‫דף נוסחאות עיקריות לבחינות הרישוי מטעם רשות ניירות ערך ‪ -‬סטטיסטיקה ומימון‬

‫תיק השקעות‬ ‫ריביות‬

‫תוחלת תשואת תיק‬ ‫‪ – i‬ריבית לתקופה; ‪ – iR‬ריבית ריאלית; ‪ – in‬ריבית נומינאלית‬
‫) 𝐁 𝐑(𝐄 ∙ 𝐁𝐖 ‪𝐄(𝐑 𝐩 ) = 𝐖𝐀 ∙ 𝐄(𝐑 𝐀 ) +‬‬
‫‪ – π‬אינפלציה; ‪ – t‬מספר תקופות החישוב‬
‫סטיית תקן תיק‬ ‫צבירת ריבית משתנה (ל‪ 𝐭 -‬תקופות)‬
‫= 𝐩𝛔‬ ‫𝟐𝐀𝐖√‬ ‫∙‬ ‫𝐀𝟐𝛔‬ ‫‪+‬‬ ‫𝟐𝐁𝐖‬ ‫∙‬ ‫𝐁𝟐𝛔‬ ‫𝛒 ∙ 𝐁𝛔 ∙ 𝐀𝛔 ∙ 𝐁𝐖 ∙ 𝐀𝐖 ∙ 𝟐 ‪+‬‬
‫מצטבר‬
‫𝟏 ‪𝐢% = (𝟏 + 𝐢𝟏 %) ∗ (𝟏 + 𝐢𝟐 %) … . (𝟏 + 𝐢𝐭 %) −‬‬
‫משקל מניה ‪ A‬בתיק מינימום שונות‬
‫𝛒 ∙ 𝐁𝛔 ∙ 𝐀𝛔 ‪𝛔𝟐𝐁 −‬‬ ‫צבירת ריבית קבועה (ל‪ 𝐭 -‬תקופות)‬
‫= ∗𝐀𝐖‬ ‫𝟏 ‪𝐢% = (𝟏 + 𝐢%)𝐭 −‬‬
‫𝛒 ∙ 𝐁𝛔 ∙ 𝐀𝛔 ∙ 𝟐 ‪𝛔𝟐𝐀 + 𝛔𝟐𝐁 −‬‬ ‫מצטבר‬

‫ריבית ממוצעת לתקופה‬

‫מודל ‪CAPM‬‬ ‫ממוצע‬
‫𝟏 ‪𝐢% = (𝟏 + 𝐢%)𝟏⁄𝐭 −‬‬
‫נוסחת פיצול השונות‬
‫ריבית נקובה ‪ >-‬אפקטיבית‬
‫𝐢𝟐𝛔‬ ‫=‬ ‫𝐢𝟐𝛃‬ ‫∙‬ ‫𝐦𝟐𝛔‬ ‫‪+‬‬ ‫𝛆𝟐𝛔‬
‫נקובה‬
‫‪𝐢%‬‬
‫קו ה‪CML -‬‬ ‫אפקטיבית‬
‫‪𝐢% = (𝟏 +‬‬ ‫𝟏 ‪)t −‬‬
‫‪t‬‬
‫𝐟 𝐑 ‪𝐄(𝐑 𝐦 ) −‬‬
‫[ ‪𝐄(𝐑 𝐢 ) = 𝐑 𝐟 +‬‬ ‫𝐢𝛔 ∙ ]‬ ‫נוסחת פישר (ריבית ריאלית‪ ,‬נומינאלית ואינפלציה)‬
‫𝐦𝛔‬
‫קו ה‪SML -‬‬ ‫)‪(𝟏 + 𝐢𝐧 %) = (𝟏 + 𝐢𝐑 %) ∙ (𝟏 + 𝛑%‬‬
‫𝐢𝛃 ∙ ] 𝐟 𝐑 ‪𝐄(𝐑 𝐢 ) = 𝐑 𝐟 + [𝐄(𝐑 𝐦 ) −‬‬
‫הצמדה של קרן למדד‬
‫ביטא‬ ‫מדד‪/‬שער ידוע‬
‫∙ קרן לא צמודה = קרן צמודה‬
‫) 𝐦𝐫 ‪𝐜𝐨𝐯(𝐫𝐢 ,‬‬ ‫𝐢𝛔‬ ‫מדד‪/‬שער בסיס‬
‫= 𝐢𝛃‬ ‫∙𝛒=‬
‫) 𝐦𝐫(𝐫𝐚𝐯‬ ‫𝐦𝛔‬
‫היוון‬
‫קומבינטוריקה‬ ‫ערך נוכחי תקבולים‬
‫𝐓‬
‫) 𝐭𝐅𝐂(𝐄‬
‫הסתברות בינומית‬ ‫∑ = 𝐕𝐏‬ ‫𝐭‬
‫!𝐧‬ ‫‪𝐭=𝟎 (𝟏 +‬‬ ‫))𝐫(𝐄‬
‫∙ 𝐤‪𝐏𝐤 ∙ (𝟏 − 𝐏)𝐧−‬‬
‫!)𝐤 ‪𝐤! ∙ (𝐧 −‬‬
‫ערך עתידי תזרים חד פעמי‬
‫מאורע משלים‬ ‫𝐭 )‪𝐅𝐕 = 𝐏𝐕 ∙ (𝟏 + 𝐢%‬‬
‫)̅‬
‫𝐀(𝐏 ‪𝐏(𝐀) = 𝟏 −‬‬ ‫ערך נוכחי אנונה – סוף תקופה‬
‫𝐂‬ ‫𝟏‬
‫מאורעות זרים‬ ‫= 𝐕𝐏‬ ‫‪∙ (𝟏 −‬‬ ‫)‬
‫𝟎 = )𝐁 ∩ 𝐀(𝐏‬ ‫‪𝐢%‬‬ ‫𝐭)‪(𝟏 + 𝐢%‬‬

