‫‪29.2.

00‬‬
‫ניתוח דו"חות פיננסיים‬

‫פרופ' ניסים ארניה‬

‫‪ 4‬הנחות עיקריות ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬ישות מסוימת‬
‫‪ ‬תקופה מוגדרת‬
‫‪ ‬מניחים יחידת מידה יציבה‬
‫‪ ‬המשכיות ("עסק חי")‬
‫‪ 4‬עקרונות יסוד‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ההכרה בהכנסה‬
‫‪ ‬עקרון ההקבלה‬
‫‪ ‬עקרון העלות‬
‫‪ ‬עקרון הנייטרליות‬

‫דו"ח תקבולים‪-‬תשלומים‬ ‫‪-‬‬

‫תזרים מזומנים (שיטה ישירה)‬ ‫‪-‬‬
‫מאזן‬ ‫‪-‬‬
‫דו"ח רווח והפסד‬ ‫‪-‬‬

‫פער רווח‪-‬תזרים‬

‫נובע מן העובדה שלא כל הפעילות השוטפת באה לידי ביטוי בתנועות הכספיות (ספקים‪ ,‬זכאים‪ ,‬מלאי‪ ,‬מס‬
‫הכנסה וכו')‪.‬‬

‫דו"ח על תזרים המזומנים (שיטה עקיפה)‬

‫תזרים מזומנים מפעילות שוטפת‬

‫רווח נקי‬
‫התאמות לרווח נקי הדרושות כדי להציג את תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת (מובא כנספח א')‬
‫מזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת‬

‫תזרים מזומנים מפעילות השקעה‬

‫רכישת רכוש קבוע‬
‫מזומנים נטו ששימשו לפעילות השקעה‬

‫תזרימי מזומנים מפעילות מימון‬

‫הנפקת הון‬
‫קבלת הלוואה לזמן ארוך‬
‫דיבידנד לידי הבעלים‬
‫…‬
‫מזומנים נטו שנבעו מפעילות מימון‬

‫עלייה במזומנים ושווי מזומנים‬

‫יתרת מזומנים ושווי מזומנים לתחילת שנה‬
‫יתרת מזומנים ושווי מזומנים לסוף שנה‬

‫דו"ח על השינויים בהון העצמי‬

‫הנפקת הון‬
‫רווח נקי‬
‫דיבידנד‬
‫יתרת ההון לסוף התקופה החשבונאית‬

‫מאזן‬
‫סיכום של מה שנשאר (נכסים = התחייבויות ‪ +‬הון עצמי)‬
 ‫דוגמא ‪2.1‬‬

‫‪50,000‬‬ ‫מחיר (השקעה)‬

‫‪ 4‬שנים‬ ‫אורך חיים צפוי‬
‫לפי שיטת הקו הישר (‪ 12,500‬בכל שנה)‬ ‫פחת‬
‫‪30,000 , 30,000 , 20,000 , 20,000‬‬ ‫תזרים מוערך‬
‫‪10%‬‬ ‫מחיר ההון‬

‫‪77,741‬‬ ‫היוון התזרים‬

‫‪2,727 5,207‬‬ ‫‪6,551‬‬ ‫‪7,774 27,741‬‬ ‫רווח כלכלי‬

‫‪17,500 17,500‬‬ ‫‪7,500‬‬ ‫‪7,500‬‬ ‫‪0‬‬ ‫רווח חשבונאי‬

‫הוצאות הפחת הן מבדילות בין הוצאות חשבונאיות והוצאות פחת‬ ‫‪‬‬

‫הרווח הכלכלי ‪ :‬בשנה הראשונה מבטאים את מחיר הקנייה פחות היוון התזרים העתידי‪ ,‬בשנים שלאחר‬ ‫‪‬‬
‫מכן מרוויחים רק את מחיר ההון‬
‫סכום הרווחים הכלכלי והחשבונאי משתווים לאורך השנים‬ ‫‪‬‬

