‫‪1‬‬

‫דרוש בעניין עגולים ויושר מה קדם למה‬

‫כבר תמהו המפרשים בעניין סוגיית העגולים ויושר מה קדם למה‪ .‬לפעמים נראה שהעגולים קודמים ליושר‬

‫כמו שמבאר הרב פעמים רבות מאוד‪ .‬אך פעמים אחרות נראה שהעגולים נמשכים מהיושר ואם כן היושר‬
‫קדם להם‪.‬‬

‫רבו התירוצים בסוגיא זו כדרך פלפולה של תורה מדברי המפרשים השונים‪ .‬אך למדייק בדברי הרב נראה‬
‫כי אין קושיא כלל‪ .‬אלא שכף זכות ניתן למפרשים שהיה פרוס לפניהם ספר העץ חיים המודפס אלא שאינו‬

‫חף מטעויות ולכן בגלל תוספות שנכללו בו התקשו המפרשים לדייק את הדברים כראוי‪.‬‬
‫נביא את מקומות התוספות וכאשר נסיר אותם ממקומם (על פי השוואה לדפוס המקור במקרה שלנו ספר‬

‫אדם ישר שהוא מקור לדרושים אלו) נראה שאין קושיא בסוגיא זו כלל והכל הולך למיישרים על פי דיוק‬
‫דברי הרב עצמו‪.‬‬

‫נביא מתוך ענפים ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' את דברי הרב שעוסקים בסוגיית עגולים ויושר ונדייק את דבריו‪ .‬נביא רק את‬
‫מה ששייך לסוגיא זו ולכן הדברים באים בדילוגים ללא מה שכתוב שאינו שייך ממש לסוגיא‪ .‬נכתוב‬

‫כותרות כדי להקל על העיון ונמספר את המקורות המובאים כדי להקל על הקריאה‪.‬‬
‫סוגיא נוספת שקיימת בדברי הרב היא מקום סיום ההתפשטות של הקו או א"ק ואינה שייכת למה שנעסוק‬

‫כאן אלא נבארה במקום אחר‪.‬‬

‫זה החלנו בעהי"ת ונישא תפלה שלא תצא תקלה מתחת ידינו‪.‬‬

‫ענף ב'‬
‫דף יא' ע"ד‬

‫הקו‬
‫א) ואז המשיך מן אור אין סוף קו א' ישר מן האור העגול שלו מלמעלה למטה ומשתלשל ויורד תוך‬

‫החלל ההוא‪ .‬וראש העליון של הקו נמשך מן האין סוף עצמו ונוגע בו‪ .‬אמנם סיום הקו הזה למטה‬
‫בסופו אינו נוגע באור אין סוף‪ ,‬ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור אין סוף למטה‪.‬‬

‫ב) וקו זה כעין צנור דק א' אשר בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון של אין סוף אל העולמות אשר‬

‫במקום האויר והחלל ההוא‪.‬‬

‫ג) אמנם בהיות כי הקו ההוא ראשו נוגע באור אין סוף מצד העליון וסופו אינו נמשך למטה עד מקום‬
‫אור האין סוף הסובב תחת העולמות ואינו דבוק בו‪.‬‬
‫ד) בהיות אור אין סוף נמשך דרך קו א' וצינור דק בלבד‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫מה שמבואר כאן בדברי הרב הוא שמדבר על קו כללי שהוא מתפשט באופן ישר‪ .‬תחילתו הוא מאור א"ס‬

‫המקיף והוא יורד בחלל הצמצום‪ .‬מקום סיום התפשטותו הוא לא עד סוף מקום הצמצום אלא למעלה ממנו‪,‬‬
‫ואינו מבואר היכן למעלה ממנו הוא מפסיק את ההתפשטות‪.‬‬

‫הקו מכונה כעת גם כן צינור כי בו נמשך אור עליון של א"ס‪ ,‬הקו הוא כלי עבור שפע הא"ס המקיף‬
‫שיתפשט בתוך מקום הצמצום‪.‬‬

‫יוצא מברי הרב‪:‬‬

‫א) הקו הוא צינור‪ ,‬כלי‪.‬‬

‫ב) דרך הקו מתפשט שפע אור א"ס‪.‬‬

‫ג) הקו מתפשט במקום הצמצום אך אינו מגיע לקצהו השני‪.‬‬

‫התפשטות הקו כיצד נעשית‬

‫דף יא' ע"ד‬
‫א) והנה בהיות אור האין סוף נמשך בבחינת קו ישר תוך החלל הנ"ל לא נמשך ונתפשט תכף עד‬

‫למטה‪ .‬אמנם היה מתפשט לאט לאט‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬כי בתחלה התחיל קו האור להתפשט שם‪ ,‬ותכף‬
‫בתחלת התפשטותו בסוד קו נתפשט ונמשך ונעשה כעין גלגל א' עגול מסביב‪ .‬והעגול הזה היה בלתי‬

‫דבוק עם אור האין סוף הסובב עליו מכל צדדיו‪ ,‬שאם יתדבק בו יחזור הדבר לכמות שהיה ויהיה‬
‫מתבטל באור אין סוף ולא יתראה כחו כלל ויהיה הכל אור אין סוף לבד כבראשונה‪ .‬לכן העיגול הזה‬

