‫תרגול ‪ – 1‬תניות פטור וחוזים אחידים – ‪2.

4‬‬
‫רוצה לתת משהו מהערך המוסף של השטח‪ ,‬בהיבט הפרקטי‪.‬‬

‫ספק של כלים הנדסיים מוכר טרקטור‪ ,‬הוא מוכר זאת בחוזה אחיד‪ ,‬בחוזה הזה הוא רושם‬
‫שמדובר שהמקום היחיד שבו אפשר להתדיין יהיה בית המשפט בקריות‪.‬‬

‫בחוק החוזים נקבע שתנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר‪ ,‬הוא תנאי מקפח‪.‬‬
‫בתי המשפט היו צריכים להחליט מה זה תנאי בלתי סביר‪.‬‬
‫הלכת הפיס קבעה בשעתו שהמבחן הקובע הוא מבחן ההרתעה‪.‬‬
‫מבחן ההרתאה הוא הבדיקה האם יש בקביעה הזאת להרתיע את הצד השני מלממש את‬
‫הזכויות שלו‪.‬‬
‫אם זה מרתיע אז זו הצעה מקפחת‪.‬‬
‫נקבע בהלכת הפיס‪ ,‬חרף מבחן ההרתעה‪ ,‬שלא כל אי נוחות היא תנאי מקפח‪ .‬נקבע שמדינת‬
‫ישראל היא מדינה קטנה‪ .‬כלי התחבורה מאוד משוכללים‪ .‬לא היה נראה לבית המשפט שצד ימנע‬
‫מלממש את הזכויות שלו מאשדוד לביאליק‪.‬‬
‫חוק החוזים האחידים תוקן‪ ,‬שם נקבע תנאי המתנה על הוראות דין בדבר מקום שיפוט או‬
‫המקנה לספק זכות בלעדית‪ ,‬הינו תנאי מקפח‪.‬‬

‫היום התנאי הינו כל תנאי שמתנה על סמכות מקומית ונותן לספק את הזכות לבחור‪ ,‬זה מהווה‬
‫תנאי מקפח‪.‬‬

‫אולם בהתייחס למקרה שלנו‪ ,‬הסוף היה שהצליחו להעביר את הדיון לקרית ביאליק‪.‬‬
‫זאת מהטעם שכל החזקות בחוק החוזים האחידים הן חזקות שניתנות לסטירה‪ .‬אנו כעורכי דין‬
‫צריכים לסטור את החזקות הללו‪.‬‬
‫אנו יכולים לעשות זאת כמו בדוגמא הזאת לטעון שמירב הזיקות הן בקריית ביאליק‪ .‬הספק‬
‫יושב בביאליק‪ ,‬רוב העדים ההכרחיים יושבים בביאליק‪ ,‬ועוד גורמים‪ .‬לכן יש אומנם את התנאי‬
‫המקפח‪ ,‬אבל התנאי הזה ניתן לסתירה באופן פוזיטיבי‪ .‬אם ניתן לסטור אותה‪ ,‬התניית שיפוט‬
‫תמשיך ותעמוד‪.‬‬

‫אנו כעורכי דין חייבים לעשות את העבודה עבור הלקוח שלנו‪.‬‬

‫אם אנו מייצגים את התובע שרוצה באשדוד – נדבוק בתנאי מקפח‪ .‬אם הצד השני נדבוק בזה‬
‫שחזקה מקפחת ניתנת לסתירה‪ ,‬ואם באופן פוזיטיבי נצליח לשכנע שיש בה הרבה הגיות‬
‫וסבירות‪ ,‬בית המשפט יגיד שזה לאו דווקא מקפח‪.‬‬

‫ישנה חברה הנקראת אוריינטל טרבל‪ .‬היא חברה הפונה ללקוחות להתקשר איתה‪ ,‬לקבל קוד‬
‫סודי לאתר אינטרנט‪ ,‬שבאמצעותו המתקשר יוכל לקבל הטבות לנופשים וכו'‪.‬‬
‫ההתקשרות היא שפונים לצרכן ומזמינים אותו למפגש‪ .‬נדרשים להגיע עם בן זוג‪ ,‬לכבות‬
‫טלפונים‪ .‬אז מסבירים מה נותנים ואיזה הנחות זכאים אליהם וכו'‪.‬‬
‫בסופו של יום האנשים חותמים על הסכם‪ .‬נמצא מנקודת הנחה שהחוזה הוא חוזה אחיד‪.‬‬
‫החוזה שנחתם הוא לתקופה של ‪ 25‬שנים‪ .‬כתוב בו בגדול שיהיו בו הנחות לכל מיני בתי מלון‬
‫ולמקומות נופש‪.‬‬

‫חוזה מסוג זה‪( ,‬שלרוב גם יהיו בו תנאים מקפחים) ניתן לתקוף אותו גם על פי חוזים אחידים‬
‫וגם על פי תקנת הציבור‪.‬‬
 ‫האירועון‪:‬‬
‫כשנה וחצי לאחר שהצטרפה הילה לתוכנית "משפחה" של חב' הטלפונים הניידים גיל‪-‬רון (להלן‬
‫"חברת הטלפונים)‪ ,‬הופתעה לגלות כי חברת הטלפונים העלתה את תעריף זמן האוויר לשיחות‬
‫יוצאות לבזק ב‪ .23%-‬מבירור שערכה הילה נמסר לה ע"י נציג חברת הטלפונים כי חברת הטלפונים‬
‫העניקה לה ‪ 1000‬דקות שיחה חינם בהצטרפות לתכנית וכי תמורת הסכמתה זו הילה קיבלה על עצמה‬
‫את כל תנאי התכנית‪" .‬אבל אין תנאים בטופס ההצטרפות"‪ ,‬אומרת הילה שמעלעלת בטופס עליו‬
‫חתמה מול חברת הטלפונים‪" .‬תראי"‪ ,‬אומר לה הנציג‪" ,‬בסעיף ‪ 6‬לטופס ההצטרפות כתוב כי תכנית‬
‫זו כפופה גם לתנאים הקבועים בתקנון המצוי במשרדי חברת הטלפונים‪ ,‬ובתקנון זה‪ ,‬בסעיף ‪ ,1‬כתוב‬
‫באותיות גדולות ומאירות כי חברת הטלפוניים זכאית לשנות את תעריפי זמן אוויר מפעם לפעם כפי‬
‫שתמצא לנכון"‪ .‬עוד הוסיף ואמר הנציג להילה‪" :‬אבל זה שווה לך‪ ,‬כי כל חודש זיכינו אותך ב‪10-‬‬
‫דקות שיחה‪ ,‬על חשבון ‪ 1000‬הדקות שחברת הטלפונים התחייבה לך"‪ .‬הילהן פונה אלייך ומבקשת‬
‫חוות דעת‪ :‬היא מציינת כי היא אינה חולקת על כך שהחוזה שנכרת בינה לבין חברת הטלפונים הוא‬
‫חוזה בר תוקף‪ ,‬אולם היא מבקשת לדעת האם היא חייבת לשלם לחברת הטלפונים תוספת של ‪23%‬‬
‫על כך דקת שיחה לבזק?‪.‬‬

