‫דיני קניין‬

‫חלק שמיני – דיני משכון‬

‫שיעורים ‪:22 - 21‬‬

‫יצירת המשכון ושכלולו; פקיעת המשכון – פידיונו או מימושו;‬
‫ושעבודים בחברה‬

‫ד"ר נעם שר‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪1‬‬

 ‫דיני קניין‬

‫חלק ראשון – ההצדקות לקיומו‬

‫חלק שישי – שיתוף‬
‫של קניין פרטי‬

‫חלק שביעי – מעמדו של רוכש‬

‫חלק שני – גבולם של דיני הקניין‬
‫נכס ספציפי‬
‫ומהותה של הזכות הקניינית‬

‫חלק שמיני – משכון‬

‫חלק שלישי – הנכסים המהווים‬
‫מושא לקניין פרטי‬
‫חלק תשיעי – עסקאות מימון‬
‫מתקדמות‬
‫חלק רביעי – הגנת הקניין הפרטי‬

‫חלק חמישי – רכישת הבעלות‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪2‬‬

 ‫‪ .8‬דיני משכון‬ ‫דיני קניין‬

‫תוכן‪:‬‬
‫‪ 8.1‬יצירת משכון ושכלולו‬
‫א‪ .‬מבוא – מהו משכון‬
‫‪ .1‬מהו שעבוד?‬
‫‪ .2‬מהו משכון?‬
‫ב‪.‬יצירת המשכון‬
‫‪ .1‬המודל הרגיל‬
‫‪ .2‬שעבוד נכס להבטחת חיובו של אחר‬
‫ג‪.‬שכלול משכון‬
‫‪ .1‬ההבחנה בין יצירת המשכון ובין שכלולו‬
‫‪ .2‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]1‬תחרות בין בעל משכון ובין נושה כללי‬
‫‪ .3‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]2‬תחרות בין בעל משכון ובין בעל זיקה ספציפית‬
‫לנכס‬
‫‪ 8.2‬פקיעת המשכון – פידיונו של המשכון או מימושו‬
‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה‬
‫סיכום‬
‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪3‬‬
 ‫א‪ .‬מבוא – מהו משכון?‬
‫‪ .1‬מהו שעבוד?‬ ‫דיני קניין‬

‫א‪ .‬מהו שעבוד?‬

‫‪.1‬‬ ‫הקניית כוח למי שאינו‬

‫הבעלים של הנכס (בעל‬
‫השעבוד)‬

‫‪.2‬‬ ‫להשתמש בו באופן מסוים‬

‫‪.3‬‬ ‫לשם השגת מטרה מסוימת‬

‫ס' ‪(1‬א) לחוק המשכון קובע כי "מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה‬
‫להיפרע מן המשכון אם לא סולק החיוב"‪.‬‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪4‬‬

‫א‪ .‬מבוא – מהו משכון‬
 ‫א‪ .‬מבוא – מהו משכון?‬
‫‪ .2‬מהו משכון (איזה סוג של שעבוד הוא משכון)?‬ ‫דיני קניין‬

‫א‪ .‬מהו שעבוד?‬ ‫ב‪ .‬מהו משכון?‬

‫‪.1‬‬ ‫הקניית כוח למי שאינו‬ ‫הקניית הכוח היא בהסכם בין החייב לנושה‬
‫הבעלים של הנכס (בעל‬ ‫(בחריג של תקנות שוק) [ס' ‪(3‬א) לחוק המשכון]‬
‫השעבוד)‬
‫‪.2‬‬ ‫להשתמש בו באופן מסוים‬ ‫הכוח המוקנה לבעל המשכון הוא הזכות להיפרע‬
‫את החוב מנכס מסוים של החייב [ס' ‪(1‬א) לחוק‬
‫המשכון]‬

‫‪.3‬‬ ‫לשם השגת מטרה מסוימת‬ ‫המטרה לשמה נוצר המשכון היא הבטחת קיומו‬
‫של חיוב [ס' ‪(1‬א) לחוק המשכון]‬
‫ס' ‪(1‬א) לחוק המשכון קובע כי "מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה‬
‫להיפרע מן המשכון אם לא סולק החיוב"‪.‬‬
‫ס' ‪( 3‬א) לחוק קובע כי "מישכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה"‪.‬‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪5‬‬

‫א‪ .‬מבוא – מהו משכון‬
 ‫‪ .8‬דיני משכון‬ ‫דיני קניין‬

‫תוכן‪:‬‬
‫‪ 8.1‬יצירת משכון ושכלולו‬
‫א‪ .‬מבוא – מהו משכון‬
‫‪ .1‬מהו שעבוד?‬
‫‪ .2‬מהו משכון?‬
‫ב‪.‬יצירת המשכון‬
‫‪ .1‬המודל הרגיל‬
‫‪ .2‬שעבוד נכס להבטחת חיובו של אחר‬
‫ג‪.‬שכלול משכון‬
‫‪ .1‬ההבחנה בין יצירת המשכון ובין שכלולו‬
‫‪ .2‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]1‬תחרות בין בעל משכון ובין נושה כללי‬
‫‪ .3‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]2‬תחרות בין בעל משכון ובין בעל זיקה ספציפית‬
‫לנכס‬
‫‪ 8.2‬פקיעת המשכון – פידיונו של המשכון או מימושו‬
‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה‬
‫סיכום‬
‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪6‬‬
 ‫ב‪ .‬יצירת המשכון‬ ‫דיני קניין‬

