You are on page 1of 8

‫בס"ד‬

‫ראש הממשלה הנכנס צריך להעז לממש את הכוח שניתן לו העם רוצה ימין‪ ,‬התחברות עם 'קדימה' היא פנייה אחורה ובגידה‬
‫בבוחר * מר נתניהו‪ ,‬רק ממשלה צרה וחזקה תיתן לך את הכוח לשלוט יו"ר 'ארץ ישראל שלנו' קורא לנתניהו להישאר בנתיב‬
‫הימני‬

‫אלא מדינה אחת פלסטינית על חורבותיה של ארץ ישראל ח”ו‪ .‬כפי שקבעו כבר מומחים‬ ‫הרב שלום דב וולפא ‪ -‬יו"ר תנועת ארץ ישראל שלנו‬
‫מאומות העולם‪ ,‬במחקרים שפורסמו לאחרונה בארה”ב‪ ,‬שאין מקום בשטח הצר שלנו‬
‫לשתי מדינות‪ .‬אלא או אנחנו או אויבינו‪.‬‬ ‫בע”ה מסתמן מצב שבו יהיה ביבי מוכרח להקים קואליציה צרה‪ .‬אבל למרבית הצער‪,‬‬
‫כנראה שאין הוא מתכנן לנצל את ההזדמנות שנתן לו הקב”ה‪ ,‬לתקן את מעשיו בעבר‬
‫לכן נותנת לנו תורתנו הקדושה שתי ברירות (שופטים כ‪,‬יא‪-‬יב)‪ :‬הראשונה‪“ :‬והיה‬ ‫ולשמור מעתה והלאה על ארץ ישראל ועם ישראל‪ ,‬והוא ממשיך לזגזג בשתי שפות‪,‬‬
‫אם שלום תענך‪ ..‬והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך”‪ .‬ופירש רש”י‪“ :‬שיקבלו‬ ‫אחת לאזני מיטשל והשניה לאזני האיחוד הלאומי‪.‬‬
‫עליהם מסים ושעבוד”‪ .‬והשניה‪“ :‬ואם לא תשלים עמך‪ ,‬ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה”‪.‬‬
‫ופירש רש”י‪“ :‬הכתוב מבשרך‪ ,‬שאם לא תשלים עמך‪ ,‬סופה להלחם בך‪ ,‬אם תניחנה‬ ‫אם אמנם הבטיח ביבי לשליחו של אובמה‪ ,‬להמשיך ולכבד את ההסכמים שחתמו‬
‫ותלך”‪ .‬כלומר‪ ,‬אין כאן שום אופציה אחרת‪ ,‬או שהאויב ישלים עמך‪ ,‬ואז הוא יהיה‬ ‫ראש הממשלה אולמרט ושרת החוץ ליבני‪ ,‬הרי לא יהיו כאן שתי מדינות לשני עמים‪,‬‬
‫המשך בעמ ‪2‬‬

‫מאות בכנס פעילי ‘ארץ ישראל שלנו’‬ ‫נאומו הראשון של ח”כ‬


‫לסיכום מערכת הבחירות עמ' ‪6‬‬ ‫מיכאל בן ארי עמ' ‪3‬‬
‫המשך מעמ ‪1‬‬
‫משועבד בלי שינתנו לו שום זכויות מדיניות‪ .‬או שתוותר לו ותתן לו זכויות‪ ,‬ואז הוא‬
‫בודאי ילחם בך‪.‬‬
‫וכך הוזהרנו (מסעי לג‪,‬נג‪-‬נה)‪“ :‬והורשתם את הארץ וישבתם בה‪ ..‬ואם לא תורישו‬
‫את יושבי הארץ מפניכם‪ ,‬והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם‪,‬‬
‫וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה”‪ .‬ופירש רש”י‪“ :‬והורשתם אותה מיושביה‪,‬‬
‫ואז וישבתם בה תוכלו להתקיים בה‪ ,‬ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה”‪ .‬וב”אור החיים”‬
‫הקדוש‪“ :‬וצררו אתכם על הארץ וגו’‪ :‬פירוש‪ ,‬לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא‬
‫זכיתם בו‪ ,‬אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו‪ ,‬יצררו אתכם על חלק שאתם‬
‫יושבים בו‪ ,‬לומר קומו צאו ממנו”‪.‬‬
‫ולכן שלח יהושע בן נון אל המלכים יושבי הארץ‪ ,‬מכתב שבו שלש אפשרויות‪:‬‬
‫“הרוצה להשלים ישלים‪ .‬הרוצה לפנות יפנה‪ .‬הרוצה לעשות מלחמה יעשה מלחמה”‬
‫(ויקרא רבה יז‪,‬ו)‪ .‬אין עוד אופציה שהיהודים יוכלו לחיות איתה‪.‬‬
‫כל הנסיונות שעשו פרס וחבר מרעיו בארבעים השנים האחרונות‪ ,‬בכיוון של “שתי‬
‫מדינות לשני עמים”‪ ,‬כשלו‪ ,‬והקיזו את דמם של אלפי הרוגים ורבבות פצועים ונכים‪.‬‬
‫עתה עומדים אנו בצומת דרכים גורלית‪ .‬האפשרות המעשית היא רק “מדינה אחת לעם‬
‫אחד”‪ ,‬השאלה היא רק איזו מדינה לאיזה עם‪ .‬הם או אנחנו‪ .‬מדינה פלסטינית לרוצחים‪,‬‬
‫או מדינה יהודית לעם ישראל‪.‬‬
‫ארץ ישראל בפרשה ‪ -‬פרשת זכור‬ ‫הרב עוזיהו שרבף ‪ -‬חברון‬
‫שתהא שלהבת דולקת מאליה‬
‫כשיגיע הזמן (וכבר הגיע) להאיר את הארת השכינה‪ ,‬צריך להשאיר את היד‬ ‫מצוות הדלקת הנרות במקדש הייתה באופן שהכהן המדליק היה צריך להשאיר‬
‫המדליקה ולא להסירה עד שתאיר שלהבת השכינה ותתגבר מאליה‪ .‬עד אז‪ ,‬אין‬ ‫את ידו ולא למשוך אותה עד שתהיה השלהבת עולה מאליה‪ .‬לכן לא נאמר “להדליק‬
‫למשוך את היד ולומר יצאנו ידי חובה‪ .‬תחילת ההדלקה אינה מספקת!‬ ‫נר” אלא “להעלות נר”‪.‬‬
‫גם אם קשה להחזיק את היד‪ ,‬צריך להחזיק אותה בכל אופן‪ .‬גם אם זו רק יד‬ ‫הארת אור המנורה רומזת להארת אור השכינה‪ ,‬וכמו שבהדלקת המנורה אין‬
‫אחת‪ ,‬כדאי לזכור שגם ידו של הכהן המדליק את המנורה הייתה יד אחת‪ ,‬וכשם שהוא‬ ‫למשוך את היד עד שהאור עולה מאליו ואינו צריך יותר סיוע של האדם‪ ,‬כך גם לגבי‬
‫זיכה את כל ישראל בהדלקתו ולא הניח את ידו‪ ,‬כך גם הידיים היחידות המתעקשות‬ ‫הדלקת אור השכינה ‪ -‬אין למשוך את היד עד שהארתה תעלה מעצמה ללא סיועו‬
‫להדליק את אור השכינה בהרים הקדושים של ארץ ישראל מזכות את כל ישראל‪.‬‬ ‫של האדם‪.‬‬
‫וכל זה עד מתי? עד שתעלה השלהבת מאליה ותאיר את כל מרחבי ארץ ישראל‬ ‫בזמן הגלות נסתלקה השכינה‪ ,‬נגנז אורה בארץ ישראל‪ ,‬והייתה לבחינת “מציץ‬
‫בחזרת בנים לגבולם‪.‬‬ ‫מן החרכים”‪.‬‬

