‫עפ"ג‬ ‫בבית משפט המחוזי בירושלים‬

‫מדינת ישראל‬
‫באמצעות המחלקה לחקירות שוטרים‬
‫מרכז בק למדע‪ ,‬רח' הרטום ‪ ,8‬הר חוצבים‪ ,‬ירושלים‬
‫טל'‪ 073-3929300 :‬פקס'‪02-6467794 :‬‬
‫מען למשלוח דואר‪ :‬ת‪.‬ד ‪ 45208‬ירושלים ‪91450‬‬

‫המערערת‬
‫נגד‬

‫עוזי (בן רחמים) כהן‬

‫יליד ‪1975‬‬
‫על‪-‬ידי ב"כ עו"ד תומר בנישתי ממשרד עו"ד עדי כרמלי‬
‫המשיב‬

‫הודעת ערעור‬
‫מוגש בזאת ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג'ויה סקפה‬
‫שפירא) בת"פ ‪ ,50515-02-19‬מיום ‪ ,12.9.2021‬במסגרתו הוטלו על המשיב העונשים הבאים‪:‬‬

‫א‪ 350 .‬שעות שירות לתועלת הציבור‪.‬‬

‫ב‪ .‬ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום‪ ,‬שלא יעבור עבירה לפי החוק‬
‫למניעת הטרדה מינית‪ ,‬או עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין התשל"ז – ‪,1988‬‬
‫למעט עבירה לפי סעיף ‪ 352‬לחוק‪.‬‬

‫ג‪ .‬פיצוי לנפגעת העבירה בסך של ‪.₪ 1,800‬‬

‫"את רוצה או לא‪ ,‬את תמצצי לי" (סעיף ‪(4‬א) לעובדות כתב האישום)‪ .‬כך‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שב‬
‫והציע נגד משמעת ותיק במשטרת ישראל‪ ,‬לשוטרת צעירה בשירות סדיר במג"ב‪ ,‬הצעות‬
‫מיניות חוזרות ונשנות‪ ,‬אף שזו הביעה את חוסר רצונה‪ ,‬הן באמירות המיניות והן בהצעות‬
‫המיניות שהציע‪ .‬בגין אמירות אלה ואחרות‪ ,‬הרשיע בית המשפט קמא את המשיב בעבירה‬
‫של הטרדה מינית והתנכלות‪.‬‬

‫המערערת תטען‪ ,‬כי טעה בית המשפט קמא הנכבד משהסתפק בענישה בדרך של שירות‬
‫לתועלת הציבור‪ ,‬אף אם בהיקף נרחב‪ .‬המשיב פגע במתלוננת מינית במשך כחודשיים תוך‬
‫התעלמות ממצוקתה ובקשותיה החזרות כי יחדל‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשיב‪ ,‬ביצע את המעשים תוך‬
‫מודעות לפערי הכוחות והמעמדות בינו לבין המתלוננת‪ .‬המערערת סבורה כי עונש של שירות‬
 ‫‪2‬‬

‫לתועלת הציבור עומד בסתירה לעקרון ההלימה‪.‬‬

‫המערערת תטען אף את המובן מאליו‪ ,‬והוא כי העונש אשר הושת על המשיב אינו הולם כלל‬
‫וכלל את חומרת המעשים‪ ,‬את הנזק שנגרם למתלוננת‪ ,‬את סלידת החברה ממעשים מסוג‬
‫זה ואת הצורך להרתיע עבריינים פוטנציאלים מעשייתם‪.‬‬

‫כן תוסיף ותטען המערערת כי שגה בית המשפט קמא משלא הורה על קבלת תסקיר שירות‬
‫מבחן בטרם השתת עונש בדמות שירות לתועלת הציבור‪ .‬אין חולק כי לשון החוק אינה‬
‫מחייבת קבלת תסקיר בטרם הטלת עונש זה‪ ,‬אלא רק הסדרת השירות לתועלת הציבור‬
‫באמצעות שירות המבחן‪ ,‬אולם‪ ,‬בנסיבות של תיק זה היה מקום לקבלת תסקיר אשר יבחן‬
‫את מאפייניו של המשיב‪ .‬שגה בית המשפט קמא משלא נדרש לעניין זה כלל‪.‬‬

‫בית המשפט הנכבד מתבקש אפוא לבטל את העונש הבלתי הולם שהטיל בית המשפט קמא‪,‬‬
‫לגזור על המשיב עונש מאסר בפועל ולהגדיל את סכום הפיצויים שנפסק לטובת המתלוננת‪.‬‬

‫רקע עובדתי‪:‬‬

‫‪ .1‬ביום ‪ 20.2.19‬הוגש נגד המשיב כתב אישום בגין עבירה של הטרדה מינית והתנכלות‪ ,‬לפי סעיף‬
‫‪(3‬א)(‪ + )3‬סעיף ‪(3‬א)(‪ )5‬לחוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ"ח – ‪( 1998‬להלן‪" :‬החוק")‪.‬‬

