Professional Documents
Culture Documents
חשיבות ההבחנה -על כל סוג נכסים חלות הוראות חוק אחרות (חוק המקרקעין וחוק המטלטלין)
1
לכאורה ,כל דבר כיום ניתן להפרדה .ואם כך ,הוא נחשב למיטלטלין אך התוצאה הזאת לא מתקבלת על
הדעת .בית המשפט קבע מספר מבחנים מתי מחובר נחשב לחיבור של קבע:
מלונות צרפת ירושלים בע"מ נ' מנהל מס שבח 2587/12
מס שבח חל המוכר ומס רכישה חל הקונה .בכל עסקת מקרקעין ,כדי שרשויות המס יחשבו את המיסים
החלים יש לחשב את גובה העסקה .בעסקה הנ"ל ,לא נמכר רק הבניין אלא גם הציוד לרבות מיזוג אויר,
חשמל ומעליות .מה שמוגדר כמיטלטלין אינו חלק מהעסקה לטובת מיסוי .היתה מחלוקת בין הצדדים בעניין
מערכות מיזוג אויר ,חשמל ומעליות .הרשויות מעוניינות לראות בהם מקרקעין שכן כך גובה העסקה גדל וכך
גם המס ,ואילו הצדדים יטענו שהם מיטלטלין כדי להקטין את גובה העסקה .ההלכה :לצורך שאלת סיווג
מחובר כמקרקעין או מיטלטלין אין קריטריון אחד ברור אך ניתן להיעזר במספר מבחנים:
מבחן הכוונה -הכוונה המקורית בעת חיבור האובייקט .האם היתה לו כוונה לחיבור קבע או חיבור .1
ארעי .מבחן הכוונה הוא המבחן העיקרי מתוך כבוד לאוטונומיה של הפרט ולרצון שלו .מדובר על
מבחן סובייקטיבי.
מבחן הבורג -האם ניתן לנתק את האובייקט מבלי לגרום נזק ממשי לאובייקט או למקרקעין .למשל, .2
מטבח שיוצר במיוחד ל מידות מסוימות ,יגרם לו נזק במידה ויפורט.
מבחן כלכלי -האם אובייקט ,כאשר מנתקים אותו ,מאבד חלק ניכר משוויו? פירוק מטבח מאבד .3
חלק ניכר מערכו של המטבח.
אופי וזהות האובייקט -האם האובייקט אם ינותק ,יאבד מאופיו? אם כן ,הנטייה תהיה לראות בו .4
מקרקעין.
מבחן זהות המקרקעין וערכו לאחר ניתוק האובייקט -אם לא משתנה ערך המקרקעין אז מדובר .5
במיטלטלין
מבחן השכל הישר וחוש המומחיות של המשפטן. .6
**לא מדובר על מבחנים מצטברים אלא על מבחני עזר לקביעת סיווג הנכס .בפס"ד הנ"ל נקבע כי מערכות
המיזוג והמעליות נחשבים כחלק מהמקרקעין ויחושבו בחישוב המס.
מקרקעין 93% -מהקרקעות בבעלות המדינה ,רשות הפיתוח וקק"ל .על קרקעות אלו חלים חוקים נוספים.
הם מנוהלים ע"י גוף שנקרא רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) .לגבי המקרקעין מתנהל מרשם (טאבו),
המקרקעין מחולק לגושים וכל גוש מחולק לחלקות (שיטה שנקראת "קדסטר") .לא יהיו שתי חלקות עם
אותו מספר חלקה וגוש .גודל החלקה נקבע ע"י רשויות התכנון .מרכז המיפוי הארצי קובע את הגבולות
והחלקות ואלו נרשמות בטאבו .כדי לדעת מה מצב הזכויות ביחס לחלקה יש להוציא נסח טאבו .לא ניתן
למכור חלק מחלקה או גוש ולכן יצרו את המושג "בית משותף" בו יש תת חלקה ואז ניתן למכור כל דירה
בנפרד.
נכסים לא מוחשיים
קניין רוחני -נכסים לא מוחשיים שהאדם יצר כגון זכויות יוצרים ,שירה ,לחן ,סימן מסחרי ,פטנט. •
יש לגביהם דינים מיוחדים שנקראים "דיני קניין רוחני" לא נלמד בקורס הזה.
זכויות רכושיות/כלכליות- •
21.02.2022
דיני קניין -הרצאה 2
זכויות ביחס לנכסים
זכות ביחס לנכס זאת יכולת משפטית (להבדיל מפיזית) לעשות בנכס מעשה או לא לעשות בנכס מעשה ,או
לגרום/למנוע מאחר לעשות/לא לעשות מעשה .לדוגמא :זכות משפטית לעבור או לא לעבור בנכס .הזכויות
מתחלקות לשלושה סוגים (בפועל יש רק שני סוגים -קניינית וחוזית):
.1זכות הבעלות -זכות לעשות בנכס כל דבר וכל עסקה (שיפוץ ,מכירה ,השמדה וכו') ובעיקר הזכות
להדיר אחרים בנכס ולמנוע מהם עשייה בנכס.
בעלות פרטית -אנטיתזה לנכס שנמצא בנחלת הכלל .לבעלים יש זכות בלעדית לעשות בנכס .נכס
בנחלת הכלל -הזכות נתונה לכל אחד .נכס בבעלות פרטית הוא הבסיס למשטר של קניין פרטית.
כל המדינות מנהיגות שיטות של קניין פרטי ,אפילו מדינות קומוניסטיות .הסיבה לכך היא שהניסיון
2
ההיסטורי מלמד שככל שהנכסים נמצאים בבעלות פרטית ,יש יכולת לנצלם בצורה מיטבית.
הבעלות הפרטית חלה הן על מיטלטלין והן על מקרקעין (אותה הגדרה) .במשפט הישראלי חל
הקניין הפרטי ולא נחלת הכלל .גם מבחינה חוקתית מכירים בקניינו הפרטי של אדם (סעיף 3לחוק
יסוד :כבוד האדם וחירותו).
.2זכויות חוזיות ביחס לנכס -זכות המוקנית ונוצרת ביד מקבל הזכות מכוח חוזה.
בעלות בנכס -הזכות לעשות בנכס כל דבר וכל עסקה
עסקה בנכס -להקנות זכות ביחס לנכס
חוזה -כלי באמצעותו עושים את העסקאות
יצירתה של הזכות החוזית ביחס לנכס -באמצעות חוזה בין בעלי הנכס לאדם אחר בה יש
התחייבות כלשהי.
מאפייני הזכות החוזית (הבסיס של דיני הקניין) -החוזה מטבעו מחייב רק את הצדדים ולא צד
שלישי .מכאן ,שהזכות החוזית היא זכות אישית (למשל זכות מעבר לאדם ספציפי) .הזכות החוזית
לא מקנה לצד שאינו הבעלים זיקה ישירה לנכס אלא רק זיקה עקיפה .על כן ,הזכות החוזית היא
זכות ביחס לנכס ולא בנכס .בגלל המאפיינים של הזכות החוזית כזכות חוזית ,בעל הזכות החוזית
חשוף לסיכונים:
התנהגות לא הגונה של בעל הנכס -מאחר והחוזה לא מחייב צד שלישי ,בהפרה של חוזה לא
תיפסק אכיפה אלא רק פיצויים וכך הזכות החוזית חלשה.
עיקול הנכס -הוצאה לפועל לא מחויבת לצד שלישי גם כן וכולה לעקל את הנכס גם אם הבעלים
כרתו חוזה שמקנה ביחס לנכס זכות חוזית.
חדלות פירעון של בעל הנכס -כונס נכסים מוכר את הנכס ואז הזכות החוזית לא תכובד.
**מכאן ,למי שיש זכות חוזית ביחס לנכס ,יש לו זכות חלשה .היא לא מקנה לבעל הזכות זיקה
ישירה לנכס .הדבר מקשה על ניצול הנכסים ועל המסחר בנכסים .לכן ,לא די בזכות הוזים כדי
לקיים מסחר בנכסים ולכן צריך מוסד חדש -זכות קניינית.
זכות קניינית -זכות המקנה לרוכש הגנה מפני כולי עלמא .אין הגדרה לזכות קניינית .הזכות היא .3
מושג משפטי המתייחס לזכות בנכס שחזקה יותר מזכות חוזית (.)IN REM
רשימת הזכויות הקנייניות (רשימה סגורה):
סעיף 500לקודקס" -זכות בנכס כוחה יפה כלפי כולי עלמא" .זכות בנכס היא זכות קניינית לעומת זכות
ביחס לנכס.
.1זכות הבעלות -הבעלות היא זכות קניינית מאחר והיא מחייבת את כולם.
.2שכירות -זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק בנכס ,להשתמש בנכס שלא לצמיתות.
.3זכות השאילה -זכות להחזיק/להשתמש בנכס שלא לצמיתות אך ללא תמורה (במתנה) .יכול להיות
הן במטילטלין והן במקרקעין (לדוגמא ,השכרת רכב ,השאלת רכב)
.4משכון -שיעבוד נכס כערובה לחיוב .הנושה זכאי להיפרע מהנכס אם לא סולק החיוב.
הזכות היא רק למכירת הנכס ולא להחזקה בו במידה ולא משולם החוב (מקובל במיטלטלין).
משכנתא -חל רק שהנכס הממושכן הוא מקרקעין .4
זיקת הנאה -זכות להנות מהמקרקעין הנאה מוגבלת .לדוגמא -מעבר במקרקעין. .5
זכות קדימה -הזכות שבעל המקרקעין לא ימכור אותם אלא אם כן יציע אותם תחילה לבעל הזכות. .6
** סדר הפעולות מאוד חשוב בדיני קניין .מי מכר למי ומתי וכו'.
הזכות הקניינית -ההיבטים השונים
כללים ייחודיים שחלים על הזכות הקניינית:
הזכות מחייבת את כולם והדבר פוגע בצדדים שלישיים (ולא בצדדים עצמם) ,לכן המחוקק קבע כללים
מיוחדים שחלים על הזכות הקניינית שנועדו להגן על אותם צדדים שלישיים.
כלל הפומביות -אם א' רוצה להקנות ל-ב' זכות חוזית אין צורך שאחרים ידעו על כך .עם זאת ,בזכות
קניינית ,מבחינת הגינות ,צדדים שלישיים צריכים לדעת על הזכות שניתנה .על כן היא מחייבת,
3
עקרונית ,קיון יסוד של פומביות .אחד התנאים לזכות הקניינית הוא כלל הפומביות .איך מפרסמים את
הזכות?
.1לרשום את הזכות -במקרקעין רושמים בטאבו .המרשם (כלשהו) צריך להיות נגיש לכולם
.2תפיסת חזקה-
מרשם עדיף על חזקה .החזקה לא מצביע מי המחזיק בנכס (בעלים/שוכר/גנב) .כדי שזכות כלשהי
תיחשב לקניינית יש לפעול על פי כלל הפומביות .לכלל יש חריגים .יש זכויות שהופכות לקנייניות גם
מבלי לפרסם:
.1זיקת הנאה מכוח שנים
.2שכירות עד 10שנים
פומביות במקרקעין
.1עסקה במקרקעין -מוגדרת בסעיף 6לחוק המקרקעין .הקניה של בעלות או זכות אחרת במקרקעין
(שכירות ,שאילה ,משכנתא ,זכות קדימה ,זיקת הנאה)
סעיף 8לחוק המקרקעין -התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב .הזכות
הקניינית מתחילה בכתב ונוצרת רק לאחר רישום (סעיף 7לחוק המקרקעין -גמר עסקה) .אם
העסקה לא נגמרה ברישום אנחנו עדיין בשלב התחייבות לעשות עסקה.
מסעיפים 6,7,8ניתן ללמוד כי עסקה במקרקעין מורכבת משני שלבים:
• התחייבות חוזית לעשות עסקה במקרקעין -השלב הזה מסוכן למקבל הזכות (ירושה זה
לא עסקה אלא לפי דיני ירושה).
• רישום הזכות -בטאבו (פנקסי המקרקעין) .מעת הרישום זכות המקבל היא זכות קניינית.
פנקסי המקרקעין פתוחים לכל אדם המעוניין לעיין בהם (סעיף 124לחוק המקרקעין+
תקנה 92לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום)) .המרשם לא דקלרטיבי אלא קונסטיטובי-
ללא רישום אין זכות קניינית אלא רק חוזית.
• רישום בפנקסים אחרים -חברות משכנות למשל .מה תוקף רישום הזכויות בפנקסים
אחרים מלבד הטאבו? השאלה נידונה בפס"ד טקסטיל ריינס
ההלכה :כל הרישומים הקיימים והמתנהלים בפנקסים אחרים ,אין תוקף לרישום כנדרש
בחוק המקרקעין .כלומר ,כל עוד הזכות לא נרשמה טאבו היא זכות חוזית בלבד!
העובדות :במאי 94בוצע הסכם מכר (חכירה לדורות) בין מנהל מקרקעי ישראל לבין
הראל .הזכות נרשמה רק במנהל ולא בטאבו .לאחר מכן הראל מוכר את הזכות שלו לרייך
(את הזכות החוזית) .שבועיים לאחר מכן ,הראל חייב לחברה בשם טקסטיל ריינס כספים.
אותה חברה מטילה עיקול על הכספים של הראל .הראל ורייך פונים למנהל מקרקעי
ישראל לרשום את זכותו של רייך על הנכס .במנהל מסרבים בשל צו העיקול .רייך מגיש
תביעה לבית המשפט להצהיר כי זכויותיו בנכס הן נקיות וגוברות על העיקול .השאלות
שנידונו בפסק הדין:
הצדדים המתעמתים :רייך וטקסטיל ריינס
על איזה נכס הם מתעמתים :על הזכות של הראל ביחס לנכס (זכות חוזית) .נקבע
שלרישום במנהל אין תוקף ולכן הזכות היא חוזית ולא קניינית.
המחוקק מתייחס לזכות החוזית כאל מיטלטלין ולכן על מכירת זכות חוזית יחול סעיף 33
לחוק המכר .על פי הסעיף ,הבעלות עוברת במסירה אלא שאין מה למסור בזכות חוזית
(רק התחייבות לעשות עסקה במקרקעין לעומת רישום בטאבו שלאחריו עוברת הבעלות
על הדירה בפועל).מהרגע שנמכרה הזכות החוזית לרייך ,להראל אין כל חבות והעיקול
עובר לכתפי רייך .בהעברת הזכות החוזית לרייך ,הראל נפטר ממנה.
28.02.2022
4
כלל הרשימה הסגורה
רשימת הזכויות האובליגטוריות המתייחסת לנכס היא אינסופית ונוצרת ע"י הצדדים לחוזה .עם זאת,
האם כל הזכויות יכולות להיות קנייניות? לא .רשימת הזכויות הקנייניות בנכסים היא רשימה סגורה
(בעלות ,שאילה ,זיקת הנאה ,משכון ,משכנתא) .אם הצדדים רוצים לייצר זכות שאינה ברשימה היא
לא תהיה זכות קניינית אלא חוזית בלבד (סעיף 161לחוק המקרקעין -זכות בנכס היא זכות קניינית).
**אין זכות קדימה קניינית לגבי מיטלטלין!
למה רשימת הזכויות הקנייניות היא רשימה סגורה?
.1כל הכללים הפורמליים נועדו להגן על צדדים שלישיים .צד שלישי שרוכש נכס יצטרך לבצע
בדיקה לגבי הזכויות הקנייניות .כדי להקל על הצדדים השלישיים רשימת הזכויות היא
סגורה .הדבר מפחית עלויות עסקה.
.2נימוק מעשי -יש מדינות בהן רשימת הזכויות פתוחה .עם זאת ,הזכויות הקנייניות באותן
מדינות זהות ל ישראל כך שלא חשבו על זכויות קנייניות נוספות גם שם .כך שאם יהיה צורך
המחוקק יוסיף לרשימה הסגורה זכות שלא חשבו עליה לפני.
זכות הבעלות והמגבלות עליה (מצגת שלישית)
זכות הבעלות על מקרקעין מוגדרת בסעיף 2לחוק המקרקעין :הזכות לעשות במקרקעין כל דבר
בכפוף להגבלות בחוק או בהסכם.
אותה הגדרה קיימת לגבי מיטלטלין.
המשמעות של בעלות בנכס היא לעשות בו הכל בכפוף למגבלות דין או הסכם.
זכות הבעלות היא זכות קניינית ויש בה כמה סממנים שהופכים אותה לכזאת:
.1זכות בנכס -המונח מתייחס לזכות קניינית ,חפצית צמודה לנכס .הזכות בנכס מוגנת כלפי
כולי עלמא .ההגנה על הבעלות ניתנת במספר ענפי משפט:
● הגנה חוקתית -אין פוגעים בקניינו של אדם
● הגנה קניינית -סעיפים בחוק המקרקעין והמיטלטלין שמגינים על הזכות והחזקה
● הגנה נזיקית -עוולות גזל ,מטרדים וכו' נועדו להגן על הקניין.
היקף הבעלות -הבעלות על המיטלטלין משתרעת על מימדי המיטלטילין .במקרקעין עולה
שאלה אם אדם בעלים של חלקת מקרקעין ,על מה הבעלות שלו משתרעת? האם רק על פני
הקרקע או גם מעל ומתחת?
סעיף 11לחוק המקרקעין (עומק וגובה) -הבעלות משתרעת בכל העומק של שטח הקרקע
בכפוף לדינים שונים (קשורים לאוצרות טבע) .הבעלות מתפשטת גם בחלל הרום מעל
הקרקע:
● עומק הקרקע -שייך לבעלים ,אם יש בהם מיטלטלין הם כפופים לדיני המיטלטלין.
אם יש מתחת לקרקע מטבעות למשל ,מדובר על מיטלטלין.
● חלל הרום -הזכות משתרעת עד גבול האטמוספירה של כדור הארץ ,עם זאת,
מטוסים יכולים לעבור בשטח .אם הייתי מונעת מעבר בחלל הרום היה בזה שימוש
לרעה בזכות שהינה אסורה על פי דין .
עיקרון אחדות היחידה הקניינית -כל שטח המדינה מחולק לגושים וכל גוש מחולק לחלקות .גודל
החלקה נקבע ע"י רשות התכנון והבניה .המחוקק רוצה להשאיר את החלקות שלמות ולא לפצל אותן.
העיקרון מעוגן בסעיף 13לחוק המקרקעין.
סעיף 12קובע כי עסקה תחול על הקרקע יחד עם כל מה שמנוי עליה (כולל המחוברים על הקרקע).
מה שמנוי בסעיפים 11ו .12-אם רוצים למכור חלק מהקרקע? אין תוקף לעסקה כזאת .לדוגמא,
למכור בית ללא הקרקע או להיפך ,הדבר לא אפשרי .ניתן למכור את החלקה בשלמותה בלבד.
הדבר יוצר בעייתיות .למשל ,אני רוצה למכור את תחתית הקרקע לטובת בניית חניון תת קרקעי .או
בניית בניין 10מטר מעל הקרקע ,בניית גשר עילי ,פיצול החלקה וכו'.
5
רצוי לבנות 2מנהרות מקבילות וצמודות לטובת מנהרות הכרמל .המדינה הפקיעה את השטחים
הרצויים .בעלי החלקות הגישו עתירה נגד ההפקעה והעתירה נדחתה מאחר והפקעה אינה עסקה.
עם זאת ,הקמת המנהרות מחדדת את הצורך בניצול את השטח מתחת או מעל הקרקע אנכית.
לעניין נמצא פתרון לפני שנתיים -חלקה תלת מימדית.
תיקון מספר 33לחוק המקרקעין ,חלקה תלת מימדית -פיצול חלקה ולבנות חלקה נוספת עד 10מטר
או מעל 10מטר ואז למכור אותן בנפרד .הדבר נועד לפתור חלקית את בעיית חוסר היכולת לנצל את
השטח אנכית .איך עושים את זה:
● תכנון-
● מיפוי ומדידה -תוכן תוכנית תלת מימדית לצורכי רישום ע"י מודד מוסמך (תמ"ר).
● רישום -מגיש התיק יגיש את מסר התמר וכלל המסמכים לרישום בלשכת
דרכי רכישת בעלות במקרקעין
עסקה רצונית ממוכר לקונה (בתמורה או שלא בתמורה) .סעיף 6לחוק המקרקעין .הבעלות .1
משתכללת רק עם הרישום במרשם המקרקעין (סעיף .)7
ירושה (במידה ואין יורש ,אזי המדינה תידרש). .2
בניה ונטיעה במקרקעי הזולת (סעיף 21-26לחוק המקרקעין): .3
מקרקעין מוסדרים -סעיף 21לחוק המקרקעין .מקרקעין שעברו הליך של בירור זכויות .היום ●
זה 97%מהמקרקעין במדינה .אם מישהו בנה על מקרקעין של זולתו ,בעל הקרקע יכול
לדרוש את הרס הבניה או רכישה שלה .ברגע שהורסים המקרקעין הופכים למיטלטלין של
מי שבנה .רכישה היא בשווי ההשקעה או בשווי הבניה .הבונה ייחשב כמסיג גבול.
מקרקעין לא מוסדרים -לא עברו הליך בירור זכויות .כדי שיהפכו למוסדרים יש לעבור הסדר ●
(פקיד הסדר) לפיו קובעים למי יש זכות על הקרקע ע"י תביעה של הטוענים לבעלות4% .
מהמקרקעין מהמדינה .יכולה להיות מחלוקת בתום לב מי הבעלים של הקרקע .במקרים
חריגים ,אם בנו על מקרקעין לא מוסדרים בתום לב וערך הבניה הוא לעין ערוך גדול יותר
מהמקרקעין ,תקום לבונה זכות לרכוש את המקרקעין .זאת דרך מאוד מצומצמת לרכישה.
דרכי רכישת בעלות במיטלטלין
עסקה -ממוכר לקונה .הבעלות עוברת לקונה במסירה אם לא הסכימו הצדדים אחרת (סעיף .1
33לחוק המכר) .אם טרם נמסר המיטלטלין ,קיימת זכות חוזית בלבד.
ירושה -המיטלטלין עוברים לבעלות היורשים. .2
מציאת אבידה -רלוונטי רק למיטלטלין .חוק השבת אבידה שבסוף ההליך המוצא הופך .3
לבעלים.
זכייה מההפקר -רלוונטי רק למיטלטלין .סעיף 3לחוק המיטלטלין קובע מיטלטלין שאין להם .4
בעלים יכול כל אדם לרכוש בעלות בהם ע"י תפיסתם תוך כוונה לזכות בהם .לדוגמא -מצאתי
אופניים בפח ,אני יכולה לקחת אותם ולהיות הבעלים שלהם.
המיטלטלין יכולים כאלו שמעולם לא היה להם בעלים כמו אבן .או מיטלטלין שהיה להם
בעלים אך הופקרו על ידו .הפקרת המיטלטלין היא פקיעת בעלות.
אך מבחינים בין אבידה לבין נכס מופקר? תלוי בכוונתו של הבעלים הקודם .הבעיה היא מה יגיד
הבעלים הק ודם .על כן המבחן הוא הכוונה הסובייקטיבית של הבעלים הקודם .עם זאת יש גם פן
אובייקטיבי ,למשל ,נמצא תכשיט ,אז יש להניח שזו אבידה .מנגד ,אופניים במצד משומש מאוד
כנראה הם הופקרו .אם הבעלים הפקיר הוא לא יכול להתחרט ולדרוש אותן בחזרה.
6
הגבלות על זכות הבעלות
זכות הבעלות בנכס היא לא זכות מוחלטת וניתן לפגוע בה בהתאם לפסקת ההגבלה .גם במשפט
הפרטי ניתן להגביל את הבעלות .עוצמת זכות הבעלות משתנה בין סוגי נכסים:
.1קניין ציבורי 93% -מהקרקעות בבעלות המדינה .איסור בעלות וחובה לנהוג בשוויון.
חוק יסוד מקרקע ישראל -אסור להעביר בעלות במקרקעי ישראל .לכן ,רמ"י לא עושים עסקאות מכר
אלא חכירה לדורות .לכלל הזה יש חריג -ניתן למכור עד 400,000דונם ועוד 400,000דונם.
חובות משפט מנהלי -חוב ה לנהוג בקרקעות בשוויון (פס"ד קעדאן) .בנוסף ,חוק ועדות קבלה פקודת
אגודות שיתופיות .אסור לוועדות הקבלה לסרב לקבל מועמד מטעמי גזע ,דת ,מין ,לאום .כלומר,
הועדה מחוייבת לנהוג בשוויון .הבעיה ,החוק נתן לועדה שיקול דעת נרחב בקבלה ,למשל ,עקב חוסר
התאמה למרקם החברתי .הוגשה עתירה כנגד החוק (סבאח נ' הכנסת -)2311/11העתירה נדחתה
בטענה שהעתירה לא בשלה מאחר ורק עכשיו החוק חוקק ואין מקרים קונקרטיים של אפליה.
חוק יסוד הלאום -סעיף , 7סעיף ההתיישבות היהודית .ההתיישבות היהודית היא בעלת ערך לאומי
והמדינה רואה בפיתוח התיישבות זו ערך עליון אותו היא תעודד ותתמרץ .הוגשה עתירה כנגד החוק
555/18חסון נ' כנסת ישראל -העתירה נדחתה .סעיף 7אינו מבטל את הלכת קעאדן מאחר וניתן
לקרוא אותו יחד עם עיקרון השוויון.
.2קניין מעין ציבורי 3414/93 -און נ' מפעלי בורסת היהלומים .החובה לנהוג בשוויון חלה גם
על גופים דו מהותיים.
8323/17מדינת ישראל נ' דניאל יוסף בעהם -הכין טיוטות של הכרזת העצמאות .במותו
יורשיו ניסו למכור אותן .המדינה טענה שמדובר ברכוש שלה .בית המשפט קבע שהטיוטות
הוכנו עבור המדינה עצמה ולכן הם רכושה .נניח והיו שייכות לו באופן פרטי ,הערך שלהן
לאומי ולכן ניתן להטיל עליהן מגבלות .קניין תרבותי ניתן להטיל עליו מגבלות .מדובר על
קניין בעל ערך לאומי.
.3קניין פרטי
הגבלות מכוח הסכם -לדוגמא ,השכרה למשך 10שנים .כלומר ,הבעלות מוגבלת ל 10-שנים
בהם הנכס מושכר .כשהבעלים מגביל את עצמו מכוח הסכם הוא משתמש בבעלות שלו.
הגבלה מכוח חוק -למשל ,מתנה לאחר מוות .בעלים של דירה יכול לתת את דירתו במתנה
בחייו .אם ההקניה רק לאחר מות הנותן היא לא בתוקף (סעיף 8ב' לחוק הירושה) .לאחר
מוות ,ההקניה יכולה להיות רק מכוח ירושה ולא מכוח מתנה.
ישנם מקרים שאדם מקנה מתנה אך מטיל מגבלות על המתנה .למשל ,איסור מכירה ,זכות
לגור בנכס עד למותו של נותן המתנה .במקר כזה ,מתעורר החשש שמא מדובר במתנה
לאחר מיתה.
879/14נחשון נ' נחשון
הסכם מתנה עם מג בלות לפיהן אסור למכור את הדירה לצד ג' ובנוסף ,נותן המתנה יגור
בדירה עד סוף חייו .בית המשפט קבע שמדובר במתנה לאלתר ולא מתנה לאחר מיתה .יש
לפרש את סעיף 8ב בצמצום! מאחר ומדובר בפגיעה בזכות הקניין .הנימוק הוא שייתכן
ולמוסר המתנה יש שיקולים לגיטימיים ,למשל ,הזכות לחזור בו מהמתנה .מנגד ,הסכם לפיו
מקבל המתנה ישלם למוסר המתנה שכירות עד למותו ,הינה מתנה לאחר מיתה.
7
טענו שמחיקת חובות פוגעת בקניין הבנקים .בית המשפט בחן את חוקיות החוק וקבע
שהפגיעה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה.
