‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬

‫דגשים למבחן מועצה‬

‫בפיננסית מתקדמת – קיץ–‬
‫‪2023‬‬

‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬

‫‪1‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫הכרה בהכנסה – ‪IFRS 15‬‬
‫לאחרונה התעוררו מספר סוגיות חשבונאיות הקשורות בעיקר להחלטה האם להכיר בהכנסה על‬
‫בסיס ברוטו או על בסיס נטו ‪.‬‬
‫מצורף דיון של ה‪ IFRIC -‬בנושא של מכירת תוכנה ובנוסף מקרה פרקטי של מכירת חשמל‬
‫וירטואלי‪.‬‬

‫החלטת ‪ – IFRIC‬שיקולי ספק עיקרי או סוכן – מוכר‪/‬משווק תכנה (‪)IFRS 15‬‬

‫החלטת ה‪ IFRIC -‬עסקה בנושא שיקולי ספק עיקרי או סוכן ( ‪principal vs agent‬‬
‫‪ )considerations‬ומתייחסת לשאלה האם ישות אשר מוכרת תוכנה ומעורבת בהספקת סחורות‬
‫או שירותים מוגדרים ללקוח מוגדרת כספק עיקרי או סוכן בהתאם להוראות ‪( IFRS 15‬להלן‬
‫"התקן")‪.‬‬

‫נראה כי ה‪ IFRIC -‬לא הגיע למסקנה חד משמעית ולא נוקט עמדה ברורה בנושא‪ ,‬ומשאיר את‬
‫השאלה פתוחה לשיקול דעת ומספק מבחנים לצורך בחינה כאמור‪.‬‬

‫העובדות המתוארות בדיון‪:‬‬

‫למוכר יש הסכם הפצה עם היצרן שעיקרו כדלקמן‪:‬‬ ‫(א)‬

‫‪ -‬מתן זכות למוכר למכור את התוכנה ללקוחות‪.‬‬
‫‪ -‬המוכר מחויב לספק עצות טרום מכירה ללקוחות‪ ,‬על מנת לזהות את סוג וכמות‬
‫רישיונות התוכנה שהלקוח זקוק להם‪.‬‬
‫‪ -‬החוזה נותן למוכר שיקול דעת בקביעת מחיר המכירה של רישיון התוכנה‪.‬‬
‫התנאים במהלך ייעוצי טרום המכירה‪:‬‬ ‫(ב)‬
‫‪ -‬במידה והלקוח מחליט שלא לקנות אז הוא לא חייב באף תשלום‪.‬‬
‫‪ -‬במידה והלקוח מעוניין בביצוע העסקה‪ ,‬אז נקבע סוג‪ ,‬כמות ומחיר הרישיונות‬
‫באמצעות מו"מ עם המוכר‪ .‬המוכר מבצע הזמנה מהיצרן בשם הלקוח‪ ,‬משלם לספק‬
‫ומוציא חשבונית ללקוח‪.‬‬
‫היצרן מספק ללקוח את המוצר באמצעות פורטל תוכנות עם מפתח הדרוש להפעלה‪.‬‬ ‫(ג)‬
‫היצרן והלקוח חותמים על הסכם שמפרט את זכויות הלקוח והשימוש בתוכנה‪ ,‬האחריות‬
‫ותנאי הרישיון‪.‬‬
‫במידה וכתוצאה מייעוץ המוכר‪ ,‬הלקוח לא קיבל את המוצרים שרצה לקבל‪ ,‬יכול להיות‬ ‫(ד)‬
‫שהלקוח ידחה את הרישיונות‪ .‬במצב כזה המוכר לא יכול להחזיר אותם ליצרן ולא יכול‬
‫למכור אותם ללקוח אחר‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫ניתוח ברוטו‪-‬נטו בהתאם להחלטת ה‪:IFRIC -‬‬

‫המוצר שיש לנתח לגביו הכרה בברוטו או בנטו בדוחות הכספיים של המוכר הוא רישיון התכנה‬
‫עצמו‪.‬‬

‫ככלל (לא במקרה הספציפי הנידון) נראה כי‪:‬‬

‫כאשר מוכר הרישיונות קונה רישיונות מראש או יש לו ‪ master key‬לאקטיבציה של‬ ‫▪‬
‫רישיונות‪ ,‬הוא שולט ברישיונות לפני העברתם ללקוח וזה מעיד על ברוטו‪.‬‬
‫כאשר הרישיונות נוצרים רק במועד המכירה והמוכר לא מתחייב לרכוש מספר מינימאלי‬ ‫▪‬
‫של רישיונות‪ ,‬המוכר לא 'סופג' רישיונות שהוחזרו‪ ,‬ולא נושא באחריות לתקינות של‬
‫התכנה (כי הלקוח פונה ישר לספק התכנה) – וזה מעיד על נטו‪.‬‬

‫הרבה מקרים נמצאים בין שני הקצוות הנ"ל‪ ,‬ולכן יש לנתח את האינדיקטורים בסעיף ‪IFRS‬‬
‫‪ .15.B37‬המקרה שהוגש ל‪ IFRIC-‬לא ברור מספיק ולכן יש לפנות לאינדיקטורים‪.‬‬

‫על מנת לקבוע האם ישות היא ספק עיקרי או סוכן‪ ,‬התקן קובע את שני המבחנים הבאים‪:‬‬

‫‪ )1‬יש לזהות את הסחורות והשירותים המובחנים המוגדרים בעסקה‪.‬‬

‫‪ )2‬יש להעריך האם לישות יש שליטה על הסחורות והשירותים המוגדרים לפני שהם‬
‫מועברים ללקוח‪.‬‬

‫התקן מגדיר את המונח שליטה כך‪" :‬שליטה על נכס מתייחסת ליכולת לכוון את השימוש בנכס‬
‫ולהשיג למעשה את כל ההטבות הנותרות מהנכס‪ .‬שליטה כוללת את היכולת למנוע מישויות‬
‫אחרות לכוון את השימוש בנכס ולהשיג את ההטבות ממנו‪( ".‬סעיף ‪)33‬‬

‫במקרה המתואר החלטת ה ‪ IFRIC‬קובעת כי‪:‬‬

‫הייעוץ המסופק על ידי המוכר מסופק לפני החתימה על החוזה‪ ,‬ואין ייעוץ המסופק‬ ‫▪‬
‫לאחר החתימה על החוזה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬לאחר החתימה על החוזה ללקוח אין ציפייה‬
‫לקבל שירות נוסף כלשהו מהמוכר מלבד רישיונות התוכנה‪ .‬המסקנה אליה הגיעה ה –‬
‫‪ ,IFRIC‬היא שהסחורה היחידה בחוזה היא הרישיונות‪ ,‬ולכן הרישיונות מהווים סחורה‬
‫מובחנת‪.‬‬
‫ההערכה של השליטה דורשת שיקול דעת‪ ,‬ועל מנת להעריך האם לישות יש שליטה על‬ ‫▪‬
‫הסחורות המובחנות‪ ,‬יש לבחון את הנסיבות הספציפיות של המקרה הכוללות את תנאי‬
‫החוזים בין היצרן ללקוח‪ ,‬בין היצרן למוכר ובין המוכר ללקוח‪.‬‬
‫במידה ולאחר הבחינה של העקרונות‪ ,‬עדיין לא ברור האם הישות היא ספק עיקרי או‬ ‫▪‬
‫סוכן‪ ,‬המוכר נדרש לבצע בחינה של הנדון על פי סעיף ‪ ,IFRS 15.B37‬המספק‬
‫אינדיקציות לשליטה על סחורה‪/‬שירות לפני ההעברה ללקוח (מי האחראית העיקרית‬
‫לקיום ההבטחה? אצל מי סיכון המלאי? למי יש את שיקול הדעת בקביעת המחיר?)‬

‫‪3‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫ההחלטה מתייחסת לנקודות הבאות‪:‬‬

‫‪ )1‬מי האחראי העיקרי לקיום ההבטחה לספק את הסחורה המובחנת‪ -‬הרישיונות‬

‫המסופקים ללקוח נוצרים רק לאחר שהמוכר מבצע הזמנה אצל היצרן‪ .‬היצרן אחראי‬
‫לתפעול של התוכנות‪ ,‬לכן קיימת הטענה שהיצרן הוא האחראי העיקרי לקיום ההבטחה‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬המוכר הוא זה שנמצא בקשר עם הלקוח לפני ואחרי העסקה‪ ,‬והוא זה שלוקח‬
‫אחריות על רישיונות שנדחו על ידי הלקוח‪ ,‬ולכן קיימת גם הטענה כי המוכר הוא‬
‫האחראי העיקרי לקיום ההבטחה – לכן‪ ,‬יש לבחון כל מקרה לגופו מיהו הגורם האחראי‪,‬‬
‫דה פקטו‪ ,‬לקיום ההבטחה כאמור‪.‬‬

‫‪ )2‬סיכון מלאי – למוכר אין מלאי של תוכנות לפני הכניסה לחוזים עם לקוחות‪ ,‬ולכן לא‬
‫קיים אצלו סיכון מלאי לפני שהרישיונות מועברים ללקוחות‪ .‬ואולם‪ ,‬לאחר החתימה על‬
‫החוזה‪ ,‬הלקוח יכול לדחות את קבלת הרישיונות‪ ,‬ולכן המוכר יישאר עם התוכנות האלו‬
‫מבלי שאלו יימכרו‪ ,‬כלומר‪ ,‬מושת עליו סיכון מלאי בגין העסקה‪ .‬דבר דומה גם יכול‬
‫להתרחש במקרה של החזרות‪.‬‬

‫‪ )3‬שיקול דעת בקביעת המחיר – למוכר יש שיקול דעת בקביעת מחיר הרישיונות‪ .‬שיקול‬
‫הדעת בקביעת המחיר יכול להיות אינדיקטור פחות רלוונטי במצבים בהם יש למוכר‬
‫גמישות קטנה בקביעת המחיר‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬על פי גישת ה – ‪ ,IFRIC‬מדובר בהחלטה בה יש להפעיל של שיקול דעת נרחב‪ ,‬ולבחון‬
‫כל מקרה לגופו (על פי העובדות והנסיבות הקיימות הלכה למעשה)‪ ,‬לרבות בחינת רלוונטיות‬
‫האינדיקטורים להערכת שליטה‪ ,‬קרי האם יש שליטה ברישיונות התוכנה לפני העברתם‬
‫ללקוח‪ .‬הוועדה הגיעה למסקנה כי לשון התקן כיום מהווה בסיס הולם לקביעה האם מדובר‬
‫בספק או סוכן בהתאם לעובדות המקרה המתואר‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫שיקולי ספק עיקרי או סוכן‪ -‬ספק חשמל וירטואלי‪ /‬מספק חשמל‬
‫בעקבות אסדרה חדשה במשק החשמל‪ ,‬הוקמה חברה ממשלתית בשם נוגה (להלן‪" :‬חברת נוגה")‬
‫אשר אמונה על ניהול מערכת החשמל בישראל‪ .‬מנגנון הפעילות של חברת נוגה כולל ממשק מול‬
‫יצרני חשמל ומול מספקי חשמל (אלו המספקים את החשמל ללקוחות הקצה‪-‬צרכני החשמל)‪.‬‬
‫נוגה למעשה קונה את החשמל מיצרני חשמל (חברת חשמל וכל מי שיש לו רישיון לייצר חשמל)‬
‫והיא מוכרת את החשמל למספקי החשמל‪.‬‬

‫בישראל ישנם מספר רב של גופים עסקיים הפועלים כמספקי חשמל אשר מתקשרים בהסכמים‬
‫שונים להספקת חשמל מול צרכני החשמל‪.‬‬

‫סוג אחד של הסכם הוא הסכם הספקת חשמל וירטואלי לפיו נקבע כי מספק החשמל יספק חשמל‬
‫לצרכן החשמל בתעריף שאינו מפוקח‪ .‬מספק החשמל אינו מייצר את החשמל אותו מספק לצרכן‬
‫החשמל‪ ,‬אלא הוא רוכש את החשמל מחברת נוגה בתעריף שנקבע ע"י רשות החשמל (להלן‪:‬‬
‫"ההסכם")‪.‬‬

‫צרכני‬ ‫מנהל‬ ‫‪-POOL‬‬

‫ספק‬
‫החשמל‬ ‫המערכת‪-‬‬ ‫מייצרי‬
‫וירטואלי‬
‫(הלקוח)‬ ‫חברת‬ ‫חשמל‬
‫נוגה‬

‫אחת הסוגיות החשבונאיות העולות ביחס לדוחות הכספיים של מספק החשמל היא אופן ההכרה‬
‫בהכנסה בברוטו (ספק עיקרי) או בנטו (סוכן) מהסכם הספקת חשמל וירטואלי‪.‬‬

‫נציין תחילה כי אין בהכרח תשובה אחידה לכל המקרים ויש לבחון כל מקרה לגופו וכי לעיתים‬
‫הבחינה עשויה להיות מורכבת מאחר ולמספק החשמל אין שליטה פיזית על החשמל לפני שהוא‬
‫עובר לצרכן החשמל‪.‬‬

‫על מנת לבחון כיצד על מספק החשמל להכיר בהכנסה בגין מכירות החשמל לצרכן החשמל יש‬
‫לנתח את האינדיקטורים האמורים בסעיפים ‪ 38B-34B‬ל‪( IFRS15-‬להלן‪" :‬התקן") בבחינת‬
‫עיקרון השליטה‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫סעיף ‪ IFRS 15.B35A‬כולל אינדיקאטורים לבחינת עיקרון העל (עיקרון השליטה) ומציין כי‬
‫"כאשר צד אחר מעורב בהספקת סחורות או שירותים ללקוח‪ ,‬ישות שהיא ספק עיקרי משיגה‬
‫שליטה על אחד מהבאים‪:‬‬

‫(א) סחורה או נכס אחר מהצד האחר שהיא מעבירה לאחר מכן ללקוח‪.‬‬

‫(ב) זכות לשירות שיבוצע על ידי הצד האחר‪ ,‬אשר מעניק לישות את היכולת להורות לאותו צד‬
‫לספק את השירות ללקוח מטעם הישות‪.‬‬

‫(ג) סחורה או שירות מהצד האחר שלאחר מכן משולבים עם סחורות או שירותים אחרים‬
‫בהספקת הסחורה או השירות המוגדרים ללקוח‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם ישות מספקת שירות משמעותי של‬
‫שילוב סחורות או שירותים (ראה סעיף ‪(29‬א)) המסופקים על ידי צד אחר לסחורה או לשירות‬
‫המוגדרים עבורם הלקוח התקשר בחוזה‪ ,‬הישות שולטת בסחורה או בשירות המוגדרים לפני‬
‫שאותה סחורה או שאותו שירות מועברים ללקוח‪ .‬זאת מאחר שהישות תחילה משיגה שליטה על‬
‫התשומות של הסחורה או של השירות המוגדרים (אשר כוללות סחורות או שירותים מצדדים‬
‫אחרים) ומכוונת את השימוש בהן על מנת ליצור את התוצר המשולב שהוא הסחורה או השירות‬
‫המוגדרים‪".‬‬

‫בנוסף‪ ,‬סעיף ‪ B37‬מפרט התקן אינדיקאטורים נוספים לכך שהישות שולטת בסחורה או שירות‬
‫לפני העברתו ללקוח כאשר בעת בחינת האינדיקטורים יש לבחון את השיקולים הבאים (לא‬
‫רשימה סגורה)‪:‬‬

‫(א) הישות היא האחראית העיקרית לקיום ההבטחה לספק את הסחורה או השירות‬
‫המוגדרים‬
‫במקרה המתואר יש לבחון מיהו האחראי העיקרי לקיום ההבטחה לספק את‬ ‫‪.1‬‬
‫החשמל? מיהו הגורם שצרכן החשמל מאמין שאחראי לאספקת החשמל?‬
‫האם מספק החשמל יכול לקבוע מאיזה גורם לקנות את החשמל בטרם הספקתו‬ ‫‪.2‬‬
‫לצרכן החשמל? האם מספק החשמל יכול לקבוע למי למכור חשמל?‬
‫מי אחראי על נזקים שנגרמים בעת הספקת החשמל לצרכן החשמל?‬ ‫‪.3‬‬
‫האם מספק החשמל אחראי על אסטרטגיית מכירות‪ ,‬קרי יש לו את העצמאות‬ ‫‪.4‬‬
‫בקבלה או דחיית בקשות מצרכני החשמל‪.‬‬

