‫קונטרס‬

‫מבוא‬
‫לעשר הספירות‬
‫ובו תתבאר‬
‫מערכת עשר הספירות באופן ברור ופשוט‬
‫הראוי לאלו הרוצים להיכנס להיכלי החכמה‬

‫נכתב בעה''י‬
‫ע''י‬

‫רזיאל ולרשטיינר‬
‫מהדורה שניה תשפ"ג‬
 ‫להערות והארות‬
‫וכן לשיעורי העמקה נוספים בחכמה‬
‫אפשר לפנות בדרכים הבאות‪:‬‬

‫טלפון‪:‬‬ ‫כתובת מייל‪:‬‬

‫‪054-8417728‬‬ ‫‪razielmic@gmail.com‬‬
 ‫הקדמה‬
‫א‬
‫מטרתו של החיבור היא לתת מענה לאלו החפצים ללמוד את חכמת הסוד אלא‬
‫שיש להם חשש‪ ,‬וכן בעבור אלו שכבר הסתכלו ונפגעו ולא הבינו את הנידונים‬
‫שבהם עסקו‪ .‬חיבור זה הוא מועט המחזיק את המרובה‪ ,‬המילים נבררו בקפידה‪.‬‬
‫אופן הכתיבה כתוב עבור המתחילים‪ ,‬שזו להם התחלת הלימוד‪ ,‬וכן מיועד עבור‬
‫אלו הבקיאים יותר בלימוד זה‪.‬‬
‫בכתיבת חיבור מעין זה ישנו קושי‪ .‬מצד אחד סיכום נושא טרם לימודו במלוא‬
‫היקפו גורם לבלבול‪ ,‬במיוחד בעבור אלו שאינם בקיאים דיים בנושא המדובר‪ .‬דבר‬
‫זה נכון לכל סוגי הלימוד ובמיוחד ללימוד עמוק זה‪ .‬מצד שני רבים הם השומעים‬
‫על חכמה זו ורוצים לטעום ממנה קצת‪ .‬משום כך חיבור זה מאפשר לקבל הבנת‬
‫מושגים יסודיים ועל ידי כך גם לתת פתח‪ ,‬כסדקית‪ ,‬לאלו הרוצים לבוא ולטעום‬
‫מצוף דברי מאמרי הזהר ואולי להמשך גם כן ללימוד מעמיק יותר של חכמה זו‪.‬‬
‫אין יכולת במסגרת חיבור מעין זה לבוא לעומקי הדברים אשר דורשים לימוד‬
‫מעמיק של שנים רבות‪ ,‬אלא לאפשר הבנה ראשונית בלבד‪ .‬מטרתו של החיבור‬
‫היא לא רק לתת הסברי מושגים בלבד‪ ,‬אלא גם להכניס את הלומד להסתכלות‬
‫נכונה של הדברים ויכולת הפנמתם כדי לתת מפתחות שיאפשרו לימוד מעמיק יותר‬
‫של הספרים‪.‬‬

‫ב‬
‫לימוד הסוד במשך דורות רבים היה חבוי ונעלם‪ ,‬כשמו כן הוא‪ .‬בדור האחרון‬
‫יש ריבוי גדול של החושקים ללומדו ולא תמיד יודעים כיצד להתחיל‪ ,‬מספר הספרים‬
‫העוסקים בנושא זה הוא רב וב''ה מתרבה עוד‪.‬‬
‫אחד מהקשיים הגדולים בלימוד‪ ,‬במיוחד לאלו שלומדים מהכתב ללא הסבר של‬
‫רב המורה להם את הדברים‪ ,‬הוא כי רוב הספרים המכנים עצמם כספרי מבוא הם‬
‫עמוקים מידי עבור הלומד שאין לו את הרקע לעסוק בהם לבדו‪ .‬גם השיעורים‬
‫הרבים הנפוצים היום הם לאו דווקא מותאמים עבור המתחילים‪ .‬מהר מאוד באים‬
‫להסביר את המונחים‪ ,‬אפילו היסודיים‪ ,‬על פי דברי רבינו האריז''ל‪ ,‬שהם כשלעצמם‬
‫עמוקים וקשים מאוד להבנה‪.‬‬
‫על כן ננסה במספר פרקים אלו לתת לפני המעיין פתח מועט של אור המאיר‬
‫מסוף העולם ועד סופו‪ .‬בחיבור זה לא יתבארו הפרצופים השונים‪ ,‬שהם חלק עיקרי‬
‫מתורתו של רבינו האריז''ל‪ ,‬יתבאר כאן ביאור בסיסי של עשרת הספירות שהם‬
‫יסוד ושורש של כל חכמת הקבלה‪ .‬אם אין הבנה יסודית בהם גם בניין הפרצופים‬
‫הוא בבחינה של בניין שאין לו יסודות עמוקים דיים‪.‬‬

‫ג‬
‫ישנו קושי גדול בלימוד החכמה הזו‪ .‬הטעם לקושי הוא כי אמנם כל לימוד חדש‬
‫קשה בתחילה בקניין ידיעת המושגים‪ ,‬הרעיונות וההבנה שלהם‪ .‬קשיים אלו באים‬
‫על פתרונם באופן בניין איטי על ידי עיון‪ ,‬ביאור‪ ,‬לימוד נוסף‪ ,‬הבהרת המושגים‬
‫והרעיונות‪ ,‬העלאת שאלות וניסיון לבוא לידי תירוצים בין מדפי הספר או ממוחו‬
‫של הלומד‪ ,‬מה שמכונה סברא‪ .‬יש טובות יותר ויש פחות אך הלומד מרגיש מחובר‬
‫לנושא שבדרך כלל יש לו נגיעה אליו‪ ,‬שייכות אליו ואפילו אם היא רק רעיונית‬
‫[כמו דיני טומאה]‪.‬‬
‫לא כך הלימוד בחכמה זו‪ ,‬המושגים‪ ,‬הרעיונות וההבנות רחוקים מאוד מעולמו‬
‫של הלומד‪ ,‬אפילו מדמיונו הרחוק‪ .‬קשה להבין את המושגים כמו מה הן הספירות‪,‬‬
‫סוגי הספירות‪ ,‬ההשפעה שלהם‪ .‬כל הדברים הללו מופשטים מאוד‪ ,‬אינם שייכים‬
‫לחיים שלנו באופן מודע‪ .‬אפילו כאשר לומדים דיני טומאה וטהרה‪ ,‬למרות שהם‬
‫רחוקים מאתנו‪ ,‬אפשר לדמיין אותם ולהבין מה זה טהור ומה זה טמא‪ ,‬למרות שאת‬
‫מהות הדבר אין לנו יכולת לתפוס‪ .‬או דיני קודשים בבית המקדש‪ ,‬דבר שאיננו נוגע‬
‫אלינו בפועל אך לקרוא עליו קראנו וכן דברנו בו ולכן יכולים אנו לדמיין אותו‪ .‬אך‬
‫מה שקשור לעולמות הרוחניים רחוק מאתנו מאוד‪ .‬זהו הקושי הראשון שעומד בפני‬
‫הלומד‪ .‬לכן גם אם יכיר את המושגים וישנן אותם קשה להיות שייך אליהם ולהבין‬
‫אותם‪.‬‬
‫קושי נוסף בלימוד זה הוא חוסר יכולת הסברא‪ .‬אדם שלומד אוהב להרגיש שייך‬
‫ללימוד על ידי שמקשה ושואל ומרגיש שייך ללימוד‪ .‬באופן זה מרגיש שייכות‪.‬‬
‫בלימוד זה אין אופן הלימוד הרגיל קיים ובוודאי שלא למתחילים‪ .‬אמנם למי‬
‫שמתקדם בלימוד בוודאי שכל הדברים הללו קיימם אך למתחיל בלימוד זה אין‬
‫יכולת שותפות של סברא‪ ,‬אין הוא מבין דיו כדי שיוכל לשאול וזה למשך זמן רב‬
‫עד שיש לו די הבנה בדברים‪ ,‬הבנה פנימית ולא רק של המילים‪ ,‬הבנה זו דורשת‬
‫זמן‪.‬‬
‫לימוד זה צריך הכנעה רבה בפני מי שלומדים ממנו‪ ,‬השאלות מותרות‪ ,‬אך לא‬
‫הסברא ואף פעמים רבות התשובות אינן מובנות דיין‪ .‬לכן יש צורך בענווה גדולה‬
‫בלימוד זה וסבלנות מרובה‪.‬‬
‫קשיים אלו מביאים את הלומד לאחת מכמה אפשרויות‪.‬‬
‫א) יאוש‪ ,‬אי רצון או חשק לעסוק בחכמה הזו וזה מפני הקשיים שהובאו לעיל‪:‬‬
‫חוסר ענווה וחוסר הבנה‪.‬‬
‫ב) לקפוץ מהר מידי ומוקדם מידי ולהבנות סברות בזמן שעדיין אינו ראוי לכך‪.‬‬
‫ג) ללמוד לא באופן מסודר אלא בקיצורי דרך ולחוות הרגשת חשיבות גדולה‬
‫של הבנה על ידי ידיעת מושגים שאינו אוחז בהם‪.‬‬
‫על כן יש לדעת‪ ,‬לימוד זה דורש ענווה וסבלנות לאין קץ‪ ,‬כל אחד יכול ללמוד‬
‫אך לא כל אחד יכול להבין‪ ,‬הדבר דורש‪ ,‬כמבואר‪ ,‬ענווה סבלנות ורצון להתקדם‪.‬‬
‫חיבור זה בא לתת את ההבנה היסודית‪ ,‬מצד אחד באופן מדורג‪ ,‬אך מצד שני‬
‫באופן מהיר‪ .‬רק מי שיפתח לו פתחו של אולם יוכל בסופו של דבר להיות לומד‬
‫אמיתי‪ ,‬השאר שילמדו חיבור זה יצאו גם כן נשכרים על ידי קניין הבנה יסודית‪.‬‬
‫על כן מי שרוצה להיות מבני היכלא ילמד חיבור זה בתקווה שיתפתה וימשיך‬
‫בלימודיו הלאה בעמקות רבה יותר וסקרנות עד אין קץ‪.‬‬

‫בברכת התורה‬
‫המחבר‬
 ‫תוכן‬
‫הקדמה‪ .....................................................................................................‬ג‬
‫חלק ראשון ‪ -‬הכרת המערכת‪ ................................................................‬א‬
‫פרק א ‪ -‬שמות עשרת הספירות ‪ ......................................... ................................‬ב‬
‫פרק ב ‪ -‬סדר עמידת הספירות בשלושה קוים ‪ .................... ................................‬ג‬
‫פרק ג ‪ -‬חלוקת הקומה לשלושה חלקים ‪ ............................. ................................‬ה‬
‫פרק ד – ספירת המלכות ‪ ....................... ................................ ................................‬ז‬
‫חלק שני – סדר התפשטות הספירות‪ ......................................................‬ט‬
‫ספירות כתר חכמה ובינה – המוחין (ג' ראשונות) ‪ .................................................................‬ט‬
‫פרק א – ספירת הכתר ‪ ........................... ................................ ................................‬י‬
‫הקדמה לספירות חכמה ובינה ‪ ...............................................................................................‬יא‬
‫פרק ב ‪ -‬ספירת החכמה ‪ ..................... ................................ ................................‬יא‬
‫פרק ג ‪ -‬ספירת הבינה ‪ ........................ ................................ ................................‬יב‬
‫פרק ד – ספירת החסד ‪ ........................ ................................ ................................‬יג‬
‫פרק ה – ספירת הגבורה ‪ ...................... ................................ ................................‬יד‬
‫פרק ו – ספירת התפארת ‪..................... ................................ ................................‬טו‬
‫הקדמה לספירות נצח הוד יסוד ‪ ............................................................................................‬טז‬
‫פרק ז – ספירות נצח והוד ‪................... ................................ ................................‬טז‬
‫פרק ח – ספירת היסוד ‪ ......................... ................................ ................................‬יז‬
‫פרק ט ‪ -‬ספירת הדעת‪ ,‬המלכות וסיכום ‪ ............................ ................................‬יח‬
‫חלק שלישי ‪ -‬הקשרים של הספירות ‪ ....................................................‬כ‬
‫פרק א ‪ -‬קשרי הספירות בכללות ‪ ........................................ ................................‬כ‬
‫פרק ב ‪ -‬ההשפעה של עולם האצילות ‪ ............................. ................................‬כא‬
‫הקדמה ‪ -‬קשרי שלושת הספירות הראשונות (ג''ר) ‪ ..........................................................‬כב‬
‫פרק ג – ספירות חכמה ובינה ‪ ........... ................................ ................................‬כב‬
‫פרק ד – ספירת הדעת ‪ ......................... ................................ ................................‬כג‬
‫לסיכום מניין הספירות ‪...........................................................................................................‬כה‬
‫הקדמה ‪ -‬קשרי חלק האמצעי‪ ,‬ספירות חסד גבורה ותפארת ‪ ...........................‬כו‬
‫פרק ה – ספירות חסד גבורה ותפארת ‪ ................................ ................................‬כו‬
‫פרק ו – קשרי ספירות הקצוות ‪ .......................................... ................................‬כז‬
‫פרק ז – קשר ספירות תפארת ומלכות ‪ ............................... ................................‬כט‬
‫פרק ח – קשרי ספירת המלכות ‪ ........................................ ................................‬לב‬
‫חלק רביעי ‪ -‬כיצד אנו מתקשרים לספירות‪ .........................................‬לו‬
‫פרק א ‪ -‬גילויי הספירות ‪ ..................... ................................ ................................‬לו‬
‫פרק ב ‪ -‬שמות הקודש המתגלים בספירות ‪ ....................... ................................‬לז‬
‫חלק חמישי ‪ -‬העולמות והאדם‪ .............................................................‬מ‬
‫פרק א‪ -‬ארבעה עולמות ‪ ...................... ................................ ................................‬מ‬
‫פרק ב ‪ -‬שם הוי''ה ‪ .......................... ................................ ................................‬מא‬
‫פרק ג ‪ -‬עבודת האדם ‪....................... ................................ ................................‬מב‬
‫פרק ד ‪ -‬השפעת האדם ‪ ..................... ................................ ................................‬מג‬
‫פרק ה ‪ -‬גילוי האצילות בעולם העשיה ‪ ........................... ................................‬מד‬
‫א‬ ‫חלק ראשון – הכרת המערכת‬

‫חלק ראשון ‪ -‬הכרת המערכת‬

‫ה' ב''ה אי אפשר לדבר בו כלל הוא מה שמכונה‬
‫בלשון המקובלים 'אין סוף'‪ ,‬כלומר אין בו גבול וכל מה‬
‫שאין בו גבול אי אפשר לדבר עליו כי עצם הדיבור‪ ,‬עצם‬
‫ההגדרה‪ ,‬מגבילה ולכן הדיבור ואף המחשבה‪ ,‬אסורים‪.‬‬
‫עולה השאלה‪ ,‬אם ה' ית' הוא אין סופי והעולם הזה‬
‫הוא סופי‪ ,‬כיצד ישנה אפשרות לגשר על המציאות הזו‪.‬‬
‫כלומר אם ה' ית' הוא אין סופי וככזה אינו משתנה‪ ,‬אם‬
‫כן כיצד אפשר להתפלל אליו ולבקש ממנו‪ .‬עצם‬
‫התפילה‪ ,‬עצם הבקשה אשר נענית משמיים מראה על כך‬
‫שיש שינוי‪ .‬קודם לא היה וכעת יש‪ .‬שינוי זה סותר את ההבנה שה' ית' הוא‬
‫בלתי משתנה היות והוא אין סופי ולכן אין בו שינוי‪ .‬לפי הבנה זו לא תתכן‬
‫השגחה ולא יתכנו אף ניסים‪ .‬גם השגחה וגם ניסים מגלים שינוי ממה שקיים‬
‫ובזה מגלים כביכול שינוי של רצון‪ ,‬פעם לא רצה לתת וכעת אחר שהאדם‬
‫התפלל‪ ,‬רוצה לתת‪.‬‬
‫בעקבות שאלות אלו מתחילה ההבנה של מהות הספירות‪ .‬הספירות הן‬
‫הכלים שדרכם ה' ית' כביכול פועל בעולמו‪ .‬דרכם הוא משפיע ודרכם הוא‬
‫מתגלה משנה ופועל‪ .‬אולם כדי שלא נבוא חלילה לטעות קשה‪ ,‬שכבר העירו‬
‫עליה גדולי ישראל בעבר‪ ,‬יש לדעת כי אמנם הספירות הן כביכול כלי הגילוי‬
‫וההשפעה של ה' ית' אך אי אפשר להשוות כלים אלו לכלים המוכרים לנו‪.‬‬
‫האדם המשתמש בכלי מפעיל אותו ופועל עמו אך אינו חלק ממנו אלא רק‬
‫כוחו מופעל בו‪ .‬אצל ה' ית' אין הדברים כך אלא שהוא ית' נכלל בספירות‬
‫ומתאחד עמהן וכך מתגלה ומשפיע‪.‬‬
‫יוצא שהמתפלל אינו מתפלל לספירה זו או אחרת חלילה אלא לה' ית'‬
‫וההשפעה היא זו המתגלה דרך הספירות‪.‬‬
‫ה' ית' מאוחד בספירות וגילויו דרכן הוא גילוי ממועט ומוגבל המותאם‬
‫על פי הפעולות שרוצה ה' ית' לפעול‪ .‬הבנה זו היא שורשית לכל מי שבא‬
‫לעסוק בדברים עליונים אלו‪.‬‬
‫אחר שנתבאר מהן הספירות‪ ,‬נבוא לבאר אותן‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫ב‬