‫סעיף ‪ 24‬לחוק החוזים (כללי)‪ ,‬אומר שתוכנו של חוזה יכול שיהיה ככול שהסכימו הצדדים‪.‬‬
‫דהיינו שקודם כל הצדדים הסכימו ומבקשים לכבד את ההסכמות שלהם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במקרים‬
‫שבהם מתגלה חוסר שוויון בצורה בלתי סבירה‪ ,‬יש מקום להתערב בחוזה‪.‬‬
‫במקרה הספציפי הזה‪ ,‬השאלה המשפטית שצריך לדון בה היא תוקפה המשפטי של תניית‬
‫ההפניה‪.‬‬
‫טופס ההצטרפות מפנה לתקנון‪.‬‬

‫על מנת שהפנייה תהיה בתוקף‪ ,‬יש לבדוק שהמסמך קיים‪ ,‬ושיש מסמך ספציפי‪.‬‬
‫הפסיקה יחד עם זאת קבעה מגבלות נוספות‪ ,‬שככל הנראה חלות בעיקר במקרים של חוזים‬
‫אחידים‪.‬‬
‫פסק דין טהורטהורן אומר שצריך שתשומת ליבו של המתקשר תופנה למסמך השני‪ .‬ההפנייה‬
‫צריכה להיות מודגשת ובכוח ולא בפועל‪.‬‬
‫לאחר שאנו בודקים האם ההפנייה הזאת תקפה‪ ,‬ובהנחה שהיא תקפה (על אף שהיא צריכה‬
‫להיות מודגשת)‪.‬‬
‫לתשומת לב‪ ,‬בתקנות ההגנה לצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד) (‪ )1995‬יש הגבלה על איזה גודל‬
‫צריכות להיות כתובות האותיות‪.‬‬
‫בדקנו במקרה שלנו האם תשומת ליבה הופנתה ומה גודל האותיות‪.‬‬

‫השאלה השנייה שלנו היא האם התנייה הינה תניית פטור באופן שהיא פוטרת‪/‬מגבילה את‬
‫החבות של צד בחוזה?‬

‫המיוחד בהפנייה הספציפית הזאת שהיא תניית פטור – היא נותנת בעצם פטור מהחבות של הצד‬
‫למחיר הרשום‪.‬‬

‫תניית פטור‪ ,‬יש בה משמעות האם מדובר בנזקי גוף לבין נזקי ממון‪ .‬חשוב לציין את ההבדל הזה‪.‬‬

‫נשאלת כעת השאלה מהו מעמדו של התקנון‪.‬‬

‫פסק הדין המנחה הוא פסק דין אגד‪ .‬בפסק דין זה השופט אנגלרד בדעת רוב קבע שתקנון‬
‫האגודה מהווה חוזה אחיד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הקביעה הזאת של אנגלרד נעשתה חרף נימוקים כבדי‬
‫משקל ללמה תקנון לא צריך להיות חוזה אחיד‪.‬‬

‫נימוקים כבדי משקל ללמה תקנון לא ייחשב (שניתן לטעון למרות שזה לא התקבל)‪:‬‬
‫‪ .1‬התקנון הוא פרי הסכמה של החברים‪ .‬להבדיל מחוזה שנקבע על ידי הספק באופן חד‬
‫צדדי‪.‬‬
 ‫‪ .2‬את התקנון ניתן לשנות ביוזמת החברים‪ ,‬בעוד שבעניין חוזה אחיד אין כביכול משא‬
‫ומתן בין הצדדים‪ .‬בעצם הספק כופה את התנאים‪.‬‬
‫גם אנגלרד מסכים שצריך לעשות את הבדיקה לאור מהות ההתקשרות‪.‬‬
‫במקרה הספציפי שלנו נראה שהיה פה אי שוויון בעמדת המיקוח‪ ,‬ועל כן נראה שהיה מדובר כאן‬
‫בחוזה אחיד‪.‬‬

‫עברנו את המונח של תקנון‪.‬‬

‫כעת נדון באותו התנאי עצמו‪ ,‬התנאי הקובע שהתוכנית כפופה לתנאים ‪...‬וחברת הטלפונים‬
‫זכאית לשנות את התעריפים מפעם לפעם כפי שתמצא לנכון‪.‬‬

‫הגענו בעצם לדיון בעניין תנאי מקפח –‬

‫יש סעיף מאוד חשוב בחוק החוזים האחידים והוא סעיף שמירת הדינים‪.‬‬
‫הסעיף קובע שהוראות חוק זה‪ ,‬לא יגרעו מהוראות כל דין שעל פיו עשוי חוזה או תנאי בחוזה‬
‫להיות בטל או ניתן לביטול‪.‬‬
‫מכאן שחוק החוזים מוסיף עילות ביטול‪ .‬מכאן שהכלים שעומדים בפנינו לתקיפת תנאי מקפח‬
‫הם גם ההיבט של החוזים האחידים והן ההיבט של חוק החוזים‪.‬‬
‫חשוב מאוד לומר מכוח מה אנו יכולים לתקוף הן מחוק החוזים האחידים והן מחוק החוזים‬
‫(כללי) – זה סעיף שמירת הדינים‪.‬‬

