‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫הקדמה‬ ‫‪1‬‬
‫תכונת ארכימדס‪∀p > q ∈ R∃n ∈ N : p < nq :‬‬
‫אקסיומת השלמות‪ :‬לכל קבוצה חסומה מלעיל ולא ריקה של ממשיים קיים חסם עליון קטן ביותר‪.‬‬

‫;‪∀a < b ∈ R∃r ∈ R : a < r < b‬‬ ‫צפיפות הרציונליים והממשיים‪∀a < b ∈ R∃q ∈ Q : a < q < b :‬‬
‫‪Pn‬‬
‫הבינום של ניוטון‪∀a, b ∈ R, n ∈ N : (a + b)n = k=0 nk ak bn−k :‬‬
‫
‬

‫א״ש ברנולי‪∀x ∈ (−1, ∞), n ∈ [0, ∞) ∩ Z : (1 + x)n > 1 + nx :‬‬

‫א״ש המשולש‪∀a, b, c ∈ R : |a + b| ≤ |a| + |b|; |a − c| ≤ |a − b| + |b − c| :‬‬

‫א״ש המשולש ההפוך‪∀a, b ∈ R : ||a| − |b|| ≤ |a − b| :‬‬
‫√‬
‫‪n‬‬
‫‪∀i : xi ∈ R : 1 +···+‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪≤ n x1 · · · xn ≤ x1 +···+x‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫א״ש ממוצעים‪:‬‬
‫‪x1‬‬ ‫‪xn‬‬

‫סדרות‬ ‫‪2‬‬
‫גבולות‬ ‫‪2.1‬‬

‫∞) ‪ (an‬סדרת מספרים ממשיים‪ .‬אז גבול הסדרה יסומן ‪ lim an = L‬והוא‬
‫הגדרה ‪ :2.1‬גבול של סדרה‪ .‬תהי ‪n=1‬‬
‫∞→‪n‬‬

‫מוגדר‪:‬‬
‫‪∀ε > 0∃N ∈ N∀n > N : |an − L| < ε‬‬

‫נאמר כי הגבול אינסופי ונסמן ∞ = ‪ lim an‬אם מתקיים‪:‬‬

‫∞→‪n‬‬

‫‪∀M > 0∃N ∈ N∀n > N : an > M‬‬

‫∞) ‪∀r ∈ R∃(qn‬‬

‫‪n=0 ∈ Q‬‬
‫∞‬
‫משפט ‪ :2.2‬לכל ממשי יש סדרת רציונליים שמתכנסת אליו‪: lim qn = r :‬‬
‫∞→‪n‬‬

‫∞) ‪ (an‬סדרת מספרים ממשיים‪ .‬אם קיים גבול הסדרה ‪ lim an ∈ R‬אז הוא‬
‫משפט ‪ :2.3‬יחידות הגבול‪ .‬תהי ‪n=1‬‬
‫∞→‪n‬‬

‫יחיד‪.‬‬

‫∞) ‪ (an‬סדרת מספרים ממשיים‪ .‬הסדרה תיקרא חסומה מלעיל אם קיים‬

‫הגדרה ‪ :2.4‬סדרה חסומה‪ .‬תהי ‪n=1‬‬

‫‪ M ∈ R‬שמקיים‪ ,∀n ∈ N : an ≤ M :‬חסומה מלרע ע״י ‪ m ∈ R‬אם מתקיים ‪ ∀n ∈ N : an ≥ m‬וחסומה באופן כללי‬
‫אם מתקיים שניהם‪.‬‬

‫הגדרה ‪ :2.5‬תכונת סופרמום לקבוצה חסומה‪ .‬תהי ‪ A ⊂ R‬קבוצה אינסופית‪ ,‬חסומה ולא ריקה‪ .‬אז נוכל להרכיב‬
‫סדרה ‪ (xn ) ⊂ A‬כך שמתקיים ‪.xn → sup A‬‬

‫∞) ‪ (an‬סדרה חסומה‪ .‬אז נגדיר את הסופרמום והאינפימום‬

‫תהי ‪n=1‬‬ ‫הגדרה ‪ :2.6‬סופרמום ואינפימום לסדרה‪.‬‬
‫בצורה הבאה‪:‬‬

‫;}‪sup an := min{x ∈ R|∀n ∈ N : an ≤ x‬‬ ‫}‪inf an := max{x ∈ R|∀n ∈ N : an ≥ x‬‬

‫משפט ‪ :2.7‬כל סדרה מתכנסת היא חסומה‪ ,‬וכל סדרה לא חסומה לא מתכנסת )לא אמ״מ!(‬

‫∞) ‪ (an‬סדרות כך ש‪ . lim an = a; lim bn = b :‬אז‬ ‫∞‬

‫משפט ‪ :2.8‬חשבון גבולות רגיל ומוכלל‪ .‬יהיו ‪n=1 , (bn )n=1‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬

‫מתקיים‪:‬‬
‫√‬ ‫√‬ ‫‪an‬‬ ‫‪a‬‬
‫;‪lim an + bn = a + b‬‬ ‫;‪lim an bn = ab‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫= ‪an‬‬ ‫;‪a‬‬ ‫‪∀n ∈ N : bn 6= 0 : lim‬‬ ‫=‬ ‫‪.1‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬ ‫‪n→∞ bn‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪1‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫‪x‬‬
‫∞ ;∞ = ‪∞ + x = ∞; ∞ · x‬‬ ‫‪ .2‬גבולות מוכללים מהצורה הבאה‪= 0 :‬‬

‫∞) ‪ (an‬סדרות כך ש‪ an −−−−→ a; bn −−−−→ b :‬ומתקיים‬ ‫∞‬

‫משפט למבחן ‪ :2.9‬גבול מכבד א״ש חלש‪ .‬יהיו ‪n=1 , (bn )n=1‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬

‫‪ .an ≤ bn‬אז ‪.a ≤ b‬‬

‫הוכחה‪ :‬טענת עזר‪ :‬תהי סדרה ‪ .∀n ∈ N : dn ≥ 0‬אז ‪ . lim dn = d ≥ 0‬נניח בשלילה ‪ .d < 0‬אז מהגדרת‬
‫∞→‪n‬‬

‫|‪ ,∀n > N : dn < d + |d‬בסתירה לנתון‪ .‬לכן בהכרח ‪ .d ≥ 0‬ניקח‬ ‫|‪|d‬‬
‫הגבול אם ניקח ‪ ε = 2‬קיים ‪ N ∈ N‬כך ש ‪2 < 0‬‬
‫את הסדרה ‪ cn := bn − an .‬מההנחה מתקיים ‪ ,∀n ∈ N : cn = bn − an ≥ 0‬וכן מחשבון גבולות ‪. lim cn = b − a‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫‬ ‫) ‪ (cn‬מקיימת את כל תנאי טענת העזר‪ ,‬ולכן גבולה מקיים ‪ b − a ≥ 0‬ומכך ‪ a ≤ b‬כנדרש‪.‬‬

‫משפט למבחן ‪ :2.10‬משפט הסנדוויץ׳ יהיו שלוש סדרות ) ‪ (an ), (bn ), (cn‬וקיים ‪ N0‬כך ש‪∀n > N0 : cn ≤ an ≤ bn ; :‬‬
‫ומתקיים ‪ ,bn , cn −−−−→ L‬אז גם ‪.an −−−−→ L‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬

‫הוכחה‪ :‬יהי ‪ .ε > 0‬אז מהגדרת הגבול קיימים ‪ N1 , N2‬כך ש‪∀n > N1 : bn ∈ (L − ε, L + ε); ∀n > N2 : cn ∈ :‬‬
‫)‪ .(L − ε, L + ε‬וכך אם ניקח } ‪ N := max{N0 , N1 , N2‬אז מתקיים‪:‬‬

‫‪∀n > N : L − ε < cn ≤ an ≤ bn < L + ε‬‬

‫‬ ‫ולכן מהגדרת הגבול מתקיים ‪.an −−−−→ L‬‬

‫∞→‪n‬‬

‫משפט ‪ :2.11‬אפסה כפול חסומה‪ .‬יהיו שתי סדרות ) ‪ (an ), (bn‬כך ש־‪ an → 0‬ו־) ‪ (bn‬חסומה‪ .‬אז ‪. lim an bn = 0‬‬
‫∞→‪n‬‬

‫טענה ‪ :2.12‬גבולות ידועים‪:‬‬

‫√‬ ‫√‬ ‫‪1‬‬
‫‪∀a > 0 :‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪a → 1 .3‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n → 1 .2‬‬ ‫‪∀a > 0, a ∈ Q :‬‬ ‫‪na‬‬ ‫‪→ 0 .1‬‬
‫‪1 an‬‬
‫‪∀an → ∞ : (1 +‬‬ ‫) ‪an‬‬ ‫‪→ e .5‬‬ ‫‪∀|q| < 1 : q n → 0 .4‬‬

‫כל סדרה חסומה ) ‪ (an‬ומונוטונית עולה מקיימת‬ ‫משפט למבחן ‪ :2.13‬התכנסות סדרה חסומה ומונוטונית‪.‬‬
‫‪.an −−−−→ sup an‬‬
‫∞→‪n‬‬

‫הוכחה‪ :‬נסמן ‪ .L := sup an‬מהגדרת הסופרמום לסדרה‪ ,‬ומהיותה סדרה מונוטונית‪ ,‬לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪N0‬‬
‫כך ש ‪ .∀n > N0 : L − ε < aN0 ≤ an‬ומאידך מהיותו חסם עליון‪ ,‬לכל ‪ n‬מתקיים ‪ .an ≤ L < L + ε‬ובפרט‬
‫‬ ‫‪ ,∀n > N0 : L − ε < an < L + ε‬ולכן מהגדרת הגבול ‪.an → L‬‬

‫משפט ‪ :2.14‬סדרה עולה ולא חסומה מתבדרת‪.‬‬

‫‪a1 +···+an‬‬
‫= ‪ bn‬סדרת הממוצעים‪ .‬אז‬ ‫‪n‬‬ ‫משפט ‪ :2.15‬משפט צ׳זארו על התכנסות ממוצעים‪ .‬תהי ) ‪ (an‬סדרה‪ ,‬ו‪:‬‬
‫אם ) ‪ (an‬מתכנסת אז מתקיים ‪lim an = lim bn‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬

‫‪2‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫מבחני התכנסות‬ ‫‪2.2‬‬

‫√‬
‫‪∃N ∈ N∀n > N :‬‬ ‫‪n‬‬ ‫משפט ‪ :2.16‬מבחן השורש‪ .‬תהי סדרה חיובית ) ‪ .(an‬אם קיים קבוע ‪ 0 ≤ b < 1‬כך ש־‪an ≤ b‬‬
‫אז הסדרה מתכנסת‪.‬‬

‫משפט ‪ :2.17‬משפט דלאמבר‪ .‬תהי סדרה חיובית ‪ .(xn ) > 0‬אז‬

‫‪xn+1‬‬ ‫√‬
‫‪∃ lim‬‬ ‫‪= L =⇒ lim n xn = L‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫‪xn‬‬ ‫∞→‪n‬‬

‫‪an+1‬‬
‫‪ . lim‬אז‪:‬‬ ‫‪an‬‬ ‫משפט ‪ :2.18‬מבחן המנה‪ .‬תהי סדרה חיובית ‪ (an ) > 0‬כך שסדרת המנה מתכנסת‪ ,‬ונסמן ` =‬
‫∞→‪n‬‬