‫מאורעות תלויים‬ ‫ערך נוכחי אנונה – תחילת תקופה‬

‫𝐁 ∩ 𝐀 ≠ )𝐁(𝐏 ∙ )𝐀(𝐏‬ ‫𝐂‬ ‫𝟏‬
‫= 𝐕𝐏‬ ‫‪∙ (𝟏 −‬‬ ‫)‪) ∙ (𝟏 + 𝐢%‬‬
‫‪𝐢%‬‬ ‫𝐭)‪(𝟏 + 𝐢%‬‬
‫מאורעות בלתי תלויים‬
‫𝐁 ∩ 𝐀 = )𝐁(𝐏 ∙ )𝐀(𝐏‬ ‫ערך עתידי אנונה – סוף תקופה‬
‫𝐂‬
‫= 𝐕𝐅‬ ‫)𝟏 ‪∙ ((𝟏 + 𝐢%)𝐭 −‬‬
‫איחוד מאורעות‬ ‫‪𝐢%‬‬
‫)𝐁 ∩ 𝐀( 𝐏 ‪𝐏(𝐀 ∪ 𝐁) = 𝐏(𝐀) + 𝐏(𝐁) −‬‬ ‫היוון סדרה אינסופית של תשלומים צומחים בשיעור ‪g‬‬
‫𝟏‪𝐏𝐌𝐓𝐭+‬‬
‫חיתוך מאורעות‬ ‫= 𝐭𝐕𝐏‬
‫)‪(𝐢% − 𝐠%‬‬
‫𝐁 ∩̅‬
‫𝐀(𝐏‬ ‫)𝐁 ∪ 𝐀( 𝐏 ‪̅ ) = 𝟏 −‬‬
‫ערך נוכחי של אג"ח סטרייט הנפדית בתשלום אחד ומחלקת קופון בכל תקופה‬
‫הסתברות למאורעות‬
‫|𝐀|‬ ‫𝐧𝐨𝐩𝐮𝐨𝐂‬ ‫𝟏‬ ‫𝐓𝐕𝐅‬
‫=)‪P(A‬‬ ‫= 𝐕𝐏‬ ‫‪∙ (𝟏 −‬‬ ‫‪)+‬‬
‫|𝛀|‬ ‫‪𝐢%‬‬ ‫𝐭)‪(𝟏 + 𝐢%‬‬ ‫𝐓)‪(𝟏 + 𝐢%‬‬
‫נוסחת בייס‬
‫)𝐁 ∩ 𝐀(𝐏‬
‫= )𝐁|𝐀(𝐏‬ ‫הערכת פרוייקטים‬
‫)𝐁(𝐏‬ ‫ערך נוכחי נקי‬
‫𝐈 ‪𝐍𝐏𝐕 = 𝐏𝐕 −‬‬
‫מדד הרווחיות‬
‫𝐕𝐏𝐍‬
‫= 𝐈𝐏‬
‫𝐈‬
‫שווה ערך תקופתי‬
‫‪𝐍𝐏𝐕 ∗ 𝐢%‬‬
‫= 𝐂𝐀𝐄‬
‫𝟏‬
‫‪(𝟏 −‬‬ ‫)‬
‫𝐭)‪(𝟏 + 𝐢%‬‬
 ‫סטטיסטיקה תיאורית‬
‫ממוצע‬
‫𝐢𝐗 ∑‬
‫=̅‬
‫𝐗‬
‫𝐧‬
‫שונות‬
‫𝟐)̅‬
‫𝐗 ‪𝐕𝐚𝐫(𝐗) = ∑ 𝐏𝐢(𝐗 𝐢 −‬‬
‫כאשר מדובר במדגם ‪Pi=1/n‬‬
‫תוחלת‬
‫𝐢 𝐗 ∙ 𝐢𝐏 ∑ = )𝐗(𝐄‬

