Professional Documents
Culture Documents
pimn
WWW Habr<8wbe0918.erB
»״יוןייפמש©״ד .״
לע מ ב ע ר ג
מפתח העניבים
עמוד עמוד
לג עניני חינוך ה מי ם על הספר
לה עניני דרך ארץ רשימת מהדורות הספר
לה עניני קללות הקדמת המחבר
לו עניני שקריים ושבועת שקר שויתי ה׳ לנגדי תמיד
לז עניני ענוה ה עניני השכמת הבוקר
לז עוד מעניני דרך ארץ נטילת ידים שחרית וענין שכחה ו
לט עניני דרך ארץ בסעודה ז עניני ציצית
מא עניני ברכת המזון ח עניני תפילין
מד ענינים שונים ט עניני מזהה
מד עניני ג׳ דברים יא עניני תפלה
מז עניני ד׳ דברים יח עניני קריאת שמע
מט עניני ה׳ דברים יט עניני שמו״ע
נ ו׳ דברים עניני כא עניני התפלות לאחר שמו״ע
נ עניני ז׳ דברים כב עניני תפילת מנחה וערבית
נב עניני ח׳ דברים כג עניני קריאת שמע על המטה
נב עניני י׳ דברים כה עניני קרי
נה עניני הצלחה כו מתיקוני החטא
נז עניני אריכות ימים כח עניני דרך ארץ
ס עניני תלמוד תורה כט עגיני החזקת תלמיד חכם
סב עניני סגולות לזכרון כט עניני שנאת חנם
עניני סגולות להתחלת סדר כט עניני צניעות
סה הלימוד לבנים קטנים ל עניני נטילת ידים
סו עניני תפלת הדרך ל עניני סעודה
מפתח הענינים
עמוד עמוד
קיג עניני שבת סח עניני פתיחת הלב
עניני פסח וספירת העומר פט עניני סכנה
קיד וחג השבועות עב עניני סגולות למינקת
קטו עניני בין המצרים עג עניני סגולות למקשה לילד
קטו עניני ר״ח אלול ר״ה ויוה״ב עד עניני סגולות לילדים קטנים
קטז עניני תשובה עה עניני כשפים
קיח עניני סוכות עח עניני סגולות לעין הרע
קיח עניני חנוכה עח עניני יין נסך
עניני סגולות ורפואות עט עניני מצות מילה
קיח לכמה דברים עניני מזמורים שאומרים על
קכה עניני ירידת גשמים פג החולה ולעצירת גשמים
קכו עניני תקופות פד עניני זיווג
קכז עניני קדיש יתום פד עניני נדה
קכח עניני גאולה וביאת המשיח צג עניני טבילה
קלז הוספות; מדרשי הגאולה צה עניני עוה״ז ועוה״ב
לאייייי**
WWW ממומן זמיגגיז ■ ץ
? If״ ׳ ׳
M■(, — — ווס*ויי“0
cתשע "י /ו, ^ ע
הסכמת הגאון הגדול מוהר״ר משה א 3״ד
ריב דק־ק אלטוגא♦
הספר זכירה לזנרון ליראי 0׳ ולפושבי שמו של האצון< החורכי מוהל״ר זכרים
במוהר״ר יכקב מ'מגר הראם לפני ו 3פתמ פתוח מלאחי וקריתי בו
הרבה מיני תרגומא ודברים מתוקי׳ פרפראות לחכמה ויברי מוסר ועניני סגולוה
וזכרון אחד עילה לכאן ולכאן חועליוח לני^ ונפש יחדיו יודבק* בדבק גיוב טבא בביתא
ועבא בשוויית׳ מלוקעיס מספרים חדשים וגם ישנים וע'כ הי־מותי ידי ואצגעותי
עמו ברשיון להדפיסו לזכות בו את הרבים ומזכות אל יצא לו חיבה וכשלון שכצעדו
לא ירים איש את ידו בעצמו או בבאי כחו להדפיס את ה ס :ר זכירה הנ״ל תוך שמונה
שציס מיום גמר מצאכת הדפוס הנ״ל ־ ועפה נדפס פעם השכיח פה ק״ק רהעיבר בערמה
כערוס מכל חית השדה יהיה באלול ומכל; הן לא ס;י בלאו אלא הנזהר והכשמל
מאזהרה זאת הברכה אשר בירך משה תחול על ראשו על״ו ועל צאי׳איו כמותו בכמותו
ואיטחו נמתי חזוק לדברי •
ההרמה להמחבר
אחי ורעי אנכי מתלמידי תלמידיכס בקשו זכותי כאשר אנכי מבקש זכותכם
כי מכמה שניס עסקתי ונתתי לבי לתור ולדרוש על כל המעשים מלוחשי
לחשים ולא נסתי ולא שקטתי לבקש אמר כל דבר מעניו סגולית נפלאות לגי^ ולנשמה
ומענין עה״ז ועה״ב ורפואות מכל מיני סכנות וחיקובי נקרי ־ וע״י מה יזכה לבנים
הגונים ות״ס ־ וכמה אורחות ישרים ככוונת התפלה לזטת סרביס וקצת מעשיות שהיו
לעולמים באשר עיניכם החזנה דברים בניה וישרים ואחרי סיוהס מפוזרים בהרבה
ספרים אין עיני כל משוטטים בסס לחפש כאשל הבא' מהרבות ספרים ברשמי סאל״ץז
בי׳׳ת וכללתי וקבצסי במקום אחד אשל כל אדם יכול למצוא אח מפצו וללמוד ולשמור
ולעשות ולקיים ע״כ כללתי בכללים קצרים המחזיקים אח המרובה אמרתי בלבי ט
ראות עיניס מביאין האדם לזכרון ונמעשי אשר יעשה האדם וחי בהם :וקראתי
הספל הל׳׳ז בשם ספר זכירה ועל הטוב יזכר שמי שהוא אותיות זכריה בגימט׳ אירא״ל
המסוגל לזכרון וקרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותי ־ וכי ינסה בו האדם יבין
וישכיצבי בכל עסיסי לטיבהו שיתחזק ויתאמץ בבריאתו ובין מבין אשל לפניך אז
'תצליח דרכיך וכל נחיביתיך שלום הפוך בה והפוך בה ותמצא דכוליה ^יה * וכתבתי
ספלי תמה וישרה בנייר יפה וברה .ישמ ר האל אותנו מכל צרה ונזכה ללאוס
ירושלים בנחמה
^ ן ז י י ת י י ה ו ד ל נ ג ד י ת מ י ד בזכור האדם דני זה שס׳ נצב עליו
י ׳' “‘ י ו מאה ו׳יי ע »ס בלט ו ס ו א סו נ י אס־ ^ 1W
לבל סכם אחד מסכמי המוסר יחשוב אדם כשבא יצה״ר לפחות אותו שיעבור פל ל״ת
אז שלא יקיים מ״ע או איזה מרה מסמדות ישוב ממ״נ אס מאמץ שהש״י יודע ורואה
אס אינו מאמץ נמצא כופר ומשגיח על כל דנר ובכל עת ורגע או אינו מאמין
בעיקר ומי סוא מבני ישראל שיהא כופל בעיקלי ס׳ו הלא כ׳׳א מישראל מוכן ועזומן
ב ספר וכירה
לסנול ד׳ מיתוס ב״ד וכל מימיה אכזליוה ואינו כופל בהס״י מצא הוא מאמין שינמ״ה
מקב״ה לואה ומביט ומבין וביסן לב וכליוה ואיך הוא חלוף לשממה פצי מלך בפניו
ועיניו רואות רסו שויהי ה* צנגדי תמיד וקגי^מו של המחשבה זו בודאי תפלקנו
מלחטוא נגד ה׳ וזזו שכתב הלב של״ה אני אומרים אבינו מלכני סכיאנו לפניך כליער
העזנו פנינו שחטאנו לפניך וידענו שעיניך לואות וע״י פאדס מסמלט ועישה חשובה
שלימה כלאוי אז הקב״ה מיחל לכס ע״ד ומודה ועוזב ילוחס וזזו מרומז בל״ת אביט
מלכנו חטאנו לפניך ר״ה אמח״ל פי׳ הש״י משיג לנו כך וזזו בפלקי אברה הפתכל
בג״ד ואין אפה בא לילי עבילה דע מה למע־ה מ־נך עין לואה ואוזן שומעת וכל
מעשיך בפפל נכת נין ודע מאין באת ולאן אתה הונך ולפ״י מי אתה עחיד ליתן
לין וחשבון וזהו בגמל׳ שיב יוס אחד לפני מ תמך ומי יודע כמה חייו אלא בכל יוה
יעפוק בחורה ובתשובה ובמעש״ע ^
שאחז״ל המתפלל ותפילין בלחשו ובזרועו ללילית בבגדו ומז זה בפתח! הר* ולפי
זז תפלה שלימה ולא ימגיא לכן הפמרפי כאן כל הג׳ ביחד לרףי 0והחוט
המש נש לא במסי־ה ינתק
כשאדם עימד מהמעה ולקץ בסיקוני יאמר בלכה נמ״י ואשר ילר * סגולה
ויאמר ופני אליה חל הימיןלאלבעזן ויזכיר ט״פ מלאךמיכאל של הגדול
ויאמר והוא י חוס עד ביום קי־אנו ואח״כ יאדל אל אלהי הלוחות שליט בעליונים
זכו׳ ואח״כ בלכת החולה בכוונה ואלהי נשמה וכו' ויפפיק בין אלהי ובץ נשמה *
ויאמר אנא בכח וכל שני חיבות יאמר ביחד ויפפיק כן ינכוג עד ש פייס ־ פנולה
להגצל מהחטא ישלב אותיות כשמה ע ס שמו כמו שמו זנליה כך)נזשנמלהיה( וימין
c tקודם שיאמר אלהי נשמה בבוקר :ובחול יכוין שישלב אותיות נשמה קידם שמו
ובשבת אותיות שמו קילס נשמה ־ גס פנוצחו לומר אלהי כשמה קדלס מוסר
ומיעיל לנשמתו *.
*ענין קימה סגול ה להביא לידי יראה יחשוב האדם כשעימד ממטתו בבריאת פ״ו
וכל כבמס דומם צומח חי מדבר ובריות גדולות וחכמות נפלאוס
והים גלול ונוראות לויתן ויוצר הריס ובירא רוח ואש ליה ט והכל כסלדל נחשב נגד
עולם הגלגלי׳ ונגד מלאך וכינס כלא היו נגד ככפא רם ונשא *הכפא נגד כבודו
זכו׳ ואז תתמלא 5ו יראה מפר הש״י גס בדיןגיהנסאית׳ בברייתא דמעשה בלאפיס
למעלה מיבפה ההיס ולמעלה מן תהום בוהו ול מ ע'סיס ולמעלה מיס ארעא ובל מדור
בבוה ורוחבו ג׳ מאוח שנה וכן מן האלץ לרקיע ה־ מאות שנה וכן בין כל רקיע
למעלה מהן חיוה הקודש רגלי החיות נגד כולס -קרס־לי החיות נגד כולס שוק*
החיות פי׳ עצם הילך נגד כולם • גופי החיות נגד כולם החיות נגד כולס רכובי
לוארי החיות נגד כ לס * ראשי החיות נגל כילס קרני החיות נגד בולס • כפא
הכבוד נגד כולם מלך ל ס ונשא חי וקיס שיכן עליהם ובגמרא חגיגה אר״א מלאך
אסד הוא עומד על הארץ וראשו מגיע אצל ^ החיות תנא זה מלאך פנללפון שהוא
בבוס מחביליו מהלך חמש מאית שכה ועומר' אחירי למרכבה וקישל כתרי׳ לקונו
עתפלתן של י־שראל וכן בתכלת י״ח בשמפיי® בא״י שימע ספלה יכוין תפל׳׳ש ר״ס
תפארת פז לראש השכינה והוא ע״פ סוד ■
» ם ר להע״ :חצות צילה אלום להורות לך ע״ג חייב האדם גדול או קטן לקום
בחציח לינה ועכ׳׳פ קורס אול הבוקל כמה שעות להתאבל על סולבן בהע״ק
ספר זכירה
ויקום בזליזזפ מהי-טה ויגער בילה״ר וקודם סצוה יזהר שלא יאמר י״ג מדוה ול^
ילך ד״א ביי נטילה הטעם כי הוא חייב מיפה לסמים * לכן יכין כלי עם מיס ס מו ך
למטה ויזהר בנעילח ובחליצה מנעליכ ויפר הדינים עיין בש״ע א״ס ולא ילמד בלילה
מקרא phבלילה ז' לשא• •
יפה ויקרה הנזהר במדס ענוה וילפינן מעשה ומאבוס ז׳ דברים בענוה סגולה
זוכה לעה״ב וסורסי משסמרס ושכינה עמו וניצול מפורעניוס והכל
וה מפייס לסבירו ימסול לו מרסמין עליו וניצול מאפה רעה וניצול מכמה עבירות
מיד דאסז״ל כל המעביר על מדוסיו מעבירין על כל פשעיו וכל מי שאינו מעביר
נשמסו אינו מישראל אלא מערב לב • ובגמ׳ אין אדם נוקף אצבעו למטה כי אס
נגזר עליו מלמעלה ] .יזהר אדם שיהא מהון בכל דבר דאז״ל מהין מהון ס׳ זוזי
שד׳ ויהא סכם רואה אס הנולד וראי׳ מקרא כי אקס מועד אני משרים אשפוט וכן
עיד סימן בשובה ונסה הושעון וכן אס שומע סרפהו לא ישיב מיד לכל דבר
ואס בני אדם מביישין דתייעץ עם שכלו וכן אפי׳ בדבר מצוה וק״ו בדבר הלשוה
אותו אז הם שלוסו דהקב״ה וכששוהק יאמר בלבו הלואי שיכופר לי עון הגאוה( *
הסופד בחבירו אוץ בו צריך נ פיי סו מי ד ירסיק אדם מפקדונוה ואס יקבל באיזה אופן
יעשה אכסנאי לא ישנה א שפיזא ־ ויסזיק 3מדת הסתפקו׳ דסנן איזו הוא עשיר השמס
בסלקו עשיר ר״ת עיניס שינים ידים רגלים כשהוא בריא באלו זהו עשיר סלקו ר׳׳ס
יזהר שלא ישנה ס ס לס קר ויבשדצריך האדם להיות 3מזג השוה מצד היסודות
מהמנהג וילפינן ממשה וממלאכים ו 3גמ׳ עלית לקרתי נהוג בנימוסא וצריך לצאת ידי
הבריות כדרך נצאת ידי המקום שנא׳ והייהם נקיים מה׳ ומישראל וכל מעשיו יהיו
לש״ש .
ר ] מד״א בעל הבית יכנס תסלה לבית והאולס יצא מסלה מבית ובשעת עיטושו
צריך להודות להש״י ויאמר לישועתך קויסי ה׳ והובא בפר״א ממעשה דיעקב
היה מתפלל ע״ז ואס״כ ישיב ברוך תהיה )יזהר מלומר אינו אמכור ליהודי ואינו קונה
מיהודי כי ע׳׳׳ז עובר על כי תמכרו ממכר מיד עמיתך דייקא או קנה מיד עמיתך
pיקיים וסי אסיך עמך כי טע ס מלוה זו מאסר שהוא עמיתך בתורה ובמצות אתה
מסויב לקרבו אותך כיון שאינו פורע בעבורו כלל מהערבית שהרי גם היא עושה סלקו
מהמצות לכן סזק ידי כדי שיוכל לקיימם( יזהר שלא יבא לידי ס״ה כגון שלא להטעות
לכותי או לגנוב ואף אס טועה מעצמו אס מסזירו הרי זה רףה וקבלה אמיתית מי שהורגל
לגנוב מכותי או לעשות איזה עולה לבסוף יעשה ג״כ לישראל ומי שישמור מזה אז ה׳
^יצליס בכל מעשי י דו .ויזהר מד׳ סנקראי׳ רשעים הפושט ידו לסבירו הלוה ואינו
משלם ׳ ועזות פנים ובעל מסלוקת והאר״י ז׳׳ל היה מקפיד ע״ז אפי׳ היה לו נשמה
קדושה מסתלקת עי״ז ועיין זוהר פ׳ פקודי • ועוד איס׳ בעד׳ מסלוקת היא תכלית
כלייה מביא לעולם ועניות בביתו וצרעת ^מביא וצמת רבים הסימן מסלק״ה י״ ת
מכס סליון ליקד ר^לה תועבה וע״ז נאמר סו רי נא מעל אנשים רשעי׳ האלה ואצל
השלום נאמר בקש שלום ורדפהו
’p ספר זכירה
וק״ו 3ש 3ה ״ >0מכפ ה וממחלוקש גס ״הל ממחלוקח ימיר ע ס הקהל כחולק על
רבו או מהרהר אחריו כחולק על השכים וראיה מגחזי שנעלש שקי לא לבי נשמר
3גמ׳ סלהדרין ובקדושין מי מאילו עו מי בכלי לבו לקרא ישע ומקצר ימיר ו הל מו מ
משהפח * והמולה הלכה לפניו חייב מ*חה יא־לו חייב לעמיד לפני רבי־ רק ח עס א
בבוקר ופעם אחד לעי־ב
גדולה המיכה צלבים או אכי׳ לחבילו בדבל מצוה שכלי כפיל לעה״ב סגולה
ירא״ מזוהל ח?ר>ע מ ש יאליניס ״ יזהל האדם מאוד כשהניי עושה
סעודה שלא ליהנוה מהה א 0,שאוכל שס מאכל כשר כי פרשי קשה מאוד ולאי^
מסעודה המן ואאשוייש לכן סגי ס לזה ביוס תעליח אסחל יכיין במפלוח באס שיש
בלו בגלוה המר הזה איזה אדס שאכל בסעודחן שתעמיד כלו זכות מירכי יאכ׳הל
לכמוש כח הסלורא אחלא ויטה־־י מפגש זה כ' כל ישראל עלציס זה ב־ה יכו׳
״ס הבישול שהשפיות בס יזהל מלאכול פת שאפה גיי אש לא פ י הכשי־ התליל
גויס מבשלים בבית ישדהל אסיר לאכול »
כתב הרב :ל״ח הא־כל מיב־־־יש היו תלים ואכילתו לפייש וד׳ ת על
פלחלו אפי׳ ביריד שויה עליו ליח קדושה וטהרה ולחשב כקלב^
סגו
ולהיפך כתב בז יהל שורה עציו לוח ח*ציכי יט^מא נפשי יאין לו חלק בקדישה וכה
באלהי ישראל ׳א׳ן זוכה ציהלות מסעו? ת לויח;
בלכת המוציא ליתן מלח על השולחן לגלש הקליפה כי מצח ניה ׳ סגולה
נ׳ הייות ילכן רטבול ג׳׳פ במלח מלת אוחיו׳ לחס ‘ יזהר בליגיב
הידיס היטב וא״ל נזהר כאילו אוכל לסם טמא שלאמ^ ככה יאכלו בלי ישראל אה
לחמס טמא גימטל׳בני ליגוב_ידיס .גם לחמ״ס לוטריקץ לחיה מים יאסר נטילה
לסעודה יגביה ידיו למעלה חוץ למים אחרוליס א״צ שהוא משוס זוהמא וסי׳ וילשאס
וילטלס כל הסימך ליט״י ביכה אק שט מקט״ :באות' סעידה יכן הסומר גאולה
)כשאיכצ כזית המוציא יטין ’ להוציא לתפלה כילול כל ה וס ממקטרי ירושלמי
ה״גונגליס כי אכילה גימלי״׳ אדל״י עם הכולל יעי״ז יגיני הקליפית מהקדושה ויניח
ובגת ל״י ור״ל אמרי בזמן בהמ״ק המלח עד לאשר בהמ״ז על השלחן בחול ובשבת
קייס מזבח מכפי ועכשיו שולחנו מכפר פילוס בהכנסת אורחים חגיגה דף כ״דוכשנוחן
לעלי יתן לו בסבל פנים יפות וישמח עמו כי עי״ז זוכה לי״א ברכות .ויאמר לו
לעני שיטול ידיו ו ברך המיציא ובהמ״ז יא״ל אמר לו כך א׳ עליו העולש חל של׳יה.
כל דבר שחולץ בלטי׳י עיין בא״ח והסימן על נטילה יאשונה כה״ן ח״ן שע״ה
הגבהה ניגוב ' חציצה • נטילה ,שפשוף • על נ״י , מכפל״ת ל״ח כח אדס
הפסקה ־ מים כלי פרק רביעית לוג .תנאי * והבוצע יאלזז הככר ב 3׳ ידיו וי׳
אצבעות כי יש בברכה זו י׳ חי בית וי׳ מצות נצטוו בני ישראל בתבואה כגון לא תחלוש
ולא תחסום תרומה וכו׳( :
כשישב לאכול יכוין שמזונו נשפע צי מימין צדק עליון וכן ומאכל
גימט׳ ג׳ שמוח הויה ואדני כמכין אלה־ ם ע ׳׳ז הי׳ חשבה נעשה מן
סגולה
מאיל אותיות מלאך כן כתבו מקובלים
כשאדם אומר בפס מלא אין אני אוכל להנאות גופי רק לבליאת
הגוף לעבודת בולאי בזה הזיבול בולא מלאך חדש ומסלק הס״א כ״כ
סגולה
בס׳ פעכס לזא פ׳ בהעלותך כתב גה״ח כשאדם פוסק באמצע החשק ותאווה באכילה
ספר זכירה
נחשב לו כקרבן וייחל מחעייה יוס אחד וטודה עליו רוח קדושה ויוחל מזה איזפ
אכילה סוב לאדם ואיזה רע עיין בקיצור של״ה דן< כ״ו ע״ב .
מי שהינו נהנה מהעהיז בלא בלכה עי״ז בא שפע סובה ושבע לצון סגולה
לכל העונמוח העליונים ומחחוניס ועונשו גדול מי שאינו נזהר לכן
ילמוד כל אדם ויהא בקי בכל ברכה הראוי׳ לכל מין .כהב בירושלמי עחילץ לימן
הדין מי שרואה פרי מדש ולא אכל שיברך שכסיינו ) .ויזהר מלאכול בכ׳־מ כי *C
<.יו עםאנטים צנועיסוהגונים וישרים ולאי׳ מאנשי ירושלים שלא היו יושבין
יודעים מי יושב עמהס • ג ס יזהר אדם מלאכול על סעודח חחנו׳ של גוים אפי׳
בכלים כשלים כי כאילו עיבד ע״ז גהר׳ ע״ז ע״ש .יזהר שילמוד בחוך הסעודה
משנה או הגדה או בש״ע או גס׳ מוסל ואס אין לו פנאי יאמר איזו מזמורים השייכי׳
בחול כגון על נהלוח ב 3נ ובשבת יאמר שיר ני״ה ומזמור בשוב ה׳ אח שיבח ציון
וכו׳ ועי״ז נקי א זה השלאן אשל לפני ה׳ והואיל אמרנו לגיל^( בהש.סן במקום
מזבח והלימוד נחשב כקרבן פולה לכן ידליק נר של חלב על שנחנו כן בחבו
מקובל’׳^^
כתב בזיהי בד׳ ק נכל איש ואשה ש לכו לפני השל או ילכו לדרך אם סגולה
יפגע בצאחו מביחו כני ריקם אז יחזור ונא ינך באומו יוס לדרך
ולא לשררה ולאי׳ מאליהו שאמר להשונמיח היש לך מה בביח וחאמל אסוך שמן יש
ינת לי ע״ש מהברכה שאירע לה בשמן לכן מסעם זה יזהר מלהניח כלי ריקה
בהמ״ז ויניח פח ולא יניח פת שלה[ יזהר מלהפסיק בין מיס אחרונים ל^המ״ז
ממעשה שכחב האל״י ז״ל באחד שהיה לו כאב בכתפו והשיב האל״י ז״ל זה בא צך
ע׳׳י שהייח מפסיק נין מיס אחרונים לבהת״ז והודה לו שכיה מפסיק ע״י 7״5ן
ננחייס וא״ל שאותיוח חכף הן אומיוח כסף יקיבל עציו שלא להפסיק עוד ונתרפא*
כחבו סעקיבליס כ״א ינהוג במים אחרונים אפי׳ אוכל נבדו או חפי׳ פח חליבה כי
כמה מקסליגיס ממונים פ׳׳ז * ובטעח לחיצה יאמר זה חנק אדם לשע מאלהים
ונסלח אמרח מאל זהו כגל בהורה כצ המוקדם בקרא מוקדם לברכה כגון ארץ
חסה ושעולה וכו' ולן כל דבל שהוא חביב לו מוקדם לברכה * וכן כל דבל שאוכג
בסעודה כגין פירוח או שותה יין מברך ברכה ראשונה וצא בלכה אחרונה ושאר
משקין לא יברך י סעודה וע״ב יותר מדינים אלו .
שיאכל יבדוק כל מינים מחולעים הקולין מילבון כגין מיני פילוח או )וקוד ם
קעניוח .וכן קמח וכן דגים וכל כיוצא בזה שיש לחוש לחולמים כגון
חומץ או כל מיני גר ץ וכל מיני ירקוח וכן לחס .וכן הסומך צנון בסכין וחסך
ססדנעח במוכו יחסוך מצנון כעובי אצבע והסכין ינקה על האבן .איח׳ בגמי שבס
עד מ׳ שנין אכילה מעלייה ואחר כך שחי׳ מעניי׳ וימי דיני סעודל■ ובהמ״ז עיין
בש״ע א״ח( .
ל ן בהמיז למז לבהמ״ז מהחורה שנ׳ ואכנת ושבעה וברכה ועוד רמז ואכלחס אכול
ושנוע והנלח׳.איסא כל י׳ימי החיל שכינ׳נהני׳מבהמ׳׳ז ובבב׳גס מעצם ה ס עו ד׳,
לכן אכמוב כאן כמה עניינים עבהמ״ז איך ינהג האדסושיברך בקול ל ס ומלה במלה
כמ״ש בזוהר ויקהל המברך בהמ״ז בכוונה עי״ז הס״א נס חנ ק מעל שלחנו * •כסב
גס׳הפינוך אין ף׳ בבהמ״ז רמז הנוהג בך אין שסן ואף שונט בו ואף מזונוחם
הסמצוין לו חמיד • ונס״ח הובא מעשה עיז לא׳ נסגנ ה בחלום וא״נ איך דנין
יד ספר זכירה
אוהו לאשל י״ב סודש שלא דקדק נברכוה ובבהמ״ז בכומש הלב מי שיש לו יין או
דבש ילאה שישאל כמש בהמ״ז עשר דברי׳ נאמרו בכוש בהמ״ז הדחה שנייפהש
מלא ע עול ע עיף נועל בב׳ ידיו ואוחז בימין ומגבי׳עפח ונוחןעיניו בו ומשגרו לאשח1
זאר״י אנו אין לכו אלא ד׳ וסימנך שמח״ה ויכוין ד׳ ברכיה נגד ד׳ אוהיוח משה
סוי״ה * וישים הכוש על יד ימין על הכף ויגביה מקרקע עפח ולא ישייע יד שמאצ
לימין .גס המברך בהמ״ז כחיקונו כקייס כל המולה ילקוט חהליס דף צ״ה .
)יזהר מלברך בהמ״ז אס יש בשלחן אביו או רבו או ת״ס גדול ממנו אא״כ עניצ
לשוח מהן ואס יש כרן יש להקדים שנ׳ וקדשתו וכו׳ ־ יזהר שלא יהא הכוס
פגו ם וחין כוהגין פגוס לק בקידוש והבדלה^ ובהמ״ז ואירושין ובשאר משות אפ«
ואף בכל ברכות הדין כן אס נשחפק אס ק׳ מבלכין דאשור ליהנוח בלא ברכה
בירך א״ל לא יברך חוץ מבה״מ שהוא דאורייתא יברך( כוש בהמ׳׳ז יקבל 33׳ ידיו הן
כנגד אבר״ס ויצחק אברהם הוא שוד ימין חשד ויצחקישוד יד שמאל דגבורה והכוס
בין ב׳ ידיו רמז ליעקב ויתן עיניו בכוש ׳ כשנועל ה מ ס יאמר כיש ישועוה אשא
ובשם ה׳ אקרא ויכוין אשא ר״ת אהיה אשל אהיה ויאמר מקודם הריני מ־כן ומזומן
לקיים מצות עשה ש :בהמ״ז שנ׳ יאכלח ושבעת וברכת אח ה׳ אלהיך על הארץ הטובה
אשר נ0ןלךלשםיחוד קבה״ו ע״י ההוא טמיר ונעלס)כשאומר המברך ברוךשאכלני משלו(
_ ימנו המסיבין אמן דזהו גמר זימון היחיד לא יחסיל ברוך הוא וברוך שמו יזהר ברחם
iנא נהפשיק בין תיבת עליו לחיבת אלהינו שלא יררף ויגדף ח״ו ולא יאמר שבכל
<יום אלא בכל יוס ולא יאמר נחמנו אלא ובנה ילוש ליס ויאמר רעינו בשב״א החה
|הרי״ ש זוכינו הזיין במנופים נא חסל החיח בקמץ ושמ׳ך בפתח יחסל היוד בשג״ל
|והשמ״ך בפתח ויאמר בפי כל חי ביעלה ויבא בבהמ״ז לא יאמר כי אל מלך י ק כי
| א ל חנון והטעם שאץ לדמות מלך ב׳׳ו למלך מ״ה הקב׳׳ה צ״ל הוא הטיב לנו הוא מטיב
הוא ויאמר במנופים הרסמן יפשיק טוב ומכל י|לנו היא יטיב לנו ־
אחר כל הרחמן אמן מורי והשומעין יענן אבי הרחמן . |למטה
]ואס בעל הבית מברך בעצמו יאמר אותי ואת אשתי וזרעי ויאמר ממרום מעם ה'
|לא מאס ה׳ • ובשופר יאמר פרסמן הוא יזכנו ימות המשיח ולחיי העוה״ב ויכוין
|,״ ח שם הוי״ה :ואף שכתב רמ״א שאין מזמנין בניה עכו״ם והאחרונים סולק’ ס 1ע״ז
ןכס 3ו שיאמר פרסמן ישלח לנו בלכה מרובה בבתינו ובמקום הליכתנו וישיבתינל
|צליס דרכינו ואחר ששייס נסמ׳ז יאמר זס מה שאכלנו יהיה לשובע ומה ששתינו
!^י׳ לרפואה ומה שהותרנו יהיה לברכה כדכחיב ויתנו לפניהם ויאכלו ויותירו ^דבר
ה׳ ׳ ה׳ עוז לעמו יחן הי יברך את עמו בשלום( ״ j
הב׳ח אם ל״ס חל ביום א׳ ומשכה סעודה ג׳ עד סיך הלילה אין להזכיר 1תב
אלא של שבת דאזלינן בחר החמלה שעודה וכ״כ בכפ״ג דלא כשלי׳ה וכן
של ל״ס בשבח ומשכ׳סעודחו בלילה יאמר רצה ויעל׳ויבא המזלזל בלחסגא גידי עניות
;לא סנהדרין וכן מי שאינו משייר rDעל שלחנו ואץ משיחין בסעודה אפי׳ בד״מ
י דברים בטליכ)והנשיס הנוהגים קליהראש בסעודה או ע*י ילדים גולמיס שמתים
]הן קטנים מי שאינו מברן בהמ״ז במקום שאכל אינו באה לקבורה כ״כ המקובלי׳
הזורק פלורי פת נא לידי עניות :אם שוחין בסעודה ואין מגלכין על הכוס גה»״«
אומרים מלאכי השלה לשה״ר לפני השיי עליהן( מי שאכל בשעודס לשוה באה
'אן ע ם שביליו ואוכל עמהם והסיעו לדבר עבירה להזיקן לנשמחן וכשמה בא
ספר זכירה
וקולע בעכו והפרש זורקו על פניו כמ״ש כנכיא מלאכי וזריתי פלש על פניבס
פרש סגיכס וכו׳ ו 3גמ׳ נלכוה אין יצר הרע נכנם בלנו שלאדם אל אע״י אכילה ושהיה
)ובג מ׳ פסחים כל מ״ח המלבה םעררחו בכ״מ שלא לש׳׳ש מחייב כימו ואשמו נעשה
אלמנה ושוכח מלמודו ומלבה מליבה בביחו ודבריו אינן נשמעין ומבזה שם אביו ושם
לגו וגורם גלות לו ולבניו עד סו ף כל הדורוח •
ששוהה יין שלף בסעודה שוב שישכיל פה במוכו ואז א״צ לנלך יין יש שומה
ושו 3לו זהר למ״ח ושוהה ורע לו זהו לע״ה מדרש איכה מקץ( יזהר האדם
עזה המעוות לא יכול לתקון זה שבישל ק״ש ותפלת שחלית וערבית וכסלון לא יוכל
להמנוה זה שנמנו חביריו לדגל מצוה ולא נמנה עליהם ות״ח שפילש מהמורה וי״א
אף הבא על א״א חגיגה .קודם אכילה יזהר ליכנס לבית הכסא וסי׳ וישן מפני חדש
מוציאו • והנוהג בצניער׳ שם ניצול מג׳ דבלים מנמשיס רעקלביסומזיקין וכשמדברים שם
אז הלוחות רעות משמחין ומזיקין לאחד מהן ^
שלמיות קיום הקרגן שלימות הגוף הוא תענית שלימות הממון הוא
’ שלחן כשהוא מוכן לעניס שלימות החולה מכפלת כאלו הקריב קלבנוה
וסימנך מג׳׳ן מג״ן ממון גוף נפש של״ה המשלים ע׳ שנה יש לו עוה״ב זוהר לך
לך :אס עברו על אדם מ׳ יום בלי יסירין אס׳ כל דהוא קיבל עולמו גמ׳ ערכין
דם ניקוף מרצה כדם קרבן ובגודל ימין ובניקוף ב׳ רדאזיל לדבר מצוה חולין יסולין
מסול גרוע ממומר גע׳ ע״ז מכועלין באים על מזיד ושאל על שוגג גמ׳ שנת
דף ק«ו( כתבו בהיכל הקודש ממונה אחד על הגיהנס ונקרא שפשמני ובידו הלבה
משרתים המסתכלים כשאדם זורק ומשבר כלי בחמתו אז נושלין הכלי ומביאין לפני
ה3״ -ואומלין זה האיש מביא קרבן לפנינו ומכליזין אוי לו שהוא עובד ע״ז ועל זה
אמרו חז״ל בג״ד אדס ניכר בכיסו בכוסי בכעסי .ילמוד אדם צניעות מחחונ גזל
מנמלה עליות מיונה עגילה אחת 5׳ פעמים מוחלין לו ג«פ ממתין ואם לא עשה
משובה מגלגלין הלאשרמח ג״כ לבה ואלא מי שבידו לתקן ולא תיקן גזל בידו כ״כ עשרה
מאמרות ענייני תשיבה לכל עגילה עיין בחיקוכיס וגס׳ ל ׳ח ובשאר ספלי ם וזהו
שכתב של״ה נחפשה דרכינו פי׳ שיחפש ויקלא בספליס וימצא משובה לכל חשא מפולש ״
ג׳ שמומלין עונותיהן כשנכנס לחופה וגל שנתגייר ומי שעלה לגדולה
ג׳שמזכילין עונותיהן ההולך תחת קיר נ שוי .ועיון חפלה ומוסל דץ על חבילו ומי
שנעשה לו נ ס ואומל שילה מוחלין לו עונותיו וילפינן מישראל ודבורה ובלק ילקוש
שופשיס בשביל ג״ד המתין הש״י לרשע שמא יעשה חשובה ושמא עשה איזה מצוה
ומשלם גמולו ושמא יצא מעש זרע שוב ואיתי׳ אברהם אבינו יושב על פחח גיהנס
להציל בניו מגיהנם חוץ מי שהוא בא על הכותית אז נמשך ערלתו ודומה לכותי אז
אינו מליל משא של זנוח אינו ניצול מגיהנם ע״י יסולין ילקוש משלי .וזהו מנין
עג״ל ל״ח ע״ז ג״ע לשה״ר זיהל שמות מג״ן ל״ת ממין גיף נשמה אס באצו יבשיח
אדס בקונו אז ומגן הוא לכל החוסים בואד״סאפל דס מל הב שלל״ ח בושה שאול רימה*
ג׳ שהולכים בדרך דרךארץשהגדולילךמימץ והרג באמצע וההשן משמאל וילפינן מאברהם
ג׳ מנוחלי עוה״כ הדל בא״י והמגדל בניו לח״ת והמבדיל על היין ג׳ מוראות על
האדם הש״י ואב ואם ות״ח ג׳ סימנים בישראל ביישנים רחמנים גמ״ח וסימנך גב״ר
ג ל מי שחשא-בשוגג'יסבול עונשו וימות • והעונות נשארו לבניו שיקבלו יסולין ילקוש
איוב .ג׳ מעידין על שבה קודש המן שלא ילד בשבת סחוגליס באוב דדעוני בשבת
7B
זכירה
,
ספר
אץ עזנין ונהל סמבטיון ממעשה טולנוסיופס לייע סנהדרין פ״ו • ג׳ בלשוהו שצ
אדם הידיס ורגלים והסה * וג׳ אינן בלשומו העינים והאוזן וסוטס הנחומא • יזהל
מלקבול עבירה בסהל דהוי כדוסה לגלי השכינה ויזהר מלילך ד׳א בגלוי הלאם ולא
ינך בקומה זקופה .
ג״ד שידבק אדם בסליצה ובהבאה שלום ובהפרה נדלים ויהלסק מס מהמאונ׳־ם
ומפקדונוס ומהעלבוה •
נ״ד מהישין גופו של אדם האוכל ושוהה מעומד ושימש מטהו מעומד * גי מכסישין
כוסו פהד לרך ועון וכל האוכל כשהוא הולך בפהה הביה אינו שבע •
בשביל ג״ד מוהל לסנוה בדיבורו במסכהא ובפוליא ובאושסיזא ב״מ ד qפ*ב ס צועקין
ואץ נענין ההולה נכסיו בגוי והמלוה שלא בעדים והקונה אדון לעצמו ומי
שאשהו מושלה עליו * וי״א הכוהב נכסיו לבניו בסייו וי״א דביש ליה בהאי מהא
ולא אזיל למהא אמליהא * ג׳ צליכין שימול ההן וכלה ומולה וי״א יולדה ואבל וה״ש .