‫‪ .2‬ביום ‪ 5.3.19‬הוגש כתב אישום מתוקן לו במסגרתו הוספו עובדות חדשות ביחס לאירוע נוסף‪.‬‬

‫‪ .3‬על פי עובדות כתב האישום המתוקן‪ ,‬המשיב שירת כשוטר בדרגת רב סמל בכיר במשמר‬
‫הגבול בתפקיד נג"ד משמעת‪ .‬בין החודשים דצמבר ‪ 2017‬ועד פברואר ‪ ,2018‬במועדים שאינם‬
‫ידועים למערערת במדויק‪ ,‬שלח המשיב ל‪-‬א' (להלן‪ :‬המתלוננת) הודעה ובה כתב כי היא‬
‫מזכירה לו את האקסית שלו‪ ,‬שהייתה טובה במיטה ותהה איך המתלוננת במיטה‪ .‬בהמשך‬
‫שאל המשיב את המתלוננת האם נפגעה ממנו וכשזו השיבה שהכל בסדר‪ ,‬אמר לה‪" :‬את רוצה‬
‫או לא‪ ,‬את תמצצי לי"‪ .‬עוד אמר לה כי מקווה שהיא מוחקת את השיחות ביניהם‪ ,‬ש"לא יהיה‬
‫בלאגן בטעות"‪ .‬בהזדמנויות נוספות שלח המשיב הודעות נוספות למתלוננת בהן הציע לה‬
‫הצעות בעלות אופי מיני ואף הציע כי תשלח לו תמונה של פלג גופה העליון כשהוא ערום‪ ,‬ללא‬
‫הפנים‪ ,‬בתמורה ל‪ .₪ 200-‬במעשיו המתוארים‪ ,‬הציע המשיב למתלוננת‪ ,‬הן באופן מילולי‬
‫(פנים מול פנים) והן באמצעות הודעות ששלח למכשירה הסלולרי‪ ,‬הצעות חוזרות בעלות אופי‬
‫מיני‪ ,‬חרף העובדה שהמתלוננת הבהירה לו כי אינה מעוניינת בהצעותיו והפנה התייחסויות‬
‫מבזות ומשפילות ביחס למיניותה‪.‬‬

‫‪ ...‬העתק כתב האישום המתוקן מצורף ומסומן "א"‪.‬‬

‫‪ .4‬ביום ‪ 20.12.20‬ולאחר שמיעת הראיות בתיק‪ ,‬הרשיע בית המשפט קמא את המשיב בעבירה‬
‫שיוחסה לו בכתב האישום‪.‬‬

‫‪ ...‬העתק מהכרעת הדין מצורף ומסומן "ב"‪.‬‬

 ‫‪3‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ .5‬במסגרת טיעוניה לעונש עתרה המערערת לקביעת מתחם ענישה הנע בין חמישה חודשי מאסר‬
‫שירוצו בעבודות שירות ועד ‪ 12‬חודשי מאסר בפועל‪ .‬המערערת בטיעוניה לעונש התייחסה‬
‫לדברי המתלוננת בעדותה בבית המשפט‪ ,‬שם תיארה המתלוננת את תמצית חומרת מעשי‬
‫המשיב‪ .‬בין היתר‪ ,‬הודגשו פערי הכוחות בין המתלוננת למשיב‪ ,‬ניצול המעמד ופערי הכוחות‬
‫לביצוע העבירה והנזק שנגרם למתלוננת כתוצאה ממעשים אלה והעדר היכולות שלה להתגונן‬
‫מפני מעשי המשיב‪ .‬עוד התייחסה המערערת לכך שלא מדובר באירוע בודד אלא מספר‬
‫אירועים מתמשכים ומספר רב של אמירות בהטרדה ותיאורים בוטים ומבזים כאשר חלקם‬
‫נעשו בזיקה לתפקיד‪ ,‬על פני תקופה של כחודשיים‪ .‬עוד עמדה המערערת בטיעוניה על הערכים‬
‫שנפגעו‪ ,‬מידת הפגיעה בהם והפנתה למדיניות הענישה הנוהגת‪ .‬באשר לקביעת עונשו של‬
‫המשיב בתוך המתחם‪ ,‬המערערת עתרה למקם את העונש באמצע המתחם לו עתרה ולגזור על‬
‫המשיב עונש של שבעה חודשי מאסר‪ .‬לקולא‪ ,‬המערערת התייחסה לעברו הנקי והיות שוטר‬
‫מוערך‪ .‬לחומרא‪ ,‬התייחסה לכך שבחר לנהל את ההליך עד תום ולצורך בהרתעת הרבים‬
‫בעבירות מסוג זה‪ .‬מנגד‪ ,‬ב"כ המשיב עתר לקביעת מתחם ענישה שמתחיל במאסר מותנה‬
‫וביקש למקם את עונשו של המשיב ברף התחתון כך שיוטל עליו עונש צופה פני עתיד‪ .‬המשיב‬
‫בדברו האחרון לבית המשפט אמר כי הוא מקבל בהבנה את הכרעת הדין ומתנצל בפני‬
‫המתלוננת‪ .‬כן ביקש את רחמי בית המשפט בבואו לגזור את דינו‪.‬‬

