‫בס"ד‬

‫©‬
 ‫ב‬

‫פתיחה‬
‫א‪ .‬לפני חמש מאות שנה הומצאה בגרמניה נצרות חדשה על ידי מרטין לותר ‪ ,‬נזיר אוגיסטיני מעורער בנפשו ‪.‬‬
‫כדי למוטט את הנצרות הקתולית ואת סמכותה הבלעדית באירופה ‪ ,‬נקטה נצ רות זו בשני מהלכים ‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫מלחמה בותיקן בשלבים ‪ ,‬כאשר השלב המכריע החל לפני ‪ 250‬שנים תחת הכותרת נצרות ההשכלה והנאורות ‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬שימוש במושגים אוניברסאליים ותמימים תוך הסוואה וחשאיות ‪ .‬המושגים המסווים היו – הבראיזם‪,‬‬
‫מחאה‪ ,‬תיקוני דת‪ ,‬השכלה‪ ,‬נאורות‪ ,‬אוניברסליות ‪ ,‬סובלנות‪ ,‬מדע ותרבות מערבית ‪.‬‬
‫לנוכח הצלחתה של נצרות זו ‪ ,‬כמאה שנה לאחר המצאתה ‪ ,‬מתחילים כתות שונות בעם היהודי לחקות נצרות זו ‪,‬‬
‫הן בתובנותיה והן בשיטות הפעולה שלה ‪ .‬הכת הראשונה היתה השבתאות ‪ ,‬מייסדה – שבתאי צבי ‪ ,‬מכריז‬
‫שיש"ו ימ"ש היה נביא ושיש לבצע תיקונים ביהדות ולה וציא לפועל גם את היסוד הדתי של נצרות זו ‪ ,‬שיש ליצור‬
‫משיחיות שתגאל את עם ישראל בארצו (על פי הנצרות החדשה ‪ ,‬זהו תנאי לביאתו השניה של יש "ו ימ "ש)‪.‬‬
‫‪ ,‬שהצליחה לבולל את יהודי מערב אירופה‬ ‫המשכה של נצרות זו בעם היהודי היתה ההשכלה והפרנקיזם‬
‫וארצות הברית ‪ .‬כדי להצליח לבו לל את יהודי מזרח אירופה וארצות המזרח נדרשו כוחות מוסוות חדשות‬
‫לנצרות זו בשם "השבתאות המודרנית "‪" ,‬ציונות" ו"ציונות דתית "‪ .‬כתות אלו ‪ ,‬אכן הצליחו לבולל חלק ניכר של‬
‫יהודי מזרח אירופה וארצות המזרח ‪ ,‬בעיקר כאן בארץ ‪ .‬כתות נוצריות אלו – הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬החלו‬
‫כעת במהלך אסטרטגי חדש שמטרתו לנצר את היהדות החרדית אשר באורח פלא הצליחה לשקם את עצמה ‪,‬‬
‫אחרי מלחמת העולם על פי ההבטחה האלוקית "כי לא תשכח מפי זרעו "‪ .‬הכתות הנוצריות הנ "ל‪ ,‬החלו בתנועת‬
‫מלקחיים לנסות ולהפוך את האוכלוסייה הדבקה ביהדות לנוצרים פרוטסטנטים כמוהם ‪ .‬מהלך זה החל לאחר‬
‫שבשנת המילניום – סיום האלף השני לנצרות ‪ ,‬התכנסו כל ארגוני המסיון הנוצרי הפרוטסטנטי והחליטו להתרכז‬
‫רק בעם היהודי ‪ .‬הם החלו להזרים לארץ מסיונרים ומאות מליוני דולרים לכתות הנוצריות‪ -‬הציוניזם והציוניזם‬
‫הדתי (לא עוד עשרות מליונים להתנחלויות ומוסדות ההסדר)‪ ,‬כדי להפעילם בשימוד היהדות שנשארה כחברת‪-‬‬
‫על בלמוד התורה ‪ ,‬דקדוק במצוות ‪ ,‬מוסר ודרך ארץ ‪ .‬תנועת מלקחיים זו נועדה לממש שני תובנות יסוד אותם‬
‫הגה מייסד נצרות זו – חולה הנפש מרטין לותר ‪ .‬א‪ .‬לאנוס בכח (על ידי הפסקת תמיכה כספית ) את מוסדות‬
‫הלימוד (תלמודי תורה ‪ ,‬ישיבות‪ ,‬בתי הספר והסמינרים לבנות ) ללמד את מקצועות המדע הנוצרי כדי לנצר את‬
‫הנוער ב‪ .‬לפתות את בחורי הישיבות לקבל וליישם את התובנה שהמציא אותו חולה‪ -‬נפש‪ ,‬שעיסוק בתורה הוא‬
‫דבר פרטי ויש לצאת לעבוד "כדי לתרום לחברה "‪ .‬מהלך זה מתבצע על ידי פרסומים בשיטת הפיתוי המסי ונרי‪,‬‬
‫שבכך הם יצאו מ "מעגל העוני "‪ ,‬על אף שגם לשיטתם זהו שקר שקוף ‪ ,‬כי ציבור זה אינו נתון בתוך מעגל העוני ‪,‬‬
‫כי קיימת בו מדת החסד ורק המשכורות הם יחסית נמוכות ‪ ,‬אך הם חיים ברמה חומרית הרבה יותר טובה‬
‫מהכתות הנ "ל שאין בהם מדה זו ‪ .‬לכן גם אלוקים עזר ונוצרה תנועת מחא ה אדירה של אוכלוסיית הנצרות‬
‫הציונית אשר מוחה על היות רובה של אוכלוסייתם בתוך "מעגל עוני"‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעשרים וחמש השנים האחרונות ‪ ,‬הציוניזם והציוניזם הדתי הרגישו די מבוססים והחלו לשחרר אינפורמצי ה‬
‫בכמות גדולה ‪ ,‬לגבי כוונותיהם האמיתיות של ראשי הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ .‬התברר מבחינה עובדתית ששני‬
‫כתות אלו כוונותם היתה מראש לנצר את העם היהודי ולהפכם לנוצרים רפורמים ‪/‬פרוטסטנטים על פי השיטות‬
‫של השבתאות המודרנית ‪ .‬האליטות של כתות אלו החלו לדבר ברור יותר ‪ ,‬ללא חשאיות וקונספירציה שיש לקבל‬
‫בצורה דוגמתית ועוורת את כל יסודות הנצרות ה חדשה אותה הגה ולחם למענה המטורף שיסד נצרות זו –‬
‫מרטין לותר ‪ ,‬אלא שרק בנקודה מסוימת הם עדיין אינן מרשים לעצמם לדבר בגלוי ‪ ,‬היינו‪ ,‬הם אינם אומרים‬
‫בגלוי שהם נוצרים פרוטסטנטים ‪ ,‬אלא הם אומרים שהם בני תרבות המערב ‪ ,‬אך כל יסודותיה ותובנותיה של‬
‫תרבות זו בנויים לחלוטי ן על נצרות זו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬נוצר מצב חדש ‪ .‬אין עוד צורך בספרי ומאמרי השקפה הבאים לנסח מהי דעת תורה של גדולי ישראל על‬
‫תקופתנו והתקופ ות הקדומות ‪ ,‬כי ניתן לכתוב ספר ד וקומנטרי (ממוסמך) המתעד בצורה מדויקת את דעותיהם‬
‫ומעשיהם של ראשי הכתות ושל שליחיהם מאז שבתאי צבי ועד ימי נו ולהווכח בצורה עובד תית‪ ,‬שכל הכתות‬
‫שפרשו מהעם היהודי מאז ועד ימינו ‪ ,‬הם למעשה אותה כת בשמות שונים והדגשים שונים במסגרת אותה‬
 ‫ג‬

‫נצרות חדשה הנקראת נצרות רפורמית או פרוטסטנטית או משכילית או ציונית ‪ ,‬שהשתלטה על תרבות המערב‬
‫‪ -‬אותה גברת בשינוי אדרת ‪.‬‬
‫מסיבה זו היתה הת לבטות גדולה לגבי אופי ההסכמות לספר והאם יש כלל צורך בהסכמות של גדולי ישראל על‬
‫חיבור תעודי זה ‪ ,‬כיוון שהסכמה של גדולי ישראל על הספר ‪ ,‬עלולה להתפרש כהסכמה על ספר של דעת תורה‬
‫בתחום ה "חלק החמישי של השולחן ערוך " ולא על ספר תעודי המסתמך על כאלף מקורות ‪ ,‬כאשר לא ניתן כלל‬
‫להתווכח עם מקורות כידוע ‪ ,‬כי המוחש לא יוכחש ‪ .‬ספר זה לא נכתב על ידי אדם בודד אלא על ידי מערכת‬
‫הכוללת מספר ראשי ישיבות וראשי כוללים ‪ ,‬רמי"ם בישיבות גבוהות ות "ח גדולים ‪ ,‬אשר חלקם כתבו פרקים‬
‫בספר‪ ,‬למשל בקשר לר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬לספר יש גם "מחבר" במובן הפשוט של המי לה‪ ,‬היינו‪ ,‬מי שחיבר את אותם‬
‫פרקים שנכתבו על ידו ועל ידי מספר אישים כאשר הוא נתן לו רק את הניסוח הסופי ‪ ,‬והיה אחראי על בדיקת‬
‫הדיוק והאמינות של הציטוטים ‪ .‬כאשר ת "ח גדול בר סמכא פקפק באמינותו של ציטוט או מכתב כלשהו ‪ ,‬הוא‬
‫הושמט מהספר‪.‬‬
‫הוחלט לצרף רק שתי הסכמות לג בי אמינותו ואחריותו של ה "מחבר"‪ .‬לגבי הציטוטים והעובדות שהובאו בספר ‪.‬‬
‫(לפי סדר‬ ‫לגבי הצורך בהסכמה על עצם הספר נכנסנו לשלשה מגדולי ישראל מרנן ורבנן הגאונים הגדולים‬
‫הכניסה אליהם) בעל "מועדים וזמנים "‪ ,‬רבי משה שטרנבוך שליט "א‪ ,‬ראב"ד "העדה החרדית"‪ .‬בעל "חוט השני"‬
‫רבי ניסים קרלי ץ שליט"א גאב "ד "בית דין צדק בני ברק " וראש כולל חזו "א ורבה של "רמת אהרון "‪ .‬בעל "שונה‬
‫הלכות"‪" ,‬דרך אמונה" ועוד‪ ,‬רבי חיים קניבסקי שליט "א‪ .‬שלשתם אמרו כמעט את אותם דברים ‪:‬‬
‫א‪ " .‬ספר זה אינו זקוק להסכמה כי הוא עוסק בתעוד של פרקים הסטוריים "‪" ,‬כשם ששנים ועוד שנים הם ארבע‬
‫אינו זקוק להסכמה ‪ ,‬כן ספר זה "‪" ,‬הדברים בספר ידועים ומספיק שתי הסכמות שניתנו "‪ .‬חלקם קראו בסיפוק‬
‫והסכמה את הטבלה בספר המשווה בין כל היסודות והתובנות של הציוניזם והציוניזם הדתי לבין כל היסודות‬
‫והתובנות של הנצרות הרפורמית‪ -‬פרוטסטנטית‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיון שספר זה עוסק בעיקר באוכלוסי ה מסוימת אשר תגובותיה ידועות אין לכתוב בשער הספר את השם של‬
‫אחד מאישי המערכת או ה "מחבר"‪ ,‬אלא שצריך שתהיה כתובת למי שרוצה לשאול ולהעיר ‪ .‬האתר "אזמרך‬
‫בלאומים" ‪ ,www. yoel-ab.com‬נעתר לבקשת המערכת והסכים לארח ולהיות כתובת לשאלות בקשר לתוכן‬
‫שבספר‪ ,‬אף שמי שקרא את כל הספר וזוכרו היטב ‪ ,‬לא יהיה לו כמעט מה להעיר ‪ .‬יש לציין שנתקלנו גם‬
‫בתגובות בלתי מאוזנות ו ‪/‬או רגשיות ובלתי הגיוניות בעליל ולעיתים אף בלתי שפויות ‪ ,‬מחלק של חמש קבוצות‬
‫זעירות ו מהמחותנים שלהם ביהדות החרדית ‪ ,‬בקשר לר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬א‪ .‬חלק קטן מצאצאי מש פחתו או הקרויים‬
‫ג‪ .‬קבוצת ירושלמים שמגיבים‬ ‫על שמו ב‪ .‬חלק מצאצאי תלמידיו ו ‪/‬או מקבלי טובות הנאה שונות ממנו‬
‫ד‪.‬‬ ‫אינסטיקטיבית בשלילה לכל גילוי עובדתי חמור עליו או על כל נושא אחר של מערכות שלומי אמוני ישראל‬
‫חלק קטן מאלו שחזרו בתשובה מתוך הציוניזם הדת י‪ ,‬שמדריכהם העדיפו לא לעסוק באשיותו ‪ ,‬כדי להחזירם‬
‫בתשובה‪ ,‬או שהם שייכים לאחת מהקבוצות הנ "ל ה‪ .‬אנשים מש ולי השוליים של היהדות החרדית שהקשר‬
‫הכמעט יחיד אליה מתבטא בלבוש חלקי או מלא חרדי ‪.‬‬
‫המערכת תשמח לקבל ביקורת ולתקן במהדורות הבאות ‪ ,‬עובדה מסוימת המוזכרת בספר שי ש פקפוק על‬
‫אמינותה‪ ,‬דבר שיתכן לאור הריבוי העצום של המק ורות שהובאו בספר או שהפנינו אליהם ‪ ,‬אך לאור הטיפול‬
‫מכל הזויות האפשריות בכל נושא או אישיות מסוימת ‪ ,‬גם אם אכן ימצא פקפוק מוצדק על ציטוט או עובדה‬
‫מסוימת‪ ,‬כמובן שזה לא יעלה ולא יוריד ‪.‬‬

‫המערכת‬
 ‫ו‬

‫תוכן‬
‫פתיחה‬
‫ג‬ ‫הסכמת הגאון רבי שלמה אדלשטיין שליט"א‬
‫ד‬ ‫הסכמת הגאון רבי יואל פרידמן שליט"א‬
‫ו‬ ‫תוכן‬
‫יג‬ ‫הקדמה‬
‫יג‬ ‫העקרונות המנחים את החיבור‪:‬‬
‫יג‬ ‫א‪ .‬המקורות לחיבור‬
‫יג‬ ‫ב‪ .‬ציון התאריכים בחיבור‬
‫יד‬ ‫ג‪ .‬כנויים ותארים‬
‫יד‬ ‫ד‪ .‬מטרות החיבור‬
‫כ‬ ‫ה‪ .‬למי מיועד החיבור‬

‫תרשים זרימה של יחסי הגומלין בין תרבויות האם באירופה לבין תתי התרבויות בעם היהודי‬
‫כד‬ ‫ובין עצמן‬

‫תרשים זרימה המתאר את האיסטרטגיה של הציוניזם‪ ,‬בדרך להשתלטותו על העם היהודי‪,‬‬

‫תוך תיאור שלבי בנייתו הקונספרטיבי של הארגון המתווך ("גייס חמישי" שבתאי‪-‬מודרני)‪-‬‬
‫ה"ציוניזם הדתי" בתוככי העם היהודי המקורי‪ ,‬כאשר בשלב הראשון‪" ,‬סוס טרויאני" זה‬
‫אמור לרסק ולהפוך את העם היהודי לעם לבנטיני ותת תרבותי‪ ,‬ובשלב השני לבוללו לחלוטין‬
‫כה‬ ‫בעמים‪.‬‬

‫התהוותה של הנצרות הפרוטסטנטית‬

‫הרקע להתהוות התופעה‪ -‬א‪ .‬ה"רנסאנס" ב‪ .‬ריסוק הנצרות הקתולית מבפנים על ידי‬
‫תנועה נוצרית חדשה – הנצרות הפרוטסטנטית והרפורמית‬

‫חלק א‬
‫יסודות ודרכי הפעולה של השבתאות‪ ,‬ברוך שפינוזה‬
‫כז‬ ‫והרפורמים‪ .‬הרקע להתהוותם ומימוש חזונם על ידי הציוניזם‬
‫השבתאות וברוך שפינוזה‬
‫התפתחות התופעה הרפורמית (הרפורמציה) בעולם הנוצרי והשפעתה‬
‫כח‬ ‫על יהודי גרמניה‬

‫המעבר בנצרות הפרוטסטנטית‪-‬הרפורמית מתקופת ה"הבראיזם"‬

‫לא‬ ‫לתקופת ה"השכלה"‬

‫העם היהודי כמקור חוכמות הגויים‪ ,‬כיוצר המוסר והנבואה מראשית‬

‫לב‬ ‫הזמן הקדום ועד לעידן ההשכלה הפרוטסטנטית‬

‫לט‬ ‫כל מה שאינו מהתורה אינו נחשב כחוכמה כשלעצמה‬

‫הבעיות הקשות שעמדו בפני העם היהודי ונסיונות ההשרדות‬

‫שלו עם השתלטותה של הנצרות על אירופה‬
 ‫ז‬

‫מד‬ ‫התפתחות התופעות‬

‫נא‬ ‫המצאותיו של שבתאי צבי‬
‫נב‬ ‫עיקרי הדת השבתאית‬
‫נג‬ ‫ברוך שפינוזה (‪)1632-77‬‬

‫מט‬ ‫הפרנקיזם והרפורמים‬

‫נ‬ ‫האינטרפרטציה השבתאית החדשה‪-‬משה בנימין מנדלסון כשבתאיי‬

‫האיסטרטגיה השבתאית המודרנית והאינטראקציות בין תרבויות‪-‬האם של רפורמציית מרטין‬

‫לו‬ ‫לותר והפילוסופיה המערבית לבין תת‪-‬התרבות בהנהגתו של מנדלסון בעם היהודי‬

‫לז‬ ‫הטקטיקה השבתאית‬

‫תוצאות פעולותיה של השבתאות הרפורמית‪-‬השואה הרוחנית הראשונה של העם‬

‫לח‬ ‫היהודי באירופה‬

‫המיתוס המדומיין של שפת המדעים ה"מדוייקים"‬

‫המיתוס המדעי הנתפס כתיאור המציאות האמיתית הולך ומתנפץ‪ ,‬אך באקדמיה התת‪-‬‬
‫תרבותית והפרוטסטנטית הישראלית מדעים אלו עדיין נתפסים כדת‬

‫בסיס המסורת שהמקרא והתורה שבעל פה הם מקור החוכמות בנצרות‬

‫לט‬ ‫הפרוטסטנטית‬
‫ריסוק אמינות כתבי הקודש על ידי מייסדי ההשכלה‬
‫התפתחות התופעות‬
‫מב‬ ‫סיכום ביניים‬
‫מב‬ ‫תופעת הציוניזם‬
‫הציוניזם מיישם את מטרות הנצרות הפרוטסטנטית‪-‬לגרום לכל היהודים להגיע‬
‫לא"י‪ ,‬לבנות מדינה ובית מקדש שיכשיר את ביאת משיח השקר שלהם‬

‫הציוניזם הדתי נירתם ליישום מטרה נוצרית זו של מרידה בג' השבועות שהשביע‬
‫הקב"ה את ישראל‬

‫אוונגליזם‪ ,‬אוונגליקניות‪ ,‬שרשי האוונגליקניות‪ ,‬הרקע להתפתחות האוונגליזם‪ ,‬עקרונות‬

‫אוונגליסטים‪ ,‬האוונגליזם בארה"ב‪ ,‬האוונגליסטים בפוליטיקה האמריקנית‪,‬‬
‫האוונגליסטים וישראל‪ ,‬אוונגליסטים ומדינת ישראל‬

‫תת‪-‬התרבות השבתאית משדרגת את עצמה בהתאם לתרבויות‪-‬האם‬

‫החדשות‪-‬השובניזם (=לאומנות) וה"מדע" המודרני‪ .‬המטרה‪-‬המשך ריסוקם‬
‫מד‬ ‫של היהדות והעם היהודי‬
 ‫ח‬

‫הטקטיקה השבתאית המודרנית בפעולה‪-‬כיצד היא מופיעה אצל הרצל ‪ /‬הרצל חי כנוצרי פרוטסטנטי‬
‫ומבקש להיקבר ונקבר בבית קברות נוצרי פרוטסטנטי ‪/‬המשומדים הם חבריו‪ ,‬מפעיליו ושליחיו ‪/‬‬
‫מו‬ ‫הרצל מעצב את דמותו כמשיח ורואה את עצמו כיורשו של שבתאי צבי ‪/‬שגיונותיו‬

‫חטאי אבות – על האנטישמיות הסמויה של הרצל ובן גוריון‬

‫התלבטויותיו של הרצל בבחירת סוכנים אשר יצליחו לחדור ליהדות החרדית והצלחותיו‪-‬‬
‫מדוע אד"ם הכהן כבר אינו רלוונטי למשימה זו ‪/‬הוא מנסה להפעיל את מרן הרי "י דיסקין‪/‬‬
‫נב‬ ‫הורדתו בדרגה ממשיח לחוזה‬

‫אליעזר בן יהודה‪-‬האיש שיצר את הבסיס להשתלטות הציוניזם על העם‬

‫נג‬ ‫היהודי וריסוקו הרוחני והתרבותי בארץ ישראל‬

‫מדוע הציוניזם והציוניזם הדתי בחרו לקרוא לשפתנו "שפה עברית" ולא "לשון הקודש"‬
‫המטרה – לחלל את השפה ולהרעיל א ת העם בשפה של התרבות הכנענית ויצירת מצג שווא של‬
‫המשכיות בעקבות תדמית שקרית של אברהם אבינו‬

‫הימנון ה"תקווה"‬
‫האם הציוניזם הוא דת פתולוגית או אידיאולוגיה פתולוגית‬
‫תאור ד וקומנטרי של תהליך האיבוד העצמי לדעת מבחינה רוחנית ופיזית של היהודו‪ -‬נוצרים מהזן‬
‫הכללי והציוני באמצעות הכשרת מכונת ההשמדה הנאצית על ידי יהודים אלו‬

‫חלק ב‬
‫הרב הראשי הראשון של השבתאות המודרנית–‬
‫נה‬ ‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫המאמץ האדיר של ראשי הציוניזם הדתי "להוכיח" כי גדולי הדורות העריכו‬
‫את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותמכו בשיטותיו השבתאיות המודרניות בהגות ובמעש‬
‫על ידי הרבה ספרים חוברות וכתבות – שמונה הוכחות להפרכתן‬
‫ס‬ ‫והוכחת ההפך הגמור‬
‫החוקיות של השבחים המשמעותיים לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬הם הופנו רק אליו או‬ ‫א‪.‬‬
‫ס‬ ‫לקרוביו או למקורביו‬
‫הרוב המכריע של המכתבים אליו הם פניות בקשר לפיקוח נפש‪ ,‬כגון סידור משרות‬ ‫ב‪.‬‬
‫ס‬ ‫בארץ וניצול קשריו לצורך מניעת חילול ה'‬
‫הוכחות על כך‪ ,‬כי גדולי ישראל הגזימו במכוון על ידי העתרת שבחים כלפיו‪ ,‬אף כי בו‬ ‫ג‪.‬‬
‫סב‬ ‫זמנית גינוהו בכינויי גנאי חריפים ביותר‪ ,‬לעיתים במכתבים אליו ובעיקר לאחרים‬
‫סג‬ ‫כמעט כל התארים הינם תארים סטנדרטיים הנכתבים לכל רב עיר‬ ‫ד‪.‬‬
‫סג‬ ‫תארים של גאונות וידיעה אין משמעותם הערכה לאישיותו וכל שכן לכתביו ומעשיו‬ ‫ה‪.‬‬
‫עקב הקונספירציה שבה עטף את עצמו‪ ,‬ישנה נסיגה מההערכה שהיתה כלפיו בזמן‬ ‫ו‪.‬‬
‫סג‬ ‫מוקדם יותר כאשר נתבררו לגביו העובדות לאשורן‬
‫תלמידי חכמים‪ ,‬אשר העריכו בתחילה את הרה"ר‪ ,‬או שכדרך חיים הם לא גינו אף את‬ ‫ז‪.‬‬
‫סה‬ ‫מי שראוי היה לגנותו‬
‫סו‬ ‫הנזקים שעלולים היו לצמוח למי שלא היה משבח את הרב הראשי ומקבל את מרותו‬ ‫ח‪.‬‬
 ‫ט‬

‫סח‬ ‫‪ .1‬הפחד והטרור שהשליט הרב הראשי‬

‫אשר היו תלויים בו מקיימי המצוות בארץ‬ ‫‪ . 2‬התלות הכספית והקיומית‬
‫ע‬ ‫ובפר ט בירושלים‬
‫ט‪ .‬גדולי התורה‪ ,‬אשר הכירוהו בהיותם אברכים צעירים או בתור ילדים ולכן העריכוהו‪,‬‬
‫קג‬ ‫אך כשבגרו חזרו בהדרגה מהערכה זו לחלוטין‬

‫למעלה מארבעים סוגי כנויי גנאי אשר בהם גדולי הדורות כינו והאשימו את‬
‫עב‬ ‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫מלחמותיהם וכינויי הגנאי של כל גדולי הדורות נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫עד‬ ‫במשך כמאה שנים‬
‫עד‬ ‫רשכבה"ג מרן רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק‬

‫רשכבה"ג מרן ה"חפץ חיים"‪-‬המעבר מהערכה כלשהי לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לעמידה על מהותו המושחתת‬
‫האמיתית‪/‬שיטות הפעולה שלו ‪ ,‬כדי לנסות להשפיע על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לחזור למוטב‪/‬השערוריה סביב דבריו‬
‫הכפרניים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במעמד הפתיחה של האוניברסיטה העברית ‪/‬רצונו לאחד את "מרכז הרב"‬
‫עם האוניברסיטה העברית ‪/‬תגובתו החריפה של מרן על הנאומים ‪/‬מייסדיה הרפורמיים של‬
‫עו‬ ‫האוניברסיטה ונסיונם לטשטש את מהות מוסד זה‬

‫סיכום דעתו הברורה של מרן ה"חפץ חיים" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬דעתו של גדול תלמידיו של מרן‬
‫ה"חפץ חיים" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪/‬ה"חפץ חיים" מזהיר את בני ביתו להתנתק מויכוחים סביב הציוניזם‬
‫והציוניזם הדתי‬
‫פג‬
‫צורות הסילוף והשקרים של ראשי הציוניזם הדתי ביחס להערכת ה"חפץ חיים" את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫וסילוף דעת גדולי ישראל ביחס למושג‪"-‬אתחלתא דגאולה"‪-‬מי וכיצד לחצו על חתן ה"חפץ חיים"‬
‫לכתוב מכתב התערבות בנושא הויכוח סביב הציוניזם הדתי ‪ ,‬לגבי ערכו האמיתי של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪/‬‬
‫פד‬ ‫הפרכת שמועות ושקרים לגבי יחסו האוהד כביכול של מרן ה "חפץ חיים" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫בהירות במסורת רבותינו ‪ -‬מרן החפץ חיים זיע"א‬

‫וביחוד בענין הרב הראשי הציוני הידוע‬
‫פח‬ ‫מתוך הקובץ התורני "גינת ורדים"‪ -‬מאת הגאון ר' ישראל מאיר וויינטרויב‬

‫מרן "החזון איש"‪-‬הוא נקט בשיטת "אחיו אני ברמאותיה " לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ויורשיו ‪/‬הפרכת השקרים‬
‫לגבי אהדת מרן ה"חזון איש " את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכתביו ההלכתיים ‪/‬התבטאויותיו החמורות של מרן נגד‬
‫צד‬ ‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומעשיו‬

‫בהירות במסורת רבותינו ‪ -‬מרן החזון איש זיע"א‬

‫וביחוד בענין הרב הראשי הציוני הידוע‬
‫צט‬ ‫מתוך הקובץ התורני "גינת ורדים"‪ -‬מאת הגאון ר' ישראל מאיר וויינטרויב‬

‫רשכבה"ג מרן הגרח"ע גורודז'ינסקי ומרן הרב מבריסק‪-‬כינויי הגנאי החריפים ביותר שהם‬
‫קו‬ ‫השמיעו נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והאמת על תארי הכבוד שהם כתבו במכתבים אליו‬

‫תשובה לרבים השואלים על הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אוירבך‪-‬כיצד הוא עבר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על‬
‫האיסורים של חילול השם ולאו של "לא תסור" נגד דעתם של מורי מוריו ורבותיו‪ ,‬כל גדולי‬
‫קח‬ ‫הדור‪ ,‬אשר היו רשכבה"ג‪ ,‬בכך שגילה יחס אוהד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫תשובה לרבים השואלים על גילוי יחס אוהד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מצידו של הגאון הגדול רבי איסר‬
‫זלמן מלצר‪ -‬כיצד עבר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על איסורים של חילול השם ולאו של "לא תסור"‬
‫קי‬ ‫נגד דעתם של מוריו ורבותיו‪ ,‬כל גדולי הדור אשר היו רשכבה"ג‬

‫קיב‬ ‫ר' אריה לוין‬

 ‫י‬

‫קיד‬ ‫יוסף בער (ג'י בי) סולובייצ'יק‬

‫קטו‬ ‫הרב הראשי של המדינה השבתאית וצבאה‪-‬שלמה גורן‬

‫הגה"ק רבי שלמה אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה"‪ -‬יחסו האמיתי לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫קטז‬ ‫ומי מנע ממנו לצאת בגלוי ובפרסום נגד דעותיו הכפרניות בקבלה וביסודי האמונה‬

‫קיז‬ ‫גדולי תלמידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫קיז‬ ‫הרב יעקב משה חרל"פ‪ -‬באיזה שלב של חייו הוא התפכח מהזיותיו של רבו‪.‬‬

‫הגאון רבי יצחק הוטנר‪ -‬באיזה שלב של חייו הוא הכיר את מהותו האמיתית של ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קיט‬ ‫קוק‪ .‬ומתי הוא ניתק כל קשר איתו‬

‫קיט‬ ‫הגאון רבי יצחק אריאלי‬

‫קכ‬ ‫סיכום דעת גדולי הדורות וגאוני הזמן על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כתביו ומעשיו‬

‫שנאת החינם האדירה אשר יצר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בין כל הציבורים האפשריים‬
‫קכא‬ ‫בארבעת מימדיה‪ ,‬תוך כדי שימוש מעוות במותג הפרסומי שלו‪"-‬אהבת ישראל"‬
‫קכא‬ ‫שנאת חינם ופילוג היהדות החרדית‬
‫קכא‬ ‫קיבוע השסע העדתי‬
‫קכב‬ ‫קיבוע השסע ושנאת החינם בין המתבוללים ושומרי המצוות‬
‫יצירת שנאת חינם בלתי הפיכה בין הערבים ליהודים‪ ,‬אשר יצרה את הטרגדיה בצל האיום‬
‫קכד‬ ‫הקיומי כאן בארץ‪ ,‬אשר תבע עשרות אלפי הרוגים ומאות אלפי פצועים‬

‫התפקיד שיועד לר ' א‪.‬י‪ .‬קוק על ידי ההסתדרות הציונית במסגרת ריסוק העם‬
‫היהודי ובניית עם יהודו‪-‬פרוטסטנטי חדש באמצעות "קרן היסוד" וה"קק"ל"‬
‫כספי "קרן היסוד " נועדו להכשיר את העליה של יהודו‪ -‬נוצרים הכופרים בתורה הן על ידי בנית‬
‫תשתיות‪,‬רכישת קרקעות ומבני ציבור כבתי ספר ‪ ,‬מגרשי ספורט ‪,‬מבני ההסתדרות וכו ' וכן בתים‬
‫ובהמשך לקניית והכשרת אוניות מעפילים ‪.‬מי שנתן בעיקר את הכסף היו החרדים ‪ /‬קרנות אלו‬
‫נועדו למרוד בשתי השבועות שלא להתגרות באומות ו שלא לעלות בחומה‪.‬‬

‫תמיכתו הנלהבת של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בקרן היסוד בלא הזכרה מפורשת של שם הקרן‬
‫הכרוזים והמכתבים של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק גרמו לחרדים לתת כסף ‪ ,‬כי הם שוכנעו על ידו ‪ ,‬שמדובר על‬
‫כסף לרכישת אדמות והכשרת העליה עבור החרדים ‪.‬‬

‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מכונן את דפוס ההתנהגות של יחסי הציוניזם הדתי עם הציוניזם הכללי‬
‫הקרנות הציוניות הפיצו באמצעות הכספים שהם קיבלו מהחרדים חוב רות וספרים מלאי כפירה ‪,‬‬
‫‪ ,‬כשהם מחללים את השבת ‪ ,‬מתנהגים‬ ‫אפיקורסות וזימה ובנו בתים עבור מחריבי הישוב כאן‬
‫בהפקרות ומפיצים כפירה ושנאה לחרדים ולכל הקדוש והיקר ליהדות ‪.‬‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מתרה בהם שיפסיקו להחריב את הישוב אך ממשיך ביתר שאת להיות התועמלן‬
‫הראשי שלהם‪ ,‬על אף שהם מתעלמים מאיומיו והפצרותיו‬

‫כיצד הציוניזם ור' א‪.‬י‪ .‬קוק גרמו להבאת ה"שואה" על העם היהודי‬
‫' השבועות ‪ ,‬התוצאות של‬ ‫באמצעות אותם כספים שר ' א‪.‬י‪ .‬קוק דאג לגייס כדי לעבור על ג‬
‫ההבטחה האלוקית ("הריני מתיר את בשרכם ‪ )"...‬על מרידה בג ' השבועות לא אחרו לבוא ‪ /‬תיאור‬
‫דוקומנטרי של כל שלב במרידה של הציוניזם והציוניזם הדתי בג ' השבועות וכיצד בכל שלב של‬
‫מרידה מגיעה מיד מכה אנושה לעם היהודי‬
 ‫יא‬

‫"הבריגדה היהודית" – מרידת הציוניזם בשבועה השניה שהשביע הקב"ה את עם‬

‫ישראל שלא להתגרות באומות‬

‫בדיקת תקפותם של כללי ההתנהגות וההגות של תת‪-‬התרבות‬

‫קכה‬ ‫השבתאית‪-‬המודרנית בעם היהודי לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫א‪ .‬שינויי שמות פרטיים ומשפחתיים על פי תכתיביה של תרבות האם‬
‫קכה‬ ‫השלטת‬

‫ב‪ .‬שפה ולבוש לפי תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממנים חיצוניים ואף‬
‫קכה‬ ‫בצורה קיצונית יותר מתרבות‪-‬האם‬

‫קכו‬ ‫ג‪ .‬השתלבות בכל מבני החברה אשר השלטון רואה בהם ערך עליון‬

‫קכז‬ ‫ד‪ .‬עיצוב דת הדומה לדת השלטון‪-‬הנצרות הפרוטסטנטית‬

‫ה‪ .‬כתביו‪ ,‬מכתביו‪ ,‬אמירותיו‪ ,‬פעולותיו ותגובותיו ההפכפכניות‬

‫קלה‬ ‫לאנשים ואישים מתרבות האם המקורית‬
‫קלח‬ ‫הכפירה באלוקים‬ ‫א‪.‬‬
‫קלח‬ ‫המומרים והכופרים‬ ‫ב‪.‬‬
‫הטפה לקריאה ולימוד שיטות הכפירה וההשפעה הקרדינלית של שיטות אלו על‬ ‫ג‪.‬‬
‫קמ‬ ‫כתביו וחשיבתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כאישיות תת תרבותית מאמץ את האידיאולוגיה הקומוניסטית‪/‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫תלמידיו ב"פועל המזרחי" ובקיבוץ הדתי שלחו בשנות ה‪ 30 -‬שליחים לקומונות‬
‫קמב‬ ‫הנוצריות בגרמניה‪ ,‬כדי שילמדום כיצד לשלב בין ה"דת" והקומוניזם‬

‫קמה‬ ‫פעולותיו ותגובותיו ההפכפכניות‬

‫קמה‬ ‫הפכפכנותו ביחס לתעודות סמיכה שנתן‬ ‫א‪.‬‬
‫קמה‬ ‫הספדו את הרצל ב‪1904 -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫קמו‬ ‫הפכפכנותו בדרך למינויו כ"רב ראשי מטעם"‬ ‫ג‪.‬‬
‫קמו‬ ‫הפכפכנותו בקשר ל"פסקיו" לגבי הצבעת נשים בבחירות‬ ‫ד‪.‬‬
‫קמז‬ ‫המקורות ההגותיים של כתביו וההפכפכנות והסתירות אשר נצפות בכתביו‬ ‫ה‪.‬‬

‫ו‪ .‬לרדוף וללגלג על אנשים‪ ,‬אישים וקבוצות מתרבות המקור‪ ,‬ומאידך להחניף‬
‫ולסנגר על תרבות‪-‬האם השלטת והתת‪-‬תרבות אשר הוא שייך אליה‪,‬‬
‫קמח‬ ‫בשיטת "המטרה מקדשת את האמצעים"‬
‫קמט‬ ‫‪ .1‬כתביו‬
‫‪ .2‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מיישם את העקרון המושחת של "המטרה מקדשת את‬
‫קנא‬ ‫האמצעים" ביחס להלכות ה"שולחן ערוך"‬
‫קנא‬ ‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלה כזייפן מקצועי של צוואת חמיו –האדר"ת‬ ‫א‪.‬‬
‫קנב‬ ‫התנהלותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם נשים זרות‬ ‫ב‪.‬‬
‫קנג‬ ‫העבירות שעבר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תוך כדי התמנותו ל"רב מטעם"‬ ‫ג‪.‬‬
‫העבירות שעבר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בסרבו להגיע לדין תורה והנדוי אשר הטיל עליו בית‬ ‫ד‪.‬‬
‫קנד‬ ‫הדין הגבוה בירושלים‪.‬‬
‫קנד‬ ‫רצונו המגלומני ליצור בית דין גבוה כמו הסנהדרין ולעמוד בראשו‬ ‫ה‪.‬‬
 ‫יב‬

‫סיכום אישיותו‪ ,‬דעותיו ומעשיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק–מגדולי הוגי‬

‫הדעות השבתאים‪-‬המודרניים‪ ,‬על פי קביעתם של כל גדולי‬
‫קנה‬ ‫הדורות במאה הקודמת או כפי שמשתמע מהם‬
‫קנח‬ ‫סיכום כללי‬

‫קסב‬ ‫צבי יהודה קוק‬

‫קסב‬ ‫עיצוב חינוכו כשבתאי מודרני על ידי אביו‬

‫קסד‬ ‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא סמך על בנו בהבנת כתביו ועריכתם‬

‫קסח‬ ‫עיצוב דת הדומה לדת השלטון‪-‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫קסט‬ ‫דביקותו הדתית‪-‬שבתאית מודרנית של צ‪ .‬י‪ .‬קוק בארגונים האתאיסטיים ביותר‬

‫קעה‬ ‫השתלבות בכל מבני החברה אשר השלטון רואה בהם ערך עליון‪-‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫קעו‬ ‫השתתפות בכל מוסדות החינוך של תרבות האם השלטת‬

‫קעז‬ ‫שפה ולבוש ע"פ תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממניה החיצוניים אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫קעט‬ ‫האם צ‪ .‬י‪ .‬קוק היה זייפן מקצועי או זייפן חובב‬

‫קפ‬ ‫היחסים והמגעים הפיסיים של צ‪ .‬י‪ .‬קוק עם נשים‪ ,‬נערות וגברים‬

‫רדיפה ולגלוג על אנשים‪ ,‬אישים וקבוצות מתרבות המקור‪ ,‬ומאידך חנופה וסינגור על‬
‫תרבות‪-‬האם השלטת והתת‪-‬תרבות אליה היה משוייך צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫קפד‬
‫קפה‬ ‫התייחסותו של צ‪.‬י‪ .‬קוק לשלושת השבועות ע"פ תפיסתו הנוצרית‪-‬מילנארית‬

‫הצמחוני דוד הכהן ("הנזיר")‪ -‬התבטאויותיהם של גדולי ישרא ל עליו‪/‬קורות חייו מאז‬
‫התקופה‪ ,‬אשר בה לא הצליח להיקלט בשום ישיבה ‪/‬דבקותו בשבתאות ושיטות הכפירה האופנתיות ‪/‬‬
‫קפח‬ ‫הזיותיו בקשר לכושרו הנבואי‬
‫קצב‬ ‫דוד הכהן ("הנזיר") משתעבד לפולחן האלילי העתיק ביותר בעולם‪-‬הצמחונות‬

‫ישיבת "מרכז הרב" והתמורות שחלו בה תוך כדי הפיכת ה למכון‬

‫אידיאולוגי של השבתאות המודרנית ‪-‬תולדות המוסד‪/‬ההבדל בין שאיפתו של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק לבנות את "מרכז" כמכון פילוסופי וסניף של האוניברסיטה וכ "ישיבה" לבין המציאות‪/‬‬
‫המוסד מהווה אבן שואבת להפיכתו לישיבה על ידי יבוא של בחורי ישיבה מחו "ל באמצעות חלוקת‬
‫סרטיפיקטים מועדפת‪/‬כאשר פג הצורך בסרטיפיקטים ‪ ,‬הישיבה כמעט נסגרה‪/‬השתלטותו של צ ‪ .‬י‪.‬‬
‫קצז‬ ‫קוק על המוסד‪ ,‬תוך דחיקה גסה וברוטאלית של ראשיו הטבעיים‬

‫בילבולו וניתוקו של צ‪.‬י‪ .‬קוק מהמציאות מזינים את "פסקיו" המבולבלים‬

‫תחושות של צנטרלומאניות של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ותלמידיו לגבי "מרכז"‪/‬תחושות מגלומניות מבשרות‬
‫לצ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הוא "נביא"‪/‬כל כולו שקוע בפנטזיית הגאולה שיצר ‪/‬אישיותו החד מימדית מודדת אחרים‬
‫ר‬ ‫רק לפי קילומטראז'‬

‫השינויים המבניים והאיכותיים אשר הודגשו במורשת "מרכז הרב" מאז מותו‬
‫רב‬ ‫של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עד תקופת ההתנתקות‬
 ‫יג‬

‫רב‬ ‫א‪ .‬התרסקות מנהיגותית‬

‫רב‬ ‫ב‪ .‬ירידה ברמת הדרישות אשר נתבעות מה"נביא" הקוקיסטי‬

‫שפה ולבוש של תת‪-‬התרבות הקוקיסטית והציוניזם הדתי לפי תרבות‪-‬האם השלטת‬

‫רד‬ ‫וסיגול סממנים חיצוניים בצורה קיצונית יותר מתרבות‪-‬האם‬

‫השקרים והסילופים ההיסטוריים של הציוניזם ובפרט הציוניזם הדתי‪ ,‬ביחס‬

‫לראשוניותם וכוונותיהם של ההוגים והיוזמים מתוך גדולי ישראל לגבי רעיון‬
‫רה‬ ‫חידוש ההתיישבות בארץ‬

‫ריג‬ ‫סיכום דעתם של גדולי התקופה ורבניה בסוף המאה ה‪19-‬‬

‫פרשת סילופי הציוניזם לגבי הקביעה מתי היתה העליה הראשונה ולגבי‬
‫רטז‬ ‫הדקדוק בקיום המצוות במושבות החרדיות במאה ה‪19 -‬‬
‫ריז‬ ‫הציוניזם הדתי‬
‫ריח‬ ‫השלב הראשון‪ -‬הציוניזם הדתי בתחילת התגבשותו‬
‫השלב השני‪-‬גיבושו של הציוניזם הדתי אחרי המעבר של הציוניזם‬
‫רכא‬ ‫מרעיון למעשה‬
‫רכו‬ ‫סיכום הבעיות הרוחניות של הציוניזם הדתי עד שנת תרצ"ז‬

‫רכז‬ ‫השלב השלישי‪-‬הקמת המדינה השבתאית‬

‫רלד‬ ‫איפיון סממני תת‪-‬התרבות של הטקטיקה השבתאית‪-‬מודרנית בציוניזם הדתי‬
‫שנאת החינם של ראשי הציוניזם הדתי ותלמידיהם ובראשם ראשי החרד"ל כלפי החרדים ככלל‬
‫רלד‬ ‫ובפרט לתלמידי חכמים‪ ,‬לישיבות ולגדולי ישראל‬

‫רלו‬ ‫אנשי האקדמיה מהזן השבתאי‪-‬מודרני של הציוניזם הדתי‬

‫רלז‬ ‫התדרדרות בתחום האישות‬

‫"ביקורת המקרא" ו"ביקורת התלמוד"‪ ,‬אשר הופיעו אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫רמג‬ ‫בכתביו ונאומיו‪ ,‬מופנמות רשמית בצורתן הקיצונית בציוניזם הדתי‬
‫רמו‬ ‫היום שאחרי ההתנתקות‬

‫רמט‬ ‫יחסה של היהדות החרדית למהלך של ההתנתקות והשלכותיו‬

‫אלו הנחות מוסוות מסתתרות מאחורי הצורך ב"שויון" ו"נשיאה בנטל" של בחורי הישיבות‬

‫הפרת היסוד לכינון המדינה (הסטטוס קוו) על ידי היהודו‪-‬נוצרים אינה חד‪-‬צדדית‬

‫האם גם כיום עדיין מצליחה התקשורת האלקטרונית והכתובה למלא את התפקיד של הקאדי האנטישמי‬
‫מהמסגד המשלהב ומשתלח כחמום מוח במקום ביהודים ביהדות החרדית‪ ,‬כאשר מאזיניו וצופיו ממלאים‬
‫את התפקיד של "השבאב" הערבי המוסת?‬
 ‫יד‬

‫ההתאמה החד‪ -‬ערכית בין היסודות והתובנות המילנאריות של התנועות הנוצריות‪-‬פרוטסטנטיות‬

‫יוצרות תרבות המערב (לותרנית‪ ,‬קלווניסטית‪ ,‬ליברלית‪ ,‬פוריטנית‪ ,‬והאוונגליסטית)‪ ,‬לבין‬
‫היסודות והתובנות של תנועות הציוניזם והציוניזם הדתי (המזרחי‪ ,‬הפועל מזרחי‪ ,‬תורה‬
‫רנה‬ ‫ועבודה‪ ,‬חרד"ל‪ ,‬וכו' )‬

‫תרשים זרימה של יחסי הגומלין בין תרבויות האם באירופה לבין תתי התרבויות בעם היהודי‬
‫רנו‬ ‫ובין עצמן‬

‫רנז‬ ‫סיום‬
‫רס‬ ‫רשימת אישים ואנשים ב ‪ 600‬השנים האחרונות המופיעים בחיבורינו‬

‫רסג‬ ‫מילון לביאור המילים והמושגים הלועזיים אשר הובאו בחיבור‬

‫מילון זה מיועד עבור אנשי הציוניזם הדתי אשר אמונים על מונחים אלו ‪ ,‬עקב הטיפול לו "זכו"‬
‫במוסדות ה"חינוך" שלהם‬
 ‫טו‬

‫הקדמה‬
‫העקרונות המנחים את החיבור‪:‬‬
‫א‪ .‬המקורות ל חיבור – חלקם מרוכזים כבר בספרים "משכנות הרועים " לרבי אהרון רוזנברג ו "דת הצי ונות" של‬
‫הרב יואל אלחנן‪ ,‬אך מעבר למקורות רבים שהיו ל נו נוספו מקורות רבים ‪ ,‬אשר הגיעו אלי נו מכאלו ששמעו על‬
‫כתיבת ה חיבור‪ .‬רבים מהמקורות של דוברי הציוניזם והציוניזם הדתי הם כפירה בעיקר ‪ ,‬כשרק מקריאתם‬
‫אפשר להפגע וצריך ללמוד שעות רבות של מוסר כדי להיטהר ולהתנקות מהם‪ ,‬אלא שההכרח לא יגונה ‪ ,‬כשהוא‬
‫נועד להצלת נשמות תועות‪ .‬אמנם‪ ,‬מה שבכל אופן ראינו לנכון לעסוק בנושא חיבור זה ולא ראינו בכך ביטול‬
‫‪ ,‬גם ביהדות‬ ‫תורה‪ ,‬כיוון שבמאתיים השנים האחרונות התרופפו ביותר יסודי היהדות בעמנו מתוך חוסר ידע‬
‫החרדית "ובמקום שאין אנ שים השתדל להיות איש" ואין לימוד יקר יותר מהעמדת יסודי היהדות ‪ ,‬שהרי מי לנו‬
‫גדול יותר מהרמב "ם שכתב בסוף פירוש המשניות שלו על מסכת ברכות‪„ -‬כי יקר בעיני ללמד עיקר מעיקרי הדת‬
‫והאמונה יותר מכל אשר אלמדנו “‪.‬‬
‫המקורות שהסתמכנו עליהם מתחלקים לשני סוגים‬
‫‪ .1‬איגרות‪ ,‬קטעים מתוך ספרים ‪ ,‬חוברות‪ ,‬עיתונים ועדויות בעל פה‪ ,‬אשר ניתנו עליהם הסכמות מגדולי הדור או‬
‫מגדולי תלמידי החכמים אשר הוכרו ככאלו על ידי גדולי הדורות ‪.‬‬
‫‪ .2‬איגרות‪ ,‬קטעי ספרים ועדויות בעל פה ‪ ,‬אשר הובאו בספרים ועיתונים של אנשי הציוניזם והציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫אשר כותביהם וכתביהם הנעדרים‪ ,‬כמובן‪ ,‬הסכמות של גדולי הדורות או גדולי תלמידי החכמים ‪ ,‬אשר הוסמכו‬
‫על ידי גדולי הדורות וגדולי תלמידי החכמים מדור קודם וכל זאת בתנאי שהם תואמים לנכתב במקורות מהסוג‬
‫הקודם‪ .‬דברים אלה הובאו בבחינת "דברים בשם אומרם "‪ ,‬או בבחינת "מלאך רע עונה אמן בעל כורחו " [מס'‬
‫שבת (קיט‪ .]):‬עדויות בעל פה או כתבים הסותרים את הסוג הראשון ‪ ,‬לרוב הושמטו ולא הובאו כלל ‪ ,‬כיוון שאין‬
‫עליהם הסכמות כנ "ל וכן כאשר הם נראים כשקרים בעליל בכך שהם סותרים למה שהובא בסוג הראשון של‬
‫המקורות‪ ,‬או שהם שקרים גסים בעליל ‪ ,‬אשר ניתן להוכיח זאת בצורה פשוטה ‪ .‬אמנם‪ ,‬לעיתים התייחסנו לחלק‬
‫ממבול השקרים בו הולעט הציוני זם הדתי על ידי מנהיגיו ולבלריו ‪ .‬כדוגמה לספרים אלו ניתן למנות את הספרים‬
‫"לכבודה של תורה "‪ ,‬הספרים של מ ‪ .‬צ‪ .‬נריה או של שמחה רז‪" -‬מלאכים כבני אדם " ו"איש חסיד היה " ועוד‬
‫ספרים ועיתונים מהסוג הזה ‪ ,‬אשר אנשיה ם ידועים כחסרי יראת שמים ו ‪/‬או שאף אינם מדקדקים במצוות‬
‫בצורה חלקית או מלאה אך ידועים כשקרנים סדרתיים ‪.‬‬
‫כדוגמה לזיופיו של שמחה רז ‪ ,‬ניתן להצביע על מכתבו של האדמו "ר מגור רכח‪( .‬עמ' ‪ .)344‬הוא משמיט את מה‬
‫שכתב האדמו "ר מגור ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלה כמטורף וכופר ‪„-‬אומר על טמא טהור “ ומציין רק את מה שכתב‬
‫עליו‪ ,‬שהוא איש אשכולות ובעל מידות תרומיות ‪ .‬הוא משמיט גם את העובדה ‪ ,‬כי תוך זמן קצר האדמו "ר מגור‬
‫חוזר בו מהערכתו אליו ‪ ,‬כי הוא בעל מידות תרומיות ‪ ,‬כאשר התברר לו ‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק שיקר לו והוא אינו מוכן‬
‫להשמיט את לשונות הכפירה מכתביו ‪ ,‬כפי שהוא הבטיח לו ‪ .‬על "יראת השמים " של שמחה רז ניתן לעמוד ‪ ,‬בין‬
‫היתר מן העובדה‪ ,‬שהוא מצטט את "ר' בנימין" המכנה בכנוי הזוי את ביאליק ‪" ,‬מגדולי וולוז'ין" (שם‪ ,‬עמ' ‪.)377‬‬
‫מאידך‪ ,‬כאשר מובאת עדות על פה במקורות מהסוג הרא שון לא ניתן לטעון עליו שהוא שקרי‪ ,‬כיוון שיש עליו‬
‫הסכמות או שהכותב והמעיד עצמו נחשב לת "ח גדול‪.‬‬
‫רבים מהציטוטים אשר יובאו בחיבור דוקומנטרי (=ממוסמך) זה‪ ,‬עלולים לעיתים להכ ות בהלם את הקורא והוא‬
‫עלול לחשו ב‪ ,‬כי הם הוצאו מהקשרם ‪ ,‬אך לא כן הדבר ומעבר לכך ‪ ,‬הדברים כשלעצמם ‪ ,‬בלא קשר לנאמר שם‬
‫לעיל ולהלן ‪ ,‬הם חמורים כשלעצמם ‪ .‬כל המתבונן היטב בציטוטים אלו יווכח ‪ ,‬כי תיאורם אינם פרשנויות ‪ ,‬אלא יש‬
‫רק לפקוח את העיניים ולראות את הדברים כפי שהם ובפרט לנוכח מכלול הציטוטים ‪ ,‬אשר הובאו בחיבור זה‬
‫בשמו של המצוטט ‪ .‬יש גם צורך לקרוא את החיבור מתחילתו ועד סופו ‪ ,‬שאם לא כן ‪ ,‬הקורא אשר ידלג ויסחף‬
‫רק למה שמעניין אותו ‪ ,‬עלול לעיתים לחשוב שמדובר בפרשנויות ‪ ,‬וזאת כיון שהוא לא קר א לפני כן את הנתונים‬
‫והעובדות (או שהוא אינו זוכר ם באותו רגע )‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציון התאריכים בחיבור – כיון ש חיבור זה מיועד בעיקר לאוכלוסיית הציוניזם הדתי ‪ ,‬היינו לכל מגוון הדתות‬
‫הנמצאות באוכלוסיה זו (כפי שנראה להלן )‪ ,‬השתמשנו פעמים רבות בתיארוך הנוצרי המשוק ץ‪ ,‬כיון שאוכלוסיה‬
‫זו ברובה פועלת כמעט או רק על פי תאריכים אלו‪ ,‬מכוח היותה תת ‪-‬תרבות של התת ‪-‬תרבות ה מתבוללת‬
‫ויקשה עליה להתמצאות תמיד בתיארוך היהודי ‪ .‬וכבר כתב בשו "ת "ברכת חיים " ( ח"א עמ ' ח')‪ ,‬כי רק לצ ורכי‬
‫‪ .‬מסיבה זו גם שי לבנו מילים לועזיות ב חיבור‪,‬‬ ‫מסחר ניתן להשתמש בתיארוך זה וגם מהסיבה שכתבנו‬
‫הלקוחות מתרבות‪-‬האם השלטת‪ ,‬המהווה אצל קוראים אלו אינדיקציה של "רמה"‪ ,‬לגבי הדברים הנאמרים‬
‫בחיבור‪ ,‬כי כידוע אחד מהמאפיינים הראשיים בתת תרבות ‪ ,‬היא תופעת הנחיתות הלבנטינית (=חקיינות של‬
 ‫טז‬

‫תרבות המערב על ידי עמי המזרח הקרוב ) של ייחוס חשיבות לסממנים חיצוניים הקיימים בתרבות ‪-‬האםא באם‬
‫חיבור זה יגיע לידי קוראים חרדיים ‪ ,‬אנו מתנצלים מראש על האילוץ להשתמש במערכת מושגים נחותה‬
‫ופרימיטיבית זו ‪ .‬ההדגשות אשר הדגשנו בציטוטים שהבאנו אינן מו פיעות במקור ‪.‬‬
‫ג‪ .‬כנויים ותארים – לשם קיצור לא הוספנו אחרי השמות המופיעים בחיבור את המילים ז "ל וכו ' או לחילופין‬
‫הי"ו‪ ,‬שליט"א וכו '‪ ,‬מתוך הנחה שידוע לקוראים מי מהם חי או שכבר נפטר ‪ .‬כמו כן לא הוספנו תואר "רב" לגבי‬
‫הנפשות הפועלות או שפעלו מקרב אוכלוסיה זו וכל שכ ן למי שרואים את עצמם כתלמידיהם ‪ ,‬במידה וגדולי‬
‫הדורות ייחסו להם תואר של כופר ו ‪/‬או טמא ו‪/‬או משוגע ובודאי לא למי שהוסמך רק על ידי "הרבנות הראשית "‪,‬‬
‫אשר הינו גוף חצי חילוני ומחוייב להשמע לערכאות הבג "ץ כיצד לפסוק הלכות‪.‬‬
‫כאשר מדובר בציוניזם הדתי ‪ ,‬התואר המתאים יותר במקום "רב" הוא "ראביי"‪ ,‬בפרט שכיום יצא המרצע מן‬
‫השק וראשי הציוניזם הדתי החליטו שאין יותר צורך לנקוט לענין זה בכללי הקונספירציה (=קשר חשאי להשגת‬
‫(כפי שנראה להלן )‬ ‫מטרה‪ ,).‬כדי לתעתע ביהודים המקוריים ולצודם ברשתם ולכן הם מכריזים בריש גלי‬
‫שכללית‪ ,‬ניתן להגדיר א ת תנועתם כ "ניאו‪ -‬רפורמית" או רפורמית ‪ .‬היינו ‪ ,‬תנועה הבנויה על תובנות היסוד של‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כפי שהגדירו תחילה את התובנות האלו מרטין לותר (מייסד נצרות זו ) וקאלוין בתרבות‬
‫ובאקדמיה הגרמנית והמשכה במייסד הליברליזם הפרוטסטנטי באנגליה‪ -‬ג'ון לוק וכלה בכוהניה של נצרות זו‪-‬‬
‫תרבות המערב ‪ ,‬אשר מרוכזים כיום בעיקר באקדמיה ‪ .‬תובנות נוצריות אלו הפכו לאבני היסוד של החשיבה‬
‫והחברה של תרבות המערב ‪ .‬יש לציין ‪ ,‬כפי שנראה בהמשך ‪ ,‬שכבר בראשית ה מאה העשרים הגדיר "ערוך‬
‫"תיקוני הדת " הפרוטסטנטיים וכך הגדירם ה "ח"ח"‬ ‫השולחן" את הציוניזם הדתי ככת הבנויה על תובנות‬
‫כעשרים שנה מאוחר יותר ‪.‬‬
‫הקפדנו לא להתייחס לתארים הנ"ל שניתנו על ידי תלמידי חכמים או אפילו על ידי ת "ח גדולים לאנשי הציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬אם הוכח מעל לכל ספק ‪ ,‬כי ניתנו רק כמס שפתיים ‪ ,‬כדי להשפיע עליהם לצרכים שונים‪ -‬פיקוח נפש ‪ ,‬או‬
‫להניאם מעביר ות‪ ,‬או כדי שלא יתדרדרו ויגרמו להרס וחורבן של עם‬
‫ישראל‪ .‬אנו כן מתייחסים לתארים אלו כרלוונטים ‪ ,‬רק ובמידה והם‬
‫ניתנו על ידי מי שהיה רשכבה "ג (ראש של כל בני הגולה ) או כאלו‬
‫שהיו מגדולי גאוני הזמן במאה שנים האחרונות וגדולי תלמידיהם‬
‫של מי שהיו רשכבה "ג וידעו היטב את דעותיהם והוסמכו לכך על‬
‫ידם‪ ,‬כאשר התארים ניתנו לא רק כמס שפתיים ‪.‬‬
‫לרשכבה"ג אנו מתייחסים – כפי שכבר ניסח ה "חזו"א" אך הדבר‬
‫מובן לכל אחד – למי שרובם המכריע של ת "ח וגדולי גאוני הזמן בכל‬
‫העולם ראו בפנימיותם את התכונות דלהלן ‪ ,‬בכל שטחי התורה ‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬החיים –בקיאות‪ ,‬למדנות‪ ,‬השקפה‪ ,‬מוסר‪ ,‬פקחות ומדות תרומיות למעלה מגדר הטבע ‪ .‬את החלק‬
‫המכריע של אותם גדולים נציין לפי סדר הזמנים‪ -‬מרן המהרי "ל דיסקין ובנו המהרי "י‪ ,‬מרן הנצי "ב מוולוזין ‪ ,‬מרן‬

‫רבי חיים ובנו מרן הגרי "ז‬

‫סולובייצ'יק וגדול תלמידיו‬
‫רבי ברוך בר ליבוביץ‬
‫מקמניץ‪ ,‬מרן רבי מאיר‬
‫שמחה הכהן מדווינסק‬
‫ורבי יוסף ראזין ‪ ,‬מרן רבי‬
‫ישראל מאיר הכהן מראדין‬

‫א‪ .‬עיתון "בשבע"‪.27.1.05 ,‬‬

 ‫יז‬

‫(ה"חפץ חיים ") וגדול תלמידיו רבי אלחנן וסרמן ‪ ,‬רבי חיים עוזר גורודז 'ינסקי‪ ,‬מהר"ם אריק ‪ ,‬הרידב"ז ומהרי "ח‬
‫זוננפלד‪ ,‬מרן רבי אברהם ישעיהו קרליץ ‪ ,‬מרן הרב שך ‪ ,‬מרן רבי יחזקאל אברמסקי‪ ,‬מרן רבי ישראל יעקב‬
‫קניבסקי‪ ,‬כמו כן גדולי החסידות כגון ‪ :‬האדמו"ר מגור ה "אמרי אמת "‪ ,‬האדמו"ר מבלז והאדמו "ר מסאטמר רבי‬
‫יואל טייטלבוים ‪ ,‬ועוד מגדולי גאוני הזמן ‪ .‬לגבי אנשים במאתיים השנים האחרונות ‪ ,‬אשר הוצמד להם בחיבור‬
‫תואר של "שבתאי"‪ ,‬אין הכוונה בדווקא לשבתאים מקור יים‪ ,‬אלא גם לשבתאים מודרניים ‪ ,‬אשר קיימת זיקה‬
‫חזקה בדעותיהם רק ברמה הכללית לשבתאי צבי ו ‪/‬או לתלמידי תלמידיו ‪.‬‬

‫ד‪ .‬מטרות החיבור‪:‬‬

‫‪ .1‬להחזיר את אהבת ישראל ע "י סילוק הבלבול והניכור לתורתנו שאופף קבוצות שלמות בעם שהתנתקו ב‪-‬‬
‫‪ 250‬שנים האחרונות בהשפעת הנצרות הפרוטסטנ טית והמדע המודרני שהוא תוצר ישיר של נצרות זו ‪.‬‬
‫‪ ,‬היו השבתאות וממשיכתה‪-‬‬ ‫‪ .2‬להראות כי הארגונים המתווכים בין הנצרות הפרוטסטנטית לעם היהודי‬
‫הפרנקיזם ובלבוש שונה מאוחר יותר ה "השכלה"‪ ,‬הציוניזם והזרוע המבצעת שלו‪ -‬הציוניזם הדתי ‪ ,‬הדומה‬
‫להפליא לנוצרים הראשונים אשר הצהי רו‪ ,‬כי הם מקיימים מצוות ‪ ,‬אך כפרו לא רק בעיקר האמונה של הצפיה‬
‫למשיח אלא בכל עיקרי האמונה ‪ .‬גם אנשי הציוניזם הדתי כאותם נוצרים ‪ ,‬מביאים "ראיות" מכל המקורות‬
‫להצדקת הדת החדשה שלהם ‪ .‬חיבור זה נותן את הכלים כיצד לא ליפול למל כודת מוסווית זו של "ראיות"‬
‫ולהנצל ממנה ול הוכיח שהמניע שלהם אינו ה "ראיות"‪ ,‬אלא חיקוי תת‪ -‬תרבותי של תרבות האם שלהם‪-‬‬
‫השבתאות המודרנית (השכלה וציוניזם )‪ ,‬אשר מקור ההזנה שלה הוא הנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬אין מדובר‬
‫במגזר של יהודים כשרים עם מספר סטיות הנשענות על ראיות שקריות ומסולפות ‪ ,‬אלא שמדובר ‪ ,‬כפי שהורו‬
‫כל גדולי הדורות ‪ ,‬בכת‪ ,‬אשר גם ה "מצוות" אשר הם כבר כן מקיימים ‪ ,‬מונעות ומשודרגות על פי תובנות ויסודות‬
‫השבתאות והנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כאשר רובם המכריע אינו מודע לכך ‪ ,‬עקב שטיפות המוח של ראשיהם‬
‫והבלבול השורר בתוך המגזר שלהם ‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬התייחסותנו בחיבור ל "ראיות" אלו‪ ,‬היא רק כדי להצביע על‬
‫השקר‪ ,‬הסילוף וההטעיה של ה"ראיות" לדת שלהם ‪ ,‬כפי‬ ‫דוגמאות של שיטות‬
‫הראשונים‪.‬‬ ‫שנהגו הנוצרים‬
‫במאת השנים האחרונות ‪ ,‬הוקיעו בצורה נחרצת את כתביו ‪,‬‬ ‫‪ .3‬כל גדולי הדורות‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬וחלק מהם אף הגדירום כמונעות מהצורך בכבוד‬ ‫אישיותו ומעשיו של‬
‫שבתאיות ונוצריות ‪.‬‬ ‫ו‪/‬או מתפישות‬
‫עיוותיו הרעיוניים ‪ ,‬המעשיים והתנתקותו מהיהדות המקורית ‪,‬‬ ‫‪ .4‬הציוניזם הדתי ‪ ,‬כל‬
‫דרכם‪-‬בכל דרדור רעיוני ומעשי‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר יצר את דת‬ ‫במתווה‬ ‫מקורם‬
‫שונה מהמוכר לנו החרדים מזה אלפי שנים ‪ ,‬כדברי מזכ "ל בני‬ ‫הציונות‪ ,‬דת אשר‬
‫אמנון שפירא א‪ ,)16.7.09( .‬שהדת שלו שונה מהדת שלנו ‪ .‬מי‬ ‫עקיבא לשעבר ד"ר‬
‫זו היה "חזו"א" [" קובץ אגרות " ( א‪ ,‬ח)] „‪...‬פוגשים בפירודים‬ ‫שהיטיב להגדיר "דת"‬
‫והחיים"‪ ,‬צריך להעלים עין מחליבה בשבת שאין הציבור יכול‬ ‫"הדת‬ ‫כגון לדעת‬
‫השלום‪...‬וכן‬ ‫להרבות בקטטות בשביל חילול שבת וגדול‬ ‫אין‬ ‫לעמוד‪...‬בכלל‪,‬‬
‫בכשרות אין צריך לדקדק שיהא באמת מה שנותן בפיו כשר ‪ ,‬רק שיהיה הכשר מרבנים שפרנסתם מהקהילה ‪,‬‬
‫ועוד‪.“...‬‬
‫אין עיקר מטרתו של החיבור לדון‪ ,‬אם שיטת הציוניזם הדתי צודקת ונכונה או לא ‪,‬‬
‫כיוון‬

‫את פסקו ההיסטורי שלה‪ .‬כי הציוניזם הדת י הוא‬ ‫שכבר מרן ה "חפץ חיים " פסק‬
‫כת רפורמית וכן כבר בשנת תרצ "ה‪ ,‬היה ברור לכל גדולי התורה אז וכל שכן לגדולי הדור ויראיו ‪ ,‬ששיטת‬
 ‫יח‬

‫הציוניזם והציוניזם הדתי היא ההפך הגמור מדעת תורה ומרצון אלוקים ‪ ,‬כפי שכתב ב‪ .‬מרן ה"חזון איש " כבר אז‪,‬‬
‫שברורה כיום לכל היראים מהותם של הציוניזם והציוניזם הדתי‪...„ -‬ובזמנינו כולם הושוו להשקפתם על הציונות‬
‫ועל המזרחי וכן בכל המתרחש על ידם ‪ .“...‬פירושו של דבר הוא ‪ ,‬שכל מי שהיה אז מחוץ לרבנות הראשית‬
‫ועדיין היתה לו תמיכה וסימפטיה כלשהי כלפי קום המדינה ‪ ,‬הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬אינו בכלל יראי השם‪,‬‬
‫לדעת גדולי הדור דאז‪ -‬מרן הגרח"ע‪ ,‬מרן ה "חזו"א" והרב מבריסק ‪ .‬לגבי רבנים שהיו בתוך הרבנות הראשית‬
‫לצורכי פרנסה לאחר קום המדינה ‪ ,‬יתכן וסבר ה "חזו"א" שהם היו אנוסים ‪ ,‬כיוון שהם היו שרויים בפחד מוות‬
‫משלטון הדיקטטורה של ראש הממשלה הראשון ד ‪ .‬בן גוריון ["החזו"א" התפלאקנא‪( .‬חלק ג '‪ ,‬עמוד א 'קצז‪ -‬עמ'‬
‫אלף מאה תשעים ושבע ) כאשר היהודים הצליחו לאפות מצות אז בארץ ישראל בלא שהשלטון היבסקי בארץ‬
‫ימנע זאת ‪ .‬מרן החזו "א התבטא אז‪„ -‬אה‪ ,‬ניסים גלויים מהשי "ת! כמעט שנה שהמדינה כבר קיימת ועוד יכולים‬
‫לאפות מצות “‪ ,‬או „אני כשלעצמי סברתי ‪ ,‬כי במדינה הציונית לא יקבעו בכלל את השבת כיום מנוחה ויכריחו‬
‫את הפועלים לעבוד בשבת “ וכבר תיאר ב "ג בזכרונות יו בהערצה קיצונית ‪ ,‬את שיטותיו של לנין ‪ ,‬אותן הוא יישם‬
‫בביסוס השלטון בארץ ‪ ,‬כגון‪„ -‬איש השלם את נפשו ‪ ,‬הבז לכל מעצור ‪...‬קיצוני הקיצוניות ‪ ,‬אשר לא יחוס על חיי‬
‫אדם ועל דם עוללים ונקיים לשם המהפכה“תסז‪( .‬כ"ב אב תשנ"א)]‪.‬‬
‫הגישה הטוטליטרית של ד ‪ .‬בן גוריון והחקוי של שיטות העריצות של לנין וסטלין התבטאו בכל תחום ‪ .‬הן בסילוק‬
‫יריבים פוליטיים והן ביחסו כלפי מונהגיו ‪ .‬משעה שהוא הפך ל ראש הסוכנות היהודית ‪ ,‬הוא ניכס לעצמו את כל‬
‫הסמכויות האפשריות ובכך סילק את ד "ר ויצמן (אשר היה יו "ר ההסתדרות הציונית ) מכל מעמד וסמכות ‪ ,‬דבר‬
‫אשר הוביל את ויצמן לאחר מלחמת העולם השניה להתפטר מראשות התנועה בקונגרס הציוני הכ "ב (כאשר‬
‫נוצחו המתונים בראשותו ‪ ,‬אשר התנגדו למאבק מזוין בערבים ודרשו לערוך משא ומתן עם הערבים )‪ ,‬כשהוא‬
‫מנמק צעד זה בכך שבן גוריון ‪ ,‬באמצעות כנופיית הטרור של "ההגנה" פשוט "מצפצף" עליו ועושה כאן באר ץ‬
‫ככל העולה על רוחו ‪ .‬בנאום התפטרותו הוא אמר אז‪„ -‬מזהיר אני אתכם מפני תרופות פלא ‪ ,‬קיצורי דרך ‪ ,‬נביאי‬
‫שקר (=אולי כדוגמת שבתאי צבי )‪ .‬אינני מאמין באלימות ומי יתנני כנביא לכם ‪...‬להזהירכם מדרכי בבל ומצרים ‪,‬‬
‫שתמיד הוליכו לאבדון ‪" ,‬ציון במשפט תפדה " ולא בכל דרך אחרת “ג‪ ..‬יש לציין ‪ ,‬שבאולם הקונגרס הכ "ב הדגלים‬
‫והבמה היו מכוסים בבד שחור ‪ ,‬כדי לחפות על מחדלי הציוניזם ‪ ,‬אשר מנעו את הצלת יהודי אירופה וגרמו‬
‫במישרין לחיסול מליון יהודי הונגריה וסביבותיה ‪ ,‬אשר הפרסום על כך הגיע לידי בטוי במשפט קסטנר ‪ .‬סרטים‬
‫שחורים אלו ‪ ,‬שעיטרו בהם את הדגלים שם ‪ ,‬מזכירים את שיטת ה "מאפיה"‪ ,‬כאשר מחסלי כנופיה אחת שם‬
‫מגיעים ומניחים על קברו של המחוסל את זרי הפרחים הגדולים ביותר ‪.‬‬
‫ויצמן עדיין היה האוטוריטה האחרונה שעמדה בדרכו של בן גוריו ן ומשזו סולקה ‪ ,‬הוא החל לממש את חלומות‬
‫הטירוף שלו ‪ .‬בישוב החדש היה מחנה הימין כמעט מחצית מן הישוב ‪ .‬בן גוריון החליט לבצע את זממו ‪ .‬תקופת‬
‫ה"סזון"‪ ,‬אשר התבטאה רק בהסגרה של אנשי ימין ואנשי כנופיות הטרור הימניות לבריטים לא תאמה את‬
‫השיטות הרודניות שלו והוא חלם פשוט לבצע ג 'נוסייד (רצח‪-‬עם) של מחנה הימין בארץ ‪ .‬גם כאשר באו לבשר‬
‫לו על משאת חייו‪ -‬סיום המנדט הבריטי בארץ ‪ ,‬הוא היה תפוש בשרעפיו ולא שת לבו לכך ונהם כחיה צמאת דם ‪,‬‬
‫שיש לחסל את האוכלוסיה הפורשת משליטתו הטוטליטרית ‪ ,‬כפי שמס פר שר החוץ לשעבר ‪ ,‬אבא אבן ‪ ,‬חבר‬
‫(שועדת‬ ‫משלחת הסוכ נות היהודית לאו "ם באותו הזמן‪„ -‬נסענו מג 'נבה לציריך להודיע על כך לבן גוריון‬
‫אונסקו"פ קראה לבטל את המנדט הבריטי ולחלק את ארץ ישראל למדינה יהודית וערבית )‪...‬והוא היה רועש‬
‫נגד מה שהיה קורא "הפורשים" ולא רצה להתרכז בשום דבר נוסף‪ .‬אז נכנסנו הורביץ ואני‪ ,‬הוא (=בן גוריון )‬
‫אמר "יש לגמור עם הפורשים ! יש לגמור עם הפורשים !" ואז אנחנו אמרנו "בן גוריון‪ ,‬יש דו"ח‪ ,‬מדינה יהודית‪,"...‬‬
‫אבל הוא בשלו "יש לגמור עם הפורשים !" כאשר ראינו שאי אפשר להשפיע עליו להתייחס למה שאנחנו אומרים‬
‫קמנו והלכנו לכיוון הדלת ואז קולו רדף אחרינו "מה זאת אמרתם ? מדינה יהודית עם הנגב ? מדוע לא אמרתם‬
‫לי את זה קודם"“ג‪( .‬עמ' ‪.)481‬‬
‫המלחמה שפרצה תוך זמן קצר טרפה את קלפ יו‪ ,‬אך הוא מצא לכך הזדמנות אחרת ‪ .‬כאשר הגיע מנחם בגין‬
‫לארץ עם אוניית הנשק "אלטלנה" (אשר נקנתה על ידי הלל קוק‪ -‬אחיינו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק)‪ ,‬הוא נתן פקו דה‬
‫אכזרית להטביע את האוניה על ידי הפגזתה בתותחים ‪ .‬האוניה טבעה ‪ ,‬אך מנחם בגין ועוזריו אשר היו באוניה‬
‫ניצלו‪ .‬גם על חוף הים פתחו חברי ה "הגנה" ביריות על אנשי אצ "ל שעל החוף ‪ ,‬כפי שמעיד על כך י‪ .‬רבין בספרו‬
‫"פנקס שרות"‪ ,‬שזה היה עם הרבה שנאה בעיני ים‪ .‬יש לציין ‪ ,‬כי זו אחת הפרשיות היותר ידועות אולם לאו דוקא‬
‫האכזרית ביותר ‪ .‬כדוגמא לכך נוכל להביא את פרשת אניית המעפילים של ניצולי השואה "פטריה"‪ .‬כאשר‬
‫האניה הגיעה לנמל חיפה והיתה מיועדת לגירוש על ידי הבריטים הרחק מארץ ישראל ‪ ,‬הטביעו אנשי ה "הגנה"‬
‫את האני יה על יושביה ‪ ,‬כי לשיטתם ‪ ,‬היו אז רק שתי אפשרויות ‪ ,‬או שהם יחיו בארץ ישראל או שאין להם זכות‬
‫קיום כלל‪.‬‬

‫ב‪" .‬קובץ איגרות" ה"חזון אי"ש"‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬איגרת ע"ה‪ .‬ילקוט "דעת תורה"‪ ,‬עמ' פ"א‪.‬‬
‫ג‪" .‬עמוד האש"‪ ,‬יגאל לוסין‪ ,‬עמ' ‪ ,457‬רשות השידור‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ב‪.‬‬
 ‫יט‬

‫הפעם השלישית בה ניסה בן גוריון לחסל את בגין ‪ ,‬היתה בעת ההפגנות נגד קבלת השילומים מגרמניה‬
‫שאורגנו על ידי מ ‪ .‬בגין‪ ,‬אך גם אנשיו של בגין איימו לרצוח את בן גוריון ‪ .‬סיפר לי אבא שמואל גרינברג‪ ,‬שהוא‬
‫נשלח על ידי מ ‪ .‬ח‪ .‬שפירא‪ ,‬מנהיג המפד "ל‪ ,‬לבקש מ ראש ישיבת‬
‫פוניבז'‪ ,‬רבי י ‪ .‬ש‪ .‬כהנמן שינסה להפיג את המתיחות ‪ ,‬אך מרן הגרא "מ‬
‫שך לא נתן לו אישור להיכנס לרב כהנמן ‪.‬‬
‫כריעה‪ ,‬על אף‬ ‫גם החלטת הטירוף שלו להקים מדינה היא שה‬
‫היסוסיהם של חברי "מנהלת העם "‪ ,‬על אף ש לא היה שום סיכוי עודף‬
‫להצלחה במלחמה נגד הערבים ‪ ,‬שמשמעותה היתה שוב ג 'נוסייד של‬
‫„באולם האסיפות של הקרן‬ ‫העם היהודי והפעם על ידי הערבים‪-‬‬
‫הקיימת‪ ,‬מאחורי דלתיים סגורות ומשמר ‪ ,‬מסר יגאל ידין ‪ ,‬קצין המבצעים‬
‫של "ההגנה" סקירה על המצב ‪ " .‬ידין"‪ ,‬כתבה גולדה מאיר ‪" ,‬אמר שיש‬
‫לנו סיכוי של ‪ ,50:50‬אותו סיכוי לנצח או לנחול מפלה "‪ .‬תשובותיו היו לדברי גולדה מאיר (=ראש ממשלה‬
‫לשעבר) " מחרידות"‪ .‬מרדכי ב ן טוב ‪( ,‬חבר מנהלת העם ) התבטא‪"-‬ואז היה ברור ‪ ,‬שאם הם יכבשו את ת "א‪,‬‬
‫אנחנו‪-‬מנהלת העם ‪ ,‬נהיה הראשונים שיתלו אותם ברחוב אלנב י בפומבי "‪ ,‬זאת היתה ההרגשה (שם)“‪ .‬ואת‬
‫שאר היהודים יטביעו בים ‪ ,‬כפי שהערבים הכריזו אז ללא הרף ‪.‬‬
‫מן הסיבות הנ "ל רבני ה "רבנות הראשית " חששו‪ ,‬שאם לא יפארו את המדינה והציוניזם הדתי לא רק שיפוטרו ‪,‬‬
‫אלא יתנכלו להם ולמשפחותיהם (הרי אפילו אחרי שלטון בן גוריון ‪ ,‬הכריז הח "כ גורי‪ -‬מהמתונים שבמ פלגת‬
‫“ד‪ .‬ועדיין לפני‬ ‫מפא"י‪-‬בכנסת „אם יונח לנו מהבעיות המטרידות אותנו נצא למאבק עם היהודים הדתיים‬
‫מלחמת יוה "כ טענה רה "מ גולדה מאיר ‪ ,‬ש„רק נגמור לבנות את קו בר‪ -‬לב ואז ניגש לטפל בדתיים “‪,‬‬
‫שמשמעותו היתה עשיית פוגרומים במקיימי המצוות ‪ ,‬דבר שכיום נראה לרבים כלא רלוו נטי)‪ .‬ולכן רבנים אלו‬
‫נכללים בגדר יראים אך אנוסים ‪.‬‬
‫יש לציין ‪ ,‬כי אפילו הישיבות הקדושות ובתי הספר והסמינרים של "בית יעקב " היו אנוסים לפאר את המדינה על‬
‫של ראשי הציוניזם ‪ ,‬כאשר הם נותנים את‬ ‫ידי הנפת דגל ה וכן הם היו נתונים תחת צנזורה סטאליניסטית‬
‫התפקיד הבזוי הזה לביצוע לעבד הנרצע שלהם‪ -‬הציוניזם הדתי ‪ .‬ראשי הישיבות והרמ "ים היו מנועים מלדבר‬
‫בפומבי בישיבות נגד ממשלת השמד השבתאית ונגד ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותנועתו ‪ ,‬היות ותנועה זו הופקדה על כספי‬
‫הקיום של החינוך החרדי במשרד הדתות ‪ .‬נביא דוגמא אופיינית לטרור זה‪„ -‬בתקופה שתקציבי הישיב ות היו‬
‫נתונים ביד י סיעת המפד "ל‪ ,‬פנה א חד החכ "ים בטרוניה לרבי חצ 'קל (=סרנא‪-‬ראש ישיבת חברון )‪"-‬שמעתי‬
‫שאתם מדברים בישיבה נגד תנועתנו "‪ ,‬התלונן‪ .‬השיב לו הרב סרנא ‪ " :‬בישיבה אני מדבר ‪ ,‬אך ורק על תורה‬
‫ויראת שמים ‪ .‬ואם כשמדברים על יראת שמים ‪ ,‬הבחורים מבינים שזה נגד הצי ונות‪-‬הדתית‪ ,‬זו כבר בעיה‬
‫שלכם"“תעג‪" 19.8.09( .‬שביעי"‪ ,‬עמ' ‪ .)21‬אמנם‪ ,‬כאשר חבר כנסת מראשי המפד "ל פנה אליו באיום ישיר ‪ ,‬כי‬
‫אם לא יחדול מדרכו הוא יזיק לישיבה ‪ ,‬פנה אליו רבי יחזקאל סרנא במכתב חריף‪„ -‬כי בארץ הקודש הוא אינו‬
‫רואה כל פעולה של ה "מזרחי" לקירוב רחוקים לתור ה“ (שם)‪ .‬יש לציין ‪ ,‬כי עד שלב מסוים ‪ ,‬אף הצגת מועמדות‬
‫למשרה ברבנות היתה תלויה בחברות במפד "ל‪ .‬וכבר העיר על טרור זה מרן הרב מבריסק רטז‪„-.‬מרגלא בפומיה‬
‫ז"ל‪...‬והאסון הכי גדול הוא שה "מזרחי" עוסק בשביל תורה “‪.‬‬
‫בגלל שיטות הקונספירציה (=קשר חשאי להשגת מטרה )‪ ,‬שנהגו בהם הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬כפי שנראה‬
‫להלן‪ ,‬היו ת "ח מעטים אפילו גדולי תורה ‪ ,‬שנתפסו להערכה ברמות מסוימות של הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬אך‬
‫‪ .‬למשל הגאון רבי ה ‪ .‬אייגיש בעל‬ ‫מעולם לא הצליחו להוליך שולל את גדולי הדור במאה השנים האחרונות‬
‫"המרחשת" תמך מבחוץ ב "מזרחי"‪ ,‬עד לשלב שברוב חוצפתם מינו יחד עם המתבוללים את הרב רובינשטיין‬
‫לרב בוילנא ‪ ,‬אף שכל גדולי ישראל קראו לבחור ברשכבה "ג רבי חיים עוזר בעל ה "אחיעזר"‪ .‬רק אז הוא טען‪,‬‬
‫‪ ,‬יחד עם חתנו של ריינס ‪ ,‬מייסד‬ ‫שעמד על פרצופם האמיתי ומזימותיהם ופרש מהם בצורה מופגנת‬
‫ה"מזרחי"ה‪ ..‬בתחילה ליוו מספר גדולי תורה בסמפטיה מסוימת את עצם קיום המדינה [ולא הרבה מהם ‪ ,‬כפי‬
‫שנאלץ לכתוב הגאון הגדול הרב עובדיה יוסף בתשל "ו בהיותו שרוי בתוך הרה "ר‪ ,‬אף שגם אז בעל פה דיבר‬
‫בחומרה רבה נגד הציוניזם הדתי וטען ת מיד שהם כחילונים ואף גרועים מהם ‪ .‬מעבר לכך יש לציין ‪ ,‬כי כאשר‬
‫הוא כתב את הדבר וציטט את דברי מ‪ .‬מ‪ .‬כשר על כך‪ ,‬כי מאתיים רבנים חתמו על מנשר אשר התנוסס בראשו‬
‫"אתחלתא דגאולה"‪ ,‬עדיין לא התפרסם הזיוף של כשר בהוספה זו ‪ .‬הרב של רבו של הראשל "צ רבי ידידיה הלוי‬
‫תקף בספר השו"ת שלו ("שארית יוסף"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬עמ' תלב‪ -‬מו) את ספרי אורות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬בכך שהם מלאים‬
‫כפירה ומינות וכן בן הראשל "צ הגר "ד יוסף המליץ בחום למכור בכולל שבראשותו את ספר "דת הציונות " בו‬

‫ד‪" .‬בין א"י למדינת ישראל"‪ ,‬רבי משה שנפלד‪ ,‬מהדו' ב'‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬
‫ה‪" .‬פאר דור" הוצ' "נצח"‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ש"י‪.‬‬
 ‫כ‬

‫מובאים כינויי הגנאי והגינוי של גדולי הדורות על אישיותו ‪ ,‬כתביו ומעשיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק]‪ ,‬אך מספר חודשים או‬
‫שנה ויותר לאחר מכן ‪ ,‬כולם ראו שמדובר במדינת שמד טוטליטרית ‪ .‬כאשר שאל ו בזמנו את הגאון מפונוביז '‬
‫הגר"י כהנמן‪ ,‬מדוע בקום המדינה הוא מעט סימפט אותה ואחר כך הוא כל כך תקף אותה ‪ .‬הוא ביטא אז את‬
‫רחשי ליבם של אותם רבנים שבתחילה התפתו לראות נקודה חיובית כלשהי במדינה ואמר „משל למה הדבר‬
‫דומה לילד שנולד במשפחה ‪ ,‬לאחר שנים רבות של עקרות ‪ ,‬אזי כולם שמחים‪ ,‬אך אם מהר מאוד מתברר שהרך‬
‫הנולד הוא מונגלואיד ‪ ,‬הרי ששמחה זו הופכת מיד לאבל ויגון “‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כיוון שאין יהודי יכול להמציא מכריסו פירושים ביסודי האמונה וההשקפה ולפרשן מקראות ‪ ,‬מאמרי חז "ל‪,‬‬
‫"ראשונים" ו"אחרונים"‪ ,‬אם הם בניגוד להבנת כל גדולי הדור ‪ ,‬הרואים בפירושים אלו מינות וכפירה ‪ ,‬לכן מי‬
‫שעושה זאת נשפט על ידם ככופר ואפיקורוס ‪ .‬אם הוא טוען שהוא בקי בכל שבעים הפנים של התורה ‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫בשיא העומק של התורה ‪ ,‬שהרי "פַ נים" מקורו בפנימיות ושהוא מבין לכן טוב יותר את המצ יאות על פי‬
‫המקורות מכל גדולי התורה מלפני חמישים שנה ומגדולי הדור במאה השנים האחרונות ‪ ,‬אז הוא צריך לעבור‬
‫"הסתכלות" בבית חולים לחולי נפש ‪ ,‬כי אף שת תכן לפעמים כפירה עם שגעון גם יחד ‪ ,‬אך מי שלוקה בטירוף‬
‫כזה של מחלת מגלומניות (שגעון גדלות)‪ ,‬יתכן כי כבר לא שייך לייחס לו גדר של כופר או אפיקורוס בלבד‪.‬‬
‫לכן מטרת החיבור היא רק לברר את המהות האמיתית של הציוניזם והציוניזם הדתי ונושאי דגלם ומטרותיהם‬
‫האמיתיות על פי מסמכים ועדויות בעל פה של אנשים כשרים וצדיקים ‪ ,‬שהם אמינים לעיתים יותר ממסמך‬
‫כתוב‪ ,‬כי המילה הכתובה היא מילה מתה בהעדר מסורת של העברה בעל פה של משמעותה ומשום עוד‬
‫נימוקים ידועים ‪.‬‬
‫לכן חשוב מאוד לברר כבר מתחילה את הופעת הנצרות הפרוטסטנטית ואת תת התרבויות בעם היהודי אשר‬
‫צמחו ממנה‪ -‬השבתאות‪ ,‬הפנתאיזם של שפינוזה ‪ ,‬הרפורמציה וההשכלה בגרמניה ולהוכיח שהציוניזם‬
‫והציוניזם הדתי הם אך ורק המשכם הישיר בשינוי השם ‪ .‬כמובן שנביא תחילה את דעתם של כל גדולי הדור על‬
‫נושאי דגלו של הציוניזם הדתי ורק אז נוכל לברר את מטרותיהם האמיתיות ומהותם ‪ ,‬כי אחרת נעבור על גדרי‬
‫לשון הרע וביזוי ת "ח‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ר' שבתאי צבי היה ת "ח עצום וגאון בקבלה ‪ ,‬כפי שמעיד על יו רבינו יעקב‬
‫מעמדיןו‪ . .‬לכן ללא חוות דעתם של גדולי הדורות עליו ‪ ,‬שהיה מגדולי הכופרים שקמו לעם ישראל ‪ ,‬מי שיאמר‬
‫עליו "ימח שמו " מסתכן בביזוי ת "ח גדול ולשון הרע ‪ ,‬אך כיוון שמשעה שגדולי הדורות דנוהו ככופר גדול (אף‬
‫שחלק מתלמידיו ‪ ,‬היו גם גדולי תורה והעריצוהו‪ ,).‬לכן מצוה לפרסמו ככופר ולומר עליו ימ "ש ושר "י וכל שכן על‬
‫תלמידיו ותלמידי תלמידיו שהם בהרבה יותר קטנים ממנו ‪ .‬בוודאי‪ ,‬אם ראשי הציוניזם הדתי כבר לא היו‬
‫מותירים אחריהם תלמידים ‪ ,‬כבר לא היה ענין לדבר עליהם ‪ ,‬כפי שאמר ה "חזו"א" לגבי ניתוח אישיותו של‬
‫המהר"ץ חיות‪ ,‬כי אין כבר צורך לדבר עליו כיון שלא השאיר אחריו תלמידים ‪.‬‬
‫"אחרונים" במאת השנים‬ ‫ביובל השנים האחרונות מנהלים ראשי הציוניזם הדתי מסע הכפשה נגד גדולי ה‬
‫האחרונות‪ .‬הם מו ציאים לשון הרע ורכילות על אותם גדולי ה"אחרונים"‪ ,‬על כך שהם כביכול "העריכו" את ר' א‪.‬‬
‫י ‪.‬קוק‪ .‬הכפשות אלו נעשות בכמה צורות ‪ .‬הם משקרים שקרים גסים‪ ,‬מפריחים שמועות שקריות על פי "עדויות"‬
‫שונות מאנשים בציוניזם הדתי או מי שהיה מקורב לתנועה זו ‪ ,‬שכביכול אותם ה "אחרונים" התבטאו בהערכה‬
‫גורפת כלפי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הם מסתירים את העובדה ‪ ,‬שאם היו מי שהתבטאו בהערכה כלפיו ‪ ,‬לעיתים קרובות‬
‫הם חזרו בהם ‪ ,‬כאשר נודעו להם פרטים שונים ושליליים על אישיותו ‪ ,‬כתביו‪ ,‬דעותיו ומעשיו ‪ .‬הם מביאים‬
‫מכתבים מגדולי ישראל ‪ ,‬אשר פנו אליו ובקשר אליו ‪ ,‬תוך זיוף המכתבים על ידי השמטת כנויי הגנאי החריפים‬
‫כלפיו‪ ,‬אך משאירים ומבליטים דברי הערכה מסויימת כל פיו‪ .‬הם משת משים במכתבי בקשות אליו בנושאים של‬
‫עזרה במקרים של פיקוח נפש רוחני וגופני ‪ ,‬אשר מסיבה זו הם נאלצו להכתיר אותו בתארים כוזבים ‪( ,‬ולעיתים‬
‫הם מזייפים תארים כגון במכתבי מרן ה "חזו"א"‪ ,‬ומרן הרב מבריסק אליו ‪ ,).‬דבר המותר על פי ההלכה ‪ ,‬כפי‬
‫שראינו ועוד נראה להלן ‪ ,‬בו בזמן שאותם גדולים במכתביהם ואמירותיהם לאחרים מגנים את אישיותו ‪ ,‬כתביו‪,‬‬
‫אמירותיו ומעשיו בצורה החריפה ביותר ‪ .‬בפרסום חלק ממכתבים אלו הם עוברים גם על חרם דרב ינו גרשום‪,‬‬
‫האוסר הצצה לתוך מכתבים אישיים וכל שכן פרסומם ללא קבלת רשות מכותביהם ‪ .‬הם מנצלים חלק ממכתבים‬
‫אלו עד תום‪ ,‬תוך שפיכת דמם של אותם גדולים ‪ ,‬אשר מתוך שאר רוחם ‪ ,‬היו מוכנים להתבזות בהכתרתו‬
‫בתארים כוזבים ‪ ,‬כדי להניעו להציל ממוות גופני ורוחני אנשים שונים ולע יתים אף את עצמם או שהם מכפישים‬
‫את אותם גדולים על ידי זיוף בכתיבת תארים עליו על ידי גדולי ישראל ‪ .‬זוהי הוצאת לש ון הרע בשיא כיעורה על‬
‫אותם ענקים ‪ .‬הם גם משתמשים באמירות עליו של אנשים גדולים ‪ ,‬אשר עשו זאת לע יתים גם מתוך הכרת‬
‫הטוב כלפיו ולע יתים גם כדי שבעתיד יוכלו הלאה לקבל ממנו סרטיפיקטים וכספים שנתן לו ד "ר חיים ויצמן כדי‬
‫"לקנות" מה שיותר רבנים וגדולי ישראל ולהשתלט על חיי התורה והמצוות בארץ על ידי הציוניזם השבתאי ‪ .‬גם‬
‫אם קיימת הערכה כלשהי לגבי ידיעותיו ‪ ,‬יש לזכור ‪ ,‬כי גם אדם ‪ ,‬אשר יש לו חכמה ואנשים מתייחסים לכך‬
‫בהערכה כלשהי כמו כלפי שבתאי צבי ומ ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון‪ .‬הם גם יכולים להתייחס אליו בבחינת "חכמים המה‬

‫ו‪" .‬תורת הקנאות" (נוסח א')‪ ,‬דף ד' עמוד ב'‪.‬‬

 ‫כא‬

‫להרע" [ ירמיה (ד‪,‬כב)] ו"חכם לרשעה " [ מס' סנהדרין (כא‪ .]).‬אחרי שהם יוצרים מצג שקר של כביכול ‪ ,‬הערכה‬
‫"אחרונים"‪ ,‬הם מעמידים "פני פוקר " ובצביעות‬ ‫כלפיו‪ ,‬תוך הוצאת לשון הרע בכמויות אדירות על אותם‬
‫ובהיתממות מעושה הם שואלים ‪ ,‬כיצד ניתן לומר לשון הרע על תלמיד חכם כר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬דבר המותר על פי‬
‫הלשון הרע שהם מפיצים ‪ ,‬ממשיכים ההרס‪,‬‬ ‫דין כדי לטהר את שמם של אותם גדולים ובפרט שכתוצאה מ‬
‫החורבן וההתבוללות של העם היהודי באמצעות דעותיו האפיקוריאניות ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ .‬הם גם משתמשים‬
‫‪ ,‬שאותם גדו לים נותנים בכך‬ ‫בתארים מאולצים וכוזבים אלו ‪ ,‬תוך הוצאת לשון הרע ודיבה נוספת על כך‬
‫גושפנקא להתנהג ולחשוב על פי שיט ותיו וחשיבתו האפיקוריאנית ‪.‬‬
‫גם ללא כל הנאמר לעיל יש לציין ‪ ,‬כי ראשי הציוניזם הדתי מעלים את הטיעון ההזוי ‪ ,‬במקרה ה זה‪ ,‬של לשון‬
‫הרע רק כאשר הו א מופנה כלפי מורם ותלמידיו ‪ .‬לכן‪ ,‬כמובן הם רואים את עצמם "משוחררים" לחלוטין מהצורך‬
‫לנהוג על פי איסור זה ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬בין כאשר מדובר כלפי גדול י ישראל (או כפי ש"רבני" הציוניזם הדתי‬
‫נוהגים לכנותם ‪"-‬החרדים") במאת השנים האחרונות בפרסומים שונים וכן בינם לבין עצמם בתוך תנועתם ‪ .‬חלק‬
‫מראשיהם כבר מצהירים בגלוי שהם מקבלים את היסוד הנוצרי ‪-‬פרוטסטנטי‪ ,‬שחידד ג'ון לוק (אבי הליברליזם‬
‫בעקירת יסודות האמונה‬ ‫הנוצרי‪-‬האנגליקני)‪"-‬זכות הדעה האחרת " ובצורה הכי פנאטית גם כאשר מדובר‬
‫וההלכה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫כבר כתב המהר "ם חאגיז ‪„-‎‬כי מי שמע כזאת ומי ראה כאלה ‪ ,‬שהסרת המכשלות‬
‫והדרכת ההמון הישראלי בדרך האמת ולהרחיקם מהסכנות שבגופות ונפשותיהם‬
‫של כלל ופרט ישראל יהיה נקרא מפני זה בשם שיטה ובעל מחלוקת ‪...‬וידעתי גם‬
‫ידעתי מנין נשתרבב ה טעות זו בין ההמונים ‪ ,‬כי שמעו מכת הצבועים המאבדים‬
‫הדרת התורה ומאפילים זהרה ‪ ,‬ומשימים תורת ה ' בהפך המכוון בה ‪ ,‬המפרשים‬
‫ומודיעים להמון העם מה שאינם יודעין בו‪...‬ועל זה סומכין להתנצל ולומר שלום‬
‫יהיה לי‪ .‬כי מה לנו צרה‪ ,‬אם באנו לברר האמת אין שלום ‪.“...‬‬
‫כאשר ראשי הציוניזם הדתי תקפו את מרן ה "חפץ חיים " על כך שדיבר לשון הרע‬
‫על תלמידי חכמים בענין המינוי של הרב של וילנא‪ ,‬הוא הגיב ב"מכתב גלוי "ח‪- .‬‬
‫‪...„‎‬הנני מודיע בשער בת רבים‪ ,‬שבמקום הריסת וחורבן הדת ‪ ,‬נעשה כל זה‬
‫שים בזה ואינם יוצאים במחאה‬ ‫כהלכה‪...‬ופליאה לי על כל גדולי ישראל המח‬
‫גלויה“‪ .‬בספר "חפץ חיים "ט‪ .‬כתב‪„-‬אבל אותן האנשים שמכירן שיש בהם‬
‫אפיקורסות מצוה לגנותם ולבזותם בין בפניהם ובין שלא בפניהם בכל מה שהוא‬
‫רואה עליהם או שומע עליהם “ ובפתיחת ה "משנה ברורה " הוא כתב י‪„- .‬ובכלל אפיקורסות הוא כל מחשבות‬
‫זרות שהם הפך דעת תורה “‪ .‎‬וכן כתב הגאון הגדול רבי בן ציון אבא שאול יא‪„ -..‬ואין צריך לומר שאסור לדבר על‬
‫אף תלמיד חכם אלא אם כן חכמים קבעו שדעתו פסולה“‪ .‬אם כן‪ ,‬לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר גדולי הדורות במאת‬
‫השנים האחרונות כינוהו במספר חסר תקדים של כינויי גנאי לגבי אישיותו ‪ ,‬חשיבתו ופעולותיו והוא גם העמיד‬
‫תלמידים ותלמידי תלמידים ‪ ,‬ודאי שלא רק שאין איסור ‪ ,‬אלא גם מצוה גדולה לפרסם את הדברים ‪ ,‬לתועלת‬
‫הרבים והצלתם מהחורבן אשר הוא המיט וממשיך להמיט על ע ם ישראל באמצעות הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר הם‬
‫ממשיכי דרכו והם מתגאים להצהיר על כך ‪ .‬בנו הגדול של מרן רבי יושע בער ציין ‪ ,‬כי מרן ה "ח"ח" כתב בכתב‬
‫ידו על ספרו "חפץ חיים"‪„-‬על כת הציונים לית בהו לישנא בישא (=לשון הרע")“‪.‬‬
‫הגאון הגדול רבי לייב חסמן ‪ ,‬המשגיח המפורסם של ישיבת "חברון"‪ ,‬הוכיח וביזה ברבים את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬על‬
‫‪ ,‬בתחילה יש להוכיחו‬ ‫פי מה שמובא בהלכה ‪ ,‬שמי שאינו רוצה לחזור בו מעבירות ובפרט משיטת כפירה‬
‫בצינעה‪ ,‬ומשאינו מקבל ‪ ,‬יש להוכיחו ברבים ‪ .‬מספר הרב הגאון ר' דב כהן ‪ ,‬מתלמידי ישיבת "חברון" לשעבריב‪- .‬‬
‫„בחתונה אחת בה השתתפו ש ניהם‪ ,‬איחר קוק להגיע וכאשר בא התנצל ואמר "הלא אמרו חז "ל שאדם טועה‬
‫בשעה אחת "‪ .‬נענה רבי לייב (חסמן) מיניה וביה ובתנאי שלא יטעה כל ימיו ‪...‬מאוחר יותר ‪ ,‬כאשר העירו לו כי‬
‫פגע בקוק‪ ,‬לא חזר בו ואמר "אכן התכוונתי במפורש להוכיחו "“‪.‬‬
‫חז"ל אמרויג‪ .‬לגבי איסור גינוי תלמיד חכם‪„ -‬אם ראית שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום ‪...‬ודאי עשה‬
‫תשובה והני מילי בגופו אבל בממונא עד דמהדר “‪ .‬אם כן ‪ ,‬אם התלמיד חכם יכול לתקן את העבירה ולא תיקן ‪,‬‬

‫ז‪" .‬אלה המצוות"‪ ,‬סי' תקמ"ז‪.‬‬

‫ח‪" .‬מכתבי ה"ח"ח"‪ ,‬מכתב י"א‪.‬‬
‫ט‪ .‬כלל ח' סעיף ה'‪.‬‬
‫י‪ .‬תחילת סי' א' ב"ביאור הלכה " ד"ה הוא כלל גדול‪‎.‬‬
‫יא‪" .‬אור לציון"‪-‬מוסר‪ ,‬מאמר ו'‪.‬‬
‫יב‪" .‬האמת"‪ ,‬חשון תש"ע‪ ,‬בית שמש‪.‬‬
‫יג‪ .‬מס' ברכות (יט‪.).‬‬
 ‫כב‬

‫מותר לגנותו וכל שכן ‪ ,‬שמצוה לגנותו אם עבר מספר עבירות ועשה מהן שיטה ודרך ובפרט אם מדובר‬
‫באפיקורסות וכ פירה והעמיד גם תלמידים ותלמידי תלמידים ההולכים לפי שיטתו ‪ ,‬ודאי מצוה לפרסם את גנותו‬
‫כדי שלא ימשכו אחריו ‪ ,‬כפי שכתבו ה "אחרונים" שלעיל ובפרט לנוכח הכמות האדירה של כנויי הגנאי שהצמידו‬
‫לו גדולי ה "אחרונים" כפי שנראה להלן ועוד שבית דין הגדול בירושלים הכריז עליו שה וא חייב נידוי ‪ ,‬כפי שנראה‬
‫להלן‪.‬‬
‫א‪ .‬מלמד‪ ,‬המכהן כרב של ישוב הר ברכה‪ ,‬כתב דבר חמור ביותר יד‪ ,.‬כי כל מי שהוא תלמיד חכם ‪ ,‬אין לדבר עליו‬
‫ולגנותו בכל מקרה ‪ ,‬על פי דברי הגמרא טו‪ ,.‬העוסקת בחומרת עונשו של המבזה תלמידי חכמים ‪ .‬ההשלכה‬
‫המיידית של דבריו היא ‪ ,‬כי תלמידי החכמים הגדולים ביותר ‪ ,‬אשר היו אפיקורסים ו ‪/‬או כופרים גדולים ‪ ,‬כגון‪-‬‬
‫ירבעם בן נבט ‪ ,‬אחיתופל‪ ,‬דואג האדומי ואחאב ‪ ,‬אשר חז "ל אמרו עליהם טז‪ ,.‬כי אין להם חלק לעולם הבא וכן ר '‬
‫שבתאי צבי ‪ ,‬ר' נתן העזתי ‪ ,‬ר' משה מנדלסון ‪ ,‬אסור לגנות אותם כלל ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬לדבריו‪ ,‬חז"ל סותרים את עצמם‬
‫וכן עונשם גדול משום שגינו את תלמידי החכמים הגדולים האלו ‪ .‬וכן פנחס ‪ ,‬שלא רק ביזה את בלעם ‪ ,‬אלא אף‬
‫הרגו‪ ,‬אף שבלעם היה נביא שניבא בדרגת נבואה גבוהה והיה "יודע דעת עליון "‪ .‬בכך בלבד הופך את עצמו ר '‬
‫א‪ .‬מלמד לאפיקורס גדול הכופר בדברי חז "ל ושם את דבריהם ללעג ולקלס כאילו הם סותרים את עצמם ‪.‬‬
‫כתוצאה מכפירה זו ‪ ,‬הוא בא לתקוף ברשעות גדולה את הרב יואל א לחנן‪ ,‬אשר קיבל הסכמות בכתב ובע ל פה‬
‫' א‪ .‬מלמד‪ ,‬ומראה‬ ‫מגדולי ת "ח בדור לפרסם את מעלליהם של אנשי הציוניזם הדתי ובראשם רבותיו של ר‬
‫שעיהם‪ ,‬שגעונם וכפירתם בתורה של רבותיו‬ ‫בספריו‪ ,‬כיצד כל גדולי הדורות גינו בצורה קשה ביותר את פ‬
‫ותלמידיהם והריסת העם היהודי ‪ .‬הנאמנות העיוורת של ר' א‪ .‬מלמד לרבותיו אלו כבר הפכה מזמן לכפייתית ‪,‬‬
‫וכדוגמה נוספת לכך ניתן לראות מה שכתב יז‪ ,.‬כי רק משום שגדולי החכמים בספריהם בענין שמיטה מזכירים‬
‫לענין "היתר מכירה " את ספרו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בלא להזכיר את שמו ‪ ,‬זה כשלעצמו מוכיח שזה מהווה ביזוי‬
‫שמו‪ ,‬בעוד שלמעשה ‪ ,‬המציאות היא שונה ‪ .‬כאשר מזכירים רק את שם הספר ‪ ,‬תמיד זה אות לכך שהספר‬
‫מפורסם כל כך שאין צורך להזכיר את שם המחבר ‪ ,‬אך מרוב תיסכול ותסבוך הוא אינו מזכיר זאת כלל שם‬
‫בכתבה‪ ,‬אף שיתכ ן שמחברים אלו ‪ ,‬שהוא אינו מזכיר את שמם ‪ ,‬אכן החליטו כולם לא להזכיר את שמו משום‬
‫א‪.‬‬
‫ההלכה שרשעים "לא מסקי שמייהו "יח‪ .‬משום "שם רשעים ירקב"‪ .‬כפייתיות זו מופיעה אצלו גם בכתבה אחרת‬
‫‪ ,‬הרי שיש צורך להקים גוף‬ ‫(‪ ,)29.11.07‬שם הוא כותב יט‪„-.‬כאשר אנו מוצאים סגנון מבזה ומחרים‬
‫כשרות‪...‬לאורו של מרן הרב קוק “‪ .‬היינו‪ ,‬עד שהוא לא שמע שכל ארגוני הכשרות מתעלמים מרבו כל‬
‫ההכשרים הם טובים ‪ ,‬אך מרגע ששמע שמתעלמים מרבו ולכן זה נקרא שמבזים אותו ‪ ,‬יש להלחם נגד כל עולם‬
‫הכשרות המהודר ולנסות להרוס אותו על ידי הקמת גוף כשרות רפורמי של הציוניזם הדתי ‪ .‬כפייתיות שכזו‬
‫שוללת ממנו כל אפשרות להתייחס לכל נושאי החורבן שהמיטו ראשי הציוניזם הדתי ובראשם רבם על עם‬
‫ישראל‪ ,‬מעבר לכך שהוא גם מגדיר את עצמו בעצם התבטאויותיו כרשע גדול ואפיקורס‪ .‬הוא מתגלה כשקרן‬
‫כפייתי וסדרתי בכל נושא הקשור לציוניזם הדתי ‪ ,‬כפי שראינו ועוד נראה להלן ‪ .‬בכל הכתבות אשר הוזכרו לעיל‪,‬‬
‫הוא מכתיר את רבו "גדול הדורות האחרונים"‪ ,‬בעוד שגדול הדור מוגדר כמי ש ‪„‎‬הכל נשמעין לדבריו ‪“‎‬כ‪ ,.‬בו‬
‫בזמן‪ ,‬שכל גדולי הדורות ו גדולי תלמידי החכמים ‪ ,‬בצורה ישירה או עקיפה ‪ ,‬נלחמו בו ואפילו בתוך הציבור שלו‬
‫הוא מובא בדרך כלל ‪ ,‬רק כדי להכשיר פעולות ותובנות מעוותות הבאות לשרת מתוך גישה מתרפסת את‬
‫המדינה וצבאה ‪ .‬מעבר לכך ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬הציוניזם הדתי מתנהג בכל אורחותיו וחשיבתו כתת‪ -‬תרבות של‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית (בפרט על פי הגירסה הלותרנית והאנגליקנית )‪ .‬מכון ההסדר "הר ברכה "‪ ,‬אשר א ‪.‬‬
‫הפרוטסטנטית‪-‬‬ ‫מלמד ע ומד בראשו ‪ ,‬גם מקפיד באדיקות להיצמד ליסודות הבסיסיים שטבע מייסד הנצרות‬
‫מרטין לותר ‪ .‬הכוונה היא ‪ ,‬ללימודי הכפירה של „ההיסטוריוסופיה והפילוסופיה הכל לית המעורבים בתוכנית‬
‫הלימודים“‪ ,‬אשר מרטין לותר קבע ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬שדוקא מקום כזה של לימוד מעורב נקר א מסגרת‬
‫"רוחנית" מחייבת וכן שחייבים להמשיך ללמוד באקדמיה ‪ .‬ואכן מלמד במכון הנ "ל מרצה בתלמוד מאוניברסיטת‬
‫בר אילן בשם ברנר ‪ ,‬אשר התמחה בניתוח התלמוד על פי תובנות הנצרות הנ "ל‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ .‬מתוך‬
‫האדיקות לדרכו של מרטין לותר ‪ ,‬קוראים לו שם בתואר "ר"מ"‪ .‬גם חוק ה יסוד הנוסף של מרטין לותר ‪ ,‬שאסור‬
‫לעסוק רק ברוחניות ‪ ,‬אלא חייבים לעסוק גם בצרכים הגשמיים של החברה‪ -‬צבא ופרנסה ‪ ,‬גם חוק יסוד זה‬
‫מיושם שם במכוןתקנא‪ ,18.12.09( .‬עמ' ‪.)9‬‬

‫יד‪".‬בשבע"‪.20.12.07 ,‬‬
‫טו‪ .‬מס' שבת (קיט‪ ,):‬מס' סנהדרין (צט‪.):‬‬
‫טז‪ .‬מס' סנהדרין‪ ,‬תחילת פרק חלק‪.‬‬
‫יז‪" .‬בשבע"‪.22.11.07 ,‬‬
‫יח‪ .‬מס' יומא (לח‪.):‬‬
‫יט‪ .‬עמ' ‪ ,32‬תחת הכותרת "הצורך בהקמת ארגון כשרות "‪..‬‬
‫כ‪ .‬רש"י במס' סוטה (יב‪ ).‬ד"ה גדול הדור היה‪.‬‬
 ‫כג‬

‫‪ ,‬כיוון שרק‬ ‫אמנם‪ ,‬בנושא זה הם מבצעים חריגה חמורה בעברם מהטומאה הלותרנית לטומאה הקתולית‬
‫בקתוליזם היה חוק שאסור לבזות בכל מקרה את האפיפיור ‪ ,‬כיוון שלפי טענתם ההזויה בכל מה שהוא עשה לא‬
‫היה שייך שהוא יטעה בעשייתו וכל שכן שלא יתכן שהוא יכפור בחוק כלשהו של הנצרות ‪ .‬בהתגוננותו ‪ ,‬הציוניזם‬
‫הדתי נצמד לערך קתולי טמא זה ועוד מנסה במשקפיו הקתוליים בנקודה זו "להלביש" תפיסה מעוותת והזויה‬
‫זו על חז "ל ולומר שהם עוד יותר קיצוניים ואומרים ‪ ,‬שכל אדם ‪ ,‬ברגע שהוא נהיה תלמיד חכם הקטן ביותר הוא‬
‫מקבל חסינות בפני כל ביקורת על טעות ‪ ,‬עבירה וכפירה בעיקרי היהדות בו הוא לוקה ולכן לאף אחד אסור‬
‫לבזות אותו ‪ ,‬אפילו אם הוא יהרוס ויחריב כל חלקה טובה בעם היהודי ‪ .‬דבר זה חמור שבעתיים ‪ ,‬כיוון שאף‬
‫הקתולים חזרו בהם לפני מספר שנים מתפיסה הזויה זו ‪ ,‬שכאילו קיימים אנשים שלא יכולים להתדרדר ולטעות ‪.‬‬
‫ה‪ .‬למי מיועד החיבור – ישנם הטוענים שאין טעם בחיבור ים מן הסוג הזה ‪ ,‬כי כיום אוכלוסיית הציוניזם הדתי‬
‫היא כה רדודה ומניעיה כל כך הוסעו מדעת תורה וגדוליה כבר לפני למעלה ממאה שנים ‪ ,‬עד שאין עם מי לדבר‬
‫ושקיימים רק אלפים ספורים מביניהם ‪ ,‬המצהירים למראית העין ‪ ,‬כי הם רואים לפחות בשו "ע דבר מחייב ולא‬
‫‪ ,‬כדברי הרה"ר מטעם – ר' אברהם‬ ‫רק המלצה במקרה הטוב ובמקרה הגרוע הם הרי המציאו דת חדשה‬
‫שפירא‪ ,‬אשר הצהיר‪ ,‬שכדי למנוע מסירת מטר מא "י הוא מחוייב ‪ ,‬אם יש צורך בכך ‪ ,‬לעבור אפילו על כל התורה‬
‫(לכאורה גם על עריות ‪ ,‬חזיר ושפיכות דמים ‪ ,).‬כדי למנוע זאת ‪ .‬וכיוון שישנה כל הזמן דינמיקה כזו של הסרת‬
‫דבר אסור אם זה רק יתבקש ‪ ,‬בנוסף‬ ‫מאחזים וכו '‪ ,‬הרי שגם אותם אלפים דלעיל מחויבים לעבור על כל‬
‫לאיסורים קבועים ‪ ,‬שהם רואים עצמם מח ויבים לעבור עליהם ‪ ,‬כהיתר מכירה ‪ ,‬ירושת הבתכא‪ .‬וישיבה מעורבת‬
‫בכל הארועים בניגוד לדברי הנביאים וחז "ל [מס' סוכה (נב‪ ]):‬ועוד היתרים מגונים ‪ .‬לצורך ישוב ארץ ישראל‬
‫הותרה רק כתיבת שטר מכר בשבת על ידי אמירה לגויכב‪ ,.‬אך לא מעבר לכך ואף ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעיר על כךכג‪– .‬‬
‫„שחלילה לחשוב שמותר חילול שבת קדש בשביל ארץ ישראל “‪.‬דבריו של הרה "ר (שפירא) מוכיחים כי תלמידיו‬
‫של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק ותלמידי תלמידיו מתדרדרים כמה שלבים יותר מרבם ומתקיים שוב הכלל ‪ ,‬כי כל התדרדרות‪,‬‬
‫אשר נצפתה ונצפית בקרב אנשי הציוניזם הדתי מקורה בר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר‪ ,‬כפי שנראה להלן שז‪ ,.‬הוא היה‬
‫מזועזע מכך שחילול השבת התבצע ביער הרצל "המקודש" ולא מעצם חילול השבת עצמה ‪.‬‬
‫גם במקרה הזה של היחס להרצל ‪ ,‬תלמידיו ותלמידי‬
‫תלמידיו מתדרדרים כמה שלבים מטה ‪ ,‬כפי שנראה‬
‫להלן מד בריו של ראש המחלקה הישראלית של "מכון‬
‫מאיר"‪-‬א‪ .‬שרקי‪.‬‬
‫בכל זאת נראה‪ ,‬כי ישנם עדיין במחנה הזה אנשים עם‬
‫בתמימות‬ ‫טוהר נפשי שלא הושחת ונמצאים בו‬
‫כתינוקות שנשבו ‪ ,‬היות שהוסטו מדעת תורה ‪ ,‬כפי‬
‫שראשי הציוניזם הדתי מודים בכך וכותבים שסז‪[ .‬ב'‬
‫ניסן‪ ,‬תשס"ט]‪„-‬זו תופעה מצויה בכל כתה ‪...‬בכל מחזור ובכל שבט בבני עקיבא ‪ ,‬יש את אלו שבחרו את העולם‬
‫החרדי“‪ .‬לכן יש מצווה ליידע אותם על כל העוול שעוללו להם בהסתרת מידע ולהציל אותם ‪ ,‬אפילו אם הם יהיו‬
‫מועטים‪ ,‬כי כל המציל נפ ש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו ובפרט שבזמנו גם מרן הגרא "מ שך פנה‬
‫לראש הישיבה הגאון רבי י ‪ .‬הורביץ‪ ,‬כדי שיכתוב ספר על שיטות הכפירה של הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר מקורן‬
‫במורם ורבם‪ ,‬או כפי שמגדירו הראביי יעקב אריאל ראש ארגון הראביים "צוהר"‪ ,‬כמי "שלאורו הולכים כל נאמני‬
‫תורה וציון"רפב‪( .‬גליון ‪ ,)408‬אך הדבר לא יצא לפועל‪.‬‬
‫יש בחיבור זה ע וד תועלת ‪ ,‬עבור אנשים רבים ‪ ,‬הנמצאים בעמדות מפתח בציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר גם יודעים ‪ ,‬שכל‬
‫האידיאולוגיה ההזויה שהציוניזם הדתי פיתח בהשראתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬היא לא רק טעות ‪ ,‬אלא גם תפיסה‬
‫אפיקוריאנית‪ ,‬אלא שהם ממשיכים להטיף תפיסה הזויה זו לתלמידיהם מתוך פחד וטרור ‪ ,‬כפי ש סיפר הרב‬
‫שמואל טל (ראש "ישיבת" ההסדר של גוש קטיף ) מראשי הציוניזם הדתי (אשר התנתק מהתפיסות השבתאיות‬
‫של הציוניזם הדתי )‪„ -‬רבנים חשובים ומרכזיים בציבור הדת י‪-‬לאומי אומרים לי בסתר ‪ ,‬שהם מסכ ימים איתי‬
‫לגמרי והיו שמחים להצטרף אליי ‪ ,‬אבל הם חוששים ממה שיאמרו עליהם חברי הם‪ .‬אני מאמין שזה ענין של‬
‫"חברים"‪ ,‬כדי להפסיק להתאכזר‬ ‫תהליך“כד‪ ..‬חיבור זה עשוי לתת להם את הכלים להתמודד עם אותם‬
‫לחניכיהם בהעלמת האמת‪ ,‬אשר עקרונית ידועה להם‪.‬‬
‫כיום קיימת מעט התפכחות בציבור זה ‪ ,‬וכל אחד המכונה שם בתואר "רב" מושך לכיוון אחר ויש שם רבים‬
‫כאלו‪ ,‬כפי שמתוודה ה"רב" הרשקוביץ מראשי "מרכז הרב"א‪„-)13.3.08( .‬למרבה הצער‪ ,‬המחנה פנימה מפורר‬

‫כא‪" .‬דת הציונות"‪ ,‬חלק א' עמ' קט"ז‪.‬‬

‫כב‪ .‬מס' גיטין (ח‪.):‬‬
‫כג‪ .‬שו"ת "משפט כהן" סימן קמ"ו‪.‬‬
‫כד‪" .‬משפחה"‪ ,‬ט"ו אייר‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬
 ‫כד‬

‫ומפורד“‪( ‎‬אכן‪ ,‬לא בכדי ‪ ,‬המותג "מרכז הרב " הוא בגימטריא‪" -‬ערב רב "‪ ).‬לעומת הציבור החרדי ‪ ,‬אשר לגבי כל‬
‫יסודות האמונה וההשקפה כולו מלוכד ‪ ,‬מלבד מעט הבדלים קוסמטיים ‪.‬‬
‫אנו נשתדל להביא ציטוטים דוקא מספרים ופרסומים של ראשי הציוניזם הדתי ולא ממקורות ראשוניים יותר ‪,‬‬
‫אך נצביע על זיופים וציטוטים שקריים בספרים ופרסומים אלו‪.‬‬
‫נצביע גם על כך ‪ ,‬שהשקרים‪ ,‬הזיופים והסילופים הינם חלק אינטגרלי מנשמת אפם של ראשי הציונות הדתית ‪.‬‬
‫נראה כיצד כל ספרי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק זויפו תוך שקרים גסים בכל פיסקה (כולל "אגרות הראי "ה" ו"אגרות לראי "ה")‬
‫על ידי בנו וכן על ידי "הנזיר" ותלמידיהם‪ .‬נראה כיצד רומו והולכו שולל במשך דורות חניכי הציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫בחושבם שהם מתחנכים לפי דברי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בו בזמן ‪ ,‬שהם התחנכו על פי סדר יום פוליטי וערכי שהכתיבו‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק ו "הנזיר"‪ ,‬אשר סתרו את מחשבתו של ‪ ,‬כביכול‪ ,‬כותב הספרים ‪ .‬הם גם שיקרו וזייפו את תפיסותיו‬
‫הכפרניות של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הן כדי שכל גדולי ישראל לא יחרימוהו ‪ ,‬כפי שהחרימו בזמנו את שפינוזה והן כדי‬
‫להגן על חניכיהם שלא יתפקרו מיד וזייפנים אלו יהפכ ו למחוסרי עבודה והשפעה ‪ .‬עבודה ראשונית בתחום גילוי‬
‫הזיופים נעשתה על ידי מ ‪ .‬מוניץרנז‪ ,.‬על ידי השוואה בין כתביו המקוריים של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לבין מה שהובא כמצג‬
‫שווא על ידי בנו ותלמידיו כספרים "שלו"‪"-‬אורות" וכו'‪ .‬זיופי כתביו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק על ידי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬היו גם נושא‬
‫הדוקטורט של אודי אברמוביץ מאוניברסיטת בן גוריון ונתייחס לעבודות אלו בהמשך ‪.‬‬
‫מכך ניתן להסיק ‪ ,‬שאם את כתביו ואת האגרות שלו או אליו הם זייפו בצורה כה מחרידה ‪ ,‬אם כן‪ ,‬על אחת כמה‬
‫וכמה‪ ,‬שכל השמועות בעל פה ‪ ,‬שהם מפריחים מזה עשרות שנים לגבי הערכות שונות של גדול י תורה כלפי ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק ואף כותבים זאת בספריהם ועלוניהם ‪ ,‬בודאי שאין בהם ממש וכדוגמה לכך גם הוכחנו בתוך הספר ‪,‬‬
‫כיצד לעיתים הם סותרים את עצמם ולעיתים מדובר בשמועות הנסתרות מכל כיוון הגיוני ‪ .‬נראה‪ ,‬שלכן הם גם‬
‫אינם מסוגלים לתת שום אמון במסירת עדויות שבעל פה שהו שמעו על ידי גאונים וצדיקים בשם גדולי ישראל‬
‫נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי מי שהשקר הוא חלק מהותי מאישיותו ‪ ,‬אינו מסוגל לתפוס כיצד יתכן שהשני לא ישקר ‪,‬‬
‫‪ ,‬המטמיעה נקודת אמת‬ ‫אפילו שידוע שהוא גאון בתורה וצדיק גדול וככל מערכת תעמולה שקרית ומשומנת‬
‫מסויימת שגם היא לא ממש אמת ‪ ,‬כדי שהשקר הגדול יתקבל על ידי שומעיו ולה פך‪ ,‬כך הם נאחזים במעט‬
‫מזעיר של עובדות "לא מדוייקות "‪ ,‬אשר נאמרו נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כדי לפקפק בשאר העובדות ‪ ,‬אשר נכתבו‬
‫ונאמרו נגדו על ידי כל גדולי הדורות ‪ .‬כאמור‪ ,‬גם "אי דיוק " זה בנוי על זיוף מתוך ההנחה שהזיוף לא יתגלה ‪,‬‬
‫כגון למי היתה כוונתו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬באומרו בנאום הפתיחה של האוניברסיטה "כי מציון תצא תורה " והאם‬
‫הוא בכלל אמר את הפסוק הזה ‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק נאם שם נאום שהסתיים במילים‪„ -‬ונזכה לראות בשמחת גוינו‬
‫ודבר ה ' מירושלים“‪ .‬אנשי‬ ‫ובבנין בית מקדשנו ותפארתנו ‪ ,‬אשר אליו ינהרו כל הגויים לקחת תורה מציון‬
‫הציוניזם הדתי נאחזים במשפט אחרון זה של הנאום וטוענים שהוא לא אמר את הפסוק הנידון ומה שכן אמר‬
‫משתמע שכוונתו לבית המקדש ‪ .‬אמנם‪ ,‬טענות אלו נשענות על זיוף שביצע צ ‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא הוציא בחוברת דקה‬
‫רק את הנאום ‪ ,‬אך זייף את דברי אביו בכך שהשמיט עוד ‪ 55‬שורות של תפילה שאביו אמר מיד לאחר הנאום‬
‫ושם נאמר הפסוק הנידון על האוניברסיטה ‪ .‬הוא הספיד את הרצל ואמר על ה "ציונות המדינית "‪ ,‬אשר הרצל‬
‫עמד בראשה של איד יאולוגיה זו (מול האסכולה של "אחד העם ")‪"-‬נשמת משיח בן יוסף "‪ .‬תלמידי תלמידיו (כגון‬
‫ש‪ .‬אבינר‪ ,‬אורי שרקי ועוד) מבינים היטב את דבריו וכותבים ‪ ,‬שכוונתו היתה על הרצל עצמו ‪ .‬אורי שרקי‪ ,‬מראשי‬
‫"מכון מאיר "‪ ,‬הולך בעקבות רב רבו ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכותב דברים מצמררים ‪ .‬שרקי אומר בהרצאתו על "הרצל‬
‫ודי אחר‪ -‬משה‬ ‫והציונות" ( כ' תמוז תשס "ב)‪„-‬יש דמיון גדול בין דמותו של הרצל לבין דמותו של מנהיג יה‬
‫‪ .‬יוסף הוא המתבולל הראשון‬ ‫רבינו‪...‬דמות נוספת שיש לה מן המשותף עם הרצל היא יוסף הצדיק‬
‫בהיסטוריה היהודית (=דברים אלו הם כפירה בדברי חז "ל‪ ,‬הכותבים בדיוק להפך ‪ ,‬שיוסף הצדיק שלח לאביו‬
‫עגלות‪ ,‬כדי להוכיח לו ‪ ,‬שראשו עדיין שקוע בסוגיית עגלה ערופה ‪ ,‬אשר למד עמו אביו לפני שנפרדו ‪ .‬זו למעשה‬
‫"יוסף‬ ‫גם כפירה בכתוב עצמו ‪ ,‬המספר על הנסיונות שעמד בהם יוסף במצרים ואשר לכן כונה גם‬
‫(=בן גוריון שר "י) אבל אחר מדוד‬ ‫הצדיק")‪...‬שמי שיעמוד בראש האומה בזמן הגאולה שמו יהיה דוד‬
‫המלך‪...‬אפיקורס‪ “...‬עפ"ל‪ .‬א‪ .‬שרקי‪ ,‬כמובן אינו הראשון ה מזכיר השוואה מעוותת זו ‪ .‬הוא פשוט שב ככלב על‬
‫קיאו‪ ,‬כתת‪-‬תרבות של אחד מסופרי הציוניזם השבתאי‪ -‬שמריהו לוין ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ .‬יש לציין ‪ ,‬כי מרן ה "חפץ‬
‫חיים"‪ ,‬כאשר שמע שהרצל רומז השוואה זו על עצמו ‪ ,‬הוא אמר‪-‬כי לו היה בידו סכין ‪ ,‬הוא היה דוקרו בליבונג‪( .‬עמ'‬
‫‪.)622‬‬
‫‪ ,‬משום‬ ‫לא ה זכרנו כאן כלל עד כה ‪ ,‬את ההלכה ‪ ,‬שאין לתת שום אמון במפיצי השמועות בציוניזם הדתי‬
‫דעותיהם הפסולות ועבירות קלות וחמורות שהם עוברים ‪ ,‬לכן פסולים הם לעדות כמובא בשו "ע וכפי שכבר‬
‫הדגיש זאת מרן ה"חזו"א" כמובא להלן‪.‬‬
‫אמנם נראה ‪ ,‬כי לגבי מי שחי כבר שנים רבות עם דע ות משובשות ואפיקוריאני ות אלו ‪ ,‬הסיכויים הם מועטים‪,‬‬
‫שבעקבות העובדות המובאות במסמך זה ‪ ,‬הוא יהיה מוכן לחזור בתשובה ולהפוך ליהודי כשר ‪ ,‬כפי שכבר כתב‬
‫אחרון המקובלים (כדברי מרן ה "חזו"א") מרן רבי שלמה אלישיב (ספר הדעה ‪ ,‬ח"ב‪ ,‬דרוש ד ' ענף י "ט‪ ,‬סי' ו')‪-‬‬
 ‫כה‬

‫‪„‎‬והכלל הוא ‪ ,‬כי מי שנשתבש באיזה דעה כוזבת רחמנא ליצלן אין תרופה למכתו והוא בכלל מה שנאמר "כל‬
‫באיה לא ישובון " והוא גרוע מרשע גמור ‪...‬אבל המתחכם בעיניו רחוק הוא מתשוב ה“‪ ,‬בכל זאת נראה כי‬
‫האנשים הצעירים באוכלוסיה זו הנעדרים כל ידע אמיתי ‪ ,‬אשר רבותיהם שוטפים את מוחם בכמויות אדיר ות של‬
‫שקרים גסים ותובנות מעוותות ‪ ,‬עשויים בכל זאת לחזור בתשובה בקוראם מסמך זה ‪.‬‬
‫לכאורה נראה ‪ ,‬כי במקומות מסויימים במסמך נכתבים הדברים בלעג ‪ ,‬כפי שמתורגלים לכתוב ראשי הציוניזם‬
‫הדתי ולבלריהם נגד גדולי ישראל וקדשי ישראל (כפי שנוכחנו לראות גם בכמה מכתבים של הרה "ר לשעבר א ‪.‬‬
‫שפירא‪ ,‬אשר גם נימה זולה מתלווה אליהם ‪ ,).‬אך מי שיקרא במסמך זה א ת העובדות המגובות במקורות ‪,‬‬
‫יראה‪ ,‬כי זה אינו לעג ‪ ,‬אלא פשוט הגדרה מדוייקת של אופיים ‪ ,‬אישיותם ומהותם של ראשי הציוניזם הדתי ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬בקושי רב ובלב נשבר משתמשים אנו בסגנון כתיבה בו לא הורגלנו עקב מצבו האומלל והמבולבל אליו‬
‫דורדר עמנו לאחר למעלה ממאה שנות ציוניזם ‪ ,‬אך ה הכרח לא יגונה וכבר אמרו חז "לכה‪„-‬כל ליצנותא אסירא‬
‫לבר מליצנותא דעבודה זרה “ וכל שכן של כפירה וזימה המצויה בציבור זה באופן מבהיל ‪ ,‬לבד מכמה אלפים‬
‫מביניהם וגם זה טעון בדיקה‪ ,‬לנוכח גילויים בתחום זה על מוטי אלון וכן על שלמה אבינר ‪ ,‬היות שעל אף גילוי‬
‫הדברים בצורה מפורסמת ועוד על ידי בית דין שהורכב על ידי הציוניזם הדתי עצמו ‪ ,‬על אף שר' דב ליאור‪ ,‬רבה‬
‫הציוניסטי של חברון ‪ ,‬מגדירו כפושע ועוכר ישראל וכן גם אומר ‪ ,‬שכל מה שכבר ידוע עליו הוא מעט מהרבה ‪,‬‬
‫בכל זאת כמעט כל אותם אלפים ממשיכים לתת לו במות שונות לדבר ולכתוב וקוראים לו "גדול הדור "‪ ,‬במקום‬
‫לנדותו ולהחרימו ‪.‬‬
‫אם שרדו כיום כשלושת רבעי מליון איש מהציוניזם הדתי כדבריהם ‪ ,‬הרי רובם המכריע הם חילונים גמורים‬
‫בחשיבתם ומקיימים מצוות למחצה ושליש ורביע ‪ ,‬כפי שהתברר בשנת תשס "א במחקר של "המכון לחקר‬
‫החינוך הדתי באוניברסיטת בר אילן "‪ .‬לנוכח נתונים אלו כתב כו‪ .‬משה קליין ‪ ,‬ראש אולפנת "צפירה"‪ ,‬כי היות‬
‫שהרוב מה "ישיבות " התיכוניות אינם מניחים תפילין ומהתיכונים הדתיים הרוב המכ ריע אינם מניחים ‪ ,‬לכן יש‬
‫לדעת‪„ ,‬מתי נלחץ ומתי נרפה “‪ ,‬כשיטת הרפורמים (יהודו‪ -‬פרוטסטטנטים)‪ ,‬בפרט כ אשר עשירית מהם אינם‬
‫מאמינים בבורא עולם וכחצי (ויותר מחצי בתיכונים הדתיים ) חושבים שצריך לקיים רק כמה מצוות סמליות ‪ ,‬כפי‬
‫שהתברר במחקר זה‪ .‬אנו רואים למשל ‪ ,‬כי מתוך שלושת רבעי מליון‪ -‬אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬ישנם רק כמה מאות‬
‫קטנות‪ .‬אם כן ‪ ,‬אולי כיום יותר קל להחזירם‬ ‫קוראים "ישיבות"‬ ‫המתחנכים במה שהם‬
‫המוצהרים בתשובה ‪ ,‬כיוון שכבר כמעט אין‬ ‫בתשובה‪ ,‬כמו שניתן להח זיר את החילונים‬
‫אלפים מהציוניזם הדתי ‪ .‬ניתן לומר ‪ ,‬כי אם‬ ‫הבדל בין אוכלוסיות אלו ‪ ,‬מלבד קומץ של כמה‬
‫בכל בית ספר ממ "ד ונחשב משום מה‬ ‫הרב מוהליבר (שתמונתו היתה תלויה כ מעט‬
‫בתוקף לבצע טרנספר לא רק לחילונים‬ ‫כמורה דרכם ‪ ).‬היה קם מקברו ‪ ,‬היה דורש‬
‫לאוכלוסיית הציוניזם הדתי ‪ .‬גם הברון‬ ‫המסורתיים‪ ,‬כפי שהוא דרש כז‪ ,.‬אלא גם‬
‫לחילונים הממומנים על ידו בארץ כח‪ .‬היה‬ ‫לעשות טרנספר‬ ‫רוטשילד שדרש בזעם‬
‫מקברו ורואה חילונים ‪ ,‬המבקשים לקבל‬ ‫דופק ביתר עצמה ו בזעם על ברכיו ‪ ,‬לו היה קם‬
‫מבין מה הם עושים כאן בכלל בארץ ישראל ‪,‬‬ ‫שכר כפנחס וטוענים שהם דתיים ‪ ,‬ולא היה‬
‫("ראשון‬ ‫כפי שהוא התבטא אז כלפי החילונים ‪ .‬הברון רוטשילד קיבל חינוך חרדי הן בילדותו והן בבחרותו‬
‫לציון"‪ ,‬עמ' ‪ ,108‬העורך דוד י ודילביץ‪ ,‬הוצ' "כרמל מזרחי "‪ ,‬תש"א‪ ,‬ראשון לציון )‪ .‬כאשר יסדו את ראשון‪ -‬לציון‬
‫בשנת תרמ "ב‪ ,‬חנכו בה מיד את ה "חיידר"‪ .‬כאשר הסוכן של הברון ("הנדיב הידוע ") חזר מסיורו הראשון בארץ‬
‫"מורה"‬ ‫‪ .‬בשמעו את המילה‬ ‫לפריז‪„-‬בבואו הציע לברון למנות מורה לצרפתית למושבה ראשון לציון‬
‫‪ ,PROFESSEUR‬קפץ הברון והתקצף ‪ " :‬לא! לא מורה ! אין צורך למושבה במורה“ (שם‪ ,‬עמוד ‪ .)190‬אופיין‬
‫החרדי של המושבות הראשונות בארץ והנחתו המוטעית של הברון ‪ ,‬כי פקידיו המתבוללים יעסקו בארץ רק‬
‫בתחומם המקצועי ולא יעודדו התבוללות ‪ ,‬כפי שאכן קרה מאחורי גבו ובנוסף לשיטות ההטע יה של ראשי‬
‫הציוניזם‪ ,‬כל אלו היו בעוכריו ובמקום לתת את רבע מיליארד הפרנקים שהשקיע בארץ לידי יהודים חרדים‬
‫כלבבו‪ ,‬נתנם לידי אנשי הציוניזם ‪ ,‬אשר השתמשו בכסף למטרה הפוכה משאיפתו ובאמצעות כספו עקרו את‬
‫ו התבוללות והשתמדות ‪" .‬ויתערבו‬ ‫היהדות מיישובי הארץ והשתלטו באמצעות כסף זה על היישוב כולו ויצר‬
‫בגויים וילמדו מעשיהם " [ תהלים (קו‪,‬לה)]‪ .‬אומללות זו ‪ ,‬אשר נצפתה על ידי דוד המלך ‪ ,‬מובעת בתרשים‬
‫הזרימה המובא להלן ‪ ,‬כפי שהתגשמה בחמש מאות השנים האחרונות ובתרשים הזרימה של התדרדרות‬
‫הציוניזם הדתי במאה שלושים השנים האחרונות ‪.‬‬

‫כה‪ .‬מס' מגילה (כה‪ ,):‬מס' סנהדרין (סג‪.):‬‬

‫כו‪" .‬שבתון"‪ ,‬אייר תשס"א‪.‬‬
‫כז‪" .‬כתבים לתולדות חיבת ציון "‪ ,‬דרויאנוב‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמודים ‪.377-425‬‬
‫כח‪ .‬מתוך יומניו של אברהם הרצ פלד‪ ,‬כפי שהובא בספר הביוגרפי‪―-‬שדות ולב"‪ ,‬שמעון קושניר‪ ,‬עמ' ‪.253‬‬
 ‫כו‬

‫חשיבותו ש ל חיבור זה גם מתבטאת בחידוד המסרים של הציוניזם הדתי ‪ .‬אנו מראים בעליל ‪ ,‬כי הציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫בעקבות רבו ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הפכו למעין רודף קולקטיבי של שלומי אמוני ישראל ‪ ,‬היות שהציוניזם הדתי מאז‬
‫היהודי אשר נשאר נאמן‬ ‫היווסדו ועד ימינו מהווה כלי נשק בידי המנסים לרסק את אותו החלק השפוי בעם‬
‫לאלוקיו‪ ,‬לתורה ולא "י‪ ,‬ציבור אשר לא הולך שולל על ידי הציוניזם הדתי כגוף מתווך לשם התבוללותו ‪ .‬כיום‪,‬‬
‫מנסים גורמים בציוניזם הדתי גם להצטייר לעיתים כחרדים ‪ ,‬כדי שהשלטון השבתאי ‪ ,‬המשמש כתרבות האם‬
‫שלהם יוכל לתקוף את החרדים‪ -‬העם היהודי ולפגוע בי שיבות ובמוסדות החינוך החרדי ‪ ,‬אשר נשאר כפך השמן‬
‫הטהור של העם היהודי ‪ ,‬בטענה שהציוניזם הדתי גם מקיים מצוות ובכל זאת מתנהג כתת תרבות כנועה ומוכן‬
‫לקבל את כל ערכיה של השבתאות המודרנית ובכללם הליכה גורפת לצבא וכפיה דתית באמצעות התוכנית‬
‫הנוצרית פרוטסטנטית‪" -‬תוכנית הליבה" והקדשת שיעורי מחשבה שבתאית מודרנית תחת הכותרת "ציונות"‬
‫ואזרחות וכל זאת בעקבות מורה דרכם ‪ ,‬הרה"ר הראשון ‪ .‬רדיפה קולקטיבית ואכזרית זו חייבת להפסק ויש‬
‫להבהיר‪ ,‬שהציוניזם הדתי אינו שייך כלל להויה היהודית האמיתית אלא מהווה עוד תת תרבות של הציוניזם ‪,‬‬
‫שהוא התת‪-‬תרבות של תרבות המערב‪.‬‬
‫כיום כבר מודים ראשי הציוניזם הדתי (הרב שמואל טל‪ -‬ראש ה "ישיבה" המרכזית בגוש קטיף ‪ ,‬ר' צ‪ .‬טאו‪ ,‬ראש‬
‫רשת מוסדות "הר המור"‪ ,‬ראש מוסד ההסדר ברמת גן ‪ ,‬יהושע שפירא וכן "רב" הטכניון‪ ,‬אליהו זיני ‪ ,‬המכריז זמן‬
‫) שתנועתם היא ל מעשה תנועה רפורמית‪ ,‬היינו‪ ,‬נוצרית‬ ‫רב‪ ,‬כי הציוניזם הדתי הוא תנועה רפורמית‬
‫פרוטסטנטית‪ ,‬כפי שנווכח בהמשך ‪ ,‬אשר מתלכדת עם הציוניזם ‪ ,‬אשר ראשיה הכריזו שהם ותנועתם מהווים את‬
‫השבתאות המודרנית ומקיימים באדיקות את יסודותיה של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ " .‬רבני" הציוניזם הדתי‬
‫קשורים גם ישירות למסיון ה פרוטסטנטי‪ ,‬כפי שכותב על כך חיים אקשטיין ("מעייני הישועה "‪ ,‬עמ' ‪ ,15‬פ' שלח‪,‬‬
‫‖‪ .‬פרטים‬ ‫תשע"א) ‪„ -‬ניתן למצוא גם רבנים שנעזרים בכסף שמקורו בגורמים הקשורים באופן מובהק למסיון‬
‫וציטוטים על כך ראה בסוף הספר בסיכום ‪ .‬כעת נותר לצפות ‪ ,‬שראשי הציוניזם הדתי יכריזו על עצמם שהם גם‬
‫תנועה שבתאית כמו תרבות האם שלהם [על אף שזה טריוויאלי (=מובן מאליו )‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬שהרפורמים‬
‫עצמם היו למעשה שבתאים מודרנים ‪ ,].‬תוך ציטוטים ומובאות של ראש תנועתם ומורם ‪-‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי‬
‫שהראנו בגוף החיבור ‪ ,‬כגון אימוץ גורף של ביקורת המקרא הנוצרית הפרוט סטנטיתתקנה‪( .‬כגון‪ ,‬שספר דברים‬
‫נכתב רק בימי הבית השני וכו ')‪ .‬וכן שהעיקר היא "הסגולה הפנימית " של האיש הישראלי ‪ ,‬תובנה המופיעה‬
‫רבות בכתביו ‪ ,‬אשר משמש יסוד מכונן ש „בא לידי ביטוי עיקרי בעקרונותיו של מרטין לותר (=ולכן) הוא חלק על‬
‫סמכותו של האפיפיור להכריע בעניני האמונה הדתית ‪ ,‬הדגיש את חשיבותה של האמונה בלב ‪( “...‬פרופ‪.‬‬
‫אליעזר בן‪-‬שלמה‪" ,‬ניב המדרשיה"‪ ,‬תש"ל‪ ,‬עמוד ע"ג)‪.‬‬
‫ועוד אנו נראה ‪ ,‬כי קיימת חוקיות ללא יוצא מן הכלל של התאמת כתביו‪ ,‬אמירותיו ומעשיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ליסודות המכונ נים של תרבות האם שלו וכך גם עיצב את צורת הת נהלותה של תנועה זו‪ -‬הציוניזם הדתי כתת‪-‬‬
‫תרבות של הציוניזם ‪ .‬חוקיות זו מראה ‪ ,‬שאם ראשי תרבות האם שלו‪ -‬הציוניזם השבתאי ‪ ,‬מטיפים לעבור עבירות‬
‫חמורות מסוימות ומחזיקים בהשקפות כפרניות על המצוות שהן ר ק בגדר של המלצה‪ ,‬אזי הוא כותב ו ‪/‬או אומר ‪,‬‬
‫שעדיין אין לעבור עבירות אלו ‪ ,‬אך אם נציגי תרבות האם הופכים המלצות אלו לדרישה אולטימטיבית ‪ ,‬אזי מיד‬
‫"סימוכין" ( ללא ציון מקור ) מהתורה ובעיקר מהקבלה ‪ ,‬כי‬ ‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מיישר קו וגם מטיף לכך תוך גיבובי‬
‫בקבלה נאמרו הדברים ברמז וניתן לדעתו ליצוק לתוכה כל מה שעולה על רוחו‪ .‬אנו נצביע על דוגמאות רבות‬
‫ונראה כיצד הוא מיישם חוקיות זו ‪ .‬למשל בנושאים של היחס לרשעים ‪ ,‬בחירת נשים ‪ ,‬התמיכה העקרונית‬
‫‪ ,‬קבלת כל טיעוני הכפירה של תיאוריות‬ ‫בפנטסיה של הרצל להקים טמפל על קודש הקדשים בהר הבית‬
‫ביקורת המקרא ‪ ,‬אבולוציה‪ ,‬וכו'‪ .‬אנו נראה ‪ ,‬כיצד הציוניזם הדתי פועל על פי חוקיות זו שעיצב מורה דרכם וזאת‬
‫בשלל דוגמאות ‪ ,‬החל בדרישה הנוצרית האולטימטיבית של תרבות האם ‪ ,‬שבחורי יש יבות ישרתו בצבא וכלה‬
‫בפמניזם‪ ,‬מאידך כיוון שהיסוד המכונן של השבתאות המודרנית לא הוכרז על ידי ראשי הציוניזם כדרישה‬
‫רשמית המחייבת להשתמש במותג זה ‪ ,‬אלא רק כהמלצה ‪ ,‬לכן המושג "שבתאות מודרנית " אינו מופיע‬
‫מפורשות בכתבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותלמידיו ‪ ,‬אלא מופיעים שם רק כל עקרונותיה בצורה מוסווית וכן הדבר נכון לגבי‬
‫יסודות הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬אשר כל עקרונותיה מופיעים בכתביו ובכתבי תלמידיו ‪ ,‬תוך הערצה עיוורת‬
‫לנצרות זורנה‪ ,.‬קמז‪( .‬עמ' רעו)‪.‬‬
 ‫כז‬

‫תרשים זרימה של יחסי הגומלין בין תרבויות האם באירופה לבין תתי התרבויות בעם היהודי ובין עצמן‪:‬‬

‫תרבויות האם‬
‫ה"רנסאנס"‬ ‫הנצרות הפרוטסטנטית‬

‫תתי התרבות‬

‫שפינוזה‬ ‫השבתאות‬

‫ההשכלה‪-‬‬
‫משה ב‪ .‬מנדלסון והרפורמים‬ ‫הפרנקיזם‬
‫דתיים‪ -‬לאומיים גרמנים‬

‫גשר תרבותי חד‪-‬צדדי‬

‫הציוניזם‬ ‫תי‬
‫הציוניזם הד‬
‫דתיים‪-‬לאומיים‬
‫"ישראליים"‬
‫גשר אנושי חד‪-‬צדדי‬
 ‫כח‬

‫תרשים זרימה המתאר את האיסטרטגיה של הציוניזם‪ ,‬בדרך להשתלטותו על העם היהודי‪ ,‬תוך תיאור‬
‫שלבי בנייתו הקונספרטיבי של הארגון המתווך ("גייס חמישי" שבתאי‪-‬מודרני)‪-‬ה"ציוניזם הדתי" בתוככי‬
‫העם היהודי המקורי‪ ,‬כאשר בשלב הראשון‪" ,‬סוס טרויאני" נוצרי פרוטסטנטי זה אמור לרסק ולהפוך את‬
‫העם היהודי לעם לבנטיני ותת תרבותי‪ ,‬ובשלב השני לבוללו לחלוטין בעמים‪.‬‬

‫הציוניזם הדתי נוסד כגוף מחתרתי בישיבת וולוזין ומחוצה ל ה בסוף המאה ה‪.19 -‬‬
‫בתחילת ה ‪ 120‬תאודור הרצל פונה בחשאי ל‪ -‬י‪.‬ל‪ .‬מימון ול‪ -‬י‪ .‬ריינס ומבקש מהם להקים ארגון מתווך‪ -‬ה"ציוניזם‬
‫הדתי"‪ ,‬במסגרת הארגון השבתאי מודרני‪" -‬ההסתדרות הציונית העולמית " ולממן אותותקיב‪..‬‬

‫י‪ .‬ריינס מקבל עליו את המשימה ומקים את הארגון ‪ .‬הוא מצפין את הקוד המבולל של "אחד העם "‪"-‬מרכז‬
‫"ישיבה"‬ ‫רוחני" בתוך השם של ארגון זה‪ -‬ה"מזרחי"תקס‪ .‬ובונה את המוסד החינוכי הראשון של ארגון זה‪-‬‬
‫תיכונית‪ .‬הוא כותב את ספרי היסוד של ארגונו ומצפין בתוכו את הכפירה בתורה רו‪..‬מייד לאחר מכן בתחי לת‬
‫שנח‪.‬‬
‫שנת תרס"ה פוסק "ערוך השולחן" מגדולי הפוסקים שהציוניזם הדתי הינו כת יהודית פרוטסטנטית‬

‫יורשו של הרצל ‪ ,‬חיים ויצמן ‪ ,‬פונה לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק (מורה דרכו הרעיוני של "גייס חמישי " זה) ומבקשו להקים‬
‫במסגרת הארגון עוד מוסד מתווך שיקרא "משרד הרבנות "‪ ,‬כחלק מהגייס החמישי הנ "ל‪ ,‬אשר באמצעותו יוכל‬
‫הציוניזם להשתלט בצורה מוחלטת על חיי היהדות ועל היהודים שומרי המצו ות כאן בארץ ועל כל שאר היהודים‬
‫שיגיעו בעתיד לארץ ‪ .‬הוא מבטיח לממן ביד נדיבה מוסד זה וכן מספק לו מכסה של סרטיפיקטים ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫נענה מיד לבקשה‪ ,‬וד"ר חיים ויצמן דואג לתת למוסד זה תוקף חוקי בצורה בלעדית מאת השלטון הבריטי ‪.‬‬

‫שנת תרפ "ח (‪ ,)1928‬היא השנה בו "גייס חמישי " זה מרגיש עצמו די בטוח כדי להפגין את כוונתו האמיתית‬
‫ומזוהה מיד על ידי מרן ה "חפץ חיים "‪ ,‬אשר מכנה אותו בפסקו ההיסטורי שלה‪ .‬ככת רפורמית ‪ ,‬היינו כת נוצרית‬
‫פרוטסטנטית‪ ,‬המשדרגת את כל התורה שבכתב ובעל פה בהתאם לתובנותיה של נצרות זו ‪.‬‬

‫בשנת תרצ "ז (‪ ,)1937‬נשיא ה "מזרחי" בכינוס של תנועה זו ‪ ,‬מנסח לראשונה בצורה גלויה את מטרותיו‬
‫הכפרניות והשבתאיות‪ -‬מודרניות של הציוניזם הדתי ‪ ,‬על פי השקפותיהם של "אחד העם "‪ ,‬הרצל‪ ,‬הנצרות‬
‫והנאציזם‪ .‬הוא מצביע על "הישגיו" של הציוניזם הדתי כגייס חמישי המצליח לבולל תוך זמן קצר כמות גד ולה‬
‫של חניכי מוסדותיו תקטז‪..‬‬

‫עם קום המדינה השבתאית‪ -‬מודרנית ולפניה מגוייס "גייס חמישי " זה על ידי הציוניזם כדי לבולל את פליטי‬
‫השואה ויהדות המזרח המגיעים לארץ ‪ .‬ואכן‪" ,‬הצלחתם" היא מרשימהתקיג‪..‬‬

‫מאז ייסודו ועד ימינו ה "ציוניזם הדתי " מנסח בצ ורה גלויה את עקרונותיו השבתאיים והנוצריים פרוטסטנטיים ‪:‬‬
‫היטמעות בתוך החברה הסובבת ‪ ,‬היינו‪ ,‬בתוך הטומאה ("קידוש החול ")‪ ,‬כדי להעלות ממנו את הטוב‬
‫("ניצוצות")‪ ,‬כפי שניסחו מורה דרכם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ע ל פי תפיסתו הכפרנית של "אחד העם"‪ .‬העקרונות הנוצריים‬
‫באקדמיה‬
‫‪,‬‬ ‫בלימודיהם‬
‫‪,‬‬ ‫אקדמ‬
‫בלימודיהם לערבב לימודים יים‬
‫חית‪ ,‬החיוב של בני ישיבות ללכת ‪,‬לצבא‬
‫מדינה יהודית משי‬ ‫פרוטסטנטים‪-‬‬
‫במסגרת תפיסות אלו‪ ,‬לדעתם‪ ,‬יש להחיל גם על גויים "גיור" רפורמי‪ ,‬אם הם רק יצהירו‬ ‫ריות מעוותות'‪.‬וכו‬
‫תפיסות מגד‬
‫כי הםנאמנים לתפיסה השבתאית המודרנית של הציוניזם ומדינתו‪.‬‬

‫התהוותה של הנצרות הפרוטסטנטית‬

 ‫כט‬

‫הרקע להתהוות התופעה‪ -‬א‪ .‬ה"רנסאנס" ב‪ .‬ריסוק הנצרות הקתולית‬

‫מבפנים על ידי תנועה נוצרית חדשה – הנצרות הפרוטסטנטית והרפורמית‬
‫בתחילת המאה ה‪ 16 -‬מתעוררת אירופה לעידן חדש (הזמן המד ויק שנוי במחלוקת )‪ -‬יסודה של הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית ותקופת ה"רנסאנס"‪ ,‬היינו‪‖ ,‬התחייה"‪ -‬מושג אשר המתבוללים ור ' א‪ .‬י‪ .‬הכהן קוק אמורים‬
‫לחקות אותו ולהשתמש בו כמושג אפיקורי יאני כבר בסוף המאה ה‪ ,19-‬לגבי העם היהודי‪.‬‬
‫‪ ,‬בו בזמן שהיהודים שם היו‬ ‫עידן זה בא לבשר את קיצה של תקופה בה היו הגויים שרויים בחושך הבערות‬
‫בשיא תקופת החכ מה‪ -‬תקופת ה "ראשונים"‪ ,‬אשר מנהיגיהם היו "בעלי התוספות"‪ .‬תקופת בערות זו יוחסה‬
‫לנצרות‪ ,‬שלטון הכנסייה ולמלכים ששלטו שם‪.‬‬
‫שינוי הערכים התבצע בשתי צורות‪:‬‬
‫א‪ .‬הרנסאנס‪-‬פיתוח והאדרת "איכויות" תרבותיות באיטליה‪ ,‬המוגדרות כדבר שאין לה ן כל נקודות השקה עם‬
‫הנצרות‪ .‬האומנויות‪ ,‬כגון ציור ‪ ,‬פיסול ושירה וכו ' החלו להתפתח ובשלב הראשון כהגנה בפני זע ם הכנסייה ‪,‬‬
‫נטען כי משתמשים ב הן לשם האדרת הנצרות על ידי ייפוי הכנסיות ‪ .‬גלילאו באיטליה תוקף את תמונת העולם‬
‫ופילוסופיית הטבע הניאו אריסטוטלית שאומצה על ידי הכנסיי ה‪ .‬הוא מערער על הבנתה הפשטנ ית מ די של‬
‫הכנסייה לגבי כתבי הקודש ‪ .‬הוא נודה על ידי הכנסייה אחרי משפט שנערך לו ‪ .‬הוא ממציא את התרמומטר‬
‫ומשכלל את הטלסקופים ההולנדים ‪ .‬קופרניקוס‪ ,‬הכומר הפולני ‪ ,‬מערער על תמונת העולם הפיזי של תלמי ‪,‬‬
‫שאומץ על ידי הכנסייה ‪ ,‬אך הוא פוחד לפרסם את עבודתו ‪ .‬רטיקוס‪ -‬נוצרי פרוטסטנטי‪ ,‬נוסע אליו לפולין ‪ ,‬לוקח‬
‫את עבודתו וממהר לפרסם את עבודתו ומתגבשת תפיסת עולם הליוצנטרית ‪ ,‬האומרת שהשמש היא מרכז‬
‫הגרמים השמימיים ולא הארץ ‪ ,‬אשר אינה עומדת אלא נעה ‪ .‬תופעה זו אינה פועלת רשמית כריסוק הנצרות‬
‫מבפנים‪ ,‬אלא כהצגת אלטרנטיבה מחוץ לנצרות ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ריסוק הנצרות מבפנים ‪ -‬הדבר מתרחש בגרמניה ‪ .‬זה מתחיל בהפצת כתבי ההומניזם ולימוד קרוא וכתוב‬
‫בעקבות המצאת הדפוס בבירת גרמניה העילית‪ -‬מיינץ והמצאת השעון בבירת גרמניה התחתית‪ -‬קלן‪ .‬כתבים‬
‫אלו טוענים להתבוננות תבונית ‪ ,‬אשר לטענתם אינה קיימת בכנסיה ‪ .‬כתבים אלו מוליכים לב יקורת חריפה מחוץ‬
‫לכנסיה הגרמנית וגם בתוכה נגד שלטון האפיפיור על הכנסייה הגרמנית ‪ ,‬תוך ניצול גרמניה מבחינה כ ספית על‬
‫ידי נסיכויותיו שם ‪ .‬מגמות אלו מכשירות את הקרקע להופעת המחאה המפורסמת של הנזיר האוגוסטיני מרטין‬
‫לותר‪ ,‬אדם אשר היה מעורער נפשית וניסה מספר פעמים להתאבד‪ .‬הוא רושם על דלתות כנסייתו בויטנברג‬
‫תשעים וחמש הצהרות (‪ ,)Hic Profiteo‬הכופרות בהבנה המסורתית של הנצרות ובשלטון הכנסייה כט‪ ..‬הוא‬
‫מחלק א ת כתבי הנצרות לשני חלקים‪ -‬תנ"ך וה "ברית החדשה " שגובשה על ידי אבות הכנסייה ו "תורה"‬
‫מאוחרת שהומצאה על ידי אבות הכנסייה ב תקופה מאוחרת ‪ ,‬אשר דרכה אמורים ל הבין הנוצרים את הכתבים‬
‫הקמאיים‪"-‬הברית החדשה "‪ .‬הוא רואה בתנ"ך וב"ברית החדשה "‪ ,‬על מאה וחמישים אלף גרסאותיה ‪ ,‬טקסטים‪,‬‬
‫אשר כל אחד יכול לפרש ם כראות עיניו ועל פיו לעבוד את אלילי השילוש הנוצרי (האל‪ ,‬האם והבן‪ -‬יש"ו ימ "ש)‪.‬‬
‫הוא דוחה מכל וכל את הספרות הכנסייתית המאוחרת ‪ ,‬אשר ראשיה פירשו את ה "ברית החדשה " לפי ראות‬
‫עיניהם והוסיפו מעצמם כמות גדולה של חוקים והכריחו גם את נתיניהם להיצמד לכל מיני פרדיגמות יווניות או‬
‫פסאודו יווניות ‪ .‬באותו זמן ממש (‪ )1519‬מולך קרל הגדול בגרמניה ‪ .‬הוא גם רוצה בתיקונים שונים בכנסייה ‪ ,‬אך‬
‫שלול‪ ..‬לכן הוא‬ ‫זאת כדי לאחד את הנצרות במטרה להכפיפה ביתר קלות לשלטונו ולהפכה למכשיר שלטוני‬
‫מטיל את "חרם הרייך" על לותר‪ ,‬היינו "הותר דמו"‪ ,‬אלא שנסיך סכסוניה שלותר נתינו ‪ ,‬מגן עליו ומחביאו ‪ .‬בלית‬
‫ברירה מחליט הקיסר ב‪ 1532 -‬לבוא לידי הסכם על "שלום הדתות " עם תנועת המחאה ("פרוטסט") של לותר ‪.‬‬
‫תוצאת ההסכם‪ -‬החרמת נכסי הכנסייה על ידי נסיכים בארצותיהם וכן על ידי הגמונים שהפכו תוך כדי כך‬
‫לנסיכים לא דתיים ‪ .‬כבר בשנת ‪ 90% 1545‬מהגרמנים הפכו לפרוטסטנטים‪.‬‬
‫מרטין לותר ניסח בהצהרות המחאה שלו ארבעה "ניסורים" מרכזיים‪ ,‬אשר עד אז היו מקובלים בעולם כהוויה‬
‫אנטגרטיבית‪ .‬בכך ראה את עצמו ‪ ,‬כמי שמחזיר את הנוצרים לנצרות המקורית ‪ ,‬בה קיימים רק הכתבים‬
‫המקוריים‪-‬התנ"ך והברית החדשה ללא תיווכה של הכמורה ‪ ,‬אשר כתבה ספרים ‪ ,‬המפרשים כתבים אלו ‪ ,‬כאשר‬
‫פירושים אלו עוברים תהליך של קנוניזציה ‪ .‬בנצרות מקורית ז ו לדעתו‪ ,‬אין מקום למנזרים ואין מקום ליצירת‬
‫משאבת כספים על ידי הכנסיה ‪.‬‬
‫‪ -‬הוא מוחה (הצהרת‬ ‫הניסור הראשון‪-‬הניסור בין מהות האל והעולם הרוחני לבין האפיפיור והכמורה‬
‫המחאה מס ' ‪ ,)79‬על השוואת דרגות הצלב של האפיפיור ושל הצלב בו נצלב יש "ו‪ .‬הכמורה אינה במקום האל‬
‫ואין ביכולתה להפחית באשמת החוטאים (מחאה מס' ‪.)2‬‬

‫כט‪" .‬אנציקלופדיה עברית"‪ ,‬ע' מרטין לותר‪.‬‬

‫ל‪" .‬אנציקלופדיה עברית"‪ ,‬ע' גרמניה‪.‬‬
 ‫ל‬

‫האפיפיור אינו יכול לשמור על אף אחד מעונשו של האל (מחאה מס' ‪ .)21‬סמכות תרגילי (כך במקור) האפיפיור‬
‫לגבי הנעשה לחוטאים בגיהנום ‪ ,‬אינם עדיפים מתרגילי קבלת הכספים על ידי הבישופים והכמרים כדי לכפר על‬
‫העונשים בגהינום (מחאה מס' ‪.)25‬‬
‫לאף אחד אין את המפתחות להפחתת העונשים בגיהנום (מחאה מס ' ‪ .)26‬הוא מגדיר את הכנס יה כמתווכת‬
‫לא מוסרית בין חמדנות החוטאים והאל (מס' ‪.)28‬‬
‫ניסור שני‪ -‬בין הכנסיה לבין השלטון והמדינה‪ -‬יש להפסיק את שליטת הכנסיה על מוסד האינדוליגנציות אשר‬
‫‪ .‬עדיף לתת כספים למטרות‬ ‫יצרה‪ ,‬תוך השתלטות הכנסיה על קרקעות וכספים תמורת חנינות לחוטאים‬
‫חברתיות על ידי שיקום העניים (מס' ‪ )51 47 43‬ובכך לעקוף את מוסדות הכנסיה ‪.‬‬
‫ניסור שלישי ‪-‬בין תחומי העשיה והלימוד לבין מה שהכנסיה צריכה להתמקד בהם ‪ ,‬כגון בשורת "הקודש"‬
‫ותהילת החס ד (למשל מס ' ‪ .)62‬חכמי הכנסיה אינם בקיאים בתורת הנפש של האדם ולכן הם גם אינם יכולים‬
‫לבחון מתי האדם באמת מתחרט על פשעיו (מס' ‪ .)30‬לכן יש להעביר את לימוד החוכמות לאקדמיה ‪.‬‬
‫ניסור רביעי‪ -‬בין הכתבים הקמאיים לבין כתבי הנצרות המאוחרים‪ -‬כל הצהרות המ חאה שלו ‪ ,‬הן למעשה‬
‫קריאת תיגר על הקנון הנוצרי ‪ ,‬בהבנת המציאות האנושית והאלוהית ולכן יש לבצע ‪ ,‬לדעתו‪ ,‬ניסור סמכותי בין‬
‫הכתבים המאוחרים לבין הכתבים הקמאיים ‪ ,‬אשר בהם יש לבצע הגהה מדוקדקת ‪ ,‬ולימוד הדקדוק העברי‬
‫ובכללם חכמת הדתות וספריהם ‪ ,‬כדי לדעת ולהבין את הכתבים המקוריים (‪ .)Sola scriptura‬לכן ה"משכילים"‬
‫התמקדו בלימוד הדקדוק‪.‬‬
‫לותר מתחיל ליצור למעשה ‪ ,‬מנזרים חדשים ‪ ,‬אשר לגבי דידו הם האוניברסיטאות ואילו כמריו ובישופיו הם‬
‫הפרופסורים והדוקטורים של האקדמיה ‪ .‬לכן בכל רחבי אירופה ‪ ,‬במשך מאות שנים ‪ ,‬אי אפשר היה להתקבל‬
‫לאקדמיה בלא להתנצר ובאנגלי ה עד סוף המאה ה‪ 19 -‬לא ניתן היה לקבל תואר ראשון בלא להתנצר ועד היום ‪,‬‬
‫בטקסי קבלת התארים באקדמיה ‪ ,‬מלבישים את מקבלי התארים בכובעים ובתלבושות שחורות ‪ ,‬שהיו נהוגות‬
‫בכנסיה הנוצרית ‪ .‬קאלוין מחליף את המנזרים כמוסדות חינוך במנזרי האקדמיה ומעתה ‪ ,‬מי שרוצה להתמסר‬
‫ללימודי הדת האמיתיים ‪ ,‬לפי דעתו עדיף לו שיכנס למנזר האקדמיה ‪ ,‬לא רק לשם לימוד ספציפי של התרבות‬
‫והחברה והחומר הפיסי ‪ ,‬אלא גם לשם לימודי הרוח של התאולוגיה והפילוסופיה ‪ .‬המזבח האמיתי אינו נמצא‬
‫יותר בכנסיות אלא באקדמיה ‪ .‬המזבח האמיתי הוא "מזבח המדע " ועל מזבח זה האדם צריך להקריב את‬
‫עצמו‪ .‬מאידך‪ ,‬לתלמידים ולמוריהם אסור להתנתק מהחברה ‪ ,‬כפי שנהגו הנזירים הקתולים‪ ,‬אלא הם צריכים‬
‫לחלק את זמנם בין לימודיהם ומחקריהם ובין קבלת תפקידים בתחומי החיים השונים ונשיאה שווה בעול‬
‫בחברה‪ ,‬כגון התנדבויות ושרות צבאי (נראה להלן כיצד הציוניזם והציונ יזם הדתי הושפעו מתובנה זו ) וכמובן‬
‫אין לה תנזר מנשיאת אישה ‪ .‬מרטין לותר נ תן דוגמה אישית לכך ונשא אישה ‪ .‬בסוף המאה ה‪ 19 -‬והמאה‬
‫העשרים‪ ,‬כאשר האתאיזם הפך להיות לגיטימי באירופה ‪ ,‬טושטש מעט הקשר בין האקדמיה לדת הנוצרית אך‬
‫העיקר נשאר‪ ,‬היינו‪ ,‬תובנות היסוד ‪ ,‬אשר גובשו באקדמיה על פי התפיסות הנוצריות פרוטסטנטיות ‪.‬‬

‫חלק א‬
‫יסודות ודרכי הפעולה של השבתאות‪ ,‬ברוך שפינוזה‬
‫והרפורמים היהודו‪-‬פרוטסטנטים‬
‫הרקע להתהוותם ומימוש חזונם על ידי הציוניזם והציוניזם הדתי‬
‫השבתאות וברוך שפינוזה‬
‫מעת הופעת הנצרות הפרוטסטנטית מתחילה תקופה חדשה ‪ ,‬של א פשרות להיות בלתי תלוי בכנסיה הנוצרית‬
‫הרשמית‪ .‬משמעות הדבר כלפי היהודים היא ‪ ,‬שניתן ליהודי היוצא מהיהדות לא להתנצר מחד ולהיות בלתי‬
‫תלוי בשום גוף מאידך‪ .‬זה כמובן תלוי באיזה ארץ הוא נמצא ‪ .‬כמובן שהדבר עדיין לא ייתכן בארץ הנשלטת או‬
‫שהיא בת חסותה של האימפריה הספרד ית‪ .‬באימפריה זו עדיין הנצרות הקתולית היא הדת השלטת ‪ .‬בגרמניה‬
‫ובארצות שונות זה אפשרי ‪ .‬שתי צורות התגובה לנצרות שתוארו לעיל מיושמות תוך עשרות שנים ומתועלות‬
‫לתוך העם היהודי וגור מות לאסונות וחורבנות רבי ממדים באירופה ובהמשך בארצות הפזורה במזרח ובארץ‬
‫ישראל עד ימי נו‪ .‬זה מתחיל בשבתאי צבי ב טורקיה באמצעות הדת ובברוך שפינוזה באמסטרדם באמצעות‬
‫הפילוסופיה‪ .‬שתי תופעות אלו עוברות לאחר מכן לגרמניה ושם הם מתבסס ות‪ .‬משם הן שולחות את גרורותיה ן‬
‫למזרח אירופה ושם הן מוציאות לפועל את מזימותיה ן‪ .‬במאה העשרים ‪ ,‬נציגי גרורות סרטניות אלו מגיעים‬
 ‫לא‬

‫לארץ ישראל ומרסקים בה את העם היהודי ‪ .‬מרטין לותר איחד את שתי התופעות וראה במדע ובאקדמיה ‪ ,‬חלק‬
‫מובנה של תנועתו הדתית ‪.‬‬

‫התפתחות התופעה הרפורמית (הרפורמציה) בעולם הנוצרי והשפעתה‬

‫על יהודי גרמניה‬
‫ראינו לעיל כיצד מרטין לותר מ זעזע את אושיותיה של הכנסיה הקתולית וגורם לשינוי פניה של אירופה ‪ .‬מ‪.‬‬
‫לותר לא היה רק אדם מעורער בנפשו ‪ ,‬אלא גם אנטישמי הרבה יותר מהנאצים ‪ .‬הנאצים סברו כי כדי לחסל את‬
‫העם היהודי ‪ ,‬מספיק לחסל את היהודים עצמם ‪ ,‬אך את רכושם ניתן לשדוד ולהשאיר לעצמם ‪ .‬לותר סבר כי לא‬
‫מספיק להשמיד את היהודים ‪ ,‬אלא יש צורך לדאוג להשמיד גם את רכושם ‪ ,‬כדי שלא ישאר מהם שום זכר ‪ .‬כך‬
‫כותב לותר במאמר "היהודים ושקריהם " לפני ‪ 500‬שנהלא‪„-.‬אם כן נזרוק אותם אחת ולתמיד מארץ זו ‪ ,‬כי‬
‫שמענו על זעמו של האל כלפיהם שהוא כה חזק עד שרחמים מרוככים כלפיהם רק יהפכו או תם ליותר ויותר‬
‫מושחתים‪ ,‬בעוד שרחמים עזים רק יתקנו אותם מעט ‪ .‬ולכן‪...‬מה אנו הנוצרים חייבים לעשות ‪ ,‬עם עם מוקע זה‪-‬‬
‫‪ ,‬כעת כאשר אנו יודעים את שקריהם ‪,‬‬ ‫היהודים? היות והם חיים בתוכנו לא נוכל לסבול את התנהגותם‬
‫קללותיהם וכיצד שהם מנאצים את האל בפיהם ‪ .‬אם נמשיך כן ‪ ,‬נהפוך את עצמנו כשותפים לכל הנ "ל‪ .‬לכן לא‬
‫נוכל לכבות את אשו הזועם של האל אשר לא ניתן לכבותו לעולם ‪ ,‬האש אשר עליה מדברים הנביאים ואף לא‬
‫נוכל לגרום ליהודים להשתמד ‪=( ...‬בתחילה הוא ניסה לשמדם על ידי התחנפות מסיונרית כלפיהם ) לכן ראשית‬
‫יש להעלות באש את בתי הכנסת שלהם ו את בתי הלימוד שלהם ולקבור ולכסות בעפר את מה שלא נשרף ‪ ,‬כדי‬
‫שאיש לא יראה מהם אבן או אפר ‪ .‬שנית יש להרוס ולהשמיד גם את בתיהם עד היסוד ‪ ,‬כי בתיהם דבקים באותן‬
‫מטרות כמו בבתי הכנסת שלהם ‪...‬שלישית יש לקחת מהם את כל ספרי התפילה וכתבי התלמוד ‪ ,‬אשר בהם‬
‫מלמדים רק נאצות ‪ ,‬שקרים‪ ,‬קללות וחילול השם “‪ .‬לותר מתגלה במאמרו ‪ ,‬לא רק כשקרן סדרתי ופנאטי ‪ ,‬אלא‬
‫גם כאישיות חשוכה ומבולבלת ‪ ,‬הפונה אל הרובד החייתי שבאדם ‪.‬‬
‫"המזוקקת"‬ ‫מאות מיליוני הנוצרים הרואים בלותר ‪ ,‬מתוך הערצה פנטית ‪ ,‬את מפלס הדרך אל האמונה‬
‫ו"הנאורה"‪ ,‬אמורים לייסד כעבור מאתיים עד שלוש מאות שנה את האידיאולוגיה של ה "נאורות המדעית "‪.‬‬
‫"נאורות" חשוכה זו אמורה בהמשך ההיסטוריה לפרנס את אישיותם המזו‪ -‬סכיזופרנית של ראשי ומעצבי התת‬
‫תרבות היהודית של ה"נאורות"‪" ,‬השכלה"‪" ,‬חכמת ישראל "‪" ,‬מדעי היהדות " והציוניזם‪ .‬כדוגמה לכך נ ציג לאו‬
‫דוקא את מנדלסון‪ ,‬אלא את הרמן כהן מאוניברסיטת מרבורג ומרטין בובר ‪ .‬הרמן כהן [אשר ר' דוד כהן‪" -‬הנזיר"‬
‫מ"מרכז הרב "‪ ,‬עיצב את אישיותו על פי משנתו הניאו‪ -‬קנטיאנית מחד ויסודותיה של הנצרות הפרוטסטנטית‬
‫מאידך עד שפגש את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוקתלז‪( .‬ח"א‪ ,‬עמ' ט"ו‪ ,].).‬נחשב בגרמניה כאחד מגדולי הפי לוסופיה הגרמנית ‪,‬‬
‫בפרט ומשום שיצר דת פסאודו‪ -‬יהודית הנשענת בבסיסה על הנצרות של מרטין לותר ובעיקרה על תפיסתו‬
‫הנוצרית של ע ‪ .‬קנט לגבי ציווייה הקטגוריים של "ביקורת התבונה הטהורה "‪ .‬ו"ביקורת הדת הטהורה "‪ .‬מסיבה‬
‫זו נראה כי גם ניתנה לו דריסת רגל כמרצה בכיר באוני ' מרבורג‪ .‬מתוך בורותו במקורות היהדות ומגמתיותו ‪,‬‬
‫הוא עיצב את "דת התבונה היהודית "לב‪ .‬והיה ממעצביה הראשיים של התאמת התפישה הרפורמית ל "בילדונג"‬
‫(חינוך ועיצוב של התרבות הגרמנית ) הגרמני הידוע לשמצה ‪ .‬עקרונות הבילדונג התת תרבותי של הרמן כהן‬
‫"האקדמיה הישראלית " בכלל ו "מדעי‬ ‫היוו כאן בארץ את המסד האידיאו לוגי של מה שמגולם כיום במושג‬
‫היהדות" בפרט‪ .‬מתוך רגשי הנחיתות העזים שלו בפני הפילוסופיה של קנט ושל האנטישמי המעורער בנפשו‪-‬‬
‫מרטין לותר ‪ ,‬יצר הרמן כהן "דת תבונה " רציונלית‪ -‬פרוטסטנטית‪ .‬הוא היה מורם האידיאולוגי של קבוצת‬
‫מתבוללים יהודו‪-‬פרוטסטנטים‪ -‬פרנץ ר וזנצוויג‪ ,‬מרטין בובר ‪ ,‬פרופ' גרשום שלם ווולטר בנימין ‪ ,‬אשר חלקם‬
‫עיצבו בארץ את רוחה ומגמתה של האוניברסיטה בירושלים ובהמשך של שאר האוניברסיטאות ‪.‬‬
‫במכתב מלא חרדה ‪ ,‬כותב פרופ ' גרשום שלם לפרנץ רוזנצווייג ב‪ ,1926 -‬על הנסיון של הפיכת לשון הקודש‬
‫לשפה מדוברת ‪ ,‬נסיון היכול להוריד לטמיון את כל תוכנית הציוניזם ‪ ,‬היינו‪ ,‬הבאת כל היהודים לארץ ושימודם ‪.‬‬
‫הוא כותב ‪ ,‬כי הפיכת השפה למדוברת תוביל בהכרח את היהודים כאן בארץ להחשפות לספרי הקודש ‪ ,‬אשר‬
‫תוביל בהכרח לחזרתם בתשובה ולקיום מצוות התורה לג‪„ - .‬סכנה אחרת ‪ ,‬חמורה יותר מהעם הערבי מאיימת‬
‫עלינו‪ ,‬סכנה שהמשימה הציונית העלתה אותה בהכרח ‪...‬מה תהיה התוצאה של העברית? האם לא תפער את‬

‫לא‪ .‬מתוך‪Luther's Works, Volume 47: The Christian in society IV, Philadelphia: Fortress Press, 1971, :‬‬
‫‪pp. 268-293.‬‬
‫לב‪" .‬דת התבונה ממקורות היהדות "‪ ,‬הרמן כהן (‪ ,)1971‬מוסד ביאליק‪.‬‬
‫לג‪ .‬ס‪ .‬מוזס‪ ,‬מכתב לא נודע של גרשום שלם (ראה להלן נח‪ ).‬אל פרנץ רוזנצווייג ‪ ,‬ארכיון מדעי החברה והדת‬
‫בפריז‪ ,‬עמ' ‪" .60 ,1 84 -83‬עוד דבר"‪ ,‬עם עובד‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬
 ‫לב‬

‫פיה התהום של השפה הקדושה ‪ ,‬אשר שיקענו אותה בקרב ילדינו ‪...‬האם לא תתפרץ באחד הימים העוצמה‬
‫הדתית הכמוסה בה נגד דובריה “‪.‬‬
‫מאיירס כותב לד‪ ,.‬כי „בשנת‪ 1924‬מציין רוזנצוויג ‪ ,‬כי כאשר הוא מהרהר בהרמן כהן ש"כל היהודים המודרניים ‪,‬‬
‫ויהודים גרמנים יותר מכל האחרים ‪ ,‬הם פרוטסטנטים "‪ .‬בחיבור מצוין על הרמן כהן ‪ ,‬מציין ליפשיץ את "פירושו‬
‫הליברלי הרדיקלי " של כהן את לותר ‪ ,‬המאפיין אהדה עמוקה וקבועה לפרוטסטנטיות ‪ .‬לאחרונה ציין ז'אק דרידה‬
‫נקודה זו בבהירות יתר בהתייחסו לכהן כ "יודו‪-‬פרוטסטנטי"‪ .‬חזונו הפרוטסטנטי של כהן לבש מחוייבות נטולת‬
‫פשרות ל "יהדות" של שלמות אתית במקום יהדות של קיום מצוות “‪„ .‬הוא ביקר בחריפות את מורהו בעבר‬
‫(=גרץ) וראה בו אישיות קרתנית מא ד‪ ,‬דהיינו לאומני בצורת הצגתו את ההיסטוריה היהודית “לה‪„..‬בצורה‬
‫בולטת‪ ,‬טענו הרמן כהן וחבריו במרבורג ‪ ,‬כי אחת ממטרותיה של הפילוסופיה ‪ ,‬כמפעל מדעי ‪ ,‬היה להבהיר את‬
‫התפקיד המרכזי של המוסר בחשיבה ובהתנהגות האנושית ‪ .‬דגש זה על האתי ‪...‬מהוה את התשתית לתקוותו‬
‫של כהן בו אמורים לחבור האידאלים היהו דים עם הנצר ות הפרוטסטנטית “לו‪ ..‬וכאן מגיע החיקוי הקופי של‬
‫הרמן כהן לשיאו ‪ ,‬כאשר הוא טען‪„ -‬בדיוק כפי שהפרוטסטנטיות השליכה מעל עצמה את עול המסורת‬
‫הכנסייתי‪ ,‬כך גם היהודית האתית השליכה מעל עצמה את העול המכביד של ההלכה הרבנית “לז‪ ..‬להלן נראה ‪,‬‬
‫כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מגדיר ממש במילים אל ו כתת‪ -‬תרבות של הרפורמים הפרוטסטנטים את ההלכה עפ "ל‪ .‬תלמידיו‪,‬‬
‫ככלבים השבים על קיאם [כגרשום שלם ‪ ,‬מרטין בובר ‪ ,‬מראשי התנועה האקזיסטנציאליסטית (=המאמינה‬
‫בקדימות הקיומיות הגשמית לעומת הרוחנית ‪ ,).‬מגנס ודומיהם ] מייסדים את האקדמיה בירושלים על בסיס‬
‫התנגדות זו ל "יהדות הקלסית הרבנית " ול"הלכה הרבנית"‪ .‬מוסד זה עשוי ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק לשבח ולראות בו‬
‫המשכיות יהודית ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ .‬האקדמיה הישראלית ‪ ,‬היא זו שעיצבה את ת ודעתם של חניכי הממלכתי‬
‫והממלכתי–דתי כאן בארץ ‪ .‬אומללים אלו מד קלמים מאז ועד ה יום את כל ערכיה של דת התבונה "היהודית"‪,‬‬
‫אותה רקח הרמן כהן ודומיו ‪ ,‬בלא לדעת שכל זאת נעשה רק כדי למצוא חן בעיני הגרמנים הלותרנים ולהתקבל‬
‫לחברתם ולא משום שזו אכן האמת ‪ .‬גם כאשר התרבות הגרמנית ביצעה תפנית חדה מלותרניות אוניברסלית‬
‫ללותרניות הניאו קנטיאנית והלאומנית ‪ ,‬הרמן כהן ותלמידיו עדיין לא למדו את הלקח‪ .‬גם כאשר הלותרניות‬
‫הניאו קנטיאנית והלאומנית הולידה את החיה הנאצית ‪ ,‬המשיכו הם לדבוק בתרבות ארורה זו ‪ ,‬מלבד רוזנצוויג‬
‫שהתאבד כאשר נוכח שכל התפיסות האנכרוניסטיות (שאיבדו קשר למציאות) שלו התנפצו לאלפי רסיסי בדולח‬
‫ב"ליל הבדולח "‪ .‬הסתבר שהוא היחיד מבין חבורה זו אשר היה בעל מצפון ‪ ,‬בעוד ש גרשום שלם ומאוחר יותר‬
‫נשיא ביהמ "ש העליון אהרן ברק קפח‪ .‬והמערכת המשפטית בארץ ושאר אנשי האקדמיה המשיכו לדבוק‬
‫בפאנטיות חשוכה באותה "נאורות" גרמנית‪ .‬גם כאשר אדולף אייכמן במשפטו בירושלים‪ ,‬הסביר כי בסיסה של‬
‫האידיאולוגיה הנאצית נבנתה אצלו על פי התפיסה הקנטיאנית ‪ ,‬לא נראה שום שריר שזע בפני מעצבי החינוך‬
‫החילוני‪-‬פרוטסטנטי כאן בארץ ‪ .‬כדי להבין כיצד התפיסות השבתאיות הניעו את הלך מחשבתם של הרמן כהן‬
‫ושאר בני תקופתו ‪ ,‬יש לעיין בספריו ומאמריו של גרשום שלם שהיה מגדולי תלמידיו של כהן ואת דבריו נצטט‬
‫בהמשך‪ .‬נפנה כעת לבובר ‪ ,‬אשר שמו הפרטי זהה לשמו של לותר‪ -‬מרטין‪ ,‬ונראה‪ ,‬שיש לכך קשר סמלי מובהק ‪.‬‬
‫מרטין בובר כותב לח‪„ –.‬מנעורי ואילך מצאתי בישו אח גדול ‪...‬יחסים החמימים והפתוחים שלי עימו הלכו‬
‫והתחזקו‪...‬אני משוכנע יותר מאי פעם שמגיע לו מקום גדול בהיסטוריה של אמונת ישר אל ומקום זה לא ניתן‬
‫לתיאור בשום קטגוריה רגילה “ (ראה להלן רנו‪ .‬כיצד ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מחקה את בובר וכותב דברי הערכה על אותו‬
‫האיש‪ .).‬לכן גם אין להתפלא שהוא חי עם נוצריה ‪ .‬יודו‪-‬נוצרי פרוטסטנטי זה ‪ ,‬היה מהמרצים הבכירים‬
‫באוניברסיטה העברית ומקום של כבוד ניתן לו שם ‪ ,‬אף ש לא היה לו תואר אקדמי ‪ ,‬אך השפעתו היתה מכרעת‬
‫במובן מסויים על עצוב ה "בילדונג" החילוני‪ -‬פרוטסטנטי כאן בארץ‪.‬‬
‫ראינו לעיל כיצד הרמן כהן "מסביר" מדוע יש לפסול את התורה שבעל פה ‪ ,‬כאשר הסיבה היא‪" -‬כשם"‪ ,‬היינו‬
‫כשם שלותר הצהיר כי יש לפסול את המסורת הכנסייתית המאוחרת ול הכשיר על ידי "זיקוק" מעוות את כתבי‬
‫‪ .‬העובדות‬ ‫הקודש וה "ברית החדשה "‪ ,‬כן חובה על היהודים לבצע פסילה פסולה זו לגבי התורה שבעל פה‬
‫הידועות אלפי שנים על התורה בעל פה ‪ ,‬אשר ירדה כרוכה יחד עם התורה שבכתב מן השמים ‪ ,‬לא הצליחו‬
‫לבלבל את תחושות הכרס של הרמן כהן ושאר הרפור מים השבתאיים בחושבם ‪ ,‬כי ריסוק היהדות יעזור להם‬

‫‪Myers, D.N. (2001). "Herman Cohen and the quest for protestant Judaism". Leo Baeck‬‬ ‫לד‪.‬‬
‫‪Institute, Year Book. Berghahn Books, Oxford, pp. 195-199.‬‬
‫לה‪ .‬שם ‪p 202.‬‬
‫לו‪ .‬שם ‪p 203.‬‬
‫לז ‪ .‬שם ‪p 206.‬‬
‫‪Martin Buber; The Life of Dialogue. Friedman, M.S.‬‬ ‫לח‪.‬‬
 ‫לג‬

‫להשתלב בחברה הגרמנית‪ .‬ברם‪ ,‬השוואה שקרית‪ ,‬מטופשת ואנכרוניסטית זו ממשיכה להיות עד היום‬
‫מדוקלמת על ידי צאצאיהם ותלמידיהם ‪ ,‬אף שכיום החברה החילונית אינה צריכה להשתלב בחברה הגרמנית ‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬גם התורה שבכתב רוסקה בסופו ש ל דבר בתודעתם של הנוצרים הפרוטסטנטים ומיד לאחר מכן שוב אנו‬
‫עדים לאותה תופעה ‪ ,‬כאשר הרפורמים "הנאורים" שוב מחקים בצורה קופית ופנאטית את תרבות האם ‪-‬‬
‫הלותרנית‪.‬‬
‫‪ .‬אם כן ‪ ,‬כיצד התרחשה‬ ‫לכאורה תופעה זו סותרת את הצהרותיו של לותר לגבי תקפותם של כתבי הקודש‬
‫תופעה מוזרה זו?‬
‫לשם כך יש לבדוק את מניעיו של לותר עצמו ודרכי הפעולה שלו ושל קאלוין‪ .‬גרמניה היתה ארץ מאד מפגרת‬
‫ופרימיטיבית בימי הבינים ובאוניברסיטאות שלה לימדו חשבון ‪ ,‬אשר כיום מלמדים בכיתות הנמוכות של בית‬
‫הספר היסודי (היהודים למדו חשבון וברמה גבוהה כבר בילדותם ‪ ,‬תוך כדי ל ימוד הגמרא‪ .).‬מוסדות אלו היוו‬
‫את גולת הכותרת של התרבות הגרמנית ‪ ,‬לכן מרטין לותר שאף בעיקר לחולל את הרפורמצ יה שלו באותם‬
‫מוסדות‪ .‬לכן‪ ,‬גם „רובם של מצדדי הרפורמציה היו בוגרי אוניברסיטה ‪ .‬מרטין לותר עצמו היה כל כך מלא גאווה‬
‫על הדוקטורט שלו בתאולוגיה ‪ ,‬עד שהכריז ‪...‬כי יתן עבורו את העולם כולו ‪ ,‬לכן אין פלא כי "נביא" גרמניה עשה‬
‫כל שביכולתו לעודד ידע ‪...‬כתוצאה מגילויים מחדש של כתבי הקודש ‪ .‬הרפורמציה‪...‬צידדה בזכות הידיעה‬
‫הבלתי אמצעית לטקסטים המקוריים בעברית ויוונית ‪...‬קאלוין הקדיש חלק רציני ממאמציו לבירור הב עיות‬
‫הפדגוגיות‪...‬ייסוד בית הספר היה הסממן החיצוני הראשון של נצחון הגישה הקאלויניסטית ומנקודת מוצא זו‬
‫החלה ז'נווה ליצור היסטוריה אוניברסאלית ‪ ,‬והפכה לרומא של הפרוטסטנטים “לט‪ ..‬כך גם קרה כי „הרפורמציה‬
‫נולדה באוניברסיטאות ‪ ,‬נאבקה באוניברסיטאות ‪ ,‬ניצחה בעזרתן והשפיעה בצורה עמוקה על יהן‪ ,‬משך מאות‬
‫בשנים לאחר מכן “מ‪ ..‬הקאלוניזם התחרה בלותרניות ‪ ,‬לגבי השאלה מי יהיה בעל ההשפ עה הגדולה ביותר על‬
‫הרפורמציה „ככל שהקאלוניזם צבר יותר עוצמה כיריבה של הלותרניות ‪ ,‬הוא חדר לפקולטות מסויימות ‪ .‬נוסדו‬
‫אוניברסיטאות אנטי קאלוניסטיות ‪ .‬גיסן הוקמה כנגד מרבורג ‪ ,‬אשר הפכה לקאלוניסטית ‪ ,‬אחר שהנסיך ‪ ,‬אשר‬
‫העניק לה חסותו הפך לקאלוניסט “מא‪..‬‬
‫‪ ,‬אשר הוקמו אחריהן ‪...‬הישגו‬ ‫„ויטנברג ומרבורג שימשו כמודלים לאוניברסיטאות פרוטסטנטיות חדשות‬
‫הפדגוגי של מלנכטון התבטא בהפיכת ההוראה של מדעי הרוח ליותר שיטתית ובשילוב בין המתודות‬
‫הקלאסיות לב ין התאולוגיה האוונגליסטית ‪ ,‬דבר אשר נתן כלים בידי האוניברסיטאות והאקדמאים‬
‫הפרוטסטנטים לבניית תוכנית ושיטה כיצד לגשת ללמידה ‪ ,‬דבר אשר העניק להם השפעה עצומה ‪ .‬הפקולטות‬
‫‪ ,‬אשר היו בעבר נחלת‬ ‫לתאולוגיה הפכו לברי הסמכא בנושא האורתודוקסיה ובכך האפילו על זכויות היתר‬
‫האפיפיור ומועצותיו “מ‪..‬‬
‫הגישה ההליוצנטרית ‪ ,‬הגורסת שהשמש היא במרכז היקום ‪ ,‬מהווה עוד דוגמה לכך ‪ ,‬שהמדע המודרני הוא יציר‬
‫כפיה של הכנסיה הפרוטסטנטית ‪ .‬אמנם‪ ,‬מי שהעלה מחדש גישה זו מאז אריסטרכוס היווני ‪ ,‬היה פולני קתולי‪-‬‬
‫קופרניקוס‪ ,‬אך הוא לא העיז כלל לפרסם את עבודתו ‪ ,‬אשר נחשבה לכפירה בנצרות ושמר על כך בסודי סודות ‪.‬‬
‫פון לאוכן ‪ ,‬המכונה רטיקוס ‪ ,‬הנוצרי לותרני היה האיש ‪ ,‬אשר מתוך מרידה בקתוליזם ‪ ,‬נסע לקופרניקוס ‪ ,‬עודדו‬
‫והמריצו לפרסם את ספרו האסטרונומי ‪.De revolutionibus‬‬
‫‪ .‬מרטין לות ר התנגד לגישה זו ודבק בגישה‬ ‫רטיקוס עצמו הביא את הספר לבית הדפוס כדי שידפיסוהו‬
‫הגיאוצנטרית‪ ,‬אך על פי תפיסתו‪ ,‬אשר הפכה לנחלת המדע והתרבות המערבית‪ ,‬ניתן להביע הסתייגות לדעה‬
‫שונה‪ ,‬אך לא לעשות דה‪ -‬לגיטימציה למי שחולק עליו ולקוראו כופר ‪ ,‬על אף שלדעתו ההליוצנטריות נוגדת את‬
‫כתבי הקודש‪ .‬לותר הדגיש‪ ,‬שאין כאן כפירה אל א שטות‪„ -‬שוטה שיצא נגד כתבי הקדש“מב‪..‬‬
‫מרטין לותר לא שיער ‪ ,‬שהגולם המדעי שיצר ‪ ,‬יקום על יוצרו עד כדי כך ‪ ,‬שבמאה העשרים תהיה למדענים בעיה‬
‫לקבל את גישת "המפץ הגדול "‪ ,‬הרואה ביקום דבר נברא ‪ ,‬רק משום שהתנ "ך כבר אמר זאת ‪ .‬כך הגדיר זאת‬
‫מקבל פרס הנובל האנגלי ג 'ורג' תומסון‪„ -‬קרוב לודאי שכל פיזיקאי היה מאמין בבריאה אלמלא‪ -‬לרוע המזל‪-‬אמר‬
‫על כך התנ"ך משהו לפני שנים רבות וגרם לזה להיראות מיושן “מב‪( .‬עמ' ‪.)38‬‬
‫כאשר נבדתה והומצאה הנצרות ‪ ,‬החלו יוצריה לתרגם את התנ "ך תוך כדי סילוף המקור והעברתו מיוונית‬
‫(תרגום השבעים‪ (Septuaginta, Μεηάθραζη ηων Εβδομήκονηα -‬ללטינית‪ .‬כל זאת‪ ,‬כדי ליצור את הנתק בין‬

‫‪Stauffer, R. 1981 Calvinism and the Universities In Grane, L. (ed.) The University And‬‬ ‫לט‪.‬‬
‫‪Reformation. Leiden, E. J. Brill, P. 76.‬‬
‫)‪Spitz, L.W. (1981) The Impact of the Reformation on the universities. In Grane, L. (ed.‬‬ ‫מ‪.‬‬
‫‪University and Reformation. Leiden, E. J. Brill p. 9.‬‬
‫‪Spitz, ibid, p.21‬‬ ‫מא ‪.‬‬
‫מב‪ .‬סיימון סינג ‪" ,‬המפץ הגדול"‪ ,‬עמ' ‪ ,2008 ,53‬הוצ' ספרי חמד‪.‬‬
 ‫לד‬

‫הנצרות ליהדות ‪ .‬הכנסיה "קידשה" תרגום זה כ "וולגטה הנוצרית "‪ ,‬כאשר בתרגום זה ‪ ,‬הזיופים והשקרים רק‬
‫מעצימים את הנתק בין הסילוף למקור (המהר"ל‪" ,‬באר הגולה "‪ ,‬סוף עמ ' קכז)‪ .‬בעקבות הרפורמציה והמחאה‬
‫נגד הקתוליות‪ ,‬ביקשו האוניברסיטאות הגרמניות לחזור למקור העברי ‪ ,‬במסגרת המחאה נגד התיווך הכנסייתי‬
‫שבין המאמין ואלוהיו ‪„ .‬הרפורמטורים לותר ‪ ,‬צווינגלי וקאלוין ‪ ,‬הבינו כולם את חשיבותה של העברית ‪ .‬ידיעת‬
‫‪ ,‬אלא גם בהיבטים התאולו גיים של‬ ‫העברית הלכה והתפשטה ולא הצטמצמה רק בקונטקסט הבלשני‬
‫הטקסט‪...‬הנושא של השימוש בעברית השפיע על כל הדיון סביב סמכותו של התנ "ך‪ ,‬כאשר הקתולים מגינים‬
‫בחירוף נפש על הוולגטה מפני ההתקפות הפרוטסטנטיות ‪ ,‬אשר מניעיהן היו היסוד ההומניסטי של השיבה ‪.ad‬‬
‫‪fonets‬‬
‫גירסאות עבריות של התנ "ך (= כולל גירסאות קראיות ‪ ,‬שומרוניות‪ ,‬יווניות וכתבי יד בלתי מבוקרים אחרים ‪).‬‬
‫בשילוב עם הטקסטים היהודיים ‪ ,‬שימשו במסגרת ויכוחים תאולוגיים ‪ ,‬כדי לחזק את העמדה הפוריטנית “מג‪..‬‬
‫הפרוטסטנטים החלו לאסוף בצורה די פרימיטיבית ‪ ,‬לא רק את כתבי התנ "ך אשר היהודים שמרו עליהם כבבת‬
‫עינם‪ ,‬ועל הנוסח המדוייק שלו כ פי שנכתב ב מקור‪ ,‬אלא גם כל מיני כתבי יד ‪ ,‬אשר מצאו במקומות שונים ‪ ,‬אך‬
‫בלא לדעת את מקורותיהם ואמינותם‪ ,‬וכן של הקראים והשומרונים ‪ ,‬אשר כידוע ‪ ,‬סילפו בצורה זדונית את כל‬
‫מה שיכלו מכתבי היהדות ‪ .‬והכל‪ ,‬כביכול‪ ,‬כדי ליצור "זיקוק" של התנ "ך‪ .‬אלא שדוקא אוסף עיוור ובלתי מבו קר‬
‫זה של הפקולטות לתאולוגיה באוניברסיטאות ‪ ,‬יצר בלבול עצום על ידי שטף פרשנויות הזויות ‪„ -‬בכל יצירה‬
‫תאולוגית‪ ,‬התנ"ך שימש תמיד אבן שואבת ‪ .‬התעקשותו של לותר על ה‪ Sola scriptura -‬הדגישה את חשיבות‬
‫דבר האל ‪ .‬ניסוחים פרוטסטנטיים מאוחרים יותר של עיקרון זה ‪ ,‬גרמו לנפח גדול יותר של העיון האינטלקטואלי‬
‫בטקסט עצמו ולשטף עצום של פרשנויות ‪ ,‬כאשר העיקרון המנחה היה חיפוש אחר מהדורות "נכונות"‪ ,‬חיפוש‬
‫שהתאפשר כתוצאה מההתעניינות הגוברת בשפות התנ "ך‪ -‬יוונית ‪ ,‬עברית וארמית “מד‪ ,.‬בלא כל ידע בסיסי‬
‫במאות כללי הדקדוק ‪ ,‬הפשט הדרש הרמז והסוד‪ ,‬אשר הועברו במסירות נפש בעם היהודי בצורה מדוקדקת‬
‫דור אחר דור ‪ ,‬כולל הניקוד ‪ ,‬הטעמים והמסורה ‪ ,‬הישוו האקדמיות הפרוטסטנטיות את סמכותם ותקפותם של‬
‫כתבי הקודש היהודיים ‪ ,‬עם כל מיני טקסטים בעברית ‪ ,‬ארמית ויוונית ‪ ,‬אשר במשך אלפי שנים לא היתה עליהם‬
‫כל ביקורת ‪ .‬כך יצא ה "עגל הזה" של בליל גירסאות ‪ ,‬המהווה עד היום במדעי היהדות את בסיסו של חקר‬
‫התנ"ך‪ ,‬אשר חוקריו אינם מבינים בו מימינם ומשמאלם ‪ ,‬ועוד סוברים ‪ ,‬כי הם דבקים ‪ ,‬כביכול‪ ,‬בהבנת ה "פשט"‬
‫של התנ"ך‪.‬‬
‫האובססיביות ‪ ,‬אשר אחזה בפרוטסטנטים ‪ ,‬בחיפוש טראגי‪-‬קומדי אחר הכתב והכיתוב ה "מקורי" של ה תנ"ך‬
‫וה"פשט" שלו‪ ,‬הביאה בסופו של דבר בצורה מוחלטת ‪ ,‬להשמטת בסיס האמון בטקסט עצמו ‪ ,‬את דחיית‬
‫ההנחות של אוגוסטינוס אשר לותר היה מוכן עדיין לדבוק בהן ‪ ,‬כגון‪ ,‬ההנחה של שניהם ‪ ,‬כי כדור הארץ שטוח ‪,‬‬
‫דבר אשר הוכח עם התפתחות מדעי האסטרונומיה כהנחה מוטעית ‪ ,‬כאשר הוכח כי ה ארץ ה יא עגולה ‪ ,‬כפי‬
‫שכבר מופיע ב "זהר"‪ .‬לותר לא יכל לקבל זאת ‪ ,‬משום ש „בני אדם אינם יכולים להיות מתחת לכדור הארץ ‪,‬‬
‫משום שאז לא יוכלו לראות כיצד יש "ו יורד מן השמים ‪ ,‬בעת הביאה השניה“מה‪..‬‬
‫האקדמיות במערב נכבשו על ידי נצרות זו וכל המחקר המדעי הוא בסך הכל מחקר דתי פרו טסטנטי‪ .‬גם אחרי‬
‫‪ ,‬הם לא זנחו את שיטת‬ ‫המעבר של האקדמיות מתקופת ההבראיזם לתקופת נצרות ההשכלה האקדמית‬
‫המחקר הנוצרי ו ב"מדעי היהדות " ההדרת ספר ל "מהדורה מדעית "‪ ,‬משמעה הב את בליל גרסאות של הספר‬
‫בשולי הדף כ "סומא בארובה "‪ .‬מכאן גם הנוהג לכתוב מקורות בשולי העמוד ‪ .‬לכן א ם נאמר על ספר שהוא‬
‫"מהדורה מדעית"‪ ,‬משמעו עריכה בצורה פרימיטיבית ללא הבחנה למדנית בין טפל לעיקר ובין אמת לשקר ‪.‬‬

‫המעבר בנצרות הפרוטסטנטית‪-‬הרפורמית מתקופת ה"הבראיזם" לתקופת ה"השכלה"‬

‫‪ ,‬היינו תרבות‬ ‫‪ 500‬השנים האחרונות מתחלקות לשתי תקופות בהתפתחותה של התרבות הפרוטסטנטית‬
‫המערב‪ .‬במאתיים וחמישים השנים הראשונות מאז התהוותה של תרבות זו‪ ,‬עיקר המאמץ היה מופנה להתמקם‬
‫בתרבות המערב כנצרות לגיטימית לצידה של הנצרות הקתולית ‪ .‬נצרות זו התאפיינה רק בשלילת הקתוליות ‪,‬‬
‫מתוך עמדת התגוננות ‪ -‬מחאה (פרוטסט) ותיקונים (תנועת רפורמציה ) בנצרות הקתולית ‪ ,‬אך עדיין לא הייתה‬

‫‪Boran, E. (1998) The Libraries of Luke Challoner and James Ussher, 1595-1608 in‬‬ ‫מג‪.‬‬
‫‪Robinson-Hammerstein, H. (ed.) European Universities in the Age of Reformation and‬‬
‫‪counter Reformation. Four Courts Press, pp. 93-4.‬‬
‫‪Boran, ibid, p. 96.‬‬ ‫מד‪.‬‬
‫‪Gardner, M. (1957) Fads and Fallacies in the Nome of Science. Dover Publications, pp.‬‬ ‫מה‪.‬‬
‫‪18-19.‬‬
 ‫לה‬

‫לנצרות זו האומץ להצהיר על עצמה כדת הנוצרית היחידה והשולטת בתרבות המערב ושאין לנצרות הקתולית‬
‫‪ .‬מהלך זה החל בעיקר‬ ‫זכות קיום בעידן החדש ושיש לבטל כליל את הממסד הקתולי ובראשו מוסד הותיקן‬
‫לקראת מחצית ה–‪ ,118‬אם כי ניצנים של מגמה זו כבר החלו בשלהי ה – ‪.117‬‬
‫החל ממחצית ה‪ ,118 -‬הנצרות הפרוטסטנטית מפנה את כל מאמציה ‪ ,‬בפרט באמצעות האקדמיה (שעוצבה על‬
‫פי תובנותיה של נצרות זו )‪ ,‬לנתץ את שני היסודות אשר הנצרות הקתולית נשענה עליהם ‪ ,‬כדי לתת לעצמה‬
‫מעמד‪-‬על באירופה ומאוחר יותר בארה "ב‪.‬‬
‫הממסד הקתולי היה בנוי על שני יסודות ‪:‬‬
‫א‪ .‬היות והמסגרת של קיום מערכת של ציווים ‪ ,‬אמונה ומוסר ‪ ,‬בניגוד לאלילות ‪ ,‬החלה להופיע רק בעם‬
‫היהודי‪ ,‬לכן הנצרות הממוסדת (הקתולית) היא הממשיכה של רמה גבוהה זו של פסגת האמונה‬
‫והמוסר היהודי ‪ ,‬כי לדידם האל זנח את העם היהודי לטובת הנצרות הממוס דת‪.‬‬
‫‪ ,‬לכן הנצרות‬ ‫ב‪ .‬מקור כל החוכמות ‪ ,‬האמונות והפילוסופיות התגלמו בתורת ישראל ובעם היהודי‬
‫‪,‬‬ ‫הממוסדת הקתולית היא גם ממשיכתו של העם היהודי ולכן הנצרות נחשבת כפסגת המוסר‬
‫החוכמות והפילוסופיות של המין האנושי מהסיבה דלעיל ‪.‬‬
‫„הביקורת על היהדות הייתה בידיהם (=של הפרו טסטנטים הדאיסטים ) אמצעי חיוני בנסיונם לערער מטרה‬
‫גדולה בהרבה והיא הנצרות הממוסדת (ראו קלויזנר ‪ ,‬הדאיסמוס‪ .‬ברזילי‪ ,‬היהודים בהשכלה ‪ .‬אטינגר‪ ,‬דאיסטים)‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫כמו שלאבות הכנסייה היה חיוני להוכיח את המקור היהודי של החוכמות כדי להקנות לגיטימציה לנצרות‬
‫היורשת הלגטימית ש ל ישראל שבגוף ‪ ,‬כך למלומדים הדאיסטים היה חיוני לערער ‪...‬על המקור היהודי ‪ ,‬כדי‬
‫לערער על הלגיטימיות של הנצרות הממוסדת ‪...‬אין ספק שהקו השליט בתפיסת העולם של עידן ההשכלה היה‬
‫מדעי‪.‬‬ ‫שלילת ייחוד היהודים וקדמוניותם ומתוך כך גם נבעה דחיית האמונה שאצלם מקור הידע הפילוסופי וה‬
‫מבחינה זו חידשה התאולוגיה הדאיסטית ובעקבותיה תרבות ההשכלה את המיתוס (מילון אלקלעי ‪ ,‬סיפור בדוי ‪,‬‬
‫סיפור דמיוני ‪ .‬ראה במילון שבסוף חיבורנו את ההגדרה היותר מדויקת ‪ ).‬שכנגד שהופיע בתרבות ההלינסטית‬
‫ונעלם מן העין בתרבות ימה "ב והרנסנס ובראשית העת החדשה (=ב‪ 250-‬השנים האחרונות )‪ ,‬תקופות שבהם‬
‫‪ ,‬גם אצל המלומדים‬ ‫התקיימה קבלה כמעט אוניברסלית של האמונה במקור היהודי של החוכמות והמדעים‬
‫הנוצרים‪ .‬המיתוס שכנגד הופיע מחדש אצל אבי הדאיזם (=השקפת עולם ‪ ,‬לרוב א‪ -‬דתית הדוגלת בקיומו של אל‬
‫כגורם ראשוני בהתבסס על היגיון או אינטואיציה ו לא על אמונה ‪ ).‬הרברט משרבורי ‪ ,‬שהייתה לו השפעה רבה‬
‫לאורך המאה השמונה עשרה ‪...‬מסקנתו היתה ‪...‬הפילוסופים בכל דור ודור ‪ ,‬כבר לפני הנצרות ‪ ,‬הכירו באל אמיתי ‪.‬‬
‫אמונה זו הייתה קדומה ואוניברסלית לכל הפילוסופים ‪ ,‬בכל הדורות ובכל העמים ‪ .‬זה היה הבסיס הרעיוני‬
‫‪ ,‬מופשטת ואוניברסלית ‪...‬לכן הוא שלל על‬ ‫לתפיסה הדאיסטי ת שהניחה אמונה מונותיאיסטית קדמונית‬
‫‪.‬‬ ‫‪...‬כך שלל את המקור היהודי שלה‬ ‫הסף‪...‬שהאמונה האמיתית מקורה בתרבות קדומה כלשהי‬
‫‪...‬מהעמים‬ ‫מלומדים‪...‬דאיסטים‪...‬טענו‪...‬שהיהודים הופיעו מאוחר על במת ההיסטוריה ונטלו את מנהגיהם‬
‫הפגנים שהיו סב יבם‪ ...‬שאפטברי (=הדאיסט)‪ ...‬הציג את היהודים כעם חשוך ונבער ‪...‬הנצרות הקדומה ‪...‬כינו‬
‫את הומרוס (או את סולון ‪ ,‬או את אפלטון ) " משה היוני "‪...‬מלומדי הנצרות בימי הביניים הכריעו ‪...‬בעד ראשוניותו‬
‫של משה ‖ (פרופ‪ .‬אברהם מלמד ‪" ,‬רקחות וטבחות "‪ ,‬עמ' ‪ ,397-400‬הוצ' אוני' חיפה‪ ,‬תש"ע‪.)2010 ,‬‬
‫הפרוטסטנטים הדאיסטים באנגליה נתנו פורקן לרגשותיהם האנטישמים האפלים והמושחתים ביותר כפי שראינו‬
‫תופעה זו במייסד הפרוטסטנטיות – מרטין לותר‪„ .‬אב הטיפוס של המיתוס בתקופת ההשכלה היה וולטר (‪1778‬‬
‫‪ ,)Voltaire 1694 -‬שהשקפותיו על היהדות גבלו באנטישמיות כפשוטה‪ ,‬ואף עברו את הגבול הזה ‪=(...‬לדידו)‬
‫"אפילו בימי שלמה נאלץ לשלם כסף רב לפועלים זרים (=לשם חטיבת עצים )‪ .‬כל האומר שהמצרים והפרסים‬
‫למדו תורתם מן היהודים ‪...‬מעולם לא היו היהודים פיסיקאים ומהנדסים ותוכנים ‪ .‬לא זו בלבד שחסרים היו בתי‬
‫אולפנא לבניהם ‪ ,‬אלא שאין אפ ילו בלשונם מונח לציון שם זה ‪ .‬עמי פרו ומקסיקו היטיבו מהם לערוך את לוח‬
‫השנים‪...‬קיצורו של דבר‪ ,‬עם זה אינו אלא עם נבער ופרא" (וולטר‪ ,‬היהודים‪ ,‬עמ' ‪( )15‬שם‪ ,‬עמ' ‪.‖)405‬‬
‫מספר כה גדול של שקרים גסים במספר כה קטן של משפטים ‪ ,‬החדורים בשנאה אנטישמית חשוכה ‪ ,‬התאפשרו‬
‫‪ ,‬שדגלה‬ ‫כאמור על רקע הרצון העז של הפרוטסטנטים למוטט את היסוד עליו הייתה בנויה הנצרות הקתולית‬
‫בכך שהיא היורשת של העם היהודי החכם המוסרי ביותר בתולדות האנושות ‪.‬‬

‫העם היהודי כמקור חוכמות הגויים‪ ,‬כיוצר המוסר והנבואה מראשית הזמן הקדום ועד לעידן‬
‫ההשכלה הפרוטסטנטית‬
‫על נ ושא זה יש בידינו למעלה מאלף מקורות ‪ ,‬אך כיון שחיבור זה אינו עוסק בנושא זה נשתדל להביא מבחר‬
‫מקורות מצומצם ‪ .‬יש להעיר שבכתבי היד ובדפוסים נפלו לעיתים שיבושים (על ידי מעתיקי כתבי היד ובדפוסים‬
‫על ידי ה "בחור זעצער ")‪ ,‬אותם ניצלו ראשי הדאיסטים הפרוטסטנטים ב‪ 250 -‬השנים האחרונות ועד ימינו (ראה‬
‫למשל את התנהלותו של פרופ ‪ .‬א‪ .‬מלמד בספרו "רקחות וטבחות " שהוזכר לעיל) "להוכיח" שגם מקורות אלו הם‬
‫רק מיתוס ‪ .‬כדוגמה לשיבושים אלו ‪ ,‬ראה באברבנאל בהקדמה לספר מלכים (עמ' תכה‪ .).‬הוא מצביע על שיבוש‬
 ‫לו‬

