזונות‪.‬‬
‫‪ ‬חל גידול גדול בהוצאות של כ‪.70% -‬‬
‫‪ ‬יש מצוקה אמיתית אצל שני הבתים‪.‬‬
‫ונשאלת השאלה‪ :‬במצב כזה‪ ,‬כמה מזונות צריך לשלם? אין לשאלה הזו פתרון‪ .‬ובעצם אין כאן‬
‫הגשמה של המטרות של ביהמ״ש‪ ,‬משום שאם האב יורד בהכנסותיו‪ ,‬רמת החיים של הילדים לא‬
‫באמת נשמרת לאורך זמן‪.‬‬
‫אז מה המטרה במזונות ילדים לפי יואב? המטרה היא לא לשמור על רמת החיים‪.‬‬
‫מדוע בכלל אנו שואפים להוריד את רמת החיים? לגיטימי לווסט את רמת החיים בהתאם למצב‬
‫הכלכלי‪ ,‬בהתאם להכנסות ההורים אשר יכולות להשתנות בחיים גם ללא קשר לגירושין יכול‬
‫לקרות גם מסיבות אחרות כמו‪ :‬פיטורין של הורה‪ ,‬בן משפחה חולה וכד׳‪ .‬גם כשנולד עוד ילד‬
‫למשפחה‪ ,‬רמת החיים כביכול יורדת‪ ,‬פתאום כשמתגרשים‪ ,‬ביהמ״ש אומר‪ ,‬אסור להוריד את רמת‬
‫החיים‪ ,‬פתאום זה לא לגיטימי‪ .‬אם מציבים יעד לא נכון – לא להוריד את רמת החיים‪ ,‬יש לכך‬
‫השלכות‪ .‬אז נגיד לביהמ״ש בוא תגדיר את היעדים מחדש‪.‬‬

‫הדין היבש‬
‫הרבה פעמים ראינו שיש לנו ‪ 2‬דינים‪.‬‬
‫‪ -‬ברירת הדין‪ :‬מודל הדלתות‪.‬‬
‫החקיקה הישראלית ‪ ‬חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)‪ ,‬תשי"ט ‪.1959‬‬
‫חוק המזונות אומר לנו מהם הכללים של ברירת הדין במזונות בן זוג ומה הכללים במזונות ילדים‪.‬‬
‫הם מעט שונים‪.‬‬
‫סעיף ‪(2‬ב)‪ -‬מזונות בן זוג‪ -‬אדם שאינו יהודי או מוסלמי‪ ...‬או מי שלא חל עליו דין אישי‪ ,‬חייב‬
‫במזונות בן זוגו והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה‪.‬‬
‫סעיף ‪(3‬א)‪ -‬מזונות ילדים‪ -‬אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו‬
‫לפי הוראות הדין האישי החל עליו‪ ,‬והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה‪.‬‬
‫סעיף ‪(3‬א)‪ :‬מזונות ילדים (דין אזרחי)‬ ‫סעיף ‪(2‬ב)‪ :‬מזונות בן זוג (דין דתי)‬
‫אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים‬ ‫אדם שאינו יהודי או מוסלמי‪...‬‬
‫שלו (יש לו פטור)‪,‬‬
‫או שלא חל עליו דין אישי‪,‬‬ ‫או שלא חל עליו דין אישי‪,‬‬
‫חייב במזונות בן זוג‪ ,‬והוראות חוק זה יחולו על חייב במזונותיהם‪ ,‬והוראות חוק זה יחולו על‬
‫מזונות אלה‪.‬‬ ‫מזונות אלה‪.‬‬
‫‪ ‬אדם שאין לו דין אישי או שהדין האישי‬ ‫‪ ‬אדם שיש לו דין אישי‪.‬‬
‫פוטר אותו‪.‬‬

‫‪ ‬האינטרס צריך להיות – שכן יחייבו אותו במזונות בדין הדתי אבל במעט‪.‬‬
‫‪ ‬לא כדאי להגיע לנקודת האפס בדין האישי – כי יש מקצה שיפורים והוא יגיע ל‪(3 -‬ב) "סוף‬
‫המסדרון"‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫‪ -‬מזונות אזרחיים‬
‫סעיף ‪3‬א רבתי‪ :‬מזונות קטין‬
‫(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו‪.‬‬
‫(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם‬
‫מכל מקור שהוא‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫משפחה שהאם מרוויחה ‪ 8,000₪‬בחודש‪ ,‬והאב מרוויח ‪ 16,000₪‬בחודש‪ .‬הוצאות הילדים הם‬
‫‪ 3,000₪‬ולכן האם תעביר לקופה משותפת ‪ 1,000₪‬והאב ‪ 2,000₪‬ביחס כפול כמו שהם משתכרים‪.‬‬
‫סעיף ‪3‬א(א) אומר ששני הצדדים חייבים במזונות הילדים‪ ,‬וסעיף ‪3‬א(ב) אומר שהמזונות יחולו‬
‫בשיעור יחסי להכנסותיהם של ההורים וזאת בלי להתחשב אצלי מי הילדים נמצאים‪ .‬בשלב‬
‫הראשון של הזרמת הכסף לא מעניין אותנו איפה הילדים נמצאים‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬לגבי השימוש בכסף יש לבחון איפה נמצאים הילדים?‬
‫מצב ראשון– נמצאים רק אצל האמא ‪ ‬כלומר‪ ,‬האמא צריכה לקבל את כל הקופה‪ .‬האב ישלם לה‬
‫‪ 2,000₪‬והיא תפריש מעצמה ‪.1,000₪‬‬
‫מצב שני– הילדים נמצאים אצל האבא בלבד‪ ,‬האמא תפריש לקופה ‪ 1,000₪‬והוא עדיין ישלם‬
‫לקופה ‪ 2,000₪‬וימשוך אותה ‪ ‬זה לא שווה אבל זה שוויון מהותי (לפי הרווחים של כל אחד)‪.‬‬
‫מצב שלישי– הילדים נמצאים‪ ,‬חצי אצל האב וחצי אצל האם‪ .‬החישוב יהיה יחסי‪.‬‬

‫‪ -‬מזונות דתיים (צרכים הכרחיים)‬

‫בדין הדתי כשמדברים על מזונות ילדים מאוד חשוב להם להבחין בין מה הילד צריך למה הילד‬
‫רוצה‪.‬‬
‫ההלכה היהודית אומרת שהכוונה ב״צריך״ היא שאם לא ניתן את זה לילד הוא ימות‪.‬‬
‫מה קובע הדין הדתי\ עברי\ אישי? יש להכיר את המושג צרכים הכרחיים‪.‬‬
‫ההלכה אומרת שבחובת המזונות‪ ,‬יש הבדל בין לחם ואייפון‪ .‬לחם‪ ,‬אם לא יהיה לילד הוא ימות‪.‬‬
‫צרכים הכרחיים‪:‬‬
‫כיצד קובעים צרכים הכרחיים? לפי האנשים הכי עניים בחברה‪ .‬גם אם יש מקרה גירושין של אנשים‬
‫מאוד עשירים‪ ,‬במובן ההלכתי הצרכים ההכרחיים נשארים אותו דבר‪ ,‬לפי האנשים העניים בחברה‪.‬‬
‫בתביעה‪ ,‬נתבע גם את הצרכים ההכרחיים ‪ +‬אקסטרות‪.‬‬

‫במשפט העברי יש כל מיני סוגים של מזונות‪:‬‬

‫• מזונות אישה‬
‫• מזונות ילדים מכוח מזונות אישה– חל רק כאשר הבעל חייב במזונות האישה ולאישה יש‬
‫ילדים‪ ,‬המזונות ילכו לילדים והאישה תישאר רעבה‪ ,‬זה חיוב חלש יותר שנגזר מהחיוב המקורי‬
‫של מזונות אישה‪( .‬אם האישה משתכרת היא לא זכאית למזונות אישה)‪.‬‬
‫‪ ‬ילדים שלא זכאים למזונות אישה– מעל גיל ‪ ,6‬בן של בוגדת (ממזר)‪ ,‬מי שהוריו התגרשו כבר‬
‫(ברגע שניתן הגט כבר אין מזונות אישה)‪.‬‬
‫‪ ‬בשביל כל אלה אנו צריכים עוד מישורים של מזונות– בהלכה זה נקרא צדקה‪.‬‬
‫• אושא ‪ -1‬בתקופת חורבן בית המקדש הסנהדרין קובעים עוד נדבך של מזונות – תקנת אושא‬
‫ראשונה‪( ,‬נקראת אושא כי תקנו אותה בתקופה שהסנהדרין גלו מקום בגליל שנקרא אושא)‪.‬‬
‫‪ ‬תקנה זו היא ביניים‪ -‬פחות חזקה ממזונות ילדים כחלק ממזונות אישה ויותר חזקה ממזונות‬
‫צדקה‪.‬‬
‫‪ ‬היתרון שלה‪ -‬לא תלויה בנישואין ולכן‪ ,‬ניתן לתבוע אושה – גם אם התגרשו‪ ,‬ידועים בציבור‪ ,‬בן‬
‫של בוגדת‪.‬‬
‫אם מדובר בילד עד גיל ‪ ,6‬אני אתבע לאושא כי היא אכיפה יותר‪ ,‬יותר אפקטיבי מצדקה‪ .‬ככל שנזוז‬
‫שמאלה בטבלה המזונות יהיו יותר חלשים‪ .‬אבל במצב שהילד לא זכאי למזונות בטור הימני נזוז‬
‫שמאלה בטבלה כדי שיקבל משהו‪.‬‬
‫אמרנו שאושא ‪  1‬לילד עד גיל ‪.6‬‬
‫ילד מעל גיל ‪  6‬רק צדקה‪ ,‬וצדקה זה לא אכיף‪ ,‬מה עושים? הסנהדרין ניסו לתקן תקנת אושא‬
‫שניה‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫לאחר ‪ 2000‬שנה ב‪ 1944‬הרבנות הראשית מתקנת תקנה מגיל ‪ 6‬עד ‪ 15‬שנקראת תקנת הרבנות‬
‫הראשית‪.‬‬
‫• תקנת הרבנות הראשית‪ -‬יש ויכוח האם היא צדקה מוגברת או תקנה אך בכל מקרה היא‬
‫אכיפה וכך נפתרה הבעיה‪( .‬זו תקנה מאוד חשובה כי היא החידוש שלה‪ ,‬הוא שהיא אכיפה)‪.‬‬
‫החסרונות שלה‪ :‬חלה רק על צרכים הכרחיים‪ .‬היתרונות‪ :‬אכיפה‪ ,‬ועד גיל ‪ .15‬השאלה על מי‬
‫חלה התקנה עדיין בסימן שאלה‪ .‬רוב הפוסקים אומרים שהתקנה חלה על ‪ 2‬הצדדים‪.‬‬
‫אם תקנת הרבנות הראשית חלה על ‪ 2‬ההורים זה כמעט זהה לדין האזרחי‪ .‬אם תקנת הרבנות‬
‫הראשית חלה אך ורק על האבא אז תמיד הוא משלם‪.‬‬
‫• צדקה– במקרה הזה יש חיוב הלכתי שההלכה מחייבת את הבעל לתת‪ .‬אחד מהחיובים של‬
‫הצדקה קובע שצריך לתת קודם לאנשים שקרובים (עני‪ ,‬משפחה קרובה‪ ,‬משפחה רחוקה‪ ,‬אנשי‬
‫העיר)‪ .‬סוג החיוב הוא צדקה נטו‪ ,‬זה חיוב חלש‪ .‬חל על שני ההורים‪ .‬סוג הצרכים‪ ,‬לא רק על‬
‫צרכים הכרחיים‪ ,‬אם אני עשיר ואחי במצוקה כלכלית אני צריך לתת לאחי להמשיך את החיים‬
‫הסבירים שלו‪ ,‬למה שהוא רגיל‪ ,‬הצדקה שהוא רגיל לפי מה שאני יכול‪ .‬חיוב בצדקה תלוי‬
‫ביכולת הכלכלית של החייב‪ .‬סוג זה לא אכיף וזה החיסרון‪.‬‬
‫‪ ‬נגיש תביעה למזונות צדקה בשני מצבים‪:‬‬
‫‪ .1‬גיל ‪+15‬‬
‫‪ .2‬צרכים אקסטרה‬

‫סיכום מזונות ילדים‪:‬‬

‫צדקה‬ ‫תקנות רבנות‬ ‫אושא ‪1‬‬ ‫מזונות ילדים‬

‫ראשית ‪1944‬‬ ‫מכוח מזונות‬
‫אישה‬
‫לא‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫רק אם חייב‬ ‫תלוי נישואין?‬
‫במזונות אישה‬
‫(אם עומד‬
‫בתנאים‪,‬‬
‫נשואים כדמו"י‪,‬‬
‫אם אין פטורים‬
‫של נואפת‪,‬‬
‫עובדת וכו')‬
‫כל גיל‬ ‫‪ 6‬עד ‪15‬‬ ‫עד גיל ‪6‬‬ ‫עד גיל ‪6‬‬ ‫גיל‬
‫צדקה נטו‬ ‫צדקה (‪/‬תקנה)‬ ‫תקנה (‪/‬צדקה)‬ ‫נגזר ממזונות‬ ‫סוג החיוב‬
‫אישה‬
‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫האם תלוי‬
‫ביכולת החייב?‬
‫לא‪ ,‬אך בתי הדין‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫האם אכיף?‬
‫קבעו שכן‬ ‫(להכריח אותו)‬
‫שני ההורים‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫אב‬ ‫על מי חל?‬
‫כפי יכולתו‬ ‫צרכים הכרחיים‬ ‫צרכים הכרחיים‬ ‫צרכים הכרחיים‬ ‫סוג הצרכים‬

‫נקודה שבתי המשפט טועים בה הרבה‪ -‬בכל סוגי המזונות החיוב תלוי ביכולת הכלכלית של החייב‪,‬‬
‫אין בהלכה אף סוג של מזונות שאפשר לחייב בן אדם מעבר ליכולתו הכלכלית‪ ,‬אין חיה כזו‪ .‬וזה‬
‫מוביל לנקודה חשובה‪ ,‬מבחינה מתמטית עולות שתי שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהו סף האמידות?‬
‫אני לא יכול לקחת כסף מבן אדם כשבעצם הוא לא יכול לדאוג לצרכים של עצמו‪.‬‬
‫מותר לתת צדקה רק אחרי שאדם דואג לעצמו‪ ,‬כך הוא מחייב בכל סוגי המזונות רק לאחר שדאג‬
‫קודם לעצמו‪ .‬בודקים כמה הוא משתכר וכמה יכול לתת לפי סף האמידות – כמה בן אדם צריך‬

‫‪42‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫לבזבז על עצמו‪ .‬אם ההכנסה בפועל היא מעל סף האמידות – יש מאיפה לקחת‪ .‬אם ההכנסה נמוכה‬
‫מסף האמידות – אין מאיפה לקחת אי אפשר לקחת כלום‪.‬‬
‫‪ .2‬מהו גובה הצרכים ההכרחיים? לפי האנשים הכי עניים בחברה‪.‬‬

‫שיעור ‪13.09.2022 -11‬‬

‫אנו ממשיכים לדבר עכשיו על מזונות ילדים‪ ,‬בשיעור הקודם דיברנו על הדין הראוי והדין היבש‪.‬‬
‫ראינו את הדין האזרחי ו‪3‬א' וסוף המסדרון‪ ,‬מזונות אזרחיים ובדין הדתי ‪ 4‬רשתות‪ -‬מזונות ילדים‬
‫כחלק ממזונות אישה‪ ,‬רשת שנייה אושא‪ ,‬רשת שלישית ורשת רביעית צדקה‪.‬‬
‫אם הילדים נמצאים מתחת לגיל ‪ 6‬העמודות מצד ימין יותר חזקות‪ ,‬אם אין מזונות אישה‪ ,‬אעבור‬
‫למזונות אושא‪.‬‬
‫מזונות אושא ומזונות רן הן רק לצרכים הכרחיים‪.‬‬
‫אם הילד מעל גיל ‪ 6‬אשתמש בתקנות השמאליות של תקנות ר"ר וצדקה‪.‬‬
‫צדקה זה למטרות שהן לא הכרחיות‪.‬‬

‫הדין במציאות‪ -‬בפסיקה‬

‫על מנת לבחון את הדין בפסיקה נבחן סיטואציות שונות קודם כל לפי הדין היבש ולאחר מכן נראה‬
‫מה קורה בפועל בפסיקה‪.‬‬
‫סיטואציה ראשונה‪:‬‬
‫זוג שהאבא מרוויח ‪ ,5,500₪‬האם מכניסה ‪ .8,320₪‬גיל הילדים‪ 14 ,5 :‬ו‪.16‬‬
‫עפ"י הדין היבש ‪ -‬העברי‪ ,‬מה גובה סכום מזונות הילדים שהאב צריך לשלם?‬
‫על מנת לענות על השאלה‪ ,‬נבדוק ראשית מהו סף העמידות‪( ,‬הסף שבן אדם צריך עבור הצרכים שלו‬
‫בצמצום‪ ,‬אוכל‪ ,‬תשלומי חשבונות וכו') עפ"י ההלכה‪ ,‬אי אפשר לחייב בן אדם באף סוג של מזונות‬
‫אם דוחפים אותו מתחת לסף העמידות‪.‬‬
‫בסיטואציה הזו אם חל עליהם דין הדתי חל עליהם הדין העברי ובכמה מזונות אפשר לחייב את‬
‫האבא? בדין הדתי בכל סוגי המזונות החיוב של המזונות תלוי ביכולת הכלכלית של החייב‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם לבן אדם אין כסף אז הוא לא צריך לשלם‪ ,‬הכלל בהלכה היהודית הוא כזה‪ -‬אנו רגילים‬
‫לכך אם אני חייב למישהו כסף‪ ,‬אז אני צריך לשלם‪ ,‬אבל מה קורה אם אין לי? אז בהלכה היהודית‬
‫לא גובים מבן אדם את מה שאין לו‪ ,‬אפילו היום ישתרש במשפט הקיים‪.‬‬
‫אם יש בן אדם שצריך לשלם תשלום מסוים ואין לו לא מביאים אותו לעוני‪.‬‬
‫יש אבא והיה צריך לשלם מזונות אבל הוא תפרן‪ ,‬נגיד שיש לו ‪ 5,000₪‬ואם ניקח ממנו ‪1,000₪‬‬
‫יישארו לו ‪ 4,000₪‬לא יהיה לו איפה לגור ולכן אומרת ההלכה כי לא ניקח ממנו את הכסף כי לא‬
‫יהיה לו מספיק עבורו‪ ,‬רק אם יהיה לו מספיק עבורו ניקח ממנו לילדים‪.‬‬
‫בכל ארבעת סוגי המזונות שנמצאים פה ולכן כשאנו מתקדמים לאירועים אמיתיים כשאני מסתכל‬
‫על הסיטואציה הזו אם יש אבא שמרוויח ‪ 5,500₪‬ונניח שעבור עצמו הוא צריך ‪ 5,000₪‬אז כמה יש‬
‫לו מעל סף העמידות? ‪ 500₪‬אז אנו יכולים לקחת ממנו אך ורק ‪.500₪‬‬
‫מה יעשו הילדים? יצטרכו לקבל זאת ממקום אחר‪ ,‬אולי מאמא‪ ,‬מאנשים אחרים או המדינה‪.‬‬
‫לפי הדין האישי אי אפשר לקחת מהאבא יותר מ‪.500₪‬‬

‫לאבא יש שלושה ילדים ונבין כל אחד מהילדים לאיזה סוג מזונות הוא שייך‪-‬‬
‫ילד בן ‪ -5‬שייך לרן או לאושה אני לא יודע ובמה זה תלוי? אם חייב במזונות של האמא אז חייב‬
‫לשלם לילד מכך‪ ,‬אבל אם אין מזונות אמא זה מזונות אושא‪ .‬לצרכים לא הכרחיים זה הצדקה‪ .‬מה‬
‫יקרה בעוד שנה? ייכנס לתקנת הרבנות הראשית וחל על שני ההורים‪.‬‬
‫ילד בן ‪ -14‬בתקנת הרבנות הראשית למשך שנה‪.‬‬
‫ילד בן ‪ -16‬בצדקה‪.‬‬
‫צדקה חל על שני ההורים ותקנת הרבנות הראשית חל על שני ההורים ולכן אין חובה להגיד כי‬
‫האבא צריך לשלם יותר ‪ 500‬יותר‪.‬‬
‫איך שלא הופכים את זה האבא צריך לשלם ‪ ₪ 500‬למשך שנה‪.‬‬
‫אבל זה לא מספיק לילדים‪ ,‬איך יהיה לאמא כסף? מביטוח לאומי ומכל מיני מקומות אחרים‪.‬‬

‫התיק הזה מגיע לבית המשפט והוא יודע כי כל סוגי המזונות תלויים בחיוב של החייב‪ ,‬צדקה חלה‬
‫בצורה שווה על שני ההורים כמו גם תקנת הרבנות הראשית‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫מה בית המשפט פוסק? בית המשפט אומר כי "על פי הדין האישי החל עליו חובתו של האבא‬
‫לתשלום מזונות ילדיו הקטינים ומילוי צורכיהם הבסיסיים‪ ,‬השווים הן לעשיר והן לעני‪ ,‬הנה‬
‫חובה מוחלטת"‪.‬‬
‫איך זה יכול להיות שבית המשפט אומר חובה מוחלטת? בכל סוגי המזונות אנו בודקים שלאבא יש‬
‫מאיפה לשלם ומה זה אומר חובה מוחלטת? האם בהלכה היהודית יש חובה מוחלטת? לא‪.‬‬
‫כך בית המשפט פוסק כי יש חובה אבסולוטית לשלם את צורכיהם של כל הילדים ועל צדקה אין‬
‫חובה מוחלטת אז איך יכול להיות שזה מה שבית המשפט כותב? הוא מיישם את החובה המוחלטת‬
‫הזו ומחייב את האבא לשלם ‪ 3,200₪‬מזונות‪.‬‬

‫פס"ד הזה כל תינוק מבין שהוא שגוי‪ ,‬פס"ד שלא מיישם את הדין הדתי מהרבה סיבות‪ ,‬קודם כל‬
‫בדין הדתי אין חובה מוחלטת ואי אפשר להביא אדם לעוני‪ ,‬ועצם זה שהשאירו אותו עם ‪2,300₪‬‬
‫זה עוני‪.‬‬
‫הילד בן ה‪ 16‬זה גיל של צדקה והכלל בצדקה אסור לבן אדם לתת צדקה אם הוא במצוקה כלכלית‪.‬‬
‫אסור לי לתת ואסור לי לקבל כי בן אדן שהוא במצוקה כלכלית אסור לו לתת ולקבל צדקה אז‬
‫למה מחייבים את האבא לתת צדקה לילד בן ה‪ ?16‬הרי האבא במצוקה כלכלית‪.‬‬

‫איך מחייבים את האבא לשלם מזונות לילד בן ה‪ ?14‬לכל היותר אפשר היה לחייב את האבא לשלם‬
‫מזונות לילד הצעיר למשך שנה‪.‬‬
‫בית המשפט מחייב אותו בערך ב‪ 1,000₪‬לילד‪ .‬מה יקרה לאבא שהשאירו לו ‪?2,300₪‬‬
‫לא השאירו לו כלום‪ .‬זה נורא ואיום‪ .‬כשקוראים את העובדות בפס"ד הוא יותר גרוע ממה שאנו‬
‫נראה‪ ,‬בפס"ד רואים כי האמא מרוויחה יותר‪ ,‬היא מורה ועבדה בבית הספר‪ ,‬שם הרוויחה ‪8,320₪‬‬
‫ובשעות הערב עבדה במורה לבית הספר לפסיכומטרי ושם הרוויחה עוד ‪ 1,700₪‬אבל האמא הורידה‬
‫את המשכורת של בית הספר לפסיכומטרי‪.‬‬
‫בנוסף הילד הגדול בן ה‪ 16‬הוא עובד‪ ,‬מרוויח ‪ 1,100₪‬גר אצל האמא ובנוסף ל‪ 1,700₪‬לאמא יש עוד‬
‫‪.1,100₪‬‬
‫הילד בן ה‪ 16‬גר אצל אמא ועובד ומרוויח ‪ 1,100₪‬וילד כזה לא צריך צדקה‪.‬‬
‫לצדקה יש ‪ 2‬תנאים‪ -‬לנותן יש את היכולת הכלכלית לתת ושהמקבל הוא במצוקה כלכלית וכאן שני‬
‫התנאים לא התקיימו ואת זה בית המשפט יודע ואיך? הוא כתב זאת בפסק הדין‪.‬‬