‫נאומו הראשון של ח"כ מיכאל בן ארי במליאת הכנסת‬


‫מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו‬ ‫ישובים פורחים‪.‬‬ ‫בפתח נאומו יצאו חברי הכנסת‬
‫הערביים מאולם המליאה‪ .‬ח”כ בן‬
‫זאת ההזדמנות אגב שהמציאו יש מאין‪‘ ,‬עם פלשתיני’ ו’אוטונומיה’‪ ,‬גולם שקם על יוצרו!‬ ‫ארי הגיב “מהרסייך ומחריבייך ממך‬
‫אלו הסכמי קמפ דייויד האומללים‪ .‬מאז צרותינו הביטחוניות והכלכליות מחריפות ועולות‪.‬‬ ‫יצאו‪ .‬אני מברך על כך”‪.‬‬
‫ממשבר ביטחוני למשבר כלכלי וחוזר חלילה‪ ,‬מישהו יכול לאמוד היום‪ ,‬כמה עלתה לנו גדר‬ ‫זעקתם של עובדי ויטה פרי‬
‫ההפרדה שכל כולה שקר ובגידה‪.‬‬ ‫הגליל ושוועתם עולה השמימה‪.‬‬
‫במסווה ביטחוני נעצו חומה בליבה של הארץ‪ ,‬ושאף אחד לא יגלה את הסוד‪ :‬קאסמים‬ ‫ביום בו נתכנסנו כאן לחגוג את‬
‫וגרדים‪ ,‬מדלגים גם מעל גדר של שמונה מטרים‪ .‬מישהוא יכול לאמוד כמה עלתה לנו ההזיה‬ ‫השבעת הכנסת‪ ,‬ברוב הדר ומחלצות‬
‫של ההתנתקות? כמה היא עוד תעלה לנו ? כמה עלה לנו מבצע עופרת יצוקה וכמה יעלו לנו‬ ‫פאר בחצור הגלילית לבשו שק‬
‫אלו שיבואו בעקבותיו ?‬ ‫ואפר‪ .‬שבירת מטה לחמם של משפחות עמלות בפריפריה‪ ,‬היא משום מה מראה חוזר‪ ,‬מעין דה‬
‫מכובדי חברי הכנסת‪ ,‬הגיעה העת לפתוח חזית חד משמעית של “וחי אחיך עימך“‪ ,‬להשקיע‬ ‫ז’וו הנוחת עלינו חדשים לבקרים‪.‬‬
‫את כל המשאבים כדי להפוך את הפריפריה‪ ,‬בשכונות‪ ,‬בגליל‪ ,‬בגולן בנגב וביהודה ושומרון‬ ‫תמיד קל להאשים את המשבר הכלכלי‪ ,‬הגלובלי ועוד כל מיני תירוצים‪ .‬אך נראה לי‬
‫למרכז‪.‬‬ ‫שהמשבר הוא עמוק הרבה יותר‪ .‬סדרי העדיפויות של המנהיגות בישראל‪ ,‬הם שמביאים עלינו‬
‫שם טמון העתיד של העם הזה‪ ,‬במרחבים הפתוחים של ארץ ישראל שמחוץ למשרדים‬ ‫את המשבר הכלכלי ובעקבותיו משברים חינוכים וחברתיים קשים‪ .‬זו אותה מנהיגות שסובלת‬
‫ההמוזגים של גוש דן‪ .‬הגיע הזמן להשקיע בפריפריה‪ :‬כסף לשכונות ולתעסוקה ולא להזיות‬ ‫מאובססיה לא מרוסנת‪ ,‬בריצת אמוק אחרי הזיות שלום‪ ,‬אלו שהביאו עלינו דם ואש שכול‬
‫השלום !!!‬ ‫וסבל ונזקים כלכליים שלא ניתן להעריך‪ .‬בשם השלום הופקרו סיני ושדות הנפט‪ ,‬הוחרבו‬