חוק איסור אפליה במכירת מוצרים
1011/17מי-טל הנדסה נ' חאלד סלמן
קבלן שסירב למכור לערבים .החוק הרלוונטי -סעיף ( 3א) לחוק איסור הפליה במוצרים,
רלוונטי גם למוכר פרטי .השאלה האם דירה היא בגדר מוצר? נקבע שהקבלן בנה על
מקרקעי ציבור והיה לו הסכם שאסור לו להפלות ולכן המעשה אסור .מה היה קורה אם היה
מדובר בקבלן פרטי? השופט מזוז קבע שדירה היא מוצר .מאחר והחוק חל גם על מוכר
פרטי ההפליה אסורה .מנגד ,השופט שטיין טען שדירה אינה מוצר .לטענתו ,שוק הדיור הוא
ייחודי ולא נתייחס אליו כמיטלטלין .אין הלכה בנושא מאחר והנושא נדון למעלה מן הצורך.
לסיכום . ,אם החוק נחקק לאחר חוק היסוד ,הוא עומד לבחינה חוקתית ולעמידה בפסקת
ההגבלה.
2390/96קרסיק נ' מדינת ישראל
הפקיעו שטח לצורך הקמת מחנה 80והמטרה מוצתה .רצו להקים שכונת מגורים במקום.
היורשים דרשו שיחזירו להם את הקרקע כי המטרה מוצתה .נקבע ,לאחר חוקי היסוד עלה
מעמד הזכות הקניינית לזכות יסוד ועל כן יש להחזיר את הקרקע לבעלים המקוריים לאחר
שהסתיימה ההפקעה.
07/03/2022
מקרקעין
נכס ,אורך החיים שלו נצחי וניתן להשכיר אותו לתקופות ארוכות
זכות שהוקנתה בתמורה שלא לצמיתות.
8
שכירות קצרת מועד -סעיף .7שכירות שאינה עולה על 5שנים לא טעונה רישום
סעיף 152לחוק הגנת הדייר -שכירות שאינה עולה על 10שנים אינה טעונה רישום.
כיצד שכירות עד 10שנים הופכת לקניינית?
9
ההחלטה אם מדובר על סירוב סביר או לא סביר היא הימור של השוכר .אם המקרה
יגיע לבית המשפט הדבר יוכרע.
הדין לגבי שכירות במיטלטלין
● מחייב את הסכמת המשכיר .במידה והמשכיר מסרב ,יש לבחון האם מדובר בסירוב
סביר או לא סביר.
סירוב סביר -אין אפשרות לבצע את העסקה
סירוב לא סביר -אסור לבצע את העסקה ויש לפנות את בית המשפט.
ההבדל נובע מכך היא שמקרקעין הוא משאב מוגבל ורוצים לנצל אותו כמה שניתן .בנוסף ,על
מיטלטלין קשה לפקח בניגוד למקרקעין.
מהו סירוב סביר /לא סביר? שאלה משפטית כאשר כל מקרה יבחן לגופו .יש לאזן בין זכות השוכר
לזכות המשכיר .על פי בית המשפט ,לסירוב צריך להיות טעם הוגן ,מוצק וממשי (הגדרה עמומה).
כמה אינדיקציות (רשימה פתוחה):
● תקופת השכירות -ככל שהשכירות ארוכה יותר השוכר מתחיל להיות דומה לבעלים,
ועל כן נטה לטובת השוכר.
המניעים לסירוב -האם המניעים מוצדקים או ללא סיבה. ●
אמינותו האישית של השוכר החליף אשר מוצע. ●
.1ייתכן והצדדים התכוונו למשהו אחר לגמרי כגון מכר או דיירות מוגנת .חוק הגנת הדייר הוא
שכירות משודרגת בכך שלא ניתן לפנות את השוכר אלא בעילות מאוד מצומצמות ובנוסף,
הגבלת דמי השכירות.
.2הצדדים התכוונו לחזקה ושימוש לצמיתות .במקרה זה מדובר על זכות חוזית תקפה שאיננה
יכולה להשתכלל לזכות קניינית.
על היחס בין חכירה לדורות לבעלות
חכירה לדורות -סעיף 3לחוק המקרקעין .שכירות לתקופה של למעלה מ 25-שנה.
בישראל יש המון חוכרים לדורות .הסיבות:
.1כדי להתמודד עם חוק יסוד מקרקעי ישראל שאוסר על העברת בעלות -שטח המדינה מחולק
לכמה חלקים כאשר רק 7%מתוכם בבעלות פרטית .השאר בבעלות קרן קיימת ,רשות
הפיתוח והמדינה .אלו מנוהלים ע"י רמ"י וחל על המקרקעין האלה דין מיוחד -אוסף חוקים
(חוק יסוד מקרקעי ישראל,
הסעיף העיקרי לחוק יסוד מקרקע ישראל -איסור העברת בעלות למעט חריגים .על כן
מבצעים חכירה לדורות .בד"כ הסכמי החכירה הם 49שנים ועוד 49שנים.
חכירה מהוונת -השוכר שילם מראש את סכום השכירות על כל התקופה.
.2עיקרון אחדות היחידה הקניינית -סעיף 13לחוק המקרקעין מונע ביצוע עסקה בחלק מסוים
במקרקעין .הרציונל :החלקות מחולקות בהתאם ל שיקולים תכנוניים הנקבעים לאור צורכי
השימוש והפיתוח של כל אזור נתון .המחוקק לא רוצה שאנשים פרטיים יחלקו את החלקה
10
אלא רוצה לשמור על שלמותה .כלומר -לא ניתן למכור את הבית ללא הקרקע וההיפך ,מונע
ניצול המקרקעין לגובה (לכן מוכרים תחת בית משותף).
פתרונות לניצול לגובה (מטה ומעלה):
.1בית משותף (ניצול גובה)
.2חלקות תלת מימדיות
ניצול לרוחב -פתרונות:
משך תקופת החכירה -ככל שתקופת החכירה ארוכה יותר זה מלמד יותר על מכר .1
איזה כוחות משפטיים ניתנו לחוכר -ככל שהשוכר קיבל יותר זכויות זה מלמד על מכר .2
אם יש בחוזה זכות לקונה לקבל בעלות בסוף תקופה מסוימת זה מלמד על מכר. .3
זכויות ל החוכר להינות בנכס .4
הכוחות שהשתיירו בידי הבעלים המקורי -ככל שלבעלים נותרו פחות זכויות כך ילמד על .5
מכר.
אופן התשלום (היוון) או פריסה -חכירה מהוונת מלמדת על בעלות בניגוד לפריסה חודשית. .6
** בהסכם של מייזלס ולוסטינג בית המשפט קבע שמדובר על בעלות.
11
.1חוזה מול המנהל -בית המשפט קבע שלרוב החכירה לא פוקעת אוטומטית אלא מתחדשת
אוטומטית.
.2חוזה מול גוף פרטי
● אם לא נקבעה תקופה לסיום ,הצדדים יכולים לסיימה תוך מתן הודעה מראש.
● אם התכוונו לבעלות לא ניתן לפנות
● ייתכנו מקרים בהם הצדדים התכוונו לתקופה הרשומה הלכה למעשה ואז יש לפנות
את הנכס.
14.03.2022
12
● מיטלטלין -מכונה משכון
● מקרקעין -מכונה משכנתא
● זכויות -מכונה משכון
.1ניתן לשעבד במשכון נוסף אולם נושה נוסף לא יוכל להיפרע מן המשכון לפני שסולק החיוב
במשכון שלפניו .הממשכן הראשון גובר על השני כל עוד לא נקבע אחרת.
.2בהסכמת הנושה רשאי החייב לשעבד את הנכס הממושכן במשכון נוסף שדרגתו תהיה שווה
לדרגת המשכון של אותו נושה או עדיפה ממנה.
פדיון המשכון -סעיף 13
החייב וכל אדם שזכותו על ולה להיפגע ממתן המשכון או מימושו ,רשאי לפדות את המשכון -לשלם
את החוב .כמו כן ,החייב יכול לפדות את המשכון גם בטרם הגיע מועד החיוב (פירעון מוקדם) בכפוף
לתשלום ריביות :החייב יצטרך לשלם ריבית עד סוף החוב או עד שישה חודשים ,התקופה הקצרה
מבניהם.
פקיעת המשכון -סעיף 15
אם חדל החיוב ,יפקע המשכון.
החייב רשאי לדרוש מהנושה מחיקת המשכון אצל רשם המשכונות .אם המשכון הופקד ,על הנושה
להחזירו לחייב.
מימוש משכון -סעיף 16
במקרה בו לא קוים החיוב במועד ,רשאי הנושה לממש את המשכון .מימוש המשכון הוא מכירת
הנכס .החוק קובע דרכים פ ורמליות למימוש המשכון (הוראות קוגנטיות):
המכירה תהיה בד"כ בהוצאה לפועל על כל הכללים של הוצאה לפועל (מכרז ,הצעות מחיר ,אישור
הוצאה לפועל למחיר שהוצע ,הצעה לחייב לרכוש את הנכס במחיר שהוצע ועוד) .המטרה היא להגן
על החייבים מפני מצב שבו החייב ינצל את כוחו לרעה למימוש המשכון.
דרכי המימוש וסמכות עניינית
מימוש המשכון יהיה עפ"י צו בית משפט.
עם זאת ,במשכון קנייני (שנרשם או הופקד) ניתן לפנות ישירות להוצאה לפועל .בנוסף ניתן לפנות
ישירות להוצאה לפועל גם לגבי מימוש צ'קים ועוד.
13
חילופי המשכון -סעיף 9א
"אבד המשכון או ניזוק או הופקע ויש לחייב בשל כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי ,יחול
המישכון על הזכות האמורה".
לדוגמא ,רכב שמושכן ועבר תאונה .כל מה שהחייב מקבל כפיצוי מחברת הביטוח יעבור לטובת
הנושה במקום הרכב.
משכון של יחיד על מקרקעין -משכנתא
משכנתא -זכות קניינית שהנושה מקבל על מקרקעין.
משכנתא בתחילה היא זכות חוזית .היא הופכת לקניינית לאחר רישום בטאבו .לאחר הרישום ,מופיע
בנסח הטאבו בחלק הזכויות המשכנתא.
מדוע אין די בהתחייבות לקבל משכנתא אלא חובה לרשום אותה?
חשש מפני עסקאות נוגדות -התחייבות בלבד היא זכות חוזית ולא קניינית. ●
חשש מפני היקלעות של החייב למצב כספי קשה (חדלות פירעון) ●
היתרונות של משכנתא קניינית:
לבקש מהקבלן למשכן את הקרקע אם הוא יסכים (משכנתא) -פרקטית הקבלן לא יסכים לכך ●
אך הדבר אפשרי משפטית.
14
התחייבות למשכנתא -משכון הדירה לפני קבלתה בפועל .המשכנתא תירשם בפועל כאשר ●
הדירה תעבור לידי הרוכש .זאת אפשרות מסוכנת מבחינת הבנק .לבנק אין קשר משפטי
מול החברה המשכנת אלא רק מול הרוכש .לרוב הבנק לא יסכים לאפשרות זאת.
משכון זכות חוזית -בידי הרוכש יש בשלב זה רק זכות חוזית .הרוכש ממשכן לבנק את הזכות
החוזית .הנכס הוא הזכות החוזית.
כאשר הרוכש חותם לטובת הבנק על משכון זכות חוזית יש לבנק משכון חוזי על נכס ●
(זכות חוזית).
כדי שבנק יהפוך את המשכון לקנייני יש לרשום את המשכון ברשם המשכונות או רשם ●
החברות אם מדובר בחברה .ההתייחסות לזכות החוזית היא כמו מיטלטלין וחלים עליה
כללי המיטלטלין.
מה יכול לקרות עם עסקה כזאת? תרחישים אפשריים:
העסקה בין הקבלן לבין הרוכש תיכשל -מסיבה כלשהי החוזה בין הקבלן לרוכש לא מבשיל .1
לידי אכיפה .עם ביטול חוזה מתבטלות כל הזכויות וההתחייבויות .במקרה כזה הזכות
החוזית שמושכנה לבנק -פקעה .ייתכן שלרוכש נותר משהו ביד מהעסקה (השבה/פיצויים).
סעיף 9א לחוק המשכון קובע שכל מה שמגיע לחייב ממושכן אוטומטית לטובת הבנק.
סיכונים שמקורם ברוכש -לדוגמא ,אחרי שהרוכש רשם את המשכון על הזכות החוזית .2
לטובת בנק א' ובמקביל יש לו חוב לבנק ב' שבוחר לעקל את הזכות החוזית .במקרה כזה,
אם המשכון של בנק א' רשום אצל רשם המשכונות ,הוא גובר על הבנק המעקל.
תרחיש נוסף :הרוכש מכר את הזכות החוזית למישהו אחר -אם הזכות נרשמה ,היא מחייבת
את כולי עלמא והבנק מוגן.
הרוכש פושט רגל -ממנים כונס נכסים .הכונס ימכור את כל הנכסים כולל הזכות החוזית
והבנק הוא נושה מובטח.
מימוש משכון על הזכות החוזית -אם הרוכש לא עומד בהתחייבות .המימוש מתבצע בתי .3
דרכים:
למכור את הנכס הממושכן -מכירת הזכות החוזית לצד שלישי .הקבלן יעביר את הדירה לצד
השלישי שרכש את הזכות החוזית מהבנק.
סעיף 20לחוק המשכון" -מושכנה זכות שיש לחייב כלפי אדם אחר ,רשאי הנושה לממשה
כשם שהחייב היה יכול לממשה; הוא רשאי לעשות כן אף אם חל המועד לקיום הזכות לפני
המועד לקיום החיוב המובטח; והכל באין קביעה אחרת בהסכם המישכון".
כלומר ,הבנק יכול לחייב את הקבלן להעביר לרוכש את הדירה על שם הרוכש ,במידה
והרוכש שילם את התמורה .באותו רגע כבר אין זכות חוזית אלא זכות קניינית ועליה יחול
המשכון .המכון יהפוך למשכנתא שיש לרשום אותה.
** בשתי הדרכים הנ"ל הכלל הוא שאין לבנק זכות למכור דירה למעט מקרה חריג בו אין
לקבלן עניין בדירה.
השלמת קניין לרוכש -אם הקבלן יעביר לרוכש לדירה הזכות החוזית תפקע ותהפוך .4
לקניינית .במקרה כזה המשכון של הבנק יהפוך למשכנתא אותה יש לרשום בטאבו.
28.3.22
15
זכויות חוזיות על הנכס.
המחוקק יצר עקב כך מנגנון לרישום הערות ביחס לנכס מכוח חוק המקרקעין ומכוח חוקים אחרים
(למשל במקרה של הפקעה).
מטרת רישום ההערות הוא לספק יותר מידע על הנכס .ההערות מופיעות באותו נסח טאבו .בכך
המרשם הופך למשוכל ל יותר וכן מתחזק מעמד הרישום ואמינותו.
הערה על צורך בהסכמה מכוח סעיף 128לחוק המקרקעין
"הוכח להנחת דעתו של הרשם כי עשיית עסקה בידי בעל המקרקעין או בעל זכות במקרקעין מותנית
– על פי חיקוק ,על פי צו של בית משפט או על פי התחייבות בכתב של הבעל – בהסכמתו של צד
שלישי ,ירשום הרשם ,לפי בקשת הצד השלישי ,הערה על כך".
סעיף -131תוצאה של רישום הערה
לא ניתן לרשום עסקה הסותרת את ההערה (1554/16י.ש .אבן ישראל בע"מ נ' ראובן שולמן).
בטאבו נרשמות הערות וזכויות .אלו שני דברים שונים.
מדובר על מניעה טכנית.
הערת הגבלת כשרות מכוח סעיף 129לחוק המקרקעין
הוכח לרשם בצו של בית משפט או בתעודה ציבורית כמשמעותה בסעיף 20לפקודת העדות ,כי
כשרותו המשפטית של בעל מקרקעין או של בעל זכות במקרקעין נשללה או הוגבלה על פי חוק,
ירשום הרשם ,לפי בקשת צד מעונין או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה ,הערה על כך.
הערה לפי צו בית משפט מכוח סעיף 130לחוק המקרקעין (הערת סל)
בית המשפט רשאי ,בכל הליך שלפניו בענין זכות במקרקעין ,להורות על רישום הערה כפי שיקבע.
לדוגמא (סכסוך ,עיקול ועוד) .הערה מסוג זה יכולה להירשם מכוח צו בית משפט או מבקשת
הצדדים.
סעיף 131לחוק המקרקעין
נרשמה הערה לפי סעיפים 129 ,128או ,130לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה ,כל עוד
לא נמחקה ההערה.
הערת אזהרה
על מנת שצד שלישי יוכל לדעת על הסכמים קודמים בנכס ,קיימת הערת אזהרה שהיא מנגנון לרישום
זכות חוזית בנכס.
16
מי שרושם את ההערת האזהרה מקרב את הזכות הקניינית אך לא די בכך ,יש לרשום גם את
העסקה עצמה.
מכוח מה רושמים הערת אזהרה? מכוח סעיף 126לחוק המקרקעין
(א)הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין ,או בעל זכות שכירות ,שאילה ,זיקת הנאה ,זכות
קדימה או משכנתה ,התחייב בכתב לעשות בהם עסקה ,או להימנע מעשות בהם עסקה ,ירשום
הרשם ,על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן -הזכאי) ,הערה על כך; לעניין
זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם ,בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר ,ואם היתה
מפורשת או משתמעת ,מוחלטת או מותנית.
(ב)נרשמה ההערה על -פי בקשת הזכאי בלבד ,יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור.
התנאים לרישום הערת אזהרה לפי סעיף :126
התחייבות בכתב -כדי שאדם יוכל לרשום הערת אזהרה לטובתו ,עליו להציג התחייבות ●
בכתב.
זהות המתחייב -רשימה סגורה .בעל מקרקעין או בעל זכות קניינית קלאסית המנויה בסעיף, ●
קרי שכירות ,שאילה ,זיקת הנאה ,זכות קדימה או משכנתא.
לעשות בהם עסקה -הכוונה לעסקה במובן סעיף 6לחוק המקרקעין ,קרי התחייבות להקנות ●
זכות קניינית במקרקעין (למכור/למשכן).
דגשים:
על התחייבות כספית לא ניתן לרשום הערת אזהרה. ●
צד ג' לא יכול לרשום הערת אזהרה על זכות חוזית שסיכם עם ב' מבלי שא' (בעל הנכס) ●
עשה זאת והסכים לכך .הפתרון :שהקונה ידע שהוא קונה מאדם שיש לו זכות חוזית .בנוסף,
ב' וג' יכולים לפנות לא' .אם הוא יסכים ניתן לרשום הערת אזהרה .ההסכמה מתבצעת
באמצעות טופס מיוחד שכולל את שלושת הצדדים.
הרישום של הערת האזהרה נרשם בטאבו .הרושם הוא בעל הנכס או הזכאי כאשר אינטרס ●
הרישום הוא של הזכאי.
אין חובה בחוק לרישום הערת אזהרה.
רישום הערה הוא מידי בהצגת הסכם .מנגד ,רישום זכות קניינית יכול לקחת שנים. ●
היקף שיקול דעתו של הרשם
תפקיד הרשם הוא טכני -מנהלי ולא תפקיד שיפוטי .היד קלה על ההדק ברישום הערת אזהרה
(הקטנת ראש) .מנגד ,במקרה של זיוף ניתן למחוק את ההערה .המטרה היא לשמור על יעילות הליך
הרישום .כל עוד ניתן להסיק מהמסכמים המוגשים לרשם על דבר קיום לכאורה של הזכות הנטענת,
אזי על הרשם לבצע את הרישום ואין זה מתפקידו להיכנס לבירור משפטי מורכב.
ישנן מקרים בהם המתחייב איננו מעוניין כי תירשם הערת אזהרה על התחייבותו -האם הזכות
קוגנטית או דיספוזיטיבית? הזכות דיספוזיטיבית ונתונה לשיקול הרוכש.
האם הרוכש יכול לרשום את ההערה בכל זאת? כן .המוכר יוכל לתבוע בגין הפרת חוזה ויוכל לדרוש
למחוק את הערת האזהרה.
איך מוחקים הערת אזהרה? סעיף 132דן בסוגיית מחיקת הערת אזהרה (כל ההערות):
.1אם מדובר בהערה שנרשמה לפי צו בית משפט ,היא לא תימחק אלא בצו בית משפט.
.2הצדדים הסכימו למחיקה (לא נרשמה מכוח צו בית משפט) ניתן ע"י מילוי טופס ע"י שני
הצדדים.
.3במידה והוגשה בקשה ע"י הבעלים ,הרשם ימחק רק אם עילת ההערה בטלה (במקרה זה
יש להודיע לצדדים לפני המחיקה).
מחיקה באופן חד צדדי מעוררת קשיים ועל הרשם להיות זהיר .בניגוד לרישום ההערה ,שהרשם
מקטין ראש ,במחיקה עליו להפעיל שיקול דעת.
17
הערת אזהרה מנקודת המבט של הזכאי על פי ההתחייבות
הרוכש בשלב הראשון מתקשר בחוזה ויש לו זכות חוזית בלבד הכרוכה בסיכונים (מכירה לצד ג',
עיקול הנכס ,פשיטת רגל של בעל הנכס ועוד). .
מאחר ובישראל חולף זמן רב בין רישום הנכס עד להעברתו על שם הבעלים החדש ,הרישום של
הערת האזהרה מגן על הזכות החוזית ומנטרלת את הסיכונים.
על מה הערת האזהרה מגינה?
עסקאות נוגדות -מגינה על הרוכש הראשון מפני עסקאות נוגדות (סעיף .)9כאשר אדם מוכר את
אותו נכס לשניים מדובר בעסקאות נוגדות .הרוכש הראשון גובר אלא אם התקיימו 3תנאים מצד
הרוכש השני :רישום ,תמורה ותום לב .אם הרוכש הראשון רשם הערת אזהרה לפני העסקה עם
הרוכש השני הוא גובר .הסיבות לכך:
● סעיף 127א -נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה ,לא תירשם עסקה הסותרת את
תוכן ההערה ,אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט.
מדובר בהגנה טכנית על הרוכש הראשון .מאחר ולא מתקיים תנאח הרישום.
● רישום הערת אזהרה ע"י הרוכש הראשון ,לפני העסקה של הרוכש השני שולל את תום הלב
של הרוכש השני.
**רישום הערת אזהרה עלול לשלול את העדיפות של הראשון (הלכת גנז ,נלמד בהמשך).
עיקול הנכס /פשיטת רגל של בעל הנכס -במידה ולא בוצע רישום ,נושה יוכל לעקל את הנכס .אם
הרישום יבוצע לפני הטלת העיקול יחול סעיף 127ב :נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול
על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה ,או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו
פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין ,או שנתמנה כונס נכסים על רכושו ,הרי כל עוד
לא נמחקה ההערה ,לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא
ההערה ,ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהייתה עומדת אילו בוצעה
העסקה במועדה ,תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה.
איך באה לידי ביטוי ההגנה על הרוכש?
בחדלות פירעון:
סעיף ( 68ב) לחוק חדלות פירעון -עפ"י דיני חדלות פירעון ,חוזה המכר נשאר תקף על אף פשיטת
הרגל.
סעיף 67לחוק חדלות פירעון -חריג לדיני חוזים מאחר ויש אפשרות לנאמן לבטל חוזה ("חוזה
מכביד") באישור בית משפט במידה והחוזה מכביד על קופת הכינוס.
תרחישים אפשריים:
.1הנאמן מעוניין בהשלמת העסקה.
.2הנאמן מעוניין להשתחרר מההסכם ,ומנהל מו"מ עם הרוכש ,בין היתר על הסכמתו למחיקת
הערת אזהרה ,כאשר המו"מ מוכתר בהצלחה (סעיף 69לחוק חדלות פירעון).
.3הנאמן מעוניין להשתחרר מההסכם והצד השני מסרב .במקרה כזה הנאמן פונה בבקשה
לבית המשפט להשתחרר מההסכם עפ"י סעיף ( 70ד) לחוק חדלות פירעון .בית המשפט
ישקול בהחלטתו את:
האינטרס של הקונה מול האינטרס של הנושים להעשיר את הקופה והאינטרס של פושט
הרגל לשיקום כלכלי .מדובר בחריג לסעיף 127ב.
שלוש גישות (אין הלכה סופית):
.1גישה קניינית(אכיפה) -באפ שרות זו בית המשפט ידחה את בקשת הנאמן להשתחרר
מהחוזה ויורה לו להשלים את העסקה .הנימוקים לגישה:
● 127ב -אם הרוכש רשם הערת אזהרה הוא יהיה מוגן ויהיה זכאי לסעד אכיפה.
● הגישה הקניינית רואה בהערת אזהרה כמעט זכות קניינית.
● דוקטרינת קניין שביושר (פס"ד בנק אוצר החייל נ' אהרונוב)
.2גישת ההשבה -בית המשפט יאשר לנאמן להשתחרר מהחוזה אך יתנה בכך שישיבו
לרוכש את הכסף .עפ"י הגישה ,הערת האזהרה נותנת לרוכש מעמד של רוכש מובטח
בניגוד לשאר הנושים .פס"ד שגיב -חברה שתכננה לבנות בניין והחלה למכור דירות
18
לרוכשים שרשמו הערות אזהרה .נבנו 4קומות מתוך 17ואז החברה נקלעה לקשיים.
מונה מפרק לחברה ,שלא יכול למכור את הפרויקט בגלל הערות האזהרה .בית המשפט
אישר למכור את הפרויקט בתנאי שיוחזר הכסף לרוכשים.
הגישה העדיפה? תלוי במקרה .בפס"ד איטונג נקבע שכל מקרה יבחן לגופו .לא תמיד תינתן
אכיפה וייתכן שיוחלט על השבה.
ההכרעה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט לפי הצודק והיעיל בנסיבות העניין .מספר
שיקולים שיש להתחשב בהם:
● מידת הזיקה שיש לזכאי לנכס (התמורה ששולמה ,באיזה שלב העסקה נמצאת).
● הזיקה שיש לשאר הנושים לנכס.
● מחיר הנכס עפ"י העסקה לעומת המחיר עפ"י השוק.
● האם מדובר בנכס קיים או בנכס שטרם נבנה.
.3היעדר השבה -גישה חדשה המחלישה את מעמד הערת האזהרה במקרה של חדלות
פירעון .הגישה עלתה בפס"ד דרך התאנה נ' כונס הנכסים הרשמי תל-אביב:
פרויקט תמ"א ,38הקבלן היה צריך לקבל 10דירות והוא התחיל למכור אותן .הרוכשים
רשמו הערות אזהרה ואז הקבלן נקלע לקשיים .מונה נאמן שרצה למכור את הפרויקט
ופנה לבית המשפט .בית המשפט אישר את המכירה ,אישר את מחיקת הערות
האזהרה ולא נתן לנושים מעמד של נוש ה מובטח .הפס"ד היווה רעידת אדמה בשוק
המקרקעין שכן הרוכשים לא מוגנים .הוגש ערעור לעליון ,העליון הציע לרוכשים למחוק
את הערעור וכך עשו .עם זאת ,העליון קבע שאין מדובר בהלכה כללית מאחר ומדובר
במקרה חריג (תמ"א ,הרוכשים רכשו את הדירות במחיר מוזל ועוד) .לגבי הבטחת
הנושים ,הובהר כי טרם נקבע מעמדם של הנושים והדבר יתברר במסגרת תביעות
החוב.
נקודת מבט של מתקשרים פוטנציאליים
הערת אזהרה היא תמרור אדום ומונעת נזק אדיר ממתקשרים פוטנציאליים.
הערת אזהרה סותרת (אופקית)
בעלים מכר נכס לב' וג' .האם ג' יכול לרשום הערת אזהרה למרות שרשומה הערת אזהרה? כן .יש לו
התחייבות בכתב מהבעלים לרכישה .סעיף 127ב קובע שלא ניתן לרשום הערת אזהרה סותרת
בלבד.
הנימוקים:
סעיף 127א -מונע רישום עסקה סותרת אך לא מונע רישום הערה סותרת.