‫שנפל במס ' סוכה [פ"ה (נא‪ ,]):‬שם הובא שאלכס נדר מוקדון הרג את יהודי אלכסנדריה (שנקראה על שמו )‪ .‬הוא‬
‫מציין ש"מוקדון" הוא טעות בכתב היד והכוונה לאלכסנדר מלך רומי ‪.‬‬
‫ראשית השפעת החכמה של העם היהודי על האומות היתה אצל אברהם אבינו ‪ ,‬שקיים כבר את כל התורה על פי‬
‫מה שהשיג מדעתו [מס' יומא (כח‪ ]):‬והיה זקן ויושב ב ישיבה (שם)‪ .‬האברבנאל [בראשית‪ ,‬פ' נח (קעא‪ ]).‬מרחיב‬
‫על כך את דיבורו לגבי השתלשלות החכמה ממנו לעמים האחרים – הכשדים‪ ,‬הבבלים וכו '‪ .‬לפני למעלה ממאה‬
‫שנה נמצאה עדות של מלך חמורבי בתקופתו של אברהם אבינו שיישם מספר חוקים מהתורה שלמד מאברהם‬
‫אבינו ושכל המלכים באו ללמ וד ממנו כמובא במס ' בבא בתרא (טז‪„- ):‬ר"א המודעי אומר איצטגנינות היתה בלב ו‬
‫אצל אברהם אבינו‪ ,‬שקיים כבר את כל התורה על פי מה שהשיג מדעתו [מס' יומא (כח‪ ]):‬והיה זקן ויושב בישיבה‬
‫(שם)‪ .‬האברבנאל [בראשית‪ ,‬פ' נח (קעא‪ ]).‬מרחיב על כך את דיבורו לגבי השתלשלות החכמה ממנו לעמים‬
‫האחרים – הכשדים‪ ,‬הבבלים וכו '‪ .‬לפני למעלה ממאה שנה נמצאה עדות של מלך חמורבי בתקופתו של אברהם‬
‫' בבא‬ ‫אבינו שיישם מספר חוקים מהתורה שלמד מאברהם אבינו ושכל המלכים באו ללמוד ממנו כמובא במס‬
‫בתרא (טז‪„ - ):‬ר"א המודעי אומר איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו ‪ ,‬שכל מלכי מזרח ומערב משכימין‬
‫לפתחו‪ .‬רשב"י אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא‬
‫ובשעה שנפטר ‪...‬תלאה הקב "ה בגלגל החמה ‖‪ [ .‬שם (צא‪„ - ]).‬אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו‬
‫כל גדולי אומות העולם בשורה (=בהלויתו) ואמרו או י לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברניטא ‖‪.‬‬
‫„אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים ‖ [ב"ר (לט‪,‬ד)] ואליעזר עבדו היה דולה ומשק ה מתורת רבו‬
‫לאחרים [מס' יומא (כח‪ .]):‬בראשית (יז‪,‬ה) –„"כי אב המון גויים נתתיך "‪ ,‬שבתחילה לא היה אב אלא לארם שהוא‬
‫מקומו ועכשיו אב לכל העולם‖ [רש"י שם וב"ר (מו‪,‬ז)]‪.‬‬
‫צפו בן אליפז בן עשו מופיע מאוחר יותר ‪ ,‬כיוצר מלכות רומי רבתי ‪ ,‬כפי שמופיע במדרשים ("ילמדנו"‪ ,‬ו"בתי‬
‫מדרשות"‪ ,‬קס)‪ .‬המהרש"א [מס' גיטין (נו‪ ]):‬והיעב"ץ [מס' ע"ז(ח‪ ]):‬מזכירים את יוסיפון המביא גם את העובדה‬
‫הזו שצפו ייסד את רומ י והוא מעביר אליה את ז ' החוכמות החיצוניות אחרי שהוא ברח מהשבי במצרים אחרי‬
‫מות יוסף ‪ ,‬כפי שכותב האברבנאל [בראשית‪ ,‬פ' נח (קעא‪ ).‬ועוד] ו"סדר הדורות " ( ראה בתוכן הענינים שם ע '‬
‫צפו) ‪ .‬בזמן מתן תורה מתאספים ראשי אומות העולם אצל בלעם ושואלים אותו ‪ ,‬לשמע הקולות וברקי ם שנשמעו‬
‫בכל העולם ‪ ,‬אם אלוקים מתכוון שוב להחריב את העולם כמו בימי המבול ‪ .‬בלעם מרגיע אותם ואומר להם שה '‬
‫נותן כעת התורה לעם ישראל [מס' זבחים (קטז‪.]).‬‬
‫גם אחרי מתן תורה סייע אלוקים לאומות העולם ונתן להם בינה יתירה לבוא לגִלגל להעתיק את התורה שנכתבה‬
‫בשבעים לשונ ות‪ ,‬כדברי הגמרא במסכת סוטה (לה‪„ - ):‬היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה אמר לו בינה‬
‫יתירה נתן בהם הקב "ה [רש"י ד"ה היאך ‪...„ -‬לא נצטוו לכותבה בשבעים לשון אלא לבא וללמדה כל הרוצה ‪ ,‬שלא‬
‫יהא פתחון פה לאותם האומות לומר – לא היה לנו מהיכן ללומדה ‖‪ .‬תוס' ד"ה כיצד‪...„ -‬מעשה נסים‪ ,‬נתן הקב "ה‬
‫בינה בלב כל אומה ואומה והשיאו את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון ‪ ] .‖...‬ושיגרו נוטירין שלהן [רש"י ‪„ -‬‬
‫‪...‬סופרים שלהם והם קורין אותן נוטירין ‖‪ ].‬וקילפו את הסיד והשיאוה ‪ .‬ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת‬
‫שהיה להן ללמד ולא למדו [תד"ה ועל ‪...„-‬דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ‪."].‖...‬‬
‫אמנם‪ ,‬אסור למסור דבר תורה לעובד כוכבים [מס' חגיגה (יג‪ ]).‬וגוי שלמד תורה (מלבד מה ששייך לז ' מצוות בן‪-‬‬
‫נח) חייב מיתה [מס' סנהדרין (נט‪ ,).‬רמב"ם הל ' מלכים (י‪,‬ט)]‪ ,‬אך כבר כתבו הפוסקים ‪ ,‬שכל זה הוא נכון דוקא‬
‫לגבי תורה שבעל פה ‪ ,‬אך תורה שבכתב מותר ועוד שאיסורים אלו חלו על האומות רק אחרי שסירבו מאז אותו‬
‫זמן לקיים את התורה ‪ ,‬אף שידעו שהיא ניתנה מאת האלוקים וידעו ושמעו על כל הניסים שארעו לעם ישראל ‪.‬‬
‫מכל מקום הם התקנאו בעם היהודי על גדולתו ע קב כך‪ ,‬שרק הוא זכה להתגלות אלוקית ולניסים מופלאים ‪ .‬במס'‬
‫שבת (פט‪ ).‬הובא שהר סיני נקרא כך משום שהיה – "הר שירדה שנאה לעכו "ם עליו " ובמס' תענית (טז‪ ).‬נאמר‬
‫על הר המוריה שנקרא כך משום שיצא ממנו מורא לעובדי כוכבים ‪ .‬ב"ראשונים" יש שמפרשים שהכוונה היא גם‬
‫להר סיני (רש"י שם) וגם על הר המוריה בירושלים (רש"י ותוס ' שם)‪ .‬רש"י בד "ה מורא‪ ,‬כתב ‪„ -‬ששומעין גדולות‬
‫ישראל וירושלים ומתפחדים עליהם ‪ .‖...‬וכן כתב התד"ה הר שם‪.‬‬
‫מצב זה נמשך עד סוף תקופת הנביאים ‪ ,‬היינו‪ ,‬עד פטירת הנביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי – ארבעים שנה‬
‫לאחר בניית בית המקדש השני ‪ .‬כך גם מנבא מלאכי הנביא האחרון [מלאכי (א‪,‬יא)] ‪„ -‬ממזרח שמש ועד מבואו‬
‫גדול שמי בגויים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה ‖‪ .‬וכן אמר רב על זמנו ‪„-‬מצור ועד קרטיגני מכירין‬
‫(=עדיין) את ישראל ואת אביהם שבשמים ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח ‪ ,‬אין מכירין את ישר אל ולא‬
‫את אביהן שבשמים ‖ [מס' מנחות (קי‪ ,]).‬אך רב כבר היה למעלה ממאה שנה לאחר חורבן בית שני ‪ .‬בכל אופן ‪,‬‬
‫כל זמן תקופת בית המקדש הראשון ותקופת הנביאים כל האומות פחדו מאלוקים ‪ ,‬אם כי תאוותיהם לא הניחום‬
‫תו שקיבל תוך התגלות אלוקים אליו‬ ‫לקיים את מצוותיו ופחדו מעם ישראל ומגדולתו הרוחנית מעוצמת חכמ‬
‫ונתינת התורה האלוקית ‪.‬‬
‫מסיבה זו אין תיעוד בכתב אצל אומות העולם בכל התקופה של הנבואה על יראת הכבוד לבני ישראל כמקור כל‬
‫החוכמות ועליונותו הרוחנית ‪ ,‬כיוון שזה היה מפורסם ביותר ‪ .‬כל התיעוד בכתב על כך אצל אומות העולם מתחיל‬
 ‫לז‬

‫דוקא עם ת ום עידן הנבואה ‪ ,‬שמאז פסק השפע האלוקי של כל החוכמות להתנוצץ בעם ישראל ולכן נוצר אצל‬
‫האומות הצורך לתעד עליונות זו ‪ ,‬והשפעתה על אומות העולם לדורות הבאים ‪ ,‬בכתב‪.‬‬
‫בכתבי הקודש מופיעות פעמיים ‪ ,‬התייחסויות מפורשות לנושא זה ‪ .‬בתורה מדובר על יחס ההערכה של כל‬
‫העמים לעם י שראל לגבי עליונותם בחכמת התכונה ובשאר החוכמות הנובעות מחוקי ומשפטי התורה ובספרי‬
‫הנביאים ישנה התייחסות להשפעה שהיתה קיימת על העמים כתוצאה מעליונות זו ‪.‬‬
‫בספר דברים (ד‪,‬ו) מופיע ‪„ -‬ושמרתם ועשיתם ‪ ,‬כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את החוקים‬
‫האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ‪ .‬כי מי גוי גדול אשר לו אלה‪ -‬ים קרובים אליו כה ' אלוה‪-‬ינו בכל‬
‫קראנו אליו ‪ .‬ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אני נותן לפניכם היום ‖‪ .‬ושם‬
‫(ז‪,‬ו) ‪„ -‬כי עם קדוש אתה לה ' אלה‪-‬יך‪ ,‬בך בחר ה ' אלה‪-‬יך להיות לו לעם ס גולה מכל העמים אשר על פני‬
‫האדמה‖‪.‬‬
‫כל המפרשים של התורה מדגישים את כל היסודות הנבואיים המופיעים בפסוקים אלו שאכן התקיימו במשך כל‬
‫ההסטוריה‪ ,‬למעט תקופות בודדות ‪ .‬התקופה הראשונה היתה לאחר חורבן בית המקדש השני כאשר השבויים‬
‫היהודים הוגלו לרומי והפכו לעבדים ושפחות בכל בתי משפחות האצולה והשלטון ברומי ‪ .‬משפחות אלו נחשפו‬
‫לראשונה לעוצמה הרוחנית של העם היהודי ולתורה שנמסרה בהתגלות חד‪ -‬פעמית בהסטוריה על ידי אלוקים‬
‫לעם שלם ושתורה זו היא חוכמה אלוקית גבוהה מעל גבוה מעבר לכל החוכמות של שאר העמים ‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫החלו להתגייר רבים מ משפחות השלטון ברומי ‪ ,‬גברים ונשים ‪ .‬המפורסמים ביותר הם עקילס הגר ואונקלוס‬
‫אחיינו של אדריינוס ‪ .‬אחרים החלו באיטיות לקיים את מצוות התורה ‪ .‬ובפרט החלו לשמור את מצות השבת‪.‬‬
‫ג היום‬ ‫יוסיפוס פלביוס כותב ("נגד אפיון "‪ ,‬ב‪„ - )39 ,‬אין עיר יונית או ברברית ואין עם שלא חדר אליהם מנה‬
‫השביעי‪ ,‬שבו אנו שובתים ‖‪ .‬המשורר הורציוס שחי בתקופת חורבן בית המקדש השני מספר על ידידו פּוסכוס‬
‫אריסְ טִ יוס שאמר לו כי הוא חוגג את יום השבת "כאחד מרבים "‪ .‬השלטון שם החל לחשוש שבדרך זו האמפריה‬
‫הרומית תיפול כפרי בשל לידי העם היהודי ‪ .‬כתוצאה מכך החלו הסטורי ונים ופילוסופים רומים לכתוב מסיבות‬
‫פוליטיות כתבי שיטנה אנטישמית על בערותם כביכול של היהודים והשמצות על השבת ועל הרומים המתייהדים ‪.‬‬
‫"ק מתמרמר על כך „שמנהגיה של אומה ארורה‬ ‫המדינאי והפילוסוף הרומי סנקה שמת לאחר חורבן בהמ‬
‫זו‪...‬התפשטו בכל הארצות ‖ והוא מגנה בפרט א ת השבת ‪ .‬באגרותיו הוא מתריס כלפי הרומים "היהודים למחצה "‬
‫(הובא בספרו של‬ ‫כלשונו‪ ,‬המדליקים נרות שבת ‪ .‬ושדומה הדבר כאלו המנוצחים חקקו חוקים למנצחים‬
‫אוגוסטינוס ‪ .(De Civitate Dei, VI,II‬המשורר הסטירי יו ֶבנַאל מתחילת המאה השניה לסה "נ‪ ,‬היינו מספר‬
‫עשרות שנים לאחר החו רבן‪ ,‬תוקף את הרומים המתייהדים – "מעריצי השבת" ("סטירות"‪ ,‬י"ד‪ )96-106 ,‬ובאותו‬
‫הזמן ההסטוריון טציטוס מתמרמר בספריו על התפשטות השבת בעולם הרומי ‪ .‬תהליך זה הופסק כמעט לחלוטין‬
‫– הנצרות‪ ,‬כאשר‬ ‫לאחר ‪ 150‬שנה כאשר האמפריה הרומית נפלה כפרי בשל בידי הכת שפרשה מהיהדות‬
‫הקיסר הרומי בעצמו התנצר בשנת ‪ 315‬לסה"נ‪.‬‬
‫התקופה השניה החלה לפני כ‪ 300 -‬שנה ושוב מסיבות פוליטיות ‪ ,‬כדי למגר את השפעת הותיקן על תרבות‬
‫המערב‪ .‬טענת הכמורה הקתולית והותיקן היתה שהיא היורשת החוקית של החוכמות והעליונות של העם‬
‫היהודי‪ .‬מאז מתפתחת בנצרות הפרוטסטנטית תנועת ההשכלה הדאיסטית ‪ ,‬אשר באמצעות שקרים גסים‬
‫וסילופים הפכה את הקערה על פיה ‪ ,‬כאשר פילוסופים שונים רותמים גם את האנטישמיות המסורתית לשם‬
‫ביסוס השקר הגדול שהחוכמות לא קיימות בתורה שבכתב ובעל פה ושה "דת" אין מקורה בעם היהודי אלא נטיה‬
‫אוניברסלית טבעית אצל העמים מש חר ההיסטוריה ‪ .‬כמו כן החוכמות כול ן‪ ,‬מקורן בעמי קדם והיהודים לקחו‬
‫חוכמות שונות מהעמים ‪.‬‬
‫במס' שבת (עה‪ ).‬הובא שבכלל החוכמות שיחשפו לעיני כל העמים יהיו חוכמות האסטרונומיה ‪ ,‬האסטרופיסיקה ‪,‬‬
‫האסטרולוגיה והמטאורולוגיה ‪"„ -‬ושמרתם ועשיתם ‪ ,‬כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמי ם"‪ .‬איזו חכמה ובינה‬
‫שהיא לעיני העמים ‪ ,‬הוי אומר – חישוב תקופות ומזלות [רש"י ‪„--‬שחכמה הניכרת היא שמראה להם סימן לדבריו‬
‫‪ ,‬שנה זו שחונה והיא כן ‪ .‖]."...‬רש"י‬ ‫בהילוך החמה והמזלות שמעידין כדבריו שאומר שנה זו גשומה והיא כן‬
‫מדגיש דוקא חוכמה זו ‪ ,‬כי עד לעת החדשה רוב א וכלוסיות העולם היו חקלאיות ולכן היו תלויות מאד בידיעות‬
‫לגבי הגשמים ובכך נחשפו כל האוכלוסיות של העמים לעליונות החכמה של התורה ‪ ,‬שעל פיה ידעו לומר חכמיה‬
‫מתי השנה תהיה גשומה או שחונה ‪ ,‬בו בזמן שגם בימינו בעידן החיזוי על ידי לווינים ומחקר של מאות מדענים ‪,‬‬
‫‪ ,‬כפי שכותבים גדולי המומחים בתחום‬ ‫לא ניתן לדעת כאן בארץ חיזוי גשמים מדויק אפילו לזמן קצר‬
‫המטאורולוגיה ("גשם ורוח"‪ ,‬פרופ‪ .‬פ‪ .‬אלפרט‪ ,‬עמ' ‪ ,31‬תש"ע‪ ,‬הוצ' ראובן מס‪ ,‬ירושלים)]‖‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כיון שחכמי הגו יים פנו לחכמי ישראל בשאלות על נושאי חוכמה שונים ‪ ,‬לכן קיימת מצ ווה לעסוק ב חכמת‬
‫קידוש החודש גם משום שעל ידי כך יראו חכמי האומות שהתורה כוללת את כל חוכמות הבריאה ‪ .‬חוכמת קידוש‬
‫החודש כוללת מספר תחומים – אסטרונומיה‪ ,‬אסטרופיזיקה ‪ ,‬מטאורולוגיה וענפים שונים במתמטיקה ולכן כאמור‬
‫ייראו ה גויים שיש לעם היהודי ידע בלעדי שקיבלו במעמד הר סיני מא לוקים‪ .‬אמוראים אלו שמסרו לנו על קיומה‬
‫של מצווה זו חיו לאחר חורבן הבית השני ‪ ,‬כגון בר קפרא שהיה בזמנו של רבי יהודה הנשיא ‪ ,‬כאשר עדיין קידשו‬
 ‫לח‬

‫את החודש על פי העדים ‪ ,‬תוך התחשבות בתנאי מזג האויר ‪ ,‬גידולם של הצאן והצומח ‪ ,‬כמובא במס ' סנהדרין‬
‫(יא‪ ).‬ועדיין לפני שתיקן נכ דו של רבי יהודה הנשיא הלל את הלוחות הקבועים ‪ .‬בזמנם היתה ידועה עדיין‬
‫הברייתא "סוד העבור " שקיבלוה מהר סיני ולכן יכלו לדעת בודאות מתי השנה גשומה או שחונה ולא על פי‬
‫האסטרונומיה המדעית היונית המבוססת על השערות וטעויות ‪ .‬אמנם חישובי החשבון של מהלכי גרמי השמים ‪,‬‬
‫כבר אמר שמואל שהם חישבו זאת רק בבית המים ‪.‬‬
‫לגבי הידע באסטרונומיה ‪ ,‬ידעו חכמי ישראל על פי מה שהועבר לעם ישראל ממעמד הר סיני ‪ ,‬ידיעות שרק כיום‬
‫אוששו על ידי מכשור משוכלל ‪ ,‬למשל‪ ,‬לגבי מספר הכוכבים המדויק במערכת הכוכבים שלנו ‪ .‬רק כיום התברר‬
‫באמצעות טלסקופים לוויניים המספר המדויק ‪ ,‬מספר המופיע במס ' ברכות (לב‪ .).‬כמובן שלמספר זה לא היה‬
‫ניתן להגיע ללא קבלה של דור אחר דור וגם מה שנרמז בתורה וניתן במעמד הר סיני ‪ .‬עוד דוגמה לכך היא זמן‬
‫הסיבוב המינימלי של הירח ‪ ,‬שרק באמצעות שעונים אטומיים ניתן היה להגיע לכך ‪ ,‬בעוד שזה כבר נרמז בתורה‬
‫והועבר דור אחר דור ממעמד הר סיני ‪ ,‬כפי שזה מופיע במס ' ראש השנה (כה‪„ - ).‬אמר להם רבן גמליאל ‪ ,‬כך‬
‫"ג‬ ‫מקובלני מבית אבי אבא אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע‬
‫חלקים‖‪.‬‬
‫על חכמה זו ‪ ,‬כתב הרמב "ם ["מו"נ"‪ ,‬ח"א‪ ,‬פ"עא] כי בעקבות הצרות שבגלות היא נאבדה מאתנו ‪ ,‬היינו‪ ,‬חכמת‬
‫העבור כפי שנמסרה בתורה שבעל פה על פי האמת המוחלטת ‪ ,‬כפי שמסרה הקב "ה למשה בסיני ולכן נזקקים‬
‫בתחום זה לחוכמת האומות באסטרונומיה הבנויה רק על השערות ונסמכת בעיקר על חוש הראיה בין דרך‬
‫מכשירים מכניים ובין דרך מחשבים ולווינים ‪ ,‬שהיא תפיסה מאד סובייקטיבית ושנויה בדברים רבים במחלוקת בין‬
‫האסטרונומים עצמם ובכל דור נקבעות אצלם אכסיומות חדשות וממילא הן משתנות בהתאם המחלוקות שלהם‬
‫באסטרונומיה‪ ,‬אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה ‪.‬‬
‫החכמה האמיתית בתחום זה היתה מתומצתת בברייתא זו של סוד העיבור [מס' ר"ה (כ‪ ]):‬והיא נקראת "סוד"‬
‫מכמה סיבות ‪ .‬רש"י כותב שם (ד"ה סוד העיבור ) בקיצור‪ ,‬משום שהיא „ברייתא השנויה ברמזים ‖ והרז"ה האריך‬
‫והעמיק בהסברו מהן הסודות ולמה ברייתא זו נקראת "סוד"‪ ,‬במס' ר"ה (כ‪ ):‬בחיבורו "המאור הקטן " על הרי "ף‬
‫(ה‪ ):‬בד"ה כי סליק‪.‬‬
‫המקום השני בו מופיע הקשר לגבי החוכמות בין ישראל לעמים ‪ ,‬הוא בספר מלכים א ' בפרקים ג ' ו ה ' על חכמת‬
‫שלמה‪ .‬בפרק ג ' מסופר על בקשת החכמה של שלמה מאת האלוקים‪„ -‬ונתת לעבדך לב שמע לשפוט את עמך‬
‫להבין בין טוב לרע ‪...‬ויטב הדבר בעיני ה '‪ ,‬כי שאל שלמה את הדבר הזה ‪ .‬ויאמר אלה‪ -‬ים אליו יען אשר ש אלת‬
‫את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ‪...‬עושר ולא שאלת נפש אוי ֹבך ושאלת לך הבין לשמע משפט ‪ .‬הנה‬
‫עשיתי כדברך ‪ .‬הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך ‖‪( .‬ה‪,‬ט)‪„ -‬ויתן אלה‪-‬‬
‫ים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על שפת הים ‪ .‬ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני‬
‫קדם ומכל חכמת מצרים ‪ .‬ויחכם מכל האדם ‪ ,‬מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים‬
‫סביב‪ .‬וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף ‪ .‬וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר‬
‫יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמ ש ועל הדגים ‪ .‬ויבואו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה מאת‬
‫כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו ‖‪.‬‬
‫הרמב"ן בפתיחה לפירושו על התורה ‪ ,‬מבאר את מה שנמסר לעם ישראל במעמד הר סיני בתורה שבעל פה ‪,‬‬
‫שלמשה רבינו נמסרו כל הידיעות ושורשיהם לגבי כל הבריאה החל ממעשה מרכבה וכלה בטבעי ה דומם וכיצד‬
‫כל דבר מרומז בתורה שבכתב ושהם הדברים הכלולים במ "ט שערי הבינה שניתנו לו [מס' ר"ה (כא‪„ - ]):‬הכל‬
‫הנכתב בתורה בפירוש או ברמיזה בתיבות (=במילים)‪ ,‬או בגימטריאות ‪ ,‬או בצורת האותיות ‪ ,‬בכתובות כהלכתן ‪,‬‬
‫או המשתנות בצורתן ‪ ,‬כגון הלפופות והעקומות וזולתן ‪ ,‬או בקו צי האותיות ובכתריהן ‪...‬ושלמה המלך עליו השלום ‪,‬‬
‫שנתן לו אלה‪ -‬ים החכמה והמדע ‪ ,‬הכל מן התורה היה לו וממנה למד עד שידע סוף כל התולדות ‪ ,‬ואפילו כוחות‬
‫העשבים וסגולתם ‪ ,‬עד שכתב בהן אפילו ספרי רפואות ‪ ,‬וכענין שכתוב [מ"א (ה‪,‬יג)] " וידבר על העצים מן הארז‬
‫אשר בלבנון ועד האזו ב אשר יוצא בקיר ‪ .‖ "...‬הרמב"ן מאריך שם עוד על חוכמתו וידיעתו של כל אלו מן התורה‬
‫ע"פ דברי חז"ל‪.‬‬
‫הרמ"א בספר "תורת העולה " פרק יא ‪ ,‬גם מציין את דברי הרמב "ם שכל החוכמות של הבריאה הגשמית‬
‫והרוחנית נמצאים ונרמזים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ‪.‬‬
‫האברבנאל בפירוש לספר מלכ ים א ' מבאר בפרק ג ' את ההבדלים בין ידיעת והבנת החוכמות על ידי השכל‬
‫האנושי לבין ההארה הניסית שנתן אלוקים לשלמה בהבנת כל הידע ובהבנה של מהות טבעי הבריאה והמצוות‬
‫מתוך התורה שבכתב ובע "פ‪ .‬אף שידע לפני כן כבר את כל התורה ‪ ,‬מאותו יום שהואר לבו ומוחו על ידי אלוקים‬
‫הוא החל להבין דרך קריאת התורה את כל החוכמות כפי שהובא בחז "ל בפסיקתא והאברבנאל מצטט שם מאמר‬
‫זה‪ .‬הוא מרחיב לבאר שישנ ן חמש סיבות מדוע כל מי שחוקר בשכלו האנושי ‪ ,‬למעשה אינו מגיע כלל להבנה‬
‫אמיתית בכל החוכמות האלו – עמל‪ ,‬איחור‪ ,‬שפלות‪ ,‬קצור ושגיאה‪.‬‬
 ‫לט‬

‫אמנם כפי שראינו גם את אברהם אבינו העריכו כל האומות ובאו להתייעץ עמו ולהתרפאות ממנו ‪ ,‬אך שלמה‬
‫המלך היה היחיד בכל הזמנים ‪ ,‬שכל מלכי וחכמי האומות הכירו בעליונותו כגדול החכמים בעולם ושכולם באו‬
‫אליו להתבשם מחוכמתו ‪ .‬חז"ל מציינים שה ' הידיעה "מכל האדם" בא לרבות שאפילו החכמים מסוג ה "שוטים" –‬
‫אנשי המחקר של החוכמה היונית [מס' נדה (ל‪ ,]):‬על אף ספקנותם בכל מה שקשור להבנת שורשי החוכמה ‪,‬‬
‫הודו ששלמה ידע בצורה אמיתית ומוחלטת את כל סודות טבע הבריאה ‪.‬‬
‫חכמי האומות באו ללמוד משלמה המלך רק בתחומים הרדודים‪ -‬כיצד לנהל מדינה ‪ ,‬בית‪ ,‬יחסים בין בני האדם‬
‫ורפואות נפש וגוף ‪ ,‬אך בכל מה שקשור להבנת שורשי הטבע של הבריאה ‪ ,‬לא היה שייך ללמדם ‪ ,‬כי השכל‬
‫‪ ,‬היינו‬ ‫האנושי אינו יכול לתפוס ולהבין את המכלול האינסופי של הפרטים והכללים בו זמנית ובצורה אחדותית‬
‫מהמסובב לסיבה ‪.‬רק מי שזכה בשפע נבואי כשלמה המלך יכל לתפוס ולהכיל הבנות א לו‪ ,‬כי הוא הכין את הכלים‬
‫לקבלת שפע זה ‪ .‬בדברים הכי פשוטים אין השכל האנושי יכול להבין את סיבת התהליכים המתרחשים ‪ ,‬אלא לכל‬
‫היותר לתאר את מהלך התהליכים בזמן ‪ ,‬כגון‪ :‬חוק כח המשיכה מתאר את הצורה הפיזיקלית ואת הרכיבים‬
‫שמרכיבים תהליך זה בזמן זה אחר זה ‪ ,‬אך מדוע כל רכיב מתרחש ומה זה באמת תורם לקיומה של כל הבריאה ‪,‬‬
‫שכל אנושי אינו יכול כלל להתחיל לתפוס זאת ‪ .‬גם לגבי השפעת רכיבים אלו זה אחר זה ישנ ן מחלוקות רבות‬
‫‪ .‬במוגבלות זו הודה גם‬ ‫ובכל תקופה משתלטת על רוב החוקרים דעה מסוימת ולאחר מכן היא גם מופרכת‬
‫אריסטו‪ ,‬כדברי האברבנאל שם ‪ ,‬והוא ידע שהוא רק חוקר בכל תחום רק "כשלעצמו"‪ ,‬היינו‪ ,‬שכביכול רק הנתונים‬
‫שעל פיהם הוא חוקר‪ ,‬הם הידועים והחשובים לצורך הבנת המחקר והתהליכים הנחקרים ‪.‬‬
‫כל זמן שהיו נביאים אשר מהם זרם שפע של חכמה ‪ ,‬ששכל אנוש לא יכל לתפוס זאת ‪ ,‬לא היה צורך לגויים לתעד‬
‫את העובדה שמ קור החוכמות מגיע מההתגלות האלוקית אל נביאי ישראל ‪ ,‬כי זה היה מפורסם כאמור לעיל ורק‬
‫עם סיום עידן הנבואה ‪ ,‬כאשר הדברים האלו החלו להשכח ‪ ,‬ראו צורך הסטוריונים ופילוסופים של אומות העולם‬
‫להעלות את הדברים על הכתב ‪.‬‬
‫מיד עם תום תקופת הנבואה (בערך בשנת ‪ 330‬לפני הסה "נ) פוגשים התייחסויות אלו של מקור החכמה בעם‬
‫"איגיפטיקה"‪,‬‬ ‫‪ ,‬בכתביהם של הקטאיוס מאבדרה בחיבורו‬ ‫היהודי והשפעתו כמקור החכמה אצל העמים‬
‫תאופרסטוס (תלמידו של אר יסטו‪ ,‬אשר מובאות מכתביו מופיע ות בחיבורו של פורפיריוס הנ יאו‪-‬אפלטוני ‪De‬‬
‫‪ abstinentia‬ומֶ גסתֶ נֶס וכן אצל בירוזוס בן האומה הכשדית שנודע אז בספריו המפורסמים באסטרונומיה‬
‫ופילוסופיה (יוסיפוס פלוויוס ‪" ,‬נגד אפיון"‪ ,‬עמ' ‪ .)3‬ספרים אלו גם תורגמו ליונית ‪ .‬שבחים רבים על חכמת היהודים‬
‫שכתב היוני הקטאיוס ‪ ,‬מצוטטים בחיבורו של אוריגנס ‪ ,‬מאבות הכנסיה הקתולית ("נגד קלסוס " א‪ )13 :‬וכן מצטט‬
‫יוסיפוס פלויוס ב "נגד אפיון "‪ .‬הקטאיוס מסתכל בעינים יוניות על חוכמת היהודים והוא הראשון שהדגיש את‬
‫האופי ה"פילוסופי " של היהדות ואת משה רבינו כמחוקק העליון הראשון ‪.‬‬
‫מגסתנס כתב בספר השלישי שלו ("על עניני הודו ") ‪„-‬ואולם כל (=הדעות) שהובעו על עניני הטבע אצל (=היונים)‬
‫העתיקים‪ ,‬נאמרים גם אצל "המתפלספים" מחוץ ליון ואלה אצל ההודים על ידי הברכמנים (=ברהמינים) ואלה‬
‫‪( Stromato‬טו‪ )15:‬וממנו העתיק‬ ‫בסוריה הנקראים יהודים ‖ [הופיע וצוטט בספרו של קלמנס מאלכסנדריה‬
‫אוסביוס]‪ .‬ישנם רבים המייחסים את הברהמינים לצאצאי בניו של אברהם ‪ ,‬אותם הוא שלח לארץ קדם ומסר להם‬
‫"שם טומאה "‪ ,‬כפי שמופיע בספר בראשית (כה‪,‬ו) ורש"י שם מצטט את דברי חז "ל [ב"ר (סא‪,‬ו)] על כך ‪.‬‬
‫‪ .‬ישנה עוד רשימה ארוכה של פילוסופים‬ ‫הברהמינים עד היום מזהים את עצמם כצאצאיו של אברהם אבינו‬
‫והסטוריונים יווניים המשבחים את תורת ישראל והשפעת ה על אומות העולם ‪ ,‬אך כאמור מיד לאחר חורבן בית‬
‫‪ ,‬שחלקם מתגיירים וחלקם‬ ‫המקדש השני ‪ ,‬כתוצאה מההשפעה של השבויים היהודים על בני האצולה ברומי‬
‫(מיד‬ ‫מתחילים לשמור שבת ‪ ,‬מתחילים ההסטוריונים והמלומדים הרומיים בהנחיית ראשי האמפריה הרומית‬
‫לאחר מות הקיסר אוגוסטוס ) ליצור מיתוס עם הרבה בדיות תוך שהם הופכים את העובדות על פיה ן‪ .‬הכוונה היא‬
‫לכתביהם של קיקרו ‪ ,‬סנקה‪ ,‬טקיטוס ועוד ‪ .‬גם באלכסנדריה נוצרה מתיחות עם היונים שם ‪ ,‬כתוצאה מהגירה‬
‫מחודשת של יהודים אחר החורבן ושם נוטל אפיון את המלאכה הבזויה הזו על עצמו ויוצר חיבור רצוף בשקרים‬
‫"נגד אפיון "‪ ,‬תוך רכוז‬ ‫גסים ואנטישמיים נגד העם היהודי ‪ ,‬אשר לכן נזקק יוסף בן מתתיהו לכתוב את ספרו‬
‫מקורות רבים של חכמי כל האומות אשר כותבים בצורה נחרצת שמקור החוכמות המוסר והתאיזם הוא העם‬
‫היהודי‪ ,‬החל מאברהם אבינו ומשה רבינו ‪.‬‬
‫הנה ראשית יש לברר מהי דעת התורה שבע "פ‪ ,‬שהועברה במשך הדורות ממעמד הר סיני לגבי היחס למה‬
‫שאומות העולם קוראים "חכמה"‪ ,‬לגבי מקורה בתורה ולגבי כל מאות המסורות של השפעת התורה על "חוכמת‬
‫האומות" והדרכים שעל ידם הם הושפעו ממנה ‪.‬‬
‫חז"ל מבארים לנו כבר בתחילת "בראשית רבה " ( א‪,‬ב)‪ ,‬שכל המציאות כולה מתחילת הבר יאה ואילך ‪ ,‬על כל‬
‫המאורעות שיתרחשו ועל החוכמות שיתפתחו בהמשך ‪ ,‬הכל נרמז בתורה ולא עוד אלא שה ' הסתכל בתורה‬
‫כאדריכל המסתכל בספרי הלימוד והשרטוט שלו כדי לבנות בנין ‪ ,‬כך ה ' הסתכל בתורה ועל פיה ברא את כל‬
‫המציאות‪ .‬אכן‪ ,‬בתורה רמוזים כל החכמות והידע האמיתיים ‪ ,‬לעומת ז את קיימים גם בתורה רמיזות על כל‬
‫"החכמות"‪ ,‬אידיאולוגיות ‪ ,‬פילוסופיות ‪ ,‬והדתות השגויות והשליליות ‪.‬‬
 ‫מ‬

‫חז"ל מתייחסים בשלילה מוחלטת לכל חוכמות הגויים מכל סוג שהוא ומשבחים רק את יופי השפה של היונים אך‬
‫שוללים את כל חכמתה ולכן נאמר במס ' מגילה (ט‪„- ):‬דבריו של יפת יהיו באהלי שם ‪...‬יפיותו של יפת יהא באהלי‬
‫שם‖‪ .‬בחז"ל יש ‪ 2500-3000‬מילים ביונית ‪ ,‬כי אז דברו בארץ ישראל ביונית ‪ .‬פרופ‪ .‬שאול ליברמן מתייחס לנושא‬
‫זה בספרו "יונים ויוונות " (עמ' ‪ .)225 -235‬הוא בדק את כל המילים האלו ‪ .‬הוא כתב שהוא נוכח בתופעה עקבית ‪:‬‬
‫חז"ל השאירו על מתכונת ם רק את המילים שיש להן משמעות פשוטה לשימוש יום יומי ‪ .‬מילים כאלו שיש להן‬
‫גם מובן פילוסופי ‪ ,‬או שהם לא הביאום כלל או שהם שיבשו אותן במתכוון ‪ ,‬כדי להורות על הדחיה מאות ן חוכמות‬
‫של המדע היווני המשמש גם בסיס למה שקרוי כיום המדע המודרני והפוסט מודרני ‪.‬‬
‫חז"ל דוחים ב צורה קיצונית כל יחס של הערכה לגדולי חכמי הגוים (כגון‪ :‬סוקרטס‪ ,‬אפלטון‪ ,‬אריסטו ופיתגורס )‬
‫ואומרים ב "שמות רבה " ( ט‪,‬יב) את מה שאמר עקילס הגר לקיסר אדריינוס ‪„ -‬אמר לו ‪ ,‬הקטן שבהם (=בישראל)‬
‫יודע מה שאין כל חכמי הגויים (=כגון אלו שהוזכרו לעיל ) יודעים‪ .‬אמר לו‪ :‬אמור לי מה הם יודעים? אמר לו‪ :‬הקטן‬
‫שבהם יודע היאך ברא הקב "ה את העולם ‪ ,‬מה נברא ביום ראשון ומה נברא ביום שני ‪ .‖...‬במקומות רבים חז "ל‬
‫מצביעים על כך שבהתדרדרותם של הגויים שם הם הגיעו לדרגת בהמה ‪ ,‬כאשר בדרך כלל הם משווים אותם‬
‫לטיפש שבבהמות‪ -‬חמור‪ ,‬כגון במס ' נדה (מה‪ .).‬חז"ל מייחסים ליוסטינה ‪ ,‬בתו של אנטונינוס קיסר ‪ ,‬אפשרות של‬
‫לידה בגיל שש ‪ ,‬משום שעל הגויים נאמר הפסוק ‪„ -‬בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם ‖‪ .‬ברם‪ ,‬חז"ל‬
‫מבארים‪ ,‬שיתכן שגוי יאמר דבר חכמה מסוים אף על פי שהוא מושווה לבהמה הכי טפשית ואף יקרא חכם ‪ ,‬כמו‬
‫שפושע יתכן שיקיים את כמעט כל המצוות ובכל זאת ‪ ,‬משום שהוא התפלל תפילת מוסף לאחר זמנה הוא כבר‬
‫נקרא פושע ["משנה ברורה " ( קח‪,‬ז) ( כא)] ולכן אמרו חז "ל [מס' מגילה (טז‪„ - ).‬כל האומר דבר חכמה אפילו‬
‫באומות העולם נקרא חכם ‖‪ .‬ובפרט שאפילו אם בעל חי טמא נוהג בחכמה גם יש ללמוד ממנו‪„ -‬אלמלא נתנה‬
‫תורה היו למדים צניעות מחתול (רש"י – „שעושה צרכיה בסתר ומכסה אותה ‪ ,‬או כדברי רבינו חננאל שם –‬
‫שבועלים בסתר ולא בפרהסיא ) וחריצות מנמלה ‖‪ ,‬כמו שאמר שלמה המלך‪„ -‬לך אל נמלה עצל ראה דרכיה‬
‫וחכם‖‪ .‬אם כן‪ ,‬יתכן ללמוד דבר חכמה אפילו משרץ טמא כנמלה וכן כתב הרמב "ם בהקדמה של ח' פרקים למס'‬
‫אבות ‪„ -‬קבל את האמת ממי שאמרה ‖‪ .‬כמובן‪ ,‬שמשום שיתכן שימצא דבר חיובי מסוים של חכמה בשרץ טמא‬
‫זה‪ ,‬זה יהיה מעשה סכלות להפוך שרץ זה למורה דרך בכל חכמה ‪ ,‬שהרי מלבד דבר זה ‪ ,‬ידיעותיו והתנהגותו ה ן‬
‫שליליות ביותר ולכן גם אם גוי אמר בטעות איזה דבר חכמה ‪ ,‬זה היה מטופש מצד השומע‪ ,‬שיהפוך את הגוי‬
‫למורו ורבו בכל שאר דברי חכמה בשל כך‪.‬‬
‫אמנם יתכן שמישהו מהגויים יאמר דבר חכמה ‪ ,‬אך אין זאת אומרת שהוא מבין אותו לאשורו ולכן ניסח יסוד זה‬
‫ר' יוחנן במילים "כל האומר דבר חוכמה" ולא "כל המלמד דבר חוכמה"‪ .‬יש להבין מנין לג וי ידע מזערי זה אם זה‬
‫לא נובע מעצם חכמת אישיותו והוא רק אומר אותה כמו תוכי ‪ ,‬המחקה מילים שהוא שומע מבני אדם ‪ .‬על כך‬
‫מבארת אותה הגמרא במס ' ברכות (נח‪ ).‬שמי שרואה חכמים גויים ‪ ,‬היינו שאמרו פעם איזה דבר חוכמה מברך‬
‫"ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם "‪ ,‬היינו‪ ,‬שהוא קיבל מתנ ה אלוקית שיפול בפיו דבר חוכמה ‪ .‬לכן חז"ל מראים לנו‬
‫דבר חכמה כזה במס ' פסחים (צד‪ ).‬לגבי מזל קבוע וגלגל סובב שבנקודה זאת נצחו חכמי אומות העולם את‬
‫החכמים אבל את ההסבר למה מסתבר כמוהם החכמים לא אבו לשמוע מפיהם ‪ ,‬כי אצלם זה רק בגדר אמירה‬
‫הסתברותית ולא סיבה אמיתית ואת הסיבה לכך אמרו חכמי ישראל ‪ ,‬משום שבלילה המעיינות חמים וביום הם‬
‫רק צוננים ‪ .‬אמנם את דברי אנטונינוס רבי כן משבח ‪ ,‬כי הוא שאף להיות יהודי ולבסוף נראה שהוא התגייר ‪.‬‬
‫מסיבה זו הובא ב"ראשונים " שזה לא ממש נצוח מבחינת הכוונה של חכמי ישראל בטיעון שלהם ‪.‬‬
‫‪ ,‬אך ה "רקנאטי" מסביר‬ ‫גם ב "זהר" מופיע‪ ,‬שיתכן שבמשהו מסוים יש לגויים משהו שמתקרב לדרך האמת‬
‫[במדבר (יט‪,‬ב) על הפסוק אשר אין בה מום ] שהכוונה היא רק עד התקופה של אריסטו ‪ ,‬אך מאז שמופיע אריסטו‬
‫כבר אין כזה דבר שגוי יאמר איזה דבר חוכמה ‪ ,‬אלא הוא יוכל רק לומר דברים שמושג ה "חכמה" נקרא על דבריו‬
‫"כשלעצמם" היינו בצורה‬ ‫רק כביטוי מושאל ‪ ,‬היינו‪ ,‬רק בדברים שהם נכונים מבחינה סובייקטיבית ושנכונים‬
‫פיקטיבית ביחס לדעת האמת ‪ .‬המדעים בימינו גם בנויים כך וכיום גם פילוסופי המדע מודים שידיעות המדע לגבי‬
‫המציאות אינן מציאות אובייקטיבית אלא סובייקטיבית וח ומרנית‪ ,‬בין בנושאי הפיזיקה ובין בנושאי המטהפיזיקה ‪.‬‬
‫הם מודים שכל התיאוריות "נכונות" עד שתדחנה התאוריות מ"נכונותן"‪.‬‬
‫בהמשך לכך אומרים חז "ל ["איכה רבה" (ב‪,‬יג)]‪„-‬אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים תאמין ‖‪ ,‬היינו‪ ,‬שיתכן שיפול‬
‫איזה דבר חכמה בפיהם ‪ ,‬אף שעד עכשיו ראית שהג ויים מתמצאים רק במדעים וטכנולוגיות ‪ ,‬ולא בחכמה בכל‬
‫זאת ניתן להאמין לכך ‪ ,‬אך בתנאי שיאמר לך את זה "אדם"‪ ,‬היינו‪ ,‬יהודי ולא גוי ‪ ,‬כי רק „אתם קרויים אדם ואין‬
‫אומות העולם קרויין אדם ‖ [מס' יבמות (סא‪ ]).‬ולכן מגוי אסור ללמוד שום דבר חכמה וגם אם הוא יאמר בטעות‬
‫איזה דב ר חכמה את ההסבר לכך אין ללמוד ממנו אלא מפי חכמי ישראל כפי שהובא שם במס ' פסחים (צד‪,).‬‬
‫אך מיהודי כשר הנקרא אדם ניתן גם לפעמים בצורה מורחבת יותר ללמוד ממנו גם את ההסבר ולכן אמרו חז "ל‬
‫[מס' אבות (ד‪,‬א)] ‪„ -‬איזהו חכם ? הלומד מכל אדם ‖‪ ,‬דווקא מ "אדם" אך לא מגוי ‪ .‬מי ש פוגש חכם יהודי הוא צריך‬
‫לברך "שחלק מחוכמתו "‪ ,‬כי החכמים יש להם חכמה אלוקית ולכן הם ספר תורה מהלך והם יודעים את הסיבות‬
‫שאמיתיות לכל טבעי המציאות מכל הבחינות ‪ .‬גוי שלמד תורה חייב מיתה כפי שראינו לעיל ‪ ,‬כי התורה היא‬
 ‫מא‬

‫חכמת האמת של הטבע והגוי במגושמותו לא יכול להבי ן זאת ויעוות את הדברים ולכן ‪„ -‬אין מוסרים דברי תורה‬
‫לגוי‖ [מס' חגיגה (יג‪ ,]).‬אך דווקא דברי תורה שהם תורה שבע "פ שנמסרו לנו על פה מסיני ‪ ,‬או מה שקרוי "דברי‬
‫קבלה" ו"הלכה למשה מסיני " [ ראה רש "י שם ד "ה נגנז ‪ ,‬מס' נידה (סז) ד"ה דבר תורה ‪ ,‬מס' שבת (פג‪ ):‬ד"ה‬
‫דרבנן ו (מח‪ ):‬ד"ה דבר תורה ‪ .‬לעומת זאת ראה עוד ב "במדבר"ר" ( יד‪,‬יב)‪"-‬למה לא נתנו בכתב ד "ס כשם שנתנו‬
‫דברי תורה "‪ ,‬היינו תורה שבכתב נקראת כך כאשר משווים זאת לדברי סופרים ‪ ,‬אך על כל פנים בש "ס הכוונה‬
‫תמיד לדברי קבלה ‪ ,].‬אך תורה שבכתב ‪ ,‬כבר כתב הרמב "ם באגרתו לעובדיה הגר ‪ ,‬שניתן ל למד לגוי אם הוא‬
‫מבקש זאת ‪ ,‬אך דוקא לנוצרי שמאמין בתורה שבכתב שהיא מאת האלוקים וזאת כדי לישר את דעותיו אך לא‬
‫למוסלמי שאינו מאמין בתורה שהיא מאת האלוקים וממילא אין ללמד תורה שבכתב אלא רק לקתולים ‪ ,‬אך לא‬
‫לנוצרים פרוטסטנטים או יהודו‪ -‬פרוטסטנטים מכל הסוגים – רפורמים‪ ,‬ציונים דתיים ‪ ,‬קונסרבטיבים וכו '‪ ,‬אלא אם‬
‫הם מוכנים לחזור בתשובה ‪ ,‬כי הם מאמינים בתובנת היסוד הפ לורליסטית של "התנ"ך בגובה העינים " ובודאי לא‬
‫על פי מה שנמסר לגדולי ישראל עד ימינו ‪ ,‬אלא לפי הפנטזיות של הרבאיים שלהם ‪.‬‬

‫כל מה שאינו מהתורה אינו נחשב כחוכמה כשלעצמה‬

‫המהר"ל מפראג מסביר ב "באר הגולה " (באר השישי ‪ ,‬עמ' קיט)‪ ,‬מדוע המדעים של אומות העולם אינם נקראים‬
‫חוכמה ומביא כדוגמה את מדע האסטרונומיה‪„ -‬כל חכמת התכונה ‪ ,‬אין ראוי שיהיה נקרא שם חכמה עליו ‪ .‬כי אין‬
‫נקרא חכמה רק שידע הדבר כמו שהוא ודבר זה לא תמצא בחכמתם ‪ ,‬כי לא אחד שעמד על אמתתו ומה לי אם‬
‫ישקר הרבה או ישקר מעט ‪...‬שהם (=חז"ל) ידעו אמיתתו ‪...‬מפי הש "י‪ .‬ועוד כל חכמי האומות לא ידעו רק שעור‬
‫זמן מהלך (=הכוכבים)‪...‬ולא ידעו טעם הדבר ומאיזה צד נמצא כך ולמה כך בבירור ודבר זה יקרא סוד‬
‫העיבור‪ ."...‬לכן‪ ,‬כתב הגר "א בפירושו למשלי (ב‪,‬ב)‪„ -‬חכמה – הוא מה שהאדם מקבל מרבו ‪ ,‬לכן אמר ‪:‬‬
‫"להקשיב לחכמה אזנך " – לקבל‪ .‬וכמו שאמרו חז "ל [מס' חגיגה (ג‪ " :]):‬עשה אזנך כאפרכסת "“‪ .‬לכן‪ ,‬הובא‬
‫במשנה [מס' חגיגה (יא‪„ -]).‬אין דורשין ‪...‬ולא במרכבה (=השייכת לחכמת הקבלה ) ביחיד‪ ,‬אלא אם כן היה חכם‬
‫ומבין מדעתו ‪...‬גמ'‪ ...‬ולא במרכבה ליחיד ‪ ,‬אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו “‪ .‬רק הבנת הדבר במהותו נחשבת‬
‫חכמה ולכן בכל מקום מציינים שרק הבנת סודות הקבלה היא "חכמת האמת "‪ ,‬ושחכמה‪ ,‬היינו ‪ ,‬קבלה מרבו ‪.‬‬
‫חכמה זו ניתן לקבלה רק מרבו ולא מתוך עיון בספרי הקבלה ומכיון שרק הקבלה מוזכר עליה שהיא חכמה לכן‬
‫כתב הגר "א שרק כאשר לומדים את התורה יחד עם הקבלה בצמוד מגיעים להבנה אמיתית של התורה ולכן‬
‫כדי ללמוד את סודות הקבלה צריך כבר לפני כן להיות חכם ומבין מדעתו ‪ ,‬כי החוכמה ‪„ -‬היא השכלת המושכל‬
‫בכללות והוצאת השכל מן הכח אל הפועל והוא היסוד ‪ .‬ונקרא האדם חכם שיש ל ו שכל להשכיל “ (הגר"א‪ ,‬חמדה‬
‫גנוזה‪ ,‬תחילת משלי)‪.‬‬
‫רבי ישראל משקלוב ("פאת השולחן "‪ ,‬הקדמה)‪ ,‬מביא מדברי הגר "א‪ ,‬על הצורך לדעת חשבון ‪ ,‬הנדסה ומוזיקה ‪,‬‬
‫אך רק כדי לדעת את הסודות האלו באותו עומק שהבינם הגר "א‪ ,‬אך לא לאנשים כמונו בדורותינו הירודים וגם‬
‫אז רק את שלשת המקצו עות האלו‪ ,‬אך לא את שאר הלימודים הנלמדים בבתי הספר היהודו‪-‬נוצרים והאקדמיה‪.‬‬
‫על פי דברי הגר "א הנ "ל ניתן להבין גם את מה שהגר "א אמר לר ' ברוך שיק ‪„ -‬כפי מה שיחסר לאדם ידיעות‬
‫משארי החכמות לעומת זאת יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה ‪ ,‬כי התורה והחכמה נצמדים יחד “ [ר' ברוך ב"ר‬
‫יעקב שיק משקלוב ‪ ,‬בהקדמה לספרו "אוקלידס"‪ ,‬האג‪ ,‬תק"מ (‪ .])1780‬אם כן כוונת הגר "א באמרו "שארי‬
‫החוכמות"‪ ,‬כוונתו היתה בהתאם למה שהוא אמר לר ' ישראל משקלוב ‪ ,‬שמדובר רק על חשבון ‪ ,‬הנדסה ומוז יקה‬
‫וזאת כדי להבין בחוכמת הקבלה ‪ .‬ידיעת ההוכחות של חישובי חשבון ‪ ,‬הנדסה ר גילה והנדסת המרחב לחוד‬
‫אינה נחשבת כלל חכמה בלא ידיעת הסיבות והטעמים לכך ‪ ,‬כפי שהובאו ב "סוד העבור " ובחוכמת הקבלה ‪.‬‬
‫חישובים אלו ומשפטי ההנדסה כשלעצמם אין צורך כלל ללמוד מהגויים כיוון שהם כבר מופיעים בסוגיות שונות‬
‫בהרחבה בש"ס ומוסברים בהלכות קידוש החודש על ידי גדולי הדורות ‪ .‬חישובים אלו הגויים מנסחים במשפטים‬
‫"למות" ו"אכסיומות "‪ ,‬אך הגר "א ב "איל משולש " מוכיח חישובים אלו בצורה שונה מהגויים ‪ ,‬כדי שהדבר יותאם‬
‫להבנת סוד העיבור וסודות הקבלה של טעמי המצוות ושירי הלוויים ‪ .‬נראה שרבי ישראל משקלוב אינו מצטט‬
‫את הגר "א‪ ,‬שהרי כתב שגיאה מבוארת ‪...„ -‬וידעם כולם לתכליתם ויזכרם חכמת אלגברה (=הגר"א מעולם לא‬
‫השתמש בהגדרות החשבון כ "חכמה" וכ"ש לא בשם שבמקורו הוא ערבי – "אלגברה") ומשולשים והנדסה‬
‫“‪.‬‬ ‫וחכמת המוזיקה ‪ ...‬כי רוב טעמי התורה וסודות שירי הלוויים וסודות תיקוני הזהר אי אפשר לידע בלעדם‬
‫משולשים והנדסה אינם שני סוגים שונים ‪ ,‬אלא משולשים הם חלק מהנדסה ‪ ,‬ולכן ודאי שהגר "א לא אמר‬
‫"משולשים והנדסה "‪ ,‬יתכן והגר "א גם לא התבטא ואמר "הנדסה"‪ .‬כיום‪ ,‬מכמה בחינות אין זה יותר רלוונטי מה‬
‫שהגר"א ועוד כמה תלמידי חכמים בדורו אמרו ‪ ,‬שיש לתרגם ולהדפיס את ספרי החשבו ן מכמה סיבות‪.‬‬
‫א‪ .‬הגר"א אמר לר ' ברוך משקלוב שהסיבה לתרגום וההדפסה היא כדי "להוציא בלעם מפיהם "‪ ,‬היינו‪ ,‬כדי‬
‫שהגויים לא ישפילו את התורה באומרם שאין ליהודים ידיעות אלה ‪ ,‬על אף שידיעות אלו מופיעות בכל מרחבי‬
‫הש"ס ומס ' קינים היא כולה מסכת מתמטית ‪ .‬לכן כל תלמיד חכם ש יודע ש "ס ממילא יודע היטב חשבון ‪ ,‬הנדסה‬
‫רגילה ומרחבית ואסטרונומיה ‪ .‬וכוון שהודפסו ספרים אלו והגר "א אף כתב ספר מיוחד על כך – "איל משולש "‬
 ‫מב‬

‫וגם חוברו ספרים על ידיעות שונות בנושאי טבע העולם ‪ ,‬כגון‪ " :‬ספר הברית " לרבי פנחס אליהו מוילנא וכן‬
‫מופיעות ידיעות רבות על כך בס פר המוסר "חובת הלבבות"‪ .‬הצורך בידיעות אלו ‪ ,‬כפי שכתבו מחבריהם‪ ,‬הם אך‬
‫ורק כדי להגביר את האמונה וההכרה באלוקים ‪ .‬לכן גם אין יותר צורך בעוד ידיעות על טבע העולם ‪ ,‬אחרת הם‬
‫היו מוסיפים וכותבים עוד ‪ .‬לכן‪ ,‬התענינות יתר מעבר למה שכתוב בספרים אלו ‪ ,‬הוא בזבוז זמן ובטול תו רה‪,‬‬
‫אלא אם צריך מישהו ידע מסוים לצורך פרנסתו ‪ .‬ב‪ .‬בזמנם הידע בגויים היה מאד מצומצם ולכן כל חכם‬
‫באקדמיה ידע גם חשבון והנדסה ‪ .‬כיום יש התפוצצות ידע ורובם המכריע של המדענים עוסקים במדעי הרוח‬
‫ים‪ ,‬כי אין זה תחום‬ ‫והחברה וכל מה שהם למדו בילדותם היה חשבון והנדסה והם שכחו זאת ברבות השנ‬
‫עיסוקם ואת שאר התחומים במתמטיקה ובפיזיקה הם כלל לא למדו ‪ .‬גם העוסקים במדעי הטבע והטכנולוגיה ‪,‬‬
‫בגלל הספציאליזציה של תחומי עיסוקם ‪ ,‬הם בקיאים רק בתחום עיסוקם ‪ ,‬אך הם שוכחים את מה שהם למדו‬
‫לשם קבלת התואר הראשון וכל שכן מה שלמדו בתיכון ‪ .‬על ממצא זה העיד לי אדם שהוא כשרון גאוני וקיבל‬
‫פרופסורה בגיל צעיר ‪ .‬הוא אמר לי שהוא עוקב במשך שנים ורואה שזה מתרחש בין כל החוקרים שהוא מכיר‬
‫וכן הוא העיד על עצמו ‪ .‬ממילא כיום גם בגויים אין זה נחשב כ "חור בהשכלה"‪ ,‬מי שאינו יודע מתמטיקה ‪ ,‬פיזיקה‬
‫וכימיה אפילו אם הוא ראש של פקולטה באקדמיה ‪ .‬ממילא דברי הגר "א הנ"ל אינם רלוונטים לימינו ‪ .‬ג‪ .‬כיום כבר‬
‫ידוע שכל המדע הוא סובייקטיבי ובנוי על מיתוסים ‪ ,‬על פי התפיסה הפרוטסטנטית של מרטין לותר וקלוין ומה‬
‫שכן נכון ומדויק הוא פרט טכני ‪ ,‬שהמדע משתמש בו לשם בניית מיתוסים הנלמדים שם ‪ ,‬המעוות את ה מציאות‬
‫האמיתית ופוגעת בחברה האנושית ‪ .‬למשל‪ ,‬לימודי רפואת הגוף והנפש מושתתים על המיתוס המטריאליסטי‬
‫‪ .‬רובן של לימודי ההנדסה‬ ‫והמיתוס הדטרמיניסטי ועוד מספר מיתוסים אשר הורסים את החברה האנושית‬
‫בנויים על המיתוסים הנ "ל ועל המיתוס שעדיף להסתמך על המכונה והטכניקה מאש ר על חושי האדם ואשיותו‬
‫ובכך הרמה החושית ‪ ,‬השכלית‪ ,‬האנושית והמנטלית של האנושות נהרסת כליל ‪ .‬כדי להנצל מחורבן ושואה זו‬
‫ניתן לעשות זאת רק ב "תיבת נח " של תקופתנו – עולם הישיבות והכוללים ובפרט בתקופתנו שהוא העידן של‬
‫"עקבתא דמשיחא " שעליה נאמר בתורה [מס' סוטה (מט‪„ - ]):‬ועל מי יש לנו להשען – על אבינו שבשמים “ וכן ‪-‬‬
‫„מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח – יעסוק בתורה ובגמילות חסדים “ [מס' סנהדרין (צח‪.]):‬‬
‫כל מה שכתבנו כאן לעיל הוא רק בהנחה שר ' ברוך שיק משקלוב ציטט את דברי הגר "א כראוי‪ ,‬אך למעשה כבר‬
‫רבי בצלאל לנדוי בספרו על הגר "א פקפק על ציטוט זה ‪ .‬למעשה ר ' ברוך שיק הכיר את הגר "א רק בפגישה חד‬
‫פעמית‪ .‬נראה שהגר "א אמר לו ב ' אמירות ללא קשר אחד לשני ‪ .‬אמירה ראשונה היתה בקשר לצורך לדעת‬
‫חשבון והנדסה כדי להבין את סוגיות הש "ס‪ ,‬כי אומנויות אלו צמודים לתורה ‪ ,‬אך כוונתו היתה שצריך לדעת‬
‫ולהבין רק את הכללים בחשבון והנדסה המופיעים במקורות ‪ ,‬אך לא את ההוכחות לכך ולא את שאר הכללים‬
‫לשם הבנת סוגיות הש "ס‪ .‬את שאר הכללים צריך לדעת רק מי שכבר הגיע לדרגתו של הגר "א בקבלה ‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫ואקדמיה‪.‬‬ ‫הוא לא אמר שצריך ללמוד את זה בפני עצמו ובפרט לא ללכת ללמוד זאת במקומות של בתי ספר‬
‫אמירה שניה התייחסה להדפסת הספר "יסודות" של אוקלידוס ‪ ,‬אך ר ' ברוך שיק עצמו כותב שהוא אמר לו‬
‫לתרגם ספר זה ועוד ספרים לא כדי שכל אחד ילמד מספר זה ‪ ,‬אלא כדי שהגויים לא יהיה להם פתחון פה על‬
‫היהודים‪ ,‬שהרי הם אינם מבינים ויודעים שחלק נכבד מכללים אלו כבר מ ופיעים בצורה גלויה בש "ס עצמו והשאר‬
‫כבר נרמזים בתורה ‪ .‬מעבר לכך ‪ ,‬כדי לדעת בדיוק את דעתו של הגר "א‪ ,‬צריך לשמוע על כך מגדול תלמידיו‪ -‬מרן‬
‫הגר"ח מוולוז 'ין וכדי לדעת מה הוא אמר בשם הגר "א‪ ,‬כבר כתב תלמידו המובהק שהובא לעיל ‪ ,‬רבי אליהו‬
‫ראגולער והוא כתב בשו "ת שלו "יד אל יהו" בדיוק להיפך שהגר "א אמר תמיד שמלבד דקדוק יש ללמוד רק‬
‫תלמוד ושחוכמות חיצוניות ‪ ,‬כדי ללומדם כדבר בפני עצמו ‪ ,‬זה נתון רק לחוטבי עצים ושואבי מים ‪ .‬נביא את‬
‫הציטוט מספרו כלשונו‪...„ -‬וכל החכמות נתונים לחוטבי עצים ושואבי מים לרקחות ולטבחות לתורה הקדושה ‪ ,‬גם‬
‫בזמנינו ראינו רבינו הקדוש התנא האלהי מוהר "ר ר ' אליהו מוילנא ‪ ,‬אשר כל העולם ראו ‪ ,‬שגדולי החכמים‬
‫והפרופסורים היו לפניו כקליפת השום ‪ ,‬ולא מצאו ידיהם ורגליהם בפניו בכל שבע חכמות והודו שאין שכלו שכל‬
‫בשר ודם ‪ ,‬כי אם איש אלה‪ -‬ים נורא מאד ‪...‬וכל רואיו ותלמידיו אשר יצקו מים ע ל ידו ‪ ,‬העידו שאין זה ילוד אשה‬
‫‪ ,‬עד שמסר נפשו ממש על קלה‬ ‫כלל‪ ,‬וגודל חרדתו על דבר קל שמבואר בתלמוד בבלי וירושלמי אין לשער‬
‫שבקלות (=כדי להבינה ) ממה שמבואר בתלמוד ‪ ,‬אף במילי דרך ארץ (=המוזכר שם )‪...‬כי למראה עינינו ראינו‬
‫וזכינו לריחו ושיחתו ‪ .‬ותמיד היה מכריז שלא לל מוד שום חכמה זולת התלמוד כי אם חכמת הדקדוק לבדה ‪,‬‬
‫ושארי החכמות לא היה לומד כי אם במקום שאסור להרהר בדברי תורה (=בנוחיות) ועם רוב חכמתו אמר‬
‫שלא הגיע כלל למדרגת תנא ואמורא כי כל דבריהם נכללו במ "ט שערי בינה ושער החמישים כנגד כולם ‪ ..‬סיומא‬
‫דמלתא‪ ,‬כל העובר על דברי חז"ל חייב מיתה“ ‪.‬‬
‫הרמח"ל כתב בסוף חיבורו "דרך חוכמה " עשרה כללים אותם צריך אדם לאמץ בלימודו כדי להחשב חכם ‪ ,‬לפי‬
‫הסדר דלהלן – א‪ .‬לימוד כל התנ "ך עם מפרשיהם העיקריים ב‪ .‬י"ג מידות עם ביאוריהם ג‪ .‬לימוד כל הש "ס עד‬
‫שיבין כל הלכה על בורייה ד‪ .‬ידיעת כל המו "מ בש"ס וכל אלפי כלליהם ה‪ .‬ידיעת כל הסוגיות על בוריין ‪ .‬ו‪ .‬ידיעת‬
‫כל הספר "יד החזקה " לרמב"ם עם מפרשיו העיקריים ז‪ .‬ידיעת כל חלקי השולחן ערוך עם מפרשיהם העיקריים‬
‫ח‪ .‬ידיעת כל מדרשי הקדמונים עד תומם ‪ .‬רק מי שלמד את כל הנ "ל יכול להגיע לכלל ט‪„ - .‬עוד ילמד מלאכת‬
 ‫מג‬

‫ההיגיון והמל יצה והשיר ‪ .‬עוד ילמד עיקרי ההנדסה ‪ ,‬התשבורת והתכונה ושאר החכמות והמלאכות מה שצריך‬
‫לו‪ .‬והמלאכות והחוכמות החיצוניות כשידען יניחן ‪ ,‬אך למען לא ישכחן יחזור עליהם בהיפנותו אל בית המים‬
‫(=מה שנקרא בימינו – נוחיות)“‪ .‬ידוע כי הגר "א אחרי שראה את ספרו של הרמח "ל "מסילת ישרים" אמר‪ ,‬שאם‬
‫‪ .‬לכן אין פלא שגם הוא מתייחס בצורה דומה‬ ‫הרמח"ל היה חי הוא היה הולך ברגל לאיטליה כדי לראותו‬
‫לחוכמות‪ ,‬כגון‪ :‬חשבון‪ ,‬הנדסה‪ ,‬סטריאומטריה ועסק בהם בבית המים וממילא גם כאשר הוא חיבר את ספרו‬
‫"איל משולש "‪ ,‬העוסק בתחומים אלו ‪ ,‬הוא חיברו בבית המים ‪ ,‬כפי שכתב הגאון הגדול בדורו והמקובל רבי אליהו‬
‫ראגולער‪ ,‬אב"ד וראש ישיבת קאליש [שו"ת "יד אליהו "‪ ,‬ח"א‪ ,‬פסקים‪ ,‬סימן כה ‪ ,‬ורשא‪ ,‬תר"ס (‪ .])1900‬רבי‬
‫אליהו היה תלמיד מובהק של גדול תלמידי הגר "א – מרן רבי חיים מוולוז 'ין (ראה עליו בספר "תולדות חכמי‬
‫ירושלים")‪ .‬כידוע האמורא שמ ואל אמר שהוא מעיין בחוכמת התכונה ‪ ,‬כאשר הוא מתפנה בבית המים ["דברים‬
‫רבה"‪ ,‬פרשת נצבים (ח‪,‬ו)]‪ .‬מסיבה זו אין מוצאים במקורותינו יוזמה של חכמים ללמד לגויים את מציאות האמת‬
‫של הטבע – התורה‪ ,‬אלא תמיד זה במצב של כפיה מצד הגוי ‪ ,‬כגון המפגש של רבי יהושע בן חנניה עם זקנ י‬
‫[היינו זקני‬ ‫אתונה‪ ,‬אותם הוא ניצח [מס' בכורות (ח‪ ]):‬וכן השאלות ששאל אלכסנדר מוקדון את זקני הנגב‬
‫הדרום‪ ,‬ראה למשל מס ' ברכות (לה‪ ]):‬שהם הצליחו גם לענות לו בחכמה וידעו להתחמק ממנו משאלות צפויות‬
‫מעל לתפיסה האריסטוטלית שלו‪" -‬מה למעלה ומה למטה " [ מס' תמיד (לב‪ .]):‬כל השאלות שהפנו הרומאים ‪,‬‬
‫קיסריהם ומושליהם לחכמי המשנה ‪ ,‬היה זה לאחר חורבן בית המקדש ‪ ,‬כאשר למעשה הפקודה היתה להרוג‬
‫‪ .‬כל התנאים האלו היו בזמן‬ ‫כמה שיותר יהודים ובודאי את חכמי ישראל שניצחו את הגויים בויכוח הכפוי‬
‫החורבן‪ ,‬כגון ר "ג [מס' ע"ז (נד‪ ,).‬ר"ע [שם‪( ,‬נה‪ ]).‬וכן רבן יוחנן בן זכאי [מס' בכורות (ה‪ ,]).‬רבי יהושע בן חנניה‬
‫[שם‪( ,‬ח‪ ,]):‬רבי מאיר ועוד‪.‬‬
‫במס' תמיד (לב‪ ).‬מופיעים סיפורים על אלכסנדר מוקדון [וכן המפגש של אלכסנדר מוקדון עם מלך קציא ‪ ,‬כפי‬
‫שהובא ב "בראשית רבה " פ"לג] המוצג שם כאדם מושחת ורחוק מאד ממה שכתבו הנוצרים ‪ ,‬שרבו ומורו אריסטו‬
‫כתב את "ספר המדות " העוסק במוסר ‪ .‬יתכן שבכך רצו חז "ל להראות לנו שכשם שמגדולי תלמידיו של אריסטו‬
‫היה אדם מושחת ‪ ,‬כך היה גם מורו‪ -‬אריסטו‪ .‬אין מקור יהודי מזמן חז "ל המייחס את "ספר המדות" לאריסטו‪ ,‬אלא‬
‫מקור הייחוס הוא רק ממקורות נוצריים ויתכן מאד ש הוא נכתב על ידי יהודי ויוחס לאריסטו על ידי הנוצרים ‪.‬‬
‫למעשה כל כתבי אפלטון ואריסטו הם לגמרי מפוקפקים ‪ ,‬שהרי אין שום מקור אמין של אדם ירא שמים שממנו‬
‫"ברית החדשה "‪,‬‬ ‫מגיע המידע על כך שהם כתבוהו אלא כמעט כל כתבי פילוסופי יוון מגיעים מהנוצרים ואם ל‬
‫שהיתה בשמוש נרחב בעולם הנוצרי יש ‪ 150‬אלף גרסאות שונות ותרגומ ו הלטיני של התנ "ך מלא בשיבושים‬
‫שקרים וסילופים ‪ ,‬כפי שכתב המהר "ל ב "באר הגולה " בעמ' קיט‪ ,‬כל שכן שכתבים יוונים אלו ושאר הכתבים‬
‫שנכתבו לטענתם על ידי פילוסופים יוונים מפוקפקים לחלוטין ‪.‬‬
‫חז"ל סלדו מכל מפגש עם הגויים כשמדו בר היה בנושא של חכמה ותמיד מדגישים חז "ל שמפגשים כאלו נכפו‬
‫עליהם על ידי הגויים והסיפורים על כך הובאו בחז "ל רק כדי לדעת "מה תשיב לאפיקורס " ולא "דע מה תְ למד את‬
‫האפיקורס"‪ .‬מסיבה זו הם ניסו לנער מעצמם כמה שיותר מהר את כל המינין מכל סוג שהוא ולכן היו לעיתים‬
‫שואלים אותם תלמידיהם "אותו דחית בְקַ ש " [" ילק"ש" בראשית יד ‪" ,‬פסיקתא" פרשת פרה ו "תלמוד ירושלמי "‬
‫מסכת ברכות פ "ט דף יב ] או "לזו דחית בקנה ‪ ,‬לנו מה אתה משיב " ["במדבר רבה" (ט‪,‬כד)‪" ,‬ירושלמי" מס' שבת‬
‫(ג‪,‬ז)‪ ,‬תנחומא חקת ח ']‪ .‬לכן חז "ל לא ראו בכך כל שבח בכך כשפנו אליהם גדו לי הפילוסופים ‪ ,‬כי ראו בהם בסך‬
‫הכל אנשים נחותים ‪ ,‬לכן כל שלל המסורות של מפגשים בין גדולי הפילוסופים עם נביאים ותנאים והסיפורים על‬
‫‪,‬‬ ‫כך‪ ,‬שהם הושפעו מהנביאים והתנאים ושיש להם חוכמות אמיתיות המגיעות מאותם אישים מקורם בנוצרים‬
‫שכאמור לעיל ‪ ,‬רצו להראות את גדולת הנב יאים והתנאים שכביכול הם ממשיכיהם ‪ .‬מסיבה זו ישנם סיפורים עם‬
‫הרבה שיבושים ודברים לא הגיוניים ‪ ,‬על כך שחכמי ישראל בתקופת ה "ראשונים " ובתחילת תקופת ה "אחרונים"‬
‫השתמשו בהם כדי להציל את עם ישראל (כפי שנפרט להלן)‪.‬‬
‫כדוגמה לכך נביא את המסורה שאפלטון למד מירמיה הנביא ב מצרים‪ .‬המקור הקדום ביותר בו מובא סיפור זה‬
‫הוא כמובן נוצרי והוא מופיע בספרו של אחד מאבות הכנסיה הנוצרית –הבישוף אוגוסטינוס מהעיר היפו בצפון‬
‫אפריקה (‪ 354-430‬לסה"נ) בספרו "עיר האלוהים (ח‪ .)11:‬הוא מביא סיפור זה כדי להסביר כיצד אפלטון יכל‬
‫היה להגיע לרעיונות כה קרובים לנצרות ללא כל התגלות נבואית אליו ‪ .‬הוא גם כותב שבמסעו למזרח ‪ ,‬אפלטון‬
‫קרא את הכתבים הנבואיים ‪ .‬מסורת זו מופיעה גם אצל אבות כנסייה נוספים ‪ ,‬כגון‪ :‬יוסטינוס ("‪ ,"Apologia‬ח"א‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,)60‬אורגינס ("נגד קלסוס "‪ ,‬ח"ד‪ ,)39 ,‬קלמנס (‪ ,Stromato‬א‪ )22 ,‬ואוסביוס ["הכנת ה אונגליון " יא‪)22:9 ,‬‬
‫ואחרים‪ .‬הבסיס למסורת זו ‪ ,‬שלדבריהם נלקחה מחכמי היונים ‪ ,‬היתה העובדה ‪ ,‬שגם ירמיה וגם אפלטון שהו‬
‫במצרים מיד לאחר החורבן בארץ ישראל ‪ .‬בכתבי אפלטון ("טימאוס"‪ ,23-5 ,‬על פי תרגומו של י ‪.‬ג‪ .‬ליבס מלטינית‬
‫שהוא תרגום מיוונית ) מספר אפלטון על סולון ‪ ,‬הפילוסוף היווני ‪ ,‬שהיה במצרים ולמד מהמצריים ‪ .‬מדבריו משתמע‬
‫שליוונים יש שכל של ילדים והם צריכים ללמוד מהמצריים ‪„-‬ולשמע החשבון הזה אמר אחד מהכהנים ‪ ,‬איש זקן‬
‫עד מאד "הוי סולון סולון ‪ ,‬אתם היונים – לעולם ילדים אתם ויווני זקן איננו בנמצא ‪...‬כולכם צעירים בנשמותיכם ‪,‬‬
 ‫מד‬

‫שלא צברתם בהן ימים ושום ידיעה שזרקה בה שיבה "‖‪ .‬דברים אלו מובאים שם בדיאלוג בין קריטיאס וסוקרטס ‪.‬‬
‫קריטיאס מספר לסוקרטס מה ששמע מסולון שהיה אז בן ‪.90‬‬
‫"כתבים" אלו תורגמו מיוונית בניב מסוים לרומית וללטינית ‪ .‬אין שום כתב יד מאותה עת ‪ .‬לא ידוע כיצד הם הגיעו‬
‫לידי ראשוני הנוצרים ומי הם המתרגמים ומהי רמת אמינותם הבלשנית והמוסרית ‪ .‬מה שברור הוא‪ ,‬כי תוכנם של‬
‫הדברים שירתו את האינטרסים של אותם נוצרים וכנראה שהיה פילוסוף בשם אפלטון ‪ ,‬אך לא ברור אם הוא כתב‬
‫את הדברים או שזו רק המצאה של אבות הכנסיה הן לגבי עצם הכתבים והן לגבי הגירסה המדויקת וכנ "ל לגבי‬
‫שאר הכתבים של פילוסופי יוון ‪.‬‬
‫ב"ראשונים" מופיעים התייחסויות שונות לגבי אפלטון ואריסטו ‪ ,‬כגון הרשב"א שאינו מזכיר כלל שאפלטון פגש את‬
‫ירמיה‪ .‬הוא כותב באגרת ["שו"ת הרשב "א"‪ ,‬ח"ה‪ ,‬סי' שסח‪ ,‬הוצ' מכון ירושלים ‪ ,‬עמ' רנד‪ ,‬ד"ה וגם ]‪„-‬וגם ראיתי‬
‫לפילוסו פים שאמרו כי הנפש הנבואית למעלה מן הנפש הפילוסופית ‪ ,‬כי הנפש הזאת לא תצטרך לקנות הידיעות‬
‫והחכמות בהקשים והקדמות ‪ ,‬כמו שתצטרך הנפש הפילוסופית ‪...‬ולכן אמר אפלטון אנחנו לואים (=נלאים) מהבין‬
‫מה שבא על ידי הנביאים ואמנם נדע ממנו מעט ונסכל הרבה ‪.‖...‬‬
‫על הזיקה בין אפ לטון לירמיהו הנביא ישנה עדות בספרו של תלמיד הרמב "ן‪ -‬רבי יצחק דמן עכו ["אוצר חיים "‪,‬‬
‫כת"י גינצבורג ‪( 775 ,‬כב‪ ,).‬כפי שמצוטט בספרו של אידל – קבלה ופילוסופיה ‪ ,‬עמ' ‪ ,102‬הערה ‪„-]30‬מופת כוזב‬
‫יצא מחידוד ספר חכמת ההגיון ‪ ,‬כמו שהמופת שהביא אפלטון על דברים המתריס כנגד ק בלת ירמיהו הנביא ז "ל‪,‬‬
‫היה שקר גמור כמו שהודה הוא עצמו לתלמידו בחלום אחרי מותו ‪ ,‬כאשר כתבתי בספר "דברי הימים" וגם בספר‬
‫"חיים דאורייתא "‪ ,‬כתבתיו מפי ר ' דוד הכהן ז "ל גדול דורו ששמע מפי המקובל האמיתי מורנו הרמב "ן ז "ל ‖‪.‬‬
‫מדבריו משתמע שאפלטון לא למד מפי ירמיה והוד ה לדבריו ‪ ,‬אלא רק לאחר מותו של אפלטון דיבר אפלטון עם‬
‫תלמידו בחלום ‪ ,‬אך בספרים רבים של חכמי ישראל בתקופת ה "אחרונים" מופיע שהוא כן נפגש עימו ולמד‬
‫מהנביא ירמיה ונביא מעט דוגמאות לכך ‪ .‬האברבנאל מביא מסורה נוצרית זו ‪ ,‬הטוענת שהועברה מחכמי היוונים ‪,‬‬
‫בשנים מספריו ‪ .‬בפירושו לירמיה [עמ' (שה‪ ]):‬הוא כותב שחכמי היוונים סיפרו שאפלטון למד מירמיה הנביא‬
‫ובספרו "מפעלות אלוקים " (פרק ו' עמ' קצג) הוא מציין זאת כדבר מוסכם ‪„-‬אמר אפלטון החכם שהנפש תתנועע‬
‫בעצמה תנועה סבובית בהיותה בגוף ‪...‬והוא באמת מאמר מדעי ראוי היה לשכמותו ‪ ,‬תלמיד מתלמ ידי ירמיה‬
‫הנביא‖‪ .‬הרשב"ץ כתב ["מגן אבות " ( ל‪„- ]).‬כי היא גלתה לנו מסורת האלוהות ‪ ,‬מה שלא יגיע מחקר השכל‬
‫האנושי וכבר כתוב ב "מורה המורה " (= על מו "נ לרמב "ם) לחכם ן ' פלקירה ז "ל‪ ,‬כי אפלטון הפילוסוף ‪ ,‬שכל חכמי‬
‫המחקר נכנעו לפילוסופיותו ‪ ,‬כתב כי דבר עם אחד מנביאי ישראל ובתחילת הדברים לא נראה לו ממנו ענין גדול‬
‫וכשנכנס עמו בעומק אלוהותו הבהיל והיה תכלית כוונתו להבין דבריו ויש אומרים כי זה היה ירמיה הנביא ובאמת‬
‫כי בזמן אפלטון היה ‪ ,‬אבל איני חושב שהיה אלא אחד מתלמידיו הקטנים ‖‪ .‬יתכן שכוונתו היא שאפלטון לא שוחח‬
‫עם ירמיה אלא עם אחד מקטני תלמידיו של ירמיה אך יתכן שכוונתו שאפלטון עצמו יכול להחשב רק כאחד‬
‫"קול יהודה " בפירושו על‬ ‫מקטני תלמידיו של ירמיה ‪ .‬כמו כן מובא סיפור זה בספרו של רבי יהודה מוסקאטו‬
‫ה"כוזרי" [( ד‪,‬ג) דף כא ‪ ,‬עמ' ‪ .]41‬ר"י מוסקאטו דוחה את דברי האברבנאל ‪ ,‬שהרי ב "כוזרי" כתב שם שפילוסופי‬
‫יוון לא ראו את הנביאים ומופתיהם ‪ ,‬כי אם היו פוגשים בהם היו מודים להם ‪ .‬הוא גם מביא ראיה מפיצ 'ינו שכתב‬
‫על אפלטון ספר ולא הזכיר את ירמיה ‪ ,‬אף שפיצ 'ינו בכתביו האחרונים קושר את מקורותיו של אפלטון לתורת‬
‫משה משום שביקר במצרים ‪.‬‬
‫ר"י מוסקאטו לא ידע שגם פ יצ'ינו שלל בכתביו האחרים את דברי ה "כוזרי" וכותב מספר פעמים על כך שמקור‬
‫החוכמות הוא בעם ישראל וממילא ביקורתו אינה תקפה ‪.‬‬
‫ב"שלשלת הקבלה " לאבן יחיא קיימים שיבושים שונים ובחלקם הם נובעים מטעויות דפוס ‪ .‬הוא כתב בעמ ' ‪127‬‬
‫על כך שהרמ "א ב "תורת העולה " בפרק יא מביא את המסורת שהיפוקראט נפגש ולמד מדוד המלך ‪ ,‬אך הרמ "א‬
‫כתב זאת על סוקרטס ‪ .‬הוא גם כתב שהרמ "א כתב שם שאפלטון בא ללמוד מפיו של ירמיה הנביא במצרים ‪ ,‬אך‬
‫הרמ"א אינו מזכיר כלל מסורת זו ‪ .‬כיון שספרו של הרמ "א לא היה מצוי כל כך לעומת "שלשלת הקבלה " שהיה‬
‫מצוי ביותר לכן מספר מחב רי ספרים כתבו שגיאה זו שמסורת זו הובאה ב "תורת העולה"‪.‬‬

‫הבעיות הקשות שעמדו בפני העם היהודי ונסיונות ההשרדות שלו עם‬
‫השתלטותה של הנצרות על אירופה‬
‫אכן צריך לבאר מדוע בתקופת ה "ראשונים" החלו חלק מגדולי הדורות להתייחס לחכמי יוון והנוצרים ולדבריהם‬
‫ולציין שחכמי היו נים למדו מעט אצל נביאי ישראל (אף שניצנים על כך החלו בסוף תקופת ה "גאונים")‪ ,‬כאשר‬
‫אותם חכמים לא יכלו כלל להבין את עומק דברי הנביאים ואפילו אם הם היו נפגשים עמם הרי שהם רק דקלמו‬
‫מעט מאמירותיהם או ספריהם ‪ ,‬היות ולא היתה להם הבנה מתוך התגלות ה ' אליהם ולא היתה לה ם כלל יראת‬
‫שמים ודבריהם אינם נחשבים כלל חכמה כפי שהיטיב להגדיר זאת המהר "ל כדלעיל וגם לא יכלו להבין את רוח‬
‫קדשם של דברי חז "ל‪ ,‬כפי שכתב המהר "ל במקומות רבים בכתביו ‪ ,‬כגון ב "באר הגולה " [ באר הששי ‪ ,‬עמ'‬
‫(קכח‪„- ]).‬כי כבר אמרנו לך עניין חכמים שלא השגיחו כלל בענין הג שמי‪ ,‬רק על ענין המהות ‖‪ .‬הכתובים וחז "ל‬
 ‫מה‬

‫מדגישים תמיד שחכמה הוא מושג זהה ונרדף ליראת שמים ["הן יראת ה ' היא חכמה "‪-‬איוב (כח‪,‬כח) וראה מס '‬
‫שבת (לא‪ ]).‬וכמעט בכל מקום בכתוב מודגש ‪ ,‬שהחכמה היא בלב ‪ .‬בספר שמות בפרשת ויקהל ‪ ,‬יסוד זה מודגש‬
‫חמש פעמים‪.‬‬
‫‪ 150‬שנה לאחר חתימת המ שנה (‪ 315‬לסה"נ)‪ ,‬כאשר הקיסר אוגוסטוס הרומי התנצר בניקאה ‪ ,‬הוא החל‬
‫להשליט את הנצרות הקתולית ברחבי האמפריה הרומית ‪ .‬העם הפרוסי כמעט הוכחד ‪ ,‬כאשר הוא דבק בפגניות‬
‫וסירב להתנצר ‪ .‬אחרי ‪ 500‬שנים אירופה כולה הופכת לקתולית כאשר הותיקן שולט ביד רמה ומרשת את‬
‫היבשת בכמרים ובישופים בכל כפר ועיר ‪.‬‬
‫העמים באירופה שהיו פראים ופראים למחצה (בעיקר לאחר פלישת השבטים הגרמניים לתוכה )‪" ,‬אמורים" היו‬
‫לארח את העם היהודי הגולה בארצותיהם ‪ .‬אירוח זה היה מותנה במספר תנאים קשים ביותר ‪ ,‬בפרט לנוכח‬
‫ההאשמה הקבועה שהעם היהודי רצח את משיחם ‪ .‬גדולי הדו רות הועמדו בפני מספר בעיות קשות ביותר ‪ .‬א‪.‬‬
‫הכדאיות בהחזקת היהודים בתחומם של עמי אירופה היה מותנה ביכולתם של היהודים לפתח את ארצם בעיקר‬
‫מבחינה כלכלית ‪ .‬ב‪ .‬התורה שבעל פה היתה מלאה בהתבטאויות שונות נגד הנצרות וה "משיח" שלהם ונגד כל‬
‫העמים ובפרט נגד אדום שצאצאיהם מגזע עשו היו ראשי האימפריה הרומית הנוצרית ‪ .‬מסיבה זו ‪ ,‬התורה שבעל‬
‫פה ובפרט המשנה והתלמוד נדונו לשריפה ‪ ,‬כאשר הגורמים הראשיים לכך היו משומדים שחיברו ספרים‬
‫‪ .‬המקרה המפורסם‬ ‫המוכיחים עד כמה המשנה והתלמוד מלאים בביטוים קשים נגד הנוצרים והעמים בכלל‬
‫ביותר של שריפת ה תורה שבע "פ אירע בשנת ה ' אלפים ב ' (‪ 1242‬לסה"נ)‪ .‬האפיפיור גריגוריוס פקד על ארצות‬
‫אירופה לברר דבר זה אחת ולתמיד ובצרפת מילאו את מבוקשו ‪ .‬המשומד דונין כתב חיבור על כך ‪ .‬רבי יחיאל‬
‫מפריז מגדולי בעלי התוספות נקרא לעמוד בויכוח בבית משפט ‪ ,‬כאשר אם המלך היתה בין השופטי ם‪ .‬התוצאה‬
‫היתה שריפת ‪ 24‬קרונות של כתבי יד בפרט של המשנה התלמוד ובכללם כתבי היד הראשונים של המשנה‬
‫והתלמוד מרגע הופעתם ‪ .‬שריפה זו גרמה לנזק חמור ביותר ליכולת הלימוד ‪ .‬ג‪ .‬הפילוסופיה היונית ובפרט כתבי‬
‫אריסטו והאסטרונומיה הפתולומאית (בערבית – הבתולמאית) עברה קנונ יזציה והפכה לחלק מהקנון (=קובץ‬
‫חוקים‪ ,‬רעיונות וכתבים מקודשים ) הנוצרי‪ .‬כתיבת חיבורים נגד פילוסופיה זו או התעלמות ממנה ‪ ,‬משמעותה‬
‫היתה מרד גלוי נגד יסודות הנצרות ‪ .‬מרד זה יכל לגרום להעלאת היהודים על המוקד או השמדה כללית במקרה‬
‫הגרוע או גירושם במקרה הטוב ‪ .‬ד‪ .‬כיון שחוכמות אלו הפכו בתרבות הנוצרית לאמת אובייקטיבית ‪ ,‬אם היהודים‬
‫היו אומרים שהם אינם מקבלים את הידע הזה ‪ ,‬הרי שהם היו מוצגים כבורים ונבערים והיו לוחצים עליהם‬
‫להתנצר כדי "להתעלות" או לעלות על המוקד ‪ .‬ה‪ .‬התוצאה היתה השפעת דעות כפרניות על העם היהודי ‪.‬‬
‫חלק מגדולי הד ורות‪ ,‬מתוך רגש אחריות לגורלו של העם היהודי ‪ ,‬החלו לחבר חיבורים (בפירוש לתורה או‬
‫חיבורים על הפילוסופיה ) שהתייחסו לפילוסופיה כדבר אמתי וכן כללו בחיבוריהם התייחסות לאבות הכנסיה ‪.‬‬
‫הפילוסופיה‬ ‫חלק אחר של גדולי הדורות הסתכנו וכתבו את האמת כדי לאזן וכתבו על אפסיותם של חיבורי‬
‫והשמיעו את דעת התורה הצרופה ‪ ,‬אם כי גם הם התייחסו מעט לחיבורים אלו ‪ .‬הרשב"א פירסם חרם על לימודי‬
‫הפילוסופיה וכן הרמב "ן כתב בחריפות נגד אריסטו ‪ ,‬אם כי גם הוא כתב כפי שראינו לעיל שאם יש דבר אמיתי‬
‫בחוכמות החיצוניות מקורו בתורה ולכן אין צורך כלל להזקק ל חוכמות העמים ‪ .‬כתוצאה מבעיה זו היו תלמידי‬
‫ן אמיתיות באומרם‬ ‫חכמים שלא נחשבו לגדולי הדורות וממעתיקי התורה שהחלו ללמוד חוכמות אלו כאילו ה‬
‫שדווקא משום שמקור החוכמות נמצא בתורה ‪ ,‬לכן ניתן ללמוד אות ן והיו שהשתמשו גם באמירה של ברנר‬
‫משרטר (‪ )Bernard de Chartres‬מהמאה ה‪ 11-‬לסה"נ‪ ,‬של "ננסים על גבי ענקים "‪ ,‬היינו‪ ,‬הקדמונים היו‬
‫ענקים‪ ,‬אך האחרונים על אף שהם ננסים לעומתם ‪ ,‬הם יכולים להתקדם יותר בידע ובחוכמות ‪ .‬היו כאלה‬
‫שהשתמשו באמירה זו רק לגבי אומנויות והיו כאלו שהרחיבו את זה לכלל החוכמה ‪ ,‬הרחבה שגרמה להם גם‬
‫‪,‬‬ ‫לכפור בדברי חז "ל‪ .‬היו כאלו שהתלהבו מפיתוח הטכנולוגיה בתקופתם וגדולי הדורות ביקרו אותם על כך‬
‫שפיתוח זה שלא היה קיים בתקופות הקדמו ניות בתפוצה רחבה ‪ ,‬אך בכל זאת הי ה קיי ם במקומות מסויימים‬
‫ונשכח או הושכח ‪ ,‬וש"אין כל חדש תחת השמש " כי ידעו בחוכמתם שפיתוח זה מהוה סכנה לקיום העולם‬
‫ושפיותו‪ .‬כיום ביקורת זו מושמעת כבר במקומות רבים ‪.‬‬
‫נביא לדוגמא את הרמב "ם‪ ,‬כי הוא מפורסם ביותר בחיבוריו שנועדו לגונן על עם ישראל ולהצילו מהשמדה (רצח)‬
‫ומשמד‪ .‬לחיבורו הוא קרא בשם שמסביר זאת היטב "מורה נבוכים "‪ .‬החל מתקופת ההשכלה יעשו בחיבוריו‬
‫שימוש דאיסטים פרוטסטנט ים ויהודו‪ -‬פרוטסטנטים ויכתבו שהוא באמת האמין בחוכמת אריסטו ויכנוהו‬
‫"אריסטוטל" וכן את שאר גדולי הדורות שגוננו בצורה זו על עם ישראל ‪ .‬הרמב"ם כותב מכתב ליהודי לוניל (מהדו'‬
‫שילת‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' תקב)‪ .‬במכתב זה הוא מתודה שלימוד בחוכמות אלו נעשה ‪ ,‬רק כדי לגונן על עם ישראל ‪ ,‬על ידי‬
‫שיראה לגויים תוך שימוש בשפתם וידיעותיהם הפילוסופיות ‪ ,‬את יופיה וזוהרה של התורה בכתב ובעל פה ‪.‬‬
‫‪„-‬שבטרם אווצר בבטן ‪ ,‬התורה‬ ‫כתוצאה מהתמסרות זו הוא גם מתאונן שזה פגע בלימוד התורה שלו והבנתה‬
‫ידעתני ובטרם אצא מרחם לתלמודה הקדשתני ‪ ,‬ולהפיץ מעיינותיה חוצה נתנת ני והיא אילת אוהבי ואשת נעורי ‪,‬‬
‫אשר באהבתה שגיתי מבחורי – ואף גם זאת ‪ ,‬נשים נוכריות (=חוכמות אומות העולם )‪ ,‬נעשו לה (=לתורה בכתב‬
‫ובע"פ) צרות‪ ,‬מואביות עמוניות אדומיות צידוניות חתיות ‪ .‬והאל יודע כי לא נלקחו מתחלה אלא להיותן לה‬
 ‫מו‬

‫לרקחות ולטבחות ול אופות (=כינוי גנאי מזלזל ביותר ל אותן חוכמות ובכללן חוכמות אריסטו )‪ ,‬להראות העמים‬
‫והשרים את יפיה‪ ,‬כי טובת מראה היא עד מאד“‪.‬‬
‫מרטין לותר יצר את הנצרות הפרוטסטנטית וביצע "ניסור" בין מושג ה "חוכמות" למושג ה "דת"‪ .‬ה"דת" בתרבות‬
‫נוצרית זו ‪ ,‬הכובשת את מרכז ומערב אירופה ‪ ,‬אמורה להתמחות רק בקיום מספר טקסים ופקודות מאלוקים‬
‫בצורה מכנית ‪ .‬אם יש את נפשך להתמחות בהבנת התנ "ך והברית החדשה לך לאקדמיה שהיא המופקדת‬
‫הבלעדית על "זיקוקו" של התנ "ך ו "הברית החדשה " משגיאות ושיבושים ‪ .‬מאוחר יותר בעידן ה "השכלה"‪ ,‬כתבים‬
‫אלו הופכים לכתבים סוציו‪ -‬היסטוריים‪ ,‬אשר אותם יש להבין כמי שאינם מייצגים יותר אצל מאמיניה עדות לנבואה‬
‫והתגלות אלוקית לגיבורי אותם כתבים ‪.‬‬
‫מסיבה זו תירגמו היהודו‪ -‬פרוטסנטים א ‪ .‬בן יהודה ובהמשך ה "אקדמיה ללשון " את המושג ‪ Religious‬ל"דת"‪,‬‬
‫שמשמעו בכתבי הקודש הוא "קובץ פקודות "‪ .‬מטרת תירגום זה נועדה לכפות על הי הודים דרך מערכות החינוך‬
‫את תובנת היסוד הנוצרית‪ -‬פרוטסטנטית‪ ,‬שהיהודי מתייחד בכך שהוא יכול לקיים קבוצת מצוות המופיעה בתנ "ך‬
‫על פי ההבנה השטחית ורק כהמלצה כפי ראות עיניו והנוצרים יכולים לקיים רק את קבוצת הפקודות המופיעה‬
‫ב"ברית חדשה "‪ .‬בתקופה ההבראיסטית ‪ ,‬הפרוטסטנטים עדיין סברו שפקודות אלו ניתנו על ידי אלוקים במעמד‬
‫הר סיני ‪ ,‬אך החל מעידן הדאיזם וההשכלה ‪ ,‬מצוות אלו החלו להיתפס בתודעת הפרוטסטנטים רק בהקשר‬
‫הסוציו‪ -‬הסטורי של התנ"ך‪ ,‬כפקודות שגובשו ב‪ 1500 -‬השנים מאז מתן תורה ולכן ניתן לקיימם רק כהמלצה ‪ .‬כדי‬
‫להבין את המצוות ואת כלל התנ "ך יש ללמוד על כך באקדמיה ‪ .‬לדידם‪ ,‬כל מה שמעבר לקבוצת פקודות אלו‬
‫(היינו‪ ,‬ה"דת") אינו שייך ליהודי אלא להבנה אוניברסלית כפי שהיא נתפסת במחקרי "מדעי היהדות "‪ .‬תפיסה‬
‫השנאה‬ ‫חשוכה‪ ,‬פרימיטיבית ואנטישמית זו מלווה את היהודו‪ -‬נוצרים עד ימינו כאשר היא מלווה בתסביך‬
‫העצמית ומקורה באשליה שתפיסה זו תימנע את האנטישמיות ‪ .‬על פי מיטב מסורת אנטישמית זו היהודי חייב‬
‫להיות גם "אדם" ולשם כך הוא חייב להתערות בין הפרוטסטנטים וכדי להבין את ה "חיים" רצוי מאד שילמד על‬
‫כך באקדמיה ‪ ,‬אחרת הוא אינו נקרא "אדם"‪ .‬חוכמות‪ ,‬השקפה ומוסר לדי דם הם מחוץ ל "דת" ואותם הוא חייב‬
‫ללמוד אך ורק מבישופי האקדמיה ‪.‬‬
‫בשלב הראשון במשך ה ‪ 250 -‬שנים מאז הופעתו של מרטין לותר ‪ ,‬כתבים אלו מייצגים אצל הפרוטסטנטים‬
‫"גובה העינים "‪ ,‬אך מאידך‬ ‫עדות להתגלות אלוקית ולכן כדי לזקק את הכתבים ההתיחסות אליהם היא ב‬
‫ממשיכים כוהני הא קדמיה לראות בכתבים אלו כמקור החוכמות שהתגלו לעם היהודי ‪ ,‬לא רק הפילוסופיות אלא‬
‫גם שאר תחומי החוכמות החיצוניות ‪ ,‬אך כאמור בצורה ביקורתית ‪ .‬כוהניה ובישופיה של האקדמיה מלגלגים על‬
‫דברים שונים המופיעים ב "ברית החדשה " ובכתבים הנוצריים המאוחרים ‪ ,‬כדברים לא מציאותיים ש יש לעוקרם‬
‫מתוכה ולכן במקביל הם גם מלגלגים על התורה שבעל פה של העם היהודי לגבי דברים שנראים להם שם לא‬
‫מציאותיים‪.‬‬
‫בישופי האקדמיה מתייחסים באותה צורה רדודה של החוכמות שלהם ‪ ,‬לחכמה המופיעה בתלמוד בעומק של‬
‫רבדים רבים ‪ .‬ניתן להבחין ברדידות זו שגובשה באקדמיה המלכות ית הבריטית ‪ .‬בדו"חות הראשונים של המחקר‬
‫שם ניתן לצפות בדיווחים בנאליים ע ל אבנים שונות ותיאור גודלן ומיקומן‪ .‬גם כאשר חוכמות אלו הופכות בראשית‬
‫המאה ה – ‪ 19‬למדע וכן עד ימינו ‪ ,‬המחקרים נושאים את אותו אופי ‪ ,‬כפי שהטיב להגדיר ו המהר"ל‪ ,‬כפי שראינו‬
‫לעיל‪ .‬המהר"ל חי בתחי לת תקופת הנצרות הפרוטסטנטית ובתחילת עיצובה של האקדמיה המודרנית ‪ .‬לעיל‬
‫תיארנו את המצב הקשה בו היה נתון העם היהודי ‪ .‬אם חכמי ישראל היו אומרים את האמת הצרופה שחוכמות‬
‫החיים מטופלות על ידי הגויים ברמה רדודה בהבנת המציאות ואינן נחשבות כלל כחוכמות ‪ ,‬היו מעוררים עליה ם‬
‫גלי אנטישמיות וסכנת שמד והשמדה ואם היו משקרים ואומרים שחוכמות הגויים הן אמת ושהתורה שבעל פה‬
‫היא ברמה נמוכה‪ ,‬זה היה גורם לכך שהנוצרים היו דורשים מהם לעלות דרגה ולכן להתנצר ולהתבולל ‪ .‬הודאה זו‬
‫גם היתה כרוכה בהתבוללות מרצון ‪ ,‬כפי שקרה בתקופת ה "השכלה" והציוניזם‪ .‬לכן בחרו הרבה מגדולי החכמים‬
‫להתייחס לחוכמת הגויים כדבר שניתן להתייחס אליו כחוכמה ולעשות בחכמה זו "תיקונים" ולומר שבדרך כלל‬
‫דברי אריסטו ואפלטון מתאימים לתורה ולסמוך על המסורת ארוכת השנים שחכמת הגויים נלקחה מאז אברהם‬
‫אבינו מהעם היהודי ‪ .‬חכמים אלו נאלצו לסמ וך על גדולי הדורות שהם יאמרו את האמת הצרופה שחוכמות הגויים‬
‫הם שווא ותוהו ורק לגבי פרטים טכניים בפילוסופיה ובשאר החוכמות ישנם לעיתים דברים נכונים ולעיתים גם‬
‫מעט דברים מהותיים אמיתיים אצל בודדים מחכמי אומות העולם במשך כל ההיסטוריה ‪.‬‬
‫אחד מגדולי הדורות שבחר לבר ר את האמת הצרופה היה המהר "ל מפראג ‪ .‬הדבר מתבטא בכל ספריו ‪ ,‬אך‬
‫בספרו "באר הגולה " הוא מתרכז בהתייחסותו לדברי הבלע שהשמיעו "חכמי" אומות העולם כלפי התורה שבעל‬
‫פה‪ ,‬כפי שהם התייחסו באותה מידה ל "ברית החדשה" שנוצרה גם בתקופת חז"ל‪.‬‬
‫המהר"ל מציין ומדגיש שהחוכמות החיצונ יות (או כפי שכונו מאז ה‪-119 -‬המדעים) אינן נחשב ות כלל "חוכמה" או‬
‫"מדע" והוא מונה מספר סיבות לכך ‪ .‬הוא מגדיר את המדע כעוסק רק בתחום המצומצם של הידיעה "שכך נמצא‬
‫ודבר זה אין ראוי שיהיה נקרא חוכמה "‪ .‬המדע משול למחסן של ידע והמדען הוא למעשה רק מחסנאי שמנסה‬
‫לסדר את פרטי המציאות בזה אחר זה וזה ליד זה בלא שידע דבר על פרטים אלו ומהותם ולמה הם מסודרים‬
 ‫מז‬

‫בצורה זו וגם בתחום צר זה סדור זה שנוי במחלוקות תיאורטיות המתחלפות לעיתים מזומנות ורק ברמה של‬
‫משוערכות וסבירות סטטיסטית לא מדויקת ‪.‬‬
‫המהר"ל בחר להתייחס לחוכמת התכונה (הנקראת כיום מדעי האסטרונומיה והאסטרו‪ -‬פיזיקה) כמייצגת את‬
‫שאר החוכמות החיצוניות ‪ ,‬כדי להוכיח שחוכמות האומות אינ ן חכמה ומדע ‪ .‬אחרי שהוא מוכיח עובדה זו הוא‬
‫מסכם וכותב ["באר הגולה "‪ ,‬באר ששי ‪( ,‬קט‪ ,):‬ד"ה ולא זה בלבד ] ‪„-‬כל חוכמת התכונה ‪ ,‬אין ראוי שיהיה נקרא‬
‫שם חכמה עליו ‪ ,‬כי אין נקרא חכמה רק שידע הדבר כמו שהוא ודבר זה לא תמצא בחוכמתם ‪ ,‬כי לא אחד שעמד‬
‫על אמתתו ומה לי אם ישקר הרבה או ישקר מעט (=האסטרונומיה הפותלומאית או הקופרניקאית מיסודו של‬
‫אריסטראכוס מסמוס ) סוף סוף לא ידע אמתת הדבר ‪ ,‬כמו שהוא סוד העיבור שהם ידעו אמיתתו כפי מה שה וא‬
‫מקובל מפי השם יתברך ‪ .‬ועוד כל חכמי האומות לא ידעו רק שעור זמן מהלך החמה והכוכבים והקפת הירח ‪ ,‬ולא‬
‫ידעו טעם הדבר ומאיזה צד נמצא כך ולמה כך בבירור ‪ ,‬ודבר זה יקרא סוד העיבור אשר יודע כל עניין הליכת‬
‫החמה והכוכבים בציור השכלי ומהותם ‪ .‬ודבר זה חכמה אחרת וזה שנאמר (דברים ד') כי היא חכמת כם ובינתכם‬
‫לעיני העמים ‪ ,‬כי מה שייך חכמה בדבר שאין לו טעם ולא ידע מהות הדבר רק שידע שכך נמצא ודבר זה אין‬
‫ראוי שיהיה נקרא חוכמה‪ ,‬רק החוכמה מי שיודע מהות הדבר בעצמו“‪.‬‬
‫בתקופתו של המהר "ל עדיין שום יהודי לא נתפס ברשת הנצרות הפרוטסטנטית מל בד עזריה מן האדומים ‪ ,‬כפי‬
‫שמשתמע מדברי המהר "ל (שם‪ ,‬עמ' קכז)‪ .‬המהר"ל מתאר את רדידותו המחשבתית ואת התובנות‬
‫‪ ,‬סוף דבר אחד מדבריהם הקטנים וכל שכן‬ ‫הפרוטסטנטיות שלו ‪„-‬איש אשר לא יודע להבין דברי חכמים‬
‫העמוקים‪ ,‬איך לא ירא לדבר בחכמים (=בקורת התלמוד הפרוטסטנטית ) וידבר עליהם כאלו היו אנשים בדורו‬
‫‪ ,‬כי ימצא‬ ‫חביריו (=התלמוד בגובה העינים )‪ ,‬דבר זה לא היה בישראל עד הדור הזה ולכן לא עליו תלונתנו‬
‫לפעמים איש טינא בלבו כי הורגל בספרי עובדי כוכבים ומזלות ‪ ,‬כאשר יעיד עליו ספרו ‪ ,‬אך על זה תלונתינו ‪ ,‬כי לא‬
‫נמצא איש מוחה להנתן דברים כמו אלו בדפוס ויהיה דבר זה סבה ח "ו להרים יד בתורה‖‪.‬‬
‫החל מתחילת ה‪ ,120 -‬כשפיתוח תיאוריית הקוונטים בפיזיקה יצר משבר מושגי עצום לגבי אמינותו של המדע ‪,‬‬
‫החלה להשמע בקהילה המדעית הדעה שהמדע הוא למעשה לא יותר ממיתוס ‪ .‬כבר בסוף ה‪ 120 -‬היה ברור ‪,‬‬
‫למשל באוניברסיטאות רבות בארצות הברית ‪ ,‬שהמדע הוא יצירת מיתוס חברתי‪ -‬פוליטי בתחומי מדעי הטבע ‪,‬‬
‫כפי שכתבנו לעיל ‪ ,‬וכל שכן במדעי החברה והרוח ‪ .‬המיתוס המדעי בנוי על יסודות הדת הפרוטסטנטית ‪ ,‬אשר‬
‫‪ ,‬לעיתים ברמת הקונספט ולעיתים ברמת המודלים‬ ‫עובר לעיתים מזומנות שיפוצים בהבנת יסודות אלו‬
‫והתצפיות‪ .‬לעומת זאת התורה שבכתב ובעל פה הם מקורות לוגיים ‪ ,‬בעלי אופי אנטי‪ -‬מיתוסי‪ ,‬אשר ניתנו לעם‬
‫–‬ ‫ישראל על ידי האלוקים במעמד הר סיני ‪ .‬נוכל להיווכח שהמדע מורכב רק ממיתוסים על פי שני המדענים‬
‫אלברט איינשטיין‬ ‫אייזיק ניוטון (‪ )4.1.1643-31.3.1727‬שהוכתר על ידי המדע כאבי הפיזיקה המודרנית ו‬
‫שהוכתר כאבי הפיזיקה הפוסט מודרנית ‪ .‬עבודותיו המדעיות של ניוטון נחשבים כעבודות שהופרכו מקצתן או‬
‫כולן‪" .‬חשבון השטפים " שהוא יצר בספרו "פרינקיפה" הנקרא כיום "חשבון דיפרנציאלי ואנטגרלי "‪ ,‬הותקף קשות‬
‫בשנת ‪ 1743‬על ידי ג 'ורג' ברקלי (‪ )12.3.1685-14.1.1753( (George Berkeley‬בספרו ה "אנאליסט"‪ :‬מסת‬
‫ביקורת על עקרונות החשבון האינפיניטיסימאלי ‪ .‬ברקלי טען שניוטון טעה טעות בסיסית ‪ ,‬בכך שסבר כי קיימות‬
‫סדרות מספרים ‪ ,‬כגון ‪ ,1/2 ,1/3 ,1/4‬המגיעות עד לאפס ‪ .‬רק במחצית השניה של ה מאה ה – ‪ 19‬יצרו הצרפתי‬
‫קושי והגרמני ווירשטרס פורמליזציה חדשה של חשבון זה שסילקה את "טעותו הבסיסית " של ניוטון וקבעו‬
‫שהספרות הנ "ל הן רק שואפות לאפס ‪ .‬תלמידיו של ניוטון לא חשבו שהוא טעה ‪ ,‬אך כיום כולם מקבלים טיעונים‬
‫אלה כתקפים ‪ .‬התיאוריות הפיזקליות שהוא יצר בספרו "העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע " בשנת‬
‫‪ 1687‬נחשבים בפילוסופיה של המדע כתיאוריות שהופרכו ‪ .‬ניוטון אשר חי בתקופה ההבראיסטית של הנצרות‬
‫הרפורמית יכל להרשות לעצמו לשלב את המושג "הכוחות"‪ ,‬שהוא מושג אל‪ -‬חושי‪ ,‬במיתוס הפיזיקלי שהוא יצר ‪,‬‬
‫אך במאה ה ‪ 19 -‬שהוא עידן ה "השכלה" בנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כאשר במיתוס המ דעי קיימת רק פיזיקה‬
‫מטריאליסטית‪ ,‬נתפס מושג ה "כוח" במכניקה של ניוטון ‪ ,‬כדבר היוצר במיתוס שלו מעגליות וסתירות עצמיות ‪.‬‬
‫ראה על כך למשל בספרו של פרופ ‪ .‬זאב בכלר "שלש מהפכות קופרניקניות "‪ ,‬בפרק הדן במכניקה הפיזיקלית‬
‫של ניוטון ‪ ,‬בתת‪-‬הכותרת "ניוטון מודה או מכחיש " ובפרק הדן בספרו של ג 'ורג' ברקלי "על התנועה "‪ ,‬אשר‬
‫‪ .‬איינשטיין כידוע טען שהמכניקה הניוטונית אינה‬ ‫חוקרים שונים רואים בו את אבי הפילוסופיה המודרנית‬
‫מתארת את כל המציאות הפיזיקלית של היקום אלא רק מתארת תאור צר של היקום ולכן תאור המציאות‬
‫הפיזקלית של היקום כפי שניסחה נ יוטון שגוי ואילו תיאוריית היחסות שהוא יצר מתאר את המיתוס הפיזיקלי‬
‫האמיתי של היקום ‪ .‬מתמטיקאי גרמני צעיר בשם אריק קרצ 'מן הראה מספר חודשים לאחר פרסום תיאוריית‬
‫היחסות של איינשטיין ‪ ,‬שניתן גם עם המכניקה הניוטונית לתת תיאור מיתוסי אמין של היקום ‪ .‬איינשטיין מיד‬
‫חזר בו מתיאוריית הייחסות הכללית שלו וארגן מחדש את התיאוריה שלו רק לגבי הצטלבויות בו זמניות של‬
‫זמן‪-‬מרחב‪ .‬ראה על כך בספרו של בכלר בפרק הדן על הפיזיקה של איינשטיין ‪.‬‬
‫מאז המצאתה של הנצרות הקתולית והמשכה בהמצאת הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬מיטלטלת התרבות המערבית‬
‫בין המיתוס האפלטוני לבין המיתוס האריסטוטלי בבואה לתת תאור מיתי של היקום והמציאות ‪ .‬אריסטו היה‬
 ‫מח‬

‫תלמידו של אפלטון באתונה שביוון מגיל ‪ .17‬כאשר מת אפלטון כעבור ‪ 20‬שנים‪ ,‬ירש אחיינו של אפלטון ‪,‬‬
‫ספאוזיפוס‪ ,‬את ראשות ה "אקדמיה" שהקים אפלטון ‪ .‬כעבור ‪ 10‬שנים הקים אריסטו באתונה מוסד מתחרה‬
‫"הליציאום"‪ .‬במוסד זה הוא העביר סדרת הרצאות על מטאפיסיקה ‪ ,‬לוגיקה‪ ,‬פיזיקה וביולוגיה ‪ .‬מוסדות אלו‬
‫שרדו במשך ‪ 1,100‬שנים‪ .‬כיום אין את כתביו המקוריים של אריסטו ‪ ,‬אלא רק את הכתבים של תלמידיו או‬
‫ות‪ ,‬רשימות שבחלקם חזר בו‬ ‫תלמידי תלמידיו שערכו את רשימותיו של אריסטו שהוא הכין לקראת ההרצא‬
‫אריסטו במהלך הרצאותיו ממה שכתב ברשימותיו ‪ .‬מסיבה זו ‪ ,‬אין בידנו את השקפותיו האותנטיות ‪ ,‬אלא רק של‬
‫תלמידיו ואין כיום שום מושג מאיזה תלמידים שרדו הכתבים הידועים כיום ‪ .‬מסיבה זו יש כיום רק מסורת מיתית‬
‫של מיתוסים אלו וידועה האימרה – כל אחד האפלטון והאריסטו שלו ‪ .‬קשה מאד במסגרת זו לתאר בפרטות את‬
‫המיתוסים של אפלטון ואריסטו וגלגוליהם מאז ועד ימינו ‪ .‬לכן‪ ,‬ננסה לתאר מיתוסים אלו בתמצית ובקיצור נמרץ ‪,‬‬
‫כאשר דברינו מכוונים לתאור והבאור הפיזיקלי והמטה‪ -‬פיזיקלי של המציאות ‪ ,‬כפי שמשתקף ממסורות אלו ‪.‬‬
‫המסורות מתארות את אפלטון כיוצר מיתוס לא מציאותי ‪ .‬לדידו העולם מופעל על ידי "צורות" רוחניות‪ .‬הוא‬
‫פיתח את תיאוריית האידאות (צורות)‪ .‬צורות אלו אינן חומריות והם סוג של עצמים (סובסטנציות ) המפעילות‬
‫את הדברים שאנו חשים ו ‪/‬או מדמיינים ‪ .‬הוא סבר שנפש האדם נפגשה עם צורות אלו לפני שהוכנסה לגוף וכך‬
‫הנפש לומדת את הצורות ובמשך חיי האדם מתוך מחקר ‪ ,‬הנפש נזכרת בהם ‪ ,‬ממה שהיה בה כבר מהלידה וכך‬
‫גם סבר דקרט ולדידו של ג 'ון לוק זה נרכש רק במהלך חייו של האדם ‪ .‬ההיזכרות או הרכישה של הצורות‬
‫נקראת כיום אינטואיציה ‪ .‬כל התנועות הטבעיות נוצרות כתוצ אה מכוחות חיצוניים רוחניים המופעלים על‬
‫חומרים‪ ,‬תחושות ודמיון הנפרדים מהכוחות לחלוטין ‪ .‬זהו אכן מיתוס לא מציאותי שנוצר בדמיונו של אפלטון‬
‫ובעקבותיו הלך אייזיק ניוטון שקיבל את השראתו לכך מהמסורות האפלטוניות שרווחו באוניברסיטאות של‬
‫אנגליה‪ .‬מסיבה זו כל דבר הנזרק למעלה‪ ,‬לדידו של ניוטון ‪ ,‬נדחפת חזרה לארץ על ידי "כוח המשיכה " וכאשר‬
‫(אשר נקרא כיום בפיזיקה "וקטור") ככוח נגדי‬ ‫הוא מגיע לארץ ישנו כוח רוחני מסוים המפעיל את הקרקע‬
‫"חשבון השטפים "‪ .‬בגלל הנפרדות‬ ‫לעומתו‪ .‬ניוטון יצר לשם כך גם את חשבון האינפיניטיסימאלים וקרא לו‬
‫המוחלטת בין ה "חומר" לבין מה שאינו כזה ‪ ,‬לכן גם הזמן המרחב והתנועה הם מוחלטים ולא שייכים למערכות‬
‫ייחוס כפי שאנו תופסים מושגים אלו שהם שייכים לחומר ‪ .‬לכן ניוטון גם הבהיר שאין החושים יכולים לקלוט אם‬
‫חומר מסוים נמצא בתנועה מוחלטת או שהוא נח בצורה מוחלטת ‪ ,‬באמצעות מדידת מרחקים ביחס לחומר אחר‬
‫(‪ .)Principio P.12‬בסדרת מספרים שהובאה לעיל לדידו של ניוטון מה שנמצא ליד האפס הוא במקום אינסופי ‪,‬‬
‫‪ .‬לכן לפי דבריו ניתן‬ ‫אך כיוון שלדידו יש להתייחס אליו כדבר ממשי ניתן לראות בו כדבר המייצג גורם סופי‬
‫למדוד מהירויות המתרחשות ברגע ‪ ,‬אף שרג ע זה אינו רגע ממשי וגם לא האפס ‪ .‬בנקודה אחת חרג ניוטון‬
‫בנושא הנפרדות מאפלטון ‪ .‬אפלטון סבר שהמחקר האנושי אינו מסוגל ליגוע במציאות האמיתית ולכן כל "מדע"‬
‫אנושי שמקורו בתפיסה אנושית הוא פגום מראש ‪ .‬לכן הוא סבר שבקושי ניתן ללמד גיאומטריה ואילו ניוטון יצר‬
‫חשבון ופי זיקה מדומיינת לפי התפיסה האפלטונית והחליט שניתן לחיות עם פרדוקסים אלו וליצור על פיהם‬
‫תאור פיזיקלי ומתמטי של המציאות ‪ .‬הנתוק המוחלט בין זמן מוחלט ומרחב מוחלט בתיאוריות של ניוטון הם‬
‫בניגוד גמור לתורתנו אשר ממנה משתמע פעמים רבות שהמרחב הוא תלוי בזמן וכן להיפך ‪ .‬זה מופיע בצורה‬
‫מוסברת ב "ראשונים" ורבי יוסף ראזין (הרוגאצ'ובר) מסביר את זה בכמה מקומות בספרו‬
‫"צפנת פענח "‪ .‬איינשטיין ביקר אצלו ויצא מגדרו בתארו את אישיותו ושכלו כדבר בלתי‬
‫נתפש בשכל האנושי ויתכן מאד שהוא הושפע ממנו ביוצרו את התובנה של התלות בין‬
‫הזמן והמרחב‪.‬‬
‫הנצרות‪ ,‬מאז המצאתה ‪ ,‬דבקה במיתוס המדעי של אריסטו עם שפוצים שונים במיתוס‬
‫שלו בתקופה הניאו‪ -‬אריסטוטלית ‪ .‬המיתוס הפיזיקלי של אריסטו מתבסס על כך שאבן‬
‫הנופלת על הקרקע ‪ ,‬אינה נופלת כתוצאה מכוח שפועל עליה מבחוץ כמו שהובן במיתוס‬
‫האפלטוני והניוטוני ‪ ,‬אלא משום שהיא נעה כך משום טיבעה של האבן ‪ .‬זו גם הסיבה‬
‫לדידו שבמערכת הקוסמית הכוכבים נעים במסלוליהם ‪ .‬גם בתוך העצם הטבעי אין שום‬
‫‪ ,‬לדידו‬ ‫כוח פנימי ‪ ,‬טבעי או מהותי והוא אחיד מבחינת יכולותיו וכל דבר שנע או פועל‬
‫הסיבה לכך היא ‪ ,‬משום שכך טבעו ובמשך התנועה לא קורה בדבר שום שינוי ‪ .‬לכן כל דבר שיוגדר כ "כוח" הוא‬
‫בהכרח רק דבר ש "בכוח"‪ ,‬היינו יישות פוטנציאלית ‪ ,‬אשר ממילא אינה ממשית ואינה יכולה בכלל לפעול ‪ .‬מהות‪,‬‬
‫כוח‪ ,‬הטייה וטבע אינם מתאפיינים בנפרדותם מן החומר כדברי אפלטון וניוטון ‪ ,‬אלא להיפך ‪ ,‬הם העצם החומרי‬
‫עצמו וגם לא תכונותיו ‪ ,‬כי לא ניתן לחו ש אותם לחוד ‪ .‬ממשות של דבר הוא רק מה שרלוונטי לחושים והדמיון ‪ .‬כל‬
‫נסיון להפשטה יכול להופיע רק במחשבה ‪ .‬הגדרות אלו אינם נתפשים בחושינו ובדימיוננו ‪ .‬אנו איננו יכולים‬
‫לראות את הצורות ואת עצם התנועה ולהבחין בכל שהם טבעו של החומר ‪ .‬לו רק מסיבה זו לבד הפילוסופיה‬
‫שלו כאשר היא הופכת למקובלת ‪ ,‬היא למעשה רק מיתוס ‪ ,‬היינו ‪ ,‬דבר לא מציאותי ‪ ,‬כיון שגם תובנות אלו אינן‬
‫נתפסות בחושינו שלדידו החוש הוא הקובע או לפחות הדמיון ‪ .‬אמנם מיתוס זה החזיק מעמד מאז המצאת‬
‫הנצרות לפני כ – ‪ 17‬מאות שנים עד העידן של ניוטון ‪ ,‬אך עוד בחייו של ניוטון תקף אותו ברקלי בספריו ‪ ,‬אשר‬
 ‫מט‬

‫היה כניוטון גם כן כומר אך בדרגת בישוף ‪ .‬מהתקפות אלו ‪ ,‬נוצר המיתוס החדש של המדע המערבי ב – ‪,119‬‬
‫היינו מיתוס החוזר חזרה למיתוס של אריסטו ‪ .‬ברקלי טען שמה שקיים הוא רק מה שנתפס ‪ ,‬או בניסוח דומה‬
‫"להיות קיים פירושו להיות נתפס או לתפוס " [ ‪ .]esse est Percipi (or) Prcipere‬ברקלי לא התייחס לסתירה‬
‫העצמית שיצר ‪ ,‬כי לדידו הנפש והאלוהות שלו (ושל דקרט ‪ ,‬שיצר מיתוס אנושי הסובר שהגוף האנושי נפרד‬
‫לחלוטין מנפשו ) הם גם לא קיימים ‪ ,‬כי הם לדידו אינם נתפשים ‪ .‬תלמידי דקרט השלימו את המיתוס‬
‫המטרייאליסטי של המדע שיש רק חומר בלא שום רוחניות ‪ .‬בתחילת ה – ‪ 120‬ניפצה התיאוריה הקוונטית את‬
‫אלילי מיתוס זה ‪ ,‬כאשר התברר שאין הבנה אובייקטיבית של המציאות כאשר היא מגיעה מהתפיסה האנושית‬
‫והאובייקטיביות הוגדרה מחדש בצורה מותנית ובלתי מחייבת מבחינה לוגית ‪ .‬גם המיתוס של יכולת ההבנה‬
‫‪ ,‬כאשר עדיין שני‬ ‫הסיבתית והלוקלית של החומר הופרכו והמיתוס המדעי נע כעת חזרה לעידן האפלטוני‬
‫המיתוסים הישנים – האפלטוני והאריסטוטלי משמשים כיום בערבוביה ‪ .‬מה שהובן עד כה ‪ ,‬שהמדע אינו כלי‬
‫להבנת באור המציאות והוא לכל היותר אוסף מעשיות שיכול לסקרן את מי שאין לו ממש מה לעש ות‪ ,‬או את מי‬
‫שפרנסתו ומעמדו תלוי במיתוס הזה ‪ .‬מודלים שונים במדע עברו תהליך מיתי שכאילו קיים ממש במציאות ‪ ,‬כגון‬
‫‪ ,‬אף שהוא מודל הנחשב כיום כאילו הוא מופיע ממש‬ ‫המודל של נילס בוהר על קיום אטומים ומולקולות‬
‫במציאות‪ ,‬על אף שאף אחד לא ראה אותם ‪ .‬המדע משמש כיום שפה שימ ושית לשם יצירת צעצועי טכנולוגיה‬
‫ממוחשבת‪ ,‬המסכנת את קיומו של העולם ומשעבדת את מוחו ואישיותו של אדם ‪ ,‬ההופך לעבד של המחשב ‪,‬‬
‫כפי שכבר ניבא על כך ראש מחלקת המחשבים בטכניון פרופ ‪ .‬רבין במחצית המאה שעברה ‪ .‬אמנם‪ ,‬ניתן לומר‬
‫כך למשל גם על סכין ‪ ,‬שניתן להשתמש בו לחיוב ול שלילה ובעוד כמה דברים כמו במחשב ‪ ,‬אך זה מדובר רק‬
‫בדברים ממוקדים ולא על המחשב והטכנולוגיה המשתלטים על כל חלקי אישיותו של האדם ועל כל החברה‬
‫ומשעבדים אותם כליל‪.‬‬

‫המיתוס המדומיין של שפת המדעים ה "מדוייקים "‬

‫המיתוס המדעי הנתפס כתיאור המציאות האמיתית הולך ומתנפץ ‪ ,‬אך באקדמיה התת‪ -‬תרבותית‬
‫והפרוטסטנטית הישראלית מדעים א לו עדיין נתפסים כדת‬
‫תרבות המערב מושתתת כיום על מיתוסי המדע ‪ ,‬כאשר אפיוני המיתוס הם ‪ :‬מציאות מדומיינת ‪ ,‬הילה של‬
‫"קדושה"‪ ,‬הדרת‪-‬כבוד וכן מסר גלוי ו ‪/‬או סמוי שכך יש לחשוב ולהתנהג ‪.‬‬
‫מיתוס מדעי הרוח ומדעי החברה כבר התנפץ בתרבות המערב ומדעים אלו נתפסים שם כאוסף סיפורי מעשיות‬
‫בעלי אופי סוציו‪ -‬פוליטי‪ .‬מאידך‪ ,‬המיתוס המדומיין של המדעים ה "מדוייקים" בעידן הפוסט‪ -‬מודרני נמצא עדיין‬
‫בתהליך של ניפוץ ‪ ,‬אך באקדמיה הישראלית עדיין מדעים אלו נחשבים כדת ושפת מדעים אלו נתפסת כ "תורה‬
‫מסיני" לגבי תיאור המציאות ‪.‬‬
‫כאשר המיתוס המדעי הוא בסיס התרבות ‪ ,‬גם התנהלותו של המחקר המדעי נבנה כמיתוס פיקטיבי ‪ .‬כדוגמא‬
‫לכך‪ ,‬ניתן להביא את הוריאציות השונות של "ניסוי שני הסדקים " המופיעות בספרות המקצועית של התיאוריה‬
‫הקוונטית‪ ,‬הנחשבת לתיאוריה המכוננת ביותר כיום במד ע הפיזיקלי‪.‬‬
‫ניסוי זה ניתן לבצע בפועל במים ‪ ,‬גרגירי חול ואור ‪ ,‬אך כאשר מדובר על ניסוי זה באלקטרונים ‪ ,‬שהם קיימים רק‬
‫במודל הדמיוני של האטום (אשר על פי ניסוחו הדמיוני ‪ ,‬גודלו הוא אחד חלקי מאה מליון ס "מ ולכן לא ניתן כלל‬
‫לראותו) „אי אפשר לערוך את הניסוי ממש ‖ והסיבה לכך היא כי „המרחק בין שני הסדקים צריך להיות בסביבות‬
‫אורך הגל של הגלים (=גל הוא גם מושג דמיוני ‪ ,‬כשמדובר באור ובאלקטרונים והוא קיים במודל שניסח עבור‬
‫התיאוריה הקוונטית ארוין שרדינגר ) הקשורים בתנועתם של אלקטרונים ‪...‬זהו בערך המרחק בין אטומים בחומר‬
‫מוצק‖ ["תורת הקוונטים – מציאות ומסתורין "‪ ,‬עמ' ‪ ,90‬ד"ר יואב בן דב ‪ ,‬הוצ' דביר‪ 1997 ,‬וכן ראה עוד בחלק‬
‫השלישי של הספר "הרצאות פיינמן על פיזיקה " ( ‪ )The Feynman Lectures on Physics‬מאת ריצ'רד פיינמן‬
‫)‪ ,(Richard P. Feynman‬רוברט לייטון )‪ (Robert B. Leighton‬ומתיו סנדס )‪ .[(Matthew Sands‬על אף‬
‫חוסר היכולת לבצע את הניסוי בפועל ‪ ,‬מתואר ה "ניסוי" בספרות המקצועית והפופולארית ‪ ,‬כאילו הוא נעשה‬
‫בפועל (שם)‪ " .‬ניסויים" כאלו מתרחשים בתדירות בפיזיקה ‪ .‬גם לאחר שמבצעים "ניסוי" זה „נראה שהיא‬
‫(=התוצאה של ה "ניסוי") מוזרה ביותר ‪ .‬לכאורה‪ ,‬שום תשובה מוגדרת לשאלה "האם אלקטרון יכול להמצא בבת‬
‫אחת במקומות שונים ?"‪ ,‬איננה יכולה להסביר את התוצאה הזאת ‖ (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)90‬כיון שהמדע הוא כל כך לא‬
‫הגיוני ובודאי לא אובייקטיבי ‪ ,‬ריצ'רד פיינמן (חתן פרס נובל לפיזיקה ) אמר פעם לסטודנטים שלו ‪„ -‬הרגעו‪ ,‬אל‬
‫תשאלו את עצמכם כל הזמן איך זה יכול להיות ‪ ,‬פשוט קבלו את זה (=באמונה עוורת) שכך הדברים נעשים‪ .‬אל‬
‫תשאלו את עצמכם כל הזמן "אבל איך זה יכול להיות " (= כי זה לא יכול להיות )‪ ,‬פשוט קבלו את זה ‪ ,‬שכך‬
‫הדברים נעשים (=אחרת לא תצליחו לסיים אפילו את ה –‪ B.A‬בפיזיקה)‪ ,‬כי אחרת תגיעו למבוי סתום ‖ ("המפץ‬
‫הגדול"‪ ,‬עמ' ‪ ,381‬סיימון סינג ‪ ,‬ספרי חמד‪.)2008 ,‬‬
‫גודל הרדיוס של אלקטרון ‪ ,‬על פי המיתוס המדעי ‪ ,‬שווה בערך לעשרים חלקי טריליון ס "מ [רכיבי המשוואה אשר‬
‫נותנת תוצאה זו ‪ ,‬הם בין היתר המטען החשמלי ו "מסת המנוחה " של האלקטרון ומהירותו של האלקטרון ‪ ,‬היינו‪,‬‬
 ‫נ‬

‫שהוא כמעט כמהירו תו של האור כגון האלקטרונים בקרינת בטא (אתר הטלסקופ האוסטרלי )]‪ .‬כל מיכשור החל‬
‫מהפלפון וכלה בלווינים וחלליות אינם מוגדרים כמדע ולשם פיתוחם לא היו חייבים להשתמש דוקא במודלים‬
‫המתמטיים הקיימים ‪ ,‬שהרי תומס אלוה אדיסון המציא ‪ 3,000‬המצאות ובכללם הנורה החשמלית ומכשי ר‬
‫הפטיפון ויכולות ההקלטה ‪ ,‬ללא כל מודלים מתמטיים ‪ ,‬אף שהוא לא גמר את חוק לימודיו אפילו בבית הספר‬
‫‪ ,‬אלקטרונים ומודלים‬ ‫היסודי‪ .‬אמנם‪ ,‬להתייחס לשפה המדומיינת של המדע הכוללת תיאור של אטומים‬
‫מתמטיים כמציאות אמיתית ‪ ,‬משמעו הפיכת המדע למיתוס במרעו ‪.‬‬
‫כדי שהמודל הדמיוני יעבוד במדע הפיזיקלי ‪ ,‬צריך גם להחליט על כמה שקרים מוסכמים ‪ .‬האלקטרון לפי הדמיון‬
‫והמיתוס המדעי יכול לנוע כמעט במהירות האור ‪ .‬לצורך המודל צריך להחליט (למשל לשם חישוב הרדיוס שלו )‬
‫על שקר מוסכם שיש לו מסה כאשר הוא "נח" ולקרוא לכך "מסת המנוחה "‪ .‬דוגמה נוספת לשקר מו סכם הוא‬
‫ה"ספין" של החלקיקים הקוונטים ‪ .‬על אף שהחלקיקים אינם מסתובבים ‪ ,‬יש לשקר לצורך החישוב ולהגדיר את‬
‫החלקיקים כמסתובבים נגד סיבוב השעון ‪.‬‬
‫במיקרוסקופים האלקטרונים הקיימים מסוג "חודר" ו"סורק"‪ ,‬לא ניתן לצפות על שום חומר המוכנס בהם‬
‫באמצעות העינים שלנו ‪ ,‬כיוון ש הם אינם מבוססים על האור אלא שוב על מודלים מיתוסיים ‪ .‬אמנם‪ ,‬גם בהם‬
‫ההגדלה אינה מתבטאת במיליארדים ‪ .‬במיקרוסקופ מסוג "חודר" ב"רזולוציה" גבוהה‪ ,‬ההגדלה על פי המודל‬
‫המיתוסי אינו יותר מחמישים מליון ‪ .‬לכן‪ ,‬אפילו על פי המודל המיתוסי המדעי ‪ ,‬לא ניתן לצפות באטום וכל שכן‬
‫לא באלקטרון ‪ .‬כל מה שמקבלים מהמכשירים הנ "ל הם סיגנלים המתורגמים וירטואלית לגדלים "מוגדלים" על‬
‫מסך המחשב ‪ .‬כמעט כל מי שקשור בצורה כלשהי לתרבות המערב ‪ ,‬נישא על כנפי הדמיון ומדמיין שהאטום‬
‫ם המיקרוסקופ‬ ‫ושאר מרכיביו ברמה התת‪ -‬אטומית‪ ,‬הם מושגים אמיתיים של המציאות ואינם יודעים שג‬
‫האלקטרוני בנוי על מיתוס מדעי דמיוני ‪ .‬פגשנו חוקרים שבמעבדותיהם קיימים מיקרוסקופים אלו ונוכחנו שגם‬
‫הם שיכנעו את עצמם עד כדי כך ‪ ,‬שהדמיון והמיתוס ביחס למכשירים אלו הפכו אצלם למציאות ‪ ,‬אך לבסוף‬
‫הארנו את עיניהם והם הודו בכך ‪ .‬ג'ון פון ניומן ‪ ,‬הנחשב גאו ן המדע בתחומים רבים ‪ ,‬כבר כתב בזמנו ‪„ -‬המדעים‬
‫אינם מנסים להסביר ‪ ,‬הם בקושי מנסים לפרש ‪ ,‬הם בעיקר יוצרים מודלים ‪ .‬הכוונה במודל היא מבנה מתמטי‬
‫שבנוסף לפרשנויות מילוליות מסוימות ‪ ,‬מתאר את התופעות הנצפות ‖ ("המפץ הגדול "‪ ,‬סיימון סינג ‪ ,‬עמ' ‪,522‬‬
‫ספרי חמד ‪ ,2008‬מסת"ב‪ .)ISBN 965-511-379-5‬על מצבם המדומיין והאי‪ -‬רציונלי של המדעים "המדויקים"‬
‫‪ ,‬סימן‬ ‫ידועה האמירה של המדענים ‪ ,‬האומרת שמי שחושב שהוא מבין את ההיגיון של התיאוריה הקוונטית‬
‫מובהק הוא לכך שהוא אינו מבין כלל את הפיזיקה הקוונטית ‪.‬‬
‫המדע הוא רק שפה מוסכמת בנושאי הטכנולוגיה ומד עי הטבע‪ .‬המדע אינו מתקרב כלל ליכולת הבנה מינימלית‬
‫אמיתית של היקום והמציאות ומסר זה מהוה את תובנת היסוד בתפיסתו הקומפלמנטרית של האדם שהשפיע‬
‫– נילס בוהר ‪ .‬כדי להבין באמת את‬ ‫ביותר על עיצובה של מכניקת הקוונטים עד ימינו ומיוצרי פצצת האטום‬
‫– אלוקים‪ ,‬אחרת מגיעים‬ ‫היקום והמציאות יש לפנות לתורה שניתנה במעמד הר סיני על ידי יוצר המציאות‬
‫למבוי סתום ולהשחתת המין האנושי ‪.‬‬
‫כיון שהמדע הוא רק מיתוס מדומיין ‪ ,‬בו נערכים "ניסויים" מדומיינים‪ ,‬אין פלא בכך שבמחקרים לאורך שנים‬
‫התברר ש ‪ 75%‬מהמחקרים הרפואיים הם מפוברקים או שגויים ושכלל ה"מחקרים" המדעיים מתבצעים בדרך‬
‫של נעיצת חץ בלוח המטרה וציור עיגולים מסביבו ‪ .‬כך גם אומרים המדענים עצמם „כי ‪ 14.12%‬מעמיתיהם‬
‫‪ ,‬וכי עד ‪ 72%‬מהם נקטו שיטות מעוררות‬ ‫חטאו בהתנהגות בלתי הולמת ברמה של זיוף נתונים ותוצאות‬
‫מחלוקת אחרות‖‪ .‬ראה על כך במחקריו של דניאל פנלי מאוני' אדינבורו – "כמה מדענים מפברקים ומזייפים את‬
‫מחקרם? סקירה שיטתית וניתוח‪ -‬על של נתוני סקרים " ובמחקריו של הפסיכולוג ההולנדי דידריק סטאפל (עיתון‬
‫"הארץ"‪ ,‬יעקב בורק‪.)4.2.2012 ,‬‬

‫בסיס המסורת שהמקרא והתורה שבעל פה הם מקור החוכמות בנצרות הפרוטסטנטית‬

‫מיד לאחר הופעתה של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬הביקורת על המקורות הנוצריים שנכתבו לאחר כתיבת ה "ברית‬
‫החדשה" היתה מאד דומיננטית ‪ ,‬לעומת זאת התורה שבע "פ יחד עם המקרא הפכו לספרים מבוקשים ולכן‬
‫עזריה מן האדומים חיקה בצורה מאד פנטית את ביקורת הנוצרים על כתבי הנצרות המאוחרת ‪ ,‬הוא גם ניסה את‬
‫כוחו לבקר את התורה שבעל פה ‪ .‬לא רק חוקרי מקרא אלא גם משפטנים ‪ ,‬אסטרונומים ופילוסופים ואף רופאים‬
‫חיקו רעיונות שונים המופיעים בחז "ל ובתקופת ה "ראשונים"‪ .‬כל זה מתרחש בסוף ה‪ ,116 -‬בתקופתו של‬
‫המהר"ל וזו אולי עוד סיבה לכך שהמהר "ל יכל לדבר בצורה חופשית יותר על הרדידות של המדעים שיצרו אומות‬
‫העולם לעומת האמת הצרופה המופיעה בתורה שבכתב ובע "פ‪ .‬ב‪ 117-‬חוקרים מלומדים פרוטסטנטיים את‬
‫‪(Bibliotheca‬‬ ‫ספרות חז "ל וה "ראשונים"‪ .‬שיאה של תופעה זו מופיעה בחיבורו של יוהנס בוקסטורף האב‬
‫)‪ Rabinica‬ובחיבורם של מלומדים נוצריים מפורסמ ים‪ ,‬בהם מופיעים באריכות הסברים ומסורות על כך שמקור‬
‫החוכמות מגיע מהעם היהודי ו מהתורה שבכתב ובע "פ‪ .‬המתמטיקאי פסקל ‪ ,‬מחבר ספר שלם בשם "הגיגים"‬
‫)‪ (Rensees‬על הנושא של "הסנגוריה על הדת הנוצרית " ומבסס את הלגיטימיות של הנצרות על כך שהיא‬
 ‫נא‬

‫היורשת של העם היהודי שקדם לע מי קדם בעליונותו התרבותית ‪ .‬קיימת שורה ארוכה של מלומדים בצרפת‬
‫ובאנגליה וגרמניה שעוסקים בנושא זה ומבססים אותו ‪.‬‬
‫‪ .‬הוא כתב (מנואל‪,‬‬ ‫מי שעסק בנושא זה באובססיביות ובהרחבה היה אבי הפיזיקה המודרנית אייזיק ניוטון‬
‫"ניוטון"‪ ,‬עמ' ‪„- )59‬הכתב היה בשימוש בקרב בני ישראל בימ י משה ‪ ,‬ויתכן אף דורות מספר לפני כן ‪ .‬שיקול זה‬
‫‪ ,‬ברוסוס‪ ,‬קטסיאס‪,‬‬ ‫דיו לתת להיסטוריה הקדושה של היהודים מוניטין הרבה מעבר להיסטוריות של מנתון‬
‫הרודוטוס‪ ,‬מגסנס‪ ,‬דיודורוס ‪...‬או כל הסטוריון פגני אחר ‖‪.‬‬
‫ניוטון כמובן גם מביא את המסורת שאפלטון למד מפי ירמיה במצרים ‪ ,‬מסורת שהיתה חיונית בהצדקת הנחות‬
‫היסוד ההיסטוריות של הנצרות של סדר הדורות המופיע בתורה ‪ .‬הוא לחם באמצעות הידע האסטרונומי שלו‬
‫להוכיח את האמת של סדר הדורות המופיע בתורה ‪.‬‬
‫תפיסתו הפוריטנית אודות אהבת ישראל ‪ ,‬שהיתה יצוקה ב "ברית הישנה " יצרה דבקות רוחנית בעם היהודי‬
‫הקדום כפי שזה מופיע בתנ "ך‪ .‬ניוטון כפרוטסטנט פוריטני ‪ ,‬לחם בנצרות המאוחרת שלדידו ככל פרוטסטנט‬
‫‪.‬‬ ‫הושתתה על הוותיקן ומוסד האפיפיוריות ולדידו הנצרות הקדומה היא היורשת הטבעית של עם ישראל‬
‫‪ ,‬אשר רק פיתחה וביססה אותם ‪.‬‬ ‫באפיפיוריות הוא ראה כיורשת של העיוותים והזיופים של המצרים והיוונים‬
‫הדאיסטים בדורות שאחריו כבר ביקרו את סדר הדורות הכתוב בתורה ‪ .‬כאמור הפרוטסטנטים החל מה‪118 -‬‬
‫הגיעו למסקנה ‪ ,‬שכדי לרסק את הנצרות הקתולית ומוסד הוותיקן יש להתחיל במסע (בנוסח הכחשת השואה )‬
‫בסיס הטיעון הקתולי שהנצרות‬ ‫של הכחשה והכפשה של כל מה שמגיע מהיהדות והיהודים ובכך לשמוט את‬
‫הקתולית היא היורשת של מקור החוכמות שהגיע מהעם היהודי וכן להכחיש עליונות מכל סוג של העם היהודי‬
‫ולשם כך הם יצרו את תנועת ה "השכלה" וה"נאורות" כאשר האנטישמיות מגויסת לשם כך מחדש ‪.‬‬

‫ריסוק אמינות כתבי הקודש על ידי מייסדי ההשכלה‬

‫אחד המ ייסדים הראשונים של מדעי היהדות (כתוצאה מתהליך מוזר זה של "שפיכת התינוק יחד עם מי‬
‫האמבטיה"‪ ,).‬הוא הקאלוניסט בוקסטורף‪„ -‬תפקיד חשוב בתהליך התמסדות לימודי העברית במאה ה‪ 17 -‬היה‬
‫למלומד הקאלוניסטי יוהנס בוקסטורף האב ‪...)1564-1629(...‬אחד ההבראיסטים הנוצרים החשובים ב יותר‬
‫בתקופתו והטביע חותם עמוק על לימודי העברית והספרות היהודית באוניברסיטאות באירופה במשך דורות ‪.‬‬
‫בצדק הוא נחשב לאחד המייסדים של מדעי היהדות וכמי שהניח תשתית למחקר בתחומים השונים הכלולים‬
‫בתוך מסגרת זו‪ ,‬תשתית שהוסיפה לשמש ‪ ,‬גם כאשר מאוחר יותר‪ ,‬עבר העיסוק בהם לידי יהודים“מ ‪..‬‬
‫נראה בהמשך‪ ,‬כיצד השבתאים היו לא רק המתווכים הגדולים של העברת עיסוק זה לידיים יהודיות מתבוללות ‪,‬‬
‫אלא גם מחוללי מבני ריסוק כתבי הקודש ("ביקורת המקרא") בנצרות הפרוטסטנטית עצמה‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬אין ספק‪ ,‬כי הפרוטסטנט אשר סילק ב "מדעי היהדות " כל התייחסות אל כתבי הקודש כאל מסמך מקודש ‪,‬‬
‫אשר נכתב בהוראתו של אלוקים‪ ,‬היה מיכאליס ‪ ,‬אשר ממנו הושפעו כוהני הדת הפרוטסטנטים במחקריהם‬
‫באקדמיות‪ ,‬כפי שכותב רייל מ ‪„- .‬כתביו של יוהאן דוד מיכאליס מעידים על מגמה זו‪ .‬כבנו של מורה בולט לשפות‬
‫המזרח הקרוב באוניברסיטת הלה בגרמניה ‪ ,‬עבר מ יכאליס את אותו סוג של לבטים דתיים ‪ ,‬אשר עבר בן‬
‫תקופתו הצעיר ובן זמנו הצעיר ממנו סמלר‪ .‬כתוצאה מהביקורת הרציונליסטית (=אשר יש לה פירושים שונים‬
‫בפילוסופיה‪ ).‬על ההתגלות ‪ ,‬מיכאליס מצא שקשה לו לקבל את ההתגלות האמיתית בפשטות ‪ .‬באותו זמן ‪,‬‬
‫מסירותו לעקרונות הכללים של ה נצרות לא נתנה לו להכחיש את האמת ‪...‬היהודו־נוצרי ‪ .‬היות ומיכאליס לא ראה‬
‫כל דרך להשתחרר ממילכוד זה ‪ ,‬הפתרון היחיד שלו היה שנוי הקריירה שלו ‪ .‬הוא נטש את תוכניתו ללימודי‬
‫כמורה ובחר להשתלם בתחום של אביו ‪ .‬בשנת ‪ 1741‬ביקר מיכאליס באנגליה ‪ ,‬והתאולוגיה המושכת שהציע ה‬
‫לו ה מסורת האנגלית השונה ‪ ,‬הביאה אותו ליישב את לבטיו ‪ .‬בהשפעת התאולוגים של אוקספורד ‪ ,‬ובפרט לות '‪,‬‬
‫אשר הרצאותיו על "שירת הקודש העברית " השאירו בו רושם עמוק ‪ .‬מיכאליס נוטש את הרעיון ‪ ,‬כי כל הקורפוס‬
‫של‪...‬היהודו־נוצרי נכתב בהשראה אלוהית ‪ ,‬ושהמסר הטוטאלי שלו הוא אמיתי ומחי יב את כל האנושות ‪ .‬כשהוא‬
‫טעון בתובנה (=מעוותת) זו‪ ,‬הציע מיכאליס להשתמש בכלים של ההיסטוריה והפסיכולוגיה כדי לפרש את‬
‫‪ ,‬ובאמצעותם ליצור‬ ‫הברית הישנה והחדשה ‪ ,‬כדי להבחין בין האלמנטים האנושיים והרוחניים בשתיהם‬
‫פרדיגמה חדשה לפרשנות הביבליה ‪...‬עד לשנת ‪ 1750‬כבר שלט בשת ים עשרה שפות ‪...‬כל מה שיכול היה‬
‫לשמש אותו כדי למפות את הקוהרנטיות היחודית (=אשר גרמה לתהליך קיצוני הפוך של רבוי פרשנויות ‪ ).‬של‬
‫גורמים חברתיים טמפוראליים ופיסיים המשפיעים על תקופת הברית הישנה והחדשה נכללו בפירושו‬
‫לביבליה“‪.‬‬

‫מו‪" .‬בבאזל ייסדתי את 'מדעי היהדות '"‪ ,‬רז קרקוצקין‪ ,‬א‪ .‬תשנ"ט תרביץ‪ -‬רבעון למדעי היהדות‪ ,‬כרך סח חוברת‬
‫ג' עמ' ‪.449-455‬‬
‫‪Reill, P. H. (1975). The German Enlightenment and the Rise of Historicism, University‬‬ ‫מז‪.‬‬
‫‪of California Press. P. 194.‬‬
 ‫נב‬

‫הפרדה נוצרית זו בין "האלמנטים האנושי ים והרוחניים " היא למעשה מהווה את הבסיס בהמשך הזמן להפרדה‬
‫הנוצרית היותר ברורה בין "דת" ל"חיים"‪ .‬הפרדה זו למעשה היוותה את הבסיס להפרדה המושגית בין "דת"‬
‫ו"לאום" ומהווה את המקור האידאי והלגטימציה של תנועות השחרור הלאומיות במאה השנים שלאחריה (דבר‬
‫שלא יכל לקרות בנצרות הקתולית ) ובכללן תנועות השחרור היהודו‪ -‬פרוטסטנטיות של הציוניזם והציוניזם הדתי‬
‫במאה העשרים‪.‬‬
‫מה שמיכאליס מכונן ‪ ,‬הוא למעשה מה שעשוי להיקרא בהמשך "ביקורת המקרא " ו"התנ"ך בגובה העיניים "‪,‬‬
‫עדיין לפני שתפיסה זו נקראה כך ‪ ,‬אך מי הם אלה שיהפכו את גישתו לנחלת הכל ל בחברה הגרמנית ובאירופה‬
‫"ך הוא ספר הספרים‪ -‬זוהי‬ ‫בכלל‪ ,‬אף אחרי שהרפורמציה ניכסה לעצמה מתוך היהדות את התפיסה שהתנ‬
‫התנועה השבתאית ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬אשר היתה פרוסה בדיוק בתקופה זו בכל אירופה ‪ .‬הנצרות הלותראנית‬
‫בתחילתה ראתה בתנ "ך ערך עליון ‪ ,‬אשר כל מילה בו היא למעש ה רצון האל ‪ ,‬ואילו מיכאליס עושה את ההיפך‬
‫הגמור‪ .‬הוא מרסק את אמינותו של התנ "ך והופך אותו לספר היסטורי במקרה הטוב ולספר מעשיות במקרה‬
‫הגרוע‪ .‬כדי להפיץ מסר זה וסוג "מחקר" שכזה‪ ,‬צריכה להיות קבוצה רחבה של אוכלוסיה ‪ ,‬אשר עבורה‬
‫מחשבות מעוותות אלו אמורות להוות אצלה א ידיאל‪ .‬רק באמצעות תנועה כזו ניתן להחדיר בקרב הנוצרים‬
‫הפרוטסטנטים יחס זה לתנ "ך‪ .‬כאמור‪ ,‬קבוצה זו היתה התנועה השבתאית ‪ .‬נתאר תחילה את ראשית צמיחת‬
‫השבתאות על ידי שבתאי צבי וכן את השתלבותו של שפינוזה במגמה כללית זו ‪.‬‬
‫בפרקים הבאים נמשיך להשתמש בתאריכים ובמילים לוע זיות ולעיתים גם בתחביר השגוי של לשון עברית‬
‫"התחיה"‪ ,‬או יותר נכון "העברית המתה"‪ ,‬של א‪ .‬בן יהודה וממשיכיו ‪ ,‬כדי לספק את הצורך הנפשי התת תרבותי‬
‫("דוס מחמד "א‪ ).‬של הקוראים מבין חניכי הציוניזם הדתי ‪ ,‬בכדי שהם יוכלו להתגבר על רגשי הנחיתות אשר‬
‫הם חשים בפני תרבות האם שלהם‪.‬‬

‫התפתחות התופעות‬
‫מושחתים אלו‪ -‬שבתאי צבי וברוך שפינוזה‪ -‬חיים ממש באותו זמן ומתים זה אחר זה תוך שנה ‪ .‬שבתאי צבי מת‬
‫ב‪ 1676 -‬ושפינוזה ב – ‪ 1677‬כשהשחפת מסיימת לאכול את כל גופו מ ‪ ..‬שבתאי צבי מתחיל לפרסם שהוא‬
‫המשיח‪ .‬הוא מצליח במזימותיו ‪ ,‬בהיותו בעל ידע רב בנג לה ובפרט בקבלה ‪ ,‬יופי וכושר התבטאות ‪ .‬הוא כידוע‬
‫סחף כמעט את כל עם ישראל אחריו ‪ .‬הגאון היעב "ץ כתב ו‪„-.‬ש"ץ הי ' בקי מאד בחכמת הקבלה וכל מה שהיה‬
‫רוצה היה יכול להראות בזוהר שכך פירושו והכל היה על ידי סטרא אחרא “‪ .‬הוא היה תלמיד של רבו המובהק‬
‫רבי יוסף איסקאפה בעל "ראש יוסף" באיזמיר וכבר בשנות התבגרותו הוסמך וקיבל את התואר "חכם"‪ .‬בן‬
‫עשרים נשא בת של אחד מעשירי העיר ‪ ,‬התגרש ונשא שוב אשה ושוב התגרש ‪ ,‬כי הן לא יכלו לחיות עמו ‪,‬‬
‫משום פרישותו המופלגת וסיגופיו מ ‪ ..‬אשתו השלישית היתה אשה מופקרת ומופרעת כמוהו ‪ ,‬אשר טענה שהיא‬
‫אמורה להתח תן עם המשיח ‪ .‬כאשר שבתאי צבי התאסלם ‪ ,‬עשר שנים לפני מותו היא התאסלמה עמו‪ .‬כבר‬
‫בצעירותו הוא סבל ממלנכוליה ומצבי רוח קיצוניים ‪„ .‬התפרצויות מוזרות ומעשים משונים היו מרכיב קבוע‬
‫באופיו של שבתאי צבי ‪ .‬חסידיו נתנו לכל אחד ממעשים אלו פירוש עילאי ‪ ,‬כאילו נעשים בהם תיקונ ים בעולמות‬
‫עליונים“נ‪ ..‬מעשיו ודברי הכפירה שהמציא ‪ ,‬הופיעו אצלו כאשר היה במצב הרוח הקיצוני של העליצות ‪ .‬רבו נידהו‬
‫והוא גורש מן העיר ‪ .‬הוא נדד מארץ לארץ כולל ירושלים ו בכל מקום שהופיע נהג תחילה ברמת שפיות מסוימת‬
‫ורכש את אמון הקהילה ואז הוא החל מתפרץ עם שטף הזיות יו ואז נודה וגורש ‪ ,‬עד שהגיע לעזה ‪ .‬שם היה‬
‫תלמיד חכם גדול שכונה נתן העזתי ‪ ,‬אשר היה בקיא בג ' סדרי הש"ס ובקבלה והחליט שהוא נביאו של שבתאי‬
‫צבי‪ ,‬בעטיו של חלום שחלם‪ .‬מאז הוא החל להיות מוגדר כ"חוזה"נ ‪ ..‬כיוון שלשבתאי צבי היה כבר עוזר ומסייע ‪,‬‬
‫הצליח מעשה שטן והוא סחף את כל הקהילה אחריו ‪ .‬נתן העזתי ועוזריו החלו להפעיל מערכת יחסי ציבור‬
‫ענפה ומצליחה ‪ ,‬שעיקרה הפצת אלפי מכתבים ושלוחים לכל קהילות ישראל בא ינטנסיביות ובמשך כל הזמן עד‬
‫מותו של שבתאי צבי ‪ ,‬אשר פיארו אותו וסיפרו על מופתיו וכן הוראות לחזרה בתשובה וסיגופים ‪ .‬המצב הגיע‬
‫לידי כך ‪ ,‬שכאשר רבנים ניסו לקרוע את מסכת הכפירה מעל פניהם של שבתאי צבי ועוזריו הם הסתכנו‬
‫ברציחתם‪ .‬בנו של ה "תיו"ט" נרצח בשבת על ידי שבתאיים ‪ ,‬כאשר עלה לקריאת התורה וסירב לעשות "מי‬
‫שברך" לשבתאי צבי‪ .‬היו גם רבנים שהתנחמו בכך שבינתיים עם ישראל חוזר בתשובה ונמנע ות התנצרויות של‬
‫יהודים‪ .‬גיבור אחד היה אז באירופה‪ -‬רבי יעקב ששפורטס‪ ,‬אשר הסתכן ותקף כל הזמן את שבתאי צבי ועוזריו ‪.‬‬

‫המצאותיו של שבתאי צבי‬

‫מח‪‖ .‬תולדות עמנו בזמן החדש"‪ ,‬ד"ר א‪ .‬שמואלי‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪.50‬‬
‫מט‪" .‬משיחי השקר ומתנגדיהם "‪ ,‬בנימין שלמה המבורגר ‪‖ ,‬מכון מורשת אשכנז "‪ ,‬ב"ב‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪.134‬‬
‫נ‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.135‬‬
‫נא‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.141‬‬
 ‫נג‬

‫סמוך לנישואיו היה רגיל בפיו הפסוק „אעלה על במתי עב אדמה לעליון “נ ‪ .‬ובאחת הפעמים מרוב האקסטזה‬
‫אשר היה נתון בה ‪ ,‬חשב שהוא טס באוויר‪ .‬לחבריו שאמרו לו שלא הבחינו ב "נס" זה‪ ,‬טען‪„-‬לא זכיתם למראה‬
‫מפואר זה כי לא ניטהרתם כמוני “‪ .‬שינון זה של הפסוק שלעיל מטמיע בו את היסוד הכפרני שלו ‪ ,‬שהוא האל‬
‫בכבודו ובעצמו ולא רק המשיח ‪ ,‬יסוד המתפתח בהמשך בתנועת השבתאות הרואה בו אדם‪ -‬אל‪ .‬הוא מעמיד‬
‫חופה ומתחתן עם התורה ‪ .‬הוא משוטט במדבר יהודה והריה ו "שומע" קולות נבואה ‪ .‬הוא מבטל את הצומות של‬
‫עם ישראל ואוכל בהם בשר ושותה יין ‪ ,‬כי לדבריו „הגיע זמן החדוה והחתן יצא מחופתו ומשום כך לא יהיה‬
‫בבתי ישראל אלא שמחה וששון “נ ‪ ..‬הוא הלך למקום המקדש בירושלים כדי להקריב שם קרבן ומינה את אחד‬
‫מתלמידיו ל "כהן גדול "‪ ,‬אך ביטל את תוכניתו על רקע התנגדותם של חכמי ירושלים ‪ .‬הכינוי "מאמינים" נוצר‬
‫באותם הימים ומלווה אותם בכל הדורות בהמשך נ ‪ ..‬הוא חוזר לעיר מולדתו איזמיר בלבוש מלכות ומצווה‬
‫לערוך בבית הכנסת גם יום כיפור קטן ‪ ,‬לא לפני שהוא נכנס לב ית הכנסת בתיאטרליות מוזרה ומצווה לשבעת‬
‫הקרואים להגות את השם המפורש ומכה במקל את ארון הקודש שבע פעמים ‪ .‬הוא פוקד על מאמיניו ומעריציו‬
‫השוטים לרצוח עשיר גדול הכופר במשיחיותו והמתנגדים לו מוכרזים ככופרים בתורה ‪ .‬בשבת‪ ,‬כאשר נמנע ה‬
‫ממנו כניסה לבית הכנסת הוא מחלל את השבת תוך כדי שבירת הדלת מתוך זעמו ‪ .‬הוא מפסיק את התפילה‬
‫מתחיל לשיר שירי עגבים תוך כדי תירוץ שהוא "מטהר" את השיר מטומאתו‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו ותלמידי בנו עתידים להפוך ריטואל זה לאחד מיסודות דתם החדשה‪" -‬דת הציונות " ולקרוא‬
‫לכך "קידוש החול "‪ ,‬כאשר תחת מותג זה אמור ים להיכנס כל איסורי התורה ‪ ,‬אשר תרבות האם שלהם ‪,‬‬
‫הציוניזם השבתאי‪ -‬מודרני "קידש"‪.‬‬
‫ש"צ מכנה את גדולי הרבנים בשמות של חיות טמ אות וממנה את אחד מאחיו למלך טורקיה ואת השני למלך‬
‫רומא ומחלק את שאר המלכויות בין האנשים והנשים שבסביבתו שם ‪ .‬נוצרת שם היסטריה המונית ‪ ,‬נשים וטף‬
‫נתקפים באפילפסיה ופרכוסים ומנבאים נבואות שונות ‪ ,‬בין היתר על כך שהוא משיח בן דוד נה‪ ..‬הג"ר יעקב‬
‫מעמדין כותב‪„ -‬לפעמים ניתן רשות לשטן להטעות העולם ‪...‬ולא חידוש הוא שטעו בו הרבה בני אדם “נו‪..‬‬
‫סופו ידוע ‪ ,‬הוא נשפט בפני השולטאן למוות עם אפשרות להנצל על ידי המרה לא יסלם‪ .‬הוא המיר מיד את דתו‬
‫„וישלך כובעו ארצה וירוק עליו ויבז דת ישראל “נז‪ ..‬חסידיו החלו להסביר מעשה זה בהסברים שונים ‪ .‬חלק‬
‫מחסידיו אמרו ש הוא לא המיר את דתו אלא השולטאן נתן כתר בראשו ‪ ,‬חלק אמרו‪ ,‬כי הוא כן המיר את דתו על‬
‫פי "סוד עמוק "‪ .‬חלק אמרו שיש בו סודות רבים והמיר את דתו כדי להיכנס לקליפות ולהכניעם ‪ .‬הוא החל לערב‬
‫‪ .‬לבסוף‬ ‫מנהגים יהודים עם מנהגים מוסלמים והיה רוקד עם נשים במופעי התהוללות ומחלל את השבת‬
‫משטרת קושטא עצרה אותו יחד עם שני מ שומדים שבתאים ‪ ,‬עקב חשדות של בגידה באיסלם וגידופה ‪ .‬הוא‬
‫הוגלה למבצר באלבניה ומת שם כעבור עשר שנים ביום כיפור ‪ .‬מאות משפחות מחסידיו התאסלמו בסאלוניקי‬
‫ומתגבשת שם כת ה "דונמה" ( הכופרים‪ ,‬המומרים)‪ .‬בסופו של דבר הם עוברים לטורקיה ויורדים למחתרת ‪.‬‬
‫במשך הזמן נוצרות ביניהם כרגיל התפלגויות ‪ ,‬כאשר מפעם לפעם קם מישהו הטוען ‪ ,‬כי הוא יורשו האמיתי של‬
‫שבתאי צבי לאור חלומות שחלם או הזיות שהזה‪.‬‬
‫השבתאות לאחר מותו של שבתאי צבי התפצלה למספר פלגים ‪ .‬אחד הפלגים המרכזיים שבה ‪ ,‬הונהג על ידי‬
‫ברוכיה‪ .‬הוא מפיץ באיגרותיו וכתביו את הרעיון ‪ ,‬כי אלוקים התגשם בתוך גופו של שבתאי צבי ‪ ,‬אשר לפי‬
‫הזיותיו הפגאניות ‪ ,‬הוא האל בכבודו ובעצמו‪.‬‬
‫הם יוצרים דת סודית אשר זרעיה נזרעו על ידי שבתאי צבי עצמו ‪ ,‬כאשר הם מקבלים על עצמם לקיים בסתר‬
‫נח‬
‫י"ח מצוות בצורה שטחית ביותר ‪ .‬היה זה בשנת ‪1683‬‬
‫‪ .‬פלג זה נקרא‬ ‫בנו ש ל ברוכיה המשיך להנהיג פלג זה עד לימי נפוליאון ועל ברכי פלג זה צמח יעקב פרנק‬
‫"קראקאשים"‪ .‬פלג א חר נקרא "יעקוביים" על שם גיסו של ש "צ ומייסד ה "דונמה" יעקב פילוסוף‪ -‬קירידו‪ .‬הפלג‬
‫"צ‪ .‬פלג‬ ‫השלישי נקרא ה"קאפנג' י "‪ .‬פלג זה מבזה את שאר הפלגים ומאמין רק במשיחיותו ואלוהותו של ש‬
‫רביעי נקרא "לכלי"‪ .‬פלג זה הינו אוסף של שבתאים ‪ ,‬אשר היגרו לטורקיה ממזרח ומרכז אירופה נג‪( .‬עמ' ‪427-‬‬
‫‪ .)8‬הם מוציאים לפועל גזרי דין מוות ‪ ,‬על מי שמגלה את סודותיהם ושיטותיהם נג‪( .‬עמ' ‪ .)433‬בשיחה שלא‬
‫לייחוס‪ ,‬הודו מספר שבתאים מכת ה"קאפנג' י "‪ ,‬שהשבתאים הם למעשה אתאיסטים בסתר ומאמינים בש "צ‬
‫ושרבים מהם שייכים לתנועות השמאל ‪ .‬השבתאי אילגז זורלו ‪ ,‬מראשי צעירי ה"קאפנג' י "‪ ,‬מציין כי קיימת‬

‫נב‪ .‬ישעיהו (יד‪,‬יד)‪.‬‬

‫נג‪‖ .‬משיחי השקר ומתנגדיהם "‪ ,‬בנימין שלמה המבורגר‪‖ ,‬מכון מורשת אשכנז "‪ ,‬ב"ב‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.287‬‬
‫נד‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.142‬‬
‫נה‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.150‬‬
‫נו‪" .‬תורת הקנאות"‪ ,‬הגר"י עמדין‪ ,‬דף ה' עמ' א‪.‬‬
‫נז‪‖ .‬משיחי השקר ומתנגדיהם "‪ ,‬עמ' ‪.166‬‬
‫נח‪" .‬מחקרי השבתאות"‪ ,‬פרופ' גרשום שלם (ראה לעיללג)‪ ,‬עמ' ‪.293-4‬‬
 ‫נד‬

‫„מזימה ציונית שהיא חלק מקשר השתיקה סביב השבתאים ‪ ,‬שמובילה ישראל מסיבותיה “סא‪( .‬עמ' ‪ .)48‬ריפעת‬
‫באלי‪ ,‬שהינו איש עסקים ו "סופר" יהודי‪ ,‬משמש כאחד מאנשי הקשר הבודדים בין ראשי הכת והעולם החיצון ‪.‬‬
‫הוא קובע‪„ -‬אילגז הוא מסיונר ‪...‬הוא רוצה ל הפיץ את רוח השבתאות כמה שאפשר “ (שם)‪ .‬כאשר זורלו פירסם‬
‫את ספרו האוטו ביוגרפי "כן‪ ,‬אני סלוניקאי "‪ ,‬בו הוא מסיר מעט את הלוט מעל מנהגי השבתאים ‪ ,‬הוא מוחרם על‬
‫ידי ראשי הכת ובפרט על כך שכתב ‪„ ,‬שחזותם המוסלמית אינה אלא תרמית “ (שם)‪ .‬זורלו חש קשר עמוק בין‬
‫הוויתו השבתאית המ קורית לבין השבתאים המודרניים מהזן של הציוניזם הדתי ‪ .‬בשנת ‪ 1996‬הוא מקים ראש‬
‫גשר גלוי בין קבוצתו לבין "קבוצת יבנה " של הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר קיבלוהו בזרועות פתוחות ‪ .‬הוא לימד אותם‬
‫"יהדות" שבתאית מקורית והם לימדוהו "יהדות" על פי התובנות של הקומנות הנוצריות בגרמניה‪ -‬התפיסה‬
‫השבתאית מודרנית של הציוניזם הדתי ‪ .‬הוא מאד נהנה מכך סא‪( .‬עמ' ‪"„ .)46‬אבי סבי " מצהיר בגאווה‬
‫זורלו‪",‬היה מורה של אתא תורק בבית הספר היסודי השבתאי "“סא‪( .‬עמ' ‪ .)48‬בדומה לנצרות‪ ,‬חלק מהם מאמין‬
‫בשילוש‪-‬סוג אלילי של אלוהות ‪ ,‬שכינה וש "צנג‪( .‬עמ' ‪ .)453‬הם נחשבים גם כיום כגייס חמישי בטורקיה ‪ .‬התובנה‬
‫האתאיסטית הבסיסית שלהם קובעת ‪ ,‬כי יש להוציא את הניצוצות מכל הדתות ולכך יש כיום המשך גלוי‬
‫בארה"ב על ידי הכת "דונמה מערב"נג‪( .‬עמ' ‪.)475‬‬

‫סא‪.‬‬
‫עיקרי הדת השבתאית‬
‫‪ .1‬הם יוצרים את "חג הכבש " בכ"ב אדר ‪ ,‬בו זוגות מאורסים מתכנסים בחוש ך ומתערבבים ביניהם והילדים‬
‫הנולדים מוכרזים כ"קדושים"נט‪ ..‬ישנם פלגים‪ ,‬הקוראים לכך "חג הגדי"‪ ,‬כאשר מפגש זימה זה מתבצע בין זוגות‬
‫צעירים לאחר נישואיהם ‪.‬‬
‫‪ .2‬תפקיד הכת לחדור לכל הדתות בשיטה קונספרטיבית ולהתחזות כמאמיניה כדי לרסק את הדתות מבפנים‬
‫או את ה"קליפה"‪ ,‬כפי שפורשה התאסלמותו של שבתאי צבי ‪.‬‬
‫‪ .3‬במקביל‪ ,‬להשתדל להקים תנועה כלל עולמית אתאיסטית המאמינה באליל האדם‪ .‬הם אכן עזרו רבות‬
‫להקמת התנועה הקומוניסטית הבינלאומית באירופה (ראה על כך להלן בקשר למשה בנימין מנדלסון)‪ .‬למשל‬
‫ראש התנועה הקומוניסטית בטורקיה היתה שבתאית והיא גם אכן קבורה בחלקה השבתאית באיסטנבול ‪.‬‬
‫‪ .4‬הם קוראים לעצמם "המאמינים" ולשאר "הכופרים"‪.‬‬
‫‪ .5‬שיטת הטקטיקה שלהם מבוססת בין השאר על שיטה הפכפכנית ‪ .‬למשל‪ ,‬לכל דת ומשטר אשר הם מגיעים‬
‫הם יספקו הסברים לגבי זהותם הערכית ‪ ,‬בצורה מותאמת לדת או למשטר כדי לא להיתפס ‪ .‬כדי לרסק את כל‬
‫הדתות הם שולחים את סוכניהם בעלי כישורים מתאימים ואם יש צורך בכך הם גם מפעילים אנשים בלא שידעו‬
‫שהם פועלים למען השבתאות ‪ .‬מסיבה זו הכחישו אנשי כת ה "דונמה" בצורה מוחלטת כל קשר בין המציאות‬
‫לנאמר עליהם‪ ,‬בספר אשר הוציא אחד מבני הכת ‪ ,‬המתאר את אמונתם ואורח חייהם ‪.‬‬
‫כמעט בכל מזרח ומערב אירופה ירדו השבתאים למחתרת וכדי להתקבל לשורותיהם יש לאכול חזיר עם חלב‬
‫ולבצע גילוי עריות ‪ .‬רבי יעקב מעמדין כתב ("מור וקציעה "‪ ,‬סי' א' ד"ה ולכן יראה )‪...„-‬שיצאו בני בליעל מקרבנו‬
‫להדיח יעפי הגלות אחר צבי המודח (=שבתאי צבי )‪ ,‬לטמא גדולת ישראל ‪...‬באמרם שכבר יצאה שכינה מן‬
‫הגלות ואין לזכור עוד גלות ישנה ‪...‬אך עת רקוד ‪...‬הנה ככל הגויים בית יהודא לאכול קדלי דחזירי ובשר נחירה‬
‫ולהתיר להם עריות בפרהסיא ‪ ,‬ניחא להו בהפקירא‪.“...‬‬
‫בטורקיה היתה הצלחתם מרשימה בהשתלטותם על המדינה ‪ .‬השבתאי מוסטפה כמאל ("אתא טורק ―) כשהוא‬
‫מוסווה בתור מוסלמי ‪ ,‬ביצע הפיכה ב‪ 1923 -‬בראש תנועת "הטורקים הצעירים " וקבע חוקה חדשה למדינה על‬
‫פי הכלל של "היה בעל דת פלונית בביתך ואדם בצאתך "‪ ,‬כפי שעתיד השבתאי מ ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון לעצב את‬
‫התנועה היהודו‪ -‬פרוטסטנטית‪ ,‬היינו‪ ,‬הרפורמים‪ .‬חוקה זו אוסרת על כל הדתות כל פעילות ציבורית וכן אוסרת‬
‫אף לבוש אשר הוא ייחודי להם ברשות הרבים‪ .‬לטענתו‪ ,‬בכך הפך הוא את טורקיה למדינה מערבית לכל דבר ‪.‬‬
‫הם הסתננו לבית המשפט העליון ‪ ,‬לפרלמנט ולממשלה ‪ .‬אישתו של רה "מ לשעבר ג 'ונבלאט היתה גם‬
‫שבתאיתסא‪ .‬וכן שר החוץ איסמעיל ג 'ם וראש ה ממשלה לשעבר ‪ ,‬השבתאית טנסו צ 'ילרסא‪( .‬עמ' ‪ ,)48‬שר האוצר‬
‫(מצאצאי ברוכיה רוסו ) מחמט צ 'אויט ביי ‪ ,‬שר הכלכלה כאמל דרויש ‪ ,‬שר הפנים מוסטפה אריף ושר החינוך‬
‫מוסלה אל‪-‬דין אדל ועודנג‪( .‬עמ' ‪.)467‬‬
‫ריסוק כל הדתות‬ ‫כאמור השבתאות החלה את דרכה בריסוק העם היהודי ויהדותו ועברה לאידיאולוגיה של‬
‫בתקופה שלאחר מותו של שבתאי צבי ‪ .‬נתן העזתי חיבר "ספר תיקוני תפילה " הדומה ל "תיקון לחג העצמאות "‬
‫של הרבנות הראשית עם ביטויים כ "ראשית צמיחת מלכותו (גאולתנו)"‪.‬‬

‫נט‪ .‬על התרת כל מצוות התורה והוראות לעבור על כל העריות ראה ב"חמישים 'משיחים' יהודים"‪ ,‬ג'רי‬
‫ראבוו‪ ,‬הוצ' גפן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬
 ‫נה‬

‫התנועה השבתאית העולמית קבעה לעצמה ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬תוכנית פעולה בשלושה שלבים להשתלטות על‬
‫העולם‪ ,‬כדי להביא לגילויו של שבתאי צבי ‪ ,‬כמשיח‪ ,‬אשר יגאל את העולם ‪.‬‬
‫א‪ .‬ריסוק כל הדתות ‪ ,‬האידיאולוגיות והפילוסופיות והפיכתן לאתאיסטיות ‪ .‬הצלחתה בעם היהודי ניכרת בפרט‬
‫במרכז ומערב אירופה ובחלק ממזרחה ‪ ,‬באמצעות הקמת תנועת ה "השכלה"‪ ,‬כאשר השבתאי אשר עמד‬
‫בראשה היה משה בנימין מנדלסון ובטורקיה על ידי השבתאי מוסטפה כאמל (אתא טורק)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבאת אותם יהודים ‪ ,‬אשר תנועת ההשכלה לא הצליחה לרס ק את יהדותם ‪ ,‬לארץ מסויימת בשליט תם של‬
‫מתבוללים‪ ,‬כדי להפכם שם לאתאיסטים ולהכשיר בתודעתם את הכרחיותה של משיחיות השקר השבתאית‬
‫בכלים מודרניי ם‪ ,‬הנטולה כל קשר ליהדות המקורית ומנותקת מהתורה שבכתב ושבעל פה ‪ .‬תנועה זו הצליחה‬
‫לבצע גם שלב זה בהצלחה די מרשימה על ידי תנועת ההשכלה הציונית ‪ ,‬אשר הזרוע המבצעת שלה היתה‬
‫היהודים‬ ‫הציוניזם הדתי ‪ ,‬כאשר המשימה העיקרית היתה לרסק את הוייתם הרוחנית והמנטאלית של כל‬
‫הספרדים אשר הגיעו לארץ במיוחד עד ‪-1960‬והמשכה בקיום בתי‪ -‬הספר הממלכתיים והממלכתיים‪ -‬דתיים‬
‫למיניהם‪.‬‬
‫הציוניזם הדתי הוכיח את נאמנותו העיוורת בביצוע התבוללותו של העם היהודי על ידי הציוניזם ‪ ,‬כבר עשרות‬
‫שנים לפני הקמת המדינה ‪ ,‬כאשר רבבות בוגרי מוסדותיו התבוללו כאן בארץ זמן רב לפני קום המדינה ‪ ,‬כדברי‬
‫נשיא ה "מזרחי"תקטז‪ ..‬הם גם הוכיחו את נאמנותם לראשי הציוניזם כגייס חמישי ‪ ,‬גם כאשר אלו החליטו לחבל‬
‫במאמצי הצלת מליוני היהודים בשואה ‪ ,‬אשר היו ברוב ם חרדים (מלבד הצלת אנשי שלומם ‪ ).‬וביחד עם ראש‬
‫ההסתדרות הציונית באמריקה הם פירקו את "ועד ההצלה המאוחדת למען יהדות אירופה "ס‪..‬‬
‫‪ .‬עד היום עדיין יוצאים זקני‬ ‫ג‪ .‬השלב השלישי אמור להיות התגלותו של שבתאי צבי בו זמנית כמשיח וכאל‬
‫השבתאים בטורקיה לשפת הים ומייחלים לבואו של שבתאי צבי סא‪ ..‬לעומת זאת בא רץ מסתפקים המתבוללים‬
‫ב"חוזה" ו"משיח" במובנם האתאיסטי ‪ ,‬כפי שניסח קרל מרכס או ז 'בוטינסקי ‪ .‬בארבעים השנים הראשונות של‬
‫‪ ,‬אך מאידך נתבעו לצורך מימוש‬ ‫קיומה של המדינה היו לשני השלבים האחרונים האלו הצלחה מסחררת‬
‫שלבים אלו (על פי דיווחי העיתונות ‪ ,‬לתמימים שעדיין מאמינים בה ‪" ).‬רק" כשלושים אלף הרוגים הקשורים‬
‫לפעולות האיבה של ה ערבים‪ ,‬מאות אלפי פצועים בגוף ובנפש וכעשרים אלף נרצחים מהמגזר האזרחי ואלפים‬
‫רבים אשר התאבדו במהלך שירותם הצבאי (נתון אשר מוסתר באופן רשמי )‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם גרמו הפסדים כספיים‬
‫לתושבי המדינה בסכום של שמונה עשר מיליארד שקל בשנה לטיפול בפשעים של החברה השבתאית מודרנית‬
‫בארץ ועשרות מליארדי דולרים לשם מימון ההתגוננות מפני פעול ות האיבה וגניבת מליארדי שקלים על ידי‬
‫‪ .‬בשנים האחרונות שלבים אלו משתבשים‬ ‫המתבוללים בארץ ועוזריהם מכספי המדינה והמדינה שבדרך‬
‫המודרנית בארץ ‪ ,‬בעיקר‬ ‫כתוצאה מתנועת תשובה אדירה ‪ ,‬אשר בגינה ראשי האליטות של השבתאות‬
‫באקדמיה‪ ,‬מתחילים להטיף לגיור רפורמי‪ ,‬התבוללות ולפירוקה של המדינה ‪ ,‬בבחינת "הכושי לא עומד ביעדים ‪,‬‬
‫הכושי יכול ללכת לאבדון "‪.‬‬

‫ברוך שפינוזה (‪)1632-77‬‬

‫בגלל כל תנאי הקונספירציה שגזרה על עצמה התנועה השבתאית ‪ ,‬לא ידוע על קשר ישיר בינה לבין ברוך‬
‫הדתי של הנצרות‬ ‫שפינוזה‪ .‬קיימים מספר קווי דמיון ברורים ביניהם ‪ .‬אם השבתאות פעלה על פי הדגם‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬הרי שברוך שפינוזה פעל על פי הדגם השני שציינו לעיל ‪ ,‬היינו‪ ,‬פילוסופיה ומדע ‪ ,‬המהווים את‬
‫השפה של נצרות זו ‪ ,‬כהצגת אלטרנטיבה לעם היהודי והיהדות ‪ .‬השבתאות פעלה יותר במישור הרי סוק של‬
‫היהדות בצורה מעשית ואילו שפינוזה יוצר אלטרנטיבה המנותקת מ העם היהודי ויהדותו כהמשך ל "רנסאנס"‪.‬‬
‫קו דמיון משותף בינו לבין השבתאות ‪ ,‬מהווה הגדרת העם היהודי בסטטוס חדש של אוסף "מאמינים"‪ .‬הגדרה‬
‫זו נוחה לשפינוזה כדי להגדיר את יסודה של היהדות כאמונה עיוורת ‪ .‬בזמנו של שפינוזה נית פס הדבר כמובן‬
‫מאליו‪ ,‬כי רוב העם אשר נסחף אחר שבתאי צבי נקרא בשם "המאמינים"סא‪ ,.‬כפי שה"מינים" המופיעים בחז "ל‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬הנוצרים הראשונים קראו לעצמם "מאמינים"‪ ,‬כמובא בספר ה "ערוך"תקנט‪„- .‬שהנוטים מן הדת היו קוראים‬
‫לעצמם "מאמינים" וחז"ל קטעו המיל ה וקראום "מינים"“‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הציוניזם הדתי עתיד לזהות את עצמו על פי‬
‫אותה גישה נוצרית בעקבות שפינוזה ושבתאי צבי ‪ ,‬כ"ציבור אמוני " וכך נקרא גם ארגון הנשים שלו‪" -‬אמונה"‪.‬‬
‫‪ ,‬נדרשה כעת ורסיה‬ ‫לעומת השבתאות אשר המציאה דת חדשה המסתמכת כביכול על מקורות קבליים‬
‫המצאתית חדשה ליהדות הבנויה על מסד פילוסופי מערבי ‪ ,‬כשם שקיימת אלטרנטיבה פילוסופית מודרנית‬
‫בצידה של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬המצאה זו נדרשה עבור אוכלוסיית האנוסים ‪ .‬בדומה לכת השבתאות אשר‬
‫המוסלמים קראו לה "דונמה" ( כופרים ומומרים )‪ ,‬כך קראו הנוצרים לאנוסים‪‖ -‬מרנים"‪ ,‬היינו‪ ,‬חזירים (על שם‬

‫ס‪" .‬דברי ימי ועד ההצלה בארה"ב"‪ ,‬מאמרו של משה פראגר‪.‬‬

‫סא‪ .‬תחקיר‪" ,‬ידיעות אחרונות―‪‖ ,‬יהודי הצללים מאיסטנבול "‪ ,‬ה' סיוון תשנ"ט‪.‬‬
 ‫נו‬

‫התחזותם לנוצרים )‪ .‬אחרי למעלה ממאה שנות רדיפה של האינקוויזיציה ‪ ,‬נותרו האנוסים עם ידיעות קלושות‬
‫ביהדות המעורבבות עם מושגים נוצריים ‪ .‬העידן החדש פתח בפניהם אפשרויות חדשות של השתלבות במרחב‬
‫האירופי הנע בין פרוטסטנטיות לבין חסרי דת מוגדרת ‪ ,‬כדוגמת אישיותו של שפינוזה ‪ ,‬אך מאידך אמונות על‬
‫שאר התובנות הפרוטסטנטיות ‪ .‬מושגי ה "דת" וה"אמונה" קיבלו ניסוח מחודש ‪ .‬מושג ה "דת" קיבל מובן צר‬
‫ביותר לפי הניסוח הפרוטסטנטי ‪ ,‬אשר משמעו אוסף ציוו יים צר כפי שמופיע ב "ברית החדשה ―‪ ,‬המהווה מסד‬
‫לציווים אלו ‪ .‬המושג "אמונה" הופך להיות מושג אשר תחילתו תחושות בטן וסופו תחושות בטן ‪.‬‬
‫גם ה "ברית החדשה " מבוקרת על ידי הפילוסופים כאוסף כתבים ‪ ,‬אשר נכתבו בזמנים שונים עם סתירות לא‬
‫מועטות בתוכה ‪ ,‬בניגוד ליהדות אשר כתביה מחושקים ונאמרו וניתנו כמקשה אח ת בין התורה שבכתב ובין‬
‫התורה שבעל פה במעמד הר סיני בידי אלוקים‪ ,‬כאשר אצורה בקרבה חכמה אלוקית אינסופית המכילה בין‬
‫השאר את כל סודות היקום לכל פרטיה ‪ .‬מושג האמונה בעם היהודי מנוגד בתכלית לצורת קיומה בדת הנוצרית‬
‫הפרוטסטנטית‪ .‬האמונה היהודית תחילתה מעוגנת במאורעות עובדתיות של כיפוף כל חוקי הטבע במכות‬
‫מצרים וקריעת ים סוף‪ .‬המשכה בהתגלות פנומנלית במעמד הר סיני ובהעברת אינספור ידיעות בבת אחת לעם‬
‫שלם אותה מכילה התורה ‪ ,‬שחלקה ציוה אלוקים למשה רבינו לכתבה וחלקה הגדול להשאיר בעל פה וכך ציווה‬
‫להעבירה מדור לדור ‪ .‬אם כן תחילתה של האמונה מבוססת על שכל ישר של עובדות וחכמה אינסופית ה בנויה‬
‫על מצוות המקיפות את כל הבריאה ‪ ,‬במחשבה‪ ,‬במוסר ומעשה המצוות וסופה אמונה ‪ ,‬מלשון אמון (‪,)Trust‬‬
‫היינו‪ ,‬מה שהשכל יודע יש להפנים לתוך הלב‪„ -‬וידעת היום והשבות אל לבבך“סב‪ ,.‬כפי שכותב רס"גסג‪„-.‬וכאשר‬
‫תצא חמאת העיון יקבלנה השכל ויקיפנה ויכניסה בלבבות ותימזג בהם ויהא אדם מאמין “‪ ,‬בעוד שהאמונה של‬
‫התרבות האירופית הינה אוסף של תחושות בטן שמובנה הוא – ‪ Belief‬ו‪/‬או ‪ Faith‬שהיא הופכית לרציונליות‬
‫ולכן היא נתפסת‪ ,‬מבחינת יסודה המכונן ‪ ,‬כאמונה טפלה (‪ ,)Superstition‬אצל מי שאינו משייך את עצמו לדת‬
‫כלשהי‪ .‬עבור כל אותם המוני האנוסים ‪ ,‬אמור היה לקום מתוכם אדם ב על רמה אינטלקטואלית אשר יבצע זיוף‬
‫של התורה האלוקית בנוסח "הכחשת השואה "‪ .‬אדם זה אמור להמציא מב יטנו המצאה אינטלקטואלית אשר‬
‫תזייף בשיא הטירוף את יסוד היהדות ‪ ,‬נגד כל העובדות שנמסרו ליהודים מדור לדור ‪ ,‬אשר כל האומות ואפילו‬
‫אומות ששנאו במי וחד את העם היהודי ‪ ,‬לא יכלו להכחיש א ותם‪-‬יציאת מצרים ומעמד הר סיני ‪ ,‬ולבצע העתקה‬
‫כפי שרואה הדת הפרוטסטנטית את הדת הקתולית (כפי שהראנו ל עיל)‪ ,‬בשיטה חד‪ -‬חד ערכית‪ ,‬על כל מכמניו‬
‫של העם היהודי ‪ ,‬בדיוק כמעשיהם של מכחישי השואה האנטישמיים בדורנו ‪ .‬האיש המתאים למשימה זו נמצא‬
‫בדמותו של ברוך שפינוזה ‪ ,‬אשר "תורתו" ליוותה מאוחר יותר את הרפורמים ולאחר מכן את הציוניזם ואת‬
‫הציוניזם הדתי ‪ .‬שפינוזה כבן לחוגי האנוסים ‪ ,‬התקרב מעט לעם היהודי ואף למד זמן מה בישיבתו של הרב מ ‪.‬‬
‫בן ישראל ‪ ,‬אך במהרה נשאב בחזרה לאנוסים ולהשפעתו של אחד ממנהיגיה ד"ר חואן דה פאראדו (‪)Parado‬‬
‫וכבר בהיותו בן עשרים וארבע ‪ ,‬נודה על ידי כלל ישראל באמצעות חרם גורף נגדו על ידי ארבע מאות רבנים ‪.‬‬
‫הוא כתב ש לושה ספרים מרכזיים ‪ .‬הספר הראשון מהווה טרנספורמטור ערכי בין תורת ישראל לבין הדת‬
‫‪ .‬הספר השני ‪ ,‬לעומתו‪ ,‬מהווה את האלטרנטיבה‬ ‫הפרוטסטנטית‪ ,‬כפי שהיא רואה את הדת הקתולית‬
‫‪.‬‬ ‫הפילוסופית ליהודים שספרו הראשון אמור היה לשכנעם לצאת מכלל ישראל ולהקרא עדיין לשיטתו יהודים‬
‫‪ ,‬מה שעלה‬ ‫ספר שלישי אמור לעוות את לשון הקודש ולשדרגה על פי תפיסתו המעוותת את מקורות ישראל‬
‫ביתר שאת בידו של א ‪ .‬בן‪-‬יהודה ‪ 250‬שנים מאוחר יותר בירושלים עיר הקודש ‪.‬‬
‫א‪" .‬גליון דתי‪ -‬פוליטי" (‪ ,)Tructatus Theologicum Politicus‬אשר בן גוריון פקד לתרגמו‪ -‬בהיותו חסיד‬
‫נלהב של שפינוזה‪ -‬תחת שם יותר יומרני "מסה (לפי התאוריה של פליק ) תיאולוגית מדינית " או בתרגום אחר‬
‫של היהודו‪ -‬פרוטסטנטים הציוניים ‪"-‬מאמר תיאולוגי מדיני "‪ .‬שפינוזה משתמש בספרו ‪ ,‬בצורה מושחתת‬
‫ב"מכבסת מילים " של המושגים "דת"‪" ,‬אמונה"‪" ,‬מאמינים"‪ ,‬וכו' כפי שתיארנו לעיל ‪ .‬הוא התעלם לחלוטין‬
‫ממקור האמונה הלוגית בדת ישראל‪ -‬מעמד הר סיני ‪ .‬כנראה‪ ,‬הוא עדיין אינו מעיז לבצע הכחשה מפורשת של‬
‫מעמד הר סיני בספר זה (כדוגמת מכחישי השואה ) ולכן הוא פשוט מעדיף להתעלם מכך ‪ .‬הוא קורא כאמור‬
‫ליהודים ב שם מוזר "מאמינים" כמו השבתאים ובתדירות גבוהה ביותר ‪ ,‬כדי לעשות שטיפת מוח לכך ‪ ,‬שמקור‬
‫הסמכות האמוני של ישראל הוא כאילו כסוג האמונה של הנוצרים ‪ .‬הוא ממציא לראשונה את ביקורת המקרא ‪,‬‬
‫ככלב הנסרך אחרי אדוני ו הנוצרים הפרוטסטנטים עוד לפני שמיכאליס וסמלר גיבשו אותה וממציא מבטנו‬
‫צורות ניתוח כפי שתרבות ‪-‬האם שלו– הפרוטסטנטיות בתקופה מאוחרת יותר ניתחה את ה "ברית החד שה"‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬כי כביכול שהתורה נכתבה בזמנים שונים עם סתירות ביניהם ושהתורה לא ניתנה מפי הגבורה עפ "ל‪.‬‬
‫המצאות שטניות אלו של שפינוזה אמור ות ללוות את המתבוללים היהודים (לכן הרצל ובן גוריון מצהירים על‬
‫"ישיבות"‬ ‫דבקותם בפנתאיזם של שפינוזה ‪ ,).‬ובהמשך לשמש מסד לחינוך הממלכתי והממלכתי דתי וכן ב‬
‫ההסדר ומכוני המורים שלהם וכמובן באוניברסיטת בר אילן ‪ ,‬אשר שם כבר מופעלות תכניות רשמיות של‬

‫סב‪ .‬דברים (ד‪,‬לט)‪.‬‬

‫סג‪ .‬ספר "אמונות ודעות"‪ ,‬רס"ג‪ ,‬הקדמה‪ ,‬אות ד' וראה שם (ג‪,‬ז)‪.‬‬
 ‫נז‬

‫התנועה הרפורמית ‪ .‬באותה שנה ‪ ,‬כאשר הוחרם שפינוזה‪ ,‬הוא שולח דו "ח מאמסטרדם בהנחיית מדריכו ד "ר‬
‫חואן דה פאר אדו לאינקוויזיציה ‪ ,‬בו הוא מדווח להם שהוא רוצה להיות שותף מלא עימם בשימודו של העם‬
‫היהודי כשהוא מציע את עקרונותיו‪ -‬א‪ .‬הוא שומר "מצוות"‪ .‬ב‪ .‬אלוהים קיים רק במובן הפילוסופי ‪.‬‬
‫ג‪ .‬התורה אינה אמיתית ‪ .‬ד‪ .‬הנשמה היא נפרדת מן הגוף (כשיטת ד קרט) אך מתּכ לית במות הגוף‪ .‬הוא כנראה‬
‫מתכוון בשמירת "מצוות" למספר סמלי של מנהגים אשר היו מקובלים אצל האנוסים ‪ ,‬אך הוא אינו מפרט מי‬
‫מצווהו לשמור אותם ‪ ,‬אם ל דידו "התורה אינה אמת "‪ .‬ייתכן וכוונתו לכך שה "אגו" שלו מצ ווהו לשומרן ‪ ,‬או‬
‫ה"סופר אגו " שלו‪-‬ד"ר ח‪ .‬דה פאראדו‪ .‬הוא גם שולל את היות עם ישראל עם נבחר‪ .‬לדעתו‪„-‬נוטה אני להאמין‪,‬‬
‫שאם עיקרי דתם לא ירצו את נפשם ‪ ,‬ישובו בשעת כושר ‪...‬ויקימו את מדינתם “סד‪ ..‬כוונתו היא ‪ ,‬למעשה ל גבי מה‬
‫שהוא רואה בזמנו את שה תחולל באירופה ‪ ,‬היינו‪ ,‬פריקת עול התורה על ידי השבתאות ורצון ליצור גאולה‬
‫מלאכותית‪ .‬בכך הוא מתחבר לשבתאות כאשר הוא רואה בכך אפשרות יחידה ‪ ,‬אשר מתגשמת בסופו של דבר‬
‫על ידי הציוניזם ‪ .‬אמנם‪ ,‬בניסוח זה הוא למעשה כבר מתחבר לשבתאות המאוחרת יותר‪ ,‬המנתקת את עצמה‬
‫רשמית מן הצורך בצידוק קבלי לשם עשיית מעשים מחפירים‪ .‬זוהי למעשה תפיסת הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬בה‬
‫כל קבוצה או יחיד יכול לנסח לעצמו את עיקרי דתו וגם את השמטת האמונה ביש "ו ("יונטריזם")‪ ,‬כאשר עשיית‬
‫הציוויים נתונה רק כהמלצה ‪ .‬ניתן כיום לראות בארה "ב עשרות קהילות פרוטסטנטיות ‪ ,‬כאשר כל אחת מעצבת‬
‫את פולחניה לפי מאווייה וכמובן שגם הרפורמים מחקים אותם שם וכאן בארץ וכל אחד בונה לו טמפל וקהילה‬
‫המבוססת על הרהורי ליבו של הראביי ו ‪/‬או קבוצת מאמיניו ‪ .‬כיום גם בציוניזם הדתי מתרחש אותו תהליך ‪ .‬לכן‪,‬‬
‫שפינוזה הוא למעש ה נוצרי פרוטסטנטי ללא כל צורך בהמרה רשמית ‪ .‬החל מסוף המאה ועשרים ‪ ,‬מתחיל‬
‫הציוניזם הדתי לחקות את הנצרות הפרוטסטנטית גם בעיקרון נוצרי זה של פירוד ותפיסות מוצא שונות בתוך‬
‫תנועתם ביחס לעיקרי האמונה וקיום ההלכות בין הקהילות השונות של כת זו ‪.‬‬
‫ב‪ -"Atica" .‬פרוטסטנט צ יוני בשם יעקב קלצ 'קין‪ ,‬אשר זרעו התנצר רשמית ונכדו כבר היה כומר ‪ ,‬מתרגם ב‪-‬‬
‫‪ 1924‬את הספר מרומית לעברית בשם "מידות"‪ .‬חיבור נוסף זה אמור לרצות את אותם אנוסים או יהודים‬
‫שאינם רוצים כלל במערכת ציוו יים‪ ,‬אך זקוקים בתור חיקוי לדגם השני ‪ ,‬היינו‪ ,‬מסד פילוסופי נוח שיהיה הכי‬
‫מקובל לסביבתם האירופית ‪ .‬הוא כמובן בוחר להם ולעצ מו‪ ,‬כאישיות תת ‪-‬תרבותית‪ ,‬כ"סופר אגו " גם את‬
‫הפילוסוף הפופולרי ביותר בזמנו רנה דקרט (‪ ,)Rene' Descartes‬המכונה "אבי הפילוסופיה המודרנית"‪,‬‬
‫המושפע מתאוריית העצמים (סובסטנציות) של אפלטון ‪ .‬דקרט מנסח פילוסופיה פגאנ ית ולכן אצלו האינסופיות‬
‫אינה נתפסת כשלילת הסופי ‪ .‬הוא יוצר מערכת אלילית של "עצמים" שאחד מהם בורא את השאר ‪ .‬שפינוזה‬
‫מאמץ את שיטתו הפגאנית של ד קרט‪ ,‬לא לפ ני שהוא מבצע שיפוץ באליליו של ד קרט‪ .‬לעצמים הנבראים הוא‬
‫קורא תוארי האל ‪ .‬אלוהות לגביו אינו אל אישי ‪ .‬הוא מרחיב את מספר האלילים של ד קרט כי הוא מאמין‬
‫באינספור אלילים ‪ ,‬כאשר נציגו של כל אליל הוא חוק טבע יציב וקבוע ללא תכלית ‪ .‬הוא "שוכח" לברר מי הוא‬
‫הבורא של כל אותם חוקים ‪ .‬למכלול אלילי זה ‪ ,‬כפופים מכוח חוק הסיבתיות ‪ ,‬שאר הנמצאים ‪ .‬חוק הסיבתיות‬
‫אמור להתנפץ לאחר כמה מאות שני ם‪ ,‬עם המצאתה של מכניקת הקוונטים ‪ .‬את כל המכלול האל ילי והאוילי‬
‫הזה הנקרא "פנתאיזם" הוא דוחס לספר זה‪ .‬בסיס אלילי‪ -‬אוילי זה ‪ ,‬אמור גם להזין את ראשי הציוניזם‬
‫והציוניזם הדתי ‪ ,‬כפי שנראה בהמשך ‪ .‬הפרקציה המרכסיסטית של הציוניזם אמורה לעשות במערך אלילי זה‬
‫מעט שיפוצים כדי להתאימו לאידיאולגיה האתאיסטית התת‪-‬תרבותית שלה‪.‬‬
‫ג‪" .‬קיצור דקדוק שפת עבר ברומית"‪ -‬בהתאם לשיטתו הפילוסופית הוא גם עיוות את לשון הקודש ובכך היווה‬
‫דוגמה ל "מחדשי" השפה העברית ‪ ,‬בראשם אליעזר בן יהודה ואחריו האקדמיה ללשון בירושלים ‪ .‬הוא ערך בה‬
‫שינויים שונים ושלח את ידו גם במבנה השפה עצמה‪"„ -‬בראשו שם העצם ואחר כך הפועל "‪ .‬והוא בניגוד‬
‫לראשוני המדקדקים ‪ ,‬ר' יהודה חיוג '‪...‬ורבי יונה אבן ג 'נאח‪...‬עד לרד "ק ור ' יצחק פריפוט דוראן הלוי ועוד ‪,‬‬
‫שאצלם בראש הפועל ואחר כך השם ‪...‬וזה מתאים לשיטתו הפילוסופית ‪ ,‬כפי שהעידו החכם יעקב בירניס‬
‫ואחריו מר חיות ‪ ,‬כי החידוש והשנוי הזה בדקדוק הלשון מתאים ומסכים לשיטתו בפילוסופיא בספרו‬
‫אתיקא“סה‪ ,.‬היינו‪ ,‬הערצה שלו‪-‬בעקבות אפלטון ודקארט‪-‬לגבי קיומם הבלעדי של העצמים ‪.‬‬
‫והתחבירי של לשון‬ ‫מאחר שרוב המעיינים בחיבורנו הינם דור שלישי ורביעי של קורבנות השיבוש הלשוני‬
‫הקודש‪ ,‬נאלצים אנו להשתמש בשיבו שים לשוניים כדי לתקשר עם הקורא ‪ .‬לפעמים ובכוונת מכוון ‪ ,‬איננו‬
‫מתיישרים עם שיבושי התחביר והלשון אליהם הורגלו רוב הקוראים ‪ ,‬על מנת לעוררם למחשבה נוגה על נושא‬
‫לשון הקודש ‪ ,‬אשר אינו עיקרו של ספר זה ‪ .‬אנו מקווים ‪ ,‬כי לשון הקודש תתוקן שו ב בימי האתחלתא דגאולה‬
‫האמיתית ויתקיים אז הפסוק "כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה" [צפניה (ג‪,‬ט)]‪.‬‬

‫סד‪" .‬תולדות עמנו בזמן החדש"‪ ,‬ד"ר א‪ .‬שמואלי‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪.50‬‬
‫סה‪" .‬קול הנבואה"‪-‬ההגיון העברי והשמעי ‪"( ,‬הנזיר")‪ ,‬דוד הכהן (תשל"ט)‪ ,‬הוצ' מוסד הרב קוק‪ ,‬עמ' קי"ח‪.‬‬
 ‫נח‬

‫הפרנקיזם והרפורמים‬
‫במשך עשרות שנים אחרי מות ש "ץ ממשיכים להופיע נביאי שקר בשמו הן במזרח והן באירופה אשר רובם‬
‫נחשבים כגדולים בקבלה ולע יתים גם בנגלה ‪ .‬הם מוסתים על יד י כת ה "דונמה" בטורקיה וגם מגיעים לשם כדי‬
‫להשתלם ב שיטות הקונ ספירציה ולתיאום עמדות ‪ ,‬כהמשך לדרכו של שבתאי צבי ‪ ,‬אשר מחד ‪ ,‬הוא התאסלם‬
‫והראה בכך כלפי חוץ אהדה לאיסלם ‪ ,‬ומאידך פיזר שבחים והערצה לנצרות וליש "ו ימ "ש‪ ,‬כפי שמצטטו תומס‬
‫קונן בספרו על שבתאי צבי ["שבתאי צבי "‪ ,‬פרופ' גרשום שלם ‪ ,‬ח"א‪ ,‬הוצ' "עם עובד "‪ ,‬תל אביב ‪ ,1974 ,‬עמ'‬
‫„מה עשה יש "ו‬ ‫‪ .]323‬שבתאי צבי פונה בבית הכנסת של איזמיר לגדולי החכמים שם וצועק עליהם‪-‬‬
‫שהתעללתם בו כל כך ‪ ,‬ואני עוד אבקש להכניסו במספר הנביאים “‪ .‬מאידך‪ ,‬טוען סגנו ‪ ,‬נתן העזתי ‪ ,‬כי סבלו‬
‫וייסוריו של שבתאי צבי יתקנו את רשעו של יש "ו (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)231‬זו היא עוד דוגמה לטקטיקה ההפכפכנית‬
‫אשר הופעלה על ידי הכתות של משיחויות השקר החל משבתי צבי ועד הציוניזם הדתי ‪ ,‬כפי שנראה להלן‪.‬‬
‫רבי יעקב מעמדין כתב ב "ספר השימוש "‪ ,‬כי חמישים שנה אחר מותו של ש "ץ‪ ,‬נולד יעקב פרנק ב‪ ,1726 -‬אשר‬
‫מביא את הטירוף המשיחי הזה כמעט לקצה אפשרויותיו ולמירב השפלות המוסרית‪ ,‬אשר בהישג יד אנוש ‪ .‬תת‪-‬‬
‫תרבות זו היא גם חיקוי של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬שלוש שנים אחריו נולד משה בנימין מנדלסון ‪ ,‬אשר גם הוא‬
‫בכישרונותיו עיצב תנועה שבתאית מודרנית בגרמניה כתת‪ -‬תרבות של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬המגיעים גם כן‬
‫לשיא הפאנטיות והשפלות המוסר ית‪ ,‬תנועה זו גורמת ליותר ממח צית יהודי גרמניה להמיר את דתם ו שולחת‬
‫את גרורותיה הסרטניות לפולין ורוסיה על מנת להרוס גם שם כל חלקה טובה ‪ .‬כשם שש "ץ ושפינוזה חיים‬
‫באותו פרק זמן ו מושפעים משני הדגמים של הפרוטסטנטיות‪-‬הדת והפילוסופיה והמדע כשפת הבטוי שלה ‪ ,‬כמו‬
‫כן זוג זה פרנק‪ -‬מנדלסון‪ ,‬ממשיכים פיתוח תת‪ -‬תרבותי‪ ,‬פרימיטיבי ופאנטי זה ביתר עוצמה של שפלות וסחף‬
‫רחב יותר של יהודים ‪ .‬לשם הסתרת כוונותיהם ‪ ,‬הם יוצרים את תנועת ה "השכלה" כחיקוי לתרבות האם שלהם‬
‫'ון לוק‪ -‬אבי הליברליזם‬ ‫בגרמניה‪ .‬כפי שנראה להלן‪ ,‬מנדלסון גם הושפע בנעוריו מקריאת ספרו של ג‬
‫‪ ,‬מדוע עקר מנדלסון את מצות התוכחה‬ ‫הפרוטסטנטי‪ ,‬אשר השתייך לכנסיה האנגליקנית ולכן גם מובן‬
‫"האלהים נתן לאדם את הזכות לחופש‬ ‫מ"הביאור" שלו לתורה ‪ .‬מצוה זו נגדה את סיסמתו הידועה של לוק‬
‫חירות ונחלה"‪.‬‬
‫מטרותיהם הם כשל קודמיהם‪ -‬ריסוק הדתות ובראש ובראשונה ריסוק היהדות והעם היהודי ‪ .‬שיטותיהם כבר‬
‫מוכרות מקודמיהם והם מאמצים אותה כיורשיהם‪ -‬קונספירציה‪ ,‬טשטוש הזהות העצמית והפכפכנות ‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫‪-‬האם השלטת‪ ,‬בלי לבחול‬ ‫בכל מקום הם מתארים את עצמם במושגים הנוחים לאוזני השומעים של תרבות‬
‫בשקרים‪ ,‬תככים ויחסי ציבור ‪ ,‬כשעיקר המטרה היא לקנות את אהדת ראשי האליטות בתרבות האם המסואבת‬
‫של הנוצרים הפרוטסטנטים שבסביבותיהם וכן מעשי זימה ומיסודם ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הטקטיקה היתה כאמור ‪ ,‬כניסה לכל הדתות והאידיאולוגיות ‪ ,‬כדי לרסקן מבפנים ‪ .‬פרנק כותב‪„ -‬אנו‬
‫צריכים לעבור דרך כל הדתות והנימוסים “‪ .‬רעיון זה מופיע ‪ ,‬למשל‪ ,‬בספר "דברי האדון" במקומות רביםסו‪..‬‬
‫פרנק כקודמו משתמש בכוחות טומאה ומספר שהוא יורשו של ש "ץ ‪ -‬אל ומשיח גם יחד ‪ .‬לפי המצאותיו הקב"ה‬
‫נמוך מ שבתאי צבי ושבתאי צבי ברא את העולם וצ ימצם את תורתו שהיא תורת האצילות הנעלה מתורת משה‬
‫וכן שאר הפנטזיות וההמצאות של השבתאים ‪ .‬הוא וחבר מרעיו ממסדים מסיבות זימה והשתוללות אקסטזית‬
‫ומגיעים לשיא שפלותם הבהמית ‪ .‬אחר מותו ‪ ,‬בתו מוכתרת תחתיו ‪ ,‬אך למעשה פועלת בעיקר בתחום מזוהם‬
‫זה‪ .‬גם עיקרי דתם של הפרנקיסטים היו בנו יים על הנצרות ה פרוטסטנטית‪ .‬הם הצליחו ל שכנע את שלטונות‬
‫פולין לשרוף את התורה שבעל פה ובעיקר את התלמוד וכן העלילו עלילות דם על היהודים ‪.‬‬

‫האינטרפרטציה השבתאית החדשה‪ -‬משה בנימין מנדלסון כשבתאיי‬

‫ברוך שפינוזה לא השאיר אחריו עקבות של קשר ישיר עם השבתאות ‪ ,‬בפרט שמומחיותו בקונספירצי ה היתה‬
‫מקצועית מאד ונרכשה על ידו מחוגי המרנים (בספרדית‪ -‬חזירים‪ ,‬הכינוי שהצמידו הנוצרים לאנוסים )‪ ,‬אשר‬
‫החשאיות אפי ינה את כל הגיגיהם ואורחות חייהם ‪ .‬משה בנימין מנדלסון לעומתו ‪ ,‬השאיר עקבות למכביר ‪,‬‬
‫הקושרות אותו בצורה ישירה לשבתאות ‪ .‬חלק מע יקבות אלו מובאים במחקרו של פרופ ' אנטלמן על השבתאות‬
‫המאוחרתסז‪ .‬הוא כותב לגבי החרם שהחרימו את שבתאי רפאל מארץ יון ‪ ,‬אחד מנביאי שבתאי צבי ‪ ,‬על גילוי‬
‫עריות ש ל א שת איש וביאות אסורות נוספות ‪ ,‬המהווה חלק מהפולחן השבתאי לשם ריסוק היהדות ‪ .‬לפני כן‬
‫החרימו על כך בהמבורג‪„ -‬את בנימין וולף (=כשמו הפ רטי של הרצל ) סוחר טבק ‪ .‬כאמור בזכרונות קהילת‬
‫הספרדים בחודש דצמבר ‪ .1667‬וולף עבר משם לעיר דסוי ‪ .‬אחותו היתה סבתו הגדולה של משה ב‪ .‬מנדלסון‪.‬‬
‫בנימין מת בשנת – ‪ .1696‬שנים רבות לפני לידת מנדלסון ביום ‪ 29‬לאוגוסט ‪ .1729‬ומשה בנימין קיבל לא רק‬

‫סו‪" .‬מחקרי השבתאות"‪ ,‬פרופ' גרשום שלם‪( ,‬ראה לעיללג‪ ,).‬עמ' ‪.356‬‬
‫סז‪" .‬בכור שטן"‪ ,‬פרופ' משה‪ .‬מ‪.‬אנטלמן‪ ,‬הוצ' ירון גולן ‪ ,1992 ,‬עמ' ‪ .24-25‬מסת"ב ‪ 965-396-019-3‬וכן‬
‫‪M.S. Antelman, To Eliminate The Opiate Zahavia,1974.‬‬
 ‫נט‬

‫את שמו‪ ,‬אלא‪ -‬כפי שההיסטוריה מוכיחה‪ -‬גם את שבתאותו ‪ .‬מנדלסון היה כשבתאי שהוחרם ‪ ,‬יען שמשפחת‬
‫אבות מנדלסון לא מחו כנגד בנימין וולף ולפיכך נתנו לו את שמו ‪ .‬לכן נפל חשש שבתאות על משפחתו ‪ ,‬אבל אין‬
‫צורך לכרוך בענין זה את זקני מנדלסון ‪ ,‬בשעה שחייו מעידים על כך ‪ .‬מלבד זאת ‪ ,‬הרי מצאצאיו המירו את דתם‬
‫אחר מיתתו והיו לו קשרים עם האלומינטי‪ -‬ארגון מהפכני אשר ממנו יצאה התנועה הקומוניסטית הבינלאומית ‪.‬‬
‫למשל חברו פרידריך ניקולי (‪ ,)1723-1811‬שהוציא לאור את ספריו (=של מנדלסון ) היה מאנשי סודם ‪ .‬אישתו‬
‫של מנדלסון למדה תחת האלומיניסט בודי (‪ .)Bode‬הוא הכניס לתוך בי תו את השבתאי הפרנקיסט הירשפלד‬
‫כדי ללמד את בני ביתו ‪ .‬להירשפלד היו קשרים עם משה דוברושקה מברין במורביה ‪ ,‬ממשפחה של בני ברית‬
‫פרנק עצמו התיישב שם כמה‬ ‫שבתאיים ופרנקיסטים ‪ .‬כל משפחת דוברושקה היו בני דוד ליעקב פרנק ו‬
‫שנים‪...‬דוברושקה המיר את יהדותו ב‪ 1773 -‬בדצמבר‪ ,‬קיבל תואר אצילות ושינה את שמו לפון‪ -‬שינפלד ולאחר‬
‫מכן ליוניוס פרי ‪...‬ובוינה יצר את הארגון ‪ ,Astatic Brethren‬שהיה חלק מהאלומינטי והיה מרכז פרנקיסטי ‪ .‬כל‬
‫“‪.‬‬ ‫משומד שהתקשר עימם היה צריך לאכול חזיר יחד עם חלב בפרהסיה ואז התקבל כחבר של אנשי הסוד‬
‫הירשפלד עצמו גם השתמד ‪ .‬פרץ סמולנסקין ‪ ,‬אף שהיה מ המשכילים הפרוטסטנטים ושבתאי מודרני מגלה‬
‫וכותבסח‪„- .‬בן מנחם (מנדלסון) סוחר היה לא רבי ולא חכם בחוכמת ישראל ‪ ,‬וכסוחר סחר סחרו בעמו ובאמונתו‬
‫ובדתו‪ .‬בגלוי החזיק בכל ובסתר נתן את כל כלי מחיר “‪ .‬מנדלסון היה תלמידו של רבי ברוך פרנקל בעל הפירו ש‬
‫על התלמוד הירוש למי "קרבן העדה " ואב"ד ברלין ‪ .‬מנדלסון נחשב תלמיד חכם גדול ולכן כשבתאי מובהק יכל‬
‫להפיל לתוך מלכודת ההשכלה השבתאית אנשים רבים ולהופכם לפרוטסטנטים‪.‬‬