‫חוק החוזים כללי‬ ‫חוק החוזים אחידים‬

‫סעיף ‪ – 30‬נוגד את תקנת הציבור‬
‫סעיף ‪ – 39‬חוסר תום לב – הספק עומד בצורה‬
‫דווקנית ובלתי הוגנת על אותה תניית פטור‬
‫סעיף ‪ – 12‬חוסר תום לב בכריתה – לא ציינו‬
‫את התקנון וידעו שלא סביר שהוא יקרא אותו‪.‬‬
‫סעיפים ‪)2( 4‬ו (‪ – )4‬שינוי חיוב – בתוספת של‬
‫סעיף ‪3‬‬
‫לא היה ידוע התקנון ‪ -‬אין גמירת דעת ‪-‬‬
‫הוראות הפנייה (פסק דין ברזל הצפון ודוד נ'‬
‫דרורי)‬

‫סעיף חשוב נוסף שתמיד צריך להיות נר לרגלנו הוא סעיף ‪ 3‬לחוק חוזים אחידים הנותן את‬
‫האפשרות לבית המשפט לתנאי מקפח‪.‬‬
‫הוא יכול לבטל או לשנות תנאי בחוזה אחיד שיש בו בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫דהיינו שבית המשפט יבחן האם תנאי הוא מקפח בשים לב למכלול ולנסיבות הספציפיות של‬
‫המקרה‪.‬‬
‫כעט אנו נדרשים לדון האם התנאי הוא תנאי מקפח‪ .‬האם זה שהחברה שומרת מעת לעת לשנות‬
‫את התעריפים שלה‪.‬‬

‫חוק החוזים הכללי נותן לנו קודם כל את סעיף ‪ – 30‬תקנת הציבור ‪ -‬חוזה שכריתתו‪ ,‬תוכנו או‬
‫מטרתו הם בלתי חוקיים‪ ,‬בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל‪.‬‬

‫חשוב כשדנים בסעיף כזה חשוב להבחין האם מדובר בנזק גוף או רכוש‪.‬‬

‫הסעיף הבא הוא סעיף ‪ – 39‬שבקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת‪.‬‬
‫הוא הדין בשימוש הנובע מזכות מחוזה‪.‬‬
‫במקרה שלנו הילה יכולה לטעון שהספק‪ ,‬קרי חברת הטלפונים עומדת בתשורה דבקנית ובלתי‬
‫הגונה על אותה תניית פטור‪.‬‬
‫וזאת בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת‪.‬‬

‫הסעיף הבא הוא סעיף ‪ 12‬הקובע סטנדרטים של התנהגות הגונה וראוייה בין בצדדים בשלב‬
‫ניהול המו"מ‪.‬‬
‫ניתן לומר שלא נוהל כאן משא ומתן‪ ,‬אבל פרופ' שלו אמרה שלא מדובר רק בשלב המשא ומתן‪,‬‬
‫אלא גם בשלב כריתת החוזה‪ ,‬חובת תום הלב קיימת‪.‬‬
 ‫סעיף נוסף‪ ,‬שספק אם יתקיים פה וספק אם לא הוא סעיף ‪ 18‬לחוק החוזים – סעיף העושק‪.‬‬
‫נדרשים כאן תנאים מצטברים‪ .‬הסעיף צריך לדון אם חל פה עושק ואם הוא מתקיים‪ .‬אם תנאי‬
‫החוזה הם בלחץ בלתי סבירים ושהיא הייתה בחולשה וכו'‪.‬‬

‫חוק נוסף הוא לפי סעיף ‪( 3‬א) לחוק הגנת הצרכן אומר ש"לא יעשה עוסק דבר‪ ,‬כדי לקשור עסקה‬
‫במעשה ובמחדל‪ ,‬בכתב או בעל פה‪ ,‬או בכל דרך אחרת‪ ,‬שיש בו ניצול חולשתו השכלית או‬
‫הגופנית של הצרכן‪".‬‬
‫סעיף (ב) קובע‪" :‬לא יעשה עוסק דבר‪ ,‬במעשה או במחדל‪ ,‬בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת‪,‬‬
‫שיש בו ניצול מצוקתו של הצרכן‪ ,‬בורותו או השפעה בלתי הוגנת עליו‪ ,‬הכל בכדי לקשור עסקה‬
‫בתנאים בלתי מקובלים או בלתי סבירים או לשם קבלת תמורה העולה על התמורה המקובלת‪".‬‬
‫חוק הגנת הצרכן נותן אפשרות ביטול של העסקה הזאת תוך ‪ 14‬יום‪ .‬אולם עד שעולים על זה‬
‫שיכול להיות שדפקו אותנו כבר עברו ‪ 14‬יום‪ ,‬ולכן פנוייה הדרך לבית משפט לדרוש ביטול לאחר‬
‫זמן ממושך יותר‪.‬‬

‫ניתן להגיע לחוקים נוספים – חוק הבנקאות‪ ,‬חוק הפיקוח על עסקי ביטוח וכו'‪.‬‬

‫התקיפה דרך חוק החוזים האחידים‪:‬‬

‫בהתאם לסעיפי החזקות בסעיף ‪ .4‬יש את סעיפים (‪ )2( ,)1‬ו (‪)4‬‬
‫חשוב תמיד לבדוק איזה תת סעיף מהסעיפים האלה חל במקרה הרלבנטי‪ .‬יש תמיד לאזן בין‬
‫האינטרסים השונים – על פניו במקרה הזה אין כאן איזון בין אינטרסים‪ ,‬חוץ מזה שניתן לומר‬
‫שהיא קיבלה את המתנה בתמורה שהיא קיבלה‪.‬‬

‫מה שחשוב גם לאחר שבודקים מכוח מה נטען להיות התנאי‪ ,‬תנאי מקפח‪ ,‬תמיד צריך לכתוב‬
‫שגם יש סייגים לחזקות האלה‪ ,‬סייגים לתכולה שלהם‪ .‬לזה גם חברת הטלפונים תטען‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫שסייג לתכולה הוא תנאי הקובע את התמורה שישלם הלקוח‪ .‬או תנאי שטוען לגבי תנאים‬
‫שאושרו בחיקוק (סעיף ‪.)23‬‬
‫לעניין הזה חשוב לדעת שיש סייגים לתכולה של כל החזקות האלה‪.‬‬