‫הון עצמי‬

‫מניות מונפקות‪ ,‬רשומות ונפרעות‬ ‫‪-‬‬

‫דו"ח על שינויים בהון‬ ‫‪-‬‬
‫ני"ע המירים‬ ‫‪-‬‬

‫רווח למניה = הרווח ‪ /‬מספר המניות (הרווח מחולק במספר המניות)‬

‫מכפיל = מחיר המניה בשוק ‪ /‬רווח למניה (מחיר מחולק ברווח)‬

‫מכפיל הון = השווי בבורסה ‪ /‬ההון החשבונאי‬

‫ני"ע המירים – אופציות או אגרות חוב להמרה‪.‬‬

‫מכאן שיש כמה אפשרויות לבטא רווח למניה ‪:‬‬

‫רווח למניה אם אין ני"ע המירים‬ ‫‪-‬‬

‫(מביא בחשבון ני"ע המירים בעלי סבירות המרה גבוהה)‬ ‫(‪)I‬‬ ‫רווח למניה "בלתי מדולל"‬ ‫‪-‬‬
‫(מביא בחשבון גם ני"ע המירים בעלי סבירות המרה נמוכה)‬ ‫(‪)II‬‬ ‫רווח "מדולל" למניה‬ ‫‪-‬‬

‫ההבדל בין סבירות המרה גבוהה וסבירות המרה נמוכה תלוי בכדאיות של הרמת האופציות‪/‬אגרות החוב‪ .‬לפי‬
‫התקן בארץ בודקים את הסכום שאדם משקיע על מנת לבצע את ההמרה (האופציה ‪ +‬מחיר מימוש) לעומת ערך‬
‫המניה המתקבל‪ .‬במידה והמניה גבוהה פי ‪ ,2‬האופציות נחשבות כבעלות סבירות גבוהה‪ .‬אם קטן מפי ‪,2‬‬
‫סבירות נמוכה‪.‬‬

‫כאשר מביאים בחשבון את ‪ I‬הרי שגם כמות המניות משתנה (כי ממירים אופציות למניות) וגם הרווח הנקי לפני‬
‫מיסים היה עולה (מחשבים אותו כהפרש בין הערך הנוכחי של סכום המימוש בסוף השנה [‪ 2‬ש"ח לאופציה *‬
‫חישוב‬
‫‪ 3 – 100,000‬שנים לפני הפקיעה] לערך הנוכחי של אותו סכום מימוש בתחילת התקופה [‪ 2‬ש"ח לאופציה *‬
‫עבור‬
‫‪ 4 – 100,000‬שנים לפני הפקיעה]‪ .‬את ההפרש הזה מכפילים ב‪%(-‬מס הכנסה – ‪: )1‬‬ ‫אופציות‬
‫[)‪)60%}, Tax = 40% * ]NPV (200,000 3 years) – NPV (200,000 3 years‬‬

‫כאשר מביאים בחשבון גם את ‪ ,II‬מוסיפים ריבית שנתית (שהחברה צריכה לשלם על האג"ח)‪ .‬במידה והאג"ח‬
‫חישוב‬
‫היה מומר‪ ,‬הרי שהחברה הייתה נמנעת מתשלום הריבית ‪ :‬קופון ‪x 3% x (1-40%) = 3,600 200,000 : 3%‬‬
‫עבור‬
‫אג"ח‬
‫בסופו של דבר הרווח הנקי משתנה גם במונה (הרווח הנקי) וגם במכנה (כמות המניות)‬
 ‫תרגילים מהספר‬

‫פרק ‪1 - 1‬‬
‫פרק ‪8 - 4‬‬

‫השקעות‬

‫לזמן קצר – לפי שווי שוק‬ ‫‪-‬‬

‫לזמן ארוך‬ ‫‪-‬‬

‫עבור אחזקה של פחות מ‪ ,-20%‬נשתמש בשיטת השווי המאזני‬

‫אם יש אחזקה של למעלה מ‪ -20%‬נחשב כהשפעה מהותית ‪ >---‬שווי מאזני (‪)Equity‬‬

‫הפחתה של עודף עלות השקעה אינה מוכרת לצרכי מס‪.‬‬

‫ההוצאה מוכרת רק במידה ויש הפסד‪.‬‬

‫עבור יותר מ‪ -30%‬צריך בנוסף על הצגת הדו"ח שלנו כחברה‪ ,‬בהצגת מערכת דו"חות נוספת ‪ :‬דו"חות מאוחדים‪.‬‬
‫מערכת זו מאחדת את הדו"ח שלנו עם הדו"ח של החברה שנרכשה על ידנו‪ .‬יוצרים ישות ווירטואלית שהיא‬
‫חיבור של שתי הישויות‪.‬‬
 ‫ניתוח דו"חות כספיים‬