ג״ד שאסז״ל שא ן אדס ניצל בכל יום הרהור עבירה ועיון הפלה ולשון הרע או אבק
לשה״ר .ג׳ נהרגין ע״י לשה״ר האומלו והמקבלו ומי שאומרים עליו כי דומים
למיצים שהולגיס מלהוק אל״ע מוטב להקרא לאדם שוטה כל ימיו ולא צעשוה רשע
אפי׳ שמה א׳ לפני המקום *
נ׳ שלמיוה הן דירה נאה כלים נאים ואשה נאה ופירושו דלה זה הלב כלים זה כלי
המעשה בכל דלך אלץ אשה זו נשמס וסימנך השב אנוש עד דכא ר״ה דלה
כל' אשה ג׳ מפרנסץ עניי גוים עבד עבד ישראל ומבקדס מולי גויס וקובלץ מהיהן
משום דרבי שלום גיטין ג׳ צריך ה״מ לידע כהב ושמיטה ומילה וי״א אף קפל הפילין
וברכה ההנים וציציה מולין ס מוציאין האדם מהעולם עץ הרע ויצה״ל ושנאה הבליוה
ס שהקב״ה שונא משיל מכחש וזקן מנאף והמדבר אמד גפה ואמד בלב ובמדרש הובא
מעשה בשממץ בן שטס קנה חמול אסד ולאו הלמידיו אבן עובה בצואלו וא״ל הנו
לסוסל כי אני קניהי לק החמור לבד ושבמוהו האומוה וכן בירושלמי מעשה שקנה פסים
ומצא מעוה והחזירו וכוי •
נ״ד מגיאין האדם לידי עניוה המשהין בפני מטהו עלום ושאשהו מקללה בפניו והמזלזל
בנט״י והזורק פלולי פה שבה .
נ״ד שיזהר בהם שהקב״ה בועט בו מי שניעור בלילה ואינו מוסק בהולה והעוסק ואינו
מקיימה והמקיים ש-א לשמה העניה .
ג״ד מגיאין צידי דאגה גידול שיעל וגידול צפלניס ובגדים קלועים
ג״ד ממעם־ן הזבל וזוקפין הקומה ומאירין עיניס פה נקייה ובשל שמן ויין יסן *
ג״ד מלחיגין הנפש בשל יין מרחץ :ג״ד מאבדין הנפש קול צעקה סערה סד ליבן
קשה ומיעוטן יפה שאול ומנח וס לבנות
ג״ד מרבין הזבל וכופפין הקומה ונוטל חלק אחד מהי מאוח ממאור עינו פה קובר
ג־ ארז״ל ישלש אדם כל יום שליש במקרא ושכר חדש דלא חליף ר• יומי וירק
ושציש משנה ובסלמוד כל העוסק בסוי־ה לשמה זוכה צי בריס הרבה ופייושר לשמה
הלומד לשמור וצעשוה ונקייה וגגמי אריב״ל בכל יוס יוצאה ב״ק ומכלזח אוי
להם לבריוה מעלבונה של ח רה פכנ מי שאינו עוסק בסורה סדיר נקרא נזוף שנאמל
נזם זהב באף חזיר כן אשה יפה וסלח טעה
גדולה המוכיח לקבירו לשס שמים ובנחה ובסהל שלא לבייש זוהר סגולה
ספר וכירה
ואס״כ קסונו אחדים ועי״ז סלומה ע״ש מגודל שנר ויראה שיקיים קסונו עצמך
יזכה שדנריונשמפין
ד׳ דברים מעידין על אדם שחטא א מי ביתו וקורות ביחו ינשממי מלאכים אות די
המלודן לו שכא׳כי מלאכיי י ליה לך לשמרך בכל ׳־רכיך וי״א א) :אבייו
של אדם רכשאדם חוטא או ישן א^ הנין( מעיד לנשמה וכשמה לנפש י׳כפש למצאךומלאך
לכרוב וכרוב לבעצ כנפיים ורם מגייין צהקג״ה ילקרני ד׳ מי שאיןלו אפה שרר
בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה בלא שלדס יצעולס ישא בה ת״ח ולא ישא בת ע״ה
שבניו יהיו ע״המדלש ילקוט יע״ל בפיין זיך :מזה י״ דברים שנכסי בעלי בפיס
כמסרין למלכות על משהי שט״יות פיי ע ס ומנוי בריבית ומי שיש בידי צמחיה ואינו
מוחה והפוסק צדקה ברבים יאיני טחן גמ׳ שיכה
האר״י ז״ל כשס שיש ד׳ דגליש כך ים יי׳ כיחות בישראל חנוקים במנהגיהם כתב
ספרד אשכנז קנילדייא אטכייא אלי ואלו דברי אלהיס חיים שכ״ה מישיש
בו ד׳ דברים אלו שכיכה פורה עניו גביר ועשיר חכם יע.יי וכולהי ינפיק מייפה n
דגלים רעים לאדם בטלה ממלאכה ושיחת ילדיס יעצת ילדיה ורוח גבי־ ד׳ דב-יס
יפים לאדם מלאכה חורה יעצת זתניס וריח נמוכה ־ י' דבלים שיט .של שחלית ויין
של צהרים ושיחת יגדים וישיבת ע ם הארצ ס מיציאין האדם מהעולם
פרקים האדם כידין בשעת הסנוא וכשהוא חיצה ובזמן שמת ובעוה״ג
זוהר חדש ר׳ אס ׳ מיעוגין היא היב ה האויב והאם יהחוצי יהכם־ס ׳
ד׳הקב״ה מעיד בעצמו על רווק הדר בנרך ולא טעם חנוא ועל עלי המחזיר אבידה
והדןדןאמה והבודל ממשפחה שקירין פירוד .ד׳ חשובים כמהים עני סומא מצורע
ומי שאין לי בכים
בפ׳ ויצא שמעתי מא״מ ז״ל ותאמר רחל ציעקב הבה לי בניס ואם אץ וביל קו ט
מתה אנכי וינזל אף יעקב ברחל התחת אלהיס אכ:י פחש׳יי וכי במקומו
אני וקשה בזה ותירץ כך א'ת» בגמ׳ שבת מ' שנדר וצא מקיימו אשתו מתה אן
בניס ־ ו 5גמ׳ כל הדר בא״י דומה כמי שים לו אלהי יהדר בת״ל וכו׳ לעיצ בפ׳ זאת
א״כ היתה רחל מתיירא שמא לא קייס יעקב וידר יעקב כדר וכו׳ כתיב
הנדר וא״כ אשתו מתה כדלעיל לכך ויחל אף יעקב ויאמר התחת אצהיס אנכי וכי
במקומו אני אס הייתבא״י ותפלתי היתה מקובל לפני הש״י שפיל וכו׳ ואגב זה נ״ל
לעכ״ד ג״כ בפ׳זאתוידל יעקבנדר אסיהיה אצהיסעמדי והיהה׳לי לאלהיס יקשה פתח
בפס אלהים וסיים בשם ה׳ ובשם אלהים איח׳ בפ׳ בראשית בשעה שבא הקב״ה
העולם במה״ד ולא יכול להתקיים ולא במה״ר עד ששיתף הקב״ה מדה״ר עס לברא
מ דנ׳ ד ונתקיים וזה ידוע שס הוי״ה מדה״ל ושם אנקיס מדה״ד וה״ק יעקב
א ס יהיה אלהים עמדי היא מדה״ד ושמרני בדרך הזה ונתן לי כסם לאכול ובגד ללבוש
בלשון בתמיה הלא לא אוכל להתקיים אלא והיה ה׳ לי לאלהים פי׳ ע״י ביתיף דין ילחמיס
אז אוכל להתקיים * ד׳ העישה דמו כלאשו היושב בצל של מת והעוולל ערום בפני
הנר .והמכבה הכר בפיו והמשמש המטה צאור הנר וע״ל בעגין זיווג* ד צא זכתה
שס אומה אלא ישראל נבואה ותורה וא״י ותחיית המתים ומה שהיה בלעם נביא באומות
מקרה היה לו ולא עלה לאותו השגה כנביאי ישראל .ט״א שלא יהיה פתחץ פה לא״ה־
ך ׳ צריכץ להודות לה׳ כי סוב שגובה חובתו בטובתו עשיר בשורו ועט בשיו יתום בביצתו
ואלמנה בתרנגולת׳ פסחים ד הקב״ה שונאן הנכנס לביתו פתאו׳ וכלם_לבית חצירו
מז ספר זכירה
ומשהין והמשמס בפני כל חי והמדבר דבלים ם3יכי לבינה בפרהסיא והאוחז באמה
דד קשיסזה מזה מכח הלב ומולי מעיסקשה מי ב ראשה לעה קשה משניהן יפסרון כיס
קשה מכולן ד' קשים לכשפיס המקנח בחרסית והאוכל ירק מאגודה קשורה ‘ והטובל
במים ואינו שוטף ידיי ורגליו יההויג כינה על כרעי המכיה* ד׳ למ ז ס״ח דומ ־ לפס
ע״ה החילה לקיתון של זהב וכסף נהנה ממני לקיתין סל ח־־ס ולא עיי־ שאין פייעניות
ובגיד׳ כח בית ע״ה אינן חיים לעתיד ומ״מ יש להם באה צעולס אלא בשביל ע״ס
רפואה כשמשיא בתי לת״ח ועיסה פיקמטיא לת״ח ומהנהו מנכסיו ואין חיה שולטת
באדם אא״כ נדמה כבהמה ־
ה׳ ה׳ ממעטין הזרע מלח יהג־עי וצרעת בכייה ושינה על הקרקע והקזת דס
למטה פי׳ למטהמהבצי׳ גיטין וב״קואלי מרבים הזרע חלב בצים גבינה ויין
ישן • ויין לגן בשר סמן אתרוג מי גיי סי ומירייס ושומי׳ והשחליים פי׳ קרעשין והגרגיר
אבל סלתדת ובציס משלשלץוע״ל באוה ג׳ מזז ה לאימס^מהן דאגה המקנא והחומד
והעשיר המפחד מן הריש ־ והיושב עס בני מיס־ ואינו שומע ־ רתמבקש מעלה שהוא מפחד
ממנה ־ ה׳ שידבק בהן האדם עין טובה חבר טוב שקטוב והרואה אח הנולד ולב טוב וכן
להיפך יתלהק מהן * ה׳ שאין הדע־‘ סיבלתן דל גאה וזק ן מנאף ועשיר הכחש
ופלכס המתגא׳ על הציבור בחנם נהמגדש אשתו ומחזיר׳ • ה פסילין לפדות משחק
בקיביא ומלוי בריבית ומפליחי יונים וסיחיי שביעית ועבדיס והאוכל בשוק סוטה ה׳
שקולן הולך מםיף העולם ועד סופי ואין קולן נשמע עץ פי־י כשקוצצין והנחש שמפשיט
עורו ובשפה שהאשה התגרשת מבעלה ובמילה מביאה יאשינה וייצא ממעי אמו וה שמה
כשיוצא מהגנף פל ״ א ה ד ב די ס מצילין מחיבונו הקבר אוהב צדקות ואוהב תוכחות!;אוהב
ג״ח והכנסת אורחים והמתפלל בצבור אפילו מת בח״ל אין דנין חבוט הקבר ודין
ח״ה דנץ אפי׳ צדק ואפי׳ גמולי מחלב .ה׳ שמות לנשמה נפש רוח נשמה יחידה חיה
לו ח עולה ויורדת נפש זה הדם נשמה זו הדעת חיה שכג איברים מחים והוא פיה בגוף
״חידה שכנ איברים שנים והוא יחידה בגוף .
ן זמן אכילה שעה א׳ מאכל לודיס .ב׳ מאכל לסנוים ג׳ מאכל יורסיס ד׳
זמן פיעליס ה׳ ה״ח ו׳ מאכל כל אדם ומכאן ואילך כזורק אבן לחמת .
ואם טעם מידי בצפרא לית לן בה והשעית חשבינןמזמן קס מהמטה פסחי׳ ו׳ דברים
גנאי צת״ח אל יצא מבושם בשוק ולא במנעלי׳ מטולאים ולא יצא יחידי בלילה ואל
•יספר עם אשה בשוק * ולא יכנס לבה״מ באח־ונה ולא יסב במסיבת עם הארץ ולא
ילך פסיעה גסה יבקומה ז־,ופה ׳ ו׳ אלו כקראים סעודת מלוה מילה ופדיון הבן ובס
ה״ח לת״ח ובת כהן לכהן • וחנוכה וק״י ס־וס מסכת יש שכר מרובה אבל חנוכת הבית
סעודת רשות ־ ו ׳ דברים נגזל בחולדות האדם חכס טפש פני עשיר גבור חלם חוץ
וניראה ו׳ דברים טובים לחולה זיעה שינה עטוש הילוך מעיים קרי וחלום ברכות *
ן״ךי מכוסיס מאדם יוס המיתה ויוס הנחמה ועימק הדין ואין יודע מה
בלבו של חבייו ומה בעיבורה של אשה ומלכות בית דוד מתי חוזית ^
ומלבות חייבת ממי מכלה פסחי׳ ־ ז׳ מוציאין האדסמהעולס הקנאה והתאוה והגאוה
לכילות זנות והכעס ובטלה ונגד זה ז׳ מיני חטאים הנקראים לע בליעלחיטא ישע משחיה
לץ יהיר זוהר שמוח זז׳ שמיהר ן אלו רע טמא שטן שונא אבן יננשול ערל צפוני נגד
ז׳ עבילו׳ אלו :ז זנצות נצסור בני נס דיניץ וברכת השס ע״ז ג״ע וש״ד גזל ואבר
מהחי וי״א אף על הסילוס וכלאיס סנהדרין ־ ז בגסי הלוח כאילו מובד ע״ז
ספר זכיר ה
זמורהו נשהכח וםכינ׳מסהלקה ויכורץבאיסעליו ושאי הקלוס ונמסל לידי ב״ו ונכשלנפוש
ועל מה גלוש או מיה רעה באה עיץ גפ״א ב א ״ או ק כחבו מקובלים באנשי לפון רע
>tמלאכוה ממוייב׳ האפה נבעלה מומנה ואופה ומנשל׳ מכבסה ומכיקס בכה והצעת המכוה
ועושה בצמר כהובוה ־ ז׳ מיני זנוה אסולין השהו נדה וא״א ואלמנה רבהולה ובהמה
ומשכב זכור וגויה וכנגדן ז' דברים האסורין באשה ימוד ולהסהכל ביופי׳ ולשמוע קולה
וצהלבוח דבלים וליגע ביד ינישוק ולא ישכב כי עבירה גוירה עביר׳ ־ ז׳ דברים נוס
לאדסאמד שלא נבלא ב׳ימוה ואל ילאה אב ואס ימוה ואל ימוהו בניו במייר ימוה יאל
יהענה ניסורץ ימות ואל ימסור ביד ב״ו ואג ילבין סבייו ברבים ימוה ואל יבא
לבנה מאדים כוכב צדק מל א״א כ״כ בכ״ב־ ז כוכבי לכה בשמים חמה
נוגה שבהאי * ז׳ מומין בע״ז שנאמר פה להם ולא ידברו עיניס ולא יראו אזניס ולא
ישמעו וכו׳ ‘ ז דבריס בצדיקים לעהיד דומין צממה ולבנה ולרקיע לכוכבי׳ לברקים
לשושניס ולמנורה בהמ״ק וכן ז׳מופוח לצדיק בג״ע וי״א י׳׳ג חופוה ז׳ היכלוה לנשים
צדקניוה בראשון יושבה בה פרעה וצשים צדקנייח המביאים בניהם להורה ומגדל
בסהרושם יש כמה וכמה חדלי׳ ימומיס ומטיבין לפ״מ שילמדו מולה וכותכין צדקה
יפיס עסהופוה מאבכי׳עיבוחדאומלי׳לה אשייךשזכיהלגדל למשה שהוא כהל שלעולם
היכל נ ׳ יושבה יוכבד ואצלה כמה צדקכיו׳שהיו צניעו׳שלא הביאו לא;זה איש לעבירה נ׳
מלים הנביאה ואצלה נשים שהיו מדריכים לבעליה׳ ובניהם לח״ח והיו ג״ח ע ם עניים
ועשירים < ד׳ דבורה כביאה ואצלה צדקניוח שהיו משמרים עם מחלוקת לבעלה
וצשכני׳ ומלשה״ר ומרכילות ומעש״ט היכל ה׳ אביגיל ואצלה צדקניוה שהיו מהפללין
בכוונה ובלי הפסק * ו׳ חולדה הנביאה ואסהר המלכה ונשיס צדקניות שהיו ג״ח ע ם
החוצים וטס יתרמיס ו עניים וכלות ו עס מחים * ז׳ שהוא למעלה מכולם שרה רבקה
רחל לאה ונשים צדקניד שהיו בפס כנ מעלות ומדות טובות כ״כ בזהל ולמטה מז׳
אלו יש עוד ז׳ חדרים שים להן מעלות עד למעל׳ 1כל אחה לפי מפשיה מטיבים ועוד
מזה ע״ל מנין גלגולים .
אלו המכודין לשמים מי שאין צר אשה ומי שאין לו נכים ואינו מנרע אותה
אשהו ומי שאינו מגדל בניו־ לת״ת ומי שאין מניח ציציה והפילין
ומזוזה נפהפו ומונע מנעליו מרגליו וי״א אף מי שאין מיסב בחבורה של
מצוה ־ והמבזה ציצית כקרא ע״ה וכאילו מבטל ק״ם פסחי׳ שנה סוטה t
ד! איברים המרגילין לעבירה אזנים עינים פה חוטם ידים רגלים העיוה והלב ואס
נזהר בהם יזכה למעלה מז׳ רקיעים ואס חטא כידון 3ח׳ דינים בחיבוט הקבר ובז׳
מדורות גיהכס כ״כ בזופר * פ׳ דברים בבלטה השלחן כט״י המוציא ד׳ ברכות בגהמ״ז
ועל היין לפניו ונאחליו .
או ת > יזכור האדם בכל יום מי׳ קלנות לאדם אוכל בעמל אוכל טוב ומוציא רע ־
שולטץ בו כינים זבוביס פרעושין ימיו קנליס מסור לחיה רעה כידון תמיד
ויזכור עשר כקראין חיים אנהים חיים ־ הורה ישי־אל וע״י יסוריס ימות ציוני
חכמים צדיקים ג״ע א״י ירושכיס ג״ח יצל^ט ההליס > .׳ צדיקים ואחד רשע נחשבים
כולם צדיקים וראיה מסימני הקטורת שהיה בהם חלבנה •
לשונות נאמרה התולה ייאמר צו וידבר והזהרחה אלה השקים יהמשפטי^ בע שרה
והתורוח ושננסס ולמדתם ושמרתס •
ו ״ ף נאמלי בלב דואה ושומע ימדבר ויודע והוצך מפל צועק עומד ושמח מחנחם
דבריס שהב״ד מחויבים לנדות למי שעובר עציהן • א׳ מ* שמדבר ניבול פה
יז
ספר זכירה
5׳ מי שאושז נאמה ומוציא שכ5ח זרע נכשלה ־ והמקיל כמצוה דרכנן כגון >5צו״י או
במוקצה וכיוצא 3ו • והמזלזל ה״ח אפי׳ שלא נפניו והמחלל השם ע״י שלוחו ערלשמדנר
דברים רעים על בני ישראל מי שהוא אלם וסלק לציית דין והאומר שיירה וחשבחוה
במרוצה מבלוך שאמר עד בלכו המלעיג על אדס כשל דישל • המלבה דברים עס אשת
מבילו להםתכל ביופיה המחזיק במחלוקת ומחניף לרשע ומחזיק דבלי׳ ועל אלו דברים
אם לא יחרימו ב״ד של מעה אז הוא מוחלס בב״ד של מעלה( ועוד מדה רעה מי שאין
לו בוש ועונשו הוא מהגלגל בכלב כמו עונש דא״א ועיין בכתבי האדיז״ל מהמעשה שכ:^b
שפיה בימיו חסיד א׳ ושמו ל׳ אברהם פואה ז״ל ואשתו נעשה א״א וכו׳ עיין בס׳ קב
הישר פל״ד המעשה באריכות וכו׳ )אחז׳׳ל כל ישראל יש להם חלק לעוה״ב חוץ מאלו
האומר אין תחיית המתים מן התולה וחין תולה משמים והמומרים והמוסרים ואפיקולתי׳
והמבזה ת״ח אין רפואה צמכתו והקולא בסכרים חילונים והלוחש אל המכה וההוגה
השם באותיותיו* והמחלל קדשים ומבזה המועדות זה חופ״מ והמיפר בריתו של א״א
ומכנה שס והמגלה פכים בסורה שלא כהלכה והמלבין חבירו״ וי״א אפיקורס המבזה
חבירו בפני ת״ת וכ״ש ת״ח עצמו והמזכיר השם בכל עת ובכ״ע והקולע בגדיו והמשבר
כצי בחמתו ומלוה בריבית והמשלח מדנים בין האחים והמדבר ניבול פה ומי שאין מתחלמ
קודם מותו וכן המלבין חבירו ברבים אץ לו חלק צעוס״ב וכתבו המקובלים כשאדם
מלבין יצא הקול למעלה ומעורר היסוד שלעולם על האיש הזה וצווח בקול אוי לאיש
שה ששפך דמו והמסית לחבית לעשות רעה מת בחצי ימיו* וכן המלעיו על המצות אין
מיחעים עליו מן השמים ־ והמלעיג על עניים אזי הוא י-גע בעמנו ואחרים יאכלז
את עמלו וק״ו שלא יקרא שם חניכתו דאין לו סלק׳לעס״ב הנואף והנואפת עוברין על
>ל י׳ דברות ממעשה באחד שעבר על לאו לא תחמול וממד באשה הבירו ובא אצלה
בליל שבת ועשה י׳ עבירות מד׳ במדבר ובגמרא שהחומד חמור ממקנא ממעשה ני"
שהיו מהלכין בדרך אחד קנא וא׳ חומד ופגעו במלך איל אס תבקשו ממני אחד מכס
דבר ואד אתן צו כך ולחבירו כפליים .ויפילו גורל ונפל הגורל על קנאה וחושב הקנא׳
במפשבתו שיתן לסבית כפליים ביקש מהמלך שיכה לו עין אחת וא״ב לחבירר יכה ס
עיניו וכו׳ וחכמים המשילו זה שהקנאה מביא לידי חמדה וכן להיפוך חוץ מדבר
מצדה מומר לקנא בה( בעשרה דברים שהבן מזכה אבא בעצימת עיניו ברחיצה נתכריכי?
בקבורה בצדוק הדין בקדיש בצדקה בתענית בכל בהספד ועצימת עיניו ילפינן מיוסף
וכו׳ וכ׳כ זוהר ויחי סעל הבן מצוה שיעמץ עיניו והוא יהן עפר עליו בקב ל ודא ייךא
די ליה ועיין עוד גם׳ דספלק כיה באריכות ובזוהר פ׳ שלח לך שהצדיקים בשעת עיממן
מאות פד השכינה להקב״ה מראה להן מסן שכלן וכתב שהבן הבכור הוא קודם לכל
וע״לבענין מיסה מעדן זה וענץ קדיש אסר אב ואם .
מהרי״ל שיש לו קבלה מרבותיו כל אדם שהיה סי יוסר מן ל״ה שדם כ תב
והיה רגיל לעשות עבירות אז הוא מוחזק בהן ו קשה לו צעשות השובה
כ^ הוא חזק במעשיו כאגן וכברזל לק אשרי לאדם שעושה תשובה ומעש״ע
מנערותו .
להצלחה מ״כ אלו מזמורים שיתפלל האדם על כצלמה שיצליחו דרכיו סגולה
ומעשה ידיו במשא ובמתן עם השמות היוצאים מהם להצליח
בסמדה יאמר מזמור ס״ג והשם שלו י״ה יו״ד מזדבה והמלך ישמח ה״א יהודה
דאח״כ יאמר יה״ל מסאו״א ע״י שם י״ה הגדול הגבול והנורא שמשלח בלכה במעשה
ספר זמרה
►די ומצלית ללכי ומיישר אולפומי וממלא משאלומי למונה ורעשס קפצי היוסהזס
אי א׳ אי ס׳ מ ס׳ * ע״א להצנסה יאמר מזמור נ״ז עם השס שלו פ״> מ׳ מן פככי
יו״ד מן אלהים ע״כ הלרץ ואסר בך יה״ר .
מזמור ד׳ אי בעימ למשאל מגל נש איז rדבל יאמר ג״פ קולס סגולד־יו
צאמ השמש והשם שלו י״ה י״ה ויוצא י pף פקוקיס ואפ״ב יה״ר
וכר כדלעיל שממנני לפן ולססד ולרחמים בעיני פב״פ ומלא משאלומי הייס הזה .
גם זה טינ אס צליך לשאול משלמ ן כלום יאמר בן ז״פ ומצליפ •
ק ישירו •0 ה׳ י׳ ״ למשאל מבר נש מזמור ס״ה והשם שלו ע־א
מן דומיה ואפ״ב יה״ר כדלעיל וכר ־
אם סלסךאיש בשליסומ אמור בדרך מז דוי פ״ב ומחזור מסרה ומצליפ ^ £5ן ^ ן י ן
בשליפומך * ג״כ ידוע שפימוס הקמורם הוא ס מן הצלפה לכן
יאמר בכונה מלה בעלה בכ״י ספריס וקידם מנסה ובמוצאי שבמוס ג ס מי״ז מכיל
יר״ע אדון הלפעיסלהוסומנון אנהי אברהסאניכי ואלהי יצסק ואלהי יעקב בזנו ק
ד ל מ ק יסמיך הרבי׳ ופס דיך הגדולים ר סס עלי ועל כל עניי ע מן ביס ישראל אשר
אין בידס להמפרנס בא״י ש מע ספלה .
מיד לפרנסה יאמר בכל יום פ׳ ה ק בכינה ואס אפש־ שיאמר ע ם
המיגוס סוב יומי נ ם שירס אז ישיר בכינס ומפלה אמה הוא זן
ומפלנש וכי' עיין ש״ץ וקודם אכילה יאמר מזמור לדוד הי לועי וכי׳כי יש במזמור
זה ז״ןסיבוס וכמה ס*דומ ע״ז המזמור בשל״ה דף ק׳ * ויאמר אשמנו מקודם אט^ן•
גם יאמר בכ״י במפלה י׳*ס בשמע קולנו מפלס רב ייבא סבא עיץ ש״ן * » ר ל
ככונס פסוק פוסס אס י ד ך וכר ויזהר לומר מזמור כ rבליל ל״ה אפל קדיש בשיא
ע ״ ל ב דן ר״ה *
ע״א לזה לומר בב״י ״ מזמוליס אלו כ״ס מ״ס פ* פ״ש צ׳ צ״ו
צ״ש ק״ו קל״ז ק״ע ועי״ז >צציפ כ״כ של*ה .
סגולה
עוד להצלפה עי שמקיים מצום ;0דק הוא דבר גדול ועי״ז זוכה
בס*קו09 שממייס מצוס צדקה ג ס מי להיגס" עשיר ־
סגולה
אין לו שיעור כשאפז״ל עשר בשביל צדקה * וכן .סנו ל ס מעשר . ענין .
. ע״ל
שסמעשר 'ו כ ר ועיין בס׳ צדה ל ד ^ כלל ד• דף ס״ס באריכוס ע ע ^ זה ומכמני״
הצדקה גס סגולה לזה לעשוס משא ומהן באשנה עי״ז יזכה לעושר ועיין עוד עזה
בס של״ה שער האומיוה וכו' סגולה עוד צעשוס שוספוס עם בני האדם שהשפה
משסקס לו גמרא פסחים ויזהר מנעשוס שוהפוה ע ם נכרי ג ם סגולה לזה לעשוס
הלוואה גמ״ס דאסז ׳ל בג׳ דבייס גדולה גע״מ יומר מצדקה ע״ש( ובשהולך למשא
ועמן יאמר לשס יסוד קודשא בריך הוא ושכינמיה א^י הולך בעסק זה ואני בסוס
שהשם ימנלך ישלה לי■ פלנפה ור וס בזה העסק והעסק הזה הוא סיבה
שעי׳׳ז ישלס ה׳ ברכה בכל מעשי ידי • וכש גיע לו איזה ליוה אז יזדר הש״י וימן
לו הודיה ע״ז וימן צדקה וגע״ת מזה המעומ ויזהר ש היהעכיו ביומר ויפריש מעשר
וגס יעי סאדם צליכיו עישור ע״-ל גענין ר״ה ובכלל משא ועמן באמונה שיקיים
הן פלך צדק וצאו שלך צדק ויהיה נאמן י־דיבולו אפי׳ בדיבור בעלמא * ג ס ת :ר
^אמ;'א שב בסל כי הנגזר צי עהש״י עכ״פ היו יהיה זה אינו דכבל אעלה מורס
*Stיברכך* ה׳ אלהיך בכל אשר מ ע .ה וע׳׳י עשייה מיענוס מזמץ לו הפ״י הנקצג
יח ספ** זסירה
לו ואל יסשו 3ע״* משא ומסן באמונה שסוא ר 1ס ־ אדרבא הקב״ה מ 3לך מעמי ידיו
בדאי׳ בויקרא רבא ארז״ל ברכות מברכץ בעליכן י ט׳ ע״ש יכן כשימכור לא יש 3א
ויאמר נפ ע ם הראשון qipדעתו באיז? סן* יותר ‘ מדאי ובם קנה לא יפליג בגנותה
יהיה המקא ולא יביא את עצינו כ די ש,ועה באיזה פך קנה או לא אמכור בז 1הפך
כי בקל יכול נ ט א לשבועת שקר ושוא ־
לקיים מונונו יקיים מה שאחז ״ל לעוצם ישלש אדם אה ממונו ש,יש
בק־קע שליש 3פ ק /נו א ושליש ממון החת ירו
סגולה
האי מאן דמהיילד ביומא דשלימהא הנבנה פי׳ בי״ד ימים יאשונים
ומאן בחדש איהי שציס בנ ד ם בעושר ובמזונוה ובחמה ובשלוה
סגולה
דמהיילד בי״ד אחרונים ס פי הוא 3כ לס ולהאי גר נש קשץ מזונוחיו כקדיעה י״פ
ז הר 3לאשית .
נאריבת ימים 3ג*1רא מג צה פ״ד לא ישתין מיס 3ד׳ אעיה של מפלה סגולה
לא י3כיצ קיחש היו סו ,א יכנ cשסנחגילוונ א יעשז קפנדליא בבס״ב
ולא יפפ ע על לאשי עם קודש ■ ויקדיס לאפון ל 3ט כ ולבה״מ ־ ולא יברך לכני
כהן ונא יתכבד בקנון מבילו ־ ולא יקלל למגירו .ויהא וותרן בממונו לא יפסכל
בדמות צלם הדס לשע דאל״י אפ ל לאדס לי^ rpמ בו מפני שעיניו כהות מכלן
מיצחק ומה שבפ׳ וישלח יעקב אמר לעשו לאות פ,יך כראות פני אלהיס וכי׳ ס ל
ט לא יראני האדם ופי בהם מפני מה מתו נדב ואביהוא ש :r p .צו בשטנה שנא׳
ועפ״ז שפיר בך אמל יעקב ראות פ,יך הי׳ ממש לפני כי־אות פני אלסים דאפור
עוד איתא שש ל׳ ז 1ירא האלין ימיס בשביל ז׳ דבלים לא הקפיד לראות בך פ נ ך
ולא בתוך ביתו ונא ציער כמי שנדוצ ממנו וצא הרהר בד׳׳ת במטאוש מנוונ ע ה
הלך ד״פ בצא תירש לב.א הפיצין ונח ישן בנה״ע יצא שש גתקלית שבירו וצא קרא
שש חניכתו •
האומר ב כ ציו ס פ ר ק שילה לאר״א האומר בעוה״ז זוכה לאומרה בעוה״ג
וניצל מיצ.״ר ומיין קשה ומכל מיני מזיקין ומניהכס וזוכה לאריבת
ימים וע״צ ע ד מזה :
!1 0ן* * 7ךן הא־כל פ ז גש ,רית מצצת מהחמה ומציצה וממזיקץ וממביעת פפ»
ותלמודו מתקיים ואין בשלו מעצה הבל ונזקק ע ם ודבריו נשמע ן
אשתו ואינו מתאוה כאש t.אחרת יהורגת כינים שבמע יס וי״א מכנים אהבה ומוציא
קנאה גמ׳ב״מ רע״נ ־•מנין דרך אלץ עיר מזה גם יזהר מאוד מעון הכיבם שכל שכיר כי
העונש גדונ ופון זה מקצר ימיו ומביא עניות זוהר קיושים והאר״י ז״ל פ עם אחת פיה
מאחל להתפלג מנחה עבור ז ה יכן המכבד אביו יאמו ומצית שציח הקן זיכה לאריכת
ימיס ו ק כק־י־א שכיה מקרא ואשד הלגיס בכל ע״ש מאריכי] ימיו •
יומא די ג :בנב ישיטה ב׳ פרום ם יפ חכו מדעתו או ישיח לפ>,
* אהדיס ואיס׳ אנחה שוברת ח-י גופו של אדם וימס לבו כמעשה ׳*"’
נמלך שניפה במיה לקת שהשיבה בח־־ל פ.מו שך נתן לה כל מאכלי׳ ע בי ם ואח*פ
ו״אה הכב שנה ונמס הצב מחחת דאגה(ובמעשה בתשובה שכס5 המית אותה
הלמב״ע נמנך -ע תי שהיה ריצ :מאיד והשיב לו שהמונ׳ שצו מחמת רוב דאגות
ומרוב נ ע ק ומרוב עצב ן וזה מצינו אצנ חנשים עפשיס וצא חכמים אבל חכמים
וקפידיס י,ק,ב;־ע ע .ק העיה״ב וטמדיס נפפלי קידש אז לא באה נ pפוס
ספר זכירה
דאגה מחמה ע״> »ראס אלהים בלבם וכמ״ש מרפ״ה במורה רפואה קטנה ראה׳
נחמי לפניך הסייס והמוח הט ב והרע ובחרת בחיים כי קרוב הדבר מאוד בפיך
ובלבבך צעפותו פירופו סיד .ג האדס בכ׳׳י על חיי העה״ב ויעם׳ חפובה וע״י הדאגה
הזאס יזנה לאריכס ימיס )וב״י צעסד הבחוב הנ״צ דק׳ למס כמיב חסלה הסייס
ולבסוף כתיב ובסרח בסייס כי ידוע עיקר הסייס של האדם ע׳ שנה ימי שנומיכו בהם
ע׳ .<0ה ומה שחי יומר אינו סיים שג כס משל מי שקונה פירוס במשק .,או במדה
ואח״כ מבקש שיחכו לו עוד במחנה אז נסן לו במתנה פיל! ח הרקובין כך כאן
המותר משצ ע׳ שנה אינם טובים כלאשוניס ־ ושפיר בי הסייס במספר ע״ ג וחיבת
בסייס במספר ע׳ לכך אמרה מורה הסייס פי׳ המנץ של הסייס זהו ע׳יג שנים
נחמי לך פי׳ במחנה אבל הבסירה שלך בסייס מנין ע׳ א״ב חמיד מדאוג לעשוח
מע״ט ועי״ז מזכה לאריכח ימיס של ע׳ שנה וע״ל בענין סגולות מזה( י וכל המבטל
המולה מע שר סופו לבטלה מעוני וכל המקיים אח המורה מעוני סופו לקיימה
מעושר בה אריכס ימיס שנאמר כי הוא חייך ואורך ימיך .וזוכה שבסופו הכבוד
לבא בעה״ז שכאמ׳ סלסנה ותרוממך הכבדך וגו׳ וזוכה לראות פני השכינה ואסז״ל
אץ בסורה מסקיימח אלא בעי שממיח עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באוהל .
ואחז״ל כל ביח שאין ד״ח נשעעין בלילה אש אוכלסו :וכל עי שקרא ושנה ופירש
ס״ו להבלי עולם הלי זה בכלל כי דבר ה׳ בזה * וע״ל בעניין ס״ח יוחל מזה הענין
)אחז״ל הנוהן צדקה לעני ומפייסו בדברים מחברך בי״א ברכוח וע״כ בס׳ בן סילא
ידך מן טוביסא אל ס מנע ופי׳ שם א׳ מאריכין ימיו שונומיו ב׳ ניצול ממיתה משונה
ומדינ׳ גיהנס וזוכה לבנים זכרים ובעני סכמה ובס״ח וניצולי׳ מנסשי׳ ועקרבים
וממזקין וכו׳ספעס אסח פיו יוצאיןיוסףועוזיאל בדלךולאו שני ענייסבאו מכפר ועצים
על ראשם א״ל יוסף לסבירו אני רואה בכאן נ על ועצים על ראשו ובמוך עצים עקרב
ולא היה לשומ לעקרב לנשוך אוחו קרא לנער ואיל נמח בזו הדק־ שום צדקה
ופודה שנעל אמד הלך עמו לגהע״ד והיה ימום ולא היה לו לאטל ונחמי לד עפ ה
שלי ‘ואב נ עמי ביסד א״ל אשריך שניצלת מהמיתה וע״ז אמר בן סירא ידךמטיבותא
אל ממנע בגמרא ב״ב מעשה בבנימין כצדיק וכו׳ שהוסיפו לו כ׳׳ב שנים וכן בסזקיהו
ו ט ׳ ומי שאינו ג״ס ע ם' דני ם אז נותן מום למעלה כי מום גימ׳ אלפים בס׳ הכוונוח
ועונש גדול המפרכס נאסרים ואינו מפרנס לאביו ואמו וקרוביו ס״ס סימן קנ״ס ♦
וכסב בזוהר בראשית כשהקב״ה רוצה להביא פורעניוס ורוצה להציג איזה הנשים אז
מזמן להם עניים עהוגנין ועי״ז נצולו מכל רעה ויאריכו ימים .
מ פ ת ח לפסוס שעלי צדק למצוא כל ענין כ ס ד ק ענין קימה מנין נטילה לשסריח
ענין שכפה ענין ציצית ותפילין ומזוזה ענין תפלה ענין ק״ש וספנ ח י״ח עניו
ס״ס ת א לכיון ועלינו ענין מנסה וערבית ענין ק״ש על המטה ענין תיקון לקרי
ענין דלך אלץ ענין סעודה ובהע״ז סגולות לד pאלך לעוה״ב * ענין הצלחה
מנין אייכה ימים •
תם ונהזידם
ספד
זכירה וענייני סגולות
שבח ה ס פי יחהצחו הוד יפיו ונדולחו
ל 3ח לו וגנורחי .יהזפ כל קולא
דיריו הכעימיס .כלס ישייס זכ׳=ס יתמימיה .