‫(ב) לישות יש סיכון מלאי לפני שהסחורה או שהשירות המוגדרים הועברו ללקוח‬
‫‪ .1‬האם למספק החשמל יש התחייבות לכמות צריכה מינימלית יומית? במילים אחרות‬
‫האם מספק החשמל נושא בסיכון מלאי?‬
‫‪ .2‬האם מספק החשמל נדרש לפצות את חברת נוגה בתרחישים בהם צרכן החשמל צרך‬
‫כמות נמוכה ממה שצפה?‬

‫ג) לישות יש שיקול דעת בקביעת המחיר עבור הסחורה או השירות המוגדרים‪.‬‬

‫מהו מרחב שיקול דעת של מספק החשמל בקביעת המחיר מול צרכן החשמל?‬

‫‪6‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫תשלום מבוסס מניות – ‪IFRS 2‬‬
‫שינוי בתנאי המענק‬
‫המצב הכלכלי בתחומים שונים ובעיקר בתחום ההייטק יצר מצב בו הסדרים מבוססי מניות לא‬
‫השיגו את מטרתם – הטבה (מענק) לעובדים‪ .‬חלק מהחברות החליטו לשנות את תנאי המענק‪.‬‬

‫להלן תזכורת לגבי הטיפול החשבונאי לשינוי תנאי מענק‪:‬‬

‫מענק הוני‬

‫יש להתעלם לצורך ההכרה בהוצאה משינוי בתנאי ביצוע פעילות המרעים עם העובדים‬ ‫‪.1‬‬
‫(הגדלת יעד ביצוע פעילות‪/‬הארכת תקופת ההבשלה)‪.‬‬
‫יש להכיר בשינוי תנאי ביצוע פעילות המיטיבים עם העובדים (הקטנת יעד ביצוע‬ ‫‪.2‬‬
‫פעילות‪/‬קיצור תקופת ההבשלה)‪.‬‬
‫יש להתעלם לצורך ההכרה בהוצאה משינוי יזום המקטין את שווי התוכנית (כגון העלאת‬ ‫‪.3‬‬
‫תוספת המימוש)‪.‬‬
‫יש להכיר כמענק נפרד לפי שווי תוספתי בשינוי יזום המעלה את שווי התוכנית (הקטנת‬ ‫‪.4‬‬
‫תוספת מימוש‪ /‬הגדלת כמות האופציות וכדומה)‪.‬‬
‫יש לבצע האצה להוצאה לגבי ביטול תוכנית‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫מענק התחייבותי‬
‫מדידת ההוצאה הינה לפי השווי ההוגן של ההתחייבות ועל כן יש להכיר בכל שינוי (גישת‬
‫השערוך)‪.‬‬

‫החלפת מענקים‬
‫לאחרונה היו מספר עסקאות של צירופי עסקים בהן הייתה החלפת מענקים‪.‬‬

‫כפי שלמדנו יש לפצל במועד צירוף עסקים בין חלק המיוחס לעלות צירוף עסקים (תמורה‬
‫מותנית) לבין חלק המיוחס לשכר עבודה‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫דוח על תזרימי מזומנים – ‪IAS 7‬‬
‫עמדת סגל חשבונאית מספר ‪ : 99-9‬הטיפול החשבונאי בנוגע למזומנים מוגבלים‬

‫סיווג פיקדונות מוגבלים כמזומן ושווי מזומן בדוח תזרים מזומנים‬

‫פיקדונות לפי דרישה‪ ,‬אשר על פי חוזה עם גורם חיצוני החברה מנועה מלהשתמש בכספי הפיקדון‪,‬‬
‫עונים להגדרת מזומן‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר במצב אשר בו לפי תנאי הפיקדון‪ ,‬אין לחברה מגבלה על‬
‫משיכת כספי הפיקדון‪ .‬ההגבלה על משיכת כספי הפיקדון הינה מגבלה מכוח חוזה עם גורם חיצוני‬
‫בלבד‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אם הכספים נמצאים בפיקדון אשר לפי תנאי הפיקדון לחברה אין גישה ישירה‬
‫ומיידית אל הפיקדון ללא הסכמת צד ג' (כגון הנאמן או הנושה)‪ ,‬לחברה אין יכולת להכיר בפיקדון‬
‫זה כמזומן או כשווה מזומן ‪ ,‬שכן החברה אינה יכולה בפועל למשוך את הכספים לפי דרישה או‬
‫להמיר את הפקדון למזומן בנקל‪.‬‬

‫הצגת פיקדונות בדוח על המצב הכספי‬

‫פיקדונות לפי דרישה‪ ,‬אשר על פי חוזה עם גורם חיצוני החברה מנועה מלהשתמש בכספי הפיקדון‪,‬‬
‫לתקופה העולה על ‪ 12‬חודשים מסיום תקופת הדיווח‪ ,‬יוצגו כנכס לא שוטף בדוח על המצב‬
‫הכספי‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬על החברה להציג פיקדונות לפי דרישה‪ ,‬אשר על פי חוזה עם גורם חיצוני החברה מנועה‬
‫מלהשתמש בכספי הפיקדון‪ ,‬בשורה נפרדת על פני המאזן גם במקרה שבו פיקדון כאמור עונה‬
‫להגדרת מזומנים (למעט במקרים בהם לעמדת החברה הצגה נפרדת של פיקדון כאמור אינה‬
‫רלוונטית להבנת מצבה כספי)‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫נכון ליום ‪ ,31.12.2022‬לחברה א' בע"מ (להלן‪" :‬החברה") קיים פיקדון כספי בסך של ‪ 10‬מיליון‬
‫ש"ח (להלן‪" :‬הפיקדון")‪.‬‬

‫בהתאם לתנאי הפיקדון‪ ,‬החברה רשאית למשוך את הכספים מהפיקדון על פי דרישה של החברה‬
‫בכל עת‪.‬‬

‫נכון ליום ‪ ,31.12.2022‬כפופה החברה לחובה חוזית אחרת‪ ,‬שאינה חלק מתנאי הפיקדון‪ ,‬הקבועה‬
‫בהסכם עם ספק שירות של החברה (להלן‪" :‬הספק") לשמור על סך מזומנים של לפחות ‪ 10‬מיליון‬
‫ש"ח בפיקדון למשך תקופה של ‪ 5‬שנים (קרי‪ ,‬עד ליום ‪.)31.12.2027‬‬

‫המחזור התפעולי של החברה הינו ‪ 12‬חודשים‪.‬‬

‫להלן ארבע שאלות בקשר לנתונים שלעיל‪:‬‬

‫שאלה מספר ‪1‬‬
‫הפיקדון עונה להגדרת מזומנים בהתאם להוראות ‪.IAS 7‬‬
‫א‪ .‬נכון‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נכון‪.‬‬

‫שאלה מספר ‪2‬‬

‫הפיקדון עשוי להיות מוצג בסעיף נפרד בדוח על המצב הכספי של החברה ליום ‪.31.12.2022‬‬
‫א‪ .‬נכון‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נכון‪.‬‬

‫שאלה מספר ‪3‬‬

‫הפיקדון יוצג כנכס לא שוטף בדוח על המצב הכספי של החברה ליום ‪.31.12.2022‬‬
‫א‪ .‬נכון‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נכון‪.‬‬

‫שאלה מספר ‪4‬‬

‫ייתכן כי תקבולי ריבית שינבעו לחברה בגין הפיקדון במהלך שנת ‪( 2023‬במזומן)‪ ,‬יוצגו בדוח‬
‫תזרים מזומנים של החברה לשנת ‪ ,2023‬במסגרת תזרימי המזומנים של החברה מפעילות השקעה‪.‬‬
‫א‪ .‬נכון‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נכון‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫פתרון‪:‬‬

‫‪10‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫השפעות שונות של האינפלציה‪ ,‬העלייה בריבית‬
‫השינויים בשערי החליפין ואי הוודאות‬
‫שנת ‪( 2022‬בעיקר המחצית השנייה של שנת ‪ )2022‬התאפיינה בסימן של אי וודאות וחשש ממיתון‪,‬‬
‫נתוני מקרו לא מעודדים‪ ,‬פגיעה בשרשראות האספקה בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה‬
‫(זאת לצד השלכות אפשריות ככל שנותרו ממשבר הקורונה)‪ ,‬מחירי אנרגיה גואים‪ ,‬תנודתיות‬
‫בשערי חליפין ובשוק ההון‪ ,‬וכן עליה בריביות ובשיעורי האינפלציה‪ .‬אי וודאות זו המשיכה גם‬
‫בשנת ‪ ,2023‬וזאת לצד שינויים גאופוליטיים שמשפיעים גם הם על אי הוודאות‪.‬‬

‫להלן מפורטות השפעות שונות למצב הכלכלי המתואר ‪:‬‬

‫ירידת ערך של נכסים – ‪IAS 36‬‬

‫העלייה התכופה בשיעורי הריבית התקופה האחרונה מהווה סימן מובהק לירידת ערך נכסים‪.‬‬
‫להלן ציטוט מהתקן –‬

‫‪11‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫על אף האמור יש לשים לב לחריג המצוין בתקן על פיו אין צורך‬
‫לחשב סכום בר השבה למרות עלייה בשיעור הריבית בשוק‬

‫‪12‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫דוגמה‬
‫חברת "אלפא" בע"מ (להלן‪" :‬החברה") הינה חברה ציבורית ללא גרעין שליטה שהתאגדה‬
‫בישראל‪ .‬החברה הינה חברת אנרגיה העוסקת בהפעלת תחנות דלק וכן בהפעלת רשת חנויות‬
‫נוחות ורשת סופרמרקטים (להלן‪" :‬פעילות הקמעונאות")‪ ,‬כאשר פעילות הקמעונאות מופעלת‬
‫בידי חברת "גמא" בע"מ (להלן‪" :‬גמא") המוחזקת בבעלותה המלאה של החברה החל מיום‬
‫‪( 1.1.2020‬להלן‪" :‬מועד רכישת גמא")‪.‬‬

‫להלן נתונים לגבי חברת גמא‪:‬‬

‫‪ .1‬החברה מפעילה רשת סופרמרקטים בפריסה מלאה בישראל באמצעות גמא אשר נרכשה‬
‫במלואה ביום ‪ .1.1.2020‬במועד רכישת גמא נוצרה יתרת מוניטין בדוחותיה המאוחדים של‬
‫החברה‪ ,‬המיוחס לפעילויות המבוצעות בידי גמא‪.‬‬
‫‪ .2‬החברה בוחנת ירידת ערך למוניטין שנוצר עקב רכישת גמא בתדירות של אחת לשנה ביום‬
‫‪ 31.3‬של כל שנה‪ .‬החברה בחנה ירידת ערך עבור פעילות גמא ביום ‪ ,31.3.2022‬ותוצאת בחינת‬
‫ירידת הערך הראתה כי שווי השימוש של גמא‪ ,‬שייצג את סכום בר ההשבה‪ ,‬גבוה משמעותית‬
‫מהערך הפנקסני נטו של גמא (מראות הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה)‪.‬‬
‫‪ .3‬במהלך שנת ‪ 2022‬החלה מגמת עליית מחירים ואינפלציה אשר הובילה את בנק ישראל לנקוט‬
‫בצעדים מוניטריים על מנת להילחם באינפלציה‪ .‬החל מאפריל ‪ ,2022‬על מנת לבלום את עליות‬
‫המחירים‪ ,‬החל בנק ישראל בהעלאת ריבית מדורגת‪ ,‬כך שבעוד ששיעור ריבית בנק ישראל‬
‫ליום ‪ 31.3.2022‬עמד על שיעור אפסי‪ ,‬לאחר ההעלאה המדורגת שיעור ריבית בנק ישראל ליום‬
‫‪ 31.12.2022‬עומד על ‪( 3.75%‬להלן‪" :‬העליות בשיעורי הריבית")‪.‬‬

‫נדרש‬
‫‪ .1‬הסבירו באופן מילולי בלבד כיצד השפעת העליות בשיעורי הריבית עד ליום ‪31.12.2022‬‬
‫מצביעה על הצורך בבחינת ירידת ערך של חברת גמא (בדוחות הכספיים המאוחדים של‬
‫החברה) ביום ‪.31.12.2022‬‬
‫‪ .2‬הסבירו באופן מילולי בלבד באילו מקרים יכולה החברה (בדוחות הכספיים המאוחדים של‬
‫החברה) להימנע מבחינת ירידת ערך ביום ‪ 31.12.2022‬של חברת גמא למרות העליות‬
‫בשיעורי הריבית‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫פתרון‪:‬‬

‫‪14‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫חישוב שווי שימוש‪/‬הערכות שווי תחת אינפלציה‬
‫בסביבת אינפלציה מקובל להבחין בין שני סוגים של ריבית‪:‬‬

‫ריבית נומינלית (‪ -)nominal interest rate‬שיעור הריבית הכוללת הגלומה בעסקה‪ .‬ריבית‬ ‫•‬
‫זאת כוללת הן פיצוי בגין ערך הזמן והן פיצוי בגין שינויים בכוח הקנייה‪.‬‬
‫ריבית ריאלית (‪ -)real interest rate‬שיעור הריבית מעבר לשיעור השינוי במדד המחירים‬ ‫•‬
‫לצרכן‪ .‬ריבית זו כוללת פיצוי בגין ערך הזמן בלבד‪.‬‬

‫הקשר בין הריבית הריאלית לריבית הנומינלית (נוסחת פישר)‬

‫שיעור הריבית הנומינלית =‪R‬‬
‫שיעור הריבית הריאלית =‪r‬‬
‫שיעור האינפלציה הצפוי =‪πe‬‬
‫)𝐞𝛑 ‪𝟏 + 𝐑 = (𝟏 + 𝒓) ∗ (𝟏 +‬‬
‫כאשר מחשבים שווי שימוש (‪ )IAS 36‬או שווי הוגן בשיטות היוון תזרים המזומנים‪ ,‬עולה השאלה‬
‫האם להשתמש בריבית ריאלית או ריבית נומינלית?‬

‫התשובה באופן עקרוני תלויה בצורה בה חושב תזרים המזומנים‪.‬‬

‫אם תזרים המזומנים הינו במונחים נומינליים (כלומר התזרים מביא בחשבון את השפעת‬
‫האינפלציה הצפויה בעתיד) אזי גם שיעור ההיוון יהיה נומינלי‪.‬‬

‫אם תזרים המזומנים הינו במונחים ראליים (כלומר התזרים לא מביא בחשבון את השפעת‬
‫האינפלציה הצפויה בעתיד) אזי גם שיעור ההיוון יהיה ריאלי‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬

‫נכון ליום ‪ 31.12.2022‬לחברה קיימת קרקע הנמדדת במודל השווי ההוגן‪ .‬הקרקע צפויה להניב‬
‫תזרים מזומנים שנתי המתקבל ביום ‪ 31.12‬בכל שנה החל מיום ‪ 31.12.2023‬ועד לאינסוף‪.‬‬

‫סכום התזרים השנתי הצפוי ללא השפעת האינפלציה הצפויה הינו ‪( ₪ 100,000‬החל מיום‬
‫‪ 31.12.2023‬ועד לאינסוף)‪.‬‬

‫החברה צופה כי בעקבות האינפלציה הצפויה התזרים צפוי לגדול החל משנת ‪ 2023‬ועד לאינסוף‬
‫בשיעור של ‪ 1%‬בכל שנה (קרי‪ ,‬התזרים בשנת ‪ 2023‬יהיה ‪ ₪ 101,000‬וכך הלאה)‪.‬‬

‫שיעור ההיוון הריאלי ליום ‪ 31.12.2023‬הינו ‪.10%‬‬

‫יש להעלם מהשפעת המס‪.‬‬

‫נדרש‪:‬‬

‫‪ .1‬לחשב את שווי הקרקע ליום ‪ 31.12.2023‬באמצעות שימוש בשיעור היוון ריאלי‪.‬‬

‫‪ .2‬לחשב את שיעור ההיוון הנומינלי ליום ‪.31.12.2023‬‬
‫‪ .3‬לחשב את שווי הקרקע ליום ‪ 31.12.2023‬באמצעות שימוש בשיעור היוון נומינלי‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נדרש ‪1‬‬
‫‪100,000/10% = 1,000,000‬‬
‫דגש‪ :‬גם התזרים וגם שיעור ההיוון הינו במונחים ראליים‪.‬‬