‫‪ ...‬העתק פרוטוקול דיון הטיעונים לעונש מיום ‪ 23.2.21‬מצורף ומסומן "ג"‪.‬‬

‫‪ .6‬ביום ‪ 7.3.21‬ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש‪ ,‬הורה בית המשפט הנכבד על הכנת תכנית‬
‫שירות לתועלת הציבור בהיקף של ‪ 350‬שעות‪ .‬ביום ‪ 5.8.21‬הגיש שירות המבחן תכנית כאמור‬
‫בהחלטת בית המשפט‪.‬‬

‫‪ ...‬העתק ההחלטה מיום ‪( 7.3.21‬בפתקית) ותכנית שירות לתועלת הציבור מצורף ומסומן "ד"‪.‬‬

‫‪ .7‬ביום ‪ 12.9.2021‬גזר בית המשפט קמא את דינו של המשיב‪ ,‬כמפורט ברישא להודעת הערעור‪.‬‬
‫בבואו לקבוע את מתחם העונש ההולם‪ ,‬התייחס בית המשפט לערכים המוגנים שנפגעו‪ .‬כן‬
‫קבע כי מעשי המשיב היו מודעים ומתוכננים "שהעובדה שנמשכו על פני פרק זמן של‬
‫כחודשיים ימים וחזרו על עצמם שוב ושוב‪ ,‬מלמדת על התכנון שהושקע בהם‪ ,‬על עיקשותו‬
‫ונחישותו של הנאשם להשיג את הכיבוש המיני של המתלוננת" (פסקה ‪ 8‬לגזה"ד)‪ .‬עוד קבע‬
‫בית המשפט כי חומרת המעשים נובעת מפער הגילאים הגדול בין המתלוננת למשיב ובפרט‪,‬‬
‫פער המעמדות בין המתלוננת שהינה חיילת בשירות חובה למשיב שהינו מפקד אשר אחראי‬
‫על המשמעת בבסיס בו שירתה‪ .‬בית המשפט קבע כי במעשיו ניצל המשיב את תפקידו בכך‬
‫שהיבטים רבים של שירותה היו תלויים בו ובכך גרם למתלוננת להבין כי מוטב לה למלא אחר‬
‫משאלותיו‪ .‬בהקשר זה אף קבע בית המשפט ‪" -‬הטרדה מינית המבוצעת בתוך מסגרת‬
‫היררכית מובהקת‪ ,‬שבה ציות למפקדים הוא ערך חשוב ומודגש‪ ,‬מקלה על ניצול מעמדם של‬
‫מפקדים לצורך ביצוע העבירות ומקטינה את הסיכוי לחשיפת העבירות מצד הנפגעים‪ ,‬בשל‬
‫חששם כי יבולע להם‪( ".‬פסקה ‪ 9‬לגז"ד)‪.‬‬

‫‪ .8‬עוד קבע בית המשפט קמא כי קיימת חשיבות במניעה והרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות‬
‫מסוג זה‪ ,‬במיוחד כשמדובר במערכת היררכית‪ ,‬ולעיתים אף כאשר השירות בה הוא בגדר‬
 ‫‪4‬‬

‫חובה ‪" -‬התייחסות מקלת ראש לעבירות של הטרדה מינית בתוך מסגרת שכזאת‪ ,‬עלולה‬
‫להרתיע מועמדים לשירות ביטחון מפני שירות במסגרת המשטרה ולפגוע בציבור כולו"‬
‫(עמוד ‪ 4‬לגזה"ד)‪ .‬לאחר ששקל את כל אלה‪ ,‬קבע בית המשפט כי מתחם הענישה נע בין‬
‫שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב‪ ,‬לצד מאסר מותנה ופיצוי לנפגעת העבירה למספר חודשי‬
‫לבין מאסר בפועל לצד מאסר מותנה ופיצוי לנפגעת העבירה‪.‬‬