בסורה ובקנצה י ס דו מהאימים .אוצר נחמד
לכל קוראיהם שכל טוב נכל עושיהס ׳
חלר! שני
לע מ ב ע רג
ענץ ת
ה״ת ארז״ל ל^־ איצל‘ ליצה אלא לג•ר f pיציותל הקם 5ל!ציה הלילה הקכ*& W
מושך חוג־ שצ פסד עצ^ו ו'‘ qגדיל ל:יד הציח אשר קיל חולה נשמע צד I
וצזיהל שיד ;דיל צזה 5גמ' הדיה אינו נחיצ יז״־ר ללמיד צ׳ מתכתו׳ צכ״י אמין
ילמוד צפיין וצפלפול לסצל הקציפות ע״י הזיעה שצאה עי״ז ואחח זמרולה צלי עיון
שמציא לידי מעשה סגולה ללמוד עס חצ מידיו ד ״פ וילפינן ממש׳ ואיהא ציצקוט איו5
ד״פ אמל הקצ״ה צלצו כל דצול שנ׳ לאה ייקפדה הניצה וגס אקלה ’
וקצלה צידצו שאין א ד סלו א ה פני ג הנס מי שהוא נקיצמשכיוח וחוזר 1 ft
מנילה צכ״י ׳ הגינה המפדל סמיד צש״ע ירגיל צו וצקי כאפלי כי
פי״ז מגדיכ שמו אצל עמויי עילס כשהדיניס עלובים פל שפ״וחיו וסיוב צלאשין
לפיוס בקי צ^לו מסכ״יוח צרכית כבה כתובי rחולץ פ״ז נדה ועי״ז יצליסו והשכילו
כהכה צוואה ל״ש .וצנח׳ ע״ז פ״א אל״י לעוצס לגייס איניש ואי ״ג דלשכח ואע״ג
דצא ידע מאי קאמל שי׳ גלסה נפשי וכו׳ ויא כהיב שחיה מדלש ♦לקיס * סגיצס
אם אדס לומד וצא למקיס אשר צא מבין י פ כ ג אף שהוא למדן וזהו הסינה שלמד
שלא לשמה והשנין מספיס מעייני יחכמה יסגילתו ש־׳פסדק מעש וילך לפמות ד״א
וימזול ויאמר נוסחא יאהבה יבה יכו׳ והחיודה וינכה ואה״כ ימזול ללימודו ויועיל '
ע״א יקח :פד הנומד גיב צרוציא מפיו לפניו גס יזה שב שצילה ויזהר מפצצץ כ'
זה מזיק צהשג׳ גס סגיצה למי שאין יודע פי׳ צגמ׳ יעיין צמקיס אסל לשיש מלאה
מקוס בי ד״ס עניי ב במקוס זה ומשיריס במקום אקר יזהר ה״ח לגצוש סודוח
הסורה צחלמיד שאינו הגון כי פי״ז גורס גלית ומי שלומד נינו לצין עצמו ומשמיע
למודו הקצ״ה שונה ממו ’לקיש איכה וכן הלומד מח ך הדסק ואין למדין אלא צמה
וסגולה גדולה הלומד צניו ופס נכי בניו וק״ו בני ע״ה או צצי עניים שלנו חפץ
ילקיש צך לך סגוצה לי׳חר שמילא כריסו צחלמוד ובגמרא אס״כ יעסוק בקדושה
נשללה בסכמח הקבצה וצזוהל וצחיקוניס וכלל צזה מי שלא למד הקבלה אץ צו
יראח שמיס וגס גורס לעולם שיהא סוהו ובוהו ולעניוה בעילם ומעכב הגאולה יסוצל
עונשים קשים ליום הדין עיין בשל׳ ה דף מ״א ומי שלומד ביראה זוכה סנשמחר
יהי׳ בפולס האצילות ויזהר מלהסיח דעתו וק״ו שיחה בכיילס ה״ו )ובגמ׳ שצחששיאלין
לו קבעת עסיס לתולה בלשין לביס מכאן מרכס שחייב אדם לקבוע בכ״י ב״פ אסר
ביוס ואסד בייצה •
f t f t l j f tשלא ישן בשעה לימודו ילמיד מעומד וילמוד בקול ויעמוד כצי עם
מיס יירסיץ מיציו כל פפס כתב במ״ממי שמצה שיכא מתקיים בידו
מה שלמד או שמע מסבלו דבל סידיש או שלמד עגיצעו יכתוב על נייר ורמז כי
סשמיס בזט־ךל״ח כתב כי עי״ז מהקיים .כ״ע הלומד מורה בצנעה יסכם וכתב
האי״י ז״ל סצוהד בכ״י ס״י פלקיס משניות שישצים בכל סודש והיא נגד ס״י עולמים
והוא תיקוןלקלי ועי״ז מכניע ליצה״ל כי עשנה אותיות נשמה ועי שלא עסק בפרדים
י״ס פסש רמז דלוש סוד הוכלס לבא נגצגול כ״כ פב״ק )נמדלש יצקוע והיה אס
!1מוע פפמע אל״א סנא סאמל איך אלמוד כל התולה והכתיב ^יוכה מאלץ עדה
וכיי משל נעלך שהיה צו בול עמוק מאיד א״ל צעצדו שכור פועלי׳ שימלאו זה
הטיפש אמר עסי אגי אמלא ופקס אמר מה אילפת לי שכר יום אני שמס שמצאתי
מצאכה רך אמר הקב׳׳ה סכל יום אהה יכו׳ וצ״י לענ״ד הורס ה׳ תמימה משיבה
נפש פדוס ה׳ נאמנה מהכימס פסי וקשה קושי׳ של סיפש ומסיץ הכתוב משכימה
סגולה לתלמוד תןר ר.
&חי וכ״א יעשה מוסכם רשעה לימוד לשמור ההורה יא״כ אם יהי׳ נמ,עיש שלא
יוכל לקיים הכל אעפ״כ הוא 5ןעה״ 5של״ה .
המתיירא מיהירות ישכים לגהמ״ד וילמוד ילקוע ההלים ת״ת תהר סגולה
מלאכול מדברים שאמד ל המשכסי׳ ומטמגימי׳ וע״ל 5ענין שנח״ה :
ללמוד מענינא דיומא כגרו בכיסן פרק ע״פ והרי^ של פסתים ובש״ע סגולה
עם הפירושים ובחג השבועות מאמרים דמ״ת וגע״ב הלכות ע*ב וחעכית
וגר״ה הריף וי עור והש״ע ובי״כ מסכת יומא גסיכות מסכת סיכה בחנוכה הלכות
3יצ׳ שייך לכל י״ע וע״ז העיד הרשג״א משוס חנוכה בפורים י ס ׳ רגילה מסכת
לשב״י כל הקורא כסיק נזמנו מביא עוגה לעולם * 1כן יזהר לקרות מר״ח ר סן
בכ״י נשיא אחד 5פ׳ נשא וידוע רחודש ניסן וחשרי אז מתפללין המתיס על החיים
לכן מתפללץ גסשרי יניסן ג״כ פליהס והחודש ניסן כולו קודש * כשם שהתורה
מגינה על לומדיה בעה״ז כך מגינה מעונש דגיהנס וק״ו מאלישע ועיין חגייה שבח
מגיל׳ וכל מי שעוכק בחול׳ בעה׳׳ז אז גפה״ב אין מניחין לו לישן ומוליכין לבהמ״ד
של שס ומגר ואבות ומשה ואהרן רבה ש״ה והלומד ולפונו יבש מהמת צמא ואינו
מפסיק נחשב לו לכפרת עוץ גס סגול׳ להשגה הלימד במקום חלונות ומסתכל לשמים
בכל פת יזהר שנא יניח ספל מהופך ג ס שלא יניח ספלים קרוע״ רק יתקן ושאר כבול כ״ב
ס״ח כתב ברמב״ה ו מב אנ ש״ ע ביי ד סי׳ר״וכלאי שחייבבת״ת ביןעני וטןעשיר ביןגעל
יסוריס בין בחור 3יןזקןאפי׳בעל אשה ובניסבנ׳והגית בו יוכולילה וילמוד לפי הבנתו
והשגחו • ועי שאין מבין בל ס ק יקרא בספרים הנדפס ס בלשון אשכנז צאנה וראנה
וספר לב עוב ושאר ספרי היראה ואס כוונתו לשם שמיס מקבל שכר כי ו המ״ח
או ישמע מתי׳ם בכ״י איזו שיעור ־ ומי שא׳׳א לנמוד מפני שאינו יודע כלל או
מפני העלדוח אז יספיק לאסליס הלועדיס ונחשב כלומד בעצמו ועניו נאמר פץ
סייס היא נמהזיק-ס בה כמבואר 3ג מ׳ ובספרי מקובלים מגודל שכר בפה״ז וגעה׳׳ב
ע״ש אלו דברים טובים לזכרון פה ס טיס וכ״ש סיעיס עצמן פת אפויה כל צרכה
והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח והרגיל ביין ושר ן זית ובשמים ואסז״ל סמרא ורוחני
פקחין והשוהה מים שנשיולי העיסה וי״א אף המטבל אצבעו במלח ואוכל וענין פמלמדין
שירגילו בהלפידיס 3ע; ץ ברכות נטילה ואיש׳׳ר ושאר ענייני׳ השייכים 3בה״כ ובביתם
ע״ל בענץ דרך אלץ באריכות האריז״ג יזהיר שלא להזכיר שם מטטרון רק ו ט״ ט
וכן סעא״ל לק ס״ס • ,
לזכרי ן יאמר בבוקר ס׳ פסיקים בסמני׳ אכי אוח ס׳ מן חלקי ו ט׳ סגולה
אס״כ יאמר יה״ר תמצא בקיצר של״ה דף פ״ג ה׳ צבאות וכו׳ ג׳׳פ
אמה סהל יכו׳ ג״פ יברכך וכו׳ ג״פ מלאך אוריאל ז׳׳פ מצאך שמריא״ל ז״פ טסלימ״ל
ז״פ ילווא״ל ז״פ ויאמל ז״פ שדי יסן לי רחמים בעיניך ובעיני כל הגליות ויאמר
ז״פ לישופהך וכו׳ וז*פ גד ג דו דו ס׳ וז״פ מזעור יענך כ׳ ביוס צרה במנורה ומזלור
ש־ר נמעלוס וכולו *
ס ^ ן ^ י ך ן לשכסס כ מ ט המקובלים יעול משלג ראשין שנופל על האיץ וילסץ
עיניו ומצחו כי שלג גיו ט׳ שכסה ע״א הלומד בבה״כ ומשמיע אס
• קילו שנאמר ט חיים ל ס למוצאיהם וכן יחזור לימודו מעיד שיהא סידורו גפיו
;כי ©מלאך הממונה על הזכלון הוא מיכאל נימט׳ ה״א חהו שארז־צ מינודומס מלומד
סגולה לזכרוז
על קו ק״פ להלומד קא״פ כי השל המעוכה על השכמה כקרא מ״ס גימע׳ ק׳ וגס
של הוא לבו של משלע״ה נקלא כגגזזאל גמע׳ ק״א והלמודו או מהקיים גילו עש*ע
יסאלה׳״ל ־ סגולה לזכלון לאכול שמן זיה ועייז עתזיל לימודו של ע׳ שכה כשסשהדה
^משבה קע׳ שכה.ע״א לזכלוןקודם שילמו ד יאמל למ׳׳ב פעמים אליא״ל שע*ל׳ כמכין
זכילה וגס עוב להאלה כשמה שעי״ז יזכה להשגה גדולה וגס מסוגל לעהל מסשבוהיו
זכהב במגיד משלים שיאמל י״פ פסוק זכל דבל לעבדך וכו' ־ סגולה ‘כשיל צהלזכול
לויזה דבל יזקין :לאשו ויסהכל למעלה כדי לסייע לאוהו שביל להפהס ויזכול וכשילצה
להבין אז יכוף לאשו ויעיין ש״א ;
■ןג״א לזכלון כה״ע כל מ״ס יזהל לומל בככיסהו לבהמ״ד מפלוס ל״כ בן הקכה יה״ל
שלא אכשל בדבל הלכה וכו׳ וביציאמו מבהמ״ד מפלה שפעה סלקי מיושבי בהמ״ד
וכו׳ ג ס עוב לומל יהי ר״ע בכל יוס ממצא בק־צול של״ה דף ס״ד ־ ע״א יועיל
לזכלון שיאמל הדלן פלך אסל סיוס כי מסכמא עיין במשכיות ובקיצול שס ׳
•ןן״« סגולה לזכלון שיקס כיס קודם סעודה ע ס שכל וישמה פחות מלביעיה ויאמל
אלו פסוקים אכן לוס היא באנוש ונשמה שדי מביכס לאדם מעלכי לב ומה׳
מענה לשון אל משליכני מלפניך ולוח קדשך אל מקס ממני ה׳ בצל לנו פקדנוך למש
מוסלך למו לב עהול בלא לי אלהיסולוח נכוןחדש בקלבי ה׳אלהי׳נמן לי לשון למודים
ל עוס אה יעיף דבל יעיל לי בביקל יעיל לי אזן לשמוע כלימודים ה׳ אלהיס פמס
לי אוזן ואנכי לא מלימי אחול לא נסיגוהי לוס ה׳ דבל בי ומלמי עצ לשוני יהי
>ר״מ ה׳ אדא אבלהם יצסק ויעקב אשל קלאה שמו ישלאל שמפמס לבי במולמיך ומאיל
»עיני ולבי בשם מלאך פמסיא״ל לפא״ל אופיא״ל שמפמח לבי בחולמיך ■׳ומאיל ע*ני
נלבי שלא אשכס כל ימי מיי ולא אשכס דבל חולה לעולם ועד א״ס כ״כ בס׳ לזיא״ל
p tנהג ה״ג ב״ס ז״ל • ע״א לזנלון במ״ש בשעה הבדלה ע׳׳ש סגולה להמסלה
שדל הלימוד לבנים קעניס מ״כ הע עס שנקלא ל״א הקליל לפי שהאכילתו אמו עוגה
סדי לפמוס לבו למולה ומיבה קליל הוא לשין עוגה כמו שמצינו גבי ויחזו אלהיס
ויאכלו וישמו כיקילולין עלה עמס לסיני גס עוב לפמיסה הל״ב •
ס ת ב בק׳ לוקס סי׳ נצ״ו מנהג אבותינו שמושיבין המנוקוה ללמוד בשבועות ומכסין
הילד שלא ילאה דבל עמא כגון עכו״ס או כלב ויוליכם האב הילד בבוקל וימן
למוך מיקי של המלמד ע״ש הכמוב כאשל ישא האומן את היונק ואנכי מלגלמי
לאפליס ק סס על זלועימיו ומביאין הלוס של האלף בית • ויקלא המצמד לפני התינוק
א״ב ג״ד וכו׳ ואס״כ סשל״ק וכו׳ ויאמל התינוק כל אות אסליו ואס״כ יאמל פסוק
מולה צוה לנו וכו׳ מולה תהא אמונתי ופס־ק א׳ מן ויקלא ה׳ א ״מ וכו׳ ואס״כ י ק
>נעע דבש על הלוס ויאכל הילד הדבש ממל האותיות בלשונו ואס״כ עביאין העוגה
שנילושה בדבש מעי״ס ולא ע״י אשה נדה וכתוב עליו מעי״ס פסוק זה בהפסולה
יעקב ה׳ אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לע ת את יע ף דבל יעיל בבוקל בנוקל
>ע*ל לי איזן לשמוע כלימודים ה׳ אלהים פמס לי אוזן ואנכי לא מלימי אמול צא
גסיגומי וקולא הלב כל תיבה והנער יאמל אסליו( ואס״כ מביאין בילה מבושלת
בר^»1פמ הקלופה ממנה וכתוב עליה ויאעל אלי בן אדם בענך מאכל ומעיך ממלא אס
שמגילה הזאת אשל אני נותן אליך ואוכלה ומהי בפי כדבש למתוק גם ערב
שיכתוב על עוגה זו זכל פשה לנפלאותיו מנץ ולסוס ה׳ וקולא הלב כל סיבה והנער
אמריו ויזהל שלא יגעסאשה נדה בילד בעת הזאת ואל ישנה מהמנהג כדאימא בפסחים
סגולה לזברוץ
י^ינמה פ׳ וירא וירושל9נ> ובהאגדה ם״ה דמנהגא מלמא היא ומ״ב 3אס שלוצס אד©
5ה באמצע השנה אז יהענו אביו ואם בו ביום וייהפללו שהילד יהיה יצליש
?מולה ובעע״ע ואריכום ימים ולערב יעשה ס ע ־דה על עניים ולומדי מורה וימן צדקה
יהי׳ בעוס בעז״ה אימא בילקוע קדושים ג׳ שנים יהיו ערלים א״צ ללמוד
n rקודש ובה׳ יוסיף וכי אימא בגמרא ב״ב דכ״ס בן ו׳ למקרא בן י׳ לעשנה
ואה״כ םפי» ליה כמורא
סנול ה להמחיל לצמוד עם מינוק מספר ויקרא בפ׳ קרבנרס שהן עהורין רבה צו
סגולה עוד לפמימח הלב כשהמינוק יונק יכסוב על דד אשה בדיו שם זה
למ״יה זסה והמינוק יניק עס הדיו ענין לויה הלא המה כסוביס בכמה ספרים בש״ץ
ונקיצול של׳־ה ובאורפמ צדיקים כל הנהגות שינהגו עוברי דרכים אך אציגה בכאן
כמה סגולות מה שלא הוזכר שס וביותר מסגולות לעוברי ימים בספינה :
כ תבו מקובלי׳יש ליזה׳שלא יפרדו ז ז מזה ממוךהבכ ׳ כי הוא סכנ׳גדול׳ואסא׳׳א לעצור יבכה
מקודסהפרדסיאמר מ״ה בדרךקודסאור היום אחר י״ר הראשון ודווקא מעומד וכ״כ
הרי״ץ ויאמר ויהי בנסוע הארין ויכיין בב׳ נונין הפוכיןכזה נ cויאמר ובנחה יאמר
וכו׳ ע׳׳ה * סגולה כשרואה ,האויב יאמר ז״פ אוריא״ל או כוריא״ל בנשימה אחת
ויהפוך לאוהב כ״כ ש״א ) :לעולם יכנס בכי עוב ר״ל ביום שנאמר בו כי עוב ולא
ביום ב׳ וביו״ד ס ׳ קע״ע משמע אפילו ללמוד אץ מדסילין בב״ד וכו׳ ע״ש .קבלה
מהרמב״ן ז״ל כשמלן־ לדרך קח מלח ואמור עליו ז״פ מזמור קכ״ה שיר המעלות
קבלה עוד כשיצ׳ הביכ־חים וכי׳ והשלך המלח לפני אויב או ביניהם ותנצל בדוק
מהעיר יאמר הריני מקבל עלי כשאגיע למקום פ׳ אז א כי אגיד נשמת כ״ח וכו׳ עד
( סגולה שלא יזיק שוס חרב האג בתעצומות וכשיגיע למקוספ׳ יקיים נדרו בדוק
יקח נחש מה וייבשו אותה בחמה ויתפרו באבנע שלו וישימו ס.י ב לגופו תחת בגדו .
לוי״ה ר׳׳ת לחיים ולשלום ילך האורח ולמפרע פ ״ המלוה ישוב וילך לחיים •
לשמירה ב־־רך כשיפרוד המלוה מחבירו יביט עליו ויאמר יברכך ה׳ סגולה
ויאמר יוה״ך ילוך יוה״ך יצילוך יוה׳׳ך ישמרך ה׳ ישמור צאתך ובואך
מו״ע ויהפ ך עצמו ויחזור פניו ויביט אמריו ואומר כן ג״פ ואח״כ יאמר פעם אשד
שדה ויחזור פניו לד׳ רוחות כן יעש׳ פ 1ם ב׳ ובפ 1ם ג׳ יאמר השדה ולא יסתכל
עוד כלל אחריהם כי השדה גמע׳ שד״י המס גל לשמיר׳ .סגולה כשיצא לדרך
שנאמר מקודם וימן צדקה יאמר עקידות יצחק כולה בכוויה ויתפלל
צדק לפ.יו יהלך ר־ת צל״י בויהי נועם יכוין בפסוק כי מנאכיו יצוה לך ס״ת יוה־׳ך
כל״ך ש:ס שמות המשמרים בדרך * כתב בס׳ח כשיצא האדם מביתו לדרך ושכח איזה
דבר לא יחזור לביתו רק יעמוד לפני הבית וישאל מה דצריך ,ולא ימשח מנעליו ביום
שדעתו לילךלדיך גססגולה לקדש הלבנה מקידסיציאתו ע״א לפני חלב יאמר זה קרבה
אל נפשי גאלה למען אויבי פדני והשם הוא גאל»ה וע״פ הסוד הוא שם אגל״ה
בדוק .אסל שאמר ת״ה טוב שיאמר בממני׳ אפי מאות נ׳ נר לרגלי וכו׳ כל פ׳ פ ׳ (
סגולה לרוכב על Pס או לישב על העגצה שצא יזיק שוס בריה טוב לזטר זה המלאך
}כלכיא״ג( .סגולה הרוצה לצאת לדרך או אפי׳ מבית לבית מדור אצו ימים עוביס
בחודש בד עי י א עו טזי ט כ כא בז כע אבל ©יוק אג״ה רעי׳ ושאר ימים לא רעיס ולא
סגולה כשהולך לספינה או בכל מיני מים ישים סוביס כך מ״כ והולא בא״ין
ירגל ימין מחלה ויאמר ימוא׳׳ל ויזכור שס ז :שהוא שר שג יס ושמו אגלא ואסי׳כ
סגולה לשמירת הדרך
>>ומל כה אמר י>׳ צולאך יפק 3יוביך ישראל אל מילק עי גאלמיך קל6מי ^פמן צי
אסה כי העגור נ מים אמך אני ובנסרוה לא ישספוך כי מ^ך במו אש לא מ ט הו ל מנ פ
לא הבעל בך כי אני פ׳ אלהיך קלוש ישראל מושיעך נמסי כפרן מצרים כוש וסבא
»ומיך מאשר יקרה בעיפי נכבדמ ואני אה במין ואמן אדס מסמיך ולאומיס׳ממה נפשיך
וי״א שיאמר גי״פ פ סי ק זה כי מעבול במים וכו׳ וכשנכנס לעבר ויושב יאמל מאיד
זה אל שבספני ש 5ולמ מיס ואל מבלעני מצולה ואל מאנול עלי באל פיה הושיעני
כי באו מים עד נפש נוצר לס ד לאלפים נושא עון ופשע ואפ״כ יאמר מנסל בדרך
ישמה ע״כ ירים ראש וישסה מעע מיס מכנכר זה יאס״כ מפלמ כיס יה״ר הנדפס
בסידורים *( להשקיע הים מזעפו יאכל מ״ י פעמים פסוק כי מעביר במים יכו׳
הדלעיל ובכל פ ע ס יאעל^סי עולמים ואה״ :מזעור נ״ע י״פ ובכל פ ע ס יזכור השס
היוצא ממנו והוא
וזהו בדוק .פ״א טוב להשליך מעע אפיקומן ליס לכל 7״ רושות
ויזכור אז ישש אנלא ואס יראה אדם ק*ו שהוא טובע בנהר או I
ביס אז יזטל זה השס 'פורירון ויהמר פזרני והצילני מזאמ הנר׳ ברוב רפמיך וחסדיך
)סגולה אסרמ במקום סכנה ס״ו יאמר ו׳ פסוק ס מן תורמ ה׳ ממימה וכר
על ויבא השם ידך על אצבעוח וממנה יחי יו עד צדקו
אצבע שהוא שני לגודל וכשיאמר השם יחשוב בלבו אוה אמד משס זה טפטכיה
והלאשץ הוא ט׳ וט בשס השני יכוין לאומ פ׳ מהשם כן כולם עד שישלים השם
מהעיר קידם סצוה היו׳ דאז שעה רחמים והפסוקים תהו בדוק גס טוב צצאת
אבל לא לאחל בי טו צללי ערב כי אז שליטת החיצוניס(
ן ן״לך לרואה ואינו נראה משוס אויב ואורב n 7 l3 D
וגזלן והוא בדוק ־ ודע שמועלת י
המפלה זו מועיל מבוקר עד אחד הפלת מנחה ולא יומר רק אחר שאמר מפלת הדרך
בכל כוונסו מעמוי נובח דרכו ומשים ג׳ אצבעותיך של יד ימין דהיינו האצבע מסת
והאמה למעלה מהחוטס שמאל . והקמילה מחה עין עץ ימץ
זסעצ׳ס באצבע ובקמ צ׳ עידך ייאמר זה ג״פ במאמר אל שדי ואה״כ יאמר פעם
אחד זה בראשית ברא אנהיסאס השמיסזאה האלץולכל היד כחזקה וכו׳סמצ׳במעמדות
דיוס א׳ עד יספו יאח״כ כ׳ צבאות וכו׳ עד ביוס קראנו ואע*כ פס ק ה׳ עוז לעמו
ימן וכ ׳ יהיו ירצון אמרי פי ונו׳ עד כאן צריך שתהיה אצבעות מסת העיכיס וסוטס
כנ״ל ואכ״כ יאמר שיר למעלית וכו׳ ואח״כ ויהי נועס וכו׳ וכופל פ׳ אחרון ואס״כ
אז סלך לבסס ולשלום בפזרת הכ״י uלפתיחת כלב מס׳ סדי רזיאל לאמר הבדלה
ישב רשתה מכיס הבדלה ואס״כ על הנותר בכיס ירמר זה פממיאל עניא״ל
יסא״ל י״ה יה״ו שרפיא״ל סמהרו וספהסו לבי למיליף כל אולפן בלי טורח ובלי
יגיע׳ יאל אשיח דבר מפי ומלבי אא״א סס״ס וע״ל במ״ש מזה .נוסח התפל׳ שיסד
הט״ז לעי שיושב ללמוד ונפרט לבעלי הוראה יי״מ האו״א שמאיר עיני במאום
מרמיך ותצילני מכל מכשול וטעוה בדיני איסור והיתר הן בדיני ממונות כן בנימוד
גל עיט ואביטה נפלאות ממורהך ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת ואל סצל
מפי דבר אמת עד מאוד כי כ׳ ימן סכמה מפיו דעת ותבונה ) :פדיון נפש כעי
פלענץ ז״ל לא כרבמי כאן לפי שהועתק בקיצור של״ה זבכמה ספרים אמז״ל הרבח
מריס משוס סכנה וקצת׳ נתבארו בט ר י״ד סימן קייז ונק״מ ס״ס סכ״ז מצו׳ עשה
סגולה לתפלת הדרך
להשמל מכל מכשול ומכל דגי סכנה שנ׳ השמל לך ושעור כפפך »אוד רכזהל בהס
מגא מליו בלכ׳כווב לרןאצינס ככאןקצש מהכשיהא האדסיזהל כהס-־כהב בציוא׳לי״ח איך
לקגול ג׳מסיסזס אצג זה שהיו שונאיסגמייהסולא ישע אצל צדק ולא ישע למול אצל
ישע קל ורן גצדיקיס עיין יספל ליוני הממס לא ינשק וא qלא יאחז אחד רגכיו
כשהוא מח כי לא ישאל לו ס״ו אפי׳ אסד וכ״כ גס׳ לוקח יס׳ הכגוד כשמשאין המת
מהגיה יזהל שלא יצא אדס ראשון לא יחסמן אדס 3׳ פעמים עס סבילו 3ן
ו3ה או 5ס ו3ן לא יעשה נישואין ל3׳ ילדו 3פעס אחד כי צא יצליחו ג׳ אנשים
לא י דיו נניה אחד ששמם שווס כי אחד ימוח והשני או מח או יעני לא
יעשה רגילו סנדק לב׳ גניו אא״כ מה אחד מהס לא ימשח מנעליו ביום שדעהו
לילך בדרך • אווזא או חרנגולח או כל דגל חי הכופה קעלה או כליעליהישלכחוע
מיד פיה אשר חלד ב׳ עגלים יחד אוכל דבל שאינו רגיל להיוח כגון ממגולח ב׳
גצים ביום אחד יש לשחוע מיד לא יכחוב על ספר ריגס שלי הוא אלא יכחוב סמס
שמו מרנגולח שקראה כחרנגול ישחוע מיד וכןר״ד שינוי יסירנה מהביח לא יגדל אדם
עגליסהנולדיסמבהמוח שלו הא ישב חמגול׳ על גצים לגדל אפרוחים אשה שהמחילה
להכיק בנה יחחיל להניק בדדה של שמאל צא ישמש מעמו כל יום ז׳ של אבילויו
כשמה חלמיד ועוסק בהלכותיו ששמע מלבו יצא לבו לקלאחו מי שמכה למזקת פי׳
מכשפה אז כשרואה אומו יכול להיות או מאכל מלחמו או מלס של מכה אומה לכן
ישמור לירן לה מאומה מביתו מי שנמצא מכסה על פניהם גשעס לידה אז צריך הילד
זה שימול מברק ולעם וכן 3׳ סמנים שעושין נשואין בשגס אחד לא יצליחו או לחוש
שימות אחד איש שלקח אשה ושמה לגק׳ רכן אשת גנו כך שמה וכן בן בנו לא׳יצליחו
ע״כ מצוואת רי״ס )העעם שמממינין ג׳ רגלים אסל מימת אשמו צאו משום סכנה
אלא שישתכח עמנו ולא יהי׳ -ג׳ דיעות גמעה עיין גגע׳ מ״ק דכ״ג דמוכס
שם משוס סכנה סכנה לאדם שרושא אלמנה וכ״ש כשהי׳ להג׳ בעלים ועמו כ> מלאך
משחית מכיל בה ומזיק לבני זוהר גס ע״ל געניןשגת מזה:
סכנה כשאדם בכמס והאר״י ז״נ היה מקפיד ביותר מכל עבירות כי פוגם נשמתו
וגאולי שאין ני מקנה כי הוא תעיד ככלב שב על קיאו ונס אס היתה עתכברה
בו איזה נשמה קדשה גס היא מסתלקת ממנה ולא יוכל להשיג שוס השגה דזהלמזה
אף לדבר מצוה ובזוהר פקודי »אי 7נערן זה וק׳׳ו הזורק בלי ומשבר ע״ש וסגולתו
נהכצל מזה שירגיל לדבר תמיד בנחת אפי׳ בביתו ואפי׳ לדבר מלוה ויעש׳ נדליס לעצמו
. ושב ורפא
סכגה למי בישן ר.המ אילן של אגוז וכן היון במקים שמבשלין הקודין שאלין שעיין
שהרי השדיס שלין שם סכנה העשנה עגעו שינוי רע היא ומסוככת וסגולתו
כשרוצה לגעל עגעו יבעל מסע מרע ולא בפעם אחד סכנה אדם המבעית מבית על
עצמו יסרלין וע״למזה ) .סכיה לילך יחיד בלילה ובעסל ליל ד וליל שבס מפני
אגרת גת מסלה יונאה ב״ח ריבוי מלאכי חגלה ואל ישב על מעה אדמיתואלהדול
בעקום דאינשי ליצני ואל מכדס עצמךמהמכס ואל תעמוד גפני השדי־ כשעולה מןהאגס
שהשסןמלקד בין קלנין ןגסול שחול וביומי ניסן פסחים סכנה לאשה ככעונלס על
צפרניס למי״ז ייסלח( :סכנה ג׳שהלכו ודקל ביניהסוהיסן»צל דקל יחידי וסנפנה בין
דקל לכיחל והמיציא מיס בל״ה ועובר עליהן והשומה מיס שאולין פסחים ה׳ דבדס
ענין סכנה
באמלו בסוס הקורין קנאביל מצהיל פנים מניע יי ע מ תןו הולג כיניסבבני מעיסומלב׳
^לע וי״א אן^ מכניס אהבה וסוב לקול ס ם ) .ס כ כ ה( r׳ דבליסהעוסס מיד מה הבא
► 1סד pונהיינע הקיז דם ונכנס למלסץ וסהה ונסהכל ויסן ע״ג קלקע וסימס מיטמו
^ ם עסה כ ס ד ק מה וסלא נ ס ד ק סלס גיסץ סכנה ליוצא עבהכ״ס ומסמס הווין
בכיס נכפים הקיז דם וסימס מיד קודם ס ע ע ס בניו מצולעי׳ וכן מי סאינו
גזהל ע ם אסהו בנדהה המסמס מעומד אמזהו אפילו והיא כאב איבליס המסמס
מיוסב אחזהו סגעון המסמס על המסה סהינוק יסן יהי׳ נכפה בילד הקיזו סניהם
וסמסו הבנים יהיו בעלי לאהן פי׳ סלן במוסו סכנה הנוגע בידו קודם נסילה ססליה
בעץ או בפה או בפוסם או באמה או בפי סנ ע ה או ניניה כי יד »סמא ומתלסה
סבה /ק״פ וסובה סיפה צונן ספריה סלוסץ ידים ולגלים בעלב מכל קילולין סכנה
מאן דסדי סיכופוה קמי מזוזה זוהל ואהפנן סכנה לילך ג״פ גיו ס א׳ עצ קי ל א׳
ס ״ פ( סכנה עי סמניח סליה סאינו מקופל וסגולהו למפל קודם סיניח יקפל מעט
ויניח או ינעל היסב כן כהבו המקובלים סככה מי סאינו מכבס בגדיו מביא לידי
סיעמום ועי שאינו לופן נופו יבוא ל די ססין סכנה לספוק בדבל המזיק כגון
הרב או ביקס וכיוצא בו כי הססן מצליח פ״ו יזהל לנקוה בביה המכניס סקולין
ספי״ן וו ענס מסוס סכנה וביוהל יזסל בכל ע״ס וסכנה הביה בלא מזוזה ע״ל סכנה
לעבול בספינה אחה עם המומל ו עס גוי לפאי דארז״ל סיסנא בהלי אומה לא
סליס מ״א סכנה להינוק להניס בלזל לפיו יזהל ליסב על מטה סמליה ספלי קודס
סכנה כל מי ססולן בין ב׳ נסים כסהן נדוה בא לי סכנה גדולה וגס יוכל לימן
עין לעה ויוכל להוליד פולי גדול ס׳׳ו ג׳ אין ממצעין ולא מממצעין אלו הן לא
יעבו׳ בין ב׳ דקלי׳ ונין ב׳ כלבים ובין ב׳ נסים וי״א א qב׳ פזיליס וי״א בין ב׳
נ פ סי׳ ואם עבל מקנהו יאמל פסוקי ם סנפמסו באל ומסיים באל או נפמח בלא
ויסיים בלא ויס נוהגין לומר אל אלך אפים מסעם הלאסץ סכנה ה מ י ס בלגליו
*ספים על כיני׳ באלץגולספולי נעל זוכס סכנה הנוגע בלאסו ביר סומןע ״ז בא שפין
סכנ ה אם נ ס qעל לאס הינוק ממים סמילסיס הבסל מזה בא ססין לע דא״א
נהלפא סכנה להניח היולדוה לבדה בבי׳ א qלנע אפה חמן וכלה צריכין סימול ג״כ
מסוס סכנה להעמיד מאכל מבושל הפה המסה ויש ליזפל א qכשאינו מבושל סכנה
לסהום מים בשעה שפהקופה נופלה סכנה להלוג כירה על הבגד סכנה לילך מפה
קיל נסוי או לסוך הפולנה אסול ליה ,לכלב ל ע מסס לאכול סכנה לסהוה הלבה
כשאדם עי qמהליכה וצמא מאוד עד שימהין וינוס וישהה מעט מעט וכן כספם
־לאדם מאוד אל ימהל לצנן גופו לק במהץ סכנה לשמוה מים ליל ד׳ וליל שבס
ואי צפי לימא מקודם ז׳ קולוס קול ה׳ על המים וכו׳ ילקוס ההלים סכנה מי
שמהענה ו׳ יעים ו׳ לילוה לצ פיס יכול לההקייס אבל יוסל מז׳ ימוס סכנה לההענוס
ביום א׳ ולאי׳ מאנשי מסמל וסגולתו לזה עיץ סין בתיקון קליאה שמו״ס סגולה
כסעמפילה להניק יניק מדד סמאל מסלה ואם האס יניק אז יעסץ על שיעבמ ס׳
או >׳ יעים מלידה ס ם מנין עינקה יין סוב לשהוס למינקה שעלבה סלב עי שמניס
להניק בנו מגויה גולם שע״׳י שאוכלה טליפוס הוכלס הוולד להיוס ל ע ועסמסם הלב
מד״ס מגע׳ סו טה ולאיה מעשה ומאנטונינוס ול׳ אשה שיש לס מעט פלב יקס
ג מ לי׳ מן קילביש וסכמוש והבשל בסכל או ני ץ ויססה בבוקר קודם שיאכל ובערב
קודם שינה גס ט>ב לשהוס סלב ס ס ג ס טוב לא טל בצלים ניבלעגטי נ ס טוב החלב מדג
העלוג״ג ביין או בשכל לשסוה בכל לילה *
tr עניץסכנה
^5 המוסר שלא סלך אשה מינקס מגולס 3דדיה כי מי״ז »ןיק נ תנו
שניק האשה כפני אנשים מכמה נועמיס ו33וקר שאכל סם ומשמול ל»וומ ד 3ר
קל ולא שלך על ד3ל עגונה ק״ו על מי שופכין ואל מאכל נצלים ושומיס ושמאי
מכשס שמפסידה הסל 3כי הכעס מעולל סמימוש ועייז יולד גס הקדסש ס״ו ויאכל
מיני מסוקיס ושמנים ונשל הסלאיס והגדיים וכיוצא 3ו עונים מינקש ששמש ^ ל ד
ע״י זמל נהניאו לשינה וישן נעקוס אפל הנעלכשמגמול יאכל מאכל קלכמואפלוסי׳
השלנגולש ומאכל סם .יץמזיק לנעלי׳ עד ף שנים וכן גדול מי שמיסו סטש חסר
עיין ומי דנשעוב לו ולא שאכל הלב וכבד המינקש .למקשה לילד ישן סלק א׳
מלויע כלכוס בל״א זפלין ויעשה דק העיב באיזה משקה .
7׳א לעשן אושס בלבונה משסשיה עד ששכנס בגופה העשן :ע״א ילןס צואה של P P
דיבש ויעלב ביין או במים וישן לה לסשושבליידיעשה ועי״ז יצא הולדאפ״מם
ע״« יקס צואש מכבלים וייבש היעב ויכהש ויששה 3יץ : ע״א היו
ע״א יקס סלב כלבשא מעולב יקה מלה של שול ויעלב ביין דשסה
עם מים או ד3ש והשמה ומצא הולדאפי׳ מה ס״ו בדק .
עיא כחוב אלו השעות על כלי הלס שדש שים על עבול׳ ומיד כששצא הולד מפיל
מענה פןיצאו מעיה חוק חק חיש צום וזהו בדוק.ע״א אפי׳ עש הוולד בבענה
להוציאו אוהו כסוב על כלי הלס סדש זה ושלה עליה תורמוסט סתגמם מתהסנל :
ע״א שן לה לשהוש לובן של ביצה ויעלב עם שלב מאשס אמלש בדוק .