‫סמוך אל עיגול האין סוף ובלתי מתדבק בו‪ .‬וכל עיקר התקשרות ודביקות העגול הנאצל ההוא עם‬
‫אין סוף המאציל הוא ע"י הקו ההוא הנ"ל אשר דרך בו יורד ונמשך אור מן אין סוף ומשפיע בעיגול‬

‫ההוא והאין סוף סובב ומקיף עליו מכל צדדיו כי גם הוא בבחי' עגול סביב עליו ורחוק ממנו כנ"ל‪.‬‬
‫כי הוא מוכרח שהארת אין סוף בנאצלים תהיה דרך קו ההוא לבד‪.‬‬

‫מתבאר כאן מדברי הרב שהקו מתפשט תחילה וממנו‪ ,‬ממש בתחילת התפשטותו‪ ,‬יוצא עיגול ראשון המכונה‬
‫כתר‪ .‬אותו כתר אינו דבוק באור א"ס המקיף אלא הוא מקבל שפעו מהקו‪.‬‬

‫בהמשך מבאר הרב כי ממשיך הקו להתפשט ואז נמשכים ממנו עוד עגולים עד עגול עשירי שהוא מלכות‪.‬‬
‫יוצא מדברי הרב‪:‬‬

‫א) הקו הוא תחילת ההתפשטות‪.‬‬

‫ב) מהקו יש השפעה ויציאה של אור העיגולים המתעגלים מסביב‪.‬‬

‫התפשטות העגולים‬
 ‫‪3‬‬

‫א) והנה העגול הזה הראשון‪ ,‬היותר דבוק עם האין סוף‪ ,‬הוא הנקרא כתר (דאדם קדמון) אחר כך‬

‫נתפשט עוד הקו הזה ונמשך מעט וחזר להתעגל ונעשה עגול ב' תוך עיגול הא'‪ ,‬וזה נקרא עיגול‬
‫החכמה (דאדם קדמון) עוד מתפשט יותר למטה וחזר להתעגל ונעשה עיגול ג' תוך העיגול הב' ונקרא‬

‫עיגול בינה (דאדם קדמון) ועד"ז היה הולך ומתפשט ומתעגל עד עגול י' הנקרא עיגול מלכות (דאדם‬

‫קדמון) הרי נתבאר ענין הי' ספירות שנאצלו בסוד י' עיגולים‪ ,‬זה תוך זה‪ .‬וכ"ז הוא בחי' עשר ספירות‬

‫הכוללות דרך סתם כל בחי' העולמות כולם‪.‬‬

‫ב) והנה הבחי' המחברת כל העיגולים יחד הוא ענין קו הדק הזה המתפשט מן האין סוף ועובר ויורד‬
‫ונמשך מעיגול אל עיגול עד סיום תכלית כולם כנ"ל‪ .‬ודרך הקו הזה נמשך האור והשפע הצריך לכל‬

‫א' וא' מהם‪ .‬והרי נתבאר בחינת העיגולים של הי' ספירות‪.‬‬

‫מקור הדרוש הוא מספר אדם ישר ושם לא מופיע המילה א"ק כלל בברי הרב‪ ,‬לכן כל מקום שכתוב כאן‬
‫אדם קדמון כתבנו אותו בסוגריים והוא תוספת של המדפיס ואינה במקור‪.‬‬
‫תוספת זו גרמה לקשיים מרובים מאוד בהבנת הדרוש כי נראה שמשווה הרב את העיגולים הללו עם הקו‬
‫שמשמע מפשט הדברים הוא כי קו זה הוא יושר של א"ק וזה על פי מה שמבואר בסוף ענף ד' וזה לשונו‪,‬‬

‫עוד דבר אחד לא נתבאר לנו בעניני עיגולי אדם קדמון וביושר שלו איך הם מתחברים יחד‪ .‬אמנם‬
‫בענין עתיק יומין נתבאר במקומו כי אלו י' עיגולים שלו כולם נמשכים ומתפשטים סביב ג' ראשונות‬

‫לבד דיושר שלו‪ ,‬ע"ש‪ .‬ואולי כך יהיה בעניני עיגולי אדם קדמון‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫מדברים אלו משמע שיש עגולים והם מקיפים על ג"ר של יושר וכאן בדברי הרב נראה שמבאר את א"ק‪.‬‬

‫היות וא"ק מוזכר גם כן כאן עם הקו משמע שהקו הזה הוא יושר ודבר זה גרם לחוסר הבנה מה קודם למה‬
‫עיגולים או יושר של א"ק‪.‬‬

‫אלא שאין הרב מבאר כאן את א"ק כלל כמו שמסיים‪ ,‬והרי נתבאר בחינת העיגולים של הי' ספירות‪.‬‬
‫משמע שמבאר אותם באופן כללי ולא פרטי של עולם זה או אחר‪ .‬את ענייני א"ק יזכיר הרב בהמשך באופן‬