‫‪077-2259745‬‬
‫הגֶשֶם והגשמת הייעוד‬
‫והארץ שעליה מדובר יכולה הייתה להיות פנויה מן העמים‪ ,‬אבל בכוונה היא אינה‬ ‫הרב דוד גרינולד‪ ,‬רב מושב נחלים‬
‫כזאת‪ ,‬כמאמר המדרש‪“ :‬אמר הקב”ה לישראל‪ ,‬יכול הייתי לברוא לכם ארץ חדשה‪ ,‬אלא‬
‫בשביל להראות את כוחי הריני הורג שונאיכם מפניכם ונותן לכם את ארצם”‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫בראשית רבה פרק י”ג‪ ,‬ג’‪“ :‬אמר רשב”י ג’ דברים שקולים זה כזה ואלו הם‪ :‬ארץ‪,‬‬
‫הקב”ה אינו מבקש שעם ישראל יתרומם בעצמו מהארציות הגשמית‪ ,‬אלא שיתחבר‬ ‫אדם ומטר‪ .‬אמר רבי לוי בר חייא ושלושתם מ‪-‬ג’ אותיות‪ ,‬ללמדך שאם אין ארץ ‪ -‬אין‬
‫אליה וירומם אותה משפלותה שהייתה בה בידי העמים לדרגת קדושה גבוהה‪ .‬לכן‬ ‫מטר‪ ,‬ואם אין מטר ‪ -‬אין ארץ‪ ,‬ואם אין שניהם ‪ -‬אין אדם”‪ .‬כמובן‪ ,‬עלינו לנסות להבין‬
‫ניתנה לנו דווקא ארץ השותה מים למטר השמיים ולא כבחו”ל‪ ,‬שהמים זמינים וכלל‬ ‫את הנוסחה הזו המקשרת בין הארץ‪ ,‬המטר והאדם‪.‬‬
‫אינם מהווים בעיה‪.‬‬ ‫ויקרא רבה פרק כ”ה‪ ,‬ה’ (בתרגום חופשי)‪“ :‬התרנגולת ‪ -‬כשאפרוחיה קטנים אימם‬
‫יש לנו‪ ,‬אם כן שלוש אפשרויות‪ :‬מסע במדבר‪ ,‬שבו עם ישראל מנותק לגמרי‬ ‫אוספת אותם תחת כנפיה ומחממת אותם ומאכילה אותם‪ .‬כשהם גדלים והאחד‬
‫מהארציות וכולו רוחני; חו”ל‪ ,‬שהיא כולה גשמית וכלל אינה נושאת לבה לשמיים‬ ‫מבקש את קירבת אמו ‪ -‬היא מנקרת לו בראשו ואומרת להם ‘דאגו לעצמכם’‪ .‬כך‬
‫לבקשת המים; וארץ ישראל‪ ,‬שאותה עלינו לרומם באמצעות הגשם שאותו אנו‬ ‫כשהיו ישראל במדבר ארבעים שנה היה המן יורד והבאר עולה להם והשליו מצוי להם‬
‫מבקשים בתפילות לשמיים‪ .‬וזה הוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬פשר הנוסחה שבה פתחנו‪ :‬האדם חייב‬ ‫וענני הכבוד מקיפים אותם ועמוד ענן מסיע לפניהם‪ .‬כיוון שנכנסו לארץ‪ ,‬אמר להם‬
‫לרומם את הארץ‪ ,‬לשם כך הוא נושא עיניו למטר השמיים‪ ,‬ואם נמנעים מאיתנו גשמים‪,‬‬ ‫משה ‘כל אחד ואחד יטען מכושו ויצא וייטע נטיעות’”‪.‬‬
‫כנראה איננו נותנים לאדמה את היחס הנדרש מאיתנו‪ ,‬ועל כן אין בגשמים כל צורך‪.‬‬ ‫לימדונו חז”ל שדווקא המצב במדבר‪ ,‬בו הכל היה מוכן להם ללא עמל מצדם‪ ,‬אינו‬
‫נחזור ונלמד לקדש את הארץ ולרומם אותה מחומריותה ואז נזכה‪ ,‬בעז”ה‪ ,‬לגשמי‬ ‫אידיאלי והינו שלב מעבר בלבד והכנה לקראת היעד שלפניהם‪ ,‬שהוא כניסה לארץ‬
‫ברכה כדי שהאדם יוכל למלא את ייעודו‪.‬‬ ‫הדורשת מן האדם עמל ויגיעה‪ .‬כמאמרו של “הקוצקאי”‪’“ :‬השמיים שמיים לה’ והארץ‬
‫נתן לבני אדם’ ‪ -‬לעשות ממנה שמיים”‪.‬‬

‫כהן‪ ,‬התכונן!‬
‫ראוי לציין שהאבנט הוא חגורה ארוגה מפשתן באורך ‪ 32‬אמה‪ ,‬ועליה רקמה‬
‫עשויה מחוטי צמר ‘מעשה רוקם’ (לפי שיטת הרמב”ם ותיאור של יוסף בן מתתיהו)‪.‬‬
‫במכון המקדש מקימים משמרת כהונה ראשונה לקראת‬
‫נמצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהאבנט עשוי ‘כלאיים’ ‪ -‬צמר ופשתים יחדיו‪ .‬כך היא המצווה גם‬ ‫חידוש העבודה בבית המקדש אם אתם כוהנים‪ ,‬הדברים‬
‫באפוד‪ ,‬חושן‪ ,‬פרוכות המקדש ועוד‪ .‬חוטי הצמר שנרקמים על האבנט צבועים‬ ‫הבאים מיועדים אליכם‬
‫בתכלת‪ ,‬ארגמן ותולעת שני‪.‬‬ ‫הרב יהושוע פרידמן‬
‫בחודש תמוז האחרון‪ ,‬יצאו אנשי ‘מכון המקדש’ ותלמידי ישיבות ליום איסוף‬ ‫בע”ה‪ ,‬מתקרבים אנו ליום בו נוכל לבנות מקדש ולחדש את עבודת הקודש בהר‬
‫של ‘תולעת שני’ ביישוב נווה‪-‬צוף שבשומרון‪ .‬תולעת השני היא כנימה טפילה‬ ‫בית ה’‪ .‬לשם כך נדרשים אנו להעמיד ‘משמרת כהונה’ שתהיה מוכנה לעבודה‪ .‬ב’מכון‬
‫על עצי אלון הגדלים בהרים‪ ,‬בגובה ‪ 350‬מטר מעל‬ ‫המקדש’ הוחלט להתחיל לפעול בשביל הקמת‬
‫פני הים‪ ,‬בכל רחבי הארץ‪ .‬לליקוט התולעת זמן‬ ‫משמרת שכזו‪ .‬המשימה הראשונה שלקחנו על‬
‫מיוחד‪ ,‬שכן צריך לדייק בזמן המיוחד בשנה בו‬ ‫עצמנו ה יא הכנת בגדי כהונה כשרים‪ ,‬שישמשו‬
‫התולעים מתרבות בתוך כנימת האֵם‪ ,‬רגע לפני‬ ‫את הכוהנים בעבודתם‪ .‬ואכן‪ ,‬לפני כשנה וחצי‬
‫בריחתן לכל עבר‪.‬‬ ‫התחלנו בפרויקט הכנת ‪ 120‬מערכות של בגדי‬
‫צבע התכלת מופק מחילזון התכלת ‪ -‬ארגמון‬ ‫כהן הדיוט לכוהנים ‪ -‬מכנסיים‪ ,‬כתונת תשבץ‪,‬‬
‫קהה קוצים‪ ,‬ואילו הארגמן ‪ -‬מכנימת לכה (רמב”ם‬ ‫מגבעת ואבנט‪.‬‬
‫בפירוש המשנה לכלאיים ט’‪ ,‬א’)‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬בגדי הכהן ההדיוט עשויים ‘שש משזר’‪ ,‬כלומר מפשתן‪ ,‬וכל חוט שזור‬
‫ראויה לציון העובדה‪ ,‬שלשם הכנת האבנטים נאלצנו לייבא את רוב תולעת‬ ‫משישה חוטים‪ .‬חוטים כאלו אינם בשימוש כיום‪ ,‬ולאחר חיפוש ברחבי העולם‬
‫השני מטורקיה‪ ,‬מאחר שמפאת חוסר בידיים עובדות‪ ,‬כמות התולעים שאספנו‬ ‫מצאנו מקום אחד בהודו שם הצליחו וגם הסכימו להכין לנו חוט פשתן דק השזור‬
‫בארץ הייתה מעטה ולא הספיקה להכנת כמות הצבע הנדרש‪.‬‬ ‫משישה חוטים‪.‬‬
‫הבגדים הנעשים על ידינו נמכרים לכוהנים כשרים לעבודה (שאינם בעלי‬ ‫לאחר הגעת החוטים לארץ‪ ,‬החוטים עברו ‘השתייה’ ואריגה‪ ,‬וכיום מכינים‬
‫מום) במחיר עלות‪ .‬בכך הכוהנים מכינים את עצמם ליום בו יוכלו‪ ,‬בע”ה‪ ,‬ללובשם‬ ‫את הבגדים בבית מלאכה קטן בעיר העתיקה בירושלים‪ .‬הכנת הבגדים דרשה‬
‫ולעבוד בהם‪.‬‬ ‫התגברות על בעיות שונות ומגוונות‪ ,‬כגון מציאת פתרונות לרכיסה וסגירת הבגד‬
‫ללא שימוש בכפתורים מפלסטיק או ברוכסן‪.‬‬
‫לפרטים והזמנות‪ :‬הרב יהושוע פרידמן‪ ,‬טל’‪052-6077458 :‬‬

