Professional Documents
Culture Documents
הגון> של (ה הא״ק טהע ויוצא אור ומאיר תמיר בהם וכבר ביארנו כ׳ כשרצה המאציל להאציל בוז׳'
?נקווים בונתו היתה לעשות להם כמי' כלים שיוכלו העולמות התיזתוניס לקבל האור שלו שמאיר בהם:
והנה ראה המאציל כ׳ עדיין לא היה כח כמקכלים לקכל האורות של המינים האלו אשר מקור
התפשטותם ממקום הטיכור עד סיום רגלי האיק כנץ' ולכן מה עשה טרם שהוציא אלו
האורות דרך העינים צמצם עצמו צמצום אחר והוא שכל האור שהיה מתפשט כתוכו של האדם הוה
מטיבורו ועד רנליו העלהו כחצי נוף העליון מהטיכור ולמעלה כמקום החזה ונשאר המקום שמהטיכור
ולמטה ריקן בלתי אור והנה אחר שצמצם עצמו כנז' שם והניח חד פרסה באמצע נופו כמקום טיכורו
מבפנים כדי שיפסיק בינתיים והוא סוד יהי רקיע בתוך המים ובו' כנוי בזוהר בראשית דל״ב ע״ב
אית קרומא כמציעות מיעו׳ דכר נש דאיהו פסיק מתתא לעילא ושאיכ מעילא ויהיכ לתתא כך בנוונא
דא יהי רקיע בתיך המים ואו נשאר כל האור לעילא מהאי פרסה והיה שם דחוק ומהודק ואו בקע
בההוא פרסה וירד והאיר )פי' אור החדש שיצא מויוונ ע״ב דא״ק עם הטעמים דס״ו .הוא שהאיר א״א(
שאר הנוף מהטיבור ולמטה וזוהי כחי' הפרסה הנוי כאידרא רכא כדרוש ואלה המלכים דף ק״ח תנא
עתיקא דעתי' פרים קמיס חד פרסה וכוי כ׳ אלו הניקודיס הם הם המלכים שיצאו ע"׳ הך פרסה דא״ק
ובה הוא נליף ומשער מלכין הס העקודים ווה מ״ש בזוהר דשו׳ חד פרסה בין הכתר לעילת העילות
ביאור הענין כי כל מאציל אל עולם יקראו לו עילת העילות כ׳ הוא עילה וסיבה להאציל העילות
שתחתיו ווה א״ק יקרא עילת העילות בערך עולם הנקודים אשר הניח חד פרסה בינו וכין כתר עולס
הנקודיס אמנם אמת הוא כי כמה גולגולתי! אית דלית להו חושבנא כנו' בריש האידרא ועילא מכל חל
וחד מהנ׳ נולנולתין אית חד פרסה בינה לבק מאצילה כבר ידעת איך ת״ת דאימא נקי כתר ו״א ויש
שם נ״כ פרסה אשר דרך בה מאירה הבינה לז״א וכן כל כיוצא גוה ככאן אין הנקויים יונקים הארה
המחודשת אם לא דרך הך פרסה דא״ק והנה ע"׳ עליית האור הזה שכחציו התחתון למעלה מהטיכור
כנזכר צתרבה אור נדול ורב בחצי העליון של הגוף במקום החוה ואז נעשה זה האור בכחי' מיין וזה
תבין ממה שנבאר ענק או״א שנחלקו לשנים כל א' ואי כ׳ כן היה כאן כ׳ שם ע״כ דא״ק שהם המוחין
דבגילגולתא מלגאיו ושם ם״ג שהוא מהאון ולמטה עד הטיכור הנה העיב שהוא דכורא שהם המוחין
שלו נזדווגו עם הטעמים של ם״ג שהם מאזן חוטם פה הפנימיים שהם שרשים אל האורות והענפים
היוצאים לחון ואלו הטעמים של ם״ג הפנימיים הס נוקבא ונזדווגו יחד ואז אלו האורות שעלו
במקום החוה היו שם בבחי' מיין ואז נמשך אור חלש מלמעלה מן הזיווג ובוקע ויורד דרך הפרסה כי
הרי למעלה ממנה במקום החזה יש עתה אורות רכים מאד ואין כח במקום לסובלם ונבקע הפרסה
ויורד האור דרך שם מהטיבור ולמטה ומילא כל אותו המקום שהיה ריקן כנו'מזה האור הנולד מחדש
וו״ש נפי כראשית דל״ב ושאיב מעילא רהיב לתתא אמנם האור האי שהיה כתחילה למטה ועלה למעלה
הוב לא ירד ונשאר תמיד שם מהטינור ולמעלה ולא ירד מהפרסה ושם הניח שרשו תמיד אמנם להיותם
שם למעלה והס דחוקים הוציאו ענפים ומשם נתפשטו ויצאו דרך העיניס והם הם הנקודות שנמשכו
ונתפשטו כחק מהטיכור עד סיום דגלי א״ק כנז' וזהו עיקרם אמנם גם אותו אור החדש שירד בפנימיותו
דרך הפרסה מחדשע״י הזיווג כנז'גס הוא בוקע הגוף והכלי של א״ק ויוצא לחון ומאיר האלו הנקודות'
דרך גומות השערות ודרך הטיבור והיסוד הרי ה ס ב' מיני אור א' דרך הפרטה ואי דרך דופני הכל׳
דא״ק לצורך אלו הנקודות r
וצריך לתת טעם למה הוצרכו ב' דברים א' הצימצום ב' הנחת הפרסה אך הענק הוא כי הנה
עיקר התיקון לשיוכלו התחתונים לקבל האור הוא ע״י המעטת האיר ונס בהיותו בא דרך
מסכים וכיון שבעולם העקודים היה עיקר התחלת גילוי הכלים הוצרך הצמצום הנוי לשיומעט האור
ויוכלו כלי הנקודיס לסובלו וגם כ׳ בהיותם מצומצמים שם הס דחוקים מאד זעי״ז יוצאים בחוזק
דרך סעינים ומתפשטים למטה והוכרה ג״כ הפרסה לצורך הבריאה כנז״ל אמנם ודאי הוא כ׳ ע״י
הסתלקות האור למעלה מהטיבור היה מספיק לשיהיה יכולת כעילס האצילות לקכל האור שלהם אבל
לא יספיק לתת לעולם הבריאה ג״כ ולפן הוסיף בחי' אחרת להניח שם אותו המסך והפרםה הנוי נמצא
שהם ב' דברים צמצום האור למעלה לשיוכל אור האצילית לקבל אור שלו וענץ הפרסה היה לשיוכל
גס הבריאה לקבל אורו ותבין ותשכיל בזה איך •יש פרסה בין אצילות לבריאה אכן מהאצילות למה
שלמעלה ממנו אין צריך מסך ממש רק ריחוק מקים בלבד שהוא הצימצוס הנוי כ׳ עלה האור למעלה
•מהטיכור