‫‪.1‬המודל הרגיל‬
‫ס' ‪(3‬א) לחוק המשכון קובע כי‬
‫"מישכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה"‪.‬‬

‫חריגים‪ :‬משכנתה; מישכון כלי שייט; מישכון פטנט‪.‬‬

‫‪.2‬שעבוד נכס להבטחת חיובו של אחר‬

‫(‪ )1‬בהסכמת בעל הנכס;‬
‫(‪ )2‬הנכס נרכש משועבד;‬
‫(‪ )3‬תקנת השוק במשכונות (ס' ‪ 5‬לחוק המשכון וס' ‪ 10‬לחוק המקרקעין)‪.‬‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪7‬‬

 ‫‪ .8‬דיני משכון‬ ‫דיני קניין‬

‫תוכן‪:‬‬
‫‪ 8.1‬יצירת משכון ושכלולו‬
‫א‪ .‬מבוא – מהו משכון‬
‫‪ .1‬מהו שעבוד?‬
‫‪ .2‬מהו משכון?‬
‫ב‪.‬יצירת המשכון‬
‫‪ .1‬המודל הרגיל‬
‫‪ .2‬שעבוד נכס להבטחת חיובו של אחר‬
‫ג‪.‬שכלול משכון‬
‫‪ .1‬ההבחנה בין יצירת המשכון ובין שכלולו‬
‫‪ .2‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]1‬תחרות בין בעל משכון ובין נושה כללי‬
‫‪ .3‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]2‬תחרות בין בעל משכון ובין בעל זיקה ספציפית‬
‫לנכס‬
‫‪ 8.2‬פקיעת המשכון – פידיונו של המשכון או מימושו‬
‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה‬
‫סיכום‬
‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪8‬‬
 ‫‪ .1‬ההבחנה בין יצירת המשכון ובין שכלולו‬ ‫דיני קניין‬

‫תוקפו של המשכון ביחסים הפנימיים שבין הנושה לחייב (בעל הנכס) (להלן‪ :‬יצירת‬ ‫‪‬‬

‫המשכון) –‬
‫תוקף זה נוצר בהסכם בין הנושה לחייב (ס' ‪(3‬א) לחוק המשכון)‪.‬‬

‫לפי ס' ‪ 4‬לחוק המשכון‪" ,‬כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון יפה"‬ ‫‪‬‬

‫באחד משלושת המקרים הבאים (להלן‪ :‬שכלול המשכון) –‬

‫(א)רישום (*)‪:‬‬
‫נכס של יחיד יירשם במרשם המשכונות (ס' ‪ )3(4‬לחוק המשכון) ונכס של חברה יירשם‬
‫אצל רשם החברות (ס' ‪ 178‬לפקודת החברות)‪.‬‬
‫(ב)הפקדה‪:‬‬
‫כשמדובר במיטלטלין (וניירות ערך שניתן להפקידם) ניתן לשכלל את המשכון באמצעות‬
‫הפקדתו בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה שאיננו החייב‪.‬‬
‫(ג)ידיעה בכוח או בפועל‪:‬‬
‫כוחו של המשכון יפה גם "כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המשכון" (ס' ‪)3(4‬‬
‫סיפא לחוק המשכון)‪ ,‬למעט בשעבודי חברות (ס' ‪ 178‬לפקודת החברות)‪.‬‬
‫___________________‬
‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫(*) חריגים‪ :‬משכנתה; מישכון כלי שייט; מישכון פטנט‪.‬‬ ‫‪9‬‬
 ‫‪ .8‬דיני משכון‬ ‫דיני קניין‬