‫שיעור העשרה – הכנה למבחן בדיני חוזים – ‪17.4‬‬

‫בסיליבוס שלנו בעמוד ‪ – 9‬הנושא של הפרה צפויה הוא מחוץ למבחן‪.‬‬
‫דיברנו על הנושא של הפרה צפוייה בנושא מאוד ספציפי – במסגרת סעיף ‪ .39‬ראינו שאחת‬
‫האפשרויות שקיימות היא לקחת חיובים עצמאיים ולהפוך אותם לשלובים‪ .‬זאת ראינו בפסק דין‬
‫שוחט נ' לוביאניקר‪ .‬מלבד מה שהזכרנו בכיתה‪ ,‬הנושא עצמו הוא מחוץ למבחן‪ .‬דהיינו שבסעיף‬
‫ז' יש שלושה פסקי דין; פסק דין דלתא הנדסה הוזכר ושני האחרים לא במבחן‪ .‬מעבר לזה‬
‫הסילבוס הוא למבחן‪.‬‬

‫הצעה לגבי למידה למבחן בחוזים ובכלל‪:‬‬

‫‪ .1‬המבחן הינו של שעתיים בלבד‪ .‬המתכונת שלו תהיה של אירועון שהוא ‪ 85‬אחוז מהציון‬
‫ושאלה תיאורטית שהיא ‪ 15%‬מהציון‪.‬‬
‫ניתן לראות את השאלות התיאורטיות הן אצל פרחמובסקי והן אצל גלברד‪.‬‬
‫השאלה התיאורטית נותנת אתנחתה מהכתיבה‪ .‬שאלה כזאת יכולה להיות כמו היגד‬
‫מפסק דין ולחוות דיעה או להדגים משהו או לחוות דיעה עצמאית‪.‬‬
‫פחות חשוב כמה מקום כותבים אלא יותר חשוב מה כותבים‪ .‬לשאלה זו יש ערך מכיוון‬
‫שמלבד זה שהיא נותנת אתנחתה‪ ,‬היא עושה עוד משהו – היא מראה הדגמה לימי ביטוי‬
‫של היכולת היצירתית להכיל לתוך פסקי דין‪ .‬זה דבר שבא לידי ביטוי אצל עורך דין‪.‬‬
‫‪ .2‬מה ניתן להביא לבחינה‪ :‬א‪ .‬רשימת הקריאה‪ .‬ב‪ .‬חקיקה – או ספר חקיקה אזרחית (נקי‬
‫מסימונים)‪.‬‬
‫יש לזכור כי המטרה במבחן היא שלא ידברו כל המבחן‪ .‬ברגע שהבוחנים יתחילו לשאול‬
‫מה אלה הסימונים‪ ,‬אז יפריעו לנו לכתוב את הבחינה‪ .‬לכן מציעים מאוד להיות חכמים‬
‫ולא צודקים‪.‬‬
‫להלן החוקים הנדרשים למבחן‪:‬‬
‫א‪ .‬חוק החוזים (חלק כללי)‬
‫חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוק חוזים אחידים‪.‬‬
‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫חוק המכר (‪)1968‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫חוק המקרקעין (‪)1969‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫פרט לזה יש להביא תעודת זהות‪.‬‬