‫‪ .9‬בבואו לקבוע את עונשו של המשיב בתוך מתחם העונש ההולם שקל בית המשפט את עברו‬
‫הנקי של המשיב ותרומתו למדינה במסגרת שירותו במשטרה לאורך השנים‪ ,‬במהלכן זכה‬
‫להערכה רבה על תפקודו‪ .‬עוד נקבע כי אומנם המשיב אינו זכאי להנות ממלוא ההקלות להן‬
‫זוכה מי שמקבל אחריות למעשיו‪ ,‬אולם יש לתת מקום לדבריו האחרונים לבית המשפט שם‬
‫אמר כי הוא מקבל את הכרעת הדין ומתנצל על מעשיו‪ .‬עוד נשקלה לזכות המשיב העובדה‬
‫שפוטר מעבודתו במשטרה וכעת מתקשה להשתלב בשוק העבודה מפאת גילו וכן המצב‬
‫השורר בשוק העבודה בעקבות משבר הקורונה‪ .‬לאחר ששקל את אלה‪ ,‬קבע בית המשפט כי‬
‫יש לגזור על המשיב עונש המצוי בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם‪ ,‬סמוך לתחתית‬
‫המתחם וגזר על המשיב את העונשים האמורים ברישא להודעת הערעור‪.‬‬

‫‪...‬העתק גזר הדין מצורף ומסומן "ה"‪.‬‬

‫מכאן הערעור‪.‬‬

‫נימוקי הערעור‬

‫‪ .10‬בית המשפט קמא הנכבד בגזר דינו נקט אמנם ברטוריקה המתאימה לחומרת מעשיו של‬
‫המשיב ולפגיעתם במתלוננת ובערכים החברתיים המוגנים‪ ,‬אך התוצאה העונשית שאליה‬
‫הגיע בסופו של יום – רחוקה מן הרטוריקה שלו עצמו ומהגשמת עקרון ההלימה‪ .‬בכך‪,‬‬
‫שגיאתו המרכזית של בית המשפט קמא‪.‬‬

‫‪ .11‬המערערת תוסיף ותטען כי הנתיב השגוי שהוביל את בית המשפט קמא לתוצאה בלתי הולמת‬
‫זו‪ ,‬עובר בשתי תחנות‪.‬‬

‫הראשונה‪ ,‬עניינה בקביעת מתחם ענישה הנע בין שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב לבין‬
‫מספר חודשי מאסר בפועל‪ ,‬לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת‪ .‬מתחם נמוך באופן‬
‫משמעותי מן הראוי בגין העבירות שביצע המשיב‪ ,‬בהתחשב בחומרתן‪ ,‬תדירותן‪ ,‬נסיבות‬
‫ביצוען‪ ,‬התכנון שקדם להן והנזק המשמעותי שגרמו למתלוננת‪ .‬זאת‪ ,‬ללא כל הצדקה ובניגוד‬
‫לקביעותיו שלו‪.‬‬

‫השנייה‪ ,‬טמונה בשלב קביעת העונש בתוך מתחם הענישה ההולם‪ ,‬שבו קבע בית המשפט כי‬
‫יש למקם את עונשו של המשיב בחלקו התחתון של המתחם‪ .‬המערערת תטען כי אין בעונש‬
‫שהושת על המשיב כדי לבטא את סלידת החברה ממעשים מסוג זה‪ ,‬ובוודאי שאין בו כדי‬
‫להרתיע עבריינים פוטנציאלים מעשייתם‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫‪ .12‬המערערת תטען כי עונש של שירות לתועלת הציבור חורג ממדיניות הענישה הראויה‬
‫בנסיבותיו של תיק זה ופוגע בעקרון ההלימה‪ .‬יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון ברע"פ‬
‫‪ 10002/17‬מדינת ישראל נ' נסים מור (פורסם בנבו (‪( ))18.7.18‬להלן‪ :‬עניין נסים מור) ‪-‬‬

‫"בחינת עניינו של המשיב לפי אמות מידה אלו הביאתני למסקנה‬

‫כי עונשו של המשיב חורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה‬
‫המתבקשת וכי בשל נסיבות המקרה‪ ,‬כפי שיפורטו בהמשך‪ ,‬קיימת‬
‫חשיבות ציבורית כללית בהעמדת נורמת ענישה ראויה‪.‬‬

‫‪ .21‬גזירת הדין צריכה לתת ביטוי לא רק לעבירה שבה הורשע‬

‫הנאשם אלא גם לנסיבות האופפות אותה‪ .‬כך היה טרם תיקון ‪113‬‬
‫לחוק העונשין (ראו דברי כב' השופט רובינשטיין ברע"פ ‪9718/04‬‬
‫מדינת ישראל נ' נואורה [פורסם בנבו] (‪ ,)25.11.2007‬פסקה ח(‪.))7‬‬
‫וכך גם לאחר התיקון הנ"ל‪ ,‬המורה כי עונשו של נאשם צריך לשקף‬
‫"יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של‬
‫הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף ‪40‬ב לחוק‬
‫העונשין ) וכי מתחם העונש ההולם ייקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאור נסיבות‬
‫הביצוע הייחודיות (סעיף ‪40‬ט לחוק העונשין)‪".‬‬

‫בנסיבות אלה תבקש המערערת כי בית המשפט הנכבד יתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא‬
‫ויחמיר בעונשו של המשיב‪.‬‬

