‫‪1‬‬

‫פרק א ‪ -‬אדם קדמון‬

‫משנה א‬
‫עד שלא נברא העולם‪ ,‬היה הוא ושמו אחד‪ ,‬רצה וצמצם אורו לברוא כל‬
‫הבריות‪ ,‬נתן להם מקום‪ .‬אין לך דבר שאין לו מקום‪ .‬נמצא המקום שווה‬
‫לכולם‪ .‬והאין סוף ב"ה מקיפו לכל צד‪ .‬וקו יוצא ממנו לצד אחד‪ ,‬בוקע ונכנס‬
‫ועושה כל המדרגות‪.‬‬
‫עשר מדרגות הן‪ ,‬מדתם שאין להם סוף‪ .‬עשרה עגולים‪ ,‬ויושרם באמצען‪,‬‬
‫שבהן מידותיו של מקום חסד דין רחמים‪ ,‬מנהג כל בריותיו במשפט‪ ,‬משכיר‬
‫ומעניש‪ ,‬ומחזיר כל רעה לטובה‪ .‬ומביא בריותיו לרצונו‪ .‬וכן הוא אומר‪ ,‬אני‬
‫ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים‪.‬‬
‫כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו שנאמר‪ ,‬כל הנקרא בשמי‬
‫ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו‪ .‬ואומר‪ ,‬ה' ימלוך לעולם ועד‪.‬‬

‫משנה ב‬
‫עשר ספירות‪ ,‬פנימיות וחיצוניות‪ ,‬דמיונם כמראה אדם‪ .‬הראשון שבכולם‬
‫אדם קדמון‪ ,‬וממה שנגבל בפנים‪ ,‬יוצאים ארבע חושים חלק ממנו‪ ,‬והם‪:‬‬
‫ראיה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬ריח‪ ,‬דיבור‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫ד' אותיות הוי"ה ב"ה‪ ,‬ד' מילואים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן‪ .‬טעמים נקודות תגין‬
‫אותיות‪ .‬נכללים אלו מאלו‪.‬‬
‫ע"ב בגולגולת וענפיו נעלמים‪ ,‬מן השערות של הראש הם יוצאים‪ .‬יצא ס"ג מן‬
‫האזנים ולמטה‪ ,‬טעמים שלו ג' מינים‪ :‬עליונים‪ ,‬תחתונים ואמצעים‪ .‬עליונים‬
‫באזנים‪ ,‬אמצעים בחוטם‪ ,‬תחתונים בפה‪ .‬יצאו עליונים מן האזנים‪ ,‬עשרה‬
‫מהימין‪ ,‬ועשרה מהשמאל‪ ,‬אלו פנימיים ואלו מקיפים לגביהם‪ ,‬כלולים בה'‬
‫אחת‪ ,‬שצורתה ד"ו‪ .‬עד היכן הם יורדין עד כנגד שבולת הזקן‪ .‬יצאו האמצעים‬
‫מן החוטם‪ ,‬עשרה מימין‪ ,‬ועשרה משמאל‪ ,‬אלו פנימיים ואלו מקיפים‬
‫לגביהם‪ ,‬והרי התקרבו זה לגבי זה‪ ,‬ונתגלתה ו' של ה' בששה אלפין‪ ,‬יוצאים‬
‫ויורדין עד החזה‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫יצאו התחתונים מן הפה‪ ,‬י' פנימיים וי' מקיפים‪ ,‬ונתגלתה הד' שבה' בד'‬
‫אלפין‪ ,‬שנים יוי ושנים יוד‪ .‬מב' אזנים ומב' נחיריים‪ ,‬ב' הבלים בימינו של‬
‫הפה‪ ,‬ושני דיבורים בשמאלו‪ ,‬מושרשים בב' לחיים עליון ותחתון‪ .‬יוצאין‬
‫ויורדין עד הטבור‪.‬‬

‫משנה ד‬
‫יצאו ראשונה מלכות בתחילה‪ ,‬וז"א אחריה‪ .‬וכן כולם‪ ,‬וכח הכלי בלוע בהם‪ .‬הדק‬
‫שבהם חזר ונכנס‪ ,‬כתר בתחילה‪ ,‬וכולם אחריו‪ .‬נתעבה הנשאר ונעשה כלי‪,‬‬
‫מניצוצות שנפלו בו מהכאת אור חזרתו של עליון ורשימו של תחתון‪.‬‬
‫בראשונה היו כולם נפשות‪ .‬הרוויחו זה מזה ביציאתם‪ ,‬וכן בחזרתם‪ ,‬כל אחד כראוי‬
‫לו עד מקיף שני‪ .‬נשאר הכתר בפה דא"ק ושאר התשעה יצאו‪ ,‬עד שנמצאת מלכות‬
‫כלי בלי אור‪ .‬כל הכלים כלי אחד‪ ,‬אלא שעשרה שנתות יש בו‪ ,‬זה עקודים‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫פרק ב ‪ -‬שבירת הכלים‬

‫משנה א‬
‫עמדו נקודותיו לצאת‪ ,‬אסף ס"ג מ"ה ב"ן שלו‪ ,‬ומ"ה וב"ן עמהם מן הטיבור‬
‫ולמעלה‪ .‬פרס שם מסך‪ .‬מתחיל מלפניו בחזה‪ ,‬ומשפיע ויורד מאחריו עד כנגד‬
‫הטבור‪.‬‬
‫ומן הב"ן עלו ויצאו מן העינים ע"ס מהימין ועשר מהשמאל‪ .‬יצאו וירדו מן‬
‫הטבור ולמטה‪ ,‬ולקחו אור ממה שלמעלה‪ ,‬כח"ב מאח"פ בשיבולתה של זקן‪,‬‬
‫והשאר מן הפה משם ולמטה‪ .‬ומבפנים ירד ובקע ב"ן כנגדם‪ ,‬והאיר דרך עורו‬
‫לחוץ‪ ,‬מן הטבור ומן היסוד‪ ,‬נחלקת אור לכח"ב‪ ,‬והשאר מאצבעותיהם של‬
‫רגלים‪ .‬נמצאו ג"ר מתוקנים זה כנגד זה‪ ,‬והשאר זה תחת זה‪.‬‬

‫משנה ב‬
‫יצאו י' כלים בראשונה‪ ,‬ואורותיהם אח"כ‪ ,‬ירדו האורות לכח"ב וקיבלם‪ ,‬לז'‬
‫תחתונות ולא קיבלום‪ .‬יחד נשברו ונפלו כליהם למטה‪ ,‬ואורותיהם עלו‬
‫למקומם‪ ,‬ועליהם הוא אומר ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך‬
‫מלך לבני ישראל‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫עשר ספירות עומדות לחלק בששה פרצופים‪ ,‬ומהם נעשה ד' עולמות‪.‬‬
‫אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪ .‬ומסופם יוצא הרע‪ .‬שנאמר יוצר אור ובורא‬
‫חושך עושה שלום ובורא רע‪.‬‬
‫זיקין נצוצים אין ביניהם חיבור שנאמר‪ ,‬ונרגן מפריד אלוף‪ .‬וברשעים הוא‬
‫אומר‪ ,‬יתפרדו כל פועלי און‪ .‬אבל בקדושה מה הוא אומר‪ ,‬והיה ה' למלך על‬
‫כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד‪ ,‬שתיקון הכל ביחוד‪.‬‬

‫משנה ד‬
‫בתחלה היו כל החלקים שוים‪ .‬באו האורות ולא קיבלום‪ ,‬נשברו ונפלו‪ .‬נגנז‬
‫המעולה שבהם ומן הנשאר ירד הטוב שבו לבריאה‪ ,‬ושלאחריו ליצירה‪,‬‬
‫ושלאחריו לעשיה‪ .‬כשחזרו ונתקנו נעשה מג' ד'‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫נמצאת עשיה השניה תחתונה מהראשונה‪ .‬ומסופה הרע יוצא‪ ,‬הוא שהנביא‬
‫אמר‪ ,‬קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד‪.‬‬