‫פרק א ‪ -‬שמות עשרת הספירות‬

‫קיימות עשר ספירות ולכל ספירה יש שם המיוחד לה‪ ,‬השם מעיד על‬
‫מהותה הפנימית של אותה הספירה‪ .‬לשמות אלו יש רמז בכתובים למעט‬
‫לספירה אחת‪ ,‬כפי שיתבאר‪.‬‬
‫מקור שמות הספירות הוא בפסוק (דברי הימים פרק כ''ט פסוק י''א)‪ ,‬לך ה'‬
‫הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה'‬
‫הממלכה והמתנשא‪ .‬השמות של הספירות הכתובות כאן הם‪ :‬גדולה‪ ,‬מכונה‬
‫לרוב בשם ספירת חסד‪ .‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬כ''ל רומזת לספירת‬
‫היסוד כי היסוד כולל את כל הכוחות שיש בגוף הכולל את חמשת הספירות‬
‫[חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד] וכפי שעוד יתבאר‪ .‬הספירה האחרונה‬
‫הכתובה כאן היא הממלכה שרומזת לספירת המלכות‪.‬‬
‫למרות שיש עשר ספירות‪ ,‬מוזכרות בפסוק שבע בלבד וחסרות עוד‬
‫שלוש‪ .‬שלושת הספירות האחרות מבוארות בפסוק (שמות ל''א פסוק ג')‪,‬‬
‫ואמלא אתו רוח אלהי''ם בחכמה ובתבונה ובדעת‪ .‬שלושת הספירות‬
‫הנוספות הנזכרות כאן הן‪ :‬חכמה‪ ,‬בינה (תבונה)‪ ,‬דעת‪ .‬בפסוק מוזכרת ספירת‬
‫הדעת וחסרה ספירת הכתר‪ .‬ספירת הכתר תתבאר בהמשך כספירת השורש‪,‬‬
‫לכן אין מונים את השורש אלא רק את הענפים המתגלים ממנו כאשר ספירת‬
‫הדעת היא אחת מהן‪ .‬בהמשך יתבאר היחס בין הכתר והדעת ומדוע מניין‬
‫הספירות הוא כזה‪.‬‬
‫נסכם את שמותיהם של הספירות‪ :‬כתר‪ ,‬חכמה‪ ,‬בינה‪( ,‬דעת)‪ ,‬חסד‪ ,‬גבורה‪,‬‬
‫תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד‪ ,‬מלכות‪.‬‬
‫מדוע מניין הספירות עשר‪ .‬המקור למניין הספירות הוא מה שכתוב בספר‬
‫יצירה (פרק א' משנה ד')‪ ,‬עשר ספירות בלימה‪ ,‬עשר ולא תשע‪ ,‬עשר ולא‬
‫אחת עשרה‪ .‬לפי המבואר בספר יצירה המספר עשר הוא מוכרח‪ .‬מסיבה זו‬
‫של חיוב מניין עשר לא מונים במניין הספירות את הדעת והכתר יחד [ההבנה‬
‫של ספירות אלו תתבאר בהמשך]‪ .‬אם נמנה אותן יחד יהיו יותר מעשר‬
‫ספירות והרי על פי המבואר בספר יצירה דבר זה הוא בלתי אפשרי‪.‬‬
‫הרמ''ק בספר פרדס רימונים (שער ב' פרק ו') מבאר את טעם מניין עשר‬
‫וכך הוא כותב‪ ,‬והוא ראה בחכמתו כי אי אפשר להגיע אל תכלית הוויות‬
‫והפסד הנבראים אם לא שיהיה מספר הנאצלים י'‪ .‬כי אם יפחתו מהעשר‬
‫לא ירדו הנבראים אל מדרגת הירידה ההיא מפני קרבתם אל המקור‪ .‬ועתה‬
‫ג‬ ‫חלק ראשון – הכרת המערכת‬

‫אחר שנאצלו כל האפשר באצילות יחויב שירדו המדרגות המשתלשלות‬

‫מהם אל התכלית מפני שהם מתרחקים מן השורש כל הצורך לבא אל‬
‫תכלית‪ .‬מבואר בדברי הרמ''ק כי כך ראה ה' ית' בחכמתו‪ ,‬שיש חיוב דווקא‬
‫לעשר ספירות כדי שיהיה צמצום בשפע המושפע אל הנבראים ויהיה להם‬
‫קיום ועל ידי כך תתקיים התכלית שהיא בריאת נבראים‪ .‬אחר שנתבאר מניין‬
‫עשר הספירות ושמותיהן‪ ,‬נבאר את סדר עמידתן‪.‬‬
‫יש להעיר‪ ,‬בחלק מהציורים המופיעים בחיבור זה נמנות י''א ספירות ולא‬
‫עשר כפי שמוכרח להיות על פי המבואר בספר יצירה‪ .‬הטעם שיש בציור‬
‫אחת עשרה ספירות יתבאר בסוף החלק השני ובחלק השלישי כאשר תתבאר‬
‫ספירת הדעת‪ ,‬ויתבאר כי אין בציור זה סתירה למבואר בספר יצירה בעניין‬
‫מניין הספירות‪.‬‬

‫פרק ב ‪ -‬סדר עמידת הספירות בשלושה קוים‬

‫הספירות עומדות בשלושה קוים‪ .‬מעצם ההגדרה ישנו קושי‪ .‬כדי לעמוד‬
‫צריך מקום ואם יש מקום ישנה מציאות מגבילה‪ .‬מקום שייך למציאות‬
‫גשמית ואילו הספירות אינן גשמיות אלא גילוי של ה' ית'‪ ,‬אם כן עולה‬
‫הקושיא כיצד הן עומדות‪.‬‬
‫אלא לישנא קלילא היא כדרכם של בני אדם לדבר‪ .‬באמת הספירות לא‬
‫עומדות או נמצאות במקום אלא עצם מציאות ההשפעה שלהן היא זו‬
‫המבוארת במילה עומדות‪ ,‬גילוי אופן השפעת הספירות מזו לזו ובסופו של‬
‫דבר למציאות הגשמית‪ ,‬המציאות שלנו‪.‬‬
‫סדר עמידת הספירות בשלושה קווים והם‪ :‬קו ימין‪ ,‬קו שמאל‪ ,‬קו אמצע‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫ד‬

‫יש לעיין מדוע ישנם שלושה קוים‪ .‬הקוים מייצגים סוגי הנהגה מסוימים‪.‬‬
‫צד ימין בו עומדות הספירות‪ :‬חכמה‪ ,‬חסד ונצח‪ ,‬שייכות להנהגת החסד‪ .‬צד‬
‫שמאל בו עומדות הספירות‪ :‬בינה‪ ,‬גבורה והוד‪ ,‬שייכות להנהגת הדין‪.‬‬
‫הספירות העומדות בקו האמצע‪ :‬כתר או דעת‪ ,‬תפארת‪ ,‬יסוד ומלכות הן‬
‫ממצעות‪ ,‬קו האמצע כולל גם חסדים וגם דינים‪ .‬בהמשך‪ ,‬בפרוט הספירות‬
‫יובנו הדברים יותר וכאן הם רק נכתבו בכללות‪.‬‬
‫יש לבאר את מהות קו ימין (חסד) וקו שמאל (דין)‪ .‬תחילה יש להבין מהו‬
‫חסד ומהו דין‪ .‬חסד הוא אמנם השפעה‪ ,‬אך לפעמים השפעה מרובה מידי‬
‫אינה טובה‪ .‬דין הוא מיעוט ההשפעה אך פעמים מיעוט השפעה היא מציאות‬
‫טובה למקבל‪ .‬הכל תלוי לפי המציאות‪ ,‬לפי הגורם ולפי המקבל‪ .‬הקו‬
‫האמצע הוא הקו הממצע הוא זה שיכול להשפיע את השפע הראוי‪ .‬יוצא כי‬
‫התכלית היא להביא את צד החסדים שיהיה מעורב עם צד הדין באופן ממוזג‬
‫ויכללו בקו האמצע ואז מקו האמצע ירד השפע כראוי‪.‬‬
‫אם נתבונן באילן הספירות נראה כי בקו ימין וכן בקו שמאל יש שלוש‬
‫ספירות ואילו בקו האמצע יש ארבע‪ .‬עוד יתבאר כי קו האמצע כולל את‬
‫הספירה העליונה ביותר (כתר) ואת התחתונה ביותר (מלכות)‪ .‬ציור זה מרמז‬
‫כי מקור השפע שייך דווקא לקו האמצע‪ ,‬ובסופו של תהליך כל השפע נכלל‬
‫גם כן בקו האמצע (בספירות המלכות) כדי להיות מושפע לעולמות התחתונים‬
‫שיבוארו בהמשך‪.‬‬
‫על מנת להבין את כללות המערכת ואת אופן ההשפעה שלה לא די להכיר‬
‫את החלוקה של שלושה קוים אלא יש צורך להכיר עוד חלוקה של המערכת‪,‬‬
‫היא חלוקה לשלוש קומות‪.‬‬
‫ה‬ ‫חלק ראשון – הכרת המערכת‬

‫פרק ג ‪ -‬חלוקת הקומה לשלושה חלקים‬

‫המתבונן במבנה הספירות מגלה כי יש בהן חזרה מסוימת וניתן לחלק את‬
‫המבנה שלהן לשלוש קבוצות הכוללות שלוש ספירות בכל קבוצה‪.‬‬
‫חלק עליון יכלול את ספירות כתר‪ ,‬חכמה ובינה‪.‬‬

‫חלק אמצעי יכלול את ספירות חסד‪ ,‬גבורה ותפארת‪.‬‬

‫חלק תחתון יכלול את ספירות נצח‪ ,‬הוד יסוד‪.‬‬

‫ספירת המלכות עומדת בנפרד ויתבאר תפקידה בהמשך‪ ,‬אז יובן מדוע אין‬
‫מונים אותה יחד עם שאר הספירות בחלוקה זו‪.‬‬
‫אם נתבונן נראה שהספירות באופן עמידתן דומות לאדם (נדגיש‪ ,‬למעלה‬
‫אין דמות אדם אלא כל ההבנה שלנו היא רק 'מבשרי אחזה אלוה'‪ ,‬כדי לאפשר לנו‬
‫לדבר במקום עליון זה)‪.‬‬
‫הספירות מכונות אדם דאצילות‪ .‬עולם האצילות‪ ,‬עולם האלוהות העולם‬
‫הרוחני העליון‪ ,‬נראה כדמות אדם וזה על פי מה שאמר הנביא יחזקאל‬
‫בנבואתו (פרק א' פסוק כ''ו)‪ ,‬וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר‬
‫דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה‪ .‬אם כן‬
‫כביכול ישנה דמות אדם מעל הכסא‪ .‬הכסא רומז לעולם הבריאה כפי‬
‫שיתבאר במקומו‪ ,‬לכן מעל עולם הבריאה (מעל הכסא)‪ ,‬בעולם האצילות‪,‬‬
‫ישנה דמות אדם‪ ,‬הן הספירות‪ .‬יש להבין כיצד‪.‬‬
‫ספירת הכתר ביחד עם ספירות חכמה ובינה‪ ,‬מסמלות את ראש האדם‬
‫אשר כולל גם כן שני חלקי מוח‪ ,‬ימין ושמאל‪ .‬קיים גם כן המוח האחורי‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫ו‬

‫אשר אותו מסמלת ספירת הדעת שלא נכללת כאן כי לא מונים את הכתר‬
‫ואת הדעת יחד‪.‬‬
‫ספירות חסד וגבורה מסמלות את הזרועות של האדם‪ .‬ספירת התפארת‬
‫מסמלת את גופו של האדם‪ .‬ספירות נצח והוד מסמלות את רגליו של האדם‪.‬‬
‫לבסוף ספירת היסוד מסמלת את הברית לכן ישנה כביכול קומה בדמותו של‬
‫האדם‪ .‬ספירת המלכות נכללת עם ספירת היסוד והיא מסמלת את עטרת‬
‫הברית‪.‬‬
‫נתבונן על פי ביאור זה באדם עצמו‪ .‬ניתן לחלק את האדם לשלושה‬
‫חלקים‪ :‬חלק עליון‪ ,‬חלק אמצעי וחלק תחתון‪ .‬אם נקביל את חלקי האדם על‬
‫פי חלוקת הספירות יוצא כי כתר חכמה ובינה הם החלק העליון‪ ,‬הראש של‬
‫האדם‪ .‬כוח המחשבה נמצא בראש‪ ,‬היכולת להתעלות‪ ,‬לחשוב‪ ,‬לתכנן‪,‬‬
‫להתבונן‪ .‬החלק העליון מאפשר יכולת של ההתפתחות וגדילה‪ ,‬לכן זהו‬
‫החלק שהוא בבחינת היכולת (הבכוח) של האדם אך עדין ללא החלק של‬
‫הבפועל‪ ,‬של הגילוי‪.‬‬
‫חלק אמצעי כולל את ספירות חסד גבורה ותפארת‪ ,‬ספירות אלו הן כנגד‬
‫עיקר גופו של האדם הכולל את האיברים החיוניים לחיותו‪ :‬לב ראות וכל‬
‫האיברים הפנימיים‪ .‬כאן הוא החלק של האדם המוציא את הבכוח לפועל‪.‬‬
‫אם החלק העליון כולל את מחשבתו של האדם‪ ,‬החלק הרוחני שלו‪ ,‬הרי‬
‫החלק האמצעי הוא החלק הגשמי הכולל את הלב וכל המערכות החיוניות‪.‬‬
‫כמו כן החלק האמצעי כולל את יכולת העשיה כי הידיים (ספירות חסד וגבורה)‬
‫נכללות כאן‪.‬‬
‫חלק תחתון כולל את ספירות נצח הוד ויסוד‪ .‬ספירות אלו כוללות את כוח‬
‫ההשפעה‪ .‬הרגלים (ספירות נצח והוד) נושאות את האדם למקומות אחרים‬
‫שבהם הוא יכול לפעול‪ .‬בברית נכלל כוח ההולדה הגדילה וההשפעה‬
‫העיקרי‪ .‬משום כך החלק התחתון‪ ,‬הכולל את ספירות נצח‪ ,‬הוד ויסוד‪ ,‬מכונה‬
‫לבר מגופא‪ ,‬הוא חלק השייך מחוץ לגוף כי הוא אינו פועל בעבורו אלא‬
‫עבור הזולת‪ .‬כמו כן חלק תחתון זה אינו חלק מחיות האדם אלא חלק הנוסף‬
‫בו כי‪ ,‬חלילה‪ ,‬ללא חלקים אלו אפשר להמשיך ולחיות מה שאין כן ללא‬
‫החלק האמצעי או העליון‪.‬‬
‫אלו הם שלושת החלקים של הקומה‪ .‬כל חלק כולל שלוש ספירות והן‬
‫מקבילות לגופו של האדם‪ .‬כתוב‪ ,‬בצלם אלהי''ם ברא את האדם‪ .‬וכן אמר‬
‫איוב‪ ,‬מבשרי אחזה אלוה‪ .‬חז''ל אמרו‪ ,‬מלכותא דארעא כעין מלכותא‬
‫דרקיעא‪ .‬כלומר ממציאות תחתונה אפשר להכיר גם כן את המציאות‬
‫ז‬ ‫חלק ראשון – הכרת המערכת‬

‫העליונה הגבוהה‪ ,‬הרוחנית‪ .‬היה נראה כי‬

‫העמידה של הספירות בכל קומה הייתה צריכה‬
‫להיות שווה‪ ,‬אך אין זה כך אלא שלושת‬
‫הספירות העליונות הסדר שלהן הוא הפוך‬
‫מהשאר‪ .‬שתי הקומות‪ ,‬האמצעית והתחתונה‬
‫צורתן כניקוד הסגול ואילו העליונה היא כטעם‬
‫הסגולתא [סגול הפוך]‪.‬‬
‫יש לשאול מדוע קיים שינוי בין החלק העליון‬
‫ובין שני החלקים התחתונים ממנו‪.‬‬
‫בהמשך יבואר יותר בפרטות אך כעת נבאר כי כתר הוא השורש של כל‬
‫הספירות ולכן הוא צריך להיות עליון ויחיד כי יש רק שורש אחד שממנו‬
‫הכל מתחיל‪ .‬מאחר ויש שורש אחד הסדר של החלק העליון חייב להיות‬
‫סגולתא (אחד למעלה ושניים תחתיו)‪ ,‬אלא לפי זה יש לשאול מדוע בשאר‬
‫הקומות עמידת הספירות לא כך‪ ,‬אלא בניקוד סגול (שניים למעלה ואחד‬
‫למטה)‪ .‬בהמשך יבוארו הדברים‪.‬‬

‫פרק ד – ספירת המלכות‬

‫נתבאר כי ספירת המלכות שונה מכל שאר הספירות‪ ,‬כעת יש להבין מדוע‪.‬‬
‫לעיל נתבאר כי הספירות הן גילו ה' ית'‪ ,‬דרכן הוא יכול כביכול לפעול‬
‫ולהתגלות במציאות‪ .‬כמו כן נתבאר כי הכתר הוא שורש וככזה הוא חייב‬
‫להיות יחיד‪ ,‬לכן המקום שבו הוא עומד הוא בצורת סגולתא (צורה של ניקוד‬
‫סגול הפוך)‪.‬‬
‫בין שתי בחינות השונות זו מזו (כגון מרוחני לגשמי) צריך להיות ממוצע‪.‬‬
‫המעבר בין הבחינות השונות לא יכול להיות במעבר ישיר וחד‪ ,‬המעבר חייב‬
‫לבוא בהדרגה‪ ,‬צריך בחינה ממצעת‪.‬‬
‫ספירת הכתר היא הממוצע בין האין סוף ובין שאר הספירות‪ .‬ספירת הכתר‬
‫כוללת את כל המציאות שיכולה ועתידה להתגלות וממנה מתחיל סדר‬
‫השתלשלות שמגלה את הכוחות שנכללו בכתר‪ .‬הספירות הכלולות בכתר‬
‫מתגלות בסדר הראוי עד עמידתן בשלושה קוים‪.‬‬
‫המלכות היא גם כן ממוצע‪ .‬ממוצע בין המציאות האלוהי"ת (עולם‬
‫האצילות) ובין העולמות התחתונים (בריאה‪ ,‬יצירה ועשיה ‪ -‬בי''ע) המכונים‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫ח‬

