‫קונטרס מבוא לקבלה‬

‫מיועד למתחילים הרוצים לאכול מעץ החיים‬

‫מבוא חשוב ובו שלושה חלקים‬

‫א ‪ -‬מושגים בקבלה על מנת שיכנס הלומד לשפה‬

‫הקבלה‪.‬‬

‫ב – ציור המפה‪ ,‬הבנת סדר השתלשלות העולמות‬

‫מצמצום אור אין סוף ועד עולם העשיה‪.‬‬

‫ג – שאלות ועיונים הנוגעים ללימוד‬

‫ד ‪ -‬שיטות הלימוד השונות‬

‫חובר‪ ,‬בעהי"ת‬
‫על ידי‬

‫רזיאל ולרשטיינר‬
‫תשפ"ב‬
 ‫להערות והארות‬
‫וכן לשיעורי העמקה נוספים בחכמה‬
‫אפשר לפנות בדרכים הבאות‪:‬‬

‫טלפון‪:‬‬ ‫כתובת מייל‪:‬‬

‫‪054-8417728‬‬ ‫‪razielmic@gmail.com‬‬
 ‫תוכן‬
‫הקדמה ‪ ......................................................................................................‬ז‬
‫חלק ראשון ‪ -‬מושגים ‪ ............................................................................‬א‬
‫אור ‪ ........................ ................................ ................................ ................................‬א‬
‫אור פנימי ‪ .............. ................................ ................................ ................................‬א‬
‫אור מקיף ‪ .............. ................................ ................................ ................................‬ב‬
‫אחור ‪ ...................... ................................ ................................ ................................‬ב‬
‫אח"פ ‪ ..................... ................................ ................................ ................................‬ב‬
‫אין סוף (שמות וכינויים שלו) ‪ ............... ................................ ................................‬ב‬
‫א"ק ‪ ....................... ................................ ................................ ................................‬ב‬
‫ב"ן ‪ ......................... ................................ ................................ ................................‬ג‬
‫גדלות ‪ ..................... ................................ ................................ ................................‬ג‬
‫זיווג ‪ ........................ ................................ ................................ ................................‬ג‬
‫חיצוניות ‪ ................ ................................ ................................ ................................‬ד‬
‫טבור ‪ ...................... ................................ ................................ ................................‬ד‬
‫טנת"א ‪ ................... ................................ ................................ ................................‬ד‬
‫יושר ‪ ...................... ................................ ................................ ................................‬ד‬
‫יניקה ‪ ..................... ................................ ................................ ................................‬ד‬
‫יסודות ‪ ................... ................................ ................................ ................................‬ד‬
‫כלי ‪ ......................... ................................ ................................ ................................‬ה‬
‫מ"ה ‪ ....................... ................................ ................................ ................................‬ה‬
‫מוחין ‪ ..................... ................................ ................................ ................................‬ה‬
‫מטרת הבריאה ‪ ..................................... ................................ ................................‬ה‬
‫מילויים ‪ ................... ................................ ................................ ................................‬ו‬
‫מים דכורין (מ"ד) ‪ .................................. ................................ ................................‬ו‬
‫מים נוקבין (מ"ן) ‪ .................................... ................................ ................................‬ו‬
‫מצח ‪ ........................ ................................ ................................ ................................‬ו‬
‫נקודים ‪ .................... ................................ ................................ ................................‬ז‬
‫נשמה ‪ ...................... ................................ ................................ ................................‬ז‬
‫ספירות ‪ ................... ................................ ................................ ................................‬ז‬
‫עולמות ‪ .................. ................................ ................................ ................................‬ח‬
‫עיבור ‪ .................... ................................ ................................ ................................‬ח‬
‫עיגולים ‪ .................. ................................ ................................ ................................‬ח‬
‫עיניים ‪ .................... ................................ ................................ ................................‬ט‬
‫עקודים ‪ .................. ................................ ................................ ................................‬ט‬
‫פה ‪ .......................... ................................ ................................ ................................‬ט‬
‫פנים ‪ ....................... ................................ ................................ ................................‬ט‬
‫פנימיות ‪ .................. ................................ ................................ ................................‬ט‬
‫פרסה ‪ ...................... ................................ ................................ ................................‬י‬
‫פרצופים ‪ .................. ................................ ................................ ................................‬י‬
‫צורת אדם ‪ .............. ................................ ................................ ................................‬י‬
‫צמצום ‪ .................. ................................ ................................ ................................‬יא‬
‫קו אחד ‪ ................. ................................ ................................ ................................‬יא‬
‫קטנות ‪ ................... ................................ ................................ ................................‬יא‬
‫קליפה ‪ ................... ................................ ................................ ................................‬יא‬
‫רצון ‪ ...................... ................................ ................................ ................................‬יב‬
‫רשימו ‪ ................... ................................ ................................ ................................‬יב‬
‫שבירה ‪ .................. ................................ ................................ ................................‬יב‬
‫שלושה קוים ‪ ........................................ ................................ ................................‬יב‬
‫שמות ‪ ..................... ................................ ................................ ................................‬יג‬
‫תיקון ‪ ...................... ................................ ................................ ................................‬יג‬
‫חלק שני ‪ -‬ציור המפה‪..........................................................................‬טו‬
‫חלק ראשון – השורש ‪.......................... ................................ ................................‬טו‬
‫גילוי מקום ‪ ..............................................................................................................................‬טו‬
‫גילוי כלי ‪ .................................................................................................................................‬טז‬

‫חלק שני – התוכנית ‪ .............................. ................................ ................................‬כ‬

‫גילוי הכלים בכח ‪ ......................................................................................................................‬כ‬
‫גילוי הכלים בפועל‪.................................................................................................................‬כא‬
‫כניסת האורות ‪ -‬השבירה ‪ ....................................................................................................‬כב‬
‫סדר השבירה בכללות ובקצור ‪...............................................................................................‬כג‬

‫חלק שלישי – היציאה לפועל ‪ .............. ................................ ................................‬כו‬

‫שלב א ‪ .....................................................................................................................................‬כו‬
‫שלב ב ‪ .....................................................................................................................................‬כז‬
‫שלב ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה ‪ ............................................................................................................................‬כז‬
‫שלב ו ‪ ......................................................................................................................................‬כז‬
‫מניין הפרצופים ‪ .......................................................................................................................‬לה‬
‫שלב ז – עולמות בי"ע ‪ ...........................................................................................................‬לז‬
‫שלב ח – תפקיד האדם‪ ..........................................................................................................‬לח‬

‫חלק שלישי ‪ -‬שאלות שעולות מהלימוד‪ ...............................................‬מ‬

‫חלק רביעי ‪ -‬שיטות הלימוד השונות ‪..................................................‬מז‬
‫חלק ראשון – השיטה הספרדית‪ ............................................................................................‬מז‬
‫חלק שני – השיטה האשכנזית ‪ ..............................................................................................‬מז‬
‫חלק שלישי – החסידות ‪ ........................................................................................................‬מח‬
 ‫הקדמה‬
‫ב" ה בימינו רבים מחפשים ורוצים ללמוד את תורת הקבלה‪ ,‬אותה תורת‬
‫הסוד המגרה את הדמיון‪ ,‬העסק בעולמות העליונים במציאות הנסתרת‪,‬‬
‫במלאכים וסודות ספר יצירה‪ .‬הדמיון מגרה אותנו לחשוב על אנשים העוטים‬
‫לבן ולוחשים בסוד את רזי ספר הזהר‪ .‬אך כאשר נכנסים לבית המדרש‬
‫לשיעור זה או אחר‪ ,‬שומעים דברי תורה מרב זה או אחר‪ ,‬שיטה זו או אחרת‪,‬‬
‫הצפיה פעמים רבות הופכת לתסכול גדול‪ .‬חוסר הבהירות חוסר ההבנה של‬
‫הלומד והרבה פעמים של החומר הנלמד מביאים רבים מבאי בית המדרש‬
‫לעזוב חלק זה של לימוד תורתנו הקדושה‪ ,‬וחבל‪.‬‬
‫הקושי העיקרי הוא בשינוי התפישה‪ .‬אמנם התורה עוסקת הרבה בתפישה‬
‫מופשטת של דברים אך רבים מהם‪ ,‬למרות שהם נשארים רק בגדר הרעיוני‪,‬‬
‫יש להם אחיזה במציאות שבה אנו חיים‪ .‬כמעט כל חלקי התורה שייכים‬
‫לחלק זה של עולמנו והנה בהגיענו ללמוד את חלק הסוד אנו נתקלים‬
‫במונחים חדשים‪ ,‬שפה שונה שהרבה פעמים צריך להביא משלים כדי לנסות‬
‫ולבאר את הרעיון העומד מאחורי הדברים‪ .‬המשלים על פי רוב הם רק לשבר‬
‫את האוזן ואינם עונים ממש על הקשיים‪.‬‬
‫על כן מובא כאן חיבור מועט הכמות זה בניסיון לספק את ההקדמה‬
‫הנחוצה לאלו שחפצים להיכנס לבית המדרש‪ .‬לערוך לפניהם מפה שעל ידה‬
‫יוכלו למצוא את דרכם המתאימה לכל אחד ואחד על פי נטית ליבו‪ ,‬עם‬
‫ידי עות שאפשר להשתמש בהם בכל אחד מבתי המדרש‪ ,‬כי המושגים הם‬
‫הקשים להבנה‪ .‬המהלכים עצמם‪ ,‬אחרי שיש בידינו את השפה‪ ,‬ניתנים‬
‫ללימוד בדרכי הלימוד של פלפול והעמקה אך התמונה הכללית היא זו אשר‬
‫חסר ה מהלומד וישר הוא נתקל בבליל פרטים שאינו מוצא בהם ידיו ורגליו‪.‬‬
‫בדפים אלו יוכל למצוא המעיין הרוצה להיכנס פנימה‪ ,‬מושגים ומפה‬
‫כללית עם מספר שאלות שיעמיקו את ההבנה של מהלך הדברים‪.‬‬
‫נישא תפילה שאחרי שהמעיין יעיין בהם ימצא טעם להיכנס פנימה‬
‫ולשקוד על לימודו מתוך הבנה ולא מתוך חיוב הלימוד בלבד‪.‬‬
‫החיבור יתחלק למספר חלקים התלויים זה מזה ועל כן הלימוד הנכון יהיה‬
‫ללומדם כסדרם‪.‬‬
‫בברכת התורה לכל החפצים בכך‪.‬‬
‫המחבר‬
‫א‬ ‫חלק ראשון – מושגים‬

‫חלק ראשון ‪ -‬מושגים‬

‫הרעיון של חלק זה הוא לא שישנן הלומד את המושגים‪ ,‬ישנם עוד רבים‬
‫שלא הוכנסו כאן‪ ,‬אלא הרעיון הוא שעל ידי הכרת המושגים הזו‪ ,‬שנכתבה‬
‫בסדר אלפבתי אך לא צריכה להלמד כך אלא רק בשביל ההתמצאות‪ ,‬יהיה‬
‫יותר קל אחר כך‪ ,‬בחלק הבא‪ ,‬להבין את המערכת הכללית‪ .‬על ידי הכרה‬
‫השפה המערכת תוכל לרקום עור וגידים של הבנה‪.‬‬
‫כפי שצוין המושגים מסודרים בסדר האלף בית אך הלימוד שלהם לא צריך‬
‫להיות לפי סדר זה אלא על פי הסדר שנבאר כאן שהוא פחות או יותר על פי‬
‫סדר המפה‪ ,‬סדר ביאור התהוות העולמות‪.‬‬

‫אור‬
‫האור מכונה על שם אור השמש שהוא הדבר המופשט ביותר שאפשר‬
‫לתאר במציאות הגשמית שבה אנו חיים‪ .‬האור מייצג חיים וגילוי‪ .‬כאשר יש‬
‫אור יש גילוי של המציאות אין חושך שמסתיר‪ ,‬כך האור מגלה את הנעלם‪.‬‬
‫לכן האור הוא כינוי לשפע העליון המתפשט ומגלה את המציאות‪ .‬אמנם‬
‫האור לא יכול להתגלות לבדו אלא צריך מקום הלבשה שדרכו יוכל‬
‫להתגלות‪ .‬הלבשה זו היא הכלי שיתבאר‪.‬‬
‫האור מכונה כמה שמות כמו עצמות‪ ,‬כלומר עצמות הבורא‪ ,‬האין סוף‬
‫[ראה ערך]‪ ,‬היא המתגלה במציאות הרוחנית העליונה שמכונה עולם‬
‫האצילות [ראה ערך]‪ .‬האור עצמו הוא אחד ולמרות שיש לו כמה גילויים כל‬
‫הגילויים הללו הם על פי הכלי שבו הם מתפשטים אך אנו מכנים את האור‬
‫עצמו בשמות אלו כדי להבדיל אותו מהכלי שבו הוא מתפשט‪.‬‬
‫שמות חלקי האור הם (מהתחתון לעליון)‪ :‬נפש‪ ,‬רוח‪ ,‬נשמה‪ ,‬חיה‪ ,‬יחידה‬
‫[ראה ערך נשמה]‪ .‬ישנן הקבלות רבות בין האורות הכלים והעולמות‪ ,‬וכן עוד‬
‫כמה הקבלות‪ .‬ההקבלות יתבארו בסוף חלק זה בטבלה אחרי שנכיר את‬
‫המושגים השונים ואז יוקל עלינו להבין את הטבלה ואת התובנות שיש ממנה‪.‬‬

‫אור פנימי‬
‫לכל כלי [ראה ערך] ישנה יכולת קיבול מסוימת‪ .‬ככול שהכלי גדול יותר‬
‫הוא יכול להכיל יותר‪ .‬שפע האור שיכול הכלי להכיל מכונה אור פנימי‪.‬‬
‫האור הפנימי נכלל משלושה חלקים‪ :‬נפש‪ ,‬רוח‪ ,‬נשמה [ראה ערך נשמה]‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫ב‬

‫אור מקיף‬
‫[ראה ערך אור פנימי] האור המתפשט כדי להיות מוכל בכלי ואינו יכול‬
‫להיכנס בכלי כי הכלי לא יכול להכיל את כל האור מכונה אור מקיף הממתין‬
‫להיכנס לכלי‪.‬‬
‫יש להעיר כי לעולם יהיה אור מקיף‪ .‬הטעם הוא כי ככול שהכלי עצמו גדל‬
‫הוא יכול להכיל אור רב יותר אלא שביחס למציאות הכלי הקודם זה נבחן‬
‫לאור רב יותר אך ביחס למציאות של הכלי באותו הזמן הוא לעולם יכיל רק‬
‫שלוש בחינות של אור‪ :‬נפש‪ ,‬רוח‪ ,‬נשמה‪ .‬ואור החיה ויחידה ישארו אורות‬
‫מקיפים ביחס לכלי החדש [ראה ערך נשמה]‪.‬‬

‫אחור‬
‫מתאר את מצב העמידה של הפרצופים [ראה ערך]‪ .‬כאשר הפרצופים‬
‫עומדים אחור באחור הקשר שלהם אינו שלם ואז אין יכולת של הגדלתם על‬
‫ידי זיווג [ראה ערך]‪.‬‬

‫אח"פ‬
‫ראשי תיבות של אוזן חוטם פה‪ .‬מקום הפתחים הקיימים בראש (ישנם עוד‬
‫עיניים ומצח‪ ,‬ראה ערכים) ומהם ישנה הארה היוצאת לחוץ‪ .‬אורות אח"פ‬
‫הם השורש הראשוני של התהוות מציאות ומהם התגלה עולה העקודים [ראה‬
‫ערך]‪.‬‬

‫אין סוף (שמות וכינויים שלו)‬

‫המאציל מכונה אין סוף משום שאי אפשר להגדיר אותו לא בשם לא באות‬
‫ואף לא בנקודה‪ .‬הוא המקור של הכל ואין בלתו‪ .‬הוא אינו זקוק למשהו‬
‫כחיצוני אליו‪ .‬המאציל מכונה גם כן עצמות וכן אפס‪.‬‬

‫א"ק‬
‫ראשי תיבות של אדם קדמון‪ ,‬המציאות הראשונה שהתגלתה אחר הצמצום‬
‫[ראה ערך] והתפשטות היושר [ראה ערך]‪ .‬הוא כולל את כל המציאות‬
‫העתידה להתגלות ויש בו פתחים כנגד פתחי גוף האדם‪ ,‬על כן מכונה בשם‬
‫ג‬ ‫חלק ראשון – מושגים‬

‫אדם כי הוא בצורת אדם כביכול כדי לתת לנו יכולת לדבר במקומות גבוהים‬
‫ורוחניים אלו‪ .‬מהפתחים שלו יצאה המציאות האופן הבא‪:‬‬
‫ממקום אוזן חוטם פה (אח"פ) [ראה ערך] יצא עולם העקודים [ראה ערך]‪.‬‬
‫ממקום העיניים יצא אור ב"ן [ראה ערך] שממנו התגלה עולם הנקודים‬
‫[ראה ערך] ובו נעשתה שבירת הכלים [ראה ערך שבירה]‪.‬‬
‫ממקום המצח יצא אור מ"ה [ראה ערך] שממנו התהווה עולם התיקון הוא‬
‫עולם האצילות [ראה ערך עולמות]‪.‬‬

‫ב "ן‬
‫אור שיוצא מהעיניים של א"ק [ראה ערך] אור זה גרם לגילוי הכלים [ראה‬
‫ערך כלי] שיפרדו מהדבקות שלהם בעולם העקודים [ראה ערך] ואז התגלו‬
‫כל כלי בפרד ובהכנס בהם האור [ראה ערך] נשברו [ראה ערך שבירה]‪.‬‬

‫גדלות‬
‫מצב המתאר את הכלי [ראה ערך] ישנם שני מצבים לכלי‪ ,‬קטנות [ראה‬
‫ערך] וגדלות הגדלות מאפשרת לאור המכונה מוחין [ראה ערך] להיכנס‬
‫לכלי ועל ידי כך להגדיל אותו ולקבל יותר אור מקיף [ראה ערך] שיכלל‬
‫בתוכו ויהפוך להיות אור פנימי [ראה ערך]‪.‬‬

‫זיווג‬
‫כאשר שני פרצופים [ראה ערך] מתחברים בצורה שלמה מכונה הדבר‬
‫זיווג‪ .‬הזיווג נעשה בין פרצוף זכרי ונקבי‪ .‬ישנם ארבעה פרצופים שיש בהם‬
‫זיווגים והם‪ :‬אבא ואמא‪ .‬זעיר אנפין (זעיר אנפין) ונוקבא (נוקבא) [ראה ערך‬
‫פרצופים]‪.‬‬
‫כאשר ישנו זיווג הוא גורם לקשר בין הפרצופים‪ ,‬חיבור זה מגלה מציאות‪,‬‬
‫תולדה‪ ,‬חדשה‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫ד‬