‫משנה ה‬
‫מי הם היורדים‪ .‬ז"ת‪ ,‬ואחוריהם של חו"ב‪ ,‬אלא שז"ת ירדו לבריאה‪,‬‬
‫ואחוריהם של חו"ב למקום זו"ן שבאצילות‪ .‬אחורי חכמה מלפניהם‪ ,‬ואחורי‬
‫בינה מאחוריהם‪ .‬ז"ת נשברו‪ ,‬ואחורי חו"ב לא נשברו אלא נפלו‪ ,‬ואחורי נה"י‬
‫של כתר נפגמו עמהם‪ .‬נמצאו ז"ת שבכל פרצוף שבורים‪ .‬אחורי חו"ב נפולים‪.‬‬
‫ושל נה"י של כתר פגומים‪ .‬באיזה פרצופים דברו באותם של אחר כן‪.‬‬

‫משנה ו‬
‫כיצד נפלו‪ ,‬ראשון שבכולם דעת‪ ,‬קיבל ז' אורות ולא עמד בהם‪ ,‬נשבר ונפל‪,‬‬
‫כליו בדעת דבריאה‪ ,‬ואור שלו במלכות דאצילות‪.‬‬
‫קיבל חסד אחריו ו' אורות‪ ,‬נשבר ונפל‪ ,‬כליו בבינה דבריאה‪ ,‬ואור שלו ביסוד‬
‫דאצילות‪.‬‬
‫קיבלה גבורה עד"ז‪ ,‬נשברה ונפלה‪ ,‬כליה בחכמה דבריאה‪ ,‬ואורה בנו"ה‬
‫דאצילות‪.‬‬
‫קיבל הת"ת עד"ז‪ ,‬נשבר ונפל‪ ,‬כליו בכתר דבריאה‪ ,‬ואור שלו עמד במקומו‪.‬‬
‫נתפשט כלי הכתר וקיבלו‪ .‬ואור הדעת עלה ביניהם‪ ,‬ונפל כלי שלו שניה עד‬
‫המלכות‪.‬‬
‫יצאו האורות לנו"ה מצאו שם אור הגבורה שנפלה‪ ,‬נתפשטה הבינה וקיבלתו‪,‬‬
‫וירד כליה שניה עד היסוד‪ .‬קיבלו נו"ה ונשברו‪ ,‬ונפל כליהם בנו"ה דבריאה‪,‬‬
‫ואורם שלו עלה לכליה של בינה‪.‬‬
‫יצאו האורות ליסוד ומצאו שם אורו של חסד‪ ,‬נתפשטה החכמה וקיבלתו‪ ,‬נפל‬
‫כליו שניה עד הת"ת‪ .‬קיבל היסוד נשבר ונפל‪ ,‬כליו לגבורה דבריאה ואור שלו‬
‫עלה לכתר‪.‬‬
‫קיבלה המלכות‪ ,‬נשברה ונפלה‪ ,‬כליה לחסד דבריאה‪ ,‬ואור שלה עלה לכתר‪.‬‬
‫זה סדר שבירתם של ז"ת‪ ,‬שבהם הוכנו ונעשו בי"ע‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫משנה ז‬
‫ירידת אחוריים של חו"ב‪ ,‬לפי שבירתם של תחתונות‪ .‬חו"ב פב"פ‪ .‬נשבר‬
‫דעת‪ ,‬ונפלו חו"ג שבחו"ב בגוף‪ ,‬חזרו שלא להסתכל זה בזה‪ .‬נשבר חסד‪ ,‬ירדו‬
‫אחוריו של אבא עד היסוד נהפך אחוריו לפני אימא‪ .‬נשברה הגבורה‪ ,‬ירדו‬
‫אחוריה של אימא עד היסוד‪ ,‬חזרו שניהם אב"א‪ .‬נשבר שלישו של ת"ת ירדו‬
‫אחורי יסודיהם של או"א‪ .‬גמר ת"ת להישבר‪ ,‬ירדו חו"ג שביסו"ת בגופם‪,‬‬
‫חזרו שלא להסתכל זה בזה‪ .‬נשברו נו"ה‪ ,‬ירדו אחוריהם של יסו"ת עד‬
‫היסוד‪ .‬נשבר היסוד נפלו אחורי יסודיהם‪ .‬נשברה מלכות‪ ,‬וירדו אחורי‬
‫עטרותיהם‪ ,‬ונשלם פגמם של נה"י דכתר שבהם נכנסים חו"ג בחו"ב‪.‬‬

‫משנה ח‬
‫ורפ"ח נצוצין של אור מארבע ע"ב דע"ב‪ ,‬ס"ג‪ ,‬מ"ה‪ ,‬ב"ן‪ ,‬ירדו עם הנשברים‬
‫לקיימם‪ .‬כל היורד מירידתם של מלכים הוא יורד‪ ,‬וכל החוזר ועולה‪ ,‬מחזרתם‬
‫הוא חוזר‪.‬‬
‫ובסופם של דברים מהו אומר‪ ,‬והיה אור הלבנה כאור החמה וגו' ביום חבוש‬
‫ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא רפואה שאין אחריה מכה‪ .‬ואומר ומשתי‬
‫את עון הארץ ההיא ביום אחד‪ ,‬ואומר והיה ה' למלך על כל הארץ וגו'‪.‬‬
 ‫‪6‬‬

‫פרק ג ‪ -‬תיקון העולמות‬

‫משנה א‬
‫יצא מ"ה מן המצח‪ ,‬בירר לו ועושה מכל שבריהם של כלים חמישה פרצופים‪,‬‬
‫ועתיק שעל גביהם‪ ,‬ומאחוריהם של או"א יעקב ולאה‪ .‬כתר דמ"ה‪ ,‬וחצי כתר‬
‫דב"ן ומן השאר הראוי לו לעתיק‪ .‬חכמה דמ"ה וחצי כתרו של ב"ן‪ ,‬ומן השאר‬
‫הראוי לו‪ ,‬זה א"א‪ .‬בינה דמ"ה וחו"ב דב"ן ומן השאר הראוי להם‪ ,‬או"א‪.‬ו"ק‬
‫דמ"ה וו"ק של ב"ן ז"א‪ .‬מלכותו של מ"ה ומלכותו של ב"ן נוקבא‪ .‬תיקונם‬
‫בזכר ונקבה‪ ,‬ומזו"ן הם נתקנים בזווג‪ ,‬עבור‪ ,‬לידה‪ ,‬וגדלות‪.‬‬

‫משנה ב‬
‫בזווג כיצד‪ ,‬מעלה נוקבא מ"ן בירוריהם של כלים‪ ,‬ויורדים כנגדם אורותיו של‬
‫מ"ה‪ .‬עומדים בנוק' ונתקנים בה זה העיבור‪ .‬יצאו למקומם זו היא לידה‪.‬‬
‫הלביש תחתון לעליון והגיע לשיעורו זה הגדלות‪ .‬יונק מתחלה שהוא צריך‬
‫לעליונו‪ ,‬השלים והלביש‪ ,‬עושה את שלו‪.‬‬

‫משנה ג‬
‫עלייתם של מלכים ארבעים יום‪ .‬כיצד‪ ,‬עשרה ימים חסד ונצח לנצחו של‬
‫אצילות‪ .‬ועשרה‪ ,‬דעת ות"ת ליסודו‪ .‬עשרה גבורה הוד להודו‪ .‬ועשרה יסוד‬
‫ומלכות במלכותו‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫נתקן עתיק דו"נ‪ ,‬מ"ה שלו זכר לפניו‪ ,‬וב"ן שלו נוקבא לאחוריו‪ .‬פני מ"ה‬
‫לפניו‪ ,‬ופני ב"ן לאחוריו‪ ,‬נמצא עתיק כולו פנים‪ .‬נתקן א"א דו"נ‪ ,‬הזכר בימינו‬
‫והנוקבא בשמאלו‪ .‬תקוני של א"א מזווגו של עתיק‪ .‬תקונו של עתיק מזווג‬
‫עליון ממנו‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫מזווגו של א"א‪ ,‬נתקנים או"א‪ ,‬זה זכר וזו נקבה‪ .‬ומזווגם זו"ן‪ .‬יסודו של עתיק‬
‫כלה בחזהו של א"א‪ ,‬וחו"ג מתגלה ממנו‪ .‬יצאו הגבורות ראשונה‪ ,‬מפני‬
‫דוחקם של חסדים‪ ,‬סבבו את היסוד לכל רוח‪ .‬יצאו החסדים‪ ,‬חצים לימין‬
‫ודחו את הגבורות כולם לשמאלו‪ .‬ירדו חצים מן החזה ולמטה‪ .‬והחסדים‬
 ‫‪7‬‬

