‫יסודות החשבונאות‬

‫מצגת מס‪ – 2 .‬הדוח על המצב הכספי‬

‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬הפקולטה לניהול ע"ש קולר‬

 ‫הדוח על המצב הכספי (מאזן)‬

‫הדוח על המצב הכספי הוא דוח המספק מידע לגבי מצבה הכספי של‬
‫היחידה המדווחת בנקודת זמן מסוימת (תום תקופת הדיווח)‪ .‬הוא מפרט‬
‫את כל הנכסים העומדים לרשות היחידה המדווחת ואת כל התחייבויותיה‬
‫נכון לתאריך הדוח‪.‬‬
‫נכס הוא משאב הנשלט על ידי הישות המדווחת כתוצאה מאירועי עבר‬
‫אשר ממנו חוזה (‪ )expected‬הישות להפיק הטבות כלכליות עתידיות‪.‬‬
‫התחייבות היא מחויבות בהווה של הישות הנובעת מאירועי עבר‪ ,‬אשר‬
‫סילוקה חזוי לגרום לתזרים שלילי של משאבים‪ ,‬המגלמים הטבות‬
‫כלכליות מהישות‪.‬‬
‫הון עצמי מוגדר בצורה שיורית כיתרת הנכסים בניכוי ההתחייבויות‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫נכס‬

‫היווצרות נכס נובעת מאירועי עבר ואירוע העומד להתרחש בעתיד אינו‬
‫מביא כשלעצמו להיווצרותו של נכס‪.‬‬

‫נכסים רבים הם בעלי קיום מוחשי‪ ,‬אולם קיום מוחשי אינו הכרחי לקיומו‬
‫של נכס‪.‬‬

‫נכסים רבים מעוגנים בזכויות משפטיות‪ ,‬אולם זכות בעלות משפטית אינה‬
‫הכרחית לקיומו של נכס‪.‬‬

‫השגת נכס כרוכה על פי רוב בעלות‪ ,‬אולם לא כל נכס כרוך בעלות‬

‫לישות המדווחת‪ ,‬וכן לא כל עלות יוצרת נכס‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫התחייבות‬

‫מאפיין חיוני של התחייבות הוא קיומה של מחויבות בהווה מצד הישות‬

‫המדווחת שהינה תולדה של אירוע עבר‪ .‬התקשרות עתידית או אירוע‬
‫עתידי אחר אינם מביאים כשלעצמם להיווצרות של התחייבות‪.‬‬

‫התחייבות אינה מייצגת בהכרח מחויבות משפטית‪ ,‬אלא יכולה לייצג‬

‫מחויבות משתמעת הנובעת מנוהג עסקי מקובל‪ ,‬שאיפה לשמור על יחסים‬
‫עסקיים טובים או לפעול באופן הוגן‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫מבנה הדוח על המצב הכספי‬

‫התחייבויות‬
‫נכסים‬

‫הון עצמי‬

‫המשוואה החשבונאית‪ :‬נכסים = התחייבויות ‪ +‬הון עצמי‬

‫כל עסקה משנה את פני הדוח על המצב הכספי‪ ,‬אך תמיד מותירה אותו מאוזן‪.‬‬
‫‪5‬‬
 ‫מבט נוסף על הדוח על המצב הכספי‬

‫צד הפאסיב מייצג את המקורות שמימנו את ההשקעה בנכסים בצד‬

‫האקטיב‪.‬‬

‫ההתחייבויות בעיקרן מייצגות את מקורות המימון בהון זר‪ ,‬ואילו ההון‬

‫העצמי הוא בעיקרו ההון שגויס מבעלי החברה בדרך של הנפקת מניות‪.‬‬

‫חברה בע"מ ועקרון האחריות המוגבלת של בעלי המניות‪.‬‬

‫רמות הסיכון של ההון העצמי וההון הזר‪.‬‬

‫המנוף הפיננסי‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫הכרה ומדידה של הפריטים בדוח על המצב הכספי‬
‫התחייבויות‬
‫צפוי תזרים שלילי של משאבים‬
‫מהישות ועלותו של הפריט או‬
‫ערכו ניתנים למדידה באופן מהימן‪.‬‬
‫נמדדות בחלקן על בסיס היסטורי‬
‫ובחלקן לפי שווי הוגן‪.‬‬
‫הון עצמי‬
‫מחושב בצורה שיורית‪.‬‬
‫נכסים‬
‫צפוי (‪ )probable‬שהטבה כלכלית‬
‫עתידית כלשהי המיוחסת לפריט אכן‬
‫תזרום אל הישות ועלותו של הפריט‬
‫או ערכו ניתנים למדידה באופן‬
‫מהימן‪.‬‬
‫נמדדים בחלקם על בסיס היסטורי‬
‫ובחלקם לפי שווי הוגן‪.‬‬
‫לא כל "הנכסים הכלכליים"‬
‫"וההתחייבויות הכלכליות" מוצגים‬
‫בדוח על המצב הכספי‪.‬‬
‫‪7‬‬
 ‫מדידה ראשונית בדוח על המצב הכספי‬