‫ערך תקן בהתפלגות נורמלית‬

‫̅𝐱 ‪𝐗 𝐢 −‬‬
‫= 𝐢𝐙‬
‫𝐗𝛔‬

‫התפלגות מצטברת של המשתנה המקרי הנורמלי סטנדרטי ‪Z‬‬

‫)𝐳(𝚽 את ההסתברות )𝐳 ≤ 𝐙(𝐏‬

‫שטח מצטבר (שטח כלוא) בין ‪b - a‬‬

‫)𝐚(𝚽 ‪𝐏(𝐚 ≤ 𝐙 ≤ 𝐛) = 𝚽(𝐛) −‬‬

‫שונות משותפת‬
‫𝐘 ‪̅) ∙ (𝐘𝐢 −‬‬
‫𝐗 ‪𝐂𝐨𝐯(𝐗, 𝐘) = ∑ 𝐏𝐢(𝐗 𝐢 −‬‬ ‫)̅‬
‫כאשר מדובר במדגם ‪Pi=1/n‬‬
‫מקדם מתאם‬
‫)𝐘 ‪𝐂𝐨𝐯(𝐗,‬‬
‫𝐘‪𝛒𝐗,‬‬ ‫=‬
‫𝐘𝛔 ∙ 𝐗𝛔‬
‫תוחלת סכום משתנים‬
‫)𝐛(𝐄 ‪𝐄(𝐚 + 𝐛) = 𝐄(𝐚) +‬‬

‫שונות סכום משתנים‬

‫)𝐘 ‪𝐕𝐚𝐫(𝐚𝐗 + 𝐛𝐘) = 𝐚𝟐 ∙ 𝐕𝐚𝐫(𝐗) + 𝐛𝟐 ∙ 𝐕𝐚𝐫(𝐘) + 𝟐 ∙ 𝐚 ∙ 𝐛 ∙ 𝐂𝐨𝐯(𝐗,‬‬

‫שונות הפרש משתנים‬

‫)𝐘 ‪𝐕𝐚𝐫(𝐚𝐗 − 𝐛𝐘) = 𝐚𝟐 ∙ 𝐕𝐚𝐫(𝐗) + 𝐛𝟐 ∙ 𝐕𝐚𝐫(𝐘) − 𝟐 ∙ 𝐚 ∙ 𝐛 ∙ 𝐂𝐨𝐯(𝐗,‬‬

‫רגרסיה לינארית‬
‫משוואת הרגרסיה‬
‫𝐢𝛆 ‪𝐘𝐢 = 𝐀 + 𝐁 ∙ 𝐗 𝐢 +‬‬
‫שיפוע הרגרסיה‬
‫)𝐘 ‪𝐂𝐎𝐕(𝐗,‬‬ ‫𝐘𝛔‬
‫=𝐁‬ ‫∗𝛒=‬
‫)𝐗(𝐫𝐚𝐯‬ ‫𝐗𝛔‬
‫אחוז השונות המוסברת‬
‫𝟐𝛒 = 𝟐𝐑‬
‫שונות מוסברת‬
‫)‪𝐁𝟐 *var(X) = 𝐑𝟐 *var(Y‬‬ ‫𝟐𝛒 · 𝟐 𝐲 𝛔 ‪,‬‬
‫כאשר ‪ = B‬שיפוע הרגרסיה‬
‫שונות לא מוסברת‬
‫‪𝐯𝐚𝐫(𝛆) = (𝟏 − 𝐑𝟐 ) ∗ 𝐯𝐚𝐫(𝐘) ,‬‬ ‫) 𝟐𝛒 ‪𝛔𝐲 𝟐 · (𝟏 −‬‬
‫כאשר 𝛆= טעות התחזית (ההפרעה המקרית)‬