‫בבית של האמא יש עוד ‪ 2,800₪‬ויש גם קצבאות הן לא כתובות בפס"ד אבל היום קצבאות ילדים‬
‫זה מעט כסף אבל פעם זה היה סכומים משמעותיים‪ .‬האמא קיבלה קצבאות משמעותיות‪.‬‬
‫יש לנו פס"ד שבו אנו אומרים איך זה יכול להיות? בית המשפט מספר לנו בלוף והבלוף זה שזה הדין‬
‫הדתי אבל זה לא נכון‪ ,‬זה לא אמת‪ ,‬זה לא הדין הדתי‪ .‬בדין הדתי אי אפשר להביא את האבא לעוני‪,‬‬
‫הילד הגדול לא צריך צדקה‪ ,‬לא לוקחים צדקה במקרה כזה‪ ,‬הצדקה חלה בשווה על שני ההורים‬
‫והסכומים הם יותר נמוכים‪.‬‬
‫הבלוף הוא שבדין הדתי יש חיוב אבסולוטי‪ ,‬יש סדרה של בלופים‪ .‬למה בית המשפט לא אמר כי‬
‫המזונות יהיו ‪ X‬עד גיל ‪ 15‬ומגיל ‪ 15‬הן ירדו? מגיל ‪ 15‬הילד בצדקה ובית המשפט היה צריך להגיד‬
‫כי על הילד בן ה‪ 16‬הוא לא ישלם ועל הילד בן ה‪ 14‬ישלם לשנה‪.‬‬
‫קובעים כי האבא משלם עד גיל ‪ 18‬וגם אחרי‪ ,‬הייתי מצפה שתהיה מדרה עד גיל ‪ 15‬ואז זה יורד‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫יואב בדק את כל פסקי הדין במדינת ישראל יש פחות מחמישה פסקי הדין שבו אמרו ‪ X‬מגיל ‪15‬‬
‫ו‪ Y‬מגיל ‪.15‬‬
‫אנו רואים את מה שדיברנו עליו בשיעור הקודם‪ ,‬אמרנו על הדין הראוי כי מחייבים את האבא‬
‫במזונות שהוא לא יכול לעמוד בהם‪ ,‬אבל גם אם אתה עושה את זה בשביל הילדים‪ ,‬האמא לא‬
‫צריכה כל כך הרבה כסף‪.‬‬
‫גמרו את האבא ועכשיו תזכרו תמיד שמזונות קשורים לשיעורים שדיברנו למשמורת‪ ,‬זמני שהות‪,‬‬
‫אם אתם משאירים לאבא ‪ 2,300₪‬האם הוא יהיה אבא פעיל? לא לילדים לא יהיה איפה לחיות וגם‬
‫לילדים ולא רק הרגנו את האבא אלא גם לילדים גמרנו את האבא‪.‬‬
‫בעייני יואב זה נורא ואיום‪.‬‬
‫פס"ד זה לא חריג‪ ,‬זה הנורמה‪ ,‬פסקי דין היו בדיוק כאלה אבל זה פס"ד סטנדרטי‪ .‬אנו רואים כי‬
‫האם כמה כסף שהשאירו לאבא מאפשר לו לחיות? שתהיה לו קורת גג? ברוב המקרים לא‪ ,‬הוא לא‬
‫יוכל שתהיה לו קורת גג‪.‬‬
‫זה פס"ד ראשון‪ ,‬יואב יכול ללמוד אלפי פסקי דין כאלה‪ ,‬בתי המשפט ממציאים דין דתי שהוא לא‬
‫אותנטי‪ ,‬בתי המשפט מניחים שהם לא יודעים מה אומר הדין הדתי ואז הם ממציאים‪.‬‬
‫לפני הרבה שנים היה פרופסור לדיני משפחה‪ ,‬איש מעניין‪ ,‬לא היה אדם דתי‪ ,‬קראו לו פרופסור‬
‫שווא‪ ,‬קרא מאמר דתי ולא מבין מה כתוב בו‪ ,‬פירש אותו במאמר שגוי ולכן פרופסור שטווא הגיע‬
‫למסקנה כי בחיוב הדתי יש חיוב אבסולוטי ולאחר מכך כל הפסיקה הולכת כמו עדר שיש חיוב‬
‫אבסולוטי אבל זה לא כתוב באף מקום!!‬
‫כשיואב הגיע לנושא הזה התחיל לבדוק את המקורות הדתיים‪ ,‬היה במשרד והגיע אליו בן אדם ויש‬
‫את המאמר ועובדים עלינו שזה לא הדין הדתי‪.‬‬

‫תמ״ש ‪ 104972/97‬מ‪.‬י‪ .‬נ׳ א‪.‬י (‪)2005‬‬

‫האב מכניס ‪ ,4,600₪‬האם מכניסה ‪ .6,000₪‬גיל הילדות‪ 14 :‬ו‪.17‬‬
‫עפ"י הדין היבש ‪ -‬העברי‪ ,‬מה גובה סכום מזונות הילדים שהאב צריך לשלם?‬
‫האב לא צריך לשלם בכלל בגלל שזה מתחת לסף העמידות שלו‪.‬‬
‫בת ה‪ –14‬נמצאת בקטגורית תקנת הרבנות הראשית – שזה צדקה‪ ,‬אז ממילא אסור לו לתת לה‪ ,‬אם‬
‫מישהו נותן צדקה זו צריכה להיות האמא‪.‬‬
‫בת ה‪ –17‬שייכת לקטגורית צדקה – לא אמור לתת לה‪.‬‬

‫עורך הדין של האבא אומר לו לעשות הסכם עם האמא שהוא ייתן לה את החצי שלו בדירה‬
‫המשותפת ובתמורה לכך ישלם לה מזונות נמוכים‪.‬‬
‫החלטת ביהמ״ש בפועל‪ :‬הגבר הזה חותם עם אשתו על הסכם שהוא נותן מזונות "פחותים" של‬
‫‪ 1,200₪‬לחודש עד שהבנות תהיינה בנות ‪ 18‬ובתמורה לכך‪ ,‬מוותר על החצי שלו בדירה המשותפת‪.‬‬
‫ביהמ"ש מאשר את ההסכם הזה ונותן לו תוקף של פס"ד‪ ,‬הדירה מועברת על שמה בטאבו‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬פותחת האישה שוב את ההסכם‪ ,‬מגישה תביעה לבימ"ש על כך שהוא משלם מזונות‬
‫מועטים מידי‪ .‬הבעל אומר‪ ,‬עשינו הסכם בתמורה למזונות המועטים נתתי חצי דירה‪.‬‬
‫ביהמ״ש אומר‪ :‬ההסכם הוא בין האבא לאמא‪ ,‬וכאן זה מול הילדים‪ ,‬הוא לא אמור לתת כלום לפי‬
‫הדין היבש‪ .‬ויוצא שהוא נתן חצי דירה ‪ 1,200₪ +‬שהסכים לשלם והשופטת עוד מעלה את הסכום‬
‫ל‪ 2,275₪‬בטענה שכך קובע הדין הדתי‪( .‬זה לא מה שקובע הדין הדתי)‪ .‬נוצר כאן מצב שאי אפשר‬
‫לסמוך על הסכם שביהמ״ש בעצמו חתם עליו‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬למה ביהמ״ש נוהג בחוסר הגינות‬
‫כ״כ קיצוני? הרי הוא בעצמו אישר את ההסכם ואז הוא לא מסכים לפתוח אותו‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫כעת נראה פס״ד חריג‪ ,‬יוצא מהסטנדרט‪.‬‬

‫ע״ם ‪ 787/05‬א‪.‬ב‪.‬ל נ׳ ב‪.‬א‪.‬ב‪.‬ל (‪)2005‬‬
‫האב מכניס ‪ ,2,000₪‬האם מכניסה ‪ .3,400₪‬גיל הילדים‪ + 18 ,17 ,16 ,11 :‬שלושה בגירים‪.‬‬
‫ע״פ הדין היבש ‪ -‬העברי‪ ,‬מה גובה סכום מזונות הילדים שהאב צריך לשלם?‬
‫האבא הוא במצוקה כלכלית ולכן הוא לא צריך לשלם בכלל‪.‬‬
‫קבוצות גיל הילדים‪:‬‬
‫בן ה‪ -11‬נמצא בתקנת הרבנות הראשית‪ .‬לכן ‪ 2‬ההורים אמורים לתת‪.‬‬
‫יתר הילדים הם בצדקה‪ .‬כלומר‪ ,‬אסור לתת אם האדם נמצא במצוקה כלכלית‪.‬‬

‫האבא הוא נכה ‪ 100%‬וקיבל קצבת נכות ‪ .2,000₪‬האמא מרוויחה ‪ .3,400₪‬סה״כ הם מכניסים‬
‫הביתה לפני הגירושין ‪.5,400₪‬‬
‫הזוג מחליט להתגרש וכדי שהילדים לא ״יזרקו״ לרחוב‪ ,‬האבא מעביר לאמא כמזונות את הדירה‬
‫אותה קיבל מהדיור הציבורי‪.‬‬
‫האמא מגישה תביעת מזונות‪.‬‬
‫ביהמ״ש קובע‪ :‬האבא ישלם לאמא ‪ 3,000₪‬בחודש מזונות‪ .‬כלומר‪ ,‬ההכנסה של האם גדלה ויש לה‬
‫פחות בן אדם לדאוג לו בבית‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬ביהמ״ש מכניס את האבא למינוס ‪ 1,000₪‬כל חודש‪ ,‬ובנוסף לאב אין דירה משום שאת דירת‬
‫המגורים שלו הוא העביר לאם‪.‬‬
‫טענת ביהמ"ש‪ :‬זה הדין הדתי‪ .‬האב מערער ובערעור השופט יוסי שפירא דוחה את הערעור ולא‬
‫מפחית את המזונות‪.‬‬
‫זה פס"ד קיצוני מאוד‪ .‬מדובר בבן אדם שלא עובד כי הוא נכה ‪ 100%‬לא על בן אדם שמעלים מס‪.‬‬

‫הנוסחה של ביהמ״ש‪ :‬תמיד לחייב את האב בערך ב‪ 1,000₪-‬לילד‪ .‬בלי קשר למה שהאם מרוויחה‬
‫ובלי קשר לסף העמידות שלו או לעובדה שהילדים כבר גדולים‪ .‬זו הנוסחה של בתי המשפט‪ .‬בדין‬
‫היבש אנו יודעים שכל סוגי המזונות כפופים לסף העמידות‪ ,‬ביהמ"ש מספר לנו שהוא פוסק את‬
‫המזונות האלה בגלל שהוא כביכול דואג לילדים‪.‬‬
‫ביהמ״ש בא בשני טיעונים‪:‬‬
‫‪ .1‬זה מה שהדין הדתי קובע (אך אנו רואים שזה לא נכון)‪.‬‬
‫‪ .2‬נכון שזה מרעיב את האבא אבל עדיף להרעיב אותו ולא את הילדים‪.‬‬
‫יש פסקי דין שמראים שביהמ״ש לא באמת דואג לילדים‪ .‬פסקי דין שבהם יש ילדים גם אצל האם‬
‫וגם אצל האב‪ ,‬ועדיין בימ"ש מרעיב את האב וגם את הילדים כשנמצאים אצלו חצי מהזמן‪.‬‬

‫אחת השאלות המורכבות בדיני משפחה בהקשר של מזונות ילדים‪ ,‬היא‪ ,‬מה קורה כאשר יש ילדים‬
‫מקשר חדש?‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫רחל – לא עובדת‬
‫שמוליק – מרוויח ‪7,000‬‬
‫התגרשו והילדים אצל האמא‪.‬‬
‫ביהמ״ש מחייב את האבא במזונות של ‪ 4,500₪‬בחודש‪.‬‬
‫שמוליק מתחתן שוב עם דפנה ויש להם שני ילדים‪ ,‬גם דפנה לא עובדת‪.‬‬

‫‪46‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫מה קורה כאשר האבא מתחתן ויש לו ילדים נוספים?‬

‫אומר שמוליק לביהמ״ש‪ ,‬עכשיו המציאות השתנתה‪ ,‬ההכנסה נשארה אותו דבר ויש לי ארבעה‬
‫ילדים בבית ולא שניים ומבקש הפחתה של המזונות‪( .‬למה הוא צריך להתגרש שוב כדי שיחלקו את‬
‫העוגה בצורה שווה?)‬
‫הדין היבש‪ -‬שמוליק נשוי לרחל נולדו לו שני ילדים חייבו אותו ב‪ 4,500‬מזונות‪ ,‬התחתן בפעם‬
‫השנייה עם עוד שני ילדים‪ .‬נניח יש לו מספיק כסף עבור שני ילדים ולא עבור ארבעה ילדים‪.‬‬
‫לפי הדין היבש‪ -‬איזה ילדים קודמים לאלה? האם הם באותו סטטוס או האם לפי הדין היבש יש‬
‫ילדים שקודמים לילדים החדשים?‬
‫מה התשובה‪ -‬התשובה היא הפוך מהאינטואיציה‪ ,‬הילדים מהנישואין השניים הם קודמים בדרך‬
‫כלל‪ ,‬לא תמיד אבל יואב ייתן לנו כמה דוגמאות‪.‬‬
‫נגיד שארבעת הילדים הם מתחת לגיל ‪ 6‬אז הילדים של האישה הראשונה איזה סוג חיוב זה? מזונות‬
‫אושא כי התגרש ממנה‪ ,‬נתן גט ולא חייב במזונות אישה ולכן בן אדם לא חייב במזונות אישה לאחר‬
‫הגט‪ .‬חייב במזונות ילדים מאושא ולעומת זאת אם הילדים של האמא השנייה שהוא נשואי לה הוא‬
‫חייב לפי ר"ן‪ ,‬ר"ן קודם לאושא‪.‬‬
‫ככל זה העמודה שהיא יותר ימנית היא יותר חזקה ולכן ברור שהילדים ממערכת היחסים השנייה‬
‫היא יותר חזקה‪.‬‬
‫מה קורה אם אל כל הילדים מתחת לגיל ‪ ?6‬הילדים מהנישואים הקודמים הם יותר מבוגרים ונניח‬
‫כי הנישואים בחדשים הילדים הם קטנים מתחת לגיל ‪ 6‬והילדים מהנישואים הראשונים הם מעל‬
‫גיל ‪.6‬‬
‫לכן הילדים מתחת לגיל ‪ 6‬זה המזונות הכי חזקים זה ר"ן ולכן מהדין מהיבש ברור שהילדים‬
‫מהנישואים הקודמים הם מאחור ולפניהם יהיה את הילדים מהנישואין החדשים‪.‬‬

‫הדין הראוי‪ -‬ביהמ״ש מחליט שהאב ימשיך לשלם גם לילדיו מהנישואים הקודמים וגם לילדים‬
‫מהנישואים החדשים‪.‬‬
‫יש כאן שני צדדים צודקים‪:‬‬
‫‪ .1‬למה הילדים מהנישואין הראשונים צריכים לקבל פחות? ההורים נפרדו והילדים לא בחרו‬
‫להיוולד להורים גרושים‪ ,‬כאשר האבא מקים משפחה חדשה‪ .‬למה הם צריכים להיפגע?‬
‫‪ .2‬בשם הילדים מהנישואין השניים– לא בחרו לאיזו משפחה להיוולד‪ ,‬לאבא גרוש שמשלם‬
‫מזונות לילדים קודמים‪ ,‬למה הם צריכים להיפגע?‬
‫אם נסתכל על משפחה שלא התגרשה‪ ,‬ברגע שהאבא והאמא מחליטים להביא עוד ילדים‪ ,‬הילד‬
‫הראשון שנולד נפגע כלכלית כי הכסף מתחלק עכשיו בין עוד ילדים‪ .‬לילד הזה אין עילה לתבוע את‬
‫ההורים‪ ,‬אז מה שונה כאן?‬
‫ההבדל הוא– האישה הגרושה‪ ,‬שטוענת שהיא נפגעת כלכלית בגלל שהאב ממשיך בחייו ומביא עוד‬
‫ילדים‪ .‬במשפחה החדשה‪ ,‬הוויכוח הוא לא בין ילדים לילדים אלא בין האישה לשעבר לבין הילדים‬
‫החדשים‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬אפשר להזדהות עם אותה אישה (רחל) שנפגעת כלכלית‪ ,‬אך האם כדאי להרעיב את‬
‫הילדים החדשים ע״מ שהיא לא תיפגע כלכלית?‬
‫דרך פסקי הדין‪ ,‬נראה את הקונפליקט הזה ונדון בשאלה‪ ,‬למי ביהמ״ש דואג?‬
‫אם הוא דואג לילדים ‪ ‬הוא צריך לדאוג לכל ארבעת הילדים ולהפחית את המזונות‪.‬‬
‫אם הוא דואג לאישה ‪ ‬הוא ירעיב את הילדים החדשים ולא יפחית את המזונות‪.‬‬

‫דוגמאות לפסקי דין שבהם הדאגה הייתה לאישה הגרושה‪.‬‬

‫ע״ם ‪ 755/05‬פלונית נ׳ פלוני (‪)2005‬‬
‫האב מכניס ‪ ,7,913₪‬האם מכניסה ‪ .6,120₪‬גיל הילדים‪ :‬חייל‪ ,‬קטין ‪ +‬שלושה בגירים‪.‬‬
‫האמא תובעת מזונות בבימ"ש למשפחה‪.‬‬
‫האבא מערער‪ ,‬ובזמן הערעור הבן הגדול כבר מתגייס‪ ,‬כלומר יש כבר ילד ושליש‪ .‬השופט אלבז‬
‫בבימ״ש למשפחה מחייב את האבא ב‪ 2,800₪ -‬כי זה כבר ילד אחד ‪ +‬חייל‪.‬‬
‫יש לנו כאן שני משקי בית‪ :‬בית האם עם ילד בתיכון וחייל עם כמעט ‪ .9,000₪‬ובבית השני‪ ,‬האב‬
‫עם ‪.5,100₪‬‬
‫עובדות נוספות על פסק הדין‪ :‬האמא היא סרבנית גט והיא עושה את זה ע"מ לא להתפנות מהבית‬
‫המשותף שלהם והאבא צריך לשכור דירה‪ .‬האבא בזוגיות נוספת עם שני תינוקות‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫איך זה יכול להיות שהאבא הזה נותן לבית הקודם שלו ‪ 2,800₪‬ולשני התינוקות שלו‪ ,‬שיש להם‬
‫קדימות מבחינה הלכתית יש לו פחות‪.‬‬

‫פסק הדין הזה מראה לנו שלביהמ״ש לא אכפת מהילדים‪ .‬כי בעצם הוא משאיר את ‪ 2‬הילדים‬
‫מהנישואים החדשים בעוני קשה‪.‬‬

‫ע״ם ‪ 367/02‬אוחנה נ׳ אוחנה (‪ )2003‬בימ״ש למשפחה‬

‫האב מכניס ‪ ,5,500₪‬האם מכניסה ‪ .3,800₪‬גיל הילדים‪.7 ,6 ,4 :‬‬
‫אם סף העמידות הוא ‪ 5,000₪‬יש לחייב את האבא ב‪ ₪ 500-‬לילדה בת ה‪ 4-‬ועוד שנתיים יש לבדוק‬
‫שוב‪.‬‬
‫בבימ״ש למשפחה‪ ,‬השופט מנחם הכהן פוסק‪ 5,070₪ ,‬נשאר לו ‪.425₪‬‬

‫האב מערער למחוזי‪ ,‬בטענה שלפי הדין הדתי הילדות בנות ה‪ 7-‬ו‪ 6-‬הן תקנת רבנות ראשית ובת ה‪-‬‬
‫‪ 4‬אוטוטו בתקנת רבנות ראשית‪ ,‬הלכתית אסור לו לתת להן כי זה מעל סף העמידות‪ .‬וביהמ״ש‬
‫באמת מפחית לו את המזונות אמנם רק ב‪ .400₪-‬עכשיו נותר לו ‪ 820₪‬לחיות מהם‪.‬‬

‫האמא מערערת לעליון‪ ,‬השופטת פורקצ'ה כותבת בפס"ד‪ ,‬גם לאבא יש זכות לחיות ולא מעלה את‬
‫הסכום (היא לא יכלה להפחית כי האב לא ערער)‪.‬‬
‫אנו רואים שאין לאנשים ממה לחיות‪.‬‬

‫‪48‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫מזונות ילדים והיקף הטיפול ההורי‬

‫הדין הראוי‬
‫איך מזונות ילדים צריכים לבטא את השונות בין סוגים שונים של אבות?‬
‫בגדול‪ ,‬אפשר לדבר על אבות מעורבים ועל אבות לא מעורבים‪.‬‬
‫ישנם ‪ 2‬מודלים‪.‬‬
‫מודל ‪2‬‬ ‫מודל ‪1‬‬
‫הילדים מחלקים את הזמן עם שני ההורים‬ ‫הילדים נמצאים רק אצל האמא‬
‫‪4,000‬‬ ‫הכנסות בית האם‪:‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫הכנסות בית האם‪:‬‬
‫‪- 9,000‬‬ ‫הוצאות בית האם‪:‬‬ ‫‪- 9,000‬‬ ‫הוצאות בית האם‪:‬‬
‫‪- 5,000‬‬ ‫יתרה‪:‬‬ ‫‪- 5,000‬‬ ‫יתרה‪:‬‬
‫‪6,000‬‬ ‫הכנסות בית האב‪:‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫הכנסות בית האב‪:‬‬
‫‪- 8,000‬‬ ‫הוצאות בית האב‪:‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫הוצאות בית האב‪:‬‬
‫‪- 2,000‬‬ ‫יתרה‪:‬‬ ‫‪+ 1,000‬‬ ‫יתרה‪:‬‬
‫מעורב בגידול הילדים‬ ‫לא מעורב בגידול סוג האב‪:‬‬ ‫סוג האב‪:‬‬
‫הילדים‬
‫עולה השאלה מה ההבדל במזונות בין מודל ‪ 1‬לבין מודל ‪.2‬‬

‫ניתוח מודל ‪:1‬‬

‫האב לא מעורב‪ ,‬אין לנו רחמים עליו ואף כועסים על כך שאינו מעורב בגידול הילדים משתי סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬הילדים קודמים‪.‬‬
‫‪ .2‬לא אכפת לו מהילדים‪ ,‬מפיל את כל הנטל על האמא‪.‬‬
‫ניתוח מודל ‪:2‬‬
‫הילדים נמצאים חלק משמעותי מהזמן בכל אחד מהבתים (לא חובה בדיוק ‪ 50%‬מהזמן)‪ ,‬מבחינה‬
‫מהותית‪ ,‬לשניהם יש הוצאות גדולות על הילדים‪.‬‬
‫האם ההבדל בין שני המודלים צריך להתבטא בחיוב המזונות ואיך?‬
‫יש לנו שני סוגי הורות‪:‬‬
‫האב הנעדר‬ ‫האב המסור‬
‫‪5,000₪‬‬ ‫‪4,150₪‬‬ ‫מזונות‬
‫‪0₪‬‬ ‫‪5,000₪‬‬ ‫הוצאות ישירות‬

‫האב הנעדר– בעבר‪ ,‬האב לא היה מעורב בגידול הילדים‪ ,‬מחייבים אותו במזונות של ‪ ₪ 5,000‬אבל‬
‫ההוצאות הישירות שהוא מוציא על הילדים הם אפס‪.‬‬
‫האב המסור– כיום‪ ,‬הנורמה היא שהאב מעורב הרבה יותר‪ ,‬יש לו הוצאות ישירות על הילדים‪ .‬למה‬
‫עדיין חייבו אותו ב‪ ₪ 5,000‬אם הוא מוציא באופן ישיר על הילדים ‪?₪ 5,000‬‬
‫‪ ‬אותו אב מסור מקבל "עונש" על כך שהוא משקיע בילדיו‪ ,‬והאב הנעדר מקבל "פרס" על כך‬
‫שהוא נעדר‪.‬‬
‫אנו כחברה צריכים לגרום לכך שיהיה כלכלי להיות מעורב‪ ,‬לתת מוטיבציה לאבות להיות מעורבים‬
‫ולא להיפך‪.‬‬

‫הדין במציאות‪ -‬בפסיקה‬

‫נראה מה קובעת הפסיקה במצבים הללו‪:‬‬
‫תמ״ש ‪ 1886/04‬א‪.‬ל‪ .‬נ׳ פ‪.‬ל (‪)2006‬‬
‫האבא מכניס ‪ ,6,500₪‬האם מכניסה ‪ .4,500₪‬גיל הילדים‪ :‬שלוש בנות גדולות וילד בן ‪.6‬‬

‫זוג שהתגרש‪ 3 ,‬בנות ובן‪ ,‬הבנות גדולות יותר (לא ידוע הגיל) הילד בן ‪ .6‬פס"ד שהגיע לשופטת נילי‬
‫מימון בבימ״ש למשפחה בי‪-‬ם‪ .‬השופטת מבינה שהאם מאוד בעייתית ומחליטה ששלוש הבנות‬
‫תהיינה ‪ 100%‬עם האבא‪ ,‬ובגלל חזקת הגיל הרך השאירה את הילד עם האמא‪.‬‬
‫כל אחד מההורים דורש מזונות מהשני‪ .‬השופטת פוסקת ששניהם צודקים‪ ,‬האב ישלם לאם‬
‫‪( 1,150₪‬סכום שחוזר על עצמו בפסקי דין עבור ילד)‪ ,‬והאם תשלם לאב על שלוש הבנות יחד ‪.500₪‬‬

‫‪49‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫טענת השופטת מימון‪ :‬זה הדין הדתי‪ ,‬כמו כן האב משלם ‪ 1,150₪‬עבור ילד אחד כי יש לו חיוב‬
‫אבסולוטי‪ ,‬ולנימוק מדוע האם משלמת עבור הבנות רק ‪ 500₪‬היא לפתע נזכרת בסף העמידות‬
‫(בפס"ד א‪.‬ב‪.‬ל נ׳ ב‪.‬א‪.‬ב‪.‬ל אין סף עמידות‪ ,‬אב נכה ‪ 100%‬מרוויח מקצבה ‪ 2000₪‬וגובים ממנו‬
‫‪.)3000₪‬‬
‫השופטת נילי מימון גילתה לנו שלדעתה סף העמידות הוא ‪ ,4,000₪‬האם היא השאירה לאבות‬
‫בפסיקותיה הקודמים ‪ ?4,000₪‬התשובה היא לא‪.‬‬
‫המסקנה היא‪ ,‬שהשימוש בסף העמידות ובדין הדתי זה הכל מניפולטיבי‪ .‬והשופטים בוחרים מתי‬
‫להשתמש בו‪.‬‬
‫רואים שלבימ"ש יש התייחסות לילדים עפ"י אצל איזה הורה הם נמצאים‪.‬‬

‫ע״ם ‪( 1099/06‬לא פורסם)‬

‫האב מכניס ‪ ,7,200₪‬האם מכניסה ‪ .9,000₪‬גיל הילדים‪.14 ,9 :‬‬
‫שני ההורים גרים בירושלים‪ ,‬האב עובד בעירייה ומרוויח ‪ 7,200₪‬האם עובדת בהיי טק‪ ,‬מדווחת‬
‫שהיא מרוויחה ‪ 9,000₪‬אך לא מגישה תלושי שכר‪ ,‬האב טוען שהיא מרוויחה יותר‪.‬‬
‫ביהמ״ש מחייב את האב לשלם ‪ 2,800₪‬מזונות‪ ,‬כלומר‪ ,‬בבית האם יש ‪ 11,800₪‬ובבית האב‬
‫‪ .4,400₪‬האמא מקבלת קידום בעבודה ועוברת מירושלים לעבוד בהרצליה‪ .‬הילדים חוזרים מבי"ס‬
‫לבית האבא‪ .‬יומיים בשבוע האם חוזרת מוקדם מהעבודה ב‪ 18:30‬ולוקחת את הילדים מבית האב‪.‬‬
‫בעקבות כך שהילדים נמצאים רוב הזמן אצלו‪ ,‬מגיש האב בקשה להפחתת המזונות בטענה‬
‫שהמציאות השתנתה‪ ,‬הילדים נמצאים יותר אצלו ובנוסף הוא התחתן שוב אשתו לא עובדת ונולדו‬
‫לו שני תינוקות‪ ,‬יש לו כרגע בבית ‪ 4‬ילדים‪.‬‬
‫ביהמ״ש‪ :‬דוחה את הבקשה למרות שהילדים נמצאים אצלו ‪ 90%‬מהזמן‪.‬‬

