‫מוסיקה פופולרית בישראל‬

‫ש יר י א ר ץ יש ר א ל‬
‫( פ ר ק ‪ 3‬ב ס פר ה ק ו ר ס ‪ ,‬י ח יד ה ‪ 1‬ב מ ד ר י ך‬
‫ה ל מ י ד ה ‪ ,‬ו ב מ ק ר א ה – מ א מ ר ה ש ל ט ל יל ה‬
‫א ל יר ם )‬
 ‫תוצאות למידה‬

‫‪‬תיאור ההבדל בין המובן הצר והמובן הרחב של שירי ארץ‪-‬ישראל‬

‫‪‬ציון גבולותיו הכרונולוגיים של "תור הזהב" בשיר העם העברי‬
‫‪‬ציון המאפיינים הטקסטואליים ומקורות ההשפעה המוסיקליים של שירי‬
‫ארץ‪-‬ישראל‬
‫‪‬הדגמת המאפיינים הטקסטואליים בשירי האנתולוגיה‬
‫‪‬הסבר הקשר בין המאפיינים הטקסטואליים של שירי א"י וערכי‬
‫העבריות‬
 ‫המושגים ומשמעותם‬

‫‪‬שירי ארץ ישראל‬

‫‪‬זמר עברי‬

‫שני המושגים האלה קשורים קשר הדוק לעבריות וערכיה‪,‬‬

‫כיוון שהם מדגישים את הקשר לעבר הלאומי של העם היהודי‪.‬‬
 ‫שירי ארץ ישראל‬

‫המובן הצר‬
‫‪‬שירי עם‬
‫‪ ‬שירי חיבת ציון (סוף המאה ה‪)19-‬‬
‫‪ ‬שירי העליות הראשונות (עד שנות ה‪)20-‬‬
‫‪" ‬תור הזהב" של שיר העם העברי (שנות ה‪ 20-‬עד שנות ה‪)60-‬‬
 ‫שירי ארץ ישראל‬

‫המובן הרחב‬
‫‪‬שירים פופולריים מתקופת היישוב‬
‫‪‬שירי הלהקות הצבאיות‬
‫‪‬שירי פסטיבלי הזמר‬
‫‪‬שירים מתאימים מזרם הפופ‪-‬רוק הישראלי‬
‫‪‬שירים מתאימים מזרם המוסיקה המזרחית‬
‫כל אלה הם שירים שנוספו לקבוצת השירים העממיים עם הזמן – בעיקר‬
‫על ידי שירה בציבור וריקודי עם‪ ,‬אך גם בעזרת התקשורת‬
‫*שירי ארץ ישראל‬

‫מאפיינים טקסטואליים‬
‫‪‬תוכן (על מה מדברים)‬
‫‪ ‬נופי הארץ‬
‫‪ ‬עבודת הארץ‬
‫‪ ‬הגנת הארץ‬
‫‪" ‬שירת אנחנו"‬
‫‪ ‬צורה (איך מדברים על זה)‬
‫שפה תקנית עד גבוהה‬ ‫‪‬‬

‫הסתמכות על המקרא‬ ‫‪‬‬

 ‫שירי ארץ ישראל‬

‫מאפיינים מוסיקליים‬
‫‪‬סולם מינורי – תורם לאופי הנוגה והלירי של רבים משירי א"י‬
‫‪‬פשטות רתמית – מקצבים קליטים שקל להפנים ולזכור‬
‫‪‬לחן סילבי – לכל הברה מוצמד צליל אחד בלבד (בניגוד לסילסולים)‬

‫כל אלה (ובמיוחד השניים האחרונים) הופכים את שירי א"י לאידיאליים‬

‫עבור שירה משותפת והתרפקות על ערכי העבריות‬
 ‫*שירי ארץ ישראל‬

‫מקורות השראה סגנוניים במוסיקה‪:‬‬

‫‪‬שירים עממיים ממזרח אירופה (רוסיים ויידיים)‬
‫‪‬מוסיקה עממית מקומית (לחנים ערביים ובדואיים)‬
 ‫שירי ארץ ישראל‬

‫‪‬דוגמא להשפעת המוסיקה מן המזרח ולעיסוק בנופי הארץ‪:‬‬

‫מילים‪ :‬יעקב פיכמן‬

‫לחן‪ :‬דוד זהבי (‪)1927‬‬
‫ּוׂשמֹאל ַרק חוֹל וָ חוֹל‬ ‫י ִָמין ְ‬
‫י ְַצ ִהיב ִמ ְדּבָ ר לְ ֹלא ִמ ְׁשעוֹל‪.‬‬