‫עולמות הפירוד‪ .‬כמו שמהאין סוף והמעבר ממנו לגילוי צריך מיצוע (ספירת‬
‫הכתר)‪ ,‬כך גם בין עולם האצילות (עולם האלוהו"ת) ובין המציאות הנפרדת‬
‫צריך מיצוע‪ .‬משום שמיצוע זה נעשה על ידי המלכות‪ ,‬היא זו שמשפיעה את‬
‫השפע הנכלל בה משאר הספירות‪ ,‬לכן אין היא חלק השייך רק לקומה‬
‫העליונה אלא יש בה שייכות גם כן למה שלמטה משם‪ ,‬משום כך מקומה‬
‫הוא בקצה הקו האמצעי‪.‬‬
‫העולם העליון (עולם האצילות) נחלק כביכול לשני חלקים‪ .‬חלק המשפיע‪,‬‬
‫אשר חלק זה כולל את כל תשע הספירות מכתר ועד היסוד‪ .‬החלק השני הוא‬
‫החלק המקבל את השפע היא ספירת המלכות המשפיעה את השפע‬
‫למציאות התחתונה‪ .‬היות והמלכות היא ממוצעת‪ ,‬היא שייכת לשני‬
‫העולמות‪ .‬מצד אחד מקבלת מהאצילות ולכן שייכת לשם‪ ,‬אך מצד שני‬
‫משפיעה לעולמות הנפרדים שמתחתיה ולכן יש לה גם כן שייכות אליהם‪.‬‬
‫יש עוד ממוצע נוסף באצילות והוא ספירת הדעת‪ ,‬היא הממצעת בין הג''ר‬
‫שהם כוללים את ספירות כתר חכמה ובינה (בהמשך יתבארו הדברים יותר על‬
‫דיוקם‪ .‬כאן הם נכתבים בכללות)‪ ,‬ובין השבע ספירות התחתונות (ז''ת)‪ :‬חסד‪,‬‬
‫גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד ומלכות‪.‬‬
‫ט‬ ‫חלק שני – סדר התפשטות הספירות‬

‫חלק שני – סדר התפשטות הספירות‬

‫בחלק הראשון נתבארו עשרת הספירות באופן כללי וההקבלה שלהם‬
‫לגוף האדם‪ ,‬כיצד האדם נבנה בדמות הספירות‪ .‬על זה כתוב בתורה‪ ,‬ויברא‬
‫אלהי"ם את האדם בצלמו בצלם אלהי"ם ברא אתו‪ .‬הספירות‪ ,‬הן צלם‬
‫האלוהים‪ .‬כפי שנתבאר בחלק הראשון‪.‬‬
‫ספירות אלו אינן משפיעות באופן עצמאי‪ ,‬כל אחת בפני עצמה‪ .‬אמנם‬
‫בסדר הגילוי שלהן מספירת הכתר ולמטה‪ ,‬כל ספירה התגלתה מזו שמעליה‬
‫כמו‪ :‬חכמה יצאה מכתר‪ .‬וכן בינה מחכמה‪ ,‬ועל דרך זו עד שספירת המלכות‬
‫התגלתה מספירת היסוד‪ ,‬אך אחר הגילוי מתחיל להתהוות ביניהן קשר‪ ,‬הן‬
‫משפיעות זו לזו ועל ידי קשרים אלו מתגלות צורות השפעה מרובות‬
‫ומגוונות‪.‬‬
‫בחלק זה יתבארו הספירות בתכונותיהן‪ ,‬כל אחת בפני עצמה‪ ,‬כדי שיובנו‬
‫הקשרים בחלק השלישי‪.‬‬

‫ספירות כתר חכמה ובינה – המוחין (ג' ראשונות)‬

‫שלושת ספירות אלו שייכות זו לזו ויש ביניהן קשרים המשפיעים על כל‬
‫המערכת כולה‪ .‬ספירות אלו‪ ,‬משום שהן נמצאות ביחס לגוף האדם בראש‪,‬‬
‫מכונות מוחין‪ .‬המוחין הם ההשפעה שמקבלת הבחינה התחתונה (ז'‬
‫תחתונות‪ ,‬ז''ת)‪.‬‬
‫נבאר כאן כל ספירה מבחינה רעיונית מהו תפקידה ובחלק הבא יתבארו‬
‫גם כן הקשרים השונים הנעשים בין הספירות השונות‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫י‬

‫פרק א – ספירת הכתר‬

‫שם הספירה מרמז על מהותה‪ ,‬כותרת המעטרת את הראש‪ .‬הכתר אינו‬

‫שייך ממש לקומה (בהמשך יתבאר איזו ספירה מחליפה אותה כדי להשלים את‬
‫הקומה לעשר ספירות‪ ,‬וכן הסיבה לכך)‪.‬‬
‫כבר נתבאר לעיל כי צריך להיות ממוצע בין האין סוף לספירות‪ ,‬הכתר‬
‫הוא הממוצע‪ ,‬הוא המעבר ממציאות בלתי מוגבלת (האין סוף) למציאות‬
‫מוגבלת (הספירות)‪ .‬כמו כן האין סוף מתפשט בתוך הספירות ועל ידי כך‬
‫הספירות הן אלוהות מצד אחד ומצד שני בעלות גבול‪.‬‬
‫משום שהכתר הוא נקודת מעבר בין הבלתי מוגבל למציאות מוגבלת‪ ,‬הוא‬
‫כולל את כל מה שעתיד להתגלות בכל ספירות עולם האצילות‪ ,‬הוא מציאות‬
‫המאחדת את כולם‪ .‬לכן אין לספירת הכתר שייכות עם שאר הספירות וגם‬
‫בה אסורה החקירה וזה בדומה לאין סוף‪ .‬אלא בניגוד לאין סוף ספירת הכתר‬
‫היא התחלת ההתפשטות‪ ,‬התחלת הגילוי אלא שהיא נכללת מכל מה שעתיד‬
‫להתגלות‪.‬‬
‫מספירת הכתר צריכה להתגלות הקומה של הספירות‪ .‬הכתר כולל את‬
‫כללות הכוחות הפועלים והם שני כוחות הפועלים במציאות‪ ,‬כוח החסד‬
‫וכוח הגבורה‪ .‬כוח החסד הוא התפשטות ואילו כוח הגבורה‪ ,‬צמצום‬
‫התפשטות החסדים‪ .‬על ידי כך יש יכולת קבלת השפע (כל גילוי צריך להיות‬
‫מוגבל כדי שיוכל להתגלות‪ ,‬לכן החסדים צריכים את הגבורות בשביל גילויים)‪.‬‬
‫כאשר שני כוחות אלו נכללים זה בזה בספירת הכתר‪ ,‬אין יכולת של גילוי‬
‫מכיוון שהם מבטלים זה את זה‪ .‬כדי שיהיה גילוי נעשית הפרדה בכוחות‬
‫אלו ואז מתגלים שני הכוחות הללו כל אחד מהם בפני עצמו‪ .‬התולדה של‬
‫גילוי כוחות אלו בפועל הן ספירות חכמה ובינה‪.‬‬
‫יא‬ ‫חלק שני – סדר התפשטות הספירות‬

‫הקדמה לספירות חכמה ובינה‬

‫שתי ספירות אלו מגלות לראשונה את כוח הפירוד‪ .‬ספירת החכמה מקומה‬
‫בצד ימין שהוא צד החסדים‪ ,‬ואילו ספירת הבינה מקומה בצד שמאל שהוא‬
‫צד הגבורות‪ .‬בשתי ספירות אלו מתגלים הכוחות הטמונים בספירת הכתר‪,‬‬
‫כוחות החסדים והגבורות‪ .‬לראשונה מתגלה כאן הפירוד ולכן על ידי גילוי‬
‫הפירוד מתחיל גילוי המציאות‪ ,‬גילוי הספירות שדרכם מונהגת המציאות‪.‬‬

‫פרק ב ‪ -‬ספירת החכמה‬

‫הספירה הראשונה המתגלה שיש בה מציאות של פירוד‪ ,‬של חיסרון (כי‬

‫רק בכתר יש שלמות)‪ ,‬היא ספירת החכמה‪ ,‬היא שורש כוח ההשפעה אך כל‬
‫זמן שאין למי להשפיע יש בה חיסרון‪ .‬כאשר תתגלה מציאות ספירת הבינה‬
‫מספירת החכמה‪ ,‬יש יכולת לחכמה לגלות את הכוח הגלום בה בפועל‬
‫ולהשפיע‪ .‬כאשר תתגלה יכולת ההשפעה יבוטל החיסרון שנכלל בספירת‬
‫החכמה ואז ספירת החכמה תהפוך להיות כוח ההשפעה השורשי של‬
‫הספירות‪.‬‬
‫בהמשך יתבאר כי ספירת החסד היא כוח ההשפעה‪ ,‬אלא שספירת החכמה‬
‫היא שורש ההשפעה ואילו ספירת החסד היא הגילוי של השורש בפועל‪.‬‬
‫ספירת החכמה היא הראשית של הגילוי‪ .‬גילוי זה נרמז במה שאמר דוד‬
‫המלך ע''ה‪ ,‬כולם בחכמה עשית‪ .‬כלומר כל המציאות ההתחלה שלה היא‬
‫מחכמה‪ .‬בספירת החכמה‪ ,‬בדומה לכתר‪ ,‬אי אפשר לדבר כל כך וזה משום‬
‫שהיא כעין נקודה אחת קטנה ומצומצמת הכוללת את כל כוח ההשפעה‬
‫הקיים‪ .‬הכל נכלל בה רק בבחינה של בכוח וללא גילוי בפועל‪ .‬משום כך אין‬
‫לדבר על ספירת החכמה אלא רק לדעת על קיומה ושכל המציאות שעתידה‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫יב‬

‫להתגלות גלום בה‪ .‬מה שאין כן בספירת הכתר שגם בה הכל גלום אך‪,‬‬
‫בניגוד לחכמה‪ ,‬הכל גלום בה בבחינה של רעיון שאין ממנו שום יכולת של‬
‫גילוי וזה בניגוד לספירת החכמה שלמרות שאי אפשר לדבר בה היא כבר‬
‫מציאות‪ ,‬היא כבר גילוי‪ ,‬אלא שעוד לא התגלתה בפועל ונשארה רק בבחינה‬
‫של בכוח‪.‬‬
‫משום כך כל דברינו‪ ,‬כל חקירה ולימוד‪ ,‬הוא מספירת החכמה ולמטה‪.‬‬
‫הסיבה שיודעים על קיומה של ספירת החכמה היא ספירת הבינה‪.‬‬

‫פרק ג ‪ -‬ספירת הבינה‬

‫ספירת הבינה מגלה את יכולת ההכלה‪ ,‬את יכולת הקבלה‪ .‬אחרי גילוי‬
‫ספירת החכמה מתגלה ספירת הבינה שהיא המציאות שאליה יכולה החכמה‬
‫להשפיע‪ .‬ספירת הבינה מגלה את כוח ההשפעה של ספירת החכמה בפועל‬
‫כי כעת יש לה להיכן להשפיע‪ ,‬יש מי שיכול לקבל‪ .‬על ידי גילוי כוח ספירת‬
‫החכמה בפועל‪ ,‬על ידי ספירת הבינה‪ ,‬ספירת החכמה משלימה את החיסרון‬
‫שלה ונעשית שורש של מידת החסד‪ ,‬כפי שנתבאר לעיל‪.‬‬
‫ספירת הבינה היא ראש הקו השמאלי‪ ,‬קו הגבורות‪ ,‬למרות שהיא זו‬
‫המאפשרת לספירת החכמה להתגלות‪ ,‬אין היא מגלה את כל הכוח הקיים‬
‫בספירת החכמה‪ .‬הסיבה היא כי אם היא תגלה את כל הכוח הטמון בספירת‬
‫החכמה יתגלה שפע רב מידי שלא יאפשר את גילוי המציאות‪ .‬לכן השפע‬
‫מתגלה דרך ספירת הבינה ומקנה לה את הכינוי‪ ,‬בינה דינין מתערין מינה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הדינים מתגלים או מתפשטים ממנה כי היא מגבילה את השפע של‬
‫ספירת החכמה וכל מציאות של צמצום שפע מכונה גילוי של דין‪ .‬יוצא מכך‬
‫כי מקום גילוי הדין הראשון הוא בבינה‪.‬‬
‫יג‬ ‫חלק שני – סדר התפשטות הספירות‬

‫מהטעם הזה החקירה וההשגה יכולים להיות רק עד הבינה‪ .‬רק עד שם‬

‫ישנה יכולת לקשר את המציאות העליונה עם התחתונה ולא עד ספירת‬
‫החכמה‪ ,‬כמו שנתבאר לעיל‪ ,‬כי ספירת החכמה היא רחוקה מיכולת השגה‬
‫ותפישה משום שהשפע שיש בה מרובה מידי‪.‬‬
‫ספירת המלכות‪ ,‬כפי שנתבאר לעיל‪ ,‬הקשר של המציאות הגשמית (עולם‬
‫הזה) עם המציאות העליונה הרוחנית‪ ,‬יכולה להתחבר רק עד ספירת הבינה‬
‫ולא למעלה משם (כמו שיתבאר בחלק השלישי)‪ .‬חיבור זה של ספירת המלכות‬
‫ביחד עם ספירת הבינה מכונה‪ ,‬ותלכנה שתיהן יחדיו (ע''פ המבואר במגילת‬
‫רות)‪ ,‬הן ספירת המלכות וספירת הבינה שיכולות להיות יחד כי רק עד ספירת‬
‫הבינה יכולה ספירת המלכות לעלות‪ ,‬קשר זה של בינה ומלכות יבואר עוד‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫פרק ד – ספירת החסד‬

‫ספירת החסד נמצאת בקו ימין למטה מספירת החכמה‪ .‬נתבאר לעיל כי‬
‫ספירת החכמה היא כוח ההשפעה‪ ,‬כוח הגילוי‪ ,‬אלא שיש בה שפע רב מידי‬
‫שאינו יכול להתגלות בפני עצמו ולכן צריך את ספירת הבינה שתאפשר גילוי‬
‫על ידי נתינת גבול‪ .‬ספירת החסד היא גילוי ההתפשטות כפי שמתגלית אחרי‬
‫שספירת הבינה ממעטת את שפע ספירת החכמה‪.‬‬
‫כאשר ישנה השפעה של חסד הוא צריך לבוא במינון הנכון‪ .‬ריבוי חסדים‬
‫הם לאו דווקא לטובה אלא אף יכולים להזיק‪ .‬דוגמא לכך היא המבול שהיה‬
‫בו שפע גדול מאוד של מים (מים הם בחינת חסד)‪ ,‬אלא שגרם להרס העולם‪.‬‬
‫ספירת החסד מסמלת השפעה אך לא רק השפעה‪ .‬על ספירת החסד כתוב‪,‬‬
‫עולם חסד יבנה‪ .‬החסד הוא תחילת בניין העולם‪ ,‬בניין קומה של ז' ספירות‬
‫תחתונות (ז''ת) שהן כוח ההשפעה הקיים בעולם‪ .‬שלושת הספירות‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫יד‬

‫העליונות (ג''ר‪ ,‬ג' ראשונות) הן שורשים אשר אין להם גילוי ממשי במציאות‪.‬‬
‫הגילוי תחילתו מספירת החסד‪ ,‬לכן ספירת החסד היא ראשית הבניין‪ ,‬היא‬
‫ההתחלה‪.‬‬
‫ספירת החסד‪ ,‬בדומה לספירת החכמה‪ ,‬היא כוח ההשפעה‪ .‬אך ספירת‬
‫החכמה כוללת את כללות ההשפעה‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬כולם בחכמה עשית‪ .‬הכל‬
‫נעשה על ידי ספירת החכמה בכוח‪ ,‬לעומת זאת ספירת החסד היא ראשית‬
‫הבניין‪ ,‬היא פעולה פרטית כחלק מהז''ת המתגלות במציאות התחתונה‬
‫(בעולמות בי''ע‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה ועשיה)‪ .‬אין גילוי של ספירת החכמה במציאות‬
‫התחתונה אלא הגילוי של הכוחות מתחיל מחסד‪ ,‬מהפעולה הראשונה שהיא‬
‫‪ -‬בניין העולם‪.‬‬
‫פרק ה – ספירת הגבורה‬

‫ספירת הגבורה נמצאת בקו שמאל למטה מספירת הבינה‪ .‬תפקיד ספירת‬
‫הגבורה הוא למעט את השפע‪ .‬המיעוט הראשון נעשה בספירת הבינה‪ ,‬שבה‬
‫התחיל גילוי הדין וכעת ממשיך המיעוט בספירת הגבורה‪ .‬המיעוט של‬
‫ספירת הגבורה שונה במהותו מהמיעוט של ספירת הבינה‪ .‬המיעוט שנעשה‬
‫על ידי הבינה הוא מיעוט מחויב‪ ,‬ללא מיעוט הבינה אין יכולת לגילוי כלל‪.‬‬
‫לעומת זאת המיעוט שנעשה על ידי הגבורה הוא אינו מחויב במהותו אלא‬
‫מיעוט מתבקש‪ ,‬כלומר מיעוט שנעשה לצורך מסוים כמו למעט את השפע‬
‫המושפע כדי שיהיה מותאם למקבלים‪ .‬מיעוט של שפע יכול להיות חסד‬
‫גדול עבור המקבל כמו שריבוי שפע יכול להיות דין קשה עבור המקבל‪.‬‬
‫לאור ההבנה של מהות ספירות גבורה וחסד ישנה הבחנה מהותית בין‬
‫ספירות השורש‪ ,‬חכמה ובינה‪ ,‬ובין ספירות חסד וגבורה‪ ,‬שהם גילוי‬
‫התכונות והפעולות ולא רק בחינת בכוח בלבד‪ .‬באופן זה מבואר עיקר‬
‫טו‬ ‫חלק שני – סדר התפשטות הספירות‬