‫על חומרת מעשי המשיב‬

‫‪ .13‬המערערת תטען כי מעשיו של המשיב חמורים‪ .‬המשיב‪ ,‬פגע מינית במתלוננת אשר שירתה‬
‫כלוחמת בשירות סדיר‪ ,‬תוך שהוא מבצע את המעשים‪ ,‬בעקביות‪ ,‬נחישות והסלמה כדי להשיג‬
‫את מטרתו המינית‪ .‬המשיב‪ ,‬אשר שירת כנגד משמעת‪ ,‬פנה אל המתלוננת פעם אחר פעם‪,‬‬
‫במשך כחודשיים‪ ,‬באמירות מיניות המתייחסות למראה החיצוני והפציר בה כי תבצע בו מין‬
‫אוראלי‪ .‬את המעשים ביצע המשיב באמצעות הודעות ששלח למתלוננת או כאשר פגש בה‬
‫פנים אל פנים‪ ,‬במהלך שירותם הצבאי‪ .‬המשיב ביצע את מעשיו תוך ניצול פערי הכוחות ופערי‬
‫הגילאים בינו לבין המתלוננת‪ ,‬תוך התעלמות מבקשותיה החוזרות והנשנות של המתלוננת כי‬
‫יחדל ממעשיו‪ .‬אף שהמשיב יכול היה לעצור את מעשיו בכל רגע נתון‪ ,‬בוודאי לנוכח בקשותיה‬
‫של המתלוננת‪ ,‬בחר המשיב להמשיך ולהטריד את המתלוננת במשך כחודשיים‪.‬‬

‫‪ .14‬מעשי ההטרדה מינית שביצע המשיב פגעו הן בכבודה של המתלוננת והן בחופש הבחירה שלה‪.‬‬
‫ויפים לעניין זה דבריו של כב' השופט זמיר בעש"מ ‪ 6713/96‬מדינת ישראל נ' בן אשר (פורסם‬
‫בנבו (‪– ))9.3.98‬‬

‫"הטרדה מינית עוברת את גבול ההתנהגות החופשית‪ ,‬שכן‬

‫התנהגות חופשית צריכה את הרצון החופשי של שני הצדדים‪.‬‬
 ‫‪6‬‬

‫לפיכך הטרדה מינית היא תמיד‪ ,‬בכל ציבור ובכל מקום‪ ,‬פסולה‪.‬‬
‫היא פסולה משום שהיא נכפית על‪-‬ידי אדם אחד בניגוד לרצונו של‬
‫אדם אחר‪ ,‬בתחום המין‪ ,‬שהוא לפי מהותו תחום שמור‪ ,‬יותר מכל‬
‫תחום אחר‪ ,‬לרצון הדדי‪ .‬היא פסולה גם משום שהיא מערבת מין‬
‫בשאינו מינו‪ :‬היא מתייחסת לאדם על‪-‬פי מינו‪ ,‬באופן פוגע‪ ,‬מקום‬
‫שצריך להתייחס אליו על‪-‬פי מילוי תפקידו או על‪-‬פי רמת הישגיו‬
‫במקום העבודה או במוסד הלימודים‪ .‬משום כך יש בה‪ ,‬לא רק‬
‫פגיעה בעיקרון של שוויון המינים‪ ,‬אלא גם פגיעה בכבוד האדם‪.‬‬
‫כל אלה מחייבים להעניק הגנה מפני הטרדה מינית‪".‬‬

‫מתחם העונש ההולם‬

‫‪ .15‬המערערת תטען כי מתחם ענישה שנע בין שירות לתועלת הציבור למספר חודשי מאסר בפועל‬
‫הוא מתחם נמוך ובלתי הולם‪ ,‬הן ברף התחתון והן ברף העליון‪ ,‬אשר אינו משקף כלל וכלל‬
‫את חומרת מעשיו של המשיב‪.‬‬

‫‪ .16‬עוד תטען המערערת כי מתחם זה אינו נותן ביטוי עונשי הולם אף לקביעותיו של בית המשפט‬
‫קמא ביחס לחומרת מעשי המשיב‪ .‬בית המשפט קבע בצדק רב כי "מעשיו של הנאשם היו‬
‫מודעים‪ ,‬שהעובדה שנמשכו על פני פרק זמן של כחודשיים‪ ...‬מלמדת על תכנון שהושקע‬
‫בהם ועל עיקשותו ונחישותו של הנאשם להשיג את הכיבוש המיני של המתלוננת" (פסקה ‪8‬‬
‫לגזה"ד)‪ .‬על אף דבריו הנחרצים של בית המשפט ביחס למעשיו של המשיב‪ ,‬בבואו לתרגם‬
‫דברים אלה לענישה‪ ,‬לא העניק בית המשפט את המשקל הראוי בעת קביעת מתחם העונש‬
‫ההולם‪.‬‬