ע״א יעמוד אצל פשס המזוזה ויקלא הפעולה משופעים עד במילא אנכי וכו׳ ואס״כ
יקלא וה׳ סקד אס שלה ג״פ ויכוין השם בניקוד צא אשה ואס״כ הפעלה דל״ה
יום א׳ עיא מן לה בידה קלן ימין של עז כשרוצה ללדס ושלד מיל .
סגולה גמלה לאדם שהוא בצעל הן יסיד או לבים וכן ליולדש המקשה לילד יאמל
עזעול ך יע^ ה׳ ביום צלה י״ב פעמים וימין לשם ע״ק ד״פ ואנדיכ יאמר
בסמני׳אפי כל הססוקיס באושיוש משמה כגץ שמה לסל יאמר פסקים פמססילין ברי״ש
ובסי״ש ובלמ״ד ואס״כ כל הפסוקים המשס>ין3אושיוס משם קל״ע שע״ן קס״כ יהי ל׳׳מ
שמצא בש״ץ ובקיציר של״ה בסופו וע״ל בענץ עה״ז
לאשה שבניה משים ס״ו כשנכנסה לסודש ע׳ לעיבור* שלך למקום שהכלבשא סגולה
ילדה ומעמיד רגל הימיני על כלב ,/ען אסד ושאמר ג״פ זה קס לך המש
וסן לי הסי ואס״כ שקס האמה אומו כלב ק ק עשדלסה עציו שנישנה בשוך
סיקה על בשרה וחשים ראשו לצד ימינה ורגליו לצד שמאנה וסלך האשה עם ארסו הכלב-
קען לנהל ומסיר סגורה כדי שיפול הכלב מעצמו ומאמר לנהל עוד ג״פ זה קס לך העש
וחן לי הסי וזהו בדוק ומנוסה :
לאשה שילדפעסאסד ועמדה ללדש יקס דג שנמצא בשיך דג אסד סגולה
וקיבש האלנבש ושים אומם במסמה ומצלה עד שיהיו ינש ם ואס״כ
סשסוק עם קמס ושים מיס ויערב ביסד וישמו שניהם ואס״כ שסעבל :שפלה לבעל
ולאשמו כשבאה לפורש ז׳ עד שסלד יאמר בכל יום עיין בקיצו׳ של״ה
אם הילד כשנולד ואינו רוצה להניק אז מיד ירא׳ על לשונו אונ לאזין סטלה
אויס שניידן ובכל יום ירסן הלשון במסליש ־
לוולד שנולד שלא יהא זנאי מיד כשנולד שקבלבלמש סדש ואס שקבל
לזכר בלבוש נקבה יהיה זנאי ואס להיפך שהיה זונה של״ה
סנולה לילדים קטנים
ם נ 1ל ה לילד הבוכה סלבפ יקפ מצס מכלב ש;פל מפיו כשאומ או יקת קרן
מען ועיס הפה מראשופיו *
שלא י ד ק שינוק יו פי מכ״ד פורש וראי׳ לא »נשנ נדי בפלב אמו כי ימי סגולה
של ב׳ שנים פש״ל ר וס שנולד ויום שלאפר ב׳ שכיס הלי מנין לא
הבש :ילקוע לך לך .
כשמכין הילד בשבע לבוק■־ כשעומד מהמעה אז זוכרפעיד רעפזיל סגולה
לעועב * סנילה שלא יהא אדם ל ע ע״ל ענין עוה׳׳ז ועה׳׳ב .
לילד קנון כשמתפיליס השיכים לצאס לכאב זה יעש׳ כך ימלסו בשר סגילה
שיניו בפמאס או שומן מן המרנגולס או סמלה בצואלו שן של סים
אי שן כלב וימלמו ערפ! ונדוני בשמן ויצאו שיניו בלי כאב ־
שלא יסא שפץ גיצדיס יזהר פ ס אשמי בנדמה כמבואר בש״ע י״ד 3כ׳׳מ סגולה
ובז״ה פ׳ מזדיע והמשמש עם אשפר ע״ל בעג ן זיווג .
נפצאה לסינוק הנולד אס ישים בפיו בריס קידש מתינוק שלא ראה סגולה
קלי עי׳ ז ניצצ ממולה הנכפה .
*i Qשישמש מעמי בעה שירצה לנקבים עי״ ז גא שהולד משמן בעמן אן< שהוא
גדינ ורפואה לזה יקפ זנב עכבר יישמה בשכל ■
יקס דג שנמצא מדג אחר דשליך ׳ ד ס ס ה ע״א יקח צואה מתרנגול לז:ר
ומסרנגולס לנקבה דשסה • ע״א יקס שלספמ של כבש או מעזים וישרוף
וישה :ב סו ^ ומים ויועיל * יזהר כל אדם לאשמו שלא סשנוג ילד קס; אנלה במעה
ונא ־*1ן בשעה שמניק׳כעעשה שנפנו לאשהאפת ס 1ת ה ע״ז שהשכיב לילה א׳ על קבל
שצ תינוק שנפנק ע״י ויאפה כמה נשמוס הלאויס לצאס ממט היו פולפוה עצ קבלו
וכן לאיו׳ מקין דמו ודם זדעו כפלש״י וכו׳ :
י ן כשפי׳ סגולה מ* ש זהר שלא יכשל ס״ו ללמוד וק״ו לעשות איזה מעשה ע״י
י כשפים או לשאול בגורלות כי עונשו גדול כמבואר בזוהר בלק תזריע ע״ש
באריכות ע ע ^ זה כי יהיב נפשית לס״א לסמנא לצלן וכן׳ רק תמים תהיה ע ס ה/
אלהיך ויזכל שלא יעשה אפילו רפואה ע״י כשפי׳ כי עגילה זו נמשלה לע״ז ו ק הוא
סיף וקץ כל גופות העכשפ ׳ להיות עמנו נפשיס ועקלביס ונשמהן כעש ן שידין
אס הסול׳ שנפגע פ״ו ע״י בישוף וליצין וכי׳ אך הש״ך בי״ד סי׳ קע״גי פסק
רשאי ל ^ו ל ע״ז ועיין בפי׳ סרמב״ס בהלכו׳ ע״ז יותר מזה
נפל מידי או פתו נפל או כצניס בוכין איזי היא כשפים עי שאומר מקל
או אומר אפד קרא אומי או ש על בלס על יד ימיני או נפש או אלנגת
או צבי הלך על דלך פלי או אומי יום ראשון היום או ל״ח או מ״ם אל הנקש
ממני מעון או שפוגע בהמה חיה ועוף או שומע קילה או שקרא מרנגונת ראועל
שיכה אה לאשי על מפתן הבית או כשמנסת ב׳ בציה ואיני אוכנן או מרקד לפני
האש שיבער האש או נפצין עוממין יבואו אולסיס או כשמבשל עדשים שופקין ושל;ל
דבלים צוופץ או כשמניפץ גציס תפס תרנגולת דווק׳ ביר ימין או המניס בלזצ
5ץ הבציסשכא ימותו אפלוסיס זהו נקי־׳ דרכי אמולי • ודוד אמר במס בה׳ רעשה
פיוב ועי ן עיד מזה נגמ׳ סנהדרין ופולין נדלים קידושין שבת ההולך אסליר אז לודפין
המזיקיןאומומדהכנגד מיה מי שנזהר מכניסץבמקו׳שאין מ״ה יכיל ן ליכנס נשב ושי־יטן
מה פעל אל מי שבני אינןמתקיימיס ^׳ vובא אחר ונתן סצע לאביו ואמו לפדיון א'מד
ר; בנייפיה עוג לעשות כן יאץ גז ז דרכי האמירי ס״ס ומי שבניו איכ prrימין
ו ענין כעפים
הפס פצו גולם ואס אסיו ק־־או שס זס ג«כ ונפק״עו אז פדעשהמקרס נולס -b
ויצא מפס רכן מי שבמ בים פלפ וסיםל בים יפן אל יפנה התלינוס ופפסיס כי >B
שכנס מפני שדיס :
מי שיש לו 5ן או 3ש נאה יקיא כושי פ ׳ 5סור רע*״ז,א יפלע עץ סגולה
סלע ולא״ מאשם מסס בפ׳ בהעלוםן וחדע כשהשדים והממוע
יפגשו באדם ללע לי אז ממסילין לשבה כעס נאה זה ונכי נוהג ן לומל על אדם יפה
0׳ ישעלך עכל לע ועי״ז מבעל ממנו ־
מצינו בקבלה מעשים לביס הדיס והשיסו כמו שכשב בשפל 'שגע יהודס
1ועזכיל שעו דוד אלמישא עשה עלעו למפיה קיוב לנהל סיפן ד׳ אלפים
^ וחשק״כד ומלך פלש השיעי גשיסל והוא ברס משם והעלן לץ אפליו וסיס לואס
נלאה ועשה פלאוס ואס״כ נסלג •
בעל שה״ק דן( דס שפכם א' מקובל נידון בשריפה בז ק סלעגין אז וכתב
זלק על האש תעיל ססםיו והיו ש עלץ שהוא נשלןה ואפל ענפה בשגם
נגלה לעיני הלמבץ ס וקייס ובימשלמי פ״א דמעשה בליא ביס שסלה פ* נשים
מכשפוס ביום א׳ יע״ש באליכוס ובירושלמי פרק ב״ע מעשה ל״ה וליי ול״ע שנכנשו
לעלפן בעבלי׳ ו ס ״ פ ס עבסן :אסר ולא היו יכו.ין לצאס עעלסן ועביד י״י ג״כ
גגמ והשיל סכפסיס ע׳-ש ועונש גדול ג׳כ להשסמש בשמוס ס״ו לסנאם עצמו כמו
שמצינו ביפעיס הנ 3יא פנענש ע״ז וכל המשתמש או ימוש במי orמפונה או יכיש
בסצייעיו ואם סלצה לידע מס הבדל בין מופס ע״י שמום או ע״י כיפי^ ע״זיש
ג׳ לאיום א׳ עפדעומי עצי־ים ויבלע מעה אהק אס מפותם ולא עמדו אלא epos
עץ .וכן בהיפוך המים לדם * וכן בגע׳ מכמה עעשים מונס שע״י שע ס הקדושים
לעולם היו עונפים וכן סעכספים לא יכולץ להוליד אש עהשעיה ילא לססיוס
עסיס .עוד עכשפץ איץ שעידץ אלא לשעה או לשעוס ועדפהי נביאי •0יכולץ
לעמוד כעס יעים וסכים כעו באליהו על על גם הבאל ו ה ק היה כעה שנים גס שום
להסיוש משים אולפסוס עכש^ לא עצינו שהיה לו כס לסול*.־ מעי לפיכש העולם
לפס העקלוס זולס נביאים כמו עשה שמואל אלישע אליהו וכו׳ זהו עמש להבדיל בץ
^דש לסול תץ טמא לעהול ) .והעעס שנקלאץ מסבלים ומזיקץ שמסגל ׳ לאדם כי
יש כמה מינים יש מהן שיושנין אצל מעיינות ונהלוש בארץ מדבר וציה ובסילבוס
ומגואום עסונפוס ובמשגיסיכל מסשבוסס לרע לאדם והש״י ברא רק להוטת לאדם
שייראו מפניו וסם שלוסי השם כמו שאלז״ל הלבה שלוסיס למקום ע״שפי׳ד ומדע
עוד כי כאשי הכישוף הושלך למים או באס ונשלף אז אין לאדם זה שום רפואה
עילמום( וענין שאלום סלוס כסוג 3ש' פכיא נמצא ששאלו בנביא ע״י סנום ונענו
כולם ובן נמצא בש״ס להלג ש״ירא גאון רקלאו לו אשיף אשף אאשוף יפקב ורמז
לו השובה בפעם שנית בר״ת על כל אום אש״ף ל׳׳ם אשמיעך מ!י> פלאוס אאפוף
ל״ס אשמי אוליד שזאל ומלך פמציאום יעקב ל״ח ילסס עס קי־לוש בס^זק וכן כל
-הפש ק ע״ש בנ^ס מאמר נ׳ פרק ף
^ 0ו ר ף ן אדם מכושף ולא יכול לשמש המעה יסעסן בשל עצמום 0מ־י.לבעצ הכישוף
אז ארסו דבר סק״כה לעפוה רפואה יק ה בכל מה דפושקין פעם לאמין
זיהר שמום :
סג*לה לנשים הסשו-וס לאכיל ילדים להכריז נבי׳׳כ שיזעו אס ינזק אסד הילדים
ענץ כשפים
שישמיזו באבנים שיניהם מסביב הבאר ואז הסיינוה ימיסו ש״ח * ע״א למולי כישו^
יקח כלי שמשהין בה ומשב י3ש ואח״כ יקח פעדרין ממסה ששוכב וישים למוכו
גמלים ויעשן כל גופר בדוק לכל כישוף להנצל מכישוף ע״ל בטנין מוצאי שבה •
הנישא כלים שלשעענ״ז כאילו עובד ע״ז וכאלו עו ס ק במעשי כשפים שהשמן מתלנש
בר וכן נרמז בה בה שעטנז שטן ע״ז ומאיסור ליהן לגוי נמפור בגד ישראל עיין ב ס׳
מ״ה בי״ד *
מגול ה כששוהה מיס או שאר משקה ישפון מעט מקודם שלא יזיקו לו המהגלגליס
ו ק כששוהה מגוי משוס כשפים ־
סגול ה אם המכשף אינו יודע שמו של אדם אינו יכול לעשוה כישוף •
סגו ל ה ע״פ הסוד להמנהג שהמיוה ממגלין היולדה וכן הבי׳ בנהר וכן המשביעין
מושין עיגול סביב האדם כ״כ ג ס׳ נפהולי פ׳ ויחי .
סגול ה לעין הרע וגס לבטל הכישוף יקס מעט כסף סי ואבנים לבנים הנמצאים
בקרקבן הקולין מאגין בהרנגול שחור מן זכר לזכר ומנקבה לנקבה ומעטי
מלס ומשים באגוז לוז ויסהוס הנקב בשעוה ויכרוך בעור ויהלה בצוארו •
ע״א לעין הרע יביא קערה ע ס מעט מים שהוקין ויניח ז׳ גחלים לוחשוה ויאמר
על כל א׳ פסוק ויצעק העם אל משה ויהפנל משה אל ה׳ ומשקע האש וישליך
הגחלים אצ המיס ויכוין כל פעם שאומר אה השם א ג ל ה בניקוד קמץ כולו ויהן לשמוס
להסולי מהמים וילחץ גופו וישפך המיס אלו בשמן זיה ג״פ בזה אסר זה מ״כ גשם
מקובל גדול * ע״א לעין הרע צ קטן או לגדול יקח מעט מיס שהוקין ויכניס ויהן
לגיסו מעט מלס עוד ימן ג׳ חהיכוהקולין מאש ואס״כ יטבול י דו מאחוריו וימן
על עיניו של חולי ועל הידיס ויועיל .ע״א לשמור לקטנים מעין הרע לחקוק על ט ס
שלכסף או נחשה אוה ה׳וישא על צווארו ־ ע׳׳א אס מסמוך הנקב של הרנגולמסביב
כמו טבעה על שמו של תיטק וממלנו בצווארו ויועיל ־
סגול ה להנצל מכישוף יקס מקל מיער ראשון בדרך או מגשר ראשון שפגע בו ונושא
ביק־ ועי״ז ינצל מכיש ף שלא יש ל ט עין הרע עיין בענץ ע ס ״זו כן מי שיש
לו pחולה סגולה בשנוי שסאוס״ו איזה צרה בעיר שם .וסוולה צאשה עוברה בחודש
. ט' ע״ש .
ס כנ ה ואיסור גדול משהייה יין נסך כי מגע גוי ע ס הכולל גימטר׳ סמא״ל כיין
נסך ע ס הכולל גימטר׳סמא״ל ועיי בזוהר שמיני השומה אין צו סלק לעה״ג *
ומיץ בפר״א פמ״ז איך שעמד פנחס והסריס ע״י גסוד שם המפורש 0׳ עיש עודבדימ
שיש ממשל״הקליפוה שמולין גסוד יין נסך במגעעכו״ם וזהו סוד יין ושכר אל משה
גימט׳ ממשל״ה וכד ואף למסר כל העונשין אין זוכהלראוה פני השכינ׳ ועיין גס״
הנסמד יין משומר סודוה נפלאוה ע״ז וכו׳ וגם בימי רבינו יוסף קארו עשו סרעוה
גדולוה וגזרו שלא לצרפו למנין ולא לשוס ההמנוה ויכולין לקרומו רשע וכו׳ עיין
שם ומי שנזהר חכה לעה״ז ולעה׳׳ב •
והנ ה סוד יין נסך הוא אזהרה שצוה הש״י ג׳ מצוה למלך לא ירבה נשים סוסי ם וכתף
וק״ו כשאר בני אדם והן ר״מ נס״ך שעי״זבא לכל עבירוה הללו ־ ואימא הנכשל
וכן מעשה במלך שצוה ליהודים בזה יהי׳ מגולגל בסנטר כי הרגום של יין הוא סמר
או לאכול חזיר או לשהות מיין נסך או צשכוג עס גוי׳ ובסרו בזה לשמוח יין נסך ועי•?
עמיו מל כל ג׳ עבירות ואיסור גדול מהשמחה זקן וגס הפי אוח מבואר ג״כ נ סי
ז ענין יץנסך
יין המשןער q7ל״ 5והו5א שס ממעש׳ שנעש׳ נעשיר גדול בק״ק שפייאר והל 3
הי׳ מוסס בו ולא השגיח וא״ל ידוע ידוע כי מרה יהי^ נאחריסך ולאקר מוסך ינזאו
סקיפו פאת ראשכם מודןן הד״ואין לפרוס ויהי׳ דורםים על פאס זקניך וזהו רמז
ר״ס פרוש ואמר מיססו של האיש כתב הרב ׳ 01אמד והניס עליו ומיד ולא
ק ס על לגליו והסחיל ל מ מ ע שעלוס ראשו וצווח אוי לי שלא שמייסי לך כו׳ ע״ש
באריטת :
עגייני טיל ה כ״מ דמצוס סנדק מצוה גדולה לכן מצוה להדר אסר אדם כשל כדי שיבא
אליהו וישב אצלו וכן אחר המוהל שאדם כשר וישר ומה טוב שיטבלו
מקןדס העילה וכ״כ מהר״י םג״ל דהא המוהל במקום כהן ודם מילה במקוס קרבן
בסוד אדם כי יקריב מכס שלשה היו מנין במדבר משה הי׳ מוהל ואהרן פורע
ויהושע הי׳ מוצ׳ן מ״ר ש״ה .המול ימול ד ס י״ה עוה״ז נברא בפ״א ועוה״ב ביו״ד
ה ט הכל ע״י עילה וביום השמיני ימול ב״ ע ה׳ מינוס נגד ה׳ חומשי חורה ומעשה
עילה ה׳ דברים מוהלין ופולעין רמוצצין ונוחנין כמון ואקפלנית נגד זה מלץ לה׳
זמני׳ ס׳ ט׳ י׳ י״א י״ב זליזין מקדימין למצות ילפינן מן וישכם אברהם בבוקר היי
עצינו שהילד הוא ערל ק׳׳ף שעות כיצד ז׳ ימים וז׳ לי-ות וליל ח׳ מנין ק״ף וכן
יצקק חי ק״פ שנה .כתיב מקים מעפר דל מקי״ס ד״ת מצות קדושה ישראל מילה
בזכוה׳ ימהר הקץ שהרי מקים גי»׳ מעפר בשביל מצות שבעפר וטעם שנקרא בריס כי
מספרו מרי״ב ששקולה נגד כל המצות שהם תרי״ב דאורייתא זולתה .ועמה הס מרי״ג
וניתנה לזמן מסוגצ דהיינו ביוס ח׳ וזמן ברית שהוא יוס ח׳ משלימין ג״כ למספר
חר״ך שלוא אות כלח בלית ה׳ אח אברהס ■
סגנלד׳ לעשות שמירה יתירה נילד בפני הצינית להיות כיעור בליל ות עד המילה
זלצמוד תור׳ וביותר בלילה שקודם המילה שאז מתקנאין הקליפות ביותר ועיין
וע׳״ז נתגלה אליהו וגורס הרבה טובות לישראב וכו׳ והיו שימפין קול אליהו בזוחל
שאמר הפ׳ אשרי מבחר ותקנב ישכון חצריך לכן האב והמוהל יאמר זה והקהל
משיבים נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך :ועוד בזה הקרא יש מ״ב אותיות נגד שס
מ״ב וי׳ סיבות נגד מפטרין אומו בי׳ חופות לעוה׳׳ב ויש נוהג ין לעשות סעודה של
מצוה בליל זה • אליהו הוא מלאך הברית ומזמנין לו כסא לימין בעל ברית ו סי׳ עד
דו כורסווןרמז ב׳׳ כסאות גס סגולה בלילה להיות הבית מלא אור׳ רמז ליהודי׳ ג ס
מ״ק ליקה מילת נפר קטן וישים מיצשו בפי הילד הילוד ויועיל שלא יפי׳ הילד מולי
נכפה וסימנך ואת בריחי תשמור כשאומרים להילד ברוך הבא יכוין ר״ת אליהו הנביא
וסגולה שיבוא אליהו לברית יאמר המוהל זה כסא של אליקו וא״ל אמר אז לא בא בא
רמז שהמוהל יתפלל רוממות אל בגרונםוכו׳.ור מז ללבוש בגדי כבוד מאוד הוד והדי
לבשת ר״ס מהו״ל יקס המוהל המנוק ויאמר בשמחה אמר הקב״ס לא״א התהלך לפני
והי׳ סמים הנני מוכן ומזומן לקיים מ׳׳ע שצונו פקב״ה למול לשס יחוד קבס״ו ואס״כ
יניס הילד על כסא שהכין לאליהו ויכוין לשם הצמ״ין ובא״ב אליהו ויאמר שש
אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב ־ שלוס רב וכו׳ .כיצד מוהלין חוחכין כל העור
הסופה אח המטרה עד שמתגלה כל העטרה ואח״כ״פורעין הקלוס בציפורן ומחזיר הקרוס
הדק לכאן ולכאן עד שיראה העטרה ואס*כ מוצץ כ״כ עד שיצא הדס ממקרמוס רסוקיס
כדי שלא יבא לסכנה וכל מוסל שאינו מוצץ כראוי מעבירין אוחו .מינה גימ׳ פ״מ
לכן מוצצין גפה ויזהר המוהל שלא ינעוץ ב׳ צפרניו מב׳ ידיו ג פ ע ס אסת כי עי״ן
ענייני מילד־י.
וקען הנולד מהול י ג מ ל יפשה ה ע מ ה מד שיברן המל 2ורס שהילד יהי׳
כםמנו*פץ עמנו דס אינו מברך כ״כ בת־ כ״פ נוהג ן להדליק נ מ ה נשעה העילה
והנועם הנשמ״ נקלאט נל ונחוכה להילד בסע׳ המיל״ והמוהל יברך קודם שפוסך .ו מ ^ ד ס
ג^בלן יעיין העיב המיב בכמת ולא ע״י מהילות ויש מ ה דן לילן ללאומ אצל הילד
גלילה שקוד׳ עילה כ״פ 3פז ד ה׳ ופן המוהל לא יעול בשבת אס לא שהיה על 3״ s
עקודס והחזיק שס ואם יש עילה ב י ס כפול לשול ^עשות מציצה דין יפן בע״ב :
מפלה זו יאמל העוהל קודס ש בילין הנפל ליעול ואף אס הנימול בן לשע אבל לא
על הממזל
רבונו של עדלס הנני עודה ומשבס ומהלל לשמן הנדול שבלאהני יש מאין לא לצו p
פובה כ״א נלבה ולצון זאסבה במלת עובן וסשדיך כי עוב משלן מפייס פפפג
ישבפונן שנתת בי נשמה קדושה ועהולה ועוד הנדלת עובן עלי שלא משימני אשה או
עבד על הכל יתגדל וימלומס שמן מעולם שנתם לי אמונה שלימה להאמין'כי אסה אל
אמס והולס עשה עבדיך בכתב ובפ״פ אמת וססמס אות בליתך בנשלי לאוס P ’3
וביני להעול בל זכל לאות כי לתה אלהינו ואני עבדן סתום גסוחמן הקדוש כי אמלס
לי עבדי אמה ישלאל אשל בך אמפאל ועוד נסת לי מתנת סכם שזכית אותי להיוס
האמצעי להכניס בניך מחת כנפי־ שכינתך ולמול את בשל עללהס רלהכדש באוס
בלית קודש צדיק יסוד עולם י ע תן כולם צדיקים לכן הנני ע תסק א 7%אל שלי
לסייעני ותצילנו מיצל הלע שלא למעא אות בלית קויש י סו ת ^ בגשלי ו ק כל
הנימולים ע״ י *שעלו אות בליית קודש מכל עומאה שלא יקלבו אל העליוס ולא אל
שניוס מדברי סופליס או עם נדה או זכל או בהמה ס׳ה ועיף או ע ם פניו® בלא
הגול© קידושין או כלה בגיס סמיה או ע ם נשותיהן שלא כדלכן ולא שוס דבל
המשכס העללה ס״ו ובני וכל הנימולים ע״י וכל גני ישלאל ע מן לא יעילו אס ד ס ס
ואמונמס לא בלצון ולא באונס אלא מעיד יהיו סזקיס באעוכתס פדס ופול־ס עשה
עד יום עוחס ונסת פניהם מזהה נגד המקעיגי־ אותם על אמונתם ומצסם נפישה
נגד מצחם שלא ידשו גפס^יז ולא יכלעו לעה״ב ויהי לצין מלפניך nאו״א שהשל®
אס אליי הנביא עסה ללאוס אס מצוה זו ויפי* הילד הזה בליא ולא פולה כדי שאקיים
מצות מילה בזמנה ותזכיד להמול כהוגן והשולה ובכווני הלאויה וקבל עבודתי במס©
זו כאלו לקיבתי קלבן ע״ג מזגסך וכעקדס יצסק מלצני ביס מין הלביס ולא י ס י ק
הילד הזה מסמס מילה ס״ו וחשלס לפואה שלימה וסיים לילד הזה ולאמו כיפו אס
מזק*ה מלך ילודה מפליו *כמלים לנבואה מצי־עחה וכנעמן מצלעסו וכמי מרה ע״י
משה לוינו ע״ה וכעי יריחו ע״י אלישע ובזכות מצוה זו סלסס עלינו שלא ינזלד
או״ה גזלות דעות לבטל מצוה זו מישיאל ותזכנו למז־וס אא״עה שהכניס גלים 5מ 1ס
כנפי השכינה שנאמר ואת הנכש אשל עשו ב ח ק •בזכות מצור זו הסתימס בבשליכו מכס
לראות פני לשנינה כמש״ה מבשלי אפזה אליה תצילני נקתגיהנסכמש׳׳סגס בדסבליתך
שלחתי יסיל ד שלה לנו הגואל נמהלה בימינו אמן ) אהל המילה והברכה יאמר ז ה|
רביס׳ ע יר״מ שיהא זה חשוב ומלוצה ומקובל לפניך כאילו הק-בס> לפני כסא כבתץ
ואתה ברחמיך הלביס שלח פ״י מלאכיך הקדושים לשמה קדושה *נוהולהצפדע
הנימול עסה לשמן הגמל ישיפיה לבו פתוס כפתחו של אולס בה לסך הקדישה ללמוד
וללמד לשמור ולמשות ילקייס איס.כשהא 3מוהל את בכו בעצמו יאמל יה״ל שאשמס
ביוצאי חלצי ואס הילד הוא יתום מאב יאמר המוהל קייס אס הילד תזה לאמו ולקרוביו
ח ענייני פילה
ולכל »שפיוחו דקל א שינו בישראל י3״פ ^תה אלהייי יאליזיכלבשל א נ י י ת י י ד ס ת ^
לו לאב והוא יהיה לן לבן יחיא מי ס הו ליייה לכפלה ילווכוחה לכפש אביר ילמזמ^Y
ולחשיב כפס לאחר ילקיוביו חחפיי רפס האב ייולא' חלליו ופגל האס בעה׳׳ז ד ע ^
בסנה וכי׳ רך מ״ב הכיסחא )כהב הש״ך בברכה פאומל אתל המילה אסל קייס ידיד
מבפן יכי׳ בסכר והאל חי אגקייו צירייר ליה צ׳ל לוה כהוד בפפס יצדיק יהוי״יבצירי
לא בסיליק ־ ב׳ ילדיס רכלוליס ביום א׳ מי דכוגד לחנה כימיל יאמין אפי* הוא
5ן העני .יאס מלין ב׳ ילדים מאדס א' יאמר אס״ב המלאך לשוס פין הי ע יררלד 3ין
השמשית סמיך לסקיממ החדה אץ להקל לימיל צח׳ אפי* בחרלק״ייסבפ 'יי״פאיו״ס
בדאיכא שהית צייך ג׳ רייפית מיל שהס החחלת הכוכבים ואי כולד קודס
מזמן זה נימול לח׳ ימים ופיין בסיד ד׳ כוהנין לימיי בייס למילה ימתרל י*? והרע
הגדול מוהי״ל שמואל קאילנובל בספרו ביכר הזבח כתב שחפית הוא רי^״ל לזתול ו׳ והביאו
ירמה לאיו׳ עי׳שויזהיו שיפמדו כיצס בשפת שמיץ סי׳ דיפמדו הפס בבלי׳ יש ליזבמ-
לעשוי ספידה יוקא בייס ולא בלילה והמוהל *זהל ייצהחפצל מפליב קודס שבייך בהמ״ן
למז לסעודה זו דכתיב ימלת אותו אז יאכל בי .סנילה להעמיד דס מילה יקס קליפמג
בילה יישלי^ אופס ויייח וי׳׳א הקליפה דווקא דביצה שיצאו האפליחים ע״א יקח תתיכע
לינין וישליף דכב ה בשיין זיה ויניח כשהיא חס פ״א יקח קלפצ פיב ייכתוס pהפזל
פציו ייעצר דס
ע״א יקס השיואס שנמצא בשלה שניפצ ע״י הריח יפתח ויניח עליו .ויזיל שצא יגיע
לעץ מזהמסיס סכנה יזרו גדיק
ע״א למילה יקס י־עיסצ חזיר מס ייניס עצ י ען הימד'׳יופיכ ילהעמידדסמחונוס!
ידם לשה ע״כ בעכין לפיאית
רזסוי־יס שאיסריסעל החולד,
ן״ה ל׳ ל״א ל״ב ל״ז ל״ע פאמויי ״ ומזמיד ע׳ י״ב ח״ז י״ז י״ח ך ך״3
ל׳׳ע מ׳יא מ׳׳ע נ״ה כ״ו ס׳׳ה פ״ו פ״ס פ״פ י ״ ב י ״ נ ק״ז קי״ז קי״ח קמ״ס
קמ״ו .אלו ל׳׳א לזמיליס יגד שס אל שס הי ס ד ואח״ב יאמר פפצס המיוסד ע ל
שצ״ה י ףקי״א ע ״ 3ג ס ענ ץ פריץ ר מו הסוליס תמלא בשערי ציץ דף כ״ו ובקיציל
ושיכד הסס ימי שבירך וכי׳שםאי?״כ יפן ג״א פריסות לפדיין
שנזלזז שיאמל הס לה לזמיל מ״א בעצמו נ״פ בכל יוס ־ יזהל מ אדס שלא ינמין
לבניו או לקרוביו כשנפרד מהס ילדך ס״ח
שנולד ,כשאדם עי־ף ברגליו בי לן עיב צמסוס במצב צבי מנמחה רגליי ייהא סס ועי״^
יהיה ע Tו פב ולא יגע
שנולד ,לומר אלר מזמיייס ביית עצירת ישיייס מזמור כ׳׳ה ל״ב •״ב ת״ה ס״מ פ״ה פ#ו
ק״ב ק״ד קי״ד ק״ך קכ׳ ג קכ״ו קיי״ז יאח״כ יאמר יעי ד״מ וכי׳ עיין בלמ*א
בא׳ח
סני ל ד לר:צנ היייינס יקייס כמד שעשה לסיד א* ישעי מוהריר אברהם תלמידו של
האריז״ל שהיה נכיס צשיקיהיה מציה שיילמהו יכל אודך יריתב של בת״ס
לבזרתי ואח״כ לרה ליקס כנ אי׳ד יי3ןמילשקצ ולימרא וחצי יהיר זריקיןעליר ואס״כ מגיסי!
אומי במנוה על עשב -קירין בל׳־א ברייןכעסעלייערוס יהיו מגיגגין בפיכו עד סנעשע
בשיו כהי אבעביע־־ת יאת״כ מלקין חות!־ צ״ע מלחות נגד הרג ואיזר כך סי ל במקו®
ענייני זיווג
ע״ש בס׳ קב הישר * מ ל סנק ואחר בן אמר מי שלוצה להגצל מניהנס יכשה
ענייני זיווג כריב בכל דרכיןדעהו והוא יישר אורחותיך ועירשו מפרשים שיעשה סייג
וגדר למשמרה וכל מעשיו יהיו לש״ש הן באב לה ושחייה כדכחבנו לעיל
וכן במשמיש וכן דעכו ב׳ חיבות דע הוא שנא יהא נמצא שוס חטא ועון ב בי מ ך ל ק
אכהוב כאן כמה ענייניס מענין הזייוג שלא הוזכר בש״ע שעי-ז יזכה לב ניס טוניס ולזכריה
־‘ ך יזהל בכוונה הלב ובמחשבמו כי זהו ובינה וה״ח וצדיקים וראויין לחכמ׳
כללו של דבל מחסבוס רעיח גורמוח עשוקות ה־לדיס וכל מיני רע שבניו יהיו
ר שעיסמפריס ק״ו ־ לק הכל חל י במחשבה ואל יהי׳להסש וסהרלור ומחשבה באחרת
ויהיה ח״ו מעווה ו א יכול ליקןורמז כחוב כמיס הפנים לפנים כן לב האדם לאדם
פי׳ כאדם שמסהכל במ« ורואה פניו כנגיו כך בשעה השמיש הפנים לפנים גיע׳
נשמה כן לב האדם לאדם שיש להרהר זה בזל וכן רן צב האדם באדם ר״ת כלה״ב
שהרהור רע ח״ו מביאין נאדס ללהב של גיהנס .