‫נדרש ‪2‬‬
‫‪)1+10%( * )1+1%( - 1= 11.1%‬‬

‫נדרש ‪3‬‬
‫(‪101,000 /) 11.1% - 1%‬‬ ‫‪=1,000,000‬‬
‫דגש‪ :‬השתמשנו גם בתזרים נומינלי וגם בשיעור היוון נומנלי‪.‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫עד השנה האחרונה רוב הערכות השווי היו נומינליות‪ .‬בסביבת אינפלציה גבוהה העדיפות היא‬
‫לבצע הערכת שווי ריאלית כיוון שזה חוסך את הצורך לבצע אומדנים של השפעת האינפלציה‬
‫הצפויה על תזרים המזומנים‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫מדד ‪ FFO‬תחת אינפלציה‬
‫‪ .Funds from Operations – FFO‬מחושב על ידי רווח נקי השייך לבעלי המניות של חברת‬
‫האם בנטרול פריטים שאינם קשורים בתזרים מזומנים בסכומים ניכרים ובנטרול פריטים‬
‫חריגים כגון‪:‬‬
‫‪ o‬רווחים או הפסדים משערוכי נכסים‪.‬‬
‫‪ o‬רווחים או הפסדים מירידת‪/‬עליית ערך‪.‬‬
‫‪ o‬פחת והפחתות‪.‬‬
‫‪ o‬רווח‪/‬הפסד הון ממכירת נכסים‪.‬‬
‫‪ o‬רווח מהפחתת מוניטין שלילי‪.‬‬
‫‪ o‬עלויות רכישה שהוכרו ברווח והפסד (‪.)IFRS 3‬‬
‫שינויים בשווי הוגן מכשירים פיננסים הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח והפסד‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫השפעת המס של הוצאות והכנסות שתואמו לעיל‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ o‬במידה והחברה מכירה ברווחי אקוויטי (השקעה בכלולה או עסקה משותפת) יש‬
‫לנטרל מרווחי האקוויטי את השפעת המרכיבים לעיל‪.‬‬

‫רשות ניירות ערך פרסמה החלטה ‪ 99-6‬בדבר שימוש במדדים פיננסיים שאינם מבוססים על כללי‬
‫חשבונאות מקובלים‪ .‬הרשות הכירה בכך שהשימוש במדדים אלה נפוץ בעולם‪ .‬הרשות אינה רואה‬
‫פסול בהצגה וולונטרית של מדדים שאינם מבוססים על כללי חשבונאות מקובלים ובלבד שילוו‬
‫בגילוי נוסף‪:‬‬
‫‪ o‬הסבר מפורט על המדד בו נעשה שימוש‪ ,‬משמעותו ומקובלותו ‪.‬‬
‫‪ o‬האופן בו חושב המדד והנתונים עליהם התבסס‪.‬‬
‫‪ o‬הסבר מדוע המדד מספק מידע שימושי בנוגע למצב כספי של החברה ומדוע מידע זה‬
‫אינו מתקבל ע"י המידע המבוסס על כללי חשבונאות מקובלים‬
‫‪ o‬התאמה בין המדד המבוסס על כללי חשבונאות מקובלים לבין מדד זה‪ ,‬לכל‬
‫התקופות המדווחות (בצורת טבלה או בדרך בהירה אחרת)‪.‬‬
‫‪ o‬אין להציג מדדים כאלה במסגרת הדוחות הכספיים‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫כיום‪ ,‬קיימת הנחיה של הרשות לניירות ערך (הצעת חקיקה שלא הבשילה אך הפכה לפרקטיקה‬
‫מחייבת) שחברות נדל"ן מניב מחויבות להציג בדוח התקופתי שלהן (לא במסגרת דוחותיהן‬
‫הכספיים אלא במסגרת דוח ברנע) את המדדים ‪ FFO‬ו‪.NOI-‬‬
‫הרשות לני"ע פרסמה הנחיות ביחס לאופן החישוב המדד‪.‬‬

‫ברוב חברות הנדל"ן המניב שמציגות ‪ FFO‬בדוחותיהן לא מסתפקות בזה שמחושב לפי הוראות‬
‫רשות ני"ע ובוחרות להציג גם את ה־ ‪ FFO‬לפי גישתן (גישת ההנהלה)‪.‬‬

‫הגורם המשמעותי ביותר בין שתי הגישות הוא הוצאות המימון שנרשמות בדוח רווח והפסד‬
‫בעקבות העלייה בהיקף החוב הצמוד למדד כתוצאה מעליית מדד המחירים לצרכן‪.‬‬

‫הוצאות אלו מקטינות את ה־ ‪ FFO‬לפי הוראות רשות ני"ע (כלומר אין לנטרל את הוצאות‬
‫המימון)‪.‬‬

‫לפי גישת החברות‪ ,‬הוצאות מימון אלו הן לא תזרימיות‪ ,‬ולכן הן מנוטרלות בחישוב ה־ ‪.FFO‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לגישת החברות‪ ,‬הסכמי השכירות בנכסים המניבים צמודים למדד המחירים לצרכן‪ ,‬ולכן‬
‫עלייה באינפלציה תורמת גם לעלייה בשוויים‪ .‬לכן‪ ,‬לפי גישת החברות‪ ,‬כפי שה־ ‪ FFO‬מנטרל רווחי‬
‫שיערוך‪ ,‬כך‪ ,‬הוא צריך גם לנטרל את הוצאות המימון שנובעות מהפרשי הצמדה למדד‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫השפעות כלליות‬
‫אינפלציה‬
‫מלאי‪ -‬בהתאם ל‪ ,IAS 2 -‬מלאי נמדד כנמוך מבין עלות לשווי מימוש נטו‪ .‬עלייה במחירי‬ ‫‪-‬‬
‫המלאי עשויה להגדיל את ההפרשה בגין ירידת ערך המלאי‪ .‬היבט נוסף הוא ההשפעה של‬
‫שיטות שונות למדידת מלאי על עלות המכר וכפועל יוצא על רווחיות החברה בסביבת‬
‫מחירים עולה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬אם נשווה בין שיטת ‪ FIFO‬לבין שיטת ממוצע משוקלל‪,‬‬
‫בשיטת ‪ FIFO‬עלות המכר תכלול את המלאי שנרכש ראשון בהתאם לעלות רכישתו‪,‬‬
‫לעומת זאת בשיטת ממוצע משוקלל‪ ,‬עלות המכר תכלול את המלאי בהתאם לעלות‬
‫ממוצעת שעשויה גם להיות מושפעת מרכישות מלאי בתקופות של עליית מחירים‪.‬‬
‫הכרה בהכנסה וירידת ערך של לקוחות לצד עלייה בסיכון האשראי של לקוחות‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫בהתאם ל‪ ,IFRS 15 -‬חברה תטפל בחוזה עם לקוח ותכיר בהכנסה בהתאם להוראות‬
‫התקן אם במועד הערכת החוזה צפוי שהחברה תגבה את התמורה לה היא זכאית עבור‬
‫הסחורות והשירותים המועברים ללקוח‪ .‬לשם כך יש להביא בחשבון את יכולת הלקוח‬
‫(לרבות בעיות גבייה ככל שישנן) וכוונתו לשלם במועד העסקה‪ .‬בתקופה של עליית‬
‫מחירים וכן עליה בסיכון האשראי של לקוחות‪ ,‬חברות נדרשות לבצע בחינה מעמיקה‬
‫לצורך ביסוס הצפי לגביית התמורה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם הצפי לגביית התמורה מלקוח‬
‫משתנה רק לאחר מועד העסקה‪ ,‬אזי יש לבחון הכרה בהפרשה להפסדי אשראי בהתאם‬
‫ל‪ .IFRS 9 -‬כמו כן‪ ,‬עליית מחירים עשויה להוביל גם לשינוי תנאי אשראי של לקוחות‬
‫וספקים וכן תנאים חוזיים אחרים כמו הצמדה למדד‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬חברות נדרשות לבחון‬
‫האם שיעור ההחזרות בחברה משקף את המצב הנוכחי ולעדכן את האומדנים בהתאם‪.‬‬
‫מדידת התחייבויות אקטואריות (בתחולת ‪ -(IAS 19‬ייתכן כי בהתאם להסכמי העסקה‬ ‫‪-‬‬
‫של חברות עם עובדיהן‪ ,‬חברות צופות שיידרשו לעליות שכר בשל העלייה בשיעורי‬
‫אינפלציה‪ ,‬מה שיוביל לעדכון ההנחות האקטואריות ולמדידה מחדש של ההתחייבויות‪.‬‬
‫חוזים מכבידים‪ -‬חוזים ארוכי טווח שחברות התקשרו בהן בתקופות קודמות עשויים‬ ‫‪-‬‬
‫להפוך לחוזים מכבידים ולגרור הכרה בהפרשה בהתאם להוראות ‪.IAS 37‬‬
‫חכירות צמודות מדד‪ -‬השינויים בהתחייבויות בגין חכירות הצמודות למדד ייזקפו לנכס‬ ‫‪-‬‬
‫זכות שימוש‪.‬‬
‫היוון עלויות אשראי לנכס כשיר‪ -‬עלויות כשירות להיוון כוללות את מרכיב ההצמדה‬ ‫‪-‬‬
‫למדד אשר אינו כפוף לתקרת היוון כמו במקרה של שער חליפין‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫השפעת העלייה בשיעורי הריבית בישראל ובעולם‬
‫התקינה הבינלאומית (‪ )|IFRS‬כוללת חשבונאות המבוססת על שווי הוגן והערכות שווי‪ ,‬ועל כן יש‬
‫צורך בשימוש בריבית ושיעורי היוון במדידה ו‪/‬או גילוי של השווי ההוגן של פריטים שונים‬
‫בדוחות הכספיים (לדוגמה‪ ,‬נדל"ן להשקעה הנמדד בשווי הוגן‪ ,‬נכסים פיננסיים‪ ,‬נגזרים‪,‬‬
‫התחייבויות פיננסיות ועוד)‪.‬‬

‫השפעת העלייה בשיעורי הריבית וההיוון עשויות להשפיע בין היתר על הגורמים הבאים‪:‬‬

‫תדירות עדכון מדידת שווי הוגן והשפעה על השווי ההוגן של נכסים בהתאם לאופיים‪ -‬לדוגמה‬ ‫‪-‬‬
‫ברכוש קבוע הנמדד במודל הערכה מחדש‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עדכון מדידת התחייבויות אקטואריות – אחת ההנחות האקטואריות הנדרשת בעת חישוב הטבות‬ ‫‪-‬‬
‫עובדים בהתאם ל‪ ,IAS 19-‬הינה הנחה אקטוארית לעניין שיעור ההיוון‪ .‬העלייה בשיעורי הריבית‬
‫צפויה להקטין את יתרת ההתחייבות‪ .‬יש לשים לב כי ככל ומדובר בתוכנית הטבה לאחר סיום‬
‫העסקה אזי השינוי בהתחייבות הנובע מהשינוי בהנחה האקטוארית לעניין שיעור ההיוון יירשם‬
‫ברווח כולל אחר וככל ומדובר בתוכנית הטבה לזמן ארוך‪ ,‬שינוי כאמור ייזקף לרווח או הפסד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫כמו כן‪ ,‬עליית הריבית עשויה להשפיע על מדידת נכסי תוכנית שכן הדרישה למדידה של נכסי‬
‫התוכנית בשווי הוגן נדרשת לא רק ביחס לנכסיה הנסחרים של התוכנית אלא גם לנכסים שאינם‬
‫סחירים‪ ,‬לדוגמה קרקעות‪ ,‬השקעה במניות לא סחירות ומכשירי חוב לא סחירים‪.‬‬

‫חכירות‪ -‬במקרים של שינוי אומדן בחוזי חכירה קיימים‪ ,‬התקשרות בהסכמי חכירה חדשים וכן‬ ‫‪-‬‬
‫בתיקוני חכירה יש להשתמש בשיעורי היוון מעודכנים‪ ,‬ועל כן עולה הצורך בחישוב שיעורי ההיוון‬
‫מחדש‪.‬‬

‫הפרשות בתחולת ‪ -IAS 37‬בהתאם להוראות ‪ ,IAS 37‬שיעור ההיוון בו ייעשה שימוש לצורך‬ ‫‪-‬‬
‫מדידת ההפרשה חייב להיות שיעור לפני מס המשקף הערכות שוק שוטפות לגבי ערך הזמן של‬
‫הכסף והסיכונים הספציפיים להתחייבות‪ .‬עליה בשיעור הריבית עשויה לגרור עדכון המדידה של‬
‫אותן הפרשות‪.‬‬

‫‪20‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫השפעת העלייה בשערי החליפין על דיווח עסקאות במטבע חוץ‪ ,‬תרגום למטבע‬
‫הצגה ותרגום של פעילות חוץ‬
‫בהתאם להוראות ‪ ,IAS 21‬הכנסות והוצאות נרשמות‪/‬מתורגמות לפי שערי חליפין במועדי‬
‫העסקאות‪ ,‬כאשר מסיבות מעשיות‪ ,‬ניתן לעיתים קרובות להשתמש בשערי חליפין המהווים קירוב‬
‫לשערי החליפין במועדי העסקאות‪ ,‬כך לדוגמה שער ממוצע לתקופה‪ .‬אולם בתקופות בהן חלות‬
‫תנודות משמעותיות בשערי החליפין השימוש בשער הממוצע לתקופה אינו הולם‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לבחון‬
‫את נאותות השימוש בשער חליפין ממוצע בהקשר של דיווח עסקאות במטבע חוץ‪.‬‬

‫השפעת תנודתיות במחירי מניות ושוק ההון‬

‫מקרים בהם חברות נסחרות בשווי שוק הנמוך ממחיר ההון שלהן מהווה סממן לירידת ערך‪.‬‬

‫השפעות נוספות של אי ודאות‪/‬אינפלציה והריבית‬

‫בחינת ירידת ערך נכסים וזיהוי יחידות מניבות מזומנים‪ -‬במקרים של תנאי אי הוודאות‪ ,‬העלייה‬
‫בריבית ושיעורי האינפלציה יש לבחון ירידת ערך‪ .‬בעניין זה יצוין כי בחינת ירידת ערך של יחידה‬
‫מניבת מזומנים הכוללת מוניטין או נב"מ עם אורך חיים בלתי מוגבל תעשה בנוסף לבחינת ירידת‬
‫הערך השנתית (ולא במקומה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬במדידת סכום בר ההשבה (הגבוה מבין שווי הוגן נטו לשווי‬
‫שימוש)‪ ,‬יש לשים לב שהשווי ההוגן עדכני ומשקף את המצב הנוכחי‪ ,‬וכן ששווי השימוש המתבסס‬
‫על היוון תחזית תזרימי מזומנים משקף גם הוא את התנאים הנוכחיים לרבות חישוב שיעור‬
‫ההיוון‪.‬‬
‫עסק חי‪ -‬תנאי אי וודאות עשויים להשפיע על בחינת הנחת העסק החי‪ ,‬כאשר הנחת מחזור חוב‬
‫עשויה להיות הנחה מאתגרת בסביבת הריבית הנוכחית‪.‬‬
‫עמידה באמות מידה פיננסיות‪ -‬חברות שנדרשות לבחון עמידה באמות מידה פיננסיות כאשר‬
‫ההון העצמי והרווח מושפעים מהתנודתיות בשווקים ומירידות ערך אפשריות‪ .‬נזכיר כי אי עמידה‬
‫באמות מידה פיננסיות הנמדדות לתאריך הדיווח תגרום לסיווג התחייבויות פיננסיות בזמן קצר‪.‬‬
‫נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות בריבית משתנה‪ -‬בהתאם להוראות ‪ ,IFRS 9‬מדי תקופה‬
‫יש לעדכן ולאמוד מחדש את תזרימי המזומנים על מנת לשקף תנודות בשיעורי ריבית שוק‪ .‬לפיכך‬
‫בעקבות עלייה בשיעורי הריבית חברות נדרשות לעדכן נכסים והתחייבויות פיננסיות בריבית‬
‫משתנה‪ ,‬כאשר יש לשים לב כי עדכון כאמור משנה את שיעור הריבית האפקטיבית ולא גורר‬
‫השפעה תוצאתית ברווח או הפסד‪.‬‬
‫שינוי תנאי חוב‪ -‬תנאי אי הוודאות‪ ,‬העלייה בריבית ושיעורי האינפלציה עשויים להוביל לשינוי‬
‫תנאי חוב‪ .‬בהקשר זה יש לזכור כי ככל ומדובר בשינוי תנאי חוב יש לבחון בהתאם ל‪IFRS 9 -‬‬
‫האם מדובר בשינוי תנאים מהותי (איכותי או כמותי) ושינוי כאמור עשוי לגרור הכרה ברווח או‬
‫הפסד במועד השינוי‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫מגזרים – ‪IFRS 8‬‬
‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪ – 22-1‬קיבוץ מגזרי פעילות‬
‫הרשות התייחסה במסגרת ההחלטה לשאלה כיצד יש לקבוע האם מאפיינים כלכליים הם דומים‬
‫וציינה מספר עקרונות שיש לקחת בחשבון‪:‬‬