‫חיצוניות‬
‫תיאור חלק מהכלי [ראה ערך]‪ .‬לכלי יש שני חלקים והם חיצוניות‬
‫ופנימיות [ראה ערך]‪ .‬חלק החיצוניות יכול להכיל את האור המקיף [ראה‬
‫ערך]‪.‬‬

‫טבור‬
‫מקום סיום הגוף‪ .‬אורות הפה של א"ק [ראה ערך] מתפשטים עד מקום‬
‫הטבור ומשם ולמטה מכונה לבר מגופא‪ ,‬חוץ לגוף והוא בא תמיד כתוספת‪.‬‬

‫טנת"א‬
‫ראשי תיבות של טעמים‪ ,‬נקודות‪ ,‬תגין‪ ,‬אותיות‪ .‬מהווים ארבעה חלקים‬
‫של השלם‪ .‬השלם כאן הוא יכולת קריאת התורה שהיא השלמות‪ .‬המורכבות‬
‫הזו מייצגת ארבעה חלקים של הקריאה בספר תורה כאשר כל חלק מייצג‬
‫בחינה שונה‪ ,‬תתבאר בטבלה בסוף החלק‪.‬‬

‫יושר‬
‫צורת ההתפשטות של שפע המאציל לכלל המציאות אחרי הצמצום [ראה‬
‫ערך]‪ .‬השפע הזה מתחלק לכמה סוגים המכונים‪ :‬עיגולים [ראה ערך]‪ ,‬יושר‬
‫והיושר עצמו מתגלה גם כן בשלושה קוים [ראה ערך]‪.‬‬

‫יניקה‬
‫הבניין של התיקון‪ ,‬פרצוף [ראה ערך] נעשה בשלושה שלבים‪ :‬עיבור [ראה‬
‫ערך]‪ ,‬יניקה ומוחין [ראה ערך]‪ .‬הכוונה היא שיש קומה הכוללת שש ספירות‬
‫(חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד) וחסרה את ההשלמה שלה הבאה‬
‫אחר כך על ידי המוחין שמשלימה את הקומה עם עוד שלוש ספירות (כתר‪,‬‬
‫חכמה‪ ,‬בינה)‪.‬‬

‫יסודות‬
‫ישנם ארבעה יסודות שהם‪ :‬רוח‪ ,‬אש‪ ,‬מים‪ ,‬עפר (בקילור ארמ"ע) הם‬
‫המהות הנכללת בכל דבר גשמי והשורשים שלה הם רוחניים באופן הבא‪:‬‬
‫ה‬ ‫חלק ראשון – מושגים‬

‫רוח כנגד ספירת החכמה‪ .‬אש כנגד ספירת הבינה‪ .‬מים כנגד ספירת‬
‫התפארת ועפר כנגד ספירת המלכות‪.‬‬
‫יסודות אלו נכללים ביסוד עליון מהם שהוא חסר צורה ומהווה התא‬
‫השורש שלהם ומכונה השפת יוון היולי‪ ,‬הוא כנגד הכתר הכולל את כללות‬
‫כל המציאות‪ ,‬הקומה‪ ,‬עומדת להתגלות‪.‬‬

‫כלי‬
‫האור [ראה ערך] צריך להכלל בכלי כדי שיוכל להיות לו גילוי הכלי הוא‬
‫זה שמגדיר את האור שמתפשט בתוכו היות והאור הוא ללא שינוי כמו מים‬
‫שמוגדרים על פי הכלי שהם נכנסים לתוכו בין לצורה של הכלי ובין לצבע‬
‫שלו שעל פיו הם מתראים‪.‬‬
‫האור‪ ,‬למרות שאין בו שינוי אלא נעשה שינוי על ידי הכלי‪ ,‬דווקא האור‬
‫מכונה על שם הכלי ומכונה בדרך כלל או שמות נרנח"י [ראה ערך אור] או‬
‫בשמות עסמ"ב [ראה ערך מילויים]‪.‬‬

‫מ "ה‬
‫גימטריה של שם הוי"ה במילוי אלפין [ראה ערך מילויים]‪ .‬הוא אור התיקון‬
‫שיצא מהמצח [ראה ערך] של א"ק [ראה ערך]‪ .‬יציאתו גרמה לתיקון השבירה‬
‫[ראה ערך] של הכלים וממנו מתהווה עולם האצילות [ראה ערך עולמות]‪.‬‬

‫מוחין‬
‫כאשר הקומה מקבלת תוספת מעבר למה שיש בה בתחילה זה מכונה‬
‫מוחין כלומר יכולת הגדילה של הקומה לקומה שלמה הכוללת עשר ספירות‪.‬‬
‫המוחין כוללים את הספירות [ראה ערך] חכמה בינה ודעת‪.‬‬

‫מטרת הבריאה‬
‫הסיבה לשמה נבראה כל המציאות כולה‪ .‬מבואר כי הסיבה לבריאת‬
‫העולם היא משום שהמאציל רצה להיטיב לנבראיו ועל כן כדי לגלות את‬
‫ההטבה ברא נבראים כדי שיוכל להיטיב להם‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫ו‬

‫מילויים‬
‫מילוי של מילה‪ ,‬האותיות הפנימיות של כל אות חיצונית‪ .‬בדרך כלל ישנם‬
‫שני שמות קודש שיש להם מילוי והם שם הוי"ה ושם אהי"ה‪.‬‬
‫המילויים השונים מכונים מילויי יודין‪ ,‬אלפין‪ ,‬הין‪ .‬ונבאר‪.‬‬
‫שם הוי"ה אפשר לכתוב אותו בכמה מילויים כאשר הגימטריא (המספר‬
‫שיוצא מחיבור ערכי האותיות) הוא השם המתגלה‪.‬‬
‫שם ע"ב – יו"ד ה"י וי"ו ה"י‪ .‬בדרך כלל מילוי זה שייך לחכמה‪.‬‬
‫שם ס"ג – יו"ד ה"י וא"ו ה"י‪ .‬בדרך כלל מילוי זה שייך לבינה‪.‬‬
‫שם מ"ה – יו"ד ה"א וא"ו ה"א‪ .‬בדרך כלל מילוי זה שייך לתפארת‪.‬‬
‫שם ב"ן – יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה‪ .‬בדרך כלל מילוי זה שייך למלכות‪.‬‬
‫יש גם מילוי נפוץ של שם אהי"ה‪.‬‬
‫מילוי יודין – אלף ה"י יו"ד ה"י‪ .‬גימטריא קס"א‬
‫מילוי אלפין – אל"ף ה"א יו"ד ה"א‪ .‬גימטריא קמ"ג‬
‫מילוי הין – אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה‪ .‬גימטריא קנ"א‬
‫מילויים אלו שייכים למוחין [רא ערך] הבאים מצד אמא (בינה)‪ .‬לעומת‬
‫שמות הוי"ה הבאים פעמים כמוחין מצד אבא (חכמה)‪.‬‬

‫מים דכורין (מ"ד)‬

‫השפעה עליונה המושפעת לתחתון על ידי שהתחתון מעורר את השפע‬
‫שירד‪ ,‬על ידי מ"ד [ראה ערך]‪.‬‬

‫מים נוקבין (מ"ן)‬

‫התעוררות התחתון כדי לקבל שפע מהעליון מכונה בשם מ"ן ואז התוצאה‬
‫היא ירידת שפע המונה מ"ד [ראה ערך]‪.‬‬

‫מצח‬
‫המקום העליון שבקומת א"ק [ראה ערך] שממנו יצא אור המכונה אור‬
‫המצח או אור מ" ה החדש [ראה ערך] הוא מכונה האור השייך לעולם התיקון‬
‫ז‬ ‫חלק ראשון – מושגים‬

‫הוא עולם האצילות [ראה ערך עולמות]‪ .‬ממנו מתחיל התיקון של שבירת‬
‫הכלים [ראה ערך שבירה]‪.‬‬

‫נקודים‬
‫מכונה עולם התהו עולם השבירה‪ .‬מקומו למטה מעולם העקודים [ראה‬
‫ערך]‪ .‬במקום הנקודים יצאו בתחילה עשר כלים נפרדים זה מזה ללא אורות‬
‫ואז כאשר האורות התפשטו בכלים לא יכלו הכלים להכיל אותם ונשברו‪.‬‬
‫עולם הנקודים מהווה הכנה לבניין עולם האצילות הוא עולם התיקון‪.‬‬

‫נשמה‬
‫שם כללי לאור הפנימי [ראה ערך] המתפשט בכלי [ראה ערך] הנשמה‬
‫היא מחיה את הכלי שבה היא מתפשטת‪ .‬נשמה היא גם חלק מכללות הנשמה‬
‫הכללית היות ויש חמישה חלקים המכונים‪ :‬נפש‪ ,‬רוח‪ ,‬נשמה‪ ,‬חיה‪ ,‬יחידה‪.‬‬
‫על כן יש נשמה פרטית כאור פרטי ונשמה כללית כתיאור כללי של האור‬
‫הפנימי המלובש בכלי‪.‬‬

‫ספירות‬
‫כלים [ראה ערך] שבהם מתפשט האור [ראה ערך] הספירות הם יכולת‬
‫הגילוי של המאציל ועל ידיהם מתגלה ומנהיג את המציאות‪.‬‬
‫ישנן בכללות עשר ספירות ושמותיהן‪ :‬כתר‪ ,‬חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬חסד‪ ,‬גבורה‪,‬‬
‫תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד‪ ,‬מלכות‪ .‬עולם האצילות [ראה ערך עולמות] הוא‬
‫המקום שבו נמצאות הספירות ומשם הן מאירות ומנהיגות את כל המציאות‬
‫של שאר העולמות‪.‬‬
‫פעמים רבות‪ ,‬כאשר מדברים על מוחין [ראה ערך] מחליפים את ספירות‬
‫הכתר בספירות הדעת ואז הסדר של הספירות נעשה באופן שונה‪ :‬חכמה‬
‫בינה דעת‪ ,‬הם מכונים מוחין‪ .‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד ומלכות‪,‬‬
‫הם מכונים יניקה והם עיקר הקומה‪.‬‬
‫הספירות עומדות בכמה אופנים כאשר כל אופן מייצג הנהגה אות מציאות‬
‫וגילוי שונה‪ .‬ישנם בכללות שלושה מצבי עמידה של הספירות והם‪ :‬עיגולים‬
‫[ראה ערך]‪ ,‬קו אחד או יושר [ראה ערך]‪ ,‬שלושה קוים [ראה ערך]‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫ח‬

‫עולמות‬
‫מערכת הכוללת חמישה פרצופים [ראה ערך] מכונה עולם‪ .‬ישנם בכללות‬
‫ארבעה עולמות המכונים‪ :‬עולם האצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה עשיה‪ .‬כאשר ישנו‬
‫עוד עולם עליון גבוה מהאצילות והוא מכונה אדם קדמון (א"ק)‪ .‬כל עולם‬
‫בכללות יש בו שפע שונה מהעולם האחר‪ .‬באופן כללי החלוקה היא באופן‬
‫הבא‪:‬‬
‫א"ק כנגד ספירות הכתר כנגד פרצוף אריך אנפין (א"א) [ראה ערך‬
‫פרצוף]‪.‬‬
‫עולם האצילות כנגד ספירת החכמה כנגד פרצוף אבא‪.‬‬
‫עולם הבריאה כנגד ספירת הבינה כנגד פרצוף אמא‪.‬‬
‫עולם היצירה כנגד ספירת התפארת כנגד פרצוף זעיר אנפין (זעיר אנפין)‪.‬‬
‫עולם העשיה כנגד ספירת המלכות כנגד פרצוף הנוקבא (נוקבא)‪.‬‬
‫לכל עולם יש גם מילוי וכל ההבחנות הרבות יתבארו בטבלת סיכום בסוף‬
‫החלק‪.‬‬

‫עיבור‬
‫המציאות הראשונית של התיקון שבה הפרצוף [ראה ערך] נכלל במציאות‬
‫של קטנות [ראה ערך] הרבה ביותר‪ .‬מציאות זו מכונה גם כן שלוש הכלול‬
‫בשלוש ובה מתגלות רק ספירות נצח הוד יסוד כאשר ספירות חסד גבורה‬
‫ותפארת נכללות בהן ולכן אינן ניכרות‪.‬‬

‫עיגולים‬
‫אופן גילוי הספירות המתאר מציאות שאינה מוגבלת ואינה מתוחמת‬
‫להשפעה ועל כן כל ספירה מקיפה את התחתונה ממנה מכתר כמקיף עליון‬
‫לכולם עד המלכות המקיפה התחתונה מכולם‪ .‬באופן זה אין יכולת של‬
‫הגדלת הקומה או השפעה ואין מוחין [ראה ערך] מתפשטים‪ .‬מציאות זו‬
‫מתוארת כתחילת הגילוי שנעשה אחר המצמצום‪ .‬העיגולים לעולם מקבלים‬
‫את השפע שלהם‪ ,‬ולכן גם כן את החיות שלהם‪ ,‬מהיושר [ראה ערך]‪.‬‬
‫ט‬ ‫חלק ראשון – מושגים‬

‫עיניים‬
‫פתח בא"ק [ראה ערך] אשר דרכו יצא אור [ראה ערך] ב"ן [ראה ערך]‪.‬‬
‫אור זה התפשט בעולם העקודים [ראה ערך] וגרם לכלי העקוד שם לגלות‬
‫את עצמו כעשרה כלים [ראה ערך כלי] אשר ירדו למטה ממקום עולם‬
‫העקודים למקום עולם הנקודים [ראה ערך] ובהיות הכלים נפרדים זה מזה‬
‫ואז נכללו בהם האורות נשברו [ראה ערך שבירה]‪.‬‬

‫עקודים‬
‫עקוד פיר ושו קשור יחדיו‪ .‬על כן עולם העקודים‪ ,‬אשר מקומו מעל עולם‬
‫האצילות ומכונה באופן כללי בשם א"ק (אדם קדמון) נמצאים בו כל הכלים‬
‫[ראה ערך כלי] יחד עם האורות [ראה ערך אור] אך הם מאוחדים יחדיו עד‬
‫שאין ביניהם הפרש ולכן אין בו גילוי בפועל של הכלים השונים אלא הכל‬
‫נבחן לכלי אחד ארוך וגדול‪ .‬מהמציאות של העקודים תתגלה מציאות של‬
‫עולם הנקודים שבו יש גילוי של כלים נפרדים אלו מאלו וכן אורות שיפרדו‬
‫זה מזה ויכללו בכלים שלהם‪.‬‬

‫פה‬
‫פתח תחתון של הראש ממנו מתגלים הכלים של עקודים [ראה ערך]‪.‬‬
‫אמנם עקודים נכללים משלושת האורות של אח"פ [ראה ערך] אך המקום‬
‫העיקרי שבו מתגלה עולם העקודים תחילתו בפה והוא מתפשט עד מקום‬
‫הטבור [ראה ערך]‪.‬‬

‫פנים‬
‫מקום של השפעה והוא בניגוד למציאות של אחור [ראה ערך]‪ .‬עמידת‬
‫הפרצופים [ראה ערך] פנים בפנים מאפשרת להם לזיווג [ראה ערך] שעל ידו‬
‫ישנה יכולת גדילה‪.‬‬

‫פנימיות‬
‫בניגוד לחיצוניות [ראה ערך] הוא תאור של הכלי [ראה ערך] שבו מתלבש‬
‫האור הפנימי [ראה ערך]‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫י‬

‫פרסה‬
‫מקום הפסק בין שתי מדגרות‪ .‬ישנה פרסה בין כל עולם ועולם [ראה ערך‬
‫עולמות] וכן ישנן עוד פרסאות המפסיקות בין בחינות שונות (יתבארו בחלק‬
‫השני של החיבור)‪.‬‬

‫פרצופים‬
‫בכללות ישנם חמישה פרצופים כשאר כל אחד מהם מייצג מציאות שונה‬
‫של גילוי‪ ,‬הגילוי הוא פירוט של ספירה [ראה ערך] מסויימת או כמה‪ ,‬כפי‬
‫שיתבאר‪ .‬שמות חמש הפרצופים‪ :‬אריך אנפין (כנגד ספירת הכתר)‪ .‬אבא‬
‫(כנגד ספירת החכמה)‪ ,‬אמא (כנגד ספירת הבינה)‪ ,‬זעיר אנפין (כנגד ספירת‬
‫התפארת אשר כוללת שש ספירות‪ :‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד)‪.‬‬
‫נוקבא (כנגד ספירת המלכות)‪ .‬ישנם עוד תתי פרצופים שיתבארו בחלק‬
‫השני‪.‬‬
‫מציאות הפרצופים מתגלה בעולם התיקון הוא עולם האצילות [ראה ערך]‬
‫קודם לכן‪ ,‬בעולם הנקודים [ראה ערך] לא היה גילוי של פרצופים‪ ,‬הפרצוף‬
‫בא כתגובה לשבירה [ראה ערך] של הכלים שלא יכלו הכלים [ראה ערך‬
‫כלי] להכיל את האורות [ראה ערך אור] ועל כן הייתה השבירה‪ .‬הפרצוף בא‬
‫להגדיל את הכלי‪ ,‬את הספירה‪ ,‬כדי שתוכל להכיל את האור שלה על ידי‬
‫הגדלת הכלי‪ ,‬וצמצום האור‪ ,‬כפי שיתבאר בחלק השני‪.‬‬

‫צורת אדם‬
‫כתוב ביחזקאל (א‪ ,‬כו)‪ ,‬וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר‬
‫דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה‪ .‬התיאור הוא‬
‫של כסא ועליו נמצא דמות של אדם‪ .‬הדמיון הזה של הנביא את האלוהות‬
‫אשר נמצאת למעלה ממקום הכסא‪ ,‬המייצג את עולם הבריאה [ראה ערך‬
‫עולמות] מגלה כי הצורה העליונה של התגלות הבורא כלפי נבראיו היא‬
‫בצורת אדם ועל כן מותר לנו לדבר בו באופן זה‪.‬‬
‫משום כך מתואר א"ק [ראה ערך] בצורת אדם ויש בו פתחים נקבים בראש‬
‫שמהם יוצאים האורות [ראה ערך‪ :‬אח"פ‪ ,‬עיניים‪ ,‬מצה‪ ,‬פה]‪.‬‬
‫יא‬ ‫חלק ראשון – מושגים‬