‫משתמשים במגוון כלים‪ ,‬המבוססים בעיקר על מדדים‪ ,‬הלוקחים בחשבון נתונים מהדו"חות החשבונאיים‬ ‫‪-‬‬
‫ומנתונים פיננסיים נוספים של החברה (בורסה‪ ,‬דו"ח תזרים וכו')‪.‬‬
‫משתמשים בהם לצורך ‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬הערכת שווי‬
‫‪ -‬הערכת סיכויי החברה לשרוד‬
‫‪ -‬כדאיות השקעה‬
‫‪ -‬השוואה לחברות אחרות‬
‫‪ -‬וכו'‬

‫סיכוני נזילות בטווח הקצר‬

‫יחסי כיסוי התחייבויות לזמן קצר‬

‫– נכסים שוטפים (מזומנים ‪ +‬חייבים ‪ +‬מלאי) להתחייבויות שוטפות‬ ‫יחס שוטף‬ ‫‪-‬‬
‫– רכוש שוטף פחות מלאי מחולק בהתחייבויות שוטפות‬ ‫יחס מהיר‬ ‫‪-‬‬
‫תזרים מפעולות להתחייבויות שוטפות (עפ"י סעיף בדו"ח תזרים מזומנים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מחקרים הוכיחו קשר בין יחס שוטף נמוך מידי (פחות מ‪ )-1‬לבין הנטייה של החברה לפשוט רגל‪ .‬היחס השוטף‬
‫האופטימלי היה ‪ .1.4‬יותר מדי נכסים שוטפים פוגע בסיכויי הרווח של החברה‪ .‬היחס השוטף אינו הבעיה‬
‫העיקרית‪ ,‬אלא בדרך‪-‬כלל הוא מהווה סימפטום לבעיה חריפה אחרת‪/‬נוספת‪.‬‬

‫חייבים נטו = חייבים ברוטו פחות הפרשה לחובות מסופקים‪.‬‬

‫תמיד צריך לבדוק האם החייבים שמופיעים הם אחרי הפרשה זהירה של הסכום הנדרש לחובות מסופקים‪.‬‬
‫חברות בקשיים לא ימהרו לבצע את ההפרשה הזו‪.‬‬

‫יחס מהיר אופטימלי נמוך מעט מיחס שוטף טוב‪ .‬אם הוא נע סביב ‪ – 1‬הרי שהמצב נראה טוב‪ ,‬ואילו פחות מ‬
‫‪ - -0.8‬מצב בעייתי‪.‬‬

‫יחסי פעילות הון חוזר‬

‫מחזור חייבים‬ ‫‪-‬‬

‫מחזור המלאי‬ ‫‪-‬‬
‫מחזור הזכאים‬ ‫‪-‬‬

‫מחזור חייבים = היחס בין המכירות וסכום החייבים‪ .‬מודד‪ ,‬למעשה‪ ,‬את תקופת האשראי – כמה זמן החברה‬
‫נותנת אשראי ללקוחות שלה‪.‬‬

‫מה שחשוב לבדוק בהקשר למחזור החייבים הוא בהשוואה לענף בו אנו נמצאים‪ .‬צריך להבחין בסטייה‬
‫משמעותית לעומת שאר החברות בענף‪.‬‬

‫מחזור מלאי – באופן דומה‪ ,‬מושווה למצב בענף‪ ,‬עם דגש על רמות מלאים גבוהות של 'מלאי מת' – שאין עוד‬
‫סיכוי למכור אותם‪.‬‬