‫נכס – הסכום ששולם בעדו‪ .‬התחייבות – הסכום שהתקבל ויצר אותה‪( .‬עלות‬
‫היסטורית)‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬תהליך מדידה אובייקטיבי ופשוט‪ .‬מקרים יותר מורכבים‪:‬‬

‫עלויות מפוזרות על פני זמן‪.‬‬

‫עסקת אשראי‪.‬‬

‫עסקת חבילה‪.‬‬

‫נכסים הומוגניים עם תחלופה מהירה (מלאי)‪.‬‬

‫עסקת החלפה (שקף הבא)‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫החלפת נכסים‬
‫האם יש לעסקת ההחלפה מהות כלכלית?‬
‫לא‬
‫למעט מקרה חריג בו נותנים נכס ומקבלים‬
‫נכס ‪ +‬מזומן‪ ,‬לא ניתן להכיר ברווח‪ .‬במידה‬
‫ונוצר הפסד חשבונאי נכיר במלוא ההפסד‪.‬‬
‫‪‬עסקה שאין בה מעורבות מזומן – הנכס‬
‫שהתקבל יירשם לפי העלות המופחתת של הנכס‬
‫שנמסר‪( .‬ח' נכס נכנס ז' נכס יוצא – באותו הסכום)‬
‫‪‬עסקה בה נותנים נכס ומזומן ומקבלים נכס‪,‬‬
‫הנכס שהתקבל יירשם כנמוך מבין‪:‬‬
‫‪‬ערך פנקסני של נכס יוצא (נטו) ‪ +‬מזומן שיצא‬
‫‪‬שווי הוגן של נכס נכנס‬
‫התוצאה היא שלעולם לא נכיר ברווח במקרה כזה‪.‬‬
‫‪‬עסקה בה ניתן נכס והתקבל נכס ‪ +‬מזומן‪ :‬נכיר‬
‫ברווח יחסי מהעסקה רק בגין מרכיב המזומן‬
‫בעסקה‪.‬‬
‫כן‬
‫הנכס שהתקבל יירשם לפי שוויו ההוגן‪,‬‬
‫נכיר במלוא הרווח או ההפסד החשבונאי‬
‫שנוצר‪.‬‬
‫‪‬הנכס שהתקבל יירשם בשווי ההוגן של‬
‫הנכס שנמסר בתוספת מזומן שניתן או‬
‫בניכוי מזומן שנתקבל‪.‬‬
‫‪‬במידה ולא ידוע השווי ההוגן של הנכס‬
‫שנמסר נשתמש בשווי ההוגן של הנכס‬
‫שהתקבל‪.‬‬
‫‪‬הרווח או ההפסד החשבונאי שיירשם הוא‬
‫הפער בין השווי בספרים (נטו) של הנכס‬
‫שנמסר (‪ )Book Value‬לבין השווי ההוגן של‬
‫הנכס שנמסר (‪ )Fair Value‬ובהתחשב‬
‫במזומן שעבר בעסקה‪.‬‬
‫‪9‬‬
 ‫מדידה עוקבת בדוח על המצב הכספי‬

‫נקודת כניסה ונקודת יציאה‪ :‬ערך כלכלי של נכסים והתחייבויות ידוע‪.‬‬

‫הבעיה קיימת בתקופות הביניים‪.‬‬

‫העלות והשווי ההוגן נפרדים‪ .‬מהימנות מול רלוונטיות‪.‬‬

‫מהו השווי ההוגן? שווי מימוש ‪ /‬שווי שימוש ‪ /‬שווי שחלוף‪.‬‬

‫כיצד מחשבים את השווי ההוגן? הסתמכות על מחירים בשוק ‪ /‬בניית תחזית‬

‫של תזרימי מוזמנים עתידיים והיוונם‪.‬‬

‫יחס ‪.Book to Market‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מדידה עוקבת בדוח על המצב הכספי (המשך)‬

‫לא כל הפריטים במאזן נמדדים באותו אופן‪ .‬ניסיון להגיע לתמהיל הנכון של‬
‫רלוונטיות ומהימנות‪.‬‬

‫שיטת העלות‪ :‬כניסה בעלות היסטורית‪ ,‬ולאחר מכן‪ :‬פחת והפחתות‪ ,‬ירידת ערך‪,‬‬
‫רווח‪/‬הפסד במימוש‪.‬‬

