‫נכתב על ידי לירן עקביא‬

‫‪1‬‬

‫מימון – דף נוסחאות‬

‫ריבית אפקטיבית‬

‫ריבית פשוטה = ריבית נקובה = ריבית נומינאלית‪.‬‬

‫המעבר מריבית נקובה לריבית אפקטיבית המחושבת ב – ‪ N‬תקופות‪:‬‬

‫‪N‬‬
‫⎞ ‪⎛ rNEKOVA‬‬
‫‪⎜ 1 + N ⎟ = 1 + reffective‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫וכאשר ‪ N‬שואף לאינסוף )הריבית מחושבת באופן רציף(‪:‬‬
‫∞‬
‫⎞ ‪⎛ rNEKOVA‬‬
‫‪⎜1 + ∞ ⎟ = e‬‬ ‫‪= 1 + reffective‬‬
‫‪rSimple‬‬

‫⎝‬ ‫⎠‬

‫חשוב!!! כאשר מבצעים את החישוב להעביר את כל ה – ‪ r‬לאותו זמן‪.‬‬

‫דוגמה – בנק נותן הלוואה הנושאת ריבית רבעונית בשיעור ‪.r‬‬

‫מהי הריבית האפקטיבית השנתית?‬
‫‪rNekova Snatit‬‬ ‫‪= 4 ⋅ rNekova Revonit‬‬ ‫‪:‬‬‫יים‬ ‫שנת‬ ‫נעביר את הריבית הנקובה למונחים‬

‫⎞ ‪⎛ 4 ⋅ rNekova Revonit‬‬
‫‪4‬‬

‫‪⎜1 +‬‬ ‫ולכן‪ ,‬בכדי לחשב ריבית אפקטיבית שנתית‪⎟ = 1 + reffective :‬‬
‫⎝‬ ‫‪4‬‬ ‫⎠‬

‫משתמשים בנוסחאות אלו כאשר נתונה ריבית נקובה‪ ,‬המחושבת בכל יום‪ ,‬במשך שנה ואנו מעוניינים לחדש את‬
‫הריבית האפקטיבית השנתית‪.‬‬

‫ריבית נקובה – ‪) rtot = rTKUFA ⋅ n‬מדובר על שתי רביות נקובות אבל בתקופות שונות‪,‬‬
‫לדוגמה באגף שמאל מדובר על ריבית שנתית‪ ,‬ובאגף ימין על ריבית חודשית ו ‪(n=12‬‬

‫ריבית מראש – ‪d‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪reff‬‬ ‫חישוב ריבית אפקטיבית‪ ,‬כאשר נתונה הריבית מראש – ‪− 1‬‬
‫‪(1 − d ) n‬‬
‫חישוב ריבית אפקטיבית כאשר היא כוללת ריבית מראש וריבית תקופתית –‬
‫‪(1 + r ) n‬‬
‫= ‪reff‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪(1 − d )t‬‬
 ‫נכתב על ידי לירן עקביא‬
‫‪2‬‬

‫אינפלציה וריבית‬

‫ריבית נומינאלית – ‪ - rn‬ריבית המשמשת לביצוע עסקאות שאינן צמודות – כוללת שני‬
‫מרכיבים‪ :‬ריבית ריאלית ואינפלציה חזויה‪.‬‬
‫ריבית ריאלית – ‪ - rr‬משמשת לביצוע עסקאות צמודות למדד המחירים לצערכן – בביצוע‬
‫עסקה ריאלית משולמים ריבית ריאלית ואינפלציה בפועל‪.‬‬

‫עסקה נומינלית – מאחר ושיעור האינפלציה מגולם בשיעור הריבית העסקה‪ ,‬אזי כל תשלום‬
‫כולל גם מרכיב אינפלציוני‪ ,‬ולכן כל התשלומים יהיו זהים אחד לשני לכל אורך חיי העסקה‪.‬‬
‫עסקה ריאלית – מאחר והעסקה הנה צמודה‪ ,‬אזי יש להצמיד כל תשלום לשיעור האינפלציה‬
‫בפועל‪ ,‬שנצברה ממועד העסקה ועד למועד התשלום‪.‬‬

‫הקשר בניהן )נוסחת פישר( – )‪ , 1 + rn = (1 + rr )(1 + m‬כאשר ‪ m‬הוא מדד המחירים‪/‬ריבית‬