‫או ְֹרחָ ה עוֹבְ ָרה‪ּ ,‬דּומָ ם נָעָ ה‬

‫ּכִ ְדמּות חֲ לוֹם ָׁשם מֻ פְ לָָאה‬

‫ּוצלִ יל ע ֹולֶה יו ֵֹרד ָקצּוב‪,‬‬ ‫ְ‬

‫ּגְ מַ ּלִ ים ּפו ְֹסעִ ים ּבְ נוֹף עָ צּוב‪.‬‬

‫לִ ין‪-‬לָן‪ ,‬לִ ין‪-‬לָן‪ ,‬זֶ ה ִׁשיר הַ ּנְ דוֹד‪,‬‬

‫ּוצעֹד‪.‬‬ ‫ָׁשתֹק וָ ֵׂשאת ‪ָׁ -‬שתֹק ְ‬
‫שירי ארץ ישראל – שיר בוקר‬

‫‪‬דוגמא ל"שירת אנחנו"‪ ,‬נופי הארץ‪ ,‬עבודתה והגנתה‬

‫מילים‪ :‬נתן אלתרמן‬
‫לחן‪ :‬דניאל סמבורסקי‬
‫כתיבה‪1934 :‬‬

‫ּׁשמֶׁש מְ ַל ֶהטֶת‬
‫ֶּבה ִָרים ְּכבָר ַה ֶ‬
‫ּו ָבעֵמֶק עֹוד נֹוצֵץ ַהּטַל‪,‬‬
‫ָאנּו אֹו ֲהבִים אֹותָ ְך‪ ,‬מֹולֶדֶ ת‪,‬‬
‫ׁשיר ּו ְבעָמָל‪.‬‬‫ׂשמְ חָה‪ְּ ,‬ב ִ‬
‫ְּב ִ‬
‫ּמֹורדֹות ַה ְּלבָנֹון עַד יָם ַה ֶּמלַח‬
‫מִ ְ‬
‫נַעֲב ֹר אֹותָ ְך ּבְמַ ח ְֵרׁשֹות‪,‬‬
‫ָאנּו עֹוד נִּטַע לְָך ְונִ ְבנֶה לְָך‪,‬‬
‫ָאנּו נְיַּפֶה אֹותָ ְך מְאֹוד‪.‬‬
‫ׂשלְמַת ּבֶטֹון וָמֶ לֶט‬ ‫נַ ְלּבִיׁשְֵך ַ‬
‫ְונִפְר ֹׂש לְָך מַ ְרבַּדֵ י ַּגּנִים‪,‬‬
‫ׂשדֹו ַתיְִך ַהּנִגְ ֶאלֶת‬‫עַל ַאדְ מַת ְ‬
‫הַּדָ גָן י ְַרנִין ַּפעֲמֹונִים‪.‬‬
 ‫שירי ארץ ישראל – שיר הרעות‬

‫‪‬דוגמא לעיסוק בהגנת הארץ והשכול )ומעט בנופי הארץ ועבודתה(‪:‬‬

‫מילים‪ :‬חיים גורי (‪)1948‬‬

‫לחן‪ :‬אלכסנדר (סשה) ארגוב (‪)1948‬‬

‫עַ ל הַ ֶּנגֶב יו ֵֹרד לֵיל הַ ְּסתָ ו‬

‫ּומ ִּצית ּכ ֹו ָכ ִבים חֶ ֶרׁש חֶ ֶרׁש‬‫ַ‬
‫עֵ ת הָ רּוחַ עוֹבֵ ר עַ ל הַ ּסַ ף‬
‫ֲע ָננִים ְמהַ ּלְ כִ ים עַ ל הַ ֶּד ֶרְך‪.‬‬

‫ּכְ בָ ר ָׁשנָה‪ֹ .‬לא ִה ְרּג ְַׁשנּו ּכִ ְמעַ ט‬

‫אֵ יְך עָ ְברּו הַ ּזְ מַ ּנִים ּבִ ְׂשדוֹתֵ ינּו‪.‬‬
‫ּכְ בָ ר ָׁשנָה‪ ,‬וְ נוֹתַ ְרנּו ְמעַ ט‬
‫מָ ה ַר ִּבים ֶׁשאֵ ינָם ּכְ בָ ר ּבֵ ינֵינּו‪.‬‬

‫ַאְך ִנזְ ּכֹר אֶ ת ֻּכּלָם‪:‬‬

‫אֶ ת ְיפֵ י הַ ְּבלו ִֹרית וְ הַ ּתַֹאר –‬
‫ּכִ י ֵרעּות ֶׁש ָּכזֹאת לְ ע ֹולָם‬
‫ֹלא ִּת ֵּתן אֶ ת לִ ֵּב נּו לִ ְׁשּכֹחַ ‪.‬‬
‫ַאהֲ בָ ה ְמקֻ ֶּד ֶׁשת ְּב ָדם‬
‫ׁשּובי ּבֵ ינֵינּו לִ פְ רֹחַ ‪.‬‬
‫ַא ְּת ָּת ִ‬
‫זמן לקפה‪...‬‬
‫שירי ארץ ישראל – המובן הרחב‬