‫מפורש מאוד אלא שכאן כל עיסוקו הוא בביאור העיגולים והיושר שיוצאים ומתפשטים‪ .‬לכן אין הרב‬
‫משווה את הקו עם יושר כמו שיוכח בהמשך‪ ,‬אלא הקו הוא בחינה שונה מהיושר‪.‬‬

‫יוצא מדברי הרב‪:‬‬

‫א) הי' עגולים הם יוצאים זה אחר זה אלא שכולם הם מקבלים את שפעם ומקושרים על ידי הקו הדק‪.‬‬

‫ב) סיום מקום הקו מבואר כאן והוא עד סיום תכלית כולם‪.‬‬
‫ג) תוספת המילים אדם קדמון הם תוספות‬

‫ד) אין שייכות בין המבואר כאן לא"ק כלל‪.‬‬

 ‫‪4‬‬

‫התפשטות היושר‬
‫א) ועתה נבאר בחינה הב' שיש בי' ספירות‪ ,‬הלא הוא בחינת אור היושר ‪,‬כדמיון ג' קוים כצורת אדם‬

‫העליון‪ .‬והנה דרך הקו הנ"ל המתפשט מלמעלה למטה אשר ממנו מתפשטים העיגולים הנ"ל גם הקו‬
‫ההוא מתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון של עיגול העליון מכולם עד למטה מתחתית‬
‫סיום כל העיגולים‪ ,‬ממש מלמעלה למטה (כלול מי' ספירות) בסוד צלם אדם ישר‪ ,‬בעל קומה זקופה‪,‬‬
‫כלול מרמ"ח אברים מצטיירים בציור ג' קוים ימין ושמאל ואמצע‪ ,‬כלול מי' ספירות בכללות‪ ,‬וכל‬

‫ספי' וספי' מהם נפרטת לי' ספירות עד אין קץ על דרך הנזכר לעיל בענין הי' ספירות שהם בדרך‬
‫העיגולים‪.‬‬

‫ב) והרי בזה יתקיימו ב' הסברות הנ"ל‪ .‬כי יש שתי בחינות‪ :‬דרך עיגולים ודרך קוים‪.‬‬
‫מבואר כי מהקו הוא מתפשט גם כן בבחינה שמכונה יושר מלמעלה מגג העגול העליון משמע כתר עד‬
‫למטה תחתית סיום כל העגולים‪.‬‬
‫אותו יושר כולל ג' קוים ימין שמאל אמצע‪.‬‬

‫יוצא מדברי הרב‪:‬‬

‫א) מהקו מתפשט שפע נוסף שמכונה יושר‪.‬‬

‫ב) יושר זה כולל ג' קוים‪.‬‬

‫ג) מתחיל יושר זה מראש העגולים‬

‫ד) מסתיים יושר זה בסיום כל העגולים‬

‫מקום עוה"ז‬
‫דף יב' ע"ב‬
‫א) עד שנמצא כי העוה"ז הארציי החומרי הוא נקודה האמצעי תיכונה תוך כל העיגולים (כולם) בתוך‬

‫כל המקום החלל ואויר הפנוי הנ"ל‪ ,‬וגם הוא מרוחק מן האין סוף הרחקה גמורה יותר מכל העולמות‬
‫כולם‪ .‬ועל כן הוא כל כך גשמי וחומרי בתכלית הגשמיות עם היותו נקודה אמצעית בתוך כל‬

‫העיגולים‪.‬‬
‫מבואר כי מקום עוה"ז על פי העגולים הוא במרכזם משמע מקום מרכז הצמצום והוא נקודה אמצעית‪.‬‬

‫חזרה וסיכום‬
‫א) הקו הנמשך מן האין סוף היה מתפשט ואח"כ מתעגל ומתפשט יותר למטה ומתעגל עד סיום‬
‫תכלית כל העיגולים‪ .‬ועיגול המתהוה ראשון במקום ראשית הקו הנה הוא מעולה ומשובח מכל‬
 ‫‪5‬‬

‫העיגולים אשר תחתיו כי הנה הוא נמשך מראש הקו‪ .‬ועוד כי הנה הוא מקבל הארה בהיותו במקום‬

‫גבוה יותר מכולם‪ .‬וזה העיגול העליון שבכולם יהיה נקרא "מעלה"‪ ,‬והעיגול היותר פנימי הוא אמצעי‬
‫ותיכון שבכולם‪ .‬אשר הוא תחתון שבכולם‪ ,‬אשר הוא מקבל האור מתחתית הקו ‪ -‬ההוא יהיה נקרא‬

‫"מטה‪.‬‬
‫חוזר ומבאר הרב כי העגול הוא מתהווה ממקום ראשית הקו ולא כותב יושר‪ .‬ישנם י' עגולים שהם מתגלים‬

‫בהדרגה זה אחר זה לכן יש עליון ותחתון בהם‪.‬‬

‫דברי האוצרות חיים‪ ,‬חזרה על הידוע עד כה‬

‫דף יב' ע"ג מהדורא תנינא‬

‫א) והנה כאשר צמצם עצמו‪ ,‬אז דרך צד אחד מן החלל המשיך דרך קו אחד ישר‪ ,‬דק‪ ,‬כעין צנור אור‬
‫א'‪ ,‬הנמשך מן האין סוף אל תוך החלל וממלא אותו; אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך החלל‬
‫ובין אור האין סוף המקיף את החלל‬
‫ב) והנה האור הזה המתפשט תוך החלל הזה הנה הוא נחלק לב' בחינות‪ .‬האחד הוא שכל האורות‬