‫האסטרטגיה השבתאית המודרנית‬

‫והאינטראקציות בין תרבויות‪ -‬האם של רפורמציית מרטין לותר והפילוסופיה‬
‫המערבית לבין תת‪-‬התרבות‪ ,‬בהנהגתו של מנדלסון בעם היהודי‬
‫מנדלסון חיבר "ביאור" על התורה שנכתב בגרמנית ועקר מתוכו את מצות התוכחה ופסוק שלם גם מספר‬
‫דברים‪ ,‬כאשר הוא "מנמק" את השמטתו בכך‪ ,‬שמשה רבינו כתבו לא מפי אלוקים סט‪..‬‬
‫מנדלסון מכונן לראשונה את ה "ניסור" בין "דת" ולאום ובין ה "דת" ו"החיים" במסגרת העם היהודי ‪ .‬כדתי‪-‬‬
‫לאומי הוא מטיף לכך שיש לאמץ את עקרונות הלאום הגרמני של ארץ ושפה ‪ .‬לדידו הארץ והמולדת היא‬
‫גרמניה והשפה היא השפה הגרמנית ‪ ,‬אימוץ זה מחייב לדידו להתבטא לא רק ברחוב אלא בצורה טוטלית גם‬
‫בקריאת התורה וגם בדרשות בבתי הכנסת בגרמנית ‪.‬‬
‫"הגדול ממינסק " רבי י ‪ .‬ל‪ .‬פרלמן הראה ‪ ,‬כיצד מ ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון עקר את עיקר הי "ב מי "ג עיקרי האמונה ‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫אודות ביאת המשיח ב "ביאור" שחיבר על התורה‪„ -‬נמצא שכוונתו לעקור מפירושו כל זכר לעיקרי האמונה שאנו‬
‫מאמינים בהם “‪‎‬סט‪ ..‬לכן‪ ,‬רבי יעקב עמדין לא העלה בדעתו (על אף שהיה מגדולי הלוחמים בשבתאות )‪,‬‬
‫שמנדלסון הוא בעצם שבתאי ‪ ,‬כיון שראה שמנדלסון עוקר את מושג המשיח ‪ .‬עקירה המנוגדת למשיחיות‬
‫השקר השבתאית ‪.‬עקירה זו היתה חלק מטקטיקת ההסוואה השבתאית ‪ ,‬אף שיתכן שמנדלסון השתייך לפלג‬
‫השבתאי שראה בשבתאי צבי את האל ב כבודו ובעצמו ‪ .‬בכך הצליח מנדלסון ‪ ,‬בשיטות הקונספירטיביות של‬
‫השבתאות‪ ,‬לממש את מטרת השבתאות ‪ ,‬בשלבה הראשון‪ ,‬השתלטות השבתאות על העולם ‪ ,‬על ידי ריסוק‬
‫היהדות מבפנים באצטלה של רב‪.‬‬
‫מטרתו היתה קודם להסיט את העם היהודי מידיעת לשון הקודש ולהרגילם לקריאה בספרים של התרבות‬
‫הגרמנית וכן לרמוז על כך ‪ ,‬כי התורה היא לא מן השמים ‪ .‬הוא הצליח להפיל ברשתו את אחד מגדולי‬
‫ה"אחרונים" רבי יהונתן אייבשיץ שנתן לו הסכמה נלהבת לחיבור זה ‪ .‬הוא התרשם מאד מאישיותו ולכן אף לא‬
‫טרח לעבור על כל הביאור כדי לגלות את השמטותיו ‪ .‬כאשר חבר מרעיו של מנדלסון נוכחו לדעת שתרמיתו‬
‫התגלתה מיהרו בפקודתו להוציא הדפסה חדשה של ה "ביאור" ולהשיב חזרה את מה שהושמט ע‪..‬‬
‫נכדו של הגאון בעל ספר ה "הפלאה" מברלין‪„ ,‬היה לו מכתב‪ -‬יד קודש אשר כתב ה "הפלאה" אל הגאון הקדוש‬
‫בעל ה"נודע ביהודה" (= רבי יחזקאל לנדא) ומזהירו‪ ,‬כשיבוא אליו אותו רמ''ד (= ר' משה דעסוי מנדלסון ) הנ''ל‪,‬‬
‫שלא יתן לו הסכמה על החומש שלו (= "הביאור") וכתב שם בזו הלשון ‪" :‬האי קנה רצוץ דבטומאה דייש " (נראה‬
‫דחשש הגאון "הפלאה"‪ ,‬אולי הגאון ה "נודע ביהודה " אינו מכירו עדיין )‪ .‬הגאון הקדוש הרב משינווע ז ''ל‪,‬‬
‫התאכסן בבית אחד לשבת קודש ‪ .‬כאשר בא העת לעשות קידוש ‪ ,‬לא היה יכול בשום אופן לומר קידוש ‪ ,‬הוא‬
‫אמר אולי יש כאן בבית ספר מספרי מינים ‪ .‬בדקו ומצאו חומש עם פירוש רמ ''ד הנ ''ל והוציאו את החומש ואחר‬
‫כך עשה קידוש (דבר זה נודע בעולם )“ [הגאון רבי שמעון פירסט ‪" ,‬שם משמעון ואוצרות שם משמעון "‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪,16‬‬

‫סח‪" .‬התועה בדרכי החיים" חלק ד' איגרת י"ב‪.‬‬

‫סט‪ .‬קובץ "בית אהרון וישראל "‪ ,‬שנה ח'‪ ,‬גליון ג' (מז)‪ ,‬עמ' קמ"ז‪.‬‬
‫ע‪" .‬עובדות והנהגות לבית בריסק "‪ ,‬הרב ש‪ .‬י‪ .‬מלר‪ ,‬ח"ד ‪ ,‬עמ' קפ"ב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ס‪.‬‬
 ‫ס‬

‫דפוס בלשן ‪ ,‬ברוקלין‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪ ,‬תשכ''ח]עא‪ ..‬בעל ספר ה "הפלאה" ראה בכך צורך דחוף ‪ ,‬היות וחברו של מנדלסון נ ‪ .‬צ‪.‬‬
‫ה‪ .‬ויזל‪ ,‬אשר היה כישרוני כמעט כמנדלסון וכתב ספרי דקדוק ובי אורים לתורה‪ ,‬הצליח להוציא במרמה על ספרו‬
‫הסכמה מרבי יחזקאל לנדא ‪ ,‬אשר רק מאוחר יותר עמד על טיבו וחזר בו מהסכמתו ‪.‬‬
‫ויזל עצמו מעתיק קטע ממכתבו של מנדלסון ‪ ,‬בו מתגלה מנ דלסון כאחד מגדולי המושחתים ‪ ,‬שם מתגלה כי‬
‫מנדלסון מעליל וקובל בפני השלטונות על גדולי ישראל שאינם תומכים בנסיונות לשמד את עם ישראל‬
‫בהשפעת הרפורמים ‪ ,‬באמצעות חיוב לימוד שפות בישיבות ‪ .‬ה"נודע ביהודה "‪ ,‬כאשר ה גיע אליו קטע זה של‬
‫המכתב‪ ,‬הוא מסתפק עדיין אם להאמין לו יזל שכך מנדלסון אכן עשה ‪ .‬הוא כותב סט‪([ .‬מה)‪ ,‬עמוד קכג ] במכתב‬
‫קציני עירו‪...‬אבל ראיתי בסוף‬ ‫לאב"ד ברלין‪...„ -‬המקולל הירץ ויזל ימ "ש וזכרו ולא נשא פנים לקצת‬
‫קונטרסו‪...‬שהעתיק דברי רמ"ד (=מנדלסון) ועכשיו אני רואה שכל מה שדנו אותו האיש (=מנדלסון) לכף חובה‬
‫הכל אמת וכה הכריז בעצמו שאין לו חלק לא באלוקי ישראל ולא בתורתו והפקיר הדרך שכל אחד יעשה מה‬
‫שליבו חפץ (=כבר ב"ביאור" הוא השמיט את מצות התוכחה‪ ,‬אשר מתוכן מכתבו של רבי יחזקאל לנדא‪ ,‬נראה שלא היה‬
‫מודע לכך‪ ).‬ולא עוד אלא שהדפיס דבריו בלשון לעז ואל מלכי עמים ידבר להלשין לפניהם על חכמי ישראל (=על‬
‫הגאון רבי רפאל הכהן אב"ד אה"ו) והרי הוא כרבשקה ישראל מומר אלא שרבשקה דיבר יהודית וזה מדבר ארמית‬
‫ושניהם מחשבותם להשחית והרי הוא מין וגם מלשין תרתי לריעותא מאו תן שחז "ל הבדילו אותן לרעה ולולי‬
‫שזה המעתיק הירץ ויזל כבר ניפסל לעדות ואין להאמין בו אחרי שהוא אפיקורס ‪ ,‬אבל אם היו שני עדים כשרים‬
‫מעידים שאמת הדבר שהדפיס דברים כאלה ‪ ,‬בודאי גם הוא וכל מי מעדת ישראל ובכלל ההבדלה מעדת‬
‫ישראל‪ .“...‬נ‪ .‬ה‪ .‬ויזל‪ ,‬חיבר ספרים שונים עפ"י תובנותיו הנוצריות‪ -‬פרוטסטנטיות בהבנת דברי חז "ל‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בסיפרו "יין הלבנון "‪ -‬ביאור לפרקי אבות ותיקון המידות (פ"א‪ ,‬עמ' ‪ ,)53‬הוא מזכיר שם שוב ושוב את‬
‫היסוד הפרוטסטנטי של "דתי בלב "‪ ,‬אשר מאוחר יותר מבסס "אחד העם " על יסוד זה את הגותו וכן תלמידיו‬
‫ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק ור' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כונה בפי "אנשי הרוח" הציוניים‪" -‬אחד העם הדתי"תקיז‪..‬‬
‫ויזל כותב שם (ב"יין הלבנון ")‪ „ -‬על ידי שמירת התורה בלב יבואו לכלל המעשה ‪ ...‬ואין תקנה אלא בשמירת‬
‫התורה בלב ‪ ...‬כי התורה צריכה שמירה בלב“‪ .‬ויזל מחליף את מושג "שמירת המצוות " בפועל בשמירה ב "לב"‬
‫ולדידו העיקר הוא הלב ולא שמירת המצוות בפועל ‪ ,‬אשר מבחינתו הם סרח העודף ‪ .‬מסיבה זו הוא גם הלך‬
‫בגילוי‪ -‬ראש‪ .‬ויזל גם כתב כי „להיות אדם ‪ ,‬משמע לעמוד בדרגה גבוהה יותר מלהיות יהודי “ ("תולדות יהודי‬
‫גרמניה בעת החדשה "‪ ,‬מרדכי ברויאר ומיכאל גרף ‪ ,‬כרך א ' עמוד ‪ -303‬מסורת והשכלה ‪ ,‬תשס"א‪ ,‬מרכז זלמן‬
‫‪ .‬הוא כתב‬ ‫שז"ר‪ ,‬ירושלים)‪ .‬שלמה אבינר השתמש באותו סוג של הבדל בין מושג הלאום למושג היהדות‬
‫שחרדיות ללאום היא הקומה השניה מעל הקומה הראשונה‪ -‬יהדות שפז‪.)24,4,10( .‬‬
‫אין להתפלא על כך שאת ספריו הוציאו לאור כיום ‪ ,‬תלמידי תלמידיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק (מ"ישיבת" ההסדר בראשון‬
‫לציון)‪ ,‬כיון שגם הוא הדגיש בכתביו שהעיקר הוא "הסגולה הפנימית "‪ .‬הוצאה זו נתנה לכופר זה את הכינוי‪-‬‬
‫"מו"ר נ‪ .‬ה‪ .‬ויזל זצ"ל"‪ ,‬עפ"ל‪.‬‬
‫הגאון רבי מרדכי ש ‪ .‬שבדרון אב "ד ברזאן כתב לבעל ה "שדי חמד " שהוא תמה על בעל "זכר יהוסף "‪ ,‬כיצד הוא‬
‫בו בזמן שהוא ידוע בתור כופר‬ ‫לא שם לב ומצטט את מנדלסון‬
‫"עליות‬ ‫נודע מה שכתב בספר‬ ‫„כבר‬ ‫בתורת משה ובפרט ש‬
‫רוח מינות היתה בקרבו והגאון‬ ‫אליהו"‪ ,‬איך נתגלה קלונו ‪ ,‬כי‬
‫בצוואתו "בספרי רמ"ד (=מנדלסון)‬ ‫הצדיק בעל "חתם סופר " הזהיר‬
‫מנדלסון‬ ‫מספר במכתבו כיצד‬ ‫אל תשלחו יד "“עב‪ ..‬ויזל גם‬
‫ישראל‪...„ -‬ואעפ"י שאני ואהובינו‬ ‫וחבר מרעיו לעגו על גדולי‬
‫אשר איתנו פה לועגים ומניעים‬ ‫החכם ר ' משה מנדלסון ורבים‬
‫כאלו‪( “...‬דילגנו על הגידופים‬ ‫ראש על דברים ‪...‬ומעשים זרים‬
‫‪.).‬‬ ‫ישראל מפני כבוד תורתם‬ ‫שמנדלסון השמיע על גדולי‬
‫ממכתבים אלו בלבד ‪ ,‬אנו יכולים כבר די להתרשם מהשיטות הקונספרטיביות של השבתאים המשכילים‪-‬‬
‫מנדלסון‪ ,‬ויזל ושאר ראשי כנופיות ה "השכלה"‪.‬‬
‫מנדלסון כתב עוד ספר פילוסופי בשם "ירושלים"‪ .‬כיום מקובל באקדמיה כי בספריו של מנדלסון ניכרת אי‬
‫עקביות וצביעות ‪ .‬פרופ' פרוידנטל‪ ,‬בהרצאתו באוניברסיטת תל אביב ‪ .‬בא' חשוון תשס "ז (‪ ,)23.10.06‬מזכיר‬
‫ביקורת זו המקובלת באקדמיה ‪ ,‬אך טוען לחפותו של מנדלסון בכך שהגותו מבוססת על הספקנות אשר לדעתו‬
‫המצוות מהווים מזור לספקנות זו ‪ .‬לו היה רואה את האינפורמציה אשר הוזכרה לעיל ‪ ,‬סביר להניח שהיה מבין ‪,‬‬
‫שספקנותו וצביעותו הם חלק משיטות הקונספירצ יה של השבתאות ‪ ,‬אשר מנדלסון היה חבר בה ומנושאי דיגלה‬
‫המודרני‪.‬‬

‫צר ת שם משמע ן"‪ ,‬הק מה‪ ,‬עמ' ‪ ,16‬פ ס לשן‪ ,‬ר קלין‪ ,‬ני ‪-‬י רק‪ ,‬תשכ'' ‪.‬‬ ‫עא‪ .‬ה ן ר י שמע ן פירס ‪" ,‬שם משמע ן‬
‫עב‪ .‬קובץ "בית אהרון וישראל "‪ ,‬שנה ח'‪ ,‬גליון ג' (מה)‪ ,‬עמוד ק"כ‪.‬‬
 ‫סא‬

‫כפי שראינו לעיל ‪ ,‬השבתאות ב טורקיה‪ ,‬יצרה דפוסי התנהגות ‪ ,‬אשר בגילגולה האירופי נוסחה באימרה של‬
‫"היה יהוד י בביתך וגוי (או אדם ) בצאתך"‪ .‬בטורקיה התנהגו השבתאים בחיים הציבוריים וברחוב כמוסלמים‬
‫וחיכו לשעת כושר בה יוכלו להשליט ב טורקיה דפוסי חיים ציבוריים אתאיסטיים המנותקים מכל דת ‪ ,‬מה שקרה‬
‫בסופו של דבר על ידי אתא תורק ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬בטורקיה גובשה טקטיקה זו ‪ ,‬אשר מנדלסון מעצב א ותה‬
‫מאוחר יותר במערב אירופה ועוברת מאוחר יותר לרוסיה ופולין ואחר כך למדינ ה השבתאי ת כאן בארץ ישראל‪.‬‬
‫הכללים למעשה ידועים לכולם ומעוצבים ע ל פי התרבות המוכתבת על ידי השלטון ‪.‬‬

‫הטקטיקה השבתאית‬
‫א‪ .‬שינויי שמות פרטיים ומשפחתיים על פי תכתיבה של תרבות‪-‬האם השלטת‪.‬‬
‫ב‪ .‬השתתפות מלאה בכל מוסדות החינוך של תרבות ‪-‬האם השלטת ו‪/‬או הקמת מוסדות תת‪ -‬תרבותיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שפה ולבוש לפי תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממנים חיצוניים ואף בצורה קיצונית יותר מתרבות‪ -‬האם‪.‬‬
‫‪ .‬כגון‪ :‬צבא‪ ,‬ספורט‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬ממשל‪,‬‬ ‫ד‪ .‬השתלבות בכל מבני החברה אשר השלטון רואה בהם ערך עליון‬
‫מערכת המשפט‪ ,‬תיאטרון ובילוי במקומות שהתרבות הסביבתית מייחסת להם את ביטוייה של התרבות‪.‬‬
‫ה‪ .‬עיצוב דת הדומה לדת של השלטון ‪ .‬מסיבה זו הרפורמים (מתקני ה "דת") שיוו לבתי התיפלה שלהם עיצוב‬
‫נוצרי פרוטסטנטי ‪ ,‬היינו‪ ,‬מקהלה‪ ,‬עוגב‪ ,‬ישיבה מעורבת ‪ ,‬הסרת הבימה מאמצעו של בית הכנסת והעברתה ליד‬
‫מקומו של החזן ‪ .‬לשינויים אלו קראו הרפורמים בין השאר‪" -‬תיקוני דת"‪ ,‬אותם הם מיסדו ב‪ 1840 -‬בועידתם‬
‫) וכל זאת כחקוי עלוב של הנצרות‬ ‫בברנשוויג (כפי שדרשה הנצרות הפרוטסטנטית מהנצרות הקתולית‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬אשר דרשה תיקונים בדת בנצרות הקתולית ‪" .‬תיקונים"‪-‬רפורמות‪-‬אלו נקראו כך רק לצורכי‬
‫קונספירציה‪ ,‬כאשר המטרה הסופית היא קבלת הדת ה שלטת‪ ,‬על פי הטקטיקה השבתאית ‪ .‬הרפורמים הבינו‬
‫היטב את ט יבעה האחדותי של התורה ‪ .‬הם ידעו כי כאשר עוקרים אפילו מעט דברים מהתורה ‪ ,‬למעשה זה‬
‫מוליך לביטולה המוחלט ‪.‬‬
‫ו‪ .‬אמירות הפכפכניות לאנשים ואישים מהתרבות המקורית ‪ ,‬היינו‪ ,‬לומר להם מה שהם היו רוצים לשמוע וכך‬
‫להתנהג כלפי אנשים מתרבות‪ -‬האם או מהתת‪-‬תרבות שלו ולהגיב ו ‪/‬או להתנהג כמוהם‪.‬‬
‫ז‪ .‬לרדוף וללגלג על אנשים ‪ ,‬אישים וקבוצות מתרבות המקור ‪ ,‬ומאידך להחניף ולסנגר על תרבות‪ -‬האם והתת‪-‬‬
‫תרבות אשר הם שייכים אליה‪ ,‬בשיטת "המטרה מקדשת את האמצעים"‪.‬‬
‫מנדלסון מתחיל לעצב את זה על ידי דוגמ ה אישית‪ ,‬כשעוזריו דואגים לכך שתהיה לו השפעה מכרעת על שאר‬
‫היהודים‪ .‬הוא מתואר בתארים של "רב" או "רבי" ומאידך מתלבש כמו גוי אופנתי ומדבר בשפה האופנתית ‪ .‬הוא‬
‫מתרועע כל הזמן עם פילוסופים ואנשי צמרת בחברה הגרמנית ‪ ,‬והפילוסוף א‪ .‬לסינג מתפרסם כחברו הטוב ‪.‬‬
‫מנדלסון מפרסם ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬כי יש לדבוק באיד יאולוגיה של הליברליזם ‪ ,‬אשר ממנה הוקסם בצעירותו ‪,‬‬
‫כאשר הוא נחשף לספרו בלטינית של ג 'ון לוק ‪ ,‬אבי הליברליזם הפרוטסטנטי בגירסה האנגליקנית ‪"-,‬מאמר על‬
‫שכל האדם "עג‪ ..‬הליברליזם החל אז להתפשט במערב אירופה ‪ ,‬אשר אחד מעקרונותיו הם‪ -‬הערך של "חופש‬
‫הפרט" בצורה קיצונית ‪ ,‬לכן מנדלסון "מודיע" לגדולי ישראל כי אל להם להוכיח את הרפורמים הפרוטסטנטים‬
‫על השתמדותם‪ ,‬דעותיהם ומעשיהם הנלוזים ‪ .‬הוא משתתף כשאר הגויים בתחרויות שהם מארגנים ובתחרות‬
‫‪ ,‬בה הוא משתתף וזוכה לפרס ראשון ‪ ,‬כאשר‬ ‫לכתיבה על חיבור פילוסופי המאורגנת על ידי קיסר גרמניה‬
‫הפילוסוף עמנואל קאנט זוכה בה רק במקום השני ‪ ,‬כנראה בהשפעת הקיסר ‪ ,‬אשר רצה לעודד על ידי כך את‬
‫‪.‬‬ ‫מנדלסון בתכניותיו לבולל את עם ישראל ואילו את קאנט רצה מעט לרסן בביקורתו הקטלנית על הנצרות‬
‫בשנת ‪ 1789‬מפרסם הקיסר יוסף השני "כתב סבלנות " ודואג שיכנו אותו "המושל הנאור"‪.‬‬

‫תוצאות פעולותיה של השבתאות הרפורמית‪:‬‬

‫השואה הרוחנית הראשונה של העם היהודי באירופה‬
‫"סבלנות" זו פירושה היה כפיית היהודים להתגייס לצבא ‪ ,‬להתגאל שם במאכלות אסורות וטמטום ליבם וחילולי‬
‫שבת וכן חיוב ללמוד את כל לימודי הכפירה הנוצרית פרוטסטנטית של הגויים ‪ ,‬במסגרת של כביכול "לימודי‬
‫בסיועם הפעיל של‬ ‫חובה"‪ .‬גזירה איומה זו למעשה הרסה סופית את יהדות גרמניה‬
‫כמחצית מיהודי‬ ‫השבתאים‪ -‬פרנקיסטים הרפורמיים ‪ .‬התוצאה היתה איומה ‪.‬‬
‫לעצמם את יסודות‬ ‫גרמניה מתנצרים רשמית והשאר יוצאים מהיהדות ומסגלים‬
‫ולשקם את השואה‬ ‫הנצרות הפ רוטסטנטית‪ .‬כאשר בא רבי שמשון רפאל הירש לנסות‬
‫אחד עשרה יהודים‬ ‫הרוחנית של יהודי גרמניה ‪ ,‬הוא מצליח בקושי להקים קהילה של‬

‫עג‪" .‬משה מנדלסון"‪ ,‬פרופ' שמואל פיינר‪ ,‬עמ' ‪ ,30‬י‪-‬ם‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

 ‫סב‬

‫‪ ,‬עד שאפילו הגר "י‬ ‫יראים בפרנקפורט דמיין ‪ .‬מנדלסון ידע להסתיר בצורה כה מקצועית את היותו שבתאי‬
‫מעמדין‪ ,‬שהיה מגדולי הלוחמים בשבתא ות‪ ,‬לא הבחין בכך ‪ .‬גם כאשר הוא גילה שמנדלסון למעשה לוחם נגד‬
‫היהדות וההלכה כאשר הוא יוצר ומעצב עבור הרפורמים דפוסי התנהגות נוכריים במישור הציבורי מחוץ לביתו‬
‫של היהודי ‪ ,‬הוא תוקף אותו על כך בשורה של מכתבים אליו סו‪ .‬וחושב שיכול להני או מכך‪ .‬לו היה יודע את‬
‫מקורותיו השבתאיים ואת היותו כופר מבטן ולידה ‪ ,‬ודאי שלא היה מנסה לשנות אותו אלא לוחם בו כפי שלחם‬
‫באותם אלו אשר חשדם בשבתאות ‪ " .‬מכבסת המילים " החלה כבר באותה תקופה ‪ .‬מעשים ודעות כפרניות‬
‫מוגדרים כ "קדושים" ו"קדושה"‪ .‬לבלריהם של הרפורמים ‪ ,‬אשר רובם ככולם ‪ ,‬רמתם לא עלתה בהרבה מעבר‬
‫לרמתה של ה "עיתונות הצהובה "‪ ,‬מסגלים לעצמם את השם – סופרים‪ ,‬אשר היו מוכתרים בה במקורותינו‬
‫נביאים וקדושי עליון מתקופת ה "כנסת הגדולה " כעזרא הסופר ‪ .‬הם הכתירו את עצמם בצורה מעוותת בשם‬
‫"משכילים"‪ ,‬אשר בלשון הקודש הכוונה היא לגדולי חכמי התורה שבע ל פה עד‪ ,.‬או ללויים המשוררים בבית‬
‫המקדש‪ ,‬אשר שירתם היתה קשורה לעולמות העליונים ‪ ,‬כפי שנמסרה למשה רבינו על ידי האלוקים במעמד הר‬
‫סיני‪ .‬מילה זו מופיעה בפסוק עה‪„ - .‬הלוים המשכילים שכל טוב לה '“ [רש"י‪„-‬לעניין שירה נופל לומר לשון שכל‪,‬‬
‫כמו שנאמר לעיל עד‪" .‬לזכריהו בנו יוסף בשכל "“‪ .].‬מושג ה "מדע" קשור לנושאים רוחניים – למושג הדעת ‪ ,‬מה‬
‫שקרוי במדע הפרוטסטנטי "תיאולוגיה"‪ ,‬אך במקורותינו הכוונה היא לרוח הקודש [ראה למשל במהרש "א על‬
‫מסכת כתובות (ה‪ .]).‬ה"מדע" הוזכר בדברי הימים ב ' (א‪,‬י) לגבי בקשת שלמה שה ' יתן לו "חכמה ומדע "‪ .‬לכן‪,‬‬
‫הרמב"ם בספרו ההלכתי "היד החזקה" ייחד חלק מיוחד לנושאים הרוחניים וקרא לו "מדע"‪ ,‬לכן גם התרגום של‬
‫"סיינס" ("‪ )" SCIENCE‬ל"מדע" הוא מעוות מיסודו ‪.‬‬
‫גדולי הדורות כינו רפורמים אלו בשם "מסכילים" מלשון "כסיל"‪ .‬קיסמם של אותם לבלרים בעיני הרפורמים‬
‫נבעה מהכמויות הארסיות של שנאה אשר הם ה פיקו בכתביהם נגד תורת ישראל ונושאי דיגלה ‪ .‬לכן אנו‬
‫פוגשים עם קום המדינה בתופעה של עיטור שמות הרחובות הראשיים על ידי ראשי הציוניזם בשמו ת אותם‬
‫ושל הציוניזם הדתי ‪ .‬השבתאים‬ ‫לבלרים בזויים ‪ ,‬אשר כתביה ם נלמדים עד היום במוסדות החינוך שלהם‬
‫הרפורמים מ משיכים לפתח בהמוניהם את ביקורת המקרא ומעודדים את וולהויזן וחבר מרעיו באקדמיה‬
‫בפיתוח זה ‪ ,‬בהשראת קיסר גרמניה ‪ ,‬כדי "להוכיח" שתורת ישראל שווה ברמתה לכתבי הנצרות ‪ ,‬או אז נחה‬
‫דעתו של קיסר זה והוא מכריז‪„ -‬כעת ירדה הפריסטיז 'ה של היהודים “עו‪ ..‬בהשראת קיסר זה הוקמה בשנים‬
‫‪" 1810-1811‬אוניברסיטת קייזר וילהלם " ושם הוקם המכון הפילולוגי הראשון ‪ ,‬כהמשך לתפיסתו של מרטין‬
‫לותר‪ ,‬שיש לנקות את התנ "ך משיבושים פילולוגיים ואחרים ‪ .‬איסמר אלבוגן (‪ )1874-1943‬מתאר את היהודי‬
‫ליאופולד צונץ (בערך שכתב על שמו בלקסיקון ‪ ,Die Religion in Geshichte und Gegenwart‬מהדורה שניה ‪,‬‬
‫‪„-)1929‬זהו מייסד"מדעהיהדות"“‪.‬‬
‫תה‬‫הוא לימד וחקר את היהדות ‪ ,‬כאילו היה זה תוצר אנושי ‪ .‬פרופ' גרשום שלם תיאר את צונץ (ולביקורתו הי‬
‫השפעה היסטורית) כמי שהכשיר כברבמאה ה‪ 19-‬את הקרקע ל"פירוקה העצמי" של היהדות במאה העשרים עז‪..‬‬
‫הם משקרים ‪ ,‬מסלפים ומוכיחים בו רות מדהימה ב "הוכחותיהם"‪ .‬צאן מרעיתם – הרפורמים–אשר אינם יודעים‬
‫כבר‪ ,‬לא רק איך נראית צורתו של דף גמרא אלא גם כיצד נראית צורת דף מהחומש המסורתי‪ ,‬בולעים בשקיקה‬
‫את שקריהם ובורותם ‪ ,‬בנוסח של "הכחשת השואה"‪ .‬עד שקם הגאון רי"א הלוי ומחבר את "דורות ראשונים " על‬
‫התלמוד‬ ‫ששת כר כיו ומראה בעליל את בורותם ‪ ,‬שקריהם‪ ,‬סתירותיהם הפנימיות וסילופיהם של מבקרי‬
‫והמקרא‪ .‬בעקבות פרסום ספריו על דרכיהם הנלוזים ‪ ,‬קיבלו ספריו כזאת תהודה ‪ ,‬עד שאפילו המתבולל‬
‫השבתאי ד"ר נחום סוקולוב– נשיא ההסתדרות הציונית ‪ ,‬נאלץ להודות‪„ -‬הלוי הכה על קודקודם “עח‪ ..‬עובדות אלו‬
‫לא הפריעו לראשי הציוניזם והציוניזם הדתי כאן בארץ ‪ ,‬לייסד בכל אוניברסיטה מחלקות לצורכי ביקורת המקרא‬
‫והתלמוד בשם "המחלקה למדעי היהדות" ואף להעביר גישה זו לכל התחומים ‪ ,‬לגבי מה שנקרא בפיהם "מדעי"‬
‫הרוח‪ ,‬על פי הטרמינולוגיה האקדמית בגרמניה ‪ .‬במאה ה‪ 19 -‬הם מי יסדים תחום "מחקר" הנקרא "חכמת‬
‫ישראל" ו"מורשת ישראל "‪ ,‬מתוך התייחסות לתורת ישראל כדבר שאבד עליו הכלח ‪ ,‬אשר לכן צריך לשמר‬
‫חיבורים מתוך התורה שבעל פה כמוצג מוזאוני ‪.‬‬
‫במסגרת מכבסת המילים ‪ ,‬הם תירגמו את המילה "אויפקלרונג" (‪ (Aufklärung‬ל"השכלה"‪ ,‬אך מילה זו‬
‫משמעה "מסבירנות"‪ .‬בשנת ‪ 1800‬מפרסם ברוך ייטליש ‪ ,‬ממסכילי פראג ‪ ,‬ספר "שיחה בין שנת תק "ס ובין שנת‬
‫תקס"א" נגד מסכילי פראג ‪ .‬הוא תוקף אותם על כך ‪ ,‬שהם דבקים בשבתאות ובפרנקיזם ‪ .‬ייטליש היה ממעריציו‬

‫עד‪ .‬מופיע בספר דניאל [(יב‪,‬ג)‪( ,‬יא‪,‬לג)]‪.‬‬

‫עה‪ .‬דברי הימים א' (כו‪,‬יד)‪.‬‬
‫עו‪" .‬תולדות עמנו בזמן החדש"‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪.190-3‬‬
‫עז‪G. Scholem,Die Wissenschaft Vom judentum. Udaica 6: ed. P. Schäfer, Frankfurt a. M. 1977 .‬‬
‫עח‪ .‬הקדמה לספר "דורות ראשונים"‪ ,‬רי"א הלוי רבינוביץ ‪.‬‬
 ‫סג‬

‫של מנדלסון ‪ ,‬ונראה כי הוא גוייס על ידי נ‪ .‬ה‪ .‬ויזל להסכל ה‪ ,‬בלא להבין ‪ ,‬כי מנדלסו ן עצמו ו ויזל הם שבתאים‬
‫מוסווים‪ ,‬וכי מטרתם היא חיסול הישות והעם היהודי ‪ .‬הוא אינו רואה סתירה בכך ‪ ,‬שהוא ותנועתו מחקים את‬
‫תנועת ה "אויפקלרונג" הנוצרית – פרוטסטנטית‪ ,‬אך מעיר על כך ‪ ,‬כי השבתאים יוצרים תעמולת כזב תוך‬
‫מכבסת מילים למושג זה ‪ ,‬כדי לרסק את היהדות ולבולל א ת העם היהודי ‪ .‬הוא כותב שם בספרו עט ‪„ -‬יען כי‬
‫(=צעירי ההסכלה )‪ ,‬מבלי דעת כוונת‬ ‫פשטה מספחת מילת אויף קלערונג ועלתה ניצה בכל מוחי צעירי זמננו‬
‫הרצויה המילה הזאת על בוריה ‪ .‬כי מילה הזאת מורה להבין ההבדל בין האמת והשקר ‪ ,‬הטוב והרע ‪ ,‬הדעת‬
‫והסכלות ואשרי הבוחר בה ‪ ,‬אך המה יהפכו הכוונה ‪ ,‬ויחשבו בלבבם ‪ ,‬כי רב עשו ‪ ,‬אם ישימו לבניהם מורה אשר‬
‫יקראו האף מייסטער “‪ .‬הוא „משתמש‪...‬במינוח השאול למעשה מדברי נפתלי הרץ ויזל ‪ ,‬שהיו להם מהלכים‬
‫בקרב המשכילים מאז פרסום חיבורו השנוי במחלוקת‪" -‬דברי שלום ואמת "‪ .‬וכך הוא מוסיף להוכיחם‪" -‬בתורת‬
‫האדם לא שמ ו עיניהם (=מונח פרוטסטנטי שכוונתו לאוניברסליזם הנוצרי ‪ ,‬אשר השבתאים המסכילים יצרו על‬
‫פיו את הסיסמא המעוותת ‪"-‬היה יהודי בביתך ואדם בצאתך ") ומתורת ה ' נבערו‪...‬ויפנו מיד פניהם אל הזוהר‬
‫והקבלה‪ .‬יען כי לא הורגלו לשפוט משפט הגיוני ‪ ,‬לברר וללבן הטוב מן הרע ‪...‬אמר לכל טוב הוא"“פ‪..‬‬
‫יש כאן ניסוח שבתאי מדוייק ‪ ,‬של שימוש בקבלה כדי להפוך כל דבר רע וטמא לטוב ולטהור ‪ .‬תפיסה שבתאית‪-‬‬
‫מודרנית זו ‪ ,‬אמורה להופיע כיסוד מכונן בספרי "אורות" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובפרט בכתביו האותנטיים ‪ ,‬אשר החלו‬
‫להופיע החל משנת תשנ "ט (אשר שם מופיעים קטע י קבלה רבים‪ ,‬בהם הוא עושה שימוש מעוות ‪ ,‬כדי לתמוך‬
‫ביסוד זה ובמיוחד בנו ו"הנזיר" השמיטו ק טעים רבים אלו בספרי ה "אורות")‪ .‬יסוד מכונן זה ‪ ,‬נוסח על ידו‬
‫כ"קידוש החול "‪ .‬על מהותו השבתאית וכינון יסוד שבתאי זה בכתביו ‪ ,‬נראה להלן ‪ ,‬שכבר עמדו על כך האדמו "ר‬
‫מגור בעל ה"אמרי אמת" וגדול הדור בפולין ‪-‬המהר"ם אריק מטורנאקנא‪( .‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א'פב‪.).‬‬
‫גם למושג הגרמני "המתפכחים" ( ‪ ,)Aufgeklärte‬אשר יצרו הפרוטסטנטים באקדמיות ‪ ,‬ביצעו מסכילי‬
‫‪ ,‬מתוך חקוי‬ ‫הפרנקיסטים והשבתאים שיבוש במסגרת מכבסת המילים המפורסמת שלהם וקראו לעצמם‬
‫לבנטיני זה‪" -‬הנאורים"‪ .‬בטויים אלו – "השכלה" ו"נאורות" משמשים עד היום את תלמידי תלמידיהם בכל‬
‫האקדמיות בארץ וכן בחינוך ה ממלכתי והממלכתי דתי ‪.‬‬
‫לאור הצלחתה של התנועה השבתאית לשמד‪ ,‬להרוס ולהוציא מעולמם חלק ניכר מיהודי מרכז אירופה ‪ ,‬מערב‬
‫אירופה וחלק ניכר מיהודי מזרח אירופה ‪ ,‬התחילו לפני כמאה שנים עיתונאים מסכילים וציונים להרגיש די‬
‫תנועת‬ ‫חופשי בכתיבה על הצלחה זו בכך ‪ ,‬כי "תנועת ההשכלה " והציוניזם הם למעשה המשך ישיר של‬
‫השבתאות בצורה מוסוו ית יותר‪ .‬הראשון שעסק בכך היה ש "י איש הורוויץ ‪ .‬הוא מודה וכותבפא‪ .‬על השבתאות‪-‬‬
‫„היא שפנתה דרך גם לפני תנועת ההשכלה ש באה אחריה‪...‬נכנסה לחדש עולמו של ישראל ‪...‬הכניסה לאט‬
‫לאט ללב העם הרגשות ‪...‬חדשות ופתחה לפניו אופקים של חיים חדשים “‪ .‬בקובץ "עניני שבתאי צבי "‪ ,‬אשר‬
‫פורסם על ידי חברת "מקיצי נרדמים " ב‪ ,1914-‬הוא מוסיף דברים יותר מפורטים ‪ ,‬אשר פורסמו ב‪1926 -‬פב‪- .‬‬
‫„שאיפתה לתחיית השפה העברית לשם גאולת הרוח העברי “‪ .‬כאן הורוויץ כבר קושר את השבתאות ככוח‬
‫המניע את יסודה של תנועת הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ .‬הוא מוסיף שם וכותב (עמ' ‪ )129‬על שבתאי צבי‪„ -‬נעשה‬
‫המשורר‪-‬המשיח הזה לאבי כל הספרות העברית החדשה ‪ ,‬שגרמה לא מעט לתנועת ההשכלה‪ ,‬ועל ידה גם‬
‫לתחיית הלבבות‪ ,‬להתקוממות נגד המסור והמקובל ‪...‬לבקשת דרכי חיים חדשים“‪.‬‬
‫ישראל צינברג כותב פג‪„– .‬צדק מאד י ‪ .‬קליינמן באומרו ‪ ,‬כי מבחינה זו יש לראות בפראנק את מבשרם של‬
‫המשכילים“‪.‬‬
‫פרופ' גרשום שלם‪ ,‬הנחשב כיום בכל העולם האקדמי ‪ ,‬כגדול חוקרי השבתאות ‪ ,‬פרסם שורה ארוכה של ספרים‬
‫עבי כרס בנושא השבתאות ‪ .‬הוא מצביע על הקשר האימננטי (=טבוע בפנימיות ) החזק בין השבתאות ו "תנועת‬
‫ההשכלה" והציוניזם ‪ .‬הוא כותב פד‪„-.‬הנטייה לתורות אזוטריות וקבליות מזה והנטייה להשכלה ולהלך רוח‬
‫משכילי מזה ‪ .‬שתי מגמות מתערבות זו בזו ומקנות לתנועה דו פרצופיות מוזרה ומעור רת פליאה “‪ .‬מה שנעלם‬
‫מג‪ .‬שלם היא העובדה שמ ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון עצמו היה שבתאי ודוקא לכן הוא יצר את תנועת ההשכלה‬
‫הפרוטסטנטית בעם היהודי ‪.‬‬

‫עט‪ .‬עמ' ‪ 3‬בהערה‪.‬‬

‫פ‪" .‬השכלה ושבתאות"‪ ,‬תולדותיו של מאבק ‪ ,‬שמואל ורסס ‪ ,‬מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל ‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬
‫פא‪" .‬החסידות וההשכלה"‪ ,‬העתיד‪ ,‬ש"י איש הורוויץ ‪ ,‬ברלין תרס"ט‪ ,‬ספר שני‪ ,‬עמ' ‪.60-61‬‬
‫פב‪" .‬עוד לתולדות שבתאי צבי "‪ ,‬העתיד‪ ,‬ו' (תרפ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.128-9‬‬
‫פג‪".‬תולדות ספרות ישראל "‪ ,‬מרחביה ‪ ,1959‬כרך ה'‪ ,‬עמ' ‪.157‬‬
‫פד‪".‬מחקרים במקורות ותולדות השבתאות וגלגוליה "‪ ,‬ירושלים‪ ,1974 ,‬עמ' ‪.141‬‬
 ‫סד‬

‫הגה"צ ר' שלמה וולבה מצטט פה‪ .‬את גרשום שלם המציין כי שורשי הציוניזם נעוצים בתנועה השבתאית ‪ .‬על כך‬
‫מעיר הגה"צ ר' שלמה וולבה שעובדה ידו עה ומקובלת על עולם התורה ‪.‬‬
‫על פי המקורות שהבאנו לעיל ‪ ,‬אין בכך כל פליאה ‪ .‬השבתאות יצרה את פיתוחה של תנועה ‪ ,‬אשר תכליתה‬
‫היתה לרסק את היהדות והעם היהודי‪ ,‬תחת המעטה של החקוי כעבד נרצע של הפרוטסטנטיות הלותראנית ‪,‬‬
‫הקלואניסטית ‪ ,‬האנגליקנית והניאו קנטיאנית על ידי האוני ברסאליזם וה"בילדונג" הגרמני‪.‬‬
‫גרשום שלם מתאר את המציאות ההיסטורית ‪ ,‬אשר בה שורצים בכל מרכז אירופה השבתאים‪" -‬המאמינים"‪,‬‬
‫הפרנקיסטים‪ ,‬אשר הם וצאצאיהם מהווים את עמוד השדרה וחוד החנית של "תנועת ההשכלה "‪ ,‬מלבד כמות‬
‫תוך הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כדי לתעל אותה‬ ‫גדולה של פרנקיסטים המתנצרת כדי ליצור סוס טרויאני ב‬
‫למטרותיה של השבתאות‪ -‬ריסוק כל הדתות והאידיאולוגיות ‪ ,‬דבר אשר אמור להוביל ‪ ,‬לדעתם‪ ,‬ליצירת דת‬
‫חדשה‪-‬השבתאות‪ .‬הוא כותבפו‪„-.‬רצוני להראות כאן‪ ,‬שיש התפתחות דיאלקטית (=שיטת הניגודיות ‪ ,‬אשר‬
‫פותחה על ידי ג ‪ .‬היגל) ברורה‪ ,‬המובילה מהאמו נה בשבתאי צבי לניהיליזמוס הדתי של השבתאות והפרנקאות‬
‫לתורה המזעזעת את נפש היהדות עד היסוד ש"ביטולה של תורה זה קיומה "‪ ,‬ומהניהילזמוס כעמדה דתית‬
‫המיוסדת על מקורות הדת עצמם אל עולמה החדש של ההשכלה“‪ ,‬שהיא השבתאות המודרנית ‪.‬‬
‫הוא מתאר את הקשרים האדוקים של חסידי פר נק בפראג‪ ,‬בסוף המאה השמונה עשרה ותחילת המאה התשע‬
‫עשרה עם תנועת ההשכלה בברלין ‪ ,‬אשר ראש תנועה זו‪ -‬משה מנדלסון ‪ ,‬היה שבתאי מובהק וממשפחת‬
‫שבתאים‪ ,‬כפי ש הראנו לעיל‪ ,‬היוצר את דפוסי הקונספירציה השבתאית תחת החקוי של מטריית המסבירנות‬
‫("ההשכלה") הגרמנית‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלם מתאר את הקשר הבלתי אמצעי בין "המאמינים " הפרנקיסטים עם השבתאים הגרמניים‪ -‬משכילי ברלין‪-‬‬
‫„מנהיג התנועה הברלינאית ‪...‬מצאו בחוגים אלו בנקל "אנשי צבא " למלחמתם החדשה ‪ .‬ומשפג טעם 'ההזיה'‬
‫בהם‪ ,‬פנו הכוחות החיוביים והגעגועים שהיו גנוזים בה אל ההשכלה וההתבוללות “פז‪ ..‬הוא מבליט את הזהות‬
‫בין תנועות אלו בקיסרות האוסטרית ובמרחב התרבות הנוצרית ומציין ‪ ,‬כי קשר אמביוולנטי זה צוין ונדון על ידי‬
‫המחקר האקדמי בשנים האחרונות ‪ .‬ח"נ שפירא מתאר את כל יסודות השבתאות המובנים בתוך ספרות‬
‫ההשכלהפח‪..‬‬
‫מאיר בוסאק כותב פט‪ ,.‬כי כל מי שקורא את הכתבים הפרנקיסטיים ומסמכי התקופה ההיא‪„ -‬נדהם במוצאו בהם‬
‫את כל עקרונות ההשכלה הלוחמת “‪ .‬הוא מצביע על רשימה ארוכה של מגמות ונושאים המשותפים לתנועה‬
‫הפרנקיסטית מחד ולתנועות ההשכלה ו "ספרות התחיה הלאומית " מאידך‪.‬‬
‫ברוך קורצווייל ‪ ,‬אשר נראה ‪ ,‬שהוא מנותק מאותו ידע אשר הובא לעיל ‪ ,‬על פי ש יטותיה הקונספירטיביות של‬
‫השבתאות (או שהוא מיתמם מתוך מגמתיות ) רחוק מלהתמודד עם ידענותו של ג‪ .‬שלם וההיסטוריונים אשר‬
‫הובאו לעיל ‪ ,‬בנושא השבתאות ‪ .‬לכן הוא מנסה לצמצם בכל כוחותיו את המשותף בין כל התנועות האלו‪ ,‬בצורה‬
‫אשר אינה מעוררת אמון ‪ ,‬וניכרת בה המגמתיות ‪ ,‬תוך כדי קביעות שונות ללא בדיקה כלשהי בהבאת מקורות‬
‫לקביעות אלו צ‪ ..‬פרופ' אליעזר שבייד גם כותב ברוח הדברים של קורצוויל ‪ ,‬אך גם דבריו‪„ -‬אינם נסמכים על ידו‬
‫על עובדות טקסטואליות מוצקות “צא‪ ..‬ההסטוריון יעקב כץ‪„ -‬הוכיח מתוך העובדות הפרסונליות שהובאו על ידי‬
‫שלום עצמו‪ ,‬כגון קורותיהם של הירשפלד (=שבתאי ופרנקיסט ‪ ,‬אשר משה מנדלסון הכניסו לביתו כדי ללמד את‬
‫בני ביתו ‪ ,‬כפי שציטטנו על כך לעיל את פרופ ' אנטלמן במחקרו ‪ ,).‬של הניגסברג או של ווהלי ‪ ,‬כי מדובר הוא‬
‫‪ ,‬אשר לכתביהם‬ ‫למעשה בהצטרפותם של משכילים מובהקים מלכתחילה אל מחנה הפרנקיסטים דוקא‬
‫שנשתמרו ונתגלו ‪ ,‬קיימת לדעתו של כץ גם אפשרות של "מזיגה סינקרטיסטית " בין רעיונות הנובעים ממקורות‬
‫שונים ומשונים זה מזה "“ (שם)‪ .‬יעקב כץ אינו מוכיח כיצד הוא הגיע למסקנה ‪ ,‬כי בתחילה הם היו משכילים ורק‬
‫אחר כך הם חברו לפרנקיזם ‪ ,‬בפרט שהניגסברג היה מראשי הפרנקיסטים בפראג ובכתביהם תמיד רואים‬
‫מזיגה של רעיונות ‪.‬‬
‫„גם הלל לוין‪...‬נוטה בדרך כלל לקבלת טיעונו של ג‪ .‬שלם‪ ,‬בדבר תרומתה‪...‬של התנועה מיסודו של יעקב פרנק‬
‫לסיסמאותיהם של תנועות ההשכלה והרפורמה הדתית במערב אירופה בעיקר “צב‪..‬‬
‫ותוקף את הפלגים השבתאיים בלא להזכיר את‬ ‫משה מנדלסון התנגד לקיומה של השבתאות בצורה גלויה‬
‫למחתרתכפישהוא עושה יחד עם התנועה לוש‪ ,‬כפי שמופיע באיגרתוצג‪..‬‬
‫‪,‬‬ ‫שמותיהם ומנהיגיהם ‪ ,‬אשר אינם יורדים‬

‫פה ‪" .‬עולם הידידות" (בין כסה לעשור)‪ ,‬הגה"צ ר' שלמה וולבה‪ ,‬עמ' קע"ב‪ ,‬הוצ' "בית המוסר" ע"ש ר' ח‪.‬מ‪.‬‬
‫נאמן‪ ,‬תשנ"ד‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫פו‪" .‬מצוה הבאה בעבירה"‪ ,‬כנסת ב' (תרצ"ז) עמ' ‪.347-392‬‬
‫פז‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 392‬הערה ‪.15‬‬
‫פח‪" .‬תולדות הספרות העברית החדשה "‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ת"ש‪ .‬עמ' ‪.171 ,36 ,32-4‬‬
‫פט‪" .‬יעקב פרנק ומהפכת ההשכלה"‪ ,‬הפועל הצעיר‪ ,‬נ"ג (תש"ך)‪ ,‬גליון ‪.6‬‬
‫צ‪" .‬ספרותינו החדשה‪-‬המשך או מהפכה?"‪ ,‬ב‪ .‬קורצוויל‪ ,‬ירושלים‪-‬ת"א‪ ,‬תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪.78-96‬‬
‫צא‪" .‬השכלה ושבתאות"‪ ,‬ש‪ .‬ורסס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬
‫צב‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬
 ‫סה‬

‫"משכילים" שונים במזרח אירופה תקפו את השבתאות המקורית‪ ,‬אך כל זאת מסתבר ‪ ,‬כי זה היה רק כדי לנגח‬
‫את ה "זהר"‪ ,‬הקבלה בכלל ו את תנועת החסידות בפרט בטענה ‪ ,‬שהיא כביכול ‪ ,‬ממשיכת השבתאות ‪ .‬לכן ניתן‬
‫לראות בהם ‪ ,‬כמי שאינם משתייכים לתנועת השבתאות בגלוי אלא רק לשבתאות המודרנית ‪ .‬אם נעקוב אחרי‬
‫פרסומיהם של משכילי מזרח אירופה ‪ ,‬נראה כי תמיד הם כוללים בנשימה אחת את התנגדותם לשבתאות עם‬
‫התנגדותם ל קבלה ולחסידות ‪ ,‬אשר היתה אויבתם בנפש ‪ ,‬בפרט כאשר הצטרפו לחסידות ‪ ,‬אחרי חזרה‬
‫בתשובה‪ ,‬כמה ממנהיגי ההשכלה ונוצר חשש אמיתי לסחף רציני וכשלון של מטרת השבתאות לחסל את‬
‫היהדות באמצעות ההשכלה ‪ .‬דוגמה בולטת לכך ‪ ,‬היה יעקב שמואל ביק ‪ ,‬מדמויותיה הבולטות של תנועת‬
‫ההשכלה בגלי ציה‪ ,‬אשר פנה עורף למחנה המשכילי והביע את אהדתו לתנועת החסידות בזמנו‪ ,‬אשר הסעיר‬
‫את הרוחות בקרב ידידיו ומיודעיו המשכילים צד‪ .‬וכן „ד"ר גרדיה ‪ ,‬רופאו האישי של מלך פרוסיה ‪ ,‬אשר נפעם‬
‫צה‪.‬‬
‫מאישיותו של המגיד הגדול ממזריטש זצ "ל‪ .‬הוא זנח את משרתו ‪ ,‬שינה ארחות חייו והפך לבעל ת שובה“‬
‫‪ .‬ה‪ .‬ויזל‪ ,‬אשר אף מסתייע ‪ ,‬כביכול‪ ,‬בדבריו‪ ,‬של רבי יונתן‬ ‫התקפות אלו משתקפות גם בפרסומיו של נ‬
‫אייבשיץצו‪ ..‬סטאנוב‪ ,‬אחד ממשכילי ברלין המפורסמים ‪ ,‬משמש כסוכן שבתאי מודרני‪ ,‬המגשר בין הקבלה‬
‫למחקר הרציונליסטי ‪ .‬בספרו "אמרי בינה"צז‪ .‬ובחיבורו "משלי אסף"‪ ,‬נמצאים ניסוחי לשון המופיעים בכתבי יעקב‬
‫פרנקצח‪ ..‬אמנם‪ ,‬מאידך‪ ,‬הוא תוקף במרומז את השבתאות ‪ ,‬כנראה כדי לבל בל את הקורא בד בר כוונותיו‪,‬‬
‫בפירושו ל"מורה נבוכים"צט‪..‬‬
‫על שיטות הקונספירציה של הפרנקיסטים במרכז אירופה בסמוך להופעת הציוניזם ‪ ,‬מצביע חתנו של בעל שו "ת‬
‫"תשובה מאהבה "‪ ,‬רבי יו "ט שפיץ ק‪„ - .‬מכסים מעשיהם הרעים במכסה יראה נפלאה ‪ ,‬נראים כיראים ‪ ,‬מתעטפים‬
‫בעשרה לבושים‪...‬צביים דומים לפרושים ‪ ,‬מסיתין ומדיחין בחלקלקות לשונם “‪.‬‬
‫גם בספרי המשכילים המפורסמים של רוסיה קא‪ .‬ניכרת אותה תופעה של השמצת השבתאות כמכשיר מסייע‬
‫בעיקר נגד החסידות ונגד הקבלהקב‪..‬‬
‫שמעון דובנוב כשבתאי מודרני מסביר את אהדתו כלפי חוץ לשבתאות ‪ ,‬משום שלחמה נגד התלמוד‪„ -‬בתנועה‬
‫זו משך את ליבי כמובן ‪ ,‬לא היסוד המיסטי שבה ‪ ,‬אלא ההתנגדות לתלמוד “‪ .‬הוא גם מציין כי מורה הדרך שלו‬
‫היה גרץ קג‪ ..‬נחום סוקולוב ‪ ,‬אשר היה ממייסדי הציוניזם ברוסיה ‪ ,‬היה כידו ע‪ ,‬פוליטיקאי ממולח ‪ ,‬אשר מדיניותו‬
‫היתה למשוך את יהודי רוסיה ‪ ,‬אשר היו ברובם חרדים לזרועות הציוניזם ‪ ,‬על ידי הפרחת סיסמאות הקרובות‬
‫לליבם‪ .‬הוא נקט בקשר לשבתאות עמדה מאוזנת ‪ .‬הוא מבקש מדוד כהנא להשמיט קטעים שכתב נגד הקבלה‬
‫במאמר ששלח ל"אסיף"קב‪( .‬עמ' ‪ ,)187‬כנראה כדי לא לעורר את חמתם של יהודי רוסיה ‪.‬‬
‫סיכום ביניים‪:‬‬
‫ראינו עד כה ‪ ,‬כיצד התרחשה הקורלציה (=ההתאמה) בין התפתחות ה של התת ‪-‬תרבות הלבנטינית בעם‬
‫היהודי באירופה לבין תרבות ‪-‬האם והמשכיותה במשך הדורות ‪ .‬תרבות‪-‬האם הפרוטסטנטית מזעזעת את‬
‫והיא משתלטת שם על‬ ‫ותיים באירופה ובעיקר בגרמניה‬ ‫הכנסייה הקתולית וכובשת לה מאחזים משמע‬
‫האקדמיה‪ .‬הנצרות הפרוטסטנטית לא השתלטה על המערב (כי עדיין במערב ישנם קתולים רבים)‪ ,‬אך‬
‫השתלטה על "תרבות המערב " ולכן כל גוי או משומד יכול להצהיר שהוא אמון על תובנותיה של תרבות‬
‫המערב‪ ,‬תובנות שהן כביכול אוניברסליות בלא להחשד בכך שהוא משוייך לדת הנוצרית הפרוטסטנטית ‪ .‬בעם‬
‫היהודי מושפעים ממנה קבוצות שלמות של יהודים ‪ ,‬המדרדרים את עצמם לר מתם של הפרוטסטנטים ומחקים‬
‫אותם והופכים לנוצרים פרוטסטנטים בלי לזהות את עצמם תחת מותג זה ‪ .‬תופעה זו מופיעה בדמות המשיחיות‬
‫השבתאית והמשכה בפ רנקיזם‪ .‬מאידך‪ ,‬קבוצות אחרות מושפעות בצורה מידית מתופעת ה"רנסאנס" כתרבות‪-‬‬
‫האם המשפיעה על אוכלוסיות שונות בעם היהודי‪ ,‬המנתקים את עצמם מהיהדות ‪ ,‬בדמותם של האנוסים‬
‫היהודו‪ -‬נוצרים‪ .‬הצבענו גם על הזיקה בין שפינוזה‬ ‫ובראשם שפינוזה ולאחריו מנדלסון בראש הרפורמים‬
‫והשבתאות ובדור הבא בינו לבין מנדלסון והרפורמים והמשכה ביחס שבין אנשי "חכמת ישראל " לבין ההשכלה‬
‫השבתאית והפרנקיזם‪ .‬חלק מסויים מ קבוצות אלו‪ -‬בפרט ראשי הקבוצות‪ -‬מודעים לכך שהם פועלים בשירות‬
‫האידיאולוגיה השבתאית ‪ ,‬אך חלקם ואולי אף רובם ‪ ,‬כגון רוב הציבור הדתי‪ -‬לאומי התמים ‪ ,‬אשר אינו יודע זאת ‪,‬‬

‫צג‪" .‬מכתבי עברית"‪ ,‬מ‪ .‬לטריס‪ ,‬וינה‪ ,1856 ,‬עמ' ‪.208‬‬

‫צד‪" .‬בין שני עולמות "‪ ,‬גלעד‪ .‬ט' (תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.71-73‬‬
‫צה‪" .‬מעיין השבוע"‪ ,‬הרה"ג ש‪ .‬וולך‪ ,‬בראשית (כח‪,‬יב)‪.‬‬
‫צו‪" .‬אהבת דוד"‪ ,‬פראג‪ ,1800 ,‬בפתח הספר‪.‬‬
‫צז‪ .‬קוריץ‪1785 ,‬‬
‫צח‪" .‬השכלה ושבתאות"‪ ,‬ש‪ .‬ורסס‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬
‫צט‪ .‬מו"נ‪( ,‬מהדורת סטאנוב)‪ ,‬ברלין‪ ,‬תקנ"ו‪ ,‬חלק ב' (נא‪).‬‬
‫ק‪" .‬המגיד" ‪( ,10‬תרכ"ו) גליון ‪ ,35‬עמ' ‪.277‬‬
‫קא‪ .‬פרל‪ ,‬ארטר וריב"ל‪.‬‬
‫קב‪".‬השכלה ושבתאות"‪ ,‬ש‪ .‬ורסס‪ ,‬עמ' ‪.133-145‬‬
‫קג‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.185‬‬
 ‫סו‬

‫נסחף על ידי השיטות הקונספרטיביות והלחץ השלטוני לכיוון של יציאה מהעם היהודי ‪ ,‬עד כדי טמיעה מוחלטת‬
‫בין אוכלוסיית תרבות ‪-‬האם הפרימיטיבית והמבוהמת הסובבת אות ן‪ ,‬המתהדרת כביכול בהשכלה ‪ ,‬תוך מכבסת‬
‫מילים של מושג זה‪.‬‬
‫היהודים באירופה‪ ,‬אשר היו בשלב י התבוללות שונים ‪ ,‬הגדירו את עצמם כדתיים לאומיים ‪ ,‬על פי התובנה‪ ,‬אשר‬
‫מקורה הוא בנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬הם ראו את עצמם משוייכים ללאום בארץ ב ה הם חיו ול "דת" היהודית‪,‬‬
‫אשר נתפס ה אצלם על בסיס תובנותיה של נצרות זו ‪ .‬בעקבות התעוררותה של המילנאריות (האמונה שיש "ו‬
‫ימ"ש אמו ר להתגלות בסביבות שנת האלפיים למניינם ושעל היהודים לחזור לארצם ) החלו גם אותם יהודים‬
‫"ישראלי"‪ ,‬שמשמעו מצטמצם רק‬ ‫מתבוללים לחקות את הנצרות ולהטיף להחלפת הלאום שלהם ללאום‬
‫‪ .‬התעוררות נוצרית מילנארי ת זו‬ ‫לסמלים לאומיים כמולדת ושפה יהודית ואימוץ סמלים יהודיים היסטוריים‬
‫באנגליה ובגרמניה היוותה את הרקע להופעת הציוניזם כהמשך ישיר של נצרות זו ‪.‬‬

‫תופעת הציוניזם‬
‫עד המאה ה‪ 19 -‬היתה כרוכה העליה לארץ ישראל במסירות נפש גדולה ‪ .‬הכנופיות הערביות שסבבו בארץ‬
‫ונוגשים עוינים שונים ‪ ,‬בחסות השלטון העותמאני או בלעדי ו‪ ,‬התנכלו ללא הרף ליהוד ים ש כמהו ואיותה נפשם‬
‫להאחז בארץ הקודש ותמיד ריחפה מעליהם סכנת חיים ושדידת נכסיהם ‪ .‬עליה המונית בכוח לא באה בחשבון‬
‫אז‪ ,‬לא רק מכוח השבועה ש "לא יעלו בחומה "‪ ,‬אלא גם משום שפירושה היתה הכרזת מלחמה על המעצמה‬
‫העותומאנית ששלטה אז בארץ וגם משום שהיה צריך לה תארגן לשם כך בארצות המוצא ‪ ,‬אשר השלטונות שם‬
‫היו מכשילים ז את על הסף ‪ .‬כבר בסוף המאה ה‪ ,16 -‬כאשר דון יוסף הנשיא מקבל אישור ליישב את טבריה‬
‫ביהודים‪ ,‬מתארגנות כנופיות ערביות להילחם בתוכנית זו ‪ ,‬מתוך חשש של השתלטות יהודים על הגליל ‪ .‬גם‬
‫העליה הראשונה‪ -‬עליית מאות תלמידי הגר "א והב עש"ט נתקלת בהתנגדות גדולה של הערבים ‪ .‬במאה ה‪19 -‬‬
‫מתקבל "חוק הקפיטולציות "‪ ,‬אשר הכפיף „יהודים בעלי נתינות זרה מבחינה משפטית ‪ ,‬לקונסולים של מדינות‬
‫רבים וכל מיני נוגשים למיניהם ‪...‬היקנה‬ ‫החסות שלהם ‪ .‬חוק זה הגן עליהם מתגרת ידם הקשה של הע‬
‫לקונסולים סמכויות נרחבות ביות ר‪ ,‬עד כדי ביצוע מעצרים ושילוח מן הארץ ‪...‬אלמלא חוק הצלה זה ‪ ,‬לא היו‬
‫יכולים העולים מרוסיה ומשאר ארצות אירופה לעמוד נגד לחצם ותגרת ידם הקשה של הנוגשים שירדו לחייהם‬
‫של העולים מאירופה “קד‪ ..‬ספרו של א ‪.‬מ‪.‬חיימסון "הקונסוליה הבריטית בירושלים " ( באנגלית)‪ ,‬מלא בתיאורים‬
‫והתרחשויות בקשר לפרשת הגנת היהודים על ידי הקונסולים ‪.‬‬

‫הציוניזם מיישם את מטרות הנצרות הפרוטסטנטית‪-‬לגרום לכל היהודים להגיע‬

‫לא"י‪ ,‬לבנות מדינה ובית מקדש שיכשיר את ביאת משיח השקר שלהם‬
‫פתיחת עידן חדש זה בארץ ישראל ‪ ,‬יצרה הקמת אגודות שונות על ידי גדו לי ישראל שמטרת ם עליה לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬של קבוצות קטנות ‪ ,‬אך לא לשם קיבוץ כל גלויות ישראל ‪ ,‬פעולה שהיא נגד ההלכה של "עליה בחומה"‪,‬‬
‫כמובא בסוף מס' כתובות וראה פירוט על כך ב "חסד לאברהם" (ז‪ ,‬כב) לרבי אברהם אזולאי ‪ .‬במחצית השנייה‬
‫של המאה ה‪ 19 -‬מקים אגודה כזו ‪ ,‬אחד מארבעת גדולי הדור דאז‪ ,‬מרן רבי יוסף בער סולובייציק מבריסק ‪,‬‬
‫"ח‬ ‫[שהגדיר את תנועת "חובבי ציון " כ"כת שבתאי צבי "‪ .‬ראה להלן על כך בתחילת הפרק הדן במרן הגר‬
‫מבריסק]‪ ,‬בשם "חברה ליישוב ארץ ישראל "קה‪ ..‬הרב קלישר הוגה מספר רעיונות להעלאת יהודים לארץ‬
‫"דרישת ציון "‪ .‬רעיונותיו אלו נכשלים על הסף ‪ ,‬כמוהן גם תכניותיו של השר‬ ‫ומפרסם ספר על כך בשם‬
‫מונטיפיורי להעלות אלפי יהודים לארץ וכן תכניותיו של הרב אלקלעי ‪ .‬היחיד שתוכניתו הצליחה ‪ ,‬היה הגאון רבי‬
‫עקיבא יוסף שלזינגר ‪ ,‬חתנו של רבי הילל מקולומייא ‪ ,‬תלמיד ה"חתם סופר"‪ .‬לאחר שהיה מעורב יחד עם סלומון‬
‫בהקמת ישו בים מחוץ לחומות ירושלים ‪ ,‬הוא מייסד את פתח תקוה ומ מנה את גוטמן ‪ ,‬סלומון ושטמפפר לנהל‬
‫את המושבה‪ .‬כל זאת לא לפני שהוא מפרסם ספר בשם "לב העברי―‪ ,‬בו הוא משרטט תוכני ת מפורטת להקמת‬
‫ישות יהודית אוטונומית מצומצמת על פי התורה וקובע בה אפילו כיצד ומה יוטבעו על המטבעות של ישות זו‪.‬‬
‫מתארגנות אז גם התאגדויות שונות של תנועות ‪ ,‬אשר קראו לעצמם "חובבי ציון "‪ .‬רובם של התאגדויות אלו היו‬
‫של שומרי תורה ומצוות אך מיעוטן היו תחת השפעתם של המתבוללים ופורקי עול שם‪ ..‬רובם של גדולי ישראל‬
‫וגאוני הזמן ראו בעליה לארץ שילוב של כמה אפשרויות ‪ ,‬מחד קיום מצות יישוב ארץ ישראל ומאידך אפשרות‬
‫אז באירופה ‪ .‬הרב קלישר גם ראה בכך ניסיון של‬ ‫לפיתוח מקורות פרנסה ומניעת האנטישמיות שרווחה‬
‫התעוררות דלתתא של העם היהודי וחיזוק זהו תו היהודית וכן העלה רעיון לבנות מזבח במקום המקדש ‪ .‬הוא‬
‫סבר שעל ידי כך תהיה התעוררות מלמע לה‪ ,‬אך בשום אופן לא כתחילת הגאולה עצמה כפי שרוצה הציוניזם‬

‫קד‪" .‬האיש על החומה"‪ ,‬ש‪ .‬ז‪ .‬זוננפלד‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬ח"ג‪ ,‬עמ' ‪ .12‬וראה עוד על כך ב"ברית עולם" לרבי ע‪ .‬י‪.‬‬
‫שלזינגר‪.‬‬
‫קה‪" .‬הרב מבריסק"‪ ,‬הרב ש‪.‬י‪ .‬מלר‪ ,‬ח"ג‪ ,‬עמ' ‪ ,205‬ירושלים‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬
 ‫סז‬

‫הדתי לפרשן את דבריו ואם מדובר על התעוררות ‪ ,‬ודאי שלא על ידי פורקי עול ‪ ,‬אשר יגרמו לחיסול כל תקוה‬
‫של התעוררות מלמעלה וסיוע אלוקי לכך ‪ .‬הוא שלח את ספרו כדי לקבל את חוות דעתם של גדולי הדור על כך‬
‫וכאשר כול ם פסלו את רעיונותיו ובפרט הגדול בדורו ‪ ,‬בעל "נתיבות המשפט "‪ ,‬רבי יעקב מליסא ‪ ,‬הוא חזר בו‬
‫מרעיונותיותקז‪..‬‬

‫הציוניזם הדתי נירתם ליישום מטרה נוצרית זו של מרידה בג' השבועות שהשביע‬
‫הקב"ה את ישראל‬
‫ה"אור שמח" „חשש שהציונות לא תהפך למשיחיות “‪ .‬הוא כתב‪„ -‬אם לא באתם לייש ר דרך להגואל צדק‪ ,‬כי אם‬
‫יתמהמה חכה לו‪ ,‬לא יבקש עזר מבן אדם ובנין העתיד ירד בנוי ומשוכלל בלא עמל בן תמותה [מס' ראש השנה‬
‫(ל‪ ,).‬רש"י] ולא תאמרו כי זאת הכנה להתקוה העתידה ‪ ,‬כי הסכנה גדולה לדת והאומה “ נג‪( .‬עמ' ‪.)628-9‬‬
‫על דברים אלו חזר גם הרה "ר ר ' יונה מצגר בחנו כת "חורבת רבי יהודה החסיד " בשנת תש "ע‪„ .‬דברים אלו ‪,‬‬
‫אגב‪ ,‬הביאו גורמים בתנועות המקדש (=מתנועת החרד "ל) לקרוא להדחתו של הרב מצגר מתפקידו "אלו דברי‬
‫כפירה שמקורם בנצרות " הסבירו הגורמים “ ("בשבע" ‪ .)18,3,10‬אכן דבריו אלו הם כפירה ‪ ,‬אך לא כפירה‬
‫ביהדות אלא כפירה בנצרות הפרוטסטנטית ואילו דוקא תנועות המקדש הן אלו הכופרים בעיקר הי "ב של י "ג‬
‫עיקרי הרמב"ם (מלבד שאר העיקרים) ובדברי חז"ל ו"הראשונים"‪ ,‬כי כדברי הרה"ר כתב רש"י הנ"ל ורבינו בחיי‬
‫מביא [ויקרא (יא‪,‬ד)] ממקורות קדומים שרומי תיבנה את בית המקדש ולא על ידי משיחיות השקר מהסו ג של‬
‫תנועות המקדש ‪ .‬מכיון שהציוניזם והציוניזם הדתי כחלק מהכתות המילנאריות בנצרות הפרוטסטנטית להוטים‬
‫לזרז את תהליך "הגאולה" של סוג "משיח" שידמה לאותו האיש בסביבות שנת המילניום ‪ ,‬לכן הם להוטים‬
‫להביא "ראיות" מסולפות ממקורותינו שיש לעבור על ג ' השבועות ולקדש את מ טרותיה של נצרות זו באמצעים‬
‫גשמיים ולעשות את מה שהובטחנו שיעשה המשיח האמיתי בלבד‪ -‬קיבוץ כל הגלויות ובניית המקדש ‪ .‬כיום ידוע‬
‫פרוטסטנטי כדי‬ ‫ממקורות רבים שכת הציוניזם הדתי ממומנת בכספים רבים על ידי ארגוני המסיון הנוצרי‪-‬‬
‫לממש את מטרותיה של נצרות זו ‪ ,‬תוך שימוש בצי בור החרד "לי כגייס חמישי ‪ .‬בנושא זה נכתבו ספרים וכתבות‬
‫"וושינגטון פוסט "‪ .‬ב‪ 27,3,04-‬הוא‬ ‫רבות‪ .‬נביא לדוגמה את מאמרו של ביל ברודוויי המשמש ככתב בכיר ב‬
‫פירסם שם סקירה על ה "קשר האוונגלי‪ -‬ישראלי"‪ .‬הוא מפרט שם את עשרות מליוני הדולרים שנתנו הנוצרים‬
‫הפרוטסטנטים מהזן הא וונגליסטי (המונים מאות מליונים ונקראים גם "הנוצרים הציוניים ") לביצור ההתנחלויות‬
‫ושאר המפעלים של הציוניזם הדתי ‪ ,‬כדי לחז ק עוד יותר את תפיסותיו הנוצריות ‪-‬מילנאריות של הציוני זם הדתי ‪.‬‬
‫גם הציוניזם הדתי השמאלני – "נאמני תורה ועבודה " ממומן על ידם באמצ עות "הקרן החדש ה לישראל "‪ ,‬כפי‬
‫שהתוודה על כך מנכ"ל התנועה שמעון שטח ("בשבע"‪ ,‬עמוד ‪.)25.8.11 ,37‬‬
‫יו"ר "הקרן החדשה לישראל "‪ ,‬הכריזה בסרטון המופיע באתר של תנועת "רעננים" על מטרת הקרן ‪ ,‬להילחם‬
‫נגד היהדות ‪ .‬מוסדות "נאמני תורה ועבודה " הממומנים ע "י קרן זו ‪ ,‬על אף הצהרתה הגלויה של י ו"ר הקרן ‪,‬‬
‫סירבו להפסיק את קבלת התמיכה מקרן זו ("בשבע"‪.)29.12.11 ,‬‬
‫כיום כבר מודים ראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬שהם מעודדים את פעולות המסיון הנוצרי‪ -‬פרוטסטנטי (לדוגמא‪ :‬המסיון‬
‫האוונגליסטי)‪ ,‬בין השאר על ידי הפיכתם ל "שגרירי רצון טוב " של מסיון זה ‪ ,‬על ידי תאור המסיונרים כ אנשים‬
‫טובים ואוהבי ישראל ‪ ,‬וממילא את הכשרת נטילת הכספים מהם ‪ ,‬לא רק לתשתיות ההתנחלויות ומוסדות‬
‫ההסדר‪ ,‬אלא גם בצורה ישירה למשכורות המלמדים במוסדות ההסדר ותחזוקם ‪.‬‬
‫ב"שו"ע"‪ ,‬יורה דעה (רנד‪,‬א) נפסק‪ ,‬ש„אסור לישראל ליטול צדקה מן העכו "ם בפרהסיא ― (ש"ך‪„ -‬משום דאיכא‬
‫חילול השם דמבזי נפשיה בפרהסיא “‪ ).‬ומוסיף הט "ז בד "ה וינתן לעכו "ם‪„ -‬אבל לישראל לא ‪,‬דכתיב "ביבוש‬
‫קצירה תשברנה"‪ ,‬פירוש כשיכלה לחות זכות של עכו "ם אז ישברו “‪.‬הרמ"א שם מוסיף‪„ -‬אבל אם מנדבין דבר‬
‫לבית הכנסת מקבלים מהם “ (ש"ך‪„ -‬מפני שהצדקה מכפרת ‪ ,‬על כן אין מקבלין מהן ‪ ,‬אבל נדרים ונדבות ‪ ,‬אין כאן‬
‫לכפר“) גם קבלת חפצים (ולא כספים שיש בהם איסור )‪ ,‬הדבר מותנה בסיו ג חמור‪ ,‬כמובא שם (רנט‪ ,‬ד)‪„ -‬עכו"ם‬
‫שהתנדב מנורה או דבר אחר לבית הכנסת ‪ ,‬מקבלים ממנו והוא שיאמר בדעת ישראל הפרשתי אותה ואם לא‬
‫אמר כן טעון גניזה “ (ט"ז‪„ -‬שמא בליבו יחשוב לעכו "ם(‪ .‬אם כן ‪ ,‬כל שכן וקל וחומר ‪ ,‬שאין לקבל כסף או חפץ‬
‫מהנוצרים המנדבים כספים וחפצים (כאשר כיום כל אחד מהם רואה את עצמו כמסיונר )‪ ,‬כשמטרתם בכך לא רק‬
‫לשם עבודה זרה שלהם ‪,‬אלא הרבה יותר חמור מכך ‪ ,‬לשם פיתוי היהודים בלקיחתם ‪ ,‬להשתמד רשמית ולהאמין‬
‫ב"אותו האיש "‪ ,‬כאשר בתח ילה נטילת הכסף משחדת וגורמת ל "פעולת הפועל בנפעל "‪ ,‬כדי להתחיל לחשוב‬
‫ולחוש כנוצרי פרוטסטנטי ‪ ,‬לא רק בעיקרי התובנות של נצרות זו ‪ ,‬שכיום זה כבר חלק מסדר החשיבה וסדר היום‬
‫של הציוניזם הדתי‪ ,‬אלא גם להאמין בתהליך המשיחי המדומיין של נצרות זו בקשר ל "אותו האיש"‪.‬‬
‫(ואולי הכומר ‪ ,‬כפי שנראה בהמשך ) של הישוב ומוסד‬ ‫כדוגמה לכך נוכל להביא את הרבאי אליעזר מלמד‬
‫ההסדר "הר הברכה" ושל העתון "בשבע"‪ .‬נראה את דבריו כפי שהוא עצמו מתו ודה בעתון זה (ט' אלול תשע "א‬
‫‪ ,8,9,11‬עמ' ‪ ,)50‬כאשר הוא מציג את עצמו בצורה מגוחכת בהשמעת עובדות ועמדות הסותר ות זו את זו ‪,‬‬
‫ושתיקתו היתה עדיפה מדבורו ‪.‬‬
 ‫סח‬

‫תחת הכותרת "מודעה וגילוי נאות " הוא כותב‪„ -‬כדי שאהיה נקי ואוכל לכתוב את דברי ללא נגיעות אישיות ‪ ,‬הנני‬
‫‪ .‬בעבר שלא בידיעתי‬ ‫מתחייב בלי נדר שלא לקבל עבור עצמי ועבור הישיבה תרומות מנוצרים ידידי ישראל‬
‫השיג נציג הישיבה תרומה מ כובדת מנוצרים אוהבי ישראל ‪ ,‬לאחר שהסכימו לתרום כבר לא היה מנומס לסרב‬
‫לקבל‪ ,‬אבל אנו מחפשים דרך לתרום סכום שווה לפעילות חיובית בקרב הגויים “‪.‬‬
‫מלמד אינו מספר לנו מהו הסכום של "התרומה המכובדת" שהוא קיבל מהמסיון ‪ .‬האם הוא קיבל "רק" ‪ 800‬אלף‬
‫שקל‪ ,‬שהוא הסכום המינימלי להחזקת המוסד שלו במשך שנה ‪ ,‬ששר הבטחון אהוד ברק הפסיק להע ביר לו ?‬
‫כאשר מלמד התריס נגד ברק ‪ ,‬שהוא אינו צריך את הכסף ממנו ‪ ,‬כי יש לו תורמים אחרים ‪ ,‬האם כוונתו היתה‬
‫לתורמים האו ונגליסטים? האם התרומה הסתכמה בסכום זה ‪ ,‬או בסכום גבוה יותר לצורכי "דמי כיס " ופיתוח‬
‫המקום?‬
‫הפסקת הזרמת הכספים ממשרד הבטחון למוסד שבראשותו ‪ ,‬מסבירה אולי מדוע עד כה הוא לא הצליח‬
‫להעביר את הכסף ממנו למקום אחר ומדוע עדיין "אנו מחפשים דרך לתרום סכום שווה לפעילות חיובית בקרב‬
‫הגויים"‪ .‬נראה שהסיבה מאד פשוטה ‪ .‬הכסף כבר הוצא להחזקה ה שוטפת של המוסד והוא לא מחפש להיכן‬
‫למסור את הכסף ‪ ,‬שאין לו ‪ ,‬אלא מחכה אולי ‪ ,‬שיפול לו שק של מליוני שקלים מהשמים ואז סביר להניח שהוא‬
‫לא יצטרך הרבה לטרוח בחיפושיו ‪.‬‬
‫הוא סותר את עצמו מיניה וביה ‪ .‬מחד הוא אומר „שלאחר שהסכימו לתרום ‪ ,‬כבר לא היה מנומס לסרב לקבל “‪.‬‬
‫האם לפרסם ועוד ברבים שהוא הולך לזרוק את הכסף הזה ממנו והלאה ‪ ,‬האם זה לא נחשב ביזוי התורמים‬
‫וחוסר נימוס רב יותר מעצם הסירוב לקבלו ?‬
‫בתחילה הוא כותב שנציגו כבר השיג את הכסף בלא ידיעתו ובסוף הוא כותב שרק עצם ההצעה לתרומה לא‬
‫היתה ידועה לו בתחילה ‪ ,‬אך כאשר הכסף כבר הושג זה כבר היה ידוע לו היטב‪ .‬הוא כותב‪„ -‬הנני מתחייב בלי‬
‫נדר שלא לקבל“ הרי זה תרתי דסתרי ‪ ,‬אם הוא מתחייב הרי זה כנדר ואם זה "בלי נדר"‪ ,‬אזי זו אינה התחייבות ‪,‬‬
‫משל למי שחתם חוזה על העברת סכום ‪ ,‬אך לפני חתימתו על החוזה הוא כתב "בלי נדר "‪ ,‬או שכוונתו לנוסח‬
‫הידוע של הפוליטיקאי המושחת ‪ ,‬שמתחייב לפני הבחירות ואינו עומד בדיבורו ואחר כך הוא מסביר את עצמו‪-‬‬
‫„א‪.‬לא התחייבתי ‪ .‬ב‪.‬התחייבתי אך לא התחייבתי לתת ‪.‬ג‪ .‬התחייבתי לתת אך רק להלכה אך לא למעשה “‪,‬‬
‫בדיוק כפי שראינו לעיל את המורה של רבו‪ -‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק שהתחייב לרב סמניצר למחות ולפעול למניעת חילול ה '‬
‫וכשלא עשה זאת הוא "הסביר" את עצמו‪„ -‬התחייבתי רק להלכה אך לא למעשה “‪ .‬אכן כרגיל גם בכך יש לא ‪.‬‬
‫מלמד ממי ללמוד ‪ ,‬ובכך הוא ממשיך את מורשת הכזב הקונספרטיבי של מורה רבו ‪ .‬בתחילה הוא כתב‪„ -‬כדי‬
‫שאהיה נקי ואוכל לכתוב את דברי ללא נגיעות אישיות “‪ ,‬אך מיד לאחר מכן הוא מדגיש שכסף טמא זה עדיין‬
‫ברשותו‪ ,‬אם כן כיצד הוא סותר את עצמו וכותב שהוא מביע עמדה בלי נגיעות אישיות ובפרט שהוא כותב שזה‬
‫"לא יחרץ " לכיסו ולא רק עבור‬ ‫רק "בלי נדר שלא לקבל עבור עצמי (=כאן הוא מודה שהוא קיבל גם דמי‬
‫המשכורת שלו ושל אחרים במוסד ‪ ).‬ועבור הישיבה "‪ .‬תוך כדי שהוא מסביר שאין לו כעת נגיעות אישיות ‪ ,‬הוא‬
‫מיד נוקט עמדה חיובית כלפיהם ‪ ,‬כפי שכתב "מנוצרים אוהבי ישראל "‪ ,‬שידוע לכולם מהתדרוכים של פעילי‬
‫המסיון‪ ,‬שהם חייבים להסוות את מטרתם הזדונית ולספר ליהודים שהם אוהבים אותם ושהם ידידי ישראל ‪ ,‬כדי‬
‫להסוות את מטרתם‪ -‬שימוד העם היהודי‪ ,‬מלמד הופך כבר לפעיל של המסיון "ללא נגיעות אישיות " ודורש‬
‫מקהל מאמיניו לקבל את עמדתו ‪ ,‬שמילים טקטיות אלו בדרך לשימוד העם היהודי ‪ ,‬יהפכו אצל מאמיניו לעובדה‬
‫מוגמרת‪.‬‬
‫מיד לאחר שהוא כל כך "הצליח" לשכנע‪ ,‬שהוא כלל אינו נגוע ‪ ,‬הוא מתחיל מיד לשכנע ‪ ,‬כמו מטיף מ סיון‬
‫משופשף‪ ,‬את כל מה שהובא בתדרוך לפעילי המסיון ‪ ,‬כיצד לצוד את נפשות ישראל ולא מתקררת דעתו ‪ ,‬עד‬
‫שהוא "נכנס" לראשו של הרמב "ם ומחליט שכאן ודאי הרמב "ם היה מקל ‪ ,‬מה שמזכיר את דברי פרופ ' השל‪,‬‬
‫שחוקרי המקרא הפרוטסטנטים ‪ ,‬כחלק מלימודי התאולוגיה שלהם ‪ ,‬אומרים לאלוקים מ ה לחשוב ‪ ,‬אם כן כל שכן‬
‫שאפשר לומר לרמב "ם מה לחשוב ובפרט כדבריו ‪ ,‬שכחלק ממסע השכנוע המסיונרי ‪ ,‬הם כלל לא מזכירים את‬
‫"אותו האיש "‪ ,‬ואינם נושאים צלבים וצלמים ‪ ,‬כי את זה הם מרשים לעצמם לעשות רק בכנסיותיהם ו ‪/‬או כאשר‬
‫הם כבר לכדו את הנפש האומללה והולכים להטביל אותה במ י הירדן ‪ ,‬כך לפחות אצל חלק מהכתות הנוצריות‪-‬‬
‫"חיבוק דב " ולדאוג שכולם יגיעו‬ ‫פרוטסטנטיות‪ .‬האוונגליסטים ידועים גם באמונתם שיש לחבק את היהודים‬
‫לישראל ולכן צריך גם לחזק את המדינה וההתנחלויות ‪ ,‬כי רק אז יגיע השלב המכריע ‪,‬‬
‫שכמעט כל היהודים ייהרגו אם יתעקשו לא להתנצר ‪ ,‬מלבד ה "מאושרים" המדומיינים‬
‫שיתנצרו רשמית ואז ורק אז לפי דמיונם הטמא ינחת כאן בארץ "אותו האיש " עם בשורתו‬
‫המרושעת והמעוותת (ויקיפדיה‪ ,‬ערך אוונגליזם )‪ .‬ב‪ 3.11.11-‬הוא מפרסם שם עוד כתבה‬
‫והפעם הוא מתגלה ממש כמסיונר של אותם תנועות ‪ ,‬כאשר הוא מנסה באמצעות סילוף‬
‫מקורות היהדות לעגן תעמולה זו כחלק מהיהדות ‪ .‬יש לציין שחלק מראשי הציוניזם הדתי‬
‫(צפניה דרורי ‪ ,‬דב ליאור ושלמה אבינר ) עדיין מפרסמים בכתב עמדה המנוגדת בתכלית‬
‫לעמדתו המסיונרית של אליעזר מלמד וכותבים שאסור בשום אופן לקחת שום כסף או‬
 ‫סט‬

‫טובת הנאה מאותם נציגי השטן האוונגליס טי (כפי שפרסמו את דעתם בענין מרן הרב אלישיב והגאון הגדול רבי‬
‫שמואל אוירבך ) והם מסתייעים גם בדבריו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך כפי שכבר ציינו ‪ ,‬התנגדותם תקפה כל עוד‬
‫תרבות האם שלהם – ראשי הציוניזם ‪ ,‬אינם לוחצים עליהם לתת לגיטימציה ו "הבנה" לתמיכה מסיונרית זו ‪.‬‬
‫נוכל לראות להלן מה הן ה עקרונות האוונגליסטים ‪ ,‬כפי שנמסרו לנו מהארגונים במלחמה במסיון ‪ .‬נמסר לנו‬
‫שנתונים אלו מופיעים גם ב‪ YNET-‬ובויקיפידיה ‪ ,‬שחניכי הציוניזם הדתי חשופים אליהם ‪ .‬עקרונות אלו אכן‬
‫‪ ,‬אלא הם גם משמ שים ברובם‬ ‫מהוים לא רק את יסודות הנצרות הפרוטסטנטית כפי שניסחה מרטין לותר‬
‫המכריע כיסודות ותובנות התרבות המערבית ‪.‬‬
‫קו‪.‬‬
‫מי שהיטיב להגדיר את הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬היה מרן הגר "ח מבריסק ‪ .‬הוא אמר ‪„ -‬הרבה מכות קיבלה‬
‫כנסת ישראל על ידי כיתות בשנות המאות האחרונות ‪...‬אבל (הציוניסטים) איזה רשעים עמוקים עמוקים הם ‪,‬‬
‫שידעו איך ליתן המכה האמיתית“‪.‬‬
‫עוד אמר (שם‪ ,‬עמ' לה)‪„ -‬אין המטרה שלהם כבוד ובכדי להשיגו שואפים להקים מדינה ורק ממילא תהיה כנסת‬
‫ישראל ירודה ביניהם ‪ ,‬אינו כן ‪ ,‬המטרה היא עקירת היהדות והאמצעי היותר יעיל לזה הוא הקמת מדינה‬
‫יהודית“‪.‬‬
‫אוונגליזם‬
‫אוונגליזם הוא זרם בדת ה נוצרית אשר נולד ב אירופה של המאה ה‪ .18 -‬שם התנועה נובע מן ה אוונגליונים ‪,‬‬
‫כתבי ה "קודש" הנוצריים‪ ,‬שהתנועה הטיפה להפיכתם למרכזיים בחיי היום יום של המאמינים ‪ .‬מרכזם הגדול‬
‫של האוונגליסטים כיום הוא ב ארצות הברית ויש להם מרכזים נוספים גם ב הולנד‪ ,‬בניו זילנד ובאוסטרליה‪.‬‬
‫ה"ברית החדשה " או בשמה המקורי "אונגליון " נחשבת בתורת הקבלה כקליפה קשה ביותר ונקראת „מרכבת‬
‫הטומאה‪ ,‬יש כנגד מרכבת הקודש (=רק) יוסף שהוא מרכבה ליסוד כנודע ‪ ,‬הוא מבטל הקליפה הזאת הנקראת‬
‫"און גליון " (גימטריא קנ "ו‪ ,‬יוסף גם כן גימטריא קנ "ו ממש)‪ ...‬קליפת און גליון הי ' ט לספירת מרכבה טמאה ‪ ,‬הוא‬
‫נגד היסוד הנקרא ברית קודש הקודשים ‪ ...‬און גליון הוא התורה של עכו "ם“ כמו שאמרו חז "ל במס ' שבת‬
‫(קטז‪ [ ).‬חד (=רבי מאיר) קרי ליה און גליון וחד (=רבי יוחנן ) קרי ליה עון גליון (רש"י ‪„ -‬ר' מאיר קרי לספרי‬
‫המינין און גליון ‪ ,‬לפי שהם קורין אותם אנגליא “‪ .‬כך היה מודפס בכל ספרי התלמוד והחל מהוצאת התלמוד‬
‫בדפוס ב סיליאה‪ ,‬הצנזור הנוצרי פקד למחוק את דברי רש "י ואת דברי ר "מ ור "י בגמרא ולכתוב במקום "און‬
‫גליון" בצורה סתמית "ספרא אחרית א"‪ ,‬היינו‪ ,‬ספרים אחרי ם וכך זה מופיע בדפוסי התלמוד עד י מינו‪[ ]).‬ספר‬
‫"קרניים" למקובל האלוקי רבי שמשון מאוסטר ופולי‪ ,‬פאריצק‪ ,‬תקע"ח (‪.])1818‬‬
‫כיום‪ ,‬אכן הפרוטסטנטים האוונגליסטים הם התנועה המסוכנת ביותר לעם היהודי ובאמצעות מאות מליוני‬
‫הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ .‬הם מסתתרים תחת‬ ‫דולרים הם כבר השפיעו בצורה קשה דרך המסיון שלהם על‬
‫שמות שונים כגון ‪" :‬הנוצרים הציונים " ולעיתים ללא שם מוגדר‪ .‬נקווה שתנועה זו תמוגר עוד לפני בואו של משיח‬
‫בן יוסף‪.‬‬
‫אוונגליקניות)‪(Evangelicalism‬‬
‫הנצרות האוונגליקנית (אוונגליסטית )‪ ,‬זרם בנצרות הפרוטסטנטית ; החל מן המאה ה‪ 19 -‬היה לזרם מיסיונרי ‪,‬‬
‫‪ .‬עבור‬ ‫אמריקני ביסודו ‪ ,‬הדבק ברעיונות בשורת הנצרות ובאימוץ דמותו של ישוע הנוצרי כמושיע אישי‬
‫האוונגליקנים מהווים כתבי הקודש הנוצריים את הבסיס לקיומה של החברה הנוצרית ‪.‬‬
‫"אוונגליון " ( ‪ )Euangelion‬ובמילה הל טינית "אוונגליום "‬ ‫מקור המונח אוונגליקניזם במילה היוונית‬
‫(‪ ,)Evengelium‬שפירושן "בשורה טובה‪.‬‬
‫שרשי האוונגליקניות‬
‫במאה ה ‪ 16‬שללו מרטין לותר (אבי הרפורמציה הגרמנית ) וההולכים בדרכו את התפיסה הרווחת בכנסיה‬
‫הקתולית‪ ,‬לפיה לכנסייה ולכמורה ניתנת השליטה בגאולתו של המאמין ‪ .‬תחת זו ביססו תומכי הרפורמציה את‬
‫אמונתם על כתבי הקודש בלבד ‪ ,‬ועל התפיסה כי הגאולה ניתנת למאמינים כמתנת אלוהים ‪ ,‬ובזכות אמונתם הם‬
‫זוכים לגאולה ("‪ .("Justification by faith alone‬במהלך הרפורמציה נקראו תומכיו של מרטין לותר‬
‫"אוונגליסטים"‪ ,‬בעוד שמאמיניו של ג 'אן קלווין נודעו כרפורמיסיטים ‪ .‬גם היום נ ושאות כנסיות לותרניות רבות את‬
‫התואר "אוונגליסטיות " כחלק משמן המלא‪.‬‬
‫הרקע להתפתחות האוונגליזם‬
‫"לידה מחדש "‪ .‬עם‬ ‫הזרם התגבש בתחילה בשכבות הנמוכות בחברה ונשא אופי של דרשות אקסטטיות ו‬
‫התבססותו במעמדות הביניים אבדו אלמנטים אלו ‪.‬‬

‫קו‪" .‬התקופה בסערת אליהו"‪ ,‬הגה"צ רבי י‪ .‬אליהו ווינטרו יב‪ ,‬עמ' ל"ב‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬ב"ב‪" .‬זהב משכא" לרבי משה‬
‫שמואל שפירא‪ ,‬עמ' נ"ז‪ ,‬תשס"ג‪ ,‬ישיבת באר יעקב‪.‬‬
 ‫ע‬

‫הדגשים העיקריים של תנועה זו הן המרה א ישית‪ ,‬אדיקות אישית ולימוד ה ביבליה‪ ,‬מוסריות ציבורית שכללה‬
‫הימנעות מ שתיה ו"ערכי ה משפחה"‪ ,‬חוסר הדגשה של הפורמליזם ב פולחן ובדוקטרינה‪ ,‬תפקיד חשוב יותר‬
‫למאמינים הרגילים (כולל הנשים) בפולחן‪ ,‬וכן לימוד אינטנסיבי ועצמאי של כתבי הקודש ‪.‬‬

‫עקרונות אוונגליסטיים‬
‫הפרטה של הדת והדגשת הפרט ‪ :‬האוונגליזם תומך במינימום התערבות של הממסד הדתי ‪ ,‬ודוגל בקשר ישיר‬
‫בין הפרט לאל ללא צורך במתווכים ובהכשרה דתית תאולוגית ‪.‬‬
‫עיון בכתבי הקודש ‪ :‬האוונגליזם שם במרכז את לימוד ה תנ"ך והברית החדשה ופירושו על ידי המאמינים ‪ ,‬ללא‬
‫צורך בתיווך של כהני דת ‪.‬‬
‫תחושת החטא‪ -‬הקשר לאל מתחיל בהכרה האישית כי האדם הנו חוטא ‪ .‬המאבק בחטא הוא עניין יומיומי שיש‬
‫לדווח עליו ‪ .‬משום שאין קשר לממסד ‪ ,‬הווידוי הוא אישי ‪ .‬המטרה היא להכנ יס את עיקרי הנצרות לחיי היום יום ‪,‬‬
‫בניגוד לנוצרי הפורמלי שדתו מסתכמת בכך שהוא משתתף בטקסים ‪ .‬התכלית היא "לראות את האור"‬

‫בארצות הברית‬
‫מוקדם יותר במהלך המאה התפתח עימות חריף בחלק מן הקהילות הפרוטסטנטיות הגדולות בין הזרם‬
‫המודרניסטי (ליברלים) ובין הזרם הפונדמנ טליסטי (שמרנים) אשר ביקשו ‪ ,‬כל אחד מהם ‪ ,‬להוביל את הכנסיות‬
‫לפי השקפתו‪.‬‬
‫חלק מן הפונדמנטליסטים פרשו מכנסיותיהם לאחר שכנסיות אלה בחרו בדרך הליברלית ‪ .‬רבים מהפורשים‬
‫ייסדו כנסיות חדשות ‪ ,‬פונדמנטליסטיות ‪ ,‬וקראו להפרדה מוחלטת מהמודרניסטים משום שראו בהם כופרים‬
‫ביסודות האמונה הנוצרית ‪.‬‬
‫האוונגליסטים בפוליטיקה האמריקנית‬
‫‪ .‬המאבק ב הפלות‪ ,‬ועליית מנהיגים‬ ‫רוב האוונגליסטים בארצות הברית משתייכים לימין הפוליטי האמריקני‬
‫ומטיפים טלוויזיונים אוונגליסטיים כמו ג'רי פולוול ופט רוברטסון גרם לאוונגליסטים להפוך לגורם בעל עוצמה‬
‫במפלגה הרפובליקנית‪.‬‬
‫האוונגליסטים וישראל‬
‫רבים מהאוונגליסטים רואים בשיבת עם ישראל לארצו נדבך מרכזי בדרך ל גאולה‪ ,‬ולביאתו המחודשת של ישו‬
‫ימ"ש אחרי מלחמת גוג ומגוג' שאז יעמיד בפני העם היהודי ברירה אחת‪ -‬או להתנצר או להיהרג ‪ .‬ולכן הם‬
‫מעודדים את מדינת ישראל ותורמים לה כספים רבים‪ .‬הם מזדהים עם תנועות הימין הישראליות ‪.‬‬

‫האוונגליסטים ומדינת ישראל‬

‫‪ 2,000‬שנות גלות ‪ ,‬ובשליטתם של היהודים‬ ‫האוונגליסטים רואים בחזרתם של היהודים לארץ ישראל מקץ‬
‫בירושלים‪ ,‬את אחד השלבים בדרך לחזרתו של ישוע הנוצרי ולגאולה הנכספת ‪ ,‬אשר לאחריה אם יקבלו חלק‬
‫מהיהודים את ישוע הנוצרי כמשיח האמיתי הם ישארו בחיים ומכיוון שרובם לא יקבלוהו ‪ ,‬יתן יש"ו ימ "ש פקודה‬
‫לחסל את כל היהודים‪.‬‬
‫מכיוון שכך ‪ ,‬עומדות הכנסיות האוונ גליסיטיות לצד מדינת ישראל ‪ .‬האוונגליסטים תורמים לישראל סכומי כסף‬
‫נכבדים‪ ,‬נציגיהם הבכירים מסבירים את מדיניות ישראל באמצעי התקשורת האמריקניים ‪ .‬בארה"ב מפעילים‬
‫אוונגליסטים לחץ על הממשל האמריקני לאמץ עמדות המקבילות לאלו של הימין הישראלי ‪ ,‬בכל הנוגע לסכסוך‬
‫הישראלי‪ -‬פלסטיני‪ .‬במיוחד בולטות בתחום זה "הקואליציה הנוצרית " – התארגנות אוונגליסטית פוליטית ‪,‬‬
‫‪ .‬ל"קואליציה הנוצרית " משקל רב‬ ‫הדוגלת בעמדות ימניות בכל הקשור ליחסי ישראל והרשות הפלסטינית‬
‫במפלגה הרפובליקנית האמריקנית ‪.‬‬
‫"אותו האיש " ימ"ש‪ ,‬אינו המצאה של הנצרות‬ ‫התכנון השטני של חיסול טוטלי של כל היהודים בפקודתו של‬
‫האוונגליסטית ‪ ,‬אלא מקורו במרטין לותר עצמו כפי שראינו לעיל ‪ .‬מרטין לותר המציא את הדת הרפורמית‪-‬‬
‫פרוטסטנטית שלו בתחילת ה – ‪ 116‬ותוך כמה עשורים ‪ 95%‬מהגרמנים הפכו לנוצרים רפורמים ‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬במאה ה ‪ 16 -‬גורשו כמעט כל יהודי גרמניה‪ ,‬כאשר רבים מהם ובכללם גדולי הדור שם ברחו לפולין‬
‫‪ .‬חיסול טוטלי של היהודים ‪ ,‬מהוה יסוד מרכזי‬ ‫והקימו את מרכז התורה החשוב והמרכזי ביותר באירופה‬
‫בתפיסתם של אותם פרוטסטנטים מילנאריים (אוונגליסטים ‪ ,‬יהודים משיחיים וכו ') היות והם שואפים לדבוק‬
‫בפרוטסטנטיות המקו רית כפי שעיצבה מרטין לותר עצמו ‪ .‬בכל מקורות היהדות [כגון‪ " :‬ספר העיקרים " ( ד‪,‬ב)‬
‫לר"י אלבו ‪ ,‬אברבנאל ב "מעיני הישועה " ( ב‪,‬ג) עמ' רצ] הנצרות מיוחסת לאדום‪ -‬עמי אירופה וגרמניה בכללם‬
‫[מס' מגילה (ו‪ ,):‬בהגהות היעב "ץ‪ ,‬מס' יומא (י‪ ).‬הגהות הגר "א] שהתפתחותם התרבותית החלה מ עשו וצאצאיו‬
 ‫עא‬

‫והטקטיקה של נצרות זו כלפי היהודים ‪ ,‬מעוגנת כבר בגישתו הצבועה של עשו עצמו כלפי יעקב אחיו‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫להראות את עצמו כלפי יעקב כאח ‪ ,‬היינו‪ ,‬כתלמיד חכם ובר שיח ‪ ,‬אך בסתר לחת ור לחיסול טוטלי של יעקב‬
‫וצאצאיו‪ .‬מכאן גם נובעות שתי הדעות של חז "ל [מס' חולין (צא‪ ]).‬האם במפגש בין שרו של עשו ובין יעקב ‪-‬‬
‫„כתלמיד חכם נדמה לו “ או „כגוי (צונזר ובדפוס מופיע "כעכו"ם") נדמה לו “‪ .‬לכן‪ ,‬יעקב מתפלל לפני המפגש‬
‫הכפוי עם עשו ‪„ -‬הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים “ [בראשית (לב‪,‬יב)]‪.‬‬
‫את סיבת הכפילות ‪ ,‬לכאורה‪ ,‬של "אח" ו"עשו"‪ ,‬ביאר שם "אור החיים " ‪...„ -‬הצילני נא מיד אחי אם יתחכם עלי‬
‫להרע ברמאות אחוה שהוא דרך שאין יעקב יכול להנצל ממנו ‪",‬מיד עשו" אם יפרסם רשעו להרע ‪ ,‬גם לזה הוצרך‬
‫לתפלה להצילו מידו“‪.‬‬
‫מרטין לותר ‪ ,‬מייסד הנצרות הרפורמית‪ -‬פרוטסטנטית נוקט באותה שי טה כדי לחסל את העם היהודי ‪ .‬בתחילה‬
‫הוא מפרסם שהוא אוהב את העם היהודי וכותב שהוא רואה בו את אחיו הבכור של הנצרות וקורא ל ו להתאחד‬
‫עם הנוצרים הפרוטסטנטים תחת כנפי טומאת הנצרות ‪ .‬בשנת ‪ 1523‬הוא גם מפרסם חוברת "ישו הנוצרי היה‬
‫יהודי מלידה " ( ‪ )Das Jesus Christus ein geboner Jude sei‬המופנה בעיקר ליהודים ‪ ,‬בחוברת זו הוא‬
‫תוקף את ראשי הכנסיה על בורותם ועל יחסם אל היהודים ‪ .‬מאידך בסתר הוא מטיף לנוצרים הפרוטסטנטים‬
‫להמשיך לדבוק בעלילות האנטישמיות ‪ ,‬שהיהודים הם מרעילי הבארות ורוצחי הנוצרים לשם שתיית דמם כדי‬
‫לערבבו במצות בפסח ו לכן כפי שהוכחנו והראנו לעיל הוא מטיף לחסל את כל היהודים ולא להשאיר זכר מהם ‪,‬‬
‫מספריהם ומבתי הכנסיות והמדרשות שלהם ‪ .‬כעבור ‪ 20‬שנים כאשר ‪ 95%‬מהגרמנים הופכים לרפורמים‪-‬‬
‫פרוטסטנטים הוא מפרסם את "פסקיו" בחוברת "‪ "Von den Juden und ihren Lügen‬וראה עוד על כך ב ‪-‬‬
‫‪ .M. Luther, Weimarer Ausgabe, 7.600.26ff: in E.G. Rupp. Martin Luther end the Jews. P.10 .‬היות וכאמור כמעט‬
‫כל העם הגרמני מקבל על עצמו את הדת שלותר יוצר ‪ ,‬מוטמע בו הרצון לחסל את העם היהודי כולו ‪ ,‬אך על ידי‬
‫אותה טקטיקה של הרדמת חושיהם ‪ ,‬שכביכול הפרוטסטנטים הם אוהבי היהודים‪ .‬תכנית זו מגיעה בסופו של‬
‫דבר לידי בשלות בהוצאה לפועל של ה "פתרון הסופי " הנאצי‪ .‬מערכת גדולה של פסיכולוגים מתכננת את ריכוזם‬
‫של יהודי אירופה לתוך מחנות המוות באמצעות אותה טקטיקה שטנית שיצר מ ‪ .‬לותר‪ .‬הגרמנים מפתים את‬
‫היהודים להגיע למחנות "העבודה המשחררת "‪ ,‬שלט שהוצב בפתחו של מחנה אושוויץ ‪ .‬הם משתמשים‬
‫במנהיגים ציוניים ‪ ,‬כגון קסטנר בהונגריה ורומקובסקי ‪ ,‬יו"ר ההסתדרות הציונית בלודז '‪ ,‬כדי לשכנע את היהודים‬
‫להיות ממושמעים ולהאמין שאין בכוונתם לחסלם ‪ .‬היטלר היסס בתחילה אם לבצע את התוכנית במלואה ‪ ,‬אך‬
‫כבר בתחילת המלחמה כאשר ד "ר חיים וייצמן ‪ ,‬יו"ר ההסתדרות הציונית ‪ ,‬הכריז מלחמה על גרמניה ‪„ -‬נתקף‬
‫היטלר בזעם בלתי נשלט וקילל את היהודים “‪ .‬וייצמן מאד חשק בחיסול היהודים ‪„ - .‬בשנת ‪ 1941‬אמר‪ ,‬כי הוא‬
‫יודע שמליוני יהודים ימותו מיתה משונה ‪ ,‬אבל בסוף המלחמה תהיה ברכה לבריטניה (כוונתו הית ה לארץ‬
‫ישראל שנשלטה על ידי הבריטים )‪ ...‬שבסופו של דבר יוכלו לנצל את המספר הגדול של הנרצחים ‪...‬להסכמת‬
‫העולם להקמת מדינה ‪ ,‬כפיצוי על הסבל ‪ .‬סטפן וייז היה מנהיג ציוני רב השפעה בארה "ב‪...‬וקילל אותו (=את‬
‫היטלר) נמרצות קבל עם ועדה ‪ ,‬כמו כן הכריז עליו בפרהסיה חרם ‪...‬אחד ממקורביו של הצורר הגרמני העיד ‪,‬‬
‫שכאשר הצורר קרא בעיתון על החרם שהחרימוהו נתקף רוגז ‪ ,‬מרוב כעסו נפל על הרצפה ‪ ,‬נשך את השטיח‬
‫והבטיח‪ ,‬שישמיד את היהודים עד האחרון שבהם “("אור עולם "‪ ,‬הרב אביגדור מילר ‪ ,‬עמ' ‪ 94‬ו‪ ,98 -‬ערד‪ ,‬כסלו‬
‫רבות ארה "ב בהשמדת מחנות המוות ואת קליטת הנרדפים‬ ‫תשל"ב)‪ .‬כוייצמן כן סטפן וייז מנע את התע‬
‫בארה"ב וחיבל באמצעי ההצלה ‪ ,‬כפי שהראנו כאן בחיבורנו ‪ ,‬מתוך אותה מגמה ‪ ,‬שהשואה תשמש כלי להקמת‬
‫מדינה בארץ ישראל ‪ .‬אותם פרוטסטנטים המאוגדים בתנועות תחת שמות שונים (אוונגליסטים ‪ ,‬נוצרים ציוניים ‪,‬‬
‫יהודים משיחיים וכו ') אשר המוטו המרכזי שלהם היא חזרה לנצרות הלותרנית המקורית ‪ ,‬נוקטים באותה שיטה‬
‫שטנית של לותר ‪ .‬הם תומכים בקיום המדינה על ידי הצהרות ימניות ותמיכה כספית ומצהירים שהם אוהבים את‬
‫‪ ,‬כדי שאפשר יהיה בקל ות‬ ‫היהודים‪ .‬קיומה של המדינה מאוד חשובה להם כדי ליצור כאן מחנה ריכוז ענק‬
‫להשמיד את כל היהודים ‪ ,‬כאשר לפי הזיותיהם ‪ ,‬יתגלה יש "ו ימ "ש ויורה להשמיד את היהודים ‪ ,‬כי אינם מוכנים‬
‫לקבל את משיחיותו ‪.‬‬

‫תת‪-‬התרבות השבתאית משדרגת את עצמה בהתאם לתרבויות האם החדשות‪-‬השובניזם (=לאומנות)‬

‫וה"מדע" המודרני‪ .‬המטרה‪-‬המשך ריסוקם של היהדות והעם היהודי‬
‫ראינו לעיל שגדולי ישראל רצו מחד להקים ישובים בא "י‪ ,‬אך לא על ידי התגרות באומות אלא על ידי העלאת‬
‫יהודים בקבוצות קטנות ‪ ,‬אך מאידך הצבענו על חששותיהם מ פני המתבוללים למיניהם וכאלה שיסח פו אליהם‬
‫וירצו למרוד בג ' השבועות ואכן חששות מוצקים אלו של גדולי‪ -‬ישראל על כך שיו זמותיהם יטורפדו על ידי אותם‬
‫מתבוללים אכן יתרחשו בפועל ‪ ,‬כי בדיוק בתקופה זו החלה באירופה להתגבש הא ידיאולוגיה השוביניסטית‬
‫(=לאומנית)‪ ,‬ושיחרור הלאומים מחסות ן של המעצמות ‪ ,‬כאשר הדרישה היא ‪ ,‬לעצמאות שעיקרה מולדת‬
‫ריבונית ושפה יחודית לכל עם על פי ה"ניסור" הלותרני בין דת ללאום‪.‬‬
 ‫עב‬

‫על הקשר המעמיק בין הציוניזם והנצרות החדשה‪ -‬הפרוטסטנטיזם‪ ,‬עמד כבר בתחילת המאה העשרים ‪ ,‬גדול‬
‫הדור דאז מרן רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק בעל ה "אור שמח "‪ ,‬אשר הגדיר את הציוניזם‪„ -‬כאן יצאה נצרות‬
‫חדשה“‪ .‬הגה"צ רבי י ‪ .‬אליהו ווינטרויב ‪ ,‬מגדולי תלמידיו של מרן ר בי שמואל בירנבוים ראש ישיבת מיר ‪ ,‬ביאר‬
‫בספרוקה‪( .‬עמ' לה‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬ב"ב) את הגדרת ה"אור שמח" לעומקה‪.‬‬
‫מרן הרב מבריסק גם ציין ‪ ,‬שמטרת המדינה בסופה היא התנצרות‪„ -‬שאלתיו פעם מה יהיה סופה של המדינה‬
‫ואמר "שמד רחמנא ליצלן " וכמו כל משיחי השקר שהיו סופם נצרות “תקז‪( .‬עמ' כה) או התאסלמות ‪ ,‬כפי‬
‫שמעידים הערבים עצמם ‪ ,‬למשל בכפר ג 'לג'וליה‪„ -‬קרוב לשלושים נשים יהודיות נשואות לגברים ערבים וגרות‬
‫עימם בג 'לג'וליה‪...‬כל צעיר מעל גיל ‪ 17‬יש לו חברה יהודיה “ (מקומון "השקמה" ‪ ,26.8. 09‬עמ' ‪ .)44‬לכן‪ ,‬לא‬
‫בכדי כבר שנים נטען ‪ ,‬שרק מהילדים היהודים הנו לדים בכפרים ערביים ניתן להרכיב מספר חטיבות של‬
‫החמאס‪.‬‬
‫על קשר זה בין הציוניזם והציוניזם הדתי לתרבות‪-‬האם שלה ם‪ -‬הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬ראה להלן בהרחבה ‪,‬‬
‫בפרק על הקמת המדינה ובטבלה בסוף החיבור המראה על התאמה חד‪ -‬חד ערכית בין היסודות והתובנות‬
‫הבסיסיות של נצרות זו לב ין כל ערכיהם של הציוניזם והציוניזם הדתי ‪.‬‬
‫הוכחנו לעיל כי מאז שבתאי צבי ועד מנדלסון וכל שכן אחריו ‪ ,‬השתנו מושגי השבתאות ‪ .‬כת ה"דונמה" התפצלה‬
‫בתוכה לתתי כתות וכן מופיעה כת הפרנקיזם ‪ .‬בעקבות שינויים אלו נדחקו הצידה הסמלים היהודיים ומודגשים‬
‫יותר ויותר הערכים הטקטיים של השבתאות‪ ,‬היינו‪ ,‬ריסוק כל הדתות מבפנים ובפרט ריסוקו של העם היהודי‬
‫והיהדות על ידי התבוללות ‪ ,‬בה נוטל מנדלסון חלק בראש ‪ .‬תחילה על ידי הגדרה מעוותת של המושג "יהודי"‪,‬‬
‫כאדם המתבולל לחלוטין בסביבתו הנוצרית בשילוב עם מספר סמלים ריקים מתוכן של מושגי היהדות כאש ר‬
‫תקוותם היא‪ ,‬שדור שני וכל שכן שלישי ‪ ,‬ינער מעל עצמו גם סמלים אלו ‪ ,‬תהליך שגם אמור היה לתת ‪ ,‬לשיטתם‪,‬‬
‫פתרון מיידי למתבוללים כמגן מפני האנטישמיות ‪ .‬המתבוללים‪ ,‬אשר עדיין לא התנצרו ‪ ,‬רואים עצמם מחוייבים‬
‫לעבור אל תרבות‪-‬האם החדשה‪.‬‬
‫רק אז בסוף ה מאה ה‪ 19 -‬מוכנים ראשי המ תבוללים לפקוח את עיניהם לראות ולהבין‪ ,‬בפרט אחרי משפט‬
‫דרייפוס‪ ,‬כי התבוללותם אינה מהוה תריס בפני האנטישמיות ‪ ,‬כדברי חז "לקז‪" - .‬הלכה‪ ,‬בידוע שעשיו שונא‬
‫ליעקב"‪ .‬נכונות זו נבעה מתוך הרצון לחקות את הנצרות הפרוטסטנטית באנגליה וגרמניה אשר דרשה ודירבנה‬
‫את היהודים לעלות לארץ על ידי משיח מסוגו של אותו האיש או בלעדיו ‪ ,‬כחלק מתפיסתם המילנארית ‪.‬‬
‫‪ ,‬היינו‪,‬‬ ‫קבוצות שבתאיות גדולות מתחילות להתגבש וקוראות להחייאת הפן השבתאי של משיחיות השקר‬
‫"גאולה" ארצית לעם היהודי ע ל ידי משיח שקר ‪ .‬בתהליך זה ראו השבתאים גם אפשרות לבולל את אותו חלק‬
‫מהעם היהודי שנשאר דבק ביהדותו ‪ .‬השאלה היתה במי לבחור כמשיח שקר ‪ ,‬שיסחוף את היהודים שנשארו‬
‫נאמנים לעמם ויהדותם לכיוון של התבוללות ‪ ,‬בפרט שלרעיון זה לא נמצאו מספיק מתבוללים שבתאיים ‪ ,‬שיהיו‬
‫מוכנים מיד לשדרג את תת תרבותם ‪ ,‬כיוון שעד שתת ‪-‬תרבות מצליחה להשיל מעליה את הערכים התת‬
‫תרבותיים שלה ולעבור לתת ‪-‬תרבות חדשה ‪ ,‬לוקח בדרך כלל כידוע שנות דור ולע יתים אף יותר מכך ‪ .‬גם אותם‬
‫מתבוללים שבתאיים ‪ ,‬אשר נתפסו למושג המשיחי כפי שהגדירו קרל מר כס‪ ,‬מיזגו לתוכם יותר ויותר את מושגיה‬
‫של משיחיות השקר השוביניסטית (=לאומנית)‪ ,‬בעיקר אותם אלו שהגיעו לארץ ישראל ויצרו את תנועת‬
‫הפועלים הארץ ישראלית ‪ .‬נביא להלן קטעים מתוך מאמרה של פרופ ' אניטה שפירא ‪ ,‬המצביעים על אותם‬
‫מוטיבים של משיחיות השקר השבתאית ‪ .‬המאמר נקרא "המוטיבים הדתיים של תנועת העבודה "קח‪„-.‬תנועת‬
‫הפועלים הארץ ישראלית ינקה את איבתה לדת (=יותר נכון "שנאתה לדת"‪ ,‬עובדה‪ ,‬אשר קשה לא‪ .‬שפירא‪ ,‬כפי‬
‫"דת"‪" ,‬דתי"‪,‬‬ ‫שנמסר לנו ‪ ,‬לעכל‪ .‬הם אימצו לעצמם כתת תרבות את מושגי הנצרות הפרוטסטנטית של‬
‫ו"אורתודוקסים "‪ ).‬בראש ובראשונה ממסורת ההשכלה העברית (=אשר הונהגה על ידי מנהיגי השבתאות‪-‬‬
‫מנדלסון וחבר מרעיו ‪ ,).‬אמנם בקרב "פועלי ציון " (=אשר ד‪ .‬בן גוריון ובן צבי ה יו ממייסדיה קט‪ )..‬אפשר היה‬
‫‪...‬אבל דומה שהאנטי דתיות הארץ ישראלית ניזונה יותר ממסורת‬ ‫למצוא גילויי איבה בנוסח הבונד‬
‫ההשכלה‪...‬הזיקה הציונית והסוציאליסטית של תנועת הפועלים הארץ ישראלית ‪ ,‬נבעה מעולם המיתוס היהודי‬
‫היתה ארוגה בחלו מות של גאולה שלמה‪ ,‬משיחיות‪ ,‬ארץ אבות ותיקון עולם במלכות שדי‪ .‬אלה לא נרכשו על‬
‫ידה מן המחשבה המר כסיסטית (=להפך‪ ,‬ק‪ .‬מרכס דיבר על "משיח" אתאיסטי ‪ ,‬שיגיע בשלב הדיאלקטי של‬
‫הסינתזה‪...).‬ביסודה היתה זאת תנועה ריליגיוזית ‪...‬לא נוכל להימלט מההכרה שלפנינו תנועה שגרעינה הפנימי‬
‫ניזון מהתלהבות דתית באופיה ‪ ,‬כמו התנועות המילנ אריות שנתלוו לנצרות הרשמית ‪ ,‬או התנועות המשיחיות‬
‫שנתלוו ליהדות הרשמית‪...‬אמונה בדבר הממשיות של ביאת המשיח בדמות הגשמת הציונות או בדמות‬
‫המהפיכה הסוציאלית ‪ “...‬היא מוסיפה שם וכותבת (עמ' ‪„–)254-255‬המושגים של "הגאולה"‪" ,‬הקץ"‪,‬‬

‫קז‪" .‬ספרי"‪ ,‬במדבר (ט‪,‬י)‪.‬‬

‫קח‪ .‬מתוך ספרה "יהודים חדשים יהודים ישנים "‪ ,‬עמ' ‪ 249‬ואילך‪.‬‬
‫קט‪" .‬ראשון לציון"‪ ,‬עמ' ‪ .498‬העורך‪ :‬דוד יודילביץ‪ ,‬הוצ' "כרמל מזרחי"‪ ,‬תש"א‪ ,‬ראשון לציון ‪.‬‬
 ‫עג‬

‫"דחיקת הקץ " ו"ביאת המשיח " הרבו להופיע בעיתונות הפועלים של אותה תקופה ‪ .‬בקטע קצר בין פחות‬
‫מחמש שורות ‪ ,‬דחס ברל כצנלסון את המושגים הבאים ‪ :‬חזון עם ‪ ,‬גילוי שכינה ‪ ,‬שברירי ניצוצות ‪ ,‬התגלות‪,‬‬
‫נגוהות‪ ,‬צפרירי גאולה ‪ ,‬צופים ומבשרים ‪ ,‬נביאי אמת ‪ .‬השימוש במושגי ם אלה שמקורם בקבלה ובתנועות‬
‫משיחיות לא היה מקרי ‪...‬החולין נעטר בקדושה (=בהשפעתו הקרדינלית של אחד מגדולי הכופרים בתורת‬
‫ישראל‪"-‬אחד העם "‪ ,).‬בנין הארץ זהה לעבודת האלוקים וחשוב מכל קיום מצוות ‪...‬חיפוש הקדושה בחיי החולין‬
‫הוא מוטיב מרכזי ביצירתו (=של שלונסקי ) וכאשר הוא מתייאש לכאורה ממציאתה ‪ ,‬הוא חוזר ומשתמש‬
‫בסמלים מסורתיים ‪...‬מוטיב הקדושה של עבודת בנין הארץ שכיח גם בשיריו של אורי צבי גרינברג ‪=( .‬במושגים‬
‫אלו משתמש גם ר ' ג'י‪ .‬בי‪ .‬סולובייצ'יקרלו‪ ).‬את עמק יזרעאל ‪ ,‬הסמל של העלייה השלישית האתאיסטית של‬
‫ממלכת העבודה הוא מכנה "ירושלים של מטה " ובשיר אחר הוא מדמה את ירושלים לתפילין של ראש ואת‬
‫העמק לתפילין של יד‪ .‬בהתייחסו לגדוד העבודה הוא מדמה את המכבש בכבישים ל "מרכבת המשיח"“‪.‬‬
‫בצורה גלויה‬ ‫עם הקמתה של תנועת הציוניזם ‪ ,‬התחולל שנוי מהותי של אהדה לשבתאות ולשבתאי צבי‬
‫לחלוטין‪ ,‬בניגוד לתנ ועת ה "השכלה"‪ ,‬אשר בה אהדה זו היתה מוסתרת מסיבות של טקטיקה קונספרטיבית ‪.‬‬
‫השבתאות בתנועה זו הופכת לגלויה וסוחפת ‪ ,‬כפי שנראה להלן בחלק הדן בתנועת הציוניזם ‪.‬‬
‫כבר בסוף המאה ה‪ ,19 -‬מתחילים לבלרי הציוניזם לההדיר את דמותו של משיח השקר שבתאי צבי ורואים בו‬
‫כמחולל הציוני זם‪ ,‬כתת תרבות של השובניזם (=לאומנות)‪ ,‬אשר החל לפרוח החל מהמחצית השניה של המאה‬
‫ה‪ 19 -‬באירופה ושל התנועות המילנאריות הפרוטסטנטיות ‪ .‬הציוניזם‪ ,‬כהמשך ישיר של השבתאות‪ ,‬כפי‬
‫שנראה להלן ‪ ,‬מכונן את הדרך לפתרון הסופי של העם היהודי ‪ ,‬קרי‪ :‬התבוללות ‪ ,‬על יסודות השפה העברית‬
‫ומולדת לתקופת ביניים ‪ ,‬אשר תכשיר את העם היהודי בתוך מולדתו להתקבל כגוי לכל דבר בכניסתו לכל עם‬
‫שיבחר‪.‬‬
‫נציג ראשית את התעמולה הציוניסטית לגבי שבתאי צבי כמחולל חידוש השפה העברית ‪ .‬יהושע לוינזון כותב על‬
‫כך בעיתונו של שפ "רקי‪„- .‬ברוח הזמן הוא משתדל עתה להציג את שבת אי צבי כחובב שפת עבר ‪ .‬הנה מצא ‪ ,‬כי‬
‫המחבר הצרפתי ראקאלאס ‪ ,‬בספרו שממנו הוציא את התמונה המוגשת לקורא העברי ‪ ,‬מעיד‪ ,‬כי שבתאי צבי ‪,‬‬
‫נתכוין להפוך את הלשון העברית ללשון מדוברת ‪...‬הוא אף התפאר "כי בחפצו לצרף ולזקק את לשון הקודש‬
‫(=כחקוי לנוצרים הפרוטסטנטיים ‪ ,‬אשר התיימרו "לזקק" את התנ"ך‪ ).‬ולנקות אותה מכל מילות המוזרות לה ‪."...‬‬
‫לימים הוסיף ש "י איש הורוויץ לחזק ולהטעים רעיון זה ‪ ,‬אם כי ציין אל נכון ‪ ,‬כי במקור הצרפתי ‪ ,‬דובר על מגמתו‬
‫של שבתאי צבי לשכלל את הלשון העברית כלשון הכתב ‪ ,‬אך כלל לא כלשון דיבור (=אך לוינזון אינו מרשה‬
‫לעובדות לבלבל אותו ‪ ,‬כתועמלן שבתאי‪ -‬ציוני‪ ,‬הוא מגייס את שבתאי צבי והופכו למחולל רעיון הדיבור בעברית‬
‫כשפה מדוברת ‪ " ).‬יש ללמוד מזה (=כותב הורוויץ )‪ ,‬שבתוך השאיפות המיסתיות של ש "צ‪ ,‬היה מונח גם גרעין‬
‫בריא של הרגשה לאומית ונכונה ‪ ,‬הרגשה‪ ,‬שהיתה דורשת חיבה יתרה לשפה העברי ת וטיפול מרובה בה‬
‫בשביל אתחלתא דגאולה של העם העברי "“‪ .‬בטוי זה של "אתחלתא דגא ולה" בפי ראשוני הציוניזם ‪ ,‬צפוי‬
‫בעתיד לאמץ ולחקות כתת תרבות ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו ותלמידיו וכמובן עם אותו מעטה של "קדושה" ו"קידוש‬
‫החול"‪ ,‬אשר עטה עליו בזמנו שבתאי צבי ומאוחר יותר ‪ ,‬תנועת הפועלים מהשמאל והימין הציוני ‪.‬‬
‫את הקשר בין שבתאי צבי ליסוד השוביניסטי (=לאומני) השני‪-‬מולדת‪ ,‬מוצאים אנו גם בסוף המאה ה‪ .19 -‬ד‪.‬‬
‫הרמלין מתאר בשנת ‪ 1898‬בחיבורו הפופולרי ביידיש "המשיח התורכי "קיא‪ .‬את שבתאי צבי כראשון‬
‫הציוניסטים‪„ -‬שבתאי צבי האמין ‪ ,‬כדוגמת יהודים רבים בזמננו‪ ,‬בתחיית האומה היהודית שתכה שורש מחדש‬
‫במולדתה העתיקה‪...‬המטרה היחידה לישועה היא ארץ ישראל כמדינה יהודית ‪...‬כללו של דבר ‪ :‬הוא היה ציוני ‪,‬‬
‫אלא שההבדל בינו ובין הציונים המודרניים ‪ ,‬היה נעוץ בכך ‪ ,‬שבשאיפתו להשיג את "ארץ ישראל "‪ ,‬נזקק לדרכים‬
‫בלתי מתקבלות על הדעת‪.“...‬‬
‫ברוח דברים אלו כותבים גם "אחד העם " ותלמידו ה ראשי‪ -‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק וכן שז "ר ו גרשום שלם ובפרט תאודור‬
‫הרצל‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪.‬‬
‫ביטויים אלו של עיוות מוחי מתקדם ‪ ,‬חשובים לנו מאד בהמשך ‪ ,‬כדי להבין את מקורות ההזנה של מ ייסד "מרכז‬
‫הרב" בנו ותלמיד בנו– ש‪ .‬אבינר‪ ,‬המייחס את המדינה השבתאית ל "הרגל הרביעית של המרכבה העליונה "‬
‫(וכפי שראינו לעיל ‪ ,‬כיצד ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתייחס אל המפעל הציוני כאל בניית בהמ "ק)‪ .‬ש‪ .‬אבינר לכאורה ‪ ,‬הולך‬
‫בעקבות ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שכתב על המושג "מדינת ישראל "‪...„-‬מדינה זו היא מדינתנו מדינת ישראל ‪ ,‬יסוד כסא‬
‫ה' בעולם שכל חפצה הוא שיהיה ה ' אחד ושמו אחד ‪ ,‬שזהו באמת האושר היותר עליון “תפ‪( .‬ח"ג‪ ,‬עמ' קצא)‪.‬‬

‫קי‪" .‬כנסת ישראל"‪ ,‬ג' (תרמ"ח)‪ ,‬עמודה ‪.554‬‬

‫קיא‪".‬דער טערקישער משיח"‪ ,‬ד‪ .‬מ‪ .‬הערמאלין‪ ,‬ניו יורק‪.1989 ,‬‬
 ‫עד‬

‫אבינר רואה במדינה רגל של מרכבה עליונה ‪ ,‬מדינה אשר השתלטה על אדמת ארץ הקודש ומושתתת על‬
‫חוקים בל ידעום ואשר מטרתה היתה והינה לעקור את עם ישראל משורשו ‪ ,‬בניגוד לתפיסתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫הרואה בה משהו יותר גבוה‪ -‬יסוד כסא ה'‪ .‬אם אכן גם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתכוון למדינה של ימינו ‪ ,‬כפי שחושב אבינר ‪,‬‬
‫הרי שאפילו בדברים אלו בלבד ‪ ,‬שניהם כופרים בחמשת העיקרים הראשונים של האמונה ‪ ,‬כפי שניסחם‬
‫הרמב"ם ואם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא התכוון למה שאבינר מבין (אף שמש אר כתביו נראה שאולי כן התכוון לכך )‪ ,‬הרי‬
‫שרק אבינר מבין שניהם כופר בעיקר ‪ .‬וכן ראה למשל את מכתבו המתרפס של צבי יהודה קוק למתבולל‬
‫השמאלני חיים ברנר קיב‪ ,.‬אשר מלבד הפרעותיו הנפשיות הכלליות כידוע ‪ ,‬לקה גם בתסביך שנאה נו ירוטית‪ ,‬לכל‬
‫דבר המריח יהדות ויהודים ‪.‬‬

‫הטקטיקה השבתאית המודרנית בפעולה‬

‫זמן מועט בלבד היה דרוש למצוא את משיח השקר ‪ ,‬אשר יענה על כל דרישותיה של השבתאות המודרנית ‪ .‬ד"ר‬
‫תיאודור הרצל ענה על כל הדרישות ‪ .‬שני דודיו היו משומדים ‪ ,‬הוא למד ארבע שנים בבית הספר הרפורמי‬
‫בבודפסט ואחר כך עבר לחינוך מסיונרי נוצרי ‪ .‬בגיל ‪ 13‬הביאו אביו ל "טמפל" ( בית תיפלה רפורמי )‪ ,‬כדי לראות‬
‫יהודים המתכנסים לצרכים פולחניים שהמציאו נו‪( .‬עמ' ‪ )323‬ויש הטוענים ‪ ,‬כי לאחר מכן נלקח על ידי אביו ‪,‬‬
‫לתקופה מסויימת ‪ ,‬לבקר שם פעם בשבוע‪ .‬בכך הרגיש אביו ‪ ,‬כי הוא יוצא ידי חובת "חינוכו" של הרצל לקשר עם‬
‫העם היהודי ‪ .‬הוא ייחד בקרבו את ש תי המהפ כות המרכזיות של תרבויות‪-‬האם המודרני שדובר עליה ן לעיל וכן‬
‫היווה המשך ישיר לש תי תת ‪-‬התרבויות של תרבות ‪-‬האם בעם היהודי ‪ .‬הוא הכריז ‪ ,‬כי הוא חסיד נלהב של‬
‫שפינוזהקיג‪ .‬באומרו–„מושגיי על אלוקים הם כמו של שפינוזה “‪ .‬הוא גם היה חסיד נלהב של השיטה השבתאית‬
‫המקורית האומרת‪ ,‬שיש לבולל את העם היהודי בצורה ישירה ‪ ,‬כגון ע ל ידי התנצרות‪ ,‬אותה הוא ניסה לבצע‬
‫ונפגש לשם כך עם האפיפיור כשהוא מבטיח לעמוד בראש העם תוך כדי כניסה לכנסיה קיג‪ ,.‬כאשר הוא נשאר‬
‫בחוץ כדי לבולל את מי שעדיין אינו מוכן להתנצר ‪ .‬אך כשראה ששיטה זו אינה מעשית‪ ,‬החליט לבצע תהליך זה‬
‫רק בביתו בסתר ‪ ,‬כאשר הוא מחנך את ילדיו על ברכי הנצרות‪ .‬כגון‪ :‬הוא מדליק את עץ האשוח כל חג המ ולד‪,‬‬
‫אינו מוהל את בנו ומכניס מחנכות נוצריות לביתו המגדלות את ילדיו ומלמדות אותם תיפלות נוצריות ‪ ,‬כפי‬
‫שסיפר בנו של הרצל‪ -‬הנס‪ ,‬אחרי התנצ רותוקיג‪„-..‬גם כשנעשה אבי מנהיגו של העם היהודי ‪ ,‬סירב בעצת‬
‫מקורביו (=השבתאים) להביא אותי בברית האמונה ולמול אותי ‪ ,‬הלא נעלם מכם שאבי הדליק בכל שנה ושנה‬
‫את אילן המולד הנוצרי ‪...‬אף בשנתו האחרונה ‪ .‬אבי ציוה על המחנכות שלנו ‪ ,‬שיתפללו עמנו בוקר וערב את‬
‫התפילה הנוצרית“‪.‬‬
‫מדברי בנו של הרצל נוכל להיווכח ‪ ,‬כי הרצל עצמו התנצר וכך חינך את ילדיו לחיות כנוצרים פרוטסטנטיים ‪ ,‬אלא‬
‫בעוד שהוא לא נתן לכך פומבי מסיבות קונספירטיביות ‪ ,‬כדי למשוך את העם היהודי למלכודת ההתבוללות ‪ ,‬הרי‬
‫שבנו היה פטור מבעיה זו ועשה את זה בפומבי ‪.‬‬
‫הרצל‪ ,‬המשומד ה נוצרי‪ ,‬ביקש גם לה קבר בבית הקברות הנוצרי ‪ ,‬כאשר קברו מעוטר מסביב בצלבים ‪ ,‬כפי‬
‫שסיפר ר ' יצחק ניסנבוים מראשי הציוניזם הדת י ומראשי דובריה‪„ -‬חשבנו כולנו ‪ ,‬כי קברו של הרצל נמצא בבית‬
‫הקברות המרכזי אשר ליהודים ‪ ,‬אולם שם הודיעונו ‪ ,‬כי הרצל נקבר ‪...‬בבית קברות אחר ‪...‬נסענו ש מה‪ ,‬כאשר‬
‫נכנסנו דרך השער לבית הקברות הזה ‪ ,‬חשכו עיני‪ :‬צלבים! צלבים! צלבים!‪“...‬קיד‪ ..‬הערצתו המטורפת של הרצל‬
‫ליש"ו הובעה על ידו ‪ ,‬כאשר הוא ביקר בירושלים ‪ ,‬כפי שנראה להלן בקשר להערצה המטורפת של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ליש"ו נג‪( .‬עמ' ‪.)603‬‬
‫אשת הרצל מתה בגיל ‪ 39‬וביקשה שישרפו א ת גופתה ‪ ,‬כמקובל אצל זרם מסויים בנצרות הקתולית (אוריה‬
‫שביט‪" ,‬מותה של הנסיכה היהודיה האחרונה "‪" ,‬הארץ"‪ ,‬י' תמוז תש "ס‪ .)13.7.00 ,‬בקשה זו עוררה התנגדות‬
‫בעולם הציוני ‪-‬שבתאיי (מ‪ .‬לרנר‪" ,‬חיי עולם" תשל"ה)‪ .‬בנה האנס שכח את צנצנת האפר של גוויית אמו ברכבת ‪,‬‬
‫צנצנת אשר יותר לא נמצאה‪ .‬גם בתו של הרצל‪-‬גרטרודה‪ ,‬נשרפה בקרמטוריוםנג‪( .‬עמ' ‪.)597‬‬
‫הרצל מחליט לבצע את התבוללותו של עמו על ידי האידיאולוגיה הפופולרית בזמנו– השובניזם (=לאומנות)‪.‬‬
‫מטרתו של הרצל היתה להביא את כל העם לארץ מסוימת– אוגנדה או ארגנטינה ושם לבולל אותם בצורה‬
‫מסודרת‪ ,‬וזאת לא לפני שהוא גם שם לב לשינויי התהליכים באירופה לכיוון תרבות‪ -‬האם החדשה ‪ ,‬אך מכיוון‬
‫שקשה לו עדיין לעבור בכזו מהירות לתרבות ‪ -‬אם חדשה‪ ,‬הוא מותיר את תרבות‪ -‬האם הישנה‪ -‬הפרוטסטנטיזם‬
‫הדוגמטי (=נעדר ערעור על שיטה מוכרת ) רק בביתו ‪ .‬הרצל דבק בנצרות המילנארית אשר הית ה אופנתית‬

‫קיב‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬מ‪.‬צ‪ .‬נריה‪ ,‬כפר הרואה‪ ,‬תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.298-300‬‬
‫קיג‪ .‬יומנו‪ ,18.8.95 ,‬ספרי הימים‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ .227‬וכן בעדות בנו המופיעה בספר "נגוהות מן העבר"‪,‬‬
‫י‪ .‬נדבה‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪69‬‬
‫קיד‪ .‬ר"י ניסנבוים‪" ,‬עלי חלדי"‪ ,‬ורשה תרפ"ט‪ ,‬עמ' ‪.289‬‬
 ‫עה‬

‫בזמנו ושאפה להוביל את היהודים לא "י‪ .‬בתחילה הם חשבו לנצר את היהודים קודם עלייתם לארץ ‪ ,‬ולכן פנה‬
‫הרצל לאפיפיור לנצר את כל היהודים ‪ .‬מאוחר יותר שינו רובם של הנוצרים המילנאריים את עמדתם וסברו שיש‬
‫הרצל החל להטיף לעלייתם של היהודים‬ ‫קודם להעלות את היהודים ארצה ורק לאחר מכן לנצר אותם ואז‬
‫קודם ארצה וכאן הם יתבוללו ‪ .‬לפי דעתו של הרצל ‪ ,‬רק משום שקיימת אנטישמיות ‪ ,‬העם היהודי אינו יכול‬
‫להתבולל לחלוטין בין העמים ‪ ,‬לכן לדעתו ‪ ,‬רק הבאת כל היהודים לארץ מבודדת ללא אנטישמים תוכל להביא‬
‫ל"פתרון הסופי " של ריסוקו והתבוללותו של העם היהודי ‪ ,‬כפי שהוא כתב‪„ -‬התנועה להקמת מדינה שאני מציע‬
‫לא תזיק לצרפתים האיזראליטים כשם שלא תזיק למתבוללים משאר הארצות ‪ ...‬יכול יוכלו להתבולל בשלוה ‪,‬‬
‫משום שהאנטישמיות הנוכחית תידום לנצח “ ("מדינת היהודים" תיאודור הרצל‪ ,‬עמ' ‪.)17‬‬
‫הוא הוסיף וכתב‪„ -‬הרי בודאי לא נבצר מאזרח יהודי ‪ ,‬כלומר מאזרח המדינה היהודית הקיימת לשאת נכריה בת‬
‫חוץ לארץ ‪ .‬על ידי נישואין אלו היא תיהפך ליהודיה מבלי לשים לב לדתה ‪ ,‬אם יהיו לה ילדים ‪ ,‬הם יהיו יהודים‬
‫ממילא“שפה‪..‬‬
‫‪ ,‬אשר ממנה לא‬ ‫הרצל עצמו ‪ ,‬כיתר ראשי הציוניזם ‪ ,‬היה שקוע בזימה ולכן נדבק בזיבה כבר בגיל עשרים‬
‫השתחרר עד סוף ימיו ומחלה זו כנראה גרמה למותו בגיל צעיר נג‪( .‬עמ' ‪ .)578‬היו לילות שהרצל היה מפקפק‬
‫אם הוא בכלל שפוי ‪ ,‬כפי שמצטטו הביוגרף שלו (ראובן בריינין ‪" ,‬חיי הרצל "‪ ,‬ניו יורק ‪ ,‬תרע"ט‪ ,‬עמ' ‪-)114‬‬
‫„באותם הערבים שלא הציגו שום אופרה ‪ ,‬הייתי מפקפק בבריאות דעתי“‪ .‬מלך איטליה גם הבחין במניעי‬
‫הטירוף המשיחי השורים על הרצל וקבע‪„ -‬גם הוא‪ -‬שבתאי צבי‪ -‬היה קצת משוגע “ (ט' בת‪-‬הרמה‪" ,‬גם אם לא‬
‫תרצו‪ ,‬זו אגדה"‪ ,‬על פי מחקרו של א' פאוול‪ ,‬ב' אייר תש"ן‪ ,‬עמ' ‪.)29‬‬
‫"צ ("תיאודור הרצל ‪ ,‬נאומים‬ ‫בראשי פרקים לאחד מנאומיו ‪ ,‬משווה הרצל בין פעילותו לבין פעילותו של ש‬
‫ומאמרים ציוניים "‪ ,‬ח"ב‪ ,‬ירושלים תשל "ו‪ ,‬עמ' ‪ .)358‬הוא רושם כתקציר בפתיחת נאומו‪„ -‬חסד ה שולטן‪-‬זה היה‬
‫דרכו של שבתאי צבי “‪ .‬גם כשביקר בירושלים ‪ ,‬השתוקק לה כלא‪ ,‬כפי ששבתאי צבי נכלא (במגדל גליפולי )‬
‫במרומי מגדל דוד‪„ -‬רעיון טוב היה זה מצד ה שולטן‪ ,‬אילו היה מצווה לכלאני כאן “ (א‪ .‬ביין‪" ,‬תיאודור הרצל "‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪.)250‬‬
‫בנו מתאר את אביו קיג‪( .‬וכן בעדות בנו המופיעה בספר "נגוהות מן העבר "‪ ,‬י‪ .‬נדבה‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪,).69‬‬
‫כמי ש „כמעט כל הסרסורים הדיפלומטיים המתווכים והשליחים של אבי ‪ ,‬בעבודתו לייסד ממל כת יהודים ‪ ,‬ממירי‬
‫"ממירי אמונתם "‪ ,‬נראה בוודאות‬ ‫אמונתם“‪ .‬מי הם אותם הסרסורים והמקורבים שהיוו קבוצה מגובשת של‬
‫שהם קבוצת שבתאים מודרנים‪ ,‬מה עוד שהרצל דימה את עצמו כשבתאי צבי המודרני ‪ .‬יתכן וגם את "מדינת‬
‫היהודים"‪ ,‬כתב אחד מסוכני הארגון השבתאי עבור הרצל ‪ ,‬כיוון שר מתו של הספר מבחינה ספרותית הרבה‬
‫יותר איכותית מהמחזות שכתב הרצל לתאטרון ‪ .‬חיים ויצמן כותב קטו‪ .‬לגבי תופעה ש „כמעט מראשית הופעתו‬
‫הקיפה אותו מעין "חצר" של מעריצים ‪ ,‬שראו את חובתם לשמור עליו מפני מגע קרוב עם ההמון “ ויצמן מוסיף‬
‫וכותב „אנוס אני לומר כי יסודות מסוימים בהנהגתו כאילו קראו ליחס זה “‪ .‬הרצל קורא בספר גרמני לראשונה‬
‫על מושג המשיח בגיל שתים עשרה ‪ .‬הוא כל כך מתרגש עד שהוא חולם ‪ ,‬כפי עדותו ‪ ,‬על הופעתו של משיח‬
‫אשר לוקחו על זרועותיו ‪ ,‬נוטלו למשה רבינו ואומר לו– „לדבר הזה התפללתיקטז “‪..‬‬
‫ש‪ .‬ורסס כותב קיז‪„-.‬מידת הרציפות הקיימת ב ין התנועה הלאומית ושאיפותיה ובין נקודות היעד של התנועות‬
‫המשיחיות‪ ,‬אשר קדמו לה ‪ ,‬ובכלל זה ‪ ,‬דמותו ופועלו של שבתאי צבי ‪ ,‬גברה והלכה עם הופעתו של תאודור‬
‫הרצל‪...‬בלימוד גזרה שווה בין שבתאי צבי ובין הוגה הציונות המדינית ‪...‬זכריה פישמן ‪ ,‬הביבליוגרף של הרצל‪,‬‬
‫אשר ריכז א ת התגובות שהוקדשו בלשון העברית לדמותו של הרצל קובע ‪ " :‬רבים הביטו על מחבר 'מדינת‬
‫היהודים' כעל אחד ממשיחי השקר ‪...‬מעין שבתאי צבי "‪ .‬ואילו שמואל אלמוג בדיונו בדבר הזיקה בין הציונות‬
‫למשיחיות‪ ,‬מסכם‪ ,‬לאור כמה מהתבטאויותיו של הרצל ‪ " :‬התייחסותו של הרצל לשבתאי צבי היא רומנטית‬
‫וחיובית מעיקרה "‪ .‬מתוך יומנו של הרצל ‪ ,‬ברשימתו מיום ‪ ,17.6.1895‬אנו למדים כי תגובת ידידו ‪...‬לדברי‬
‫תוכניתו‪...‬היתה לאלתר "דבר זה ניסה אחד לעשות במאה שעברה‪ -‬שבתאי"‪ .‬ואילו הרצל השיב ‪...‬כי בניגוד‬
‫לזמנו של שבתאי צבי ‪...‬ניתנת עתה בעידן זה למימוש והגשמה‪" -‬מפני שיש לנו מכונות "‪...‬ביום ‪,9.7.1895‬‬
‫רושם הרצל לעצמו ‪ ,‬כי "ישנו רומאן כתוב בידי לודוויג שטורך בשם 'כוכב מיעקב ' העוסק בשבתאי צבי "‪...‬בליל‬
‫‪ 29.3.1896‬כי מורם של המסובים שהרצה‬ ‫הסדר במחיצתם של סטודנטים יהודים רשם הרצל לעצמו ביום‬
‫סח‪"...‬הזכירני את שבתאי צבי ששפך את קסמו על כל‬ ‫לפניהם באותו מעמד על אודות מהותו של חג הפ‬

‫קטו‪" .‬מסה ומעש"‪ ,‬חיים וייצמן ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ט‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬

‫קטז‪" .‬תיאודור הרצל" – ביוגרפיה‪ ,‬א‪.‬ביין‪ ,‬ת"א‪ ,‬תרצ"ט‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪.25-6‬‬
‫קיז‪".‬השכלה ושבתאות"‪ ,‬ש‪ .‬ורסס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.254-7‬‬
 ‫עו‬

‫האנשים ונראה כרומז לי בעיניו ‪ ,‬שגם אני אהיה שבתאי צבי כזה ואולי חשב בליבו ‪ ,‬כי הנני כבר כמוהו “‪ .‬על‬
‫הרהורים ברוח זו אנו קוראים גם במונוגרפיה של א ' בייןשם‪...„-.‬כי הרצל במסעות ההסברה שלו‪ ,‬בעומדו בפני‬
‫ארון הקודש בבית הכנסת בסופיה ‪ ,‬בשנת ‪ ,1898‬הרהר בינו לבין עצמו‪ ,‬כי "כבר כמה פעמים הזכירו לי את‬
‫שבתאי צבי ‪ :‬עתה ראה כי בדמיון העם כבר התקרבה דמותו לזו של משיח השקר הזה"‪....‬תעיד תשומת הלב‬
‫המרובה שהקדיש לדמותו ולתנועתו במסגרת הרומן האוטופי (=תאור דמיוני של מציאות ) שלו "אלטנוילנד"‬
‫משנת ‪...1902‬הוארו שבתאי צבי ותנועתו מכמה צדדים‪ ,‬בשעה שגיבוריו הראשיים של רומאן זה צופים בהצגת‬
‫אופרה‪ ,‬אשר הוקדשה לשבתאי צבי ‪ ,‬והיא מתקיימת בעיר חיפה‪...‬וגילויי אהדה והבנה מסויימת כלפי מניעיו של‬
‫שבתאי צבי משמשים בהסבריו בערבוביא ‪...‬שבתאי צבי שימש רק שופר למ אווייו של עמו ‪...‬מה שאין כן במאה‬
‫ה‪...19-‬נתחוללו בה במאה זו פעולות רצוניות עצמאיות של עמי אירופה שלקחו את גורלם בידיהם“שם‪..‬‬
‫הרצל רושם ביומנוקיח‪„–.‬ההבדל ביני ובין שבתאי צבי (כפי שאני מתארו לי )‪ ,‬מלבד השינויים באמצעים‬
‫הטכניים‪ ,‬המונחים‪ ,‬בהבדל הזמנים ‪ ,‬הוא בזה ששבת אי גידל את עצמו כדי להידמות לגדולי ארץ ‪ ,‬אולם אני‬
‫מוצא את גדולי הארץ קטנים כמוני “‪ .‬את ההשוואה הכמעט מוחלטת בינו ובין שבתאי צבי ‪ ,‬שהוא מודה בה‪ ,‬אנו‬
‫מקבלים ללא עוררין ‪ ,‬אך את ההבדל הקטן שהוא רואה בינו לבין שבתאי ‪ ,‬קשה לקב ל‪ .‬הוא למעשה מתאר את‬
‫שבתאי צבי כאדם שראה את עצמו קטן וניסה להידמות לגדולים ‪ ,‬דבר שאינו נכון כשלעצמו כפי ש הראנו לעיל‪.‬‬
‫הרצל כאן למעשה מתאר את עצמו כמגלומן אמיתי ‪ ,‬שמעולם לא ראה שמישהו גדול ממנו ‪ .‬אמנם תיאור זה‬
‫משקף את מה שהוא רצה שהעולם יחשוב עליו ‪ ,‬אך למעשה הוא עצמו סבל מרגשי נחיתות איומים ופיצול‬
‫אישיות עם נטייה לב' קצוות‪ .‬לעיתים מצבי רוחו הובילוהו למגלומניה ולע יתים לתחושות קיצוניות של עליבות ‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬אשתו וילדיו סבלו ממחלות נפש בעוצמה הרבה יותר גדולה ‪.‬‬
‫אורי אבנרי דולה "פנינים" מכתביוקיט‪ ,.‬כגון‪"„-‬אלמלא נולדתי יהודי הייתי מעדיף להיוולד למשפחת אצולה‬
‫פרוסית ישנה"‪ .‬פקידי הברון רוטשילד הכירוהו כפטפטן ‪ ,‬רודף פרסומת ‪ ,‬קנאי‪ ,‬קטנוני ושרלטן ‪ .‬היו לו תסביכים‬
‫"מדינת היהודים "–"בגילי (שלושים וחמש ) היה‬ ‫עם האף היהודי שלו ‪ ,‬אך מאידך אמר כשנה לפני פרסום‬
‫נפוליאון קיסר "‪ .‬הוא הקדיש תמיד מחשבה רבה ל לבושו‪ .‬לקראת פגישה עם איש חשוב– הוא היה קונה כפפות‬
‫‪ ,‬כדי שלא תראינה חדשות ‪ .‬בנעוריו היה הרצל מהמר ‪,‬‬ ‫ובאובססיביות היה מקמט אותן במשך יום שלם‬
‫כאתאיסט גמור קרא לרבנים "כמרים יהודים "‪...‬הגדיר את תומכיו כשנוררים ‪ ,‬נערים‪ ,‬קבצנים‪...‬שקל לאמץ‬
‫לעצמו את התואר "קנצלר" ‪...‬הוא ציוה על מאתיים וארבע משתתפי הקו נגרס הציוני הראשון ללבוש פראק ‪,‬‬
‫וכשהופיע מקס נורדאו בלבוש רגיל ‪ ,‬שלח אותו הרצל חזרה למלון ‪...‬הוא הציע להנהיג במדינה דו‪ -‬קרב‬
‫בחרבות‪...‬כשביקר בירושלים תיעב אותה "אלפיים שנה של חוסר אנושי ות‪ ,‬חוסר סובלנות "‪...‬את עיר הבירה‬
‫הציע הרצל להקים במקום אחר "ליד נהר יפה בקרב ת יערות "‪...‬לירושלים הציע משטר אקס טריטוריאלי ‪ ,‬מפני‬
‫שהיא שייכת לכל העולם ‪ " .‬פלסטינה קרובה מדי לרוסיה ולאירופה והאקלים שלה לא מתאים ‪ ."...‬הוא קבע‬
‫שהדמוקרטיה היא "שטות" והציע "רפובליקה אריסטוקראטית "‪ ,‬שבראשה יעמוד נסיך ‪ ,‬שייבחר לכל ימי חייו ‪.‬‬
‫הנסיך ימנה את הממשלה “‪.‬‬
‫קכ‪.‬‬
‫פעם רשם בסיפוק את העובדה ‪ ,‬כי הרב הראשי בסופיה „רואה בי את המשיח “ ‪ .‬וויליאם ה ‪ .‬הכלר הכומר‬
‫„לך ייחלתי ! אתה‬ ‫האנגליקני‪ ,‬היה מראשוני מטפחי משיחיותו וכאשר הוא פוגשו הוא מקדם אותו במילים–‬
‫המשיח!“קכא‪..‬‬
‫כומר זה ראה בהרצל את התגלמותו של יש "ו ימח שמו ‪ ,‬אשר לפי המסורת הנוצרית המילינארית יתגלה שנית‬
‫בשנת המילניום ‪ ,‬תוך שהוא פועל לשם השבת העם היהודי לארצו ‪ .‬הרצל גילם באישיותו את אותם שני תנאים‬
‫הנחוצים לשם כך ‪ .‬הוא גם היה משומד נוצרי וגם האמין ופעל על פי המסורת הנוצרית הפרוטסטנטית‬
‫המילינארית להשבת העם היהודי לארצו ‪ .‬כיוון שהרצ ל היה נוצרי אדוק [כעדות בנו‪ -‬שהרצל התעקש לא למול‬
‫אותו גם כאשר הפך למנהיג הציוניזם ‪ ,‬הקפיד להדליק בכל "חג המולד " עד יום מותו את עץ האשוח ‪ ,‬הקפיד‬
‫‪ ,‬ולהרגילם לשיר את המיסות‬ ‫להכניס אומנות נוצריות לביתו כדי לחנך את ילדיו מגיל רך לאמונת הנצרות‬
‫הנוצריות ‪ .‬הוא ראה רק את יש "ו כדמות האנושית היחידה שהסתובבה בסמטאות ירושלים באלפי השנים‬
‫האחרונותנג‪( .‬עמ' ‪ ,)603‬מסביבו היו תמיד רק משומדים כמוהו ובסוף נקבר על פי בקשתו בבית הקברות‬

‫קיח‪ .‬יומנו‪ ,‬רשום מיום ‪ ,11.6.1906‬ספרי הימים‪ ,‬חלק ד'‪ ,‬עמ' ‪.128‬‬
‫קיט‪ .‬מעריב‪ ,‬כ"ב שבט תשנ"ז‪.‬‬
‫קכ‪ .‬יומנו‪ ,‬רישום מיום ‪ ,10.3.1900‬ספרי הימים‪ ,‬חלק ד'‪ ,‬עמ' ‪.128‬‬
‫קכא‪" .‬משיחי השקר ומתנגדיהם "‪ ,‬עמ' ‪.328‬‬
 ‫עז‬

‫הנוצרי הפרוטסטנטי מעוטר בצלבים ‪ ,].‬לכן מניעיו הבלעדיים להשבת העם היהודי לארצו נבעו אך ורק מתוך‬
‫אמונתו הנוצרית הפרוטסטנטית ואחרי משפט דרייפוס ‪ ,‬נוכח כי יוכל כעת לפעול במרץ על כל המשומדים‬
‫והמשומדים לעתיד במערב אירופה למימוש אמונתו הנוצרית הזו על ידי שכנועם ‪ ,‬כי לא ניתן לחיות כמשומדים‬
‫בארצות הנצרות ‪ .‬מטרת הקבוצות המילינאריות בנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬אשר נוצרה בגרמנ יה‪ ,‬והתפשטה‬
‫‪,‬‬ ‫לאנגליה וארה "ב‪ ,‬היתה ליישם את עקרונות הרפורמה של מרטין לותר על ידי היצמדות רק לכתבי הקודש‬
‫וכחלק מיישום זה ‪ ,‬לדעתם‪ ,‬יש להתמקד בנבואות אשר מדברות על חזרת העם היהודי לארץ הקודש ‪ .‬בתחילה‪,‬‬
‫חלק מהם גרסו ‪ ,‬כי בשלב ראשון יש לנצר את היהודים ‪ ,‬פעולה שניסה ל עשות הרצל בפנותו לאפיפיור בבקשה‬
‫לנצר בצורה קולקטיבית את כל העם היהודי וכשזה סירב לבקשתו ‪ ,‬חשב הרצל לבצע שימוד זה באוגנדה או‬
‫בארגנטינה‪ .‬לאחר מכן הוא עבר הסבה אמונתית ודגל בתפיסתן של אותן קבוצות מילינאריות ‪ ,‬אשר האמינו ‪ ,‬כי‬
‫ניצור היהודים אינו תנאי הכרחי וזה יו כל להתבצע לאחר שיחזרו לארץ ישראל ‪ .‬אמונה מילינארית זו עברה גם‬
‫(וכן בארה "ב לתנועה הנוצרית האוונגליסטית ‪,‬‬ ‫כמובן לנצרות הפרוטסטנטית באנגליה לכנסיה האנגליקנית‬
‫המונה קרוב למאה מליון איש ) ולכן כומר אנגליקני זה רואה דוקא בהרצל את גלגולו של יש "ו ימ "ש כמשיח ‪.‬‬
‫הערצה פר וטסטנטית זו של התנ "ך מסבירה מדוע כאן במדינה בה שלטת דת זו ‪ ,‬התנ"ך נתפס כספר ערכי‬
‫ומסיבה זו מובן מדוע נערך כאן בארץ "חידון התנ "ך"‪ ,‬אך חלילה לא חידון ש "ס‪ .‬על האובססיביות אשר אחזה‬
‫בכל שכבות האוכלוסיה באנגליה ‪ ,‬להעביר מיד את כל היהודים לארץ ישראל ‪ ,‬נכתבה עבודת מחקר רצינית ‪,‬‬
‫המגובה במאות מקורות ‪ .‬המחקר הראשוני על כך פורסם ב "סוגיות"‪"-‬תולדות ישראל לפני היות הציונות " ( מס'‬
‫‪ ,12‬עורך שמואל אלמוג ‪ ,‬מרכז זלמן שז "ר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ " א ) ‪ ,‬תחת הכותרת‪" -‬רעיון שיבת ישראל‬
‫באנגליה בשנים ‪ , "1790-1840‬על ידי מאיר ורטה ‪ ,‬החל מעמוד ‪.47‬‬ ‫במחשבה הפרוטסטנטית‬
‫הודפסה ב‪.Middle Eastern studies, vol. 8, jan. 1972 -‬‬ ‫הגירסה המורחבת של מאמר זה‬
‫נצטט את תחילת המאמר לשם המחשת הדברים‪„ -‬כשהחליט הלורד שאפטסברי בקיץ ‪ 1840‬לעשות למען‬
‫שיבת יהודים לארץ ‪ ,‬כתב לשר החוץ את איגרתו הידועה ‪ ,‬להסביר את חשיבות הדבר בשביל האינ טרסים של‬
‫אנגליה‪...‬כבר היה רעיון שיבת ישראל נחלת אמונתו של ציבור בריטי גדול ומקובל כמאורע העומד להתרחש‬
‫בקרוב (=ראה שם בהערה מקורות רבים על כך ‪ .).‬אמונה זו צמחה משיטה מסויימת בפרשנות הכתובים ‪,‬‬
‫המתקשרת אל התורה הדתית בקרב הבריטים במאה הי "ח והמתחברת לאופי המילינ ארי שדבק בה על סף‬
‫המאה החדשה ‪...‬גישומן של הנבואות על אחרית הימים וניצור היהודים ושיבתם לארץ אבותיהם ‪ ,‬נושאים אלו‬
‫אינם‪ ,‬כידוע‪ ,‬חידוש גמור בספרות הנוצרית הפרוטסטנטית באנגליה ‪ .‬מאז סופה של המאה הט "ז (=זמן קצר‬
‫לאחר יסוד נצרות זו על ידי מרטין לותר ) הם נידונים בה ‪...‬לאחר מכן החלה דועכת ‪...‬ואז באה ההתעוררות‬
‫הדתית במאה הי "ח והפיחה בה מחדש רוח חיים “‪ .‬שם בעמ ' ‪"„-48‬השאלה היהודית "‪ ,‬נעטפה ברובה גם עם‬
‫הניצנים החדשים של הספרות המילינארית ‪ ,‬שכן תחיה דתית ‪ ,‬המשיבה את המאמינים לכתבי הקודש ‪...‬טבעה‬
‫אף להעלות הגיגים ודיונים על הצפוי ל נוצרים“‪ .‬שם בעמ ' ‪ 54‬הובא על ריצ 'ארד בראתרס ‪ ,‬שהפך לפאצפיסט‬
‫(=שוחר שלום ) והתפטר משרותו הצבאי וב ‪„– 1792‬החל להתנבא וטען ‪...‬שיוביל את היהודים לארץ ישראל‬
‫בעוד שנים אחדות ‪ .‬מיד זכה לקהל רב של מאמינים וחסידים ‪ .‬חיבוריו וחיבורי חסידיו יצאו במהדורות רבות “‪.‬‬
‫להרצל היו ה תלבטויות שונות ‪ ,‬המוצאות את ביטויין באמירות סותרות בכתביו והוא מתגלגל מכת נוצרית אחת‬
‫לאחרת ובנו הנס מאוחר יותר מחקהו באותה צורה ‪ .‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬גם חסידיו המושבעים של הרצל מודים ‪,‬‬
‫שהוא מדבר וכותב בלשון דו משמעית ‪ .‬כל זאת לפי מיטב הטקטיקה השבתאית ‪ ,‬כאשר הוא רו אה את עצמו‬
‫כשבתאי צבי ‪ .‬הוא משדר הפכפכנות ‪ ,‬אך מה שקובע הם מעשיו העקביים ‪ ,‬המורים על השתמדותו ואמונתו‬
‫הנוצרית המילינארית ‪ .‬נראה בהמשך ‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כתת תרבות של הציוניזם מחקה בכך את הרצל‬
‫בהערצתו את אותו האיש ודבקותו ב "ברית החדשה "‪ ,‬עד כדי כך שהוא נרדם עם ספ ר זה‪ .‬מאידך‪ ,‬כיוון שהזרם‬
‫המרכזי של תרבות האם שלו ‪ ,‬אשר שלטה באותו זמן בארץ ישראל היתה תנועת השמאל המרכסיסטית ‪ ,‬לכן‬
‫הוא גם משדרג את התורה לפי אותה תפיסה ‪ .‬תלמידיו מהזרם המרכזי בציוניזם הדתי‪" -‬הפועל המזרחי "‪,‬‬
‫עומדים נבוכים בין קצוות אלו ואינם יודעים כיצד לחברם ‪ .‬לכן הם שולחים שליחים לאותן קבוצות מילינאריות‬
‫בגרמניהשמג‪ ,.‬שבמסגרת השיבה לשורשיהם ולתנ "ך‪ ,‬חלק מהם חיים בקומונות ‪ ,‬כדי לחזור לאורח חייהם של‬
‫תלמידי יש "ו ימ "ש‪ .‬הם לומדים אצלם כיצד לחבר את היהדות לפי התפיסה הנוצרית עם המרכסיזם היישומי ‪.‬‬
‫תנועת הפועלים בא "י קראה לתנ ועת "הפועל המזרחי "‪"-‬סוציאליים נוצרים " ("שתי אחיות צוררות"‪ ,‬הפועהמ"ז‪,‬‬
‫חוברת ג '‪ ,‬עמ' לא)‪ .‬במסעותיו בתפוצות היה הרצל יכול תמיד לשמוע כיצד מריעים לכבודו "יחי המלך "‪ ,‬כגון‬
 ‫עח‬

‫בווילנאקכב‪ ..‬רבני ה "מזרחי" נישקו את ידי ה"משיח" החדשקכג‪ ..‬מנהיגי הציוניזם הודו בפה מלא שהם מנצ לים‬
‫את האמונה הדתית האותנ טית של העם היהודי ‪ ,‬לתחליף מתבולל ומזויף והם מוכנים להציג את הרצל כמשיח‬
‫כדי למשוך ברמייה את אהדת העם ותמיכתו ‪" .‬אחד העם " מתאר את הרצל כממשיכו של שבתאי צבי ואת‬
‫הציוניזם כשבתאות אך בלבוש יותר מודרני קכד‪..‬‬
‫"אחד העם " כתב עליו קכד‪„ - .‬בכוחו ה אישי של "אדם עליון " אחד‪...‬להוציא את ארץ אבותינו ‪...‬מרשות יושביה‬
‫ולמסרה בבת אחת לרשות עם היושב מרחוק‪...‬עד שנתגלה איש הפלאות “‪" .‬סופר" ציוני ידוע‪ -‬עמוס קינן כתב‬
‫(עמוס קינן ‪" ,‬כל משיח הוא מורד "‪ ,‬ככר גאולה ‪ ,‬מוסף ‪„-)4.3.04 ,1‬כל משיחי השקר היו משיחי אמת ‪...‬מבחינה‬
‫מסוימת תאודור הרצל הוא משיח בן דוד ‪.“...‬‬
‫שר החינוך בממשלת ד ‪ .‬בן גוריון ‪ ,‬פרופ' ב"צ דינור ‪ ,‬רואה בהרצל נביא ("העולם ששקע "‪ ,‬ירושלים ‪ ,‬תש"ך‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .)193‬הוזים מהציוניזם הדתי כריינס ‪ ,‬קמלהאר‪ ,‬מרכוס‪ ,‬פישמן ופינס גם הפכו את הרצל למשיח ‪ ,‬לבר כוכבא‬
‫השני וכו 'נג‪( .‬עמ' ‪ )610-612‬ונשיא ה "מזרחי" בת"א‪ ,‬ר' מ‪ .‬א‪ .‬עמיאל כתב עליו ‪ ,‬גם אחרי שהרצל התנצר ונקבר‬
‫בבית קברות נוצרי על פי בקשתו‪„-‬והרצל בעצמו הלא היה בעל תשובה“ (בתוך "אחוד שיבת ציון "‪ ,‬מכתב חוזר‪,‬‬
‫ת"א‪ ,‬אדר תש "ג‪ ,‬עמ' ‪ .)1‬צבי פרץ חיות ‪ ,‬מראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬מציג את הרצל כ משה רבינו עפ "ל (ק‪ .‬טדאו‪-‬‬
‫מ‪ .‬קריין‪ ,‬אדם בעולם‪ :‬צבי פרץ חיות ‪ ,‬ת"א‪ ,‬תש"ז‪ ,‬עמ' ‪ )48-49‬וזאת כתת תרבות של הציוניזם אחרי ששמריהו‬
‫לוין ביצ ע השוואה מעוותת זו (שמריהו לוין ‪" ,‬זכרונות"‪ ,‬ח"ג‪ ,‬ספר שלישי ‪ ,‬ת"א תרצ"ט‪ ,‬עמ' ‪ .)121-122‬שנים‬
‫רבות לאחר מכן יחזור על כך גם השבתאי המודרני התת‪-‬תרבותי אורי שרקי ‪ ,‬ראש המחלקה הישראלית‬
‫ב"מכון מאיר " וגם ישווהו בצורה מעוותת ליוסף הצדיק [ראה לעיל בהקדמה ]‪ .‬כאשר יהודי קובנה שמעו דברים‬
‫אלו‪ ,‬כינו דברים אלו "ניבול פה " ו"דברי עתק " ( רש"ז לנדא ור "י רבינוביץ ‪" ,‬אור לישרים "‪ ,‬ורשא‪ ,‬תר"ס‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .)45‬הערצה מטורפת אליו מב יע מאיר בר אילן לאחר מותו (ר"מ ברלין ‪ ,‬מוולוזי'ן עד ירושלים‪ -‬זכרונות‪ ,‬ח"א‪,‬‬
‫ת"א‪ ,‬תרצ"ט‪ ,‬עמ' שו‪-‬ז)‪.‬‬
‫נביא את דעתם של גדולי ישראל על עיוות מוחי וכפרני זה‪„ -‬נכנס מישהו אל מרן ה "חפץ חיים " להקריא בפניו‬
‫מאמר שכתב הרצל ובו הוא רומז על משיחיותו ועל משה רבינו ‪ ,‬תוך כדי פ גיעה גסה במשה רבינו ‪ .‬ה"חפץ‬
‫חיים" כעס‪ ,‬קם מכסאו ואמר "לו היה סכין בידי הייתי דוקרו בלבו "“‪ .‬סיפור זה שמע הגר "א לופיאן מפי עד‬
‫ראיהנג‪( .‬עמ' ‪ .)622‬זקן הגאונים רבי דוד מקרלין כתב‪„ -‬אשר אחשוב שיטה זו בשיטת הש "צ‪ ,‬שר"י“‪ .‬וכן כתב ‪-‬‬
‫„כאשר נביאי השקר חצוצרות התרועה לטוב את הירצל מתנבאים ברוח השקר של השבתי צבי “ (שם)‪ .‬הגר"א‬
‫וסרמן הגדיר משיחיו ת שקר זו‪„ -‬אתחלתא דגלות חדשה“ (קובץ מאמרים ואגרות ‪ ,‬עמ' רסא)‪.‬‬
‫ש"י הורוויץ גם מציין שם במאמרו "בוכים" בעמ' ר' את תקופת פולמוס אוגנדה‪„ -‬אנשים ממין זה הם שהלכו‬
‫לפנים אחר שבתאי צבי ואחר פראנק ‪ ,‬גם בדרך יותר רחוקה מאפריקא ‪...‬ואיך לא ילכו אחר הרצל לאפרי קא על‬
‫מנת לשוב משם לארץ ישראל “‪ .‬ש"י הורוויץ כותב קכה‪„ – .‬כשאני חפץ לצייר במחשבתי דמות דיוקנו של המשיח‬
‫המחוקה‪ ,‬אי אפשר לי לצייר תמונה יותר מזהירה ומקסימה מזו של הרצל ‪...‬וחבל שקדם (=שבתאי צבי ) לבוא‬
‫או שאחר לבוא ודורו לא היה ראוי לו “‪.‬‬
‫שבתאיי מוצהר כזלמן שז "ר‪ ,‬מתאר בחיבורו קכו‪ .‬את מיכאל שימי הורביץ החוזר מהקונגרס בבאזל ‪ ,‬כאותו מו "ץ‬
‫שחזר משולהב אחרי הי מים הנוראי ם מלובביץ ומסיים– „הלוואי ולא אחטא בשפתי ‪ ,‬עלול סופו של ד "ר הרצל‬
‫להיות כסופו של שבתאי צבי “‪.‬‬
‫בסימן זה של הלך‪-‬רוח מעין זה ‪ ,‬שהיה רווח במחנה הציוני‪ -‬לאומי‪ ,‬יש גם לראות את התבטאויותיו של זלמן‬
‫רובאשוב‪ ,‬לימים שז"ר‪ ,‬בסוגיה זו קכז‪ ,.‬אשר חיבר בשנת ‪ 1910‬שני ערכים מפורטים ענייניים לשבתאי צבי‬
‫וליעקב פראנק באנציקלופדיה היהודית‪ -‬רוסית‪ .‬במאמר שנתפרסם בשנת ‪1913‬קכח‪...„ .‬תבע שינוי הע רכה של‬
‫תנועה זו‪ .‬בשולי דיון זה הביע שז "ר דברי הסתייגות נמרצים מפסק דינו של ההיסטוריון גרץ "שמתייחס בשנאה‬

‫קכב‪".‬בשבילי הגאולה"‪ ,‬י‪ .‬שפירא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ז‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' רט"ו‪.‬‬
‫קכג‪".‬אגרות הרצל"‪ ,‬ב'‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' ‪.294‬‬
‫קכד‪" .‬על פרשת דרכים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬ברלין‪ ,‬תר"צ‪ ,‬הקדמה‪.‬‬
‫קכה‪" .‬החסידות וההשכלה"‪ ,‬העתיד‪ ,‬ב' (תרס"ט)‪,‬עמ' ‪.95‬‬
‫קכו‪" .‬כוכבי בוקר"‪ ,‬ת"א‪ ,‬תש"י‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬
‫קכז‪ .‬על יחסו של שז"ר לשבתאות עיין ‪' :‬סולל נתיבה'‪ ,‬ג‪ .‬קרסל‪ ,‬דבר‪" :29.7.1958 ,‬על חקר השבתאות בכתבי‬
‫זלמן שז"ר"‪ ,‬רבקה ש"ץ‪ ,‬זאת הארץ‪ .25.1.1977 ,‬וכן "על מידת ההזדהות"‪ ,‬מולד‪ ,‬נ‪ .‬רוטנשטרייך‪ ,‬יז‬
‫(תשי"ט)‪ ,‬עמ' ‪ :609‬על פשר חילופי הגירסה בניסוחיו העקרוניים של שז "ר על השבתאות במאמרו "סופרו‬
‫של משיח"‪ ,‬כפי שכתב לאחר מכן בספר "אורי דורות" בשנת ‪ ,1971‬עיין‪" :‬היסטוריה אינטואיטיבית "‪ ,‬ג‪.‬‬
‫קרסל‪ ,‬הדאר‪( 51 ,‬תשל"ב)‪,‬גיליון כט‪.‬‬
‫קכח‪" .‬סופרו של משיח"‪ ,‬השלח‪ ,‬כט (‪ ,)1913‬עמ' ‪36-47‬‬
 ‫עט‬

‫כבושה לכל התנועה השבתאית ‪ "...‬לעומת זאת הביע את דעתו הנחרצת ‪ ,‬כי "לא כת היתה השבתאות בשנות‬
‫אביבה‪ .‬לא יחידים פורצי גדר הרימו את דגלה ‪...‬ומתוך תוכה של האומה ינקה‪...‬עתיד להשתנות גם היחס אל‬
‫התנועה השבתאית‪ ,‬באופן שהתגלו לנו בה ‪...‬מעיינות תהום של כוח לאומי חי ורענן ‪ ,‬מלא לשד באמונה וגעגועי‬
‫הגאולה"‪ .‬בסימן הזמן וברוח תפיסתו זו יש גם לראות את הנימה המפייסת שנקט שז "ר‪-‬רובאשוב כלפי התנועה‬
‫של יעקב פרנק ברשמי ביקורו בעיר א ופנבך‪ ,‬מבצר מושבו באחרית ימיו ‪...‬בעיתון "דבר" בשנת ‪ ,1925‬בערב‬
‫‪ .‬נשמעים כאן דברי תוכחה בשל יחס‬ ‫תשעה באב ‪ ,‬במלאת שלוש מאות שנה להולדתו של שבתאי צבי‬
‫ההתנכרות ואף העוינות ‪ ,‬שנתגלה בקרב העם היהודי לדמות זו ‪ .‬בעל המאמר (=שז"ר) מהרהר בתוגה "אלמלא‬
‫היינו בני שרש ‪...‬אז היו היום מתיחדים בכל מקומות שהם ‪ ,‬לו גם לשעה קלה אחת את האיש הפלאי ההוא ‪ ,‬אתו‬
‫ואת תנועתו ‪ ,‬את יעדו ואת גורלו "‪ .‬כן הוא מפליג בשבח פועלו של שבתאי צבי ‪" ,‬מי שהקים בקסם תקות‪ -‬משיח‬
‫תנועה עממית בת מרחב כזה שלא ידעה הגולה כמותה ‪...‬של אליל האומה שנשרף בשלהבתו ‪...‬של משיח עם‬
‫‪... ,"...‬כך הצביע לאחר מכן מ "א ענת‬ ‫אומלל אשר מלאו ליבו להאבק בשר של גלות ולא יכול לו ונפל חלל‬
‫(פרלמוטר)‪ ,‬בשנת ‪" -1957‬הכשירו השבתאים את הדרך להתבוללות ‪ ,‬להשכלה לריפורמה ולכל התנועות‬
‫ברחוב היהודי ‪...‬כולל אותו חלק נכבד של הציונות שאינו רואה בקיבוץ גלויות כולל ו כללי תנאי יסודי לשחרור‬
‫הלאומי‪ .‬מבחינה זו ודאי חוגגת השבתאות את ניצחונה בכל רחבי הגולה "“פ‪( .‬עמ' ‪.)261-264‬‬
‫אין פלא בכך כי הכנסת והממשלה מינ ו את שז "ר לשר החינוך ‪ ,‬כדי להטמיע במערכת החינוך ‪ ,‬במוחם ובליבם‬
‫של ילדי ישראל את רעיונותיה המעוותים של משיחיות השקר השבתאי ת המרכיבים את אישיותו המעוותת של‬
‫שז"ר וגם מינוהו לתפקיד נשיא המדינה ‪ ,‬המסמל את מהותה של מדינה זו‪ -‬מדינת השבתאות המודרנית ‪.‬‬
‫הרצל מוכיח את עצמו כשבתאי אדוק הבז לכל הדתות והאיד יאולוגיות ‪ ,‬אך מוכן להתרפס אליהם כדי לממש את‬
‫תוכניתו לבולל את העם היהו די‪ .‬הוא חלול לחלוטין וריק מתוכן– מכל דת ואידיאולוגיה‪ -‬אך אינו מגלה את‬
‫השתייכותו לכת החשאית שלו וכותב בבוז ביומנו קכט‪„- .‬כאשר אני אומר "אלוקים " אין ברצוני להעליב את‬
‫החופשים בדעות וידידי יאמרו "רוח העולם " ומילה אחרת במקום המילה הקצרה הזאת ‪...‬שבה אני יכול לבוא‬
‫בדברים עם התמימים“‪ .‬באומרו "רוח העולם "‪ ,‬כוונתו לבוז לאידיאולוגיה ההגל ייאנית‪ ,‬אשר מושג זה היה מאד‬
‫משמעותי בהגותה ‪ ,‬אשר בהגדרתה המקורית בגרמנית נקראה ‪ .Welt Geist‬ראינו כבר לעיל קיז‪ .‬את שיגעון‬
‫גדלותו והזדהותו עם שבתאי צבי ‪ .‬מראהו היפה והפטריארכלי דמה למראהו של שבתאי צבי בזמנו ‪.‬‬
‫חזות זו מלהיבה גם את המתבוללים ‪ .‬מרדכי בן עמי המתבולל מספר בספרו על התרשמותו מהרצל‪ ,‬כאשר הוא‬
‫עולה לבמה בקונגרס הראשון‪„ -‬אחד מיוצאי חלציו של דוד קם מקברו ונתגלה לפנינו בכל הוד קדומיו ויפי‬
‫תפארתו האגדי‪...‬משיח בן דוד נתגלה לו “קל‪ ..‬הרב הראשי הראשון מטעם‪-‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בהספדו על הרצל ‪,‬‬
‫קלא‪.‬‬

‫יוסף‪„ -‬כעקב של משיח בן יוסף‬ ‫נותן דרור לרגשותיו השבתאיים מודרניים ו מייחס אותו דווקא למשיח בן‬
‫נתגלתה בדורינו הציונות המדינית “‪.‬‬
‫ראינו לעילקכח‪ .‬דוגמה אחת מהשיטה ההפכפכנית והקונספ ירטיבית של הרצל המהווה אבן יסוד בטקטיקה‬
‫השבתאית‪ .‬נביא אולי עו ד דוגמה לכך‪ .‬בהתייחסו לעניים שבארץ ישראל קלב‪ .‬כותב הרצל‪„-‬באזורי ההתיישבות‬
‫שיוקצו לנו ‪ ,‬נעביר לידינו אט‪ -‬אט את הרכוש הפרטי ‪ .‬נשתדל להעביר את האוכלוסיה הענייה אל מעבר לגבול‬
‫בלי שישימו לב ‪ ,‬על ידי כך שניצור מקומות עבודה בארצות המעבר ‪ ,‬אך נמנע מהם קבלת עבודה בארצנו‬
‫שלנו‪ .‬התושבים האמידים יעברו אלינו ‪ .‬מבצע הכבישה ‪ ,‬כמו הוצאתם אל מעבר לגבול של העניים ‪ ,‬חייב‬
‫להיעשות בעדינות וביד רכה “‪ .‬הרצל אינו מבחין בין עני יהודי לערבי או כושי ‪ .‬הוא נרתע בכלל מהפתרון של‬
‫הציוניזם הארצישראלי „לנוכח דלות משאביה ואקלימה הנוראי בעבור יהודי מתבולל ומתורבת מרכז אירופי ‪,‬‬
‫פלשתינה לא היוותה אופציה רצויה ביותר ‪ ,‬במניפסט המכונן והפרוגרמאטי של התנועה הציונית ‪...‬הרצל עדיין‬
‫התלבט בגלוי בין ארגנטינה לפלשתינה ‪ ,‬תוך העדפה גלויה לראשונה “שם‪..‬‬
‫מי שירצה להיווכח באינספור הדוגמאות של השיטה ההפכפכנית של הרצל ‪ ,‬יוכל לראות זאת בספרו של יצחק‬
‫וייס‪" -‬הרצל‪-‬קריאה חדשה " (" ידיעות אחרונות "‪ ,‬ספרי חמד ‪ ,2008 ,‬ת"א)‪ .‬וייס עצמו חי על פי יסודות הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬אשר בין היתר מפרידה בין דת ללאום ‪ ,‬לכן הוא אינו יכול להבין מדוע תוקפים את הרצל אשר‬
‫גם חי כנוצרי פרוטסטנטי ‪ .‬כשם שקיימת תנועת "הנוצרים הציוניים "‪ ,‬הרואים את עצמם שהם כביכול נאמנים‬
‫לעם ישראל ‪ ,‬כך הרצל שהיה גם נוצרי ציוני יכול להיחשב לדידו של וייס אדם שנאמן לעם ישראל וזהותו על פי‬
‫הנצרות הרפורמית‪.‬‬

‫קכט‪ ,12.6.98 .‬ספרי הימים‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪.94‬‬

‫קל‪" .‬בשבילי הגאולה"‪ ,‬י‪ .‬שפירא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ז‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' רט"ו‪.‬‬
‫קלא‪" .‬סיני"‪ ,‬כרך מ'ז‪ ,‬עמ' שכ"ז‪.‬‬
‫קלב‪" .‬ישראל"‪ ,‬כתב עת לחקר הציונות במדינת ישראל ‪ ,‬סתיו‪ ,‬תשס"ה‪ ,‬מס' ‪ ,6‬עמ' ‪.165‬‬
 ‫פ‬

‫מחבר הספר מתוודה וכותב (עמ' ‪ )187‬על הרצל‪„ -‬הוא נותר נאמן לקו הפעולה שהציג מיד עם תחילת פעיל ותו‬
‫הציונית‪ :‬השפה הכפולה‪ ,‬כפל לשון‪ ,‬העמדת פנים‪ ,‬או במלים אחרות‪ ,‬דיפלומטיה ערמומית “‪.‬‬
‫ספר זה הוא מגמתי בצורה קיצונית ‪ ,‬והוא משמיט כמעט את כל הציטוטים אשר הבאנו מתוך כתביו של הרצל‬
‫וממקורות אחרים ‪ .‬ניתן לראות שם בספר ‪ ,‬כי כאשר הרצל מותקף על כך ‪ ,‬שהוא רואה את עצמו כשבתאי צבי‬
‫המודרני (כפי שראינו שהוא כותב ביומנו קיח‪ ,).‬הוא מיד עובר לכתיבה המדגישה את הצורך הקולקטיבי‬
‫בהגשמת הציוניזם ‪ .‬כאשר הוא מותקף על כך ‪ ,‬כי מושגים של "אמונה"‪" ,‬הארץ המובטחת "‪" ,‬יהדות" וכו'‪,‬‬
‫נתפסים אצלו על פי התובנות של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬אשר על פיה הוא חיקיג‪ ,.‬הוא מתחיל להדגיש‬
‫אלמנטים מסויימים בכתביו ומכתביו ‪ ,‬העשויים לעורר רושם ‪ ,‬כי כוונתו למושגים השאולים מתובנות יהודיות ‪.‬‬
‫כאשר הוא מותקף על כך ‪ ,‬כי למעשה כוונתו (כפי שכתב ב "מדינת היהודים "‪ ,‬עמ' ‪ " )17‬להתבולל בשלוה " כאן‬
‫בארץ ושכל כוונתו היא לבצע התבוללות זו ללא הפרעות מצד האנטישמים (שם) הוא מפזר משפטים במכתביו‬
‫ומאמריו המעמעמים כוונות אלו ‪ .‬גם בקשר לארץ לה הוא נזקק כדי לבצע את מזימותיו (ארגנטינה‪ ,‬אוגנדה‪,‬‬
‫ארץ ישראל ) ניתן לראות ביומנו ומכתביו כוונות סותרות ‪ .‬ברם‪ ,‬יש לציין ‪ ,‬כי כל הציטוטים ‪ ,‬אשר על סמך‬
‫כתיבתם ואמירתם הו א מואשם באשר לכוונותיו ‪ ,‬אינם נמחקים על ידו ביומנו ובכתביו ואינם עוברים על ידו‬
‫שיפוץ‪ ,‬כיוון שנפשו בנויה מאותה הפכפכנות ומאותן סתירות אשר אמורות לשרת את מטרותיו ‪ .‬הפכפכנות זו‬
‫ומכבסת מילים זו ‪ ,‬אמורה לשרת את הציוניזם והציוניזם הדתי מאז ועד ימינו ‪.‬‬
‫ראינו כבר לעיל קה‪ ..‬את דברי מרן רבינו חיים מבריסק ‪ ,‬כי המתבוללים השבתאיים יצרו את המכה הקשה ביותר‬
‫לעם היהודי ‪ ,‬על ידי הערך המכונן של האידיאולוגיה הציונית‪ ,‬המשתמשת בצורה צינית ואכזרית בכיסופי שנות‬
‫אלפיים‪ ,‬כאשר בצורה זו הם מצליחים כבכבלי קסם למשוך את שומרי המצוות לארץ ישרא ל‪ ,‬לתוך מלכודת של‬
‫מוות רוחני שהם מתכוננים ליצור עבורם‪ ,‬על מנת לרסק את העם היהודי ויהדותם של אלו ‪ ,‬אשר השיטות התת‪-‬‬
‫תרבותיות של הרפורמציה והנאורות השבתאית עד יין לא הצליחו לגביהם ‪.‬‬
‫הרצל כותב על כך בפירוש ביומנו (‪„ -)1.9.1903‬הארץ היחידה בעולם שבכוח עילאי מושכת את לבם של‬
‫כמעט כל יהודי רוסיה ‪ ,‬לבד ממיעוט זעיר ‪ ,‬היא ארץ ישראל ‪...‬ארץ האבות מדברת אל לב כולם המאמינים“‪.‬‬
‫לגבי מושג "המאמינים"‪ ,‬כבר ראינו לעיל ‪ ,‬כי הגדרה זו מופיעה בנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬בשבתאות ואצל‬
‫שפינוזה‪ ,‬מושג אשר הם ניכסוהו לתוך מערכת המושגים שלהם לגבי הגדרת העם היהודי‪.‬‬
‫"אחד העם " מתאר את הרצל כנוצרי פרוטסטנטי ‪ :‬הרצל כתב את הרומן "ַאלְטְ נֹוי ְ ַלנְד" ( ארץ ישנה‪-‬‬
‫חדשה) המתאר את המדינה היהודית האוטופית של הרצל בארץ ישראל ‪ .‬אמנם‪ ,‬אפילו "אחד העם " שם לב לכך‬
‫שהרצל הוא נוצרי פרוטסטנטי ‪ " .‬אחד העם " כתב מאמר בעתון שהוא יסד ‪ .‬כותרת מאמרו הוא ַאלְטְ נֹוי ְ ַלנְד ‪ .‬הוא‬
‫מתאר שם במאמר ["השלח"‪ ,‬כרך י '‪ ,‬חוברת ו ' (כסלו תרס "ג)] כיצד בעיני רוחו של הרצל מדינת יהודים זו היא‬
‫בעצם מדינה נוצרית פרוטסטנטית ‪ ,‬על אף שהרצל כותב באובססיביות ברומן זה על העקרון שמדינה זו לא תהיה‬
‫יהודית אלא מדינה "בלי הבדל דת ולאום"‪ .‬נביא להלן ציטוטים ממאמרו בו הוא מוכיח ‪ ,‬שלדידו של הרצל ‪ ,‬בארץ‬
‫‪.‬‬ ‫היהודים יש מקום רק לפרוטסטנטים גרמנים ואנגליים ובמקום בתי כנסת יש שם רק בתי תיפלה נוצריים‬
‫„‪...‬ובמודעות האלה משכו לארץ ישראל הרבה עסקנים ‪...‬אבל רובם של הפיונרים האלה לא יהודים היו‪ ,‬כי אם‬
‫פרוטסטנטים אשכנזים (=גרמנים) ואנגלים‪...‬לא הקפיד על זה ‪ ,‬כי חוק שם לו מראש ‪ ,‬לבלתי הבדל בין בני אדם‬
‫לפי דתם ולאומיותם ‪" ,‬כל מי שרצה לעבוד אדמות ישראל היה טוב ורצוי לנו "‪...‬אנו מגיעים למקום שעמדה עליו‬
‫העיר צפורי וכאן העגלה מתעכבת זמן מה ‪ ,‬לא לשם הזכרונות ההיסטוריי ם שלנו הקשורים בעיר זו ‪ ,‬שהיתה‪,‬‬
‫כידוע אחד ממרכזי היהדות במאות שלאחר החורבן ‪ .‬מן הזכרונות האלה אין איש מן הנוסעים יודע דבר ‪ .‬מרים‪,‬‬
‫המורה בגמנזיא יהודית בחיפה ‪ ,‬יודעת לספר רק זאת ‪ ,‬כי לפנים עמד כאן בית‪ -‬תפילה לנוצרים ‪ ,‬שהיה מוקדש‬
‫לשם אבותיה של אֵ ם המשיח ‪ ,‬אשר לפי הה גדה‪ ,‬היו מגרי העיר הזאת ‪ ,‬ועתה יש כאן בית‪ -‬תפילה חדש לנוצרים‬
‫רוסיים‪ ,‬שייסדו להם קולוניות מסביב לצפורי ‪ .‬הכהן הרוסי ‪ ,‬המכהן בבית‪ -‬התפילה הזה ‪ ,‬הוא גם הוא ידיד של דוד‬
‫(=הרצל‪ ,‬המעיד על עצמו ביומניו שהוא שבתאי צבי מודרני ‪ ,‬המשיח החדש ולכן הוא מכנה את עצמו ברומן שלו‬
‫בשם דוד ‪ ,‬היינו מלך המשיח ‪ .‬דבר זה אינו מפריע ל "אחד העם "‪ ,‬כי גם הוא כתב על עצמו שהוא שבתאי‬
‫ושהציונות היא השבתאות המודרנית ‪ ).‬ועל כן נתעכבנ ו פה ‪ ,‬כי הלך דוד לקרוא גם אותו א ל ה "סדר" (= של חג‬
‫הפסח הציוני שבתאי ‪ ,‬חג הגאולה )‪...‬עתה אנו באים לטבריא ‪...‬ובתי המלון שבה הם ק נינם של נוצרים מארץ‬
‫שוויץ‪ ,‬שהם היו הראשונים להכיר את העתיד הגדול הצפון לעיר הזאת (=כי "שיבת ציון " הפרוטסטנטית היא‬
‫‪ ,‬כי בתנ "ך הם‬ ‫המקור של הציונות הדורשת מהיהודים להגיע לארץ וליצור מדינה רבונית והקמת בית מקדש‬
‫קראו שרק קבוץ גלויות והקמת המקדש יכשיר ו את בואו של המשיח‪ ,‬שלדידם הוא "אותו האיש ")‪....‬הלאה מעט‬
‫רואים אנו "בתי מסגד נאים ‪ ,‬בתי תפילה עם הצלב הקתולי והיוני ובתי כנסיות של אבן מהודרים " ( אחרון אחרון‬
‫חביב‪...)...‬בבית המלון הם מתודעים לאנשים מצוינים ‪...‬והכהן האנגליקני הופקינס ‪ ,‬המכהן בבית התפילה האנגלי‬
‫בירושלים‪...‬מן הקרואים אל ה "סדר" שלנו‪ .‬ובכך יש לנו בין הקרואים (=ל"סדר") גם מושלמני ‪ ,‬גם כהן רוסי וגם‬
‫כהן פרוטסטנטי ‪ ,‬ועוד יחסר איפוא כדי שיהיה "העיקר הגדול " שלם‪ ,‬גם כהן קתולי ‪ .‬לכן נפרד דוד (=הרצל) מן‬
‫החבורה והלך לבית הנזירים הפרנציסיקני שבעיר ‪ ,‬לקרוא אל ה "סדר" גם את הכהן הקתולי איגנטיוס ‪...‬המצב‬
 ‫פא‬

‫הזה(=של עליית היהודים לארץ ישראל ) היה לתועלת גם לאלו "שרוצים להתבולל בעמי הארץ "‪ ,‬ואף לאלו‬
‫החפצים להמיר את דתם ‪ .‬כולם יכולים עתה לעשות כחפצם בגלוי מבלי להתבושש ומבלי לחשוש ‪ ,‬שמא יחשדו‬
‫אותם‪ ,‬שעושים כן רק בשביל להשיג משרה במדינה וכדומה‪ -‬מאחר שעזיבת היהדות אינה מביאה עוד עתה שום‬
‫תועלת עצמית ‪...‬וכל כך נאמן המחבר לשיטתו לשלול מן היהודים כל כשרון להמצאה חדשה וליחס הכל רק‬
‫לנוכרים‪-‬עד כי גם שם המדינה החדשה –"ַאלְטְ נֹוי ְ ַלנְד" לא רצה להניח ליהודים עצמם ושם אותו ראשונה בפי אחד‬
‫הנוצרים‪...‬לפני עשר שנים כתב סופר עברי אחד אוטופיא מעין זו בשם "מסע לא "י בשנת ת "ת"‪ ,‬מי שישווה שני‬
‫הסיפורים זה לזה ‪ ,‬הוא יראה מיד כמה גבוה הוא האידיאל הציוני של הסופר העברי על זה של המנהיג האשכנזי‬
‫(=הרצל)‪ .‬שם‪ -‬חירות לאומית אמיתית וחיים לאומיים אמתיים "על יסודות אנושיים כלליים " ופה‪-‬חקוי של קופים‬
‫בלי שום תכונה לאומית עצמית וריח "עבדות בתוך חירות "‪ ,‬בת הגלות המערבית ‪ ,‬נודף מכל העברים ‪...‬תחיית‬
‫ישראל שתהא באמת תחיית ישראל ‪...‬אידיאל היסטורי דורש התפתחות היסטורית וההתפתחות ההיסטורית‬
‫מתנהלת לאיטה ‖‪ " .‬אחד העם " משוה בין האידיאולוגיה שלו לאידיאולוג יה של הרצל ‪ .‬הוא מקונן על כך שהרצל‬
‫הוא תאיסט ומחקה בצורה קופית את הנצרות הפרוטסטנטית ואילו "אחד העם " הוא האתאיסט שלדידו כל זמן‬
‫שעם יהודי שומר תורה ומצוות הוא עם מת וכדי לגרום לכך שעם ישראל יהפך לאתיאסט ופרוטסטנטי אך מאידך‬
‫ותו בכמה סממנים לאומיים ולתוכם לצקת את היסודות‬ ‫לא יתבולל כשאיפתו של הרצל יש לקשט א‬
‫הפרוטסטנטיים שהיו בזמנו באופנה "יסודות אנושיים כלליים "‪ ,‬היינו היסודות האנושיים האוניברסליים שהיו אז‬
‫באופנה באקדמיות הקולוניסטיות הפרוטסטנטיות ‪ .‬אחד מנושאי דגלה של אוניברסליות אנושית זו היה היהודו‪-‬‬
‫פרוטסטנטי הרמן כהן מאוניברסיטת מרבורג ‪ ,‬מורו האידיאולוגי של ה "נזיר" לפני שהוא פוגש את ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪-‬‬
‫תלמידו של "אחד העם "‪ ,‬כפי שכתב מאיר בר אילן מראשי תנועת ה "מזרחי"‪" .‬העם" במקורותינו מציין תמיד את‬
‫ה"ערב רב" ["זהר"‪ ,‬ח"ב‪( ,‬מה‪.]):‬‬
‫הם אכן יצרו את שיטת ה "פתרון הסופי " על ידי מתבוללי גרמניה ובראשם הרצל ‪ ,‬נורדאו ושליחיהם במזרח‬
‫אירופה‪.‬‬
‫יש גם לציין כי הנאצים השתמשו בתפיסותיו של מכס נורדאו כדי לפתח את "תורת הגזע " הנאצית אשר על פיה‬
‫הם בנו את שיטתם השטנית לחיסולו של העם היהודי ‪ ,‬כך כותב ד"ר אלברכט דימלנינג במאמרו "מוחרמת על ידי‬
‫הנאצים‪-‬מוסיקה מנוונת " (" מוסיקה בגלות " עמ' ‪ ,8‬הוצ' האקדמיה המלכותית בקנדה ‪„ - )2011 ,‬היה זה‬
‫"מנוון" ב‪ ,119-‬כדי לתאר מצב‬ ‫(=היהודי) צ'זארה לומברוסו ‪ ,‬רופא וקרימינולוג ‪ ,‬שטבע את המונח‬
‫אנורמלי‪...‬הנתפסת כ "התפוררות"‪ .‬מפיצי האידיאולוגיה הנאצית אימצו בחום את המונח הטכני ועשו בו שימוש‬
‫כדי להשחיר מוסיקה דחויה ‪...‬בספרו "התנוונות" )‪ (Entartug‬מ‪ 1892-‬עושה הסופר הציוני מקס נורדאו שימוש‬
‫בתיאוריה של לומברוסו ‪...‬ה"ניוון" הזה כמו במקרה של ורלן (=חקר מבנה וצורת הגולגולת והשפעתם כביכול על‬
‫אופי האדם וכישוריו המנטאליים ) נחשף בסוף המאה ה‪ .19-‬לתיאוריה זו היו השלכות הרות אסון ‪ .‬היא הפכה‬
‫בידי הנאצים כנורמה לשימוש בהקשר חדש ‪ :‬הקביעה של ערך מוסיקלי (ואמנותי) באמצעות בחינת המקור‬
‫הגזעי‪ .‬זו אירוניה (=עצובה) יוצאת מגדר הרגיל שלומברוסו ונורדאו ‪ ,‬שאת עבודתם בחרו הנאצים לאמץ ‪,‬‬
‫לנכס לעצמם ולפתחה‪ ,‬היו שניהם יהודים“‪.‬‬

‫אחד ה עם נחשף רק לר ומן שכתב הרצל ומתוך הספר ה וא הבחין שהרצל מנסה לבנות עם נוצרי פרוטסטנטי‬
‫המורכב מהיהודים ‪ .‬שלומית ליר הכותבת בכרטיס הביקור שלה שהיא סופרת ומרצה בנושאי תרבות חברה‬
‫ומגדר (מהנדסת בדיקות תוכנה ודוקטורנטית )‪ ,‬נחשפה גם ליומניו וכתביו של הרצל וכן של בן גוריון ולעיניה‬
‫התגלתה אנטישמיות סמויה או גלויה של הרצל ובן גוריון ‪ .‬היא ביטאה את הדברים במאמר המופיע באתר שלה ‪.‬‬
‫היא רואה את מקור השחיתות והרקבון של המדינה ה "יהודית" בחטאי האבות‪.‬‬

‫ת – על ה נ ישמי ת הסמ יה של הרצל ן רי ן‬ ‫י‬

‫לידת החטא של הציונות‬
‫רתי ת‬ ‫ע לת‬ ‫"פשע המ ה " של להקת "ס פר רמפ"‪ .‬ס פ של ל ם ה ‪ ,‬הי צ כנ‬ ‫ים י תר ה‬ ‫מ ל מי המ ה ה‬
‫תם להפתעת מק ם לתי צפ י‪" :‬מי הם ה נשים ה ל של מ נ ת‪,‬‬ ‫ת ה שמים פשעי ה נ ש ת מ לה‬ ‫ש נ ת‪ ,‬מ קש המספר למצ‬
‫ל ‪ ,‬מה הסיפ ר?‪/‬הנה תה הנה ני‪".‬‬ ‫ת ת צע תהילה?‪/‬קרע ת המסכ ת מפניהם ה ה נר ה‪ /‬ל ה ל נכ ן‪,‬‬
‫ים רעים ‪ .‬יש ת ה נ ישמיים הרעים ‪ ,‬מ לם ת‬ ‫רי ת ר ר ת של‬ ‫הסיפ ר שספר לנ ישר ל ר ן מי ה ר ה ת הע לם ק‬
‫ל ם ה כן הסיפ ר ה מיתי ‪ ,‬יך קרה שמ ינת היה ים מל ה ש ית י ת ‪,‬‬ ‫ים ש נ כ ן מ ינה לתפ רת ‪.‬‬ ‫ר שי הצי נ ת ה‬
‫ת צר של ש רש רק ?‬ ‫שים ה‬ ‫לימ ת שנ ת ה ר‪ ,‬שהרי כל פרי‬
 ‫פב‬

‫תר "ש פר" על ר שית הצי נ ת מ פשרת לקש ר כמה קצ ת ר פפים ה נת ה ל ם הצי ני ש ר ‪ .‬נ ירה מק ר ת ש נים‬ ‫ינפ רמציה‬
‫הרצל ‪ ,‬ה ה הרעי ן‬ ‫ת הצי נ ת נימין‬ ‫ק ם של‬ ‫רה הישר לית‬ ‫מ לה שמק רה של ה ענ ת ‪ ,‬ה פליה ל מני ת היתר‬
‫הצי ני‪ ,‬ר שם‪.‬‬
‫הרצל האנטישמי‬
‫כר של הרצל ‪ ,‬לפני שה ה ת שי ת העם היה י למ ל ת ‪ ,‬היה לה מין ת ה פיפי ר לה יל לנצר ת ת כל‬ ‫הרעי ן הר ש ן הפ ת מ‬
‫י ית לק ל צלצ לי פעמ נים‪ .‬כך כת הרצל י מנ *‪:‬‬ ‫ס ריה תהל כה‬ ‫יה י‬
‫‪ .‬יקשתי לה י לעצמי‬ ‫ערך לפני שנתיים פצתי לפת ר ת ש לת היה ים ע רת הכנסייה הקת לית‬
‫ס ריה להשי על־י יהם ר י ן צל ה פיפי ר ‪ ,‬כ י לה י ל ‪ :‬ע ר לנ‬ ‫ר ש נה ת ע רת נסיכי הכנסייה‬
‫פשי נ ה מ ן‬ ‫פשי נ ה לנצר ת‪.‬‬ ‫פן‬ ‫ני מ לל תנ עה כ ירה ין היה ים שיע ר‬ ‫מפני ה נ ישמים‪,‬‬
‫ני – ייש ר יה ים ת ר יה ים י יפ לק לת ה ת השל ת ‪ .‬עצם הי ם ‪,‬‬ ‫יי‬ ‫ה‪ ,‬שמנהי י התנ עה –‬
‫י ית צלצ ל פעמ נים כנסיית ס פן‪ .‬ל‬ ‫ר ש ן ש ת ‪ ,‬שעה ‪ 12‬צהריים‪ ,‬תצ לפ על ההמרה תהל כה‬
‫ן‪"( .‬כת י הרצל"‪ ,‬כרך '‪ ,‬י מן '‪ ,‬עמ' ‪)14‬‬ ‫שת פנים‪ ,‬כמ שעש י י ים ע כה‪ ,‬כי ם‬
‫מה‪:‬‬ ‫רים ר‬ ‫מר‬ ‫הרצל‬ ‫ספר "הרצל" מ ת עמ ס ייל ן מצ‬
‫ין ני נרתע ממע ר פ רמלי לנצר ת ‪ ,‬ני מ רך על כל יה י שיש ל‬ ‫ני ר ה ת עצמי כיה י מ רני ממ צע‬
‫יל ים המ לי להתנצר ‪ .‬לי יש ן ‪ ,‬הייתי מע יף להתנצר הי ם ל מ ר כ י שתק פת ה ר ת של נצר ת‬
‫לל‬ ‫לקי‬ ‫לקי שע יפל‬ ‫שנפל‬ ‫ת הקיפ‬ ‫ת הפ יע ת‬ ‫תת יל מ ק ם ככל ה פשר כ י ל ס ך ממנ‬
‫הי תי יה י‪.‬‬

‫ימץ ת הל מני ת ה רמנית סל‬ ‫ת יסמרק ל‬ ‫נר‬ ‫י הצי נ ת היה יה י מת לל של רק העריץ ת‬

‫ק ם כלפי‬ ‫מ יל יים מס רתיים של יה ת של הסת ר עם המ רני ת ש ימץ‪ .‬מ י השנ ה העצמית‪ ,‬ה‬
‫ה ה רת הנצר ת‪ ,‬כפי שניתן ללמ מי מנ ‪ ,‬ה לתי מצ נ ר‪ ,‬של הרצל‪:‬‬ ‫כל מה שמייצ ת היה ת‪ .‬ש ע ר ם‬
‫ים הם מכמרי‬ ‫רי הכסף ‪ ,‬הנ צרים הפש ים‬ ‫הכמרים הנ צרים הם ר ם המ ר ה ‪ ,‬מפני ש ינם לה ים‬
‫היה ים‪.‬‬
‫הכתי ה ה נ ישמית הנ עה‬ ‫ת מי‬ ‫ל נשמרה מ רה ‪ .‬מ מר של הרצל שהתפרסם " יצה ציי נ " מה ה‬ ‫ל שכתי ה כ ן‬
‫יפית של היה ים כמק ר הרע ע לם‪:‬‬ ‫ר יה ס רי‬
 ‫פג‬

‫‪ ,‬על פק תם‬ ‫היה ים העשירים ש ל ים על הע לם ‪ ,‬י ם רל ממשל ת מ ינ ת ‪ ,‬הם מ רים ממשל ת‬

‫‪ ,‬ין כך ין כך הם‬ ‫ממשל ת ע ש ת של ם ‪ ,‬מתי שהיה ים העשירים מנ נים העמים המ שלים מרק ים‬
‫מתעשרים‪.‬‬
‫י מנ ה ישי‪:‬‬ ‫יל י ל‬ ‫ה המ ינה היה נ ישמי‪ .‬על ה ה ת המ ל ת עם ה נ ישמי ת כת‬ ‫כן‪.‬‬
‫ק מ שרש תת ההכרה של ההמ נים ל ת יק ליה ים ‪ ,‬ני מ צ שהי מ עילה‬ ‫כן ה נ ישמי ת שהי כ‬
‫ל ניית ה פי היה י ‪ ,‬ינ ך הק צה על י י ההמ ן ‪ ,‬ינ ך שעש י לה יל להת לל תה ‪ ,‬ה ינ ך מת צע רק‬
‫מצע ת תל ת‪ ,‬היה ים יסת ל … רעי ן מצ ין ע לה ל י למש ך נ ישמים ישרים לעש תם מ סלי הרכ ש‬
‫היה י (י מן ` עמ` ‪.)68‬‬
‫י ר המ ני רק ס י ת ‪ 1894‬עם פרשת רייפ ס ‪ .‬ת משנת ה שה התנה ספר‬ ‫הרצל ה ין שהפתרון ל" עיה היה ית " יננ‬
‫תה שנ ה ל לה מצ ה ת מק מה‬ ‫הצי ני ה ה מ נע משנ ה עצמית‪.‬‬ ‫רסה הצי נית של היה ה‬ ‫" ל נ ילנ "‪ .‬ל שיש לה ין ש ם‬
‫שי ת התר ת המרכ י ת שלה‪.‬‬ ‫ה מ ניה הצי נית‬
‫ס ר " שיש כתי תם של ס פרים קנ ניים‬ ‫ספר " כל העניין המ ר י יש י ה‬ ‫קרים כמ ר ר משעני למשל ‪ ,‬המ צ‬ ‫התמה של‬
‫ת הצי נ ת‪ .‬רצ ן שנ ע‪ ,‬כפי ש ען‬ ‫קת כ שר מ ינים ת המק ם ממנ פעל‬ ‫רצ ן לה מ ת ל" יר פ י" על ש נ של ה"מ ר י"‪ ,‬מ‬
‫ההיס רי ן מנ ן ר קר ק צקין מ ני רסי ת ן רי ן‪ ,‬מהמ ש ה ליס כ ן‪ ,‬מ ינה יר פ ית‪:‬‬
‫פיה של‬ ‫עצם יר פה ‪ ,‬ין מ ינה יר פית כ ‪ ,‬ה ה‬ ‫המ ינה של הרצל הי מ ינה יר פית י תר ‪ .‬הי‬

‫פרה‬ ‫פרה רמנית ם‬ ‫פרה י לקית ם‬ ‫ת כל יר פה יהיה ה ם‬ ‫יר פה‪ ,‬פה תהיה מ ינה שת‬
‫מ ים נ מ ים הער ים י י כל ה מן ליה ים 'ת ה ש תם '‪ ' ,‬ת ה‬ ‫ל ית‪ ,‬הכל יהיה פה ‪ ,‬כן‪ ,‬כ לם יהי‬
‫‪,‬‬ ‫תכ‬ ‫ת הפ ר של המער ‪ .‬כ שר ה ימ י של המ ינה היה ית היה ימ י שהרכי‬ ‫ש תם'‪ ,‬שה תם לנ‬
‫עי ל י כ ניך התר ת ה יר פית של המ ה ה‪ ,19 -‬למנ ים אנטי מזרחים ואנטי דתיים י‬ ‫פן כמע‬
‫רה ש ה מה שק רה ליה י ה שה‬ ‫ספר של " ל נ ילנ " הי‬ ‫מצי‬ ‫ה רה ש תה ה‬ ‫ריפים‪ ,‬מי‬
‫…‪ .‬ה ה ר המש תף לכל הצי נ ת‬ ‫יר פ י שה פך להי ת מער י‬ ‫ה פך להי ת יר פ י כ לל היה י המ ר‬
‫לים מסכימים‪ ,‬ת הרצ ן ה ה ל נ ת ת היה י ה ש‪( .‬ה שה שלי)‪.‬‬ ‫ה ם הרצל ם ירי י ה‬ ‫ה יל נית‬
‫יה שכ ה עצמית ‪ .‬רצ ן לה מ ת ל יר פי ת מ מיינת מכ ן לה יק ת הש רשים המ ר יים (כ לל מ ר‬ ‫הצי נ ת נ יה למעשה על‬
‫יר פ י ‪ ,‬ה שמר ישים נעלים‬ ‫ריינ לי ם ‪ :‬יצירת של ה "מ ר י" ה"ער י" כ ר – ה ש ינ‬ ‫מצע ת‬ ‫ת‬ ‫יר פ ים) ה מיתיים‪.‬‬
‫תם מ י ים של ל מנ ת ש מצ מהמ רנה‬ ‫תה הפנמה של ה נ ישמי ת – כל מר השנ ה העצמית –‬ ‫י ס לי ‪.‬‬ ‫מצע ת‬
‫רה‬ ‫‪ ,‬למ ר ים‪ ,‬לער ים‬ ‫ניצ ים ל לי ה של הצי נ ת ‪ ,‬הם ה ר ים לת נית ה שי ה ה יכ מית המת למת י ס לנשים‬
‫הישר לית‪.‬‬
‫האנטישמיים היהודיים – ראשי הציונות‬
‫הי ש תפים מר ית ר שי הצי נ ת ‪ .‬כך למשל‪ ,‬ען‬ ‫רצ נ להתכ ש לתר ת לר ני ת היה ית ‪ .‬לת נית מ ש ה‬ ‫הרצל ל היה‬
‫חיים הזז‪ ,‬מה י ה ע ת של ההנה ה הצי נית‪:‬‬
‫רים הס תרים ה ת ה ‪ ,‬כש ם‬ ‫י שני‬ ‫רים הש נים ה מ ה ‪,‬‬ ‫ל שני‬ ‫ר‬ ‫ין הצי נ ת היה ת‬
‫נעשה צי ני…‪.‬‬ ‫ינ יכ ל להי ת יה י ה‬
‫ר ר הצי נ ת ל המשך ל‬ ‫ר‬ ‫של העם ‪,‬‬ ‫ת‪ ,‬ממק ם שתש כ‬ ‫הצי נ ת מת ילה ממק ם הריסת היה‬
‫‪,‬‬ ‫רצ נ ר‬ ‫הי מסי ה ת עתה מן העם ‪ ,‬מתנ ת ל ‪ ,‬ה לכת נ‬ ‫ר‬ ‫רפ ה למכה הי עקירה הריסה ‪.‬‬
‫ק מץ נשים ר שה ‪,‬‬ ‫רת ‪ ,‬למ רה ר קה מס ימת ‪ ,‬הי‬ ‫ת ‪ ,‬פ רשת ממנ ל רך‬ ‫תרת ת תי ‪ ,‬ע קרת‬
 ‫פד‬

‫עה‬ ‫שה‬ ‫ר ‪ ,‬מי ש ינ ס ר כך‬ ‫ש ל‬ ‫ש ל מ‬ ‫קשה לשים ל !! ל‬ ‫ר‪:‬‬ ‫רעין של עם‬

‫מרמה ת עצמ " ("ש ה משמים"‪ ,‬מ סף "ה רץ" ‪.)1943‬‬ ‫שה‬

‫יש הר יוסף חיים ברנר‪:‬‬ ‫הנה מה שכת ת הס פר‬

‫פיינ הל מי פס ל מימ ת ע לם ע הנה ‪ ,‬מע לם ל היינ מה י צרת ‪ ,‬תמי יינ יי צ ענים כל ים ‪ ,‬מה‬
‫תם ר צים מה נ ישמים ? מ ע ל ת לה ין ת המ ן מ לי ‪ ,‬ת ן השנ ה ה לישר ל ! היה ים הם‬
‫ם‪ ,‬כל ים פצ עים‬ ‫צ ענים‪ ,‬המה‪ ,‬רפש ני ל‪ ,‬יצה סר ה‪ ,‬ל‬
‫‪ .‬יננ ני ם כלל ‪ ,‬הנה ר ק‬ ‫עמי יר פה ש נק תנ לל ר ם כמ ש נקים ר נתע ר יים הם לכ‬
‫ת ‪ ,‬ל ת המין‬ ‫הפה‪ ,‬כל צר ר נ ית ש מת ‪ ,‬ה ם ל יציפ ת ר תינ עכשי פרצ פים י עים מכל ה‬
‫ה נ שי?! ("ש ה משמיים"‪)79,‬‬
‫קר‬ ‫ת‬ ‫ת ההפנמה ה נ ישמית הר‬ ‫פן מה ‪ ,‬מנדלסון מה י תק פת ההשכלה שס ר ‪ " :‬היה יה י יתך ם צ תך " – י‬
‫הצי נים הק מים שס ר שהיה ת מ לת ת ה נ שי ת‪.‬‬
‫ת המ ינה היה ית‬ ‫י מנ של הרצל ‪ " :‬ש רם נייס‬ ‫מ נ ספת הי של מקס נורדאו‪ ,‬מר שי התנ עה הצי נית ‪ ,‬ש יקש‪ ,‬כפי שמת ע‬
‫ת ה המה מ פם‪".‬‬ ‫יהם‬ ‫ת הכינים מ‬ ‫יר פה י ער‬ ‫שיה י מ ר‬ ‫עלינ ל‬
‫תה משנה נ ישמית הייתה קר ה‬ ‫כמה שע ת לי מ ממלכתי ת ה ק ש ללימ על ה נ ישמיים ‪ ,‬ה יים‪ ,‬ה" רים" – כשלמעשה‬
‫מערכת ה ינ ך‪.‬‬ ‫הר ה ל ית הצי ני ממה שנלמ‬
‫מוטיב העבר המושכח‬
‫יצרה‬ ‫רק ת צ עי הכ ל שהי מ הים ע ל תה נק ה עם תנ עת הליכ‬ ‫ה ר ש ת של ה‬ ‫לפני כמה שנים ימצה מפל ת הע‬
‫תתך‬ ‫לה ‪ .‬ל שהי עשתה‬ ‫פן מה‪ ,‬ש לה מ י ים יה יים מש יים של‬ ‫ין ר ע הקשר ל מי מק ם ס צי ליס י ‪ .‬הצי נ ת‪,‬‬
‫יה הכ שה עצמית הם ל ש ינם מ פשרים להצמי כ ן ה ת המ ססת‬ ‫תה תרכ ת של‬ ‫הר קה של ה ל הים ה מ נה מהתמ נה ‪.‬‬
‫על מת‪:‬‬
‫ל הצי נ ת‬ ‫ת ה ל הי ת‪ .‬ל הים ל קיים‬ ‫לה‪ ,‬כהשלמת ההיס ריה‪ ,‬כמימ ש הה‬ ‫המית ס הצי ני מ סס על ר ית המפעל הצי ני כ‬
‫ה ה ל הית ‪ ,‬הי ה ר הי י י ‪ .‬הי מפ רשת לה יל‬ ‫ל ע יין ‪ ,‬למילה של ‪ ,‬לה‬ ‫תי ‪ ,‬כן‪ .‬ל הים ה ר ק ‪,‬‬ ‫מממשת ת ה‬
‫רת ש ה ה סיס לה רת כ י ת היה ים ם על ש ן כ י ת הער ים ‪ ,‬ר ש יננ‬ ‫ה פ לי ית מ‬ ‫מהפרשני ת ל רך כל ה ר ת‪ ,‬כה‬
‫ני רסי ת ן רי ן)‬ ‫מת יי מההשקפה ה תית‪" ( .‬ר מנ ן ר קרק צקין‪,‬‬