‫‪ .17‬כך אף כאשר התייחס בית המשפט לחומרה המעשים הנלמדת גם בשל פערי הכוחות‪,‬‬
‫המעמדות והגילאים בין המשיב למתלוננת‪ .‬בית המשפט התייחס בגזר דינו למרכיב משמעותי‬
‫ביותר במעשים מהסוג שביצע המשיב וקבע "הטרדה מינית המבוצעת בתוך מערכת‬
‫היררכית‪ ,‬מקלה על ניצול מעמדם של מפקדים לצורך ביצוע העבירות ומקטינה את הסיכוי‬
‫לחשיפת העבירות מצד הנפגעים כי יבולע להם" (פסקה ‪ 9‬לגזה"ד)‪ .‬קביעתו זו של בית‬
‫המשפט מגלמת בתוך את הקושי המשמעותי בעבירות אלה‪ ,‬מצד אחד הקלות בה יכולים‬
‫מפקדים‪ ,‬כדוגמת המשיב‪ ,‬לבצע עבירות אלה‪ ,‬ומצד השני‪ ,‬החשש של פקודים לחשוף את דבר‬
‫הפגיעה בשל החשש שיפגעו מכך‪.‬‬

‫‪ .18‬המשיב ניצל את מעמדו מול המתלוננת ובחלק מהמקרים אף עשה קישור בין תנאי שירותה‬
‫של המתלוננת בבסיס לבין הצעותיו המיניות‪ ,‬באופן שגרם למתלוננת להבין כי עדיף לה לקבל‬
‫את הצעותיו המיניות‪ .‬המערערת תטען כי מתחם העונש שקבע בית המשפט‪ ,‬ממחיש את‬
‫המשקל הנמוך שנתן לשיקול זה ובכך שגה בית המשפט הנכבד קמא‪.‬‬

‫‪ .19‬המערערת תוסיף ותטען כי מתחם העונש שנקבע אינו משקף את הנזק והפגיעה שגרמו מעשי‬
‫המשיב למתלוננת‪ .‬במסגרת שמיעת ההוכחות בתיק נשמעה עדותה של המתלוננת אשר‬
 ‫‪7‬‬

‫תיארה את הפגיעה שגרמו לה מעשי המשיב ובלשונה של המתלוננת – "אני לא זונה שאפשר‬
‫לדבר ככה‪ .‬עשיתי טירונות ‪ 9‬חודשים ואכלתי חול כדי להגיע ליחידה שידברו איתי כמו‬
‫שרמוטה ולהציע לי כסף על מציצות?" (פרו' מיום ‪ ,3.12.19‬עמ' ‪ ,6‬ש' ‪ .)27-29‬במהלך עדותה‬
‫הביעה המתלוננת את מצוקתה גם נוכח מעמדו של המשיב ביחס למעמדה‪ ,‬ואת חוסר האונים‬
‫בו נמצאה נוכח מעשיו‪ .‬שגה בית המשפט קמא משלא נתן משקל גבוה לדבריה של המתלוננת‬
‫ולנזק שנגרם לה כאשר קבע את מתחם העונש ההולם‪.‬‬

‫‪ .20‬ה מערערת תטען כי קביעתו של בית משפט קמא‪ ,‬לפיה עבירת הטרדה מינית אינה נמנית עם‬
‫עבירות המין החמורות‪ ,‬אינה רלוונטית לקביעת מתחם העונש ההולם‪ .‬מתחם זה צריך‬
‫להיקבע בהשוואה למעשים אחרים שהינם בגדר עבירות הטרדה מינית‪ ,‬ובהתייחס אליהם‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬ובתוך הטווח של עבירות הטרדה מינית‪ ,‬המערערת סבורה כי מעשיו של המשיב‬
‫מצויים ברף הגבוה של עבירת הטרדה מינית‪ .‬הן לנוכח המפורט לעיל והן לנוכח אמירותיו‬
‫ובקשותיו של המשיב כלפי המתלוננת‪ .‬ויוזכר כי המשיב פנה פעם אחר פעם אל המתלוננת‬
‫והפציר בה לבצע בו מין אוראלי באומרו‪ ,‬בין היתר "את רוצה או לא את תמצצי לי"‪" ,‬תמצצי‬
‫אני יגמור וסבבה"‪ .‬כן ביקש כי המתלוננת תשלח אליו תמונה של פלג גופה העליון כשהוא‬
‫חשוף‪ ,‬בתמורה לתשלום כספי‪ .‬המערערת סבורה אם כן‪ ,‬כי מעשיו אלה‪ ,‬אשר מצויים ברף‬
‫הגבוה של עבירת ההטרדה המינית מחייבים מתחם ענישה הולם אחר וחמור מזה שקבע בית‬
‫המשפט קמא‪.‬‬

‫קביעת עונשו של המשיב בתוך המתחם‬

‫‪ .21‬שגה בית המשפט הנכבד קמא משהחליט למקם את עונשו של המשיב ברף התחתון של מתחם‬
‫העונש ההולם‪ ,‬סמוך לתחתית המתחם‪ .‬המערערת תטען כי שגה בית המשפט משהשית על‬
‫המשיב עונש של שעות שירות לתועלת הציבור בעוד שמעשיו של המשיב מחייבים ענישה‬
‫מוחשית בדמות מאסר בפועל‪.‬‬