‫שבתוך החלל הזה מוכרח הוא שיהיה בבחי' עגולים‪.‬‬

‫ג) והבחינה הב' הוא כי הנה באמצע כל האצילות‪ ,‬העגול הזה מתפשט דרך קו ישר דוגמת העגול‬

‫ממש רק שהוא ביושר‪.‬‬

‫למרות שיש כאן חזרה וסיכום יש כאן גם כן תוספת ביאור חשובה ומפורשת מאוד‪.‬‬

‫כותב כאן הרב שיש באור המתפשט מאותו הקו שתי בחינות‪ .‬אור ששייך לעגולים ובחינה שניה היושר‪.‬‬
‫משמע שגם עגולים וגם יושר הם יוצאים מהקו שהוא מקור להם‪ .‬אם כן אין הקו יושר אלא יושר יוצא‬

‫ממנו‪.‬‬
‫לפי זה מבואר כאן כי הקו הוא זה שהתחיל להתפשט וממנו יצאו תחילה העגולים כולם באופן הדרגתי ואז‬
‫נמשך ממנו שפע אור של יושר‪.‬‬
‫כעת מזכיר לראשונה את א"ק‪ ,‬וזה באוצרות חיים ולא באדם ישר שהדרושים כאן לקוחים ממנו‪.‬‬

‫אדם קדמון‬
‫א) דע כי בזה החלל נאצל אדם קדמון לכל הקדומים ויש בו מציאות י' ספירות והם ממלאין כל החלל‬
‫הזה‪ .‬אמנם בתחלה יצאו י' ספירות דרך עגול אלו תוך אלו ואח"כ בתוך העיגולים נמשך דרך יושר‬

‫כציור אדם אחד באורך כל העגולים הנ"ל‪.‬‬

 ‫‪6‬‬

‫מבואר במפורש כי גם א"ק היה בו תחילה מה שמכונה עגולים ואז התפשט בו בחינת היושר והם שני‬

‫שלבים ממש‪.‬‬

‫עד היכן התפשט א"ק‬

‫דף יב' ע"ד‬
‫א) והנה האדם קדמון הזה מבריח מן הקצה אל הקצה‪ .‬מן קצה העליון עד קצה התחתון (פי' ולא עד‬

‫בכלל)‪ ,‬בכל חלל האצילות הנ"ל‪ .‬ובזה האדם נכללין כל העולמות כמ"ש בע"ה‪.‬‬
‫א"ק הוא מתפשט מלמעלה למטה‪ .‬משמע ממש מלביש את הקו מראשו עד סופו‪.‬‬

‫המילים בסוגריים אינם במקור אלא תוספת של הרב מולכו‪.‬‬

‫ענף ג'‬
‫מה קודם למה‬
‫דף יב' ע"ד – דף יג' ע"א‬
‫א) ופשיטא הוא שבחי' הנפש נאצלה תחלה ואח"כ נאצל הרוח שהוא מדרגה יותר עליונה‪.‬‬

‫ב) וכן היה באדם העליון‪ ,‬שבתחלה נאצלו ונתגלו בחינת העגולים שהם בחי' מדרגות הנפש והכלים‬
‫שלהם‪ ,‬ואח"כ נאצלו בחינה שניה דיושר‪-‬בציור‪-‬אדם‪ ,‬שהם מדרגות אורות "רוח" והכלים שלהם‬

‫כנודע‪.‬‬
‫ג) תחלה נאצלו י' ספירות בבחינת עגולים‪.‬‬

‫ד) ואח"כ נאצלו י' ספירות בבחינת יושר‪.‬‬

‫ה) ואור אין סוף מקיף וסובב עליהם ומאיר לכל העולמות אשר בתוך המקום הזה מכל צדדיהם‬
‫בהשוואה א' מלבד מה שמאיר בהם עיקר הארה האמיתית גדולה וממשית דרך קו המתפשט ממנו‬
‫ונמשך בתוך כל העולמות האלו‪.‬‬

‫ו) שבכל עולם ועולם יש בו ב' בחינות הנ"ל שהם העגולים והיושר‪.‬‬

‫עוד לא מבאר הרב את א"ק אלא רק בכללות שעגולים הם בחינת נפש והם קודמים ליושר שהוא בחינת‬

‫רוח‪ .‬כבר לא מזכיר הרב את הקו אלא רק כמקור השפע לעולמות כולם שהם כוללים את העגולים והיושר‪.‬‬

‫ענף ד'‬

‫ביאור א"ק בעגולים ויושר‬

‫דף יג' ע"ב – דף יג' ע"ג‬

‫א) ונתחיל לבאר הענין‪ .‬דע כי האורות הראשונים אשר נאצלו תוך המקום ההוא דרך הקו היושר‬

‫המתפשט מן האין סוף הסובב את הכל כנזכר בענף ב' בחינת הי' ספירות אשר חיבור כללותם נקרא‬
 ‫‪7‬‬