‫רבני ארץ ישראל קוראים לך לתרום להצלת ארץ ישראל וירושלים‬


‫"אנו פונים לאחינו בית ישראל לחתום על הוראות קבע בסכום הראוי‬
‫להתכבד בו עבור 'המטה להצלת העם והארץ'‪ .‬אנו מברכים את כל התורמים‬
‫באריכות ימים ושנים טובות ובריאות יחד עם כל בני משפחותיכם‪ ,‬ותהיה‬
‫לכולכם פרנסה בהרחבה ונחת מהילדים‪ ,‬וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו"‪.‬‬ ‫המקובל הרב יורם אברג'ל‬ ‫הרב דב ליאור‬ ‫הרב אקסלרוד‬ ‫הרב יעקב יוסף‬ ‫הרב מאיר מזוז‬

‫התקשרו עכשיו לטלפון ‪ 24 08-8584353‬שעות ביממה‬


‫הפקדה לחשבון בנק הדאר ‪ 2108333‬בנק לאומי סניף ‪ 985‬חשבון ‪ 23435/06‬או לשלוח צ'יק‬
‫למוטב בלבד "המטה להצלת העם והארץ" לת‪.‬ד‪ 6132 .‬צפת‬
‫מאה ועשרים‬
‫מרדכי ואסתר מול כל החכמים‪ ,‬המתחכמים והחוכמולוגים עמד אחד ויחיד‪ ,‬הלא הוא‬
‫מרדכי היהודי אשר לא כרע ולא השתחווה‪ .‬וכבר פירשו גדולי ישראל‪ ,‬כי לשון הפסוק‬
‫“לא יכרע ולא ישתחווה” איננו בלשון עבר אלא בלשון עתיד כדי ללמדנו‪ ,‬כך אומרת‬
‫המגילה‪ ,‬כי גם בדורות העתידיים הקוד להצלחה ולהצלה הוא הנהגה אמיצה של “לא‬

‫חורים‬
‫יכרע ולא ישתחווה”!‬
‫אמרנו שבכנסת יש “‪ 120‬מתחת לאפס”‪ .‬האמת היא שקצת נסחפנו‪ :‬גם בשושן‬
‫הבירה הלזו עוד נותרו כמה גיצים בערימת הדשן‪ .‬יש‪ ,‬אם כי לא הרבה‪ ,‬כמה ח”כים‬
‫שמבטאים את ההנהגה של “איש יהודי” גאה ש”לא יכרע ולא ישתחווה”‪ .‬הם אומנם‬
‫מעטים‪ ,‬אבל גם בימי מרדכי ואסתר‪ ,‬הנהגת המיעוט שלא כופפה את ראשה ולא‬
‫השפילה את עצמה הביאה בסייעתא דשמיא‪ ,‬ל”הפי אנד” של “ליהודים הייתה אורה‬ ‫הרב דוד מאיר דרוקמן‪ ,‬רב העיר קרית מוצקין‬
‫ושמחה וששון ויקר”‪ .‬ובע”ה‪ ,‬בזכותם של אלה ‪ -‬כן תהיה גם לנו!‬