‫ההבדל בין ספירת הבינה‪ ,‬מציאות גילוי ראשית הדין‪ ,‬שהוא מיעוט בעבור‬
‫גילוי‪ ,‬לעומת ספירת הגבורה שהיא פעולה פרטית מהז''ת‪.‬‬

‫פרק ו – ספירת התפארת‬

‫ספירת התפארת נמצאת בקו האמצעי למטה מספירת הכתר וספירת הדעת‬
‫(אשר תתבאר בהמשך)‪ .‬התפארת מכונה רחמים‪.‬‬
‫ספירת התפארת נכללת מספירות חסד וגבורה‪ ,‬החיבור של חסד וגבורה‬
‫יחד מרבה את מה שיש בספירת התפארת‪ .‬כלומר השלם מרובה מסך חלקיו‪.‬‬
‫החיבור של שתי ספירות אלו של חסד וגבורה מגלה דבר מחודש‪ ,‬גילוי של‬
‫תוספת מעבר למה שקיים‪ .‬תוספת זו היא ההשתוות (האיזון) בין תכונת‬
‫הרצון לתת‪ ,‬רצון להשפיע שנכללת בספירת החסד‪ ,‬ובין תכונת ההתגברות‪,‬‬
‫מיעוט הנתינה‪ ,‬הנכללת בספירת הגבורה‪ .‬יוצא כי ספירת התפארת מחדשת‬
‫גילוי שמכונה רחמים‪.‬‬
‫הרחמים הם שילוב‪ ,‬לא רק פעולות אלא מתגלה כאן לראשונה מציאות‬
‫רגשית‪ ,‬מציאות פנימית יותר‪ .‬כמו שכתוב‪ ,‬ורחמיו על כל מעשיו‪ .‬הקב''ה‬
‫מרחם על בריותיו ולכן מקיים אותן על פי הצורך הנדרש‪ ,‬לא נתינה יתירה‬
‫ולא נתינה פחותה אלא נתינה לפי המקבל‪ ,‬לפי הצריך ולא לפי הנותן‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫טז‬

‫הקדמה לספירות נצח הוד יסוד‬

‫כל בחינה כוללת שלושה חלקים‪ :‬חלק עליון הוא חלק המקבל ממה‬
‫שמעליו‪ .‬חלק אמצעי הוא החלק העיקרי של הבחינה‪ .‬החלק התחתון הוא‬
‫מה שמשפיע לתחתון ממנו‪ .‬ספירות נצח הוד ויסוד הן כללות החלק‬
‫התחתון‪ ,‬החלק המשפיע‪.‬‬

‫פרק ז – ספירות נצח והוד‬

‫החלק התחתון של הקומה דומה לחלק האמצעי‪ ,‬יש בו שלוש ספירות‪:‬‬

‫ימין (נצח)‪ ,‬שמאל (הוד) ואמצע (יסוד)‪ .‬אופן הגילוי וההשפעה של הספירות‬
‫הללו דומה לספירות חסד‪ ,‬גבורה ותפארת‪ .‬ההפרש העיקרי ביניהן הוא כי‬
‫החלק האמצעי (חסד גבורה ותפארת) כולל את הגילוי של הספירות העליונות‪,‬‬
‫אך עדיין אינו משפיע את הגילוי הזה ואילו החלק התחתון משפיע את‬
‫השפע לעולמות התחתונים (עולמות בריאה‪ ,‬יצירה ועשיה בי''ע)‪.‬‬
‫ספירת הנצח מקבלת את השפע שלה והיא כוח ההשפעה של השפע‪,‬‬
‫לעומת זאת ספירת ההוד היא זו הממעטת את השפע ואינה מאפשרת לשפע‬
‫להיות מושפע בכללותו‪ .‬משום כך ספירת ההוד מכונה גם כן דין קשה‪.‬‬
‫הסיבה לכך שהיא דין קשה הוא כי בניגוד לספירת הגבורה‪ ,‬שהיא‬
‫ממעטת את שפע החסד אך אינה ממעטת אותו אלא על פי צורך המשך‬
‫הגילוי (בדומה לספירת הבינה שממעטת את שפע החכמה עבור יכולת גילוי שאר‬
‫הקומה)‪ ,‬ספירת ההוד אינה ממעטת את השפע על פי צורך קיום התחתונים‬
‫אלא משפעת על פי פעולת המציאות התחתונה‪ ,‬כמה היא ראויה לקבל את‬
‫השפע‪.‬‬
‫יז‬ ‫חלק שני – סדר התפשטות הספירות‬

‫משום כך מכונה דין קשה כי היא ממעטת את השפע על פי פעולת התחתון‬

‫ולא על פי הצורך העליון להשפיע‪ .‬מתבאר כי השפע מתמעט באופנים רבים‪,‬‬
‫והכל בסופו של מהלך נעשה על פי פעולות התחתון‪.‬‬

‫פרק ח – ספירת היסוד‬

‫הספירה שמסיימת את הקומה היא ספירת היסוד‪ .‬ספירה זו מקשרת‬

‫ומאפשרת את ההשפעה של העליון לתחתון‪ .‬לספירת היסוד יש תכונה‬
‫מיוחדת ושונה משאר הספירות‪ ,‬היסוד היא ספירה לא פרטית אלא כללית‪.‬‬
‫בביאור העניין‪ ,‬לכל אחת מהספירות‪ :‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח והוד‪ ,‬יש‬
‫בחינה המיוחדת להן‪ .‬ספירת החסד כשמה‪ ,‬השפעה של חסדים נתינה‪.‬‬
‫ספירת הגבורה‪ ,‬צמצום ההשפעה‪ .‬ספירת התפארת שבה מתגלים הרחמים‪.‬‬
‫ספירות נצח והוד שכוללים את ההשפעה לתחתון‪ .‬ספירת היסוד כוללת את‬
‫כל התכונות של כל הספירות ואין לה תכונה משל עצמה‪.‬‬
‫ספירת היסוד מקבלת את הכל ולכן גם יכולה להשפיע את הכל לתחתון‬
‫ועל ידי כך להשפיע את מה שנכלל בה‪ .‬מציאות ספירת היסוד שונה‪ ,‬היא‬
‫אמנם חלק מעולם האצילות אך ללא שפע מיוחד משלה אלא כוללת את כל‬
‫מה שמעליה‪ .‬דווקא משום שכוללת את כולם היא יכולה להשפיע ולבנות‬
‫מציאות תחתונה על פי מה שנכלל בה‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫יח‬

‫פרק ט ‪ -‬ספירת הדעת‪ ,‬המלכות וסיכום‬

‫עד כה נתבארו הספירות מכתר ועד יסוד‪ .‬באילן הספירות מופיע גם כן‬
‫ספירת המלכות‪ .‬כמו כן במקומות רבים מוזכרת גם כן ספירת הדעת‪ .‬כדי‬
‫להבין מדוע לא נמנו ספירות אלו בחלק זה של החיבור צריך להבין את‬
‫תפקידן‪ .‬בסיכום חלק זה נתייחס לסיבה זו ובחלק הבא יתבארו שתי ספירות‬
‫אלו ביתר הרחבה‪.‬‬
‫תחילה יש להקדים כי ישנם שני מהלכים של גילויי הספירות‪ .‬מהלך‬
‫ראשון הוא עצם הגילוי שלהן והמהלך השני‪ ,‬אחר שהתגלו‪ ,‬הוא החיבור‬
‫והקשרים הנעשים ביניהן‪ .‬בחלק זה נתבאר המהלך הראשון ואילו בחלק‬
‫הבא יתבאר המהלך השני‪ .‬המהלך ראשון הנזכר מכונה מהלך ההתפשטות‬
‫או מהלך הגילוי‪.‬‬
‫באין סוף ב''ה אין לדבר כלל כי הוא אינו שייך לגילוי של הספירות ועל‬
‫כן אינו ניתן להגדרה או לדיבור‪ ,‬עצם הדיבור גורם לצמצום המושג שבו‬
‫מדברים‪ ,‬מה שלא יכול להיות באין סוף‪ .‬על כן אין מדברים בו אלא רק‬
‫מוזכר כאין סוף‪.‬‬
‫תחילתו של הגילוי מתחיל בספירת הכתר‪ .‬ספירה זו היא הראשונה‬
‫המתגלה ויש בה מציאות של שלמות‪ ,‬כמו האין סוף‪ ,‬אלא שבשונה מהאין‬
‫סוף יש בה את הכוח שיכול להתגלות ועדיין אינו גלוי‪ .‬הכתר נכלל משני‬
‫כוחות שווים‪ ,‬כוח ההשפעה‪ ,‬ההתפשטות המכונה כוח החסדים‪ .‬ויחד עמו‬
‫כוח המיעוט‪ ,‬הצמצום ומכונה כוח הגבורה‪ .‬היות והם שווים בכתר אין להם‬
‫גילוי וכדי שיתחיל גילוי מתגלה ספירת החכמה‪ .‬ספירה זו כוללת את כל מה‬
‫שעתיד להתגלות בעולם האצילות והיא כבר מתחילה את הגילוי של כוח‬
‫הגבורות של הכתר‪ .‬כוח זה ממשיך את התפשטות הספירות וגילויים‬
‫בשלבים זה אחר זה‪ .‬כל גילוי נוסף של ספירה ממעט את השפע מהספירה‬
‫שמעליה עד שבסופו של דבר ישנו מיעוט המספיק שיתגלו עולמות‬
‫הנפרדים למטה מעולם האצילות‪.‬‬
‫בחלק זה של החיבור נתבארו הספירות בתכונותיהן העתידיות‪ ,‬תכונות‬
‫אלו מקנות לספירות יכולת של צמצומים שונים המאפשרים לשפע להמשיך‬
‫ולהתפשט עד שבסופו של דבר בספירת היסוד צמצום השפע נפסק‪ .‬לכן‬
‫מתגלות הספירות על פי מהלך של התפשטות וגילוי‪ :‬תחילה חכמה ואחריה‪,‬‬
‫בסדר המדרגות‪ ,‬בינה‪ ,‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד ויסוד‪ .‬ספירת‬
‫המלכות מתגלה אחרי ספירת היסוד אלא שהיא כבר שונה מהספירות‬
‫יט‬ ‫חלק שני – סדר התפשטות הספירות‬

‫העליונות‪ .‬ספירת המלכות הופכת להיות השורש של גילויי העולמות‬

‫התחתונים‪ ,‬עולמות בי''ע (בריאה‪ ,‬יצירה ועשיה)‪ ,‬לכן המלכות היא ממוצע בין‬
‫עולם האצילות ובין העולמות הנפרדים‪ ,‬ספירת המלכות תתבאר יותר‬
‫באריכות בחלק הבא‪.‬‬
‫אחר שהסתיימו הספירות להתגלות על ידי ההתפשטות הסתיים גילוי חלק‬
‫הגבורות של הכתר‪ .‬כעת צריך להתגלות שפע החסד הכלול בכתר‪ ,‬שפע זה‬
‫מתגלה בעולם האצילות בספירת הדעת‪ .‬כעת הושלם גילוי הכתר בשני‬
‫החלקים שנכללו בו‪ ,‬חלק הגבורות בתחילה על ידי התפשטות הספירות‬
‫בעולם האצילות‪ ,‬וחלק החסדים על ידי ספירת הדעת המאפשרת את קשרי‬
‫הספירות אלו עם אלו‪ ,‬כפי שיתבאר בחלק הבא‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫כ‬

‫חלק שלישי ‪ -‬הקשרים של הספירות‬

‫פרק א ‪ -‬קשרי הספירות בכללות‬
‫כפי שנתבאר בחלק הראשון והשני‪ ,‬לכל ספירה יש מקום מיוחד בקומה‬
‫של עולם האצילות‪ .‬החלוקה של עמידת הספירות מחלקת את הקומה בשני‬
‫אופנים‪ :‬א] שלושה קוים‪ .‬ב] שלוש חלוקות של הקומה‪ :‬עליון‪ ,‬אמצעי‬
‫ותחתון‪ .‬בין הספירות עצמן יש גם כן קשרי השפעה שדרכם ישנם חיבורי‬
‫ספירות אלו עם אלו ועל ידי כך מתהווה מציאות שפע מחודש שלא קיים‬
‫בעשרת הספירות כאשר הן בנפרד‪.‬‬
‫קשרים אלו מכונים‪ ,‬בלשון רבינו הרמ''ק‪ ,‬צינורות‪ .‬ישנם כ''ב צינורות‬
‫כמניין אותיות האלף בית‪ .‬בחלק זה יתבארו הקשרים של הספירות‪ .‬הקשרים‬
‫מחלוקים לשלושה סוגים‪:‬‬
‫א) לרוחב‪ .‬קשרים בין ספירות הנמצאות באותו מקום ברוחב כמו ספירות‬
‫חכמה ובינה‪ ,‬חסד וגבורה‪ ,‬נצח והוד‪.‬‬
‫ב) ספירות אורך כמו מספירת חכמה לספירת חסד או מספירת בינה‬
‫לספירת גבורה וכן הלאה בדרך זו‪.‬‬
‫ג) קשרי אלכסון שהם בדרך כלל מספירות הקצוות לספירות האמצע‪.‬‬
‫לדוגמא מספירת חסד לספירת התפארת‪ ,‬או מספירת ההוד לספירת היסוד‪.‬‬
‫קשרים אלו יחולקו בכללות לשלוש קומות‪ ,‬אלא שיש‬
‫מקומות שהקומות מתערבות אלו באלו ולכן קשה‬
‫לפרוט את הקשרים באופן מוחלט‪.‬‬
‫לפני ביאור הקשרים עצמם יש כאן מקום לבאר שוב‬
‫את ההשפעות השונות של הספירות‪ ,‬היות והבנה זו היא‬
‫יסודית להבנת הקשרים שיתבארו כאן‪.‬‬
‫כאשר מתבוננים על סדר עמידת הספירות ניכר שיש‬
‫ספירות שהקשרים שלהן ישירים עם ספירות אחרות‪,‬‬
‫בדרך כלל בקווים מלמעלה למטה כמו מספירת חכמה לספירה חסד‪ .‬יש‬
‫ספירות שמשפיעות לספירות אמצעיות ואז אותה ספירה אמצעית משפיעה‬
‫לספירות שתחתיה‪ ,‬כמו לדוגמא ספירות חסד וגבורה משפיעות לספירת‬
‫התפארת והיא משפיע לספירות נצח הוד ויסוד‪.‬‬
‫כא‬ ‫חלק שלישי – הקשרים של הספירות‬

‫ההשפעה של קווי הקצוות היא המקור לשפע המושפע מקו האמצע‪.‬‬

‫ספירת התפארת אינה מקבלת באופן שווה מספירות חסד וגבורה‪ ,‬אלא‬
‫לעיתים החסד מרובה יותר מהגבורה ולעיתים מרובה רק במעט מהגבורה‬
‫(ספירת התפארת צריכ ה לנטות כלפי חסד‪ ,‬כלומר שהחסד שבה יהיה רב יותר‬
‫מהגבורה‪ ,‬אלא שיש גם מקרים שאין זה כך כפי שיתבאר בהמשך)‪ .‬השפעות אלו‪,‬‬
‫כמו של חסד וגבורה לתפארת‪ ,‬הן השפעות קווי האלכסון‪.‬‬
‫לפעמים‪ ,‬מצד המקבלים‪ ,‬ישנו צורך בתוספת חסד שאינו יכול להיות‬
‫מושפע מספירת התפארת לספירת הנצח ואז ספירת החסד משפיע באופן‬
‫ישיר לנצח כדי להרבות את החסדים שבו (כך גם כן מספירת הגבורה לספירת‬
‫ההוד)‪.‬‬
‫כלומר קווים ישרים אלו הם השפעות הבאות כתוספת לשפע העיקרי והוא‬
‫כדי להטות לצד זה או אחר על פי הצורך של אותה שעה ומקום‪ .‬על כן ישנם‬
‫צורות שפע מרובות מאוד אשר עיקרם יתבארו בחלק זה‪.‬‬

‫פרק ב ‪ -‬ההשפעה של עולם האצילות‬

‫בחלק זה יתבארו הקשרים השונים של הספירות‪ ,‬כפי שנתבאר לעיל‪ .‬יש‬
‫להקדים ולבאר כי עולם האצילות הוא עולם האלוהות‪ ,‬עולם שאין בו שינוי‬
‫ואין בו דיבור כי שם האלוהות‪ ,‬ובכל זאת כיצד ניתן לדבר שם?‬
‫אלא שניתנה רשות למקובלים לדבר שם וכל הדיבור באלוהות הוא רק‬
‫ביחס לעולמות התחתונים‪ ,‬העולמות הנפרדים‪ ,‬עולמות בי''ע‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫השפע של עולם האצילות הוא תמידי‪ ,‬כל הספירות מקבלות את השפע‬
‫מאחת לשניה תמיד ללא הפסקה‪ ,‬מה שיתבאר כי יש ספירה שמשפיעה‬
‫לאחרת‪ ,‬ועל ידי כך מתרבה השפע או מתמעט‪ ,‬הוא רק ביחס לתחתונים‬
‫המקבלים אותו‪ .‬כאשר מקבלים התחתונים את השפע אז נאמר שספירה זו‬
‫השפיעה‪ ,‬או פסקה מלהשפיע‪ ,‬ומתגלה ריבוי או מיעוט השפע בבי''ע‪ .‬אך‬
‫בעולם האצילות אין מציאות של ריבוי או מיעוט שפע אלא השפע הוא‬
‫תמידי ללא הפסקה כלל‪ ,‬כי הכל הוא רק ביחס למקבלים‪.‬‬
‫הערה זו היא חשובה כדי לא לבוא ח''ו לידי חשיבה שיש‪ ,‬חלילה‪ ,‬שינוי‬
‫באלוהות או שיש יכולת לעולמות בי''ע להשפיע על האלוהות‪ .‬מה שמבואר‬
‫כי יש השפעה של העליון לתחתון הוא רק על פי השפע שהתחתון מסוגל‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫כב‬

‫לקבל ואז נחשב כי כביכול יש תוספת של שפע וכו'‪ .‬אך האמת היא כי אין‬
‫שינוי באלוהות וחלילה מלהזכיר זאת‪.‬‬
‫לכן במשך הביאור יהיו פעמים שיוזכר שפע תמידי ופעמים יוזכר שהשפע‬
‫אינו תמידי‪ ,‬אלא לפרקים‪ .‬כל הבחינות שיוזכרו הם אך ורק ביחס לתחתונים‬
‫כיצד הם מקבלים את השפע‪ .‬מה שמכונה כשפע תמידי הוא עבור קיום‬
‫וחיות ומה שיכונה כשפע שאינו תמידי הוא ההשפעה על פי מעשה התחתון‪,‬‬
‫אם לריבוי או למיעוט השפע‪.‬‬

‫הקדמה ‪ -‬קשרי שלושת הספירות הראשונות (ג''ר)‬

‫שלושת הספירות הראשונות הן יסוד ושורש של כל מה שעתיד להתגלות‬
‫ולכן הקשרים ביניהן הם אלו שקובעים כל מה שיעשה ויתגלה אחר כך‪.‬‬
‫משום כך חשוב להבין את השורש ועל ידי כך אפשר גם כן להבין ולהשליך‬
‫על הענפים‪.‬‬
‫פרק ג – ספירות חכמה ובינה‬
‫כבר נתבאר כי ספירות חכמה ובינה הם שורש הגילוי‪ ,‬הן הכוחות הגנוזים‬
‫בכתר טרם גילויים‪ ,‬לכן רק כאשר הן מתגלות כשני חלקים נפרדים‪ ,‬גילוי‬
‫של שפע ביחד עם יכולת הצמצום שלו‪ ,‬אז מתחילה האפשרות לגילוי‬
‫המציאות‪ ,‬כפי שנתבאר לעיל‪.‬‬
‫הקשר של ספירת חכמה לספירת הבינה הוא השפעה של צד ימין (ספירת‬
‫החכמה) לצד שמאל (ספירת הבינה)‪ .‬קשר זה הוא חשוב ויסודי מאוד‪ ,‬הוא‬
‫החיות התמידית החייבת להיות נמשכת ללא הפסקה לעולם‪ .‬אם יפסק שפע‬
‫זה‪ ,‬ולו לרגע אחד‪ ,‬יחרב העולם כי שפע הקיום של העולם מגיע מקשר זה‪.‬‬
‫ספירת החכמה היא הכוח המשפיע תמיד‪ .‬ספירת הבינה היא כוח הדין‬
‫הממעט תמיד את השפע על פי מה שיכולים התחתונים‪ ,‬שהם ז' ספירות‬
‫(ז''ת) התחתונות‪ ,‬לקבל‪.‬‬
‫האופן שבו מתקיים קשר זה של חכמה עם הבינה נעשה על ידי השפעה‬
‫תמידית של הכתר‪ .‬הכתר משפיע את הקיום שלהם ועל ידי כך את הקשר‬
‫התמידי המשפיע לשבע הספירות התחתונות‪.‬‬
‫כג‬ ‫חלק שלישי – הקשרים של הספירות‬

‫פרק ד – ספירת הדעת‬

‫ספירת הדעת באה להשלים את הקומה לעשר‪ .‬כדי להבין את מהות הדעת‬
‫יש לחזור אל ספירת הכתר והמהלך של גילוי הכוחות הטמונים בה‪ .‬ספירת‬
‫הכתר היא השורש של כל מה שיתגלה‪ ,‬היא כוללת שני כוחות שהם הכוחות‬
‫השורשיים של כל המציאות‪ ,‬כוח ההשפעה וכוח הצמצום‪ .‬כוחות אלו‬
‫כלולים בכתר אך אין הם יכולים להתגלות וזה משום שהם שווים בכתר ועל‬
‫ידי כך מבטלים זה את זה ומשום כך אין לכתר גילוי בפני עצמו‪ .‬הגילוי‬
‫מתחיל על ידי ספירת החכמה ועמה ספירת הבינה‪ ,‬שתי ספירות אלו מגלות‬
‫את הכוחות שנכללו בכתר‪ ,‬כוח ההשפעה (המתגלה בספירת החכמה) וכוח‬
‫הצמצום (המתגלה בספירת הבינה)‪ .‬על ידי גילוי שני כוחות אלו ישנה התחלה‬
‫של מציאות הספירות‪.‬‬
‫כל הספירות‪ ,‬מחכמה ועד יסוד‪ ,‬בסדר ההתפשטות מגלות את כוח הפירוד‬
‫הכלול בכתר‪ ,‬הוא כוח הגבורה‪ .‬ספירת הדעת‪ ,‬כחלק מגילוי סדר ההנהגה‬
‫המתגלה אחר סדר ההתפשטות‪ ,‬מגלה את כוח ההשפעה של הכתר‪ ,‬הוא כוח‬
‫החסדים‪ ,‬באופן זה מתגלה הכתר בכל הקומה של האצילות אך אינו מתגלה‬
‫כספירה בפני עצמה‪.‬‬
‫על ידי גילוי ספירת הדעת מתגלים שלושה שורשים של ההנהגה‪ .‬ספירת‬
‫החכמה‪ ,‬כוח ההתפשטות‪ .‬ספירת הבינה‪ ,‬כוח המיעוט והצמצום‪ .‬ספירת‬
‫הדעת‪ ,‬כוח הגילוי וחיבור של ההתפשטות והצמצום יחד‪ .‬שלושת ספירות‬
‫אלו מהוות את השורש של שלושת הקווים הקיימים בעולם האצילות‪ ,‬ימין‬
‫שמאל ואמצע‪.‬‬
‫כאשר מתגלה ספירת הדעת היא כוללת את מה שעתיד להתפשט‬
‫ולהתגלות בששת הספירות התחתונות (חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד ויסוד‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫כד‬

‫ספירת המלכות אינה נכללת כאן משום שהיא נכללת מכל מה שהיסוד ישפיע לה‬
‫ותתבאר ספירת המלכות בהמשך)‪.‬‬
‫אחר שמתגלה ספירת הדעת‪ ,‬כל הספירות מגלות באופנים שונים את שני‬
‫הכוחות של חסדים וגבורות‪ .‬ספירות חכמה ובינה כשורשי הגילוי‪ ,‬ספירות‬
‫חסד וגבורה ככוחות הגילוי בפועל ולבסוף ספירות נצח והוד כמשפיעות‬
‫לעולמות התחתונים‪ .‬לכל אחד מכוחות אלו של התפשטות והגבלה אין‬
‫גילוי בפני עצמו ולכן צריכים כוחות אלו להיכלל יחד בקו האמצע בספירות‬
‫דעת תפארת ויסוד‪.‬‬
‫הסיבה שאין לכוחות אלו גילוי בפני עצמם הוא כי התפשטות ללא הגבלה‬
‫אין לה גילוי ללא הגבלה של ההתפשטות‪ .‬כמו כן כוח הצמצום אין לו קיום‬
‫אם אין לו את מה להגביל ולצמצם‪ ,‬לכן רק על ידי חיבור של שני כוחות אלו‬
‫ישנו גילוי‪ .‬גילוי ספירות חכמה ובינה הוא על ידי ספירת הדעת‪ ,‬גילוי‬
‫ספירות חסד וגבורה הוא על ידי ספירת התפארת וגילוי ספירות נצח והוד‬
‫נעשה על ידי ספירת היסוד‪.‬‬
‫גילוי ספירת הדעת גורם לשינוי מציאות האצילות מסדר של ההתפשטות‪,‬‬
‫לטובת סדר ההנהגה ומאפשר התהוות קשרים בין הספירות (כפי שיתבאר)‬
‫ולגילוי ההנהגה וההשפעה בעולמות התחתונים (שיתבארו בהמשך)‪.‬‬
‫מה שמתגלות ספירות תפארת ויסוד בהתפשטות ולא רק בגילוי ההנהגה‬
‫הוא רק כהכנה לגילוי כוח החיבור והאחדות‪ ,‬אלא שבהשתלשלות אין להן‬
‫עדיין גילוי כוח זה בפועל אלא הן רק חלק מגילויי הספירות‪.‬‬
‫אחר שמתגלה ספירת הדעת ספירות חכמה ובינה משפיעות בה תמיד‪.‬‬
‫שתי בחינות של שפע קיימות בג' ספירות הראשונות‪.‬‬
‫בחינה ראשונה‪ ,‬ההשפעה של חכמה לבינה‪ ,‬השפעה זו היא מקיימת את‬
‫העולם ולכן לא יכולה לפסוק לעולם‪.‬‬
‫בחינה שניה‪ ,‬השפעה של חכמה לדעת וכן השפעה של בינה לדעת‪ .‬גם‬
‫השפעה זו לא יכולה לפסוק לעולם כי היא ההשפעה שדרכה מקבלות‬
‫הספירות התחתונות את השפע שלהן שעמו הן פועלות (אמנם יש עוד דרכי‬
‫השפעה נוספות אלא שהן דרכים שבאות כתוספת ואינן עיקר‪ ,‬דרכים אלו יתבארו‬
‫בהמשך)‪.‬‬
‫כה‬ ‫חלק שלישי – הקשרים של הספירות‬

‫לסיכום מניין הספירות‬

‫כאשר מדובר על השתלשלות הספירות ההתחלה שלהן היא הכתר ולכן‬
‫מונים את הכתר כחלק מהקומה‪ .‬גילוי זה מגלה את הספירות על פי צמצומים‬
‫שונים זה אחר זה כדי שיוכלו להתגלות העולמות התחתונים‪ ,‬עולמות בי''ע‪.‬‬
‫כאשר רוצים לבאר את ההנהגה מתחילה הקומה מספירת החכמה‪ ,‬שהיא‬
‫ראשית הגילוי ראשית ההתפשטות‪ ,‬את מקום הכתר תופסת ספירת הדעת‪.‬‬
‫השפעה זו שייכת לעולמות התחתונים ואינה מתגלה על פי סדר הספירות‬
‫אלא על פי סדר כוחות הפועלים בספירות‪ .‬יש פעמים שההשפעה היא על‬
‫פי תוספת קווי הקצוות שמשפיעים לקו האמצע‪ .‬יש פעמים שהן השפעות‬
‫של קו האמצע בלבד ללא תוספת קווי הקצוות‪ .‬הכל תלוי בשפע המושפע‬
‫באותו הזמן‪.‬‬
‫ההשפעה של הכתר היא השפעה תמידית‪ ,‬אי אפשר לנתק אותה מהקומה‪,‬‬
‫היא הקשר של כללות כל הספירות‪ ,‬של כללות כל המציאות עם האין סוף‪.‬‬
‫היא משפיעה תמיד גם לחכמה וגם לבינה‪ .‬לחכמה את כוח ההשפעה‪,‬‬
‫ההתפשטות‪ ,‬ולבינה את כוח ההגבלה‪ ,‬כוח הצמצום‪ .‬כאשר ספירות חכמה‬
‫ובינה מקושרות מתגלה ספירת הדעת‪ .‬דעת מגלה את הכתר כחלק מכללות‬
‫האצילות ועל ידי הדעת הכתר מתפשט בכל האצילות כולה‪.‬‬
‫התגלות ספירת הדעת היא המאפשרת את גילוי כוח האחדות של ספירת‬
‫התפארת המאחדת את ספירות חסד וגבורה וכן את כוח האחדות של ספירת‬
‫היסוד המאחדת את ספירות נצח והוד‪ .‬לולי ספירת הדעת לא הייתה‬
‫מתקיימת האחדות אלא היו נשארות כגילוי של זו אחר זו‪.‬‬

‫על פי שני המהלכים שנתבארו כאן (מהלך ראשון ההתפשטות ומהלך השני‬
‫ההנהגה) אפשר לבאר את דברי חז''ל (מביאם רש''י בראשית א' א')‪ ,‬שבתחלה‬
‫עלה במחשבה לבראותו במדת הדין‪ ,‬וראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬והקדים‬
‫מדת רחמים ושתפה למדת הדין (המקור בבראשית רבה י''ב ט''ו)‪.‬‬
‫העולם‪ ,‬הספירות התחתונות נבראו והתגלו מספירת הבינה שהיא מידת‬
‫הדין (כמו שנתבאר לעיל בינה‪ ,‬דינין מתערין מינה‪ ,‬מתחילים ממנה)‪ ,‬אלא שראה‬
‫הקב''ה שאין העולם יוכל להתקיים‪ .‬העניין הוא‪ ,‬אם כל ההשתלשלות‬
‫והשפע המושפע נעשה רק על פי מהלך של דין מספירת הבינה‪ ,‬מהלך של‬
‫מיעוט השפע וצמצומו‪ ,‬יוצא שהשפע שמתפשט הולך ומתמעט ככול שהוא‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫כו‬

‫יורד עד שבסופו של דבר תבוא מציאות של מיעוט שפע כל כך גדול שלא‬

‫יוכל העולם להתקיים באופן זה‪ ,‬וזה על פי המהלך הראשון של ההתפשטות‪.‬‬
‫לכן מה עשה הקב''ה‪ ,‬שיתף עם הדין (ספירת הבינה) שהוא הגילוי המתגלה‬
‫ממנה ואילך‪ ,‬את מידת הרחמים‪ ,‬את ספירת הדעת‪ ,‬שהיא שורש גילוי ספירת‬
‫התפארת המכונה רחמים‪ ,‬ומעתה יכול העולם להתקיים‪ .‬כלומר מה‬
‫שהתגלה אחר ההתפשטות והגילוי הוא ספירת הדעת שמגלה את ההנהגה‪,‬‬
‫והיא גם כן השורש של קו האמצע הכולל את ספירות תפארת ויסוד‪ ,‬המאחד‬
‫את קווי הקצוות‪.‬‬
‫יוצא כי מה שכתוב שיתף מידת הרחמים הכוונה לשיתוף ספירת הדעת‬
‫שהיא זו האפשרת את גילוי קו האמצע‪ .‬כלומר‪ ,‬במהלך הראשון של‬
‫ההתפשטות‪ ,‬ספירת התפארת הייתה רק גילוי של צמצום השפע המושפע‬
‫מספירת הגבורה‪ .‬כעת‪ ,‬אחר גילוי הדעת‪ ,‬הופכת התפארת לקו האמצע‬
‫המאפשר את גילוי הרחמים (שילוב חסדים וגבורות יחדיו)‪.‬‬

‫הקדמה ‪ -‬קשרי חלק האמצעי‪ ,‬ספירות חסד גבורה‬

‫ותפארת‬
‫החלק האמצעי הוא עיקר הקומה‪ .‬הוא החלק המקשר את החלק העליון‪,‬‬
‫שבו נמצאים שורשי השפע‪ ,‬עם החלק התחתון אשר הם משפיעים לאחרים‪,‬‬
‫לעולמות בי"ע‪.‬‬

‫פרק ה – ספירות חסד גבורה ותפארת‬

‫שלושת ספירות אלו קשורות אלו לאלו‪ .‬עיקרן היא ספירת התפארת‬
‫וספירות חסד וגבורה באות כדי לגלות את התפארת בצורה נכונה‪ ,‬בהמשך‬
‫יתבארו הדברים‪.‬‬
‫תפארת יכולה לקבל שפע מספירות חסד וגבורה בשתי דרכים‪.‬‬
‫א) ספירות חסד וגבורה משפיעות אחת לשניה‪ ,‬ספירת החסד היא זו‬
‫שמשפיעה וספירת הגבורה היא המקבלת‪ .‬בעומק הדברים עצם הקבלה היא‬
‫יכולת הנתינה‪ ,‬כלומר הגבורה בעצם היותה מקבלת היא מאפשרת לחסד‬
‫להשפיע ולכן ההשפעה היא הדדית‪.‬‬
‫כז‬ ‫חלק שלישי – הקשרים של הספירות‬

‫כאשר ישנה השפעה הדדית מתקיים איזון‪ ,‬ההשפעה שלהן יחד לתפארת‬
‫מביאה את ספירת התפארת לאיזון וכמעט להשתוות (התפארת נוטה לעולם‬
‫כלפי חסד ולכן‪ ,‬כאשר ההשפעה היא נכונה‪ ,‬החסד יהיה מרובה מעט מכוח הגבורה‬
‫הנכלל בה)‪ .‬הסיבה היא כדי שההשפעה תמשך באופן מאוזן לספירות נצח‬
‫הוד וכן ליסוד‪ ,‬כפי שיתבאר בהמשך‪.‬‬
‫ב) מהלך שני‪ ,‬ספירות חסד וגבורה אינן משפיעות אחת לשניה וישנו‬
‫חוסר איזון ביניהן‪ .‬כאשר השפע באה לתפארת באופן זה התפארת אינה‬
‫מאוזנת‪ ,‬יכול להיות בה ריבוי של גבורה או ריבוי של חסד ואז ההשפעה‬
‫גורמת לשינויים רבים בספירות המקבלות ממנה‪ ,‬נצח הוד ויסוד‪.‬‬
‫מתבאר כי כאשר תפארת נוטה כלפי חסד הכוונה כאשר יש בה איזון נכון‬
‫וזאת כדי שלא יהיו חסדים וגבורות שווים לגמרי ויבטלו זה את זה‪ .‬לכן צריך‬
‫מעט יותר חסד כדי שתתקיים יכולת השפעה‪ .‬אך כאשר אין איזון בין החסד‬
‫והגבורה ספירת התפארת תקבל רוב גבורות או רוב חסדים אזי ההשפעה‬
‫לספירות נצח הוד ויסוד תהיה לא מאוזנת‪.‬‬