‫תוכן‪:‬‬
‫‪ 8.1‬יצירת משכון ושכלולו‬
‫א‪ .‬מבוא – מהו משכון‬
‫‪ .1‬מהו שעבוד?‬
‫‪ .2‬מהו משכון?‬
‫ב‪.‬יצירת המשכון‬
‫‪ .1‬המודל הרגיל‬
‫‪ .2‬שעבוד נכס להבטחת חיובו של אחר‬
‫ג‪.‬שכלול משכון‬
‫‪ .1‬ההבחנה בין יצירת המשכון ובין שכלולו‬
‫‪ .2‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]1‬תחרות בין בעל משכון ובין נושה כללי‬
‫‪ .3‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]2‬תחרות בין בעל משכון ובין בעל זיקה ספציפית‬
‫לנכס‬
‫‪ 8.2‬פקיעת המשכון – פידיונו של המשכון או מימושו‬
‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה‬
‫סיכום‬
‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪10‬‬
 ‫‪ .2‬השלכות ההבחנה בין יצירת המשכון ובין שכלולו‪:‬‬
‫תחרות בין בעל משכון ובין נושה כללי (מעקל או נושה כללי‬ ‫דיני קניין‬
‫בהליכי חדלות פירעון) – (א) החייב הוא חברה‬
‫לפי ס' ‪(179‬א) לפקודת החברות‬ ‫נאמן‬ ‫‪ ‬הילכת ביאלוסטוצקי‬
‫"המועד למסירת הפרטים והמסמך‬ ‫בע"מ – שעבוד שנרשם‬
‫או קבלתם לפי סעיף ‪ 178‬הוא –‬ ‫הליכי חדלות פירעון‬ ‫בזמן (תוך ‪ 21‬יום) תקף‬
‫(‪ )1‬באין הוראה אחרת – תוך‬ ‫מיום היווצרותו (ולא מיום‬
‫(שלישי בזמן)‬
‫עשרים ואחד ימים מהיום שבו נוצר‬ ‫הרישום)‪.‬‬
‫השעבוד; ‪." ...‬‬ ‫‪ ‬הילכת איסכור שרותי‬
‫פלדות בע"מ – יש‬
‫תמר‬ ‫חברה בע"מ‬
‫לאפשר רישום מאוחר‬
‫של אמיר‬ ‫(לאחר ‪ 21‬יום) והוא יהיה‬
‫בעל המשכון (נושה)‬ ‫(ממשכנת)‬ ‫תקף מאותו יום ואילך‪.‬‬
‫משכון על נכס של החברה (ראשון בזמן)‬

‫ששוכלל ברישום (שני בזמן)‬

‫דוגמה ‪1‬א – החייב הוא חברה‪:‬‬
‫אמיר הוא בעליה של חברה בע"מ שנוטלת הלוואה לעשר שנים מתמר וממשכנת לטובתה מכונות‬
‫מפס הייצור‪ .‬המשכון לא נרשם‪ .‬לאחר שחלפו ‪ 3‬שנים ממועד עריכת ההסכם‪ ,‬מקבלת החברה‬
‫הלוואה לחמש שנים מגיל‪ .‬לאחר שנה נוספת תמר שומעת כי החברה בקשיים וממהרת לרשום את‬
‫המשכון לטובתה‪ .‬לאחר כמה חודשים פותח גיל בהליכי חדלות פירעון נגד החברה‪ ,‬והנאמן שממונה‬
‫על‪-‬ידי בית המשפט מבקש לתפוס את המכונות‪ .‬שאלה‪ :‬א‪ .‬מי גובר‪ :‬תמר או הנאמן?‬
‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪11‬‬
 ‫‪ .2‬השלכות ההבחנה בין יצירת המשכון ובין שכלולו‪:‬‬
‫תחרות בין בעל משכון ובין נושה כללי (מעקל או נושה כללי‬ ‫דיני קניין‬
‫בהליכי חדלות פירעון) – (ב) החייב הוא יחיד‬

‫נאמן‬ ‫‪ ‬אפשרות ראשונה‪:‬‬

‫החלה באנלוגיה של הילכת‬
‫הליכי חדלות פירעון‬ ‫איסכור שרותי פלדות בע"מ –‬
‫יש לאפשר רישום מאוחר והוא‬
‫(שלישי בזמן)‬
‫יהיה תקף מאותו יום ואילך‪.‬‬
‫‪ ‬אפשרות שניה‪:‬‬
‫תמר‬ ‫אמיר‬ ‫שעבוד שנרשם בזמן תקף מיום‬
‫היווצרותו (ולא מיום הרישום)‪.‬‬
‫בעל המשכון (נושה)‬ ‫(ממשכנת)‬
‫‪ ‬אפשרויות נוספות‪:‬‬
‫משכון על נכס של אמיר (ראשון בזמן)‬ ‫החלה באנלוגיה של סעיפי‬
‫העסקאות הנוגדות או של‬
‫ששוכלל ברישום (שני בזמן)‬ ‫הילכת אהרונוב‪.‬‬

‫דוגמה ‪1‬ב – החייב הוא יחיד‪:‬‬

‫שאלה‪ :‬ב‪ .‬בהנחה שעסקו של אמיר אינו מאוגד במסגרת של חברה‪ ,‬אלא‪ ,‬את ההלוואות אמיר קבל‬
‫באופן אישי‪ ,‬ואילו גיל פותח נגדו בהליכי חדלות פירעון‪ .‬מי גובר‪ :‬תמר או הנאמן?‬
‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪12‬‬
 ‫‪ .8‬דיני משכון‬ ‫דיני קניין‬