נימוק פורמאלי -סעיף 127א אוסר על רישום עסקה ולא על רישום הערה.
נימוק מהותי -רישום הערת אזהרה מקפיא את המצב .אף אחד מהצדדים לא יוכל לשכלל את הזכות
לקניינית והם יצטרכו לפנות לבית המשפט שיכריע בעניין .זה מצב עדיף מאשר למנוע רישום ,למשל
במקרה שזכותו של ג' עדיפה במקרה שהחוזה מול ב' פסול/בוטל ועוד .בנוסף ,הדבר משקף את
נכונות המרשם שצריך להציג את כל העסקאות על הנכס.
הערת אזהרה כשיעבוד
לדוגמא ,חברה בע"מ מכרה מקרקעין לצד ב' .הערת אזהרה מקנה לצד ב' לכל הפחות מעמד של
נושה מובטח ועל כן היא מהווה שיעבוד לערובה .הערת אזהרה עונה על ההגדרה של שיעבוד.
האם זה שצד ב' רשם את ההערה בטאבו והחברה רשמה ברשם החברות מדובר ברישום כפול? אם
19
הערה נרשמה בטאבו היא לא טעונה רישום בשום מרשם אחר .כלומר ,אין צורך לבצע רישום גם אצל
רשם החברות.
04.04.22
.1שיקול אקסאנטי (מראש) -יש לבדוק מי יכל למנוע את "התאונה" הזאת (מלבד המוכר) .מי
שיכל ולא מנע ,נטיל עליו את האחריות ונעדיף את זכותו של השני.
.2שיקול אקספוסט (לאחר מעשה) -כאשר אף אחד מהצדדים הרוכשים לא יכלו למנוע את
התאונה .יש לבצע מאזן נזקים .איזה צד הנזק שלו גדול יותר ואותו נעדיף.
לאחר שקילת השיקולים כל שיטת משפט מגיע לשיטת הכרעה משלה.
או שהראשון עדיף למעט חריגים או ההיפך.
הדין הקיים בנוגע לעסקאות נוגדות (יש סעיפים נוספים):
סעיף 9לחוק המקרקעין
סעיף 12לחוק המיטלטלין.
יש דוקטרינה במשפט הישראלי לפיה הראשון גובר אלא אם כן השני מקיים 3תנאים:
.1שכלל את זכותו לקניינית -עסקה מושלמת
.2תום לב
.3תמורה
מלשון סעיף 9אנחנו מבינים שבעסקאות נוגדות הרוכש הראשון גובר אלא אם השני קיים את
התנאים הנ"ל.
מסקנות לגבי הזכות של הרוכש הראשון
הזכות החוזית מחייבת במקרה זה גם צדדים שלישיים .למעשה סעיף 9משדרג את הזכות החוזית
לזכות מעין קניינית.
תנאים להעדפת הרוכש השני
.1תום לב -מתייחס למצב הידיעה שלו ,היסוד הנפשי ביחס לעסקה עם הרוכש הראשון .כלומר
האם הוא ידע או לא על הרוכש הראשון.
20
אי ידיעה סבירה -אדם סביר לא היה יכול לדעת .מעיד על תום לב.
אי ידיעה רשלנית -אם הרוכש לא ידע אבל אדם סביר במקומו היה יודע .תום הלב הדרוש מהרוכש
השני מורכב משני פרמטרים:
תום לב סובייקטיבי -הפרמטר העיקרי .עניינו אי ידיעתו של הקונה השני על העסקה הראשונה ,בשעה
שערך את עסקת המקרקעין.
תום לב אובייקטיבי -מידה של אובייקטיביות מכוח הפסיקה .עניינו בדיקת פנקס רישום המקרקעין או
מצב ההחזקות במקרקעין עצמם בידי הקונה השני טרם עריכת העסקה .כלומר ,בדיקת הנכס ובדיקת
נסח טאבו.
**תום הלב חייב להימשך עד הרישום .כלומר ,אם בהתחלה הרוכש לא ידע על העסקה הראשונה
אך בהמשך גילה ורשם בכל זאת ,הוא פעל בחוסר תום לב.
.2תמורה -התמורה הנדרשת עפ"י סעיף 9היא רק מ הרוכש השני .אם הבעלים מעניק את
הדירה במתנה לשני ,הראשון גובר באופן אוטומטי .התמורה צריכה להיות ממשית ,ריאלית
ומשקפת את ערכו של הנכס.
מה קורה אם ההתחייבות לטובת הרוכש הראשון היא במתנה?
מתנה -כללי
מתנה היא הקניינת נכס ,קרי הענק זכות בנכס ,ללא תמורה.
המתנה נגמרת בהקניית הנכס
מקרקעין
עסקת מתנה במקרקעין היא עסקה במקרקעין .עסקה במקרקעין נגמרת ברישום .כל עוד לא נרשמה
מדובר בזכות חוזית בלבד.
שלב ראשון -שלב חוזי .התחייבות לקבל דירה במתנה.
שלב שני -רישום המתנה .זכות קניינית.
על התחייבות לתת נכס מקרקעין במתנה ,מחילים דינים מיוחדים (חוק המתנה)
סעיף 5לחוק המתנה:
א .התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב.
ב .כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות ,רשאי הנותן לחזור בו ממנה,
זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.
ג .מלבד האמור בסעיף קטן (ב) ,רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת
בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה
במצבו הכלכלי של הנותן.
** גם על התחייבות לתת נכס במתנה ניתן לרשום הערת אזהרה .השוני הוא שביחס להתחייבות
לתת נכס במתנה ,נותן המתנה יכול לחזור בו מההתחייבות הזאת .זכות החרטה היא לא זכות
מוחלטת .היא מותנת בתנאים המוסדרים בסעיפים ( 5ב) ו( 5-ג) לחוק המתנה:
.1במידה ונותן המתנה לא ויתר בהסכם המתנה על זכותו לחזור בו מהמתנה ,היכולת שלו
לחזור קיימת כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על המתנה.
.2כאשר נותן המתנה מוותר על זכותו לחזור בו מהסכם המתנה .גם במצב זה הוא עדיין יכול
לחזור בו בהתקיים אחד משני התנאים (החזרה היא בטרם הנכס הוקנה):
● התנהגות מחפירה של מקבל המתנה.
● הרעה כלכלית ניכרת במצבו של נותן המתנה.
21
טענות שהרוכש השני יכול לטעון
● העדפת הראשון אינה צודקת בנסיבות העניין -הרוכש השני שילם עבור הנכס ואילו הראשון
לא .הטענה נדונה בפס"ד ורטהיימר נ' הררי :אדם בשם הררי היה בעלים של דירה ,התחייב
למכ ור אותה במיליון לירות לורטהיימר .ורטהיימר שילם 5000לירות .לאחר מכן התחייב
למכור את הדירה לבינימיני ששילם 350,000לירות אך לא רשם את העסקה .על העימות
מחילים את סעיף .9לפי הסעיף ורטהיימר גובר .בנימיני טען שזה לא צודק בגלל הפער
בתמורה ששילם .המקור המשפטי של הטענה הוא סעיף )4( 3לחוק החוזים ותרופות.
לראשון יש זכות חוזית ועל כן עליו לאכוף את זכותו על מנת להיות הבעלים .לטענתו,
אכיפת החוזה לא צודקת בנסיבות העניין .בית המשפט דחה את הטענה מאחר שנסיבות
העניין כאשר מדברים על אכיפה לא צודקת ,מסתכלים רק על הצדדים הישירים לחוזה ולא
לוקחים בחשבון את המצוקה של הצד השלישי .מכאן ,שטענה של חוסר צדק לא מתקבלת.
מאזן מצוקה ומאזן נזקים אינם חלק מהשיקולים בעסקאות נוגדות.
● עצם ההתחייבות למכור לצד ג' לאחר שהסכים לתת מתנה ,מהווה למעשה חזרה מהסכם
המתנה -הסיכויים של טענה זו להתקבל הר בה יותר גדולים .חזרה ממתנה לא חייבת להיות
בהודעה ישירה למקבל המתנה .במקרה כזה ,עליו להוכיח שהתנאים לחזרה ממתנה
התקיימו ואילו מקבל המתנה יצטרך להוכיח שהם לא התקיימו .אם תתקבל הטענה ,אז
למעשה ההסכם הראשון בוטל ועל כן אין יותר עסקאות נוגדות (פס"ד דניאלסה ס.א חברה
זרה נ' גד -שט).
.3רישום (שכלול קניין) -רישום העסקה בפועל בטאבו .לא די ברישום הערת אזהרה .לדוגמא:
בעלים מוכר נכס ובמקביל משכיר אותו לשלוש שנים לצד שלישי .מי גובר? במקרה בו אין
צורך ברישום ,כמו במקרה של שכירות קצרת מועד ,נראה בכך כי מתקיים תנאי הרישום וכך
הצד השלישי יגבר .מדובר בלקונה בחוק.
הפרת חובת תום הלב ע"י הרוכש הראשון כעילה לשלילת עדיפותו (אי רישום הערת אזהרה
כמקרה בוחן)
האם גם על הרוכש הראשון חלה חובת תום הלב כלפי הרוכש השני? והאם הפרת חובת תום
הלב תוביל לשלילת עדיפותו?
פס"ד גנז נ' בריטיש בע"מ
בעלים התחייב למכור נכס לצד ב' .צד ב' לא רשם הערת אזהרה במשך 17שנה .לאחר מכן
הבעלים מכר את הנכס לצד ג' שהיה תם לב ,היה תם לב אך לא ביצע רישום העסקה אלא רק
רשם הערת אזהרה.
ראשית ,מחילים את סעיף .9על פי הסעיף זכותו של הראשון גוברת כי לא בוצע רישום.
הצד השני בדק נסח טאבו וראה שלא מופיעה הערת אזהרה .כל כן ,הוא יטען שהקטנה הראשון
התרשל בכך שלא רשם הערת אזהרה ,ואילו היה רושם ,צד ג' לא היה מבצע את העסקה.
בית המשפט קבע:
● על הרוכש הראשון לנהוג בתום לב כלפי הרוכש השני מכוח סעיף 39לחוק החוזים .עם
זאת ,בין שני הקונים אין חוזה .על כן ,מכוח סעיף 61ב' ,עיקרון תום הלב הוא "עיקרון
על" .חובת תום הלב היא כלפי כל אדם כולל הרוכש השני .מדובר על סטנדרט התנהגות
אובייקטיבי כלפי הצד השני .תום הלב מהווה מכשיר באמצעותו בית המשפט מקנה
לעצמו שיקול דעת לאופן שבו יכול להכריע בעימות בין הצדדים.
● האם להטיל על הרוכש הראשון חובה לרשום הערת אזהרה?
נימוקים נגד -סעיף 9אינו מטיל חובה לרשום הערת אזהרה.
22
נימוקים בעד -מבחינה כלכלית ,אם מטילים נטל על הראשון לרשום הערת אזהרה,
היתה נמנעת הבעיה של עסקאות נוגדות .בנוסף ,שיקולי צדק מאחר והרוכש הראשון
יכל למנוע את "התאונה" עם הרוכש השני.
אמנם לא מדובר בחובה חקוקה ,אך עדיין מדובר בהתרשלות.
הלכת גנז :תום לב המוטל על הרוכש מכוח סעיף 9דורש כי מי שהתחייבו כלפיו לעשות עסקה
במקרקעין ,חייב לעשות כל יכולתו על מנת לרשום הערת אזהרה .הנטל מכוח חובת עיקרון תום הלב.
הסנקציה במקרה שהראשון לא רשם הערת אזהרה -העדפת הרוכש השני .עם זאת ,לבית המשפט
שיקול דעת רחב לשמר את זכאותו של הרוכש הראשון תוך התנאה בתנאים כגון פיצוי הרוכש השני
על הסכומים אותם שילם למוכר.
סדר הבדיקה:
.1סעיף 9
.2אם הרוכש השני הפסיד ,עוברים להלכת גנז ובודקים את תום הלב של הרוכש הראשון.
מקרים בהם אי רישום הערת אזהרה ע"י המוכר הראשון לא שוללת את העדיפות שלו (רשימה
פתוחה):
.1לא עבר זמן סביר בין העסקאות -לדוגמא ,רוכש א התחייב למכור את הנכס ולמחרת
התחייב למכור לרוכש השני .יום אחד לא מאפשר זמן סביר לרישום .עפ"י הלכת גנז הנטל
המוטל על הרוכש הראשון לרישום הערת אזהרה הוא לא מידי אלא תוך זמן סביר ועל כן לא
תישלל עדיפותו .מהו זמן סביר? בהלכת גנז דובר על 17שנים .כל עוד אין מניעה לרשום
הערת אזהרה יש לרשום תוך פחות מחודש ,אפילו שבועיים שלושה .הזמן הסביר ייבחן לפי
נסיבות העניין.
.2עסקאות בין בני זוג -כאשר מדובר ביחסים מיוחדים בין המוכר לרוכש הראשון .מערכת
יחסים שמכוחה לא מטילים נטל על הרוכש הראשון לרשום הערת אזהרה.
הלכת שיתוף -זוג שהתחתן לפני 1974וחי בהרמוניה ובמאמץ משותף .הזוג רכש דירה
שנרשמה על שם הבעל והוא משכן אותה .עפ"י הלכת השיתוף ,מגיעה לאישה מחצית
מהנכס .הזכות של האישה נדונה בפס"ד אניטה שלם נ' טווינקו :אם בית המשפט קובע שעל
הזוג חלה הלכת שיתוף ,אזי כל הנכסים מתחלקים בין שניהם .על כן ,על הדירה יש 2זכויות.
זכות קניינית של הבעל והתחייבות לקבל מחצית מהנכס של האישה (זכות חוזית) .עפ"י
סעיף 9האישה גוברת אלא אם הבנק מקיים שלושה תנאים :תמורה ,רישום ותום לב .כאשר
מדובר בדירת מגורים והצד השלישי יודע שמוכר נשוי ,מוטל עליו לבדוק מה הזכויות של בן
הזוג (בן צבי נ' סיטין) .בנק שלא יעשה זאת ייחשב כמי שפעל בחוסר תום לב .על הבנק
לצאת מנקודת הנחה כי בני הזוג שותפים בדירת המגורים אף אם אחד מהם לא רשום בנסח
טאבו.
האם הבנק יכול לטעון שעל בת הזוג היה מוטל הנטל לרשום הערת אזהרה? אין להטיל נטל
לרשום הערת אזהרה כאשר קיימים יחסים מיוחדים בין המוכר לבין הראשון כגון זכותו של בן
הזוג מכוח הלכת השיתוף
חוק יחסי ממון -זוג שניסע לאחר 1974סעיף :4אין בכריתת הנישואים כדי לפגוע בקניינם
של בני הזוג .לכאורה ,עפ"י סעיף 4הדירה שייכת לבעל בלבד .לבן הזוג מגיע מחצית בעת
גירושים או אירוע קריטי .מכאן ,לכאורה לבת הזוג לא מגיעה שום זכות והבנק יגבר .במקרה
כזה ניתן לעשות הסכם ממון ,בנוסף ניתן לרשום את הדיר ה על שם שניהם ,ניתן לפנות
לבית המשפט מכוח סעיף 11לחוק יחסי ממון (שמירת נכסים) .האם חלה עליהם גם הלכת
שיתוף למרות שאין הסכם ממון? פס"ד מרים בין גיאת נ' הכשרת הישוב :נקבע ביחס לדירת
מגורים שניתן להחיל גם את הלכת השיתוף שדומה במהות שלה להלכת השיתוף של בני זוג
שנישאו לפני .1974השופט רובינשטיין בדעת מיעוט :ככלל ,הלכת השיתוף לא חלה על בני
זוג שחל עליהם משטר איזון משאבים .עם זאת ,ניתן להוכיח שיתוף בנכס ספציפי מכוח דיני
הקניין הרגילים .מדובר בשיתוף קנייני רגיל ולא שיתוף כפוי מכוח הדין .לפי עמדת השופט
רובינשטיין ,הנטל על רישום הערת אזהרה ע"י בן הזוג גדל ותום הלב של צדדים שלישיים
הולך וקטן (נטייה להקל על צדדים שלישיים).
23
.3היעדר קש"ס בין אי רישום הערת אזהרה לבין העסקה עם הרוכש השני-
25/04/2022
.1הלכת גנז חלה אם הרוכש הראשון התרשל באי רישום הערת אזהרה
.2בנוסף צריך להיות קש"ס בין אי הרישום לבין העסקה עם הרוכש השני.
לרוב ,שני התנאים האלו לא מתקיימים:
.1הרוכש הראשון לא התרשל באי רישום הערת אזהרה מאחר ולא היתה לו אפשרות לרשום
הערת אזהרה מאחר ורכש מאדם בעל זכות חוזית ולא מהבעלים של הדירה .על כן אי כאן
הפרת תום לב .הרוכש כן יכול לפנות לבעלים המקורי ולבקש ממנו רשות לרשום הערת
אזהרה .אם הבעלים מסרב ,הוא עדיין יוצא ידי חובה מבחינת תום הלב.
.2ההסתמכות של הרוכש השני על אי רישום הערת אזהרה אינה מבוססת .זה לא אומר שאין
התחייבויות חוזיות מאחר והרכישה היא לא מהבעלים.
על כן ,יש להיזהר בהחלת הלכת גנז על מקרים מסוג זה הן בשלב הטלת הנטל והן בשלב קביעת
הסתמכותו של הרוכש השני על אי רישום הערת אזהרה.
אפשרות שניה -עסקאות נוגדות בזכויות חוזיות
בניגוד לאפשרות הראשונה שנמכרה דירה ,במקרה הזה נמכרת הזכות החוזית בלבד (המחאת זכות
חוזית) .במידה ואותו מוכר מבצע עסקה נוספת ומוכר את הזכות החוזית לאדם נוסף ,מדובר
בעסקאות נוגדות.
שני הרוכשים מתעמתים על הזכות החוזית של המוכר.
עסקת מכר חוזית איננה טעונה מסמך בכתב בניגוד לסעיף 8לחוק המקרקעין .על כן ,לא מדובר על
עסקה במקרקעין אלא חוזה בין הצדדים.
מתי עוברת הזכות החוזית? במסירה אלא אם כן הצדדים הסכימו אחרת (סעיף 33לחוק המכר).
בניגוד ,עסקת מקרקעין נגמרת ברישום.
24
בדוגמא הנ"ל ,כאשר מעבירים זכות חוזית ,מבצעים המחאת זכות .בשלב זה למוכר לא נשאר כלום
ועל הדירה יש שתי זכויות :של הבעלים ושל רוכש הזכות החוזית.
על כן ,נוצר בשלב זה קשר ישיר בין הבעלים לבין רוכש הזכות.
קניין שביושר
העימות בין מעקל לבין רוכש
מצב בו בעלים של דירת מגורים התחייב בכתב למכור את הדירה לצד ב' .בטרם הרוכש רשם את
הדירה ,הוטל עיקול על הדירה לבקשת נושה מעקל (למשל בנק).
כלומר ,קודם בוצעה עסקה ולאחריה הוטל עיקול (חשיבות הסדר הכרונולוגי).
איך דנים בעימות בין הרוכש לבין מעקל מאוחר יותר?
סקירה היסטורית:
.1מקום המדינה עד לחקיקת חוק המקרקעין ( -)1/1/1970עד חקיקת חוק המקרקעין לא היה
חוק קנייני עצמאי ועל כן היה חל הדין הקרקעות העות'מאני והאנגלי לפי סימן 46לדבר
המלך במועצה .אם החוק העות'מאני לא מתאים ,מחילים את הדין האנגלי .כלומר ,פסיפס
של חוקים .בתקופה זו עימות כזה היה נפתר לפי דיני היושר האנגליים.
דיני יושר -כללים משפטיים שהתפתחו באנגליה כאשר החוק הפורמלי היה גורם לעיוות.
הכלל הוא שאם על מנת לזכות בסעד מסוים היה עליך לנקוט באקט מסוים ולא נקטת ולא
יכולת לנקוט ,רואים כאילו נקטת.
ההלכה :המעקל נכנס בנעלי החייב (הבעלים) .לכאורה אם טרם בוצע רישום העיקול תופס
אך זה איננו צודק כלפי הרוכש .על כן ,רואים ברוכש כאילו רשם את הדירה על שמו ועל כן
הדירה של הרוכש והוא גובר על המעקל .אמנם לרוכש אין בעלות בדירה מכוח דין (כי לא
רשם) אך יש לו בעלות מכוח יושר .מדובר על קניין מכוח יושר .הדבר מפחית במידה מסוימת
מכוחו של הרישום.
25
.2מחקיקת חוק המקרקעין ועד להלכת בנק אוצר החייל ( -)1999חוק ישראלי נטו וניכר היה
שהמחוקק הישראלי רוצה להתנתק מהמשפט האנגלי .הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 161לחוק
המקרקעין -שלילת זכויות שביושר .כלומר ,המחוקק רוצה לבטל את מוסד היושר" .מתחילת
חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק" .כלומר ,הבעלות היא רק מכוח רישום ולא מכוח
יושר .מייד לאחר חקיקת חוק המקרקעין היה פס"ד בוקר:
בני זוג שרכשו דירה ותפסו בה חזקה ,אך בטרם הספיקו לרשום את הדירה על שמם הוטל
עיקול .העימות הוא בין הזוג למעקל המאוחר.
בית המשפט קבע שבעימות זה המעקל גובר .כלומר ,ההלכה השתנתה .אם הרוכש לא
רשם את הזכות הוא לא בעלים מכוח דין .יש לו רק זכות חוזית וכמו כן ,אין לו זכות מכוח
יושר עקב סעיף 161שביטל זאת.
התוצאה :בשלב החוזי אין לקונה כלום בנכס מלבד זכות חוזית .הקניין עדיין של המוכר ועל
כן ניתן לעקל אותו.
הנימוקים להלכה:
ההלכה מעדיפה את המרשם כערך יחיד ומתעלמת מהנזק שנגרם לרוכש. ●
הרוכש לא יכול לרשום באופן מידי את הדירה על שמם ולא באשמתם ●
המעקלים לא מסתמכים על המרשם ועל כן הוא לא משחק תפקיד. ●
הלכת בוקר שמעדיפה את הרוכש על המעקל היא תוצאה קשה .הנזק לרוכש לרוב גדול יותר מזה של
המעקל.
התיקון :בעקבות הלכת בוקר והביקורת עליה ,תוקן חוק המקרקעין ונוסף סעיף 127ב :אם נרשמת
הערת אזהרה ולאחר מכן מוטל עיקול ,הרוכש גובר על המעקל.
לכאורה ,נמצא פתרון לרוכשים מאחר והם יכולים לרשום הערת אזהרה .על כן ,ההנחה היא שסעיף
127ב' פתר את הבעיה בעימות בין רוכש לבין מעקל .אלא שמתברר שאמנם 127ב' פתר את
הבעיה של חלק מהרוכשים אך לא של כולם במקרים בהם לא ניתן לרשום הערת אזהרה (בני זוג,
התחייבות הסכמית לא לרשום ,זכויות לא רשומות) .על כן ,העדפת המעקל הרוכש נותרה בלתי
צודקת.
התקופה השנייה נמשכה עד לשנת .1999
26
יותר כבד .המשקל של הזכות החוזית הוא גבוה מאחר והוא ציפה שהיא תשתכלל לקניינית,
הוא מעוניין בדירה ואולי אפילו גר בה .לעומת זאת ,למעקל יש זיקה עקיפה לדירה .הוא
מעוניין רק בכסף ולא בדירה עצמה .לרוב ,מבחינת האינטרסים ,הרוכש גובר.
שנית ,אין אשמים בעימות הזה מלבד המוכר .הצדדים לא הכשילו אחד את השני אך
מבחינת שיקולי נזק ,הנזק של הרוכש גדול יותר במיוחד אם לרוב הרוכש הוא אדם פרטי
שזה כל כספו לעומת המעקל שהוא מוסד כספי שהנזק שלו קטן משל הרוכש.
לסיכום :בעימות בין הרוכש למעקל ,הרוכש גובר.
אם הרוכש לא רשם הערת אזהרה ואז הוטל עיקול יש להשתמש בהלכת בנק אוצר ●
החייל.
אם כן נרשמה הערת אזהרה ,משתמשים בסעיף 127ב'. ●
במידה מסוימת ,הלכת בנק אוצר החייל מייתרת חלק מיתרונות הערת אזהרה.
בעקבות ההלכה עלו מספר שאלות:
תחולת בנק אוצר החייל על נכסים אחרים -ההלכה דיברה על בעלות מכוח יושר במקרקעין .האם
ההלכה חלה על מיטלטלין? כן .זה נאמר מפורשות בפסק דינו של הנשיא ברק בסעיף 4בבנק אוצר
החייל .מדוע? הנימוקים של כלל השופטים מיושמים באותו אופן גם על מיטלטלין .בנוסף ,אין סעיף
דומה של ביטול הקניין שביושר על מיטלטל ין אלא רק על מקרקעין ולכן קל וחומר שנכיר בקניין
שביושר במיטלטלין.
תחולת בנק אוצר החייל על זכויות קנייניות אחרות -לדוגמא ,בעלים משכיר את הדירה ל 20-שנה.
בטרם השוכר רשם את השכירות ,בנק מטיל עיקול על הדירה בגין חוב של הבעלים .האם ההלכה
מכירה בזכויות שאינן בעלות ביושר? כן .סעיף 4לחוות דעתו של השופט ברק לפיה מדובר על כל
הזכויות הקנייניות ביושר (זכות קדימה ,שכירות ,זיקת הנאה ,משכתנא ,בעלות).
ההלכה נכנסה לקודקס האזרחי -הצעת חוק דיני ממונות :זכותו של הזכאי עדיפה על המעקל.
מתייחס לכל הזכויות הקנייניות.
תחולת בנק אוצר החייל על מתנה מול מעקל-
אילנה לניאדו ואח' נגד הולנד ישראל:
בשנת 97אילנה קיבלה דירה במתנה מהסבתא שלה .בטרם הנכדה רשמה הערת אזהרה ואת
הדירה ,הוטל עיקול על הדירה לבקשת חברת הולנד ישראל ,נושה של הסבתא .נוצר עימות בין
אילנה שיש לה התחייבות מכוח מתנה לבין מעקל .מי גובר? אם אילנה היתה רושמת הערת אזהרה
לפני העיקול היא היתה גוברת מכוח סעיף 127ב' .לפי שטרסברג כהן חוזים יש לקיים .אך מקבל
המתנה מצפה לקבל אותה כפופה ליכולת של נותן המתנה לחזור בו .הציפייה לקבל את המתנה היא
חלשה לעומת קונה בתמורה .לרוב ,הנזק של הנושה גדול יותר מזה של מקבל המתנה.
ההלכה :בתחרות בין מעקל לבין מקבל המתנה -המעקל גובר למעט מקרים חריגים .לדוגמא :אם
היכולת של נותן המתנה לחזור בו קלושה עד לא קיימת ,אזי מקבל המתנה גובר .כשזכות החזרה של
נותן המתנה מצטמצמת ,הזכות של מקבל המתנה גוברת והנטייה היא להעדיף את מקבל המתנה.
09/05/2022
27
אחרי מתן ההלוואה .לרוב ,נושים לא מובטחים (שלא מעוניינים למשכן את הדירה) לא מסתמכים על
הנסח .יכול להיות מצב שהרוכש הראשון לא ירשום הערת אזהרה והפר את חובת תום הלב ,אך
עדיין לא הכשיל את הנושה .מכאן ,כשאין קש"ס אין לשלול את עדיפות הרוכש הראשון על הנושה
מאחר ו הוא לא גרם לו לנזק .אם לא נגרם נזק ,לא תוטל אחריות.
יחד עם זאת ,ייתכנו מקרים חריגים בהם באי רישום הערת אזהרה יש השלכה על העימות בין הרוכש
לבין המעקל .ההשלכה היא לא קניינית אלא נזיקית כספית.