‫צמצום‬
‫יצירת המקום שבו יכולים כל העולמות [ראה ערך] להתהוות‪ .‬מתואר כי‬
‫בתחילה הכל היה מלא מאור אין סוף‪ ,‬לא הייתה מציאות יכולה להגלות כי‬
‫הכל היה מלא מאור אין סוף ואז כדי שתוכל להתהוות מציאות‪ ,‬משום מטרת‬
‫הבריאה [ראה ערך] צמצם עצמו האין סוף באורו ועל ידי הצמצום הנזכר‬
‫התהווה מקום שבו יכולים כל העולמות והפרצופים [ראה ערך] והספירות‬
‫[ראה ערך] להתגלות‪.‬‬
‫הצמצום עצמו מתואר שהיה סילוק האור ממקום שבו רצה שיתגלו‬
‫העולמות וכו' לצדדים של אותו מקום צמצום‪.‬‬

‫קו אחד‬
‫אחר הצמצום [ראה ערך] התפשט מהאור אין סוף שהסתלק לצדדים‬
‫וכביכול מקיף את מקום הצמצום‪ .‬התפשט קו אחד ביושר לתוך הצמצום‬
‫וממנה מתגלים כל העולמות [ראה ערך] וכל המציאויות שיכולות להתגלות‪.‬‬

‫קטנות‬
‫מצב ראשוני של כל בחינה‪ .‬מכונה גם כן יניקה כאשר משווים את הבחינה‬
‫לוולד הנולד שיש בו שלושה שלבים‪ .‬עיבור [ראה ערך] אז מתגלות רק שלוש‬
‫ספירות כי שלוש ספירות נכללות בשלוש אחרות (מכונה שספירות חסד‬
‫גבורה תפארת נכללות בספירות נצח הוד יסוד ואז ניכרות רק ספירות נצח‬
‫הוד יסוד)‪.‬‬
‫הקטנות מגלה את ששת הספירות לא זו בתוכה של זו אלא כל אחת מהן‬
‫בפני עצמה‪ .‬מצב שלישי הוא מכונה מוחין או גדלות [ראה ערכים] אז הקומה‬
‫מקב לת תוספת מעבר למה שיש בה בתחילה‪ ,‬הם ששת הספירות‪ ,‬ונבנית‬
‫לקומה שלמה הכוללת עשר ספירות‪.‬‬

‫קליפה‬
‫כל מקום שיש בו חיסרון מתגלה מציאות המכונה קליפה‪ ,‬היא המשלימה‬
‫את החסר את אותה הבחינה החסרה היות ואין דבר כזה של ריק אלא תמיד‬
‫ישנה מציאות או של ממשות או של חיסרון ותמיד שתי הבחינות הללו מגלות‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫יב‬

‫את השלמות עצמה אלא יתכן שחלק ממציאות זו נשאר עדיין נעלם ונסרתר‪,‬‬
‫העלם זה חיסרון זה הם הקליפות (קלי') המבוארות כאן‪.‬‬
‫מקום הקלי' הללו נבחן שהוא למטה מעולם האצילות [ראה ערך עולמות]‬
‫אך גם שם ישנם פרצופים [ראה ערך] שאינם שלמים ולכן גם באצילות יש‬
‫בחינות דקות של חיסרון ולכן מציאות דקה של הקלי'‪.‬‬

‫רצון‬
‫כינוי לספירת הכתר [ראה ערך ספירות]‪ .‬הרצון היא הבחינה הגבוה ביותר‬
‫שיש לאדם ועל כן שמה מעיד על המהות הגבוה ביותר שיש בה גילוי‪.‬‬
‫צנור הוא גם אותיות רצון ורומז על כן שהרצון העליון צריך להיות צנור‬
‫עבור גילוי השפע העליון‪.‬‬

‫רשימו‬
‫כל אור [ראה ערך] שמסתלק ממקומו משאיר במקום שבו הוא היה רושם‪.‬‬
‫הרושם הזה מגלה את החיסרון אך לא קליפות [ראה ערך] כי נשאר הרושם‬
‫שהוא מעין שומר מקום לאותה בחינה שהייתה שם קודם לכן‪.‬‬

‫שבירה‬
‫בעולם הנקודים [ראה ערך] התהוו כלים [ראה ערך כלי] ללא אורות [ראה‬
‫ערך אור] ואז כאשר התפשטו האורות בכלים לא יכלו כלים להכיל את‬
‫האורות הללו המכונים אור ב"ן [ראה ערך]‪ .‬התוצאה הייתה שנשברו הכלים‬
‫וירדו למדרגה נמוכה ממקום עמידתם הראשון ועל כן מכונה שבירת הכלים‬
‫הזו גם בשם מות המלכים המופיע בתורה‪.‬‬
‫מכלים שבורים אלו נבנו שאר העולמות [ראה ערך] ולכן כן השבירה הזו‬
‫היא שורש ויסוד לכלל בניין המציאות‪.‬‬

‫שלושה קוים‬
‫עמידת הספירות [ראה ערך] לא זו תחת זו אלא בשלושה קוים שמגלים‬
‫את סדר ההנהגה העליונה את בשלושה קוים המכונים חסד דין ורחמים‬
‫(חד"ר )‪ .‬בקו החסד‪ ,‬הוא הקו הימני‪ ,‬ישנן שלוש ספירות העומדות זו למטה‬
‫יג‬ ‫חלק ראשון – מושגים‬

‫מזו‪ :‬חכמה‪ ,‬חסד‪ ,‬נצח‪ .‬בקו הדין‪ ,‬הוא קו השמאל‪ ,‬עומדות שלוש ספירות זו‬
‫למטה מזו‪ :‬בינה‪ ,‬גבורה‪ ,‬הוד‪ .‬בקו האמצעי המכונה גם כן קו הרחמים ישנן‬
‫ארבע ספירות‪ :‬כתר (לפעמים במקום הכתר יש את הדעת)‪ ,‬תפארת‪ ,‬יסוד‪,‬‬
‫מלכות‪.‬‬

‫שמות‬
‫שמות הקודש המתגלים על הספירות השונות [ראה ערך]‪ .‬כל ספירה יש‬
‫לה אור מיוחד לה שהגילוי שלו הוא שם קודש‪ .‬ישנם עשרה שמות על פי‬
‫החלוקה הבאה‪:‬‬
‫שם‬ ‫ספירה‬
‫אהי"ה‬ ‫כתר‬
‫י"ה‬ ‫חכמה‬
‫הוי"ה בניקוד אלהי"ם‬ ‫בינה‬
‫א"ל‬ ‫חסד‬
‫אלהי"ם‬ ‫גבורה‬
‫הוי"ה‬ ‫תפארת‬
‫הוי"ה צבאו"ת‬ ‫נצח‬
‫אלהי"ם צבאו"ת‬ ‫הוד‬
‫א"ל ח"י ‪ /‬שד"י‬ ‫יסוד‬
‫אדנ"י‬ ‫מלכות‬

‫תיקון‬
‫אחרי השבירה [ראה ערך] נעשה תיקון של הספירות [ראה ערך] על ידי‬
‫שנבנו לפרצופים [[ראה ערך] באופן זה ישנה מציאות מחודשת שבה ישנה‬
‫הנהגה של המציאות‪ .‬עולם התיקון מכונה עולם האצילות [ראה ערך] והאור‬
‫[ראה ערך] שמתקן מכונה אור מ"ה [ראה ערך]‪.‬‬

‫אחרי המושגים נערוך טבלה כדי לסכם חלק גדול מהמושגים שנתבארו‬
‫כאן כדי לתת להם השוואה בין ריבוי הפרטים וכל זה על מנת להקל על‬
‫הלומד‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫יד‬

‫שמות‬ ‫גוף‬ ‫ראש‬ ‫טנת"א‬ ‫מילוי‬ ‫עולם‬ ‫פרצוף‬ ‫ספירה‬ ‫אור‬

‫אהי"ה‬ ‫ראש‬ ‫גולגולת‬ ‫יו"ד ה"י וי"ו ה"י – ע"ב‬ ‫אדם‬ ‫אריך‬ ‫כתר‬ ‫יחידה‬
‫קדמון‬ ‫אנפין‬
‫י"ה‬ ‫מח‬ ‫עיניים‬ ‫טעמים‬ ‫אצילות יו"ד ה"י וי"ו ה"י – ע"ב‬ ‫אבא‬ ‫חכמה‬ ‫חיה‬
‫ימין‬
‫הוי"ה‬ ‫מוח‬ ‫אוזניים‬ ‫נקודות‬ ‫יו"ד ה"עי וא"ו ה"י –‬ ‫בריאה‬ ‫אמא‬ ‫בינה‬ ‫נשמה‬
‫במילוי‬ ‫שמאל‬ ‫ס"ג‬
‫אלהי"ם‬
‫הוי"ה‬ ‫כללות‬ ‫חוטם‬ ‫תגין‬ ‫יו"ד ה"א וא"ו ה"א –‬ ‫יצירה‬ ‫זעיר‬ ‫תפארת‬ ‫רוח‬
‫הגוף‬ ‫מ"ה‬ ‫אנפין‬
‫אדנ"י‬ ‫עטרת‬ ‫פה‬ ‫אותיות‬ ‫יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה – ב"ן‬ ‫עשיה‬ ‫נוקבא‬ ‫מלכות‬ ‫נפש‬
‫הברית‬
‫טו‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫חלק שני ‪ -‬ציור המפה‬

‫בחלק זה נבאר את מהלך התהוות העולמות בכללות כדי שהמעיין יוכל‬
‫להכיר את המערכת טרם יכנס לבית המדרש ללמוד‪ .‬כאשר מכירים את‬
‫מהלך הדברים הכללי אפשר להבין את הפרטים המרובים ביתר קלות (כפי‬
‫שכבר ביאר לנו רבינו הרמח"ל כי הכרת השורשים מקלה על הבנת‬
‫הענפים)‪.‬‬
‫תהליך ההשתלשלות המבואר בדברי רבינו האריז"ל מורכב ועל כן נחלק‬
‫אותו לכמה שלבים על מנת להקל על ההבנה שלו‪ .‬התאור כאן אינו בא‬
‫להביא את כלל הפרטים‪ ,‬כי רבים הם‪ ,‬אלא רק לתת טעימה והבנה של‬
‫כללותם‪ ,‬וכל זה על מנת לתת למעיין את המפה הכללית ואת הפרטים יגלה‬
‫בהליכתו בדרך עץ החיים‪.‬‬
‫יש להעיר הארה חשובה והיא כי התיאור שיתבאר כאן אינו שלם ובדברי‬
‫רבינו האריז"ל ישנם חילוקי דברים רבים שפעמים רבות נראים כסותרים זה‬
‫את זה מקצה לקצה‪ ,‬על כן בררנו כאן דרך אחד מיני רבות וזה כדי להקל על‬
‫הלומד‪ .‬כאשר ימשיך המעיין לצעוד בשדה התפוחים יגלה עוד פרטים רבים‬
‫וסוגיות רבות שחלקן סותרות את הדברים כאן‪ ,‬על כן הסליחה אך כדי ללמד‬
‫מהלך שלם עדיף לבחור דרך ברורה ואת הספקות להשאיר בחוץ‪.‬‬

‫חלק ראשון – השורש‬

‫גילוי מקום‬
‫שורש המציאות היא ה' ית'‪ ,‬אין בלתו והוא אחדות שאי אפשר להבינה‬
‫ולהגדירה לא במילה ולא באות ולא בנקודה ועל כן עצם המחשבה על‬
‫האחדות הזו מגבילה אותה ובה לא נדבר כלל‪ ,‬מציאות זו מכונה אמיתתו‬
‫הנעלמה או אין סוף משום שאי אפשר להגבילו‪ .‬כל מה שנוכל וכל מה‬
‫שמותר לנו לדבר בו הוא בגילויים שלו כלפי המציאות שאותה רצה לברוא‪,‬‬
‫אותה רצה לגלות‪.‬‬
‫משום שמלא כל הארץ כבודו והוא היה ממלא את כל המציאות ואין בלתו‪,‬‬
‫על כן כדי לתת מקום למציאות היה צריך לפנות את עצמו ממציאות אותה‬
‫מילא‪ ,‬מקום זה התגלה על ידי פעולה שמכנה צמצום‪ ,‬בלשון הזהר פעולה זו‬
‫מכונה כד סליק ברעותיא‪ ,‬כאשר עלה ברצונו לגלות את עולמו אז סילק את‬
‫אורות ממקום שבו רצה לגלות את המציאות וכעת המקום בזה חסר‪ ,‬המקום‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫טז‬

‫הזה נמצא ללא אור אין סוף שהיה ממלא את כל המציאות בתחילה‪ ,‬אך לא‬
‫נשאר מקום ריקן לגמרי אלא נשאר במקום שממנו הסתלק האור רושם‪ .‬כל‬
‫אור שמסתלק משאיר אחריו רושם שהוא ממלא את המקום שבו עמד קודם‬
‫לכן האור‪.‬‬
‫הרושם הזה יוצר מציאות הדומה לצמצום‪ .‬הצמצום היה בצורה עגולה‬
‫ולכן בתוכו של הרושם ישנם עיגולים‪ ,‬רשימות שמחכות להתגלות אך אין‬
‫מה או מי שיגלה אותן‪ .‬כעת המציאות היא גילוי של חיסרון עם יכולת גילוי‬
‫שעוד לא התגלתה‪ ,‬העיגולים‪.‬‬
‫כעת יש צורך לגלות את העיגולים‪ ,‬את המדרגות הקיימות שהתגלו על ידי‬
‫הצמצום‪ ,‬יש עשר מדרגות שהיו כמוסות בתוך אור האין סוף וכעת אחר‬
‫שהסתלק האור נשאר רושם של אותן מדרגות‪ ,‬כדי לגלות את אותן מדרגות‬
‫מתפשט קו אחד ישר מהאין סוף הסובב את מקום הצמצום‪ ,‬מאותו אור שהיה‬
‫במקום הצמצום והסתלק‪ .‬כעת הקו מתפשט‪.‬‬
‫תוך כדי ההתפשטות של הקו הוא מגלה את אותם רשימות שהיו באור אין‬
‫סוף ומאיר בהן ועל כן באופן התפשטותו של הקו מתגלות עשר מדרגות‬
‫שונות‪ ,‬שורש עשרת הספירות‪ .‬על כן הספירות מתגלות על ידי הקו המתפשט‬
‫ועל ידי כך נעשות בסדר הדרגתי מעליון לתחתון מהספירה הראשונה הכתר‬
‫ועד הספירות האחרונה המלכות‪.‬‬
‫אחר שסיים הקו להתפשט מתחיל להתגלות ממנו אור הבוקע ממנו‪.‬‬
‫הלבוש של הקו מכונה אדם קדמון (א"ק) הוא מלביש את הקו מראשיתו ועד‬
‫סופו ועל ידי כך מאפשר לקו לגלות את האור שלו גם לחוץ‪ .‬הגילויים הללו‬
‫תפקידם להביא לגילוי של נבראים שיוכלו בסופו של דבר להקבל את האור‬
‫שמאיר הקו‪ ,‬מאיר אור האין סוף שמתפשט במקום הצמצום וזה כדי למלא‬
‫את מטרת הבריאה ולהביא אותה לתכליתה והוא שיטיב הקב"ה לנבראיו‬
‫וכדי שזה יתקיים צריך לגרום לשפע שיהיה מותאם עבור נבראים שיכולו‬
‫להכילו ועל כן צריך לגלות את השפע דרך א"ק‪ ,‬כל מעבר של אור וגילוי‬
‫מחדש ממעט אותו מעט ועל ידי כך משנה אותו‪.‬‬

‫גילוי כלי‬
‫המהלך כעת הוא לגלות כלי כדי שיוכל להיות אור מקיף ופנימי ועל ידי‬
‫שיש אור וכלי יש יכולת של התחלת גילוי‪ .‬כל זמן שיש רק אור הוא אינו יכול‬
‫יז‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫להתגלות ועל כן חייב שיהיה לו כלי שבו יוכל להתגלות‪ ,‬שלב זה בא לגלות‬
‫ולבנות כלי‪.‬‬
‫בתחילה יצאו אורות הראש כלפי חוץ והתגלו ממש שמכונה החושים של‬
‫אדם קדמון‪ ,‬ממקום האוזן חוטם ופה ומשם מתחיל להתפשט למטה‪ .‬הגילוי‬
‫של האור היה בשני אופנים המכונים אור מקיף‪ ,‬אור שלא עתיד להתפשט‬
‫בכלי‪ ,‬ואור פנימי‪ ,‬אור שעתיד להתפשט בכלי‪ .‬שני מיני אורות אלו יצאו‬
‫במטרה ליצור כלי ואז במציאות חלק מהאור לא יוכל להכלל בכלי וחלק‬
‫יכלל בו‪ .‬על כן התפשטו האורות הללו לחוץ‪.‬‬
‫ביציאה ממקום האוזן‪ ,‬היות והאוזנים רחוקות זו מזו‪ ,‬לא היה חיבור של‬
‫שני מיני אורות אלו ועוד לא התגלה כלי‪ .‬גם ביציאה מהחוטם לא היה עדיין‬
‫מקום של אחדות‪ ,‬אך נעשתה קרבה רבה יותר‪ .‬השלב השלישי הוא‬
‫התפשטות האור ויציאתו מהפה שם נכללים שני מיני האורות הנזכרים יחדיו‬
‫ועל כן מתגלה כאן לראשונה כלי שיש בתוכו אור והוא מתפשט ממקום הפה‬
‫של א"ק ועד מקום הטבור שלו‪ ,‬שם פוסק האור‪.‬‬
‫גם האורות של אוזן וחוטם‪ ,‬למרות שאין להם כלים משלהם הם מתפשטים‬
‫ובהגיעם למקום התפשטות הפה‪ ,‬ששם יש כבר כלי‪ ,‬הם נכללים בכלי של‬
‫הפה ונבנה עבורם גם כן כלים שנעשים חלק מעולם העקודים הכללי‪.‬‬
‫עולם העקודים מתחלק ממקום הפה‪ ,‬שממנו יוצא ומתגלה‪ ,‬ועד מקום‬
‫הטבור‪ ,‬שהוא מקום סיום ההתפשטות‪ ,‬לשלושה חלקים‪ .‬מקום שבו כל‬
‫האורות נכללים יחד ולכן יש שם שלושה כלים של אוזן חוטם ופה יחד הוא‬
‫מקום שמכונה שבולת הזקן‪ ,‬מקום סיום הראש בקבוצת השערות התחתונה‬
‫שבחלק התחתון של הראש‪ .‬שם יש הכללות שלושת האורות‪ ,‬ולכן שלושת‬
‫הכלים נכללים יחדיו‪.‬‬
‫מקום שני הוא מכונה חזה כי ממקום שבולת הזקן עד החזה ישנם שני מיני‬
‫כלים שנכללים יחדיו והם כלי החוטם המכיל את אורו וכן כלי ואור הפה‪.‬‬
‫בחזה מסתיים כלי ואור החוטם ומשם ולמטה מתגלה כלי עם אור הפה לבדו‪.‬‬
‫כעת עולם העקודים מתחיל את גילויו‪ ,‬מתחיל לראשונה גילוי של כלי‬
‫אלא שהכלי הזה עוד לא מוכן ממש כי אין לו גילוי בפני עצמו היות וכל משך‬
‫ההתפשטות שלו היה ממולא באור‪ ,‬על כן כדי שיתגלה הכלי בפני עצמו‬
‫ויקנה שם של כלי צריך להפרד מהאור הנכלל בו ועל ידי הפרדות זו יוכל‬
‫להתגלות הכלי בפני עצמו‪ ,‬וכך היה‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫יח‬

‫קודם שיבואר נידון הגילוי של הכלי יש לדעת כי כאשר התפשט האור של‬
‫הפה‪ ,‬אור העקודים‪ ,‬לחוץ הוא התפשט וגילה בתוכו קומה של עשר ספירות‪.‬‬
‫זה בדומה לקו שהתפשט וגילה את הרשימות שהיו במקום הצמצום על ידי‬
‫העיגולים‪ ,‬כך עולם העקודים מגלה קומה שלמה של עשר ספירות אלא שאין‬
‫לספירות הללו גילוי עצמי ולכן מכונה עולם העקודים על שם קשור כל‬
‫הספירות יחדיו ללא גילוי עצמי‪.‬‬
‫הגילוי של הספירות היה מתחתון לעליון כאשר המלכות‪ ,‬מה שעתיד‬
‫להיות מלכות‪ ,‬מתגלה בראשונה ואז ככול שממשיך האור עם הכלי להתפשט‬
‫המלכות הזו יורדת עוד למטה עד שבסוף המהלך אותו אור וכלי ראשונים‬
‫שהתגלו מוצאים את עצמם למטה במקום הטבור ומעליהם האור שעתיד‬
‫להיות במקום היסוד ואז כאשר ירד עומד במקום היסוד וכן בעליון מכולם‬
‫האור שהתגלה אחרון הוא מה שיתגלה ככתר‪ .‬יוצא שסדר הגילוי הוא‬
‫מתחתון לעליון‪.‬‬
‫כעת הסתלק האור ועלה חזרה למקורו‪ ,‬למקום הפה אשר ממנו הוא יצא‪.‬‬
‫כעת מתגלה הכלי כמקום ריקן כמקום חסר וכמו באור אין סוף שהסתלק‬
‫ונשאר במקום ההסתלקות רושם‪ ,‬כך היה גם בעקודים הסתלקות האור‬
‫השאירה רושם של עשרת הספירות שהיו בה וכעת‪ ,‬אחר שהסתלק האור‪,‬‬
‫חוזר להתפשט במקום שממנו הסתלק‪ .‬אך כמו בקו שהתפשט חזרה למקום‬
‫הצמצום‪ ,‬לא התפשט כללות האור שהסתלק אלא רק חלק ממנו‪ ,‬כי אם היה‬
‫כללות האור מתפשט הרי היה חוזר למלא את כל המציאות באור אין סוף‬
‫ולא היה מקום שיוכלו להתהוות בו הנבראים‪ ,‬כך גם כאן בעולם העקודים‬
‫לא התפשט כללות האור וחלק ממנו נשאר למעלה במקום הפה והשאר חזר‬
‫לרדת‪.‬‬
‫האור שנשאר הוא האור העליון ביותר‪ ,‬אור הכתר ושאר האורות‪ ,‬מחכמה‬
‫עד מלכות‪ ,‬חזרו להתפשט‪ .‬אלא משום שלא התפשטו כללות האורות עמדו‬
‫באופן שאור החכמה נעשה לכתר של הקומה ונבחן שעומד במקום שהיה‬
‫צריך להיות בו הכתר וכך ממשיך עד שאור המלכות נמצא במקום שהיה‬
‫צריך להיות בו אור היסוד ואילו הכלי החלק של המלכות עצמה נשאר ריקן‬
‫ללא אור‪.‬‬
‫משום שנשאר ללא אור קנה עביות מחודשת שלא הייתה קודם לכן‪ ,‬הוא‬
‫קנה את בחינת החיסרון‪ ,‬לראשונה יש גילוי של חיסרון במציאות‪ .‬ישנה‬
‫יט‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫תוספת עביות שממנה אחר כך יוכל להתגלות מידת הדין שתגרום לגילוי‬
‫הכלים שיפרדו זה מזה‪.‬‬
‫עד כאן שלב ראשון‪ ,‬שלב השורש‪ .‬כעת ממשיך השלב השני שלב התוכנית‬
‫מה עתיד להתגלות מעתה ואילך כיצד מתגלים עשרת הספירות בפועל‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫כ‬

‫חלק שני – התוכנית‬

‫גילוי הכלים בכח‬
‫אחרי שיש את כללות כל הכלים מאוחדים בעולם העקודים אך התגלתה‬
‫המלכות של עקודים ללא אור‪ ,‬התגלה בה מציאות של עביות מחודשת שהיא‬
‫גילוי ראשון של מידת הדין כחיסרון ולא רק כבחינה של הסתלקות‪ ,‬כפי‬
‫שהיה גם בהסתלקות אור אין סוף וכן בהסתלקות אור העקודים‪ ,‬מתחיל‬
‫תהליך של גילוי הכלים ככלים נפרדים‪.‬‬
‫יש לדעת כי כל מציאות נובעת מהמקור שהוא הקו‪ ,‬שהוא אור אין סוף‬
‫המתפשט בתוך מקום הצמצום ולכן אם יש רצון לגילוי של הכלים כנפרדים‬
‫הוא צריך להיות נובע מהקו‪ ,‬שיתגלה משהו מחודש ממנו‪ .‬אם כן צריך אור‬
‫לצאת מהקו לחוץ‪ ,‬אלא שאין אור שיכול להתגלות לחוץ וזה משום שהקו‬
‫התפשט עד מקומו ואם כן כיצד יצא אור‪.‬‬
‫על כן מה שנעשה הוא שהאור של הקו ממקום הטבור של א"ק ולמטה‪,‬‬
‫אותו אור שאין עליו לבוש של עולם העקודים‪ ,‬עולה למעלה ממקומו‪ .‬אחר‬
‫שעלה למעלה ממקום הטבור‪ ,‬בפנימיותו של א"ק‪ ,‬התהווה שם מסך שמפריד‬
‫בין מקום אור בתחילה ובין האור שעלה למקום שלמעלה מטבור‪ ,‬כדי שלא‬
‫יחזור וירד למטה‪.‬‬
‫משום שהאור עולה הוא נעשה מ"ן ועולה עד למקום הגבוה ביותר של‬
‫האור המתגלה של א" ק‪ ,‬הוא מקום האוזן שהוא מקום גילוי הבינה של א"ק‬
‫(אוזן מקום גילוי הבינה‪ .‬חוטם מקום גילוי התפארת ואילו הפה מקום גילוי‬
‫המלכות של ראש דא"ק)‪ .‬עליית האורות שמכונים אורות נצח הוד יסוד של‬
‫א"ק‪ ,‬על שם מקום עמידתן הראשון מתחת לטבור‪ ,‬כאשר עולים ופוגשים את‬
‫אור הבינה‪ ,‬אור האוזן גורמים לזיווג של אור האוזן עם אור העין שמעליו‬
‫וכעת חלק מהאור שעלה‪ ,‬המכונה אור ב"ן‪ ,‬יוצא דרך העיניים ויורד למטה‬
‫בחיצוניות א"ק דרך עולם העקודים‪.‬‬
‫הזיווג של אור האוזן עם אור העיניים הנזכר גרם להולדת אור חדש שיורד‬
‫כעת חזרה למטה‪ ,‬בפנימיותו של א"ק‪ ,‬תחת טבורו ועובר את המסך העומד‬
‫שם‪.‬‬
‫האור שיצא מהעיניים‪ ,‬אור ב"ן‪ ,‬עובר דרך העקודים ובעוברו שם גורם‬
‫לכלים הנחבאים‪ ,‬הגנוזים‪ ,‬שם להתגלות‪ .‬הם מתחילים להפרד ויורדים‬
‫כולם‪ ,‬ביחד עם האור‪ ,‬למטה ונכללים במלכות של העקודים שנשארה‬
‫ריקנית ודינית כמבואר לעיל‪ .‬הדין של המלכות מאפשר לכלים הנכללים‬
‫כא‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫בה‪ ,‬שהם עדיין לא עשרה כלים אלא כוח שיורד מהעקודים‪ ,‬להפרד זה מזה‬
‫ולצאת למטה ממקום הטבור‪.‬‬
‫הכלים שהיו נכללים בכוח בעקודים אינם שווים‪ .‬נתבאר לעיל כי יש‬
‫שלושה כלים בעקודים‪ :‬כלי האוזן מהפה עד שבולת הזקן‪ .‬כלי החוטם מהפה‬
‫עד החזה וכלי הפה מהפה עד מקום הטבור‪ .‬על כן כלים שיש להם הכללות‬
‫משלושת הכלים יש בהם חוזקה רבה יותר של בניין כלי מהשאר‪ .‬כלים שיש‬
‫להם הכללות משני כלים של חוטם ופה‪ ,‬יש בהם חוזקה רבה יותר מכלים‬
‫שיש להם רק הכללות מכלי אחד הוא כלי הפה‪ .‬אם כן שלושת בחינות אלו‬
‫של כלים ירדו ונכללו בכוח במלכות של עקודים‪.‬‬

‫גילוי הכלים בפועל‬

‫כעת יכולים הכלים להתגלות ולרדת ממקום טבור של א"ק ולמטה‪.‬‬
‫כללותם היו במלכות של עקודים וכעת ממנה הם מתחילים לרדת‪ ,‬אר הכלים‬
‫ללא האורות שנשארו במלכות כי צריך לבנות כלי קודם שיתפשט בו האור‬
‫שאָּׁ מַּ ר ל ֹו הַּ ָּׁקדוֹש‬ ‫וכפי שאומר המדרש (ילקוט שמעוני שמות לא ב)‪ֶׁ ,‬ש ַּב ָּׁשעָּׁ ה ֶׁ‬
‫ֲשה לִ י מִ ְשכָּׁן אָּׁ רוֹן ְוכֵלִ ים‪ ,‬הָּׁ ל ְַּך מ ֶֹׁשה‬ ‫בָּׁרו ְך הוא לְ מ ֶֹׁשה ל ְֵך ֱאמ ֹר ל ֹו לִ בְ צַּלְ אֵ ל ע ֵ‬
‫של ע ֹולָּׁם‪,‬‬ ‫ֲשה אָּׁ רוֹן ְוכֵלִ ים ומִ ְשכָּׁן‪ .‬אָּׁ מַּ ר לוֹ‪ ,‬מ ֶֹׁשה ַּרבֵנו‪ ,‬מִ נְהָּׁ ג ֶׁ‬ ‫וְהָּׁ פ ְַּך וְאָּׁ מַּ ר לוֹ‪ ,‬ע ֵ‬
‫ֲשה אָּׁ רוֹן כֵלִ ים‬ ‫אָּׁ דָּׁ ם ב ֹונֶׁה ַּביִת ְואַּ חַּ ר כ ְָּׁך מַּ כְ נִיס לְ תוֹכ ֹו כֵלִ ים‪ ,‬וְאַּ ָּׁתה אוֹמֵ ר ע ֵ‬
‫ש ָּׁמא כ ְָּׁך אָּׁ מַּ ר הַּ ָּׁקדוֹש בָּׁרו ְך‬ ‫ֹשה לְ הֵ יכָּׁן אַּ כְ נִיסֵ ם‪ ,‬אֶׁ לָּׁא ֶׁ‬
‫ש ֲאנִי עו ֶׁ‬ ‫ומִ ְשכָּׁן‪ ,‬כֵלִ ים ֶׁ‬
‫ש ָּׁמא ְבצֵל אֵ ל הָּׁ יִיתָּׁ ְויָּׁדַּ עְ ָּׁת‪.‬‬ ‫ֲשה מִ ְשכָּׁן אָּׁ רוֹן ְוכֵלִ ים‪ .‬אָּׁ מַּ ר לוֹ‪ ,‬הֵ ן‪ֶׁ ,‬‬
‫הוא ע ֵ‬
‫לכן נעשו הכלים בתחילה כדי שהאורות יוכלו להיות נכללים בהם אחר‬
‫כך‪ .‬כעת נעשית הולדת הכלים אלא שהכלים שהתגלו לא היו שווים‪ ,‬כפי‬
‫שיתבאר‪ ,‬אלא יש בהם שינויים‪ .‬השינויים הללו גרמו לשינויים רבים‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫אחרי שהכלים עומדים כל אחד במקומו הראוי לו‪ ,‬היה נראה שהם צריכים‬
‫לעמוד זה תחת זה‪ ,‬אמנם כך היה אלא שלא כל הכלים עומדים זה למטה‬
‫מזה‪ .‬אותם כלים שנכללו משלושה כלים בעקודים‪ ,‬אותם כלי שמקומם‬
‫מהפה ועד שבולת הזקן‪ ,‬משום שיש להם כוח של שלושה כלים שמהם נבנו‬
‫עומדים בשלושה קוים‪ ,‬כתר עליון ותחתון מצד ימין החכמה ומצד שמאל‬
‫הבינה‪ .‬שאר הכלים שקבלו רק או משני כלים או רק מכלי אחד‪ ,‬עומדים זה‬
‫למטה מזה‪.‬‬
‫ההתפשטות של הכלים הייתה במקביל לאור הפנימי שבקע את הפרסה‬
‫והאיר לכלים בשלושה חלקים של א"ק והם‪ :‬הארה מהטבור לכלי הכתר‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫כב‬

‫הארה מיסוד לכלי חכמה ובינה‪ ,‬ליסוד ישנם שני פתחים אחד לזרע ואחד‬
‫למותרות‪ .‬והשלישי הוא הארה מציפורני הרגלים של א"ק לשאר הכלים‬
‫שירדו‪.‬‬
‫אחר שנתבאר שהכלים ירדו נבאר את הכלים שירדו כיצד הוא סדר‬
‫עמידתם ואז יתבארו האורות שנכללו בכלים ומה נעשה בעקבות כניסת‬
‫האורות‪.‬‬
‫הכלים עומדים באופן הבא‪ :‬כתר ותחתיו חכמה ובינה משני צדדיו‪ ,‬חכמה‬
‫בימין ובינה בשמאל‪ .‬תחתיהם עומדים הכלים הבאים בקו אחד זה למטה‬
‫מזה‪ :‬דעת‪ ,‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח והוד (ביחד)‪ ,‬יסוד ומלכות‪.‬‬

‫כניסת האורות ‪ -‬השבירה‬

‫אחרי שהונחו הכלים במקומם הגיע השלב של האורות שיכנסו בהם‪.‬‬
‫האורות המתינו במלכות של העקודים עד שיבנו הכלים בתחילה וכעת‬
‫יכולים להיכנס אליהם‪ .‬האורות הנכנסים בכלים הם האורות שיצאו‬
‫מהעיניים והם מכונים אורות ב"ן‪ ,‬אותם אורות שגרמו להפרדת שורשי‬
‫הכלים מכלי העקודים כנזכר לעיל‪.‬‬
‫בתחילה כללות האורות נכללים בכתר ואז אור הכתר מקבל את חלקו‬
‫השייך לו ושאר תשעת האורות יורדים אל החכמה וגם החכמה לוקחת את‬
‫האור השייך לה ואת שאר שמונת האורות משפיע לבינה‪.‬‬
‫לפני המשך ביאור מהלך התפשטות האורות מבינה ואילך יש לבאר כי‬
‫הכתר‪ ,‬חכמה ובינה כל אחד מהם יצא שלם משום שנכללו משלושת הכלים‬
‫של אוזן חוטם ופה שהתגלו בעקודים עד מקום שבולת הזקן ולכן כל אחד‬
‫מהם נכלל מעשרה חלקים פרטיים‪ ,‬עשרה חלקים אלו אינם ספירות אלא‬
‫מכונים נקודות‪ ,‬שורשים של ספירות שיתגלו אחר כך בעולם התיקון הוא‬
‫עולם האצילות‪ .‬לעומת שלושת הנקודות הראשונות שיצאו שלמות הנקודה‬
‫הרביעית כוללת ששה חלקים בלבד מחסד ועד יסוד [הדעת אינו נמנה כחלק‬
‫מהם] משום כך אין הכלי שלם אלא כל חלק הוא רק חלק אחד מכללות‬
‫הכלי‪ .‬כמו כן המלכות יצאה רק כחלק אחד מעשרה וזה למרות שהיא נמנית‬
‫אחת כמו כתר חכמה ובינה‪ .‬השוני בין המלכות ושלושת הנקודות הראשונות‬
‫הוא כי העליונות כלולות כל אחת מהן מעשרה חלקים ואילו המלכות היא‬
‫רק חלק אחד מעשר‪.‬‬
‫הקדמה זו חשובה להבנת המשך המהלך וההבנה מדוע נשברו הכלים‪ ,‬כי‬
‫כללות הכלים הם פחות משלמות ועל כן האור שיורד אליהם הוא אור שלם‬
‫כג‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫שאין הם יכולים להכיל ומשום כך‪ ,‬מרוב ריבוי האור‪ ,‬נשברים הכלים כולם‬
‫ויורדים למטה מהכלי האחרון‪ ,‬הוא כלי המלכות אשר שם יתהוו לעתיד‬
‫שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה‪.‬‬
‫כעת נבאר בכללות רבה את אופן השבירה ולא נכלול את כל הפרטים‬
‫שרבים הם מאוד‪ ,‬הטעם כי אין בהם צורך להבנת המערכת כיצד מתהווה‬
‫ועל כן ככול שאפשר למעט בפרטים כך יוטב ללומד המתחיל‪.‬‬