‫ם הי‬ ‫ה מה ל י ת הש נ ת ‪ .‬מי‬ ‫ת כל התר ת שה‬ ‫עימ‬ ‫י‬ ‫מית ס הצ ר ‪ ,‬נ ע לה ליף ת מ ת של היה י ה ל תי השנ‬
‫פשר ל נ ת עתי המ סס‪ ,‬כפי שנ רש‪ ,‬על הע ר‪.‬‬ ‫ל ל י ת המ ר ‪ .‬ל ש ר ה ל‬
‫הציונות והשואה‬
‫רים‪ ,‬דוד בן גוריון הפנים ר יה נ ישמית כלפי היה ת‪ .‬כך למשל כת‬ ‫ה מ ר של הצי נ ת קש ר ש ה עצמה ‪ .‬כה י צי נ ת‬ ‫ה‬
‫יע "‪:‬‬ ‫ספר "י‬
‫ינ ך‪,‬‬ ‫ם ‪ ,‬לל לש ן‪ ,‬לל‬ ‫ק‬ ‫ה ל י ת המת סל ת המתכנס ת ישר ל ינם מה ת ע יין עם ‪ ,‬ל ער ר‬
‫ם ל מה תר תית הי מל כה ל קלה‪.‬‬ ‫ק‬ ‫לל ש רשים‪ ,‬הפיכת‬
‫ה ילה לפרק יקה המ צ ת לנכ ן לסנן ת היה ים שעתי ים הי להכנס שערי ה רץ‪:‬‬ ‫שי ה‬
‫רת ‪ ,‬הצי נ ת ינה מפעל פיל נ ר פי ‪ ,‬נ ק קים פה ל יפ ס המע לה של‬ ‫ל רץ ישר ל יש צ רך עליה מ‬
‫ת ה ית הל מי (מ‪ .‬למן‪ " ,‬ת קין"‪.)105 ,‬‬ ‫היה ים שיפת‬
‫ר ‪ .‬כך למשל יצחק גרינבוים שר הפנים‬ ‫ל הע יפה ל לשע ת‬ ‫יר פה‬ ‫ההנה ה הצי נית היתה מ עת להשמ ה ההמ נית שהתר שה‬
‫ר י על פע לת הצלת יה י יר פה‪:‬‬ ‫ממשלת ן רי ן מי ש מ ר היה להי ת‬
 ‫פה‬

‫מר ע‬ ‫ני‬ ‫רצ ת ה לה מרתי – ל !!‬ ‫תי‪ ,‬הל ת כל לתת מכספי קרן היס להצלת היה ים‬ ‫כשש ל‬
‫ה ת הפע ל ת הצי ני ת לש רה השניה ‪ .‬כש ים להציע ‪ 2‬הצע ת‪,‬‬ ‫פני ל ה ‪ ,‬ה‬ ‫פעם ל !! צריך לעמ‬
‫רץ ‪ .‬רי י ה רים‬ ‫לה‬ ‫ר לי ר ע של היס ס ת ה‬ ‫רץ‪ ,‬ני‬ ‫לה‬ ‫ה‬ ‫יר פה‬ ‫הצלת המ ני היה ים‬
‫רץ‪.‬‬ ‫הע רי‬ ‫רם להפ תת הת מצ תנ לה יל ת הכ‬ ‫על ה‬
‫יל ת מ ן כספי קרן היס כ י לשל ם רך ליס ן כל ם ל היינ ע שים‬ ‫יל הייתה כי ם פשר ת של קנית‬
‫תנ‬ ‫לה מ עה‬ ‫ר ה צריך להשמיע כל פעם כ שר ש ה‬ ‫ל ‪ ,‬הצי נ ת הי למעלה מהכל ‪,‬‬ ‫ת?? ל‬
‫פן ישיר עם הפע ל ת‬ ‫ינה משתל ת‬ ‫פן ישיר‬ ‫ינה נ עת‬ ‫לה שלנ‬ ‫מ רך מל מתנ צי ן ‪ ,‬מל מת ה‬
‫לה‪( .‬מ‪ .‬למן‪ " ,‬ת קין"‪.)240 ,‬‬ ‫תה‬ ‫ל‬
‫מה ש על הש ה הנשי הר ש ן‪ ,‬חיים ויצמן?‬
‫תק תם של ‪ 6‬מילי ן יה ים מר כ ת על עלייה מתה מ ת ה ר יה ‪ ,‬ני ר צה להציל ‪ 2‬מילי ן נ ער ‪ ,‬ה קנים‬
‫ם כלכלי מ סרי ע לם כ ר‪ ,‬רק ענף הנ ער ייש ר‪ ,‬ה קנים צריכים לעמ‬ ‫ק‬ ‫הם י כ ל רלם‪ ,‬הם‬ ‫י‬
‫כך להשלים עם כך‪.‬‬
‫רי של בן גוריון (‪ )1938‬נ ש הש ה מעלים צמרמ רת‪:‬‬ ‫ם‬
‫ע ש פשר להציל ת כל יל י רמניה על י י הע רתם ל נ ליה רק מ ציתם על י י הע רתם ל רץ‬ ‫ם‬
‫ר השני…‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ישר ל‪ ,‬ני‬
‫מריקה‪ ,‬שיה ים‬ ‫רמניה פ לין‬ ‫ת נ נ נקים מ שה מהמתר ש‬ ‫ל ני יי ל מר‬ ‫תי נ ישמי‬ ‫תכנ‬
‫ינם מעי ים להי ק‬
‫עם יה י כ ה‪ ,‬ין נ ר צים להי ת יה ים כ לה‪.‬‬ ‫ין נ שייכים לעם היה י ה ה‪ ,‬נ מתמר ים נ‬
‫ר שי הצי נ ת‬ ‫יל‬ ‫פרשת י ל רנ ‪ .‬כ שר יכמן הציע למכ ר יה ים תמ רת ס רה‬ ‫משי י ה ימ ת של היש הצי ני היה‬
‫ל הס כנ ת היה ית הע יפה להפיק ת עלת פ לי ית מהש ה ‪ .‬כך‬ ‫י ל י מה שיכלה להציל מילי ן מיה י ה נ ריה ‪ .‬קשה לה מין‬
‫ר על י י מנכ"ל משר הפנים הר ש ן של מ ינת ישר ל‪ ,‬הולפינרי הרטגלס‪ ,‬נ מר‪:‬‬ ‫למשל ת כיר ס י ש‬
‫רצ ת הציר צפ יים להשמ ה למעלה‬ ‫רצ ת הכי ש ‪,‬‬ ‫רמניה‪,‬‬ ‫ש י יר פה שעליהם ע רה המל מה ‪,‬‬
‫ין רירה לפע ל ת קנה מי ה ק ן‪ ,‬כל מר‬ ‫ה של ע ת ההצלה‬ ‫מ‪ -7‬מילי ן יה ים‪ ,‬מש ם כך מצ מצמת הע‬
‫מ מצי ה ע על לים לה י רק ת צ ת ק נ ת י תר יש לכל‬ ‫‪ ,‬ם יפ‬ ‫להצלת י י ים ק צ ת ק נ ת ל‬
‫הפ ת להפיק מהם ת עלת פ לי ית…‪.‬‬
‫‪ ,‬היכ ל ת להי ת פע ל ת‬ ‫לה ש נ מע ניינים הם‬ ‫ק‬ ‫רק כמה מ ת נשים ל‬ ‫רך‬ ‫יכ לים להינצל‬
‫‪ " 100%‬מ לי לה יל ין י ה נשים שלהם מ שת הע רה ‪ ,‬כל מר לתתה לכל‬ ‫תנ ע ת ל פילנתר פי ת‬
‫פי צ י ני ל מי להשת ל להציל ר ש ר ש נה ת ל שיכ לים‬ ‫ש ק ק להם ? ה ין לתת לפע לה‬
‫לה י ת עלת ל רץ ישר ל ליה ת??‬
‫ני עלינ לה י ש ם יכ לתנ להציל רק‬ ‫לם ל‬ ‫יש ה מש ם כ רי ת‪,‬‬ ‫ני מ ין שהעמ ת הש לה צ רה‬
‫‪ 10.000‬יש צריכים נ להציל ‪ 50.000‬שיהי לת עלת ל נין ה רץ לת יית העם ‪ ,‬מ י ך יש לנ מילי ן‬
‫יש ‪ ,‬עלינ לה לי להציל ת ה ‪ -10.000‬ש פשר‬ ‫למנ‬ ‫יהי‬ ‫יה ים שיהי לנ למעמסה מקרה הכי‬
‫רים מ הרן משמשת‬ ‫להצילם מ ין ה‪ 50,000 -‬על ף התל נ ת הת נ נים של המילי ן ‪ .‬ם העלייה של המ‬
‫נשים ש ין להם כל קשר עם הצי נ ת ‪ ,‬נשים שש ררת‬ ‫ים המ ני‬ ‫מ ‪ ,‬מ ץ ל ל צים לעסקנים צי נים‬
‫ין רירה ל תר על הצלת ה למנ המ יק‪.‬‬ ‫יניהם מ רלי ציה מ רה מ ן היה י‪ ,‬לכן עלינ‬
 ‫פו‬

‫יגאל בן דויד‪ ,‬יש הס כנ ת היה ית לשע ר מ ר על הסלקציה שערכה תנ עת מפ "י‪:‬‬

‫‪ .‬היינ שלי ת להציל יה ים‪ ,‬הם‬ ‫ה‪ ,‬מפ "י של‬ ‫רים שמ הים עם תנ עת הע‬ ‫הה ר ת הי רק לה י‬
‫י ה יה ים ל ‪ .‬סלקציה‪ ,‬קר נ ל ה סלקציה ‪ .‬כמ שה רמנים עש סלקציה ‪ ,‬מי ה לך‬ ‫ר רק י ה יה ים כן‬
‫ה‪ ,‬מי ה לך ל ה‪ ,‬ככה המפק ים שלנ עש סלקציה לפי מפל ת‪.‬‬ ‫למ נ ת המ ת‪ ,‬מי ה לך לע‬
‫יתי לילה שלם ‪ ,‬ל עצמנ עין ‪,‬‬ ‫יש‬ ‫ת השלי ה ה ה‬ ‫הם של‬ ‫ש נ נ ר צים להציל כל יה י ‪,‬‬ ‫הם ר‬
‫תם לצמר פן הם יתר ‪.‬‬ ‫תי שהם פשפשים‪ ,‬ש ם נכניס‬ ‫לשכנע‬
‫ת המייס ים של המ ינה ה ת‪.‬‬ ‫ל ל הי ה‬ ‫קשה לה מין‬
‫משנאת הגלות לשנאת המזרחים‬
‫ל ר הקמת המ ינה ת ר מ השנ ה ה יכ י של ה ל תי לשנ ה יכ י שה פנ כלפי מ ר ים‪:‬‬
‫הנה יה ים‬ ‫הצי נ ת רצתה לה יר ת עצמה מ ל המ ר הער י ‪ ,‬ההיפך מהמ ר הער י מ ל ה ת ‪ .‬הנה‬
‫נ י תיים ‪ ,‬הם הי ני התר ת הער ית … הש לה‬ ‫ל לע לם ל‬ ‫תיים ‪,‬‬ ‫לקם ל‬ ‫מס רתיים לקם תיים‬
‫תם ין הלי רלים ש ענ‬ ‫היה ין ל ש ענ ש י פשר לתקן‬ ‫ת ם‪ ,‬ה יכ‬ ‫הייתה ם כלל פשר לתקן‬
‫תם ‪ .‬הרעי ן היה‬ ‫תם כמ ת שהם ‪ ,‬היה צ רך לתקן‬ ‫תם ‪ ,‬ין כך ין כך ‪ ,‬יש מהם ל קי ל‬ ‫ש פשר לתקן‬
‫תם מהמס רת שלהם ‪ ,‬ה היה סיס של‬ ‫תם מהה רים שלהם ‪ " ,‬להפרי‬ ‫תם צריך להפרי‬ ‫שכ י לתקן‬
‫תם מהמס רת‬ ‫‪ ,‬ינתק‬ ‫תם מה ית הפרימי י י שלהם‬ ‫הת כני ת ה ינ כי ת המתק מ ת ‪ ,‬שרק ם ינתק‬
‫תם ‪ ,‬קלי תם הייתה‬ ‫ל היה ר ר שצריך לתקן‬ ‫ם ‪.‬‬ ‫תם ל ני‬ ‫הפרימי י ית שלהם פשר יהיה להפ ך‬
‫י ת פי ת‪ ,‬שלילה תר תית‪ ,‬ם שלילת ה ה ת היה ית שלהם ‪ ,‬ם שלילת ה ה ת הער ית שלהם‪.‬‬ ‫קש רה‬
‫ני רסי ת ן רי ן)‬ ‫( מנ ן ר קרק צקין‪,‬‬
‫מחשבה לסיום‬
‫ר כמ ק מ מיין‬ ‫מספר על מ ק ל יים שהת רר ס פ של‬ ‫הסר ים ה קים י תר שר יתי נקר "ס לם יעק "‪( .‬ספ ילר) ה‬
‫רה למ ל ת ה שמת ל ם ‪ .‬ל ש לי למעשה הפס נ כ ר ת‬ ‫סר ת לת ‪ .‬הצי נ ת יצרה מסע של תק ה ‪ .‬המ סס על ערכים של‬
‫ת‬ ‫המנ‬ ‫ש לה ‪ ,‬ר‬ ‫שנ ש ת נ הי ר‬ ‫ם הר‬ ‫ע ‪ ,‬יש מימ של ל ם של ר ‪.‬‬ ‫הקר מ לי עת ‪ .‬שכן לקי ם ה נ שי ‪ ,‬מעצם‬
‫ממש‪.‬‬ ‫י ש ין‬ ‫קי ם‬ ‫למעשה לערכי ה ה ת ה סיסיים הרי שהקי ם כ ל ה‬
‫ק ם‬ ‫שי ת עם רפי ש לי מעלים שיש‬ ‫ס רית " " קל שפל צמרת "‬ ‫הפר ים מ מר ה כמ ם צ פיה סר ים כמ " רך‬
‫נ ר י הקש ר לר שית הצי נ ת‪.‬‬
‫רים ל ר י י קי ם‬ ‫שה ‪ .‬רך המ פשרת ל "מ ר ים" " שכנ ים"‪ ,‬יה ים ער ים‪ ,‬נשים‬ ‫ל ש כ ה של ה מת לש רר ל רך‬
‫ה יים‪.‬‬ ‫ש ינ מ סס על מ ל של שלי ה כניעה ל על מ ל המ סס על י סים של ש תפ ת‪ ,‬יקה כ‬
‫_____‬
‫ת צל‬ ‫ת שעה שה ר ע רר התנ‬ ‫ר ‪.‬‬ ‫‪ ,‬מ כיר של הרצל ‪ ,‬שעמ על כך שכל רשימ תי של הרצל יר‬ ‫"ר רפ ל ש ל לנ‬ ‫*מי שערך ת הי מנים היה‬
‫המ צי ים ל ר ש יקש לצנ ר ת המ י ים ה נ ישמיים י מנים‪.‬‬

‫התלבטויותיו של הרצל בבחירת סוכנים אשר יצליחו לחדור ליהדות החרדית והצלחותיו‬
‫הרצל חייב לבנות מערכת תעמולה שקרית ואולטימטיבית כדי לממש את מזימתו (מנגנון תעמולה שקרי ‪ ,‬אשר‬
‫"מוערכת" של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בעיני גדולי הדורות‬ ‫ישמש בעתיד גם את הציוניזם הדתי ביחס לעיצוב דמות‬
‫רט‪.‬‬
‫ו"התאמת" מקורות ישראל לשיטתו השבתאית‪ -‬מודרנית ‪ .).‬אכן‪ ,‬תוכניתו הוכתרה בהצלחה ‪ ,‬כפי שניסח זאת‬
 ‫פז‬

‫א‪ .‬גולומב‪ ,‬מפקד ה "הגנה" ומראשי הציוניזם ‪ ,‬באומרו למפקד ה "אצ"ל" מ‪ .‬בגין‪„ -‬מנגנון התעמולה הוא בידנו‬
‫ואנו נכוון את כותב ההיסטוריה ותמיד תהיו אשמים “קלג‪ ,.‬אך עדיין הרצל אינו יודע כיצד לממש מזימה זו‪.‬‬
‫הרצל מבין‪ ,‬כי לשם מטרה זו הוא אינו יכול להשתמש יותר באנשים מסוגו של אד "ם הכהן לבנזון כדי לבולל את‬
‫יהודי מזרח אירופה על ידי רעיון הציוניזם ‪ ,‬כיון ששיטות הקונספירציה הנ יבזיות של המתבוללים על ידי‬
‫הרפורמציה כבר נחשפ ו לעיני כל והעם היהודי החל להתגונן מפניה ‪ .‬אד"ם הכהן היה אחד מראשי חוליית‬
‫הביניים בין תקופת הרפורמציה ו "חכמת ישראל " לבין הציוניזם ‪ .‬הוא היה תלמיד חכם שמכר את נשמתו לשטן ‪.‬‬
‫את עוזריו הוא בחר בקפידה והיה עושה להם בחינות בהלכה כדי לבחון מי יכול להיות מחבר עוזריו ‪.‬‬
‫כמנדלסון בזמנו הוא התחפש בתחילה ליהודי כשר עם זקן והציג את עצמו כמתפלל לאלוקיו ‪ ,‬עטוי בטלית על‬
‫ראשו בכותל המזרח של בית הכנסת ‪ .‬למעשה הוא היה עומד על "פרשת דרכים " ומלסטם בחורים בעלי‬
‫כישרונות ומפתה אותם לנטוש את עולמה של תורה ולנסוע לברלין ללמוד באקדמיה ‪ .‬הצלחתו בתחילה היתה‬
‫כבירה ורק ספרו של רבי עקיבא י ‪ .‬שלזינגר‪"-‬לב העברי "‪ ,‬הצליחה לעצור סחף זה ‪ .‬אחד מקרבנות אלו היה‬
‫למשל הפרופ ' למתמטיקה מייזלר ‪ ,‬שספרו נלמד כספר חובה באקדמיה בארץ (מפי חתנו )‪ .‬לגבי מי שהוא לא‬
‫הצליח מיד ל הוציא מעולמה של תורה ‪ ,‬הוא היה נוהג בדרכי רמיה ‪ ,‬שנוקט בהם היום השמאל הקיצוני של‬
‫הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬על ידי הרצאות על "ארון הספרים היה ודי" בצורה מעוותת ‪ ,‬שתגרום לנוער השמאלני ‪,‬‬
‫העומד בפני השוקת השבורה והמ דממת של החברה המתבוללת כאן בארץ ‪ ,‬מלהפוך לנוער מקיים מצוות ‪.‬‬
‫שליחי השבתאים בארץ מקימים גם לנוער של הציוניזם הדתי בתי ספר ומדרשות מעורבות עם חילונים‬
‫וחילוניות או בלעדיהם ולימודי חברותא בגמרא ‪ ,‬כדי ש "חלילה" לא יהפכו לשומרי מצוות ממש ‪ .‬על ידי לימודים‬
‫אלו הם מצליחים לתעל את כמיהתם לרוחניות טהורה ‪ ,‬לבעיטה בשולחן ערוך ולבעיטה במקורות היהדות גם‬
‫על ידי זלזול באיסו ר המופיע בהלכה ללמד בנות גמרא וכל שכן בערבוב המינים ‪ .‬מכאן כבר הדרך הרבה יותר‬
‫קלה לבולל אותם ‪ .‬כך נהג גם אד "ם לבנזון ‪ .‬ה"חפץ חיים "היה מספר קלד‪„-.‬שהיה לרשע (לבנזון) כשישים‬
‫"ארון הספרים‬ ‫תלמידים (=בווילנא) שהיה לומד עמם גמרא (=כמו ההרצאות כיום של השמאל במסגרת‬
‫היהודי"‪ ).‬ובשבת קודש היה מדליק נר ‪ .‬כן יאבדו כל אויבך השם “‪ .‬רבי שלמה בלוך שהיה תלמיד מובהק של‬
‫ה"חפץ חיים " סיפר עוד קלד‪„-.‬איך שרבו הקדוש מרבה לספר רשעות הרשע אד"ם הכהן וכאשר היה מזכיר‬
‫(=ה"חפץ חיים ") את השם הטמא ‪ ,‬היה אומר "ימח שמו ונתקיים בו שנימח שמו ‪ ,‬הוא התפגר וכ ן בנו התפגר "‪.‬‬
‫אני שמעתי כמדומני בשם ר "ש גריינמן ז "ל‪ ,‬כאשר היה מזכיר שם הטמא הזה היה יורק ומועך את רוקו‬
‫ברגלו‪...‬ושמעתי שרשע זה ארבו (=ליבו) ללכוד ברשתו את ה "חפץ חיים " בצעירותו“‪ .‬עמדתו של הרצל ‪ ,‬כי יש‬
‫ליצור מסגרת מדינית של יהודים באוגנדה או בארגנטינה ‪ ,‬נדחתה כ ידוע ברוב קולות בקונגרס הציוני ‪ ,‬היות‬
‫שנתפסה כעמדה התלושה מן המציאות ומאז ההילה שנקשרה בשמו עומעמה ‪ .‬עם קום המדינה שונ תה סופית‬
‫עמדתה הרשמית ‪ ,‬של ההנהגה השבתאית במדינה‪ ,‬לגבי היחס שיש לתת להרצל ‪ .‬הוא הורד מדרגת משיח‬
‫השקר השבתאי ‪ ,‬דמות שהוא עצמו ייחל שיראו אותו ככ זה ויוחס לו רק תואר של נביא ‪ .‬מבין שלל הכינויים של‬
‫הנביא (נביא‪ ,‬רואה‪ ,‬צופה וחוזה וכו ')‪ ,‬הוחלט על ידי הממשלה השבתאית לתת לו את הכינוי של סגנו של‬
‫שבתאי צבי– נתן העזתי‪ -‬שכונה בזמנו "החוזה"‪ ,‬היות והוא היה הוזה כל הזמן בדמיונותיו את התגלותו של‬
‫משיח הש קר שבתאי צב י והיה מטיף כל הזמן ‪ ,‬כי הוא יגאל את עם ישראל ‪ .‬למעשה עם קום המדינה דוד בן‬
‫גוריון החליף את הרצל כמשיח השקר וכמעט בכל מקום שהיה מגיע היו שרים לו "דוד מלך ישראל "‪ .‬לעומת‬
‫הרצל ש רק "חזה" שהמדינה תקום באוגנדה או בארגנטינה ‪ .‬רבי עקיבא י ‪ .‬שלזינגר כתב בשנות החמישים של‬
‫המאה ה‪ ,19 -‬שבארץ ישראל תקום ישות אוטונומית יהודית ‪ .‬בספרו "לב העברי " הוא מתאר כיצד ישות יהודית‬
‫צריכה לקום בארץ ישראל ואף החל לממש תיאור זה על ידי הקמתה של פתח‪ -‬תקוה‪ .‬ישות זו היתה אמורה‬
‫כמובן להיות אוטונומיה ולא מדינה ריבונית ‪ ,‬כיוון שעצם הקמתה של מדינה ריבונ ית הינה כפירה בכל התורה ‪,‬‬
‫כדברי מרן הרב מבריסק ע‪( .‬ח"ד‪ ,‬עמ' קצו)‪ .‬הוא גם פוגש בהרצל ואומר לו שדמיונותיו‪ -‬של הרצל‪ -‬מעידות על‬
‫כך שהוא שרלטן ‪ .‬אמנם‪ ,‬כל זה לא מפריע להנהגה של הצי וניזם השבתאי לקרוא להרצל "חוזה"‪ ,‬שהרי לא רק‬
‫שקר זה אלא כל מסכת חייהם בנויה על שקר וקו נספירציה‪ .‬הרצל ניסה בכוחות עצמו ללכוד את שלומי אמוני‬
‫ישראל ברשתו ‪ .‬הוא שלח מכתב לבנו של מרן המהרי "ל דיסקין – מרן הרי "י דיסקין וביקש ממנו שיעמיד את‬
‫עצמו כראש התנועה הציונית במחוזו בעיר אומן ‪ ,‬בו גר אחרי נישואיו קלה‪ ..‬הוא חשב שיש ביכולתו לשכנע את‬
‫אחד מגדולי הדור להשתתף במזימותיו ‪ ,‬דבר המעיד על תלישותו מן המציאות ‪ .‬כאשר ראה שאינו יכול לדאוג‬
‫לכך בכוחות עצמו ‪ ,‬חיפש באמצעות סוכניו סוס טרויאני ‪ ,‬בין הרבנים שהשתתפו בקונגרסים הציוניים ‪ ,‬אשר יהיה‬
‫אפיקורס מתוחכם שדרכו יוכל להקים ארגון ש על ידי ציוניזם דתי ‪ ,‬ארגון‪ ,‬אשר החרדים‪ -‬שומרי המצוות יתנו בו‬
‫אמון‪ ,‬ארגון ש על ידי האמון שניתן בו יוכל להורידם לאט לאט מהפסים ולדאוג להתבוללותם ‪ .‬הוא מצא אכן את‬

‫קלג‪" .‬ארוכה הדרך לחרות"‪ ,‬י‪ .‬מרידור (מראשי ארגון אצ "ל)‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬
‫קלד‪" .‬הצדיק רבי שלמה"‪ ,‬י‪-‬ם‪ ,‬תש"ן‪ ,‬עמ' כ"ו‪ ,‬אות י"ד‪.‬‬
‫קלה‪" .‬בתוך החומות"‪ ,‬מ‪ .‬מ‪ .‬פרוש‪ ,‬עמ' ‪ ,203‬י‪-‬ם‪ ,‬תש"ח‪.‬‬
 ‫פח‬

‫מי שכונה "הרב ריינס "‪ ,‬אדם עם זקן ארוך עם הרבה תחכום ‪ ,‬אך גם אדם „שלכל דבר ניגש מתוך דימיון‬
‫וחלום“קלו‪..‬‬

‫אליעזר בן יהודה‪-‬האיש שיצר את הבסיס להשתלטות הציוניזם על העם היהודי וריסוקו‬

‫הרוחני והתרבותי בארץ ישראל‬
‫הציוניזם מכתיר את אליעזר בן יהודה כ "מחיה" השפה עברית ‪ ,‬אך למעשה הוא המית שפה זו והמיט על עמו‬
‫אסון פיזי ‪ ,‬רוחני ותרבותי ‪ .‬נביא בקצרה את מעלליו ואת שנאתו התהומית לעמו וכן מעט על אישיותו המעוותת‬
‫על פי מקורות (בעיקר ספרו של תלמידו פרופ ' יוסף קלויזנר וספרה של אשתו ועוד)‪ ,‬אשר רוכזו על ידי הרב‬
‫שמואל רוטשילד בחיבורו "טוהר הלשון" (הוצ' "שפה ברורה"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ח)‪.‬‬
‫כוונתו של א ליעזר בן יהודה בהפיכת לשון הקודש לשפה מדוברת (כאשר כוונתו הראשונית היתה לכותבה‬
‫באותיות לטיניות ‪ ).‬היתה מבוססת על שתי מטרות שהן אחת א‪ .‬הפיכת העם היהודי לעם ללא שורשים כדי‬
‫לבוללו‪ ,‬על ידי הגדרתו כעם המתייחד רק בשפתו וארצו ‪ .‬ב‪ .‬ריסוק קדוש תה של השפה האלוקית כמכשיר‬
‫להתבוללותו של העם היהודי‪„ -‬אני מוציא את כל המלים הקדושות שבדעתי לחללן “ (עמ' ‪ .)45‬כבר בצעירותו‬
‫הוא היה ניהיליסט ‪ ,‬אשר הגדיר את עצמו כ "רוסי גמור " ( עמ' ‪ .)5‬מי ששכנע אותו לפעול להתבוללותו של העם‬
‫היהודי תחת מסוה של "תחיה לאו מית" היה גוי רוסי בשם טששינקוב ‪ ,‬אשר אותו הגדיר כ "רבי השלישי " ( עמ'‬
‫‪ .)8‬כדי להוציא את מזימתו לפועל ‪ ,‬הוא נהג בטקטיקה השבת אית הידועה ‪ .‬א‪ " .‬המטרה מקדשת את‬
‫האמצעים"‪ -‬תחילה נהג באלימות ואכזריות כלפי בני משפחתו ‪ .‬כאשר אשתו כמעט נעקצה מעקרב ‪ ,‬הוא סירב‬
‫להצילה‪ ,‬כי לא פנתה אליו בעברית ואת בנו כלא במשך שנים בבית ‪ ,‬כדי שלא יהיה בחברת ילדים ומורים ‪ ,‬אשר‬
‫אינם דוברי עברית (עמ' ‪ .)9‬מאוחר יותר ה וא עובר לאלימות רצחנית ‪ ,‬אותה הוא מפנה כלפי העם היהודי ‪.‬‬
‫כאשר הנהלת הטכניון ס ירבה ללמד בעברית ‪ ,‬הוא כתב להם‪„ -‬פתיחת הטכניקום לא תעבור בלי שפיכת דם‬
‫יהודים ובלי שעשרות צעירים ינודו לבתי הכלא “ (עמ' ‪ )51‬וכאשר פגש את מנהלו איים עליו‪...„ -‬ודם ישפך על‬
‫מדרגות המכון ‪( “...‬שם)‪ .‬הוא א ירגן בריונים אשר הפעילו "איומי רצח על ילדים אם ילכו לבית ספרם " אשר‬
‫לימדו שם בגרמנית (שם)‪ .‬מורה מבית הספר "עזרה" קיבל ממ נו מברק‪„ -‬שוב מדרכך כי דמך בראשך “ (עמ'‬
‫‪ .)52‬כאשר ראה א ליעזר בן יהודה ‪ ,‬כי גם שיטות הרצח שהפעיל אינן עוזרות ‪ ,‬החל להסית ילדים קט נים נגד‬
‫הוריהם ובכך הרס את היסוד הבסיסי של החינוך‪ -‬מורא וכבוד להורים ומורים ‪ ,‬כפי שנכתב אז בעתו ן "הארץ"‬
‫(עמ' ‪ .)53‬את שיטות הרצח והטרור נגד העם היהודי ‪ ,‬אשר אינו מיישר את קו האידיאולוגי לפי שגיונותיו ‪ ,‬הוא‬
‫הנחיל לבריונ י ההנהגה הציונית (בעיקר מהשמאל ) במאה העשרים ‪ .‬תיעוד של רוב שיטות הרצח והטרור האלו‬
‫מופיע בספרה של פרופ' אניטה שפירא "הליכה על קו האופק"‪.‬‬
‫ב‪ .‬קונספירציה‪-‬אליעזר בן יהודה היה אתאיסט מוצהר ‪ ,‬אשר לחם בירושלים כבר במאה ה‪ ,19 -‬בראש קומץ‬
‫מתבוללים‪ ,‬בעם היהודי כדי לבוללו ‪ .‬כאשר הגיע לארץ החליט בתחילה להתחפש לרב חשוב כדי להסוות את‬
‫מהותו‪ .‬הוא לבש גלימה ארוכה ותרבוש לראשו ויצא מ ידי יום מביתו ‪ ,‬כאיש מורם מעם ‪ ,‬מעוטר בטלית ו תפילין‪,‬‬
‫וכך הוא כותב (עמ' ‪„- )10‬כשהתחלתי עתה בחיים קבועים בירושלים ‪...‬ואחליט לנהוג בכל ל בדרכי היהדות‬
‫המקובלה‪ .‬זה היה קשה עלי ביותר מפני צד הצביעות שב דבר‪...‬מצאתי לי היתר ‪ ,‬משום שנדמה לי אז ‪ ,‬כי על ידי‬
‫הוויתורים האלה מצד ה "משכילים"‪ ,‬יעלה בידנו ‪"...‬מלחמת התחיה הלאומית " (=הבנויה על ה "ניסור" הנוצרי בין‬
‫"דת" ו"לאום")‪...‬והתהלכתי בחוצות ירושלים בפרט בשבתות וימים טובי ם עטוף בטלית ‪...‬כך נהגתי ימים ושנים‪-‬‬
‫עד שנוכחתי‪ ,‬כי הכל לשוא “‪ .‬אז הוא הסיר את התחפושת והחל להיראות כגוי גמור והחל להלחם בשיא הט ירוף‬
‫בעם היהודי בירושלים ‪ ,‬עד „שפרץ את כל גדר י הדת לעיני כל העם בעיר הקדש “‪ ,‬כדברי תלמידו (עמ' ‪ .)18‬בן‬
‫יהודה‪ ,‬בוידויו האישי ‪ ,‬סותר את דברי הבלע שהטיח ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק בגדולי ישראל בירושל ים‪ .‬הוא השמיץ או תם‬
‫באומרו‪„ -‬תחילה עדיין התעטף בן יהודה בטלית והניח תפילין וב התנגדות היראים הפך לפושע מוחלט “קעט‪ ..‬הוא‬
‫ואשתו „שמו להם לחוק תמ ידי לעשות משתה ושמ חה בכל יום הכיפורים בגן החצר “ (מתוך עתון "משכילי"‬
‫"החבצלת"‪ ,‬הובא בספר "מן המקור "‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪ .)117‬כיון שידע ‪ ,‬כי השפעה מכרעת תהיה לו על העם רק‬
‫אם כספי ה "חלוקה" יעברו לתחום השפעתו ‪ ,‬הוא החל להשמיץ בשקרים וגידופים בעיתונו את ממוני ה "חלוקה"‬
‫(עמ' ‪ ,)13‬ובכך הקדים את ד "ר חיים ויצמן ‪ ,‬אשר גם כן השתלט על כספי התמיכה מחו "ל בעזרת הבריטים‬
‫אחרי שכבשו את הארץ אחרי מלחה"ע הראשונה ‪ .‬הוא הכריז על מרד בשלטון הטורקי ‪ ,‬אשר כמעט גרם לחיסול‬

‫קלו‪".‬סיני"‪ ,‬כרך ג'‪ ,‬עמ' שנ"ד‪ ,‬הר' יצחק יעקב ריינס ז"ל‪ -‬על ידי משה כהן‪ ,‬מזכירו האישי ‪ .‬כמו כן ראה תיאורו‬
‫של הג"ר יחיאל יעקב וויינברג ‪ ,‬לפרקים‪ ,‬י‪-‬ם‪ ,‬תשכ"ז‪ ,‬עמ' של"ד – ו‪.‬‬
 ‫פט‬

‫פיזי של העם היהודי בא "י‪ ,‬דבר שנמנע רק אחרי שהשולטן הטורקי שוכנע שמדובר במטורף תמהוני ‪ ,‬אשר אף‬
‫אחד בארץ אינו עומד מאחוריו (עמ' ‪.)21‬‬
‫בן יהודה בח ר בהברה ה"ספרדית" בעיקר משום ש „אף הנוצרים קוראים בה את כתבי הקודש “ [עמ' ‪( 49‬פרופ'‬
‫י‪ .‬קלויזנר)]‪.‬‬
‫הצמדותו של א ‪ .‬בן יהודה לנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬לתובנותיה ויסודותיה היא אכן יסוד מוסד של הציוניים מהזן‬
‫הנוצרי‪-‬משכילי‪ .‬כפי שכבר הוכחנו לעיל ולפי נצרות זו אין צורך בהטבלה והמרה רשמית ‪ ,‬אלא העיקר בנצרות זו‬
‫הם החיים על פי כל התפיסות הנוצריות הרפורמיות שכבשו את תרבות המערב ‪ .‬ברם‪ ,‬בן‪-‬יהודה היה מוכן‬
‫להמיר את דתו רשמית ולהסתפח לאותן כתות פרוטסטנטיות ‪ ,‬המחייבות גם הטבלה ‪ ,‬כי הוא האמין ב "אותו‬
‫האיש"‪ ,‬אך הוא היתנה המרה זו בקבלת משרת כומר ‪ ,‬אך כאשר מישאלתו לא התמלאה הוא נסוג בו מהמר ה‬
‫רשמית‪ .‬כך סיפר המשומד המסיונרי פרידלנדר למחבר ה "תקוה" – נ‪.‬ה‪ .‬אימבר‪ .‬אימבר כתב על כך בירחון‬
‫"החבצלת"‪ .‬הרקע לגילוי זה היה ‪ ,‬הגנתו של אימבר על איכרי המושבות ‪ ,‬מפני הרודנות של פקידי הברון ‪ .‬כיון‬
‫שהוא הגן עליהם בנושא השמיטה ‪ ,‬יצא עליו קצפו של בן‪ -‬יהודה והוא תקף או תו בעתונו "הצבי"‪ .‬הכתבות של‬
‫"מחיה" השפה העברית ‪ ,‬מופיעות במספר‬ ‫אימבר על התנהגות פקידי הברון ועל אשיותו חדלת האישים של‬
‫גליונות של "החבצלת" ( תרמ"ט‪ ,‬גליונות ל ' שבט‪ ,‬י"ד אדר א ' וי"ז תמוז )‪ .‬אימבר מספר שפרידלענדער סיפר לו‬
‫בעצמו שהוא ניסה לשכנע את בן‪ -‬יהודה להמיר א ת דתו וגילה לו שהוא הזמין את עצמו לביתו של בן‪ -‬יהודה‬
‫בירושלים‪ ,‬אך בן‪ -‬יהודה דחה אותו משום ש „לביתי לא יוכל לבוא מפני חמת החסידים ‪ ‬ולכן הם נפגשו במקום‬
‫אחר‪ .‬כאשר הם שוחחו על הנצרות התרשם פרידלענדער ש „נפשו לא רחוקה מנפשי ‪ .‬כאשר הוא הציע לבן‪-‬‬
‫יהודה להמיר רשמית את דתו‪ ,‬השיב לו בן‪ -‬יהודה ‪„ -‬לו אדע ‪ ,‬כי תעשני לכהן (=לכומר) מיד אחרי בואי בברית‬
‫(=הנצרות)‪ ,‬אז בשמחה אלך אחריך ‪ ,‬יען כי אז לא יוכלו היהודים הנבזים לגרות בי לאמר ‪ ,‬מה הוסיף ומה נתן לי‬
‫(אותו האיש )‪...‬משראה שהדבר לא אפשרי ‪ ,‬ביקש בן‪ -‬יהודה מפרידלענדער בדמעות שליש שלא יג לה זאת לאף‬
‫אדם‪ ,‬והלה נענה לו ‪ .‬לפני שנפרד העניק לו פרידלענדער שלשה עשר לירא טורקית ‪ .‬בן יהודה לא רק חילל את‬
‫לשון הקודש אלא גם שיבשה לחלוטין‪„ -‬צריך לפסוק מלהפחיד אותנו תמיד ‪ ,‬שכותבים אנו בשיבושים מפני‬
‫שבפסוק פלוני ‪ ,‬במשנה פלו נית או במדרש פלוני כתוב לא כך “ (עמ' ‪ .)45‬מסיבה זו מתקש ים כיום רבים להבין‬
‫את מקורותינו ‪ .‬הוא „ביקש שהועד יכריז בפומבי ‪ ,‬שכל שורשי השפה הערבית כשרים וראויים למלא את החסר‬
‫בלשוננו“ (עמ' ‪ .)48‬שפה משובשת ‪ ,‬מגמתית ומחוללת זו התאמץ ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ללמוד אותה‪ ,‬ולדבוק בה ולדבר‬
‫בה עוד בהיותו בישיבת וולוז 'ין‪ .‬התעקשותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לדבר בשפה העברית המחוללת והמשובשת ‪ ,‬גרמה‬
‫לכך שהבחורים בישיבה התלחשו מסביבו ואמרו שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק הפך לאפיקורס ‪ ,‬כפי שהוא עצמו סיפר לי ‪ .‬ל‪.‬‬
‫פישמןשיד‪( .‬עמ' ‪.)274‬‬
‫ק‪ .‬כצנלסון כותב ("משבר העברית המוד רנית"‪ ,‬ת"א‪ ,‬תש"ן‪ ,‬עמ' ‪„-)97-98‬הלשון העברי ת המודרנית ‪...‬באה‬
‫לאחז את העינים ולהוליך שולל את הדעת ולרמוז כי כבר בא משיח ועל כן אין מקום לגעגועים‬
‫משיחיים‪...‬העברית המודרנית מעקמת את כל התמונה של המציאות היהודית ‪ ,‬כפי שהיא משתקפת במושגים‬
‫היהודיים‪ ,‬היא יוצרת את האשליה כי ההוה שלנו הוא משיחי “‪ .‬בעמ' ‪ 94‬הוא כותב‪„ -‬תנועת העבודה ר ואה‬
‫בעצמה את המשי ח‪...‬היא מתנגדת למשיח היהודי ‪ ,“...‬כשם שה "סופר אגו " של תנועה זו‪ -‬ק‪.‬מרכס‪ -‬רואה‬
‫בחברה בשלב הסינתזה שלה ‪ ,‬את ההתגשמות המשיחית ‪.‬‬

‫מדוע הציוניזם והציוניזם הדתי בחרו לקרוא לשפתנו "שפה עברית" ולא "לשון הקודש"‬
‫ה"עבריות" היתה מושג אותו הטמיעה מערכת התעמולה של הציוניזם השבתאי‪ -‬מודרני‪ ,‬גם בקרב הציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬כדי לעוקרו מהתפיסה המושגית של "יהודי" ולהחזירו לתקופה הכנענית שלפני מתן תורה ‪.‬‬
‫בספר בראשית ‪ ,‬אשר אז עדיין צאצאי אברהם אבינו אינם מתרבים לכדי גודל של עם ‪ ,‬אונקלוס [אשר תרגומו‬
‫על הת ורה לארמית נאמר במעמד הר סיני ‪ .‬ראה על כך ב "שדי חמד " לרבי חזקיהו‬
‫"עברי"‬ ‫מדיני‪ ,‬חלק ה ' (קסו‪ ]):‬מתרגם בכל מקום שמופיע בספר בראשית המילה‬
‫"עברי"‬ ‫ל"עבראה"‪ ,‬אך החל מתחילת ספר שמות הוא מתחיל לתרגם את המילה‬
‫ל"יהודי"‪ ,‬כגון [שם‪(,‬א‪,‬טז)] ‪„ -‬בילדכן את העבריות ―‪ ,‬הוא מתרגם ‪„ -‬ית יהודיתא―‪.‬‬
‫מתחילת ספר שמות ‪ ,‬בלשון זכר ‪ ,‬נקבה ורבים ‪ ,‬מופיעה המילה "עברי" רק בדו‪ -‬שיח‬
‫עם המצרים כי אז עדיין הכנענים נמצאים בארץ והיהודים שהגיעו למצרים מכנען‬
‫"עברים"‪ ,‬אך העם עצמו‬ ‫מובחנים כמשפחה נפרדת בארץ זו ונקראים עדיין בשם‬
‫מתחיל לכנות את עצמו כעם יהוד י‪ ,‬כי "ה" רגילים להחליפה באות "ח" –יחודי ["תלמוד‬
‫ירושלמי"‪ ,‬מס' ברכות (ו‪,‬א)]‪ ,‬היינו‪ ,‬העם היחיד המאמין באל יחיד ‪ .‬ישנן כמה נשים‬
‫שכונו בשם "יהודיה"‪ ,‬על שם שכפרו באלילי העבודה הזרה והאמינו באמונת היחוד ‪.‬‬
‫בתיה בת פרעה מכונה "היהודיה" [דברי הימים א' (ד‪,‬יח)]‪ ,‬כי כפרה בעבודה זרה [מס'‬
 ‫צ‬

‫מגילה (יג‪ .]).‬עשו כינה את אהליבמה אשתו "יהודית"‪ ,‬כדי להטעות את אביו שהיא כביכול כופרת בע "ז [ראה‬
‫ברמב"ן‪ ,‬בראשית (לו‪,‬ב)]‪ .‬אחי יוסף הכופרים בע "ז של מצרים קראו להם יהודים ["תרגום יהונתן "‪ ,‬בראשית‬
‫(מג‪,‬לב)] וכן כל אלו שעמדו בנסיון ולא עבדו ע "ז מלבד בתיה ‪ ,‬כגון‪ :‬מרדכי‪ ,‬חנניה‪ ,‬מישאל ועזריה ‪ .‬בספר שמות‬
‫נזכר גם המושג "עברי"‪ ,‬בהקשרו ההלכתי ‪ ,‬בהלכות "עבד עברי "‪ ,‬כדי להבדילו מהלכותיו של "עבד כנעני "‬
‫ואונקלוס מתרגם את המילים "עבד עברי " ל"עבדא בר ישראל " [ שמות (כא‪,‬ב)]‪ ,‬כדי להדגיש שמדובר במינוח‬
‫דיני‪ ,‬כי "ישראל" מופיע לעיתים בספר שמות בקשר לציווי של מצוות או לציווי אלוקי כהוראת שעה לעם ישראל ‪,‬‬
‫כגון‪" :‬דבר אל בני ישראל " [בנביא מופיע "יהודי"‪ ,‬אפילו בקשר להלכה של "עבד עברי"‪ ,‬היינו‪ ,‬בירמיה (לד‪ ,‬ח‪-‬ט)‬
‫‪...„ -‬העברי והעבריה חפשי ‪ ,‬לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש ―‪ .].‬הלשון היה ודית מכונה בשם "עברית"‪ ,‬רק‬
‫כדי להבדיל ה מארמית [למשל‪ ,‬במס' ברכות (ח‪ ).‬בתוס' ד"ה אפילו ‪...„ -‬לקרות ג ' פעמים העברי ―‪ ].‬או משפה‬
‫אחרת או לגבי כתב עברי [בניגוד לכתב אשורי ‪ ,‬כגון במס ' שבת (קטו‪ ,]).‬אך תמיד כאשר מדובר על לשוננו‬
‫כלשון בפני עצמה הלשון מכונה "לשון הקוד ש"‪ ,‬היות ולשון זו נ יתנה ב ה התורה ואשר ב ו נברא העולם [ספרי‬
‫(יא‪,‬יט)‪" ,‬תלמוד ירושלמי " במס' שקלים סוף פרק ג ']‪ .‬לכן‪ ,‬לשון זו גם אינה מוגדרת כ "לשון קדושה "‪ ,‬שפירושה‬
‫לשון שנוצרה בצורה מוסכמת וקודשה בידי בני אדם [שו"ע‪ ,‬או"ח (סב‪,‬ב) ב"משנה ברורה "‪" -‬ביאור הלכה "‪ ,‬ד"ה‬
‫יכול]‪ .‬לשוננו נקראת "לשון הקודש " גם משום עוד כמה מעלות אשר ישנן בה ‪ ,‬כגון משום גדר ערווה שיש בה‬
‫לגבי ההבדל של לשון נוכח בין "את" ל"אתה" ["יערות דבש"‪ ,‬רבי יהונתן אייבשיץ ‪ ,‬ח"ב‪ ,‬דף יב]‪.‬‬
‫אליעזר בן יהודה ‪ ,‬אשר טען שהוא רוצה לחלל את שפתנו ‪ ,‬קרא לכן לשפתנו "לשון עברי ת"‪ ,‬היינו‪ ,‬שפה‬
‫המנותקת מהעם היהודי ומאלוקיו ‪ ,‬שפה שאינה יהודית ‪ ,‬אלא שפה הדומה לשפת התרבות הכנענית ‪ .‬לכן‪ ,‬גם‬
‫"היהודי" מכונה ב "מדינה העברית" ( היינו‪ ,‬מדינה לא יהודית שאמורה היתה לייחד את אמונתה באל אחד )‬
‫כ"עברי"‪ ,‬היינו‪ ,‬אישיות כנענית מהתקופה הכנענית ומתקופת ראשי ת התנ "ך‪ .‬לדידו של אליעזר בן יהודה ‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫אברהם ובניו אינם מאמינים באל אחדותי ‪ ,‬תפיסה אשר הכתיבו לו ולתנועה הציונית לה הוא היה משוייך‬
‫"חוקרי" המקרא הנוצרים הפרוטסטנטים ‪ .‬אברהם אבינו קיים את כל "תורותי" – תורה שבכתב ותורה שבעל‬
‫פה [מס' יומא (כח‪ ,]):‬אך כיוון שהציוניז ם מושתת על הנצרות הרפורמית ‪ ,‬הטוענת שמעבר לכתבי הקודש אין‬
‫להתייחס באמינות למה שמופיע בנצרות וביהדות ‪ ,‬לכן ניתן לומר לטענתם שאברהם העברי לא קיים שום‬
‫מצווה‪ .‬בכך הם יצרו דמות דמיונית של אברהם שכביכול היו לו תפיסות פאגניות ושהיה חילוני כמוהם ‪ .‬בכך הם‬
‫הופכים אותו לאב טיפוס של העבריות הציונית ‪ .‬לכן‪ ,‬גם לא מופיע בשום פרסום ציוני המושג "חייל יהודי " אלא‬
‫"חייל עברי "‪ " .‬חייל יהודי " קיים בתודעתם של הציונים היהודו‪ -‬נוצריות‪ ,‬רק בצבאות העמים ‪ ,‬כגון "הבריגדה‬
‫היהודית" בצבא הבריטי ‪ ,‬אף שבריגדה זו הורכבה על ידי יהודו‪ -‬נוצרים מהקיבוצים ומהערים היהודו‪ -‬נוצרים כאן‬
‫בארץ‪ .‬מהדברים דלעיל יובן מעתה ‪ ,‬שאליעזר בן יהודה ‪ ,‬לא רק המית את לשון הקודש ולא החיה אותה ‪ ,‬אלא‬
‫גם יצר שפה לא יהודית וקרא לה "השפה העברית "‪ .‬מכאן גם יובן מדוע הוצמדה המילה "עברי" או "עברית"‬
‫לכל מונח השייך לאג 'נדה של הציוניזם ‪ .‬נראה לה לן‪ ,‬כיצד הטמעה זו פועלת בהצלחה על צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר הוא‬
‫מתחבר לתנועה הכנענית‪.‬‬
‫הימנון ה"תקווה"‬
‫נוצרים (כגון‪,‬‬ ‫כיוון שהציוניזם מושתת על יסודות הנצרות הפרוטסטנטית וראשי הציוניזם היו משומדים יהודו‪-‬‬
‫הרצל וכן מקס נורדאו ‪ ,‬שאף סירב לאפשר לנוצריה שהוא חי עימה להתגייר )‪ ,‬לכן סביר מאד שגם מחבר ההימנון‬
‫"ך ולא‬ ‫הציוני היה משומד נוצרי ובודאי יהיו בהימנון מוטיבים פרוטסטנטיים תוך הדגשת ביטויים דוקא מהתנ‬
‫מהתורה שבעל פה‪.‬‬
‫הביוגרפיות שנכתבו על מחבר ההימנון – נפתלי הרץ אימבר‪ ,‬אכן מאששות חוקיות זו‪.‬‬
‫בביוגרפיה "תיק אימבר " ( נקדימון רוג ל‪ ,‬הוצ' הספריה הציונית ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ז) מובאים ציטוטים מאנשים‬
‫שהכירו את אימבר וכתבו עליו ‪ .‬מתברר שאימבר היה נתון כל חייו בעירפול חושים עקב שיעבודו הכרוני‬
‫לשתיינות ולבסוף הוא אף מת מכך בשנות החמישים לחייו ‪ ,‬כאשר היין ששתה פגע והרס את הכבד שלו ‪ .‬תמיד‬
‫ראוהו הולך ומתנדנד עם בגדים מזוהמים מההקאות שהקיא כתוצאה משתיינותו ‪ ,‬כאשר בקבוק יין מבצבץ מכיסו ‪.‬‬
‫עם כל סכום כסף שהיה לו ‪ ,‬הוא היה מיד פונה למסבאה הקרובה כדי להשתכר ‪ .‬רבים מאלו שהכירוהו לא חסכו‬
‫הו בכל מילות הגנאי‬ ‫בכינויי גנאי ובוז כלפיו ואפילו אליעזר בן יהודה שגם היה משועבד לטיפה המרה כינ‬
‫האפשריות‪ ,‬כגון‪" :‬הנבל הזה"‪" ,‬הכלב השוטה הזה"‪" ,‬כזבן ושיכור" וכו' (שם‪ ,‬עמוד ‪.)17‬‬
‫אימבר טען שאת מיטב שיריו הוא חרז דוקא בהיותו בשכרות עמוקה ושאת ההימנון הוא חיבר מתוך תחושת‬
‫לובים‪ .‬את ההימנון הוא חיבר‬ ‫אגו‪-‬צנטריות‪ ,‬כאשר הוא מדמה את חיי העם היהודי בהימנון למסכת חייו הע‬
‫בהיותו ברומניה וגם הלחן שלו נלקח משיר רומני כפרי ‪ .‬את ההימנון הוא חיבר כיאה וכיאות לטיבה של התנועה‬
‫הציונית בשיא שכרותו כאשר הוא מתבוסס בקיאו מתחת לשולחן ‪ .‬עד כמה עלוב הוא לראות ‪ ,‬כיצד היהודו‪ -‬נוצרים‬
‫הציוניים עומדים ביראת כבוד כאשר הם שרים ברעדה את ההימנון ‪ ,‬שחובר על ידי אדם בשיא נבלותו ושפלותו‬
‫התת‪-‬אנושית‪ .‬ר' בנימין (יהושע רדלר‪ -‬פלדמן) מתאר ‪„ -‬איך שהיה שותה שיכור ומתגולל מתחת לשולחן ובאותה‬
‫שעה חורז חרוזי שיר נאים ‪ ,‬חרוזי "התקוה"‖ (שם‪ ,‬עמוד ‪.)19‬‬
 ‫צא‬

‫„היו לו לאימבר "יסורי אהבה " עם נשים נוצריות ‖ (שם)‪„ .‬במשך השנה שהוא היה נשוי לגברת הזאת ששמה‬
‫היה דיוידסון ‪...‬הוא נטש אותה כמה פעמים ‪ .‬היא מעולם לא התגיירה ‪...‬הנישואין היו בפני שופט ‪...‬וכמוהם‬
‫הגירושין‪...‬הוא כתב ‪ " :‬אשתי היא נוצריה סימפטית מאד משכילה מאד "‪ .‬היא לא היתה רופאה ‪ ,‬כמו שכולם כתבו‬
‫ושמה דיוידסון על שם בעלה הראשון ‪ ,‬שגם ממנו התגרשה ‪ .‬שמה מהבית היה מרגרט א ' ליפייד‖ ("בעקבות נ ‪.‬ה‪.‬‬
‫אימבר בא "י"‪ ,‬נ‪ .‬רוגל‪ ,‬חוברת מס ' ‪ ,3‬המכון לחקר תולדות קק "ל‪ ,‬שבט תשנ "ט‪ ,‬עמ' ‪ .)35‬על אף שאימבר ביקר‬
‫את העם היהודי ע ל שאינם מאמינים ב "שילוש" של הטומאה הנוצרית ("מרכז הענינים "‪ ,‬ה' אייר תשע "א) הוא‬
‫התנצר רשמית רק מאוחר יותר ‪ ,‬לאחר מכבש לחצים של המסיונר המשומד הרמן פרידלנדר שהגיע לארץ כדי‬
‫לנצר יהודים ‪ .‬קיימת „רשימה מאת המסיונר הרמן פרידלנדר ‪ .‬הרשימה הופיעה בירחון המסיון האנגליקני‬
‫"חדשות מציון "‪ ... .‬מטרתו של הרמן פרידלנדר היתה לספר על המאבק הר וחני שהיה לו עם אימבר ‪ ,‬כאשר ניסה‬
‫להעביר אותו על דתו ‪...‬אימבר חסה במסיון ‖ (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)10‬הוא „הגיע ארצה עם לורנס אוליפנט הציוני הנוצרי‬
‫ושימש מזכיר ו בין ‪ ...1882-1886‬נע ונד חסר פרוטה ‪ ,‬נתון לפיתוי מסיונרים ‪ ...‬ואפילו הסופר ישראל זנגויל ‪ ,‬ידידו‬
‫בלונדון האמין כי הת נצר בשביל להמלט מרעב ‪ ...‬ימיו האחרונים ‪ ,‬ימי מיסכנות ואלכהוליזם ‪ ,‬נשרפו בארה "ב‪.‬‬
‫שופט יהודי ‪...‬קיבלו תחת חסותו והקציב לו תגמול חודשי “ ("אומרים ישנה ארץ "‪ ,‬יצחק זיו‪ -‬אב‪ ,‬עמ' ‪ ,291‬ספרית‬
‫מעריב‪ .)1980 ,‬מי שהשמיט את המוטיבים הפרוטסטנטיים מתוך התנ "ך‪ ,‬שהיו שזורים בהימנו ן "התקווה" היה‬
‫מטמן‪-‬כהן‪ ,‬מנהל הגמנסיה של תל‪ -‬אביב ובראשון לציון הושמטו מרבית הבתים מתוך בתי השיר שחרז אימבר ‪.‬‬
‫פרוטסטנטית של "יום העצמאות "‪ ,‬בין שאר‬ ‫"התקוה"‪ ,‬משמש כריטואל פולחני מרכזי בחגאה הנוצרית‪-‬‬
‫הריטואלים ביום זה הבאים לבטא את הערכים הנוצריים של התנועות המ ילנאריות ובפרט של תנועת "הנוצרים‬
‫הציונים" והיהודו‪ -‬נוצרים כאן בארץ במסווה של ערך יהודי ‪ .‬תנועות אלו דוגלות במימוש רבונות יהודית ומשיחית‬
‫בארץ ישראל ‪ ,‬אשר מבוטא לדעתם בחזון אחרית הימים בתנ "ך‪ ,‬אך תפיסתם את התנ "ך מנותקת ממקורות‬
‫התורה שבעל פה של העם היהודי ‪ .‬שאר הר יטואלים ביום זה הם המנהג של "השקת כוסיות " שמקורו נוצרי ‪,‬‬
‫עצרות רשמיות ופולחן ה "מנגל" ( האבסה עצמית של בשרים על ידי צלייתם על גחלים ) ו"יציאה לטבע "‪ .‬פולחן‬
‫ה"מנגל" הוא תחליף והמשך של ריטואל פרימיטיבי אח ר אשר היה נהוג החל משנות ה‪ ,70 -‬והתבטא בהכאת‬
‫ראשי העוברים וש בים בפטישי פלסטיק ובהתזת קצף לבן בפרצופיהם‪.‬‬

‫האם הציוניזם הוא דת פתולוגית או אידיאולוגיה פתלוגית‬

‫ישנם חוקרים המצביעים על מאפיינים פתולוגיים באידיאולוגיה הנאצית ו ‪/‬או בהתנהלותה של תנועה זו ‪ ,‬כאשר‬
‫הכוונה היא למניעים ומעשים המעידים על סטייה חולנית ‪ .‬כדוגמה לכך מביאים את נסיונות הנפל של הצבא‬
‫הנאצי לכבוש את סטלינגרד בברה "מ במלחמת העולם השניה ‪ .‬הנאצים כיתרו את העיר ובמשך זמן רב ‪ ,‬לא רק‬
‫שהם לא הצליחו לכובשה ‪ ,‬אלא שגם נהרגו מהם חלק גדול מהדיויזיה שניסתה לכובשה ‪ .‬כאשר ברגע מסוים‬
‫מפקדי הכוחות הגיעו למסקנה שזוהי למעשה מלחמת התאבדות‪ ,‬הם פנו להיטלר בבקשה לוותר לעת עתה על‬
‫כיבוש העיר ‪ .‬היטלר לא נתן להם את האישור ונימוקו היה שהרייך השלישי הוא צבא בלתי מנוצח ולא שייך‬
‫לנצחו בשום תנאי ולכן הם צריכים להמשיך ולהלחם עד החייל האחרון ‪ ,‬על אף שמבחינה מעשית עדיף היה‬
‫לכבוש את כל ברה "מ ואז ממי לא כבר לא היה טעם לצבא האדום בעיר להמשיך להלחם ‪ .‬טיעונו המטורף של‬
‫היטלר מעיד על סטיה חולנית בתפיסת האידיאולוגיה הנאצית שלו ‪ .‬מאידך יש המצביעים על מהלכים פרגמטים‬
‫של היטלר אשר נגדו את היסודות של האידיאולוגיה שלו ‪.‬‬
‫תנועת הרפורמציה היהודית או כפי שהם לעיתים קראו לעצמם "תנועת ההשכלה "‪ ,‬היתה למעשה גם תנועה‬
‫פתולוגית‪ ,‬היות והיא גרסה איבוד עצמי לדעת של הזהות היהודית וטמיעה בתוך הדת הפרוטסטנטית של‬
‫הגרמנים והכל מתוך הנחה שכך היהודים ישרדו ‪ .‬ברם‪ ,‬טמיעה זו היתה כה פנטית עד שהם היו מוכנים לחסל‬
‫יהודים מצבאות שלחמו נגד גרמניה ב מלחמת העולם הראשונה ולמעשה הם היו מוכנים לחסל את רוב העם‬
‫היהודי במידה והעם הגרמני יראה בכך מטרה לאומית ‪ .‬תפיסה זו אכן מעידה על סטיה חולנית קשה‪ .‬מחד כל‬
‫מהלך גריסת זהותם הי ה מתוך ההנחה ‪ ,‬שזה יתרום ליכולת העם היהודי לשרוד ואף לחיות בשלום ובשלווה‬
‫ולהתפתח‪ ,‬אך מאי דך הם היו מוכנים גם לגרום לחיסולו הפיסי של עמם אם זה תאם את האנטרס הלאומי‬
‫הגרמני‪.‬‬
‫מהלך זה הוכח ובא לידי ביטוי במלחמת העולם השניה ‪.‬‬
‫בשלהי ימי הבינים ‪ ,‬עם תחילת תקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית בגרמניה ‪ ,‬העם הגרמני ברובו המכריע היה‬
‫אנאלפאביתי וחסר השכלה ‪ .‬כאשר קמה תנ ועת הרפורמציה היהודית ‪ ,‬בניגוד לשאר העמים באירופה ‪ ,‬הם‬
‫התקבלו בזרועות פתוחות לאוניברסיטאות בגרמניה ‪ .‬הם הפכו למדענים וקידמו בצעדי ענק את יכולת ההשכלה‬
‫‪ .‬כל יהודי גרמניה (למעט עשרות אנשים‬ ‫של העם הגרמני והיוו את התשתית של פיתוח המדעים בגרמניה‬
‫למשל‪ ,‬בפרנקפורט שהית ה עיר ואם בישראל נשארו ‪ 11‬יהודים כאשר הגיע לשם רבי שמשון רפאל הירש לכהן‬
‫כרב‪ .‬השאר היו מתבוללים רשמית ומיעוט היו יהודו‪ -‬נוצרים) הפכו בשלב הראשון ליהודו‪ -‬נוצרים ולאחר מכן‬
‫כמעט כולם התנצרו והפכו רשמית לנוצרים פרוטסטנטים ‪ .‬כדי לקבל מושג לגבי היקף ההתבוללות וכמות‬
 ‫צב‬

‫‪ .‬על פי חוקי הגזע שחוקקו‬ ‫המתבוללים יש לבדוק מהי כמות המתנצרים אשר שירתו בצבא הנאצי עצמו‬
‫בנירנברג אסור היה לשום אזרח גרמני להשאר בגרמניה אם מעורב במשפחתו דם יהודי ‪ ,‬דינו ככלב ואף פחות‬
‫מכך על פי חוקי נירנברג ("הריני מתיר את בשרכם ‪ )"...‬והוא חייב להגיע במהירות ל מחנה ההשמדה ‪ .‬יהודים‬
‫מעורבים אלו כונו "מישלינגים " ( בגרמנית‪ :‬כלב מעורב גזע )‪ .‬לא ידועה כמותם של אלו בזרועות הבטחון‬
‫והתעשיה הבטחונית הנאצית ‪ ,‬אך בוורמאכט בלבד היו ‪ 150‬אלף מישלינגים ‪ .‬לכך הגיע למסקנה על פי מחקר‬
‫מקיף ביותר של אלפי מסמכים שהיו פזורים בכל אירופה ברי אן מרק ריג והוא ראיין רבים מהם בכל רחבי‬
‫אירופה‪ .‬מחקר זה הוא פירסם בספר "החיילים היהודים של היטלר " בשנת תשס "ג‪ ,‬ספר המבוסס על עבודת‬
‫הדוקטורט שלו ‪ .‬כדי שהם יוכלו להתקבל לצבא הנאצי „בנוסף להמלצות מפקדם ואותות הצטיינות בקרב (=לפני‬
‫העידן הנאצי)‪ ,‬היה עליהם להסביר מדוע יש בהתנהגותם משום הוכחה ‪ ,‬שהם גרמנים פטריוטים ונאצים ראויים ‪,‬‬
‫בלונדינים בעלי צואר גבוה ועינים כחולות ‪.―...‬‬
‫„חיל האויר הנאצי (הלופטוואפה)‪ ,‬היה מקום סובלני יחסית למישלינגים ‪ .‬גנרל אחד ‪ ,‬הלמוט ווילברג ‪ ,‬יהודי‬
‫אחראי לפיתוח ה "בליצקריג"‪ ,‬ההפצצות‬ ‫למחצה גם הוא היה קצין מצטיין במלחמת העולם הראשונה ו‬
‫המאסיביות מהאויר על לונדון וערים אחרות‪ -‬הוא נחשב לתיאורטיקן ראשון במעלה בגרמניה בכל הנוגע ללוחמה‬
‫אוירית―‪„ .‬הגנרל היהודי למחצה אברהרד מילר ‪ ,‬למשל‪ ,‬היה אחד האנשים החשובים בבנית חיל האויר של‬
‫הרייך השלישי ובפיתוח כושר ההפצצה שלו ―‪.‬‬
‫‪ ,‬שם היו מבוקשים ביותר אותם‬ ‫מחקר זה לא עסק בשאר זרועות הבטחון והתעשיות הצבאיות הנאציות‬
‫מישלינגים‪ ,‬כיון שהם היו מצויי דים בידע מדעי וטכנולוגי ומוח יה ודי‪ .‬מי שגרם בפועל ליכולת השמדת מליוני‬
‫העם היהודי בתאי הגזים ‪ ,‬היה היהודי פרופ ‪ .‬פריץ הבר (‪ ,)F. Haber‬שכדי ל זכות במהי רות בתפקידים בכירים‬
‫באקדמיה הגרמנית הפך לנוצרי לותרני וחי בשנים ‪ .9.11.1868-29.1.1934‬בשנת ‪ 1918‬הוא קיבל פרס נובל‬
‫על המצאת היכולת להפקת גז האמוניה והיה פרופסור באוניברסיטת ברלין ‪ .‬בסוף מלחמת העולם הראשונה ‪,‬‬
‫הוא שכנע את משרד המלחמה הגרמני להקים מכון ע ל שם הקיסר וילהלם לפיתוח טכנולוגיות לחימה ‪ .‬מכון זה‬
‫ריכז את בכירי המדענים בגרמניה ולכן טבעי היה ‪ ,‬שכיהנו בו בתפקידים בכירים יהודים רבים ‪ .‬כאשר הנאצים‬
‫פקדו לפטר את כל היהודים שם ‪ ,‬הגיע בבהלה נשיא המכון מקס פון פלנק (ממציא תיאוריית הקוונטים ) אל‬
‫היטלר והתחנן בפני ו לבטל את הפקודה ‪ ,‬כי בכך הוא הורס את כל המחקר המדעי הגרמני ואת גרמניה עצמה ‪,‬‬
‫אך היטלר נתקף בכזו התקפת טירוף ‪ ,‬שהוא היה חייב להמלט מחדרו ‪ .‬הבר עסק כל ימיו בהמצאת גזים רעילים‬
‫ללוחמה כימית של הגרמנים ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬כאשר בעלות הברית אסרו עליו עיסוק זה‪,‬‬
‫התעסק תק ופה מסוימת בגזים לצרכים חקלאיים ‪ ,‬לאחר שהקים חברה ובה המציא את הגז הרעיל "ציקלון ‪,"B‬‬
‫‪ ,‬כולל חלק מבני משפחתו ‪ .‬במלחמת העולם‬ ‫בו השתמשו הנאצים להמתת מליוני היהודים בתאי הגזים‬
‫הראשונה ה בר המציא ג זים שאיפשרו לגרמנים לייצר חומר נפץ ופגזים ולולא המצאותי ו הגרמנים היו נכנעים‬
‫מיד‪ ,‬כי היו חסרים להם המר כיבים להכנת חומר הנפץ ו הפצצות‪ .‬הוא המציא בלוני גז כלור ופקד אישית על‬
‫שחרורם של הגזים מול הצרפתים ובכך הפך לארכי‪ -‬רוצח בפועל ‪ ,‬כאשר תוך פחות מעשרים דקות משחרור‬
‫הגז‪ ,‬נהרגו ונפצעו כ‪ 20-‬אלף צרפתים וביניהם יהודים רבים (מהצד השני ‪ ,‬גם לבריטים היו חסרים מרכיבים‬
‫להרכבת כדורים ופגזים ומי שהציל את המצב ‪ ,‬היה ד "ר חיים וייצמן הנשיא הראשון של מדינת ישראל ‪ .‬הוא‬
‫המציא את הפקת האצטון מצמחים ובכך יכלו בעלות הברית לטבוח בגרמנים כאשר ביניהם היו גם יהודים‬
‫רבים)‪ .‬כל זה לא הפריע לראשי הצי וניזם כאן במדינת ישראל ‪ ,‬לקרוא על שמו של הארכי‪ -‬רוצח הבר‪ ,‬שני מרכזי‬
‫)‬ ‫מחקר‪ :‬במכון וייצמן (לשם ביקש גם וייצמן להביאו ‪ ,‬אלא שהוא קיבל התקפת לב לפני שהגיע לארץ‬
‫ובאוניברסיטת ירושלים [פרופ‪ .‬מקס פרוץ (חתן פרס נובל) – "המאניה‪ ,‬האמוניה והאירוניה "‪ ,‬לודביג הבר (בנו)–‬
‫"הענן המורעל "]‪ .‬פ‪ .‬הבר כתב לחיים וייצמן ‪...„ -‬הייתי יותר משר צבא גדול ויותר מראש תעשיה ‪ .‬הייתי מייסד‬
‫תעשיות‪ .‬עבודתי היתה רבת חשיבות בשביל גידולה הכלכלי והצבאי של גרמניה ― ("הנשיא הראשון "‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,66‬יגאל קמחי)‪ .‬ניתן להניח שגם בתעשיות השונות בגרמניה היו מישלינגים ב מספר זהה למישלינגים בזרועות‬
‫הצבא‪ .‬היו זקוקים להם כדי להפעיל את אלפי מכשירי ה "הולורית"‪ ,‬אביו הקדמון של המחשב ‪ ,‬מכשיר שביצע‬
‫מיליון ורבע חישובים ב‪ 40 -‬שעות‪ ,‬מכונות אלו סופקו להם על ידי חברת ‪ I.B.M‬האמריקאית‪ .‬הקשר בין חברה‬
‫זו לנאצים הופסק רק עם כניסתה של ארה "ב ל מלחמה‪ .‬לשם הפעלתם היה צורך בידע מתמטי והיו חשובים‬
‫ביותר עבור הנאצים כדי לשנע את כל יהודי אירופה למחנות ההשמדה ו לתכנון הפעלת המחנות ברמת דיוק‬
‫‪ ,‬טילי ‪ V1‬ו‪V2 -‬‬ ‫שטנית‪ .‬היו מאד זקוקים למוח היהודי כדי לקלוט את המשאיות וטילי הטורפדו בצוללות‬
‫ומטוסים משוכללים ‪ ,‬אותם סיפקה לנאצים חברת "ג'נרל מוטורס " האמריקאית‪ ,‬אשר פעלה וסיפקה את הנדרש‬
‫עד סוף המלחמה גם תחת חברות קש כפי שהובא בספר הדוקומנטרי "בעירה פנימית "‪ .‬שתי חברות אלו סיפקו‬
‫‪.‬‬ ‫למעשה לנאצים את העליונות האוירית והיבשתית כדי לכבוש את אירופה ועל ידי כך לחסל את היהודים‬
‫"מישלינגים" אלו היו גם נחוצים ‪ ,‬כדי להקים את המפעל לייצור תוסף הדלק ‪ ,‬אשר יניע במהירות גדולה יותר‬
‫ובאיכות טובה יותר את המשאיות ‪ ,‬הטנקים‪ ,‬ונושאי הגייסות ובכך להשיג עליונות על הצבאות האחרים‬
‫באירופה‪ .‬גם את סודות הייצור של תוסף דלק זה מכר ה לנאצים חברת "ג'נרל מוטורס"‪ .‬ניתן לשער שמישלינגים‬
 ‫צג‬

‫אלו שפעלו בשרות הנאצים הגיעו לכדי ‪ 300‬אלף‪ .‬בזמן שהם שרתו במסירות נפש את היטלר ‪ ,‬משפחותיהם‬
‫חוסלו‪ ,‬עונו והושמדו במחנות ההשמדה ומחוצה להם ונראה לפי הערכה גסה שמספרם הגיע למליון עד מליון‬
‫בשואה‪ .‬היטלר‪ ,‬נהג ב "מישלינגים" בסלחנות‬ ‫וחצי‪ .‬הם אינם נספרים במנין ששת מליוני היהודים שנטבחו‬
‫מסוימת מתוך גישה פרגמטית בשל תרומתם ‪ ,‬אך הם חיו על זמן שאול ואכן לקראת סוף המלחמה הורה היטלר‬
‫לחסלם‪ ,‬אך הוא לא ה ספיק ורובם שרדו את השואה ‪ .‬במאה ה עשרים הביאו היהודו‪ -‬נוצרים וה "מישלינגים" את‬
‫גרמניה עד מלחמת העולם השניה לעלי ונות מדעית בינלאומית ומספיק להזכיר את אלברט אינשטיין ואת ג 'ון פון‬
‫ניומן מגרמניה אשר הצליחו להמלט לארה "ב‪ .‬אינשטיין כידוע פיתח את תיאוריות היחסות הפרטית והכללית ‪.‬‬
‫הוא הגדיר את מושג "האנרגיה" במקום "האתר"‪ ,‬שהיה מקובל במדע של ה – ‪ .119‬הוא פיתח יחד עם מקס‬
‫פון פל נק את תאוריית הקוונטים שנחשבת עד היום כגולת הכותרת במדע הפיזיקה וכן קבע כי האור נע‬
‫‪.‬‬ ‫במהירות הגבוהה ביותר ביקום ‪ .‬ג'ון פון ניומן היה גאון ובכל תחום מדעי שהוא נגע הוא פיתח בו ענף מדעי‬
‫‪ ,1932‬הוא פרסם בספרו "היסודות המתמטיים של תיאוריית‬ ‫שנה לפני עלייתו של היטלר לשלטון בשנת‬
‫הקוואנטים"‪ ,‬את התיאור שמקובל עד ימינו ‪ ,‬של פעולת המדידה האמינה ביותר בתיאוריית הקוואנטים ‪ .‬הוא יצר‬
‫את התחום המדעי של "תאוריית המשחקים "‪ ,‬אשר יש לו שימושים בתחומי מדע שונים ‪ .‬בגרמניה גם היה‬
‫המרכז המתמטי החשוב ביותר שבראשו עמד הילברט ‪ ,‬שהיה משלושת גד ולי המתמטיקאים הגדולים בעולם ‪.‬‬
‫במרכז זה היו מתמטיקאים יהודים שהטביעו את חותמם על המדע המתמטי ‪ ,‬הם הגיעו ברובם מהעיר ברסלוי ‪.‬‬
‫לכן אין כל פלא ‪ ,‬שבאמצעות יהודו‪ -‬נוצרים אלו וה "מישלינגים "‪ ,‬הנאצים הצליחו גם ליצר את "המים הכבדים "‬
‫כשלב מקדים לפני פיתוח פצצת האטום‪.‬‬
‫אברהם פרנקל מגרמניה היה אף הוא מגדולי המומחים בעולם בתחום הלוגיקה המתמטית ופיתח את המערכת‬
‫המתמטית החזקה ביותר‪.‬‬
‫לסיכום ניתן לומר ‪ ,‬שהיהודים וה "מישלינגים" הם אלו שגרמו לכך שהנאציזם יכבוש את אירופה ויחסל את ששת‬
‫מליוני היהודים ‪ .‬מבין היהודים האלו היו גם לא מעט ציוני ם וכבר הזכרנו לעיל את ה "גייס החמישי " שהורכב‬
‫בעיקר מהציונים ואייש את התפקידים של מגרשי היהודים למחנות ההשמדה והשמירה עליהם שם והובלתם‬
‫לתאי הגאזים ‪ .‬משנות העשרים כאשר האנטישמיות בגרמניה הלכה וגאתה למימדים מפלצתיים ‪ ,‬גם אז אותם‬
‫יהודים‪-‬נוצרים ציונים ולא ציונים ו המישלינגים המשיכו בכל הדבקות ומסירות הנפש להכשיר את העם הגרמני‬
‫לבצע את ההשמדה של העם היהודי ולא רצו לחזור בתשובה ולהפרד מהדת היהודו‪ -‬נוצרית שלהם ‪ ,‬דת אותה‬
‫קיימו בצורה פתולוגית מתוך סטיתיות חולנית ‪ .‬כידוע‪ ,‬לאחר מלחמת העולם השניה ‪ ,‬הוכח מעל כל צל של ספק‬
‫‪ ,‬על ידי היהודים עצמם‬ ‫שחיסול ע צמי לדעת של זהות יהודית מוביל בצורה ישירה לחיסול עצמי פיסי לדעת‬
‫בקנה מידה שלא נודע בתולדות ישראל ‪ .‬כאשר ניתן היה להווכח שאלוקים ממצה את דינו עם מי שעובר על‬
‫‪ ,‬או ש לא יצאו‬ ‫שלש השבועות וגם מאותם החרדים שתרמו מכספם לעבירה זו ובכך עברו על שבועות אלו‬
‫להלחם בחרוף נפש נגד אותם המורדים בג ' השבועות ‪ ,‬הציונים נשארו באותה הויה פתולוגית חשוכה ולא עוד‬
‫אלא שעוד הגבירו את מאמציהם לעבור על שבועות אלו ‪.‬לאחר שהם בעצמם יצרו הרג המוני זה ‪ ,‬הם עוד החלו‬
‫להקשות‪ ,‬בשיא הרשעות ‪ ,‬היכן היה אלהים ‪ ,‬אלהים פגאני שיצרו בהויתם הפגאנית והפתולוגית ‪ ,‬אשר לדידם‬
‫הוא עוד פחות מוסרי מהם ‪ .‬הם באו בשאלה מדוע הוא לא הציל את מי שהם עצמם גרמו לחיסולו ע "י עבירה על‬
‫ג' השבועות ועל ידי יצירת מכונת השמדה שהם עצמם יצרו וכן דאגו לסלק אבני נגף מתפעולה של מכונת‬
‫השמדה זו‪.‬‬
‫תפיסתם הפתולוגית הביאה אותם ל הלחם בערבים‪ ,‬כאשר הם עצמם יודעים שקיים סיכוי של ‪ ,50%‬שפעולה זו‬
‫תגרום להשמדה טוטלית של כל היהודים כאן בארץ ‪ ,‬כפי שצטטנו אותם לעיל בהקדמה ‪ .‬מאז מרידה זו בתש "ח‪,‬‬
‫הם גרמו במו ידיהם לשואה חדשה אשר עד ימינו הביאה להרג של כ – ‪ 50‬אלף יהודים ומאות אלפי פצועים‬
‫בגוף‪ ,‬וכן פגועי נפש רבים ‪ ,‬כאשר מדי יום מתרחשים כ ‪ 2-3‬פיגועים‪ .‬מעבר לכך טירוף פתולוגי זה של חיים‬
‫‪ ,‬המולידות דויזיות של‬ ‫וחינוך יהודו‪ -‬נוצרי‪ ,‬גרם כבר במישרין לעשרות אלפי נשים יהודיות להנשא לערבים‬
‫ת החרדית על ידי‬ ‫מחבלים ורוצחי יהודים ‪ .‬הם ממשיכים בהתנהלותם הפתולוגית ורוצים לחסל את היהדו‬
‫תעמולה‪ ,‬שלומדי התורה אשר בזכותם עדיין לא חוסלנו כאן בארץ ‪ ,‬יקבלו על עצמם את הדת הפרוטסטנטית על‬
‫‪ ,‬שהם למעשה תחומי לימוד נוצריים‪-‬‬ ‫ידי סגירת מעוזי התורה ויציאה לעבוד ועל ידי תוכניות לימוד ליבה‬
‫פרוטסטנטים‪ ,‬כגון אזרחות ‪ ,‬מתמטיקה וכו '‪ ,‬היינו "ניסור" דמיוני בין דת ומדע ‪ ,‬על אף שלימודים אלו מובנים‬
‫בטהרתם בתורה עצמה ‪ .‬הם מבקשים שהיהדות החרדית תתאבד מבחינה רוחנית כדי להתאבד בעתיד בצורה‬
‫‪ .‬התורה מחייבת‬ ‫פיסית‪ .‬החרדים הם היחידים המקיימים את שמירת קיומו היהודי והפיסי של העם היהודי‬
‫אותנו לראות בצבא רק השתדלות מיני מלית‪ ,‬בעוד כל בחור וטוב ומירב כוחות העילית בעם חייבים להתגייס‬
‫ללימוד בהיכלי התורה ‪ ,‬שהם השומרים האמיתיים של העם היהודי ואילו האדרת הצבא ומטרותיו הם מחריביו‬
‫של העם היהודי [תלמוד ירושלמי ‪ ,‬מס' חגיגה (א‪,‬ז)]‪.‬‬
 ‫צד‬

‫חלק ב‬
‫כדי להבין כיצד לכד הרצל את ריינס ‪ ,‬מלבד השלמונים ששילם לו בסתר (ראה להלן בפרק הדן בציוניזם הדתי )‪,‬‬
‫יטה‪ ,‬שעליו הם מסתמכים ‪,‬‬ ‫יש להבין ולתאר לפני כן את מהותו של האיש שריינס וחבריו הכריזו עליו כאוטור‬
‫כאשר הם ייסדו בפקודתו של הרצל את "הסתדרות המזרחי"‪ .‬איש זה היה הרב הראשי הראשון מטעם השלטון‬
‫המנדטורי‪ ,‬איש שמעשיו והגיגיו התאימו לדרכיהם בגיבוש האיד יאולוגיה החדשה שלהם ‪.‬‬

‫הרב הראשי הראשון של השבתאות המודרנית – ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫מעולם לא היה אדם שתלמידיו ריכזו מאמצים כה אדירים כדי להוכיח את חפותו ואת השבחים שענדו לראשו‬
‫גדולים או קטנים ממנו ‪ ,‬כמו הרב הראשי הראשון ר' א‪.‬י‪.‬קוק‪ .‬לא היה אדם כמוהו בעם היהודי שתומכיו ראו‬
‫צורך לכתוב ספר ר‪ .‬גדול של מכתבים ‪ ,‬אשר נשלחו אליו או אל קרוביו או אל מקורביו ‪ ,‬הכוללים שבחים בקשר‬
‫אליו ואף להוציא ספר נוסף במהדורה נרחבת וסדרת כתבות ‪ ,‬לגבי אישים ותלמידים שהעריכו אותו כפי שנעשה‬
‫בעיתון "בשבע"‪ .‬ספרים וכתבות אלו נותנות לכל בר דעת כלים מוחלטים לבחון ולהסיק הבנות‪ ,‬במובן מסוים ‪,‬‬
‫לגבי אישיותו של אותו האיש ושל תומכיו ‪ .‬בספר הנ "ל מושמטות איגרות מסוימות שנשלחו אליו ‪ ,‬אשר אמור ות‬
‫לסתור את כוונת מוציא הספר לאור ‪ .‬המסקנות המיידיות המתבקשות מפרסומים אלו הן ‪:‬‬
‫כל מי שמ תייחס בכתיבה או בדרך אחרת לאיש זה ‪ ,‬לא ניתן לטעון שהתייחסותו שגויה ‪ ,‬מכיוון שחסר לו מ ידע‬
‫שעדיין לא הודפס או פורסם ע ל ידי מקור אמין‪.‬‬
‫זה מעשה לא חכם מצד תומכיו ‪ ,‬להפיץ לשון הרע בצורה הגסה ביותר על גדולי ישראל ‪ ,‬שכביכול שיבחוהו ‪,‬‬
‫וזאת על פי תארים כוזבים ‪ ,‬שנאלצו לה כתיר בהם את מכתבי הבקשות אליו ‪ ,‬בפרט בנושאים של פיקוח נפש ‪.‬‬
‫זה גם מעשה מאד מסוכן מבחינתם ‪ ,‬כיוון שאם יתברר ‪ ,‬שכל אותם נותני תארים מופלגים לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מאידך‪,‬‬
‫במכתבים או באמירות לאחרים ‪ ,‬מגנים אותו בצורה חריפה ביותר ‪ ,‬הרי שהפועל היו צא הוא‪ ,‬כי כל התארים‬
‫הללו נית נו רק משום שפחדו ממנו או היו צריכים לו‪ .‬אם כן ‪ ,‬על פי תארים אלו‪ ,‬אשר ניתנו לו ‪ ,‬בו בזמן ש נותני‬
‫התארים חשבו את ההפך הגמור ‪ ,‬פירושו של דבר הוא‪ ,‬כי נותני תארים אלו חשבוהו לא רק לבעל גאו וה ורודף‬
‫כבוד‪ ,‬אלא גם למגלומן קיצוני ‪ ,‬אשר פחות מתארים אלה לא יספקוהו לשם מימו ש בקשותיהם אליו ‪ .‬אכן‪ ,‬כל מי‬
‫שיש בו מעט יראת שמים וענוה סולד מכך שכותבים עליו תארי כבוד ואף אינו יכול להביט על תארים אלו ‪ ,‬בעוד‬
‫שאצל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו מוצאים בדיוק להיפך ‪ ,‬כפי שמספר שמחה רז רכח‪( .‬עמ' ‪„-)292‬נוהג היה הרב לעבור‬
‫ולקרוא בעיון כמה וכמה פעמים את התארי ם שכתבו בראש המכתבים ששיגרו אליו “‪ .‬להלן נראה את האימרות‬
‫והמכתבים בהם גינוהו בכל לשון ‪ ,‬ולכן המאמץ האדיר של המרכזים והמפיצים של התארים שהוענקו לר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק פועל רק כבומרנג נגדם‪.‬‬
‫נבהיר ונדגיש שוב ‪ ,‬כי קיים הבדל אקוטי (=חד וחריף ) בין מי שהיה שבתאיי לבין מי שהי ה שבתאיי מודרני ‪.‬‬
‫השבתאיי המקורי השתייך או משתייך עדיין לכת סגורה וסודית עד ימינו בטורקיה ובמקומות שונים באירופה‬
‫המרכזית והמערבית בעיקר ‪ ,‬לפחות עד תחילת המאה הקודמת ‪ .‬בכת זו קיימים טקסים משונים ‪ ,‬אשר בחלקם‬
‫כרוכים בפעולות המכוונות לנתץ את מצוות התורה ‪ ,‬כמו כן גם הפעלת סוכנים בכל העולם מתוך מטרה לרסק‬
‫את כל הדתות ‪ ,‬הפילוסופיות והאידיאולוגיות ולהביאן לאידיאולוגיה אתאיסטית ואז לפי אמונתם ירד שבתאי צבי‬
‫מהשמים עם תורה חדשה ‪ .‬לעומתו השבתאיי המודרני ‪ ,‬מסוג נשוא חיבורנו ‪ ,‬הוא אדם הפועל בתקופת‬
‫ההשכלה (בהנחייתו של משה מנדלסון ) כדי להתמזג עם הדתות וכן האידיאולוגיות האופנתיות ‪ ,‬ואם אפשרי‬
‫‪ .‬לכן בסוף המאה ה‪ ,19 -‬כאשר‬ ‫הדבר‪ ,‬הוא ינסה להפוך לגורם מכריע על ידי הטפה לכיוון האתאיזם‬
‫האידיאולוגיות הנאציונליסטיות והסוציאליסטיות הפכו לאופנתיות ‪ ,‬רבים מתוך אותם "משכילים" פנו לכיוון‬
‫האופנתי החדש ו ראו בכך אפשרות אידיאלית לבולל את אותם יהודים ‪ ,‬אשר עד אז עדיין לא התבוללו ‪ .‬כוונתנו‬
‫לאנשי הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר גילו אהדה מפורשת ולעיתים סמויה לדרכה הכללית של התנועה‬
‫השבתאית המודרנית ומגמותיה הכלליות ברמה הטקטית וברמה האידאית ‪ ,‬לגבי השיטות של הבאת היהו דים‬
‫לארץ ישראל ‪ ,‬אשר היוותה את משאת כיסופיהם ‪ .‬אצל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו מבחינים בכל אותם סממנים הן ברמת‬
‫הטקטיקה השבתאית והן במגמה האידאית ברמתה הכללית ביותר ‪ ,‬כפי שראינו ונראה להלן ‪ ,‬למשל לגבי‬
‫ההטפה בסגנונו של "אחד העם " [ הגה"ק רבי אלחנן וסרמן ומרן הגר "ח מבריסק קנא‪( .‬שם א 'עו)]‪ ,‬כיצד להבין את‬
‫משמעות התורה וקיום מצוותיה ברמה כללית ‪.‬‬
 ‫צה‬

‫אין צורך באבחנה של גדולי ישראל הנ "ל כדי לקבוע ‪ ,‬כי לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק האידאה הכפרנית‪" -‬המרכז הרוחני " של‬
‫"אחד העם" נתפסת אצלו כמאחדת בקרבה את כל אידאות היהדות על כל מכמניה ועל כל המשתמע מכך ‪ ,‬שכן‬
‫כבר השתבח בכך אחד מגדולי מנהיגיו של הציוניזם הדתי‪ -‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪-‬מימון ש"הסופרים העבריים " משבחים‬
‫את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק כ "אחד העם הדתי "תקיז‪ ,.‬שהכריז על עצמו כשבתאי קכד‪ ..‬ד"ר יצחק ברויאר תיאר בהספדו את‬
‫אישיותו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪„-‬בהיותו אימפולסיבי ביותר ‪ ...‬נדמה כי הדמיון הי ה מתכונותיו מלידה וכוח חשיבתו חזק‬
‫יותר בסינטזה (=הכללה‪ ,‬איחוד) מבאנליזה (=כושר ניתוח הגיוני )‪...‬בזהרם המסנוור נראו לו הגבולות בין‬
‫הנאמנות לת ורה ובין הכפירה בה כמטושטשים ‪...‬בסוף ימיו (=בשנתו האחרונה ) כבר כירסם בו הספק ‪ ,‬כן היה‬
‫נראה לי‪ ,‬אם באמת היה קרוא לעשייה כזאת‪ ,‬עשייה (=מגלומנית) מעין אלוקית “קעט‪ ..‬עם הפרעה נפשית זו של‬
‫אימפולסיביות ובפרט עם בעיית ה "מאניה‪-‬דיפרסיה"‪ ,‬ניסה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק להתמודד בנוסעו לברלין לאחר מלחמת‬
‫העולם הראשונה ‪ ,‬כדי להתרפא ממחלה זו על ידי גדולי הפסיכיאטריים שם ‪ .‬כך העיד מרן הגראי "ל שטיינמן ‪,‬‬
‫כפי שסיפר לו על כך רבי יחיאל ויינברג ‪ ,‬בעל ה "שרידי אש "‪ ,‬כשהיה אז ראש‪ -‬ישיבה בברלין ‪ .‬המגלומניות‬
‫באישיותו ‪ ,‬אשר התבטאה בכתביו ‪ ,‬אמירותיו ומעשיו ‪ ,‬כפי שהתבטאו עליו גדולי ישראל ‪ ,‬התפרצה בהיותו במצב‬
‫של "מאניה"‪.‬‬
‫בנו של הנצי "ב מוולוז 'ין‪ ,‬מאיר בר אילן ‪ ,‬כותבתקיז‪( .‬עמ' קצח‪-‬ט) על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שכבר בתור ילד מגיל ‪ 10‬הוא‬
‫לא שיחק אלא היה שקוע בלימוד ושמע שיעורים בשני התלמודים ‪ .‬אמנם‪ ,‬הוא מספר גם מי היו כבר אז בילדותו‬
‫המשפיעים הרוחניים שלו ומעצבי אישיותו‪ -‬ספרות "ההשכלה" ו"הספרות העברית החדשה "‪„-‬שקד גם על כתבי‬
‫הקודש‪...‬גם על ספרים אחר ים וספרי דברי הימים ואפילו ספרי השכלה של התקופה ההיא והתקופה‬
‫הקודמת‪ .‬על כולם שקד הילד הנפלא ‪...‬ילד בגילו בן ‪ 10‬או בן ‪ .“...12‬גאולה בת יהודה ‪ ,‬בתו של י ‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪,‬‬
‫כותבת על אביה ("ארשת"‪-‬ספר שנה לחקר הספר העברי ‪ ,‬חלק ד' עמ' ‪ ,10‬תשכ"ו‪ ,‬הוצ' מוסד הר"ק‪ ,‬ירושלים)‪-‬‬
‫„הירבה בקריאת ספרים בעידודו של אביו ‪ ,‬שלא הגביל את סוג הספרים הראוי לקריאה ‪...‬גם ספרי מחקר‬
‫וחכמת ישראל ואפילו ספרות יפה היה מצוי ‪ ,‬גם אצל העתונות העברית של אותם הימים ("המליץ"‪" ,‬הצפירה"‪,‬‬
‫"ההשכלה" וה"ספרות‬ ‫ועוד)“‪ .‬אם כן ‪ ,‬אצלו בבית הוא דוקא כן יכל לנהוג בצורה חופשית ולקרוא בספרות‬
‫"משכיל"‬ ‫העברית"‪ ,‬שכן הוריו עודדוהו לכך ‪ .‬לכן יכל פישמן לעצב מגיל צעיר את חשיבתו ואת אישיותו כ‬
‫פרוטסטנטי וכשבתאי מודרני ‪ ,‬אך ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה צריך לעשות זאת בהסתר וכבר מגיל צעיר כזה כבר עסק‬
‫ב"גניבת דעת " של הוריו ‪ .‬לכן‪ ,‬כבר בגיל רך ספג לקרבו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק את שלושת היסודות של "ההשכלה"‬
‫ו"הספרות העברית "‪ ,‬אשר מאוחר יותר התבטאו בכתביו ‪ ,‬אמירותיו ומעשיו ‪ ,‬כפי שנראה בהמשך ‪ .‬א‪ .‬בוז נוטף‬
‫ארס לגדולי ישראל ‪ ,‬לצדיקים ולחרדים בכלל ‪ .‬ב‪ .‬היחס למצוות ‪ ,‬המוסר ומחשבת היהדות המסורה מדור דור‪ -‬יש‬
‫לאמצה רק כהמלצה במקרה הטוב ‪ .‬ג‪ .‬העמדת בסיס התורה והמצוות על התובנות והיסודות של הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית (רפורמה‪" ,‬נאורות"‪" ,‬השכלה") והשבתאות המודרנית ‪ .‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬נפשו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫אינה שבעה מרוב קריאה והערצה לספרות קלוקלת ופרימיטיבית זו ‪ .‬כאמור‪ ,‬החל מגיל ‪ 10‬הוא כבר הכניס‬
‫לקרבו את י סודות הכפירה ‪ ,‬אשר מאז הוא מצליח לקלוט את השפה העברית ה "משכילית" והוא היחיד המעיז‬
‫לדבר בה בגלוי בהיותו בישיבת וולוז 'ין‪ .‬בהגיעו לישיבה זו ‪ ,‬הוא מוצא חברים לדעה באגודות הסתר שהיו בה‪-‬‬
‫"נס ציונה " ו"נצח ישראל "‪ ,‬אשר חבריהן היו מחוייבים זה לזה בשבועה ובשפת סתרים לבנ ין ארץ ישראל שלא‬
‫על טהרת הקודש קיד‪( .‬עמ' ‪ ,43‬מהדורה ב '‪ ,‬תשכ"ט‪ ,‬הוצאת ראובן מס ‪ ,‬תשכ"ט‪ .).‬הוא מוצא ביניהם גם את ח ‪.‬‬
‫רכח‪ ..‬כיוון שהוא העיז לדבר בישיבה בעברית‬ ‫נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬אשר מאז נקשרו ביניהם יחסי הערצה הדדיים‬
‫ה"משכילית"‪ ,‬הוא מעיד על עצמו כי בחורי ישיבת וולוז 'ין כ בר אז אמרו עליו שהוא אפיקורוס שיד‪( .‬עמ' ‪.)274‬‬
‫האם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק יכול היה לכבוש את תאוותו ושיעבודו לספרות ה "השכלה" בהגיעו לוולוז 'ין? את דעת הוריו‬
‫ראינו שהוא גנב ‪ ,‬על ידי הסתרת קריאתו בספרות צהובה זו ‪ .‬האם הוא גנב גם את דעת רבו‪ -‬הנצי"ב‪ ,‬כאשר הוא‬
‫למד בתקופה הקצרה בישיבת וולוז 'ין? האם גם שם הוא עסק בסתר בקריאת ספרות קלוקלת זו ? מרן הרב‬
‫מבריסק אכן מעיד ‪ ,‬שהוא לא התאפק וגם שם היה עסוק בין היתר גם בספרות זו ‪ ,‬על אף החיפושים שנערכו‬
‫בחדרים על ידי המשגיח למציאת ספרים אלו אצל התלמידים ‪ ,‬כפי שנראה להלן‪„ -‬הגר"ח מבריסק זצ"ל‪ ,‬שהכירו‬
‫מימות נעוריו ‪ ,‬בלמדו בישיבת וולאז 'ין אמר עליו שהוא היה אפיקורס מרחם אמו ושתמיד היו ספרי מינות נושרין‬
‫מחיקו‪-‬מעדות בנו ‪ ,‬הגרי"ז מבריסק זצ "ל“קמז‪( .‬ח"ה פרק נא עמ ' רעב‪ ,‬הערה ח ')‪ .‬גם כאשר פוגש אותו יצחק‬
‫ניסנבוים (מנהיג ה "מזרחי" בפולין) בתור רב בבויסק ‪ ,‬הוא רואהו שקוע בספרות קלוקלת זו קיד‪( .‬עמ' ‪ .)189‬גם‬
‫"משכילית"‬ ‫אחרי התמנותו לרב ביפו ‪ ,‬מספק לו הספרן של הספריה ביפו הרבה מאד ספרים של הכפירה ה‬
‫וה"עברית" ( כפי שנראה בהמשך ‪ ,‬על פי עדותו של הגאון רבי יואל קלופט ‪ ,‬אב"ד חיפה ) ובמלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬כאשר הוא הגיע מיפו לשוויץ ‪ ,‬נחשפים מארחיו המכובדים‪ -‬משפחת שטרנבוך לתופעה מזוויעה ‪ .‬הם‬
‫רואים כיצד הוא נרדם (=במקום עם "קריאת שמע על המטה " בשעה שנשמתו עולה למרום ) עם הספר הטמא‬
‫"הברית החדשה " של הנצרות ‪ .‬נראה בהמשך ‪ ,‬כיצד במספר מקומות בכתביו הוא מעריץ את יש "ו ימ "ש ואת‬
‫הנצרות בכלל ‪ .‬לא בכדי ראה מהרי"י דיסקין את שורש נשמתו כנעוצה בנשמת יש "ו והוא אף ראה קשר של‬
 ‫צו‬

‫גימטריא קטנה ביניהם (א‪ .‬י‪ .‬קוק בגמטריא קטנה הוא ‪ 10‬וכך גם הגימטריא הקטנה של יש "ו היא ‪ .)10‬נראה‬
‫גם להלן ‪ ,‬כיצד בהיותו רב ראשי בירושלים הוא ייחד לעצמו שעה ביום ‪ ,‬כדי לקרוא עיתונים וספרי "השכלה"‪.‬‬
‫הוא ביקש לא להיכנס אליו באותה שעה ‪ ,‬כי לטענתו הוא לומד אז קבלה ונתפס בקלקלתו על ידי אחד‬
‫מתלמידיו‪.‬‬
‫לפי כל הנ"ל‪ ,‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק היה שקוע כל חייו מצד אחד במקורות ישראל ומאידך הוא היה ספוג בספרות הכפירה ‪,‬‬
‫מינות וה "ברית החדשה " כפי שנראה להלן ‪ .‬מ‪.‬צ‪ .‬נריה שיקר רבות בקש ר לר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כן הדבר בקשר‬
‫לאישיותו המשכילית ‪ .‬הוא כתב‪ ...„ -‬ושוב נודע ‪ :‬הוא קרוב לציונים והדמיון תאר כבר דמות של רב‪" -‬משכיל"‪...‬‬
‫ברם כל התאורים והדמיונות נמוגו לגמרי עם הראיה הראשונה “ ("ליקוטי הראי "ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬כפר‪ -‬הרא"ה‪ ,‬תשנ"א‪,‬‬
‫עמ' ‪ .)13-14‬אמנם‪ ,‬הוכחנו שהיות ו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק "משכיל" השקוע בספרות זו ושספריו ספוגים ברעיונות של‬
‫כופרים ידועים היא עובדה קיימת ‪ .‬הדמיונות שבהם מנסה נריה לשכנע ‪ ,‬הם שקר וכזב‪.‬‬
‫תקיב‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬גיבושו הראשוני של אותו גרעין ציוני דתי ‪ ,‬אשר אחרי הקונגרס הציוני הראשון יהפכו הרצל‬
‫מאגודת סתר להסתדרות גלויה‪-‬הסתדרות ה "מזרחי"‪ ,‬החל במקום הכי פחות צפוי‪ -‬בתוך ישיבת וולוז 'ין‪ .‬עשרות‬
‫בחורים בישיבה ‪ ,‬מתוך כשלוש מאות בחורים ‪ ,‬התדרדרו בה לשאול תחתית הכפירה ‪ ,‬מחוץ להוויה השורשית‬
‫של העם היהודי ‪ .‬הם הקימו בה אגודות סתר ‪ ,‬כפי שמתארים אותן בפרוטרוט פרופ ' ישראל קלויזנר ‪ ,‬בעיקר‬
‫מתוך עתוני האגודות והתקנון שלהן תקס‪ .‬וכן יצחק ניסנבוים ‪ ,‬נשיא ה "מזרחי" של פולין בספרו "עלי חלדי "‪ ,‬אשר‬
‫היה אחד מחבריה ‪ .‬יצחק ריינס ‪ ,‬אשר כסוכנו של הרצל הקים את תנועת "המזרח"י"‪ ,‬חיבר מאמר מיוחד על שם‬
‫תא מחתרתי זה‪ ,‬אשר כותרתו היתה "נס ציונה"תקיא‪..‬‬
‫‪ .‬ראשי הישיבה רק ידעו ‪,‬‬ ‫בתחילה הם הצל יחו להסתיר את קיומן של האגודות מראשי הישיבה והמשגיח‬
‫שקיימים בישיבה בחורים מושחתים ‪ ,‬אשר מלבד התמדתם בלימוד ‪ ,‬שקועים בד בבד בספרי כפירה משני סוגים‬
‫א‪ .‬ספרי "ההשכלה" השבתאיים ‪ ,‬אשר הטיפו לאימוץ היסודות והתובנות של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כאשר‬
‫המניע לכך היה הטקטיקה השבתאית‪ -‬פרנקיסטית‪ ,‬אשר גרסה ‪ ,‬כי יש להתמזג כגייס חמישי עם הסביבה‬
‫הנכרית כדי לרסק נצרות זו מבפנים וכן לבולל את העם היהודי ‪ .‬הם חשבו ‪ ,‬שאז הגויים יהיו יותר פתוחים לקבל‬
‫על עצמם את יסודות השבתאות המקורית ‪ .‬מאידך‪ ,‬היה חלק לא מבוטל של סופרי ה "השכלה"‪ ,‬אשר המניע‬
‫שלהם בספריהם היה‪ -‬מתוך מחשבה מטופשת‪ -‬כי אם יתבוללו בסביבה הנוצרית ‪ ,‬יקבלו הנוצרים את העם‬
‫היהודי כשווה זכויות ולא תהיה יותר אנטישמיות ‪ .‬ה"סופרים" מהסוג הזה בכל מקרה שירתו גם את התנועה‬
‫השבתאית ברמה הטקטית ‪ ,‬שהרי השבתאים גרסו‪ ,‬שיש לרסק גם את העם היהודי ותורתו ‪ ,‬כדי שיהיו מוכשרים‬
‫להפוך לשבתאים ‪ .‬לכן הם גם הטיפו לשכוח מהחזרה לארץ ישראל הן בחשיבה והן בסידורי התפילה ובכתבי‬
‫הקודש ולדבר וללמוד רק בגרמנית ולא בלשון הקודש ‪ .‬ב‪ .‬ספרי "ההשכלה" של ה "סופרים" העבריים‪ ,‬המשיכו‬
‫לאמץ ולהטיף לכל הנ "ל‪ ,‬מלבד שני שינויים ‪ .‬הם גרסו ‪ ,‬שכדי להתבולל בצורה טובה ומסודרת יש להדגיש דוקא‬
‫את הפן השבתאי‪ -‬משיחי של שיבה לארץ ישראל ‪ ,‬כפי שדגלו בכך בזמנן התנועות הנוצריות המילינאריות ‪ .‬וכן‬
‫המתת לשון הקודש ושימוש בשפה הדומה ללשון הקודש ‪ ,‬אך על פי כללי הלשון ששינה בזמנו וקבע לעצמו‬
‫‪.‬‬ ‫שפינוזה תוך ניתוק מוחלט של השפה מכל סממן של קדושה והדגשת ערכי השבתאות המשיחית בשפה‬
‫לדעתם‪ ,‬כך ניתן יהיה להתבולל במהירות בארץ ישראל ‪ .‬יוצא דופן היה "אחד העם " ותלמידיו‪-‬ה"סופרים‬
‫העבריים" ובראשם ח ‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬אשר הטיפו לכל הנ "ל‪ ,‬מלבד היסוד של ההתבוללות הרשמית ‪ " .‬אחד העם "‬
‫גרס‪ ,‬שגם מבחינה טקטית אי אפשר לפתות את העם היהודי שהוא ברובו חרדי ‪ ,‬להשתמד ולהתבולל רשמית ‪,‬‬
‫אלא שצריך להשאיר את הסמלים היהודיים ולמלא אותם בתוכן נוצרי פרוטסטנטי על פי התפתחותה בתרבות‬
‫המערב (ראה על כך בהמשך ‪ ,‬כיצד מסביר זאת בצורה מפורטת נשיא ה "מזרחי"תקטז‪ .)..‬לדעתו‪ ,‬הסמלים‬
‫היהודיים אמורים להיות נזילים ‪ ,‬בהתאם לדרישות האולטימטיביות של נצרות זו וגרורותיה בתרבות המערב‬
‫ובהתאם לכך גם תכניהם של סמלים אלו ‪ .‬הדברים היחידים אשר אמורים להישאר יציבים הם סמל המולדת של‬
‫ארץ ישראל ושפת דֶ מֶ ה‪ ,‬שיש לה זיקה כלשהי אל לשון הקודש ‪ .‬כמובן‪ ,‬גם שפה זו תשתנה לפי דרישותיה של‬
‫תרבות האם הנוצרית שהתפתחה בהמשך לתרבות המערב ‪ .‬לשיטה כפרנית זו קרא אשר גינצבורג ("אחד‬
‫העם") " המרכז הרוחני "‪ .‬הוא גם יצר את המושג "דתי בלב "‪ .‬שני מושגים אלו תאמו את יסודות הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית אשר גרסה ‪ ,‬כי פירוש סמלי הדת נתון לכל אחד לפי נטיית ליבו ולכל אחד יש את "זכות הדעה‬
‫האחרת" כיצד "להתחבר" לאל‪ " .‬אחד העם " מבסס את יסוד משנתו על יסוד היסודות של הנצרות‬
‫"התורה והחיים ")‪,‬‬ ‫הפרוטסטנטית‪"-‬הדת והחיים " ( או כפי ששדרגו יסוד זה הציוניזם והציוניזם הדתי למושג‬
‫היינו‪ ,‬התורה אינה החיים ‪ ,‬כפי שהיא באמת ‪ ,‬אלא שיש לחקות את התפיסה הנוצרית ולומר שהתורה היא רק‬
‫"דת"‪ ,‬אשר מובנו תחום צר של חשיבה ועשייה של מספר חוקים וטקסים בעיקר בנושאים שבין האדם לאל וגם‬
‫מעט במצוות שבין אדם לחברו ‪ .‬ולכן‪ ,‬לדת אסור לעשות "צרות" לאורח חייו של הפרט ולחברה וכאשר ישנה‬
‫התנגשות בין הדברי ם‪ ,‬יש לשנות לדעתם את חוקי היסוד ה "דתיים" וכל שכן את פרטי החוקים כדי להתאימם‬
‫ל"חיים"‪-‬יצריהם ותאוותיהם האופנתיים של הפרט והחברה ‪ .‬מי שהיטיב להגדיר "דת" זו היה "חזו"א" [" קובץ‬
‫אגרות" ( א‪ ,‬צח)] „‪...‬פוגשים בפירודים כגון לדעת "הדת והחיים "‪ ,‬צריך להעלים עין מחליבה בשבת שאין‬
 ‫צז‬

‫הציבור יכול לעמוד ‪...‬בכלל‪ ,‬אין להרבות בקטטות בשביל חילול שבת וגדול השלום ‪...‬וכן בכשרות אין צריך‬
‫לדקדק שיהא באמת מה שנותן בפיו כשר ‪ ,‬רק שיהיה הכשר מרבנים שפרנסתם מהקהילה ‪ ,‬ועוד‪ .“...‬לעומת‬
‫זאת ה "ציונות המדינית "‪ ,‬אותה הגדיר ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בהספידו את הרצל‬
‫כ"משיח בן יוסף "‪ ,‬גרסה כי "אין לציונות דבר עם הדת " ועל כך רגז מאד ר '‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר טען ‪ ,‬כי יש ללכת בדרכו של "אחד העם " בנושא זה ולא‬
‫בדרך "הציונות המדינית "‪ .‬מאידך הוא סבר ‪ ,‬שיש לאמץ מהציונות המדינית‬
‫רק את הצורך בישוב הארץ והקמת המדינה מתוך חשיבה משיחית ‪ ,‬אך גם‬
‫צורך זה יש לעטר בסמלים יהודיים ‪ ,‬עם תוכן שבתאי ונוצרי פרוטסטנטי ו ‪/‬או‬
‫הציוניזם‪.‬‬ ‫אתאיסטי לפי דרישותיה האולטימטיביות של תרבות האם שלו‪-‬‬
‫לכן‪ ,‬יש לדבוק באתאיזם של הציוניזם המדיני בכל העוצמה כשלב ביניים ‪,‬‬
‫עד שיגיע הזמן שכולם יתאחדו תחת דגלו של "אחד העם "‪ .‬דבקות זו לס מלים היהודיים אמורה להתבטא תוך‬
‫יציקת תוכן לסמלים אלו ‪ ,‬אשר יותאם בכל פעם מחדש על פי דרישותיהן האולטימטיביות של תרבויות האם ‪ ,‬הן‬
‫של הגויים והן של המתבוללים בצורה רשמית ‪ .‬מתוך גישה זו ניתן גם להבין את ההפכפכנות ‪ ,‬אשר מודגשת‬
‫מאד בהתנהלותם של ראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬החל ממורה דרכם ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ועד ימינו ‪ .‬לכן גם היו הרבה‬
‫שהתבלבלו‪ ,‬כי ראו לעתים בכתבים ובאמירות דברים חוצבי להבות בעד ה ' ותורתו‪ ,‬אך כל זה היה במצב‬
‫שעדיין לא היה ברור שתרבויות האם מציבות מול דברים אלו גישה אולטימטיבית לשנות מיידית את חוקי‬
‫התורה ופרטיה ‪ ,‬אשר על יה מבוססים אמירות וכתבים אלו ‪ ,‬אך מרגע ש "הוסבר" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולשאר ראשי‬
‫הציוניזם הדתי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שיש לומר ולחשוב בדיוק הפוך ‪ ,‬הם התבייתו על דרישות‬
‫אלו‪ .‬לעתים זה גם נעטף בנימוקים של חוסר רגשיות וסבל או חוסר יכולת קיום חומרי ‪ ,‬כאשר הנימוק המר כזי‬
‫הוא ש "החיים" חשובים יותר מהתורה ‪ .‬במצב זה ‪ ,‬כאמור‪ ,‬מיד שינו "רבנים" אלו את דעותיהם מן הקצה אל‬
‫הקצה ולא עוד ‪ ,‬אלא עטפו את "תיקוני הדת " האלו‪ ,‬אשר מקורם בתפיסה הלותרנית של הנצרות ומחקיהם‬
‫הרפורמים (ה"מתקנים" והמשכילים ותלמידיהם הציונים ) בענייני קדושה ‪ ,‬בעיקר ב עלי אופי קבלי ‪ .‬הציוניזם‬
‫הדתי אימץ מראשיתו כתת‪ -‬תרבות את התפיסה הפרוטסטנטית מרבותיהם הרפורמים ‪ ,‬ה"משכילים" והציוניזם ‪,‬‬
‫שהתורה אינה החיים עצמם ‪ ,‬אלא שהתורה היא דבר מת כמו הכתבים הקתוליים עפ "ל ואילו ה "חיים"‪ ,‬הם‬
‫היצרים האפלים של אורח חייהם של הכיתות שמחוץ ליהדות ו לכן צריך להביא את העם היהודי ‪ ,‬הדבק בתורה ‪,‬‬
‫למצב של "תחיה" ושאת התהליך הזה בהמשך יש לעטוף ב "קדושה"‪ .‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬כבר מרן החזו "א‬
‫הגדיר תפיסה נוצרית מעוותת זו של הציוניזם הדתי כ "התורה והחיים "‪ .‬מתוך תפיסה זו גם נגזרה ההגדרה של‬
‫"דתי לאומי " וכן "ציוני דתי "‪ .‬מרן ה"קהילות יעקב " זיהה כבר אצל מורה דרכם ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬את היסוד הטקטי‬
‫השבתאי שלו‪ -‬ההפכפכנותרו‪..‬‬
‫קלויזנר מצטט (עמ' כ) את תקנון האגודה "נס ציונה" [פורסם לראשונה על ידי חבר האגודה פסח פרידלנד (שמו‬
‫המחתרתי היה "צמח"‪-‬שם‪ ,‬עמ' צא) ב"התור"‪ ,‬גליון מז ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרפ"ד]‪„-‬לאגודה יתקבל רק בן אדם יודע‬
‫תורה‪ ...‬ואיננו שונא השכלה ועל כל אלה מצטיין באחת משלוש אלה‪ :‬בתורה או בהשכלה (=כגון ביאליק) או‬
‫גם ממוצע בתורה והשכלה“‪ .‬מספר חבר האגודה‪ ,‬הבחור יוסף רוטשטיין (עמ' קיז)‪„ -‬כאחד מבני הישיבה הייתי‬
‫עוסק ביום בתלמוד ובלילה בספרי השכ לה‪...‬רוח המרד והליצנות השתרר בישיבה (=בחברה הקלוקלת שלו‬
‫בתוך הישיבה )“‪ .‬הוא כותב (עמ' כג)‪„-‬לחברים היתה סיסמה לפיה הכירו ‪ ,‬אם האיש שייך לאגודה “‪ .‬הוא כותב‬
‫שם לעיל‪„ -‬השבעת החברים שלא יגלו את סוד האגודה ויהיו נאמנים למטרותיה על פי רוח הדת והלאום “‪ .‬אנו‬
‫למדים מדברי ו כי א‪ .‬בחורי ישיבה אלו בישיבת וולוז 'ין פיתחו שיטה קונספ רטיבית עם רמת מידור מאד גבוהה ‪,‬‬
‫לפי מיטב הטקטיקה השבתאי ת‪ .‬מפאת החשאיות לא נערכו אסיפות כלליות ‪ ,‬מלבד אסיפה שבועית של הועד‬
‫המרכזי (עמ' קה) ורובם לא זיהו זה את זה כחברים באגודה ‪ ,‬לכן הם היו חייבים להזדהות עם סיסמה ‪ .‬דוגמה‬
‫לכתב הסתרים אשר היה נהוג ביניהם הו א "מ"ה"‪-‬הועד המרכזי (עמ' קה)‪ .‬ב‪ .‬האגודה דגלה ביסוד הנוצרי‪-‬‬
‫פרוטסטנטי‪ ,‬שהתורה היא רק "דת" ולכן התורה היא דבר נפרד מהלאום והיא קשורה רק לעניינו האישי של‬
‫הפרט‪ .‬יסוד זה שידרגו כבר הרפורמים ה "משכילים" ויורשיהם הצ יונים והכל בהשראה השבתאית אותה גיבש‬
‫משה בנימין מנדלסון ‪ ,‬שבא ממשפחה שבתאית ‪ ,‬וכך גם חינך את בני ביתו על ידי הפרנקיסט ליאופולד ‪ ,‬כפי‬
‫שראינו לעיל ‪ .‬ג‪ .‬אסור לגנות את ספרי הכפירה של ה "משכילים" וממילא ניתן יהיה להשפיע על חברי האגודה ‪,‬‬
‫אשר עדיין לא ההינו לעבור את מחי צת הטומאה של ספרים אלו ‪ ,‬לקוראם ולהפנים חומר זול וכפרני זה ‪ .‬הספרים‬
‫שנקראו בישיבה על ידי אותם אפיקורסים היו ספרי "אחד העם " וכן "תחיית עם ישראל בארצו "‪ ,‬אשר נדפס‬
‫בשנת תר "מ על ידי מל "ל (מ‪ .‬ל‪ .‬לילינבלום)‪ .‬כך קורה ‪ ,‬שיצחק ניסנבוים ‪ ,‬חבר האגודה בתוך הישיבה ונשיא‬
‫ה"מזרחי" של פולין בהמשך ‪ ,‬אינו מרגיש כל עכבות ‪ ,‬כאשר מציע לו "משכיל" להתחיל לשקוע בספרות זו ‪ .‬כשלב‬
‫"ך‪ ,‬שהרי העיסוק בכ "ד הספרים ‪ ,‬אשר‬ ‫מעבר‪ ,‬הוא מציע לו לזנוח את לימוד הגמרא ולעבור ללימוד התנ‬
‫הפרוטסטנטים העניקו לו שם חדש "התנ"ך" לדידם של היהודו‪ -‬פרוטסטנטים‪ ,‬הוא גם "מצוה" גדולה‪ ,‬שהרי כפי‬
 ‫צח‬

‫שראינו לעיל ‪ ,‬הנוצרים הפרוטסטנטים קידשו את העיסוק בו ושללו את העיסוק במה שנכתב אחרי התנ "ך אצל‬
‫הנוצרים‪ .‬לכן הציונים כעבדיהם הנרצעים ראו את עצמם מחויבים לשקר ולומר שהתורה שבע "פ אשר ירדה מן‬
‫השמים כרוכה עם התורה שבכתב ‪ ,‬אינה מהשמים ולכן אין ללמוד אותה כתורת חיים ‪ ,‬אלא רק כספר היסטורי‬
‫או סוציולוגי ‪ .‬כך הוא מתאר זאת בספרו קיד‪( .‬עמ' ‪„-)149‬בינתיים נתוועדתי אל ליפא בן צבי רחאמילוביץ ‪ ,‬שהיה‬
‫צעיר משכיל ‪ ,‬והוא העירני שאלמד תנ "ך וגם המציא לי את ה "אסיף"‪...‬ועוד ספרי השכלה שונים “‪ .‬בפרק ג סעיף‬
‫‪ 3‬של התקנון נאמר‪„ -‬להשתלם בשעת האפשר בשפת עבר ודקדוקה “ (עמ' קה)‪ ,‬כדי לחקות בכך את היסוד‬
‫הלותרני של הבנת הנקרא בשפת המקור שלו והמבנה הדקדוקי שלו ‪ .‬ביסודה של האגודה נמנו עשרה תלמידים‬
‫(עמ' קג)‪ ,‬בהמשך היו בה חברים גם כמה סטודנטים ממינסק (עמ' ע) וכן בנו של "הגדול ממינסק "‪ ,‬אשר ער ער‬
‫על תוקפה ונחיצותה של ההשבעה של חברי האגודה (עמ' קכג)‪.‬‬
‫קלויזנר מונה בין חברי האגודה ‪ ,‬מלבד ניסנבויום ‪ ,‬גם את ח ‪ .‬נ‪ .‬ביאליק (עמ' כג)‪ .‬בחורים אלו בוולוז 'ין קיבלו על‬
‫עצמם כחלק ממטרות האגודה כבר אז ‪ ,‬שיש לעבור על ג ' השבועותתכא‪ .‬כגון השאיפה ‪ ,‬שכל העם היהודי יעלה‬
‫בבת אחת לארץ ישראל ‪ ,‬כדי לחקות בכך את הנוצרים המילנאריים ‪ .‬קלויזנר כותב (שם‪ ,‬עמ' כ) שמל"ל (משה‬
‫לייב לילנבלום ) לגלג על בחורי ישיבה אלו וראה בכך תוכנית דמיונית‪„ -‬מה לי ולנערים נלהבים בעלי דמיונות‬
‫החפצים להביא את אחינו בית ישראל לארץ ישראל בפעם אחת “‪ .‬כאן אנו נתק לים באפיון תת‪ -‬תרבותי של‪-‬‬
‫"נוצרים יותר מהאפיפיור "‪ ,‬כאשר נערים אלו רוצים לחקות את נציגי התרבות שלהם יותר מנציגים אלו בעצמם ‪,‬‬
‫דבר שידוע מאד כיום מתוך התנהלותם של ראשי הציוניזם הדתי ביחס לעמדותיהם של נציגי תרבות האם‬
‫שלהם‪-‬הציוניזם‪ .‬קלויזנר מתאר (עמ' יט) את הרקע ל התפרקות אגודת "נס ציונה " בוולוז'ין והקמת אגודה‬
‫אחרת בישיבה "נצח ישראל "‪„-‬בראשית חודש כסלו תר "ן (‪ )1890‬הוחרמה מכונת ההכפלה (=השכפול) על ידי‬
‫המשטרה (=היה צריך לשם כך רשיון ‪ .‬הוצאת הרשיון היתה גורמת במישרין לגילוי האגודה ‪ ,‬לכן האגודה לא‬
‫הגישה כלל בקשה לקבלת הרשי ון‪ .).‬גילוי האגודה "נס ציונה "‪...‬גרם לבהלה אצל ראש הישיבה הנצי "ב‪ ,‬אשר‬
‫רק עכשיו נודע לו על קיום האגודה החשאית “‪ .‬אחרי התפרקות האגודה נכנסו חלק מחבריה לאגודה של "אחד‬
‫העם ‪" -‬בני משה " ( עמ' כא)‪ .‬קלויזנר כותב שם (עמ' כב) על אגודת "נצח ישראל "‪„-‬מבחורי הישיבה בוולוז 'ין‬
‫הצטרפו רבים לאגודה "נצח ישראל‪...‬ויהודה לייב דון‪ -‬יחיא (=ראה להלן על התכתבותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם ידידו‬
‫קמא‪...)..‬הלאומיות והדת (=הוכרזו‬ ‫מתקופת וולוז 'ין דון‪ -‬יחיא‪ ,‬אשר הצליח להפוך לרב של עיירת לוצין‬
‫כמטרותיה)“‪ .‬הוא כותב ‪ ,‬כי אחת ממטרותיהן היתה ‪ ,‬שכאשר יעזבו את הישיבה‪ ,‬ישתדלו להפוך לרבני קהילות‬
‫או לפחות להישתל בבתיהם של גדולי ישראל ‪ ,‬כדי להפיץ בצורה זו את מטרות האגודה וכן הוא מעיד ‪ ,‬שיצחק‬
‫ניסנבוים היה גם ראש אגודת "נצח ישראל " אשר ניהל „במשך כשנתיים (=אגודה זו ) עד שעבר כדי לשמש‬
‫מזכיר של ה "מזרח"י"‪ ,‬ה"מרכז הרוחני "‪ ,‬של "חובבי ציון " ( עמ' כד)“‪ .‬יצחק ניסנבוים כותב קיד‪( .‬עמ' ‪ )45‬לגבי‬
‫ישיבת וולוז 'ין כי „השמש הירשל שייקה היה ממונה לתת עין לבל יקראו התלמידים בספרי המינים ורשימה‬
‫היתה בידו מכל הספרים האלו ובעת שהתלמידים נמצאו בישיבה היה חודר בתירוצים שונים אל חדריהם של‬
‫החשודים ובודק בספריהם“‪.‬‬
‫כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נכנס לישיבת וולוז 'ין הוא נתקל באגודות הסתר ובאווירת החשדנות של חיפוש אחרי בחורים‬
‫המעיינים בספרי הכפירה של ה "סופרים" הציוניים הקודמים להם ‪ .‬ראינו לעיל ‪ ,‬כי בתקנות האגודה "נס ציונה "‬
‫נאמר כי "אין לשנוא את ההשכלה "‪ ,‬אך גם ראינו לע יל‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רק שאינו שונא השכלה ‪ ,‬אלא אף‬
‫מחבקה ושקוע בה מגיל עשר ‪ .‬ראשי הציוניזם הדתי מספרים ‪ ,‬כי הוא היה שקוע בישיבת וולוז 'ין רק בלימוד‬
‫התורה‪ .‬האם הוא אכן הצליח להתאפק מלקרוא בספרי "ההשכלה" בתקופת שהותו הקצרה בישיבה עד שהוא‬
‫הפך לרבה של זימל ומאוחר י ותר של בויסק ? מתברר שלא ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬על פי עדותו של מרן הגר "ח‬
‫מבריסק‪ ,‬שהוא קרא בספרי "השכלה" בסתר וספרי מינין היו נושרים מחיקו ‪ ,‬כהגדרת מרן הגר "ח‪ .‬הוא הצליח‬
‫להוליך שולל את הנצי "ב לפחות לפי "עדויות" של ראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬עד כדי כך ש „הנצי"ב היה שולח אלי ו‬
‫תלמידים להתחזק באמונה“ ("ליקוטי הראי "ה" ח"ג‪ ,‬עמ' ‪ ,)165‬היינו‪ ,‬כאלו שנחשדו בקריאת ספרי הכפירה ‪,‬‬
‫אשר היו בין היתר אהבת חייו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עד כדי כך ‪ ,‬שהוא ידע כבר לדבר בעברית ה "משכילית"‪ ,‬שבה‬
‫אפיקורוסשיד‪( .‬עמ' ‪ .)274‬אנו‬ ‫דיבר בגלוי בישיבה ועל פי עדות עצמו הבחורים שם התלחשו מסביבו שהוא‬
‫נראה להלן כיצד ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעריץ את ח ‪ .‬נ‪ .‬ביאליקרכח‪ .‬מחברי האגודה ועל יחסיו הקרובים עם חברים אחרים‬
‫כדון‪-‬יחיא‪ ,‬ניסנבוים ועוד ‪ .‬אם כן‪ ,‬נשאלת השאלה‪ ,‬מה יכל להגיד להם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בשיחות "חיזוק" אלו? כל בר‬
‫דעת יכול להבין שהוא כנראה אמר להם בערך כך‪„ -‬תדעו לכם שנתפסתם ‪ ,‬תלמדו ממני כיצד אני מערים‬
‫בהצלחה על ראשי הישיבה ‪ ,‬כפי שכבר הערמתי על אבי ‪ .‬הם לא תופסים אותי ואינם יודעים עד כמה אני מעריץ‬
‫ספרים אלו‪ .‬תנהגו ביתר זהירות בשעה שאתם קוראים בספרי הכפירה כדי שלא יתפסו אתכם “‪.‬‬
‫יצחק ניסנבוים מספר קיד‪( .‬עמ' ‪ ,)189‬שהוא מגיע לבויסק ורואה את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק שקוע שוב ‪ ,‬בין היתר בספרות‬
‫הכפירה וזה כלל אינו מוזר לו ‪ ,‬דבר שגם מעיד על כך ‪ ,‬שזה ידוע לו עוד מהיותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בוולוז 'ין‪ .‬הוא‬
‫בא אליו לבויסק כדי לבדוק כיצד הוא אמור לתרגם את יסודות הכפירה הנוצרית של "הדת והחיים "‪ ,‬אשר קרא‬
 ‫צט‬

‫משחר ילדותו בספרי הכפירה ‪ ,‬הלכה למעשה ‪ .‬הוא מציג לו סוג שאלה שכזו ור ' א‪ .‬י‪ .‬קוק "מספק לו את‬
‫הסחורה" אף מעבר לצפיותיו ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מסביר לו ‪ ,‬כי כדי שהתורה לא תעשה "צרות" ו"בעיות" ל"חיים"‪ ,‬יש‬
‫"סתימת‬ ‫פשוט ללכת (לגבי השאלה שניסנבוים שאל אותו ) נגד אחד מכללי הפסיקה המפורסמים ביותר‬
‫הפוסקים"‪ ,‬היינו‪ ,‬כאשר כל הפוסקים אינם מצטטים להלכה בספריהם אפשרות הלכתית מסויימת המופיעה‬
‫בתלמוד‪ ,‬פירושו של דבר ‪ ,‬שאין הלכה כאפשרות זו וכאן אנו כבר לראשונה פוגשים את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מזלזל‬
‫בצורה חמורה ביותר בכל גדולי ה "ראשונים" ופורק עול אפילו ביסודות הפסיקה של התורה ‪.‬‬
‫אם כן ‪ ,‬עוד בבויסק ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מוכיח ‪ ,‬שכבר יש לו דרך סלולה ‪ ,‬כיצד הוא מתכנן להרוס את עם ישראל והוא‬
‫אף מדריך ומלמד את ראשי הציוניזם הדתי כיצד לעשות זאת ‪ .‬שיטה זו אכן יושמה ומיושמת עד תום על ידי‬
‫תלמידיו ותלמידי תלמידיו עד ימינו ‪ .‬ניסנבוים מספר‪„ -‬ישבתי בעיר בויסק שלושה ימים ובכל יום שהיתי שעות‬
‫אחדות בבית הרב ושוחחנו על ענינים שונים בהלכה ‪ ,‬באגדה ובשאלות החיים‪ .‬ראיתי לפני לא רב (=ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק) רגיל ההולך בדרך הכבושה לרבים ‪...‬הסולל לו דרך לעצמו ‪...‬צולל הוא בים התלמודים ‪ ,‬המדרשים‪,‬‬
‫הפילוסופיא‪ ,‬הקבלה‪ ,‬החסידות וגם בספרות העברית החדשה ‪...‬פעם אחת שאלתי אותו ‪ :‬אדוני הרב ! מתעתד‬
‫אתה לעלות לשבת על כסא הרבנות ביפו ובמושבות יהודה ‪ .‬שם הרי תעלינה לפניך שאלות חדשות ‪...‬בהלכות‬
‫התלויות בארץ ‪...‬ופה סיפרתי לו השאלה על דבר התורמוס והוספתי ‪ ,‬כי השא לה באמת רחבה יותר ולאו דוקא‬
‫כדי לזבל בו את הכרמים (=שאלתו היתה בקשר לזריעת תורמוס בין הגפנים על אף איסור כלאיים ‪ ,‬כיוון שזה‬
‫מתנגש עם ה "חיים"‪ ,‬היינו‪ ,‬תאוות האיכרים להגדיל את הכנסותיהם על ידי שימוש בכרמים גם לצורך נטיעת‬
‫תורמוסים)‪ .‬הגרמנים במושבותיהם בארץ ישרא ל זורעים בין הגפנים ירקות שונים ויש להם מה להעלות על‬
‫‪...‬הרב הקשיב לדבריי‬ ‫שולחנם מפרי אדמתם ‪ ,‬דבר אשר חסר לגמרי לכורמינו אנו והאם אין איזו עצה לזה‬
‫בתשומת לב מרובה וככלותי השתקע במחשבות ‪ .‬אחר כך אמר ‪ :‬בנוגע לזריעה בין הגפנים יש לי עצה ‪ :‬לעשות‬
‫צורת הפתח בין כל שור ה ושורה של הגפנים וצורת הפתח דינה כמחיצה ‪ ,‬שרשאים לזרוע מעברה השני ‪-.‬כן!‬
‫אמרתי‪-‬סוגיא מפורשת היא בתלמוד בעירובין "וכן לקלעים "‪ ,‬אבל הרמב "ם לא הביא דבר זה בספרו וממילא‬
‫נדחה על ידי הפוסקים ‪ " .‬ואם הרמב "ם והפוסקים אינם מביאים את הדין הזה בספריהם " שאל הרב "האם אין‬
‫אנו רשאים לסמוך על תלמוד ערוך ?"‪.“...‬‬

‫המאמץ האדיר של ראשי הציוניזם הדתי "להוכיח" כי גדולי הדורות העריכו את ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק ותמכו בשיטותיו השבתאיות המודרניות‪ ,‬בהגות ובמעש על ידי הרבה ספרים‪,‬‬
‫חוברות וכתבות‪ -‬תשע הוכחות להפרכתן והוכחת ההפך הגמור‬
‫א‪ .‬החוקיות של השבחי ם המשמעותיים שנאמרו על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬הם הופנו רק אליו או לקרוביו או‬
‫למקורביו‪-‬כיוון שבספר "איגרות לראי "ה" יש גם נספחים של איגרות שהופנו לקרוביו עם שבחים עליו ‪ ,‬היה‬
‫אמור להיות גם נספח המרכז מכתבים עם שבחים עליו ‪ ,‬שהופנו אל מי שאינם קרוביו ‪ ,‬על ידי גדולי הדורות‬
‫וגדולי גאוני הזמן בזמנו שאינם ממשפחתו ‪ .‬הסיבה שניספח כזה לא הודפס ‪ ,‬היא מהסיבה הפשוטה ‪ ,‬כי אין‬
‫מכתבים כאלו ‪ ,‬מלבד מכתב אחד של האדמו "ר מגור בעל ה "אמרי אמת " למשפחתו בו הוא מגנה אותו על כך‬
‫שאומר על טמא טהור ומשבח את הרב הראשי כאיש אשכולות ושהוא אמר לו שאינו ציוני ‪ ,‬אף שבאיגרת‬
‫מסויימתער‪( .‬ח"ב תקנ "ה) מודה ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק שאין יותר ציוני ממנו ‪ .‬אך גם הוא מאוחר יותר חזר בו מכך ועדיין‬
‫עוד לפני שנודע לו שהרב הראשי שיקר ולא עמד בדיבורו לגבי מה שהבטיח לו ‪ ,‬להוציא את הקטעים מלאי‬
‫הכפירה והאפיקורסות מספריו (חלק קטן של קטעים אלו רוכ זו בחוברת שיצאה מטעם כל גדולי וגאוני ירושלים‬
‫– ראה להלן)‪ .‬הרקע לחזרה בו מכל שבחיו ‪ ,‬היתה כתוצאה מדבר יו של המהר "ם אריק בפגישתו עמו ‪ .‬המהר"ם‬
‫אריק‪ ,‬היה אז מגדולי התקופה ג‪( .‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א'פב) וגדול הדור של פולין‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרוב המכריע של המכתבים אליו הם פניות בקשר לפיק וח נפש ‪ ,‬כגון בקשות לסרטפיקטים (רשיונות‬
‫עליה לארץ ) סידור משרות בארץ ‪ ,‬וניצול קשריו לצורך מניעת חילול ה '‪ -‬כמעט כל מאות המכתבים המופנים‬
‫אל הרב הראשי ‪ ,‬דנים בבקשות עזרה ממנו לגבי תמיכה כספית או בקשת משרה עבור תלמיד חכם מסוים‬
‫שעולה או אמור לעלות לארץ ישראל או דאג ה למניעת חילול השם מצידו של הרב הראשי ( מכתבו של ה"חפץ‬
‫חיים"‪ -‬ראה להלן ) או ניסיון להניעו מחור בן קיום ההלכות התלויות בארץ ‪ ,‬כגון ה"חזון איש"‪ ,‬אשר מכנהו לצורך‬
‫"איני מכירו "‪ ,‬היינו‪ ,‬מרן‬ ‫כך במכתבו הראשון אליו בתואר פיקטיבי "מרן"‪ ,‬אך במכתבו אליו הוא הדגיש‬
‫ה"חזו"א" רומז לו‪ ,‬שהתואר שהוא כותב לו אינו מתוך הכרה והערכה כלפיו ‪ ,‬אלא משום שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק רואה את‬
‫עצמו כרב ראשי‪ .‬כידוע‪ ,‬לבטוי זה "איני מכירו " ישנה מלבד המשמעות הפשוטה משמעות נוספת של "איני רוצה‬
‫להכירו"‪ .‬מילים אלו זויפו על ידי "רבני" הציוניזם הדתי והושמטו קלז‪( .‬עמוד פט) ממכתבו ולכן נראה ‪ ,‬כי גם את‬
‫התואר "מרן" הם זייפו‪ ,‬כפי שנראה להלן‪.‬‬

‫קלז‪ .‬הגאון רבי ישראל מאיר ווינטרו יב‪ ,‬קובץ "גינת ורדים"‪ ,‬קובץ ו'‪ ,‬שנה ב'‪ ,‬סיון‪-‬אב‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬ניו יורק‪.‬‬
 ‫ק‬

‫כידוע ה "חזון אי "ש" מיד עם בואו לארץ עמל רבות על כך שהחקלאים בארץ יקיימו א ת המצוות התלויות בארץ ‪,‬‬
‫נושא ש הניב הרבה פירות חיוביים בימינו והכל הוא מכוחו וכוח כוחו ‪ .‬אכן‪ ,‬כאשר הוא מקבל תשובה מה רב‬
‫הראשי ורואה שה וא מתעקש ואינו רוצה לסגת מעמדתו ‪ ,‬לכן במכתבו השני ‪ ,‬אינו רואה יותר צורך לכתוב לו‬
‫תואר פיקטיבי זה ולא שום תואר אחר ‪ ,‬כאשר מטרת מכתב זה היא רק להסביר לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק את טעותו ‪ .‬אנו‬
‫רואים כי קיימת חוקיות ‪ ,‬לגבי כל השבחים אשר נאמרו במכתבים רק אליו או אל קרוביו או אל מקורביו בלבד‪,‬‬
‫לצורך בקשות שונות ‪ .‬לו רק מסיבה זו כבר מאבדים תארים אלו את אמינותם ‪ .‬יש לציין כי בתקופה זו לאחר‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שרר חורבן עצום בארץ ורעב גדולקד‪( .‬חלק ג'‪ ,‬י‪-‬ם‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪.(22-40‬‬
‫נית והאיום הכלכלי הממשי (=אחרי מלחמת העולם‬ ‫„האהדה שגילה השלטון הבריטי כלפי התנועה הציו‬
‫הראשונה) על המוסדות של הקהילה הדתית המתפוררת (=בעקבות הניתוק של מקורות המימון לישוב הישן‬
‫על ידי ראשי הציוניזם ‪ ,).‬כל אלה חוללו מפנה תודעתי ‪ .‬בציבור (=רק מיעוט של ראשי מוסדות ‪ ,‬אשר קופתם‬
‫התרוקנה ולא הצליחו לעמוד במלחמ ת התרבות ‪ ,‬אשר עליה הכריז הציוניזם ‪ ).‬חדרה ההכרה ‪ ,‬כי יש צורך‬
‫ברבנות מסוג חדש ‪ ,‬המחוברת גם להוויה הציונית (=רק לשם היותה משאבת כספים ‪ .).‬מחשבה כזאת לא‬
‫היתה עולה על הדעת‪...‬לפני המלחמה“קלח‪..‬‬
‫השיטות הסטאליניסטיות ‪ ,‬אשר כללו הרעבה שיטתית ואכזרית של הישוב הישן על ידי ר אשי הציוניזם ‪ ,‬אכן‬
‫הצליחו בחלקן ‪ .‬האיום הכלכלי ‪ ,‬אשר הופעל על ידי הציוניזם ‪ ,‬כולל תעמולה בחו "ל‪ ,‬שאת כל התרומות יש‬
‫להפנות אליה ם‪ ,‬כיוון שהם אלו שמממנים את הישוב הישן ‪ ,‬מטרתן היתה ניתוק מקורות הכספים בחו "ל‬
‫למוסדות התורה ולישוב הישן וליהדות החרדית ‪ ,‬אשר היתה הרוב המ כריע ב ארץ‪ .‬ראשי הציוניזם אכן הצליחו‬
‫בתעמולה זו וניתקו את מקורות המימון מהישוב הישן ‪ .‬מלחמה זו בהמשך אכן תבעה קרבנות רבים בנפש ‪.‬‬
‫רבנן על תלמידיהון הכריזו ‪ ,‬שהם יעמדו איתן מול הנסיונות של ראשי הציוניזם להכריח בצורה אכזרית את‬
‫יות למוסדותיהם ולימודי חול בהתאם לתפיסה הנוצרית‬ ‫ראשי המוסדות להכניס שיטות לימוד כפרנ‬
‫הפרוטסטנטית ובכך לבולל את העם היהודי כאן ‪ .‬מטרות אלו נכללו במכתב שנשלח על ידי אחד מראשי "ועד‬
‫הצירים" של הציוניזם ‪ ,‬ד"ר די‪ -‬סולהקלט‪ .‬בשנת תש "ע התחדשה מלחמה זו באופן גלוי על ידי שר החינוך וראש‬
‫עיריית ירושלים בשכונת רמות‪.‬‬
‫לאחר המלחמה השתלט נשיא ההסתדרות הציונית ד"ר ח‪ .‬ויצמן על כל הכספים המגיעים לירושלים ומוסדותיה‬
‫ותושביה‪ .‬כך גם כותב אחד מהמייסדים הראשיים של ה "מזרחי" כאן בארץ ובירושלים ומעוזריו הראשיים של‬
‫הרב הראשי – השוחט מנדל פרוש ‪ ,‬בספרוקלה‪( .‬עמ' ‪ ,)211‬המציין לגבי ו יצמן שהוא „השפיע גם על רבנים ‪,‬‬
‫חברי הבד "ץ משני הבתי דינים ‪ ,‬אחרי שסבלו כל כך רעב ומחסור ‪ ,‬להצעתו (="הצעה שאי אפשר לסרב לה "‪,‬‬
‫עם אקדח לרקה– מוות מרעב או ציות ‪ ).‬לסדר משרד רבנות מאוחד ‪ .“...‬בתנאים אלו ‪ ,‬קבלת תמיכה כספית או‬
‫סידור משרה ‪ ,‬היתה בגדר של פיקוח נפש גשמי וגם רוחני של בני ביתם של רבנים ‪ .‬במצב של פיקוח נפש או‬
‫דברים כלליים אחרים ‪ ,‬כמניעת חילול השם ו כמניעת חורבן היהדות בארץ ‪ ,‬מותר עפ "י דין להפריז בשבחים‬
‫ובפרט למי שיש לו בעיה של מידה מושחתת של כבוד ‪ ,‬שהיא שורש של כל המידות הרעות ‪.‬‬
‫קמ‪.‬‬
‫לגבי הרב הראשי הראשון אמר ה "חזון איש" לתלמידו‪ ,‬הגאון הגדול רבי משה דויטש ‪ ,‬בעל "זיו הים" ‪„ -‬דכבוד‬
‫פון דלינקע האט היים פרקרוכען און הוט מעביר גיווסט איים אוף דעתו ודעת קונו “ (הכבוד שקיבל מהשמאליים‬
‫שיבש אותו והעביר אותו על דעתו ועל דעת קונו ‪ .).‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק תוקף את כל גדולי ישראל אשר גינוהו ואומר‬
‫לד"ר יצחק ברויאר קעט‪„-.‬מי שמתנגד לי‪ -‬או שמוחו קטן או שהוא רמאי ‪ ...‬אצל הפושעים ה נפש בריאה יותר‬
‫מאשר אצל היראים “‪ .‬הוא גם רואה במתבוללים ‪ ,‬מידות טובות ‪ ,‬בניגוד לגד ולי ישראל שאין להם מידות כאלו‪-‬‬
‫„שהם לכל הפחות כנים“ (שם)‪ .‬נראה עוד להלן את התבטאויותיו רוויי שגעון גדלות לגבי עצמו ואת ההתבטלות‬
‫העצמית שלו כתת‪ -‬תרבות ביחס למשומדים והנוצרים ‪.‬‬
‫הגאון הגדול רבי גדליה נאדל העיד ‪ ,‬שאמר לו אחד מבני משפחתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי אישיותו „שהיה ידוע‬
‫ומוכר במשפחה כגרוע במידות “קלז‪( .‬עמ' צ) ולכן אין פלא בכך שאביו אמר לו על שיריו "מוות בשיר "שנז‪( .‬עמ'‬
‫‪.)21-22‬‬
‫קמא‪.‬‬
‫‪„-‬שישנם שמאשימים אותי שאני עושה מעשים מסוימים משום כבוד‬ ‫הרב הראשי הראשון גם מעיד על עצמו‬
‫ואיני חס על כבוד שמים ‪ ,‬לכן אני מצווה שכבוד עצמי לא יהיה חשוב בעיני כלל וכלל “‪ .‬מאשימים אלו היו גדולי‬
‫ישראל‪-‬ולא אנשים פשוטים‪ -‬אשר מהם הוא לא הי ה צריך לחשוש ולהיזהר ‪ .‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬הוא לא הצליח‬
‫לעמוד בכך ‪ ,‬אך יוצא מדבריו לכאורה שאם לא היו מאשימים אותו ברדיפת כבוד עצמי ‪ ,‬הוא לא היה מעביר על‬
‫מדותיו בצורה קיצונית ‪ .‬במצב כזה כאשר מפורסם לגבי הרב הראשי הראשון ‪ ,‬שהוא רודף כבוד והורס את‬
‫מערכות ישראל מתוך רד יפת הכבוד– על פי הודאת עצמו– ודאי שהתארים שנכתבו אליו על ידי גדולי ישראל‬

‫קלח‪" .‬הרב קוק"‪ ,‬אבינועם רוזנק‪ ,‬עמ' ‪.189‬‬

‫קלט‪ .‬הגנזך הציוני‪.L3/21-24 ,‬‬
‫קמ‪ .‬מפי בנו הרה"ג ר' ראובן דויטש ‪.‬‬
‫קמא‪".‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬מ‪ .‬צ‪.‬נריה‪ ,‬כפר הרואה‪ ,‬תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.429‬‬
 ‫קא‬

‫וגדולי גאוני הזמן ‪ -‬גם מסיבה זו ‪ -‬אין לה ם כל אמינות ‪ ,‬כולל המכתבים שנכתבו לקרוביו ‪ .‬יתרה מכך ‪ ,‬ה"חפץ‬
‫חיים" עצמו‪ ,‬אמר זאת בצורה מפורשת קמב‪ ,.‬לגאון הצדיק רבי שלמה בלוך מתלמידיו המובהקים ‪ ,‬כי כ שיש צורך‬
‫לעורר על קדושת השבת רב מסוים ‪ ,‬ניתן להגזים בתארים שאינם מתאימים כלל לאותו רב‪„-‬פעם כתב מכתב‬
‫לרב מפורסם‪ ,‬אודות שיעסוק בשמירת שבת והרבה בתארים עליו‪ .‬אמרתי לו שאין זה מתאים לאותו רב ‪ ,‬שהם‬
‫קצת מוגזמים‪ .‬ענה לי– בעד כבוד שבת מותר לכתוב תארים מוגזמים “‪ .‬אם כן‪ ,‬כל שכן במכתבים הדנים בענייני‬
‫פיקוח נפש פרטי‪ ,‬סידור משרה לחתנו או חשש גזל המקטרג בראש (קיום צוואה של הרב ברוידא ) או חילול‬
‫השם בכלל ישראל‪ ,‬שכתב לרה"ר‪ ,‬אין פלא אם הוא הגזים בתארים ‪ ,‬בבחינת "מענה רך ישיב חמה"‪.‬‬
‫על הצורך והחיוב לכתוב במכתבים לבעלי משרות רבניות רמו ת שבחים גדולים ‪ ,‬כדי שינהגו על פי התורה ‪ ,‬על‬
‫סג‪.‬‬
‫‪ ,‬כבר כתבו רס "ג‬ ‫אף שהם ברמת חכמה נמוכה וגם מושחתים ובכל זאת אין בכך איסור של גניבת דעת‬
‫[(ד‪,‬ה) עמ' קסב‪ ,‬מהדורת ר "י קפאח ] והרמב"ם באגרותיו (לר"י בן יהודה ‪ ,‬אגרות הרמב "ם‪ ,‬עמ' קל‪ ,‬מהדו' ר"י‬
‫קפאח)‪.‬‬
‫כל אותם גדולי ישרא ל‪ ,‬אשר יצאו נגד מעשיו ‪ ,‬כתביו ואמירותיו וכינו את אישיותו בכתב ובעל פה בכינויים‬
‫חריפים מעבר לרשע וכדומה ומאידך ‪ ,‬כאשר פנו אליו בבקשות ‪ ,‬אשר היו הצלה ממוות גשמי ורוחני תיארוהו‬
‫בשבחים מופלגים ‪ ,‬פעלו על פי הצו הכפול ‪ ,‬אשר הובא בחז "ל‪ .‬הם החניפו לו ‪ ,‬כי כבר נאמר במס ' סוטה (מא‪):‬‬
‫כי „מותר להחניף לרשעים בעולם הזה “ ומשכבר נזקקו לפנות אליו ‪ ,‬הרי אם היו משבחים אותו ללא חנופה ‪ ,‬רק‬
‫על ידיעותיו בתורה כחמור נושא ספרים ‪ ,‬הרי שבכך היתה התגרות בו ובפרט שהיה חולה כבוד כדברי מרן‬
‫ה"חזון איש "‪ ,‬אשר אמר קמ‪ ,.‬כי בעבור כבוד היה מוכן גם לעבור ע ל דעת קונו וכפי שנראה להלן ‪ ,‬אמר מרן‬
‫הגר"ח מבריסקקנא‪( .‬שם‪ ,‬א'עו)‪ ,‬כי כל התנהגותו כקדוש ופרוש ‪ ,‬היתה רק לצורכי התחזות ‪ ,‬כדי למשוך מחמאות‬
‫של כבוד ולגבי התגרות זו כבר הסיקו חז "ל במס' ברכות (ז‪ ,):‬כי אסור להתגרות ברשע שהשעה משחקת לו ‪.‬‬
‫יש להצר על כך ‪ ,‬כי רובם המכריע ומעבר לכך של ציטוטים מגדולי ישראל על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הובאו בכלי‬
‫ההבעה של אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬לוקים בשקרים גסים ובסילופים חמורים וסתירות עצמיות ‪ ,‬לשם הכפשה‬
‫והוצאת דיבה ‪ ,‬לשון הרע ורכילות על אותם גדולי ישראל ‪ ,‬שכביכול העריכו אותו ‪ .‬מספיקה העובדה ‪ ,‬שהם‬
‫מעוררים ג יחוך והתבזות עצמית על ידי המאמץ האדיר שהם משקיעים בספרים וחוברות על מנת "להוכיח"‪ ,‬כי‬
‫גדולי ישראל העריכוהו ‪ .‬תוך שהם מתבזים ומסתבכים גם בשקרים וסתירות עצמיות ‪ .‬הם גם החלו להודות בכך ‪,‬‬
‫כפי שנראה בהקדמה לחוברת "אור שלמה" על נסיון להראות עד כמה העריך הגרש "ז אוירב ך את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫מחבר החוברת‪ -‬ע‪ .‬כנרתי מצטדק מיד ‪ ,‬כי אין בכוונתו להוכיח הערכה זו ‪ ,‬בו בזמן שכל החוברת עוסקת בכך ‪.‬‬
‫הוא גם מודה בשקרים ואי דיוקים של רבים מאנשי הציוניזם הדתי ‪ .‬הוא כותב „ורבים כתבו ספרים ‪...‬לא דייקו‬
‫בסיפור או הסתמכו על מקורות לא נאמנים “‪.‬‬
‫כנרתי גם כותב בחוברת "אז נדברו יראי ה '" על הגרא "ז מלצר (עמ' ‪ ,)41‬לגבי מאמרו של רבי ראובן כץ על‬
‫הרה"ר ומאמר של צבי קפלן ‪ ,‬אשר הובאו באנציקלופדיה של הציונות הדתית‪„ -‬אולי יש לדון בפרטים הקטנים‬
‫אבל התמונה הכללית ודאי נכונה “‪ .‬ערפל אינפורמטיבי וראייתי זה ‪ ,‬תוך שקרים וסת ירות עצמיות מלווה את כל‬
‫הגיגיהם של כתבני הציוניזם הדתי על פי דרכו של מורם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכתביו ודבריו ‪ .‬כינרתי גם מציין סתירות‬
‫עצמיות בספריו של מ ‪ .‬צ‪ .‬נריה (עמ' ‪ )18‬ואכן להלן נצביע על עוד דוגמאות לשקרים סדרתיים בדבריו ‪ ,‬מתוך‬
‫מאמץ לשוות הערכה גדולה של גדולי ישר אל כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬עמיחי כנרתי עצמו שם בחוברת מצטט סתירות‬
‫בין דוברי הציוניזם הדתי ‪ .‬בעמ' ‪ 40‬הוא מצטט את הרה "ר לשעבר ‪ ,‬אברהם שפירא ‪ ,‬האומר כי „ר' איסר זלמן ‪,‬‬
‫כידוע‪ ,‬היה משתתף תמיד יחד עם הראי "ה קוק בכל ההחלטות הצבוריות שעמדו על‬
‫הפרק“‪ ,‬אך הוא שוכח ‪ ,‬כי שם לעיל (עמ' ‪ )35‬הוא מצטט את צבי יהודה קוק ‪ ,‬המספר את‬
‫מה שהטריד אותו והוא חולם ‪ ,‬כי הגרא "ז מלצר היה קשה לו להשתוות אל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ביחס לציוניזם ‪.‬‬
‫בעמ' ‪ ,40‬הוא מצטט את הגרא "ז מלצר ‪ ,‬האומר כי עד לשנתיים האחרונות לחיי ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק יצא לו לפוגשו רק פגישות ארעיות ‪ ,‬אך לעיל שם בעמ ' ‪ 16‬הוא מצטט מילקוט הראי "ה‪,‬‬
‫כי בבוא הגרא "ז מלצר לארץ הוא נפגש עם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק „ושיחה לבבית נמשכה בין שני‬
‫הרבנים זמן רב“‪.‬‬
‫קיים "מרשם" קבוע של תארי כבוד ‪ ,‬אשר נקטו בו גדולי ישראל ‪ ,‬כדי לגרום לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫לתת להם או לתל מידיהם סרטיפיקט לשם עליה לארץ ו ‪/‬או משרה לשם קיומם הכלכלי ‪ ,‬כדי שלא יגוועו ברעב‬
‫על פי המצב שהיה אז ‪ .‬אנו פוגשים מספר פעמים מרשם זה ‪ ,‬אשר כלל מס פר שלבים (כגון בקשתו של מרן‬
‫ה"חפץ חיים " לגבי חתנו ‪ ,‬בעל ה "לשם" לגביו ולגבי משפחתו ובמקרים נוספים רבים )‪ .‬בשלב הראשון ‪ ,‬תארי‬
‫הכבוד הנכתבים אליו במכתב הם ללא הזכרת היותו רב ראשי של הועד הלאומי וללא תארי כבוד מוגזמים ‪.‬‬

‫קמב‪" .‬הצדיק רבי שלמה"‪ ,‬י‪-‬ם‪ ,‬תש"ן‪ ,‬עמ' קט―ז‪.‬‬

 ‫קב‬

‫השלב השני כלל לע יתים משלוח ספר שהם פרסמו כדי שיחו וה את דעתו עליו ואז גם מצורף מכתב מפורש של‬
‫בקשתם ולע יתים המכתב מגיע מאוחר יותר ‪ .‬כאשר עדי ין הוא אינו נענה לבקשה ‪ ,‬היות שע דיין לא הללוהו‬
‫בצורה קיצו נית ולא הוסיפו את התואר "רב ראשי "‪ ,‬מגיע אליו שוב מכתב והפעם הם מספקים את יצר הכבוד‬
‫המגלומני שלו וכותבים לו את התארים האלה ומצרפים שוב את בקשתם ‪ .‬כך אנו פוגשים גם במקרה של הגאון‬
‫רבי ראובן ז‪ .‬בענגיס בעל "לפלגות ראובן "‪ .‬בשנת תרפ "ג הוא שולח לו מכתב שח‪( .‬קמג)‪ ,‬אשר בתארים כלפיו‬
‫הוא מציין רק את "תפארתו"‪ .‬בשלב השני מייעצים לו וכך הוא עושה ‪ ,‬כאשר הוא שולח לו את ספרו עם בקשה‬
‫מפורשת לאפשר לו לעלות לארץ ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק דו חה את בקשתו ‪ ,‬בתירוץ שהוא אינו יכול לספק לו פרנסה ‪ ,‬אף‬
‫שהיו לו משרות רבניות בשפע ‪ ,‬מתוקף היותו הרב הראשי ‪ .‬הוא שולח לו אז עוד מכתב ("טל הראי "ה"‪ ,‬עמ'‬
‫קסג) והפעם הוא "מספק לו את הסחורה " וכותב לו שבחים קיצוניים ‪ ,‬כגון "הגאון האדיר "‪" ,‬הכהן הגדול מאחיו "‬
‫וכמובן הפעם הוא אינו לוקח יותר סיכונים ומוסיף "רב ראשי לאה"ק"‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוכחות על כך ‪ ,‬כי גדולי ישראל הגזימו במכוון על ידי העתרת שבחים כלפיו ‪ ,‬אף כי בו זמנית גינוהו‬
‫בכינויי גנאי חריפים ביותר ‪ ,‬לעיתים במכתבים אליו ובעיקר לאחרים ‪-‬חוסר האמינות של כל ת ארי השבח‬
‫הללו מוכחים עוד מכך ‪ ,‬כי אישים מגאוני הזמן וגדולי הדור ‪ ,‬אף ששיבחוהו בפניו ‪ ,‬גם גינוהו בפניו במכתבים ‪,‬‬
‫אשר מבטלים לחלוטין את השבח ים שכתבו לו וכל שכן שגינוהו בצורה חריפה ביותר גם שלא בפניו ‪ ,‬בכתב‬
‫ובעל פה‪ ,‬ביניהם גדולי עולם כמרן ה "חזון אי "ש"‪ ,‬כפי שראינו לעיל ובפרט מרן ה "חפץ חיים " בכתב ובע ל פה ‪,‬‬
‫כפי שנראה להלן וכן מרן הרב מבריסק ואביו מרן הגר"ח מבריסק‪ ,‬אשר לחמו בו ובמעשיו וכן רשכבה"ג מרן‬
‫הגרח"ע גור ודז'ינסקי‪ ,‬אשר הרב הראשי עצמו הציע קמג‪ .‬להכתירו בתואר "ריש גלותא "‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬אך‬
‫מאידך‪ ,‬הוא אינו שומע בקולו ‪ ,‬בפרשת הצבעת הנשים ‪ ,‬על אף שמרן הגרח "ע יצא במכתב חריף וכתב קנג‪ .‬כי אין‬
‫כאן כלל צד של שאלה ואילו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק התיר זאת תוך חילול השם ופריצ ות נוראה‪.‬‬
‫כדוגמה מובהקת לכך ‪ ,‬מהווים גדולי הדור בארץ ישראל מרן הגרי "י דיסקין‬
‫ומרן הגרי "ח זוננפלד וראשי בתי הדין ‪ .‬במכתב אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתבו לו‬
‫תארים ושבחים מופלאים רעב‪ ,.‬ואילו במכתבים ל "אור שמח " הם כותבים‬
‫עליורעד‪ ,.‬כי כתביו מלאים רוח כפירה ‪ ,‬חילול ה '‪ ,‬הריסת הדת ועל כך‬
‫שלומי אמונים‪ -‬ומגלה פנים‬ ‫שבכתביו הוא דוקר בגסות את עם ישראל‪-‬‬
‫בתורה שלא כהלכה ‪ .‬מרן מהרי "י דיסקין מגדיל לכתוב עליו רעו‪ .‬לרבה של‬
‫פיטסבורג‪ ,‬כי הוא מכיר את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עוד מנעוריו כאפיקורס ‪ ,‬ובכל מקום‬
‫שהוא נמצא הוא רק מזיק ‪ ,‬מסית ומדיח ‪ .‬ב"מנעוריו" מתכוון כנראה מרן‬
‫לתקופה שהיה עדיין בוולוז 'ין‪ .‬מעתוני התקופה ‪ ,‬ניתן להבחין היטב ביחס האיבה ששרר בין מרן רבי יוסף חיים‬
‫זוננפלד לבין ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק ובין איבתו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק אליו ולשאר גדולי התורה מחד ומאידך הערצתו לח ‪.‬נ‪.‬‬
‫ביאליק ‪„ -‬העתונות מודיעה על השתתפותו של הרב קוק באזכרה של מר חיים נחמן ביאליק שסידרה הסוכנות‬
‫היהודית‪...‬אחרי האזכרה התפרסמה תמונת אספת האזכרה בה נראה מזכירו יושב על ספסל עם שתי‬
‫נשים‪...‬מדוע משתתף הרב קוק באזכרה והספד של המשורר ביאליק ומעולם לא בא לאזכרה והספד של גדולי‬
‫חכמי התורה בירושלים הנעדרים “ (מתוך ה שבועון הארצי בא "י "קול ישראל "‪ ,‬שנה י "ג‪ ,‬גליון ל "ט‪ ,‬כט תמוז‬
‫תרצ"ד‪ ,‬עמ' ב)‪„ .‬היה מעשה והרב קוק לא הספיד את מרן זיע "א‪ .‬בחו"ל גינו את זה אבל אנו בירושלים הבינונו‬
‫אותו‪ .‬אדרבה‪ ,‬בזה היה קצת אמת ‪ .‬הוא לא יכל להספיד את מרן זיע "א‪ .‬הם לא היו אוהבים זה את זה בחייהם ‪,‬‬
‫ואי האהבה לא היתה תלויה בדבר ‪ ,‬היא היתה מקורית ויסודית ‪...‬כאן בירושלים מצאו רק ללא יפה מה שלא‬
‫השתתף גם בלויה ‪ ,‬שזה היה יכול לעשות ‪ ,‬כשם שעשו זאת ראשי הועד הלאומי וגם ראשי הממשלה‬
‫(=הבריטית) וכדומה‪ "[ . “...‬קול ישראל "‪ ,‬שנה י "ב‪ ,‬גליון י "ג‪ ,‬יום ה '‪ ,‬פרשת ויגש ‪ ,‬ז' טבת‪ ,‬תרצ"ג (‪,)5,1,33‬‬
‫מאמרו של רבי משה בלוי –"בהירות"]‪.‬‬
‫ד‪ .‬כמעט כל התארים הינם תארים סטנדרטיים הנכתבים לכל רב עיר‪.‬‬
‫ה‪ .‬תארים של גאונות וידיעה אין משמעותם הערכה לאישיותו וכל שכן לכתביו ומעשיו‪ -‬קיימת הנחה חמורה‬
‫ביותר של המרכזים והמפיצים של תאריו של הרב הראשי ‪ .‬הם מייחסים משקל לתארים הניתנים בעולם התורה‬
‫כפי שמתייחסים לתארים בעולם האקדמי ‪ .‬במחוזות אלו תארים הניתנים לאנשי אקדמיה ‪ ,‬משמעותם מוחלטת ‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬אם מייחסים לאיש מקצוע באקדמיה תואר פרופ '‪ ,‬דיקן וכו '‪ ,‬משמעותו היא שהוא נחשב כגדול אמיתי‬
‫בתחומו אף על פי שהוא יכול להי ות גדול המושחתים ‪ ,‬לא כן הדבר בעולם התורה ‪ .‬אדם יכול להיות בעל מוח‬
‫אדיר ומעורר התפעלות ומפגין התנהגות נימוסית מיוחדת ונראה כלפי חוץ כבעל מידות יוצא‬
‫דופן ובעל ידע מדהים וכושר אנליטי מופלג ‪ ,‬אך ההערכה כלפיו תמיד תהיה מותנ ית בערכים‬
‫שונים לחלוטין– בפנימיותו של האד ם‪ ,‬כגון‪ :‬חתירה לאמת ‪ ,‬יראת שמים מופלגת ‪ ,‬את מי הוא‬

‫קמג‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.286‬‬

 ‫קג‬

‫מעריך ואת מי הוא מגנה ‪ ,‬תוכו כברו ועוד שאר קניינים ממ "ח הקניינים שהתורה נקנית בהם ומעשיו בפועל ‪,‬‬
‫שאם לא כן ‪ ,‬ההערכה כלפיו היא בדיוק הפוכה ‪ .‬ככל שאדם כושל בעניינים רוחניים פנימיים אלו ‪ ,‬הערכה יורדת‬
‫כלפיו בהתאם ‪ .‬אם יש לו גם כשרונות גדולים וידע עצום הרי שמתייחסים אליו כאדם שהתרסקותו הרוחנית‬
‫והנזקים שהוא גורם לסביבתו הקרובה והרחוקה היא הרבה יותר תהומית ורחבה מאדם בינוני ‪ .‬בעולם הישיבות‬
‫רווח הסיפור על מרן הגר"א קוטלר שהגיע פעם ארצה כדי למסור שיעור בישיבת "עץ חיים"‪ ,‬וכאשר נחת בשדה‬
‫התעופה בא לפגשו הרה "ר שלמה גורן ולשוחח עמו בלימוד ‪ .‬תוך כדי שיחה התברר למרן הגר "א קוטלר שגורן‬
‫‪ .‬אמר לו מרן‪-‬‬ ‫שכח "ירושלמי" מסוים‪ ,‬אשר כתוצאה ממנו הופרך כל המהלך בסוגיה שרצה גורן להוביל‬
‫„גורונצ'יק‪ ,‬מאז שנעשית גנרל הפסקת לדעת ללמוד “‪ .‬שבתאי צבי ומשה מנ דלסון ידעו ללמוד והיו להם ידיעות‬
‫הרבה יותר מהרה "ר הראשון בנגלה ובקבלה כפי שראינו לעיל ועם כל זאת הוקאו מכלל ישראל לדראון עולם ‪.‬‬
‫לכן תפיסתם ו "הוכחותיהם" של המרכזים והמפרסמים של התארים על הרה "ר הראשון‪ ,‬נובעות מעיקרון הנטוע‬
‫בקרקע זרה ‪ ,‬מחוץ לתחומי ההוויה של העם היהודי ואין להם שום משמעות ‪ ,‬כאשר חסרה ההערכה האמורה‬
‫לעיל‪ ,‬כאשר אין כמעט בכל התארים שהוצמדו במכתבים אליו וכמעט כולם היו בקשות ‪ ,‬התייחסות מופלגת‬
‫לערכים הפנימיים ‪ ,‬אשר אמורים לבטא גדלות אמיתית וגם המעט שהוצמד כבר ראינו לעיל שאין להם שום ערך‬
‫אמינותי ובפרט שבמכתבים שכתבו לאחרים גינוהו בצורה חריפה ‪.‬‬
‫ו‪ .‬עקב הקונספירציה שבה עטף את עצמו ‪ ,‬ישנה נסיגה מההערכה שהיתה כלפיו בזמן מוקדם יותר כאשר‬
‫נתבררו לגביו העובדות לאשורן‪ -‬קיימת עוד הנחה תמוהה התלושה מן המציאות ‪ ,‬של מרכזי התארים על‬
‫הרה"ר הראשון ‪ ,‬האומרת כי לגבי כל תואר שניתן לו על ידי מי ששלח מכתב אליו‪ ,‬למשל בשנת תרפ "ג‪ ,‬ניתן‬
‫"לאנוס" אותו להישאר עם הערכה אליו עד יום פטירתו של מעניק התואר ‪" .‬אסור" לו לשנות את דעתו ולהיווכח‬
‫בטעותו‪ ,‬משום שזה כנראה אינו נוח לתומכי הרה "ר הראשון ‪ -‬מרכזי התארים והשבחים עליו ‪ .‬אכן‪ ,‬ניתן להבין‬
‫אנשים אלו ‪ ,‬אשר כנראה אינם אמונים על הקניין של "מודה על האמת "‪ ,‬שהוא אחד מהקניינים שהתורה נקנית‬
‫בהם‪ .‬אנשים אלו אינם יכולים להבין ‪ ,‬כי ת"ח ובפרט אנשים גדולים ‪ ,‬כאשר הם נוכחים בטעותם ‪ ,‬מודים הם בכך‬
‫מיידית‪ ,‬כפי שנהג האדמו "ר מגור בעל "האמרי האמת "‪ .‬כאשר חזר בעל ה"אמרי אמת " ממסעו בארץ ישראל‬
‫ומפגישתו עם הרה "ר הגיע לוינה שם נערכה אספת רבנים ‪ ,‬בה הוא מסר את רשמיו ‪ .‬הוא אמר קנא‪( .‬חלק ג'‪ ,‬עמ'‬
‫א'פב‪„-).‬הרב קוק הוא איש אשכולות ובעל מידות רק שחיבתו לארץ ישראל גרמה לו שאומר על טמא טהור‬
‫ועל טהור טמא ‪ ,‬ואין הלכה כמותו וכבר חזר בו ‪...‬ואין לצאת נג ד הרב קוק וכו '‪ .‬על כן בא כשואל על דעת תורה‬
‫ומוסר הדבר להרב מט ורנא (המהר"ם אריק–אשר נחשב בפולין כגדול הדור ‪ ).‬וכאשר יאמר כן יקום ‪ .‬מששמע‬
‫הרב (המהר"ם אריק ) כך שאל את הרבי מגור ‪ ,‬האם ראה את ביכלעך (=ספרי חול ‪"-‬אורות מאופל " וכו') של‬
‫קוק‪ ,‬השיב הרבי ‪ :‬שהראו לו באיזה מקומן! אזי שאל הרבי אם הרב מט ורנא ראה אותם ‪ ,‬השיב הרב מט ורנא‪,‬‬
‫שכן הוא עבר עליהם מדאשקע לדאשקע (=מכריכה לכריכה )‪ ,‬שאל הרבי מגור מה הוא אומר עליהם ‪ .‬אזי עמד‬
‫הרב מט ורנא זי "ע על רגליו ! ועשה הכנה כמה רגעים וכרך איזורו סביביו ואחר כך פתח פי קודשו ואמר ‪ :‬אתם‬
‫שואלים א ותי על קוק ? והכריז בכל כוחו בזה הלשון ‪"-‬שבתאי צבי בשעתו "‪ .‬ומחלישותו‪ ,‬שסבל הרבה כאב‬
‫ראש‪ ,‬נפל על כיסאו באין אונים לאחוריו ‪ .‬אחר כך הוציא הרבי מגור מכתב מכיסו והסתכל בו ‪ ,‬הרכין הרב‬
‫מטורנא את ראשו וקרא בו ‪ ,‬והיה כתוב בו ‪ ,‬מדברי הרב קוק והיות שאין העולם מבינים מה שכ תב בספריו‪ ,‬על כן‬
‫מסכים הוא לחזור ממה שכתב (=בספריו)‪ .‬על זה התחיל הרב מט ורנא לצעוק ‪" :‬תישרף הוא והודאתו "‪ ,‬ענה‬
‫הרבי מגור‪ ,‬אם כך אם הרב מט ורנא כך פסק‪ ,‬נישאר בזה‪ .‬והאספה נסגרה‪ .‬אחר כך יצא הרבי מגור ז "ל (ורצו‬
‫התלמידים של הרב מט ורנא לעמוד על דעת רבם הקדוש ‪ ,‬במה שא מר שהוא שבתאי צבי בשעתו ולמה תפס‬
‫לשון זה דווקא ‪ ).‬וציווה להביא לפניו חיבור של קוק‪...‬והראה לכל הסובבים אותו אחר האספה ‪ ,‬שכתב שם ‪,‬‬
‫‪" .‬וזהו שבתאי צבי ‪ ,‬כי עד‬ ‫שקודם ביאת המשיח ים התלמוד יבש וייחרב והעיקר להמשיך מימי הקבלה‬
‫שנאחזים באביי ורבא אי אפשר לסלף ‪ ,‬אבל עם קבלה קל לעשות מיעקב עשיו ומעשיו יעקב "“‪.‬‬
‫האדמו"ר מגור כותב ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב פתק וכתב על כך את שמו ‪ ,‬כי הוא מוכן לחזור בו גם מהניסוח וגם‬
‫מהדברים עצמם ‪ ,‬אשר הוא כתב בספריו וכל זאת ללא תנאי ‪ ,‬אך במכתב אשר שולח ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לציוניסט ר '‬
‫חיים הירשנזון ער‪( .‬א‪,‬קפד) אנו שוב פוגשים בתופעת ההפכפכנות אשר ראו גדולי ישראל באמירותיו השקריות‬
‫ומעשיו‪ .‬הוא כותב לו‪„ -‬רשמתי לו (=לאדמו"ר מגור ) פתקא קצרה שתוכנה הוא (=אם הפתק קצר ‪ ,‬למה לכתוב‬
‫את תוכנו של הפתק ולא את הציטוט מהפתק ? נראה מיד ‪ ,‬שהסיבה היא כדי שהוא יוכל לכתוב לו אחרת ממה‬
‫שבאמת הוא כתב בפתק ) שאם אמת הדבר ‪ ,‬שנמצאים לשונות כאלה שמביאים בקצורם צער לתמימי לב‬
‫מאיזה סוג שהוא (=אך ה "אמרי אמת " מעיד במכתבו ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב סיבה אחרת‪„ -‬שיש ח "ו חילול השם‬
‫ומיעוט כבוד שמים על ידי לשונות שבספרים “‪-‬על הקורא להחליט האם זה נקרא שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק משקר או כותב‬
 ‫קד‬

‫בצורה הפכפכנית או שניהם ביחד ) ‪...‬וגם זה היה בתנאי שמצידם של המעוררים הם יפרסמו נוסח של‬
‫חרטה‪ ,“...‬אך ה "אמרי אמת " הן במכתבו והן בדיווחו למהר "ם אריק ‪ ,‬אשר נחשב אז לגדול הדור של פולין ‪ ,‬על‬
‫פגישתו עם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אינו מזכיר שום תנאי ‪.‬‬
‫עמדתו הנ חרצת של ה "אמרי אמת " נגד הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬לא היתה תו פעה חדשה אותה הנהיג‬
‫בחסידות גור ‪ ,‬החסידות הגדולה ביותר בעולם ‪ .‬עמדה זו הוא ירש מאביו ‪ ,‬הגה"ק בעל ה "שפת אמת" (נפטר‬
‫בתרס"ה ‪ ,)1905‬כפי שאומר איש הציוניזם הדתי ד "ר יואל אליצור (בנו וחניכו של פרופ ' יהודה אליצור )‪‎„-‬בניגוד‬
‫למה שחושבים אחדים ב תוך מחננו היום ‪...‬חשבו אברהם גרין ‪ ,‬אחיו הדתי לאומי של דוד בן גוריון והרב‬
‫ריינס“קמד‪ ..‬מאחר שגדולי הרבנים בפולין מחסידי גור ‪ ,‬פעלו וכתבו נגד תפיסותיו הקיצוניות של הציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫שהחל להתפתח בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הגיעו ריינס וגרי ן בשלהי תר "ס (‪ )1900‬לביתו של ה "שפת אמת " על‬
‫מנת ללחוץ עליו לפעול למימוש מטרותיו של הציוניזם הדתי‪ -‬חבירה למפעל השבתאי של הציוניזם והפיכתם‬
‫ל"גייס חמישי " של הציוניזם ‪ .‬הוא ניסה תחילה להשתמט מהם ואמר להם שהוא עדיין לא פעל כלל נגד חבירה‬
‫זו‪ ,‬אך כשהם לחצו עליו הוא הביע את עמדתו ה נחרצת נגדם ‪ .‬גרין וריינס מספרים על תגובתו (כמובן שיש‬
‫לקחת בערבון מוגבל את ניסוח תגובתו על פי עדותם )‪„-‬ענה שהוא קיבל ספר "אור לישרים "‪ ,‬שמתוכו נוכח‬
‫שראשי הציוניזם הינם אפיקורסים ‪ ,‬ומטרתם להסית ולהדיח את ישראל מה ' ותורתו‪...‬בהמשך השיחה הציעו‬
‫הרבנים שהרבי ישלח רבנים אחדים מחסידיו ‪...‬כדי להיווכח מהי הציונות ומה טיבה ‪ ,‬הרבי סירב “ (שם‪ ,‬עמ' ‪.)6‬‬
‫ריינס מספר‪‎„ -‬הרה"ק מגור אמר אז בפה מלא כי אף שלבו איננו הולך אחר הציונות ואין דעתו מסכמת לה‬
‫ואם ישאלנו איש על דעתו בזה לא יכחידנה תחת לשונו ‪ ,‬בכל זאת חלילה לו לצאת נגד הציונות “‪ ( .‬שם)‪.‬‬
‫מילים אחרונות אלו תמוהות ‪ ,‬על פי מה שאמר להם לפני כן והשקר ניכר בתוכו ‪ .‬בכך חונך גם ריינס את שיטות‬
‫השקרים והקונספירציה ‪ ,‬המלוות את הציונות הדתית עד ימינו מתוך חיקוי כפייתי של שיטותיה של תרבות האם‬
‫שלהם‪-‬הציוניזם‪ .‬גם לגבי עצם העליה לארץ ישראל ‪ ,‬לאור הנסיונות אשר עלולים חסידיו להתקל בהם שם ‪,‬‬
‫דעתו השלילית היא נחרצת‪‎„ -‬שהיא נסיון גדול לפי דעתי ובפרט ‪ ,‬אם מחייתם תהיה רק מתבואת הארץ ‪ ,‬לכן לא‬
‫בנקל להביא את עצמו לידי נסיון ‪ ,‬בזה יש בוודאי איסור לפי עניות דעתי‪( ‎“‎‬שם)‪ .‬יחס זה לכל מפעל הציוניזם ‪,‬‬
‫ראשיו ושליחיו מהצי וניזם הדתי‪ ,‬ניכר גם בספרו "שפת אמת" על התורה‪ ,‬בכמה מקומות ובפרט לגבי ביאורו על‬
‫חטא המרגלים שרצו להכנס לארץ על פי הכנות ומעשים טבעיים‪‎„ -‬אבל אם היו מאמינים (=המרגלים) ומבטלים‬
‫הסתכלותם לרצון ה ' יתברך‪ ,‬היה זה עצמו מסייע להם לצאת מהטב ע‪(‎ “ ...‬שם עמ ' ‪ .)9‬בדברים אלו מגדי ר‬
‫ה"שפת אמת " את תפיסתם של השבתאים המודרניים "ניקח את גורלנו בידינו " והפיכתם ל "גאולים" על ידי‬
‫מעשים טבעיים כתפיסה כפרנית ‪ ,‬אשר הראשונים שפעלו כך היו המרגלים ‪.‬‬
‫מעשים אלו‪ ,‬כידוע‪ ,‬הוגדרו על ידם כ "תחיה הלאומית"‪ ,‬אשר ראש תת התרבות שלהם מהציוניזם הדתי ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬הרבה להשתמש במושג זה בכתביו ובנאומיו ‪ .‬וכשם שחטא המרגלים גרם למותם של דור המדבר ‪ ,‬כך‬
‫פשע זה של "התחיה" השבתאית מודרנית גרם כאן בארץ לשואה הפיסית של עשרות אלפי הרוגים ומאות אלפי‬
‫פצועים ולשואה רוחנית של מליוני יהודים ובכללם למעלה ממליון וחצי "יורדים"‪ ,‬אשר הוכשרו כאן על ידי החינוך‬
‫השבתאי להתבולל ולהתחתן עם נוצריות במקומות אליהם הם הגיעו ‪.‬‬
‫מושג "התחיה"‪ ,‬באתוס הציוני – מושג "התחיה" הוחדר ע ''י הגזען האנטישמי ארתור רופין לאתוס‬
‫הציוני‪(39‬עמ' יב)‪ .‬כידוע‪ ,‬מושג "התחיה" מופיע רבות בהסטוריוגרפיה הציונית ‪ ,‬כמושג מכונן המב טא את הפיכת‬
‫‪ ,‬כאשר הגולה נתפסת כמרחב מת בו‬ ‫חלק מיהודי הגולה בהגיעם לארץ מהוויה מתה להוויה חיה ונושמת‬
‫נמצאים היהודים שאומנם מהלכים על רגליהם ‪ ,‬אך למעשה הם נחשבים כמתים מבחינה חומרית ‪ ,‬שהרי אם הם‬
‫נחשבים כחיים ‪ ,‬אין את מי להחיות ‪ .‬תובנה גזעני ת זו של "תיאוריית הגזע " הופנמה ע''י הנאצים ‪ ,‬כאשר תעמולה‬
‫זו הבשילה לכדי יכולת רציחת העם היהודי על‪ -‬ידי הנאצים ‪ ,‬במחנות ההשמדה ‪ .‬גם את גז ציקלון ‪ ,B‬ששימש‬
‫יותר מאוחר לשם יצירת תאי הגזים ‪ ,‬פיתח המשומד פריץ הבר מגרמניה‪.‬‬
‫חשיבה ותדמית זו על היהודי כאדם מת בעל גוף חי‪ -‬מת‪ ,‬הופנמה דרך הציונ ות אל גרעינה של האידיאולוגיה‬
‫‪ ,‬ושיש רק‬ ‫הנאצית‪ ,‬אשר גרסה כי הרוב היהודי בגולה הינו למעשה מת ההולך על רגליו והינו חסר רגישות‬
‫לנקות את המרחב ממנו ‪ .‬כך גם ניבנה מחנה ההשמדה ‪ ,‬כדי ליצור ‪,,‬מצב אונטולוגי [= מהותי] של הקרבן כהוויה‬
‫מתה‪...‬במרחב המוות היה המוות מצב של ה וויה” [בועז נוימן ‪" ,‬התרבות הנאצית‪ -‬מרחב‪ ,‬גוף‪ ,‬שפה"‪ ,‬עמ' ‪,81‬‬
‫ספריית מעריב‪ ,‬הוצ' אוניברסיטת חיפה[‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כידוע‪ ,‬לא זכה להתחנך כבר מילדותו על לימוד התורה בטהרתה ‪ .‬הוא התחנך כבר מילדותו בגיל‬
‫‪ 10‬על ברכיה של ספרות התעמולה של ההשכלה והציונות ‪ ,‬תוך עירבובה ע ם לימוד התורה [מאיר בר‪ -‬אילן‪,‬‬
‫"אזכרה"‪ ,‬ח''א‪ ,‬עמ' קצח‪-‬ט‪ ,‬ירשלים‪ ,‬תרצ''ז] וכן בבחרותו ובהמשך חייו [יצחק ניסנבוים (מנהיג המזרח "י של פולין )‪,‬‬
‫"עלי חלדי"‪ ,‬עמ' ‪ ,189‬ורשה‪ ,‬תרפ''ט] ולכן גם הוא משתמש בכתביו פעמים רבות במושג הגזעני של "התחיה" וגם‬

‫קמד‪" .‬מבט למכללה"‪ ,‬בטאון מכללת ירושלים ‪ ,‬בית וגן‪ ,‬גליון ‪ ,15‬עמ' ‪.10‬‬
 ‫קה‬

‫אחד מחיבוריו מוכתר בש ם "אורות התחיה "‪ .‬נראה כעת ‪ ,‬כיצד הוא הפנים בשלמות את הגזענות האנטישמית‬
‫של "התנוונות " העם היהודי בגולה וכיצד הוא מבצע את החילול והחילון של מושגי הקדושה המופיעים במקורות‬
‫היהדות‪ ,‬כפי שהתמחה בכך אליעזר בן‪ -‬יהודה – ‪,,‬שרוצים להתפתח בבריות גופא [=בבריאות הגוף ]‪...‬להגן על‬
‫אומתנו“ [הרב אהרן רוזנברג‪" ,‬משכנות הרועים"‪ ,‬ח''ג‪ ,‬עמ' ‪.]1108‬‬
‫בחיבורו "אורות מאופל " (סי' לד) שאותו הוא יצר ‪ ,‬כדברי בנו ‪ ,‬בהשראתם של כתבי המומר הציוני משה הס‬
‫[בטאון המתנחלים "נקודה"‪ ,‬תשמ"ב]‪ ,‬הוא מחקה את התעמולה הציונית ‪ ,‬שעל‪-‬פי (היסוד הפרוטסטנטי של ) הבנת‬
‫המציאות כחומרית ‪ ,‬יש ליצוק לתוך ביטויים של קדושה מהתורה ‪ ,‬את תפיסת המציאות הארצית והחומרית‬
‫הציונית [פרופ‪ .‬אניטה שפירא ‪" ,‬המוטיבים הדתיים של תנועת העבודה "‪ ,‬עמ' ‪ 255‬ואילך] ולכן גם הוא כתב‬
‫(ב"אורות מאופל ") באותו סיגנון – „ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ י שראל לחזק גופם ‪...‬היא‬
‫משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים העוסקים ביחודים של שמות קדושה ‪ .“...‬הוא אינו מסתפק‬
‫בכך ואף מגיע להקצנת המצאותיו ‪ ,‬שהדהימה את גדולי התורה – „עבודת הקדש הזאת (= של המתעמלים )‬
‫מעלה את השכינה מעלה מעלה ‪ ,‬כעלייתה על ידי שירות ותשבחות שאמר דוד מלך ישראל בספר תהלים “‬
‫(שם‪ ,‬ב"אורות מאופל")‪.‬‬
‫כתוצאה מהשוואה זו ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הגיע למסקנה הפוכה מכל מה שמופיע במקורות היהודיים ולכן הוא גם לא‬
‫יכל לציין את המקור לדבריו ‪ ,‬כפי שהוא בעצמו הודה במכתב להוריו ‪ ,‬שהוא אינו מציין מקורות להגיגיו ‪ ,‬כיון‬
‫שאף אחד לא יוכל למצוא כל קשר בין דבריו למקורות התורה שבכתב ובעל‪ -‬פה ["אגרות הראי ''ה"‪ ,‬חלק ד '‪,‬‬
‫אגרת א '‪ ,‬מט] וכן‪ :‬ש‪,,‬אצל הפושעים ‪ ,‬הנפש בריאה יותר מאשר אצל היראים “ וכן שגעון הגדלות ‪,,‬מי שמתנגד‬
‫לי‪ ,‬או שמוחו קטן או שהוא רמאי “ ["המעיין"‪ ,‬תשרי‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬כ"ו‪ ,‬גליון א']‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מסגל בשלמות את "תיאוריית הגזע " הציונית‪ ,‬שהעם היהודי הוא הוויה מתה במובן החומרי‬
‫ושיש להתייחס אליה כגוויה שניתן להחיותה‪ ,‬ולא במובן הרוחני כ מופיע במקורותינו – ‪,,‬ובגבורת הבשר תאיר‬
‫הנשמה ותחיית המתים בגוויות [חצי גוף עליון מת‪ -‬מס' עדיות (א‪ ,‬ז) (" מלאכת‪-‬שלמה")]“ ["אורות התחיה "‪ ,‬לג‪ ,‬עמוד פ ]‪.‬‬
‫רואים אנו ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתאחד עם התפיסה האנטישמית והגזענית של הציונות ‪ ,‬שהוגדרה כ "שלילת‬
‫הגלות"‪ ,‬היות שחסרה לדעתם לעם היהודי לאומיות ‪ ,‬שהוא מושג חומרי שאינו יהודי כלל ולכן הוא מתאר את‬
‫הגלות כ"מיותרת" ["שמונה קבצים"‪ ,‬ה יח (כרך ב'‪ ,‬עמ' פא)]‪ ,‬על אף שבכל מקורות ישראל מופיעים הסברים רבים‬
‫על המטרות הנעלות שעל עם ישראל לממש בגלות ‪ ,‬הן ביחס לעצמו והן ביחס לאומות והרמח ''ל כתב על כך‬
‫בהרחבה ["דעת תבונות "‪ ,‬סימן קנח ]‪ .‬מאידך‪ ,‬מתריע ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק שלא לשלול את הגלות הרוחנית אלא להיפך ‪,‬‬
‫לשקוע בכל שיטות הטומאה והכפירה (הפרוטסטנטיות)‪ ,‬שאותן יש לצקת לתוך מקורות היהדות ‪ ,‬כאשר רק‬
‫אז מקורות היהדות יהפכו להיות "ארמון התורה" ["אגרות הראי''ה"‪ ,‬ח''א‪ ,‬אגרת רצ''ו‪ ,‬קסג‪-‬ד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ''ה]‪.‬‬
‫התנהגותו ההפכפכנית קנא‪( .‬ח"ג‪ ,‬עמ' א' קע – רבי מאיר הלר ‪ ).‬של הרה "ר‪" ,‬נכונותו" לחזור בו מספריו בו בזמן‬
‫שלא חזר בו מהן וכן הסתרת דעותיו ‪ ,‬גרמו לכמה מגאוני הזמן מבוכה והיו כאלה שבתחילה מאד העריכו אותו‬
‫ומאוחר יותר כאשר התגלו להם מעשיו או לשונות מסוימים בכתביו שינו את דעתם עליו מן הקצה אל הקצה ‪.‬‬
‫תופעה זו סיכם בזמנו מרן הגרי "ז מב ריסקקנא‪( .‬שם א 'עו)‪ ,‬כאשר בחור אחד התאכסן אצל הרב הרמן ואמר‬
‫הבחור "קוק ימח שמו " דרש ממנו הרב הרמן שילך ו יתנצל על כך על קברו של הרה "ר‪ .‬הבחור הציע לו ללכת‬
‫עימו למרן הרב מבריסק לשמוע את חוות דעתו על כך –„ופסק הרב מבריסק זצ "ל שהשאלה היא שהוא קילל ‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬מוציא ש ם רע והיות שיש כת יראים ושלמים הסוברים שהוא אפיקורס אין צריך לבקש מחילה ‪...‬כשיצאו‬
‫הרב והבחור ‪ ,‬ראה הרב מבריסק זצ "ל על אותו רב שאינו כל כך מאושר ‪ .‬הרב מבריסק קרא לו בחזרה ואמר לו‬
‫"הוא אינו מאושר עם הפסק שלי ‪ ,‬אם כן אני אומר לך‪ -‬חלק סברו שהוא הרב מיפו והוא נחמץ (=נהיה אפיקורס )‬
‫בירושלים‪ ,‬אחרים סברו שכבר ביפו כבר לא היה שווה ‪ ,‬אחרים סברו שכבר בלונדון הוא נחמץ ואחרים סברו‬
‫שכבר בבויסק הוא נחמץ – ואבי (=מרן הגר "ח מבריסק זצ "ל) אמר לנו שהוא היה אפיקורס מרחם אימו "“‪.‬‬
‫נראה שכוונת מרן הגר"ח מבריסק היתה‪ ,‬שהוא היה גלגול של נשמת אפיקורס‪.‬‬
‫נראה להלן ‪ ,‬כי ככל שהתגלו והתבררו יותר מאמריו ומעשיו לתלמידי חכמים ולגדולי ישראל ‪ ,‬הרי מי שכן היתה‬
‫לו הערכה חיובית כלשהי כלפיו ‪ ,‬הרי שהערכה זו נמוגה והפכה לגינויו המוחלט ‪ ,‬כגון ה "מנחת שלמה " ובעל‬
‫ה"לשם"‪.‬‬
‫ז‪ .‬תלמידי חכמים ‪ ,‬אשר העריכו בתחילה את הרה "ר‪ ,‬או שכדרך חיים הם לא גינו אף את מי שראוי היה‬
‫שראינו‪ ,‬ועוד נראה להלן ‪ ,‬הגדולים והענקים ביותר ‪,‬‬ ‫לגנותו‪-‬כפי‬
‫עם ישראל במאת השנים האחרונות (מרן רבי חיים‬ ‫אשר הנהיגו את‬
‫רבי יוסף זוננפלד ומרן מהרי "י דיסקין ‪ ,‬מרן ה "חפץ‬ ‫מבריסק ובנו‪ ,‬מרן‬
‫הגרח"ע גורודז 'ינסקי‪ ,‬מרן הרוגאצ 'ובר‪ ,‬מרן החזו "א‬ ‫מרן‬ ‫חיים"‪,‬‬
‫ועוד‪ ).‬גינו את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בצורה החריפה ביותר‬ ‫ומהר"ם אריק‬
 ‫קו‬

‫בכתב ובעל פה ‪ ,‬הן בקשר לאישיותו ‪ ,‬הן בדרך לימודו ודרך המחשבה השבתאית מודרנית שלו והן לגבי החורבן‬
‫אשר המיט על עם ישראל ‪ .‬לכן‪ ,‬אם ישנם מספר ת "ח גדולים מאד ‪ ,‬אשר נלכדו ברשת שטמן להם והעריכוהו‬
‫מאד‪ ,‬נראה להלן ‪ ,‬שחלקם הגדול בסופו של דבר חזרו בהם ‪ .‬דוגמה לכך הוא המקובל האלוקי בעל ה "לשם"‪,‬‬
‫אשר בתחילה העריכו‪ ,‬ולאחר שנוכח כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק השתבש בכפירה חזר בו בקיצוניות מהערכה אליו‪ ,‬כפי‬
‫שנראה להלן בפרק על הגאון רבי יצחק אריאלי וכן בפרק על הגא ון רבי שלמה זלמן אוירבך ‪.‬‬
‫כדוגמה נוספת לכך ניתן להביא את הגה "צ ר' גדליה אייזמן ‪ ,‬אשר כתב עליו דברי הערכה עדיין לפני שהוא היה‬
‫תלמיד חכם ‪ ,‬בהיותו בחור ישיבה בחו "ל ורק שמע עליו ובהגיעו לארץ עמד על טבעו האמיתי ‪ .‬הארגון השבתאי‬
‫המסיונרי "אור האורות " (המוציא לאור את העלון "שבת הראי "ה")‪ ,‬מציג את דבריו (גליון מס ' ‪ )50‬כאילו נאמרו‬
‫בזמן היותו זקן המשגיחים ‪.‬‬
‫במכתב הנמצא אצל חתנו‪ -‬הרב ברויאר ‪ ,‬הוא תוקף את שיטתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק (מפי בנו ) ובספרו ("גידולי‬
‫מוסר"‪-‬אלול וימי הדין ‪ ,‬עמ' קו) הוא מתייחס למאמר חז "ל‪ ,‬אשר השתמשו בו רבות מאז שהחל ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‬
‫להשתמש בו ‪ ,‬כי חלילה‪ ,‬הקב"ה מעדיף שיבואו יהודים לארץ ישראל ‪ ,‬על אף שיטמא ו אותה ע ל ידי פשעיהם‬
‫ואפילו שיכפרו בקיומו ‪ .‬בהערה שם (מספר ‪ )2‬מובא הארוע הידוע ‪ ,‬בו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מזכיר מאמר זה בקבלת‬
‫הפנים לאחד מגדולי העולם מ בעלי המוסר‪ ,‬רבי איצל'ה בלאז ר (וראה "תנועת המוסר "‪ ,‬הרב דב כץ ‪ ,‬עמ' ‪,206‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשס"א‪ .).‬הגה"צ רבי גדליה אייזמן כותב שם בספר (עמ' קו) את מה שאמר לו רבי אליהו לופיאן‬
‫בשם רבי איצל 'ה בלאזר על מאמר זה ‪ ,‬שכוונת המדרש לומר ‪ ,‬ש„לאחר שא דם חטא אין‬
‫עצה אחרת עבורו חוץ מהמשפט ‪ .“...‬במדרש שם מדובר ע ל הטמאות של עם ישראל‬
‫כתוצאה מתלונותיהם כנגד הקב "ה‪ ,‬אך לא משום עשיית עבירות וכל שכן לא חלילה‬
‫משום כפירתם בה'‪.‬‬
‫הגה"צ רבי א ‪ .‬לופיאן מביא בעצמו את הסיפור על נזיפתו של ר ' איצ'לה בלאזר בר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק באותה קבלת הפנים בספרו קמה‪„- .‬עשה לכבודו הרב דיפו קבלת פנים בכבוד‬
‫יבוהו בראש‬ ‫גדול‪...‬תיכף ניגש אליו וחיבקו והעלהו בכבוד גדול בעל כורחו והוש‬
‫[ירמיהו (ב‪,‬ז)]‬ ‫השולחן‪...‬מיד פתח הר ב דיפו ודרש ובתוך הדברים הזכיר את הפסוק‬
‫"ותבואו ותטמאו את ארצי " ופירש‪-‬הלוואי שתבואו ותטמאו את ארצי ‪ .‬מיד ש אמר הרב‬
‫פיסקא זו עמד הגרי "ב ממקומו ואמר בקול‪ -‬אבל יש עוד פסוק [ויקרא (יח‪,‬כח)]‪"-‬ולא תקיא הארץ אתכם‬
‫בטמאכם אותה" ואם כן מה יועיל אם יבואו לארץ ויטמאו אותה‪ -‬הרי שוב יגלו ?‪.“‎ ...‬‬
‫יש לציין שפירוש הפסוק מספר ירמיה (ב‪,‬ז) כפי שפירשו ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מנוגד להבנה הפשוטה של הפסוק ולתריסר‬
‫מקורות בחז "ל המתייחסים לפסוק זה‪ .‬בכל אותם מקורות מודגש ‪ ,‬שפסוק זה הינו תוכחת ה ' לעם ישראל ‪ ,‬שיצאו‬
‫מארץ מצרים ועלו לארץ ישראל ולבסוף טמאוה בעבודה זרה ולכן גורשו ממנה ‪ .‬במדרש נוסף ["ילקוט שמעוני "‪,‬‬
‫איכה‪ ,‬רמז תתרל "ח] מובא עוד מאמר חז "ל‪ ,‬בו נאמר שה ' משתוקק לכך ‪ ,‬שהדור אשר נכנס לארץ ישראל יהיה‬
‫כדור המדבר שנקרא "דור דעה"‪ ,‬אשר דרגתם היתה כמלאכי השרת היות והם כולם שמעו את קול ה ' ("פרקי דר'‬
‫אליעזר"‪ ,‬סוף פרק מא )‪ ,‬אשר על אף שהיו מלינים עליו ובכך הם טימאו מעט את עצמם ‪ ,‬בכל זאת ה ' משתוקק‬
‫לכך שדור יורשי הארץ יהי ה כמותם ‪ -‬מלאכי השרת ‪ ,‬על אף שהוא יודע שגם ה ם ילינו עליו ובכך הם יטמאו את‬
‫הארץ‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק למעשה שיקר באומרו שה ' משתוקק לכך שיבואו לארץ ישראל יהודים על אף שהם יהיו‬
‫רשעים וכופרים בקיומו ובלבד שיבואו להיות עימו כאן בארץ ‪ ,‬שהרי שם במדרש נאמר במפורש שהוא משתוקק‬
‫להיות רק עם בניו בתנאי שיהיו כדור המדבר – דור מלאכי השרת ‪ .‬מדוע היה מוכן ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק לכפור בעיקרי‬
‫האמונה באמצעות הכפירה בנביא ובדברי קודשם של חז "ל?‬
‫את התשובה על כך ניתן להסיק מכתביו ["קבצים מכי "ק"‪ ,‬ח‪( ,‬כרך א' עמוד ד')‪ ,‬תשנ"ט] ‪„ -‬אנו צריכים להתאמץ‬
‫כפי היכולת [=בנו צ ‪.‬י‪ .‬קוק מזייף את דבריו ‪ ,‬בצטטו אותו ב"אורות התחיה " ( ו'‪ ,‬עמוד ‪ )10‬שהם כביכול העתק‬
‫מדויק של דברי אביו ‪ .‬הוא מזייף את דבריו וכותב להיפך ‪"-‬בכל היכולת" (להבנת יתר של זיופו זה של צ ‪.‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫ראה להלן בפרק ד ‪" - .‬העבירות שעבר ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק בסרבו להגיע לדין תורה ")‪ ,‬כנראה כדי שלא יתגלה קלונו של‬
‫אביו‪ ,‬כי מ דברי אביו נראה שהוא מחוייב ליסוד של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬שכל אחד יכול להתחבר לאל כפי‬
‫שהוא רואה לנכון ] בשמירת המעשים ‪...‬כפי אותה עמידה שנוכל (=צ‪.‬י‪ .‬קוק משמיט מילים אלו )‖‪ .‬כיוון שעל פי‬
‫הנצרות לא איכפת לאל – אליל שלהם ‪ ,‬כיצד יתחבר אליו האדם אלא העיקר שיתחבר אליו ‪ ,‬לכן לדידו של ר ' א‪.‬י‪.‬‬
‫קוק יש לראות ב "משקפיים" אלו גם כן את האלוקים במקורותינו ‪ ,‬כמי שלא איכפת לו שבניו הם עובדי עבודה זרה‬
‫ואפילו כופרים בקיומו ‪ ,‬אלא העיקר שיאמינו בסוג אליל‪ -‬אל כלשהוא ושיעלו לארץ ישראל ‪ ,‬כדי לממש את הצו‬
‫המילנארי של הקמת ישובים בארץ בריבונות יהודית‪ ,‬כחלק מהפנטזיה המשיחית הפרוטסטנטית אשר לדידה‬
‫היא המבטאת את היהדות ‪.‬‬

‫קמה‪" .‬לב אליהו"‪ ,‬בסוף פרשת אחרי מות‪.‬‬

 ‫קז‬

‫הבאת הסבר זה על ידי הגה"צ רבי ג ‪ .‬אייזמן היא למעשה סתירת כל התאוריה השבתאית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי‬
‫ההתייחסות לתופעת הציוניזם והציוניזם הדתי המטמאים את הארץ ‪ ,‬דבר הגורם לכך ‪ ,‬כי הארץ תקיא אותם וכי‬
‫עדיף שלא יגיעו כלל לארץ ישראל מאשר שיגיעו אליה ויטמאו אותה ויגרמו להתבוללות העם היושב בציון ‪ .‬אף‬
‫מובאה זו מתוך ספרו יכולה להוכיח על כך שהוא מגנהו וחוזר בו מאותה ההערכה שהיה לו כלפיו‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬ברור הדבר ‪ ,‬שגם תלמידי חכמים אלו ‪ ,‬אשר נחשפו בתחילה רק ל צד הפכפכני אחד של אישיותו ‪ ,‬אם‬
‫הם היו יודעים את דעתם הנחרצת של אותם ענקים נגד ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובפרט את כל מה שכתב ועשה ‪ ,‬כפי‬
‫שראינו וכפי שנראה עוד להלן ‪ ,‬אין ספק ‪ ,‬כי היו מיד מבטלים את דעת ם בפני הגדולים והענקים מהם ‪ .‬בהקשר‬
‫זה יש לציין ‪ ,‬שרוב כתבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק עדיין שמורים אצל תלמידיו והם אינם מוציאים אותם לאור‪ ,‬מחשש שיתגלו‬
‫דעות כוזבות ביסודות האמונה בכתבים אלושסז‪.)10.7. 08( .‬‬
‫מי שיטען ‪ ,‬שהם לא היו חוזרים בהם גם אז ‪ ,‬הוא למעשה מאשימם כזקנים ממרים ‪ ,‬בעלי גאווה ומגלומניות ‪,‬‬
‫דבר שהוא ההפך הגמור מאישיותם ‪ .‬אדם כזה הוא פושע וג ס רוח ‪ ,‬אשר אינו ירא מפגיעה מגחלתם של אותם‬
‫גדולים וצדיקים ‪ .‬היות שודאי שהם היו חוזרים בהם מיד ‪ ,‬לכן הצהרותיהם ו ‪/‬או שבחיהם בנוגע לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה כופר ‪ ,‬רשע‬ ‫אינם רלוונטיים יותר ‪ ,‬ומה שנשאר לנו הוא דעתם של גדולי ענקי האומה כי ר‬
‫ו"שבתאי צבי בשעתו"קנא‪..‬‬
‫קלה‪.‬‬
‫ח‪ .‬הנזקים שעלולים היו לצמוח למי שלא היה משבח את הרב הראשי ומקבל את מרותו ‪-‬ראינו לעיל ‪,‬‬
‫כיצד השתלט חיים ויצמן על קרנות הכספים ‪ ,‬אשר על ידו נתמכו תושבי ערי הקודש בארץ אחרי מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬ויצמן חיפש אז ב קדחתנות‪ ,‬רב שיהיה מוכן לשמש רב ראשי ורבנים שיה יו מוכנים להרכיב את‬
‫הרבנות‪ ,‬כדי להשתלט על חיי התורה ‪ ,‬היהדות והיהודים בארץ קנג‪( .‬חלק ב '‪ ,‬עמ' קפ"ב) ובפרט כאשר היו‬
‫אמורים להגיע לארץ כמויות גדולות של עולים חדשים חרדים ‪ .‬ויצמן התבטא אז‪„ -‬כל עוד שה"קלייזל" הזה קיים‪,‬‬
‫אין תקוה למוסדות שלנו להשיג את ההגמוניה על היש וב“קד‪( .‬עמ' ‪ 71‬וראה "על חומותיך ירושלים " עמודים סח‪-‬‬
‫עג)‪ .‬תחילה ניסה לשדל רבני ערים מוכרים בארץ ‪ .‬הוא פנה לגאון רבי משה קליערס– רבה של טבריה ‪ ,‬בהצעה‬
‫כלל בהכרעותיו‬ ‫זו‪ .‬הוא הבטיח לו "הרים וגבעות " וכרגיל גם הבטיח לו ‪ ,‬כי ראשי הציוניזם לא יתערבו‬
‫ההלכתיות ובנושא הרבנות‪ .‬הוא הבטיח לו ‪ ,‬כי יוכל למנות רבנים בכל הארץ באופן חופשי ולממנם ביד רחבה‬
‫כולל שובי"ם‪ ,‬מוצי"ם ודיינים וכו ' ובלבד שיאות לקבל על עצמו תפקיד זה ‪ .‬תשובתו של גאון וצדיק זה ‪ ,‬אשר‬
‫יראת השמים שלו היתה נר לרגליו ‪ ,‬היתה קצרה קנא‪( .‬חלק ב '‪ ,‬עמ' תק"ט)‪„-‬אם אקבל כסף ממכם אז לא‬
‫תצטרכו לבקש (=ממני)‪ ,‬אני ארוץ אחריכם לבקש מכם מה שאתם רוצים שאעשה “ ויצמן גם הבטיח לו לעזור‬
‫במימון הת "ת שרבי משה הקים ‪ ,‬כדי לשחדו ("יתד נאמן "‪ ,‬ערב פסח תשע "ב‪ ,‬מוסף שבת קדש ‪ ,‬עמ' ‪)92‬‬
‫בתקוה שרבי משה קליערס יסכים לקבל את המינוי של רב ראשי ‪ .‬בסופו של דבר מצא וי צמן מציאה‪ ,‬אשר לדידו‬
‫ולמזימותיו לא תסולא מפז ‪ .‬הוא מצא את הרב של יפו – ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא גם רתם את כל מערכת התעמולה‬
‫של הציוניזם בארץ ובעולם כדי שיראו בו רב בלעדי השולט על כל ארץ ישראל באמצעות השלטון המנדטורי ‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬לצורכי הקונספירציה ‪ ,‬הרה"ר הפעיל את הטקטי קה השבתאית‪ -‬הפכפכנות‪ ,‬וטען‪„ -‬נדמה לי כי רי "י‬
‫דיסקין ורבי חיים זוננפלד ‪...‬צדקו‪ .‬בואו ונעלה כולנו אל הקנאים ‪ ,‬ונאמר להם צדקתם מאיתנו ‪ .‬אני לא אשב‬
‫ברבנות שחילונים ‪ ,‬מייצגי המשפט הזר‪ ,‬ישבו בה “‪ ,‬אך מיד לאחר שנתן מס שפתיים זה התקפל ו"קיבל" את‬
‫המינוי של "רב העיר " על יד י השלטון המנדטורי ‪ ,‬אך לא ביקר כלל במוסד זה עד שקיבל מ ינוי מנדטורי של "רב‬
‫ראשי של ארץ ישראל "‪ ,‬כי לטענתו‪„ -‬רבנות שנוסדה על ידי ידיים חילוניות אינה רבנות נכונה ‪...‬הרבנים היו‬
‫אנוסים לזה “קלה‪( .‬עמ' ‪ .)303‬מרגע שמונה לרב ראשי ‪ ,‬כל מי שרצה להתנגד למינוי זה היה אמור לק חת‬
‫בחשבון‪ ,‬שמולו ומאחורי הרה "ר‪ ,‬עומדים כל קלגסיה של הממלכה הבריטית ‪ ,‬אשר הנציב העליון הינו נציגה‬
‫הבלעדי בארץ ‪ .‬לשם כך גם דאג שלטון זה אחרי המינוי בשנת תרע ―ט‪ ,‬כי נציב זה יהיה יהודי מתבולל‪ ,‬רפורמי‬
‫קיצוני‪ ,‬עם תסביך שנאה עצמית האופיינית למתבוללים במאתיים השנים ה אחרונות‪ ,‬אשר ידכא ביד ברזל כל‬
‫התארגנות ממשית נגד מינוי זה ‪ .‬הנציב גם נעתר מיד לבקשתו של הרה "ר להעמידו בראש בית דין גבוה‬
‫בדומה לסנהדריןקנג‪( .‬חלק ב'‪ ,‬עמ' רי"א)‪.‬‬
‫יש לציין ‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בהגיעו לירושלים ‪ ,‬הסתייג מהקמת "בית דין עליון לערעורים "קמו‪ ,.‬על אף ‪ ,‬שתוך ז מן‬
‫קצר לאחר מכן הוא חזר בו ‪ ,‬בכפוף לשיטתו ההפכפכנית ודאג להקמת "בית דין " זהקמו‪( .‬עמ' ‪ .)331‬ד"ר חיים‬
‫ויצמן אז התבטא ‪ ,‬שמטרתו בהקמת הרבנות הראשית ‪ ,‬היא כדי ש „ישמש גרעין של תחיה ‪ ,‬שיביא ליסוד‬
‫הסנהדרין‪ ,‬ולידו יוקם "בית דין עליון לערעורים "“קמו‪( .‬עמ' ‪ .)315‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כעבדו הנאמן של ד "ר ויצמן פנה‬
‫‪ .‬נפוליון בזמנו ‪ ,‬הכריח את היהדות החרדית בצרפת להקים‬ ‫לנציב העליון כדי ליישם החלטה סופית זו‬
‫"סנהדרין"‪ ,‬כדי שניתן יהיה דרכו בצורה מסודרת לשנות את חוקי התורה ולהתאימה לחוקי הנצרות וכך לבולל‬
‫את העם היהודי ‪ .‬ד"ר חיים ויצמן למד ממנ ו את השיטה ורצה ליישמה כאן בארץ ‪ ,‬על ידי הקמת "סנהדרין"‪,‬‬

‫קמו‪" .‬בדור תהפוכות"‪ ,‬ש‪ .‬ז‪ .‬זוננפלד‪ ,‬אדר תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.318‬‬
 ‫קח‬

‫כאשר גוף זה נתון למרותו המוחלטת של הציוניזם ‪ ,‬כאשר כוונת הציוניזם היתה לשנות את חוקי התורה‬
‫ולהתאימם לנצרות הפרוטסטנטיתקלט‪..‬‬
‫מעתה הי תה לרה"ר את השליטה על כל האמצעים הדרושים לשלטון בלתי מעורער על חיי התו רה והמצוות‬
‫בארץ וגם על אמצעי האיום נגד מקיימי המצוות ‪ ,‬מערכת תעמולה משומנת של הציוניזם ‪ ,‬הרבה כסף שקיבל‬
‫מד"ר ויצמן (וכן „קופות הצדקה היו תחת חסותו “קמז‪ )..‬וכן המשטרה הבריטית אשר עמדה מאחוריו‪ ,‬בארץ‬
‫מוכת קרבות ‪ ,‬מחסור ועוני משווע ‪ .‬מעתה‪ ,‬כל מערכת ההתייחסויות של "עמך" וגדולי קברניטי העם היהודי‬
‫בראשות גדולי התורה לרה "ר‪ ,‬היו מחויבים במשנה זהירות ב כל פניה אליו ‪ .‬ראינו לעיל שגדולי ישראל היו‬
‫מודעים לצורך של הרה "ר בפרסום וכבוד (כדברי הסבא קדישא מרן רש "א אלפאנדרי בכתב ו "החזון אי "ש" בעל‬
‫פה‪ .).‬רשכבה"ג מרן רבי ח ‪ .‬ע‪ .‬גורודז'ינסקי בכל מכתביו כותב לו תואר נדוש ‪" -‬הרב הגאון הגדול " ואחרי זה‬
‫הוא תמיד מדגיש "המפורסם"‪ ,‬בתקוה שזה יספק את הרה "ר ובשום מכתב הוא אינו מכנהו לא כרבה של‬
‫ירושלים וכל שכן לא של ארץ ישראל ‪ .‬בסה"כ הוא הריץ אל הרה "ר ארבעים ו חמישה מכתבים קמח‪ ,.‬כמעט כולם‬
‫בקשות עזרה חומרית‪ ,‬מיעוטן הפעלת השפעתו בארץ ובגולה לצרכים חיוניים של היהדות ולא מתוך ידידות ‪,‬‬
‫אלא מתוך הידיעה שהוא "מרי חיטיא"קמט‪( .‬או בלשון אחר "בעל המאה הוא בעל הדעה "‪ ).‬כפשוטו‪ ,‬עם כוח‬
‫השפעה אדיר ‪ ,‬מכוח השלטון המנדטורי והציוניזם אשר עומד מאח ו ריו ‪ ,‬כפי שהוא עצמו כותב‬
‫אליוקנ‪„-.‬יש לו השפעה עצומה בעולם כולו ודבריו נשמעים לכן אבקש בכל לשון של בקשה לערוך מחאה ‪,“...‬‬
‫אלא שהרה "ר בקושי ענה לש נים עשר ממכתביו‪ .‬אנשי הציוניזם הדתי מעלימים בזדון את מאבקו של מרן‬
‫הגרח"ע גורו דז'ינסקי אשר יחד איתו נאבקו גם רשכבה"ג מרן רבי מ ‪ .‬ש‪ .‬הכהן מדווינסק ‪ ,‬הרוגאצ'ובר‪ ,‬מרן‬
‫האדמו"ר מגור‪ ,‬מרן רי"י דיסקין ו מרן ה"חפץ חיים" ועוד שלוש עשרה מגדולי גאוני הזמן קנא‪ ,.‬כדי לסכל את מינויו‬
‫של הרה "ר על ידי ייבוש "הועד הלאומי " שהוא היה הרה "ר שלה וכך גם לחסל ועד שבתאיי זה‪ ,‬על ידי קריאה‬
‫ליישוב היהודי בכל ארץ הקודש לצאת מקהילה זו בשנת ‪ ,1928‬כשזו התארגנה על ידי ויצמן וחבריו ‪ .‬ההצלחה‬
‫היתה גדולה‪ ,‬כאשר שלושים וחמש אלף איש יצאו ממנה קנג‪( .‬ח"ב‪ ,‬עמ' קס"ה)‪.‬‬
‫הרה"ר זעם מאד על כך ונקט מספר פעולות טרור ‪ ,‬כגוןקנא‪( .‬חלק ג '‪ ,‬עמ' א'סח) ‪ :‬פרופ' דה האן (אשר שימש‬
‫כשר החוץ של הישוב היהודי ‪ ).‬פעל לגבש מבחינה צ יבורית ומדינית את הקהילה הארצית הנפרדת ואז החלו‬
‫בריוני הציוניזם ועיתוניהם לאיים על חייו ולהתיר את דמו ‪ .‬גם הרה"ר נרתם לאיומים אלה ושימש כסוכן להסתה‬
‫נגדו על ידי עיתונו "קול יעקב " של הרבנות הראשית ‪ ,‬אשר הפיק כל שבוע מאמרי הסתה ארסיים נגדו ‪ .‬כאשר‬
‫פנו אל הרה "ר שי פסיק את שנאת החינם המטורפת הזו של הסתות לרצח בה הוא נוקט ‪ ,‬היתמם שאם יעמוד‬
‫לצידו יתרגזו עליו הצעירים מהשמאל ‪ .‬לעומת זאת כאשר הואשם הקיצוני הימני‪ -‬סטבסקי ברצח ארלוזורוב ‪,‬‬
‫הרעיש הרה "ר עולמות להצילו ‪ .‬כאן לא חשש כי צעירי השמאל יתרגזו עליו ‪ .‬עיתוני השמאל אכן ירדו לח ייו‬
‫וכתבו עליו‪„ -‬קלון לרב‪ ,‬מגן ועוזר לרוצחים “שם‪ ..‬עיתון "הפועל הצעיר" כתב אז‪„ -‬אם בתחילה אפשר היה לחשוב‬
‫שהרב קוק היה בבחינת "אין אדם עובר עבירה אא "כ נכנסה בו רוח שטות "‪ ,‬הרי שנוכחנו לדעת‪ ,‬כי זו אצלו‬
‫שיטה ולא שטות‪ ,‬שיטה הידועה לנו היום ‪ ,‬שבה לוקחים הכוהנים והכמ רים את משטר הרשע תחת חסותם “שם‪..‬‬
‫מכאן גם נראה ‪ ,‬כי בעיני הישוב החילוני נתפ ס ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עד אז כעבד הנרצע והשוטה של הציוניזם השבתאי‪-‬‬
‫מודרני‪ ,‬המממש בעינים עיוורות את מטרותיהם ‪.‬‬
‫הדבר היה כה פשוט ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שימש כעבד נרצע של הציוניזם לגבי היתר כל דבר שאסור על פי ההלכה ‪,‬‬
‫עד שהוא עצמו כותב על כך בתשובה ל "סופר" אז"ר‪ ,‬תוך כדי התחנפות אליו ‪ ,‬בקשר להתייחסות לשלשה‬
‫מחברי "הפועל הצעיר " שנהרגו בעימות עם ערבים‪„ -‬לסופר הנעלה א ‪ .‬ז‪ .‬רבינוביץ‪ ,‬שאלה קטנה שאלת ממני‪,‬‬
‫שאלה כזאת אשר אדם שאינו סרבן כמוני ‪ ,‬בודאי חושב אתה ובצדק ‪ ,‬שימלאנה תיכף ומיד ובזריזות של‬
‫קורת רוח‪...‬הרוגי לוד אין בריה יכולה לעמוד במחיצתם [פסחים (נ‪ ,).‬ב"ב (י‪"( “]):‬מאמרי הראי"ה"‪ ,‬א'‪ ,‬עמ' ‪,89‬‬
‫"על במותינו חללים ")‪ .‬הוא התבקש לערוך להם לוויה כאילו היו צדיקי עולם ‪ ,‬על אף שהם היו אתאיסטים ‪ .‬הוא‬
‫מסביר לו שם בתחילה ‪ ,‬את כל מה שנא מר בהלכה ‪ ,‬שכולם צריכים ללבוש לב נים ולשמוח על שכופרים כאלו‬
‫מתו‪ ,‬ועל אשר עליהם נאמר "משנאיך ה ' אשנא"‪ ,‬אך בסוף "מספק לו את הסחורה " וכותב לו ‪ ,‬שכיוון שהם‬
‫נהרגו על ידי ערבים (ולדידו זה לא משנה שהם לא נהרגו משום שהם יהודים ‪ ,‬שאז היו נקראים קדושים ‪ ,‬אלא‬
‫משום שהם התג רו בהם )‪ .‬יש להתייחס אליהם בכבוד ושדרגתם היא כשל פפוס ולוליאנוס ‪ ,‬אשר במעשה אחד‬
‫של הקרבה הצילו אז את כל יהודי א "י וגם לפני כן הם היו צדיקים גמורים כדברי רש "י [מס' תענית (יח‪ ,]):‬אך‬