לדוגמא :ראובן בעלים של 3דירות .בשנת 2011לקח הלוואה מהבנק ללא כל בטוחה (נושה לא
מובטח) .שנה לאחר מכן ,ראובן מוכר את אחת הדירות לשמעון שהיה צריך לרשום הערת אזהרה אך
לא עשה זאת .ראובן בין לבין לא מחזיר את ההלוואה לבנק .הבנק מטיל עיקול על הדירה שנמכרה
לשמעון .ב 2013-הבנק לא מטיל עיקול על הדירות האחרות מאחר ועל הדירה הזאת אין עיקול
והבנק הסתפק בזה .בשנת ,2020שמעון רוצה להעביר את הדירה על שמו ומגלה שיש עיקול.
העימות בין שמעון לבין הבנק המעקל .על העימות תחול הלכת בנק אוצר החייל לפיה הרוכש גובר.
עם זאת ,באותה שנה ,ראובן מכר את שתי הדירות הנוספות כי נקלע לקשיים .אילו שמעון היה רושם
הערת אזהרה מלכתחילה ,הבנק היה מטיל עיקול על דירה אחרת .לבנק נוצר נזק כי אין לו נכס אחר
לגבות את החוב .זהו מקרה מאוד חריג בו באמת להתרשלות של הרוכש באי רישום הערת אזהרה
גרמה נזק לרוכש המעקל .הנזק הוא כספי ולא קנייני .בנסיבות האלה ,ייתכן שלבנק יש זכות לתבוע
את הרוכש בתביעה נזיקית בעוולת רשלנות ואם יוכחו כל יסודות הרשלנות תהיה לכך השלכה נזיקית
כספית.
ההכרעה בין זכויות הרוכשים והנושים היא מהותית ואילו הליכי חדלות פירעון הם ●
פרוצדוראליים ,שאינם אמורים לשנות את מצב הזכויות המהותיות שיש לכל אחד מהצדדים
(גישת חשין הפוכה והוא כן רואה בהליך חדלות פירעון כמשנה את זכויות הצדדים).
אם לא נכיר בקניין שביושר במצבים של פשיטת רגל זה ימריץ חייבים ללכת להליך של ●
פשיטת רגל במקום הליך של עיקול וזאת כדי לסכל את העדיפות של הרוכש.
09/05/2022
דיני קניין -הרצאה 10
תקנת השוק במיטלטלין
28
קטגוריה נוספת של תחרות בין זכויות.
אופציה :1מקרה בו אדם גונב מיטלטלין מהבעלים ומוכר אותו לצד ג' .העימות הוא בין הבעלים
המקורי לבין הרוכש.
אופציה :2בעלים של רכב שמשכן אותו לצד ב' .הבעלים מכר את הרכב מבלי לספר לרוכש על
המשכון.
בשתי הדוגמאות המוכר מתיימר למכור יותר ממה שיש לו .זה מה שמאפיין את תקנת השוק .לרוב
המוכר איננו ועל כן העימות הוא בעל זכות קניינית קודמת לבין מי שרכש את הנכס מהמוכר/גנב.
הבעלים הוא בעל זכות קניינית המחייבת את כולי עלמא גם אם הנכס יצא משליטתו •
ומחזקתו.
הבעלים רשאי לעקוב אחרי הנכס ולאכוף את זכותו כלפי כל אדם לרבות הרוכש של הזכות. •
אין אדם יכול להקנות לאחר יותר ממה שיש לו (לא יוכל להעביר זכות קניינית של מישהו •
אחר).
שיקולים להעדפת הרוכש:
הזכות הקניינית אינה מוחלטת אלא יחסית .ישנם שיקולים שמצדיקים להעדיף את הרוכש על פני
הבעלים תוך פגיעה בקניינו של הבעלים .למשל ,קידום חיי המסחר ואינטרס ההסתמכות .הרוכש
צריך להצביע על תכלית ראויה כדי לפגוע בקניינו של אדם.
איזון בין השיקולים:
שיקולי צדק מתקן -מי מהצדדים יכול למנוע את התאונה הקניינית? שיקול הרתעה. •
צדק מחלק -אף אחד לא יכול למנוע את התאונה .הטלת הנזק תהיה על מי שנזקו קטן יותר, •
משמע שיש להעדיף את מי שנזקו גדול יותר.
הטלת האחריות על מי שיכל לפזר את הנזק בצורה טובה יותר •
ההכרעה במשפט הישראלי -סעיף 34לחוק המכר" -תקנת השוק במיטלטלין"
"נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך הרגיל של
עסקיו ,עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד ,עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה
בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור ,ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב".
כלומר :הבעלים גובר אלא אם כן הרוכש מוכיח שהוא רכש בתנאי תקנת השוק (תנאים מצטברים):
רוכש שזוכה בתנאי תקנת השוק הוא מתגונן מפני תביעה נזיקית בגין עוולת הגזל
סעיף 52לפקנ"ז:
29
"גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע ,על ידי
שהנתבע לוקח אותם ,מעכב אותם ,משמיד אותם ,מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן
התובע בדרך אחרת".
לא לקפוץ מיד לת קנת השוק ,רק אם מתברר שמי שמכר לרוכש ,לא היה זכאי למכור לו!
תנאי תקנת השוק מתמקדים במוכר ובקונה ולא בבעלים -המסקנה היא שאין חשיבות לפעולת
הבעלים שהובילה ליציאת הנכס מחזקתו .האחריות מוטלת על הבעלים בין אם היה זהיר או רשלן.
כלומר ,אחריות מוחלטת.
תקנת השוק מתייחסת רק לרכישת בעלות נקייה -אין תקנת שוק לשכירות אלא רק למכר.
תקנת שוק במשכון -אדם יכול למשכן נכס שאיננו שלו בתנאים מסוימים.
ניתוח תנאי תקנת השוק:
תום לב של הרוכש -יושר והגינות ברכישת הנכס .מתייחס ליסוד הנפשי של הרוכש ביחס לפגם
בזכותו של הרוכש (מצב הידיעה).
יסוד תום הלב -מצבים אפשריים:
30
ציור השייך לממשלת ארה"ב הלך לאיבוד והגיעה לשוק הפשפשים ביפו .המוכרת חשבה שמדובר
בציור מועתק ומכרה את הציור לגברת כנען ב .₪ 250-הקונה לא ידעה שמדובר בציור מפורסם אך
כשניקתה את המסגרת ראתה את החתימה המקורית של הצייר והיא הלכה לדווח למשטרה.
המקרה פורסם בתקשורת וממשלת ארה"ב דרשה את הציור בחזרה .מנגד ,גב' כנען טענה שהיא
רכשה בתנאי תקנת השוק:
31
הבעלות משתכללת באמצעות מסירה .הרישום במשרד הרישוי הוא דקלרטיבי ולא מייצר את הזכות
(בניגוד למקרקעין).
איך רושמים בעלות במשרד הרישוי?
העברת בעלות היא במשרד הרישוי או בנק הדואר.
ניתן שני הצדדים יהיו במשרד הרישוי וכך יזהו אותם .עם זאת ,ניתן גם להעביר בעלות באמצעות
ייפוי כוח וכך נוצרים זיופים .גם באי נטרנט ניתן לבצע העברת בעלות .אדם יכול לזייף מסמכים ולמכור
רכב שלא שלו וההיפך.
סיטואציה בה נדרשים להכריע לפי תקנת השוק
גנב רכב שזייף מסמכים ומכר את הרכב לצד ג' .העימות הוא בין הבעלים המקורי לקונה .עפ"י סעיף
34הבעלים גובר אלא אם הרוכש עמד בתנאי תקנת השוק.
תום הלב -עצימת עיניים שוללת את תום הלב .מצופה מאדם שרוכש רכב לבדוק במשרד •
הרישוי.
תמורה •
קנייה מסוחר -חלק גדול מהרכבים נרכש מאנשים פרטיים ועל כן אותם רוכשים לא מוגנים •
ע"י תקנת השוק.
במהלך העסקים הרגיל •
קבלת חזקה בנכס •
** כל התנאים של תקנת השוק אובייקטיבים מלבד תנאי תום הלב.
16/05/22
32
.3תביעה המבוססת על עובדות שקריות כנגד אדם אחר בטענה שהוא הבעלים של המקרקעין.
ניתן פס"ד במעמד צד אחד והזייפן נרשם כבעלים מכוח פסק דין.
דין העימות שנוצר בין הבעלים האמיתי לבין מי שנרשם בטעות
אין שום שיקול להצדיק את שיקול הזייפן/הגנב על שיקול הבעלים .בכל המקרים הנ"ל הבעלים
המקורי מגיש תביעה.
העניין מסתבך אם מי שנרשם בטעות מנצל את הרישום הלא נכון על שמו ומוכר את הנכס לצד ג'.
סעיף 125לחוק קובע כי רישום במרשם הוא ראיה חותכת לבעלות .כעת נוצר עימות בין הבעלים
האמיתי לצד ג'.
מי גובר בעימות?
שיקולים להעדפת הבעלים:
זכות קניינית -לא ייתכן שאדם הוא בעלים של מקרקעין ובעלותו תפקע רק כי מישהו זייף מסמכים או
הוציא פס"ד מוטעה שיבוטל לאחר מכן.
שיקולים להעדפת הרוכש:
הרוכש הסתמך על המרשם ומדובר על מקרקעין מוסדרים שהמרשם הוא ראיה חותכת לגביהם והוא
היה תם לב .העדפת הבעלים תפגע באמינותו של המרשם.
שיקולים נוספים:
צדק מתקן -מי יכול היה למנוע את התאונה?
איזון בין השיקולים :את
נוסחת ההכרעה המשפט הישראלי מעוגנת בסעיף 10לחוק המקרקעין -תקנת שוק במקרקעין:
מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום-לב על הרישום ,יהא כוחה של זכותו
יפה אף אם הרישום לא היה נכון.
כלומר ,כדי שהרוכש ירכוש זכות תקפה חרף הפסול במקור ממנו נרכשה הזכות ,עליו להוכיח שישה
תנאים:
.1רכישת זכות במקרקעין -עפ"י סעיף 10על הרוכש להוכיח שהוא רכש זכות במקרקעין.
השאלה נדונה בפס"ד היועץ המשפטי נ' הרטפלד :יונה היה בעלים של מקרקעין ונספה
בשואה .הוא נשאר רשום כבעלים .בשנץ 93אדם בשם אדמונד מוציא צו ירושה שהוא
היורש של יונה והוא נרשם כבעלים .בפועל ,ליונה אין יורשים ומי שזכאית לרשת אותו היא
המדינה .כלומר ,נעשתה טעות במרשם .אדמונד מכר את הנכס לחברה בשם א.י.מ את
הנכס והספיקו לרשום הערת אזהרה אך לא את הנכס בטאבו .לימים נודע ליועמ"ש על
ההתחזות .המ דינה פתחה בהליך לביטול צו הירושה .בית המשפט קבע שהמונח זכות
במקרקעין מתייחס לזכות קניינית במקרקעין .כלומר רק לאחר רישום בטאבו ולא די ברישום
הערת אזהרה.
מכאן ,אם הסכסוך מתעורר בין הבעלים לקונה ולקונה יש רק זכות חוזית -הבעלים גובר.
הנימוקים:
רכישה לפי סעיף -7רכישת זכות קניינית במקרקעין משתכללת רק עם רישום.
רק קניין מכה קניין -תקנת השוק מפקיעה זכות קניינית מהבעלים ועל כן אין טעם להעדיף
זכות אובליגטורית (זכות לא נרשמה) על פני זכות קניינית.
מבחינת הדוקטרינה -של תקנת השוק ברוב שיטות המשפט ,וגם תקנת השוק במיטלטלין,
היסוד הקנייני ,קרי שכלול
דעת מיעוט השופט טירקל -יש לראות ברכישה זכות "מעין קניינית".
.2בתמורה -התמורה צריכה להיות ממשית ,ריאלית המשקפת את ערכם של המקרקעין.
למשל ,במקרה של בנק התמורה היא הלוואה שניתנה.
33
.3תום לב -של הרוכש .תום לב מתייחס ליסוד הנפשי ,לידיעה שלו לגבי המרשם .ייתכנו 4
מצבים:
● ידיעה בפועל -לא תום לב
● עצימת עיניים -לא תום לב
● אי ידיעה רשלנית -תום לב סובייקטיבי :הרוכש צריך להוכיח שהוא לא ידע על
הטעות במרשם .בנוסף ,עליו להוכיח מרכיב אובייקטיבי מצומצם בו הרוכש נדרש
לשתי פעולות -בדיקת הנכס ובדיקת המרשם.
● א ידיעה סבירה -תום לב
תום הלב של הרוכש חייב להימשך עד הרישום .פס"ד סונדרס :בעלים שמסמכים זויפו ואדם אחר
נרשם כבעלים .אותו אדם מכר לצד ג' .בעת כריתת ההסכם לא ידע צד ג' על הטעות .לאחר מכן ולפני
רישום הבעלות ,ידע על מעש יו של המוכר אך נרשם כבעלים בכל זאת .הטעות המרשם נעשתה
בערבות פסק דין במעמד צד 1שהושג במרמה .הבעלים מגיש תביעה לביטול פסק הדין והקונה ידע
על כך .במקרה כזה ,מאחר ונודע לרוכש על הטעות במרשם בטרם נרשם כבעלים ,הוא הפר את
חובת תום בלב.
.4במקרקעין מוסדרים -תקנת השוק חלה רק על רוכש זכות במקרקעין מוסדרים ולא חלה על
מקרקעין לא מוסדרים ("עיקרון הביטוח").
.5בהסתמך על המרשם -תפקידו לחזק את מעמדו של המרשם .תלוי במועד בו הטעות
התרחשה.
אפשרות ראשונה :המוכר הוא הבעלים הרשום בטעות והוא נרשם בטעות לפני הסכם המכר
בינו לבין הרוכש .כלומר ,הרישום היה שגוי בעת הכריתה.
אפשרות שנייה :המוכר שרשום בטעות עוד לא נרשם בעת כריתת חוזה המכר בינו לבין
הרוכש אלא יותר מאוחר .פס"ד אסתר מרדכי נ' מינץ :מינץ רשום כבעלים של דירה .אדם
מסוים מתחזה למינץ ומוכר לבוהדנה .בטרם בהודנה נרשם כבעלים ,נכרת הסכם מכר בין
בוהדנה לבין אסתר .לאחר מכן בוהדנה נרשם כבעלים ולאחר מכן אסתר .עימות בין הבעלים
המקורי מינץ לבין אסתר .בוהדנה לא רכש בתנאי תקנת השוק כי לא היתה טעות במרשם
אלא התחזות .כאשר אסתר רכשה מינץ היה רשום כבעלים .הטעות היתה ברישום בוהדנה
שנעשה לאחר ההסכם עם אסתר .האם הטעות ברישום יכולה להתרחש לאחר הסכם
המכר? כן .איך ניתן לומר שאסתר הסתמכה על המרשם השגוי אם בשעתו לא היה שגוי?
כדי שהרוכש יוכיח שהוא רכש בהסתמכות על הרישום השגוי עליו לקיים שני תנאים:
.1אם הרוכש מראה שהוא התאים את התשלומים לרישום -עיכב את התשלום לאחר
הרישום וכך מוכיח שהוא הסתמך על המרשם .אם הרוכש שילם מייד זה מוכיח שלא
הסתמך על הרישום.
.2בדיקה ראויה -ביצוע בדיקה ראויה של עסקת היסוד בין הבעלים הרשום לבין המוכר הלא
רשום ,כאשר היקף הבדיקה תלוי בנסיבות המקרה ,אך בדיקה ראויה כזו כוללת ,לרוב ,פניה
לבעלים עצמו.
.6כאשר היתה טעות במרשם -תפקידו לחזק את מעמדו של המרשם .תקנת השוק לא חלה
כאשר לא היתה טעות במרשם .למשל ,במקרה שאדם התחזה לבעלים ,לא חלה תקנת
השוק כי הטעות לא היתה במרשם והתאונה התרחשה בגלל ההתחזות.
פס"ד ס.מ :מטרתו של סעיף 10לחוק במקרקעין להגין על מי שרכש זכות במקרקעין כאשר
הוא מסתמך על המרשם והיתה טעות במרשם .הסעיף לא נועד להגן כאשר על מי שעצם
הרישום על שמו הושג בתרמית.
תקנת השוק במקרקעין חלה על רכישת כלל הזכויות הקנייניות
לדוגמא ,משכנתא :כדי שהבנק יוכל לתקף את המשכנתא שניתנה בהסתמך על המרשם אך בטעות.
על הבנק להוכיח את ששת התנאים .במקרה כזה הבעלים הופך למעין ערב בגין המשכנתא של מי
שנרשם בטאבו.
**בניגוד למקרקעין ,במיטלטלין מדובר רק על בעלות נקייה .במקרקעין התקנה חלה על :זיקת הנאה,
זכות קדימה ,בעלות ,משכנתא ,שכירות.
34
30/05/22
● רוכשים
3מערכות יחסים:
בעל קרקע קבלן -הסכם קומבינציה .מערכת יחסים חוזית.
● ההיגיון הכלכלי -מימון ושיקולי מימון.
● תחילת העסקה (שלב ביניים) -זכות חוזית לקבלת דירות .הוא רושם הערת אזהרה על
החלק המוסכם ומה שנבנה שייך לבעל הקרקע.
● סיום העסקה -השלמת בניית הבית ,רישומו כבית משותף והעברת בעלות על חלק מהדירות
לטובת הקבלן או הרוכשים מהקבלן.
קבלן ורוכשים -הקבלן יכול למכור מייד או לאחר תחילת הבנייה .הרוכשים משלמים מקדמות
אפילו בטרם הקבלן התחיל לבנות .מה שמייחד את מערכת הזאת שהיא מערכת יחסים לא
שוויונית שיש בה פערי כוחות לטובת הקבלן .כשהרוכש משלם בשלב זה הוא נמצא בהרבה
סיכונים כי עוד אין לו דירה.
הסיכונים הם מהשלב החוזי ועד לשלב בו הרוכש מקבל את הדירה שלו .הסיכונים:
בעל הקרקע -בעל הקרקע יפשוט רגל (עימות בין הנאמן לקבלן והרוכשים) ,בעל הקרקע נכנס
לקשיים ,בעל הקרקע יעשה עסקה נוגדת עם קבלן אחר או אדם אחר.
קבלן -ימכור יותר דירות ממה שיש לו ,יברח ,יכנס לקשיים כלכליים ועוד.
הסכם נכשל -בין בעל הקרקע לקבלן למשל ע"י הפרה או ביטול.
איך הרוכש יכול להגן על עצמו?
המחוקק התערב בין מערכת היחסים בין הקבלן לרוכשים ע"י חוק המכר דירות -הבטחת
השקעות של רוכשי דירות .ההוראה העיקרית היא סעיף 2לחוק המחייבת את הקבלן
להעמיד בטוחה לכספיו של הרוכש אשר שילם לפחות 7%ממחיר הדירה באמצעות אחת
מחמש הבטוחות הקיימות בחוק .מדובר בהוראה קוגנטית שלא ניתן להתנות עליה.
בטוחות 2 :בטוחות פיננסיות ו 3בטוחות קנייניות
.1בטוחה פיננסית -ערבות בנקאית -אם הקבלן מקבל יותר מ 7%-מהעסקה הוא מחייב
את הקבלן לתת ערבות בנקאית שמבטיחה לרוכש כל שקל ששילם לקבלן אם העסקה
תיכשל מכל סיבה של כישלון ההסכם מצד הקבלן .הערבות לרוב מונפקת ע"י בנק
35
שמממן אצת הבניה (בנק מלווה).
חסרונות -הערבות לא מבטיחה דירה .אם הקבלן יברח הערבות מבטיחה כסף ולא
דירה .הוצאת הערבות כרוכה בעמלה גבוהה שהקבלנים מגלגלים לרוכשים.
יתרונות -ער בות בנקאית מבחינת דיני חוזים היא התחייבות אוטונומית של הבנק כלפי
הרוכש במידה ויקרה אחד האירועים המנויים בערבות ,הבנק ישלם את סכום הערבות
ללא קשר למצבו של הקבלן והרוכש מוגן.
.2בטוחה פיננסית -ביטוח -חברת ביטוח מוציאה פוליסה לרוכש במקום בנק .פחות נפוץ
מערבות.
בעל קרקע ורוכשים -אם קיימת מערכת יחסים ביניהם.
הגדרת הסכם קומבינציה -הקבלן בונה על הקרקע של בעל המקרקעין מבנה שירשם כבית משותף
ולאחר הרישום בעל הקרקע יעביר לקבלן חלק מהדירות.
הבטוחות הקנייניות :
.1בעלות משותפת -משכנתא על הדירה או על החלק היחסי של הקרקע עליה היא נבנית.
ברגע שהרוכש משלם לקבלן מעל 7%הקבלן רושם אותו כשותף בקרקע -לא מעשי מבחינת
בעל הקרקע.
.2בעלות משותפת על חלק יחסי מהקרקע-לא מעשית ,יוצרת מצב של שיתוף וקיפאון .בעל
הדירה לא יסכים לכך
.3הבטוחה הנפוצה ביותר -הערת אזהרה -לא יקבל מוכר מקונה על חשבון מחיר הדירה סכום
העולה על 7%מהמחיר ,אלא אם רשם לגבי הדירה או על החלק היחסי של הקרקע עליה
היא נבנית ,הערת אזהרה על מכירת הדירה בהתאם להוראות סעיף 126לחוק המקרקעין,
ובלבד שלא נרשמו לגביהם שיעבוד ,עיקול ,או זכות של צד שלישי שיש להם עדיפות על
ההערה.
!הערת האזהרה היא לא על הדירה ,אלא על חלק יחסי בלבד של הקרקע.
האם נדרשת הסכמת בעל הקרקע לרישום הערת האזהרה? כן .כדי לרשום הערת אזהרה מכוח
סעיף 126לחוק המקרקעין צריכים להתקיים 3תנאים:
מה קו רה אם העסקה בין בעל הקרקע לבין הקבלן נכשלת (ללא קשר מי הגורם לכישלון)ומה קורה
עם הערות האזהרה? ייתכנו 2מצבים:
36
.1אם בעל הקרקע דאג לעצמו מראש בהסכם והסכים לשחרר הערות אזהרה בתנאי שאם
הקבלן לא ישלים את הבניה ההערות ימחקו .בית המשפט קבע שתנאי כזה תקף .ניתן
להתנ ות על תוקפה של הערת אזהרה ולהתנות לגביה תנאים (בורשטיין שושנה נ' חדאד
מרים ואח').
.2במקרה שאין התייחסות מופרשת לסיטואציה בהסכם הקומבינציה הראשוני -כלומר ,בעל
הקרקע לא ציין סייג להערות האזהרה .ההלכה כיום :כאשר החוזה בין בעל הקרקע לקבלן
בוטל ,אין בכך לפגוע בר ושמי הערות האזהרה והן יישארו על כנן .בית המשפט העדיף את
הרוכש .כאשר בעל הקרקע הסכים לרישום הערת האזהרה ,הוא יצר קשר ישיר בינו לבין
הרוכש .במקרה כזה בעל הקרקע לא יכול למכור את הקרקע.
הנימוקים להלכה:
● התחייבות ישירה
● בעל הקרקע מונע הנזק הגדול ביותר
● צדק בין הצדדים
** אם הקבלן ברח ורשומות הערות אזהרה זה מצב של קיפאון .זה מוביל ליצירת פתרונות חלופיים
כגון מציאת קבלן אחר ,השלמת סכומים ע"י הרוכשים ,מינוי כונס נכסים ועוד.
.1סוגי הנכסים
חוק המקרקעין ,סעיפים ( 1הגדרת "מקרקעין")14 – 11 ,ח'.
פרוייקט "מנהרות הכרמל" אשר נחפר בהר הכרמל במטרה לאפשר לרכבים לעקוף את
התנועה בעיר חיפה ,יצר מצב בו בעלי הקרקעות ברכס הכרמל התנגדו לשימוש שעושה מדינת ישראל
בשטח שבבעלותם .המדינה פנתה לביהמ"ש בבקשה לקבלת צו (לפי סעיף 8לפקודת הקרקעות)
וקיבלה אותו .מכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי הליך לפי סעיף 8לפקודה ראוי שיהיה הליך מהיר כדי לאפשר
תפיסת חזקה ללא שיהוי .יש לזכור כי למי שמבקשים את החזקה מידו הייתה אפשרות לתקוף את
ההפקעה בתקיפה ישירה .נקבע כי פרסום תכנית ההפקעה צריכה לשקף באופן מדויק את כוונת
המפקיע .אם ההפקעה מתיישבת עם חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו ,הדברים צריכים לקבל ביטוי
מפורש ,אחרת יהיה מדובר בהפקעה שהינה בלתי מידתית .למערערים זכויות קניין גם באותם רבדים
של קרקע שמתחת לבתיהם אשר כיום לא ניתן לנצלם ניצול מעשי .המסקנה היא כי אין להפקיע ,גם
לעומק ,מעבר למידה הדרושה .על ההפקעה לעמוד במבחני המידתיות -ראשית ,הקרקע צריכה
להתאים להגשמת הצורך הציבורי המוגדר שלשמו הופקעה .שנית ,אין לפגוע בזכות הקניין אלא במידה
המזערית הנדרשת להשגת הצורך הציבורי .שלישית ,נדרש קיומו של יחס נאות בין התועלת שתצמח
לציבור מן הקרקע לבין הנזק שייגרם לאזרח עקב ההפקעה .אי בהירות בעניין עומק ההפקעה עלולה
לגרום נזק לשווי המקרקעין שעל פני השטח המופקע .מאחר ונוסח ההודעה שפורסמה על-ידי המדינה
היה גורף ובלתי מידתי ,ולא פירט את כוונת המדינה באשר לגבולות האנכיים של ההפקעה התת-
37
קרקעית הדרושה ,לא הייתה ההפקעה מידתית .מטרת ההפקעה היא חפירת מנהרה ,כלומר ,הוצאת
החומר התת קרקעי .הזכות להרוס את הנכס שייכת לבעליו .המדינה אינה יכולה ,ללא הסכמת הבעלים,
לרוקן את השטח המופקע מחלק מתכולתו ולסלול כבישים בדרך של הפקעת זכות החזקה והשימוש
לתקופה של 99שנים .היא יכולה לעשות כן רק בדרך של הפקעת הבעלות .בנסיבות העניין אין להורות
למדינה לפתוח מחדש בהליכי ההפקעה נוכח חשיבותו לציבור של הפרויקט התחבורתי .תחת זאת יש
לתקן את ההפקעה באופן שתתייחס לבעלות בקטע המופקע ,ולא רק לזכויות החזקה והשימוש .התיק
הוחזר לביהמ"ש המחוזי לצורך קביעת גבולות ההפקעה המדויקים.
ע"א 58772/12מלונות צרפת ירושלים בע"מ נ' מנהל מס שבח אזור ירושלים (פורסם בנבו).
המערערת רכשה מלון שהיה בשלבי בניה בשווי כולל של 44מיליון ₪כאשר 28מיליון שולמו
בעוד 16מיליון נוספים ישולמו בהמשך .טענת המערערים היא כי יש לראות רק בתשלום הראשון את
הסכום לצורך חישוב מס שבח בעוד התשלום השני אינו בגין מקרקעין אלא בגין מטלטלין ,עליהם אין
צ ורך לחשב מס .לטענתם המטלטלין כוללים מערכות מיזוג אויר ,חשמל ומעליות מאחר והם אינם
מחוברים חיבור של קבע וניתנים לפירוק .לטענת המשיבים יש לחשב את שווים עם המקרקעין .מכאן
הערעור על החלטת ועדת הערר.