‫לגבי עתים ומארקרים – מאוד מאוד מומלץ להביא יותר מעט אחד‪ .‬מומלץ בחום להביא‬
‫כמה עטים‪ ,‬מרקרים – במספר צבעים‪ ,‬אולם כשאנו קוראים את השאלון ורואים שאלה‬
‫משפטית – לסמן בצהוב‪ .‬אולם יש בעיה אחרת בזיהוי עילות שנמצאות בפרק ג' –‬
‫קשה מאוד לזהות את העילות של פרק ג' בתוך הטקסט – הוא כולל פרשנות‪ ,‬תניות‬
‫פטור בחוזים אחידים‪ ,‬חוזה פסול‪ ,‬חוזה על תנאי‪ ,‬אשם תורם‪ ,‬סיכול‪ ,‬תום לב (ס' ‪,)39‬‬
‫תנאים שלובים‪ .‬קשה לזהות אותם בטקסט‪ .‬לכן המרצה מציעה לבחון אם נוח – לקחת‬
‫מרקר נוסף‪ ,‬וכשאנו רואים בתוך המבחן שמצטטים סעיפים מתוך החוזה‪ ,‬לסמן אותם‬
‫בצבע שונה‪ .‬אז בעצם ממדרים לנו ואומרים שעל דברים אלה יכול להיות שיתעוררו‬
‫בעיות בפרק ג'‪ .‬אם גמרנו לקרוא עד הסוף ולא הבנו מה יכול להיות שהתעורר בפרק ג'‪.‬‬
‫אז על גבי הבחינה עצמה לצייר את ציר הזמן‪ ,‬ופשוט לעבור עליו מהר‪ .‬ואז אם יש סעיף‬
‫בבחינה שצד' א' אומר דבר אחד וצד ב' אומר אחר – נחפש בעיית פרשנות‪ .‬אם צד אחד‬
‫אומר שהוא לא אחראי ולכן הוא לא צריך לתקן‪ ,‬או לחלופין הקונה מצהיר שהוא מקבל‬
‫את הדירה כמו שהיא וכו' אז נחפש תניות פטור‪.‬‬
‫יש לשים לב שברגע שתניית הפטור מופיעה בתוך חוזה אחיד נתקוף הן מחוק חוזים‬
‫כללי והן מחוזה אחיד‪.‬‬
‫חוזה פסול – לעיתים במבחן יספרו לנו על איזה חוק פלואידי‪ .‬כשאנו רואים את החוק‬
‫הזה‪ ,‬אז מייד נרוץ על המבחן ונראה האם הצדדים הולכים לבצע את החוזה שלהם או‬
‫שכורתים אותו בניגוד לחוק‪.‬‬
‫חוזה על תנאי – לחוזה על תנאי נגיע בשיטת האלימינציה – אם יש איזהשהו תנאי‬
‫חיצוני – הסכמה ש לצד ג' (הסכמה של השר לדוגמא) על מנת שניתן יהיה לבצע את‬
‫החוזה שלנו‪ .‬אם מספרים לנו שצריך דבר כזה‪ ,‬אז נבדוק בשיטת האלימינציה – נפסול‬
‫חוזה פסול‪ ,‬שזה חיוב שצד לקח על עצמו ושלא השתכללה גמירת דעת עד שיתברר‬
‫התנאי‪ .‬אם זה לא כך – אז זה חוזה על תנאי‪.‬‬
‫אפשרות קשה יותר תהיה שבאיזשהו מקום בתוך הטקסט ימסר שיש צורך באישור‪.‬‬
‫אולם אז שוב ניקח את האפשרויות האלה ונראה האם זה חוזה על תנאי‪.‬‬
‫תנאים שלובים – לתנאים שלובים יש שיטה פשוטה – יספרו באיזשהו שלב במבחן‬
‫שאחד הצדדים הולך כנראה לא לקיים את החיוב שלו בזמן‪ .‬יש חששות שהוא לא יקיים‬
‫את זה‪ .‬לדוגאמ בשוחט נ' לוביאניקר‪ ,‬מתברר שהקונה שצריך לשלם את הכסף בעוד‬
‫שבוע נסע לחו"ל ואנו לא יודעים איך לאתר אותו‪ .‬במקרה כזה יש חשש מפני הפרה‪.‬‬
‫אפשרות שנייה היא שצד אחד הפר את החוזה‪ .‬הוא היה צריך לשלם בתאריך מסויים‬
‫ובתאריך הזה הוא לא שילם‪.‬‬
‫מה שאנו עושים זה שמרגע שמצאנו במבחן את המצב של חשש מהפרה או של הפרה של‬
‫צד אחד‪ ,‬הדבר הבא שכדאי לעשות זה לרוץ על גבי המבחן ולחפש מייד את החיוב של‬
‫הצד השני‪ .‬מרגע שמצאנו את החיוב של הצד השני‪ ,‬מייד נסמן אותו במרקר ונכתוב‬
‫לעצמנו שמכוח עיקרון תום הלב‪ ,‬אם הצדדים לא התנו אחרת‪ ,‬החיובים העיקריים‬
‫בעסקה שלובים זה בזה ולכן הצד השני רשאי להשהות קיום כל זמן שהצד הראשון לא‬
‫יראה נכונות לקים חיובו תחילה‪.‬‬
‫אשם תורם – נזהה אשם תורם שוב ממצב של חשש מהפרה‪ .‬כשאנו רואים מצב כזה‪,‬‬
‫נתחיל לרוץ על גבי הטקסט ונראה מה הצד השני עושה בינתיים – האם הצד השני יכול‬
 ‫לעזור בעלויות נמוכות ולמנוע את ההפרה? או שנראה האם הצד השני בינתיים מגדיל‬
‫את ההסתמכות שלו ובכך יוצר אשם תורם לנזק?‬
‫לדוגמא – אם מתקשר הקבלן ואומר שכנראה הוא לא יוכל למסור את הדירה בזמן‪.‬‬
‫דהיינו שיש חשש מהפרה‪ .‬נרוץ על פני המבחן ונאמר לעצמנו שבו נראה מה עושה הצד‬
‫השני – האם הוא משתזף על הכורסא שלו‪ .‬אם נראה פתאום שהצד השני‪ ,‬למרות שהוא‬
‫יודע שכנראה יהיה איחור במסירת הדירה‪ ,‬כורת חוזה שכירות להעברת הדירה לשוכר‬
‫ביום שבו צריך למסור את הדירה על פי החוזה המקורי‪ .‬מייד נסמן את המשפט הזה של‬
‫הצד השני ונכתוב עליו שמדובר באשם תורם לנזק‪.‬‬
‫באשם תורם יש שני סוגים – אשם תורם להפרה ואשם תורם לנזק‪.‬‬
‫להפרה זה אומר שהנושה יכול לעשות איזשהו מעשה בעלויות נמוכות ולמנוע את‬
‫ההפרה‪ .‬בלנזק זה אומר שניתן למזער נזקים בעלויות נמוכות ובמקום זה הניזוק מגדיל‬
‫את הנזקים שלו‪.‬‬
‫סיכול – מקרה סיכול די קל לזהות – המפעל עולה באש‪/‬האירוע שבעקבותיו נעשה‬
‫החוזה בוטל‪ .‬כל מיני מקרים לא צפויים וביזאריים שלא מאפשרים לחייב לקיים את‬
‫החוזה‪ ,‬אבל מאוד ייתכן שהחייב והנושא לא צפו את המאורע המשבש ואף אחד מהם‬
‫איננו נושא הסיכון העדיף‪ .‬לזהות את הסיכון מאוד קל מהסיבה שזה כל מיני דברים לא‬
‫צפויים‪ .‬לדוגמא – הסכימו על בידוד של מפעל ביריעות מסויימות‪ .‬לאחר הכריתה יצא‬
‫חוק שקובע שאסור להשתמש ביריעות הללו כי הן מסרטנות‪.‬‬

‫כן להביא לבחינה שתייה‪ .‬מה שיקרה לאחר שעה עלולה להיות נפילת סוכר בדם‪ .‬ניתן‬
‫גם להביא שוקולד או משהו לאכול‪.‬‬

‫אנו נחליט כרגע שהמבחן שלנו הוא שעתיים‪ .‬ונעבוד ונלמד כרגע כאילו הבחינה היא של‬
‫שעתיים‪.‬‬

