‫בעניין פנידר – יש להיזהר מהעדר תום־הלב של‬

‫הקבלן העבריין יוסף פניני‬

‫פ"ד לה(‪;713 )2‬‬ ‫פנידר בע"מ ואח' נ' קסטרו‪,‬‬ ‫ע"א ‪230/80‬‬
‫פנידר‪ ,‬חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ ואח' נ' קסטרו‪ ,‬פ"ד לז(‪.673 )4‬‬ ‫ד"נ ‪7/81‬‬

‫מעשה שהיה כך היה‬

‫דוד קסטרו הוא אזרח ישראלי ששהה בארה"ב לרגל לימודים החל משנת ‪ ,1968‬וידיד נעורים של יוסף פניני‪.‬‬
‫דוד פנה ליוסף‪ ,‬מהנדס בניין מדופלם שהחל לעסוק בקבלנות בניין בשנת ‪ ,1967‬בבקשה שיסייע בידו לרכוש‬
‫דירה בישראל‪.‬‬
‫ב‪ ,8.9.1974‬חתמו השניים על זכרון דברים‪.‬‬

‫בזכרון הדברים שנחתם‪ ,‬התחייבה חברת פנידר‪ ,‬בבעלותם של פניני וזוגתו‪ ,‬למכור לדוד דירת שלשה חדרים‬
‫בקריית־אתא‪ ,‬במחיר של ‪ 160,000‬ל"י‪ 1,‬וכן פורטו בזכרון הדברים פרטי העסקה השונים ומועדי התשלומים‪.‬‬
‫קסטרו שילם את התשלומים במועדם‪ ,‬וכבר העביר ‪ 135,000‬ל"י לפקודת פנידר כנגד קבלות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1975‬נקלעה חברת הבנייה לקשיים‪ ,‬ובפברואר ‪ 1976‬מונה לפנידר נאמן‪ ,‬עו"ד יהודה רסלר‪.‬‬
‫ביום ‪ 21.6.1977‬אושר הסדר לפרוק החברה‪ ,‬בהתאם לס' ‪ 117‬לפקודת החברות‪.‬‬
‫בתובענה שהוגשה בטרם אישור ההסדר‪ ,‬ביום ‪ ,17.3.1976‬חייב בית המשפט המחוזי סך ‪ 70,000‬ל"י פיצויי‬
‫נזק בנוסף לתשלומים שנתקבלו‪ ,‬הן את חברת פנידר בעילה חוזית‪ ,‬וזאת משום שהפרה את זכרון הדברים‪,‬‬
‫והן את הקבלן יוסף פניני בעילת נזיקין לפי סעיף ‪(18‬ב) לחוק המכר‪ ,‬וזאת משום שלא הודיע לקסטרו‬
‫שהקרקע אינה בבעלותו ואף אינה בבעלות פנידר‪ ,‬חברתו‪.‬‬
‫השאלה המשפטית‬

‫מהי אחריותו האישית של מנהל מורשה־חתימה‪ ,‬שחתם בשם חברה בע"מ על התחייבות טרום‪-‬חוזית שהופרה‪,‬‬
‫כמתווך‪ ,‬כשלוח‪ ,‬כאורגן‪ ,‬כמוכר נכס וכמושא אמונו של המתקשר?‬

‫כמתווך בעסקה‪-- ,‬לא מעניין‪--‬‬

‫כשלוח מטעם חברה בע"מ‪-- ,‬לא מעניין‪--‬‬
‫כאורגן של חברה בע"מ‪-- ,‬לא מעניין‪--‬‬
‫כמוכר נכס במהלך משא ומתן‪-- ,‬לא מעניין‪--‬‬
‫כמושא אמונו של המתקשר בחוזה‪ ,‬חלה על מנהל מורשה חתימה‪ ,‬ככל אדם הנוטל חלק במשא ומתן‪ ,‬חובת‬
‫תום‪-‬לב מכוח סעיף ‪ 12‬לחוק החוזים (חלק כללי)‪ ,‬התשל"ג‪.1973-‬‬
‫בד"נ ‪ 7/81‬נקבע כי "צד" לעניין רישת סעיף ‪(12‬ב)‪ ,‬הוא צד למשא־ומתן שאינו בהכרח צד לחוזה;‬

‫סך ‪ ₪ 52,701‬בערכים של ימינו (‪ )28.3.2018‬ע"פ מחשבון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫‪1‬‬

 ‫"צד משמעו אדם‪ ,‬שנטל חלק במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה או בכריתת‬
‫חוזה‪2".‬‬

‫הנשיא מאיר שמגר‬

‫ולפיכך‪ ,‬הזכות לפיצויים אינה מותנית בכריתת חוזה‪.‬‬

‫"הזכות לפיצויים היא תולדה של הפרת החובה‪ ,‬וזו אינה מותנית לפי סעיף משנה (א)‬
‫בכריתת החוזה‪3".‬‬