‫‪an → 0 ⇐= ` < 1 .1‬‬

‫‪an → ∞ ⇐= ` > 1 .2‬‬

‫‪ ` = 1 .3‬המבחן נכשל‪.‬‬

‫משפט ‪ :2.19‬משפט שטולץ‪ .‬יהיו שתי סדרות ∞ →‪ .(xn ), (yn ) : ∀n ∈ N : yn+1 > yn , y −−−−‬אז‪:‬‬
‫∞→‪n‬‬

‫‪xn+1 − xn‬‬ ‫‪xn‬‬

‫‪∃ lim‬‬ ‫‪= L =⇒ lim‬‬ ‫‪=L‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫‪yn+1 − yn‬‬ ‫‪n→∞ yn‬‬

‫תת״סיות‬ ‫‪2.3‬‬

‫משפט ‪ :2.20‬הורשת תכונות לתת״ס‪ .‬תהי ) ‪ (an‬סדרה‪ .‬אם היא חסומה‪ ,‬מתכנסת או מונוטונית אז כל תת״ס‬
‫∞) ‪ (ank‬חסומה‪ ,‬מתכנסת )לאותו הגבול( או מונוטונית )לאותו הכיוון(‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪k=1‬‬

‫משפט למבחן ‪ :2.21‬הלמה של קנטור לקטעים מקוננים‪ .‬יהיו שתי סדרות המקיימות ‪.(an ), (bn ) : ∀n ∈ N : an ≤ bn‬‬
‫נגדיר סדרת קטעים סגורים ] ‪ In = [an , bn‬כך שמתקיימים ‪ 2‬התנאים‪:‬‬
‫‪.I1 ⊇ I2 ⊇ · · · ⊇ In ⊇ In+1 ⊇ · · · .1‬‬
‫‪lim bn − an = lim |In | = 0 .2‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬
‫∞‪T‬‬
‫‪.∃!c ∈ [a, b] :‬‬ ‫‪j=1 Ij‬‬ ‫אז החיתוך כל הקטעים הוא נקודה בודדת ‪ c‬והיא יחידה‪= {c} :‬‬

‫הוכחה‪ :‬מנתוני המשפט נובע כי ‪ .a1 ≤ a2 ≤ · · · ≤ an ≤ an+1 ≤ · · · ≤ bn+1 ≤ bn ≤ · · · ≤ b2 ≤ b1‬מכך נובע כי‬
‫) ‪ (an‬מונוטונית עולה וחסומה מלעיל‪ ,‬וכי ) ‪ (bn‬מונוטונית יורדת וחסומה מלרע‪ .‬לכן מהטענה כי סדרה מונוטונית‬
‫עולה‪/‬יורדת וחסומה מתכנסת לסופרמום‪/‬אינפימום )בהתאמה(‪ ,‬ניווכח כי‪.an → sup an = a, bn → inf bn = b :‬‬
‫מחשבון גבולות‪:‬‬
‫‪lim bn − an = 0 = b − a =⇒ b = a‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫כעת נובע כי ‪ ,∀n ∈ N : an ≤ a ≤ bn‬ולכן ‪ .a ∈ In‬נניח בשלילה שקיימת ‪ .a 6= a : a ∈ In‬בה״כ‬
‫מכך‪ ,∀n ∈ N : an ≤ a ≤ a0 ≤ bn :‬אך ממשפט הסנדוויץ׳ מיד נסיק מכך ‪ .a0 = a‬לכן‬ ‫‪0‬‬
‫נניח ‪ aT> a‬ונובע ‪T‬‬
‫‪0‬‬
‫‬ ‫⇒= ‪.@a 6= a : a ∈ In‬‬ ‫}‪In = {a‬‬

‫‪3‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫משפט למבחן ‪ :2.22‬משפט בולצנו ויירשטראס‪ .‬לכל סדרה חסומה יש תת״ס מתכנסת‪ .‬למשפט שתי הוכחות‪:‬‬

‫‪ .1‬הוכחה‪:‬‬

‫טענת עזר ‪ :2.23‬לכל סדרה שאין לה איבר מקסימלי‪ ,‬יש תת״ס מונוטונית עולה‪ .‬תהי סדרה ) ‪ (an‬כך‬
‫שלא קיים לה איבר מקסימלי‪ .‬נסמן } ‪ ,Mn := max{a1 , . . . , an‬נבנה כך תת״ס של אינדקסים‪ (nk ) ,‬בצורה‬
‫רקורסיבית‪ :‬ניקח ‪ ,n1 = 1‬ניקח את ‪ n2 > n1‬להיות איבר כלשהו בסדרה שמקיים ‪ .an2 > Mn1 = a1‬וכן‬
‫הלאה נגדיר לכל ‪ .nk+1 > nk ∧ ank+1 > Mnk :k‬כך נקבל כי ) ‪ (ank‬מונוטונית ועולה‪ .‬הצעד הרקורסיבי‬
‫ייתכן רק כאשר ל) ‪ (an‬לא קיים מקסימום גלובלי‪ ,‬כלומר לכל ‪ n ∈ N‬מתקיים ‪Mn+1 ≥ Mn‬‬

‫טענת עזר ‪ :2.24‬לכל סדרה יש תת״ס מונוטונית‪ .‬תהי סדרה ) ‪ .(an‬אם יש לה תת״ס מונוטונית עולה‪ ,‬סיימנו‪.‬‬
‫אחרת אין לה תת״ס מונוטונית עולה‪ ,‬ומטענת העזר כי לכל סדרה ללא מקסימום יש תת״ס מונוטונית‬
‫עולה‪ ,‬נקבל כי קיים ל־) ‪ (an‬איבר מקסימלי‪ .‬נבנה בעזרתו תת״ס מונוטונית יורדת ) ‪ .(ank‬נגדיר את האיבר‬
‫הראשון להיות ‪ .an1 := max an‬לסדרה החדשה ‪ an1 +1 , an1 +2 , . . .‬גם אין תת״ס מונוטונית עולה‪ ,‬שכן אחרת‬
‫גם לסדרה ) ‪ (an‬הייתה‪ .‬ולכן גם לה יש איבר מקסימלי מטענת העזר‪ .‬כך נבנה את האיבר הבא ב־) ‪(ank‬‬
‫להיות‪ .an2 = max{an1 +1 , an2 +2 , . . . } :‬וכך לכל ‪ k‬נגדיר רקורסיבית‪.ank = max{aj ∈ (an )|j > nk−1 } :‬‬
‫ניווכח שמתקיים · · · ≥ ‪ ,an1 ≥ an2 ≥ · · · ≥ ank ≥ ank+1‬כלומר מצאנו ל) ‪ (an‬תת״ס מונוטונית יורדת‪ .‬סה״כ‬
‫או שיש לסדרה תת״ס מונוטונית עולה‪ ,‬ואם אין לה עולה אז יש לה תת״ס מונוטונית יורדת‪.‬‬

‫הוכחת המשפט‪ :‬תהי ) ‪ (an‬סדרה חסומה‪ .‬מטענת העזר או שיש לה תת״ס ) ‪ (ank‬מונוטונית עולה או שיש‬
‫לה תת״ס יורדת‪ .‬ממשפט הירושה‪ ,‬כל תת״ס של ) ‪ (an‬שהיא חסומה‪ ,‬תהיה גם היא חסומה‪ .‬לכן מצאנו כי‬
‫) ‪ (ank‬מונוטונית עולה או יורדת וחסומה‪ ,‬ומהמשפט כי סדרה מונוטונית וחסומה מתכנסת‪ ,‬נקבל כי ) ‪(ank‬‬
‫‬ ‫מתכנסת לסופרמום‪/‬אינפימום )בהתאם לכיוון המונוטוניות(‪ ,‬כנדרש‪.‬‬

‫‪ .2‬הוכחה‪ :‬נוכיח באמצעות הלמה של קנטור לקטעים מקוננים‪ .‬תהי ) ‪ (cn‬חסומה בקטע ]‪ .[a, b‬נבנה רקורסיבית‬
‫שתי סדרות ‪ .ak ≤ bk‬נגדיר ‪ ,a0 = a, b0 = b‬וכן לכל ‪ .bk − ak = 21k (b − a) :k ≤ m‬נבחין כי‬
‫מתקיים ש) ‪ (ak‬סדרה עולה ו) ‪ (bk‬סדרה יורדת‪ ,‬וכי כל קטע ] ‪ [ak , bk‬מכיל אינסוף מאיברי ) ‪ .(cn‬נביט‬
‫‪ .[am , am +b‬לפחות אחד מהקטעים יכיל אינסוף מאיברי ) ‪ .(cn‬נניח בה״כ כי הקטע‬ ‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪], [ am +b‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫בקטעים ] ‪, bm‬‬
‫‪am +bm‬‬
‫נמשיך עבור‬
‫‪T‬‬ ‫וכך‬ ‫‪,a‬‬‫‪m+1‬‬ ‫=‬ ‫‪a‬‬ ‫;‬ ‫‪b‬‬
‫‪m m+1‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫ונגדיר‬ ‫הסדרה‪,‬‬ ‫מאיברי‬ ‫אינסוף‬ ‫שמכיל‬ ‫זה‬ ‫הוא‬ ‫‪[am , am +b‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫]‬
‫∞ → ‪ .m‬נבחין כי תנאי הלמה של קנטור לקטעים מקוננים מתקיימים‪ ,‬אז נסמן }‪ . k [ak , bk ] =: {c‬נבנה‬
‫תת״ס ) ‪ (cnk‬כך שלכל ‪ cnk ∈ [ak , bk ] :k‬כך ש־ ‪) nk > nk−1‬בכל אחד מהקטעים יש אינסוף מאיברי הסדרה‬
‫‬ ‫ולכן הבחירה אפשרית(‪ .‬מסנדוויץ׳ מתקיים‪ , lim cnk = c ⇐= c ← ak ≤ cnk ≤ bk → c :‬כנדרש‪.‬‬
‫∞→‪k‬‬

‫הגדרה ‪ :2.25‬גבול חלקי‪ .‬אם לסדרה ) ‪ (an‬קיימת תת״ס מתכנסת כך ש־‪ ,ank −−−−→ l‬נאמר כי ‪ l‬גבול חלקי של‬
‫∞→‪k‬‬

‫הסדרה‪ .‬את אוסף הגבולות החלקיים הסופיים של הסדרה נסמן ‪ ,P‬ואת האוסף המלא )כולל ∞‪ (±‬נסמן ̂‪P‬‬

‫טענה ‪ :2.26‬סדרה לא חסומה מלעיל אמ״מ ̂‪.+∞ ∈ P‬‬

‫טענה ‪ :2.27‬סדרה מתכנסת אמ״מ קיים לה גבול חלקי יחיד ממשי‪.‬‬

‫משפט ‪ :2.28‬אפיון שקול ללימסופ‪ L = lim sup an :‬אמ״מ שני התנאים הבאים מתקיימים‪:‬‬

‫‪∀ε > 0∃N ∈ N∀n > N : an ≤ L + ε .1‬‬

‫‪∀ε > 0∀N ∈ N∃n > N : an ≥ L − ε .2‬‬
‫אפיון שקול ללימאינף‪ ` = lim inf an :‬אמ״מ שני התנאים הבאים מתקיימים‪:‬‬
‫‪∀ε > 0∀N ∈ N∃n > N : an ≤ ` + ε .1‬‬
‫‪∀ε > 0∃N ∈ N∀n > N : an ≥ ` − ε .2‬‬