‫יורדים כנגדם למתקם‪ .‬נמצאו שני חסדים וחצי מגולים‪ ,‬ושנים וחצי‬
‫מכוסים‪ ,‬מוצאים הארתם לחוץ‪ .‬יצאו מן החסדים אבא ויש"ס לימין של‬
‫א"א‪ .‬ומן הגבורות אימא ותבונה בשמאלו‪ .‬אימא ותבונה רגליה של זו בראשה‬
‫של זו‪ .‬מה שאין כן אבא ויש"ס‪ ,‬ששני חצאיהן של גבורות מגולות כאחת‪,‬‬
‫וחצים של חסדים מכוסים ביסוד‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫או"א שני מוחותיו של אצילות‪ ,‬מלבישים זרועותיו של א"א‪ .‬בנינם ממ"ה‬
‫וב"ן‪ ,‬ותקוניהם מאורותיו של א"א‪ .‬משלושה פרקים של זרועות לחב"ד‬
‫שלהם‪ .‬ומתפארת לשאר גופם‪ .‬ומשלושה פרקים ראשונים של חג"ת לעשות‬
‫מוחיהם כאחת‪ ,‬מפרקים שניים לחג"ת שלהם‪ .‬מפרקים שלישיים לנה"י‬
‫שלהם‪ .‬פרקו הראשון של ימין מתלבש בראשו של אבא‪ ,‬כנגדו בשמאל‬
‫באימא‪ .‬שני לו בחג"ת של זה וזה‪ .‬שלישי לו בנה"י‪ .‬והת"ת נכסה תחתיהם‬
‫מאליו עד החזה‪.‬‬

‫משנה ז‬
‫אבא ואמא‪ ,‬מ"ה ב"ן בשניהם‪ ,‬נתחברו זה בזה‪ ,‬נתן אבא ב"ן שלו לאימא‪,‬‬
‫ונטל מ"ה שלה לעצמו‪ .‬שתי מ"ה בימין אבא ויש"ס‪ .‬שתי ב"ן משמאל אימא‬
‫ותבונה‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫ישסו"ת כיצד‪ ,‬מלכותם של או"א נעשית פרצוף לעצמה‪ .‬וחצי ת"ת ונה"י‬
‫שלהם מלובשים מוחים בתוכם‪ .‬חזרו או"א להשתלם משם ולמעלה‪ ,‬נמצאו‬
‫או"'א כלים בחזהו של א"א‪ .‬ישסו"ת בטיבור שלו‪ .‬אבא ויש"ס‪ ,‬אימא‬
‫ותבונה‪ ,‬פעמים שתים‪ ,‬פעמים אחד‪ ,‬שהם מתחברים זה לזה‪.‬‬

‫משנה ט‬
‫מוחיו של ז"א מאו"א מלובשים בכלים שלהם‪ ,‬זהו הצל"ם‪ ,‬כיצד‪ ,‬מלכותו של‬
‫עליון‪ ,‬פנימיות בתחתון‪ ,‬מלכותם של או"א בז"א‪ .‬נה"י שבה נכנסים בתוכו‬
‫תשעה פרקיהם בתשעה אבריו‪ ,‬וזה צ'‪ .‬ושבע ראשונות שלה מקיפים עליו‬
‫מבחוץ ל' מ' שלו‪.‬‬
 ‫‪8‬‬

‫משנה י‬
‫או"א ישסו"ת שתים‪ ,‬ז"א למטה מכולם‪ ,‬מוחיו מישסו"ת מלכות שלהם‬
‫צל"ם שלו‪ .‬אלו ישסו"ת שניים מן החזה שלהם ולמטה ניתן לו למוחין‪,‬‬
‫ונעשים כנגדם נה"י חדשים לעצמן‪ .‬משתלשלים ויורדים מאחוריו עד כנגד‬
‫החזה‪ .‬ואם זו שרובצת על בניה‪ .‬מן החזה ולמעלה ל' מ' שלו‪ .‬זה גדלות‬
‫ראשון‪.‬‬

‫משנה יא‬
‫נעשו אחד וז"א למטה מהם‪ ,‬מוחיו מאו"א מלכות שלהם צל"ם שלו‪ .‬אין כאן‬
‫ישסו"ת אלא אחד‪ ,‬מן החזה ולמטה צ' שלו‪ ,‬והשאר ל' מ' הרי זה גדלות שני‪.‬‬

‫משנה יב‬
‫זיווג של או"א תמידי‪ ,‬וישסו"ת לפרקים‪ .‬זיווג חיות העולמות תמידי‪ .‬ושל‬
‫מוחין בזמנם‪.‬‬
 ‫‪9‬‬

‫פרק ד ‪ -‬זעיר אנפין‬

‫משנה א‬
‫ז"א ששה קצותיו של עולם‪ ,‬ונוקבא מלכות שלו‪ .‬קיפל א"א את רגליו‪ ,‬והעלם‬
‫על חג"ת שלו‪ ,‬עלו כליו של ז"א אחריהם והלבישום‪ .‬כצורתם בא"א‪ ,‬צורתם‬
‫בז"א‪ ,‬שלוש על גבי שלוש ומלכות רביעית אחריהם‪ .‬נטלם א"א וביררם‬
‫והוציאם בזווגו‪ .‬נטלום או"א ותקנום לגמרי‪ .‬בשלושה ימים‪ ,‬ובארבעים יום‪,‬‬
‫בשלושה חדשים‪ ,‬ובשלושה עיבורים‪.‬‬

‫משנה ב‬
‫שלושה ימים כיצד‪ ,‬אלו שלושה ימים של קליטה‪ .‬יום ראשון תיקן אבא‬
‫הימין שבהם‪ .‬יום שני אימא השמאל שבהם‪ .‬נתן אבא את שלו לאמא‪,‬‬
‫ונתחברו אלה באלה‪ .‬שלושה מילוים הם‪ .‬מילויו של מ"ה‪ -‬י"ט‪ .‬מילויו של‬
‫ס"ג‪ -‬ל"ז‪ .‬ושל ע"ב‪ -‬מ"ו‪ .‬תקונו של ז"א ששה מי"ט נכנסים ביום ראשון‪.‬‬
‫ששה בשני‪ ,‬שבעה בשלישי‪ .‬למה שישה‪ ,‬שקוין של ז"א נתקנים בהם‪.‬‬
‫בשלישי אחד יותר מפני חיבורם של אורות‪ .‬שלושים ושבעה בשלושים‬
‫ושבעה ימים הרי ארבעים יום‪ ,‬נוצר הולד באורה של אמא‪ .‬ארבעים וששה‬
‫בארבעים וששה ימים כמשלוש חדשים‪ ,‬זמן היכרו של עובר‪.‬‬

‫משנה ג‬
‫בנינו של ז"א‪ ,‬כלים ניצוצות ואורות‪ .‬כלים שנשברו‪ .‬נצוצות שירדו‪ .‬אורות‬
‫שנסתלקו‪ .‬חוזרים ונתקנים זה בזה‪ .‬בשלוש עיבורים‪ ,‬של שבעה חדשים‪ ,‬של‬
‫תשעה‪ ,‬ושל שנים עשרה‪ .‬אימא ותבונה מתחברים כאחד‪ ,‬ושלוש מקומות של‬
‫יסוד יש בהם‪ .‬יסודה של אימא‪ .‬ויסודה של תבונה‪ .‬ומקום החתך‪ ,‬כשהם‬
‫מתפרדות נחתכות זו מזו‪ .‬נתקנים כלים ביסודה של תבונה‪ .‬נצוצין במקום‬
‫החתך‪ .‬אורותיו ביסודה של בינה‪ .‬כנגדם למטה ג' מדורות‪.‬‬