‫אנו רואים שהדבר האחרון שמעניין את ביהמ״ש זה הילדים‪.‬‬

‫ע״ם ‪ 318/05‬פלוני נ׳ פלונית (‪)2006‬‬

‫זוג עם משמורת משותפת‪ ,‬זמני שהות שווים‪.‬‬
‫האב טוען שאם היה אב נעדר היו מחייבים אותו ב‪ X-‬כסף אבל טוען שהוא אב מסור ויש לו הוצאות‬
‫ומבקש הפחתת מזונות‪.‬‬
‫טענת השופטת יעל וילנר‪" :‬איני רואה דופי בכך כי הנטל הכלכלי הכולל המוטל על האב בהסדרי‬
‫משמורת משותפת‪ ,‬יהיה גבוה יותר‬
‫לעומת דמי המזונות המוטלים עליו בהסדר משמורת בלעדית אצל האם‪ ,‬וזאת כאשר משקללים‬
‫את דמי המזונות עם ההוצאות בהן האב נושא באופן ישיר"‪.‬‬
‫אנו נצפה שעל האב הנעדר יהיה נטל כלכלי גבוה יותר‪ ,‬אך אומרת השופטת וילנר‪ ,‬שהיא לא רואה‬
‫בעיה בכך שבמשמורת משותפת יהיה הנטל הכלכלי גבוה יותר על האב ביחס למשמורת בלעדית‬
‫אצל האם (אב נעדר)‪.‬‬
‫"משמורת משותפת מתאימה במקרים בהם האב מוכן ומסוגל למערבות גבוהה יותר בחיי ילדיו‪,‬‬
‫מעורבות אשר הינה לטובתו של הקטין‪,‬‬
‫סביר בעיני כי מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים תוביל אף למעורבות גבוהה יותר"‪.‬‬
‫כותבת השופטת וילנר‪ ,‬שאין לה בעיה עם זה שהאב המעורב ישלם יותר וכי הוא צריך לבחון את‬
‫מסוגלותו למשמורת משותפת כי תוביל גם למעורבות כלכלית‪ .‬כלומר‪ ,‬האב המעורב "נענש" ומה‬
‫פשעו? שהוא מעורב בגידול הילדים‪.‬‬
‫"ככלל‪ ,‬בשים לב לאמור לעיל‪ ,‬ולמכלול השיקולים הרלבנטיים אותם יש לשקול במקרים אלה‪,‬‬
‫ומבלי לקבוע מסמרות בעניין‪ ,‬נראה לי נכון להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של‬
‫משמורת משותפת‪ ,‬בכ‪ 25% -‬מסכום המזונות שהאב היה מחוייב בו‪ ,‬לו היו הקטינים נתונים‬
‫למשמורתה הבלעדית של האם"‪.‬‬
‫"ראוי להדגיש כי על אף האמור בעניין הפחתת שיעור המזונות במקרים של משמורת משותפת‪ ,‬הרי‬
‫שהוצאות המדור החלות על האב אינן אך בשל העובדה שהקטינים נמצאים במשמורת משותפת"‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫מהו המניע של השופטת וילנר? מה עומד מאחורי פס"ד זה?‬

‫‪ .1‬השופטת וילנר‪ ,‬מסתכלת על משק הבית של האמא כשהילדים רק אצלה‪ ,‬וראינו שההוצאות‬
‫הם ‪ 9,000‬ואח"כ בדקנו מה ההוצאות של האמא כשהילדים נמצאים חצי מהזמן אצל האבא –‬
‫אותו הדבר‪ .‬האמא לא מרוויחה כלכלית מזה שהילדים הולכים לאבא‪ ,‬לכן לא ראוי להפחית‬
‫את המזונות בהרבה ולכן נותנת הפחתת מזונות מאוד קטנה (מסתכלת רק על משק הבית של‬
‫האמא)‪.‬‬
‫‪ .2‬השופטת וילנר‪ ,‬חושדת באב שהוא רצה משמורת משותפת כי הוא רוצה להתחמק משתשלום‬
‫מזונות ולכן מנסה להראות לו שהוא לא יצליח להתחמק‪ .‬היא טוענת שיש להיזהר מאבות‬
‫שמבקשים משמורת משותפת‪ ,‬צריך לוודא שהמוטיבציה שלהם היא אותנטית‪ .‬היא בעצם‬
‫חושדת בכל אב מלכתחילה שהוא לא רוצה לטפל בילדיו והוא חושב רק על הכיס שלו‪.‬‬
‫פס"ד נכתב ע"י השופטת וילנר בשנת ‪ ,2006‬ומאז כל אב שרצה משמורת משותפת‪ ,‬העו"ד שלו אומר‬
‫לו שלא כדאי לו כלכלית לבקש זאת‪.‬‬
‫אם היא צודקת ובאמת רוב האבות כאלה‪ ,‬היינו צריכים לראות ירידה דרסטית בבקשות משמורת‬
‫משותפת‪ .‬אך המציאות היא להיפך‪ ,‬אבות מבקשים משמורת משותפת למרות שהם הולכים להיפגע‬
‫כלכלית‪ .‬ועדיין השופטת וילנר כותבת בפס"ד שלה‪ ,‬שצריך להיזהר מאבות שמבקשים משמורת‬
‫משותפת‪ ,‬שלא יבקשו זאת רק בשביל סיבה כלכלית‪ .‬המציאות לא שכנעה אותה‪.‬‬
‫תמ״ש ‪ 12107-04-10‬ס‪.‬ג נ׳ ע‪.‬ג (‪)2011‬‬
‫האב מכניס ‪ ,6,500₪‬האם מכניסה ‪ .17,500₪‬גיל הילדים‪.7 ,5 :‬‬
‫מדובר במקרה של משמורת משותפת‪ ,‬נצפה שהאמא תעביר לאבא מזונות‪,‬‬
‫אומר השופט זגורי‪ :‬אני כבול לפס״ד של השופטת וילנר‪ ,‬למרות שאני חושב שהוא אינו ראוי‪ ,‬אני‬
‫חייב לחייב את האב במזונות‪ ,‬הדבר היחיד שניתן לעשות כאן זה הפחתה של ה‪ 25%-‬שמופיע בפס"ד‬
‫של השופטת וילנר ולכן נשאר ‪.2,500₪‬‬
‫השופטת וילנר‪ ,‬לא התייחסה למקרים עם פערים כאלה במשכורת וכעת הילדים צריכים להסתדר‬
‫אצל האב עם ‪.4,000₪‬‬

‫תמ״ש ‪ 19278-03-11‬ט‪.‬ק נ׳ י‪.‬ק‬

‫האב מכניס ‪ ,8,500₪‬האם מכניסה ‪ .5,000₪‬גיל הילדים‪ + 9 ,7 ,4 :‬ילדה בת ‪ 15‬מאומצת של האם‬
‫מקשר אחר‪.‬‬
‫משמורת משותפת‪ .‬בימ״ש מחייב את האב ב‪ 7,500₪ -‬מזונות‪ ,‬נשאר לאב ‪ 1,000₪‬לעצמו ולילדים‬
‫שנמצאים אצלו כמעט מחצית מהזמן‪.‬‬
‫הוא מערער למחוזי‪ ,‬השופט אומר לזוג להגיע להסכמה ובסופו של דבר זה נשאר כמעט אותו דבר‪,‬‬
‫הפחיתו לו את המזונות‪ ,‬חייבו אותו עבור חינוך‪.‬‬

‫האומץ לשנות‬
‫עד כאן אנו רואים את המגמה של הפסיקה‪ ,‬אבל לאט לאט מתחילים לקום שופטים אמיצים‬
‫שעושים שינויים‪ ,‬אחד מהם הוא השופט יורם שקד מבימ"ש למשפחה בת"א‪.‬‬
‫• תמ"ש (ת"א) ‪ 49165-10-10‬ת‪.‬ס נ' ע‪.‬ס (‪ -)2013‬פס"ד שהאם מרוויחה משמעותית יותר‬
‫מהאב‪ ,‬משמורת משותפת‪ ,‬והשופט שקד קובע שהאב לא צריך לשלם מזונות‪ .‬הוא לא אומר‬
‫שבכל מקרה צריך לפסוק אפס מזונות לאב אלא שבנסיבות האלה‪ ,‬האם הרוויחה משמעותית‬
‫יותר מהאב‪ .‬הפס"ד הזה מעורר דרמה גדולה‪ .‬האם לא מערערת והפס"ד נשאר בתוקף‪.‬‬
‫• תמ"ש (ראשל"צ) ‪ 16785-09-12‬ס‪.‬ר נ' ד‪.‬ר (‪ –)2013‬כמה חודשים אח"כ השופט יעקב כהן‬
‫פוסק במקרה הנ"ל‪ ,‬לזוג עם ילדים מעל גיל ‪ ,6‬האם מרוויחה יותר‪ ,‬משמורת משותפת‪ ,‬זמנים‬
‫שווים‪ ,‬האם תובעת מזונות ‪ 9,000₪‬והשופט כהן אומר‪ :‬הילדים בתקנת הרבנות הראשית‪ ,‬לפי‬
‫רוב הדעות חלה על שני ההורים ולכן פוסק אפס מזונות לאב‪( .‬האם ערערה)‪.‬‬
‫• תמ"ש (י‪-‬ם) ‪ 21412-09-11‬ס‪.‬ש נ' מ‪.‬ש (‪ –)2013‬ההורים מרוויחים משכורות נמוכות‪ ,‬חלק‬
‫מהילדים אצל האבא וחלק אצל האמא‪ ,‬והשופט פלקס לא מחייב במזונות כי בעצם הוא ייקח‬
‫מהילדים‪ .‬הוא בעצם מיישם הלכה של בימ"ש העליון לפני הרבה שנים (פס"ד ע"א ‪142\81‬‬
‫ענתבי נ' ענתבי‪ ,‬ופס"ד ע"א ‪ 611\87‬איזנברג נ' איזנברג) ‪ -‬מחשיבים את קצבאות הביטוח‬
‫הלאומי כחלק מתשלום הצרכים הבסיסיים‪.‬‬

‫‪51‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫היעדר אומץ לשנות‬

‫בבתי המשפט המחוזיים‪ ,‬חלקם הולכים קדימה וחלקם אחורה‪.‬‬
‫• עמ"ש ‪ 25027-02-14‬א‪.‬א נ' ל‪.‬כ (‪ –)2014‬בניגוד למה שכתבה השופטת וילנר שבמשמורת‬
‫משותפת נותנים הפחתה של ‪ 25%‬לא כולל מדור וכו'‪ ,‬בפס"ד זה נתנו הפחתה של ‪ 50%‬שזה‬
‫יותר טוב אבל עדיין פחות טוב ממה שקורה בבימ"ש למשפחה‪.‬‬
‫• עמ"ש ‪ 50603-01-14‬ל‪.‬ר נ' ד‪.‬ר (‪ -)2015‬שבוע אח"כ‪ ,‬אותו בימ"ש נותן פס"ד על הערעור של‬
‫השופט יעקב כהן שנקבע אפס מזונות ומחליט שהאב צריך לשלם ‪ 50%‬מזונות‪ ,‬למרות שהאם‬
‫מרוויחה יותר ממנו‪ ,‬המחוזי הולך הרבה אחורה‪.‬‬
‫פס"ד זה סתר ‪ 18‬פסקי דין של העליון‪.‬‬
‫• עמ"ש (ת"א) ‪ 11180-05-14‬א‪.‬א נ' מ‪.‬א (‪ -)2015‬וקצת אח"כ‪ ,‬בימ"ש ת"א נותן פס"ד‪ ,‬האמא‬
‫מרוויחה המון‪ ,‬ההכנסה החודשית שלה ‪ + 20,000₪‬המון נכסים בבעלותה‪ .‬ההכנסה של האבא‬
‫פחות מ‪ .10,000₪ -‬בימ"ש למשפחה מיישם את וילנר – הפחתה של ‪.25%‬‬
‫האב מערער למחוזי‪ ,‬והמחוזי אומר‪ ,‬לא יתכן ופעם ראשונה מדבר על כך שצריך להסתכל לא רק‬
‫על משק הבית של האם אלא גם של האב‪.‬‬
‫אבל בשורה התחתונה‪ ,‬השופט שוחט לא מרגיש בנוח ללכת עד הסוף ומחייב את האבא בסכום נמוך‬
‫יותר ממה שקבע בימ"ש למשפחה ומחייב אותו בערך ב‪ 1,000-‬ש"ח‪.‬‬
‫בעצם בפסקי הדין האלה‪ ,‬בתי המשפט פחדו לומר שתקנת הרבנות הראשית חלה באופן שווה על‬
‫שני ההורים‪ ,‬כי ברגע שיש משמורת משותפת צריך לשלם אפס ש״ח‪.‬‬

‫מזונות ילדים ומשמורת אב‪:‬‬

‫תמ״ש ‪ 43781-01-14‬ג‪ .‬נ׳ ג‪)2014( .‬‬
‫האב מכניס ‪ ,0₪‬האם מכניסה בין ‪ .17,600₪-9,000₪‬גיל הילדים‪ :‬ילדה בת ‪.12‬‬
‫הילדה במשמורת האב ‪ 100%‬מהזמן‪ ,‬נפגשת עם האמא פעם בכמה ימים למשך כמה שעות‪.‬‬
‫ביהמ״ש מחייב את האם ב‪ 950₪ -‬בלבד‪.‬‬
‫שוב אנו רואים יותר מידי נורות אדומות שמטילות ספק שבימ"ש דואג לילדים‪.‬‬

‫עיוותי הפרקטיקה‬
‫גובה מזונות הילדים‪:‬‬
‫א‪ .‬לא שיקף את הדין הדתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא הותיר לאבות יכולת קיום בכבוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא התחשב בזמני השהות‪ ,‬ובמידת מעורבות האבות‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא התייחס להכנסות האם‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא שיקף את מה שהיה נכון למשפחה הספציפית‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫ביקורת‬
‫א‪ .‬הדין הדתי לא מחייב אדם מעבר ליכולת הכלכלית שלו– ראינו שלבימ"ש יש הנחה שלאבא יש‬
‫חיוב אבסולוטי‪ ,‬וזה לא משנה אם יש לו או אין לו (והיו מקרים שחייבו יותר ממה שהוא‬
‫מרוויח)‪ ,‬וזה מושתת על התפיסה שכתובה בהלכה‪ ,‬חיוב אבסולוטי – אך זה לא נכון‪ ,‬עפ"י‬
‫ההלכה כל סוגי המזונות כפופים לסף העמידות – ליכולות שלו‪.‬‬

‫ב‪ .‬תקנת הרבנות הראשית– לפי רוב הפוסקים חלה על שני ההורים‪:‬‬
‫בדעה שהיא חלה על שני ההורים – בדעה שחלה רק על האב תומכים‬
‫הרבנים הבאים‪:‬‬ ‫תומכים הרבנים הבאים‪:‬‬
‫הר' עוזיאל והר' הרצוג‬ ‫הר' עובדיה יוסף‬
‫הר' אליישיב‬
‫‪ ‬את התקנה תקנו בשנת ‪ 1944‬והרבנים‬ ‫הר' מרדכי אליהו‬
‫הנ"ל ידעו שאין להם סמכות‪ ,‬הלכו‬ ‫הר' גורן‬
‫והחתימו הרבה רבנים‪.‬‬ ‫הר' שאול ישראלי‬
‫‪ ‬באותה תקופה יש ויכוח על מה הם‬
‫חתמו – חלק חשבו שהם חותמים על זה‬ ‫‪ ‬מדובר על ליגת העל של הרבנים‬
‫שזה חל על שני ההורים וחלק לא‪.‬‬

‫‪ ‬אנו רואים שרוב הדעות של הרבנים הכי גדולים תומכים בדעה שהיא חלה על שני ההורים‪ .‬אף‬
‫מועצת הרבנות הראשית אומרת שיש שתי דעות והמרכזית בניהם היא זו שזה חל על שני ההורים‪.‬‬

‫ג‪ .‬בתי המשפט לא מותירים לאב יכולת להתקיים– ובעצם מרעיבים את האב‪ ,‬ובימ"ש העליון‬
‫לא מתערב‪.‬‬

‫ד‪ .‬הפגיעות החוקתיות הנגרמות‪:‬‬

‫• בשוויון המהותי– השוויון המהותי דורש שנהיה עיוורים מבחינה מגדרית ונתייחס לנתונים‬
‫היבשים‪ :‬הכנסות ההורים‪ ,‬מידת הטיפול שלהם בילדים וכו'‪ .‬הפסיקה בבתי המשפט פוגעת‬
‫בשוויון המהותי בכך שמייחסת חשיבות מגדרית‪.‬‬
‫• בזכות למשפחה– הזכות של הורה לגדל את ילדיו ולהיות חלק מהם‪ ,‬כאשר בן אדם נשאר ללא‬
‫יכולת לכלכל את עצמו‪ ,‬הזכות הזו נלקחת ממנו‪.‬‬
‫• בזכות לקיום אנושי בכבוד– ישנם פסקי דין שאומרים שאדם עני אין לו כבוד כאדם‪ .‬הטענה‬
‫אומרת שלא ייקחו לאב את הכסף שיש לו כדי לחיות בכבוד‪.‬‬
‫• בחופש העיסוק ובזכות הקניין– מיצור‪ -‬יש לא מעט פס"ד שאומרים לאב להפסיק לעבוד‬
‫בעבודתו ולחפש עבודה אחרת מכניסה יותר‪ ,‬ומחייבים אותו לפי הכנסה פוטנציאלית‪ .‬כנ"ל‬
‫ביחס לרכוש– אומרים לו תמכור את הדירה ותשלם מזונות (הלכת פרייס‪ -‬קובעת שכאשר‬
‫מחייבים את האב במזונות אפשר לחייב אותו לא רק על סמך ההכנסה החודשית שלו אלא גם‬
‫על סמך הרכוש שיש לו)‪ ,‬לא אומרים זאת לאמא‪.‬‬

‫ה‪ .‬מבחינה חוקתית‪ :‬חייבים לאמץ את הפרשנות השוויונית לדין הדתי‪.‬‬

‫בג"צ אומר כל הזמן את אותו עקרון– (פס"ד אליס מילר‪ ,‬פס"ד שקדיאל‪ ,‬פס"ד דינלוביץ') שאם יש‬
‫שתי פרשנויות מחייבים מבחינה חוקתית לבחור בפרשנות שפוגעת פחות בערכים חוקתיים‪ ,‬יש לנו‬
‫ויכוח על תקנת הרבנות הראשית ‪ ‬הדעה שלא מחילה את זה על שני ההורים‪ ,‬גורמת לפגיעות‬
‫חוקתיות קשות‪ ,‬לכן בימ"ש מחוייב לבחור בדעה השנייה‪.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫בע"ם ‪ 919/15‬פלוני נ' פלונית (‪)2017‬‬

‫זהו פס"ד דרמטי‪ ,‬בימ"ש העליון בהרכב של ‪ 7‬שופטים כותב פס"ד בנושא הזה‪.‬‬
‫העקרונות הכלליים של פס"ד‪:‬‬
‫א‪ .‬מאמצים את הדין הדתי השוויוני‪ -‬תקנת הרבנות הראשית חלה בצורה שווה על שני ההורים–‬
‫אם הילדים הם מגיל ‪ 6‬ומעלה‪ ,‬החובה חלה על שני ההורים בצורה שווה‪.‬‬
‫ב‪ .‬זה חל בכל מצב מעל גיל ‪( -6‬גם הכנסות לא שוות‪ ,‬וגם משמורת לא משותפת – לא משנה אצל‬
‫מי הילדים)‪.‬‬
‫זהו פס״ד דרמטי‪ ,‬ביהמ״ש העליון בהרכב של ‪ 7‬שופטים כותב פס״ד בנושא הזה‪.‬‬
‫תזכורת מהדין האזרחי‪ -‬סעיף ‪3‬א׳ מזונות קטין‪( :‬מודל הדלתות)‬
‫(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו‪.‬‬
‫(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי‬
‫להכנסותיהם מכל מקור שהוא‪.‬‬
‫אומר השופט פוגלמן‪ ,‬בפס"ד הזה‪ ,‬שאם תקנת הרבנות הראשית חלה על שני ההורים אז זה יראה‬
‫כך‪:‬‬
‫אם הצרכים של הילדים המשותפים עולים ‪ -3,000₪‬לפי סעיף ‪3‬א' רבתי – איך ההורים ישלמו את‬
‫זה? באופן יחסי להכנסותיהם‪ .‬האב מכניס ‪ 16,000₪‬אז הוא ישלם ‪ ,2,000₪‬והאם מכניסה ‪8,000₪‬‬
‫אז היא תשלם ‪.1,000₪‬‬
‫עוד אומר לנו הסעיף‪ :‬אם הילדים גרים אצל האמא‪ ,‬נעביר את ה‪ 3,000₪-‬לאמא‪ ,‬ואם גרים אצל‬
‫האבא‪ ,‬נעביר לאבא‪ ,‬ואם חצי חצי‪ ,‬יחלקו בין שניהם‪.‬‬
‫לאחר פס"ד‪ ,‬מגיל ‪ 6‬חלה החובה על שני ההורים‪ ,‬בעצם הפס"ד הזה מחיל את החוק‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬אומר ביהמ״ש העליון‪ :‬אם מדובר במשמורת משותפת נעשה משהו קצת שונה מקופה‬
‫משותפת‪ ,‬נעשה הסדר ספציפי‪ ,‬וזה כתוב בפסקה ‪ 61‬של פס"ד השופטת דפנה ברק ארז וכל ה‪6-‬‬
‫שופטים מסכימים איתה‪.‬‬

‫בעצם‪ ,‬פרייס והמיצור הפכו להיות שוויוניים‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫• תקנת הרבנות הראשית חלה בצורה שווה על שני ההורים ‪ ‬בין אם יש משמורת משותפת ובין‬
‫אם לאו‪.‬‬
‫• איך מיישמים את זה? לפי המודל שראינו ב‪3 -‬א' ‪ ‬קופה משותפת ומי שמושך זה ההורה‬
‫שנמצאים אצלו הילדים‪.‬‬
‫• כאשר יש משמורת משותפת‪ 4 ‬קטגוריות של דפנה ברק ארז‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שיעור ‪18.09.2022 -12‬‬

‫המשמעות המעשית של מהפכת מזונות הילדים‬
‫מזונות דתיים‬
‫לאור בע״ם ‪919/15‬‬
‫ביהמ״ש העליון אומר לנו שגם על אנשים שחל עליהם הדין הדתי גם מגיל ‪ 6‬ומעלה אנו מפרשים‬
‫את תקנת הרבנות הראשית‪.‬‬
‫העקרונות הכלליים‪:‬‬
‫א‪ .‬מאמצים את הדין הדתי השוויוני‪:‬‬
‫תקנת ר״ר חלה בצורה שווה על שני ההורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬זה חל בכל מצב מעל גיל ‪( .6‬גם הכנסות לא שוות וגם משמורת לא משותפת)‪.‬‬

‫שלבי החישוב לפי בע״ם ‪919/15‬‬

‫‪ .1‬מה חלקו של כל הורה בהכנסה המשותפת? יש לנו עוגה של הכנסה‪ ,‬זוהי ההכנסה המשותפת‬
‫של שני ההורים ביחד (‪ .)24,000₪‬מתוך העוגה הזו‪ ,‬האבא מרוויח ‪ 16,000₪‬והאמא מרוויחה‬
‫‪ .8,000₪‬האבא בעצם מרוויח ‪ .16/24‬זה שני שליש‪.‬‬
‫‪ .2‬מה עלות הילדים (בשני הבתים יחד)? ‪ .3,000₪‬מכפילים ב‪ .3,000‬התרגיל הוא ‪ 16‬חלקי ‪24‬‬
‫כפול ‪ .3,000‬יוצא ‪ .2,000₪‬זה כמה שהאבא צריך להעביר לקופה המשותפת‪.‬‬
‫אנחנו עוד לא יודעים אם את הכסף הזה הוא מעביר לאמא או שלא‪.‬‬
‫‪ .3‬בכמה צריך לשאת כל הורה? האבא צריך לשאת ב‪ 2,000₪‬והאמא ב‪.1,000₪‬‬
‫‪ .4‬בכמה נושא כל הורה בצורה ישירה? אם הילדים נמצאים אצל האמא כל הזמן אז נחסיר ‪.0‬‬
‫אם הילדים נמצאים אצלו כל הזמן אז נחסיר ‪ .3,000₪‬אם הילדים נמצאים אצלו ואצל האם‬
‫בצורה משותפת נחסיר ‪ .1,500₪‬נניח שהילדים נמצאים חצי חצי אצל ההורים החישוב יהיה‬
‫כזה‪:‬‬
‫‪ 16‬חלקי ‪ 24‬כפול ‪ 3,000‬פחות ‪ 1,500‬שווה ‪ .500‬ה‪ 500₪‬האלה יעברו לאמא‪.‬‬
‫‪ .5‬מה ההפרש שהורה א׳ צריך להעביר להורה ב׳? נניח שהילדים נמצאים חצי חצי אצל ההורים‬
‫החישוב יהיה כזה‪:‬‬
‫‪ 16‬חלקי ‪ 24‬כפול ‪ 3,000‬פחות ‪ 1,500‬שווה ‪ .500‬ה‪ 500₪‬האלה יעברו לאמא‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שאלות לדוגמה על חלקו של האב בהכנסה המשותפת‪:‬‬