‫משפט ‪ :2.29‬קריטריון קושי‪ .‬סדרה ) ‪ (an‬תיקרא סדרת קושי אם מתקיים‪:‬‬

‫‪∀ε > 0∃N ∈ N∀n > N, p ∈ N : |an+p − an | < ε‬‬

‫סדרה מתכנסת אמ״מ היא סדרת קושי‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫טורים‬ ‫‪3‬‬
‫‪Pn‬‬
‫=‪ .Sn :‬הטור האינסופי של סדרה‬ ‫‪k=1‬‬ ‫הגדרה ‪ :3.1‬סדרת הסכומים החלקיים של סדרה ) ‪ (an‬מוגדרת להיות ‪ak‬‬
‫∞‪P‬‬
‫מוגדר להיות הגבול של סדרת הסכומים החלקיים‪. n=1 an := lim Sn :‬‬
‫∞→‪n‬‬

‫טענה ‪ :3.2‬טענות כלליות על התכנסות טורים‪:‬‬

‫‪P‬‬
‫מתכנס רק אם ‪ .an −−−−→ 0‬לא אמ״מ!‬ ‫‪ .1‬הטור ‪an‬‬
‫∞→‪n‬‬

‫‪ .2‬קריטריון קושי להתכנסות טורים‪ :‬טור מתכנס אמ״מ מתקיים קריטריון קושי לסדרת הסכומים החלקיים‪:‬‬
‫‪n+p‬‬
‫‪X‬‬
‫‪∀ε > 0∃N ∈ N∀n > N, p ∈ N :‬‬ ‫‪an < ε‬‬
‫‪n+1‬‬

‫‪ .3‬שינוי מספר סופי של איברים בטור לא משפיע על התכנסותו‪ ,‬אך כן על ערך הגבול‪.‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫;‪ . an = a‬אז מתקיים‪:‬‬ ‫‪ .4‬חשבון גבולות לטורים‪ :‬יהיו שני טורים מתכנסים‪ ,‬ונסמן ‪bn = b‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪an + bn = a + b; ∀0 6= c ∈ R :‬‬ ‫‪c · an = c · a‬‬

‫‪P‬‬ ‫∞‪P‬‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫‪ .‬נאמר כי הטור מתכנס בהחלט אם הטור | ‪|an‬‬ ‫‪n=1‬‬ ‫טענה ‪ :3.3‬טור מתכנס בהחלט‪ .‬יהי טור ‪an‬‬
‫טור מתכנס בהחלט בהכרח מתכנס בתנאי‪ ,‬אך לאו דווקא להפך‪.‬‬

‫מבחני התכנסות‬ ‫‪3.1‬‬

‫משפט ‪ :3.4‬מבחן ההשוואה הרגיל‪ .‬יהיו שני טורים חיוביים )טורים שהאיבר הכללי שלהם תמיד חיובי( כך שקיים‬
‫מקום מסוים ‪ N‬כל שלכל ‪ n > N‬מתקיים‪ .bn ≥ an :‬אז‪:‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫=⇐ ∞ < ‪an‬‬ ‫‪bn < ∞ .1‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫=⇐ ∞ = ‪bn‬‬ ‫‪an = ∞ .2‬‬

‫‪an‬‬
‫‪ . lim‬אז אם‪:‬‬ ‫משפט ‪ :3.5‬מבחן ההשוואה הגבולי‪ .‬יהיו שתי סדרות חיוביות ) ‪ (an ), (bn‬ונסמן ` =‬
‫‪n→∞ bn‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫⇒⇐ ∞ < ‪an‬‬ ‫‪ ` ∈ (0, ∞) .1‬אז ∞ < ‪bn‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫=⇐ ∞ < ‪an‬‬ ‫‪ ` = 0 .2‬אז ∞ < ‪bn‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫=⇐ ∞ < ‪bn‬‬ ‫‪ ` = ∞ .3‬אז ∞ < ‪an‬‬

‫‪P‬‬ ‫√‬ ‫‪P‬‬

‫‪an < ∞ ⇐= ∃0 < q < 1 :‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ .‬אז ‪an < q‬‬ ‫משפט ‪ :3.6‬מבחן השורש‪ .‬יהי טור חיובי ‪an‬‬

‫‪P‬‬
‫משפט ‪ :3.7‬מבחן השורש הגבולי‪ .‬יהי טור חיובי ‪ . an‬אז‬

‫√‬ ‫‪X‬‬ ‫√‬ ‫‪X‬‬

‫‪lim sup‬‬ ‫‪n‬‬
‫⇒= ‪an < 1‬‬ ‫;∞ < ‪an‬‬ ‫‪lim sup‬‬ ‫‪n‬‬
‫⇒= ‪an > 1‬‬ ‫∞ = ‪an‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬

‫‪P‬‬
‫‪ .‬אז‪:‬‬ ‫משפט ‪ :3.8‬מבחן המנה‪ .‬יהי טור חיובי ‪an‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪an+1‬‬
‫‪an < ∞ ⇐= ∃0 < q < 1 : ∃N ∈ N∀n > N :‬‬ ‫‪an‬‬ ‫‪≤ q .1‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪an+1‬‬
‫‪an = ∞ ⇐= ∃N ∈ N∀n > N :‬‬ ‫‪an‬‬ ‫‪≥ 1 .2‬‬

‫‪5‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫‪P‬‬
‫משפט למבחן ‪ :3.9‬מבחן המנה הגבולי‪ .‬יהי טור חיובי ‪ . an‬אז‪:‬‬

‫‪an < ∞ ⇐= lim sup aan+1‬‬

‫‪P‬‬
‫‪n‬‬
‫‪< 1 .1‬‬

‫‪an = ∞ ⇐= lim inf aan+1‬‬

‫‪P‬‬
‫‪n‬‬
‫‪> 1 .2‬‬

‫‪ lim sup aan+1‬המבחן כשל‪.‬‬

‫‪n‬‬
‫‪= 1 ∨ lim inf‬‬ ‫‪an+1‬‬
‫‪an‬‬ ‫‪= 1 .3‬‬

‫הוכחה‪:‬‬

‫‪ .lim sup aan+1‬נבחר ‪ ε > 0‬מספיק קטן כך שיתקיים ‪ .L < L + ε < 1‬ממשפט אפיון‬
‫‪n‬‬
‫‪ .1‬נניח את ‪ ,1‬נסמן ‪= L‬‬
‫‪ , aan+1‬וממבחן המנה‬
‫‪n‬‬
‫≤‬ ‫‪L‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫<‬ ‫‪1‬‬ ‫מתקיים‬ ‫‪n‬‬ ‫>‬ ‫‪N‬‬ ‫שלכל‬ ‫כך‬ ‫‪N‬‬ ‫מסוים‬ ‫מקום‬ ‫קיים‬ ‫עליון‪,‬‬ ‫שקול לגבול חלקי‬
‫הרגיל הטור מתכנס‪.‬‬

‫‪ .lim inf aan+1‬ממשפט אפיון שקול לגבול חלקי תחתון‪ ,‬לכל ‪ ,ε > 0‬ובפרט גם עבור‬
‫‪n‬‬
‫‪ .2‬נניח את ‪ ,2‬נסמן ` =‬
‫‪ . aan+1‬לכן מתקיים‬
‫‪n‬‬
‫≥‬ ‫`‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ε‬‬ ‫>‬ ‫‪1‬‬ ‫מתקיים‪:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫>‬ ‫‪N‬‬ ‫שלכל‬ ‫כך‬ ‫‪N‬‬ ‫מסוים‬ ‫מקום‬ ‫קיים‬ ‫`‪,‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ ε > 0‬שמקיים ‪ε > 1‬‬
‫‪ an+1 ≥ an‬פרט אולי למספר סופי של מקומות‪ ,‬ולכן בהכרח ‪ lim an 6= 0‬ולכן הטור מתבדר‪.‬‬
‫∞→‪n‬‬

‫‬

‫⇒⇐ ∞ < ‪. 2n a2n‬‬

‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬
‫משפט ‪ :3.10‬מבחן העיבוי‪ .‬יהי טור חיובי ‪ . an ; an & 0‬אז‪an < ∞ :‬‬

‫‪P‬‬
‫אז מתקיים‪:‬‬ ‫כך שהאיבר הכללי סדרה חיובית ויורדת‪.‬‬ ‫יהי טור חיובי ‪an‬‬ ‫משפט ‪ :3.11‬משפט לייבניץ‪.‬‬
‫‪. (−1)n an < ∞ ⇐= an & 0‬‬
‫‪P‬‬

‫‪P‬‬
‫‪.‬‬ ‫משפט ‪ :3.12‬משפט רימן על שינוי סדר סכימה‪ .‬יהי טור ‪an‬‬

‫‪ .1‬אם הטור מתכנס בהחלט אז שינוי סדר הסכימה לא משנה את ערך הטור‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הטור מתכנס בתנאי אז לכל ‪ S ∈ R‬יש סידור מחדש של איברי הטור כך שהטור יתכנס ל־‪.S‬‬

‫משפט ‪ :3.13‬מבחן אבל‪ .‬יהיו שתי סדרות‪ ,(an ), (bn ) ,‬כך ש‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫‪ .1‬הטור ‪an‬‬
‫‪ (bn ) .2‬מונוטונית וחסומה‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫אז הטור ‪an bn‬‬

‫משפט ‪ :3.14‬מבחן דיריכלה‪ .‬יהיו שתי סדרות‪ ,(an ), (bn ) ,‬כך ש‪:‬‬

‫‪ .1‬סדרת הסכומים החלקיים של ) ‪ (an‬חסומה‪.‬‬

‫‪ (bn ) .2‬מונוטונית ושואפת ל־‪.0‬‬
‫‪P‬‬
‫מתכנס‪.‬‬ ‫אז הטור ‪an bn‬‬
‫∞‪P‬‬
‫‪ .‬רדיוס ההתכנסות של הטור יסומן‬ ‫‪k=0‬‬ ‫משפט ‪ :3.15‬משפט קושי־הדמר‪ .‬יהי טור חזקות מהצורה ‪ak (x − x0 )k‬‬
‫‪ ,R‬מוגדר להיות אותה סביבה כך שלכל )‪ x ∈ (x0 − R, x0 + R‬הטור מתכנס‪ .‬את מקרי הקצה יש לבדוק פרטנית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫נסמן ‪ .lim sup |ak | k = L‬הרדיוס נתון על ידי‪:‬‬
‫∞→‪k‬‬
‫‪‬‬
‫∞ = ‪0 L‬‬
‫‪‬‬
‫‪R= ∞ L=0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪else‬‬

‫‪6‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫פונקציות‬ ‫‪4‬‬
‫גבולות‬ ‫‪4.1‬‬

‫טענה ‪ :4.1‬פונקציה ‪ f : R → R‬הפיכה אמ״מ היא חח״ע ועל‪ .‬ההופכית תסומן ‪.f −1‬‬

‫הגדרה ‪ :4.2‬חזקה ממשית‪ .‬יהי ‪ b ∈ R‬וסדרת רציונליים שמתכנסת אליו ‪ .qn → b‬אז נגדיר‪:‬‬

‫‪lim qn‬‬
‫∞→‪ab = lim aqn = an‬‬
‫∞→‪n‬‬

‫הגדרה ‪ :4.3‬גבול בשאיפה לנקודה‪ .‬תהי ‪ f : I \ {x0 } → R‬כאשר ‪ x0 ∈ I‬נקודה כלשהי‪ .‬אז הגבול בשאיפה‬
‫לנקודה מוגדר להיות ‪ . lim f (x) = L‬ומתקיימות הגדרות הגבול הבאות‪:‬‬
‫‪x→x0‬‬