‫בס"ד‬ ‫מסופר על אחד הצדיקים שבא‬


‫למעונו של גביר כדי להתרים אותו‬
‫לעניינים שבצדקה‪ .‬הגביר‪ ,‬שרצה‬
‫להפגין את גודל עושרו ורוב כבודו‪,‬‬
‫קיבל את פני הצדיק כשהוא‪,‬‬
‫ברוב זחיחות‪ ,‬מתנדנד על כורסה‬
‫העשויה מעשה קליעה “נקבים‬
‫נקבים”‪ .‬אלא שהכורסה המנוקבת‬
‫ככברה לא עמדה בעומס של בעל‬
‫הבית‪ ,‬שמסתמא בגין עשירותו גם‬
‫בעל בשר היה‪ ,‬וכתוצאה מכך נפער‬
‫בה חור גדול‪ ,‬מה שגרם לגביר ליפול‬
‫מלוא כובדו וקומתו ארצה‪.‬‬
‫הצדיק‪ ,‬שחש במבוכתו של‬
‫הגביר‪ ,‬ניחם אותו בסיפור חז”ל‬
‫אודות האבנים שרבו ביניהן וכל‬
‫אחת ביקשה להיות למראשותיו‬
‫של יעקב אבינו ‪”-‬עליי יניח צדיק‬
‫ראשו”‪ .‬לבסוף‪ ,‬כידוע‪ ,‬התאחדו‬
‫ונעשו לאבן אחת‪ .‬גם כאן‪ ,‬עודד‬
‫הצדיק את הגביר‪ ,‬כל אחד‬
‫מהחורים בכורסה חפץ בזכות ‪-‬‬
‫“עליי יניח הגביר את גופו”‪ ,‬ולבסוף‬
‫עשו ביניהם החורים “פשרה”‬
‫והתמזגו ל‪ ...‬חור אחד גדול‪.‬‬
‫נזכרתי בסיפור המבדח הזה‬
‫לא רק עקב העובדה שאנו מצויים‬
‫בעיצומם של ימי “משנכנס אדר”‬
‫(וזו סיבה לכשעצמה להוסיף‬
‫בחיוכים)‪ ,‬אלא גם כיוון שהדבר‬
‫הולם את אווירת ההתרוצצות‬
‫של נבחרי העם‪ ,‬במיוחד בימים‬
‫אלה‪ ,‬אחר משרות‪ ,‬תיקים ושאר‬
‫קיינדאלך‪ .‬וכך‪ ,‬כל ה”חורים” רבים‬
‫ביניהם‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬ייפער ה”חור” הגדול שכולנו‬
‫האזרחים ניפול לתוכו‪.‬‬
‫זה מחבר אותי עם דברי‬
‫צחות ששמעתי פעם מ”המגיד”‬
‫הבני‪-‬ברקי המפורסם הרה”צ ר’‬
‫יעקב גלינסקי שליט”א‪ ,‬שסיפר כי‬
‫במחנה העבודה בסיביר שברוסיה‪,‬‬
‫שם שהה בימי מלחמת העולם‪,‬‬
‫היו “‪ 40‬מעלות מתחת לאפס”‪,‬‬
‫וכשעלה ארצה והגיע לבניין‬
‫הכנסת בירושלים נכח ב‪120”-‬‬
‫מתחת לאפס”‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬היות שנמצאים‬
‫אנו בימי ערב קריאת המגילה‪,‬‬
‫שומה עלינו להתייחס גם לנקודה‬
‫הרצינית שבקטע הזה‪ ,‬להיזכר‬
‫ולהזכיר לעצמנו‪ ,‬בבחינת “והימים‬
‫האלה נזכרים ונעשים”‪ ,‬שבימי‬
‫מאות בכנס פעילי ‘ארץ ישראל שלנו’ לסיכום מערכת הבחירות‬
‫בעקבות מערכת הבחירות בה זכתה התנועה בנציג משלה במסגרת האיחוד‬
‫הלאומי ‪ -‬ח”כ ד”ר מיכאל בן‪-‬ארי‪ ,‬קיימה תנועת ‘ארץ ישראל שלנו’‪ ,‬בראשות הרב‬
‫שלום דב וולפא וברוך מרזל‪ ,‬כנס פעילים‪ .‬בכנס השתתפו מאות פעילים‪ ,‬עם רבנים‬
‫ואישי ציבור‪ .‬בין המשתתפים‪ :‬הגאון הרב דוד דרוקמן‪ ,‬רבה של קרית‪-‬מוצקין; אסיר‬
‫ציון הרב יוסף מנדלביץ’; הרב יגאל קירשנזפט‪ ,‬פרופ’ ישראל חנוקוגלו; מנהיג האיחוד‬
‫הלאומי‪ ,‬ח”כ יעקב כץ (כצל’ה); הרב ברוך מרזל; ח”כ בן‪-‬ארי עצמו ועוד שורת נכבדים‪.‬‬
‫יו”ר התנועה‪ ,‬הרב שלום דב וולפא‪ ,‬אמר כי ‘ארץ ישראל שלנו’ תוביל למהפכה‬
‫בדעת הקהל נגד הנסיגות האיומות‪ ,‬והציבור יבין שהפתרון היחיד הוא “מדינה אחת‬
‫לעם אחד”‪ ,‬ולא חלילה “שתי מדינות לשני עמים”; זאת לאור הוראותיו של הרבי‪.‬‬
‫הרב דוד דרוקמן אמר כי תנועת ‘ארץ ישראל שלנו’ הצילה את כבודה של ארץ‬
‫מיכאל בן ארי נואם בכינוס‬ ‫ישראל‪ ,‬והודה לכל העוסקים במלאכת הקודש‪ .‬הרב‬
‫ישראל אריאל אמר כי העלון ‘ארץ ישראל שלנו’‪,‬‬
‫שהתחיל לצאת לפני יותר משנה‪ ,‬הוביל את המהפכה‬
‫והביא להקמת התנועה שחרטה על דגלה מלחמה‬
‫להצלת ארץ ישראל‪ .‬כמו כן נאמו נציגי המפלגה‪,‬‬
‫חבר הכנסת מיכאל בן‪-‬ארי‪ ,‬הרב ברוך מרזל‪ ,‬יו”ר‬
‫כצל'ה בנאום בכינוס‬
‫האיחוד הלאומי‪ ,‬יעקב כץ (כצל’ה); הרב אלבוים‪,‬‬
‫ופעילים רבים‪ .‬את האירוע הנעים האמן והזמר‬
‫אריאל זילבר‪ .‬הכנס נוהל בהצלחה על ידי מנכ”ל‬
‫התנועה‪ ,‬הרב שבתי ויינטראוב‪,‬שהודה לפעילים‬
‫הרבים ולרכז הסניפים הרב מוטי מרקוביץ‪..‬‬