‫‪ .1‬האבא מרוויח‪9,000₪ :‬‬
‫האמא מרוויחה‪3,000₪ :‬‬
‫מה חלקו של האבא בהכנסה המשותפת?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 9,000‬חלקי ‪ 12,000‬שווה ‪ .0.75‬חלקו של האב הוא ‪.0.75‬‬

‫‪ .2‬האבא מרוויח‪12,000₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪8,000₪ :‬‬
‫מה חלקו של האבא בהכנסה המשותפת?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 12,000‬חלקי ‪ 20,000‬שווה ‪ .0.6‬חלקו של האב הוא ‪.0.6‬‬

‫‪ .3‬האבא מרוויח‪7,500₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪5,000₪ :‬‬
‫מה חלקו של האבא בהכנסה המשותפת?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 7,500‬חלקי ‪ 12,500‬שווה ‪ .0.6‬חלקו של האב הוא ‪.0.6‬‬

‫‪ .4‬האבא מרוויח‪6,000₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪14,000₪ :‬‬
‫מה חלקו של האבא בהכנסה המשותפת?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 6,000‬חלקי ‪ 20,000‬שווה ‪ .0.3‬חלקו של האב הוא ‪.0.3‬‬

‫‪ .5‬האבא מרוויח‪7,200₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪9,000₪ :‬‬
‫מה חלקו של האבא בהכנסה המשותפת?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 7,200‬חלקי ‪ 16,200‬שווה ‪ .0.44‬חלקו של האב הוא ‪.0.44‬‬

‫‪56‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שאלות לדוגמה על שלבים ‪:1-3‬‬

‫‪ .1‬האבא מרוויח‪9,000₪ :‬‬
‫האמא מרוויחה‪3,000₪ :‬‬
‫הוצאות הילדים‪8,000₪ :‬‬
‫בכמה צריך לשאת האב?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 9,000‬חלקי ‪( 12,000‬שווה ‪ )0.75‬כפול ‪ 8,000‬שווה ‪ .6,000‬האב צריך לשאת ב‪ 6,000₪‬מהוצאות‬
‫הילדים‪.‬‬

‫‪ .2‬האבא מרוויח‪12,000₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪8,000₪ :‬‬
‫הוצאות הילדים‪5,000₪ :‬‬
‫בכמה צריך לשאת האב?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 12,000‬חלקי ‪( 20,000‬שווה ‪ )0.6‬כפול ‪ 5,000‬שווה ‪ .3,000‬האב צריך לשאת ב‪ 3,000₪‬מהוצאות‬
‫הילדים‪.‬‬

‫‪ .3‬האבא מרוויח‪6,000₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪14,000₪ :‬‬
‫הוצאות הילדים‪5,000₪ :‬‬
‫בכמה צריך לשאת האב?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 6,000‬חלקי ‪( 20,000‬שווה ‪ )0.3‬כפול ‪ 5,000‬שווה ‪ .1,500‬האב צריך לשאת ב‪ 1,500₪‬מהוצאות‬
‫הילדים‪.‬‬

‫‪ .4‬האבא מרוויח‪7,200₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪9,000₪ :‬‬
‫הוצאות הילדים‪4,000₪ :‬‬
‫בכמה צריך לשאת האב?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 7,200‬חלקי ‪( 16,200‬שווה ‪ )0.44‬כפול ‪ 4,000‬שווה ‪ .1,777.7‬האב צריך לשאת ב‪ 1,777₪‬מהוצאות‬
‫הילדים‪.‬‬

‫‪57‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שאלות לדוגמה על שלבים ‪:1-5‬‬

‫‪ .1‬האבא מרוויח‪9,000₪ :‬‬
‫האמא מרוויחה‪3,000₪ :‬‬
‫הוצאות הילדים‪8,000₪ :‬‬
‫הילדים רק אצל האם‪.‬‬
‫כמה כסף האב צריך לשלם?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 9,000‬חלקי ‪( 12,000‬שווה ‪ )0.75‬כפול ‪ 8,000‬שווה ‪ 6,000‬פחות ‪ 0‬שווה ‪ .6,000‬האב צריך לשלם את‬
‫כל ה‪ 6,000₪‬לאם‪.‬‬

‫‪ .2‬האבא מרוויח‪9,000₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪3,000₪ :‬‬
‫הוצאות הילדים‪8,000₪ :‬‬
‫הילדים נמצאים אצל ההורים חצי‪-‬חצי‪.‬‬
‫כמה כסף האב צריך לשלם?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 9,000‬חלקי ‪( 12,000‬שווה ‪ )0.75‬כפול ‪ 8,000‬שווה ‪ 6,000‬פחות (‪ 8,000‬חלקי ‪ 2‬שווה ‪4,000 )4,000‬‬
‫שווה ‪ .2,000‬האב צריך לשלם ‪ 2,000₪‬לאם‪.‬‬

‫‪ .3‬האבא מרוויח‪12,000₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪8,000₪ :‬‬
‫הוצאות הילדים‪5,000₪ :‬‬
‫האם נושאת ב‪ .3,000₪-‬האב נושא ב‪.2,000₪ -‬‬
‫כמה כסף האב צריך לשלם?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 12,000‬חלקי ‪( 20,000‬שווה ‪ )0.6‬כפול ‪ 5,000‬שווה ‪ 3,000‬פחות ‪ 2,000‬שווה ‪ .1,000‬האב צריך לשלם‬
‫‪ 1,000₪‬לאם‪.‬‬

‫‪ .4‬האבא מרוויח‪7,500₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪5,000₪ :‬‬
‫הוצאות הילדים‪2,500₪ :‬‬
‫האם מוציאה על הילדים ‪.2,000₪‬‬
‫כמה מזונות צריך לשלם האב?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 7,500‬חלקי ‪( 12,500‬שווה ‪ )0.6‬כפול ‪ 2,500‬שווה ‪ 1,500‬פחות ‪ 500‬שווה ‪ .1,000‬האב צריך לשלם‬
‫‪ 1,000₪‬לאם‪.‬‬

‫‪ .5‬האבא מרוויח‪7,200₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪9,000₪ :‬‬
‫הוצאות הילדים‪4,000₪ :‬‬
‫האם מוציאה על הילדים ‪.2,200₪‬‬
‫מי צריך לשלם מזונות?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 7,200‬חלקי ‪( 16,200‬שווה ‪ )0.44‬כפול ‪ 4,000‬שווה ‪ 1,777‬פחות (‪ 4,000‬פחות ‪ 2,200‬שווה ‪1,800 )1,800‬‬
‫שווה מינוס ‪ .22.22‬האמא צריכה לשלם לאב מזונות בסך ‪.22.22₪‬‬

‫‪58‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫‪ .6‬האבא מרוויח‪6,000₪ :‬‬

‫האמא מרוויחה‪14,000₪ :‬‬
‫הוצאות הילדים‪5,000₪ :‬‬
‫כל הורה מוציא על הילדים ‪.2,500₪‬‬
‫מי צריך לשלם מזונות?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 6,000‬חלקי ‪( 20,000‬שווה ‪ )0.3‬כפול ‪ 5,000‬שווה ‪ 1,500‬פחות (‪ 5,000‬פחות ‪ 2,500‬שווה ‪2,500 )2,500‬‬
‫שווה מינוס ‪ .1,000‬האמא צריכה לשלם לאב מזונות בסך ‪.1,000₪‬‬

‫כעת נתרגל דוגמה לשאלת מבחן‬

‫משה ודינה התחתנו כדמו״י‪.‬‬
‫לבני הזוג ‪ 4‬ילדים (בני ‪.)16 ,11 ,5 ,3‬‬
‫משה משתכר ‪ 9,000₪‬בחודש‪ ,‬ודינה משתכרת ‪ 3,000₪‬בחודש‪.‬‬
‫זמני השהות של הילדים הם חצי חצי אצל ההורים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הדין הראוי במקרה זה?‬
‫הדין הראוי הוא ליצור מציאות ששני הבתים יכולים לשרוד כלכלית‪ ,‬לא להביא את ההורים לידי‬
‫רעב‪ .‬ההכנסה המשותפת של ההורים היא ‪ .12,000₪‬סכום זה אמור להספיק ל‪ 2‬הבתים ולכן מי‬
‫שמשתכר פחות ישלם פחות באופן יחסי‪ .‬ולכן‪ ,‬האב ישלם יותר‪.‬‬
‫יש להתייחס לכך שזמני השהות של הילדים הם חשובים‪ ,‬להתייחס להשפעות על הילדים במצב ולא‬
‫יינתנו מזונות ילדים בסכום הראוי‪ ,‬להתייחס לכך שרמת החיים תרד אך זה לטובת הילדים‪.‬‬

‫ב‪ .‬מה קובע הדין היבש?‬

‫הדין היבש קובע כי בהתאם לסעיף ‪(3‬א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) אדם חייב במזונות‬
‫הילדים הקטינים שלו בהתאם לדין האישי החל עליו ואם לא חל עליו דין אישי אז בהתאם לדין‬
‫האזרחי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם לא חל הדין הדתי יש לחייב במזונות אזרחיים‪ .‬המזונות האזרחיים אומרים כי המזונות‬
‫יוטלו באופן יחסי על הורי הקטין בהתאם לשיעור הכנסותיהם‪.‬‬
‫ולכן אם האב מכניס ‪ 9,000₪‬והאם מכניסה ‪ 3,000₪‬שיעור המזונות אותו כל אחד מההורים ישלם‬
‫יהיה יחסי להכנסה שלו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לבחון את המזונות לפי המשפט העברי‪.‬‬
‫כל עוד הזוג לא התגרש‪ ,‬והאישה זכאית למזונות אישה לפי הדין הדתי‪ ,‬הבעל ישלם לאישה מזונות‬
‫ילדים מכוח מזונות אישה על שני ילדיהם אשר מתחת לגיל ‪ .6‬אך האישה לא זכאית למזונות אישה‬
‫וזאת משום שהיא עובדת‪.‬‬
‫בהנחה והאם לא זכאית למזונות אישה‪ ,‬נעבור לבחון מזונות אושא ‪.1‬‬
‫מזונות ילדים מסוג אושא ‪ 1‬חלים על צרכים הכרחיים של ילדי הזוג עד גיל ‪ .6‬נניח שחייבו את האב‬
‫ב‪ 1,000₪‬על שני הילדים מתחת לגיל ‪.6‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן להחיל את תקנת הרבנות הראשית על הילד בן ה‪ ,11-‬חל על הילדים בין גיל ‪ 6‬לגיל ‪.15‬‬
‫תקנה זו חלה על ‪ 2‬בני הזוג‪ .‬האישה לא תשלם משום סף האמידות‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬שני ההורים יכולים להיות מחוייבים בצדקה על כלל הילדים כולל הילד בן ה‪.16‬‬

‫ג‪ .‬ישמו את הלכת בע״ם ‪ 919/15‬לעובדות המקרה‪ .‬הניחו כי הוצאות הילדים הם ‪.5,000₪‬‬
‫הכנסת האב היא ‪ 8,000₪‬וזאת משום ש‪ 1,000₪‬העברנו לילדים מתחת לגיל ‪ 6‬וזאת בהתאם‬
‫לקביעה בפסיקה‪.‬‬
‫הכנסת האם היא ‪.4,000₪‬‬
‫ההכנסה של שני ההורים ביחד היא ‪.12,000₪‬‬
‫‪ 8,000‬חלקי ‪( 12,000‬שווה ‪ )0.66‬כפול ‪ 5,000‬שווה ‪ 3,333.33‬פחות (‪ 5,000‬חלקי ‪ 2‬שווה ‪2,500 )2,500‬‬
‫שווה ‪ .833.33‬משה צריך לשלם לדינה ‪ 833.33₪‬מזונות ילדים‪.‬‬

‫‪59‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫‪60‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫תרגול‪ -‬עו״ד ליאת מרקוביץ‬

‫שיעור ‪10/7/2022 -1‬‬
‫מבוא‪-‬‬
‫מתוך אותה הבנה שהסכסוך המשפחתי שונה מכל סכסוך משפטי אחר‪ ,‬הכנסת חוקקה בשנת ‪2014‬‬
‫את החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה ומכוחו הוצאו גם תקנות ביולי ‪.2016‬‬
‫מה קובעים החוק והתקנות? כי לא ניתן להגיש תביעה‪ /‬תובענה לערכאות השיפוטיות בנושאים‬
‫המפורטים בחוק ובתקנות (כמעט כל הנושאים בדיני משפחה‪ ,‬למעט ירושות ועניינים בודדים) אלא‬
‫לאחר שהוגשה בקשה יישוב סכסוך‪.‬‬
‫איפה מוגשת בקשת יישוב סכסוך? ליחידות הסיוע מחוץ לערכאות השיפוטיות‪.‬‬

‫מטרת החוק‪ -‬מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם‬
‫בהסכמה ובדרכי שלום‪.‬‬

‫מהרגע שהוגשה בקשת יישוב סכסוך (לא משנה על ידי מי מהצדדים) יש עיכוב הליכים אוטומטי‪.‬‬
‫במשך ‪ 45‬ימים לא ניתן להגיש שום תביעה (למעט סעדים זמניים דחופים למשל עיכול‪ ,‬צו הגנה‪,‬‬
‫מזנות זמניים‪ ,‬צו עיכוב יציאה מן הארץ)‪ .‬יחידת הסיוע יכולה להאריך בעוד ‪ 15‬ימים גם ללא‬
‫הסכמת הצדדים‪ .‬במהלך התקופה מזמינים את הצדדים לפגישת מהו״ת (=מידע‪ ,‬היכרות ותיאום)‪.‬‬
‫לפגישה אסור להיכנס עם עורך דין‪ .‬מי שמנהל את הפגישה זה עובד סוציאלי ולעיתים גם עו״ד‬
‫מטעם יחידת הסיוע (מטעם המדינה)‪ .‬בודקים בפגישה פוטנציאל להידברות‪.‬‬
‫אם רואים שיש פוטנציאל אז מפנים אותם לרשימת מגשרים שאצלם ימשיכו את התהליך‪.‬‬
‫אם מגיעים למסקנה שאין פוטנציאל לנתב את ההליך להליך חלופי אז הצד שהגיש את הבקשה‬
‫ליישוב הסכסוך ״קנה״ זכות ראשונית לבחור איפה להגיש את התביעות‪.‬‬

‫דיני משפחה ותחומי המשפט האחרים‪-‬‬

‫דיני משפחה ודיני החוזים‪ :‬הסכמים למשל הסכמי ממון‪ .‬הסכם גירושים הוא הסכם ממון‪.‬‬ ‫•‬
‫בדיני המשפחה יש סייג לעקרון חופש החוזים‪ .‬למה? חוק יחסי ממון קובע שחוזה שנחתם בין‬
‫צדדים נשואים או לקראת נישואים שחותמים על הסכם ממון חייבים לאשר את ההסכם כדי‬
‫שיהיה לו תוקף‪.‬‬
‫מי מאשר את ההסכם?‪-‬‬
‫אם זה לפני נישואים אחד מהגורמים הבאים‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ .1‬רושם נישואים‪.‬‬
‫‪ .2‬נוטריון‪.‬‬
‫‪ .3‬דיין בבית דין רבני‪.‬‬
‫‪ .4‬שופט בבית משפט למשפחה‪.‬‬
‫בהליך זה מקריאים לצדדים את ההסכם ובודקים שהם מבינים על מה הם חותמים‪ .‬יש פה‬
‫התערבות בחופש החוזים‪.‬‬
‫אם ההסכם נחתם שהם כבר נשואים למשל הסכם גירושים מי שיכול לאשר זה אחד מהגורמים‬ ‫•‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬דיין בבית דין רבני‪.‬‬
‫‪ .2‬שופט בבית משפט למשפחה‪.‬‬
‫דיני משפחה ומשפט פלילי‪ :‬במקרים של אלימות במשפחה‪ .‬יכול להיות אלימות פיזית‪,‬‬ ‫•‬
‫כלכלית‪ ,‬מילולית‪ .‬חוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר להוציא צו הגנה‪ .‬צו הגנה= צו‬
‫הרחקה‪ .‬הפרה של הוראות הצו מהווה עילת מעצר בפלילים אך זה לא במקום הגשת תלונה על‬
‫אלימות‪.‬‬
‫דיני משפחה ודיני נזיקין‪ :‬כשמתנהלים דיונים בדיני משפחה הכל צף ויש תביעות של הוצאת‬ ‫•‬
‫דיבה‪ ,‬לשון הרע‪ .‬בנוסף‪ ,‬סרבנות גט‪.‬‬
‫דיני משפחה ודיני מקרקעין‪ :‬חלוקת רכוש‪ ,‬דירת מגורים‪ ,‬פירוק שיתוף במקרקעין‪ ,‬רישום‬ ‫•‬
‫בטאבו (=רישום בטאבו זה לא אינדיקציה לשיתוף בנכס)‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫דיני משפחה והוצאה לפועל‪ :‬צווי עיכוב יציאה מן הארץ‪ ,‬מזונות‪.‬‬ ‫•‬
‫דיני משפחה ודיני עבודה‪ :‬בני זוג שהכירו במקום עבודה התחתנו ואז התגרשו והוא מפטר‬ ‫•‬
‫אותה והיא רוצה להוציא צו מניעה‪.‬‬
‫דיני משפחה ודיני מיסים‪.‬‬ ‫•‬
‫דיני משפחה ודיני ראיות‪ :‬למשל עדות שמועה יכולה להתקבל בדיני המשפחה‪ ,‬מתי בני זוג‬ ‫•‬
‫יעידו אחד נגד השני‪.‬‬

‫דין אישי למול דין טריטוריאלי‪-‬‬

‫דין אישי חל על קבוצה מסוימת לרוב בשל השתייכות דתית‪ .‬ז״א ליהודים יש דין אישי שלהם‪ ,‬דין‬
‫תורה‪ .‬למוסלמים יש את הדין השרעי‪ .‬לנוצרים יש דין אישי שלהם‪.‬‬
‫לכל דת יש את הדין האישי שלה‪ .‬אני קובעת את הדין האישי לפי ההשתייכות הדתית של אדם‪.‬‬
‫קיימים מקרים שההשתייכות האישית בעייתית‪:‬‬
‫‪ .1‬המרות דת‪ -‬התחתנו יהודים ואז המירו את דתם‪ ,‬על מתי מסתכלים?‬
‫‪ .2‬כפולי דת‪ -‬האמא יהודייה והיא מתחתנת עם גבר מוסלמי אז הילד הוא יהודי ומוסלמי‪.‬‬
‫‪ .3‬חסרי דת‪.‬‬
‫דין טריטוריאלי אומר שכל מי שנמצא בטריטוריה של המדינה חל עליו דין אחד‪ .‬למשל חוק העונשין‬
‫מתייחס באותה צורה לנאשם ללא קשר לדת‪.‬‬
‫במדינת ישראל כאשר מדובר בענייני מעמד אישי חל דין אישי אשר תלוי בדת‪.‬‬

‫למה חל דין אישי?‬

‫מהם ענייני מעמד אישי?‬
‫האם הרשימה של ענייני מעמד אישי בכל הדתות הם אותם עניינים?‬

‫שיעור ‪17/7/2022 -2‬‬

‫הפיצול הכפול בדיני המשפחה‪:‬‬
‫בדיני משפחה יש לנו פיצול‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלת הסמכות של הערכאות (שאלת הפורום)‪ :‬הערכאה המשפטית המוסמכת‪ .‬איפה התביעה‬
‫תוגש‪ .‬בדיני משפחה יש שני ערוצים מקבילים (הם לעולם לא ייפגשו)‪.‬‬
‫יש ערוץ דתי ויש ערוץ אזרחי‪.‬‬
‫• בערוץ הדתי‪ -‬בית הדין הרבני האזורי‪ ,‬מעליו יש את בית הדין הרבני הגדול‪.‬‬
‫• בערוץ האזרחי‪ -‬בית משפט לענייני משפחה (בסמכות בית משפט השלום) ומעליו יש את בית‬
‫המשפט המחוזי כערכאת ערעור בזכות ומעל יש את בית המשפט העליון כערכאת ערעור ברשות‪.‬‬
‫מי שנמצא בערכאת הפיקוח על ערכאות אלו זה בג״ץ‪ .‬הוא לא יושב כערכאת ערעור‪ .‬ניתן לעתור‬
‫לבג״ץ במקרים שבהם ניתן להצביע על חריגה מסמכות‪.‬‬
‫כאשר מדובר בסמכות ישנם נושאים אשר מצויים בסמכות ייחודית של אחד מהערוצים‪.‬‬
‫דוגמא לסמכות ייחודית בערוץ הדתי‪ -‬נישואין וגירושין אצל כל הדתות בסמכות ייחודית רק של‬
‫הערוץ הדתי‪ .‬לא משנה אם כל התיק כולו מתנהל בבית משפט לענייני משפחה‪ ,‬את הגירושין נוכל‬
‫לבצע רק בבית הדין הרבני‪.‬‬
‫דוגמא לסמכות ייחודית בערוץ האזרחי‪-‬‬
‫• החוק לקביעת גיל‪ -‬בקשה לקביעת גילו של אדם תוגש רק בבית משפט למשפחה‪ ,‬זוהי סמכות‬
‫ייחודית לערוץ האזרחי‪.‬‬
‫• חוק גיל נישואים‪ -‬גיל הנישואים בישראל הוא ‪ .18‬אם אדם רוצה להינשא לפני שמלאו לו או‬
‫לה ‪ 18‬צריך לקבל היתר נישואים‪ .‬זה היתר שמבקשים אותו בבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬

‫ישנם נושאים אשר מצויים בסמכות מקבילה של שני הערוצים‪ .‬הנושא הספציפי יכול להישמע‬
‫במספר ערכאות‪.‬‬
‫• מזונות אישה‪ -‬זהו נושא שיכול להישמע גם בערכאה דתית וגם בערכאה אזרחית‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫צו הגנה‪ -‬זו צו שמוציאים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה‪ .‬זה צו הרחקה שמוציאים נגד‬ ‫•‬
‫הצד האלים‪ .‬צו הגנה כזה ניתן להוציא בבית דין רבני‪ ,‬בבית משפט למשפחה ובבית משפט‬
‫שלום‪ .‬אין מגבלה של הסמכות המקומית ואין אגרות‪ .‬למה? כדי להקל על הקורבן‪.‬‬

‫‪ .2‬הפיצול בשאלת הדין‪ :‬איזה דין חל בנושא הספציפי? האם זה דין אישי או דין טריטוריאלי‬
‫(אזרחי)? עולה השאלה האם העניין קוגנטי‪ .‬האם יש בחירה‪ ,‬האם הצדדים יכולים לבחור‪.‬‬
‫איזה דין חל בנושא והאם זה נתון לבחירת בעל דין‪.‬‬

‫לאחר שקבענו מי הערכאה המוסמכת ואיזה דין חל בתביעה הערכאה שקנתה סמכות אמורה‬
‫להכריע בתביעות שהוגשו‪.‬‬

‫הכלל הפסיקתי‪ :‬הדין הולך אחר הדיין‪-‬‬

‫הכלל הפסיקתי קובע כי הערכאה תכתיב את הדין‪ .‬זאת אומרת שאם הערכאה הדתית מוסמכת אז‬
‫הדין יהיה דתי ואם הערכאה האזרחית מוסמכת אז הדין יהיה אזרחי‪.‬‬
‫האם הכלל הפסיקתי הזה מוחלט (נכון תמיד)? התשובה בשלילה‪ .‬הכלל הפסיקתי לא יחול כאשר‬
‫קיימת הוראת חוק ספציפית‪.‬‬
‫זהו כלל שהוא בבחינת ברירת מחדל‪ ,‬שאין הוראת חוק ספציפית‪.‬‬

‫דוגמא‪-‬‬
‫גבר יהודי נישא כדמו״י לאישה יהודייה‪ .‬הבעל חושד שאשתו בוגדת בו‪ .‬לבעל שלנו יש ראיות‬
‫שמלמדות שאשתו מתרועעת עם גבר אחר‪ .‬כשהוא גילה את זה הוא סגר את הברז הכלכלי‪ .‬האישה‬
‫מגישה תביעת מזונות אישה שלא אגב גירושין (=היא לא רוצה להתגרש היא רק רוצה מזונות)‪.‬‬
‫הסעיף שעוסק בתביעה הזו‪ :‬ס׳ ‪ 4‬לחוק שיפוט בתי דין רבניים (חשבד״ר)‪ .‬היא הגישה את התביעה‬
‫בבית משפט למשפחה‪ .‬בעלה כופר בסמכות בית המשפט‪.‬‬
‫אנחנו קודם כל בודקים את שאלת הסמכות‪ :‬האם בית משפט למשפחה מוסמך לדון בתביעה?‬
‫לאישה היהודייה הנשואה כדמו״י יש אפשרות לבחור איפה להגיש את התביעה או בבית הדין הרבני‬
‫או בבית משפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫הדבר השני שאנו בודקים הוא איזה דין חל בתביעה? כאשר מדובר בתביעת מזונות בין בני זוג‪ ,‬סעיף‬
‫‪(2‬א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) (נקרא‪ :‬חוק המזונות)‪ ,‬קובע שבתביעת מזונות במישור‬
‫הזוגי יחול דין אישי‪ .‬למרות שהערכאה אזרחית חל דין אישי (דין תורה)‪.‬‬
‫כאן ראינו שהכלל הפסיקתי לא חל כי יש חוק ספציפי‪.‬‬

‫כעת עולה השאלה כיצד בית משפט לענייני משפחה צפוי להכריע בתביעה? האם לפי הדין האישי‬
‫אישה שבגדה בבעלה זכאית ממנו למזונות? היא לא זכאית למזונות ולכתובה‪ .‬היא אסורה על בעלה‬
‫ובועלה‪.‬‬

‫לחילופין‪ ,‬החליט הבעל כי הנישואין הגיעו לקיצם והוא מגיש תביעת גירושין נגד אשתו בבית הדין‬
‫הרבני‪ .‬הוא כורך (צירף עוד נושא לתביעה) לתביעה גם את חלוקת הרכוש‪.‬‬