‫‪ .1‬לפי קושי‪(∀ε > 0∃δ > 0∀x ∈ I \ {x0 } : 0 < |x − x0 | < δ =⇒ |f (x) − L| < ε) ⇐⇒ lim f (x) = L :‬‬
‫‪x→x0‬‬
‫‬ ‫‬
‫∞) ‪∀(xn‬‬
‫‪n=1‬‬ ‫= ‪: xn → x0 ∧ ∀n : xn‬‬
‫‪ .2‬לפי היינה‪6 x0 ∧ xn ∈ domf : lim f (xn ) = L ⇐⇒ lim f (x) = L :‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫‪x→x0‬‬

‫שלילת הגדרות הגבול‪:‬‬

‫‪ .1‬לפי קושי‪(∃ε0 > 0∀δ > 0∃x ∈ I \ {x0 } : 0 < |x − x0 | < δ ∧ |f (x) − L| ≥ ε) ⇐⇒ lim f (x) 6= L :‬‬
‫‪x→x0‬‬
‫‬ ‫‬
‫∞) ‪∃(xn‬‬
‫‪n=1‬‬ ‫= ‪: xn → x0 ∧ ∀n : xn‬‬
‫‪ .2‬לפי היינה‪6 x0 ∧ xn ∈ domf ∧ lim f (xn ) 6= L ⇐⇒ lim f (x) 6= L :‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫‪x→x0‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.4‬משפט שקילות הגדרות הגבול‪ .‬תהי ‪ f : I \ {x0 } → R‬כאשר ‪ x0 ∈ I‬נקודה כלשהי‪ .‬אז‬
‫מתקיימת הגדרת הגבול לפי קושי עבור ‪ lim f (x) = L‬אמ״מ מתקיימת הגדרת הגבול לפי היינה ולאותו הגבול‪.‬‬
‫‪x→x0‬‬

‫הוכחה‪:‬‬

‫‪ .1‬כיוון ראשון‪ :‬נניח את הגדרת הגבול לפי קושי ונוכיח את היינה‪ .‬מההנחה‪ ,‬לכל ‪ ε > 0‬קיימת ‪ δ > 0‬כך‬
‫שאם ‪ |x − x0 | < δ‬אז מתקיים ‪ .|f (x) − L| < ε‬תהי סדרה ) ‪ (xn‬שמקיימת את תנאי ההגדרה של היינה‪:‬‬
‫‪ .xn → x0 ∧ ∀n : xn 6= x0 ∧ xn ∈ domf‬מהגדרת הגבול לסדרות‪ ,‬לכל ‪ δ > 0‬קיים ‪ N‬כך שלכל ‪:n > N‬‬
‫‪ .0 < |xn − x0 | < δ‬לכן מתקיים מההנחה ‪ .∀n > N : |f (xn ) − L| < ε‬ולכן מהגדרת הגבול לסדרות‪:‬‬
‫‪ f (xn ) → L‬כנדרש‪.‬‬
‫‪ .2‬כיוון שני‪ :‬נניח את הגדרת הגבול לפי היינה‪ ,‬ונניח בשלילה שלא מתקיימת הגדרת הגבול לפי קושי‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫‪ .∃ε0 > 0∀δ > 0∃x ∈ I \ {x0 } : |x − x0 | < δ ∧ |f (x) − L| ≥ ε0‬בפרט ההנחה מתקיימת גם עבור כל‬
‫‪ .δn = n1‬מההנחה לכל ‪ δn‬קיים ‪ xn‬שמקיים את ההנחה‪ .∀n : 0 < |xn − x0 | < n1 ∧ |f (xn ) − L| ≥ ε0 :‬מצאנו‬
‫מהגדרת הגבול לסדרות כי ‪ ,xn → x0‬ולכן היא מקיימת את הגדרת הגבול לפי היינה בהתאם להנחה‪ ,‬לכן‬
‫‪ ∀n : |f (xn ) − L| < ε0‬בסתירה‪.‬‬
‫‬

‫טענה ‪ :4.5‬יחידות הגבול‪ .‬תהי ‪ f : I \ {x0 } → R‬כאשר ‪ .x0 ∈ I‬אם קיים הגבול ‪ lim f (x) = L‬אז הוא יחיד‪.‬‬
‫‪x→x0‬‬

‫הגדרה ‪ :4.6‬גבול חד צדדי בנקודה‪ .‬תהי ‪ f : I \ {x0 } → R‬כאשר ‪ .x0 ∈ I‬גבול חד צדדי מימין מוגדר להיות גבול‬
‫הפונקציה כאשר מתקרים לערך הנקודה מלעיל‪ . lim+ f (x) :‬ההגדרות הבאות שקולות‪:‬‬
‫‪x→x0‬‬

‫‪ .1‬לפי קושי‪(∀ε > 0∃δ > 0∀x ∈ (x0 , x0 + δ) : |f (x) − L| < ε) ⇐⇒ lim+ f (x) = L :‬‬
‫‪x→x0‬‬
‫‬ ‫‬
‫∞) ‪∀(xn‬‬
‫‪n=1‬‬ ‫‪ .2‬לפי היינה‪: xn → x0 ∧ ∀n : xn > x0 ∧ xn ∈ domf : lim f (xn ) = L ⇐⇒ lim+ f (x) = L :‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫‪x→x0‬‬

‫‪7‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫טענה ‪ :4.7‬תהי ‪ f : I \ {x0 } → R‬כאשר ‪ .x0 ∈ I‬הגבול בנקודה קיים אמ״מ הגבולות החד צדדיים קיימים ושווים‪:‬‬

‫‪lim f (x) = L ⇐⇒ lim f (x) = lim f (x) = L‬‬

‫‪x→x0‬‬ ‫‪x→x+‬‬ ‫‪x→x−‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫הגדרה ‪ :4.8‬גבול אינסופי בנקודה‪ f : I \ {x0 } → R .‬כאשר ‪ .x0 ∈ I‬אז ∞ = )‪ lim f (x‬אם מתקיימות ההגדרות‪:‬‬
‫‪x→x0‬‬

‫‪ .1‬לפי קושי‪(∀M > 0∃δ > 0∀x ∈ I \ {x0 } : 0 < |x − x0 | < δ =⇒ f (x) > M ) ⇐⇒ lim f (x) = ∞ :‬‬
‫‪x→x0‬‬
‫‬ ‫‬
‫∞) ‪∀(xn‬‬
‫∞ = ) ‪n=1 : xn → x0 ∧ ∀n : xn 6= x0 ∧ xn ∈ domf : lim f (xn‬‬ ‫‪ .2‬לפי היינה‪⇐⇒ lim f (x) = ∞ :‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫‪x→x0‬‬

‫הגדרה ‪ :4.9‬גבול ממשי באינסוף‪ f : I \ {x0 } → R .‬כאשר ‪ lim f (x) = L .x0 ∈ I‬אם מתקיימות ההגדרות‪:‬‬
‫∞→‪x‬‬

‫‪ .1‬לפי קושי‪(∀ε > 0∃R > 0∀x > R : |f (x) − L| < ε) ⇐⇒ lim f (x) = L :‬‬
‫∞→‪x‬‬
‫‬ ‫‬
‫∞) ‪∀(xn‬‬
‫‪n=1‬‬ ‫‪ .2‬לפי היינה‪: xn → ∞ ∧ xn ∈ domf : lim f (xn ) = L ⇐⇒ lim f (x) = L :‬‬
‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪x‬‬

‫משפט ‪ :4.10‬חשבון גבולות‪ .‬יהיו שתי פונקציות ‪ f, g : I \ {x0 } → R‬כאשר ‪. lim f (x) = a, lim g(x) = b .x0 ∈ I‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪x→x0‬‬
‫אז‪:‬‬
‫‪lim f (x) · g(x) = a · b .2‬‬ ‫‪lim f (x) + g(x) = a + b .1‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪x→x0‬‬
‫)‪f (x‬‬
‫‪∀x ∈ I \ {x0 } : g(x) 6= 0, b 6= 0 : lim‬‬ ‫‪= ab ; .4‬‬ ‫‪∀x : f (x) ≥ 0 ∧ a, b 6= 0 : lim f (x)g(x) = ab ; .3‬‬
‫)‪x→x0 g(x‬‬ ‫‪x→x0‬‬

‫גבולות מוכללים מהצורה הבאה‪:‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫∞‬ ‫‪x‬‬
‫∞‬ ‫; ‪=0‬‬ ‫‪0+‬‬ ‫‪= ∞; ∀x > 0 :‬‬ ‫= ‪0+‬‬ ‫‪∞ .1‬‬ ‫‪∞ + x = ∞ · x = ∞ + ∞ = ∞ · ∞ = ∞ .1‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪∀a > 1 : a‬‬ ‫‪= ∞; ∀0 ≤ a < 1 : a‬‬ ‫‪= 0 .1‬‬ ‫‪∞x = ∞∞ = ∞ .1‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.11‬כלל ההצבה‪ .‬יהיו ‪ f : I \{x0 } → f (I); g : f (I)\{y0 } → R‬כך ש‪f (x) −−−−→ y0 ; g(y) −−−→ L :‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪y→y0‬‬

‫אז מתקיים ‪. lim g(f (x)) = L‬‬

‫‪x→x0‬‬
‫הוכחה‪:‬‬

‫לפי היינה‪ :‬תהי סדרה ‪ xn → x0‬כך שמקיימת את תנאי ההגדרה לפי היינה‪ .‬אז נסמן סדרה = ‪yn‬‬
‫) ‪ f (xn‬ומהיינה מתקיים ‪ .yn → y0 , yn 6= y0‬לכן מהיינה מתקיים ‪ . lim g(yn ) = lim g(y) = L‬כלומר‬
‫∞→‪n‬‬ ‫‪y→y0‬‬
‫‪ lim g(f (xn )) = L‬ומהיינה ‪ lim g(f (x)) = L‬כנדרש‪.‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫∞→‪n‬‬

‫לפי קושי‪ :‬יהי ‪ .ε > 0‬מהנתון קיימת ‪ δ1 > 0‬כך שלכל ‪ .0 < |y − y0 | < δ1 : |g(y) − L| < ε‬שוב מהנתון עבור‬
‫‪ δ1 > 0‬קיימת ‪ δ2 > 0‬כך שלכל ‪ .0 < |x − x0 | < δ2 : |f (x) − y0 | < δ1‬לכן מאיחוד ההגדרות מתקיים כי לכל‬
‫‪ 0 < |x − x0 | < δ2‬מתקיים ‪ |g(y) − L| = |g(f (x)) − L| < ε‬כנדרש‪.‬‬
‫‬

‫משפט ‪ :4.12‬משפט הסנדוויץ׳‪ .‬יהיו ‪ f, g, h : I \ {x0 } → R‬כאשר ‪ .x0 ∈ I‬כך ש‪ .∀x : h(x) ≤ f (x) ≤ g(x) :‬אז אם‬
‫‪ lim h(x) = lim g(x) = L‬אז מתקיים ‪lim f (x) = L‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪x→x0‬‬ ‫‪x→x0‬‬

‫רציפות‬ ‫‪4.2‬‬
‫הגדרה ‪ :4.13‬רציפות‪ .‬תהי ‪ I ,f : I → R‬קטע פתוח‪ .‬נאמר כי רציפה בנקודה ‪ x0 ∈ I‬אם ) ‪. lim f (x) = f (x0‬‬
‫‪x→x0‬‬

‫פונקציה תיקרא רציפה מימין בנקודה ‪ a‬אם מתקיים )‪ . lim+ f (x) = f (a‬פונקציה תיקרא רציפה בקטע ‪ I‬אם‬
‫‪x→a‬‬
‫היא רציפה לכל ‪x ∈ I‬‬