‫קמז‪" .‬מושיען של ישראל "‪ ,‬הרב שלמה יעקב געלבמאן‪ ,‬ח"ה‪ ,‬פרק נ"א‪ ,‬עמ' רע"א‪ ,‬מונרו‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬תשנ"ז‪.‬‬
‫קמח‪" .‬הראי"ה והאחיעזר"‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬עמיחי כינרתי‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬
‫קמט‪ .‬מסכת הוריות (יד‪.).‬‬
‫קנ‪" .‬הדרום"‪ ,‬חוברת כ"ב‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬
‫קנא‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א' שסו‪.‬‬
 ‫קט‬

‫כבר ראינו ונראה ‪ ,‬כי הוא כתב כך‪ ,‬כי לשיטת ו השבתאית מודרנית ‪ ,‬דוקא בגלל ש אנשי "הפועל הצעיר " היו‬
‫רשעים גמורים הם הצדיקים הגדולים ביותר ‪ ,‬אף יותר מגדולי ישראל ‪.‬‬
‫הרה"ר כתב אז ‪ ,‬בעקבות רצח ארלוזורוב ‪ ,‬על אנשי השמאל שיר לעצמו בשם "לא לעולם מועקה "‪„-‬אני הגבר‬
‫ראה עני‪/‬סבלתי נוראים ‪/‬מרורים השביעוני ‪/‬אנשים פראים ‪/‬הה! נבחר נחשים‪/‬צמאי דם‪.“...‬‬
‫הוא ניסה לנ קוט בעוד יוזמה מרושעת ‪ ,‬כאשר ניסה להפוך לרודף של כל הציבור מהקהילה הארצית הנפרדת‬
‫ושל גדולי ישראל שעמדו בראשו ‪ .‬כאשר הוא נפגש יחד עם הרה "ר הספרדי – יעקב מאיר ‪ ,‬עם רוה "מ הבריטי‪-‬‬
‫לורד פלמר ‪ ,‬ביקש הרה "ר קוק ממנו שבשובו לאנגליה ילחץ על הממשלה להוציא חוק מנדטורי שיהו דים אינם‬
‫יכולים לצאת מה "ועד לאומי "‪ ,‬שהוא הרה "ר שלו ‪ .‬הרב יעקב מאיר ביקש מהמתורגמן שיסביר לפלמר שהוא‬
‫מתנגד לכך ‪ .‬המתורגמן שהיה ציוניסט התנגד ‪ .‬הרב הראשי הספ רדי התרגז וביקש לשוחח הפעם עם פל ומר‬
‫בצרפתית ואז אמר לו‪„ -‬קהילת ועד הלאומי– כנסת ישראל ‪ ,‬היא קהילה אשר נאסרה על ידי גדולי ישראל ‪ ,‬כי‬
‫חוקיה אינם על פי תורת ישראל ‪ ,‬בפרט בחירת נשים אסור על פי התורה ‪ .‬לכן אני פונה לכבוד מעלתו להפעיל‬
‫"ועד הלאומי "‪ ,‬לשנות את חוקיה כחוקת התורה והיהודים‬ ‫את השפעתו על הממשלה וללחוץ על קהילת‬
‫החרדים יוכלו להיות חברים בקהילה זו וכך יושג השלום “קנב‪ ..‬כידוע‪ ,‬רדיפת הרה "ר קוק את גדולי ישראל עקב‬
‫מלחמתם בהשתרר ותו של ה "ועד הלאומי " על תושבי הארץ ‪ ,‬בהשפעת ראשי הציוניזם הצליחה יותר וחוקי‬
‫"הועד הלאומי" לא שונו‪.‬‬
‫נביא כמה דוגמאות לפחד מהטרור שהפעיל הרה "ר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומהתלות הכספית והקיומית ‪ ,‬שהיו תלויים בה‬
‫קבוצות ויחידים של תלמידי חכמים ואחרים אשר אילצו רבים מהם בפניותיהם אליו להתייחס בכבוד מוגזם ‪.‬‬
‫הכמות האדירה של הכסף שניתנה לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק על ידי ד "ר חיים ויצמן הפכה אותו לעשיר ‪ .‬כסף זה ניתן לו כדי‬
‫שיצליח ללכוד את שומרי התורה ולומדיה תחת השלטון החילוני השבתאי ‪ .‬מעבר לכך ‪ ,‬סיפקו לו גם בעלי הון‬
‫תמא‪.‬‬
‫שונים כספים רבים ‪ ,‬כגון מנהל בנק "גאולה ונחלה " בירושלים‪ .‬על עשירות זו ניתן ללמוד גם מדברי "הנזיר"‬
‫(עמ' צד)‪„-‬שהוא (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) חכם וגבור ועשיר“‪.‬‬
‫‪ .1‬פחד וטרור– ראינו כבר לעיל את ההסתה והרדיפה של הרה "ר נגד פרופ ' דה האן ונגד כ לל היהודים שומרי‬
‫התורה‪ .‬נביא כאן עוד סיפור מרעיד ‪ :‬הרה"ר מסר ב ' תלמידי חכמים גדולים לבריטים כדי שיאסרו אותם ‪.‬‬
‫"אשמתם" היתה בכ ך שהם ליקטו בחוברת "קול גדול "‪ ,‬חלק מדברי הכפירה שפרסם הרה "ר בכתביו "אורות‬
‫מאופל" וכו' ובכך סיכנו את העמדת הפנים של הרה "ר‪ ,‬כפי שהוא הצ יג את עצמו כגאון וצדיק ‪ .‬פעולה זאת‬
‫עשויה היתה לגרום לכך שתלמידי חכמים מסוימים ‪ ,‬אשר הולכו שולל יפקחו כעת את עיניהם ‪ ,‬ביחס למהותו‬
‫האמיתית‪ .‬כאשר הרה "ר ושלוחיו מיאנו להגיע לדין תורה בקשר לחוברת זו ותחת זאת מסרו את הרבנים‬
‫הגאונים הנ "ל לבולשת האנגלית ‪ ,‬אשר אסרה אות ם‪ ,‬יצאו הבד "ץ ובראש ם מרן הגרי "ח זוננפלד בהכרזה– „הננו‬
‫מחויבים להודיע ‪ ,‬שיש להם הדין המבואר בשו "ע (כו‪,‬א)“קנב‪ ,.‬היינו‪ ,‬הכרזת נדוי על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומשרתיו ‪ ,‬על ידי‬
‫בית הדין הגדול בירושלים ‪.‬‬
‫עוד דוגמה לכך מובאת במכתבו של מרן הרידב"ז‪...„-‬הרב דיפו על שהתיר שמיטה ונותן יד לפושעים וע "כ ידידי‬
‫וחביבי יראתי פן יפתה ר '‪...‬שיסכימו לדברי קוק שלא כדת מפני היראה‪...‬מפני אימת קוק המשוגע‪“...‬קנג‪..‬‬
‫נביא דוגמ ה נוספתקנד‪ ,.‬לפחד והטרור שזרע מסביבו הרה "ר‪ ,‬כפי שמשתקף הדבר במכתבו של הגה "ק בעל‬
‫"מנחת אלעזר "‪ ,‬האדמו"ר ממונקטש– „ובאיזה מהן דנתי אתכם לכף זכות ‪ ,‬כי יראתם מפני ביקורת הממשלה‬
‫להזכיר את שם ראש רבני המשרד (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק)‪ ,‬הנודע בכפירתו בספרי (המירוס) של הטמאים ובתועבות‬
‫במרמה של המינים – מלאים‪ ,‬יראתם מפני ביקורת משפטי הממשלה שם ‪ ,‬אשר הוא (=הרה"ר) בעוון הדור‬
‫שורר ופוסע על ראשי עם קודש בכוחם וכו'‪.“...‬‬
‫נביא כ דוגמה אחרונה את הפעלת הטרור על ידי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ו‪/‬או שליחיו‪ ,‬והפעם לא פחות מאשר נגד גאון‬
‫הגאונים מרן רבי יוסף ראזין ("הרוגאצ'ובר")‪ .‬הטרור שהופעל עליו היה בעקבות מכתב קנג‪ ,.‬אשר בו ישנן‬
‫הגדרות חריפות ביותר ביחס לאישיותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬בתחילת מכת בו משנת תרפ "ז (‪ )1927‬הוא מגדירו‬
‫כעוף טמא ‪ ,‬כפי שמופיע במס ' חולין (סג‪„ -).‬אר"י קאת זו ה"קוק"“‪ .‬בהמשך מכתבו שם הוא כותב עליו‪„ -‬צא‬
‫(לח‪ ,):‬כל שכן דפקר טפי ‪...‬מלחמה לה ' בעמלק מדור‬ ‫טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו כמבואר בסנהדרין‬
‫דור‪...‬והרי הוא כופר בהשגחה עליונה ‪...‬תורא דמחבל כרמיא (=שור המחבל בכרם בית ישראל ‪...).‬ויבוא בעל‬
‫הכרם ויכלה את קוציו“‪ .‬ממילים אחרונות אלו ומן הקודמות נראה‪ ,‬שהוא חורץ את דינו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק כמעין‬
‫רודף של כלל ישראל (כפי שתלמידיו ותלמידי תלמידיו יהפכו לרודף הקולקטיבי של העם היהודי‪ -‬שלומי אמ וני‬
‫ישראל‪ ,‬בפרט מאז קום המדינה )‪ ,‬אשר נשמתו מהעם העמלקי אשר מצוה למחות את זכרו ומייחל במהרה‬
‫עוצמת‬ ‫למותו על ידי אלוקים ‪ .‬ענק הענקים הנ "ל‪ ,‬התקשו בני דורו וכל שכן בני הדורות הבאים להגדיר את‬

‫קנב‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א'קא‪-‬ב‪" .‬מושיען של ישראל"קמז‪( .‬עמ' רע"ב)‪.‬‬
‫קנג‪" .‬מרא דארעא ישראל"‪ ,‬נספח‪ ,‬סוף חלק ב'‪.‬‬
‫קנד‪" .‬דברי תורה"‪ ,‬מהדורה ו'‪ ,‬אות פ"ב‪.‬‬
 ‫קי‬

‫שיעור קומתו כפי שניתן להיווכח על כך מתוך הספר "אישים ושיטות " לר' יוסף זוין‪-‬חבר הרבנות הראשית ‪ ,‬אשר‬
‫הקדיש מספר פרקים לשם תיאור אישיותו ‪.‬‬
‫הטרור אשר הופעל עליו התגלה באקראי ‪ ,‬על רקע נסיעתו של רבי משה בלוי (מראשי אגו "י בא "י) לחו"ל אל‬
‫גדולי ישראל ‪ ,‬כדי שימליצו על מועמד למשרת רא ש רבני א "י‪ ,‬אחרי פטירתו של הגה "צ מרן ר' י‪ .‬ח‪ .‬זוננפלד‪,‬‬
‫אישיות אשר גם תוכל לעמוד מול ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק שליחם של המנדט הבריטי והציוניזם ובראשו ד"ר חיים ויצמן ‪,‬‬
‫אשר חתרו ללא לאות כדי להגיע למטרה אחת‪ -‬ריסוקו של העם היהודי על ידי התבוללות ו‪.‬‬
‫מרוגטשוב‬ ‫הוא מספר קנה‪„ - .‬בתחנת דינבורג אני מפסיק את הנסיעה על מנת ללון בדינבורג ולבקר את הגאון‬
‫זצ"ל‪...‬אני מרצה לפניו את מטרת נסיעתי ‪ .‬הוא מראה התענינות גדולה ‪ .‬אני שואל ממנו חוות דעת תורתו וגם‬
‫את עצתו ‪ .‬את עצתו הוא נותן לי ‪ ,‬אבל בנוגע לחוות דעת תורה הוא אומר לי "הלא דרכי ידוע ואני משיב רק על‬
‫שאלה בכתב "‪ ,‬אך כאן הוא מתחיל לנמק את סירובו‪ -‬הוא נגע בשאלת הציונים בארץ ישראל ואמר לי "הלא הוא‬
‫יודע שאנכי הייתי דוקא מהמתנגדים הכי חריפים ‪ ,‬ולא מנעתי את עצמי מלכתוב דעתי בגלוי גם על המחזיקים‬
‫בהם (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותנועות "המזרחי" ו"תורה ועבודה " וכוונתו למכתבו החריף של המחזיקים והתומכים של‬
‫הציוניזם ובראשם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .).‬אבל בזמן האחרון אני מונע את עצמי מזה מפני שאחר כתבי את המכתב‬
‫הידוע (=על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הובא לעיל ‪ ,).‬קיבלתי מכתב מבתי בפתח תקוה ‪ ,‬שהדבר נוגע לנפשה ‪ ,‬וכי אם‬
‫אוסיף לכתוב בדברים כאלה יקפחו את פרנסתה "‪...‬מוציא גמרא ‪ ,‬שמתוך זה יוצא שעל פי דין‪ ,‬היה לו ל המנע‬
‫מחשש סכנה של בתו‪ ,‬שקיפוח פרנסתה הוא אצלה סכנת נפשות ‪...‬וכדברים האלה אמר לי "הלא הם חשודים‬
‫על הכל ‪ ,‬הם חשודים גם על שפיכות דמים " [= כאן הוא מאשים את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כתב עליו (לעיל) " כופר‬
‫בהשגחה העליונה " כחשוד לרצוח ‪ ,‬כפי שראינו לעיל שהסית בעתונו נגד הנרצ ח הקדוש פרופ ' דה האן ‪ ,‬על פי‬
‫הפסוק שאמר אברהם אבינו לאבימלך‪" -‬כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני "‪...].‬קבל הוא מכתב‬
‫מאת רבני משרד הרבנות בדרישה שהוא יוציא פסק שאסור לפתוח שחיטה מיוחדת והשיב להם ‪ ,‬שהם מדברים‬
‫דברי שטות ואין בדבריהם ממש“‪.‬‬
‫המחשה נו ספת לכל האמור לעיל ניתן לקבל מגדול תלמידיו של מרן רבי חיים מבריסק‪ -‬רבי ברוך בער ליבוביץ ‪,‬‬
‫"מזרחי"‪ ,‬הוא כבר חשש‬ ‫ראש ישיבת קמניץ ‪ .‬כאשר נתגלה בחור מסויים בישיבתו כנגוע בהשקפות של ה‬
‫מלעמוד לידו ביחידות ע‪( .‬ח"ב‪ ,‬עמ' קצב‪-‬קצג)‪„ -‬סיפר הגרי"ד זצ "ל‪ ,‬בן מרן הגרי "ז זצ "ל‪ :‬הנה מרן הגאון רבי‬
‫ברוך בער זצ "ל‪ ,‬היה נוהג לכתוב מכתבי המלצה לכל בחור שהיה נוסע מקמניץ לארץ ישראל ‪ ,‬עם תוארים‬
‫מופלגים כגון בקי בש"ס וכו'‪ ,‬כיוון שסבר שצריך לקרבם ‪.‬‬
‫פעם נכנס אליו בחור אחד שהגרב "ב זצ "ל הכיר בו זה מכבר שהוא ציוני (=מהציוניזם הדתי )‪ ,‬וביקש מכתב‬
‫המלצה‪ ,‬א"ל רבי ברוך בער "תחזור בעוד חצי שעה כדי לקבל את המכתב "‪...‬בינתיים נכנסו אליו ב ' תלמידי‬
‫הישיבה‪ ,‬וביקש מהם שישארו אצלו עד שיחזור הבחור הנ "ל‪ ,‬מפני ששמע מרבו מרן הגר "ח זצ "ל‪ ,‬שהציונים‬
‫חשודים על רציחה ‪ ,‬ולכן הוא ירא שהבחור הנ "ל "ווערט מיר אריינליגען אין הזאק און מיר אריינווערפען אין‬
‫טייך"‪"=[...‬הוא ישים או תי בתוך שק‪ ,‬ויזרקני אל תוך הנהר ‪ ]"...‬שהיה הגרב "ב זצ"ל מקבל את דברי רבו ללא‬
‫שום פשטים והתחכמות“‪ .‬אנו רואים מכאן ‪ ,‬כי מרן הגרב "ב כתב תארים שקריים במצבים אשר הוא חשב שיוכל‬
‫למנוע מצבים של פיקוח נפש רוחני וגשמי ‪ .‬מכאן אנו יכולים להבין גם מדוע כתב תארים שקריים לראש‬
‫הציוניזם הדתי‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במכתב משנת תרצ "ה בזמן מחלתו ‪ ,‬משום שפחד ממנו ומתנועתו ועושי דברו וכן‬
‫כדי שיוכל להיעזר בשירותיו לקבלת סרטיפיקטים ובנושאים של פיקוח נפש ‪.‬‬
‫ראשי ה "מזרחי"‪ ,‬כמובן שלמדו מרבם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק וגם הם הטילו פחד וטרור כדין "מוסר" על ידי הלשנות‬
‫לשלטון בחו "ל‪ ,‬דבר‪ ,‬אשר כידוע ‪ ,‬היה מסתיים לע יתים ברציחות של יהודים ‪ .‬תלמידו של מרן ה "אבני נזר "‬
‫מספר בספר "אביר הרועיםקנו‪ ,.‬כי רבו לא רצה לקבל משלחת של ראשי ה "מזרחי" ובראשם י‪ .‬י‪ .‬ריינס‪ ,‬כי ראשי‬
‫הציוניזם הדתי היו משתמשים בפגישות אלו כדי להוכיח ‪ ,‬כי קיבלו לגיטימציה כלשהי מגדולי ישראל למעלליהם‬
‫בצורות המכוערות ביותר ‪ .‬לכן הוא חשש ‪ ,‬כי אפילו אם יקבלם ‪ ,‬כבר יפרסמו בעיתוניהם כי נתן להם לגיטימציה‬
‫ואף הסכים לדבריהם ‪ ,‬כפי שראינו לעיל לגבי שאר גדולים [צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬למשל שיקר וכתב קנז‪ ,.‬כי יש להסיק ‪ ,‬כי‬
‫מכך‪ ,‬שה"חפץ חיים" לא השתתף בחוברת מסויימת נגדם ‪ ,‬הדבר מוכיח כי הוא לא התנגד לציוניזם הדתי ‪ ,‬וזאת‬
‫על אף מלחמתו הבלתי מתפשרת של ה "חפץ חיים " בהם בהזדמנויות אחרות ‪ .].‬הוא אמר אז‪„‎ -‬אם אדבר‬
‫ואתווכח עמהם ‪ ,‬יכתבו מסתמא אחר כך במכתבי העתים שלהם שניצחו אותי והסכמתי לדעתם “קנו‪ ..‬כתוצאה‬
‫מסירוב זה ‪ ,‬י‪ .‬י‪ .‬ריינס ועוד כמה מסוגו נתנו הוראות לעושי דברם שם ל מוסרו לשלטונות ‪ ,‬דבר אשר היה ע לול‬
‫להסתיים ברצח‪„ -‬לאחר המעשה הז ה התחילו המשמיאילים (=אנשי הציוניזם הדתי ) גם בסאכאטשאב לרדוף‬
‫את רבינו הקדוש זצ "ל בכל מיני מסירות ו רדיפות‪ ,‬עד כי הסגירו מטעם הרשות את בית המדרש שלו וגם ענשו‬
‫אותו בכסף מלא על מה שמצאו אותו לומד עם התלמידים בני הישיבה בלי רשיון ולא עוד אלא פעלו מטעם‬

‫קנה‪" .‬כתבי רבי משה בלוי"‪ ,‬הוצ' "משאבים"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ג‪ ,‬עמודים ‪.64-67‬‬
‫קנו‪ .‬ח"ב‪ ,‬עמ' ס"ד‪ ,‬אות ש"ל‪.‬‬
‫קנז‪".‬הצופה"‪ ,‬י' אייר תשל"ח‬
 ‫קיא‬

‫היה‬ ‫הרשות להתפטרו מהרבנות “‪‎ .‬מכאן ניתן להבין באלו אינשי דלא מעלי מדובר ומה היה קורה למי שלא‬
‫מחניף לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בתארים או דברי חנופה ‪ ,‬מה היה עולה בגורלו ולאיזו מסירות נפש נזקקו גדולי הדורות כדי‬
‫לומר ולכתוב את ביקורתם עליו ‪.‬‬
‫‪ .2‬תלות כספית וקיומית ‪ -‬נביא מספר דוגמאות אשר יעידו על הכלל ‪:‬‬
‫א‪ .‬גדולי ישראל שלחו בתחילת שנת תרפ "ד משלחת מכובדת ‪ ,‬אשר היוותה בית דין ‪ ,‬אשר אמ ור היה לדון‬
‫בטענות שבין ה "רבנות הראשית " לבין בתי הדין של ירושלים ובראשם הגרי "ח זוננפלד ‪ .‬שני הצדדים קבלו על‬
‫עצמם לציית לפסק הדין ‪ .‬המשלחת כללה את האדמורי "ם מגור וסוקולוב ועוד אישים חשובים ‪ .‬בפסק הדין‬
‫ניתנה הצדקה מלאה לכל הטענות של בתי הדין נגד הרבנות הראשית ‪ .‬בפסק הדין נאמר בין היתר‪„ -‬ואחרי כל‬
‫אלה‪ ,‬מודים גם החברים מהבית דין של הרב קוק ‪ ,‬שהם נכנסו למשרת הרבנות רק בשביל טעמים גשמיים‬
‫ובהזדמנות הראשונה שהסיבות החומריות תוסרנה‪ ,‬מוכנים הם לצאת ממשרד הרבנות“קנח‪..‬‬
‫ב‪ .‬הגאון רבי מרדכי מסלונים שאל מישהו ‪ ,‬מדוע הוא הלך לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא ענה לו כי יש לו תירוצים לקושיות‬
‫שאף אחד אינו יכול לתרץ אותן ‪ .‬שאלו רבי מרדכי אילו קושיות הן ? אולי אני אוכל גם לתרץ אותן ? ענהו האיש‪-‬‬
‫„הוא מוציא שטר כסף אנגלי ובכך מתרץ כל הקושיות “קנט‪..‬‬
‫לאחר מותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬היה מוכן השמש שלו ר ' אברהם ח ‪ .‬צ'ציק לה סיר מעט את הלוט מעל מסכת‬
‫התככים של קניית תלמידי חכמים בכסף ‪ .‬הוא סיפר להגר "י דינקלס ‪ ,‬שכאשר ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק העלה לארץ מרוסיה‬
‫רבנים על ידי הסרטפיקטים שהיו ברשותו ‪ .‬הוא דאג לשחד אותם באמצעות כספים ובכך לנסות להשתיק את‬
‫ביקורתם הנוקבת נגדו ולגייסם לצידו ‪ .‬ר' א‪.‬ח‪ .‬צ'ציק סיפר שהוא היה הולך לבתיהם עם הכסף שקיבל מידיו של‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ופעמים רבות היו זורקים אותו מהבית על הניסיון המכוער לשחד אותם ‪ .‬פעם כשהלך לרב מסוים‬
‫מספר פעמים ובכל זאת זה לא הועיל ‪ ,‬הוא ביקש יותר לא ללכת ‪ ,‬אך ר' א‪.‬י‪ .‬קוק דחק בו שימשיך לנסות ולקנות‬
‫אותו על ידי הכסף [בנו של הגר"י‪ ,‬ראש ישיבה וראש כולל בפריז‪ -‬הגאון רבי שלמה אדלשטיין ]‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגאון ריא "ז מרגליות כותב עליו‪...„ -‬ואילו הצעירים ‪ ,‬לא די שחוטאים שמחוברים אליו ‪...‬אלא עוד מוסיפים‬
‫‪...‬ואין אדם גדול וצ דיק‬ ‫חטא על פשע ‪ ,‬ומחפים עליו ומשקרים עליו ואומרים שאדם גדול וניסתר הוא‬
‫כמותו‪...‬ואילו לאילו גומלים זה לזה ‪ ,‬הם המגביהים את רבם הארור והוא מגביה אותם ‪ ,‬כמו הארור הידוע –‬
‫ש"צ ותלמידו וגם מאכילם ומשקם ומלבישם ונותן להם כסף ואין חדש תחת השמש ‪ ,‬כי אכן כך עשו נביאי‬
‫השקר‪“...‬קס‪..‬‬
‫ד‪ .‬נביא דוגמ ה אחרונה למלחמתו של הרה "ר נגד עדת התימנים ב מושבות החדשות ‪ ,‬אשר משקף את ע וצמתו‬
‫הכלכלית ויכולתו במחי מכתב אחד לנשל מאות יהודים מפרנסתם ‪ ,‬תוך כדי זריעת שנאת חינם ושסע עדתי ‪.‬‬
‫נוכל ללמוד מכך גם על הפכפכנותו הידועה ‪ ,‬אשר היתה כפופה לאינטריגות ולחצים ‪.‬‬
‫קלורמן–"התימנים בחברה ובכלכלה של‬ ‫"ר בת ציון עראקי‬ ‫נתונים אל ו מבוססים על מחקרה של ד‬
‫‪ ,‬אשר‬ ‫המושבות"קסא‪ ..‬כדוגמה ממצבם הנחות של התימנים שהגיעו למושבות החדשות נלקחה ראשון לציון‬
‫ראשוני התימנים (‪ 16‬סה"כ) הגיעו אליה בשנת ‪ 1910‬מחיידן וב‪ 1912 -‬מהעיר שרעבקט‪( .‬עמ' ‪.)521‬‬
‫„רצונם להשתתף כשותפים ולהשפיע ‪ ,‬נתקל במהמורות רבות ‪ .‬בעניין השחיטה והקצבות ‪ ,‬התימנים לא נזקקו‬
‫לשירותי המושבה ‪ ,‬אלא היא זו שנזקקה לשירותי השוחטים והקצבים ‪ .‬דומה שבתחום זה ‪...‬היה גלום פוטנציאל‬
‫‪ ,‬לקרב את שתי הקבוצות ואף לתת בידי‬ ‫לשמש גורם מאזן שיוכל לטשטש במעט את הבדלי המעמדות‬
‫התימנים נקודת זינוק שתאפשר להם להשתלב ביתר קלות בחיי המושבות “‪ .‬בנקודה זו קם להם לשטן הרה "ר‬
‫א‪.‬י‪ .‬קוק אשר גרם למהומות במושבה ויצר את ראשית השסע הקבוע בין העדות קסא‪( .‬עמ' ‪„ .(115‬התגייסות‬
‫הרב קוק נגד השחיטה התימנית ‪ ,‬הרעישה את קהל התימנים בראשון לציון ‪ .‬כעסם עליו היה גדול שהרי הוא‬
‫בעצמו אישר ‪ ,‬כאמור (בשנת תר פ"ב‪ ,)7.2.1922 -‬את כשירות השוחטים ‪...‬פסילת השחיטה התימנית היתה‬
‫בעיניהם העלבה ופגיעה חמורה בקהילה שלמה על לא עוון בכפם (=בפרט שהוא בהפכפכנותו נתן להם בידם‬
‫תעודות כשרות ‪ .).‬הם כינסו אספת מחאה וניסחו "מחאה גלויה "קסב‪ ,.‬שהתריסה במיוחד כנגד הרב קוק “‪.‬‬
‫למעשה היווה מעש ה זה של הרה "ר אור ירוק להתעללות האשכנזים בתימנים בשאר המושבות ומיסוד שנאת‬
‫‪ ,‬אשר‬ ‫החינם כלפי עדות המזרח מצידו של הסקטור המתבולל במושבות ובערים במאת השנים האחרונות‬
‫ביטוייה החריפים ביותר צפו ועלו שוב ‪ ,‬על ידי הרס יהדות המזרח עם קום המדינה‪ -‬המהומות בואדי סליב ‪,‬‬
‫ה"פנתרים השחורים "‪ ,‬מפלגת תמ "י והקמת ש "ס‪ .‬האקדמיה מנסה לנתח את מהלכיה של הדה‪ -‬לגיטימציה‪,‬‬
‫שיצרו בהשראתו התנועות הציוניות השמאליות או הימניות ‪ .‬בתלישותם האופיינית באקדמיה מנסים הם להבין‬

‫קנח‪".‬מרא דארעא ישראל"‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' רל"א‪.‬‬

‫קנט‪".‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א' ק"ל‪.‬‬
‫קס‪ .‬שם‪ ,‬עמ' א' קל"ח‪.‬‬
‫קסא‪".‬ישראל – כתב עת לחקר הציונות במדינת ישראל "‪ ,‬סתיו‪ ,‬תשס"ד (‪ ,)2004‬מס' ‪ ,4‬עמ' ‪.109‬‬
‫קסב‪ .‬שם‪" ,‬מחאה גלויה" (ינואר‪-‬פברואר ‪ ,)1923‬מתוך אוסף פרטי‪.‬‬
 ‫קיב‬

‫את השסע העדתי על ידי כל מיני תאוריות משונות ‪ ,‬כגון "מודל האפקטים הרדיקליים " ( ‪Radical Flank‬‬
‫‪)Effects‬קסג‪ ,.‬ולא לברר את שורשי הבעיה לפני כמאה שנה ‪.‬‬
‫לא רק במושבות סבלו מכך ‪ ,‬אלא גם בעיר יפו‪ ,‬אשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה רבה‪ ,‬סבלו ממנו בהתעמרותו בשוחט שם‬
‫ועל כך פרסם ועד העיר ‪ ,‬אשר היו שם כולם שומרי תורה ומצוות ‪ ,‬מכתב מחאה ארוך וחריף ביותר בגנותו ‪ .‬הם‬
‫מתארים שם את התעללותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בשוחט ‪ ,‬תוך חבירתו לפורקי עול ‪ ,‬אשר הגיעו ליפו זמן קצר לפני‬
‫כןקסד‪..‬‬
‫קפג‪.‬‬
‫(עמ'‬ ‫לכן‪ ,‬אין פלא בכך ‪ ,‬כי אחרי שנסע מיפו לחו "ל לפני מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬הוא כותב מכתב להוריו‬
‫‪„-)189‬מיפו הלא אין לי שום הערה ושום בקשה (לחזור לשמש ברבנ ות) ולא אדע כלל איך כעת מתייחסים‬
‫אליי“‪.‬‬
‫בעקבות התעללויות אלו והזנחת ההשגחה הרוחנית על המושבות ‪ ,‬ובעקבות איגרות חוזרות ונשנות מטעם‬
‫הבד"ץ בירושלים לתקן פירצות רבות אשר היו קיימות במושבות ‪ ,‬כותב לו מרן הגר "ח ברלין ("נשמת חיים "‪-‬‬
‫מכתבים ומאמרים ממרן הגר "ח ברלין ‪ ,‬מכתב נד )‪„-‬ואודיעהו בזה ‪ ,‬כי זה הנוכחי הרב מ ‪ .‬בן ציון יאדלער שי '‪,‬‬
‫נשלח מאיתנו ‪ ,‬מכל בתי הדינים האשכנזים והספרדים הי "ו לפקח על עניני המצוות התלויות בארץ והמושבות‬
‫סביבותינו “‪.‬‬
‫ט‪ .‬גדולי התורה ‪ ,‬אשר הכירוהו בהיותם אברכים צעירים או בתור ילדים ולכן העריכוהו ‪ ,‬אך כשבגר ו חזרו‬
‫בהדרגה מהערכה זו לחלוטין ‪ -‬היו אז מספר גדולי תורה או כאלה אשר היו בתקופתו מאד צעירים ונעשו אחר‬
‫כך גדולי תורה ‪ ,‬אשר נשמעו מפיהם או מכתביהם מילות הערכה על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬כל גדולי תורה אלו ‪ ,‬היו להם‬
‫טובות הנאה רבות ממנו ‪ ,‬ובהתאם לכך היתה גם התייחסותם אליו משום הכרת הטוב ‪ ,‬אף שלחמו בכל דעותיו‬
‫ופעולותיו‪ .‬מדובר על אלו אשר הוא היה נשיא המוסדות והישיבות (כגון‪ " :‬עץ חיים "‪" ,‬שער השמים " וכן ישיבת‬
‫"חברון"‪ ,‬אשר היתה קרובה מאד לליבו ולכיסו ‪ ,‬היות שאחד מראשי הישיבה היה חבר אגודת הסתר בישיבת‬
‫וולו'זי'ן יחד איתו ) של אביהם א ו שבני משפחותיהם לימדו שם ודאג למימונן ולמימון כספי הוצאות ביתם‬
‫בתקופה שלאחר מלחמת העולם ‪ ,‬כאשר אנשים וילדים מתו מרעב ומחלות (והרי לכתחילה המניע של המספר‬
‫המועט של ראשי המוסדות ‪ ,‬אשר חתמו על הבקשה להביאו לירושלים ‪ ,‬היה כדי שישמש כמשאבת כספים‬
‫למוסדותיהם‪ ,‬שעמדו בפני פשיטת רגל ‪ ,‬כפי שנראה להלן ) וכן כאלו שהציל אותם ואת משפחותיהם ממוות בכך‬
‫שסיפק להם סרטיפיקטים כדי להעלותם לארץ ממקומות סכנה ודאיים וכן דאג שיתקבלו כאן בארץ לישיבות ‪.‬‬
‫היו גם כאלו ‪ ,‬אשר נכנסו לעבוד כרבנים במוסד הרבנות של המתבוללים (ה"ועד הלאומי ") שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עמד‬
‫בראשו‪ ,‬כדי לפרנס את עולליהם ולמנוע את גוויעתם ברעב ואף התחייבו לצאת משם ברגע שירווח להם‬
‫מבחינה כלכלית ‪ .‬כמובן‪ ,‬שמכל אותם אישים ‪ ,‬אין כמובן להביא כלל ראיה וכפי שנראה להלן (אנחנו נראה‬
‫להלן‪ ,‬לגבי אותם אישים ‪ ,‬כי גם אותן מילות הערכה היו רק כלפי חוץ ‪ ,‬על אף ביקורתם הנוקבת על מעשיו‬
‫ודעותיו)‪ ,‬שר' אריה לוין לא סיפר אף לרבו (רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ )‪ ,‬כי בעל האכסניה שלו מנסה‬
‫להדיח אותו להשכלה ‪ ,‬רק משום הכרת הטוב על הזמן שהוא התאכסן אצלו וזאת על אף שיתכן ‪ ,‬שכתוצאה מאי‬
‫גלוי זה ‪ ,‬הוא יצליח להסית בחורי ישיבה אחרים ש יתאכסנו אצלו והם יהרסו את כל הישיבה ‪ .‬ודאי שאם הם היו‬
‫צריכים לדון את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בדין תורה ‪ ,‬הם היו ברוב חסידותם פוסלים את עצמם מלדון משום שהם נוגעים‬
‫בדבר‪ ,‬כפי שראינו שנהגו חז "ל [מס' סנהדרין (ח‪ ,).‬מס' כתובות (קה‪ ]):‬אפילו משום סיבות פעוטות של טובות‬
‫‪ .‬וכן נפסק להלכה‬ ‫הנאה‪ ,‬כל שכן שהיו נוהגים כן משום טובות הנאה גדולות יותר של הצלתם על ידי הנידון‬
‫[חושן משפט (ז‪,‬יב)‪(,‬ט‪,‬ב)]‪.‬‬
‫נמחיש עד כמה לא ניתן כלל להביא ראיה משבחים ששיבחוהו אותם גדולים בירושלים ‪ ,‬אשר ציפו ממנו לטובות‬
‫הנאה לעצמם או לאחרים ‪ ,‬כגון סרטיפיקטים ‪ ,‬קיום כספי של ישיבותיהם (כגון "עץ חיים "‪" ,‬שער השמים ")‬
‫וממילא גם קיום כלכלי לעצמם ולבני ביתם ‪ ,‬אשר בתנאים של אותם ימים היה כרוך בפיקוח נפש ‪ .‬נביא לדוגמה‬
‫את מרן הרב מבריסק ‪ ,‬אשר ממנו ניתן ללמוד ‪ ,‬שלא רק משום הכרת הטוב אלא משום עצם קבלת טובות הנאה‬
‫כבר אסור להביא ראיה מגדולים אלו על הערכה כלפיו ‪.‬‬
‫מרן הרב מבריסק היה ידוע בתור "עמוד האמת " של הדור וכאשר התכנסו לאסיפה בבית המדרש "זכרון משה "‬
‫לשם הצלתם של "ילדי טהרן " מציפורני "הסוכנות היהודית " ( אשר י ‪ .‬ל‪ .‬מימון‪ ,‬ממייסדי "המזרחי" ומראשי‬
‫"הסוכנות היהודית " אמר‪ ,‬שעדיף להכניסם לקיבוצי הש ומר הצעיר ולא להכניסם לישיבות )‪ .‬מיד לאחר השואה‬
‫וגם מרן הרב מבריסק השתתף אז באסיפה זו‪„ -‬והיה מדובר שגם הרב הרצוג [=שהיה "הרב הראשי מטעם "‬
‫דאז‪ ,‬מאנשי הציוניזם הדתי שהרב מבריסק אמר עליו שהוא הרס את הכול תקו‪( .‬עמ' ל)] רוצה לבוא ושאל מרן‬
‫מי מוכן ללכת להגיד לרב הרצ וג בשמי‪ ,‬שלא יבוא לאסיפה ‪ .‬העיז אחד ושאל את מרן ז "ל למה לא רוצה מרן ז "ל‬

‫קסג‪" .‬המאבק המזרחי בישראל"‪ ,‬ש‪ .‬שטרית‪ ,‬עם עובד‪ ,‬ת"א‪.2004 ,‬‬
‫קסד‪" .‬צבי חמד"‪ ,‬לגאון רבי צבי הירש פרידמן ‪ ,‬עמ' מ"ז‪.‬‬
 ‫קיג‬

‫ללכת בעצמו ? ואמר‪" ,‬כי אם הרב הרצוג יתן לי שלום עליכם ‪ ,‬כבר יהיה קשה לי ללחום נגדו ואם יוסיף ויכבדני‬
‫עם קפה‪ ,‬כבר אהיה מלמד עליו זכות "‪...‬ולבסוף הוא (=הרב הראשי הרצוג ) היה זה שקירר את מערכת ההצלה‬
‫על ידי הסכם פשרני ‪ ,‬כמו שפחד מרן ז "ל“ (שם)‪ .‬אם כן ‪ ,‬אם מרן ‪" ,‬עמוד האמת " חשש שרק מאמירת "שלום‬
‫עליכם" וכיבוד עם קפה הוא יתחיל ללמד עליו זכות ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬כיצד ניתן להביא ראיה מאותם גדולים בירושלים‬
‫ובני ביתם‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הצילם לעיתים ממוות על יד סרטיפיקטים וממוות ברעב באמצעות הזרמת כספים ‪.‬‬
‫כדי להיווכח ‪ ,‬עד כמה הכרת הטוב מחייבת את האדם ‪ ,‬אפשר להביא את הדוגמה מהעם המצרי ‪ .‬על אף ‪,‬‬
‫שהמצרים‪ ,‬ובראשם פרעה ‪ ,‬נהגו באכזריות שאין כדוגמתה כלפי עם ישראל ופרעה עצמו ציוה לרצוח את‬
‫התינוקות‪ ,‬לשם רפואתו מהצרעת שאחזה בו הרבה יותר ממ ה שהנאצים רצחו ‪ ,‬ובכל זאת ‪ ,‬משום הכרת הטוב‬
‫על כך שהעם המצרי שימש כאכסניה בשעת הדחק לעם ישראל ‪ ,‬כאשר יעקב ובניו ירדו מרצונם למצרים ‪ ,‬דבר‬
‫זה כשלעצמו מתיר את העם המצרי ב דור שלישי להטהר ולהתקבל כגרים לעם ישראל ‪ .‬וכאמור‪ ,‬כל זאת ‪ ,‬רק‬
‫משום הכרת הטוב כלפיהם ‪.‬‬
‫סיכום ביניי ם‪-‬הבאנו תשע סיבות לכך ‪ ,‬המראות בעליל כי כל השבחים אשר נאמרו במכתבים לרה "ר וקרוביו ‪,‬‬
‫אמינותם לא רק מפוקפקת ‪ ,‬אלא נכתבו מתוך פחד מהטרור והתלות הקיומית אשר היו תלויים בו שומרי‬
‫המצוות בארץ ומי שעלה לארץ ‪ ,‬או כדי לדרבנו לעזור להם וכן להפעיל את השפעתו במקומות שונים ולחלופין‬
‫שלא יזיק למערכות ישראל ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬לא סיבות אלו בלבד ד ירבנו את אנשי הציוניזם הדתי לרכז את השבחים אשר נאמרו עליו ‪ ,‬אלא סיבה‬
‫נוספת‪ ,‬אשר ייתכן שהיא כבדת משקל הרבה יותר ‪ .‬אם אנו סוקרים את ביטויי וכינויי הגנאי החריפים ביותר‬
‫שנאמרו עליו במאת השנים האחרונות ‪ ,‬על ידי כל גדולי הדורות (גם הגרח"ע גורודז'ינסקי‪ ,‬אשר לחם בו בצורה‬
‫עקיפה‪ ,‬חיזק את ידיו של הגר "י דינקלס כששמע שהשתתף בהצגה בו ירו בר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬ורק אחרי מותו הוא‬
‫העיר למזכירו‪ ,‬על ההרס והחורבן שזרע ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בארץ ישראל ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ).‬ורובם המכריע של גדולי‬
‫גאוני הזמן ‪ ,‬ביניהם מוריו ורבותיו ‪ ,‬אנו יכולים לגלות שכמות זו של כינויי הגנאי יכולה להתחרות בהצלחה בסך‬
‫כינויי הגנאי שהטיחו גדולי הדורות – בפרק זמן של מאות שנים – בשבתאי צבי ומשה מנדלסון גם יחד ‪ ,‬לא רק‬
‫בכמות אלא גם באיכות ‪ .‬למשל‪ ,‬ביטויי הערכה של הרה "ררנה‪ .‬על יש"ו ימ "ש והנצרות בכלל ‪" ,‬זיכתה" אותו‬
‫בשלל ביטויי גנאי החל מ "מיסיונר" וכלה ב "יש"ו" עצמו‪ ,‬מפיהם של גדולי ומאורי הדורות ‪ .‬משמעות ביטויים אלו‬
‫וצורת ביטולו וההתייחסות אליו אף כאדם חסר צלם אנוש על ידי ענקי התורה ‪ ,‬משמיטה למעשה את הבסיס‬
‫(=באופן מובן‬ ‫הלגמטטיבי של הציוניזם הדתי ‪ ,‬כממשיכים את מסורת ישראל סבא ומציגה אותם טרוויאלית‬
‫מאליו) ככת פרוטסטנטית המנודה ממרכז ההוויה הישראלית ‪ ,‬כאשר כל בסיסה הארכימדי (=נקודת משען‬
‫הכרחית) נשען על אותו האיש ‪ .‬ביטוים אלו שוללים ממנו גם את החסינות הטבעית הקיימת לגבי כל אדם‬
‫ובפרט תלמיד חכם ‪ ,‬בדבר האיסור לדבר עליו לשון הרע ‪ .‬נביא רק חלק קטן מביטויים אלו ולשם נוחות נביא‬
‫אותם במרוכז מהספר "משכנות הרועים " של הרב הגאון רבי אהרון רוזנברג המופיעים בחלק השלישי מספרו ‪.‬‬
‫רובם המכריע של ביטויים אלו נלקחו ממכתבים ומאמרים של גדולי ישראל ‪ .‬ביטויי גנאי אלו נכתב ו ונאמרו על‬
‫ידי עשרים ושלוש ה מגדולי י רושלים בכללם הגדולים ביותר כמרן רי "י דיסקין ‪ ,‬מרן הגרי "ח זוננפלד ‪ ,‬מרן‬
‫הרידב"ז‪ ,‬הראב"ד של י רושלים‪ ,‬רבי חיים ברלין בן הנצי "ב וכן עשרה מגדולי ליטא ‪ ,‬חמישה מגדולי פולין ‪,‬‬
‫וחמישה מגדולי גליציה ‪ ,‬שמונה מגדולי הונגריה ‪ ,‬ארבעה מגדו לי הדורות הספרדיים ועוד כשמונה מגדולי רוסיה‬
‫ושאר הארצות ‪ .‬לאחר מכן לסיום נביא בצורה מפורטת יותר את ביטויי הגנאי עליו של גדולי הדורות ‪ ,‬ראשי‬
‫הגולה (מרן הגר "ח מבריסק ובנו ‪ ,‬מרן ה "חפץ‪-‬חיים" ומרן ה "חזו"א") וצורת מלחמתם בו וכן את דעת גדולי‬
‫תלמידיו לגבי היישום המעש י של כתביו‪.‬‬

‫למעלה מארבעים סוגי כנויי גנאי אשר בהם גדולי הדורות כינו והאשימו את‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫טמא‪ :‬הגאון בעל "תורת יקותיאל " ( א' קיג)‪ ,‬הרב מבלז (א' פא)‪ ,‬גאון הגאונים מרן רבי יוסף ראזין‬
‫(הרוגאצ'ובי)קנג‪( .‬עמ' ‪ )72‬וכן עמלק‪ ,‬הגה"ק רבי יואל טייטלבוים ‪"( ,‬דברי יואל"‪ ,‬חו"מ‪ ,‬סי' קל"א)‪.‬‬
‫כומר‪ :‬הגאון רבי עקיבא י‪ .‬שלזינגר ("משכנות הרועים "‪ ,‬רבי אהרן רוזנברג‪ ,‬ח"ג‪ ,‬א' עז) (=עמ' ‪.)1077‬‬
‫מיסיונר‪ :‬הגאון בעל "קרן לדוד" (א' פז)‪ ,‬הגאון רבי שאול בראך (א' קיב) גאב"ד קאשוי ונייטרא ‪.‬‬
‫נוצרי‪ :‬רבי חיים אברהם דובער "המלאך" דאמריקה (א' קי)‪.‬‬
‫קלז‪.‬‬
‫עמ' צ)‪,‬‬ ‫יש"ו‪ :‬מרן הגרי "י דיסקין שגם אמר ששמו (א"י קוק ) בגימטריא קטנה שווה ליש "ו (=‪( )10‬א' פ‪,‬‬
‫קרוב ליש"ו – הגאון רבי שאול בראך (א' קיד)‪.‬‬
‫רוח הטומאה‪ :‬הגאון הגדול הרידב "ז אב"ד צפת ומגדולי מפרשי ה "ירושלמי" (א' עה)‪ ,‬הגרי"ח זוננפלד ומהר "יל‬
‫דיסקיןרעה‪ ,.‬הרב מבלז (א' פא)‪.‬‬
 ‫קיד‬

‫מין‪ :‬הגאון בעל "קרן לדוד " ( א' פז)‪ ,‬הגאון רבי שאול בראך (א' קיב)‪ ,‬הגאון הגדול בעל ה "מנחת אל עזר"‬
‫ממונקטש (א' קטז)‪ ,‬הגאון רבי ידיד הלוי ס"ט (א' קנא)‪ ,‬הגה"ק רבי יואל טייטלבוים ("דברי יואל"‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫גוי גמור‪ :‬הגאון בעל ה"קרן לדוד" ‪„-‬אסור להתפלל בבית תיפלתם“ (א' פח)‪.‬‬
‫שבתאי צבי ‪ :‬מרן המהר "ם אריק מטורנא (א' פג)‪ ,‬הגאון רבי מאיר הלר (א' קסז)‪ ,‬הגאון ריא "ז מרגליות (א'‬
‫קלח)‪.‬‬
‫שר"י‪ :‬ה"קרן לדוד" (א' פז)‪" ,‬המלאך" דאמריקה (א' קי)‪.‬‬
‫ימ"ש‪ :‬מרן הגרי "ז מבריסק מצדיק מי שכינהו כך (א'עו)‪ ,‬האדמו"ר מבלז ‪-‬המהרי"ד (א' פב)‪ ,‬הרב מבלז (א'‬
‫פא)‪ .‬כששמע ה"חפץ חיים" אמירה זו לא הגיב כלל (א'קח)‪ ,‬הגאון הקדוש רבי יואל מסאטמר (א' קלו)‪.‬‬
‫כופר‪ :‬מרן הגר "ח מבריסק (א' עו)‪ ,‬הגאון רבי ישעיה אורנשטיין ראב "ד ירושלים (עוד ביפו ) ( א' עח)‪ ,‬מרן רבי‬
‫יוסף ראזין (א' קטז)‪ ,‬הגאון רבי שאול בראך (א' קיב)‪ ,‬מרן בעל ה "מנחת אל עזר" ( א' קטז)‪ ,‬בתורה שבכתב‬
‫ושבעל פה‪ -‬הגה"ק רבי יואל טייטלבוים ("דברי יואל "‪ ,‬שם)‪ .‬כופר מסוגו של "אחד העם "‪-‬הגה"ק רבי אלחנן‬
‫וסרמן הי"ד‪.‬‬
‫אפיקורס‪ :‬מרן הגר "ח מבריסק (א' עו) ‪ -‬מרחם אמו (א' עז)‪ ,‬האדמו"ר מבלז ‪-‬המהרי"ד (א' פא)‪ ,‬ה"קרן לדוד "‬
‫(א' פז)‪ ,‬הגאון משימלוי (א' קיח)‪ ,‬הגאון רבי ידיד הלוי ס "ט (א' קנא)‪.‬‬
‫רשע‪ :‬גמור – הרב מבלז (א' פא)‪ ,‬מרן רבי יוסף ראזין (א' קט)‪ ,‬גדול תלמידיו של מרן ה"חפץ חיים " – הגה"ק‬
‫רבי אלחנן וסרמן הי "ד (א' קיג) וראוי לנדותו קסה‪ ,.‬מרן החזו"אקלז‪( .‬עמ' צ)‪.‬‬
‫מסית ומדיח‪ :‬רבי שאול בראך (א' קיא)‪ ,‬הגה"ק ה"שומר אמונים" (א' קכ)‪ ,‬הגה"ק רבי יואל מסאטמר (א' קלא)‪.‬‬
‫מתחזה לפרוש וקדוש‪ :‬מרן הגר"ח מבריסקקנא‪( ..‬שם א' עו)‪.‬‬
‫מחטיא הרבים‪ :‬הגה"ק ר"א וסרמן (א' קיג)‪.‬‬
‫ירבעם בן נבט‪ :‬הגאון רבי שאול בראך מנייטרא (א' קיא)‪.‬‬
‫זקן ממרא‪ :‬הגאון ה"תורת יקותיאל " (א' קיג)‪.‬‬
‫קלז‪.‬‬ ‫קנג‪.‬‬
‫משוגע‪ :‬ואין לפחד מאימתו – הגאון הגדול מרן הרידב "ז ‪ ,‬מרן החזו"א (עמ' פט)‪ ,‬בעל שו"ת "שרידי אש "‪-‬‬
‫רבי יחיאל וינברג (כפי שאמר לגדול תלמידיו רבי חיים ליפשיץ ) ולמרן אבי א ‪.‬י‪.‬ל שטיינמן אמר שהוא היה חולה‬
‫נפש‪.‬‬
‫רא‪ ,.‬קלז‪( .‬עמ' פט‪).‬‬
‫‪.‬‬ ‫שוטה ומטורף‪ :‬מרן גאון הגאונים רבי יוסף ראזין (א' קט)‪ ,‬מרן ה"חזון איש"‬
‫עם הארץ‪ :‬מרן החזו"אקלז‪( .‬עמ' פט) ואינו מבין במסכת אהלות ואינו יודע ללמוד ‪.‬‬
‫שמֻ ק קוק שמֻ ק ‪ :‬הביטוי הקבוע של מרן ה "חפץ חיים " בביתו (ע"פ עדותה של בתו )קלז‪( .‬עמ' צה) והגרי"ד‬
‫סולובייצ'יק (א' קח)‪.‬‬
‫קסו‪.‬‬
‫מחלל השם ומבזה תלמידי חכמים ‪ :‬הגאון הגדול מרן רבינו חיים ברלין ‪ ,‬והתורה–הסבא קדישא מרן רבי‬
‫אלישר אלפנדרי (א' צב) וכן כתב שדבריו ב"אורות" הם דברי שיגעון (א' צ)‪.‬‬
‫צבוע‪ :‬הרב מבלז (המהרי"ד) (א' פא)‪.‬‬
‫עוקר התורה ומצוותיה ומבזה הקודש ‪ :‬מרן ה"חפץ חיים" – אשר לא רצה גם לנגוע במכתב שנשלח אליו מ ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כמוקצה מחמת מיאוס (א' קז)‪.‬‬
‫מקולקל ומשכיל‪ :‬מרן הגרי"ז בשם אביו מרן הגר"ח מבריסק (א' עו)‪.‬‬
‫מעורר מדנים ופירוד הלבבות ‪ :‬הסבא קדישא מרן הרש "א אלפנדרי (א' צב)‪ ,‬ומחרחר ריב – מרן רבינו חיים‬
‫ברליןקסו‪..‬‬
‫חנפן‪ ,‬חוצפן‪ ,‬רודף ממון‪ ,‬אוהב ממון‪ :‬הסבא קדישא מרן הרש"א אלפנדרי (א' צ‪ ,‬א' צב‪ ,‬א' צו)‬
‫אין לו חלק לעולם הבא ‪ :‬מרן ה "חזון אי "ש"–ואומרים לו אחרי פטירתו בשמים על ספריו ‪ -‬קוק (=תראה מה‬
‫גרמת) ( א' קכא)‪ .‬האדמו"ר מללוב‪ -‬רבי דוד בידרמן היה מקללו בקללה נמרצת כל פעם שהיה מזכיר את‬
‫שמוקמז‪( .‬עמ' רפט)‪.‬‬
‫ממוחין דקטנות ‪ ,‬מבולבל והפכפ ך‪ :‬הגאון רבי מאיר הלר (א' קע)‪ .‬מרן ה "חזון איש " אמר לגאון ר "י דינקלס‬
‫שהוא מתפלא על מישהו שכתב עליו שהוא "אישיות גדולה " (הגאון רבי שלמה אדלשטיין )‪.‬‬
‫מחלת הכבוד העבירה אותו על דעתו ועל דעת קונו‪-.‬מרן ה"חזו"א"קמ‪..‬‬
‫אומר על טמא טהור‪ -‬מרן האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת" (א' פב)‪.‬‬
‫איש צר ואויב לדת תורתנו הקדושה ולעיקרי האמונה‪ -‬הגה"ק רבי יואל טייטלבוים ("דברי יואל"‪ ,‬שם)‪.‬‬

‫קסה‪" .‬באין חזון"‪ ,‬סי' י"ז‪.‬‬

‫קסו‪" .‬נשמת חיים"‪ ,‬מכתבים ומאמרים ממרן הגר"ח ברלין‪ ,‬מכתב נ'‪.‬‬
 ‫קטו‬

‫בפרקים הבאים נמשיך להשתמש בתאריכים ובמילים לועזיות ולעיתים גם בתחביר השגוי של לשון עברית‬
‫"התחיה"‪ ,‬או יותר נכון "העברית המתה"‪ ,‬של א‪ .‬בן יהודה וממשיכיו ‪ ,‬כדי לספק את הצורך הנפשי התת תרבותי‬
‫("דוס מחמד"א‪ ).‬של הקוראים מבין חניכי הציוניזם הדתי ‪ ,‬בכדי שהם יוכלו להתגבר על רגשי הנחיתות אשר הם‬
‫חשים בפני תרבות האם הפרימיטיבית שלהם ‪.‬‬
‫משמעות גילוי ופרסום כתביו האמיתיים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫גילוי כתביו האותנטיים של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אמור היה לחולל "רעידת אדמה" בקרב הציוניזם הדתי ‪ .‬התברר‪ ,‬שצ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק ו "הנזיר" חינכו בצורה מעוותת את חניכי הציוניזם הדתי ‪ ,‬כביכול‪ ,‬לאורם של ספרי ה "אורות" של ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ .‬כעת מתברר ‪ ,‬שלא מיניה ולא מקצתיה ‪ .‬כתביו האמיתיים מכילים פסקאות שאין קשר ביניהן והם יצרו ‪,‬‬
‫כביכול‪ ,‬דברים הגותיים ‪ ,‬תוך השמטה ‪ ,‬סילוף‪ ,‬שיבוץ שקרים בדבריו ‪ ,‬כאשר מתברר שהם יוצקים סדר יום‬
‫פוליטי משלהם‪ ,‬שכלל לא עלה על ליבו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מעבר לכך מתברר‪ ,‬שהוא תוקף שם את כל גדולי העם‬
‫היהודי בצורה החמורה ביותר ‪ ,‬החל מהנביאים וחז "ל וכלה בגדולי הדורות האחר ונים ותוקף את ההלכה ואת‬
‫קיום המצוות ולעומת זאת הוא משבח את הנצרות ומעריץ את יש "ו ימ "ש‪ ,‬כמו אחד מגדולי האנטישמים שקמו‬
‫לעם היהודי (כגון‪ ,‬מרטין לותר )‪ .‬אם היתה למישהו בציבור זה מעט יראת שמים ולפחות מעט הגינות ויושר‬
‫אנושי‪ ,‬הם היו צריכים מיד לנתץ כל קשר בינם לבי ן ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו ותלמידיו ולנטוש את כל המכלול של‬
‫היסודות השבתאיים והנוצרים שהם הטיפו להם במשך דורות ‪ .‬ממילא‪ ,‬הם היו גם אמורים לחזור בתשובה‬
‫ולחבור חזרה אל תרבות האם המקורית‪ -‬העם היהודי ‪ ,‬קרי‪ ,‬היהדות החרדית ‪ ,‬המהווים את פסגת החכמה‬
‫והמוסר האנושי ‪ .‬במציאות‪ ,‬אנו רואים‪ ,‬כי למעשה הם הטביעו על מצחם אות קין ‪ ,‬אך הפעם בצורה רשמית‬
‫כאשר לא התרחש אצלם דבר ‪ ,‬אלא הם ממשיכים לבוסס במדמנת התפיסות השבתאיות והנוצריות התת‪-‬‬
‫תרבותיות שלהם ‪ .‬שוב מוכח הדבר ‪ ,‬שלא התורה והמצוות מניעים את חשיבתם ומעשיהם אלא תורות זרות‬
‫ומנוכרות ממרכז ההויה ה ישראלית על פי התורה שבכתב ושבעל פה אשר ניתנו לנו בסיני ‪.‬‬
‫ניתן כעת לחזות ‪ ,‬כיצד מערכת התעמולה השקרית של הציוניזם הדתי תפעל כדי "להסביר" מדוע אין לחזור‬
‫בתשובה‪ ,‬אלא שיש להישאר ככת מבודדת בעלת דת משונה אותה יצרו הם לעצמם ‪.‬‬
‫א‪ .‬ראשית הם יעלימו מחניכיהם את העובדות שראינו ועוד נראה להלן ‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לחם נגד צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫נכנע‬ ‫ו"הנזיר" בנושא פרסום כתביו ורק כאשר שוכנע ‪ ,‬כי מלחמה זו תיצור קרע בינו לבין בנו ותלמידו‬
‫לדרישותיהם לפרסם את כתביו ‪ .‬הם גם ימשיכו להעלים את העובדה שראינו ועוד נראה ‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק זלזל‬
‫בבנו וראה בו אדם בלתי שפוי ושהוא הזהיר את צ ‪ .‬י‪ .‬קוק שלא ישנה דבר ממקוריות הכתבים בלא להתייעץ עם‬
‫הרב חרל"פ‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק התייעץ מעט מאד עם הרב חרל "פ כדי לצאת ידי חובה ‪ .‬הם גם יעלימו את העובדה ‪ ,‬שר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק רתח מזעם‪ ,‬כפי שנראה עוד להלן ‪ ,‬כאשר ראה‪ ,‬שבנו רוצה להשמיט או לשנות פיסקה כלשהי מדבריו ‪.‬‬
‫או אז הם ישקרו ויטענו שהוא נתן לבנו ולתלמידו רשות לעשות ככל אשר עולה על רוחם בכתביו ‪.‬‬
‫ב‪ .‬על עצם הדברים החמורים שנתגלו בכתביו הם מן הסתם ינסו להשתמש במאמר "דברי תורה עניים במקום‬
‫אחד ועשירים במקום אחר " כ"מפתח גנבים " ויטענו‪ ,‬שכל דבר אפיקור יאני ו ‪/‬או כפרני הנמצא בכתביו מתבהר‬
‫על ידי פסקאות משלימות במקום אחר ‪ .‬תירוץ זה לוקה במספר שקרים ‪ .‬למשל‪ ,‬רעיון זה מופיע רק לגבי‬
‫עשירות כמותית ‪ ,‬היינו‪ ,‬כתוספת ידיעה [כמובא ב "תלמוד ירושלמי "‪ ,‬מס' ראש השנה (ג‪,‬ה)] או כתירוץ נוסף‬
‫[כמובא בתד"ה אלא‪ ,‬מס' כריתות (יד‪ ,]).‬אך לא כדבר המשנה לחלוטין את ההבנה הקודמת ‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כאשר‬
‫אדם מהדיר ספר ובפרט כאשר מופיעים בו דברים הזויים ‪ ,‬מוטעים ושקריים בסדר גודל כפי שמופיע בכתביו ‪,‬‬
‫הוא אינו שולח יד בכתבים ‪ ,‬כאשר פסקאות אחרות במקומות אחרים מבארות שאין הדבר כך ‪ ,‬אלא מביאן כמות‬
‫שהן ולמטה בה ערות הוא משלים מדברי המחבר במקומות אחרים ‪ .‬אמנם‪ ,‬במקרה דנן ‪ ,‬כיוון שאין שום מקור‬
‫אחר‪ ,‬היכול לבאר את הדברים אחרת ‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬הדברים בפסקאות אחרות רק מחזקים יותר את האותנטיות‬
‫רים‬ ‫של הדברים ההזויים ‪ ,‬הכפרניים והשקריים המופיעים לפני כן ‪ ,‬לכן כדי לחפות על כל הדברים החמו‬
‫‪ .‬אלו הם רק שני צרורות של‬ ‫המופיעים בכתביו הם שיקרו וסילפו בצורה קיצונית ביותר את הכתבים האלו‬
‫שקרים‪ ,‬אשר עלולים להשמיע דוברי הציוניזם הדתי ‪ ,‬אך לשקרים אין גבול ‪ ,‬כפי שראינו ועוד נראה לגבי‬
‫התמחויותיהם בתחום זה ואכן הם עשויים להמציא עוד ועוד שקרים כדי לטהר א ת השרץ לגבי כתביו אלו ‪.‬‬

‫מלחמותיהם וכינויי הגנאי של כל גדולי הדורות נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במשך כמאה‬
‫שנים‬
‫רשכבה"ג מרן רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק‬
‫אביו של מרן הגר "ח‪-‬מרן רבי יוסף בער בעל שו "ת "בית הלוי "‪ ,‬הגדיר כבר בשנת ‪ 1889‬את הארגון הציוני‬
‫"חובבי ציו ן" אחרי שהשתלטו עליו תנועות המתבוללים ככת שבתאית‪„ -‬אשר החובבי ציון הם כתה חדשה ככת‬
 ‫קטז‬

‫שבתאי צבי שם רשעים ירקב “ (מכבי אל צ 'לנוב‪ ,‬אב תרמ"ט‪ ,‬כתבים‪" :925 ,‬בני ציון " בוולוז'ין‪ ,‬שבט תר"ן‪ ,‬שם‪,‬‬
‫‪ .1033‬וכן ראה על כך ב"דת וציונות"‪ ,‬יוסף שלמון‪ ,‬עמודים ‪ ,150 ,20‬ירושלים‪ ,‬תש"ן)‪.‬‬
‫‪...‬הלא מהם נודעים‬ ‫בעקבותיו כתב מרן הגר "ח‪„-‬בנדון כת הציונים שנתחברו ונתאגדו עתה בחוזקה‬
‫במקומותיהם לרעה ותכליתם כבר הודיעו ‪ ,‬כי הוא לעקור יסודי הדת‪ -‬ולתכלית זאת גם לכבוש את מקומות‬
‫מושבות ישראל ‪...‬שהוא הירוס הדת ומכשול לבית ישראל “ ["אור לישרים "‪ ,‬ש"ז לנדא ויוסף רב ינוביץ (עורכים)‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,55‬ורשא‪ ,‬תר"ס] וכן אמר בנו מרן הרב מבריסק עם קום המדינה קצט‪( .‬עמ' ‪.)179‬‬
‫כידוע‪ ,‬מרן הגר"ח מבריסק נחשב לאחד מגדולי ישראל לפני תקופת פרסומו של מרן ה "חפץ חיים" והיה מראשי‬
‫ישיבת וואלוז 'ין‪ ,‬אשר שיטת לימודו הפכה להיות נחלת עולם התורה עד ימינו ‪ .‬ראינו לעיל קנא‪( .‬א'עו) את כינויי‬
‫הגנאי שלו (אפיקורס מבטן אימו ) על ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬נביא עוד כמה דוגמאות ‪ ,‬שרוכזו בספר "משכנות הרועים "‪,‬‬
‫שם גם מובאים מקורות הציטוטים בכתב ובע ל פה–„נכנס ר' שמחה זליג (=הדיין הידוע בבריסק ) בבהלה אל ר '‬
‫חיים ז "ל‪ ,‬שקיבל מכתב מהר ' דבויסק (=שם הי ' ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק רב בצעירותו ‪ ).‬והמכתב מלא אפיקורסות ‪ .‬אמר לו‬
‫ר' חיים ז"ל –"איר האט זיך יעצט ארומגעקוקט ‪ ,‬איך קען אים שוין אן אפיקורס פון וואלאז'ין"“ (=אתה רק עתה‬
‫מתבונן סביבותיך ‪ .‬אני מכירו כאפיקורס עוד מוולוז 'ין‪).‬קנא‪( .‬א'עה)‪.‬‬
‫קסז‪.‬‬
‫„כשהיה הגאון ר ' אלחנן וס רמן (=גדול התלמידים של מרן ה "חפץ חיים " ‪ ).‬זצוק"ל בעיר בויסק בגליל‬
‫לאטביא פנה פעם אחד אל ר ' משה גבירצמן שהיה גר בבריסק ‪ ,‬כי היות והוא נוסע לבריסק שיואיל למסור‬
‫שליחות להגר "ח‪ .‬והוא‪ ,‬כי בבויסק יושב "פרוש" אחד (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) בטלית ותפילין וצם תעניות ולדעתו הוא‬
‫בדעה אחת עם "אחד העם "‪ .‬אם יש פרוש כזה בדעה כזו ‪ ,‬לדעתו צריך מרן הגר "ח לדעת מזה ‪ .‬הסכים הנ "ל‬
‫למסור זאת להגר "ח‪ .‬כשאמר זאת להגר "ח‪ ,‬נענה הגר "ח ואמר "אמור לחננ 'קע שאנו יודעים היטב ‪ ,‬רק טעות‬
‫אחת יש לו ‪ ,‬כי הוא חושב שהוא צם תעניתים ‪ ,‬אבל האמת שהוא אוכל די טוב "“קנא‪( .‬שם א 'עו)‪ .‬נכדו הגדול של‬
‫מרן הרב מבריסק‪ ,‬רבי אברהם יהושע ‪ ,‬העיד‪ ,‬כי כוונת רבי אלחנן וסרמן היתה לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫הוא גם נתפס בקלקלתו כמתחזה לצדיק וקדוש על ידי אחד מגדולי התלמידים של מרן ה"חפץ חיי ם"‪ .‬הרב‬
‫הגאון רבי מיכל שורקין (מחבר "ממגד גבעות עולם ")‪ ,‬בנו של הגא ון הגדול רבי יעקב שורקין (תלמיד מרן‬
‫ה"חפץ חיים") סיפר‪ ,‬כי אביו התארח בביתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בשנת תרצ "ד‪ .‬אביו סיפר לו‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ביקש ‪,‬‬
‫שבשעה מסויימת ביום לא ייכנ סו לחדרו ‪ ,‬כי הוא עוסק אז בקבלה ‪ .‬באחד הימים היה אביו שקוע בלימודו ונכנס‬
‫לחדרו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק כי שכ ח‪ ,‬כי זוהי השעה שב ה אמור היה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לעסוק בקבלה ‪ .‬משנכנס לחדרו ‪,‬‬
‫ראה את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק שקוע בקריאת עתונים ‪ .‬באותו רגע הוא נזכר כי זוהי שעת "הלימוד בקבלה "‪ .‬הוא היה‬
‫נבוך מכך ‪ ,‬כי תפס את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בקלקלתו‪ ,‬על כך שהוא מתחזה והוא נסוג בחזרה ‪ ,‬כדי ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא‬
‫יבחין בכך ‪ ,‬אך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק קרא לו חזרה והראה לו ‪ ,‬שהוא קורא בעתון חרדי מאמר התוקף אותו ככופר בתורה‬
‫ומושחת במידות ‪ ,‬אשר לכן הוא גורם לחורבן היהדות בארץ ישראל ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נאנח ואמר לו‪" -‬יתכן שהם‬
‫צודקים"‪ .‬יש להצר על כך ‪ ,‬שהוא לא השמיע וידוי עצמי זה בפני אלו ‪ ,‬אשר הוא הפיל אותם ברשתו והוליכם‬
‫שולל בהתחזותו ‪ .‬אביו גם סיפר ‪ ,‬כי לא היה לו נוח בשיעורים אשר שמע מר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק והרב חרל "פ‪ ,‬היות שהם‬
‫‪ ,‬אשר שמע מהגאונים רבי‬ ‫עסקו בבקיאות עיונית ואילו הוא היה רגיל לשיעורים ברמה הרבה יותר גבוהה‬
‫שמעון שקאפ ורבי נפתלי טר ופ‪ ,‬אשר הצטיינו בעמקות גאונית ‪ ,‬לכן הואעבר לישיבת "עץ חיים "‪ ,‬שם נשם אוויר‬
‫שיעור של אחד מבכירי תלמידיו של רבי חיים מבריסק‪.‬‬ ‫יו‬ ‫פסגות‪ ,‬בשומעו את‬
‫קסח‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬דברי הכפירה של "אחד העם " ודומיו מוטמעים בכתביו ‪ ,‬עובדה שאושרה על ידי בנו‪ ,‬כמובא ב "נקודה"‬
‫–„רבקה ש"צ ניצלה את המפגשים עם הר ' צבי יהודה כדי לאמת השערות בדבר השפעתם של הוגי דעות‬
‫שונים על כתבי הר '‪ ,‬משה הס למשל (=מגדולי הכופרים בתורה משמים ) "מעיון בכתבי הר ' השתכנעתי שהס‬
‫השפיע עליו ואכן הר ' צבי יהודה אישר כי הוא זוכר היטב שאביו קרא את הס ואף מסר לי אינפורמציה‬
‫ביבליוגרפית מעניינת בקשר לכך "“‪„ .‬ומרן הגר "ח זצ וקלל"ה פסק עליו שהוא כופר ואפיקורס “ג‪( .‬שם א 'עו)‪.‬‬
‫„אמר הגרי"ז (מבריסק) על קוק ‪-‬כשהיה עוד אברך ‪ ,‬כבר היה מקולקל ומשכיל וכשרצה למצוא רבנות פנה‬
‫הגר"ח בכתב ידו לכל הקהילות שבסביבה שלא יקבלוהו “ג‪( .‬שם א'עו)‪ .‬יתכן והגר"ח ידע שה"חפץ חיים " המריץ‬
‫את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למצוא משרת רבנות בעיירה קטנה כדי שלא יתדרדר לגמרי ‪ ,‬אם יממש את רצונו לשלוח יד‬
‫במסחר‪ .‬ולכן הוא רצה למנוע אפשרות זו ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נמשך בסופו של דבר לקהילת בויסק ונהיה שם רב ולא‬
‫בכדי‪ .‬בויסק היתה קרובה לגבול הגרמני ולכן ספגה את תר בותה‪ ,‬עובדה שהשפיעה על הקהילה היהודית שם ‪.‬‬
‫בקהילה זו היתה אוירה מורעלת של כמיהה תת ‪-‬תרבותית אל תרבות ‪-‬האם הגרמנית ‪ .‬הגה"ק ר ' אלחנן וסרמן‬

‫קסז‪" .‬החפץ חיים"‪ ,‬תלמידו הרב מ‪.‬מ‪.‬ישר‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' כ"ד‪ ,‬הוצ' "נצח"‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשי"ח‪.‬‬
‫קסח‪" .‬נקודה" (בטאון המתנחלים)‪ ,‬גליון מס' ‪ ,113‬עמ' ‪ ,21‬ג' אלול תשמ"ז‪.‬‬
 ‫קיז‬

‫נולד בה וכיוון שלא היה ניתן לצמוח בקהילה מדורדרת זו ולגדול בתורה ‪ ,‬שלחו אביו כבר בגיל חמש עשרה‬
‫למרכזי התורה קסט‪ ..‬לקהילה מתבולל ת זו נמשך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ושם מצא את מקומו ‪ .‬שם גם החל להיות יותר‬
‫פורה בכתביו הפילוסופיים בעלי האופי השבתאיי ‪ -‬מודרני והנוצרי פרוטסטנטי ‪ .‬לכן מובן כעת יותר מדוע הדיין‬
‫מבריסק מקבל ממנו "מכתב מלא אפיקורסות "‪ ,‬דווקא בשבתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כרב בבויסק ‪„ .‬הוא התקרב אל‬
‫"ציונים שומרי‬ ‫לשכת "בני ציון"‪ -‬הארגון הציוני בבויסק ‪ .‬בשנת תרנ "ט כתב על כוונתו לייסד את אגודת‬
‫תורה"‪...‬בתקופת שהותו בבויסק התוודע הרב קוק לתרבות ההשכלה “קלח‪( .‬עמ' ‪ .)24‬הראנו כבר לעיל שר ' א‪.‬י‪.‬‬
‫קוק ספג לקרבו תרבות קלוקלת זו כבר בגיל עשר ‪ .‬שם גם מתרשם מרן הגר"א וסרמן‪ ,‬שדעותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫הם כדעותיו של השבתאי "אחד העם"קסה‪..‬‬
‫"בני ציון"‪ ,‬היתה אחת האגודות השבתאיות ‪ ,‬אשר היו מאוגדות בארגון הגג "חובבי ציון "‪ ,‬אשר כפי שראינו לעיל ‪,‬‬
‫הגדירה מרן "בית הלוי" ככת שבתאית‪.‬‬
‫בשנת תרס "ז–שלוש שנים אחרי עלותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לארץ– מצטרף מרן הגר "ח למכתבו של ה "חפץ חיים "‬
‫אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בקשר להעברת סכום מעיזבונו של ר ' יעקב ברוידא ‪ ,‬מכורח היותו ממונה על ביצוע צוואתו ‪.‬‬
‫נראה ברור ‪ ,‬שהתואר שהוצמד ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "צדיק בדרכיו "קע‪ ,.‬נכתב על ידי מרן ה "חפץ חיים "‪ ,‬ולא על ידי מרן‬
‫הגר"ח מבריסק ‪ ,‬כדי לדרבן את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק להתנהג כצדיק ביחס לעיזבון של הרב ברוידא ‪ ,‬או שרצו על ידי‬
‫שבח מסויג זה למנוע את התדרדרותו ‪ .‬ראה להלן מה שכתב ה "חפץ חיים " אל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי מצבו‬
‫המדורדרקעא‪ .‬קעז‪ .‬קפ‪..‬‬
‫כפי שראינו לעיל ונראה להלן ‪ ,‬התארים אשר ניתנו לו מהווים רק תעודת עניות לאי שיותו ‪ .‬תארים אלו מצביעים‬
‫על רמת המגלומניות והכבוד לה הוא היה נצרך לפי דעתם ‪ ,‬כדי שניתן יהיה לגרום לו לעשות את מה שביקשוהו‬
‫במכתביהם‪.‬‬

‫רשכבה"ג מרן ה"חפץ חיים"‬

‫נראה‪ ,‬כי עד לתקופה הסמוכה להתמנותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לרב בבויסק ‪ ,‬מרן ה "חפץ חיים " העריכו‪ ,‬כפי שנראה‬
‫ממכתב שנכתב בשנת תרמ "ח (‪ )1888‬לחמיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ -‬האדר"ת‪ ,‬ברם‪ ,‬לא ניתן לקבוע זאת בודאות ‪ ,‬כי‬
‫הרי המכתב מופנה לבן משפחתו ולא לאיש זר ‪ ,‬ויתכן שגם זויף בפרט שגם כאשר הגיע מרן ה "חפץ חיים "‬
‫לביתו של האדר "ת ופגש את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והתבקש לצרפו לכולל של גדולי התורה שי סד‪ ,‬אשר שם עסקו בענייני‬
‫קדשים‪ ,‬סירב מרן ה"חפץ חיים " לצרפו לקבוצה נבחרת זו ואמר לו שיעסוק בכך לבד בביתו ‪ .‬יש בכך ללמד‬
‫רבות על כך ‪ ,‬שמרן ה "ח"ח"‪ ,‬כבר אז עמד כנראה על מדותיו ועל מהותו האפיקוריאנית ‪ .‬אמנם‪ ,‬אף שיתכן‬
‫ובזקנותו ש ל מרן ה "חפץ חיים " ( לפחות בעשר השנים‬ ‫שהעריכו בתחילה ‪ ,‬הערכה זו הלכה והתפוגגה‬
‫האחרונות של חייו )‪ ,‬היו לו ביקורות קשות ביותר עליו ‪ ,‬כפי שאמר בנו של מרן הגרש "ז אוירבך בשם אביו לרה"ג‬
‫י‪ .‬סגל וכפי שנראה להלן ‪.‬‬
‫ראינו לעיל קע‪ .‬את הערכתו ‪ ,‬כביכול‪ ,‬של מרן ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עדיין בשנת תרס "ז כשהו א מכנהו ‪" ,‬צדיק בדרכיו "‬
‫(כנוי שהוא משמיט במכתבו הבא אליו בשנת תרפ"ג‪ ,).‬אך כפי שראינו לעיל קמב‪ .‬ה"חפץ חיים" הגזים בתוארי‬
‫כבוד כאשר הוא רצה להפעיל מישה ו אחר לעשות דברים חיוניים ביותר ‪ .‬כידוע‪ ,‬כנגד דעותיו הפסולות של ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק לחם ה "חפץ חיים " בכל שנותיו הן בכרוזים ‪ ,‬הן בכל ספריו הה לכתיים והמוסריים ומעל בימת ה "כנסיה‬
‫הגדולה" של אגודת ישראל ‪ .‬השינוי הראשון הגלוי ביחסו אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬היה במכתבו אליו ב‪ .1923 -‬במכתב‬
‫זהקעא‪ .‬אנו רואים שהוא מוכן להתוודע ולסמוך על הידיעות המגיעות מארץ ישראל ‪ ,‬על המהומות שיצר ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק בהתמנותו לרב ראשי ‪ .‬כידוע‪ ,‬סבר ה "חפץ חיים"‪ ,‬שיש איסור לתת פומבי למלחמה נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬משום‬
‫חילול השם ולכן דרש מכל הצדדים להפסיק את המלחמה הגלויה הזאת ‪ ,‬כי היא גורמת לחילול השם ולהרס‬
‫היהדות‪ .‬הוא היה מוכן לחתום על כרוז פומבי יחד עם גדולי ישראל כפי שראינו לעיל ‪ ,‬כדי לבטל את ה"וועד‬
‫הלאומי" בראשות ראשי הציוניזם וקרא לכולם לצאת מועד זה ‪ ,‬כאשר בכך תתבטל בעצם מישרת הרה "ר של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כל עוד שזו אינה מלחמה גלויה ב ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שבה ראה ה "חפץ חיים " חילול השם וכן אמר גם בע ל‬
‫פה לנציגי אגודת ישראל שבאו מהארץ ל "כנסיה הגדולה " של אגודת ישראל ‪ ,‬אך ל ר' א‪.‬י‪ .‬קוק כתב זאת‬
‫מפורשות במכתב‪ ,‬להפסיק עם הפלגנות והמחלוקת הזו ‪.‬‬

‫קסט‪" .‬אור אלחנן"‪ ,‬אהרון סורסקי ‪ ,‬עמ' כ"ב‪ ,‬הוצ' "הישיבה הק' לוס אנג'לס"‪.‬‬
‫קע‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.220‬‬
‫קעא‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.222‬‬
 ‫קיח‬

‫י‪ .‬מ‪ .‬ברגמן כותב קעב‪ .‬לגבי מה שאמר בן ה "ח"ח" לאביו‪„-‬הרב אריה ליב מספר שאביו ענה לו שהכרוזים‬
‫שפורסמו בשמו נגד הציונות פורסמו שלא מדעתו “‪ .‎‬כיתר תלמידי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותלמידי תלמידיו ‪ ,‬הוא מזיי ף על‬
‫ידי השמטה את דברי ה "חפץ חיים "‪ ,‬שאמר שהוא אכן כתבם ‪ ,‬אך עדיין לא רצה לפרסמם‪„‎ -‬אמת כי הדברים‬
‫יצאו ממני ‪ ,‬אבל לא גמרתי עוד בדעתי אם לשלוח על פני חוצות ‪ ,‬ושלא מדעתי נשלח “‪ .‬אם כן ‪ ,‬הוא אכן כתבם ‪,‬‬
‫רק מבחינה טקטית עדיין לא החליט מתי לפרסמם ‪.‬‬
‫הוא פותח את המכתב בתו אר אולי מעט יותר מן הרגיל‪"-‬אל כבוד הגאון הגדול י"א כקש"ת מו"ה א‪ .‬י‪ .‬קוק"‪ .‬כל‬
‫גזים בתארים כדרכו כפי שראינו לעילקמב‪ ,.‬כאשר מדובר‬ ‫זאת כהקדמה להתקפה חריפה נגדו ולכן הוא מ‬
‫בהצלת כבוד שמים ‪ .‬אמנם גם תואר זה של "י"א" עשוי להתפרש כ "יברכהו אלוקים " וגם כ "ירא אלוקים "‪ .‬אם‬
‫הכוונה ל "ירא אלוקים " זה אומר דרשני ‪ ,‬לקרוא למי שאמור להיות רב גדול בתואר הבא לשבח אותו שהוא עדיין‬
‫לא פורק עול מלכות שמים והוא כן מפחד מעונש שמים ‪ ,‬תואר שיש בו יותר הבעת תקווה או משאלה מאשר‬
‫תואר כבוד ‪ ,‬שהרי אם היה רוצה לכבדו על יראת השמים שלו ‪ ,‬לא היה מסתפק בהגדרה זו ‪ ,‬אלא היה מציין כי‬
‫היראת שמים שלו היא מופלגת כגון התואר "ירא אלוקים מרבים "‪ .‬למשל‪ ,‬במכתבוקעג‪ .‬למרן הגרי "ז הוא מכנהו‬
‫בתואר "י"א באמת ותמים בדרכיו "‪ .‬גם למרן הגרי "ח זוננפלד כתב קעג‪„ - .‬ירא אלוהים באמת ‪ ,‬צדיק במעשיו‬
‫ותמים בדרכיו “‪ .‬מכאן אנו לומדים ‪ ,‬כי גם כאש ר כתב ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ב‪" 1907 -‬צדיק בדרכיו "‪ ,‬אין הכוונה ‪ ,‬כי‬
‫דרכיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נעש ות בתום ובשלמות כמו שכתב למרן הגרי "ז‪ ,‬אלא כי בדרך כלל אולי הוא מתכוון‬
‫לטובה‪ ,‬אך לא במעשיו‪ ,‬כפי שהתבטא כלפי מרן הגרי "ח זוננפלד‪ .‬הוא משמיט גם את התואר "צדיק"‪.‬‬
‫בהמשך מכתבו הוא תוקף את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכותב אליו כי הוא מקור הרעה של המחלוקת וחילול שם שמים‬
‫בארץ ישראל‪ .‬הוא אינו מצדיק את מעשיו ורומז לו להסתלק מהמינוי של רב ראשי ואכן בתארים למכתב זה ‪ ,‬לא‬
‫רק שאינו מכנהו בתואר של רב ראשי אלא גם לא בתור רב של ירושלים ‪ .‬הוא תוקף אותו באיום או לטימטיבי ‪.‬‬
‫כידוע מרן ה "חפץ חיים " היה אומר לאנשים שבאו אליו ‪ ,‬אף שאינו מכירם ‪ ,‬דברים השייכים אליהם ספציפית וכן‬
‫מה עליהם לעשות וראו כולם ‪ ,‬כיצד ברוח קודשו‪ ,‬מעין נבואה הושמה בפיו ממרוםקעד‪..‬‬
‫ה"חפץ חיים " כותב לו‪„ -‬ואפילו קדושי עליון שמתברר אצלם כי הדין עמהם ("אפילו"‪ ,‬וכל שכן ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫שרחוק מתואר זה ‪ ).‬וגם הקב "ה תובע עבור עלבונם מהצד שכנגדם ‪ ,‬אפילו הכי לבסוף נתבע גם מאתם ‪ ,‬כמו‬
‫שמצינוקעה‪ ,.‬שהיה שאול רודף את דוד בחינם ‪...‬ואפילו הכי לבסוף אמר לו הקב "ה לדוד ‪" ,‬עד מתי יהיה העוון‬
‫הזה טמון בידך ‪...‬על ידך (=בגללך) נהרג שאול ‪ ."...‬התחזקו והתחזקו לרדוף אחר השלום למען כבוד השם‬
‫ותורתו ולמען כבוד ארץ ישראל ובזכות זה יאריך הקב"ה ימיכם‪ .“...‬אם כן‪ ,‬מלבד עוון המחלוקת וחילול השם ‪,‬‬
‫הוא גם מאשים אותו שגורם להמעטת כבוד שמים וכבוד התורה וכבוד ארץ ישראל ‪ .‬ראינו לעיל קמא‪ ,.‬שר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק עצמו אומר "שמאשימים אותי שאיני חס על כבוד שמים "‪ ,‬לכן הוא חייב למעט בכבוד עצמו ‪.‬‬
‫ממכתב זה אנו רואים למי היתה כוונת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "שמאשימים אותי "‪ ,‬הכוונה היתה להאשמתו על ידי מרן‬
‫ה"חפץ חיים "‪ .‬יש גם איום חמור של כמעין נבואה שנפל בפיו של מרן נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – מוות או כרת ‪ ,‬שכן‬
‫הגמרא שם במס ' סנהדרין מספרת שאלוקים אומר לדוד שיבחר לו עונש ‪-‬או שהוא עצמו ימסר בידי האויב או‬
‫קעו‪.‬‬
‫שזרעו ייכרת ‪ .‬בסופו של דבר דוד מעדיף להימסר לאויב ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כהרגלו‪ ,‬משיב למרן מכתב‬
‫הוא מטיל ב פניהם בוץ שהם‬ ‫בהיתממות ילדותית ‪ ,‬שזה לא הוא שמרבה מחלוקת אלא משרתיו וסוכניו ו‬
‫האשמים‪ ,‬אך הוא "שוכח"‪ ,‬שהוא המממן של עיתון הרבנות ובקלות רבה יכל לפטר את העורך וכן למנוע את‬
‫הופעת המאמרים מלאי השטנה נגד גדולי ישראל ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רצה לשמוע בקול רוח קודשו של הכהן‬
‫הגדול ה"חפץ חיים" ואף חולק עליו במכתבו לגבי הבנת הגמרא במס ' סנהדרין‪ .‬הוא כידוע לא עזב את הרבנות‬
‫ולא חזר בו ממה שכתב בספריו ‪ ,‬אלא המשיך לבצע עבירות חמורות ‪ .‬הסוף לא אחר לבוא ‪ .‬נתקיימה "ברכתו"‬
‫ואזהרתו של מרן‪ .‬בתוך דור או שניים נכרת כמעט כל זרעו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬מכל מקום ‪ ,‬אפילו שזרעו אינו כלה ‪ ,‬זה נחשב ש "זרעו כלה "‪ ,‬שהרי גם לדוד לא כלה כל זרעו ‪ ,‬כפי‬
‫שהגמרא מבארת שם (צה)‪„-‬ומנא לן דכלה זרעיה ‪...‬והא אשתייר ליה יואש “ מכל מקום ‪ ,‬אם נשאר רק מיעוט ‪,‬‬
‫מבארת הגמרא‪ ,‬שגם זה נחשב ש"כלה זרעו"‪.‬‬
‫גם מילדיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק כמעט לא נשאר זכר (בתו נהרגה ובנו לא הוליד ) לבד מבתו מרים בתיה אך גם‬
‫בזרעה פגעה "ברכתו" של מרן ה "חפץ חיים " הן בבתה והן בבעלה ‪ ,‬הרב מרדכי י ‪ .‬פרום‪ ,‬שלא זכה לראות בן‬

‫קעב‪" .‬המדינה היהודית"‪ ,‬פרק ו'‪ ,‬עמ' ‪ ,52‬תשס"ג‪.‬‬

‫קעג‪" .‬החפץ חיים"‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' תשי"ז‪" .‬עבודת הקרבנות"‪ ,‬הרב אהרן הכהן‪ ,‬עמ' שנ"א‪ ,‬הוצ' "מפעל תורת‬
‫המקדש"‪ ,‬תשס"ג (מכתב למרן הגרי"ח זוננפלד)‪.‬‬
‫קעד‪ .‬מדברי מרן רבי א‪ .‬י‪ .‬ל‪ .‬שטיינמן‪.‬‬
‫קעה‪ .‬מס' סנהדרין (צה‪.).‬‬
‫קעו‪" .‬בשדה הרא"יה"‪ ,‬עמ' ‪.223‬‬
 ‫קיט‬

‫בחייו ובן זה נולד רק לאחר פטירתו ‪ .‬הרב מרדכי פרום אמר שכל הקללות שקיללו גדולי ישראל את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫נוקזו אליו ‪ ,‬אך אם הוא היה ממשיך לחיות הוא היה רואה שבעתיד פג עה "ברכתו" של מרן ה "חפץ חיים " גם‬
‫בילדי גיסו שנרצחו או טבעו בים ‪ .‬בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התקיים גם כרת רוחני ‪ ,‬כי לא נשאר לו אף צאצא משלומי אמוני‬
‫ישראל‪ ,‬אלא רק צאצאים שבתאיים מודרניים מהציוניזם הדתי ‪ .‬ר' מרדכי פרום ‪ ,‬אמנם למד בצעירותו אצל מרן‬
‫ה"קהילות יעקב "‪ ,‬אך כיוון שנ פטר לפני לידת בנו ‪ ,‬לא יכל לשלוט על חינוכו של בנו ‪ ,‬אשר חונך על ברכי דת‬
‫הציונות השבתאית ‪ .‬בנו גר כיום בעופרה בחבל בנימין בדרום השומרון וילדיו נושאים שמות תת‪ -‬תרבותיים‪ .‬אנו‬
‫תקוה‪ ,‬שמחול שדים זה‪ ,‬אשר הותיר אחריו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ופגע בצאצאיו יבלם ולא ימשיך לפגוע בהם עוד‪.‬‬
‫נראה להלן כיצד גם מרן ה "חזו"א" " בירך" את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק אישית על מעלליו ‪ ,‬כאשר הוא פוסק עליו את דינו ‪,‬‬
‫שאי אפשר יותר לסבול ממנו בעולם הזה ‪ .‬אכן‪ ,‬תוך ימים ספורים לאחר מכן הוא חלה את מחלתו האנושה ולא‬
‫הוציא את שנתו‪.‬‬
‫כאשר ראה מרן ה "חפץ חיים"‪ ,‬כי במקום מעשים שולח לו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכתב בחזרה‪ ,‬הבין מיד ברוח קודשו מה‬
‫תוכנו של המכתב ‪ ,‬היינו‪ ,‬לא רק שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו חוזר בו אלא שחולק עליו ועוד מוציא לשון הרע על אחרים ‪.‬‬
‫קעז‪.‬‬
‫תגובת מרן לדבריו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק במכתבו‪ ,‬שהוא נרדף כדוד המלך ‪ ,‬היתה כאל מוקצה מחמת מיאוס‬
‫„הגיע מכתב מקוק ל "חפץ חיים " זצ"ל‪ .‬המכתב ה יה מונח על השולחן וה "חפץ חיים " זצ"ל דחפו כלאחר יד‬
‫באצילי ידיו (=במרפקו)“‪.‬‬
‫מאז מרן אינו כותב לו מכתבים בצורה ישירה ‪ .‬הוא כותב עוד מכתב וכרוז ‪ ,‬כאשר הוא מתכוון אליו בלא להזכיר‬
‫את שמו‪ .‬הוא שולח מכתב קעח‪ .‬בניסן תרפ "ד‪ ,‬אליו ואל כל חברי הרבנות הראשית גם יחד ‪ .‬כמובן‪ ,‬שעיקר כוונתו‬
‫במכתב היתה אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו‪ ,‬העומד בראש מוסד זה ‪ .‬אם היה ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק צדיק וגם דובר אמת ‪ ,‬הרי‬
‫שגם משרתיו‪ -‬אנשי הרבנות ‪ ,‬היו נוהגים ביושר ‪ ,‬כדברי חז "לתקמב‪( .‬ד‪„ -):‬הא לדבר אמת‪ -‬משרתיו צדיקים “‪ ,‬אלא‬
‫ש„מדמושל מקשיב על דב ר שקר‪ -‬כל משרתיו רשעים “‪ .‬כיוון שהוא אינו מזכיר את שמו ‪ ,‬הוא מרשה לעצמו‬
‫לגנותו בכינויי גנאי חמורים ביותר ‪ .‬בתארי כבוד הוא משווה אותו יחד עם שאר משרתיו ברבנות וכותב תואר‬
‫נדוש "הרבנים הגאונים המפורסמים "‪ .‬הוא מתייחס למאמרים בעיתונו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "קול יעקב "‪ ,‬העיתון של‬
‫הרבנות הראש ית‪ .‬הוא מאשים אותו ואותם על מה שנאמר שם ושהשטן מרקד אצלם בכל תוקף‪„ -‬חירופים‬
‫וגידופים בנאצות גדולות לאנשים גדולים בתורה וביראת שמים והלצות בגימטריות אשר תיגעל הנפש כל שומע‬
‫אשר תבער בכל הגולה‬ ‫ולולי שראיתיו בעיני לא האמנתי ‪...‬הותרה הרצועה להוסיף אש על המדורה עד‬
‫כשלהבת‪ .“...‬הוא מאשים שם עוד את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי צורת התנהגותו היא גם זאת שגרמה לכך ש „חרב עירנו‬
‫ושמם בית מקדשינו על שנאת חינם ‪...‬היא היא המעכבת לביאת משיח צדקינו ‪...‬ולמה לכם להיות מעכבי‬
‫הגאולה חס וחלילה ‪ .“...‬הוא עוד מוסיף ומאשים את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומשרתיו ברבנות ‪ ,‬בחילול השם בין העמים‬
‫ומזהיר אותו ע ל פי דברי הגמרא– „וידוע מאמרם ז "ל שאין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד בחילול‬
‫השם“‪ .‬לכן מבקש הוא ממנו ומהם "בבלימת פיכם "‪ .‬מרן יודע עם מי יש לו עסק אחר שנוכח‪ ,‬כי פנייתו האישית‬
‫אליו לא עזרה ולכן הוא מאיים עליו– „אם לא תחושו לדברי זכרו נא אחי כי יש לאל ידנו ולא איזה דברים אחרים‬
‫אשר תתחרטו לבסוף ‪ .“...‬בתגובתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למכתב הראשון של מרן אליו ‪ ,‬הוא כותב שיש מי שמבזה‬
‫בצד השני ‪ ,‬לכן כאן מקדים מרן ה "חפץ חיים "‪ ,‬שהצד השני „קיבלו עליהם לכל הפחות לחדול מלש לח מדנים‬
‫בלשון ובכתב “‪ .‬הוא רומז לו בכך שהצד השני עומד בדיב ורו ולכן אין ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תירוצים נוספים להמשיך‬
‫ולחרף ולגדף ולזרוע שנאת חינם ‪ .‬יש לציין ‪ ,‬כי לשונות עזות כאלו‪ ,‬בהתייחסותו אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬ואיומים כאלו‬
‫המתייחסים אליו כאיש העולם התחתון ‪ ,‬לא יצאו מעולם מתחת ידו של מרן‪ ,‬מלבד כנגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומשרתיו‪.‬‬
‫שנה לאחר מכן בשנת תרפ "ה (‪ ,)1925‬מחמיר מרן ה "חפץ חיים " את יחסו אל ר' א‪.‬י‪ .‬קוק והפעם מפרסם‬
‫הודעה פומבית עליו ‪ ,‬בלא להזכיר את שמו ‪ .‬הודעה זו מתייחסת לחילול השם שגרם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנותנו את‬
‫חסותו למפעל הכפירה הש בתאי הגדול ביותר אז בארץ ישראל – האוניברסיטה העברית ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא חזר‬
‫בו ממה שאמר בנאומו בפתיחה ‪ ,‬כי בתנאים מסוימים מוסד זה יכול להיות אכסניה של תורה ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם‬
‫לא גינה את דברי ח ‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬אשר דימה מוסד זה ל "בית המקדש השלישי "‪ ,‬עפר לפיהם‪ .‬למעשה‪ ,‬אם היתה‬
‫לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעט יראת שמים הוא היה קורע את בגדיו לשמע אמירות אלו של ביאליק ושל עצמו ‪ ,‬אלא נראה‬
‫כי נעמו לו דברי ביאליק ‪ ,‬אשר אליו כתב בחמימות והערכה במכתבים הנמצאים כיום ב "בית ביאליק "‪ ( .‬כפי‬
‫שנראה להלן שעו‪ ,.‬גם בנו ‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מתייחס לביאליק בהערצה גדולה ‪ .).‬במשך השנים הוא גם לא פירסם‬
‫התנצלות פומבית על שתיקתו ועל מה שהוא אמר‪.‬‬
‫ראינו לעיל כי דברים בסגנון זה ממש אמר שבתאי צבי בזמנו ‪ ,‬ויוצא איפוא לפי דברי מרן ה "ח"ח" שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫רוצה "לעקור את כל התורה ומצוותיה "‪.‬‬

‫קעז‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬א'קח‪.‬‬

‫קעח‪" .‬מרא דארעא ישראל"‪,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' ר"כ‪.‬‬
 ‫קכ‬

‫מרן ה "ח"ח" כחכם עדיף מנביא הכליל את ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק בכלל אלו הסוברים שהאוניברסיטה היא "בית המקדש‬
‫השלישי"‪ ,‬אך ר' א‪.‬י‪ .‬קוק סבר כחלק מתת התרבות של הציוניזם ‪ ,‬שלא רק מפעל שימוד ציוני זה נכלל בהגדרה‬
‫זו‪ ,‬אלא כל המפעלים של הציוניזם נכללים למעשה תחת כותרת זו ‪ .‬ד"ר יצחק ברויאר מעיד במאמר לזכרו של‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוקקעט‪ .‬שדעתו זו אף היתה מפורסמת בזמנו ‪ .‬הוא מצטט את אחד ממנהיגי הציוניזם מ ‪.‬מ‪ .‬אוסישקין ‪,‬‬
‫(שהיתה לו השפעה על ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק) מתוך דבריו בקונגרס הציוני על אישיותו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪...,, -‬רבים מכירים‬
‫בודאי את התשובה הנפלאה (= המתאימה למסורת התנועות המילנאריות של הנצרות הפרוטסטנט ית ‪ ,‬אשר‬
‫ממנה נשאבה תפיסה מעוותת זו ‪ ,‬בניגוד לדברי חז "ל שרק המשיח עצמו יקבץ את כל הגלויות ‪ ).‬אותה נתן (=‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק) לרב נכבד מאוד ‪ ...‬התשובה היתה ‪ :‬יודעים אתם ‪ ,‬כי בזמן שבית המקדש היה קיים‪ -‬נמצאו בו‬
‫העזרה‪ ,‬ההיכל וקודש הקודשים ובאיזו דרך מותר לו להשתתף בעבודת בית המקדש ‪ .‬היו שם כהנים ‪ ,‬לוויים‪,‬‬
‫ישראל ועזרה מיוחדת לנשים ‪ .‬כל אלה ‪ ,‬כך אמר המנוח (=ר' א‪.‬י‪ .‬קוק)‪ ,‬היו בזמן שבית המקדש כבר היה קיים ‪,‬‬
‫אבל בשעה שבנו את בית המקדש‪ -‬לא היו מחיצות ‪ .‬אז רשאי היה כל אחד להכנס לפני ולפנים ‪ ,‬כי היתה זו עת‬
‫לבנות‪ .‬היום‪ ,‬כך אמר אנחנו בונים את הבית השלישי ‪ .‬אנחנו עכשיו בעת הבניה ואין מחיצה בין הנוער ובינינו ‪,‬‬
‫בין החרדים לבין החופשים ‪ ...‬הניחו לנו לבנות תחילה את בית המקדש “‪ .‬ראינו לעיל ‪ ,‬כי דברים אלו ממש‬
‫אמר שבתאי צבי בזמנו ו כן ביאליק ויוצא איפוא ‪ ,‬לפי דברי מרן ה "ח"ח"‪ ,‬שר' א‪.‬י‪ .‬קוק רוצה "לעקור את כ ל‬
‫התורה ומצוותיה "‪.‬‬
‫ה"חפץ חיים" כידוע‪ ,‬היה מתנצל‪ ,‬אפילו אם איחר כמה דקות לתפילה והורה לתלמידיו לעשות כן כאשר הם יהיו‬
‫רבנים‪ .‬כיוון ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שתק הבין מרן ה "חפץ חיים "‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רק חושב שמוסד זה יכול להיות‬
‫אכסניה של תורה בתנאים מסוימים עפ "ל‪ ,‬אלא גם מסכים עם ביאליק לכן הוא כותב במחאתו קפ‪ .‬על ביאליק ור '‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק–„אנשים אשר מבלי דעת ותבונה מכנים ומדמים את האוניברסיטה אשר בנו בעיר הקודש בשם "בית‬
‫מקדש שלישי ואכסניה של תורה " (=במילים אלו למעשה מרן משווה את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לביאליק ‪...).‬וזהו חילול‬
‫בית מקדשינו ותורתינו הקדושה ‪ ,‬אשר לא נשמע מעולם כמוהו (=אפילו השבתאיי משה מנדלסון לא כינה‬
‫אוניברסיטה בכל תנאי כאכסניה של תורה ‪...).‬כי האומרים את זה והמסכימים לזה (=היינו ‪ ,‬דברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫והסכמתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בשתיקה לדברי ביאליק ‪ ).‬הם רוצים לעקור את כל התורה כולה ומ צוותיה ואסור‬
‫לילך בשיטותיהם וכל המאמינים והמחזיקים בתורת השם יתברך מחויבין למחות נגד ביזיון קודש זה “‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬הראביי של מכון ההסדר בישוב הר ברכה ושל השבועון "בשבע"‪ ,‬א‪ .‬מלמד‪ ,‬תלמיד תלמידו של ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪-‬ידידו של ביאליק ותלמידו של "אחד העם "‪ ,‬גם עתיד לתת פומבי להשוואה בין בית המקדש לצבא של בן‬
‫גוריון‪ -‬צה"ל עפ"לא‪ ,13.8.09( .‬עמ' ‪.)40‬‬
‫רבינו ירוחם הגדול ‪ ,‬המשגיח של ישיבת מיר התייחס גם הוא בשיחה מיוחדת לדברי הבלע של ר ' א‪ .‬י ‪.‬קוק‬
‫בפתיחת האוניברסיטה בירושלים ‪ .‬כידוע‪ ,‬גם רבינו ירוחם התייחס בתחילה בהערכה למידותיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫עד לאירוע הנ "ל (גם במקרה זה של חזרה מההתייחסות החיובית אליו "שוכחים" בציוניזם הדתי חזרה זו של‬
‫רבינו ירוחם ומציגים רק את ההתייחסות הראשונית שלו אל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .).‬רבינו ירוחם הסביר ‪ ,‬כי זו טעות‬
‫לחשוב‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שיקר ביודעין ושהאמת היא שהוא אכן ל א רק פגע בקדושת התורה בדבריו ‪ ,‬אלא אכן גם‬
‫סובר כאותה תפיסה אפיקוריאנית ‪ ,‬שהתורה איננה כוללת את כל החוכמות ושהיא "זקוקה" לעזר מהתפיסות‬
‫המעוותות של חוכמות הגויים והפילוסופיה שלהם קצא‪( .‬ח"ו עמ' ‪ .)479‬רבינו ירוחם מזהה את ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק בדבריו‬
‫אלו כנוצרי פרוטסטנטי ‪ ,‬אשר אמון על יסוד היסודות של נצרות זו האומרת ‪ ,‬שהתורה עוסקת בתחום מצומצם‬
‫של עיקרי אמונה טקסים וציוויים ‪ .‬תובנה זו יצרה את הבסיס למושגים של "הדת והחיים "‪" ,‬הדת והחברה "‪,‬‬
‫"הדת והלאום"‪ ,‬ו"הדת והמדע"‪.‬‬
‫גם כאשר שמע ה "חפץ חיים " באספת רבנים ‪ ,‬את הגאון רבי מאיר יצחק (מעשרת הפרושים בקלויז הגר "א‬
‫קפא‪ ..‬ברור גם‬ ‫בוילנא‪ ).‬נואם ואומר "קוק ימח שמו "‪ ,‬לא אמר על כך כלום ואף לא עשה שום תנועה על כך‬
‫שכוונת "עוקרי התורה ומצוותיה "‪ ,‬נאמר על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו ולא על שאר הדוברים בטקס הנחת אבן הפינה‬
‫של האוניברסיטה ‪ ,‬כיוון שהם ‪ ,‬שנים רבות לפני דבר יהם בטקס ‪ ,‬כבר עקרו מהוויתם את התורה ומצוותיה ‪ .‬כאן‬
‫לראשונה מזכיר מרן ה "חפץ חיים " את "שיטותיהם"‪ .‬היינו‪ ,‬ה"חפץ חיים " כבר מכיר בכך של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ישנ ן‬
‫שיטות חדשות אשר באמצעותן הוא עוקר את התורה ומצוותיה ‪ .‬קיים מכתב מסוים קפב‪ ,.‬בו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתייחס‬
‫רק לגבי האמירה שלו "מציון תצא תורה "–„אמרתי להם מפורש שאני מתפחד שלא תצא חס וחלילה תקלה‬
‫מידם אם יזניחו את התורה והיראה וישפיקו רק בילדי נוכרים והבאתי להם משלים על זה ‪...‬ורק אם ישמרו את‬
‫קדושת ישראל המורים ‪ .“...‬אם כן ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כותב בעצמו שאותם פרופסורים אתאיסטים ו שבתאים‪ ,‬הם‬

‫קעט‪" .‬המעיין"‪ ,‬תשרי‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬כ"ו‪ ,‬גליון א'‪.‬‬

‫קפ‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א'קז‪" .‬מרא דארעא דישראל"‪ ,‬ח"ב עמ' ר"ח‪.‬‬
‫קפא‪( .‬שם) א'קח‪.‬‬
‫קפב‪" .‬נקודה"‪ ,‬גליון מס' ‪ ,113‬ג' אלול תשמ"ז‪ ,28.8.87 ,‬עמ' ‪.23‬‬
 ‫קכא‬

‫נקראים שומרי תורה ויראה ‪ ,‬אלא שהוא רק חושש שמא הם יחליטו להזניח את התורה והיראה בה הם‬
‫"ממולאים מזן אל זן "‪ .‬הוא מצפה מהמורים המתבוללים השבתאיים כי הם ימשיכו לשמור את קדושת ישראל ‪.‬‬
‫‪ ,‬אשר משמעו כי מתבוללים אלו ברא ייתם השבתאית‬ ‫התנצלותו זו הופכת לעוד כתב אישום חמור נגדו‬
‫והפרוטסטנטית לגבי המקורות ‪ ,‬מהווים התגלמות התורה והיראה ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלה כאן כשבתאי מודרני‬
‫אדוק החושש שמא הם ינטשו את הווייתם השבתאית ואז "תצא חס וחלילה תקלה מידם "‪ .‬יש לציין כי במכתב‬
‫את האמירה הזא ת לישיבות הקדושות ‪ .‬שיטה‬ ‫לרב משאש קפג‪ .‬הוא כותב הפוך מהמכתב הקודם ומייחס‬
‫הפכפכנית ושקר גס זה מהווים את הטקטיקה הידועה של השבתאים ‪ .‬הוא הניח כי מכתביו לא יפורסמו וכך לא‬
‫תתגלה הסתירה שביניהם ‪ .‬מורי האוניברסיטאות מילאו את המלצתו בכל לב ומפטמים את תלמידיהם ב כפירה‬
‫שבתאית ב"מדעי הרוח" ובפרט ב"מדעי היהדות" מזן אל זן עד ימינו‪.‬‬
‫מעוד סיבה ‪ ,‬אי אפשר לומר ‪ ,‬שכוונתו באומרו "שלא יזניחו את התורה והיראה "‪ ,‬כוונתו היא לתורת ישראל‬
‫המקורית‪ ,‬אלא וודאי שכוונתו היא שימשיכו להתעסק בביקורת המקרא והתלמוד תוך כדי ריסוקן ‪ ,‬כתת‪-‬תרבות‬
‫של הנצרות הפרוטסטנטית אשר ריסקה את מידת אמינותם של הכתבים של הממסד הקתולי ‪ .‬כי הרי אם ישאל‬
‫השואל‪ ,‬כיצד האוניברסיטה אמורה להמשיך בביקורת המקרא והתלמוד ‪ ,‬בו בזמן שאת דבריו הוא אומר ב‪-‬‬
‫‪ – 1925‬מועד טקס פתיחת האוניברסיטה ‪ ,‬הרי שוברו בצידו ‪ ,‬כי כבר כחצי שנה לפני כן „בשנת‪ 1924 -‬נפתח‬
‫בה המכון למדעי היהדות “קפד‪„..‬בשנה הראשונה לפעולתו‪ ,‬לימדו במכון י‪ .‬ג‪ .‬גוטמן‪ ,‬מ‪ .‬מרגוליס וש‪ .‬קליין“קפה‪..‬‬
‫„יסודה של האוניברסיטה החל לקרום עור וגידים בשנת ‪ 1882‬בעיר איידלברג שבגרמניה ‪ .‬פרופ' צבי הרמן‬
‫שפירא היה אחד מהוגי הרעיון הזה ‪ .‬הרעיון עלה בקנה אחד עם תפיסתו של "אחד העם "‪ ,‬מנהיג הציונות‬
‫הרוחנית‪ ,‬כי יש לראות בתנועה הציונית כולה מפעל רוחני תרבותי ‪...‬והוא נידון בהרחבה בקונגרס החמישי ב‪-‬‬
‫‪...1901‬ב‪ 1902-‬פרסמו חיים ויצמן ‪ ,‬ברטולד פייבל ומרטין בובר את החוברת "בית ספר יהודי גבוה "‪ ,‬שבה‬
‫הובהר אופיו של המוסד הזה והוגדרו תפקידיו ‪...‬הרב קוק ‪ ,‬כאמור‪ ,‬ידע על ההכנות להקמ ת האוניברסיטה עוד‬
‫בשבתו באירופה ‪ .‬הרב קוק האמין ‪ ,‬כי יש חשיבות רבה לאוניברסיטה כמקום להתפתחות הרוח היהודית‬
‫החדשה בארץ ישראל ‪ ,‬אך סבר כי ‪...‬צריך להיות חלק ממערך שבו קיים שיווי משקל נכון בין הקודש לחול כדי‬
‫ששני הקצוות‪ -‬שאינם באמת קצוות‪-‬יעצימו זה את זה“קלח‪( .‬עמ' ‪.)229‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק קיווה ‪ ,‬כמי שאמון על הפכפכנות וקונספירציה– הערכים המכוננים את הטקטיקה השבתא ית–כי‬
‫עובדה זו אינה מפורסמת וכי יחכו זמן קצר עד שיפרסמו זאת וכן שלא יזכירו כלל אפילו ברמז על פתיחת מכון‬
‫כזה באוניברסיטה ‪ ,‬אלא שלהוותו ולמורת רוחו זמן קצר לאחר מכן ‪ ,‬תוך כדי פרסום ‪ ,‬נתן אחד מהפרופסורים‬
‫המתבוללים הלבנטיניים – פרופ' טורשינר (טור‪-‬סיני)‪ ,‬הרצאה בנושא ביקורת המקרא במכון‪.‬‬
‫קמ‪.‬‬
‫הגר"י הוטנר היה בדיוק בביתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כאשר הגיע ה אליו ידיעה זו וראה כיצד חורה לו הדבר מאד‬
‫(עמ' ‪ )436‬ובצדק לשיטתו‪ ,‬כי הרי כל מטרת הציוניזם והבאתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לנאום שם ‪ ,‬היתה כדי שי תן‬
‫לגיטימציה למוסד תת ‪-‬תרבותי זה באצטלה רבנית ‪ ,‬כדי למשוך לשם מה שיותר יהודים חרדים ותורמים ובפרט‬
‫שגם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו הבטיח להסית בחורי ישיבה ללכת ללמוד שם קפו‪ .‬ואחד המפורסמים מ אוהדיו ו תלמידיו‬
‫הוא הרה "ר שלמה גורן‪ ,‬שהלך ללמוד שם בחשאי כאשר למד בישיבת חברון קפז‪ .‬ולכן כעס מאד על הפרת כללי‬
‫הטקטיקה השבתאית ועל כך שהתייחסו אל יו בבחינת "הכושי עשה את שלו ‪ ,‬הכושי יכול ללכת "‪ .‬ראינו לעיל כי‬
‫אחרי תקופת תת ‪-‬התרבות השבתאי ת (על פי התפיסה הפרוטסטנטית ) ותת‪-‬התרבות מבית מדרשו של‬
‫שפינוזה‪ ,‬התאחדו ת ת תרבויות אלו בצורה גלויה הן בתקופת ה "השכלה" והן בתחילת תקופת הציוניזם ‪ .‬גם‬
‫‪ ,‬אומר זאת‬ ‫בפתיחת האוניברסיטה ניתן ביטוי לכך ‪ ,‬כאשר הנציב העליון הבריטי בארץ הרברט סמואל‬
‫מפורשותקפו‪( .‬א' קיא) לקול מחיאות הכפיים של אלפי המשתתפים – אשר התכנסו בביב השופכין השבתאיי‬
‫הזה‪...„-‬שיחקרו וידרשו כפי רצונם ואל ידחקו לצמצם את עצמם בשביל האמונה ‪ ,‬כי כל דבר אשר אין שכל‬
‫האדם משיג‪ ,‬צריכים להסיר מאמונתינו והמשיל את זה לרפורמטור הנוצרי (=מרטין לותר)‪ ,‬שעשה כן באמונתם‬
‫והוא (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) כראש לציונים שמע זאת ולא קרע בגדיו ולא עוד אלא שהאיש ‪...‬הנזכר לעיל העיד שאמר‬
‫זה הרב שירשה לתלמידים בישיבה שלו שילמדו גם באוניברסיט ה הנ"ל ונתגלה לעיני כל שחבר הוא לאיש‬
‫משחית ולדעתי אינו נופל מירבעם בן נבט שהעמיד עגלים‪...‬הק' שאול בראך מנייטרא“‪ .‬ירבעם בן נבט הונצח‬

‫קפג‪".‬לכבודה של תורה"‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬

‫קפד‪".‬תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים "‪-‬שורשים והתחלות ‪ ,‬בעריכת שאול כץ ומיכאל הד ‪ ,‬הוצ'‬
‫האוניברסיטה העברית ירושלים‪ ,‬תשנ"ז‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪" .471‬לקסיקון ציוני "‪ ,‬ערך "האוניברסיטה‬
‫העברית"‪ ,‬אפרים ומנחם תלמי‪ ,‬הוצ' מעריב‪ ,‬מהדו'‪ ,‬ח'‪ ,‬תשמ"ב‪.‬‬
‫קפה‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.471‬‬
‫קפו‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬א'קי"ב‪.‬‬
‫קפז‪ .‬רבי יוסף דינקלס‪.‬‬
 ‫קכב‬

‫לדראון עולם כ "חוטא ומחטיא את הרבים " על אף שידע לדרוש את התורה במאה ושלוש פנים ‪ ,‬כדברי הגמרא‬
‫במס' סנהדרין (קג‪.).‬‬
‫עם כל גדולתו של ירבעם בתורה ‪ ,‬לא עלה בדעתו של אף יהודי מעולם לטעון‪ ,‬כי אין לדבר לשון הרע על‬
‫ירבעם‪ ,‬משום שהיה תלמיד חכם ‪ ,‬אשר האפיל בגדולתו התורנית על כל חכמי דורו ‪ ,‬עד שהגיעו הדורות של‬
‫ה"ציוניזם הדתי "‪ ,‬אשר ברוב עיוותם טוענים ‪ ,‬כי אסור לפרסם דבר על אישיותו הכפרנית והשבתאית מודרנית‬
‫של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כיוון שזה נחשב איסור של לשון הרע על תלמיד חכם וראה לעיל מה שכתבו על עיוות זה‬
‫המהר"ם חאגיז‪ ,‬ה"חפץ חיים" ורבי בן ציון אבא שאול ‪.‬‬
‫כוונת אותו גא ון וקדוש ‪ ,‬אינה להשווות את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בידע ובהבנה בתורה לירבעם בן נבט ‪ ,‬באשר ידיעתו‬
‫והבנתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שואפת לאפס ביחס לירבעם בן נבט ‪ ,‬אלא רק לעניין עוצמת ההרס והחורבן אשר גרם‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לעם ישראל לדורו ולדורות הבאים כירבעם בן נבט‪.‬‬
‫יש להתפלא על כך ‪ ,‬כי השערוריה סביב דברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בטקס הפתיחה ‪ ,‬התמקדה דוקא לגבי מה ש חשבו‬
‫שכינה את האוניברסיטה כאכסניה של תורה ‪ ,‬ולגבי מה שאמר שם את הפסוק "כי מציון תצא תורה "‪ ,‬בו בזמן‬
‫שאמר שם עוד דברים חמורים ואולי אף הרבה יותר מכך ‪ ,‬למשל‪ ,‬לגבי מה שזיהה את המוסד כ „מהווה חלק‬
‫מתהליך הגאולה “‪ ,‬כפי שגם הבין זאת פרופ ' י‪ .‬ברטלקפד‪( .‬עמ' ‪ ,)316‬מהציוניזם הדתי‪ -‬ראש החוג להסטוריה‬
‫יהודית במוסד זה‪ .‬יש גם לציין‪ ,‬כי בהוצאה אקדמית זו קפד‪ ,.‬מופיעים נאומי הפתיחה אחרי שכתובם ‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בנאומו של ביאליק אינה מופיעה התבטאותו ‪ ,‬כי מוסד זה הוא "בית המקדש ה שלישי " עפ"ל וכן אינו מופיע שם ‪,‬‬
‫כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אמר "כי מציון תצא תורה "‪ ,‬אף ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו הודה על כך באיגרתו קפב‪ .‬שאמר דברים אלו ‪.‬‬
‫הושמטו שם גם דברי הנציב הרברט סמואל ‪ ,‬לגבי המלצתו לבקר את כתבי היהדות ‪ ,‬כפי שעשה מרטין לותר ‪.‬‬
‫יתכן‪ ,‬כי הדברים שוכתבו על ידי הנואמים עצמם ‪ ,‬כאשר נתבקשו להעביר לגנזך האוניברסיטה את נאומיהם‬
‫בכתב או שנעשה הדבר על ידי האוניברסיטה עצמה ‪ .‬סילופים ושקרים בכל מה שקשור ליהדות ותורה ‪ ,‬הם‬
‫כידוע חלק אינטגרלי מה "מחקר המדעי"‪ ,‬בעיקר כאן בארץ וכידוע ‪ ,‬יש על כך דוגמאות אינספור ‪ .‬על אף שר ' י‪.‬א‪.‬‬
‫קוק נוכח שמלמדים במוסד זה ביקורת המקרא ולימודי כפירה בתורה ‪ ,‬הוא אינו נמנע מלשבח מוסד זה וכותב‬
‫איגרת לאחר טקס פתיחת האוניברסיטה בירושלים ‪„ -‬יהודי העולם כולו ‪ ,‬היהודים הנאמנים הטובים והנאמנים‬
‫ים האחרונים ‪,‬‬ ‫המוקירים את כבוד עמם מעלתו וישועתו ושבלבם מהדהד אושר האירועים הנעלים של הימ‬
‫בוודאי חשו תחושת שמחה בחנוכת האוניברסיטה העברית ובישועות שקרו באותו אירוע ‪ .‬באותו יום נמלא ליבנו‬
‫גאוה וראשנו הורם – אולי ממש בפעם הראשונה מאז גלותנו ‪ .‬אותו יום אכן היווה יום תשועה לישראל ‪ ...‬ישיבה‬
‫גדולה הד ומה לאקדמיות הגדולות של העבר ‪...‬עומדת לקום בהר דוד הקדוש ‪ ,‬בקרבת מקום לאוניברסיטה‬
‫העברית שנחנכה זה עתה ‪ .‬כבר נרכשה קרקע לישיבה העולמית הזאת ‪ ,‬העתידה להיות האקדמיה התיאולוגית‬
‫העולמית של העם היהודי ― ["המעין"‪ ,‬תמוז תשס "ג (מז‪,‬ד)‪ ,‬עמ' ‪ .]17-18‬ננסה לבאר מה זוייף בנאומו של ר '‬
‫א‪.‬י‪ .‬קוק וידו של מי היתה במעל ‪ .‬נאומו מופיע במספר ספרים ‪ .‬לאחר שהוא גמר את נאומו הוא הוסיף שם גם‬
‫שיר‪-‬תפילה בן ‪ 55‬שורות‪ .‬הנאום והתפילה הובאו במלואם בספרו של צבי ירון ("משנתו של הרב קוק "‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪ .)213-6‬בתפילה הוא מדמה את האוניברסיטה ל "היכל" ושמח בפתיחת "שערי הדעת " ומסיים‬
‫בפסוק "כי מציון תצא תורה "‪ ,‬מיד לאחר המילים "יגדיל תורה ויאדיר "‪ .‬במסגרת מכבסת המילים על פי משנתו‬
‫של "אחד העם " הוא מכנה את הלימודים שם כ "תורה"‪ .‬באותו החודש של טקס הפתיחה ‪ ,‬הובאו הנאום‬
‫והתפילה בחוברת‪" -‬דברי הרב רבינו א ‪.‬י‪ .‬קוק שליט "א אשר דבר ואשר התפלל בפתיחת המכלל ה העברית‬
‫בירושלים" (" דפוס ציון "‪ ,‬ניסן תרפ "ה‪ ,‬עמ' א‪-‬יא)‪ .‬בסיום הנאום הוא אמר‪„ -‬לקחת תורה מציון ודבר ה '‬
‫מירושלים“ ובסיום התפילה הוא אמר את הפסוק אשר בגלל אמירתו גינו אותו כל גדולי ישראל‪„ -‬כי מציון תצא‬
‫תורה“‪ .‬בספר "חגיגת הפתיחה " ( נובמבר ‪ ,1925‬הוצ' אוניברסיטה ה עברית‪ ,‬ירושלים) מופיע נאומו במהדורה‬
‫עברית ובמהדורה אנגלית ‪ .‬המהדורה האנגלית תואמת לשתי המהדורות שהובאו לעיל ‪ .‬במהדורה העברית‬
‫"כי‬ ‫(עמ' טו‪-‬יח) מתחילים הזיופים ‪ .‬התפילה משובצת בצורה מקוטעת לפני סוף הנאום ומושמט שם הפסוק‬
‫מציון תצא תורה " והנאום מסתיים כמו במהדו רות שלעיל ‪ .‬צ‪.‬י‪ .‬קוק מתדרדר עוד יותר ומבצע זיוף חמור יותר ‪.‬‬
‫הוא מוציא את הנאום בחוברת ‪ ,‬כאשר הוא משמיט לחלוטין את כל התפילה בת ‪ 55‬השורות ובעקבותיו הולך‬
‫"מאמרי הראי "ה"‪,‬‬ ‫אלישע אבינר ‪ ,‬אשר גם הוא משקר ומשמיט לחלוטין את התפילה עם הפסוק הבעייתי ב‬
‫(ירושלים תשד "מ‪ ,‬הוצ' אבינר‪ ,‬בית אל ‪ ,‬מהדורה מתוקנת תשמ "ח‪ ,‬עמוד ‪ .)306-8‬ישנם ב ' אפשרויות‪ ,‬או שר '‬
‫א‪.‬י‪ .‬קוק פנה אל האוניברסיטה וביקש לזייף את נאומו או שבנו פנה והתוצאה היתה פשרה ‪ ,‬לזייף את הנאום רק‬
‫במהדורה העברית‪ ,‬אך לא במהדורה האנגלית ‪ ,‬מתוך ההנחה שאף חרדי לא יעיין במהדורה זו ‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי אחת מהסיבות העיקריות לשכתוב הנאומים‪ ,‬היא הסערה הגדולה שעוררו דברי הנואמים בעולם‬
‫היהודי‪ ,‬וכן כדי לשכך את זעמם של מממני המכון למדעי היהדות והאוניברסיטה בכלל ‪ ,‬כגון הברון רוטשילד ‪,‬‬
‫אשר הי תנו את מימונם בכך ‪ ,‬שביקורת המקרא והתורה שבעל פה לא תילמד בין כותלי המכון‪ .‬בלחץ מממנים‬
‫אלו‪ ,‬נמנע ד "ר י ‪ .‬ל‪ .‬מגנס‪ ,‬ממייסדי האוניברסיטה ‪ ,‬מלמנות את פרופ ' קלויזנר שר "י להסטוריון של המכון ‪,‬‬
‫בעקבות „פרסום ספרו "ישו הנוצרי " באביב תרפ "ב‪ ,‬בעיצומן של ההכנות לפתיחת האוניברסיטה ‪ ,‬ספר שבו‬
 ‫קכג‬

‫ביטא קלויזנר יחס חיובי ואוהד כלפי משיח הנצרות ‪ ,‬עובדה אשר הרתיעה רבנים ראשיים ואחרים מתמיכה‬
‫במוסד זה ‪ ,‬אשר היתנו את תמיכתם במכון בהרחקת קלויזנר מהוראת ההיסטוריה “קפד‪ ..‬ראשי האוניברסיטה‬
‫הפעילו את הטקטיקה השבתאית הערמומית שלהם ‪ ,‬והכניסו את קלויזנר לאחר מספר שנים ללמד שם כמרצה‬
‫לספרות‪.‬‬
‫יש לזכור ‪ ,‬שעל מייסדי האוני ברסיטה נמנו קיצוני המתבוללים בפרט מגרמניה ‪ ,‬בעלי משטמה בלתי נל אית‬
‫ליהדות‪ ,‬שזכרו את המוסר היהודי הגבוה ‪ ,‬אשר עמד בסתירה ליצריהם האפלים ‪ .‬הרוח החיה והמייסד של‬
‫האוניברסיטה היה למעשה רפורמי מוצהר‪ -‬ד"ר י ‪ .‬ל‪ .‬מגנס‪ ,‬אשר הקפיד "להתפלל" בטמפל רפורמי ‪ .‬שמועות‬
‫התהלכו סביב הפרופסורים של המכון למדעי היהדות ‪ ,‬לגבי ההוללות המזוהמת שלהם בחייהם הפרטיים ‪ .‬על‬
‫התיאורטיקן המתמטי ‪ ,‬מייסד המחלקה למתמטיקה שם – פרופ' א‪ .‬פרנקל מסופר‪ ,‬כי כאשר ראו ספרונים זולים‬
‫ומזוהמים מציצים מכיסו האחורי ‪ ,‬שאלו אותו כיצד זה אמור להתיישב עם רמ תו המדעית ‪ .‬הוא ת מה וענה להם ‪-‬‬
‫„וכי משום שאני מתמטיקאי אני חייב להיות משולש ?“‪ .‬פרנקל נחשב בגרמניה מראשי בוני אלילות האדם ‪,‬‬
‫בהיותו בין יוצרי המערכת המתמטית החזקה ביותר ‪ ,zf‬בתחום ה "לוגיקה מתמטית "‪ ,‬עד שהוכיח קורט גדל ‪,‬‬
‫בהוכחה השניה שלו ‪ ,‬בדבר אי‪ -‬הקונסיסטנטיות של שום מערכת מתמטית ו הרס בכך את המבצר האחרון של‬
‫אלילות האדם ‪ ,‬לאחר שגילויה של הפיזיקה הקוונטית ניפצה את רובה של אשליית אלילות האדם ‪ ,‬אשר ייחסה‬
‫‪ .‬בכך‬ ‫למדע ערך של חכמה לוגית ‪ ,‬אובייקטיבית ויומרניות של ידע סיבתי לגבי חוקי הטבע ברמה לוגית‬
‫"תקופת הנאורות" הנאיבית‪ ,‬ניפוץ אשר תת‪ -‬התרבות‬ ‫הסתיימה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת‬
‫השבתאית כאן בארץ עדיין לא הצליחה להפנים ‪ .‬דוגמה לכך הוא הפרופ ' התת‪-‬תרבותי‪ ,‬נשיא "בית המשפט‬
‫העליון" לשעבר אהרון ברק ‪ ,‬אשר התפיסה הרדודה והפרימיטיבית שלו עדיין אינה מאפשרת לו להשיל מעליו ‪,‬‬
‫תפיסה אנכרוניסטית זו של אלילות הא דם‪ ,‬כפי שהיא נוסחה בפיו "הכל שפיט"‪ .‬עו"ד ד "ר יעקב ויינרוט הבחין‬
‫ברדידות זו כאשר אמר קפח‪ .‬בתשובה לשאלה "ברק בז לציבור החרדי ?"– „לא‪ ,‬לא‪...‬ברק הוא גם המשכיל‬
‫היהודי הקלאסי של המאה התשע עשרה“‪-‬תקופת הנאורות ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק דווקא הרגיש מצוין בביב שופכין זה ‪,‬‬
‫של אירוע ה פתיחה של האוניברסיטה וראה אף כבוד גדול בכך ‪ ,‬כפי שהוא מתבטא במכתבו קפג‪„– .‬אשר דיברתי‬
‫אז קבל עם בפני כל השרים הגדולים שבאו לחגיגה וכל הקהל הגדול של אלפי איש “‪ .‬לעומתו מרן רבי יחזקאל‬
‫אברמסקי‪ ,‬בנושאו בתפקיד של נשיא "ועד הישיבות "‪" ,‬החינוך העצמאי " וכו'‪ ,‬הרגיש מאד מאולץ כאשר היה‬
‫צריך להגיע לקבל "פרס ישראל " על חיבורו המונומנטלי "חזון יחזקאל " על התוספתא ‪ ,‬כי הימנעותו מלהגיע‬
‫לקבל את הפרס ‪ ,‬יכלה לגרום לרדיפת הישיבות על ידי המשטר השבתאי הטוטליטרי אשר שלט ועדיין שולט‬
‫כאן בארץ ‪ .‬בחוזרו התבטא (לרה"ג ש ‪ .‬זקס‪ ,‬כפי שהוא סיפר לנו ע ל כך ‪ ).‬לגבי לחיצת ידיו עם נותן הפרס‪-‬‬
‫„הרגשתי שאני מכניס את ידי לתוך הבוץ “‪ .‬בתחילת המכתב הנ"לקפב‪ .‬מפרש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את דבריו לגבי‬
‫אמירותיו על קבוצות הספורט ‪ .‬הוא מרומם את משחקיהם וכותב שמטרתם היא–„כדי שיהיה כוחם חזק להגן‬
‫את אומתינו ‪...‬בעת אשר צרים ואויבים קמים עלינו“‪ ,‬היינו‪ ,‬ככל שיתאמנו להכניס יותר גולים בשער היריב הם‬
‫יהפכו ללוחמי קומנדו יותר חזקים ‪ .‬לא ידוע למי כתב מכתב זה ‪ ,‬אך נראה ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק סבר כי מקבל המכתב‬
‫הוא סנילי במצב די מתקדם ‪ ,‬אשר אוסף שטויות אלו יוכלו לתרץ לו את קושיותיו ‪ .‬ברוב עקמומיותו הוא גם‬
‫משווה את שחקני הכדורגל לחיילותיו של דוד המלך ‪ .‬כוונתו לדברי הגמרא ריא‪( .‬מט‪ ,).‬אשר חיילות אלו היו בני‬
‫"יפת תואר "‪ ,‬בני גויות שהתגיירו ‪ .‬אם כן משמע ‪ ,‬שיהודים בני אם יהודית כמו אלו שבקבוצות הספורט ‪ ,‬אינם‬
‫אמורים לשחק במשחקי ספורט ובכך הוא סותר את עצמו מניה וביה ‪.‬‬
‫‪ ,‬גם כאשר‬ ‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תמך בהקמת אקדמיות ללא כל חששות וללא כל תנאי‬
‫מדובר מראש באקדמיות אשר יהיו שם מחלקות ‪ ,‬אשר מלכתחילה עצם קיומן הוא‬
‫הפך התורה ‪ ,‬כגון תמיכתו בהקמת האקדמיה לאומנות "בצלאל"‪ ,‬אשר שם ילמדו‬
‫במחלקת הפיסול לעשות פסלים שהם נגד מה שכתוב בתורה "לא תעשה לך פסל‬
‫ומסכה" ובפרט גם פסלים ותמונות של נשים מעורטלות ולא עוד אלא שהוא רואה‬
‫בכך את "תחיית" האומה עפ "ל‪ ,‬שכן הוא כותב באגרת תמיכתו להקמת מוסד‬
‫זהרעב‪( .‬ח"א עמ ' כ"ג) ‪„-‎‬אחד מסימני התחייה המובהקים היא הפעולה הנכבדה‬
‫העומדת לצאת מאגודתכם הנכבדה ‪ :‬תחיית האומנות והיופי העברי בארץ ישראל “‪.‎‬‬
‫הוא גם מכנה צייר גוי מושחת בעניני זימה ועובד אלילי השילוש‪ -‬רמברנדט‪-‬בתור‬
‫צדיק‪ ,‬אשר השיג את האור הגנוז אשר ישיגו רק צדיקים לעתיד לבוא קפט‪..‬‬
‫מרן ה"לזון יחזקאל" רבי יחזקאל אברמסקי חןצא מהשעור הכללי השבועי שמסר בישיבת סלובדקה‪ .‬שנת תש"ל‬

‫קפח‪" .‬ידיעות אחרונות"‪.28.2.99 ,‬‬

‫קפט‪" .‬יובל האורות"‪ ,‬עמ' ‪.168‬‬
 ‫קכד‬

‫נביא להלן מספר ציטוטים מדבריו ‪ ,‬אשר מהם נוכל ללמוד ‪ ,‬כי לדעתו ‪ ,‬לא רק לימודי חול ‪ ,‬אלא גם מדע על‬
‫תפיסותיו הכפרניות הוא חלק מהותי מתוך התורה עצמה ולכן לימודים אלו צריכים להיות מוטמעים גם בישיבה‬
‫שהוא רוצה להקים ‪ .‬זוהי תפיסה ‪ ,‬המהווה עקרון יסודי ביותר בנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬הוא‬
‫כותברעב‪( .‬ח"ג עמ' עב‪-‬עד)‪ ,‬כי ככל שהשכלת האדם תתרחב ‪ ,‬כך יוכל ‪ ,‬באמצעות ה כלים של החוכמה הכללית‬
‫להאיר ביתר קלות על תורת האמת ‪ .‬המטרה הנעלה היא לתרגם את חוכמת הקבלה אל ההיגיון המקובל‬
‫במחקרים בכל תקופה‪ .‬הוא גם כותב (עמ' מב‪-‬מג) בפירוש‪ ,‬כי הישיבות עתידות להתחדש "ביתר שכלול" ויכללו‬
‫בלימודיהן "מקצועות רוחניים ועמהם מובן שגם ההשכלה הכלל ית" ועל ידי כך עתיד "להתקרב יותר לגבול‬
‫ישראל‪ ,‬על ידי אלה התנועות יו ולד חום ואור חדש ‪ ,‬רוח ה' אשר עמו יתגלה באור חיים וישע "‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תמך‬
‫בהקמת בית הספר "תחכמוני" וכתב‪ ,‬לגבי מסגרת הלימודים של בית הספר ‪„-‬שבה יכנס כל מה שהוא נוגע‬
‫בלימוד הדעות והאמונות במוב ן רחב מאד לתורה ולמוסר “רעב‪( .‬ח"א עמ' נג)‪ .‬הוא דרש‪ ,‬כי במוסד זה יוקדש זמן‬
‫ל"לימודי התורה הפנימיים " וכמו כן "הרחבת הדעת והארת החיים " וכי יש לדאוג "למשטר ולסדרים ‪...‬למדעים‬
‫ולכל הרגשות הבריאים הנהוגים אצל המתקדמים “רעא‪( .‬ח"א עמ ' קלח‪-‬קמא)‪ .‬הוא אמר גם ‪ ,‬כי יש „להוסיף‬
‫עליו לפחות עוד שתי מחלקות כדי שיתאים עם הפרוגרמה של הלימודים הגימנזיים “רעא‪( .‬ח"ב עמ' כב‪-‬כז)‪ .‬הוא‬
‫"החלק האנושי והלאומי היפה "‪ ,‬אשר יוטמע "אל תוך החינוך של שלמי‬ ‫ראה במסגרת לימודים זו את‬
‫אמונים"רעב‪( .‬ח"א‪ ,‬עמ' מג‪-‬נג)‪.‬‬
‫כיום ש ‪ .‬וילק מגשים את חלום חייו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומקים מוסד בשם "מחנים" וקורא לכך "ישיבה"‪ .‬הוא‬
‫מתראיין ומספר‪„ -‬אני קוקניק ‪ ...‬לישיבת מחנים שאיפה דומה ‪ ...‬אנו עומדים לשלב לימודים אקדמיים ‪...‬‬
‫סוציולוגיה ‪ ,‬פסיכולוגיה ‪ ...‬מדעי המדינה‪ ,‬מזרחנות וכלכלה ("מחנים"‪ ,‬פ' בראשית‪ ,‬תשע"א‪ ,‬עמ' ‪. “)4‬‬
‫הוא מתאר את הפחד‪ ,‬אשר הישוב בארץ היה שרוי בו לגבי לימודי ההשכלה ולדעתו הוא משום „רבוי החסידות‬
‫“ ולכן הם‬ ‫והיראה הנמצא בם ומצד מצב העניות וההפרדה מכל העולם החי והמעשי בכל תהפוכותיו‬
‫„גזרו‪...‬איסור על כל חוכמה של חול ועל כל שפה זרה ‪...‬וחומרות רבות ‪ .“...‬הוא מסיק‪„ -‬כי אי אפשר להת קיים‬
‫מעמד לפי תנאי החיים החדשים ללא שפה (זרה) ומדע“רעב‪( .‬ח"א‪ ,‬עמ' קלח‪-‬קמא)‪.‬‬
‫הוא דורש לגבי הישיבה שהקים ביפו ‪ ,‬כפי שמובא באגרותיו‪„ -‬שילוב של לימודי חול והקפדה על עקרונות‬
‫אסתטיים‪...‬שילוב של לימודי אומנות ועבודת אדמה ‪...‬ועבודתם הלאומית והחינוכית תהיה "משולבת עם קדושת‬
‫ישראל"“קלח‪( .‬עמ' ‪„ .)78‬אי אפשר כלל שנעלים עין מכל זרם בבואנו לברר את הכוח הרעיוני של כנסת‬
‫ישראל“קצ‪ ..‬בכך הוא מאמץ את המושג הרפורמי "זרמים ביהדות"‪„ .‬הענין הקדוש שמחייה את כל חוכמה ‪ ,‬והוא‬
‫יכול לחבר חוכמת העולם עם התורה “רעא‪( .‬ח"א‪ ,‬עמ' כט)‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מאמץ כמובן‪ ,‬את התאוריה הכפרנית של‬
‫המדע לגבי מנין שנות העולם ‪ ,‬אשר כיום אנשי מדע רבים מפריכים זאת ומוכיחים את נכונות המנין המופיע‬
‫בתורה (כידוע‪ ,‬כל "הוכחות" המדע לגבי זמן העבר ובפרט העבר המרוחק ‪ ,‬בנויות על אינספור השערות ולכן‬
‫סבירות "הוכחות" אלו שואפת לאפס ‪ .).‬גם כאן ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק פועל על פי העקרון של "אחד העם "‪ ,‬היינו‪ ,‬יציקת‬
‫הכפירה לתוך דברי חז "ל‪„-‬ועל דבר מניין שנות היצירה ביחס לחשבונות הג יאולוגים בזמננו‪ -‬כך היא הלכה‬
‫רווחת‪ ,‬שהיו כבר תקופות רבות קודם למנ ין תקופתנו “רעב‪( .‬עמ' קה)‪ .‬תקופות פיסיים קודם למנין תקופתנו‬
‫מתחילות להיות "הלכה רווחת " רק ממנו ומתלמידיו ומתלמידי תלמידיו היהודו‪ -‬נוצריים‪ .‬ההלכה הרווחת היא‬
‫שעולמות רוחניים מעולם הבריאה נבנו ונחרבו ומשמעות המילה "עולם" הוא כידוע מלשון "העלם"‪.‬‬
‫גם על האבולוציה הדרוויניסטית הוא כותב תפ‪( .‬עמ' תקנה)‪„-‬תורת ההתפתחות ‪ ,‬ההולכת וכ ובשת את העולם‬
‫כעת היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות “‪ ,‬אך תאוריה דרוויניסטית‬
‫זו‪ ,‬על כל מרכיביה ‪ ,‬מוכחשת כיום מציאותית ‪ ,‬כי „הרעיון הדארויניסטי של האבולוציה אינו עולה בקנה אחד עם‬
‫ממצאי המאובנים הרבים שהתגלו בזמן האחרון ‪ .‬כיום קיימו ת שלוש תאוריות מרכזיות במדע ‪ ,‬שהן אנטי‬
‫דארויניסטיות “‪( .‬פרופ' לפיסיקה נתן אביעזר ‪" ,‬גלילאו"‪ ,‬עמ' ‪ ,55-9‬גליון ‪ ,128‬אפריל ‪ .)2009‬אם כן‪ ,‬לפי שיטתו‬
‫ההזויה‪ ,‬ניתן להסיק מדבריו ‪ ,‬שמתברר‪ ,‬כי "רזי עולם של הקבלה" מוכחשים כיום מציאותית ‪.‬‬
‫ה"חפץ חיים " לא רצה שיזהו אותו בכל קשר‪ ,‬אפילו קשר רחוק עם ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬ראש ישיבת אקסלבן הגאון רבי‬
‫חיים יצחק חייקין ‪ ,‬תלמיד ה "חפץ חיים "‪ ,‬מספרקצא‪„-.‬הייתי נוכח אצל ה "חפץ חיים " כאשר הגיע אליו מכתב‬
‫מגביר אחד שנולד לו בן בכור ורצה לשלוח סכום כסף גדול אל ה "חפץ חיים " ולעוד גאון גדול אחד מהגדולים‬
‫והמפורסמים ביותר של המזרחי שהיה גם כן כהן‪ ,‬שהם יהיו הכהנים הפודים את הבן שלו‪...‬‬
‫כשקרא ה "חפץ חיים " את המכתב ‪ ,‬הגיב בהאי לישנא ‪"-‬יאמרו ישראל מאיר ביחד עם ‪ "...‬תוך כדי שהוא נוקב‬
‫בשמו של הרב הנ "ל‪ .‬אמנם כששאל בנו של הרב חייקין את אביו לשמו ‪ ,‬סירב לענות לו על כך וכשהוסי ף בנו‬
‫לומר‪ :‬ודאי אין הכוונה לרב פלוני ‪ ,‬כיוון שאז כבר היה גר בארץ ישראל ‪ .‬ענה לו הרב חייקין ‪ ,‬שהמדובר היה‬
‫לפדות על ידי שליח ושלח זאת במכתב “‪ .‬לפי כל התיאורים הנ "ל הכוונה היא בוודאות לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכן אמר לי‬

‫קצ‪".‬שמונה קבצים"‪ ,‬מחברת א'‪ ,‬פיסקה כ"ו‪.‬‬

‫קצא‪" .‬מאיר עיני ישראל"‪ ,‬הרב א‪ .‬נשרי‪ ,‬חלק ה'‪ ,‬עמ' ‪.290‬‬
 ‫קכה‬

‫מחבר הספר ‪ ,‬כי מרן ה "חפץ חיים " לא רצה חס וחלילה שמישהו יזהה אותו עם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אפילו בצורה כה‬
‫רחוקה‪.‬‬

‫סיכום דעתו הברורה של מרן ה"חפץ חיים" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫כסיכום נביא את דבריו של גדול תלמידיו של ה "חפץ חיים" הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן ‪ ,‬אשר‬
‫לא זזה ידו מיד ה "חפץ חיים "‪ .‬דבר ידוע היה בעולם היהודי קסז‪ ,.‬כי מי שר צה לדעת ולהכיר את‬
‫מחשבותיו‪ ,‬דרכו ודמות דיוקנו של ה"חפץ חיים " יכול היה להביט אל רבי אלחנן וסרמן ולשמוע‬
‫את דבריו ולראות דרכו את ה "חפץ חיים "‪ .‬ידועים דברי בעל "חובות הלבבות " בשער הבחינה‬
‫פ"ה עמ' ‪„-126‬הלשון קולמוס הלב ושליח מצפון “‪ .‬ואם כך לגבי הפה קל וחומר לגבי קולמוס‬
‫האדם עצמו המשקף נאמנה את ליבו של האדם ‪ .‬בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מופיעים ב הרבה מקומות קטעים של‬
‫הערצה פנאטית לגדולי הכופרים ומיעוט ערכם של גדולי וצדיקי הדורות לעומתם ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ .‬רבי אלחנן‬
‫מסביר את דברי ה "חובות הלבבות "‪ ,‬בהתייחסו ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬דרך דברי הנביא מלאכי ‪ ,‬במכתב למהרי "ץ‬
‫דושינסקי בשנת ‪1934‬קסה‪...„ - .‬כפי הנשמע עלתה ההצעה לחבר בית דין של החרדים לרבנות הראשית ‪ .‬והנה‬
‫ידוע כי הע ומד בראש הנ "ל כותב וחותם קול קורא לעורר יהודים לתת כסף ל "קרן היסוד " וידוע גם כי כספי קרן‬
‫היסוד הולכים לגדל כופרים להכעיס ואם כן המעורר לתמוך בקרן זה (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) הוא‬
‫מחטיא את הרבים במדרגה היותר נוראה וכבר פירש רבינו יונה ב "שערי תשובה " הכתוב‬
‫"כור לזהב ומצרף לכסף ואיש לפי מהללו "‪ ,‬כי הבחינה של איש היא ‪ ,‬להסתכל את מי יהלל‬
‫ואם רואים אנו שהוא (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) מהלל רשעים ‪ ,‬יודעים אנו שזה ו רשע גמור ‪...‬שאסור‬
‫להתחבר לאיש כזה ‪...‬ראוי לנדותו והנה לבד גוף האיסור של ההתחברות לרשע (=ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק)‪ ,‬עוד יהיה מזה חילול השם בכל העולם באופן מבהיל ח "ו‪.“...‬‬
‫הגאון רבי אברהם י ‪ .‬טייטלבוים ‪ ,‬נשיא צעירי "אגודת ישראל " בארה"ב‪ ,‬אשר היה מבחירי‬
‫תלמידיו של גדול הדו ר בפולין לפני השואה‪ -‬המהר"ם אריק ‪ ,‬מספרקצב‪ .‬מה ששמע בדרשתו‬
‫של הגה "ק רבי אלחנן וסרמן בלונדון‪„ -‬ששימש את ה "ח"ח" ארבעים שנה ולא דיבר דבר‬
‫(=ובודאי שלא כתב ) אם לא בדק קודם ‪ ,‬אם יש לו הסכמה מה "חפץ חיים"“‪ .‬מדבריו נוכל להסיק בודאות ‪ ,‬כי מה‬
‫שכתב על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק שהוא רשע ג מור ומחטיא הרבים (שדינו הוא שאין לו חלק לעולם הבא ‪ ).‬היתה על פי‬
‫דעתו של מרן ה "ח"ח"‪ ,‬אשר גם הוא סבר כך ‪ .‬גם כאשר חלה ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אנו רואים שז‪( .‬ח"ב‪ ,‬עמ' קכד) שרבי‬
‫א‪ .‬וסרמן אינו דורש בשלומו ואינו מבקש למסור לו "רפואה שלמה"‪ ,‬אף שהכירו עוד מבויסק ‪ ,‬שם שימש ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק כרב הקהילה ועל אף שרבי א ‪ .‬וסרמן נהג במכתביו האחרים עם מי שחלה גם למסור לו רפואה שלמה וכו '‪.‬‬
‫במקרה הזה הוא רק מתעניין בצורה פרקטית וכותב ‪ ,‬שהוא רוצה לדעת „מהי מחלתו של ר ' קוק ומהו מצבו‬
‫כפי שראינו לעיל גם זה היה‬ ‫כעת“‪ ,‬כמי שרוצה לברר אם יש סכוי שיחלים ואז ימשיך להחטיא את הרבים ו‬
‫בהסכמת מרן ה"ח"ח"‪.‬‬

‫צורות הסילוף והשקרים של ראשי הציוניזם הדתי ביחס להערכת ה"חפץ חיים" את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וסילוף‬
‫דעת גדולי ישראל ביחס למושג‪"-‬אתחלתא דגאולה"‬
‫כדוגמא‪ ,‬נביא לכך את ה מודעה של חתן ה "חפץ חיים "‪ -‬ר' אהרן הכהן ‪ ,‬לגבי יחסו האוהד של ה "חפץ חיים " לר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬זו מודעה תמוהה לכאורה התלושה מן המציאות ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬מודעה זו תמוהה רק לכאורה ‪,‬‬
‫זאת נראה על ידי זיוף מסוים של מכתב ה "חפץ חיים "‪ ,‬אשר נעשה על ידי ראשי הציוניזם ה "דתי"‪ ,‬אשר אמור‬
‫להיות פתרון לתמ יהה זו ‪ .‬ר' אהרן הכהן עלה לארץ ‪-‬בסוף ‪ .1927‬מספר חודשים אחרי כן בשנת תרפ "ח הוא‬
‫מפרסם מודעה ‪ ,‬כביכול ביוזמת עצמו‪ ,‬בו הוא כותב קמא‪( .‬עמ' ‪...„ -)221‬אדמו"ח ה"חפץ חיים " שליט"א‪ ,‬המוקיר‬
‫ומחבב מאד את כבוד מרן הגאון ר ' א‪.‬י‪ .‬הכהן שליט "א שנפשו היה דאבה מאד עליו בשומעו אודות הרדיפות‬
‫עליו‪...‬אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא "י קוק שליט "א‪ ,‬לא העיז אף אחד לאמור בפניו (=זהו שקר‬
‫גמור‪ ,‬שהרי ראינו לעיל ‪ ,‬שכאשר שמע מרן ה "ח"ח" בנאום בכנסיה הגדולה ‪ ,‬שאומרים על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק "ימ"ש"‪,‬‬
‫זה היה נראה פשוט בעיניו והוא היה נראה שלו והוא כלל לא הגיב ) ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי‬
‫לפתחם‪ .“...‬הזיוף של מכתב ה "חפץ חיים "‪ ,‬נעשה כמדומני לראשונה על ידי מ‪.‬צ‪ .‬נריה בספרו קמא‪( .‬עמ' ‪,)222‬‬
‫בו הוא משמיט קטע שלם ממכתבו של מרן ה "חפץ חיים " אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובעקבותיו הלך גם המלקט ב ‪ .‬צ‪.‬‬
‫שפירא ב"מכתבים לראי "ה"‪ .‬המכתב במלואו פורסם ב "כתבי החפץ חיים"‪ ,‬חלק ד'‪ ,‬עמ' פ"ח‪ .‬בסיום מכתבו הוא‬
‫מוסיף בקשה בקשר לחתנו– „ודרך אגב אזכיר אודות חתני הרה "ג ר ' אהרן הכהן נ "י אב "ד דעיר נאווי שוויזדאן‬
‫שבדעתו ליסע לא "י‪ ,‬אם ביכולתו להיטיב לו באיזה משרה ‪ ,‬מצווה גדולה היא שהוא א דם גדול בתורה וגם‬

‫קצב‪" .‬קול יעקב"‪ ,‬עמ' ק"צ‪ ,‬רבי א‪ .‬י‪ .‬טייטלבוים‪.‬‬

 ‫קכו‬

‫במעשים‪ ,‬הנ"ל“‪ .‬בנו של מרן ה"חפץ חיים" מזכיר בכמה מקומות בזיכרונותיו קצג‪ ,.‬לגבי ה"חפץ חיים"‪ ,‬אשר מאד‬
‫דאג כי ילדיו ובני ביתו יהיו מנותקים מכל הפולמוסים שהסעירו בזמנם את העולם היהודי בנושאי כיתות‬
‫המתבוללים של הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ .‬ברוח קודשו חזה שמעורבותם בפולמוסים אלו לא יועילו לה חזירם‬
‫בתשובה ומאידך הם עצמם עלולים להיפגע מכך וד "ל‪ .‬עד כדי כך הם היו מנותקים ממה שקורה סביבם‬
‫בנושאים אלו‪ ,‬עד אשר אפילו על הרצל ‪ ,‬אשר כל כולו היה שקוע בהתבוללות ובספרות המתבוללת והכללית ‪,‬‬
‫אשר כפי שראינו לעיל שעל פי ספרים אלו הוא עיצב את אישיותו קיג‪ .‬ובביתו חינך את ילדיו על ברכי הנצרות‬
‫ועמד על כך שלא למול את בנו גם כאשר הפך למנהיג הציונות ‪ ,‬הדליק בכל "חג" מולד את עץ האשוח והאמין‬
‫באמונה הנוצרית האוונגליסטית ‪ ,‬כי כדי שעם ישראל יתבולל וישתמד ‪ ,‬הוא חייב לחזור לארצו לשם מטרה זו‬
‫ועל פי בקשתו הוא נקבר בבית קברות נוצרי פרו טסטנטי‪ .‬פעולות אלו מוכיחות ‪ ,‬כי הרצל התנצר בסתר ‪ .‬על אף‬
‫כל העובדות האלו ‪ ,‬כותב בנו של ה "חפץ חיים " כמסתפקקצג‪( .‬עמ' ‪„-)72‬משכילי עמינו ‪...‬שמרעילים את ילדינו‬
‫בכפירה ומינות ‪ ,‬בביקורת שלמדו מהאשכנזים הרשעים כוולהויזען וחבריו ‪ ,‬כמדומני הרצל וחבריו לא נמנו‬
‫עמהם“‪ .‬אמנם‪ ,‬בורות זו עמדה לו לרועץ והביאתו לטשטוש רעיוני ואיבוד עולמו קלז‪( .‬עמ' צד)‪.‬‬
‫את חתנו הזהיר ה "חפץ חיים " כי בהגיעו לארץ ישראל עליו ליצור לעצמו סייג כדי לא להיות כלל מעורב‬
‫במלחמתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וירידתו לחייהם של שלומי אמוני ישראל ‪ ,‬על ידי כך שלא ישאר ללון אפילו לילה אחד‬
‫בירושלים‪ ,‬כמובא בספר "הצדיק‪ ,‬רבי שלמה בלוך " לעיל‪ .‬אם כן תמוה ה היא מודעה זו מצידו‪ ,‬כי הרי בעצם‬
‫כתיבת מודעה זו הוא עובר בצורה פומבית על אזהרותיו ובקשותיו של חמיו הגדול ממנו ‪ ,‬לא להתערב בנושא‬
‫זה ובמיוחד נקיטת עמדה חד‪ -‬צדדית קיצונית של עמידה לצידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ועוד בחיי חמיו ‪ ,‬אשר ביקש ב‪-‬‬
‫‪ 1924‬גם מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ורבניו לא ללבות את חילול השם על ידי פרסומיו בעיתונו "קול יעקב " נגד רבנים‬
‫ותלמידי חכמים יראי שמים ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬מוזרה מאד גם לכאורה רמת תלישותו של חתנו מן המציאות‬
‫ומלחמתו נגד פרסומי ההגנה מפני ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כגון "בית ועד לחכמים "‪ .‬כאן הבן שואל ‪ ,‬נניח שהוא אינו יודע‬
‫מהתבטאויותיו של חמיו נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כמובא לעיל ‪ ,‬משום שהוא לא היה נוכח באותו זמן ליד חמיו ‪ ,‬אך האם‬
‫הוא אינו יודע ממכתביו של חמיו ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולרבנות ‪ ,‬האם הוא אינו יודע על הפרסום הפו מבי ב‪ 1925 -‬של‬
‫מרן ה "חפץ חיים "‪ ,‬המוחה במרומז נגד הופעתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בפתיחת האוניברסיטה ועל כך שלא מחה על‬
‫הדברים שנאמרו שם‪ .‬האם גם על כך אינו יודע דבר כאשר הוא היה עדיין ליד חמיו ? והאם הוא אינו יודע על כך‬
‫שכל גדולי הדור באירופה סוערים על הופעתו בפתיחת הא וניברסיטה ודבריו שם ועל לשונותיו השבתאיים של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בספריו‪ ,‬כפי שמפרסם האדמו "ר מגור במכתבו המפורסם לבני ביתו ‪ ,‬אשר כתבו באוניה כאשר חזר‬
‫לפולין ועל מה שכתב שםקנא‪( .‬א' פב)‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אומר על טמא טהור‪.‬‬
‫מה שנראה ממכתבו של חתנו ‪ ,‬למעשה ידוע לכולם ‪ ,‬והוא ‪ ,‬כי ה "חפץ חיים " לא דאב על כך שמשמיצים את ר '‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כיוון שידע היטב את טבעו ומעלליו ‪ ,‬אלא על חילול ה ' הנוצר מכך ועל עצם ההתכתשויות סביב נושא‬
‫זה‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬לכן גם אמר לחתנו לא לשהות אפילו לילה אחד בירושלים ‪ ,‬כדי לא להיגרר לכך ‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כלפי חוץ ‪ ,‬הוא הר אה כי הוא אינו נוקט עמדה רשמית בין הצדדים הלוחמים ובעיקר רצה שמשפחתו תהיה‬
‫תלושה ממציאות זו ‪ ,‬כדי לא להיפגע מכך ‪ .‬אמנם‪ ,‬מה שחשב בליבו הביע רק למי שהיה שייך לכך לפי דעתו ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬העובדה היא ‪ ,‬כי הוא לא שלח שום מכתב לגדולי ישראל בארץ ישראל ובחו "ל וכן לא לשום עסקן לחדול‬
‫מן המלחמה בר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬כל מכתביו בנושא זה היו רק לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר הוא כותב לו בתחילה ישירות‬
‫בתקיפות להפסיק את החורבן שיצר וכאשר הוא רואה ‪ ,‬כי זה אינו עוזר ור ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ממשיך בכך ‪ ,‬הוא כותב לו‬
‫ולמשרתיו ברבנות פעם נוספת והפעם בתקיפות מבהילה ומאיים עליו‪ ,‬כי אם לא יפסיק את המחלוקת והחורבן‬
‫שיצר‪ ,‬סופו יהיה מר‪.‬‬
‫במכתב התגובה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למכתבו של ה "חפץ חיים "‪ ,‬הוא אינו מזכיר אפילו ברמז את בקשת התמיכה‬
‫יוצאת הדופן של מרן ה "חפץ חיים " עבור חתנו וזו לבד יכולה להוות סיבה להשמטת הבקשה של מרן ה "חפץ‬
‫חיים" על יד י מ ‪ .‬צ‪ .‬נריה בספרו והיא כדי להסתיר את התעלמותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מבקשה זו ‪ ,‬אשר אינה‬
‫תואמת התנהגות אנושית אלמנטרית‪.‬‬
‫השמטה זו בפרט באה להסתיר את סיבת המודעה על ידי חתן ה "חפץ חיים "‪ ,‬מכיוון שחתנו כעולה חדש ‪,‬‬
‫שמצבו מבחינה קיומית ללא נקודת משען כלכלית היתה קריטית ויכלה לגרום לרעב שלו ובני ביתו ‪ ,‬עד כדי מצב‬
‫של פיקוח נפש (כפי שראינו לעיל ‪ ,‬כי הרבנים אשר נכנסו לרבנות הראשית והפכו לעושי דברו הצהירו על כך ‪,‬‬
‫שהם עשו צעד זה משום סיבות של פיקוח נפש חומרי ורוחני וכאשר יעלמו סיבות אלו הם מיד יצאו משם קנח‪,)..‬‬
‫לכן נראה שנקט חתנו ב כלל שכבר נהג ה "חפץ חיים "‪ ,‬כפי שראינו לעיל קלד‪ .‬קמב‪ , .‬להפריז בתשבחות ודברי הלל‬
‫למי שניצרך לכך ‪ ,‬כאשר מדובר בעניין חשוב מאד ובפרט בעניין של פיקוח נפש ‪ ,‬כדי לספק את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כדי‬
‫שהוא יהיה מוכן לתת לו משענת כלכלית על ידי משרה רבנית ‪ .‬אין גם ספק שחתנו לא קרא מיוזמתו את "בית‬
‫ועד לחכמים" אשר אליו הוא מתייחס במודעתו ‪ ,‬אלא שהגישו לו את הפרסום הזה משרתי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והציעו לו‬

‫קצג‪" .‬כתבי החפץ חיים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' ‪( ,80-1 ,73‬שם) "דוגמה משיחות אבי ז "ל"‪ ,‬עמ' ע"ז‪.‬‬
 ‫קכז‬

‫כ"הצעה שאי אפשר לסרב לה " [כפי שכבר נאמר "בנפשנו נביא לחמנו "‪ ,‬איכה (ה‪,‬ט)]‪ ,‬כי עדיף שיגיב על תוכנו‬
‫כפי שהם יכתיבו לו ‪ ,‬אם הוא רוצה לקבל משרה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬רק כאשר ר' אהרן‪ ,‬פונה אליו שוב במכתב בקשה לסייע לו לעלות לארץ ולסדר לו משרה רבנית ‪ ,‬לא לפני‬
‫שהוא גם מבקש ממנו הסכמה על ספרו ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נענה לו ‪ .‬ר' אהרן עדיין אינו בטוח ‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק יקיים‬
‫את הבטחתו ‪ ,‬דבר המוכיח עד כמה הוא באמת "העריך" אותו בתור מקיים הבטחות‪ ,‬לכן הוא שולח לו עוד‬
‫מכתב תזכורת ותוך כדי צרוף בקשה להסכמה‪ ,‬הוא כותב לו כבדרך אגב "אשר הבטיח לי ליתן משרה בקדש "‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬יש להניח ‪ ,‬כי אם ר ' אהרן הכהן לא היה בכלל מקורב ל "מזרחי"‪ ,‬הוא לא היה כותב בצורה כה קיצונית‬
‫דברים התלושים מהמציאות לגבי יחסו של מרן ה"חפץ חיים " לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ואף שהוא היה מחוייב לכך כדי‬
‫לקבל משרה לצורך כלכלתו וכלכלת בני ביתו ‪ ,‬דבר שהיה כרוך בפיקוח נפש ‪ .‬אמנם מתברר ‪ ,‬שאכן הוא היה ‪,‬‬
‫מתוך תמימותו מעט מקורב לתנועה זו ‪ ,‬כפי שהי ו עוד כמה תלמידי חכמים בליטא מקורבים לתנועה זו ‪ ,‬אשר‬
‫ברובם התפכחו מתמ ימותם וחזרו בהם ‪ .‬נראה‪ ,‬כי התפכחות זו פסחה עליו ולמרן ה "חפץ חיים " הדבר חרה‬
‫ביותר ופעם אחת אף נתן לכך בטוי ותקף אותו בעקיפין בצורה חריפה ביותר ‪ ,‬כאדם שאסור ללמוד מ מנו ואף‬
‫לא לשהות בד ' אמותיו‪ .‬עובדה זו אנו למדים‪ ,‬על פי מה שסיפר בראיון עמו הגאון רבי מאיר ליברמן ‪ ,‬אשר היה‬
‫מגדולי תלמידיו של מרן ה "חפץ חיים " ומאד מקורב אליו ‪ .‬הוא סיפר בראיון‪ -‬והנה פעם התארח אצל ו חתנו ר '‬
‫אהרן ז "ל הנ "ל ונתעכבנו אחרי התפילה קצת כמידי יום ביומו ‪ ,‬והעיקר רצינו לשמוע מה ידברו ביניהם ‪ ,‬אבל‬
‫הח"ח זצ "ל שתק כל הזמן וכשראה שלא עוזבים את הבית פנה בלש ונו האבהי "קינדערלאך גייט אהיים ‪ ,‬אז‬
‫מ'שטייט נעבן א בלאטע פאטשקעט מען זיך איין " (ילדים‪ ,‬לכו הביתה ‪ ,‬כאשר עומדים ליד בוץ אז העומדים שם‬
‫מטנפים את עצמם ) ["החומה"‪ ,‬שבט תשמ"ג] ‪ .‬לכן‪ ,‬מהסיבות הנ "ל‪ ,‬לא ניתן כלל להביא את דבריו של ר ' אהרן‬
‫הכהן כראייה לגבי יחסו של מרן ה"חפץ חיים" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫רה‪.‬‬
‫ואכן לא ניתן‬ ‫זיוף זה של מ ‪.‬צ‪ .‬נריה אינו היחיד ‪ .‬הוא גם שיקר שקר גס ביחס לחזון אי "ש כפי שנראה להלן‬
‫כלל לסמוך על עדויותיו ממה ששמע מאנשים מכלי ראשון וכל שכן מכלי שני ‪ .‬בכלל שקריו ה בולטים לעין נוכל‬
‫להביא את הדוגמ ה ממה שכתב בספרו – לפי דבריו ע ל פי עדות – האומר כי ה"חפץ חיים " התבטא על ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק כ"מרא דארעא ישראל "‪ ,‬בו בזמן ש אפילו במכתבו הנ"ל של ה"חפץ חיים " לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא אינו מכתירו‬
‫בתור הרה "ר ואפילו ל א בתור רבה של ירושלים ‪ ,‬על אף שבקשתו מ ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במכתב הנ "ל הי תה חשוב ה לו‬
‫ביותר‪ ,‬הן לעניין חילול השם והן לעניין בקשתו בקשר לחתנו ובפרט שראינו לעיל קמב‪ .‬כי ה "חפץ חיים " הפריז‬
‫בשבחים כאשר מדובר היה בענ ין חשוב‪ .‬למעשה‪ ,‬ראינו לעיל קעט‪ .‬את עדותו של ד "ר יצחק ברויאר‪ ,‬שר' א‪.‬י‪ .‬קוק‬
‫אמר מפורשות לא רק על האוניברסיטה הציונית ‪ ,‬אלא על כל מפעלי הצי וניזם שהם נחשבים כתחיית העם‬
‫היהודי ונחשבים כבנ יית בית המקדש‪ .‬יש לציין עוד לגבי אותו אירוע ("הכנסיה הגדולה " בוינה של "אגו"י")‪ ,‬כי מ‪.‬‬
‫צ‪ .‬נריה כותב‪ -‬ככלי רביעי ‪-‬כאשר המקור לכך הוא מוכר ספרים בוינה ‪ ,‬כי מרן ה "חפץ חיים" כינה את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫בתואר "מרא דארעא דישראל "‪ ,‬אך מאידך ‪ ,‬אנשי הציוניזם הדתי מביאים יחד עם מקור על פה זה עוד מקור‬
‫בעל פה הסותר לכך ‪ ,‬שבו נאמר כי אמר רק "רבה של ירושלים " וכן צ ‪ .‬י‪ .‬קוק מספר ‪ ,‬כי כך אמר לו מרן ה "חפץ‬
‫חיים" בהזדמנות אחרת ‪ .‬כל המקורות האלה ‪ ,‬הניזונים משמועות ‪ ,‬ובפרט שאין הסכמה על דבריהם משום אד ם‬
‫גדול‪ ,‬מופרכות על הסף על ידי מכתב כתוב ממרן ה "חפץ חיים" באותה שנה לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר בו אין אף אחד‬
‫מתארים אלו ‪ ,‬אף שמובעות שם שתי משאלות אל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר היו בנפשו של מרן ה "חפץ חיים "‪-‬מניעת‬
‫חילול ה' ובקשת סיוע למשרה רבנית עבור חתנו בארץ ‪.‬‬
‫קצד‪.‬‬
‫יש לציין כי גם מרן הגרח "ע גורודז 'ינסקי בכל ארבעים וחמש המכתבים אשר שלח ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪ ,‬אינו מציין‬
‫בשבחיו אליו את היותו רב ראשי ואף לא את היותו רב של ירושלים ‪ .‬ישנם בספרו ע וד שקרים הנראים הזויים‪,‬‬
‫כגון מה שהוא כתב שם בשם שו"ב מהרבנות הראשית‪ ,‬שה"חפץ חיים" אמר על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪„ -‬הלא אני יודע מה‬
‫מתחולל שם ‪ ,‬אבל אני מכיר אותו מימי היותו אצלנו ‪...‬לומר שבעלותו לארץ ישראל נשתנה מכמות שהיה ‪ ,‬זאת‬
‫אינני מאמין ‪ .“...‬על פי שמועה שקרית זו יוצא אפוא ‪ ,‬כי מרן ה "חפץ חיים " סובר‪ ,‬שאדם אשר התנהג בתחילת‬
‫דרכו כאדם כשר וצדיק ‪ ,‬חייב להתנהג כך עד סוף חייו ‪ .‬אם כך יוצא אפוא ‪ ,‬כי מרן ה "חפץ חיים " חולק על דברי‬
‫חז"ל במס ' ברכות (כט‪"„–).‬אל תאמין בעצמך עד יום מותך "‪ ,‬שהרי יוחנן כהן גדול ש ימש בכהונה גדולה‬
‫שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי “‪ .‬זו עלילה זדונית לייחס למרן ה "חפץ חיים " אמירה כזו ‪ .‬גם לגבי הכ ותרת‬
‫בה הוא מכתיר את פר ק היחסים בין ה"חפץ חיים" ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק–"בין שני כהנים גדולים "‪ ,‬יש בה חוצפה זדונית ‪,‬‬
‫כאילו מדובר בשני אישים שווים ‪ ,‬בפרט על רקע מה שראינו לעיל קצא‪ ,.‬כי מרן ה "חפץ חיים " לא רצה אפילו‬
‫שיזכירו את שמות שניהם ביחד ‪ .‬סילופים ושקרים אלו הוו זרז להפרחת שמועות בדיוניות ב מחנה הציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬כגון‪ :‬כאילו ה "חפץ חיים " עצמו סמך את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לרבנות או לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שהיה כביכול תלמיד‬
‫חבר של ה "חפץ חיים "‪ .‬למעשה ניתן לחבר ספר שלם ‪ ,‬אשר יכלול את כל השמועות ‪ ,‬הזיופים והבדותות אשר‬
‫הפריחו אנשי הציוניזם הדתי על גדולי ישראל לגבי התייחסותם לראשי הציוניזם הדתי ‪ .‬עוד רעה חולה קיימת‬

‫קצד‪" .‬הראי"ה ו"האחיעזר" "‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬עמיחי כינרתי‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬

 ‫קכח‬

‫בספרו של נריה ‪ ,‬בו הוא מביא את מכתביהם של גדולי הדורות ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬התוקפים אותו בצורה חריפה–‬
‫ובכללם המכתבים שהבאנו עד כה– כאשר נריה "מוכיח" מהם ידידות גדולה ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בו בזמן שמתוך‬
‫המכתבים עצמם מתגלה ההפך הגמור‪ .‬למען הסר ספק ‪ ,‬אין כוונתינו להניח ‪ ,‬בהתמקדות לגבי שקריו של נריה ‪,‬‬
‫שהוא מגדולי הסלפנים והשקרנים של הציוניזם הדתי ‪ ,‬כי יש כאלו אשר עולים עליו בעיסוק בזוי זה ‪ .‬למשל‪ ,‬מ‪.‬‬
‫ושל רבנים‬ ‫מ‪ .‬כשר בספרו "התקופה הגדולה "‪ ,‬אשר בו הוא מזייף בצורה זולה מכתבים של גדולי ישראל‬
‫מהרבנות הראשית ‪ .‬בעמ' שע"ד הוא מביא כרוז של רבני הרבנות הראשית – מפוחדי הטרור השבתאי ‪ -‬אשר‬
‫נשלח אליהם עם הודעה האומרת כי מי אשר אינו מצטרף לכרוז וחותם עליו ‪ ,‬דינו כמסכים לנוסח הכרוז ‪ .‬בין‬
‫החתומים ישנם גם רבנים שכבר לא היו אז בין החיים (כגון הר' מנחם קופרשטוק)‪ .‬הוא משקר וכותב ‪ ,‬כי בכרוז‬
‫מוזכר "אתחלתא דגאולה " והוא גם מצרף את חתימותיהם של גדולי ישראל ‪ ,‬אשר כביכול חתמו גם על נוסח זה‬
‫של "אתחלתא דגאולה "‪ .‬שקריו פורסמו עוד בחייו ‪ ,‬על ידי צילום של הכרוז המקורי קצה‪ .‬והוא לא הגיב על כך ‪,‬‬
‫כיוון ש "שתיקתו היתה עדיפה מדיבורו "‪ .‬בכרוז זה היה כתוב במקום "אתחלתא דגאולה "‪‖-‬אתחלתא דקיבוץ‬
‫גלויות"‪ ,‬אשר בעיקרו הינו נתון עובדתי ולא מושג ערכי ‪ .‬מסכת שקרים זו‪ ,‬אשר הינה רק טיפה בים השקרים של‬
‫ראשי הציוניזם הדתי – כפי שנמשיך להראות להלן‪ -‬ממשיכה להזין את ראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר מתעטרים‬
‫בתואר רב ‪ ,‬גם בשיטת "מכבסת המילים " לשם שטיפת מוחם של חניכיהם ‪ .‬כאשר פעם אחת הסתמך העיתון‬
‫"יתד נאמן " על מידע לכאורה שגוי‪ ,‬אשר הופיע בעיתון "הארץ"‪ ,‬לגבי דברי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בפתיחת האוניברס יטה‬
‫(אף שגם בלא טעות זו ‪ ,‬התייחס שם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לאוניברסיטה ואמר דברים חמורים הרבה יו תר‪ ,‬מהפסוק "כי‬
‫מציון תצא תורה "‪ ,‬היינו‪ ,‬השוואת ביב שופכין זה ללשכת הגזית שבבית המקדש וכן לכהנים המלמדים שם‬
‫תורה את העם וכן עצם הופעתו שם ובכך ש נתן את חסותו לביב שופכין זה ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ).‬השתוללו ראשי‬
‫הציוניזם הדתי משמחה ‪ ,‬על שסוף סוף מצאו פרט שעיתון חרדי אינו מדייק בו לגביהם ‪ .‬הם פנו מייד לוועדה‬
‫הרוחנית של העיתון קצו‪ .‬והתעניינו אצל הגאון הגדול ר "נ קרליץ לגבי פתיחת דין תורה כנגד העיתון בבית דינו‬
‫לגבי הפרט הזה וכבר ראינו לעיל קעט‪ .‬שר' א‪.‬י‪ .‬קוק אמר מפורשות לא רק על האוניברסיטה ‪ ,‬אלא על כל מפעלי‬
‫הציוניזם‪ ,‬שהם נחשבים כבניית המקדש ‪ .‬אמנם‪ ,‬הסתבר שאפילו בנקודה זו העיתון לא שגה ושאכן ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק אמר את המשפט "כי מציון תצא תורה " והתכוון במשפט זה ללימודים שם ‪ .‬ובמשפט לפני כן הוא קרא‬
‫ללימודים אלו שם "תורה"‪ ,‬בתפילה שחיבר לכבוד הארוע ‪ .‬כל התפילה זויפה על ידי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק בחוברת שה וציא‬
‫ובעקבותיו תפילה זו גם זויפה והושמטה ב "מאמרי הראי "ה" ועל סמך זיוף זה הם ניסו לתבוע את העיתון ‪ .‬ראה‬
‫על כך בהרחבה בהמשך ‪ .‬יש לציין שעמותת "מכון המקדש"‪ ,‬המשתייכת לציוניזם הדתי ‪ ,‬תבעה עיתון זה בשנת‬
‫תשס"ו‪ ,‬לגבי מה שנכתב בו ‪ ,‬כי מכון זה מפרסם דברים נגד התורה ‪ .‬ברם‪ ,‬דווקא מכון זה יצא חייב מבית דינו‬
‫של הגאון הגדול רבי נ‪ .‬קרליץ‪.‬‬
‫אחרי מלח מת ששת הימים ‪ ,‬הצרו גדולי ישראל ‪-‬מרן רבי יחזקאל אברמסקי ומרן הגרי"י קניבסקי על כך ‪ ,‬שעד‬
‫כה לא עלו יהודים להר הבית תוך איסור כרת וכעת לראשונה יעברו על כרת זה יהודים ‪ ,‬כי אנו נמצאים בשיא‬
‫עומק הגלות אצל היהודים ‪ .‬אמנם‪ ,‬הרה"ר א‪ .‬שפירא אסר עליה להר הבית ‪ ,‬אך לא חילונים ‪ ,‬אלא דוקא אותם‬
‫שבתאיים מהזן של הציוניזם הדתי מימשו חשש זה‪„‎-‬עשרות רבנים מראשי הציונות הדתית ‪ ,‬ביניהם רבני ערים‬
‫(= ר' צפניה דרורי ובנו של "הנזיר") וישובים רבני יש "ע וראשי ישיבות (=חיים דרוקמן ו אברהם צוקרמן ראשי‬
‫"ישיבות" בני עקיבא ‪ ).‬עלו השבוע בפעם הראשונה כקבוצה מאורגנת של רבנים להר הבית “קצז‪ ..‬קבוצה זו ‪,‬‬
‫שהם כולם תלמידיו או תלמידי תלמידיו של צ ‪.‬י‪ .‬קוק עלו להר הבית ‪ ,‬על אף שצ ‪.‬י‪.‬קוק עצמו כתב שאסור לעלות‬
‫להר הבית (רבה של העיר העתיקה – הגר"א נבנצאל‪" ,‬יתד נאמן "‪ ,‬מוסף שבת קודש פ ' במדבר‪ ,‬עמ' ‪ .)28‬אם‬
‫כן ראש מרכז הרב והרב הראשי וכן מורם ורבם כתבו שאסור לעלות להר הבית ואילו כל חשובי תלמידיהם‬
‫בזים לרבותיהם ופועלים נגדם ‪ .‬התנהגות מופקרת זו נראה שמעידה על כך שהציוניזם הדתי אינו צמוד אפילו‬
‫לערכים שלו עצמו ומשתמש בערכים רק ככסות עינים והטעיה ובמקרה הטוב רואה בהם רק המלצה ‪ .‬כתוצאה‬
‫מפשע זה ‪ ,‬הוכרחו עוד יהודים לעבור על איסור כרת ‪ ,‬היינו‪ ,‬כוחות הצבא אשר הג יעו לשם ‪ ,‬כדי למנוע מהומות ‪,‬‬
‫כתגובה להתגרות מיותרת זו נגד הערבים ‪ .‬כנראה הרה "ר של חי פה (בן ה "נזיר" ר' ש‪ .‬י‪ .‬כהן)‪ ,‬אשר גם‬
‫השתתף בעליה זו להר הבית ‪ ,‬אינו מתחשב באיסורי תורה ‪ ,‬שהרי קרא בכינוס שבתאיי של הציוניזם הדתי‬
‫להחשיב גויים כגרים גם בלא שיקבלו עליהם תורה ומצוות ‪ ,‬כנהוג אצל הרפורמים קצ ‪ .‬וממילא להכשיל יהודים‬
‫על ידי נישואי תערובת ‪.‬‬

‫קצה‪" .‬דגלנו"‪ ,‬שבט תשל"ט וכן בספר "מקטוביץ עד ה' באייר"‪ ,‬עמ' ‪ ,130-6‬הרב צבי וינמן‪ ,‬הוצ' ותיקין‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשנ"ה‪.‬‬
‫קצו‪" .‬לכבודה של תורה"‪ .‬עמ' ‪.71‬‬
‫קצז‪" .‬בשבע"‪.19.5.07 ,‬‬
‫קצח‪" .‬י‪ .‬נ‪ ",‬כ"ז ניסן תשס"ז‪.‬‬
 ‫קכט‬

‫כידוע‪ ,‬הוא ממשיך במסורת האלילית הצמחונית של אביו ‪ ,‬הנשענת על התפיסות של "האדם הזואולוגי " של‬
‫התרבות הגרמנית ‪ ,‬אשר דרכה עיצב אביו (כפי שהוא ואביו מבינים מדברי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק) את תפיסת עולמו ‪,‬‬
‫תפיסות אשר הובילו ‪ ,‬כידוע ‪ ,‬לשואה‪ .‬על פי תפיסה זו ‪ ,‬כל אדם ובכללו האיש היהודי שואף ומתאוה לאכילת‬
‫בעלי חיים בדיוק כמ ו בעלי החיים הטורפים ‪ ,‬אלא שיש לאדם מעלה שכלית מעל בעלי החיים ‪ .‬מתוך תפיסה זו ‪,‬‬
‫הוא מגיע לקל וחומר מעוות האומר –„"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ "‪ ,‬מכאן נאמר ‪ :‬אם לעתיד לבוא‬
‫בעלי‪-‬החיים לא יאכלו זה את זה ‪ ,‬האם אנו נאכל אותם ?!“ תקלו‪( .‬גליון מס' ‪.)158‬‬
‫התארגנותם של ראשי הציוניזם הדתי לעלות להר הבית מתוך שאיפה להקים שם מבנה ומזבח להקרבת‬
‫קרבנות‪ ,‬כמו בכל פעולה אחרת שלהם ‪ ,‬מושפעת מתפיסתו השבתאית‪ -‬מודרנית של מורה דרכם ‪ ,‬הלא הוא ר '‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי יש לבנות על קדש הקדשים טמפל ‪ ,‬כדי ש "יותמם" חזיונו של הרצל (כפי שכתב ברומן הדמיוני‬
‫(שם) ביחס לרעיון מטורף זה ‪ ,‬המתגרה‬ ‫"אלטנוילנד")רנו‪ ,.‬אלא שהוא חשש מתגובת הרבנים וגדולי ישראל‬
‫בעולם המוסלמי והוא גם נגד התורה ‪ ,‬אך הם כבר משוחררים מפחד זה ‪ ,‬היות שהם רואים את עצמם ככת‬
‫עצמאית המנותקת משלומי אמוני ישראל ‪ .‬מעשה זה של עליה להר הבית מתוך כוונה (ברגע שיתאפשר הדבר )‬
‫להקריב קרבן‪ ,‬שורשיו נעוצים בשבתאי צבי עצמו ‪ ,‬אשר גם רצה לעלות להר הבית להקריב שם קרבן ‪ ,‬אלא שאז‬
‫הרבנים הצליחו למנעו מכך נג‪( .‬עמ' ‪ )294‬וכן חשק בכך דוד הראובני נג‪( .‬עמ' ‪ .)249‬הסיבה השניה המדרבנת‬
‫‪ ,‬הוא משום היותם שייכים לתת התרבות של "הציונות‬ ‫אותם לעלות להר הבית ולבנות שם טמפל ומזבח‬
‫הרוחנית" של "אחד העם" אשר היה מזוהה לחלוטין בדעותיו עם הנצרות המילנארית ‪ ,‬הגורסת ששנת האלפיים‬
‫למניינם‪ ,‬היא שנת הופעת המשיח וסיום תהליך הגאולה ‪.‬‬

‫הודפס בקובץ תורני "גינת ורדים"‪/‬מדור גן המלך‪,‬‬

‫עמ' פז‪-‬צו‪,‬סיון‪-‬אב תשס"ט‪ ,‬ניו יורק‬
‫הג"ר ישראל מאיר וויינטרויב‬

‫לנוכח הכמות הגדולה של השקרים שמפיצים אנשי הציוניזם הדתי לגבי עמדותיו והתבטאויותיו של מרן ה "חפץ‬
‫חיים" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והציוניזם הדתי ‪ ,‬נביא לסיום את מכתבו של הגאון רבי ישראל מאיר וויינטרויב‪.‬‬

‫בהירות במסורת רבותינו ‪ -‬מרן החפץ חיים זיע"א‬

‫וביחוד בענין הרב הראשי הציוני הידוע‬
‫ישראל מאיר וויינטרויב‬
‫בן הגה"צ מוה"ר שמואל זצ"ל אבד"ק קארלין‬
‫וראש ישיבת בית יוסף דנאווארדאק בפינסק לונדון יצ "ו‬
‫[תלמיד מובהק להגאון בעל חזו "א זצ"ל]‬

‫ב‪ .‬שטיפת המוח על ידי הציונים היתה מתחילתה על ידי בדיית‬
‫עובדות וז יופים ואלה שנספחו אליהם ‪ ,‬אפילו כאלו שנראו‬
‫כשומרי תורה ומצוות ואף הקרואים רבנים ‪ ,‬בחלק גדול מהם‬
‫נעקרה האמונה מלבבם ולכן חדל מהם מורא שמים וגם תביעת‬
‫מצפון הלב‪ .‬הם היו מסוגלים בזדון לבדות ולזייף עובדות ‪.‬‬
‫ג‪ .‬סלוצקי‪ ,‬מחבר הספר "שיבת ציון"‪ ,‬חבר הכת של "אחד (ולא‬
‫מן) העם"‪ ,‬הפעיל את אחד מחבריו ‪ ,‬אשר ערך סבב של פגישות‬
‫ברוסיה‪ .‬הוא כתב מכתב לרבני הדור ובדה מלבו שכאילו יש‬
‫במקומו מתנגדים ומפריעים לתמיכת יושבי ארץ הקודש ואת‬
‫מכתבי התשובות הוא פרסם כאילו שהם מיועדים ל "חובבי‬
‫ציון" ולציונות‪ .‬הוא צירף לזה גם את הפולמוס הידוע סב יב‬
‫בעזרתו ית' יום א' לסדר בה"ב ה'תשס"ט פה לונדון יצ "ו‬
‫אדרוש בשלו ' ידידי היקר ונעלה בברכת כט "ס וריבוי פעלים‬
‫לתורה ולתעודה‪.‬‬
‫א‬
‫המשפיע הרוחני הצדיק רבי אלי ' לאפיאן זללה "ה‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תלמיד קעלעם ‪ ,‬סיפר שרבינו החפץ חיים זללה "ה‪ ,‬כתב פעם‬
‫בחוה"מ (משום דין דבר האבד )‪ ,‬כדי למ נוע מה' קוק ל היות‬
‫משגיח באיזה ישיבה ‪ ,‬וכתב‪ ,‬כי ר ימה אכלתו ‪[ ,‬רבי אלי '‬
‫לאפיאן סיפר זאת בירושלים להרה "ח ר ' יצחק גראהמן ז "ל]‪.‬‬
‫ואפשר שהיה זה אחר י פרסום מאמרו של ה' קוק ב"הפלס" על‬
‫"הלאומיות בישראל"‪.‬‬
 ‫קל‬
‫האמונה שבדור שלפנינו ‪ ,‬בכל ספריו ‪ ,‬מאמריו וכרזותיו ‪ ,‬בהם‬
‫הוא עורר ‪ ,‬הזעיק והשפיע נגד כל ההתכחשויות בכל צורותיהן‬
‫וכן את חריפות המערכה שניהל נגד עלבון התורה והפרת‬
‫האמונה על כל אביזריה ‪ ,‬שהיתה הרבה יותר חזקה מכל מה‬
‫שנהגו שאר מנהיגי דורו ושנית‪ ,‬עמדתו כנגד ה ' קוק‪ .‬עוד‬
‫בצעירותו בזמן "חובבי‪-‬ציון" הפיץ ה"חפץ חיים " קונטרס‬
‫נגדם [בנו מזכיר את הקונטרס בתולדותיו]‪ ,‬כדי להוקיע את‬
‫השקפותיהם‪ ,‬ואח"כ לחם נגד ה "מזרחי" ונגד העוכר ריינס‬
‫(מייסד ה"מזרחי")‪ ,‬ונגד ישיבת הכלאיים (="ישיבה תיכונית ")‬
‫שלו‪ ,‬בחריפות גדולה ‪[ ,‬וכלשון רבינו הח זו"א‪ ,‬שדיבר מרן‬
‫ה"ח"ח" הרבה ל שון הרע כנגד הבונדיסט ים והמיזרחיסטים‬
‫והנלווים אליהם וכ יו"ב]‪.‬‬
‫והנה מסור בידינו אמרתו‪" :‬איך קליג זיך אויף זיי ‪ ,‬זיי וויל 'ן‬
‫מיר אריינשלעפן און פראנט מיט זיי ‪ ,‬און איך לאז מיך ניט "‬
‫(=אני מעורר את עצמי עליהם ‪ ,‬אחרת הם ירדימוני ואתעמת‬
‫עימם ואני לא נותן לעצמי להגיע לכך )‪ .‬דהיינו‪ ,‬שנשמר לא‬
‫‪ ,‬כדי שלא לסכל‬ ‫לצאת במערכה ישירה ופומבית עמהם‬
‫ולהפריע למהפכת ההשפעה הכבירה שנעשתה על ידו בליטא‬
‫ובפולין ו בכל העולם במשך כמה עשרות שנים ‪ ,‬על ידי סמכותו‬
‫המקובלת הכללית וה חשובה על הכל ‪ ,‬על בני התורה ועל המון‬
‫התמימים‪ ,‬בספריו ההלכתיים ‪ ,‬ובספרי החיזוק‪.‬‬
‫והפוקרים רדפוהו ושאפו להחליש את כוחו של מרן ה "חפץ‬
‫חיים" על כלל ישראל‪ ,‬על ידי משיכתו לקרב גלוי עמהם ‪.‬‬
‫ה‪ .‬ואמנם לצורך המערכה ה גלויה כנגדם‪ ,‬יצא ידי חובתו על‬
‫ידי תלמידו המובהק ר' אלחנן וסרמן ששימש כשליחו‪ ,‬כי כולם‬
‫ידעו שהוא משמיע דברו לעם ‪ ,‬וגם בהשתמשו בכל ענין‬
‫במאמרים משמו‪ ,‬ומהוראותיו‪.‬‬
‫והשפעת רבי אלחנן היתה רבה וגדולה בעולם ‪ ,‬וביחוד על בני‬
‫התורה‪ ,‬ועל ראשי הישיבות ‪ ,‬וכפי שהתבטא מרן הרב מבריס ק‪,‬‬
‫על א חד מראשי הישיבות המפורסמ ות אחר המלחמה‬
‫האחרונה‪ ,‬שהוא הי ' בדרגתו הראויה כשהי ה רבי א לחנן‬
‫בחיים‪ .‬השפעתו גם היתה רבה בתוך ה "אגודה"‪ ,‬והוא הופיע‬
‫בדברו לעם במאמריו ‪ ,‬בדברים מפורשים וברורים ‪ ,‬וביחוד‬
‫בקונטרס "עקבתא דמשיחא"‪.‬‬
‫וידוע שכשהתכונן הח "ח לעלות לאה "ק‪ ,‬וטענו הראשי ישיבות ‪,‬‬
‫על מי ינטוש את הצאן ‪ ,‬היתה תשובתו‪ ,‬על רבי אלחנן!‪.‬‬
‫ו‪ .‬והנה כפי שמו סרים‪ ,‬גם בכנסי ' הוכיח הח "ח‪ ,‬לנגד דרכי‬
‫"ת‬ ‫פארטיי‪ ,‬ושהעיקר חיזוק לימוד התורה והישיבות והת‬
‫ושעורים לבעה"ב‪ ,‬ושהתורה תובעת על שהסיחו דעת מעיקרה ‪.‬‬
‫ולא יפלא שמשו "ז כמעט לא פירס מו פירסומי האגודה מה‬
‫שדיבר הח "ח שמלבד הפ תיחה שדיבר בארוכה ‪ ,‬עוד דרש כמה‬
‫פעמים‪ ,‬ולא נמצא שהעתיקו כ לום‪ ,‬וגם מהפתיחה ‪ ,‬שא'‬
‫מהרבנים קיבל למסרה בקול לרבים ‪ ,‬כמדומה נדפס רק איזה‬
‫תוכן קצר‪ ,‬וזה מוכיח על האמור ‪.‬‬
‫נושא האתרוגים ועכשיו הם כבר אינם מתביישים לפרסם את‬
‫שקריהם בסדרת ספרי "לתולדות התנועה הציונית דתית "‪.‬‬
‫הוא קיבל גם מכתב מה "אור שמח " זלה"ה‪ ,‬התוקף אותם‬
‫בדברים חריפים ויסודיים נגד הסגנ ון והכיוון ההשקפתי של‬
‫הרצ"ה קלישר והוא לא רצה להדפיסו ‪ ,‬אך מאידך הוא רק‬
‫מזכיר את תוכן המכתב ומציג את המכתב ‪ ,‬שכאילו ה "אור‬
‫שמח" הוא לצדם (ואח"כ התגלגל הדבר והתפרסם על ידי‬
‫החרדים לדבר ה'‪.).‬‬
‫עוד לפניו ‪ ,‬בזמן רבינו המהרי "ל דיסקין מבריסק זלה "ה‪ ,‬בא‬
‫שליח של הציוניזם לארץ שכינה את עצמו בשם אבנר ‪ ,‬התחפש‬
‫ורימה את גדולי ירושלים וחיבר ספר בשם "ציר נאמן"‪ ,‬בו הוא‬
‫מסית בדבריו לציונות ‪ .‬אמנם‪ ,‬מיד כשעלה לשמים רבינו‬
‫מבריסק‪ ,‬חלף זה בדמי ימיו מהעולם ‪ ,‬אחר ששיקר וסילף גם‬
‫בשם רבינו ז"ל‪.‬‬
‫בירושלים‪ ,‬בתקופת ה' קוק והרב פרנק ‪ ,‬היו בדאים וזייפני ם‬
‫מובהקים ובראשם מזכיר הרבנות היד וע לשמצה ‪ ,‬עורך עתון‬
‫"קול יעקב " של ה רבנות הראשית ‪ ,‬ובזמן שהי ה הרעש בקשר‬
‫לביקורו של האדמו "ר מגור אצל קוק הוא זייף שני מכתבים ‪.‬‬
‫אחד בכתב ידו של הגר י"ח זוננפלד ז "ל‪ ,‬ששלחו כביכול‬
‫לאדמו"ר מגור ואחד בכתב ידו של האדמו "ר מגור ששלחו‬
‫כביכול להגרי"ח זוננפלד‪.‬‬
‫ובעת הבחירות לרב ראשי ‪ ,‬לממלא מקומו של קוק ‪ ,‬הוסיף זיוף‬
‫בכתב ידו של הגרח "ע שיבחרו בעמיאל ‪ ,‬הרב הראשי של ת "א‪,‬‬
‫ולא היה ניכר כלל שזה זיוף‪.‬‬
‫‪ ,‬הוציא חוברת עם‬ ‫וכן אחד מהם בשם שמואל וינגרטן‬
‫"הוכחות" כדי להכחיש את מכתבי הגדולים נגד רצ "ה קלישר ‪,‬‬
‫כגון מכתבו של הגרי"ז מסאלנט זי "ע‪ ,‬בכותבו שבימי ו עדיין‬
‫לא עסק הרצ"ה בזה (=אפילו אם הוא לא עסק בזה בגלוי ‪ ,‬הוא‬
‫יכל במסגרת שאלותיו ולפני שהוא יוצא על כך בגלוי ‪ ,‬לברר‬
‫מהי דעת ו גם בנושא זה ‪ ,‬אך למעשה זה גם שקר שהרי כבר‬
‫עסק בכך בגלוי ‪ ,‬כגון במכתבו לברון הירש ) אלא רק בענין‬
‫הקרבת הקרבנות ולא חשש לשקר בדבר הגלוי ‪ ,‬היות שמונח‬
‫בארכיון שלהם מכתבו של הרצ"ה קלישר לברון הירש‪,‬‬
‫בענין התנועה‬
‫והרעיון הישובי שחידש מלפני שנת ת "ר‪ .‬ומכתב זה הובא‬
‫בפתיחת חיבורו של הרצ "ה "דרישת ציון "‪ ,‬הכותב ב תחילת‬
‫(וכבר נדפס‬ ‫דבריו שלא יאמינו שיש לצפות לגאולה ניסית‬
‫מכתבו של הנצי "ב ז "ל‪ ,‬שאסר להדפיס מחדש את "דרישת‬
‫ציון" כמובא ב "איגרות הנצי "ב"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' קז‪ ,‬תשס"ג‪ ,‬בני‬
‫ברק)‪.‬‬
‫הרה"ח דוד פרנקל הביא את מכתבו של ה "חוות דעת " לרבינו‬
‫החזו"א ואמר רבינו בלשונו‪„ -‬ס' איז דאך אשטיק חוות ד עת“‬
‫(=זה בכל זאת ממש דברי ה"חוות דעת"‪.).‬‬
‫ד‪ .‬וכעת נבאר את עמדתו בכלל על המאבק נגד ה כפירה ובעד‬
 ‫קלא‬
‫מרן החזו "א בבני ברק ‪ .‬באותם הימים ‪ ,‬אמר רבינו ה"חפץ‬
‫חיים" דברים נמרצים ומרעידים ‪„ .‬דר שטן העט פאר הענדיקט‬
‫מיט די מזרחי ‪ ,‬און אריבער גיגיינגען רעכטער “ (=השטן כבר‬
‫גמר את מלאכתו ב "מזרחי" וכעת הוא עובר להלחם יותר‬
‫ימינה‪.).‬‬
‫שוב בא לידי קובץ אגרות הח "ח הוצאה חדשה [ב"ב תשמ "ו]‪,‬‬
‫והנה יש שם במכתב ק "ב קיצור מהדרש ה ש דרש הח "ח‬
‫בכנסיה הראשונה [אלול תרפ "ג]‪ ,‬וכל דבריו הוא בהתעלמות‬
‫מוחלטת מכל עניני מפלגה וכיו "ב אלא לחיזוק לימוד התורה‬
‫וכו'‪ ,‬וזה לשונו ‪ :‬נטכס נא עצה ‪ ,‬כיצד לחזק את בסיסן של‬
‫הישיבות הגדולות והקטנות ‪ ,‬כיצד להעמיד תלמידים הרבה ‪,‬‬
‫לייסד תלמודי תורה בכל עיר וכפר ‪ ,‬כיצד לה גדיל את התורה‬
‫וושע תשועת עולמים‬ ‫ולהרימה משפל מצבה בזכות זה ני‬
‫במהרה בימינו‪.‬‬
‫מלבד זה ‪ ,‬אין שם ולא נתפרסם ממנו במשך כל השנים ‪ ,‬שום‬
‫אישור והתערבות בעניני האגודה ‪ ,‬אלא מה שכותב במכתב‬
‫קכ"א לאגודת ישראל שבירושלם [שהיו בימים ההם יד אחת‬
‫עם הלוחמים ‪ ,‬כידוע] לאשרם ולחזקם ‪ ,‬ושיתחברו אליהם ‪,‬‬
‫ליראי ה ' שנתאגדו יחד לחזק תורה ועבודה ‪ ,‬ועוסקים בכבוד‬
‫מלכו של עולם ‪ ,‬ולהתרחק מאלה שמתחלל כבוד שמו ית ' על‬
‫ידם‪[ ,‬שהוא הועד הלאומי הציוני והרבנות שלה ]‪ ,‬ופונה ליהודי‬
‫אמעריקא שיצטרפו אליהם ויבואו לעזרתם ‪.‬‬
‫ובקובץ מאמרים ומכתבים שנדפס תש "נ [מכתב ק "ה] הוא‬
‫פונה‪ ,‬בשנת תרפ "ו‪ ,‬למערכת הנכבדה קול ישראל להודיע‬
‫פרטים בדבר מניעת נסיעתו לאה "ק‪ ,‬והקול ישראל הי ' אז‬
‫העיקר במלחמה נגד ה וועה"ל הציוני והרבנות הראשית שלה‬
‫ונגד קוק‪.‬‬
‫‪ ,‬והוא אזהרה‬ ‫עוד יש מכתב ידוע שנתפרסם הרבה פעמים‬
‫לאגודה שלא תתחבר לחילונים [מכתב ק']‪.‬‬
‫ג‬
‫עוד נדפס שם באות נ "ז‪ ,‬כאילו ‪ -‬קו"ק ממנו לווע ידה ארצית‬
‫בוורשא של אגודת שאמ"י משנת תרפ"ט‪ ,‬והדבר מתמיה ביותר‬
‫שכותבים שלא הגיע להם המקור ‪ ,‬שנכתב בלה "ק‪ ,‬אלא תרגום‬
‫שלו באידיש ‪ ,‬שתרגמוהו בלשון עברית הטמאה ‪ ,‬ובלי פתיחה‬
‫וחתימה‪ ,‬וכנראה שלקחו איזה מכתב פרטי שכתבו בתוכחה‬
‫‪,‬‬ ‫ובקורת איך ומה שצריכה האגודה בפולין וליטא לעסוק‬
‫ופרסמו באופן זה שיוכלו לערוך אותו כחפצ ם‪ ,‬וזה הוא הלשון‬
‫שם‪:‬‬
‫"זייער הויפט ארבעט זאל זיין ‪ ,‬אכטונג צו געבן אז אין יע דער‬
‫שטאט זאל זיך געפינן א תלמוד תורה ‪ ,‬אזוי ווי פארצייטנ 'ס‬
‫וכו' אין יעדער שטאט קלענערע ישיבות וכו ' השגחה אויף‬
‫שמירת שבת און מקוואות וכו ' דען איר זאלט וויסן זיין‬
‫ברידער‪ ,‬אז דער יצה "ר מיט זיינע שלוחים שטארקן זיך מיט‬
‫אלע כוחות צו פארגעסן די תורה ביי יודן ‪ ,‬בכדי דורך דעם‬
‫ז‪ .‬אחד הרבנים ממשתתפי הכנסיה ‪ ,‬הרב פייבלזאן זללה "ה‪,‬‬
‫פרסם בכתב עת שהח"ח כינס את הרבנים בכנסיה ‪ ,‬ואמר להם‬
‫בערך בזה"ל‪:‬‬
‫התורה אומרת‪" ,‬ולא יראה בך ערות דב ר ושב מאחריך"‪ ,‬כשיש‬
‫פריצות השכינה מסתלקת ‪ ,‬ואין ס ייעתא דשמיא ‪ ,‬ועלינו לידע‬
‫שאם לא נתקן את הצניעות והקדושה אצלנו ‪ ,‬לא יועיל לנו כל‬
‫ההשתדלויות וט יכוס העצה לתקן המצ ב‪ ,‬לא בגשמיות ולא‬
‫ברוחניות‪ ,‬תחזירו את הצניעות ואז תזכו להצלחה במעשי‬
‫ידיכם‪.‬‬
‫ח‪ .‬והנה רבי אלחנן מביא דברים מרעידים ומופלגים בפניותיו‬
‫לעם‪ ,‬בשם הח"ח‪:‬‬
‫בקונטרס "אומר אני מעשי למלך " הוא קובע‪ ,‬שחובה עלינו‬
‫לצאת למלחמה בחרב ובחנית נגד השתלטות הציונים בארץ ‪,‬‬
‫וכמו שהורה על צו המלחמה הזו ה "חפץ חיים " נגד הי בסקים‬
‫הקומוניסטים ברוסיה‪.‬‬
‫באחד ממאמריו‪ ,‬הוא מוקיע את אשמת הציונים ב פוגרומים‬
‫בארץ הקדש ‪ ,‬וכפי שהתבטא הח "ח‪ ,‬הם התגרו ושיסו את‬
‫הפרא אדם‪.‬‬
‫במכתבו ל רב לוחם מלחמת ה ' הר"ר דוד פוטאש זצלה"ה הוא‬
‫כותב‪ ,‬שהורה ה "חפץ חיים "‪ ,‬שמוטב שיסגרו את הישיבות‪,‬‬
‫מאשר להשלים עם הסוכנות הציונית ‪.‬‬
‫בקונטרס "עקבתא דמשיחא " הוא כותב ‪ ,‬שכאשר היתה‬
‫התעוררות אצל כמה אדמורי "ם לפעול להתפתחות הישוב‬
‫בארץ אמר ה "חפץ חיים "‪ ,‬מה נטפלו למצות הישו ב‪ ,‬עם תורה‬
‫המצות‪-‬מצות און "אהן תורה ‪ ,‬איז אלץ בלאטע " (=ובלי‬
‫התורה הכל בוץ)‪.‬‬
‫ב‬
‫והנה ידוע שרבינו ה "חפץ חיים " חזה ברוח קדשו את חורבן‬
‫כלל ישראל בגלות אירופה וכן אמר בדיוק את הזמן ואת‬
‫תיאור השואה ‪ .‬וכמו שמסר והתריע גם תלמידו רבי אלחנן‬
‫וסרמן מפיו ‪ .‬ואני הכותב שמעתי גם כן מפי זקן מופלג שבא‬
‫להיפרד מה "חפץ חיים "‪ ,‬בשנותיו האחרונות לפני עלותו לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬וראהו כשהוא עומד אחר התפילה ל יד הסטנדר בבית‬
‫המדרש ומתריע בזו הלשון ‪„ :‬וואס שוויגט מען‪ ,‬ס' וועט דאך‬
‫דא אלטץ חרוב ו וערן ח"ו“ [=מדוע כולם שותקים ‪ ,‬הרי בכל‬
‫מקרה הכל כאן יחרב ח "ו‪ .].‬ופעם‪ ,‬כאשר דיברו על אימת‬
‫העתיד להיות ‪ ,‬השמיע כתקוות נחמה ‪ ,‬את הכתוב "ובהר ציון‬
‫תהיה פליטה" וכמובן שכוונתו היתה על המלחמה של ירושלים‬
‫במסירות נפש לכבוד ה ' ותורתו וכפי הכתוב "יהיה קודש "‬
‫"ע ז "ל‪ ,‬ששלח‬ ‫(וכפי דבריו הנמרצים והידועים של הגרח‬
‫"י שוב זלה"ה‬ ‫ללוחמי ירושלים על ידי העסקן הנעלה ר‬
‫ואכמ"ל‪ .).‬כשנדפס הקונטרס "עקבתא דמשיחא " בא"י‪,‬‬
‫בתרגומו ללשון הק ודש‪ ,‬הודפסה עליו הכתובת לקנייתו ‪ ,‬אצל‬
 ‫קלב‬
‫בני אדם להתרחק בתכלית הריחוק ‪ ,‬מפני שאויר החולה יכול‬
‫לסובב את החולי לכל איש הקרב א ליהם‪ ,‬כן הדבר בשימור‬
‫הנפש שצריך להתרחק מאוד מאנשים כאלו שנפשם מטומאה‬
‫בדעות ושיטות של כ פירה ומינות שבקל מאד יוכל האדם‬
‫ליפול ברשתם ע"כ‪.‬‬
‫ו‬
‫במכתב מ"ו‪-‬שמעתי כי בהעתון "מאמענט" נדפס מאמר מכותב‬
‫אחד שמתפלא עלי ‪ ,‬איך לא נזהרתי במכתב מחאתי בד בר‬
‫הרבנות בווילנא באיסור לה "ר ומחלוקת והלבנת פנים ‪ ,‬אשר‬
‫הנני בע "ה‪ ,‬עוסק בזה כל ימי חיי ‪ ,‬ואשר גם עתה נזהרתי בזה ‪,‬‬
‫גם הוציא מזה משפט שקר ומע וקל כי לא מדעתי נעשה זאת ‪,‬‬
‫ובהשפעת אחרים עלי נעשה ‪ ,‬ע"כ הנני מודיע בזה בשער בת‬
‫רבים‪ ,‬שבמקום הרי סת וחורבן הדת‪ ,‬נעשה כ ל זה כהלכה‬
‫כאשר בארתי במחאתי ‪ .‬מצוה רבה וחובה גדולה לעשות כל מה‬
‫שביכולת לתקן הדבר לגדור גדר ולעמוד בפרץ ‪ .‬וכו'‪.‬‬
‫ז‬
‫מכתב פ"ה‪-‬רוב צער יש לי מזה אשר יש מ סתפקים לעשות פשר‬
‫בדבר הרבנות בווילנא ‪ ,‬יודע אני היטב צדדי ה ספיקות בטעמם‬
‫ונימוקם בכל הצדדים ‪ ,‬אך לדעתי אין לעשות זה בשו "א וכו '‬
‫ידעו כל העולם וגם שרי המלוכה כי זה נגד התורה והדת ומה‬
‫שבידינו עשינו ‪ ,‬וד' הטוב יעשה כרצונו הטוב ‪ ,‬וכו' אך גמרתי‬
‫בדעתי יהי ' מה שיהי ' למען שלא תתבזה כבוד התורה ומ סרתי‬
‫את עצמי להיות מוכן לכל דבר ח "ו ולא א חשה למען כבוד ד '‬
‫ותורתו וכו ' וידעו כל העולם כי כבוד ד ' ותורתו גדול אצלנ ו‬
‫יותר מכל חיינו ממש וכו'‪.‬‬
‫ח‬
‫בביאור הלכה סי ' א'‪ ,‬דע דהב "י לא איירי כי אם במצוה שהוא‬
‫עושה לעצמו ובני אדם מלעיגים עלי ' אז בוודאי אין לו לחוש‬
‫כלל‪ ,‬ללעגם ולא יתקוטט עמהם ‪ ,‬אבל אם הוא עומד במקום‬
‫שיש אפיקורסים המתקוממים על התורה ורוצים לעשות איזה‬
‫תקנות בעניני העיר ועי "ז יעבירו את העם מרצון ה ' ופתח‬
‫בשלום ולא נשמעו דבריו ‪ ,‬בכגון זה לא דיבר הב "י מאומ ה‬
‫ומצוה לשנאם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל‬
‫ודהע"ה אמר הלא משנאיך וכו ' ע"כ ‪.‬‬
‫ומסופר שפעם בנסיעתו פגעו אחד מה"מזרחי" ואמר לעומתו‬
‫שהוא מתנהג נגד מ ה שכתב בספרו "חפץ חיים "‪ ,‬וענהו שיראה‬
‫בספרו כלל ד ' אות ו' ז' ואות ח '‪ ,‬וח' אות ח'‪ ,‬על מה ומי שצ ריך‬
‫ומחויב לדבר לה "ר‪ ,‬ולשון "שערי תשובה " לרבי יונה מגירונדי ‪,‬‬
‫שכל שאינו מחזיק במחלוקת על המתייצבים על דרך לא טוב‬
‫ומושכי העון נענש מפשעיהם לכל חטאתם ‪.‬‬
‫ט‬
‫סוף דבר ההתקבצות הזו ‪ ,‬של "צירים" מהרבה ארצות ולשם‬
‫הקמת מפלגה לכלל ישראל ‪ ,‬בהסתדרות מחלקות ומועצות‬
‫מחודשות ומו דרניות בדרכי‬ ‫שונות‪ ,‬לשאיפות ומטרות‬
‫פארלענגערן דעם גלות ‪ ,‬הער גראבט אינטער כסדר די תורה‬
‫הק'‪ ,‬דעריבער דארפן מיר זיך שטארקן אקעגן אים מיט אלע‬
‫כוחות‪".‬‬
‫ד‬
‫והנה הדפיסו מאמר שי יחסוהו אליו ‪ ,‬בלה"ק ובלשון יוד יש‬
‫"ל‬ ‫והוא בלשון עלגים ‪ ,‬והדפיסוהו לראשונה ללא שם מו‬
‫בלאטביה‪ ,‬ותוכנו הוא התאוננות על המחלוקת באה "ק‪ ,‬וכל‬
‫משכיל יכיר מיד מהלשון ומהתוכן ‪ ,‬שהוא מזוייף על ידי‬
‫הזייפנים הידועים שלהם (=מהמזרחי) בירושלים ונשלח‬
‫לעתונים‪ ,‬וגם העיתון "קול ישראל" הדפיסו את זה‪.‬‬
‫אין במאמר כתובת כלפי על מי מכוונת הבי קורת‪ ,‬וכבר מורגל‬
‫מאז ע ל ידי המחדשים פורצי הגדר‪ ,‬שמי שמוחה עליהם הוא‬
‫בעל מחלוקת והם רודפי השלו ם‪ ,‬וכאילו הח "ח לא נתן ידו‬
‫למחלוקת נגד המזרחי ‪ ,‬ריינס ורובינשטיין וכיו"ב‪.‬‬
‫ויש לציין בהקשר זה את דבריו החריפ ים של הגה "ק ר ' אלחנן‬
‫בענין ה רצון לחבר את בית הדין עם הרב נות הראשית (שנדפס‬
‫בקובץ מכתביו אות ה') וז"ל‪:‬‬
‫והנה ידוע כי העומד בראש הנ "ל (=ה' קוק) כותב וחותם קו ל‬
‫קורא לעורר יהודים לתת כסף לק רן היסוד (=ול"קרן הקיימת‬
‫לישראל") כו' לגדל כופרים להכעיס ‪ ,‬ואם כן המעורר (=ה'‬
‫קוק) לתמוך בקרן זה הוא מחטיא הרבים במדרגה היותר‬
‫נוראה וכו ' שזהו רשע גמור באופן שהדבר ברור שאסור‬
‫להתחבר לאיש כזה וכו ' והמחזיק בהצעה זו ראוי לנדותו וכו '‬
‫עוד מזה חילול השם בכל העולם באופן מבהיל ח "ו וכו'‪.‬‬
‫במכתבי הח"ח מכתב ל"א‪"-‬וכהיום נמצאים אנשים (=ה' קוק)‬
‫אשר מבלי דעת ותבונה מכני ם ומדמים את האוניברסיטה אשר‬
‫בנו בעיה "ק בשם – "אכסניה של תורה "‪ ,‬והרעיון הזה‬
‫מפרסמים ומפ יצים אותו בקרב בית ישראל ‪ ,‬וזהו חילול בית‬
‫מקדשינו ותורתנו הקדושה ‪ ,‬אשר לא נשמע מ עולם כמוהו אוי‬
‫לאזנים שכך שומע ות‪ ,‬מחוייב אנכי להגיד לכל כלל ישראל כי‬
‫האומרים את זה והמסכימים לזה הם רוצים לעקור את כל‬
‫התורה כולה ‪ ,‬ומצותיה‪ ,‬ואסור לילך בשיטותיהם וכל‬
‫המאמינים ומחזיקים בתורת ד ' ית'‬
‫מחויבים למחות נגד בזיון קודש זה " עד כאן מה שכתב בחודש‬
‫אלול תרפ "ה וזה הי ' אחרי חנ וכת הבית של האונ יברסיטה‬
‫בירושלים‪ ,‬שקוק דרש שם (=יחד עם ביאליק והנציב העליון‬
‫הבריטי הרברט סמואל ‪ ,‬שאמר‪ ,‬כי כדי לחקות את הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬יש לעסוק באוניברסיטה גם כן בניתוץ‬
‫המקרא על ידי "ביקורת המקרא ")‪ .‬דברי דופי אלו הרעישו את‬
‫כל הגולה‪.‬‬
‫ה‬
‫ובמכתב ל "ט בא ותו דיבור‪...‬וכשם שנמצא בחולי הגוף מחלות‬
‫כאלו‪ ,‬שהמה מסוכנ ות מאד ומ דבקות‪ ,‬ומחולים כאלו צריכין‬