בביהמ"ש העליון נקבע כי המבחן הפיסי (מבחן הבורג) אינו המבחן הבלעדי ויש להכיל גם
מבחנים נוספים כמו מבחן הזהות והמאפיינים של המחוברים -הלכה זו שמה את הדגש על הירידה
בשווי המחוברים המופרדים ,כאינדיקציה לכך שניתוקם מהמקרקעין מביא לכך שהם מאבדים את
זהותם ומאפייניהם .השופט עמית גורס כי יש להחיל את מבחן הכוונה -במסגרתו יש לבחון אם הייתה
מלכתחילה כוונה לחיבור של קבע ,כמבחן מרכזי .לצידו ,ניתן להשתמש במבחני עזר כגון המבחן הפיסי
או מבחן הבורג – האם ניתן לנתק את האובייקט מבלי לגרום נזק ממשי לאובייקט או למקרקעין .מבחן
כלכלי – האם האובייקט יאבד באופן ניכר משוויו בעקבות ניתוקו .מבחן אופי וזהות של האובייקט –
האם האובייקט יאבד את זהותו ואופיו בעקבות ניתוקו .מבחן זהות המקרקעין וערכם הכלכלי לאחר
ניתוק האובייקט – האם ערך המקרקעין יאבד באופן ניכר ,או שהמקרקעין יאבדו את זהותם ומאפייניהם.
וכמעין "מבחן גג" מבחן השכל הישר וחוש המומחיות של המשפטן .על פי המבחנים המוצעים לעיל ,כל
אחד לחוד וכולם במצטבר ,מערכות מיזוג אויר ,חשמל ומעליות במלון חמישה כוכבים ,אינן מערכות
אותן ניתן לראות כ"מיטלטלין".
ע"א 564/79רומנו נ' שוחט ,פ"ד לו(( 640-641 ,634 )1עמ' 636- 637ו640 ,ב.)641-
38
המשיב התחייב בהסכם בעל -פה שערך עם המערער לפנות חנות ,שבה החזיק בתור דייר
מוגן ,וזאת תמורת סכום מסויים ,שישלם לו המערער .ההסכם נערך בנוכחות בעלת הבית ,ועמה סוכם
גובה חלקה היחסי בדמי המפתח .המשיב לא קיים את ההסכם .המערער תבע בבית-משפט השלום
את פינוי המשיב מהחנות וזכה בתביעתו .ערעור המשיב נתקבל בבית המשפט המחוזי .מכאן הערעור
לבית המשפט העליון.
בביהמ"ש העליון נקבע כי את המלים "חיקוק אחר" בתחילת סעיף 131לחוק הגנת הדייר יש
לפרש כמתייחסות גם לחלק אחר מאותו חיקוק ,ולכן גם לסעיפים שבחלק ג' לחוק ,הדנים בדמי מפתח
ומוסיפים עילות פינוי כשרות לאלה המנויות בסעיף זה .הסכם -שהצדדים לו הם בעל בית ,הדייר היוצא
והדייר המוצע -ושהוסכם בו על העברתה של דיירות על פי-חוק הגנת הדייר תמורת תשלום דמי מפתח,
איננו פסול ,ואין לראות בו התנאה אסורה על הגנת החוק .העברתה של דיירות על פי-חוק הגנת הדייר
תמורת תשלום דמי מפתח איננה בגדר "הקניה של זכות במקרקעין לפי רצון המקנה" כאמור בסעיף 6
לחוק המקרקעין ולכן איננה חייבת להיעשות בכתב ,כאמור בסעיף 8לחוק המקרקעין.
ע"א 511/88מנדלבאום נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון ואח' ,פ"ד מד(( 522 )3פסק
דינו של הנשיא לשעבר שמגר ,פסקאות.)6 ,2 ,1 :
פס' 1ערעור ברשות על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר דחה ערעור על פס"ד של בימ"ש
השלום אשר דחה את תביעת המערער לקבלת פיצויים לפי סעיף (197א) לחוק התכנון והבניה.
התביעה נדחתה כיוון שהמערער אינו "בעל מקרקעין או בעל זכות בהם" כמשמעותם של אלה בסעיף
197הנ"ל.
פס' 2המערער הוא דייר מוגן בבית-עסק בראשון-לציון ,המשמש לו כבית-ספר לנהיגה .בשנת
1963קיבל המערער את החז קה במושכר ,לאחר ששילם לדייר היוצא ולבעל הבית .ע"פ תכנית בניין
עיר שונה יעוד הקרקע כאשר לאחרי השינוי חלק מהשטח היה מיועד לשמש כמגרש חנייה .השאלה
המשפטית המתעוררת בתיק זה היא ,אם למערער -כדייר מוגן ,להבדיל מבעלים -מוקמת בחוק התכנון
והבניה הזכות לתבוע פיצויים לפי סעיף (197א).
פס' 6מוסכם כי הדייר אינו "בעל מקרקעין" כמשמעותו בחוק (חוכר דווקא נחשב ככזה).
השאלה אם נכונה טענת המשיבות כי הוא אינו גם "בעל זכות בהם" .על ביהמ"ש לתת לחוק פרשנות
אשר מתיישבת עם מטרת דבר החקיקה ועם התכלית אותה הוא בא להגשים .מתוך ד"נ ": 21/80זכותו
של אדם ,כלפיו התחייבו לעשות עיסקה במקרקעין -עשוי להיות שייך תחום החיובים לצורך סוגיה
אחת ,ועשוי להשתייך לתחום הקניינים לצורך סוגיה אחרת" .פרשנות מצומצמת עלולה ליצור מצב בו
שוכר לתקופה קצרה יחשב כבעל זכות אך דייר מוגן לא יזכה לכך .האינטרס של הדייר המוגן בנכס
ראוי להגנה כמו האינטרס של השוכר או החוכר ,שכן בהקשר זה לאו דווקא טוהר קנייניות הזכות הוא
הקובע ,אלא ערכה הכלכלי אשר נפגע עקב התכנית .אין היגיון להבחין בין שוכר רגיל ,שזכותו לקבלת
פיצוי אינה שנויה במחלוקת ,לבין הדייר המוגן .פרשנות רחבה במובן זה מתיישבת הן עם לשונו של
החוק והן עם מטרתו להרחיב את מעגל הזכאים לפיצוי בגין פגיעה מעבר למעגל הצר של בעלי
המקרקעין.
39
ע"א 2850/99בן חמו נ' טנא נוגה בע"מ ואח' ,פ"ד נד(.849 )4
בהסכם בין המשיבה למערער נקבע כי המערער יהיה בעל קו הפצה בלעדי של מוצרי המשיבה
באזור מסוים .עוד נקבע בהסכם כי זכות זו תהווה "זכות קניינית" של המערער אשר אותה הוא זכאי
להעביר לאחרים ע"פ שיקול דעתו .לאחר 17שנים התגלע סכסוך בין הצדדים והמערער פנה לביהמ"ש
ע"מ שיצהיר כי הזכות שלו היא קניינית .תביעתו נדחתה ונקבע כי הזכות אינה קניינית וכי היא ניתנת
לביטול .מכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי סיווגה של הזכות כזכות חוזית או קניינית ,יוכרע ע"פ נסיבות המקרה
הספציפי ועל רקע מאפייני הזכות בהקשר הקונקרטי .מאפייניה של הזכות הקניינית הם ,בין היתר)1( :
עבירות ), (2עצמאות ), (3מיידיות ), (4כפיפות הזכות לעקיבה ,כלומר ,בעל הזכות יכול לעקוב אחר הנכס
נשוא הזכות )5( ,עדיפות על כל זכות אחרת ,היא מעניקה לבעלים את האפשרות לאכוף את הזכות
כלפי כולי עלמא באופן אשר מונע מאחרים עשיית מעשה בנכס )6( ,ייחודיות ,אשר מאפשרת לבעליה
אפשרות לשלול מאחרים שימוש מקביל בזכות .נקבע כי בענייננו ,זכות ההפצה היא חוזית ולא קניינית
מאחר וטיב הקשר בין היצרן למפיץ אינו מקים עילה לדרוש את המשך קיום הקשר או אכיפתו .כמו כן,
זכות קניינית פועלת כלפי כולי עלמא .לעומת זאת זכות ההפצה אינה יכולה למנוע ממתחרה להפיץ את
מוצרי היצרן אותם רכש מגורם שלישי .חוזה הפצה שלא נקבע מועד לסיומו ,ניתן לביטול תוך מתן
הודעה זמן סביר בין מועד ההודעה ומועד סיום ההתקשרות .ההתוויה הקניינית שנתנו הצדדים בחוזה
לזכות ההפצה אינה קובעת את מהותה של זכות זו.
ע"א 6529/96טקסטיל ריינס נ' ענת רייך ואח' ,פ"ד נג(.218 )2
40
בביהמ"ש המחוזי השוכר חוייב לסלק ידו מן המושכר מאחר וחוזה השכירות ביניהם
נערך לתקופה בלתי מוגבלת וככזה ומאחר שלא נרשם בספרי האחוזה ,הוא בטל .מכאן
הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי חוזה שכירות לתקופה העולה על 3שנים או המכיל אפשרות
כזאת הוא בטל לפי חוק המקרקעין .עקרונות המשפט הכלליים דורשים כי לחוזה תהיה הגבלת
זמן .על ביהמ"ש לפרש את החוזה כך שישקף את כוונת הצדדים .ביהמ"ש יכול להכניס שינויים
בחוזה כל עוד כוונת הצדדים לחוזה ברורה .חוזה שנעשה לתקופת זמן בלתי מוגבלת אין
לראות כחוזה התקף לצמיתות .הפירוש הסביר היחיד למילים "בלתי-מוגבלת" שבחוזה
השכירות דנן הוא שבכך הביעו שני הצדדים בדרך פשוטה את כוונתם שהדייר יוכל להחזיק
במושכר למשך תקופה בלתי-מוגבלת ,כדייר המוגן על-ידי החוק .פקודת העברת קרקעות
מחייבת רישום חוזי שכירות ,כאשר זכות השכירות ליותר משלוש שנים מבוססת על חוזה ,אך
אין חובה כזו כשהזכות מבוססת על הגנת החוק .משהגיש המשכיר תביעת פינוי נגד השוכר
ועל-ידי כך הביע רצונו לסיים החוזה ,נעשה השוכר לדייר מוגן על-ידי החוק.
10 ,7 ,6ו.125 -
ע"א 156/82ליפקין נ' דור הזהב בע"מ ,פ"ד לט(( 85 )3השופטת נתניהו :פסקאות
.)1-3
בין המערערת לבין המשיבה 1נכרת חוזה למכירת נכס מקרקעין .הנכס
הועבר ונרשם על-שם המשיבה 1בלשכת רישום המקרקעין ,ומשכנתא נרשמה
לטובת המערערת .בשל הפרת החוזה על-ידי המשיבה ,1ביטלה המערערת את
החוזה ותבעה מהמשיבה 1את השבת הנכס .בית המשפט המחוזי פסק ,כי זכות
ההשבה שבחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) ,אינה יכולה להתקיים לגבי
עיסקה במקרקעין שנסתיימה ברישום .מכאן הערעור.
41
המשיבה .בא-כוח המערערת הציג אסמכתאות בעניין זכות ההשבה ,אם היא קניינית
או מ עין קניינית או אובליגטורית .השופטת נתניהו אינה רואה צורך לקבוע בשאלות
שמעלה בא -כוח המערערת .היא אינה מקבלת את מסקנתה של הערכאה הראשונה
שזכות ההשבה שבחוק התרופות אינה יכולה להתקיים לגבי עיסקה במקרקעין
שנסתיימה ברישום .היא לא רואה בהוראת סעיף 125מסקנה המחייבת כי זכות
ההשבה לא יכולה להתקיים .ההוראה אינה באה לתקוף את נכונותו של המרשם או
לפגוע בו .היא אינה מתנגשת במרשם ואינה נובעת מפגם הנעוץ ביסודו .היא מביאה
לצורך לשנותו ,לא משום שהוא אינו נכון ואינו משקף את המציאות ,אלא משום שקרה
משהו מאוחר יותר ,המצריך את השינוי .הטעם החלופי בעיניה הוא הסיבה העיקרית
לכך שיש לדחות את הערעור.
ע"א 6529/96טקסטיל ריינס בע"מ נ' רייך ואח' ,פ"ד נג(( 218 )2השופט טירקל:
פסקאות .)1-18
המערער קנה רכב מהמשיב שהוא בעל מגרש מכוניות .כאשר ביקש לרשום
את הרכב על שמו ,התגלה לו כי ישנו עיקול על הרכב .הוא פנה לביהמ"ש שיצהיר כי
הרכב הינו על שמו ולמתן צו למשרד הרישוי לרישום הרכב על שמו כאשר הוא נקי
מכל שיעבוד .בקשתו נדחתה במחוזי ומכאן הערעור לעליון.
בביהמ"ש העליון נקבע כי מאחר ותקנת השוק אינה חלה מקום שהותנה,
שהעברת הבעלות לקונה נדחית למועד מאוחר יותר ,כשהיא מותנות באישורו של צד
שלישי ומאחר ובמקרה דנן ,מעיד שטר המכר ,שהמערער הסכים ,שהעברת הבעלות
תידחה עד לשינוי הרישום של הבעלות ,וממילא מותנית העברת הבעלות בתנאי,
שרשות הרישוי תוכל לבצע את שינוי הרישום .ומכיוון שהרשות מנועה מלעשות כן
בשל העיקול ,הרובץ על הנכס ,לא זכאי המערער -לפי תנאיו של הסכם המכר -לקבל
את הבעלות ברכב ,כל עוד רובץ העיקול עליו.
ע"א 86/89מדינת ישראל נ' בנק הפועלים בע"מ ,פ"ד מד(( 726 )2למעט פסקאות
.)5-6
בנק הפועלים פנה למשרד הרישוי בבקשה לקבל פרטים עבור כלי רכב אשר
מספרי הרישוי שלהם צויינו בבקשת השיעבוד לטובת הבנק .כמו כן ,ביקש הבנק
לדעת אם היו קיימים שעבודים כלשהם על כלי הרכב ואם כן לזכות מי ומידע לגבי
תאונות .משרד הרישוי סרב למסור את הפרטים .בביהמ"ש המחוזי נקבע כי ניתן
ללמוד על הסכמה מכללא לקבלת המידע והורה על מסירתו .מכאן הערעור.
42
בביהמ"ש העליון נקבע כי אין בתקנות או בחוק חובה של רישום משכונות על
רכב ,אך זוהי נורמה מקובלת לרשום משכונות ועיקולים במשרד הרישוי .הפניה
למשרד הרישוי חשובה לכל מי שמבקש לרכוש רכב ,בין אם לעיסוק או באופן פרטי.
מעצם ההסכמה לעריכת משכון יש להסיק כי ישנה הסכמה מכללא למסירת מידע ע"י
הרשות .המשכון משקף התקשרות חוזית שבאה לידי ביטוי ברישום אשר מעמיד
כלפי כולי עלמא את החבות הקיימת על הנכס .עצם ההסכמה לרישום המשכון מהווה
הסכמה למסירת המידע עליו.
4.1כללי
.1ע"א 269/74בוקובזה נ' הממונה על המרשם ,פ"ד כט(( 243 )1פסקאות .)8 ,3-6
פס' 3-6הפגם שנמצא ע"י השופט וע"י הממונה הוא שההסכם אינו עולה בקנה
אחד עם הוראת סעיף 27לחוק" ,הוראת היסוד של הבעלות המשותפת" ,ואם היא אינה
מתקיימת ,אין בעלות משותפת בנמצא .למעשה סעיף 27קובע כי אחריות פלילית ואזרחית
חלה על כל אחד מן השותפים לגבי כל אתר ואתר שבמקרקעין המשותפים .זכות הבעלות
במקרקעין אינה בלתי מוגבלת והיא כפופה לדינים אחרים (דיני התכנון והבניה ,דיני רישוי
למיניהם ,איסורים מסויימים שבדיני העונשין ,להוראות פקודת הנזיקין ועוד) .כמו כן,
יכול בעל מקרקעין להגביל את זכויותיו בנכס ע"י הסכם (ס' 6לחוק) .ההבדל נעוץ בכך
שהגבלה בדין ,בניגוד להגבלה בהסכם ,היא כלפי כולי עלמא .ביהמ"ש קובע כי .1בעלות
ניתנת להגבלה (ע"פ ס' .2 .)2הצמיתות של שלילת ההחזקה בהסכם-השיתוף אינה צמיתות
של ממש .לפי סעיף ( 37א) לחוק ,יכול כל שותף במקרקעין משותפים לדרוש בכל עת את
פירוק השיתוף .3 .סעיף (34ב) לחוק קובע שאם מכיל הסכם-שיתוף תניה השוללת או
מגבילה זכות אחד השותפים להעביר חלקו במקרקעין המשותפים לאחר או לעשות בו
עיסקה אחרת .אין כוחה של תניה כזו יפה לתקופה העולה על חמש שנים .4 .הסכם-שיתוף
אינו בגדר "עסקה במקרקעין" המקנה זכות קנינית (סעיף 6לחוק) ,כי אם אך חוזה
אובליגטורי בלבד – זכויותיהם הקנייניות של הצדדים להסכם אינן נפגעות" .הבלעדיות"
של ההחזקה החלקית האמורה בהסכם-השיתוף אינה תופסת אלא בין שני השותפים לבין
43
עצמם בלבד ,ואינה גורעת מזכויותיו הקניניות של כל אחד מהם בכלל המקרקעין
המשותפים.
פס' 8בסוף סעיף ( 29א) נכתב כי כוחו של הסכם שיתוף יפה כלפי כל אדם אחר.
הפרשנות שנתן השופט בביהמ"ש קמא ,לדעת השופטים בדיון זה ,מרחיקת לכת .הביטוי
"כוחו יפה" אין משמעו שההסכם מחייב כל אדם כאילו היה צד לו; אלא פירושו הפשוט
הוא שמשנרשם ההסכם ,אין כל אדם יכול להישמע בטענה שאין הוא מחייב את בעלי
ההסכם והבאים מכוחם .הרישום משיג ומבטיח את הפומביות :רישומו של הסכם-שיתוף
מבטיח שכל אדם יידע ,או יועמד בחזקת יודע ,כיצד מתנהלים המקרקעין המשותפים
הנדונים בו ,וכיצד נחלקו השותפים בינם לבין עצמם בזכויותיהם ובחובותיהם בכל הנוגע
למקרקעיהם המשותפים.
44
ביהמ"ש העליון קובע ברוב דעות (מפי השופטת ע' ברון) כי יש לתת להוראת
הבטלות שבסעיף (8ב) לחוק הירושה פרשנות זהירה ומצמצמת ולהחילה על אותן עסקאות
שבהן ברור כי כוונת הצדדים היא שדבר המתנה יועבר לרשות המקבל רק לאחר מותו של
הנ ותן .אין להחיל את הוראת הבטלות כל אימת שכוונת הצדדים הינה שדבר המתנה יועבר
לרשות המקבל לאלתר ,תוך שהנותן מותיר בידו שליטה מסוימת בדבר המתנה באמצעות
הטלת מגבלות או חיובים על המקבל.
.4ע"א 763/88פילובסקי נ' בלס ,פ"ד מה(( 521 )4פסקאות .)13-16 ,7 ,2 ,1
פס' 1מח ציתה של הדירה שבה התגוררה המנוחה הייתה רשומה על שמם של
המערערים בפנקס בתים משותפים .דירה זו נמכרה בהסכמה ,והם מערערים לפנינו על
קביעת הערכאה הראשונה ,כי חלקם בתמורה של דירה זו יימסר לעיזבון המנוחה.
פס' 2בהסכם נקבע כי החתומים מאשרים כי קיבלו במתנה את זכויות הבעלות על
הדירה ,אישרו שהיא זכאית להמשיך לגור בה עד סוף ימיה והסכימו שאם יתבקשו לעשות
כן ,ימכרו את הדירה והתמורה תעבור אליה .יש לציין כי מערערים 1ו 2-היו קטינים
באותה עת ואביהם חתם בשמם כאפוטרופוס ("המסמך הנוסף") .לא הובאה לאישור
ביהמ"ש ועל כן ,ההתחייבות הכלולה בו ניתנה ללא אישור ביהמ"ש.
פס' 7ביהמ"ש קבע כי חוזה המתנה פגום משתי סיבות .1 :פגם בהענקת המתנה:
מדובר כאן במתנה הניתנת ליורשים רק לאחר או עם מות נותנה או לאחר מותו .מתנה
שכזו אינה בת-תוקף ,לאור קביעתו של סעיף (8ב) לחוק הירושה .2 .פגם בהתחייבות מקבל
המתנה :היעדר אישור מראש על חתימת אביהם של המערערים כאפוטרופוס על "המסמך
הנוסף" .ללא אישור כאמור ,ההתחייבות היא חסרת תוקף.
פס' 13-16טענות המערערים נדחות .המערערים מנסים להציג את עיסקת המנוחה
עם בנה ונכדיה כעיסקה תלת-שלבית ,כאשר השלב הראשון הינו הענקת הכסף מהמנוחה
למערערים.
השלב השני הינו עיסקת רכישת הדירה מידי יוסף ניסנבאום ,והשלב השלישי הינו
ההתחייבויות שהובעו במסמך הנוסף .חלוקה זו אינה מתקבלת מאחר ושלושת השלבים
נעשו כחטיבה אחת ובמסגרת עסקה אחת ולא ניתן להפריד בין השלבים בה .גם הטענה כי
המתנה ניתנה עוד בחיי המנוחה אינה מתקבלת מאחר וכל שקיבלו המערערים בחיי
המנוחה היה רישום הבעלות בדירה ,אך הבעלות עצמה נותרה בידי המנוחה ,שכן בעלות
הוגדרה בחוק המקרקעין ,תשכ"ט1969 -סעיף 2כ"זכות להחזיק במקרקעין ,להשתמש בהם
ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה ."...על-פי המסמך הנוסף ,נותרה זכות זו בידיה של המנוחה
והוענקה לכן למערערים רק עם מותה.
.5ע"א 1182/90שחם נ' רוטמן ,פ"ד מו(( 330 )4פסקאות .)32 ,26-30 ,1-13
.6ע"א 591/76דלרחים נ' מדינת ישראל ,פ"ד לא (( 57 )2פסק דינו של השופט אשר).
המערער הוא צורף בעל דוכן תכשיטים אשר רכש טבעת זהב עם יהלום מאחר.
אותו אחד ממנו קנה את הטבעת ,הואשם בגניבתה והמשטרה את תפסה את המיטלטלין
שנמצאו אצל המערער ע"מ להציגה כמוצג במשפט .לאחר שהורשע הוחלט כי הטבעת
45
תשאר משך חצי שנה במשטרה ויוחזרו לבעליהם לכשימצא .במידה ולא ימצא נקבע כי
יוחרמו לטובת אוצר המדינה .המערער מבקש פס"ד הצהרתי הקובע כי הוא הבעלים של
היהלום ,אותו רכש בתום לב.
בביהמ"ש העליון נקבע כי לא מדובר ברכוש מופקר מאחר ומטבע הדברים ,טבעת
יהלום היתה בעבר בבעלות מישהו .היא אינה יציר בריאה של הטבע אלא פרי עמלו של
אדם .כאשר אדם טוען לבעלות מאחר והבעלים האחרון הפקיר את המיטלטלין ,יש לברר
מתי ניתן לראות רכוש כמופקר .ס' 7לחוק המיטלטלין מורה כי לצורך קיום הפקרה
נדרשים 2תנאים מצטברים .1 :מעשה של "הוצאה משליטה" מצד הבעלים . 2.כוונה
המלווה מעשה זה להפקיר את המיטלטלין .שני תנאים אלו קשים להוכחה ועל כן דרך
חלופית ונוחה יותר היא שימוש בחוק השבת אבידה שאינו דורש הפקרה או כוונת הפקרה.
בענייננו ,המערער לא מבסס את טענותיו על זכויות מוצא אבידה אלא דווקא על זכיה מן
ההפקר .אין חולק כי ליהלום היה בעלים בעבר (טרם נגנב) אך מאחר וכעת לא ניתן לאתרו,
טוען המערער כי יש להחיל את סעיף 3לחוק המיטלטלין – לקבוע כי המערער רכש בעלות
על היהלום .סעיף 3לחוק מתייחס לחפץ חסר בעלים ולא לחפץ שבעליו לא אותר .כמו כן,
סעיף 3קובע כי הרוכש חייב להיות מי שתפס את החפץ המופקר בכוונה לזכות בו ודבר זה
לא התקיים .הערעור נדחה ונקבע כי מי שרוכש מיטלטלין ,אפילו בתום לב ובתמורה ,מידי
גנב לא יזכה בבעלות בהם.
46
רשות הערעור לא הצריך דיון מאחר ונקבע כי מאחר והקבלן הפרטי בנה על אדמות מדינה
הוא כפוף למשפט המנהלי הכולל איסור הפליה.
47
בביהמ"ש העליון נפסק כי ע"פ ס' 11לחוק המקרקעין ,זכות הבעלות מתפשטת
גם בחלל הרום שמעל השטח ,היא חלה גם על הבעלות בקרקע וגם על החזקה בה .גם
השגת גבול בחלל הרום הינה השגת גבול .השופט ברנזון מוסיף כי גם מדובר בהסתרת
אור השמש לפי פקנ"ז ואין לראות בכך פגיעה קטנה לפי הוראות ס' 74לפקנ"ז .על כן,
הערעור התקבל.
.10ע"א 6821/93בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי ואח' ,פ"ד מט(221 )4
(הנשיא לשעבר שמגר :פסקאות ;69 - 73 , 78, 80הנשיא ברק :פסקאות ;87 - 88השופט
דב לוין :פסקה ;26השופט זמיר :פסקת משנה אחרונה בפסקה .)4
.11בג"ץ 6698/95עאדל קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח' ,פ"ד נד(.258 )1
האגודה השיתופית קציר דחתה את בקשתם של משפחת קעדאן לרכוש בית
ביישוב .העותרים טוענים כי הסירוב נובע מהסיבה שהם ערבים ומאחר ומדובר באדמות
מדינה ומדובר בפגיעה בעיקרון השוויון.
ביהמ"ש העליון קבע כי על הקניין הציבורי חלים כללי המשפט המנהלי ועל
המדינה לנהוג בשוויון בהקצאת המקרקעין ואין להפלות מטעמים של לאום בהקצאתם.
חובה זו מוטלת גם על הצד השלישי ,בענייננו האגודה השיתופית ,שהמדינה מעבירה לו את
המקרקעין.
.12ע"א 3414/93און נ' מפעלי בורסת היהלומים ( )1965בע"מ ,פ"ד מט(.196 )3
48
המערער יהלומן אשר במסגרת עסקיו נהג לפקוד את הבורסה ליהלומים .באחת
הפעמים נמנעה כניסתו לבניין לאור בקשה שהגיעה מהבורסה ליהלומים בבלגיה (עקב
סרובו של המערער לקיים הליך בוררות מול יהלומן אחר) .המערער פנה לביהמ"ש המחוזי
ע"מ שיצווה על הבורסה בישראל לא למנוע את כניסתו לבניין .המחוזי דחה את בקשתו
בקבעו כי בניין הבורסה אינו מקום ציבורי ועל כן אין לו זכות משפטית לחייב את הבורסה
לאפשר את כניסתו לבניין .מכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי יש להכריע בשאלה האם הבורסה ליהלומים היא גוף
פרטי ,ציבורי או מעין-ציבורי (מעין יצור כלאיים .אם יוכרע כי הבורסה ליהלומים היא גוף
מעין-ציבורי ,הרי שבעל הקניין המעין-ציבורי כפוף לחובות המשפט המנהלי ,לרבות החובה
לנהוג בשוויון .נקבע כי הדיון יוחזר לביהמ"ש המחוזי אשר יכריע בשאלת זהותה ומהותה
של הבורסה ליהלומים.
.13בג"צ 2390/96קרסיק ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ,מדינת ישראל ,פ"ד נה(,625 )2
פסקאות 91 ,57 – 56 ,38 - 33 ,18 – 1בפסק דינו של השופט חשין ,פסקה 5בפסק דינו של
השופט זמיר ,פסק דינו של הנשיא ברק ,פסק דינם של השופטים אור ומצא.
.15בג"ץ 5555/18חסון ואח' נ' כנסת ישראל (נבו "( )8.7.2021בג"ץ חוק הלאום" ,יש לקרוא
את הפסיקה הרלוונטית לסעיף 7לחוק יסוד הלאום "סעיף ההתיישבות היהודית").