‫משפט ‪ :4.14‬כלל ההצבה לרציפות‪ .‬יהיו ‪ ,f : I \ {x0 } → f (I); g : f (I) → R‬כאשר מתקיים ‪ f (x) −−−−→ y0‬ו־‪g‬‬
‫‪x→x0‬‬

‫‬ ‫‬ ‫רציפה בנקודה ‪ .y0‬אז‪:‬‬

‫‪lim g(f (x)) = g‬‬ ‫) ‪lim f (x) = g(y0‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪x→x0‬‬

‫‪8‬‬
 ‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫הגדרה ‪ :4.15‬סוגי נקודות אי רציפות‪:‬‬

‫‪ .0‬סליקה‪ :‬כאשר ) ‪lim f (x) = L 6= f (x0‬‬

‫‪x→x0‬‬

‫‪ .1‬מסוג ראשון‪ :‬כאשר ‪R 3 lim+ f (x) 6= lim− f (x) ∈ R‬‬

‫‪x→x0‬‬ ‫‪x→x0‬‬

‫‪ .2‬מסוג שני‪ :‬כל היתר‪.‬‬

‫טענה ‪ :4.16‬נקודת אי רציפות בפונקצייה מונוטונית היא תמיד מסוג ראשון‪.‬‬

‫טענה ‪ :4.17‬אם פונקציה )‪ f (x‬עולה ומוגדרת על קטע פתוח )‪ (a, b‬אז הגבולות החד צדדיים מוגדרים במובן‬
‫הרחב‪ :‬ב־‪ a‬ממשי או ∞‪ ,−‬ב־‪ b‬ממשי או ∞‪.‬‬

‫טענה ‪ :4.18‬רציפות לפי היינה‪ :‬תהי ‪ I ,f : I → R‬קטע פתוח‪ .‬אז ‪ f‬רציפה ב־ ‪ x0‬אמ״מ לכל סדרה ‪xn → x0‬‬
‫מתקיים ) ‪.f (xn ) → f (x0‬‬

‫משפט ‪ :4.19‬חשבון רציפות‪ :‬יהיו ‪ ,f, g : I → R‬שתיהן רציפות ב־‪ I‬קטע פתוח‪ .‬אז ‪ f ± g, f · g‬רציפות‪ ,‬ואם‬
‫‪ imf ⊆ domg‬אז גם ‪ g ◦ f‬רציפה‪.‬‬

‫הגדרה ‪ :4.20‬פונקציות אלמנטריות‪ :‬הפונקציות הבאות מוכרות‪ ,‬ורציפות לכל תחום הגדרתן‪:‬‬

‫‪∀a > 0 : ax , loga x, xa .2‬‬ ‫‪sin x, cos x, arcsin x, arccos x, tan x, arctan x .1‬‬
‫)‪P (x‬‬ ‫‪Pn‬‬
‫= )‪f (x‬‬ ‫)‪Q(x) ; P (x), Q(x‬‬ ‫‪ .4‬פונ׳ רציונליות‪polynomials :‬‬ ‫= )‪p(x‬‬ ‫‪i=0‬‬ ‫‪ai xi ; ∀n ∈ N, ∀i : ai ∈ R, an 6= 0 .3‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.21‬משפט ויירשטראס‪ .‬אם פונקציה ‪ f : [a, b] → R‬רציפה בקטע הסגור ]‪ ,[a, b‬אז היא חסומה‬
‫ומשיגה את חסמיה‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬ההוכחה לחסימה מלעיל ומלרע סימטרית‪.‬‬
‫נניח בשלילה שהפונקציה לא מלעיל‪ .‬אז קיימת סדרה ]‪ (xn ) ⊂ [a, b‬שמקיימת ‪ f (xn ) > n‬לכל ‪ .n‬מבולצאנו־‬
‫ויירשטראס קיימת לה תת״ס מתכנסת ) ‪ ,(xnk‬ונסמן ‪ . lim xnk = x0‬מקציפות הפונקציה בקטע ומהגדרת הגבול‬
‫∞→‪k‬‬
‫לפי היינה מתקיים ) ‪ ,f (xnk ) → f (x0‬ומצד שני מהיותה תת״ס ל ) ‪ (xn‬מתקיים ‪ f (xnk ) > nk‬לכל ‪ ,k‬בסתירה‪ .‬לכן‬
‫הפונקציה חסומה‪.‬‬
‫נסמן )]‪ .c := sup f ([a, b‬מהגדרת סופרמום לקבוצה חסומה‪ ,‬נוכל להרכיב סדרה )]‪ (yn ) ⊂ f ([a, b‬שמתכנסת ל־‬
‫‪ .c‬מהגדרת תמונה של קטע לכל ‪ yn‬קיים ]‪ xn ∈ [a, b‬כך ש־ ‪ .∀n : f (xn ) = yn‬הסדרה ) ‪ (xn‬חסומה‪ ,‬ולכן מבולצאנו־‬
‫ויירשטראס קיימת לה תת״ס ‪ xnk → x0‬מתכנסת‪ .‬מהגדרת רציפות לפי היינה מתקיים ) ‪.f (xnk ) = f (ynk ) → f (x0‬‬
‫‬ ‫מיחידות הגבול מתקיים ‪ .f (x0 ) = lim ynk = lim yn = c‬לכן הסופרמום מושג‪.‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.22‬משפט ערך הביניים‪ .‬תהי ‪ ,f : [a, b] → R‬רציפה ב־]‪ [a, b‬כך ש ‪ .f (b) > 0, f (a) < 0‬אז קיימת‬
‫]‪ c ∈ [a, b‬שמקיימת ‪f (c) = 0.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נסמן }‪ .A := {x ∈ [a, b]|f (x) < 0‬זוהי קבוצה חסומה ולא ריקה‪ ,‬וכך קיים לה סופרמום ונסמנו‬
‫‪ .c = sup A‬מתכונת הסופרמום של קבוצה חסומה‪ ,‬קיימת סדרה ‪ (xn ) ⊂ A‬שמתכנסת אליו ‪ .xn → c‬מרציפות‬
‫מתקיים )‪ ,0 ≥ f (xn ) → f (c‬וממונוטניות הגבול ‪ .f (c) ≤ 0‬נבחין כי מתקיים)‪ f (c) < f (b‬ולכן ‪ .c < b‬נניח בשלילה‬
‫|)‪|f (x) − f (c)| < |f (c‬‬
‫‪2‬‬ ‫|)‪ ,eps = |f (c‬וכך מרציפות קיימת ‪ δ > 0‬כך שלכל )‪ x ∈ (c − δ, c + δ‬מתקיים‬‫‪2‬‬ ‫‪ .f (c) < 0‬ניקח‬
‫|)‪|f (c‬‬
‫‬ ‫ובפרט גם עבור ‪ ,c < x < c + δ : f (x) < f (c) + 2 < 0‬בסתירה‪ .‬לכן ‪ f (c) = 0‬כנדרש‪.‬‬

‫טענה ‪ :4.23‬לכל פולינום ממעלה אי־זוגית קיים פתרון ממשי )לאו דווקא יחיד( שמאפס אותו‪.‬‬

‫טענה ‪ :4.24‬תמונה ישרה של קטע‪ .‬תהי ‪ f : [a, b] → R‬רציפה ב־]‪ .[a, b‬אז תמונת הקטע ] ‪ f ([a, b]) = [m, M‬היא‬
‫גם קטע סגור כך שהפונקציה מקבלת את המינימום והמקסימום‪.‬‬

‫הגדרה ‪ :4.25‬קטע מוכלל‪ :‬קבוצה ‪ ∅ 6= A ⊆ R‬תיקרא קטע מוכלל אם לכל ‪ ,x < y ∈ A‬לכל מספר )‪z ∈ (x, y‬‬
‫מתקיים ‪ .z ∈ A‬או באופן שקול‪.∀λ ∈ (0, 1) : λx + (1 − λ)y ∈ A :‬‬

‫‪9‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫משפט למבחן ‪ :4.26‬רציפות של פונקציה הפוכה‪ .‬תהי ‪ f : I → R‬רציפה ומונוטונית חזק בקטע מוכלל ‪ .I‬אז )‪f (I‬‬
‫קטע מוכלל ומתקיים ‪ f −1 : f (I) → I‬רציפה ב־)‪.f (I‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫נוכיח כי )‪ J := f (I‬קטע מוכלל‪ .‬ניזכר בהגדרת קטע מוכלל‪ :‬לכל זוג מספרים ‪ a < b‬בקטע‪ ,‬ולכל ‪ c‬שמקיים‬
‫‪ ,a < c < b‬אם ‪ c‬גם בקטע‪ ,‬אז הקטע הוא קטע מוכלל‪ .‬ואכן‪ ,‬יהיו ‪ ,y1 > y2 ∈ J‬אז קיימים ‪ x1 , x2 ∈ I‬כך ש‪:‬‬
‫‪ .f (x1 ) = y1 , f (x2 ) = y2‬ממשפט ערך הביניים ומרציפות ‪ f‬לכל ‪ y1 < y < y2‬קיים ‪ x‬כך ש־‪ ,f (x) = y‬ולכן ‪.y ∈ J‬‬
‫נניח בה״כ כי ‪ f‬עולה חזק‪ .‬יהי ‪ y0 ∈ J‬וסדרה ‪ .J 3 yn → y0‬נסמן )) ‪ .x0 = f −1 (y0 ), (xn ) = (f −1 (yn‬נניח‬
‫∞) ‪ (nk‬כך ש־‪ ,|xnk − x0 | ≥ ε‬נניח בה״כ‬ ‫בשלילה כי ) ‪ (xn‬לא מתכנסת ל־ ‪ .x0‬לכן קיים ‪ ε > 0‬ואינסוף מקומות ‪k=1‬‬
‫כי קיימים אינסוף מקומות ‪ k‬שבהם ‪ ,xnk ≥ x0 + ε‬נסמן ‪ f (x0 + ε) = y0 + δ‬עבור ‪ δ > 0‬ספציפית‪ .‬ממונוטוניות ‪f‬‬
‫קיימים אינסוף ‪ k‬שבהם ‪ .ynk ≥ f (x0 + ε) = y0 + δ‬זאת בסתירה להנחה כי ‪ .yn → y0‬לכן מתקיים לכל ‪y0 ∈ J‬‬
‫‬ ‫כי ) ‪ , lim f −1 (y) = f −1 (y0‬כלומר ‪ f −1‬רציפה ב־)‪.f (I‬‬
‫‪y→y0‬‬

‫טענה ‪ :4.27‬אם ‪ f‬מונוטונית חזק בקטע מוכלל ‪ ,I‬אז היא רציפה אמ״מ )‪ f (I‬קטע מוכלל‪.‬‬

‫טענה ‪ f : I → R :4.28‬רציפה וחח״ע‪ ,‬אז היא מונוטנית חזק‪.‬‬

‫הגדרה ‪ :4.29‬הפונקציות הבאות רציפות והפיכות‪:‬‬

‫‪∀a > 0 : ax , loga x .2‬‬ ‫‪sin x, cos x, arcsin x, arccos x .1‬‬

‫רציפות במ״ש‬ ‫‪4.2.1‬‬

‫הגדרה ‪ :4.30‬רציפות במ״ש‪ .‬תהי ‪ f .f : I → R‬תיקרא רציפה במידה שווה אם מתקיים‪:‬‬