סגולה כה״מ בל אדס יחרלל להש״י שיזמין לו אשל הגונ׳ וראוי׳ לה וניד ומזרע
י מיוחסים ויאמר בתחילה מזמו׳ קכ״א שיר למעלוח אשא עיני וכו' ואח״כ
מפצה בקיצור של״ה דל״א ועי״ז יזכה לבה זוגו ההוגנת לו וטוב להפלה זו בי״ס
ברכוה קודם גושה שלום כ״כ י״ח .ע״ל בארה ג׳ כל כשלוי בלא אשה רכו׳ וזמן
בינוני לאיש שאינו שטון( ביצרו הוא בן י״ח שנה והוא בבהוליה יקח אשה רהואגימ׳
י״ח וכן בפ״א בן י״ח לחופה וטוב שנא ישהה בין אירוסין לחופה ואחז״ל הנושא
אשה יבדוק באחי׳ דלוב בני׳ היצכיס אחל אחי האס ־ אשה לנשאה פחות מ 3מ
ך יולדה עד ס׳ שכיס בה ן׳ ע־ מ׳ שניס .בה ה׳ אינה יונדה גמ׳ ב״ב דף קי״ט
פגם גדול מי שמח בלא בניס ומוכרח לבוא בגנגול כ״כ בזוהר * ומענין יבוס עיין
p5׳ נ״ח פ׳ ח׳ י׳ שאלוה וי׳ חשובוח פ״ז ועתב שס ומי שאין לו בניס בודאי
סעונוחיז חדשים או ישנים גלמו לד
הנומזא אשה לשם ממון בניס זרים יולדו לשם זנוח יונא בן סורר והורה לש״ש
זוכה לבנים טיבי׳ ־ וצנן אהז״ל לעולם ישא א־ס בת ת״ח וכו׳ ולא ישא
בס ע״ה וכן כתיב אליל שוכב עם בהמה זה המשמש בנא בקדושה ובטהרה רק
למלאות האומר ועי״ז באים בניס שאינן מהוגנים ג ס לא יהן עינו בנוי שלה כמו
שנא׳ סקר ההן והבל הי פי אשה יראה ה׳ היא הההנל ופירושי של קרא זה כך אימא
3ג מ׳ סבת אסה מצרה טל ג׳ הצוחחנה נדה הדלקה הנד וזיו ל״ה החי׳ן וא״כ שפיר
בקר הח׳ן באשה א״כ הבג היופי ואשה ילאה ה׳ נו׳ :
וכן לסור מהחולה צההיסד עס העליוח בין זקנה או ילדה וחנמיס גזרו אפינו
פנויה וכנעניס ומ״ח אסור לדור בחצר שיש שם אלמנה אא״כ אשמו עמו
ואין לן דבר בכה״כ שהוא קשה לפלוש יוחל מבעליוח ומביאות אסורות ואחז״ל גזל
בעריוס נפשו ש״א מתמדהן לכן יזהר מהיחוד לידע מה חילוק בין זיווג א׳ לזיווג
ב׳ בג״מ במזדמנח בה זוגו בצי טורח וקטטה כלל זהו מזיוג א׳ וע׳י צער וקטטה
סכנה מליציה אס יש מריבה במקום חמן וכלה ר״ח : מזיווג ג׳ ע״י גלגוגיס
הטעס שמעמיד ן הכלה ל׳מץ החהן ע״ש נצבה שגל לימינן וגס ס״ח נמפלע כלה
ה טעם הטבעה גימ׳ קידושין וקידושין גיע׳ עשרה לכן צריך י׳ אנשי׳ * כשבא החחן
לקדש יאמר ה מי באחי נקיי׳ מצוה קידושין נשס יסוד קבה״ו ובשעה קידושין יכדן
סססן הטבעת הוא יוד והיד מהמן ומכלה הרי ב׳ הה׳ין ואמ׳׳כ הכלה פושט׳ rה
נגד הוי״ו ואשרי לו המטין לזה ■
ט ספד זכירה
כג^לה בשעה הסיפה הפרי ישים רגל ימיןסלו על רגל סיד׳׳ל שכלה • ועייז השמע
היא לכל דבריו וא״להיא להיפיך י״א כשישב אסד סחיפה יעשה כך י המעביר
סמן וכלה מתשמיש כופל בסחייס הממיס ואין לי פלק עיה׳ב תרגוס יונהן כי
סכא ע״ש ״
סגול ה למי שאינו יכול להזדייג לאשתו אג יאכל דבי־ איסיד ויאכל עדשים מבושלץ
בנא מלח כי המלה מבנול התאוה גש שימין ח“ין ודג העלינג כן ושרמץ
מבושלין וצלייין מלבים הזדע יכן בלילה ז ‘ ישמש בילו אכילה ועי״? י״ דוג כ״כ
בת״ה
המנהג מה ו א ס אדם מכופף ולא יכול לשמש המגיה ימעשן בעשן של עצמ־ת
שנוהנין לישא אשה במילוי לבנה אינו קש'ב עהים ושעית אלא סימן יפה
להם עיין בכותב סוף מס:רד שבה * ונוהגין םהמס־ל ק דושין יאמר לההן מקודם
סחוכה שיממר כחתן מעצמי תיבת לי ולא יאמי הי ש ־ל והמתן אה דיו דפיישינן
לספק קידושין כ׳׳כ בשכ׳ה
נ ת ב ב פ ד א איש ואשה שכיכה שרויה ביניהם פי׳ כשזדוגץ לשיש בצניע־ח אז יוד
מאיש וה׳ מאשס היא שס י״ה ואס ה׳׳ו פ א נש״ש אז נשאר אש רמז שעי״ז
אין ניצול מאש דגיהנס * ובגמ׳ ב״ב מעשר בר״א בר״ש כשבא לבהמ״־ והביאו לפניו
ש׳ מיני דמים וגייהרוס ותעהי חז״ל א״ל אס כדברי כן הוא יתעבלו כילם הנשים
זכרים וא״ליהיי נקבית וכן הוה נתעברו כילם זכליס וקלאר שס בניהם על שמו
ר״א ע״י שהי׳ כזונחן עליו בשעת השמיש •
וכן מעשה במלך ורלכה שהיו יפיס ונולד לו בן שהי׳ י“ כיעל ביותר והמלך רצה להמית
אותה שמא זמתה וא״ל יועציו אולי הי׳ לה דחשבה בשעת השמיש וסקרו על
זה ומצאו שהי׳ תוצה לפר מעתה ציור שג איש שסל שקולין מוארין וכן הובא
ר״ עג״ כ כן הי׳ לה במחשבה וראיה הי׳ לר״ע במכסומא מעשה כזה בהי פך וא״ל
מיעקב בענין המקנות אצל צבן ובגמ׳ נדה אל׳ פ מלאך אחד ממיכה על ה־יון ולוא׳
אס מסשבתן לש״ש אז מביא העפה לפני הש״י וזה מנאך גבריאל וזהי שאחז ׳ל פ״כ
אמה נוכל גימ׳ גבריאל כ״ :סאריז״ל וכן אמר עמוס ה'3 ,א כי הנה יוצר הרים
ובורא רוח ומגיד לאדם מה שירי בשעת הדין ובגמרא כדרים שאלו רצמידיס לאמו
,של ר׳ שלוס מפני מה בכיך יפיס ות״ס והשיבה כך ה י מעשה בשעת השמיש היה
בצניעות ו 3גמ׳ שיועות והתקדשתם וכייחס קדושיס וסמיך לה אשה כי פזי־יע וילדה
זכר מכאן מוכס שעל ידי מחשבה עובה גורס לבניס עיביס מעשה בחסיד א שהי׳
וגס לא יבעולאלא שלאישמש בפני ב״ס מקשקש אה הזבובים סביב המטה
ללצרנה ולא ידבר בשעת משמיש דאסז״ל אפי׳ שיסה קלה שבין איש לאפס מגידין
לאדם ביום הדין *
כ ת ב בסדר היום כי יש מירגוח ועמים מיוקדיס לזיויג וכל א׳ מפולס מסברת ה א׳
דוקא בלילה ולא ביום ב׳ בלילה שסוא מתוספת הנבנה רצא מססיונה ג׳ ליל
שבת ור״ס וי״ע ובאמצע הלילה דאז המרשבה וגוף נקי וסולד יהיה ה״ס ד׳ עפצית
ואילן ואז זמן ממוזג לא סס ולא קר כי הנולד מטפה קר יהיה לעולם פתי סכל
וספה חמה יהיה בעל כ עס ואימא בגמלא הנותן העתו בין צפון לדרוס ה יין לו
5נים זכרים וי׳׳א אף אין אשתו מפלס נפלים וקשה א׳׳ב ככ העולם יעפו כן וא״ה
צא יהיה כילד נפל ועיין נ ס׳ מ״ס נמי׳ ג׳ חלק ג׳ שמפדץ ע״ז ויוכפס לך וכתב
של״ה בדף ק״ג ע״ג הטעס כי רוס צפין בסצי לילה ועי״ז ראד להוליד זכל ובן
ספר זכירה
יינמוג 3שבפ וי״ט רר״ס וליל טבילה ויזהר לסכוג בפגולו ודין ק״ם ע״ל ב מג ץע מי ם
ג ת ב בזוהל אפיל למ״ס לשמש בסול ופובר פל פ׳ עלוס כלסן לא סנצס פ״ו
בס׳ משפטים ופונהה לא ינלפ סי׳ המס לה פנ ח ס ספד ו׳ לפז שפיקל פונה
בשבס ולא בוי״ו ימי השבופ •
■מ״א אשל פליו יסן בפסו ז& עוכס ס ׳ס מפ״ש לפ״ש וה טפס נאמר כאן בפמו וגבי
מטר בעמו בע״ם עוד רמז אה שבמומי חשמלו ומקדשי ל*׳ס אשמו רמז לפוגת ס״מ
יע׳׳ש פנולה לבנים זכרים בליל טביצה יפזר מפוח לעניי© הגונים וליל שבס ירבה
בנלוח והבנפש קורהיס וילפ נן משלה ומשונמיח ומשצמיא ב׳ סקיוה איש של סולדה
הנביאה שע׳י הבג פ ח אולסיס זכה לנבואה •
ע״א יקיים הפימניס שמפל יפקב לרסל בשעה השמיש מאסז האשה בבעלה חנון
אוון הימניס ואס״ב מאסז בסן ידו הימניה ואסר כך בהן יגלו הימניס כ׳׳כ
בזוהר ובם׳ מ׳־ל
מ צ א תי כהוב הון ועושר בניהו וצדקה עומדת לעד הבומב פפליס ומניס לציטד
ומעשה באשה אפה שלא לצסה לטבול פד שנהן בעלה מעוה לק,ומ נגדים
ואסל שצהן צה קנסה פפרים במעוס הלצו ולומה לאסריס ללמוד ואס״ב נמפברה
וילדה בן מ״ס והנצים שהיו מקודם היו בולם ע״ה ונ ע ה הלילה שראוי צההפבל לא
מאכל דברים קשים רק דברים קציסולא 0אכנ הצב וכבד ומוס וכיוצא בו שמסמסם
הלב וכן ההא נזהלס בזה כשהיא מיציקה יזהר האדם לצמוד ויהא נקי בב׳ פ־מניס
אלו בא״ס פימן ר׳׳מ ונא״ע פ ק ב״ה מענייני זיווג ועצ ירי זה יזכה לבנים טובים -
כ תב בטול א״ס פי׳ ד״פ מוהר נבפול לבמסילה בהולה נשבה ונסב ט*ז 3פ ׳ מ״ע
בשם גאונים שנהגו ה סר בזה ואם הס פה באמצע שבוע והכלה מפרבה מ״י
בושה מנשים הרי היא גורמה ס״ו להביאו לידי עצירה למוציא ז״ל וע״פ הרוב בנים
ראשיניס ממיס כשהן קטנים בעון זה ככה׳׳ס הזוהר מסמיר מאד שלא לשמש ע״א
מאסוריס פנים נגד אסור כמו בהמוס ושלא לבא עליה שלא כדרכה ושל״ה כמב כ*
©לקס במדור שני בגיסנם והא דבגמי נדרים פ״ג ממעשה שבאה כפני ר׳ אשה אסס
והסיר שלא בדרכה היינו שלא בהוצאוס ז«ל אלא יגעול במהילום ולפרוש מיד לבוא
עליה בדרכה וזהו דשרי ר׳ באקראי פ ע ם אסס כל ימי סייו • כה״מ כי מכל ביאס
מהיא בקדושה יצא פעולה טונה ואך< שאין אשמו ממעצרה או כשהיא מציקה או
?קינה או עקדה וראיה מאברהם ושרה שעי״ז צשמוה הגרים מלדו וכן עכל ביאם
הצדיקים pמנין משמיש כמבו סז״ל וגם סכמי הרופאים שאסר מאלף מס כללכו
ואלף מסים מרוב השמיש נכן יזהר בזה כ״א ומיין בא׳׳ק ק ׳ י ״ מ יו הי מזה ולא
ישמש כשהוא רעב או שבע ביוהר עד שיהעבל המזון * וכן מי שמזגו יבש או הנרפא
מסליו ומוד הלש וכפוש יזהר מאוד מסשמיש כן כמב ש״א *
כ ת ב בבסני האריז׳׳ל ינהג בפלישוס אלו זמנים ב׳ נילוס דל״ה ועשי״ס וליל ה״ר ג'
יעים קודם שבועוס וב״ש שנונטה י״ז בסמוז ומל״ס אב עד ליל ייאבאג וליל
א׳ דפסס וז׳ דססס וסי׳ ע״ז ונא קלב זה אל זה ושמיני עצרה •
&כנה לנעול ביום צ׳ מיום הריון עהאלי״זצ כי גורס שימוס מ ל ד במעי האשה וכ״כ
בזוהר מאן בו׳ קטיל בנוהי במעיו ו ע על א כדה וכן אין לשמש נציל א׳ ב׳
4׳ pהצד נשנה עיין גמרא נדה דל״ה דלידסה פעעיס לרע״א יעים גימט׳ הריון או
בסיי ע׳ זישיב או רפ״ג גימט׳ בר בטני פ׳׳מלסממיסאשה מעובלס מד י»׳ב קדשים
, ספרזבירד־!
דצא * בישראל הולד הולן אמר נקיבה ובאייה אמר זכר פוספוס שיפה זכל ונקבה
גימפדיא שכינה עם הכולל • זכי דמנו׳ ברכה ונקיה גימ* נזק נ״כ ש״א :
ו ג ת ב של״ה קודם הזיווג pכילו שניהם סולדס הקדושים ואבוס והשבנוים כ ד שיעשוך
הזרע אמריהם ויאמר אדם ומוה שס מנון מסושלס נס אבלהם ושלה »צסק
ורבקה יעקב ר״ל בי; ראובן שמעון לוי וכס וימפללו בלבם שימשוך הזרע אסרי שבט שלו
ועי שמצה להספלל על זרע כשל עס רצון למפל׳זו בערב ראש סולש םיוןיטוב שיהיו שניהם
בפעניס ועיון מפלה זו בקיצור של״ה דף נ״ד ד׳ דברים יכוץ בשעת סנ^יש א׳
לפריה ולביה * ב׳ למקן הולד .ג׳ כשאשה עשפוקקת והוא מכיל וערצה בדבלים
ד׳ יכוין לגדור עצמו שלא יפאווה לעבירה ומי שיצרו ממגנר ולא ישמש יוכל לבוא
למולה ס״ו כ״כ ש״א )יקודם זיווג יפ:ה גיס־ כמו לאכילה ולא ישמש אסר שיפכה או
ישסין בי לוס הטומא׳ מדבק בהם וגורעים לפעמים שהאשה יהיה עי״ז עקרה ס׳׳ו
כמב בזוהר מי(ן דיניק לרביא לא פזלוג לאיש אלא 3שעפ שהפינוק ישן • ג ס אסר
הזיווג לא יניק עד כדי הילוך 3׳ מילין או לפסוס מיל והוא פיקין לליליס • וחסר
מלפרוש ממכה באבר סי ס״ו ויעמץ וישהה על הבטן פלא יצאו שם ניצוצוס ס״ו
לקליפ׳ והוה זרע לבטלה והמס מזמנים להזיקו בג פי וממוט בסייו ובוטמו ובגע״
נדה המשהה עצמו בבטן בדי שיזריבי נשוסיהן פסלה יונדס זכרים ולבא אמר יבעול
וישנה ועי״ז נולד ז כ ר( .ג׳ נקבים באשה כששובבס מיד אסר המשמיש על צד ימין
נכנם הזרע בנקב ג׳ויולדס זכר .ואס נכנם בשמאל נקבה .ובאסס שבאמצע טועטוס
או אנדרוגינוס סזקוני מזריע :וסכמי הרופאים כפבו שהאשה סשקוט ופמס מעט
אסל הבעילה כמי סצי שעה ואס״כ פהפך האשה עצמה ע :צד שמאל במוס ואז פוכל
להפעבר ואס לאו יפ Tpהעובר • הגס שנמצא בהפריס שפהפך על צי ימינה טעיע
הוא פי בן מ״כ בספרי הרופאים וסכמי העסקי שנסיהו ואין סכם כבעל הנסיק ו פ ע ס
סשמיש יהי׳ מלאשופיו נמוכים ויזהר האשה עלהסעטש בשעס משמיש־ הטעם דאסז׳׳ל
אשה עזרעס פסלה י״ז ולהיפן נקיבה והוא ע״פ הטבע כשהאשה מזרעס פסלה אז
גובר אס״כ זרע האיש והוא זכר וכן פ יוש של הגע׳ יבעול ויפרוש ממכה ואסל בך
יס^ר וינעול מהאי טעמא( אימא נג מ׳ ד ״ ד ס ס ע ״ ה לר״י סני ץ מפנימה שהופכין
שלסנס .סומין שמספכצין באופו מקוס אלמיס שענשקין באומו מקים ־סרסין
פמספרץ בפעס פשעיש והנשמה מגיד בכל לילה שנאמר במשלי מ שיכבפיזקן שמול
פפהי פין ובו׳ •
בה״ט מ* שמדבר בקול רס וקולי עי אלו נשמוס אינן מכסא הכבוד rrבאה ע״י
שאין מסשבסן בטהרה בפשמיש ואלו הן בני עזי פכים * גס זיסזקאל כסיב
האשה הענאפס מספ בעלה פירשו סז״ל סאשה שהיסה פרוצה בשעת משמיש וע״י
מסשבוס זרות מולידות בניס זדים שנאמיי זורו לסעים מרסס ולהיפך עליו נאער
בטרם אצלן בבנון ידעמיך כעו גבי ירמיה הנביא .
כתב בש״ע א״ס סי׳ ר״מ בני ט׳ עדוס והכי פי רו ק בני שנוא׳ שס פן לשניא
המצוס בני אנוסה שנאנסה בסשמי׳ בני נידוי שהיו שניסן או אסד מ ק שסופן
צסמנדוס pהקהלי׳׳א שסי׳ נדה שסופו להצטרע בני מליבה שסופן לצאס לריב מהר
ב ר שכמם שהי׳ כניהס או אסד מהן שנור וסיפו להשסכר בני גרוש׳ הלב שהים
בלבו לגרש׳ וס־פו לגרש כל טוב ול ה תק ברע בני ערבוביא שזיו עמו נשים לבול!
פנים במטה אסם וצא נמטיןלאסס ב ר סצופה שהיא פובעה בפה ועי״ז בניה עז
ספר זכירה
בני ממולה סהיה לי מהסבה אחלס יי״א > qfבכי יסכים ו »5ו בנים עצלים גמל׳ כדליס
mאמל סלמה מועבח ה׳ מססבמלע ואס אשמו בנ ע ם אע״פ סחין פכעם עליו אלא
מל איס אסל הבן שנולד מזה יהיה לע מאוד ם״ס וכן המסהכל בעקבה פ•׳ מקום
מולפ׳ או באשמו נדה עי״ז בניס אינן מהוגנים ס ס .
מלשמש לאול הנל שעי״ז בניס נכפים וסאל מקלים לע*ס ס״ו וגולמיס יזהר
מיה׳ לגכיס ואן( בלא עח העיגול יזהר בזה ואס לא בימי ילדיהן באה
בימי זקנוהן ואיש א׳ נענס ע־׳ז ובא בגלגול בימי האליז׳יל .ובז;הל כחב סלא
ישמש צאול הלבנה וכשאדם לוא׳ בסלוס דמוה איזה א שה ואפילו דמו ה אשהי או
בחולה רמהעולר בחשק יעי״ז מהאוה ואס״כ מתיבק באשמו אז הילד שיוולד עי״ז
יהיה בעל נכפה בכל פעם שהלבנ׳ בחידוש׳ ואין לי הליפה כל ימי חייו ג ס אסיה
לשמש בשדה בגנוח ופללפיס והעובר ע״ז מכין מכות מרדות ,
)הפלה בליל הקיבול והיא ממקובל הרמב׳ן ז׳׳(:
יהי לצון מלפניך ה׳ אנהינו ואלהי אבותינו ציל כנ העולם נמען שמך הגדול
ביה חת יבלך יברך זכרנו ה׳ מפשיק היוצא והקדוש
ישראל יברך אס בית אהלן שתאציל מדת גבול׳ פלי וחתןאומץ וכח באיברי ובגופי
לקיים מצ 1ה עונתי בכל עת ולח ימצא באיברי ובגיפי ובהאופי שים קצושה ושום
רפיון ולא אונס ולא הרהור ולא בלבול מחשבה ולא תשיש׳ כס כדי לבעלכי מלהשלים
מאוסי בכל עת שארצה עם אשתי ותהיה תאותי מזומנה לי בכל פת שארצה בלי
שוס השמני׳ ובלי שוס רפיון אבל מעתה ועד עולם .
יהי לצון מלפניך צ׳ ר כל העולמים צדיק בכל הדולות למען שמך הגדול היוצא
מפסוק ה׳ זכרנו יברך שתהן לי זי ע הדש זרע קודש רצוי והגון גיוב ויפה
ומהוקן ומקובל וראוי להיות ולהתקיים בלי מון ואשמה ותגלכני בשמך ותברך אס
ביתי בזכרים ואדע כי שלים אהלי ותמשוך משך זרעי וכל מעייני ממקור ישראל
וטהר גופי וקדש נפשי ומסשבוחי ושכלי ודעתי ויחל הלגשהי ואהחזק ואחאמץ
ברוחך הטוב הזכה והנדיב׳ בכוונה מחנהי כדי שאשלים לצינך והשלים ואהלבש
rרעי ויבכה ויהיה ויצטייר ויעשה באמה ויושר וימשוך ויותך ויעמוד במקום הצלחפו
ובחוזקי בהוק qובגבול׳ והלחם עליו בהעשוחו בהתקדשהר בהממהחו בהחלבשי והצגתו
מל בוריו על מכונו בהוייהו ובגליאוהו ביצילחר בעשייתו בנפשיותו ברוחו ובנשמתו
בקרביו וביציליו ולא יהא בו ולא בא׳מאיגליו לא נזק ולא ססרוןולא פגע ולא מקר׳לא
שולי ולא מדוה לא כאב ולא צער ולא נגע וצא רפיון ולא יחסל כצ טוב כל ימי
סייו ותרצני אני וביתי וזרעי בכל דבל המשלים דעהינו ושכלנו והלגשתינו לעשרה
כל המעשים לרצונך והבלכני ברכוה שמים מעל ברכוה ההוס רובצת ממה ומבלכימיד
)ו א ס הוא ליל יבורך ביה עבדיך לעולם אמן נצח סלה יהיו לרצון א»׳פ כ ׳(
טבילה יאמר אס״כ גס זה /
א נ א ה׳ צבאות אלהי ישראל יושב הכמב־ס מהייס אזניך קשובות לקול הפנוני
השקיפ׳ ממעון קדשך מן השמים וזכלני ולא חשכס את עבדיך )פלוני בן
אממך פלוני׳( ונהס לעבדך זרע אנשים ויהי׳ כולד הניצל בן זכר וצא נקבה
ה מ פי ע עליו נשמה קדושה עעלמא דדכולא רמסיטלא לימינא ויהי׳ עו ס ק בהולה
לשעה ומקיים מציה בישראל ויהי׳ לוד qצדקה וחסד ומגלכוהיך תברכני ויברך ביה
ועד פולס א״ס יהיו לרצץ אמרי סי כו' עבדן ע ם כל ביה ישראל מעהה
יא ספר וכירה
עשה למען שמך ע״ל ימינן ע״ל הולסיך ע״ל קדושפך הופיעה ימינך ועיני י״ל א״פ
וליל הל״ו ־
סגיל ה לסנריש ליליה מהמט' יאמר קודס זיווג לשם ימוד קנפ״ו בדסילר ורהימו
עטיפא בקטפא אזדמנה שארי שארי לא היעול ולא חנפוק לא לילך ולא דעדכן
mמו 3ימא ארגישה גלגלוי לי ך קראן ננילקא קדישא אסידנא בקדושה דמלכא
אתעטפנא ־ קודס הזיווג בכל פעם יאמר מזמור לדוד ה׳ לועי כו׳ וייפץ ידיל מקודם
להרחיק הליליה פי״ז וקידס פז ווג יאמר הנני רוצה לזיוג פ ס אשמי לשס יחוד קב״ה
רשכינהי׳ בדחילו ורסימו והב וונו ס בשעה משמיש ע״ל ואחר הזיויג ירשצי שניסס
ידיהם כי לחיצה אוחיוח רציחה ומי שאינו נזהר גילם ללילימ מצויה בתינורך כ״כ בדהר *
והחתן לאפר שבעל ומצא דס בסוליס נוהגיןצבלך בא״יאשל צג כו׳ בלא שם ו מ ל ט ה
וירחץ ידיו מקודם ויברך עצ הכום ואח״כ יעמוד הכום וישהה גס היא תשהה אחריו
ים נזהרים לאחר זיווג לשפוך מעט מ י ס לפני מטהו ע״פ י םי ד ומועיל לילד הנילד '
עניין נד ה אמז״ל הבא על אשפו נדה או בימי ליביכה הולדפגיס והן הן עזי פנים
המשמש מטחו ע״א נדה אס הוא יום אחד לכ-הה הולד יה*׳ מצורע י' שני׳
יום ג׳ לנדמה ך׳שניסביום ג׳ ל׳ יום יוס ד׳ מ׳ יום יוס ה׳ נ׳ ימים יום ד פ׳ ימים
יוס ז׳ ע׳ ימים ילקוט מצולע והבחי׳ וחזקוני בפי בהעליתך כמבו אי^ו נטהר נעילס *
הבא על הנדה יחענה םם׳ה ימים לבד שאל יש'רין ימי ששימש בנדה יש לה להחענוה
עכ״פ מ׳ יום ויזהר מאד מפמקשה עצמו לדעת כי כאלו עובד ע״ז ׳
סגיל ה שלא יהא בילדים שחין יזהר עס אשתו בנדחה אפילו בנגיעה ב׳ כ״כ מק׳
וכ׳כ בה״ט פ׳ חזייע גס יזהר למעט בדיבור עס אשמו נדה וסמך לדבר
כאלמהי דומי׳ המשימי ר״ס נדה • סכנה להביט 3אםה נדה וכן מצינו כשהאשה הפלה
וי״א כדמה ורואה בחלב חדשה או במראה שקורין שפיגל יראה כמי טיפח דס
יזהר לילך בעקבה שדויסח בו :
הנזהר לפרוש מאשמי עונה אחה פי׳ יום או לילה קודם ליוסתה זיכה לבני׳ כשלים
וזכרים ומורי הוראה י ומאן דמסהכל 3אפה ביממא ומהרהר בה בלילה ו אס
הוא שימם מטהו באפסר בזמן דסליק ההוא הרסרלא ביסא עי״ז באים הרוב בניס
מפימדי׳
ענין טבילה רמז ע״פ סעיכוס אמה כי חזריע וכפיב נדה דומה וכתיב ימול בשר
עדלחוהרי סמך נדה למיל׳ כי שקולה מלוח טביל׳ בנשי׳ כמי מצות מילה באנשים
וזולה שאר טעמיה שהיא מדאורייתא אחר נטיצה צפ-כיס הכריך עליהם משער ראשה
ומצניע במקום שאין איס הולך ואח׳׳ כ חשלפם אחר הטבילה והמקיימת כך זוכים
נבנים הגיטס זיהל במדבר .
ם ט ל ה לקדושה יהירה ולבנים הגונים כשהאש׳ מקיימה ברכה טבילה לאחר שטבלה
כל גיפה פעם אחה ואה״כ מברכת הברכה ואח״כ הטבול בפעם שניה ואשרי
לה * ובשעת טבילה מחבק ב׳ ידים מחה הלב ומברך אשה שטבלה לבעלה אז עד
ג׳ ימים לא הכנס למרחץ מס שמא כהעברה כר׳ ש״א :
בם םגולה טובה לאיש לטבול ג״כ ביום שטבלה אשתו בשביל קדושה יהיר׳ ועוד
הטעם משוס ספק טומאה קלי וכ״ש כשראה קרי מועיל לזה וגס מהן ביום
סופתו יזהר בזה •
מני ל ה בזמכה מצוה וכמבו חכמי מקובלים אשה שאיכה מצה לטבול בזמנה ואף שהיא
ספר זכירה
י»ו3לה לאסר ז5גן בארס רושרפ רמוס ומעמאופ אוהם מ Tופל זה נאמר
שועל עצוה לא ידע דגר לע ומכלל הן אמה שומע לאו פי»ן לקמן ־ פוד בפ״»
על שפי נשים שולה קללס סוה אס אינה נזהלה בנדפה ובימי לבונה והמצעלת לבעלה
עס העביצה ׳ וההולכפ לעבילה בפליצופ עוד כפבו אס אפלס הולכס ממס ואומלס
כדין פסבול כשל הוא אז מכליזין בלקיע ג״כ כשל הוא ואס לאו אז שופקין בלקיע
ועי״ז בניס לעיס באיס
סגולה יז ^ האשה שצא יפגע אסל ההבילה בסוס דבל עזא ואס הס ושלום פגע
פחזול ופטבול כמעשה באמו של לבי ישמעאל שנאפה מהבילה ופגעה בסזיל
וסזלה ומבלה ואס״כ פגעה בכלב וסזלה והבלה וכן עשפה כמה פעמיס ובקשי מלאכי
השלם הצרי עבודה ושלח לה מלאכיס לפגעה בה וזכפה עי״ז שיצא ממנה בן ם״פ
הנקלא ר״י ובגמ׳ בלכוס ל״י ישב בשעיי הגילה שיפגעו בו ויסשבו עליו וילדו בכיס
כמופו .יש מקומום שכהגו נשים צנועוס לשלוס אסל הפינוק שהוא פליף בפולה שיפגע
וכן הכל פולה באשה מינקס ע״צ בענין ס:נה בהס לכן הכל פלוי בכונפה
סננ ה גדולה לאמה כשבאם מהבילה לילך בלילה לבדה וק״ו שלא פלן לשאוב מים
לבדה אז ממעשה באשה אסם שהנכהלבדה צשאוב מיס ונכנס מח בה שהיה
משומה בבאל מ ס עיין בסי נ״ס באליטה מזה העכין מאמר ג׳ פלק י׳ כשהאשה
נכנס לשודש ה׳ לעיגולה ע׳ל בענץ מיבולה ־
סגולה המהלהל אסל אשה ואינו יכיל למנוע הרהולים עלבו ילך בסוץ או ידבל שאל
דבלים מס בני אדס או ינעץ גידליו של לגליו באק ויפנה :ופי עליהן
ועייז יבמל הלהוליס ס״ס יזהיל כאשה מלהשליך צפלניה במקום בני אדם מובלים
כי ימל להנזק ס ״ו כי אל^ ^ר מאום וממשה מיני סיצוניס שלוין על אלו צפלנייס
הגדלים בימי נדמה אף הדולך במנעלים סכנה וכן המכשפין מסדלין אסל זה לפעול
גמעשיק בימי נדה דוקא ע״כ יזסל גם משיולי אוכלין או שפיה סבא לפון הכליס
מענה עיין זהל בלאשיה וינא וקדושים אס נזהל מה הוא זוכה עי״ז כשלואה פינוק
קהן ישן ושוסק אז יכה על פיו באצבע ועל ידי זה מנמל הליליס ע״כ •
ענין עיה״ז סגולה שלא ימוס עהלה יזהל מזה שכתב בש״ע בהג״ה מוס׳ פייטש
עקלקא שלא ישבע באלן היעיס א׳ ניסן ה׳ אייל ד׳ סיון י״ס פמוז נ' וכ״ד באב
ז׳ אלול צוס גדליה ג׳ סשון ב׳ בכסליו ד׳ שנה וי״ב שבה 0׳ אדל והס י״ג ימיס
בשנה שאס ישבע אפילו באמס לא ישלים שנסו * עוד מ״כ סמשביע אה סבילו צא
ישביע גאלו ימים שאס ישבע לשקל ימוש המשביע א׳ ניסן ה׳ אייר ר סיון »״כ
עי שנשבע אפילו באמש אז יפענה כל ימיו אופו יוסבשנה וכסב 0ס מי שנשבכג
בי לב או בס״ש אין לו כמוה עולעיש
סגולה שלא יעשה עצמו לא סיגל ונא סומא ולא אלס ממעשה גס׳ לכב אליהו מה שאילע
בימיו באשה אספיושב׳ עסחבלופי׳ מסיליס בעכיןשל דיןוסשגון בערס״ב ופסססאשסאסס
בדרןשסוק ואעל׳ואני בבואי לפני הדיןבב״דשל עעל׳וישאל אופי למה עשים כןעבילר ואט
אעשה אש עצמי אלמיש ולא היו יעיס מומכייס עד שנעש״ אילעי׳ עד יוס מו)«
ו ק עוכק במס׳ פאם פ״ס א״כ מוכס שהדיבור עולה למפלס ועושה יושם ־ pb
אסז״ל אל יפשס פיו לשטן כי סגולה הדיברל פועל ובזוסל פ׳ ויפלס ע״ש והמעס
כי למה יש לשדים קנא׳ ושנאה על אדס לע במשל סדיוע כל הנסוק מפארע
שיהיו כולס ניסוקין וכן אנשי בעלי מוס או גבן או דק פבלול ושונאים לאסליס
,ב ספר זכירה
שלמיס צסבע וכן פמני צעשיל וכן ע״ה צמ״ס ואימ 6כל פס ס :נמדמו פ סל וכן
הדבל במס! ס יכו׳ .ונסיקוכי זוסל סדש אימא שעם אסר שכל מעשז בראשיה
מצו סלקס בבריאוסו של אדם כשדער הקב״ה עמהן ואמל געשס אדס רכו׳ חון
מהמדקין שקמלגו ו ט׳ וכבן עדיין שונאין צאלס
מולד• שלא להסמכל בבליוס סעאום כי הוא ממשין לוס העומאה הסזפף עליו
ולא באשה נאה אפילו פנוי׳ ובא״א ולא בבגדי צבע שג אשה ולא בשום בהמה וסי׳
ועוןס בשעה שניקקץ זס לוס ומאשה נדה ויזסל מהמקשס עצמו לדעמ ע״ל עענין
זה .וסגולסו ירג*נ לשוס עיניו בדגל קדושה ואז עמשין קדושה ונותן הכמל גדולה
לד׳ גוונץ ומוב להסזכלבשמיס ללאות מעשה ה׳ ע״ל ענין קימה ויסדבק עסס״ס
ועס אנשים כשלים הן בסעודה ואפי׳ בבה״כ ובדין ובדרן ובכ״ע כי שכינה שורה
בץ אנשים כשרים בסייהס ובעומס כמו שמצינו בס״ס בצדיק אסד שהיה נקבל בץ
לשעיס ובא בכל צילה לקרוביו ולאוהביו וצעק ש*וצ או משם והכעס שהן מונעים
מלהודיע סודומ המ,לה והוכלסו להוציא משס ולקבור במקום אסל ע״כ ים נוהגין
נ קנו מ ע ק ס בביס הסייס בה יומן בסייהס אצל אנשים כשלים וגס הגונה כשממפלניס
בביס של עם ונומדיס מולה וצדקה גולעיס שלא להמקלב הס״א אסלי מומו וגם
עצינו rpp5ר׳ עמלם וכוי וכן להיפך הלבה רעוה נ>נשט במסיבה^ הקלים וגיושב>
לצים :
סגולד• עי שלבו מעיד בצער על גלוס השכינ׳ זוכה נכ״ס ועיץ מ״ש הל״י ז״ל על
הלב עוה׳ אבלהס סג׳׳ל שסיבל סיקיני שבם ובנבד שיכוין לבו צשמיס ולא
להמפאל ס״ו ונם יקבל עליו עול גנומ באהבה ובפרס בגלומ המל הזה שבאו עלילומ
שקלים פמאוס בעו״ה ובזוהר בראשימ היכל ז׳ שם עשביס אבילי ציון וירושלים וכל
הקדושים על ק״ה ע״ש באליבס מגודל שכק ובנקמס הגזלנים והלצסניס :
סגולד• שלא לצער שוס בליה כי הוא מכניס עצמו לסכנה ואפילו שוס סיה ועוןג והובא
בס״ס מעשה באדם אסד סשוב שהמאכסן אצצו האל״י ז״צ ועשה צו כבוד גזול א״ל הלב
ז״ל מה הגמול אשלם לך בעד נוובסך והשיב לו שהיה לו בניס ואס״ה נעשיה
אשמו עקרה אולי ימצא מ״ו נה ממפה א״ל הס בה שלך עבולשהיהבגימךסוצס קען
והיו הסלנגוציס קעניס עוציס ויורדים לשמוס ופעס אפס אעלה אשמן שמס ל משם
ומאז שמסר הסונס היה נהם צער גדול ועלה צפצופסלפניהנדי וע״ז נגזר עצי׳ להיום
עקרה ופזר הבעל כסולם למקומו הראשון וסזרה ללדס וכן בגע׳ סניגס מ״ד על כל
אלה יביאך אצהי׳ במשפע זה הרוקק בפני סבירו נעיין בס״ס סימן ע״ד מעשה ע״ז ־
סגולה ודביקוס האמנה לומלמכ״ד אסירצההשס סי׳ ופצסה׳הי״ס סקוסהי״אל״ס
אם ירצה השם וסגולה צוער זה בכל משא ומסןלקנו׳או למט׳או בלכשןבדרךוכל כיוצא בו
נמצא ש״ש שגור בפין ולעז מקרא ע״פ ה׳ יסער וע״ם ה׳ יפנו ויאמר אני במוס
בה׳ שישצס לי הש״י מזונוס* וצלכי שנא׳ יברכך ה׳ אצפין בכל אשל סעשה .וכן
צסיפך אס אירע צו איזה לעה או הפסד ס׳׳ו יאמר מאס ה׳ היסה זאס עבור
איזה פעא והמסכה ע״ז עיץ ש״ץ ובקיצור שצ״ה דן< ס׳ ובזוהר כסב כי מיד שהוציא
מפץ שעושה לש׳׳ש בזה מסלק כצ הסצ גיס שלא משרה באומו מצוה או באומו עעשס
ופוגש צזה שאס צא יאמר כך לא יצלס ממעשה באדם אסד שאמר לעפר אשב עם
אמססי בסוסה ואדבק בה א״ל אנשים אמול אי״ה והשיב אס *^aול או צאו אני אשב
עמה וכן נפשה נכנס עמה לסופה וישב עמה בל היום ובלילה עלו שניהם למעה
ומקודם שנזקק עם אלוסמו ממו שניהם למשל מצאו שניהם עמים אעלן קושעא אמל
ספד זכירה
^ן כ ל א כלתא עלתה לגוכיא ולא'ידע מר מטי ליה לכן טוב נימר כ 1פ עס ופעם
אם ילצה השם •
שוב מעשה באדם אסד עשיל והיו לו קלקעות הלנה ולא היו לו שוולים לסלים מה
עשה כטל האיש כים עס מעית נידו והלך לעיל אסלח לקנות שוולי׳ ופרוס
זנדלן פגע נ ו אליהו ושאל לו להיכן אחה הוצך א״ל לשוק זה לקנית שווליס אי׳ל
^אמול אי״ה א״ל אס יגזול א״ל הלי המעות נסקי א״ל גאו בהללס׳ -יהי׳ הלךלא^פי
מקו׳ ונטל ממנו אח כיסי נדלך וקנה שוולים ולא מצא המעות וסזר לניחו נפח‘
נו אליהו ונדמ׳ שינ הלך לניחו ונטל מעות אסל יהלך למקים אסל ופגע נפש
כזקן א׳יל להיכן סלך א״ל לשוק זה לקניה שווליס א״ל אמול אי״ה והשיב ג״כ כך
וכשבא נדלך נחן לו אליהו פינה ונטל הכיס ממנו וכשהקיץ משנתו צא כדלעיל
מצא מעות וסזל לביחו פעם ג׳ נטל מעוח אמרים בידו והלך לשוק אסר ופגע בו
אליהו וא״ל נהיכן חלך א״ל לשוק זה לקניה שוולס אי״ה א״ל אליהו לך לשנו׳
ולהצלסה מיד סזל אליהו לו כל המעות אך( סלאשוני׳ והכניסם לכיסו והוא לא ידע
מאומה וקנה שויליס בק׳ דינלין ופשפתס השק מצא שם גס מעות הלאשוניס וקנה שס
שווליד ופלות ואס״כ מכל מזה למלך באלף יינ לי זהב והמיס הרבה לכן יזהל ס א
לומל כל פעם אי״ה ופי״ז יצליס •
כשהעני מקבל עניות 3אהבה ובחיבה אין אול של גיהכס שולט בו ושכלו סגולה
גדול מאד ומביא ישועה לעולם .