‫הקהל ‪ -‬בכינוס הפעילים לסיכום הבחירות‬

‫אקטואליה‬

‫מה היה מראה המנורה?‬


‫לפי מחקרו המעמיק של דניאל שפרבר‪ ,‬מי שהתנגד לכך בתוקף רב היה הראשי הראשי הרב יצחק‬
‫אייזיק הלוי הרצוג זצ”ל‪ ,‬שטען כי מדובר בהשפלת כבוד ישראל שלוקחים סמל ממנורת טיטוס‪.‬‬
‫טענה נוספת שהעלה הרב הרצוג‪ ,‬כבר בשעתו‪ ,‬כי ציור המנורה אינו מדויק כלל וכלל‪ .‬וכך כותב‬
‫הרב הרצוג‪“ :‬לא טוב עושה ממשלתנו היום הזה‪ ,‬שהיא בחרה דווקא את תמונת המנורה שבקשת‬
‫טיטוס אשר כנראה בה חלו בה ידי זרים ושאינה כולה על טהרת הקודש‪ ”.‬דבר נוסף שהרב הרצוג‬ ‫הרב אברהם כהן‬
‫מתמקד שאי אפשר כלל להסתמך על המנורה הזאת כי יש בה ציורי עבודה זרה‪ ,‬ואפילו אם רק יש‬ ‫המנורה בבית המקדש ‪ -‬קנים‬
‫חשש צריך להשליכה לים‪ ,‬ולא להשתמש בה ובצורתה‪.‬‬ ‫מלוכסנים או עגולים? בשנים האחרונות‬
‫מנורת טיטוס ‪ -‬השפלת כבוד ישראל‪ :‬מוסיף על כך הרבי מלובביץ’ בשיחתו‪“ :‬נוסף לזה‬ ‫רבים נוטים לצייר את מנורת בית המקדש‬
‫שציור המנורה שעל שער טיטוס אינו מדויק כלל‪ ,‬הרי זה נעשה כמובן‪ ,‬כדי להראות ולבטא את‬ ‫בעלת קנים מלוכסנים‪ .‬לא רבים יודעים‬
‫השליטה והממשלה של רומי על היהודים ר”ל‪ ,‬עד שחקקו שם בכמה מקומות את התיבות “יודעא‬ ‫שמאחורי נושא מנורת המקדש ניטש‬
‫קפוטא” (יהודים שבויים)‪ ,‬והיו זמנים שבהם היו מכריחים יהודים לבוא להשער‪ ,‬שיראו את הכתוב‬ ‫ויכוח האם קני המנורה היו עגולים או‬
‫ורשום שם‪ ,‬בכדי להשפילם וכו’ וכו’‪...‬‬ ‫באלכסון‪ .‬גדולי ישראל‪ ,‬ובראשם הרבי‬
‫מלובביץ’‪ ,‬הכריעו שאכן קני המנורה היו‬
‫ציור קני המנורה כחצאי קשת צריך להביא לזעקת שבר נוסף על זה וגם זה עיקר שזהו היפך‬ ‫באלכסון ולא עגולים‪.‬‬
‫רש”י והרמב”ם וכו’ ‪ -‬גם מפני שזה נותן הסכם מסוים וכו’ ר”ל להציור שעל שער טיטוס שנעשה כדי‬
‫לצער יהודים ולהשפילם”‪.‬‬ ‫דעת הרש”י והרמב”ם‪ :‬בציור‬
‫המנורה שבגוף כתב יד קודשו של‬
‫הרב אלעזר בלרנד‪,‬‬ ‫הרמב”ם (בפירושו למשניות) צוירו ששת‬
‫ראש ישיבת שובו בנים‪,‬‬ ‫קני המנורה כשהם נמשכים (מהקנה‬
‫קובע שאין ללמוד דבר‬ ‫האמצעי) לצד מעלה‪ ,‬בקו ישר אלכסוני‪,‬‬
‫מהתבליט של שער טיטוס‬ ‫שלא כבציורי המנורה הרגילים‪ ,‬הנמשכים‬
‫לגבי הקנים העגולים‪.‬‬ ‫בחצאי קשת‪.‬‬
‫“למעשה‪ ,‬זו לא הייתה‬
‫המנורה של משה רבנו ולא‬ ‫בפירוש רבי אברהם בן הרמב”ם‪ ,‬הוא‬
‫מעשר המנורות של שלמה‬ ‫מסביר שציורו של אביו הרמב”ם היה מכוון‬
‫המלך שבהן הדליקו‬ ‫(תרומה כ”ה‪ ,‬ל”ב) ד”ששת קנים‪ ...‬נמשכים‬ ‫ציור המנורה בגוף כתב יד קודשו של הרמב"ם‬
‫הכוהנים את הנרות כי את‬ ‫מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר כמו‬
‫זה וכן כל שאר הדברים‬ ‫שצייר אותה אבא מארי ז”ל‪ ,‬לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו”‪ .‬גם בפירוש רש”י על התורה נכתב‬
‫החשובים כמו ארון העדות‬ ‫מפורש ‪“ -‬באלכסון נמשכים ועולין”‪.‬‬
‫וכיוצא הכל החביאו עמוק‬ ‫לאחר שנתגלה גוף כתב‪-‬יד‪-‬קודש של הרמב”ם‪ ,‬ועדותו של בן הרמב”ם בזה ‪ -‬בטל היסוד‬
‫עמוק בתוך האדמה מאות‬ ‫ובטל הבניין של בעל משנת חסידים בספרו “מעשה חושב” פ”ז שכתב בפשטות שששת הקנים‬
‫מטרים בעומק‪ ,‬אלא‬ ‫“נמשכים בעיגול” כשהוא מסתמך‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על סתימת לשון הרמב”ם‪ ,‬שהרי בידינו עדות של בנו‬
‫זו הייתה סתם מנורה‬ ‫רבי אברהם‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫שהייתה בבית המקדש‪ ,‬כי‬
‫היו שם הרבה מנורות שהיו‬ ‫הרב הרצוג נגד מנורת שער טיטוס‪ :‬אם בשנים קדומות ההתייחסות המקובלת למנורה‬
‫מנדבים לבית המקדש‪,‬‬ ‫העגולה שעל שער טיטוס הייתה כאל מנורת המקדש‪ ,‬ואף סמלה של המדינה נלקח משם‪ ,‬הרי‬
‫ולכן באמת אין שום ראיה‬ ‫בשנים האחרונות רבו המערערים על מנורה זו‪ ,‬ובראשם הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג‬
‫מהתבליט שישנו על שער‬ ‫זצ”ל‪.‬‬
‫הניצחון של טיטוס לגבי‬
‫צורת המנורה האמיתית כי‬ ‫הרב יוסף קאפח ז”ל‪ ,‬שחשף את ציור מהמנורה של הרמב”ם‪ ,‬ובהערותיו על פירוש המשניות‬
‫זו לא המנורה שהייתה אז‪,‬‬ ‫להרמב”ם כתב “ולא כפי הציור הנפוץ שהועתק משער טיטוס‪ ,‬וכבר הוכח שהוא מזויף‪ ,‬שהרי‬
‫בזמן שלמה המלך‪ ,‬אלא‬ ‫בברייתא איתא שיש לה רגליים‪ ,‬ובציור הנפוץ יושבת על בסיס רחב ועוד ועוד סתירות”‪.‬‬
‫סתם מנורה על כל פנים”‪.‬‬
‫כאשר בחרו את סמל המדינה שהוקמה בתש”ח‪ ,‬בחרו את ציור המנורה דווקא מ’שער טיטוס’‪.‬‬
‫חב”ד בחברון מאז ולתמיד‬
‫השבוע אנו מארחים את הרב דני כהן מבית חב”ד חברון‪“ .‬חב”ד וחברון”‪ ,‬אומר הרב כהן‪,‬‬
‫“הן צמד מילים שאינן יכולות להיפרד‪ .‬הקשר ההדוק של חב”ד לחברון הוא מהמפורסמות”‪.‬‬
‫לפני יותר מ‪ 180-‬שנה‪ ,‬רכש האדמו”ר האמצעי‪ ,‬בנו של מייסד חסידות חב”ד‪ ,‬רבי שניאור‬
‫זלמן מלאדי‪ ,‬את בית הכנסת אברהם אבינו‪ .‬חסידיו הצטוו על ידיו לרכוש ארבע אמות‬
‫בחברון‪ ,‬כסגולה להינצל מחיבוט הקבר‪ .‬לאחר מכן עלתה בתו הרבנית מנוחה רחל סלונים‬
‫ע”ה‪ ,‬והקימה את היישוב החב”די במקום‪ ,‬ושם גרו מאות מצאצאיה וחסידי חב”ד עד לטבח‬
‫מרן הרה"ג יעקב יוסף שליט"א‬ ‫תרפ”ט‪ .‬האדמו”ר החמישי לבית חב”ד‪ ,‬הרש”ב‪ ,‬רכש את ‘בית רומנו’‪ ,‬שם הקים את ישיבת‬
‫תורת אמת‪.‬‬