‫משנה ד‬
 ‫‪10‬‬

‫גופו של ז"א עשר ספירות‪ ,‬נתבררו שבע בשבעה חדשים‪ .‬ושלוש בעשרים‬
‫וארבע חדשיה של יניקה‪ ,‬שמונה חדשים לאחת‪ .‬שבעה שהם תשעה שדעת‬
‫מתחלק לחסדים וגבורות‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫שלושה כלים הם‪ :‬נה"י כלי ראשון‪ ,‬פנימי לו חג"ת‪ .‬פנימי לו חב"ד‪ .‬ושלושה‬
‫נשמות בתוכם‪ ,‬נפש בנה"י‪ .‬רוח בחג"ת‪ .‬נשמה בחב"ד‪ .‬אימתי הם נתקנים‪,‬‬
‫בעבור‪ ,‬יניקה‪ ,‬ומוחין‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫כיצד נה"י בעיבור‪ ,‬נה"י וחג"ת שלו חיצוניות‪ ,‬וחב"ד נפש בתוכם‪ .‬חג"ת‬
‫ביניקה‪ ,‬נה"י וחג"ת חצוניות‪ ,‬וחב"ד רוח בתוכם‪ .‬חב"ד גדלות‪ ,‬אלו חג"ת‬
‫שעולים ונעשים חב"ד‪ .‬ונה"י במקומם‪ ,‬ונה"י אחרים מתחדשים להם‬
‫מלמטה‪ .‬חב"ד יורדים בכולם‪ ,‬זה נשמה שבה נרנח"י‪ .‬נר"ן פנימיים‪ ,‬וח"י‬
‫מקיפים להם‪ .‬חזרו כל הכלים חיצוניות לגבה‪ .‬שלוש של שלוש נה"י חג"ת‬
‫חב"ד בנה"י‪ .‬נה"'י חג"ת חב"ד בחג"ת‪ .‬נה"י חג"ת חב"ד בחב"ד‪ .‬ונר"ן של‬
‫גדלות בתוך כולם‪ .‬כנגדם באדם‪ :‬בשר‪ ,‬גידין‪ ,‬ועצמות‪ ,‬ונר"ן בתוכם‪.‬‬

‫משנה ז‬
‫כל הנה"י נעשים נה"י‪ .‬וכל חג"ת חג"ת‪ .‬וכל חב"ד חב"ד‪ .‬חב"ד שמנה"י‬
‫עצמות‪ .‬חב"ד מחג"ת קרומות‪ .‬חב"ד מחב"ד מוחין‪ .‬שכן בגופו של אדם‪,‬‬
‫עצמות וקרומות ומוחין‪ ,‬ונשמה בתוכם‪ .‬חזרו כל החיצוניות נה"י וחג"ת‪ ,‬וכל‬
‫הפנימיות חב"ד להם‪ ,‬כנגדם באדם גוף ונשמה‪ .‬נחלקו הכלי לפנימי וחיצון‪,‬‬
‫ונשמה בתוכם אורות ונצוצות‪ ,‬בנינו של ז"א משוכלל מכל אלו‪.‬‬

‫משנה ח‬
‫ארבעה עיבורים הם‪ ,‬שתים בחיצוניותו‪ ,‬ושתים בפנימיותו‪ .‬עיבור דו"ק‪,‬‬
‫ועיבור דמוחין‪ .‬עיבור ראשון שתים עשרה חדשים‪ ,‬שני לו תשעה בחיצוניות‪.‬‬
‫כנגדם בפנימיות של תשעה ושל שבעה‪.‬‬

‫משנה ט‬
 ‫‪11‬‬

‫היניקה עשרים וארבעה חדשים‪ ,‬בירורם של הוד יסוד ומלכות‪ .‬ממנה‬

‫לגדלות‪ ,‬אחד עשר שנים ויום אחד‪ .‬כיצד‪ ,‬שבעה פרקיהם של נה"י דתבונה‬
‫לשבע שנים‪ ,‬ועטרה שלה ביום אחד שבו יוצאים החסדים מגולים מן החזה‬
‫ולמטה‪ ,‬יורדים ונכללים ביסוד‪ ,‬וחוזרים בקויהם מלמטה למעלה‪ ,‬עד שעולים‬
‫בכל שש קצותיו‪ .‬הגבורות יורדות אחריהם‪ ,‬ונמתקים ביסוד‪ ,‬שנים וחצי‬
‫בירידה‪ ,‬והשאר בחזרתם של חסדים‪ ,‬עולים ומתמתקים אתם‪ .‬החסדים‬
‫גידולו של ז"א‪ .‬והגבורות גידולה של נוקבא‪ .‬שהנהגתו של זכר לימין‪ .‬ושל‬
‫נוקבא לשמאל‪.‬‬

‫משנה י‬
‫חזרו החסדים לחסד ולגבורה והגדילום‪ ,‬והם נכפלים‪ ,‬נמצא כל אחד ששה‬
‫שלישים‪ .‬שלושה נשארים במקומם‪ ,‬שנים מחסד עולים לחכמה‪ .‬ושנים‬
‫מגבורה לבינה‪ .‬והשלישי שבשניהם לימין ושמאל שבדעת‪ .‬נכפלו שני‬
‫שלישיו של תפארת ונעשו ארבעה‪ ,‬שנים למקומם‪ .‬אחד לכתר נוקבא‪ .‬ואחד‬
‫עולה למכוסה ומכפילו נשאר אחד במקומו‪ ,‬ואחד מעלהו עמו עד הכתר‪,‬‬
‫נמצאו שני מלכים משתמשים בכתר אחד‪ ,‬וז"א נשלם בשלו‪ .‬עלייתם של‬
‫חסדים בחב"ד שלוש שנים‪ .‬ושנה לכתר ששורה על גביהם‪ .‬יומם של חסדים‬
‫עולים לכתר‪ .‬הרי שלוש עשרה שנים ויום אחד‪ ,‬זה הגדלות‪.‬‬

‫משנה יא‬
‫למעלה מצ'‪ ,‬ל' מ' מקיפים‪ ,‬זמנם שתי שנים‪ ,‬אלו מאימא‪ .‬פנימיים דאבא‬
‫שלוש שנים‪ ,‬ושתי שנים למקיפיו‪ ,‬הרי זה מילוי זקן‪.‬‬

‫משנה יב‬
‫בתבונה קטנות וגדלות‪ ,‬קטנות ראשון וגדלות ראשון‪ .‬כנגדם באימא‪ ,‬קטנות‬
‫וגדלות שני‪ .‬כעניינו בראשון ענינו בשני‪ ,‬שמוחין הראשונים מלמטה‪,‬‬
‫והשניים מלמעלה‪.‬‬
 ‫‪12‬‬

‫פרק ה ‪ -‬נוקבא דז"א‬

‫משנה א‬
‫קביעותה של נוקבא‪ ,‬נקודה אחת שביעית לששה‪ .‬עלה הזעיר אנפין‪ ,‬ועלתה‬
‫אחריו‪ .‬בעיבור‪ ,‬וביניקה‪ ,‬ובגדלות‪.‬‬

‫משנה ב‬
‫שש קצוות תלת גו תלת‪ ,‬והמלכות רביעית אחריהן על היסוד‪ .‬ירדו נה"י‬
‫ונתגלו חג"ת‪ ,‬נשארה המלכות דבוקה בת"ת מאחוריו‪ .‬עלו חג"ת ונעשו חב"ד‪,‬‬
‫עלתה המלכות עמהם ונשרשה בדעת‪.‬‬

‫משנה ג‬
‫יורדת להבנות‪ ,‬בנינה מנה"י שלו מאחוריהם‪ .‬ת"ת בכתר‪ .‬נו"ה בחו"ב‪ .‬יסוד‬
‫בדעת שבין כתפיה‪ .‬אלו פרקים ראשונים‪ .‬והשאר בשאר גופה‪ .‬שמונה שנים‬
‫לשמונה פרקהים‪ .‬שיסודו של זכר ארוך שני פרקים‪ .‬נמצא כלה בסוף ת"ת‬
‫שלה‪ .‬שמשם יורדות הגבורות ממנו ליסוד שלה‪ ,‬ביום אחד‪ .‬חוזרים מלמטה‬
‫למעלה‪ ,‬מיסוד לת"ת‪ ,‬שנה אחת‪ ,‬ממנו לדעת שנה אחת‪ .‬שנה אחת לכתר‬
‫שלה‪ ,‬מדעת ולכתר שנה אחת‪ .‬אלו שנים עשרה שנים ויום אחד‪ ,‬שהנקבה‬
‫מקדמת לזכר‪ .‬נמצאו דו"נ מדובקים מאחוריהם‪ ,‬ועליהם הוא אומר אחור‬
‫וקדם צרתני‪.‬‬