‫האישה אומרת שבית הדין הרבני לא מוסמך לדון בחלוקת הרכוש‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬אנו בודקים האם לבית הדין הרבני יש סמכות‪ .‬בנוגע לתביעת הגירושין יש לבית הדין הרבני‬
‫סמכות שיפוט ייחודית‪ .‬סעיף ‪ 1‬לחשבד״ר‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬ענייני מעמד אישי כוללים את תביעת‬
‫הגירושין‪.‬‬
‫בנוגע לתביעת חלוקת הרכוש‪ ,‬ניתן לכרוך את חלוקת הרכוש לתביעת גירושין כאמור בסעיף ‪3‬‬
‫לחשבד״ר ובכפוף למבחן המשולש‪.‬‬
‫לבית הדין הרבני יש כרגע סמכות לדון בשתי התביעות‪.‬‬
‫שנית נבחן איזה דין חל בתביעות אלו? בתביעת הגירושין יחול דין אישי‪ .‬באשר לחלוקת הרכוש‬
‫יחול דין אזרחי‪ .‬למה? מכיוון שלחלוקת רכוש קיים חוק ספציפי‪ -‬חוק יחסי ממון‪.‬‬
‫בפס״ד בבלי בית המשפט קבע שהדין האזרחי כולל גם הלכות של בית המשפט העליון‪.‬‬
‫אנו רואים שלמרות שבית הדין הרבני דן בעניין‪ ,‬הדין יהיה אזרחי‪.‬‬

‫‪63‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שיעור ‪20.07.2022- 3‬‬

‫מרוץ סמכויות‬
‫למה יש דבר כזה שקוראים לו מרוץ סמכויות?‬
‫מרוץ סמכויות‪ -‬מדוע? למה זה משנה איפה התיק נפתח? הרי ראינו שבנושאים מסוימים החוק‬
‫שחל הוא אותו חוק‪ ,‬גם אם זה בערכאה דתית וגם אם זה בערכאה אזרחית הדין הוא אותו דין‪.‬‬
‫מחודש יולי ‪ ,2016‬לא ניתן להגיש תביעות בדיני משפחה‪ ,‬אלא יש להגיש בקשת יישוב סכסוך‪.‬‬
‫מהמטרות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬לנתב את הסכסוך המשפחתי לדרכי שלום והסכמה‪.‬‬
‫‪ .2‬ונטילציה (= להרגיע את הלקוח ולא לתת לו ישר אפשרות להתגרש)‪.‬‬
‫‪ .3‬ניסיון של המחוקק לרכך את מרוץ הסמכויות‪ -‬האם הוא הצליח? לא‪ .‬מאחר ומי שהגיש בקשה‬
‫ליישוב סכסוך קנה זכות ראשונית ולכן זה רק הגביר את מרוץ הסמכויות‪.‬‬

‫למה ישנה חשיבות היכן התיק שלנו מתנהל? האם הוא נמצא בערוץ הדתי או בערוץ האזרחי‪.‬‬
‫סיבה ראשונה‪-‬‬
‫הדין הוא פונקציה של הדיין‪ /‬השופט‪ .‬במילים אחרות‪ -‬פרשנות‪.‬‬
‫על אף שבנושאים מסויימים הדין שחל בתביעה הוא אותו דין‪ ,‬למשל‪ :‬בתביעת מזונות אישה דין‬
‫אישי‪ ,‬בחלוקת רכוש דין טריטוריאלי‪ .‬הדין הוא אותו דין בשתי הערוצים‪.‬‬
‫הפרשנות שהערכאות השונות נותנות לאותו דין עשויה להיות שונה בתכלית‪.‬‬
‫הדבר בא לידי ביטוי בעיקר כשמדובר בפרשנות של הדין האישי‪ ,‬שם בעיקר אנו רואים את‬
‫הפרשנויות השונות של שני הערוצים‪ ,‬דתי ואזרחי‪ .‬בעיקר כשמדובר בדין הדתי‪.‬‬
‫הסיבה נעוצה בכך שהדין האישי הוא מאוד ציורי‪ ,‬מאוד פיוטי‪.‬‬
‫לא הרי דיני ישראל הנהוגים בבית הדין הדתי כהרי דיני ישראל הנהוגים בבית המשפט האזרחי‪.‬‬
‫דוגמה ראשונה להמחשה‪ :‬מדור ספציפי‪.‬‬
‫מדור ספציפי‪ -‬מדור‪ -‬זה דירת מגורים‪ ,‬ספציפי‪ -‬הדירה הנוכחית של בני הזוג‪ ,‬הדירה שבה הם‬
‫גרים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הדירה הנוכחית שבה בני הזוג התגוררו‪.‬‬
‫מדור הוא חלק ממזונות‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬כשנושא לו אדם אישה הוא מתחייב לה ב‪ 10‬דברים וזוכה‬
‫בה ב‪ .4‬בתוך ה‪ 10‬החיוב הראשון הוא חיוב במזונות האישה‪ .‬מזונות זה כל הצרכים שלהם זקוקה‬
‫האישה‪ .‬המזונות כוללים גם מדור‪ .‬הבעל חב במדור של אשתו‪ .‬גם אם אין ילדים‪ .‬הוא גם חייב‬
‫לדאוג לה למדור שקט ובלתי מופרע‪.‬‬
‫איזה דין יחול במדור? דין א ישי‪ .‬מאחר ומדור זה חלק ממזונות הדין שיחול בתביעת המדור הוא‬
‫דין אישי‪.‬‬
‫הזכות של האישה למזונות ומדור זה כל זמן שהיא נשואה‪ .‬ברגע שפקעו הנישואין (גט או מוות) הוא‬
‫כבר לא חב לה‪.‬‬
‫מה קובע הדין האישי? מה קובעים דיני ישראל בנוגע למדור?‬
‫קובע כך‪ ,‬אסור לו לבעל להוציאה מהנווה היפה‪ ,‬הטוב לנווה הרע‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1993‬כליפה נ׳ כליפה בני זוג יהודים‪ ,‬נשואים כדמו״י‪ .‬בני הזוג רוכשים דירה‪ ,‬את הדירה‬
‫רושמים בטאבו על שם שניהם‪ .‬ומערכת היחסים עולה על שרטון‪.‬‬
‫הבעל פונה לבימ״ש שלום בתביעה לפירוק שיתוף‪ .‬האישה מתנגדת לפירוק השיתוף וביהמ״ש דוחה‬
‫את ההתנגדות שלה‪ .‬במילים אחרות קובע בימ״ש שלום שיש לפרק שיתוף‪ .‬אבל‪ ,‬בימ״ש שלום מוכן‬
‫ללכת לקרתה ולדחות את פירוק השיתוף בחודשיים‪ .‬בחודשיים האלה את תוכלי להגיש את‬
‫התביעות שלך למדור במזונות לבימ״ש מחוזי‪ .‬למה בימ״ש מחוזי? כי בימ״ש לענייני משפחה זאת‬
‫ערכאה שהוקמה רק בשנת ‪.95‬‬
‫האישה פונה למחוזי ומגישה את תביעת המזונות ומדור במחוזי‪.‬‬
‫במחוזי השופט צבי טל קובע‪ ,‬כי ״להעביר את האישה מדירה בבעלותה לדירה בשכירות זה הוצאה‬
‫מהנווה הטוב לנווה הרע״‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬השופט אומר לאישה לא להסכים להצעה של הבעל‪.‬‬
‫הבעל מגיש ערעור בזכות לעליון‪.‬‬
‫שלושה שופטים בבימ״ש עליון‪ ,‬לוין‪ ,‬באך ומצא הופכים את הפסיקה של בימ״ש מחוזי וקובעים‬
‫״אין כל מניעה שהבעל יעבירה לדירה בשכירות ולא בבעלות‪ ,‬הדבר אינו מהווה הוצאה מהנווה‬
‫הטוב לנווה הרע״‪ .‬מה שחשוב זה שיש לה קורת גג מעל הראש‪.‬‬

‫‪64‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫ביהמ״ש העליון קבע כך כי פרקטית ברוב המקרים לבני הזוג יש דירת מגורים אחת‪.‬‬
‫אתה לא יכול לצפות שהדירה הזאת תישאר אצל האישה עד שהנישואים יפקעו ונוציא את הבעל‬
‫מהבית ונגרום לו לקנות‪ /‬להשכיר עוד דירה‪ .‬כלכלית זה לא הגיוני‪ ,‬זה לא פרקטי‪.‬‬
‫מה יכול להיחשב להוצאה מנווה טוב לנווה רע? נניח הרעה בתנאים‪.‬‬
‫שנה חלפה‪ ,‬שנת ‪ .1994‬מגיע פס״ד אקנין נ׳ אקנין‪.‬‬
‫בדיוק שכפול של מה שקרה בכליפה ‪ .‬בני זוג יהודים‪ ,‬נשואים כדמו״י‪ .‬קנו דירה‪ ,‬הדירה על שם‬
‫שניהם והיחסים עולים על שרטון‪.‬‬
‫הפעם הגברת אקנין פנתה לבית הדין הרבני‪.‬‬
‫היא הגישה בקשה למזונות ובקשה למדור ספציפי בבית הדין הרבני האזורי‪.‬‬
‫במסגרת התביעה למזונות היא מבקשת צו למדור ספציפי‪ .‬בדר״כ מבקשים צו למדור ספציפי בבית‬
‫דין רבני או בתביעה למסגרת שלום בית או במסגרת תביעה למזונות‪.‬‬
‫בית הדין הרבני האזורי נותן צו למדור ספציפי‪ .‬בעצם אומר לה שהיא יכולה להישאר בדירה עד‬
‫פקיעת הנישואין‪.‬‬
‫הבעל מגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול‪ .‬בית הדין הרבני הגדול דוחה את ערעורו של הבעל וקובע‬
‫כי אכן האישה זכאית להישאר בדירה‪ .‬טענתו של בית הדין הרבני הגדול הייתה משום שהדין האישי‬
‫גם כך מחליש אותה‪ .‬למנוע את טלטולה של האישה‪.‬‬
‫הזכות של האישה פה מחוזקת‪ ,‬בית הדין הרבני הגדול מטיל סוג של עיקול על חלקו של הבעל‬
‫לטובתה של האישה‪.‬‬
‫לבעל מפריע ששנה לפני ב‪ ,93‬בימ״ש עליון קבע בפס״ד שמותר להוציא תא האישה מהדירה לדירה‬
‫בשכירות‪ .‬למה בית הדין הרבני הגדול מתעלם מזה?‬
‫הבעל עותר לבג״ץ וטוען כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו שעה שהתעלם מפסיקה של בית משפט‬
‫עליון‪.‬‬
‫בג״ץ קובע כך‪ :‬הפרשנות שבימ״ש עליון נתן לדין האישי‪ ,‬אינה מחייבת את בית הדין הדתי‪.‬‬
‫דוגמה שניה להמחשה‪ :‬פרשנות שונה של הדין האזרחי‪ ,‬הטריטוריאלי‪.‬‬
‫חוק יחסי ממון ‪ ,‬דין טריטוריאלי שחל בתביעה לחלוקת רכוש‪ .‬הוא חל גם בבית הדין הדתי וגם‬
‫בבית המשפט האזרחי‪ .‬הלכת בבלי קבעה כי הדין האזרחי כולל הלכות של בימ״ש עליון‪ ,‬בשונה‬
‫מאקנין‪.‬‬
‫מה שנקבע בחוק יחסי ממון זה שנכסים שהצדדים צברו בתקופת הקשר‪ ,‬נכסים פנימיים‪ ,‬בפקיעת‬
‫נישואים מחלקים חצי חצי‪.‬‬
‫בחוק יחסי ממון יש את סעיף ‪ ,8‬שאומר כך‪ ,‬ראה ביהמ״ש או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות‬
‫זאת‪ ,‬רשאי הוא להורות על חלוקה בלתי שוויונית של הרכוש‪.‬‬
‫מה הכוונה לנסיבות מיוחדות? כאשר הערכאה האזרחית בחנה מה הן נסיבות מיוחדות‪ ,‬היא קבעה‬
‫שאלימות פיזית‪ /‬נפשית בעיקר אם היא חוזרת על עצמה ולא חד פעמית מהווה נסיבות מיוחדות‬
‫שבגינן הרכוש יחולק באופן לא שוויוני‪.‬‬
‫בית הדין הרבני קבע כי בגידה של בעל או אישה בבני או בנות זוגן זה נסיבות מיוחדות שבגינן לא‬
‫יקבלו ‪ 50%‬בחלוקת הרכוש‪.‬‬
‫הפרשנות הזאת התגלגלה על לדנג״ץ‪.‬‬
‫איך זה הגיע לדנג״ץ? בני זוג יהודים‪ ,‬נשואים כדמו״י מעל ‪ 20‬שנים‪ ,‬מתגוררים להם בדירה שהייתה‬
‫שייכת לבעל מלפני הנישואין‪ ,‬כלומר הדירה ברמת העיקרון אמורה הייתה להיות נכס חיצוני‪.‬‬
‫בשלב כלשהו היחסים עלו על שרטון‪ .‬הוגשה תביעת גירושים לבית הדין הרבני ולה נכרך נושא‬
‫חלוקת הרכוש‪.‬‬
‫טוען הבעל בבית הדין הרבני האזורי‪ ,‬האישה אינה זכאית לזכויות קנייניות בדירת המגורים בשל‬
‫כך שבגדה בי בסמוך לסיום הקשר‪ .‬בית הדין הרבני האזורי דוחה את טענת הבעל וקובע‪ -‬״חלוקת‬
‫הרכוש תיעשה לפי דין טריטוריאלי‪ ,‬חוק יחסי ממון‪ ,‬ובין הטריטוריאלי אין שום רלוונטיות לא‬
‫לסיבות של אשם ולא לבגידה״‪.‬‬
‫הבעל מערער לבית הדין הרבני הגדול‪ ,‬בית הדין הרבני הגדול מקבל את הערעור‪ .‬וקובע שהאישה‬
‫לא זכאית לזכויות קנייניות בדירה‪.‬‬
‫האישה מגישה עתירה לבג״ץ‪ .‬וטוענת כי בית הדין הרבני הגדול חרג מסמכותו משום שהוא פעל לפי‬
‫הדין האישי‪.‬‬
‫בבג״ץ ישבו ‪ 3‬שופטים ודחו את העתירה שלה‪ .‬ולכן מבקשת האישה דיון נוסף בבג״ץ‪.‬‬
‫הנשיאה מורה על דיון נוסף‪ .‬דיון נוסף עורכים כאשר ביהמ״ש פוסק הלכה חדשה‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫דיון נוסף בהרכב של ‪ 9‬שופטים‪ .‬דנג״ץ הבוגדת ‪8537/18‬‬

‫‪ 6‬מתוך ה‪ 9‬שופטים מקבלים את העתירה בדיון הנוסף ובכך מבטלים את הפסיקה של בג״ץ‪ ,‬את‬
‫הפסיקה של בית הדין הרבני הגדול וחוזרים לפסיקה של בית הדין הרבני האזורי‪ .‬לפי חלוקת רכוש‪,‬‬
‫דין טריטוריאלי‪ ,‬אין רלוונטיות לסיבות של אשם ולסיבות של הפרת נאמנות כדוגמת בגידה‪.‬‬

‫סיבה שניה‪-‬‬
‫סמכות נמשכת‪.‬‬
‫בדיני משפחה בנושאים מסויימים אין סופיות דיון‪ .‬בדרך כלל נושאים שאין בהם סופיות דיון הם‬
‫נושאים שקשורים בילדים‪ .‬החזקת ילדים‪ ,‬מזונות ילדים‪ ,‬מזונות אישה עד פקיעת הנישואין‪.‬‬
‫נושאים בעלי אופי מתמשך שאין לגביהם סופיות דיון‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שאם ניתן להצביע על שינוי‬
‫מהותי בנסיבות אפשר לפתוח עוד הפעם את התיק‪.‬‬
‫שינוי מהותי בנסיבות יכול להיות הזנחה‪ /‬פיטורים מעבודה‪ /‬מחלה‪ /‬נכות‪ /‬הצלחה ושגשוג בעבודה‪/‬‬
‫היוולדות ילדים נוספים‪ /‬זכייה במפעל הפיס ועוד‪...‬‬
‫כלל הסמכות הנמשכת קובע כי במקרה של שינוי מהותי בנסיבות פותחים את התיק באותה ערכה‬
‫שדנה בו לראשונה‪ .‬שלא יהיה זגזוג מתוך עיקרון הכיבוד בין הערכאות‪.‬‬
‫סמכות נמשכת מראה שמרוץ הסמכויות הוא קריטי‪ ,‬כי הערכאה שקנתה סמכות ראשונה הכלל‬
‫אומר שבשינוי מהותי בנסיבות חוזרים אליה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬מרוץ הסמכויות והשאלה איזו ערכאה דנה זה דבר חשוב ביותר כי זה ימשיך וישפיע גם‬
‫בהמשך התיק‪.‬‬

‫שיעור ‪24/7/2022 -4‬‬

‫סמכות בית הדין הרבני‪-‬‬
‫מבוא‪-‬‬
‫דיברנו על ההבחנה בין דין אישי לבין דין טריטוריאלי‪ .‬דין אישי חל על קבוצה מסוימת בד״כ בשל‬
‫השתייכות דתית‪ .‬ההשתייכות הדתית קובעת את הדין האישי‪ .‬ליהודים יש דין אישי משלהם‬
‫הנקרא דין תורה‪ .‬למוסלמים יש את הדין השרעי‪ .‬לנוצרים את הדין הנוצרי וכו׳‪.‬‬
‫דין טריטוריאלי זה דין אחיד שחל על כל מי שנמצא בטריטוריה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫במדינת ישראל כאשר מדובר בענייני מעמד אישי חל דין אישי‪ .‬זה נקבע בסימן ‪ 47‬דבר המלך‬
‫במועצתו‪.‬‬
‫השאלה הראשונה ששאלנו‪ :‬למה ב‪ 2022‬כשמדובר בענייני מעמד אישי חל דין אישי?‬
‫תשובה‪ :‬בפס״ד קוטיק השופט זילברג סבור כי התשובה לכך נובעת מכך שמדובר בעניינים אשר‬
‫משתנים ומושפעים מהבדלים של השקפות דת‪ ,‬מוסר‪ ,‬תרבות וכו׳‪.‬‬

‫השאלה השנייה ששאלנו‪ :‬מהם ענייני מעמד אישי אצל יהודים?‬

‫תשובה‪ :‬הדבר מעוגן בסימן ‪ 51‬דבר המלך במועצתו (זה נמצא בקובץ החקיקה בעמוד ‪ .)110‬ענייני‬
‫מעמד אישי= נישואין‪ ,‬גירושין (גיתין)‪ ,‬מזונות‪ .‬בשלושת העניינים הללו יחול הדין האישי‪.‬‬

‫השאלה השלישית ששאלנו‪ :‬האם הרשימה של ענייני מעמד אישי בכל הדתות הם אותם עניינים?‬
‫תשובה‪ :‬לא‪ .‬ענייני מעמד אישי של מוסלמים מעוגנים בסימן ‪ 52‬דבר המלך במועצתו‪ .‬ענייני מעמד‬
‫של נוצרים מעוגנים בסימן ‪ 54‬דבר המלך במועצתו‪.‬‬

‫מעבר לכך שבענייני מעמד אישי חל דין אישי‪ ,‬כאשר מדובר בענייני מעמד אישי לבית הדין הדתי‬
‫תהיה סמכות שיפוט‪.‬‬

‫סוגי סמכויות‪:‬‬
‫‪ .1‬סמכות ייחודית‪ -‬בלעדית‪ .‬רק לערכאה מסוימת‪ .‬לדוגמא‪ -‬נישואין וגירושין רק בבית דין דתי‪ ,‬אצל‬
‫כל הדתות‪.‬‬
‫‪ .2‬סמכות מקבילה‪ -‬סמכות שנתונה למספר ערכאות‪ .‬לדוגמא‪ -‬תביעת מזונות אישה‪ .‬זו תביעה‬
‫עצמאית שלא קשורה לגירושין‪ .‬אישה יהודייה יכולה לבחור איפה להגיש את תביעת המזונות‬
‫שלה‪.‬גבר שרוצה להגיש תביעת מזונות הדרך היחידה שלו היא רק באמצעות כריכת המזונות‬
‫לתביעת הגירושין‪.‬‬

‫‪66‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫סמכות נכרכת‪ -‬האפשרות לכרוך נושאים מסוימים לתביעת גירושין‪ .‬זה קיים רק בבית הדין הרבני‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫האפקט של הכריכה הוא שהנושאים הנוספים שכרכתי הופכי כתוצאה מהכריכה להיות בסמכות‬
‫ייחודית של בית הדין הרבני‪ .‬סמכות נכרכת מאפשרת להרחיב את קשת הסמכויות הייחודיות של‬
‫בית הדין הרבני‪ .‬למה המחוקק מאפשר לכרוך? יעילות‪ ,‬לסיים את הסכסוך ביעילות‪.‬‬
‫סמכות בהסכמה‪ -‬בתנאים מסוימים ניתן להסכים לסמכות בית הדין הרבני‪ .‬הצדדים‪ ,‬בעלי הדין‬ ‫‪.4‬‬
‫יכולים לתת הסכמה לסמכות בית הדין הרבני‪.‬‬
‫סמכות נמשכת‪ -‬בדיני משפחה ישנם נושאים שאין לגביהם סופיות דיון‪ ,‬ניתן לפתוח אותם כל פעם‬ ‫‪.5‬‬
‫מחדש‪ .‬הכלל‪ -‬חוזרים לאותה ערכאה‪.‬‬
‫סמכות אגבית‪ -‬סמכות שבגררה‪ ,‬סעיף ‪ 76‬לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ .‬סמכות שמאפשרת‬ ‫‪.6‬‬
‫לערכאה לדון בנושא מסוים‪ ,‬להכריע בנושא מסוים‪ ,‬באופן אגבי‪ ,‬בשאלת אגב‪ .‬גם אם הנושא מצוי‬
‫בסמכות ייחודית של ערכאה אחרת‪.‬‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק שיפוט בתי הדין רבניים‪:‬‬

‫שיפוט בענייני נישואין וגירושין‬
‫‪ .1‬״עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי‬
‫של בתי דין רבניים״‪.‬‬
‫סעיף זה מקנה לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בלעדית‪ ,‬ייחודית‪ ,‬לדון בענייני נישואין וגירושין‪.‬‬
‫הסמכות הייחודית של בית הדין הרבני לדון בנישואין וגירושין כפופה לארבעה תנאים מצטברים‬
‫אותם יש להוכיח גם לגבי התובע וגם לגבי הנתבע‪.‬‬
‫ארבעת התנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ענייני נישואין וגירושין‬
‫‪ .2‬יהודים‬
‫‪ .3‬בישראל‬
‫‪ .4‬אזרחי או תושבי המדינה‬
‫הערכאה האזרחית יכולה לדון בענייני נישואין וגירושין רק מכוח סמכות אגבית‪ .‬סעיף ‪ 76‬לחוק‬
‫בתי המשפט [נוסח משולב]‪.‬‬
‫ההכרעה של ביהמ״ש האזרחי באופן אגבי בסוגייה שמצויה בסמכות ייחודית של בית המשפט או‬
‫בית הדין אינה מהווה מעשה בית דין‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הסוגייה יכולה לקבל מענה שונה בערכאה של בית הדין הרבני‪.‬‬
‫דוגמה להמחשה‪ ,‬בני זוג יהודים נשואים כדמו״י‪ .‬היחסים התערערו והאישה הגישה תביעת‬
‫מזונות אישה שלא אגב גירושין בבית משפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫סעיף ‪(2‬א) לחוק המזונות קובע‪ ,‬הדין שחל בתביעת המזונות הוא דין אישי‪.‬‬
‫הדין האישי אומר שבעל חייב במזונות אשתו‪ .‬הזכאות במזונות אישה היא כל זמן שהזוג נשוי‪.‬‬
‫השאלה האם זכאית האישה למזונות מבעלה תלויה בתוקף הנישואין‪ .‬תוקף הנישואין זה בסמכות‬
‫ייחודית של בית הדין הרבני‪ .‬בית המשפט למשפחה יכריע בשאלת תוקף הנישואין (למרות שהיא‬
‫בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני) מכוח סמכותו האגבית‪.‬‬

‫ארבעת התנאים לסמכות הייחודית של בית הדין הרבני‪:‬‬

‫ארבעה תנאים מצטברים שצריך להוכיח אותם על מנת שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון‬
‫בנישואין וגירושין‪.‬‬
‫‪ .1‬ענייני נישואין וגירושין‪-‬‬
‫השאלה מה ״נכנס״ בתוך המעטפת של נישואין וגירושין‪.‬‬
‫צורת הנישואין או צורת הקידושין‪ -‬גבר יהודי רשאי לקדש אישה יהודייה באחת מצורות הקידושין‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪ )1‬קידושי כסף‬
‫‪ )2‬קידושי שטר‬
‫‪ )3‬קידושי ביאה‬
‫צורת הקידושין‪ -‬האם יש תוקף לקידושין או לא‪ .‬צורת הקידושין זה חלק מנישואין‪ .‬ולכן נושא זה‬
‫הוא רק בסמכות בית הדין הרבני‪.‬‬
‫שאלת הכושר‪ -‬כשרות לבוא בברית נישואים‪ .‬זה חלק מנישואין וגיטין‪ ,‬ולכן היא בסמכות הייחודית‬
‫של ביתה דין הרבני‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫כתובה‪ -‬אישה יכולה לתבוע את כתובתה‪ .‬כתובה היא בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני‪.‬‬