‫הנשיא מאיר שמגר‬

‫בע"א ‪ 230/80‬נקבע כי מבין שני מובניו המובחנים של תום־הלב‪ 4,‬תום־לב סובייקטיבי ותום־לב אובייקטיבי‪,‬‬
‫תום־הלב הקבוע בסעיף ‪ 12‬לחוק החוזים (חלק כללי) מתקין נורמה המטילה חובת התנהגות על בני־אדם‪,‬‬
‫אשר תבחן לפי מבחן אובייקטיבי‪5:‬‬

‫אובייקטיבי‪6".‬‬ ‫"תום הלב נבחן לפי מבחן‬

‫הנשיא מאיר שמגר‬

‫"[כ]תולדה של עקרון־יסוד משפטי‪ ,‬החולש על כל תחומי המשפט‪ ...‬סעיף ‪ 12‬מפליג‪...‬‬

‫אל מעבר ליחסים החוזיים הקיימים [בסעיף ‪ ,]39‬ומבחינת התחום הנדון בו‪ ,‬הוא מקדים‬
‫אותם‪7".‬‬

‫הנשיא מאיר שמגר‬

‫לנוכח הפרת חובת תום־הלב של יוסף פניני במהלך המשא־ומתן עם דוד קסטרו‪ ,‬יש לפסוק פיצויי הסתמכות‬
‫לזכות האחרון‪.‬‬
‫השאלה הלבר‪-‬משפטית‬
‫איך מונעים מבעוד מועד בעד הארכי‪-‬נוכל בפוטנציה‪ ,‬יוסף פניני‪ ,8‬מהסבת נזקים נוספים לזולת?‬
‫"אדם כזה אם אין תוכו כברו‪ ,‬אדם הבא במגע אתו נוטה להאמין לו ולפול בקסמיו" – שועל בלול תרנגולות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בעמ' ‪ 724‬מול אות שוליים א‪ ,‬צ"ל "סעיף ‪ 12‬לחוק החוזים" במקום "סעיף ‪ 12‬לחוק התרופות"‪.‬‬

‫ד"נ ‪ 7/81‬פנידר‪ ,‬חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו‪ ,‬פ"ד לז(‪685 ,673 )4‬ב‪-‬ג (‪.)1983‬‬ ‫‪2‬‬
‫ד"נ ‪ 7/81‬פנידר‪ ,‬חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו‪ ,‬פ"ד לז(‪684 ,673 )4‬ב‪-‬ג (‪.)1983‬‬ ‫‪3‬‬
‫גואלטירו פרוקצ'יה "קווים לתורת תום־הלב" עיוני משפט יג(‪.)1988( 69-41 ,41 )1‬‬ ‫‪4‬‬
‫גואלטירו פרוקצ'יה "הפרת החובה לנהוג בתום־לב" הפרקליט לט(א) ‪( 65 ,65‬תש"ן‪-‬תשנ"א)‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ד"נ ‪ 7/81‬פנידר‪ ,‬חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו‪ ,‬פ"ד לז(‪689 ,673 )4‬ג (‪.)1983‬‬ ‫‪6‬‬
‫ד"נ ‪ 7/81‬פנידר‪ ,‬חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו‪ ,‬פ"ד לז(‪687 ,673 )4‬ג‪-‬ד (‪.)1983‬‬ ‫‪7‬‬
‫ראה ‪.http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=176245‬‬ ‫‪8‬‬
 ‫פקודת החברות‪ ,‬חוקי ארץ ישראל‪ ,‬חלק א פרק כב‪ ,‬עמ' ‪( 155‬ס' ‪ ,117‬עמ' ‪.)240-239‬‬

‫‪.117‬‬ ‫הכוח לבוא לידי‬

‫(‪ )2‬אם רוב מספר החברים שהם באי כוח שלושה רבעים מערך‬ ‫פשרה‬
‫החוב של הנושים או סוג הנושים או החברים או סוג החברים‪,‬‬
‫כפי שהענין יחייב‪ ,‬המשתתפים באספה והמצביעים בין בעצמם‬
‫או ע"י באי כוח מסכימים לכל פשרה או סדור‪ ,‬הרי אם נתאשרו‬
‫הפשרה או הסידור ע"י בית המשפט‪ ,‬יהיו מחייבים את כל‬
‫הנושים או סוג הנושים או את החברים או סוג החברים‪ ,‬כפי‬
‫שיחייב הענין וכן את החברה או‪ ,‬אם החברה היא במצב של‬
‫פרוק עסקים‪ ,‬את המפרק ואת כל אלה שמשתתפים‬
‫בתשלומים‪.‬‬
‫פקודת החברות‪ ,‬חוקי ארץ ישראל‪ ,‬חלק א פרק כב‪ ,‬עמ' ‪( 155‬ס' ‪ ,155‬עמ' ‪.)262‬‬