זצדיק שקיבל מאהבה ילאה זלע ויאריך ימים ושכלו גדול כמעשה דכסוס איש גס זו
שעל כל דבל אמר גס זו לט בה וכמעש׳ בל״ע שלא נסנו לו פונדקי והלך ולן
ביעל וכו׳ וכמעש׳ בל״א בן פדח שהי׳ עני גדול ולאהיה נו מה לאכול ואסל הקזה דס
היה אוכל שומים קלופים והיה מקבל באהבה מהש״י ובגמ׳ סיטה המקבל יסולין באהבה
באילו קייס כל החולה ומיסלין לו עונותיו וע״פ הסוד ה א מתיש כס מזוהמ׳ דס״א
ויטהר מפשעיו ויזהל מכאןואילןישלא יסטא וימשוך עליוח״ו עוד הס״א ויצטלך לסבול עוד
יסיריסדעיסלהסירהזוהמ׳וכו/וסליל׳לאד׳שיבעט 3יסול*ןהןבגופו הןבממונו ויאמ׳סמיד ה׳
גחן וה׳ לקס יהי שס ה״מ ־ ו 3ג מ׳ דל׳ אורך ה׳ כי אנפת בי מעשה שני אדם
שהלכו בספינה עס ססולחס ולאסד ישב לו קוץ ברגלו והחסיל לסלף ולגדף לימים
ע מ ע שטבע ספינתו ביס ע ס סבילו והתסיל לימן שבס והודיה להש״י וכי׳ :וכ״י
ל ענ׳ד יסור יסלני יה ולמוח לא נחנני פי׳ ע״ י ששלח עלי יסולין עי״ז ולמות לא
כתנני כדלעיל *
זי ש ימים מיוסדים בשנה ששלוסי ה׳ מביאים יסולים וביסוד על בכי א ד המבעטים
ביסולי׳ ע״כ יזהר אדם מלהקיז בהם דם • ואלו הן הימים י״ז סשוון • ה׳
שבכי * ך׳ אדל• ך״ הניסן • כ״ט אייל • ט״ז כ״ז סיון * כ׳ ה כ״ו ממוז • כ׳ •
כ״ו אב * י״ב אלול :גם ע״ל בענין רפואות מזמן הקזה •
ס גו ל ה ג״כ באלו הימים יזהל שלא ילכו הילדים יסידי אף בלסובות ובשווקים כי
אז ה מ סו ה מצוין בעולם ויש להם לשוח ס*ו ליכנס בילדים * גס באלו י עיס יש
לשוח לבעלי עיניס לעזת לימן עין הלע בתינוק׳ או בממון סנילי וסגולתו לכפית
הילד באלו ׳מיס ביסובוה ולאיי׳ מזוהר שכן עשה הקב״ה לישראל בפני בלעם P
»״כ * עיד »״כ סגולה שיאמר בכ״י אותן י״א פסוקים המתסילין בנו״ן ומסיימי״
מו ״ן והס טובים מפני כשפיס ועין הלע וממצא במעמדות ליוס א״ בסופו ג ס
יג ספר זכירה
; 6יט עיגי סגוצה לישה עונלה כשהיא אומלח הפסוקים הנ״ל בכיי חהיהנטוס דצא
נישא על הינד זה *
ס גו ל ה ליזהלנכל ספודס מצוה שיהיו עניים ואניוניס ואס לאו אז ממעולל הקטלוג
מציליס »לשעה ומס״ס עד שמביאים יסולין עצ נעל הסעודה ולאי׳ עעדלש
מאנלהס ומאיוב ואס מזמן עניים אז הקטיגול נעשה סניגול ועיין במדלש הנחומא
פ׳ האזינו מעשה נאה ע״ז ואני קצלמי .
השלום דאסז״ל אין כלי מסזיק בלכה אלא השלום ולאיות מלוגוח סגול ה גדוי
עי׳ז ואין להאלין בו .אך עון שנאת חנס הוא גדול מעין ע׳׳ז ג״ע וש״ד
יסנולמו לזה לחקן שלא יקלל לשום אדס כי עי״זמסכן נפשו ונפשוח אנשי בישו
וכולם לעה לעצמו כדאי׳ בזוהל קדושים ע״ש באליכו׳ שאין לו נשמה משולש קדושה
כי אס משולש של הס״א ויש לו לדאוב על הלב׳ פולמני ח ח״ו וילגיל עצמו בבלכוה
מל כל ד 3ל אכילה ושסיה וכן לבשל בשולות טיבוח והמלגיל לבשר ס״ו בשולוח לעוה
ולהוציא דבה אז גס הפלתו א־נו נשמעת וקללת חנםלא די שלא חל עליו אצא יש
לאדם זה ש;ל טוב כדאי׳בילוגלמי פאה ע״ש ולאדסזהשמקלל יש נו עונש גדול דלעיל
ובס״ח כתב שלא יקלל אפילי לעכו״ס .
ויזהר מלקלל או לב זו׳ מ״ח כי אין לו כפלה ואף יזהל מלשמוע מכת זו המדבליס
או עג אדם כשל כי ע״י דבלי׳ אלו לשה״ל או מגנות ת״ח
גולמים שהנחשים מפשיטין מעליהם אח העול ומעיללץ כחשיסמכל חדלי גיהנם וכן יש
משחיתים הממוני׳ עג מי שמקלכ לע^מו בכעס או באיזה שבועה או ע״י זליקח כצי
בחמתו שהוא כעובד ע״ז ועי״ז באיס צלות לבות מליו ועייןיותל בזוהל פקודי גסיזהל
שלא יקפיד לח״ח כי חמהו נחש וחמתו מוח ולצונו חיים ־
סגול ה לאדם המזכה ללביס או המזכה לחבילו ל מ ל מצוה שכלו כפול בעה׳ז ובעה״ב
ולאיה מזוהל תזריע ל״ח ול״י הוה אזלי באולח׳ וכו׳ ע״ש לכן יש להוכיח
לחבירו בסמל כשלואה בו דגל מגילה ולא ביבים ויוכיח אותו בדברים לכיס ופי״ז
יכנסו דבריך באזנו ופי׳ שם על קלא יש צדיק אובד בצדקו וכו׳ וקשה ופירושו הכי
כשלבו החטאים וצדיק אחד ביניהם ואין מוכיח אז הצדיק נענש ע׳׳י וכו׳ ע״ ם וכן
המסייע צחגילו גמצוה כאילו עשאו שג׳ ויקח משה אס ^ןצמות יוסף עמו וכו ־
סגול ה העושה מצוה תמיד בשמחה אז הוא אהוב מאד לפני הש״י וע״כ כסב בזוהר
חדש כשיגיע בנו לכלל י׳׳ג שנס מצוה גדולה לעשות משסה ושמחהבאותו יום ונקראה
סעודת מלוה אם הבן דולש יזהר האדם מלומר מצוה זו אני אעשה אלא יעשה בלא
א׳מילה כצל שמא יקטרג השטן ואיסא בזוהר פ• ויקרא מכל מצוה נעשה מלאך אהל
שמלמד עציו זכוה וראיה ממעשה בחסיד אחד שהי׳ דל בכפל קטן ולא היה צו שום
ספל לק מסכתא חגיגה והאריך ימיס ולסוף קודם מותו כתצבש אוחו מסכת בדמוה
אשה והצך לפניו עד שהביאו לג״ע וכן הוא להיפוך כשעושה עבירה וכוי ואותו שד
מתלבש בדמות אשה וכו׳
ם״כ כיון שהאדם מזנה עם אשה אסלת אזי נברא השד ידמות אותה האשה ובהגיע
זמנו לספרד מעה״ז בא אותה האשה ומלפפתו ומוליכו לגיהנס
פ ס ל ה גדולה כשאדם יש בו מדה זו שממעט בדבורו אפי׳ בדבלי חול ומעשה בחסיד
שנמגנה לאחל מותו ושעמה לאשר וזקנו מאילים כאבוקה גדולה ושאלו לו למה
זכית לזה והשיב ע״י שהייהי כל ימי ממעט בדיבור של חול
ספר זכירה
rh'3tהינצופ כ 5מ פארח״ל הינצוה נרטמת נ»צמ האדם 5אופ אמד ק כ״ג אומיוס
ונבלמת במכים מפא״כ בצדקה אינש נבלמת 3פניס נסוד וצדקתו עומדס לעד
ק העבירות נרמזים במצסו באש שחור ימ״י התשובה מסתלק ־ זולת פומאת קרי
*ינו נסתלק בלתי מבילה ורגל נראה באדם בשינווכוץ במצס שלו זוהי אחיי מות
הקדושה עתיסק עמנו והנויעאה ניבית בו • ואלו הימים ה״ז כשהרשיעה בעצמו אס
ןשתו ממיבית עמנו יהיה הולד בן מי פנים אלים יבעל זרוע ועוסי ממץ של
ישראל יכולי •
׳שגילה הדובי אמת ומתרסק משקי אינו נכשל למולם ומעשה פעס אמה היה במור
משוב עיסיסי א^ ועיעדותו הלן אסל שיירות לבו ועזב ימיסו רצא ומיבי
לכס מבט גנבים עד ט גדול מאוד ויהי ביום ההוא וחסל רוח הי לפעמו בלבו להשיבו
ליסיסו וההסיל להתסיס על מעשיו הלך לפני י״ש בן שכוס וא״ל ס אבי אבי אמיתי
בלבי לשוב רען לו בני שב לימיני אל תבן כי בדבי קל אמצא לך תרופה למכתך דאער
השבעה לי שיק־יס וישבע לו ויאמר לו קבל עליך שלא מדבי שוס דבי שקי וקיבל עליו *
ויהי בימים הלכה אשה שכינתו לעיסץ וגבי יצה״ר לו והלן וגנב כל מס שמצא בבימה
מכסף וזיב ובצאתו מבימה אמר בלבו אס סבא האשה מביס המימן ותצעק וסיכה
מה אכי אשיבנה לה אס אומי איני יודע א״כ הייני משקי בשבועסי ובחשיבסי דעי״ז
הלן והשיג הכל מה שלקס ממנה :עוד ראיס מגמרא ב״ק :׳ לא אמיו אמס ונאבח
מעה״ב מרגלים ודואג ובני הימן הבאיותי ו ק כשאדם רואה שנים מדבטס איזה סוד
לא ישאל מה הס עדבטם שמא לא ירצו לגלות ועי״ז הוא הגורס שיאמרו לו דבר שקר
מענין אסר . ____
אס אדם הולך בלילה ימספפד אז כשבא לביתו יקס קציס מהעד ^ וינער סגולה,
לארן:
»ו ל ה גדולה הסהג במדס ג״ס ומלוה לעט בשעת דסקו שמעתי פירושו מאי יוסקו
יאמר בשפת ציט אלא שהוא עצמובדוסק ואעפ״כ מלוה לעני יקפימשו כינהןמלסמו
לדל שהוא עצמו ספן י צ ^ לו .וכן כסב מלבד עולת הבקר ר״ס מ^ס לעט בשעת
חהקו כאילו הקטב עולה וכן סגולה כשאדם נותן מעשי עכל טוס וכר וכן מצוה שיהא
אדם מעשי כל ימיו י״ל שיאכל ע׳ ימים דהענה בעשירי והסי׳ והעטט יהיה קודש
ואס סל בשבסאובי״עא״צ להתענות וע״ע יעי תשובה נסשב ולעולם יספיל למנוע
על״ה ואיכי״כ יום עפיט ו ק ינהיג כל השנה טלה * גסמצוה לשמוע ברכס ססטס
בשעת סיפה ולעטת א ק ולהדר אסר עצוה זו ועיץ בספר ט ס סודות על זה *
עי שנעשה לו נס כגון שניצול מלסנויס או מאש או ממים וטוצא ט
מון שהיה סולה ונתרפא אזי סובה עלמלסקן איזה דבר סוב שמעשה
fא Dבעקום קרבן סודה כמו שאט אומרים מזעור ק׳ בטי ולטץ ט כאלו מביא סויה
בביס Vט אין בעל הנס מכיר בניסו שעושה הקב״ה עמו יעיין בזוהר פ* אמור ־בהקדמס
ב«דו הרב עו׳ אבי־הס בעל מסבי שבולי הלקע מביא מעשה ע״ז ולא יהא ח״ו מכפוי
מובס ועיין בסיס מנין יפה מאיש א׳ עשיר שהיה מקבל עניים בסגר פנים יפות תן
אותם ועי״ז זכה לבנים עוביס ת״ס ע״י שעשה מעשיו 1ז״פ ויש נוהטן להתפנות
יום זס ועוטן לדקה כי ע״י נס מנכין לו מזכיותיו ׳
ייעשות לו נש מאיזה פויעטוס יקיים זה כשיזדק לו עני פתאום יפייס סגולה
אותו ישממה אז< שישאל צו בצמצום ממעש׳ במט בהי וגע׳ שבת .
,ך ספר זכירה
סגולה קודם מוהר לראוס השכינה מייןבפנין )דשה וכו׳ -
לכפלש עון כשאיס שומע לש״ ת שיושב ודורש ועונה אמן ׳׳הכ״ל בכונה סגולה
בעדי משלי ג ס השועל שבש כהלכתו והאומר השילה אז ישיר בכוכה
והמעביר על עדשו והנוהג השבודמש והשומע מוסל והעיסק ע מ ״ ס וכד סליק לפוריא
על קביעש עהיס לשילה דורשי רשומוס יאמל שרי ל״ ערא לכל מאן דציעל לו
כהנו סימן ע״זא^ז ששכיל פי׳ ילמוד שורה והפלה באי פעוש־ א״ז הצליס 3מד״מ א״ז
שישן סי שעושכ״כ של״הוהכל שלוי לפי האדם הרוצה לעבוד השי״ת ־
סגול ה עוד לכפרס מון מ״כ שיאמר וידוי ע״פ יסוד של שס מ״ב בכל ער״א רעשי״ש
וביום מענית מ ה אשמשי במצושין .געלהי יראתן שיעבהי צדקושיךקרבשי
לשוקין עדשי שקלתי עעאסי כשיברשין כאצשי געלתי דוברי יקירש־־ן כסששי
שרימסין בדש עסול לוממרמיך לסקסי שורת ג מ ל הן סללשי קמשי בריתך מפלשי
כועס עדותן יאבסי גלוש לסישוהך פשעתי זלזלתי ק מבו סין שסיסי קללתי ו ע מ סין
צללסי ילא שורהן דכוץ בלבו לכל שס משס מ״ב באשמנו לא יאמר אשממי רק
אשמנו 0כ בס׳ הכוכוש
סגו ל ה גדולה מי שנזהר להשמל מהפלס איה״ בפי סודי ה מי ס כל פבירוש
שגשומש אס ע בי אלם בסשל לא יגלה אליהו סין מעובר סלם הוא מפליו
ומגלה וכאייל עבל על הי סומשי ס ^ ה רנביאיס והעעס סל ס גימי למ״ס כלו על
שהוא נ כנ ס בלע׳ ס איברים כי ל״ס וסיפי סי ט ס מ q•pסעהה ס״ פ גימעליא סל©
ואין מו ע' ל ט ששובה ודיט כ מו ב א על אשש אי שס״ס ואף אותו הביש אשיש©
העבלס סלם סיפו להיום הלב ועיקר הגי ס לזה הרעאע״י שעבל על לאו לא ססמוד
ועבירה גוררס עבירי ואי׳ מי שהוא בסרס למסה ירס אחד אז למעלה ל׳ יום וא©
למסה לי יום אז למעל* שנה ואס למסה שכה אז ליועלה עולעוי ע״כ כ״ א יז״ל מלהקל
גסלס ס״ו דלאה שלא יהא מנודה ס״ו ב:״ד של הסה וק ץ גב׳ד של מעלה כי
כ״ז שהוא מנץה שפלשו אינו נשמעס ונשמתו נ ע ונד מסץ לפלגודא ק ד פ או ב ק ל
יוכל להזיק כי הוא כהפקר ממש ובאס שאשרא־ מסעבלש באוהן ימיס אז יהיה הולד
עהפושעים ומהעולדיס יסגולה לזה כשב האל׳יי ז׳יל שיכסור יוס אסל להירש פנוי
מכל עסקיו וישב מל ה אין כמנ 7ה רישוודה כמבואר גש״ץ
סנולד ,המקיים שושפוס ועושה כמו יששכר חנולרן וכשב במל ש״ס ששמע מ ל ט
מעשה באדם א׳ שפשה שותפוס ע ס ש״ס כמר ישו״ז יכשנפסלהסכס בכה
ס ני ת עליו ואמר זכור מה מהסכמט בינינו והעידו ע*ז שלאו למש ששסק ו ^ כ י ן
ראשו להולופ לו על רערן ומל דבליו וזהו פימשו צדקיס אף במיי־חן קלדן סיי©
בממוט לת״ס יהי׳ בז ק הרסי׳־׳ כ תב בש״ע האל״י ז״ל כנ מי שאיט ע׳זר
כפל ובסי ס״ל האליך במעלם המחזיק ; r rבממונו ־־סייס כשס ש״׳״ס איכס מתי©
ע״י מלאך סעא״ל -סכ ץ פגום רק ע״י מלאן גבריאל כ ן המחזיקים לס״ס וגס נ*צול 7
הגיהנס וכו׳ גי״ש באריכות
סגול ה גדולה טיזהל האדם שלא יהא קמצן גדול פי הוא בישות הש״א כמעשה
בההדא גברא שהיה קיוצן/דיל והיה מוהל ובא מזיק אהד ודק ש ממני-שימול
בכו והלן עמו ו ט׳ ע ק לספר קב הישר ־יף voב־^ריטה .גס יזהר שלא-הנה מצלי עין
ט הוא גולס לפה לעצמו וגורס ל אס טס ולניעמיס כשימוש האיכל אצלו פזי בגלמיה
״יליס הוא מלי וצי“ ך לגישוש י־שיבה !■*■jעל זה אמר שלמה ■*יס עוכל שמול לבעליו
ספר זכירה
לרעהו ו3ג>ר חענימ ימעשה דנהוס איש גס זו דפגע 3יה שצי אשד וכר
אפילו נפשו אוכל לשו5ע צדיק הפסיק פירש וב׳י ע״ש
אוכל מטט א3צ ייי כאיכל מן בטן לסטים והוא צרי עין אפי׳ אוכל הרבה מ״»
איצו שבעכי זהו הכלל מי סאיצו יכול לססע נפשו ק״ו לאסריס וזהו שמציגו גבי
צבל שלא רצה צשלוס למלך דוד מנחה מזבהר וגרס רעוה לטצמו שמח במגב׳ ע״י
טון זה יגם גורס גלוז נעצמו זוהר סחוס לכן יסן לאורח לאכול בעץ יפה ובדבר
מוטט הוא יהיה שבע(מאכצ זקציסיהיה קל ומעט וטוב לאכול ג׳ פ ביוס ומאכל חס
ולטוב ומ וק ויזייל ממאכל לר גס חי 3טזיס עס מלח ודבש טוב צהס לפינה ואס
לא יוכל לישן טיב לאכול חזרת מכופלת ובתבלין וכ״כ גלינוס הרופא זשמעהי שחזרה
יכואה ג ׳כ להזצי סקלאבוט
יזהר כל אי ס מז׳ לחיות אלו סבופח פקלדיחה ק׳ זכי! ה חילול השם תחה ק׳ הפלות
בי זר איר או ביזוי חורה י־וחה י׳ שמחוה של מלוה ניבול פה ק׳ ברכוה :
לש״ה ק׳ תשובות מחלוקה ק׳ פלנסית זזו קסה מעון עג :דאחז״ל בג׳ מקומות ויהל
הקב ה על פ ׳ז ולא טל ממלזקס וראי׳ מקרח
ואם באח לידע אס חסידי או״ה יש להס חלק עה׳׳ב עיין בגמרא חלק ומוכח שס
הצי חסידי א׳ה הכומייס ז׳ מצית ב׳׳נ לוקא ואמז״ל אפפ״כ אינודומה מצרה
וטושה וכו׳ ופיל באות ז׳ הצית וגס יזהר היידם בעצין צדליס ואפי׳ בפת צרז שגא
יכשל ח׳׳ו כי זיניס לביס חלוקיס בזה ואף שמקיים סמא משהה נדרו כ״כ גס׳^ה
ויאמר הכל בלי נדל יזהר שצא יאמר א-ס רחמנא ירחיק אוהי מן הרטא אלא ’לחיק
החטא ממני שנחהל הדחק ממני פשעי ילרוט תהליס ( יזהר האדס שלא יתפאר צהפניהו
וגס לא יגלה שהיא בתעניה היום ממטשה באשה הסה שהי׳ אומרה כן לפני ב״א
כשהיה׳ בחענית י,ארי מיתתה יצא דס מאדה ואחז״ל זה בא ע׳׳י שכיסה מחפאלה
בהפניה שלה והיה מנימין לה ידלת רגיהנסעל אזנה כ׳ כ בילוש ימי אבל האדס שמתענה
משוס תשיבה מיתר לומר עיין בהנכוח קטנות הדיצה נהלוך בדרכי היראה יזהר שלא
להריג אפי׳ שם בלי׳ עלחנס כמו שמוזכר בזוהר פ׳ יתרוואפי׳ דבל המזיק נבריוה
כגון נקש ישהמית חס אינו לידף אחריו נהזיקו יאפי׳ חיות טמאות שלא גצורן ואפי׳
אילמת ועפביס והטעס כי כולם נבראו לצירך וח״ושלא לנהוג בזיון אדס להבירו
וקץ לת׳׳ח כיעינשו קשה ע׳ל ובזוהר פקידי מאליך בזה הענין ע״ם
גס יזהר כשפני רסן שניס לאיס עשיר אז מיד יפנה לו שלום ואס אינו משיב לד
נקרא גזלן ועונשו קשהמאוד.
סגוייה נוראה האומר פיוטים וקלובז בשמחה ובכוונת הלב כי בכל פיוט יש סודוה
נפלאות וכולם נתקבלו ע״ס עצת מלאכי מפלה שנגלה לל׳׳א הקליל והוא
סידר פ״פ חבג׳ד ופ״פ חשר׳׳ק וקבלה בידינו מפי זקניס וחסידים מי שמקיל ואומר אינו
קייב כ״כ לאומרס אינו מאליך ימיס ח׳ ו כדמציכו במעשה שהי׳ בהרב ל״ש אלקבץ
שנתקנאו בו שונאי ישראל והרגו אותי וקבלו אותו תחת האילן תאנה והתאנה סנטה פגיה
קודם זמנה ובא הדבר נמנך ישמעאל יסופי היה שנתלה אוהו השר פל האילן זה
כו׳ וכן טיב לכוין שס המקבל הסיוט או הסלי מה ונקב׳׳ה מאזיןהפלמן של ישראל ומזה
נתפשט המנהג להזכיר נשמות בשבת וי׳ט כי אז פה רצין כשמזכידין נשמוה אבותיו
ותותיו ופ״ל מזה בפרין הפלה מל״א הקליר שפלה לרקיע וכו׳
סגולד ,להנצל המיל מכל צרה לצייר המנורה בסלון הקודש ולקרוס בו בכל יום
כשנוסלין ס״ס מ5ה״כ זו לסמלס וק״ו לביס להספצנ זהו גלוס ש״ס fוהר ויקלס
שנולד ,ממני׳ אפי והוא אשרי ממימי דרך כג אוס יש בו ס״פ וכל אוס יש לי סגולה
בפני עצמה להופיל דבר מיוסד •
שגולה שלא יוכל השטן להמעומו מדרך השכל יאמר בכל יום אני מאמין ואפי״ בשבס
ו*״מ והוא נגד יי ג עקרים במו יגדל *
שגולה להקביל פני רבו ברגל אסר יצי»*ה מבה״כ והוא כמקבל פני השכינה ועי״זמקבל
הארה של ניצו׳ן הקדושה בדמיק נשמה יסירה ואס״כ יאכל בשמסה עש אשמו
ובניו ולסלק מנוס לעניים כי סוד ע״ז רב ורם המהנה עניים ברגל וביומר בסג
הסוכוס זוהר בראשיס וע״ל מזה בסיכוס '
כ ע ב א הסלעי ד לקבל ברכוה מרבו יברך שיזכה לבנים מ״ס וכשיזכה לגדל אומס ושיראה
בסייואור הורהס ויאמר ברכה כהנים יברכך וכו׳ וישימך אלהי ם כאפרים וכמנשה
ורמז לברכה זו משום שאנו אומרים אלהינו וא״א ברכנו בסיום הפלס י״ס וכן ראיי׳
מיעקב כשנפטר מפרעה ולכך נוהגין ג״כ בשבס וי״ט בסוף המפלה לברך המינוקוס
מרב ומא״ו כי ע׳י מפלה ראוין אנו לברך *
שגולה שלא ישלוט עין רע כשדורש ברבים לא יהנה לבו מזה כלל כמו שמצינו בי׳
הרוני מלכוס ויאמר לשם יסוד קב״ה וכו׳ ועי״ז ינצל מהמכשול :גס יאמר
בסמני׳ אפי אום ד׳ דבקה לעפר נפשי ובו׳ ז״פ ־ וכן לא יאמר שוס פשט או איזה
הקדמה מה שלא שמע מרבו או קראה בספר כי עונשו גדול בעה״ב זוהר ימרו והאומר
דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולס וראי׳ מאסתר גמ׳ מגילה וגורס שפמומיו דובבוס
בקבר ועי״ז יגיע לו זכות וכן המבשר בשורות טובוס לחבירו ולהיפך מוציא דיבה
הוא כסיל וכן אל יאמר אני שמעמי פשט זה ולא אשמע עוד כי המסיר אזנו משעוע
ד״ס גס מפלתו מועג׳ ופי׳ של״ה כך דהמפלה שמתפלל אדם בכל יום הוא ענץ אסד
ואעפ׳כ הקב״ה שומע וכן גבי מורה ־
נ ת י ב במשלי סוקר רגליך מבית רעיך לכן יזהר האדם לבוא לביה סבירו פתאום רק
יקרא מסלה וילפיכן מהקב״ה שנאמר ויקרא ה׳ אל האדם וממשה שנאמר ויקרא
ה׳ א :ממה וידבר אל־יו וכן כשאדם בא מהדרך אל ילך מיד אליו לפאול צרכיו עד
שישמס אשתו וגניו מסלה ס״ס ־ גם עונש גדול ה פ ס ח וקורא כתב חבירו בלי רשוסו:
סגול ה ממקובל אחד שאס אירע איזו צלה ח״ו בעיר ש אמרר כל אסד אומן פסוקים
במהליס המתסינין באותיות של שס אות׳ כעיר ע״ד משל אס העיר נקר א פראג
יאמרו מ פסיק המתסיל באות פ׳ ואס׳׳כ באות לי״ש ואס״כ באל'^ ובגימ״ל ויאמר
זה ב: 3׳׳כ ויפרש מק דס ההפצה עצ איזה צלה הוא אומר ובכתבי האריז״ל זהו הדרן
יסמר עצעי לשבח עד אין עיד ואח׳׳ב יאמר זה למפרע מן תיבת עוד יכו׳ עד
עליני ואס כ יאמר מ״ס של מ ׳ 3א,א בכס וכו׳ ק3צ רנה עמך וכו׳ עד נורא וי מין
מב׳ שמות צב״ג ית״ן קד״ע שט׳׳ן -אס״כ יחזור ויאמר עליצו יפר והיפך ואס״כ יאמר
נא י מ ר ז :בל נ ס טהלס וכי׳ ויצוץ ב׳ ש א צונג״ ד יפ׳׳ש בע׳׳ר צת״ג ואס ׳כ יאייר
':״ל כז״ק ,ייכוין .ואח׳־כ יאמר עלימ עלינו ישר ע מפד ע ואר,׳׳נ יאמר חק׳ב
ישל ויימך כ 7צ ע צ יאק ׳כ יאמר שועפינ׳־־ קנ״צ יכו׳ ויכוין לשס שקוצי״ת ואסיג
יחדל ויאמר ענינו ישר והיפ! ו מ ת׳ :י! מ־ על pנקוה לד יכו׳ ואר׳ר יאמר
רזמור ה׳ז המצוייר באלין כקודש
סגולה שצא ייסוב ה^נייס חז ככי-ח־ בבוקר יקנח כיי באצבע הרמון לגודל מימין
וכז באצנע -שמאג ילא בבאי־' אנ:ע'־■ כך רבצתי וסגיכה לשמיעה טובה
ספר וכירד״.
♦לחץ 33וקי כאזני באצלע קמיצה וכן 3יד סמאל וגאכ5ע אמה יריוץ העין
סגולה לבריאה העץ ישמור מהעסן וייאבק והאויי־ היוצא מחמימות או קלילוס ומרוב
בכיות ופממדת הגעה לגכיס או יקיס ומשכרות ומשיכה הדגה וממאכלי׳ קליפים
מ ץ בצלים ושומין ימרדל רממלוחי' כ״כ שעל אורה יעשן הזפת יחדד הראיס
וימנע הדמעה ומסיר הסחץ מהעין • גס ישים סייו על המיס חמין לקבל העמן ויביע
במיס צלרליס ויפ-ייד־ צהל יה העסיס טוניס ש״א
סגולה כשאדם הולך על מקום מטונף אי עצ אספה ירגיל עצמו להטיל רוק מפיו
ג״פ ויאמר טול חלקך אימי גגמי כשהעלוד אי הכחש נושך לאדס אס הערוד
מקדים למיס אז ימרת האדם ואס להיפוך אז מד הכחש אי הערוד וסגולה אס ישים
מל המכה גל פ קודם מתינוק פלא ראה קרי יסתלק הסכנ׳ וכן כשארס מאה על אמד
שכאב לו מינים או על צלמת או שמע דבל רע יראה ג״פ על צפלכיו וירוק ג״פ*
סגולה להרצל ממיתה משוכה יאמר ג״פ בכ״י אתה סתר כל פס ק פניס ואחיי והוא
ע״פ סוד וימין אפה סתר לי לי־פ השס סא״ל מע״ג שמות ונ׳ימס׳ צ“א כמכין
הד׳י ואמ״י מצרף צזה תיבת מלל הוא ר״ח סמא״ל ויכוין השס סא״ל יציל אופן
גס יזהר מלומר ע״ב פסוקיס כי סודס מכל צעי וכס ובשבח וי״ט לא יאמר זה
לב ורס אא״כ הוא בקי בכל השמות כ״כ של״ה ־
סגולה כתב גס״ק סי׳ רל״י מי שרואה הלוס רע או לוה או מזיק אל יגיד לשוס
אדס כי יספק אלא יגע תחצה בחכבער על האש קדדס שיוציא דיבור אמד
מ&יו ואז לא יכזק ולא ימופ וי״א יכוף גודלו בפיך אצבעות ויגע גגסציס קוד©
שידבר ואל יגיד צשוס אדס מה ששמע או יא ז ואס חטפי שיכה יכניס גודלו בפוך
אצבעופ ויאמר ג״פ פסיק ויאמר ה׳ אל - «rי וכס וכן פעמים שאדס הולך בדרך
*לאה שדמות נל שקיפץ ממקום למקוס שקול׳ן בל״א פרפיל ליכעיל והס לומומ
עכו״ס ודרכם להשעות הדרך ישביע אופו אז יאמר ג״כ ג״פ פס*ק דאמר ה׳ אל
השטן רט׳ .
ובן כשרואה המת ישביע גשס ה׳ באופו לשון שהמת מדבר בו כשהוא בחיים
ויאמר כך מ©ביע אכי אותך המזיק שלא פזקכי אופי ולא לשום אוהבי ויזהר
מלספר חלומו אלא לאוהבו ויצפיכן מיוסף שעי״ז כפעכב כי׳ב שנים גס כשהמת
נותן לאדם סימן יפה לו ואס נוטל מביתו ובפדט סכדל סי׳ רע זוהר במדבר
סמלה עוד מי שרואה דעות המת והיא על במקצת אז ירוק לפניו ו.״פ ויאמר טמא
טמא בלח מכאן ס״ח •
סגולה שלא יהא אדם רע עין יפיגור מזה כשהאש ז מעוברת ואיכה מכרת עוברה
ועדיין מיכיקת ואס״כ הפילה כפל יזהר שצא יכיק עוד הוולד הראשון כי
עי״ז גורס לרע עין .ע״א כשהאשה מכיקה ימש:ס הולד לערך כ״ד שעות ולא הכיקה
שוב לא יניקהוולד כי עי״ז בארעעיןסמת*ירא מעין היע דילי׳ ליפזי בשמאל חוטמו
סגולה אמיתית עי שיש לו בן קטן חילי מאוד פ״ו יקבל האג שיהי׳ בתעכית ביום
שנולד הילד כל שכה עד י״ג שכיס ובאם שיהי׳ איזה אונס יתנו פדי.ן
ס״י פשיעיס לעניים וכן כשהאש׳ מעבדת או מינקת יתן פ^־ין גס יקבלו ליתן
כר כל ער״ח עד י״ו שכיס ויועיל בעז״ה והבן יגיח הכי* בעצמו
סגולה כתב גס׳ס״ל בגד פשתן לכן הוא פ'עלת למים ו1מתי׳ לקטני׳ ולגדולים
והרוצה לחקור רצכסית סגילז ב״פ בלא לביש אח־ ואפילו ס־נוק שאביו
מומזק שמפו לו בניס הרבה ע״י לילית או רוח רעה ותינוק ?ה בטיח מכל אלה
ז 7ע ־ סגולתו שלא יתערב אפילו פוט אפי מיויך אחד ’ וראיה מפרעה שלגש נגדי
צ1ז
&!:סן ל5ן גס מכה״ג ילק פונ גס 3י״כ כוהניי לצ3ו& הקיפול לשני ול שיהי צנן
ויזסר שלא יהא מין אחר מגיולנ 3ו גלל
שגולד ,כסלואה תיצוק קפן ש'חק מחוך השינה ״ מ על פיו 3אצ־פ ’ST׳* מ3ע^
הליליח עסעוק שצא ישפע עץ הרע '■נ״״ מד; אז יגזפול פך ע׳׳י מקל^׳
עץ ה“ עהח״^ יין שצענדס הי !ח׳אאפרי^ ה הושיעה אח עמך ובו׳ .
לבן כוהגין הנשים עובלוח ניפול הפיטס מאה״ונ נכ״ר יכוח'ין מעום צידקה שיליל
או&ט ממוח עס עובר׳ ויאמר כן לבש״ע נסניל שחוה יי׳ אובלה מע? הדעי^
החטא גורס לכפסה ואס אני הייתי באוהי עח לת הייתי אוכלה ולא נהנית 3ו כמז־
שלא רציתי לפסול באתרוג כל ז׳ יטיס יהיי־ז שנפסל האתרוג אין בי מלוה רפס
שיש צי הנאה מפט מכשיכתי הפיטם סה כך הייתי ׳הנה מעז הדפת מה שאמר
הקב׳ה צאדס והוה
שגילה נאשה מעוברת כשהיא אומרת י״א פס־היס הממחיצין נצו״ן ומהיימי^י
במי׳ן בכל יוס ע״נ
סכולד כאשת עובר׳ כשבאה צמודש ט׳ הטבול רעי״^ מבטל מהילד כל מיני רעיסי
צאשה המפלת נפלים קח ביצה שהאפרוה יוצא סיאתס בעיבורה ת״כ
איה לעפר וסן כה לשסות סודמשק׳קידס ששתענל וגס סקשיראבן רובין על ממד
צוארה ל^ןהש^א תפי :סקס דבש ותמשפ הבטן כולו לפני החש ואח״כ ימשח זואר טייג על
׳מטלית ויעשה חס ויקשור על הבטן גם סגולה כל מה שהאפה הרה מתאווה
לאכול אי לשתות סאכל ותשתה ואס לאו יוכי‘ צהכיל סוולד ס״ו ואם אשה הרה ראה
דנר מאוס א׳ שאחזה שרעקניש אז מיד תמשת בשמן mויועיל ע״א שלא תפיל
קח לב שפן ושיתן במור ומשא אצלה ולא תפיל
שסלה להוליד בביש אפי׳ היא עקר אמי הקנ״ה אם קיימת מצות שלוח הקן סייף
שאני פוקדן בבנים שנא׳ שלח תשלח את האס ואת הנניס הקס לך ילקו■0
׳ cpדצ״ג לאשד .שתתעבר קח הקיבה מן הארנבת יתנקס אומו יפה מסצואה
והשמר שלא י;ע בארץ דשרוס על כלי מסכי׳ חדש שלא ישתמש רעד לעפר ישרוף
דסציח המתכות על הכפלים יאח״כ ^כתוש דק יישתה נמים מסוקין ואחר הטבילה קוד©
שישמש עמה ישסו שניהם מעפר ׳ס וכן יעשו ג׳ צילות קודס תשמיש ואח״כ מחעננ
לאשה שלא סתעבי תחצה בכיחרה צב או רנל של ארנבת או מצואה שנה או ל3
ואס סללה שלא תתעבר לעולם תשתה שחן כבש כ״כ ש״א מעכני
להכיר בסרה אס הלה (צר או נקבה יקח שתן שצה ישים בקערה של ען ייתקע נה
ממט ״ישהה שס מע.י אם יע־י השמלץ סויבות המס כעמוד הענן היא
עיכל יאס צא יה ' r :״' סביב שמר .תחתית ככלי היא מנקבה יאס הסמלים מכל
ד א׳נה הלה לצא סיד שס
אריס!1׳ כי כשהכ;ו או היפלת נ;ועתה בכר ׳מין שוא ׳כי ומשמאלה היא
נקבה קי תשלה מדר׳־■! לח> ביס נייית יתן כימכלילב אה יאכל אז חלד זכר
של שמאל עבה הכי להיפך ום כהב מבוקרט .הרע ביס 3,!.ה ־־״ ש .יידנה ״ק
^ כ ר פדה ־־׳הוי-ס י־־יי.>,ה יע־פיה ״ס ־״ rחשים ומ-יבה בכלי של מיס 'ישקע
התנב היא מזכי ’ אס ׳ ^ כקבה 0 .ס ד כי יייחדט המ1ה ביותל
" ח כן ג׳ י 1יפ ויראה ♦י׳מד ■־.כי שיש מי ינינע הליוו אז 'שפט
איתו שיריס הו גייס <-הס י:ל .,־׳ ;kשח >־' פ ס בקדירה ז“שה שיהי
של? הזי צו לו ; : cל ש״א ,חיב nאשה נר שעומס ■־ישלו ב! ם׳ מיס ■י ־יחי
r ,׳ גפ*נוה ברהי ד״״א וו ששהתה עשר ״ים 3לא ־,כו
ספר זכירה
ז»לי * ע״ל מאסה סלה ו»קסה לילד וסגולה לילדיס דף ל״ג ל״ג גס מכין >דנקס ס ס ׳י
ס גו ל ה לא5ש»ס סחסוכי בנים לגדל יחוס גמוך ביסו ומעלס עליו כאלו יולדס ואשלי
סלקס כמו שמצינו בלש״י בהיוהו גוצס מן גלוה צלפה 0״ מהאכסן בביה עשיר
זלויבל ס פל אקד בביחו וקלאו על שס סמסיל ו ס׳ אלו מ ל י ם לפובלס נג ה׳ כהוניה
דאכלס בישלא ושהה המלא בניה בליאיס* דאכלס ביעי בני עינני .דאכנס מו לי בני
נעלי ק דאכלס כיפס א פיל׳ אפיא בני דווהני • דאכלס כוסנלסא פי״ אליונדרא נ כי
נישלני הלגיל לאכול קצה הי,ולץ צעלנישקי בליפהא אי ט בא לידי כאב לב וסלגיל
נעדשיס פ עס א׳ בש5.ו*ם יוס מונע אסכלה מגיחו אבלבכציוס קשס להולשא דליבא
מסול יפה לשיכים רפה לבני ממיס .