‫שיעורי הרווחיות צריכים להיות דומים לאורך זמן ולא ניתן להתבסס רק על צפי שאלו‬ ‫•‬
‫יהיו דומים‪.‬‬
‫ניתן להצדיק דמיון במאפיינים הכלכליים על סמך נטרול אירועים חריגים מניתוח‬ ‫•‬
‫הרווחיות רק כאשר המגזרים הציגו בעבר דמיון בביצועים וקיים צפי ממשי לחזרה‬
‫לביצועים דומים‪.‬‬
‫פער יח סי גבוה בשיעור הרווחיות עשוי להעיד על מאפיינים כלכליים שונים‪ ,‬גם אם באופן‬ ‫•‬
‫אבסולוטי הפער נמוך‪.‬‬
‫דמיון המאפיינים הכלכליים ייקבע על בסיס המרווחים הגולמיים והרווחים המגזריים‬ ‫•‬
‫ולא על בסיס נתונים מותאמים שלא נסקרו על ידי ה‪.CODM-‬‬

‫‪22‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫חכירות– ‪IFRS 16‬‬
‫ויתור על תשלומי חכירה מצד המחכיר בחכירה תפעולית‬
‫הסוגייה שנידונה בדיון של ה‪ IFRIC-‬היא הטיפול החשבונאי המיושם על ידי מחכיר בחכירה‬
‫תפעולית בגין ויתור על תשלומי חכירה תפעולית‪ .‬בפרט‪ ,‬הועדה דנה במצב שבו המחכיר מוותר‬
‫לחוכר על תשלומי חכירה אשר הגיע מועד פירעונם החוזי אך טרם נפרעו (ואשר בגינם הכיר‬
‫המחכיר בנכס חייבים בדוח על המצב הכספי)‪ ,‬וכן על תשלומי חכירה אשר טרם הגיע מועד‬
‫פירעונם החוזי‪.‬‬
‫הסוגיות שנידונו‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד על המחכיר ליישם את מודל הפסדי האשראי החזויים בתקן ‪ IFRS 9‬בגין יתרת חייבים‬
‫בגין חכירה תפעולית‪ ,‬כאשר הוא מתכנן להעניק ויתור לחוכר בגין תשלומים שהגיע מועד‬
‫פירעונם החוזי‪ ,‬אך לפני שהוענק הוויתור בפועל?;‬
‫‪ .2‬האם המחכיר נדרש ליישם בגין הוויתור חשבונאות גריעה בתחולת ‪ IFRS 9‬או חשבונאות של‬
‫תיקון חכירה בתחולת ‪.IFRS 16‬‬
‫בדיון ה‪ IFRIC-‬האמור החליט ה‪ IFRIC-‬את ההחלטות הטנטטיביות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬לגבי שאלה ‪ 1‬לעיל‪ ,‬בתקופה שטרם הענקת הוויתור בפועל‪ ,‬על המחכיר למדוד את הפסדי‬
‫האשראי החזויים בגין יתרת החייבים בחכירה תפעולית בדרך שתשקף סכום בלתי מוטה‬
‫ומשוקלל הסתברות שנקבע על ידי הערכת טווח של תוצאות אפשריות (כנדרש בסעיף ‪5.5.17‬‬
‫ל‪ ,)IFRS 9-‬לרבות ציפיותיו לגבי וויתור על תשלומי חכירה הנכללים ביתרת החייבים;‬
‫‪ .2‬לגבי שאלה ‪ 2‬לעיל‪ ,‬המחכיר יטפל בוויתור על תשלומי החכירה‪ ,‬בנסיבות המתוארות‪ ,‬באופן‬
‫הבא‪( :‬א) יישום הוראות הגריעה של תקן ‪ IFRS 9‬בגין וויתור על תשלומי חכירה אשר נכללו‬
‫ביתרת חייבים בגין חכירה תפעולית במועד שבו הוענק הוויתור; (ב) יישום הוראות סעיף ‪87‬‬
‫ל‪ IFRS 16-‬לעניין תיקון חכירה בגין וויתור על תשלומי חכירה עתידיים אשר טרם הוכר‬
‫בגינם נכס חייבים בגין חכירה תפעולית (טיפול כחכירה חדשה תוך התחשבות בתשלומי‬
‫חכירה כלשהם ששולמו מראש או שנצברו המתייחסים לחכירה המקורית כחלק מתשלומי‬
‫החכירה עבור החכירה החדשה)‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫דוגמה‬
‫חברה א' (להלן‪" :‬המחכיר") החכירה ביום ‪ 1.1.2023‬קרקע לחברה ב' (להלן‪" :‬החוכר") תמורת‬
‫תשלום חודשי בסך ‪ 100‬אלף ש"ח אשר ישולם ב‪ 1-‬לחודש (התשלום הראשון ישולם בתאריך‬
‫‪ ,)1.2.2023‬למשך ‪ 3‬שנים‪ .‬בתום תקופת החכירה הקרקע תחזור לבעלות חברה א' ללא ערך שייר‬
‫מובטח (להלן‪" :‬החכירה")‪ .‬יש להניח כי החכירה עונה להגדרה של חכירה תפעולית מצד המחכיר‬
‫בהתאם להוראות ‪.IFRS 16‬‬
‫לאור מצבו הפיננסי הרעוע של החוכר‪ ,‬החליט המחכיר ביום ‪ 31.12.2023‬לוותר לחוכר על‬
‫התשלומים החודשיים שאמורים היו להיות משולמים בתאריכים ‪ 1.2.2024 ,1.1.2024‬ו‪.1.3.2024-‬‬
‫מלבד השינוי האמור‪ ,‬תנאי החכירה נותרו בעינם (להלן‪" :‬הוויתור")‪.‬‬
‫נדרש‪:‬‬
‫פקודות יומן בספרי המחכיר בשנים ‪.2023-2024‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪2023‬‬
‫עד לוויתור‪ ,‬הכיר המחכיר בהכנסות שכירות בסך ‪ .100,000*12 = 1,200,000‬בנוסף‪ ,‬נכון לסוף‬
‫שנת ‪ 2023‬קיימת יתרת חייבים בגין החודש האחרון אשר טרם שולמה‪.‬‬
‫פקודות היומן‪:‬‬
‫‪1,100,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪100,000‬‬ ‫ח' חייבים‬
‫‪1,200,000‬‬ ‫ז' הכנסות‬
‫המחכיר נדרש ליישם את הוראות ‪ IFRS 9‬ביחס לנכס החייבים‪ ,‬לרבות בחינת הפסדי אשראי‬
‫וכללי הגריעה‪ .‬כתוצאה מהוויתור ניתן להסיק כי יש לגרוע את הנכס לאור כך שהוא לא צפוי‬
‫להיגבות‪.‬‬
‫‪100,000‬‬
‫ח' הוצאות בגין וויתור‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' חייבים‬
‫‪2024‬‬
‫ביחס לתשלומי החכירה העתידיים מעבר לתשלום ב‪( 1.1.2024-‬אשר טופל לפי הוראות ‪)IFRS 9‬‬
‫הוויתור מוביל ליישום הוראות סעיף ‪ 87‬ל‪ ,IFRS 16-‬לפיו יש לטפל בתנאי החכירה החדשים‬
‫כחכירה חדשה‪ .‬לפי התנאים החדשים נותרו עוד ‪ 24‬חודשי חכירה‪ ,‬עם תשלומים מצטברים בסך‪:‬‬
‫‪ .22*100,000 = 2,200,000‬בהתאם להוראות סעיף ‪ 81‬ל‪ IFRS 16-‬יש להכיר בהכנסות שכירות‬
‫מצד המפעיל לפי קו ישר (או על בסיס שיטתי אחר ככל שרלוונטי)‪ .‬מכאן שיש להכיר בהכנסות‬
‫חודשיות בסך‪.2,200,000/24 = 91,667 :‬‬
‫פקודות יומן‪:‬‬
‫‪9*100,000 = 900,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪91,667*12 = 1,100,000‬‬ ‫ז' הכנסות שכירות‬
‫‪200,000‬‬ ‫ח' חייבים‬

‫‪24‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫הגדרת חכירה – זכויות החלפה‬
‫הוועדה דנה במקרה במסגרתו לקוח נכנס לחוזה למשך ‪ 10‬שנים‪ ,‬לשימוש ב‪ 100-‬נכסים חדשים‬
‫דומים – סוללות בשימוש אוטובוסים חשמליים‪ .‬כל סוללה משמשת באוטובוס בבעלות הלקוח או‬
‫בחכירה מצד שאינו קשור לספק‪ .‬עוד נקבע במסגרת החוזה כי לספק יש את היכולת להחליף את‬
‫הסוללות‪ ,‬ובמקרה של החלפת סוללה‪ ,‬הספק נדרש לפצות את הלקוח בגין אובדן הכנסות או‬
‫עלויות שיתהוו במהלך תקופת ההחלפה‪ .‬הבחינה האם ההחלפה כדאית מבחינה כלכלית לספק‬
‫תלויה הן במצב הסוללה המוחלפת והן בגובה הפיצוי‪ .‬במועד ההתקשרות בחכירה‪ ,‬צפוי שהספק‬
‫לא יפיק הטבות כלכליות מהחלפת סוללה אשר נמצאת בשימוש פחות מ‪ 3-‬שנים‪ ,‬אך עשוי להפיק‬
‫הטבות כלכליות מהחלפת סוללה אשר נמצאת בשימוש במשך ‪ 3‬שנים או יותר‪.‬‬
‫בהקשר לנסיבות המתוארות‪ ,‬דנה הוועדה בשתי השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהי הרמה שבה יש להעריך האם חוזה כולל חכירה? כאשר החוזה מעניק זכות שימוש‬
‫במספר נכסים דומים‪ ,‬האם יש לבחון כל נכס בנפרד או את כל הנכסים ביחד? סעיף ב‪ 32‬ל‪-‬‬
‫‪( IFRS 16‬להלן‪" :‬התקן") קובע כי הזכות להשתמש בנכס בסיס היא רכיב חכירה נפרד אם‬
‫מתקיימים שני התנאים הבאים‪( :‬א) החוכר יכול להפיק הטבות כלכליות מהשימוש בנכס‬
‫לבדו או יחד עם משאבים אחרים שניתנים להשגה בנקל על ידי החוכר; (ב) נכס הבסיס אינו‬
‫תלוי במידה רבה בנכסי הבסיס האחרים בחוזה ואינו קשור במידה רבה לנכסי הבסיס‬
‫האחרים בחוזה‪ .‬בנסיבות המקרה‪ ,‬קבעה הוועדה כי שני התנאים האמורים מתקיימים לכל‬
‫סוללה בנפרד‪ ,‬שכן הישות יכולה להפיק הטבות כלכליות מהשימוש בכל סוללה ביחד עם‬
‫משאבי ם אחרים (אוטובוס) שניתנים להשגה בנקל‪ ,‬וכן כל סוללה אינה תלויה במידה רבה‬
‫ואינה קשורה במידה רבה לסוללות האחרות בהסכם‪ .‬בהתאם‪ ,‬קבעה הוועדה כי הלקוח יעריך‬
‫האם החוזה כולל חכירה (לרבות הקביעה האם זכות ההחלפה של הספק ממשית) לכל סוללה‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫‪ .2‬קיומו של "נכס מזוהה" – סעיף ‪ 9‬לתקן קובע כי חוזה הוא חכירה או כולל חכירה אם החוזה‬
‫מעביר את הזכות לשלוט בשימוש בנכס מזוהה לתקופת זמן עבור תמורה‪ .‬על מנת שיתקיים‬
‫מבחן "השליטה" בשימוש בנכס לצורך קיומה של חכירה‪ ,‬קובע סעיף ב‪ 9‬לתקן כי על ישות‬
‫להעריך האם לאורך תקופת השימוש ללקוח יש את הזכות להשיג למעשה את כל ההטבות‬
‫הכלכליות משימוש בנכס המזוהה וכן הזכות לכוון את השימוש בנכס המזוהה‪ .‬על מנת‬
‫שיהיה מדובר ב"נכס מזוהה" לצורך קיומה של חכירה‪ ,‬קובע סעיף ב‪ 13‬לתקן כי נכס הוא‬
‫בדרך כלל מזוהה בכך שהוא מוגדר במפורש בחוזה‪ .‬אולם‪ ,‬נכס יכול להיות מזוהה גם בכך‬
‫שיוגדר באופן משתמע במועד שבו הנכס הופך לזמין לשימוש על ידי הלקוח‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬קובע‬
‫סעיף ב‪ 14‬לתקן כי גם אם נכס הוא מוגדר‪ ,‬ללקוח אין את הזכות להשתמש בנכס מזוהה אם‬
‫לספק יש את הזכות הממשית להחליף את הנכס לאורך תקופת השימוש‪ .‬זכות של ספק‬
‫להחליף נכס היא ממשית רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים‪( :‬א) לספק יש את היכולת‬
‫המעשית להחליף בנכסים חלופיים לאורך תקופת השימוש; וכן‪( :‬ב) הספק יכול להפיק‬
‫הטבות מבחינה כלכלית ממימוש הזכות שלו להחליף את הנכס‪ .‬כיצד יש להעריך האם חוזה‬
‫כולל חכירה‪ ,‬כאשר לספק יש זכות החלפה‪ ,‬במסגרתה קיימת לו היכולת המעשית להחליף‬
‫בנכסים חלופיים לאורך תקופת השימוש אך הוא לא יפיק הטבות כלכליות ממימוש הזכות‬