‫כן יש להביא שעון‪ .‬הבעיה מספר ‪ 1‬במעלה של אנשים שמקבלים ציונים נמוכים ממה‬
‫שמגיע להם וממה שהם יודעים היא בעיה של זמן;‬
‫הזמן עצמו יוצר אצל מרבית האנשים לחץ מסויים וחוסר ריכוז‪ .‬יש כמה שיטות‪:‬‬
‫א‪ .‬לא מומלץ להשתמש במבחן בשעוני יד‪ .‬ניתן להשתמש בשעון גדול (לא של פלאפון)‪.‬‬
‫ב‪ .‬לגבי חלוקת זמן – במבחן עצמו יהיו שתי שאלות – הראשונה הינה שאלת קייס והיא‬
‫בנוייה כמו השאלה בעבודה מספר ‪ – 2‬יש מקרה‪ ,‬לאחר מכן מספרים לנו מה המטרות‬
‫העסקיות של הצדדים‪ .‬אז מבקשים מאיתנו לכתוב את הטענות של צד א' ולאחר מכן‬
‫את הטענות של צד ב'‪.‬‬
‫מה שאנו מציעים לעשות זה את הדבר הבא‪ ,‬ומומלץ לא לחרוג מזה – החלטה כיתתית –‬
‫אם יש שעתיים למבחן הזה – אז לשאלה הראשונה שעה וחצי‪ .‬לשאלה השנייה חצי‬
‫שעה‪ .‬מי שממש התברבר בשאלה הראשונה אז שעה וארבעים דקות לשאלה הראשונה‬
‫(רק בזמן פציעות) ועשרים דקות לשאלה מספר ‪ .2‬השתייה תהיה לקראת סוף שאלה‬
‫ראשונה‪.‬‬
‫במידה ויש לחץ זמן‪ ,‬אז נכתוב שיש לחץ זמן ואני אכתוב בנקודות!!!‪ .‬אז מה שנזדקק‬
‫במידה וכל הכיתה כותבת ככה – זה לכתוב בנקודות מאוד ובמקום לפרט את כל‬
‫הרכיבים רק ניישם ונדון בעילה עצמה‪.‬‬
‫כדי שהבוחן יוכל לזהות את לחץ הזמן אצל כל הכיתה – יש לראות שהוא באמת קרה‪.‬‬
‫לכן אם נחליט באופן כיתתי על שיתוף פעולה אז זה יניב תועלת לכולנו‪ .‬אם נחליט‬
‫שנתחיל מהשאלה הראשונה ואז נעבור לשאלה השנייה אז נוכל לזהות את לחץ הזמן‪.‬‬
‫סיבה שנייה היא שהשאלה השנייה היא שאלה תיאורטית והיא מאפשרת אתנחתא‬
‫מהכתיבה‪ .‬זאת שאלה לאנשים עייפים‪ .‬לעומת זאת מי שיתחיל בסוכריה ואז יגיע למצב‬
‫שבו צריך לאכול את המנה‪ ,‬אז הוא יתעייף איפשהו בשלב שבו צריך להיות מאוד עירני‪.‬‬
‫לכן מומלץ על משמעת כיתתית‪.‬‬

‫לגבי הזמנים – אם המבחן מתחיל בשעה ‪ ,12‬אז מומלץ לכתוב על השאלה את חלוקת‬
‫הזמנים‪ .‬זה אומנם נשמע אידיוטי‪ ,‬אבל בעצם נוצרת כאן החלטה‪.‬‬
‫בשאלה הראשונה מומלץ לקחת חצי שעה‪ ,‬לקרוא אותה ולמרקר את השאלה המשפטיות‬
‫שבה‪ .‬לאחר מכן כותבים מהר את ציר הזמן על גבי המבחן‪ .‬ניתן לכתוב אותו רק במבנה‬
‫הבסיסי שלו (פרק א'‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬פרק ג'‪ ,‬הפרה ותרופות)‪ .‬זהו שסתום ביטחון – לאחר‬
‫שמירקרנו לנו את השאלות המשפטיות ניתן לראות אולי יש עוד איזשהו נושא שלא‬
‫התייחסנו אליו‪ .‬ציר הזמן יעזור על ידי זה שלמעשה לא צריך לזכור מעבר לזה כי השאר‬
‫נמצא בסילבוס (רשום שם כל האופציות של כל פרק)‪ .‬השליף שלנו הוא החוק – כל‬
‫מקום נתחיל לחפש דברים תקפים‪.‬‬
‫אין צורך לזכור את כל העילות – הן מופיעות בתוך הסילבוס‪.‬‬
‫דהיינו שבחצי שעה הראשונה קוראים את המבחן וממרקרים את העילות המשפטיות‪.‬‬
‫לאחר מכן עוברים על הסילבוס ומוסיפים מה שנותר‪.‬‬
‫לאחר מכן מומלץ לקחת את העמוד הראשון וכתוב אותו כטיוטא‪ .‬עליו מומלץ לכתוב‬
‫את כל השאלות המשפטיות – כמו האם זו תהיה הצעה או הזמנה? באם הצעה תקפה –‬
‫האם יש פנייה‪ ,‬ג"ד‪ ,‬מסויימות‪ .‬אז נכתוב החלטת ביניים‪ .‬ונמשיך כך הלאה לעילות‬
‫הבאות וכו'‪.‬‬
‫תקרת הזכוכית של המבחן מתחילה בזה שמבקשים מאיתנו לטעון עבור כל צד – לא‬
‫ניתן לזרוק על הדף את כל מה שיודעים על נושא מסויים אלא יש לטעון‪ .‬לכן מה שצריך‬
‫לעשות זה לכתוב טענות של צד א'‪ .‬וכשאנו מתחילים לכתוב בנקי – נתייחס לכל שאלה‬
‫משפטית שמצאנו‪ .‬ונכתוב הגדרה ‪ +‬יישום‪.‬‬
‫שסתום ביטחון ‪ :3‬זה אומר ששוב פעם לכאורה המרצה נמצאת על ידינו‪ .‬ויש לעבור על‬
‫כל הנושאים שמצאנו‪ .‬עבור זה מציעים את הדבר הבא – כשאנו מתחילים לכתוב על נקי‬
‫– נעבור משאלה משפטית אחת אחרי השנייה‪ .‬השסתום נראה על ידי זה שכל שאלה‬
‫שדנו בה – נחזור לטיוטא ונסמן ‪ V‬על כל נושא‪ .‬בסוף אמורים להיות לנו ‪ V 2‬על כל‬
‫שאלה – אחת של צד א' ואחת של צד ב' (גם אם אין טענה – שקלנו והחלטנו שאין טעם)‬

‫דהיינו – בחצי שעה הראשונה – נכתוב את השאלות המשפטיות‪.‬‬

‫לאחר מכן נעבור על ציר הזמן‪/‬בסילבוס ונוסיף ונדון בו גם כן‪.‬‬

‫לאחר מכן ניקח את הדף הראשון של המחברת ונכתוב טיוטא‪ .‬עליה נכתוב את כל‬
‫השאלות‪.‬‬
‫לאחר מכן נתחיל לכתוב על נקי (נשארת שעה לכתיבה)‪.‬‬

