‫ד‬ ‫אוצרות חיים‬

‫כשמתחיל בחיי הנקנים כגון מהאזניס ולמטה או יש שם בחי' פנים ואחור נ׳ המצח נקי פנים והעוון!‬
‫נקי אחור לפי שנל הנקנים ממשינים האוו לחק דון הפנים ומה שאין נו נקנים נקי אחוו אנל ענ״ז‬
‫מהאות האוו הזה מתפשט ומאיו את נל םנינות האדם הזה אנל עיקו האוו חיננו וק מה שמגז האוזן‬
‫כנגד דדך הפנים עד שיבולת הזקן והנה בזה האוו יש בחי' ׳"ם שלימות באופן זה ני מאוזן ימין נמשנות‬
‫י״ס מגתי' א״מ ומאוזן שמאלית נמשכות י״ס מבחי' א^פ ובי בחי' אלו הם ׳"ם שלימות והנה אזן בגי' נייח‬
‫שהוא שם ס ‪ /‬חסד האי אחוונה ני מכאן מתחיל כחי' שם סייג כנוי וענין זה יתגאו ‪:‬‬
‫‪ 1‬ה נ ד ‪ ,‬אלו האורות הם ננחי' הטעמים של שם ם״ג העליונים אותם שהם למעלה על האותיות ננ״ל‬
‫והנה עדיין נאלו האורות לא נתגלה נהם נחי' נלי נלל גם דע נ׳ י״ס אלו יצאו מקושרות‬
‫בתנלית ההתקשרות ולא נינר נהם נחי' עשר רק שנולם הם נחי' אות האי ני האי זו נשתתחנר ע ס‬
‫אזן הס נגי' ם״ג ומציאות האי זו היא נחי' הי״ס שננללים נהי ושרשם הס ה' פרצופים א״א וא״וא וזו״ן‬
‫ועדיין לא נינר רהם נחי' עשר רק היותם נחי' הי פרצופים האלו נלנד ואפי' אלו הה' לא היו ננרות‬
‫ונפרדות זו מזו אלא נולם היו קשורות נאות א' שהיא ה' ני ציור ה' היא צורת לוי ומספרם עשר‬
‫להורות על היותם י״ם כלילית נהי ננ״ל ועדיין נולם' נקי אות ה' אחת לנד ואלו הי״ם גאו מדוחק א'פ‬
‫מן האור המקיף שלו הרחק גדול והטעם הוא לפי שאם היו יותר קרונים לא היו ׳נולים לקנלו )פי' לא‬
‫היה נח נפנימ׳ לקנל האור המקיף וז״ל שער ההקדמות והסינה היא ני אם היו מתקרנים יותר לא היו‬
‫•נולים התחתונים לקנל האורות האלה כלל ע כ וכן מכיאר כע״נ( נלל ולהיות נ׳ נאו א״פ וא״מ‬
‫מרוחקים זה מזה לכן לא היו נהם מציאות נל׳ נלל נמ״ש עניינו למטה ננחי' הפה‪:‬‬
‫ו א ח י ך נאו הטעמים האמצעיים והם כנח׳' האור היוצא מחוטם של א״ק וחוטם גי' סייג וגם מכאן‬
‫נמשך ויוצא האור דרך שני נקכ׳ החוטם ימין מקיף ושמאל פנימי ע״ד הנז' כאזן ונמשנו ניושר‬
‫עד החזה של זה הא״ק יזהו עיקר האור אמנם מהארתו ג״כ הוא מתפשט לצד האחור ומסככ ככל סכינית‬
‫הא״ק והנה כאן נתקרכו האורות הפנמיים כמקיפים שלהם יותר מאורות האזנים כ׳ נקכ׳ החוטם סמוכים‬
‫הם אבל עכ״ז נחלקים לכי כחי' ואינם מתחכרים יחד וע״כ גם כאורות האלו לא היה להם כחי' כלים‬