‫אדם קדמון לכל הקדומים כנ"ל‪ .‬והנה י' ספירות דאדם קדמון הכוללים כל בחינות הנז' בענף ב' ג'‬

‫הלא הם אלו‪ .‬כי בתחילה יצאו ונתגלו י' ספירות אלו בבחינת עיגולים ‪ -‬שהם בחינת נפש דאדם‬

‫קדמון הזה‪.‬‬

‫ב) והעיגול החיצון שבכולם אשר כל שאר העיגולים בתוכו ‪ -‬הוא דבוק וקרוב אל האין סוף; ואין‬

‫סוף סובב עליו ומקיף סביבו‪ .‬והעיגול הזה החיצון מכולם הוא המעולה והגדול שבכולם כנזכר בענף‬
‫ג' והוא בחי' "עיגול‪-‬כתר‪-‬דאדם קדמון"‪ .‬ותוך עיגול זה מתעגל עיגול ב' הנקרא "עיגול‪-‬חכמה‪-‬דאדם‬

‫קדמון"‪ .‬וכן על דרך זה י' עיגולים‪ ,‬זה תוך זה‪ ,‬עד עיגול העשירי הפנימי שבתוך כולם‪ ,‬והוא נקרא‬
‫"עיגול‪-‬דמלכות‪-‬דאדם קדמון"‪ .‬נמצא כי אלו הי' עיגולים דאדם קדמון הם מקיפים כל החלל הזה‬

‫בתוך האין סוף‪ ,‬קרובים אליו‪ .‬והאין סוף מקיף עליהם סביב‪.‬‬

‫ג) והנה לאחר שנתגלו ויצאו בראשונה אלו הי' ספירות דאדם קדמון בחינת נפש בתמונת עגולים עוד‬

‫יצאו י' ספירות אחרות בבחינת רוח דאדם קדמון הזה‪ ,‬בבחינת יושר‪ ,‬כמראה אדם‪ ,‬בעל קומה זקופה‪,‬‬
‫כלול מרמ"ח אברים בציור קומה ראש וזרועות וכפות ידים גוף ורגלים‪ .‬והוא מתחיל להמשך מן‬

‫האין סוף המקיף דרך קו הנ"ל‪ ,‬ומשם ולמטה בציור אדם כנ"ל‪ ,‬כולל ג' קוים‪ :‬ימין ושמאל ואמצע‪,‬‬
‫ובהם נכללים י' ספירות יושר שבו כנ"ל בענף ב'‪.‬‬

‫מפורש בדברי הרב כי עיגולי א"ק קדמו ליושר של א"ק והם נעשו לכאורה בשני שלבים הקודם עגולים‬

‫כמו שכותב במפורש‪ ,‬והנה לאחר שנתגלו ויצאו בראשונה אלו הי' ספירות דאדם קדמון בחינת נפש‬
‫בתמונת עגולים‪ .‬הנה אחר שהתפשטו העיגולים יכול היושר של א"ק להתגלות‪ ,‬יצאו י' ספירות אחרות‬

‫בבחינת רוח דאדם קדמון הזה‪ ,‬בבחינת יושר‪.‬‬

‫מכאן מוכח לכולי עלמא שעגולים קדמו ליושר ואין בזה שום קושיא כלל כמו שנסכם בעהי"ת את הדברים‪.‬‬

‫מה שממשיך לבאר כאן הרב הוא מקום התפשטותו של אותו א"ק עד היכן היה אין זה מעניין ביאור סוגיא‬
‫זו כאן‪.‬‬

‫סיכום‬
‫מקשים המפרשים מדברי הרב מה קודם למה האם עגולים קודמים ליושר או שמע להיפך שהיושר קודם‬
‫לעיגולים‪ .‬זו היא שאלה גדולה מאוד שהרבה נכתב עליה‪.‬‬

‫בגלל תוספת מילים א"ק בדרוש ב' היה אפשר לחשוב שיושר וקו הם אותו הדבר ולפי הבנה זו באמת יש‬
‫קושיא גדולה מאוד‪.‬‬

‫פעמים רבות חוזר הרב ומבאר כי העגולים קודמים ליושר‪ ,‬מספר הפעמים שחוזר על כך בדבריו הוא כל‬
‫כך גדול שאי אפשר לטעות בכוונתו שאמנם עגולים הם ראשונים שהם קודמים ושהם בחינה של נפש‪.‬‬

‫ורק אחר כך בא היושר שהוא בחינה של רוח‪.‬‬

 ‫‪8‬‬

‫אלא שאם הקו הוא יושר הנה מבואר גם כן כי העגולים מקבלים את שפעם מאותו יושר שהוא הקו שהוא‬
‫מתחיל להתפשט בתחילה‪ .‬אם העגולים נסמכים בשפעם על היושר‪ ,‬שהוא הקו‪ ,‬מחויב שהיושר קדם‬

‫לעגולים ואם כן הקושיא או הסתירה של הדברים היא רבה מאוד‪ .‬תרוצי המפרשים היא רבה‪.‬‬