‫לשאלה הראשונה יש ‪ 5‬וחצי עמודים‪ .‬תכלס מסיימים את העניין בשניים וחצי‪-‬שלושה‬

‫עמודים‪.‬‬
‫לשאלה השנייה יש עד חצי עמוד‪.‬‬
‫מי שהשאלה הראשונה שלו נגמרת יותר מהר ובשאלה השנייה חשוב לו יותר לכתוב יותר –‬
‫מוזמן לעשות זאת‪ .‬זאת מכיוון שהשאלה השנייה רוצה לבדוק את הפן היצירתי‪.‬‬
‫לגבי השאלה הפתוחה – לא לנסות לחשוב מה המרצה חושבת על זה‪ .‬לכן אם נצא החוצה‬
‫ונאמר שהמרצה דיברה בכיתה על זה‪ .‬מה שמעניין זה מה אנו חושבים‪.‬‬

‫איך לומדים‪:‬‬
‫אחד הדברים המועילים שמלמדים בצבא זה שאף פעם לא לקבוע את המשימה לפני שאנו‬
‫יודעים מה מהטרה שלנו‪.‬‬
‫המטרה של הלימוד‪ :‬מבחינת המרצה היא יוצאת מנקודת הנחה שברגע שנסיים ללמוד את‬
‫המחברות האלה נהיה מאוד טובים בדיני חוזים‪ .‬יש גם סיבה להניח שהרמה היא רמה מאוד‬
‫גבוהה‪ .‬בעיני המרצה יש שתי מטרות ללימוד‪:‬‬
‫‪ .1‬ניטרול לחץ הזמן לחלוטין‪:‬‬
‫א‪ .‬בצורה טכנית – יש מספיק זמן לענות‪.‬‬
‫פסיכולוגית – שהוא לא יפריע לאף אחד להתרכז‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .2‬תרגול‪ ,‬תרגול‪ ,‬תרגול‪ ,‬תרגול‪.‬‬

 ‫ביישום לדיני חוזים או לכל מבחן אחר‪ ,‬יש לשים לב – ככל שמתרגלים יותר‪ ,‬רואים‬
‫שהשאלות חוזרות על עצמן‪ .‬מאיזשהו תרגיל מסויים שנפתור בלומדות נוכל לדעת בעל‬
‫פה מהו המבחן לדברים מסויימים‪ .‬אז בעצם הרווחנו זמן – מכיוון שבמבחן לא נצטרך‬
‫לחשוב מהי ההגדרה שאנו רוצים להגדיר‪ .‬מה שישאר בבחינה זה רק לכתוב שבמקרה‬
‫שלנו צד א' טוען ‪...‬‬

‫ברגע שאנו גם יודעים את ההגדרות בעל פה‪ ,‬גם אם נגיע לבחינה כשאנו לא מאופסים‪ ,‬עדיין את‬
‫ההגדרות אנו יודעים בעל פה‪ .‬ואז אין בעיה מייד להתעשת על עצמנו‪.‬‬
‫כמה דברים לגבי הלימוד‪:‬‬
‫‪ .1‬קוראים את המחבת פעמיים ודי‪ .‬לא יותר מזה‪ .‬לאחר מכן עוברים לפתור אירועונים‪.‬‬
‫אולם עדיין אנשים ירגישו שהם לא מוכנים על זה‪ .‬דרך התרגול והפתרונות אנו זוכרים‪.‬‬
‫יש אלמנט כלשהו שכאשר אנו פותרים משהו ואז פותרים‪ ,‬אז האלמנט הזה נכרת‬
‫בזיכרון‪ .‬לא נשכח אותו אף פעם‪ .‬לעומת זאת בקריאה פאסיבית קורה הדבר הבא – אנו‬
‫קוראים‪ ,‬אבל כל שתי דקות המחשבות נודדות למקום אחר‪ .‬כל המחשבות האלה‬
‫שעוברות בראש הן מחשבות שעוברות כהרף עין ואז חוזרים למסלול‪ .‬בינתיים החמצנו‬
‫כמה משפטית‪.‬‬
‫כל פעם שאנו ניפול על שאלה שאין לנו מושג – לא נשכח את זה שוב‪.‬‬

‫‪ .2‬לגבי קריאה של חומר‪:‬‬

‫הסיבה הראשונה שאנשים שמגיע להם ‪ 100‬היא בגלל שהם הגדילו את שטח הפנים של‬
‫החומר שהם למדו במקום להקטין אותו‪ .‬המטרה מספר ‪ 1‬שלנו היא להגיע כמה שיותר‬
‫מהר למצב שבנו אנו שולטים בחומר ולא להפך‪.‬‬
‫‪ .3‬למחברת נוסיף סיכומים של פסקי הדין‪ .‬הסיכומים של פסקי הדין‪ ,‬יחד עם מחברת אחת‬
‫– איתה אנו לומדים‪.‬‬
‫אנו רוצים להגיע למצב שביום אנו לומדים ושאנו לא מפריעים אחד לשני‪ .‬אחד הדברים‬
‫שהכי מפריעים ללמידה היא שכל הזמן מתקשרים ומפריעים וכל הזמן אנו מתקשרים‬
‫ומפריעים‪.‬‬
‫לכן בעצם נתחלק לקבוצות לימוד‪ ,‬ומה שנקבע זה שנעשה שתי קריאות של המחברת‬
‫ודי‪.‬‬
‫לאחר מכן נתחיל לפתור לומדות‪ .‬היישום שלהן הוא בדרך כלל לא מסובך‪ .‬לכל לומדה‬
‫יש תשובה מפורטת‪ .‬אנו נוציא את השאלה ונפתור אותה‪.‬‬
‫הלומדות צריכות להביא אותנו למצב שבו לפחות ‪ 75-80%‬מהשאלות המשפטיות‪ ,‬נדע‬
‫לזהות‪.‬‬
‫כל לומדה שאנו פותרים נפתור בשעה על השעון‪ .‬המטרה היא להתרגל לשעון ולהתעלם‬
‫ממנו‪ .‬ניקח לומדות ונעשה סימולציות מלאות – לאחר שעה נניח את העט ואז נבדוק‪.‬‬