‫‪∀ε > 0∃δ > 0∀x, y ∈ I : |x − y| < δ =⇒ |f (x) − f (y)| < ε‬‬

‫שלילת רציפות במ״ש‪:‬‬

‫‪∃ε0 > 0∀δ > 0∃x, y ∈ I : |x − y| < δ ∧ |f (x) − f (y)| ≥ ε0‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.31‬משפט קנטור לרציפות במ״ש‪ :‬תהי ‪ f : [a, b] → R‬רציפה ב־]‪ .[a, b‬אז היא רציפה במ״ש‪.‬‬

‫הוכחה‪ :‬נניח בשלילה שהיא לא רציפה במ״ש‪.∃ε0 > 0∀δ > 0∃x, y ∈ [a, b] : |x − y| < δ ∧ |f (x) − f (y)| ≥ ε0 :‬‬
‫בפרט ההנחה מתקיימת לכל ‪ .δn = n1‬ואכן יהיו שתי סדרות ) ‪ (xn ), (yn‬שמקיימות ‪|xn − yn | < δn ∧ |f (xn ) −‬‬
‫‪ (xn ) .f (yn )| ≥ ε0‬חסומה ולכן מבולצאנו־ויירשטראס קיימת לה תת״ס מתכנסת ]‪ .xnk → x0 ∈ [a, b‬מההנחה‬
‫מתקיים ‪ ∀k : xnk − n1k < ynk < xnk + n1k‬ולכן מסנדויץ״ מתקיים ‪ .ynk → x0‬ומרציפות‪f (xnk ), f (ynk ) → f (x0 ) :‬‬
‫‬ ‫כך שמחשבון גבולות ‪ |f (xnk ) − f (ynk )| → 0‬בסתירה להנחה‪.‬‬

‫משפט ‪ :4.32‬משפטי רציפות במ״ש‪:‬‬

‫‪ .1‬אם ‪ f‬רציפה במ״ש בקטעים )‪ (a, b], [b, c‬כאשר }∞‪ .a ∈ R ∪ {−∞}, c ∈ R ∪ {+‬אז היא רציפה במ״ש‬
‫ב־)‪.(a, c‬‬
‫‪ f : [a, b) → R .2‬רציפה‪ .‬אז היא רציפה במ״ש אמ״מ ‪lim f (x) ∈ R‬‬
‫‪x→b−‬‬

‫‪ f : [0, ∞) → R .3‬רציפה‪ .‬אם ‪ lim f (x) ∈ R‬אז היא רציפה במ״ש‪.‬‬

‫∞→‪x‬‬

‫‪ f, g : I → R .4‬רציפות במ״ש ב־‪ I‬קטע מוכלל‪ .‬אז ‪ f + g : I → R‬רציפה במ״ש‪.‬‬

‫טענה ‪ :4.33‬גבולות מוכרים‪:‬‬

‫‪xb‬‬
‫‪lim lnax‬‬ ‫‪= 0, α > 0; lim‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪= 0, a > 1, b ∈ R .2‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪sin x‬‬
‫‪= 0; lim‬‬ ‫‪sin x‬‬
‫= ‪= 1; lim arctan x‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪x→∞ x‬‬ ‫‪x→∞ a‬‬ ‫∞→‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫∞→‪x‬‬ ‫‪2‬‬

‫)‪ln(1+x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪= 1 .4‬‬ ‫‪lim xx = 1 .3‬‬
‫‪x→0‬‬ ‫‪x→0‬‬

‫‪ .5‬גבולות מוכרים נוספים מסדרות‪ ,‬אפשר להוכיח עם‬

‫היינה‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫נגזרת‬ ‫‪4.3‬‬

‫הגדרה ‪ :4.34‬נגזרת‪ .‬תהי ‪ .f : I → R‬הנגזרת בנקודה ‪ x0 ∈ I‬מוגדרת להיות‪:‬‬

‫) ‪f (x) − f (x0‬‬ ‫) ‪f (x0 + h) − f (x0‬‬

‫‪f 0 (x0 ) := lim‬‬ ‫‪≡ lim‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪x − x0‬‬ ‫‪h→0‬‬ ‫‪h‬‬

‫טענה ‪ :4.35‬גזירות גוררת רציפות‪ .‬אם ‪ f : (a, b) → R‬גזירה בנקודה )‪ ,x0 ∈ (a, b‬אז היא רציפה ב־ ‪.x0‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.36‬נגזרת פונקציה הפוכה‪ .‬תהי ‪ f : I → R‬רציפה ומונוטונית חזק ב־‪ I‬קטע פתוח‪ ,‬ונניח כי היא‬
‫גזירה ב־‪ x0 ∈ I‬ומתקיים ‪ .f 0 (x0 ) 6= 0‬אז הפונקציה ההפוכה ‪ f −1‬גזירה ב־ ‪ f (x0 ) = y0‬ומתקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫= )) ‪(f −1 )0 (y0 ) = (f −1 )0 (f (x0‬‬
‫) ‪f 0 (x0‬‬

‫הוכחה‪ :‬מטענה כי פונקציה הפיכה אמ״מ היא חח״ע ועל אמ״מ היא רציפה ומונוטונית חזק‪ ,‬מתקיים כי‬
‫נציב בהגדרת הנגזרת‪,‬‬ ‫נסמן ‪.f (x0 ) = y0‬‬ ‫‪ f −1 : f (I) → I‬רציפה ומונוטונית חזק‪ ,‬ולכן )‪ f (I‬קטע מוכלל‪.‬‬
‫ומרציפות הפונקציות נפתח את הביטוי‪:‬‬
‫) ‪f −1 (y) − f −1 (y0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(f −1 )0 (y0 ) = lim‬‬ ‫‪= lim‬‬ ‫‪y−y0‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪y→y0‬‬ ‫‪y − y0‬‬ ‫‪y→y0‬‬
‫) ‪f −1 (y)−f −1 (y0‬‬ ‫‪lim f (x)−f‬‬ ‫) ‪(x0‬‬ ‫‪f 0 (x‬‬ ‫)‪0‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪x−x0‬‬

‫‬

‫טענה ‪ :4.37‬חשבון גזירות‪:‬‬

‫‪ 0‬‬
‫‪f‬‬ ‫)‪f 0 (x)g(x)−g 0 (x)f (x‬‬
‫‪g(x) 6= 0 :‬‬ ‫‪g‬‬ ‫= )‪(x‬‬ ‫)‪g 2 (x‬‬ ‫‪.3 (f g)0 (x) = f 0 (x)g(x)+g 0 (x)f (x) .2‬‬ ‫‪(f ± g)0 (x) = f 0 (x) ± g 0 (x) .1‬‬

‫טענה ‪ :4.38‬נגזרות ידועות‪:‬‬

‫√‬
‫= ‪∀n ∈ N : (xn )0 = nxn−1 ; ( x)0‬‬ ‫‪1‬‬
‫√‬
‫‪2 x‬‬
‫‪.2‬‬ ‫‪sin0 x = cos x; cos0 x = − sin x .1‬‬

‫= ‪tan0 x‬‬ ‫‪1‬‬

‫; ‪cos2 x‬‬ ‫= ‪(arctan x)0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1+x2‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫= ‪(ax )0 = ax ln a; (ln x)0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪.3‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.39‬כלל השרשרת‪ .‬יהיו שתי פונקציות‪ f : U → R; g : V → R ,‬כך ש־ ‪ f ,f (U ) ⊆ V‬גזירה‬

‫ב־ ‪ x0 ∈ U‬ו־‪ g‬גזירה בנקודה ‪ .f (x0 ) = y0 ∈ V‬אז מתקיים‪:‬‬

‫) ‪(g(f (x0 )))0 = g 0 (f (x0 ))f 0 (x0‬‬

‫הוכחה‪ :‬תהי ‪ h : V → R‬מוגדרת באופן הבא‪:‬‬

‫(‬
‫) ‪g(y)−g(y0‬‬
‫‪y−y0‬‬ ‫=‪y‬‬‫‪6 y0‬‬
‫= )‪h(y‬‬
‫) ‪g 0 (y0‬‬ ‫‪y = y0‬‬
‫) ‪g(y)−g(y0‬‬
‫‪ f . lim h(y) = lim‬גזירה ב־ ‪ U‬ולכן רציפה‪ ,‬אז‬ ‫‪y−y0‬‬ ‫נראה כי ‪ h‬רציפה ב־ ‪ y0‬שכן‪= g 0 (y0 ) = h(y0 ) :‬‬
‫‪y→y0‬‬ ‫‪y→y0‬‬
‫מתקיים‪ . lim h(y) = lim h(f (x)) = g 0 (f (x0 )) :‬נשים לב בנוסף‪ .∀y ∈ V : g(y) − g(y0 ) = h(y)(y − y0 ) :‬מהגדרת‬
‫‪y→y0‬‬ ‫‪x→x0‬‬
‫הנגזרת ומחשבון גזירות‪:‬‬
‫)) ‪g(f (x)) − g(f (x0‬‬ ‫) ‪f (x) − f (x0‬‬
‫‪(g(f (x0 )))0 = lim‬‬ ‫))‪= lim h(f (x‬‬ ‫) ‪= g 0 (f (x0 ))f 0 (x0‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪x − x0‬‬ ‫‪x→x0‬‬ ‫‪x − x0‬‬
‫‬

‫טענה ‪ :4.40‬נגזרת חסומה ורציפות במ״ש‪ .‬אם פונקציה ‪ f‬בעלת נגזרת חסומה‪ ,‬אז ‪ f‬רציפה במ״ש‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫המשפטים היסודיים של חדו״א‬ ‫‪4.3.1‬‬

‫הגדרה ‪ :4.41‬מקסימום מקומי‪ .‬תהי ‪ I ,f : I → R‬קטע פתוח‪ .‬אז ‪ x0 ∈ I‬מקסימום מקומי אם קיימת סביבת ‪δ‬‬
‫של ‪ x0‬כך ש‪.∀x ∈ (x0 − δ, x0 + δ) : f (x) ≤ f (x0 ) :‬‬
‫‪ x0 ∈ I‬תיקרא מקסימום גלובלי אם ) ‪.∀x ∈ I : f (x) ≤ f (x0‬‬
‫ההגדרות על מינימום סימטריות‪ .‬אם נקודה היא מינימום או מקסימום היא תיקרא אקסטרמום מקומי‪/‬גלובלי‪.‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.42‬משפט פרמה‪ .‬תהי ‪ f : [a, b] → R‬רציפה ב־]‪ [a, b‬וגזירה ב־)‪ .(a, b‬אם ‪ x0 ∈ I‬אקסטרמום‬
‫מקומי אז מתקיים ‪.f 0 (x0 ) = 0‬‬
‫) ‪f (x)−f (x0‬‬ ‫) ‪f (x)−f (x0‬‬
‫‪. lim+‬‬ ‫‪x−x0‬‬ ‫‪= f 0 (x0 ) = lim−‬‬ ‫‪x−x0‬‬ ‫הוכחה‪ :‬נניח בה״כ ‪ x0‬נקודת מינימום מקומי‪ f .‬גזירה ולכן מתקיים‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪x→x0‬‬