‫ומה שנתוסף כאלו יותר מאורות האזנים הוא כ׳ אות ואייו שכתוך ההיא אשר באון היתה כלולה עמה‬
‫נתגלית עתה ומה שהיא אז בחי' ה״א נעשו עתה בחי' כ' אותיות ודי להורות יציאת אות ואייו לחיז‬
‫וגילוייה והוא סוד ז״א שבנאן נתגלה ואמנם לא נעשה ו' לבדה אמנם היא נחלקת ג״נ לוי חלקים והס‬
‫ששה אלפין והטעם הוא נ׳ ה' פרצופים נבללים באות ה' והם א״א וא״וא וז״ון והס נקראים חיה יחידה‬
‫נשמה ריח נפש ונמצא ני ז״א כחי' רוח כנודע והנה הכתוכ אומר כל אשד נשמת רוח ת״ם באפיו להורות‬
‫כי נחי' הרוח מתגלה נאפים שהוא החוטם ולנן נוה החוטם נתגלית נחי' ז״א ונחלק לוי קצוות שנו‬
‫אנל אות ד' נשארה מחונרת נאות אחת ואות ו' נחלקת לוי אלפין ונמו שנתחלקה אות ו' שננקנ החוטם‬
‫הימני נך נתחלקה אות ו' שננקנ השמאלי וסך נולם הם י״נ אלפי! ועם החוטם עצמה הרי י״ג נמנין‬
‫ואייו ונן נ' ווין אלו הם עם החוטם עצמה שצורתה אלף ננודע ני נ' נקני החוטם הם נ׳ •ודי"! והנותל‬
‫המפסיק ניניהם הוא צורת ואייו הרי צורת א ועם הנ' ויין הרי ו א ו והוא להורות ני למעלה ננחי'‬
‫הראש ששם מקום המוחין הוא שם ע״נ הוי״ה דיודי״ן ונא! הוא שם ם״ג ני אין הפרש נין הוי״ה דע״כ‬
‫להוי״ה דס״ג רק במילוי זו הואו ננודע ואלו הבי ורן הס בחי' הטעמים האמצעיים שנאמצע התינס‬
‫והם פסק ומקף כנודע ני הוראת הפסק הוא הוראת הו״או של היא שנפסקה ונעשית ו' ששה אלפין ננו'‬
‫ולנן נקי פסק ו' ונשתחנר זה הפסק עם המקף הם צורת ד' והוא הוראת אות הדי של הה״א והנה הדי‬
‫הזאת ננר ניארנו לעיל שאינה נפסקת אבל יש הוראה אחרת אליה והוא נאשר תקח ה' שנאזן ימין‬
‫שמספרה י״נינסוד דו' והנה היא מספר יו״ד אחת ש״ה ננ״ל והרי היא נחי' יו״ד א' ותצרפנה עם הייה‬
‫שננקנ ימני של החוטם שצורתה דו' ננ״ל הרי הנל היא יו"ל והוא ציור אלף אחת שצורתה נזה א נם‬
‫אם תקח יו"ד שבנקנ אזן שמאלי ותחנרנה עם ודי שננקנ חוטם שמאל הרי א שנית והרי נ' אלפין‬
‫שציודם יו י ד ואם תצייר בציור אחד והוא שתקח יו״ל של און שמאל ותקח ואייו של נקב חוטם שמאל‬
‫ויו״י של אזן •מנית הרי אלף שצורתה יו״י נם אס תקח •ויד של אזן ימין עם ואייו של נקב חיטס‬
‫•מין ויו״ד של און שמאל הרי אלף ב' בציור יו"' והרי ב' אלפין בציור יו״ד וני אלפין בציור יו"׳ הם‬
‫ל' אלפין ואלו הס מורות על קצת גילוי סד' של הה״אשבחוטם שןתגלית מעט אבל לא לגמרי נמו‬
‫סוא״י של ס״ה ;‬
‫ואמנם‬