‫מחזור מלאי – כמה פעמים המלאי 'מתגלגל' במכירות‪.‬‬

‫מחזור זכאים – נמדד לפי קניות מחולק בחשבון הספקים‪ .‬אם מחזור הזכאים כאן נמוך יותר בהשוואה לשנים‬
‫קודמות או לחברות אחרות מאותו תחום – הספקים בוטחים בחברה והמצב נראה בסדר‪.‬‬

‫סיכוני נזילות בטווח הארוך‬

‫יחסי חוב‬

‫יחס חוב להון עצמי‬ ‫‪-‬‬

‫יחס חוב לסה"כ נכסים‬ ‫‪-‬‬
‫יחסי כיסוי ריבית – רווח נקי בתוספת הוצאות ריבית מחולק בהוצאות ריבית‬ ‫‪-‬‬
 ‫תזרים מפעולות לסה"כ התחייבויות‬ ‫‪-‬‬
‫תזרים מפעולות להשקעות (מתוך דו"ח תזרים מזומנים ; באיזו מידה החברה מסוגלת בעצמה לגדול‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫להתחדש‪ ,‬ולמעשה לבסס את עצמה מתוך הקצאת הרווחים שלה)‪.‬‬

‫אם הריבית נמוכה בהשוואה לשיעור הרווח התפעולי של החברה – החברה יכולה לנצל בצורה טובה את‬
‫המנוף הפיננסי על מנת להפוך התחייבויות לרווחים‪.‬‬

‫מדדי רווחיות‬

‫תשואה על הנכסים‬ ‫‪-‬‬

‫מעונינים לדעת כמה החברה מרוויחה על הנכסים שלה‪ ,‬בנטרול מקורות הנכסים‪.‬‬

‫‪ROA – Return on Assets‬‬

‫‪TA = Total Assets‬‬

‫שווה לרווח הנקי (‪ + )Net Income‬הוצאות המימון בניכיון המס מחולק ב‪-‬‬

‫תשואה על ההון‬ ‫‪-‬‬

‫‪ROA – Return on Equity‬‬

‫מה ההון יצר ? רווח נקי מחולק בהון של החברה‪.‬‬

‫ככל ש‪ ROE-‬שונה מ‪ ,ROA-‬הדבר מעיד על מנוף פיננסי גדול‪ .‬כלומר‪ ,‬על הון קטן והתחייבויות גדולות‪.‬‬

‫ככל שההון גדול יותר – יהיה דמיון בין שני המדדים‪ .‬אם ההון היה ‪ 100%‬מצד הפאסיב של המאזן – הרי ששני‬
‫המדדים היו זהים‪.‬‬

‫אם שיעור הריבית גבוה משיעור התשואה על הנכסים – החברה בבעיה‪.‬‬

‫ניתן לנתח את התשואה על הנכסים למרכיביה (שיעורי רווחיות ומחזורי נכסים) ‪:‬‬

‫רווח תפעולי מחולק במכירות (שולי הרווח) ‪ :‬על כל שקל מכירות‪ ,‬מהו הרווח שהחברה‬ ‫‪ -‬שיעור הרווח ‪-‬‬
‫עושה‪ .‬מדד ליכולת החברה ליצור רווח תפעולי ברמה נתונה של מכירות‪.‬‬

‫‪ -‬מחזור הנכסים ‪ -‬מדד ליכולת החברה ליצור מכירות מכמות נתונה של השקעה בנכסים‪.‬‬
‫חלק מעבודת הקורס צריך להיות ניתוח התשואה על הנכסים‬
‫(גם בהשוואה לחברות אחרות בענף)‬
‫ניתן לנתח את התשואה על ההון העצמי (‪ )ROE‬כתשואה על הנכסים (‪ )ROA‬כפול מנוף רווחיות כפול מנוף‬
‫מבנה ההון ‪:‬‬

‫מנוף הרווחיות – מדד לשיעור הרווח התפעולי המגיע לידי בעלי המניות הרגילות‬

‫מנוף מבנה ההון – מדד למידת השימוש בהון בעלי המניות הרגילות למימון הנכסים‬

‫מחקרים מראים כי‬

‫בטווח הארוך – ‪ ROE‬מתכנס לממוצע ענפי‪/‬משקי‬ ‫‪‬‬

‫בטווח הקצר – יש מתאם חיובי גבוה בסדרות עתיות של ‪( ROE‬לגבי חברות דומות)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הערכת שווי חברה‬