‫אלא שאם מוחקים את המילים א"ק מאותו דרוש ב' מבואר שאין הקו שייך לא"ק ואם כן אין הקו שווה‬
‫ליושר‪ .‬כאשר נעשית הפרדה זו אין קושיא כלל בכל דברי הרב והם פשוטים מאוד‪ .‬נכתוב את סדר הדברים‬

‫על פי הבנה זו‪.‬‬

‫א) בתחילה היה צמצום של אור א"ס‪.‬‬

‫ב) לתוך מקום הצמצום התפשט קו‪.‬‬

‫ג) קו הזה בתחילת התפשטותו מאיר ומגלה את העיגולים‪.‬‬

‫ד) הקו ממשיך את התפשטותו עד למקום שמתפשט‪ ,‬ותוך כדי ההתפשטות הזו מתגלים עשרה עגולים‬
‫כלליים‪.‬‬

‫הערה‪ -‬כפי הנראה אלו הם באמת עשרה עגולים של א"ק ומה שכתב המגיה א"ק בדרוש ב' הוא אמת‪,‬‬
‫אלא שהכתיבה במקום זה של דרוש ב' מראה כביכול שיושר וקו הם שווים‪ ,‬אין זה כך מפשט דברי הרב‬

‫לאורך כל הדרושים כפי שביארנו‪.‬‬

‫ה) אחר שנגמר להתפשט הקו ולגלות את כל העיגולים של א"ק‪.‬‬

‫ו) אחר שנגמרו גילוי העיגולים אז מתפשט היושר דרך הקו בסוד ג' קוים ומאיר לעיגולים ובא בבחינת‬
‫רוח‪.‬‬

‫בזה מבואר כי עגולים קדמו ליושר ואין בזה קושיא כלל‪.‬‬

‫מה שיש כאן עוד לעיין בו הוא בשלושה דברים‪.‬‬

‫א) כיצד יתכן שבסוף ענף ד' נראה (וכן המפרשים מקבלים זאת כאמת) שי"ס של עגולים הם נמשכים‬

‫מג"ר של יושר ולא כתוב של של קו אלא של יושר של א"ק ממש‪ .‬משמע שיושר קודם לעיגולים או לפחות‬
‫הוא מקור להם ולפי מה שביארנו כיצד זה יתכן דהרי עגולים קדמו ליושר‪.‬‬

‫ב) מה הכוונה נפש ורוח מהיכן הם באים לאותו קו בתחילה בחינת נפש ואז בחינת רוח‪.‬‬
‫ג) נראה שא"ק מתחיל מאור א"ס ממש כמו הקו כמו שכותב הרב בענף ד'‪ ,‬והוא מתחיל להמשך מן האין‬

‫סוף המקיף דרך קו הנ"ל‪.‬‬

‫נראה שהדברים מבוארים בדברי מהרח"ו שמביא הגוב"י דרוש ב' אות ו' וזה לשונו שם‪ ,‬וממה שסובב על‬

‫הנקודה ההיא נמשכו חיצוניות העולמות ומהיותר סובב נמשך פנמיות‪.‬‬

 ‫‪9‬‬

‫פירוש דבריו הוא כי יש ב' מיני אור א"ס כבכיול‪ .‬אור שלא היה בו מעולם הצמצום והוא מקיף עליון ואור‬

‫שהיה בו צמצום והסתלק והוא פנימי לאור שלא היה בו צמצום‪.‬‬

‫ב' אורות אלו מתפשטים במקום הצמצום‪ .‬מהאור שהיה בו צמצום נמשך חיצוניות העולמות‪ ,‬מה שמכונה‬

‫עגולים ובחינת נפש‪ .‬מהאור שלא היה בו צמצום נמשכים פנמיות העולמות בחינת רוח ויושר‪.‬‬
‫לפי הבנת דברים אלו אין קושי כלל בכל מה שכתבנו ומהלך הדברים הוא כך‪.‬‬

‫אחר שמתגלה הנפש שהם העגולים של כל המציאות כמבואר לעיל‪ ,‬השפע הזה נמשך מאור שהיה בו‬
‫צמצום‪ ,‬נמשך כעת אור שלא היה בו צמצום בתוכו של הקו שהוא צינור ויכול לקבל שפע ואור זה‬

‫שמתפשט בו כעת הוא אור היושר אור בחינת הרוח‪.‬‬

‫מקומו של אור היושר הוא מראש הקו ממש אלא שהוא מתגלה על ידי הקו כי הוא מתפשט בתוכו‪ ,‬לכן‬

‫הוא מראש הקו ממש מתחילתו במקום א"ס המקיף‪ ,‬ומאיר בג"ר שלו של היושר לעגולים שקיימים כבר‬
‫שם ויצאו קודם לכן ועל ידי הקו מתגלה היושר הנזכר‪.‬‬

‫בזה מבואר כיצד מג"ר של יושר של א"ק יש י' עגולים‪ ,‬כי היושר של א"ק מתפשט אחרי שיש עגולים של‬
‫א"ק‪ .‬כמו כן מבואר כיצד א"ק דבוק באור א"ס המקיף‪ ,‬כי יושר שלו דבוק שם היות והוא מתפשט בתוך‬