‫‪25‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫לאורך כל תקופת השימוש? בנסיבות המקרה‪ ,‬כל סוללה היא מוגדרת – גם אם לא במפורש‬
‫בחוזה‪ ,‬הסוללה מוגדרת באופן משתמע במועד שבו היא הופכת לזמינה לשימוש על ידי‬
‫הלקוח‪ .‬לעניין זכות ההחלפה‪ ,‬קבעה הוועדה כי סעיף ‪(14‬א) לתקן מתקיים שכן לספק יש את‬
‫היכולת המעשית להחליף בנכסים חלופיים לאורך תקופת השימוש‪ .‬עם זאת‪ ,‬סעיף ‪(14‬ב)‬
‫לתקן לא מתקיים שכן הספק לא יפיק הטבות כלכליות מהחלפת הסוללה ב‪ 3-‬השנים‬
‫הראשונות להסכם (אשר מהוות חלק מתקופת ההסכם) ולכן זכות ההחלפה אינה ממשית‬
‫לאורך תקופת ההסכם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הועדה קבעה כי יש להתעלם מהשאלה האם הספק‬
‫יפיק בעתיד הטבות כלכליות מהחלפת הסוללה‪ ,‬ולבחון את פני הדברים ביחס למועד‬
‫התחילה בלבד‪ .‬בהתאם‪ ,‬הוועדה בדעה כי מאחר שלספק אין זכות החלפה ממשית לאורך כל‬
‫תקופת השימוש‪ ,‬כל סוללה מהווה נכס מזוהה‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫הסדרי מחשוב ענן (מבוסס על החלטות ‪:)IFRIC‬‬
‫● ישות עשויה להתקשר בחוזה המספק לה גישה לתוכנות הנמצאות על גבי תשתית ענן של‬
‫ספק‪.‬‬
‫אנו רואים את זה יותר ויותר בשנים האחרונות – למשל‪ ,‬יותר ויותר חברות מעבירות את‬
‫מערכות ה‪ ,CRM -‬מערכות ניהול הלקוחות שלהן ( ‪Customer Relationship‬‬
‫‪– )Management‬משרת מקומי‪ ,‬לשרתי ענן של ספקים חיצוניים‪.‬‬
‫● עולה שאלה האם ההסדרים הללו כוללים נכס או שירות‪ .‬נראה כי חוזים מהסוג הזה‬
‫הינם חוזי שירות‪ ,‬אלא אם במועד ההתקשרות הישות מקבלת נכס תוכנה‪ .‬ישות עשויה‬
‫לקבל נכס תוכנה אם‪:‬‬
‫(א) החוזה כולל הסכם חכירה תחת ‪ ,IFRS 16‬או‬
‫(ב) הישות מקבלת שליטה בתוכנה תחת הוראות ‪IAS 38‬‬
‫● בדרך כלל הסדרי מחשוב ענן לא עונים להגדרת חכירה תחת ‪ ,IFRS 16‬זאת מכיוון‬
‫שזכות לקבל גישה עתידית לתוכנת הספק אינה מעניקה לחברה זכויות לקבלת החלטות‬
‫בנוגע לכיצד ולאיזו מטרה הנכס ישמש‪.‬‬
‫● בדרך כלל הסדרי מחשוב ענן לא עונים להגדרת נכס בלתי מוחשי תחת ‪ -IAS 38‬בכדי‬
‫להכיר בנכס בלתי מוחשי בדוחות הכספיים‪ ,‬ישות נדרשת להיות בעלת שליטה באותו‬
‫נכס‪ ,‬כלומר‪ ,‬הישות צריכה להיות בעלת הכוח להשיג את ההטבות הכלכליות העתידיות‬
‫הנובעות מהנכס‪ ,‬וכן את היכולת להגביל את הגישה של אחרים להטבות הללו‪.‬‬
‫● במרבית ההסדרים הללו הגדרת נכס לא מתקיימת (אם כי יש לבדוק כל מקרה לגופו)‪,‬‬
‫ולכן העלויות הרלוונטיות לא תירשמנה כנכס‪ ,‬אלא כהוצאה שוטפת (עסקת שירות)‪ ,‬ואם‬
‫יש תשלום מראש אז הנכס היחיד שיירשם זה הוצאות מראש שיופחת לאורך תקופת‬
‫השירות‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫עלויות הטמעת הסדרי מחשוב ענן בעסקת שירות‪:‬‬
‫● מהן עלויות הטמעה? אלו אותן עלויות שקודמות להתקנת התוכנה ומתן השימוש בה‬
‫המשולמות למתכנתים‪ ,‬ספקים שונים בגין שירותי כמו הגדרת פרמטרים‪ ,‬הקמת‬
‫ממשקים בין תוכנות והגדרות שונות‪ .‬עולה שאלה כיצד יש לטפל בעלויות אלו?‬
‫● ככל שאין שליטה על נכס הבסיס (כמו מרבית הסדרי מחשוב ענן)‪ ,‬באופן דומה אותן‬
‫עלויות הטמעה בדרך כלל לא יהוונו ולא יעמדו בהגדרת נ‪.‬ב‪.‬מ‪ .‬אלא יוכרו כהוצאה בעת‬
‫קבלת השירות המתייחס‪ ,‬שכן התכנה שניתן יהיה לקבל אליה גישה בעתיד אינה נכס‬
‫הנשלט על ידי הישות‪.‬‬
‫● עיתוי ההכרה בהוצאה בגין עלויות הטמעה (שאינן מהוות נכס בלתי מוחשי) תלוי בשאלה‬
‫מי מבצע את ההטמעה (הלקוח (הישות)‪/‬ספק הענן)‪:‬‬
‫אם השירות לא מסופק על ידי ספק הענן‪ ,‬יש להכיר בהוצאה בעת התהוותה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫במידה והשירות מסופק על ידי ספק הענן (או קבלן משנה מטעמו)‪ ,‬יש לבחון האם‬ ‫‪-‬‬
‫השירות מובחן‪/‬נפרד (באנלוגיה מ‪ ) IFRS 15-‬מהגישה לתוכנה‪ .‬במידה ולא‪ ,‬יש‬
‫להכיר בעלויות הללו כהוצאה לאורך ההסכם עם הספק (יכול להיות נכס הוצאות‬
‫מראש)‪ .‬במידה והשירות בגין עלויות ההטמעה מובחן מהגישה לתכנה והעלויות אינן‬
‫עונות לכדי נכס בלתי מוחשי ‪ ,‬יש להכיר בהוצאה בעת התהוותה‪ ,‬כלומר בעת קבלת‬
‫השירות‪.‬‬

‫דגש‪:‬‬
‫ההבחנות חשובות לעניין סיווג בדוחות (פחת והפחתות אל מול הוצאה) ובמיוחד בדוח תזרים‪ ,‬שכן‬
‫במקרה של הוצאות מראש זה בפעילות שוטפת ולא השקעה‪.‬‬

‫דוגמה‬
‫חברת לורי בע"מ (להלן‪" :‬החברה") הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך‬
‫בתל אביב‪.‬‬

‫ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2019‬התקשרה החברה בהסכם עם ספק לשימוש במחשוב ענן (להלן‪" :‬הסכם‬
‫מחשוב ענן") לתקופה של ‪ 10‬שנים תמורת ‪ 170‬אלפי ש"ח בשנה‪ .‬התשלום עבור שירותי מחשוב‬
‫הענן יתבצע בסוף כל שנה (ב‪ .)31.12-‬בבעלות הספק חוות שרתים שבאמצעותה הוא מנגיש את‬
‫שירות מחשוב הענן למספר רב של לקוחות וכל שרת יכול לספק שירותי מחשוב ענן למספר‬
‫לקוחות‪ ,‬כך שהשרת שבאמצעותו מסופקים שירותי מחשוב הענן לחברה‪ ,‬משרת מספר לקוחות‬
‫נוספים‪ .‬לספק יכולת מעשית להחליף את השרת המאחסן את נתוני החברה לאורך כל תקופת‬
‫הסכם מחשוב הענן‪ ,‬כך שהספק יפיק הטבות כלכליות מהחלפה בין השרתים‪.‬‬

‫נדרש‪:‬‬
‫להסביר ולנמק האם בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי ‪" 16‬חכירות" (‪ ,)IFRS16‬החברה‬
‫יכולה לבחור לטפל בהסכם מחשוב ענן כהסכם חכירה‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫פתרון‪:‬‬

‫‪29‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫צירופי עסקים תחת אותה שליטה ורכישת נכסים‬
‫לאחרונה נפוצות בשוק עסקאות של‪:‬‬
‫‪ 1‬צירוף עסקים תחת אותה שליטה ללא מהות מסחרית‪.‬‬
‫‪ 2‬רכישות של חברות בנות שאינן מהוות עסק‪.‬‬
‫‪ .3‬רכישת שלד בורסאי שאינו מהווה עסק‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫צירופי עסקים תחת אותה שליטה‬
‫‪ IFRS 3‬מוציא מתחולתו צירופי עסקים תחת אותה שליטה‪ .‬הכוונה למצב בו צד מסוים שולט‬
‫בעסק לפני ואחרי צרוף העסקים‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬

‫המצב לפני העסקה‪:‬‬

‫חברה א'‬

‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬
‫חברה ג'‬ ‫חברה ב'‬
‫המצב אחרי העסקה‬

‫חברה א'‬

‫‪100%‬‬
‫חברה ב'‬

‫‪100%‬‬
‫חברה ג‬
‫מנקודת מבט ב' מדובר על צירוף עסקים תחת אותה שליטה שכן חברה א' שולטת בחברה ג'‬
‫לפני ואחרי העסקה (מנקודת מבט א' כלל אין צירוף עסקים)‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫הטיפול החשבונאי‬
‫אין תקן לנושא ובפרקטיקה מקובלות שתי שיטות ‪:‬‬

‫‪ .1‬טיפול לפי ערך פנקסני בספרי המעביר (חברה ב' תכיר בדוחות המאוחדים שלה בנכסים של ג'‬
‫לפי הערך שהם הופיעו בדוחות המאוחדים של א') ‪ -‬שיטה זו מכונה ‪ .AS - POOLING‬לרוב‬
‫עסקאות כאלו מבוצעות באמצעות הנפקת מניות ואז הפער בין הערך הפנקסני של הנכסים‬
‫לבין הון המניות המונפק נספג בפרמיה‪ .‬במידה והעסקה מתבצעת במזומן ובמידה וקיים‬
‫הפרש בין סכום המזומן אותו שלמה חברה ב' לבין הערך הפנקסני הוא יירשם‬
‫כהשקעת‪/‬משיכת בעלים‪ .‬יש הטוענים כי יש לתקן רטרואקטיבית את מספרי ההשוואה כאילו‬
‫חברה ב' רכשה את חברה ג' במועד בו נוצר צירוף העסקים על ידי חברה א' דהיינו חברה ב'‬
‫תכיר בחלקה ברווחים של ג' מהרגע שחברה ג' נרכשה על ידי חברה א' ויש הטוענים כי אין‬
‫צורך לבצע תיקון של מספרי השוואה‪ .‬במידה ונוצרו עלויות עסקה יש להכיר בהם מיידית‬
‫ברווח והפסד‪.‬‬

‫‪ .2‬שיטת הרכישה ‪.IFRS 3 -‬‬

‫במידה ויש מהות כלכלית לעסקה (לרוב כאשר מעורבים בה גורמים חיצוניים) נוהגים‬
‫בפרקטיקה ליישם את שיטת השווי ההוגן ובמידה ואין מהות כלכלית לעסקה נוהגים‬
‫בפרקטיקה ליישם את שיטת ‪ AS POOLING‬כולל תיקון רטרואקטיבי של מספרי‬
‫השוואה‪.‬‬

‫דוגמה‬
‫ביום ‪ 1.1.2020‬רכשה חברה א' ‪ 100%‬מהון המניות של חברה ב' וחברה ג'‪ .‬ברכישה של ב' לא נוצר‬
‫עודף עלות וברכישה של ג' נוצר מוניטין בסך של ‪ .₪ 20,000‬בכל התקופות לא הוכרה ירידת ערך‬
‫בגין המוניטין‪.‬‬
‫ביום ‪ 31.12.21‬רכשה חברה ב' מחברה א' ‪ 100%‬מחברה ג' באמצעות הנפקת ‪ 10,000‬מניות בנות ‪1‬‬
‫‪ ₪‬ערך נקוב של חברה ב'‪.‬‬
‫הרווח הנקי של כל אחת מהחברות בשנת ‪ 2021‬הינו ‪( .₪ 100,000‬ההשקעות נוהלו על בסיס‬
‫עלות)‪.‬‬
‫להלן הדוחות על המצב הכספי הנפרדים‪/‬העצמאיים ליום ‪( 30.12.21‬בש"ח)‪:‬‬

‫חברה ג'‬ ‫חברה ב'‬ ‫חברה א'‬

‫‪600,000‬‬ ‫‪700,000‬‬ ‫‪800,000‬‬ ‫נכסים‬
‫‪200,000‬‬‫השקעה בחברה ב'‬
‫‪180,000‬‬ ‫השקעה בחברה ג'‬
‫(‪)50,000‬‬ ‫(‪)40,000‬‬ ‫(‪)80,000‬‬ ‫הון מניות‬
‫(‪)50,000‬‬ ‫(‪)260,000‬‬ ‫(‪)220,000‬‬ ‫פרמיה‬
‫(‪)500,000‬‬ ‫(‪)400,000‬‬ ‫(‪)880,000‬‬ ‫עודפים‬
‫נדרש ‪:‬‬
‫‪ .1‬להציג את הדוח המאוחד על המצב הכספי של חברה ב' ליום ‪.31.12.21‬‬
‫‪ .2‬להציג את סכום הרווח הנקי המאוחד של חברה ב' לשנת ‪.2021‬‬
‫‪ .3‬להציג את הדוח המאוחד על המצב הכספי של חברה א' ליום ‪.31.12.21‬‬
‫‪ .4‬להציג את סכום הרווח הנקי המאוחד של חברה א' לשנת ‪.2021‬‬

‫‪32‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫פתרון‪:‬‬

‫‪33‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬

‫‪34‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫רכישת נכסים שאינם מהווים עסק‪/‬חברת בת שאינה מהווה עסק‬
‫רקע‬
‫הטיפול ברכישת נכסים המהווים עסק שונה מהטיפול ברכישת נכסים שאינם מהווים עסק‪ .‬מכאן קימת‬
‫חשיבות להבנת הגדרת עסק‪.‬‬
‫הגדרה‬
‫עסק מוגדר כמערכת משולבת של פעילויות ונכסים שניתן להפעילה ולנהל אותה במטרה לספק סחורות או‬
‫שירותים ללקוחות‪ ,‬להפיק הכנסות מהשקעות או להפיק הכנסה אחרת מפעילויות אחרות‪.‬‬

‫עסק מורכב מתשומות ומתהליכים המיושמים לגבי תשומות אלו שיש להם את היכולת לתרום ליצירת‬
‫תפוקות‪.‬‬

‫עסק מאופיין ב‪ 3-‬מאפיינים‪:‬‬

‫‪ .1‬תשומות ‪ -‬משאב כלכלי שבאמצעותו ניתן לייצר תפוקה‪ .‬דוגמאות‪ :‬מכונות ייצור‪ ,‬חומרי גלם‪,‬‬
‫ידע‪ ,‬כוח עבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליכים ‪ -‬כלל‪ ,‬נוהל‪ ,‬מוסכמה שבאמצעות הפעלתן על התשומות יוצרים את התפוקה לדוגמה‪:‬‬
‫הליך ייצור‪ ,‬נוהלי ייצור‪ ,‬נוהלי שיווק‪ ,‬הליך מחקר ופיתוח וכדומה‪.‬‬
‫‪ .3‬תפוקות‪ -‬התוצר הסופי מהפעלת הכללים והתהליכים על התשומות‪ .‬באמצעות התפוקות אנו‬
‫יוצרים את התשואות‪ .‬תשואה מתקבלת באמצעות סחורות או שירותים המסופקים ללקוחות‪,‬‬
‫הכנסות מהשקעות (כגון דיבידנד או ריבית) וכן כל הכנסה אחרת הנובעת מהפעילות השוטפת‬
‫של הרוכש‪.‬‬

‫דגשים למאפיין של עסק‪:‬‬

‫‪ .1‬תהליכים ותשומות ‪ -‬על מנת שתתקיים הגדרת עסק‪ ,‬הפעילות והנכסים אשר נרכשו צריכים לכלול‬
‫לכל הפחות תשומה ותהליך ממשי אשר יחדיו תורמים באופן משמעותי ביכולת לייצור תפוקות‪ .‬עסק‬
‫יכול להתקיים גם כאשר לא נכללים בו כל התהליכים והתשומות הנדרשים לייצור תפוקות‪ ,‬אך כן‬
‫קיימת דרישה כי אותם תהליכים ותשומות יוכלו לתרום ביכולת לייצור תפוקות‪.‬‬