‫שווי ‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪CF = Cash Flow‬‬

‫שיטות להערכת שווי ‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ -‬ערך נוכחי של תזרימי מזומנים עתידיים‬
‫‪ -‬ערך נוכחי של רווחיות חריגה‬
‫‪ -‬מכפילי שווי של חברות דומות‬

‫מכפיל = מחיר המניה לחלק לרווח למניה = ‪ 1‬לחלק למחיר ההון‬

‫{אם החברה צומחת בקצב ‪ ,g‬ומחיר ההון הוא )‪}r ---> 1/(r-g‬‬

‫רווח למניה = סה"כ הרווח הנקי לחלק למספר המניות‬

‫מכפיל הון = שווי השוק של החברה לחלק בערך החשבונאי של ההון‬

‫שווי הרצפה של חברה‪ ,‬שווי החברה המפורקת‪ ,‬שווי הנכסים הבודדים פחות ההתחייבויות‬
‫(חסם תחתון לנוסחאות הנ"ל באשר לשווי חברה)‪.‬‬

‫עבור חברה עם צמיחה קבועה‪ ,‬ניתן לבטא את המכפיל כך ‪P/E = (1+g)/(r+g) :‬‬
‫‪ – P‬מחיר למניה‬
‫‪ – E‬רווח למניה‬
‫‪ – r‬רווח הון‬
‫‪ – g‬שיעור הצמיחה של הרווח למניה‬

‫הערכת שווי על בסיס רווחים חשבונאיים‬

‫בקביעת המכפיל יש להתחשב בגורמים הבאים ‪:‬‬

‫הערכת הסיכון (השיטתי) הכרוך בהשקעה במניה‬ ‫‪-‬‬
 ‫תחזיות שיעורי הצמיחה בפעילות החברה‬ ‫‪-‬‬
‫הבדלים בין הרווח בעבר (‪ )Actual‬לרווח בעתיד (‪)Expectations for [Permanent] Earnings‬‬ ‫‪-‬‬
‫המדיניות החשבונאית של החברה‬ ‫‪-‬‬

‫תזרים המזומנים "הנכון" תלוי בנשוא ההערכה ‪:‬‬

‫תזרים לא ממונף ‪ -‬תזרים מפעולות רגילות בתוספת הוצאות מימון ובניכוי השקעות ברכוש קבוע (מתוך‬ ‫‪-‬‬
‫תזרים המזומנים) ;‬
‫ישמש להערכת שווים של סך הנכסים התפעוליים של החברה (ללא תלות באופן מימונם)‪.‬‬

‫תזרים ממונף (תזרים לבעלי המניות הרגילות) – תזרים מפעולות רגילות בניכוי השקעות ברכוש קבוע‬ ‫‪-‬‬
‫בתוספת‪/‬בניכוי שינויים בהתחייבויות לזמן ארוך ;‬
‫ישמש להערכת שווי ההון העצמי של החברה‪.‬‬

‫> ההפרש בין שתי התוצאות הנ"ל שווה לערך הנוכחי של התחייבויות החברה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫תזרים מזומנים למשקיע לעומת תזרים מזומנים לחברה ‪:‬‬

‫שני התזרימים יהיו זהים במידה ושיעור התשואה הצפוי על השקעות חדשות של החברה שווה לשיעור‬ ‫‪-‬‬
‫התשואה הנדרש ע"י המשקיע בהון עצמי‬

‫תחת הנחה שהערך הנוכחי של שני התזרימים הינו שווה נעסוק בתזרים המזומנים לחברה בלבד‪.‬‬

‫מחיר ההון העצמי וההון הזר‬

‫ניתן להניח שמחיר ההון‪ ,‬לפיו מנכים את תזרים המזומנים העתידי‪ ,‬מבטא שיעור תשואה משוקלל‪ ,‬הנדרש ע"י‬
‫בעלי ההון העצמי ובעלי החוב‪ .‬החישוב נעשה כך ‪:‬‬