‫ומה שכותב שאביו קראו להתיישב אצלו וכאילו ללמוד יחד‬
‫לשם חיבור המ "ב‪ ,‬פשוט שרצה שיהא קרוב אליו לחזקו‬
‫בלימוד ואמונה‪.‬‬
‫והנה עיקר הסוד בזה ‪ ,‬שידוע ש בתקופה האחרונה בישיבת‬
‫וואלז'ין‪ ,‬בימי הנצי "ב זללה "ה‪ ,‬התקיימו אגודות סתר ‪ ,‬בשם‬
‫"נס ציונה "‪ ,‬ו"נצח ישראל "‪ ,‬אשר היו חבורות לאומיות ‪-‬‬
‫ציוניות‪ ,‬אשר הושפעו מספריו ומאמריו של "אחד העם " והפכו‬
‫לעבדים נרצעים של שיטת הכפירה שלו ‪ ,‬ונמשכו אליה גם כמה‬
‫לומדים בעלי כשרון ‪ ,‬ויש שנתגדלו אח "כ בתורה ובצ דקות‪,‬‬
‫ובהרבצת תורה ‪ ,‬וניצלו בע יקרם מהדעות הכוזבות ‪ ,‬אבל בכ ל‬
‫זאת משהו מהשפעה הרגשית נשאר ודי בזה למבין ‪.‬‬
‫ואחר סגירת ישיבת וואלז 'ין‪ ,‬נתאגדו ה מקולקלים ביתר שאת‬
‫בחבורת הסתר בש ם "נצח ישראל "‪ ,‬ובראשה עמד יצחק‬
‫ניסנבוים‪ ,‬שהפך אחרי זה לנשיא ה"מזרחי" בפולין‪.‬‬
‫מלחמתו נגד ה' קוק‬
‫סיפר חתנו של הח "ח‪ ,‬הג"ר מענדל זאקס זללה "ה‪,‬‬
‫שבעת שהגיעו הדי המחאות מירושלים נגד קוק ‪ ,‬לרבינו הח "ח‪,‬‬
‫ובא אז מכתב מה' קוק לה"חפץ חיים"‪ ,‬אשר כתב שם בין שאר‬
‫‪ ,‬והשליך ה"חפץ‬ ‫הדברים‪ ,‬שגם דוד המלך היה לו רדיפות‬
‫חיים" במרפקו ובבגדו את מכתבו לארץ ‪.‬‬
‫כמו כן סיפר הג "ר ירוחם גורליק זללה "ה‪ ,‬תלמיד‬ ‫ב‪.‬‬
‫ראדין ותלמיד מרן הרב מבריסק וראש ישיבת "זכרון משה "‪,‬‬
‫שהיה עם אביו זללה "ה אצל החפץ חיים ‪ ,‬לאחר התפילה ‪,‬‬
‫והובא עתון שהי ו מודפסים בו דבריו של ה' קוק על ה "קדושה"‬
‫שבספורט שכינוה בשם חברת "מכבי"‪ ,‬והרעים ה "חפץ חיים "‬
‫בקולו‪ :‬פילקע (=כדור)‪ !? ,‬אתה קדוש ושמך קדוש !‪ ,‬קוק שמֻמ ק‬
‫פוק!‬
‫סיפר הג "ר יושע בער זללה "ה‪ ,‬בנו של מרן הרב‬
‫מבריסק‪ ,‬שבעת אסיפה של רבנים ורמי "ם בהשתתפות ה "חפץ‬
‫חיים"‪ ,‬באה הידיעה על השתתפותו ודבריו של קוק בחגיגת‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬וקם ה "חפץ חיים " בחרון אף והלך מחדר‬
‫לחדר‪ ,‬וזעק‪ :‬קוק שמֻמ ק‪ ,‬קוק שמֻמ ק‪!.‬‬
‫וכן היתה אומרת בתו של ה "חפץ חיים "‪ ,‬שכך היה הכינוי‬
‫הקבוע שלו על ה' קוק‪ ,‬ולמדנו מכך שמחויבים לזלזל בו‬
‫בקביעות‪ ,‬בכינוי שם גנאי וזוהי העצה לבטל קליפתו והשפעתו ‪.‬‬
‫[עיין קובץ "האמת והשלום "‪ ,‬ניו יורק ‪ ,‬תשס"ג דף כ "ט‪,‬‬
‫בתולדותיו של הגה "ח ר ' מאיר יצחק וואסילסקי ז "ל‪ ,‬עמוד‬
‫היהדות באשמינא ש בליטא‪ ,‬שפעם ישב במ סיבה של רבנים‬
‫ונתכבד בדרשה וה "חפץ חיים " ישב בראש המסובים ובדרשתו‬
‫התלהב מאוד והזכיר את שמו של ה' קוק עם הכנוי "ימח שמו"‬
‫"חפץ חיים "‪,‬‬ ‫וכל ה "עולם" הסתובבו לראות מה יאמר ה‬
‫וה"חפץ חיים " שתק ו לא הגיב כלום ‪ ,‬ואח"כ שאלו את ה "חפץ‬
‫קלג‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬ולשאיפת בנין ארץ ואיחוד עם רחוקים ‪ ,‬וכיו"ב‪,‬‬
‫שלא כמסורת אפ יו וצורתו של הכלל ישראל המקובל מדור‬
‫דור‪ ,‬עד שנתחדש סוג המרגישים עצמם כ "אגודאים" הדוגלים‬
‫בזה כמחיצה בינם ובין ה תורה‪ ,‬היא שלולה מגדולי הדור ‪ ,‬מרנן‬
‫הגר"ח ומהרש"ב והגרי"ז הח"ח והחזו"א‪ ,‬בתכלית הריחוק ‪.‬‬
‫וידוע אמ רת הגדולים רב "ב מקאמעניץ ור ' ירוחם ממיר‬
‫זללה"ה‪ :‬א פארטיי איז א פאמפע ‪ ,‬ספאמפעט‪ ,‬און ס 'פאמפעט‪,‬‬
‫ביז ס'פאמפעט אויס יעדער ברעקעל יר"ש‪ ,‬ובזמננו יש להוסיף ‪,‬‬
‫יעדער ברעקל אמת ואמונה וה ' יעזרנו עד כ"ש וכ "ת וישראל‬
‫עמו‪.‬‬
‫אודות ר' לייב בנו של ה"ח"ח" וגילוי אגודת סתר שבישיבת‬
‫וואלוז'ין‬
‫לאחר פטירת הח "ח‪ ,‬נדפס ע ל ידי בנו ר ' לייב‪ ,‬קובץ‬ ‫א‪.‬‬
‫מכתביו‪ ,‬וצירף לזה תולדות ושיחות בע ל פה ‪ ,‬ובגלל שלא נודע‬
‫מהותו בשער בת רבים ‪ ,‬והגיע משום מה למשרת הרב ברא דין‪,‬‬
‫וביותר ממה שהשתבח כאילו הוא היה שותף לחיבור המ שנה‬
‫א‪.‬‬ ‫ברורה ודימו ב ני אדם כאילו הדעות שבאו בו ע ל שם רבינו‬
‫ה"חפץ חיים "‪ ,‬ונכתבו ע ל ידי בנו ב "התחכמות"‪ ,‬ואף שנראו‬
‫מוזרים ומפוקפקים ‪ ,‬הוטעו לתת בהם אמון ‪ ,‬כאילו הם דיעות‬
‫ה"חפץ חיים"‪.‬‬
‫ואמנם כבר הוקעו דבריו על ידי מרן הרב מבריסק ‪ ,‬וכפי שכ בר‬
‫נדפס בקובץ "לחושבי שמו "‪ ,‬והוא קבע שהוא אינו אמין וכמו‬
‫כן רבינו החזו "א אמר ‪ ,‬שאין א מון בכל דבריו ‪ ,‬ואין זה שייך‬
‫לה"חפץ חיים"‪ ,‬וגם ביטל לח לוטין את דבריו כאילו שהוא היה‬
‫שותף בהכנה למשנה ברורה‪.‬‬
‫אולם הגיע העת והמצב ל הסיר את הלוט מהכותב ר'‬ ‫ב‪.‬‬
‫לייב וממגמותיו‪ ,‬שלא נודעו עד כה‪.‬‬
‫להוי ידוע ‪ ,‬שהכותב ה זה היה מפוקפק באישיותו ‪ ,‬וידוע‬
‫ג‪.‬‬ ‫בהשקפתו כ"מזרחי"‪ ,‬ושמעתי מ נכדו של רבי מנדל זקס ‪ ,‬שהיה‬
‫נחשב במשפחה כמקולקל ‪ ,‬והרוצה לעמוד על א ופיו יראה ממה‬
‫שכתב ב עצמו‪ ,‬שם ב "תולדות החפץ חיים "‪ .‬הוא מספר איך‬
‫שכאשר ביקר בירושלים‪ ,‬התלווה עמו אחד מאברכי ירושלים‪,‬‬
‫וכשהגיעו לא חד מבתי הספ ר הכפרניים‪ ,‬התבטא האברך‬
‫בהתרגשות‪ ,‬שהלואי שירד אש מן השמים ויבער את בי ת הספר‬
‫הזה‪ ,‬וכותב‪" ,‬ואני (=ר' לייב) צחקתי במלוא פי "‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הוא‬
‫ביטח את בית אביו נגד שריפות ‪ ,‬מאחורי גבו של אביו ובניגוד‬
‫לדעתו ועוד התפאר שהוא צדק ‪ ,‬כי אכן קרו שריפות ‪ ,‬אך הוא‬
‫לא הבין מה שכ ל ילד מבין ‪ ,‬שזה תלוי זה בזה ‪ ,‬שאם אין בטחון‬
‫בה'‪ ,‬אז ה ' מביא את השריפות ‪ .‬והוא מביא עוד שם בשיחות‬
‫ה"חפץחיים"‪ ,‬שאביו אמר לו בתוכחה ‪ ,‬איך שהוא רחוק ממנו‬
‫ומה יהא לדור יב וא‪ .‬הוא גם מביא סמוך לאמ ירה זו ‪ ,‬מה‬
‫ששאלו (=ר' לייב את אביו ה "חפץ חיים ") הרי יש פתגם המוני‬
‫שהתפוח אינו נופל רחוק מהעץ ‪ ,‬וענה ה "חפץ חיים "‪ ,‬זה רק‬
‫לגבי רוח מצויה‪.‬‬
 ‫קלד‬

‫ובינת נבו ניו תסתתר‪ .‬לא כתיב שלא יהיו חכמים ונבונים ‪ ,‬אלא‬ ‫חיים" למה הוא שתק ול א הגיב ‪ ,‬אך מיד ענה כיון שר ' מאיר‬
‫שחכמתם תאבד ותסתת ר‪ ,‬וגם זו עצה לתרופה שלא יחושו‬ ‫אמרה והוא אומרה בכוונה לשם שמים ובלשונו "ער מיינט עס‬
‫לבלבולים‪ ,‬ויתחזקו בעצמם ‪ ,‬לילך אחר עקבי הצאן ‪ ,‬ופירש"י‬ ‫ערליך" ע"כ]‪.‬‬
‫שהעקבים ניכרים ‪ ,‬ובדור של "אם לא תדע י לך"‪ ,‬יבחנו מי הם‬
‫"משכנות הרועים "‪ ,‬שהם בתוך שלשלת הזהב של "עקבי‬ ‫הגה"צ ר' יוסף דינקל יס זללה "ה הי ה מהלוחמים החריפים נגד‬
‫הצאן"‪ ,‬ורק במידה ש זה מותאם לעקבות הדורות הקודמים ‪,‬‬ ‫קוק והתפלל בביהמ "ד בבתי ברו ידא‪ ,‬ששם התפלל ג ם כן אחד‬
‫וכלשון רבינו החזו "א באגרתו ("קובץ אגרות" ח"א כ"ט) "ואין‬ ‫תמים שפקיע שמי ה במעלות ו הותעה באדיקות אחר קוק ועלה‬
‫לנו אלא מה שבפי המון ישראל החכמים והפשוטים גם יחד "‪.‬‬ ‫הגר"י על הבימה והכריז עליו שהוא כנוצרי ‪ ,‬מכיוון שראהו‬
‫נושק את תמונתו של קוק ‪ ,‬ודחפו בידיו מביהכנ "ס‪ ,‬והיה שם‬
‫תורה צווה לנו משה מורשה קהילת יעקב‬ ‫על זה ‪ ,‬אלא שעצרוהו‬ ‫למדן ידוע בעל כח שניגש לפגוע בו‬
‫הוספה כללית של "שר"י וש"ט" לכל הראויים לזה‬ ‫המתפללים‪ ,‬ובאותו שבוע כרתו את רגלו ‪ ,‬למחר באו בניו של‬
‫מהמוזכרים במכתבי‬ ‫זה שרצה להכותו‪ ,‬לביתו של הגרי"ד לפגוע בו ‪ ,‬פתח הגרי"ד את‬
‫ואסיים בזה לעת עתה‪ ,‬ועוד חזון למועד בעזרת השם‬ ‫כסותו‪ ,‬והכריז‪ :‬איהר קענט מיר שיס 'ן ! (=אתם יכולים‬
‫הכו"ח בצפיה לישועה בתוך כלל ישראל‬ ‫לירות בי ) וברחו‪ ,‬והיה שם עוד אחד שיצא כ נגדו‪ ,‬ואחר כמה‬
‫ישראל מאיר וויינטרויב‬ ‫ימים‪ ,‬נפח נשמתו לפתע ברחוב העיר ‪.‬‬
‫וכשהי' ה"שפיל" (=הצגה) בפורים בשוהל (=בבהכ"נ) של בתי‬
‫ברוידא‪ ,‬ליריית קוק ‪ ,‬שעשו צעירי הקנאים מ"אגודת ישראל "‬
‫למחרתו היה ר "מ מפורסם‪ ,‬מהמתפללים שם ‪ ,‬שרתח על‬
‫המעשה הזה (=באותה שנה אחד מקרובי הקנאים חלה במחלה‬
‫קשה‪ .‬אנשי הציוניזם הדתי אמרו ‪ ,‬שזו ראיה שיש קפידא‬
‫בשמים על מבצעי הצגה זו ‪ ,‬אך הקפידא היתה ‪ ,‬על מי שה יה בו‬
‫שמץ של כוונה שלא לשם שמים ‪ .‬שהרי ידוע ‪ ,‬כי כאשר עושים‬
‫מעשה קיצוני נגד רשע שהוא ממהרסי היהדות ‪ ,‬כמו "פולסא‬
‫דנורא"‪ ,‬אם יש ביניהם מי שלא עושה זאת ממש לשם שמים ‪,‬‬
‫הוא או בני ביתו נפגעים מכך ‪ .‬כך גם היה ב "פולסא דנורא " נגד‬
‫גרשון אגרון ‪ ,‬ראש עיריית ירושלים ‪ ,‬והעושה לשם שמים ‪,‬‬
‫מקבל על כך שכר עצום ‪ ,‬על שמונע את המשך הריסת היהדות‬
‫על ידי אותו רשע‪).‬‬
‫ונענה הגר "י לעומתו ‪ ,‬איך האב אייך נאך קיינמאל נישט גיזען‬
‫זיך רעג 'ן אויף אידישקייט (=אני לא ראיתי אותכם מעולם‬
‫רוגזים על פרצות ביהדות )‪=( ,‬הוא גם אמר לו אז "בשוק מחנה‬
‫‪ ,‬מעולם לא‬ ‫יהודה מוכרים יהודים חלֵב ליהודים חילונים‬
‫ראיתיו שבא לשם למחות על כ ך‪ .‬לאחר כמה ימים הגיע אותו‬
‫"י‬ ‫ר"מ ברוב ענוותנותו ועלה שלוש קומות לביתו של הגר‬
‫דינקליס ושאלו שיגיד לו כיצד הוא יכול למחות בענין זה ) ועזב‬
‫הר"י את הביהמ"ד‪.‬‬
‫וסיפר לי הגאון ר ' יוסף דינקליס ז "ל‪ ,‬שהיה אחר כמה שנים‬
‫בביקור אצל הגרח "ע זללה "ה בווילנא ‪ ,‬וכשראהו רץ לקרא תו‪,‬‬
‫והניח ידיו על כתפיו ‪ ,‬ואמר לו ‪ ,‬איך האב גיהערט אויף אייך‬
‫אסאך לה "ר‪,‬וואס מער איך האב גיהערט ‪ ,‬האט איר מיר‬
‫געווארן מ ער איינגעבאקן אין הארצן (=שמעתי עליכם הרבה‬
‫"לשון הרע" וככל ששמעתי יותר התעוררו בי מעומק ליבי יותר‬
‫געגועים אליכם)‪.‬‬
‫ובישעיה (כ"ט י"ד) הנני יוסף להפליא וכו' ואבדה חכמת חכמיו‬
 ‫קלה‬
‫רשכבה"ג מרן "החזון איש"‬
‫קמ‪.‬‬
‫ראינו כבר לעיל כי מרן ה "חזו"א" ראה את מקור עקמימותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בתאוות הכבוד ‪ .‬ראינו לעיל‬
‫גם כ י מרן ה "חפץ חיים " סבר‪ ,‬גם לגבי מי שלא לקוי בתאוה זו ‪ ,‬כי יש להגזים בשבחים כדי לדרבנו לפעול‬
‫לשם מטרות חשובות ‪ .‬מרן ה "חזו"א" חידד דבר זה ביתר שאת ‪ .‬מספר הרב ש ‪ .‬לורינץקצט‪„ – .‬בערב אחד‬
‫דול‬ ‫ביקשני מרן להתלוות לחגיגת בר מצוה של נכדו של אחד מזקני הדור אשר נודע כבעל השפעה ג‬
‫במיוחד בחוגי "הרבנות הראשית "‪ .‬חגיגת הבר מצווה היתה מחוץ לבני ברק ומרן השתהה בה זמן רב‬
‫יחסית‪ ,‬מעל ומעבר להרגלו ‪ .‬בצאתנו הבעתי בפניו את תמיהתי והוא ענה לי – הרי אתה יודע שעומד על‬
‫הפרק העניין של השירות הלאומי ‪ .‬הסבא של חתן הבר מצוה יש לו השפעה גדולה בעניין זה‪ .‬רציתי לתת‬
‫לו שוחד של כבוד‪ ,‬כדי להבטיח שהוא ילך בדרך שלי “‪ .‬מרן ה"חזו"א" מחדד עוד יותר את שיטתו זו בקשר‬
‫להערכה גלויה בצורה קיצונית לרב ‪ ,‬אף שלמעשה הוא חושב עליו את הה פך (כדוגמת "ההערכה" שהפגין‬
‫כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר כתב לו "מרן"‪ ,‬אף שסייג תואר זה במכתב א ליו במילים "איני מכירו "‪ ,‬אך "רבני"‬
‫קצט‪.‬‬
‫הציוניזם הדתי זייפו את מכתבו והשמיטו מהמכתב מילים משמעותיות אלו ‪ .).‬כך הוא מוסיף ומספר שם‬
‫(עמ' ‪„-)86‬מרן היה ידוע כמתנגד מובהק לרבנות הראשית ‪ .‬בהזדמנות סיפרתי לו שרב ראשי בעיר גדולה‬
‫מספר שהוא מקורב מאד ל "חזו"א" והוא מתיי חס אליו בהערכה‪ .‬שאלתי את מרן אם הוא מקבל את הרב‬
‫הנ"ל לעיתים קרובות ‪ ,‬ואם כן מדוע ? מרן ענה לי ‪ ,‬שאמנם מקבל הוא את אותו רב לע יתים קרובות ‪ ,‬והסביר‪:‬‬
‫"הוא חושב שהוא בא אלי לרמות אותי ‪ ,‬אבל האמת היא שאני 'מרמה' אותו‪...‬הוא בא אלי כדי להראות לי‬
‫שיש לו הערכה אלי ‪ ,‬כך הו א חושב לרכוש אותי ‪ ,‬ואילו אני מוותר על כבודי ונותן לו קצת כבוד ‪ ,‬אבל על ידי‬
‫זה אני רוכש אותו ‪ ,‬משפיע עליו והוא נמנע מדברים שאם לא הייתי נוהג בו כבוד ‪ ,‬ודאי היה עושה אותם ‪ .‬אני‬
‫נותן לו הרגשה שהוא אחד המקורבים אלי ‪ ,‬כדי שירגיש מחוייב כלפיי ‪ ,‬ועל ידי זה אני מונע ממנ ו לעשות‬
‫דברים שלא יעשה"“‪.‬‬
‫במשפחתו של מרן ה "חזו"א" ההתייחסות אל אדם בעל תאות כבוד היתה כהתייחסות אל אדם נצרך סעד ‪.‬‬
‫אחד מגדולי תלמידי החכמים ממשפחתו ‪ ,‬השיא את בנו ומספר דקות לפני תחילת החופה ניגש אל מחותנו‬
‫ושאלו אם יש לו רשימה של נצרכים ‪ .‬המחותן היה נבוך ולא ה בין מדוע הוא פונה אליו מספר דקות לפני‬
‫החופה בנושא של אנשים מ עוטי יכולת ‪ .‬אותו תלמיד חכם אמר לו ‪ ,‬שכוונתו היא לנצרכי כבוד שזקוקים‬
‫כאוויר לנשימה לכיבודים ‪ .‬לכן אין פלא שאם אכן מרן ה "חזו"א" כתב לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כאשר עלה לארץ במכתב‬
‫בתואר כבוד של מרן ר‪ ,.‬היה זה כדי להניא אותו מפסק הלכה מסוים בנושא המצ וות התלויות בארץ ‪.‬‬
‫כיוון שראה במכתבו החוזר של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק אליו ‪ ,‬כי התואר שנתן לו לא הועיל ‪ ,‬וכי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עומד במרדו‬
‫ולכן הוא משגר אליו זמן קצר לאחר מכן שוב מכתב ר‪( .‬איגרת שי "א‪ ,).‬שם הוא מנמק היטב את דעתו ‪ ,‬על‬
‫אף שהוא יוד ע שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא יחזור בו ‪ ,‬לכן במכתב זה אין כבר שום תואר ‪ ,‬לא בתחום התורני ובודאי‬
‫שלא בתחום של יראת שמים ומידות ‪ ,‬אלא כמו לתלמיד חכם קטן ביותר ‪ .‬דבר זה גם מוכיח ‪ ,‬כי את התואר‬
‫הראשון‪ ,‬אשר כתב לו במכתבו ‪ ,‬נתן לו מרן החזו "א רק כדי לרוכשו ‪ ,‬כדי שהוא יוכל להשפיע על יו שישנה את‬
‫דעתו‪ .‬נראה להלן ‪ ,‬כי גם תואר זה של "מרן"‪ ,‬אין על כך כל עדות של גורם אמין המעיד שהוא כתב לו כך‬
‫ושנראה שגם תואר זה הוא זיוף ‪.‬‬
‫על הצורך וההתר לכתוב במכתבים לבעלי משרות רבניות רמות שבחים גדולים ‪ ,‬כדי להשיג על ידי כך על‬
‫תועלת רוחנית וגשמית ‪ ,‬אף שהם ברמת חכמה נמוכה וגם מושחתים ובכל זאת אין בכך איסור של גניבת‬
‫דעת‪ ,‬כבר כתבו רס "גסג‪([ .‬ד‪,‬ה) עמ' קסב‪ ,‬מהדורת ר "י קפאח ] והרמב"ם באגרותיו (לר"י בן יהודה ‪ ,‬אגרות‬
‫הרמב"ם‪ ,‬עמ' קל‪ ,‬מהדו' ר"י קפאח)‪.‬‬
‫בנו של הגה "צ רבי ש ‪ .‬פ‪ .‬שטיינברג‪ ,‬תלמיד מרן החזו "א סיפר לנו ‪ ,‬כי לעת זקנות ו של מרן החזו "א‪ ,‬בשנת‬
‫תרצ"ה‪ ,‬שנת מותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא פנה אל אביו בליל יום כיפור ואמר לו „אני רוצה לספר לך לשון‬
‫הרע“‪ .‬רבי ש ‪ .‬פ‪ .‬שטיינברג נבהל ושאל את מרן החזו "א‪-‬ביום כיפור ? ענהו מרן החזו "א‪ ,‬אם אסור לספר‬
‫לשון הרע זה ‪ ,‬אזי גם בשאר ימות השנה אסור לספרו ‪ .‬הוא סיפר לו ‪ ,‬כי קרא מאמר מסויים של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ואמר לו עליו ‪ ,‬כי הפעם הוא הגדיש את הסאה ומיד לאחר מכן הוא תקף אותו במילים בוטות ביותר‪„ -‬הוא‬
‫משוגע ומטורף ‪ ,‬אי אפשר יותר לסבול ממנו “ ואכן ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪„ ,‬מספר ימים לאחר מכן ‪ ,‬חלה ובסוף אותה‬
‫שנה חלף והלך לו מהעולם “ קלז‪( .‬עמ' פט)‪ .‬כוונת מרן ה "חזו"א" היתה‪ ,‬למאמר שפירסם ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק על‬
‫הצורך להפוך את המשומדים והחרדים לתנועה אחת ‪ .‬אכן‪ ,‬ראינו לעיל קעט‪ .‬שאת אותם דברים ממש הוא‬
‫אמר לד"ר יצחק ברויאר בשנת מות ו ואף התבטא ביתר טירוף ואמר לו‪„ -‬מי שיוצר כאן פירוד ‪ ,‬לא רק שאין לו‬

‫קצט‪" .‬במחיצתם של גדולי התורה"‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪ ,64‬הרב שלמה לורינץ‪ ,‬הוצ' פלדהיים‪ ,‬י‪-‬ם‪ ,‬תשס"ז‪.‬‬
‫ר‪" .‬איגרות לראי"ה"‪ ,‬איגרת ש"י‪ ,‬ב"צ שפירא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"נ‪ ,‬הוצ' מכון רצי"ה‪.‬‬
 ‫קלו‬
‫עולם הזה אלא גם חלק אין לו לעולם הבא “‪ ,‬עפ"ל‪ .‬נראה להלן שמרן ה "חזו"א" התבטא על ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫שעולם הזה אולי היה לו ‪ ,‬אך עולם הבא בודאי שאין לו ‪.‬‬
‫מן הסתם ‪ ,‬אם היה מרן החזו "א חושב שיש צורך להצמיד לו תואר רשכבה "ג כדי "לשכנע אותו "‪ ,‬היה כותב‬
‫גם את זה ‪ ,‬אף על פי שמסופר על מרן ה "חזו"א"‪ ,‬כי בתחילה‪ ,‬כאשר הגיע לארץ הוא אמר קלז‪ ( .‬עמ' צ)‪ ,‬רא‪– .‬‬
‫„תחילה חשבתי שהוא בעיקרו משוגע ואח"כ ראיתי שהיה רשע “‪ .‬ושם לפני כן – „כשנפטר קוק והיה‬
‫ה"חזו"א" בצפת נכנס אליו ר ' יעקב הלפרין ז "ל ושאל את ה "חזו"א" – נו‪ ,‬מה נעשה איתו כעת ? ענה‬
‫ה"חזו"א" כלום‪ ,‬פותחים לו את ספריו ואומרים לו "קוק" (באידיש – ראה‪ ,‬בגימטריא "קוק")“‪ .‬פעם גם אמר‬
‫קוק (באידיש – ראה)“‪ .‬פעם שוחח‬ ‫ה"חזו"א"רב‪„-.‬הגיהינום שלו יהיה שיראו לו מה שעולל ויגידו לו –‬
‫‪:‬‬ ‫ה"חזו"א"רג‪ .‬בקשר ל „רב של "הועד הלאומי " ואני חוזר ומוסר את דבריו מילה במילה בלשון קודשו‬
‫ה"חזו"א" אמר‪"-‬תדעו לכם ‪ ,‬לא הי ו לו ש ני העולמות ‪ .‬העולם הזה עוד אולי ‪ ,‬אך העולם ההוא (=עולם הבא )‬
‫ודאי שלא"“‪.‬‬
‫גם כאשר ה "חזו"א" מתייחס ל "פסקו" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי "היתר מכירה "‪-‬אשר כמעט לא היה פוסק שלא‬
‫יצא נגד היתר זה כפי שהוא ניסחו – הוא מביאו בספרו (זרעים‪ ,‬סוף ש ביעית‪ ,‬סי' כא‪ ,‬אות ח ועיין שם עוד‬
‫בסימן כד אות ד ') והוא אפילו אינו מזכיר את שמו ומוכיח בקצרה את טעותו ‪ .‬נפנה כעת לעוד שקר גס של‬
‫מ‪ .‬צ‪ .‬נריה בספרו רד‪ .‬שם הוא כותב‪„ -‬וידוע כי מרן ה "חזו"א" זצ"ל אשר סדר עיונו ולימודו היה בכיוון הישר‬
‫למיצוי ההלכה העריך מאד את דרך הל ימוד והפסיקה של מרן הרב זצ "ל‪ ,‬והר"מ ד ויטש שליט "א – שהיה‬
‫קרוב ומקורב אל "החזו"א"–מוסר שהוא זירז אברכים מעולים ממושפעיו‪ ,‬לעיין יפה בספרי הלכה של הרב ‪,‬‬
‫באומרו להם ‪ ,‬כי "דרך הלימוד ובירור ההלכה של הרב ‪ ,‬הוא לאמיתה של תורה "“‪ .‬כאשר נאמרו הדברים‬
‫שכתב נריה‪ ,‬בפני הגאון הגדול רבי משה דויטש – שהיה מגדולי תלמידיו של מרן ה "חזו"א" ולמד איתו סדר‬
‫קבוע – מאד הזדעזע והתבטא – „פגשתי את נריה פעם אח ת בחתונה ולא יותר וגם אז לא דיברנו כלל על‬
‫"החזו"א"“‪ .‬הוא ביקש לפרסם את ההכחשה הזו ו בכך אנו עושים נ "ר לנשמתו ‪ .‬מצידו הוא הוסיף– „ואני‬
‫חושב שהרב קוק היה רקוב מעיקרו ‪ ,‬כי לא ייתכן השמעת דעות כאלו בלא שיהיה מושחת בתוכו “רה‪ ..‬נריה‬
‫"פאר הדור " ולעיתים הוא מפלפל ומאריך באי‬ ‫גם מביא כל מיני ציטוטים מאנשים שונים מתוך הספר‬
‫אמינותו של סיפור מסוים מתוך הספר ‪ ,‬כאשר זה אינו נוח לו ולע יתים הוא מאמץ משם סיפורים המצביעים‬
‫לכאורה על הערכה כלשהי של מרן ה "חזו"א" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כגון‪ :‬העובדה כי מרן ה "חזו"א" עמד בזמן נאומו‬
‫של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במעמד הנחת אבן הפינה של ישיבת נוברדוק בבני ברק ‪ .‬מה ש "שכח" נריה לציין ‪ ,‬כי יש‬
‫עדויות‪ ,‬כי ה "חזו"א" כלל לא התיישב ‪ ,‬כדי שהוא לא יצטרך להיעמ ד‪-‬כדברי נריה שם ‪ ,‬על פי אותו ספר‪-‬‬
‫כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יתחיל לדבר ‪ ,‬כפי שהעיד אחיינו של מרן החזו "א הגאון רבי חיים גריינמן ‪ ,‬אשר נכח שם‬
‫במקום ותלמידו של מרן ה "חזו"א" הג"ר שרגא פ ‪ .‬שטיינברג‪ ,‬אשר נכח שם הוסיף ‪ ,‬שמרן ה "חזו"א" עמד‬
‫כל הזמן בזווית מוטה ‪ ,‬כדי להראות שהוא ר וצה בכל רגע לברוח משם וכאשר הוא לרגע התיישר מיד‬
‫צילמוהוקלז‪( .‬עמ' פח‪-‬ט)‪.‬‬
‫כמו כן מה ששאל אדם זר את ה "חזו"א"‪ ,‬האם ניתן לפחות למכור את ספרי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בהלכה‪ ,‬וה"חזו"א"‬
‫ענה לו "אפשר" ולא אמר לו "ראוי" או "מצוה"‪ ,‬וכששאלו לגבי סידורו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬כיוון שמדוב ר‬
‫באפיקורס‪-‬ענה לו שצריך לראות אותו ‪ .‬נריה "שכח" לציין‪ ,‬כי ה "חזו"א" אינו מזכיר כלל בכל ספריו את ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק בכל נושא שהוא ‪ .‬אמנם‪ ,‬העדות על חלוקה משונה זו בין ספרי הלכה להשקפה ‪ ,‬המיוחסת ל "חזו"א"‬
‫ומופיעה בספר המפוקפק "פאר הדור "‪ ,‬מחברו טען שם ‪ ,‬כי שמע זאת לא מתלמ יד חכם אלא מאופה בבני‬
‫ברק‪.‬‬
‫על הפכפ כנות זו של מ ‪ .‬צ‪ .‬נריה נענה ונאמר כי בספר "פאר הדור "‪ ,‬ישנם סיפורים אשר מחד מצביעים על‬
‫זלזול של ה "חזו"א" כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולחילופין גם הערכה ‪ .‬לגבי כל אמינותו של הספר מפורסם כבר בשם‬
‫אחד מגדולי הדור ממשפחת ה "חזו"א" שהתבטא‪ ,‬כי הדברים היחידים אשר ברור כי הם נכונים בספר זה ‪,‬‬
‫הם שהיה "חזו"א" ושהוא נולד בקוסוב ‪ .‬לכן יצאה סדרה חדשה על מרן ה "חזו"א" בשם "מעשה איש "‪ ,‬אשר‬
‫בו כל סיפור המובא בהקשר ל "חזו"א" מדוקדק והדברים שם עברו את שבט בקורתו של אותו גדול ‪.‬‬
‫כמות גדולה מהחומר לספר ‪ ,‬מסר למחבר מגדולי תלמידיו של מרן ה "חזו"א"‪ ,‬רבי שרגא פ‪ .‬שטיינברג‪ ,‬אשר‬
‫סיפר לרבי ישראל מאיר וויינטרויב ‪ ,‬שכל העובדות שהוא מסר למחבר סולפו בספרו וכן אמר לנו רבי ד ‪ .‬צ‪.‬‬

‫רא‪".‬משכנות הרועים"‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬עמ' א'קכא‪.‬‬

‫רב‪" .‬מעשה איש"‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' רט"ז‪ ,‬הרב צבי יברוב‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשנ"ט‪.‬‬
‫רג‪" .‬על חומותייך"‪ ,‬קונטרס ב'‪ ,‬בין כסה לעשור‪ ,‬תשל"ו‪ ,‬מפי הרה"ג ר' אליקום שלזינגר ‪.‬‬
‫רד‪" .‬בשדה הרא"יה"‪ ,‬עמ' ‪ 242‬ושם בעמ' ‪ 145‬בעילום שם וב"ראיה וחזון"‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬
‫רה‪ .‬מפי בנו הרה"ג ר' ראובן דויטש ‪.‬‬
 ‫קלז‬
‫הילמן‪ ,‬שכל העובדות שהוא מסר למחבר "פאר הדור"‪ ,‬שונו וסולפו בספר זה ‪ .‬כאשר פגש את מחבר הספר‬
‫תלמיד חכם אחד ו שאל אותו למה הוא כתב על מקום החתונה של מרן ה "חזו"א" במקום מסויים ‪ ,‬הרי יש לו‬
‫את ההזמנה לחתונה ושם כתוב מקום אחר ? ענה לו המחבר‪" -‬אני לא ידעתי את המקום המדוייק ‪ ,‬לכן‬
‫המצאתי שם של מקום"‪ .‬לכן כיוון שהחלוקה המשונה המוצגת בספרו בין ספרי הלכה להשקפה הוכחשה על‬
‫ידי מר ן ה "קהילות יעקב " ולא הובאה בספר המוסמך על מרן ה "חזו"א" " מעשה אי "ש"‪ ,‬ודאי שחלוקה‬
‫קלז‪.‬‬
‫בדיונית זו היא שקר וכזב ובפרט שמרן ה "חזו"א" סבר‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו יודע ללמוד ונחשב לעם הארץ‬
‫(עמ' פט) ("חמור נושא ספרים")‪.‬‬
‫נריה מצטט סיפור מתוך "פאר הדור " על דו שיח בין ר' ב‪ .‬אפרתי ומרן ה "חזו"א" ומנסה לפרשן שם את‬
‫דבריו הדו ‪-‬משמעיים של מרן "החזו"א" על פי נוחותו ‪ .‬גם אם היה ניתן לסמוך על אמינותו של ספר זה ‪,‬‬
‫נראה‪ ,‬שאם נניח ‪ ,‬כי בתחילה אמר מרן החזו "א כי אפשר ללמוד רק בספריו ההלכתיים ‪ ,‬כאשר נחשף מרן‬
‫ה"חזו"א" מאוחר יותר לחלק מכתביו א מרקלז‪( .‬עמ' פח)‪ ,‬כי בדבריו אלו כבר הגדיש את הסאה ‪ .‬אם בשלב‬
‫מאוחר זה היו שואלים אותו ‪ ,‬ודאי שגם היה אוסר להסתכל בספריו ההלכתיים ובפרט שעל מאמר הלכתי‬
‫של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הופיע בקובץ הלכתי והגיע לידיו של מרן החזו "א‪ ,‬הוא כתב עליו בשולי המאמר ‪ ,‬כי‬
‫הוא אינו מבין ב אהלות ואינו יודע ללמוד (כך מסר לנו גאון גדול הבורח מכל פרסום ‪ ,‬מראשי הישיבות‬
‫המפורסמות בזמננו ‪ ,‬היודע את כל התורה על פה ‪ ,‬אשר בהיותו בחור אמר עליו מרן החזו "א כי הוא בחור‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לביתו של מרן‬ ‫הישיבה הטוב ביותר בארץ ‪ .).‬אחרי סיום חנוכת הישיבה בבני ברק הגיע‬
‫ה"חזו"א" ואמר לו דברי תורה‪ .‬ה"חזו"א" אמר אז עליו „שנוכח שהוא עם הארץ“קלז‪( .‬עמ' פט)‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬יש על כך עוד מקור מפורש קלז‪( .‬עמ' פט) ובספר "אורחות רבינו "רו‪ ,.‬כי מרן החזו "א אסר באופן גורף‬
‫את כל ספריו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר הוא מעצמו פונה למוכר ספרים ואוסר זאת ולא כ תשובה לשאלה של‬
‫"ביכעלך" ( ספרי חול ) ומרן ה "קהילות יעקב "‬ ‫מוכר ספרים שהפנה זאת אליו והוא מכנה את כל ספריו‬
‫התרעם על מי שניסה לומר לו שכוונת ה "חזון איש " לא היתה גורפת ושכוונתו היתה רק לספרי המחשבה‬
‫שלו קלז‪( .‬עמ' פט)‪.‬‬
‫וכן סיפר לנו עובדה זו הרב הגאון צבי יוסף שציג ל‪ ,‬בנו של ראש ישיבת נוברדוק ‪ ,‬כי אחרי מעמד הנחת אבן‬
‫הפינה של הישיבה סר ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק למעונו של מרן ה "חזו"א"‪ .‬לאחר שמרן ה"חזו"א" שמע את דברי ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק על נושא הדפסת שמות ה ' וראה מהי רמתו ושהוא מזלזל בדברי ה "ראשונים "‪ ,‬לא רצה יותר לפגוש בו‬
‫ולכן גם נמנע מלעלו ת לירושלים ‪ ,‬כדי שלא יצטרך לסור אליו לשם הנימוס ‪ .‬להלן נראה כיצד ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫מזלזל גם בחז"ל וגם בנביאים‪.‬‬
‫שםרו‪ .‬גם מובאים עוד פרטים על מה שאמר לתלמידו רבי ש ‪ .‬פ‪ .‬שטיינברג באותו ליל יום כיפור ‪ ,‬וכן מובא‬
‫שם‪ ,‬כי הוא מחיל על כתבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק חותם חמור של "דברים ט ריפים"‪ ,‬מלבד שאר בטויי הגנאי שאמר‬
‫אז עליו ‪ .‬כן מובא שם ‪ ,‬כי מרן ה "קהילות יעקב " מנסח את העיקרון הטקטי של השבתאות המודרנית‪-‬‬
‫הפכפכנות ומחיל אותו על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותנועתו‪ -‬הציוניזם הדתי ‪ .‬מרן ה "קהילות יעקב " ממקד הפכפכנות זו‬
‫לגבי התרת כל דבר אסור ‪ ,‬כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בצורה עקבית בתחילה אוסר התדרדרות מסויימת ובסופו של‬
‫דבר הוא מכשיר אותה‪.‬‬
‫רז‪.‬‬
‫דיבר רבות עם ה "חזון איש "‪ .‬הוא סיפר לנו ‪ ,‬כי כל העובדות והאמירות אשר‬ ‫הגאון רבי דוד צבי הילמן‬
‫ראה ושמע ישירות מה "חזון איש "‪ ,‬אשר אותן הוא מסר לעורכי הספר "פאר הדור "‪ ,‬שובשו או הושמטו‬
‫כאשר זה לא עלה בקנה אחד עם מטרות הציוניזם ‪ ,‬כגון‪ ,‬ההשמטה על מה שהורה מרן ה "חזון איש " לחייל‬
‫אחד‪ ,‬כי הוא יכול לחלל שבת כדי לא להישלח לחזית על ידי צה "ל‪ .‬הוא גם אמר לנו ‪ ,‬כי מה שמפיצים בשמו‬
‫של מרן ה"חזון איש "‪ ,‬כי אמר על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בזמן הנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף"‪ ,‬שהוא עומד כיוון‬
‫ש"התורה עומדת "‪ ,‬זה לא יתכן ‪ ,‬כי ה "חזון איש " מעולם לא היה רגיל לומר ביטויים מ ן הסוג הזה וכן הוסיף‪,‬‬
‫כי ה "חזון איש " באותו מעמד של הנחת אבן הפינה לישיבת נוברדוק לא התיישב ‪ ,‬כפי שראינו לעיל על פי‬
‫ה"חזו"א" רבי שרגא פ ‪ .‬שטיינברג‪ ,‬כדי שלא יצטרך‬ ‫עדותו של הגאון רבי חיים גריינמן ושל תלמיד מרן‬
‫להיעמד כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יכנס וידבר ‪ .‬הוא גם אמר‪ ,‬לגבי הבטוי "מרן"‪ ,‬אשר אם אכן כתב מרן החזו"א לר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק תואר זה‪ ,‬הרי שהיה זה רק ברירת מחדל‪ ,‬כי בטוי זה יכול גם להתפרש במובן של "אדונינו"‪ ,‬אשר‬
‫אינו מציין גדלות בתורה‪ ,‬כפי שכתב גם רבי לאנטו נינוס הגוי בתואר זה ‪ .‬בטוי זה העדיף מרן החזו "א מאשר‬
‫לכתוב שבחים ‪ ,‬אשר אינם יכולים להתפרש בצורה א חרת‪ .‬הוא גם שמע ‪ ,‬כי אחרי מה ש אמר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫למרן ה "חזון איש " בקשר לשאלת הדפסה של שמות השם ‪ ,‬החליט מרן ה"חזון איש " להימנע מלעלות‬
‫לירושלים כדי שלא יצטרך לבקר אותו ‪.‬‬

‫רו‪" .‬אורחות רבינו"‪ ,‬הגאון רבי אברהם הורוביץ ‪ ,‬ח"ה‪ ,‬עמ' קע"א‪-‬ב‪ ,‬בני ברק‪.‬‬
‫רז‪ .‬מראשי העורכים של "היד החזקה" לרמב"ם‪/‬הוצ' הרב שבתי פרנקל‪.‬‬
 ‫קלח‬
‫אמנם‪ ,‬כל הנ"ל היה שייך לומר ‪ ,‬רק אם אכן כתב מרן ה "חזו"א" תואר "מרן"‪ ,‬אך למעשה זה נראה די ברור ‪,‬‬
‫שתואר זה ‪ ,‬המופיע בכתב היד של איגרתו הוא בכלל מזוייף ‪ .‬זיוף ברור ‪ ,‬אשר נעשה באיגרת ‪ ,‬נחשף על ידי‬
‫מרן ה "חזו"א" בעצמו‪ ,‬כאשר הוא ביקש להתנצ ל על עצם פנייתו במכתב זה והודיע להגר "י דינקליס דרך‬
‫תלמידו רבי ש ‪ .‬פ‪ .‬שטיינברג‪ ,‬שהוא כתב בתחילת המכתב "אי' מכירו"‪ .‬מאידך‪ ,‬בכתב היד של האיגרת‬
‫המוצג על ידי "רבני" הציוניזם הדתי ‪ ,‬מילים אלו זוייפו והושמטו ‪ .‬אם כן ‪ ,‬אם הם זייפו את כתב היד עצמו‬
‫"מרן"‪ .‬מכיוון‬ ‫והשמיטו ממנו מילים מש מעותיות‪ ,‬אין כל סיבה שהם לא יזייפו ויוסיפו לכך במקומן תואר‬
‫שהוכחנו בצורה נחרצת בחיבורינו ש "רבני" הציוניזם הדתי זייפו (החל מר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬את צוואת חמיו )‪,‬‬
‫מכתבים של גדולי ישראל אל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק והם גם זייפו כתבי יד שלמים של מכתבי גדולי ישראל ‪ ,‬כגון‪,‬‬
‫כביכול‪ ,‬מכתבי האדמו"ר מגור והגרי"ח זוננפלד‪ ,‬על ידי עורך עיתון הרבנות הראשית "קול יעקב" ומכתב של‬
‫הגרח"ע על ידי מזכיר הרבנות ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬לכן אין להם יותר נאמנות על שום כתב יד אשר מצוי רק‬
‫ל חסרי יראת שמים ‪,‬‬ ‫אצלם‪ ,‬מעבר לבעיה שמדובר באנשים ‪ ,‬אשר גדולי ישראל הכריזו עליהם כע‬
‫אפיקורסים ויהודו‪ -‬נוצרים‪ .‬לכן‪ ,‬רק תעודה חתומה על ידי המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה (שרק להם‬
‫יש מכשור רגיש לבדיקת זיופים )‪ ,‬שאכן כתב היד נבדק והוכח שאין הבדלי צבע והרכב דיו וזמן בין המילים ‪,‬‬
‫תוכל אולי לאשר את נכונות כתב היד של המכתב כפי שמוצג על ידם‪.‬‬
‫ישנו כלל האומר ‪ ,‬כי שקרן סדרתי אינו זוכר את שקריו הקודמים ‪ .‬נוכל לבדוק את יישומו של כלל זה לגבי מ‪.‬‬
‫צ‪ .‬נריה‪ .‬ב"מאמר כבוד התורה "רח‪ ,.‬הוא מצטט (שם) את מכתבו של רשכבה "ג רבי חיים עוזר גורו דז'ינסקי‬
‫אל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬תוך ציון תאריך המכתב ‪ ,‬ר"ח כסלו תרצ "ד‪ ,‬כמעט חמישה חודשים לאחר עלותו של מרן‬
‫החזו"א לא"י בקיץ תרצ"ג‪ .‬הוא כותב לגבי מכתב זה‪„ -‬שבו הפליג בשבחו של החזו "א ואחר כך הגיעו ספריו‬
‫(=של החזו "א) אל הרב מהם למד (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) על ערכו “‪ ,‬היינו‪ ,‬מרן החזו "א שולח את ספריו אליו‬
‫למעלה מחמישה חודשים לאחר עלותו ארצה ‪ .‬ר' מ‪ .‬צ‪ .‬נריה שכח ‪ ,‬כי לפני כן בשנת תשמ "ב‪ ,‬הוא כתב‬
‫מאמר בשם "ראייה וחזון " בו הוא משקר ‪ ,‬כדי "להוכיח" את הערכתו של מרן החזו "א לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בכך‪ ,‬כי‬
‫מיד כשעלה שלח לו את ספריו ולא כחצי שנה לאחר מכן כפי שכתב במאמר מאוחר ‪ .‬כך הוא כותב במאמרו‬
‫הראשון‪„‎-‬בט"ו בתמוז תרצ"ג‪ ,‬עלה מרן הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ ה "חזון איש " זצ"ל לא"י‪ ,‬ועם הגיעו‬
‫שלח את ספריו אל הרב “‪ .‬ברם‪ ,‬בכך עדיין אין סוף לשקריו של נריה ‪ ,‬כי האמת היתה ‪ ,‬שמרן ה "חזו"א" לא‬
‫שלח לו בכלל את ספריו (כפי שנריה רצה להציג את הדברים ‪ ,‬שכאילו מרן ה "חזו"א" מעריך אותו ) ולא רק‬
‫זאת‪ ,‬אלא כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הגיע לביתו של מרן ה "חזו"א" אחרי חנוכת ישיבת "בית יוסף " בבני ברק‪ ,‬הוא‬
‫ביקש ממרן ה "חזו"א" את ספריו ‪ ,‬אך‪„-‬כשביקש ממנו את ספריו ‪ ,‬ענהו (‪-‬ה"חזו"א") ספרים אלו מיועדים‬
‫למכירה‪ ,‬לא לשם נתינת מתנות “קלז‪( .‬עמ' פט) ומרן לא נתן לו במתנה את ספריו‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו מתייחס אל מרן ה "חזו"א" בתארים‪ ,‬אשר היו מעבר ל "גדול הדור " בזמנו‪ .‬ביחס לספרי‬
‫ה"חזו"א" מובא בשמו – „כאשר עיין בספריו וקבע מיד ‪ :‬אלו דברי תורה לא מסוג המחברים בני‪ -‬זמנינו‪ .‬זהו‬
‫לימוד ועיון מסוג דורות קודמים “רט‪ ..‬ביחס למרן ה "חזו"א" עצמו קבע רי‪„ – .‬גופו של ה "חזו"א" נרתיק‬
‫לשכינה“‪.‬‬
‫לאור תארים כאלו ‪ ,‬אשר מכנה בהם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את מרן ה "חזו"א" וספריו‪ ,‬היה ניתן לצפות כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫יתחיל להתייעץ איתו בכל דבר קטון כגדול ‪ ,‬כי הרי על הלל הזקן ועל שמואל הקטן נאמר ריא‪ ,.‬שראוי שתשרה‬
‫עליהם השכינה וכן על רבי עקיבא נאמרריב‪ .‬כי ראוי שתשרה עליו השכינה כמשה ו אם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכתיר‬
‫את מרן ה "חזו"א" לא ר ק כמי שהשכינה שורה עליו אלא ש גופו נרתיק לשכינה וממילא מרן ה "חזון איש "‪,‬‬
‫לדידו‪ ,‬הוא עצמו השכינה ‪ ,‬ודאי ופשוט הוא ‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה צריך להיות שש ושמח לראות את מרן‬
‫ה"חזו"א" כרבו ושלא תזוז ידו מיד מרן ה "חזו"א"‪ .‬במציאות‪ ,‬אנו רואים ניתוק גמור בין ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למרן‬
‫ה"חזו"א" ורק כאשר הגיע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לבני ברק לטקס חנוכת בית של ישיבה ‪ ,‬הוא בא לבקרו ‪ .‬רשכבה"ג‬
‫מרן ה "אחיעזר" כותב אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכתב ריג‪ .‬ומתאר בפניו את מרן ה "חזו"א" ובמי מדובר–„‪...‬בעל‬
‫המחבר ספר "חזו"א" ג' חלקים מתושבי עירנו לדעתי הנהו אחד מגדולי הדור המצויינים בתורתו ובצדקתו‬
‫ובכל עניין חמור הייתי מתיישב איתו‪ .‬לבד גודלו ועמלו בתורה ‪ ,‬הנהו צדיק תמים ומצויין בענוות צדקו ‪...‬ולא‬
‫רצה להנות מכתרה של תורה ‪...‬גם אינו רוצה להנות מאחרים ‪ .“...‬מרן ה"אחיעזר" היה גם מפנה את שואליו‬

‫רח‪ .‬קובץ המאה של ירחון "סיני"‪ ,‬הוצ' מוסד הרב קוק‪ ,‬תשמ"ז‪.‬‬
‫רט‪" .‬בשדה הרא"יה"‪ ,‬עמ' ‪.233‬‬
‫רי‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ‪.248‬‬
‫ריא‪ .‬מס' סנהדרין (יא‪.).‬‬
‫ריב‪" .‬כוזרי" (ג‪,‬סה)‪ ,‬רבי יהודה הלוי ‪.‬‬
‫ריג‪" .‬בשדה הרא"יה"‪ ,‬עמ' ‪.236‬‬
 ‫קלט‬
‫למרן ה"חזו"א"‪ ,‬גם אחרי עלותו לארץ ‪ .‬הוא למעשה רומז ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק במכתבו הנ "ל‪ ,‬שמרן ה "חזו"א" הוא‬
‫גדול הדור ואף יותר ממנו (שהרי הוא היה פונה אליו בכל דבר חמור ‪ ,).‬לכן ראוי ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יראה במרן‬
‫ה"חזו"א" גדול הדור ויעשה א ת כל אשר מרן ה "חזו"א" יצווהו‪ .‬מצדו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא היתה כל הענות‬
‫לכך‪ ,‬אף שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו כינה את מרן ה "אחיעזר" כ"ריש גלותא "קמג‪ ..‬במכתב תשובה אליו ריג‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,)237‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכנה את מרן ה "חזו"א"‪"-‬גדול הדור "‪ ,‬אך מתעלם מהוראתו המרומזת של רשכבה "ג‬
‫מרן הג רח"ע ומתייחס רק לסוף מכתבו בו הוא מבקש ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יתמוך בו מבחינה כספית ‪ .‬כל הנ "ל‬
‫מעיד על המגלומניות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הרואה בכל הענקים הגדולים ממנו אנשים קטנים כמוהו (כפי שראינו‬
‫לעיל לגבי הרצל קיח‪ .)..‬אנו רואים כאן גם את צביעותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ואת פנימיו תו המושחתת (כדברי‬
‫הגאון הגדול רבי משה דויטש ‪ ,).‬אשר על אף י דיעתו והצהרתו ‪ ,‬כי מרן ה "חזו"א" הוא גדול הדור ‪ ,‬אין גאוותו‬
‫מאפשרת לו לבטל את דעתו בפני ענקים וגדולים ממנו ‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק סותר את דברי אביו בקש ר לחזו "א‪ .‬הוא‬
‫עונה בתשובה לשאלה ריד‪„-.‬הרי צריך להודות שאחרי הרב ה יה החזו "א גדול הדור ? ענה‪"-‬אם מדברים על‬
‫גדול הדור ‪ ,‬אפשר לדבר על רבי משולם ראטה "“‪ .‬אם כן ‪ ,‬צ‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא רק שאינו מסכים לדברי אביו ‪ ,‬כי‬
‫החזו"א היה גדול הדור בזמן אביו ‪ ,‬שאף בעל ה "אחיעזר"‪ ,‬שהיה גדול ל אין שיעור מר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק התייעץ‬
‫עימו‪ ,‬אלא אף בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה ‪ ,‬אינו מוכן להגדיר את החזו "א כגדול הדור ‪ .‬בהמשך‬
‫נראה‪ ,‬בפרק הדן לגבי ג'י‪ .‬בי‪ .‬סולובייצ'יק‪ ,‬כי גם הרב משולם ראטה ‪ ,‬כאשר נודעו לו מעשי המדינה‬
‫הציונית‪ ,‬חזר בו מתמיכתו בציונות ‪ .‬כמו כן נראה להלן ‪ ,‬כי כל ת "ח‪ ,‬אשר תמך בציונות זכה מיד לתארים‬
‫מופלגים על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק וגם את מי שהוא כופר בתורה ‪ ,‬הוא היה מכתיר אותו ‪ ,‬מסיבה‪ ,‬זו אפילו בכנוי של‬
‫"כבודו הגדול" ואף יותר מכך שסג‪( .‬עמ' עז סי' יט‪ ,‬כז‪ ,‬צה‪ ,‬קנב‪ ,‬קסא‪ ,‬קסג‪ ,‬קעא‪ ,‬קעו וכו')‪.‬‬
‫לנוכח הכמות הגדולה של השקרים שמפיצים אנשי הציוניזם הדתי לגבי עמדותיו והתבטאויותיו של מרן‬
‫ה"חזו"א" על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק והציוניזם הדתי ‪ ,‬נביא להלן את מכתבו של הגאון רבי ישראל מאיר ו ויינטרויב‪.‬‬
‫במכתבוקלז‪ .‬הוא מפרט את יחסו המדוייק של מרן ה "חזו"א" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומביא עובדות ‪ ,‬אשר להן גם אנו‬
‫התייחסנו‪ ,‬אך ביתר פירוט ובירור וכן עובדות נוספות אשר לא התייחסנו אליהן‪.‬‬

‫ריד‪" .‬גדול שימושה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬סי' ק"ג‪ ,‬עמ' ‪.31‬‬

 ‫קמ‬
‫בהירות במסורת רבותינו ‪ -‬מרן החזון איש זיע"א‬
‫וביחוד בענין הרב הראשי הציוני הידוע‬
‫וראש ישיבת בית יוסף דנאווארדאק בפינסק לונדון יצ "ו‬
‫שמים‪ ,‬הם מאבדים את ההבחנה לגבי הגדולים באמת‬
‫בתורה ובדעת תורה‪.‬‬
‫ושלושה סיבות הם הגורמים להעלים את האמת‬
‫והמציאות הנכונה ‪ ,‬מידיעת הרבים ‪ ,‬ומכותבי תולדות‬
‫העתים‪:‬‬
‫א‪ .‬אף בזמנים כתיקונם ‪ ,‬מטבע הדברים‬
‫ששמועות הנמסרות מתולדות העבר ‪ ,‬על ידי‬
‫כאלו שלא היו נוכחים בו נשארו להם בזכרון‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫רק קטעי מאורעות ללא השתלשלותם‬
‫ובאופן מקרי ‪ ,‬ובהעברתם מפה לפה ‪ ,‬וכל שכן‬
‫בענינים מסובכים ונגיעות רצוניות ‪ ,‬משתנות‬
‫העובדות מדיוקן‪ ,‬ומטעות ברב או במעט ‪ ,‬זה‬
‫יכול להגיע עד כדי כך שיכול להצטייר להפך‬
‫ממה שהיה באמת‪ .‬קל וחומר בקשיים של‬
‫מצבי זמננו ‪ ,‬ומשינוי המצבים והנסיונות של‬
‫כל אחד ואחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבלבול שמתבלבלים‪ ,‬ממה שהי ' להוראת‬
‫שעה במצבי אונס ודחק ובדיעבד המוחלט ‪,‬‬
‫ויש שבצנע א ואין מורין כן ‪ ,‬ויש שהיה רק‬
‫בשתיקה ואי מחאה ‪ ,‬בבחי' מוטב שיהיו‬
‫שוגגין וכו ' ועוד כיו "ב ומפרסמין את זה‬
‫כהוראה לרבים ‪ ,‬ולכתחילה‪ ,‬וכתכלית‬
‫לשאיפה‪ ,‬ולדרך כבושה וקבועה ‪.‬‬
‫ג‪ .‬ויש שבזדו ן רוצים להשקיט את ליבם על‬
‫נלוזותם מהדרך ולכסות ב ושתם על ידי‬
‫היתלות באילן גדול ‪ ,‬ולא די להם להל לו שעל‬
‫גב כלל ישראל חרשו בבגידתם ‪ ,‬אלא שהם עוד‬
‫‪ ,‬בקול ענות‬ ‫רוצים להאריך במעניתם‬
‫בדיותיהם‪.‬‬
‫ג‬
‫ראשית יש לדעת‪ ,‬כי כלל הגדול הוא‪ ,‬שאין – ולא יתכן‬
‫להיות – הפרש ב עניני האמונה והנהגתה ‪ ,‬בין אלה‬
‫‪ ,‬וכש"כ במה‬ ‫שאנו מכירים בהם כגדולים באמת‬
‫הודפס בקובץ תורני "גינת ורדים"‪/‬מדור גן המלך‪,‬‬
‫עמ' פז‪-‬צו‪,‬סיון‪-‬אב תשס"ט‪ ,‬ניו יורק‬
‫הג"ר ישראל מאיר וויינטרויב‬
‫ישראל מאיר וויינטרויב‬
‫בן הגה"צ מוה"ר שמואל זצ"ל אבד"ק קארלין‬
‫[תלמיד מובהק להגאון בעל חזו "א זצ"ל]‬
‫בעזרתו ית' יום א' לסדר בה"ב ה'תשס"ט פה לונדון‬
‫יצ"ו‬
‫אדרוש בשלו ' ידידי היקר ונעלה בברכת כט "ס וריבוי‬
‫פעלים לתורה ולתעודה ‪.‬‬
‫א‬
‫קיבלתי מכתבו ‪ ,‬ובו הבעת צער מדאבון ליבם שלומי‬
‫אמוני ישראל ‪ ,‬על השמועות המסולפות שמרבים‬
‫להפיץ ע "ש רועי ישראל בדורות האחרונים ‪ ,‬לבלבל‬
‫הדעת והרגש בהכרת האמונה ובהנהגת הכלל ‪ ,‬ובפרט‬
‫בנוגע לרבינו הגדול ממוסרי התורה לדור יבוא‪ ,‬בעל‬
‫החזו"א זי"ע ומרן ה"חפץ חיים" זי"ע‪.‬‬
‫מקושי הנסיונות של עידן ה"עקבתא דמשיחא"‪ ,‬כמעט‬
‫אין אף גדול אחד שנמלט ‪ ,‬מתליית בוקי סר יקי‪ ,‬כמובן‬
‫למודה על האמת ‪ ,‬ובבחינת המליצה ‪" ,‬ואיני יודע‬
‫באיזה דרך מוליכים אותי "‪ ,‬והוא כמו שכתוב‪" ,‬הנך‬
‫שוכב וכו' וקם העם וגו'"‪.‬‬
‫והחפצים להיות ב "אז נדברו "‪ ,‬עליהם לקיים את מה‬
‫שראוי למחזיקים ב תורת ה'‪ ,‬לדעת את גדוליהם‬
‫באופיים האמיתי ‪ ,‬קל וחומר מאומן באומנ ותו‬
‫(החזו"א ב "קובץ איגרות" ח"ב קל "ג) ולברר מקחן‬
‫ודרכן של צדיקי הדור והוראתם לדור‪.‬‬
‫ב‬
‫בתחילה יש להתאונן על קלות הדעת שנתפשטה‪ ,‬שעל‬
‫כל מה שרואים ב מה שנ דפס‪ ,‬אומרים "אני מאמין "‪,‬‬
‫שמרוב הכתבנות של בעלי לשון ‪ ,‬והעזות השוטף ללא‬
‫הרף‪ ,‬הורגלו הקוראים והצעירים ל תת אמון‪ ,‬ללא‬
‫השקפה עצמית וללא חוש ביקורת ‪ ,‬בהסתברות של‬
‫הדברים הנמסרים ‪ ,‬ובנאמנות הכותבים‪ ,‬ואף‬
‫‪ ,‬הדברים‬ ‫במפרסמים הנוגעים בדבר בהחלט‬
‫מתקבלים כאמינים‪ .‬ועוד ס יבה לזה ‪ ,‬מכיון שהורגלו‬
‫לכל כך הרבה סטיות ונליזות מכאלו המפורסמים‬
‫לגדולים‪ ,‬בו בזמן שאין הוא ערכם האמיתי ‪ ,‬רק הינם‬
‫בעלי מעלות וזכויות בעס קנות להרבצת תורה ויר את‬
 ‫קמא‬
‫יו מהכיתות הבוגדות‬ ‫הרפיונות והכשלונות ה‬
‫שהחלישו את כח העמידה ‪ ,‬ונספחו לרודפים ‪ .‬ובפרט‬
‫שעשקו את החלק הגדול של ההנהגה מיד גדולי‬
‫התורה‪ ,‬ונטעו אש ירה להסיג גבו לם על ידי אנשים‬
‫מפורסמים שהם הפכו אותם למנהיגיהם ‪.‬‬
‫ד‬
‫אודות רבינו החזו"א זללה"ה‬
‫נייחד נקודה אחת פרטית ‪ ,‬שבאמת היא נקודה‬
‫מרכזית ומלמדת על הכלל ‪ ,‬והיא לגבי חריפות העמדה‬
‫שלו כנגד אותו האיש הידוע בשם ה ' קוק‪ ,‬ולגבי מה‬
‫האדוקים‬ ‫של דתיים לאומים‬ ‫שנתחדשה הכת‬
‫בדעותיו‪ ,‬העמלים להכשירו על ידי פרסום מכתבים‬
‫של רבנים אליו ‪ ,‬בזיופי תארים ‪ ,‬ובדברים בדויים בשם‬
‫רבינו החזו"א ורבינו הח"ח זללה"ה‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬
‫הוא אשר בנאומיו וחוברותיו ומעשי עזרתו לרודפים‬
‫מחרפי קל ‪ ,‬הרעיש וזעזע כל אשר לב ישראל בקרבו ‪,‬‬
‫ורוגז השחתתו במה שפעל ל רדיפת שארית ישראל‬
‫‪ ,‬להפריע את‬ ‫שמסרו נפשם להצלתם עם תורתם‬
‫האפשרות להשתחרר ‪ ,‬ולמסרם לכיבוש הכופרים על‬
‫"חבר‬ ‫ידי אומות העולם‪ ,‬כידוע הפניה שלו ל‬
‫הלאומים"‪ ,‬שלא יאפשרו היציאה מ ה"וועד הלאומי "‬
‫הציוני‪ ,‬אלא בחתימה שיוצאים מ "כנסת ישראל"‪.‬‬
‫ועם כל נורא ות ענ יינו‪ ,‬עדיין שררה מבוכה ומבוסה‬
‫כלפיו‪ ,‬בזמנו וכמ ו כן הקשיים שהיו ללוחמים נגדו‬
‫באופן הראוי ‪ ,‬ביחידות‪ ,‬ושחריפות מאבקם נגד כל‬
‫התקרבות אליו ונשיאת פניו ‪ ,‬נפגש בחלקו בהסתגויות ‪,‬‬
‫אולם סוף כל סוף ניצחו ‪ ,‬כי לדור הבא נשאר לדראון‬
‫ולבזיון להתייחס אליו ‪.‬‬
‫ה‬
‫והנה רבינו החזו "א ידע את מהותו בהיותו‬ ‫א‪.‬‬
‫בחו"ל‪ ,‬אם מהגרח "ע זללה "ה ואם מהרה "ג ר ' מרדכי‬
‫שולמן זללה "ה ראש ישיבת סלבודקא בבני ברק ‪,‬‬
‫שלמד אצל החזו "א בבחרותו ‪ ,‬ובשליחותו ביקר באר ץ‬
‫הקודש לבחון את המצב וכיו "ב‪ ,‬והכיר בצורך להמנע‬
‫מלבקר אצלו ‪ ,‬אבל מאת בואו ל ארץ (בשנת תרצ "ג)‬
‫נתווסף לו יותר ידע על אופיו ורדיפותיו כדלהלן‪ ,‬וחינך‬
‫את כל הנלוים אליו ‪ -‬לשלילתו‪.‬‬
‫והיה אז חגיגת בנין ישיבת "בית יוסף" בב"ב‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫וכפי המצב אז בישוב החדש ‪ ,‬היה אז מהצורך למשוך‬
‫תלמידים וכיו "ב‪ ,‬היה קשה להנהל ת הישיבה לעמוד‬
‫בנסיון להמנע מלהזמי נו‪ ,‬והיה רבינו מיצר שלא יבא‬
‫מכך מכשול של כיבוד ‪ ,‬ולכן עמד ממושבו לפני כניסתו‬
‫שלא יהא ב ין הקמים לכבוד ו‪ ,‬ועשה את עצמו‬
‫כמתכונן לצאת ‪ ,‬כדי שלא יהיה צילום איך שהוא יושב‬
‫ושומע לנאומו ‪ .‬והבדאים הריקנים אף ש ידעו גם הם‬
‫את עמדתו החריפה ‪ ,‬ניצלו רגע אחד ‪ ,‬כאשר רבינו‬
‫נעמד צילמוהו‪ ,‬והדפיסו את החוכא ואיטלולא הזו‪,‬‬
‫שפשוטי שלומי אמונים לא יטו מני דרך ‪ ,‬ואין שום‬
‫הבדל בין שלשת גדולי הדור אחרון ר בוה"ק מרנן הרב‬
‫מבריסק‪ ,‬הרב מסאטמאר (=הרב שך רצה לומר עליו‬
‫בהספדו‪ ,‬שפטירתו שברה את רוחו כמו בזמן פטירת‬
‫ה"חפץ חיים")‪ ,‬והחזו"א זי"ע‪.‬‬
‫ואם בכל זאת נראה איזה הבדלים ושינויים‪ ,‬הרי שזה‬
‫נובע מההבדל שבין מצב הציבור והמקום בו הם היו‬
‫שרויים ורוחב האחריות המוטל עליהם מהיקף הכלל‬
‫[וכפי שרמז במקצת רבי עמרם בלוי במכתבו בנוגע‬
‫למרן הרב מבריסק]‪.‬‬
‫וגם זה הבל ‪ ,‬לתלות ברועה הדור את הקלקול‬
‫וההתדרדרות במה שנתהווה אחריו ואף גם ב זמנו‬
‫למרות דעתו ורצונו – כאילו הוא האחראי והמורה‬
‫לכל ירידה הרוחנית ‪.‬‬
‫בורה‪,‬‬ ‫מי יוכל לשער ולתאר רוחב הבינה ותוקף הג‬
‫שראו ברבינו החזו "א‪ ,‬כשהוטל עליו משא הדור בימי‬
‫החורבן של גלות אירופ ה וימי המסה של הקמת‬
‫מפלצת המדינה ‪ ,‬בעשר השנים ‪ ,‬שהופיע אורו כמעט על‬
‫כל חלקי העם כתל ‪-‬תלפיות‪ ,‬שהכל פונים אליו למאות‬
‫ולאלפים מכל קצוות העם‪ ,‬פליטים דוויים ‪ ,‬ותושבים‬
‫ותיקים מציבורים שונים ודרג ות יהדות משונות‪ ,‬ולכל‬
‫אחד לייחד תשומת הלב ‪ ,‬לחזק את הנחלשים‪ ,‬לרפא‬
‫את השבורים‪ ,‬לנחם את הרצוצים‪ ,‬להורות ול ייעץ‬
‫ולילך לפי רוחו של כ ל אחד ואחד ‪ ,‬שלא קרב זה אל‬
‫‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬ליסד ולהפריח את הישוב החדש יש מאין‬
‫ולהעלות את דרגות היהדות ולימוד התורה ועמלה‬
‫ודקדוק ההלכה של ה ישיבות וב עלי בתים ‪ ,‬כשמצד‬
‫אחד עמדה מול עיניו העמדה שיש לנקוט כלפי העיקר ‪,‬‬
‫מעמד היהדות החרדית ב ירושלים‪ .‬ומצד שני לש ית‬
‫ידו על ה ציבורים השונים והחלשים ולהקים משמרת‬
‫שתלחם בהשחתה של הרבנות מטעם הציונים ‪ ,‬וזה‬
‫בעשר שנים ‪ ,‬חמש שנים לפנ י המדינה וחמש שנים‬
‫אחר ה מרידה בה ' על ידי הקמתה ‪ ,‬ושמירה על כיוון‬
‫הדעות לאמ ונה נכונה ‪ ,‬והשרשת השמיטה ותרומ ות‬
‫ומעשרות ומצוות התלויות בארץ ‪ ,‬ועם זה להמשיך‬
‫ביגיעה הנוראה בד בבד ולהוסיף עוד חלקים בספרי‬
‫החזו"א‪ ,‬וכל זאת מתוך חולשה ואין אונים ‪ ,‬שלפעמים‬
‫גם הרמת היד למזוזה לא הי ה באפשרותו ועל אף‬
‫חולשתו ה נוראה תיאר הגה"ק רבי יודלי זללה "ה‪,‬‬
‫איך שראה ‪ ,‬כיצד מאות עוברים לפניו בסך‪ ,‬זה לעצה‬
‫או‬ ‫וזה לברכה זה לנחמה וזה להוראה חמורה‬
‫להכרעה ב פקוח נפש ‪ ,‬ואם לנתח הגוויה ‪ ,‬וכמחזה‬
‫הברק‪ ,‬כחיצים ביד גיבור ‪ ,‬ברגע כמימרא החיש‬
‫תשובותיו עם ניצוץ ברק זוהר בעיניו ‪.‬‬
‫יש ל דעת נאמנה‪ ,‬שכל מי שנשאר עם השקפת האמת ‪,‬‬
‫של שלשת הגדולים ‪ ,‬שהצטרף‬ ‫הוא בכח העמל‬
‫להשפעת שארית הפליטה בירושלים ומל חמתה‪ ,‬וכל‬
 ‫קמב‬
‫התואר במכתב הכתיר במלים רבי המשמעות "אי'‬
‫מכירו"‪ ,‬גם כדי שיהא בזה תריס ומניעה לפרסמו כמו‬
‫שהוא‪[ ,‬ה"קוקניקים" פרסמו את המכתב הפרטי שלו‬
‫(=ועברו בכך על חרם רבינו גרשום) והשמיטו מראש‬
‫המכתב את התואר "אי' מכירו" והציגו זאת כאילו‬
‫החזו"א שואל אותו בהלכה‪ .‬ידועים גם המכתבים‬
‫אשר נשלחו אליו מפני אונסים שונים של פיקוח נפש‬
‫וכדומה על ידי מרן הרב מבריסק ‪ ,‬אשר לשם כך צירף‬
‫אליו את הדיין המובהק זללה "ה מבריסק ובית דינו‬
‫לדון על היתר הפניה אליו ולגבי אלו תארים לכת וב‬
‫לו‪.].‬‬
‫כשנודע הדבר בירושלים ‪ ,‬דנו את זה כאילו השלים‬
‫(=החזו"א) אתו ו עם סמכותו כדי לשאול לו שאלותיו ‪,‬‬
‫ואז הג ה"צ רבי יוסף דינקליס זללה "ה‪ ,‬בעהמח"ס‬
‫"אמונת יוסף "‪ ,‬מגדולי הלוחמים בירושלים ‪ ,‬כתב‬
‫"ר דוד פוטאש‬ ‫ללוחם הידוע ביראתו וצדקתו הר‬
‫זללה"ה‪ ,‬כדי להביע תמיהתו ולברר מה זה ו על מה זה‪.‬‬
‫כשר' דוד עשה שליחותו אל רבינו החזו "א‪ ,‬ענהו‬
‫החזו"א שהוא כבר ישיב להג און רבי יוסף דינקליס ‪,‬‬
‫ושלח אליו שליח מיוחד לירושלים ‪ ,‬את הרה "ג ר '‬
‫שרגא פייבל שטיינבערג ‪ ,‬ושם דבריו בפיו ‪ ,‬להביע את‬
‫צערו על המכשול שאירע וכדי להשקיט רוח ו ולהפיס‬
‫את דעת קנאי ירושלים ‪ ,‬הסביר שלא פנה אליו לשאול‬
‫דעתו בהלכה אלא כנ "ל‪ ,‬וכתב "אי' מכירו"‪ ,‬וככל‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫והוסיף‪ ,‬שמה שביקש לידע הימנו לא ענה ‪ ,‬אך ורק‬
‫שנוכח שהוא (ה' קוק) עם הארץ ‪ ,‬עוד הוסיף לומר ‪,‬‬
‫שבעת שהיה אצלו בב "ב "הער האט גירעט ‪ ,‬גירעט און‬
‫גירעט‪ ,‬און איך האב געשוויגן ‪ ,‬געשוויגן‪ ,‬און געשו ויגן‬
‫(=הוא דיבר ודיבר ודיבר ואני שתקתי ושתקתי‬
‫ושתקתי)"‪.‬‬
‫ומסר כשביקש ממנו ספריו ‪ ,‬ענהו‪ " :‬דאס איז געמאכט‬
‫צו פארקויפן ‪ ,‬נישט צו געב 'ן מתנות (=הספרים‬
‫)‬ ‫הודפסו כדי למוכרם ולא כדי לתת אותם כמתנות‬
‫[כ"ז שמעתי מתלמידי רבינו החזו "א ומתלמיד הגר "י‬
‫דינקליס זצ"ל]‪.‬‬
‫ה' קוק ה זה‪ ,‬היה נוהג מזמן לזמן וביחוד לפני ראש‬
‫השנה לכתוב מאמרים ו "קול קורא " בעתונים לקראת‬
‫השנה החדשה ובו הטיף לעם מרעיתו את דעותיו‬
‫הכוזבות והמושחתות ‪ .‬הוא פרסם זאת ביחוד מעל‬
‫עתון "היסוד"‪ ,‬אשר התיימר להחשב כעתון דתי ‪.‬‬
‫בחודש אלול תרצ "ג‪ ,‬הוא יצא מעל גבי עתון "היסוד"‪,‬‬
‫בקריאה כזו תחת הכותרת "מסע המחנות "‪ .‬תוכנה‬
‫היה‪ ,‬שצריך לבטל את ההתחלקות לשני מחנות‪-‬‬
‫חרדים וח ילונים ולהתאחד מסביב לערך הכללי‪-‬‬
‫תקוות הלאומיות (=היסוד השבתאי של התכללות‬
‫וכתב לו מ כתב כמי שבא לברר אצלו הנוהג בזה ‪ .‬את‬
‫כאילו שהוא עמד לכבודו ‪ .‬תיאור זה מסר הר ה"ג‬
‫שרגא פייבל שטיינבערג זלה "ה לאחי הרה "ג ר ' דב‬
‫שליט"א‪[ .‬רבי שרגא פייבל שטיינבערג למד בישיבת‬
‫"בית יוסף " והיה מתלמידי רבינו החזו"א באותם‬
‫לישיבות בית‬ ‫הימים והוא גם צירפו מספר פעמים‬
‫הדין‪.].‬‬
‫ביום הקודם לביאתו של ה' קוק לבני ברק ‪ ,‬ביקש‬
‫רבינו מי ‪ .‬ג‪ .‬שיודיענו מיד עם בואו של ה' קוק‬
‫להתארח בביתו של הנ "ל ועל ידי זה הוא יוכל להמנע‬
‫מלהתראות עמו בבי תו‪ ,‬כי מרן החזו "א הבין ש ה' קוק‬
‫יבוא אליו כנהוג ‪ .‬ואכן‪ ,‬מיד כאשר המארח הודיע לו‬
‫שה' קוק כבר נמצא בבני ברק ‪ ,‬נחפז ולבש את בגדי‬
‫השבת שלו והלך להשתתף בחגיגת "אבן הפינה " של‬
‫ישיבת "בית יוסף" בבני ברק ובכך הוא רצה לסכל את‬
‫חפצו של ה' קוק‪ ,‬אולם הקו ק הזה הזדרז והגיע‬
‫לביתו של מרן והם נפגשו באמצע הדרך ואז ה' קוק‬
‫הזמינו לבית מארחו וכדי שלא יתפרש הדבר ‪ ,‬כאילו‬
‫הלך מרן לכבודו לבקרו נאלץ להשיבו מרן החזו "א‬
‫לביתו ושם החל ה' קוק לפלפל בדברים ורבי נו לא ענה‬
‫לו על כך כלל ‪ ,‬וכשאמר קוק‪ ,‬שהוא בא לשמוע את‬
‫ה"חזו"א בעל פה "‪ ,‬ענהו רבינו "לא איש דברים‬
‫אנכי"‪ .‬חוץ מארבע מילים אלו ‪ ,‬לא רצה רבינו שיהיה‬
‫איזשהו יחס ביניהם ‪ ,‬ודי למבין‪.‬‬
‫כשיצא מביתו אמר לנוכחים בליצנותא ‪" ,‬ער האט‬
‫ג'גלאנצט מיט די אויג 'ן צום הימל (=הוא דיב ר עם‬
‫ברק בעינים לכיוון השמים )"‪( .‬שמעתי מתלמידיו)‪.‬‬
‫סיפר הרב הגאון רבי דוד פרנקל זלה "ה‪ ,‬כי‬ ‫ג‪.‬‬
‫השוחט ובודק של נחלת גנים ‪ ,‬שהיה גם מוכ ר ספרים ‪,‬‬
‫אסר לו רבינו למכור את ספריו [יש שרצו לחלק בין‬
‫ספריו בהשקפה לבין ‪...‬וגיסו‪ ,‬מרן ה "קהילות יעקב "‬
‫זללה"ה רגז לשמע השאלה]‪.‬‬
‫הוא נמנע מלנסוע ו לבקר בירושלים ‪ ,‬כל זמן‬ ‫ד‪.‬‬
‫היותו של ה ' קוק כדי שלא י צטרך ל בוא ולהתראות‬
‫עמו‪.‬‬
‫את‬ ‫באותם הימים כשהחל רבינו להחזיר‬ ‫ה‪.‬‬
‫עטרת המצוות התלויות בארץ ‪ ,‬להשריש ולפשט את‬
‫לימוד ה לכות תרומות ומעשרות ושמיטה וקיומן‪ .‬הוא‬
‫הסיק שלהלכה יש להנהיג שינוי בדין פרוטה חמורה‬
‫ולא כפי מה שהיה נהוג בישוב החדש ‪ .‬החזו"א רצה‬
‫לקבוע מסמר ות בהלכות שמיטה ותר ומות ומעשרות ‪,‬‬
‫ורצה בחכמתו לסלק את בעלותו של ה ' קוק מנושא‬
‫השמיטה ומהאי טעמא חשש להתנגש עמו כי זה יראה‬
‫כפגיעה בו היות והיה בעבר רב ביפו ‪ ,‬וכן הסתפק אם‬
‫זה אינו נובע מהגה "ק ר' נפתלי הירץ זלל ה"ה רב דיפו ‪,‬‬
 ‫קמג‬
‫ראשי‪ ,‬להמעיט בכך את ההרס והחורבן כאן בארץ‬
‫(=וכשנבחר הרה "ר הרצוג ‪ ,‬שמח מאד מרן הגרח "ע‬
‫גורודז'ינסקי על כך ואמר למזכירו ‪ ,‬שאם היה נבחר‬
‫לרה"ר ה ' חרל"פ‪ ,‬הוא היה ממשיך עוד יותר את‬
‫ההרס והחורבן הרוחני שזרע מ ורו ה ' קוק בארץ‬
‫ישראל)‪.‬‬
‫פעם שח החזו"א בשם הגה"ק החכם אלפנדרי‬ ‫ח‪.‬‬
‫זללה"ה‪ ,‬אודות ההכנות שנעשו לעליית רבינו ה "חפץ‬
‫חיים" לארץ הקדש ועכבוהו מן השמים ‪ :‬הוא לא יבא ‪,‬‬
‫מן השמים ש ומרים על ערך המשנה ברורה ‪ ,‬כי אפשר‬
‫שיצא איזה פגישה של ה "חפץ חיים " עם קוק מתוך‬
‫החשבון למעט את הקלקול שיצר ה' קוק והקנאים לא‬
‫יהא רוחם נוחה מזה ‪ ,‬ויתרופף על ידי כך יקרתו‪.‬‬
‫החזו"א אמר "הער האט א ונגיווארן ביידע‬ ‫ט‪.‬‬
‫וועלט'ן‪ ,‬יענע וועלט ווייסט מען דאך ‪ ,‬די וועלט ווער‬
‫קוק'וועט נאך " (=ה' קוק איבד את שני העולמות ‪,‬‬
‫העולם הבא הרי ידוע שאיבד ‪ ,‬העוה"ז עוד איכשהו)‪.‬‬
‫י‪ .‬החזו"א אמר לתלמידו הגדול הג "ר יעקב וויינער‬
‫זללה"ה בעהמח "ס "שארית יעקב "‪ :‬פרייער האב איך‬
‫געמיינט אז הער איז בעיקר משוגע ‪ ,‬אבער שפעטער‬
‫איז מיר קלאר געווארן אז ער איז אויך געווען א רשע "‬
‫(=לפני כן חשבתי שהוא בעיקר משוגע ‪ ,‬אך מאוחר‬
‫יותר התבהר לי שהוא היה גם רשע )‪.‬‬
‫יא‪ .‬הגר"י דינקליס זללה"ה סיפר‪ ,‬שביקר אצל רבינו ‪,‬‬
‫והיה מונח שם כת ב העת "קול ישראל" וכתב אז ר '‬
‫משה בלוי ‪-‬יזכר לטוב על פעולותיו הטוב ות‪ -‬מאמרים‬
‫חריפים נגד קוק ‪ ,‬לשם ה"בהירות"‪ ,‬אשר עשו רושם‬
‫חזק ואנשי קוק רצו לקרעו כדג ‪ ,‬אבל הוא הקדים‬
‫בתחילתו‪ ,‬שהכל מודים באישיותו הגד ולה‪ ,‬ורגז על זה‬
‫רבינו החזו"א באמרו שמזה נובע חולשת המערכה‬
‫נגדו‪ ,‬שמחשיבים אותו כאישיות ומה יש בכלל לראות‬
‫בו?! [שמעתי מבן הגר"י]‪.‬‬
‫ו‬
‫שמעתי מהרה "ג ר ' בן ציון דייוויס זללה "ה‪ ,‬בנו של‬
‫הגאון ממנהיגי ירושלים רבי מ תי'ס דייוויס בעהמח "ס‬
‫"מתת מלך " זללה"ה‪ :‬הרה"ג ר ' אלעזר צדוק טורצין‬
‫זללה"ה סיפר להבחל "ח לאחי הרה "ג ר ' דב שליט "א‪,‬‬
‫מה שמסר הרה "ג ר ' נח מינסקער [שימעונוביץ]‬
‫זללה"ה ראש ישיבת כנסת חזקיהו ותלמיד הג"ר ברוך‬
‫בער זללה "ה ראש ישיבת קאמניץ ‪ ,‬שהגאון רבי אלחנן‬
‫בצעירותו גר בעיר בויסק ‪ ,‬עיר רבנותו של קוק ‪ ,‬ונודע‬
‫למו"ר מרן הגר "ח מבריסק ש הוא לומד לפעמים‬
‫בחברותא עם ה ' קוק‪ ,‬ושלח לומר לו שיתרחק ממנו ‪,‬‬
‫בזה"ל‪ :‬ער פראוועט שלוש סעודות און שיסט‬
‫אפיקורסות" (= הוא עורך באקסטזה מלאכותית‬
‫האומה) ולקבל מן האור והטוב הנמצא באוצרו‬
‫המצפוני של המחנה החופשי ‪.‬‬
‫בה' תשרי תרצ "ה‪ ,‬הוא העמי ק סביב רעיון זה ‪,‬‬
‫במאמרו "התשובה והשלום "‪ ,‬בו הוא טען ‪ ,‬שאין שום‬
‫‪ ,‬מלבד‬ ‫עצה ותיקון למצבו הנורא של כלל ישראל‬
‫‪ ,‬פעולה‬ ‫השאיפה הציונית לבנות ולהיבנות בארץ‬
‫הדורשת את כל המרץ והמסירות וזהו תוכנו הכללי‬
‫של ערך התשובה בישראל‪.‬‬
‫נקל להבין ‪ ,‬שבעת פרשת דרכים שהיתה אז בארץ ‪,‬‬
‫כשירושלים כורעת מכובד ההתקפות (=של הציוניזם‬
‫והגייס החמישי שלה‪ -‬הציוניזם הדתי )‪ ,‬כאשר הישוב‬
‫החדש ה יה אז כמדבר שממה רוחני והחלו להעשות‬
‫צעדים ראשונים בהפרחת השממה הרוחנית וביחוד‬
‫על ידי עליית רבנו לארץ ‪ .‬גדולי התורה בארץ ובעולם‬
‫קיוו‪ ,‬כי יש תקוה לשינוי המצב לטובה ‪ .‬במקום‬
‫להשמיע דברי חיזוק כדי להנצל מן השטפון החילוני ‪,‬‬
‫בא זה כדי לקרר את הישוב החדש והישן ‪ ,‬כדי להעכיר‬
‫את פנימיות האמונה אשר עדיין נשארה בלב ולהדיח‬
‫את הישוב לעבר שטף תהום התערטלות מכל זיק‬
‫אמונה‪.‬‬
‫בשלהי שנת תרצ "ג‪ ,‬עדיין היה רבינו כאורח בחודשיו‬
‫הראשונים כאן בארץ‪ ,‬אבל בשנה לאחריה‪ ,‬כאשר יצא‬
‫קוק במאמרו השני בה ' בתשרי תרצ "ה‪ ,‬נרעש מאד‬
‫מרן החזו "א ובליל יום הכיפורים ‪ ,‬לאחר התפ ילה‪,‬‬
‫כשהלך עמו רבי שרגא פייבל הנ "ל‪ ,‬לפתע אמר לו מרן‬
‫"ר‪"...‬דעם יהר העט קוק‬ ‫אני רוצה לומר לך לה‬
‫מפרסם גיווען נאך א מאמר ער איז אינגאנצן פאר די‬
‫כפירה ער איז משוגע ‪ ,‬מטורף‪ ,‬מ' קען שוין מער ניט‬
‫אויסהאלטן פון אעם (=בשנה זו ‪ ,‬קוק פרסם עוד‬
‫מאמר‪ ,‬הוא כבר לגמרי בעד הכפירה ‪ ,‬הוא משוגע ‪,‬‬
‫מטורף‪ ,‬אי אפשר יותר לסבול ממנו ) ואמנם תיכף‬
‫אחרי יום טוב חלה ה ' קוק מחלה אנושה ולא הוציא‬
‫את שנתו‪.‬‬
‫והוסיף ואמר ‪ :‬מה שאין לדבר ‪ ,‬אסור גם ביום חול‬
‫רגיל‪ ,‬ומה שצריך לדבר יש לומר גם בליל יוכ "פ [כל זה‬
‫שמעתי מפיו]‪.‬‬
‫כשהגיעה הידיעה ממיתתו של ה ' קוק‪ ,‬ורבינו‬ ‫ו‪.‬‬
‫החזו"א היה אז בצפת ת "ו‪ ,‬והיה אצלו הנדיב החשוב‬
‫והנעלה רבי יעקב הלפרין זללה "ה‪ ,‬ושאלו‪ :‬מה נעשה‬
‫עם קוק בשמים כעת‪ ,‬וענהו‪ :‬גארניט מ 'עפנט אים‬
‫זיינע ביכער און מ 'זאגט אים ‪-‬קוק" (=כלום‪ ,‬פותחים‬
‫לו את ספריו ואומרים לו‪ -‬ראה) [שמעתי מר' פייביל]‪.‬‬
‫החזו"א התלוצץ מתלמידו של ה ' קוק‪-‬יעקב‬ ‫ז‪.‬‬
‫משה חרל"פ על כך‪ ,‬שאחר הלוויתו של ה' קוק עלה על‬
‫הבימה והכריז שראה עמודא דנ ורא ומשום האדיקות‬
‫במינות שקיבל חרל"פ מה' קוק‪ ,‬פעל ר בינו בסתר מן‬
‫הצד‪ ,‬שעל כל פנים הוא לא יבחר למ מלא מקום כרב‬
 ‫קמד‬
‫הענין הנזכר ‪ ,‬לגבי תחילת קלקולו בוואל וז'ין‬ ‫ה‪.‬‬ ‫סעודה שלישית ויורה אז אפיקורסות ) ‪.‬‬
‫הוא‪ ,‬שהיה חבר באגודת הסתר הציונית‪-‬לאומית שהי'‬ ‫שכשנדפס ב עיתון "הפלס" מאמרו של קוק‬ ‫א‪.‬‬
‫שם‪ ,‬בשם "נס ציונה " ולאחר מכן "נצח ישראל " וכפי‬ ‫"ישראל ולאומיותו "‪ ,‬ביקר ה גה"ק ר ' אלחנן זללה"ה‬
‫שיפורט לגבי בנו של ה"חפץ חיים"‪.‬‬ ‫אצל רבו מרן הגר "ח מבריסק זללה "ה‪ ,‬ועורר על כך‬
‫הגאון ר בי גדליה נאדל זללה "ה‪ ,‬חקר אצל‬ ‫ו‪.‬‬ ‫שוב לאחר שכבר התריע על כך על ידי שליח ששלח‬
‫אחד ממשפחתו‪ ,‬איך זה שיצא הקוק הזה ועל גודל‬ ‫למרן הגר "ח‪ ,‬שה' קוק יושב כ"פרוש" בעיר בויסק‬
‫הקלקול וההשחתה שבכתביו ‪ ,‬ונענה‪ ,‬שהיה ידוע‬ ‫‪,‬‬ ‫מעוטר בטלית ותפילין כל היום ועוסק בתעניתים‬
‫ומוכר במשפחה כגרוע במדות ‪.‬‬ ‫וממולא בדיעות של הכופר שכינוהו בשם "אחד העם"‪,‬‬
‫כשהיה הרעש הגדול מענין הביקור הידוע‬ ‫ז‪.‬‬ ‫[ואכן בתולדותיו שנכתב על י די פישמן ("אזכרה"‪,‬‬
‫אצל קוק ‪ ,‬והלוחם הגדול הג "ר מאיר סעמניצער‬ ‫ח"א‪ ,‬עמ' צח‪ ,‬קובץ תורני‪ -‬מדעי‪ ,‬עורך י ‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪,‬‬
‫זללה"ה‪ ,‬אחד משלושת תלמידי הגה "ק רבי הירש‬ ‫הוצ' מוסד הר "ק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרצ"ז‪ ).‬הוא כתב ‪ :‬ובפי‬
‫מיכל זללה "ה‪ ,‬חתם על המודעה החריפה ביות ר נגד‬ ‫"אחד העם‬ ‫הסופרים הי ' מרומם ומשובח בתור‬
‫זה‪ ,‬והבית דין עם רבינו הג און רבי חיים זוננפלד‬ ‫הדתי"תקיז‪ ].‬ונענה הגר "ח‪ :‬רבי חנ א‪ ,‬הער פאסט נישט ‪,‬‬
‫זללה"ה נאלצו לגנות את זה ‪ ,‬והשאון ע ל זה בפולין‬ ‫הער עסט ‪ ,‬הער עסט ! (= רבי חנא ‪ ,‬הוא אינו צם ‪ ,‬הוא‬
‫היה מאיים‪ ,‬ודרשו גם מהב "ד בירושלים ומהגאון רבי‬ ‫אוכל‪ ,‬הוא אוכל)‪.‬‬
‫חיים זוננפלד לנדותו‪ ,‬ולא נאותו להם ‪ ,‬וכשהג"ר רבי‬ ‫ידוע מה שאמר מרן הרב מבריסק זללה "ה‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מאיר דן פלאצקי זללה "ה הי ' בראש העסקנות הזו‬ ‫לצדיק הרה "ג ר' יעקב יוסף הערמאן זללה "ה‪ ,‬יש‬
‫לנדותו ונחלה‪ ,‬שלח הצדיק הקדוש מזקני הרבנים‬ ‫אומרים על ה' קוק שהוא רק נחמץ ביפו ‪ ,‬ויש אומרים‬
‫הגאון רבי נפתלי זילברברג זללה "ה‪ ,‬תלמידו של הגאון‬ ‫שקלקולו עוד היה בבויסק‪ ,‬ויש אומרים שתחילת‬
‫רבי ישראל סאלאנטער זללה "ה‪ ,‬פדיון נפש ובקשה‬ ‫קלקולו עוד היה בוואלוז'ין‪ ,‬און דער טאטע האט‬
‫למחילה לרבי מאיר העלער (סעמניצער)‪ ,‬עבור רבי‬ ‫[=והאבא‪ ,‬מרן הגר "ח‬ ‫גיזאגט‪ ,‬פון זיין געבורט‬
‫מאיר דן זללה"ה [נדפס ב"מרא דארעא ישראל"]‪.‬‬ ‫מבריסק אמר‪-‬מלידתו]‪.‬‬
‫קנצנלבויגן‪ ,‬שבערב‪ ,‬אחר‬ ‫ושמעתי מרבי אהרן‬ ‫הקדוש רבי עמרם‬ ‫ראש מערכות ישראל‬ ‫ג‪.‬‬
‫שפורסמה ה מודעה הנזכרת ‪ ,‬ביקר הג און רבי חיים‬ ‫זללה"ה זי "ע‪ ,‬סיפר שנכנס פעם להגאון ‪-‬ממנהיגי‬
‫זוננפלד אצל רבי מאיר לפייסו ‪.‬‬ ‫ומצילי ירושלים‪ -‬רבי יצחק ירוחם דיסקין זללה "ה‪,‬‬
‫ועוד סיפר לי שהוא ישב אצל רבינו הגריח "ז‪ ,‬באותה‬ ‫ואמר לו הגרי "י‪ :‬שקוק הוא בגימטריא אותו האיש‬
‫העת כאשר היתה אז רעידת אדמה חזקה ב ארץ ונענה‬ ‫[=בגימטריא קטנה א ‪ .‬י‪ .‬קוק =‪ 1‬ועוד ‪ 1‬ועוד ‪ 1‬ועוד ‪6‬‬
‫הגריח"ז‪ ,‬שהרעש הזה‪ ,‬היה כתוצאה מהתביעה שיש‬ ‫ועוד ‪ 10= 1‬ויש"ו (ימ"ש) גם שווה ‪ 1‬ועוד ‪ 3‬ועוד ‪= 6‬‬
‫בשמים על הביקור אצל ה' קוק‪.‬‬ ‫‪ ]10‬ואמר רב י עמרם ‪ ,‬שלא חישב אף פעם את חשבון‬
‫כשפרסמו הב "ד של הרב פרנק חרם על רבי‬ ‫ח‪.‬‬ ‫הגימטריא הזו וידוע המעשה איך שה' קוק נרדם עם‬
‫עמרם על מלחמתו נגד ה' קוק‪ ,‬ושלחו לו מהבד "צ של‬ ‫ספר הנצרות‪.‬‬
‫ירושלים שרוצים להזדקק לכך ולפעול נגד חרם זה‪,‬‬ ‫נלבויגן ממנהיגי‬ ‫הרה"ג רבי אהרן קצ‬ ‫ד‪.‬‬
‫הביע רבי עמרם א ת מיאו נו‪ ,‬באמרו ש הוא רוצה לבא‬ ‫ירושלים ועמודי הדור ‪ ,‬סיפר לי שאמר לו הגה "ק רבי‬
‫לעוה"ב עם זכות זו‪.‬‬ ‫עקיבא פרוש זללה "ה מראשי מערכות יר ושלים‪,‬‬
‫ואסיים בזה לעת עתה‪ ,‬ועוד חזון למועד בעזרת השם‬ ‫ומשלושת התלמידים המובהקים של הגאון הקדוש‬
‫הכו"ח בצפיה לישועה בתוך כלל ישראל‬ ‫רבי הירש מיכל זללה "ה‪ :‬תדע לך כמה גודל כח‬
‫ישראל מאיר וויינטרויב‬ ‫הקליפה של ה ' קוק‪ ,‬שהיה יכול לקלקל אישיות כרבי‬
‫יעקב משה חרל "פ‪ ,‬הוא התבודד עמו בשממ ות יפו‬
‫במשך יום‪ ,‬ולכדו‪.‬‬
 ‫קמה‬
‫קובץ גינת ורדים‬
‫מדור גן המלך‬
‫עמ' נח‪-‬נט‬ ‫ניסן‪-‬אייר‪ ,‬תשס"ט‬

‫הג"ר ישראל מאיר וויינטרויב‬

‫לאנדאן יצ"ו‬

‫דעת הגאון ה"חזון איש" זצ"ל לגבי ממשלת הכופרים‬

‫שלום וברכה בכט"ס לכבוד ש"ת יקירי שליט"א‬

‫אודות דף הפלסתר שהמציא לידי‪ ,‬שהוא בדיה מחוצפת ‪ ,‬אשר כמוה כמדומה לא ראיתי עד הנה‪ ,‬כמות כזו‬
‫של בדיות בקשר לרבי נו החזו "א זי"ע [על אודות מה שכתב בהקדמת "ספר שערים " לרבינו יונה ‪ ,‬כי הגאון‬
‫ה"חזון איש " זצ"ל אמר לר ' משה ימיני ז "ל שלא יגלה שיש מעינות של נפט בבני ברק לאנגליים (ממשלת‬
‫הבריטים)‪ ,‬אלא יניחנו לממשלת הציונים כאשר תוקם ‪ ].‬זה כמו שמישהו י פרסם על הגה "ק רבי יואל‬
‫מסאטמאר זי"ע‪ ,‬שהוא חייב את הבחירות‪.‬‬

‫ואמנם ז וכר אני מילדותי ‪ ,‬איך שר ' משה ימיני ז "ל היה מדבר על זה ורצה לפרסם בעתונים ‪ ,‬שיחפרו ויחפשו‬
‫אחרי זה ‪ ,‬ואפשר שאמר לו רבינו ‪ ,‬שהפרסום יכול לגרום שהאנגלים ייטפלו לזה ותו לא מידי‪ .‬והעיתונאי‬
‫הכזבן הזה הוסיף מעצמו כאוות נפשו המושחתת והריקנית ‪ .‬ראיתי להעתיק בהזדמנות זו דברים מהשקפת‬
‫רבינו ולימודו בענין זה ‪.‬‬

‫א) מה שכתב מרן ה "חזון איש " באגרתו ("קובץ אגרות "‪ ,‬ח"א קי "ב)‪ :‬בהיות שאי אפשר לי להשלים עם זה‬
‫שאחרים קוראים אותו "מציאות" "עובדא" [=הכוונה להקמת המדינה] ואשר לרגל שמירת הבריאות אני צריך‬
‫לשקט רוח ‪ .‬הוצרכתי למשוך ידי מכל ‪ ,‬וכאילו נעלם ממנו כל המתרחש בסביבתי ולקיים "חבי כמעט רגע עד‬
‫יעבור זעם " [ישעיה (כו‪,‬כ)]‪ ,‬אך להנוכח [הכוונה אודות הגזירה של גיוס בנות ושירות לאומי ] מוכרח אני‬
‫לדבר תחת לחשות‪ ,‬וזה על אודות הבנות ביחס לכפיה ‪.‬‬

‫ב) שמעתי מהג"ר מאיר גריינמאן שליט "א‪ ,‬שלפני הקמת המדינה אמר רבינו ‪ :‬ס'וועט ניט זיין קיין מדינה ‪ ,‬און‬
‫אויב עס וועט זיין וועט מען דארפן זאגן אז ס 'איז נישטא (=לא תהיה מדינה ואם תהיה ‪ ,‬יצטרכו לומר שזו‬
‫אינה מדינה)‪ .‬והסביר מוהר "ר דוד שמידל שליט"א‪ ,‬שכוונתו היתה שכן צריך לחנך ‪.‬‬

‫וכן אמר רבינו לרבי יחזקאל אברמסקי אחרי הקמת המדינה ‪ ,‬ס'איז ניטא קיין מדינה (=זו אינה מדינה ) ונענה‬
‫ר"י‪ ,‬הרי הם יכולים לאסור אותנו ‪ ,‬ושנה דברו‪ ,‬ס'איז פארט נישטא (=זו בכל זאת אינה מדינה )‪.‬‬

‫ג) ר' יעקב גאלינסקי ‪ ,‬כשבא מרוסיא ונכנ ס לרבינו ‪ ,‬הוא אמר לו ‪ ,‬זיי האבן דאך יעצט א מלוכה (=יש להם‬
‫בכל זאת כעת מלוכה ‪ ,).‬הרעים עליו רבינו בקולו ‪ ,‬איך וויל מער נישט דאס הערן פון אייך ‪ ,‬פריער זיינען זיי‬
‫געווען שקצים אהן ביקסן ‪ ,‬און יעצט שקצים מיט ביקסן ‪ =[ .‬איני רוצה יותר לשמוע ממך את זה ‪ .‬לפני כן הם‬
‫היו שקצים ללא רובים (=בגלוי) ועכשיו הם שקצים עם רובים ‪.].‬‬

‫ד) ידוע שמרגלא היה בפומיה ‪ :‬די מדינה איז א גזירה ‪ ,‬און גזירה עבידי דבטלא (=המדינה היא גזירה ‪ ,‬וגזירה‬
‫אמורה להתבטל)‪.‬‬

‫וביום הכרזת המדינה ‪ ,‬הופיע ר' יעקב הלפרין בביהכנ "ס "זכרון מאיר " והכריז‪ ,‬שבא כעת מרבינו ו שמע ממנו‬
‫שאמר את המימרא הנ"ל‪.‬‬

‫ה) בקונטרס "דעת תורה" (שהוציא לאור רבי משה שיינפלד ) וכן נדפס ב "דגלנו"‪ ,‬הובא שאמר מרן ה "חזו"א"‬
‫להגר"ש וואזנר שליט "א‪ ,‬מיר דארפן דאנקען דעם רבוש "ע וואס האט זיי גיגעבן מלחמות ‪ ,‬כמאמר הכתוב‬
‫"אין שלום אמר ה ' לרשעים"‪ .‬א'ניט ווער ווי יסט וואס זיי וואלטען געטאן מיט אונז (=אנו צריכים להודות‬
 ‫קמו‬
‫לריבונו של עולם שהוא נתן להם מלחמות כמו שכתוב "אין שלום אמר ה ' לרשעים"‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬מי יודע מה‬
‫הם היו עושים איתנו ‪.).‬‬

‫ו) ידועה אימרתו‪ ,‬מ'וואט נאך פלוצלינג ארויסקוקען פון פענסטער און זעהן אז ס 'איז נישטא קיין מדינה (=אנו‬
‫עוד נציץ מהחלון ופתאום נראה שאין מדינה ) [ומפורש בישעיה יז (יג‪-‬יד) יעו"ש]‪.‬‬

‫ז) כשעסקנו בהורדת דגל המדינה וקריעתו מעל גבי ישיבת פוניבז '‪ ,‬ועשו שם דלת ברזל ‪ ,‬והיינו צריכים‬
‫לשוברה כדי לקרוע את הדגל ונסתפק חברי לגבי דין היזק ממון והלך לשאול לרבי נו‪ ,‬וענהו אזעלכע שאלות‬
‫פסקנ'ט מען אליין (=שאלות מסוג זה כל אחד צריך לפסוק לעצמו לבד ‪.).‬‬

‫ח) שמעתי מהגר "ח ברים ז "ל‪ ,‬שאמר רבינו ‪ ,‬משיח וועט נישט איבערנעמען פון זיי ‪ ,‬עפעס וועט זיין אינמיטן‬
‫[=המשיח לא יעביר מהם (=מהציונים) אליו את ארץ ישראל ‪ ,‬יהיה משהו באמצע ‪.].‬‬

‫ט) ידוע ומפורסם‪ ,‬שבכל הסנדקאויות ‪ ,‬אשר בהן הוא התכבד בה' באייר אמר תחנון‪ ,‬כדי להוציא מליבן ‪.‬‬

‫י) מרן ה"חזו"א" אמר‪ ,‬שהיה ראוי לגזור תענית ביום אידם ‪ ,‬יום ה"עצמאות"‪.‬‬

‫יא) מרן ה "חזו"א אמר ‪ ,‬מי הוא א פרומער אפיקורס (=אפיקורס חרדי )‪ ,‬מי שמהרהר אחרי הגדולים שמנעו‬
‫מלעלות לארץ‪ ,‬וכן מי ששמח ביום עצמאותם ‪.‬‬

‫יב) נדפס ב "דגלנו" מר"ח רבינוביץ מחבר ספר "דעת סופרים " ואני גביתי עדות מפיו ‪ .‬הוא ביקר עם ימ "ל‬
‫אצל מרן ה "חזו"א" ודיברו בענין המדינה ובעיותיה בגשמיות ורוחניות ‪ ,‬וימ"ל דיבר ולא ענה רבינו כלום ‪ ( .‬כפי‬
‫שהסביר אחר כך כדי שלא יוכל לסלף את דבריו ‪ ).‬וכשראה שאינו עונה ‪ ,‬הוא החל [הר"ח רבינוביץ ] לדבר‪,‬‬
‫ועל הכל ענה רבינו ‪ ,‬אזוי איז אידן אין גלות (=כך הם היהודים כאשר הם בגלות ‪ ,).‬וכשהטריח שוב ושוב שוב‬
‫את רבינו לענות ‪ ,‬נענה רבינו בתוקף ‪ ,‬מה אתם מאריכים בדבר שסופה לחלוף ולכלות וכו '‪ ,‬וכותב [הר"ח‬
‫רבינוביץ]‪ ,‬שמפני אימת הדברים והחשש לאי דיוק [שה"חזון איש" אמר לשון מסוים חריף ומאויים מאד בענין‬
‫ביטול וסופה של המדינה ] הוא נמנע מלהעלותם על הכתב ‪ .‬ושאל‪ ,‬האם הדברים נאמרים מרוח הקודש ‪,‬‬
‫התיישב רבינו ופניו התלהטו באור יקרות ‪ ,‬וענה‪ ,‬הראב"ד גם כן כותב ‪ ,‬הופיע ר וח הקודש בבית מדרשנו ‪,‬‬
‫והר"ח רבינוביץ מגודל אימת הדברים כדי להשקיט לבו הוסיף לשאול ‪ :‬דורך וועמען דורך משיח 'ן (=דרך מי ?‬
‫דרך המשיח !)‪ ,‬הרעים עליו רבינו ‪ :‬איר ווילט איהם לערנען ‪ ,‬איר ווילט דעם אויבערשטען זאגן דעות (=אתה‬
‫רוצה ללמד את הקב"ה? אתה רוצה לומר לקב"ה מה הן הדעות שהוא צריך לחשוב ?)‪.‬‬

‫ואחתום בכפילת שלום וברכה ‪ ,‬בצפיה לישועה במהרה‪ ,‬דוש"ת‪.‬‬

‫ישראל מאיר וויינטרויב‬

‫נוכל עוד ללמוד מיחסו של מרן הגרח "ע על הרבנות הראשית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מהציטוט דלהלן ‪:‬‬
‫„‪...‬זוכרני פעם הייתי במחיצתו של הגאון ה "חזו"א" שליט"א‪ ,‬והימים ימי סערה והתקפה על ר ' דוד מארבע‬
‫רוחות הארץ‪ ,‬נאנח ה"חזו"א" ואמר‪ ,‬לא רק שלא מסייעים לו בעבודתו ‪ ,‬אלא גם מפריעים לעבודתו ‪[ .‬עוד שם‬
‫סח לי ר ' ל' ק' מת"א שהוא שהה בוילנא בבית מרן הגאון רבי חיים גורודז 'ינסקי זצ "ל לפני כמה שנים ‪.‬‬
‫באותם הימים הגיע מכתב התמרמרות מהרבנות הראשית בארץ ישראל להגרח "ע זצ "ל‪ ,‬בו הם תינו את‬
‫צערם על ה "צרות" שהם סובלים מרבי דוד פוטש ‪ .‬נאנח הגרח "ע ואמר ‪ ,‬עם קריאתו את המכתב‪„ -‬כל מה‬
‫שאפשר להצר רגליהם של הרבנות הראשית טובה היא בעיניי ‪ [ .“...].“...‬החומה"‪ ,‬שבט תש "ו‪" ,‬מאמר על‬
‫סילוקו של הרה"ג דוד פוטש זצ"ל"]‪.‬‬
 ‫קמז‬
‫רשכבה"ג מרן הגרח"ע גורודז'ינסקי ומרן הרב מבריסק‪-‬כנויי הגנאי החריפים ביותר שהם השמיעו נגד‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והאמת על תארי הכבוד שהם כתבו במכתבים אליו‬
‫ראינו לעיל קנב‪( .‬עמ' א'שסו) את מאבקו של מרן הגרח"ע על ביטול "הועד הלאומי "‪ ,‬אשר בעקבותיו ממילא‬
‫היה מתבטל מוסד הרבנות הראשית ‪ ,‬אשר ב ראשו עמד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכן ראינו ‪ ,‬כי בכל ארבעים וחמש‬
‫המכתבים שפנה אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא לא הכתי ר אותו באף אחד מהם לא כרב ראשי של ארץ ישראל ואף‬
‫לא כרב ראשי של ירושלים ‪ .‬מרן הגרח "ע היה מודאג מאד מהשתלטותו של שבתאי י מודרני זה על חיי‬
‫התורה והמצוות בארץ ‪ .‬אמנם‪ ,‬כל זמן שהיה מרן הגרי "ח בחיים‪ ,‬לא היה מרן מודאג כל כך ובפרט אחר פסק‬
‫הדין אשר יצא מאת כל גדולי ישר אל ב "כנסייה הגדולה " של אגו "י‪ ,‬האומר כי כל דבר כקטן וכגדול מחוייבים‬
‫בארץ ישראל לפנות על כך למרן הגרי "ח זוננפלד ולבית דינו ‪ ,‬אך עם פטירתו של מרן הגרי "ח‪ ,‬משגר מרן‬
‫"ח וכותב‪„ -‬בפתרון שאלת ממלא‬ ‫הגרח"ע מכתב בהול לארץ ישראל בקשר לבחירת יורשו של מרן הגרי‬
‫מקומו (= של מ רן הגרי "ח) הנני נבוך מאד ‪ ,‬הלא נחוץ אישיות בתקפות הדעת (=נגד הציוניזם והציוניזם‬
‫הדתי אשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עמד בראשו‪ ).‬משפיע ולא מושפע מבני ביתו ואחרים “רטו‪.‬‬
‫מזכירו של מרן הגרח "ע אמר‪„ -‬שכאשר שמע הגרח "ע שאחרי מיתת קוק הי ' בחירות‪...‬והיו שני מועמדים‬
‫האחד הרב י ‪ .‬מ‪ .‬חרל"פ‪ ,‬תלמידו המובהק של קוק והשני הי ' הרב הרצאג ונבחר הרב הרצאג למלא את‬
‫מקומו נהנה מזה מאד הגרח "ע ואמר ש "אילו היה נבחר הרב חרל "פ‪ ,‬היה ממשיכו בדרכו של קוק בעניני‬
‫אורות וניצוצות והי ' מלביש את הכל בכסות קדושה"“קמז‪( .‬עמ' רצ)‪.‬‬
‫אנו למדים מדבריו ‪ ,‬כי הוא סבר לגבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בצורה גורפת ‪ ,‬כי הוא מלביש "את הכל בכסות קדושה "‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬גם את הטומאה וגם את הכפירה וגם את הנצרות וכו '‪ .‬מכך משתמע ‪ ,‬כי הוא סובר ‪ ,‬שאישיותו של ר '‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק מעוותת ובצורה הקיצונית ביותר ‪ .‬לא רק שהערכה חיובית אין כאן ‪ ,‬אלא שבמשפט אחד ‪ ,‬הוא מגנה‬
‫את דרך לימו דו בתורה ואישיותו בקיצוניות גדולה יותר מכמעט כל גדולי הדורות ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬אנו רואים מעיתוי‬
‫גילוי דעתו בפומבי דוקא לאחר מותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי בחייו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא חשש להביע את דעתו‬
‫עליו‪ ,‬כיוון שהוא רצה להשפיע עליו שלא יתדרדר בצורה קיצונית יותר גם מבחינת מעשים וגם משום שהוא‬
‫היה זקוק לו מתוקף תפקידו (אשר בו הוא השתלט על כל חיי התורה והמצוות בארץ )‪ ,‬לשם הצלת יהודים‬
‫וקודשי ישראל ‪ .‬כאשר פגש מרן הגאון האדיר הגרח "ע את הגאון ר "י דינקלס בוילנא ‪ ,‬אחרי שסיפרו עליו כי‬
‫הוא היה מעורב בהצגה ‪ ,‬בה הציגו כיצד יורים בר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מרן הגרח "ע „הניח ידיו על כתפיו ואמר לו אני‬
‫שמעתי עליכם "הרבה לשון הרע " וככל ששמעתי יותר ‪ ,‬התעוררו בי יותר געגועים מכל הלב אליכם “קלז‪( .‬עמ'‬
‫צו)‪.‬‬
‫כידוע מרן הרב מבריסק ומרן ה "חזו"א" היו שני גדולי הדור אחרי מלחמת העולם השניה ‪ .‬הוכחנו לעיל את‬
‫מלחמתו הבלתי מת פשרת של מרן הרב מבריסק ב ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וברבנות הראשית ושהוא היה מגדולי‬
‫הלוחמים בציוניזם ובציוניזם הדתי בפרט ומובא משמו רטז‪„ -.‬מרגלא בפומיה ז "ל‪...‬והאסון הכי גדול הוא‬
‫שה"מזרחי" עוסק בשביל תורה “‪.‬‬
‫אפילו על הרב מבריסק ‪ ,‬טפלו דוברי הציוניזם הדתי את העלילה ‪ ,‬כי הוא הערי ך את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬א‪ .‬מלמד‬
‫כותבריז‪ ,.‬כי הרב מבריסק כתב ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מכתבים ‪ ,‬אך משום מה הוא מציג רק מכתב אחד ‪ ,‬ממנו אנו‬
‫למדים‪ ,‬על אותה חוקיות ש הראנו לעיל‪ .‬אם קיים שבח כלשהו מצד אדם גדול מסוים על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הרי‬
‫הוא מופנה רק אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וקרוביו ‪ ,‬וכמעט תמיד רק בקשר לעזרה כספית ו‪/‬או קבלת סרטיפיקטים‬
‫‪ .‬הרב מבריסק נזהר לכתוב‬ ‫בהיותו רב ראשי ‪ ,‬אשר בזמנים ההם היה תמיד כרוך הדבר בפיקוח נפש‬
‫בכותרת המכתב‪ ,‬רק בקשר לגאונותו הידועה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וזה הדבר היחיד בו היה מפורסם ‪ .‬אין שום‬
‫מילה על מידו ת טובות יר "ש וכו ' בכותרת המכתב‪ .‬הוא גם שם אותו במקום הנכון לגבי רבנותו ואינו מכנהו‬
‫לא בתור רבה של ארץ ישראל ולא בתור רבה של ירושלים ‪ ,‬אלא מנסח את תפקידו כפי שהגדירוהו ראשי‬
‫הציוניזם "רב ראשי"‪ ,‬ואף לא מכנהו "רב ראשי של ירושלים " אלא "רב ראשי בירושלים "‪ ,‬משמעו‪-‬רק "רב על‬
‫המתבוללים הירוש למים ולא על החרדים בירושלים " ובודאי לא בכל ארץ ישראל ‪ .‬מכתב זה‪ ,‬כרגיל‪ ,‬לא נכתב‬
‫‪ ,‬אשר ב לעדי הכסף ‪ ,‬עלול היה הבחור‬ ‫בנושא הלכתי או למדני אלא שוב בענין של עזרה כספית לבחור‬
‫להיכנס למצב של פיקוח נפש רוחני וחומרי ‪ .‬מתוך חמשת מכתביו לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוקריח‪ .‬חורג הרב מבריסק רק‬
‫במכתב אחד ממנהגו ומכנהו "רב דעה "ק ירושלם "‪ ,‬היות שהפעם מדובר ממש בהצלת נפשות של בחור‬
‫חולה‪ ,‬אשר הרופאים קבעו ‪ ,‬כי רק אוויר הארץ יכול להיות "תקוה‪...‬למצוא מזור ותרופה "‪ .‬רק במכתב זה‬
‫הוא מצמיד לו תואר של פאר הקשור לעם ישראל‪" -‬תפארת ישראל "‪ ,‬אך תואר זה בא מיד אחרי ה תואר של‬

‫רטו‪" .‬אגרות מרן הגר"ח עוזר"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬איגרת תש"ס‪.‬‬

‫רטז‪ .‬מכתבו של הגר"י דינקליס ‪" ,‬י‪ .‬נ‪ ,".‬מדור "מגוון"‪ ,‬חג הפסח‪ ,‬תש"ס‪.‬‬
‫ריז‪" .‬בשבע"‪.28/12/06 ,‬‬
‫ריח‪ .‬המופיעים בספר "איגרות מרן הרב מבריסק"‪ ,‬הרב ש‪ .‬י‪ .‬מלר‪ ,‬תשס"ח‪.‬‬
 ‫קמח‬
‫"גאון"‪ ,‬היינו‪ ,‬אם הוא נחשב לתפארת אזי הכוונה היא רק בגאונותו ‪ ,‬אך אפילו במצב קריטי זה של פיקוח‬
‫נפש אינו מוכן לרמוז לשום מעלה בתחום המידות ויראת שמים והוא גם אינו מציין במכתב זה ובשום מכתב‬
‫שהוא "רב ראשי של ארץ ישראל "‪ ,‬אף שבמצב של פיקוח נפש מותר לעבור על כל התורה כולה מלבד ג '‬
‫העברות החמורות וכל שכן להגזים בתארים ‪ .‬כדי לעמוד על הסתירה במכתביו בקשר לתארים שכתב על ר '‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬נוכל לברר זאת ממה שקרה בעקבות פרסום מכתביו בספר ‪.‬‬
‫כאשר פורסם הספר "איגרות מרן הרב מבריסק " בשנת תשס "ח‪ ,‬ובו אגרותיו לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאב על כך מאד‬
‫בנו הגאון הגדול רבי משולם דוד סולובייצ 'יק‪ .‬הוא כינס את בני ישיבתו ומסר להם ‪ ,‬כי הפרסום נעשה ללא‬
‫התייעצות ע ימו‪ ,‬וכי התארים והשבחים שם נכתבו כתארים ושבחים מפוברקים משום פיקוח נפש ‪ .‬הוא סיפר‬
‫להם‪ ,‬כי היה נוכח בשעת כתיבת מכתבים אלו וסיפר כיצד הם נכתבו ואת הרקע לכתיבתם‪ .‬אמנם‪ ,‬אף שמרן‬
‫הרב מבריסק‪ ,‬על פי דין‪ ,‬יכל לכתוב כל תואר מפוברק ‪ ,‬אשר יהיה נדרש ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כיוון שאת כל מכתביו‬
‫אליו הוא ראה צורך לכתוב משום פיקוח נפש ‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬כיוון שמרן היה עמוד האמת ‪ ,‬הוא חשש שיש בכמה‬
‫תארים מפוברקים משום ייתור לשון וש בח‪ ,‬אשר גם בלעדיהם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק יתרצה לפעול בעני ינים אלו של‬
‫פיקוח נפש ולכן בכל מכתב אשר כתב‪ ,‬הוא כינס במיוחד את בית הדין של בריסק ודן איתם על כל תואר‬
‫ושבח מפוברק שכתב ‪ ,‬אם זה אינו מיותר ושהם יפסקו לו אם הוא יכול לכתוב תואר או שבח מפוקפק זה או‬
‫אחר ושלא יהיה הדבר מיוזמתו ‪ ,‬אלא על אחריותו הבלעדית של בית הדין ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כל זה שייך ‪ ,‬אם אכן כל התארים במכתבים אלו הם אכן אותנטיים ‪ ,‬אך כיוון שאין העתקים של‬
‫מכתבים אלו בידי יורשיו של מרן הרב מבריסק ‪ ,‬אי אפשר להאמין לשום תואר שנכתב שם ‪ ,‬שאכן אותו כתב‬
‫מרן הרב מבריסק ‪ ,‬וזאת לפי מ ה שכבר כתבנו לעיל לגבי זיופ ו של מכתבו של מרן ה "חזו"א" לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫‪ ,‬בו‬ ‫אשר כתב היד עצמו זוייף ובפרט שמכתבים אלו הוטמנו עשרות שנים ללא שנעשה בהם כל שימוש‬
‫בזמן‪ ,‬שאם במשך עשרות שנים הם עושים מאמצים על‪ -‬אנושיים על ידי זיופים ‪ ,‬שקרים וסילופים ‪ ,‬כפי‬
‫שראינו בחיבור נו‪ ,‬מתוך כמיהה להוכיח ‪ ,‬שגדולי ישראל העריכו את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬נראה‪ ,‬שהדבר הראשון‬
‫שהם היו צריכים לעשות הוא לפרסם מיד מכתבים אלו ‪ ,‬אלא שיתכן שלקח להם זמן רב עד שהשתלטו על‬
‫הביצוע של זיופי חמשת המכתבים ‪ .‬לכן‪ ,‬רק על ידי המיכשור הרגיש של המעבדה לזיהוי פלילי של‬
‫המשטרה‪ ,‬ניתן לבדוק בדיוק מה נכתב ומה זוייף בתארים הכתובים שם ‪ .‬עד אז מקובל עלינו התואר היחיד‬
‫שהוצמד לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק על ידי מרן הרב מבריסק בביתו ‪ ,‬כאשר הוא רצה להתייחס אליו‪" -‬הפרחח" ( כפי‬
‫שהעיד הגה "צ רבי שמשון פינקוס ‪ ,‬על‪-‬פי עדות בנו של מרן הרב מבריסק ‪ ).‬או התואר שהצמי ד לו‪ -‬כדברי‬
‫מרן הרב מבריסק‪ -‬מרן רבי חיים מבריסק‪" -‬אפיקורוס מרחם אימו "קנא‪( .‬א'עו) ואז נדע בדיוק איזה תארים‬
‫פיקטיביים היה מוכן מרן הרב מבריסק לכתוב לו לצורך ענייני פיקוח הנפש ‪ ,‬אשר ביקש ממנו לעזור בהם ‪.‬‬
‫כתבי היד המקוריים ‪ ,‬אלא את‬ ‫יש עוד לציין ‪ ,‬שמחזיקי כתבי היד של האיגרות לא חשפו עד היום את‬
‫תצלומיהם בלבד‪.‬‬
‫בעקבות פרסום מכתבים אלו ‪ ,‬אשר אינם משקפים את דעתו האמיתית השלילית של מרן הרב מבריסק על‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק (ולכן גם לא היו צריכים להתפרסם ) ניתקו נכדי מרן הרב מבריסק כל קשר עם המו "ל של הספר‬
‫ובראשית שנת תש "ע‪ ,‬במלאת חמישים ש נה לפטירתו ‪ ,‬הוציאו הם בעצמם ספר "ילקוט מכתבים ממרן‬
‫הגרי"ז מבריסק " ובהקדמה הם תוקפים את המו "ל בחריפות בלא להזכיר את שמו (כנהוג בבית בריסק )‪,‬‬
‫כאחד מה „לבלרים חדשים מקרוב באו ‪...‬מבלי דעת להבדיל בין קודש לחול ובין הראוי לפרסום להיפוכו ‪,‬‬
‫עוד גדלה קלקלתן‪...‬להתעלל ולעסוק בו כחקר הסטורי '‪.“...‬‬
‫ע‪.‬‬
‫את החורבן ‪ ,‬אשר גרם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הגדיר מרן הרב מבריסק (עמ' קעא) במילים אלו‪„ -‬האסון של המזרחי ‪,‬‬
‫הוא שנטפלו לתורה ‪ ,‬הקימו רבנות (=היינו‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪-‬מקים הרבנות ‪ ).‬והשתלטו על המועצות הדתיות ‪,‬‬
‫לכדו רבנים ברשתם והם היו שבויים בידם “‪ .‬כוונתו היא ‪ ,‬לגבי מה שפיתה ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק רבנים באמצעות‬
‫קנח‪ ..‬מרן הרב‬ ‫משכורות טובות להיכנס לרבנות והם התפתו לכך כדי למנוע סכנת רעב של משפחותיהם‬
‫מבריסק הגדיר את רבני ה "מזרחי" ומנהיגיו‪ ,‬וכפי שראינו לעיל הוא מגדיר את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכלל רבני‬
‫ה"מזרחי" כשקרנים המסוכנים ביותר ‪ ,‬היות שהם משקרים „בצורה כזו ש "ניכרים דברי אמת "‪...‬והוא‬
‫(=השקר מהסוג הזה ‪ ).‬הכי מסוכן מכולם “ע‪( .‬עמ' קסט)‪ .‬מהעובדות המעטות שהבאנו לעיל ‪ ,‬ניתן להצביע על‬
‫כך‪ ,‬כי מרן הרב מבריסק התייחס ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כאדם מושחת ("מסוכן מכולם ")‪.‬‬
‫מלמד עצמו מוכרח לציין שם כי „הרב מבריסק היה מתנגד חריף ועוין לתנועה הציונית ‪...‬גם את הרבנים‬
‫התומכים בציונות (=קרי‪-‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) ביקר חריפות “‪ .‬מיד אחרי זה משקר מלמד ועוד מתאונן ‪ ,‬מדוע אין‬
‫מציגים את הרב מבריסק בספר שנכתב עליו כמי ש "כיבד ממש את הרב קוק והכיר בגדולתו ?"“‪ .‬כאן הוא‬
‫ממש סותר את עצמו‪ ,‬מיניה וביה בכמה שורות ‪ .‬מחד‪ ,‬הוא כותב שהרב מבריסק ביקר רבנים מסוגו של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק ולמעשה לחם נגדו ונגד מעשיו ‪ ,‬ומיד אחרי זה ‪ ,‬הוא כותב שהוא כיבד אותו "ממש"‪ .‬במה כיבדו ‪,‬‬
‫האם בזה שהוא כתב לו "גאון" ו"תפארת ישראל "? זה אינו כיבוד אלא השפלה ‪ ,‬כי הוא רומז על כך‪ ,‬כי‬
 ‫קמט‬
‫למרות שהוא גאון ‪ ,‬הוא לוחם נגדו (כגון הגדרתו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כרב בירושלים ולא של ירושלים וזה‬
‫במכתב אחד ‪ ,‬ובמכתב אחר ‪ ,‬כאשר הוא חושש שתואר זה לא יספקו ‪ ,‬הוא כותב לו "רב דפעה "ק"‪ .‬מכאן‬
‫כבר ניתן לראות ‪ ,‬כיצד התארים שכתב אליו אינם משקפים דבר ‪ ,‬עד כדי כך ‪ ,‬שבשני מכתבים הוא כותב לו‬
‫דבר והיפוכו ‪ ,).‬וכפי שציטטנו את מרן הרב מבריסק לעיל ‪ ,‬הוא קורא לו אפיקורס וכן אביו (=מרן הגר "ח‬
‫מבריסק) כינה אותו כך ורק משום פיקוח נפש של אותו בחור ‪ ,‬נזקק בכלל לפנות אליו ‪.‬‬
‫מסיבה זו ‪ ,‬התארים שכתב לו מהווים רק תעודת עניות לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬המוכיחים‪ ,‬כי מרן הרב מבריסק סבר ‪,‬‬
‫כי רק תארים אלו יספקו את רמת המגלומניות שלו והכבוד לו הוא היה צריך ‪ ,‬כדי שהוא יענה לבקשותיו של‬
‫מרן הרב מבריסק ‪ ,‬בפרט בנושאים של פיקוח נפש וגם זאת לאחר שהוא הטיל את האחריות על כך על בית‬
‫הדין בבריסק‪.‬‬

‫תשובה לרבים השואלים על הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אוירבך‪-‬כיצד הוא עבר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על‬
‫האיסורים של חילול השם ולאו של "לא תסור" נגד דעתם של מורי מוריו ורבותיו‪ ,‬כל גדולי הדור‪ ,‬אשר‬
‫היו רשכבה"ג‪ ,‬בכך שגילה יחס אוהד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫כתבנו לעיל על אחד מפשעיהם של דוברי הציוניזם הדתי ‪ ,‬לגבי התייחסותם לאישים מסוימים מגדולי גאוני‬
‫הזמן‪ ,‬אשר בתחילה העריכו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך לאחר שנים ‪ ,‬כאשר נודע להם על הפכפכנותו ועל שיטות‬
‫הקונספירציה בהם נקט ‪ ,‬חזרו בהם בבת אחת או בשלבים ‪ ,‬מכל הערכה כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬דוברי הציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬כאמור‪ ,‬נקטו בשיטת "הקפאת דעות " ו"אוסרים" על אותם גדולי גאוני הזמן לחזור בהם מהערכתם‬
‫כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬על ידי השמטת חזרה זו מ ההערכה כלפיו ‪ .‬וכך בין היתר הם שוטפים את מוחותיהם של‬
‫חניכיהם‪ ,‬כדי לבנות מצגת שווא של הערכת גדולי ישראל כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הגאון הגדול הנ"ל‪ ,‬מהווה את‬
‫אחת הדוגמאות הקלאסיו ת לשיטת שטיפת מוח זו ‪ .‬נרכז את מה שדוברים אלו ייחסו לגאון הנ "ל לגבי יחסו‬
‫אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כדי לקבל תבחין קוהרנטי (=לכיד) של שיטתם לגבי יחסו ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬מלמד משקר וכותב במדורו ריט‪ ,.‬כי הגרש "ז אוירבך אמר לבחור מ "מרכז" בקשר לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שכל‬
‫גדולי ישראל הלכו בדרכו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולא כמו שחשב הבחור שרק מיעוט‪„‎-‬ככל גדולי ישראל היו בטלים‬
‫אצלו“‪ ,‎‬בעוד שכפי שראינו ‪ ,‬כל גדולי ישראל ‪ ,‬על אף שידעו על גאונותו הבקיאותית (אשר כשלעצמה לא‬
‫הגיעה לשל גדולי ישראל ) הוקיעו את אישיותו ואת דרכו בצורה חריפה ביותר ‪ .‬הוא ממשיך שם לשקר וכותב ‪,‬‬
‫כי הוא היה רבם של ה גרש"ז אוירבך ושל מרן הרב אלישיב ‪ ,‬בו בזמן שהגרש "ז פוסל בספרו "מעדני ארץ "‬
‫אף את נוסח "היתר המכירה " של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולא הזכירו כלל מעולם בתוך ביתו ‪ ,‬כפי שהעידו בניו ‪ ,‬ומרן‬
‫הרב י‪ .‬ש‪ .‬אלישיב אינו מזכירו כלל בספריו ובפסקיו וכן לא הזכירו מעולם בביתו ‪ ,‬על פי עדות בני ביתו‪.‬‬
‫נביא את כתבתו של ראש מכון "הר ברכה " העיתונאי אליעזר מלמד רכ‪ ..‬בראשית דבריו על הגאון ה נ"ל הוא‬
‫כותב מיד שקר גס ‪ .‬הפוך מן המציאות– „בכל אותם שנים שהיה הרב קוק רבה של ירושלים ‪ ,‬רובם של‬
‫אוירבך חיו בצלו של הרב קוק ‪ ,‬שמעו לפסקיו ולמדו‬ ‫היראים ותלמידי החכמים ובכללם משפחת הרב‬
‫מאורחותיו“‪ .‬המשפט האחרון אולי יכל להיות נכון בתוספת מס פר משפטים–„חיו בצלו המאיים כאשר הוא‬
‫משתמש בקלגסי הממלכה הבריטית והציוניזם נגדם ‪ ,‬כדי להשליט עליהם את מרותו ולרדת לחייהם ולכן הם‬
‫נשמעו לפסקיו ולמדו מאורחותיו ‪ ,‬עד לאן אפשר להתדרדר‪ ,‬כאשר אדם בעל תאות כבוד בלתי נכבשת כמוהו‬
‫מגיע לעמדת כוח באמצעות כוח הזרוע והשלטון “‪ .‬מספיק אם נצביע על כך כי חמישים ושניים מגדולי גאוני‬
‫ירושלים ובראשם גאוני הגאונים המהרי"י דיסקין והגרי "ח זוננפלד והראב "ד של בית הדין של ירושלים‪„ -‬רוב‬
‫מניין ורוב בניין של תלמידי חכמים ובני ביתם “‪ ,‬חתמו על כרוז מחאה נגד בחירתו לרב ראשי ונגד מוסד‬
‫זהרכא‪( .‬ושם בעמוד קפ "ח)‪ .‬וכן כי ביום בחירתו הצעידו כל יהודי ירושלים את ילדי התשב "ר בירושלים ‪ ,‬כדי‬
‫להצטרף ליום זעקה וצום שהוכרז ביום בחירתו ליד הכותל המערבי רכב‪ ,.‬כאשר בצעד נ דיר סגרו אז את כל‬
‫הישיבות וכל המסחר שבת אז בירושליםקעח‪( .‬עמ' רי"ח)‪ .‬כמעט כל חכמי ורבני הישיבות הכתירו את מרן‬
‫הגרי"ח זוננפלד כ "מרא דארעא ישראל "רכג‪ ..‬הוא כותב שם עוד כי מ ‪ .‬צ‪ .‬נריה ביקש מבנו פתחיה לראיין את‬
‫הגאון רבי מרדכי אוירבך ‪ ,‬לגבי יחסו של אביו אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬חבל שלא ביקש ממנו לראיין אותו גם לגבי‬
‫יחסו של אביו לצ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬או אז היה ש ומע את הבקורת החריפה והנוקבת של אביו כלפיו‪ .‬ראשית הוא מביא‬
‫את יחסו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כמי שהיה–„מיוחד בגדלותו בתורה בנגלה ובנסתר‪ ,‬בדקדוקי הלכה ‪ ,‬בכוחות‬

‫ריט‪" .‬בשבע"‪.16.8.07 ,‬‬

‫רכ‪".‬בשבע"‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬ג' ניסן‪ ,‬תשס"ד‪.‬‬
‫רכא‪".‬מרא דארעא ישראל"‪,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' קצ"א‪.‬‬
‫רכב‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' רי"ח‪.‬‬
‫רכג‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ר"ט‪.‬‬
 ‫קנ‬
‫ההתמדה ושולט בכל מכמני התורה “‪ .‬עובדות אלו הינ ן טרוויאליות וידועות לגבי ידיעותיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם‬
‫בלי עדותו ‪ .‬ראינו כי א ‪ .‬מלמד כתב לגבי יחסם החיובי של משפחת אוירבך ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכי חסו בצלו ושמעו‬
‫לפסקיו‪ ,‬אך בעמודה השניה של הכתבה מספר הג "ר מרדכי אוירבך כי „אביו לא היה יכול ללכת הרבה לרב‬
‫כי מצד אמו היו מגדולי המתנגדים לרב“‪ .‬אם כן ‪ ,‬יוצא אפוא ‪ ,‬כי משפחתו של הגרש "ז אוירבך היו מגדולי‬
‫הלוחמים בר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולא כפי ששיקר א ‪ .‬מלמד „משפחת הרב אויערבך חיו בצילו של הרב קוק ‪ ,‬שמעו‬
‫לפסקיו ולמדו מאורחותיו “‪ .‬השקר הבא המובא על ידי א ‪ .‬מלמד בשם בנו של מ ‪ .‬צ‪ .‬נריה בראיון כי– „לעת‬
‫זקנותו של הנצי "ב היתה התייעצות בין גדולי וולוז 'ין‪ ,‬מי יוכל להיות הממשיך בראשות ישיבת וולוז 'ין והיתה‬
‫הסכמה בין כולם כי הרב קוק הוא המתאים להיות ראש הישיבה “‪ .‬כאן הבן שואל ‪ ,‬אם כן מדוע לא פנו‬
‫אליו כולם לקבל מינוי זה ? שאלה מתבקשת זו אינה מובאת שם כציטוט מהראיון ‪ ,‬כך שיותר סביר שלא‬
‫המראיין שיקר אלא העיתונאי א ‪ .‬מלמד שיקר‪ ,‬כי לנו אמר הגאון ר "מ אוירבך שהוא אמר הפוך למראיין ‪,‬‬
‫שרק אחד מהנוכחים העלה הצעה זו ‪ ,‬אשר הורדה מיד מהפרק ‪ .‬עוד מובא שם ‪ ,‬כי מרן הגרא "ז מלצר היה‬
‫חסיד של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולמעשה הוא אמר ר ק שהיה מעריץ את ידיעותיו ‪ .‬הגאון הגדול רבי שלמה זלמן‬
‫אוירבך חזר בו בשלבים מהערכה שרכש ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬ראשית‪ ,‬בקשר לספרי המחשבה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫אחרי שעיין בספרי המחשבה שלו וראה שאין בהם משנה סדורה ושקיימות בהם סתירות עצמיות‪ ,‬לא עיין‬
‫רכד‪.‬‬
‫יותר בספריו כלל ‪ ,‬כפי שגם אמר לנו ראש ישיבה גבוהה ‪ ,‬הבוחל בפרסום (גם הרה "ר שפירא צוטט‬
‫בהתייחסו לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪...„ -‬הוא היה דרשן וכמנהג דרשנים בישראל אמר פעם כך ופעם כך ‪.).“...‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מדגיש את הצורך להקדמת לימוד החוכמות הכפרניות ותיקון מידות האדם לפני לימוד התורה‬
‫בכל רבדיו פשט דרש רז וסוד‪ .‬ראינו לעיל ‪ ,‬כי תובנה זו היא יסוד מכונן בנצרות הפרוטסטנטית ולכן הוא‬
‫יסד ב"ישיבתו" ביפו ובירושלים וכן ברשת מוסדות "תחכמוני" לימודי כפירה‪ .‬משום כך גם ראה כהכרח ליצור‬
‫יחסי גומלין בין מוסדותיו והאוניברסיטה הכפרנית בירושלים וכך הוא כותב קצא‪[ .‬ד ג (כרך ב '‪ ,‬עמ' ד)]‪„-‬מילוי‬
‫הכרס בלחם [=אף שהפסוק "לכו לחמו בלחמי " במשלי (ט‪,‬ה) רומז רק לתורה שבע "פ‪ ,‬כדברי חז "ל במס '‬
‫חגיגה (יד‪ ).‬ולא חלילה למדעי הכפירה המבוססים על יסודות הנצרות הפרוטסטנטית ] בשר ויין ‪ ,‬מוכרח‬
‫להיות קודם לטיול בפרדס ‪ ,‬ומילוי כרס זה בקרבו גם את מדע העו לם והחיים (=כאן מודה ר ' א‪ .‬י' קוק‪,‬‬
‫שהוא אמון על היסוד המכונן של נצרות זו ‪ ,‬שהחיים אינ ם התורה עצמה‪ ,‬כפי שמופיע בכל מקום במקורותינו ‪,‬‬
‫אלא מחוץ לתורה ) ואת ההסתגלות המוסרית המידותית ‪...‬המצטרף אל כל המתעורר לחיים ‪...‬באדם‬
‫ובאדמה‪ ,‬בספרות ובחיים בחול ובקודש ובקדש הקדש ים‪ .“...‬וכן שם בהמשך (סד כרך ב ‪ ,‬עמ' כב)‪ ,‬הוא‬
‫מתייחס אל כל ספרות "ההשכלה"‪ ,‬המלאה כפירה באלוקים ‪ ,‬בתורה ומהותו של עם ישראל‪...„ -‬והספרות‬
‫תתקדש וכל סופר יחל לדעת את רוממות ואת הקודש (=לעקירת התורה ) שבעבודתו‪ ...‬ונשמת הגוי כולו‬
‫תגבל בה ותגלה בתוכה ועל ידה ‪ .‬זאת היא תעודתה של היצירה החדשה העתידה להגלות בתחייתה של‬
‫ישראל‪ .“...‬מה שהודגש כאן לאחרונה הושמט על ידי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ב "אורות התחיה " ( לז‪ ,‬עמ' פב)‪ .‬הוא מוסיף‬
‫וכותבקצא‪( .‬תתפז‪ ,‬כרך א ' עמ' רמו תשנ "ט)‪...„-‬ואפילו בקישוטי הנשים ואופני הנהגות הבית היותר‬
‫מודרניים‪ ,‬יהל אור ה ' לפעם“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מסלף ומזייף משפט זה וכותב ("אורות התחיה " טז‪ ,‬עמ' סח‪-‬ט)‪-‬‬
‫„ואפילו בין שוטים והדורים ‪...‬כמובן המובחרים והעדינים שבהם “‪ ,‬אך אביו כותב בפירוש בצורה גורפת‪ -‬גם‬
‫השוטים והמודרנה המזוהמת ביותר ‪.‬‬
‫בסוף ימיו חזר בו הגרש"ז לגמרי גם מהערכתו ההלכתית לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬כך אמר לנו הגאון ר בי מרדכי‬
‫אוירבך בשם אחיו הגאון הגדול רבי שמואל אוירבך ‪ .‬אין כל פלא בכך ‪ ,‬כי במשך השנים התפזרו במקצת‬
‫ערפילי הקונספירציה שעטף את עצמו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו ותלמידיו ונודעו הרבה דברים חמורים אודות ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬כפי שראינו לעיל ונראה עוד להלן ‪.‬‬
‫חסד גדול עשה עמיחי כנרתי בהביאו כל מה שנאמר על יחסו של הגרש "ז אוירבך כלפי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בחוברת‬
‫"אור שלמה "‪ ,‬כי מסתבר ‪ ,‬כי העדויות על יחסו של הגרש "ז אוירבך כלפי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬המובאות בשמם של‬
‫אחרים‪ ,‬מובאות אך ורק בשמם של אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר שקריהם הוכחו פעמ ים רבות לגבי יחס גדולי‬
‫ישראל אל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ודוגמאות רבות הובאו על כך בחיבור זה ‪ .‬אמנם‪ ,‬אם הם אכן מאמינים לנכתב‬
‫בחוברת זו ‪ ,‬הרי שיש בחומר הנכתב בו תיאור חמור של "רבני" הציוניזם הדתי לגבי הגרש "ז‪ ,‬כמי שהיה‬
‫מנותק עד זקנותו מידיעת דעת ציבור תלמידי החכמים וגדולי ישראל‪ -‬מורי מוריו ורשכבה "ג ונביא על כך‬
‫מספר דוגמאות‪.‬‬
‫בעמ' ‪ 25‬אומר הגרש "ז למ ‪ .‬צ‪ .‬נריה‪ ,‬כי בין ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגדולי ישראל יש רק "ניגודי דעות "‪ .‬אם כן‬
‫(לשיטתם)‪ ,‬הגרש"ז אינו מודע כלל לכך ‪ ,‬כי כל גדולי ישראל תקפו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רק על דעותיו ‪ ,‬אלא‬

‫רכד‪" .‬י‪ .‬נ‪ ,".‬מדור "מגוון"‪ ,‬תמוז תשמ"ח‪.‬‬

 ‫קנא‬
‫גם על מעשיו ו על אישיותו בכינויי גנאי חריפים ביותר וגם אינו יודע ‪ ,‬כי גדולי ישראל תקפוהו לא רק על‬
‫דעותיו‪ ,‬כי אם גם על כפירתו בכל עיקרי האמונה ‪ ,‬כפי שהובא למכביר בחיבור זה ‪ .‬בעמ' ‪ 30‬מובא‪ ,‬כי‬
‫הגרש"ז נוזף במי שחיבר ספר על דיני שביעית והתעלם מ ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬אם כן‪ ,‬הגרש"ז אוירבך לא היה מודע‬
‫לכך (לשיטתם)‪ ,‬כי כל גדולי ישראל בספרי ההלכות והסוגיות שחיברו התעלמו ממנו לחלוטין ‪ .‬באותו עמוד‬
‫מצוטט (כביכול) הגרש"ז במשפט הזוי ‪ ,‬כאשר הוא תמה‪„-‬יש עוד שמסתייגים מהרב קוק “‪ ,‬בו בזמן שכל‬
‫גדולי הדורות ותלמידיהם עד ימינו התבטאו בצורה חריפה ביותר נגד פ סקיו‪ ,‬כתביו‪ ,‬מעשיו ואישיותו כפי‬
‫שהובא בחיבורינו ובפרט נגד התנהגותו כקדוש ופרוש ‪ ,‬אשר נתפסה על ידי גדולי ישראל כהתחזות מתוך‬
‫רצון לזכות בכבוד‪ ,‬כמובא בחיבורינו למשל לגבי מה שאמר עליו מרן הגר "ח מבריסק ומרן החזו"א‪.‬‬
‫מהסיבות שלעיל ‪ ,‬גם לשיטתם ‪ ,‬רק בזקנותו ‪ ,‬כאשר נודע ו לו העובדות ‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא מוקצה מחמת‬
‫מיאוס בכל רחבי העולם בקרב תלמידי החכמים וגדוליהם וכי גדולי הדורות (=הרידב"ז‪ ,‬הרוגאצ'ובר‪ ,‬הרש"א‬
‫אלפנדרי‪ ,‬ה"שרידי אש "‪ ,‬וה"חזו"א") התייחסו אליו כאל משוגע וכופר וכו '‪ .‬הוא חזר בו מכל הערכה כלפיו‬
‫ואף הוריד את תמונת ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר היתה תלויה תמיד בסוכתו ומספר שנים לפני פטירתו ‪ ,‬השתתף גם‬
‫בכנס היסוד של "דגל התורה " יחד עם כל גדולי הדור וחכמי ישראל ‪ ,‬אשר כמעט כולם רואים ב ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫אדם שהוא מחוץ למחנה ישראל ‪.‬‬
‫אחרי כל שקריהם הנ "ל של אנשי ה "ציוניזם הדתי "‪ ,‬מה שבאמת סבר מרן ה גרש"ז‪ ,‬ניתן ללמוד מדברי בניו ‪,‬‬
‫כפי שסיפרו לרה "ג י ‪ .‬סגל ולי ‪ .‬הם סיפרו ‪ ,‬כי בביתם לא התייחסו אליו כלל כאדם שיש חשיבות לדבריו ‪.‬‬
‫אביהם לא דיבר כלל על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא בתחום ה מחשבתי ולא בתחום ההלכתי ‪ ,‬אשר לכ ן התייחס גם‬
‫בצורה מועטת ל"פסקיו" בספריו וסבר ‪ ,‬שהוא תלמיד ח כם אך לא מעבר לכך וכאמור בזקנותו חזר מכל‬
‫הערכה כלפיו אפילו בתחום ההלכתי ‪ .‬לגבי אישיותו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק אנו מנועים לומר בדיוק את מה שהוא אמר‬
‫עליו‪ ,‬אך נסתפק בכך ונאמר ‪ ,‬כי מרן הגרש "ז לא העריך אותו ‪ ,‬בלשון המעטה ‪ .‬עד כמה שהוא לא העריך‬
‫אותו ניתן גם להיווכח ממה שסיפר אחד מבניו של הגרש "ז לרה "ג י ‪ .‬סגל‪ .‬מרן הגרש "ז ביקר פעם מישהו‬
‫בבית החולים ונאמר לו כי גם צ ‪ .‬י‪ .‬קוק מאושפז שם והגרש "ז נכנס לבקר גם אותו יחד עם בנו ‪ .‬כאשר הם‬
‫יצאו מן הביקור ‪ ,‬אמר לו בנו ‪ ,‬כי צ‪ .‬י ‪ .‬קוק הפעם דוקא אמר דבר תורה נאה ‪ .‬ענה לו אביו‪„-‬כשהוא חולה הוא‬
‫מדבר טוב“‪.‬‬

‫תשובה לרבים השואלים על גילוי יחס אוהד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מצידו של הגאון הגדול רבי איסר זלמן מלצר‬
‫‪-‬כיצד עבר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על איסורים של חילול השם ולאו של "לא תסור" נגד דעתם של מורין ורבותיו‪ ,‬כל‬
‫גדולי הדור אשר היו רשכבה"ג‬
‫מרן הגרא"ז מלצר היה ראש ישיבת "עץ חי ים"‪ .‬אביו של הגאון הגדול רש "ז אוירבך‪-‬הגרחי"ל‪ ,‬היה ראש‬
‫ישיבת "שער השמים "‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מימן שתי ישיבות אלו ביד נדיבה ‪ ,‬אך לא לפני הפעולה ההכרחית אשר‬
‫נדרשה לשם כך‪-‬כבוד‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מונה לשם כך לנשיא של שתי ישיבות אלו ‪.‬‬
‫בירושלים היתה מסורת למנות רב אשר „היה ממ לא גם תפקיד נשיא של המוסדות הנ "ל כלפי התומכים‬
‫בחו"ל‪ .‬המוסדות ראו בקשר זה ‪...‬תועלת כספית ‪...‬הם נתנו עיניהם ברב קוק ז "ל (=כדי שיזרים להם כספים‬
‫שהוא יקבל מד "ר ויצמן ושיגייס תמיכה כספית גדולה למוסדות מנדיבים ‪ ).‬בהכירם את התנגדות היהדות‬
‫החרדית לרב קוק‪...‬תמנע ההתנגדות‪ ,‬לבואו של הרב קוק (=לכן הם) טיפלו בענין בסוד “רכה‪..‬‬
‫מסיבה זו גם התבקש ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק להגיע לירושלים ‪ ,‬כדי שיוכל לממן את מוסדות "עץ חיים" ושאר המוסדות‬
‫כ"שער השמים " בראשותו של הגרחי "ל אוירבך ‪ .‬להגרחי"ל הספיקה העובדה ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא תלמיד‬
‫חכם‪ ,‬והוא לא התעניי ן כלל מה הוא עולמו הרעיוני (כפי שסיפר נכדו של הגרחי "ל לרה "ג י ‪ .‬סגל‪ .).‬ישיבתו‬
‫חתומה על כתב הכתרתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לרב של ה "ועד הלאומי "‪ .‬יש לציין ‪ ,‬כי על כתב ההכתרה ל "מרא‬
‫הדיןהכוללים והישיבות בירושלי ם‪.‬‬‫דארעא דישראל" של מרן הגרי"ח זוננפלד‪ ,‬חתומים כמעט כל בתי ‪,‬‬
‫לגבי הצורך בהכרת הטוב ‪ ,‬מרן הגרא "ז סבר ‪ ,‬שזה חל גם בו בזמן שיש לו טובת הנאה מר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי‬
‫' א‪ .‬י‪ .‬קוק מד "ר ויצמן ‪ ,‬אשר עליהם השתלטו‬ ‫מדובר על אחזקת תורה והחזרת כספי גזלה שניתנו לר‬
‫הציונים והשתמשו בו במקרה זה לצורכי כבוד וקניית אנשים דרך ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬ידועה הענווה העצומה בה‬
‫נתברך מרן הגרא "ז מלצר מטבעו ‪ ,‬אך כבר אמר מרן הגר"י אברמסקי בהספידו אותו ‪ ,‬כי אם מרן הגרא "ז לא‬
‫היה עמל על מידה זו ‪ ,‬לא היה מעפיל לגדלותו העצומה במידה זו ‪ .‬ממרן הגרא "ז לא שמעו מעולם מילת‬
‫ביקורת על אף אחד (מלבד פעם אחת אל בנו ‪ .).‬וכן סיפר הרב צויק‪„ -‬מעולם לא שמעתי מפי רבינו בגנותו‬
‫של מישהו ‪ ,‬אף לא על רב מסוים (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק)‪ ,‬שהיה מפורסם לגנאי “רכו‪ .‬וכן‪„-‬היה נזהר שלא להחליש‬
‫דעתו של שום אדם “רכז‪( .‬עמ' ‪ .)316‬הוא היה נותן הסכמות ביד נדיבה למי שביקש ממנו‪ ,‬אפילו לאנשים‬

‫רכה‪" .‬על חומותיך ירושלים "‪ ,‬רבי משה בלוי‪ ,‬עמ' פ"ח‪.‬‬
‫רכו‪" .‬בדרך עץ החיים"‪ ,‬ידעאל מלצר‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪ ,298‬הוצ' "ארזי החן"‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬
 ‫קנב‬
‫הפשוטים ביותר ‪ ,‬כאשר היו באים אליו מה מושבות בלא להכירם ‪ ,‬אשר לע יתים היתה נשמעת מהן הערצה‬
‫גדולה אל המחבר ‪ ,‬כל שכן ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר לא רק שהיה בקיא בכל מכמני התורה ‪ ,‬אלא גם היה לו ידע‬
‫תורני בבקיאות עיונית (אך לא בעיון בקיאותי ‪ ,‬אשר הוא היסוד המכונן של עולם התורה ‪ ,‬בפרט בימינו‬
‫בהכוונתו של מרן הגר "ח מבריסק‪ ,‬דבר אשר היה חסר לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬ולכן הוא נהפך במובן מסויים ל "חמור‬
‫נושא ספרים"‪.).‬‬
‫גם אם היו ב ' או ג ' גדולי תורה ששיבחו בתחילה את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ו ‪/‬או רמת קיום המצוות שלו ‪ ,‬גם הם לחמו‬
‫נגד דעותיו ופעילותו הציבורית ‪ ,‬אך אחרי שהתגלתה בעשרים וחמש השנים האחרו נות כמות אדירה של‬
‫מידע שלילי לגבי דעותיו ‪ ,‬קיום המצוות שלו ‪ ,‬מעשיו ומה שבאמת סברו עליו גדולי הדור בזמנו ולאחריו ‪ ,‬לא‬
‫קיימת כבר יותר השאלה מי מהגדולים ביותר העריכו אותו ‪ ,‬אלא מתבקשת המסקנה ‪ ,‬שמי שהבין ‪ ,‬עם מי יש‬
‫לו עסק ‪ ,‬זה מוכיח על גדולתו שהוא היה בבחינת "חכם עדי ף מנביא " והתקיים בו "די לחכימא ברמיזא " ומי‬
‫שנפל בפח וכן העריך אותו (אף שאם היה מתאמץ ‪ ,‬והיה מלקט את כל המידע שהיה קיים אפילו בזמנו ‪ ,‬גם‬
‫לא היה מעריך אותו אלא מגנה אותו )‪ ,‬יתכן שזה לשון הרע לספר על כך ‪.‬‬
‫שאלו פעם את מרן הגרא "ז‪ ,‬מדוע הוא מחלק לכל דכפין הסכמות ‪ ,‬ובפרט עם ביטויי הערצה ‪ ,‬הרי על ידי‬
‫הסכמות אלו יורדת כל האמינות של ההסכמה ‪ ,‬וגם יש סכנה במתן הסכמות ‪ ,‬ובפרט עם ל שונות הערצה‬
‫כאלו‪ ,‬אשר אנשים עלול ים לעשות בהן שימוש לרעה ‪ .‬מרן הגרא "ז נענה ואמר‪„ -‬אדרבא‪ ,‬דוקא משום כך ‪,‬‬
‫כיוון שכולם יודעים שאני נותן לכל אחד הסכמה ואין לכ ך כל ערך ‪ ,‬ממילא לא שייך שיצא מכך כל מכשול ‪ ,‬אם‬
‫כן‪ ,‬למה לא אגרום קורת רוח ליהודי ‪ ,‬שבא אלי עם בקשה כזו “‪.‬‬
‫מרן הגרא "ז מלצר כתב בהסכמותיו שבחים פיקטיביים ‪ ,‬בדיוק כפי שנהג הגאון הגדול רבי ראובן ז ‪ .‬בענגיס‬
‫בעל ל"פלגות ראובן "‪ ,‬אשר מרן הגרא "ז כינהו "רבי"‪ ,‬אשר נהג בדי וק באותה צורה ומאותם מניעים ‪ .‬לכן‪ ,‬גם‬
‫מסיבה זו ‪ ,‬לא ניתן להביא שום ראיה ממה שכתב מרן הגרא "ז על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוקתקו‪( .‬עמ' עה)‪ ,‬בפרט מאחר‬
‫שהוא לחם בו בכל הנושאים הציבוריים ‪.‬‬
‫לעיתים מרן הגרא "ז היה מעכב את המלצותיו ורק אז מוסרן ‪ ,‬כי חשש מנגיעות עצמיות‪„ -‬קודם הוא כותב‬
‫ואחר כך מוסר אותו למי שביקש “תקטו‪[ .‬א' אלול תשס"ט‪ ,‬מוסף שבת]‪.‬‬
‫מרן הגרא"ז נהג כך בדיוק כמי שהוא כינהו כרבו‪ -‬מרן רבי ראובן ז ‪ .‬בענגיס בעל "לפלגות ראובן "‪ ,‬אשר אמר‬
‫ונהג בדיוק באותה שיטה לגבי מתן הסכמות תקו‪( .‬עמ' עה)‪.‬‬
‫כל מי שהיה משתדל להצטיין בדבר מסויים ‪ ,‬היה מרן ‪ ,‬מרוב ענוותנותו ‪ ,‬לא רק כותב לו על כך את השבחים‬
‫המופלגים ביותר ‪ ,‬שניתן לכתוב בענין זה ‪ ,‬אלא גם מיד "מכופף" את עצמו ואומר או כותב ‪ ,‬שהוא פחות ממנו‬
‫וכי יש לו הרבה מה ללמוד ממנו בתחום זה ‪ .‬כיוון שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק הראה שהוא שולט בבקיאותו בכל מכמני‬
‫התורה‪ ,‬רק טבעי הוא‪ ,‬כי מרן מיד יכנהו בתור "שר התורה" וכו' ויאמר לו‪ ,‬כי הוא צריך עוד ללמוד ממנו ‪.‬‬
‫מרן הגרא "ז ביטל מאד את עצמו ‪ ,‬ועליו ודאי ניתן לומר ‪ ,‬כי קיים בנפשו ובכל ליבו ‪ ,‬את אשר נשאל כל אדם‬
‫אחרי בוא עיתו "והמלכת את חביריך עליך בנחת רוח "רכז‪ ..‬מרן הגרא"ז פעם שמע דרשה מפיו של הגה "צ ר'‬
‫אריה לוין על נושא השלום בין איש לאשתו ‪ .‬עם סיום הדרשה ‪ ,‬ניגש לתלמידו משכבר הימים‪ -‬ר' אריה‪-‬ואמר‬
‫לו‪„-‬ישר כוחך ר ' אריה‪ ,‬דבריך ממש פקחו את עיני ‪ ,‬הנני שקוע כל הזמן בלימוד ‪ .‬ובחובותיו של הבעל בכבוד‬
‫אשתו ובמצוה לגרום לה נחת רוח ‪ ,‬לא התעמקתי כל כך“רכו‪( .‬עמ' ‪.)391‬‬
‫סיפור מרטיט זה לבד ‪ ,‬יכול ללמד על מידת גדלותו בענוה ‪ ,‬כי אם כלפי כל אדם ביטל את עצמו ‪ ,‬ניתן להבין‬
‫כיצד נהג עם אשתו ובכל זאת התבטא כי (תלמידו פקח את עיניו ) הוא אינו שלם בכך והוא לא נתן על כך‬
‫את דעתו כדבעי ‪ .‬כאשר הגיע לארץ והראו לו את כתבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא התנ סח בתחכום ואמר‪ „ -‬צריך‬
‫להיות גאון הגאונים כדי לתרץ את דברי האפיקורסות שלו (הגאון ר' שלמה אדלשטיין )“‪.‬‬
‫נראה עוד להלן ‪ ,‬כי מרן הגרא "ז נהג בהרבה תחכום לגבי נושא ההערכה ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומקורביו רכו‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,)383‬אף כי ביקר בצורה נוקבת את הציוניזם הדתי ואף חתם בזמנו קנא‪ .‬על הכרוז של היציאה מה "ועד‬
‫הלאומי"‪ ,‬אשר כתוצאה מיציאה זו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא היה יכול יותר להיות רב ראשי ‪ ,‬כאשר נשארו בו (אחרי‬
‫יציאת המוני בית ישראל מועד זה ‪ ).‬רק המתבוללים מהציוניזם והציוניזם הדתי ‪ .‬כאשר בא לשאול אותו‬
‫מישהו למי לפנות בשאלת פסק הלכה ‪ ,‬אמר לו בזהי רות קודם את שמו של מרן הגרי "ח זוננפלד ורק אחר‬
‫כך את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוקרכו‪( .‬עמ' ‪ .)352‬אנו רואים כאן את רמת האומץ לה נדרש מרן הגרא "ז‪ ,‬בכך שהפנה למרן‬
‫הגרי"ח ואף לפני ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬על אף שהסתכן בהפסקת המימון של ישיבתו על ידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וגם הפעלת‬
‫טרור מצידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נגדו ‪ ,‬כפי שהפעיל נגד גדולי תלמידי החכמים ‪ ,‬אשר פירסמו בחוברות את דברי‬
‫הכפירה שלו‪ .‬וכן הלחצים הכספיים שהפעיל עליהם עקב היותו ממונה על הכספים ‪ ,‬אשר ניתנו לו על‪-‬ידי ד"ר‬
‫ויצמן לחלוקה למקורביו ולמשכורות הרבנות הראשית ‪ .‬לכן סביר להניח ‪ ,‬שכאשר מת ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬דאב ליבו‬
‫של מרן כיוון שלישיבתו "עץ חיים"‪ ,‬אבד המממן הקבוע שלה‪ -‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא שיבח אותו בהספד ‪ ,‬הן משום‬

‫רכז‪ .‬מסכת "חבוט הקבר"‪ ,‬פ"ד‪-‬הובא ב"בית המדרש" ח"א ו"ראשית חכמה"‪ ,‬שער היראה פ"יב‪.‬‬
 ‫קנג‬
‫הכרת הטוב והן כדי לא לאבד את ההשפעה על תלמידי ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ -‬הציוניזם הדתי ובפרט על הרה "ר הבא‬
‫שימונה מתוך שורות הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר ימונה כנשיא ישיבתו ויוכל להמשיך ולהזרים לישיבה כספים ‪ ,‬כדי‬
‫שלא יסגר מרכז התורה הגדול ביותר אז בארץ ‪.‬‬
‫הוא תקף בחריפות את תנועת ה "מזרחי"‪ ,‬דוקא לגבי הפעולות‪ ,‬אשר ביצע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק להתרמת יהודים יחד‬
‫עם חיים ויצמן ל "קרן היסוד "‪ ,‬דבר אשר עורר סערה גדולה בעולם היהודי ובראשו גדולי ישר אל‪ .‬וכך הוא‬
‫–„אין אנו מסכימים לאגודה ה "מזרחית" אשר‪...‬נותנת חומר ובנין בעל כרחם לכל שרירות‬ ‫כתברכו‪( .‬עמ' ‪‎ )391‬‬
‫ליבם של הציונים “‪ .‎‬היות שהוא חשש לתקוף את ה "רב הראשי מטעם " ישירות‪ ,‬לכן הוא ב חר לתקוף את‬
‫התנועה שהלכה על פי הדרכותיו ומעשיו ‪ .‬אפילו לקבל פרס על שם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא לא רצה ‪ ,‬אך נאלץ‬
‫לעשות זאת כדי לא לאבד את השפעתו על נותני הפרס ‪ .‬מכל הנ"ל מוכח‪ ,‬כי מרן הגרא "ז גינה בחריפות את‬
‫אישיותו ומעשיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא שבחר לעשות זאת על פי דרכו בצורות עקיפות ‪.‬‬
‫ראינו לעילקלז‪ .‬את דעתו של מרן ה "חזו"א" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאדם שבעיקרו הוא משוגע ומטורף ‪ ,‬אך גם רשע‬
‫ורודף כבוד ‪ .‬הגרא"ז מלצר ‪ ,‬כידוע‪ ,‬ביטל לגמרי את דעתו מפני דעת ה "חזו"א" וממילא כל מה שסבר‬
‫ה"חזו"א" על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בודאי שהגרא "ז מלצר לא חלק עליו ‪ ,‬בפרט במשך הזמן כאשר נודעו לו הדברים‬
‫על כך ‪ .‬נביא מעט דוגמאות על התבטלות זו כלפי ה "חזו"א" מהספר אודותיו רכו‪ .‬הגרא"ז אמר שהחזו "א מבין‬
‫את הסוגיה יותר טוב ממנו (עמ' ‪ .)561‬ואיש לא הגיע לדרגתו (עמוד ‪ )562‬ושאם היו אומרים לו שהמשיח חי‬
‫ונמצא בדור זה היה חושב מיד על מרן בעל החזו "א (שם)‪ .‬הוא אמר ליהודי שנסע לבני ברק ‪ ,‬שהוא מקנא‬
‫בו‪ ,‬כי הוא יזכה לשהות במחיצתו ‪ ,‬כי לעתיד לבוא בעולם העליון ‪ ,‬לא תהא שום גישה להיכלו המרומם (עמ'‬
‫‪.)563‬‬
‫חסד גדול עשה עמיחי כנרתי ברכזו את כל הציטוטים ‪ ,‬אשר הושמו בפיו של הגרא "ז מלצר ביחס לר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬כי בכך הוא מוכיח ‪ ,‬כי רק אנשי הציוניזם הדתי מספרים על כך ולא אנשים אמ ינים או תלמידי חכמים‬
‫אמיתיים‪ ,‬אלא אנשים כצבי יהודה קוק ‪ ,‬אשר כבר הוכח שהיה שקרן סדרתי וזייפן ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ .‬צבי‬
‫יהודה קוק יודע על כך (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)35‬כי הגרא "ז מלצר חולק על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בנושא הציוניזם ובעמ ' ‪41‬‬
‫מובא‪ ,‬כי הגרא "ז‪ ,‬שהיה בעד חלוקת א "י‪ ,‬ושניסי ההצל ה בקום המדינה היו על ידי כוחות הטומאה (עמ'‬
‫‪ ,)42‬אך לדבריהם (עמ' ‪ )23‬הוא מעריכו על "מעשיו הגדולים " ובשם מישהו לא ידוע מובא (עמ' ‪ ,)23‬כי‬
‫כתב מחאה נגד ביזוי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬צבי יהודה קוק מספר בשם "מישהו" ( שם בעמ ' ‪ ,)22‬כי הגרא "ז אמר‬
‫לבעל ה "אחיעזר"‪„-‬אנו גדולים עד ידית הדלת שלו “‪ .‬הוא משמיץ בכך את מרן הגרא "ז מלצר ‪ ,‬גדול הענוים ‪,‬‬
‫האומר על עצמו שהוא "גדול" ושהוא משווה את עצמו לגדלותו של בעל ה "אחיעזר"‪ ,‬וכל זאת כדי להפיק‬
‫שקר זה ‪ ,‬כי אביו הוא הגדול מכולם ‪ ,‬כאשר המקור לכך הוא "מישהו"‪ ,‬שישב בתוך מוחו הקודח ‪ .‬ישנם עוד‬
‫שקרים בחוברת זו‪ ,‬אשר חבל אף להתייחס אליהם ‪.‬‬
‫קיימת לפחות עדות אחת בכתב ידו של רבי איסר זלמן מלצר בו הוא תוקף ישירות את ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק וממנה‬
‫מסתבר‪ ,‬שלא רק שהוא לא העריכו כפי שטרח צבי יהודה קוק להמציא אמירות שקריות ולשים אותן בפיו‬
‫של מרן הגרא "ז מלצר לגבי ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא ש הוא גינה אותו והאשים אותו בצורה החמורה ביותר ‪ .‬כפי‬
‫שנראה להלן ‪ ,‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק היה המדרבן הגדול ביותר והתומך ב "קרן היסוד " וב"קרן הקיימת לישראל "‪ ,‬בקרב‬
‫היהדות החרדית ‪ .‬הגרא"ז מלצר מגנה אותו וגם את אלו שתמכו פחות ממנו בקרנות ציוניות אלו ‪ .‬הוא כתב‬
‫על ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק ועוז ריו‪...„ -‬שחתמתי בימים אלו על קריאה לתורמים לקרנות הציונות ‪ ,‬בדרישה שלא לתמוך‬
‫בכספים את מחללי שבת ואוכלי טרפות ‪ ...‬הנני מצהיר בזה ‪ ,‬כי דעתי אני ‪ ,‬כמאז כן גם עתה ‪ ,‬שכל זמן‬
‫שמהקרנות האלו נתמכים בתי ספר המשרישים כפירה ומינות בארץ ישראל וכו '‪ ,‬אסור לתמוך בהם ולעזרם‬
‫בשום דבר ‪ .‬והתומכים והמס ייעים הם מחריבים תורתנו הקדושה וגם מהרסים הישוב ‪"( “...‬מכתבים‬
‫ואגרות קודש"‪ ,‬עמ' ‪ ,624‬א' אדר תרצ"א)‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא שעה לקריאתם של גדולי ישראל והמשיך בכל ההתלהבות לעודד ולתמוך ב "קק"ל" ו"קרן‬
‫היסוד"‪ ,‬כפי שכותב בנו צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ...„ -‬עם מה ש המשיך להתריע תמיד על אותן התביעות והקובלנות ‪ ,‬לא‬
‫התעכב מעולם מתת דברי תמיכתו לקרן הקיימת ולא פעלו עליו כל הפצרותיהם והשתדלויותיהם של‬
‫מתנגדיה (=גדולי ישראל ‪ ,‬ובכך עבר על "ועשית ככל אשר יורוך ") אלא הרבה והוסיף לתמוך ולחזק‬
‫בשלהבת קדשו את הקרן הקיימת ‪ “...‬וראה להלן את הראיות לכך שהוא תמך באותה עוצמה ב "קרן היסוד "‪,‬‬
‫אף שבדרך כלל לא הזכיר את שמה בגוף הכרוז‪ ,‬אלא רק בכותרת לכרוז הובא הדבר לידיעת הציבור‪.‬‬
‫הגה"ק הגה"צ רבי אריה לוין‬
‫הגאון הצדיק ר ' אריה לוין ‪ ,‬היה גם ידוע מאד במידה זו של ענוה ‪ ,‬וגם הוא לא אמר מילה של ביקורת ע ל אף‬
‫אחד‪ ,‬אפילו על מי שעל פי דין מחוייב היה להוכיחו ‪ .‬הוא נקט מידת חסידות מופלגת וטען כי מוכיחים באופן‬
‫ישיר ישנם מספיק ‪ ,‬אך הוא העדיף להוכיחו על ידי עידוד והעתרת שבחים מופלגים עליו‪ ,‬לכן מובן שגם כלפי‬
 ‫קנד‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נהג כן‪ ,‬אך גם לא אמר עליו שום מילת שבח ‪ ,‬כפי שאף הוא עצמו (ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) העיד על כךרכח‪-.‬‬
‫„מעולם לא שמעתי מפיו אף מילה אחת לשבחי או מילה אחת בגנותם של אחרים “‪.‬‬
‫גם ללא כל זאת ‪ ,‬גם אם הוא שיבחו כדבריהם מעבר לשבחים על ידיעותיו ‪ ,‬אם הוא היה יודע את דעת ענקי‬
‫הדורות במא ת השנים האחרונות ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬ודאי שהוא היה חוזר בו מכל הערכה אל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ולכן הערכתו אינה רלוונטית ‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬ ‫בכל אופן ודאי כי בצדיקים אלו לא דבק שום רבב משיטות ולשונות הכפירה המובאים בכתבי‬
‫וממעשיו בנושא ההתחברות לכופרים השבתאים ועיין ל עילרכו‪( .‬עמ' ‪ )383‬על כך ‪ .‬ידוע‪ ,‬כי כמעט כל צאצאי ו‬
‫של הגה "צ ר' אריה לוין דאב ליבם וכאב להם מאד ‪ ,‬על כי בספרים שונים בדו סיפורים שונים עליו והעלילו‬
‫עליו כי היה שייך לחבורה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬עובדה היא ‪ ,‬כי את משפחתו חינך להתרחק מאד מהציוניזם‬
‫הדתי ומעולמו הרעיוני של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולדבוק בנושאי ד יגלה של התורה‪.‬‬
‫"שלמה‬ ‫ר' אריה לוין הזמין את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק להיות סנדק לבנו וכאשר לחש באוזנו את שם הרך הנולד‬
‫שמחה"‪ ,‬פגע בו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪„‎‬ואמר בקול רם שמחה שלמה “‪ .‬רבי אריה לוין ניסה להתנגד ‪„‎‬וחזר ולחש את‬
‫השם שבחר“‪ ,‎‬אך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התעקש ושוב חזר בקול‪„ ‎‬ואמר "שמחה שלמה "“ ‪ .‎‬כידוע‪ ,‬רבי אריה לוין היה‬
‫ענוותן גדול ורודף שלום ובוודאי לא רצה לגרום מהומה בברית בנו ולכן ויתר ולא רצה לריב עם אותו גברא‬
‫אלימא שפגע בו עד כדי כך ‪ .‬מכך "מסיק" ר' א‪ .‬מלמד ‪„‎‬עד כמה היה הרב אריה לוין זצ "ל קשור לרב קוק “‪,‬‬
‫בפרט‪ ,‬שהיה חייב להכיר לו טובה על כך שהענ יק לו מכתב המלצה ‪ ,‬אשר באמצעותו הצליח להתקבל‬
‫‪ .‬ש‪.‬‬ ‫לישיבת "תורת חיים " בירושלים בשנת תרס "הרכט‪ ,.‬וכידוע‪ ,‬באמצעותו זכה גם לחתנו מרן רבי י‬
‫אלישיב רל‪ ,.‬אשר היה נכדו של בעל ה "לשם שבו ואחלמה "‪ ,‬אשר הכיר טובה לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר בזכותו זכה‬
‫לסרטיפיקט‪ ,‬ובכך ניצל מסכנת מוות מ הפוגרומים של אותה תקופה במקום מושבו ‪.‬‬
‫על שיטתו של רבי אריה לוין ‪ ,‬לא לגנות רשעים ‪ ,‬משום הכרת הטוב ‪ ,‬נוכל ללמוד מהמעשה הבא ‪ .‬רבי אריה‬
‫לוין למד בישיבתו של מרן רבי ברוך בער מקמניץ ‪ .‬כאשר בעל האכסניה שלו ניסה להדיחו ל "השכלה"‪,‬‬
‫החליט לעלות לארץ ‪ ,‬אך לא סיפר את הסיבה לר בו‪ .‬כאשר נשאל על כך ‪ ,‬ענה‪„-‬היות והייתי מחויב הכרת‬
‫הטוב לאותו בעל הבית שג מל עמי חסד ‪ ,‬לא אמרתי את הסיבה “קצח‪( .‬מוסף ש "ק‪ ,‬ט' ניסן‪ ,‬תשס"ט)‪ .‬אנו‬
‫רואים מכך‪ ,‬כי זו היתה סיבה חשובה ביותר ‪ ,‬גם כאשר עמדה על כף המאזניים אפשרות ‪ ,‬שתלמיד אחר יגיע‬
‫לאותה אכסניה ויאבד את עולמ ו‪ ,‬כאשר אותו בעל אכסניה יסית וידיח אותו להתפקר ‪ .‬אם כן ‪ ,‬מובנת לכן‬
‫התנהגותו של ר ' אריה לוין כלפי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר משום הכרת הטוב ‪ ,‬על אף שידע היטב את טיבו נמנע‬
‫מלגנותו‪ ,‬וכאשר הוכרח אף שיבחו ‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬כלפי בני ביתו ‪ ,‬כאשר דובר על משמר קיום המצוות ‪ ,‬הוא‬
‫נהג בח ריפות רבה ‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר הוא גילה בביתו בגד ‪ ,‬שנקנה לבתו ‪ ,‬אשר צבעו דמה מעט לצבע אדום ‪,‬‬
‫הוא קרעו לגזרים (שם)‪ .‬התנהגות זו ‪ ,‬כפי שראינו בחיבורנו ‪ ,‬היא הפוכה לחלוטין מדרכו והלך מחשבתו של‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כפי שנראה הוא התבטא בסלחנות קיצונית כתגובה לכך שבנו רוצה להפלט מעולם התורה‬
‫ולהפוך לסטודנט ‪ .‬גם בנושא הצניעות ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬תלמידיו ותלמידי תלמידיו היו רחוקים מאד מדרכו של ר '‬
‫אריה לוין וחינוך בנותיו ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬נביא מספר דוגמאות לזלזול בצניעות הבנות כפי שזה הופיע אצל‬
‫תלמידיו ותלמידי תלמידיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬מלמד גם מעודד את שומעי דברו ללכת ללמוד כפירה באקדמיה וגם לשבת בתערובת עם פרוצות ‪ ,‬על‬
‫אף שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬באחת מהתבטאויותיו ההפכפכניות ‪ ,‬אסר תערובת מכל ו כל ב "בני עקיבא "‪ ,‬כפי שנ ראה‬
‫להלןשכה‪ ,.‬וכל שכן עם חילוניות ‪ .‬כאשר תלמידים תקפו אותו על כך א‪ )21.6.07( .‬הוא התפ תל בהצטדקויות‬
‫ש„צריכים לעשות מאמץ ליצור מסגרות מתאימות עבור הסטודנטים הדתיים “‪ ,‎‬ועוד כתב שם דבר חמור‪-‬‬
‫„מותר לאדם להימצא במקום שיש בו חוסר צניעות ובתנאי שידע בעצמו שלא ייכשל בעריות וישאר דבק‬
‫בתורה ומצוו ת“ ובכך הוא "חולק" על חז "ל‪ ,‬אשר הזהירו וקבעו להלכה ש "אין אפוטרופוס לעריות "רלא‪..‬‬
‫משגיח ישיבות מיר ופונוביז '‪-‬הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין ענה לבחור שרצה ללכת לחתונה משפחתית‬
‫מעורבת והבטיח שהוא לא יכשל במראות אסורות ‪ ,‬שילך קודם לרופא מסויים ‪ .‬כאשר הבחור הגיע לרופא ‪,‬‬
‫התברר כי מדובר בפסיכיאטר ‪ .‬הוא חזר לרבו ושאלו לשם מה הוא שלחו לפסיכיאטר ‪ ,‬ענה לו רבינו ‪ ,‬אני כבר‬
‫זקן מופלג ובעין אחת איני רואה ובשניה אני בקושי רואה ובכל פעם שאני יוצא לרחוב אני כולי רועד ואילו‬
‫אתה במיטב שנותיך ‪ ,‬כאשר עיניך תקינות אינך חושש שהיצר יכול לדרדר אותך ‪ ,‬כי אי ן לך כזה יצר ‪ .‬אם כן ‪,‬‬
‫משהו כנראה משובש במערכתהנפשית שלך ‪ .‬נראה‪ ,‬כי לשבתאיי מודרני מזוהם כר' א‪ .‬מלמד‪ ,‬לא היה רואה‬
‫רבינו כל תקנה גם לא אצל פסיכיאטר ‪ .‬ר' א‪ .‬מלמד מתוודה א‪ )17.5.07( .‬כי גם את ילדיו ותלמידיו הוא שלח‬

‫רכח‪" .‬מלאכים כבני אדם"‪ ,‬שמחה רז‪ ,‬עמ' ‪.303‬‬

‫רכט‪" .‬צדיק יסוד עולם"‪ ,‬שמחה רז‪ ,‬עמ' ‪.301‬‬
‫רל‪".‬שבת הראי"ה"‪ ,‬פ' פנחס‪ ,‬גליון ‪.31‬‬
‫רלא‪ .‬כתובות (יג‪.):‬‬
 ‫קנה‬
‫ללמוד ב מקומות מזוהמים אלו ‪ .‬הוא מסתמך על חז "לרלב‪"„ .‬יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ " וכמבואר במס '‬
‫שבת (עה‪ ).‬על ערכן של החכמות החיצוניות “‪ .‎‬שם במס' שבת אין כל איזכור לחכמות החיצוניות אלא מדובר‬
‫על חוכמת חישוב תקופות ומזלות ‪ ,‬שהיא חכמה הנדרשת לשם מצוות קידוש החודש ‪ ,‬הנלמדת על פי‬
‫מקורותינו‪ ,‬אך היא נלמדת בישיבה ולא במקומות כפרניים אלו ‪ .‬כדרכם של שבתאים אלו ‪ ,‬הוא מעוו ת את‬
‫הכתובים ורואה בדברי התורה דברים שלא עלה על דעת אף אדם לראות כך ‪ " .‬דרך ארץ " יש לה משמעויות‬
‫שונות‪ ,‬אך בכל מקרה לא לימודי כפירה ובודאי לא בחברת פרוצים ופרוצות ‪.‬‬
‫כפי שכתבנו בהקדמה ‪ ,‬אנו מביאים רק מספר חלקי של "ראיות"‪ ,‬הנטענות על ידי הציוניזם הדתי ואשר בכך‬
‫הם חושבים שהם מוכיחים את דרכם הכפרנית ‪ " .‬ראיות" אלו‪ ,‬אשר אנו מביאים בחיבור ‪ ,‬מטרתן היא רק‬
‫להדגים‪ ,‬כיצד הראיות שלהם ‪ ,‬החל מר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובהמשך על ידי בנו ותלמידיהם ‪ ,‬בנויות על חוקיות של‬
‫שקרים‪ ,‬סילופים‪ ,‬בורות ועיוות מוחי ‪ .‬ראינו ונראה עוד ‪ ,‬כי "דת הציונות" היא העתק מדוייק תת‪-‬תרבותי של‬
‫תובנות הנצרות הפרוטסטנטית והשבתאות המודרנית ‪ ,‬אשר עוצבו על ידי תנועות ה "השכלה" והציוניזם‪.‬‬
‫מכאן גם נובע‪ ,‬כי ההתייחסות ל "ראיותיהם" המיתממות‪ ,‬הבנויות על שיטות הקונספירציה השבתאיות ‪ ,‬היא‬
‫ש בראיות אלה ואולי גם מהווה הודאה‬ ‫למעשה מיותרת ואף טיפשית וגם גורמת לעיוות מוחי למי שד‬
‫במקצת לכפירתם ‪ ,‬היות שהתייחסות זו מתפרשת ‪ ,‬כי כאילו רק בגלל ש "ראיה" כלשהי אינה נכונה ‪ ,‬לכן אין‬
‫לקבל את דתם התת‪ -‬תרבותית‪ .‬למעשה‪ ,‬הסיבה לכך שאין לקבל את הדת שיצרו מתוך תת‪ -‬תרבותיות‪ ,‬היא‬
‫משום ש "דת הציונות " ו"קודשי הציונות " הן דת נ וצרית פרוטסטנטית ושבתאות מודרנית ‪ .‬כשם שאין אנו‬
‫מנסים להתייחס ולפרוך את ה "ראיות" של הכמרים הקתוליים ‪ ,‬כי אנו יודעים שזוהי דת השקר ‪ ,‬כך אין אנו‬
‫מתייחסים ל"ראיות" "דת הציונות "‪ ,‬שהיא למעשה דת הנצרות הפרוטסטנטית והשבתאית הטמאה ובפרט‬
‫שהם משקרים ומסלפים את כל התנ "ך והתורה שבע"פ כדי להתאימם לתובנות ויסודות של נצרות זו ‪.‬‬
‫ר' שאול ישראלי ‪ ,‬נחשב גם הוא לאחד מזקני ראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬לכן לא בכדי הוא המליץ לבנות לה תגייס‬
‫"הרב ישראלי על גיוס בנות "רלג‪...„‎-.‬מה‬ ‫לצבא בהתנדבות‪ ,‬כפי שכתב בתשובה לשאלה תחת הכותרת‬
‫‪...‬שזה תלוי בתנאי החינוך‬ ‫שסוכם בבירור הוא שאי ן לעשות לחץ באיזו צורה שהיא על הבת שתתגייס‬
‫האינדיבידואלים של כל אחת ואחת ומה שאצל אחת יכול להיות הדבר בגדר של אביזרייהו אם לא למעלה‬
‫מזה‪ ,‬אצל אחרת זה לא נגע ולא פגע ‪ .‬משום כך אין להסתמך על דעות גדולים שהושמעו ‪...‬באשר הדבר‬
‫כאמור אינו כל לי“ ‪ .‬גם הוא "חולק" על חז"ל ש"אין אפוטרופוס לעריות "רלב‪ .‬וכן על דברי חז "ל שאמרו‪„‎-‬אפילו‬
‫חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפוטרופוס לעריות “רלד‪ ..‬ובפרט בצבא הציוניסטי המזוהם ‪ ,‬אשר בו כבר‬
‫המחנה הצבאי צריפין לשם ביצוע הפלו ת‪ .‬ואם על‬ ‫לפני שנים רבות עמדו בתור ארוך חיילות במרפאות‬
‫גברים נאמר שאין אפוטרופוס לעריות ‪ ,‬כל שכן על נשים‪ .‬ראה תד "ה כי ‪ ,‬במס' קידושין (פ‪ ):‬ובמעשה‬
‫המפורסם של ברוריה אשת רבי מאיר ‪ .‬ר' שאול ישראלי גם נחשב כ חסיד של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬וכשם שנ ראה‬
‫להלןשכז‪ ,.‬שהוא נתן ידיים לנשים וישב עם פרוצות ‪ ,‬הרי שבתלמידיו וממשיכיו ההתדרדרות היא ‪ ,‬כרגיל‪,‬‬
‫תהומית פי כמה וכמה‪.‬‬
‫גם הרה "ר א ‪ .‬שפירא תמך בגיוס בנות לצב א וכאשר יוחנן פריד חשב שהרה"ר אינו מורד בדעת כל גדולי‬
‫ישראל‪ ,‬אשר פסקו ‪ ,‬כי גיוס בנות הוא באיסור "יהרג ואל יעבור " ענה לו הרה"ררלה‪„-‎ .‬מה פתאום? זה לא‬
‫משנה אם יש להן מדים או אין להן מדים‪ ,‬זה תלוי איך מטפלים בהן ‪...‬אמרתי לו "זאת אומרת שהרב לא נגד‬
‫מורות חיילות ?" אז הוא אמר "לא‪ ,‬תלוי איך תטפלו בה "“‪.‬‬
‫יוסף בער (ג'י‪ .‬בי) סולובייצ'יק‬
‫ידוע כי ספריו נקראים בשקיקה על י די חניכי הציוניזם הדתי ‪ .‬אמנם י‪ .‬ב‪ .‬סולובייצ'יק היה תלמיד חכם כשרוני‬
‫מאד והתבלטותו היתה בפרט ביכולתו למסור שיעורים ברמת בהירות גבוהה ‪ ,‬אשר יחידים בדור הגיעו לכך‬
‫ברמתם‪ .‬מאידך‪ ,‬היתה ידועה מידת תלישותו מן המציאות ומכל הנעשה כאן במדינה השבתאית בארץ‬
‫ישראל‪ .‬עד כמה היה תלוש ‪ ,‬ניתן ללמוד בין היתר ממה שסיפר לי הרה"ג חיים נפתלין ז "ל‪ ,‬אשר היה מן‬
‫הרבנים החשובים בגרמניה‪„ -‬פעם פגשתיו ב"מרקס אנד ספנסר" (הכל‪-‬בו הענק בלונדון ‪ ,‬אשר התפרסם כאן‬
‫בארץ גם משום שהקלפטומנית פולה בן גוריון ‪ ,‬אשר רה "מ ד ‪ .‬בן גוריון חי איתה ללא נישואין ‪ ,‬היתה עורכת‬
‫שם את גניבותיה‪ ,‬כאשר בן גוריון היה מזדמן לשם ‪ .‬שומרי ראשו היו אנוסים לסכם עם בעלי הכל בו‪ ,‬כי כל‬
‫פעם עם סיום גניבותיה‪ ,‬יגישו להם חשבון והם ישלמו זאת‪-‬כמובן מקופת המדינה‪ ).‬וכאשר ראה שם ג'י‪ .‬בי‪.‬‬
‫סולובייצ'יק סכיני גילוח עם הכיתוב ‪ ,MADE IN ISRAEL‬נזעק ואמר "אוי ואבוי ‪ ,‬כיצד יתכן כי בארץ ישראל‬

‫רלב‪ .‬מס' אבות (ב‪,‬ב)‪.‬‬

‫רלג‪".‬בשבע"‪.21.6.07 ,‬‬
‫רלד‪ .‬תלמוד ירושלמי ‪ ,‬מס' כתובות (א‪,‬ח)‪.‬‬
‫רלה‪" .‬בשבע"‪.24.1.08 ,‬‬
 ‫קנו‬
‫מייצרים דבר שעוברים עליו בחמישה לאוים "“‪ .‬אמנם‪ ,‬על אף תלישותו מהנעשה בארץ ‪ ,‬בסוף ימיו‪ -‬לפני‬
‫שהפסיק לתפקד‪ -‬אף הוא חזר בו מתמיכתו הגורפת ברעיון הציוני ‪ ,‬כי הוא כתב (הובא בשבועון "פנים אל‬
‫פנים"‪ ).‬שמדינה העוברת על ציוויי התורה אינה מדינה יהודית ‪ .‬כנראה ל אחר שנודע לו מה מתרחש כאן‬
‫בארץ חזר בו לפחות חלקית משיטותיו השבתאיות ‪.‬‬
‫גם במאמרו "קול דודי דופק "‪ ,‬ניכרת אצלו כבר התפכחות מסויימת‪ .‬הוא מתייחס למדינה השבתאית‬
‫כמסגרת אשר יכלה להביא לביאת המשיח ‪ ,‬אלא שמסגרת זו היא רקובה ‪ ,‬כדבריו שם‪„ -‬וחזון חיים נשגבות‬
‫הלך ונמק “ ולכן הוחמצה ההזדמנות‪„ -‬החמצת הזדמנות הרת עולם “‪ .‬ידוע ממקורותינו ‪ ,‬כי כאשר מוחמצת‬
‫הזדמנות של ביאת גאולה ‪ ,‬הרי שהזדמנות זו הופכת מ "הרת עולם" ל"הרת אסון " לעם היהודי ‪ ,‬בדמותם של‬
‫פוגרומים ושואות פיסיות ורוחניות ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬בנושאי מחשבה אחרים ‪ ,‬כדרכם של אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬הוא הביע רעיונות זרים ליסודות האמונה‬
‫והמחשבה היהוד ית ולא מחה ואף פרש את חסותו על הקמת "ישיבה" מעורבת לבנים ולבנות בקרבת מקום‬
‫מגוריו‪ .‬על מעשיו ועמדותיו הציבוריות המוזרות נגד התורה ‪ ,‬כתב בחריפות כבר בזמנו מרן הגרא "מ שךרלו‪..‬‬
‫מכל הנ"ל נראה ‪ ,‬כי ספריו עוסקים במדינה אוטופית (=דמיונית שאינה קשורה למציאות ) ותהליך אוט ופי ולא‬
‫במדינה השבתאית האותנטית כאן בארץ ‪ .‬אגב תלישות מן הנעשה בארץ ‪ ,‬יש לציין גם את הגאון רבי משולם‬
‫ראטה‪ ,‬אשר דן בספרו "קול מבשר "‪ ,‬כיצד יש להתייחס לנשיא הראשון של המדינה –חיים ויצמן ‪ ,‬אם כנשיא‬
‫ישראל או מלך ישראל ‪ .‬תוך כדי כתיבה נודע לו ‪ ,‬כי ויצמן הוא למעשה מתב ולל ומחלל שבת בפרהסיא ‪ ,‬והוא‬
‫מיד מזדרז וכותב– אם כן אני חוזר בי מכל הדיון ההלכתי ‪ .‬בהוצאה החדשה של הספר כותבים בני משפחתו ‪,‬‬
‫‪ ,‬הוא חוזר בו מכל ביטויי ההערכה‬ ‫כי כאשר נודע לו על תלישותו מן המציאות לגבי מדינה מתבוללת זו‬
‫כלפיה וכלפי כל התהליך המתרחש כאן ‪.‬‬

‫הרב הראשי של המדינה השבתאית וצבאה‪-‬שלמה גורן‬

‫לגבי היתרי הממזרים של שלמה גורן כתב ג'י‪ .‬בי‪ .‬סולובייצ'יק‪ ,‬שיבטלו אלף כשלמה גורן ולא תיבטל אות מן‬
‫התורה‪ .‬רבי מיכל שורקין מעיד ‪ ,‬כי אביו הגאון רבי יעקב שורקין היה תקופה מסויימת בישיבתו של ג'י‪ .‬בי‪.‬‬
‫סולובייצ'יק בארה "ב‪ .‬הוא היה נוכח בשיעור של שלמה גורן בישיבה שם ‪ ,‬היות ו ג'י‪ .‬ב‪ .‬נאלץ להזמינו למסור‬
‫שם שיעור ‪ ,‬כאשר גורן שהה בארה "ב‪ ,‬כיוון שהוא מאד חשש ממנו ‪ .‬אחר השיעור פנה ג'י‪ .‬בי‪ .‬לשומעי‬
‫השיעור ואמר להם‪„ -‬תשכחו את כל מה ששמעתם ממנו ‪ ,‬משום ששלמה גורן אינו יודע ללמוד והבנתו‬
‫בתורה עקומה לחלוטין הן בלימוד והן בהשקפה “‪ .‬הוא נמנע שבועות מלענות לטלפון כאשר פרצה שערוריית‬
‫הממזרים שגורן התיר‪ ,‬שמא שלמה גורן יתקשר אליו ‪ ,‬כדי שיתמוך בו בנושא זה ב "פסקו" השערורייתי‪.‬‬
‫חוות דעתו של מרן החזו"א על אישיותו והבנתו בתורה של הרה"ר לשעבר שלמה גורן‪ -‬על יחסו של מרן‬
‫ה"חזו"א" כלפי הרב הראשי לשעבר שלמה גורן ‪ ,‬נוכל ללמוד מהתבטאויותיו עליו ‪ ,‬כפי שכתב הגאון רבי‬
‫אברהם הורביץ רו‪[ .‬ח"ה‪ ,‬עמ' קעג‪ ,‬אות ס '] ‪„ -‬מורי ורבי זצוק "ל (=מרן ה "קהילות יעקב "‪-‬רבי ישראל יעקב‬
‫קניבסקי) אמר לי ששמע ממרן ה "חזו"א"‪ ,‬שאמר לו על גורן ‪ ,‬בעת שהיה (=גורן) צעיר ‪" -‬ללמוד אינו יודע ‪,‬‬
‫אבל נסבול ממנו הרבה " [וסיפר לי הרב הגאון ר ' שרגא פייבל שטינברג (=מגדולי תלמידי ה "חזו"א") שגם כן‬
‫שמע כן מה "חזו"א"] ועוד הוסיף לי מורי ורבי זצוק "ל על גורן ‪ ,‬כשבחרוהו לרב ראשי ‪ .‬ואמר לי ‪" ,‬עליו נאמר‬
‫'והיא שעמדה לאבותינו וכו ' ' בכל הדורות והקב"ה יצילנו מידם "“‪ .‬שם‪ ,‬באות סא הוא כתב –„סיפר לי הגאון‬
‫רבי חיים קניבסקי שליט "א‪ .‬בעת שאביו של גורן הביאו בנערותו למרן זצוק "ל (=ה"חזו"א")‪ ,‬כשיצא אמר מרן‬
‫לאשת מורי ורבי (=מרן ה "קהילות יעקב ") שאביו מסתובב אתו (=ומביאו בפני גדולי‬
‫ישראל כדי שיווכ חו בידענותו ש ל בנו ‪ ,).‬כמו שמסתובבים עם תוכי ולימדוהו מה לדבר‬
‫כמו תוכי ‪ .‬מורי ורבי זצוק "ל אמר להגאון רבי חיים קניבסקי שליט "א‪ ,‬שמה שאמר מרן‬
‫על גורן "שצרות יהיו לנו ממנו הרבה "‪ ,‬שזה כבר נתקיים אתו בפרשת הממזרים ‪ .‬ומי‬
‫שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די “‪.‬‬
‫הגה"צ רבי שלום הכהן שבדרון כתב ("קול חוצב "‪ ,‬עמ' ‪ ,393‬הוצ' מכון "דעת תורה "‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשנ"ט) כיצד התייחס הגאון מטשיבין רבי דובער ויידנפלד ‪ ,‬לרמת בקיאותו‬
‫בשו"ע של הרה "ר שלמה גורן –„בשעתו אמרו על אחד הרבנים [שהתפרסם‪ ,‬כרב‬
‫הראשי‪ ,‬ב"היתר" שלו (=שלמה גורן )] שהוא בקיא בד ' חלקי השו "ע‪ .‬התבטא‬
‫הטשיבינער רב ז "ל ואמר ‪ :‬נכון‪ ,‬ביורה דעה הוא בקי בענין "בטל בשישים "‪ ...‬בחושן משפט הוא יודע "הפקר‬
‫בית דין הפקר "‪ .‬ובאבן העזר הוא יודע "אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה "‪ .‬ובאורח חיים – "ועל הכל אם אמר‬
‫שהכל נהיה בדברו יצא"“‪.‬‬

‫רלו‪" .‬מכתבים ומאמרים"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬תשובה ש"ך‪.‬‬

 ‫קנז‬

‫עם קום המדינה ‪ ,‬השב"כ שתל עשרות סוכנים בתוך האוכלוסיה הערבית בארץ ופקד עליהם להתחתן עם‬
‫ערביות‪ .‬בפקודת בן גוריון ‪" ,‬פסק" שלמה גורן שעשרות הגוים שנולדו מהערביות הופכים אוטומטית ליהודים‬
‫והסיבה לכך היתה‪ -‬תובנת היסוד הנוצרית‪ -‬פרוטסטנטית המבוללת ‪„-‬שלאור הנסיבות המיוחדות של‬
‫המקרה‪ ,‬שבו נולדו הילדים כתוצא ה משליחות אביהם היהודי (=שהשב"כ עצמו הודה שהי תה מיותר ת‬
‫לחלוטין)‪ ,‬יש לראות בהם כיהודים ללא צורך בהליך גיור ‖ (‪ ,Israel Defense‬גליון א'‪ ,‬תשע"א)‪.‬‬
‫רבה לשעבר של העיר יהוד ‪ ,‬הרה"ג רבי ניסן טורצ 'ין‪ ,‬סיפר לי ‪ ,‬כי שלמה גורן היה מציק גם אישית למרן‬
‫ה"חזו"א"‪ ,‬בנסותו להו ציא מה "חזו"א" לגיטימציה ל "פסקי" ההיתר העקומים וההזויים שהוא היה מנפיק מדי‬
‫פעם‪ ,‬כדי לרצות את ראש הממשלה דאז‪ ,‬ד‪ .‬בן גוריון ‪„-‬פעם הלכנו בדרך‪ ,‬אני ואחי‪ ,‬הגאון ר' אלעזר צדוק‬
‫(=מי שחיבר יחד עם הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי את הספר "שונה הלכות" על ה"משנה ברורה") יחד עם‬
‫מרן ה "חזו"א"‪ .‬לפתע הגיעו מולנו גורונצ 'יק (=שלמה גורן ) עם קבוצה של רבנים צבאיים ‪ .‬גורונצ'יק החל‬
‫להרצות לפני מרן פסק הלכתי שלו בו הוא מתיר עגונה של חייל שנעדר ‪ .‬מרן הוכיח לו על המקום ‪ ,‬שאין כל‬
‫בסיס ל "פסק" שלו‪ ,‬אך גורונצ 'יק החל להתעמת עם מרן ולנסות "להוכיח" לו שהוא צודק ‪ .‬מרן ענה לו‬
‫בשלוות נפש על כל טיעוניו ‪ ,‬והראה לו שהוא אינו צודק ‪ ,‬אך גורונצ 'יק לא עזבו ‪ ,‬והמשיך לטעון לו טענות‬
‫עקומות‪ .‬כאשר ראה מרן ‪ ,‬שגורונצ'יק אינו מרפה ממנו ‪ ,‬ענה לו מרן ‪ ,‬שהוא חושב שאינו צודק ‪ ,‬משום ש "ליבי‬
‫אומר לי שהחייל חי " ועל כך כבר לא היה ל גורונצ'יק מה לומר ‪ .‬לאחר זמן "בא הרוג ברגליו " לשיטת‬
‫גורונצ'יק‪ .‬כשפגשתיו לאחר מכן אמרתי לו "נו‪ ,‬אתה רואה שה "חזו"א" צדק"? גורונצ'יק ענה לי "טוב‪,‬‬
‫ה"חזו"א" הוא הרי נביא "“‪ .‬כידוע‪ ,‬פוסקי הדור וגדולי ישראל ובראשם מרן הגרא "מ שך ביטלו את כל‬
‫"פסקיו" ואת "היתר ההוראה " שלו‪.‬‬
‫סא"ל (מיל) נתן גרדי מתאר בספרו "פרקי חיים של חלוץ דתי " ( כרך ב '‪ ,‬עמ' ‪ ,192-222‬דפוס עשור ) כיצד‬
‫הוא הקים את "השרות הדתי " במסגרת "ההגנה" ו"צה"ל"‪ .‬הוא מצאר שם כיצד הוא בנה ‪ 50‬בתי כנסת‬
‫צבאיים ואת כל מערך הכשרות בצבא ואת פקודות המטכ "ל שהתקבלו ‪ .‬הוא ביקש שתה יה עוד יחידה של‬
‫"רבנות צבאית " שתעסוק רק בפסיקה הלכתית ולשם כך מונה שלמה גורן ‪ .‬הןא חתם עם גורן על הסכם‬
‫המסדיר את ההפרדה בין שתי היחידות אך גורן רימה אותו ופעל נגד ההסכם החתום ‪ .‬גרדי מתאר כיצד גורן‬
‫חתר תחתיו ללא לאות שהשירות הדתי יהיה כפוף תחתיו ‪ .‬פישל מימון ה צטרף למזימה ולחץ עליו שיעביר‬
‫לשרת תחת פיקודו של גורן ‪ .‬גרדי סירב משום אופיו הדורסני והלא אנושי של גורן והסביר לפישל מימון (עמ'‬
‫‪„ - )212‬אמרתי לו שזה לא בא בחשבון א‪ .‬בשל אופיו של הרב גורן ‪ ,‬שאינני מאמין שאפשר יהיה לשתף‬
‫פעולה עמו ב‪ .‬הוא לא יודע לשמור על כבודו של השני“‪ .‬גרדי התפטר מהצבא ‪ ,‬אך בכך לא תמה פרשת‬
‫רדיפתו של שלמה גורן באמצעות שקרים גסים ‪ .‬גרדי מספר (שם‪ ,‬עמ' ‪„ - )219‬עזבתי את הצבא ‪ ,‬מתוך‬
‫סיפוק נפש על הזכות הגדולה שהיתה לי במילוי התפקיד ההיסטורי הגדול והסדר הענינים הדתיים היה‬
‫לדבר קבע ‪ ,‬אך מה שציער אותי וכאב לי ה יה העובדה כי אחרי עזבתי את הצבא השתדל הרב גורן‬
‫בפרסומים שונים וראיונות ‪ ,‬לספר ולהפיץ ברבים ‪ ,‬כי הודות לו כביכול סודרה הכשרות והשבת וכל יתר‬
‫הענינים הדתיים בצבא ‪ .‬היתה בזה משום חוסר הגינות ‪ ,‬הן הוא מצא כבר "שולחן ערוך "‪ ,‬שהוכן במאמצים‬
‫רבים שסייעו לו במטה וכל ה מנגנון של "השרות הדתי "‪ .‬הוא בא איפוא אל המוכן ‪ .‬עם זאת יצויין ‪ ,‬כי נמצאו‬
‫גם מלחכי פינקא וכאלו ששירתו אצלי בקציני דת וידעו את כל האמת והם פרסמו מאמרים לרומם ולפרסם‬
‫את הרב גורן שסידר כביכול את כל הענינים הדתיים בצה "ל ולא הזכירו את השירות הדתי ‪ .‬היתה אצלי‬
‫שפגעו בי ‪ .“...‬לסיכום‪,‬‬ ‫אמנם מחשב ה לתבוע אותו לבירור או אפילו למשפט בשל הפרסומים הכוזבים‬
‫טענותיו של גרדי כלפי גורן א‪ .‬מדוע "רצחת וגם ירשת ושוב רצחת " ב‪ " .‬בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו‬
‫בי"‪ ,‬שהרי נתן גרדי דרש שמלבד "השרות הדתי " תהיה גם בצבא רבנות צבאית ‪ ,‬כפי שהוא מספר שם‬
‫בספרו‪ ,‬כדי שתהיה פסיקה הלכתית אחידה בצבא ‪ ,‬כדי שלא יווצר מצב שקצין‪ -‬דת אחד מקבל פסק למשל‬
‫מהרב של ת "א ואילו קצין‪ -‬דת אחר שישאל את אותה שאלה מרב עיר אחר ויקבל ממנו פסק הלכה שונה ‪ .‬נ‪.‬‬
‫כרב צבאי‬ ‫גרדי קובל על כך שהוא איפשר ועודד את יצירת הרבנות הצבאית ורומם את מעמדו של גורן‬
‫ואילו גורן השיב לו רעה תחת טובה ורמס אותו ואת מעמדו בצבא בצעד מגלומני חסר תקדים ‪ .‬כאשר גורן‬
‫הזקין‪ ,‬שגעון הגדלות שלו עלה מדרגה ‪ .‬הוא טען שמעמדו דומה לשל שר בממשלה ודרש שיהיה ברכבו גם‬
‫לוחית רישוי של שר ‪ .‬נראה שהוא סבר שמעמדו הוא גבוה יותר משל הרמטכ "ל ושל שר הבטחון ‪ .‬הוא "פקד"‬
‫על מח "ט הצנחנים לבצע מעשה טירוף של פיצוץ כל מסגדי הר הבית ‪ ,‬מעשה טירוף אשר בזמנו כבר תכנן‬
‫לעשות הקמב "ץ של הארגון לח "י – ז‪ .‬זטלר ("בשבע"‪ .)23.2.12 ,‬כאשר המח "ט סירב לו הוא גידף אותו‬
‫("ידיעות‬ ‫בשעת המעשה וכתב על כך‬ ‫כהרגלו‪ .‬מפקד כח הסיור של נפת שכם זאב צחור היה נוכח‬
‫אחרונות"‪ ,13.6.12 ,‬עמ' ‪.)32‬‬
 ‫קנח‬
‫מחבר "אם הבנים שמחה "‪ ,‬הרב יששכר טייטל ‪ -‬הוא כתב בספרו מספר דברים תלושים מהמציאות ‪ .‬הוא‬
‫למשל כתב על כך שתמיד גדולי ישראל בהונגריה ‪ ,‬מנעו מיהודי הונגריה לעלות‬
‫לארץ‪ .‬מעבר לכך שהוא כתב את הדברים בהיותו שרוי בתוך התופת הנאצי‬
‫ו"אין אדם נתפס בשעת צערו "‪ ,‬הוא גם היה תלוש לחלוטין מהמציאות ‪ .‬הוא לא‬
‫ידע‪ ,‬כי בזמן שהוא כתב דברים אלו ‪ ,‬הצליחו החרדים להגיע להסכם הצלה עם‬
‫אייכמן (ביוזמת הרב ויסמנדל ‪ ,‬כיוון שאייכמן כבר ראה את המפלה המתקרבת‬
‫ורצה לבנות לעצמו אליבי לאחר המל חמה‪ ).‬לגבי הצלת מליון יהודי הונגריה‬
‫וסביבותיה ואילו דוקא ראשי הציוניזם ‪ ,‬בגבויים של ראשי הציוניזם הדתי‬
‫(כרגיל)‪ ,‬הכשילו על הסף הצלה זו ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ .‬הוא גם היה תלוש מן‬
‫המציאות לגבי מה שקרה בארץ ‪ .‬הוא לא ידע ‪ ,‬כי בכל תפוצות ישראל השתדלו‬
‫המוני חרדים לעלות לאר ץ מסוף המאה ה‪ 19 -‬ושבידי הגאון רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר‬
‫היו חמישים מכתבים מגדולי רבני הונגריה התומכים בעליה לארץ ובתמיכה‬
‫כספית למיישבי הארץ ‪ ,‬כפי שנראה להלן תפה‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ל') ורק אחרי שתנועת הציוניזם השתלטה על ארץ‬
‫ישראל והפכה אותה למחנה ריכוז גדול של השמדה רוחנית ‪ ,‬הגרוע יותר מהשמדה פיסית ‪ ,‬חזרו בהם חלק‬
‫מרבני הונגריה מתמיכה זו ‪ .‬הוא גם לא ידע ‪ ,‬כי אחרי מלחמת העולם הראשונה הסוכנות היהודית מנעה‬
‫בכח את עלייתם של החרדים לארץ באמצעות צמצום מכסת הסרטיפיקטים וזאת לאחר שהם שכנעו את‬
‫הנציב העליון לצמצם את מספר הסרטיפיקטים מ‪ 19000 -‬ל‪ 1000-‬בכל שנה עקב המצב הכלכלי בארץ ‪.‬‬
‫חיים ויצמן נתן מכסת סרטיפיקטים לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כדי שיחלקם לאנשי שלומו וכדי להשיג ממנו סרטיפיקט‬
‫ומשרה רבנית בארץ ‪ ,‬כדי לא לגווע ברעב ‪ ,‬היו צריכים גדולי ישראל לשלוח לו מכתבי בקשות ‪ ,‬לא לפני שהיו‬
‫צריכים לרדת על ברכיהם ולכתוב לו במכתביהם תארים ושבחים קיצוניים מפוברקים (אשר בהם נעשה‬
‫שימוש נרחב ופסול על ידי תלמידי תלמידיו על מנת ‪ ,‬כביכול‪ ,‬להוכיח על מציאות פיקטיבית של הערכה‬
‫כלפיו)‪ ,‬כי אחרת הוא אפילו "לא היה סופר אותם " ורק לאחר קבלת שבחים אלו בתוספת ה "הכרה" בכך‬
‫שהוא מכהן כרב ראשי ‪ ,‬הוא היה מוכן לתת את הסרטיפיקט המיוחל ‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ .‬לכן‪ ,‬גם מסיבה זו ‪,‬‬
‫אין כל ערך מציאותי לדבריו ואין להתייחס למה שכתב בספרו "אם הבנים שמחה"‪.‬‬
‫הוא גם כתב שם‪ ,‬כי גם רשע הבונה עיר בארץ ישר אל מקיים מצוה ‪ .‬אנשי הציוניזם הדתי כבר הפכוהו ‪ ,‬על‬
‫פי דבריו אלו‪ ,‬לציוניסט אדוק‪ ,‬על אף שבכל מהותו היה רחוק מתנועה זו ומטרותיה ‪ ,‬כפי שכתב בנו בהקדמה‬
‫לספרו‪ .‬כוונתו היתה ‪ ,‬שגם רשע גדול ‪ ,‬אם יעשה דבר אפילו לא לשם מצוה ‪ ,‬לא יקפחו את שכרו ‪ ,‬כמו עמרי‬
‫שבנה עיר בארץ ישראל וקיבל שכרו על כך‪ .‬גם גנב גדול‪ ,‬אם יתלה בטחונו בה ' שיצליח בגניבתו ‪ ,‬ה' יעזרהו‪,‬‬
‫אך אחר כך יפרע ממנו על כך ‪ ,‬גם על שגנב וגם כי השתמש במידת הבטחון ל שם ביצוע הפשע ‪ .‬עמרי‪,‬‬
‫לעומת זאת ‪ ,‬לא התכוון למצוה ‪ ,‬אך כיוון שגרם לישוב ארץ ישראל קיבל על כך שכר בעולם הזה ולא בעולם‬
‫הבא‪ ,‬כפי שמשלמים בעולם הזה שכר לשאר הרשעים כדי לטורדם מהעולם הבא‪.‬‬
‫קמה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בנקודה זו גם חשב כמוהו ובשל כך ננזף בידי אחד מגדולי ישראל‪ -‬מרן הרב איצלה בלאזר‬
‫אשר אמר לו‪ ,‬כי מעשים אלו יובילו למצב של "ותקיא הארץ אתכם "‪.‬‬
‫אנשי הציוניזם עשו תעמולה בחו "ל‪ ,‬כחלק מהשיטה הקונספירטיבית שלהם ‪ ,‬כדי למשוך יהו דים לרשתם‬
‫ולסחוט מהם כספי ם‪ .‬הוא כתב‪ ,‬שאם אכן מתכוונים אותם פורקי עול למצוה ‪ ,‬הם יקבלו על כך שכר כעמרי ‪,‬‬
‫אך כיוון שאנו יודעים כיום ‪ ,‬כי התועמלנים שיקרו ‪ ,‬ולמעשה מדובר באת איסטים גמורים ‪ ,‬ודאי שהם לא רק‬
‫שכר לא יקבלו בעולם הזה על מה שהם בנו ‪ ,‬אלא יקבלו על כך עונשים כבדים ‪ ,‬משום שכל הבניה שלה ם‬
‫היתה מלכודת שנועדה לשמד את העם היהודי ‪ .‬על כך בודאי מסכים מחבר הספר ‪ ,‬ובפרט שבנו כבר ציין‬
‫שם בהקדמה שהוא התנגד לתנועה הציונית ‪ .‬מכל מקום הדבר מוכיח ‪ ,‬כמה עלובה היא עיסתם של אנשי‬
‫הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר מנסים להיתפס בכל תלמיד חכם ‪ ,‬אשר אמר משהו ‪ ,‬הנראה להם כנוטה לכי וונם ובכך‬
‫הם חושבים כי הם מצליחים לרמות מישהו ולהוכיח ‪ ,‬כי לשיטתם היתה תמיכה גם בין הרבנים ‪ .‬והרי אפילו‬
‫אם מחבר זה ועוד רבים כמוהו היו אפילו חסידי הציוניזם הדתי והיו הולכים בדרכיהם הנלוזות ‪ ,‬אין הדבר‬
‫מוסיף או גורע ‪ ,‬היות שכל גדולי ישראל לדורותיהם למעלה ממאה שנ ים לחמו בשיטתם השבתאית היהודו‪-‬‬
‫נוצרית ובפרט שגם מה שהם מנסים להוכיח מתלמיד חכם כלשהו ‪ ,‬אשר אמר משהו מהדומה של הדומה‬
‫לשיטתם‪ ,‬בנוי על סילוף דבריו או כוונתו ‪ .‬גם אם תלמיד חכם כלשהו היה ציוניסט או שבאמת העריך את ר '‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הרי שלאותו תלמיד חכם יש בעיה ‪ ,‬שהצליחו להוליכו שולל ולא לגדולי ישראל ושלומי אמוני‬
‫ישראל‪.‬‬
‫גם על האדמו "ר מויז 'ניץ‪ ,‬אשר היה מגדולי הלוחמים בציוניזם ‪ ,‬טפלו אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬כי הוא לא רצה‬
‫לאסור את הציוני זם‪ .‬על כך הוא מאד התמרמר וכתב להם רלז‪„‎- .‬הוא שקר מוחלט ‪ ,‬כי באמת לא הוצאתי מפי‬