‫תוכן‪:‬‬
‫‪ 8.1‬יצירת משכון ושכלולו‬
‫א‪ .‬מבוא – מהו משכון‬
‫‪ .1‬מהו שעבוד?‬
‫‪ .2‬מהו משכון?‬
‫ב‪.‬יצירת המשכון‬
‫‪ .1‬המודל הרגיל‬
‫‪ .2‬שעבוד נכס להבטחת חיובו של אחר‬
‫ג‪.‬שכלול משכון‬
‫‪ .1‬ההבחנה בין יצירת המשכון ובין שכלולו‬
‫‪ .2‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]1‬תחרות בין בעל משכון ובין נושה כללי‬
‫‪ .3‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]2‬תחרות בין בעל משכון ובין בעל זיקה ספציפית‬
‫לנכס‬
‫‪ 8.2‬פקיעת המשכון – פידיונו של המשכון או מימושו‬
‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה‬
‫סיכום‬
‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪13‬‬
 ‫‪ .3‬השלכות ההבחנה בין יצירת המשכון ובין שכלולו‪:‬‬
‫דיני קניין‬
‫תחרות בין בעל משכון ובין בעל זיקה ספציפית לנכס‬

‫ספיטאני‬ ‫‪ ‬הש' זוסמן בעניין שטוקמן נ'‬

‫ספיטאני‪:‬‬
‫מכר‬ ‫רוכש נכס הוא בגדר נושה‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫(שני בזמן)‬ ‫לפי ס' ‪ )3(4‬לחוק המשכון‪ ,‬אין‬
‫כוח ושל המשכון שלא נרשם‬
‫יפה כלפיו‪.‬‬
‫שטוקמן‬ ‫בעל המרצדס‬
‫‪ ‬אפשרות אחרת‪:‬‬
‫סעיפי‬ ‫החלה באנלוגיה של‬
‫בעל המשכון (נושה)‬ ‫מוכר ‪ /‬ממשכן‬ ‫העסקאות הנוגדות‪.‬‬
‫משכון על הנכס (ראשון בזמן)‬
‫ששוכלל ברישום (שלישי בזמן)‬
‫דוגמה ‪ – 2‬עניין שטוקמן נ' ספיטאני‪:‬‬
‫בעל מכונית מרצדס עורך הסכם עם שטוקמן לפיו הוא ממשכן את המכונית לטובתו‪ .‬המישכון לא‬
‫נרשם‪ .‬לאחר מכן הוא מוכר את הנכס לספיטאני‪ .‬לאחר המכר השתכלל המשכון ברישום‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מי גובר‪ :‬שטוקמן או ספיטאני?‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪14‬‬

 ‫‪ .8‬דיני משכון‬ ‫דיני קניין‬

‫תוכן‪:‬‬
‫‪ 8.1‬יצירת משכון ושכלולו‬
‫‪ 8.2‬פקיעת המשכון – פדיונו של המשכון או מימושו‬
‫א‪ .‬עקרונות‬
‫‪ .1‬בעיה של ניגוד עניינים‬
‫‪ .2‬פתרונות לבעיה מכוח חוק המשכון‬
‫ב‪ .‬החריגים לעקרון השולל מימוש עצמי‬
‫‪ .1‬מימוש משכון מופקד בידי תאגיד בנקאי‬
‫‪ .2‬מישכון זכויות [דוגמאות ‪]4 - 3‬‬
‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה‬
‫סיכום‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪15‬‬

 ‫א‪ .‬פדיונו של המשכון או מימושו – עקרונות‬ ‫דיני קניין‬

‫‪.1‬באילו נסיבות קימת בעיה של ניגוד עניינים בין החייב ובין הנושה?‬
‫יש בעיה של ניגוד עניינים כאשר ערך הנכס גדול מערך החוב (‪.)VX > Debt‬‬

‫‪.2‬פתרונות לבעיה מכוח חוק המשכון‪:‬‬

‫א‪.‬זכות הפידיון [ס' ‪ 13‬לחוק המשכון]‪:‬‬
‫לאחר המועד לקיום החיוב לחייב יש זכות שאינה ניתנת להתניה‪ ,‬לפדות את המשכון;‬
‫ובמקרקעין (משכנתה) – גם לפני המועד לקיום החיוב [ס' ‪ 88‬לחוק המקרקעין]‪.‬‬
‫ב‪.‬דרכי המימוש‪:‬‬
‫‪ ‬לפני המועד לקיום החיוב דרכי מימוש המשכון הקבועות בחוק אינן ניתנות‬
‫להתניה [ס' ‪ 16‬לחוק המשכון]‪.‬‬
‫‪ ‬מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט או בצו של רשם ההוצאה לפועל‬
‫כשהמשכון רשום‪ ,‬למעט חריגים [ס' ‪ 17‬לחוק המשכון]‪.‬‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪16‬‬