‫כאשר ‪:‬‬

‫‪ – WACC‬מחיר הון משוקלל‬

‫‪ – D‬חוב חיצוני‬
‫‪ – E‬הון עצמי‬
‫‪ – V‬סך המאזן‬
‫‪ – t‬שיעור מס החברות‬
‫‪ – Kd‬מחיר ההון הזר‬
‫‪ – Ke‬מחיר ההון העצמי‬

‫מחיר ההון העצמי ניתן לחישוב באמצעות מודלים שונים‪ .‬הנפוץ בהם הוא מודל ‪ .CAPM‬לפי תיאוריה זו‪,‬‬
‫תשואת המניה נמדדת כך ‪:‬‬

‫‪ – Ri‬תשואת המניה‬
‫‪ – Rf‬תשואה חסרת סיכון‬
‫ביתא – מקדם הסיכון של החברה‬
‫‪ – Rm‬תשואת השוק‬
‫‪ – εi‬שארית מקרית‬
 ‫פרק ‪ – 7‬דוגמא ‪3‬‬

‫לחברה יש בעייתיות בהון ‪ :‬גירעון בהון זהו האור האדום הבולט ביותר‪ ,‬ובמקרה הזה ‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪10,000‬‬ ‫‪ -‬הון עצמי‬
‫(‪)20,000‬‬ ‫‪ -‬עודפים‬
‫‪ -‬סה"כ הון שלילי = גירעון בהון‬
‫הון שלילי‪ ,‬וגם הבעלים לא מכניסים כסף לחברה ‪ >-‬כנראה שהחברה במצב בעייתי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הלוואות שלא נלקחו מבנקים כנראה‪ ,‬אלא מהשוק האפור (‪ %‬הוצאות מימון גבוהות מאוד)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מנוף = נכסים לחלק להון‪ .‬אבל כיוון שהוון הוא שלילי‪ ,‬בכל אי אפשר לחשב מנוף‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עלות המכר די גבוהה ביחס למכירות (והמחזור כ"כ גדול – בשונה מתחנות דלק‪ ,‬למשל)‪ .‬נקודה בעייתית‬ ‫‪-‬‬
‫גם כן‪.‬‬
‫נהוג להשוות הוצאות הנהלה וכלליות למחזור (בדוגמא זה גבוה‪ ,‬אבל יכול להיות שהסיבה היא שהמחזור‬ ‫‪-‬‬
‫נמוך)‬
‫צריך לבדוק גם את מצב השוק‪ .‬יתכן וכל השוק במצב בעייתי וזאת אחרי שנים טובות‪ ,‬כך שיכול להיות‬ ‫‪-‬‬
‫שהחברה תצא מהמצב הבעייתי‪.‬‬
‫להתבסס על ההפרשים בין תקופות (דלתות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מדדי הישרדות‬

‫את הערכת העסק החי נבחן על פי מדד ההישרדות – ‪.Z Score‬‬

‫(פרופ' אלטמן‪ ,‬אונ' ניו‪-‬יורק)‬

‫המודל מבוסס על חמישה יחסים פיננסיים ‪:‬‬

‫הון חוזר נטו לחלק בסך המאזן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1X‬‬ ‫‪)1‬‬

‫יתרת העודפים לחלק בסך הנכסים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2X‬‬ ‫‪)2‬‬

‫רווח נקי לפני הוצאות מימון ומיסים לחלק בסך המאזן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪3X‬‬ ‫‪)3‬‬

‫הון עצמי לחלק בהון זר‬ ‫‪-‬‬ ‫‪4X‬‬ ‫‪)4‬‬

‫סך הכנסות (מכירות) שנתיות לחלק בסך הנכסים (ממוצע בין תחילת שנה לסופה)‬ ‫‪-‬‬ ‫‪5X‬‬ ‫‪)5‬‬