סגולה כשיוצא סולד מבען אמו יההכו מינולו כמו 7׳ אצגעוס ואס יהנפו להלנגול
לאכול אז מה שיוט ד אמריו יהי זכל ואס יסן להלנגולה לאכיל אז יוליד נ קינ ס
ממשה פ ע ס אחה ישההא וולד אחל סבלו ג׳ סדשים וחי׳ נמי נדה דנ״ז *
אאוה בילדה ואס״י פסקה יקס דג שנמצא בדג אסל וקיבה סאלנבה והצלה ביסד
במפהה ואס״כ השסיק פ ס קמח ומיס והפחה •
שכנה בימי המוז לישב בחמה וק״ו לישן וכן איש ואשה יזנלו מצהשהין מים כנגדה
כשהלבנה בסידושיס ומאירה שמא מהעבל באוחו פ ת והוולד נא ימי׳ וגס
קשה לילד ולא ישהין מים בלילה ע״י סול וכן בימי עבה ושבע צא ילך הוולד יחף
שאז השוכלא מוליד ומשליך ממכה הקולין קאצין שפאלין וזהו א*ן לו לפואס סבנה מי
שלואה בקשה יופל מדאי עיניו כיו ה וכן הלואס בנשיס ובכהניס בזמן ב ה/״ ק קשת
במעל מראה על לסמים צלא מעל טל ז ץ ס׳ כוונות קשה הנראה בבוקר מראה ע ל
נני יעקב ובערב מל א 1״ה וסימניך הקשורים ציעקב והעע פיס ללבן ככ״מ סבנה לישן
נחדל יחידי אפי׳ ביוס מפני לילים בגמלא ובזוהר וספל הכוונות סכנה המשהה נקביו
נץ גדולים או קעניס לכן יזסד מזה אף בדרך כשסז״ל מס׳ בכורוה מקרא ולא יהי״
3ך עקל ׳ סכנה למי שאומר בל״א עייבל או שטן יקס לך סכנה ממה״מ בין הנשיס
כשהוצכץ אחרסמס והטעם כי חוה גרעהואלולי זאה לא הי׳למה״ע מה לעשוה בעולם
ולכך שמח ביניהם ומרעלג ט״א סאשס דרכה לבכוה וע״י בכיה פניה אדום וכשאנשיס
מסהכלין ביופיה אז הכטן מקטלג בהרהור והוא בטן והוא מ״ה ובזוהר כהב שלא יסתכל
בהס כצל ושמעתי מקצת אנשים שהיו נמגעין ללוה העת מטעם זה אס נא באדס
ויאמר כך ויאמר ה׳ אל ג*קום השוב וע״י שמילר .נפשו ואס איכא כוהל
הסטן וכו׳ ברכוה סכנה הזוגות 3גמ׳ פסחים כללא דמלחא כל דקפיד קפדי בהדיה
רדלא קפיד לא קפדי ומיהו למיחש בעי ־ סכנה ס״ד קפין לד־א פי׳ צרעת עול השוכב
עליו קודס שהגמול ודי שיבוטא בימי ניסן חמין הלוחץ יוהד מדאי ביצים המדריך
אקליפה יחף וכינים לבנים מאן דאחוור לבושיה וצא נטיל ה' ימים ולבש סססים סכנה
לשמות מיס מנהלות בצילה או מיס עגוליס בביתו וצא יצא יחידי בנילה כתב שליה
שיזהל מלאכול בשל של אס ליס שאין הכל בקיא־ן בה כדינו ׳
סכנ ה השוחה ממיס כשחצ תקיפה או כשיש מת בשכונתו סככה למי שעושה ימולא
לתינוק כמו חתול או כנב או כותי תקהלך בי מיד הקליפה מצויה ויש חשש
היזק לת־גזק לעה״ז וגס כחס צנשמחו ככ°ע סכנה מי שלואס דבל מאכל ואינו אוכל
וסגולתו מ מ ק שיבוא בפי• עי״ז צא יבלע אצא ימליך מפיו כתובות פ״ה בההוא
שלוח רעה לומאה סכנה פי שמקנח ידיו או מסציץ סשיריס בקרומוס שכ קנה
שילה עליו
ס נ נ ה ג״ד מביאים לידי חולי הקולין פאדיגלאההולךנמנעל דחוק ומטה קצרה ותשמיש ביושר
זי^יא^י^השומ ייןהלג׳כפס .יו ל כ ״ כ בש^כ״ב ש מ ה לעיניסמלוץדפייקליפא יגפומאןד שמי
כי ן<ומג'.ן דתייסמנעל של ערר רינניו לסיס מלחיצה פסמיס * סננ ה מאן דמפני
על דקל קצוץ ומאן דמניח ראשו עציו בא לו כאב חולי לאש ומאן דפפשי עליו א ס
נקצץ האילן נהרג האיש ואם כעקר אז מה שס ־ שככה לילך יסף כסקס מהמעה
בבוקר מכמה כיעמיס על כצ משכב שכוב סוץ מהקי־קע ועל כל מושב שב חוץ מהקולה
הנצרך לפניה ואינו י טל יעמוד וישב ער כמה פעמים וע״ל יוהד מעכץ שכנוס *
ב ס פ ר משלי אמר שלמה לשמרך מאשה זרה מנכריה ובגמרא זו מינוח וארז״ ל שאט
מיניה דמשכא הלב אסל הדמיון ולא אסר היסוד זהו פלישיפיא שלהן שאין להם יתוד
ואף הקולא בשכרי סצוניס פ״כ עוד כי אלישעו היוני אסל כ :סכמי המסקר
כנללו א סליו ושואבין מספריו שהיה לבו של אלכסנדר מוקדין שמלך על כל העוצם
וכאשר כבש ירוסלים הסציעו צאליסנוו הנ״ל ל ט על האוצר שלמה ואז סקל ודרש
ג סכלי שצ שלמה ולקחה והעהיקס על שמו והישיף עציו מעווה משלו ואז גנז
הפפריס שצ שלמה כדי נסכיעוה העולם שהוא ריבי השיקול הדעה שלי הרחמן יצילנו
מכל זה כן מ׳-כ
ענין ש כ ת אסז^׳ל כל השומר שבה כהלכהו מוסלין לו כל עינוהיי יאסז״ל בבבל סיין
גז נו ח תירהבא״י בזכוחמעשר .בחו׳*ל שעכנדץ שבחוה יי״ע לכן חייב
אדה ללמיד כל דיני שבה בש״ע א״ה ובמגיני׳ ולהיות בקי בהן ויזחל שלא לי־פסיק
כלצ בשעה שהש״ן אומר בלכת מ א ממעשה ע״י לב א׳ שכלאה כתס על מצחו ע״י
סשיפ׳ 3מ׳ א ובקדי׳ ולא היה צזהל לגלס צפלכיו 3ע׳ ש
סננ ה וכן מיר סימן על כעילה צפלניר קש״יא קמיצה שמאל ימין אמה .וכסדל
ומרגל ביוס א׳ סככה וכן בל״ס סכנה להסהפל ס״ס •
שגילה לקרות פמו״ה בע״ש עי״ז מאריכין ימיו ריזהל לומר אנא בכס קודם לכה דודי
יגביהו יאמר ככ איש ואשה סלוס ע לי ס דכולו צ״צ בעמידה שהוא עדות להש״י
ובמוסף ובשחרית בה וינוהי שבת יאמר גליל ששבה בו ביוב .
יתן עיניו ע״ד סיד • בשעת דכולו ובמנחה יאמר ויניסו בס בו
בכלות ובשעה קידוש יתן עינו במש יין ־ ונשמה כל סי יאמר בכוונה ובק צ ויאמר
המשס כי כל פר וכו׳ וכל לשון לך השבע כ״כ לוקס .יחדשהו יחלק הש״ץ התיבה
לשניס כך יסלש הוי דהיוס משהמשין בשם י״ה לגד ויסדש ה״ו לוקס ככ״מ ז ענג
ל״ת עדן ככר גן .מגיד סהעניגי שבח מעין עה״בודם וקראה לשבח ענ״ג וא״לנמהפך
ס ו לנגע * יזהר מלקרות ק״ם בליל שגה קודס צאת ה ט כיי ס • ביתיר לא יאמר
בשבת פ* עקידה .יזהר סצא יכנ ס עפר במנעלו חוץ צעירוב ממעסה סאריז״ל ראה
שכס א׳ ש־עכם ע״ז והיה בשוגג ק״ו העושה עבירה במזיד המסדס בהורה בשנה
מעכל או״א בעולס הבא .ויזחל מלעקור שים שיפר מזקנו ואפי׳ בסול וק״ו בשבת
שכנה מיה׳ הנושא אלמצה לבא עציה ביאה ראשונה בשבה כ״כ מהליז׳ל ע״פ מעשה
ואפילו הרה טבילה ליל ה׳ אס ל לבעול ליל שנה וכ״כ מ״א .
ס גו ל ה המקיים שלש סעודות בשבח ניצול משלש פילעניו׳ וג ס שיד גדול בזה ולכן
גס הנשיס חייבוה .
סגולה להנצל כל שבוע מרעה אז גמ״ם אסל הבדלה ילאה בכיס וילאה מצס שלו
דאמר ג״פ על הכוס כי לאיהי אלהי׳ פנים א״פ והנצל נפשי ; וסגולה להנצל
מכישוף יאמר בשעה שרואה צפלניו וראיה אה אחורי רסני צא ילאו )אכף סנ ף נ ג ף(
בדוק וסמכוין בהבדלה למלאך מיכא״ל מבטל כל מסשבוה לעוס ט עס סמליסין צל
הבדלה עי״ז ניצול מיוסוה לעוס י טפס שאין נשים שומ ה מהנרגה דסוה כמכונה
להבדיל מן אדס ביין של״ס סוד ג מל בסעודת מלוה מלכה שעי״ז ניצול עשיגוע הקבל
ספר זכירה
וזוב' 3מחיימ המתיס ולא ימחיל t \ 0מלאכה מקוד׳ זי! ייאמר במ׳-פ במפמדו׳׳ »(j
ויוסמע ודו»׳ ופסוקי׳ מהלמב״ן י נגע לרעת וכי חעבור וכו׳ וסידס ר 5ולס וענין
אליהו ק״ל פעמיס ופסוק זכרו חורפ משה עבדי יאמר מ׳׳ט פעמיס אוליא״צ למ״3
ע״ל בענץ זנלון ,
ענין פסק כפ״מ צ״ל בכ :פעולה שעושה לשם מצוה ק בעלילה קמס ובמים ובעשייה!
וגאפייסן וכיוצא בו ועי״ז מבליח הקליפוח ושורה רוח קדושה .וכן על
כל כוס יאמר הרי:׳ רוצה לקייפמצי׳כוס פניני לשם יסוד קב״ה ושכינתי׳ע״י מ״ו בשם
כ״י וכן בכל כוס וקודם הא לסמא וקוד׳ אכילס מצה ומרור ואפיקומן ואהל הסדר
יאמר שה״ש בכוס גס יאמר כל הפסוקיסבחולהשנזכל שסיציאח מצדיסויש שאיןישניס
בכל ב׳ ליניה ומספרים ביציאה מצרים • שיעול כוס לא פחוה יהא מחזיק ביצה והצי
וכל המצה יאכל,בכס׳בה ויזהר בהפצה בשעה הוצאה ס״ס והפנה לאסל לוכצין ז
ספירת עומר יאמר בכוונה ויאמר היום יום אחד לעומר שליה יאמ״י ויספור בזמן
צאה הכוכבים ואין חיוב ספירה עומר רק לאנשים וצא לנשי׳ ויכרין
5ברכ׳ בהשס לשם מ״ה כזה יו״ד ה״א וא׳־ו ה״א ור״ח של ספירה העומר גימם׳ אדנ׳י
וכשהכ״ץ אומר בשחריה ב״כ יאמר היחיד מזמור ם״ז וטוב שיססכל במנול׳ וע־״ז לא
ינזק כג הימים וכן טוב לומר נ»כ כל השנה ׳ עי״ט שב־עו׳ צריך להמהין עס קידוש
מד צאת הכוכבי׳ חשוב׳ מ״ב ורש״ל ואחרונים בכצ לגצ קודם קידוש בשחליה יאמר
פסיק וידבי משה אח מועדי ה׳ אל בני ישיאל בועז חי ח׳ ש,ה ולקח ללוח ומי־־
כשקיים מלות יבום מה למחרחו מאמר אכ׳׳ח • סגולה מי שנא ישן כל הלילה ליל
אחד מובטח שישלי׳ שנחו ולא יארע לי שוס נזק וניצול מכלה כי אותי! ח כרה נעש׳
כחל ככ״מ קטב מלילי שולט מי״ז בחמוז מד ט״ב וגמ׳ תנחומא משפטי׳ שכולו עיניס
קליפוה קליפוח וכו׳ ולשב״לאומי עין אחה נמוכה על לבו ומי שרואה אומו
ומה ושומר נפשו ירחק מהן .
ד״ ד אירע בי״ז בממוז נשחבלו הלוחוה ובוטל החמיד והובקעה העיר ונשלף ס״ה
והועמד צלם בהיכל ובט״ב ריר שנא יכנסו לא״י והרב הביח לאסון ושני ונלכד
ביחל ונחרבה העיר משנכס אב ממעטין בשמח׳ פי׳ אב ל״ח אדום בבל הס ב׳
קולבנוח של׳׳ה העניה ל״ח מה עני וזהו אגלא דמעניהא ציקמא מן פולבן ביה המקדש
עד צום גדלי׳ יש כ״ב יום מנין גדליה כי שקולה מיחח צדיקים וכו׳ •
ר״ח אלול הסידש הזה כולו מוכן צתשובה ועיין מרמזים ע״זבשל״ה וזוהר ור״ח והנוהגים
לההענוח מ׳יוס יקדימו מי״ ז בחמוז סוד גדול האומר מזמור כ״ז מל׳׳ח אלול עד אפל
שמפה חורה ערב ובוקר אזי הוא מיבטח שיוציא ימיו ושנומיו בטת ומסיר כל המקטריגיס
בל״ה בלילה יקרא על שלפנו ארבע סלקיס משניוה ממסה׳ ל״ה מ״פ הסוד .ובזוהר
אמו׳ מבפוד׳ השביעי בבה״כ ילמוד באדלא רבה וחיקוני זוהר וסגולה׳ להצלפה גם
עי׳׳ז יזכה בדין ־
^ר״ה וניה״כ במפלה י״פ >כויןכצ אדם כשאומר האל הגדול הגבול והנורא ל״ס גימטליא
ע ל רי ״ ף ? שם אהי״ה סימך נופלים יכוץ לאלו המלאכים
ד ד י א ״ ד בחיבה ובכן יכוין גמטל׳ ״
^ אניי רהו״א או אנ״א יהו״ה ובכן נימטליא ע״ב רמז אמרה
אסהל ובכן אבא אל המלך ודברך אמת וקיס לעד יכוין ימי שנוהינו בהם שבעיס שנה
ם פ ר י י א ׳ ׳ ל משהק השטן וכוחב זכיוהיהן של
עלינו יאמר מזמור כ״ד עיין בסץ *שלאל * בל ל א׳ ל״ה קולס
גמיסף ל״ה האוחז יאמר הפלאח ל ״נ בן הקנה אנא בכפ כו׳ וכן גי״כ אפר על פפא
יח ספד זכירדד
אץ לנו מלךמוחל ופולח ייכוין להמלאכיס נ ר י א ״ ל ע ז ר י א י ל סנ די ■ ה ע ד י א ״ ל
ק פ ציי א־ ל כשמסיים נא ע״י יפורין וחלאיס למיס ’כ וין הממונה ט״ז^מלאך
הוא יפגיר דלה של יסולין ופמח ידו ממונה מלאך ע י ר י א ״ ל שלא ימוחר בניה
קטנים ע״י המקטרג הנק' אסכרה והמלאך י ו פ י א ״ ל ישחיה המקטריגים *
סגולד Jבר״ה וי״כ יכוין בקדושת מוסף בסיבה איה יבקש אאד מאלו ג׳׳ד עושר או
בנים צדיקים וח״ק או השגת לוה״ק ואס״כ יאמר יה״ל עיין בפערי ציון ״
ובנעילה יבקש בסיבס איה על זכירה בסורה כך כתבו המקובלים
פגול ה כתב האר״י מי שיש לו גן או בה או אח קרובי נטה מדרך טובה לרעה
ק״ו אז יתפלל בהפלת י״ח בהשיבנו נוסח זה אזי מובטח שיהפוך לבבו לטובה
ויהפלל כך עכ״פ שלשים יום בפלט בימי אצוצ יועיל ביותר וגם טוב על עצמו להפך
השיבנו לתורתך וכח פד לפניך יהל״מ ה׳ או״א שתחתור חתירה מתחנו לבו לטובה
כסא כבודך להחזיר בחשובה שנימה לפניך כל פושעי ישלאצ ובכללם סחזירניאת פב״פ
או בת פב״פ בחשוב' לפניך יהו״ה בניקוד צירי כי ימינך יהו״ה בניקוד סגול פשוטה
לקבל שבים בא״י בניקוד צירי הרוצה בתשוב' ויועיל :
ע״א למי שיצא ח׳׳ו לתרבות רעה יקח לבינה חדשה אחת וישים בתנור של אש שהוסק
בע״ש לחלות לחם לשנת ויניח שם עד שבח שניה אחר שנאפה החלות ואח״כ יקח
משם הלבינה ויכסב שמו של פלוני ושם אמו וכשם שהלבנה זה בוער בספור אש
כן יבער הלב של פב״פ שיצא לרעה שיהפך לבו לשמים לטובה ‘ ואח״כ יאמל
הכומב זה עניו ג״כ כך ג״פ ואח״כ ישוס הלבינה בקבר צדיק א׳ והנח שם שבוע
א׳ ותראה פלאים וזהו ב ד ק מ״כ בכמבי האריז״ל כשאדם ממורה בעי״ס או כל
השנה אל יאמר חטאתי או אשמתי לבון יחיד אלא חטאנו ספר ה״ב .
מ״כ ממרגניחא דבי רב אם אדם חוטא בעיניו עיניו כהות באזניו שומע סרפסד
בפיו אין דבריו נשמעין :בעצה עצתו מתמעטת .במחשבה עיניו מוריקו'
בלשונו באין עליו יסורין בידיו יורד מכבודו בלבו מת בדאג' ברגליו שנותיו
מחקציין.סוטא ומחטיא קובר אשמוובניו ובליצנוח גז״ד נחתם א״כ מה הנאה לאדם
שיחטא ויפרוש מסיי׳ למוח מאורה לחשיכ' לרמה וחולעה וכס ויזכור כמה עשירים
יצאו מהעוה״ז בפחי נפש במה חכמים הי׳ להם חכמתם לתקלה כמה זקנים לא
ראו כבוד “ במה בסורים מחו בחופתן וכי מה הנאה יש להם ממאכלם שמביאים
לסלאיס • מהשמחה לדאגה ממלכות גורם לפורעניות מהרהור גורם למכאו ביס
המלעיג על מצוה אץמרחמי׳עלי מןהשמי׳ .והמלעיג על עניומןשל עניים סוף בא
ליגע ואחריסאוכלי׳יגיעו יהמלביןחבירו פנקסו פתוס בו ביוסואיןלךקשה ממל׳שקר וע״ל
מזה .ואיזו בן עוה׳׳ב המתרחק מכל אלו עושה תשובה כהוגן על כל חטא וילפינן
מילבעס ואחאב ואנשי נינוה ממנשה ומריש לקיש וסביריו ומפרעה וכיוצא בו כי
השובה מפלה וצדקה מעבירין רוע הגזירה ״
ת שובה ל״ת תזלק שרןואמ“ כ במים הרסן גם ל״ת תענית שק ואפל בכיה הספד
כתב בס׳ חרדים בשם האר״י ז״ל כל מוכחות על עון סיגופים ויסוריס
כגון שלג והפסק יה ועינדם קשים לא נזכרו אלא למי שאינו עוסק בסורה אבל
מי שתורתו אומנתו ויודע ילאה ה' לא יסלוש גופו ויתבטל מת״ס כי עי״ז מסלי©
כוסו ומוחו אך ינהג בתענית או יום אחד בשבוע או יוס אחד בט״ו יום או ירם
אחד בחודש וקידם הערב טוב שיטבול לשם השובה .יזהר האדםבכ״ד דגלים ה מעכביס
התשובה עיין בקיצור שצ״ה .
ספר זכירה
ענ ק סיכ ה עציה כסמן הדפץ לסיכה אבג״ד וכו׳ כ״כ מהל״ש געי״ס־ ימן־ צדקס
לעניים והוא ע ״ פ סו ד רזהל לומל י ה״רקו ד ס שיכנס לסוכה וקודס אגודס
הלולב .וכמב 5ס״מ הנומן צדקה לש״ש הקג״ה זולעה בג״ע וכר הלי עעה לעני
פקולה ננד הלנה לעשיל ומכניסם לאוצל ונהנה מהם לעוה״ב רעי״ז זוכה נ״כ פאין
w sנשמנה 5שעמ מיסמו וגם ניצול ממימה משונה ומדין גיהנס עיין בזוהל בשלס
מזה באליכוס וכ״מ העושה צדקה שלא לש״ש אז מקבל שכלו ^עוה״ז יומל מדכי
סו כ ה עיין יש״עובשל״ה .ומנץ שהנשים עובלוס נו הג ק לינוול הפיעם ע״לכשאומל
הושענוס אמל שאמל למענך דו לשינו מ״כ יכוץ לאלו המלאכים הקדושים בלבו מלכיאל
שמשיא״ל וקמיא״ל עזליא״ל נוליא״ל סגולי״ה עדיא״ל והוא ע״פ סוד בליל ה״ל יש
נו הגק לטבול קודם עלב והאומל משנה מולה וסהלים בכוונה ניצול ממימ׳ משונה
ומכמה צלוה ואס״כ יאמל מזמול כ״ט וצ״ח •
סגו ל ה להושענוה ע״ל מנוכה סגולה לשמירה מעולה על בל השנה שיאמר בסנוכס
פל לילה אסל הדלקמ נרות ז״פ ויהי נועם כך מ״כ על הניסי© יש קכ״ד
חיבומ כמכין שמו יוסנן שהוא מיקן •
ענייני רפואות אסז״ל כ״מ שאין בו י״דהללו אין ראוי לאדם לדור שם וזה א׳ מהם
במקום שאין גו רופא או אומן המקיז דם ע״ב אכסוב באן כמה ענייני סגולות מספרי
לפואות ששמעתי ממומסין שהן בדוק ומנוסה * הפז ה לא ירגינ להקיז רק ביומי משלי
וששון ויומי ניסן ואייר א״צ לכך יאלו ימים טובים י״א בסרדש י״ב י׳׳ז י״ס כ״א כ״ב
כ״ג כ״ד והסאל ימי סכנה ומ״ל בסירף יקיז מיד שמאל ובקיץ מיד ימין וסי׳ סשק״י
ויקיז בקיץ מעט יוסר מבחור qלא יקיז ויכנס למרחץ או יוצא ממרסץ ולא ביוס שיוצא
לדרך או בא מהדרך ולא יסעמל ולא יכעיס ולא ישן ביום ולא ישמש המטה עד ב׳
מע״ל וטוב פרוגירין מקודם הקזה ג׳ ימים תינוק לא יקיז עד י״ד שנים אס לא
לצורך גדול וזקן יוסר מס׳ אין להקיז וימתין מלאכול א׳ שעה או ב׳ ולא יאכל ביום
יומא טוב והאכילה והשתייה זה לא סלג ולא גבינה ובצלים ושומיס ודגים וביצה בת
מדברים קליס ומימטיס ויסיר היגון מלבו וביום שני יאכל דגים וביום ג׳ טוב מרחץ
ובגיר שבת פולסא דדמא אד״ו ולא בגה״ז וצא ביום המעונן וע״ל בענין סננ ה מכמה רפואו׳ י
מרח^ן טוב בז׳ ימים ולא יכנס רעב או שבע ביותר ויבדוק נקביו החלה ויזיע תחילה
ואח״ב ישטוף הזיעה ואח״ב ירחץ במיס חמים וכשיצא ילבש בגדיו ויכסה ראשו
אפי׳ בקיץ ולא ישתה מיס קרים ואל יעכב במרחץ ושינה טוב לאסל מרחץ וקודס אכילה
סגו ל ה בשאדס כבנס לבקר המולה יריח זיעה שלו מבית השמי מקודם שיכנס וי״א
*לעוס לארביר ולא יזיק לו •
ל חו ל ה עיניס )כשיש סו ס( יקס דוציון ויערב ע ס לוזון וואסיר וימשס על עיניו
וימול הסום מ״כ ב ס׳ טובי בן טוביאל טוב ליקס המרה מדג וימשך על עיניו
שיש בו במו לובן משוך על העין והביא מעשה גדול ע״ז עוד כתב שם הלב עדג
יועיל להקטיר על גסלס של אש לאדם שיש בו לוס רעה או לוס שדים ועי״ז ינוסו
עמנו לתינוק המשתין במטה ע״ל ולהעמיד דם נדה ע״ל וכן לעצור דס מחוטם ענ ץ
עעובלת יעניקס ע׳׳ל כשאדם מצה להזיע טוב לכל דבר שישתה בשכל ס ס פלידר זאפט
וישכב במטה ס ס זיעה להביא לחולה יחבוש בטיו שפולין מבישלין היטב או יבשל שועיים
ומלס שסוקין ומעורב בשמן זית ויסוך כפות רגליו ופניו וזרועותיו וישכב ס ם ויבסנו
ויזיע ע״א יבשל שומן אווז זכל בסלב מיניקת וימשס גופ 1ויכסכו ויזיע כ״ב ש״א לשינ
ל&ולהיקס סלב מאשה 5׳ לוי ט ר ק ס מןה׳ בצים וזייסיל ויקס עאהן הלבן ויכמוש ביסד ויעש׳
זלב ז ק וינוס על עצסו אונ איף משלעפין שם לקדסס יקס ג׳ מנדיל א׳ יכתוב אקו על ב׳
»גןועל הג׳נגן ויאכל סראסון »3וסא׳ הם»3 >3וס 3׳ והג׳ 3יוס ג׳ע״א על א׳ יכמו3 3יקדמ
על השני מו ק ה ועל ה ס כוקדש וינהג כדלעיל ויציס סצי־שע׳אס״כ יועיל 3דוק לידע הפוצע
אס יפי׳ ישים >שסן שלו פלג מאפה ואס ישקע המל 3ימיה ואם יצוף יפיס ש״א *
^״א יקפ 3יצה 3מ יומא וישקול והשיס ה3יצה ספה עיאשוהיו לילה אפה ו 33וקר
יפזול וישקול אס ימצא משקל ראשון יפי׳ וא״ל שלוס ע״י שס :
הגו ל ה לשווינדל יקה עניס וינוס על גסליס ומעשן ראשו מליו ג ס ישיס מנינן 3בל
מאכל וילעוס עניס .
ל מ א ג ק פילוויר יעשה כד יקס ציטווער ווארציל ג ס פוילן ווארציל קלמוש ווארציל
אגמילקין ווארציל קי סו ס ליקטוס פולוויר טויזנט גולדן קרויט פילוויר עני ה
פיינקול פולווער א׳ קווינט נעגליך וצומרינג ומעט אונגבר ופלפל ארוך ־ וסרדל
דכמוש הכל ביפד ויאכנ בבוקר וקודס שישכב בלילה ויחענה אפ״כ א׳ שעה ויועיל
בדוק *
סגול ה מ״כ קבלה מר 3פפא למי שהכלבים רוצים לנשוך יאמר לפניהס יש בי משי״ו
עצמות לקדושה ויבטלו תשי״ו עצמות הטומאה וע״ז אין יכולין להזיק וזהו
פירושו כי סבבוני כלביס וכו׳ ומה אעשה אספרה כל עצמותי ה״ד שסיפר בפניהם
כמה עצמות ים בי רכן כל עצמותי המה גימ׳ חשי״ו ואז המה יביטו יראו בי כ״כ
בפליאה ע״א יאמר אלהא דמאיר ענני ויועיל גמי ע״ז •
הגו ל ה המסתכל לשמיס מעלה נכמה דבריס יראיי׳ מבהמה אלמלא יכולה להסתכל
לשמים היה יכולה לדבר זוהר פדש סגולה לכפס ע״ל בתפלת י״ס •
ס גו ל ה כשהתיימת עצ־׳ גגרזיכו יקס עצס מאית מיו וינוה על קדקדו ויאמר זה הלסש
ג״פ זה ח ד ח ד נ ח י ת ב ל ע ב ל ע נ ח י ת ח ד ח ד ויש נוהגין לומי•
ו 3גמ׳ אי׳ שכך יאמר על עצם מבשר או דג שישי .לו בוושט נ נ ע צ ת א כ מ ח ט
ואסז״ל הלחש זה בדוק * ננע תא כתריס שיישא שיישא
סגו ל ה מי שרוצה לילך למרפקים ולידע אם ירניא שנתו ידליק בליל יי״כ נר בקערה
של שמן זית ויביט בו בפיו פתוה ואס יראה פיו ועינו סתוס לא ישלים
שנתו וכן כשיקה בה״ל מיס מבאר או מנהר במוך כלי נפושת שהוא נקי ויביט בו
בפיו פתום ואם יראה בו פיו ס מים ימות וכן יכול לעשות כן בלילה שהוא קודם
תקיפת טבת כ״כ ג ס׳ בהיי ובנפתולי
הגי ל ה להנצל י ל ס טי ס מערבה של הו״ר יעשה תיבת כלי זיין וכה יעשה כשהש״ץמסבב
עס הס״ת סביב הבימה ואומר הושענא פ עס ראשון כשמגיע לאות ך׳ יתלוש
פלה אהד מהושענא שלו ופעם ב׳ כשיגע לאות ל׳ ופעם ג׳ לאות יו״ד ופעם ד׳ לאות
תיין וכן לכל הז׳ הקפות ינהיג ואס״כ תצטרף ביסד ונעשה כלי זיין וישים המלין כמיןשד׳י
זידבק העלץ מנר שעוה די״כ וימפור בבגדו ע ס שס צמרכ״ד וישא אצלו .ע״א ליקה
ע מו הושענא שלו בללךאי שידע בבירור באיזה מקוסמוטמןגבימו וכשיזכור בשעת סכנ ה
גס סגולה בפינה להוליך ע מו כזית מאפיקומן כי עי״ז מבריס יועיל כ״כ ש“ א
המזיקין כמו מזיזה ע״פ סוד וע״ל מזה בענין מ׳׳ת * גס סגולה קידס שילך לדרך
יתפלל מפלה וילמוד אף מעט וימן צדקה ובשעת הדרך ידק 7ק במצות תפילין ובציצית
ועי״ז ניצול מכל סכנה .ייומר טוב להתפלל בדרך בשדה מגמלון בבית עכו״ס מכע ה
בועמיס וע״ל מזה ־ יזהר שלא ילך על הגשר רק ברגליו ולא ישב בעגצס ובשעת
והוא רפוס ו ט׳ וישי נו עס וכו׳ ס״מ :סגולה ליין לבן הליכאו יאמר
שנשמנה מראיתו לתקן על י״י פלב בהמה או פלב פטה בו ע״י בצים
שלמי© יזרוק לתוכו .או י ק .בצים עטורפת דהיינו »קפ הוזייסיל ויערב עס שול
ואש״כ יסיסבסביות ףה>ה'צקי *
שפד זכירה
לפן 3עינ נעלה מקפ מהרעה פתסח >^ציצי ידיש ומשים נין כחפי 3על 3 שכולי
פ״ ה לאהגב :תוב אי^ו שני שמוח על חפוח איפ״ו אישאי״ן וחן לו לאכול
ע״א לחן נעיכי אשחךשיס ידך פל לאשה ואעור זה למי שתרצה פיאה^) לדוק
השם מ פי לא
סני ל ה לשליפה ח״ו יי־ח ביצה שנולדה כיוס 3׳ א 1יום ה׳ וכהו 3עליו שס זה
קיבוליא״ל והשלך צ הוכו והשקע האש ■־ ע״א קח בנד שיש עליו דס נדה ושים
הבגד על עץ מ מך והצד שיש בו דס יעמוד נכד האש ויכבה האש בדוק ע״א בע״ס
או בע״פ יקח קנה מהעישה ויעשה מוכה לשוסבסכיןאלו שמות אגל״א אלפא אדא
ואחל כך יאפה תנוד ואותו בית שיש שס הקלה לא השלוני בו אש * ע״א יכתוב פשוק
ויכתוב על מצות האפיקומן זה ויתפלל משה אב ה׳ והשקע האם מכתבי סאל״י ז״ל
או על ככל למס שלם כך ויתפלצ יתפלל פלל לל משה שה ה אל ל יהו״ה הוה וס ה
והשקיי השקע שקע קע ע האם אש ם ויזלוק כלקס באש בדוק ע׳ ח ע״א שלא יבא
ע״א שמעתי השליפה לביתך כתיב מל פתק ביתך ב׳ שימת אלו אדידילון אדלול ן
ממקובל א קש עץ קטן מסליפה ויאמר י ן בצ״א איך נעה דען בלאנד אלוים אין
איך בשווער דיך ^ייא דעין אלמעכגיינן גאמ אין בייא צעהן גיבאט אז דוא זאלסט
וויינוד ניט קוהן פז וייא אצו,ד 3י 0ט ויקומען 003אלהי ישלאצ ונשם אגל׳׳א א״ה
ויאמר זה ג׳ ב ותשקע סגיצה לאש הבאה ע״> דונר שלאק שלא יכבה רק עם קלב
סגולה אס רשא עליך )' uן פטלן (.או עין ימין שצ נקש מעזים ותשקע האש שס
סגולה צגלש ס ס המות ישסה באדס השתן שצו או מזאב צא ״שנניי בך ש נאך
סנילה שחייה בכצי ה עופי ה או הבדיצ יועיל לצמאון ולד״א כ ואס תתלה ש«א
עליךשןמכלב צא סיבל שוס דבל בשיר הלוי׳לנסדהקוצמוס יכתוב כ ס עמלק או שס המן
צזיס צקיי׳מד עש׳מק׳פמר׳מהגאוןמהרב המשיל יזהר שלא לשלב אצבעותיו זו בזו זז׳מביא
לידי דאגה יסגולה צלפיאה לאי ס שלא יראי כן כ ס :גאלינוש הרופא ששתיית CP
המות קל מן הדאגה ע״כ מזה יהת-פל בגדיו כשנוא מלובש והיא קשה לשכחה ולשם
' רע וסגולתו •ט,ל קיס ס בפיי בשעת תפ'לה ויאמר ה' ישממי מכל לע מ״כ
סכולה שלא יהא אדסגגב נא יצךבקלות י־אש מייעשה ברב נקמןב״ישאמרו לי אצסגנינוס
בנך יהיה גנב ושמיה לבנו שלא ילך בגיטי לאס שבת דקכ״א .סגולה ליטיול
מהיד יואלציכ יקק מלה מבהמה יימשך על מטלית ויניק על היד ונופלין מעצמן ״
סגולה לכניס ההונך בדרך ימשש גיפי בשמן וכן יק־־׳ פתילה מצהר וימשק על הבגדים
ויתקבצו ניקד עוברי ימיס יכניס עמי דגריס חמוצים ומאכיים יבשים * סגולה א ם
תמשח פניך בחלב הדוב תקכס ־ ואס תשא לב ארנבת או לב הכלב אצלן לא יזיקך
כישון< ש״א אם תייבש עין זאב ימין בשמם ותשים בעור או בבגד ותתלנו עליך לא
מירא מכישוף וממזיקין ועין הלע י בכל"משר חפנה תשכיל ויפצו אויביך וממצא קן
ומנצל מ מקו ת רעות ומקדקת ש״א אם תשתין ט׳ השכמות בעקבך לא ישלטי בך
סנונה אס השים עפ־ מעגלה במשקה אז המשקה משכר ואם קרצה כשפים שם
צשתות הרבה ולא תשתנל תשתה מיס מקולס שם ’ סגולה לשכל או דבש באס מ״ו
עם מסירט ניט יעשה עיסה ויערב דבש מעט ומלק ויאפה וישים בה ע״א יקק עפל
הזורק שרץ הקולין מילט ווארף יישיס בה ודווקא כשרואה שהוא זורק העפר
pגילה אס ישסה שוס משקה קפ י ממי רגלים קודם שישיבהו בביס הסוהר לא
ימעכב שס * סגילה אס תמשח ידך בקצב כלבתא סתפיש ידך בברזל קס ולא תכוה ש״א
ס גו ל ה אס תשים כל שהוא ממלג זאב על גלון האשה כשהיא ישנה הודיעך כל מה
שבלבה .או יקס ביצה של שועל ויייח טל לבה ויגיד לך • סגולה לעש S
ד* ספר וכירה
שהסוס לא ייגע נדרך יקח שן מ?א 3ויפצר־ בצוואר המיס * לבהמה ששיא הוצי2
שתמזיי לבריאותה ימסוך אוfן וונב מבהמה ו מי"׳ בתרגום 'ונתן ב״ע פ׳ וישב
1!.ולה שלא לגלות שודך לאשתך ורן צא מקיזין לבהמה בסיך־ המוס ובההלת הקץ
תגלה סוד מבירן בריבן עמו כ׳׳ש בהיוס שקל 1ע מו ס״מ סגוכה צעכברים להברית
מהבית יעשן הבית בעור של ?אב סגולה לפשיש׳״ הקורין וואנצלין יקת מרה מהשור
ויבשל במי& וימשש ?5ס רל ?ויוה ע״א >מפ שייד ווסיר במיס ממיס וימשס ־
ע״א ימשח בחורין <ס חלב בהמה ר׳.עיל לאיריס פמוריס הקורין פלייא יקח ד©
משים ויניח בבית ברלי וכולס יהא 15שס
סגיל ה לידע מספר קטן רך הוא מן א ניד ־ ^ הואפשעה מן יו ל מ 10ר א׳ מן ך
ח נמצא תיבת מספר 3׳ וכן מ ל ס עד ק היא א י ׳ הוא ב ש׳ הוא ג׳ ם> הוא
נשמה במ״ק גימטרי ־־יוב לפי ?ס החשבון ז^ימנוריא שנץ
הקא ג׳ בידך מן כלל וה סגול ה לידע החשבון אדס בנפשו נקוט
תקח ע״ו ומן סקח לתשבון כ״א לחשבון ע׳ מכל א׳ מן ה׳
כך הוא כל היתר מן ג' שורות תמנה כ״א ע׳ וכן מן ה׳ שורות ופירוש
כ״א כ״א וכן הימר מז׳ ע״ ו ואח״ר מכל הושבון הנ״ל חקה ק״ה ותשליך אותו מכל
מאה ק״ה והנותר עזה מקח למשגין ועי״ז תוכג לידע ג״כ כמה שורות יש בכל רף ״
הטעם באר מ״כ הטעם שקורץ בשס גאון מי שבקי בבל ס׳ מסכתות כמנין גאוץ
היטב פרש״י גשבעי׳לשון ופירושו במספר מרובע כך בראשונה יספור פ ואח״כ יספור
הי׳ ואמ״כ הי״ס ואס״כ היטב «הו גימע׳ הטעס שאמז״ל תינוקות של ב״ר מבטלין גזירות
רעות וסי׳ לשון רכה השב ב״ר גר״ם ר״ח כך הוא הטעם נשיס פסילות לעדות משרה