‫אינפלציונית‪.‬‬

‫דוגמה – מהספר של ליאור – פרק ב' עמוד ‪45‬‬

‫ריבית ריאלית ‪ ,3%‬אינפלציה שנתית קבועה ‪ ,20%‬תקופת ההחזר של ההלוואה ‪ 5‬שנים‪.‬‬

‫הלוואה לא צמודה‪ .‬חשב את הערך הנומינאלי של התשלומים – נחשב בעזרת נוסחת פישר את הריבית‬
‫הנומינאלית על ההלוואה‪ .‬ומכאן החישוב כרגיל – נשתמש בריבית שקיבלנו לחישוב החזרי הלוואה‪.‬‬

‫ההלוואה צמודה‪ .‬הפרעון בחמישה תשלומים השווים בערכם הראלי – ראשית יש לחשב את לוח הסילוקין כאילו‬
‫לא קיימת אינפלציה‪ ,‬דהינו‪ ,‬חישוב ההחזר השנתי הצפוי להלוואה הנושאת ריבית של ‪) 3%‬ריאלית בלבד(‪.‬‬
‫נקבל את הסכום שהיה מחזיר הפרט מדי שנה‪ ,‬אולם בכל פעם שחל שינוי במדד‪ ,‬נאלץ הפרט לשלם סכום זה‬
‫מוכפל בתוספת האינפלציה שנצברה ממועד מתן ההלוואה ועד למועד התשלום‪.‬‬
‫ולכן בתשלום הראשון ‪ a*1.2‬והתשלום השני ‪.a*1.22‬‬

‫דוגמה נוספת‬
‫נרצה לדעת באיזו ריבית ‪ r‬נהייה אדישים בין תשלום של ‪ ₪ 90‬בעוד ‪ 20‬יום‪ ,‬ולבין תשלום של ‪ ₪ 100‬בעוד ‪60‬‬
‫יום‪ .‬במונחי ריבית אפקטיבית שנתית‪.‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪20‬‬
‫=‬ ‫‪60‬‬
‫) ‪(1 + r‬‬ ‫‪365‬‬
‫) ‪(1 + r‬‬ ‫‪365‬‬
 ‫נכתב על ידי לירן עקביא‬
‫‪3‬‬

‫מדדים לבחינת כדאיות השקעה‬

‫‪ – T‬הוא אורך התקופה בה מוזרם כסף לחברה‪.‬‬

‫‪ – K‬מחיר ההון‪.‬‬

‫תקופת ההחזר‬

‫ענ"נ ‪ – NPV‬זהו הערך היחיד שמודד את הרווח בערכים מוחלטים‪ ,‬ולכן‪ ,‬רק לפיו נוכל לקבוע‬
‫איזה מן מהפרויקטים ישיא את הרווח בצורה המרבית‪.‬‬

‫שיעור תשואה פנימי )שת"פ( – שער הריבית בו הערך הנקי של הפרויקט מתאפס‪ .‬או בו‬
‫הערך הנוכחי של ההכנסות שווה לגודל ההשקעה‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪CFt‬‬
‫∑ ‪irr ⇒ − I 0 +‬‬ ‫‪=0‬‬
‫) ‪t =1 (1 + irr‬‬
‫‪t‬‬

‫במידה ו ‪ CF‬קבוע אזי‪:‬‬

‫‪I‬‬
‫‪irr ⇒ PVFA( IRR, T ) = 0‬‬
‫‪CF‬‬

‫מדד הרווחיות – היחס בין הערך הנוכחי של ההכנסות לבין גודל ההשקעה‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪CFt‬‬
‫∑‬ ‫‪(1 + k )t‬‬
‫‪PI = t =1‬‬
‫‪I0‬‬

‫במידה ו ‪ CF‬קבוע אזי‪:‬‬

‫) ‪CF ⋅ PVFA( k , T‬‬
‫= ‪PI‬‬
‫‪I0‬‬

‫השוואת ערך של פרויקטים בעלי אורך חיים שונה –‬

‫• מחשבים ‪ NPV‬של כל אחד מהפרויקטים‪.‬‬
‫• נמצא ‪ NPV‬אינסופי של כל אחד מהפרויקטים ואז נוכל להשוות )רק בנחה‬
‫שהפרויקט מתחדש(‪ .‬לזכור להשתמש ב – ‪.reff‬‬
 ‫נכתב על ידי לירן עקביא‬
‫‪4‬‬