‫מקדמי המודל הם כדלהלן ‪:‬‬

‫‪Z = 0.717 X1 + 0.847 X2 + 3.107 X3 + 0.420 X4 + 0.998 X5‬‬

‫‪ : Z < 2.99‬החברה לא תיכנס לקשיים‬

‫‪ : Z > 1.81‬החברה תיכנס לקשיים‬

‫‪ : Z > 1.81 > 2.99‬קיים "תחום אפור" מבחינה סטטיסטית‪.‬‬

 ‫קשור להתחלת החומר ‪:‬‬

‫בסיס צבירה – הבסיס המקובל בחשבונאות להכרה בהכנסות (שלב יצירת המוצר או לאחר המכירה ולפני‬
‫קבלת הכסף‪ ,‬בעת קבלת הכסף)‪.‬‬

‫בסיס מזומנים – כאשר גם ההכנסות וגם ההוצאות תלויות בתזרים המזומנים‬

‫ניתוח ‪SWOT‬‬

‫חשוב בהערכת שווי של חברה (ובפרט בעבודה)‬

‫עיוותים בדו"חות‬

‫חברות מכירות בהכנסות לפני שבוצעה המכירה‬ ‫‪-‬‬

‫הכרה בהכנסה לפני השלמת המוצר‬ ‫‪-‬‬
‫הכרה בהכנסה כשיש אי וודאות מהותית לגביה‬ ‫‪-‬‬
‫הכרה בתקופה השוטפת של כל הרווח ממכירת רכוש קבוע‪ ,‬ושכירת הרכוש מחדש בשכירות‬ ‫‪-‬‬
‫לטווח ארוך‪.‬‬
‫הכרה בתקופה השוטפת של רווח שנוצר ממכירת קרקע לבנייה ב"עסקת קומבינציה"‪ ,‬לפני‬ ‫‪-‬‬
‫ביצוע הבנייה‪.‬‬

‫הכרה בהכנסה מדומה ‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫ניפוח הכנסות כרווחים חד פעמיים‬ ‫‪-‬‬

‫דחיית הוצאות שוטפות לתקופות מאוחרות‬ ‫‪-‬‬

‫מחוונים לרווחיות עתידית‬

‫אחוז השינוי בהשקעות ברכוש קבוע לעומת אחוז השינוי בהשקעות חברות אחרות בענף‬ ‫‪-‬‬
‫אחוז השינוי בהשקעות במו"פ לעומת אחוז השינוי בהשקעות במו"פ של חברות אחרות בענף‬ ‫‪-‬‬
‫אחוז השינוי בהפרשה לחו"מס לעומת אחוז השינוי בלקוחות‬ ‫‪-‬‬
‫אחוז השינוי במכירות לעובד‬ ‫‪-‬‬
‫אחוז השינוי במלאי לעומת אחוז השינוי במכירות‬ ‫‪-‬‬
‫אחוז השינוי בלקוחות לעומת אחוז השינוי במכירות‬ ‫‪-‬‬
‫אחוז השינוי ברווח הגולמי לעומת אחוז השינוי במכירות‬ ‫‪-‬‬
‫אחוז השינוי בהוצאות הנהלה וכלליות לעומת אחוז השינוי במכירות‬ ‫‪-‬‬
‫אחוז השינוי בצבר הזמנות לעומת אחוז השינוי במכירות‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫לנתח איכות הרווח (בעיקר במידה ולא ניתן לאתר עיוותים בדו"חות) ‪:‬‬

‫כוחם של המחוונים להיות אינדיקטורים טובים לזרמי הרווח העתידיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫רווחים הניתנים לחלוקה במזומן‬ ‫‪-‬‬
‫התפלגות הלקוחות (מספרם ואיכותם)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫רווחים הניתנים להבנה‪ ,‬מלווים בביאורים בהירים ומבוססים על גילוי מידע מלא (‪)Full Disclosure‬‬ ‫‪-‬‬
‫רווחים המלווים במאזן שנכסיו ניתנים למימוש‬ ‫‪-‬‬
‫רווחים המבוססים על שיטות חשבונאיות שמרניות של הכרה בהכנסות והוצאות‬ ‫‪-‬‬
‫רווחים שהתנודות האמיתיות‪ ,‬הלא מווסתות‪ ,‬מסביב לקו המגמה שלהן …‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