‫פרק ו – קשרי ספירות הקצוות‬

‫אחר שנתבארו לעיל הספירות העליונות (חב"ד) והאמצעיות (חג"ת) יש‬
‫לבאר את השפעת קווי הקצוות‪ .‬בסדר האילן מבואר שישנם שלושה קוים‪,‬‬
‫ימין שמאל ואמצע‪ ,‬קווים אלו הם אופני השפעות‪.‬‬
‫כדי שיובנו הדברים יש להתחיל ולבאר לא את אופן השפע המתפשט אלא‬
‫את המקום שאליו הוא מגיע‪ ,‬כלומר להתחיל את הביאור מאלו שמקבלים‬
‫את השפע‪ ,‬הם העולמות התחתונים שעומדים למטה מעולם האצילות‪,‬‬
‫עולמות בי"ע (בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה)‪.‬‬
‫ישנה השפעה הדדית בין עולם האצילות ובין העולמות התחתונים‪ .‬עולם‬
‫האצילות משפיע על פי מה שנעשה בעולמות בי"ע‪ .‬כאשר עולמות בי"ע‪,‬‬
‫והכוונה היא לישראל‪ ,‬פועלים על פי הרצון העליון של קיום תורה ומצוות‬
‫השפע מושפע באופן נכון (בהמשך יתבאר מהו שפע זה)‪ .‬אך כאשר ישראל‬
‫אינם פועלים על פי הרצון העליון השפע משתנה ונעשה מותאם למעשיהם‪,‬‬
‫באופן זה האיזון של השפע משתנה ועבור ההשפעה לעולם יש צורך לגרום‬
‫לאיזון מחודש‪ ,‬זהו התפקיד של קווי הקצוות כפי שיתבאר‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫כח‬

‫השפעה של עולם האצילות עוברת דרך הקו האמצעי שכולל את כללות‬

‫כל הקומה באופן הבא‪ :‬ספירות חכמה ובינה משפיעות לספירת הדעת‪ .‬אחר‬
‫כך ספירות חסד וגבורה משפיעות לספירת התפארת ולבסוף ספירות נצח‬
‫והוד משפיעות לספירת היסוד שממנה מושפע שפע לספירת המלכות וממנה‬
‫לעולמות התחתונים‪ ,‬כפי שיתבאר עוד בהמשך‪.‬‬
‫כל זה נעשה תמיד‪ ,‬אלא כאשר ישראל פועלים על פי הרצון העליון ישנה‬
‫השתוות של השפעים השונים‪ ,‬לדוגמא חסד וגבורה משפיעים באופן שווה‬
‫לתפארת כאשר ישנה נטיה כלפי חסד בתפארת‪ .‬וכן נצח והוד משפיעים‬
‫בשווה ליסוד כדי שיוכל להשפיע שפע מותאם לספירת המלכות‪.‬‬
‫כאשר בני ישראל לא פועלים על פי הרצון העליון והשפע שצריך‬
‫להתפשט אליהם הוא על ידי התגברות הדינים‪ ,‬אז ספירת התפארת מקבלת‬
‫רוב גבורות ומיעוט חסדים (אמנם ספירת תפארת מכונה רחמים אך מכונה כך רק‬
‫כאשר השפע מושפע מספירות חסד וגבורה כראוי‪ .‬ספירת התפארת גם כן מכונה אמת‬
‫והיא משפיע את מה שראוי להיות מושפע על פי מעשה התחתונים)‪.‬‬
‫כעת התחתונים צריכים לקבל שפע אשר רובו גבורות‪ ,‬אלא שאז ישראל‬
‫עושים תשובה ואומרים י"ג מידות הרחמים‪ .‬באופן זה ספירת החכמה כעת‬
‫משפיעה ריבוי של שפע ישירות לספירת החסד ובאופן זה מרבה את שפע‬
‫החסדים המושפע‪ .‬כלומר על ידי קו הקצוות הימני של חכמה וחסד ישנה‬
‫יכולת להפוך את מידת האמת ממידת דין‪ ,‬הראוי לפי מעשה התחתונים‪,‬‬
‫לתוספת של חסד שאינה על פי מעשה התחתונים אלא על ידי תשובתם‪.‬‬
‫באופן דומה ישנה יכולת למעט את החסדים על ידי תוספת של גבורות כמו‬
‫בימי חוני המעגל שירד ריבוי גדול של גשמים שהוא חסדים אלא מרובים‬
‫מידי והיה צורך להוסיף תוספת של גבורות כדי לבוא להשפעה נכונה‬
‫שיכולים התחתונים לקבל‪.‬‬
‫אם כן מתבאר שהשפע לעולם בא אל התחתונים על ידי הכללות קווי‬
‫הקצוות לעבר הקו האמצעי‪ ,‬אלא שיש פעמים שהשפע בא לצורך תגבורת‬
‫חסדים או לצורך תגבורת של גבורות‪ .‬תוספות אלו באות מקווי הקצוות‬
‫עצמן המשפיעות‪.‬‬
‫בקווי הקצוות נמנה גם כן את קשרי חסד ונצח וכן גבורה והוד‪ .‬כדי לעמוד‬
‫על קשרים אלו יש לחזור להבין את ספירת התפארת והמלכות‪.‬‬
‫כט‬ ‫חלק שלישי – הקשרים של הספירות‬

‫פרק ז – קשר ספירות תפארת ומלכות‬

‫ספירת התפארת היא עיקר עולם האצילות‪ ,‬היא מקושרת עם כללות‬
‫האצילות‪ .‬ספירות חסד וגבורה משפיעות אליה באופן ישיר ותמידי וכן‬
‫ספירת הדעת משפיעה בה תמיד‪ ,‬ספירת הדעת היא השורש של התפארת‬
‫כמו שספירת החכמה היא שורש ספירת החסד וכן בינה שורש לגבורה‪.‬‬
‫ספירת הדעת מקבלת תמיד מספירות חכמה ובינה‪ ,‬לכן תפארת מקבלת‪,‬‬
‫באופן עקיף‪ ,‬גם כן מספירות חכמה ובינה‪ .‬ספירת התפארת משפיעה תמיד‬
‫לספירות נצח הוד וכן ליסוד‪ .‬רק ספירת המלכות אינה מקבלת באופן ישיר‬
‫מספירת התפארת ויש להבין מדוע‪ ,‬במה שונה ספירת המלכות מכלל שאר‬
‫הספירות‪.‬‬
‫כדי להבין את הקשר שיש לספירת התפארת עם ספירת המלכות צריך‬
‫לחזור ולבאר את סדר התפשטות ההנהגה (כאשר ספירת הדעת עומדת במקום‬
‫ספירת הכתר)‪.‬‬
‫אחר סיום סדר ההתפשטות מהכתר עד המלכות‪ ,‬ספירה אחר ספירה עד‬
‫שמתגלה ספירת המלכות וממנה ממשיך התפשטות שפע מועט יותר כדי‬
‫שיתגלו העולמות הנפרדים (עולמות בריאה יצירה ועשיה) מתחיל גילוי‬
‫ההנהגה‪.‬‬
‫ספירה חכמה נעשית ראש גילוי ההנהגה ומשפיעה לספירה הבינה‪ ,‬כמו‬
‫בסדר ההתפשטות‪ .‬השינוי הוא כי כעת יש שפע של חכמה לבינה אך יש גם‬
‫כן חיבור של בינה עם חכמה‪ ,‬כלומר השפע נעשה לא חד צדדי‪ ,‬חכמה‬
‫לבינה‪ ,‬אלא דו צדדי‪ ,‬גם בינה משפיעה לחכמה‪ .‬חיבור זה מגלה את ספירת‬
‫הדעת‪ ,‬שורש ההנהגה של הספירות התחתונות‪ .‬ספירת הדעת כוללת שני‬
‫כוחות‪ ,‬כוח ההשפעה (חסד) וכוח הקבלה (גבורה) וזה בדומה למה שהיה‬
‫מבואר בספירת הכתר‪ .‬אלא שבכתר היו בהעלם ואילו בדעת הם בגילוי‪ .‬לכן‬
‫מעתה ההשפעה של ההנהגה היא חיבור של חסדים וגבורות‪.‬‬
‫החיבור הראשון המתגלה מהדעת נעשה בין ספירות חסד וגבורה‪ ,‬לא רק‬
‫שחסד משפיעה לגבורה (בדומה למבואר בספירות חכמה ובינה) אלא גם גבורה‬
‫משפיע לחסד‪ .‬כעת ספירת התפארת מתגלה גם כן וכדי שתהיה כלולה‬
‫מחסדים (שייך לספירת התפארת בקו האמצעי) וגבורות (שייך לספירת המלכות‬
‫בקו האמצעי) ספירת המלכות עולה ונכללת עמה‪ .‬כעת עומדות ספירות‬
‫תפארת ומלכות יחד ומתחברות על ידי ספירת היסוד‪ .‬כלומר תפארת יסוד‬
‫ומלכות נמצאות במקום עמידת ספירת התפארת‪ ,‬תחת חסד וגבורה‪,‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫ל‬

‫ומקבלות ישירות גם כן מספירת הדעת‪ .‬את החסדים של הדעת מקבלת‬

‫ספירת התפארת ואילו את הגבורות של הדעת מקבלת ספירת המלכות‪,‬‬
‫היסוד מחבר את שתיהן‪.‬‬
‫כבר נתבאר לעיל כי ספירת היסוד אינה בעלת כוח עצמי אלא שנכללת‬
‫ממה שמושפע לה מהעליונים ממנה ולכן היא יכולה לחבר את המלכות עם‬
‫התפארת‪ .‬מבואר בזוהר כי גוף (תפארת) וברית (יסוד) חשבינן חד‪ ,‬כלומר‬
‫התפארת מחוברת עם היסוד והם אחד‪ ,‬לכן מלכות מחוברת עם התפארת על‬
‫ידי היסוד‪.‬‬
‫לבסוף נצח והוד גם כן עומדות זו מול זו ומקושרות יחדיו בדומה למה‬
‫שמבואר בספירות חסד וגבורה‪ ,‬חכמה ובינה‪ .‬מתבאר כי בתחילת סדר‬
‫ההנהגה הספירות עמדו בשונה ממה שנודע סדרן היום והיה באופן הבא‪:‬‬

‫יש לשאול‪ ,‬אם כן מדוע אנחנו מכירים את הספירות באופן אחר‪ .‬הסיבה‬
‫נעוצה ביום הרביעי לבריאה אשר שם כתוב‪ ,‬ויעש אלוהי"ם את שני המארת‬
‫הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה‬
‫ואת הכוכבים‪ .‬מסביר רש"י‪ ,‬המארת הגדולים‪ .‬שוים נבראו ונתמעטה‬
‫הלבנה‪ ,‬על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד‪.‬‬
‫בתחילה המלכות הייתה שווה לתפארת כפי שנתבאר כאן‪ ,‬ואז קטרגה‬
‫ונתמעטה‪ ,‬אותו מיעוט גרם לכך שירדה למטה תחת היסוד כפי הסדר הנודע‬
‫לנו היום בעמידתן של הספירות‪.‬‬
‫יוצא כי למלכות יש שני אופנים של קשר עם התפארת‪:‬‬
‫א) חיבור ישר עם התפארת ואז נכללות אלו באלו‪ .‬זה נעשה כאשר יש‬
‫ביניהן השתוות של השפעה וקבלה‪ ,‬כאשר מה שיש בתפארת יכולה המלכות‬
‫לקבל‪ .‬דבר זה היה בתחילת הבריאה בסוד שני המאורות הגדולים‪.‬‬
‫ב) כאשר אין השתוות בין המלכות והתפארת‪ ,‬אז מקבלת המלכות את‬
‫השפע דרך היסוד (מקבל מספירות נצח והוד)‪ .‬מהלך זה נעשה בסוד המאור‬
‫לא‬ ‫חלק שלישי – הקשרים של הספירות‬

‫הגדול והמאור הקטון‪ ,‬כאשר אמר הקב"ה ללבנה (היא המלכות)‪ ,‬לכי ומעטי‬
‫את עצמך‪.‬‬
‫קשר התפארת עם המלכות הוא הקשר החשוב ביותר מכל הקשרים כי‬
‫הוא המשפיע את השפע לעולמות בי"ע עבור קיומם‪.‬‬

‫סיכום השפע של הקומה‬

‫השפע בחלק העליון של הקומה הוא תמידי ואינו פוסק לעולם‪ ,‬בין‬
‫בספירת החכמה ובין בספירת הבינה וכן מה שמתגלה על ידם שהוא ספירת‬
‫הדעת‪ ,‬כאשר הכל מושפע מספירת השורש היא ספירת הכתר‪ .‬קשר ספירות‬
‫אלו אינן פוסקות לעולם‪ ,‬ולא רק שהשפע אינו פוסק אלא אף אינו משתנה‬
‫לעולם‪ ,‬כלומר אין מעשה האדם יכול להשפיע על אותן ג' ספירות ראשונות‬
‫(חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬דעת)‪ .‬מעשה האדם יכול להשפיע רק על ז' ספירות תחתונות‬
‫(חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד יסוד וכן המלכות)‪ .‬על ידי מעשיו משתנים‬
‫השפעים השונים וקשרי הספירות אלו עם אלו‪.‬‬

‫יש להעיר הערה חשובה‪.‬‬

‫אחר שירדה המלכות למטה מיסוד‪ ,‬כפי שנתבאר לעיל בסוד לכי ומעטי‬
‫את עצמך‪ ,‬היה צריך אדם הראשון לגרום לחזרת המלכות למקום התפארת‪.‬‬
‫כיצד‪ ,‬אדם וחווה נבראו כנגד תפארת (אדם) ומלכות (חווה)‪ .‬מצב זה של‬
‫מלכות למטה מתפארת היה עד יום השישי ובשבת קודש הייתה חוזרת‬
‫המלכות למקום התפארת‪ .‬תפקידו של האדם הראשון היה להתחבר עם חווה‬
‫בשבת ואז היה מצב זה של תפארת ומלכות הנמצאים במקום התפארת‬
‫מקובע לתמיד‪ ,‬כי היה נעשה כביכול על ידי מעשה התחתונים שעבורם‬
‫נבראה כל המציאות‪.‬‬
‫אלא האדם הראשון חטא והתחבר עם חווה ביום שישי‪ ,‬כאשר מלכות עוד‬
‫לא עמדה יחד עם התפארת בשווה‪ ,‬לכן מציאות זו של עמידת המלכות‬
‫למטה מתפארת נקבעה במציאות‪ .‬כל עבודת האדם היא להביא את‬
‫המציאות למצב של טרם חטא אדה"ר ורק אחר כך‪ ,‬בסוף שית אלפי שנין‪,‬‬
‫תעלה המלכות ותתחבר עם התפארת באלף השביעי‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫לב‬

‫בפרק הבא יתבאר כי למרות שמלכות לא מחוברת עם תפארת‪ ,‬במקום‬

‫התפארת‪ ,‬יכול להיות לה קשר תמידי עם התפארת כאשר היא עדיין נמצאת‬
‫במקומה למטה‪.‬‬
‫פרק ח – קשרי ספירת המלכות‬

‫ספירת המלכות היא המשפעת את השפע של עולם האצילות לעולמות‬

‫התחתונים לכן יש לה קשרים רבים ושונים בעולם האצילות‪ .‬אמנם הקשר‬
‫של המלכות הוא עם ספירת היסוד אך מה שמשפיע בה היסוד יכול להיות‬
‫מאופיין בבחינות רבות‪ ,‬יתבאר כאן בקצרה קשרי המלכות הישירים וכן‬
‫העקיפים שיש לה בעולם האצילות‪.‬‬
‫א) כאשר ספירת היסוד מקבלת מספירת התפארת ישירות ללא עירוב של‬
‫נצח והוד‪ ,‬יש לספירת המלכות שפע שלם של התפארת לבדה ונבחן כי‬
‫ספירת המלכות מקושרת ומחוברת עם ספירת התפארת על ידי ספירת היסוד‪.‬‬
‫זה מה שמבואר בסוף הפרק הקודם כי יכול להיות חיבור של מלכות ותפארת‬
‫גם בזמן שהמלכות למטה‪ ,‬אלא שההפרש הוא כי אז היא מקושרת לתפארת‬
‫בעומדה למטה‪ ,‬ואילו בתחילה וכן בזמן התיקון‪ ,‬המלכות תעמוד עם‬
‫התפארת במקום התפארת ואז נצח והוד יהיו תחתיה‪.‬‬
‫כאשר יש שפע שלם במלכות יש לה יכולת השפעה רבה לעולמות‬
‫התחתונים הנמצאים תחת עולם האצילות ועוד יתבאר בהמשך‪.‬‬
‫ב) כאשר ספירת היסוד מקבלת מספירת ההוד אז ספירת המלכות‬
‫מתמלאת בדין‪.‬‬
‫ג) כאשר ספירת היסוד מקבלת מספירת הנצח המלכות נכללת בשפע‬
‫מרובה מידי שאינה יכולה להכיל ואז לא כל השפע מושפע לתחתונים‪ .‬אותם‬
‫לג‬ ‫חלק שלישי – הקשרים של הספירות‬