‫•‬
‫אג"ח – מושגים ונוסחאות‬

‫‪ - PV0‬מחיר האיגרת ביום ההנפקה‪.‬‬

‫‪ – (Face Value) FV‬הערך הנקוב של האיגרת‪.‬‬
‫‪ – C‬ריבית תקופתית )קופון( שמשלמת האיגרת בשנה‪.‬‬
‫‪ – t‬מספר הקופונים שמשלמת האיגרת בשנה‪.‬‬
‫‪ – i‬שיעור הריבית השנתית )נקובה( שנושאת האיגרת‪.‬‬
‫‪ – r/YTM‬שיעור הריבית השנתית )אפקטיבית(‪ ,‬לפיו יש להוון את תזרימי המזומנים הצפויים‬
‫מהאיגרת‪.‬‬
‫‪ – n‬אורך חיי האיגרת‪.‬‬

‫התשלומים להם זכאי משקיע באיגרת החוב נחלקים לשניים‪:‬‬

‫‪ .1‬תשלום ריבית תקופתית )קופון( על הערך הנקוב של האיגרת – מחושב ע"י‬
‫מכפלה של הערך הנקוב בשיעור הריבית התקופתית שנושאת האיגרת החוב‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫⋅ ‪C = FV ⋅ i‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ .2‬תשלום הערך הנקוב של האיגרת – מתקבל בדרך כלל‪ ,‬ביום האחרון של חיי‬
‫האיגרת‪ ,‬קרי לאחר ‪ n‬תקופות מיום הנפקתה‪.‬‬

‫חישוב מחיר האיגרת ביום הנפקתה‪:‬‬

‫‪n‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪FV‬‬ ‫‪FV‬‬
‫∑ = ‪PV0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪= C ⋅ PVFA(r , n) +‬‬
‫) ‪i =1 (1 + r‬‬ ‫) ‪(1 + r‬‬ ‫‪(1 + r ) n‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪n‬‬

‫חישוב מחיר האיגרת ‪ k‬תקופות לאחר הנפקתה‪:‬‬

‫‪n−k‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪FV‬‬ ‫‪FV‬‬
‫∑ = ‪PVk‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪n−k‬‬
‫‪= C ⋅ PVFA( r , n − k ) +‬‬
‫) ‪i =1 (1 + r‬‬
‫‪i‬‬
‫) ‪(1 + r‬‬ ‫‪(1 + r ) n − k‬‬

‫הקשר בין שיעור ההיוון של אג"ח לבין מחירה ביום ההנפקה‪:‬‬

‫‪r > i ⇒ FV > PV0‬‬
‫‪r < i ⇒ FV < PV0‬‬
‫‪r = i ⇒ FV = PV0‬‬
‫חשוב לבצע את ההשוואה באותן תקופות זמן ולעבור מריבית נקובה לאפקטיבית או להפך‪.‬‬

‫‪ – YTM‬שיעור תשואה לפדיון )‪ – (yield to maturity‬שווה לשיעור ההיוון )‪ (r‬אשר משווה את‬
‫הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים מהאיגרת למחירה בשוק‪.‬‬
 ‫נכתב על ידי לירן עקביא‬
‫‪5‬‬

‫קצת סטטיסטיקה‬
‫‪ – Pi‬הסתברות לתשואה‪ – Ri ,‬ערך התשואה‪,‬‬

‫‪∑RP‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i i‬‬ ‫)‪ – E(R‬תוחלת התשואה ‪-‬‬