‫‪ .22‬עוד לעניין זה תטען המערערת כי שגה בית המשפט משהשית על המשיב עונש של שעות שירות‬
‫לתועלת לציבור מבלי שהונח בפניו תסקיר שירות המבחן‪ .‬יוזכר כי בית המשפט הורה לשירות‬
‫המבחן להגיש תכנית שירות לתועלת הציבור בלבד‪.‬‬

‫‪ .23‬אין חולק כי יש לזקוף לזכותו של המשיב את עברו הפלילי הנקי ושירותו ארוך השנים‬
‫במשטרה‪ ,‬תוך הערכה רבה מצד מפקדיו‪ .‬אולם‪ ,‬לצד דברים אלה עומדת העובדה שהמשיב‬
‫ניהל את התיק עד תומו‪ ,‬על כל המשמעויות של זה‪ .‬אכן‪ ,‬אין לזקוף זאת לחובתו את עצם‬
‫ניהול ההליך אולם המשיב לא ייהנה מאותן הקלות להן זוכה נאשם אשר מודה בביצוע‬
‫העבירה ולוקח עליה אחריות‪ .‬המערערת תטען כי בניגוד לקביעת בית המשפט קמא‪ ,‬דבריו‬
‫האחרונים של המשיב לבית המשפט לא עולים כדי הודאה או לקיחת אחריות‪ .‬המשיב בדברו‬
‫האחרון לבית המשפט אמר – "אני מקבל בהבנה את הכרעת הדין ומתנצל כלפי המתלוננת"‪.‬‬
‫שגה בית המשפט משזקף דברים אלה לזכות המשיב וראה בהם ראשית לקיחת אחריות‪.‬‬

‫‪ .24‬המערערת תוסיף תטען כי שגה בית המשפט קמא הנכבד‪ ,‬משכלל לא שקל לחובת המשיב את‬
‫העובדה כי מעשיו בוצעו עת שירת כשוטר האמון על אכיפת החוק‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪.‬‬
‫המשיב רמס ברגל גסה את הערכים ואת כל מערכת יחסי האמון אשר הקנו לו את סמכויותיו‬
 ‫‪8‬‬

‫ואת כוחו כשוטר‪ .‬התנהלות המשיב מכתימה את ציבור השוטרים העושים מלאכתם נאמנה‪,‬‬
‫ורק בידודה של התנהגות זו והוקעתה בקול רם וצלול‪ ,‬באמצעות הטלת עונש מאסר‪ ,‬יכולה‬
‫לשגר את המסר הראוי ולשמור על טוהר המחנה‪.‬‬

‫‪ .25‬כאמור לעיל‪ ,‬בי המשפט השית על המשיב עונש של שירות לתועלת הציבור מבלי שביקש את‬
‫הערכת שירות המבחן‪ .‬אכן‪ ,‬המחוקק לא מחייב את בית המשפט לקבל תסקיר בטרם הטלת‬
‫עונש שירות לתועלת הציבור ומסתפק בהכנת תכנית בלבד‪ .‬אולם‪ ,‬בנסיבות תיק זה – ביצוע‬
‫עבירת מין (הטרדה מינית) בנסיבות חמורות‪ ,‬ניהול ההליך והעדר לקיחת אחריות – ראוי היה‬
‫כי בית המשפט יורה על הגשת תסקיר‪ .‬תסקיר כאמור‪ ,‬יכול היה לשפוך אור על עמדתו של‬
‫המשיב ביחס לעבירה במועד זה‪ ,‬מידת לקיחת אחריות‪ ,‬מסוכנותו והתייחסות שירות המבחן‬
‫לעונש המתאים למעשיו של המשיב בהתחשב בהתרשמותו ממאפייניו‪ .‬המערערת תטען כי‬
‫שגה בית המשפט משלא הורה על קבלת תסקיר שירות המבחן‪ ,‬ולמרות זאת הניח דברים‬
‫לטובת המשיב והקל עימו בגזירת הדין‪ ,‬מבלי שיהיה לכך בסיס‪.‬‬