‫שיטת השווי ההוגן‪ :‬כניסה בעלות היסטורית‪ ,‬ולאחר מכן‪ :‬עדכון לשווי הוגן‬
‫(רווח‪/‬הפסד) מדי תקופה‪ ,‬רווח‪ /‬הפסד במימוש‪.‬‬

‫שיטת הערכה מחדש‪" :‬פשרה"‪ .‬כניסה בעלות היסטורית‪ ,‬ולאחר מכן‪ :‬פחת‬
‫והפחתות‪ ,‬ירידת ערך‪ ,‬רווח‪/‬הפסד במימוש‪ .‬בנוסף‪ :‬אחת למספר תקופות דיווח יש‬
‫להעריך מחדש את שוויו ההוגן של הנכס ולהעמידו בדוח על המצב הכספי על ערכו‬
‫המשוערך‪.‬‬
‫‪11‬‬
 ‫מדידה עוקבת בדוח על המצב הכספי (המשך)‬

‫אם מסתכלים על כל התקופה מרגע הכניסה למאזן ועד רגע היציאה‪ ,‬הרווח‪/‬‬
‫ההפסד המצטבר זהה ללא תלות בשיטה שהשתמשנו‪ .‬הבדלים יהיו כמובן‬
‫ברווחים‪ /‬הפסדים השוטפים‪.‬‬

‫דוגמא מספרית‪.‬‬

‫השוואה תקינה בינלאומית לעומת תקינה אמריקאית‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫סיווג והצגת הפריטים בדוח על המצב הכספי‬

‫התחייבויות שוטפות‬
‫נכסים שוטפים‬
‫התחייבויות לזמן ארוך‬

‫נכסים שאינם שוטפים‬

‫הון עצמי‬

‫‪13‬‬
 ‫נכסים והתחייבויות שוטפים‬

‫ישות תסווג נכס כנכס שוטף כאשר‪ .1 :‬היא חוזה לממש ‪ /‬למכור ‪ /‬לצרוך את‬
‫הנכס במהלך המחזור התפעולי הרגיל שלה; ‪ .2‬כאשר היא מחזיקה את הנכס‬
‫בעיקר לצורכי מסחר; ‪ .3‬היא חוזה לממש את הנכס בתוך ‪ 12‬חודש לאחר‬
‫תקופת הדיווח; ‪ .4‬הנכס הוא מזומן (או שווה מזומן)‪.‬‬

‫ישות תסווג התחייבות כהתחייבות שוטפת כאשר‪ .1 :‬היא מצפה לסלק את‬
‫ההתחייבות במהלך המחזור התפעולי שלה; ‪ .2‬היא מחזיקה את ההתחייבות‬
‫בעיקר לצורכי מסחר; ‪ .3‬מועד הסילוק של ההתחייבות יחול במהלך ‪ 12‬חודש‬
‫לאחר תקופת הדיווח‪.‬‬

‫נכסים והתחייבויות אחרים יוצגו כלא שוטפים‪.‬‬

‫היחס השוטף והון חוזר‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫דוגמא לדוח על המצב הכספי‬

‫התחייבויות שוטפות‬ ‫נכסים שוטפים‬

‫ספקים‬ ‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫זכאים‬ ‫השקעות בני"ע סחירים‬
‫אשראי בנקאי‬ ‫לקוחות‬
‫חייבים אחרים ויתרות חובה‬
‫מלאי‬
‫התחייבויות בלתי שוטפות‬ ‫נכסים בלתי שוטפים‬
‫הלוואות לזמן ארוך‬ ‫רכוש קבוע‬
‫אג"ח‬ ‫נכסים בלתי מוחשיים‬
‫הטבות לעובדים‬ ‫השקעות (נדל"ן‪ ,‬ני"ע)‬
‫הון עצמי‬
‫הון מניות‬
‫קרנות הון‬
‫עודפים‬
‫‪15‬‬
 ‫הצגה בדוח על המצב הכספי‬

‫הקבצה‪ :‬הפריטים מוצגים בדוח כשהם מקובצים על בסיס אופיים‬

‫ותפקידם בעסקי הישות המדווחת‪ .‬כל קבוצה של פריטים דומים עם‬
‫מאפיינים ייחודיים תוצג בנפרד‪ ,‬אלא אם אינה מהותית‪.‬‬

‫לכל הפחות יש לכלול‪ :‬מזומנים ושווי מזומנים‪ ,‬לקוחות וחייבים אחרים‪,‬‬

‫מלאי‪ ,‬רכוש קבוע‪ ,‬נכסים בלתי מוחשיים‪ ,‬נדל"ן להשקעה‪ ,‬נכסים‬
‫פיננסיים‪ ,‬ספקים וזכאים אחרים‪ ,‬הפרשות‪ ,‬התחייבויות פיננסיות‪ ,‬נכסי‬
‫והתחייבויות מס שוטף‪ ,‬נכסי והתחייבויות מס נדחה‪ ,‬הון מונפק וקרנות‬
‫המיוחסות לבעלים‪.‬‬