‫סדר השבירה בכללות ובקצור‬

‫באופן כללי מהלך השבירה פועל בכמה מישורים בו זמנית‪ ,‬נחלק את‬
‫המישורים ובביאור נתייחס לכולם ביחד אך לא נבאר את הפרטים הרבים‪.‬‬
‫בשבירה ישנם שלושה חלקים‪:‬‬
‫חלק ראשון – הכלים עצמם שנשברו וירדו ממקומם אשר בעולם הנקודים‬
‫למטה מסיום הנקודים‪ ,‬מתחת לכלי המלכות‪.‬‬
‫חלק שני – האורות שהיו בכלים שנשברו שירדו בתחילה מהכלים‬
‫הגבוהים לכלים נמוכים שנשארו עדיין פנויים מאור‪ .‬אחר שגם הכלים‬
‫שאליהם ירדו התמלאו מאור עזבו אותם ונכללו בחכמה ובינה שהתפשטו‬
‫כדי להוות עבורם כלי‪.‬‬
‫חלק שלישי – חכמה ובינה‪ ,‬בהתחלה הם עומדים זה מול זה במה שמכונה‬
‫פנים בפנים‪ ,‬בהשפעה זה לזו וככול שהכלים נשברים הקשר ביניהם נעשה‬
‫רופף יותר ויותר עד כאשר נשברו כל הכלים נפסק הקשר ביניהם לגמרי‬
‫ועומדים כעת חכמה ובינה אחור באחור‪ ,‬מצב ללא קשר והשפעה אחד עם‬
‫השני‪.‬‬
‫תוך כדי מהלך שבירת הכלים‪ ,‬כאשר הכלי נשבר ולאור שלו לא היה‬
‫מקום שבו יוכל להתלבש מחדש‪ ,‬כי כל הכלים היו מלאים באורות‪ .‬התפשטו‬
‫אחוריים של חכמה ובינה ואספו לתוכם אם האורות שלא היה להם מקום‬
‫להתלבש בו‪.‬‬
‫אלו הם שלושת החלקים וכעת נבאר את מהלך השבירה עצמו‪.‬‬

‫שבירת הדעת‬
‫כל האורות התפשטו בכלי הראשון הוא כלי הדעת ולא יכול היה הכלי‬
‫להכיל את האורות משום שבנייתו הייתה חסרה מחלק כלי האוזן שנכל‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫כד‬

‫בעקודים‪ .‬על כן כלי הדעת נשבר‪ .‬הכלי עצמו ירד למטה מסיום עולם‬
‫הנקודים‪ ,‬למטה ממלכות של נקודים (כך זה בכל השבירה של הכלים ולכן‬
‫לא נזכיר זאת כל פעם מחדש)‪ .‬האור השייך לדעת עצמו ירד למטה לכלי‬
‫המלכות שהוא עדיין ריקן מאור‪.‬‬

‫שבירת החסד‬
‫שאר האורות ירדו לכלי החסד העומד תחתיו ואותו תהליך חזר עם הכלי‬
‫והאור השייך לחסד ירד לכלי היסוד שעדיין ריק מאור‪.‬‬

‫שבירת הגבורה‬
‫שאר האורות ירדו כולם לכלי הגבורה שגם בו נעשה אותו תהליך והאור‬
‫השייך לגבורה ירד לכלי נצח והוד העומדים יחדיו זה ליד זה‪.‬‬

‫שבירת התפארת‬
‫שאר האורות יורדים כעת לכלי התפארת שגם בו נעשה אותו תהליך של‬
‫שבירה והכלי ירד למטה אך האור של התפארת לא יכול להתפשט בכלי‬
‫אחר כי כל הכלים שתחתיו מלאים באורות‪ :‬כלי המלכות עם אור הדעת‪ .‬כלי‬
‫היסו עם אור החסד וכלי נצח והוד עם אור הגבורה‪ ,‬על כן נשאר האור של‬
‫תפארת ללא כלי‪ .‬כעת התפשט אחורי כלי הכתר עד התפארת והיווה כלי‬
‫עבור אור התפארת‪ .‬אור הדעת הנמצא בכלי המלכות עולה גם כן לכלי‬
‫הכתר המתפשט‪.‬‬

‫שבירת נצח והוד‬

‫כעת האורות רוצים לרדת למקום הכלים של נצח והוד אלא ששם נמצאת‬
‫אור הגבורה‪ .‬על כן הגבורה יוצאת משם ואחורי כלי הבינה מתפשט‪ ,‬כמו‬
‫שהיה בכלי הכתר‪ ,‬להכיל את אור הגבורה ואז האורות נכללים בכלי נצח‬
‫והוד והם נשברים ויורדים‪.‬‬
‫כעת אין לאורות נצח והוד מקום לרדת לשם ועל כן הם נכללים באחורי‬
‫כלי הבינה שהתפשט כבר עבור אור הגבורה‪.‬‬
‫כה‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫שבירת היסוד‬
‫שאר האורות רוצים לרדת ליסוד אלא ששם נמצא אור החסד ולכן‬
‫התהליך חוזר על עצמו‪ ,‬אור החסד יוצא והיות ואין לו מקום להתפשט‬
‫ולהתלבש בו אחורי כלי החכמה מתפשט כדי שיכול להכלל בו ולהתלבש‬
‫בו‪.‬‬
‫כעת האורות שהתלבשו ביסוד גורמים גם כן לשבירתו של היסוד שיורד‬
‫למטה והאור של היסוד עולה לכלי הכתר שהתפשט כבר ונכלל ביחד עם‬
‫אור הדעת שעלה לשם קודם לכן‪.‬‬

‫שבירת המלכות‬
‫כעת האור של המלכות מתפשט בכלי הריקן של המלכות ושובר אותה גם‬
‫כן‪ ,‬הכלי יורד למטה והאור של המלכות עולה ונכלל יחד עם היסוד שעומד‬
‫ביחד עם אור הדעת ביחד‪.‬‬
‫אחר שעלה אור המלכות ונכלל עם אור היסוד והדעת אור הנצח שעמד‬
‫בבינה עובר לחכמה‪.‬‬

‫יש להעיר כי הכלים נשברו אך אין הם יכולים להתקיים ללא אור שיחייה‬
‫אותם ועל כן מכל אור שנכלל בכלי השייך לו נשאר מה שמכונה ניצוצין‪ ,‬הם‬
‫בחינת האור אלא ממועטת מאוד שנשארה רק כדי להחיות את הכלי שלא‬
‫יתבטל מכל וכל‪.‬‬

‫אחרי שנשברו כל הכלים מצב עמידת עולם הנקודים הוא בשלושה קוים‬
‫באופן הבא‪:‬‬
‫כלי כתר חכמה ובינה התפשטו עד מקום חסד גבורה ותפארת‪ .‬בכלי כתר‬
‫המתפשט נכללו אורת כתר‪ ,‬דעת (ביחד עם אור יסוד ומלכות)‪ ,‬תפארת‪.‬‬
‫בכלי החכמה המתפשט נכללו אורות חכמה‪ ,‬חסד ונצח‪ .‬בכלי הבינה‬
‫המתפשטת נכללו אורות בינה‪ ,‬גבורה והוד‪.‬‬
‫זהו המצב שבו נמצא עולם הנקודים‪ .‬מעתה מתחיל החלק השלישי היציאה‬
‫לפועל או התיקון‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫כו‬

‫חלק שלישי – היציאה לפועל‬

‫כעת בא הזמן למה שמבונה תיקון האצילות‪ ,‬גילוי של עולם התיקון‪.‬‬
‫נתבאר לעיל שהכלים של כתר חכמה ובינה התפשטו עד מקום תפארת חסד‬
‫וגבורה וכללו את כל האורות‪ ,‬לעומת זאת הכלים נשארו למטה‪ .‬התיקון‬
‫יעשה כאשר האורות יכללו מחדש עם הכלים שלהם אלא כדי שזה יקרה‬
‫צריך שיקרה שני דברים‪ :‬הכלים יגדלו והאורות יתמעטו‪ .‬שני המהלכים‬
‫הללו מתרחשים בשלב התיקון‪.‬‬
‫שלב התיקון בכללות נכלל משישה שלבים שנתאר אותם כאן בקצרה‬
‫ואחר כך נאריך בכל אחד מהם בפני עצמו‪.‬‬
‫שלב א – עליית הכלים חזרה למקום עולם הנקודים‪.‬‬
‫שלב ב – יציאת אור חדש מא"ק כדי להשלים את החיסרון של האור ביחס‬
‫לכלי‪.‬‬
‫שלב ג – הכללות של האורות עם הכלים‬
‫שלב ד – בניית כמה כלים שכל אחד כלול מכולם‪.‬‬
‫שלב ה – התפשטות אור ממועט שיוכל הכלי להכילו‪.‬‬
‫שלב ו – התפשטות וגילוי של עולם האצילות מראשיתו ועד סופו‪.‬‬
‫נתחיל לבאר על פי השלבים‪.‬‬

‫שלב א‬
‫ההתפשטות הכלים של כתר חכמה ובינה עולים חזרה למקומם הראשון‪,‬‬
‫התפקיד של ההתפשטות היה לאסוף את האורות שלא היה להם מקום וכעת‪,‬‬
‫אחר שיש לאורות מקום‪ ,‬יכולים הכלים לעלות ולהכלל חזרה במקורם‬
‫הראשון אלא שכעת גם האורות נכללו עמהם‪ .‬מעשה זה של עליית האורות‬
‫עם הכלים של כתר חכמה ובינה מכונה מ"ן‪ .‬בלשון הרב זה מכונה כד סליק‬
‫ברעותא‪ ,‬כלומר כך עלה ברצון שיעשה ואין לזה סיבה‪.‬‬
‫כל עליה של מ"ן מעוררת מ"ד‪ ,‬על כן יש להבין מה נעשה על ידי עליה זו‬
‫של האורות כמ"ן‪ .‬בתחילה האורות נכללו עם הכלים כמבואר‪ ,‬שלב שני‬
‫נכללו כל האורות במקור שלהם היא הבינה של נקודים שממנה הם יצאו‪.‬‬
‫העליה לבינה מעוררת את המ"ן הנזכר ואז התוצאה היא שיוצא מא"ק אור‬
‫כז‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫פנימי לחוץ‪ .‬האור הזה מכונה אור המצח או אור מ"ה החדש‪ ,‬הוא אור‬
‫התיקון‪.‬‬

‫שלב ב‬
‫אור המצח‪ ,‬הוא אור מ"ה החדש‪ ,‬מתפשט ונכלל עם האורות ב"ן שיצאו‬
‫בתחילה מהעיניים‪ .‬האורות הללו מתאחדים יחדיו ונעשים אור אחד משותף‬
‫לשניהם אלא היות ויש בהם שני מיני אורות על כן יש ביניהם מעין חלוקה‬
‫כאשר אור מ"ה מכונה אור הזכר ואור ב"ן מכונה אור הנקבה‪ .‬הטעם הוא‬
‫משום שאור מ"ה בא להשלים את אור ב"ן ודרכו של עולם הזכר בא להשלים‬
‫את הנקבה ולכן מכונים כך‪.‬‬

‫שלב ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‬

‫אחר שיש אורות הצריכים להיכלל בכלים הכלים נכללים עם האורות‬
‫וכולם מתחילים לבנות את המציאות המכונה פרצופים‪ ,‬כלומר לכלול את‬
‫כל הכלים עם כל האורות ואז באופן מדרג להתחיל לבנות כלים שכל אחד‬
‫מהם כולל קומה שלמה של עשר ספירות‪ .‬כל כלי הוא אחת מהספירות‬
‫שנשברו ועל ידי שנעשה כלי שלם‪ ,‬על ידי שנכלל מעשר‪ ,‬גדל הכלי ויכול‬
‫להכיל אור‪.‬‬
‫בד בבד האור שנכלל בכלי הראשון‪ ,‬מכונה עתיק יתבאר בהמשך‪ ,‬מבורר‬
‫על ידי עתיק וחלק מהאור נשאר בעתיק וחלק מהאור‪ ,‬הממועט יותר‪,‬‬
‫מתפשט בכלים המחודשים והם נבנים וגדלים לכלל מציאות מחודשת‬
‫הכוללת כלי שלם ואור ממועט השייך לו‪.‬‬

‫שלב ו‬
‫כעת יש לבאר כיצד מתפתחים הפרצופים השונים ולכן נחלק שלב זה‬
‫לכמה חלקים כי יש בו פרטים רבים‪.‬‬

‫א – תיקון פרצוף עתיק‪.‬‬

‫בשבירה נתבאר כי רק שבעת הכלים התחתונים נשברו‪ ,‬אם כן מה נעשה‬
‫עם שלושת הכלים העליונים‪ .‬הנה לכאורה אין צורך לתקן אותם כי לא‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫כח‬

‫נשברו אלא משום שאחוריים של חכמה ובינה וכן בחנה מסוימת של כתר‪,‬‬
‫כולם ירדו ממקומם‪ ,‬מתבאר שיש בהם גם כן בחינה של צורך להשלמה אם‬
‫לא של תיקון ממש‪ ,‬וזה היות ולא נשברו אלא רק היה בהם פגם‪ .‬כלי כתר‬
‫חכמה ובינה אלו מחולקים לשניים‪ :‬חלק ראשון‪ ,‬אותן בחינות שלא היה בהם‬
‫שום פגם והם בחינת הכלים שנשארו במקומם הראשון ומעולם לא ירדו‬
‫למטה‪ .‬בחינה נוספת היא אותן בחינות שירדו והתפשטו והיה בהם פגם והם‬
‫אחוריים של חכמה ובינה וכן בחינה של כתר שירדו למטה‪ .‬אם כן יוצא כי‬
‫לכתר חכמה ובינה יש שתי בחינות‪.‬‬
‫על כן הבחינה הראשונה שלא היה בה פגם כלל ונשארה במקומה נכללו‬
‫כולם יחד והם מהווים ומגלים את הפרצוף שמכונה כעת עתיק‪.‬‬
‫יוצא כי עתיק הוא פרצוף שלם שלא היה בו פגם‪ ,‬משום כך הוא יכול‬
‫להשלים את הפרצופים שיש בהם חיסרון או פגם אחר כי בו אין פגם‪ .‬העתיק‬
‫נכלל מכתר חכמה ובינה הנזכרים שלא היה בהם פגם כלל וכן נכללו בו כל‬
‫האורות של הכלים שנשברו וכן האור החדש שיצא מהמצח‪ .‬כעת עתיק צריך‬
‫לבנות לעצמו קומה שלמה היות ואינו יכול לעשות זאת לבד‪ ,‬הוא צריך‬
‫לבוש שיש בו שייכות לשבירה‪ ,‬על כן מתלבש באותו כתר שהיה בו פגם‬
‫ומתפשט עמו עד סוף עולם האצילות‪.‬‬
‫החלק של עתיק שמתפשט הוא החלק שהיה צריך עתיק להשלים‪ ,‬היות‬
‫ועתיק נכלל רק מכתר חכמה ובינה‪ ,‬שלא היה בהם שום חיסרון‪ ,‬היה צריך‬
‫להשלים לעצמו ו" ק והם הושלמו בו על ידי שהתפשט באצילות עם חלק‬
‫הכתר שהיה בו פגם‪.‬‬
‫כעת נשלם פרצוף עתיק ומתפשט בכל האצילות ואף מאיר לעולמות בי"ע‬
‫שאותם יש להשלים עם מה שמכונה דדי בהמה‪ ,‬הם חלקים תחתונים של‬
‫נצח והוד של עתיק שאין להם מקום באצילות ועל כן מאירים למטה‬
‫מאצילות‪ .‬אחר שיתבאר פרצוף אריך אנפין יתבאר אופן התלבשות עתיק‬
‫באריך אנפין‪.‬‬

‫ב – תיקון פרצוף אריך אנפין‬

‫הכתר של נקודים שבו היה פגם צריך תיקון ועל כן מקבל אור משבע‬
‫תחתונות של עתיק אשר הוא עצמו כולל את כללות כל האורות ועל ידי אור‬
‫זה יכול הכתר כעת להתפשט בכל קומת האצילות משום שקיבל אור‬
‫המתאים לכלי שלו שגורם לו להשלים את עצמו וכעת מתפשט‪.‬‬
‫כט‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫בתוכו של הכתר הזה‪ ,‬המכונ ה אריך אנפין‪ ,‬מתפשט עתיק במה שהוא‬
‫עצמו צריך להשלים והם ו"ק שלו וכעת מתפשטים יחד אריך אנפין עם עתיק‬
‫עד סוף עולם האצילות ולשניהם יש קומה שלמה‪.‬‬
‫כעת נבאר את אופן הגילוי של אריך אנפין כיצד היה‪ .‬אריך אנפין כולל‬
‫עשר ספירות‪ ,‬כמו כל פרצוף אך אופן הגילוי שלו הוא שונה‪ .‬שלושת‬
‫הספירות הראשונות של אריך אנפין אינן עומדות בשלושה קוים‪ ,‬כפי שצריך‬
‫להיות התיקון‪ ,‬אלא עומדות בקו אחד זו למטה מזו‪.‬‬
‫כתר עומד עליון ומכונה גלגלתא‪ .‬תחתיו עומדת החכמה והיא מכונה מוחא‬
‫סתימאה‪ .‬למטה משם‪ ,‬במקום הגרון‪ ,‬עומדת הבינה של אריך אנפין וממנה‬
‫מתחיל גילוי שאר הספירות של אריך אנפין בשלושה קוים‪.‬‬
‫כעת נבאר את התלבשות עתיק בתוך אריך אנפין‪.‬‬
‫רק ו"ק של עתיק מתפשטות בו ולכן בשלושת הספירות העליונות של אריך‬
‫אנפין מלובשות שלושת הספירות של עתיק באופן הבא‪ :‬חסד של עתיק בתוך‬
‫כתר של אריך אנפין‪ .‬גבורה של עתיק בתוך חכמה של אריך אנפין‪ .‬תפארת‬
‫של עתיק בתוך בינה של אריך אנפין‪ .‬כעת נצח של עתיק מתחלק לשלושה‬
‫חלקים כאשר החלק העליון שלו נמצא בחסד של אריך אנפין והחלק האמצעי‬
‫שלו בנצח של אריך אנפין‪ .‬החלק התחתון של נצח דעתיק היות ואין לו עוד‬
‫מקום להתפשט בתוך אריך אנפין יורד למטה מגבול האצילות למקום‬
‫בריאה‪.‬‬
‫באופן זהה נעשה עם הוד של עתיק המתחלק אף הוא לשלושה חלקים‬
‫ומתפשט בגבורה והוד של אריך אנפין והחלק התחתון שלו מתפשט בבריאה‬
‫כמו חלק תחתון של הנצח‪.‬‬
‫יסוד של עתיק כולל שני חלקים ועל כן החלק העליון שלו מתלבש‬
‫בתפארת של אריך אנפין והחלק התחתון שלו מתפשט במקום יסוד של אריך‬
‫אנפין ואין ממנו חלק שיורד לבריאה‪.‬‬
‫כעת יש להמשיך ולהשלים את חלקי חכמה ובינה שהיה בהם פגם וכן את‬
‫הכלים עצמם שנשברו‪ .‬על כן יש להמשיך ולבנות פרצופים‪.‬‬

‫ג – תיקון חכמה ובינה של נקודים‬

‫כעת יש להשלים את חכמה ובינה של נקודים שבהם היה פגם כמבואר‬
‫לעיל‪ .‬על כן הם צריכים להיות במקום חכמה ובינה של אריך אנפין‪ ,‬אלא‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫ל‬