‫שיעור ‪31/7/2022 -5‬‬

‫‪ .2‬יהודים‪-‬‬
‫השאלה הראשונה שאנו שואלים‪ -‬מיהו יהודי? בבג״ץ ‪ 58/68‬שליט נקבע כי יהודי הוא מי שנולד‬
‫לאם יהודייה או שנתגייר כהלכה והוא אינו בן דת דתית אחרת‪.‬‬
‫מי מהצדדים צריך להיות יהודי? שניהם‪ ,‬גם התובע וגם הנתבע‪.‬‬
‫משקבע בית הדין הרבני כי מדובר באדם שהוא אינו יהודי או משקבע בית הדין הרבני כי אדם הוא‬
‫ספק יהודי‪ ,‬״אשם תלוי״‪ ,‬הוא שמט את הקרקע מרגליו‪ ,‬אין לו סמכות שיפוט‪.‬‬
‫דוגמא לאדם שאינו יהודי‪ -‬בבג״ץ ‪ 214/64‬אווה בסן נ׳ בית הדין הרבני שם דובר באישה נוצרייה‬
‫שנישאה לגבר יהודי ובעלה טען שהיא שיקרה אותו שהיא התגיירה אך היא לא התגיירה‪.‬‬
‫דוגמא לספק יהודי‪ -‬בג״ץ ‪ 113/84‬בונוקובסקי נ׳ בית הדין הרבני בחיפה שם דובר בבני זוג יהודים‬
‫שנישאו כדמו״י ומערכת היחסים עלתה על שרטון‪ .‬הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני בחיפה‪,‬‬
‫גברת בונוקובסקי מצליחה לעורר את חמתם של הדיינים ובית הדין הרבני פונה אליה מיוזמתו‪,‬‬
‫לאחר ששמע עדויות בדבר התנהגותה של האישה אשר ״מעשיה״ מכוערים הוא קובע שהיא אינה‬
‫יהודייה‪ ,‬ספק יהודייה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הוא המשיך לדון בתיק‪ .‬הוא קובע שאין תוקף לנישואי‬
‫הצדדים‪ ,‬שהבעל יחויב בגט לחומרה‪ .‬גברת בונוקובסקי עותרת לבג״ץ והיא טוענת לחריגה מסמכות‬
‫של בית הדין הרבני מכוח סעיף ‪15‬ד(‪ )4‬לחוק יסוד השפיטה‪.‬‬
‫היא טוענת שמהרגע שהוא קבע שהיא ספק יהודייה הם לא יכולים לדון יותר בתיק שלה‪ .‬בג״ץ קבע‪-‬‬
‫• כיצד ניתן לקבוע על סמך שאלות אלו כי אדם אינו יהודי? איך ניתן להטיל ספק ביהדות של‬
‫אדם על סמך שאלות כאלו?‬
‫• מרגע שקבע בית הדין הרבני כי מדובר בספק יהודי הוא בעצם שמט מידיו את הסמכות לדון‬
‫בתיק‪.‬‬

‫עולה השאלה מי הערכאה המוסמכת במקרה ובו מדובר באדם שהוא לא יהודי או ספק יהודי?‬
‫חוק התרת נישואין (מקרים מיוחדים)‪ 1969 ,‬תוקן בשנת ‪ 2005‬והסמכות העניינית ניתנה לבית‬
‫המשפט לענייני משפחה‪ .‬בשנת ‪ 2009‬תוקן החוק בשנית ונקבע בסעיף ‪(3‬א)(‪ )1‬כך‪ :‬״הוגשה לבית‬
‫המשפט לענייני משפחה בקשה להתרת נישואין שאחד מבני הזוג בן דת דתית מוכרת או התעורר‬
‫ספק ביחס להשתייכותו לאותה דת יפנה סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה לראש בית הדין‬
‫הדתי (נשיא בית הדין הרבני הגדול) כדי שזה יקבע אם יש צורך בגירושין לפי הדין הדתי ולו מספק‬
‫סבר הנשיא כי נדרש גט‪ ,‬בית הדין הרבני ידון אך ורק בגירושין ולא בשום תביעה נלווית‪.‬‬

‫‪ .3‬אזרח או תושב‪-‬‬
‫התנאי נקרא סמכות בינלאומית פרסונלית‪.‬‬
‫אזרח‪ -‬אזרח הוא מי שרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק האזרחות‪.‬‬
‫תושב‪ -‬סעיף ‪ 80‬לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי מקום מושבו של אדם הוא‬
‫המקום בו נמצא מרכז חייו‪.‬‬

‫‪ .4‬בישראל‪-‬‬
‫התנאי נקרא סמכות בינלאומית טריטוריאלית‪.‬‬
‫תכליתה של המילה ״בישראל״‪ ,‬למה מתייחסת המילה בישראל בסעיף ‪?1‬‬
‫בבג״ץ ‪ 5385/95‬ורבר קובע בית המשפט שהמונח בישראל מתייחסת לנוכחות היהודים בישראל‪.‬‬
‫פסק הדין הזה זה מה שנתן פתח לימים לקבוע שגם נישואים אזרחיים של יהודים יהיו בסמכות‬
‫ייחודית של בית הדין הרבני‪.‬‬

‫יהודים בישראל‪ :‬מה ההיקף הנדרש של נוכחות שלהם בישראל? הפסיקה הלכה כברת דרך‪.‬‬
‫בתחילה‪ 1977 ,‬הפסיקה קבעה פשוטו כמשמעו‪ .‬יהודים בישראל זה שהיהודים פיזית נמצאים‬
‫בישראל‪ ,‬גם התובע וגם הנתבע‪.‬‬

‫‪68‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫בג״ץ ‪ 297/77‬חן מדובר על זוג יהודים נישאו כדמו״י ועזבו את מדינת ישראל ועברו לארה״ב‪ .‬הגיע‬
‫הבעל לביקור בארץ ואשתו בזמן הזה מגישה באמצעות עו״ד תביעת גירושין בבית הדין הרבני‪ .‬אין‬
‫לבית הדין הרבני סמכות מאחר והתובעת לא נמצאה פיזית בארץ‪.‬‬

‫לאחר הבג״ץ הזה היה ריכוך התנאי בישראל‪.‬‬

‫הריכוך התחיל עם התובע‪ .‬בבג״ץ ‪ 238/81‬הראל נ׳ בית הדין הרבני תל אביב יפו נקבע שתובע שהוא‬
‫אזרח המדינה או תושב בה אינו חייב להיות פיזית בישראל בעת שמוגשת תביעתו לבית הדין הרבני‪.‬‬
‫די לעניין זה שתביעתו הוגשה על ידי שלוח (עורך דין)‪.‬‬
‫לגבי תובע הנוכחות הקונסטרוקטיבית (הזיקתית) שלו לישראל הושג מעצם הגשת התביעה על ידו‬
‫בישראל באמצעות בא כוח‪.‬‬
‫בבג״ץ גיל דובר באדם שהסתבך בעסקיו בישראל ועזב להתגורר בשוויץ‪ .‬הוא קיבל מעמד של תושב‬
‫קבע בשוויץ‪ .‬כעבור מספר שנים הוא מגיש תביעת גירושין נגד אשתו בבית הדין הרבני‪ .‬אשתו ניסתה‬
‫לטעון שאין לבית הדין הרבני סמכות מאחר והוא לא בארץ‪ .‬בית הדין הרבני אומר שיש סמכות‬
‫מכיוון שהוא התובע וניתן להסתפק בנוכחות הקונסטרוקטיבית שלו‪.‬‬

‫מה באשר לנתבע? האם קיימת הצדקה לצמצם את הנוכחות הקונסטרוקטיבית רק לגבי תובע ולא‬
‫להכילה גם על נתבע? על פניו קיימת הצדקה כי הנתבע צריך להיות פיזית בישראל‪ .‬למה? המחוקק‬
‫הישראלי לא רוצה להטיל את המרות של בתי הדין הרבניים על אדם שנמצא בחו״ל ואין לו שום‬
‫קשר לישראל‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הכלל קובע שתובע הולך אחר נתבע‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1986‬בבג״ץ ‪ 871/86‬קריב בית המשפט מרחיב את הלכת הראל גם באשר לנתבע אשר אומנם‬
‫פיזית לא נמצא בישראל בעת הגשת התביעה נגדו אך לא ניתק את זיקתו מישראל‪ .‬על מנת‬
‫״להצמיח״ את סמכות בית הדין הרבני יש להוכיח כי לנתבע יש זיקה ראויה‪ .‬הזיקה צריכה להיות‬
‫אמיצה וממשית‪.‬‬
‫מה ייחשב לזיקה ראויה? אינדיקציות‪( -‬לא מצטבר ‪,‬יותר טוב להוכיח כמה שיותר) הנתבע רשום‬
‫במרשם האוכלוסין כאזרח המדינה‪ ,‬הוא רשום במרשם האוכלוסין כתושב ישראל‪ ,‬הוא התחתן‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬יש לנתבע ילדים בישראל‪ ,‬נכסים בישראל‪ ,‬קופות גמל‪ ,‬חשבון בנק‪ ,‬משפחה‬
‫מורחבת בישראל‪ ,‬כאשר הנתבע עצמו הגיש תביעות בישראל וכו׳‪.‬‬

‫שיעור ‪14.08.2022 -6‬‬

‫סמכות נכרכת‪ -‬סעיף ‪ 3‬לחוק שיפוט בתי דין רבניים‪:‬‬
‫ס' ‪ 1‬זו דלת הכניסה‪ ,‬הסעיף הבא שנדבר עליו הוא סעיף ‪ -3‬סמכות נכרכת‪.‬‬
‫ראינו שבית הדין הרבני מוסמך לדון לפי סעיף ‪ 1‬בנישואין וגירושין וכל מה שנכנס לתוך גירושן‬
‫ונישואין באופן בלעדי‪.‬‬
‫סעיף ‪ 3‬מאפשר להרחיב את קשת הסמכויות הייחודיות של בית הדין הרבני באמצעות כריכה‬
‫לתביעת גירושין‪.‬‬
‫סעיף ‪ 3‬זה כמו מגנט שמושך אלינו עוד נושאים‪ .‬כלומר‪ ,‬נושאים שלא בסמכות בית הדין הרבני‬
‫נמשכים באמצעות סעיף ‪ 3‬לתוך הסמכות של בית הדין הרבני‪.‬‬

‫‪ .1‬כריכה קיימת רק בבית דין רבני‪.‬‬

‫‪ .2‬כריכה קיימת רק לתביעת גירושין‪.‬‬
‫‪ .3‬מי יכול לכרוך? גם הבעל וגם האישה‪.‬‬

‫מה התכלית של כריכה? המטרה של כריכה היא יעילות‪ ,‬למנוע כפל הליכים‪ .‬אם בית הדין הרבני‬
‫כבר דן בגירושין אז שידון בכל התביעות הנלוות‪.‬‬

‫שלושה דברים הבנו בנוגע לכריכה‪:‬‬

‫‪ .1‬ניתן לכרוך רק בבית דין רבני‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן לכרוך רק לתביעת גירושין‪.‬‬
‫‪ .3‬גם הבעל וגם האישה יכולים לכרוך‪.‬‬

‫‪69‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫פרשת גולדמן‪ -‬מה ניתן לכרוך? ומה אין צורך לכרוך?‬

‫בפס״ד גולדמן‪ ,‬קובע ביהמ״ש כי ישנן ‪ 2‬קטגוריות של כריכה‪.‬‬
‫הקטגוריה הראשונה נקראת ״כריכה מהותית״‪ -‬אלו עניינים שבעצם כרוכים בתביעת הגירושין‬
‫מעצם טיבם וטבעם‪ .‬הנושאים הללו בעצם מהווים חלק אינהרנטי מתביעת הגירושין‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫העניינים האלה שכרוכים מהותית לתביעת הגירושין אני לא צריכה לציין אותם‪ ,‬בעצם העובדה‬
‫שהגשתי תביעת גירושין‪ ,‬העניינים הללו הם חלק בלתי נפרד ממנה‪ ,‬גם אם לא אמרתי דבר‪.‬‬
‫אם תביעת הגירושין כולה נפלה‪ ,‬גם העניינים הכרוכים מהותית נופלים איתה‪.‬‬
‫הסמכות השיורית בדיני משפחה שייכת לבית הדין למשפחה‪.‬‬
‫הקטגוריה השנייה נקראת ״כריכה דיונית״‪ -‬אלו אותם נושאים שיש לכרוך אותם מפורשות‪ .‬הצד‬
‫שהגיש את תביעת הגירושין‪ ,‬בין אם זה הבעל ובין אם זאת האישה‪ ,‬נדרשים לכרוך עניינים אלו‬
‫באופן מפורש‪.‬‬
‫בכריכה הדיונית יש לבחון‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬האם בכלל ניתן לכרוך דיונית את הנושא‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬האם הכריכה הדיונית עומדת במבחן המשולש‪ .‬המבחן המשולש‪ -‬נוצר בפסיקה‪ .‬תביעת‬
‫גירושין כנה‪ ,‬חיה; כריכה כדין; וכריכה כנה‪.‬‬

‫פירוט נושאי הכריכה (כרוך דיונית‪ /‬כרוך מהותית או שלא ניתן לכרוך בכלל)‬
‫‪ .1‬אחזקת ילדים (משמורת)‪ -‬הנושא של אחזקת ילדים מצוי באופן עקרוני בסמכות מקבילה של‬
‫בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני‪.‬‬
‫בפס״ד בד״ם ‪ 1/60‬וינטר נ׳ בארי‬
‫ביהמ״ש קובע כי הנושא של אחזקת ילדים כרוך מהותית בתביעת הגירושין‪ .‬ובלבד שתביעת‬
‫הגירושין הוגשה ראשונה‪ .‬התנאי לכריכה המהותית הוא קדימות כרונולוגית‪.‬‬
‫דוגמה‪ ,‬הוגשה תביעת גירושין ע״י הבעל לבית הדין הרבני‪ .‬מיד לאחר מכן‪ ,‬הגישה האישה תביעה‬
‫לבית המשפט לענייני משפחה בעניין אחזקת הקטינים‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬בית הדין הרבני ידון גם‬
‫בגירושין וגם באחזקת הילדים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הוגשה תביעה לאחזקת ילדים בביהמ״ש למשפחה ורק לאחר מכן הוגשה תביעת‬
‫גירושין‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הסמכות לדון באחזקת הילדים תהיה לבית המשפט למשפחה‪ .‬פה זה לא‬
‫יהיה כרוך מהותית משום שתביעת הגירושין לא הוגשה ראשונה‪.‬‬

‫‪ .2‬מזונות אישה‪ -‬הנושא של מזונות אישה הוא כריכה דיונית‪ .‬יש לציין את הנושא באופן מפורש‪.‬‬
‫לכרוך אותו מפורשות לתביעת הגירושין‪ .‬הנושא של מזונות אישה‪ ,‬ניתן לכרוך אותו באופן‬
‫מפורש‪ ,‬בסעיף ‪ 3‬חשבד״ר המחוקק הוסיף כי מותר לכרוך את הנושא‪ ,‬והפסיקה יישרה קו‪,‬‬
‫אמרה מפורשות כי מותר לכרוך מזונות אישה‪ .‬פס״ד אלגם‪ ,‬פס״ד בן יאיר‪.‬‬
‫מזונות אישה יכול הבעל לכרוך לתביעת הגירושין וכמובן שיכולה גם האישה‪.‬‬
‫מבחינתה של האישה אין צורך בכריכה משום שהאישה ורק היא יכולה להגיש תביעת מזונות אישה‬
‫עצמאית‪( ,‬תביעת מזונות אישה שלא אגב גירושין)‪ ,‬סעיף ‪ 4‬חשבד״ר‪.‬‬
‫כמובן שהכריכה הדיונית פה כפופה למבחן המשולש‪.‬‬

‫‪ .3‬מזונות ילדים‪ -‬נבחין בין השבת מזונות ילדים (תביעת בת של מזונות ילדים) לבין מזונות ילדים‬
‫כתביעה עצמאית‪.‬‬
‫השבת מזונות ילדים‪ -‬מי מההורים הוציא את הסכום‪ ,‬מבקש מההורה השני שיחזיר לו‪ .‬הצדדים‬
‫בהשבה זה ההורים‪ .‬הילד כבר קיבל את המזונות‪ ,‬מדובר על שיפוי ההורה ששילם על חשבון ההורה‬
‫השני‪.‬‬
‫מזונות ילדים כתביעה עצמאית‪ -‬התביעה כולה עוסקת בשאלה מה גובה המזונות שישולמו לילדים‪.‬‬
‫בחוק שיפוט בתי דין רבניים בסעיף ‪ 3‬כתוב מפורשות ״לרבות מזונות לילדי בני הזוג״‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫המחוקק כפי שאמר מזונות לאישה הוא הוסיף ואפשר לרבות מזונות ילדי בני הזוג‪.‬‬
‫לשון החוק קבעה שמזונות ילדים ניתן לכרוך דיונית‪.‬‬
‫שנת ‪ ,1969‬פס״ד שרגאי‪ ,‬ביהמ״ש העליון קובע‪ ,‬לא ניתן לכרוך מזונות ילדים כתביעה עצמאית‬
‫לתביעת גירושין‪ .‬ניתן לכרוך לתביעת הגירושין רק את השבת מזונות הילדים‪ .‬וזה למרות לשון‬
‫הסעיף‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫למה? למה השבה מותר לכרוך ומזונות ילדים כתביעה עצמאית לא? הרעיון מאחורי הפסיקה היה‬
‫לא לערבב את התביעה של הילדים עם התביעה של ההורים‪ .‬ההיגיון שהשבה מותר לכרוך ומזונות‬
‫לא היא שמזונות ילדים זו בעצם תביעה של הקטין למול הוריו‪ ,‬בעוד שבהשבת מזונות ילדים הילד‬
‫קיבל את מה שמגיע לו ובעצם זהות הצדדים היא ההורים‪ .‬אותם הצדדים של תביעת הגירושין‪.‬‬
‫בג״ץ ‪ 5993/14‬דובר בבני זוג נשואים יהודים‪ ,‬יש להם ילדים‪ ,‬מערכת היחסים עלתה על שרטון‬
‫והבעל הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי וכרך את תביעת מזונות הילדים‪ .‬כעבור מספר‬
‫דיונים מגישה האישה תביעת מזונות ילדים בבימ״ש לענייני משפחה‪ .‬בית הדין הרבני האזורי אומר‬
‫כי אין להם סמכות לדון במזונות ילדים‪ .‬בעצם מיישרים קו עם פס״ד שרגאי‪.‬‬
‫הבעל מגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול‪ .‬בית הדין הרבני הגדול אומר כי הם כן מוסמכים לדון‬
‫בתביעת מזונות הילדים‪ .‬האישה עותרת לבג״ץ וטוענת שבית הדין הרבני הגדול חרג מסמכותו‪.‬‬
‫טוענת שנושא של מזונות ילדים לא ניתן לכרוך לפי פס״ד שרגאי‪.‬‬
‫התביעה של האישה נדחתה‪.‬‬
‫כביכול בג״ץ מתעלם מפס״ד שרגאי‪ .‬בג״ץ דוחה את העתירה שהגישה האישה ובעצם נותן סמכות‬
‫לבית הדין הרבני לדון במזונות ילדים מכוח הכריכה‪.‬‬
‫האישה מבקשת דיון נוסף וטוענת שהשופט הנדל שינה את ההלכה של שרגאי‪.‬‬
‫השופט גרוניס דוחה את הבקשה של האישה לדיון נוסף‪.‬‬
‫פסק הדין שאמור היה לשים קץ לסיפור זה הוא בע״מ ‪ 7628/17‬פלוני נ׳ פלונית‪ ,‬ניתן ב‪.2019‬‬
‫שלושת השופטים שיושבים הם הנדל‪ ,‬מזוז וקרא‪.‬‬
‫הנדל בדעת מיעוט אומר כי מותר לכרוך מזונות ילדים לגירושים בנימוק כי כך כתוב בחוק‪.‬‬
‫אך שני השופטים הנוספים מזוז וקרא חוזרים להלכת שרגאי‪.‬‬
‫פס״ד זה החזיר את הלכת שרגאי וקבע כי אסור לכרוך תביעת מזונות ילדים לגירושין‪.‬‬
‫כאן לא תמה הסוגייה‪ ,‬ב‪ 10.10.2021‬בית הדין הרבני כותב פסק דין שמשתרע על ‪ 80‬עמודים‪.‬‬
‫מדובר בבני זוג נשואים כדמו״י‪ ,‬יש לזוג ילדים‪ ,‬היחסים עולים על שרטון‪.‬‬
‫האישה מגישה תביעה לבית הדין הרבני האזורי וכורכת את תביעת מזונות הילדים‪ .‬הבעל מגיע‬
‫ואומר שאין לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעת מזונות הילדים‪ .‬בית הדין הרבני אומר כי לא‬
‫אכפת לו‪.‬‬
‫הבעל עתר לבג״ץ וטוען כי בית הדין הרבני האזורי חרג מסמכותו והוא לא הולך לפי פס״ד שרגאי‬
‫ובע״מ פלוני נ׳ פלונית‪.‬‬
‫בג״ץ קיבל את העתירה ודן בשאלה האם ניתן לכרוך מזונות ילדים לתביעת גירושין‪.‬‬
‫הכרעתו של בג״ץ תינתן ב‪.23.11.22‬‬
‫האם מזונות ילדים כתביעה עצמאית נושא שלא ישמע בבית הדין הרבני? התשובה היא שמזונות‬
‫ילדים כתביעה עצמאית נושא שיכול להישמע בבית הדין הרבני מכוח הסכמה‪ ,‬לא מכוח כריכה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 9‬חשבד״ר‪ .‬מי שאמור לתת הסכמה זה הקטין‪ ,‬משום שהקטין לא יכול לתת הסכמה לבית‬
‫הדין הרבני‪ ,‬מי שיכול לתת הסכמה אלה האפוטרופוסים הטבעיים שלו‪ ,‬כלומר ההורים‪.‬‬
‫אפשר להסכים לסמכות בית הדין הרבני רק כאשר מדובר בענייני מעמד אישי‪ ,‬מזונות ילדים הם‬
‫ענייני מעמד אישי ולכן ניתן לתת הסכמה לסמכות בית הדין הרבני‪.‬‬
‫לילד יש זכות להגיש תביעה עצמאית למזונות ילדים כנגד הוריו‪.‬‬

‫‪ .4‬חינוך ילדים‪ -‬כריכה דיונית‪.‬‬

‫בבג״ץ אמיר נקבע כי בבית הדין הרבני‪ ,‬אחזקת ילדים לא כוללת את חינוכם‪ .‬ולכן חינוך יש לכרוך‬
‫מפורשות‪.‬‬
‫באותו בג״ץ נקבע שבבית משפט לענייני משפחה‪ ,‬אחזקת ילדים כן כוללת חינוך‪.‬‬

‫שיעור ‪21/8/22 -7‬‬

‫‪ .5‬חלוקת רכוש‪ -‬כריכה דיונית‪.‬‬
‫יש לכרוך את הנושא של חלוקת רכוש מפורשות לתביעת הגירושים מכוח פס״ד נופרבאום‪ ,‬פס״ד‬
‫בבלי‪.‬‬
‫בית הדין הרבני מוסמך לדון בחלוקת הרכוש בין הצדדים עד לגירושין‪ .‬מכוח פס״ד סימה אמיר‬
‫מהרגע שבני הזוג התגרשו בית הדין הרבני לא מוסמך לדון יותר בחלוקת רכוש אפילו לא מכוח‬
‫היותו בורר‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫חלוקת רכוש ניתן לכרוך כריכה דיונית אך לא ניתן להסכים לסמכות בית הדין הרבני מכיוון‬
‫שחלוקת רכוש זה לא מענייני מעמד אישי‪.‬‬

‫המבחן המשולש‪-‬‬
‫מבחן שנקבע בפסיקה והוא קובע שלושה תנאים מצטברים‪ .‬המבחן רלוונטי רק לכריכה הדיונית‪.‬‬
‫‪ .1‬תביעת גירושים כנה‪.‬‬
‫‪ .2‬כריכה כדין‪.‬‬
‫‪ .3‬כריכה כנה‪.‬‬

‫לשם מה נוצר המבחן המשולש? בכדי למנוע ניצול לרעה של בעלי הדין‪ .‬למנוע שימוש לרעה בסעיף‬
‫הכריכות‪ .‬על מנת שהצדדים לא ישתמשו בסמכות הנכרכת כדי להקים מחסום מלאכותי לפנות‬
‫לערכאה האזרחית‪.‬‬

‫‪ .1‬תביעת גירושים כנה= תביעת גירושין חיה‪ -‬על התביעה שהוגשה בבית הדין הרבני להצביע על‬
‫ראיה לכאורה לקיומה של עילת גירושין‪ .‬התביעה הוגשה מתוך רצון אמיתי להתגרש‪.‬‬
‫חז״ל קבעו שורה של עילות גירושין‪ ,‬מדובר ברשימה סגורה‪ .‬ישנן עילות גירושין של בעל כנגד‬
‫אישתו (בגידה‪ ,‬מעשה כיעור)‪ .‬ישנן עילות גירושין של אישה כנגד בעלה (רואה זונות) וישנן עילות‬
‫הדדיות (מומים‪ -‬מום שלא מאפשר לצדדים לקיים יחסי יישות; עובר או עוברת על דת משה‬
‫וישראל‪ -‬בני הזוג מכשילים אחד את השני‪ ,‬אכילת טרפה וכו׳‪ ;..‬עובר או עוברת על דת יהודית‪-‬‬
‫חוסר צניעות‪ ,‬פריצות‪ ,‬פלירטוטים)‬
‫פס״ד הר רע״א ‪9357/96‬‬
‫בימ״ש קובע כך‪ :‬לעניין המבחן הראשון כנותה של תביעת הגירושין‪ ,‬התנאי הזה בא למנוע‬
‫הגשת תביעה ע״י בעל שלא באמת מתכוון להתגרש‪ .‬אלא רק רוצה לחסום את האפשרות של‬
‫האישה לפנות לערכאה האזרחית‪.‬‬
‫בפס״ד זה דובר על בני זוג יהודים‪ ,‬נשואים כדמו״י‪ ,‬מערכת היחסים עולה על שרטון והבעל‬
‫מגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני וכורך את מזונות האישה‪.‬‬
‫האישה בבית הדין הרבני מבקשת שלום בית למרות שהיא מציינת בבית הדין הרבני שבעלה‬
‫שם עינו באחרת‪ .‬ואז הגישה את תביעת המזונות שלה בביהמ״ש האזרחי‪.‬‬
‫הבעל טוען שאין סמכות לבית המשפט האזרחי משום שהוא הקדים אותה וחסם אותה‪.‬‬
‫ביהמ״ש המחוזי קובע כי תביעת הגירושין שהוגשה אינה כנה‪ .‬כלומר‪ ,‬לוקח את הסמכות לדון‬
‫במזונות אליו‪.‬‬
‫הבעל מערער‪ .‬ביהמ״ש העליון קובע‪ :‬״לצורך הוכחת כנות התביעה אין צורך בהכפשות‪,‬‬
‫בעלבונות‪ ..‬היעדר הפירוט בנסיבות המקרה אינו מלמד על חוסר הכנות של התביעה״‪.‬‬
‫״יתרה מכך‪ ,‬כאשר ביקשה האישה שלום בית בבית הדין הרבני‪ ,‬מחזק את זה שהיחסים ביניהם‬
‫באמת עלו על שרטון״‪.‬‬
‫‪ .2‬כריכה כדין‪ -‬אומר כי לא מדובר בתביעה מסויגת‪ .‬לא מדובר בתביעת גירושין על תנאי‪ .‬תנאי‬
‫יכול להיחשב ״שלום בית״‪ .‬תביעת גירושין על תנאי זו תביעת גירושין שהכריכה בה היא לא‬
‫כדין‪.‬‬
‫‪ .3‬כריכה כנה‪ -‬כריכה תהיה כנה אם היא באמת נעשתה מתוך רצון אמיתי‪ ,‬כנה שבית הדין הרבני‬
‫ידון בתביעות השונות‪ ,‬הכרוכות‪.‬‬
‫דוגמאות לתנאי הכריכה הכנה‪:‬‬
‫פס״ד דותן‬
‫בני זוג יהודים נשואים כדמו״י‪ ,‬מערכת היחסים עולה על שרטון‪ .‬הבעל מגיש תביעת גירושין‬
‫לבית הדין הרבני וכורך את מזונות האישה‪ .‬הבעל לא פירט את סכום המזונות ואף לא ציין‬
‫בבקשה שלו את המילה ״כנות״‪ .‬ניסו לטעון שהכריכה היא כריכה לא כנה‪.‬‬
‫ביהמ״ש קובע שזה שלא ציינו את המילה כנות או את סכום המזונות לא מלמד שהכריכה לא‬
‫כנה‪.‬‬