‫הגדרת תהליך ממשי‬

‫התקן מבחין בין רכישת פעילויות ונכסים שאינה מייצרת תפוקות למועד הרכישה (חברות הזנק או‬
‫חברות שהופסקה פעילותן) לבין רכישת פעילויות ונכסים שמייצרת תפוקות למועד הרכישה‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫מצב ‪ - 1‬אין יצור תפוקות למועד הרכישה‬
‫תהליך ייחשב כממשי אם מתקיימים כל התנאים הבאים במצטבר‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר התהליך מיושם על תשומה שנרכשה הוא קריטי ליכולת להמשיך לייצר תפוקות (דוגמאות‬
‫לתהליכים קריטיים‪ :‬תהליך מחקר ופיתוח‪ ,‬תהליך ייצור‪ ,‬תהליך שיווק‪ .‬דוגמאות לתהליכים‬
‫לא קריטיים‪ :‬אבטחה‪ ,‬ניקיון‪ ,‬שמירה)‪.‬‬
‫‪ .2‬התשומות שנרכשו כוללות כוח עבודה מאורגן שיש לו את הכישורים‪ ,‬הידע והניסיון לבצע את‬
‫התהליך‪.‬‬
‫‪ .3‬התשומות שנרכשו כוללות תשומות אחרות (טכנולוגיה‪ ,‬ידע‪ ,‬מחקר ופיתוח‪ ,‬חומרי גלם וכדומה)‬
‫אשר כוח העבודה יכול להמיר לתפוקות (כלומר‪ :‬כולל את כל התשומות הנדרשות בתהליך‬
‫הקריטי)‪.‬‬

‫מצב ‪ - 2‬יש יצור תפוקות למועד הרכישה‬

‫תהליך ייחשב כממשי אם‪:‬‬

‫אפשרות ‪:1‬‬
‫תהליך ייחשב כממשי אם מתקיימים כל התנאים הבאים במצטבר‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר התהליך מיושם על תשומה שנרכשה הוא קריטי ליכולת להמשיך לייצר תפוקות (דוגמאות‬
‫לתהליכים קריטיים‪ :‬תהליך מחקר ופיתוח‪ ,‬תהליך ייצור‪ ,‬תהליך שיווק‪ .‬דוגמאות לתהליכים‬
‫לא קריטיים‪ :‬אבטחה‪ ,‬ניקיון‪ ,‬שמירה)‪.‬‬
‫‪ .2‬התשומות שנרכשו כוללות כוח עבודה מאורגן שיש לו את הכישורים‪ ,‬הידע והניסיון לבצע את‬
‫התהליך‪.‬‬

‫אפשרות ‪:2‬‬
‫התהליך תורם באופן משמעותי ליכולת להמשיך ולייצר תפוקות וכן מתקיים לפחות אחד מהבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬התהליך נחשב ייחודי או נדיר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא ניתן להחליף את התהליך ללא עלות‪ ,‬מאמץ או עיכוב משמעותיים ביכולת להמשיך לייצר‬
‫תפוקות‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫לצורך הבחינה האם מדובר בתהליך מהותי לפי המבחנים לעיל‪ ,‬יש לקחת בחשבון את הנושאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫חוזה ‪ -‬חוזה שנרכש מהווה תשומה ולא תהליך מהותי‪ .‬דוגמאות‪ :‬חוזים עם ספקים‪ ,‬חוזים עם‬ ‫•‬
‫לקוחות (צבר הזמנות)‪ .‬יתכנו מצבים בהם חוזים שנרכשו יכללו גישה לכוח עבודה מאורגן (כגון‬
‫חוזים עבור ניהול נכסים באמצעות מיקור חוץ וכדומה)‪ ,‬אשר יתכן ובהתאם להגדרה יהווה תהליך‬
‫מהותי‪ .‬לצורך הבחינה כאמור תתחשב החברה בתנאים שונים כגון‪ :‬אורך החיים של החוזה (נדרש‬
‫שהחוזה יהיה לזמן ארוך או חוזה עם אופציות לחידוש ועוד)‪ ,‬ייחודיות החוזה (לא שגרתי בשוק‪,‬‬
‫קשה להשגה‪ ,‬מספק שירותים מהותיים)‪.‬‬
‫קשיים בהחלפת כוח עבודה מאורגן ‪ -‬יכולים להעיד על כך שאותו כוח עבודה מבצע תהליכים בעלי‬ ‫•‬
‫חשיבות גבוהה ליכולת לייצר תפוקות (דוגמה לעובדים שיש קושי בהחלפתם‪ :‬חוקרים‪ ,‬מדענים‪,‬‬
‫יועצים משפטיים וכדומה‪ .‬דוגמה לעובדים שאין קושי בהחלפתם‪ :‬עובדי ניקיון‪ ,‬שמירה‪ ,‬אבטחה)‪.‬‬
‫תפוקה שולית ‪ -‬תהליך אינו תורם באופן משמעותי לייצור כאשר חשיבות התהליך כחלק מכלל‬ ‫•‬
‫התהליכים המשמשים יחדיו בייצור תפוקות הינה שולית‪.‬‬

‫תפוקות עבור הרוכש ‪ -‬על מנת שתתקיים הגדרת עסק‪ ,‬צריך שירכשו תשומות ותהליכים מהותיים‬ ‫‪.2‬‬
‫אשר יחדיו תורמים באופן משמעותי ליכולת לייצר תפוקות עבור הרוכש‪.‬‬
‫גישת משתתף בשוק ‪ -‬יש לבחון את מערכת הפעילויות והנכסים שנרכשו בראיה של משתתף בשוק‬ ‫‪.3‬‬
‫ללא קשר האם המוכר הפעיל את הנכסים כעסק או האם הרוכש מתכוון להפעיל את הנכסים כעסק‬
‫או לשלבם בעסק שלו‪ .‬דהיינו ההגדרה היא אובייקטיביות‪.‬‬
‫התחייבויות ‪ -‬למען הסר ספק כדי שהגדרת עסק תתקיים לא חייב שיהיו לו התחייבויות‪ ,‬ייתכן שכולו‬ ‫‪.4‬‬
‫ממומן בהון‪.‬‬
‫מבחן ריכוז השווי ‪ -‬חברה יכולה (לא חייבת) לקבוע בתהליך מהיר האם מערכת של פעילויות ונכסים‬ ‫‪.5‬‬
‫שנרכשו אינה מהווה עסק‪ .‬חברה יכולה לבחור לגבי כל עסקה באופן בלתי תלוי האם ליישם את‬
‫מבחן הריכוז או לא‪ .‬כאשר מבחן הריכוז מתקיים‪ ,‬אזי הקביעה היא כי מערכת של פעילויות ונכסים‬
‫שנרכשו אינה מהווה עסק‪ ,‬לעומת זאת כאשר מבחן הריכוז אינו מתקיים‪ ,‬על החברה להמשיך ולבחון‬
‫האם מערכת של פעילויות ונכסים שנרכשו עונה על הגדרת עסק בהתאם ליתר השיקולים והמבחנים‬
‫הקיימים‪ .‬מבחן הריכוז מתקיים כאשר השווי ההוגן של הנכסים ברוטו שנרכשו שייך במידה ניכרת‬
‫(בהתאם לפרשנויות לכל הפחות ‪ )90%‬לנכס מזוהה יחיד או לקבוצה של נכסים מזוהים דומים‪ ,‬מתוך‬
‫סך הנכסים שנרכשו ובמקרה כזה לא יהיה מדובר ברכישת עסק‪.‬‬

‫‪37‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫דגשים למבחן ריכוז השווי‪:‬‬
‫‪ .1‬נכסים ברוטו שנרכשו אינם כוללים – מזומנים ושווי מזומנים ונכסי מיסים נדחים‪.‬‬
‫‪ .2‬השווי ההוגן של הנכסים ברוטו שנרכשו כולל את "המוניטין התאורטי" שנוצר במסגרת חישוב‬
‫עודף העלות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצורך חישוב "המוניטין התאורטי" אין להביא בחשבון יתרות מיסים‬
‫נדחים (קרי‪ ,‬אין ליצור מיסים נדחים במסגרת עודף העלות ויש לנטרל יתרות מיסים נדחים‬
‫הרשומות בספרי החברה הנרכשת)‪ .‬כמו כן‪ ,‬לצורך חישוב המוניטין התאורטי יש לחשב את עלות‬
‫צירוף העסקים לפי סכום העלות ששולמה (על רכיביה) ‪ +‬השווי ההוגן של השקעות קודמות‬
‫(גישת מעברים) ‪ +‬השווי ההוגן של הזשמ"ש (כלומר‪ :‬הזשמ"ש חייבות להימדד לפי שווי הוגן)‪.‬‬
‫‪ .3‬נכס מזוהה יחיד כולל כל נכס או קבוצה של נכסים אשר יוכרו וימדדו כנכס מזוהה יחיד במקרה‬
‫של צירוף עסקים לפי הוראות ‪.IFRS 3‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫נכסים בלתי מוחשיים הניתנים לזיהוי כמקשה אחת ‪ -‬לעיתים ניתן לזהות מספר נכסים בלתי‬
‫מוחשיים במקשה אחת‪ ,‬מבלי יכולת להפריד בניהם‪ .‬לדוגמא‪ :‬מותג‪ .‬מותג הוא נכס בלתי מזוהה‬
‫שמורכב מכמה נכסים בלתי מוחשיים‪ :‬שם מסחרי‪ ,‬מומחיות טכנולוגית‪ .‬במקרה הזה נמדוד את‬
‫השווי ההוגן למותג עצמו ולא נפריד אותו לנכסים המרכיבים אותו‪.‬‬
‫נכסים בלתי מוחשיים עם אותה שיטה ואורך חיים ‪ -‬לעיתים ניתן לזהות מספר נכסים בלתי‬
‫מוחשיים אשר מתאימה להם אותה שיטת פחת ויש להם את אותו אורך חיים שימושי‪ .‬במקרה‬
‫הזה הישות רשאית למדוד את כולן כמקשה אחת‪.‬‬
‫מחכיר בחכירה תפעולית ‪ -‬כאשר ישות מחכירה נכס בחכירה תפעולית היא מציגה בספריה נכס‪.‬‬
‫צריך לאמוד את השווי ההוגן שלו‪ .‬אבל כיון שהנכס מושכר ייתכן שהוא מושכר בתנאים עדיפים‬
‫או נחותים‪ .‬יש לשקלל עובדה זו במדידת השווי ההוגן של הנכס‪ .‬כלומר‪ ,‬לא מייחסים עודף עלות‬
‫נפרד לתנאים העדיפים‪/‬הנחותים‪.‬‬
‫‪ .4‬כאשר נכס מוחשי לא ניתן להפרדה פיזית מנכס מוחשי אחר (כגון קרקע המשויכת למבנה) ללא‬
‫עלות משמעותית‪ ,‬הפחתה משמעותית מהתועלת בנכס או הפחתה משמעותית בשוויו ההוגן‪ ,‬שני‬
‫הנכסים המוחשיים ייחשבו כנכס מזוהה יחיד‪.‬‬
‫‪ .5‬כאשר שוקלים האם מדובר בנכסים מזוהים דומים‪ ,‬יש לקחת בחשבון את האופי של כל נכס‬
‫מזוהה והסיכונים הנוצרים מהנכס המזוהה בכל הקשור לניהולו ולהפקת התפוקות ממנו‪ ,‬כך‬
‫שעליהם להיות לא שונים באופן מהותי אחד מהשני‪.‬‬
‫‪ .6‬דוגמאות לנכסים אשר לא ייחשבו כנכסים מזוהים דומים‪:‬‬
‫נכס מוחשי יחד עם נכס בלתי מוחשי‪.‬‬ ‫•‬
‫נכסים מוחשיים מסוגים שונים (כגון‪ :‬מלאי‪ ,‬ציוד תפעולי‪ ,‬מכונות ועוד)‪ ,‬למעט‬ ‫•‬
‫כאשר נכסים אלו מקיימים את סעיף ‪ 4‬כאמור לעיל‪.‬‬
‫נכסים בלתי מוחשיים מזוהים מסוגים שונים כגון‪ :‬רישיונות‪ ,‬מותג‪ ,‬נכסים‬ ‫•‬
‫הנמצאים בשלב הפיתוח ועוד‪.‬‬
‫נכס פיננסי יחד עם נכס שאינו פיננסי‪.‬‬ ‫•‬
‫נכסים פיננסים מסוגים שונים כגון‪ :‬יתרות חייבים‪ ,‬השקעות במניות ועוד‪.‬‬ ‫•‬
‫נכסים מזוהים מאותו סוג אבל בעלי מאפייני סיכון שונים באופן מהותי‪.‬‬ ‫•‬

‫‪38‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫הטיפול החשבונאי ברכישת קבוצת נכסים שלא עונה להגדרת עסק‬
‫מדובר למעשה על רכישה של מספר נכסים במקשה אחת‪ .‬יש להקצות את התמורה ששולמה לנכסים‬
‫שנרכשו לפי פרופורציה של שווי הוגן‪ .‬המשמעות היא שלא ייווצר ברכישה זו מוניטין‪.‬‬

‫דוגמה‬
‫ביום ‪ 1.1.2022‬חברה א' רכשה מחברה ב' את מכונות א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג' תמורת סכום כולל של ‪ .₪ 600,000‬הערך‬
‫הפנקסני של המכונות בספרי חברה ב' הינו ‪ ₪ 80,000 , ₪ 100,000‬ו‪ ₪ 220,000-‬בהתאמה (הון ‪400,000‬‬
‫ש"ח) והשווי ההוגן של המכונות ליום ‪ 1.1.2022‬הינו ‪ ₪ 200,000 ,₪ 200,000‬ו‪ ₪ 400,000 -‬בהתאמה‪ .‬למען‬
‫הסר ספק המכונות אינן מהוות עסק‪.‬‬
‫נדרש‪:‬‬
‫להציג את פקודת היומן שתרשם בספרי חברה א' ביום ‪ 1.1.2022‬בעקבות המכונות‪.‬‬

‫פתרון‬
‫‪600,000 X‬‬ ‫=‬ ‫‪150,000‬‬ ‫ח‪-‬מכונה א'‬

‫‪600,000 X‬‬ ‫=‬ ‫‪150,000‬‬ ‫ח‪-‬מכונה ב'‬

‫‪600,000 X‬‬ ‫=‬ ‫‪300,000‬‬ ‫ח‪-‬מכונה ג'‬

‫ז‪-‬מזומן ‪600,000‬‬

‫דגש‪:‬‬
‫הטיפול היה זהה במידה וחברה א' הייתה רוכשת ‪ 100%‬מהון המניות של ב' במידה וחברה ב' לא הייתה‬
‫מהווה עסק‪ ,‬דהיינו היינו מאחדים את הערך הפנקסני של המכונות והיינו מיחסים עודף עלות כדלקמן‪:‬‬

‫חישוב עודף עלות‬

‫תמורה‪600,000 :‬‬
‫(‪)400,000‬‬ ‫הון‪:‬‬
‫עודף עלות‪200,000 :‬‬
‫ייחוס עודף עלות‬
‫=‪150,000-100,000‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫מכונה א'‬
‫=‪150,000-80,000‬‬ ‫‪70,000‬‬ ‫מכונה ב'‬
‫=‪300,000-220,000‬‬ ‫‪80,000‬‬ ‫מכונה ג'‬
‫‪200,000‬‬ ‫סה"כ‬

‫‪39‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫סוגיות ברכישת חברת בת שאינה מהווה עסק‬
‫סוגיה ‪ – 1‬אי יצירת מיסים נדחים במועד צירוף העסקים‬
‫לפי ‪( IAS 12‬סעיפים ‪(15‬ב)‪(22 ,‬ג)‪ 24 ,‬ו‪ )33-‬אין ליצור מיסים נדחים בגין הפרש זמני המקיים ארבעה‬
‫תנאים במצטבר‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא נוצר במועד ההכרה לראשונה בנכס או בהתחייבות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין לו השפעה על רווח והפסד‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין לו השפעה על ההכנסה החייבת‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא מדובר על צירוף עסקים‪.‬‬
‫כיוון שלא מדובר בצירוף עסקים‪ ,‬מתקיים למעשה החריג שנקבע ב‪ IAS 12-‬לאי יצירת מיסים נדחים‬
‫ולכן אין ליצור מיסים נדחים במועד צירוף העסקים (כלומר‪ ,‬לא ניצור מיסים נדחים על ההפרשים‬
‫הזמניים שנוצרו בצירוף העסקים וכן לא נכיר ביתרות המיסים הנדחים הרשומים בדוחות של הרכשת)‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬הפרשים זמנים אשר ייווצרו לאחר צירוף העסקים‪ ,‬ניצור בגינם מיסים נדחים‪.‬‬