‫משנה ד‬
‫יוצאת אימא מז"א‪ ,‬ומוחיו בתוכה‪ ,‬ונה"י אבא מלובשים בה‪ .‬נכנסים ובונים‬
‫את הנוקבא‪ ,‬מתוקנת על ידיהם‪ .‬וחסד נמשך לז"א‪ ,‬ודוחה הגבורות‬
‫שבאחוריו‪ ,‬וניתנים על ידיהם לנוקבא‪ ,‬וננסרה ממנו‪ .‬נמצא נוקבא בנויה‬
‫לשמאל‪ ,‬וז"א לימין‪ .‬חוזרים זה כנגד זה‪ ,‬ונבנית לפניו‪ .‬עליהם הוא אומר‪,‬‬
‫ויבן ה' אלקים את הצלע‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫בנינו של פרצוף‪ ,‬בעשרים ושתים אותיות‪ .‬עשרים ושתים אותיות לנוקבא‬
‫מז"א‪ .‬נכללים ביסודה‪ ,‬ומנצפ"ך גבורת מ"ן בתוכם‪ .‬ועשרים ושתים אחרות‬
 ‫‪13‬‬

‫ניתנות לה מאימא‪ ,‬שלא על ידו‪ .‬ומנצפ"ך מ"ן בתוכם‪ .‬עשרים ושתים אותיות‬
‫דלת וציר‪ ,‬נמצאו שתי דלתות ושני צירים‪ ,‬שהם ם' אחת‪ .‬זהו הכלי‪ .‬עשרים‬
‫ושתים אותיות מאימא נכללים כאחת‪ ,‬חדש לעשרים ושתים אותיות‪,‬‬
‫וחמישה חדשים לחמישה של מנצפ"ך ששה חדשים שבין נערות לבגרות‪.‬‬

‫משנה ו‬
‫ופרגוד בין עולם לעולם‪ ,‬שממנו יוצאים ע"ס של תחתון מעשר ספירותיו של‬
‫עליון‪ .‬כל העולמות שוים‪ ,‬אלא שכוחם של עליונים יפה‪ .‬יצתה בריאה‬
‫התחילו הנפרדים‪ ,‬נשמותיהם של צדיקים מבריאה‪ ,‬למטה ממנו יצירה‪,‬‬
‫שמשם מלאכים‪ ,‬למטה ממנה עשיה‪ ,‬שמשם גשמים‪ .‬כללם של העולמות‬
‫ארבע‪ ,‬שבהם שולטים ארבע אותיותיו של הוי' ב"ה‪ .‬י' באצילות‪ ,‬שבו כל‬
‫מדרגותיו נסדרות כתיקונם‪ .‬וה' יורדת ממנו לבריאה‪ ,‬ומנהיגתה‪ ,‬ו' ליצירה‪.‬‬
‫ה' לעשיה‪ .‬כנגדם בעולם דומם צומח חי מדבר‪ .‬וכן הוא אומר‪ ,‬כל הנקרא‬
‫בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו‪.‬‬
 ‫‪14‬‬

‫פרק ו ‪ -‬זיווגים‬
‫משנה א‬
‫שפעו של עולם‪ ,‬מזווגו של זו"ן‪ .‬חמש זווגים הם‪ :‬ישראל ורחל‪ .‬יעקב ורחל‪.‬‬
‫ישראל ולאה‪ .‬יעקב ולאה‪ ,‬מן החזה ולמעלה‪ .‬יעקב ולאה אף מן החזה ולמטה‪.‬‬
‫שפעו של עולם‪ ,‬מזווגו של זו"ן‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫מ"ד ומ"ן‪ ,‬זה גופו של זווג‪ .‬מ"ן מן הנקבה מ"ד מן הזכר‪ .‬אין מ"ד בלא מ"ן‬
‫ואין מ"ן בלא תשוקה‪ .‬הוא שהכתוב אומר‪ ,‬ואל אשך תשוקתך‪.‬‬

‫משנה ג‬
‫נכללת הנוקבא בענפיה‪ ,‬ומתקשטת בקישוטיה‪ .‬כל העולמות בי"ע‪ ,‬תיקוניה‬
‫של נוקבא‪ .‬מתעוררת לז"א להתחבר עמו‪ ,‬ומזדווג עמה‪ ,‬ביאה ראשונה וביאה‬
‫שניה‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫ביאה ראשונה‪ ,‬זהו שאמרו‪ ,‬האשה גולם היא‪ ,‬ואינה כורתת ברית‪ ,‬אלא למי‬
‫שעשאה כלי‪ .‬נותן רוח בתוכה‪ ,‬זה בנימין‪ ,‬ב"ן‪ ,‬שבו מעלה בניה למעלה‪ ,‬אלו‬
‫נשמותיהם של צדיקים‪ .‬ואורות מאירים ממנה‪ ,‬להנהגתו של עולם‪ .‬אלו‬
‫אורות של ב"ן‪ .‬כל תולדותיו של ב"ן‪ ,‬תלויים בה‪ .‬ומתרי"ג אבריה היא‬
‫ממשיכתם‪ .‬מחידוש של א"ס ב"ה שהוא מחדש בהם‪ ,‬אלו מ"ן‪ .‬ביאה שניה‪,‬‬
‫יורדים כנגדם מ"ד‪ ,‬מיסודו של זכר‪ .‬אלו אורות של מ"ה‪ ,‬וכל תולדותיו של‬
‫מ"ה תלויים בו‪ ,‬מתרי"ג אבריו הוא ממשיכם‪ .‬מחידושו של א"ס שהוא‬
‫מחדש בהם‪ .‬יורד הכול ביסודה‪ ,‬ויושב שם זמן עיבורו‪ ,‬יוצא ומתחלק לכל‬
‫העולמות‪.‬‬

‫משנה ה‬
‫מ"ה וב"ן‪ ,‬בניינם של כל הנבראים‪ ,‬שבהם נראים מעשיו של א"ס ב"ה‬
‫כמשפיע ומקבל‪ .‬מתחדשים בזווגם של זו"ן‪ .‬מ"ה מן הזכר‪ ,‬וב"ן מן הנקבה‪.‬‬
 ‫‪15‬‬

‫משנה ו‬
‫שני חיבורים לזווג‪ :‬נשיקין‪ ,‬ויסודות‪ .‬נשיקין בראש‪ ,‬זווגם כפול‪ .‬רוחו של זכר‬
‫בפיה של נקבה‪ ,‬ורוחה של נקבה בפיו של זכר‪ .‬נמצאו שתי רוחות מחוברים‬
‫כאחת‪ .‬זווגם של יסודות‪ ,‬אחר שנתחברו‪ ,‬משפיע הזכר לנקבה‪ ,‬והנקבה‬
‫לעולם‪.‬‬
 ‫‪16‬‬

‫פרק ז ‪ -‬פרצופים‬
‫משנה א‬
‫כללם של הפרצופים שנים עשרה‪ ,‬והשאר מתפשטים מהם‪ :‬א"א ונוק'‪ .‬אבא‬
‫ואימא‪ .‬ישסו"ת ראשונים‪ .‬ישסו"ת שניים‪ .‬ישראל ורחל‪ .‬יעקב ולאה‪.‬‬
‫מתלבשים אלו בתוך אלו‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫פנימים מכולם א"א ונוק'‪ ,‬פרצוף אחד הם‪ ,‬שהזכר בימין והנקבה בשמאל‪.‬‬
‫ועל זרועותיו אבא לימין‪ ,‬אימא לשמאל‪ .‬שלושה פרקים בזרוע‪ .‬הראשון‬
‫בחב"ד‪ ,‬השני בחג"ת‪ ,‬השלישי בנה"י‪ ,‬וכתרם בגרונו‪ .‬ומגיעים עד טיבורו‪,‬‬
‫נמצא גופו עד הטבור מכוסה תחתיהם‪ ,‬חציו מאבא‪ ,‬וחציו מאימא‪.‬‬