‫דרישות המינימום המלאות מפורטות בסעיף ‪ 54‬ב‪.IAS1 -‬‬

‫‪16‬‬
 ‫הצגה בדוח על המצב הכספי (המשך)‬

‫סדר ‪ :‬אין סדר מחייב‪ .‬סדר הפריטים נקבע בהתאמה למהות הישות המדווחת‬
‫ומאפייני פעילותה‪.‬‬

‫קיזוז ‪ :‬לרוב יוצגו הנכסים בנפרד מההתחייבויות‪ .‬אולם‪ ,‬במקרים מיוחדים‬

‫בהם קיימת זיקה ברורה בין נכס והתחייבות‪ ,‬הם יוצגו בקיזוז האחד מהשני‪.‬‬
‫אם ערכו של הנכס עולה על ערכה של ההתחייבות‪ ,‬אזי הסכום נטו יוצג בצד‬
‫הנכסים‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬

‫מידע השוואתי‪ :‬נדרש דוח על המצב הכספי לסוף תקופת הדיווח הקודמת‪.‬‬

‫קשר לביאורים‪ :‬הרכב הנכסים‪/‬התחייבויות‪ ,‬תנאי הלוואות‪ ,‬מכשירים‬

‫פיננסיים ומידת החשיפה לסיכונים קשורים‪ ,‬שעבודים‪ ,‬ערבויות‪ ,‬תלויות וכו'‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪IAS37‬‬
‫הפרשות והתחייבויות תלויות‪ :‬הגדרות‬

‫הפרשה‪ :‬התחייבות שעיתוי פירעונה או סכומה אינו וודאי‪.‬‬

‫התחייבות‪ :‬מחויבות בהווה של ישות הנובעת מאירועי העבר‪ ,‬אשר‬

‫סילוקה חזוי לגרום תזרים שלילי של משאבים של הישות המגלמים‬
‫הטבות כלכליות‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫הפרשות והתחייבויות תלויות‪ :‬הגדרות (המשך)‬

‫התחייבות תלויה היא‪:‬‬

‫א‪ .‬מחויבות אפשרית‪ ,‬הנובעת מאירועי העבר‪ ,‬שקיומה יתברר רק‬

‫אם יתרחשו‪ ,‬או לא יתרחשו‪ ,‬אירוע‪ ,‬או אירועים עתידיים‪ ,‬בלתי‬
‫וודאיים שבחלקם אינם בשליטת הישות‪ .‬או‬

‫ב‪ .‬מחויבות בהווה הנובעת מאירועי העבר אך אינה מוכרת היות ש‪:‬‬
‫(‪)1‬לא צפוי תזרים שלילי של משאבים המגלמים הטבות כלכליות‬
‫לסילוק המחויבות‪ .‬או‬
‫(‪)2‬לא ניתן לאמוד את סכום המחויבות במידה מספקת של מהימנות‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫הפרשות והתחייבויות תלויות‪ :‬כללי הכרה וגילוי‬

‫טבלת הפרשות והתחייבויות תלויות ועץ החלטות מנספח ב' ב‪-‬‬

‫‪( IAS37‬שקופית הבאה)‪.‬‬

‫צפוי לצורכי תקן זה מפורש כיותר סביר מאשר לא‪.‬‬

‫דוגמאות‪ :‬הפרשה לאחריות‪ ,‬תביעה משפטית שהוגשה כנגד הפירמה‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬מה ההבדל התפיסתי בין הפרשה לחובות מסופקים להפרשה‬

‫לאחריות?‬

‫‪20‬‬
‫הפרשות והתחייבויות תלויות‪ :‬עץ החלטות‬

‫‪21‬‬
 ‫נכסים תלויים‪ :‬הגדרה‬

‫נכס תלוי‪ :‬נכס אפשרי הנובע מאירועי העבר‪ ,‬שקיומו יתברר רק אם‬
‫יתרחשו‪ ,‬או לא יתרחשו‪ ,‬אירוע‪ ,‬או אירועים עתידיים‪ ,‬בלתי וודאיים‬
‫שבחלקם אינם בשליטת הישות‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫נכסים תלויים‪ :‬כללי הכרה וגילוי‬

‫טבלת נכסים תלויים מנספח ב' ב‪.IAS37 -‬‬

‫וודאי למעשה לעומת צפוי (יותר סביר מאשר לא) מבטא את‬
‫ההקשחה בכללי ההכרה והגילוי במקרה של נכסים תלויים לעומת‬
‫התחייבויות תלויות‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬תביעה משפטית שהגישה הפירמה כנגד גורם חיצוני‪.‬‬

‫‪23‬‬