הדיון נסב אודות השאלה האם חוק-יסוד :ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
הוא חוקתי.
בג"ץ פסק ,בדעת רוב ,כי אין בהוראות חוק-יסוד :ישראל – מדינת הלאום של העם
היהודי ,משום שלילה של המאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של מדינת ישראל ,ואף כי
חלק מהוראות חוק היסוד מעוררות קשיים ,יש להם מענה בדרך של פרשנות מקיימת ואין
מקום להורות על בטלותו או להתערב בהוראה מהוראותיו .נוכח האמור ,ואף מבלי להכריע
בשאלות של ביקורת שיפוטית על חוק יסוד ,העתירות כנגד חוק היסוד נדחו.
49
חוק-יסוד :מקרקעי ישראל.
בג"צ 244/00עמותת שיח חדש -למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות ,תק-על )3(2001
.1320
מועצת מקרקעי ישראל קיבלה מספר החלטות העוסקות בשינוי יעוד קרקע ביישובים חקלאיים.
שינוי הייעוד היה מחקלאי לצרכי מגורים /מסחר /תעשיה .העותרים תקפו את ההחלטה וטענו כי
היא היתה צריכה להיקבע בהסדר ראשוני בחקיקה ראשית .כמו כן טענו כי ההחלטות אינן סבירות
ואינן חוקיות כיוון שהן מעניקות טובות הנאה יקרות ערך ליישובים החקלאיים על חשבון הציבור
כולו .לצורך קבלת קרקע זמינה המועצה למעשה שילמה ליישובים החקלאים לפי שווי של קרקע
מופשרת לבניה (על מנת לקצר את ההליך הפרוצדורלי).
ב יהמ"ש העליון קבע כי המנהל ,המשמש כנאמן הציבור ,צריך לנהל את מקרקעי המדינה תוך
שמירה על האינטרס הציבורי המצוי בהם .מתן קרקע לאחד מונעת אותה מאחר ומכאן עולה שאלת
סדר העדיפויות באופן הקיצוני ביותר .החובה הקיימת לשקול שיקולים של צדק חלוקתי היא חלק
אינטגרלי מסמ כותה של רשות מנהלית שבסמכותה לקבל החלטות בעניין חלוקת משאבים
מוגבלים .מערכת המשפט ,לה תפקיד חשוב בכל הנוגע לפיקוח על החלטות אשר עוסקות בחלוקת
עושר בחברה .נקבע כי החלטת המועצה הינה בלתי סבירה ועל כן בטלה .העתירה התקבלה.
50
מקרקעי ישראל חלות ,בנוסף לנורמות של המשפט הפרטי ,גם הנורמות של המשפט הציבורי ,תוך
התאמתן למערכת היחסים החוזיים הוולונטאריים .זה לא בלתי סביר שהרשות להעברת זכויות
החכירה תינתן רק למועמדים הנמנים על קבוצת עובדי בית הספר ,כפי שקביעת רשימת הזכאים
הייתה מותנ ית בכך .אמנם ,לא בכל מקרה ומקרה יהיה בכוחה של ההגבלה שמבקש מינהל מקרקעי
ישראל להטיל להשיג את מטרתה ,וכי יותרו חריגים כמו במקרי פטירה ,פרישה או פיטורין .אך אין
בעובדה זו כדי להפוך את התנאי לבלתי סביר .די בכך שההגבלה משיגה את מטרתה הרצויה
והסבירה בדרך כלל ובמקרים הרגילים .הסכמתו ונכונותו של מקרקעי ישראל לפעול בתיאום עם
בית הספר לשימורו של השיכון כמיועד לסגל בית הספר ולמניעת הפיכתו למקום מגורים לכול אינה
מעידה על הוצאת שיקול הדעת מידיו והעברתו לאחר ,אלא מבטאת את המדיניות שלו עצמו ,ובכך
אין פסול.
51
בין הצדדים – וכך ,לדעת הרוב ,ארע במקרה הנדון .על אף שתקופת החכירה היא נסיבה כבדת
משקל ,קירוב החכירה לדורות אל עבר הבעלות ,כמו גם טיב והיקף הזכויות הנלוות לזכות החכירה
או לזכות הבעלות ,כגון זכויות ברכוש המשותף או זכויות בנייה ,תלוי גם באופן עיצוב הסכם
החכירה בין הצדדים .על כן ,שתיקה מלאה בנושא משמעה שזכויות הבנייה "תולבשנה" באופן יחסי
על הזכויות "העיקריות" .עם זאת ,ייתכנו מקרים שבהם יש הסכמה אחרת לגבי זכויות הבנייה ,כפי
שנמצא בענייננו ,ואז נדרש יהיה לכבד את האוטונומיה של הצדדים וליתן להסכמה תוקף .בענייננו,
הצדדים לא התכוונו להעניק לחוכרים זכויות בנייה בנכס בתרחיש של הריסת הבנייה הקיימת
ובנייה חד שה תחתיה ,גם בהינתן אישור תב"ע חדשה שמגדילה את היקף זכויות הבנייה בנכס.
לפיכך ,יש לקבל את הערעור ולקבוע כי הסכם החכירה ותנאי החכירה לא היקנו להורים המנוחים,
וממילא למשיבות ,זכויות בנייה יחסיות בחלקה.
ע"א 2462/97הפועלים ליסינג בע"מ נ' טיפול שורש ניהול ושירותים למרפאות שיניים בע"מ ,פ"ד
נד(( 529 )1למעט פסקאות .)9-13
בהסכם בין המערערת למשיבה נקבע כי המשיבה תשכיר ציוד מהמערערת למשך 10שנים.
עוד נקבע כי בתום התקופה תהיה זכאית המשיבה לרכוש את הציוד תמורת סכום סמלי .לאחר
מספר שנים פנתה המשיבה לביהמ"ש בטענה כי אין מדובר בהסכם שכירות אלא בהסכם הלוואה
וככזה חל על ההסכם החוק בדבר גובה הריבית המקסימלית שהמלווה רשאי לגבות .במחוזי נקבע
כי מדובר בהסכם הלוואה (הסכם אשראי) ומשכך המערערת חוייבה להחזיר למשיבה את הסכומים
שחרגו מהתקרה המותרת בחוק .מכאן הערעור.
52
בביהמ"ש העליון נקבע כי עסקאות ליסינג עשויות להיות מסווגות כעסקאות שונות וזאת
בהתאם לתכונותיהן הספציפיות .עסקת ליסינג מימוני לא תהווה בכל מקרה עסקת אשראי .כאשר
ההיבט המימוני הוא זה שבולט בעסקה אז ניתן לומר שמדובר בעסקת אשראי .עם זאת ,לא תמיד
ההיבט המימוני יבלוט ואז יש צורך לבחון את המקרה לגופו .ביהמ"ש מונה רשימת שיקולים בהם
יש להתחשב בעת סיווג עסקת ליסינג (רשימה פתוחה) .1 :היחס בין התשלום התקופתי לבין שווי
דמי השכירות של הנכס . 2 .היחס בין שווי השוק של הנכס לבין השווי המהוון של סך התשלומים
התקופתיים .3 .האם קיימת אופציה לרכישה ומה גובה התשלום הנדרש .4 .מספר הצדדים לעסקה.
. 5השיקולים של מקבל הנכס אשר הובילו אותו לכרות את ההסכם .6 .נסיבות כריתת העסקה.
בענייננו ,נקבע כי בחינת המבחנים לעיל מצביעה על כך שמדובר בעסקת אשראי .הערעור נדחה.
.6משכון
6.1כללי
חוק המשכון ,סעיפים ,1,2,3,4,6,9,10,13,15,16,17,18,20
חוק המקרקעין ,סעיפים 4,91,7,85,90,88,89
רע"א 8792/00שטיינמיץ נ' בנק משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ ,פ"ד נו(.593 )5
נחתם הסכם למכירת דירה בין הקונים למוכר (המערער) .במסגרת הלוואה שלקח הקונה
משכן לבנק את זכותו החוזית (שהיתה לו באותה עת) .כספי ההלוואה הועברו אל המערער אך
בהמשך הקונה לא שילם את שאר התשלומים והמערער הודיע כי ההסכם בוטל עקב הפרה יסודית.
כספי ההלוואה שהועברו אל המערער (שגם היה חתום על הסכם התחייבות מול הבנק) לא הוחזרו
לבנק ,שביקש בהמשך לממש את המישכון לכאורה על הדירה .הערעור על פסק הדין נדחה ומכאן
בקשת רשות הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי האפשרות שעמדה בפני הבנק היתה מכירת הזכויות החוזיות
שהיו לו על הדירה ובדרך זו להיפרע מתמורה המשולמת ע"י הקונה .אך הבנק לא בחר בדרך זו.
האפשרות השניה שעמדה בפני הבנק היתה להיכנס בנעלי הקונה ולשלם את יתרת התשלום למערער
ולקנות את הדירה .עם זאת ,בנסיבות המקרה ,מאחר וההסכם בין הקונה למוכר הופר ,הדברים
יותר מורכבים .ביהמ"ש פוסק כי על מנת שלבנק תהיה אפשרות לרדת לנכס ,כלומר ,למכור את
הדירה ובכך להיפרע מן החוב ,היה עליו לעבור את כל השלבים הנדרשים ,קרי ,להגיש תביעה נגד
המערער לתשלום ההלוואה ובמסגרתה לבקש הטלת עיקול על הדירה .הטלת העיקול ,יתכן
ותאפשר לבנק לרשום משכנתא לטובתו .לאחר מכן ,תהיה לבנק אפשרות ,לכאורה ,לרדת לנכסיו
של המוכר משלא הוחזרה התחייבות המשכנתא .מאחר והבנק בפעולתו ניסה למעשה לדלג על
שלבים אלו ,יש לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין הקודם.
רע"א 2550/01בירס נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות ,תק-על .384 )3(2002
השאלה המשפטית המתעוררת בערעור זה נדונה והוכרעה לפני זמן לא רב בפרשת שטיינמץ
לעיל .גם כאן וגם שם נתן בנק מימון לקוני דירה; גם כאן וגם שם הכסף הועבר במישרין למוכר
הדירה; גם כאן וגם שם חתם המוכר על כתב התחייבות לטובת הבנק ,שנוסחו זהה בשני המקרים;
גם כאן וגם שם רשם הבנק משכון לטובתו על זכויות הקונים במסגרת הסכם המכר; גם כאן וגם
שם הקונים לא עמדו בתשלומים להחזרת ההלוואה; גם כאן וגם שם נקט הבנק בהליכי הוצאה
לפועל לפינוי הדירה ולמכירתה.
ביהמ"ש העליון חזר ופסק כי לבנק המממן עומדות שתי דרכים למימוש משכון שנרשם
לזכותו על זכויות קונים בדירה :האחת ,מכירת הזכויות הממושכנות למרבה במחיר והשנייה,
שלפיה הבנק נכנס לנעלי הקונים ותובע מן המוכר את קיום החוזה ,כלומר :העברת זכות החזקה
בד ירה לבנק ורישום הזכויות על שמו בפנקס המקרקעין .בדרך זו עובר המשכון על הזכויות
53
למשכנתה ,וזאת לאחר רישומה בפנקסי המקרקעין .ביהמ"ש פסק כי אין לבנק אפשרות לרדת
במישרין לדירת המוכר באמצעות ההליך של הוצאה לפועל ועליו לבחור באחת משתי הצרכים
הנזכרות למימוש המשכון .הערעור נתקבל.
6.2מועד המרשם
פקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג ,1983-סעיף .179
דרכי הרישום ומועדיו
( .179א) המועד למסירת הפרטים והמסמך או קבלתם לפי סעיף 178הוא –
( )1באין הוראה אחרת -תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו נוצר השעבוד;
( )2בשעבוד מקרקעין שבישראל -תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו אישר רשם המקרקעין את העסקה לרישום,
בין שנערכה בפניו ובין שנערכה בפני עורך דין;
( )3בשעבוד שנוצר מחוץ לישראל על נכסים שמחוץ לישראל בלבד -תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו יכול
היה המסמך להתקבל בישראל בדרך הדואר הרגילה אילו נשלח בזריזות מספקת; לענין פסקה זו מותר שיימסר
העתק של המסמך ,מאומת כפי שנקבע.
(ב) בשעבוד שנוצר בישראל הכולל נכסים שמחוץ לישראל ,מותר לשלוח את המסמך לפי סעיף 178לרישום אף אם
יש צורך בהליכים נוספים כדי להקנות לשעבוד תוקף לפי דיני הארץ שבה נמצאים הנכסים.
ע"א 315/89ביאלוסטוצקי בע"מ נ' נייר גרף (תעשיות) בע"מ (בפירוק) ,פ"ד מה(.698 )1
המערערים הם נושים של המשיבה .המשיבה היא חברה בהליכי פירוק .למערערים קיים
שיעבוד קבוע וספציפי לטובתם על גלילי נייר השייכים למשיבה לפי אג"ח נרשמו אצל רשם החברות
לפי ס' 178לפק' החברות .המערערים ביקשו מהמפרק להתיר להם לממש את השעבוד שבידם אך
זה טען כי אין תוקף לשעבוד מאחר והוא בטל לפי דיני פשיטת הרגל ודיני החברות .לחלופין ,טען
המפרק כי יש לראות את השעבוד כשוטף ולא ספציפי מאחר ומדובר בטובין שלא ניתנים לזיהוי
(גלילי נייר) .המחוזי קיבל את עמדת המפרק וקבע כי השעבודים אינם תקפים מאחר והתקיימו
התנאים לסעיף 98לפק' פשיטת הרגל (מאפשר ביטול עסקאות ופעולות שונות כאשר החברה
בפירוק) .1 :במועד העסקה/פעולה ,החברה חסרת יכולת לפרוע חובות כשיגיע מועד הפירעון
שלהם .2 .העסקה/פעולה נעשו ע"מ לתת עדיפות לנושה פלוני או לערוב לחוב שלו או מתוך אילוץ
לשידול שלא כדין מצד נושה .3 .העסקה/פעולה נעשתה בטווח שלושת החודשים שלפני הגשת
הבקשה לפירוק.
בביהמ"ש העליון נבחנה השאלה בהקשר של התנאי השלישי ,האם שלושת החודשים
נספרים מעת תאריך יצירת השעבוד או מעת רישומו .נקבע כי הכלל הוא ,במשכון ,ע"פ חוק המשכון
קיימת הבחנה בין מועד יצירת המשכון (אז הוא תקף רק כלפי הצדדים לעסקה) לבין מועד שכלולו
(המועד בו מוקנה לו תוקף כלפי צדדים שלישיים) .מועד השכלול הוא בעת הרישום וכאשר מדובר
במשכון בהפקדה – עם הפקדתם .בענייננו ,מדובר במשכון על נכסים של החברה אשר יש לרשום
תוך 21יום מהיום בו נוצר השעבוד .כאשר הפרטים נמסרו לרשם בתקופת 21הימים והשעבוד
נרשם ,תוקפו כלפי צדדים שלישיים הוא מיום יצירתו ולא מיום רישומו (ניתן למשכן רטרואקטיבית
מיום יצירת השעבוד ליום הרישום) .לצורף סעיף 98לפק' פשיטת הרגל המועד הרלוונטי הוא מועד
היצירה ובלבד שהפרטים נמסרו לרשם תוך 21יום .מאחר והשעבוד נוצר ע"י אג"ח במועד שקדם
לשלושת החודשים שלפני בקשת הפירוק ,לא התקיים התנאי השלישי ומאחר והתנאים הם
מצטברים ,לא ניתן לראות את העסקה כבטלה .הערעור התקבל.
54
בביהמ"ש העליון נקבע כי שעבוד צף (שעבוד מן היושר) נדחה מפני זכות שבדין שנרכשה
בתמורה ובתום לב .שעבוד צף אינו גורע מכוחה של החברה למכור או למשכן את רכושה אלא רק
אם הוטל על כך איסור בהסכם השעבוד .אם קיים איסור כזה ,כוחו יפה כלפי קונה אשר ידע על
קיום האיסור מאחר וידיעה זו שוללת את תום הלב .אם הקונה ידע על השעבוד הצף אך לא ידע על
התניה בעניין האיסור על העברת הנכסים ,כוחו של האיסור אינו יפה כלפיו .כאשר השעבוד נרשם,
כל מי שבא במגע עם החברה מקבל ידיעה קונסטרוקטיבית על הפרטים שנרשמו .ההלכה בדבר
ידיעה קונסטרוקטיבית אינה חלה על זכות החברה להעביר את הנכס המשועבד – זכות זו אינה בין
הפרטים הטעונים רישום .הערעור נדחה.
ע"א 6400/99מיראז' חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ סניף אשדוד
החברה שיעבדה את כל נכסיה (נוכחיים ועתידיים) בשעבוד שוטף מדרגה ראשונה לבנק
הפועלים .זאת בתמורה לקבלת ליווי פיננסי לפרוייקט מסויים .החברה התחייבה באג"ח לא לשעבד
לאחר את הרכוש ששועבד לפועלים מבלי לקבל את הסכמת הבנק .השעבוד נרשם ברשם החברות
אך בשל טעות ,השעבוד לא הופיע בפנקס החברות (פלט) .כתוצאה מכך ,התאפשר רישום נוגד לטובת
ב נק המזרחי עבור ליווי פיננסי לפרוייקט אחר בפתח תקווה .לאחר שבנק הפועלים גילה על הטעות
הוא פנה לרשם בבקשה לתיקונה .ביהמ"ש המחוזי פסק לטובת בנק הפועלים וקבע כי היה על בנק
המזרחי לבדוק את השעבוד ברשם החברות ולא להסתמך על הפלט שהוציאו.
בביהמ"ש העליון נקבע כי ה יחס בין שעבוד צף שלא נרשם בשל טעות לבין שעבוד ספציפי
שנעשה אחריו (ע"פ ס' (169ב) לפק' החברות) מקנה עדיפות לבעל משכנתא רשומה או קונה בתמורה
של מקרקעי חברה על פני שעבוד צף קודם גם אם דבר קיומו של השעבוד הצף היה ידוע לו אלא אם
נכללה נכללה במסמך הפרטים שנרשמו ל רישום השעבוד הצף .ביהמ"ש העליון קובע כי אין לקבל
את מסקנת הערכאה הקודמת אשר שללה את תוקף השעבוד המאוחר בשל תחולת כלל
הטרנספורמציה .נקבע כי אין בהוראת סעיף (169ד) לפק' החברות בסיס המחייב את תחולת כלל
הטרנספורמציה בדין הישראלי ומאחר שכלל זה נעדר צידוק ענייני ,נקבע כי אין להחילו במשפט
הישראלי ביוזמת בית המשפט .בענייננו ,גם בהנחה ונוצר שעבוד צף לטובת בנק הפועלים ,עדיין
קיימת עדיפות לשעבוד לטובת בנק המזרחי מכוח סעיף (169ד) לפקודה .היקף השעבוד נקבע
במסמכים שנשלחו לרשם ולא בפלט של רשם החברות .נקבע כי השעבוד המאוחר לטובת בנק
המזרחי גובר על השעבוד הצף לטובת בנק הפועלים וכי כלל הטרנספורמציה אינו חל במקרה הנדון.
הערעור התקבל.
55
זכויותיו בדירה בין אם החוזה בינו לבין פרידמן היה חוזה מכר ובין אם היה חוזה בטוחה להחזר
כספים .מכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נבחנה השאלה האם חוזה המכר שנחתם בין רז לפרידמן הוא למעשה
הסוואה של התחייבות לעשיית משכנתא .נקבע כי העובדה שנחתם חוזה מכר אינה שוללת את
האפשרות שהחוזה מהווה חלק מעסקה רחבה יותר – עסקת שעבוד .מהותה האמיתי של העסקב
יבחן ע"פ הנסיבות המשליכות על אופן ההתקשרות (לדוג' :דבר מה שהוחלף במהלך המו"מ ,חוב
קודם ,התמורה בחוזה למול התמורה בפועל ועוד) .המערערת טוענת כי עסקת השעבוד אינה תקפה
מאחר שחוק המשכון קובע כי שעבוד מקרקעין יעשה רק בד רך של משכנתא אשר כמו כל עסקת
מקרקעין – טעונה רישום לפי ס' (7א) לחוק המקרקעין .בענייננו ,לא נרשמה העסקה ,לא כעסקת
מכר ולא כמשכנתא ומשכך חל סעיף (7ב) – עסקה שלא נגמרה ברישום תהיה בגדר התחייבות
לעשות עסקה בלבד .התחייבות כזו טעונה מסמך בכתב ע"פ ס' 8לחוק המקרקעין ומאחר ולא היה
מסמך כזה ,שעבוד הדירה סותר את דרישת הכתב בחוק ומהווה פגם היורד לשורש העניין .ביהמ"ש
מסכים כי דרישת הכתב היא מהותית אך קובע כי עם השנים רוככה דרישה זו ונקבעו מנגנוני
השלמה שונים .ביהמ"ש קובע כי ניתן ללמוד מן הראיות כי חוזה המכר היה כלי למימוש הבטוחה
במסגרת יחסי נושה -חייב .קיום הראיה לגבי העברת הקניין כולו מספקת גם את הדרישה הראייתית
לזכות פחותה יותר בנכס .בתחרות בין ההתחייבות של פרידמן לרז לבין התחייבות מאוחרת של
פרידמן לאמה של שוויגר ,גובר רז כיוון שהעסקה עם שוויגר לא הסתיימה ברישום וחסר בה רכיב
תום הלב הדרוש בס' 9לחוק המקרקעין.
רע"א 1690/00מ.ש .קידוחי הצפון בע"מ ואח' נ' ורד גוילי -מפרקת זמנית ומנהלת מיוחדת
בביהמ"ש העליון נקבע כי יש להעניק בכורה לחירות הצדדים לעצב כרצונם את עסקת
המכר ביניהם בהתאם לסעיף 33לחוק המכר ,תוך קביעה שיש לפרש בצמצום את סעיף (2ב) לחוק
המשכון .ביהמ"ש ביטל את הקביעה הגורפת שנקבעה בהלכת קולומבו לפיה כל עסקת מכר שכוללת
תניית שימור בעלות אך נעדרת סממנים של עסקת קונסיגנציה "אמיתית" הינה במהותה עסקת
שיעבוד נכס כערובה לחיוב .נקבע בהלכת קידוחי הצפון כי לצורך בדיקת תחולתו של סעיף (2ב)
לחוק המשכון יידרש ביהמ"ש לבחון לגבי כל עסקה ספציפית האם התגבשה הסכמה בין הצדדים,
על פי כללי הראיות והפרשנות הנהוגים בדיני החוזים (בדיקה סובייקטיבית) ,ואם השתכנע ביהמ"ש
כי אכן התגבשה הסכמה אמיתית בדבר שימור בעלות ,אזי בשלב שני יהיה עליו לבחון גם האם
הסכמה זו משקפת היגיון כלכלי או מסחרי או שמא הסכמה זו משקפת על פי מהותה עסקת שיעבוד
ללא קשר לכינויה על ידי הצדדים (בדיקה אובייקטיבית).
פש"ר (מחוזי-ת"א) 1331/03בש"א 13878/03מעגלים לפיקוח ובקרה מיטב בע"מ נ' און ()1973
הנדסת מיזוג אויר בע"מ ,תקדין-מחוזי .2446 ,)1(2004
המבקשת היא חברה המספקת סחורה למשיבה וטוענת כי לא קיבלה ממנה כל תמורה בעד
הסחורה .לטענתה ,המשיבה חייבת לה סכום של כחצי מליון ,₪לטענתה הוסכם כי הסחורה תישאר
בבעלות המבקשת עד לתשלום ע"י המשיבה – מאחר והדבר צויין במפורש על גבי החשבוניות.
המשיבה נכנסה לפירוק ומונה לה כונס נכסים אשר לא מוכן להחזיר למבקשת את הסחורה או את
תמורתה אם נמכרה.
בביהמ"ש העליון נקבע כי ביטול הלכת קולומבו אינו מכשיר את כל תניות שימור הבעלות
ומחייב בחינה מהותית של החוזה .נקבע כי אין הצדקה בכלל גורף כי יהיה מספיק לציין את המילים
"שימור בעלות" על מנת לקבוע כי זהו ההסכם בין הצדדים וכי יש לבחון את מהותו של החוזה ע"מ
לקבוע זאת .הצהרה פורמלית לבדה אינה מספיקה .בענייננו ,המבקשת לא עמדה בתנאים הדרושים
להחלת הלכת קידוחי הצפון ולא הוכח ,אף לא לכאורה ,מפגש רצונות ואומד דעת משותף בין
הצדדים .הבקשה נדחתה.
ע"א 2625/02נחום נ' דורנבאום ,פ"ד נח(( 385 )3השופט ריבלין :פסקאות .)18-21
פס' 18-21לפסק דינו של השופט ריבלין – מכר מותנה כמשכון מסווה – בערכאה קודמת
ביהמ"ש הניח כי עסקת המכר המותנה היא עסקת משכנתה מוסווה .בין הערכאה הקודמת
56
לנוכחית ,יצאה הלכה חדשה של העליון באשר להגדרתן של עסקות מסוימות כעסקות משכון
מוסווה .בעניין מ.ש .קידוחי הצפון נקבע כי ונקבע כי עסקה ,ובה תנית שימור בעלות ,אינה עסקת
מ שכון מוסווה .אמנם ,העסקה שבפנינו אינה עסקת שימור בעלות ,אולם ניתן לכאורה לטעון כי
משנהפכה הלכת קולומבו ,שוב אין עוד מקום לשמר אותן הלכות אשר נפסקו בהסתמך עליה ,ובהן
הלכת שוויגר ,אשר הרחיבו את תחולת סעיף (2ב) לחוק המשכון בהתאם לעיקרון שהוצב בהלכת
קולומבו .על -מנת שעסקה תיחשב לעסקת משכון מוסווה ,חייבת היא להיות עסקה שכוונתה שעבוד
נכס כערובה לחיוב ,וחייבת היא להקנות לנושה הנאת היפרעות בלבד .לפי גישה זו ,עסקת מכר
מותנה ,כעסקה שבפנינו ,אינה עסקת משכון מוסווה ,כיוון שהיא מקנה לנושה את הזכות לקבל את
הבעלות בנכס אם לא ישולם הסכום המוסכם ,ולא רק את הזכות להיפרע מתוך הנכס .ריבלין סבור
כי על -מנת שעסקה אשר יצרה שעבוד המשמש כבטוחה תיחשב לעסקת משכון ,אין הכרח כי אותה
עסקה תקנה לנושה דווקא את הזכות למכור לאחר את הנכס המשועבד אם לא ייפרע החוב .מעת
שמוקנית לנושה הזכות לקבל את הנכס ,הרי שזכותו זו כוללת בתוכה גם את הזכות להיפרע מהנכס
באמצעות מכירתו לאחר .על-כן אין למנוע מהחייב את הגנות החוק – ובהן ההבטחה כי הנושה יגבה
באמצעות הבטוחה רק את סכום החוב שהוא זכאי לו ,וההוראה כי לא תינטל מן החייב זכותו לדיור
חלופי אם לא ויתר עליה מפורשות .הנימוקים שהובאו בעניין מ.ש .קידוחי הצפון להפיכת הלכת
קולומבו אינם נוגעים בהכרח לעניינה של עסקת המכר המותנה שבפנינו ,ולכן אינם מחייבים את
המסקנה כי העסקה שבפנינו אינה עסקת משכון מוסווה .מצד אחד ,קבעה ההלכה כי תניות שימור
בעלות כמוהן כעסקאות משכון ,ועל-כן הן טעונות רישום על-מנת שיהא כוחן יפה גם כלפי נושים
אחרים ,ומן הצד האחר ,נותר הקושי שברישומן של עסקות מסוג זה .בעסקאות מכר מותנה ,הנוהג
המסחרי פועל בניגוד להלכה שנקבעה ואכיפת ההלכה על הנוהג תהיה בבחינת גזרה שהציבור לא
יכול לעמוד בה .בעניין מ.ש .קידוחי הצפון קבע השופט לוין מבחן דו-שלבי לצורך הקביעה אם עסקה
היא עסקת משכון מוסווה :בשלב הראשון בחינת העסקה היא סובייקטיבית – בית-המשפט מברר
את פרטי ההסכמה בין הצדדים ואת כוונתם ,ובשלב השני הבחינה היא אובייקטיבית – לאמור
בדיקת השאלה אם לעסקה המסוימת ,בדרך שבה נעשתה ,יש היגיון כלכלי-מסחרי ,או שהיא
במהותה עסקת משכון .בענייננו ,נקבע בערכאה קודמת ,כממצא עובדתי ,כי כוונת הצדדים הייתה
ליצור עסקת משכון אף שקבע כי המחיר ששולם בתמורה לדירה היה סביר בהתחשב בערכה בשוק,
ואף שהוכח כי יהודה שילם למשיבים תמורה נוספת על סכום ההלוואה במועד המכירה עצמה.