‫‪n‬‬
‫)‪ – VAR(R‬שונות ‪Var ( R ) = σ 2 = ∑ Pi ( Ri − E ( R )) 2 -‬‬
‫‪i =1‬‬

‫סטיית התקן – היא שורש השונות )‪σ = VAR( R‬‬

‫תוחלת התשואה וסטיית התקן של תיק מינימום השונות‬

‫‪σB‬‬ ‫‪σA‬‬
‫= ) ‪E ( Rp‬‬ ‫‪⋅ E ( RA ) +‬‬ ‫‪⋅ E ( RB ) = rf‬‬
‫‪σ A +σB‬‬ ‫‪σ A +σB‬‬ ‫מקרה א' – ‪σ AB = −1‬‬
‫‪σp =0‬‬
‫‪σ B2‬‬ ‫‪σ A2‬‬
‫= ) ‪E ( Rp‬‬ ‫⋅‬ ‫‪E‬‬ ‫(‬ ‫‪R‬‬ ‫)‬ ‫‪+‬‬ ‫‪⋅ E ( RB ) = rf‬‬
‫‪σ A2 + σ B2‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪σ A2 + σ B2‬‬
‫מקרה ב' – ‪σ AB = 0‬‬
‫‪σ Aσ B‬‬
‫= ‪σp‬‬
‫‪σ A2 + σ B2‬‬
‫) ‪E ( R p ) = E ( RA‬‬
‫‪σp =σA‬‬ ‫מקרה ג' – ‪σ AB = 1‬‬
‫)‪ A‬הוא הנכס הפחות מסוכן(‬
‫מקרה ד' –‬
‫‪ ...‬נוסחא מסובכת‪ ,‬עמוד ‪ 102‬בחוברת‪.‬‬ ‫‪σ AB‬‬ ‫‪= someThing...‬‬
‫מתאם כללי כלשהו‬

‫תוחלת התשואה וסטיית התקן של תיק המורכב משתי מניות‬

‫) ‪E ( R p ) = X A E ( RA ) + X B E ( RA‬‬
‫)‪( X A + X B = 1‬‬
‫‪σ p2 = X A2σ A2 + X B2σ B2 + 2 X A X Bσ Aσ B ρ AB‬‬
 ‫נכתב על ידי לירן עקביא‬
‫‪6‬‬

‫נתונים נוספים‪) ...‬מניות(‬

‫‪E ( Rm ) − rf‬‬
‫)כאשר ‪ m‬מסמן את ‪ Market‬תיק השוק(‪.‬‬ ‫שיפוע קו שוק ההון )‪ (CML‬נתון ע"י ‪-‬‬
‫‪σm‬‬
‫איך נחשב את תיק השוק? ע"פ הנוסחאות הנתונות למעלה‪ ,‬ונקבל משוואה תלויה ב‪ X A -‬או‬
‫ב‪ . X B -‬נמצא למשוואה מקסימום )כי אנחנו מחפשים את השיפוע המקסימאלי – זהו‬
‫השיפוע של קו ‪(CML‬‬

‫‪E ( Rm ) − rf‬‬
‫⋅ ‪E ( Rp ) = r + σ p‬‬ ‫משוואת ‪- CML‬‬
‫‪σm‬‬
‫כל תיק יעיל חייב לקיים את משוואת ‪.CML‬‬

‫מכיוון שכל המשקיעים בשוק משקיעים בפרופורציות זהות בנכסים המסוכנים )לפי תיק‬
‫השוק( אזי פרופורציות ההשקעה בתיק השוק יהיו זהות גם לפרופורציות השווי של הנכסים‪,‬‬
‫שהרי זהו סכום כל הכספים שהושקעו בהם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם נתונים ערכי שווי שוק של חברות‪ ,‬נוכל לחשב את יחס כל אחת מהחברות בתיק‬
‫השוק‪.‬‬
 ‫נכתב על ידי לירן עקביא‬
‫‪7‬‬

‫מיקרו – דף נוסחאות‬

‫תחרות משוכללת‬

‫‪∂Q‬‬
‫‪>0‬‬ ‫מוצר נורמאלי‬
‫‪∂I‬‬
‫‪∂Q‬‬
‫‪=0‬‬ ‫מוצר ניטראלי‬
‫‪∂I‬‬
‫‪∂Q‬‬
‫‪<0‬‬ ‫מוצר נחות‬
‫גמיש לחלוטין ∞ → ‪E‬‬ ‫‪∂I‬‬

‫‪∂Q P‬‬
‫=‪E‬‬ ‫⋅‬ ‫גמישות הביקוש‬
‫‪∂P Q‬‬
‫תלויה בנחיצות המוצר‪ ,‬מוצרים תחליפים‪ ,‬אחוז מהמשכורת‪.‬‬

‫ביקוש גמיש‪.P↑ Æ Π? = TR↓ - TC↓ – |EX/Px| > 1:‬‬

‫‪ Å‬המחיר משנה לי מאוד‪.‬‬

‫גמישות יחידתית‪.P↑ Æ Π↑ = TR - TC↓ – |EX/Px| = 1:‬‬

‫‪ Å‬אני הולך ביחד עם המחיר‪.‬‬
‫קשיח לחלוטין ‪E = 0‬‬
‫ביקוש קשיח‪.P↑ Æ Π↑ = TR↑ - TC↓– |EX/Px| < 1:‬‬
‫‪ Å‬המחיר לא מזיז לי! )להסתכל הגרף הקשיח(‬