‫) ‪f (x)−f (x0‬‬
‫ומצד ימין מתקיים‬ ‫‪. lim+‬‬ ‫‪x−x0‬‬ ‫מצד שמאל מתקיים‪ ,x > x0 ∧ f (x) ≥ f (x0 ) :‬ולכן ‪= f 0 (x0 ) ≥ 0‬‬
‫‪x→x0‬‬
‫) ‪f (x)−f (x0‬‬
‫‬ ‫‪ . lim−‬מכך‪ 0 ≤ f 0 (x0 ) ≤ 0 :‬ולכן ‪.f 0 (x0 ) = 0‬‬ ‫‪x−x0‬‬ ‫) ‪ ,x < x0 ∧ f (x) ≥ f (x0‬ולכן ‪= f 0 (x0 ) ≤ 0‬‬
‫‪x→x0‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.43‬משפט רול‪ .‬תהי ‪ f : [a, b] → R‬רציפה ב־]‪ [a, b‬וגזירה ב־)‪ (a, b‬כך שמתקיים )‪ .f (a) = f (b‬אז‬
‫קיימת )‪ c ∈ (a, b‬כך ש־‪.f 0 (c) = 0‬‬
‫הוכחה‪ :‬ממשפט ויירשטראס‪ f ,‬רציפה בקטע סגור ולכן חסומה ומשיגה את חסמיה‪ .‬נסמן )‪,m := min f (x‬‬
‫)‪ ,M := max f (x‬ובהתאם ‪ .f (xm ) = m, f (xM ) = M‬מכך מתקיים‪ .∀x ∈ [a, b] : f (xm ) ≤ f (x) ≤ f (xM ) :‬אם‬
‫הפונקציה קבועה אז מתקיים מיידית ‪ f 0 (c) = 0‬לכל ‪ .c‬לכן נניח בה״כ שהיא לא קבועה‪ .‬מהנתון )‪f (a) = f (b‬‬
‫נמצא כי לפחות אחת מהנקודות ‪ xm , xM‬היא בקטע הפתוח )‪ .(a, b‬נניח בה״כ כי )‪ ,xm ∈ (a, b‬מצאנו נקודת‬
‫‬ ‫אקסטרמום פנימית בקטע הפתוח‪ ,‬ולכן ממשפט פרמה מתקיים ‪.f 0 (xm ) = 0‬‬

‫משפט ‪ :4.44‬משפט לגרנז׳‪ .‬תהי ‪ f : [a, b] → R‬רציפה ב־]‪ [a, b‬וגזירה ב־)‪ .(a, b‬אז קיימת )‪ c ∈ (a, b‬כך ש‪:‬‬

‫)‪f (b) − f (a‬‬

‫= )‪f 0 (c‬‬
‫‪b−a‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.45‬משפט קושי‪ .‬תהיינה ‪ f, g : [a, b] → R‬רציפות ב־]‪ [a, b‬וגזירות ב־)‪ .(a, b‬נניח ‪.∀x : g 0 (x) 6= 0‬‬
‫אז קיימת )‪ x0 ∈ (a, b‬כך ש‪:‬‬
‫) ‪f 0 (x0‬‬ ‫)‪f (b) − f (a‬‬
‫=‬
‫) ‪g 0 (x0‬‬ ‫)‪g(b) − g(a‬‬

‫הוכחה‪ :‬נשים לב שמתקיים )‪ g(b) 6= g(a‬שכן אחרת ממשפט רול קיימת ‪ x0‬כך ש־‪.g 0 (x0 ) = 0‬‬
‫)‪f (b)−f (a‬‬
‫‪ .h(x) = f (x) −‬נשים לב שמתקיים )‪:h(b) = h(a‬‬ ‫)‪g(b)−g(a) g(x‬‬ ‫נגדיר פונקציית עזר‪,‬‬

‫)‪f (b) − f (a‬‬ ‫))‪f (a)(g(b) − g(a)) − g(a)(f (b) − f (a‬‬ ‫)‪f (b) − f (a‬‬
‫‪h(a) = f (a) −‬‬ ‫= )‪g(a‬‬ ‫‪= f (b) −‬‬ ‫)‪g(b) = h(b‬‬
‫)‪g(b) − g(a‬‬ ‫)‪g(b) − g(a‬‬ ‫)‪g(b) − g(a‬‬
‫‪f (b)−f (a) 0‬‬
‫‪ .h0 (x0 ) = 0 = f 0 (x0 ) −‬נעביר‬ ‫) ‪g(b)−g(a) g (x0‬‬ ‫ולכן ממשפט רול קיים ‪ x0‬כך ש‪ .h0 (x0 ) = 0 :‬מחשבון גזירות‪:‬‬
‫) ‪f 0 (x0‬‬ ‫)‪f (b)−f (a‬‬
‫‬ ‫כנדרש‪.‬‬ ‫) ‪g 0 (x0‬‬ ‫=‬ ‫)‪g(b)−g(a‬‬ ‫אגפים ונקבל‬

‫משפט ‪ :4.46‬תחומי עליה וירידה‪ .‬תהי ‪ f‬רציפה וגזירה ב־‪ I‬קטע פתוח‪ .‬אם מתקיים‪:‬‬

‫‪ ∀x ∈ I : f 0 (x) > 0 .1‬אז ‪ f‬עולה חזק ב־‪.I‬‬

‫‪ ∀x ∈ I : f 0 (x) < 0 .2‬אז ‪ f‬יורדת חזק ב־‪.I‬‬

‫‪12‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫משפט למבחן ‪ :4.47‬תנאי מספיק לקיום קיצון‪ .‬תהי ‪ f‬רציפה וגזירה ב־‪ I‬קטע פתוח‪ .‬נניח שהיא גזירה פעמיים‬
‫ב־‪ ,x0 ∈ I‬ומתקיים ‪ .f 0 (x0 ) = 0‬אז‪:‬‬
‫‪ :f 00 (x0 ) > 0 .1‬אז ‪ x0‬מינימום מקומי‪.‬‬
‫‪ :f 00 (x0 ) < 0 .2‬אז ‪ x0‬מקסימום מקומי‪.‬‬
‫‪ :f 00 (x0 ) = 0 .3‬אז אין מסקנה יחידה‪.‬‬

‫הוכחה‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫)‪f 0 (x‬‬
‫‪. x−x‬‬ ‫‪ f 00 (x0 ) = lim‬לכן קיימת סביבת ‪ δ‬סביב ‪ x0‬כך שלכל ‪ |x − x0 | < δ‬מתקיים ‪> 0‬‬ ‫‪ .1‬נסמן ‪> 0.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪x→x0 x−x0‬‬
‫‪0‬‬
‫ואכן תהי )‪ .y ∈ (x0 − δ, x0 + δ‬אם ‪ y > x0‬אז מתקיים ‪ ,f (y) < 0‬ולכן הפונקציה יורדת בקטע )‪,(x0 , x0 + δ‬‬
‫ובאופן דומה אם ‪ y < x0‬אז מתקיים ‪ ,f 0 (y) > 0‬כלומר הפונקציה עולה בקטע ) ‪ .(x0 − δ, x0‬לכן = ‪x0‬‬
‫}‪.min{f (x)|x ∈ (x0 − δ, x0 + δ‬‬
‫‪ .2‬הוכחה סימטרית לסעיף ‪.1‬‬
‫‪ .3‬נמצא שלוש דוגמאות בעלות התנהגות שונה לכל פונקציה‪.‬‬
‫‪ .f (x) = x3‬מתקיים ‪ ,f (0) = 3 · 03 = 0; f 00 (0) = 6 · 0 = 0‬וכן‪ ,∀x > 0 : x > 0 ∧ ∀x < 0 : x < 0 :‬לכן‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ x = 0‬לא נקודת מינימום ולא נקודת מקסימום‪.‬‬

‫‪ f (x) = x4‬מתקיים ‪ ,f 0 (0) = 4 · 03 = 0; f 00 (0) = 12 · 02 = 0‬וכן ‪ ∀x > 0 : x4 > 0 ∧ ∀x < 0 : x4 > 0‬ולכן‬
‫‪ x = 0‬נקודת מינימום מקומית‪.‬‬
‫‪ f (x) = −x4‬מתקיים ‪ ,f 0 (0) = −4·03 = 0; f 00 (0) = −12·02 = 0‬וכן ‪∀x > 0 : −x4 < 0∧∀x < 0 : −x4 < 0‬‬
‫ולכן ‪ x = 0‬נקודת מקסימום מקומית‪.‬‬
‫‬

‫משפט ‪ :4.48‬משפט דרבו‪ .‬תהי ‪ f‬רציפה וגזירה ב־‪ I‬קטע פתוח‪ .‬אז לכל ‪ u < v ∈ I‬כך ש־)‪ f 0 (u) 6= f 0 (v‬ולכל‬
‫)})‪ ,c ∈ (min{f 0 (u), f 0 (v)}, max{f 0 (u), f 0 (v‬קיימת ‪ u < w < v‬כך ש־‪.f 0 (w) = v‬‬
‫אינטואיציה לא פורמלית‪ :‬״הנגזרת מקיימת את ערך הביניים גם אם היא לא רציפה״‬

‫הגדרה ‪ :4.49‬נגזרת חד צדדית‪ .‬תהי ‪ f : [a, b] → R‬רציפה ב־]‪ [a, b‬וגזירה ב־)‪ .(a, b‬נניח שקיים הגבול = )‪lim f 0 (x‬‬
‫‪x→a+‬‬
‫‪ .L‬אז נאמר שזוהי הנגזרת החד צדדית בנקודה ‪ a‬ונסמן‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪f+‬‬ ‫)‪(a‬‬ ‫‪=L‬‬

‫כללי לופיטל‬ ‫‪4.3.2‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.50‬לופיטל ״ ‪ 00‬״ ב־‪ a‬ממשי‪ .‬יהיו ‪ f, g‬גזירות בקטע פתוח מנוקב }‪ .I \ {a‬נניח שמתקיים‪:‬‬

‫‪lim g(x) = 0 .2‬‬ ‫‪lim f (x) = 0 .1‬‬

‫‪x→a‬‬ ‫‪x→a‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪lim f 0 (x‬‬ ‫‪∈ R ∪ {±∞} .4‬‬ ‫‪∀x ∈ I \ {a} : g 0 (x) 6= 0 .3‬‬
‫)‪x→a g (x‬‬
‫אז מתקיים‪:‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫)‪f 0 (x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪= lim 0‬‬
‫)‪x→a g(x‬‬ ‫)‪x→a g (x‬‬

‫הוכחה‪ :‬נרחיב את הגדרת הפונקציות שתכלול את ‪ .f (a) = g(a) = 0 :a‬ממשפט קושי לכל ‪ x > a‬קיים‬
‫‪ a < cx < x‬כך שמתקיים‪:‬‬
‫) ‪f 0 (cx‬‬ ‫)‪f (x) − f (a‬‬ ‫)‪f (x‬‬
‫‪0‬‬
‫=‬ ‫=‬
‫) ‪g (cx‬‬ ‫)‪g(x) − g(a‬‬ ‫)‪g(x‬‬
‫נשים לב שכאשר ‪ x → a+‬גם ‪ .cx → a+‬נפעיל גבול על הביטוי שמצאנו ונקבל‪:‬‬
‫) ‪f 0 (cx‬‬ ‫)‪f 0 (x‬‬ ‫)‪f (x‬‬
‫‪lim+‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪= lim+ 0‬‬ ‫‪= lim‬‬
‫‪x→a‬‬ ‫)‪g (cx ) x→a g (x) x→a+ g(x‬‬
‫‪ .‬באופן דומה נעשה כאשר ‪ .x → a− ⇐⇒ cx → a−‬נקבל כי הגבולות החד צדדיים שווים כאשר ‪ ,x → a‬ולכן‬
‫‬ ‫מתקיים המשפט‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫משפט ‪ :4.51‬לופיטל ״ ‪ 00‬״ ב־∞‪ .‬יהיו ‪ f, g‬גזירות בקרן פתוחה אינסופית )∞ ‪ .(M,‬נניח שמתקיים‪:‬‬