 ‫‪ .8‬דיני משכון‬ ‫דיני קניין‬

‫תוכן‪:‬‬
‫‪ 8.1‬יצירת משכון ושכלולו‬
‫‪ 8.2‬פקיעת המשכון – פדיונו של המשכון או מימושו‬
‫א‪.‬עקרונות‬
‫‪ .1‬בעיה של ניגוד עניינים‬
‫‪ .2‬פתרונות לבעיה מכוח חוק המשכון‬
‫ב‪ .‬החריגים לעקרון השולל מימוש עצמי‬
‫‪ .1‬מימוש משכון מופקד בידי תאגיד בנקאי‬
‫‪ .2‬מישכון זכויות [דוגמאות ‪]4 - 3‬‬
‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה‬
‫סיכום‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪17‬‬

 ‫ב‪ .‬החריגים לעקרון השולל מימוש עצמי‬ ‫דיני קניין‬

‫‪.1‬מימוש משכון מופקד בידי תאגיד בנקאי (או גוף מוסדי אחר)‬
‫[ס' ‪ )3(17‬ו‪ 19 -‬לחוק המשכון]‪ :‬מאפשר לתאגיד הבנקאי למכור את הנכס המופקד‬
‫במכירה בדרך מקובלת בשוק שבו נמכרים נכסים מאותו סוג‪ ,‬ובאין שוק כזה –‬
‫בדרך מסחרית סבירה‪.‬‬

‫‪.2‬מישכון זכויות [דוגמאות ‪]4 - 3‬‬

‫[ס' ‪ )4(17‬ו‪ 20 -‬לחוק המשכון]‪:‬‬
‫לפי ס' ‪ )4(17‬לחוק המשכון "במשכון שהוא זכות יכול שהמימוש יהיה כאמור בסעיף‬
‫‪."20‬‬
‫לפי ס' ‪ 20‬לחוק "מושכנה זכות שיש לחייב כלפי אדם אחר‪ ,‬רשאי הנושה לממשה כשם‬
‫שהחייב היה יכול לממשה; ‪"...‬‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪18‬‬

 ‫‪ .2‬מישכון זכויות‬ ‫דיני קניין‬

‫(‪ )2‬מישכון של הזכות כלפי דוד‬

‫לטובת הבנק‬ ‫ס' ‪ 20‬לחוק המשכון‬
‫קובע כי "מושכנה זכות‬
‫בנק (הנושה)‬ ‫תמר (החייב)‬
‫שיש לחייב כלפי אדם‬
‫אחר‪ ,‬רשאי הנושה‬
‫(‪ )1‬זכות שיש לחייב‬
‫לממשה כשם שהחייב‬
‫(‪ )3‬מימוש בדרך של‬ ‫כלפי דוד‬
‫היה יכול לממשה; ‪"...‬‬
‫העברת הכספים לבנק‬
‫‪ +‬קיזוז‬ ‫דוד‬
‫)האדם האחר(‬

‫‪ ‬דוגמה שבה יש לתמר זכות לקבל כספים מדוד‪ ,‬והיא ממשכנת את הזכות לטובת בנק‪.‬‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪19‬‬

 ‫‪ .2‬מישכון זכויות ‪ /‬המשך‬ ‫דיני קניין‬

‫(‪ )2‬מישכון של מניות‬

‫בנק (הנושה)‬ ‫תמר (החייב)‬ ‫ס' ‪ 20‬לחוק המשכון‬
‫קובע כי "מושכנה זכות‬
‫(‪ )1‬בעלות במניות‬ ‫שיש לחייב כלפי אדם‬
‫(‪ )3‬מימוש בדרך של‬
‫רישום על‪-‬שם הבנק ‪+‬‬ ‫אחר‪ ,‬רשאי הנושה‬
‫חברה לרישומים‬
‫מכירה‬ ‫לממשה כשם שהחייב‬
‫היה יכול לממשה; ‪"...‬‬

‫חברה נסחרת בבורסה‬

‫דוגמה ‪ – 3‬עניין אובזילר נ' בנק דיסקונט‪:‬‬

‫תמר מישכנה לבנק כבטוחה לאשראי מניות שהיו רשומות על שמה בחברה לרישומים‪ .‬הבנק‬
‫מבקש לבצע מימוש עצמי של המניות‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫א‪.‬האם רשאי הבנק לראות במשכון משכון שהופקד (לפי ס' ‪ )3(17‬לחוק המשכון) ולבצע מימוש‬
‫עצמי (לפי ס' ‪ 19‬לחוק)?‬
‫ב‪.‬האם רשאי הבנק לדרוש להירשם כבעלים של המניות (מכוח ס' ‪ 20‬לחוק) ואז למכרן?‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪20‬‬

 ‫‪ .2‬מישכון זכויות ‪ /‬המשך‬ ‫דיני קניין‬

‫(‪ )2‬מישכון של הזכויות בדירה‬

‫‪ +‬התחייבות למשכנתה‬
‫ס' ‪ 20‬לחוק המשכון‬
‫בנק (הנושה)‬ ‫תמר (החייב)‬ ‫קובע כי "מושכנה זכות‬
‫שיש לחייב כלפי אדם‬
‫(‪ )1‬התחייבות למכר‬ ‫אחר‪ ,‬רשאי הנושה‬
‫(‪ )3‬מימוש בדרך של‬ ‫דירה‬ ‫לממשה כשם שהחייב‬
‫רישום על‪-‬שם הבנק‬ ‫היה יכול לממשה; ‪"...‬‬
‫‪ +‬מכירה‬ ‫חברה קבלנית‬
‫)האדם האחר(‬