‫סוגיה ‪ – 2‬הקצאת תמורת הרכישה כאשר סך השווי ההוגן של הנכסים וההתחייבויות המזוהים נטו‬
‫שונה מתמורת הרכישה‬
‫ניתן לבחור מדיניות לגבי אופן ההקצאה באחת משתי האפשרויות הבאות (אם לא נאמר אחרת נניח לפי‬
‫האפשרות הראשונה)‪:‬‬
‫‪ .1‬מדידת נכסים והתחייבויות שיש לגביהם הוראות בתקנים ספציפיים לגבי מדידה במועד הכרה‬
‫לראשונה ולאחר מכן להקצות את הסכום שנותר (לאחר הפחתת הסכומים שהוקצו לאותם‬
‫נכסים והתחייבויות שיש לגביהם הוראות) לנכסים שנמדדים בעלות במועד ההכרה לראשונה‬
‫(דוגמאות‪ :‬מלאי‪ ,‬רכוש קבוע‪ ,‬נדל"ן להשקעה‪ ,‬נכסים בלתי מוחשיים)‪ .‬לדוגמה‪ :‬במידה ובמועד‬
‫הרכישה לחברת הבת ישנם נכסים פיננסים או התחייבויות פיננסיות יש תחילה להכיר בהם לפי‬
‫השווי ההוגן המלא שלהם (בהתאם להוראות ‪ )IFRS 9‬ולאחר מכן להקצות את יתרת התמורה‬
‫ששולמה לנכסים האחרים של חברת הבת לפי פרופורציה של השווי הוגן של הנכסים‪.‬‬
‫‪ .2‬הקצאה באופן יחסי לפי השווי ההוגן של כל הנכסים וההתחייבויות (ללא הבחנה בין סוגי‬
‫הנכסים והתחייבויות)‪.‬‬

‫סוגיה ‪ – 3‬עלויות עסקה‬

‫כיוון שלא מדובר בצירוף עסקים יש להוסיף את עלויות העסקה לעלות הנכסים (ולא להתחייבויות)‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫דוגמה‬
‫ביום ‪ 1.1.2022‬רכשה החברה א' ‪ 100%‬מהון המניות של חברה ב' בתמורה לסך של ‪ 850‬אלפי ש"ח‪ .‬לחברה‬
‫התהוו עלויות הובלה ושכר יועצים בסך של ‪ 50‬אלפי ש"ח (התמורה והעלויות שולמו במזומן)‪ .‬חברה ב'‬
‫אינה מהווה עסק‪ .‬להלן שווים ההוגן של הנכסים וההתחייבויות של חברה ב' הניתנים לזיהוי למועד‬
‫הרכישה‪:‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪500‬‬ ‫מלאי‬
‫‪350‬‬ ‫מכונות וציוד‬
‫‪400‬‬ ‫מותג‬
‫)‪(250‬‬ ‫הלוואה‬
‫‪1,000‬‬ ‫סה"כ‬

‫נדרש‪:‬‬
‫להציג את פקודת יומן שתירשם בדוח המאוחד ביום ‪ 1.1.2022‬בעקבות רכישת המניות של חברה ב'‪.‬‬

‫פתרון‬
‫=‪850+50‬‬ ‫‪900‬‬ ‫תמורה להקצאה‬
‫לפי ‪ IFRS 9‬מכשירים פיננסים נמדדים במועד ההכרה לראשונה לפי שווי הוגן‪.‬‬ ‫‪250‬‬ ‫הלוואה‬

‫‪1,150‬‬ ‫יתרה להקצאה לנכסים‬

‫=‪500+350+400‬‬ ‫‪1,250‬‬ ‫שווי הוגן נכסים‬

‫הקצאה‬
‫=‪500/1,250*1,150‬‬ ‫‪460‬‬ ‫מלאי‬
‫=‪350/1,250*1,150‬‬ ‫‪322‬‬ ‫מכונות וציוד‬
‫=‪400/1,250*1,150‬‬ ‫‪368‬‬ ‫מותג‬

‫פקודת יומן‪:‬‬
‫ח‪-‬מלאי ‪460‬‬
‫ח‪-‬מכונות וציוד ‪322‬‬
‫ח‪-‬מותג ‪368‬‬
‫‪250‬‬ ‫ז‪-‬הלוואה לשלם‬
‫‪900‬‬ ‫ז‪-‬מזומן‬

‫סוגיה ‪ – 4‬זכויות שאינן מקנות שליטה‬

‫ניתן למדוד את הזכויות שאינן מקנות שליטה לפי שווי הוגן או לפי חלקן היחסי בנכסים‬
‫וההתחייבויות שנרכשו (מבחינה טכנית הכוונה לפי פרופורציה של הסכום ששילמו הבעלים)‪.‬‬

‫סוגיה ‪ – 5‬רכישה בתמורה להנפקת מניות‬

‫הנכסים וההתחייבויות ימדדו לפי השווי ההוגן שלהם (ולא לפי שווי המניות שהונפקו) זאת‬
‫בהתאם להוראות ‪ IFRS 2‬בקשר לעסקת תשלום מבוסס מניות עם ספק חיצוני‪ .‬ככל ונוצרו‬
‫עלויות הנפקה ישירות שנוצרו בעת הנפקת מניות‪ ,‬עלויות ההנפקה יקטינו את סעיף הפרמיה (אין‬
‫להוסיף אותן לעלות הנכסים)‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫סוגיה ‪ – 6‬תביעות משפטיות‬
‫יש למדוד התחייבויות בגין תביעות משפטיות (הן במועד ההכרה לראשונה והן בטיפול העוקב) בהתאם‬
‫להוראות ‪( IAS 37‬ולא לפי שווי הוגן)‪ .‬יודגש כי אין להכיר בהתחייבות תלויה הן במועד ההכרה‬
‫לראשונה והן בטיפול העוקב‪.‬‬

‫דוגמה‬
‫ביום ‪ 1.1.2022‬רכשה חברה א' ‪ 6,000‬מניות (‪ )60%‬של חברה ב'‪ .‬יש להניח כי הנכסים נטו של‬
‫חברה ב' אינם מהווים "עסק"‪ .‬בתמורה למניות חברה ב' שנרכשו‪ ,‬הנפיקה חברה א' ‪ 10,000‬מניות‬
‫(‪ .)10%‬מחיר מנית חברה א' ליום ‪ 1.1.2022‬הינו ‪.₪ 10‬‬

‫להלן נתונים אודות הנכסים וההתחייבויות הקיימים בחברה ב' במועד הרכישה (יש להניח כי פרט‬
‫לנכסים וההתחייבויות אלו‪ ,‬אין לחברה ב' נכסים והתחייבויות נוספים)‪:‬‬
‫שווי הוגן (ש"ח)‬
‫‪150,000‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫‪100,000‬‬ ‫פטנט רשום‬
‫(‪)50,000‬‬ ‫הפרשה לתביעה משפטית (*)‬
‫(*) ביום ‪ 1.7.2021‬הוגשה תביעה כנגד חברה ב' על ידי חברה מתחרה‪ ,‬בסך של ‪ 50,000‬ש"ח‪ .‬נכון‬
‫ליום ‪ 31.12.2021‬יועציה המשפטיים של חברה ב' העריכו כי יותר סביר מאשר לא שהתביעה‬
‫תתקבל ועל כן נרשמה הפרשה בספרי חברה ב על מלוא סכום התביעה בהתאם להוראות ‪.IAS 37‬‬

‫לחברה א' התהוו עלויות הנפקה ישירות בגין הנפקת המניות של חברה א' בסך של ‪.₪ 10,000‬‬

‫זכויות שאינן מקנות שליטה נמדדות לפי חלקן היחסי בנכסים וההתחייבויות שנרכשו‪.‬‬

‫נדרש‪:‬‬
‫להציג את פקודת יומן שתרשם בדוח המאוחד ביום ‪ 1.1.2022‬בעקבות רכישת המניות של חברה ב'‪.‬‬

‫פתרון‬
‫זכות‬ ‫חובה‬
‫הנכס ירשם בשווי הוגן‬ ‫‪150,000‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫הנכס ירשם בשווי הוגן‬ ‫‪100,000‬‬ ‫פטנט‬
‫בהתאם להוראות ‪IAS 37‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫הפרשה לתביעה‬
‫=‪)150,000+100,000-50,000(*40%‬‬ ‫‪80,000‬‬ ‫זשמ"ש‬
‫בגין עלויות ההנפקה‪.‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫מזומן‬
‫‪10,000‬‬ ‫הון מניות‬
‫‪P.N.‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫פרמיה‬

‫סוגיה ‪ – 7‬תמורה מותנית‬

‫יש מספר פרשנויות בנושא‪ .‬אנו נפעל לפי הפרשנות לפיה הטיפול דומה לטיפול בתמורה מותנית ברכישת‬
‫עסק‪.‬‬

‫‪42‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫דוגמה‬
‫חברת לורי בע"מ (להלן‪" :‬החברה") הינה חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל‬
‫אביב‪ .‬החברה פועלת בתחום הנדל"ן המניב‪ .‬ביום ‪( 31.12.2022‬להלן‪" :‬מועד הרכישה") רכשה‬
‫החברה (להלן‪" :‬הרכישה") ‪ 100%‬מהון המניות של חברת ליה בע"מ (להלן‪" :‬ליה") מחברת‬
‫הקיסר בע"מ (להלן‪" :‬הקיסר") תמורת תשלום סכום של ‪ 20,000,000‬ש"ח אשר שולם לקיסר‬
‫במזומן במועד הרכישה‪ .‬הקיסר וליה הינן חברות העוסקות בתחום הנדל"ן המניב‪.‬‬
‫לצורך הרכישה נשאה החברה בעלויות משפטיות תוספתיות בסך של ‪ 5,000‬ש"ח אשר שולמו‬
‫במזומן במועד הרכישה‪.‬‬

‫להלן נתונים אודות השווי ההוגן של כל הנכסים וההתחייבויות של ליה למועד הרכישה (*)‪:‬‬

‫שווי הוגן למועד הרכישה (בש"ח)‬

‫‪12,000,000‬‬ ‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫‪8,100,000‬‬ ‫נדל"ן להשקעה (א')‬
‫(‪)100,000‬‬ ‫תביעה משפטית (ב')‬
‫(*) לא כולל מוניטין ולא כולל נכס‪/‬התחייבות בגין מיסים נדחים‪.‬‬
‫נדל"ן להשקעה ‪ -‬ליה מחזיקה במבנה משרדים אחד (להלן‪" :‬מבנה המשרדים") המסווג‬ ‫א‪.‬‬
‫כנדל"ן להשקעה בדוחות הכספיים העצמאיים של ליה‪ 50% .‬מהשווי ההוגן הכולל של מבנה‬
‫המשרדים (‪ 4,050,000‬ש"ח) מיוחס לקרקע והיתרה למרכיב המבנה‪ .‬מרכיב המבנה אינו ניתן‬
‫להפרדה מהקרקע ללא עלות משמעותית‪ .‬מבנה המשרדים כולל ‪ 50‬משרדים זהים‪ .‬במועד‬
‫הרכישה ‪ 100%‬ממבנה המשרדים הינם תחת חוזי שכירות (להלן‪" :‬הסכמי השכירות") מול‬
‫צדדים שלישיים (בעלי מאפיינים דומים) לתקופה של ‪ 10‬שנים (החל מיום ‪ )1.1.2022‬ללא‬
‫אופציות ביטול‪ .‬כל הסכמי השכירות מטופלים בדוחות הכספיים העצמאיים של ליה כחכירה‬
‫תפעולית בהתאם להוראות ‪ .IFRS 16‬הסכמי השכירות כוללים גם התחייבות של ליה למתן‬
‫שירותי ניקיון‪ ,‬אבטחה ותחזוקה של מבנה המשרדים (להלן‪" :‬השירותים הנוספים")‪ .‬כל‬
‫הסכמי השכירות (לרבות מרכיב השירותים הנוספים) הינם בתנאי השוק‪ .‬השירותים הנוספים‬
‫מבוצעים במיקור חוץ באמצעות חברה חיצונית בלתי קשורה אשר התחייבה בחוזה מחייב‬
‫לספק את השירותים הנוספים לתקופה של ‪ 10‬שנים (החל מיום ‪ )1.1.2022‬בתנאי שוק‪.‬‬
‫השירותים הנוספים מהווים מרכיב בלתי משמעותי‪ ,‬באופן יחסי‪ ,‬מהסכמי השכירות‬
‫בכללותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬השירותים הנוספים ניתנים על ידי ספקי שירות רבים בשוק בתנאים זהים‪.‬‬
‫בסיס המס של מבנה המשרדים למועד הרכישה הינו ‪ 7,900,000‬ש"ח‪ .‬נכון למועד הרכישה‬
‫מועסקים בליה ‪ 100‬עובדים בלבד (להלן‪" :‬העובדים") אשר כולם אחראים על ההתקשרויות‬
‫בחוזי שכירות‪ ,‬ניהול השוכרים וניהול ופיקוח על כל התהליכים התפעוליים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫הרכישה נקבע כי כל ‪ 100‬העובדים יפסיקו את עבודתם בליה החל ממועד הרכישה ויתחילו‬
‫לעבוד בחברת הקיסר בתפקידים דומים‪ .‬יש להניח כי ליה והחברה לא מחויבות בתשלום‬
‫פיצויים עבור פיטורי העובדים‪.‬‬

‫‪43‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫בשנת ‪ 2021‬עזב אחד השוכרים את מבנה המשרדים עקב נזילות מים בשטח השכור‪ .‬ליה‬ ‫ב‪.‬‬
‫שילמה פיצויים לשוכר בהתאם לקבוע בהסכם בין הצדדים‪ ,‬אך אם תוגש תביעה מצד השוכר‪,‬‬
‫צפוי שהיא תידרש לשלם סכומים נוספים בגין הנזק שנגרם לשוכר כתוצאה מנזילות המים‪.‬‬
‫בהתאם להערכת החברה‪ ,‬ליה ויועציהן המשפטיים של שתי החברות‪ ,‬ההסתברות שתוגש‬
‫תביעה כאמור נמוכה מ‪ 50%-‬ולכן בדוחות הכספיים העצמאיים של ליה לא הוכרה הפרשה‬
‫בגין התביעה האפשרית‪ .‬עלות התביעה תוכר לצרכי מס רק במועד תשלומה בפועל‪.‬‬

‫נתונים נוספים‪:‬‬
‫‪ .1‬שיעור מס חברות ומס רווח הון החל על כל החברות הינו ‪.25%‬‬
‫‪ .2‬כל החברות מודדות נדל"ן להשקעה במודל העלות‪.‬‬
‫‪ .3‬מטבע הפעילות וההצגה של כל החברות הינו השקל החדש (ש"ח)‪.‬‬
‫‪ .4‬נכון למועד הרכישה‪ ,‬לליה אין נכסים והתחייבויות נוספים מלבד האמור בשאלה‪.‬‬

‫נדרש‪:‬‬

‫‪ .1‬בהנחה והחברה בוחרת ליישם תחילה את מבחן הריכוזיות בהתאם להוראות תקן חשבונאות‬
‫בינלאומי –"צירופי עסקים" ("‪ )"IFRS 3‬על מנת להעריך אם מערכת של פעילויות ושל‬
‫נכסים שנרכשה אינה עסק‪ .‬יש להסביר ולנמק בהתבסס על הוראות ‪ IFRS 3‬ובהתאם‬
‫לבחירת החברה‪ ,‬האם רכישת חברת ליה עונה להגדרת צירוף עסקים‪ .‬אין צורך לצטט‬
‫סעיפים מתוך התקינה החשבונאית וכן אין צורך להציג חישובים‪.‬‬
‫‪ .2‬בהנחה והחברה בוחרת שלא ליישם את מבחן הריכוזיות בהתאם להוראות תקן חשבונאות‬
‫בינלאומי –"צירופי עסקים" ("‪ )"IFRS 3‬על מנת להעריך אם מערכת של פעילויות ושל‬
‫נכסים שנרכשה אינה עסק‪ .‬להסביר ולנמק בהתבסס על הוראות ‪ IFRS 3‬ובהתאם‬
‫לבחירת החברה‪ ,‬האם רכישת חברת ליה עונה להגדרת צירוף עסקים‪ .‬אין צורך לצטט‬
‫סעיפים מתוך התקינה החשבונאית‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו את פקודת היומן בספרי החברה (לצורך הכנת הדוחות הכספיים המאוחדים של‬
‫החברה) בגין רכישת ליה במועד הרכישה‪.‬‬