‫משנה ג‬
‫ישסו"ת מחזיהם של או"א ולמטה‪ ,‬כתרם בחזה‪ ,‬ושאר כל גופם בפרקיהם‬
‫של נה"י‪ .‬מחזה שלהם‪ ,‬ישסו"ת שניים‪ ,‬כסדר הזה‪ .‬נמצאו או"א כלים בחזה‬
‫של א"א‪ .‬וישסו"ת בטיבורו‪ .‬כשבאים בז"א‪ ,‬מתארכים רגליהם בתוכו‪,‬‬
‫ומגיעים עמו עד סוף העולם‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫וז"א מחזיהם של ישסו"ת ולמטה‪ ,‬מתלבשים זה בזה‪ ,‬ומתלבשים בתוכו‪.‬‬
‫ורחל מחזה שלו ולמטה‪ ,‬פעמים אב"א‪ ,‬ופעמים פב"פ‪ .‬יסוד של נקבות פרק‬
‫וחצי‪ .‬ושל זכרים שני פרקים‪ .‬נמצא יסודו של אבא יוצא מיסוד אימא בתוכו‬
‫של ז"א‪ ,‬מן החזה עד היסוד‪ ,‬וממנו יוצא יעקב‪ ,‬מחזה של ז"א ולמטה לפניו‪.‬‬
‫פני ז"א באחוריו של יעקב‪ .‬ופעמים שהוא בא לצדו‪ ,‬פניו בפני רחל‪ .‬אלו‬
‫אחוריים של אבא‪ ,‬שנעשים פרצוף באור יסודו‪ .‬אחוריים של אימא‪ ,‬מן החזה‬
‫של ז"א ולמעלה נעשים פרצוף באור יסודה‪ ,‬זו לאה‪ ,‬מן הדעת עד החזה‪,‬‬
‫מאחוריו של ז"א‪ ,‬פניה באחוריו‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫מאחוריו של יעקב‪ ,‬בינו ובין ז"א‪ ,‬לאה דור המדבר נוקבא שלו‪ .‬משני צדדיו‬
‫של ז"א שתי אורות באלכסון‪ ,‬ענני כבוד לימינו‪ ,‬ומן לשמאלו‪ .‬משני צדדיה‬
‫של לאה‪ ,‬דור המדבר שתי אורות‪ :‬מטה האלקים‪ ,‬ומטה משה‪ .‬ומשני צדדיו‬
 ‫‪17‬‬

‫של יעקב‪ ,‬שתי אורות‪ :‬ערב רב לימינו‪ ,‬ועשו לשמאלו‪ .‬נמצא שלוש שורות של‬
‫שלוש שלוש‪ ,‬כשרחל אב"א עומדים כסדר הזה‪.‬‬

‫משנה ו‬
‫שמונה עשרה לאה הם‪ ,‬ממלכיותיהם של או"א‪ .‬כיצד‪ :‬מלכות אבא במקומה‪.‬‬
‫ומלכות אימא חוצה לה‪ ,‬הרי שתים‪ .‬מלכותו של אבא‪ ,‬בוקע מלכותה של‬
‫אימא‪ ,‬ומאירה חוצה לה‪ ,‬הרי שלוש‪ .‬מלכותה של אימא‪ ,‬בוקעת ויוצאה‪,‬‬
‫בוקעת גופו של ז"א‪ ,‬ומאירה חוצה לו הרי ארבע‪ .‬עיקר שבכולם זו שבחוץ‪,‬‬
‫והשאר טפלות לה‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫ארבע מוחין של גדלות‪ ,‬וארבע מוחין של קטנות‪ ,‬הרי שמונה‪ .‬התחיל של‬
‫גדלות ליכנס‪ ,‬ולא גמרו של קטנות לצאת‪ ,‬הרי שמונה אחרות‪ .‬ושתי אחרות‬
‫נוספות עליהן‪ ,‬אחת מקטנות ואחת מגדלות מפני ריבוים של אורות‪ .‬אלו‬
‫שמונה עשרה נשים שהמלך מותר בהם‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫למעלה מן הפרצופין עתיק‪ ,‬זו מלכותו של א"ק‪ ,‬שנעשית עתיק באצילות‪.‬‬
‫כנגד זה בבריאה‪ ,‬ממלכותו של אצילות‪ .‬וכן יצירה‪ .‬וכן עשיה‪ .‬עתיק דכר‬
‫ונוק'‪ ,‬זכר בפניו‪ ,‬ונוקבא באחוריו‪ ,‬ראשונות של נוקבא למעלה מאצילות‪ ,‬זו‬
‫רדל"א‪ ,‬תחתונות שבה מתלבשים בא"א‪ .‬חסד בכתר‪ .‬גבורה בחכמה‪ .‬ת"ת‬
‫בבינה‪ .‬פרקים ראשונים של נה"י‪ ,‬בחג"ת‪ .‬ושניים‪ ,‬בנה"י‪ .‬ושלישים‬
‫שבנו"ה‪ ,‬ומלכות עמהם‪ ,‬במלכות‪ .‬יוצאים ומאירים בכל שאר העולמות‪.‬‬
 ‫‪18‬‬

‫פרק ח ‪ -‬תיקוני הפרצופים‬

‫משנה א‬
‫תלת רישין בעתיקא‪ :‬רדל"א‪ .‬גלגלתא‪ .‬ומוחא‪ .‬שנים נעשים שלוש‪ :‬גלגלתא‪,‬‬
‫אוירא‪ .‬ומוחא‪ .‬דעתו של עתיק‪ ,‬גנוז באוירא‪ .‬באלו מתנהגים כל העולמות‪,‬‬
‫בחסד בדין וברחמים‪.‬‬

‫משנה ב‬
‫פנימיות של רישין הוי"ה‪ .‬החיצוניות אהי"ה‪ .‬הראשונים דע"ב‪ ,‬ואהי"ה‬
‫שלו‪ .‬השניים דס"ג‪ .‬השלישיים דמ"ה‪ .‬פנימי‪ .‬ומקיף‪ .‬ומקיף דמקיף בכל‬
‫אחד ואחד במה הם מתפרשים בניקודיהם‪ .‬מנוקד הפשוט בתנועותיו‪ ,‬זה‬
‫פנימי‪ .‬מנוקד המילוי כפשוטו‪ ,‬זה המקיף‪ .‬מנוקד המילוי כולו קמץ‪ ,‬והפשוט‬
‫בתנועותיו‪ ,‬זה מקיף דמקיף‪ .‬זה הראש הראשון‪ .‬מנוקד הפשוט בתנועותיו‪,‬‬
‫מקום צירי סגול‪ ,‬מנוקד המילוי כפשוטו‪ .‬מנוקד המילוי כולו קמץ‪ ,‬זה הראש‬
‫השני‪ .‬מנוקד הפשוט בתנועותיו‪ ,‬מקום צירי סגול‪ ,‬ומקום קמץ פתח‪ .‬מנוקד‬
‫המילוי כפשוטו‪ .‬מנוקד המילוי כולו פתח‪ ,‬זה שלישי‪.‬‬

‫משנה ג‬
‫שבעה תיקוני רישא‪ ,‬משבע של עתיק‪ .‬סימן ג"ט קר"ע פ"ח‪ .‬גולגלגת לבנה‪,‬‬
‫מחסדו של עתיק‪ .‬טלא דבדולחא‪ ,‬מגבורה שלו‪ .‬קרומא דאוירא‪ ,‬מת"ת שלו‪.‬‬
‫רעוא דמצחא‪ ,‬מיסוד שלו‪ .‬עמר נקי‪ ,‬מראשיתם של נו"ה‪ ,‬שהם גבוהים‬
‫מהיסוד‪ .‬פקיחו דעיינין מסופם‪ .‬חוטמא ממלכות‪ .‬ב' נחירים לאה ורחל‪.‬‬

‫משנה ד‬
‫תיקוניו של א"א‪ :‬נימין‪ ,‬חוורתי ודיקנא‪ .‬שלוש הויות בכל ראש‪ .‬ואחת כוללת‬
‫אותם‪ .‬שלוש הויות‪ ,‬שתים עשרה אותיות‪ ,‬ואחת שכוללתם הרי שלוש‬
‫עשרה‪ .‬שלוש עשרה חוורתי‪ ,‬משלושה שבכתר‪ ,‬מקומם בין שלוש עשרה‬
‫נימין‪ ,‬בין נימא לנימא‪ .‬שלוש עשרה נימין‪ ,‬משלושה שבאוירא‪ .‬שלוש עשרה‬
‫תיקוני דיקנא‪ ,‬משלושה שבחכמה‪.‬‬
 ‫‪19‬‬