‫דוגמה ‪ – 4‬עניין שטיימץ נ' בנק "משכן"‪:‬‬

‫חברה קבלנית שמקימה פרוייקט מגורים נתנה לתמר התחייבות למכר דירה שנמצאת בבניה‪.‬‬
‫לשם רכישת הדירה תמר קיבלה הלוואה מבנק‪ ,‬נתנה לבנק התחייבות לרשום משכנתה לטובתו‬
‫וכן מישכנה לטובת הבנק את זכויותיה בדירה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬לאחר רישום הפרוייקט כבית משותף‪ ,‬האם במקרה של אי תשלום של תמר לבנק‪ ,‬הבנק‬
‫רשאי לדרוש להירשם כבעלים של הדירה (מכוח ס' ‪ 20‬לחוק המשכון) ואז למכרה?‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪21‬‬

 ‫‪ .2‬מישכון זכויות ‪ /‬המשך‬ ‫דיני קניין‬
‫"רמזים" לאימוץ גישה‬
‫(‪ )2‬מישכון של הזכויות בדירה‬ ‫שמאפשרת כניסה של הנושה‬
‫‪ +‬התחייבות למשכנתה‬ ‫לנעלי החייב ותביעת אכיפה‬
‫(ללא העברת הזכות לנושה)‪:‬‬
‫בנק (הנושה)‬ ‫תמר (החייב)‬ ‫‪ ‬ס' ‪ 32‬להצעת חוק המשכון‪,‬‬
‫תשע"ב‪ 2012-‬קובע כי‬
‫"מושכנה זכות שיש לחייב‬
‫(‪ )1‬התחייבות למכר‬ ‫כלפי אדם אחר‪ ,‬זכאי‬
‫(‪ )3‬מימוש בדרך של‬ ‫דירה‬ ‫הנושה לדרוש את קיומה‬
‫כשם שהחייב היה יכול; ‪"...‬‬
‫רישום על‪-‬שם הבנק‬
‫‪ ‬רע"א ‪ 7718/17‬בנק‬
‫‪ +‬מכירה‬ ‫חברה קבלנית‬
‫)האדם האחר(‬ ‫דיסקונט לישראל בע"מ נ'‬
‫בראי‬
‫דוגמה ‪ – 4‬עניין שטיימץ נ' בנק "משכן"‪:‬‬
‫חברה קבלנית שמקימה פרוייקט מגורים נתנה לתמר התחייבות למכר דירה שנמצאת בבניה‪.‬‬
‫לשם רכישת הדירה תמר קיבלה הלוואה מבנק‪ ,‬נתנה לבנק התחייבות לרשום משכנתה לטובתו‬
‫וכן מישכנה לטובת הבנק את זכויותיה בדירה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬לאחר רישום הפרוייקט כבית משותף‪ ,‬האם במקרה של אי תשלום של תמר לבנק‪ ,‬הבנק‬
‫רשאי לדרוש להירשם כבעלים של הדירה (מכוח ס' ‪ 20‬לחוק המשכון) ואז למכרה?‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪22‬‬

 ‫‪ .8‬דיני משכון‬ ‫דיני קניין‬

‫תוכן‪:‬‬
‫‪ 8.1‬יצירת משכון ושכלולו‬
‫‪ 8.2‬פקיעת המשכון – פדיונו של המשכון או מימושו‬
‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה‬
‫א‪ .‬שעבוד‬
‫ב‪ .‬שעבוד צף‬
‫ג‪ .‬שעבוד ספציפי לרכישת נכס‬
‫ד‪ .‬תחרות בין משכונות‬
‫סיכום‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪23‬‬

 ‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה –‬ ‫דיני קניין‬
‫א‪ .‬שעבוד‬

‫נושא‬
‫‪.1‬‬ ‫הגדרה‪"" :‬שעבוד" – משכנתה וכל‬
‫צורה אחרת של מתן נכסים‬ ‫המשכון הוא‪" :‬שעבוד של נכס כערובה לחיוב")‪,‬‬
‫כערובה;" (ס' ‪ 1‬לפקודת החברות)‬
‫‪.2‬‬ ‫חובת רישום שעבודים אצל רשם‬
‫החברות (ס' ‪ 179 - 178‬לפקודה)‬
‫‪.3‬‬ ‫הערת אזהרה על נכס מקרקעין של‬
‫חברה‬
‫‪.4‬‬ ‫הגבלה בהסכם שיצר את השעבוד‬
‫על יצירת שעבודים נוספים על אותו‬
‫נכס‬
‫פירוט‬
‫בתחום דיני התאגידים "משכון" (שלפי חוק‬ ‫‪‬‬
‫לרבות "משכנתה"‪ ,‬מכונה‪" :‬שעבוד"‪.‬‬
‫יש לרשום שעבוד אצל רשם החברות‪ ,‬לרבות‬ ‫‪‬‬
‫משכנתה שנוצרת ברישום בלשכת רישום‬
‫המקרקעין‪ ,‬תוך ‪ 21‬יום‪.‬‬
‫"הערת אזהרה שנרשמה כאמור בסעיף ‪,126‬‬ ‫‪‬‬
‫אינה טעונה רישום בכל מרשם או פנקס אחר‬
‫המתנהל על פי דין" (ס' ‪(127‬ב‪ )1‬לחוק‬
‫המקרקעין)‪.‬‬
‫תקפה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪24‬‬

 ‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה –‬
‫דיני קניין‬
‫ב‪ .‬שעבוד צף‬
‫נושא‬ ‫פירוט‬
‫‪.1‬‬ ‫הגדרה‪"" :‬שעבוד צף" – שעבוד על כל‬ ‫יש לשעבוד צף חשיבות מסחרית כאשר הוא חל על‬ ‫‪‬‬
‫נכסיה ומפעלה של החברה או על‬ ‫מלאי עסקי‪.‬‬
‫מקצתם אותה שעה‪ ,‬כפי מצבם מזמן‬ ‫שעבוד צף יכול להירשם על כל נכסי החברה‪ ,‬לרבות‬ ‫‪‬‬
‫לזמן‪( "; ... ,‬ס' ‪ 1‬לפקודת החברות)‬ ‫נכסי מקרקעין‪ ,‬מיטלטלין וזכויות‪.‬‬
‫‪.2‬‬ ‫חובת רישום שעבוד צף אצל רשם‬ ‫שעבוד צף הוא שעבוד שיש לרשום אצל רשם החברות‬ ‫‪‬‬
‫החברות (ס' ‪ 179 - 178‬לפקודה)‬ ‫תוך ‪ 21‬יום‪.‬‬
‫אין חובה לרשום שעבוד צף על נכסי מקרקעין בלשכת‬ ‫‪‬‬
‫רישום המקרקעין (ס' ‪(169‬א) לפקודה)‪.‬‬
‫שעבוד שנרשם תוך ‪ 21‬יום תקף רטרואקטיבית מיום‬ ‫‪‬‬
‫יצירתו (הילכת ביאלוסטוצקי בע"מ)‪ ,‬לרבות שעבוד צף‬
‫שנרשם תוך ‪ 21‬יום‪ ,‬אך מגבלות בהסכם יצירת‬
‫השעבוד הצף על יצירת שעבודים אחרים תקיפה רק‬
‫מיום הרישום (ס' ‪(169‬ב) לפקודה)‪.‬‬
‫‪.3‬‬ ‫גיבוש שעבוד צף (ע"א ‪ 2966/17‬אס‪.‬‬ ‫שעבוד צף מתגבש (לשעבוד קבוע) באחד משלושה‬ ‫‪‬‬
‫אר‪ .‬אקורד בע"מ נ' מדינת ישראל )‬ ‫מקרים‪ :‬בהתמלא אחד התנאים באגרת החוב הקובע כי‬
‫בהתקיימו יתגבש השעבוד; עם מינוי כונס נכסים‬
‫לחברה; עם כניסת החברה להליכי פירוק‪.‬‬
‫‪.4‬‬ ‫אכיפת שעבוד צף בצו של בית המשפט‬ ‫בית המשפט רשאי להורות על מינוי כונס ומתן צו‬ ‫‪‬‬
‫(ס' ‪ 194‬לפקודה)‬ ‫למכירת הנכסים וחלוקתם‪.‬‬
‫עם מינוי כונס יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו‬ ‫‪‬‬
‫לפתיחה בהליכי חדלות פירעון‪.‬‬
‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪25‬‬
 ‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה –‬ ‫דיני קניין‬
‫ג‪ .‬שעבוד ספציפי לרכישת נכס (שסל"ן)‬