‫שחכמה ובינה של אריך אנפין כבר התגלו ועוד שהם עומדים זה למטה מזה‬
‫ועל כן אינם יכולים לעמוד שם ולכן התיקון שלהם מתחיל מהמקום הבא‬
‫שיכולים לעמוד בו והוא מקום חסד וגבורה של אריך אנפין‪ ,‬ביחד עם‬
‫התפארת‪ .‬אך כעת יש קושי כי האמת היא שמקום חסד וגבורה אלו של אריך‬
‫אנפין צריכים להיות עבור תיקון כלי חסד וגבורה של הנקודים שנשברו ואם‬
‫עומדים שם חכמה ובינה אין יכולת להשלים את כלי חסד וגבורה‪ .‬על כן‬
‫נעשה כאן מהלך המאפשר את שני הדברים יחדיו‪ .‬כדי להבין את המהלך‬
‫הזה יש להבין את התיקון של אבא ואמא‪.‬‬

‫ד – תיקון אבא ואמא‬

‫תיקון אבא ואמא אינו תיקון של חוכמה ובינה הם אינם אותו הדבר אלא‬
‫אחר שירדו ממקום שהיו צריכים לעמוד בו הם מקבלים את השם של חסד‬
‫וגבורה שבו הם עומדים ולכן משנה מעמדם ובמקום להיות חכמה ובינה הם‬
‫מעתה חסד וגבורה ועל כן כל מקום שמוזכר אבא ואמא הכוונה לחסד וגבורה‬
‫של אריך אנפין‪.‬‬
‫כעת צריך להשלים את זעיר אנפין גם כן כי הוא צריך לכלול את ו"ק והנה‬
‫חו"ג נכללים באבא ואמא ואם כן כיצד יוכל זעיר אנפין להשלים את עצמו‬
‫ממה ששייך לו‪ ,‬ועוד שירד ומלביש כעת את נצח הוד יסוד ולא את ו"ק‪.‬‬
‫על כן עתיק גרם‪ ,‬לא נבאר כיצד‪ ,‬לחלוקה של אבא ואמא וכעת היות ויש‬
‫ביניהם חלוקה החלק שנשאר אבא ואמא הוא מלביש את חו"ג אך החלק‬
‫השני מכונה מעתה ישראל סבא ותבונה או בקיצור ישסו"ת‪ .‬אלו הם חלקים‬
‫שאמנם שייכים ולאבא ואמא אך הם החלק שיכול להשלים את זעיר אנפין‬
‫לקומה של ו"ק למרות שישאר לעמוד על מקומו ולהלביש את נצח הוד יסוד‪.‬‬
‫השלמה זו של זעיר אנפין מכונה מוחין המושפעים לו על ידי אבא ואמא והם‬
‫ישסו"ת שנעשים חלק מזעיר אנפין‪.‬‬
‫כעת ישנם כאן ארבעה פרצופים שבכללות הם רק שניים‪ .‬אבא ואמא‬
‫וישסו"ת וארבעתם מלבישים על חסד גבורה תפארת של כללות האצילות‬
‫הוא מקום אריך אנפין‪ .‬כעת מגיע השלב של השלמת פרצוף זעיר אנפין‪,‬‬
‫הבניה שלו היא שונה מכל השאר למרות שמבואר כי כולם נעשו באופן שווה‪,‬‬
‫הנה בזעיר אנפין מבוארים פרטים רבים מאוד ועל כן ננסה לעמוד עליהם‬
‫ככול האפשר‪.‬‬
‫לא‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫ה – תיקון זעיר אנפין‬

‫אם נתבונן על כללות קומת האצילות יתבאר המבנה הבא‪:‬‬
‫פרצוף עתיק מתפשט בכל האצילות מראשה ועד סופה ואף מאיר למטה‬
‫משם בסוד שני דדי בהמה הקיימים שם וכל ההתפשטות הזו של עתיק נעשית‬
‫על ידי מה שמכונה ו"ת שלו בלבד כי ג"ר שלו הם שלמים ולא היה בהם שום‬
‫פגם ועל כן אפשר להם כעת להשלים את עצמם על ידי שיוכלו לתקן על ידי‬
‫השפעת אורות מתאימים‪ ,‬לשאר חלקי האצילות שבם היה שייכות חלקית‬
‫או רבה לשבירה‪.‬‬
‫פרצוף אריך אנפין הוא המלביש את עתיק והוא כולל את כללות כל‬
‫האצילות‪ .‬החלק הגלוי שבו הוא ג"ר שלו שבהם מלובשים חסד גבורה‬
‫תפארת של עתיק וג"ר אלו של אריך אנפין עומדים בקו אחד זה למטה מזה‪.‬‬
‫‪ .‬גם עתיק ג"ר שלו מגולים וכן אריך אנפין כי שניהם בחינה אחת של שני‬
‫חלקי הכתר‪ .‬החלק הנעלם והחלק הגלוי של הכתר‪.‬‬
‫על חסד גבורה תפארת של אריך אנפין‪ ,‬מלבישים אבא ואמא אשר‬
‫מחולקים לארבעה פרצופים שהם אבא ואמא וישסו"ת‪ .‬כעת נצח הוד יסוד‬
‫של אצילות שהם חלק הקומה שעליה עוד אין הלבשה‪ ,‬ממתינים ללבוש‬
‫לפרצוף זעיר אנפין שיתגלה שם למרות שמקומו צריך להיות על חסד גבורה‬
‫תפארת אלא נשלם על ידי התפשטות ישסו"ת בו כמבואר‪.‬‬
‫הכלים שנותר עוד לתקן עולים ומלבישים את נצח הוד יסוד של אריך‬
‫אנפין אלא שהם אינן מאוחדים אלא נפרדים‪ ,‬ועל כן יש צורך לגרום להם‬
‫להיות מאוחדים במה שמכונה עיבור‪ .‬על כן כללות הכלים צריכים לעלות‬
‫לשורש שלהם‪ ,‬עוד מעולם הנקודים‪ ,‬למקום אמא‪ ,‬אלא שאין הם יכולים‬
‫לעלות בזכות עצמם‪ .‬על כן נצח הוד יסוד של אריך אנפין מעלים את עצמם‬
‫למקום חסד גבורה תפארת שלהם למקום אבא ואמא כמבואר‪ ,‬ואז כללות‬
‫הכלים הצריכים עוד השלמה עולים עמהם וכולם ניתנים לבינה שם הם‬
‫נמצאים‪.‬‬
‫הבינה מקבלת את השפע אור השייך לכלים שנמצאים בתוכה ועל ידי כך‬
‫פרצוף זעיר אנפין הנמצא כרגע בעיבור‪ ,‬נכלל מכללות כל הכלים כולם‬
‫כיחידה אחת והאורות נכללים בו גם כן ועל ידי כך יש אורות וכלים אלא‬
‫שכולם נמצאים במקום אמא המלבישה את גבורה של אריך אנפין‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬אחרי חודשי העיבור שבהם נכללו כל הכלים עם האורות‪ ,‬יכולה‬
‫להיות הלידה ואז זעיר אנפין‪ ,‬ביחד עם נוקבא שעלו יחדיו‪ ,‬נולדים‪ .‬זעיר‬
‫אנפין שהיה בזמן העיבור מה שמכונה שלוש כלול בשלוש‪ ,‬כלומר שרק נצח‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫לב‬

‫הוד יסוד שלו מגולים ואילו חסד גבורה תפארת הם בתוכם של נצח הוד‬
‫יסוד‪ ,‬והמלכות דבוקה ליסוד‪ ,‬כעת ישנו גילוי של שש ספירות בקומה שלמה‬
‫של שש ספירות העומדות בשלושה קוים והמלכות נשארה דבוקה עם‬
‫התפארת כי בעיבור שם היה מקומה וכעת בזמן היניקה רק היסוד ירד‬
‫למקומו‪.‬‬
‫כלל קיים במציאות הרוחנית‪ ,‬כל מה שהיה פעם אחת אינו נעלם אלא יש‬
‫רק תוספת על גביו‪ .‬לכן גם בזעיר אנפין‪ ,‬וכן בנוקבא‪ ,‬יש בזמן הלידה שתי‬
‫בחינות‪ .‬המהות הראשונה של נצח הוד יסוד והמהות המחודשת של חסד‬
‫גבורה תפארת‪ .‬בהמשך‪ ,‬אחרי קבלת המוחין‪ ,‬יתבאר ששתי בחינות אלו‬
‫מתגלות בזעיר אנפין ונוקבא כמציאות נוספת של פרצופים‪.‬‬
‫כעת בא השלב השלישי של זעיר אנפין הוא מצב הגדלות‪ ,‬מהלך זה‬
‫מתרחש אחרי הלידה כאשר זעיר אנפין בא להשלים את עצמו לקומה שלמה‬
‫על ידי ישסו" ת המתפשטים בו וגורמים לו לגדול‪ .‬אחרי שנעשה גדול יכול‬
‫להיות עם הנקבה במצב של פנים בפנים ובזווג‪ ,‬כפי שיתבאר בהמשך‪.‬‬
‫כאשר זעיר אנפין גדל מתגלים בו שני פרצופים המונים ישראל ויעקב‪.‬‬
‫יעקב הוא החלק התחתון ומלביש את נצח הוד יסוד של זעיר אנפין‪ ,‬הוא כנגד‬
‫מה שנעשה עם זעיר אנפין כאשר היה במצב של עיבור שהיה כולל רק ג"ר‬
‫בגילוי‪ ,‬ומגולים היו נצח הוד יסוד‪ .‬ישראל נעשה ומתגלה במציאות של לידה‬
‫בבחינת חסד גבורה תפארת אך בעיקר כאשר גדל זעיר אנפין ויש בו כעת‬
‫קומה שלמה של עשר ספירות הכוללות את חכמה בינה דעת גם כן‪ .‬על כן‬
‫היות וחסד גבורה תפארת הם שייכים גם ליניקה וגם לגדלות לכן יעקב‪,‬‬
‫המייצג את המציאות של הקטנות של העיבור יש בו שייכות גם כן לחסד‬
‫גבורה תפארת ולכן יכול להיות גם במקום נצח הוד יסוד וגם במקום חסד‬
‫גבורה תפארת של זעיר אנפין‪.‬‬
‫יוצא כי זעיר אנפין יש בו שלושה מצבים באופן הבא‪:‬‬
‫עיבור – מגולים בו רק נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת מכוסים בתוך‬
‫הנצח הוד יסוד של זעיר אנפין‪ .‬ממציאות זו מתהווה יעקב אחר כך כאשר‬
‫זעיר אנפין בגדלות‪.‬‬
‫יניקה – כאשר כללות ו"ק של זעיר אנפין מגולים‪.‬‬
‫גדלות – כשאר זעיר אנפין מקבל גם כן ג"ר ואז יש בו קומה שלמה‪ .‬באופן‬
‫זה מתגלה בו מציאות מחודשת שמכונה בכללות זעיר אנפין או ישראל והוא‬
‫בחינה עליונה של זעיר אנפין‪ .‬אלא יעקב‪ ,‬שהוא כנגד נצח הוד יסוד כמבואר‪,‬‬
‫לג‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫יכול גם כן לעלות למקום חסד גבורה תפארת משום שרק בגדלות מתגלה‬
‫השינוי עצמו ממש‪.‬‬
‫יוצא כי יעקב יש לו שני מקומות‪ :‬נצח הוד יסוד או חסד גבורה תפארת‬
‫וישראל הוא מגולה בחכמה בינה דעת או חסד גבורה תפארת‪ ,‬הכל לפי הזמן‬
‫והצורך לשפע שיתגלה‪.‬‬

‫ו – תיקון נוקבא‬
‫הפרצוף האחרון השייך לעולם האצילות הוא פרצוף הנוקבא (נוקבא)‬
‫הבחינה הנקבית של האצילות ועל כן היא הבחינה המקבלת את השפע ועל‬
‫ידי כך יכולה להשפיע אותו גם לעולמות התחתונים‪ ,‬עולמות בריאה יצירה‬
‫ועשיה (בי"ע)‪.‬‬
‫נוקבא‪ ,‬בדומה לזעיר אנפין (זעיר אנפין)‪ ,‬עברה כמה שלבים עד שהגיע‬
‫למקום עמידתה‪ .‬בתחילה עלתה עם זעיר אנפין והייתה דבוקה ביסוד שלו‪.‬‬
‫אחר כך נולד זעיר אנפין ואז עומדת במקום התפארת של זעיר אנפין‪ ,‬כאשר‬
‫יש לה רושם גם כן במקום היסוד שלו‪ ,‬כל זה הוא בזמן היניקה‪.‬‬
‫בזמן שזעיר אנפין מקבל את המוחין שלו וגדל הנוקבא גדלה גם כן ואז‬
‫מתחילה לא ממקום החזה (תפארת) של זעיר אנפין אלא ממקום הדעת שלו‪.‬‬
‫כאשר מתרחש מהלך זה של גדלות זעיר אנפין ועמו נוקבא נחלקת הנוקבא‬
‫לשני חלקים‪ .‬החלק העליון ממקום הדעת על מקום החזה‪ ,‬מה שנעשה‬
‫בגדלות של זעיר אנפין ‪ .‬חלק זה מכונה לאה‪ .‬החלק התחתון העומד ממקום‬
‫החזה ועד מקום היסוד של זעיר אנפין הוא החלק התחתון של הנוקבא ומכונה‬
‫רחל‪.‬‬
‫אחר שנגמרה הנוקבא את מהלך התיקון שלה הוא מהלך הגילוי‪ ,‬היא‬
‫נכללת משני פרצופים אשר כל אחד מהם פועל בפני עצמו וכן פועלים יחדיו‪,‬‬
‫הכל תלוי בזמן‪.‬‬

‫ז ‪ -‬מצבי עמידת זעיר אנפין ונוקבא‬

‫פרצופי זעיר אנפין ונוקבא הם בעלי תכונה מיוחדת מכל שאר הפרצופים‪,‬‬
‫יש ביניהם קשר אך הקשר הזה אינו קבוע‪ .‬בניגוד לפרצופי אבא ואמא אשר‬
‫בהם יש קשר תמידי שלא פוסק‪ ,‬ועל כן מבואר שהקשר שלהם מכונה פנים‬
‫בפנים‪ ,‬הקשר של זעיר אנפין ונוקבא משתנה על פי זמנים שונים ומעשי‬
‫ישראל המשפיעים עליהם‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫לד‬

‫ישנם בכללות שני מצבי עמידה של זעיר אנפין ונוקבא‪.‬‬

‫מצב ראשון ‪ -‬עמידת אחור באחור‬
‫מצב שבו רחל עומדת עם זעיר אנפין או יעקב ואז האחוריים שלהם דבוקים‬
‫יחדיו והפנים שלהם כביכול מגולים‪.‬‬
‫הסיבה למצב עמידה זו הוא החשש מפני אחיזה הקליפות באחורי רחל‪.‬‬
‫כדי לבין את החשש יש להקדים מהו פנים ומהו אחור ומהם הקליפות‬
‫המדוברות כאן‪.‬‬

‫הקליפות‬
‫נתבאר בביאור המושגים מהן הקליפות וכדי שיהיה להן קיום הן צריכות‬
‫מקור חיות‪ .‬מקור החיות שלהם הוא חייב לבוא מהקודש ועל כן הם מקבלים‬
‫את השפע שלהם מהנוקבא אלא שיש כאן שתי אבחנות‪.‬‬
‫אבחנה ראשונה היא הצורך להחיות את הקלי' והוא כדי לתת שכר טוב‬
‫לצדיקים ולהעניש את הרשעים‪ ,‬על כן מבואר כי הקלי' הם נצרכות ויש‬
‫לקיימן‪ .‬לכן חייבות לקבל חיות‪.‬‬
‫אבחנה שניה כאשר הקלי' יכולות לקבל שפע מרובה יותר ממה שהן‬
‫צריכות עבור חיותן וזה נקרא אחיזה שלהן או יניקה שלהן‪ .‬מקום היניקה הוא‬
‫מהנוקבא מאחוריה משום שאחור הוא מקום ההעלם ולכן ממקום זה יש לקלי'‬
‫יכולת אחיזה‪ ,‬כמו שעמלק זינב באחרונים בבני ישראל‪ .‬משום שאחרון הוא‬
‫אחור הוא מגלה את הסוף‪.‬‬
‫מהפנים אין לקלי' יכולת אחיזה והוא משום שמעיד על גילוי ולכן פנים‬
‫מרחיקות את הקלי' משום שמגלות את ההתחלה את השפע‪.‬‬
‫כאשר הזמן או מעשה בני ישראל אינו מתוקן יעמדו זעיר אנפין ונוקבא‬
‫אחור באחור כדי לא לגלות את אחורי הנוקבא אליהם וזה כדי שלא יוכלו‬
‫לינוק אלא רק לקבל שפע עבור חיותם‪ .‬אם יעמדו במצב פנים בפנים‪ ,‬בזמן‬
‫שאינו נכון לכך‪ ,‬יתרבה השפע עבור הקלי' ועל ידי כך יכולים להחריב את‬
‫העולם מגילוי דינים קשים‪.‬‬
‫מצב זה של עמידת אחור באחור נעשה בזמן שזעיר אנפין נמצא בקטנות‬
‫ואין לו מוחין שלמים אלא יש בו רק גילוי של ו"ק‪ .‬בהמשך‪ ,‬שלב ח‪ ,‬יתבארו‬
‫סוגי הקליפות ומקומם‪.‬‬
‫לה‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫מצב שני ‪ -‬עמידת פנים בפנים‬

‫כאשר זעיר אנפין מקבל את המוחין שלו ויש בו גילוי בפועל של קומה‬
‫שלמה הכוללת עשר ספירות יכול הוא להשפיע שפע מרובה לנוקבא ועל ידי‬
‫כך יכולה לעמוד עמו פנים בפנים‪ ,‬משום שריבוי השפע שמקבלת מרחיק את‬
‫הקלי' גם מאחוריה וממקום האחור משפיע רק חיות עבור הקלי'‪.‬‬

‫מניין הפרצופים‬
‫כעת נבאר את מספר הפרצופים שיש באצילות ואופן המניין שלהם ומה‬
‫הם באים להשלים בעשרת הספירות השייכות לעולם הנקודים אשר שם‬
‫התרחשה השבירה‪.‬‬
‫הקדמה‪ ,‬כל פרצוף נכלל מזכר ונקבה כאשר הזכר הוא מכונה אור מ"ה‪,‬‬
‫אשר יצא מהמצח ובא לתקן‪ .‬הנקבה היא אור ב"ן שיצא מהעיניים ואותו יש‬
‫לתקן‪ .‬בתיקון כל בחינה ובחינה נכללת משתי הבחינות הללו יחדיו אלא שיש‬
‫חילוק‪ .‬ישנם פרצופים שאורות מ"ה וב"ן נכללים בהם והם בחינת זכר ונקבה‬
‫יחדיו‪ .‬אך ישנם פרצופים שלמרות שבפרטות כוללים מ"ה וב"ן אותו פרצוף‬
‫בכללות נבחן לזכר או לנקבה‪.‬‬