‫‪ .26‬בית המשפט העליון קבע לא אחת כי ענישה בדרך של שירות לתועלת הציבור היא אכן ענישה‪,‬‬
‫אך היא בעלת גוון שיקומי ואינה בדרגה הגבוהה של דרכי הענישה‪ .‬המשיב לא עבר כל הליך‬
‫טיפולי‪ ,‬לא בהוראת בית המשפט ולא לבקשתו‪ ,‬ואין כל הצדקה‪ ,‬להשתת עונש של שירות‬
‫לתועלת הציבור‪ ,‬אף בהיקף נרחב‪ .‬ענישה בדמות שירות לתועלת הציבור אינה הולמת את‬
‫מעשיו של המשיב ואת מעמדו הרם‪ ,‬שכן המשיב שירת כמפקד בכיר ולא כשוטר זוטר‪ ,‬ואף לא‬
‫הולמת את העדר לקיחת האחריות של המשיב על מעשיו‪ ,‬תוך שהוא מנהל הליך הכרוך בעדות‬
‫ממושכת וקשה של המתלוננת בבית המשפט‪ .‬המערערת סבורה כי אלה וגם אלה מובילים‬
‫למסקנה כי יש להשית על המשיב עונש משמעותי בדמות מאסר‪.‬‬

‫‪ .27‬לבסוף תפנה המערערת לדברי בית המשפט העליון בעניין נסים מור –‬
‫" התערבות בסוג העונש והמרתו משירות לתועלת הציבור‬
‫למאסר בפועל לריצוי בדרך של ע בודות שירות מהווה‬
‫החמרה בענישה‪ ,‬הנדרשת לאור הצורך בהסטת נקודת האיזון‬
‫בענישת מעשים מסוג זה אל עבר הדגשת האינטרס הציבורי‬
‫בענישה ראויה‪ .‬בעונש זה יש לבטא את הגינוי החברתי‬
‫ההכרחי במעשים מן הסוג האמור שנעשים תוך ניצול עמדת‬
‫כח שמפקיד הציבור בידי נושאי משרה רמה‪ ,‬ע ל מנת‬
‫שישרתוהו כהלכה ומופנים כלפי הכפופים להם במקום‬
‫עבודתם‪ ,‬כשהאחרונים מוצאים עצמם לכודים בין ההכרח‬
‫להתנגד לבין החשש פן יפגע מעמדם‪ .‬בכך נפגעים הפרטים‬
‫הכפופים לנושא המשרה ונפגע אמון הציבור במוסדותיו‬
‫ובמכהנים בהם‪" .‬‬

‫‪ .28‬המערערת תטען כי דברי בית המשפט העליון המובאים לעיל נכונים אף בעניינו שכן במעשיו‬
‫ניצל את פערי הכוחות בינו לבין המתלוננת עד שהרגישה מצוקה אדירה‪ .‬המשיב שב והציע‬
 ‫‪9‬‬

‫למתלוננת הצעות מיניות במשך כחודשיים תוך התעלמות ממצוקתה והכל על מנת להשיג את‬
‫מטרתו המינית‪.‬‬

‫הפיצוי‬

‫‪ .29‬כאמור לעיל‪ ,‬במסגרת גזר הדין פסק בית המשפט פיצויים לטובת המתלוננת בגובה של ‪1,800‬‬
‫‪ ₪‬בלבד‪ .‬המערערת סבורה כי סכום זה נמוך מאוד ואינו משקף את הנזק שנגרם למתלוננת‬
‫ממעשי המשיב‪ .‬סכום זה‪ ,‬אינו מגשים את תכליות תשלום הפיצויים לנפגע העבירה הן מצד‬
‫המתלוננת והן מצד המשיב‪" .‬יש בחיובו של הנאשם בפיצוי הנפגע יסוד של והיטהרות‬
‫לנאשם העשוי לתרום לשיקומו‪ ,‬וכן יש בכך משום שילוב נפגע העבירה כמשתתף‬
‫בהליך הפלילי‪ ,‬מתוך ראייה כי הטבת נזקו הינה חלק חשוב בתהליך הענישה ובהפנמת‬
‫נורמות ההתנהגות הראויות" (רע"פ ‪ 9727/05‬פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו‬
‫(‪.))08.08.07‬‬

‫‪ .30‬המערערת סבורה כי סכום פיצויים העומד על ‪ ₪ 1,800‬בלבד אינו משקף אף לא אחת‬

‫מהתכליות האמורות לעיל‪ .‬הדבר נכון ביתר שאת מקום בו מדובר במתלוננת‪ ,‬בחורה צעירה‬
‫שנפגעה מהעבירה בעת היותה בשירות צבאי סדיר‪ ,‬העידה ארוכות בבית המשפט ונחקרה‬
‫בחקירה נגדית קשה‪.‬‬

‫‪ .31‬משכך תבקש כי בי המשפט הנכבד יתערב בגובה סכום הפיצויים ויגדילו משמעותית‪.‬‬

‫נוכח כל הנטען לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד להחמיר בעונש שהוטל על המשיב באופן‬
‫משמעותי ולהטיל עליו עונש מאסר בפועל‪ ,‬ובצידו מאסר מותנה‪ .‬נוסף לכך מתבקש בית המשפט‬
‫הנכבד להגדיל את סכום הפיצויים שנפסק לטובת המתלוננת‪.‬‬

‫הלה אדלמן‪ ,‬עו"ד‬

‫ממונה במחלקה לחקירות שוטרים‬