‫האם נשים חייבות לשמוע את‬


‫פרשת זכור?‬
‫בשבת “זכור” שתחול השנה בי”א באדר‪ ,‬נוציא שני ספרי תורה‪ :‬ספר אחד לפרשת‬
‫“תצוה” וספר שני לפרשת “זכור”‪ .‬מרן פסק שחובה לקרוא פרשת “זכור” במניין‪:‬‬
‫“פרשת זכור ופרשת פרה‪ ,‬שהם בעשרה מדאורייתא‪ ,‬שצריך לכוון ולשמעם מפי‬
‫הקורא” (שו”ע או”ח קמ”ו ס’ ב’)‪ .‬בני הכפרים שאין להם מניין צריכים לבוא בשבת‬
‫זכור למקום שיש בו מניין או לארגן מניין במקום מושבם‪.‬‬
‫המהר”ם שיק מסביר למה חיוב קריאת פרשת זכור הוא בעשרה‪ .‬המטרה בקריאת‬
‫פרשת זכור אינה מסתכמת בקריאה בלבד‪ ,‬יש לדעת שהחיוב הוא גם למעשה‪.‬‬
‫מלחמה אינה חלקו של יחיד‪ ,‬ולכן המצווה לקרוא במניין כשם שיוצאים למלחמה‬
‫לפחות במניין‪.‬‬
‫ב’ספר החינוך’ כתוב שנשים אינן חייבות בקריאת פרשת זכור כי התועלת בקריאה‬ ‫היכל הרש"ב בחברון‬
‫היא ביצוע מחיית עמלק ממש; אם מזדמן עמלקי לפנינו‪ ,‬אנו מצווים למחות את‬
‫זכרו‪ .‬המלחמה בעמלק מוטלת על הגברים‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬החיוב לשמוע פרשת זכור‬ ‫הרב דני כהן‪ ,‬שהצטרף לפני חמש שנים לשליחות בחברון‪ ,‬כסיוע לשליח הוותיק הרב‬
‫מוטל אף הוא עליהם ולא על הנשים‪ .‬אין טבען של הנשים להוציא להורג‪ ,‬ועל כן הן‬ ‫ויקטור עטיה‪ ,‬הצליח לחולל מהפכה של ממש‪,‬‬
‫אינן מחויבות בקריאת פרשת זכור שתכליתה למעשה‪.‬‬ ‫בכל הנושא של פיתוח ושימור נכסי הקודש‬
‫לבעל ספר החינוך לא נמצאו חולקים מלבד רבי נתן אדלר (תלמידו של ה”חתם‬ ‫של חב”ד בחברון‪ .‬בית הכנסת של האדמו”ר‬
‫סופר”)‪ ,‬שפסק שהנשים חייבות לשמוע פרשת זכור‪ .‬ואולם‪ ,‬אין בסמכותו של‬ ‫האמצעי בשכונת אברהם אבינו‪ ,‬שופץ לבלי‬
‫רבי נתן אדלר לחלוק על בעל ספר החינוך כי הוא פוסק מתקופה מאוחרת יותר‪.‬‬ ‫הכר על ידי האמן הרב אליהו אדינוב‪ ,‬והוקם‬
‫עד לפני כחמישים שנה‪ ,‬כל הנשים הספרדיות והתימניות לא היו הולכות לשמוע‬ ‫בו בית מדרש פעיל עם ספרייה לספרי‬
‫פרשת זכור וכך גם רוב הנשים האשכנזיות‪ .‬בדורנו‪ ,‬נשים רבות התחילו לבוא לבית‬ ‫חסידות‪ .‬ליד בית הכנסת‪ ,‬הוקם מקווה טהרה‬
‫הכנסת כדי לשמוע פרשת זכור ומנהג זה אינו מן הדין‪ ,‬אלא חומרה בלבד‪.‬‬ ‫לגברים‪ ,‬שמופעל על ידי בית חב”ד‪.‬‬
‫אישה שרוצה להדר לפי שיטתו של רבי נתן אדלר‪ ,‬עליה לבוא לבית כנסת שיש בו‬ ‫בבית רומנו‪ ,‬שם שוכנת כיום ישיבת שבי‬
‫מניין גברים ולשמוע שם פרשת זכור‪ .‬יש מקומות שמארגנים מניין לנשים בלבד‪,‬‬ ‫חברון‪ ,‬הקים הרב כהן את ‘היכל הרש”ב’‪,‬‬
‫אך אין תועלת לנשים בשמיעת הפרשה מפי אדם אחד שקורא עבורן‪ ,‬כי הסברנו‬ ‫הכולל חדר ספרייה וסיפורה של ההתיישבות‬
‫לעיל שהחיוב הוא במניין דווקא‪.‬‬ ‫החב”דית בעיר‪ .‬על יד ציונה של הרבנית‬
‫מנוחה רחל‪ ,‬הוקם כולל רחב‪-‬ידיים ללימוד‬
‫חסידות‪ ,‬שם לומדים מדי יום אברכים‪ .‬בימים‬
‫אלו נמשכת הבנייה של מרכז חב”ד הגדול‬
‫בקרית‪-‬ארבע על שמה של הילדה חיה‬
‫מושקא עטיה ע”ה‪ ,‬בתו של יבלט”א השליח מקוה גברים בחברון‬
‫הרב ויקטור עטיה‪.‬‬
‫“חברון היא למעשה בירת חב”ד בארץ הקודש‪ ,‬וידועה ההתייחסות המיוחדת של הרבי‬
‫לעיר והרצון העז לסייע ולפתחה‪ .‬כחלק‬
‫מזה‪ ,‬אנו נמצאים בשליחות הרבי לגאול‬
‫אותם מקומות ולהכניס בהם קדושה‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬יש נכסים נוספים רבים שעדיין‬
‫אינם ברשותנו‪ ,‬ומתפקידנו לעשות הכל‬
‫שישובו לידיים יהודיות‪ ,‬וקול התורה‬
‫והחסידות יישמע בחברון ועל ידי זה נזרז‬
‫את הגאולה וביאת משיח”‪.‬‬
‫הרב דני כהן מבקש להודות באופן‬ ‫מרכז חב"ד חברון בהקמה‬
‫נרגש לשלוחים הרב ויקטור עטיה‬
‫שמעודד ומסייע רבות‪ ,‬הרב יוסי נחשון והרב מנחם פורטר‪ ,‬שעובדים למען המטרה הנעלה‬
‫להבאת הגאולה מעיר הקודש חברון‪.‬‬
‫למלוק את עמלק‬
‫כפרשה בפני עצמה בשבת הסמוכה לפורים‪ .‬כאשר היא נקראת על פי סדר הפרשיות‪ ,‬הננו‬ ‫אבישי בר‪-‬אושר‪ ,‬ירושלים השלמה‬
‫מתכוונים בקריאה זו לקיים תקנת משה רבנו שיהיו קורין בתורה בכל שבת‪ .‬וכאשר היא‬