‫‪‬השפעות מוסיקליות חדשות וציטוטים מן המקרא‬

 ‫"חי" – בביצוע קולולם‬

‫נייגר‪ ,‬מאיירס וזנדברג‪ :‬שירי יום השואה \ שאלת הסמכות‪ :‬מה הופך‬
‫שיר לשיר יום השואה?‬
‫‪‬סמכות סמנטית‪ :‬התוכן המילולי של השיר‬
‫‪‬סמכות ביוגרפית‪ :‬נובעת מן הביוגרפיה האישית של היוצרים\‬
‫מבצעים או ממעמדם המרכזי בתרבות‬
‫‪‬סמכות האופן‪ :‬כיצד מושרות המלים? כיצד נשמעת המוסיקה‬
‫המלוות אותן? התוכן המוסיקלי של השיר‬

‫אלמנט מכריע‪ :‬הקשר הביצוע‬

 ‫"חי" – אירוויזיון ‪1983‬‬

‫‪‬טלילה אלירם ‪ -‬שירי א”י‪ :‬שימושים גלויים ומופשטים (עמ' ‪28-‬‬

‫‪)30‬‬

‫מטרת על‪ :‬המוסיקה ככוח שיוצר אינטגרציה חברתית‪-‬תרבותית לאומית ("תפילה‬

‫חילונית")‬

‫שימושים מופשטים‪ :‬ביטוי רגשי‪ ,‬הנאה אסתטית‪ ,‬תקשורת בינאישית‪ ,‬יצוג סמלי‪,‬‬
‫תרומה להמשכיות וליציבות החברה‬

‫שימושים גלויים‪ :‬פעילויות ספציפיות שהמוסיקה מלווה ‪ -‬בידור‪ ,‬ליווי של טקס דתי‪,‬‬
‫ריקוד‪ ,‬קונצרט‪ ,‬מצעד צבאי‬
‫‪ ‬כל אלה משמשים החל משנות ה‪ '70-‬עבור יצירתה של "תעשיית הנוסטלגיה"‬
‫(פרק ‪ ,3‬חלק אחרון‪ ,‬ספר הקורס)‪.‬‬
 ‫שירי ארץ ישראל‬

‫‪ ‬אמצעי ההפצה והקאנוניזציה המרכזי של שירי ארץ ישראל‪:‬‬

‫שירה בציבור (‪+‬פעילות נלווית‪ :‬ריקודי עם)‬

‫‪ ‬כיצד תורמת השירה בציבור להרחבת רפרטואר שירי ארץ ישראל?‬

‫המפתח‪ :‬טעמם של קהל המשתתפים ומנחי אירועים אלה‬

‫• אמצעי חשוב נוסף‪ :‬כלי התקשורת‪ .‬כיצד?‬

‫שידור במועדים מיוחדים‪ ,‬תכניות טלוויזיה ורדיו המוקדשות לשירי ארץ‬
‫ישראל ישנים ולעידוד יצירתם של שירים חדשים (תכנית הטלוויזיה "שרתי‬
‫לך ארצי"‪ ,‬תכניות הרדיו "נתיב הזמר" ו"ערבי שירי משוררים")‬

‫• הסיבה לשידור במועדים מיוחדים‪ :‬מעמדם של שירי ארץ ישראל בעיני התקשורת והחברה‬
‫הישראלית כסמל לערכים המקובלים על כלל החברה‪.‬‬
 ‫סיכום‬

‫‪ *‬שירי ארץ ישראל כמייצגי העבריות במוסיקה הפופולרית‪:‬‬

‫א‪ .‬נופי הארץ‪ ,‬עבודת הארץ‪ ,‬הגנתה ו"אנחנו" הם רעיונות הקשורים לדמות‬
‫ה"צבר"‬
‫ב‪ .‬השפה הגבוהה וההשענות על המקרא קשורים למרכזיות השפה העברית‬
‫ושורשי העם היהודי‬
‫‪‬מקורות השפעה מוסיקליים ממזרח (אירופה) ומהמזרח (התיכון)‬
‫‪‬שירי ארץ ישראל הוא רפרטואר דינמי ומשתנה תמידית‬
‫‪‬דינמיות הרפרטואר והקנוניזציה שלו – בעיקר הודות לשירה וציבור‬
‫וריקודי עם‪ ,‬אך גם הודות לאמצעי התקשורת (שידורים באירועים מיוחדים‪,‬‬
‫הזמנת שירים חדשים) ולמשמעות שלו בעיני העורכים וקהל המאזינים‬
‫תודה רבה!‬