‫רלז‪ .‬ראה "קדוש ישראל"‪ ,‬ח"ב פ"כד‪ ,‬סי' ל"ו‪ ,‬שנת תרי"ט‪.‬‬
 ‫קנט‬
‫דברים כאלה ‪...‬שמעולם התנגדתי לתנועה הציונית בכלל ובפרט “‪ .‬וכן אמר רלז‪( .‬שם‪ ,‬פרק טז ) ‪„-‎‬כמו אז‬
‫יצטרכו להילחם בספיחי הכת שבתאי צבי ימ"ש‪ ,‬כן גם אנו צריכים כהיום להילחם בציונים ‪.‎“...‬‬

‫הגה"ק רבי שלמה אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה"‬

‫הגה"ק רבי שלמה אלישיב הוא דוגמא נוספת לתלמיד חכם מגדו לי הדור ‪ ,‬אשר בתחילה העריך את ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק ולאחר מכן חזר בו לחלוטין ‪.‬‬
‫בעל ה "לשם" כותב לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק שני מכתבים ‪ .‬במכתב הראשון ר‪( .‬איגרת קל ) הוא כותב‪„ -‬הוגד לי‪ ,‬כי רום‬
‫מעלתו נתמנה לרב הכולל [=אחרי יציאת המוני היהודים מה "ועד הלאומי "קנג‪( .‬ח"ב‪,‬עמ' קסה)‪ ,‬רבנותו‬
‫התבססה רק על קבוצת השבתאים המודרנים ] בירושלים‪ .“...‬במכתב זה הוא כותב לו תארים נדושים‪" -‬הרב‬
‫הגאון"‪" ,‬המאור הגדול" וכש"ת‪ .‬הוא רומז לו על רצונו ‪ ,‬עקב סכנת הרציחות והפוגרומים שהיו אז ‪ ,‬שיעזור לו‬
‫לעלות לארץ (שוב‪ ,‬בקשה בהקשר לפיקוח נפש ‪„-).‬יתן ה' ויזכו גם אותנו לעלו ת לארה"ק בקרוב‪...‬וגם לחזות‬
‫בשמחה את פני רום מעלתו “‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו עושה רושם שהוא מוכן לתת לו סרטיפיקט מתוך אותם‬
‫סרטיפיקטים שנתן לו ד"ר חיים ויצמן ‪ ,‬על אף המצב המסוכן של פיקוח נפש בו הוא נמצא ‪ .‬ה"לשם" מבין‬
‫כנראה מה עשוי לרצות את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק (תארים ושבחים) ואז הוא כותב אליו בקשה מפורשת ר‪( .‬אגרת קלב)‬
‫לעזור לו לעלות ולקבל ממנו סרטיפיקטים למשפחתו ‪ .‬הפעם הוא כותב לו תארים מופלגים‪„ -‬כבוד הרב‬
‫הגאון‪ ,‬פאר הדור ‪ ,‬ידיד עליון ‪ ,‬ואהוב נפשי “‪ .‬נראה‪ ,‬כי הוא חשש שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו רוצה לעזור ל ו‬
‫ולמשפחתו לעלות ‪ ,‬לא רק בגלל עליבות התארים והשבחים במכתב הראשון ‪ ,‬אלא גם כדי שלא יצטרך לתת‬
‫להם תמיכה כספית מהכספים הרבים שנתן לו ד "ר חיים ויצמן ולכן ‪ ,‬הוא מיד מוסיף שם‪„ -‬ואין אני מבקש ח "ו‬
‫שום עזר ותמיכה בממון רק היתר כניסה “‪.‬‬
‫וראה זה פלא ‪ ,‬הבהרה זו עם התארים הפיקטיביים אשר הצמיד לו עזרו וה וא אכן נעתר להצילם מן ה סכנה‬
‫המוחשית בה הם היו נתונים ‪ .‬מובן‪ ,‬כי במצב זה ‪ ,‬לאחר שהוא העלה אותם לארץ ‪ ,‬בעל ה"לשם" היה מחוייב‬
‫אליו הן מצ ד הכרת הטוב והן מצד הפחד מהטרור ‪ ,‬אשר היה מנת חלקם של בני הישוב הישן ‪ ,‬אשר הע יזו‬
‫לצאת נגדו ‪ .‬לכן הוא גם לא רצה לצאת נגדו עד שלב מ סויים והיה מוכן ללמוד איתו ‪ ,‬כאשר ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה‬
‫סר אליו ללמוד וגם שיבח אותו ‪ .‬אמנם‪ ,‬גם בעל ה "לשם"‪ ,‬אחרי שעמד על טבעו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬חזר בו‬
‫בצורה קיצונית מכל הערכה כלפיו ‪ ,‬כפי שסיפר רבי מאיר שפירא (אביו של הגאון רבי משה שפירא‬
‫מירושלים)‪ .‬רבי מאיר שפירא סיפ ר‪ ,‬כי בא פעם לבקר את בעל ה "לשם" ורצה לומר לו דבר ששמע מר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ .‬בעל ה "לשם" נרתע ואמר שאינו רוצה כלל לשמוע ‪ ,‬היות ו „שום סבון שבעולם אינו יכול לנקות את‬
‫המוח שקלט דברים אלו“‪ .‬והוסיף ואמר ‪ ,‬כי אינו מבין ‪ ,‬כיצד קרה הדבר ‪ ,‬שמאז שהיה אצלו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כל‬
‫כך השתבש (זה האחרון)‪.‬‬
‫הרה"ג ר' י‪ .‬א‪ .‬וויזר מספר ‪ ,‬כי הרה "ג ר' מנדל שיינין סיפר לו ‪ ,‬כי הוא ועוד שני תלמידי חכמים גדולים נכנסו‬
‫„מאיפה אתם באים “?‪ .‬הם סיפרו לו (בנימה‬ ‫פעם לבעל ה "לשם" אחרי סעודה שלישית והוא שאלם‬
‫התנצלותית)‪ ,‬כי הלכו לשמוע דרשה מר ' א‪ .‬י ‪.‬קוק‪ .‬הוא התפל א ושאלם‪„ -‬מדוע הלכתם בכלל לשמוע‬
‫אותו“? והם ענו לו‪ -‬מה ששמענו ממילא נכנס מאוזן אחת ויוצא מהאוזן השניה ‪ .‬אז הוא אמר להם‪„ -‬אבל חלק‬
‫נשאר בראש “‪ .‬הגאון ר "ז גרז ‪ ,‬אב"ד רחובות והגרש "ז שפירא גם שאלוהו האם ניתן לשמוע את דרשתו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וגם להם הוא ענה‪„ -‬עוד לא נבר א סבון בעולם שיוכל למחוק שניה של מחשבה לא טובה “‪ .‬הוא‬
‫מיד הוסיף ואמר ‪ ,‬בקשר לנאמר על ראיית פני אדם רשע‪„ -‬עוד לא נברא בעולם סבון שינקה ראיה לא‬
‫כשרה“רלח‪. .‬‬
‫ראינו כבר לעיל קלז‪ ,.‬שעל עריכת סעודות אלו על ידי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק כבר העיד מרן הרב מבריסק בשם אביו‪-‬‬
‫„הוא עורך באקסטזה מלאכותית סעודה שלישית ויורה אפיקורסות “‪.‬כנראה שמדובר על פרק הזמן שבו היה‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק הרב של בויסק ‪ ,‬שם התגורר בצעירותו הגה "ק רבי אלחנן וסרמן והוא זה שסיפר על כך למרן‬
‫הגר"ח מבריסק‪ ,‬או בזמן רבנותו ביפו ‪.‬‬

‫גדולי תלמידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬

‫ראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬טוענים בספרים ובעיתונות ‪ ,‬כי שלושת תלמידיו הגדולים אשר מאד העריכוהו ‪ ,‬מפאת‬
‫שליטתו בכל מכמני התורה ‪ ,‬תמכו עד סוף ימיהם גם בשיטותיו ההגותיות והמעשיות ‪ .‬נוכיח כאן‪ ,‬כי האמת‬
‫העובדתית טופחת על פניהם ‪.‬‬

‫רלח‪" .‬בדרך קדושת החיים"‪ ,‬הרב אהרן ח‪ .‬נשרי‪ ,‬עמ' ‪ ,200‬תשנ"ח‪ ,‬ב"ב‪ ,‬מעדותו של הגאון רמ"צ ברלין‪,‬‬
‫ראש ישיבת "רבי חיים עוזר"‪.‬‬
 ‫קס‬
‫הרב יעקב משה חרל"פ‬
‫הרב חרל"פ היה תלמיד חכם עצום‪ ,‬שרוב ימיו היה דבו ק לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכל נימי נפשו ‪ ,‬ואף בשיטותיו ‪ ,‬בצורה‬
‫הזויה‪ ,‬קנאית וקיצונית ‪ .‬לכן מרן ה "חזו"א" פעל מאחורי הקלעים כדי שהוא לא יבחר לרב ראשי ‪ ,‬כדי למתן‬
‫את המשך האצת החורבן וההרס שחולל רבו כאן בארץ (וכן נכתב על כך בלי להזכיר את שמו בפירושרח‪.)..‬‬
‫מה שגרם לרב חרל "פ ל היהפך לתלמידו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק קשור להספד על הרצל שר ' א‪.‬י‪ .‬קוק היה אמור‬
‫לשאת ביפו ‪ .‬הרב חרל "פ ירד ליפו עם הגה "צ ר ' מ‪ .‬סמניצר והגה "צ ר ' ע‪ .‬פרוש‪ ,‬כדי למחות על כך ור '‬
‫א‪.‬י‪.‬קוק הבטיח להם שהוא לא יספידו וכאן הוא פעל על פי היסוד הטקטי של השבתאות ההפכפכנית‬
‫ולמעשה‪ ,‬הוא כן הספידו ‪ .‬שוב ירדו הנ "ל כדי למחות בו ואז הוא הסביר להם שמה שהוא הבטיח להם זה‬
‫אינו שקר כי ההבטחה היתה רק להלכה אך למעשה הוא חשב כן להספיד ‪( .‬זה מזכיר ניסוחים של‬
‫פוליטיקאים מושחתים‪ -‬הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים )‪ .‬חבריו חזרו לירושלים והרב חרל "פ] נשאר‬
‫להתווכח איתו‪ ,‬ולבסוף ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק שיכנעו ואז הוא הפך לתלמידו (הגאון ר "י דינקלס ‪ ,‬מפי בנו הגאון רבי‬
‫שלמה אדלשטיין)‬
‫"פ נתון בשרעפי הזיותיו ודיבר על התחלת‬ ‫עם כינונה של המדינה השבתאית כאן בארץ היה הרב חרל‬
‫הגאולה‪ .‬בשנת ‪ 1950‬נראה‪ ,‬כי מתחילה אצלו מעט התפכחות ‪ .‬בהקדשה לספרו של חתנו רלט‪ .‬הוא אמנם‬
‫פותח בפתיח השבתאי‪"-‬עם התחדשות אתחלתא דגאולתנו "‪ ,‬ומיד לאחר מכן הוא מתחיל לכתוב על מייסדי‬
‫המדינה‪ ,‬המתייחסים אליה כמדינת גויים לכל דבר ‪ .‬בניגוד לרבו ומורו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא רואה במדינה‬
‫ומייסדיה את אויביו ‪ ,‬וכך הוא כותב שם‪...„ -‬ואם אמנם ‪ ,‬עודנו מלך אסור ברהטים עבים ועננים עוברים על‬
‫ארצנו וערפל יכסה פנינו מהאנשים אשר עודם מוכים בסנוורים ‪...‬ודומים (הם) להסתפק במשטר מדיני של‬
‫"ככל הגויים אשר סביבותינו "‪ ,‬ומתברכים בלבבם ללכת בשרירות ליבם‪ -‬כל אלו לא יפחידונו מאומה‬
‫ומזימותיהם כצל עובר ו"נצח ישראל לא ישקר " ויווכחו כי הלכו חשיכה ואין נוגה למו ‪ .“...‬אם כן ‪ ,‬לדידו של‬
‫הרב חרל "פ כל זמן אשר המדינה מתנהגת ברוח מייסדיה ‪ ,‬אין זה עדיין גאולה ומה שהוא הוזה ורואה‬
‫במדינה כ"אתחלתא גאולה " הוא משום המצב הארעי‪" -‬כצל עובר" של מדינה‪ ,‬הנמצאת בניגוד גמור לתחילת‬
‫הגאולה‪ ,‬כאשר הוא מקווה כי תוך זמן קצר תתחיל ראשית הגאולה ‪ .‬אמנם‪ ,‬לאחר שנה‪ ,‬הוא רואה‪,‬‬
‫כי מצב העניינים אינו כך ‪ ,‬והמדינה ממשיכה להתנהג במצב מחפיר ויוצרת מצב של עומק הגלות ‪ ,‬אשר היא‬
‫הפוכה לחלוטין מחזונו של רבו ושלו ‪ .‬לעזרתו באו המחתרות "בני פנחס " בירושלים ו "ברית הקנאים " בתל‬
‫אביב‪ ,‬אשר כוונתן היתה להפוך את המדינה השבתאית ל "מדינת הלכה "‪ " .‬בני פנחס " היתה מחתרת אשר‬
‫הורכבה מאנשי כנופיית הטרור‪" -‬ההגנה" שנשארו חרדים‪ ,‬ואילו "ברית הקנאים " ( בר"ק)‪ ,‬הורכבה מאנשי‬
‫כנופיית הטרור לח"י אשר נשארו חרדים‪ .‬אנשי המחתרת הללו ‪ ,‬היו שרידים מאותם גיבורים ‪ ,‬אשר הצ ליחו‬
‫להחזיק מעמד ולא נפגעו ממגמות ההתבוללות אשר הונהגו בכנופיות טרור אלו ‪ ,‬זאת בניגוד לרבים אחרים‬
‫אשר פרקו עול ונטמעו בחברה השבתאית ‪ ,‬כדוגמת האלוף שמואל גורודיש וחבריו מישיבת "עץ חיים "‪ .‬הם‬
‫חברו לכנופיות אלו ‪ ,‬משום שחשבו בתמימותם ‪ ,‬כי עם הקמת המדינה ‪ ,‬התנועה הצי ונית השבתאית תחזור‬
‫בתשובה‪.‬‬
‫פעולותיהםרמ‪-.‬הם הציתו אטליז טרף‪ ,‬בתי קפה מחללי שבת ברחובות אלנבי ופינסקר בת "ארמא‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫„בירושלים הוקם סניף חזק ‪ ,‬בפיקודו של צעיר כבן ‪ 18‬תלמיד ישיבת חברון ‪ ,‬כיום ראש ישיבה חשוב ואישיות‬
‫חשובה ביהדות החרדית “רמב‪„..‬גם בקרב גדולי תורה רבים ניכרה אהדה ללוחמי המחתרת ‪ .‬רבה הראשי של‬
‫אחת מן הערים הגדולות בארץ ‪ ,‬רב שכונה גדול בירושלים וראש ישיבה חשוב הצטרפו רשמית למחתרת ‪.‬‬
‫כשבאו אנשי המחתרת ל "חזון איש " הוא היה ספקן ‪...‬על כל פנים לא הניאם ממעשיהם “רמג‪ ..‬מי היה אותו‬
‫שכונה גדול בירושלים ? סיפר (לראש הישיבה הגאון רי "מ סגל ) אחד מן הפעילים הנמרצים במחתרת ‪ ,‬אשר‬
‫הוא כיום ראש ישיבה ידוע‪ ,‬כי הכוונה לרבה של שכונת "שערי חסד "‪ ,‬הרב חרל "פ‪ ,‬אשר היה מן התומכים‬
‫הראשיים במחתרת הירושלמית אשר התייעצו איתו רבות בעניני המחתרת (ביניהם גם ממשפחת זייבלד‬
‫הירושלמית)‪ .‬הוא הוסיף ואמר‪„ -‬הוא תמך עודד והמריץ “‪ .‬אותו ראש ישיבה ביקש להישאר בעילום שם ‪,‬‬
‫ואמר לנו ‪ ,‬כי גזר על עצמו שתיקה ואינו מתראיין גם לעיתונות וכדומה בשום ענין ‪ .‬נראה‪ ,‬שהרב חרל "פ רצה‬

‫רלט‪" .‬משנת ראשונים"‪ ,‬ח"א‪ ,‬הרב בארי ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"י‪.‬‬

‫רמ‪" .‬המרי‪-‬פרקים ממאבק הקיום של היהדות החרדית בארץ ישראל "‪ ,‬מ‪ .‬עמית‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשמ"ג‪.‬‬
‫רמא‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ‪.52- 3‬‬
‫רמב‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬
‫רמג‪( .‬שם) עמ' ‪.62‬‬
 ‫קסא‬
‫לקדם במהירות את הפיכתה של המדינה ל "מדינת הלכה "‪ ,‬כדי ש ה"אתחלתא דגאולה " תתחיל‪ .‬מהירות זו‬
‫מרומזת בהקדשה דלעיל‪ ,‬כאשר הוא כותב לגבי המצב ההתחלתי של המדינה כ "צל עובר"‪.‬‬
‫משיקולי קונספירציה ‪ ,‬כמובן שלא רצה להביע כל ש ינוי עמדה בצורה גלויה ממשנת רבו ‪ ,‬כי באם יתפסו‬
‫חברי המחתרת‪ ,‬הוא יהיה מן הראשונים שעלול ים להסתבך‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬פעולות המחתרת נכשלו בשנת ‪ ,1952‬ויתכן כי כשלון ז ה נגע מאד לליבו ‪ ,‬כי הוא נפטר באותה שנה ‪,‬‬
‫כאשר נוכח ‪ ,‬כי חזונו נכשל‪ .‬שינוי זה בעמדתו ‪ ,‬היה בניגוד גמור לשיטת רבו ובן רבו ‪ ,‬אשר ראה בממשלת‬
‫ישראל ובמדינה השבתאית "מלכות ישראל המשיחית "‪ ,‬אשר כל פעולותיה הן "קודש" ו"השראת השכינה "‪,‬‬
‫כפי שנראה להלן ‪ .‬עקב תנאי הקונספירצי ה‪ ,‬יכלו אנשי הציוניזם הדתי להעלים את התפנית הפרקטית‬
‫וההגותית בצורה קיצונית בחשיבתו של הרב חרל "פ‪ ,‬מהגותו השבתאית מודרנית של רבו‪-‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫הרב חרל"פ חוזר בתשובה וגם אינו מצטרף לצ ‪ .‬י‪ .‬קוק בקריאה לגייס בנות לצבא ושרות לאומי ‪.‬‬

‫הגאון רבי יצחק הוטנר‬

‫הגאון רב י יצחק הוטנר היה קרוב משפחתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ותלמידו ו נחשב מגדולי המעמיקים במשנתו של‬
‫המהר"ל מפראג ‪ .‬אנשי הציוניזם הדתי מפריחים שמועות על כך ‪ ,‬שהוא אמר ‪ ,‬כי ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה חלק‬
‫חשוב בבניית אישיותו התורנית המאוחרת ‪ ,‬אך נריה מביא בספרו ‪ ,‬סיפור אשר מתוכו משתמע ‪ ,‬כי הוא לא‬
‫רק חלק עליו בצורה נחרצת לגבי כל לשונותיו הכפרניות ובקשר להתחברותו לציוניזם ולכל שיטתו ‪ ,‬אלא אף‬
‫ראה בכך שיטה תמהונית ‪ .‬במשך השנים‪ ,‬כאשר הוא הוציא מה דורות נוספות של ספרו "תורת הנזיר"‪ ,‬הסיר‬
‫את הסכמתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לספר ‪ ,‬והשאיר רק את ההסכמה לספר של מר ן הגרח "ע גורודז 'ינסקי ומיותר‬
‫לציין כי אינו מזכיר את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכתביו והיה מחובר לחלוטין לגדולי ישראל ול "אגודת ישראל "‪ .‬את‬
‫הסיפור הנ "ל מביא נריה עצמו בספרו רמד‪ ..‬הרב שמחה הכהן קוק ‪ ,‬רבה של רחובות והרב צבי קפלן ‪ ,‬סיפרו‬
‫עדות ממה שהעיד בפניהם הגאון ר "י הוטנר‪„ -‬בימי בחרותי ‪ ,‬כששהה הרב על הכרמל לצורך מנוחה ‪ ,‬באתי‬
‫לבקרו‪ .‬כבן בית וקרוב משפחה‪ ,‬הותר לי להיות במחיצתו‪ .‬המטפלת בענייני הגשמיות של הרב בשהותו שם‪,‬‬
‫היתה בת דודי חוה לאה ‪...‬והיא דאגה גם לגשמיות שלי ‪ .‬ישבתי עם הרב בערב בחוץ ‪ ,‬ושוחחנו על דברים‬
‫שונים‪ ,‬והשתלשלו הדברים והגע נו גם לענין הציונות ‪ ,‬בנין הארץ וכו '‪ .‬וכאשר היה הרב מדבר על נושא זה ‪,‬‬
‫היה לוהט כולו ‪...‬והמשיל הרב אז על הציונות החילונית את המשל הנמצא בדברי חז "ל‪ ,‬על "הצפור שהלכה‬
‫וישבה לה על איקונין של מלך"רמה‪ ,.‬שאי אפשר לפגוע בה ‪ ,‬וכך הציונות על כל חסרונותיה ‪ ,‬כיוון שהיא פועלת‬
‫בשטחים חיוניים מאד לאומה כולה ‪ ,‬הרי כל הפוגע בה‪ -‬בנפשה של האומה כולה הוא פוגע ‪ .‬אמרתי להרב‪-‬‬
‫‪ ,‬כלום תהא לזה איזו שייכות‬ ‫ואם פרגוואי תקרא לעצמה בשם ישראל וגם תפעל למען צורכי עם ישראל‬
‫למחשבותיו או להרגשותיו של הרב ? והרי מה שאצל הרב הוא קודש קודשים ‪ ,‬אצל הציונים הוא סתם‬
‫פרגוואי?! ( ובנוסח שמסר הרב שמחה קוק שליט "א בשם הר "י‪ :‬ואם יבואו לארץ ישראל כמה מליון רוסים‬
‫וידברו עברית ויראו את עצמם כ "יהודים לאומיים "‪ ,‬האם גם אז יאמר הרב עליהם שהם דומים לציפור‬
‫שישבה על איקונין של מלך ?)‪ .‬הרב התרגש משאלתי ‪ ,‬והשיב והסביר בהתרגשות ‪ ,‬שיש ל ראות את פני‬
‫הדור בראיה יותר פנימית ‪ ,‬וכי ההתעוררות הלאומית יש לה יסודות עמוקים ‪ ,‬ככל המבואר בכתבי הרב‬
‫ואגרותיו‪ .‬אני עמדתי על דעתי והוספתי להתווכח ‪ ,‬וכשהשעה היתה מאוחרת ‪ ,‬נפרדתי מהרב ויצאתי‬
‫מחדרו (כחכם העדיף מנביא הוא ניבא על כך ‪ ,‬שתלמידי תלמידיו יחילו על גויים מרוסיה גיור רפורמי לפי‬
‫ההגדרות הפרוטסטנטיות והשבתאיות המודרניות ‪.).‬‬
‫למחרת כשהגיעה חוה לאה‪ ,‬עם ארוחת הבוקר‪ ,‬פגשה אותי בקרבת המלון ושאלה‪ -‬מה דיברת אתמול עם‬
‫הרב? והאם קרה משהו בשיחה הזאת ? כשתמהתי‪ :‬מדוע את שואלת זאת ? השיבה חוה לאה ‪ ,‬כי ארוחת‬
‫הערב אשר שמה על השול חן אמש נשארה במקומה ‪ ,‬וכן נוכחה כי הרב לא נגע במיטה אשר נשארה‬
‫מוצעת‪"-‬וכנראה לא אכל כלל‪ ,‬וגם לא ישן כל הלילה ‪ ,‬בגלל השיחה שהיתה ביניכם "“‪.‬‬
‫נראה ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק קיבל הלם ונדהם מכך ‪ ,‬שתלמידו חביבו ובן משפחתו חולק עליו בצורה קיצונית ‪ ,‬על כל‬
‫שיטתו השבתאית‪ -‬מודרנית ההזויה‪ ,‬לכן הגיב באופן זה ‪.‬‬
‫נביא עוד דוגמא לתפיסתו ההזויה של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בפרשת רצח ארלוזורוב ‪ ,‬לגבי הקשר בין שורש נשמתו‬
‫הטהורה של האדם על פי הקבלה לבין מעשיו בפועל‪„ -‬עורך הדין חיים כהן (לימים‪ ,‬שופט בית המשפט‬
‫העליון‪...).‬שלמד בצעירותו ב"מרכז הרב" תיאר את השיחה ביניהם‪:‬‬

‫רמד‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.429‬‬

‫רמה‪ .‬שמו"ר (כז‪,‬ה)‪.‬‬
 ‫קסב‬
‫"אבל הם (=אברהם סטבסקי ואבא אחימאיר ) חשודים ברצח ?" טען כהן ‪ " .‬לא יתכן !" הזדעק הרב קוק ‪,‬‬
‫"יהודי אינו מסוגל לרצוח ‪ .‬זה לא יתכן כלל ‪ .‬בנפש היהודי אין דבר כזה "“רמו‪..‬‬
‫עוד אמר הגאון הרב הוטנר רמז‪ .‬על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הוא –„‪...‬ידע יפה שורש הנשמה של פלוני ופלוני (מראשי‬
‫החילונים)‪ ,‬אבל לא ידע היכן גופם עומד “‪ .‬שוב אנו רואים ‪ ,‬כי עמדתו של הגאון ר "י הוטנר ביחס ל ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬היתה כי משנתו ההגותית היתה הזויה ‪ ,‬תלושה מן המציאות ואפיקורי יאנית‪.‬‬

‫הגאון רבי יצחק אריאלי‬

‫הגאון רבי יצחק אריאלי ‪ ,‬בעל "עינים למשפט "‪ ,‬היה ממקימי "מרכז הרב " והיה המשגיח של הישיבה ‪ .‬את‬
‫כוחו השקיע בנושאי סוגיות התלמוד ‪ ,‬הלכה ובסדור הספר הנ "ל‪ .‬הוא כמעט ולא נתן דעתו על ספרי‬
‫המחשבה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬אם כי בתחילה לא חלק על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הרי שבסוף ימיו חזר בו מדעותיו של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק ואף מההערכה הגורפת לגבי אישיותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬בתחילה‪ ,‬כשהוציא את ספרו ‪ ,‬הוא כותב‬
‫בהערכה גדולה על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ושיטתו ‪ ,‬אך בהוצאות של כרכים מאוחרים יותר השאיר מעט מאד ממה‬
‫שהיה בהוצאות הראשונות ‪ ,‬ונראה שגם זה כדי לצאת ידי חובה ‪ ,‬כאשר הוא משמיט את היותו ממייסדי‬
‫"מרכז הרב "‪ .‬מאוחר יותר היה מישהו אשר הוציא באופן פיראטי את ספרו ע ל פי ההוצאה הראשונה ‪ ,‬ולכן‬
‫הוזכר שם שוב כי היה ממייסדי "מרכז הרב "‪ .‬הראיה הברורה לחזרתו מכל הנ "ל היא ‪ ,‬שאת ילדיו לא שלח‬
‫ללמוד ב"מרכז הרב"‪ ,‬אלא לישיבות קדושות המנוגדות בתכלית לכל מה שמבטא "מרכז הרב"‪.‬‬
‫נכדי הרב אריאלי‪ -‬בניו של הרה "ג מרדכי אילן‪ ,‬נכנסו ל מרן הגרי"ש אלישיב ושאלוהו ‪ ,‬אם הם יכולים להשמיט‬
‫גם את מעט השבחים על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הוא השאיר בהקדמה לספרו ‪ ,‬היות והם רוצים להוציא מהדורה‬
‫נוספת של ספר זה ‪ .‬נכדו של הרב אריאלי אמר לנו ‪ ,‬כי מרן אמר להם ‪ ,‬שאם היה מדובר על ר ' צבי יהודה‬
‫קוק‪ ,‬זה היה אפשרי ‪ ,‬אך בהצטרף לעובדה כי פעולה זו היא נגד רצון הנפטר ויש בה גם מן האמת לפחות‬
‫לגבי בקיאותו בתורה של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אין לעשות כן (ולא כפי שמפיצים בחוגי הציונ יזם הדתי ‪ ,‬שהוא נזף‬
‫וגער בהם ‪ .).‬נכדו של מרן הגרי "ש אלישיב אמר לי ‪ ,‬כי מרן הביע בפניו את מורת רו חו לגבי מי שמתאר את‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כ"צדיק יסוד עולם "‪ .‬במשפחתו של מרן יש המביעים מורת רוח קשה על כך ‪ ,‬כי לבלרי ה "ציוניזם‬
‫הדתי" מפיצים שקרים שונים ביחס להערכתו ‪ ,‬כביכול‪ ,‬של מרן הגרי "ש אלישיב‬
‫לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובפרט שהוא אינו מזכירו כלל בחיבוריו ‪ ,‬פסקיו ומכתביו ואף‬
‫נתן הסכמה לספר "האיש ע ל החומה "‪ ,‬אשר תוקף בחריפות את ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪.‬‬
‫רמח‪.‬‬
‫‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק העביר‬ ‫בהקשר זה יש לציין את מה שכתב רבי אריה לוין‬
‫שיר למשפחת ה "לשם" „על מנת לחרוט על מצבת איש אלוקים לזכרון נצח “‪.‬‬
‫כיום על קברו של בעל ה "לשם" אין זכר לשיר זה ‪ ,‬כאשר הסיבה לכך ה יא‪ ,‬כי‬
‫נכדי ה "לשם" ובראשם מרן הרב אלישיב (אשר‪ ,‬כאמור לעיל ‪ ,‬אינו מזכיר כלל‬
‫את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בספרי שיעוריו ובפסקיו )‪ ,‬נמנעו מלחרוט שיר זה על מצבתו ‪ ,‬או‬
‫שיתכן‪ ,‬כי בזמנו היה מי שחרט שיר זה ‪ ,‬אך בעקבות כיבוש הר הזיתים והרס‬
‫המצבות שם‪ ,‬הוקמה מצבתו מחדש והמקימים הנ "ל לא חידשו את חריטת השיר הזה על מצבתו ‪.‬‬
‫בקשר לבקיאותו בתורה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כידוע‪ ,‬הוא הצליח להגיע רק לשני השלבים הראשונים של הלימוד ‪,‬‬
‫אך בצורה די מרשימה ‪ .‬הוא למד על פה את כל מקורות חז "ל בנגלה ובנסתר וכן את ספרי הפוסקים ובשלב‬
‫בנגלה ובנסתר ובכך התבטאה גאונותו ‪ ,‬אך לשלב השלישי של‬ ‫השני הוא סידר לעצמו את כל השיטות‬
‫העמקה בלמדנות עיונית וכל שכן ביצירת שיטה מעמיקה משל עצמו לא הגיע ‪ ,‬אלא רק נשאר בשלב השני‬
‫של הלמדנות מהסוג של בקיאות עיונית ‪ ,‬אשר בכך הצטיין בתחילה ביותר ‪ .‬וכן אנו רואים קיב‪( .‬עמ' ‪ ,)23‬כי‬
‫הוא היה קשור כולו לד רך לימודו של הנצי "ב מוולוז 'ין‪ ,‬אך הנצי "ב‪ ,‬שלמד לשם שמים ולא טינף את נפשו‬
‫בספרי כפירה כר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הגיע משיטה זו לעמקות בכל התורה ‪ ,‬בניגוד לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שבסוף נשאר‬
‫לעמוד בשלב זה ברמה יחסית רדודה וכפי שראינו לעיל את מה שכתב מרן החזו "א‪ ,‬כי גם בסוג של השלב‬
‫הזה הוא לא ידע ללמוד‪.‬‬
‫קיד‪.‬‬
‫גם מנהיג "המזרחי" בפולין‪-‬ניסנבוים כותב ‪ ,‬שמסיבה זו הוא נמשך דוקא לשיעורי הנצי "ב בישיבת וולוז 'ין‪-‬‬
‫„שיעוריו של הנצי"ב הצטיינו בפשט הגמרא ובחידושים קצרים בלתי מעמיקים “‪.‬‬

‫רמו‪ .‬מ‪ .‬ששר‪" ,‬חיים כהן"‪ ,‬עמ' ‪.63‬‬

‫רמז‪".‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.433‬‬
‫רמח‪" .‬לשם שבו ואחלמה"‪ ,‬הקדמה לחלק הביאורים של הספר ‪ ,‬ניסן‪ ,‬תש"ן‪.‬‬
 ‫קסג‬
‫סיכום דעת גדולי הדורות וגאוני הזמן על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כתביו ומעשיו‬
‫אם כי יש עדיין חומר רב על דעתם של כל גדולי הדורות ומאות מגאוני הזמן במאת השנים האחרונות ‪ ,‬אשר‬
‫נלחמו נגד אישיותו ‪ ,‬דעותיו כתביו ומעשיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בצורה החריפה ביותר ‪ .‬התמקדנו בבירור דעתם‬
‫וחכמיו‪ ,‬אשר במשך עשרות‬ ‫של חכמי התורה הגדולים ביותר במאת השנים האחרונות וגדולי גאוני הזמן‬
‫שנים ללא לאות ‪ ,‬משקרים ומשכתבים ראשי הציוניזם הדתי את עמדותיהם‪ -‬כדי להתאימם לצרכיהם‪ -‬של‬
‫גדולי ישראל כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ושיטותיו ‪ .‬הראנו כי כולם ללא יוצא מן הכלל ובצורה נחרצת יצאו נגדו בצורה‬
‫ישירה או עקיפה ‪ ,‬אף שהיו כאלו ‪ ,‬אשר בתחילה עוד סינ גרו עליו מפאת ריחוק מקום ותקשורת לקויה ‪ ,‬אשר‬
‫מנעה שקיפות וידיעות עליו בזמן אמת ‪ ,‬לגבי כל מה ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עשה ‪ ,‬כתב ואמר ‪ .‬זוהי‪ ,‬לכאורה‪ ,‬תופעה‬
‫יוצאת דופן ‪ ,‬אשר בניגוד לשבתאי צבי ומשה ב ‪ .‬מנדלסון‪ ,‬אשר הצליחו לרמות מעט מגדולי ה "אחרונים"‬
‫ביחס לאישיותם ודעותיהם ‪ ,‬הרי שלגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו רואים‪ ,‬בסופו של דבר ‪ ,‬כי דעת כולם היתה ברור ה‬
‫לגבי אישיותו ודעותיו ‪ ,‬כפי ש ראינו לעיל ‪ .‬נראה‪ ,‬כי הסיבה לכך נובעת מתוך הלקחים והנסיון אשר נצברו‬
‫‪ ,‬החל מהשבתאות המקו רית וכלה בזו המודרנית‬ ‫במשך הדורות לגבי השבתאות בגלגוליה השונים‬
‫וגרורותיה היהודו‪-‬נוצריות ו בכללם הציוניזם הדתי ‪.‬‬

‫שנאת החינם האדירה אשר יצר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בין כל הציבורים האפשריים בארבעת‬
‫מימדיה‪ ,‬תוך כדי שימוש מעוות במותג הפרסומי שלו‪"-‬אהבת ישראל"‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מנסח במכתב קסח‪ .‬את תמצות המותג הפרסומי שלו במילים אלו‪...„ -‬זאת היא מגמתי כפי כ חי‬
‫לקרב את הרחוקים ולדבר על ליבם שיתקרבו לתורה ומצוות ‪ .“...‬נראה להלן ‪ ,‬כיצד תחת מסווה של מותג‬
‫זה‪ ,‬יצר שנאת חינם במימדים אדירים ובלתי הפיכים ‪.‬‬

‫שנאת חינם ופילוג היהדות החרדית‬

‫ראינו כבר לעיל קעח‪ ,.‬את דברי ה "חפץ חיים " במכתבו ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולרבניו בו הוא מאשים או תו ואותם‬
‫ביצירת שנאת חינם ומחלוקת ועיכוב הגאולה ‪ .‬הראנו גם לעיל את כל המחלוקות שיצרו פעולותיו בירושלים ‪,‬‬
‫כיצד ירד לחייהם של גאוני ירושלים ‪ ,‬גדוליה ושאר התושבים אשר התלכדו מאחוריהם ‪ ,‬בפרט על ידי‬
‫התמנותו כ "רב ראשי מטעם "‪ .‬המחלוקות ושנאת החינם אשר יצר ‪ ,‬יצרו גם שסע בתוך הרבה משפחות‬
‫ובכללן משפחת אוירבך המיוחסתרכ‪..‬‬
‫שסע זה אשר הוא יצר ‪ ,‬גרם לפגיעה קשה ביותר בציבור הציוני דתי ‪ ,‬כפי שמעידים שדכנים רבים ‪ .‬בציבור‬
‫זה הרבה בחורים ובחורות נגזרו עליהם עכובי שידוכים קשים ‪ ,‬בדידות ועריריות מחוסר יכולת להשתדך עם‬
‫בחורים ובחורות ‪ ,‬אשר השו"ע הוא נר לרגלם ללא סינונים מקרב הציבור החרדי עקב תסכול ‪ ,‬חוסר תקשורת‬
‫‪ .‬החרדים מתעבים את יסודות‬ ‫ותיעוב מצד חניכי הציוניזם הדתי ביחסם לחרדים השומרים על המצוות‬
‫התפיסה השבתאית‪ -‬מודרנית היות והם לא התבלבלו ולא נסחפו לשרת בהתלהבות את מפעל השמד‬
‫וההשמדה התת‪-‬תרבותי של הציוניזם השבתאי‪ -‬מודרני‪.‬‬

‫קיבוע השסע העדתי‬

‫ראינו לעיל קסא‪–.‬קסב‪ .‬את מלחמתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בתימנים ב ישוב החדש ונישול אנשים רבים ממשרותיהם‬
‫וממשענתם הכלכלית‪ .‬ראינו גם את כעסם עליו בעמידתו לצד השוחטים האשכנזים ‪ ,‬והפכפכנותו בענין זה‪.‬‬
‫פעולותיו נגד העדה התי מנית החלו על ידו עוד לפני שרובם עלו לארץ ‪ .‬הוא התבקש על ידי "המשרד הארץ‬
‫ישראלי" של ההסתדרות הציונית להתגייס לשם העלאת יהדות תימן ‪ ,‬על מנת שיהיו תחת השפעת השמאל‬
‫וכך יוכלו גם ל הרוויח עבודה זולה וגם לשמד אותם ולהוסיף אותם ככוח אלקטוראלי בהמשך ‪ .‬הוא התבקש‬
‫לעשות זאת על פי מיטב שיטות הקונספירציה השבתאית‪ ,‬אשר כללו רמאו יות ושקרים גסים ‪ ,‬וכל זאת כדי‬
‫שניתן יהיה להונות את רבני תימן ולשכנעם להשפיע על יהדות תימן לעלות לארץ במסגרת השמאל הקיצוני‬
‫כאן בארץ וכאמור גם לשם מילוי ה מחסור בידים עובדות זולות בשדות החלוצים ‪ ,‬היות שרוב החל וצים איבדו‬
‫כל מוטיבציה לעבוד וחיפשו עבודות קלות ‪ ,‬כפי שמתאונן על כך ז ‪ .‬סמילנסקי ("הפועל הצעיר " תר"ע‪ ,‬עמ'‬
‫‪„-)12‬ידוע לכולנו ‪ ,‬כי רבים מהחלוצים חדלו מ לעבוד באותה התלהבות שהיתה לפנים ‪...‬ובהמצא להם‬
‫הזדמנות לקבל משרות משגיחים או פרנסות קלות אחרות ‪ ,‬הם פונים עורף לעב ודה חקלאית ‪...‬כל עבו דתנו‬
‫החלוצית עלולה לרדת לטמיון “‪.‬סמילנסקי מנפץ את המיתוס הציוני והציוני דתי ‪ ,‬כבר בשנת ‪ .1920‬כל אותם‬
‫ציונים אשר עלו לארץ ‪ ,‬היו משומדים ומופקרים ‪ .‬המיתוס הציוני ‪ ,‬אשר המחקרים הפוסטציוניסטים ניפצוהו‬
‫אחת לאחת ‪ ,‬טיפח את אותו השקר הגדול ‪ ,‬שכביכול כל החלוצים היו נאמנים לערך הנוצרי המילנארי של‬
 ‫קסד‬
‫"שיבת ציון" לפני בואו של אותו האיש מנצרת ‪ ,‬סמילנסקי מעיד שברוב רדידותם המופקרת ‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬בזו‬
‫גם לערך זה‪.‬‬
‫ידועים המחקרים השונים לגבי יחסם של החלוצים לעולים התימנים ‪ ,‬כפי שנהגו באמריקה כלפי העבדים‬
‫הכושים ואף מעבר לכך‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נדרש ליצור את הבסיס להתאכזרות זו ‪ ,‬על ידי מתן כסוי הסוואתי‬
‫לשמואל יבנאלי (ורשסקי‪ ,‬האתאיסט מ "פועלי ציון שמאל ")‪ ,‬שהתחפש ליהודי חרדי ‪ ,‬לאחר שגידל לצורך כך‬
‫זקן ופיאות ‪ ,‬באמצעות מתן נתינת מכתב ש "דר לידו על ידי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כדי למשוך את עשרות אלפ י יהודי‬
‫תימן למלכודת מוות חומרית ורוחנית ‪ .‬הוא הצליח במזימה זו ‪ .‬ראינו לעיל ‪ ,‬שאליעזר בן יהודה ‪ ,‬בבואו לארץ‬
‫לשם יצירת בסיס לשימוד יהודי הארץ גם התחפש כמו יבנאלי בתור רב ‪ ,‬אך הוא לא הצליח במזימתו זו ולכן‬
‫מיד הוריד את התחפושת שלו ‪ ,‬כיוון שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק עדיין לא הגי ע לארץ ‪,‬לכן לא היה לו גבוי של רב מקומי ‪,‬‬
‫אך יבנאלי יכל כבר להשתמש בשירותיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שכבר הגיע אז לארץ וכיהן כרבה של יפו ‪ .‬תיאור‬
‫מפורט על מזימתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק יחד עם האתאיסטים מ "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון " מובא בספרו של רבי‬
‫עובדיה קרוואני "על צפורני נשרים" בפרק "משיח שקר "‪-‬שמואל יבנאלי ‪ ,‬עמ' קפא (יו"ל על ידי ארגון "תורת‬
‫אבות"‪ ,‬ארץ ישראל ‪ ,‬תשמ"ח)‪„ -‬מטרת המזימה היתה להטעות את התימנים ולהסוות את שליחותו של‬
‫יבנאלי כשליחות דתית טהורה ‪...‬בתחילה רצו לצרף תימנים למשלחת ‪ ,‬אולם אלו ס ירבו‪ ,‬כיוון שידעו שמדובר‬
‫בהטעיה מכוונת‪(...‬עמ' קפג) לבסוף נסע יבנאלי לבדו ‪ .‬לצורך ה "כסוי" גידל זקן ופיאות ואף ָלמד את אורחות‬
‫חיי התימנים ‪ .‬כן ִל מד לשונו לדבר בלשון מליצה ‪...‬הסב יבנאלי את שמו לשם מזרחי ‪ :‬אליעזר בן יוסף ‪ .‬הוא‬
‫אף שיתף בקנוניה את הרב קוק ‪...‬שטרח לכתוב עבורו מכתב ש "דרות (שלוחא דרבנן)‪ ,‬בסגנון רבני הממליץ‬
‫עליו כעל רב ותלמיד חכם הבא לגולה על מנת לדרוש ולחקור את מנהגי תימן ‪ .‬כמו כן צירף הרב קוק‬
‫שאלות בהלכה לרבני תימן‪ ,‬כדי להגדיל את הרושם ‪...‬בט' כסלו תרע"א (‪ )1911‬יצא יבנאלי לדרכו “‪ .‬בספרו‬
‫של יבנאלי "מסע לתימן " ( הוצ' מפלגת פועלי ארץ ישראל ‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשי"ב‪ ,‬עמוד ‪ )73‬הוא כותב על מזימת‬
‫‪...‬מצוייד‬ ‫הרשע שלו‪„ -‬נקבע שיש ל שוות למסע גוון דתי וכי עלי לנסוע למראית עין בשליחות הרב קוק‬
‫באיגרת ו בפנקס שאלות מאת הרב קוק ‪ .“...‬הרב קרוואני ממשיך ומספר שם ‪ ,‬כי הסוואה זו היתה נחוצה לו‬
‫בעיקר על מנת ל קנות את אמונם של התימנים שכולם היו חרדים‪„-‬במכתבו הראשון מתאריך ‪ 2.1.11‬הוא‬
‫מספר כבדרך אגב ‪ ,‬כי הציג את עצמו בפני ראש קהילת ע דן כשליחו של הרב קוק ‪...‬פגישתו עם הרב מני ‪,‬‬
‫חכם באשי מחברון‪ ,‬היתה לו לעזר רב ‪ ,‬אלא שיבנאלי כמעט שנפל בפח ‪ .‬הרב מני הציע לענות על כל שאלות‬
‫הרב קוק במקום ותמה אם לצו רך זה הוא צריך להתגלגל עד לתימן‪...‬שכן‪ ,‬מנהגי תימן היו ידועים בארץ‬
‫ישראל‪ .“...‬יבנאלי ממשיך ומספר (עמ' קצד) בספרו‪„-‬הרב המשיך וחקר מדוע לא כתב הרב קוק את כל‬
‫הדברים האלו (השליחות הציונית ) שאני מספר לו ‪ .“...‬ממשיך ומספר הרב קרוואני‪„ -‬עמדתו של מארי יצחק‬
‫(רב קהילת עדן) היתה "שמוטב וימותו ברעב בתימן‪ ,‬מאשר יבואו לאכול טרף ולחלל שבת בארץ ישראל "‪.‬‬
‫בענין זה כותב יבנאלי ל "משרד הארץ ישראלי "‪"-‬שיבקשו את חוות דעתו של הרב קוק ‪ ,‬שיכתוב לרב (מארי‬
‫יצחק) את השקפתו ‪ ,‬האם רשאי אדם למנוע עצמו מלעלות לארץ ישראל בג לל הסיבה הזו (=המובאת‬
‫בהלכה)"“‪ .‬ליבנאלי היה ברור שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק "יספק את הסחורה " ויכתוב נגד כל דברי חז "ל [במס' כתובות‬
‫(קיא)] והפוסקים בענין זה באמצעות "נימוקים" העטופים בערפל מושגי מעולם הרז והסוד ‪ .‬עד כמה שראשי‬
‫הציוניזם ליגלגו על אותם תימנים ‪ ,‬ניתן לשפוט בין היתר מכך ‪ ,‬שעל שמו של י בנאלי נקרא אחד מ הרחובות‬
‫בראש העין ‪ ,‬בה היה ריכוז גבוה של תימנים‪ .‬נראה עוד להלן ‪ ,‬כי גם תלמידו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‬
‫הושפע מדרכו של מורו וכתב לגבי ילדי טהרן ‪ ,‬אשר הטיפול בהם היה בסמכותו מתוקף הי ותו ראש מחלקת‬
‫העליה של הסוכנות אז ‪ ,‬כי עדיף שילדים אלו יעברו שימוד בקיבוצי "השומר הצעיר " ולא יתחנכו בתלמודי‬
‫התורה החרדיים תקיג‪ ..‬גם תלמיד אחר של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬משה חיים שפירא ‪ ,‬שהיה יחד עם פישמן מראשי‬
‫הציוניזם הדתי בתקופת קום המדינה ‪ ,‬הושפע מר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בתחום זה של היחס לתימנים ‪ ,‬תוך יצירת‬
‫השסע העדתי וקיבועו וההתאכזרות כלפי העדה התימנית ‪ .‬רבי עובדיה קרוואני מוכיח שם בספרו (עמ' ט‪-‬יד)‬
‫בצורה מאד ממוסמכת ‪ ,‬שאכן‪ ,‬כאשר משה חיים שפירא כיהן כשר הבריאות בעת עליית יהודי תימן ‪ ,‬הוא‬
‫ניצח על ההרג של ילדי תימן על ידי טיפול רשלני מכוון דוקא בילדים אלו בבתי החולים ועל חטיפת ילדי‬
‫התימנים‪ ,‬אשר רובם ‪ ,‬מתוך שש מאות הילדים החטופים (יש לציין ‪ ,‬כי מאז כתיבת הספר נחשף מידע ‪,‬‬
‫המאשש את מספר החטופים ועוד ילדים נעדרים לכדי חמשת אלפים ‪ .‬חלקם נמכרו למנזרים בירדן ולתיירים‬
‫יהודים ושאינם יהודים שבאו מחו "ל‪ ,).‬נחטפו כאשר הם אושפזו בבתי החולים וכן נחטפו נשים מבעל יהן‬
‫כאשר הן אושפזו ‪ .‬הוא מוכיח שם ‪ ,‬כי גם כאשר פנו למשה חיים שפירא ללא הרף‪ ,‬להפסיק את המסע הנאצי‬
‫הזה של הרצח ‪ ,‬החטיפות ומכירת הילדים ‪ ,‬הוא המשיך לא רק לשתוק ‪ ,‬אלא גם דאג להשתיק ולגבות את‬
‫אנשיו‪ ,‬שרובם היו אתאיסטים מהשמאל וזאת כעבד נרצע של ראשי הציוניזם אשר הפעיל ו מערך סדיסטי‬
‫זה‪ ,‬כאשר הוא מעודדם להמשיך בונדליזם נאצי זה ‪.‬‬
 ‫קסה‬
‫קיבוע השסע ושנאת החינם בין המתבוללים ושומרי המצוות‬
‫ראינו לעיל קח‪ ,.‬כי המתבוללים הג יעו לארץ עם שנא ה ליהדות וליהודים אמיתיים‪„ -‬אשר ינקה את איבתה‬
‫לדת‪ ,‬בראש ובראשונה ממסורת ההשכלה העברית ‪=(...‬וכן) איבה בנוסח ה"בונד"“‪ .‬ברם‪ ,‬כיוון שהגיעו לארץ‬
‫ונוצרה מסגרת חדשה של קיבוץ גלויות ‪ ,‬אפשר היה ליצור מסגרת של "מודוס וויונדי "‪ ,‬אשר תאפשר חיים‬
‫תקינים זה ליד זה ולאט לאט להשפיע על מתבוללים אלה להפחית את שינאתם המתוסבכת אשר נבעה‬
‫מתוך רגשי נחיתות ‪ .‬חיים נ ‪ .‬ביאליק‪ ,‬כתלמידו ש ל "אחד העם "‪ ,‬פעל להחדרת המודעות לגבי קיום סמלי של‬
‫השבת תוך יציקת תוכן במושג זה ‪ ,‬הכופר באלוקים ותורתו ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק פעל בעקבותיהם גם בכיוון זה תוך‬
‫רצון להרחיב מעט את קיום ה "מצוות"‪ ,‬אשר בהן החלוצים ישתמשו כמעטה ליסודות הכפרניים של‬
‫הלאומיות‪ ,‬כגון שבת ‪ ,‬כשרות ואכילת מצות ‪ .‬הוא עשה שימוש במותג של "אהבת ישראל " ובכך גם חיפה על‬
‫זהות דעותיו עם דעות המתבוללים השבתאיים כתת ‪-‬תרבות מתרפסת ‪ ,‬אשר מתבוללים אלה היוו עבורו את‬
‫תרבות‪-‬האם שלו‪ ,‬כפי שראינו לעיל ולהלן ‪ .‬לכן הוא ביצע פעולות שונות אשר יצרו שנאת חינם מצד‬
‫המתבוללים נגד שומ רי המצוות ‪ ,‬אשר מבחינתם הוא היווה את נציגם ‪ .‬כחכם עדיף מנביא ‪ ,‬כבר ניבא על כך‬
‫הסבא קדישא הרש "א אלפנדרי וכתב ג‪( .‬חלק ג '‪ ,‬עמ' א'צ) על פעולות אלו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק – „מעורר מדנים‬
‫ומרבה במרד“ –היינו‪ ,‬אנטיות‪ ,‬להכעיס וחילול השם ‪ .‬פרופ' אניטה שפירא מסכמת בפרספקטיבה היסטו רית‬
‫את מחקרה בנושא זה וכותבת קח‪( .‬שם עמ ' ‪„ -)250‬ניסיונותיו של הרב קוק להביא את הפועלים לשמירת‬
‫מצוות החריפו את הניגודים וחידדו את נטייתה האנטי דתית של תנועת העבודה“‪.‬‬
‫"היתר השמיטה " המוזר אשר "פסק" נגד כל גדולי ישראל [מלבד כמה מהם ‪ ,‬אשר התירו את הדבר או‬
‫משום שה וטעו‪ ,‬מפאת ריחוקם מהארץ (והתבטא כבר על כך מרן החזו "ארו‪ ,).‬כי מדובר בפיקוח נפש או‬
‫משום שהסתמכו בהיתרם על טעויות בכתבי יד או טעויות אחרות כפי שפורסם בספר על כך עם הסכמת כל‬
‫גדולי ישראל‪ ].‬יצר בילבול בין החקלאים וכיוון שראו שיש מי שמתיר ‪ ,‬נוצרה תרעומת על מי שפסק לקיים את‬
‫שמירת השביעית כהילכתה ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יצר בכך בין החקלאים אי בהירות והחלשת קיום השמיטה בארץ ‪.‬‬
‫נושא השמיטה ‪ ,‬אשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התיר על ידי "היתר המכירה" גרם להפקרות מוחלטת „ככל שדבר ההיתר‬
‫הלך והתפשט ‪ ,‬יצאו הדברים מכלל שליטתו של הרב קוק ‪ .‬מעתה סברו החקל אים לאחר הפרסום ‪ ,‬כי קיים‬
‫היתר גורף וכי אין עוד צורך להתייעץ עם הרב בענין זה ‪ .‬המצב הזה עורר את חמתו של הר ידב"ז והוא שב‬
‫וכתב בזעם לרב קוק ‪ ,‬כי בגלל "פסיקותיו" קיימת הפקרות בקיום מצוות שביעית וכי פקידות הברון מכריחה‬
‫עתה את החקלאים‪-‬על פי היתר הלכתי כביכול‪ -‬לעבור על המצוה“קלח‪( .‬עמ' ‪.)89-90‬‬
‫מרן הרידב "ז שולח מכתב חריף לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬וכותב לו שהוא הרס את יישום השמיטה בארץ ‪ .‬הוא שואל‬
‫אותו במכתבו ‪ ,‬מדוע הוא מפיץ את ספרו "שבת הארץ "‪ ,‬שם הוא מתיר את העבודה בשנת השמיטה על ידי‬
‫"היתר המכירה "‪ .‬הוא מאשים אותו ‪ ,‬כי בכך הוא פוגע בא ותן קבוצות גדולות של חקלאים ‪ ,‬אשר רצו לשמור‬
‫את השמיטה בכל מחיר ואילו ספרו מרפה את ידיהם וגם נותן חרב בידי פקידי הברון רוטשילד הנוגשים‬
‫בהם להמשיך לעבוד גם בשמיטה ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שואל אותו במכתבו אל הרידב "זער‪( .‬ח"ב איגרת תקנ "ה)‬
‫מדוע הוא מגדף אותו ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק השיב לו ‪ ,‬כי הוא אינו מפיץ כלל את הספר ‪ ,‬אלא להפך ‪ ,‬מתנגדיו בחו "ל‬
‫מבקשים לראות את הספר ורק אליהם הוא שלח את ספרו והוא אינו יודע מי מפיץ את הספר ושולחו לחו "ל ‪-‬‬
‫„שכלל לא התערבתי כלל בענין הקונטרס והפצתו ואיני יכול להיות אחראי אם איזה איש שלח אותו לחו "ל“‪.‬‬
‫כאן שוב מתברר כיצד הוא משקר כשקרן סדרתי שקר גס כדי להתאים את עצמו לדרישותיה‬
‫האולטימטיביות של תרבות האם שלו‪ -‬הציוניזם‪ ,‬אשר דרשה מהפועלים בארץ להמשיך לעבוד בשנת‬
‫"איגרות הראי "ה"‪ ,‬אשר בהן הוא כותב‬ ‫השמיטה‪ .‬שקר זה מתברר לכל המתבונן באיגרות שונות בספר‬
‫מיוזמתו מכתבים עוד לפני התאריך של מכתבו לרידב "ז‪ .‬במכתבים אלו הוא מדרבן אנשים שונים לקבל את‬
‫הספר ואף כותב שהספר עוד מעט יצא לדפוס ער‪( .‬ח"א‪ ,‬איגרות רנ "ב‪ ,‬רנ"ג) ואף יותר מכך ‪ ,‬הוא שולח את‬
‫הספר לברון עצמוער‪( .‬ח"א רעח)‪.‬‬
‫באחד ממכתבים אלו ער‪( .‬ח"א‪ ,‬רנ"ג)‪ ,‬הוא מוסיף עוד שקר גס ‪ ,‬שרק בית הדין החסידי יצא נגד פסקו להתיר‬
‫את שמן השומשומין ‪ ,‬בו בזמן שקיים צילום ("לשעה ולדורות "‪ ,‬הרב בנימין קלוגר ‪ ,‬עמ' ‪ )36‬של פסק משותף‬
‫מכל בתי הדין האשכנזים ‪ ,‬חסידים‪ ,‬ספרדים ושל החכם באשי‪ ,‬היוצאים חוצץ נגד "פסקו" הרפורמי‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תוקף את גדולי ישראל ומאשימם ‪ ,‬כי עמדתם ביחס לקיום השמיטה כהלכתה ‪ ,‬אינה נובעת‬
‫מצדיקות אלא מ „עצלות הדעת וחלישות ‪ ,‬הגורמת לאדם לפול ‪...‬וזאת היא העוכרת את הכל ‪ ,‬וזאת היא‬
‫רשעה ופתיות‪“...‬קצ‪( .‬מחברת א'‪ ,‬פיסקה תסט‪.).‬‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מונה לרבה של יפו ‪ ,‬אך עיקר תפקידו היה – רבם של המושבות החדשות בישוב ה חדש‪ .‬ראינו‬
‫לעיל שבהיותו ביפו הוא היה שקוע בעיקר בקריאת הספרות הנוצרית משכילית וכתיבה אינסופית תוך‬
‫שדרוג התורה לפי תפיסותיהם הנוצריות של הוגי דעות נוצריים ויהודו‪ -‬נוצרים‪ .‬במושבות החדשות היתה‬
 ‫קסו‬
‫עזובה רוחנית גדולה ‪ .‬האיכרים היו צריכים לעבוד בפרך כל היום כדי שיהיה להם מה לאכול ‪ ,‬כשמעליהם‬
‫עומדים הפקידים היהודו‪ -‬נוצרים של הברון רוטשילד ודואגים לחסל כל זיק של יהדות במושבות ‪ ,‬בעזרתם‬
‫של היהודו‪ -‬נוצרים שהגיעו לארץ ממזרח אירופה ‪ .‬לבתי הדין בירושלים ובראשם רבה הראשי של א "י מרן‬
‫רבי יוסף חיים זוננפלד ‪ ,‬הגיעו הדי החורבן הרוחני המתר חש באותן מושבות ‪ .‬רב שיוקדת בו יראת שמים ‪,‬‬
‫היה מיד עם התמנותו לרב ‪ ,‬נוסע לכל המושבות ומברר מה הן הבעיות הרוחניות במושבות ודואג למינוי‬
‫רבנים‪ ,‬שוחטים ומוהלים ‪ .‬הוא גם היה דואג להקמת תלמודי תורה וישיבות וכן היה דואג להקמת רשת‬
‫שיעורי ערב לאיכרים ‪ .‬לשם המימון של אות ם מפעלים היו לו כספים רבים מ "קרן היסוד " שהוא היה מראשי‬
‫התועמלנים לגיוס כספים לקרן זו של ההסתדרות הציונית ‪ .‬הגרי"ח ובית דינו ראו כמה אדיש רבה של יפו‬
‫לנעשה במושבות ‪ .‬הם ראו שהדבר היחיד בו הוא עוסק בהתלהבות הוא יצירת "פסקי‪-‬דין" לביטול המצוות‬
‫התלויות בארץ ‪ ,‬היתר מכירה בשמיטה ‪ ,‬התרת כלאים לכתחלה ועוד ‪ ,‬כדי לספק את רצונם של ראשי‬
‫תרבות‪-‬האם שלו – הציוניזם ‪ .‬כמו כן הוא עסק בהתלהבות בגיוס כספים לתנועה הציונית ‪ .‬בכספים אלו הם‬
‫השתמשו כדי לחסל סופית את היהדות בישוב החדש על ידי בניית בתי ספר כפרניים באותם מקומות‬
‫ובקניית אדמות חדשות להושיב עליהם מה שיותר כופרים ולוחמים ביהדות ובהדפסת ספרי כפירה ועתונות‬
‫כפירה‪ .‬הם לא רצו לסלק אותו מרבנות זו ‪ ,‬כי בתי הדין ראו בכך פגיעה קשה בו וחילול השם ‪ ,‬כפי שראינו‬
‫לעיל שכתבו הגרי "ח והגרי "י דיסקין במכתבם שהתנהלותם כלפיו נעשה במירב האיפוק ‪ .‬הפתרון שנמ צא‪,‬‬
‫היה לארגן מסע רבנים לאותם מושבות ובכך לאלץ אותו גם להצטרף אליהם וממילא הוא גם יצטרך כמוהם‬
‫לדרוש דרשות של חיזוק התורה ‪ .‬ברם‪ ,‬רבים תמהו מה יכל לעזור מסע חד‪ -‬פעמי לאותם מושבות ‪ ,‬הרי‬
‫לאחר אותו מסע ימשיך החורבן כפי שהיה ‪ .‬מיומן המסע שתיעד מסע זה ‪ ,‬נראה שהכוונה ה יתה שר ' א‪.‬י‪.‬‬
‫קוק יווכח בחורבן ובעזובה שם ואז יציע הגרי "ח זוננפלד הקמת גוף של כל בתי הדין בארץ שיטפלו בכל‬
‫הנצרך כדי לכונן מושבות חרדיות על אדני התורה והיראה בכל תחומי החיים ‪ .‬אמנם‪ ,‬משמעות הקמת גוף‬
‫זה היתה "משיכת השטיח " מתחת לרגליו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק ולכן הציע הג רי"ח שרישמית גוף זה יעסוק רק‬
‫בתקנות של תרומות ומעשרות וממילא בסופו של דבר גוף זה יעסוק בכל שטחי החינוך וההלכה ‪ .‬ר' י‪.‬א‪ .‬קוק‬
‫שמע על כך ‪ ,‬אך מיד טירפד רעיון זה בניסוח דיפלומטי מתוך סיבה בלתי הגיונית ‪ ,‬שבני המושבות אינם‬
‫רגילים בכך‪ ,‬בו בזמן שבכל מקום שהרבנים הגיע ו‪ ,‬זעקו בני המקום לעזרה רוחנית ‪ .‬נצטט ארועים אלו מתוך‬
‫יומן המסע ‪ ,‬כפי שהובא בספרו של עמיהוד לוין ("אלה מסעי "‪ ,‬עמ' ‪ ,71‬מהדורה חדשה ‪ ,‬שנת תשע "א) ‪-‬‬
‫„בבוקר יום רביעי י "ט בחשון תרע "ד נסענו מיפו בעגלה ובאנו לחדרה אור ליום כ ' בו‪...‬תימני אחד מחברי‬
‫הוועד מתאונן בפתקא ש הוא מוסר לרבנים ‪ ,‬שאין בהמושבה (=שהוקמה על ידי חרדים ושראש ישיבת חברון‬
‫הגאון הגדול רב מ ‪.‬מ‪ .‬אפשטיין מימן חלק מאדמותיה ) לא תורה ולא תפילה לא מורה דעה ומבין שמועה ‪ ,‬רק‬
‫ו"כיפר אדמתו עמו "‪ .‬ישנם עוד לומדים יודעי ספר ‪ ,‬אולם אין קביעת עתים לתורה בבית הכנסת ‪ .‬הרב יוסף‬
‫חיים זוננפלד הציע לשתף כל בתי דינים שבארץ ישראל ‪ ,‬בענין התקנות שהרב רי "ב הורוויץ מעיר לתקן‬
‫בתור תקנות קבועות ביחס להממונים על עניני הדת בשם ועד תרומות ומעשרות ‪ .‬הרב דיפו (=י‪.‬א‪ .‬קוק)‬
‫מסופק על דבר הרושם של שיתוף רבנים רבים אם לא יזיק ‪ ,‬באשר לא הורגלו עדיין בני המושבות בזה ‪.‬‬
‫כאמור הוא טירפד מהלך זה ‪ .‬לישובים החלו להגיע חילונים ור ' א‪.‬י‪ .‬קוק "ניסה" להשפיע עליהם לקיים מעט‬
‫מצוות והתוצאה כאמור היתה הפוכה שנאה גדולה יותר בין חרדים לבין אותם ערב רב על כך שר ' י‪.‬א‪ .‬קוק‬
‫אינו מתנהג בצורה מוחלטת כעבד נרצע שלהם ‪ ,‬משום שהוא צריך להראות כלפי בתי הדין בירושלים שהוא‬
‫עושה משהו בנידון ‪ .‬הציוניזם הדתי כמובן מסלף והופך את העובדות המופיעות ביומן המסע ‪.‬‬
‫נסיונותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כביכול לקרב את הפועלים ליהדות ‪ ,‬גרמו לכעס של תנועת העבודה ‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫הצטייר עבורם כחותמת הגומי לכל מעלליהם ויסודות הנצרות הפרוטסטנטיות אשר עליהם הם היו אמונים‬
‫(אוניברסיטה ‪ ,‬ירושת הבת ‪ ,‬שבחים להרצל כמשיח ‪ ,‬סוכן לגיוס כספים לקרנותיהם לשם בניית מוסדות חינוך‬
‫כפרניים‪ ,‬אבולוציה‪ ,‬דרוויניזם וכו' וכו')‪ .‬בכך הוא מכונן את הקבוצה התת תרבותית של הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר‬
‫אמור להיות ה "כושי" והזרוע המבצעת של הציונ יזם‪ ,‬לשם התבוללותם של שומרי המצוות כאן בארץ ‪ .‬אכן‬
‫הם כעסו עליו על שבחר סוג כזה של חיפוי וקונספירציה ‪ ,‬כלפי הציבור החרדי ‪ ,‬אשר על ידו הוא אמור היה‬
‫לסייע בהתבוללותם ‪ .‬גם כיום קיימת אותה בעיה ולאחר ה "התנתקות" היכו על חטא כמה דוברים של‬
‫הציוניזם הדתי ‪ ,‬על כך שהם שוב יצרו שינאת חינם אדירה וקוטביות בחברה כאן בארץ ‪ ,‬בסוברם כי לאחר‬
‫מלחמת ששת הימים ‪ ,‬אם הם יצטיינו בהתנחלויות בשיטה של "להיות נוצרי יותר מהאפיפיור "‪ ,‬אז תקבל‬
‫אותם תרבות‪ -‬האם שלהם‪ -‬החברה השבתאית המתבוללת‪ -‬במחיאות כפיים וסוף כל סוף יתקבלו כשווים על‬
‫ידי תרבות‪-‬האם שלהם אשר הם כה נכספים אליה‪ ,‬מחמת רדידותם ‪ ,‬להתקבל ולהתמזג בתוכה ‪ .‬הם טעו‬
‫פעמיים‪ :‬א‪ .‬כל מי שרוקד את ריקוד ה "מה יפית " ומוכיח שיש לו אישיות רופסת ומתרפסת ("דוס מחמד "א‪,).‬‬
‫ת‪-‬האם ("הברית‬ ‫חסר עמוד שדרה ‪ ,‬אשר כל ההצדקה הקיומית שלו כפופה לעבדותו הנרצעת לתרבו‬
‫ההיסטורית" החד סטרית עם תנועות השמאל ו "הברית המ תחדשת" עם הימין המתבולל‪"-‬גוש אמונים "‪,‬‬
 ‫קסז‬
‫הוא יודע את מקומו‬ ‫"מולדת" וה"איחוד הלאומי ")‪ ,‬נשאר בזוי בכל מקרה אך מתקבל בסובלנות כל עוד‬
‫כ"כושי" המבצע את הוראות אדוניו ‪ ,‬בני תרבות‪ -‬האם‪ .‬ברגע שיבצע תפנית מיני מלית השונה מדעת אדוניו ‪,‬‬
‫עבד נרצע‬ ‫תפרוץ מיד החוצה חוסר הסובלנות של אדונו ‪ ,‬אשר יראה בכך חוצפה המעורבת בבוז כלפי‬
‫המעיז להרים את ראשו וכעונש על כך הוא יקצץ בזכויותיו האלמנטריות בצורה גלויה ‪ .‬ב‪ .‬ראינו כבר לעיל ‪,‬‬
‫שלתת‪-‬תרבות לוקח שנות דור לקלוט את מערכת ציווייה המח ודשים של תרבות‪ -‬האם שלה ‪ ,‬ועד שהיא‬
‫תקלוט זאת ‪ ,‬בני תת‪ -‬תרבות זו ימשיכו להתפאר בערכים ארכאיים ואנכרוניסטיים שתרבות האם נטשה כבר‬
‫מזמן‪ .‬תנועת העבודה כבר נטשה את האידיאולוגיה הרדודה שלה כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת‬
‫ועברה כבר לפני מלחמת ששת הימים טרנספורמציה ערכ ית מאידיאולוגיה הדוגלת בקלישאות של‬
‫(=הנהנתנות)‪ ,‬או כפי שהם אוהבים לקרוא לה‪-‬‬ ‫סוציאליזם‪ ,‬שוויון וחלוציות לאידיאולוגיה אדוניסטית‬
‫ביהוורוריסטית ‪ .‬כאמור‪ ,‬חלק מדובריו של הציוניזם הדתי מכים על חטא על שהם התמקדו באידיאולוגיה‬
‫אנכרוניסטית שוביניסטית (=לאומנית)‪ ,‬וזנחו יעדים שהם כבר גם ארכאיים ‪ .‬חלק טוען לזקיפות קומה של‬
‫תת‪-‬התרבות הנ "ל ו "ניסור דעות "‪ .‬ברם‪ ,‬גם אם ינסרו את מוחם ויכתשוהו ‪ ,‬יתקיים בהם הפסוק „גם אם‬
‫תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות ‪...‬לא תסור ממנו איוולתו “‪ ,‬כל זמן אשר לשד אישיותם תהיה‬
‫דבוקה וכמהה‪ -‬על פי כל הערכים של תת‪-‬התרבות השבתאית שנוסחה לעיל‪ -‬באותה תרבות‪-‬האם החשוכה‬
‫והפרימיטיבית כאן בארץ ‪ ,‬המהווה בעצמה תת‪ -‬תרבות של ביב השופכין אשר שמו "התרבות המערבית "‪,‬‬
‫תרבות על כל תחלואיה ובפרט תת‪ -‬תרבות זו ‪,‬‬ ‫הם ימשיכו להתבוסס באותה ביצה בה נמצאת כל תת‪-‬‬
‫הרחוקה ממרכז ההויה היהודית ‪ ,‬מסורת ישראל ועולם התורה (בלי מרכאות )‪ .‬רק עליה בכמה מדרגות‬
‫‪ ,‬המהווה כיום את פסגת החכמה‬ ‫וכמיהה והדבקות לעולם התורה הפורח בראשותם של גדולי ישראל‬
‫והמוסר האנושי ‪ ,‬רק היא עשויה להצילם מדישה ממושכת בביצת הכלאיים התת תרבותית שלהם ‪.‬‬
 ‫קסח‬

‫יצירת שנאת חינם בלתי הפיכה בין הערבים ליהודים אשר יצרה את הטרגדיה בצל האיום הקיומי כאן‬
‫רמט‬
‫בארץ אשר תבע עשרות אלפי הרוגים ומאות אלפי פצועים‬
‫„עד חורף של שנת תר "פ‪ ,‬כמעט לא ידע הישוב היהודי בא "י מסכסוכים עם שכניהם הערבים ‪ ,‬אדרבא יחסי‬
‫השכנות היו לתפארת שהרבה מדינות מעורבות לאומים נתקנאו בהם ‪...‬גם ברוב המקומות הקדושים לעם‬
‫ישראל שררו יחסי שכנות טובה ‪ ,‬ויתר על כך ‪ ,‬הערבים עצמם מכרו שטחים נרחבים מאדמותיהם ליהודים‬
‫)‪...‬המפנה היה עם נצחונה של‬ ‫שעלו מן הגולה (=כל זמן שהיה ברור להם שאין יד הציוניזם באמצע‬
‫אנגליה‪...‬ומתן "הצהרת בלפור " אשר לא היה מתוך אהבת האנגלים לישר אל‪ .‬עם פרסום ההצהרה מיהרה‬
‫גם טורק יה וגרורותיה להכריז על "הצהרת בלפור " משלה‪...‬מכיוון שראשי הציונים ‪ ,‬אשר היו להם מהלכים‬
‫בין ראשי השלטון באנגליה ‪ ,‬ניהלו את העיסקה בכלל הידוע "שמור לי ואשמור לך " ובהבטיחם לאנגלים לגייס‬
‫את כל משאבי היהדות כדי ש "חבר הלאומים " ימסור את המנדט והשלטון בא "י לממשלתם ‪ ,‬הבטיחו‬
‫האנגלים להם שמיד עם הנצחון יפעלו להאכיף את שלטון הציונות על בני הישוב הישן ‪ .‬משהבחינו הערבים‬
‫כי יש כאן קנוניה ‪...‬לנישולם מאדמתם ‪ ,‬יצאו ולחמו כנגד ההצהרה ‪...‬הכבוד הלאומי הערבי לא היה יכול לבלוע‬
‫מושבם לידי היהודים ‪...‬בחורף של שנת תר"פ‪...‬בחודש אדר היתה‬ ‫את הגלולה המרה על מסירת ארץ‬
‫ההתנפלות הערבית הראשונה‪„ .“...‬נציג השלטונות גם פנה לרבנים וביקשם להשהות את תגובת היהודים‬
‫‪ ,‬הרב קוק פרסם מכתב חריף לממשלה על‬ ‫עד יעבור זעם אלא שהציונים והלאומיים לא ויתרו‬
‫שנכנעה‪...‬מזכיר הממשלה ‪ ,‬מר לוק ‪ ,‬בקשהו שיתחרט מן המכתב המתפרש ברחוב כהסתה על ידי הרבנים ‪,‬‬
‫‪ ,‬שאם יופרעו התפילות לא ישכון שלום‬ ‫אך הרב קוק לא רק שסרב אלא גם הוסיף אזהרה לממשלה‬
‫בעיר‪...‬כאשר הגיע ערב תשעה באב ‪ ,‬יום המועד לפורענות ‪ ,‬שוב פנו מטעם הממשלה לרב קוק ודרשו‬
‫ממנו‪...‬כי השנה לא יערוך הנוער הציו ני בליל תשעה באב את המפגן השנתי שלו ‪ ,‬בנימוק שקיום המפגן‬
‫יגביר את המתיחות ויש לחשוש מהבאות ‪ ,‬אולם הרב קוק השתמט בטענה כי אי הופעתו לפני הנוער רק‬
‫יגדיל את התלהבותם ‪...‬בחזרתם עלו הצעירים לקבל את ברכתו של הרב קוק ‪ ,‬הרב קוק הביע בפניהם את‬
‫סיפוקו על עוז הרוח והגאון הלאומי שבליבם שאינו אלא בטוי ל "קדושת נשמתם בדומה לקדושת המכבים "‪,‬‬
‫ובסיום דבריו הכריז את סיסמתו שחיבר למערכה על הכותל כעין "שמע ישראל " ( רח"ל)‪ "-‬שמע ישראל‬
‫הכותל כותלנו הכותל אחד "‪ ,‬והנוער המשולהב ענה אחריו כשהוא ניצב דום ‪ ,‬אלא שהיתה זאת שעת דומיה‬
‫קלה לפני הסער ה‪...‬המוני ערבים נושאי מוטות ברזל ומקלות ‪ ...‬וקרעו ושרפו את כל סידורי התפלה וספרי‬
‫התהלים שם‪“...‬רמט‪( .‬עמ' רנה‪-‬ו)‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה מיוזמי ליבוי ההתגרויות בערבים כזרוע מבצעת של ראשי‬
‫הציוניזם וגרם לחילול ה ' בהראותו קבל עולם ‪ ,‬שרבנים הם המלבים שנאת חינם ויוצרי מהומות‪ .‬פעולותיו‬
‫הובילו במישרין לתחילת הפרעות הידועות ‪ ,‬כולל הטבח בחברון ‪ ,‬ובשאר המקומות בשנת תרפ "ט‪ ,‬בהן נהרגו‬
‫מאות יהודים ‪ .‬פרעות אלו קיבעו את יצירת מעשי האיבה של הערבים כלפי היהודים בארץ‪ ,‬עד עצם היום‬
‫הזה‪.‬‬
‫שנת תר "פ (‪ ,)1920‬היא גם שנת ועידת סן רמו בה הוכרזה ההכ רה‪ ,‬על ידי מיעוט של אומות ‪ ,‬כי לעם‬
‫היהודי מגיע בית לאומי ‪ .‬ברם‪ ,‬בשנה זו התרחשה המרידה הגדולה ביותר והגלויה ביותר בהיסטוריה‬
‫היהודית נגד כמעט כל עמי תבל‪ .‬ועידה זו אכן הכירה בזכותה לבית לאומי ‪ ,‬אך היתה זו רק הכרה עקרונית‬
‫ובודאי שלא מעשית ‪ .‬הכרה זו הותנתה בנתינת מנדט לבריטים לשלוט בארץ ישראל ושהבריטים יחליטו‬
‫האם יצירת בית לאומי לעם היהודי הוא מעשי ואם כן ‪ ,‬כיצד ניתן לממש את זה ומתי לממשו ‪ .‬אמנם ראינו‬
‫לעיל שהיהודו‪ -‬נוצרים בגיבויו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כשהוא משלהב אותם ‪ ,‬מורדים בערבים ובבריטים ‪ .‬מרידה זו‬
‫‪ ,‬אלא גם‬ ‫במנדט שקיבלו הבריטים ה יוותה מרידה לא רק בעשרות העמים המוסלמים באסיה ואפריקה‬
‫באותם מיעוט עמים שאישרו בועידת סן רמו רק עקרונית את זכות העם היהודי לבית לאומי ‪ ,‬ממילא מרידה‬
‫זו היתה לא רק נגד כל עמי תבל ‪ ,‬אלא גם מרידה בקב "ה‪ ,‬שאחת מהשבועות שהשביע הקב "ה את עם‬
‫ישראל היתה ‪" ,‬שלא ימ רדו באומות " [ מס' כתובות (קיא‪ .]).‬התוצאה המיידית היתה ‪ ,‬לא רק פרעות של‬
‫הערבים ביהודים ‪ ,‬אלא משנת תר "פ מתחילים גם גלי אנטישמיות גדולים להציף את אירופה ובפרט‬
‫בגרמניה‪ ,‬כי שהזהיר הקב "ה את עם ישראל ‪ ,‬אם יפרו שבועות אלו ‪„ -‬הריני מתיר את בשרכם ‪ .“...‬האם ר '‬
‫א‪.‬י‪ .‬קוק למ ד את הלקח והפסיק להמריד את העם היהודי נגד כל האומות ונגד הקב "ה? התשובה היא –‬
‫לא‪ ,‬אין שום גילוי דעת מצדו על חרטה על מעשיו ‪ .‬כעבור כמעט עשור ‪ ,‬מגיעים פרעות תרפ "ט ורצח בחורי‬
‫ישיבת חברון ‪ .‬האם לפחות אז הוא מביע חרטה כלשהי על פשעיו ? קיימת עדות אוטנטית לכך ‪ ,‬שלא רק‬
‫שהוא אינו מביע חרטה על כך ‪ ,‬אלא שהוא מתריס נגד כל האומות ומסית להקים מדינה עברית על ידי כיבוש‬
‫הארץ וזאת בשנת תר "ץ (‪ ,)1930‬מיד אחרי מאורעות תרפ "ט ואף מגרש מתווך שבא להציע לו לכתוב גילוי‬
‫דעת מפייס לערבים ולאומות העולם ‪ .‬הפרופסור למדעי היהדות הפרוטסטנטיות ‪ ,‬ש‪.‬י‪ .‬מירסקי מספר על‬

‫רמט‪ .‬מרא דארעא ישראל"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמוד רנ"ג‪.‬‬

 ‫קסט‬
‫כך‪„ -‬פעם אחת ביקרתי אצל הרב סמוך לאחר חתונתי ‪ ,‬היה זה בשנת תר "ץ‪ ,‬לאחר הפרעות הראשונות‬
‫בירושלים‪ .‬הרב היסב בראש השולחן ומסכת כתובות פתוחה לפניו ‪ ,‬והוא יושב שקוע בהרהורים ‪ .‬עודני שוקל‬
‫בדעתי כיצד לגלגל את השיחה לשאלת היום ‪ ,‬והנה לפתע ראיתי איש אחד יושב שם ‪ ,‬והאיש הזה הוציא נייר‬
‫ובפנותו של הרב אמר ‪' :‬רבים אומרים כי אילו היה רבינו מגלה עכשיו את דעתו ‪ ,‬דעת התורה ‪ ,‬וכותב בגלוי ‪,‬‬
‫שאין ברצונו לכבוש את הארץ ולייסד בה מדינה עברית ‪ ,‬כי אם לשבת בה לפני ה ' כאבותינו "שומרי החומות "‬
‫מעולם‪ ,‬כי אז היו גם ראשי הדת האסלמי ת קוראים לשלום והפרעות היו נפסקות ולא היה נשפך עוד דם נקי‬
‫בירושלים עיר קודשנו '‪ .‬לשמע הדברים האלה נזדעזע הרב ‪ ,‬וכשהוא מסתכל בי אמר בקול רועד ‪' :‬כיצד יכלה‬
‫להיכנס בלב האיש הזה מחשבת מעל כזאת בה ' ובעמו שאני אחתום על זה ?! הלא בזכות בניין הארץ‬
‫וכיבושה ניגאל !' לאחר הדברים האלה קם הרב ממקומו וגירש את האיש מעל פניו ‪ .‬מעולם לא ראיתי את‬
‫רבנו בהתרגשות כזאת“‪.‬‬
‫עדות זו מובאת בטורו הקבוע של ה "רב" של עתון "בשבע" – אליעזר מלמד כראיה לצורך בכיבוש צבאי של‬
‫כל הארץ (‪ ,14.6.12‬עמ' ‪.)52‬‬

‫התפקיד שיועד לר' א‪.‬י‪ .‬קוק על ידי ההסתדרות הציונית במסגרת ריסוק העם היהודי‬
‫ובניית עם יהודו‪-‬פרוטסטנטי חדש באמצעות "קרן היסוד" וה"קק"ל"‬
‫ישוב הארץ על ידי יהודים חרדים ‪ ,‬החל עוד לפני מאתיים שנה וכשבעים שנים לאחר מכן החלו יהודים‬
‫"ו נ יסו גם‬ ‫חרדים להקים מושבות בכל חלקי הארץ וכן כמות זעירה של סטודנטים מרוסיה מאגודת ביל‬
‫להיאחז בארץ ‪ ,‬כאשר חלקם ואחרים משתדלים להשתלט על המושבות החרדיות (כגון א ‪.‬ד‪ .‬גורדון בפתח‬
‫תקוה בעל "דת העבודה")‪ ,‬אך רובם לא החזיקו מעמד וחזרו לחו "ל‪.‬‬
‫היהדות החרדית אשר הקימה את המערך הראשוני והחלוצי של המושבות בארץ ‪ ,‬עשתה זאת בקבוצות‬
‫קטנות ולא מתוך רצון של מרידה בגויים ושאיפות של כיבוש משיחיסטי ‪ ,‬כדי לא לעבור על השבועות‬
‫שהשביע ה' את כנסת ישראל (שלא לעלות בחומה ולא למרוד באומות )‪.‬‬
‫התנועה הציונית הוקמה על ידי יהודו‪ -‬פרוטסטנטים מתוך שאיפה לממש את הצו הנוצרי‪ -‬רפורמי של העלאת‬
‫כל יהודי התפוצות לארץ ‪ ,‬מרידה בגויים על ידי בניית שלטון עצמאי ובנין בית המקדש מתוך מניע משיחי של‬
‫הכשרת בואו של "אותו האיש " על ידי שימודם של היהודים החרדים לדבר ה '‪ .‬התנועה הציונית הושפעה‬
‫מהתנועות המילינאריות מהנצרות הרפורמית ‪ .‬גם הכתות הסוציאליסטיות הושפעו ממהלך זה בהיות ן חלק‬
‫מהמשומדים היהודו פרו טסטנטים ונרתמו גם ה ן למהלך זה ‪ ,‬תוך שה ן מפרשות את המשיחיות והמשיח‬
‫כדבר ארצי ומגושם אשר אמור להביא מזור למעמד הפועלי מזרע יהודי ‪ .‬הנוצרים הרפורמים הבטיחו לכל‬
‫המשומדים הללו שאם הם יבצעו את כל המטרות הנוצריות‪ -‬רפורמיות האלו ‪ ,‬הם יגיעו למנוחה ולנחלה תוך‬
‫הבטחה‪ ,‬שהאנטישמיות תפסק ‪ ,‬אך כאמור בתנאי שהם ירסקו את העם היהודי ויבנו עם לבנטיני תת‪-‬‬
‫תרבותי הנשען על התרבות הפרימיטיבית של המדע המודרני הפרימיטיבי והתרבות המערבית ‪ .‬נסיונות אלו‬
‫כידוע ממשיכים עד ימינו על ידי תוכניות הליבה שמשמעותן "הנחלת" מקצועות המדע הפרימיטיבי והחשוך ‪,‬‬
‫המודרני והפוסט מודרני ‪ .‬ההנחה היא שאם הם יצליחו בשיטות הסטלניסטיות שלהם ‪ ,‬אזי היהדות החרדית‬
‫תרד מרום פסגת השכל והמוסר האנושי ותתדרדר לעבר רמתם התת‪ -‬אנושית של האליטות השולטות כיום‬
‫בשלשת הרשויות כאן בארץ ‪ .‬לשם מימוש שאיפותיה הנוצריות‪ -‬רפורמיות של התנועה הציונית ‪ ,‬הם נזקקו‬
‫לכספים רבים ‪ .‬אז עדיין התנועה הפרוטסטנטית של האוונגליסטים לא היתה מאורגנת כפי שה יא כיום ולכן‬
‫הם לא הזרימו מאות מליוני דולרים לתנועה הציונית במסגרת המסיון הנוצרי ‪ ,‬כפי שהדבר מתבצע כיום ‪.‬‬
‫המקור הכספי הכמעט יחיד היה היהדות החרדית במזרח אירופה ‪ .‬הברון ר וטשילד שהיה חרדי הזרים רבע‬
‫מליארד פרנק למושבות ולקופות התנועה הציונית ‪ ,‬וכן הוא רכש עבור התנועה הציונית ‪ 400‬אלף דונם ‪.‬‬
‫התנועה הציונית הטעתה את הברון רוטשילד ‪ .‬נאמר לו שכל הכספים מופנים ליהדות החרדית בארץ‬
‫ולרכישת אדמות כדי ליישב עליהם יהודים חרדים החפצים לעבוד את האדמה ‪ .‬אחרי שמקור כספי זה פסק‬
‫נוצר צורך דחוף לגייס את הכספים מהיהדות החרדית ‪ ,‬אך כיצד ניתן לשכנע את מליוני החרדים במזרח‬
‫אירופה לתרום כספים כדי להרוס את היהדות ולמעשה את עצמם והדורות הבאים על ידי רכישת אדמות כדי‬
‫להושיב עליהם משומדים ‪ ,‬אשר היו תת‪ -‬אדם בתחום הזימה‪ ,‬גניבה רצח וכו'?‬
‫התנועה הציונית הקימה שני מנגנונים שהיו אחראים לגיוס הכספים וחלוקת ם‪ " .‬הקרן הקיימת לישראל "‬
‫הוקמה לצורך גיוס הכספים וחתירה לקניית שטחים מערבים והקצאתם לבניית סוגי התיישבות שונים על‬
‫טהרת האוכלוסיות היהודו‪ -‬נוצריות‪ ,‬ללא נתינת דריסת רגל לי הודים‪ .‬הקבוצות היהודיות שרצו להתיישב היו‬
‫צריכות בכוחות עצמן לגייס כספים לקניית קרקעות ובניית התשתיות ‪ ,‬הבתים והחזקתם ‪ .‬המנגנון השני היה‬
 ‫קע‬
‫"קרן היסוד " שתפקידו היה לגייס כספים מהיהודים החרדים על מנת לבנות את הבתים על הקרקעות‬
‫שנרכשו‪ ,‬לאכלס אותם בקבוצות היהודו‪ -‬נוצריות‪ ,‬ולהקים להם מערכת חינוך פרוטסטנטית ‪ ,‬כדי להרבות מה‬
‫שיותר טומאה בארץ ישראל ולמרוד באלוקים ותורתו ‪ .‬בקיבוצים שהוקמו ‪ ,‬אכלו שרצים ‪ ,‬שפנים וחזירים ‪.‬‬
‫התרת כל רסן בתחום הזימה היה המשותף לרובם של מקומות התיישבות אלו ‪ ,‬שחונכו על פריקת כל עול‬
‫ובודאי עול תורה ומצוות ‪ .‬איסור חמור הוכרז במחוזות אלו על הקמת בתי כנסת ובתי מדרש ‪ ,‬שמירת שבת‬
‫והזכרת שם ה'‪ .‬יום כיפור היה יום עבודה רגיל ברוב המקומות ‪.‬‬
‫יצא איפוא ‪ ,‬שעדיף היה שאדמות אלו היו נשארות בידי ערבים ‪ ,‬כי הם התנזרו מאכילת חזיר ומהזימה ובכך‬
‫לפחות לא טמאו את ארץ הקודש ובכך גם לא היתה ניתנת ההגמוניה להשתלטות על ארץ הקודש בידי‬
‫אותם בריונים חסרי צלם אלוקים וצלם אנוש ‪ ,‬תוך הקמת כנופיות טרור שהטילו את חיתתם לא רק על‬
‫הבריטים ששלטו בארץ ‪ ,‬אלא גם על שלומי אמונים ‪ .‬ברחוב אלנבי למשל היה מסוכן אז ללכת עם כיפה ‪ ,‬ללא‬
‫חשש ממכות רצח על ידי כנופיות א לו וגרורותיהן (למשל‪ ,‬קבוצות ה "פועל") ולכן העדיפו היהודים להסתובב‬
‫ברחוב אלנבי ודיזינגוף בת "א עם כובעי ברט‪.‬‬
‫הכסף שנאסף לקניית אדמות ובניית ההתיישבות והחזקתה ‪ ,‬נאסף על יד שליחי קרנות אלו מחו "ל ומהארץ ‪,‬‬
‫אשר היו כשולחיהם מושחתים ביותר ולכן רובו של הכסף שולשל לכיסיהם ורק מיעוט מכסף זה הגיע ליעדו ‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬סבי הי "ד נתן כסף רב כדי ששליח הציונות יקנה עבורו שטחים מוגדרים מערבים ‪ ,‬הוא חתם על חוזה‬
‫קניה כדת וכדין ‪ ,‬אך אין על כך כיום שום רישום בשום מקום ‪ .‬תופעה זו היתה ידועה בקרב הישוב בארץ‬
‫ושימשה מקור ללגלוג על תמימותם של התורמים והקונים ‪ .‬תופעה זו המשיכה גם עם קום המדינה בצורה‬
‫מסיבית‪ ,‬עד שהסטיריקן והקריקטוריסט הנודע אפרים קישון חיבר על כך מערכון שלאחר מכן אף הוסרט ‪.‬‬
‫גיבור המערכון הוא ס לאח שבתי עולה ממרוקו העובד ב "קק"ל"‪ .‬הוא עומד ומשתומם ‪ ,‬כאשר הוא נדרש‬
‫במשך כמה ימים להחליף שלטים של תו רמים ב אותו יער שננטע כביכול על שמם ‪ .‬כאשר התורמים באו‬
‫להנחת אבן הפינה לנטיעת יער על שמם ‪ ,‬או אז הוא נדרש לקבע שלט גדול על שמם וכאשר הם הסתלקו‬
‫הוא נדרש לעקור ש לט זה ולקבע שלט חדש באותו יער על שם תורם אחר שבא שעתיים לאחר מכן ‪ .‬משל‬
‫למה הדבר דומה למי שמוכר את אותה דירה למספר אנשים ‪ .‬לא בכדי אמר אז מרן הרב מבריסק שהנס‬
‫הגדול הוא שנציגי התנועה הציונית גנבו את רוב הכספים שהותרמו על ידם ולכן מתוך מחסור בכסף‬
‫התנועה והמדינה היתה חייבת להשען על עזרתה של ארה "ב וגרמניה ‪ .‬אם המדינה כאן לא היתה תלויה‬
‫מבחינה כלכלית במדינות אחרות ‪ ,‬השלטון הציוני בארץ היה מחסל את כל שלומי אמוני ישראל כאן בארץ ‪,‬‬
‫אך מכיון שהם היו זקוקים לחסדי הגויים ניתן היה דרכם של הגויים להפעיל לחץ על הדיקטטורה הציונית‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬כדי שלא יפגעו ביהדות החרדית ויחסלוה ‪.‬‬
‫הציונות הקימה מערך תעמולה משומן ‪ .‬הם גם השתמשו בכל העיתונים בחו "ל כדי לשכנע את מליוני‬
‫"קק"ל"‪ .‬הצלחתם היתה כה גדולה ‪ ,‬עד שרוב ן של‬ ‫החרדים באירופה לממן את קניית הקרקעות על ידי‬
‫המשפחות החרדיות החלו להחזיק בב יתן את "הקופסה הכחולה " של "קק"ל" לתוכה ה ן הכניסו בכל‬
‫הזדמנות את הכסף שרובו כאמור שולשל לכיסי מרוקני הקופות וכן ה ן נדבו ל "קרן היסוד " סכומים גדולים‬
‫לבניית הבתים ומבני החינוך ופיתוח רשת החינוך הארסי והכפרני בישובים אלו ‪.‬‬
‫השאלה הגדולה שנשאלת היא כיצד הובלו מליו ני החרדים באפם כ "צאן לטבח" ובמו ידיהם מימנו את ההרס‬
‫והחורבן של הישוב בארץ על ידי הציונים ו את ה חינוך לשמד ולהרס התורה בארץ על ידי מימון קניית‬
‫הקרקעות וישובן בידי מחבלים שהשתלטו על ארץ ישראל ?‬
‫התשובה לכך ‪ ,‬היא מאד פשוטה ‪ .‬על אף כל התעמולה שנעשתה אז על ידי היהוד ו‪-‬נוצרים הציונים ‪ ,‬לא היה‬
‫בכך די כדי להטעות את היהודים לנדב כסף לידי רפורמים ציונים כדי לשמד את היהודים באר ץ ולתת להם‬
‫את ההגמוניה והשליטה על ארץ ישראל ‪ .‬לשם מטרה זו הם היו צריכים לגייס רבנים כדי שישכנעו את המוני‬
‫החרדים ולהשתמש במותגי תעמולה שיוכלו לדבר על לי בם של היהודים ‪ .‬חשוב היה למצוא רבנים בארץ‬
‫שיוכלו לומר שהם רואים מקרוב שכספים אלו מגיעים רק למטרות קדושות ‪ .‬הרב נמצא במהרה ‪ ,‬הלא הוא ר '‬
‫‪ .‬הוא גייס את כל מותגי התעמולה‬ ‫א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שידע גם לדבר לליבם וכיסם של שלומי אמוני ישראל‬
‫האפשריים‪ " :‬חזוק ארץ ישראל ויושביה "‪" ,‬צדקה"‪" ,‬ישראל ערבין זה לזה "‪" ,‬ישוב ארץ ישראל " וכן הלכות‬
‫מהשו"ע– "וממשכנין על הצדקה אפילו בערב שבת " וכו' ("דגל ישראל "‪ ,‬שנה ב '‪ ,‬גליון ‪ ,11‬ניו יורק ‪ ,‬טבת‬
‫תרפ"ט)‪ .‬כתוצאה מהתעמולה שהוא ניהל על ידי כרוזים בעתוני חו "ל‪ ,‬הוטעו רבנים שונים בחו "ל‪ ,‬כי הוא‬
‫‪ ,‬בחושבם שהכסף מופנה‬ ‫היה בארץ ולכן הם סמכו עליו וחלקם חתמו גם כן על תמיכה בקרנות השמד‬
‫לישוב חרדים ‪ .‬בארץ ישראל רבנים חשובים לא ידעו מהן מטרותיה של "קרן היסוד " ולאן הכספים מיועדים ‪.‬‬
‫אפילו הלוחם הגדול בציונים ‪ ,‬רבה של ירושלים ‪ ,‬רבי יוסף חיים זוננפלד לא ידע לשם מה כספי קרן זו‬
‫מיועדים‪ .‬הוא כתב ‪„ -‬אותם התמימים התורמים לקרן היסוד מתוך חיבה טהורה ‪...‬בודאי שיש להם מצוה ‪,‬‬
‫‪( ― ...‬תרגום מאידיש ‪" ,‬האיש על‬ ‫לשם איזה מטרה ישתמשו למעשה בכספי קרן היסוד לא ידוע לי‬
‫החומה"‪ ,‬ח"ג‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪ .)436‬אמנם‪ ,‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק נהג בשיטת הקונספירציה השבתא ית‪ .‬בקשר‬
 ‫קעא‬
‫לתמיכה נלהבת באמצעות הכרוזים תוך הזכרת השם המפורש "קרן קיימת לישראל "‪ ,‬לא היה נראה לו שיש‬
‫בעיה כלשהי ‪ .‬הוא השתמש במותג "גאולת הארץ "‪ ,‬על אף שמושג זה נאמר על חילוץ אדמות ממינים‬
‫ומעובדי כוכבים ‪ ,‬לידי יהודים כשרים וצדיקים ‪ ,‬בעוד שהוא תמך בחילוץ קרקעות מער בים שלא נכללו על ידי‬
‫הרמב"ם במושג מינים ועובדי ע "ז לידי מי שהוגדרו על ידי הרמב "ם כמינים ואפיקורסים וכופרים ‪ .‬הוא אף‬
‫נתן תעודה לאנשי "קק"ל" כדי שיציגו את תצלומה בבתי כנסת של החרדים בחו "ל ("כוכבי אור "‪ ,‬יעקב‬
‫פילבר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ג‪ ,‬עמ' ‪ .)21-22‬בקשר לקרן היסוד ה יתה לר ' א‪.‬י‪ .‬קוק בעיה ‪ ,‬כיצד לתמוך בהם‬
‫בפומבי‪ ,‬שהרי הם הצהירו בפירוש שהם זקוקים לכסף כדי לבנות מערך של חינוך כפרני וארסי הלוחם בכל‬
‫הקדוש והיקר לעם ישראל ‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מצא גם לכך פתרון ‪ ,‬כיצד "לזכות" בתפקיד בזוי זה‪ .‬הוא תמך‬
‫בכרוזים ב "קרן היסוד "‪ ,‬בלא להזכיר את שם הקרן ‪ ,‬על אף שכל אחד כאן בארץ ידע שמדובר בקרן זו ‪ .‬וכן‬
‫פורסם בעתוני חו "ל‪ .‬ראשי הקרן ביקשו ממנו שגם יזכיר מפורשות את שם הקרן ‪ ,‬אך הוא סירב ‪ ,‬דוקא מתוך‬
‫רצון לסייע לקרן מושחתת זו ‪ ,‬ביודעו שאז יוודע ברבים שהוא סוכן בזוי של מבצע השמדה רוחני ואז לא‬
‫יתרמו שום פרוט ה לקרן זו וכן ל "קק"ל"‪ .‬בפרט שהוא הבין היטב וכן כתב ‪„ -‬שאחרי הכל ברוב המקומות‬
‫הנודבים הם משלומי אמוני ישראל ― ("אגרות הראי "ה"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬ירושלים תשמ "ד‪ ,‬עמ' רטז)‪ .‬לכן חשיפתו‬
‫‪ ,‬זימה וכו '‪,‬‬ ‫הפומבית‪ ,‬כמי שקורא להרס וחורבן העם היהודי על ידי נידוב כספים למערכת חינוך לכפירה‬
‫יכלה למוטט את כל הישובים היהודו‪ -‬נוצרים כאן בארץ ‪ ,‬החל מהקיבוצים והקבוצות של היהודו‪ -‬נוצרים‬
‫‪ ,‬כגון שכונת בורוכוב בגבעתיים‬ ‫הציוניים והציוניזם הדתי וכלה במושבות שלהם ובשכונות בערי הארץ‬
‫שישבה על אדמת הקק "ל ויושבה על ידי אתאיסטים יהודו‪ -‬נוצרים‪ ,‬כאשר קרן היסוד מ ממנת את עלייתם‬
‫לקרקע ומממנת מערכת חינוך רווית רעל של שנאה לכל היקר והקדוש לעם ישראל ותורתו ‪.‬‬

‫תמיכתו הנלהבת של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ב"קרן היסוד" בלא הזכרה מפורשת של שם הקרן‬
‫בשנת תרפ "ה ר' א‪.‬י‪ .‬קוק משתתף בישיבה במשרדי הקרן ‪ ,‬מטרת הישיבה היתה סיכום על טשטוש‬
‫מטרותיה של ה קרן באמצעות חלוקת כספים סמלית עבור הישובים החרדים בבני ברק וכפר חסידים ‪ .‬כפר‬
‫חסידים נוסדה על ידי חסידי קוזניץ וחסידי יבלונה ‪ .‬הכספים שניתנו על פי הסיכום בישיבה זו לישובים אלו ‪,‬‬
‫לא היו לאות ן מטרות שלשמ ן נוסדה הקרן – הכשרת העליה ‪ ,‬בניית בתים ומימון מערכת החינוך ‪ ,‬כיוון שהיה‬
‫מדובר בהרבה כסף ‪ ,‬אשר היה נחוץ לבנית מערכות חינוך הכופרות בכל היקר והקדוש לעם היהודי‬
‫בקיבוצים והמושבים של היהודו‪ -‬נוצרים‪ .‬לישובים אלו (בני ברק ‪ ,‬וכפר חסידים ) ביקש ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק רק סכום‬
‫סמלי עבור תש מישי קדושה [יהושע רדלר‪ -‬פלדמן (ר' בנימין)‪" ,‬אוצר הארץ "‪ ,‬ירושלים תרפ "ו‪ ,‬עמ' עב‪-‬עג]‪.‬‬
‫באיגרת מחורף תרפ "ה לר ' עקיבא גלזנר מקלויזנבורג ‪ ,‬הוא קורא בפירוש להעזר ב "הכספים הציוניים של‬
‫קרן היסוד "‪ ,‬אך רק עבור המטרות הנ "ל כשחיטה ומקוואות ‪ ,‬במושב של יוצאי טרנסילבניה בארץ ישראל ‪ .‬גם‬
‫במכתב זה הוא מעיר שאחרי הכל ברוב המקומות ה נודבים הם משלומי אמוני ישראל ("אגרות הראי "ה"‪,‬‬
‫ח"ד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ד‪ ,‬עמ' רטז)‪.‬‬
‫בשנת תרפ "ד‪ ,‬ארצות הברית היתה עדיין מדבר רוחני ואפילו ב "אגודת הרבנים " האורטודוכסית שם היו‬
‫הרבה רבנים בעלי דעות קונסרבטיביות ‪ .‬אפילו אגודה זו יצאה בהצעה להחרים את "קרן היסוד " [ הליכות‪,‬‬
‫שנה תשיעית ‪ ,‬חוברת א ' (גליון ‪ ,33‬ת"א‪ ,‬תשרי תשכ "ז)]‪ ,‬אך ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק יוצא בחירוף נפש להגן על "קרן‬
‫היסוד" והתנגד להחרמתה ("דאס אידישע ליכט "‪ ,‬י"ט אייר תרפ "ד)‪ .‬הוא מזדעזע משמועה שסיפרה על כך‬
‫שהוא פסק איסור על ה תרמה לקרן היסוד ושולח מכתב להנהלת "קרן היסוד " בו ה וא מתנצל ‪„ -‬מעולם לא‬
‫יצא מפי שום איסור חס ושלום על קרן היסוד ‪ ,‬ולהיפך הנני מתרעם מאד על האוסרים ―‪ .‬הוא מתנצל ‪ ,‬שהוא‬
‫עדיין תומך בקרן היסוד רק בשיטות של הערמה וקונספירציה ולא מה שנקרא לדעתו תמיכה פומבית ‪„ -‬הנני‬
‫לעת עתה מונע את מכתבי לטובתה עד שתתקן ההנהלה הציונ ית מגרעות עיקריות ‪ .―...‬במכתב זה הוא‬
‫למעשה מציין שקרן זו היא למעשה הזרוע הביצועית של ההנהלה הציונית ("הארכיון הציוני המרכזי "‪ ,‬סימול‬
‫ישן –‪.)KH1/220/2‬‬
‫בירחון "דגל ישראל " [שנה ב'‪ ,‬גליון ‪( 11‬ניו יורק ‪ ,‬טבת תרפ "ט) עמ' ‪ ,]12-13‬הודפסה בשנת תרפ "ט הודעה‬
‫מאת "המזכירות לתעמולה בין החרדים " של "קרן היסוד " ו"הקק"ל" בירושלים‪ .‬בהודעה הם מפרסמים‬
‫לראשונה מכתב מיוחד של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬הם מסבירים שם את הרקע לכתיבת המכתב‪„ -‬מקרה שקרה מאחת‬
‫מערי אירופה ‪ ,‬שהקהילה חייבה את כל חבריה לתרום לטובת "קרן היסוד " והמתנגדים ערערו נגד זה בפני‬
‫הממשלה והביאו את הדבר לפני בית המשפט ‪ .‬השופטים דרשו מהנהלת הקהילה להוכיח להם ‪ ,‬כי הדבר‬
‫נעשה בהתאם לדיני ישראל ‪ .―...‬תשובתו מובאת שם באותו ירחון ‪ ,‬לגבי כפיית חברי הקהילה לממן את‬
‫החנוך לכפירה בתורת ישראל ומצוותיה ‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק עונה להם באריכות ‪ .‬הוא מגדיר שם כסף זה כ "צדקה‬
‫להחזקת ישוב א "י" ומכאן כבר ההמשך מובן ‪ .‬הוא מביא את כל ההלכות על כפיית הצבור למטרות צדקה‬
‫כגן‪ :‬ש"כופין על הצדקה ‪...‬אפילו בערב שבת "‪ .‬בהמשך שם הוא הופך את אנשי הקבוצים והמושבות שעבדו‬
‫והרויחו היטב לעניים ‪ ,‬כמו אותם זקנים שבאו למות בארץ ישראל והתקיימו מכספי הח לוקה‪ ,‬דבר שהיה‬
 ‫קעב‬
‫אנטיתזה ליוזמות הציוניות ‪ .‬לכן‪ ,‬הוא מסביר את עדיפותם בא "י‪„ -‬דעניי א "י הם קודמין לעניי חו "ל―‪.‬הוא‬
‫‪ ,‬אלא גם למטרות אחרות‬ ‫חותם את המכתב בשקר נוסף שכסף זה אינו מיועד רק למטרות חנוך כפרני‬
‫שאינם בתחום קרן זו‪„ -‬ושום אדם לא יוכל להכחיש את הדבר הגלוי לכ ל שההנהלה הציונית בא "י עוסקת‬
‫בהרבה ענינים של ישוב א "י וממילא מובן שהכנסותיה (=של קרן היסוד ‪ ,‬נשוא הפניה אליו ) הן נכללות בכלל‬
‫צדקת א"י―‪.‬‬
‫הוא גם משתתף בצורה גלויה בכרוז שכותרתו "ממעמקי הקודש" המודפס בעיתונה של ההסתדרות הציונית‬
‫המוקדש לעשור ל"קרן היסוד " ["העולם"‪ ,‬י"א חשון תרצ"א (שנה ‪ ,18‬גליון ‪ ,45‬עמ' ‪.]900‬‬
‫בשנת תרפ "ז בעקבות קשיים כספיים של ההנהלה הציונית ‪ ,‬היא מבצעת מגבית מיוחדת באמצעות "קרן‬
‫היסוד" ושוב נדרש ר' א‪.‬י‪ .‬קוק להירתם למפעל ההשמדה הרוחנית של "קרן היסוד" על ידי ההנהלה הצ יונית‬
‫והוא מיד עושה זאת ‪ .‬הכרוז מיועד שוב לסחיטת מליוני החרדים במזרח אירופה ‪ .‬הם שוב נדרשים להוזיל‬
‫מכספיהם‪ ,‬אף שרובם היו עניים מרודים ‪ ,‬לשם מימון תשתיות ישובים יהודו‪ -‬פרוטסטנטים אלו בארץ ‪ ,‬שהיוו‬
‫‪ ,‬תורתו ומצוותיו ‪ .‬הכרוז מופי ע בעתון במזרח אירופה‬ ‫את חוד החנית למלחמת החורמה בעם היהודי‬
‫"הצפירה" [ כ"ג כסלו תרפ "ז (וורשה‪ ,‬שנה ‪ ,65‬גליון ‪ ,)50‬עמ' ‪ .]3‬בתיאור הרצוף לכרוז נכתב ‪„ -‬בכ' כסלו‬
‫ש‪.‬ז‪ .‬שלח הרב הראשי לא "י ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ללשכה הראשית של קרן היסוד את הכרוז הבא ―‪ .‬הפעם הוא כותב‬
‫בפירוש לנדב כסף לקרן היסוד‪...„ -‬כי ההכרזה הגדולה אשר ההנהלה הראשית לקרן היסוד הולכת ומכריזה‬
‫כעת בכל גבול ישראל‪ ,‬להתאמץ לבוא לעזרה להצלת המצב של המשבר ‪.―...‬‬
‫יש לציין ‪ ,‬ששני העתונים "ההד" ( כסלו תרפ "ז‪ ,‬עמ' יב) ושבועון "התור" [יז כסלו תרפ "ז (שנה ‪ 7‬גליון ‪,])6‬‬
‫עורכיהם היו תלמידי ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ :‬רדלר‪-‬פלדמן (ר' בנימין) והזייפן והשקרן הסדרתי (כפי שידוע וכפי שהוכחנו‬
‫בספר זה ) י‪.‬ל‪ .‬מימון‪ ,‬עורך "התור"‪ .‬הם זייפו את הכרוז וכתבו במקום "קרן היסוד " – "ההנהלה הציונית "‪.‬‬
‫אמנם בתיאור הרצוף לכרוז ב "ההד" נכתב במפורש "קרן היסוד " ‪„ -‬לרגלי סדור מפעל עזרה מיוחד ע "י קרן‬
‫היסוד‪...‬פרסם מרן הרב קוק כרוז מיוחד ‪.―...‬עתון "העולם" של ההסתדרות הציונית ‪ ,‬שהופיע בכ "ז כסלו ‪,‬‬
‫העתיק את הזיוף מעתוני תלמידיו ‪ ,‬אף שגם הוא נתן בפירוש את אותה הכותרת כמו ב "הצפירה" ובי"ג כסלו‬
‫בשנה זו (גליון ‪ ,48‬עמ' ‪ ,906‬לונדון)‪ .‬הוא מדווח ‪„ -‬הרב קוק פרסם כרוז ליהדות העולמית לסייע לקה "י וע"י‬
‫זה להקל את המשבר בא "י―‪ .‬כאשר ראו ב "קרן היסוד " שהוא פורץ את הגדר שהוא גדר לעצמו לא להזכיר‬
‫את שמם בכרוזיו והפעם הוא כן ע ושה זאת ‪ ,‬הם מיד שלחו לו מכתב בשנה זו בב ' בטבת שיבוא להתארח‬
‫במשכנם החדש ב "מתחם המוסדות הלאומיים " ( ארכיון הציונות המרכזי –‪ ,)KH4/21036‬אך הוא מחזיר‬
‫להם תשובה בח ' טבת (העתק בידי זאב נוימן ) שזה כבר יותר מדי פומבי והם צריכים לפחות למלא דרישות‬
‫מינימליות "הנוגעות לעניני הדת בקבוצות ובחנוך "‪ ,‬כדי שהוא יוכל למלא את בקשתם ‪.‬‬
‫מי ש הסיר את מסכת הצביעות והחשאיות שאפיינה את מהלכיו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק בנושא תמיכתו הנחרצת‬
‫ב"קרן היסוד" היה גדול תלמידיו של מרן ה "חפץ חיים" ‪ -‬רבי אלחנן וסרמן ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬הוא כתב (בלא‬
‫להזכיר את שמו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא רק את תפקידו ברבנות הראשית )‪„-‬ידוע כי העומד בראש הנ "ל כותב‬
‫וחותם קול קורא לעורר יהודים לתת כסף לקרן היסוד וידוע גם כן כי כספי קרן היסוד הולכים לגדל כופרים‬
‫להכעיס ואם כן המעורר לתמוך בקרן זו הוא מחטיא את הרבים במדרגה היותר נוראה ‪...‬שזהו רשע גמור ‪,‬‬
‫באופן שהדבר ברור שאסור להתחבר לאיש כזה ― ("קובץ מאמרים ואגרות "‪ ,‬ח"א‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"א‪ ,‬עמ'‬
‫קנג)‪ .‬מרן הגרא "ז מלצר גם תוקף את ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק בחריפות בלא להזכיר א ת שמו ורואה בו מחריב התורה‬
‫והורס את הישוב בא "י‪...„-‬שכל זמן שמהקרנות האלו נתמכות בתי ספר המשרישים כפירה ומינות בארץ‬
‫ישראל (="קרן היסוד " בצורה ישירה ו "קק"ל" ע"י רכישת קרקעות לבניית בתי ספר אלו עליהם ) וכו'‪ ,‬אסור‬
‫לתמוך בהם ולעזרם בשום דבר ‪ .‬והתומכים והמסייעים (=שר' א‪.‬י‪ .‬קוק היה בראשם ) הם מחריבים תורתנו‬
‫הקדושה וגם מהרסים הישוב ‪"( ―...‬מכתבים ואגרות קודש"‪ ,‬עמ' ‪ .624‬המכתב הוא מהתאריך אדר תרצ"א)‪.‬‬

‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מכונן את דפוס ההתנהגות של יחסי הציוניזם הדתי עם הציוניזם‬
‫הכללי‬
‫ראינו לעיל שי ‪.‬ל‪ ( .‬פישמן) מימון‪ ,‬שר הדתות הראשון ‪ ,‬ראה את עצמו כתלמיד מובהק של ר ' א‪.‬י‪.‬קוק‪ .‬הבאנו‬
‫גם את הסיפור הידוע ‪ ,‬שראש הממשלה הראשון ד ‪ .‬בן גוריון ‪ ,‬במסגרת תוכניתו לחסל את היהדות החרדית‬
‫והדתית‪ ,‬היה מנחית מדי פעם גזרות ‪ ,‬כמו פרעה בשעתו ‪ ,‬וכל פעם מימון היה צועק משולחן הממשלה "אני‬
‫מתפטר" ולאחר מכן היה עוזר ו תומך בבן גוריון כדי שיוכל לבצע את זממו ‪ .‬כאשר דפוס התנהגות זה חזר‬
‫על עצמו מספר פעמים והוא שוב צעק "אני מתפטר "‪ ,‬הגיב ב ‪.‬ג‪ .‬בציניות לעבר העבד הנרצע שלו ‪„ -‬פישל‪,‬‬
‫תגיד בלי נדר ―‪ .‬דפוס התנהגות זו למד מימון ממורו ורבו ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק ודפוס התנהגות זו נמשך עד ימינו ‪.‬‬
‫דוגמה לכך הוא הגרוש מגוש קטיף ‪ .‬על אף כל המכות שספג הציוניזם הדתי מגירוש זה הם ממשיכים לשרת‬
‫כעבד נרצע את כל מטרותיו של הציוניזם ‪ ,‬כולל שידול חרדים ללכת ולשרת בצבא המגרש (ראה למשל את‬
‫דבריו של א ‪ .‬מלמד בטורו הקבוע ב "בשבע"‪ ,‬פרשת כי‪ -‬תבוא‪ ,‬תשע"א)‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק תמך בצו רה עוורת‬
 ‫קעג‬
‫ב"קק"ל" ואף נתן להם תעודה כדי שיפיצו אות ה בקרב החרדים במזרח אירופה ‪ ,‬כדי לממן את קניית‬
‫הקרקעות כדי לאפשר בניית מוסדות חינוך פרוטסטנטים ובתים למשפחות ששלחו לשם את ילדיהם על‬
‫קרקעות אלו ("כוכבי אור"‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪.)21-22‬‬
‫מאידך‪ ,‬הוא מפעם לפעם מחה על חילולי השבת של ה "קק"ל"‪ ,‬ואף איים כמס שפתיים עבור שלומי אמוני‬
‫ישראל שהוא יתפטר מתפקידו בתור העבד הנרצע הדואג להבאת ממון רב ועצום ‪ ,‬כדי לממן את רוב קניית‬
‫האדמות לשם בניית ערים וישובים יהודו‪ -‬נוצריים‪ ,‬כדי ליצור את ההגמוניה הציונית שתחסל את היהדות‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫במכתב ליו"ר הקק"ל ‪,‬הוא מתריע על חילולי שבת בשכונת בורוכוב היושבת על אדמות הקק"ל‪ .‬הוא מזהיר‪-‬‬
‫„שאם לא יעשו צעד נכון לגדור בעד פרצות שעוברות כל גבול‪ ,‬אהיה אנוכי צריך לצאת במכתב גלוי בקול‬
‫גדול ומפגין מאד לאזני כל ישראל“ ("סיני"‪ ,‬גליון קטו‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' קפא)‪.‬‬
‫במכתב ל"תנובה" בכ"ד אדר תרצ "ב‪ ,‬בקשר לחילולי שבת בקיבוץ מזרע שם גידלו גם חזירים ושיווקו אותם ‪,‬‬
‫הוא הודיע ‪ ,‬שכל עוד לא יתקנו אנשי הקיבוץ את מעשיהם ‪ ,‬החלב שלהם מוגדר כחלב עכו "ם והוא אוסר על‬
‫"תנובה" לקבלו ("סיני"‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' קפג)‪.‬‬
‫במכתב ליו "ר הקק "ל מנחם אוסישקין ‪ ,‬בכ"ב אדר תרפ "ט‪ ,‬הוא מתרעם על כך ש "הקק"ל" החלה להוציא‬
‫חוברות הספוגות בכפירה‪„ -‬שאיננו ממקצוע שלה ‪ ,‬כי לא לשם מטרה ספרותית הוקדשו (=על ידי מ יליוני‬
‫החרדים התמימים ) הכספים של גאולת הארץ ויותר מזה שעצמותה של ספרות זו מקדיחה את תבשילה‬
‫ברבים ומפרסמת דעות זרות וכוזבות בניגוד לקדושת האמונה הטהורה ‪ ...‬אקוה שדברי המעטים יפעלו את‬
‫פעולתם הנכונה והמכשול יוסר בלא מדחה ‪ ,‬למען נוכל כולנו יחד לעבוד את עבודת הקודש של גאולת הארץ‬
‫על י די הקרן הקיימת לישראל שכ ם אחד “ (משה צוריאל ‪" ,‬אוצרות הראי "ה"‪ ,‬ראשל"צ‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)487‬‬
‫על אף התרעו תיו התאטרליות רק לאזניהם של יו "ר קק "ל או תנובה ‪ ,‬הוא כמובן לא מימש את איומיו (וכפי‬
‫שנהג אחריו תלמידו י ‪.‬ל‪ .‬מימון כשר הדתות )‪ ,‬על אף שהקק "ל המשי כה לתת גיבוי מלא לחילולי השבת על‬
‫אדמותיה והמשיכה לחנך את הדור הצעיר בארץ באמצעות ספרות של מינות ‪ ,‬כפירה ופריצות ‪ ,‬לא רק שהוא‬
‫לא מימש את איומיו אלא כונן את דפוס ההתנהגות של הציוניזם הדתי – העבד הנרצע ‪ ,‬שככל שיכוהו יותר‬
‫הוא יהפוך להיות יותר כנוע וישתדל לעבוד ביתר שאת את אדונו ‪ ,‬כך גם ר ' י‪.‬א‪ .‬קוק‪ ,‬במקום להחרימם‬
‫ולהקים קרן חרדית לאיסוף כספים לשם גאולת קרקע אמיתית ‪ ,‬הוא הגביר עוד יותר את תמיכתו ב "קק"ל"‬
‫וב"קרן היסוד "‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬בלא להזכיר את שם הקרן בגוף הכרוזים לטובת "קרן היסוד " (מלבד פעם‬
‫‪ ,‬כפי‬ ‫אחת שכאמור כן הזכירו ועתוני תלמידיו ועתון ממקורביו בלונדון זייפו את הכרוז והשמיטו את השם‬
‫שנהג בנו לזייף את כתבי אביו ולהסתיר את דברי הכפירה שכתב‪ ,‬כדי שלא יחרימוהו גדולי ישראל )‪.‬‬
‫יתכן‪ ,‬והקורא ישאל כיצד מחברי הספר יוצאים בגינוי כזה חריף על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ללא כל תעוד כאשר ספר זה‬
‫הוא למעשה חיבור ד וקומנטרי ‪ ,‬הרי יש לכך השלכות חמורות על הצגת אישיותו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק והאשמתו‬
‫באיבוד צלם אנוש ‪ ,‬החטאת הרבים והולכת שולל של מליוני החרדים שנדבו מפרוטותיהם האחרונות למפעל‬
‫כפירה אדיר זה ‪ .‬מניין לומר עליו דבר כזה שהוא המשיך על אף הכל לכונן דפוס התנהגות חמור זה ‪ ,‬שממנו‬
‫למד הציוניזם הדתי עד ימינו ? התשובה לתמיהה זו ‪ ,‬היא פשוטה ‪ .‬גם להאשמות אלו ישנה עדות‬
‫דוקומנטרית ול א פחות מאשר של בנו צבי יהודה קוק ("לשלשה באלול "‪ ,‬ירושלים תרצ "ח‪ ,‬אות כ"ד‪ ,‬עמ' כב‪.‬‬
‫ראו גם ב"שיחות הרב צבי יהודה‪ -‬ארץ ישראל"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪...„ -)84‬שמתוך התביעות והקובלנות‬
‫בהתנהגות הדת והיהדות ‪ ,‬התעכב אח "כ (הראי"ה) מתת דברי תמיכתו לקרן היסוד (=הוכחנו לעי ל שזה‬
‫שקר וכזב ושהוא תמך בכל כוחו ב "קרן היסוד " בין על ידי כרוזים ובין על ידי מלחמה נגד החרמתם )‪ ,‬ולא‬
‫‪ .‬הנה לעומת זה ‪ ,‬עם מה שהמשיך‬ ‫פעלו עליו בזה הפצרותיהם והשתדלויותיהם של עסקני קרן היסוד‬
‫להתריע תמיד על אותן התביעות והקובלנות (גם כלפי ה "קק"ל")‪ ,‬לא התעכב מעולם מתת דברי תמיכתו‬
‫לקרן הקיימת ולא פעלו עליו כל הפצרותיהם והשתדלויותיהם של מתנגדיה (=של כל גדולי ישראל שמרד‬
‫בהם ולא היה מוכן לקיים את הצו האלוקי‪" -‬ועשית ככל אשר יורוך ")‪ ,‬אלא הרבה והוסיף לתמוך ולחזק‬
‫בשלהבת קדשו את הקרן הקיימת ‪ ....‬וכיבושה" של ארץ הקודש תחת ידי מי שדינם כע כו"ם לכל דבריהם ‪.‬‬
‫ראינו‪ ,‬שר' א‪.‬י‪ .‬קוק גרם נזק אדיר לממונם של יש ראל ויתכן שאין כאן רק "גרמא בנז קין"‪ ,‬שבכך הוא חייב‬
‫רק בדיני שמים ‪ ,‬אלא שיש כאן נזק מיידי מצד "דינא דגרמי" ( שו"ע‪ ,‬חו"מ‪ ,‬סי' שפו) שאפשר לתובעו גם‬
‫בדיני אדם ‪ ,‬ושניתן היה לתובעו גם תביעת נזיקין יצוגית על ידי מיליוני חרדים בבית דין ‪ .‬כמובן ש יש לברר ‪,‬‬
‫האם לא היה לו דין של "מוסר"‪ -‬שמראה לעכו "ם ממי ניתן לסחוט ולגזול כספים ‪ ,‬ובפרט שהוא יצר לפני כן‬
‫[ראה בויקרא (כה‪ ,‬יד)‪( ,‬כה‪ ,‬יז)‬ ‫את התנאים לכך ‪ .‬הוא גם עבר על לאו של הונאת דברים והונאת ממון‬
‫וברש"י שם‪ ,‬מס' ב"מ (נח‪.):‬שו"ע‪ /‬חו"מ‪ ,‬סימנים רכז‪ -‬רכח‪ .‬הוא עבר על סעיפים שונים בסימנים אלו ]‪.‬‬
 ‫קעד‬
‫כיצד הציוניזם ור ' א‪.‬י‪ .‬קוק גרמו להבאת "השואה" על העם היהודי‬
‫כאשר ניחתות גזירות כליה על עם ישראל ‪ ,‬אנו רואים שגדולי ישראל הצביעו על הסיבה לכך ‪ -‬ההתבוללויות‬
‫בעם ישראל ואכן ה "שואה" אשר התרחשה באירופה קדמה לה התבוללות וה עם שהוציא את ה "שואה"‬
‫לפועל היה אותו עם שהיהודים החלו להתבולל ב ו – העם הגרמני ‪ .‬אמנם יש להבין מדוע שואה זו היתה‬
‫‪ .‬כדי‬ ‫הגדולה בהסטוריה היהודית בתקופת הגלות ופגעה בכל יהודי ארופה ואפילו בכל החרדים בארופה‬
‫להבין את הסי בה לכך נוכל לראות שזו למעשה גמרא מפורשת ‪ .‬נברר כיצד מה שמפורש בגמרא זו התרחש‬
‫בפועל לפני השואה ומי גרם לכך וכיצד ‪ .‬כל אותם כספים שר ' א‪.‬י‪ .‬קוק דאג להבאתם לשם קניית קרקעות‬
‫שהיה מתפקידה של ה "קק"ל" והכשרת העליה שהיה מתפקיד ה של קרן היסוד ‪ ,‬יצרו את היכולת להקים את‬
‫"תנועת ההעפלה "‪ ,‬היינו‪ ,‬לעבור על השבועות "שלא יעלו בחומה " (רש"י ‪„ -‬יחד ביד חזקה ”) ו"שלא ימרדו‬
‫בגויים" (היינו‪ ,‬בבריטים ובערבים) [מס' כתובות (קיא‪ .]).‬העונש על כך ידוע‪" -‬אמר להם הקב "ה לישראל אם‬
‫אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאי ילות השדה" (שם)‪ ,‬היינו‪ ,‬ה'‬
‫יגרום לגויים לחוקק חוקים ("אני מתיר ") שבשר ישראל מותר לכתחילה וכל ההורג יהו די הרי זה משובח ‪,‬‬
‫כפי שהתרחש בגרמניה הנאצית ‪ .‬אכן‪ ,‬לפי אותו סדר זמנים האירועים התרחשו ‪ .‬החל משנת ‪ 1920‬התנועה‬
‫הציונית החלה בגלוי ללחום ולמרוד בערבים ומאוחר יותר באמפריה הבריטית ‪ .‬התוצאה‪ -‬גלי אנטישמיות‬
‫מציפים את אירופה ובפרט בגרמניה ‪ .‬בשנת ‪ 1933‬התנועות הציוניות מתחילות לעבור גם על השבועה של‬
‫"עליה בחומה "‪ .‬תנועות "החלוץ" ו"ביתר" מתחילות ל התארגן לשם הקמת מערך אוניות להעפלה לארץ ‪.‬‬
‫התוצאה ‪ -‬המפלגה הנאצית בראשותו של היטלר מעפילה ו עולה לשלטון בשנת ‪ 1933‬והיטלר הופך לראש‬
‫ממשלה‪ ,‬תפקיד שהוא עדיין חסר סמכויות‪ -‬על והוא מתחיל להתארגן לשם קבלת סמכויות אבסולוטיות ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1934‬מתחילה לפעול תנועת ההעפלה ומתמסדת ב‪ .1935 -‬התוצאה‪ -‬בשנת ‪ 1935‬היטלר מאחד‬
‫את התפקידים של ראש הממשלה והנשיא והופך לה יות המנהיג הכל יכול בגרמניה‪" -‬פירר" ומפלגתו הופכת‬
‫למפלגה החוקית היחידה (תאריכים אלו מופיעים בכל המחקרים העוסקים ב "שואה" וראה למשל בספרו של‬
‫שיירר "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי ")‪ .‬סמכויות אלו נותנות לו את האפשרות להוצי א לפועל את‬
‫"הפתרון הסופי " לחיסול יהדות אירופה באופן המותר על פי ה חוק ברייכסטאג ‪" -‬הריני מתיר את בש רכם‬
‫כצבאות וא יילות השדה "‪ .‬משנת ‪ 1935‬הגרמנים מתחילים לתכנן את הפתרון הסופי בדקדקנות ובשלבים ‪.‬‬
‫בתחילה על ידי הסתה בבטאון המפלגה הנאצית ‪ ,‬שדם יהודי הפקר ומותר ואפילו טוב לשופכו ‪ .‬חוקיות זו‬
‫מגובה על ידי "חוקי נירנברג " מה – ‪ ,15.9.1935‬וכאשר הושלם התכנון לפרטיו הודיע ריינהרט היידריך ‪,‬‬
‫ראש משטרת הבטחון על "הפתרון הסופי "‪ ,‬היינו‪ ,‬השמדת עם בסיום ועידת גרוס‪ -‬ואנזה ב‪ .20.1.42 -‬יוצא‬
‫איפוא‪ ,‬שלר' א‪.‬י‪ .‬קוק היה חלק חשוב בהמטת אסון וקללה זו שהקב"ה הזהיר מפניה‪ .‬גם מי שמנסה להיות‬
‫אטום או מי שכופר בתורה ‪ ,‬אינו יכול להשאר אדיש להתאמה הנ "ל‪ .‬כאשר ההתאמה הנ "ל מתרחשת פעם‬
‫או פעמיים ‪ ,‬הכופר בתורה יוכל לטעון שזה מקרה ‪ ,‬אך כאשר ההתאמה הנ "ל מתרחשת שלש פעמים זו כבר‬
‫חזקה ובודאי כאשר התרחשה הרבה יותר בפרט כאשר היא מתרחשת כפי שנאמר בגמרא "אני מתיר" היינו‬
‫נות‪ .‬יש להניח‬ ‫שהדבר הופך להיות מעוגן בחוק ‪ .‬במצב זה רק מי ששכלו מעוות יטען שמדובר בפרש‬
‫שיהודים חרדים רבים היכו על חטא בהכנסם למחנות ההשמדה ‪ ,‬על כך של א שעו להזהרתו של הגה "ק רבי‬
‫אלחנן וסרמן והגרא "ז מלצר לא להתפתות ולהכניס את "הקופסה הכחולה " לבתיהם בהמלצתו של ר ' א‪.‬י‪.‬‬
‫קוק ולא לתת כספים בהמלצתו ל "קרן היסוד " ו"הקק"ל"‪ ,‬כספים שנועדו למרוד בג ' השבועות שהשביע‬
‫הקב"ה‪ .‬אם כן נראה ‪ ,‬שחלקו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק בשואה חמור הרבה יותר מכל העבירות שהוא עבר‪ ,‬ברתימת‬
‫אלו‪ ,‬כפי שהוזכר לעיל ‪ .‬ראשי‬ ‫וגיוס הכספים מהחרדים ‪ ,‬שהיו הרוב המכריע שתרמו לקרנות הרסניות‬
‫הציוניזם מתעלמים מהעובדות שהם גרמו לשואה וגם כאשר היא פרצה הם התעלמו ממנה וידועות‬
‫אמירותיהם מעורר ות החלחלה של ב ‪.‬ג‪ ( .‬ראש הסוכנות היהודית ) וחיים ויצמן (ראש ההסתדרות הציונית )‬
‫והדברים מתועדים בגנזך הציוני ומופיעים בספרים שונים (כגון "כחש" של בן הכט )‪ .‬הם גם מנעו ‪ ,‬כידוע‬
‫ממשפט קסטנר‪ ,‬הצלת כמליון מיהודי הונגריה וסביבותיה וחיבלו בתוכניות ההצלה ‪ .‬לעומת זאת הם מניחים‬
‫הנחות מוסוות ‪ ,‬שיש רק אל פגאני ומריצים את האל שלהם לכל הרוחות ושואלים "היכן הוא היה בשואה "‬
‫במקום להכיר בעובדה שאלוקינו הא‪ -‬ל האחד ותי יזם זאת ושיש להודות לו על מי שהוא כן השאיר בחיים‬
‫וכמעט את כל אלו שאלוקים השאיר בחיים ‪ ,‬הוא השאיר באמצעות ניסים גלויים ונסתרים ‪ .‬הם גם מיתממים‬
‫שאין גלגול נשמות ולעיתים אלוקים מוריד נשמות לתקופה קצרצרה כדי לתקנם מעבירות בגלגול הקודם‬
‫וגורם להמתתם כדי שיזכו בחיי נצח ואז הם שואלים מתוך צביעות כיצד מתו ילדים שלא פשעו ‪ ,‬אף שגם‬
‫‪ .‬כאמור‪ ,‬את השאלות הרדודות‬ ‫ניתן לשאול זאת על שואת המבול ועל כל תינוק שמת גם בלי השואה‬
‫והפרימיטיביות האלו הם שואלים כדי לנסות להסיח את הדעת מכך שהם גרמו לשואה ואף חיבלו בהצלת‬
‫מליוני יהודים בש ואה עצמה‪.‬‬
 ‫קעה‬
‫"הבריגדה היהודית" – מרידת הציוניזם בשבועה השניה שהשביע הקב"ה את‬
‫עם ישראל שלא להתגרות באומות‬
‫על התנהגותם התת‪ -‬אנושית של ראשי הציונות ‪ ,‬במניעת ההצלה של מליוני היהודים בשואה נכתב כבר‬
‫רבות‪ .‬את נקודות השיא בהתנהגות זו ניתן לראות א‪ .‬בהכשלת הצלת למעלה מ‪ 800 -‬אלף יהודי הונגריה‬
‫ועוד ‪ 200‬אלף מהסביבה ‪ ,‬כאשר אח ת הדמויות הבולטות בהכשלה זו הוא מי שהיה לימים פקיד במשרד‬
‫האוצר במדינת ישראל ‪ -‬י‪ .‬קסטנר וכאשר הוא הואשם ב "משפט קסטנר " הידוע‪ ,‬עשו הבג "ץ וממשלת‬
‫ישראל יד אחת לזיכויו ‪ ,‬כיון שהאשמתו משמעותה היתה האשמת כל ההנהג ה הציונית במניעת ההצלה ועל‬
‫כך נכתב הספר "כחש" של בן הכט‪ .‬ראשי הציונות ובראשם נחום גולדמן ‪ ,‬נשיא הקונגרס היהודי העולמי ‪,‬‬
‫עלו אליו לרגל כ די שיצנזר את חלקם בהאשמה ז ו‪ .‬גם לאחר שהוא צנזר מעט את הספר והש מיט מסמכים‬
‫על מעלליהם‪ ,‬הצנזורה בארץ מנעה במשך שנים את הופעתו של הספר כאן בארץ ‪ .‬ידועים מעשי ההשתקה‬
‫של השואה בזמן אמת על ידי ראשי הציוניזם וכבר הובאו על כך הוכחות בספרנו (ראה גם ב "כחש"‪ ,‬עמ' ‪99‬‬
‫‪„ -‬פרופ‪ .‬אקצין ‪-‬הציונים‪ ,‬הסוכנות היהודית והג'וינט נמנעו מלפרסם בעתונות האמריקאית את דבר השמדת‬
‫היהודים―)‪ .‬במשפטו של קסטנר הוכח גם בעליל ‪ ,‬שהוא העיד לטובתו של רב‪ -‬המרצחים קורט בכר במשפט‬
‫נירנברג ובכך הצילו מחבל התליה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנאי הבסיסי להצלחת השמדתם המהירה של ששת המליונים ‪ ,‬היה שיתוף פעולה עם רצח זה על ידי‬
‫"גייס חמישי " מתוך העם הי הודי עצמו ‪ ,‬כפי שהודה פון ויס ליציני קולונל הס ‪.‬ס‪„ .‬שיטתנו ה יא להשמיד את‬
‫היהודים באמצעות עצמם ‪ .‬אנו מרכזים את היהודים בגיטאות‪ -‬באמצעות היהודים ‪ :‬אנו מגרשים את היהודים‬
‫– על ידי יהודים ‪ :‬ואנו ממיתים אותם בגא ז‪-‬בידי היהודים ― (כחש‪ ,‬עמ' ‪ .)109‬כל המחקרים שחקרו את הרכבו‬
‫של "גייס חמישי " זה‪ ,‬הגיעו למסקנה חד‪ -‬משמעית‪ -‬ה"משטרה היהודית"‪ ,‬ה"קאפוס" ושורפי הגוויות ‪ ,‬הורכבו‬
‫כמעט לחלוטין מתוך שורות המפלגות הציוניות והבונד שהשתייכו ל "משכילים"‪ .‬כך גם כתב י ‪ .‬עפרויקין‪,‬‬
‫שהיה מנושאי דגל הציוניזם וה "השכלה" בספר "קדושה וגבורה אצל היהודים " ‪„ -‬מניין באו לנו אלפי‬
‫השוטרים המשרתים היהודים של הגרמנים בג יטאות ובמחנות ? מאיזה חוגים התגייס צבא הפושעים הזה ?‬
‫על כך מעידים כל ניצולי השואה ‪ :‬מהעולם התחתון היהודי ומחוגי המשכילים ‪...‬אותם המשכילים בזו מעודם‬
‫ליהודים ה "חשוכים"‪...‬המכות שספגו מידי אותו "נוער הזהב" היהודי‪ ,‬היה בכך הרבה מהבוז ‪ .‬הם חשו שכאן‬
‫לא מבצעים רק מתוך צייתנות את פקודת הגרמנים ‪ ,‬אלא שמשקיעים מקצת התמדה ומרץ עצמי במכות‬
‫האכזריות‪ ...‬אנו איננו מבינים ‪ ,‬כי להתפשט מהיהדות ‪ ,‬הרי זה לגבי יהודי גם להתפשט מהאנושיות ‪ ,‬כי‬
‫הסרת צלם היהדות מהפנים ‪ ,‬יש בה גם משום הסרת הצלם האנושי והערך האנושי ‪...‬העובדה המתאשרת‬
‫על ידי כל העדי ם ורושמי הרשומות ‪ ,‬החל מהקומוניסטים והבונדיסטים וגמור בציונים ‪ ,‬כי היהודים שנשארו‬
‫נאמנים לתורה‪...‬לא נמצאו במשטרה היהודית ‪ ,‬לא היה חלקם בין הקאפס והפלוגות המיוחדות “‪ .‬לעומת זאת‬
‫כאמור היחידים שפעלו להצלה של יהודים בכל האמצעים באו משורות היהדות החרדית וכן מעט מתנ ועת‬
‫בית"ר‪ .‬תנועת "חרות" בראשותו של מנחם בגין ‪ ,‬מעולם לא ארגנה הפגנות רחוב המוניות (כפי שנהגה כלפי‬
‫קבלת הפיצויים מגרמניה ) נגד מנהיגי הציוניזם ‪ ,‬פושעי השואה ‪ .‬ידועים לשמצה דמותו ומעלליו של הקאפו‬
‫אליעזר גרינבוים בנו של מנהיג ציוני פולין ולימים מי שהיה שר בממשלת ישראל שמואל גרינבוים (אשר על‬
‫שמו נקרא הקבוץ של השומר הצעיר "גן שמואל ")‪ .‬השנאה הפנאטית שרכש מאביו כלפי היהודים החרדים ‪,‬‬
‫הביאה אותו למעשי אכזריות והתעללות מסמרי שיער נגד החרדים אשר היו נתונים למרותו במחנות הריכוז ‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬הוא נהרג במלחמת ‪ ,48‬לא על ידי כדור מער בי‪ ,‬אלא על ידי כדור בגבו מאחד מקורבנותיו ‪ .‬ק‪.‬‬
‫קצטניק בספרו על אושויץ "קראו לי פיפל "‪ ,‬משרטט את דמותו של אליעזר גרינבוים ‪ ,‬אשר הודות לתכסיסי‬
‫הלשנה וגילויי אכזריות שהדהימו אפילו את הגרמנים ‪ ,‬הוא עלה לדרגת מפקד הבלוק‪ .‬גם קסטנר חוסל בגלל‬
‫התנהגותו בשואה ומחסליו נת פסו‪ .‬מחוגי הציוניזם נשמעת הטענה המתחסדת שאין לשפוט אנשים במצבם ‪,‬‬
‫‪ ,‬אך מי שחונך כיהודי אמיתי ‪ ,‬אינו מסוגל להתמסר‬ ‫אך זו גם היתה הטענה של הנאצים על מעשיהם‬
‫לתפקידים כאלו ועוד לנהוג באכזריות כזו כלפי אחיו ‪ .‬מי שמסוגלים לכך הם רק אותם ציוניים ובונדיסטים‬
‫שחונכו על פי ערכי היסוד החשוכים של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬דהיינו‪ ,‬תרבות המערב‪.‬‬
‫ידועים ומתועדים ב "גנזך הציוני " אמירותיהם של הנשיא הראשון חיים וייצמן ‪ ,‬רה"מ הראשון ד ‪ .‬בן גוריון‬
‫ושמואל גרינבוים לגבי הבוז שרחשו כלפי הנספים ועמדתם האיתנה לא להציל את היהודים ‪.‬‬
‫ד"ר ויצמן קבע את ה קו המנחה לתפיסה פתולוגית זו של קובעי המדיניות הציונית ‪ ,‬עדיין לפני שהשואה‬
‫תפסה תאוצה‪ ,‬בקונגרס הציוני בשנת ‪„ - 1937‬תקוותם של ששה מליון יהודים מרוכזת על עלייה ‪ .‬מתהומות‬
‫הטרגדיה‪ ,‬אני רוצה להציל שני מליון נוער ‪ .‬הזקנים יאבדו הם יחכו לגורלם ‪ .‬הם אבק כלכלי ומוסרי בע ולם‬
‫אכזרי‪ .‬רק ענף הנוער ישאר ‪ .‬הזקנים (=כנראה מגיל ‪ ,25‬שכבר אינם נחשבים לנוער ) צריכים לעמוד‬
‫בכך ולהשלים עם כך “‪ .‬בשנת תש "ג בתחילת חודש שבט ‪ ,‬שימש ד "ר שמואל גרינבוים כיו "ר ועדת הפעולה‬
‫להצלת יהודי אירופה ‪ .‬הציונים נתנו לחתול לשמור על החלב ולזאב להפוך לרועה של הכ בשים‪ .‬הוא נאם אז‬
‫בתל‪-‬אביב על הנושא "גולה וגאולה " ואמר בין היתר ‪„ -‬למען הצלת הגולה עלינו להקדיש רק את עודף‬
 ‫קעו‬
‫הכוחות ועודף המאמצים המצטברים אצלנו ‪ .‬כשבאים להציע שתי הצעות ‪ :‬הצלת המוני היהודים באירופה או‬
‫גאולה בארץ ‪ ,‬אני בוחר בלי רגע של היסוס את הגאולה בארץ ‪ .‬ריבוי הדיבורים על הטבח ‪ ,‬גורם להפחתת‬
‫התאמצותנו להגדיל את הכח העברי בארץ ‪ .‬אילו היתה כיום אפשרות של קניית חבילות של מזון מכספי‬
‫"קרן היסוד " (= כאשר רובם של כספים אלו נידבו יהודים חרדים ) כדי לשלחן דרך ליסבון ‪ ,‬כלום היינו עושים‬
‫זאת? לא ולא “‪ .‬אבא קובנר מ "השומר הצעיר " הוכתר בארץ כגיבור לאומי על ידי מפ "ם וכגיבור המחתרת‬
‫של גטו וילנא על ידי מדינת ישראל ‪ ,‬אך חיים לזר בספרו "חורבן ומרד " מתאר את מעשי האכזריות מסמרי‬
‫השיער שלו לגבי התייחסותו ליהודים בגטו ‪ .‬בסופו של דבר ‪ ,‬הוא כותב ‪ ,‬שקובנר סיכם עם ראש הגטו גנס‬
‫וראש המשטרה היהודית דסלר ‪ ,‬שתמורת המנעות המחתרת מפעולה ‪ ,‬יתנו הנאצים לחברי המחתרת שלו‬
‫לצאת מהגטו עם חיסול ו‪ .‬הוא כותב ‪„ -‬את שליחי הפרטיזנים מחזיק קובנר מבודדים שלא יבואו במגע עם‬
‫ההמון בגטו ולא יארגנו קבוצות של יהודים סתם ליציאה ליערות “‪ .‬רק עם ‪ 50‬מחבריו מ"השומר הצעיר " הוא‬
‫יצא מהגטו ‪ .‬גם בתוך היערות ממשיך קובנר למנוע הצלה ולשלוח למוות כל יהודי שאינו נמנה עם חבורתו‬
‫מ"השומר הצעיר "‪„ .‬התנועה הציונית היתה מהפכה ולכן דנה את עצמה להתנהגות אכזרית כלפי העם‬
‫היהודי“ (מאמר בעיתון "הארץ"‪ ,‬ערב ראש השנה ‪ ,‬תשמ"ז)‪ .‬המדינה‪ ,‬שתחילה הוכרה כאמצעי להצלתו של‬
‫העם מבעיית האנטישמיות שאינ ו נותן ליהודים להתבולל כרצונם ‪ ,‬הפכה למטרה קדושה יותר מהעם עצמו ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כאשר כבר אי אפשר היה להסתיר את ה השמדה הטוטלית של היהודים ‪ ,‬החלו לחוש הנוער הציוני‬
‫בארץ פגיעה בגאוה הציונית ‪ .‬בארץ החלה תעמולה להקמת "בריגדה יהודית "‪ ,‬שכאשר הוקמה ‪ ,‬נטלה חלק‬
‫שולי אם בכלל במאמץ המלחמתי מול הנאצים ‪ .‬אם צעירים אלו היו רוצים באמת לעזור במאמץ זה ‪ ,‬הם היו‬
‫יכולים להטמע בשקט וללא רעש התגרותי מיותר בנאצים ‪ ,‬בצבאות בעלות הברית ‪ .‬אמנם להם היה חשוב‬
‫יותר ביטויי הגאוה והשחצנות של הקמת כוח עברי ‪ ,‬כדי ש"נקח גורלנו בידינו"‪.‬‬
‫העונש הנקוב בגינה של הפרת השבועה שלא להתגרות באומות – "הריני מתיר את בשרכם ואיילות השדה "‬
‫לא איחר לבוא‪ .‬בראשית שנת ‪ 44‬מתחילה התעמולה וההתארגנות להקמת ה "בריגדה היהודית "‪ .‬התוצאה ‪-‬‬
‫באותו חודש ‪ ,‬מוצאים להורג ‪ 20‬אלף מיהודי הונגריה בחסות השלטון שם ‪ .‬יש לציין שבשנ ת ‪ 44‬יהודי‬
‫הונגריה הם הריכוז היהודי הגדול היחידי באירופה ‪ ,‬שעדיין אינו סובל מדיכוי הנאצים בגיטאות ובמחנות‬
‫הריכוז וההשמדה ‪ .‬ב‪ 5.44-‬ההתארגנות של הבריגדה מגיעה לשיאה ‪ .‬התוצאה –הורטי– מנהיגה של‬
‫הונגריה‪ ,‬שולח טרנספורט ראשון של יהודים לאושביץ ‪ .‬ב‪ 7-8.44-‬הורטי מפסיק את המשלוחים – פסק‪-‬זמן‬
‫מאת האלוק ים לציונים ‪ ,‬שמא ואולי יחדלו הם מ התגרותם בנאצים ‪ ,‬אך ב – ‪ 20.9.44‬מוקמת ה "בריגדה‬
‫היהודית"‪ .‬התוצאה – באותו חודש הורטי מסולק מהשלטון ואת מקומו תופסת המפלגה הנאצית ההונגרית‬
‫ומתחילה לשלוח את היהודים ברכבות המוות ב – ‪ .15.10.44‬כמו כן מתקבלת ההחלטה בספטמבר באותה‬
‫שנה לחסל את גיטו לודז ' הענק ולשלוח את היהודים שם לתאי הגזים ‪ .‬חיסול זה אינו מובן שכלית ונראה‬
‫כמונע על ידי כוח על‪ -‬טבעי‪ ,‬כי בתקופה זו הנאצים סופגים מפלות קשות מהמזרח ומהמערב והרכבות ושאר‬
‫המערך הלוגיסטי ואנשי הצבא הופכים לנחוצים בי ותר לשרוד מול כוחות בעלות הברית ‪ ,‬ובכל זאת ‪ ,‬מופנים‬
‫רכבות וכוחות צבא להשמדת העם היהודי ‪ .‬אייכמן מציע לתנועה הציונית להפסיק את המשלוח ‪ ,‬תמורת‬
‫‪ 10,000‬משאיות וכמויות של מזון ‪ ,‬אך ההנהגה הציונית מכשילה מהלך זה ‪ ,‬כפי שכותב השליח לתנועה‬
‫הציונית מטעמו של אייכמן ‪ ,‬יואל ברנד‪ ,‬בספרו‪.‬‬

‫בדיקת תקפותם של כללי ההתנהגות וההגות של תת‪-‬התרבות השבתאית‪-‬המודרנית‬

‫בעם היהודי לגבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ניסחנו לעיל ‪ ,‬בפרק הדן בטקטיקה השבתאית ‪ ,‬את הכללים אשר הנחו את התת‪ -‬תרבות בעם היהודי מאז‬
‫השבתאות המקורית ושפינוזה ‪ .‬נברר כיצד כללים אלו פעלו על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬

‫א‪ .‬שנוי שמות פרטי ים ומשפחתיים על פי תכתיביה של תרבות‪ -‬האם השלטת ‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לקח לחתן‬
‫בחור בעל שם "עברי"‪ ,‬המתאים לתפיסה של הציוניזם ששם משפחתו‪-‬רענן‪.‬‬
‫ה"עבריות"‪ ,‬היתה מושג אותו הטמיעה מערכת התעמולה של הציוניזם השבתאי‪ -‬מודרני‪ ,‬גם בקרב הציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬כדי לעוקרם מהתפיסה המושגית של "יהודי" ולהחזירם לתקופה הכנענית שלפני מתן תורה ‪ ,‬אשר אז‬
‫היהודים כונו בשם זה על ידי הגויים (וכן כונו העבד והשפחה בעם ישראל בשם זה ‪ ,‬להורות על סוג נחות‬
‫יותר של יהודי )‪ .‬נראה להלן ‪ ,‬כיצד הטמעה זו פועלת בהצלחה על צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר הוא מת חבר לתנועה‬
‫הכנענית‪.‬‬
‫ב‪ .‬שפה ו לבוש לפי תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממנים חיצוניים בצורה קיצונית יותר מתרבות‪ -‬האם‪-‬‬
‫הלבוש בכל מוסדות הציוניזם הדתי היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬על פי מיטב האופנה של תפיסת חינוך הציוניזם ואילו את‬
‫רמט‪.‬‬
‫שפת הציוניזם‪-‬סוג העברית והמושגים השבתאיים שלה‪ ,‬אימץ ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עוד בהיותו בישיבת וולוז 'ין‬
 ‫קעז‬
‫(ח"ב‪ ,‬עמ' קפח)–„‪...‬עוד מצעירותו נמשך אחר קבוצת המשכילים בישיבה (=הבחורים המושחתים אשר‬
‫התאגדו שם באגודות המחתרתיות‪" -‬נס ציונה " ו"נצח ישראל ") ולא פעם מצאוהו מחרז חרוזים במטבעות‬
‫לשון שלוקחו מהשפה העברית החדשה (=שנוצרה על בסיס משיחיות השקר הציונית ) ולא היו שייכים כלל‬
‫ללשון הקודש ‪ .‬מטבעו היה הרב קוק בעל דמיון פורה והוזה הזיות וכבר בצעירותו ‪ ,‬היה מעלה על הכתב את‬
‫חלומותיו בלילה “רנ‪..‬‬
‫על הזיות אלו מעיד גם רבה של טבריה‪ -‬רבי משה קליערס רנא‪„ -.‬עבור ארץ ישראל קל לו להתיר כל איסור‬
‫דרבנן (=וכפי שהתברר מאוחר יותר ‪ ,‬הוא גם עבר על איסורי דאורייתא וכפירה ביסודי האמונה והמסורה ‪,‬‬
‫כפי שציינו גדולי הדורות )‪ ,‬כי הוא בעל דמיון והזיה‪ ,‬אשר לא פעם נקודות נראות לו כאורות והבעל שם טוב‬
‫התפלל לפני הסתלקותו להנצל מחלומות ודמיונות ‪ .“...‬ראינו לעילקמז‪( .‬עמ' רעב)‪ ,‬כי גם מרן הגר "ח מבריסק‬
‫עמד על הקשר החזק של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ל"השכלה" ולספרות הצהובה שלה ‪ ,‬עוד בהיותו בישיבת וולוז 'ין‪.‬‬
‫אחד הביטויים החביבים על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "מספרות ההשכלה " הוא‪"-‬התחיה"‪ ,‬מושג רב משמעי ‪ ,‬אשר אימוצו‬
‫נלקח מתרבות‪ -‬האם‪-‬ה"רנסאנס"‪ ,‬אשר פירושו "תחיה"‪ .‬משמעות אקוטית נוספת של הבטוי היא ‪ ,‬כי עם‬
‫ישראל בגולה נחשב עם מת ורק כאשר הוא יממש את מאווייה של תרבות‪ -‬האם –השובניזם (=לאומנות)‪ ,‬או‬
‫אז ה וא רק יתחיל לחיות ‪ .‬לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו מפריע שרשעים אלו "בחייהם קרויים מתים "יג‪( .‬יח‪ ,):‬כיוון‬
‫גבוהה הרבה יותר מצדיקים רפד‪„– .‬הנפש של פושעי ישראל‬ ‫שלדידו רשעים ופושעים אלו הם בדרגה‬
‫שבעקבתא דמשיחא ‪ ,‬אותם שהם מתחברים אל ענייני כלל ישראל לארץ ישראל ולתחית האומה היא יותר‬
‫מתוקנת מהנפש של שלומי אמוני ישראל “‪ ,‬בעוד שהגר "א כתב בביאורו ל "תיקוני זהר חדש " (לז‪ ,):‬כי הנפש‬
‫‪„ -‬ערב רב שבישראל הן‬ ‫היה מהערב רב במצרים ומהעמלקים‬ ‫של פושעי ישראל בתקופה זו ת‬
‫עמלקים‪...‬הערב רב שהן רישא דעמא (=הנהגת העם) בגלותא בתראה‖‪.‬‬
‫השבתאים המודרניים מהפילוסופיה השוביניסטית (=לאומנית )‬ ‫חשיבה זו של אדם מת בעל גוף חי ינקו‬
‫בגרמניה‪ ,‬אשר לאחר מכן הופנמה אל גרעינה של האידיאולוגיה הנא צית‪ ,‬אשר גרסה כי יהודי הינו למעשה‬
‫מת ההולך על רגליו חסר רגישות שיש רק לנקות את המרחב ממנו ‪ .‬כך גם נבנה מחנה ההשמדה כדי ליצור‬
‫"מצב אונטולוגי של הקרבן כהויה מתה "רנב‪..‬‬
‫נשיא ה "מזרחי" אכן מגדיר תקטז‪( .‬עמ' מ') את ה "מזרחי" [ אשר ראתה בר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק את רבה ‪ ,‬כפי שכותב‬
‫“‪ ].‬כתנועה הנגועה‬ ‫פישמן‪-‬מימון‪ ,‬ממייסדי המזרחי שיד‪( .‬עמ' ‪„ -)296‬הוא היה רבינו ואנחנו תלמידיו‬
‫בתפיסות‪ ,‬אשר מקורן באידיאולוגיה הנאצית‪...„ -‬הלאומיות‪ ,‬לפי רוח הגויים ‪ ,‬שביסמארק הניח את אבן‬
‫הפינה שלה והיטלר חגג את חנוכת הבית שלה ‪ ,‬לאומיות שכולה עבודה זרה ‪ ,‬האם את זו נדמ ה לדת‬
‫ישראל?‪-‬זה כבר מראה על שיבוש הדעות ועל עירבוביא במחנינו “‪.‬‬
‫במקורותינו‪ ,‬כידוע‪ ,‬הובאו סיבות רבות לכך ‪ ,‬מדוע הקב "ה הוציא את עם ישראל לגלות ‪ ,‬הן כדי לתקן את‬
‫העבירות‪ ,‬אשר בעטיין הקיאה הארץ את עם ישראל ‪ ,‬והן לסיבה חיובית‪ -‬כדי להעלות את העמים מרמתם‬
‫האלילית‪ .‬אכן‪ ,‬לכל מקום שהגיעו היהודים ‪ ,‬האלילות הקדומה שורשה ‪ .‬במקומות אשר לא הגיע אליהם העם‬
‫היהודי‪ ,‬נשארה שם האלילות הקדומה ‪ .‬ראשי הציוניזם ולבלריהם שללו את הגלות בצורה קיצונית ופנטית‬
‫וראו באומה הישראלית בגולה הויה מתה ‪ ,‬אשר יכולה לקום לתחיה רק בארץ ישראל ‪ ,‬אך לא לתחיה רוחנית‬
‫היתה כונתם‪ ,‬אלא לתחיה רדודה ופרימיטיבית בצורה מגושמת כשאר העמים (כפי שכבר התאונן על כך מרן‬
‫ה"חפץ חיים "‪ ,‬אשר דבריו הובאו לעיל )‪ .‬הציוניזם הדתי ‪ ,‬כתת תרבות של הציוניזם ‪ ,‬ראה לעצמו חובה‬
‫"ל בצור ה מסולפת ‪ ,‬כדי‬ ‫להיצמד כעבד נרצע לתפיסה מבוהמת זו וגם למצוא שברי פסוקים וקטעי חז‬
‫שיאששו תפיסה קיצונית ופרימיטיבית זו ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬הראשון בציוניזם הדתי שעיצב תפיסה זו ‪.‬‬
‫בעקבות תרבות האם שלו‪ -‬השובניזם (=לאומנות) והנצרות הפרוטסטנטית שדגלה בעליית כל עם ישראל‬
‫לארצו‪ .‬הוא כותב בצורה קיצונית ‪ ,‬כי מאז יציאת מצרים וקבלת התורה‪ ,‬היתה היהדות במלחמה נגד טבע‬
‫העולם וטבע האומה שלה עצמה‪„‎ -‬היהדות של העבר ‪ ,‬ממצרים ועד הנה ‪ ,‬מלחמה ארוכה היא נגד הטבע ‪,‬‬
‫נגד טבע העולם [= נמחק על ידי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ב "אורות התחיה " ל(עמ' עח)]‪...‬אפילו נגד טבע האומה (=גם זה‬
‫נמחק שם)“קצ‪[‎.‬ג רכג (כרך א' עמ' תקכ)]‪.‬‬
‫לדידו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬בניגוד למקורותינו ‪ ,‬הגלות היא "כמיותרת"קצ‪[ .‬ה יח (כרך ב '‪ ,‬עמ' פא)] אך בנו מזייף‬
‫וכותב "מיותרת"רנג‪..‬‬

‫רנ‪ .‬קונטרס "הרב"‪ ,‬ירושלים תרצ"ח‪.‬‬

‫רנא‪" .‬מפי דויד"‪-‬שיחות הגאון רבי משה קליערס‪.‬‬
‫רנב‪".‬התרבות הנאצית‪-‬מרחב‪ ,‬גוף‪ ,‬שפה"‪ .‬בועז נוימן‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬הוצ' אוניברסיטת חיפה ‪.‬‬
‫רנג‪" .‬א"י" ג' (עמ' י')‪.‬‬
 ‫קעח‬
‫אמירה זו ‪ ,‬שהגלות היא "מיותרת" או "כמיותרת"‪ ,‬היא נגד כל הידוע לנו ממקורותינו ‪ .‬כיון שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫מרבה לכתוב על פי הקבלה ‪ ,‬נביא את דבריו של הרמח"ל‪-‬מגדולי המקובלים ‪ ,‬אשר כתב על תפקידה המרכזי‬
‫של הגלות‪„ -‬והנה אחר חטאו של אדם ‪ ,‬ירד העולם ירידה רבה וכמו שבארנו ונוסף חסרון במציאות‬
‫התחתונים‪ .‬על כן ‪ ,‬מה שצריך עתה ‪ ,‬הוא לתקן החסרונות הנוספים תחילה ‪ .‬ודבר זה הולך ונעשה עד זמן‬
‫הגאולה‪ ,‬כי זאת היא הכוונה התכלית ית בגלויות ‪ ,‬לתקן מה שנתקלקל ולהרוויח מה שחסרנו ‪ ,‬כדי להשיג‬
‫‪.‬‬ ‫אחר כך הטוב שיבואנו אחר זה ‪ ,‬כמו שהיה ראוי לבוא לאדם הראשון אילו לא חטא וכמו שבארנו לעיל‬
‫ובהשתלם ענין זה‪ -‬אז ניגאל גאולה שלמה‪ .‬ונמצא שאנו צריכים להרחיק הרע מן הגבול שנרחב לו אחר‬
‫החטא כמו שביארנו ולה שיב הטובות שאבדנו “רנד‪ ..‬הרמח"ל כותב על תפקידן הבלעדי של הגלויות שהוא‬
‫לתקן את הקלקול ‪ ,‬אשר נוצר מהחטא הקדמון על ידי אדם הראשון ‪ .‬דבר זה יעשה דוקא על ידי הרחקת‬
‫הרוע‪ ,‬אשר נדבק במין האנושי ולא על ידי ההדבקות בו על ידי המושג המסולף "קידוש החול "‪ ,‬אשר יצר ר '‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כהמשך לשבתאות המקורית ‪ ,‬כאשר כוונתו היא לקידוש הטומאה ושיטות הכפירה ‪ ,‬כוונה המובעת‬
‫ברוב כתביו ‪ .‬הוא גם כותב קצ‪[ .‬לח (כרך א' עמ' יא)]‪‎„-‬היהדות בגולה אין [=צ‪ .‬י‪ .‬קוק משמיט את המילה "אין"‬
‫ומוסיף‪"-‬בגולה לולא היניקה שהיא מקבלת מטל החיים של קדושת ארץ ישראל לא הי ה"רפז‪( .‬ח‪ ,‬עמ' סב)]‬
‫לה בסיס מעשי בעצם כי אם על ידי חזון הלב “‪ .‬הוא גם כותב תקנו‪[ .‬פנקס פ "א פסקאות (יפו) כה ("קבצים‬
‫מכתב יד קדשו " עמ' קעב)]‪‎„-‬השכינה ירדה עם ישראל לגלות ושרתה בתוכם ‪...‬לא הרחיבה הנשמה את‬
‫מאוייה רק צמצמה [צ‪ .‬י‪ .‬קוק מוחק מילה זו‪ -‬א"י‪ ,‬הוצאה ראשונ ה‪( ,‬פרק ו' עמ' קמח)‪ .‬הוא משקר ‪ ,‬שכביכול‪,‬‬
‫אביו כתב‪" -‬אבל קבעה"‪ ,‬כדי שלא יתגלה יחסו המלגלג של אביו למושג של יראת שמים ‪ ].‬אותם במושג יראת‬
‫‪ .“...‬אנו רואים כי לדעתו ‪ ,‬יראת שמים היא צמצום (ללא הזיוף של‬ ‫אלהים‪ ,‬אמונתו בזהירות התורה והמצוות ‪‎‬‬
‫בנו) שהוא נגד דברי חז "ל "וכי יראה זוטרתא היא"שצז‪ ..‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מסלף את דבריו ‪ ,‬אף על פי שהוא עצמו‬
‫מסגל תפיסה מעוותת זו ‪ ,‬כפי שהדבר בא לידי בטוי בראיון שנתן לעיתון המזוהם "לאשה"שצא‪..‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק סיפר בעצמו לי ‪ .‬ל‪ .‬פישמןשיד‪( .‬עמ' ‪ ,)274‬כי הוא היה מדבר עם בחורים בוולוז 'ין בעברית ולא‬
‫בלשון הקודש והוסיף והתוודה בפניו כאמור לעיל‪ -‬כי הבחורים בישיבה שם התלחשו על כך שהוא נחמץ‬
‫(הפך לאפיקורס)‪.‬‬
‫עליון‪" -‬רבנות ראשית מטעם " כחלק‬ ‫ג‪ .‬השתלבות בכל מבנ י החברה אשר השלטון רואה בהם ערך‬
‫מהשלטון המנדטורי היא דוגמה מוחשית לכך ‪ ,‬כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יוצר אותה ‪ .‬כאשר מונ ה לרה "ר ניתנו לו‬
‫סמכויות וכספים רבים ‪ ,‬סרטיפיקטים ודימוי של מערכת שלטונית בעלת ערך עלי ון וכמובן גם רכב עם נהג‬
‫צמוד‪ .‬לכן גם ביקש מהנציב לבנות מבנה של סנהדרין כדי שיוכל לעמוד בראשה ‪ ,‬כפי שראינו לעיל קנג‪( .‬ח"ב‪,‬‬
‫עמ' ריא)‪.‬‬
‫ד‪ .‬עיצוב דת הדומה לדת השלטון ‪ -‬ראינו לעיל ‪ ,‬כי תת‪ -‬התרבות השבתאית לדורותיה וגלגוליה ראתה‬
‫בנצרות ובפרט בנצרות הפרוט סטנטית את תרבות‪ -‬האם שלה ‪ .‬נראה כיצד מתבטא הדבר אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫כראש הציוניזם הדתי‪ -‬שבתאי‪ .‬נראה ראשית לכל את דבקותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ב "ברית החדשה " וחיבתו‬
‫המיוחדת לדבר טמא זה ‪ .‬כאשר היה בשוו יץ התאכסן גם אצל משפחה מ כובדת‪-‬משפחת שטרנבוך ‪ .‬הגאון‬
‫הקדוש מטורנא [המהר"ם אריק‪ ,‬גדול הדור של פולין ] תיחקר משפחה זו ולהלן השתלשלות העניינים רב‪( .‬עמ'‬
‫א' פד)‪...„-‬וציוה עלי הרב מטורנא לכתוב לר' אשר שטרנבוך לבזל בזה הלשון "יבוא אלי הוא ואשתו "‪ .‬ומר‬
‫שטרנבוך הידוע ל חרד לדבר השם ומוקיר רבנן ורחים ודחיל רבנן ‪ ,‬תיכף קיים ובא לעיר וויען יע "א‪ .‬ובהגיע‬
‫לבית הרב ‪ ,‬מיד התחיל בחקירה מפורטת על כל התנהגות הרב קוק בכל מפעליו עת התאכסן בביתו בעת‬
‫מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬איך נטל ידיו ואיך הלך לישון ‪ ,‬האם לא אכל מחלב עכו "ם ובאיזה ספרים עסק ומר‬
‫שטרנבוך התחיל לשבחו ‪ .‬אז אמרה לו אשתו ‪ ,‬זכור שלא היה כל כך ישר בהתנהגותו ואיננו נכון לשבחו על‬
‫כך‪ .‬אז פנה הרב למר שטרנבוך והכריז עתה אל יפלא בעיניכם שקראתי גם לאשתו‪ ,‬כי כן לימדונו חז"ל‬
‫"אשה מכרת באורחין "‪ .‬פתאום נזכר מר שטרנבוך וסיפר שהספרים של הרב קוק ה יו שמורים ולא נתן רשות‬
‫להסתכל בהם ‪ ,‬אך פעם בעת שנכנסתי בערב לכבות את הלאמפף כדרכי ‪ ,‬והרב ישן על מיטתו ‪ ,‬נפל מידו‬
‫הספר (על הארץ)‪ .‬ניגשתי להרים הספר ונשתוממתי בראותי שהוא ה "ברית החדשה "‪ ,‬ניו טעסטעמענט‪ ,‬של‬
‫אותו האיש ‪ .‬בבוקר שאלתי את הרב קוק בזה הלשון —"הנה אף על פי שהנני איש פשוט ולא יאות לי להבין‬
‫דרכי אנשי המעלה ‪ ,‬אמנם זאת לא אוכל להבין ‪ ,‬כי אף אם צריך לעיין משהו בהיכלות הטומאה לטובת הכלל ‪,‬‬
‫הייתי חושבו לקחתו לבית הכסא ‪ ,‬אבל לישון עם (דיבוק) חיבור טמא כזה איך יתכן "‪ .‬אזי קפץ הרב מטורנא‬
‫ושאל‪"-‬נו‪ ,‬מה ענה על זה "‪ ,‬ויען מר שט רנבוך‪ ,‬שדחה אותי ואמר "אסור להרהר אחר רבו "‪ .‬ויאמר הרב‬
‫מטורנא "גענוג‪ ,‬איר קענטשוין אהיים פארען " (=מספיק‪ ,‬הוא כבר יכול לי סוע הביתה ‪...).‬אחר כך שאלוהו‬

‫רנד‪" .‬דעת תבונות"‪ ,‬סימן קנ"ח‪.‬‬

 ‫קעט‬
‫מפרשבורג לעשות אסיפה בבאדן להחרימו ‪ .‬והשיב בזה לשון‪" -‬אויב איהר ווילט אצווייטן נוצרי אותו איש‬
‫זאלט איהר מחרים ז יין (=אם ברצונכם שיווצר נוצרי‪ -‬יש"ו‪-‬שני‪ ,‬אם כן תחרימו אותו ‪ ,).‬כי אם יעשו ממנו עסק‬
‫גדול‪ ,‬אזי יהיה לו עוזרים (=וישאר כת)‪ ,‬אמנם אם יניחוהו ולא יעשו עסק ממנו ברבות הימים ישתכח "“‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעריץ את יש "ו לא רק בעקבות שבתאי צבי ‪ ,‬אלא גם בעקבות ה ערצתו של הרצל ליש"ו‪ ,‬אותו‬
‫ראה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כמשיח בן יוסף ‪ .‬הערצתו העיוורת של הרצל ליש"ו ימ "ש‪ ,‬מתבטאת אצלו‪ ,‬כאשר הוא‬
‫מבקר בירושלים ‪ .‬הוא כתב ‪„-‬כשאזכרך בימים הבאים ‪ ,‬הו ירושלים‪ ,‬לא יהיה זה זכרון נעים ‪ .‬קובעת טחובה‬
‫בת אלפיים ‪ ,‬מלאה אכזריות ‪ ,‬קנאה וזוהמה הפושטת בסמטאות המעופשות ‪ .‬ההוזה מסביר הפנים מנצרת‬
‫(יש"ו)‪ ,‬בן האנוש היחיד שאי פעם עבר כאן“נג‪( .‬עמ' ‪.)603‬‬
‫בקשר לכל הנצרות ‪ ,‬שהיא מקור הטומאה כידוע ‪ ,‬כתב ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪„-‬הנצרות‪...‬מחוללה (=יש"ו) היה בעל‬
‫‪ ,‬אך‬ ‫כוח אישי נפלא (=אישיות כבירה ‪ .‬הערצה כזו אל אותו האיש מופיעה רק אצל מטיפי הנצרות‬
‫במקורותינו לא רק שלא מובא עליו שהיה אישיות גדולה ‪ ,‬אלא אף שלא היה בעל כוחות נפש גדולים )‪,‬‬
‫הזרמתו הנפשית היתה גדולה ‪...‬הנצרות חפצה באמת למחוק את מידת השנאה הממוסכת בתוך השורש‬
‫האלוקי אשר לישראל “רנה‪.‬‬
‫הוא אינו מפרט היכן הוא ר ואה את אותה שנאה ‪ .‬דבר זה מתגלה בכתביו קצ‪( .‬רעד‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' שכא‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשס"ד)‪... „-‬מתנשאים אנו מעל כל מחשבות השטנה ‪ ,‬מעל כל השטחיו ת שבמוסרים ובמאמרים‬
‫לבית יעקב החפצה‬ ‫המעוררים כעס ושנאת אחים ‪...‬הננו שבים לחבק בזרועות אהבה את כל הנשמה‬
‫לראות בשמחת גויינו‪ .“...‬אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬כנראה‪ ,‬ירצו לסלף ולומר שכוונתו על עם ישראל ‪.‬‬
‫מסתבר‪ ,‬שהוא מאשים את חז "ל והנביאים ‪ ,‬אשר דבר אלוקי ם היה בפיהם ודיברו דברי מוסר קש ים נגד‬
‫העמים ופושעי ישראל ‪ ,‬אשר לדעתו ההזויה הם מעוררים בכך כעס ושנאת אחים ‪ ,‬היינו‪ ,‬הגויים והפושעים‬
‫אמורים להיות אחינו ‪ .‬הוא גם מאשים ענקים אלו בשטחיות וכאמור רואה בטומאת הנצרות את מקור הטוהר‬
‫של שירוש שנאה זו‪ ,‬עפ"ל‪.‬‬
‫על פי זיופו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק יוצא איפוא ‪ ,‬שאביו תוקף את הפרושים בימי בית שני ‪ ,‬שכתוצאה מהבנה שטחית‬
‫"ל שחיו לפניהם ‪ ,‬הם גרמו לשנאת חינם (וממילא‬ ‫של כוונותיו של אותו האיש ושל דברי הנביאים וחז‬
‫לחורבן)‪ ,‬אך חז "ל מ ציינים דוקא את הצדוקים כמי שגרמו לתסיסה ולשנאת חינם בין היהודים לבין הכהנים‬
‫"א הלוי‬ ‫הגדולים הצדוקים ‪ ,‬אשר ניסו לשנות הלכות שונות בבית המקדש וכבר כתב על כך רבות הגרי‬
‫ב"דורות ראשונים "‪ .‬צדוקים אלו דוקא התנגדו לדברי חז "ל ולא הסתמכו עליהם ‪ .‬בכך מצטרף ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫לראשי ה "משכילים"‪ ,‬אשר הסיתו את העם תוך טענה שחז "ל גרמו לשנאת חינם ‪ .‬אם כוונתו היא גם לדורות‬
‫האחרונים‪ ,‬יוצא מדבריו שהוא תוקף את חמיו –האדר"ת‪ ,‬לגבי יחסו לרשעים ‪ ,‬תוך שהוא מצטט פסוקים‬
‫ודברי חז"ל‪ .‬ואכן‪ ,‬הוא כאמור להלן ‪ ,‬זייף את צוואת חמיו והשמיט את הקטע בו חמיו תו קף את הרשעים‪.‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬המצטט קטע זה רפח‪[ .‬כד (עמ' עו)]‪ ,‬משקר ומסלף את דברי אביו ומשנה את מה שהוא כתב "מעל‬
‫כל שטחיות " ל"של הבנה השטחית שתופסים בה מוסרים ‪ ."...‬אם כן ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כשבתאי צבי בזמנו ‪,‬‬
‫מהלל את הנצרות ומעלה את נושא י דגלה לפסגת המוסר וכמי שבאים לנקות את השנאה השטחית‬
‫והוולגרית של הנביאים ושל חז "ל‪ ,‬עפ"ל‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם תוקף שם [ג‪ ,‬שסו (כרך א '‪ ,‬עמ' תסד)] את התנא‬
‫האלוקי רשב "י‪...„-‬השריש רבי שמעון בר יוחאי פרישות ‪...‬וגם על זה יצאה מחאה שמיימית ‪ .“...‬כמובן שגם‬
‫בציטוט זה מרמה צ ‪ .‬י‪ .‬קוק את הקוראים ואת חניכ יורפז‪( .‬כז‪,‬עמ' עו) ומשמיט את שמו של רשב "י וכותב‬
‫במקום זה "הושרשה ביחידים "‪ .‬אין דעתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתקררת ‪ ,‬עד שהוא הופך את הנצרות שהיא‬
‫נחשבת לשיא קליפת ומרכבת הטומאה כמובא בקבלה [כגון‪ :‬ספר "קרניים" ( יד‪ ).‬למקובל האלוקי רבי‬
‫שמשון מאוסטרו פולי‪ ,‬פאריצק‪ ,‬תקע"ח (‪ .])1818‬ל"דת קדושה"‪„-‬מכל מקום אפשר שיתכונן אצלם דת שיש‬
‫של הכרת כבוד ה '‪.“...‬‬ ‫בה גם כן קדושה כשיהיו סדרי העבודה שבה תלויים על פי ההרגשה הטהורה‬
‫(הראי"ה קוק ‪ ,‬קבצים מכתבי יד קדשו ‪ ,‬ירושלים תשס "ו‪ ,‬פנקס "אחרון בבויסק "‪ ,‬לו‪ ,‬עמ' נה)‪ " .‬קדושה" זו‪,‬‬
‫אכן לדעתו יצאה לפוע ל על ידי טומאת הדת הנוצרית‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬על ידי כך‪ ,‬שלדעתו שירשה את‬
‫השנאה שאפיינה את כנסת ישראל במקורה האלוקי ‪ .‬טרוף טמא וכפרני זה סו לף על ידי בנו צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ב"אורות ישראל " [ פרק ח '‪ ,‬ב' (עמ' קסה)]‪ ,‬כאשר במקום "דת" הוא מסל ף ומוסיף "צורת דת" ובמקום‬
‫"קדושה" הוא מזייף את דברי אביו וכותב "הבעה של קדושה"‪.‬‬
‫„בחיבור עצבים שלו "הניר"‪=[ ,‬מאמר "דרך התחיה "‪ ,‬חוברת א '‪ ,‬ק ֹבץ ספרותי‪ ,‬יו"ל על ידי "חובבי ספרות‬
‫בארץ הקודש " (= בעריכתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק)‪ ,‬ירושלים ‪ ,‬ה' תרס"ט‪ ,‬דפוס לעווי ושות '] מדבר הר ' קוק גם‬

‫רנה‪" .‬הניר"‪ ,‬מאמר "דרך התחיה "‪ ,‬חוברת א '‪ ,‬עמ' ‪ ,8‬ירושלים‪ ,‬ה' תרס"ט‪ .‬ב"איגרות הראי "ה" מהדו' א'‬
‫הושמטו הדברים על ידי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק והרב חרל "פקסח‪( .‬עמ' ‪ .)25‬הודפס מחדש במאסף "מאמרי הראי "ה‬
‫ב' " (עמ' ‪.)507‬‬
 ‫קפ‬
‫בשבחו של אותו האיש ‪ ,‬יש"ו הנוצרי ‪ ,‬ודימה אותו בגאווה וחוצפה יתירה ‪ ,‬להבדיל אלף אלפי הבדלות ‪ ,‬למרן‬
‫הבעש"ט הק ' זצוקלה"ה (שם‪ ,‬עמ' ‪ )8‬ומטיח (=האשמות בחז "ל) שם בדבריו שחכמי הסנהדרין לא ירדו‬
‫לסוף דעתו (=דברים אלו מתאימים ממש לדברי שבתאי צבי ‪ ,‬כפי שראינו לעיל בתחילת הפרק "הפרנקיזם‬
‫והרפורמים") וכו' ושהי' איש "אישי" רח"ל עפ "ל‪ .‬ואמר פעם רבינו (=הגה"ק בעל ה "דברי יואל ") להגה"צ ר '‬
‫צבי הירש מייזליש זצ "ל אב "ד וייצען ‪ ,‬שלא מפני שאינו מאמין בקדושת הבעש "ט הק ' כתב כן ‪ ,‬אלא רק מפני‬
‫שמאמין באותו האיש “קמז‪( .‬עמ' רעו)‪.‬‬
‫כאן כל פירוש מיותר ‪ .‬כאמור לעיל ‪ ,‬דיבורים אלו ודבקותו ב "ברית החדשה "‪" ,‬זיכו" אותו‪ ,‬כפי אשר ראינו‬
‫לעיל‪ ,‬בכינויים חריפים ביותר מצד גדולי ישראל‪" -‬גדול המסיונרים"‪" ,‬כומר"‪" ,‬נוצרי"‪" ,‬ישו" וכו'‪.‬‬
‫כאשר תוקפים את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק על הערצתו העיוורת (במאמרו הנ "ל) לאותו האיש ולנצרות בכלל ‪ ,‬הוא‬
‫מיתמם באותה צורה כפי ש כתב בזמנו לחותנו האדר "תשד‪( .‬גם שם הוא היתמם ושיקר לחותנו ‪ ,‬שהוא לא‬
‫שיבח את הרצל כאשר הספיד אותו ‪ ,‬על אף שבהספדו הוא העלה את הרצל למעמד של משיח בן יוסף ‪,‬‬
‫כראש הציונות המדינית וכפי שאכן מעידים תלמידי תלמידיו‪ -‬ש‪ .‬אבינר‪ ,‬אורי שרקי שאכן זו היתה כוונתו כפי‬
‫שנראה להל ן‪ .).‬הוא מתגונן וכותב שז‪( .‬ב‪ ,‬שעה) שהוא כלל לא שיבח את אותו האיש ‪ ,‬אך הוא מסתבך שם‬
‫באיגרת זו בהערצה נוספת וגדולה יותר ‪ ,‬כאשר הוא כותב שהוא אמר זאת כמו שהתורה מעידה על ("יודע‬
‫דעת עליון ")‪ .‬בכך הוא מעלה אותו לרמה של אחד מהנביאים (במקום להשוות את "אותו האיש " שהיה בעצמו יהודי ‪,‬‬
‫ליהודים שהגיעו לפסגות מחד ‪ ,‬אך מאידך ניצלו את כשרונותיהם לשירות הרוע ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בוחר להשוותו דוקא לגוי שהיה נביא ‪,‬‬
‫כמו שראו ב "אותו האיש " מאמיניו הנוצריים וכן השבתאים )‪ ,‬בדיוק כפי שהתבטא שבתאי צבי על יש "ו ימ "ש ["שבתאי‬
‫צבי"‪ ,‬פרופ' גרשום שלם ‪ ,‬ח"א‪ ,‬הוצ' עם עובד ‪ ,‬תל אביב ‪ ,1974 ,‬עמ' ‪ .]323‬הוא מניח שהנמען ‪ -‬האדר"ת‪,‬‬
‫לא ידע את מה שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב בכתביו ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מעלה את אותו האיש בכתביו יחד עם תלמידיו‬
‫‪,‬‬ ‫ותלמידי תלמידיו לרום פסגת המוסר האנושי ומייחס לו כוונות טהורות של הרצון לשרש את השנאה‬
‫שלדעתו יצרו חז "ל בכנסת ישראל במקורה האלוקי רנה‪ ..‬בייחוס זה הוא מוכיח שהוא מאמין לשקרי הנוצרים‬
‫לגבי מה שהם כתבו בהערצה על אותו האיש ב "ברית החדשה " ( ולא בכדי הוא הולך לישון יחד עם טומאת‬
‫ה"ברית החדשה ") ו"חולק" על חז "ל‪ ,‬אשר תיארו את אותו האיש כאדם רשע וממזר ‪ ,‬אשר כל פעו לותיו‬
‫ואמירותיו ‪ ,‬אשר היוו את שיא הטומאה ‪ ,‬נותבו מתוך כוונות זדון של מסית ומדיח ‪ .‬גם נושא זה הצליח ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק להטמיע בתלמידיו ‪ .‬בשידור של הערוץ "קול ברמה " ( ‪ )29.12.09‬פורסמו מתוך קלטת דברי תלמיד‬
‫‪ ,‬שהוא ההתנחלות הגד ולה ביותר ביו "ש של‬ ‫תלמידיו הראביי ריסקין המשמש כרב של הישוב אפרת‬
‫הציוניזם הדתי ‪ .‬לדברי ריסקין ‪ ,‬יש"ו ימ "ש‪ ,‬ניתן היה כיום למנות אותו בין הרבנים וכאשר יגיע המשיח ינהרו‬
‫לארץ יותר נוצרים מאשר יהודים ‪.‬‬
‫אפילו חיים ברנר (שהיה מאד מוערך בחוגי ה "סופרים" העבריים)‪ ,‬שצ‪ .‬י‪ .‬קוק כותב אליו בחנפנות‬
‫והתרפסותקיב‪ .‬תוקף את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על מאמרו "דרך התחיה " ( בכתב העת שלו "המעורר" שיצא לאור‬
‫בלונדון והובא בכתביו‪" -‬כתבים"‪ ,‬עמ' ‪ ).324-5‬ורואה בו אדם מבולבל ‪ ,‬הסובל מסכיזופרניה (=פיצול‬
‫‪ .‬ברנר כתב עליו שהוא‬ ‫אישיות)‪ .‬כך גם העיד גרפולוג ידוע שהשווה בין כתביו ההלכתיים והמחשבתיים‬
‫מתחזה לאד ם מוסרי עם כוונות עמוקות בדבריו‪„ -‬שאחר כל הנאותיו המבולבלות וחזונותיו המופרכים ‪,‬‬
‫(למרות כל אופל ‪...‬החיצונית‪ ,‬שהיא טובעת בעולם‬ ‫שכולם אינם אלא תולדת הלך נפש קרועה לשניים‬
‫האור‪ .“)...‬נראה‪ ,‬כי כתוצאה מביקורת קטלנית זו של חיים ברנר על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא היה יותר המשך‬
‫לקובץ ספרותי זה (=הניר)‪ ,‬אותו ערך ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא כתב שם שלושה מאמרים ‪ ,‬ונראה‪ ,‬כי בכך הוא רצה‬
‫לחקות חקוי לבנטיני ותת‪ -‬תרבותי את סופרי ה "ההשכלה"‪ ,‬משאת חייו מאז שהחל לקרוא ספרות קלוקלת זו‬
‫בילדותו ונכשל ‪ .‬במאמר "דרך התחיה "‪ ,‬הוא מסביר מדוע הנצרות ובראשה אותו ה איש‪ ,‬אשר לדידו כוונותיו‬
‫היו טהורות ‪ ,‬לא הצליחה לרומם את המעמד החלוש של עם ישראל ‪ .‬מהנצרות הוא עובר שם מיד לטיפול‬
‫ביקורתי וקטלני בחסידות ‪ .‬הוא משווה את יש "ו ימ "ש לבעש "ט הקדוש עפ "ל‪ ,‬אך בעוד שאת הנצרות‬
‫ומחוללה הוא יותר משבח מאשר מבקר ‪ ,‬כפי שנהגו סופרי ה "השכלה העב רית"‪ ,‬הרי שכלפי החסידות‬
‫ומחוללה קיימת אצלו ביקורת חריפה ביותר ואפיקוריאנית ‪ ,‬כפי שנהגו אותם "סופרים" מתרבות האם שלו ‪.‬‬
‫הוא יוצא גם בביקורת נגד הגר "א ותלמידיו ‪ ,‬על שלא שילבו את יסוד שיטתם ביסוד של שיטת החסידות ‪ ,‬לא‬
‫לפני שהוא מגדיר את שיטת הגר "א בהגדרה המעוותת ‪ ,‬הלקוחה מהכופר זיגמונד פרויד‪" -‬הפסיכיקה‬
‫התוריית של הגר "א" ( שם‪ ,‬עמ' ‪ .)9‬לאחר שהוא סוקר את תופעות משיחויות השקר של שבתאי צבי ויעקב‬
‫פרנק כשלבים לקראת "התחיה"‪ ,‬אשר לא צלחו בגלל יישום דרכיהן הבלתי מתקבלות על הדעת (בכך הוא‬
‫נאמן לפרשנויותיהם של ראשי הציוניזם ‪ ,‬המהווים לגביו את תרבות האם )‪ .‬הוא מציע לעבור לשבתאות‬
‫המודרנית של הציוניזם ובכללה "יהדות השרירים " של המשומד מ ‪ .‬נורדאו (שם)‪„-‬ובידיים מלאות אומץ‬
‫ושרירים חזקים כברזל ובקומה מחוטבה ונפש מלאה ע ֹ ז יגש הצעיר הישראלי העתיד אל תחיית עמו בארצו‬
‫ובדגל נישא ידבר בשם ארץ הקודש ‪ .“...‬במאמרו השני שם ("תלמים"‪"-‬מהות הכפירה "‪ ,‬עמ' ‪ )39‬הוא בז‬
‫לכל העם היהודי האמיתי למגדוליו ועד קטניו וכותב עליהם ‪ ,‬שהם לא מסוגלים להחיות את העם היהודי ‪.‬‬
 ‫קפא‬
‫שוב אנו רואים ‪ ,‬עד כמה הוא הושפע מאותם גינויים מלאי ארס ורעל נגד קודשי ישראל וגדולי ישראל ‪ ,‬אשר‬
‫הצהובונים של ה"סופרים העבריים " ובראשם יל "ג‪ ,‬היו מלאים מהם ‪ .‬הוא כותב‪„ -‬באותו החוג של המורגלים‬
‫באמונה בתורה ומצוות ‪ ,‬אלה שמהם היו ראויים ונאים להיות כבני בית בטרקלין הזה ‪ ,‬היודעים הם להנות‬
‫וליהנות מזיוו של הטרקלין ? מביטים הם באימה יתירה לא כבן פלטין ‪=(...‬וכאן מגיע הבוז והמי אוס לגדולי‬
‫ישראל לשיאו ) אלא כבן שומר החצר (=הוא הופך את גדולי לישראל לש ‪ .‬ג‪ ).‬שנהנה מחיצוניותו של‬
‫הטרקלין‪...‬וכה נשארה דריסת הרגל לפנימיותו של הטרקלין רק לאותם עזי הנ פש הבאים לתוכו בכל הזוהמה‬
‫והחשכה התועבה וגסות הרוח שלהם‪.“...‬‬
‫ההשוואה בין יש "ו לבעש "ט הק '‪ ,‬מתבטאת אצלו בכך ‪ ,‬ששניהם יצאו מנקודת מוצא של "הזרמה נפשית "‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬שרק הרגש פעל אצלם ולא השכל ‪ ,‬לכן‪ ,‬לדידו‪ ,‬גם החסידות יכלה במהרה להוביל להשתמדות כמו‬
‫הנצרות כי „צורתה היתה בלתי לימודית כל צורכה ולא יכלה להתבסס יפה על ידי חינוך מדורג וסימנים‬
‫תוריים קצובים המגדי רים אותה ‪...‬שלא יפול החוצה “‪ .‬אם כן ‪ ,‬לדידו‪ ,‬אבות החסידות היו מחוסרי חינוך‬
‫נורמלי ולא חונכו על כללי התורה וכך חינכו את ממשיכי דרכם ‪ " .‬הזרמה נפשית " זו‪ ,‬הוא כותב לעיל (שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,)8‬גורמת ליש"ו להגיע למצב שהוא "לא נמלט מהחסרון האלילי שהיא תגבורת ההזרמה הנפשית "‪ .‬את‬
‫הביקורת הזו‪ ,‬כידוע‪ ,‬הוא שאב מספרות הכפירה של ה "השכלה" ו"ספרות ההשכלה העברית "‪ ,‬שתקפה‬
‫ממש בדברי כפירה אלו את החסידות והעריצה את יש "ו ימ "ש והנצרות ‪ ,‬על אף הסתייגויותיה ‪ ,‬כפי שמופיע‬
‫בדברי מחולליה של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬אשר היוו את תרבות האם של אותם "סופרים"‪.‬‬
‫כאשר תלמיד חכם חיבר חוברת "דת ישראל " והזכיר את "אותו האיש" עם כינויי הגנאי המסורתיים שכינוהו‬
‫גדולי הדורות ‪ ,‬כגון "ימ"ש" וכו'‪ ,‬ר' א‪.‬י‪.‬קוק מזדעק על זלזול זה וכותב למחבר ‪„ -‬אי אפשר להושיט תוכן דתי‬
‫עליון לעם זה בביטויים של עלבון על מייסדי הדתות ‪( ―...‬אגרות הראי"ה‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' קצט) והוא גם בטוח שכל‬
‫הגויים ללא סיי ג (גם נאצים וסטליניסטים ) לא איבדו לא רק צלם אנוש אלא אפילו צלם אלוקים ‪ ,‬כי „אור‬
‫וקודש‪ ,‬תמיד לא זזה מהצלם האלוקי שנחנן בו האדם בכללו וחוננו בו כל עם ולשון ―‪ .‬ולכן לדידו אסור לשנוא‬
‫אפילו את משנאי ה ' הגדולים ביותר ולהפך צריך לאהוב אותם ‪„ -‬אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב‬
‫(כלפי הגויים )‪...‬שהכוונה רק על‬ ‫ובנשמה‪...‬להיטיב לעמים כולם‪...‬בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה‬
‫הרשעה― ("מדות הראי "ה"‪ ,‬אהבה‪ ,‬סעיף ה')‪ .‬ממילא לדידו דוד המלך בתהלים וכן חמיו האדר "ת לא "צדקו"‬
‫כשהם כתבו "משנאיך ה' אשנא"‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אסור לשאוף להרוס ולמחות אף עם וממילא גם לא את עמלק‬
‫‪„ -‬לא הבלעתך והריסתך היא מטרת אשרם של ישראל ‪...‬כי אם תקנתם והעלאתם ―‪ ,‬הוא "מוכיח" את דבריו‬
‫מזכריה (ט‪,‬ז)‪ ,‬פסוק שכל המפרשים ה עבירו לנו את משמעותו בצורה שונה או הפוכה ("אגרות הראי "ה"‪,‬‬
‫ח"א‪ ,‬עמ' קמב)‪.‬‬
‫עמדת הציוניזם הדתי א‪ ,)11.6.09( .‬לגבי שהותם של ילדים במנזרים בתקופת מלחמת העולם השניה מובעת‬
‫באמצעותו של איש "יד ושם " נ‪ .‬בוגנר‪„-‬כאילו מי שהצילו אותם עשו זאת ממניעים מסיונ ריים וניצלו את‬
‫מצוקתם הקיומית“‪ .‬אכן‪ ,‬האהדה ליש"ו ולכמריו אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬חלחלה היטב לתודעתו של הציוניזם הדתי‬
‫‪ ,‬כדי לקבל הדרכה‬ ‫וכפי שנראה להלן שמג‪ ,.‬נסעו נציגיו של הציוניזם הדתי לקומונות הנוצריות בגרמניה‬
‫מסיונרית‪ ,‬כיצד לבנות אורח חיים יהודו‪ -‬נוצרי‪.‬‬
‫כשם שהשבתאי מ ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון מחה בקבוצות יהודיות בבוהמיה שח יו בגלוי כשבתאים ‪ ,‬כן גם ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‬
‫מחה באגרותיו (ח"ד) ביהודים שקיימו קשר ישיר עם המסיון הנוצרי שעלול להוביל להתנצרות בגלוי ‪ .‬לנוכח‬
‫הערצתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ליש "ו ימ"ש ודבקותו ב "ברית החדשה "‪ ,‬עד שמצא לנכון להגות בה ולהירדם איתה‬
‫יחד לפני שנשמתו עולה למרום ‪ ,‬סביר היה להניח ‪ ,‬כי עד כמה שזה היה ת לוי בו ‪ ,‬הרי ששאיפת חייו היתה‬
‫אמורה להיות‪-‬כתת‪-‬תרבות של הציוניזם‪ -‬שתיבנה כנסיה נוצרית פרוטסטנטית על מקום המקדש על קדש‬
‫הקודשים עם ערבוב של נשים וגברים כמו בכנסיה ‪ .‬ואם לא כנסיה ממש ‪ ,‬אז לפחות טמפל רפורמי על‬
‫סממניו הנוצריים וכמובן לקרוא לזה בית כנסת ‪ ,‬אך ניתן הי ה לצפות שהוא לא יגלה משאלות ליבו אלו בפני‬
‫אף אחד‪ ,‬כחלק מהשיטה הקונספירטיבית וההפכפכנית של השבתאות המודרנית ‪ .‬כך חשבנו לתומנו ‪ ,‬אך‬
‫וגלויה לר' חיים הירשנזהאן ‪ ,‬אשר היה רב‬ ‫התבדנו‪ .‬הוא כותב על משאלות לב אלו בצורה מפורשת‬
‫בהובאקען‪ ,‬אלא שהוא דואג ופוחד שזה לא יצא לפ ועל כי הרבנים יתנגדו לכך‪ ,‬כי יש איסור לעלו ת להר‬
‫הבית לפחות מדרבנן ‪ .‬אמנם‪ ,‬היום יש כבר "רבנים" של הציוניזם הדתי‪ ,‬אשר מצאו "היתר" לעבירה זו‬
‫בעקבות ההשפעה של מורה דרכם ‪ .‬הם אף הביאו בעיתונם א‪ )25.12.08( .‬בהערצה את דברי הטירוף של‬
‫יהושע זטלר‪ -‬הקמב"ץ של לח "י‪ ,‬שאם זה היה תלוי בו ‪ ,‬הוא היה מפוצץ את מסגד עומאר יחד עם הכותל‬
‫המערבי ובונה שם את בית המקדש ‪ ,‬תוכנית אשר הוא אכן תכנן בזמנו ‪ .‬תפיסה פרוטסטנטית זו של הצורך‬
‫לבנות את בית המקדש ‪ ,‬היתה מעוגנת באידיאולוגיה המילנארית של לח "י והיתה חלום חייו של אברהם‬
‫שטרן – מייסד הלח "י‪ ,‬כפי שסיפר ההסטוריון של לח "י נחמיה בן‪ -‬תור ("בשבע"‪ ,‬מוסף אתנחתא ‪.)23.2.12 ,‬‬
 ‫קפב‬
‫לכן מציע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שם במכתבורנו‪ .‬לר' חיים הירשנזון‪„ -‬לעניות דעתי יותר היה כבוד הכלל ניכר אם‬
‫נשתדל שימסרו בידנו בדרך קנין ‪ ,‬החצרות הסמוכות להכותל הקדוש פעה "ק‪ ,‬ועל מקומם נבנה ממש סמוך‬
‫לכותל‪...‬וכל אותן התקונים שמציע כת "ר להיות ערוכים לשירה ולזמרת קדש יהי בה‪...‬וזה יתמם (=יושלם‬
‫במדוייק) חזיונו של הרצל ‪=( .‬ברומן) ב"אלט ניי לאנד"‪ ,‬על דבר הטעמפל שיעמד שלא במקום המקדש‬
‫ממש‪...‬כי בית כזה צריך להיות דומה סמוך למקום המקדש ‪ ,‬עד יופיע ה ' בכבודו‪ .“...‬כמובן‪ ,‬כדי ש "יתמם‬
‫חזיונו של הרצל " צריך גם שה "שירה וזמרת הקדש " תהיה מיסות נוצריות ‪ ,‬שהרי אם בביתו ‪ ,‬הרצל הכניס‬
‫אומנות נוצריות ללמד את ילדיו מיסות אלו ‪ ,‬ודאי שבטעמפל שלו יהיו מיסות נוצריות אלו "זמרת הקדש " של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וגם עץ אשוח יהיה שם בחג המולד ‪ ,‬שהרי הרצ ל‪ ,‬מלבד המיסות הנוצריות ‪ ,‬שטרח ללמד את‬
‫ילדיו‪ ,‬אשר אותם לא מל ‪ ,‬הוא גם דאג כי בביתו יהיה עץ אשוח כל חג מולד ‪ ,‬כל זאת הם כדברי בנו של‬
‫הרצל‪-‬הנס‪ .‬אם כן ‪ ,‬כל שכן לדידו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק לא רק בניית אותו טמפל מהוה את בניית בית המקדש ‪,‬‬
‫אלא גם בניית שאר מפעלי הציונות הם ל מעשה בנין בית המקדש ‪ ,‬כפי שציטט אותו לעיל ‪ ,‬ד"ר ברויאר ‪.‬‬
‫לדידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬צריך להיות באותו טמפל הדבוק למקדש גם עץ אשוח כדי ש "יתמם חזיונו של הרצל "‪.‬‬
‫פעולות אלו בהר הבית ‪ ,‬מקורן כמובן גם בשבתאי צבי ‪ ,‬אשר רצה לע לות להר הבית ולהקריב שם קרבן ‪ ,‬אך‬
‫הרבנים מנעוהו מכךנג‪( .‬עמ' ‪ .)294‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אכן חושש מתגובת הרבנים וגדולי ישראל ‪ ,‬אך תלמידי‬
‫תלמידיו כבר אינם חוששים מכך ועולים להר הבית במסגרת התפיסה השבתאית המודרנית ‪ ,‬כפי שראינו‬
‫לעיל‪.‬‬
‫אגרת זו מופיעה ב "אגרות הראי "ה" ח"ג‪ ,‬אגרת תתקצד ‪ ,‬אך שם זייפו עורכי הספר את המכתב והעל ימו‬
‫מתוכו את השורות שציטטנו לעיל מספרו של מקבל האגרת ‪ ,‬ר' חיים הירשנזון בספרו "מלכי בקדש "‪ ,‬על אף‬
‫שמ‪ .‬צ‪ .‬נריה כתב בהקדמה לכרך זה ‪ ,‬כי כל מילה באגרות אוצרת בתוכה דברים חשובים ‪ .‬תופעה זו של‬
‫זיוף‪ ,‬שקרים‪ ,‬סילוף וקונספירציה מהווה חלק מובנה בשיטת הציוניזם הדתי ‪ ,‬אותה הם מחקים מתרבות‬
‫האם שלהם‪ -‬הציוניזם‪ .‬הראשון שעשה זאת ‪ ,‬הוא כאמור ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו ‪ ,‬אשר זייף את צוואת חמיו‬
‫האדר"ת‪ ,‬על ידי העלמת קטע מצוואתו‪ ,‬אשר נגד את התפיסה השבתאית מודרנית שלו ‪ .‬בנו‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ותלמידו "הנזיר" למדו ממנו ‪ .‬הם זייפו ‪ ,‬שיקרו וסילפו את כתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו ‪ ,‬כפי שכבר התפרסם‬
‫גם כן ב "עלי ספר "רנז‪ ..‬כמות אדירה כזו של זיופים ‪ ,‬שקרים וסילופים ‪ ,‬אשר ביצע צ ‪ .‬י‪ .‬קוק בכתבי אביו הם‬
‫ללא תקדים ‪ .‬עשרות דוגמאות לכך מופיעות בפרסום הנ"ל‪ .‬לכן גם אין פלא‪ ,‬שתלמידי תלמידיו ממשיכים‬
‫לזייף גם את אגרותיו ‪ .‬מכל זאת ניתן לה סיק‪ ,‬שאם אנשי הציוניזם הדתי מזייפים ‪ ,‬משקרים‪ ,‬מסלפים‬
‫ועוברים על אונאת דברים וגניבת דעת הבריות בכמות אדירה כזאת לג בי חומר כתוב ‪ ,‬אשר ניתן לאמתו‪,‬‬
‫הרי כל שכן ‪ ,‬כאשר מדובר במאות סיפורים ‪ ,‬אשר הם מפיצים סביב דמותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומה שאמרו עליו‬
‫גדולי ישראל‪ ,‬ודאי שלא ניתן להאמין להם כלל ‪.‬‬
‫אנו למדים מאיגרתו זו שני דברים החוזרים ונשנים שוב ושוב ‪:‬‬
‫א‪ .‬כדברי מרן רבי חיים מבריסק והגה "ק רבי אלחנן וסרמן ‪ ,‬גדול תלמידי ה "חפץ חיים"‪ ,‬כי הוויתו של ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק היתה ספוגה בדעותיו של "אחד העם "‪ ,‬אשר כפר בתורה משמים ‪ .‬יסוד תפיסתו של "אחד העם " היתה‪,‬‬
‫כדברי נשיא המזרחי ‪ ,‬ר' א‪ .‬עמיאל‪ ,‬כי יש לרוקן את כל היהדות והתורה מתו כן ולהשאיר רק שמות סמליים‬
‫ולצקת לתוכן תרבות נוצרית פרוטסטנטית ‪.‬‬
‫ב‪ .‬כי כל תופעות הדרדור העצום של הציוניזם הדתי והיותה כת שבתאית מודרנית יהודו‪-‬נוצרית‪ ,‬מקורה בר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אף שבדרך כלל זה מתבטא במודל יותר מוקטן ‪ .‬אמנם‪ ,‬כאן בארץ ועד עתה נראה להפך‪ ,‬הציוניזם‬
‫הדתי אינו מדביק את מורהו השבתאי‪ -‬מודרני בנפילתו לשאול ותהום הטומאה ‪ .‬באוני' בר אילן עדיין לא‬
‫הוקם טמפל רפורמי ‪ ,‬אלא רק מתקיימות שם תוכניות לימוד רשמיות וממוסדות של ה "יהדות המתקדמת "‬
‫לאחור ואילו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מורם הרוחני‪ ,‬ממליץ כבר אז להקים טמפל רפורמי בצמוד למקדש ולדידו אף ראוי‬
‫היה כי טמפל טמא זה יתנוסס על קדש הקדשים ‪ ,‬אלמלא הבעיה‪ ,‬שכיום כולם טמאי מתים והרבנים לא‬
‫יסכימו לכך על אף שיהיה בכך ‪ ,‬כדבריו שם באיגרתו‪" ,‬כבוד האומה" עפ"ל‪ .‬עוד כבוד כזה ואבדנו‪.‬‬
‫רמברנדט‪ ,‬כידוע‪ ,‬היה נוצרי פרוטסטנטי והשתייך לכנסיה הקלווניסטית ‪ ,‬אשר חי חיים מזוהמים עם פילגש ‪,‬‬
‫כאשר לבסוף אף כנסייתו הוציאה אותו משום כך משורותיה ‪ .‬אדם מזוהם וטמא שכזה נחשב אצל ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק לגדול הצדיקים‪ ,‬אשר רק לו התגלה ה"אור הגנוז"‪.‬‬
‫מתברר‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אינו מעריץ רק את פושעי ישראל מהגרועים ביותר ‪ ,‬אלא גם עובדי אלילים ‪ ,‬אפילו‬
‫אם הם מהמזוהמים ביותר ‪ .‬כאשר הוא היה בלונדון ‪ ,‬במקום לעסוק בתורה כל הזמן ולהצר במלחמת העולם‬
‫הראשונה ולאחריה בצרתם של ישראל אז ‪ ,‬הוא הלך לבלות בכל מיני מקומות מפוקפקים ‪ .‬אחד ממקומות‬
‫אלו עליהם הוא מדווח ‪ ,‬הוא המוזיאון הלאומי בלונדון ‪ ,‬אשר יש שם פסלים וגם "יצירות" יצריות מזוהמות ‪.‬‬

‫רנו‪" .‬מלכי בקדש"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬עמ' ג'‪.‬‬

‫רנז‪" .‬עלי ספר"‪ ,‬הוצ' אוני' בר אילן‪ ,‬דף תשס"ט‪ ,‬עמודים ‪.125-170‬‬
 ‫קפג‬
‫הוא משבח את עובד אלילי השילוש ‪-‬רמברנדט ומזכהו בתואר אשר לא זכו לו לא האבות ‪ ,‬לא הנביאים מלבד‬
‫משה רבינו ולא התנאים והאמוראים אלא רק הצדיקים לעתיד לבוא ‪ ,‬אשר להם יתגלה האור הגנוז ‪ ,‬אשר‬
‫יוכלו לראות דרכו מסוף העולם ועד סופו ‪ .‬אור זה‪„‎-‬הטעמי תורה הגנוזים בה ועדיין לא נתגלו “רנח‪[ .‬ולדברי ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא הושפע מספר "נפש החיים " בצורה מוחלטת ‪"( ,‬שיחות הראי "ה"‪ ,‬עמ' רא‪-‬ב) ומספר זה‬
‫נלקחה הגדרה זו ‪" ].‬נתגלה" לדעתו לאותו גו י מזוהם (אשר עקב חייו המופקרים ‪ ,‬הכנסיה שלו הוציאה אותו‬
‫משורותיה) וממילא גם לו עצמו לשיטתו נתגלה האור הגנוז ‪ ,‬כי אחרת לא היה יכול להבחין בכך ‪ .‬בכך הוא‬
‫מגלה שוב את הפן המגלומני שבאישיותו ‪ .‬הוא כותב באיגרת קצ‪„‎- .‬כשגרתי בלונדון הייתי מבקר בגלריה‬
‫הלאומית והתמונות האהובות עלי ביותר היו של רמברנדט ‪ .‬לדעתי רמברנדט היה צדיק‪ .‬כשראיתי לראשונה‬
‫את התמונות של רמברנדט הן הזכירו לי את מאמר חז"ל על בריאת האור ‪ .‬כשברא ה' את האור הוא היה כל‬
‫כך חזק ומאיר שאפשר היה לראות מסוף העולם ועד סופו וה ' פחד שהרשעים ישתמשו בו ‪ .‬מה עשה ? גנז‬
‫את האור ההוא לצדיקים לעתיד לבוא ‪ .‬ישנם אנשים גדולים‪ ,‬שה' מברך אותם בראיית האור הגנוז ‪ .‬אני סבור‬
‫שאחד מהם היה רמברנדט והאור שבתמונות שלו הוא הוא האור שברא ה ' בימי בראשית“‪ ,‬עפ"ל‪.‬‬
‫קמא‪.‬‬
‫(עמ'‬ ‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק העיד על עצמו ‪ ,‬שנשמתו מרחפת מעל כל ההקדמות ‪ ,‬ההסכמות‪ ,‬ההלכה ויראת שמים‬
‫‪ .)51‬ראינו ועוד נראה ‪ ,‬כי הוא פוסל את דברי אלוקים המופיעים ב "ראשונים" וחז"ל‪ ,‬כאשר דבריהם אינם‬
‫עולים בקנה אחד עם היסודות של הנצרות הפרוטסטנטית והשבתאות המודרנית שעליהן הוא אמון ‪ ,‬על פי‬
‫מתוך עשרת הדיברות‬ ‫מורו‪"-‬אחד העם "קלז‪ ..‬גם כאשר מופיע בתורה שבכתב בצורה מפורשת הפסוק‬
‫[שמות (כ‪,‬ד)] " לא תעשה לך פסל וכל תמונה "‪ ,‬פסוק הנוגד את תפיסתו ‪ ,‬זה אינו מונע ממנו להתכחש לכך‬
‫והוא דוקא מחייב כן לעשות פסלים וללא כל סיוג ‪ " .‬צעירי נאמני תורה ועבודה " קובלים ["עת לדרוש "‪ ,‬כד‬
‫כסלו תש "ע‪ ,‬גליון מס ' ‪ ]34‬על צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מדוע הוא שיק ר וזייף את דבריו של אביו גם בנושא הזה ‪ ,‬כאשר ר '‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק כיהן כראביי של בויסק בשנת ‪ 1903‬וכתב בכתב העת "המזרח" ( עמ' ‪„-)352-4‬הספרות‪ ,‬הציור‬
‫והחיטוב (=כלומר הפיסול ) (= כך במקור ) עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים‬
‫בעומק הנפש האנושית ‪ ,‬וכל זמן שחס ר גם שרטוט אחד ‪ ,‬הגנוז בעומק הנפש שלא יצא לפועל עוד יש חובה‬
‫על עבודת האמנות (=ללא סיוג לגבי כל סוג של ציור ופיסול ) להוציאו“‪.‬‬
‫נראה להלן ‪ ,‬כיצד רבי זליג‪ -‬הדיין של בריסק ‪ ,‬נכנס בבהלה למרן הגר "ח מבריסק ומספר לו שקיבל מר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק מכתב מבויסק מלא כפירה ואפיקורסות קנא‪( .‬א'עה)‪.‬‬
‫ד"ר ד ‪ .‬שפרבר מעיר שם בהמשך הציטוט‪„ -‬והמונח חובה בטקסט הם העתקה של ביטויים שנוגעים במקור‬
‫למצוות ולתלמוד תורה והעברתם לעולם האמנות ‪...‬הרב צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪...‬ערך את הדברים ופרסם אותם לאחר‬
‫פטירת הרב בפירוש על הסידור ("עולת ראי "ה"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ב‪ ,‬עמ' ג) לאחר עריכתו האגרסיבית‬
‫(=זיוף ושקר ) שכוונה לעמעם את הרדיקליות שבדברים ‪ ,‬נפתחה הפיסקה במילים "הספרות‪ ,‬ציורה‬
‫וחיטובה"“‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הושפע לחלוטין מתרבות האם השבתאית שלו ‪ ,‬לא רק לגבי תפיסת הציוניזם השבתאי ‪ ,‬אשר‬
‫גרסה‪ ,‬כי הבאת כמויות יהודים לארץ לשם שימודם מהווה תחיה לעם היהודי ‪ ,‬אלא גם הושפע מהם בכך‬
‫שיש לרסק את יהדותו של העם היהוד י כדי לבנותו מחדש והפיכתו לתת תרבות נוצרית פרוטסטנטית‬
‫ותרבותה המדעית ‪ .‬ראשי הציוניזם דיבר ו על כך רבות ‪ ,‬כגון ד"ר אהרנפרייז‪ ,‬ידידו ועמיתו של תאודור הרצל‪,‬‬
‫המפרסם את המניפסט של הציוניזם השבתא י בשנת ‪ 1903‬ב"השילוח" כרך י "א‪„-‬העברי החדש משחרר‬
‫את עצמו מכבליה של מסורת חולנית ‪ ,‬נרקבת‪ ,‬גוססת‪ .‬מסורת שאינה יכולה לחיות ושאינה רוצה למות “‪ .‬וכן‬
‫ידוע השיר "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות"‪ .‬אמנם‪ ,‬אף אחד מראשי הציוניזם לא ראה את עצמו לחוד‬
‫כ"בונה" האומה‪ ,‬אך ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא רק רואה את עמו דרך משקפי תרבות האם שלו כעם הרוס ‪ ,‬אלא גם‬
‫מכריז באזני ה"נזיר"‪ ,‬כמגלומן אמיתי‪" -‬אני בונה האומה"תכד‪( .‬גליון ‪ 682‬כ"ח אב תשס "ח)‪ ,‬בו בזמן ש הוא‬
‫היה למעשה מראשי הורסי האומה ‪ .‬אמנם‪ ,‬יש לכך בסיס הזיית י קודם ‪ ,‬כפי שכתב תלמידו לשעבר‪-‬‬
‫„‪...‬ובמחיצת ת למידים המקורבים ביותר א פיין פעם אחת את תפיסתו ביחס ליעדו עלי אדמות‪...‬ששורה בו‬
‫גלגול ניצוץ מנשמתו של יהושע בן נון “‪ "( .‬ספר הדמויות "‪ ,‬ד"ר עזריאל קרליבך‪ ,‬עמ' ‪ ,226‬הוצ' מודיעין‪,‬‬
‫ספריית מעריב‪ ,‬תשי"ט‪ ,‬ת"א)‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו עוצר ביהושע בן נון ‪ ,‬שגעון גדלותו אינו יודע גבולות והוא מגיע עד לראש השבט‪ -‬יוסף‪ .‬הוא‬
‫מייחס את אמירתו של יוסף לו עצמו ביחס לתפקידו בעם ישראל‪„ -‬ידעתי "כי למחיה שלחני ה ' ' אל אדמת‬
‫הקדש'“ער‪( .‬ח"א קפט)‪ .‬את הרצל כראש הציונות המדינית הוא רואה ‪ ,‬כידוע‪ ,‬רק כעקב משיח בן יוסף קל‪ ,.‬אך‬
‫לעצמו הוא מייעד את תפקיד המשיח עצמו ‪ ,‬כדברי תלמידו "הנזיר"תלט‪ .‬תמא‪ .‬ורואה את עצמו כמשיח בן יוסף‬