‫נקראת השבת הסמוכה לפורים‪ ,‬הננו מתכוונים לקיים מצוות עשה מן התורה “זכור את אשר‬ ‫שבת זכור‬
‫עשה לך עמלק”‪.‬‬ ‫בשבת קודם פורים‪ ,‬תיקנו חכמים לקרוא בתורה את פרשת עמלק והחובה לזכור איבתו‬
‫לפיכך‪ ,‬קריאה זו חמורה היא עד מאוד‪ ,‬כי יוצאים אנו בה ידי חובת מצוות עשה מן התורה‪.‬‬ ‫לנו‪ ,‬וכן חובתנו למחות זכרו מן העולם‪ .‬ועד היכן מגיעים הדברים‪ ,‬אמרו חכמים‪“ :‬אין השם שלם‬
‫וצריך הקורא לקרוא בקול רם ומתון‪ ,‬לדקדק בקריאה ובטעמיה יותר מאשר בשאר הקריאות‪.‬‬ ‫ואין הכסא שלם עד שיימחה זרעו של עמלק”‪ .‬כלומר כבוד שמיים חסר ומחולל כל עוד זרעו של‬
‫גם במקומות הנוהגים שקטן שלא הגיע למצוות עולה לתורה‪ ,‬לא יעלה קטן לקריאה זו‪.‬‬ ‫עמלק בעולם; רק כאשר יימחה זכרו של עמלק‪ ,‬יתגדל שם שמיים ויתקדש בכל העולמות‪.‬‬
‫ומנהג כל ישראל שגם הנשים באות בשבת זו לבית הכנסת לשמוע קריאת זכור ברבים‪.‬‬ ‫בשבת זו‪ ,‬הנקראת “שבת זכור” על שם תקנת חז”ל לקרוא בה את פרשת זכור‪ ,‬מוציאים‬
‫ויש מגדולי הפוסקים הסוברים כי לא רק מנהג מהודר הוא לנשים‪ ,‬כי אם חובה גמורה כחובת‬ ‫מן ההיכל בבית הכנסת שני ספרי תורה‪ .‬בראשון קוראים את פרשת השבוע‪ ,‬ובשני את פרשת‬
‫האנשים‪.‬‬ ‫זכור המתחילה כך‪“ :‬זכור את אשר עשה לך עמלק”‪ .‬ההפטרה אינה מעניין פרשת השבוע‪ ,‬כי‬
‫אם מעניין זכירת עמלק‪ ,‬והיא הפרשה הכתובה בספר שמואל (א’‪-‬ט”ו) “פקדתי את אשר עשה‬
‫זכירה קודמת‬ ‫לך עמלק”‪.‬‬
‫רבי יצחק עראמה זצ”ל‪ ,‬מגדולי הפילוסופים שבגולי ספרד‪ ,‬מסביר את תקנת חכמים כך‪ :‬כל‬ ‫כתב הרמב”ם בספר המצוות שלו (מצוה קפ”ח‪-‬קפ”ט)‪“ :‬ציוונו לזכור מה שעשה לנו עמלק‪,‬‬
‫מצווה ומצווה – חייב אדם לזוכרה ולהשתוקק לה קודם עשייתה‪ ,‬ולעשותה בזמן חיוב עשייתה‪.‬‬ ‫ולשנוא אותו בכל עת ועת‪ ,‬ונעורר הנפשות להילחם בו‪ ,‬ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תישכח‬
‫כל מצווה שני תנאים לה‪ ,‬האחד – המעשה בפועל‪ ,‬והשני – הזכירה אשר תוקדם למעשה‪ .‬וזהו‬ ‫המצווה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן”‪ .‬זו מצוות עשה אחת‪ .‬מצוות עשה‬
‫הנאמר במגילת אסתר‪“ :‬נזכרים ונעשים” – קודם נזכרים‪ ,‬ולאחר מכן נעשים‪.‬‬ ‫שנייה היא למחות את עמלק‪“ :‬ציוונו להכרית זרע עמלק בלבד מכל זרע עשֹו‪ ,‬זכרים ונקבות‬
‫קטנים וגדולים – ומלחמת זו היא מלחמת מצווה”‪.‬‬
‫לפיכך תיקנו חכמים להקדים את קריאת פרשת זכור לשבת שלפני פורים‪ ,‬כי בפורים‬
‫הייתה העשייה בפועל שבהם הרגו היהודים את שונאיהם ומבקשי נפשם‪ ,‬ובשבת שקודם‬ ‫תקנת חכמים‬
‫לפורים היא הזכירה הקודמת לעשייה‪.‬‬
‫מן התורה מוטלת חובת הזכירה על כל איש ישראל בכל עת מעתות השנה‪ ,‬וכן מדקדקים‬
‫שאול המלך ומרדכי היהודי‪ :‬שאול המלך ומרדכי הצדיק – שניהם משבט בנימין‪ .‬שאול לא‬ ‫רבים לומר בכל יום אחר התפילה את ששת הזכירות שנצטווינו בהן בתורה‪ ,‬אשר אחת מהן‬
‫מילא אחר הצו “מחֹה תמחה את זכר עמלק”‪ .‬משום כך‪ ,‬אחריתו הייתה טראגית ורווית השפלה‬ ‫היא זכירת מעשה עמלק וחיוב מחייתו‪ .‬אכן‪ ,‬חכמינו תיקנו לישראל שיהיו קורין פעם אחת‬
‫וביזיון‪ :‬נער פלישתי מוטט אותו והרג אותו‪ .‬לעומתו‪ ,‬מרדכי היהודי הכה את עמלק‪ ,‬את המן‬ ‫בשנה פרשה זו ברבים מתוך הספר‪ .‬והתקינו זאת לשבת שקודם הפורים כדי לסמוך מחיית‬
‫וזרעו‪ ,‬ולכן זכה בלבוש תכלת ובוץ ובדברי הקילוסין‪“ :‬ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ‬ ‫עמלק למחיית המן‪ ,‬שהיה מזרע עמלק‪.‬‬
‫ביקרו” (עפ”י שיחותיו של מו”ר הרב משה כהן שאולי זצ”ל)‪.‬‬
‫פרשה זו נקראת גם בכל שנה על סדר הפרשיות‪ ,‬ואף על פי כן‪ ,‬היא חוזרת ונקראת‬

‫לע”נ האשה הצדקנית בעל מסירות נפש רודפת צדקה וחסד שפעלה רבות להצלת ארץ ישראל ולזירוז הגאולה מרת פאני‬
‫ציפורה בת מוריץ משה‪ ,‬נלב”ע ט’ באדר ב’ תשס”ח‪ .‬שתהא מליצת יושר על כל משפחתה שיחי’ ועל בעלה יבלט”א שרוח‬
‫המקום ורוח הבריות נוחה הימנו הרה”ח הרב ראובן שיחי’ אילן‬

‫לזכות דינה בת יענטל צביה לאריכות ימים ושנים טובות‬

You might also like