‫פס״ד ברטל‬
‫בני זוג יהודים נשואים כדמו״י‪ ,‬מערכת היחסים עולה על שרטון‪ .‬הבעל מגיש תביעת גירושין‬
‫בבית הדין הרבני וכורך את מזונות האישה‪ ,‬אבל טוען שהיא בכלל לא זכאית למזונות‪( .‬לפי‬

‫‪72‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫ההלכה היהודית החיוב במזונות הוא חד סטרי‪ ,‬מהבעל לאישה ולכן החיוב במזונות תלוי‬
‫במידה ניכרת בהתנהגותה של האישה‪ ,‬הן במישור חובותיה הביתיים והן במישור התנהגותה‬
‫המינית)‪.‬‬
‫האישה ניסתה לטעון שהכריכה לא כנה‪ .‬איך אתה יכול לכרוך ואז לטעון שלא מגיע לי?‬
‫ביהמ״ש קובע שכריכתו של הבעל כנה‪.‬‬

‫פס״ד תורג׳מן‬
‫בני זוג יהודים נשואים כדמו״י‪ ,‬מערכת היחסים עולה על שרטון‪ .‬הבעל מגיש תביעת גירושין‬
‫בבית הדין הרבני‪ ,‬כרך את מזונות האישה ובמקביל הגיש תביעה לפירוק שיתוף בערכאה‬
‫האזרחית‪ .‬הוא בעצם פיצל בין התביעות‪ .‬את המזונות כרך אבל את הרכוש תבע בערכאה‬
‫האזרחית‪.‬‬
‫ביהמ״ש קובע שהכריכה איננה כנה וזאת משום שהבעל לא ביקש לכרוך את כל התביעות בבית‬
‫הדין הרבני וכי מדובר בצעד טקטי לחסום את האישה‪.‬‬

‫על מי הנטל להוכיח את התקיימות התנאים?‬

‫פס״ד גבעולי קובע כי הנטל רובץ על מי שמנסה לקחת סמכות מביהמ״ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫נטל ההוכחה רובץ על הכורך‪.‬‬

‫מי יחליט אם התביעה כנה וכרוכה כדין או לא?‬

‫מי מהערכאות תחליט האם המבחן המשולש מתמלא או לא?‬
‫בפס״ד פלמן בג״ץ ‪ 8497/00‬נידון עיקרון הכיבוד בין הערכאות‪.‬‬
‫הוגשה תביעת גירושין לה נכרך נושא מסויים‪ .‬מאחר ומדובר בכריכה דיונית יש לבחון את המבחן‬
‫המשולש‪.‬‬
‫בשלב הראשון כל אחת מהערכאות רשאית לעכב את ההליכים אצלה כדי לאפשר לערכאה השנייה‬
‫להכריע במבחן המשולש‪.‬‬
‫הערכאה שהחליטה ראשונה‪ ,‬שדנה ראשונה‪ ,‬החלטתה תחייב את הערכאה האחרת‪.‬‬
‫עניין זה מדרבן את הערכאות למרוץ החלטות‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬אם קיים טעם מיוחד המצדיק זאת‪ ,‬רשאית גם הערכאה המקבילה לדון בשאלת הכריכה‪.‬‬
‫טעם מיוחד‪ -‬למשל‪ ,‬ברור וגלוי על פני הדברים כי הכרעתה של הערכאה הראשונה לעניין סמכותה‬
‫לוקה בחוסר סמכות או בחוסר חוקיות או בפגם חמור אחר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הערכאה שהחליטה ראשונה החליטה שהמבחן המשולש מתקיים לגבי עניין שלא ניתן לכרוך‬
‫כלל‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ ,‬הערכאה קיבלה החלטה ראשונה אך ההחלטה לא מנומקת‪.‬‬

‫סעיף ‪ 4‬חשבד״ר‪ -‬מתייחס לתביעת מזונות אישה שלא אגב גירושין‬

‫סעיף ‪ -4‬שיפוט בעניני מזונות‬
‫״הגישה אשה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות‪ ,‬שלא אגב גירושין‪ ,‬נגד אישה היהודי או נגד‬
‫עזבונו‪ ,‬לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בענין״‪.‬‬

‫תביעה עצמאית‪ .‬רק האישה יכולה להגיש תביעה זו‪.‬‬

‫סעיף ‪ 4‬קובע תנאי אחד בלבד לסמכות בית הדין הרבני‪ .‬והוא אישה יהודייה נגד בעלה היהודי‪.‬‬
‫פס״ד קנול ופס״ד גולדנברג באו ואמרו כך‪ :‬אין זה מספיק היותם של הצדדים יהודיים‪ ,‬צריך‬
‫להוכיח כי לנתבע יש זיקה כלשהי לישראל‪.‬‬
‫זיקה כלשהי‪ -‬זה אומר שנניח מדובר באזרח או תושב ישראל‪ ,‬יש לו נכסים בישראל‪ ,‬ילדים בישראל‪,‬‬
‫חשבונות בנק בישראל‪ ,‬משפחה מורחבת בישראל וכו׳‪..‬‬

‫פס״ד סבג ‪2004‬‬

‫אמרת אגב של השופטת פרוקצ׳יה‪ ,‬אומרת שלא מספיק זיקה כלשהי אלא צריך להוכיח את כל‬
‫התנאים בסעיף ‪ .1‬וזאת על מנת שבית הדין הרבני יוכל לדון בתביעת המזונות שלא אגב גירושין‪.‬‬

‫‪73‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫שיעור ‪28.08.2022 -8‬‬

‫ידועים בציבור‬
‫הגדרת הקשר‪ -‬תנאי כניסה קלים‬
‫כלומר‪ ,‬ההגדרה לא כוללת יותר מדי בשר‪.‬‬
‫יש לזכור שהכרה במושג הזה שנקרא ״ידועים בציבור״ הוכר מכוח המציאות‪.‬‬
‫הידועים בציבור הם זוגות שלא ערכו שום טקס‪ ,‬ולא רק שלא ערכו שום טקס הם גם לא רשומים‬
‫בשום מקום‪ .‬הם לא נרשמו במרשם האוכלוסין כידועים בציבור‪ .‬מדובר בנושא מאוד פרוץ‪.‬‬
‫ולכן אין הגדרה אחת ברורה וחד משמעית מי הם הידועים בציבור‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬נהוג לומר כי ידועים בציבור הם בני זוג (גבר ואישה‪ ,‬שני גברים‪ ,‬שתי נשים)‬
‫שמקיימים חיי משפחה במשק בית משותף‪.‬‬

‫חיי משפחה‬
‫חיי משפחה בעצם כוללים את היסוד האינטימי שכולל חיבה‪ ,‬אהבה ונאמנות‪.‬‬
‫רוצים לבוא ולומר שידועים בציבור זה לא איזה רומן חולף‪.‬‬
‫יחסי אישות‪ -‬קיום יחסי אישות זו אינדיקציה לחיי משפחה‪ .‬אך זה לא מספיק‪ .‬גם רומן חולף יכול‬
‫להיות מוכר כמערכת יחסים של ידועים בציבור‪.‬‬
‫משק בית משותף‪ -‬הוא בעצם פועל יוצא של החיים המשותפים‪ .‬הדגש פה הוא על המאמץ המשותף‬
‫לניהול משק הבית ועל חיי שיתוף‪ ,‬כל אחד תורם כמיטב יכולתו‪ .‬לרוב תחת קורת גג אחת‪ .‬למרות‬
‫שהפסיקה הכירה בידועים בציבור גם כאשר חיו ב‪ 2‬דירות נפרדות‪.‬‬
‫ניתן להבין שהחיים תחת קורת גג אחת הם לא תנאי הכרחי‪.‬‬

‫הידועים בציבור אינם מהווים סטטוס משפטי‪ .‬אי אפשר להירשם במרשם האוכלוסין כידועים‬ ‫•‬
‫בציבור‪ .‬אדם ייחשב נשוי גם אם הוא מנהל מערכת יחסים מקבילה של ידועים בציבור‪ .‬הוא‬
‫ייחשב פנוי גם אם הוא מנהל קשר של ידועים בציבור‪.‬‬
‫זמן‪ -‬מימד הזמן גם הוא נותר עלום‪ .‬אין תקופת מינימום‪ ,‬רף תחתון‪ ,‬הפסיקה בישראל הכירה‬ ‫•‬
‫בידועים בציבור כעבור ‪ 3‬חודשים‪.‬‬
‫נטל ההוכחה‪ .‬נטל ההוכחה רובץ על הטוען להיותו‪ /‬להיותה ידוע בציבור‪ .‬בודקים את אומד‬ ‫•‬
‫דעתם של הצדדים‪ .‬איך הצדדים התכוונו לראות את הקשר שלהם‪ .‬אומד דעתם יכול לעזור‬
‫כאשר יש מפגש רצונות‪ ,‬כאשר הם מסכימים‪ ,‬כשהם לא מסכימים ביהמ״ש צריך להחליט‪.‬‬

‫תנייה בהסכם‬
‫האם ניתן להתנות על היותם ידועים בציבור? האם הצדדים יכולים לחתום על הסכם שאומר שלא‬
‫מדובר בידועים בציבור?‬
‫עולה השאלה‪ -‬האם בני זוג שמנהלים קשר זוגי ומבקשים להימנע מהגדרה של ידועים בציבור‬
‫יכולים לחתום על הסכם שקובע שהם לא ידועים בציבור? (אוטונומיה של הפרטים)‪.‬‬
‫שאלה זו התעוררה בפס״ד שהגיע לעליון‪.‬‬
‫פס״ד בר נאור‬
‫עסק בבני זוג בוגרים‪ ,‬שני בני הזוג היו נשואים והתגרשו‪ .‬הזוג חי ביחד תקופה מסויימת‪ ,‬שכרו‬
‫דירה‪ ,‬ולאחר זמן מה החליטו לרכוש דירה ביחד ברמת גן‪ .‬הדירה רשומה בטאבו על שם שניהם‪.‬‬
‫בשלב הזה הם פנו לעו״ד שיכין להם הסכם (בהסכמת שני הצדדים) שיגיד שהם לא נחשבים כידועים‬
‫בציבור‪.‬‬
‫ההסכמה הגיעה מזה שלה יש ילדים וגם לו יש ילדים‪ .‬עורך הדין מכין להם הסכם‪ ,‬ההסכם אומר‬
‫כך‪" -‬למרות שהצדדים חיים יחד בחיים משותפים ומתגוררים תחת קורת גג אחת אין בכוונתם‬
‫ליצור מצב משפטי של ידועים בציבור"‪.‬‬
‫הצדדים חתמו על ההסכם‪ .‬האיש לא זכה להיכנס לדירה‪ ,‬נפטר לפני שהדירה הייתה מוכנה‪ .‬האישה‬
‫מגישה תביעת מזונות אישה מהעיזבון שלו כידועה בציבור שלו‪.‬‬
‫הילדים של הגבר כועסים‪.‬‬
‫מתעוררות ‪ 2‬שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם הידועה בציבור זכאית למזונות מהעיזבון‪ ,‬כשם שזכאית להם הנשואה כדמו״י?‬
‫חוק הירושה קובע בסעיף ‪57‬ג שכן‪ .‬קובע כי הידועים בציבור זכאים למזונות מהעיזבון‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫‪ .2‬הצדדים חתמו על הסכם בו הם מסכימים שהם לא ידועים בציבור‪ .‬ההסכם מציג את אומד‬
‫דעתם‪.‬‬
‫שלושה שופטים בעליון קובעים כך‪ :‬״אין להסכמה הנ״ל משמעות משפטית שהרי לא ניתן לשלול‬
‫מראש בהסכמה‪ ,‬מסקנה משפטית העולה מעובדות מוכחות״‪.‬‬
‫העליון מתעלם מההסכם של הצדדים‪ ,‬מתעלם מהאוטונומיה של הצדדים וזה מקומם‪ .‬אין פה‬
‫אינדיקציה לפגם חוזי אבל למרות זאת העליון אומר כי אין להסכמה הזו משמעות משפטית‪.‬‬
‫ובעצם אומר שגם אם תחתמי על הסכם שאומר שאת לא ידועה בציבור אבל תתנהלי בפועל כידועה‬
‫בציבור‪ ,‬את תחשבי לידועה בציבור‪.‬‬

‫תמ״ש ‪ 51940/98‬פלוני נ׳ אלמוני‬

‫דובר בבני זוג שניהלו מערכת זוגית הדוקה מאוד ‪ 20‬שנים‪ ,‬והוא מחתים אותה על הסכם‪.‬‬
‫ההסכם מנוסח בצורה חד צדדית‪.‬‬
‫לימים מגישה האישה תביעת מזונות ותביעה לחלוקת הרכוש המשותף‪ .‬היא רוצה פס״ד הצהרתי‬
‫שאומר שהיא זכאית למחצית הרכוש המשותף‪.‬‬
‫השופט שוחט קובע כי ״ישנם תנאים המצדיקים סטייה מעיקרון מוחלטות של ההסדר החוזי״‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש חוזה אבל זה לא אומר שהחוזה הוא מוחלט וסופי‪.‬‬
‫מציג רשימה פתוחה לתנאים בהתקיימם נסטה מההסכם‪:‬‬
‫התנאי הראשון‪ -‬ההסכם משקף את רצונו של אחד מהצדדים‪ .‬הוא חד צדדי‪ .‬יש בו ניצול‪ ,‬אי צדק‪,‬‬
‫עד כדי עושק של בן הזוג האחר‪.‬‬
‫התנאי השני‪ -‬מקום שבו אורח החיים שאימצו הצדדים הלכה למעשה אינו עולה בקנה אחד עם‬
‫מה שכתוב בהסכם‪.‬‬
‫השופט שוחט סטה מההסכם וקבע כי מחצית מהרכוש שייך לאישה‪.‬‬
‫במקרים כאלה יש לסטות מההסכם ולקבוע בהתאם לעניין‪.‬‬

‫אישור הסכם ממון‬

‫חוק יחסי ממון קובע בסעיף ‪ 1‬כי הסכם ממון בין צדדים טעון אישור על מנת שיקבל תוקף משפטי‪.‬‬
‫הרעיון בתהליך של האישור זה לוודא שלא נפלו פגמים חוזיים‪.‬‬
‫חוק יחסי ממון לא חל על ידועים בציבור‪ .‬ולכן‪ ,‬הסכם ממון בין ידועים בציבור אינו טעון אישור‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬אם בני הזוג רוצים לאשר את ההסכם שחתמו‪ ,‬הם יכולים לאשרו מכוח חוק בית‬
‫משפט לענייני משפחה שהחל משנת ‪ 1995‬חל גם על ידועים בציבור‪.‬‬
‫חוק זה מאפשר‪ ,‬אפילו בלי לתבוע‪ ,‬לאשר את ההסכם‪.‬‬

‫חיוב במזונות‬
‫החוק בישראל קובע שמזונות במישור הזוגי חל הדין האישי‪ ,‬דין תורה אצל יהודים‪.‬‬
‫סעיף ‪2‬א לחוק המזונות‪.‬‬
‫לפי דין תורה החיוב במזונות הוא חד סטרי‪ .‬מהבעל לאשתו‪ .‬לאישה שהוא נשוי לה כדמו״י‪.‬‬
‫לפי זה לידועים בציבור לא מגיע מזונות‪.‬‬
‫פס״ד פלונית ‪99‬‬
‫מדובר בפס״ד מרכזי וחשוב בנושא מזונות אישה‪.‬‬
‫ביהמ״ש העליון פוסק באופן ברור מזונות חוזיים‪ ,‬אזרחיים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1999‬ברק ביושבו בעליון מתווה את המזונות החוזיים‪ ,‬האזרחיים‪.‬‬
‫מזונות חוזיים הם בניגוד לחוק‪.‬‬
‫מזונות חוזיים מבוססים על עקרונות של הגינות‪ ,‬הסתמכות וכמובן עקרון תום הלב‪.‬‬
‫מזונות חוזיים לא תלויים בתוקף הנישואים‪.‬‬
‫מזונות חוזיים משולמים מהצד האמיד לצד שנזקק לתמיכתו של האחר‪.‬‬
‫כל זה בשונה ממזונות לפי דין תורה‪.‬‬
‫גובה ומשך המזונות החוזיים יקבעו עפ״י עקרון תום הלב‪.‬‬

‫ב‪ 2015‬ניתן פס״ד של בימ״ש עליון פס״ד פלוני‪ ,‬ובו שלושת השופטים קובעים באמרת אגב שלא‬
‫ניתן לשלול את מתן המזונות החוזיים גם בנישואים כדמו״י‪.‬‬

‫‪75‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫השיקול המרכזי בפסיקת מזונות חוזיים‪ -‬ייתכנות למקור פרנסה חלופי‪ .‬לא בודקים סיבות של‬
‫אשם‪ ,‬מי אשם לסיום הקשר‪.‬‬
‫בודקים את הנתונים הבאים אצל בן‪ /‬בת הזוג הביתיים‪:‬‬
‫‪ -‬גיל‬
‫‪ -‬קרבה לפנסיה‬
‫‪ -‬הכשרה מקצועית‬
‫‪ -‬ניסיון תעסוקתי‬
‫‪ -‬רכוש משותף (האם הם צברו רכוש משותף והאם הרכוש הזה כבר חולק)‪.‬‬

‫שיעור ‪04.09.2022 -9‬‬

‫חלוקת רכוש‬
‫חוק יחסי ממון אשר קובע את הסדר איזון המשאבים בסעיף ‪ ,5‬לא חל על ידועים בציבור‪.‬‬
‫בפס"ד שחר נ' פרידמן‪ -‬נקבע כי בעניינים של הידועים בציבור‪ ,‬תחול הלכת שיתוף הנכסים‪.‬‬

‫בשונה מזוגות שנישאו לפני ה‪( ,1.1.1974‬אגב שני המודלים הם רלוונטיים רק אם אין הסכם ממון‬
‫כי אם יש הסכם ממון פועלים לפי ההסכם‪ ,‬המודלים זה ברירת מחדל) שגם עליהם חלה הלכת‬
‫השיתוף‪ ,‬כאשר מדובר בידועים בציבור‪ ,‬יש בשלב הראשון להוכיח שהם בכלל ידועים בציבור (חיי‬
‫משפחה ומשק בית משותף)‪ ,‬זוג נשוי לעומת זאת‪ ,‬לא צריך להוכיח שהוא נשוי‪ ,‬מספיק שהוא ימציא‬
‫תעודת נישואין‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כאשר מדובר בזוג שנישא לפני ה‪ ,1.1.1974‬לא משנה אם באזרחי או כדמו״י‪ ,‬גם על זוג כזה‬
‫חלה הלכת השיתוף‪ ,‬קיימת כוונת שיתוף כמעט אוטומטית לגבי נכסים פנימיים‪.‬‬
‫מה זאת אומרת לגבי נכסים פנימיים? אלו הנכסים שנצברו ע"י בני הזוג בתקופת הקשר‪.‬‬
‫עצם הנישואין מלמדים על כוונה לשתף‪ ,‬ואם נרצה לסתור את כוונת השיתוף נצטרך הסכם‪ .‬אי‬
‫אפשר לסתור את כוונת השיתוף לגבי נכסים פנימיים בהתנהגות (הפקדה לחשבון נפרד) הדרך‬
‫היחידה לשלול היא רק באמצעות הסכם ממון‪ .‬התחתנת= התכוונת לשתף‪.‬‬

‫כאשר מדובר בידועים בציבור‪ ,‬אין כוונת שיתוף אוטומטית‪ ,‬אלא הטוען לשיתוף בנכסים הפנימיים‬
‫עליו הנטל להוכיח כוונת שיתוף ספציפית (בנכס מסוים)‪.‬‬
‫כוונת שיתוף אומרת מאמץ משותף‪.‬‬
‫בבחינת כוונת השיתוף יש לשים לב לטיב הקשר‪ ,‬מה זאת אומרת טיב הקשר? בעבר היו רוצים‬
‫לראות אורח חיים תקין‪ ,‬בודקים את היחסים הממוניים (לוודא שלא הייתה הפרדה‬
‫רכושית)‪,‬כלומר כוונת השיתוף היא לא אוטומטית‪.‬‬
‫נטל ההוכחה כבד יותר אצל ידועים בציבור ולמה? כי תנאי הכניסה קלים יותר‪.‬‬

‫חשוב לזכור כי ברוב המקרים בהם מדובר בבני זוג שחיו כבני זוג נשואים‪ ,‬לרוב תחת קורת גג אחת‬
‫(גם זה לא תנאי מחייב)‪ ,‬והיחסים ביניהם נשמרים לתקופה ארוכה (ממד הרצינות)‪ ,‬ברוב המקרים‬
‫הפסיקה מכירה בכוונת שיתוף לפחות לגבי הנכסים ששימשו אותם בחיי היום יום‪ -‬דירת מגורים‪,‬‬
‫רכב וכו׳‪..‬‬
‫הנכסים ששימשו אותם ביום יום יהיה ניתן ללמוד על כוונת שיתוף בידועים בציבור אלא אם יראה‬
‫הצד השני על רצון בהפרדה רכושית‪ -‬בהסכם לא בהתנהגות!‬

‫‪76‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫נישואין אזרחיים‬
‫מהם נישואין אזרחיים?‬
‫אלו הם נישואין שנערכים לפי הדין האזרחי של המדינה שבה בני הזוג בחרו להינשא‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫נישואים אזרחיים הם לא נישואים לפי דין תורה‪.‬‬
‫ישנן מדינות בעולם שמאפשרות נישואים אזרחיים גם של בני אותו המין‪.‬‬
‫מבחינת טקס‪ ,‬לרוב בנישואין אזרחיים הזוג עורך טקס אזרחי‪ ,‬גם בנישואין כדמו"י הזוג עורך טקס‪,‬‬
‫אך הטקס הוא דתי‪.‬‬

‫רישום‬
‫נשאלת כאן השאלה האם בני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים יכולים להירשם במרשם‬
‫האוכלוסין כזוג נשוי?‬
‫כאשר מדובר בבני זוג (גבר ואישה) שנישאו בנישואין אזרחיים‪ ,‬פס"ד שלזינגר קבע כי הרשם ירשום‬
‫אותם כזוג נשוי‪.‬‬
‫סוגיה זו של רישום חזרה שוב לביהמ"ש בשנת ‪ 2006‬בפס"ד בן ארי משום ששני גברים שנישאו‬
‫בנישואין אזרחיים בקנדה ביקשו להירשם כזוג נשוי והרשם לא רצה לרשום אותם‪ .‬ולמה? "כי אתם‬
‫טעות נגלת לעין" אני לא יכול לרשום שני גברים במרשם האוכלוסין‪.‬‬
‫שני הגברים עתרו לבג"ץ וברק מתבסס על פס"ד שלזינגר ואומר כי תפקיד הרשם הוא לרשום‪ .‬ברגע‬
‫שיש מולך זוג נשואי תרשום‪ .‬ביהמ"ש קבע כי על הרשם לרשום את הזוג כזוג נשוי‪.‬‬
‫בכל מקרה נישואין אזרחיים יכולים להירשם משתי סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬ידועים בציבור לא יכולים‪ ,‬גם אם הם רוצים הם לא יכולים כי אין סטטוס משפטי של ידועים‬
‫בציבור‪.‬‬
‫‪ .2‬כדמו"י חייבים‪.‬‬

‫שאלת התוקף של הנישואין האזרחיים‬

‫יש לזכור כי שאלת הרישום נפרדת משאלת התוקף‪ .‬כלומר‪ ,‬הרישום לא תמיד מלמד שיש תוקף‪.‬‬
‫כאשר מדובר בזוג אשר נישא כדמו"י‪ ,‬שאלת תוקף הנישואים שלהם היא בסמכות ייחודית של בית‬
‫הדין הרבני בלבד‪ ,‬ושאלה זו תוכרע על פי דין אישי‪ ,‬דין תורה‪.‬‬
‫**הערכאה האזרחית יכולה להידרש לשאלת התוקף רק מכוח סמכות אגבית‪ ,‬נגררת‪ -‬סעיף ‪ 76‬חוק‬
‫בתי משפט נוסח משולב**‬