‫‪lim g(x) = 0 .2‬‬ ‫‪lim f (x) = 0 .1‬‬

‫∞→‪x‬‬ ‫∞→‪x‬‬

‫)‪f 0 (x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪∈ R ∪ {±∞} .4‬‬ ‫‪∀x ∈ (M, ∞) : g 0 (x) 6= 0 .3‬‬
‫)‪x→∞ g (x‬‬

‫אז מתקיים‪:‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫)‪f 0 (x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪= lim 0‬‬
‫)‪x→∞ g(x‬‬ ‫)‪x→∞ g (x‬‬

‫∞ ״ ב־‪ a‬ממשי‪ .‬יהיו ‪ f, g‬גזירות בקטע פתוח מנוקב }‪ .I \ {a‬נניח שמתקיים‪:‬‬

‫משפט ‪ :4.52‬לופיטל ״ ∞‬

‫‪∀x ∈ I \ {a} : g 0 (x) 6= 0 .2‬‬ ‫‪lim g(x) = ∞ .1‬‬

‫‪x→a‬‬

‫)‪f 0 (x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪∈ R ∪ {±∞} .3‬‬
‫)‪x→a g (x‬‬

‫אז מתקיים‪:‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫)‪f 0 (x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪= lim 0‬‬
‫)‪x→a g(x‬‬ ‫)‪x→a g (x‬‬

‫∞‬
‫∞ ״ ב־∞‪ .‬יהיו ‪ f, g‬גזירות בקרן פתוחה אינסופית )∞ ‪ .(M,‬נניח שמתקיים‪:‬‬ ‫משפט ‪ :4.53‬לופיטל ״‬

‫‪∀x ∈ (M, ∞) : g 0 (x) 6= 0 .2‬‬ ‫‪lim g(x) = ∞ .1‬‬

‫∞→‪x‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪lim f 0 (x‬‬ ‫‪∈ R ∪ {±∞} .3‬‬
‫)‪x→∞ g (x‬‬

‫אז מתקיים‪:‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫)‪f 0 (x‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪= lim 0‬‬
‫)‪x→∞ g(x‬‬ ‫)‪x→∞ g (x‬‬

‫טיילור‬ ‫‪4.4‬‬

‫הגדרה ‪ :4.54‬סימון או גדול‪ ,‬או קטן ותטא‪ .‬יהיו שתי פונקציות ‪ I f, g : I → R‬קטע פתוח‪ ,‬ועבור ‪ x0 ∈ I‬מתקיים‪:‬‬
‫‪ . lim f (x) = lim g(x) = 0‬אז‪:‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪x→x0‬‬

‫‪∃δ, C > 0∀x ∈ (x0 − δ, x0 + δ) : |f (x)| ≤ C|(g(x))| ⇐⇒ f (x) = O(g(x)) .1‬‬

‫)‪lim f (x‬‬ ‫‪= 0 ⇐⇒ f (x) = o(g(x)) .2‬‬

‫)‪x→x0 g(x‬‬

‫‪f (x) = O(g(x)) ∧ g(x) = O(f (x)) ⇐⇒ f (x) = Θ(g(x)) .3‬‬

‫הגדרה ‪ :4.55‬נאמר כי שתי פונקציות ‪ f, g‬שוות בנקודה עד סדר ‪ n‬אם שתיהן גזירות ‪ n‬פעמים ב־ ‪ ,x0‬ואם מתקיים‪:‬‬

‫) ‪∀0 ≤ k ≤ n : f (k) (x0 ) = g (k) (x0‬‬

‫טענה ‪ :4.56‬אם שתי פונקציות ‪ f, g‬שוות עד סדר ‪ n‬בנקודה ‪ x0‬אז מתקיים‪.f (x) − g(x) = o ((x − x0 )n ) :‬‬

‫הגדרה ‪ :4.57‬פולינום טיילור של פונקציה ‪ f‬מסדר ‪ n‬סביב ‪ ,x0‬יסומן ) ‪ Pn (x) ≡ Pn (x; x0 , f‬ומקיים‬

‫) ‪f (x) − Pn (x) = o ((x − x0 )n‬‬

‫‪14‬‬
‫מרצה‪ :‬אסף נחמיאס‬ ‫דף משפטים חדו״א ‪1‬א׳‪ ,‬סמסטר א׳ ה׳תשפ״א‬ ‫מחבר‪ :‬תומר הלוי מזרחי‬

‫משפט ‪ :4.58‬יחידות פולינום טיילור‪ .‬תהי )‪ ,f ∈ C n (I‬גזירה ‪ n‬פעמים ב־‪ I‬קטע מוכלל‪ .‬אז קיים ויחיד פולינום‬
‫טיילור ממעלה ‪ n‬של ‪ f‬סביב ‪ x0 ∈ I‬והוא נתון על ידי‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬ ‫) ‪f (j) (x0‬‬
‫=‪Pn (x) :‬‬ ‫‪(x − x0 )j‬‬
‫‪j=0‬‬
‫!‪j‬‬

‫משפט ‪ :4.59‬משפט פיאנו‪ .‬תהי )‪ f ∈ C n (I‬כאשר ‪ I‬קטע מוכלל‪ .‬נסמן את פולינום טיילור ממעלה ‪ n‬של ‪ f‬סביב‬
‫‪ Pn (x) x0 ∈ I‬ואת השארית ממעלה ‪ .Rn (x) := f (x) − Pn (x) :n‬אז מתקיים‪:‬‬
‫)‪Rn (x‬‬
‫‪Rn (x) = o((x − x0 )n ) ⇐⇒ lim‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪x→x0‬‬ ‫‪(x − x0 )n‬‬

‫משפט למבחן ‪ :4.60‬משפט טיילור שארית לגרנז׳‪ .‬תהי )‪ ,f ∈ C n+1 (I‬כאשר ‪ I‬קטע פתוח‪ .‬נסמן את פולינום‬
‫טיילור ממעלה ‪ n‬של ‪ f‬סביב ‪ Pn (x) x0 ∈ I‬ואת השארית )‪ .Rn (x‬אז לכל ‪ x ∈ I‬קיים ‪ cx‬בין ‪ x‬לבין ‪ x0‬כך ש‪:‬‬
‫) ‪f (n+1) (cx‬‬
‫= )‪Rn (x‬‬ ‫‪(x − x0 )n+1‬‬
‫!)‪(n + 1‬‬

‫הוכחה‪ :‬טענת עזר‪ :‬נוכיח טענת עזר‪ :‬לכל )‪ g ∈ C n+1 (I‬כאשר ‪ I‬קטע פתוח‪ ,‬אם קיימת נקודה ‪ x0 ∈ I‬כך‬
‫ש־‪ .∀0 ≤ k ≤ n : g (k) (x0 ) = 0‬אז לכל ‪ x ∈ I‬קיימת ‪ cx‬בין ‪ x‬לבין ‪ x0‬כך ש‪:‬‬
‫) ‪g (n+1) (cx‬‬
‫= )‪g(x‬‬ ‫‪(x − x0 )n+1‬‬
‫!)‪(n + 1‬‬
‫= )‪ h(k) (x‬לכל ‪ x 6= x0‬ולכל ‪ .0 ≤ k ≤ n‬תהי‬
‫נסמן פונקציה חדשה ‪ ,h(x) = (x − x0 )n+1‬כך שמתקיים ‪6 0‬‬
‫} ‪ ,x ∈ I \ {x0‬ממשפט ערך הביניים של קושי קיים ‪ x1‬בין ‪ x‬לבין ‪ x0‬שמקיימת‪:‬‬
‫)‪g(x‬‬ ‫) ‪g(x) − g(x0‬‬ ‫) ‪g 0 (x1‬‬ ‫) ‪g 0 (x1 ) − g 0 (x0‬‬
‫=‬ ‫‪= 0‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫)‪h(x‬‬ ‫) ‪h(x) − h(x0‬‬ ‫) ‪h (x1‬‬ ‫) ‪h (x1 ) − h0 (x0‬‬
‫עבור ‪ x1‬קיימת ‪ x2‬בינה לבין ‪ x0‬שמקיימת‪:‬‬
‫) ‪g 0 (x1 ) − g 0 (x0‬‬ ‫) ‪g 00 (x2‬‬ ‫) ‪g 00 (x2 ) − g 00 (x0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪= 0‬‬ ‫‪= 00‬‬
‫) ‪h (x1 ) − h (x0‬‬ ‫) ‪h (x2‬‬ ‫) ‪h (x2 ) − h00 (x0‬‬
‫כך נמשיך עד הנגזרת ה־‪ ,n + 1‬אז מתקיים !)‪ ,h(n+1) (x) = (n + 1‬ומכך בין ‪ xn‬לבין ‪ x0‬קיימת ‪ xn+1‬שמקיימת‪:‬‬
‫) ‪g (n+1) (xn+1‬‬ ‫)‪g(x‬‬ ‫) ‪g (n+1) (xn+1‬‬
‫=‬ ‫= )‪=⇒ g(x‬‬ ‫)‪(x − x0 )(n+1‬‬
‫!)‪(n + 1‬‬ ‫)‪h(x‬‬ ‫!)‪(n + 1‬‬
‫)‪(k‬‬
‫נבחין כי מתקיים לגבי השארית‪ Rn (x) ∈ C n+1 (I) :‬מחשבון גזירות‪ ,‬וכן ‪ .∀0 ≤ k ≤ n : Rn (x0 ) = 0‬לכן‬
‫השארית עומדת בתנאי טענת העזר‪ ,‬ולכן לכל ‪ x ∈ I‬קיימת ‪ cx‬בינה לבין ‪ x0‬כך שמתקיים‪:‬‬
‫) ‪f (n+1) (cx‬‬
‫= )‪Rn (x‬‬ ‫‪(x − x0 )n+1‬‬
‫!)‪(n + 1‬‬
‫‬

‫משפט ‪ :4.61‬משפט טיילור שארית קושי‪ .‬תהי )‪ ,f ∈ C n+1 (I‬כאשר ‪ I‬קטע פתוח‪ .‬נסמן את פולינום טיילור‬
‫ממעלה ‪ n‬של ‪ f‬סביב ‪ Pn (x) x0 ∈ I‬ואת השארית )‪ .Rn (x‬אז לכל ‪ x ∈ I‬קיימת נקודה ‪ cx,n‬בין ‪ x‬לבין ‪ x0‬כך ש‪:‬‬
‫) ‪f (n+1) (cx,n‬‬
‫= )‪Rn (x‬‬ ‫‪(x − x0 )(x − cx,n )n‬‬
‫!‪n‬‬

‫משפט ‪ :4.62‬טור טיילור‪ .‬תהי )‪ ,f ∈ C ∞ (I‬כאשר ‪ I‬קטע פתוח‪ ,‬ו־‪ .x0 ∈ I‬אם קיים ‪ M > 0‬כך שלכל ‪ y ∈ I‬לכל‬
‫‪ k ∈ N‬מתקיים ‪ |f (k) (y)| ≤ M‬אז מתקיים לכל ‪ Rn (x) −−−−→ 0 :x ∈ I‬ובפרט‪:‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫∞‬
‫‪X‬‬ ‫) ‪f (n) (x0‬‬
‫= )‪f (x‬‬ ‫)‪(x − x0 )n = lim Pn (x) + lim Rn (x) = lim Pn (x‬‬
‫‪n=0‬‬
‫!‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬ ‫∞→‪n‬‬

‫‪15‬‬