ביהמ"ש למד על כוונת הצדדים מהדברים המפורשים ששמע מהם ועל כן אין צורך להידרש למבחן
האובייקטיבי וגם לפיה ניכר כי אין מדובר בעסקת מכר התואמת את הפרקטיקות המקובלות.
לדעת ריבלין יש לבחון כל עסקה על פי נסיבותיה ועסקת המכר המותנה בענייננו ,אכן היתה עסקת
משכון מוסווה .כמו כן ,אין צורך להכריע בעניין זה מאחר שניתן להניח לצורך המשך הדיון כי
העסקה שבין המשיבים ליהודה הייתה בבחינת עסקת משכון מוסווה ,או שהוסכם ביניהם על עסקת
מכר בלבד.
ע"א 46/11ויטה פרי הגליל נ' חנית רוב ואח' }ניתן ב .{11/13
פס"ד העוסק בתניית שימור בעלות במצבים של חדלות פירעון .נפסק כי תניית שימור
בעלות שנכללה בעסקת מכר אינה מעניקה באופן "אוטומטי" תוקף ועדיפות למוכר ביחס ליתר נושי
הרוכש ,ויש לבחון כל עסקה כזו לפי סעיף (2ב) לחוק המשכון ,בהתאם לשני המבחנים שנקבעו
בהלכת קידוחי הצפון; כל מקרה ייבחן לגופו עובדתית .על אף שהמבחן העובדתי הינו גמיש ומותאם
לחיי המסחר ביהמ"ש עומד על שני כללי אצבע בעניין; נטל ההוכחה המוטל על הטוען לשימור
בעלות הינו נטל ההוכחה הרגיל במשפט אזרחי ,אך לצד זה ראוי שביהמ"ש יערוך בירור זהיר
וקפדני.
6.5שעבודים
חוק המשכון תשכ"ז ,1967 -סעיף .4
כוחו של המישכון כלפי נושים אחרים
.4כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון יפה –
( ) 1בנכסים שיש לגביהם בדין אחר הוראות מיוחדות לענין זה – בהתאם לאותן הוראות;
( ) 2בנכסים נדים ובניירות ערך שאין לגביהם בדין אחר הוראות מיוחדות לענין זה והם הופקדו
בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה שאיננו החייב – עם הפקדתם כאמור וכל עוד הם
מופקדים;
57
( ) 3בנכסים נדים ובניירות ערך שלא הופקדו כאמור ובכל מקרה אחר – עם רישום המישכון
בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק זה ,אולם כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המישכון
יהיה כוחו של המישכון יפה אף ללא רישום.
פקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג ,1983 -סעיפים 178ו.179 -
.7זיקת הנאה
חוק המקרקעין ,סעיפים 92-98,113 ,5
.8זכות קדימה
חוק המקרקעין ,סעיפים 99-105
ע"א 513/82רייזמן נ' וושצ'ין
המנוח הוריש את חלקו בדירת המגורים באופן של 35%לאלמנתו ו 65%-לבנותיו מאישה
אחרת .המחלוקת נוגעת לעניין זכויות הצדדים בדירה .מאחר והכס לא ניתן לחלוקה (מחצית
הדירה) חל סעיף 113לחוק הירושה הקובע כי יש למכור את חלקי היורשים למרבה במחיר תוך מתן
זכות קדימה ליורש ים .בנוסף ,לאלמנה קיימת זכות קדימה מכוח סעיף 101לחוק המקרקעין הקובע
כי בן זוג אינו רשאי להעביר את הבעלות בחלקו בדירת המגורים אלא אם הציע אותו קודם לבן
הזוג.
בביהמ"ש העליון נקבע בדעת רוב כי זכות הקדימה במקרקעין היא זכות כלפי נכס ולא
כלפי אדם ויש לה זיקה ל קניין ולאו דווקא לבעל הקניין .זכות זו אמנם נוצרת בשל היחסים
המיוחדים שבין החייב והזכאי ,אך מרגע שקמה זכות זאת ,יש לה קיום עצמאי עם זיקה לנכס.
באשר למעמדה של הזכות עם פטירתו של החייב קובע ביהמ"ש כי מאחר וזכות הקדימה חלה רק
ביחס להעברה בתמורה של מקרקעין ואין חובה להציע את המקרקעין לבעל זכות הקדימה מקום
שהזכות הועברה ללא תמורה ,אין בכך כדי לפגוע בקיומה של זכות זו והחובה למתן זכות קדימה
עוברת למי שקיבל את המקרקעין ללא תמורה והיא תשוב לתוקפה בהעברה הבאה בתמורה .כאשר
המנוח היה בחיים הוא נשא בחובה לתת זכות קדימה לבת זוגו .בעת שנפטר ,נכנסו בנותיו בנעליו
בהקשר של חובת זכות הקדימה .זכות הקדימה של האלמנה קודמת לזכות הקדימה של יורשים
אחרים .השופט לוין (בדעת מיעוט) סבר כי אין לקרוא בחוק את מה שלא כתוב בו ועל כן ,יש לפעול
ע"פ סעיף 113לחוק הירושה ובדרך זו למכור את דירת המגורים למרבה במחיר מבין היורשים.
הערעור נדחה בדעת רוב.
.9הערת אזהרה ועסקאות קומבינציה
חוק המקרקעין ,תשכ"ט ,1969 -סעיפים .126-132
ע"א 205/83חובני נ' דיקלה חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח' ,פ"ד מא(( 96 )3השופט בייסקי,
למעט פסקאות.)11 ,10 ,4 :
58
באופן אוטומטי את כל התוצאות המשפטיות שצמחו מאותו משולש משפטי .נקבע כי אין להכריז
על בטלותו האוטומטית של הסכם המכר בין הקבלן לבין רוכשי הדירות כתוצאה מביטול הסכם
הקומבינציה .בעל המקרקעין חופשי לסייג את היקפה של הערת האזהרה ולהתנות בה תנאים,
ומשלא עשה כן ,אין לקרוא לתוך התחייבותו תנאי מכללא בדבר בטלות ההערה עם ביטול הסכם
הקומבינציה .כאשר ביהמ"ש נדרש להכריע בשאלת רישום הערה סותרת ,עליו לקחת בחשבון את
כל השיקולים והנסיבות תוך התחשבות בשיקולי צדק כאשר עד להכרעה אין להשמיט מהקונה את
הבטוחה שקיבל עם רישום הערת האזהרה .הערעור התקבל.
ע"א 261,558/88בנק המזרחי המאוחד נ' רוזובסקי ,איטונג בע"מ נ' לוי דוד ובניו בע"מ ,פ"ד
מח(( 102 )2למעט פסקאות .)47-61
ע"א 2590/90ניסים נ' עו"ד דניאלי ,פ"ד מח(( 846 )3הש' שטרסברג-כהן :פסקאות .)14-16
פס' 14-16לפסק דינה של הש' שטרסברג-כהן בתחילה בוחנה השופטת את מהותה של
הערת האזהרה ומגיעה למסקנה כי ביהמ"ש (ע"פ פסיקות קודמות) נוטה לאמץ את הגישה של הש'
לנדוי כי "אין הערת אזהרה בבחינת זכות במקרקעין" .בנוסף ,דעה זו נתמכת גם במאמרים
ובספרות המשפטית .בענייננו ,עולה השאלה האם הערת אזהרה היא "עסקה" (מאחר והחוק – ס'
(127א) – אוסר על רישום עסקה הסותרת את תוכן הערת האזהרה) .שתי גישות :האחת ,הרואה
בהערת אזהרה זכות קניינית ועל כן התשובה היא חיובית -התוצאה היא שלא ניתן לרשום הערת
אזהרה ע ל גבי הערת אזהרה שנרשמה קודם לכן .השניה ,היא הגישה הקונקרטית ,ולפי הגישה אשר
אינה רואה בהערת אזהרה זכות קניינית -הערת אזהרה אינה בבחינת "עסקה" כהגדרתה בסעיף
( 127א) .גם בספרות (אייזנשטיין ורייכמן) מקובלת הגישה כי הערת אזהרה אינה קניינית ועל כן אין
מניעה לר שום הערת אזהרה הסותרת את תוכנה של הערת אזהרה קודמת .מכאן שהמשיב יכול היה
לרשום הערת אזהרה בדבר זכויות המערערת בדירה .כעת ,באשר לשאלה השניה :אילו רשם המשיב
הערת אזהרה ,האם הייתה צומחת מכך למערערת תועלת של ממש? מבדיקה עולה כי המשכנתא
שניתן היה לרשום עליה את ה"א השניה היתה מוגבלת ל 1.75-מ' ל"י ( 170אש"ח) כאשר בפועל
נרשמו על הדירה משכנתאות בסכום כולל של כ 300-אש"ח ולאחר מכן נרשמה משכנתא נוספת ללא
הגבלת סכום .בשלב מאוחר יותר מימשו רוסמן את המשכנתאות ורכשו את החזקה ואת הבעלות
בדירה .רישום הערת אזהרה על-ידי המשיב היה מונע את השלמת רישומה של המשכנתא נושא
הערת האזהרה השנייה .רישום הערה כאמור גרם למערערת נזק שקשה לאומדו ,הן משום שלא
ברור איזה מכשול למימוש זכויותיה היוו ההערות הרשומות קודם לרכישת הדירה על-ידיהם ,והן
משום שלא ברור מה ההפרש בין השווי הכספי של הערות האזהרה ,שנרשמו קודם לחתימת החוזה
על -ידיה ,לבין ערך הדירה .לפיכך ,אף כי במחדלו של המשיב לרשום הערה התרשל הוא כלפי
המערערת ,ואף שעולה מהראיות שנגרם לה נזק כלשהו כתוצאה מכך ,לא הוכח על-ידי המערערת
היקף הנזק שנגרם לה כתוצאה מהתרשלותו ,ושלא היה נגרם לה אלמלא התרשלותו.
רע"א 7060/12מדינת ישראל נ' unitel Israel appeal incואח' ,פורסם בנבו.
ביהמ"ש העליון קובע כי יש לפרש את סעיף (126א) לחוק המקרקעין ,כמאפשר רישום
הערת אזהרה רק במקרים בהם הזכות המועברת רשומה אף היא (או כאשר ניתנה הסכמתה של
בעלת הזכות הרשומה ,כקבוע בסעיף (21ב)( )2לתקנות) ולעניין זה אין הבדל בין זכויות שנרכשו
מכוח הפקעה לזכויות שנרכשו בדרכים אחרות.
ע,א 643/14מנהל העיזבון יחזקאל שבו נ' ג'ורג' יוסף ג'ראיס.
בימ"ש עמד על פרשנות הסכם לשיתוף פעולה עסקי שנחתם בין המנוח ,שעזבונו הוא
המערער ,לבין משיב ,1ופסק כי הזכויות שהוקנו למנוח לפי ההסכם הן זכויות כספיות לקבלת 30%
מההכנסות הצפויות למשיב מן המקרקעין נשוא ההסכם ולא קנייניות ,ולפיכך ממילא אין צורך
להגן על זכויותיו אלה ,או על צדדים שלישיים מפניהן באמצעות הערת אזהרה.
רע"א 1554/16י.ש .אבן ישראל בע"מ נ' ראובן שולמן.
ביהמ"ש העליון קבע בדעת רוב כי הערת אזהרה נרשמה להבטחת פירעון חוב כספי ולא
אינטרס אחר .עד לסיום בירור המחלוקת בערכאות בשאלה האם החוב המובטח בהערה נפרע אם
לאו ,אין מקום שהערת האזהרה תוסיף ותעמוד בתקפה ,אם המבקשת מעמידה ,כערובה לפירעון
59
החוב ,הפ קדה כספית או הפקדת ערבות בנקאית אוטונומית ,המבטיחה את המשיבים באותו אופן
בו הבטיחה אותם הערת האזהרה ,ואף משפרת את מצבם.
ע"א 3937/19מרדכי חכם נ' עו"ד מור נרדיה ,מנהל מיוחד.
הוגשו שני ערעורים :אחד על פס"ד של המחוזי אשר נעתר לבקשתו של המנהל המיוחד
לבטל הסכמי מכר דירות שנחתמו בין חברת דרך התאנה בע"מ לבין הרוכשים וכמו גם למחיקת
הערות האזהרה שנרשמו על שמם בעילה של "נכס מכביד" .הערעור השני הוא על האישור שנתן
ביהמ"ש המחוזי למכירת הפרוייקט למשיבה 3בתמורה לסך 4.5מש"ח.
ביהמ"ש העליון הציע למערערים לחזור בהם וכך גם עשו .בפסק הדין נימק השופט סולברג
כי באשר לערעור השני ,מדובר במעשה עשוי .באשר לערעור הראשון ציין השופט את הנסיבות
החריגות בהן ניתן פסק הדין וקבע כי אין בפסיקת ביהמ"ש המחוזי משום הלכה כללית ואין בה
הכרעה בשאלה באילו נסיבות יש למחוק את הערת האזהרה ,מתי כן ומתי לא.
ע"א 467/14שרה דול שטינברג ואח' נ' חברת לילינבלום 13בע"מ ואח' ,פורסם בנבו.
ערעור שעניינו בשאלה האם ניתן לרשום הערת אזהרה על זכויות בנייה שניתנו ביחס למקרקעין
מסוימים אך מיועדות לניוד למקרקעין אחרים ולמימוש בהם .ביהמ"ש המחוזי קבע כי ניתן לרשום
הערת אזהרה כזו לטובת המשיבה ,2מכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי לא ניתן לרשום הערת אזהרה על זכויות בנייה המיועדות לניוד ,אשר
ניתנו ביחס למקרקעין מסוימים אך מיועדות למימוש במקרקעין אחרים.
ע"א 449/85היועמ"ש נ' גד חברה לבניין בע"מ.
ע"א 184/77שגיב נ' וולובלסקי.
חברה שבנתה בניין רב קומות נכנסה לפירוק ובנייתו של הבניין הופסקה לאחר שהחברה הספיקה
לבנות 4קומות בלבד .אחת הדירות בבניין נרכשה ע"י משפחת שגיב אשר שלמו סכום מראש.
החברה לא הספיקה לתת הודעה על ביטוח ההשקעה בטרם פקד אותה המשבר שבגינו נכנסה
לפירוק .המשיבים (המפרקים) פנו לביהמ"ש בבקשה שיתיר להם לבטל את החוזה בין החברה לבין
שגיב וכמו כן ,למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת המערערים ומאחר והם מעוניינים למכור
את המגרש אך החוזה והערת האזהרה מקשים על כך .ביהמ"ש קיבל את הבקשה וסבר כי ניתן
למחוק את הערת האזהרה עקב ביטול העסקה לפי סעיף 220ג לפק' החברות.
בביהמ"ש העליון נקבע כי סעיף 220ג מבקש להתוות דרך לשחרור חברה בפירוק מהתחייבויות
חוזיות שאינה יכולה לעמוד בביצועם .ע"פ סעיף זה מותר לחברה המתפרקת לוותר על רכוש מכביד
אם קיבלה את רשות ביהמ"ש לכך .בענייננו ,החברה לא רק התחייבה להעביר נכס אלא גם לבנות
בית ובתוכו דירה .במצב העניינים אין ביכולתה להמשיך בבניה ויש להניח כי שלד הבניין ישאר כפי
שהוא כל עוד לא ימצא רוכש .המערערים מבקשים מביהמ"ש להורות כי גם ללא רוכש ,תחוייב
החברה בביצוע ההתחייבות כלפיהם ומשימה זו ,למרבה הצער ,אינה אפשרית .על כן ,החוזה עם
המערערים הוא בגדר "רכוש מכביד" אשר מותר להחיל לגביו את הוראות סעיף 220ג לפק' החברות.
רישום הערת האזהרה אינה גורעת מההוראה באשר לביטול החוזה ע"פ ס' 220ג לפק' החברות
וביטול ההתחייבות גורר באופן אוטומטי את ביטולה של הערת האזהרה .נקבע כי המשיבים ישיבו
למערערים את הסכום ששלמו ובכך יוכלו להשתחרר מההתחייבות ולמחוק את הערת האזהרה.
הערעור נדחה.
.10עסקאות נוגדות
כללי 10.1
חוק המקרקעין ,תשכ"ט ,1969-סעיפים .80 ,9
חוק המיטלטלין תשל"א ,1971-סעיפים 12ו.13-
פקודת הנזיקין ,סעיף .62
ע"א 181/73שטוקמן נ' ספיטאני
60
המערער הגיש תביעה נגד שני נתבעים ,קאסיס וספיטאני .המערער שימש לטענתו כערב
לשטרות שמסר קאסיס למוכר אשר ממנו רכש מכונית .קסיס משכן את המכונית לצורך הבטחת
חובו כלפי המערער .המערער טען כי קאסיס הפר את תנאי המשכון ,לא פרע את השטרות ,הוציא
את המכונית מרשותו ומכר אותה למשיב .ביהמ"ש נתן פס"ד בהיעדר הגני לטובת המערער אשר
ביקש לממש את המשכון לצורך גביית החוב .המשיב ביקש לבטל את פסק הדין ובין היתר טען כי
המשכון לא נרשם לפני שהוא רכש אותו ועל כן המשכון לא תקף כלפי צד שלישי (ס' )3(4לחוק
המשכון) .מכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נבחנה השאלה האם משכון שנרשם לאחר שהנכס נמכר לצד שלישי תקף
כלפי אותו צד שלישי באופן שהחייב יכול להיפרע ממנו .סעיף 3לחוק המשכון קובע כי כאשר נוצר
משכון בהסכם בין חייב לנושה ,ביחסים ביניהם ,תוקפו אינו תלוי ברישום .סעיף )3(4מתייחס
לנושים אחרים של החייב ,שעליהם אינו יכול הנושה לאכוף את זכותו העדיפה כנושה מובטח אם
לא נרשם המשכון למעט אם הנושה האחר ידע או היה חייב לדעת על המשכון .בענייננו ,הסכם
המשכון קיבל תוקף כלפי צדדים שלישיים רק 3חודשים לאחר שנוצר בהסכם בין הצדדים ,לאחר
שנרשם אצל רשם המשכונות .כוחו של משכון יכול שיהיה יחסי והזכות להיפרע ממנו אינה יפה
בהכרח כלפי כולי עלמא .משכון שהיה ניתן לאכיפה מול החייב יכול שלא יהיה ניתן לאכיפה אם
לחייב נושים נוספים העלולים להיפגע כתוצאה מכך .בתחילת ס' 4מוגדרים המקרים בהם יהיה
כוחו של משכון יפה כלפי נושים אחרים של החייב" .נושים אחרים" כוללים גם את קונה הנכס
(המשיב) .זכות משכון שלא נרשם נסוגה מפני זכות שרכש צד שלישי בתום לב ואין זה רלוונטי אם
רכש את מלוא הקניין או קיבל עליו משכון בלבד .הערעור נדחה.
ד"נ 21/80ורטהיימר נ' הררי ,פ"ד לה(( 253 )3השופט ברק :פיסקאות ;7-14 ,3 ,1
השופט י' כהן :פיסקאות 203 .)9-10 ,7 ,3
61
נחתם הסכם בין המשיב לרוכורגר למכירת חלקו במגרש .עם כריתת ההסכם נרשמה הערת אזהרה
לטובת רוכורגר .המערערת עתרה לביהמ"ש המחוזי ע"מ לקבל צו המורה על רישומה של החברה
(המערערת) כבעלים ולאסור על המשיב לרשום את החלקה על שמו של רוכורגר .ביהמ"ש נעתר
לבקשתה ומכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי התניית זכותו של הקונה הראשון ברישום ה"א הופכת למעשה
את רישום ה"א לחובה בזמן שרישום ה"א הינה רשות ולא חובה .התנאת זכותו של המתקשר
הראשון ברישום ה"א מצידו אינה מופיעה בס' 9לחוק המקרקעין ואף הופכת את הסעיף למיותר
מאחר שאם נרשמה ה"א ע"י הקונה הראשון ידו הרי על העליונה ולא יהיו עוד מתמודדים על
הבכורה .אם יקבע כי הקונה השני גובר על אף שלא נרשמה ה"א ,שאלת ההתמודדות תוכרע .הערת
אזהרה הי כלי יעל שראוי ורצוי להפעילו ,אך אין לראות באי רישום ה"א מצד הקונה הראשון
כהתרשלות ואין לראות את זכותו כנחותה בשל כך בלבד .המקרה שלנו אינו מסוג המקרים בו בעל
המקרקעין מכר את הנכס לשניים ואז אין להערת האזהרה של הקונה הראשון משמעות בדבר
ידיעתו של המוכר בדבר קיומה של העסקה .ע"פ הראיות ניכר כי המשיב לא ידע כלל על החוזה
שבין המנוחה למערער ת .צד לחוזה אינו יכול להניח כי יורשיו של הצד השני יודעים על כל החוזים
שעשה בחייו או על התחייבויות שקיבל על עצמו .ע"מ למנוע מצב של התחייבויות נוגדות הנובעות
מחוסר ידיעה ,על צד לחוזה שקיבל התחייבות או חתם חוזה מול המנוח ליידע את היורשים או
מנהלי העזבון על ק יומה של ההתחייבות או החוזה .כאשר מדובר בעסקת במקרקעין – יהיה זה
ע"י רישום הערת אזהרה .בענייננו ,המנוחה היתה ערירית והדרך היחידה ליידע אחרים על קיום
החוזה איתה היתה ע"י רישום ה"א .משלא נרשמה ה"א על ידי המערערת וזאת על אף שידעה על
פטירתה ,התרשלה המערערת כלפי המשיב .נקבע כי אכיפת החוזה בין המנוחה למערערת תוביל
לאי צדק מאחר ותגרור הפרה של החוזה בין המשיב לרוכורגר .הערעור נדחה.
ע"א 2643/97גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ אח' ,פ"ד נז(280 .385 )2
62
הדירה .ביהמ"ש קיבל את בקשתו לאחר שקבע כי זכותו של המשיב גוברת על זכותו של המערער.
מכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי עדיפותו של הקונה אינה אבסולוטית שכן היא עלולה לסגת מפני
עקרון תום הלב .גם זכות שביושר כפופה לחובה לנהוג בתום לב .הפרת תום הלב עלולה להביא
לשלילת זכותו של הקונה .באופן רגיל עקרון תום הלב אינו מופר בשל אי רישום ה"א ואי רישומה
אינו שולל את העדיפות הקניינית של הקונה בנכס .יש להבחין באופן מהותי בין הציפייה של מי
שרכש את הנכס בתמורה למי שהטיל עיקול זמני על הנכס .ניתן לומר כי למעקל נוצרה ציפייה
להיפרע מהנכס בשלב כלשהו ואין היא מגיעה לרמה של אינטרס משפטי מוגן הגובר על האינטרס
של הקונה .האינטרס של הנושה הכספי אינו קרוב בעוצמתו לאינטרס של הקונה ,בעל הזכות
המעין-קניינית ,בנכס .למעקל אין זכות הסתמכות המולידה לו זכות ראויה להגנה בעלת עוצמה
השווה לזו של הקונה השני בעיסקאות נוגדות.
63
ע"א 7785/99ארוך נ' פאריינטי ואח'
טרבזניק התקשר בעסקה למכירת חלקה עם פאריינטי ונרשמה ה"א לטובתו של האחרון.
לאחר מספר שנים פנה טרבזניק לביהמ"ש בבקשה לבטל את העסקה ולמחוק את ההערה מאחר
ופאריינטי לא שילם לו .עוד טרם נמחקה ההערה ,התקשר טרבזניק בחוזה עם ארוך למכירת
החלקה .שנים לאחר מכן ,גילה פאריינטי כי החלקה רשומה ע"ש ארוך ,פנה לביהמ"ש שנעתר
לבקשתו וביטל את ההחלטה הקודמת (שמחקה את הערת האזהרה ע"ש פאריינטי) מטעמים של
פגם בהמצאה .לאחר החלטת ביהמ"ש נוצר מצב של עסקאות נוגדות בין ארוך לפאריינטי.
בביהמ"ש העליון נקבע כי מושג תום הלב יכול להיות רחב יותר מהדרישה לאי ידיעה של
בעל עסקה על זכויות של בעל עסקה קודמת .אין עוררין כי ידיעה בפועל שוללת את קיום תום הלב.
מהו המבחן לקיומו של תום הלב? לפי ס' 9לחוק המקרקעין ,המבחן הוא סובייקטיבי-מוחשי ולא
אובייקטיבי -מופשט .תום הלב נשלל כאשר הקונה המאוחר ידע ידיעה בפועל או ידיעה
קונסטרוקטיבית (בשל עצימת עיניים מצדו) ,את זכותו של הקונה שקדם לו .זהו אינו המצב כאשר
היה עליו לדעת את קיומה של הזכות לו נהג כאדם סביר .אי ידיעה רשלנית אינה עולה כדי חוסר
תום לב .הערעור התקבל.
ע"א 1217/03קבוצת עונאללה לייזום והשקעות בע"מ נ' ח'אזן ,פ"ד נח()2003( 224 )1
בשנת 1961נמכרה חלקת קרקע בלי שנרשמה ה"א ולא התבצעה העברת בעלות .בשנת
1999נמכרה הקרקע בשנית .תביעתו של הקונה הראשון התקבלה בביהמ"ש ומכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי ה"א לא נועדה רק לשם הגנה על הקונה הראשון ,אלא גם לשם
מניעת "תאונה משפטית" עתידית של עסקאות נוגדות .מאחר והקונה הראשון יכל למנוע זאת
ברישום ה"א ומאחר ולא עשה זאת ,יש כאן מחדל שלא בתום לב .ע"פ עקרון תום הלב ,הקונה
הראשון יעשה כל שביכול תו ע"מ לרשום ה"א ובכך למנוע את כניסתו של הקונה השני לעסקה עם
המוכר .עם זאת אין ליצור זיקה אוטומטית בין אי-רישום הערת אזהרה לבין העדפת זכותו של בעל
העסקה השנייה ,והכול תלוי בנסיבות .בענייננו ,העסקה השניה לא נכרתה בתום לב ולכן לא יוכל
הקונה השני להישען על כך שהקונה הראשון לא רשם ה"א משך שנים .על כן ,העסקה הראשונה
גוברת.
ע"א 2907/04סופיוב נ' עזבון המנוח בכור סופיוב ז"ל[ פורסם בנבו ()13.6.2007
ע"א 1117/06חברת אלקודס קורפוריישן נ' עבד אלרחמן .פורסם בנבו ()14.4.2010
בביהמ"ש העליון נקבע כי בחינת ייפוי הכח הבלתי חוזר והתנהגות הצדדים מובילה
למסקנה כי המקרקעין נמכרו בשנת 1978לסמור .בתחרות בין העסקאות הנוגדות ,גוברת העסקה
64
הראשונה עם סמור ,לבין זו שנערכה עם המערערת ,אע"פ ,שסמור לא רשם הערת אזהרה על
המקרקעין והמקרקעין נרשמו ע"ש המערערת .הערעור נדחה.