‫בפס"ד פלונית ‪1999‬‬

‫ביהמ"ש העליון פסק לראשונה מזונות חוזיים אזרחיים‪ .‬ביהמ"ש העליון קובע כי הוא לא דן‬
‫בשאלת התוקף של הנישואין האזרחיים‪ ,‬מכיוון שמזונות חוזיים אינם תלויים בתוקף‪.‬‬

‫רק בפס"ד פלונית ‪ 2003‬ביהמ"ש דן בשאלת תוקפם של נישואים אזרחיים של יהודים‪.‬‬

‫עולות שתי שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬איזו ערכאה מוסמכת לבחון את תוקף הנישואין האזרחיים?‬
‫‪ .2‬כיצד הערכאה המוסמכת בוחנת את תוקפם?‬

‫נישואין אזרחיים נבחן בשתי קבוצות שונות ובכל אחת נשאל את שתי השאלות לעיל‪:‬‬
‫א‪ .‬קבוצה ראשונה‪ :‬גבר יהודי ואישה יהודייה שנישאו בנישואין אזרחיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבוצה שנייה‪ :‬בני אותו מין שנישאו בנישואין אזרחיים‪.‬‬

‫קבוצה ראשונה‪:‬‬
‫גבר יהודי ואישה יהודייה שנישאו בנישואין אזרחיים‪.‬‬
‫‪ .1‬איזו ערכאה מוסמכת לבחון את תוקף הנישואין האזרחיים?‬
‫הסמכות לבחון את תוקפם של הנישואין מסורה רק לביה"ד הרבני (פס"ד כהן‪ ,‬פס״ד כהנוב‪,‬‬
‫פלונית ‪ ,)2003‬למה? הסיבה נעוצה ראשית בכך שמדובר ביהודים‪ ,‬שנית פרשת ורבר ‪ –1995‬בג"ץ‬
‫קבע‪ -‬התנאי בישראל שמופיע בסעיף ‪ 1‬חשבד"ר מתייחס ליהודים בישראל ולא נישואים וגירושים‬
‫בישראל‪.‬‬

‫‪77‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫‪ .2‬כיצד הערכאה המוסמכת בוחנת את תוקפם?‬

‫ביה"ד הרבני שלו סמכות ייחודית‪ ,‬קודם כל בוחן האם הנישואין האזרחיים הללו נכנסים לאחת‬
‫מ‪ 3‬צורות הקידושין קידושי הכסף והשטר לא יתאימו לנישואין האזרחיים‪ ,‬אך האופציה של‬
‫קידושי ביאה יתאימו– ברגע שהאיש מקיים יחסי אישות עם האישה‪ ,‬חזקה עליו שהוא רצה לקדש‬
‫אותה‪.‬‬
‫עולה השאלה‪ ,‬מתי ביה"ד הרבני צפוי להכריע בנישואין האזרחיים מכוח ביאה? כאשר לבני הזוג‬
‫האלו הייתה מניעה‪ ,‬כלומר בעיית כושר לפי הדין האישי‪ ,‬למשל כהן וגרושה‪ ,‬ממזר ובן‪/‬בת ישראל‪,‬‬
‫ביה"ד הרבני צפוי להכיר בנישואין האזרחיים האלה מכוח קידושי ביאה‪.‬‬
‫כאשר לבני הזוג אין מניעה‪ ,‬פס"ד פלונית ‪ 2003‬הדרך הזו שביה"ד הרבני מצא הם נישואי בני נוח‪,‬‬
‫כך מתחתנים גוים‪ ,‬כשהיהודים קיבלו על עצמם את דיני הקידושין לא נלקחה האופציה של בני נוח‪.‬‬
‫** כשביה"ד הרבני מכיר בנישואין האזרחיים‪ ,‬זה רק במעגל החיצוני ולא בפנימי עם זכויות‬
‫וחובות**‬

‫שיעור ‪11.09.2022 -10‬‬

‫קבוצה שנייה‪:‬‬
‫בני אותו מין שנישאו בנישואין אזרחיים‪.‬‬
‫‪ .1‬איזו ערכאה מוסמכת לבחון את תוקף הנישואין האזרחיים?‬
‫קיימות מספר אפשרויות‪ ,‬ראשית אף ערכאה בישראל אינה יכולה לבדוק נישואין אזרחיים כאלה‬
‫מכיוון שנישואין כאלו בארץ אסורים‪ .‬שנית‪ ,‬ביה"ד הרבני מכיוון שבני הזוג הם יהודים‪ .‬שלישית‪,‬‬
‫ביהמ"ש לענייני משפחה‪.‬‬
‫תוקף של נישואין אזרחיים של בני אותו מין ייבחן בביהמ"ש לענייני משפחה‪ ,‬ממש כשם שנבחנים‬
‫נישואי תערובת‪.‬‬

‫‪ .2‬כיצד הערכאה המוסמכת בוחנת את תוקפם?‬

‫כפי שציינו בשבוע שעבר הסמכות לבחון את תוקף הנישואין האזרחיים של בני אותו מין‬
‫מסורה לביהמ״ש לענייני משפחה‪ .‬בית המשפט האזרחי בוחן את שאלת תוקף הנישואין האזרחיים‬
‫לפי כללי המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫במשפט הבינלאומי קיימות מספר גישות‪:‬‬
‫‪ .1‬גישה ראשונה‪ -‬שאלת תוקפה של הנישואין האזרחיים של בני אותו מין תיבחן לפי דין מקום‬
‫מושבה של בני הזוג‪ .‬לפי הגישה הזו לנישואין האזרחיים האלה אין תוקף‪ ,‬מפני שבמדינת‬
‫ישראל אין נישואים אזרחיים ואין נישואים של בני אותו מין‪.‬‬
‫‪ .2‬גישה שנייה‪ -‬כאשר בוחנים את שאלת תוקפם של הנישואין האזרחיים של בני אותו מין יש‬
‫להבחין בין כושר (כשרות לבוא בברית הנישואים) לבין צורה (צורת הנישואים)‪ .‬שאלת הכשרות‬
‫להינשא בוחנים לפי דין מקום מושבם‪ .‬את שאלת צורת הנישואים אנו בוחנים לפי דין מקום‬
‫עריכת הטקס (הגישה האנגלית)‪ .‬לפי הגישה הזאת‪ ,‬אין תוקף לנישואין אזרחיים של בני אותו‬
‫מין כי לפי דין מקום מושבם הם לא יכולים להינשא‪ .‬בישראל אין נישואים אזרחיים של בני‬
‫אותו מין‪.‬‬
‫‪ .3‬גישה שלישית‪ -‬גישה אמריקאית‪ .‬כאשר ביהמ״ש נדרש לבחון תוקף נישואין אזרחיים של בני‬
‫אותו מין‪ ,‬הוא בודק את דין מקום עריכת הטקס‪ .‬לפי הגישה הזאת יש תוקף לנישואין אזרחיים‬
‫של בני אותו מין‪.‬‬
‫אנו מבינים שהשאלה בנוגע לתוקף המשפטי של נישואין אזרחיים בקרב בעלי אותו מין תלויה‬
‫בגישה אותה יבחר בית משפט לענייני משפחה לאמץ‪.‬‬

‫‪78‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫מזונות‬
‫מזונות במישור הזוגי‪.‬‬
‫כאשר מדובר בגבר יהודי שנישא כדמו״י לאישה יהודייה המזונות יהיו לפי דין תורה‪ .‬כך כתוב‬
‫בסעיף ‪2‬א לחוק תיקון דיני משפחה‪ -‬מזונות‪ .‬הדין האישי קובע שהבעל חייב במזונות אשתו‪.‬‬
‫*כיום ישנה אפשרות (בע״מ ‪ 3151/14‬פלוני) שגם בנישואים כדמו״י יפסקו מזונות חוזיים‪,‬‬
‫אזרחיים‪.‬‬
‫*ידועים בציבור‪ ,‬התביעה למזונות תוגש בבית משפט לענייני משפחה‪ ,‬והמזונות יהיו מזונות חוזיים‪,‬‬
‫אזרחיים‪ .‬אין מזונות לפי דין תורה‪.‬‬
‫בנישואים אזרחיים נבחין בין ‪ 2‬קבוצות‪:‬‬
‫‪ -‬קבוצה ראשונה‪ -‬גבר יהודי ואישה יהודייה שנישאו בנישואים אזרחיים‪.‬‬
‫‪ -‬קבוצה שנייה‪ -‬נישואים אזרחיים של בני אותו מין‪.‬‬
‫קבוצה ראשונה‪:‬‬
‫תביעת המזונות במקרה זה מצויה בסמכות מקבילה של שתי הערכאות‪.‬‬
‫יכול והיא תוגש בביהמ״ש האזרחי‪ ,‬אבל גם יכול להיות שתוגש בבית הדין הרבני‪.‬‬
‫אי ך בית הדין הרבני יכול לדון בתביעת המזונות? או שהנושא נכרך לגירושין או שהאישה הגישה‬
‫את תביעת המזונות‪.‬‬
‫היה והתביעה הוגשה בבית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬המזונות יהיה מזונות חוזיים‪ ,‬אזרחיים (פס״ד‬
‫פלוני ‪.)1999‬‬
‫בבית הדין הרבני בנישואים אזרחיים אין מזונות‪ .‬למה? משום שאין בספק להוציא ממון‪.‬‬
‫כאשר מדובר בנישואין אזרחיים‪ ,‬היה והבעל כרך את מזונות האישה‪ ,‬כריכתו אינה כנה‪.‬‬
‫היה והאישה כרכה‪ ,‬או שהיא פנתה לבית הדין הרבני‪ ,‬לא יינתנו מזונות אזרחיים‪.‬‬
‫הערה ראשונה‪ -‬ישנם ניצני פסיקה בהם בית דין רבני פסק בנישואים אזרחיים מזונות חוזיים‪.‬‬
‫הערה שנייה‪ -‬בנישואים אזרחיים אם האישה היא בת הזוג העמידה‪ ,‬ייתכן והגשת תביעת המזונות‬
‫בבית הדין הרבני היא דווקא מהלך חכם מצידה משום שבבית הדין הרבני היא אומנם לא תקבל‬
‫מזונות אבל היא גם לא תשלם אותם‪.‬‬

‫קבוצה שנייה‪:‬‬
‫תביעת מזונות של בני אותו מין תוגש בבית המשפט האזרחי וייפסקו מזונות חוזיים‪ ,‬אזרחיים‪.‬‬

‫סיום הקשר‬
‫אילו דובר בבני זוג יהודים נשואים כדמו״י‪ ,‬הסמכות לדון בתביעת הגירושין היא רק לבית הדין‬
‫הרבני‪ .‬בית הדין הרבני בוחן קיומה של עילת גירושין‪.‬‬
‫אצל ידועים בציבור‪ ,‬מדובר בפרידה‪ .‬אין צורך להתגרש או להתיר את הנישואין‪.‬‬
‫בנישואים אזרחיים‪ ,‬גם פה נבחן את ‪ 2‬הקבוצות‪.‬‬
‫קבוצה ראשונה‪ -‬רק לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתביעת הגירושין‪ .‬היה ובית הדין הרבני‬
‫הכיר בתוקף של הנישואין האזרחיים מכוח קידושי ביעה (כשהייתה להם בעיית כושר‪ -‬לא יכולים‬
‫להתחתן ברבנות)‪ -‬הוא יפסוק גט לחומרה‪ .‬גט שאומר שיש סיכוי של ‪ 10%‬שאולי יש פה קידושין‬
‫כדמו״י‪.‬‬
‫אם הכיר בנישואין האזרחיים מכוח בני נוח (יכלו להתחתן ברבנות אך בחרו שלא)‪ -‬הוא יפסוק‬
‫פס״ד להתרת נישואין‪ .‬לא צריח שום עילה‪ ,‬מספיק שהקשר הסתיים‪.‬‬
‫קבוצה שנייה‪ -‬הסמכות להתיר את הנישואין היא של בית משפט למשפחה‪ .‬במקרה כזה ביהמ״ש‬
‫לענייני משפחה ייתן פס״ד להתרת נישואין‪.‬‬

‫‪79‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫קידושין פרטיים כדמו״י‬

‫מדובר בפרצה שקיימת בדין האישי‪ .‬לפיה‪ ,‬אם שלושת התנאים הבאים מתמלאים‪ ,‬מדובר בקידושין‬
‫כדת משה וישראל‪.‬‬
‫שלושת התנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬שווה פרוטה‬
‫‪ .2‬שני עדים כשרים‬
‫‪ .3‬מילות קידושין‬
‫למה פרטיים? כי אין לנו בתנאים האלה רשות רושמת‪ ,‬אין רב ואין מניין‪.‬‬
‫לקידושין פרטיים כדמו״י יש תוקף מחייב‪ ,‬וזה נכון בין אם לבני הזוג יש מניעה או אין מניעה‪.‬‬
‫בית הדין הרבני בתביעת גירושין פוסק גט מספק או גט לחומרה‪.‬‬
‫תוקף אמרנו שיש‪ ,‬אך מזונות אישה בבית הדין הרבני לא ייפסקו‪ .‬זה אל משנה אם יש בעיית כושר‬
‫או אין בעיית כושר‪.‬‬
‫השאלה האם בערכאה האזרחית יפסקו מזונות אישה?‬
‫כאשר לבני הזוג לא הייתה מניעה‪ ,‬והם התקדשו כפרטיים כדמו״י לא יפסקו מזונות גם בערכאה‬
‫האזרחית‪ .‬פס״ד צונן‪.‬‬
‫כאשר לבני הזוג יש מניעה‪ ,‬הערכאה האזרחית ככל הנראה תנסה לסייע ולפסוק מזונות או לפי דין‬
‫תורה או מזונות חוזיים‪.‬‬

‫קידושין פרטיים שלא כדמו״י‬

‫בני זוג יוצרים לעצמם טקס נישואים‪ .‬אין רב‪ ,‬אין כלום‪.‬‬
‫לטקס כזה אין תוקף משפטי‪ .‬וזאת משום שביהמ״ש קבע שבהיבט הזה‪ ,‬האחידות והסדר בעריכת‬
‫טקסי קידושין עולה על חופש הדת והמצפון של הזוג‪.‬‬

‫שיעור ‪18.09.2022 -11‬‬

‫אירועון מסכם בנושא סמכות ודין‬
‫חלק ראשון‪:‬‬
‫אני רושמת לעצמי מה התביעה שהוגשה‪.‬‬
‫במקרה שלנו התביעה שהוגשה היא תביעת מזונות אישה שלא אגב גירושין‪ .‬תביעה זו נקראת‬
‫תביעת מזונות אישה עצמאית‪.‬‬
‫השאלה שלנו היא האם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתביעה זו?‬

‫כאשר אנו מזהים מה התביעה שהוגשה אנו מציינים מה הסעיף הרלוונטי בחוק‪.‬‬
‫הסעיף הרלוונטי הוא סעיף ‪ 4‬חשבד״ר‪.‬‬
‫סעיף ‪ 4‬קובע תנאי אחד בלבד לסמכות ביה״ד הרבני‪ ,‬והוא היותם של הצדדים יהודים‪.‬‬
‫אנו ראינו שהפסיקה‪ ,‬פס״ד קנול ופס״ד גולדנברג דרשו מעבר להיותם יהודים כי לנתבע תהיה‬
‫זיקה כלשהי לישראל‪.‬‬
‫האם במקרה שלנו ליאיר יש זיקה כלשהי לישראל? במקרה הנתון‪ ,‬ניתן להצביע על זיקה של יאיר‬
‫לישראל‪ .‬כיצד? ראשית‪ ,‬הוא התחתן כדמו״י בישראל; מעבר לכך מדובר באזרח המדינה; יש לו‬
‫ילדים במדינת ישראל; הוא הגיע לביקורים במדינת ישראל; הוא שלח תשלומי מחייה למשפחה‬
‫שלו‪.‬‬
‫מאחר ולנתבע זיקה כלשהי לישראל‪ ,‬לבית הדין הרבני תהיה סמכות שיפוט לדון בתביעה שהוגשה‪.‬‬

‫איזה דין יחול בתביעה זו?‬

‫הדין שיחול בתביעה זו הוא דין אישי‪ .‬אצל יהודים זה אומר ההלכה היהודית‪ ,‬דין תורה‪ .‬וזאת‬
‫משום סעיף ‪(2‬א) לחוק המזונות‪.‬‬
‫מזונות הם מענייני מעמד אישי אצל יהודים‪ ,‬כהגדרתם בסימן ‪ 51‬דבר המלך במועצתו‪ ,‬ובענייני‬
‫מעמד אישי חל דין אישי‪ .‬אותו דין אישי יחול גם בביהמ״ש האזרחי‪.‬‬

‫האם על פי הוראות הדין האישי זכאית האישה למזונות מבעלה?‬

‫‪80‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫לפי הדין האישי‪ ,‬החיוב במזונות האישה הוא בעצם חד סטרי‪ -‬מהבעל לאישה‪ .‬ועיקרון מאוד חשוב‬
‫בתביעת המזונות הוא עיקרון רמת החיים זה אומר לפי ההלכה היהודית שהאישה עולה עימו ואינה‬
‫יורדת עימו‪ .‬כלומר‪ ,‬אותה רמת חיים שאת המאפשר לעצמך אתה מחוייב לאפשר גם לאשתך‪.‬‬
‫לפי ההלכה היהודית‪ ,‬האישה היהודייה זכאית למזונות מבעלה כל זמן שהיא נשואה לו‪ .‬פקעו‬
‫הנישואים‪ ,‬גט או מוות‪ ,‬אם קיימות עילות פטור אז אין חיוב במזונות‪.‬‬
‫בגידתו של הבעל לא רלוונטית לתביעת המזונות‪ .‬וזאת משום שבגידה ומעשה כיעור הם ‪ 2‬עילות‬
‫גירושין רק של הבעל כנגד אשתו‪ .‬בשתי העילות הללו אין הדדיות‪ .‬בשתי העילות הללו במידה ויוכחו‬
‫האישה מאבדת גם את המזונות שלה‪ ,‬גם את הכתובה ויש לבעלה עילה לגירושין כנגדה‪.‬‬

‫חלק שני‪:‬‬
‫קודם כל אנו רושמים מי פנה לאן‪ .‬נתון לנו שהאישה פנתה לביה״ד הרבני‪ ,‬הגישה תביעת גירושין‬
‫(‪ ,)1‬כרכה מזונות אישה (‪ ,)2‬כרכה מזונות ילדים (‪ )3‬וכרכה חלוקת רכוש (‪.)4‬‬
‫הבעל פנה אחריה לבימ״ש למשפחה והגיש שתי תביעות‪ .1 :‬אחזקת ילדים‪ .2 .‬שינוי מוסדות החינוך‪.‬‬
‫כאשר אנחנו מתבקשים לבחון שאלת סמכויות‪ ,‬אנחנו תמיד מתחילים בבחינת סמכות בית הדין‬
‫הרבני‪ .‬למה? כי בית הדין הרבני הוא הזרוע‪ ,‬כל מה ש״נופל״ מבית הדין הרבני חוזר לביהמ״ש‬
‫לענייני משפחה‪ .‬ולכן עלינו לבדוק קודם כל את בית הדין הרבני‪.‬‬
‫בחינת סמכות בית הדין הרבני‪:‬‬
‫שלב מקדמי‪ -‬שלב ראשון‪ -‬סעיף ‪ 1‬חשבד״ר‪ .‬ארבעה תנאים מצטברים שעלינו להוכיח גם בנוגע‬
‫לתובע וגם בנוגע לנתבע על מנת שבית הדין הרבני יהיה מוסמך לדון בתביעת הגירושין‪.‬‬
‫ואלו ארבעת התנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ענייני נישואים וגירושין‬
‫‪ .2‬של יהודים‬
‫‪ .3‬בישראל‬
‫‪ .4‬אזרחי או תושבי המדינה‬
‫ארבעת התנאים מתמלאים בעבור התובע והנתבע‪ ,‬ולכן לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית לדון‬
‫בתביעת הגירושין‪.‬‬
‫*האם תשובתכם הייתה משתנה בעניין סמכות ביה״ד הרבני‪ ,‬אילו התברר במהלך התביעה כי אימו‬
‫של יאיר אינה יהודייה? בוודאי שהתשובה תשתנה כי אם האמא לא יהודייה הוא לא יהודי ולכן‬
‫לבית הדין הרבני אין סמכות שיפוט‪.‬‬
‫* האם תשתנה תשובתכם לעניין סמכות בית הדין הרבני אם התובעת לא הייתה בארץ בעת הגשת‬
‫התביעה ומי שהגיש את התביעה הוא בא כוחה‪ ,‬עורך דינה? הנתון רלוונטי לגבי התנאי השלישי‬
‫״בישראל״‪ .‬עולה השאלה‪ ,‬האם לבית הדין הרבני סמכות שיפוט כאשר התובע לא נמצא בישראל?‬
‫פס״ד הראל‪ ,‬הלכת הראל אומרת לגבי תובע ניתן להסתפק בנוכחות קונסטרוקטיבית‪ ,‬זיקתית‪ .‬גם‬
‫אם התובע פיזית לא נמצא בארץ ותביעתו הוגשה ע״י בא כוח‪ ,‬יש לבית הדין הרבני סמכות‪.‬‬
‫*האם תשובתכם לעניין סמכות בית הדין הרבני הייתה משתנה אילו הנתבע היה בחו״ל בעת הגשת‬
‫התביעה? הפעם עולה השאלה האם לבית הדין הרבני סמכות בהנחה והנתבע לא נמצא בישראל‪.‬‬
‫עניין זה יותר בעייתי‪ .‬פס״ד קריב מאפשר להרחיב את הלכת הראל גם לגבי נתבע שאמנם פיזית‬
‫לא נמצא בישראל‪ ,‬אבל לא ניתק את זיקתו ממקום מושבו הקבוע בישראל‪.‬‬
‫במקרה הנתון יש לנתבע זיקה ממשית לישראל‪ .‬התחתן בישראל; אזרח; יש לו ילדים בישראל;‬
‫הגיש את התביעות שלו בישראל‪..‬‬
‫משום כך יש לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעת הגירושין‪.‬‬
‫אחרי שאמרנו שלבית הדין הרבני יש סמכות לדון בגירושין נבחן את הכריכות‪.‬‬
‫כריכות‪ -‬סעיף ‪ 3‬חשבד״ר‪ .‬אמרנו שניתן לכרוך רק בבית הדין הרבני ורק לתביעת גירושין‪.‬‬
‫למדנו שיש כריכה מהותית וכריכה דיונית‪.‬‬
‫כעת נבחן את הכריכות‪:‬‬
‫‪ .1‬מזונות אישה‪ -‬כריכה דיונית‪ ,‬מפורשת‪ .‬לכן הכריכה הזו תהיה כפופה למבחן המשולש‪( .‬תביעת‬
‫גירושין כנה‪ ,‬כריכה כדין‪ ,‬כריכה כנה)‬
‫‪ .2‬מזונות ילדים‪ -‬כתביעה עצמאית‪ .‬לא ניתן לכרוך בכלל לגירושין‪ .‬בע״ם ‪ 7628/17‬אמר שאסור‬
‫לכרוך מזונות ילדים לתביעה עצמאית‪ .‬כריכה לא ניתן אבל בית הדין הרבני יכול לדון במזונות‬
‫ילדים כתביעה עצמאית רק מכוח הסכמה של האפוטרופסים הטבעיים של הילדים‪ ,‬סעיף ‪14‬‬
‫לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ .‬ובנוסף סעיף ‪3‬א לחוק שוויון זכויות האישה‪.‬‬

‫‪81‬‬
 ‫מאי אגוזי‬

‫‪ .3‬חלוקת רכוש‪ -‬כריכה דיונית‪ ,‬מפורשת‪ .‬בכפוף למבחן המשולש‪.‬‬

‫בית הדין הרבני ידון בגירושין (סמכות ייחודית)‪ ,‬מזונות אישה (ייחודית מכוח הכריכה)‪ ,‬חלוקת‬
‫רכוש (ייחודי מכוח הכריכה)‪.‬‬

‫בחינת סמכות בית משפט למשפחה‪:‬‬

‫בית משפט למשפחה קודם כל ידון במזונות ילדים‪ ,‬משום שנפלו מבית הדין הרבני‪.‬‬
‫אחזקת ילדים‪ -‬עניין הכרוך מהותית בגירושין פס״ד וינטר נ׳ בארי ובלבד שתביעת הגירושין הוגשה‬
‫ראשונה‪ .‬אחזקת ילדים במקרה הנתון תהיה בסמכות בית הדין הרבני משום שהאישה הגישה את‬
‫תביעת הגירושין קודם לתביעות האב‪.‬‬
‫שינוי מוסדות חינוך‪ -‬בג״ץ אמיר קובע כי בבית הדין הרבני אחזקה לא כולל חינוך‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אני‬
‫רוצה שבית הדין הרבני ידון בחינוך עלי לכרוך דיונית את העניין לתביעה‪.‬‬
‫בית המשפט לענייני משפחה ידון במזונות הילדים ובחינוכם‪.‬‬

‫איזה דין חל בתביעות השונות?‬

‫תביעה ראשונה‪ -‬גירושין‪ -‬דין אישי‪ ,‬דין תורה‪ .‬למה? כי מדובר בענייני מעמד אישי‪.‬‬
‫תביעה שנייה‪ -‬מזונות אישה‪ -‬דין אישי‪ ,‬סעיף ‪(2‬א) לחוק המזונות‪.‬‬
‫תביעה שלישית‪ -‬מזונות ילדים‪ -‬דין אישי‪ ,‬סעיף ‪3‬א לחוק המזונות‪ ,‬ומדובר בענייני מעמד אישי‪.‬‬
‫תביעה רביעית‪ -‬חלוקת רכוש‪ -‬דין טריטוריאלי‪ ,‬חוק יחסי ממון‪ ,‬לרבות הלכות של בימ״ש עליון‬
‫פס״ד בבלי‪.‬‬
‫תביעה חמישית‪ -‬אחזקת ילדים‪ -‬למרות שמדובר בענייני מעמד אישי חל דין טריטוריאלי חוק‬
‫הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪.‬‬
‫תביעה שישית‪ -‬שינוי מוסדות חינוך‪ -‬למרות שמדובר בענייני מעמד אישי חל דין טריטוריאלי חוק‬
‫הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪.‬‬

‫‪82‬‬