Professional Documents
Culture Documents
ד ע כ׳ אין מציאות ציור קומת אדם כעולם שלא יהיו כלולים הו ד' כחי' האלו הכוללים נל האצילו'
וכל העולמות ואלו הס שס של ע״ב הוי״ה כמי' ׳ודי״ן כוה יו"ד ה"׳ וי״ו ה"׳ ושם סייג הוי״ה כמילוי
יורי fוה״ו נאל׳׳ף כזה יו"ד ה"׳ ואייו ה"׳ ושם מ״ה סוי״ס כמילוי אלפין כוה יו"ד ה״א ואייו ה״א ושם כיין
הוי״ה כמילוי ההין כזה יו"ד ה״ה ו״ו הייה והנה ד' הויות הנחלקות בדי מילויים אלו הס בחי' טנת״א
טעמים שם ע״ב ונקודות שם סייג ותגין שם מ״ה ואותיימ שם ביין וכל א' מאלו ד' הויות כלול מכולם
ויש בכל הוי״ה בחי' טנת״א והנה הקרקפתא של זה הא״ק שהוא ראשו עד מקום בחי' האזניס שלו הוא
נקי בחי' שס ע״כ והוא סוד הטעמים שלו בנז' עס היות שגס ככחי' זו לבדה כלולים טנת״א אלא שאייל
רשות לדכר כזה והנה אעפ"׳ שאנו קופאים ומכניס כינוים אלו כגון ארס וראש ועיניס ואזניס אינו
אלא לשכך האוון לשיוכנו הדכריס ולוה אנו מכניס כינויים אלו כמקום גכוה כוה אמנם עיקר מקום
כינוים אלו הס מעולם האצי' ולמטה שהוא מא״א דאצי' ולמטה כ׳ משם ואילך יש כחי' פרצוף אכל
ממנו ולמעלה אין כחי' פרצוף כלל רק לשכך את האוזן אנו מכניס אלו הכינויים והנה מכחינת האונים
ולמטה נתחיל לבאר בקיצור )פי' כ׳ מעולם האצי' ולמטה יש שמות נוראים שמספרם עין או אוזן או
רגל או חוטס משא״כ בזה האלם קדמון שאפי' בערך שתות שמספרם עין אינו שם והשמר אל תפן אל
או״ן לחשוב חייו שיש מן האצי' ולמטה בחינת עין ואוזן.חייו והזהר בזה מאד עכ״ל אנרהמ אזולאי
אמר אברהם ב״מ לא ידעתי מה ׳"א הרכ המגיה ככמה כינויים אשר אייל מספר כגון זרוע וחזה
קרקפתא חללים וכיוצא באלו רבו מארבה ואייל מספר גס מה יעשה באו' יסוד דז״א ארוך ורנוקבא
קצר והמורם מהם כיוצא נהם אלא ודאי שמאצ׳' ולמטה יש כחי' פרצוף ממש כמ״ש הוב כמה פעמים
אלא שחייו שהם גשמיים חלילה אלא שהם פרצופים עשויים מאורות ומבשרי אחוה אלוה)עיין בסי כ"׳ אכ״א(
והם שמות ואותיות רוחניות והאור העב נקי טור וגידים ועצמות וכיוצא והזך ביותר נקרא נשמה ועיין כם'
עמק המלך ובסי זה לקמן דף קט״ו שכתכ ואל תאמר מהיכן כא פרצוף אדם למטה כ׳ כל מ״ש מצוייר
למעלה וגוי ואס איתא שאין שם pםס שמספרו אוון א״כ ציור אוון וכיוצא לא היה ולא נברא ומהו
אוון ועין ואיני כמגשים חייו שככר אמרתי שסבל רוחניות ואותיות ואורות וככר כתכ הרמכ״ס בם'
המורה אלו ידעתיו ה״תיו ופ״א כימי חרפי כהיות׳ נתיטוואן יע"א שאלני נצר׳ א׳ יש"ו איך היא צורת
פרצוף אלהיכס ואמרתי לו אמור ל' אתה איך היא ציור ראות עין ושמי' אוון ולא ידע מה להשיב אמדתי
לו שוטה דכריס שבגופך אי אתה מכיר מהו מהותם כ״ש מה שלמעלה ממך וזש״ה עין רואה ואון שומעת
ה עשה גס כ' דקי הלא כל מעשה כראשית עשה ומ״ש הנ׳ דנקט וכתנחומא סי' ע״ד דרש ע״ש ותמצא
הדבר מוכן וה״ק מי הגדול העושה או הנעשה ודאי שהעושה גדול והנה עין רואה ואון שומעת ה' עשה ואין
אתה יודע מהותם מכ״ש העושה אותם וכוה א״ש רלא קא' סתמא עין ואוון ה' עשה אלא עין רואה ונוי
לוי שהעין והאוזן עצמה ידענו מהותם אך אופן הראיה והשמיעה לא ידענו עכ״ל כקיצור לשון(:
כ׳ מהאזניס ולמטה מתחיל שס ם״ג שבו ונבר נתבאר כ׳ גס הוא כלול מטעמים נקודות תג׳) דע
אותיות ודע כ׳ לעולם הטעמים והנקודות נחלקים לגי חלקים נ ׳ יש בחי' טעמים ונקודות למעלה
ע״ג האות וכן יש למטה מהאות וכן באמצעות האות והנה א״פ שבתוך זה הא״ק יצא לחון דרך הנקבים
ננ״ל והנה ההבל היוצא מן הראש דרך נקכ צינורות השערות שלו כנר אמרנו לעיל שאין אנו רשאים
להתעסק נו ולנן נתחיל מן ההבל היוצא מנחי' האונים שהוא נחי' סייג ונאמר נ׳ הנה דדך נקני האונים
שנו יוצא אור מנסנימיות שנאדס קדמון הזה ופשוט הוא שנצאתו לחק הוא מתענה קצת ונמצא נ׳
אור שנמצא נפנימיות א'ק הוא יותר גדול מוה האור היוצא ממנו לחון אנל ודאי הוא שהוא יותר גמל
מנחי' הנל׳ והגוף של אדם קדמון הוה :
והגה נאשר יצא האור דדך נקני האזניס ימנית ושמאלית נתסשטו האורות אלו מנחק ממקום האזניס
עד מקום שיכולת הזקן ונמשכו נהתפשטותם מננגל התפשטות דרך שער הזקן הצומח בלחיים
בצדדי הפנים וכנגדו נמשך התפשטות האור הזה עד שיגיע למטה כשכולת הזקן ושם נתחברו יחד האורות
היוצאים מ! האזניס האמנם לא נתחנרו חינור גמור אנל נשאר נניהס חלל מועט ודע כ׳ האור הזה
אינו נלנק ונוגע נפנים עצמם אנל חופף וסונך עליהם ולא נתפשט האור הזה לא לאחורי הפנים ולא
לכל הפנים רק כצדד׳ הפנים כלכד:
ו ב 1ה תכין הקדמה א' והיא נ ׳ ננחי' הראש אין אנו מזנירין לעולם נחי' אחור וכחי' פנים לפי
שנמקום שאין נקבים שם וחלונות או •וצא האור נולו שוה מנל הצדדים ומאיר נשוה אמנם
כשמתחיל