‫נושא‬ ‫פירוט‬
‫‪.1‬‬ ‫הגבלה בהסכם שיצר את‬ ‫תקפה (לאחר הרישום)‪ ,‬אך אינה מונעת יצירת שעבוד‬ ‫‪‬‬
‫השעבוד הצף על יצירת‬ ‫מיוחד [""שעבוד צף" – ‪ , ...‬אך בכפוף לסמכותה של‬
‫שעבודים על אותם נכסים‬ ‫החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה או על‬
‫מקצתם;" (ס' ‪ 1‬לפקודת החברות)]‬
‫‪.2‬‬ ‫שעבוד ספציפי לרכישת נכס‬ ‫לפי ס' ‪(169‬ד) לפקודה "‪ , ...‬שעבוד נכס שנעשה‬ ‫‪‬‬
‫(שסל"ן) עדיף על שעבוד צף‬ ‫להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס‪ ,‬יהיה עדיף על‬
‫קודם‪ ,‬אף אם יש בו מגבלה על‬ ‫שעבוד צף קודם‪ ,‬אם האשראי שימש בפועל לרכישת‬
‫יצירת שעבודים‬ ‫הנכס המשועבד‪ ,‬והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר‬
‫ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה‪" ,‬אשראי" – לרבות‬
‫מתן התחייבות כספית‪.‬‬
‫‪.3‬‬ ‫כיצד נוצר שעבוד ספציפי‬ ‫‪ ‬על הנושה להוכיח קיומה של זיקה ישירה בין המימון‬
‫לרכישת נכס (שסל"ן)?‬ ‫שהעמיד לחייב לבין הנכס המשעובד;‬
‫‪ ‬מתן אשראי לפרוייקט בניה סגור של חברה יכול לזכות‬
‫את הבנק במעמד של שסל"ן לנכסי אותו פרויקט כולל‬
‫למלאי ששייך לאותו פרויקט‪.‬‬
‫[ע"א ‪ 6400/99‬מיראז' חברה לבנין והשקעות בע"מ נ'‬
‫‪01:20:57 AM‬‬
‫בנק הפועלים בע"מ]‬
‫‪26‬‬
 ‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה –‬ ‫דיני קניין‬
‫ד‪ .‬תחרות בין שעבודים‬

‫נושא‬ ‫פירוט‬
‫‪.1‬‬ ‫שעבוד רגיל ראשון בזמן גובר על שעבוד‬ ‫משכון ראשון בזמן יבטיח את התמורה‬ ‫‪‬‬
‫רגיל שני בזמן על אותו נכס‬ ‫לנושה הראשון‪ ,‬והיתרה תשמש לפירעון‬
‫החוב לנושה השני‪.‬‬
‫‪.2‬‬ ‫מגבלה בהסכם שעבוד רגיל מונעת יצירת‬ ‫המגבלה מונעת תחולה של שעבודים‬ ‫‪‬‬
‫שעבוד נוסף‬ ‫נוספים על אותו נכס‪.‬‬
‫‪.3‬‬ ‫שעבוד רגיל גובר על שעבוד צף‬ ‫השעבוד הרגיל מוציא את הנכס המשועבד‬ ‫‪‬‬
‫ממסת הנכסים המשועבדים בשעבוד צף‪.‬‬
‫‪.4‬‬ ‫שעבוד ספציפי לרכישת נכס (שסל"ן) עדיף‬ ‫מגבלה בשעבוד צף מונעת יצירה של‬ ‫‪‬‬
‫על שעבוד צף קודם‪ ,‬אף אם יש בו מגבלה‬ ‫שעבוד רגיל על נכסים שכפופים לו‪ ,‬אך‬
‫על יצירת שעבודים‬ ‫אינה מונעת יצירה של שסל"ן (שעדיף על‬
‫השעבוד הצף)‪.‬‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪27‬‬

 ‫‪ .8‬דיני משכון‬ ‫דיני קניין‬

‫תוכן‪:‬‬

‫‪ 8.1‬יצירת משכון ושכלולו‬

‫א‪ .‬מבוא – מהו משכון‬
‫‪ .1‬מהו שעבוד?‬
‫‪ .2‬מהו משכון?‬
‫ב‪.‬יצירת המשכון‬
‫‪ .1‬המודל הרגיל‬
‫‪ .2‬שעבוד נכס להבטחת חיובו של אחר‬
‫ג‪.‬שכלול משכון‬
‫‪ .1‬ההבחנה בין יצירת המשכון ובין שכלולו‬
‫‪ .2‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]1‬תחרות בין בעל משכון ובין נושה כללי‬
‫‪ .3‬השלכות ההבחנה [דוגמה ‪ – ]2‬תחרות בין בעל משכון ובין בעל זיקה ספציפית‬
‫לנכס‬

‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪28‬‬

 ‫‪ .8‬דיני משכון‬ ‫דיני קניין‬

‫תוכן – המשך‪:‬‬

‫‪ 8.2‬פדיונו של המשכון או מימושו‬

‫א‪.‬עקרונות‬
‫‪ .1‬בעיה של ניגוד עניינים‬
‫‪ .2‬פתרונות לבעיה מכוח חוק המשכון‬
‫ב‪ .‬החריגים לעקרון השולל מימוש עצמי‬
‫‪ .1‬מימוש משכון מופקד בידי תאגיד בנקאי‬
‫‪ .2‬מישכון זכויות [דוגמאות ‪]4 - 3‬‬
‫‪ 8.3‬שעבודים בחברה‬
‫א‪ .‬שעבוד‬
‫ב‪ .‬שעבוד צף‬
‫ג‪ .‬שעבוד ספציפי לרכישת נכס‬
‫ד‪ .‬תחרות בין משכונות‬
‫סיכום‬
‫‪01:20:57 AM‬‬ ‫‪29‬‬