‫על מנת ללמוד בעל פה – את הלומדות הראשונות נפתור עם מחברת‪ .‬מההתחלה נעבוד‬
‫בלחץ זמן‪ .‬נפתור עם מחברת עד שנראה שנוח לנו וטוב לנו‪ .‬חלק מהלימוד בבית הוא‬
‫שבסוף הלימוד נראה מה טוב לנו‪.‬‬
‫ברגע שגמרנו את הלומדות (מומלץ לעשות אותן בקצב של ‪ 3‬לומדות ביום)‪ .‬לאחר מכן‬
‫מה שעושים זה את המבחנים של גלברד ופרחמובסקי‪ .‬זאת מכיוון שהמבחנים בנויים‬
‫בצורה שלנו (גם האכזרי שלא בנוי בצורה שלנו)‪ .‬מה שאנו עושים זה שאף אחד לא בא‬
‫לבחינה הזאת מבלי שהוא פתר ‪ 3‬בחינות מלאות בסימולציה מלאה על זמן של שעתיים‪.‬‬
‫זאת מכיוון שהמרצה לא רוצה את התקפות הבכי של אנשים שילחצו‪ .‬לכן אף אחד לא‬
‫בא לבחינה מבלי שהוא פתר ‪ 12‬בחינות על זמן ועוד מבחנים‪.‬‬
‫כן במהלך הלומדות נלמד כל מיני דברים על עצמנו – מה טוב לנו – האם כדאי לצייר‬
‫את ציר הזמן או שאולי כדאי לנו לבדוק בסיליבוס ולא לצייר את ציר הזמן‪ .‬האם כדאי‬
‫להוציא לתרשים זרימה או שלא‪.‬‬

‫בסוף שתים עשרה הלומדות נדע כבר מה טוב ומה רע בלימוד‪ .‬כן גם כבר נתרגל להגבלת‬
‫הזמן‪.‬‬
‫לכל מבחן שנפתור ניקח שעתיים – שעה וחצי לשאלה הגדולה וחצי שעה לקטנה‪.‬‬
 ‫מי שיפתור את כל הלומדות בסימולציה מלאה של הבחינה ויפתור לאחר מכן עוד ‪3-4‬‬
‫מבחנים מלאים על זמן‪ ,‬יגיע לבחינה הזאת ויתחרה על הציונים הגבוהים (‪ 86‬ומעלה)‪.‬‬
‫זאת מהסיבה ש‪ 85%-‬מהמבחן יהיה שאלות שראינו‪ ,‬פתרנו כבר וניסחנו את השאלות‬
‫המשפטיות‪.‬‬
‫אנשים שיסתכלו על הלומדה ויגידו שהם רק יכתבו את השאלות המשפטיות ויבדקו מה‬
‫המרצה כתבה רק יפגעו בעצמם‪.‬‬

‫מה שקובעים בקבוצות הלמידה זה את הדבר הבא – מחליטים שעד לשעה מסויימת אף‬
‫אחד לא מתקשר‪ .‬נפגשים כל יום בערב לאחר שהחלטנו מה עושים באותו יום‪ .‬המטרה‬
‫של הפגישות בערב היא לעשות שני דברים‪ :‬דבר ראשון הוא להרגיע‪ .‬יש תכונה שאם ניתן‬
‫לנסות הבנה זה מרגיע‪.‬‬
‫מה שנעשה זה שנחליט מה פוטרים באותו יום‪ .‬הפגש הן יוריד את המתח והן זה יעזור‬
‫לעבור על הפיתרון ולהוסיף הערות‪.‬‬
‫כן גם עוד יתרון זה איך שזה נראה בעיניים של הבודק; אם נתחלק לזוגות וכל אחד יתן‬
‫הערות לשני לגבי מה שהוא כתב‪ .‬אנשים במקום הזה נמצאים במקום טוב – הרבה‬
‫אנשים לא יודעים להעיר לעצמם אבל יודעים להעיר לאחרים‪.‬‬

‫במידה ומישהו רוצה להוסיף משהו תוך כדי הבחינה – ניתן לעשות כוכבית ולרשום‬
‫שתוספת לשאלה נמצאת בעמוד מסויים‪.‬‬

‫יום לפני בחינה – ממש לא מומלץ לעשות לילה לבן או ממש אז ללמוד המון‪.‬‬

‫בבחינה – מומלץ שאנשים שיש להם חרדה בבחינות שיתיישבו בשורה הראשונה‪ .‬זה‬
‫עוזר נגד חרדה מבחינות‪.‬‬

‫לפני שאנו עוברים מהלומדות למבחנים‪ ,‬מומלץ לפתור את עבודה מספר ‪ 2‬שוב‪ .‬לאחר‬
‫שפתרנו מבחנים מומלץ שהשאלה האחרונה שנפתור תהיה שוב השאלה של עבודה מספר‬
‫‪ .2‬זאת מכיוון שהעבודה הזאת‪ ,‬כמו הצורה שלה‪ ,‬כך בדיוק תיראה השאלה בבחינה‪.‬‬

‫יש את הסלולרי של אסנת‪ ,‬אולם לא להתקשר לשאול שאלות בדין המהותי‪.‬‬

‫אין שום סיבה להתקשר בגלל איזשהי שאלה שתקועים בה‪.‬‬
‫לכן אין שום דבר ‪ SOS‬שבגללו צריך לשתק את זמן העבודה‪.‬‬
‫אם יהיו שאלות מומלץ שיופנו דרך התקשוב‪ .‬אם נצליח לפתור את זה המרצה תיכנס‬
‫פעם ביום – היא תכתוב בתוך האתר‪.‬‬
‫אולם יש את הסלולרי – אם יש כאן מישהו שמרגיש שהכל יוצא לו לא טוב‪ ,‬וכל מיני‬
‫רמות קיצוניות – ניתן להתקשר‪ .‬הוא יהיה פתוח גם בלילה‪ .‬ניתן להתקשר למרצה והיא‬
‫תעזור‪ .‬כל מה שצריך כשיוצאים מאיזון זה את מה שיודעים כבר‪ .‬שום דבר רע לא יקרה‬
‫אם נלך למבחן ואז נעשה מועד ב'‪.‬‬
‫יש לזכור שפרנקלין אמר שיש רק שני דברים נוראיים שודאיים בחיים – מוות ומיסים‪.‬‬

‫מספר הטלפון‪050-5796723 :‬‬