‫פרצוף עתיק – יש בו שתי בחינות והם זכר ונקבה‪ ,‬אור מ"ה וב"ן מחוברים‬
‫יחידיו‪ .‬פרצוף זה נעשה מאותו חלק של כתר חכמה ובינה שלא היה בהם‬
‫פגם בשבירה‪ .‬על כן נבחן עתיק ככולל שני פרצופים‪ :‬זכר ונקבה‪ ,‬למרות‬
‫שהוא עצמו אחד‪.‬‬

‫פרצוף אריך אנפין – מכונה גם כן כתר של האצילות ונכלל גם כן מזכר‬

‫ונקבה ולכן נבחן כשני פרצופים גם כן כמו העתיק‪ .‬תיקן את כתר של הנקודים‬
‫שבו היה פגם‪ ,‬אך באצילות נכלל גם כן מחלקי חכמה ובינה שהיה בהם פגם‪,‬‬
‫משום שחכמה ובינה ירדו למקום חסד וגבורה כמבואר בשלב ד‪.‬‬

‫פרצוף אבא – היה בתחילה חלק החכמה שהיה צריך תיקון אך ירד למקום‬
‫חסד של אצילות ובה להשלים אותו‪ .‬נחלק לשני פרצופים והחלק התחתון‬
‫שלו‪ ,‬שבא להשלים את ז"א‪ ,‬הוא ישראל סבא ומקומו בחלק התפארת של‬
‫האצילות‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫לו‬

‫פרצוף אמא – הייתה בתחילה חלק מבינה שהייתה צריכה תיקון אך ירדה‬
‫למקום גבורה של אצילות ובאה להשלים אותו‪ .‬היא נחלקת לשני פרצופים‬
‫כאשר החלק התחתון שלה‪ ,‬שבא להשלים את ז"א‪ ,‬הוא תבונה ומקומה‬
‫בחלק התפארת של האצילות‪.‬‬

‫פרצוף ז"א – היה צריך לכלול את ששת החלקים של אצילות‪ :‬חסד‪,‬‬

‫גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד ויסוד אך ירד ממקומו ונמצא במקום נצח הוד יסוד‬
‫של אצילות‪ ,‬כאשר הוא נכלל גם כן מחלק מהתפארת ויכול להשלים עצמו‬
‫על ידי שיכלל עם ישראל סבא ותבונה‪.‬‬
‫נחלק אף הוא לשני פרצופים המכונים ישראל ויעקב‪ .‬יעקב הוא החלק‬
‫התחתון שנבנה ממצב העיבור ויניקה של ז"א ואילו ישראל הוא נבנה ממצב‬
‫הגדלות של ז" א‪ .‬יעקב מלביש את נצח של אצילות ואילו ישראל את חלק‬
‫התפארת ויסוד משום שגוף (תפארת) ויסוד חשבינן חד‪.‬‬

‫פרצוף נוקבא – מלבישה את ז" א ממקום עורף שלו‪ ,‬ששם מקום הדעת‪,‬‬
‫ועד חזה‪ ,‬תפארת‪ ,‬ועד יסוד שלו‪ .‬ממקום הדעת עד חזה מכונה הפרצוף הזה‬
‫לאה והיא מלבישה את הוד של האצילות‪.‬‬
‫החלק התחתון מכונה רחל והיא מלבישה את המלכות של האצילות‬
‫המכונה גם כן עטרת היסוד‪ .‬החלוקה של רחל ולאה נעשית כאשר המלכות‬
‫גדלה וחלק הגדלות שלה נעשה כאשר ז"א גדל ואז החלק העליון מכונה לאה‬
‫והחלק התחתון רחל‪.‬‬
‫לז‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫נסכם את הדברים בטבלה‬

‫פרצוף‬ ‫ספירה‬
‫עתיק ונוקבא‬ ‫כתר חכמה בינה שלא היה בהם‬
‫פגם‬
‫אריך אנפין ונוקבא‬ ‫כתר חכמה בינה שהיה בהם פגם‬
‫אבא‬ ‫חסד‬
‫אמא‬ ‫גבורה‬
‫חלק עליון ישראל סבא ותבונה‬ ‫תפארת‬
‫חלק תחתון ישראל‬
‫יעקב‬ ‫נצח‬
‫לאה‬ ‫הוד‬
‫ישראל‪ ,‬כהמשך של התפארת‪ ,‬של‬ ‫יסוד‬
‫הגוף‬
‫רחל‬ ‫מלכות‬

‫שלב ז – עולמות בי"ע‬

‫השלב האחרון של ההתפשטות הוא גילוי עולמות בי"ע (בריאה‪ ,‬יצירה‬
‫ועשיה)‪ .‬מהלך הגילוי שלהם נעשה על ידי האצילות‪ .‬אחר שהתפשטו‬
‫פרצופי האצילות מראשיתם ועד סופם ועומדים כל אחד על מקומו הראוי לו‪,‬‬
‫התהווה מסך כדי שתהיה הפרדה בין עולם האצילות ושאר העולמות שעוד‬
‫לא תוקנו אשר הם חלק מאותה שבירה של כלים‪.‬‬
‫הכלים שעלו ומהם נבנו פרצופי האצילות לא היו כל הכלים כולם‪ ,‬היה‬
‫חלק שנשאר למטה במקומו וקיבל חיות מהניצוצין שהתלבשו בהם‪ .‬מה‬
‫שעלה תוקן ומה שעוד לא עלה המתין לתיקון‪ ,‬התיקון של אותם חלקים‬
‫שנשארו במקומם ולא עלו מהם יתהוו עולמות בי"ע‪.‬‬
‫על כן כדי שיוכלו להתהוות האצילות הפסיק במקום המלכות ותחת‬
‫המלכות נעשה מסך המגביל ומבדיל את עולם האצילות ממה שלמטה ממנו‪,‬‬
‫ממה שעוד לא נברר‪ .‬כעת האצילות מאירה וההארה הזו מועתקת על ידי‬
‫המסך ונעשית לעולם הבריאה‪ .‬אחר כך ממשיכה ההארה לרדת ומועתקת‬
‫על ידי המסך הקיים גם כן בין בריאה ולמה שלמטה ממנה ומתהווה עולם‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫לח‬

‫היצירה‪ .‬באופן דומה נעשה כך מיצירה לעשיה עד שבסופו של תהליך‬

‫מתהווים ארבע עולמות‪ :‬אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יציאה‪ ,‬עשיה‪.‬‬
‫כל עולם מברר עוד חלק מאותם כלים שנשארו עד שאחר שעולם העשיה‬
‫לקח ובירר את חלקו נשארו רק מה שמכונה קליפות‪ ,‬סיגים שאי אפשר לברר‬
‫אותם בתהליך התהוות העולמות‪.‬‬

‫שלב ח – תפקיד האדם‬

‫אחר שנתבאר לעיל שיש מציאות שעוד לא נבררה במהלך התהוות‬
‫העולמות‪ .‬את מה שלא נברר הוטל על האדם לברר‪ .‬האדם הראשון נברא על‬
‫מנת לעובדה ולשומרה‪ ,‬לעבר את הבירורים ולשמור על מה שכבר נברר ולא‬
‫להרוס אלא רק להשלים את הבירור של המציאות‪.‬‬
‫אם אדם הראשון לא היה חוטא היה נעשה הבירור של שארית הסיגים‬
‫שלא נבררו‪ ,‬אלא שחטא ומשום כך גרם לקליפות לא להיות למטה תחת‬
‫עולם העשיה‪ ,‬כפי שהיה בתחילה‪ .‬אלא גרם להם להכלל בכל עולמות‬
‫בריאה יצירה ועשיה ועל ידי כך כעת הקליפות מרובות מאוד ויכולות לקבל‬
‫שפע מרובה יותר ממה שהיה להם בתחילה‪.‬‬
‫כעת תפקידו של האדם נעשה כפול‪:‬‬
‫א – עליו לברר את עולמות בי"ע מהקליפות הנמצאות שם‪ .‬הבירור הזה‬
‫נעשה על ידי המצוות‪ .‬לכל מצווה יש שלושה חלקים‪ :‬מעשה המצווה‪ .‬הברכה‬
‫על המצווה‪ ,‬כוונת המצווה‪ .‬כל אחד מחלקים אלו מברר עולם אחר‪ .‬המעשה‬
‫מברר את עולם העשיה‪ .‬הדיבור מברר את עולם היצירה ואילו הכוונה‪,‬‬
‫המחשבה‪ ,‬מבררת את עולם הבריאה‪.‬‬
‫ב – אחר שיבוררו עולמות בי"ע מאחיזת הקליפות יש צורך לברר את‬
‫הקליפות שתחת עולם העשיה אשר שם הוא מקורם של הקליפות‪.‬‬

‫סוגי הקליפות‬
‫בנביא יחזקאל (פרק א פסוק ד) כתוב‪ ,‬וארא והנה רוח סערה באה מן‬
‫הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך‬
‫האש‪ .‬יש כאן תיאור של הקליפות הסובבות את הגילוי והם‪ :‬רוח סערה‪ ,‬ענן‬
‫גדול‪ ,‬אש מתלקחת‪ ,‬נוגה‪.‬‬
‫לט‬ ‫חלק שני – ציור המפה‬

‫שלושת הקליפות הראשונות הן אותן קליפות שהיו בתחילה‪ ,‬טרם חטאו‬

‫של אדה"ר‪ ,‬למטה מעולם העשיה‪ .‬אותם היה צריך אדה"ר לברר ולכן היום‬
‫אין לנו יכולת לברר אותן רק הקליפה הרביעית המכונה נוגה‪ ,‬היא הקליפה‬
‫שהתחדשה בעקבות חטא אדה"ר והיא זו שנכללה בעולמות בי"ע‪ .‬לכן אותה‬
‫אפשר‪ ,‬וגם צריך‪ ,‬לברר על ידי התורה והמצוות‪.‬‬
‫שאר הקליפות שהיו בתחילה יבוררו מאליהם כאשר תתברר קליפת נוגה‬
‫על זה כתוב‪ ,‬בלע המוות לנצח‪ ,‬שהקב"ה יבטל אותן‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫מ‬

‫חלק שלישי ‪ -‬שאלות שעולות מהלימוד‬

‫אחר שיש לנו הכרה של המערכת עם המושגים השונים‪ ,‬יש כבר תמונה‬
‫כללית של הדברים אלא שתוך כדי לימוד ועיון מתגלות שאלות‪ .‬ננסה בחלק‬
‫זה להעלות מספר שאלות ופתרונן כדי שימצא המעיין מזור לשאלותיו‪ .‬כמובן‬
‫יתכן שיש שאלות רבות שלא מועלות כאן ועל כן יש להתייגע ולשאול אותן‬
‫רב הבקי בחכמה זו‪.‬‬
‫היתרון של שאלות ותשובות אלו הם כי על ידי שיתגלו שאלות ששואל‬
‫הלומד‪ ,‬מהחלק השני ‪ -‬ציור המפה‪ ,‬והן מופיעות כאן יכול הלומד לדעת‬
‫שהוא צועד בדרך הנכונה של ההבנה כי השאלה היא גופא ההבנה שהלימוד‬
‫נכ ון וכל מה שצריך עתה הוא את המילוי‪ ,‬את התשובה לשאלה שעולה‪.‬‬

‫חלק ראשון של ציור המפה‬

‫שאלה א – מדוע יצאו האורות מאוזן חוטם ופה ולא מאור העיניים או‬
‫המצח כפי שיצאו אחר כך?‬
‫תשובה – לעולם יש גילוי רק של נר"ן ולכן הגילוי של הראש הוא גילוי‬
‫הנשמה מהאוזן‪ ,‬גילוי הרוח מהחוטם וגילוי הנפש מהפה‪ .‬לעומת זאת אור‬
‫העיניים מכונה אור החיה ואור המצח אור היחידה‪ ,‬אורות אלו אינם יכולים‬
‫להתגלות אלא הם נשארים כאורות מקיפים‪.‬‬

‫שאלה ב – כיצד יתכן שאור האוזן וחוטם יצאו ללא כלים?‬

‫תשובה – הכלי שלהם הוא חלק מאותה עביות שהייתה קיימת מאז‬
‫הצמצום בכל מקום הצמצום כמו הקו שהכלי שלו נעשה על ידי אותה עביות‬
‫אלא שלא מדברים בו כי ביחס לאור הפה נבחן שאין בו כלי‪.‬‬

‫שאלה ג – מה גרם לאור של נצח הוד יסוד דא"ק לעלות למעלה?‬

‫תשובה – כד סליק ברעותיא‪ ,‬כלומר כאשר עלה ברצונו‪ .‬פעולה זו היא‬
‫פעולה שאין עליה תשובה מדוע נעשתה אלא רק שכך עלה ברצון המאציל‬
‫ית' שיקרה ולכן נעשה‪ ,‬ללא הסבר‪.‬‬
‫מא‬ ‫חלק שלישי – שאלות שעולות מהלימוד‬

‫שאלה ד – מדוע יכול היה האור לעבור את המסך‪ ,‬דהרי תפקיד המסך‬
‫הוא לא לאפשר לאור לעבור?‬
‫תשובה – זה אינו אותו אור שעלה‪ ,‬האור שעלה גרם לזיווג שגרם לאור‬
‫העיניים לצאת לחוץ ואז אותו אור שעלה השתנה גם כן וכבר אינו אותו האור‬
‫שעלה‪ .‬משום שאינו האור שבעבורו נעשה המסך יכול לרדת דרכו‪.‬‬

‫שאלה ה – מדוע אור ב"ן יכול היה לגרום להפרדה של שורשי הכלים‬
‫מהעקודים?‬
‫תשובה – הוא אור דין משום שהוא אור חוזר שעלה מנצח הוד יסוד של‬
‫א"ק ויצא דרך העיניים שלו‪.‬‬

‫חלק שני של ציור המפה‬

‫שאלה ו – כיצד יתכן שהכלים נולדו זה מזה?‬
‫תשובה – כללות כל הכלים נכללו במלכות של עקודים שהיא אחת‪ .‬אחד‬
‫יכול להוציא אחד ולא יותר ולכן כללות הכלים נכללו בה וירדו כולם‬
‫מאוחדים‪ ,‬עם יכולת פירוד‪ ,‬במקום כתר של נקודים ומשם המשיכו להיפרד‬
‫זה מזה על ידי אור פנימי של א"ק שמאיר בהם וגורם להפרדת הכלים אלו‬
‫מאלו‪ .‬לכן נבחן שיש כאן הולדת כלים אלו מאלו‪.‬‬

‫שאלה ז – כיצד יתכן שיש עשרה אורות של צפורני רגלים אם יש רק‬

‫עשרה כלים בלבד ומונים את יסוד וטבור עמהם?‬
‫תשובה – בזמן השבירה מבואר כי ירדו גם אחורי אבא ואמא וכן מכתר יש‬
‫גם כן בחינה של ירידה ממקומו ולכן יחד הם עשר בחינות שיש להשלים‬
‫ולתקן‪.‬‬

‫שאלה ח – מדוע נצח והוד הם יחד?‬

‫תשובה – נצח והוד הם כנגד הרגלים של האדם ואין יכולת תנועה ברגל‬
‫אחת ולכן נחשבים תמיד יחד‪ .‬אמנם יש תנועה אך בקפיצות או בעזרים‬
‫חיצוניים אך לא תנועה ממשית של התקדמות‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫מב‬

‫שאלה ט – מדוע אחר שכלי המלכות ריק משום שאור הדעת עזב אותו‬
‫לא התפשטו אורות נצח הוד בו דהרי יש כלי פנוי?‬
‫תשובה – האור לא רצה לרדת למקום שאינו שייך לו ויש שם רושם של‬
‫אור אחר‪ .‬המלכות התפשטה שם כי זהו הכלי השייך לה‪.‬‬
‫עוד אפשרות כי נצח והוד הם יחד ויש רק כלי אחד של מלכות ולכן לא‬
‫יכלו שני אורות לרדת לכלי אחד‪.‬‬

‫שאלה י – מדוע אור החסד לא עלה ונכלל גם כן עם אחורי כלי הבינה‬

‫שכבר התפשט?‬
‫תשובה – לספירות יש תכונות ושייכות אלו לצד ימין ואלו לצד שמאל ואלו‬
‫לאמצע ולכן חסד היות ותכונתו לימין לא יכול להכלל עם צד שמאל שהוא‬
‫מקום הבינה ועל כן אחורי החכמה התפשטו כדי לקבל את השייך אליהם‪.‬‬

‫שאלה יא – לפי התשובה בשאלה י מדוע נצח והוד נכללו בבינה והרי‬
‫נצח שייך לימין?‬
‫תשובה – היות ויצאו יחדיו לכן אין כאן אחד הגובר על השני אלא שווים‬
‫הם‪ ,‬משום שאחורי הבינה כבר התפשטו על כן גבר צד השמאל ונכללו אורות‬
‫נצח והוד יחדיו‪.‬‬

‫שאלה יב – מדוע נשבר כלי המלכות אם רק אור אחד ירד אליו?‬

‫תשובה – יש שתי תשובות בעניין‪.‬‬
‫א – אור הדעת שירד לשם בתחילה אחר שהסתלק השאיר רושם‪ ,‬כמו בכל‬
‫הסתלקות‪ .‬על כן כאשר ירד אור המלכות לא היה הכלי ריקן לגמרי אלא‬
‫היה בו גם הרושם של דעת ולכן לא היה די בכלי להכיל את האור‪.‬‬
‫ב – עולם הנקודים הוא העתקה של עולם העקודים והיות בעולם העקודים‬
‫כלי המלכות חסר אור‪ ,‬האורות של עקודים בפעם השניה התפשטו מכתר עד‬
‫יסוד ולא במלכות‪ .‬על כן הכלי של המלכות הוא פחות במעלה משאר הכלים‬
‫ולא יכול להכיל אפילו את האור האחד שלו‪ .‬את אור הדעת יכלה להכיל‬
‫משום שאור הדעת לא היה בעולם העקודים ולכן הוא חידוש שאותו היה‬
‫אפשר להכיל‪.‬‬
‫מג‬ ‫חלק שלישי – שאלות שעולות מהלימוד‬