‫מותרות מושפעים לחיצונים שהם כוחות הדין הקיימים בעולמות‬

‫התחתונים‪.‬‬
‫ד) יכולת ספירת המלכות לקבל משפע ספירת ההוד‪ ,‬על ידי היסוד‪ ,‬מקשר‬
‫אותה‪ ,‬אמנם באופן עקיף‪ ,‬עם קו שמאל ועם שורש הקו שהיא ספירת הבינה‪.‬‬
‫משום כך יתכנו מצבים שספירת המלכות תקבל מספירת הבינה באופן ישיר‬
‫את השפע ולא על ידי דרכי המעבר הכוללים שש ספירות כמבואר‪.‬‬
‫כאשר מתרחש מהלך כזה (בהמשך יתבאר יותר) ספירת המלכות מקבלת‬
‫ישירות מספירת הבינה‪ ,‬אז הדין הקיים שנכלל במלכות נעשה ממותק‪.‬‬
‫עניין המתקת הדין אינו ביטולו משום שהדין מחויב להתקיים עבור קיום‬
‫העולם‪ ,‬אם לא יהיה דין לא תהיה הגבלת השפע והוא יוכל להיות הרסני‬
‫ללא הגבלה‪ .‬הכוונה בהמתקה היא שהדין ישאר קיים אלא שיתגלה באופן‬
‫שאינו גורם לנזק בעולם התחתון‪ ,‬דין מצומצם שיש בו תועלת לעולם‪.‬‬
‫הסיבה שיש המתקה לדין על ידי חיבור שתי ספירות מלכות ובינה הוא‬
‫משום ששורש הדין אשר בספירת הבינה הוא שורש דין המחויב עבור קיום‬
‫המציאות‪ .‬מה שאין כן הדין המתגלה בספירת המלכות שמקבלת אותו‬
‫מריבוי שפע ספירת ההוד‪ ,‬כפי שנתבאר לעיל‪ .‬דין זה אינו מחויב עבור‬
‫המציאות אלא הוא נעשה משום שהמציאות גרמה לו להתגלות על ידי‬
‫מעשה התחתונים‪.‬‬
‫כאשר מתחברות ספירות בינה ומלכות הדין של ספירת המלכות נעשה‬
‫כמו ספירת הבינה‪ ,‬מחויב עבור המציאות‪ ,‬דין שורשי ואז נעשית ההמתקה‪,‬‬
‫אותו הדין שיש במלכות מתמעט עבור קיום העולם ולא תלוי במעשה‬
‫התחתונים‪.‬‬
‫יש לשאול‪ ,‬היות ואין קשר ישיר של ספירת המלכות עם ספירת הבינה‪,‬‬
‫אם כן כיצד ישנה השפעה ביניהן‪.‬‬
‫הצינורות‪ ,‬אותם הקשרים בין הספירות‪ ,‬הם האופנים הרגילים של הקשר‬
‫בין הספירות‪ .‬אך יש עוד בחינה של קשר והיא קשר של השתוות‪ .‬כאשר יש‬
‫שתי בחינות שיש ביניהם שייכות רבה‪ ,‬שייכות רעיונית‪ ,‬נעשה להם קשר‬
‫אחת עם השניה ללא שום שייכות לקשרים הרגילים‪.‬‬
‫לדוגמא ספירות יסוד ודעת‪ ,‬יש להם קשר ואין להם צינור המקשר אותם‬
‫זה עם זה אלא ספירת התפארת היא מעין מתווך ביניהם‪ ,‬אך ספירות יסוד‬
‫ודעת מקשורים כמו שאמרו חז''ל‪ ,‬אין קישוי אלא לדעת‪ .‬כלומר הקשר‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫לד‬

‫הרעיוני של היסוד עם ספירת הדעת מוביל שפע לספירת היסוד ללא ספירת‬
‫התפארת‪.‬‬
‫כמו כן ספירות בינה ומלכות יש להן לפעמים שייכות רעיונית כמו‬
‫ששתיהן בעלות גילוי של דין במציאות‪ ,‬אז ספירת מלכות מקושרת עם‬
‫ספירת הבינה ויכולה לקבל ממנה ישירות ללא שאר הצינורות שבדרך וזה‬
‫כדי למתק את הדין‪ .‬מתבאר כי ישנו קשר של שייכות ואז נעשה הקשר של‬
‫ספירות בינה ומלכות הממתק את הדינים הקיימים ומתגלים על ידי מעשי‬
‫בני האדם הגורמים לצינורות לא להשפיע באופן נכון‪ .‬מהלך מעין זה נעשה‬
‫ביום הכיפורים כאשר בינה משפיעה למלכות‪.‬‬
‫ה) הקשר האחרון הוא הקשר של ספירת המלכות עם ספירת הכתר‪,‬‬
‫הספירה העליונה ביותר עם הספירה התחתונה ביותר‪ .‬קשר זה אינו קיים לא‬
‫על ידי צינורות ולא על ידי השתוות אלא הוא רק בחינה של שייכות‪ .‬משום‬
‫כך ישנה התייחסות לשתיהן כקשר אלא שהוא קשר שונה מכל שאר הקשרים‬
‫שנתבארו‪ .‬הקשר כאן הוא קשר תכליתי‪.‬‬
‫ספירת המלכות משלימה את ספירת הכתר ולכן היא קשורה אליו‪ .‬יש‬
‫להבין כיצד נעשה קשר זה‪.‬‬
‫נתבאר כי ספירת הכתר כוללת את כל השפע שעתיד להתגלות אלא שאין‬
‫בה יכולת גילוי וזה משום שכל מה שנכלל בה הוא באחדות שלא בא לידי‬
‫גילוי‪ .‬לכן יש צורך לספירות חכמה ובינה להתגלות כדי שתהיה יכולת גילוי‬
‫של המציאות‪ ,‬כפי שכבר נתבאר‪.‬‬
‫השפע עובר מספירה לספירה עד שכל השפע מגיע בסופו של דבר אל‬
‫ספירת המלכות‪ ,‬אשר היא סופו של תהליך ההתפשטות והגילוי של מה שיש‬
‫בספירת הכתר‪ ,‬בה נכללות כל שאר הספירות כדי שתהיה המלכות גם כן‬
‫כלולה מקומה שלמה של עשר ספירות וזה היות שהיא נעשית הכתר ביחס‬
‫לעולמות בי"ע (על פי הכלל שמלכות בעולם העליון נעשית כתר של העולם‬
‫התחתון)‪.‬‬
‫כתוב‪ ,‬אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוהי"ם‪ .‬הכוונה היא‪ :‬אני‬
‫ראשון‪ ,‬ספירת הכתר‪ .‬אני אחרון‪ ,‬ספירת המלכות‪ .‬ממשיך הפסוק‪ ,‬ובלעדי‬
‫אין אלוהי"ם‪ .‬כלומר אין שינוי בין הכתר למלכות אלא שהכתר הוא בכוח‬
‫ואילו במלכות הוא מתגלה בפועל‪.‬‬
‫לה‬ ‫חלק שלישי – הקשרים של הספירות‬

‫כאשר ספירת המלכות מגלה את כללות השפע של ספירת הכתר‪ ,‬על ידי‬
‫חיבורה עם ספירת התפארת בשווה‪ .‬זהו תכלית גילוי ספירת הכתר ויש שפע‬
‫גדול לכלל העולמות‪.‬‬
‫מציאות זו מכונה שהלבנה נמצאת במילואה‪ .‬הייתה מציאות כזו בזמן בית‬
‫המקדש הראשון בתקופתו של שלמה המלך‪ .‬אמנם מציאות זו התגלתה לזמן‬
‫קצר אך היה זה כדי להטעים אותנו בגילוי שפע זה כדי שנכיר אותו ונוכל‬
‫לחזור אליו שוב פעם בבניין בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו‬
‫ונזכה לגלות את ה' ית' במציאות בגילוי לכל‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫לו‬

‫חלק רביעי ‪ -‬כיצד אנו מתקשרים‬

‫לספירות‬
‫פרק א ‪ -‬גילויי הספירות‬
‫הספירות מתגלות במציאות התחתונה‪ ,‬בעולמות בי"ע‪ .‬לכל דבר עליון יש‬
‫לבוש במציאות התחתונה שדרכו הוא מתגלה‪ ,‬על ידי גילוי זה יש לנו ידיעה‬
‫מסוימת בעליון‪ .‬ההתלבשות יכולה להיות באופנים מרובים ועל ידי הידיעה‬
‫שלהם יכולים להכיר את המציאות העליונה ולהתחבר אליה‪ ,‬כפי שיבואר‬
‫בהמשך בחלק עבודת האדם‪.‬‬
‫כאן יתבאר מעט מזעיר יכולת הגילוי של הספירות במציאות‪ ,‬גילויים אלו‬
‫יבוארו כאן על פי גילויי ההנהגה‪.‬‬
‫ההנהגה העליונה של הספירות כוללת את שבע הספירות התחתונות‪ ,‬כי‬
‫שלושת הספירות העליונות אין להן גילוי במציאות התחתונה‪ .‬הסיבה היא‬
‫כי הן השורש של הגילוי‪ ,‬כפי שנתבאר בחלקים הקודמים‪ .‬לכן רק הגילוי‬
‫של ז"ת שייך למציאות התחתונה ולא השורש‪ ,‬שהם ג"ר ולכן לא יתבארו‪.‬‬
‫ספירות חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד ומלכות יש להן גילויים‬
‫רבים‪ .‬אחד מהגילויים של הספירות במציאות הוא גילוי בזמן‪ .‬ישנם גם כן‬
‫גילויים בצבעים‪ ,‬במילים‪ ,‬בכינויים ועוד בחינות רבות מאוד‪.‬‬
‫דוגמא לגילויי ממד הזמן‪:‬‬
‫הגילוי התמידי שלא פוסק לעולם הוא גילויי ימות השבוע‪ ,‬בכל יום‬
‫מאירה ספירה אחרת‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ביום ראשון מאירה ספירת החסד וביום שני‬
‫ספירת הגבורה וכן הלאה עד שבשבת קודש מאירה ספירת המלכות‪ .‬על ידי‬
‫הכרת השפעת הספירות השונות ישנה אפשרות לחיבור עם השפע המושפע‬
‫מהן בכל יום עם ספירה שונה‪ .‬הקשר נעשה על ידי מחשבותינו דיבורינו‬
‫ומעשינו באותו היום‪.‬‬
‫עוד גילוי לממד הזמן הוא בימי הסוכות כאשר כל יום מתגלה אלינו‬
‫אושפיז שונה על פי סדר הספירות‪ .‬ביום הראשון אברהם אבינו שמגלה‬
‫במעשיו את תכונת ספירת החסד‪ ,‬ביום השני יצחק אבינו שמגלה את ספירת‬
‫הגבורה וכן הלאה כל יום מתגלה ספירה שונה על פי ימי חג הסוכות עד‬
‫הושענה רבא שאז מתגלה המלכות הוא יומו של דוד המלך‪.‬‬
‫לז‬ ‫חלק רביעי – כיצד אנו מתקשרים לספירות‬

‫גילויי הצבעים‪:‬‬
‫עוד אחד מאופני הגילויים של הספירות שייך לצבעים‪ .‬לכל צבע יש‬
‫שייכות לספירה מסוימת כמו זהב לספירת הגבורה וכסף לספירת החסד‪ .‬כך‬
‫באופן דומה כל צבע או גוון יש לו שייכות עם ספירה זו או אחרת‪ .‬ביאור‬
‫של הצבעים יתבאר בסוף החיבור על פי שיטתו של הרמ''ק‪.‬‬
‫כמו כן יש גילוי על פי הצלילים על פי הסולם של דו רה כו'‪ ,‬לכל תו יש‬
‫גילוי של ספירה מסוימת‪.‬‬
‫עוד גילוי הוא על ידי הנהגת הכוכבים בשמיים כאשר כל כוכב יש לו‬
‫שייכות לספירה מסוימת כמו מאדים לספירת הגבורה‪.‬‬
‫כמעט כל דבר אפשר לשייכו לפי סולם של שבע‪ ,‬כמו הקשת בענן‪ ,‬ולהבין‬
‫את החלוקה הזו על פי הספירות‪.‬‬
‫דוגמא נוספת הוא הראש‪ .‬בראש יש שבעה פתחים‪ :‬זוג עיניים‪ ,‬זוג‬
‫אוזניים‪ ,‬זוג נחיריים ופה‪ .‬כל אחד מהם מיצג ספירה שונה‪ .‬כמו כן אברי גוף‬
‫האדם‪ :‬שתי ידיים‪ ,‬גוף‪ ,‬שתי רגליים‪ ,‬ברית ועטרת הברית מייצגים ספירות‬
‫שונות וכן הלאה עוד ועוד בכל חלוקה של שבע שהיא מרובה מאוד בעולם‪,‬‬
‫הטעם הוא כי העולם מונהג על ידי שבע הספירות התחתונות דאצילות‪.‬‬

‫פרק ב ‪ -‬שמות הקודש המתגלים בספירות‬

‫בורא עולם מתפשט בספירות ועל ידן מנהיג את העולם‪ .‬ההנהגה מתגלה‬
‫על ידי שמות הקודש‪ ,‬לכן אין מקום להתפלל לספירות כי דבר זה יכול‬
‫להיחשב לעבודה זרה‪ ,‬אך אנו מתפללים לקב"ה המתגלה בספירות‪ ,‬לשם‬
‫הוי"ה ב"ה שהוא כללות כל האצילות ומשם זה מתגלים ענפים המתגלים‬
‫בכל ספירה על ידי שם קודש אחר‪ .‬שם הוי"ה ב"ה יתבאר בחלק חמישי פרק‬
‫ב'‪.‬‬
‫על ידי פניה לשם קודש זה או אחר‪ ,‬שיבואר בהמשך‪ ,‬פונים לכוח הפנימי‬
‫האלוהי שבתוך אותה ספירה‪ .‬לכן גם אם כביכול פונים לספירות רבות‪ ,‬וזה‬
‫יכול להיחשב כריבוי באלוהות ח"ו אין אנו פונים לספירות עצמן (לכלים)‬
‫אלא אנו פונים לפנימיות‪ ,‬לאלוהות‪ .‬באופן זה אין מנותקים חלילה מבורא‬
‫עולם‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫לח‬

‫עוד אופן של גילוי הספירות במציאות הם על ידי שמות וכינויים‪ ,‬היות‬

‫והם רבים מאוד לא נביא אותם‪ .‬המעוניין ללמוד אותם יכול לעיין בספר‬
‫שערי אורה‪ ,‬לרבינו יוסף ג'קטיליה‪ .‬וכן בספר פרדס רימונים‪ ,‬לרבינו‬
‫הרמ''ק‪ ,‬בשער הכינויים (שער כ"ג)‪.‬‬

‫גילוי שמות הקודש בספירות‬

‫ספירת הכתר – אהי''ה‪ .‬אנא זמין לאתגלייא‪ ,‬שם עתידי שעוד לא התגלה‬
‫בפועל‪ .‬ספירת הכתר אינה מתגלה אלא עתידה להתגלות בגמר התיקון‪.‬‬
‫ספירת החכמה – י''ה‪ .‬כללות כל הקומה בכוח‪ .‬אותיות יו''ד ה''א הם‬
‫בגימטריא כ''ו שהוא גימטריא של שם הוי''ה ב''ה‪ .‬הכל כלול בה בכוח‬
‫(חכמה‪ ,‬כח ‪ -‬מה)‪.‬‬
‫ספירת הבינה – הוי''ה בניקוד אלוהים‪ .‬שילוב של השפעה עם גבול‪.‬‬
‫השפעה‪ ,‬שם הוי''ה‪ .‬גבול‪ ,‬שם אלהי''ם‪ .‬לכן מספירת הבינה מתחיל העולם‬
‫להתהוות ולהתגלות‪.‬‬
‫ספירת החסד‪ -‬א''ל‪ .‬מלשון כוח והוא אחד (להבדיל משם אלוהים שהוא‬
‫ריבוי כוחות)‪.‬‬
‫ספירת הגבורה – אלהי''ם‪ .‬ריבוי של א''ל‪ ,‬ריבוי של כוחות כי הגבורה‬
‫היא כוח הפירוד (היכולת להגביל) ולכן שם אלהי''ם הוא השם שבו נברא‬
‫העולם‪.‬‬
‫ספירת התפארת ‪ -‬הוי''ה‪ .‬כללות כל הקומה היא שם הוי''ה‪ .‬ספירות חסד‬
‫וגבורה משפיעות בה והיא משפיעה לספירות נצח הוד ויסוד‪ .‬כמו כן מקבלת‬
‫מהדעת המחברת את ספירות חכמה ובינה וכן מגלה את כוח ספירת הכתר‪,‬‬
‫כוח האחדות‪ .‬לכן ספירת התפארת כוללת את כללות כל הקומה ומתגלה בה‬
‫שם הוי''ה‪.‬‬
‫ספירת הנצח – הוי''ה צבאו''ת‪ .‬צבאות הוא שם של ריבוי ולכן גם ספירות‬
‫נצח והוד יש בהן שם זה של ריבוי‪ ,‬הטעם הוא כי מספירות נצח והוד ישנה‬
‫התפשטות של השפע העליון שנכלל בהם‪ .‬בספירת הנצח מתגלה הוי"ה‬
‫וריבוי החסדים וההתפשטות הם צבאו"ת לכן נקראת הוי"ה צבאו"ת‪ ,‬גילוי‬
‫של ריבוי חסדים‪.‬‬
‫לט‬ ‫חלק רביעי – כיצד אנו מתקשרים לספירות‬

‫ספירת ההוד – אלהי''ם צבאו''ת‪ .‬כמו המבואר בספירת הנצח אלא ממנה‬
‫יש גילוי של צמצום מרובה של שם אלהי''ם שהוא מצד הגבורה‪.‬‬
‫ספירת היסוד – שד''י‪ .‬שם זה הוא שם של הגבלה כמו שביארו חז''ל‪,‬‬
‫למה נקרא שד''י שאמר לעולמו די‪ ,‬נתן לו גבול‪ .‬כך ספירת היסוד מאסף את‬
‫כל ההשפעות אליו ומשפיע אותם לספירת המלכות באופן המותאם אליה‬
‫שתוכל לקבל את השפע‪.‬‬
‫עד ספירת היסוד הוא עולם האצילות בפני עצמו‪ ,‬המלכות היא הממצעת‬
‫בין האצילות ובי"ע‪.‬‬
‫ספירת המלכות – אדנ''י‪ .‬לשון אדון‪ ,‬לשון שררה‪ .‬היות וספירת המלכות‬
‫היא השלטת על העולמות התחתונים היא האדון שלהם לכן מכונה כך‪.‬‬
‫כאשר ספירת המלכות מקבלת את השפע שלה מספירת היסוד היא יכולה‬
‫להשפיע אותו הלאה ולכן היא השולטת על שפע זה‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫מ‬

‫חלק חמישי ‪ -‬העולמות והאדם‬

‫פרק א‪ -‬ארבעה עולמות‬
‫עד אתה נתבאר עולם האצילות‪ ,‬הוא מכונה גם כן עולם הספירות‪ ,‬אלא‬
‫שהוא אינו העולם היחיד‪ ,‬תחתיו יש עוד שלושה עולמות המכונים עולמות‬
‫הנפרדים שיתבארו כאן‪ .‬לכל עולם יש מיוחדות משלו וכמו כן קשר לאדם‬
‫שהוא נזר הבריאה ויתבאר עוד בהמשך בפרק עבודת האדם‪.‬‬

‫העולמות‬
‫עולם האצילות ‪ -‬עולם הספירות ולכן מכונה גם כן עולם האלוהות‪ .‬בו‬
‫נמצאות הספירות שהן הכלים שבהם מנהג בורא העולם את עולמו‪ ,‬דרכן‬
‫מושפע השפע וכמו שנתבאר עד כאן‪.‬‬
‫עוד יש לדעת כי בעולם האצילות יש אחדות היות והוא אלוהות‪ .‬אם כן‬
‫יש להבין כיצד יש ספירות שיש ביניהן קשרים והשפעות אם הכל הוא‬
‫אלוהות ואחדות‪.‬‬
‫כל המבואר ומדובר בעולם האצילות‪ ,‬הוא רק ביחס לתחתונים‪ .‬כאשר יש‬
‫גילוי של חסד בעולם ספירת החסד היא משפיעה‪ .‬כלומר מה שמתגלה‬
‫במציאות‪ ,‬בעולמות התחתונים‪ ,‬מייחסים אותו להשפעה של עולם‬
‫האצילות‪ .‬לכן הכל הוא בערך התחתונים אך בעולם האצילות עצמו אין שום‬
‫דיבור והבנה כי הוא אלוהות הוא אחדות ללא שינוי‪ .‬על כן יש להבין כי כל‬
‫מה שמבואר הוא רק ביחס לנבראים ולא ביחס לאלוהות עצמה‪ .‬האור‬
‫האלוהי נשפע תמיד ואין בו שינוי וכל השינויים שמתגלים הם כיצד‬
‫הנבראים מקבלים אותו‪.‬‬
‫עולם בריאה – היות ועולם האצילות הוא אלוהות ואחדות‪ ,‬עולם הבריאה‬
‫הוא הנברא הראשון מציאות של יש מאין‪ .‬יש‪ ,‬הוא כבר גילוי שיש בו דיבור‬
‫ויכולת השגה‪.‬‬
‫עולם הבריאה מכונה גם כן עולם הכסא‪ ,‬על פי המבואר ביחזקאל‪ ,‬וממעל‬
‫לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות‬
‫כמראה אדם עליו מלמעלה‪ .‬מבואר כי יש כסא‪ ,‬והוא עולם הבריאה ומעל‬
‫הכסא יש דמות אדם‪ ,‬הוא עולם האלוהות עולם האצילות‪.‬‬
‫מא‬ ‫חלק חמישי – העולמות והאדם‬

‫עולם הבריאה מכונה גם עולם הנשמות‪ ,‬כיוון שנשמות ישראל חוצבו‬

‫תחת כסא הכבוד‪ ,‬הוא עולם הבריאה‪.‬‬
‫עולם היצירה – אחר שיש דבר שנברא הוא מתחיל להתפתח ומתחיל‬
‫לקבל צורה‪ ,‬זהו עולם היצירה שבו נוצר ומתחיל שורש גילוי גשמי‪ .‬עולם‬
‫זה מכונה גם כן עולם המלאכים‪ .‬המלאכים הם אלו שמשפיעים לעולם‬
‫העשיה (עולם הזה) ומאפשרים את קיומו וכמו שאמרו חז''ל‪ ,‬אין לך עשב‬
‫מלמטה שאין לו כוכב ומלאך מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל‪ .‬לכן‬
‫המלאכים הם הכוחות המשפיעים על המציאות הגשמית בעולם העשיה‪ ,‬הם‬
‫הכוחות המחיים אותם‪.‬‬
‫עולם העשיה – כשמו כן הוא‪ ,‬עושים בו דברים בפועל‪ .‬הוא העולם‬
‫הגשמי שבו חובר הגוף עם הנשמה העליונה שחוצבה מראשית גילוי‬
‫העולמות הנפרדים (עולם הבריאה)‪ .‬עולם העשיה כולל בתוכו את כל‬
‫העולמות‪ .‬את עולם הבריאה על ידי הנשמות שנכללות בגוף‪ ,‬את עולם‬
‫היצירה שהם הכוחות של המלאכים שמשתתפים בקיום המציאות‬
‫התחתונה‪ ,‬ועולם העשיה עצמו‪.‬‬

‫פרק ב ‪ -‬שם הוי''ה‬

‫לעיל נתבאר שם הוי''ה כגילוי של ספירת התפארת הכוללת את כל העשר‬
‫ספירות (למעט המלכות)‪ .‬כעת יתבאר שם הוי''ה לא רק כספירת התפארת‬
‫אלא כיצד הוא כולל את כל המציאות כולה‪ ,‬כיצד הכל תלוי בו‪.‬‬
‫ספירת הכתר אינה חלק מהמציאות כפי שנתבאר‪ ,‬לכן היא לא חלק ממשי‬
‫משם הוי''ה אלא רק רמוזה בקוצו של יו"ד‪ ,‬רמז למציאות אך ללא שייכות‬
‫ממשית‪ .‬לכן היא כביכול מייצגת את האין סוף שגם לו אין שייכות עם‬
‫המציאות‪ .‬כל המציאות (הכל הוא ביחס לעולמות התחתונים כפי שנתבאר לעיל)‬
‫מתחילה מספירת החכמה ולכן היא כנגד אות י' של שם הוי''ה המייצגת את‬
‫עולם האלוהות‪ ,‬עולם הספירות‪ ,‬עולם האצילות‪.‬‬
‫ספירת הבינה היא המקור של שפע עולם הבריאה‪ ,‬היא מיוצגת על ידי‬
‫אות ה' ראשונה של שם הוי''ה‪ .‬הבינה מכונה גם כן אמא ולכן ממנה נולדות‬
‫הנשמות‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫מב‬

‫עולם היצירה הוא עולם הריבוי‪ ,‬עולם המלאכים ולכן ששת הספירות‬
‫מייצגות אותו‪ ,‬או בכללות כנגד ספירת התפארת וזה על פי מה שנתבאר‬
‫לעיל כי ספירת התפארת היא נכללת מכל ששת הספירות באופן ישיר ומשאר‬
‫הספירות העליונות באופן עקיף על ידי ספירת הדעת‪ .‬ששת ספירות אלו‬
‫מיוצגות על ידי אות ו' של שם הוי''ה (גימטריא שש רמז לששת הספירות)‪.‬‬
‫לבסוף ספירת המלכות‪ ,‬השכינה הקדושה‪ ,‬היא מקור השפע של עולם‬
‫העשיה ומיוצגת על ידי אות ה' תתאה של שם הוי''ה‪.‬‬
‫ישנן עוד הקבלות רבות השייכות לעוד מבנים ותכונות הנפש של האדם‪,‬‬
‫אך די בהכרה של הקבלות אלו כדי להבין את המורכבות של הקשרים מצד‬
‫אחד‪ ,‬ואת האחדות המתגלה בכל הריבוי הקיים‪ ,‬האחדות של שם הוי''ה‬
‫ב''ה‪.‬‬
‫תפקיד העולמות‬ ‫עולמות‬ ‫ספירות‬ ‫שם הוי''ה‬
‫אין סוף‬ ‫כתר‬ ‫קוצו של י'‬
‫ספירות‬ ‫אצילות‬ ‫חכמה‬ ‫אות י'‬
‫נשמות‬ ‫בריאה‬ ‫בינה‬ ‫אות ה'‬
‫מלאכים‬ ‫יצירה‬ ‫ו''ק‬ ‫אות ו'‬
‫(חסד גבורה תפארת נצח‬
‫הוד יסוד)‬
‫גשמי‬ ‫עשיה‬ ‫מלכות‬ ‫אות ה'‬

‫פרק ג ‪ -‬עבודת האדם‬

‫החלק האחרון במבוא הקצר הזה לחכמת הקבלה הוא הבנת הקשר של‬
‫האדם לעולם הרוחני העליון‪ ,‬ההבנה כיצד נעשה הקשר הזה‪.‬‬
‫לעיל נתבארו הספירות והקשרים ביניהם‪ ,‬כמו כן נתבארו העולמות‪,‬‬
‫והשאלה העולה היא מהי שייכות האדם לכל המהלך הזה‪ ,‬לכל המבנה‬
‫העליון כיצד אני כאדם משתייך למערכת זו‪.‬‬
‫לעיל נתבאר כי כל העולמות נכללים בעולם העשיה‪ .‬כמו כן כל העולמות‬
‫נכללים באדם‪ ,‬כמו שאמרו חז''ל (אבות דרבי נתן) האדם הוא עולם קטן‬
‫והעולם הוא אדם גדול‪ ,‬מה שיש בזה יש בזה‪ .‬לכן יש לנו יכולת להשפיע‬
‫מג‬ ‫חלק חמישי – העולמות והאדם‬

‫על כל עולם ועולם משלושת העולמות התחתונים‪ .‬לא רק שיש לנו יכולת‬
‫להשפיע עליהם אלא שהמציאות העליונה של הספירות מתגלה גם כן‬
‫במציאות התחתונה על פי עבודת האדם ופעולותיו‪.‬‬

‫פרק ד ‪ -‬השפעת האדם‬

‫מבואר כי האדם יכול להשפיע על העולמות העליונים כעת יש להבין מהם‬
‫הכלים העומדים לרשותו לעשות זאת‪.‬‬
‫ישנם שלושה מרכזים והם‪ :‬מוח‪ ,‬לב וכבד‪ .‬כל אחד ממרכזים אלו‪ ,‬חוץ‬
‫מהתפקוד הפיסיולוגי שיש לו‪ ,‬יש לו גם כן תפקוד רעיוני‪ ,‬תפקוד רוחני‪.‬‬
‫המוח הוא המרכז של החשיבה‪ ,‬הלב הוא מרכז הרגש והכבד הוא המרכז‬
‫של הפעולה‪ .‬כל אחד ממרכזים אלו שייך לעולם מסוים‪.‬‬
‫עולם הבריאה מופעל על ידי מחשבתו של האדם ואילו עולם הרגש‪,‬‬
‫שהביטוי שלו במציאות הוא דיבור‪ ,‬משפיע על עולם היצירה‪ .‬הפעולה של‬
‫האדם משפיע על עולם העשיה עצמו‪.‬‬
‫כאשר האדם פועל במציאות הסובבת אותו‪ ,‬אם הוא משלב בין שלושת‬
‫חלקים אלו הוא מחבר את כל העולמות יחד‪ .‬חיבור זה של העולמות יוצר‬
‫מציאות של אחדות ביניהם ועל ידי כך יכול השפע להתפשט מעולם‬
‫האצילות דרך עולם הבריאה יצירה ולבסוף לעולם העשיה עצמו‪ .‬אם האדם‬
‫לא פועל כך נוצרת מציאות שהשפע היורד אינו שלם‪.‬‬
‫עולם הבריאה שייך למוח ולכן לימוד התורה מעורר אותו שישפיע שפע‪,‬‬
‫השפע הזה עומד ומוכן לאדם שלמד אך אינו יכול לרדת עדיין‪ ,‬הוא ממתין‬
‫לשלב הבא והיא התפילה‪ ,‬לכן תפילה ולימוד שייכים אלו לאלו כי ללא‬
‫תפילה השפע לא יכול לרדת‪ .‬התפילה מורידה את השפע של הלימוד לעולם‬
‫היצירה ולבסוף המצוות מורידות את השפע לעולם העשיה‪ .‬מטעם זה הלמד‬
‫על מנת שלא לקיים‪ ,‬נוח לו שנהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם‬
‫כי לא מוריד את השפע למעשה ולא מחבר את העולמות יחד‪ .‬כל אלו‬
‫פעולות האדם ביחס לשפע‪ .‬יש עוד הרבה לבאר בחלק זה של עבודת האדם‬
‫אלא כאן נכתבו הדברים בקצרה מאוד כדי לעורר את הלומד להבנת חשיבות‬
‫מעשיו‪.‬‬
 ‫מבוא לעשר הספירות‬ ‫מד‬

‫יש עוד אופן שבו מתגלה‪ ,‬או ליתר דיוק יכול האדם להתחבר דווקא‬
‫לעולם האצילות‪ ,‬לעולם הספירות‪ .‬על ידי פעולות שמושפעות מעולם זה‬
‫ונרמזות במציאות הסובבת אותנו‪.‬‬

‫פרק ה ‪ -‬גילוי האצילות בעולם העשיה‬

‫העולם מתחלק לשלושה חלקים עיקריים (על פי המבואר בספר יצירה)‬
‫חלקים אלו מכונים עש''ן והם‪ :‬עולם שהוא המקום‪ ,‬שנה שהיא בחינת הזמן‬
‫ונפש הוא האדם הפועל‪.‬‬
‫הנפש‪ ,‬שהוא האדם עצמו‪ ,‬נתבאר לעיל‪ .‬השנה‪ ,‬חלק הזמן‪ ,‬גם כן נתבאר‬
‫לעיל ושם גם נתבארו ימי השבוע‪.‬‬
‫בעולם הגשמי גם כן מתגלות הספירות‪ ,‬אחד מאופני הגילוי הוא על ידי‬
‫הצבעים השונים‪ ,‬נביא בקצרה את מה שכתב הרמ''ק בספר אור נערב (חלק‬
‫ו' פרק ד')‪ ,‬יש להעיר כי הדברים מובאים כלשונם והביאור כאן הוא חלקי‬
‫בלבד רק כדי לתת פתח ללומד ללמוד עוד‪.‬‬
‫הכתר יש שאמר שאין לו גוון כלל‪ ,‬ויש שאמר שיצדק בו גוון הלובן‬
‫בתכלית לבנינותו‪ ,‬ויש שפירש בו גוון שחור‪ .‬ושלשה גוונים אלו הם נגד‬
‫שלש בחינות שבו‪( .‬כתר שאינו מושג מתואר כאן ללא גוון‪ ,‬כי אינו שייך לקומה‬
‫בהנהגה‪ .‬לבן משום שאורו הרב ביותר‪ ,‬בבחינת עצמו‪ ,‬עד שאי אפשר להסתכל עליו‬
‫מרוב בהיקותו‪ .‬שחור בעיני המתבונן שאינו יכול להשיגו)‪.‬‬
‫גוון החכמה הוא גוון התכלת‪ .‬ויש שפירש שגוונה הספיר והוא קרוב לגוון‬
‫התכלת‪( .‬תכלת מרמזת לדין וכן למלכות שבה מתגלה החכמה‪ ,‬כולם בחכמה עשית‪.‬‬
‫ספיר‪ ,‬שקוף ולכן כולל את כל הגוונים כי החכמה היא ראשית ההנהגה שבה נכלל‬
‫הכל)‪.‬‬
‫גוון הבינה הוא הירוק כעשבים‪ .‬גוון זה כולל גוון האודם והלובן ושתופם‬
‫יחד שהוא חסד גבורה ת''ת‪ ,‬וכולל גם כן גוון תכלת שהוא מחכמה‪ ,‬והיינו‬
‫שתוף כל מדות אלו יחד בבינה‪( .‬ירוק ונרמז בקו ירוק מקיף את העולם‪ .‬אדום כי‬
‫היא מגלה דין ולבן כי היא בעצמה רחמים‪ .‬מבינה מתגלים חסד‪ ,‬לבן‪ ,‬גבורה‪ ,‬אדום‪,‬‬
‫תפארת שילוב שלהם‪ .‬מה שמקבלת מחכמה הוא התכלת שנתבאר לעיל בספירת‬
‫החכמה)‪.‬‬
‫גוון חסד גוון הלובן‪ ,‬ולא לובן מלובן ככתר אלא לבן קרוב אל התכלת‬
‫והוא גוון הכסף‪ ( .‬אינו לבן כמו כתר ולכן הוא נוטה לאפרפר שהוא מכונה כאן‬
‫תכלת‪ ,‬צבע הכסף)‪.‬‬
‫מה‬ ‫חלק חמישי – העולמות והאדם‬

‫הגבורה לה ארבעה גוונים והם‪ :‬אחד גוון השחרות‪ ,‬שני גוון האודם‪,‬‬
‫שלישי גוון התכלת‪ ,‬גוון רביעי גוון הזהב‪( .‬שחור‪ ,‬אינו אלא אדום אלא שלקה‪.‬‬
‫כמו כן אדום ותכלת שנתבאר לעיל שהוא גילוי של דין גם כן וכן זהב שהוא גם כן‬
‫נוטה לגילוי אדום)‪.‬‬
‫גוון הת''ת גוון ארגמן‪( .‬ארגמן מבואר שהוא כולל גוונים רבים בשילוב של לבן‬
‫ואדום)‪.‬‬
‫הנצח אודם נוטה אל הלובן‪( .‬מקורו הוא אדום אלא שיש בו נטיה ללבן‬
‫לחסדים)‪.‬‬
‫הוד לובן נוטה אל האודם‪( .‬מקורו לבן והוא נוטה לאדום לדין)‪.‬‬
‫יסוד בו גוון תערובת הלובן הנוטה אל האודם והאודם הנוטה אל הלובן‪.‬‬
‫(מעורב מנצח והוד ולכן הגוונים בו מעורבים)‪.‬‬
‫מלכות היא כוללת כל גוון‪( .‬כוללת את כל הקומה ולכן הכל יכול להכלל בה)‪.‬‬

‫סליק‬
‫חיבור מבוא לעשר הספירות‬