‫הקו מראשו ממש‪ .‬לבסוף מבואר גם כן כיצד יש ב' מיני שפע של נפש ורוח כי הם מקורם כביכול בב'‬
‫מיני שפע של אור אחר שלא היה בו צמצום והשני שהיה בו צמצום‪.‬‬

‫בזה מבוארת סוגיא זו באר היטב בעהי"ת‪.‬‬

‫תוספת‬
‫למרות שנראה כי הדברים מיושבים על פי דברי הרב באופן נכון וברור יש להקשות קושיא אלימתא‬
‫נוספת‪ .‬האם יתכן באמת מציאות של שינוי באור א"ס ב"ה‪ ,‬כלומר לפי מה שמבואר בדברינו על פי דברי‬
‫מהרח"ו וכן המפרשים שסוברים באופן זה (בעל הלשם‪ ,‬כרם שלמה ועוד) נראה שיש ב' בחינות באור‬

‫מקיף של אור א"ס‪ .‬בחינה של מה שהיה בו צמצום ובחינה של מה שלא היה בו צמצום‪.‬‬
‫רעיון זה הוא קשה מאוד להבנה כיצד יתכן שבמה שמוגדר כא"ס יש בו שינוי ושני מיני אורות‪ .‬חוסר‬
‫בהירות זה הוא גורם בעומק הדברים לחוסר הבנה עמוק מאוד בעניין הקו כיצד יש בו גם אור של נפש‬
‫וגם אור של רוח שמתפשט בו והם לא נעשים יחדיו אלא בשני שלבים כביכול משתי בחינות של אור א"ס‬

‫המקיף‪.‬‬
‫לכן למרות שדברינו נראים מבוארים מאוד על פי פשט הדברים שנכתבו כאן‪ ,‬הנה עדיין נראה שיש לעיין‬
‫בדבר בעומקם של דברים ולנסות ולדלות הבנות מחודשות שיאירו לנו את עומקה של סוגית עגולים ויושר‬
‫ומקורם‪.‬‬
 ‫‪10‬‬

‫דרוש בעניין מקום המתפשטות הקו וא"ק‬

‫ענף ב'‬
‫דף יא' ע"ד‬
‫אמנם סיום הקו הזה למטה בסופו אינו נוגע באור אין סוף‪ ,‬ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור אין‬

‫סוף למטה‪.‬‬
‫ג) הקו מתפשט במקום הצמצום אך אינו מגיע לקצהו השני‪.‬‬

‫התפשטות העגולים‬
‫והנה הבחי' המחברת כל העיגולים יחד הוא ענין קו הדק הזה המתפשט מן האין סוף ועובר ויורד‬
‫ונמשך מעיגול אל עיגול עד סיום תכלית כולם כנ"ל‪.‬‬

‫ב) סיום מקום הקו מבואר כאן והוא עד סיום תכלית כולם‪.‬‬

‫התפשטות היושר‬
‫והנה דרך הקו הנ"ל המתפשט מלמעלה למטה אשר ממנו מתפשטים העיגולים הנ"ל גם הקו ההוא‬
‫מתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון של עיגול העליון מכולם עד למטה מתחתית סיום‬
‫כל העיגולים‪ ,‬ממש מלמעלה למטה‬
‫מבואר כי מהקו הוא מתפשט גם כן בבחינה שמכונה יושר מלמעלה מגג העגול העליון משמע כתר עד‬
‫למטה תחתית סיום כל העגולים‪.‬‬

‫יב' ע"ד‬

‫והנה האדם קדמון הזה מבריח מן הקצה אל הקצה‪ .‬מן קצה העליון עד קצה התחתון (פי' ולא עד‬
‫בכלל)‪ ,‬בכל חלל האצילות הנ"ל‪ .‬ובזה האדם נכללין כל העולמות כמ"ש בע"ה‪.‬‬

‫א"ק הוא מתפשט מלמעלה למטה‪ .‬משמע ממש מלביש את הקו מראשו עד סופו‪.‬‬
‫המילים בסוגריים אינם במקור אלא תוספת של הרב מולכו‬
 ‫‪11‬‬

‫ענף ד'‬
‫והנה אע"פ שראשית קו הזה ‪ --‬שהוא צורת יושר דאדם קדמון ‪ --‬מתחיל להתפשט מן האין סוף‬

‫ובוקע ונכנס בין כל העגולים מצד גגותיהם העליונים‪ ,‬אל תחשוב כי כן הקו הזה נמשך ונתפשט‬
‫למטה עד סיום כל העגולים מצד תחתיהם המתעגלים מתחת רגלי אדם קדמון דיושר‪ .‬אמנם שעור‬

‫התפשטותו אינו רק עד התחלת קרקעית העיגולים דעתיק יומין( שהוא בחי' פרצוף כתר דעולם‬

‫האצילות כמ"ש במקומו ‪),‬אשר העיגולים הנ"ל דעתיק יומין מתעגלים תחת רגלי היושר אדם קדמון‬