‫‪44‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נדרש ‪1‬‬
‫לצורך יישום מבחן ריכוז השווי יש לקחת בחשבון את הנתונים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬כל משרד בפני עצמו מהווה נכס מזוהה יחיד‪ ,‬מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬המשרדים משויכים לקרקע‪ ,‬אשר אינה ניתנת להפרדה ללא עלות משמעותית‪.‬‬
‫‪ .2‬במקרה שחל צירוף עסקים‪ ,‬מבנה המשרדים והסכמי השכירות המיוחסים אליהם יוכרו‬
‫וימדדו כנכס מזוהה יחיד לפי סעיף ב‪.IFRS 3 – 42‬‬
‫ב‪ .‬המשרדים שנרכשו מהווים קבוצה של נכסים דומים וזאת כיוון שכל המשרדים דומים מבחינת‬
‫האופי והסיכונים הקשורים לניהול הנכס‪ ,‬וכן התפוקות הנוצרות מהמשרדים לא שונים באופן‬
‫משמעותי בין משרד למשרד‪ .‬כל זאת‪ ,‬לאור העובדה כי סוגי המשרדים ואופי השוכרים לא שונים‬
‫באופן מהותי בין משרד למשרד‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬מרבית השווי ההוגן של הנכסים ברוטו שנרכשו (במקרה זה כולו) שייך במידה ניכרת‬
‫לקבוצה של נכסים מזוהים דומים‪ .‬יודגש כי לצורך מבחן ריכוז השווי אין לקחת בחשבון את יתרות‬
‫המזומנים‪ ,‬התחייבויות ומיסים נדחים‪.‬‬

‫מסקנה‬
‫לאור התקיימות מבחן ריכוז השווי‪ ,‬המערכת של הפעילויות והנכסים שנרכשה אינה מהווה עסק‪.‬‬

‫נדרש ‪2‬‬
‫יש לבחון האם מערכת הפעילויות והנכסים שנרכשה מקיימת את הגדרת עסק בהתאם לקריטריונים‬
‫המנויים בתקן‪.‬‬

‫יש לבחון האם מערכת הפעילויות והנכסים שנרכשה כוללת תהליכים מהותיים ולבצע את הבחינה לזיהוי‬
‫תהליכים מהותיים לפי הכללים החלים במקרה שהמערכת שנרכשה מפיקה תפוקות נכון למועד הרכישה‬
‫(ההכנסות שנובעות מהשכרת הנכסים)‪.‬‬
‫הקריטריונים לקביעה האם נרכשו תהליכים מהותיים לא מתקיימים‪ ,‬וזאת לאור העובדות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬המערכת שנרכשה אינה כוללת כוח עבודה מאורגן (נתון שהעובדים יעברו לעבוד בחברת הקיסר)‪.‬‬
‫ב‪ .‬התהליכים המבוצעים על ידי מיקור חוץ הכוללים שירותי ניקיון‪ ,‬אבטחה ואחזקה (להלן‪:‬‬
‫"התהליכים שנרכשו") אינם בעלי חשיבות גבוהה במכלול התהליכים הדרושים לצורך המשך‬
‫ייצור תפוקות‪.‬‬
‫ג‪ .‬התהליכים שנרכשו לא תורמים באופן משמעותי ליכולת להמשיך ולייצר תפוקות‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניתן להחליף את התהליכים שנרכשו בעלות שאינה משמעותית‪ ,‬ללא מאמץ או ללא עיכוב שיגרום‬
‫לפגיעה ביכולת להמשיך ולייצר תפוקות‪ ,‬וכל זאת לאור העובדה כי לא מדובר בתהליכים‬
‫הנחשבים ייחודיים או נדירים משום שהם נגישים בשוק‪.‬‬

‫יודגש כי חוזי השכירות נחשבים לתשומה ולא לתהליך‪.‬‬

‫מסקנה‪:‬‬
‫לאור העובדה כי לא קיימים תהליכים מהותיים שנרכשו במסגרת העסקה‪ ,‬מערכת הפעילויות והנכסים‬
‫שנרכשה אינה עונה להגדרת עסק‪.‬‬

‫נדרש ‪3‬‬
‫‪ .1‬כל תמורת הרכישה לרבות עלויות העסקה ירשמו כנגד המזומנים והנדל"ן להשקעה‪.‬‬
‫‪ .2‬אין ליצור מיסים נדחים כאשר לא מדובר ברכישה של עסק‪.‬‬
‫‪ .3‬ההתחייבות התלויה תטופל לפי הוראות יאס ‪ 37‬ולכן לא ניצור הפרשה‪.‬‬

‫פקודת היומן‪:‬‬
‫‪8,005,0000‬‬ ‫חובה – נדל"ן להשקעה‬
‫‪20,000,000+5,000-12,000,000 = 8,005,000‬‬ ‫זכות – מזומן (נטו)‬

‫‪45‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫רכישה במהופך במצב של שלד בורסאי (לא עסק)‬
‫כדי שתיווצר עסקת רכישה במהופך צריך שישות בעלת שווי הוגן נמוך תרכוש ישות בעלת שווי‬
‫הוגן גבוה‪ .‬מצב זה נפוץ במקרה של "שלד בורסאי"‪ -‬חברה בורסאית נסחרת שאין לה פעילות‪ ,‬כך‬
‫שלמעשה אם יש לה בכלל נכסים זה רק מזומן ולרוב השווי ההוגן שווה לערך הפנקסני בתוספת‬
‫הערך המיוחס לכך שמדובר בחברה נסחרת‪.‬‬

‫נניח כי חברה פרטית (למשל תנובה) שרוצה להנפיק את עצמה בבורסה‪ ,‬המטרה יכולה להיות לשם‬
‫גיוס הון או לצורך מסחר‪ .‬מחפשים שלד בורסאי ואז יוצרים את ההסכם הבא‪:‬‬

‫בעלים חדשים של תנובה‬ ‫ישנים‬

‫שלד בורסאי (שווי הוגן נמוך)‬

‫‪100%‬‬

‫תנובה‬

‫לאור העובדה שתנובה שווה הרבה יותר תיווצר רכישה במהופך‪ .‬מטרת ההנפקה הושגה‬
‫חלקית‪ ,‬משום שבעלי המניות של תנובה מחזיקים במניות נסחרות‪ ,‬אך סביר להניח כי‬
‫מטרת גיוס ההון לא הושגה‪.‬‬

‫מכיוון שהשלד הבורסאי לא עומד בהגדרה של עסק לפי ‪ ,IFRS 3‬יש לבחון מהו התקן‬
‫הרלוונטי ליישום ביחס לפער שקיים‪ ,‬ככל שקיים‪ ,‬בין שווי השלד לבין שווי הנכסים‬
‫המזוהים נטו שלו‪ .‬התפיסה החשבונאית היא שמפעילים למעשה את הוראות ‪IFRS 2‬‬
‫לגבי רכישת השלד הבורסאי‪ .‬כלומר‪ ,‬מכירים בכל הנכסים וההתחייבויות של השלד‬
‫הבורסאי לפי השווי ההוגן שלהם‪ .‬כמובן שלא ניתן להכיר בהפרש במוניטין כיוון שלא‬
‫מדובר בעסק‪ .‬הפרשנות המקובלת היא שיש להכיר בהפרש כהוצאה מיידית משום שהשלד‬
‫הבורסאי נתן שירות לתנובה‪ ,‬הוא הפך למעשה את הפעילות שלה לפעילות נסחרת דרך‬
‫היותה מוחזקת על ידי חברה נסחרת‪ .‬לכן‪ ,‬ההוצאה הזו היא הוצאה בגין השירות לא מזוהה‪.‬‬

‫‪46‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬

‫דוגמה‬
‫מניות חברה א' בע"מ (להלן‪" :‬השלד") נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל‪-‬אביב‪ .‬לחברה אין‬
‫פעילות עסקית‪ ,‬והנכס היחידי שלה נכון ליום ‪ 31.12.2022‬הוא מזומן בסך ‪ 0.5‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫שווי השוק של מניות השלד (לפי מחירן בבורסה) נכון ליום ‪ 31.12.2022‬הינו ‪ 10‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫מניות השלד מוחזקות על ידי הציבור הרחב (להלן‪" :‬הבעלים הקודמים של השלד")‪.‬‬

‫ביום ‪ 31.12.2022‬התקשרה חברה ב' בע"מ (להלן‪" :‬הרוכשת") עם השלד בעסקת החלפת‬
‫מניות לפיה השלד ירכוש את מלוא מניות הרוכשת מבעלי המניות ברוכשת‪ ,‬ובתמורה השלד‬
‫יקצה לבעלי המניות ברוכשת מניות כך שלאחר ההקצאה הם יחזיקו בשיעור של ‪85%‬‬
‫ממניות השלד‪ ,‬והחזקתם של הבעלים הקודמים של השלד תדולל לשיעור של ‪ 15%‬בשלד‬
‫(להלן‪" :‬עסקת החלפת המניות")‪.‬‬

‫נדרש‪:‬‬
‫לפרט כיצד יש לטפל בעסקת החלפת המניות בדוח המאוחד של השלד‪.‬‬

‫‪47‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫פתרון‪:‬‬
‫זיהוי הרוכש החשבונאי – מכיוון שהבעלים הקודמים של הרוכשת יהיו בעלי השליטה בשלד‬
‫לאחר עסקת החלפת המניות‪ ,‬הרי שהרוכשת היא הרוכשת החשבונאית לפי הוראות ‪IFRS 3‬‬
‫על אף העובדה שהשלד רוכש את מניות הרוכשת‪.‬‬

‫זיהוי התקן הרלוונטי – השלד לא עומד בהגדרה של עסק לפי ‪ ,IFRS 3‬כך שלמעשה יש‬
‫החרגה של אירוע זה מתחולת ‪ .IFRS 3‬סעיף ‪(2‬ב) ל‪ IFRS 3-‬מתייחס לאופן הטיפול במקרה‬
‫שאין מדובר בעסק‪:‬‬

‫מכאן‪ ,‬שעלינו להכיר בנכסים המזוהים נטו של השלד – במקרה זה יתרת מזומנים בסך של‬
‫‪ 0.5‬מיליון ש"ח‪ .‬עולה השאלה כיצד יש להתייחס לפער שבין שווי השלד (‪ 10‬מיליון ש"ח)‬
‫לבין השווי של הנכסים המזוהים נטו של השלד (‪ 0.5‬מיליון ש"ח)‪ .‬בהתאם לפרשנויות‬
‫מקובלות‪ ,‬הפער בין השווי של השלד לבין שווי הנכסים המזוהים נטו שלו (‪ 9.5‬מיליון ש"ח)‬
‫קשור לערך הגלום של השלד בהיותו חברה נסחרת בבורסה‪ .‬עבור הרוכשת מדובר בשירות‬
‫שהיא מקבלת למעשה בכך שהיא יכולה להנפיק את הפעילות שלה בבורסה בצורה מהירה‬
‫ופשוטה יותר מתהליך הנפקה סטנדרטי (‪ .)IPO‬על כן‪ ,‬התקן הרלוונטי לעניין הפער הוא‬
‫‪ .IFRS 2‬הפער (‪ 9.5‬מיליון ש"ח) יוכר כהוצאה בגין שירות לא מזוהה‪.‬‬
‫יובהר כי לעניין הטיפול במעבר בין הדוח העצמאי של הרוכשת לבין הדוח המאוחד של‬
‫השלד‪ ,‬חלים הכללים הקבועים ב‪ IFRS 3-‬לעניין טיפול ברכישה במהופך (התאמת ההון‬
‫המשפטי להון הנרכשת החשבונאית וכיו"ב)‪.‬‬

‫‪48‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫מיסים על ההכנסה – ‪IAS 12‬‬
‫חריג ליצירת מיסים נדחים ‪ -‬הפרש זמני חייב במס או ניתן לניכוי אשר‬
‫מקיים את כל התנאים הבאים במצטבר‪ :‬סעיפים ‪ – 33 ,22-24‬יאס ‪12‬‬
‫נוצר במועד ההכרה לראשונה בנכס או בהתחייבות‬ ‫א‪.‬‬
‫אין לו השפעה באותו יום על הרווח והפסד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אין לו השפעה באותו יום על ההכנסה החייבת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא מדובר על צירוף עסקים‬ ‫ד‪.‬‬
‫לא מדובר על נכס והתחייבות אשר במועד ההכרה לראשונה יוצרים הפרש זמני חייב‬ ‫ה‪.‬‬
‫במס והפרש זמני הניתן לניכוי באותו סכום (נרחיב בהמשך)‪.‬‬
‫דגש‪:‬‬
‫החריג אינו מתקיים במידה ובמועד ההכרה לראשונה נוצר הפרש זמני חייב במס והפרש זמני ניתן‬
‫לניכוי באותו סכום ויש ליצור מיסים נדחים על הנכס בנפרד ועל ההתחייבות בנפרד‪.‬‬

‫סעיפים נפוצים‪:‬‬
‫‪ .1‬עלויות שיקום ופינוי – בספרים יוצרים נכס והתחייבות ואילו מס הכנסה מכיר רק בעת‬
‫התשלום בפועל‪.‬‬
‫‪ .2‬הטיפול החשבונאי בדוחות של החוכר – בספרים יוצרים נכס זכות שימוש והתחייבות‬
‫בגין חכירה (למעט חריגים) ואילו מס הכנסה מכיר בתשלומי השכירות כהוצאה שוטפת‪.‬‬

‫‪49‬‬
‫אלי פאר‪ ,‬רו"ח‬
‫מלאי – ‪IAS 12‬‬
‫החלטת ‪ –IFRIC‬הכללת עלויות מוערכות הנדרשות לביצוע מכירת מלאי בעת‬
‫קביעת שווי מימוש נטו‬
‫כזכור‪ ,‬מלאי נמדד לפי הנמוך מבין עלות לבין שווי מימוש נטו‪ .‬שווי מימוש נטו מוגדר כאומדן‬
‫מחיר המכירה במהלך העסקים הרגיל בניכוי אומדן העלויות להשלמה ואומדן העלויות הדרושות‬
‫לביצוע המכירה‪ .‬ה‪ IFRIC -‬דן בשאלה מהן אותן העלויות הדרושות לביצוע מכירה‪ ,‬כלומר האם‬
‫מדובר בעלויות תוספתיות בלבד‪ ,‬או שמדובר בקשת רחבה יותר של עלויות שכוללות גם עלויות‬
‫עקיפות‪.‬‬

‫בהתאם להחלטת של ה‪ IFRIC -‬לא ניתן להגביל את העלויות הדרושות לביצוע מכירה לעלויות‬
‫תוספתיות (אינקרמנטליות) בלבד‪ .‬ההחלטה מתבססת על הוראות ‪ IAS 2‬לפיו עלויות הדרושות‬
‫לביצוע מכירה כוללות את כל העלויות שנדרשות‪/‬הכרחיות לצורך ביצוע המכירה (לדוגמה עלויות‬
‫שכר של אנשי מכירות ועובדים אחרים‪ ,‬פחת והפחתות‪ ,‬פרסום וכיוצ"ב) כתלות במהות המלאי‬
‫ואופן ניהול המלאי‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬ישות נדרשת לאמוד את העלויות הנדרשות לביצוע המכירה תוך שימוש בשיקול דעת‬
‫ובחינתן של העלויות כאמור‪ ,‬וכל זאת בהתחשב בעובדות ובנסיבות ספציפיות‪ ,‬לרבות אופי המלאי‬
‫וכיו"ב‪ ,‬וזאת ללא כל הגבלה לעניין עלויות תוספתיות בלבד‪ .‬עוד יצוין‪ ,‬כי הכללת עלויות‬
‫תוספתיות בלבד בחישוב שווי מימוש נטו‪ ,‬עשויה להוביל לאי עמידה בעקרונות ‪ .IAS 2‬השפעת‬
‫החלטת ה‪ IFRIC -‬צפויה להקטין שווי מימוש נטו ולהגדיל את היקפי ירידות הערך‪.‬‬

‫בהצלחה !!!‬
‫‪50‬‬