‫חלק שלישי של ציור המפה‬

‫שאלה יג – כיצד בינה של נקודים מעוררת מ"ן למקום מצח של א"ק‬
‫שהוא גבוה מאוד?‬
‫תשובה – מבואר בדברי הרש"ש כי הבינה שאליה עלו האורות אחר‬
‫הכללותם בכתר חכמה ובינה היא לא בינה של נקודים אלא בינה של א"ק‪,‬‬
‫הוא מקום האוזן‪ .‬על כן בינה זו מעוררת מ"ן לחכמה ועל ידי ריבוי שפע‬
‫מתפשט אור המצח הנזכר‪.‬‬

‫שאלה יד – מדוע מכונה אור מ"ה בחדש בשם חדש‪ ,‬האם היה גם כן ישן?‬
‫תשובה – בפנימיותו של א"ק היו אורות אשר אחד מהם הוא אור ב"ן שיצא‬
‫מהעיניים‪ .‬גם אור מ" ה היה כלול שם ועל כן מה שמכונה אור מ"ה הנזכר‬
‫כחדש הכוונה שהתחדש בו שכעת אינו בהעלם אלא שהוא בגילוי‪.‬‬

‫שאלה טו – כיצד יתכן ששני אורות יגרמו למיעוט אור‪.‬‬

‫אור ב"ן שיצא הוא אור של גבורות של דין ועל כן יכול היה להפריד את‬
‫שורשי הכלים של עקודים ולגלות אותם בפועל ככלים נפרדים‪ .‬האור לא‬
‫היה מותאם לכלים ולכן נשברו כי יצא כולו בבת אחת‪ ,‬משום שהוא דין ולכן‬
‫גרם לשבירה‪.‬‬
‫אור המצח הוא בחינה של אור חסדים ועל כן כאשר הוא נכלל עם אור‬
‫הגבורות הוא מתאים אותו לכלים כדי שיוכלו להכילו‪ .‬באופן זה מבואר כי‬
‫ריבוי של אור גורם דווקא להתאמת האור הראשון לכלים שנבנו‪ ,‬מה עוד‬
‫שהכלים עצמם נעשו גדולים יותר על ידי שנכללו יחד‪.‬‬

‫שאלה טז – מדוע לא היה לעתיק ו"ק משלו?‬

‫תשובה – ו"ק מרמזות על פירוד ועתיק היות ונכלל מכתר חכמה ובינה‬
‫שאין בהם פגם כלל מרמזים על אחדות‪ .‬לכן כדי שיוכל להכלל ולהשפיע‬
‫לאותם חלקים שיש בהם פגם צריך לגלות את עצמו כריבוי וזה רק על ידי‬
‫שיכלל עמהם ועל ידי כך יתגלו בו גם ו"ק שהם גילוי כוח הפירוד כדי שיוכל‬
‫להכלל עם מה שיש לתקן‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫מד‬

‫שאלה יז – מדוע באריך אנפין עמדו שלושת הראשונות בקו אחד ולא‬
‫בשלושה קוים כמו כל שאר הספירות?‬
‫תשובה – באמת היו צריכים לעמוד בשלושה קוים אך הבינה‪ ,‬היות והיא‬
‫שורש הדין‪ ,‬אם הייתה עומדת במקומה למטה מהכתר הייתה קרובה מידי‬
‫לאור עתיק ולכן ירדה למטה כדי שתוכל לקבל מאורו ומשום כך שלושת‬
‫הספירות הראשונות של אריך אנפין עומדות בקו אחד‪ .‬כתר‪ ,‬תחתיה חכמה‬
‫ותחת החכמה הבינה משום שלא יכלה לקבל את האור העליון והייתה צריכה‬
‫להתרחק כדי שיתגלו הדינים שיאפשרו את המשך ההשתלשלות והגילוי של‬
‫האצילות באופן מתוקן‪.‬‬

‫שאלה יח – מדוע נצח והוד מחולקים לשלושה חלקים?‬

‫כל ספירה מחלוקת לשלושה חלקים אך מודגש דווקא חלוקה זו בנצח והוד‬
‫משום שהקומה של עשרת הספירות מחולקת לשלושה חלקים‪.‬‬
‫חלק עליון כולל את ספירות כתר חכמה ובינה‪ .‬הוא החלק שמושפע‬
‫מהעליון לתחתון ולכן אינו שייך לקומה עצמה אלא הוא מה שמקבל‪.‬‬
‫חלק אמצעי כולל את ספירות חסד גבורה ותפארת‪ .‬הוא החלק העצמי של‬
‫הקומה ושייך אליה ממש שם מתגלה התכונה של אותה קומה‪.‬‬
‫חלק תחתון כולל את ספירות נצח הוד יסוד‪ .‬הוא החלק המשפיע לאחר‬
‫ונכלל בו‪.‬‬
‫לפי הבנה של חלוקה זו מתבאר כי דווקא נצח והוד יש עליהם דגש‬
‫בחלוקתם לשלושה חלקים כי עמהם מושפע שפע לאחר והוא אינו מושפע‬
‫כיחידה אחת אלא כחלקים ולכן דווקא בהם‪ ,‬היות והם בונים את התחתון‬
‫מהם‪ ,‬מודגש חלוקה זו לשלושה חלקים‪.‬‬

‫שאלה יט – מדוע מלכות דבוקה עם יסוד?‬

‫תשובה – כאשר היו הספירות שלוש כלולות בשלוש נצח היה על גבי‬
‫החסד והוד על גבי הגבורה ויסוד על גבי התפארת‪ .‬המלכות הייתה על גבי‬
‫היסוד‪ ,‬לכן דבוקה עמו‪.‬‬
‫מה‬ ‫חלק שלישי – שאלות שעולות מהלימוד‬

‫שאלה כ – מדוע אחרי הלידה המלכות דבוקה בתפארת ולא ביסוד (כפי‬
‫שמבואר בתיקון זעיר אנפין)?‬
‫ישנו כלל‪ ,‬האישה עולה עמו ואינה יורדת‪ .‬היות ויסוד היה על גבי‬
‫התפארת ועליו המלכות‪ ,‬כאשר ירד היסוד בזמן הלידה‪ ,‬נשארה המלכות‬
‫במקומה ולא ירדה עמו ולכן נשארת במקום התפארת‪.‬‬
‫למרות שלא ירד עם היסוד נכללה עמו ולכן יש לה שייכות מרובה אל‬
‫היסוד גם כן‪ .‬אם כן למלכות יש שני מקומות עמידה‪ :‬העליון במקום התפארת‬
‫והתחתון במקום היסוד‪.‬‬

‫שאלה כא – האם ישנו שוני בין המסכים השונים המפרידים בין עולמות‬
‫אצילות בריאה יצירה ועשיה?‬
‫תשובה – המסך בין עולם האצילות לבריאה נעשה על ידי הבינה של‬
‫אצילות ולכן האור שעובר הוא רק מבינה ולמטה של עולם האצילות‪ .‬לעומת‬
‫זאת המסך שבין בריאה ויצירה נעשה על ידי התפארת של עולם הבריאה‬
‫ולכן האור שעובר דרכו הוא האור מתפארת ולמטה של עולם הבריאה‪.‬‬
‫לבסוף המסך שבין עולם היצירה ועולם העשיה נעשה על ידי מלכות של‬
‫יצירה ולכן רק אור המלכות של עולם היצירה עובר ומתפשט למטה‪.‬‬

‫שאלה כב – כיצד נוצרה ההעתקה של העולמות זה מזה?‬

‫כאשר פוגע אור האצילות במסך של הבריאה האור מועתק כפי שהוא בכל‬
‫מדרגותיו אלא שמקבל שם מחודש כי הוא כעת נעשה אור בינה ולכן ממנו‬
‫נעשה עולם הבריאה‪.‬‬
‫כמו כן אור הבריאה שפוגע במסך של התפארת מועתק ומקבל שם מחודש‬
‫ונעשה לעולם היצירה‪ .‬לבסוף כאשר אור היצירה פוגע במסך המלכות הוא‬
‫גם כן מועתק ונעשה ממנו עולם העשיה‪.‬‬
‫יוצא כי כל העולמות הם העתקות אלו מאלו אך כל עולם מקבל שם חדש‬
‫על פי האור המתפשט בו‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫מו‬

‫שאלה כג – למה לא נבררו כל העולמות?‬

‫תשובה – כדי לתת לאדם את יכולת הבחירה‪ .‬כאשר יש קליפות ויש יכולת‬
‫לאדם לברר אותם הוא הבוחר כיצד לפעול‪.‬‬

‫שאלה כד – אם הקליפות היו תחת עולם העשיה מדוע הם שלוש?‬

‫תשובה – הבירור של הקליפות נעשה על ידי שלושה עולמות בי"ע ולכן‬
‫כל בירור מהעולמות ממנו התהוותה קליפה אחת שירדה למטה מעולם‬
‫העשיה‪ .‬משום שיש שלושה עולמות לכן כנגדם ישנן שלושה סוגים ובחינות‬
‫של קליפות‪.‬‬
‫האופן של בירור הקליפות נעשה על ידי האדם בשלושה רבדים‪ .‬רבדים‬
‫אלו מכונים מחשבה‪ ,‬דיבור ומעשה‪ .‬המעשה מברר את עולם העשיה‪ .‬הדיבור‬
‫את עולם היצירה ואילו המחשבה‪ ,‬הכוונה‪ ,‬מבררים את עולם הבריאה‪.‬‬
‫באופן זה האדם יכול לברר את הקליפות שהוא‪ ,‬אדם הראשון שאנו‬
‫צאצאים שלו‪ ,‬גרם להלביש בכל העולמות‪.‬‬
‫מז‬ ‫חלק רביעי – שיטות הלימוד השונות‬

‫חלק רביעי ‪ -‬שיטות הלימוד השונות‬

‫בחלק זה יתבארו שיטות הלימוד השונות על פי שיטת הלימוד של האריז"ל‬
‫כדי שהמעיין יוכל לבחור להיכן נטיית ליבו מושכת אותו וכל יוכל לגדול‬
‫בחכמה זו‪.‬‬
‫נחלק את אופני הלימוד לשלושה חלקים עיקריים שבכל אחד מהם יש עוד‬
‫תתי חלוקות שאותן רק נזכיר אך לא נבאר בהרחבה‪.‬‬

‫חלק ראשון – השיטה הספרדית‬

‫השיטה הזו מתחילה מרבינו הרש"ש (הרב שלום מזרחי שרעבי)‪ .‬שיטה זו‬
‫באה ליישב קושיות העולות מהלימוד בדרך הלימוד של בית המדרש‪ ,‬פלפול‬
‫קושיא תירוץ חילוקים‪ .‬השיטה הזו פועלת הרבה על שיטת החילוקים בהבנה‬
‫שכל מה שיש במציאות אחת המבוארת בדברי הרב זלה"ה קיימת‪ ,‬אמנם‬
‫באופן דק יותר‪ ,‬בכל בחינה ובחינה‪ .‬על כן אפשר להקיש ממקום למקום‬
‫וללמוד אחד על השני‪.‬‬
‫רבים מהלומדים בשיטה זו מדקדקים בלשון הרב וכאשר מוצאים לשונות‬
‫שונים פעמים רבות יעוררו סתירה בדברים לכן כאשר ישנה סתירה הקשה‬
‫ליישוב פעמים רבות מבארים כי מדובר בשתי בחינות שונות הנושאות את‬
‫אותו השם ובאופן זה נעשית חלוקה באופן הלימוד כאשר על ידי חלוקה זו‬
‫מתבארת הסוגיא והסתירה כלא סתירה אלא כחוסר הבנה של הלומד‪.‬‬
‫עוד נקודה חשובה בהבנת שיטה זו היא שיטת הערכין‪ .‬כלומר כל עליון‬
‫ביחס לתחתון ממנו נבחן באופן שונה מאשר הוא ביחס לעליון ממנו‪ ,‬על כן‬
‫יש פעמים רבות שבחינה אחת מבוארת בכמה דרכים שאף יכולים לסתור זו‬
‫את זו‪.‬‬
‫השיטה הזו היא העיקרית ברוב בתי המדרש העוסקים בקבלה ומכונה‬
‫בכללות קבלת הרש"ש‪.‬‬

‫חלק שני – השיטה האשכנזית‬

‫הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) הוא אבי השיטה הזו המכונה אשכנזית‪,‬‬
‫היא שיטה שונה בתכלית מהשיטה הלמדנית הספרדית‪ .‬שיטה זו מדברת על‬
‫משל ונמשל‪ ,‬דברי הרב הם משל ועל כן יש להבין מהו הנמשל אשר הוא‬
‫בדרך כלל בדרכי ההנהגה של הקב"ה את עולמו‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫מח‬

‫הרמח" ל מבאר הרבה מהסתירות המופיעות בדברי הרב כבחינות הנהנה‬

‫שונות או חלוקה לשתי בחניות של התפשטות והנהגה אשר הן שונות זו מזו‬
‫ועל כן יש פעמים סתירות בדברי הרב כי מדבר פעם על התפשטות ופעם על‬
‫הנהגה ולכן אפשר ליישב את הדברים באופן זה‪.‬‬
‫שיטה זו סוברת שהצמצום היה ברצון העליון ופינה מקום לאדם שיהיה‬
‫בעל בחירה על ידי שלא מכפיף את רצון הבורא על האדם אלא משאיר לו‬
‫יכולת בחירה‪ .‬רבות מהסוגיות עוסקות במהלך זה ובכללות מהלך ההאצלה‬
‫מכוון את עצמו לעבר המטרה של גילוי יחוד ה' בסופו של תהליך העורך‬
‫ששת אלפים שנים‪.‬‬
‫בנוסף לרמח"ל גם הגר" א (הגאון אליהו מוילנא) נראה כי דורך בדרך זו‬
‫אך הגר"א לא כתב כתבים רבים על פי סדר ההשתלשלות ועל כן קשה לקבוע‬
‫באופן וודאי מהי שיטתו‪.‬‬
‫תלמיד תלמידו של הגר"א‪ ,‬הגריא"ח (הרב יצחק אייזיק חבר) שהיה‬
‫תלמיד תלמידו הגדול של הגר"א‪ ,‬הרב מנחם מנדל משקלוב‪ ,‬חיבר חיבורים‬
‫רבים אך ביניהם ישנו חיבור מקיף המבאר את כללות סדר ההאצלה‬
‫מראשיתו ועד סופו רבות על פי דרכו של ברמח"ל‪ .‬על פי זה אפשר לומר‬
‫שגם הגר"א כנראה נטה לכיוון הבנה זה‪.‬‬
‫ביאור הסוגיות יכול להיות יותר רעיוני ולאו דווקא בפלפול ודיוק‬
‫הדברים‪.‬‬
‫מקובל אשכנזי שהוא ממצע בין שתי הדרכים הוא הרב שלמה אליישיב‬
‫בעל הלשם שבו ואחלמה שדוגל בשיטתו של הגר"א אך נראה שאופן הלימוד‬
‫שלו יותר קרוב לרש"ש‪ ,‬האופן הלימדי אך מעורב גם בביאורים רעיוניים‪.‬‬

‫חלק שלישי – החסידות‬

‫החסידות מתחלקת לענפים רבים ואין כאן הכוונה למנות אותם אלא‬
‫לבאר בכללות את הרוח הנושבת מתפישתה‪.‬‬
‫אם מקובלי אשכנז סברו שהמציאות מנהגת על ידי הקב"ה אך ישנו מקום‬
‫שהקב" ה לא נוכח שם כפשוטו אלא רק מנהיג את המציאות‪ ,‬החסידים‬
‫מבארים להפך הגמור‪ .‬הקב"ה ממלא את כל המציאות כפשוטו ומה שאין‬
‫ניכר הקב"ה הוא משום שאנו לא דבוקים בו‪ ,‬אם היינו דבוקים בו היינו מגלים‬
‫אותו גם כאן במקום ההעלם הגדול‪ .‬על כן עיקר העניין הוא דבקות‪.‬‬
‫מט‬ ‫חלק רביעי – שיטות הלימוד השונות‬

‫החסידות לא עוסקת בסוגיות הקבליות ולא באה ליישב סתירות‪ ,‬עיקר‬

‫עיסוקה הוא בנידון הצמצום וכיצד הוא שייך למציאות חיינו‪ ,‬בביאור‬
‫שהצמצום הוא רק בעיננו כלפי הקב"ה שאין אנו מגלים אותו אך הצמצום‬
‫אינו ממשי ביחס לבורא ית' כי בו אין שום צמצום אלא הכל בעיני המתבונן‪.‬‬
‫החסידות עוסקת רבות בעבודת הנפש על פי הספירות והפרצופים‬
‫השונים‪.‬‬

‫מקובל אשכנזי ששילב בין שיטת הקבלה והחסידות הוא הרב יהודה אשלג‬
‫המכונה בעל הסולם (על שם חיבורו על הזהר)‪ .‬שיטה זו גם כן דורכת בגישה‬
‫החסידית של עבודת הנפש אך מבוססים דבריה על פי שיטת ההאצלה‬
‫הידועה ומשליך אותה פעמים רבות על פי עבודת הנפש של רצון לקבל ורצון‬
‫להשפיע‪.‬‬

‫תם ונשלם קונטרס מבוא לקבלה‬

‫נשא תפילה שבניין מפואר זה של בני אהובי בכורי‪ ,‬יהונתן ופלג גופו‪,‬‬
‫לאה‪ ,‬יבנו בית בניין עדי עד‪ ,‬יגדלו את צאצאיהם בדרך התורה ועבודת ה'‬
‫האמיתית וישאו ברכה והצלחה בכל אשר יפנו ויעשו‪.‬‬
 ‫מבוא לקבלה‬ ‫נ‬

‫לזכרון עולם‬

‫ולעילוי נשמת‬
‫ר' אילן אליעזר בן צבי לבית ברונווסר‬

‫כ"א אדר תשפ"א‬

‫גב' חוה בת שלמה לבית ורבורג ז"ל‬

‫כ"ג חשון תשע"ז‬

‫ר' דוד (דודיק) בן נחום לבית פורמן ז"ל‬

‫ט"ו תמוז תשע"ב‬

‫גב' אסתר בת יעקב לבית מנלה ז"ל‬

‫י"ט אב תשס"ח‬

‫גב' לאה מלכה דינה בת זיגמונד ורויזא ז"ל לבית דוננפלד‬

‫י"ב טבת תשס"ה‬

‫ר' צבי הרמן בן אליעזר ז"ל לבית ברונווסר‬

‫ח אלול תשס"ד‬

‫ר' יוסף צבי בן אברהם ז"ל לבית ולרשטיינר‬

‫כ"ה חשוון תשס"ב‬

‫ר' נפתלי בן אברהם לבית אונגר ז"ל‬

‫ט"ו תמוז תשמ"ז‬

‫גב' צשיה (צביה) ולרשטיינר בת אהרון אלטר ז"ל לבית ארדנבאום‬

‫ה אב תשל"ח‬

‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