‫הקשר בין פונקציות היצור לעקומת ההצע‪:‬‬

‫‪⎧0‬‬ ‫‪P < min AVC‬‬

‫⎨=‪Q‬‬ ‫טווח קצר –‬
‫)‪⎩ P = MC (Q‬‬ ‫‪P ≥ min AVC‬‬
‫‪⎧0‬‬ ‫‪P < min AC‬‬
‫⎨=‪Q‬‬ ‫טווח ארוך –‬
‫)‪⎩ P = MC (Q‬‬ ‫‪P ≥ min AC‬‬

‫ייצור בטווח הקצר – מספר פירמות בענף קבוע‪ ,‬נקבל עקומת היצע מצרפי‪ ,‬ונשווה אותה‬
‫לעקומת הביקוש המצרפי ונקבל מחיר שיווי משקל‪.‬‬
‫באופן עקרוני אפשר להניח כי גם בטווח קצר מתקיים שיווי משקל והיצור ‪P=MC‬‬

‫ייצור בטווח הארוך – כאשר כל הפירמות שוות כל פירמה תייצר בטווח הארוך כאשר‬
‫‪P=MC=AC‬‬

‫‪∂TC‬‬
‫= ‪. MC‬‬ ‫העלות השולית ‪-‬‬
‫‪∂Q‬‬
‫‪TC‬‬
‫= ‪AC‬‬ ‫העלות הממוצעת ‪-‬‬
‫‪Q‬‬
 ‫נכתב על ידי לירן עקביא‬
‫‪8‬‬

‫עודף הצרכן ועודף היצרן‬

‫עודף הצרכן‬
‫הסכום הכספי‪ ,‬שהצרכן הי המוכן‬
‫עודף הצרכן‬ ‫לשלם עבור תצרוכת ‪ ,‬מעל ועבר‬
‫לתשלום בפועל‪.‬‬

‫עודף היצרן‬
‫הסכום הכספי שהיצרן קיבל מעבר‬
‫עודף היצרן‬ ‫למחיר המינימלי בו היה מוכן למכור‪.‬‬
‫סכום זה שווה לרווח התפעולי‪.‬‬

‫מונופול‬

‫)‪∂TC ∂ (( P(Q)* ) ⋅ Q‬‬

‫⇒ ‪) MC = MR‬ב ‪ * -‬להציב את פונקצית הביקוש(‪.‬‬ ‫=‬ ‫ייצור כאשר –‬
‫‪∂Q‬‬ ‫‪∂Q‬‬

‫בענף הפועל כקרטל מתקיים ‪MR = ∑ MC -‬‬

‫מיסוי וסובסידיה‬
‫כאשר מטילים מס על פירמה כ ‪ % -‬מסוים מהרווח‪ ,‬המס אינו משפיע על התפוקה‪ .‬הפירמה‬
‫עדיין תשאף לתפוקה מקסימאלית‪) .‬כל עוד לפירמה יש רווח חיובי היא גם תמשיך לייצר(‪.‬‬

‫חישוב תפוקה שולית של גורם יצור )גורם יצור ‪(a‬‬

‫‪∂Q‬‬
‫= ‪MPa‬‬ ‫התפוקה השולית של גורם יצור ‪– a‬‬
‫‪∂a‬‬
‫דוגמה – נתונה פונקצית ההוצאות הכלליות ‪. TC = 0.02q + 8‬‬
‫‪2‬‬

‫נתון מחיר של גורם יצור משתנה ‪ . Pa = 2‬מצא את התפוקה השולית של גורם יצור ‪ .a‬חשוב לשים לב‪ ,‬כאן‬
‫אנו לא מתעניינים בהוצאות הקבועות לכן לא נתיחס ל –‪.8‬‬
‫‪∂q‬‬ ‫‪5‬‬
‫⇒ ‪P = 0.02q 2 + 8 ⇒ 2a = 0.02q 2 ⇒ q = 100a‬‬ ‫=‬
‫‪∂a‬‬ ‫‪a‬‬