‫משנה ה‬
‫שלוש עשרה תיקוני דיקנא‪ :‬ה' ה' אל‪ ,‬רחום‪ ,‬וכו'‪ .‬מי אל כמוך‪ ,‬נושא עון‬
‫וכו'‪ .‬תיקון ראשון שתי פאות‪ .‬תיקון שני שערות שבשפה עליונה‪ .‬תיקון‬
‫שלישי אורח תחות חוטמא‪ .‬תיקון רביעי שבשפה התחתונה‪ .‬תיקון חמישי‬
‫אורח תחות פומא‪ .‬תיקון שישי רחבה של זקן‪ .‬תיקון שביעי שני תפוחים‬
‫שנפנו‪ .‬תיקון שמיני שטח עליון‪ ,‬מזל נוצר‪ .‬תיקון תשיעי שערות בין מזל‬
‫למזל‪ .‬תיקון עשירי שערות הגרון‪ .‬תיקון יא' שכולם שוים‪ .‬תיקון יב' פה פנוי‪.‬‬
‫תיקון יג' שטח תחתון מזל ונקה‪ .‬שיעורם של מזלות עד הטיבור‪.‬‬

‫משנה ו‬
‫תיקוניו של ז"א צל"ם‪ .‬צ' מוחין פנימיים‪ .‬ל' מ'‪ ,‬מקיפים שבו‪ .‬שבשעה‬
‫שיצאו היו ארבעה‪ ,‬זה מ' שלו‪ .‬חזרו שלושה בכליה של אימא‪ ,‬זה ל'‪ .‬ותשעה‬
‫נעשו בגופו זה צ'‪ .‬של ארבע בכחב"ד דאימא‪ .‬של שלושה בחג"ת‪ .‬של תשעה‬
‫בנה"י‪.‬‬

‫משנה ז‬
‫נימין‪ .‬חיורתי‪ .‬דיקנא‪ .‬בז"א‪ .‬של א"א שלוש עשרה‪ ,‬של ז"א תשעה‪.‬‬
‫כשנשלם תיקונו‪ ,‬נשלמים לשלש עשרה‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫במצחו של ז"א‪ ,‬בוקעים ויוצאים מארבע מוחין‪ ,‬ארבע פרשיות של תפילין‪.‬‬
‫ומלבושיהם בתים שלהם‪ .‬י"ס הם‪ :‬חב"ד בתפילין‪ .‬חו"ג ברצועות של ראש‪.‬‬
‫ת"ת בקשר מלאחוריהם‪ ,‬שמשם יוצאה לאה‪ .‬שתי רצועות יורדות‪ ,‬נצח והוד‪,‬‬
‫נצח עד החזה‪ ,‬והוד עד הטבור‪ .‬תפילין מאימא‪ :‬קדש‪ ,‬והיה כי יביאך‪ ,‬שמע‪,‬‬
‫והיה אם שמוע‪ .‬תפילין מאבא‪ :‬קדש‪ ,‬והיה כי יביאך‪ ,‬והיה אם שמוע‪ ,‬שמע‪.‬‬

‫משנה ט‬
‫ואור מאימא מקיפו לז"א‪ ,‬זהו טלית לבנה‪ .‬שערות של ז"א אחר גדלותו‪,‬‬
‫ששרתה עליו אימא‪ ,‬והגיעו נה"י שלה חדשים מאחוריו עד החזה‪ ,‬מקיף‬
 ‫‪20‬‬

‫לז"א ומקיף על ראש נוקבא‪ .‬מקיפו של ז"א‪ ,‬טלית‪ .‬מקיפה של נוקבא ציצית‬
‫שבה‪.‬‬

‫משנה י‬
‫תיקוניה של נוקבא‪ ,‬חמישה עשר נימין בראשה‪ ,‬וצבעם ארגמן‪ .‬וששה‬
‫תיקונים בפניה מששה תיקוני דיקנא‪ ,‬כשהם נשלמים‪ ,‬נעשים תשעה‪.‬‬

‫משנה יא‬
‫תפילין שלה של יד לזעיר אנפין‪ ,‬שהם נקשרים לשמאל שלו‪ ,‬שנאמר שימני‬
‫כחותם על לבך כחותם על זרועך‪ .‬ומנו"ה דז"א‪ ,‬הם נעשים‪ .‬שבהם חו"ב‬
‫מאימא‪ ,‬וחו"ב מאבא‪ .‬של אבא נעשים לה לחו"ב‪ ,‬ושל אימא לחו"ג‪ .‬נכללים‬
‫בבית אחד שנו"ה פלגי גופא‪.‬‬
‫משנה יב‬
‫יסוד אבא‪ ,‬מכריע בין נו"ה שלו‪ ,‬עומד ביסוד אמא ומכריע בין נו"ה שלה‪.‬‬
‫נמצאו בו ארבע אורות‪ ,‬שמהם תפילין במצחו של יעקב‪ .‬אלו ואלו יוצאים‬
‫ליעקב‪ ,‬ונעשים תפילין במצחו‪ .‬חוזרים לאחוריהם‪ ,‬וקושרים קשר מאחוריו‪.‬‬
‫חוזרים ויוצאים‪ ,‬עד שיוצאים במצחה של רחל‪ .‬נעשים תפילין בראשה‪ .‬ושל‬
‫יסוד אבא נשארים ביעקב‪ .‬של נו"ה דז"א‪ ,‬נשארים ברחל‪ .‬חוזרים לאחור‪,‬‬
‫וקושרים קשר באחוריה‪ .‬של רחל‪ :‬קדש‪ ,‬והיה כי יביאך‪ ,‬שמע‪ ,‬והיה אם‬
‫שמוע‪ .‬של יעקב הויות להדדי‪ .‬יסוד של ז"א‪ ,‬בין כתפיה של רחל‪ ,‬זה יו"ד‬
‫שבתפילין‪ .‬ורצועה יוצאה ממנה לבניינה של נוקבא‪ .‬שלוש כריכות בקיבורת‬
‫ג"ר‪ .‬שבע בזרוע ז"ת‪ .‬שלוש באצבע מנה"י שבמוחיה‪.‬‬

‫משנה יג‬
‫כללו של עולם‪ :‬אדם‪ ,‬ולבושו‪ ,‬מקיפיו‪ ,‬והיכליו‪ .‬אדם כיצד‪ ,‬זה תיקונו של‬
‫פרצופו‪ ,‬רמ"ח אברים‪ ,‬שס"ה גידים‪ .‬נר"ן בתוכו‪ ,‬ח"י מקיפים עליו‪ .‬ירד‬
‫האור ליכנס בתוכו‪ ,‬חלק נכנס‪ ,‬וחלק נשאר בחוץ‪ ,‬שאין הכלי יכול להגבילו‪,‬‬
‫מקיף לכליו‪ ,‬מקיף לכל מה שתחתיו וממה שנכנס‪ ,‬חוזר ויוצא לחוץ‪ ,‬ומקיף‬
‫על כליו בלבד‪ ,‬אלו שני מקיפים‪ :‬ישר‪ ,‬וחוזר‪.‬‬
 ‫‪21‬‬

‫משנה יד‬
‫לבושו כיצד‪ ,‬מהכאותיהם של אורות‪ ,‬נעשה לבוש עליהם מבחוץ‪ .‬וחשמ"ל יש‬
‫לזו"ן מאימא‪ .‬שבשעה שנכנסו נה"י שלה בתוכו‪ ,‬עור ובשר עצמות וגידין‪,‬‬
‫נכללו שלה בשלו‪ ,‬חוץ מן העור‪ ,‬שנמצא עודף על שלו מבחוץ‪ ,‬ומכסה עליו‬
‫מפני עיניהם של חיצונים‪.‬‬
‫משנה טו‬
‫היכלות לפרצוף‪ ,‬כבתים לאדם‪ .‬מלכיותיהם של ספירות‪ ,‬חיצוניות שלהם‪,‬‬
‫אלו ההיכלות‪ .‬ודמות אדם‪ ,‬פנימית בתוכם‪ .‬לא שאין פנימיות וחיצוניות אלא‬
‫זה‪ ,‬אלא שזה חילוקו של עולם‪ ,‬חוזרים ומתחלקים כל אחד בשלו‪.‬‬