‫‪.155‬‬ ‫כוחו של בית המשפט‬

‫לעכב משפטים אחרי‬
‫החברה או כל נושה או כל משתתף יוכלו בכל עת שהיא לאחר‬ ‫שהוגשה בקשה‬
‫שהוגשה בקשה לפרוק עסקים ובטרם נתקבל צו לפרוק עסקים –‬ ‫לפרוק עסקים‬

‫(א) כשמשפט או מו"מ משפטי נגד החברה תלוי ועומד בבית משפט‬
‫מחוזי‪ ,‬בבי"מ לקרקעות או בבית המשפט לערעורים – לפנות‬
‫לבית המשפט שבו תלויים ועומדים המשפט או המו"מ‬
‫המשפטי בבקשה לעכב את מהלך המו"מ המשפטי‪ ,‬וכן‬
‫(ב) כשתלוי ועומד כל משפט או מו"מ משפטי נגד החברה‪ ,‬יוכלו‬
‫לפנות לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה בדבר פרוק עסקי‬
‫החברה בבקשה למנוע כל מו"מ משפטי נוסף או במו"מ משפטי‪.‬‬

‫ובית המשפט שאליו הוגשה בקשה כזאת יוכל‪ ,‬ככל שיחייב הענין‪,‬‬
‫לעכב‪ ,‬או למנוע את המשכת המו"מ המשפטי באותם התנאים‬
‫שהוא ימצא לנכון‪.‬‬
‫חוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪1968-‬‬

‫‪.18‬‬ ‫פגם בזכות‬

‫(ב) על המוכר להודיע לקונה מיד על כל תביעת זכות לגבי הממכר‬
‫שידע‪ ,‬או שהיה עליו לדעת עליה‪ ,‬לפני מסירת הממכר‪.‬‬
‫פקודת החברות‪ ,‬חוקי ארץ ישראל‪ ,‬חלק א פרק כב‪ ,‬עמ' ‪( 155‬ס' ‪ ,60‬עמ' ‪.)192‬‬

‫‪.60‬‬ ‫כל חברה בע"מ‬

‫תפרסם את שמה‬
‫(‪ )3‬כל מנהל‪ ,‬מנהל עסקים מזכיר או פקיד אחר מפקידי החברה או‬
‫כל אדם שהשתמשו או שהרשו להשתמש בכל חותמת שנראה‬
‫ממנה שהיא חותמתה של החברה ואין טבוע בה שמה כאמור‬
‫לעיל‪ ,‬או שהוציאו או הרשו להוציא כל הודעה‪ ,‬מודעה או דבר‬
‫פרסום רשמי אחר של החברה או שחתמו או הרשו לחתום בשם‬
‫החברה כל שטר חליפין‪ ,‬שטר חוב‪ ,‬חתימת־הסבה בשטר‪ ,‬או‬
‫שיק או פקודה לסחורה או לכסף או שהוציאו או הרשו להוציא‬
‫כל שטר חבילות‪ ,‬חשבון סחורות‪ ,‬קבלה או מכתב אשראי של‬
‫החברה שלא הוזכר בהם שמה כאמור לעיל‪ ,‬יאשמו בעברה‬
‫ויהיו צפויים לקנס של חמשים פונט‪ ,‬ויהיו אחראים באופן אישי‬
‫לסכום כל שטר־חליפין‪ ,‬שטר חוב‪ ,‬שיק או פקודה לכסף או‬
‫לסחורה אלא אם כן שולמה תמורתם‪.‬‬
‫פקודת הנזיקין‪ ,‬דיני מדינת ישראל‪ ,‬חוברת ‪ ,10‬עמ' ‪( 266‬סעיפים ‪ 35‬ו‪ ,36-‬עמ' ‪.)272-271‬‬

‫‪.35‬‬ ‫רשלנות‬
‫עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪,‬‬
‫או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או‬
‫שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪,‬‬
‫שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או‬
‫נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס‬
‫לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו אותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪,‬‬
‫הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה‪.‬‬
‫‪.36‬‬ ‫חובה כלפי אדם‬
‫החובה האמורה בסעיף ‪ 35‬מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס‪,‬‬
‫כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם‬
‫עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל‬
‫המפורשים באותו סעיף‪.‬‬
‫חוק החוזים (חלק כללי)‪ ,‬תשל"ג‪1973-‬‬

‫‪.12‬‬ ‫תום לב במשא ומתן‬

‫(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך‬
‫מקובלת ובתום לב‪.‬‬
‫(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום־לב חייב לצד השני‬
‫פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת‬
‫החוזה‪ ,‬והוראות סעיפים ‪ 13 ,10‬ו‪ 14-‬לחוק החוזים (תרופות‬
‫בשל הפרת חוזה)‪ ,‬תשל"א‪ ,1970-‬יחולו בשינויים המתחייבים‪.‬‬