‫עצמו בלבד כמ"ש‪.‬‬

‫והנה נתבאר איך אדם קדמון הזה ממלא בעיגול ויושר שלו את כל מקום החלל והאויר הפנוי שבתוך‬
‫האין סוף כנ"ל‪ .‬אמנם נשאר מקום פנוי בין אור מקיף של אור יושר שבו אל הכלים ואור פנימי‬

‫דיושר שבו ‪ -‬ושם נתהוו ונאצלו כל העולמות אשר כולם נתלים ונאחזים בזה האדם קדמון‪ ,‬וממנו‬

‫יצאו כנ"ל‪:‬‬

‫יד' ע"א‬

‫עד שנמצא י' ספירות דיושר דאדם קדמון הם פנימים מכולם‪ ,‬הם מקבלים אור אין סוף הפנימי ממש‬

‫תחילת הכל‪:‬‬

‫יד' ע"ב‬
‫והנה אחר שבארנו דרושי העגולים והיושר בקצרה בסדר התלבשות כל העולמות צריכים אנו לבאר‬
‫עתה עד היכן הגיע התפשטות רגלי אדם קדמון (נ"א האדם) הישר שבכל עולם ועולם כאשר התחלנו‬
‫לבאר ענין זה בתחילת ענף זה‪ .‬והנה מוכרח הוא כי קו הישר יהיה דבוק ממש באין סוף הסובב וממנו‬

‫מתפשט ויורד ומתלבש תוך פנימיות אדם קדמון כנ"ל ונמשך ומתפשט עד סיום רגלי אדם קדמון‬
‫הישר כנ"ל‪ ,‬שהוא ממש עד חצאי עיגולי עתיק יומין הסובבים תחת רגליו עד שם מסתיימין רגלי‬

‫היושר דאדם קדמון‪ .‬כי אם נאמר שרגלי אדם קדמון הם מגיעים ומתפשטים עד למטה בתוך עיגולי‬
‫עצמו‪ ,‬עד סיומם וסופם‪ ,‬נמצא שחוזר ומתדבק עם עיגול האין סוף בחצי התחתון אשר תחת רגלי‬

‫אדם קדמון‪ ,‬ואם כך הוא נמצא כי האין סוף יאיר בו משם ולמטה דרך קו הישר ולא יהיה בחי' מעלה‬

‫ומטה משפיעים ומקבלים וע"כ לא נמשך ראש הקו למטה כנ"ל בענף ב‪'.‬‬

‫והנה הכלל העולה בקיצור הוא זה‪ ,‬כי רגלי אדם קדמון דיושר הנה הם מתפשטים ונמשכים עד‬
‫חציים התחתונים של עיגולים דעתיק יומין מצד מטה באופן כי עיגולי עתיק יומין מקיפים סביב‬
 ‫‪12‬‬

‫רגלי יושר דאדם קדמון‪ .‬אמנם כל שאר הרגלים דיושר כגון רגלי עתיק ורגלי אריך אנפין ורגלי ז"א‬

‫ורגלי נוקבא ‪ --‬כולם מסתיימים בהשוואה א' והוא עד חצאי התחתונים של עיגולי אריך אנפין מצד‬
‫מטה‪ ,‬באופן כי עיגולי אריך אנפין הם מקיפים וסובבים מתחת כל רגלי הנ"ל כולם‪ .‬אמנם יש בחי'‬

‫פרצופים שאינם גבוהים קומתם‪ ,‬כגון אבא ואמא‪ ,‬ששיעור קומתם מהגרון דאריך אנפין עד הטיבור‬
‫של אריך אנפין בלבד‪ .‬וכן פרצוף לאה שהיא מתחלת מהדעת דז"א עד החזה שלו כמ"ש במקומו‪.‬‬
‫ואלו הפרצופים אין רגליהם נוטים עד רגלי אריך אנפין כי הם קצרי קומה וכל אחד יתבאר במקומו‬

‫בפרטות‪:‬‬

‫והנה פעם אחרת שמעתי ממו"ר זלה"ה בענין דרוש תיקון אריך אנפין איך נולד ויצא וינק מב' פרקין‬

‫תתאין דרגלי עתיק יומין‪ ,‬ושם ביארנו איך ב' פרקין תתאין הנקרא עקביים דעתיק יומין הם‬
‫מתפשטים יותר למטה מרגלי אריך אנפין והם נכנסים בגבול עולם הבריאה כנזכר שם‪ .‬ואפשר לומר‬

‫כי לא היה כך אלא קודם תיקון אצילות‪ ,‬ואחר התיקון לא הוצרך לזה שחזר העתיק לאסוף רגליו‬

‫למעלה בהשוואה אחת עם רגלי אריך אנפין‪ .‬וצ"ע‪.‬‬

‫עוד דבר אחד לא נתבאר לנו בעניני עיגולי אדם קדמון וביושר שלו איך הם מתחברים יחד‪ .‬אמנם‬
‫בענין עתיק יומין נתבאר במקומו כי אלו י' עיגולים שלו כולם נמשכים ומתפשטים סביב ג' ראשונות‬

‫לבד דיושר שלו‪ ,‬ע"ש‪ .‬ואולי כך יהיה בעניני עיגולי אדם קדמון‪ ,‬וצ"ע‪:‬‬