‫משנה טז‬
‫שבעה היכלות הם‪ :‬לבנת הספיר‪ ,‬עצם השמים‪ ,‬נוגה‪ ,‬זכות‪ ,‬אהבה‪ ,‬רצון‪,‬‬
‫קודש הקודשים‪ .‬היכל יסוד ומלכות אחד‪ .‬היכל הוד אחד‪ .‬היכל נצח אחד‪.‬‬
‫היכל גבורה אחד‪ .‬היכל חסד אחד‪ .‬היכל ת"ת אחד‪ .‬היכל ג"ר אחד‪ .‬אלו‬
‫שבעה היכלות שבבריאה‪ ,‬שבהם כבודו של מקום מתפשט בתוכם‪ .‬נפש ורוח‬
‫לכל אחד‪ ,‬והכבוד נשמה להם‪ .‬בהיכל השביעי‪ .‬ושלושה דברים משמשים‪,‬‬
‫נקשרים בהם התחתונים בשרשם‪ ,‬ונהנים הצדיקים מזיו השכינה‪ .‬ומלאכי‬
‫השרת מקבלים מהם פעולתם‪.‬‬
‫משנה יז‬
‫בסופו של אצילות‪ ,‬מסך מאורה של אימא‪ ,‬הוא נעשה‪ ,‬חשמל יורד ומקיף‬
‫מתחת רגליהם של זו"ן‪ ,‬ואורותיו של אצילות עוברים שם‪ ,‬ועושים בריאה‪,‬‬
‫נמצאת בריאה‪ ,‬מסודה של אימא‪ .‬ממנה ליצירה‪ ,‬מסך על מסך‪ .‬מסך מאימא‬
‫זו"ן‪ ,‬ומסך מז"א לנוקבא‪ .‬נמצאת יצירה‪ ,‬מסודו של ז"א‪ .‬ממנה לעשיה‪ ,‬מסך‬
‫על שנים‪ ,‬מסך מאמא לזו"ן‪ ,‬מסך מז"א לנוקבא‪ ,‬מסך מנוקבא‪ ,‬לעולם‬
‫שתחתיה‪ .‬נמצאת עשיה‪ ,‬מסודה של נוקבא‪.‬‬
 ‫‪22‬‬

‫משנה יח‬
‫שמו של אצילות ע"ב‪ ,‬ירדו ס"ג מ"ה וב"ן לבי"ע‪ ,‬חזרו ועלו‪ .‬עלה מ"ה‬
‫והלביש על ס"ג‪ .‬עלה ב"ן והלביש למ"ה‪ .‬נמצא ב"ן למעלה מכולם‪ ,‬זה‬
‫מעקה‪ .‬שלא יהיו סיומם של אורות כשהם למטה‪ ,‬ולא יהיו הקליפות אוחזות‬
‫בהם‪ ,‬שנאמר ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל‬
‫ממנו‪.‬‬

‫משנה יט‬
‫אלו ארבע עולמות‪ ,‬שבהם מולך אדון יחיד על מעשיו‪ .‬עבודתם של תחתונים‬
‫בכולם‪ ,‬ויחודו של א"ס ב"ה מתייחד בכולם‪ .‬הוא שרבן של נביאים אומר‪,‬‬
‫שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד‪.‬‬
 ‫‪23‬‬

‫פרק ט ‪ -‬תולדות הספירות‬

‫משנה א‬
‫תולדותיהם של ספירות שלוש‪ :‬מלאכים‪ ,‬ס"א‪ .‬ונשמות‪ .‬לכל שליחות מלאך‪,‬‬
‫הספירות גוזרות‪ ,‬והמלאך עושה‪ .‬שנאמר ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי‬
‫דברו‪.‬‬

‫משנה ב‬
‫ס"א כיצד‪ .‬זה שכתוב‪ ,‬יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע‪ .‬יוצר אור‪,‬‬
‫זה הימין‪ .‬ובורא חושך‪ ,‬זהו בשמאל‪ .‬עושה שלום אלו מלאכי שלום‪ .‬ובורא‬
‫רע‪ ,‬זה ס"מ‪ .‬מלאכי שלום‪ ,‬עשר כיתות‪ ,‬משמשים לע"ס של ימין‪ .‬מלאכי‬
‫חבלה‪ ,‬עשר מדרגות‪ ,‬משמשים לע"ס מצד שמאל‪ .‬ועליהם הכתוב אומר‪ ,‬גם‬
‫את זה לעומת זה עשה אלקים‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫ארבע מדרגות‪ ,‬ארבע קליפות‪ ,‬עולמיו של ס"מ‪ ,‬סותמים אורם של ספירות‪,‬‬
‫ומסלקים אותו‪ .‬במעשה התחתונים‪ ,‬באים ועושים רעה בעולם‪ .‬נוגה‪ ,‬ענן‬
‫גדול‪ ,‬אש מתלקחת‪ ,‬ורוח סערה‪ .‬שכן מפורשים ע"י יחזקאל וארא וגו' מתוך‬
‫האש‪.‬‬

‫משנה ד‬
‫ארבע קליפות‪ ,‬ארבע עולמות לכל אחת שבהם‪ .‬חמישה פרצופים בעשר‬
‫ספירות‪ ,‬שתקוניהם של תחתונים בארבעה עולמות ופגמיהם בארבעה‬
‫עולמות‪ .‬זכו התחתונים‪ ,‬האדון מנהג ברחמים‪ ,‬והשוטר עובר מפניו‪ .‬חטאו‪,‬‬
‫בעל הרחמים נסתלק‪ ,‬והשוטר עושה דין בחייבים‪ .‬בסילוקו של אדון‪ ,‬מעשהו‬
‫של שוטר‪ .‬הוא שנאמר ויחר אף ה' בם וילך והענן סר מעל האהל והנה מרים‬
‫מצורעת כשלג‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫סדרי הדינים‪ ,‬אלו שרשים של קליפות‪ .‬מהם מכניעים אותה‪ ,‬ומהם‬
‫מגביהים אותה‪ ,‬לפי מעשיהם של תחתונים‪ ,‬הוא שכתוב אומר‪ ,‬ושמרתם את‬
‫חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‪.‬‬
24
 ‫‪25‬‬

‫פרק י ‪ -‬נשמות‬
‫משנה א‬
‫עבודתו של מקום לנשמות‪ ,‬חמש שמות הם‪ :‬נר"נ‪ .‬ח"י מחמישה פרצופים‪.‬‬
‫ח"י מאצילות‪ .‬נשמה‪ ,‬מבריאה‪ .‬רוח‪ ,‬מיצירה‪ .‬נפש‪ ,‬מעשיה‪ .‬נמצא כוחו של‬
‫אדם‪ ,‬ממלכותה של עשיה עד כתרו של אצילות‪ .‬זה שנאמר‪ ,‬נעשה אדם‬
‫בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫תיקוניה של נשמה‪ ,‬גלגול ועיבור‪ .‬כיצד‪ :‬עבודתה של נשמה תרי"ג מצות‪,‬‬
‫השלימתן עולה למנוחתה‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬חוזרת ומתגלגלת‪ .‬לא כולה מתגלגלת‪,‬‬
‫אלא החלקים הצריכים תיקון‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫איזה גלגול‪ ,‬ואיזהו עיבור‪ .‬גלגול משעת לידה ועד מיתה‪ ,‬עיבור ביאתו בכל‬
‫שעה‪ ,‬ויציאתו בכל שעה‪ .‬מצוות שנתחייבה בהם משלימתם בגלגול‪ ,‬ושלא‬
‫נתחייבה בהם‪ ,‬בעיבור‪ ,‬משלימתם והולכת לה‪ .‬צדיקים מתגלגלים לאלפים‪,‬‬
‫רשעים עד רבעים‪ ,‬שנאמר ועל ארבעה לא אשיבנה‪.‬‬

‫משנה ד‬
‫נפש בא בתחילה‪ ,‬ואחריו רוח‪ ,‬ואחריו נשמה‪ ,‬וחיה ויחידה אחריהם‪ .‬לכל‬
‫נשמה לבושים‪ .‬מתגלגלת נפש לבדה‪ ,‬ורוח לבדו‪ ,‬ונשמה לבדה‪ .‬ומרכיבים‬
‫נשמות בלבושים שלא במינם‪ .‬לא כל הנשמות שוות‪ ,‬שלא כחדשות הישנות‪,‬‬
‫ולא כמגולגלות אחת המגולגלות שתים‪ .‬ועל כולם הוא אומר‪ ,‬והוא מסיבות‬
‫מתהפך בתחבולותיו לפעלם‪ .‬ואומר‪ ,‬וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח‪.‬‬
‫ואומר‪ ,‬כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו גו'‪ .‬ואומר‪ ,‬ה' ימלוך לעולם ועד‪.‬‬
‫ואומר‪ ,‬ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר‪.‬‬