ע"א 5205/05שחם שיווק מערכות מיזוג וחימום בע"מ נ' נפ-גל בניין ופיתוח בע"מ.
המשיבה מכרה דירה שבבעלותה למערערת שרשמה הערת אזהרה לטובתה .שנתיים לאחר
מכן ,התקשרה המשיבה בהסכם נוסף למכירת הדירה לעטיה .תובענה לסעד הצהרתי שהוגש ע"י
המערערת נדחה בביהמ"ש המחוזי לאחר שקבע כי אכיפת ההסכם הראשון הינה בלתי צודקת
בנסיבות העניין.
בביהמ"ש העליון נקבע כי מאחר ובזמן שעטיה חתמו על ההסכם עם המשיבה כבר היתה
רשומה הער ת אזהרה לטובת המערערת ,הדבר מהווה תמרור אזהרה ונזקף לחובת עטיה .רוכש
שלא בדק את הנכס שהוא קונה היא התנהגות שנתפסת כחוסר תום לב .כאשר הקונה הראשון
רושם הערת אזהרה ,הקונה השני בזמן לא יוכל לקיים את דרישת תום הלב .נקבע כי החלטת
ביהמ"ש המחוזי כי "אכיפה אינה צודקת בנסיבות העניין" רלוונטית רק במערכת היחסים שבין
הצדדים הישירים לחוזה .הפעלת המחסום האכיפה שבסעיף )4(3לחוק החוזים (תרופות) במקרה
דנן תרוקן מתוכן את סעיף 9לחוק המקרקעין .הערעור התקבל.
65
מתכוון לרכוש אינו יכול להתעלם ממנה ולהמשיך בביצוע העסקה .הדבר מעיד על התעלמות
מזכויותיו של האחר וכאמור ,מעיד על חוסר תום לב .הערעור נדחה.
ע"א 7643/06אבו זיאד נ' עלי בשיר (פורסם בנבו( ()28.10.2008
בביהמ"ש העליון נקבע כי אשם המערער בכך שעצם עיניים לקיומה של טענה לזכות נוגדת
במקרקעין גוברת על אשם המשיבה שלא רשמה הערת אזהרה .כאשר המערער הוא המונע הזול
ביותר שבכוחו היה למנוע מבעוד מועד את התנגשות הזכויות בין הצדדים ,יש להטיל עליו את
עלויותיה.
ע"א 3180/05זריק נ' ג'רייס
אליאס מכר קרקע לעודה שרשם הערת אזהרה רק שש שנים מאוחר יותר אולם חודש
לפני שרשם אותה (ע"פ צו בימ"ש שניתן לבקשתו) ,מכר אליאס את הקרקע בשנית למערער.
המערער לא תפס חזקה בקרקע ולא רשם ה"א לטובתו אך שילם את מלוא התמורה ודיווח
לרשויות המס .עודה הגיש תביעה לאכיפת החוזה שהתקבלה לאחר שנקבע כי המערער ידע על
העסקה הראשונה .מכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי סעיף 9מספיק רחב ע"מ לחול על מקרים בהם האדם שהתחייב
למכור ,לא היה בעל הזכות הקניינית במקרקע ין בזמן שהתחייב למכור את הזכות .חובת תום הלב
של הקונה הראשון באה לידי ביטוי ברישום הערת אזהרה כדי למנוע תאונה משפטית באשר לנכס.
מחדל בעניין הרישום יכול לגרום לקונה הראשון לאבד את עדיפותו .עם זאת ,לא תמיד אי רישום
ה"א יהווה משום הפרת תום לב .בנסיבות בהן לא ניתן לרשום ה"א משום שהמקרקעין לא רשומים
ע"ש המוכר והבעלים הרשומים אינו מוכן לרישום ה"א מצידו של הקונה ,לא יראו באי הרישום
כהפרה של תום הלב .בחינת תום ליבו של הקונה הראשון תתבצע רק מקום שהקונה השני היה תם
לב .שני פרמטרים לבחינת תום הלה .1 :תום לב סובייקטיבי – ידיעה של הקונה על העסקה
הראשונה .2 ,תום לב אובייקטיבי – בנקת הרישום בפנקס המקרקעין .אם הקונה השני פעל בחוסר
תום לב (סובייקטיבי /אובייקטיבי) גם אם הקונה הראשון לא רשם ה"א ,הדבר לא יוביל לביטול
עדיפותו .בענייננו ,נמצא כי המערער ידע על קיומה של העסקה הראשונה שעה שביצע את העסקה
שלו ועל כן ,פעולתו נגועה בחוסר תום לב .במצב כזה אין צורך לבחון את תום ליבו של הקונה
הראשון .הערעור נדחה.
66
המערערים הם חתמו באותו זמן על רכישת הזכויות בחצר האחורית של הבניין .המערערים פנו
לאחר ארבע שנים לרשם ע"מ לרשום ה"א ונענו בחיוב .בנוסף ,הגישו בקשה לביהמ"ש המחוזי ע"מ
שיצהיר כי זכויותיהם בחצר ובגג עדיפה על זכות המשיבים .התביעה נדחתה וביהמ"ש הורה למחוק
את ה"א וקבע כי הזכויות בדירה כולל ההצמדות יעברו לידי המשיבים .נקבע כי ע"פ הלכת גנז
המערערים התרשלו בכך שהשתהו ברישום והתנהלותם נגועה בחוסר תום לב .מכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי תקופה של ארבע שנים אינה יכולה להיחשב ל"זמן סביר" ואין
צורך להידרש ל 17-שנים כפי שהיה בהלכת גנז .הטענה לחוסר תום לב מצד המשיבים בטלה מאחר
ועקרון תום הלב נדרש קודם מהקונה השני .אם נאמר כי המשיבים היו למעשה הקונים השניים,
הרי שלא ידעו על ההסכם שחתמו המערערים ומכאן שלא פעלו בחוסר תום לב .הערעור נדחה.
ע"א 3099/10אבו שקרה נ' חדאד .פורסם בנבו ()9.10.2012
בביהמ"ש העליון נקבע כי בנסיבות המקרה הנדון ,וחרף טענות המערער ,חלים סעיף 9
לחוק ה מקרקעין ודין העסקאות הנוגדות שעל פיו; צדק בימ"ש קמא בקובעו כי המערער (הרוכש
השני בזמן) והמוכר התנהלו בעסקה השנייה בחוסר תום-לב ,הן בשלב עריכתה והן בשלב רישום
הזכויות על שם המערער .לכן זכותם של המשיבים כרוכשים ראשונים עדיפה ,חרף העובדה שלא
רשמו הערת אזהרה בדבר העסקה הראשונה.
ע"א 9767/08קדמני נ' מולא .פורסם בנבו ()16.1.2011
בביהמ"ש העליון נקבע כי בתחרות בין התחייבות של בעל מקרקעין למכור חלקה למערער,
מול התחייבות מאוחרת של יורש בעל המקרקעין למכור את אותה חלקה למשיבים ,2-3גוברים
משיבים 2-3שרכשו את המקרקעין בתום לב ובתמורה.
ע"א 999/09זגייר נ' אלענאני .פורסם בנבו ()23.12.2010
המערערות הן בעלות דירה ,חרף אי רישום הערת אזהרה ואי סיום העסקה ברישום .זאת,
מאחר שרכשו את הדירה בתום לב ובתמורה ,ולאור סעיף 9לחוק המקרקעין לפיו משיב 2הוא בעל
הדירה ,למרות שהיא רשומה על שם המשיב ,1ולכן היה מוסמך למכור אותה למערערות.
ע"א 7113/11עזבון המנוח עפיף מוחמד ביאד נ' עזבון המנוח חוסני אחמד לחאם ז"ל
יישום הלכת גנז לענייננו מוביל למסקנה כי בתחרות בין חמש העסקאות הסותרות שנעשו
במקרקעי המנוח גוברים המערער בע"א ( 7113/11הקונה החמישי בזמן) ועבדאללה (הקונה השלישי
בזמן) אשר רכשו יחדיו שטח של 4,020מ"ר – בדיוק חלקו של המנוח (רבע) בחלקה – על חוסני
(הקונה הראשון) ,סאמי (הקונה השני) ורובחי (הקונה הרביעי).
עסקאות נוגדות בזכויות חוזיות במקרקעין
חוק המחאת חיובים ,התשכ"ט , 1969 -סעיפים .1-4
67
חוק המשכון ,התשכ"ז ,1967 -סעיפים .8,9,20
חוק המכר ,תשכ"ח – .1968
ע"א 274/79חורי נ' כנען ,פ"ד לה(( 337 )3פסק הדין של השופט ש' לוין).
פסק דינו של השופט ש' לוין לפני תחילתו לש חוק המקרקעין התחייב סלאח סלים למכור
נכס מקרקעין למנוח רפיק .אחרי תחילתו של החוק מכר רפיק את זכויותיו בנכס למשיב .זכותו של
המנוח נשארה גם לאחר תחילתו של החוק אותה יכל להעביר למשיב באחת מ 3-דרכים .1 :להתחייב
להעביר את זכותו למשיב .2 .להתחייב לכך שיגרום לסלים להעביר את זכויותיו בנכס למשיב.3 .
יכל להעביר או להמחות את זכויותיו בנכס למשיב כלפי סלים .רפיק בחר באפשרות השלישית.
השופט לוין סבור כי לא היה צורך במסמך בכתב מאחר וסעיף 8לחוק המקרקעין דן בהתחייבות
אובליגטורית ולא בהעברה ריאלית של זכויות .בנוסף ,ס' 8דן בהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין
(הזכויות הקנייניות המנויות בס' )2-5וביצועה של התחייבות להעביר זכות שביושר במקרקעין לא
היה עשוי להסתיים ברישום .טעם נוסף הוא כי לעניין זכויות במקרקעין ,שנוצרו לפני תחילתו של
החוק ,ושהחוק מכיר בהן ,נקבע ,שיש להבחין בין מרכיביהן העובדתיים לבין התוצאות המשפטיות
הנובעות מהן ,כגון הזכויות להעברתן .אין צורך להידרש לשאלת הכתב מרגע שבוצעה ההמחאה,
אין חשיבות להיעדר הכתב .באותו אופן אין להידרש לשאלת הכתב בהסכם למכירת מקרקעין
שנעשה בעל פה אחרי שנרשם על שם הקונה .התחייבות בכתב ,הדרושה לעניין סעיף 8לחוק ,היא
התחייבותו של המוכר ,ודרישת סעיף 8מתמלאת ,אף-על-פי שהקונה לא חתם על המסמך; לפיכך,
המחאת זכויותיו של הקונה ,לאחר שנעשתה בעל-פה ,אינה גורעת במאומה מהתחייבותו של
המוכר ,כפי שהיא מופיעה במסמך המקורי שבכתב ,אלא שבמקום הקונה המקורי יופיע מכוח
ההמחאה קונה אחר.
רע"א 9/87כונס הנכסים הרשמי נ' בנק הפועלים בע"מ ,פ"ד מא(( 275 )2עד עמוד 277ו).
זכויותיו החוזיות של המנוח ,על-פי חוזה מכר מקרקעין ,מושכנו על-ידיו למשיב ונרשמו
בלשכת רשם המשכונות מספר שנים לפני פשיטת הרגל של עיזבון המנוח .בית המשפט המחוזי סבר,
כי בנסיבות אלה הפך המשיב ל"נושה מובטח" ,וכוחו של המשכון יפה גם כלפי נושים אחרים של
העיזבון לפי סעיף 4לחוק המשכון .מכאן הערעור.
בביהמ"ש העליון נקבע כי הטבעת תווית של "חיוב" או " קניין" אינה צריכה להיעשות על-
פי שיקולים כלליים מופשטים אלא חייבת להיות מעוגנת במציאות משפטית-עובדתית-קונקרטית.
מוסד משפט פלוני -כגון זכותו של אדם שכלפיו התחייבו לעשות עסקה במקרקעין -עשוי להיות
שייך לתחום החיובים לצורך סוגיה אחת ולתחום הקניינים לצורך סוגיה אחרת .חוק המשכון ,ע"פ
ס' 2לחוק ,חל על כל עיסקה שכוונתה שע בוד נכס כערובה לחיוב ,יהא כינויה של העיסקה אשר
יהיה .חוק זה חל על שעבוד נכס .אף-על-פי-כן נקבע בסעיף 20לחוק ,שגם זכויות במשמע .מכאן
שכל זכות בת שעבוד היא "נכס" ,היינו קניינית לפי טיבה .תפקידו העיקרי של משכון הוא להעניק
לנושה המובטח זכות עדיפה על נושים אחרים ובמקרה כזה צריך לרשום את המשכון (ס' 4לחוק).
בענייננו ,הזכויות שועבדו למשיב כערובה לסילוק חיוב כספי ,ומשלא סולק החיוב -קמה למשיב
הזכות להיפרע מתוכו ,שכן תביעת חוב אינה בת גבייה מנכס שמשועבד לאחר .המשכון דנן נרשם,
והמשיב הוא נושה מובטח .בין שהמדובר במישכו ן זכויות ובין בהמחאה על דרך שעבוד ,הזכות היא
קניינית באופייה .המשכון בענייננו ,לא בוצע בהמחאה על דרך השעבוד .התוצאה לא הייתה
משתנית כהוא -זה ,אילו הייתה זו המחאה כזאת ,אם כי הייתה אולי מתעוררת שאלת הצורך
ברישום ההמחאה בלשכת המשכונות .למרות ההבדלים ,קיים דמיון בסיסי בין שטר להמחאה.
בשניהם הוענקו לחיוב תכונות של חפץ בהמחאה יש משום "העמקת" הכרה זו ,הן על שום שהשטר
צמוד למסמך המסמל "חפץ" ואילו ההמחאה יכול שתהא בדיבור-פה ,והן על שום שההמחאה אינה
מוגבלת לזכות כספית (בסכום מסויים) דווקא.
ע"א 200/86אורית (שכטר) פורד נ' חיים שכטר חברה לבניין והשקעות בע"מ (בפירוק)
בביהמ"ש העליון נקבע כי הדירה מוקנית לנאמן ,והוא רשאי לממשה לטובת הנושים ,ואם
היא ממושכנת לטובת נושה מובטח -רשאי לפדותה בתשלום שוויה לנושה המובטח .נקבע כי אין
מניעה ,שהנושה המובטח ייעזר בשירותי הנאמן כדי לממש את הנכס הממושכן במסגרת הליכי
פשיטת הרגל ,בדרך זו מעמיד את הנושה המובטח בפיקוחו של הנאמן ,דבר העולה בקנה אחד עם
האינטרס של הנושים .הפינוי הוא עניין נגרר ,הדרוש להכרעה בבקשת הנאמן ,ולכן הוא בסמכותו
של בית המשפט המפקח על פשיטת הרגל .אין בחוק איסור מוחלט על כך ,שמיופי כוח ישמשו
68
שלוחים הן של המערערים והן של המשיב .2סעיף )2(8לחוק השליחות ,אוסר על שלוח להיות
שלוחם של שולחים שונים לנושא שליחות אחד שלא על דעת שולחיו .אפילו הפרו מיופי הכוח את
הוראת סעיף ) 2(8לחוק השליחות ,אין פעולתם בטלה מאליה ,אלא ניתנת לביטול על-ידי
המערערים.
ע"א 6529/96טקסטיל ריינס נ' ענת רייך ואח' ,פ"ד נג(.218 )2
24/02/22
69
בפנקסי הטאבו .לאחר המדידה והרישום הם התחילו בהליך של הסדר קרקעות .
חוק המקרקעין מול פקודת הקרקעות -הפקודה חוקקה בתקופת המנדט ואילו בחוק ביצעו שינויים.
בפקודה ,האנגלים החלו בהליך של הסדר קרקעות .בלשכת הסדר הקרקעות היו משייכים ורושמים
רישום ראשוני בכל אחת מהחלקות והגושים .היו תולים מודעה שרוצים להסדיר קרקע מסוימת ומי
שטוען לבעלות על אותה קרקע היה צריך להביא את הקושן ומסמכים אחרים שברשותו .אם לא היו
מתנגדים ,היו רושמים ברישום ראשון לטוען על הקרקע .אם יותר מאדם אחד היה טוען לקרקע בית
המשפט היה מכריע בסכסוך .אם איש לא היה טוען לקרקע היא היתה נרשמת בבעלות המדינה.
ההבדל בין שיטת השטרות לשיטת הרישום -שיטת הרישום קובעת שמה שרשום בפנקסים זה מה
שמעניק בעלות והמדינה ערבה לכך .ללא רישום אין בעלות וזאת המהפיכה הגדולה.
70
11.03.22
דיני קניין -תרגול 2
הגנה על חזקה ובעלות
איך מגינים על חזקה ובעלות מחוץ לדיני הקניין?
פקודת הנזיקין -סעיפים ,29,31,49,52,41,42,48א 48
הגנה על חזקה ובעלות בחוק המקרקעין -סעיפים 15-19
מה ההבדל בין חזקה לבעלות?
המחזיק בקרקע אינו בהכרח הבעלים כמו במקרה של שכירות .המחזיק בנכס הוא השוכר ואילו
הבעלים אינו מחזיק בנכס.
חזקה בנכס שאינה שכירות יכולה להיות ע"י פולש לנכס שלא כדין או ע"י הבעלים עצמו שמחזיק
בנכס.
הכלל :חזקה אינה מעניקה בעלות (סעיפים 2ו 15-לחוק המקרקעין).
סעיף 8לחוק המיטלטלין -הפרק שעוסק בהגנה על בעלות וחזקה במקרקעין בחוק המקרקעין ,יחול
גם על מיטלטלין בשינויים המחייבים.
מושא ההגנה -יש שחקנים שהחוק מעוניין להעניק להם זכויות והגנה .לדוגמא:
בעל זכות קניין בנכס -בעלים
מחזיק בפועל או כדין בנכס -שוכר ,פולש או מסיג גבול.
מה התכלית של ההגנה? למה המחוקק העניק הגנה מסוימת .לא תמיד התכלית היא הגנה על
זכויות הקניין ,ישנן מטרות נוספות כגון הגנה על הסדר הציבורי ועוד.
הגנה מפני נטילה שלא כדין
סעיף " :16בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם
שלא כדין".
כלומר ,גם הב עלים וגם מי שזכאי להחזיק בנכס יכולים לתבוע את מי שמחזיק בפועל בקרקע שלא
כדין.
סעיף " :17המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו
משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת".
מי יכול להגיש תביעה לפי הסעיף? סעיף 15הגדיר "מחזיק" :בין שהשליטה הישירה במקרקעין היא
בידיו ובין שהשליטה הישירה בהם היא בידי אדם המחזיק מטעמו".
עם זאת ,לפי סעיף ,17גם פולש יכול להחזיק בשליטה ישירה במקרקעין והסעיף מגן עליו במקרה
שמישהו יפריע לשימוש הלא חוקי שהוא עושה במקרקעין.
סעיף 17עוסק במניעת הפרעה ולא בהפרת החזקה.
עשיית דין עצמית
שימוש בכוח נגד הסגת גבול -סעיף 18
"(א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת
שליטתו בהם שלא כדין
(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין ,תוך שלושים ימים ,להשתמש בכוח
במידה סבירה כדי להוציאו מהם".
71
* מי שיכול להפעיל את הסעיפים הוא רק המחזיק כדין .ההבדל בין הסעיפים הוא שבסעיף א' יש
ניסיון לתפוס את הקרקע אך היא טרם נתפסה ואילו בסעיף ב' הקרקע כבר נתפסה שלא כדין.
לשים לב שבסעיף 18מופיע מחזיק כדין ולא מחזיק .יש לשים לב לדקויות!
הגבלות
סעיף (" :14א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו
או שלילת שליטתו בהם שלא כדין
(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין ,תוך שלושים ימים ,להשתמש בכוח
במידה סבירה כדי להוציאו מהם".
החזרה גזלה
סעיף " :19מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור בסעיף (18ב) חייב להחזירם למחזיק
(כלומר להוציא פולש לאחר שחלפו 30יום) אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט
לדון בזכויות שני הצדדים בעת ובעונה אחת ,ורשאי בית המשפט להסדיר את החזקה ,ככל שייראה לו
צודק ובתנאים שימצא לנכון ,עד להכרעה בזכויותיהם"
סעיף זה נועד לתת אמצעי לבית המשפט להחזיר מצב לקדמותו בלא בירור זכויות הצדדים כל אימת
שהחזקה בקרקע ניטלה מידי מי שמחזיק בה – בין בזכות ובין שלא בזכות – על ידי אחר ,והוא – גם
כאשר אותו אחר טוען כי בידו זכות לקרקע העדיפה על זו שבידי המחזיק ,וכאשר החזקה נתפסה על
ידיו שלא במסגרת התנאים המוכרים בחוק לעשיית דין עצמית.
הדבר נקרא תביעה פוססורית.
**בית המשפט יכול לכרוך את שתי התביעות -של המחזיק בדין ושל הפולש .אם המחזיק בדין יצליח
להוכיח שהוא הבעלים כדין אזי הפולש יפסיד גם אם המחזיק בדין השתמש בכוח לא סביר.
לסיכום,
4הסעיפים מעניקים הגנה על בעלות וחזקה.
סעיפים 18ו 19-משקפים את החלטת המחוקק להעניק הגנה גם למי שמחזיק בנכס שלא כדין.
07/04/22
דיני קניין -תרגול 4
ניהול מו"מ /בדיקות מקדמיות
לפני עסקת מכר ,יש לבצע בדיקות על מנת לוודא שאין דבר המונע את רישום הזכויות בסוף העסקה.
אם אדם רוכש דירה ,ולא רושם הערת אזהרה .המוכר מבצע עסקה נוספת עם צד ג' מדובר בעסקה
נוגדת" -תאונה משפטית" .כנ"ל אם מישהו מטיל עיקול על אותה דירה במידה ולא רשמתי הערת
אזהרה ועוד.
החוכמה היא לבצע בדיקות מקדמיות לפני החתימה על ההסכם כדי להמעיט ככל הניתן את
הסיכונים .אין אפשרות למנוע את כל הסכנות ,אך יש אפשרות לצמצם אותן.
הבדיקות המקדמיות מאפשרות לבדוק מראש את הסיכון ולא להיכנס לעסקה.
סוגי בדיקות מקדמיות (רשימה פתוחה):
.1הבדיקה הקניינית -הוצאת נסח טאבו .נסח הטאבו הוא תעודת הזיהוי של הדירה ויש בו
בפרטים על הדירה ועל הבעלים .מדובר בבדיקה הראשונה במעלה.
מה בודקים?
• זהות בין בעלים רשום למוכר -המוכר חייב להופיע כבעלים בטאבו כדי שיהיה בטוח לבצע
את העסקה .אין מניעה חוקית לרכוש זכות חוזית אך הסיכון הוא יותר גבוה.
• מהות הזכות
72
• זהות ופרטי הנכס הרשום מול הנמכר בפועל (מחסן ,חניה ,קומה וכו').
• הגבלות על העסקה -שעבודים ,עיקולים ,הפקעות ,הערוות (אזהרה וכו') ,צווים שונים.
• זכויות צדד ג' -זיקת הנאה ,זכות קדימה
• אם בטאבו המדינה היא הבעלים והמוכר הוא חוכר לדורות ,הוא מעביר לקונה זכות חוזית
בלבד של חכירה ולא בעלות.
• אי התאמה בין הנכס לבין מה שמופיע בטאבו הוא נורה אדומה .לדוגמא :הדירה נמצאת
בקומה 7ובנסח טאבו מופיע קומה .3
.2הבדיקה התכנונית -פונים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה שבתחומה נמצא הנכס .יש שני
סוגי וועדות .בע יריות גדולות זה נמצא תחת מחלקת ההנדסה .אך יש ועדות מקומיות
מרחביות (כמו בעמק יזרעאל) .ניתן לעשות זאת דרך האינטרנט ובנסח הטאבו כתוב לאיזו
רשות הדירה שייכת .משלמים אגרה ומבקשים מידע תכנוני בכתב .בודקים למשל :האם יש
לנכס זכויות בניה ,האם מתוכנן לגביו פינוי בינוי ועוד.
שני סייגים :למדנו שמו"מ מנהלים בתום לב .המוכר אמור לספק את כל המידע הנכון על
הדירה .עם זאת ,אנחנו רוצים להקטין את הסכנות ולכן לא מסתמכים רק על המוכר.
בודקים:
• תוכניות מתאר מפורטות בתוקף -גם אם מוצאים את המידע באינטרנט ,יכולה
להיות טעות ולכן צריך לבקש את זה בכתב ולא בע"פ .במקרה ונפלה טעות ניתן
לתבוע את הוועדה .חוב לציין שמתכוונים להסתמך על המידע לצורך עריכת עסקת
נדל"ן.
• תוכניות מתאר מפורטות בהפקדה
• ייעוד הנכס/השימוש בו
• קיום צווי הריסה/איסור שימוש/הליכים משפטיים
• בניה בלתי חוקית/חוקית/סטייה מהיתרי בניה/חריגות/שימוש חורג הקלות
.3בדיקת המיסים החלים על הנכס -כל עסקת מקרקעין שהיא לא ירושה מחויבת במס.
בודקים:
• שיעור מס שבח (פטור)25-48% ,
• שיעור מס רכישה (פטור חלקי ,עד .)8%ברגע שאני רוכשת דירה אני מחויבת
לשלם מס רכישה .למי שאין דירה קודמת יש פטור מתשלום מס רכישה עד לשווי
.1,700,000מי שרוכש דירה שנייה אין לו פטור ממס רכישה .התשלום מתבצע
עפ"י מדרגות .ניתן לבצע באינטרנט סימולטור מס רכישה.
• חובות במס רכוש.
73
שולה המוקשים
בעלי זכויות ק .אחרות (זכות קדימה /הנאה) נושים /מעקלים בנק משעבד
פולשים /מסיגי גבול מיסוי מקרקעין המדינה (הפקעות) מוכרים קטינים/אדם שמונה אפ'
בן /בת זוג
רשויות מקומיות /ועדות מקומיות שכנים /שותפים ...שבנו על חלק מהנכס רוכשים פוטנציאלים /שלא רשמו הע"א
הערת אזהרה
טאבו היעד /המטרה ציר הזמן
רישום בטאבו מימוש ההסכם הסכם ניהול מו"מ /בדיקות מקדמיות
74
.5הזמנת מידע תכנוני בכתב מהועדה בדיקה .6
המקומית +ביקור פיזי +התייעצות עם פיזית
אנשי מקצוע
הצדדים /באי כוחם / העלאת ההסכמות בין הצדדים על הכתב / .2ניהול
בנקים למשכנתאות התאמתן עם המסמכים הנבדקים /סיכרנון
בין שלבי העסקה ורצונות כל הצדדים מו"מ
(לרבות הבנקים)
חובות הגילוי הנאות וההגינות ,עובדות
מהותיות
באי כח הצדדים הסכם מכר /בקשה לרישום הע"א / יפוי כח מוכר / .3מסמכי
שטרות מכר /יפוי כח בלתי חוזרים / אישורי מסים /
הצהרה על העסקה /הסכמת האישה ביטול הע"א של העסקה
קונה שטרות
בנאמנות בא כוח
המוכר
טאבו רישום הע"א .4רישום
הע"א
מיסוי .1 תוך 30ימים .1 הגשת .1 הגשת .1 .5רשויות
מקרקעין הצהרה הצהרה
מיסוי .2 דיון / .2 דיון / .2 המסים /
מקרקעין השגה / השגה / קיום
בנקים .3 ערר ערר התחייבויות
למשכנתאות רישום .3 גרירת / .3
/טאבו הערה סילוק הסכם
רשויות .4 למשכנתא משכנתא המכר
שונות * הכנת .4 הכנת .4
בא כח .5 אישורים אישורים
המוכר לטאבו לטאבו
הפקדת .5
כספים
בנאמנות
הצדדים /בא כוחם בדיקה פרוטוקול מסירה /תשלום יתרה .6מסירת
(בכפוף לנאמנות)
חזקה
לשכת הטאבו רישום עסקת +משכנתא רישום העסקה .7רישום
העסקה
75
76