מ;׳ ותכחש שלה ילקוט הטעס !נה לך חגר ע ס הוא רע שאין תוכו כברו אזי הוא
3בדיבורו אותיות חר״ב לכן בר״ח ממנו ואס היא טוב א? בו גס״ר״ה׳ מ 3ר אליו
מ״ח שס־סימןלידע ד׳רוחו׳כשעומד למ^רח אז ה סי קי ״ ד ל״ת ימיןזרוססימןלהפמל פרקי
נפ״ש פ״ נשא פנחס שופטים גס נפש גימט׳ פרקים הטעם שלא ניסכה הס׳׳ה בנקודות
הואיל ויש הרבה חילוקים בענייני הניקוד הטעם למה ז כי 5ה קייס לעולם לפי שלא
גלגלו שם אותיות מוח בשעה בליאת עולם כמו בשאר מקומות הטעם של ניגונים כתב
בזוהר והובא 3ס*פ ממשה ידבר וכו׳ שאף הניגוי ם מהל סיני לכן י׳הרו מלשנות ממנהג
אבותיהם ומקומס וק״ו בשאר ענייני חפלה ״ הטעם שמלץ קידם עלינו שאנו אומרים
שלא עשנו כגויי הארצוח ובעוד שלא נימול אז אך הילד בכלל °
ענין לידה בבהמות וחיות בהמה גסה טהורה יולדה לכי׳ שרשים בהמה גסה ממאה
נולד ליב״ח הכלב לנ׳ יעים ׳ והחתול נ״ב יוס חזיר ל״ח יוס והנמייה ע׳ יום
והשועל ז׳ חדשים וכן שרצים והאלי והדוב והנמר והפיל והקוף לג׳ שנים והנחש לז׳
שנים זהאפעה לע׳ שניס לבה בראשית אין לן בכל יום ויום שאין נולדים גו פ׳
ליבוא ומתים גו ס׳ ריבוא רבה קהנת חמשה ימים היו ארוכים בעוצם כל אחד כמו
היס על עברו ויום מרעעסס נ ס עו ג׳ ימים * יום מ״ח ויום
ומלחמת עמלק ומלחמת ארנין לס׳ בחיי שבעה נונדו מפול אדם נח שם יוסף יעק״
ג״ד שעמידץ למזור המן והבאר והעק כל ימי רשג״י משה איוב עדלש חנחועא
היה גשם ביום רק בעתם ליל ד׳ וליל שבס •
תמיד תהי׳ אמת לנגד עיניך ורמז אמת ל״ת אלון מטה מכליכיס סגולה
מנץ קושי מג מלי מונ ס למה צדיק אובד בצדקו והוא עני וישע מאריך
ברשעתו וטוב צו והחשובה זה עיין בס׳ מנורת המאור נל פ בשם הרמב״ם
ונ ס׳ מולה צבוכיס ותמצא מרגוע לנפשך ״ עגין עה׳׳ב ומנץ גן ע ק של מעלה
ספר וכירה
ומנין ססייס המסיס פי ץ בס״ נ״פ במאמר א׳ פי ק ״ ו»״א מנוס של
זמבי^דאיוס סבילוס מהסירה ונביאים וכסוביס ע״ש באריכוס ואני קליסי לידע העסיס
וירידה גשמים בכל שנס :
ר א ה בסודם מעוז בג׳ ימים י״ג י״ל ע״ו יסי מנן וי״ג י״ד י״ס ויערכה לי וכל יום
►ויה על ד׳סדשיסי״ל אםיהיה.מעונןי״ג ימטיר המוז אב אלול משרי.ואםיוםט״• יממי׳סדש
ניסןאייר סיון* ואסיהיה מעונן ב׳ שעוס ימטיר י״ס יום ואס ג׳ שעוה ימטיר ל״ב יוםו׳
שעוס ימטיר ב׳ חדשים ואס ט׳ שעוס ימטיר ג״ס י ואס ימטיר בסון« יום ב׳ סדשיס
ועל דרך זה סדין יום י״ד ויום ט״ו ואס כל סג׳ יעים יהיה מעונן כל השנה יהיה
שסוכה ונשומה וטובה ואס ימטיר י״ט בסמוז יהיה יוקר מסמלס השנה ואמ״כ יהיה זול
׳ואס ימטיר יום י״א גסמוז הסבואס מסייקר באסריס השנה כפל ואס לא ימטיר כלל
סהיה שובע השנה •
שימן על ימי ר״ה יום ב׳ צנים ופסים והזרעים יהיו טובים וגשם הרבה ויפגברו הנהרוס
ומולי יהי' בגדולי בני אדם ויהיה זעך< ובהלה יכל השנה יהיה שובע ואם ביום
ג׳ גשמים רבים יהיו והקיץ מעט והמס רב ויהי׳ מוס בנשים ובבהמו' דקיס ושמן
מעט ופסד גדול בבני אדם וצער למלך ואם יבא ביום ה׳ יהיה הדגן יומר וענבים
ופשמן רב וגשם מעט ובסקופוס משרי גשם רב ואס יבא ל״ה בשבס גשם מעט והשנה
רעה והפסד במלסמ׳ רבה ודגן יהי׳ יוקר ויין מעט ומוס 3בהמ׳ דקה ובגדולי אדם
זיסקייס נשיאים ודוס וגשם אין עוד סי׳ על ר״ה אס יומא קמא דליש שפא אי סמימא
גולא שמא סמימא אי קרירא כולא שהא קלירא • ואס י״ט של עצלה ברול סי׳ יפה
לכל השנה גמ׳ ב״ב פ׳׳ט ואס ימטיר בפסס ימטיר בקציר ובציר *
*סימניס מסקופס כשיהיו מקופה ניסן המוז במזל שבסי אומה שכס יהי׳ סמימס גדולה
ואס מקופס סשרי במזל צדס דאס מקופה משרי וטבה במזל שבסי השנה יהי׳ -גשמים
גשנה זו יהי׳ שלום • ואס מקופת משרי וטבמבמזל לבנה אומה שנס יהי׳ קור גדול
מאוד שהלבנה נברא משלג ואם במאדים יהי׳ מלסמוה בפ״ט ח״ו מקופת תשרי ואס
הקופח משרי וטבה בכיכב מטר יהי׳ כל ימי סורן< בלא שלג ובלא קרס * אס מקופת
טבח נופלה מיום אחד עד עשרה ימים בסודש יהי׳ יוקר גדול ואס נופ' מ מעשר׳ עד
ט׳׳ו יהי׳ יוקר• ומט״ועד ך׳ יהיה זול ולא זול מ״כו אס סל מן ך׳ עד ל׳ יום יהיה
שבע גדול בעולם .סימן על ליקוי סמס ולבנה ס״ג אס יהי׳ ליקוי סמס ניסן או באב
או בכסליו יורה אויר דבר וכל מיני קדסה מפילי נפלים ורוס יבא ועלסמס גדולה ו אס
י סי׳ מ ״י בטבת או באייר או באלול יהי׳ ססלון במבואה ובזרעיס ואס יהי׳ גסיון או
*במשרי או בשבט יהי׳ רעב ומולי׳ רעים ואס יהי׳ בממ ז או בסשון או באדר ימרמו
הלבה אנשים בינזנ׳ס ומהומה גדולה עלסמס גמלה היזקוס בבג?^-דסזשדי׳מן
בגמ׳ מוכס אס סן אדום יורה על דם מלסמה ס״ו ו א ס ק שסולס יורם׳ על במים
צער ס״ו אך ורק מאומות השמים אל יסמו כשעושין רצונו של מקום ואס בא בעילוי
*היו על שונאי ישראל .ואס בססרונה היא על א״ה כל הנ״ל .מ״כ 3ס׳ צדה לדרך
דבס׳ שושנה יעקב ובעבלונוח הצמוביס מענץ ז׳ מג בי לכס וי״ב מזנוס וגלגלים
ומה גא ע״י מזלוס כשנברא האדם ומה יהי׳ ג סו פו עיין ג ס׳ צדה לדרך מאמר ק׳
סט״ו וממצא מרגוע לנפשך גס ג ס׳ ש״א עוד סי׳ אסל לי דע השצס מ ל ס איך
^יסי׳ ראה והגט כל ימי סודס טבמ עד י״ב ימים בסודש איך יהי׳ יום א׳ דל״ס עבס
>ך יהי׳ כל הסודש טבת ויום ג׳ עראס על סודש שבט ויום ג׳ על סולש אדה ו ^
ג ל יום בנודר כנ״ל כך מ״כ 3ג מ׳ שבח כשהקב׳ ה נוטל צדיק אסד מכפר עו טס ישר
דגגמ׳ יומא אפילו בשביל צדיק אסד נברא העולם שנאמר א מ ת צדק כי סוג ונו׳
ספר זכירה
5-ג»א ישעי׳ י״נ פילם לפ״י עצ g»rכי טוב עשה וקפה מאי פירושי נלענ״דאי׳ 3ג»ד^
דר״ה יצא כ״ק ואמר כל פמולסניזוןבשכיל סניס ככיוחנינא כנילי לו 3ק 5סלובץמע״ש צמ׳ 0
וכו׳ בלש״י כי עוב פשה פי׳ לאסליס כמו שמפרש הקלא בעצמו כי פלי מעלליו יאכלו
פי׳ אשלים ניזינין על ידי זכיתו ואוי לרשע לע כי גמול ידיו יעשה לו לעצמו ערד נ׳׳ל
מפני מה •ש צדיק וטוב לו לשע ולע לו ושי׳ 3גמ׳ ב׳ מילוציס ועי״ז שפיל מבואר ודו״ק
ב ס פ ר צ״ש פכ״ז מוכיש מקרא הצור המיס פעלו וכו׳ ואין עול וכו׳ מכאן רמז ד׳ עוצמו׳
העוה״׳ עילם נשמות ועולם השסי ועוה״ב ורמוזים בפסוק בהההלכן הנשה אוהך
בעולם הזה וכו׳ עיץ שס־
ו ן3ין קדיש ימום הלב לבי בשיי ובס׳ ב״ב סי׳ קי״ד ובל״ב ע״ש סי׳ קט״ו בשם סדל
אגדה ובס׳ ל״ס בשס הנסומא ובמסכת כלה וז״ל ל״ע נפק אשכשי׳ לסד גברא
דהוי דרי טונא רבה וצווה ועתאנס א״ל מאי עבילהך א״ל לא שבקיני איסור דלא
עבידנא א״ל ל׳ עקיבא שבקת בלא ואזיל יליף עס גלי׳ קדים ונראה אוחו מאיש
לר׳ עקיבא וסי׳ משבש אותו על הטובה שעפה עס גכמ׳שעל ידי זה נפדה מגיהנס
ת ע׳ הנעלם הובא ג״כ מעשה כזה וכתב שם וכשאמר בנו הפסולה פקעו ליה מן
דיני קשי׳ ובשעה שהיה משפלל ואמר קדיש קדיעו לי׳ גז״ד מכל וכל ובשעשא
דאתסכסוק״י לי׳ ר׳ אהעטלו ליה בכשר דצדיקייא וזה שאמרו סז״ל בלא מזכה אבל
ועיין בזוהר שלש שהקד ש יש״ש והבן הוא לבר גדול וכן כשמזכירין נשמוה ומשנין
צדקה בעד הזכלש נשמתןהוא דבר גדול למתים עוד מ״כ שהנשמה י״ב סודש משוטג
מעולם הבא לעולם הזה ואש״כ עולה למעלה ואינה יורדש
פסיקתא רבתי
שסקב״ה גואל אה ישראל שלשה י ינים קודם שבא משיה בא אליהו רעומז־
על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליסס ואומר נ הם הרי ארץ ישראל עד
עמי אמס עומדים בארץ ציה ושממה וקולו כשמע מסוף העולם ומד סו סו ואח״כ אומי
להם גא שלום לעולם בא שלום לעולס שנאמר )ישעיה נ״ב( מה כאוו על המ־ים
רגלי מגשר משמיע שלום מבשר עוב משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך מון
ששמעו רשעים הס שמסים ואומרים זה לזה בא שלום לכו ביוס שני בא ועומד על הרי
ישראל ואומר באס יסוע׳טוב׳באה טומלעילסשנאמר)שס(מבשר טוב וגו׳ גיוס השלישי נ א
ועומד על הרי ישראל ואומר באס ישועה לעולם באה ישועה צעיצס שנא׳ משמיע ישועה
וכיון שהוא רואה את הרשעים שהם אומרים כך ארמי צציץ מלך אלהין קומי אורי
כי בא אורך )שס ם׳ ( א״י יוסנן משל למהלך בד pעם דמדומי סמה בא אחד והדליק
רכבה היי אס לו והדכיק אסר ובא וכבה הנר אה לו
אמר מכאן ואילך איני מממין אלא לאורו של בקר כך אמרו ישראל לפניסקד!^
נרוךהוא עשינו לךענורה בימי משה וכבסה בימי שלדה וכנסה מכאן ואילך אין אנן
עמסיניס אלא לאורך שנאמר )מהליס לו( כי עמך מקיר סייס באורך נראה אור רכן
אמר הקב״ה קומי אורי כי בא אורך יגו׳ אמר ר׳ אסא נמשצו ישראל צזיה שנאמנ*
)ירמיה יא( זיה רעק יפה פרי סואר קי א י״י שמך ונמשל הקב״ה כנר שנאמר)משלי
כו( נר אלהים נשמס אדם »ס דרכו של שק להנסן בנר ופס מאירים שניהם כאפה P
אמר הקב״ה לישראל הואיל ואורי הוא אורכם ואורכם הוא אורי אני ואסם נלך וכאור
לציון שנאמר קומי אולי כי בא אורן אמר י ׳ הושעיא מסילה ירושלים לעשוס פנס
לאומוס העולם והס מהלכים לאורה מה טעם והלט גויס לאורך )ישעיה ס י ( וכן
הוא אומר )שם ב׳( והיה באסריס היעים נכק יהיה הר ביס י״י בראש ההרים וגר
ונהרו אליו כל הגוים וגר זש״ה ) סהלים ל״ו( כי ע מן מקור סיים ב או ק כלאה אור
אומרס כנסס ישראל לפני הקב״ה רבש״ע בשביל אורה שנסס לי שנקלאס מקול סיים
אני עסידה להסענג ב א ו ק מהו באורן נראה אור זה אורו של משיס שנאמר )בראשים
א׳( וירא אלהיס אס האור כי טוב מלמד שצפה הקב״ס בדורו של משיח ובמעשיו
קודם שנברא העולם וגנזו למשיס ולדורו ססס כסא הכבוד שלו אמר השען לפני
הקב״ה רבש׳׳ע אור שגנזם מסס כסא הכבוד שלך למי א״ל לעי שהוא עסיד להחזירך
אוסו וכיון שראה ולהכלימך בבושס פנים א״ל רגש״ע הראהו לי א״ל בא וראה
אומו נזדעזע ונפל על פניו אמר בודאי זה משים שעסיד צהפילו ולכל האומוס בגיהנם
שנאמר עישעיה כ״ה( בלע המוס לנצס ומסה י״י אלהיט דמעה מעל כל פנים וגר
באומה שעה המרגשו האומיס ואמרו לפניו רגש״ע מי הוא זה שאני נופלים בידו
מס שמו ומס טובו א״ל הקב״ה אפרים משיח צדקי שעו ומגניה קומסו וקומס דורו
ומאיר עיני ישראל ומושיע מעי ואין כל אומה ולשון יטלה לעמוד בו שנאמר )סהצים
ס ״ ט( לא ישיא אויב בו ובן עולה נא יעננו וכל אויביו וצריו ממבהלי׳וטרסי׳ מלפניושנא׳ שם
יכמוסי מפניו צריךוגו׳ ואף נהרוס פוסקים ביס שר ) ש ס( ושממי ביס ידו ובנהרוס יוד ע
׳ל הקב׳׳ה מהנה עמו כשברחו )נ ״ כ כשברכו אוכנבסרו[ אמר לי הללו שגנוזים אצלך
?סס עסידים להכניסך בעול ברזל ועושים אומד רעגל הזד םכי!ד מיריי ייי״ייייי
ספר ז כי ר ה
אה מסך בעול ובעונותיסן שנ אל! עתיד לשונך להדבק בחכך רצונך בכך אמר ממים
לפני הקב״ה לבש״ע שמא אותו צעד שנות רבות הס 5ו״נ הקב״ה חייך וחיי יאסך
שבועה גזרתי עליך אס נפשך עצבה אני עורדן מעכשיו אולר צפה י־ רבפ״ע בגילת לבי
ובשמחת לבי אני מקבל עלי ע״ע שלא יאבד אחד תיסואלולא הקייס בלבד יושעו בימי
אלא אף אותס המתיס שמתו מימות אדה״ר עד עכשיו י לא אלו^בד חלא אך<אוהס
כפלים יושעו בימי והא נפלים בלבד אלא אף למי שעלתה על דעהך יהבראות ולא
נבראו כך אני רוצה בכך אכי מקבל אמרו בשבוע שגן דוד בא כי מביאין קורות של
ברזל וכוהניןלו עלציאלו עד טנכפף קומתי והוא צועק ״בוכה ומילה קונו למרום אמר
לפניו רבש״ע כמה יהא כוחי כמה יהא רומי וכמה יהא נשמתי וכמה יהא אברי לא
בשר ודם אני טל אותה פפה היה דוד בוכה ואומד יבם כהי־ש כחי וגר )תהליסכו[
באומה שעה אמר לו הקג״ה אפיים משיח צדקי כבר קנלת עציך מששת ימי בראשית
עכשיו יהא צער שלך כצער שלי שמיום שעלה נבוכד נצר הרשע להחריב את ביתי ושלף
את היכלי והגליתי את בני לבין אומיה העילס חיי וחיי ראשך לא נכנסתי לכסא שני
ואס אץ אתה מאמין ראה העל שעל ראשי שנאמר )ש״־£ה(םראשי נמלא על באותה
שעה אמד לפניו לבש״ע עכשיו נתיישבה דעתי עלי כי דיו לעבר שיהא כרבו אמר
רבי יצחק שנה שמצך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה עלן
פלס מתגרה במלך עלבי והולך מ לך ערני למיל עצה מהם וחוזר מלך פלס ומחייג
את כצ העולם רכל אומות העולם מתרעשיס ומסבהציס ונופלים על פניהם ויאסוז
אותם צירים כצירי יולדה וישראל מהרעשים וממבהליס ואומליס להיכן נבא ונ^•
להיק נבא ונ^* ואומר להם בני אל תתייראו כב מה שעשיתי לא עשיתי אלא בסבילכס
מפני מה אתם מסייראי׳ אל תיראו הגיע יעי גאולמכס ולא כגאוצה לאשוכה גאולה
אחמנה כי בגאולה ראשונה היה לכס צער ושעבוד מצכיוס אחריה אבל גאולה אחרונה
אץ לכס צער ושעבוד מלכיוה אחריה שנו לבותינו בשעה שמלך המשיח בא ועומד על
גב ביס המסדם והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם ואס אי
אסס עאמיניס ראו באורי שזורח אליכם שנאמר )ישעיה ס׳( קומי אולי כי בא אורך
וכבודה׳ עליך זרה עליכם בלבד זרח שנ׳ )שם( כי הכה החשך יכסה ארץ וגו׳ ועליך
■יזרח ה׳ וגו׳ באופו שעה מבהיק הקב״ה אורו של מלן המשיח ושל ישראל והולכים
כולם לאורו של מלך המשיח ושל ישראל שנ׳ )שם( והלכו גויס לאורן ומלכים
עפר סחת לגליו של עצך המשיח שנאמר לנוגה זרחן ובאים ומלהכים
ועפר רגליך ילחכו * ובאים כולס ונופלים על פניהם לפני )שם מס(
משיח ולפני ישראל ואומרים נהיה לך ולישראל לעבדים וכל אסד מישראל אלפים
ושעונה מאות מגדים יהיה לו שנאמר )זכריה ח׳( בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה
אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו
אלהיס עמכס ושט לבותיט עסידין אבות העולם לעמוד בכיסן ואומרים לו אפלים
בנינו ועבריעליך משיס צדקינו אע״פ שאנו אבותיך אתה סוב ממנו שסבלת עונות
ועל האסרוכים והיית שחוקולעג יונדוס קשות ולעוס מה שצא עברו על הראשונים
באומות בשביל ישראל וישבת בחשך ואפלה ועיניך לא ראו אור וצפד עורך על עצמך
וגו^ היה יבש כעץ יעינץחשכו מצום וכוחך יבם כחרס רכל אלו מפני עונות בנינו
רצונך שיהנו בנינו בסובה זו שהשפיע הקב״ט לישראל שמא בסביל צער שציפרס עליהם
ביותר וחגשוךבגיסהאסורין אץ דעתך נוחה מהם אמר להס אבות העולם כל מין
ספד זכירה
שעשימי לא עשיתי אלא בשבילבס ובסניל ב 3י »ז !:יהכו גנו ת ה זו מהססיע הקב״©
לישראל אועיים לו אברה העולם אפיים משיח צדזקינו סנוע דעמד שסנסה דעק
קונך ודעסינו א מי רבי שמעון בן פזי באושה שעה »גביה הקג״ה למשיח עד jjma
השמים ופורש עליו מזיו כבודו מפני אומום העולם מפני פיסיי ם הישעי׳ ואומר
לו אפרים משיש צדקי הוי דיין על אלו ועשה ?הם מה שנפשך שפצה שאלמלא לשמי
שגברו עליך ביותר כבר אבדוך חן העולם בינ ע אשד שס )ירמיה לא( הבן יקיר
לי אפיים אם ילד שעשועי׳ וגו׳ נמה י ח ם ארשע נו שני פע מים אלא ישם בשעה
שהיה שבוש בבית האסויי' שבכל יום ויום היו ממיקין שיניהם וערעזים בעיניהס
ומנענעין בראשיהם ועפטירין בבפתושיהם שבא׳ ) ת הציםכ״ב( כל רואי ילפיגו צי
יפשירו בשפה יניעו לאש וגו׳ כל המזמור ארחמנו בשעה שהוא יוצא עבית האסורין
שלא מלכוס אמד ושתי מלכיות באים מליו א נ א מאה וארבעים מלכיוה מקיפין
אוהו ואומי לו הקב״ה אפרים משיק צדקי אל הירא מהם כי כל אלה בלוש שפסק•
יעוסו שס )ישעיה י״א(יביוס שפתיו ימית ישע מיד הקב״ה עושה לו למשיש שבע
חופוס של אבנים טובות ומרגליות ואזמלגדין וכל חופה ושופה נמשכ ן משוכה אלבנג
נהרוס סל יין וחלב ודבש ואפרסמון טהור ועשבקו הקב״ה בפני הצדיקים ומכניסו
לחופה ולואין אומו הצדיקים ואומר ל הס הקב״ה צדיקו שנ עולס עדיין לא בטצ
אפרים משיח צדקי חצי צערו עדיין יש לו מדס אחה שאני נוסן לו סלא רא> 5עין
מעולםפנאמר)שס(עיןלא ראסה אלכיםזוצתיךוגו׳באוה׳שעה קולא הקב״ה לרוח צפוני׳ולמש
דרומיה ואומר להם כבדו ורבצו לפני אפלים משיח צדקי בכל מיני בשמי׳ שבגן ע ק
שנאמר עולי צפון ובואי תימן הפיפי גני וגו׳ )ש״ה ד׳ ( קומי אולי כי בא אורך
לפניו לבשיע עמוד אסה בראש ואני בשעה שהקב״ה אומר לציון קומי אומרים
אמליך א״צ יפה אמרת שנאמר )מהלים י״ב[ עמה אקום יאמל י״י שאי >«יב עיניך
וראי )ישעיה ס׳ ( באותה שעה מביא הקב״ה אליהו ומשיח וצליסומ סל ש ק בי ד ה ס
ומקליהס בידיהם ונקגציס כל ישראלי לפניהם ושכינה לפניהם ונביאים מאסליהס
ומולה עימינם ומלאכי השלת משמאנם כו׳ כדאימא בפ׳ כ״א םאל״ז מ״ב ,
עוד ש ם לאמי לאסורים צאו עומד ומסיק בעלך המשיח כס אמר י״י בעת רצון
ענימיך ואצלך ועד עכשיו הוא עמיד להבראוח אמרו רבומיכו אץ סוף ליסורי׳
שהוא עמייסל 3כנ דור ודור לפי עובוח הדור אמר הקב״ה באומה שעה אני בורא
אותו בליה חדשה ואינו מתייסר עוד ואצלך ואחנך לברית עס מהו לאמר לאסורים צאו
ג׳ גציות נמשו בי׳ שבטים אחת גלתה לסמבטיון וא׳ נלסה לפנים מסמבטיון וכשם
שיש מא׳י לסמבטיון כך יש מסונבטיון לשם ־ ואחת גלחה לרבינה של רבלמה ונבלעה
שס לאמי לאסורים צאו לאלו שנתיניס בסמגטיון ולאשר בחשך הגלו לאלו שנתונים
לפנים מסמבטיון ולאלו שנבלעו ברבלתה הקב״ה עושה להס מפילים מחילים מנמטה
ופס הוככיס בהס עד שהס באים תחת הר הזתיס שבירושלים והקג״ה עומד עליו
והוא נבקע והס עוליס מתוכו במו שנאמר )ז:רי ה( ועמדו רגליו ביים ההוא על הר
הזמיס אשר על פני ייושציס מקדס ונבקע הר הזחיס מחציו מזרחה וימה הה״ד )ישעיה(
ואיולת בלבבך מי ילד לי אה אלה יאני שכונה וגלמודה גונה יסורה ואצה מי גדל
הן אני נשאלתי לבדי ואלה חיפה הס ואלו גליות אינם לבד אלא נ״מ שיש שס ישראל
עתכנהין ובאץ שג׳ ) ש ס( הנה אלה מרחוק יבואר הנה אלה מצפון ומיס אלו שנתונים
במקומות רחוקים באספמיא ואלו עאלץ חיניס ) ס ס ( אל בני יונדב ק רכב ומי שהוא
?ה״ ך בדרך הוא רעב וצמא והס אינס כן אלא ) ס ס ( לא ירעבו ולה יצמאו ולא יכם
כג כירה
סל 3ו5ו»ש וצא עוד אלא שהקנ״ה ינשפ ל צפניהס אה סהריס ועו3ו> £מומס דלכיס
צפניהס ועושס אוהו מישור דכמי ) 3שס ו ( לפניבש וכן כ״» שהוח עמוק
ושממי כל הרי לדרן ומסילוחי יליהויכיון שהם מחכנסין ובאין הקב׳־ה אומר לשמים
וארץ מה אמס עומדין כשהימה כלשה ישראל אבלה נהאבלחס עמה דכמיב ) ש ס(
אלביש השמים קדרוה ושק אשים כ& 1חס • ועכשיו שבאה השממה שישו ושמסו עמה
שנאמר ) ב ס ( רנו שמיס וגילי אי ץ סצסו הריס מ ה וכו׳ ■
רעחק המאמר השמיני כספר האמונית לרבינו סעדיה גאון ז״ל בגאולה האסמנה
וז״ל ־
א מר ד׳פדוגר הודיענו אלהינו ע<׳פ לביאיו שיגאלנו קהל בני ישראל מן העוני אשר
אנסנו בו ויקבץ נפוציהינו ממזרס וממערב ויביאנו אל עיר קדשנו
וישכיננו שס ונהיה סגולהו ונמלהו באמלו הנני מוש ע אה עמי מאלץ מזרס ומאיץ
מבוא השמש והביאוסי אוה' ושכנו בהוך ירושלים וגו׳ וכן הגעיסו לנו כל הנביאים
פה אמד משה לבינו ע״ה הודיע לנו ג״כ בהורהו הגאולה האסרונה ה?אה ואמר 3פ׳
וה ה כי יבואו עליך וגו׳ ושב ה׳ אלהיך אה שבוהך ורסמך וגי׳ אם יהיה נדסן
בקצה השמים משם יקבצך ה׳ אלהיך ומשם יקסך וגו׳ ומג ה׳ אלהין אה לבנן
ניימל בה האסרונה שהרי וגומל וכן כל הפרשה נאמרה על גאולה
וקבצן מכנ העמיס ובבית שני לא היו מפוזרים בכנ העמיס עד שנתקבצו משם
שהבעיסני שימונ את ^ לבננו נקבצו כלס כה״ש שס ועוד שלא ועוד
ואת לבב זרענו לאהב׳ אה ה׳ לעולם ישלא נהעא עוד ועדיין לא קייס הבעמסו
שהרי מפני חטאינו גלינו מארצינו מבית הש,י ג״כ וכי יעלה בדעת סוס אדם שנא
יקיים הש״י דגר שדבר אל הנביאים משה לבינו ע״ה וישעיה וזולהס רבים מהנביאים
אשר בשלו מהגאולה האסרונה ושהשולס אוהס משצימס בצי ספק כמ׳׳ש מקים דבל
עבדו ועצת מלאכיו ישניס וכתיבודבר אלהינו יקום לעולם ושש״י צדיק ולא יעול
אס הביא על האומה הזאת הגולה הגדול׳ האלוכ׳ אצצינו לא יתכן שיהיה ח״ו באץ
תכלית ובוודאי יש לדבר קץ ותכלה כהו שהבטיהו כל הנביאים וכמ״ש בעתה אס סנה
ונקיש ראיה למועד הזה ממועד הראשון שיעדנו בהיותינו במצרים שידק את לוסצינו
ושיתן לנו רכוש גדול כמ״ש וגס את הנוי אסל יעבודו דן אנכי ואח*כ יצאו ברכוש
גדול וכבר לאו עינינו מה שעשה במצרים וקריעת יס סיף והמן והשליו ומעמד הר
סיני ועמידת השמש והדומה לזה כ״ש שיקיים הבטשרו שהבטיחנו הגדולה וכטד כפל
מן השפלות והעוני שהגיענו כמ״ש תחה בשחכס משנה וכלימה ילונו סלקם ככן
בארצם משנה יילשו ואמר ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך ואמר והטיבך
והלבן מי׳בותין בעבור זה שונה לנו זכר יציאת מצרים במקומות רבים בחולה ומזכיר.ו
מה שראינו ואס נשאר דבל ממה שעשה לנו בגלות מצליס שלא הזכירה בפי׳ בגאולה
הזאה הוא נכנס תחת מחמרו כימי נאמן מאלץ מצרים אראנו נפנאות וע״כ אנסנו
סמבליס וטיסליס מה שיעדנו לא נקוץ ולא כקציף אך נוסיף חוזק ואומץ כמ״ש חזקו
יאמץ צבבכם וגומל ולא יתכן שנעלה על לגנו ש'״יננו יודע מה שאנחנו בו וצא
שאינו נפרע לנו ולא שי*ינ ו הרחם אך כמ״ש כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ילפך ונא
יעזבך ולא נאמי־ שח״ו כסו קצר נקבץ פזורינו מבין העמיס ולהביאנו אל עיר קדשנו
ולגנות בית מקדשינו כת״ש הן לא קצרה יד ה׳ מהושיע וג-מר ואמר נמה סאמר
«על 3/ותדבר ישראל נסתל׳ דרכימה׳ וגומל אב :אנסנו מ א מנים באמונה שלימה כמו
שהוניסו-כל הפקוקים• ו ק קנלו סז״ל שהש״י שס ננאולסינו שט זמנים א׳ זמן
וסב׳ p rהקץ והיזה מה »*מוב 0כמ״ש והיס ^ יבואו מנין וגו׳ h
שיקדים ממסייב סקץ סגאולס אס נשוב קודם ^ j j a sי«למ קודם ואם לאו » ו ^
אנו לעמוד בגלוס עד ז ק הקן ואז י ה מו אי ^ * 1ה שנשוב אליו שהוא לא סגלנו
ישראל עושין משובה נגאלין ל ק מפני סעאסינו ואיך יגאלנו בהעאמינו יאש^ל
ואס לאו סקב״ס מעמיד עליהם מלן סגזר!^וי 1קשיפעהמן וסם עושיןסשובס ונגאלין
ז א מ מ אני 0׳ בעמה אסישנה זכו אס־ישכס נ^׳׳ זפי נע מ ה וכו׳ יע״ש שהאליך מאוד
בדברים נערצים והביא כל ספסוקיס השיי^ם לזב וסדרס בסדר נכץ אין יהיה
כל דבל כפי ק 3למ חז״ל וסיים וישמגס מי ע?*»3ל מסדו עמנו שהוד ענו הצלוס
האלה שלא יבואו עלינו פמאום היא שנה אומש ^ 3וכאשר יסקבצו הסייס עישלאל
המאמיני׳ כאשל זכלמי מסיה אז מסיימ הממי׳ כ-אשל ביאלסי במאמר הקודם לזה
כו׳ אז יפדש הבולא בנין מקדשו מפואל מאוד ^עאשר פלש ימזקאל וישעיהו במו
שמבואל בהם ע״ש וסמיישב כל הארץ אז ילאה אור השכינה זולס על בה״ע כע״ש
ו הלכו גויס לאורן ואז מפיל הנבואה בהון עמנו כו׳ כמ״ש ונבאו בניכם ובעמיכס
ו ג ד דעעדו על סענין הזה כל יעי העולם כמש״ס ישראל נושע בס׳ משועמ
עולם נכבד ועס וסיים עולמים וכמיב לא ינסש ולא י הלס עוד לעולם
גמול ושכל מלו ויראמו ע טדס האל כולו ושפק שעמה בולי
ואחל זה יסכל פי דובד שקל על 0׳ ועל משיסו ס או מ ד ס אבדה ס״ו עת
סקומינו ת עלו לפס המעוללץ בלאיוס במרומ אממיוס שכאשר שעענו כן ראינו כל
הנסעוס שנבאד ה מי איס סס אפד לא נחקייס מהם ל א דבל ולא סצי דבי כמו שמבואר
ומפולש בכל הפסוקים שהביאם באורן ובמו שנודע לכל מביני מדע ולכך לא המשקמיס
כי יהיה שעל א מ ך בפני פצעו ימס שסעמקסי פס ד צעביניס צהיוש בי דנו לעזכרש
שימן בציון ששועה ולישראל פעלס פ פ א מ ע לאור עולם לא י כ מ מנהלה י<י»ימ
א ק פי״ל
תושלב ע
כד השמטה מחלס ראשון
שגולד ,לקגצח חפצה יאמר מקודם יסי רצון מ׳׳ס אה-א אהס יודט כי גשר ודם א 5כי
עיין ש״ץ .
פחב כ ״ ס סי׳ פ רי ״ב ה״ל בשגיל י״ד אין הפ מ8ז כשמעה המחפלל 3לא כוונס הלג
ואינו מבין עה שמד 3ר וע״ז נאמר דאמר ה׳ י ק כי נגש העם הזה 3פיו
וב0*«3יו כבדוני ולבו רסק ממני וכף ואף לצבור שמתפללים עליה} :אנשים שאין ראוין
הקו״ה מונע הטיב מהקהל ומכל שקייפו לזה באלו נזלו הטוב מהקהל ועתידין ליחן
סדין ע״ש באריכות
1בםםו־ מ׳׳מ סי׳ מ׳ כתב בשם א״ו מעשה באי שהיה כסשב כקל בין הבריות ולאסר
מותו בא עם כחר עשבים בראשו מג״ע וישב לפני הסחת בבה׳׳כ ושאלו לו
מה >וח היתה לך שזכית לבך א״ל בזכות שהייתי אימר ברכו׳ בקול נעים מי מי
רהעשביס שמו עלי לבטל מ סו ת רעוה בעוה״ז וכתב עוד שס שמעתי שהיה רג
אהד נדול יהיה נופר על שהיו מאריבין בב מו ת ותפלות ונענש על זה בעה״ז י ובסיב
עוד שם מעץ ארוכת הגלות שהסזגיס מנגנין ומאסרים ז ק ק״ש בזמנה ועיין מזה
בסל״ה וסולת בלולה סי׳ ל״ג .וביותר יזהרו בימי נוראים רמ״כ ממשה שאירע בססי׳
אי שהיה מתפלל בר״ס ו3י״כ כמנהגמ שממהרץ אסר אנשים שאינם מהוגנים ובתוך
סתי^ה דאה הסס יד שהקליפות מתגברין עליו לעכב הפלתו מה משה הססיד הפסיק
מניגון הראשון והססיל לומר בקול מר ובכייה בניגץ אסר של המעוררת ועי״ז זכה
שעלתה מפלתו* לשלום ואס״כ סת&יל 6ער מיגין כבראשונה והיה באומו פ ע ס ש״ץ
קבוע עומד מאסוייו וצפק בו ושבר שהיא פעה והרגיש סססיד בדבר זה ולא סש
לססזסו ולאסר התפלה אמי לש״ץ למה צסקת בי דע כי מוח ממית בשנה זו ושאל
לו כל המעשה הני׳ל ונתקיים כדברי .הסב בע*ה למוסיד למה ענדה כן
קע׳׳א פ ק המלאכים המקבלץ התפלות של צבור ויסיד וצדיקים ורשעים ובאם שאהל
צא כיון בכל הברכות בפעם אסת מסמת פרדות לק היום מכרן ג מ ה אפס או ב׳
או ג׳ ול מפי ג״ב בשאר ברכות באופן כשמניע ר״ה וי״כ היה בודאי »כףן לכל
שבלמת במונה נכונה אז מלאך סהדיא״ל מעכבה אצלו עד י״כ ואסלא נחפוץ ק כל
השנה עד י״כ אז המלאך הנ״ל משליכה אופה אל מקום פשוצי המוקדסים שהוא qip
רקיע וכו׳ וגם המורים במורה שלא כהלכה כן דינם וכ״כ בזוהר בראשית ואמןר
לזה כיץ הכתוב ^צת אדם סס^ף דרכו ועל ה׳ » cprלבו כי עי שאינו מ מין .ל בו
כלאד הוא גוזל אביו ואמו הוא הקג״ס ושכינתי׳ ואומר אץ פשע ר״ל שלא יתוקן
הפשע ע״י שלא התפלל כראוי
חם ונשלם