‫רנח‪" .‬זהר חדש"‪ ,‬מדרש רות פרק ה'‪" .‬נפש החיים" לרבי חיים מוולוז 'ין‪ ,‬שער ד' פ"כב‪.‬‬
 ‫קפד‬
‫בכבודו ובעצמו ‪ .‬לגבי מה שהוא אמר לנזיר שהוא בונה האומה ‪ ,‬הוא מבאר ומרחיב יותר לגבי תפקידו‬
‫כמשיח באיגרתו ער‪( .‬שיד)‪„-‬מטרתי הברורה‪...‬להיות מהמנצחים על המלאכה הקדושה ‪ ,‬ליסד בציון אבן בוחן‬
‫פינת י קרת“‪ .‬כיוון שלדידו הוא המשיח ‪ ,‬זה אך טריוויאלי ‪ ,‬שלגביו הוא כבר נמצא באמצע התהליך של‬
‫התחלת הגאולה‪„ -‬אתחלתא דגאולה‪ ,‬ודאי הולכת ומופיעה לנגד עינינו ‪ .‬אמנם‪ ,‬לא מהיום התחילה הופעה זו ‪,‬‬
‫רק מאז התחיל קץ המגולה להתגלות ‪ ,‬מעת אשר ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישר אל אשר‬
‫קרבו לבוא‪ ,‬התחילה אתחלתא זו “ער‪( .‬ח"ג תתע"א)‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק מעלים את הזמן שבו התחיל לדעתו עידן זה‬
‫של ה "קץ המגולה "‪ .‬צ‪.‬י‪ .‬קוק התבטא ואמר שלדעתו עידן זה התחיל בתקופתו של ר "ש אלקבץ ‪ ,‬בתקופת‬
‫פריחתה של קבלת האר "י בצפת ‪ .‬בסוף ימיו של הר "ש אלקבץ ‪ ,‬החל משיח השקר שבתאי צבי את פעילותו ‪,‬‬
‫כאשר הוא מסתמך כביכול על הקבלה ‪ .‬דבריו אלו תואמים להפליא את דברי מייסדי הציוניזם ‪ ,‬אשר ראו‬
‫בשבתאי צבי את מייסדה של תנועת הציוניזם ‪.‬‬
‫על תפיסה זו של תחילת הגאולה והצורך בהעלאת כל היהודים מיד לארץ ישראל ‪ ,‬היתה אמונה התנועה‬
‫הנוצרית המילנארית במערב אירופה והיא מתאימה לציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר הוא היה מורה דרכה ‪ .‬גדול‬
‫הפוסקים האחרונים‪ ,‬מרן ה"חפץ חיים" פסק את פסקו ההיסטורי שלה‪ .‬בכסלו תרפ"ח‪ ,‬כי מאותה שנה הציונות‬
‫הדתית הפכה רשמית לכת רפורמית ‪.‬‬
‫בניית החברה החדשה כאן בארץ על ידי הציוניזם כללה גם את "יהדות השרירים" המפורסמת של הסגן של‬
‫הרצל–מקס נורדאו ‪ .‬הכוונה היתה ליצור כנופיות בריונים ולראות בהם את האליטה של החברה ‪ ,‬אשר תוכל‬
‫להשתולל ולהכות בכל מי שיעיז להתנגד לדרכו של הציוניזם ‪ .‬לשם כך ‪ ,‬הציוניזם הקים קבוצות בריונים‪-‬‬
‫"הפועל" ו"מכבי"‪ ,‬אשר רכשו לעצמן מיומנות לפי מיט ב המסורת המזוהמת של תרבות יון‪ -‬תרבות הגוף ‪ .‬ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק כמובן מצטרף כעבד כפייתי להוללות מבוהמת זו ‪ .‬דבריו לגבי ההתעמלות ה "קדושה" הנבנית כאן‬
‫בארץ חוללו שערוריה רבתי ביהדות העולם ‪ ,‬אך התבטאות זו אינה פליטת קולמוס שלו ‪ ,‬אלא מופיעה רבות‬
‫בכתביו‪ .‬בנו משקר ומסלף ומסת יר דברים אלו בכתביו ‪ ,‬כדי לא למשוך עוד תגובות נזעמות של כל גדולי‬
‫הדורות נגד כפירה מטונפת זו ולצורך מימוש תובנה זו ‪ ,‬הוקמה גם אגודת הספורט "אליצור" של הציוניזם‬
‫הדתי‪ .‬נביא להלן מעט דוגמאות נוספות לחקוי הכפייתי של אביו ‪ ,‬התומך ב "יהדות השרירים " של נורדאו‬
‫ובהפיכת ההתבהמות זו ל "תחיית המתים "‪„-‬ובגבורת הבשר (צ‪ .‬י‪ .‬קוק מוסיף "המקודש") תאיר הנשמה‬
‫הנחלשת‪ ,‬תחיית המתים בגוויות “‪[ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף ומוסיף "זכר" לתחיית המתים "רפז‪( .‬לג‪ ,‬עמ' פ) וכן‪„-‬בא"י‬
‫אפשר להשיג שהבשר של גוף הישראלי הוא קדוש ממש כקדושת הנשמה ואין צורך (הוספת צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬‬
‫"כל כך ") להרגיז את הגוף ממנוחתו הטבעית ‪“...‬קצ‪[ .‬ג'‪ ,‬שס"ד‪ ,‬כרך א '‪ ,‬עמ' ' תסג)‪ .‬כמו כן הוא כותב‪„ -‬ואור‬
‫התחיה הרוחנית הולך ומתגלה והוא צץ ופורח ‪ .‬התחיה האישית המקדמת את הכללית ‪ ,‬הרוחנית העזיזה‬
‫המקדמת את הגופנית ‪“...‬קצ‪( .‬ז' כז‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' רצט‪-‬ש)‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק משבש את כל הקטע הנ "ל ומשמיט אותו‬
‫וכותב ["ישראל ותחיתו " יב (עמ' כז) אחרי "צץ ופורח"]‪„-‬הוא אור התחיה המשיחית “‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי לא רק כאן‬
‫אלא בעוד מקומות שונים הוא מסלף ומשבץ ביתר שאת את המשיחיות בתוך דברי אביו ‪.‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף בכתבי אביו גם את ר עיון הגאולה וה קמת המדינה ‪ .‬אביו כותב בלשון עתיד והוא מזייף את‬
‫לשונו‪ ,‬כאשר הוא הו פך זאת ללשון הווה ‪ .‬אביו כתב‪„ -‬עד אשר עת הזמיר יגיע [שמונה קבצים ר קא (כרך ב‪,‬‬
‫עמ' ריט)]“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק זייף וכתב „עת הזמיר הגיע“ ["המלחמה" ג (עמ' יד)]‪ .‬אביו כתב שם [ב רעב (כרך א ‪,‬‬
‫עמ' שכ‪-‬שכא)]‪„ -‬הגאולה ההולכת ומותחלת שלפנינו“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף וכותב ["אורות התחיה" כו (עמ' עז)]‪-‬‬
‫„הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף למעשה את עמ דתו של אביו ‪ ,‬אשר היה מחוייב‬
‫לעמדת ראשי הציוניזם השמאלני בארץ ובראשם ידידו ופטרונו עוד מאנגליה ד "ר חיים ויצמן ‪ ,‬אשר סב ר‪,‬‬
‫שהזמן עדיין אינו כשר להקמת מדינה ושיש להביא קודם לארץ כח אדם פרודוקטיבי ‪ ,‬המסוגל לעבודות בניה‬
‫וחקלאות ולשמד אותו ואז אפשר להקים מדינה עם רוב פרוטסטנטי של משומדים ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מביע את‬
‫עמדתו של חיים וי צמן במכתבו ("אורות" עמ' יד)‪„ -‬עזבנו את הפוליטיקה העולמ ית‪...‬עד אשר תבא עת‬
‫מאושרה‪ ,‬שיהיה אפשר ל נהל ממלכה בלא רשעה וברבריות ‪ .“ ...‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק זיהה את עצמו כתת תרבות של‬
‫התנועה הכנענית ושל אצ "ל ולח "י‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬אשר גרסו ‪ ,‬כי יש להקים מדינה כאן ומיד ואין להבליג‬
‫עוד לבריטים ולערבים ‪ .‬לכן מו בן מדוע הוא מזייף את דבר י אביו מלשון עתיד של "עת הזמיר יגיע " ל"עת‬
‫הזמיר הגיע "‪ .‬אנו רואים במכתבו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כיצד הוא יוצא נגד כל גדולי ישראל הדבקים בתורת‬
‫ישראל‪ ,‬כפי שכתבו ואמרו ‪ ,‬ששלטון בארץ על ידי מלך יהודי יתממש רק על ידי המשיח עצמו ‪ .‬הם אמנם‬
‫התנגדו לתביעות הבריטים ‪ ,‬אשר דרשו מהם להצהיר ‪ ,‬כי הם מוותרים בשם העם היהודי על חלקי ארץ‬
‫ישראל ועל הכותל ‪ ,‬הצהרה שאין לאף אחד את הסמכות והרשות להצהיר ‪ .‬מה שכן הם הצהירו וכולנו חייבים‬
‫להצהיר‪ ,‬שאנו נתונים בארץ ישראל תחת שלטון האומות מכ ח שלושת השבועות ‪ ,‬עד שיבוא לציון גואל‬
‫ובודאי שקיים איסור חמור ליצור כאן שלטון ובפרט של יהודי "ערב‪-‬רב"‪ ,‬המסכנים את קיומנו הפיזי בארץ‬
‫ומרסקים ב ה את העם היהודי ‪ ,‬מצב המהווה את שיא עומק הגלות בו אנו נתונים ‪ .‬אמנם‪ ,‬לדידו של ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
 ‫קפה‬
‫קוק‪ ,‬אין לחכות רק למשיח שהוא יהיה המלך היחיד השולט כאן ‪ ,‬אלא רק לחכות להחלטתו של חיים ויצמן ‪,‬‬
‫המממן את מקורות פרנסתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק (כולל המכונית והנהג הצמוד )‪ ,‬כדי שיחליט ‪ ,‬שהגיע מבחינה‬
‫פוליטית הזמן להקים כאן מדינת ערב‪ -‬רב שבתאית ואז גם הוא יתן את חותמת הגומי שלו לאישור מהלך‬
‫זה‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כ אישיות תת‪-‬תרבותית של השבתאות המודרנית ‪ ,‬על פי תפיסתו של "אחד העם "‪ ,‬מתנגד‬
‫לתפיסת הציוניזם המדיני של ארץ ושפה ‪ .‬הוא לוחם לצידו של "אחד העם " בעד השארת המעטפת של‬
‫מושגי יהדות ויציקת הכפירה לתוכם ‪ ,‬על פי משנתו של "אחד העם"‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬לכן הוא כותב באגרת‬
‫קמדא‪„ -)6.5.08( .‬היד הרמה המחפה את חרסיה בסעיפים של לאומיות מ זוייפת‪ ,‬בגרגירים של היסטוריה‬
‫וחיבת השפה‪...‬עומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת ‪...‬אין די באר לתאר את גודל האסון “‪.‬לשיטתו‪ ,‬לאומיות‬
‫זו של הציונות המדינית היא מזויפת ‪ ,‬משום שהיא אינה מוכנה לשבץ סמלים יהודיים ולצקת לתוכן את‬
‫יסודות הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כשיטתו של "אחד העם"‪ .‬כידוע‪ ,‬שיטה קונספירטיבית זו של השבתאי "אחד‬
‫העם"‪ ,‬לא עמדה לו גם בביתו‪ ,‬כאשר בתו היחידה התנצרה ‪.‬‬
‫גדול תלמידיו של "אחד העם "‪-‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כה העריץ ‪ ,‬כמובע במכתביו אליו ובפגישותיהם ‪,‬‬
‫גרס גם בעקבות "אחד העם "‪ ,‬כי השבת היא רק מעטפת חיצונית ריקה ונב ובה ללא תוכן של קדושה ‪ ,‬אשר‬
‫קיומה הוא האות בין ישראל לאלוקים ‪ .‬לדידו הכרחיותה היא רק כ "כלב שמירה " מהתבוללות (כדברי "אחד‬
‫העם"‪„-‬יותר ממה ששמרו ישרא ל על השבת ‪ ,‬השבת שמרה על ישראל “) ולכן דרש מכולם שיחללו את שבת‬
‫בבתיהם אך לא בפומבי‪ ,‬כמו שאת כלב השמירה משאירים רק ב חוץ‪ ,‬במלונה ולא בתוך הבית ‪.‬‬
‫ההערצה הקיצונית של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ל "משורר" כופר ומזוהם זה ‪ ,‬ניכרת הן במכתביו והן בפגישותיו עמו ‪ .‬הוא‬
‫מכנהו במכתבו אליו "משוררנו הנשגב "רכח‪( .‬מתוך צילום המכתב בעמ ' ‪ .)356‬במכתב אחר הוא מקדם את‬
‫פניו של ביאליק בבואו לארץ וכותב אליו‪„ -‬משוררנו הגדול והאהוב באהבה ברה ותמה ובכבוד נעלה ‪ ,‬הנני‬
‫מתכבד להושיט לך אביר שירתנו (=לדידו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כנראה ששירת דוד המ לך וכל שכן שירתו של‬
‫ריה"ל מחוירות ליד שי רתו ה אפיקוריאנית של ביאליק ‪ ,‬כגון "למי תודה ולמי ברכה ? לעבודה ולמלאכה "‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬התודה מופנית לפולחן המרכסיסטי ול"דת העבודה " מיסודו של א ‪ .‬ד‪ .‬גורדון ולא לאלוקים ) את ידי‬
‫לברכה‪...‬לשיר לנו שירת הארץ ‪ ,‬שירת התחיה‪...‬הנה נולד גוי“רכח‪( .‬עמ' ‪.)355‬‬
‫רכח‪.‬‬
‫(עמ' ‪.)357‬‬ ‫יהושע רדלר‪-‬פלדמן נוכח בפגישתם וכותב שהם "מכבדים ומעריצים זה את זה"‬
‫בקשר לשירו של אברהם שלונסקי "התגלות"‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כותב אליו‪„ -‬נהניתי שירך "התגלות" שהופיע‬
‫בגליון "הפועל הצעיר" המבטא‪...‬על השראת הנבואה“רכח‪( .‬עמ' ‪.)372‬‬
‫יש לציין ‪ ,‬כי ביאליק מעולם לא שנה ולא פירש ובמספר מכתבים הוא מפרט כיצד הוא לא מצא את מקומו‬
‫בישיבת וולוז 'ין‪ ,‬כיוון שהוא עבר הרפתקאות רבות וה יה ספוג ב "השכלה" לפני הגיעו לישיבה ‪ ,‬אליה הגיע‬
‫משום השמועה ‪ ,‬שבישיבה זו ניתן ללמוד השכלה ושפות בגלוי וכאשר הגיע לשם וראה שההפך הוא הנכון ‪,‬‬
‫לא מצא את מקומו שם ועזב את המקום (רבי תנחום פרנק ‪" ,‬תולדות בית ה ' בוולוז'ין"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ‪,260‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשס"א)‪.‬‬
‫כתת‪-‬תרבות של הנצרות הפרוטסטנטית‪,‬‬ ‫י‬ ‫ראש השבת אות הרפורמית והשבתאות הציוניסטית‪,‬‬
‫י‬ ‫ראינו לעיל‪ ,‬כי‬
‫התייחסו לכל מכמני התורה ‪ ,‬כפי שנצרות זו התי יחסה בביקורת ל"ברית החדשה " והכתבים הנוצריים‬
‫המאוחרים‪ ,‬וחיקו את מבקרי המקרא וולהויזן וחבריו וטענו שיש סילופים ודברים שגויים וכו ' בתורה שבכתב‬
‫ושבעל פה עפ"ל‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כחלק מהשבתאות המודרנית ‪ ,‬מוכרח גם כן לכתוב ולנהוג כך ‪ .‬דוגמה לכך‬
‫ניתן לראות במכתבו לרב של לוצין בן ציון דון‪ -‬יחיאקיב‪( .‬עמ' ‪ ,)540‬חברו מאגודת הסתר האפיקוריאנית "נצח‬
‫ישראל" בישיבת וולוז 'יןתקס‪( .‬עמ' כב)‪ .‬מכתב זה הוא כתב בשנת מו תו‪-‬תרצ"ה (‪ .)1935‬הוא מתייחס שם‬
‫לדברי המהרי "ק לגבי כל עשרות צמדי החולקים בתורה שבע ל פה‪ ,‬כגון‪ :‬בית הלל ובית שמאי ‪ ,‬ר"י ור "מ‪,‬‬
‫אביי ו רבא וכו'‪ .‬המהרי"ק כתב‪ ,‬כי ההכרעה לגבי מי ההלכה ב ין כל זוג החולקים זה עם זה ‪ ,‬לא נעשתה אחרי‬
‫בירור כל נושא ונושא של מחלוקתם ‪ ,‬אלא משום סיבות כוללות נקבע כמי ההלכה ‪.‬‬
‫המהרי"ק אינו מתייחס לגבי מי ש ההלכה לא נקבעה כמותו ‪ ,‬מה דינו במסגרת המכלול של התורה שבעל‬
‫פה‪ ,‬כי התייחסות זו ידועה ממקורות שונים‪ ,‬שגם הד עה שנדחתה מההלכה היא אמת צרופה ‪ ,‬כי "אלו ואלו‬
‫דברי אלוקים חיים "רנט‪ ..‬גם הדעה אשר נדחתה מן הלכ ה‪ ,‬אמיתתה מוטבעת ברבדים העמוקים ביותר של‬
‫האמת הצרופה ואינה מתאימה ל דורות הבאים בהם נדרשה קביעת ההלכה ‪ .‬קיימות דוגמאות רבות לכך‬
‫‪ ,‬וחכמים חולקים עליו רס‪ .‬והלכה כמותם ‪ ,‬אף‬ ‫כגון‪ :‬המחלוקת בין רבי אליעזר האומר פרה בת שתיים‬
‫שהקב"ה לומד הלכה כר"א‪„-‬וכשעלה משה לרקיע שמע קולו של הקב"ה שהיה לומד עם המלאכים פרשה זו‬
‫של פרה אדומה והיה אומר ‪ :‬אליעזר בני אומר פרה בת שתים ‪...‬אמר משה ‪...‬ואתה אומר הלכה בשמו של‬

‫רנט‪ .‬מס' עירובין (יג‪ ,):‬מס' גיטין (ו‪ ,).‬ירו' מס' ברכות (א‪,‬ד) ומס' קידושין (א‪,‬א)‪.‬‬
‫רס‪ .‬פסיקתא וילק"ש ו"מעם לועז" (במדבר עמ' ר"ל)‪.‬‬
 ‫קפו‬
‫בשר ודם ‪ .“...‬וכן ב "תנורו של עכנאי "רסא‪ ,.‬הוכיחו מן השמים שהלכה כמו רבי אליעזר‪...„ -‬יצתה בת קול‬
‫ואמרה מה לכם אצל ר "א שהלכה כמותו בכל מקום‪...‬עמד רבי יהושע על רגליו ואמר "לא בשמים היא "רסב‪....‬‬
‫שכבר כתבת בהר סיני בתורה "אחרי רבים להטות"רסג‪....‬מאי עביד קוב "ה בההיא שעתא אמר ליה קא חייך‬
‫ואמר נצחוני בני “‪ .‬ספר ה "חינוך" מבאררסד‪„ - .‬האמת היה כרבי אליעזר וכדברי הבת קול שהכריעה כמותו‬
‫ואף על פי שהיה האמת איתו בזה ‪ ,‬ביתרון פלפולו על חביריו ‪ ,‬לא ירדו לסוף דעתו ‪...‬ועל זה השיב הבורא‬
‫ברוך הוא נצחוני בני ‪ ,‬כלומר אחר שהם נוטים מדרך האמת שרבי אליעזר הוא היה מכוון בזה אל האמת ולא‬
‫הם‪ ,‬והם באים עליו מכח מצות התורה שחייבים לשמוע אל הרוב ‪ .‬אם כן ‪ ,‬על כל פנים יש להודות בפעם‬
‫הזאת כדבריהם שתהיה האמת נעדרת ‪ ,‬והרי זה כאילו באמת ניצוח “‪ .‬אם כן ‪ ,‬גם כאשר אין הלכה כדעה‬
‫שנדחתה‪ ,‬אך על כל פנים ודאי שהיא אמת ואף אמת עמוקה יותר ‪ ,‬אלא שההלכה אשר צריכה להוליך את‬
‫האדם בעולם הזה למצב של דבקות בה '‪ ,‬הוכרעה בינתים כחכמים החולקים על רבי אליעזר ‪ .‬אנו ר ואים‪ ,‬כי‬
‫הדעה שנדחתה גם אמורה להתממש בעולם הבא ‪ ,‬כפי שמובא לגבי דעת בית שמאי "דמחדדי טפי "רסה‪ .‬כי‬
‫בית שמאי הם מצד הגבורות והדין ולכן תהיה הלכה כמותם בעולם הבא רסו‪ ..‬למעשה‪ ,‬מדובר על אלפי דעות‬
‫שנדחו מן ההלכה‪ ,‬אשר‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬הן אמת צרופה‪ ,‬אך הדעות שכן נקבעו להלכה גם הן ודאי אמת‬
‫מוחלטת על פי מידת הרחמים שהיא בעולם הזה ‪ .‬כשם שמנדלסון בזמנו ‪ ,‬על פי תפיסתו השבתאית התת‬
‫תרבותית "רואה" דברים במקורותינו שהם סילוף סט‪[ .‬שנה ח ' גליון ג ' (מז)‪ ,‬עמ' קמז] וכן הרברט סמואל‬
‫קפן‪.‬‬
‫(א' קיא)‪ .‬כן רואה זאת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק השבתאי המודרני [המהר"ם אריק והאדמו "ר מגור בעל‬ ‫השבתאי רואה זאת‬
‫ה"אמרי אמת "קנא‪( .‬א'פז)] ולכן כ תב שרק הרוב הוא אמת ‪ ,‬אך מיעוטן אינן אמת ‪ ,‬אלא שקר עפ "ל‪ ,‬כי כן כתב‬
‫שם‪...„-‬ע"כ א ף על פי שההכרעה הכוללת אינה כ "כ מכריעה שבכל מקום קלע אל האמת זה שהוא יותר‬
‫חריף או זה שהוא יותר מקובל מרבותיו ‪ ,‬אבל על פי רוב הוא ‪ .“...‬אם כן ‪ ,‬לדידו‪ ,‬משתמע כי בצורה גורפת ‪,‬‬
‫גם בעולם הזה‪ ,‬ישנן הלכות רבות אשר נפסקו בצורה שגויה ‪.‬‬
‫על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וכיוצא בו כבר כתב מרן ה "חזו"א"רסז‪„ - .‬נרתעים אנו לשמוע הטלת ספק בדברי חז "ל בין‬
‫בהלכה בין באג דה כשמועה של גידוף רחמנא ליצלן ‪ ,‬והנוטה מזה הוא לפי קבלתנו ככופר בדברי חז "ל‬
‫ושחיטתו נבילה ופסול לעדות “‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ממשיך שם הלאה להטיל ספק בדברי חז "ל וכותב‪...„ -‬ומפני‬
‫שהכרעה זו אינה כהכרעה ודאית ‪ ,‬על כן אין לדון על פיה כי אם בהלכות הנהוגות ‪ ,‬שדוקא בשבילם קבעו‬
‫לנו את הכללים ‪ ,‬אבל בהלכות שאינן נהוגו ת‪...‬אין לנו לדון על פי הכללים “‪ ,‬אך מאידך הוא כותב בהמשך‪-‬‬
‫„ואדרבא מקומות בודדים יש בדברי הרמב "ם שהם נגד הכללים‪.“...‬‬
‫מרן ה"חזו"א" מגדיר ככופר את מי שמטיל ספק בדברי חז "ל‪ ,‬אך אמירתו זו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היא הרבה יותר‬
‫חמורה‪ .‬הוא אינו מטיל ספק באמיתותן של מיעוט הל כות‪ ,‬אשר נקבעו להלכה לדורות ברוח הקודש ‪ ,‬אלא‬
‫פוסל אותן על הסף ואומר כי הן אינן אמיתיות ‪ ,‬היינו‪ ,‬הן שקריות ‪ .‬הוא אינו מוסר לנו לאיזה מיעוט הוא‬
‫מתכוון‪ -‬חמישית‪ ,‬רביעית או אפילו שליש ‪ .‬בכל מקרה מדובר על אלפי הלכות ‪ ,‬עפ"ל‪ .‬אם מה שנקבע להלכה‬
‫הוא פוסל את מיעוטן כאמיתיו ת‪ ,‬הרי לגבי ההלכות שלא נפסקו בפועל ‪ ,‬על פי מהלך זה ‪ ,‬ודאי שרובן אינן‬
‫אמיתיות לשיטתו ‪ .‬אם כן ‪ ,‬יוצא לפי דבריו ‪ ,‬כי מרביתן של הדעות וההלכות אינן אמיתיות ‪ .‬מכתב זה ‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫נכתב בשנת חייו האחרונה ונחשף לציבור רק בשנת תשמ "ה‪.‬‬
‫ראינו לעיל כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מדבר רק על תקופ ת הגלות ‪ ,‬אך כיוון ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא שבתאי מודרני הרואה‬
‫בהרצל כ"עקב של משיח בן יוסף "‪ ,‬ושלמה אבינר "מוכיח"רסח‪ .‬מכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוקרסט‪ .‬כי "הוא היה ניצוץ‬
‫משיחי" וכי הוא היה "מרים דגל תחיית האומה "רע‪ .‬אשר "ברוחו הרים את דגל הלאום "ער‪ ,.‬עפ"ל‪ .‬אם כן‪ ,‬מאד‬
‫יתכן במצב זה ‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬כי כבר כיום ניתן לשנות כל הלכה אם זו פעולה בשטחים חיוניים לאומה כולה‪ -‬הרי‬
‫כל הפוגע בה‪" -‬בנפשה של האומה כולה הוא פוגע"רמה‪ ..‬אם כן ‪ ,‬על פי מה שראינו לעיל ‪ ,‬כי ה "חזו"א" מכנה‬

‫רסא‪ .‬מס' ב"מ (נט‪.):‬‬

‫רסב‪ .‬דברים (ל‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫רסג‪ .‬שמות (כג‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫רסד‪ .‬דברים‪ ,‬שופטים‪ ,‬מצוה תצו‪.‬‬
‫רסה‪ .‬עיין הסברו של הגה"ק רבי אלחנן וסרמן ב "החפץ חיים"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' תשי"ט‪ ,‬הרב מ‪ .‬מ‪ .‬ישר‪.‬‬
‫רסו‪ .‬סדור "אשי ישראל "‪ ,‬הגר"א‪ ,‬עמ' ‪" .100‬פתח עינים "‪ ,‬הגאון הרב החיד "א‪ ,‬מס' ע"ז (כט‪ ,):‬מס' אבות‬
‫(ב‪,‬ו) (ה‪,‬כ)‪.‬‬
‫רסז‪" .‬קובץ אגרות החזו"א"‪ ,‬ח"א‪ ,‬איגרת ט"ו‪.‬‬
‫רסח‪" .‬ערוץ מאיר"‪ ,‬יהדות בכל בית‪ ,‬עמ' ‪ ,8‬ב' טבת תשס"ז‪.‬‬
‫רסט‪".‬המספד בירושלים" ו"מאמרי הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.94-9‬‬
‫רע‪".‬אגרות הראי"ה"‪ ,‬רצ"ד‪.‬‬
 ‫קפז‬
‫ככופר‪ ,‬אף מי שמטיל ספק בדברי חז "ל‪ ,‬הרי שלגבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו ‪ ,‬על פי מכתבו האחרון ‪ ,‬אין מספיק‬
‫כנויי גנאי כדי לגנות שבתאי מודרני זה ‪ ,‬כפי שגינוהו כל גדולי ישראל ‪ ,‬אשר הובאו לעיל ‪ .‬היסוד המכונן של‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית (=ובעקבותיה השבתאות )‪ ,‬האומר‪ ,‬כי נוצרי אינו חייב להתייחס לכל הספרים אשר‬
‫חוברו אחרי "הברית החדשה "‪ ,‬כספרים אמינים ומחייבים ‪ ,‬אלא ניתן להתחבר ישירות לאל ‪ .‬יסוד זה ‪( ,‬כפי‬
‫שראינו ועוד נראה ) מובע בצורות שונות לא רק בכ תביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אלא גם אצל תלמידיו ‪ .‬נביא לכך עוד‬
‫דוגמה‪ ,‬ממה שכתב תלמיד ם של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובנו ‪ ,‬אשר היה הרב של ההסתדרות‪-‬יוסף ש ‪ .‬מוריה‪ ,‬המכונה‬
‫על ידי א נשי הציוניזם הדתי "האדמו"ר מסטרטין"‪„-‬כל הפוסקים בהלכה הם נגד הציונות‪ .‬אבל הקב"ה הוא‬
‫בעד ה ציונות‪...‬והלכה כמותו בכל מקום “שסה‪ .)7.5.09( .‬מעבר לכפירה של דברים אלו בדברי חז "ל אשר‬
‫הובאו לעיל רסא‪ ,.‬מובע על ידו במשפט קצר זה יסוד היסודות של הנצר ות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כפי שחונך בבית‬
‫מדרשו המחשבתי של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬האומרקמא‪( .‬עמ' ‪ ,)51‬שכל התורה שבעל פה ‪ ,‬אשר קיבלנו במעמד הר‬
‫של ציוניסט דתי פוגשות על פי תפיסתו‬ ‫סיני‪ ,‬אינה רלוונטית ‪ ,‬כאשר זה מתנגש עם מה שעיני הבשר‬
‫הפרוטסטנטית במציאות ו יש ל העדיף רצון מפוקפק להתחבר לאלוקים ‪ ,‬תוך דילוג על מה שאלוקים מסר לנו‬
‫בתורתו‪.‬‬
‫נראה להלן כיצד פגעו דעות פסולות אלו בנפשותיהם של החניכים ‪ ,‬בהמשך ההתפתחות של הציוניזם הדתי‬
‫כקבוצה שבתאית מודרנית ואז נוכל להבין היטב מדוע לפחות שליש מהם מפסיק לחלוטין בצורה רשמית‬
‫לקיים מצוות וכמעט רובם מקיימים מצוות למחצה לשליש ולרביע וגם הם לוקים בחשיבה כפרנית שבתאית‬
‫מודרנית ומתאימים את עצמם בגמישות מפליאה לשיטות הכפירה המתחדשות של תרבות‪ -‬האם השבתאית‬
‫מודרנית שלהם‪ -‬הציוניזם וסוברים ‪ ,‬כי כיום יש לקיים רק מעט מצוות סמליות ‪ ,‬כפי שראינו בהקדמה לעיל ‪.‬‬

‫ה‪ .‬כתביו‪ ,‬מכתביו‪ ,‬אמירותיו‪ ,‬פעולותיו ותגובותיו ההפכפכניות לאנשים ואישים מתרבות‬
‫האם המקורית‬
‫ראשית יש לציין שוב ‪ ,‬כי כל ספריו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק למעשה שוכתבו בצורה שונה לחלוטין מדבריו המקוריים ‪,‬‬
‫‪ .‬י‪ .‬קוק ו "הנזיר"‪ ,‬אשר ביצעו בהם זיופים רבים‬ ‫מתוך אוסף פסקאות ללא קשר ענייני ביניהן על ידי צ‬
‫באמצעות שקרים ‪ ,‬סילופים וגניבת דעת של הקוראים ותלמידיהם ‪ .‬נביא להלן את התרשמותם של החוקרים‬
‫מאנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬לגבי העריכה המשוכתבת של כתביו ‪.‬‬
‫יש לציין ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק סירב בתוקף להענות לרצון בנו ‪ ,‬לשנות את דבריו לצורך פרסום ‪ .‬הוא תקף את בנו ‪,‬‬
‫כפי שבנו בעצמו התוודה ‪ ,‬ביחס לספריו "אורות התחיה " ו"אורות מאופל "‪„‎ -‬זה לא מיראת שמים ‪ ,‬זה מיראת‬
‫בשר ודם ‪ .‬זו חולשה כלפי דברי קודש (=שהם למעשה דברי טומאה )‪ ,‬דברים ממקור שמימי אלוהי (=שגעון‬
‫גדלות של נבואה‪ ,‬נגד כל הכתובים בתנ"ך ובחז"ל‪ .).‬הוא גער בי ולא נתן לי לעכב “רעא‪..‬‬
‫מ‪ .‬מוניץ כותב רנז‪( .‬עמ' ‪„‎ -)169‬מבדיקת השינויים ‪ ,‬נראה בבירור שהמוטיבציה השניה (=האידאולוגית )‬
‫גבוהה על פי רוב מהראשונה (=חשש מפרסום שיגרור את נידויו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק על ידי גדולי ישראל )‪.‬‬
‫במקומות רבים השמיט הרצ "י תכנים שהיו אמנם משרתים את המגמות האידיאולוגיות שלו ‪ ,‬אבל יכלו‬
‫לחולל מהומה‪ ,‬אם היו מתפרסמים כלש ונם“‪.‬‬
‫„כיצד יש להבין את הסתירות האלה ‪ .‬אפשר לראות בהן רק גילוי של עריכה לא שיטתית וחוסר עקיבות ‪.‬‬
‫א‪ .‬המגמה הראשונה היא מגמה אידיאולוגית ‪ ,‬המבקשת לקדם סדר יום מסוים בעיקר במה שנוגע לציונות‬
‫ולתהליך הגאולה ‪...‬מגמה זו באה לידי בטוי על ידי חידוד מסרים (=כגון דברים ש אמר על העתיד והגאולה ‪,‬‬
‫הוא הופך אותם מן הקצה אל הקצה ‪ ,‬לאמירה שכבר כעת הגאולה בעיצומה ) והבלטתם‪ ,‬והפיכת אמירות של‬
‫הראי"ה לנחרצות וברורות יותר (=דברים שבפוטנציה מתרחשים רק בעולמות רוחניים ‪ ,‬הופכים לדברים‬
‫הקורים על האדמה על ידי אנשים )‪ .‬כמו כן ‪ ,‬יש בעריכה גם תופעה של טשטוש מסרים שאינם עולים בקנה‬
‫אחד עם כיוון אידיאול וגי זה (=של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק)‪ .‬ב‪‎ .‬המגמה השניה היא הרצון של הרצ "י להגן על אביו מפני‬
‫מחלוקת וביקורת ‪...‬וגורם לרצ "י להקהות את חודם של דברי ביקורת שכותב הראי "ה (=נגד נביאים ‪ ,‬חז"ל‪,‬‬
‫‪( “...‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)162‬‬
‫"ראשונים" ו"אחרונים") ‪...‬מגמת הריכוך הופעלה על דברי ביקורת כלפי החרדים ‪‎‬‬
‫„אפשר לראות אם כן שלש דרגות של פסקות ‪ :‬פסקות שנכתבו בחו "ל לפני העליה לארץ (=אשר אז כתביו‬
‫עדיין מתאימים יחסית לדברי חז "ל ולדעת כל גדולי הדורות ולכן ) אותן עורך הרצ "י באגרסיביות (=כדי‬
‫להתאימן לתפיסה הש בתאית התת תרבותית של אביו בהיותו כבר בארץ וכן בהתאמה להתדרדרותו שלו ‪).‬‬

‫רעא‪ .‬שלמה אבינר‪" ,‬שיחות הרב צבי יהודה על ספר אורות "‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪ .34‬עדות נוספת לכך‬
‫ראה ב"ספר סופר וסיפור" לש"י עגנון‪ ,‬ירושלים‪-‬ת"א‪ ,‬תשל"ח‪ ,‬עמ' שנ"ב‪.‬‬
 ‫קפח‬
‫ושתי דרגות של פסקות שנכתבו אחר כך‪ -‬בארץ ובחו "ל‪...‬בגלל שהרצ "י ראה בעובדה שהן נכתבו לפני‬
‫שהראי"ה עלה לראשונה לארץ מגרעת המחייבת עריכה משמעותית ושינוי והתאמה לתורת א "י“ (שם‪,‬‬
‫עמ' ‪.)163‬‬
‫לדברי ד"ר רוזנק ‪ ,‬שהדוקטורט שלו נסוב על כתבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עריכתו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬יש בה „‪‎‬סילוף ברור‬
‫של כתבי הרב קוק “‪ .‬באגרת לכתב העת "מוריה" בשנת תר "ע‪ ,‬כותב ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪„‎ -‬ומוקירים את רשמי הקץ‬
‫המגולה של הרי ישראל הנותנים את פרים ונושאים את ענפיהם לעם ה ' אשר קרבו לבוא“ (שם‪ ,‬עמ' ‪.)164‬‬
‫לדעתו של מוניץ „‪...‬אין למצוא בשנוי העריכה של הרצ "י בסיס מוצק לטענות שהושמעו על כך שעריכתו‬
‫סילפה או שינתה באופן מהותי את תורתו של הראי "ה“‪ .‬פסילת אורח חייו של רשב "י‪ ,‬השנאה המובאת על‬
‫ידי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בדברי חז "ל וכלפי חז "ל‪ ,‬הפיכת גאולה עתי דית לעכשווית ‪ ,‬תחיית המתים המתרחשת כבר‬
‫עכשיו‪ ,‬ה"קדושה" של הנצרות‪ -‬כל ההשמטות האלה והסילופים עדיין אינם ראיה לדעתו „שעריכתו סילפה או‬
‫שינתה באופן מהותי את תורתו של הראי "ה“ (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)166‬אם זה לא סילוף ‪ ,‬שקר‪ ,‬עלילות דברים‬
‫וגניבת דעת של הציבור ‪ ,‬מה כן נקרא שקר וסילוף?‬
‫„י‪ .‬בן נון דן בדבריהם של שבייד ושרלו על היות הגותו של הראי "ה הגות שנכתבה בהשראה ‪ .‬אף שהוא‬
‫מסכים לכיוון הדברים ‪ ,‬לדעתו הם טעו באבחנה המדוייקת של טיב ההשראה ‪ .‬לדעתו‪ ,‬הרב קוק כתב מתוך‬
‫חוויה פנימית אותה יש להגדיר על פי מדרגות הנבואה הידועות ‪ ,‬כמדרגת רוח הקד ש‪ .‬כתיבה מסוג זה ‪ ,‬אם‬
‫היתה מתפרסמת במלואה בזמנו ‪ ,‬היתה עלולה להביא לתגובה חריפה ביותר נגד הרב קוק עד כדי דחיקה‬
‫לשוליים וחרם ‪ .‬עריכתם של הרצ "י והנזיר הצילה את הרב קוק ואת כתביו מגורל זה ואפשרה לכתבים‬
‫שהתפרסמו על ידם לתפוס מעמד משפיע וחשוב ‪...‬שהחשש מהתנגדויות שה דברים יעוררו היה נכון לזמנו ‪,‬‬
‫ואינו נכון כיום‪ -‬ולכן ראוי לפרסם את כתבי היד ‪ .‬הטענה של החוקרים‪ ,‬הרואים בעריכת כתבי הראי "ה הטיה‬
‫וצנזור מתבססת על שני רבדים של התערבות העורכים ‪ .1 :‬שינויים שהוכנסו בנוסח דבריו של הרב קוק‬
‫שהתפרסמו על ידי הרצ "י והרב הנזיר ‪ ,‬כך שהנוס ח המודפס שונה מהנוסח המקורי כפי שנכתב על ידי‬
‫הראי"ה‪ .2 .‬מדיניות פרסום הפסקות‪ -‬ההחלטה אילו פסקות לפרסם ולכלול בספרים שפורסמו ואילו פסקות‬
‫נגנזו עד לפרסום כתבי היד עצמם“ (שם‪ ,‬עמ' ‪.)130‬‬
‫„‪‎‬כתיבתו המקורית של הראי "ה‪ ,‬כפי שעולה מפנקסי כתב היד שפורסמו ‪ ,‬בנויה מפסקות רבות מאד‬
‫הכתובות בזו אחר זו ללא סדר ברור ‪ ,‬ולרוב אין קשר הכרחי בין פסקות סמוכות ‪ .‬גם כשיש קשר כזה ‪,‬‬
‫הוא אינו חל על יותר משתיים או שלוש פסקות צמודות ‪ .‬צורת עריכת הפסקות על ידי הרצ "י השתנתה‬
‫במשך הזמן ‪ .‬גם המאמר "למהלך האידיאות בישראל " וגם חלק מהמאמרים שב "זרעונים" הם מאמרים‬
‫ארוכים ושיטתיים ‪ ,‬כפי שניתן להסיק מבדיקת עריכת "זרעונים" ועל פי הידוע לנו על עריכת המאמר "למהלך‬
‫האידיאות בישראל " ופרסומו‪ ,‬הרי שצורה זו הושגה על ידי חיבור של מספר פסקות קצרות יחד ‪ .‬חיבור זה‬
‫היה כרוך בעריכה יסודית שכללה חיתוך והדבקת משפטים ‪ ,‬ערבוב פ סקות זו בזו ועוד שנויים נרחבים ‪.‬‬
‫אולם בעריכת החלקים המאוחרים יותר שבאורות לא חזר הרצ "י על סגנון עריכה יסודי כזה “ (שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)131‬‬
‫כתבנו לעיל בתחילת חלק ב ' על כך ‪ ,‬כי גדולי הדורות גינו אותו ואת כתביו ככופרים בתורה ‪ ,‬הואיל ויש בהם‬
‫דברי כפירה ‪ ,‬ובכל זאת כאשר כתבו א ליו‪ ,‬נקטו לעיתים בכלל ‪ ,‬אשר נקט יעקב מול לבן הרמאי‪" -‬אחיו אני‬
‫ברמאותיה" והתייחסו אליו כאילו הוא גאון וצדיק ‪ .‬נביא מעט מדברי הגדולים ביותר בא "י כיצד הם התייחסו‬
‫לדברים‪ .‬נראה כיצד הם באמת מתייחסים אליו ‪ .‬במכתב אליו מ‪ ,1919 -‬עליו חתומים מרן הגרי "י דיסקין‬
‫ומרן הגרי "ח זוננפלד ‪ ,‬ראב"ד ירושלים ושאר הדיינים ‪ ,‬הם כותבים רעב‪„ - .‬כבוד הרב הגאון המפורסם דורש‬
‫טוב לעמו ולארצו ודורש ש לום לציון ו ירושלים וכו ' כו' כבוד שם תורתו מורנו הרב א ‪ .‬י‪ .‬הכהן קוק‬
‫שליט"א‪...‬בברכנו את כבוד תורתו הרמה‪ .“...‬בהמשך המכתב הם מנסים להניא אותו מלהגיע לירוש לים‪-‬‬
‫„‪...‬הזמנת מספר אנשים שהזמינוהו על דעת עצמם בסתר ובחשאי מבלי ידיעת והסכמת באי כח הציבור‬
‫והתלמידי חכמים שבעיר הקודש ת "ו‪ .“...‬לעומת זאת ‪ ,‬אותם אישים (וכן כל גדולי הרבנים האשכנזים‬
‫והספרדים בירושלים ‪ ).‬כותבים רעג‪ .‬מעט אחרי זה עליו‪...„ -‬גם הובא לפנינו מה שהדפיס זה מכבר אשר ראינו‬
‫עד כה ואשר הפיץ חוברות "התרבות הישראלית " ברוח העת החדשה רוח הכפירה וה"תרבות" חדשה‪ ,‬אבל‬
‫אחרון הכביד ‪ ,‬אשר בשם "אורות" קראה אותה מחוללה ורעל מות בתוכה ‪...‬ושם שמים מתחלל וסכנת‬
‫מחלוקת וקטטה‬ ‫הריסת דת משה ויהודית נשקפה בעטיים ‪...‬ואם אמנם החרשנו בגלוי עד כה מחשש‬
‫"ו‪-‬רצו"פ‬ ‫וחילול השם ‪...‬אבל כבר עברו ושטפו כל גבול ופלך השתיקה ואם אנו מחשים ומצאנו עוון ח‬
‫המחברת הזאת אשר כמה פרקים מלאים תהלות ותשבחות לרשעים ‪ ,‬שם חושך לאור ואור לחושך ואומר‬

‫רעב‪" .‬מרא דארעא ישראל"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' קצ"ב‪.‬‬

‫רעג‪ .‬שם עמ' קצ"ח‪.‬‬
 ‫קפט‬
‫לרשעים צדיקים אתם כמו שצועק רעד‪....‬לעומת זאת דוקר ועוקץ בעקיצות גסות את של ומי אמוני ישראל‬
‫רעה‪....‬מגלה פנים בתורה שלא‬ ‫‪...‬וכי נפשם של פושעי ישראל יותר מתוקנת מנפש שלומי אמוני ישראל‬
‫ולסמוך על הבליו‬ ‫כהלכה‪...‬ולדון על ספרו אם ספרי קוסמים הם ולפרסם אותו ברבים כי אסור לעיין‬
‫וחלומותיו‪...‬ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ‪.“...‬‬
‫המהרי"י דיסקין כותב רעו‪ .‬לרבה של פיטסבורג ב‪ ,1921 -‬לגבי שמועות שגדולי ירושלים חזרו בהם ‪ ,‬כי זה‬
‫שקר ומכתבי הכחשה אלו הם מזוייפים (על ידי ראשי הציוניזם הדתי )‪ .‬הוא מוסיף וכותב שם על כתביו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הם נותנים‪„ -‬כח ועוז להסטרא אחרא ‪ .‬אנחנו לעצמינו מכירים את הרב הזה עוד מנעורי ו‬
‫ורעיונותיו המשובשות ידועים לנו מאז (=אף שכאמור במכתב לעיל כיבדוהו בשבחים עצומים וכותבים להפך‬
‫ומיד שם מוסברת הסיבה לכך ‪ ).‬ובכל מקום שהוא נמצא הוא גרמא בנזקין להכניס רוחות זרות בצעירי‬
‫ישראל ולהרחיקם מעל תורתינו הקדושה ואם אנו מכסים טפחיים ‪ ,‬הוא רק מפני שחושש ים אנו לחילול שם‬
‫שמים ומפני הכרתנו כי הוא לא ישוב מדרכיו ומצוה שלא לאמור דבר שאינו נשמע ‪...‬יצחק ירוחם דיסקין“‪.‬‬
‫"רוח הטומאה "‪.‬‬ ‫אם ראינו שהוא מכירו עוד מנעוריו לגבי דעותיו הכפרניות ובמכתב לעיל נכתב עליו שהוא‬
‫כל זה אינו מפריע לראשי הציוניזם הדתי לכתוב רעז‪„ - .‬שהיתה לו אהבת נפש עם מרן שליט "א (=ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק) והגרי"ח זוננפלד שליט "א שכיבדו ומכבדו גם עתה“‪.‬‬
‫רעח‪.‬‬
‫גם מרן הגרא "ז מלצר נהג באותה שיטה ‪ .‬במכתב לחיזוקה של "אגודת ישראל " ‪ ,‬הוא מתקיף קשות את‬
‫את שיטת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אשר היא שיטת הציוניזם הדתי וכותב‪...„ -‬אין אנחנו מסכימים לאג ודה ה "מזרחית"‪,‬‬
‫אשר היא הינה רק כמפלגה בתוך כלל האגודה הציונית ‪ ,‬ונותנת חומר ובנין בעל כרחם לכל שרירות ליבם‬
‫של הציונים החפשיים “‪ .‬אם כן‪ ,‬הוא ודאי שהתנגד בחריפות לפעולותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אשר בהתנדבות ולא‬
‫בעל כורחו הלך יחד עם ד "ר סוקולוב להתרים ל "קרן היסוד " של המתבוללים ואף פרסם מכתב לתמוך בהם ‪.‬‬
‫אך ביחס לשבחים אליו ואל קרוביו ומקורביו כתב בצורה מפליגה וכשביזוהו יצא במכתב מחאה על ביזויו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק (אשר אמנם העדות על כך ‪ ,‬כי כתב מכתב כזה היא מפוקפקת ‪ ).‬אשר היה הפילנטרופ של‬
‫ישיבתו‪ .‬הוא נימק זאת באופן כללי כי עדי ף תמיד להראות קירוב כדי להשיג מטרות חשובות לתורה‬
‫ולימודה‪ ,‬אשר אחרת מטרות אלו לא היו מושגות רעט‪ ..‬מסיבה זו נימק גם את הסכמתו לקבל את "פרס הרב‬
‫קוק"רפ‪„ - .‬זה היה אצלי אחד מן החשבונות בשעה שהסכמתי לקבל את הפרס ‪...‬אילו סירבתי לקבל את‬
‫הפרס‪...‬הרי שלא תהיה לי יותר השפעה ‪...‬אולם כעת משהסכמתי לקבל את הפרס שהעניקו לי ‪ ,‬תהיה בידי‬
‫השפעה רבה יותר‪...‬לעזור למען חיזוק חומות הדת ‪.“...‬‬
‫נביא כעת ציטוטים הפכפכניים מכתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬את דברי הכפירה‪ ,‬הטומאה והאפיקורסות של דבריו‬
‫ריכז בזמנו בצורה חלקית מאד רבי חיים הכהן הורביץ רפא‪ ..‬הזכרנו לעיל לגבי השבתאי משה מנדלסון מנהיג‬
‫הרפורמים‪ ,‬אשר בחוגי האקדמיה רואים בו ובכתביו "צביעות וחוסר עקביות "‪ ,‬אשר הם היסוד המכונן של‬
‫הטקטיקה השבתאית‪.‬‬
‫תופעה דומה אנו רואים גם לגבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪„-‬הציונים החופשים מנגד ‪ ,‬טענו נגד הגותו ‪ .‬המשכילים שאמרו‬
‫על הראי "ה‪ ,‬שמשנתו שירה היא ‪ ,‬ואינה שיטה פילוסופית מסודרת ‪ .‬המקורבים לרב עמלו רבות להציג את‬
‫מפעליו בצורה מסודרת ותורנית “‪ .‬ממש כשם שבאקדמיה לא הבינו ‪ ,‬כי עצם ההפכפכנות היא חלק‬
‫מהטקטיקה השבתאית המודרנית אצל משה מנדלסון ולכן הם ראו בכתביו צביעות וחוסר עקביות ‪ ,‬כך הם‬
‫אינם מביני ם‪ ,‬כי טקטיקה שבתאית מודרנית זו מהווה יסוד מכונן בכתביו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי שמתואר‬
‫בעלון "מעייני הישועה "רפב‪..‬‬
‫נראה כעת את אותו היסוד ‪ ,‬המופיע אצל השבתאי המודרני ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מנהיג הציוניזם הדתי ‪.‬‬

‫רעד‪ .‬בפרקים ט"ז‪ ,‬כ'‪ ,‬מ"ג‪ ,‬מ"ה‪.‬‬

‫רעה‪ .‬בפרק מ"ג‪.‬‬
‫רעו ‪".‬מרא דארעא דישראל"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ס"ב‪.‬‬
‫רעז‪" .‬בשדה הראי"ה" ‪ ,‬עמ' ‪.341‬‬
‫רעח‪" .‬בדרך עץ החיים"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,391‬ידעאל מלצר‪ ,‬הוצ' "ארזי החן"‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬
‫רעט‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ‪.383‬‬
‫רפ‪( .‬שם) עמ' ‪.38‬‬
‫רפא‪" .‬ספר תוספות חיים‪-‬וכוח השלום"‪ ,‬ליקוטי מאמרים מספרי אדמו"ר הנשיא א"י הרב קוק שליט"א‬
‫ומדבריו למדנו שיטתו ב "עקרי היהדות"‪ ,‬דפוס הגליל‪ ,‬טבריא‪.‬‬
‫רפב‪ .‬גליון שנ"ה‪ ,‬פרשת בלק‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬
 ‫קצ‬
‫א‪ .‬הכפירה באלוקים‪„-‬יש לכפירה זכות הקיום הארעי ‪ ,‬מפני שהיא צריכה לעכל את הזוהמה ‪ ,‬שנתדבקה‬
‫באמונה מאפס דעת ועבודה ‪...‬יטהר רוח הפרצים של הכפירה את כל הסחי שנתקבץ בשטח התחתון של‬
‫רוח האמונה“רפג‪..‬‬
‫„‪...‬היתה הכפירה אחת מיסודות הגלוי האידאלי באלוהות ותוצאותיה ‪ ,‬החירוף והגידוף הם המדרגה היותר‬
‫עליונה שבגלוי זה “רפד‪ ..‬כאן ניתן להבחין בביר ור כיצד הושפע מפילוסופיה כפרנית הנמצאת בבסיסה של‬
‫הדיאלקטיקה ההגל ייאניתקלח‪( .‬עמ' ‪ )55‬מחד וה "פילוסופיה האיד יאליסטית" בגרמניה‪ ,‬לה נחשף גם תלמיד ו‬
‫של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬דוד הכהן ("הנזיר") יחד עם חבירו שז "ר (שניאור זלמן רובשוב )‪ ,‬כאשר הם שאפו לקרבם‬
‫את מלוא זוהמת הכפירה באוניברסיטת פרייברג (ליד מחנה הריכוז הנאצי הידוע לשמצה )‪ ,‬מפי גדול‬
‫חוקריה של הפילוסופיה האיד יאליסטית‪ -‬היינריך ריקרט ‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ .‬אם כן‪ ,‬מחד‪ ,‬הכפירה הינה אחת‬
‫מיסודות הגלוי האידיאלי באלוקות ותוצאותיה ומאידך הוא כותב רפה‪„ - .‬על ההחלטה שכפירה אינה מעכבת‬
‫מלהיות יהודי עלינו לעורר כי לא יתכן …ובאמת הגזירה על המינים היא מפני הרעה המוסרית הגדולה‬
‫שיוצאת מהם…“‪.‬‬
‫הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים "‪ ,‬כידוע‪ ,‬בא לחלץ את אותם יהודים בני תקופתו ‪ ,‬אשר הסתבכו בדעות‬
‫כפרניות של אריסטו ובהערצה אליו ‪ .‬הוא מראה בספרו ‪ ,‬כי רק מעט מדבריו של אריס טו אינו סותרים את‬
‫התורה‪ ,‬אך עיקרי שיטתו ובכללם קדמות העולם הם כפירה מפורשת בתורה ‪ .‬בכתביו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו‬
‫נתקלים במצב הפוך שז‪( .‬קסג‪-‬ד)‪ .‬הוא לוקח את העיקרים של כל שיטות הכפירה ומעוות את יסודות התורה‬
‫כדי להתאימם לעיקרי הכפירה ‪ .‬לא רק זאת ‪ ,‬אלא הוא אף מטיף לע יקריהן של כל שיטות הכפירה ‪ ,‬אשר היו‬
‫אופנתיות בזמנו ואשר חלקו זו על זו ומתאמץ להראות שהן ‪ ,‬כביכול‪ ,‬חלק מהתורה ‪ .‬תופעה מבהילה כזו לא‬
‫נתקלנו בה בכל הכתות ‪ ,‬אשר פרשו מהעם היהודי במשך כל ההיסטוריה שז‪( .‬קסג‪-‬ד)‪ ,‬של אימוץ כל שיטות‬
‫הכפירה אף שהן חולקות זו על זו מלבד בכת השבתאית‪ -‬פרנקיסטיתסו‪( .‬בספר "דברי האדון ")‪ ,‬אשר היתה‬
‫הבסיס להתפתחותה היהודו‪ -‬נוצרית של ה"השכלה" והציוניזם ‪.‬‬
‫‪...‬תמצית‬ ‫ב‪ .‬המומרים והכופרים ‪„-‬הפושעים להכעיס ולא לתאבון נשמתם גבוהה מאד מאורות התוהו‬
‫האומץ שיש ברצונם היא הנקודה של קודש ‪ .‬כל זמן שהוא חפץ בכלל באושר והצ לחת האומה הישראלית ‪,‬‬
‫תוכו קדש‬ ‫אעפ"י שאינו יודע לקרוא בשם ולפרש את צפונותיו ואפילו אם הוא טועה במעשיו ודעותיו‬
‫קודשים“רפו‪( .‬ראה להלן בפרק "הציוניזם הדתי "‪ ,‬מדוע הגוי אריק שרון בחר דוקא בדרוקמן כראש מ ינהל‬
‫הגיור‪ .).‬הוא כותב קצא‪[ .‬רפג (עמ' שכה‪ ,‬תשס"ד)]‪‎„-‬יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמכת היא ברשעת‬
‫"שעם כל‬ ‫הרשעים‪ ,‬שבאמת אינם רשעים כלל [=צ‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף ומשמיט זאת וכותב במקום זה‬
‫רשעתם"רפז‪ ]..‬כל זמן שהם דבוקים בחפץ ליבם בכללות האומה עליהם נאמר (=הוספת צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שם)‬
‫"ועמך כולם צדיקים " וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה לאמץ כוחם של צדיקים “ וכן [שם‪ ,‬ד כה (כרך ב' עמ'‬
‫יא)]‪‎„-‬הגלות דלדלה את כוח החיים של האומה ושמרינו נתמעטו הרבה מאד ‪ ,‬עד שיש סכנה לקיום החיים‬
‫של האומה ממיעוט הרשעים [=סולף על ידי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק והושמט ב "אורות התחיה " מה( עמ' פה)] ומחוסרת‬
‫תפיסת חיים גסה ומעובה ‪ ,‬האחוזה בבהמיות‪.“‎ ...‬‬
‫הוא מוסיף וכותב קצ‪[ .‬ב פה (כרך א עמ ' רעו)]‪„-‬הדור הראשון של עקבא דמשיחא בתחילת קץ המגולה של‬
‫ישוב ארץ ישראל הוא מכשיר את החומר של כנסת ישראל והרוחניות צריכה לשמש בו רק [=הושמט על ידי‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪"-‬אורות התחיה " מ(עמ' פג)] שימוש של שמירת החיים הפנימיים “‪ .‬נמצאנו למדים מדבריו ‪ ,‬שכוונתו‬
‫ב"קץ המגולה "‪ ,‬המוזכר בגמרא ‪ ,‬אין הכוונה לתחילת הגאולה ‪ ,‬כהבנת בנו ‪ ,‬אלא רק תחילת עידן "עקבתא‬
‫דמשיחא"‪ ,‬אשר עשוי להימשך דורות רבים ‪ ,‬כאשר הוא שרוי רק בדור הראשון ‪ .‬אומנם‪ ,‬במקומות אחרים‬
‫הוא כותב שהגאולה כבר מופיעה בתקופתו‪ ,‬כפי שראינ ו ועוד נראה להלן ‪ .‬עוד נמצאנו למדים מדבריו ‪ ,‬כי‬
‫לשיטתו יש לאמץ את העקרון של הנצרות הפרוטסטנטית (אף שאינו מביא את מקור דבריו בפירוש )‪"-‬תנו‬
‫לאלהים את אשר לאלהים (=כאשר זה החלק הטפל ) ותנו לקיסר אשר לקיסר "‪ ,‬אשר ממנו צמח ‪ ,‬עקרון‬
‫הפרדת הדת מהמדינה ‪ .‬אנו רואים שוב בדב ריו‪ ,‬את החקוי הכפייתי של הנצרות ‪ ,‬האומר‪ ,‬שכשם שבנצרות‬
‫‪ ,‬כמו כן כך הדבר גם ביהדות ‪ ,‬דבר המנוגד‬ ‫אין למוסדות הדת את היכולת להתערב בענינים ציבוריים‬

‫רפג‪" .‬התרבות הישראלית "‪ ,‬עמ' ‪.16-17‬‬

‫רפד‪" .‬ערפילי טהר"‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬
‫רפה‪" .‬גנזי הראי"ה"‪ ,‬א‪-‬ז‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬
‫רפו‪" .‬אורות מאופל"‪ ,‬סי' ס"ג‪.‬‬
‫רפז‪" .‬אורות התחיה"‪[ ,‬כ(עמ' עד)]‪.‬‬
 ‫קצא‬
‫לחלוטין למה שכתבו חז "ל‪ ,‬שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את כל העולמות ושרק על פי התורה ניתן להבין‬
‫את המציאות החומרית ‪.‬‬
‫הכל טוב וקדוש“‪„.‬הנפש של‬ ‫וכן הוא כתברע‪( .‬נח)–„כי הרע שבהם אינו כי אם חיצוני ובתוכיות הנשמה‬
‫פושעי ישראל שבעקבתא דמשיחא ‪ ,‬אותם שהם מתחברים אל ענייני כלל ישראל לארץ ישראל ולתחית‬
‫האומה היא יותר מתוקנת מהנפש של שלומי אמוני ישראל‪ ,‬שאין להם זה היתרון של ההרגשה העצמית‬
‫לטובת הכלל ובנין האומה והארץ “רפח‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כשבתאי מודרני אינו עושה כלל סיוגים ב "שלומי אמוני‬
‫ישראל"‪ ,‬החל מהקטן שבקטנים ועד לגדולים ביותר בזמנו לפחות כמרן ה "ח"ח"‪ ,‬ה"אחיעזר"‪ ,‬וכו' וכו'‪ .‬ראינו‬
‫לעיל כיצד כתב עליהם הפוך וראה למשל ‪ ,‬מה שכתב על הח "חרפט‪ ..‬מאידך הוא כו תברפג‪„– .‬על פי דין תורה‬
‫ניטלה מאפיקורס כל חבת אחוה ‪ ,‬לא יתכן להתקיים בישוב מדיני בהיתר כפירה “‪ .‬וכן כתב ב"אורות הקודש "‬
‫ג' עמ' שלד‪„-‬מי שחסר ל ו החוש של שנאת הרשעים יוכלו התכונות ‪ ,‬המעשים והדעות הרעות להיד בק בו‬
‫ולפוגמו‪...‬ומידה זו היא כמו סנדל לנשמה ‪ ,‬שלא תטנף רגל יה ביון מצולות הקליפות ‪ .“...‬וכן ראה ב"אוצרות‬
‫הראי"ה"‪ ,‬דברים ברוח דומה באריכות רצ‪ ..‬אם מחד חייבים לשנוא רשעים ומהם "נטלה כל חבת אחוה "‬
‫מאידך כתב רפח‪( .‬פ' מ')‪„-‬רוח האומה שנתעורר עכשיו ‪ ,‬שאומרים רבים ממחזיקיו שאינם נזקקים לרוח‬
‫אלוקים‪...‬מה צריכים אז צדיקי הדור לעשו ת? –למרוד ברוח האומה ‪ ,‬אפילו בדיבור ולמאס את קניניה ‪ ,‬זהו‬
‫דבר שאי אפשר ! רוח ה ' ורוח ישראל אחד הוא “‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מנסח כאן בצורה בהירה ביותר את יסודות‬
‫הכפירה השבתאית ‪ ,‬היינו ‪ ,‬כי כעת זה מצב חיובי של ריסוק התורה ‪ ,‬הוגיה ומקיימיה ומרסקיה הם אלו "אשר‬
‫בשם ישראל יכונה"‪ ,‬דוקא היות שהם אתאיסטים ‪ ,‬והצדיקים–הם אינם שייכים לישראל והם צריכים לעמוד מן‬
‫הצד ולעבור לדום בהערצה אל מול "רוח האומה" האתאיסטית‪ ,‬לא למאוס בה ואפילו לא לדבר משהו נגדה‪.‬‬
‫העיוות המוחי המתקדם והאפיקורייאני הזה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא נשמת אפה של כת ה "דונמה" השבתאית‬
‫המקורית בטורקיה כפי שראינו לעיל ‪ ,‬רק ניסוח המונחים הוא של הדיאלקטיקה הכפרנית הניאו‪ -‬הגלייאנית ‪,‬‬
‫אשר תרבות‪ -‬האם של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק קוראת לו אלוקים והרצל סובר דוקא כי הגדרת אלוהות היא כדברי‬
‫תרבות‪-‬האם השניה של התת‪ -‬תרבות בעם היהודי על פי ניסוחו של שפינוזה ‪ ,‬אך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מסנתז את‬
‫שתי שיטות הכפירה של היגל ושפינוזה ‪ ,‬וכנראה שהוא מחויב להאמין להגדרה האלילית של שפינוזה על‬
‫מהות האלוהות ‪ ,‬אלא שלא "זכינו לה " היות והדפים שהוא כתב על שיטת שפינוזה „נתלשו בידי אלמוני‬
‫המקורית של הראי "ה לגבי שפינ וזה כפי שהשתקפה באותם‬ ‫מבאי הבית שלא רצה בפרסום עמדתו‬
‫דפים“קסח‪( .‬מס' ‪ ,113‬עמ' ‪.)21‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עושה שימוש ציני בעובדה ‪ ,‬שנשמתם של אנשים גדולים (ואפילו הפשוטים והכשרים מתקופת‬
‫בית המקדש ‪ ,‬אשר אין לנו כלל השגה בדרגתם ‪ ,‬כדברי הגר "א‪ ).‬נשמתם נשארת זכה ורק מוכתמת‬
‫בעבירות‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא מתעלם מכך ‪ ,‬שלגבי הנשמה קיימת אפשרות של "נשמתן נשרפת "רצא‪ .‬וכי אפילו על‬
‫"קטני רשעי ישראל " שלא חטאו נאמר רצב‪"„- .‬לא יעזוב להם שורש ‪ "...‬זו נשמה ‪...‬מותאבד כל זכר למו “‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬כל שכן שכופרים אתאיסטים וכו ' הלוחמים נגד קודשי ישראל בכזו עוצמה במאת השנים האחרונות ‪ ,‬ודאי‬
‫שמנשמתם לא ישאר כל זכר ‪ .‬הוא גם מתעלם מכך ‪ ,‬כי אותם יהודים כופרים ‪ ,‬אשר עליהם הוא מדבר‬
‫בתקופתנו‪ ,‬תקופת הגלות עד שיבוא המשיח ‪ ,‬כתב עליהם הגר "א בספרו "אבן שלמה"‪ ,‬כי נשמתם כלל אינה‬
‫של יהודים אלא של הערב רב והעמלקים ‪ ,‬אשר מתגברים בפרט בדורות אחרונים אלו לפני בוא המשיח וגם‬
‫מהם יהי ו אלה שינהיגו את ישראל ‪ .‬וכן סיפר לי הרב י ‪ .‬אגסי‪ ,‬כי מרן ה "קהילות יעקב " אמר לו על הרשעים‬
‫והאתאיסטים בתקופתנו ‪ ,‬כי הם מאותו ערב רב והעמלקים והוא לפי דברי הרמב "ם ב "אגרת תימן "‪ ,‬אך לפי‬
‫דברי הרשב "א (מהדו"ק סי ' תיד)‪ ,‬אף מי „שמוציאים דברי תורה לדברי מינות הם מאותן שדין ולילין שנולדו‬
‫מאדם הראשון “ ועל כך אנו גם אומרים "שלא עשני גוי " בכל בוקר ‪ ,‬על כך שאין נשמתנו מהסוג הזה או‬
‫מנפש של גוי אחר (ה"רקנאטי" על פרשת בראשית‪ ,‬עמ' לח‪ ,‬נה‪-‬ו‪ ,‬הוצ' "זכרון אהרן"‪ ,‬תש"ס)‪.‬‬
‫וראה על כך בהרחבה ב"קונטרס על הגאולה ועל התמורה"‪ ,‬עמ' קט לגה"ק רבי יואל טייטלבוים ‪.‬‬
‫נראה להלן מדברי בנו ‪ ,‬כי עמדתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי הגדרת האלוקים היא כשפינוזה ‪ ,‬אשר היא נוגדת את‬
‫עיקרי האמונה הראשונים של הרמב "ם‪.‬‬

‫רפח‪" .‬אורות מאופל"‪ ,‬סי' מ"ג‪.‬‬

‫רפט‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.230‬‬
‫רצ‪ .‬מהדו' ישנה‪ ,‬ד' ‪ ,771‬מהדו' חדשה‪ ,‬ח"ב עמודים ‪.121-122‬‬
‫רצא‪ .‬מס' ר"ה (יז‪.).‬‬
‫רצב‪ .‬מס' סנהדרין (קי‪.):‬‬
 ‫קצב‬
‫ג‪ .‬הטפה לקריאה ולימוד שיטות הכפירה וההשפעה הקרדינלית של שיטות אלו על כתביו וחשיבתו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬ראינו לעילקפו‪( .‬א' קיא)‪ ,‬כי קוק הבטיח לשלוח תלמידי ישיבה ללמוד באוניברסיטה ‪ ,‬או כפי‬
‫דגל בטיפוח‬ ‫שמנסח זאת פרופ' ב‪ .‬איש שלום קסח‪( .‬עמ' ‪...„-)19‬שהראי"ה עצמו עם כל הסתייגויותיו‬
‫הקשרים עם האוניברסיטה “‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ביקר את כל עולם התורה על שאינו "מתבשם" ועוסק בכל שיטות‬
‫הכפירה‪ ,‬כפי שיודע לספר על כך שם פרופ' איש שלום ‪„-‬מהביקורות של הרב קוק כלפי הישוב (החרדי)‬
‫הישן“קסח‪( .‬עמ' ‪ .)19‬וכן „תורותיהם של גדולי הפילוסופים ואנשי הרוח של אירופה ‪...‬כל כתביו ספוגים‬
‫בהתייחסויות סמויות וגלויות לתורות אלה ‪...‬יש בכתבי הרב הרבה דברים שאי אפשר ל הבין בהעדר כלים‬
‫מתאימים‪...‬ובמחשבה ההיסטורית והפילוסופית של תקופתו ‪ .‬עמדות רבות שלו ניזונות מספרים לא‬
‫יהודיים“קסח‪( .‬עמ' ‪.)19‬‬
‫"ביקורת המקרא‬ ‫תפיסה מעוותת זו הרסה את הציוניזם הדתי ודחפה אותו לעיצוב תפיסות הלקוחות מ‬
‫והתלמוד" ומשיטות הכפי רה הרווחות בתרבות המערבית ‪ ,‬כפי שהיא באה לידי בטוי במאמרו של אליעזר‬
‫מלמד‪ ,‬רבו של העיתון "בשבע" ( ‪ 25.12.08‬עמ' ‪ ,)32‬עיתון המייצג את התפיסה החרדלי "ת של הציוניזם‬
‫הדתי‪ .‬הוא אף מביא לכך סימוכין מדברי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫„בהגותו ניכרת גם השפעה של פילוסופים מודרניים של העת החדשה ‪ .‬כך למשל ‪ ,‬באחד מ מכתביו של בנו‬
‫הרב צבי יהודה‪ ,‬הוא כותב שמאמרו החשוב של אביו ‪" -‬דעת אלוקים"‪ ,‬מבוסס על גישתו של הפילוסוף הרמן‬
‫כהן (=אשר כידוע ‪ ,‬נחשב כפילוסוף יהודו ‪-‬פרוטסטנטי)‪ .‬למעשה‪ ,‬רבים ממושגיו של שפינוזה מצויים הן‬
‫במאמר זה והן במקומות רבים נוספים בהגות הרב קוק ‪ .‬השפעה מיוחדת ישנה להגותו של הגל (=אולי‬
‫בתיווכה של משנת ר ' נחמן קרוכמל ) על מחשבת הרב קוק ‪ .‬הדבר ניכר במיוחד במאמרו "למהלך האידיאות‬
‫בישראל" ( בתוך‪ :‬אורות)‪ ,‬שהינו שימוש במושגי האידיאות במובנן הה גליניות לשם הסברת ההיסטוריה‬
‫"רוחות"‪" ,‬רוח העולם " (" ולט גייסט ")‪ ,‬היינו‪" ,‬רוח אלוהים "‪ ,‬ו"רוח‬ ‫היהודית [=הגל מצביע על שתי‬
‫ההיסטוריה" (" היסטורישע גייסט ")‪ .‬שתי ה "רוחות" פועלות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬בניגודיות (דיאלקטיות)‪ ,‬אך בשלב‬
‫הסופי (הגאולי) תתרחש סינתזה והן תתאחדנה ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק משדרג את "רוח ההיסטוריה " והופכה ל "רוח‬
‫האומה" ולדידו‪ ,‬כעת‪ ,‬בתקופת ה "גאולה" מתקיים איחוד ביניהן ‪ .‬כידוע‪ ,‬משנתו של הגל מבוססת על כתבים‬
‫‪ ,‬עם‬ ‫הודיים‪ ,‬שמצא בספריה האוניברסיטאית שלו ‪ .‬מקור תפיסה זו הגיע להודו מהעם אשר ישב בחרן‬
‫ה"צאבה"‪ .‬הרמב"ם מתאר את תפיסתם הדיאלקטית (ראה "מאמר תחית המתים "‪ ,‬פרק ט ו "מורה נבוכים "‬
‫ח"ג פרקים כט‪ -‬ל) הרואה את "רוח ה ' בגלגל"‪ .‬הרמב"ם שם מסביר ‪ ,‬שתפיסתם ינקה מהדעה של קדמות‬
‫העולם ושלילת הנס וההתגלות האלוקית לאדם ‪ ,‬כיוון ש "רוח ה '" מנותקת מה "עולם הקדמון "‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫משדרג את התפיסות האליל יות של ה "צאבה" והגל והופכם כביכול לחלק ממחשבת היהדות ]‪ .‬עוד ניכרת‬
‫במיוחד הגותו של שלינג‪ ,‬במיוחד בכל הקשור לשילוב אחדות וריבוי ‪ .‬מלבד זאת ישנה זיקה הגותית ‪ ,‬הן של‬
‫מושפעות וה ן של ביקורת ‪ ,‬לכתבי קנט‪ ,‬שופנהאואר‪ ,‬ניטשה‪ ,‬הנרי ברגסון ‪ ,‬בודהיזם וכן לתגליות מדעיות‬
‫בעלי השפעה פילוסופית (אבולוציה‪ ,‬גיל העולם ‪ ,‬אשר על פי התאוריות המדעיות הוא מליארדי שנים‬
‫ועוד)“רצג‪ ..‬יש לציין ‪ ,‬כי כיום המדע חוזר בו ומחליט ‪ ,‬שאכן גיל העולם הוא רק אלפי שנים ‪ ,‬כפי שמתבקש‬
‫ממה שכתוב בתורה (הירחון "גאוטיימס"‪ ,‬מהדורת ספטמבר‪.)1978 ,‬‬
‫יש שוב לחזור ולהדגיש כי הרמב "ם בספרו "מורה נבוכים "‪ ,‬כידוע‪ ,‬בא לחלץ את אותם יהודים בני תקופתו ‪,‬‬
‫אשר הסתבכו בדעות כפרניות של אריסטו ובהערצה אליו ‪ .‬הוא מראה בספרו ‪ ,‬כי רק מעט מדבריו של‬
‫אריסטו אינו סותרים את התורה ‪ ,‬אך עיקרי שיטתו ובכללם קדמות העולם הם כפירה מפור שת בתורה ‪.‬‬
‫בכתביו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו נתקלים במצב הפוך ‪ ,‬כפי שנראה מיד בקטע הבא ‪ .‬הוא לוקח את העיקרים של‬
‫כל שיטות הכפירה ומעוות את יסודות התורה כדי להתאימם לעיקרי הכפירה ‪ .‬לא רק זאת ‪ ,‬אלא הוא אף‬
‫מטיף לעיקריהן של כל שיטות הכפירה ‪ ,‬אשר היו אופנתיות בזמנו ואשר חלקו זו על זו ומתאמץ להראות‬
‫שהן‪ ,‬כביכול‪ ,‬חלק מהתורה ‪ .‬תופעה מבהילה כזו לא נתקלנו בה בכל הכתות ‪ ,‬אשר פרשו מהעם היהודי‬
‫במשך כל ההיסטוריה ‪ ,‬של אימוץ כל שיטות הכפירה אף שהן חולקות זו על זו מלבד בכת השבתאית‪-‬‬
‫פרנקיסטיתסו‪( .‬בספר "דברי האדון")‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מנסח ("אגרות ה ראי"ה‪ ,‬כרך ה ‪ ,‬אגרת שע "ה‪ ,‬קסג‪-‬ד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ה ) בצורה נחרצת את‬
‫מה שנמסר לנו בתורה ‪ .‬הוא כותב – „כלל גדול במלחמת‬ ‫תפיסתו לגבי היחס בין שיטת הכפירה לבין‬
‫הדעות‪ ,‬שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה ‪ ,‬צריכים אנו תחילה לאו דוקא לסתור אותה ‪ ,‬כי אם‬
‫לבנות את ארמון הת ורה ממעל לה‪ ,‬בזה הננו מתרוממים על ידה ‪ .“...‬תפיסה זו החלה לשמש לראשונה‬

‫רצג‪" .‬ויקיפדיה"‪ ,‬ע' "אברהם יצחק הכהן קוק"‪ ,‬סעיף ‪" ,3.3‬פילוסופיה וקבלה בהגותו "‪.‬‬
 ‫קצג‬
‫כערך מכונן בתנועה השבתאית ובכתביו של שפינוזה מאותן סיבות שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק כותב ‪ ,‬אך למעשה ‪ ,‬כוונת‬
‫כולם היא זהה ומתבהרת על פי דברי תלמידיהם והתנהגותם‪ -‬ריסוק היהדות והתבוללות ‪.‬‬
‫ד"ר מרדכי ברויאר ‪ ,‬כתלמידו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מביא בראש מאמרו רצד‪ .‬אגרת זו ‪ ,‬כדי לממש שיטת כפירה זו ‪.‬‬
‫הוא מסביר‪ ,‬שעל פי עקרון זה ‪ ,‬הוא מפתח את "שיטת הבחינות" ולכן הוא מקבל כעובדה את שיטת הכפירה‬
‫המפורסמת‪"-‬תורת התעודות " של הנוצרי האנטישמי‪ ,‬הידוע לשמצה‪ -‬וולהויזן ‪ ,‬ממנסחיה של "בקורת‬
‫המקרא"‪ .‬תלמידיו של ברויאר ‪ ,‬כמובן מתדרדרים בכמה צעדים נוספים וברויאר אף מס פר על כך רצה‪- .‬‬
‫„התפתחויות אחרונות בקשר ל "תורת הבחינות "‪-‬אולם בשנים האחרונות אני רואה התפתחות מדאיגה ‪ ,‬ואני‬
‫מתחיל להרהר ‪ ,‬שמא צדק הרב גרינפלד יותר ממה שחשבתי ‪ ,‬אני רואה שחלק מההולכים בדרכי קיבלו את‬
‫"תורת הבחינות "‪ ,‬אך לא קיבלו יחד איתה גם את היסוד האמונתי שלה ‪ .‬וההבחנה בין יצירה ספרותית‬
‫אנושית טבעית (=התפנית‪ ,‬אשר ביצע מיכאליס בנצרות הפרוטסטנטית מז‪ )..‬לבין תורה אלהית על טבעית‬
‫אינה מובנת להם או אינה מקובלת עליהם ‪ .‬ממקורות רבים אני שומע ‪ ,‬שאני אמנם פתחתי שער לדרך‬
‫חדשה‪ ,‬אך נעצרתי באמצע הדרך ‪...‬אני סבור שכל הבחינות האלה נכתבו ביד נביא אחד‪ -‬משה‪...‬ואילו הם‬
‫צעדו עוד צעד נוסף ‪ .‬ולדעתם‪...‬נכתבה בידי נביאים אחדים ‪ ,‬שניבאו בשם ה ' בתקופות שונות ‪...‬ואני שומע‬
‫(=מחניכיו במחנה הציוניזם הדתי ) אותה בהזדמנויות רבות בתרעומת גלויה ואף בכאב ‪ .‬לפני זמן לא רב‬
‫הביעו בפניי תלמידות את פליאתן ‪ ,‬על שאני "מתעקש" לומר‪ ,‬שהתורה נכתבה על ידי משה דוקא ‪ ,‬שהרי זה‬
‫הוא דבר שאיננו מתקבל על הדעת כלל “‪.‬‬
‫בשנת תשס"ו פורסמה ("קבצים מכתב יד קדשו"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' קסו) התייחסות מפורטת ומפורשת של ר ' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק לביק ורת המקרא ‪ .‬הוא קיבל בצורה גורפת את כל שיטות הכפירה שלה‪" -‬קבלת כל הטענות של טעות‬
‫של מבקרי כתבי הקודש "‪ .‬אם ברויאר היה נחשף לדברי מורו ורבו על ביקורת המקרא ‪ ,‬ודאי שהיה מביא‬
‫דברים אלו בראש מאמרו ובונה את שיטתו על ידי קבלה גורפת של ביקורת המקרא וחוסך בכך את‬
‫הביקורת שהטיחו בו תלמידיו על כך שאינו מבצע עוד צעד קדימה ומקבל את כל שיטות ביקורת המקרא‬
‫ובצורה גורפת‪.‬‬
‫על פי הדברים שלעיל ‪ ,‬ניתן להבין היטב את מה שאמר מרן ה "חזו"א" על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לאחר מותו ג‪( .‬א'קכא)‪,‬‬
‫כי מראים לו כעת בשמים את ההרס המכריע והחורבן שהותיר אחריו בעם ישראל ושהדבר עוד י תדרדר‬
‫להתבוללות מסיבית ‪ ,‬על ידי הרוב החילוני המכריע שהוא יצר מקרב תלמידיו בציוניזם הדתי ‪ ,‬ותפיסה‬
‫חילונית‪ -‬נוצרית מה עוד ‪ ,‬שהוא הרי התאונן ‪ ,‬שיש מעט מדי רשעים ‪ ,‬כפי שראינו לעיל שהוא כתב בפנקסיו‬
‫ובנו צינזרם‪.‬‬
‫ער ‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י ‪.‬קוק לע יתים מטיל ספק בדברי ה מקרא וחז "ל וכותב (ח"ב‪ ,‬אגרת עח‪ ,‬עמ' קיט)‪...„-‬הלא אין אנו‬
‫יודעים כלל אם יש אמת מוח לטת בחקירה הזמנית (=בקורת המקרא ) ואם יש בה אמת ‪ ,‬ודאי יש מטרה‬
‫חשובה וקדושה גם שלצורכה הוצרכו הדברים ‪.“...‬‬
‫אמנם‪ ,‬באגרת שלעיל וכן בעוד מקומות שהב אנו לעיל ‪ ,‬הוא כבר אינו מטיל ספק ‪ ,‬אלא ודאי לו ‪ ,‬שדברי‬
‫הכפירה הם אמיתיים ודרכם יש לפרש את דברי התורה שבכתב ושבע ל פה‪.‬‬
‫על חוסר משנה סדורה ועל סתירות עצמיות ‪ ,‬הקיימות בספרי המחשבה של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שהם למעשה‬
‫ספריהם של בנו וה "נזיר"‪ ,‬עמד מרן הגרש"ז תוך זמן קצר ‪ ,‬אך לאיש הציוניזם הדתי‪ -‬מאיר מוניץ ל קח זמן רב‬
‫לאשש סתירות וחוסר עקביות זו ‪ ,‬דוקא כאשר השוה בין הספרים של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר פרסם בנו‪ -‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫לבין מה שלפחות אמור להיות כתביו האותנטיים של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪"-‬שמונה קבצים "‪ ,‬אשר פורסמו לראשונה‬
‫בתשנ"ט וכן עוד חמישה קבצים ‪ ,‬אשר פורסמו בתשס "ו‪ .‬את הראיות הנחרצות לכך ‪ ,‬הוא פרסם בשנת‬
‫תשס"ט‪ ,‬בפרסום ש ל אוניברסיטת בר אילן ‪" -‬עלי ספר " (עמ' ‪ .)125-170‬הוא ה וכיח את מסקנותיו ‪ ,‬על ידי‬
‫עשרות דוגמאות ‪ ,‬אשר גם הובאו כאן בספרנו ‪ .‬נציג כאן דוגמ ה אחת של סתירה עצמית אפילו בתוך משפט‬
‫אחד מתוך כתבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר נוצרה כתוצאה מסי לוף וזיוף של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק בכתבי אביו ‪ .‬יש לציין ‪ ,‬כי‬
‫קצ‪.‬‬
‫בכתביו אין כמעט קטע בו יש קשר לקטע הבא אחריו ‪ ,‬כפי שמציין מ ‪ .‬מוניץ במחקרו ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב‬
‫(רפג‪ ,‬עמ' שכה‪ ,‬תשס"ד) את הקטע ההזוי הבא‪...„ -‬יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמכת היא ברשעת‬
‫הרשעים‪ ,‬שבאמת אינם רשעי ם כלל‪...‬ועמך כו לם צדיקים ‪ .“...‬במשפט זה ישנה סתירה עצמית ‪ .‬בתחילה‬
‫הוא כותב שישנם רשעים ומיד אחרי זה הוא כותב שאינם רשעים כלל ולא רק שאינם רשעים ‪ ,‬אלא הם גם‬
‫צדיקים‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק יוצר סתירה עצמית גדולה יותר על ידי זיוף ‪ ,‬ומשמיט מספר מילים ‪ ,‬כדי שלא יגיעו דברים‬
‫אלו ל ידיהם של גדולי ישראל ‪ .‬הוא משמיט את המילים "שאינם בעצם רשעים כלל " ושותל במקומם את‬

‫רצד‪" .‬דעות"‪ ,‬תש"ך‪.‬‬

‫רצה‪" .‬מגדים"‪ ,‬טבת תשנ"ט‪.‬‬
 ‫קצד‬
‫המילים "שעם כל רשעתם ‪...‬עליהם נאמר ועמך כולם צדיקים "‪ .‬כאן הסתירה היא עצומה ‪ ,‬אם הם רשעים‬
‫גדולים‪ ,‬כיצד פתאום הם נהפכים לצדיקים ?‬
‫אמנם‪ ,‬נאמרכה‪( .‬ו‪" ).‬אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון"‪ ,‬אך "ריקנין" אינם בהכרח רשעים ומשום שהם‬
‫מלאים במצוות כרימון ‪ ,‬עדיין הגמרא אינה הופכת אותם לצדיקים ‪.‬‬
‫משפט זה מופיע מספר פעמים בתלמוד ‪ .‬לעיתים על עמי הארץ ולעיתים על פושעי ישראל ‪ ,‬אך התוס ' בסוף‬
‫מס' חגיגה מוכיח ‪ ,‬כי חייבים לומר ‪ ,‬שמדובר בכאלו אנשים ‪ ,‬אשר פ שעו רק מעט ‪ .‬פושע ממש נחשב למשל ‪,‬‬
‫מי שאיחר זמן תפלת מוסף ["משנה ברורה " ( קח‪,‬ז) ( כא)]‪ .‬אם כן ‪ ,‬לדברי התוס '‪ ,‬פשיעה קלה ‪ ,‬הכוונה היא‬
‫אף פחות ממי שמאחר את זמן תפילת מוסף ‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬שיטתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק נוגדת את דברי חז "ל‬
‫וה"ראשונים"‪ .‬לדעתו‪" ,‬פושעים"‪ ,‬הכונה לכופרי ם מהסוג הגרוע ביותר ‪ ,‬הרוצים במוצהר לעקור את עם‬
‫ישראל משורשו ועל פי תפיסה הזויה זו הוא ממשיך להתעקם ולעקם את קוראיו ותלמידיו לגבי צורת‬
‫ההתייחסות אליהם ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם התעלם בזדון או ששכח ‪ ,‬כי "מצוות"‪ ,‬כאשר מופיע מושג זה באגדה ‪,‬‬
‫הכונה רק למצות הצדקה ‪ ,‬כדברי רש "ישצב‪( .‬קנו‪ ).‬ד"ה צדקן במצוות ‪ .‬ישראל נותנים צדקה כי הם רחמנים ‪,‬‬
‫אך כדי שיחשב אדם לצדיק במצוה זו ‪ ,‬מוזכר הדבר רק בהקשר של מסירות נפש [ירושלמי‪ ,‬מס' הוריות‬
‫(יז‪.]):‬‬
‫במס' תענית (כ‪ ):‬אמר ראב "ש למישהו "ריקא" רק משום שהוא ראה שהוא מכוער ‪ .‬על פי מסכת ברכות‬
‫(כב‪ ).‬ניתן להבין שהמושג "ריקא" בדברי חז "ל‪ ,‬הוא מי שחסרה בו יראת שמים ‪ ,‬רק משום ששכח להכין‬
‫לעצמו ארבעים סאה ‪ ,‬כדי לטבול ב הם על פי תקנת רבנן מיד לאחר שהוא יטמא ‪ ,‬משום שהוא ישהה מעט‬
‫יותר זמן בטומאתו ‪ ,‬ולכן הוא כבר נחשב ל "ריקא"‪ ,‬אך תועמלני הציוניזם הדתי ‪ ,‬החל מר ' א‪.‬י‪ .‬קוק משק רים‬
‫ומסבירים ש "ריקן" לפי הבנת חז "ל‪ ,‬הוא מי שלא רק שאינו מקיים כלל מצוות ‪ ,‬אלא גם מי שכופר בכל י "ג‬
‫עיקרי הרמב"ם ולוחם לעקור את העם היהודי משורשו ולהפכו לעם נכרי ‪.‬‬
‫הבאנו לעיל מספר דוגמאות של מושגים במקורות חז "ל‪ ,‬שראשי הציוניזם הדתי מסלפים אותם ומייחסים‬
‫לחז"ל כ וונות הפוכות ממה שהם באמת התכוונו וזאת על פי המשמעות המסולפת שיצר אליעזר בן יהודה‬
‫‪ .‬שקרים‬ ‫ב"עברית" החדשה שהוא המציא או על פי העברית המסולפת שמדוברת כיום על ידי ההמון‬
‫וסילופים אלו הם מפיצים ‪ ,‬כדי לייחס לתורה שבכתב ולחז "ל את היסוד הנוצרי‪ -‬פרוטסטנטי הטוען ‪ ,‬שלכל‬
‫צרוע וזב ‪ ,‬אפיקורס וכופר בתורה ‪ ,‬יש לתת לגטימציה לדעותיו ולהבין אותו ‪ ,‬בפרט‪ ,‬אם הוא דוגל בנצרות‬
‫המילנארית‪ ,‬היינו‪ ,‬שיבה לציון תוך מרידה בג ' השבועות‪ .‬לכן הם מתדרדרים ומסלפים עוד מושגים‬
‫המופיעים בחז"ל כ"אהבת ישראל"‪" ,‬לימוד זכות"‪" ,‬פשרה" ו"שיטת בית הלל"‪ ,‬כדי להצדיק תפיסה נוצרית זו‬
‫ועוד להחיל תפיסות אלו על כוונות דברי חז "ל‪.‬‬
‫מקורות הזנה אלו של שיטות הכפירה הפילוסופיות מהנצרויות (הקתולית ובפרט הפרוטסטנטית ) ומעבודת‬
‫כבר מגיל‬ ‫האלילים ההודית ומעם הצאבה ‪ ,‬היוו אצלו את המסד והצורך להיות שקוע בתוך ספרות זו‬
‫הילדות‪ ,‬וכפי שראי נו כאן הוא ביקר גם את מי „שאינו יורד לרעות בשדות זרים משפיקות בילדי נוכרים‬
‫[=אפילו על ידי כופרים] אשר מחללת גאון כל צבי ‪...‬הן הנשמות הלוהטות ‪...‬בעלי נפשות חלושות וחנפים ‪ .‬הם‬
‫פוחדים ורעד אחזתם אבל גיבורי כח יודעים שגלוי כח זה הוא אחד מהחזיונות הבאים לצורך שכלו לי‪ ,‬ולצורך‬
‫אימוץ כוחותיה של האומה ‪ ,‬האדם והעולם“רצו‪..‬‬
‫אם מחד ‪ ,‬הוא מתפאר שהוא מ"גבורי הכח " אשר "מבין" כמה חשוב הלימוד הכפרני של אותם ה "הרועים‬
‫בשדות זרים "‪ ,‬הרי שמאידך במכתב שהוזכר לעיל קפב‪ ,.‬הוא מתגונן ומספר כי במעמד פתיחת האוניברסיטה‬
‫ביקר את אותם כופרים על כך‪„ -‬אדרבא אמרתי להם מפורש שאני מתפחד שלא תצא ח "ו תקלה מידם אם‬
‫יזניחו (=אף שהמרצים שם באוני '‪ ,‬לא רק הזניחו מנעוריהם את התורה והיראה ‪ ,‬אלא אף תקפו את‬
‫אמינותה של התורה שבכתב ובע "פ ואת מושג יראת השמים בטהרתה בצורה קיצונית ‪ ,‬אף יותר מגדולי‬
‫האנטישמים ואילו ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק מיתמם וחושש שהם רק יזניחו את התורה והיראה ) את התורה והיראה‬
‫וישפיקו רק בילדי נכרים “‪ ,‬אם כן באיגרת זו הוא "מתפחד" ואילו לעיל רצו‪ .‬ראינו‪ ,‬שהוא מלגלג על מי שפוחד‬
‫מכך ורואה בהם "נפשות חלושות וחנפים " לעומתו שהוא "גיבור כח "‪ .‬פיצול אישיות זה מופיע ‪ ,‬כפי שראינו‬
‫לעיל‪ ,‬גם אצל שבתאי צבינ‪ .‬וגם אצל הרצלקיח‪..‬‬
‫ראינו לעיל ‪ ,‬כיצד הוא תומך במוסדות האקדמיה כאן בארץ ו שולח מכתב ברכה להקמת האקדמיה לא מנות‪,‬‬
‫בירושלים‪"-‬פלטרין של מלך "‪ ,‬מוסד מזוהם המשלב אלמנטים אסורים משום "אביזרייהו ד עבודה זרה "‬
‫(פסלים וכיו"ב וכן נלמדת שם ה"ברית החדשה"‪ ,‬לצורך הבנת יצירות ‪ ,‬אשר ברובן הן מן האמנות הנוצרית‪).‬‬
‫‪ ,‬אלא שהוא קושר זאת‬ ‫וזימה‪ ,‬על ידי לימוד לשם יצירת תמונות ופסלים של נשים בכל המצבים ולא עוד‬
‫בברכתו להקמת מוסד זה בתחיית העם בארצו ‪ ,‬בו בזמן שמובאים פסוקים מפורשים בתורה על "מעשה‬
‫ארץ כנען "‪ ,‬המצביעים על כך ‪ ,‬כי מסיבות אל ו הקיאה הארץ הקדושה אותם וכן ר אינו לעילקפט‪ ,.‬כיצד הוא‬

‫רצו‪" .‬התרבות הישראלית"‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬

 ‫קצה‬
‫רואה בצייר נוצרי מזוהם‪ ,‬כמי שזכה להשיג על ידי ציוריו להבין את טעמי התורה שלא נתגלו ‪ ,‬ויתגלו רק‬
‫לצדיקים לעתיד לבוא‪.‬‬
‫הגאון רבי יואל קלופט ‪ ,‬אב"ד חיפה מעיד‪ ,‬כי הספרן של ספריית העיר יפו סיפר לו ‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה שטוף‬
‫בקריאת ספרי כפירה ומינות מגויים ומכופרים יהודים בהיותו רבה של יפו ‪ ,‬וביקש ממנו ללא הרף עוד ועוד‬
‫ספרים מהם ‪ ,‬לכן‪ ,‬אין בכך פלא ‪ ,‬מניין המקור לדעותיו הכפרניות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר בעקבותיהן הלכו‬
‫אנשי הציוניזם הדתי ‪ .‬אם כן ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אכן היה "קדוש" ומקודש לכפירה ומינות מגיל עשר ‪ ,‬בישיבת‬
‫וולוז'ין‪ ,‬בשמשו כרב בבויסק ‪ ,‬בשבתו ביפו ‪ ,‬ובהעלותו לירושלים ‪ ,‬היה כבר מבוסם מזן אל זן בליבו ומוחו‬
‫בכל שיטות הכפירה‪.‬‬
‫ד‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כאישיות תת תרבותית מאמץ את האידיאולוגיה הקומוניסטית‪ -‬ראינו לעיל ועוד נראה‬
‫להלן‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק תיפקד כאישיות תת תרבותית לב נטינית ואת הגותו השבתאית המודרנית והכפרנית‬
‫עיצב על פי הפילוסופיות והאידיאולוגיות ‪ ,‬אשר היו אופנתיות בזמנו באירופה ובתרבות האם שלו‪-‬הציוניזם‬
‫השבתאי‪-‬מודרני והכפרני‪ ,‬אשר מטרתו היתה ריסוק העם היהודי והתבוללותו ‪.‬‬
‫לנוכח עובדות אלו ‪ ,‬אשר הובאו לעיל ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק חייב גם לע צב את אישיותו והגותו על פי האיד יאולוגיה‬
‫המרכסיסטית‪-‬קומוניסטית ‪ ,‬אשר שלטה כאן בארץ בראשות הנהגת הישוב החדש על ידי תנועת העבודה‬
‫בזמנו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר גם "קידשה" את הראשון במאי‪" -‬חג הפועלים " והדגלים האדו מים הזכורים‬
‫מרוסיה הקומוניסטית ‪ ,‬אשר התנופ פו מעל בניני ההסתדרות ומעל כל סניף של תנועת מפא "י ולא רק של‬
‫מפ"ם‪ .‬אידיאולגיה זו ככל אידיאולוגיה ‪ ,‬החלה כבר לשקוע באירופה המערבית כבר במ אה הקודמת והוגי‬
‫דעות כלפה לומברה האיטלקי ודברז'ה הצרפתי מתווכחים במסות ובעיתונות אז‪ ,‬אם האיד יאולגיה כמושג‬
‫אידיאי ומעשי נמצאת בשלבי גס יסה או מיתה ‪ .‬אמנם‪ ,‬תנועת העבודה בזמנו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כתת‪-‬תרבות‬
‫לבנטינית‪ ,‬עדיין אינה יכולה להשתחרר מאידיאולגיה זו ‪ ,‬כי היא מח ושקת לכללי ההתנהגות של כל תת‬
‫תרבות על פי הכלל האומר ‪ ,‬כי לכל תת תרבות לוקח שנות דור או שני דורות עד שהיא מפנימה לתוכה את‬
‫העובדה‪ ,‬כי תרבות האם שלה כבר ביצעה תפנית לכיוון תרבותי אחר ‪ .‬אם כן ‪ ,‬כל שכן שהציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫ובראשו מורה דרכו‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כתת תרבות של תת תרבות ‪ ,‬יקח ל ו הרבה יותר זמן להשתחרר מן‬
‫התפיסה הקודמת של תרבות האם ‪ .‬אף שתנועת העבודה כתת תרבות הצליחה להיחלץ מכך כבר בש נות‬
‫הששים במאה שעברה‪ ,‬הרי שבציוניזם הדתי עדיין חלק גדול לא השתחרר מכך ‪.‬‬
‫לכן אנו מוצאים עקבות לשיטה המר כסיסטית גם באישיותו וגם בהגותו של הוג ה הדעות שלהם‪-‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫תוך (כמובן‪ ,‬איך אפשר שלא ?) עיוות התורה והפיכתה ל תורה מרכסיסטית‪ -‬קומוניסטית‪ .‬עיוות זה כבר בוצע‬
‫בידי מדען בתחום ההיסטורי ‪ ,‬מתרבות האם של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬גדליה אלון בספריו ‪ .‬הוא למשל‪ ,‬מנתח מחלוקת‬
‫בין אביי ורבא לפי הקונוטציה המר כסיסטית‪ .‬על אחד הוא רואה במשקפיו ‪ ,‬שהיה קפיטליסט ואת השני הוא‬
‫מעדיף‪ ,‬כיוון של "דעתו" נטה למרכסיזם‪ ,‬עפ"ל‪ .‬כמובן‪ ,‬לכן גם אצל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק חייב להימצא עיוות זה ואכן‬
‫נמצא הדבר ‪ .‬הוא מנסח את העיקרון הקומוניסטי הבסיסי של איסור בהחזקת רכוש פרטי ובעלות עליו תוך‬
‫כדי עיוות התורה וכותב‪ ,‬כי גם התורה סוברת כך ‪ ,‬בעוד שכמובן ‪ ,‬ההפך הוא הנכון ‪ .‬ראשית נביא מספר‬
‫ולאחר מכן נביא את דברי הכפירה‬ ‫ציטוטים מגדולי הדורות הקודמים ‪ ,‬נראה כי כולם סוברים הפוך‬
‫רצז‪.‬‬
‫הקומוניסטית של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬נראה את דברי מרן הגר"י אברמסקי ‪ ,‬מגדולי תלמידיו של מר ן הגר"ח‬
‫מבריסק‪„ -‬כלל גדול הא בדיני התורה ‪...‬שבעל הממון הוא השליט היחידי על הונו‬
‫וחילו‪...‬הוא המושל העליון המחליט את מהלך העסק עד סוף כל תוצאותיו המעשיות‬
‫והמשפטיות“‪ .‬הוא מאריך שם עוד לגב י עקרון ההפרדה בין בעלות ממונית לדיני תורה‬
‫ומראה‪ ,‬כי לבית הדין אין שום זכו ת לחדור לרשותו הפרטית של האדם ולגבות חובותיו‬
‫מאדמותיו‪ ,‬אם הוא עצמו לא שיעבד מראש את קרקע ותיו לשם גביית חובו ‪ .‬על הפרדה‬
‫זו עומד גם רבו מרן הגר "חרצח‪ .‬וכותב‪ ,‬כי אפילו– „דבמה שהותרה הפקעת הלוואתו‬
‫"ם ‪...‬עדיין לא נפקע‬ ‫(=של עכו "ם) לא אמרינן דליכא כלל דין חיוב על ישראל לעכו‬
‫החיוב“‪ .‬וכן כתב מרן ה"חזו"א"רצט‪ ..‬על הפרדה זו ועל זכותו המו חלטת של הבעלים על‬
‫קניניו ורכושו‪ ,‬דיבר רבות מרן הגר "ש שקופ ש‪ ..‬הדבר גם מופיע אצל תלמידו הגאון הגדול רבי חיים‬
‫שמואלביץ שא‪ ..‬מרן הגר "ש שקופ מצביע על צמצום קיצוני של כח בית הדין לגבי בעלות האדם על רכושו‬

‫רצז‪" .‬דיני ממונות"‪ ,‬מהדו' שניה תשכ"ט‪ ,‬הוצ' "נצח"‪ ,‬בני ברק‪.‬‬
‫רצח‪" .‬חידושי הגר"ח השלם בסוגיות הש "ס על סדר הדפים"‪ ,‬מס' ב"ק‪ ,‬סי' מ"ז עמ' קל"ח‪ ,‬ירושלים‪,‬תשס"ד‪.‬‬
‫רצט‪ .‬ב"ק‪ ,‬סי' י'‪ ,‬אות י"א‪.‬‬
‫ש‪ .‬כגון ב"קונטרס השעבוד"‪ ,‬עמ' רמ"ו ועוד‪.‬‬
‫שא‪ .‬בתוך‪ :‬אהל אברהם‪ ,‬מס' כתובות ה'‪ ,‬עמ' ת"ז‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ט‪.‬‬
 ‫קצו‬
‫וכותב‪ ,‬כי בית דין אינו יכול „לכוף לאיש למלא את חובתו מ ה שחייב לחבירו (=מתוך קניניו וק רקעותיו)‪...‬ורק‬
‫בענינים של מצוות עשה לשמים נתנה להם התורה רשות לכוף לאדם‪.“...‬‬
‫אמנם‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מאמץ את האיד יאולגיה המר כסיסטית בזמנו והיא מנחה את דרכו ולשם כך הוא גם‬
‫מעוות את דברי התורה בצורה קיצו נית ואומר שב‪„- .‬וקיום עקבי של כל חוקי התורה בשטח החברתי והכלכ לי‪,‬‬
‫ללא ויתורים ופש רות‪ ,‬לא יוכל המשטר של הרכוש הקפיטליסטי להתקיים ‪...‬זהו דין ולא לפנים משורת הדין ‪,‬‬
‫מצמצמים כל כך את הבעלות והזכויות של הרכוש עד שקיומו נעשה לבלתי אפ שרי וללא כדא י“‪ .‬לכן‪,‬‬
‫מובן מדוע תמך ר' א‪.‬י‪ .‬קוק בתובנות המרכ סיסטיות של מ ייסד "הפועל המזרחי"‪ -‬ש‪ .‬ח‪ .‬לנדויתקנו‪.)218(.‬‬
‫מי שעיצב את דמותו של אירגון הנוער של "הפועל המזרחי "‪"-‬בני עקיבא " לא היה אפילו אדם תורני אלא‬
‫המרכסיסט‪-‬אריה קרול ‪ ,‬איש הקיבוץ הדתי ‪ ,‬ממייסדי קיבוץ סעד ‪ .‬כיוון שהשמאל שלט על הישוב בארץ ‪ ,‬לכן‬
‫בוטל ארגון הנוער "נועם" של תנועת ה "מזרחי"‪ .‬תנועת הנ וער "בני עקיבא " הפכה לתנועת הנוער הבלעדית‬
‫"קומונר" ודרש שיהיה שייך‬ ‫של הציוניזם הדתי ‪ .‬א‪ .‬קרול‪ ,‬הוא זה שהעניק לכל ראש סניף את השם‬
‫ל"הכשרה"‪ .‬כל מזכ"ל של תנועת "בני עקיבא" היה מחויב להיות איש הקיבוץ הדתי ‪ .‬לכן גם מובן‪ ,‬למה ארגון‬
‫זה נקרא "בני עקיבא "‪ ,‬כי כידוע ‪ ,‬הקיבוץ הדתי שנא רבנים ‪ ,‬הן בדומה לתרבות האם המרכסיסטית שלו‪-‬‬
‫תנועת העבודה והן בדומה ליהודו‪ -‬פרוטסטנטים מגרמניה ‪ ,‬אשר לכן גם לא הירשו בקיבוץ הדתי שיכהן שם‬
‫"בני עקיבא " ולא "בני רבי עקיבא "‪ ,‬כדי לבטא את השנאה‬ ‫רב ולכן גם מובן מדוע הם קראו לאירגון זה‬
‫לתלמידי חכמים ‪ ,‬כפי שרבי עקיבא אמר ‪ ,‬כי בזמן שהיה עם הארץ היה אומר "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו‬
‫כחמור"שכא‪( .‬מט‪.):‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אמנם תימרן את הציוניזם הדתי לעיקרון המרכסיסטי של השיתופיות ‪ ,‬אשר על פיו פעל "הפועל‬
‫המזרחי"‪ ,‬וכן מאוחר יותר בנו ממשיך לעצב דרך זו על ידי הקמת ארגון התנחלויות‪" -‬גוש אמונים "תעה‪( .‬עמ'‬
‫‪ .)317‬תנועת הקיבוץ הדתי עיצבה לעצמה אידיאולוגיה ‪ ,‬אשר הורכבה מהכלאה רעיונית תלת‪ -‬אידיאית‪.‬‬
‫האידיאולוגיה המרכזית ‪ ,‬אשר שלטה בתנועה אומללה זו ‪ ,‬היתה המרכסיזם האתאיסטי ‪ .‬האידיאולוגיה‬
‫המשנית לה היתה השובניזם (=לאומנות) השבתאי מודרני ו כסרח העודף בטריווראט זה ‪ ,‬היה הדת ‪ " .‬דת"‬
‫זו‪ ,‬לפי מה שראינו לעיל רנו‪ ,.‬אמורה להיות היהדות ‪ ,‬אך היא חייבת להיות מחושקת על פי ערכיה של תרבות‬
‫האם של תנועה זו‪ -‬הנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬נצרות זו היא שיצרה את המושג "דתי"‪ .‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬מורה‬
‫דרכו של הציוניזם הדתי‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מאד העריץ דת זו ‪ ,‬אך בפני הפוליטרוקים של תנועת הקיבוץ הדתי ‪,‬‬
‫עמדה בעיה לא קלה ‪ .‬הבעיה היתה ‪ ,‬כיצד ליצור הכלאה משונה זו ‪ ,‬בין המרכסיזם האתאיסטי לבין "דת"‪,‬‬
‫אשר כביכול מקורה ביהדות ולמעשה מעוצבת על ערכיהן של השבתאות והנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬לעזרתם‬
‫באו תנועות נו צריות‪ ,‬אשר ביצעו הכלאה זו בגרמניה‪ -‬מקור תרבות האם של הציוניזם ‪ .‬בגרמניה היו קומונות‬
‫שיתופיות נוצריות‪ -‬פרוטסטנטיות והן אלו אשר היוו את מקורות ההזנה הרעיוניים של תנועת הקיבוץ הדתי‬
‫"בני עקיבא "שמג‪„-.‬קומונות דתיות‪ -‬נוצריות בעולם ‪ ,‬לא הי ו תופעה‬ ‫וארגון הנוער של הציוניזם הדתי‬
‫נדירה‪...‬התנועות הק ומוניאליות המודרניות היו התנועה הקיבוצית בארץ ישראל ‪ ,‬שהיתה בעלת זיקה‬
‫לאומית חילונית ציונית‪ -‬סוציאליסטית ודגלה במעורבות פוליטית ‪ ,‬ותנועת הברודרהוף (‪)bruderhof‬‬
‫בגרמניה‪ ,‬שנוצרה בראשית שנות העשרים של המאה העשרים בתור כת דתית‪ -‬נוצרית‪ ,‬שאימצה אמונה‬
‫פציפיסטית ושללה מעורבות לאומית ופוליטית ‪ .‬התנועה השלישית היתה תנועת הקיבוץ הדתי ‪ ,‬שהיתה לה‬
‫זיקה לשתי התנועות האלה וכן ייחוד משלה ‪ .‬הקיבוץ הכללי והקיבוץ הדתי ראו בחיי השיתוף את אחד‬
‫המרכיבים של ההגשמה הלאומית והחברתית ‪ .‬גם הקומונות הנוצריות וגם הק יבוץ הדתי ראו בחיים‬
‫השיתופיים מרכיב של הגשמה דתית ‪ .‬האוטריטים בחרו בצורת החיים של קומונ ה‪ ,‬מכיוון שסברו‪ ,‬כי זו‬
‫הדרך הנכונה לעבוד את הא‪ -‬ל לאחר שעיינו באורח החיים השיתופי של תלמידי יש "ו‪ .‬גם ראשוני הקיבוץ‬
‫הדתי‪ ,‬חשבו שזו הדרך הנכונה והטובה ביותר לקיים את מצוות הת ורה (ל‪ .‬נגלר‪-‬כהן‪" ,‬האחים האוטוריטים‬
‫הגיעו לביקור"‪ .‬הצופה‪ ,‬מוסף שבת ‪ ,24.12.99‬עמ' ‪.)15‬‬
‫ראוי לציין ‪ ,‬כי כבר בשלהי שנות העשרים בגרמניה ‪ ,‬החלו להיווצר קשרים בין הברוד הוף לבין חברי‬
‫תנועת נוער חלוצי דתי ‪ ,‬שפעלו בחוות הכשרה סמוכה [=ההשחתה המוסרית בחוות הכשרה אלו ‪ ,‬ניכרת‬
‫בתמונה אשר צולמה שם בשנת ‪ 1930‬ומופיעה בספרו של משה קרונה (מראשי הציוניזם הדתי ) " מוריי‬
‫ורבותיי אחי ורעיי "‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬ירושלים‪ .‬בתמונה זו ניתן לראות ‪ ,‬כיצד חלק מן הגברים יושבים על הארץ ‪ ,‬תוך‬
‫הטיית גופם ‪ ,‬בין הנשים ]‪ .‬קשר זה נמשך לאורך השנים ‪ ,‬ושליחי הקיבוץ הדתי ביקר ו בקומונות נוצריות‬
‫ברחבי העולם (עובד‪" ,‬אחים רחוקים "‪ ,‬עמ' ‪ .)9-11‬הפועל המזרחי דגל ב "מרד הקדוש " שהופנה נגד‬
‫הסדר הדתי המסורתי וביקש לבנות סדר חברתי‪ -‬דתי חדש ‪ .“...‬תנועת "בני עקיבא " היא למעשה תנועת‬
‫הנוער של תנועה זו ‪ ,‬אשר כפי שאנו רואים ‪ ,‬שמקורותיה‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬נעוצים בנצרות מתקופתם של תלמידי‬

‫שב‪ .‬תחומים‪ ,‬חזון והגשמה‪ ,‬דף קצ"ד‪.‬‬

 ‫קצז‬
‫יש"ו ימ"ש‪ .‬גם הכיפה הנוצרית של הציוניזם הדתי‪" -‬הכיפה הסרוגה "‪ ,‬שחורה או צבעונית ‪ ,‬מקורה מאותן‬
‫כתות נוצריות ‪ .‬כתות אלו (בעיקר כת ה "בורדהוף") יעצו לשליחי הקיבוץ הדתי להנהיג בקרב חניכיה כיפה‬
‫העשויה מפשתן סרוג ולא מצמר או חומר סינטטי ‪ ,‬המסמלת את הקשר לאדמה ‪ ,‬כדי להתאים את ערכיו של‬
‫ארגון "בני עקיבא " לאותם הערכים של תלמידי יש "ו ימ "ש‪ ,‬אשר דבקו בעבודת האדמה על פי ערכי‬
‫השיתופיות והצמחונות‪.‬‬
‫ראינו כבר לעיל סא‪( .‬עמ' ‪ )48‬כיצד גם שליחי כת ה "דונמה"‪-‬השבתאות המקורית ‪ ,‬הגיעו לקבוצת יבנה ‪,‬‬
‫השייכת לתנועת הק יבוץ‪-‬הדתי לצורך הפר ייה הדדית ‪ .‬כמובן שזהו רק קצה הקרחון של פעולתה החשאית‬
‫של כת ה"דונמה" בתוככי חוגי הציוניזם הדתי ואת מלוא הפרטים על כך לעולם לא נדע ‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬השייך ל תת התרבות של השבתאות המודרנית ‪ ,‬על פי תפיסתו של "אחד העם "‪ ,‬מתנגד‬
‫לתפיסת הציוניזם המדיני של ארץ ושפה ‪ .‬הוא לוחם לצידו של "אחד העם " בעד השארת המעטפת של‬
‫מושגי יהדות ויציקת הכפירה לתוכם ‪ ,‬על פי משנתו של "אחד העם"‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ .‬לכן הוא כותב באגרת‬
‫קמדא‪„ -)6.5.08( .‬היד הרמה המחפה את חרסיה בסעיפים של לאומיות מזוייפת ‪ ,‬בגרגירים של היסטוריה‬
‫וחיבת השפ ה‪...‬עומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת ‪...‬אין די ב אר לתאר את גודל האסון “‪ .‬כידוע‪ ,‬שיטה‬
‫קונספירטיבית זו של השבתאי "אחד העם"‪ ,‬לא עמדה לו גם בביתו‪ ,‬כאשר בתו היחידה התנצרה ‪.‬‬
‫גדול תלמידיו של "אחד העם "‪-‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כה העריץ ‪ ,‬כמובע במכתביו אליו ‪ ,‬גרס גם‬
‫בעקבות "אחד העם "‪ ,‬כי השבת היא רק מעטפת חיצונית ריקה ונבובה ללא תוכן של קדושה וקיומה כאות‬
‫בין ישראל לאלוקים ‪ .‬לדידו הכרחיותה היא רק כ "כלב שמירה " מהתבוללות (כדברי "אחד העם "‪„-‬יותר ממה‬
‫ששמרו ישרא ל על השבת ‪ ,‬השבת שמרה על ישראל “ ולכן ביאליק דרש מכולם שיחללו את שבת בבתיהם‬
‫אך לא בפומבי‪ ,‬כמו שאת כלב השמירה משאירים רק בחוץ ‪ ,‬במלונה ולא בתוך הבית ‪.‬‬

‫פעולותיו ותגובותיו ההפכפכניות‬

‫א‪ .‬הפכפכנותו ביחס לתעודות סמיכה שנתן‪ -‬ראינו לעיל קסב‪ ,.‬כיצד נתן תעודות סמיכה לשוחטים התימניים‬
‫מתוך לחצים ואינט ריגות‪ .‬וכן הדבר היה ביפו קסד‪ .‬בעקבות‬ ‫על בקיאותם ואחר כך חזר בו מתעודות אלו‬
‫הלחצים אשר הופעלו עליו על ידי פורקי עול ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הספדו את הרצל בשנת ‪ -1904‬הוא אומר עליו שג‪ .‬שיש בו נשמ ת עקב "משיח בן יוסף "‪ .‬היה זה מיד‬
‫בעלותו ארצה וכבר החל לרדת לחייהם של היהודים שומרי התורה והמצוות ובכל הריכוזים היהודיים‬
‫פורסמו נגדו כרזות מחאה ‪ .‬רבי צבי פסח פרנק ‪ ,‬אשר היה אז ביפו ‪ ,‬גם תקף אותו על כך‪ .‬מספר ימים לאחר‬
‫מכן הוא שולח מכתב לחמיו‪ -‬האדר"תשד‪ ,.‬אשר צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מטעמי קונספירציה‪ ,‬ועיצוב דמות אביו על פי‬
‫מזימותיו‪ ,‬לא פירסמו בספרו "איגרות הראי "ה" ( דבר המעיד על הפרסום השלילי בכל תפוצ ות הגולה של‬
‫התנהגותו הזולה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בהספד ‪ ,).‬בו הוא מקרטע בהסבריו ומנסח מכתב "בעל נימה אפולוגטי ת"‬
‫(=מתנצלת) וכותב בו ששיקר מפני השלום וש „אחרים גילו פנים שלא בכוו נתי‪...‬סנגוריה חלילה לדברי‬
‫רשעים‪ .‬בדברי לא סיפרתי כלל בשבחו של הרצל“‪ .‬כנראה שהוא מניח ‪ ,‬שחמיו אינו יודע ‪ ,‬כי אמר על הרצל‬
‫"עקב משיח בן יוסף "‪ ,‬היינו‪ ,‬נשמת משיח כפי שהיטיב להסבירו שלמה אבינר רסט‪ ,.‬ולכן הוא מרשה לעצמו‬
‫לשקר לו כי לא שיבחו כלל‪ .‬הוא מתגונן וטוען כי הספידו כדי למנ וע "מחלוקת גדול ושנאה נצחת "‪ .‬מחד‪,‬‬
‫ביום הזכרון הראשון למותו של הרצל ‪ ,‬מוחה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נמרצות על כוונת גבאי בית הכנסת ברחובות‬
‫לקרוא "יזכור" על הרצל שה‪ ..‬מאידך‪ ,‬בכתביו שו‪ .‬פזורים שבחים על ה כופרים כדוגמת הרצל ‪ ,‬אשר עליהם הוא‬
‫כותב‪ ,‬כי מעלותיהם הן יותר משל הצדיקים הגדולים‪.‬‬
‫היחס להרצל ותנועתו כ משיח בן יוסף ‪ ,‬לא היה כמובן המצאה של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא כמו כל דבר הקשור‬
‫להוויה הזרה לה ' ותורתו‪ ,‬גם את זה הוא שאב כתת‪ -‬תרבות מראשי הצ יוניזם‪ ,‬אשר כתבו על כך ("הרצל‬
‫במושבה רחובות "‪ ,‬מזכרונות משה סמילנסקי ‪ ,‬בתוך‪ :‬א‪ .‬יערי‪ ,‬זכרונות א"י‪ ,‬ח"ב‪ ,‬ר"ג‪ ,‬תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;762‬י‪.‬‬
‫פטאי‪" ,‬הרצל"‪ ,‬ת"א‪ ,‬תרצ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .169‬ל‪ .‬חזן‪-‬י‪ .‬פלר‪" ,‬דברי ימי הציונות "‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' ‪.)114‬‬
‫בנימין וכסלר מהצי וניזם הדתי גם כותב להרצל שהוא משיח בן יוסף נג‪( .‬עמ' ‪.)615‬‬
‫כאשר שמע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי ביער על שם הרצל מחללים שבת ‪ ,‬אין דאגתו נתונה ל עצם חילול השבת ‪ ,‬אלא‬
‫לכך שחילול השבת נעשה ביער על שם הרצל ‪ .‬לאור דבריו אלו ‪ ,‬ניתן ביתר שאת להבין ‪ ,‬באיזה סדר גודל של‬

‫שג‪".‬סיני"‪ ,‬מ"ז וכן "מאמרי הראי"ה" עמ' ‪.94-99‬‬

‫שד‪" .‬קתדרה" ‪ ,37‬יוסי אבנרי‪ ,‬תשמ"ז‪ .‬פורסם במלואו ב"גנזי הראי"ה"‪.‬‬
‫שה‪".‬אשר היה"‪ ,‬עמ' ‪ , ,83‬תל אביב תש"י‪.‬‬
‫שו‪".‬ערפילי טהר"‪ ,‬עמ' כ"ח‪" ,‬אורות מאופל" פ"כ‪.‬‬
 ‫קצח‬
‫שקרים מדובר‪ ,‬כאשר הוא כותב אל חמיו שהוא אינו מתכוון לשבח את הרצל ושאינו מסנגר עליו‪ .‬הוא‬
‫כותבשז‪„ - .‬שמועה באה לאזניי ‪ ,‬אשר היממתני‪ .‬ביער הרצל מחללין בפרהסיא את השבת ‪ ,‬והשומר העברי‬
‫רוכב על סוסו כל יום שבת ולילו ‪ .‬העובדה הזאת תרעיש בצדק את לבב כל איש (=שבתאיי) מזרע ישראל ‪,‬‬
‫אשר רגש כבוד האומה לא נכבה בלבבו ‪ .‬היער הזה ‪ ,‬שהוא קנין כללי של האומה הישראלית ‪ .‬וזכרו קדוש‬
‫לאיש אשר ברוחו הרים דגל הלאום‪ -‬אי אפשר שנישא ונסבול בחילול כבוד ה'“‪ ,‬עפ"ל‪ .‬וכן שם באיגרת רצד‬
‫הוא כותב‪:‬‬
‫"ה‪ ,‬עה"ק יפ ת" ‪ ,‬ייר תרעי"ן‪.‬‬
‫לכ ה ע המס ר "י ל הירצל"‪ ,‬של '‪.‬‬
‫של מרים ל ת יית ה מה‪" ,‬ר הירצל "ל‪,‬‬ ‫ת ה מנתם על י י מר י‪ . .‬פרייער להשתתף עם ה ים‪ ,‬לשם כר כ‬
‫לי ם מל ת י ל שנים לה ל ת ‪ ,‬ק לתי‪ .‬הנני נכ ן למל ת רישתם כל ר שי ה ת ים‪ ,‬מש תפים ש יפה לת יית‬
‫ת ה כר הכללי‬ ‫ה מה על רצה ההסת רית‪ .‬הנני מת ע ע ל עת ת כל ייקנ ת המש מתן של הפר ים ה י ים‪,‬‬
‫כ ‪.‬‬
‫רכת הת יה הל מית‪ ,‬שם להי מערכ ת ישר ל‪,‬‬ ‫ר שי כ‬
‫הק' רהם יצ ק הכהן ק ק‬

‫מכתב זה ‪ ,‬אשר נכתב כאשר חמיו הדגול כבר נפ טר‪ ,‬מאפשר לו לשחרר את הגיגי ליבו וגעגועיו ליובל של‬
‫הרצל בלא הפחד‪ ,‬שמא יצטרך מאוחר יותר להתפתל בהתנצלויות שקריות נוספות לחמיו ‪.‬‬
‫שח‪.‬‬
‫‪‎-‬‬ ‫מאידך‪ ,‬על אף מה שכתב ‪ ,‬כי "זכרו קדוש ‪...‬הרים דגל הלאום "‪ ,‬ברוב הפכפכנותו הוא מיתמם וכותב‬
‫„בדבריי לא ספרתי כלל בשבחו של דוקטור הרצ ל מצד עצמו “‪ .‎‬כמו כן הוא תוקף את עקרון הציונות ‪ ,‬אשר‬
‫הובע על ידי הרצל ב "מדינת היהודים "שעא‪ .‬על ידי מקס נורדאו ‪ ,‬כי ‪„‎‬אותו החק המעוות "שהציונות דבר אין‬
‫‪...‬אז‬ ‫לה עם הדת "‪ ,‬זאת הרשעה ‪ ,‬צריך להשליך אותה אל איפת האבדון ולהשליך אבן העופרת אל פיה‬
‫תשוב ותחיה הציונות ‪ ,‬רק אז יש לה עתידות טובות ותיכנס הנשמה הישראלית ‪ ,‬התורה‪ ,‬בתוכה של כלל‬
‫הציונות‪-‬ולא בחלק ממנה המקציע לו מקום בקרן זווית “שט‪ ..‬הרי לדידו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק באחת מהתבטאויותיו‬
‫ההפכפכניות הנ"ל‪ ,‬הציוניזם והציוניזם הדתי (המפריד בין דת ללאום ) הן למעשה תנועות מתות ומדינת‬
‫הציוניזם השבתאי הינה ישות מתה ואין לה קשר לתחיה וממילא אין כל צורך להתייחס אליה ‪ .‬אם כן ‪ ,‬לפי‬
‫דברי י‪ .‬י‪ .‬ריינס‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מורה דרכה של תנועתו ‪" ,‬צריך בדיקה אחריו והוא בכלל המחלל את הקדשים "‬
‫שכן כתב י ‪ .‬י‪ .‬ריינסתקי‪„‎– .‬כל מי שמחליט שהרעיון הציוני יש לו יחס עם החופשיות צריך בדיקה אחריו ‪...‬כי‬
‫אין לך חילול הקודש יותר מזו “‪ .‎‬אכן‪ ,‬הרעיון הציוני אין לו יחס עם החופשיות אלא עם הדת הנוצרית‬
‫המילנארית‪ .‬נראה להלן כיצד נשיא ה "מזרחי" תוקף את תנועתו על כך ‪ ,‬שלדידם גם הציוניזם ללא דת הוא‬
‫דבר קדוש‪.‬‬
‫שי‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההפכפכנות בדרך למינויו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לרב ראשי ‪ -‬כאשר חזר ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מחו "ל עם תום‬
‫מלחה"ע הראשונה‪ ,‬התהלכו שמועות בירושלים על כך‪ ,‬כי מספר ראשי מוסדות שם ‪ ,‬אשר קופתם היתה‬
‫ריקה‪ ,‬מחפשים רב אשר יש לו קשרים עם ידידיו היהודו‪ -‬נוצרים‪ ,‬האפוטרופסים על ירושלים (ויצמן וחביריו‪,‬‬
‫אשר השתלטו על הא רץ בעקבות הסכמיהם עם האנגלים ‪ .).‬מפה לאוזן נמסר ‪ ,‬כי הם לוטשים עין על ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬היות שהוא התיידד עם ויצמן וסוקולוב בשהותו בלונדון ‪ .‬כל גאוני ירושלים וחכמיה ובראשם בית הדין‬
‫העליון של ארץ ישראל ‪ ,‬התארגנו וחתמו על הודעת מחאה על כך ‪ ,‬וכן כתבו גדולי ירושלים מכתב ישיר אליו‬
‫בחודש אב תרע "ט‪ ,‬הדורש ממנו להמנע מצעד זה ‪ ,‬כאשר נודע‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק החליט בכל מקרה להגיע‬
‫לירושלים בב ' אלול בשנה זו ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא נענה לבקשתם ועלה לירושלים ‪„ ,‬אך הצהיר באזני מקבלי פניו‬
‫שהחלטתו נחושה להתגורר בירושלים בתור אדם פרטי ‪ ,‬כדי לשמש נשי א ל "ועד הכללי " ולמוסדותיו בלבד ‪,‬‬
‫ללא כל קשר עם הרבנות “‪ .‬דבריו אלה פורסמו אז בכרוז בירושלים ‪ .‬כשלושה חודשים לאחר מכן ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק ההפכפך מנהל מו "מ חשאי עם "משרד הרבנות "‪ ,‬כי ישמש כנשיא מוסד זה ויוכרז כרב ראשי ‪ ,‬תוך‬
‫הכרה רשמית של ממשלת המנדט הבריטי ‪ ,‬אשר היתנו ז את בכיפוף חוקי התורה בדיני ירושה (כגון‪ :‬ירושת‬
‫הבת‪ .).‬בחודש טבת גילה ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק את מזימתו ברבים והודיע שהוא נהיה "רב ראשי " מטעם האנגלים‬

‫שז‪" .‬אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬איגרת רצ"ו‪ ,‬עמ' של"ו‪.‬‬

‫שח‪".‬גנזי הראיה"‪ ,‬א'‪-‬ז'‪ ,‬עמ' ‪.71‬‬
‫שט‪".‬אוצרות הראי"ה"‪ ,‬ב‪-‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .767‬פורסם לראשונה במאמרו "אפיקים בנגב" בירחון התורני "הפלס"‪,‬‬
‫שנת תרס"ג‪.‬‬
‫שי‪" .‬מרא דארעא דישראל"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' קצ"א‪.‬‬
 ‫קצט‬
‫וגם תוך כריעת ברך לדרישת האנגלים ‪ ,‬כולל הבטחה כי במשך הזמן הוא עצמו ימשיך לבטל את חוקי‬
‫התורה מתוך מגמה "להתאים" (היינו‪ ,‬לבטל) את המשפט היהודי "עם דרישות הזמן"‪ ,‬כפי שדורשת הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית על ידי המועצה המשותפת לרבנים ועורכי דין מתבוללים מהציוניזם ‪.‬‬
‫ד‪ .‬הצבעת נשים בבחירות‪ -‬ראשי הציוניזם החלו ב‪ 1920 -‬בהכנות לקראת קיומן של בחירות ל "אסיפת‬
‫הנבחרים‪-‬כנסת ישראל "‪ .‬במסגרת תובנת היסוד היהודו‪ -‬נוצרית של המתבוללים כאן בארץ ‪ ,‬הם החליטו‬
‫כמובן‪ ,‬שגם נשים יצביעו בבחירות ‪„ .‬אך כאן נתגלתה הפכפכנותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬בתחילה‪ ,‬כאשר נשאל על‬
‫כך‪ ,‬השיב בתשובה כללית לאיסור גמור וכך הוחלט באסיפת רבנים ביום כ "ו ניסן תר "פ שהתקיימה‬
‫בראשות הרב קוק ‪ ,‬אולם בהודעה לציבור מיד לאחר אסיפה זו ‪ ,‬פורסם לא רק שהרב קוק מחייב את‬
‫הבחירות ל "אסיפת הנבחרים " אלא שגם מצוה יש בכך ‪ .‬לעניין השתתפות הנשים מצא רעיון ושמו "קלפי‬
‫כשרה"‪ ,‬כלומר קלפיות מיוחדות לגברים ‪...‬וילון שהפריד בין אנשים לנשים וכל אחד שהצהיר כי אשתו אינה‬
‫בוחרת מטעמי דת קול ו נחשב לשניים ‪...‬ברוב הקלפיות גם לא יצאה לפועל ההפרדה והוילון לא היה משמש‬
‫לכלום‪ ,‬אך בין כך ובין כך ‪ ,‬היתה פעולה זו תקיעת סכין בגבה של היהדות החרדית בא "י‪ ,‬שהיתה אז בשיא‬
‫מאבקה על קדושת ירושלים וא "י כולה‪ ,‬ושוב התגברה הסערה בעיר הקודש “שיא‪..‬‬
‫אליעזר מלמד מצטט את עמ דתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוקא‪ )13.3.09( .‬נגד בחירת נשים ואיוש תפקידים ציבוריים על‬
‫ידי נשים ‪ ,‬שהוא‪‎„-‬נגד דת משה ויהודית ונגד רוח האומה בכלל“‪ ,‬אך לגבי ה פכפכנותו הוא מית מם וכותב‪-‬‬
‫„‪‎‬וכמדומה שאף לא התנגד שבפועל נשים יצביעו “‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא מצטרף לדעתם של ראשי הציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫הסוברים שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק טעה בהתנ גדותו לאיוש תפקידים ציבוריים על ידי נשים ולהצבעת נשים בבחירות‪-‬‬
‫‪„‎‬ואכן גם החכם הגדול ביותר עלול לטעות “‪( ‎‬דבר שלא בא בחשבון מבחינתו לכתוב נגד "היתר המכירה "‬
‫וכו')‪ .‬בכך א‪ .‬מלמד טועה ומטעה מהסיבה הפשוטה ‪ ,‬כי לפני מאה שנים ‪ ,‬רק החלק המר כסיסטי של תרבות‬
‫האם של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק האמין במושג השוויוניות הפנטית ואף הם לא קידמו כמעט שום אשה לעמדות בכירות ‪.‬‬
‫מסיבה זו ‪ ,‬בזמנו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא היה צריך להיות מחויב בצורה נחרצת לתובנות תרבות האם שלו ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אם הוא היה חי כיום בעידן הפמניזם ‪ ,‬בודאי שהוא היה מיד מתיישר עם תובנות תרבות האם שלו‬
‫והיה "מוצא" לכך מיד סימוכין מהתורה ‪ ,‬שחובה על נשים לבחור ולהיבחר ואף היה כותב ‪ ,‬על פי שיטתו‬
‫ההזויה‪ ,‬שבחירת נשים לכל התפקידים הציבוריים היא חלק מהאידיאל העליון של כלליות האומה והן מהוות‬
‫את הרגל הרביעית או החמישית של המרכבה (הטמאה) העליונה ורק אז יתלקטו הניצוצות אשר יובילו‬
‫לתחיה הלאומית ולגאולה השלמה וכו ' וכו'‪ .‬לכן‪ ,‬מלמד וחביריו אינם צודקים ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אז טעה ‪ ,‬כיון‬
‫ש"חלילה" לחשוד בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שהוא כעבד נרצע כפייתי ‪ ,‬היה אז סוטה כמלוא הנימה מתכתיביה‬
‫הפרוטסטנטיות של תרבות האם השבתאית‪ -‬מודרנית לה הוא היה מחויב ‪ ,‬כאשר כל דעה נוצרית כפרנית‬
‫שלהם אם היא היתה מספיק מרכזית בהוייתה הוא אימץ וחיבק בשתי ידיו ‪ .‬יעקב פילבר ‪ ,‬מייסד "הישיבה"‬
‫לצעירים שעל יד " מרכז הרב "‪ ,‬אכן אומר זאת במפורש א‪ ,12,8,10( .‬עמ' ‪ ,)30‬שאם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה חי‬
‫כיום הוא הי ה משנה את החלטתו לגבי בחירה והיבחרות נשים ומחייב זאת ‪ .‬הוא מציין „שהרב עצמו כותב‬
‫נגד זה ביחס לדברים שנאמרו לפני דורו‪ ,‬שקבע שאינם רלוונטיים “‪.‬‬
‫ה‪ .‬המקורות ההגותיים של כתביו ‪ ,‬ההפכפכנות והסתירות אשר נצפים בכתביו ‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב‬
‫במקומות רבים קמא‪( .‬עמ' ‪ ,)51,53‬שכל דבריו (דעות ומחשבות ) אינם לקוחים ממקורותינו ‪ ,‬אלא מהבנתו ‪,‬‬
‫נשמתו וכו '‪ ,‬לכן הוא גם אינו מציין מקורות בכל כתביו ‪ .‬תלמידי הציוניזם הדתי הציקו לרבותיהם על כך ‪ ,‬שכל‬
‫דבריו תלושים מתורת ישראל ומובאים ללא מקורות ומאידך ‪ ,‬ניכרים בכל כתביו "טביעות אצבעותיהם " של‬
‫הוגי דעות הכופרים בתורה ‪ ,‬מתוך העם היהודי ומחוצה לו ‪ .‬בלית ברירה ‪ ,‬שיחררו רבותיהם ‪ ,‬התבטאות שלו ‪,‬‬
‫לכאורה‪ ,‬אשר על פיה מתגלה ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק שוב כהפכפך ‪ .‬הכוונה היא למה שהובא ב "שלשה באלול " א' מו‪,‬‬
‫שם נטען‪ ,‬שהוא אמר בצורה גורפת והפוך ממה שכתב במקומות שונים‪„ -‬אין שום דבר מהדעו ת והמחשבות‬
‫שלי שאין לו מקור בכתבי האר "י ז "ל (=ולא זצ "ל)“‪ ,‬האמירה המפורסמת שהשתמש בה תמיד שבתאי צבי ‪,‬‬
‫כי דבריו הם על פי הזהר נו‪ ..‬יעקב פילבר מודה בכך ואומר א‪ ,12,8,10( .‬עמ' ‪„ – )40‬אצל הרב יש שתי בעיות ‪,‬‬
‫לא ברור מה הוא אומר (=בלבול)‪ .‬הוא כותב בצורה שירית‪ .‬שתיים לא יודעים מנ ין הוא לקח את‬
‫הדברים“‪.‬‬
‫אמירה זו אינה מוזכרת בשום מקום בכתב ידו ‪ " .‬אמירה" זו יצרה קושיה אחרת שהקשו תלמידים בציוניזם‬
‫הדתי‪ .‬אם כל דבריו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק הם סתרי קבלה עמוקים ‪ ,‬אם כן הם בלתי ניתנים להבנה ולא ניתן‬
‫להוכיח מהם דבר לשם הצדקת האידיאולוגיה ה שבתאית‪ -‬מודרנית של הציוניזם הדתי ‪ .‬הוא אמנם רמז‬

‫שיא‪( .‬שם) עמ' קצ"ח‪.‬‬

 ‫ר‬
‫בצורה מעורפלת‪ ,‬שבזמן התחיה יש לגלות סתרי תורה ‪ ,‬אך מאידך‪ ,‬הוא כתב שיש לגלותם רק ליחידי סגולה‬
‫ולאנשים גדולים המוכרים כגדולי המקובלים ועל כך הוא כותב במקומות שונים ‪.‬‬
‫תפ‪.‬‬
‫„ידיעת הסודות אינה מיועדת לרבים שממילא לא יבינו שום דבר‪ ,‬אלא רק ליחידים “ ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫„חסרון גדול בלומדי הקבלה הרגילים ‪ ,‬מה שאינם משוטטים בתחילה בשכלם ממקורותיה של תורה‬
‫להשכיל בעניינים האלוהיים “ער‪( .‬ח"א‪ ,‬עמ' רלב)‪.‬‬
‫„כי אם מלעיטים את עצמם ברמזי לימודים הכתובים בספרים ‪ ,‬שעל ידי זה ‪ ,‬אין שכלם מתרומם כי‪ -‬אם איזה‬
‫רגש כהה מאיר בקרבם“ ["אורות התורה" (י‪,‬ז)]‪.‬‬
‫„שמעוט השכל מביא את האדם לנסתרות “ (שם‪ ,‬שם ח')‬
‫„מתי הוא טוב ללמוד סתרי תורה ? אחרי שמיצה כבר את כל הלימודים הקדושים האחרים “ (שם‪ ,‬שם‪ ,‬א')‪.‬‬
‫הם „לוקחים את כל דברי הסודות הקדושים האלה ‪ ,‬שהם עומדים ברומו של עולם ‪ ,‬דברים כפשוטם‪ ,‬ומרבים‬
‫על ידי זה מחלוקת בישראל “ ("מאמרי הראי "ה" ‪„ .)59‬חקר נשגב בלא עת ‪ ,‬מביא הזיות ‪ ,‬הזיות אמוניות או‬
‫כפרניות“ ("ללימוד רוחניות התורה "‪" ,‬אורות התורה"‪ ,‬עמ' ‪ ,193‬הוצ' ספריית חוה)‪.‬‬
‫נות‬ ‫„מעוט ההקשר אל הנסתר ‪ ,‬בקפיצה לתוכו רק משום חולשה של תאבון פנימי המצורפת עם רשל‬
‫ובטלנות‪ ,‬הוא הגורם שתטושטש הצורה של הנסתר ‪ ,‬שרק שלילת הממשות ורק רפיון החיים וחוסר הכשרון‬
‫לתפוס את העולם חי“ ("אורות התורה"‪ ,‬צג)‪.‬‬
‫„לימוד הנסתרות אינו מופיע בתוכנית המפורטת שכתב לישיבת מרכז הרב “ ("מאמרי הראי"ה"‪.)62 ,‬‬
‫מעבר לכל האמור לעיל ‪ ,‬כל מה שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב בעניני "הדעות והמחשבות " הוא כתב רק לעצמו ולא‬
‫לצבור הרחב וכפי שנראה להלן ‪ ,‬שבנו ו "הנזיר"תלו‪( .‬שא‪-‬שב) נאבקו עמו על מנת שימסור להם את כתביו על‬
‫מנת שהם יפרסמום ובסוף הוא נכנע לדרישתם זו תוך הסתייגויות חריפות ‪ .‬למעשה‪ ,‬לא רק שר' א‪.‬י‪ .‬קוק לא‬
‫סמך על בנו ועל "הנזיר" לגבי הוצאת ספריו ‪ ,‬אלא שהם ממש לחמו נגדו ברצון להוציא את הכתבים‬
‫והשתלטו עליו ‪ .‬ראינו כי כאשר הוא הוציא בחו "ל את "אורות מאופל "‪ ,‬כשזה נודע לבנו הוא אסף את כל‬
‫ספרי הוצאה זו וגנזם ‪ .‬כך גם מספר יעקב פילבר (שם‪ ,‬עמ' ‪„ - )30‬היה וויכוח בין הרב לבנו הרצי"ה‪ ,‬כשהיה‬
‫הרב בלונדון‪ ,‬הוא כתב והוציא את הספר "ריש מילין " בלי להודיע לרב צבי יהודה ‪ .‬הוא הדפיס והוציא והודיע‬
‫לו רק אחר כך כי ידע שבנו יעכב את הפרסום“‪.‬‬
‫כדי לחלץ את אנשי הציוניזם הדתי מסתירה פנימית זו שבדבריהם ‪ ,‬שמעשיהם ודבריהם בנויים על כתביו ‪,‬‬
‫נחלץ ש ‪ .‬אבינר‪ ,‬מגדולי ת למידי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לעזרתם‪ ,‬באמצעות "שקר קטן " נוסף‪ .‬הוא כתב ‪ ,‬שכתביו נועדו‬
‫מראש לצבור הרחב וזאת תוך שהוא מסתיר את העובדה ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התנגד בחריפות לפרסם את כתביו‬
‫משום שהם לא יובנו ‪ ,‬וכדי שלא יתגלה שהוא משועבד לספרי הכפירה האופנתיים ‪ ,‬אלא שבסוף הוא נכנע‬
‫לדרישת בנו ול "נזיר"‪ .‬ש‪ .‬אבינר כותב‪„ -‬אם כן ‪ ,‬מה פשר קריאתו לגלוי רזי התורה ?‪-‬פירושו‪ -‬ניסוח הסודות‬
‫בסגנון רגיל ‪ ,‬כפי שהוא עשה בעצמו “שפז‪( .‬כ' סיון‪ ,‬פ' שלח תשס "ט גליון ‪ .)721‬הוא גם מסתמך על דברי ר '‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק במאמר "הדור"‪ ,‬בו הוא מבזה את המפעל האדיר של תורת גדולי הדורות ומעשיהם עד כה ‪ .‬הוא‬
‫‪ .‬דברים‬ ‫כותב שם‪„ -‬דורנו מוכשר וצריך הוא להיות מושפע דוקא מרעיונות שיש בהם חיים רעננים וגודל‬
‫מקומטים ומקוטנים חדלו לקחת את לבבו “‪ .‬בדברים אלו הוא מצטרף לדבריהם של מתוסבכי ה "השכלה"‬
‫והציוניזם‪ ,‬אשר מרוב חשכת רדידות נפשם ‪ ,‬יצרו דורות חשוכים ‪ ,‬אשר מעולם לא היו דורות שהתדרדרו‬
‫לשאול תחתית שכזו ‪ ,‬כדברי כל גדולי ישראל במאה השנים האחרונות ‪ .‬מתוסבכים אלו כתבו גבוהה גבוהה‬
‫במגלומניות האופיינית להם ‪ ,‬המעידה על ריקנות רוחנית ורקבון נפשי ‪ ,‬כי הם ה"נאורים" וכו'‪.‬‬
‫ניתן להצביע על עוד דוגמאות להמחשת הטקטיקה השבתאית הה פכפכנית של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך נראה כי‬
‫דוגמאות אלו יספיקו לצורך המחשה זו ‪.‬‬

‫ו‪ .‬לרדוף וללגלג על אנשים‪ ,‬אישים וקבוצות מתרבות המקור ומאידך להחניף ולסנגר על‬
‫תרבות‪-‬האם השלטת והתת תרבות‪ ,‬אשר הוא שייך אליה‪ ,‬בשיטת ה"מטרה מקדשת את‬
‫האמצעים"‪.‬‬
‫הגה"ק רבי אלחנן וסרמן ‪ ,‬כתבשיב‪ ,.‬את דברי ה "שערי תשובה "‪ ,‬לגבי ראשי הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬כי‬
‫‪ ,‬כפי שאמר שלמה המלך –‬ ‫דעותיו ואישיותו של אדם ניכרות על פי דעותיהם של מי שהוא מהלל ומעריץ‬
‫„מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו “שיג‪ ..‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו ותלמידיהם הירבו להלל ולהעריץ את גדולי‬

‫שיב‪" .‬קובץ מאמרים"‪ ,‬עמ' קכ"ז‪ ,‬ירושלים תשכ"ג‪.‬‬

‫שיג‪ .‬משלי (כז‪,‬כא)‪.‬‬
 ‫רא‬
‫הכופרים הא נטישמיים וכל אלו מבין ראשי הציוניזם ‪ ,‬אשר דגלו במפורש ‪ ,‬כפי שראינו ועוד נראה ‪ ,‬בשבתאות‬
‫המודרנית‪ ,‬בנצרות הפרוטסטנטית ו ‪/‬או בעקרונותיהם שחלקם הגדול הם ו ‪/‬או צאצאיהם התנצרו רשמית‬
‫ולעיתים לא רשמית ונשאו נשים נוצריות וחלקם ראו את עצמם כהתגלמות של שבתאי צבי בעצמו ‪ .‬הדבר‬
‫מוכיח בעליל ‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו ותלמידיהם היו בעצמם בחשיבתם ואישיותם נוצרים פרוטסטנטים‬
‫‪ ,‬כדרך התנועה השבתאית‬ ‫ושבתאים מודרנים ‪ ,‬אשר מטעמי קונספירציה והטעיית קהלי היעד שלהם‬
‫העולמית‪ ,‬לא דיברו על כך בצורה מפורשת ‪ ,‬כפי שכתב לגביהם הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן בחוברת‬
‫שהוזכרה לעיל ‪ ,‬אם כי אצל חלקם הגדול ‪ ,‬הדבר נעשה על ידי חיקוי כעבד נרצע של תרבות האם‪ -‬הציוניזם‬
‫הכללי‪.‬‬
‫קנא‪.‬‬
‫(א' סח)‪ ,‬כיצד רדף ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את פרופ ' דה‪-‬האן על ידי הוצאת "חוזה" על ראשו באמצעות‬ ‫ראינו לעיל‬
‫כתבות בצורה ארסית ופושעת בעיתונו "קול יעקב " ועל כך ש מסרקנב‪ .‬את הרבנים הגאונים לבולשת‬
‫האנגלית‪ ,‬על אשר פירסמו את החוברת "קול גדול "‪ ,‬ובה ציטוטים מכתביו ‪ .‬ראינו לעיל רצו‪ ,.‬כיצד הוא מבקר‬
‫בצורה גורפת את כל עולם התורה על כל גדוליו וחכמיו על כך שאינם מוכנים להתמכר לספרות הכפירה‬
‫וללמוד אותה ‪ .‬ראינו גם לעיל קסא‪ ,.‬כיצד הו א רדף את העדה התימנית ‪ ,‬שהיו אז כולם יראי השם ומדקדקים‬
‫וגדוליה בירושלים ובכל הארץ ‪ ,‬כפי‬ ‫במצוות‪ .‬ראינו גם לעיל קנד‪ .‬כיצד ירד לחייהם של שומרי התורה‬
‫שהתבטאו הרידב"ז וה"מנחת אל עזר" במכתבם‪ .‬ראינו לעיל גם כיצד הוא מסנגר ומחניף לתרבות‪ -‬האם שלו‬
‫ונושאי ד יגלה‪ ,‬אשר בעצמם השתייכו לתת‪ -‬התרבות השבתאית מודרנית‪ ,‬אשר תרבות‪ -‬האם שלהם היתה‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬הראנו גם לעיל כי התרבויות הפילוסופיות והאידיאולוגיות המערביות היו התוצר‬
‫הפילוסופי של נצרות זו ‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪.‬קוק תוקף במכתביו את גדולי ישראל ואת שלומי אמוני ישראל החרדים לדבר ה ' ואילו בנו משקר‬
‫ומזייף ומוחק חלק מהתקפות אלו ‪ ,‬כדי שלא יתברר ‪ ,‬שאביו מוציא את עצמו מכלל ישראל ‪ .‬הוא כותב‪...„‎ -‬אור‬
‫החיים הנובע ממקורו הנישא ‪ ,‬מרום מראשון ‪ ,‬שיטביע בכחו צורה חדשה ואיתנה‪ ,‬יותר טובה ויותר ממולאה‬
‫בגבורת הקודש‪ ,‬יותר מכל מה שהתמימות הבינונית והחרדית הכושל ת יכולה ליתן ‪‎“...‬קצ‪( .‬יד‪ ,‬כרך א ‪ ,‬עמ'‬
‫ה' ‪ ,‬תשנ"ט)‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מוחק את כל המילים שהודגשו ומוסיף פרשנויות ‪ ,‬כביכול‪ ,‬מפרי עטו של אביו רפח‪( .‬ז'‪,‬‬
‫עמ' סא)‪.‬‬
‫כל גדולי ישראל‪ -‬ובראשם גדולי א"י‪-‬ה"אור שמח"‪" ,‬בית הלוי" בנו ונכדו‪ ,‬ה"חפץ חיים"‪ ,‬ה"אחיעזר" והאדמו"ר‬
‫מגור לחמו ל הפרדה מוחלטת בין החרדים ובין אנשי הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬מאבק שהוביל בסופו של‬
‫דבר לקריאה בחתימת הנ "ל (מי שעדיין לא נפטר ) ליציאה גורפת מה "ועד הלאומי " שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הועמד‬
‫כרה"ר שלו על ידי שונא ישראל מובהק‪ -‬ד"ר חיים ויצמן ‪ .‬בכך‪ ,‬למעשה‪ ,‬הכריזו כל גדולי האומה ש "ועד" זה‬
‫הוא ועד מינות וכל שכן ראשיו ובכללם רבם‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬על כך הוא יצא ברוב זעם נגד כל ענקי וגדולי‬
‫ישראל‪ ,‬בגידופים מחרידים שלא היו מביישים את כתבי האנטישמים הגדולים ‪ .‬הוא כותב‪‎„ -‬המחלוקת של‬
‫הדיעות על דבר הדרכת הכלל ‪...‬אם ראוי להפריד את האומה שהכשרים נוש אי דגל ה '‪ ,‬לא יהיה להם (=בין‬
‫פורקי העול לגדולי ישראל ) שום יחס עם פורקי העול הפושעים ‪ ,‬או שמא כח השלום הכללי מכריע את‬
‫הכל‪...‬אלה הכתות יחדו הנם מדרגת שתים זונות שבאו אל שלמה ‪ .‬הדבור הביאו חרב ‪ ,‬נסיון הוא מחכמת‬
‫אלהים שבמלכות ישראל ‪ .‬והזונה [צ‪ .‬י‪ .‬קוק מסלף וכותב‪" -‬אותה"רפז‪( .‬כ‪ ,‬עמ' עג‪-‬עד)] הראויה להדחות‬
‫המעלילה עלילות בשקר (צ‪ .‬י‪ .‬קוק משמיט עלילה אנטישמית ונבזית זו של אביו על גדולי ישראל‪ -‬שם)‪ ,‬היא‬
‫‪...‬ועל ידי הפרוד‬ ‫הטוענת גזורו ‪ ,‬ובהתמרמרה מבלטת היא אמתת הטינא שבלב שהיא חשה בעצמה‬
‫המדומה‪ ,‬חותרים תחת יסוד הקדושה כולה עושים מעשה (צ‪ .‬י‪ .‬קוק משמיט "עושים" וכותב "כמעשה")‬
‫עמלק שזינב את הנחשלים ‪ ,‬פליטי הענן ‪ ,‬שלח ידיו בשלומיו חילל בריתו “קצ‪( .‬רפג‪ ,‬כרך א ‪ ,‬עמ' שכד‪-‬ה‪,‬‬
‫תשס"ד)‪ .‬הוא ממשיך לתקוף את כל גדולי האומה וענקיה‪...„‎ -‬שרוח עועים אשר בתוכם מעכר את לבם ‪ ,‬עד‬
‫כדי להתקשר בדעות זרות ובמעשי ם המטמאים את הגוף ומונעים את אור הרוח מלהתקן וממילא סובלת גם‬
‫הנפש מפגמיהם“ עפ"ל (שם כא‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ' רס)‪.‬‬
‫נביא עוד דוגמ ה אחת‪ ,‬לגבי לגלוגו הארסי כלפי כל גדולי ישראל ‪ ,‬אשר לחמו בציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬כפי‬
‫שמצטטו י ‪ .‬ל‪ .‬פישמן־מימון שיד‪...„– .‬יכול אדם להיות רב וגדול בתורה‪...‬ולהיות מטומטם לגבי הבנת הרגש‬
‫בנה הזאת היא ענין פסיכול וגי‬ ‫ההרצלייאנית‬
‫)‪ .‬הה‬ ‫הלאומי בי חס לשפה ו לארץ (=עקרון הלאומנות של הציונות המדינית‬

‫שיד‪" .‬שרי המאה"‪ ,‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן מימון ‪ ,‬ח"ו‪ ,‬עמ' ‪.257‬‬
 ‫רב‬
‫עמוק ולא כל אדם זוכה לה‪ .“...‬בכך‪ ,‬הוא סותר את דבריו דלעיל נגד עיקרון השפה והארץ ובעד הציונות‬
‫ה"רוחנית" של "אחד העם"‪.‬‬
‫רבי שמואל גריינמן שאל את מרן ה "חפץ חיים "‪ ,‬מה דעתו על תלמיד חכם גדול התומך ומנחה רעיונית‬
‫ומעשית את ה "מזרחי"שטו‪ ,.‬מתוך "הבנה זו " של "ענין פסיכולוגי עמוק "‪ .‬ה"חפץ חיים " נשא אז את משלו‬
‫המפורסם‪ ,‬על אותו תלמיד חכם (ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) והסביר‪ ,‬כי יש לו ח ור במוחו‪ ,‬המתמלא על ידי עקמ ומיות‬
‫השקפתו‪.‬‬
‫‪ .1‬כתביו‪-‬‬
‫נביא עוד כמה מקורות מכתביו ‪ ,‬בהם הוא מכונן את יסודות תת‪ -‬התרבות השבתאית המודרנית של הציוניזם‬
‫הדתי‪ .‬הוא מזהה מחד את הרשעים וכותב שרשעים הם הצדיקים האמיתיים וכי מושג "האומה הישראלית "‬
‫יכול להיות ריק מתורת ישראל ‪ ,‬לימודה וקיו ם מצוותיה וזה למעשה כפירה ישירה או עקיפה כמעט בכל י "ג‬
‫עיקרי האמונה של הרמב "ם‪ ,‬כי הרי מושג האומה ‪ ,‬כבר הוגדר ע "י רס"ג‪„-‬כי אומתנו איננה אומה כי אם‬
‫בתורותיה“ ["אמונות ודעות " ( ג‪,‬ז)] ועוד ש „ישראל ואורייתא חד הם “‪ .‬נציג כעת את דבריו ‪ ,‬שהם הה פך‬
‫הגמור מכך שטז‪ ,.‬המהווה ע וד הוכחה להפכפכנותו‪„ -‬בזמן הזה שרבו הפריצים‪ ,‬נושאי דגל ההפקרות ביד‬
‫רמה‪...‬שהכשירים נושאי דגל ה '‪...‬כל עיקרה של פלוגתא זו (=כאן הוא מכונן את הערך השוויוני של‬
‫הרפורמים בין כופרים לשומרי המצוות והתורה‪" -‬זרמים ביהדות "‪ ).‬באה מפני השפלות הכללית ‪ ,‬שעדיין לא‬
‫‪...‬זאת היא ממש‬ ‫נגמרה הטהר ה‪...‬אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים‬
‫מחשבה של ע "ז כללית ‪...‬הרשעים שעם כל רשעותם כל זמן שהם דבוקים בחפץ ליבם ללב האומה (=אכן‬
‫הם השתלטו על לב האומה כדי לרסקה על ידי התבוללות ‪-).‬עליהם נאמר‪" -‬ועמך כולם צדיקים "‪=( .‬בשיא‬
‫רשעותם הם צדיקים‪ ).‬וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ את כוח הצדיקים “‪-‬היינו‪ ,‬ללא הרשעים‬
‫לא יהיה כח לצדיקים (כגון גדולי הדורות ) להיות צדיקים ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הוא מכונן את יסוד התפיסה התת‪-‬‬
‫תרבותית שלו תחת תרבות‪ -‬האם של הפילוסופיה של הליברליזם הפרוטסטנטי ‪ ,‬בדיוק כמו שמשה מנדל סון‬
‫כונן יסוד תת תרבותי זה כפי שראינו לעיל ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מטיף לאותו הערך הפולחני של הליברליזם‪-‬לא‬
‫להוכיח אף אחד על מעשי הרשע שלו ואף לא לקבול על כך ובצורה קיצונית ללא סייגים ‪ ,‬וכך הוא כותב שיז‪– .‬‬
‫„הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה ‪ ,‬אלא מוסיפים צדק ‪ ,‬אינם קובלי ם על הכפירה ‪ ,‬אלא‬
‫מוסיפים אמונה “‪ ,‬נגד מה שפסק המשנה ברורה בסימן א ' (ב"ביאור הלכה " ד"ה ולא יתבייש ‪ .).‬דברים אלו‬
‫ממש כתב ראש תנועת ה "השכלה"‪-‬מ‪ .‬בנימין מנדלסון ו "התריע" על כךסט‪ ,.‬שגדולי ישראל אינם מקבלים את‬
‫עקרון הליברליזם בכך שהם קובלים על ה "משכילים" ועל הרפורמ ים לגבי מעשיהם ‪ .‬כאשר נודע הדבר‬
‫ל"נודע ביהודה " הוא כותב סט‪ .‬על מ ‪ .‬מנדלסון‪ ,‬שעל פי דבריו אלו יוצא ‪„ ,‬שאין לו חלק לא באלוקי ישראל ולא‬
‫בתורתו‪...‬והרי הוא מין ‪...‬ובכלל ההבדלה מעדת ישראל “‪ .‬וכיוון שגדולי ישראל הינם קובלים על הרשעה ועל‬
‫הכפירה וכן מחוייב כל אחד מישראל ‪ ,‬כמו שפסק ה"משנה ברורה"‪ ,‬ממילא יוצא ‪ ,‬שכיוון שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתנגד‬
‫לכך‪ ,‬הרי שהוא מקבל את העקרון הליברלי של מנדלסון ‪ ,‬אשר עליו פסק ה "נודע ביהודה "‪ ,‬עקב עיקרון זה ‪,‬‬
‫שהוא מין ואין לו חלק באלוקי ישראל ותורתו ושכל עדת ישראל חייבים להיבדל ממנו ‪.‬‬
‫אמנם ראינו ‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רק שאינו מוסיף אמונה אלא גם מוסיף צידוקים לכפירה ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪,‬‬
‫„משנאיך ה '‬ ‫וזה הה פך הגמור מ "מוסיפים אמונה "‪ .‬כמובן‪ ,‬שהוא יוצא בכך חוצץ נגד דברי דוד המלך‬
‫אשנא“שיח‪ .‬וכן נגד חמיו ומרן ה "חפץ החיים" (שם)‪ ,‬אשר ציטטו פסוק זה ביחס לרשעי דורם ‪ .‬הוא גם מעודד‬
‫את כו לם לא רק לקרוא את ספרות הכפירה ‪ ,‬הנצרות‪ ,‬הכישוף והאלילות ‪ ,‬אלא לשקוע בתוכה ול התמזג‬
‫איתה‪ ,‬לאכול אותה אך בצורה של מציצת דיבשה‪ ,‬היינו‪ ,‬הכפירה לדעתו ‪ ,‬היא חלק מהתורה ובכך מתייצב‬
‫הוא שכם אחד עם יסוד כפירתו של "אחד העם " ועם העקרון‪ ,‬אולי החשוב ביותר‪ ,‬של כת השב תאות‬
‫המקורית בטורק יה‪-‬כת "הדונמה" וכך הוא כותב שיט‪„ - .‬שכל החכמות שבעולם ‪ ,‬הפנימיות והחיצוניות ‪,‬‬
‫הטהורות והטמאות‪ -‬הן לגבי דידהו‪ -‬כולן כולן‪ ,‬מכוונות כוונה עצמית וכל מה שנכנס בחוג ידיעתן הרי מתעלה‬
‫בעלויים“‪.‬‬

‫שטו‪".‬חפץ חיים על התורה"‪ ,‬עמ' רכ"ו‪-‬ז‪.‬‬

‫שטז‪" .‬אורות מאופל"‪ ,‬פרק כ'‪.‬‬
‫שיז‪" .‬ערפילי טהר"‪ ,‬עמ' כ"ח‪.‬‬
‫שיח‪ .‬תהלים (קלט‪,‬כא)‪.‬‬
‫שיט‪" .‬ערפילי טהר"‪ ,‬עמ' י"ט‪.‬‬
 ‫רג‬
‫וכןשכ‪„ -.‬מי שמכיר את התוך שבכפירה מצד זה (=היינו מהערך המכונ ן של כת ה "דונמה" השבתאית‪ ,).‬מוצץ‬
‫הוא את דבשה ומחזירה לשורש קדושתה “‪-‬היינו דוקא על ידי מציצת הכפירה לפי הערך הכפרני של‬
‫השבתאות‪ ,‬תוחזר הטומאה הכפרנית להיפוכה‪ -‬קדושה‪ .‬יסוד מכונן זה של השבתאות שימש את השבתאים‬
‫כפי שהוכחנו לעיל ‪ ,‬כדי להסביר את התאסלמותו של שבתאי צ בי‪ ,‬בכך שרצה להיכנס אל תוך הקליפה‬
‫ולמצוץ את דבשה כדי להכניעה ולטהרה ‪ .‬בעוד שכל מקורותינו מלאים באזהרות ‪ ,‬כי אפילו נגיעה בטומאה‬
‫מטמאת את האדם ‪ ,‬ללא כל סיוגים וכל שכן כפירה ומינות עליהן נאמר „כל באיה לא ישובון “‪-‬היינו‪ ,‬כל מי‬
‫אשר בא בשעריה אין תשובה ורפואה למכתו ‪ ,‬הרי אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אנו פוגשים את הה פך‪"-‬המטרה מקדשת‬
‫את האמצעים "‪ ,‬עם הטפה לכולם לאחוז בדרך זו ‪ .‬זהו בדיוק יסודה של השבתאות המקורית ולכן הם גם‬
‫התירו עריות ושינו הלכות הקשורות לזכר חורבן ביהמ "ק והצו מות הקשורים לחורבן ‪ ,‬כפי שעתידים תלמידיו‬
‫לעשות עם תפילת "נחם" בט' באב‪ ,‬התרת עבירות חמורות ‪ ,‬כגון עריות ואביזרייהו ‪ ,‬היינו‪ ,‬הפניית בנותיהם‬
‫לצבא‪ ,‬לשרות הלאומי ‪ ,‬לאוניברסיטה ולכל מוסדות הלימוד המעורבים שלהם ‪ ,‬התרת נדות והבאת ילדים‬
‫מחוץ למסגרת הנישואים וכו '‪ ,‬תוך התעלמות מההלכה ש "אין אפוטרופוס לעריות "רלא‪ .‬וכן הגדרת גויים‬
‫כיהודים‪.‬‬

‫‪ .2‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מיישם את העקרון המושחת של "המטרה מקדשת את האמצעים" ביחס‬
‫להלכות השו"ע‪.‬‬
‫א‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלה כזייפן מקצועי של צוואת חמיו‪-‬האדר"ת‬
‫ראינו לעיל ‪ ,‬כיצד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שיקר ורימה את חמיו הגדול‪ -‬האדר"ת‪ ,‬בצורה קיצונית‪" -‬לא סיפרתי כלל‬
‫בשבחו של הרצ ל"‪ ,‬בו בזמן שלא רק ששיבחו ‪ ,‬אלא על פי תפיסתו השבתאית משיחית העלהו לרום פסגת‬
‫השבחים‪ ,‬כאשר הוא רואה בו אדם עם נשמת "משיח בן יוסף "‪ .‬אמנם‪ ,‬מסתבר שלא רק בחייו של חמיו הוא‬
‫מהתל בו ומשקר לו ‪ ,‬אלא גם אחר פטיר תו של חמיו הדגול ‪ ,‬הוא שולח יד בכתביו ומזייף אותם לשם צרכיו‬
‫השבתאיים המודרניים‪ ,‬כאשר כלפי חוץ הוא מראה שהוא מכבד את חמיו בכך שהוא מוציא לאור את‬
‫הדרכותיו של חמיו לבני משפחתו לדורות‪ -‬צוואה רוחנית‪ ,‬ממש כפי שעשיו נהג ‪ ,‬כידוע‪ ,‬עם יצחק אביו‪.‬‬
‫מדובר בספר "אדר היקר"‪-‬עקבי הצאן‪/‬הרב א‪ .‬י‪ .‬הכהן קוק ‪/‬תרס"ו‪ ,‬עמ' ע"ב‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למעשה מבצע זיוף‬
‫על ידי השמטה של קטע מתוך צוואתו של חמיו ‪ ,‬אשר הוא נגד כל שיטתו השבתאית‪ -‬מודרנית‪ ,‬כפי שראינו‬
‫ממש לפני כן ‪ .‬הקטע בצוואת חמיו המתייחס לגבי שנאת הרשעים ‪ ,‬עליה דיברנו מקודם ‪ ,‬אשר ציווי זה מובא‬
‫פעמים רבות במקורותינו ‪ ,‬כפי שכאמור לעיל אמר דוד המלך –„משנאיך ה ' אשנא“‪ .‬כדי למקצע את הזיוף‬
‫הוא כותב (שם בעמ ' ע"ב) בלשון דו משמעית במקום ההשמטה‪" -‬הלאה יאמר "‪ .‬היינו‪ ,‬מי שקורא מתוך‬
‫הספר את דברי חמיו ‪ ,‬אינו מעלה בדעתו כי כוונת המו "ל‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לדילוג‪ ,‬ובפרט שאין שום עותק מודפס‬
‫אחר המוכיח על הדילוג ‪ ,‬אך ככל זייפן מקצועי הוא נוקט בלשון זו ‪ ,‬כדי להגן על עצמו מראש למקרה שכתב‬
‫יד זה יצא מרשותו ומישהו אחר ידפיסו במלואו ואז הוא יוכל לטעון בהיתממות מעושה ‪ ,‬כי כוונתו לדילוג ‪ ,‬כפי‬
‫שכבר ראינו את היתממותו בסיטואציות קודמות (סירובו להפסיק את השמצת עיתונו "קול יעקב " נגד פרופ '‬
‫דה האן ‪ ,‬כאשר במסגרת כלל הפרסומים אז בעתוני המתבוללים ‪ ,‬אשר איימו על חייו ‪ ,‬משמעות דברים אלו‬
‫היתה התרת דמו של פרופ ' דה האן והוצאת "חוזה" על ראשו ‪ ,‬או היתממותו בקשר למה שביקשו ממנו‬
‫בפרשת הכותל לא לשלהב את צעירי המתבוללים נגד הערבים ‪.).‬‬
‫נביא תחילה את הציטוט מחמיו לפני ואחרי ההשמטה‪„ -‬מאד הנני צמא עוד גם היום לעמוד לשרת אחד‬
‫הגאונים האמיתים ‪ ,‬צדיק גמור ‪ ,‬פשוט לשמשו כעבד לאדוניו ‪ ,‬אך בעוונותי עוד לא זכיתי לזה במקום‬
‫הלאה יאמר (=כאן מבצע‬ ‫שמכירים אותי הוא מן הנמנע ובמקום אחר לא נזדמן לי עד היום למגינת נפשי‬
‫הוא את פשע הזיוף על ידי ההשמטה‪ ).‬מעודי לנגד עיני מאמר חז "ל הק '‪ ,‬יהי כבוד חברך חביב עליך‬
‫כשלך‪.“...‬‬
‫נביא כעת את ההשמטה הגדולה אשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מזייף ומשמיט‪„ -‬ביחוד גדלה אהבתי לגדולי הדור ‪ ,‬צדיקי‬
‫עולם‪ ,‬גם אשר לא ראיתים ממש ‪ ,‬לשמם ולזכרם תאות נפשי ‪ ,‬לא יתואר באומר דברים ואני עומד ומצפה‬
‫לעת אש ר ימלא ה ' משאלות לבבי ‪ ,‬עדיין לשרתם אם הרבה אם מעט (=משפט אשר מתנגש עם תפיסתו‬
‫השבתאית של ר ' א‪ .‬י‪.‬קוק‪ ,‬כי יש לגנות את הצדיקים ולא לאהוב אותם ‪ .).‬ואת הרשעים פושעי ישראל ‪,‬‬
‫החוטאים ומחטיאים‪ ,‬המלגלגים על דברי חז"ל‪ ,‬שנאתי תכלית שנאה‪ ,‬אותם ואת כל אשר להם וההולכים‬

‫שכ‪" .‬התרבות הישראלית"‪ ,‬עמ' ‪.16-17‬‬

 ‫רד‬
‫בדרכיהם‪ ,‬לא אוכל להסתכל בפניהם ככל דבר נמאס משוקץ ומתועב ‪ ,‬כן לא אוכל ראות פניהן במלוא מובן‬
‫המילה (=משפטים אלו אינם נוחים‪ -‬בלשון המעטה‪ -‬לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר גם ליגלג על דברי חז "ל וסתר אותם ‪.‬‬
‫אם כן ‪ ,‬לו היה מרן האדר "ת יודע את תוכן כתביו ומכתביו ‪ ,‬הרי שגם את חתנו‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬היה שונא ‪ .).‬אך‬
‫את שאינם בני ברית ‪ ,‬כל אשר איננו שונא לישראל ‪ ,‬אין לי שום שנאה על שום איש ‪ ,‬רק למי שנצטווינו‬
‫מרבותינו לשנאותו “שכא‪..‬‬
‫עד כאן ההשמטה‪ ,‬אשר יש ללמוד ממנה הרבה ‪ ,‬אך ראשית נפנה למוציא הוצאה מושלמת זו לאור‪ .‬השמטה‬
‫זו הובאה בהוצאה חדשה של הספר‪" -‬האדר"ת‪-‬סדר אליהו ‪ ,‬נפש דוד (תולדות האדר "ת)‪ ,‬הוצאת מוסד הרב‬
‫קוק שנת תשמ "ד‪ ,‬ערך הרב משה צבי נריה ‪ .‬תלמידו המסור של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬מ‪ .‬צ‪ .‬נריה עצמו הפיל בפח‬
‫את רבו וגילה את קלונו ברבים ‪.‬‬
‫אין ספק בכך ‪ ,‬כי לו היה מ ‪ .‬צ‪ .‬נריה קורא את כל הספר שהוציא ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על כל קטעי ו והיה מגלה את‬
‫הזיוף שערך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לחיבור חמיו ‪ ,‬הוא היה הולך בעקבותיו וגם מזייף את הצוואה ובפרט שכבר‬
‫"איתמחי גברא " בזיופים וכשם שזייף את מכתבו של ה "חפץ חיים " לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כפי שראינו לעיל על ידי‬
‫השמטת קטע משמעותי ‪ ,‬המשרתת את הציוניזם הדתי ‪ ,‬היה ממשיך גם לזייף בהוצאה הזאת את דברי חמיו‬
‫של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולו רק כדי שלא לגלות ולפרסם את קלונו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הוא עצמו הוציא ספר של ם‬
‫עליו‪ ,‬כדי לשבחו ("בשדה הראי "ה")‪ ,‬אלא נראה שהוא לא הבחין בזיוף ולפניו היה כתב היד עצמו של‬
‫האדר"ת ולכן ההדירו בשלמות ‪.‬‬
‫מעבר למיאוס ולכיעור שיש בדבר זה של פגיעה בכתב יד של חמיו ‪ ,‬אשר במובנים מסויימים הוא כאביו ‪,‬‬
‫ומלבד המעילה באמונו של חמיו ‪ ,‬אשר החשיבו כבנו ובפרט בכתב יד זה ‪ ,‬אשר חמיו ראה בו חשיבות‬
‫עליונה‪ ,‬אשר בו הוא מוסר את תמצית חייו ורצונו ‪ ,‬כדי ש צאצאיו ימשיכו בדרך זו ‪ ,‬ישנן כאן גם עבירות‬
‫חמורות אשר עבר עליהם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא עבר על הלכה מפורסמת ב"שולחן ערוך"שכב‪„-.‬מצוה לקיים‬
‫דברי המת“‪ .‬הוא גם עבר על לאו מהתורה של "לא תונו " אשר נאמר גם על מי ש חי וכל שכן גם על מי שמת‬
‫ואינו יכול להתגונן מפני אונאה זו וכן את אונאת ציבור קוראי הצוואה ‪ ,‬כמובא שם ב שו"עשכג‪...„ - .‬ואין לגנוב‬
‫דעת הבריות בדברים שמראה שעושה בשבילו ואינו עושה “‪.‬‬
‫הזיוף שעושה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא בצורה מקצועית ‪ .‬הוא משמיט את שלושת הקטעים דלעיל ‪ ,‬כאשר הדברים‬
‫נראים בצורה חלקה ‪ ,‬כהמשך ישיר מקטע לקטע ‪ .‬מהקטע שהוא מדבר על אהבת גדולי תלמידי החכמים‬
‫הגאונים וה צדיקים‪ ,‬נראה מאד טבעי המעבר לקטע העוסק באהבה לכל אדם וכיבודו ‪ ,‬אשר הוא יודע כי גדול‬
‫ממנו אפילו בדבר אחד‪.‬‬
‫בקטעים אשר הושמטו ישנם כל מה שהוא הה פך הגמור ממשנתו השבתאית‪ -‬מודרנית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי‬
‫שהובאו בציטוטים מתוך כתביו לעיל ‪ .‬הקטעים אשר מושמטים מראים בעלי ל על שיטות הקונספירציה בהן‬
‫נקט ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מול גדולי הדורות וחמיו בכלל ‪ ,‬כדי שלא יוודעו להם דעותיו האפיקורי יאניות וכך יוכל‬
‫לתעתע בהם ולמשוך מה שיותר הערכה ואמון מהם כלפיו‪ ,‬כדי שיוכל להמשיך ולקבל גיבוי להרס ולחורבן‬
‫נו‪ .‬תלמידיו ממשיכים לנקוט הלאה באותן שיטות‬ ‫שגרם לעם ישראל בדורו ובדורות שאחריו עד ימי‬
‫קונספירטיביות ו "להוכיח" על ידי שקרים‪ ,‬זיופים ורמאויות את ההערכה ‪ ,‬כביכול‪ ,‬של גדולי ישראל כלפיו ‪,‬‬
‫במטרה (המקדשת כל אמצעי) להנחיל את השיטה השבתאית מודרנית אותה עיצב מחדש ‪.‬‬
‫הפריעה לו גם התבטלותו של חמיו הגדול לגדולי האו מה והתשוקה לשמשם ‪ ,‬דבר שסתר את חשיבתה של‬
‫תת‪-‬התרבות של השבתאות המודרנית ‪ ,‬אשר גרסה זלזול בגדולי האומה והכפשתם כדי לנתק את העם‬
‫היהודי משורשיו ‪ ,‬דבר אשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם היה מחויב לו ‪ .‬מסיבה זו גם מוצאים בכתביו את אותו פשע של‬
‫זלזול וביקורת גורפת נגד ענקי האומה וגד וליה‪ ,‬כפי שכתב שכד‪...„ - .‬לפעמים אנו מוצאים על פי גדולי ישראל‬
‫הערות של מחאות על מעשים רבים של גדולי האומה ‪ :‬אבותיה‪ ,‬מלכיה‪ ,‬נביאיה וכוהניה‪ .‬וישנם מעשים ‪,‬‬
‫הנעשים על פי גדולי גדולים שהם ראויים לביקורת “ עפ"ל‪ .‬התנסחות זו עולה בחריפותה הביקורתית עשרות‬
‫מונים מכפי שהשאיר בכתובים מנדלסון עצמו ומעידה על המגלומניות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬

‫שכא‪ .‬פסחים (קיג‪ ):‬תד"ה שראה‪ ,‬אבות דרבי נתן סוף פרק ט"ז‪.‬‬
‫שכב‪ .‬חלק "חושן משפט" (רנב‪,‬ב)‪.‬‬
‫שכג‪( .‬רכח‪,‬ו)‪.‬‬
‫שכד‪" .‬אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪.47-48‬‬
 ‫רה‬
‫רבינו בחיי כתב ("חובות הלבבות "‪ ,‬שער אהבת ה '‪ ,‬פ"ה)‪ ,‬כי תפיסה מעוותת זו כלפי הרשעים ‪ ,‬כפי‬
‫שמתגלה אצל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬היא הגורם להפסיד את אהבת ה '‪„-‬אבל מפסידי האהבה רבים מאד ‪...‬ומהם‬
‫השנאה באוהביו והאהבה בשונאיו כמו שכ תוב (ישעיה ה ') "מצדיקי רשע " ואמר (משלי יז ) " מצדיק רשע‬
‫ומרשיע צדיק " ואמר (משלי כח ) " עוזבי תורה יהללו רשע " ואמר ( משלי כד ) " אומר לרשע צדיק אתה "“‪.‬‬
‫„כאשר באים אלי באמירות (=של התחסדות ) על‬ ‫מכאן נראה שנל קחו דברי מרן הרב מבריסק שאמר‬
‫"אהבת ישראל"‪ ,‬ברור לי כי א‪ .‬הוא שונא את ה' ב‪ .‬הוא שונא את התורה‪ .‬ג‪ .‬הוא שונא יהודים כשרים “‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנהלותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם נשים זרות‬
‫לגבי יחסו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לנשים ‪ ,‬כתב עליו הרב חרל "פ‪ ,‬כפי שסיפר לו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק (וכבר ראינו לעיל‬
‫ממשמעות דברי מרן הגר "ח מבריסק קנא‪( .‬עמ' א'עה)‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק התאמץ להתחזות כקדוש ופרוש )‪ ,‬כי‬
‫נהג בשמירת עינים מגיל צעיר וביחס לריקודים מעורבים ‪ ,‬או בכלל שמץ של אביזרייהו דעריות ‪ ,‬כתב לאחד‬
‫מראשי "בני עקיבא "שכה‪„-.‬על דבר הריקודים‪ -‬הס מלהזכיר פריצת גדרי תורתינו הקדושה וגדרי הצניעות‬
‫והטהרה שהם מוחזקים בין של ומי אמוני ישראל מעולם ‪ .‬חלילה לחקות את פורקי עול התורה ויראת שמים‬
‫ולהכשל אפילו בשמצא דשמצא דאביזרא (העריות) האסורה והמגונה ‪.“...‬‬
‫המודרני בצורה כלשהי ‪ ,‬אך כאשר עומד למבחן‬ ‫כל זה טוב ויפה כל עוד אין בכך פגיעה בערך השבתאי‬
‫הפולחן השבתאי מודרני‪ ,‬נדחית אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כל התורה מפניו ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬כן הדבר ביחסו של ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק לנשים ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כמובן שלא נתן יד סתם כך לנשים ‪ ,‬אך אם מדובר באשה השייכת ישירות‬
‫לראשות הציוניזם השבתאי מודרני‪ ,‬כאן ודאי אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם תדחה ‪ ,‬לא רק "שמצא דאביזרא דעריות "‪,‬‬
‫אלא אף מעבר לכך כדי למלא אחר כל מה שנדרש לצורך הפולחן השבתאי‪ -‬מודרני‪ ,‬כמו בכת ה "דונמה"‬
‫השבתאית‪.‬‬
‫קיימת למשל‪ ,‬עדות לגבי פגישתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם בתו של המהנדס מנחם (מנדל) אוסישקין ביום‬
‫חתונתה‪ .‬כיוון שהיתה בת של אחד מראשי השבתאות של הציוניזם ‪ ,‬ודאי שכאן תדחה אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫התורה לטובת דתו השבתאית‪ -‬מודרנית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ו לכן גם נתן לאשת הנציב (הרברט סמואל ) את ידו ‪.‬‬
‫מול המצלמות לא נתן לה יד‪ ,‬כי זה נוגד את כללי הקונספירציה ‪ ,‬אך שונה היתה התנהגותו כאשר מצלמות‬
‫אינן בשטח ‪ .‬הרב הצדיק רבי שמואל דייטש ‪ ,‬בהיותו איש אמת ‪ ,‬נתבקש לדווח לגדולי ישראל על דרכיו‬
‫ומעשיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא כותב שם בין היתר שכו‪...„-.‬ואינו נותן יד רק לפושעים‪ ,‬אף לפושעות נותן‬
‫יד‪...‬נותן יד לאשת הנציב ‪ .‬לבת אוסישקין נתן יד ביום החתונה (הערה‪ :‬ליצנותא דע "ז‪-‬לתקן שנאת חינם ‪.).‬‬
‫יושב במסיבה עם נשים פרוצות בגלוי בשר זרוע ושוק ואשה אחת משמשת שם על השולחן (הערה‪ :‬כי יהיה‬
‫לו ללקט כמה ניצוצות אשר פיזר שם )‪ .‬התיר בחירת נשים ‪ .‬מי שלא ראה אסיפות אנשים ונשים ‪ ,‬בחורים‬
‫ובתולות בעת הבחירה לא ראה שחוק ופריצות מימיו (הערה‪ :‬גם זו ללקט ניצוצות אשר נתפזרו שם )“ ‪ .‬גם‬
‫באירועים אלו עבר על צרור עבירות של אביזרי עריות ‪ ,‬בנתינת יד לנשים ועוד אשת איש וגם נדה ש„כמה‬
‫מיאוס ליגע בה תג‪ .“.‬גם ישיבתו במסיבת מרעים ועוד עם פרוצים ופרוצות הלבושים נגד כל גדרי הצניעות ‪,‬‬
‫כשהן גם לבושות בחושפניות ולא שת ליבו אפילו לדברי הגמרא שכז‪„-.‬ומה לעתיד לבוא שעוסקין בהספד ואין‬
‫יצר הרע ש ולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד ‪ ,‬עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם על‬
‫אחת כמה וכמה “‪ .‬הוא גם שמע שירת נשים במקהלה בטקס פתיחת האוניברסיטה בירושלים ‪ .‬נשים אלו‬
‫נראות באתר ההנצחה הנספח לאתר האוניברסיטה באינטרנט ‪.‬‬

‫ג‪ .‬העבירות שעבר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תוך התמנותו ל"רב מטעם"‬
‫ראינו לעיל שי‪ ,.‬כיצד ירושלים הזדעזעה ‪ ,‬כאשר התבררה הקנוניה בין מספר ראשי מוסדות אשר קופתם‬
‫היתה ריקה ‪ ,‬אשר חיפשו רב שיהיה גם משאבת כספים מראשי הציוניזם והאנגלים ‪ .‬ראינו כיצד כל ענקי‬
‫ירושלים וגדוליה ובראשם מרן מהרי "י דיסקין ומרן רי "ח זוננפלד והבד "ץ של ירושלים מפצירים בו אפילו לא‬
‫‪ ,‬מגדולי התורה‬ ‫להגיע לירושלים ואת המכתב נגדו עליו היו חתומים כחמישים ושניים מגדולי ירושלים‬
‫והיראה‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬במקום לברוח מלהתמנות ‪ ,‬דוחק עצמו להתמנות ‪ ,‬אף ש "העם מכבידים " עליו לא להתמנות‬
‫ומארגנים יום צום וזעקה בכותל המערבי ‪ ,‬מלווים באלפי תלמידי התשב "ר "והזקנים מפצירים בו " לא לרדת‬

‫שכה‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.570‬‬

‫שכו‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬ח"ג עמ' קכ"ד‪.‬‬
‫שכז‪ .‬מס' סוכה (נב‪.).‬‬
 ‫רו‬
‫לחייהם של שלומי אמוני ישראל ולסגת ממ ינוי זה ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עושה את הה פך ממה שההלכה דורשת‬
‫"שולחן ערוך "שכח‪„ - .‬דרך חכמים ראשונים בורחים‬ ‫ועובר על ארבע הלכות המרוכזות בסעיף אחד ב‬
‫מלהתמנות ודוחקים עצמם הרבה שלא לישב בדין עד שידעו שאין שם ראוי כמוהו ‪...‬ואף על פי כן לא היו‬
‫יושבים בדין עד שהיו מכבידים עליהם העם והזקנים ומפצירים בם“‪ .‬וכן שם להלן שכט‪....„-.‬אבל ידע שיש‬
‫שם ראוי להוראה ומונע עצמו מההוראה ‪ ,‬הרי זה משובח “‪ .‬וביאר הסמ "ע לעיל באות יז‪„ -‬שאין אחר כמותו‬
‫בדור וכמו שכת בו הטור והמחבר ‪ .“...‬גם כאשר דחק והתמנה ‪ ,‬ראינו את האימה היתרה והטרור ‪ ,‬אשר‬
‫באמצעותם השתרר על הציבור וכיצד פסע על ראשי עם קודש ‪ ,‬כדברי ה"מנחת אלעזר"‪ ,‬אשר הובאו לעיל‪.‬‬
‫בכך עבר על ההלכה הבאה של‪„-.‬אסור לדיין להתנהג בשררה וגסות על הצבור ‪ ,‬אלא בענוה ויראה (=ראינו‬
‫לעילקמא‪ .‬כיצד הוא מגיב ‪ ,‬לגבי הצורך לבטל את כבודו ‪ ,‬ולא משום שכן שורת הדין ‪ ,‬אלא משום שאומרים עליו‬
‫"אומרים" אלו‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬היה מרן הח "ח‬ ‫שאינו חס על כבוד שמים ורק על כבוד עצמו וראינו שם כי בין‬
‫במכתבו אליו ‪ .).‬וכל פרנס המטיל אימה יתירה על הציבור שלא לשם שמים אינו ר ואה בן תלמיד חכם לעולם‬
‫(=נראה להלן כיצד נתקיים בבנו דבר זה‪...).‬ולא יפסיעו על ראשי עם קודש “‪.‬‬

‫ד‪ .‬העבירות שעבר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בסרבו להגיע לדין תורה והנדוי אשר הטיל עליו בית הדין הגבוה‬
‫בירושלים‬
‫ראינו לעיל קנב‪ ,.‬את מעשיו החמורים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לגבי שניים מגאוני ירושלים ‪ ,‬אשר ריכזו בחוברת "קול‬
‫גדול" ציטוטים כפרניים שלו ‪ ,‬הבנויים על יסודות השבתאות המודרנית המצויים בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מעשה‬
‫זה הרגיז את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי פירסום זה הראה לעיני כל מהי תמצית הוויתו ‪ ,‬ובפרט לא רצה שהתבטאויות‬
‫כפרניות אלו יוודעו לגדולי ישראל וש לומי אמוני ישראל ‪ ,‬כדי שיוכל להמשיך ולתעתע בכולם ‪ ,‬על פי מיטב‬
‫המסורת והטקטיקה השבתאית ולכן נתן הוראה למשטרה הבריטית לאסוף ולהשמיד את כל החוברות‬
‫האלו‪ .‬הוא גרם למאסרם בידי נציגי החוק המנדטורי ‪ ,‬להשפט בפניהם ולה זרק לכל א‪ ,‬ולא היה מוכן‬
‫להשתדל לפדותם (אחרי לחצים גד ולים עליו ‪ ,‬נשלח שליח בסוף תקופת מעצרם לפדותם ‪ ,‬אך הם מאסו‬
‫בכך‪ ).‬ואף לא להגיע לבית הדין הגדול בירושלים כדי להישפט בפניהם ואף לא כדי לבר ר את טענותיו ‪ .‬לנוכח‬
‫זאת‪ ,‬הוציא בית הדין פסק המנדה אותו ‪ ,‬כמבואר בשו "עשלא‪„ - .‬אסור לדון בפני דייני עכו "ם‪...‬וכל הבא לידון‬
‫בפניהן הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו עליו השלום ‪ .‬הגה‪-‬ויש ביד ב"ד לנדותו‬
‫ולהחרימו עד שיסלק יד עכו "ם מעל חבירו וכן מחרימין המחזיק ביד ההולך לפני עכו "ם ואפילו אינו דן לפני‬
‫עכו"ם‪ ,‬רק שכופהו על ידי שיעמוד עמו לדין ישראל ראוי למתחו על העמוד ‪.“...‬‬
‫הבאנו רק מעט דוגמאות של כתריסר עבירות‪ ,‬אך לו היינו מביאים את כל מה שפורסם ‪ ,‬היינו מגיעים לסכום‬
‫נכבד של עבירות שעבר ‪ .‬אמנם‪ ,‬כשם שהתיר לעצמו התיר גם לאחרים ‪ ,‬כפי שכותב קס‪ .‬הגאון ריא "ז‬
‫ואשמה ורשע‬ ‫מרגליות–„‪...‬והרב ראשם ‪ ,‬ההמן מן התורה ‪ ,‬הוא ממציא להם היתרים וסימוכים לכל עוון‬
‫ופשע וחטאות שלהן בכחא דהיתרא מגלה פנים בתורה וחותר חתירת גנובים ‪...‬שאב מימיו מספרי חיצונים‬
‫מינים ממינים שונים ‪ ,‬חכמת בני קדם מהררי חושך וצלמוות ‪...‬ויען שהוא בדעתו גאה כמו סוס פרעה ובראש‬
‫חמור חושב עצמו שאין כמוהו בעולם ‪...‬שורש הגאווה והשקר ‪ ,‬לכן הוא משפיע מיסודי הנפש שלו לכל אלו‬
‫האדוקים והדבוקים בו שגם המה יהיו בעלי גאווה ושקרנים כמוהו ‪.“...‬‬
‫הזלזול בדקדוק קיומן של המצוות אצל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אינו אקראי ‪ ,‬אלא הוא חלק מהאיד יאולוגיה שלו ולדידו ‪,‬‬
‫כפי שהוא כתב "ההלכה מעיקה וכובלת "‪ ,‬באשר הוא כפוף ‪ ,‬על פי דבריו להל ן‪ ,‬לתפיסה של התנועה‬
‫הרפורמית בגרמניה ‪ ,‬אשר גרסה ‪ ,‬כחלק מהוויתה השבתאית ‪ ,‬שלא קי ום המצוות הוא העיקר ‪ ,‬אלא כפי‬
‫שהורה מרטין לותר ‪ ,‬מייסדה של הנצרות החדשה ‪ ,‬שהעיקר להיות דתי בלב (מושג שאימץ בכל ליבו "אחד‬
‫העם") ולעשות דברים דתיים רק אם האדם מרגיש שהוא "מתחבר אליהם"‪ .‬ניסוח זה נשמע גם היום בפיו‬
‫של כל "ציוני" בהתייחסותו למצוות ולקי ום דברים אחרים ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ממשיך תפיסה זו וכן בנו אחריו ומהם‬
‫למדו כל אנשי הציוניזם הדתי לזלזל בדקדוק המצוות וגם כיום שחלק החלו לדקדק בהן מעט יותר ‪ ,‬זה תמיד‬
‫יהיה מותנה בכך אם הם מרגישים שהם "מתחברים אליהן " בהתאם לאידיאולוגיה השבתאית המ ודרנית בה‬

‫שכח‪ .‬חלק "חושן משפט" (ח‪,‬ג)‪.‬‬

‫שכט‪( .‬י‪,‬ג)‪.‬‬
‫של‪ .‬שם‪( ,‬ח‪,‬ד)‪.‬‬
‫שלא‪ .‬חלק "חו"מ" (כו‪,‬א)‪.‬‬
 ‫רז‬
‫הם נתונים ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב על כך קצ‪[ .‬ח‪( ,‬כרך א '‪ ,‬עמ' ד')‪ ,‬תשנ"ט]‪„-‬אנו צריכים להתאמץ כפי היכולת‬
‫(=צ‪ .‬י‪ .‬קוק משקר תוך כדי זיוף דבריו ב "אורות התחיה " ו' (עמ' סא) וכותב הפוך‪" -‬בכל היכולת") בשמירת‬
‫המעשים לחבבם ולאמצם כפי אותה עמידה שנוכל (=צ‪ .‬י‪ .‬קוק משמיט מילים אלו ) אבל לא לעמוד על‬
‫תחום זה “‪ .‬היינו‪ ,‬אם קשה לקיים את המצוות לא צריך להיות חרד לכך וניתן לוותר עליהן ‪ ,‬אך צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫מזייף ומוסיף‪" -‬בלבדו"‪ .‬במקום אחר הוא כותב [שם‪ ,‬כט (כרך א '‪ ,‬עמ' רסב)‪ ,‬תשס"ד]‪„-‬התוכן המיוחד‬
‫לישראל‪...‬לא יתברר על ידי מעשים חיצוניים ולא על ידי [=צ‪ .‬י‪ .‬קוק משמיטם ‪ ,‬שם ע ' (עמ' צז)] דברים‬
‫לימודיים‪ ,‬כי אם על ידי הרמת חייהם לסגולתם הפנימית “‪ .‬אם כן ‪ ,‬תוכנו המיוחד של עם ישראל ‪ ,‬לפי דעתו ‪,‬‬
‫אינו ניכר לא על ידי קיום מצוות ולא על ידי לימוד התורה והעמל בה ‪ ,‬כפי שמובא באינספור מקורות בתורה ‪,‬‬
‫בחז"ל ובדברי גדולי הדורות ‪ ,‬אלא על ידי המושג שאימץ "אחד העם " מהנצרות הפרוטסטנטית‪" -‬דתי בלב "‪,‬‬
‫או כלשונו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪"-‬סגולתם הפנימית " או כפי שראינו לעיל מה שכתב הפרוטסטנט נ ‪ .‬ה‪ .‬ויזל (סגנו‬
‫של מ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון) שהעיקר הוא "השמירה שבלב"‪.‬‬
‫"ל‪ .‬חז"ל מגדירים את‬ ‫תפיסה נוצרית זו היא ההפך הגמור מהגדרת היהודי והבדלתו מהגוי על ידי חז‬
‫היהודי‪ ,‬כאדם החרד לקיום המצוות בפועל במס ' שבת (פו‪ [ ):‬וכן במס ' ע"ז (לא‪‎„-]):‬ישראל דדייגי במצוות “‬
‫[רש"י ד"ה דדייגי‪‎„-‬לקיים מצות וחרדים בדבר ומתוך דאגה מתחממין ‪.].“‎ ...‬‬
‫קנג‪.‬‬
‫(ח"ב‪ ,‬עמ' ריא)‪ ,‬כי‬ ‫ה‪ .‬רצונו המגלומני ליצור בית דין גבוה כמו הסנהדרין ולעמוד בראשו ‪-‬ראינו לעיל‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ביקש מהנציב העליון רשות לכונן בית דין גבוה ‪ ,‬כדוגמת הסנהדרין ולעמוד בראשו ‪ .‬הנציב מיד‬
‫נעתר לבקשתו ‪ .‬מעולם לא ההין אף אחד להקים בית דין כזה מאז חורבן בית המקדש ‪ .‬בכך עבר ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק על מה שפסק הרמב"ם בהלכות סנהדרין (ו‪,‬ט) וכן השו"ע בעקבותיו‪ -‬כי אין בזמננו "בית דין גדול"‪.‬‬
‫שו"ת "דברי יואל " ( סי' קלא) פסק על ר ' א י ‪ .‬קוק‪ ,‬כי הוא פסול להורות הלכה ‪ ,‬על פי דברי השו "ע [יו"ד‬
‫(רמג‪,‬ג)]‪.‬‬

‫סיכום אישיותו‪ ,‬דעותיו ומעשיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק–מגדולי הוגי הדעות השבתאים‪-‬‬
‫המודרניים והפרוטסטנטים‪ ,‬על פי קביעתם של כל גדולי הדורות במאה הקודמת או כפי‬
‫שמשתמע מהם‬
‫ראינו כי כל גדולי הדורות וגאוני הזמן במאה השנים האחרונות לחמו בצורה נחרצת נגד כל דעותיו של ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק ומעשיו ‪ .‬ראינו כיצד דע ותיו ומעשיו מתאימים בצורה חד‪ -‬חד ערכית ל דעות של כל גדולי השבתאות‬
‫המודרנית והנוהים אחריהם ‪ .‬ראינו כיצד הוא משוייך לחלוטין לתת‪ -‬התרבות השבתאית‪ -‬הציוניזם‪ .‬ראינו כי‬
‫גדולי השבתאים הצליחו להטעות כמה מגדולי הדורות ‪ ,‬בניגוד לר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שלא הצליח בכך ‪ ,‬אם כי במקרה‬
‫הטוב (דבר שכלל אינו בטוח ) היו כמ ה מגאוני הזמן ‪ ,‬אשר בתחילה לא רצו להאמין לציטוטים מכתביו‬
‫ולמעשיו‪ ,‬אך בסופו של דבר שינו דעתם ‪ ,‬ובודאי תלמידיהם ראו בו מגדולי הכופרים ומחטיאי הרבים בדורות‬
‫האחרונים‪ .‬ראינו גם דוגמאות לגבי תריסר עבירות חמורות אשר עבר נגד השו"ע‪ .‬ראינו גם כיצד ראשי הציוניזם‬
‫הדתי שוטפים את מוחם של חניכיהם במשך עשרות שנים ‪ ,‬לגבי יחס גדולי הדורות כלפי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬ראינו‬
‫את שיטותיהם הערמומיות ‪ ,‬כגון ההנחה ‪ ,‬שאם משבחים את מוחו ו ‪/‬או ידיעותיו‪ ,‬אזי קיימת אצלם גם זליגה‬
‫השקפתית ומעשית ‪ ,‬המראה כי הם מסכימים עם דעותיו ומעשיו‪ ,‬אף שבכל כתביהם ‪ ,‬דבריהם ומעשיהם‬
‫לחמו נגדו ונגד דעותיו ומעשיו ‪ .‬ראינו גם את שנאת החינם האדירה אשר יצר בכל הזירות האפשריות ‪ .‬ראינו‬
‫המודרנית‪ ,‬באשר הוא היה מגדולי‬ ‫גם‪ ,‬כי כתביו מראים על מומחיות גדולה בתחום מחשבת השבתאות‬
‫המעמיקים בה אם כי בצורה מבולבלת וחס רת שטתיות ‪ ,‬ויתכן כי היה צריך לקבל על כך בדיעבד את "פרס‬
‫ישראל"‪ ,‬הניתן בעיקר לגדולי השבתאות במדינה השבתאית בא "י‪ .‬אין בכל כתביו שום חקירה רצינית‬
‫במחשבת ישראל ‪ ,‬ומי שקורא בהם ומזהה בכתביו קשר כלשהו למחשבת ישראל מסמן על מצחו "אות קין "‬
‫של שבתאי מכת ה "דונמה" ו‪/‬או מכת השבתאות המודרנית היהודו‪ -‬פרוטסטנטית‪ .‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬כתביו‬
‫ואגרותיו מלאים כפירה ‪ ,‬ישירה או עקיפה ‪ ,‬בכל י "ג העיקרים של הרמב "ם ופוגעים בהלכה בצורה החמורה‬
‫ביותר‪ .‬כתביו בעניני מחשבה ‪ ,‬במקרה הטוב מנותקים לגמרי מההלכה היהודית ובנקודות המפגש הקיימות‬
‫בכתבים אלו ע ם המחשבה וההלכה היהודית ‪ ,‬הם נסתרים מניה וביה ממקורות אחרים בכתביו ‪ .‬הבאנו לעיל‬
‫את הכתבה בעתון "נקודה"‪ ,‬שם נטען על ידי ראשי הציוניזם הדתי כי כתביו הושפעו בצורה אקוטית ממשה‬
‫הס‪ ,‬שופנהאור ובמרומז משפינוזה‪ -‬גדולי הכופרים כידוע ‪ .‬נראה‪ ,‬כי חלק מהותי מכתביו ההגותיים הושפעו‬
‫מהכופר "אחד העם "‪ ,‬אשר היה ‪ ,‬כאמור‪ ,‬שבתאי מודרני מוצהר‪ ,‬אשר בתו התנצרה ‪ ,‬הן משום שמרן הגר "א‬
 ‫רח‬
‫וסרמן זיהה את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוקג‪( .‬שם א 'עו) כאישיות המלאה מזן אל זן בדעותיו של "אחד העם " והן משום‬
‫שבתקופת היותו בוולוז 'ין לפני שנישא לבת האדר "ת‪ ,‬היה ספר ו של "אחד העם " מאד פופולרי בין מקולקלי‬
‫ההשכלה בישיבה ובפרט „שספרי אחד העם שהחלו להופיע אז הובאו תשורה לזוגות צעירים ממשפחות‬
‫רבניות לנישואיהם “שלב‪ ,.‬עד שהתברר ‪ ,‬כי ספריו מלאים בכפירה ‪ .‬גם ח ‪ .‬נ‪ .‬ביאליק התוודה לפני מותו בפני‬
‫אהרון ליטאי ‪ ,‬כי כבר כאשר עזב את ישיבת וולוז 'ין היה כ ולו ספוג ב "תורתו" של "אחד העם "‪„-‬לאחר‬
‫שחזרתי לזיטומיר מוואלוז 'ין דרך אודסה "מוחמץ" כולי‪ ,‬אתה יודע כמה הייתי מעריץ את "אחד העם "‪ ,‬את‬
‫יחסי אליו הבעתי בשני שיריי ‪...‬וכשהתחלתי לבקר בביתו בלילי שבתות וראיתיו מעשן ‪" ,‬היתה בי התבטלות "‬
‫בפניו‪ ,‬בחינת "מה אני שאבוא אחרי המלך"‪...‬בענין העישון בשבת ‪...‬קיבלתי עלי בקבלה מוחלטת לחדול‬
‫מזה‪ ,‬אבל כאן נתגלתה בי חולשת רצוני או אולי חולשת אופיי בכלל “שלג‪..‬‬
‫א‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שיקר ואמר שסיבת התפקרותו לא היתה מחולשת אופיו ‪ ,‬כפי שמספר יעקב פילבר‬
‫(‪„ -)12,8,10‬הוא (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) מסביר הרבה ע ל כך שמה שגרם לביאליק להתפקר‪ ,‬היה שלא דיברו אל‬
‫האנשים אז בשפה שלהם “‪ .‬ראינו לעיל שר ' א‪.‬י‪ .‬קוק תוקף את גדולי ישראל גם בקשר לאליעזר בן יהודה‬
‫ומשקר את אותו שקר באומרו שהוא התפקר בגלל שלא דיברו כפי שצריך ‪ ,‬על אף שאליעזר בן יהודה בעצמו‬
‫כתב שהוא היה מופקר גם לפני שהגיע לארץ ורק כשהגיע לארץ הוא התחפש לרב‪" .‬הסברים" אלו של ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק נועדו לחפות על התנהלותו האפיקוריאנית בדבריו‪ ,‬מעשיו וכתביו ‪.‬‬
‫גם כאשר ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה‪„ -‬עיקר הנאום טבוע בחותם משנתו הציונית של "אחד העם"‪,‬‬
‫שהמשורר היה ממעריציו ‪...‬כחניך "הציונות הרוחנית "‪...‬ביאליק דיבר כאן ‪ ,‬איפוא‪ ,‬כנציגו של מורו ורבו‬
‫‪...‬שלמשנתו הרוחנית של "אחד העם "‪ ,‬שימי הזוהר שלה בשנות מפנה המאה ‪ ,‬נראה שחלפו ‪...‬בעל כורחו‬
‫קפד‪.‬‬
‫ביאליק מודה כאן בין השיטין ‪ ,‬בנצחון דרכה של הציונות המדינית ‪ ,‬גם אם אינו מודה בצדקת דרכה “‬
‫(ח"א‪ ,‬עמ' ‪.)355-356‬‬
‫תמוהים דברי הסנגוריה הנשמעים מ פי תלמידי "מרכז הרב " ומוריו על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לגבי הכתבים הרעיוניים‬
‫שלו‪ ,‬המובאים ללא כל מקור ‪ ,‬באומרם‪ ,‬כי כולם מיוסדים על אדני ההלכה (כך למשל מצהיר גם הרה "ר‬
‫לשעבר א ‪ .‬שפירא‪ ,).‬בו בזמן ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו טופח על פניהם ‪ ,‬וכותב את ההפך הגמור קמא‪( .‬עמ' ‪-)51‬‬
‫„הנשמה שלי אינה יכולה להטמין את עצמה בשום התגשמות ‪ ,‬אפילו בהתגשמות של תורה והתגשמות‬
‫של יראת שמים “‪ .‬הוא מוסיף וכותב קמא‪( .‬עמ' ‪ ,)53‬לגבי חידושי ה רעיונות‪ ,‬אשר לדבריו בדה מליב ו‬
‫ולמעשה‪ ,‬רעיונותיו הושפעו לחלוטין מגדולי הכופרים בעם היהודי ומחוצה לו (וראה לעיל קסח‪ .‬עמ' ‪„-)19‬הלב‬
‫הומה לחדש ‪...‬באופן זולף ושוטף ‪...‬ומי מעכב הקדמות‪ ,‬ידיעות‪ ,‬הצעות‪ ,‬הסכמות‪ .‬כל אלה הם דברים של‬
‫צדדיות‪ ,‬שבשום אופן לא יוכלו לעכב את מירוץ הרוח ‪...‬הבו גודל ליצירה הזורמת ‪...‬מרחבי אֵ ‪ -‬ל איותה נפשי‬
‫אל תסגרוני בשום כלוב ‪ ,‬לא גשמי ול א רוחני ‪ .‬שטה היא נפשי ברחבי שמים לא יכילוה קירות ‪ .‬לא קירות‬
‫מעשה‪ ,‬מוסר‪ ,‬היגיון ונימוס‪ .‬ממעל לכל אלה שטה היא ועפה‪ ,‬ממעל לכל אשר יקרא בכל שם“‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כותב כאן מפו רשות‪ ,‬כי רעיונותיו אינם ניזונים ישירות מההלכה ‪ ,‬מכלל התורה ואף מיראת‬
‫שמים‪ ,‬ואף מעיקרי האמונה ‪ ,‬שהם השורשים המקדימים של האמונה ("הקדמות"‪-‬מכל סוג )‪ .‬לדידו כל אלו‬
‫מותנות (כפי שהוא כותב שם לעיל ) רק בתחושותיו על פי "כוסף הנשמה הטהורה " המלאה בשיטות‬
‫הכפירהקצ‪ ..‬הוא גם כותב לגאון רי "א הלוי‪ ,‬כי מגמתו ליצור לימוד כזה ב "ישיבה"‪ ,‬אשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יקיםשמט‪-.‬‬
‫„כי רוחניות התורה איננו בחקר ההלכה וחקר גופי התורה מכל צד “‪.‬‬
‫במכתב להוריו ער‪( .‬א‪,‬מט) הוא כותב אליהם ‪ ,‬בקשר לאי ציון מקורותיו לספר "אורות"‪ .‬הוא מודה ‪ ,‬כי‪„ -‬לבאר‬
‫את המקורות אין תועלת ‪ .‬על פי רוב אין המקורות מבארים להדיא את המחשבה שלי אלא הם מראים על זה‬
‫אחרי התבוננות והרגשה עמוקה ואלה הנרגנים או אפילו תמימי לב שלא הורגלו ברעיונות כאלה ‪ ,‬לא יקבלו‬
‫את התוצאות גם כשיראה להם את המקור שממנו הדברים נובעים “‪.‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מודה שכל ה "נרגנים" אשר כוללים את גדולי הדורות וגאוני הגאונים ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬אשר ראו‬
‫בכתביו דברי מינות וכפיר ה‪ ,‬לא היו מוצאין כל קשר בין כתביו למקורות שהוא היה מנסה להביא כתימוכין‬
‫לדבריו‪ ,‬כיוון שאין להם את הרגשות שיש לו ‪ .‬וכבר ראינו מיד לעיל את מה שהוא כותב ‪ ,‬שרגשות אלו הם‬
‫מקור דבריו ולכן רק לאחר מכן הוא מנסה למצוא במקורות את תפיסותיו הרגשיות וההזויות ‪ .‬שוב אנו רואי ם‬
‫ביטוי מבזה ("הנרגנים") המצטרף לשאר בטויי הגנאי אותם הוא השמיע וכתב על תלמידי חכמים ‪ ,‬אשר היו‬

‫שלב‪" .‬בעיות הזמן"‪ ,‬רבי ראובן גורוזובסקי ‪ ,‬הקדמה עמ' ט'‪ ,‬הוצ' "נצח"‪ ,‬ב"ב‪ ,‬תשמ"ח‪.‬‬
‫שלג‪ .‬מכתב ששיגר א‪ .‬ליטאי במנחם אב‪ ,‬תש"ו לארכיון "בית ביאליק " וצוטט בעיתון "הארץ"‪ ,‬ט"ו תמוז‬
‫תשס"א‪.‬‬
 ‫רט‬
‫מגדולי ישראל ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬על אף רעיונותיו החריגים ‪ ,‬אשר מצאנו כדוגמתם רק אצל הכתות אשר‬
‫פרשו מעם ישראל ובפרט הכת השבתאית ‪ ,‬כפי שהעיד עליו המהר"ם אריק‪.‬‬
‫לנוכח כל מה שנכתב לעיל ‪ ,‬תמוה לשמוע בדיחה עצובה ‪ ,‬מפי אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬המקוננים תוך היתממות‬
‫מעושה‪ ,‬כיצד ניתן לדבר לשון הרע על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר היה ת"ח‪ .‬הם רק "שוכחים" להזכיר בנשימה אחת‬
‫עוד כמה תלמידי חכמים הגדולים בהרבה מ ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בידיעת התורה כירבעם בן נבט ‪ ,‬דואג האדומי ‪,‬‬
‫שבתאי צבי ומשה מנדלסון ‪ ,‬אשר גם עליהם דיברו כל ענקי התורה "לשון הרע "‪ .‬ברוב חוצפתם ‪ ,‬גסות רוחם‬
‫וטמטום ליבם הם גם תקפו את מרן הח"ח עצמו על כך‪ .‬למשל‪ ,‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן מיימון ‪ ,‬תלמידו ומעריצו של ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק וממיסדי ה "מזרחי" אשר אמר למרן‪„-‬אחרי שכבודו שמע ש ם לה"ר (=בכנסיה גדולה של אגו "י)‪,‬‬
‫מחוייב הוא עכשיו לשרוף את ספרו "שמירת הלשון "“‪ .‬כמו כן תקף בצורה נבזית את מרן הגרי "ז מבריסק‪-‬‬
‫כ"מבזה ת "ח"‪ .‬הם גם "שוכחים" שר' א‪.‬י‪ .‬קוק היה מגדולי המבזים של ת "ח שהיו הגדולים ביותר בעם‬
‫ישראל וכן ביזה את כלל ת "ח‪" -‬היראים" או "החרדים" כהגדרתו‪ .‬בהקשר לנושא של הצבעת נשים בבחירות‬
‫כתבשלד‪ .‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪„ -‬בעניני איסור והיתר ‪...‬נשאל את הרבנים ‪ .‬אבל בעניני החיים שבשוק עליהם לשאול‬
‫אותנו“‪ .‬זהו אותו פישמן‪ -‬מיימון‪ ,‬אשר היה ה "כושי" של בן גוריון בדרך להוצאתם לשמד של מאות אלפי ילדי‬
‫עולים חרדיים או בני הורים חרדיים שטרם עלו ‪ ,‬ותקע סכין בגבם של שלומי אמוני ישראל ‪ ,‬על ידי ה "הסכם"‬
‫הבזוי שלו עם ד‪ .‬בן גוריון על חלוקה של רבע מהילדים למוסדות השבתאיים של הציוניזם הדתי והשאר לידי‬
‫הציוניזם‪ .‬כמו כן ‪ ,‬בכל גזירה חדשה שהיה ב "ג מנחית על היהדות ושומרי מצוותיה ‪ ,‬היה צועק כשר הדתות‬
‫משולחן הממשלה‪" -‬אני מתפטר"‪ .‬ולאחר מכן מיד היה מתקפל ומשתף פעולה עם ב "ג‪ ,‬עד שפעם אחת צחק‬
‫ב"ג על ה "כושי" שלו ואמר לו בקריאת ביניים משולחן הממשלה‪„ -‬פישל‪ ,‬תגיד בלי נדר “‪ .‬ראינו כבר לעיל ‪ ,‬כי‬
‫חלוקה זו בין הלכות איסור והיתר לבין "החיים שבשוק " מקורה בנצרות הפר וטסטנטית‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ופישמן‬
‫בנו לכן את הציוניזם הדתי על יסוד "ניסור" נוצרי זה של "הדת והחיים" "הדת והלאום" וכו'‪.‬‬
‫על בחירתו של הרב רובינשטיין על ידי ראשי הציוניזם ו ריינס ומשרתיו ‪ ,‬ל"רב ראשי " של העיר וילנא נגד‬
‫רצונם של כל גדולי ישראל ‪ ,‬כתב ה"חפץ חיים "‪"-‬הרבנות בוילנא היא התחלת הריפורם"שלה‪ ,.‬פסק זה של‬
‫מרן ה "חפץ חיים " מהווה פסק דין היסטורי של גדול הפוסקים בדורות האחרונים ‪ ,‬אשר מגדיר את הציוניזם‬
‫הדתי ככת רפורמית ‪ .‬בעתון "מומנט" תקפו ראשי הציוניזם הדתי את מרן ה "ח"ח" ועל כך ענה להם שלג‪-.‬‬
‫„שמעתי כי בעתון מאמענט נדפס מאמר מכותב אחד שמתפלא עלי איך לא נזהרתי במכתב מחאתי לגבי‬
‫הרבנות בויל נא‪ ,‬באיסור לשון הרע ומחלוקת והלבנת פנים אשר הנני בעז "ה עוסק בזה כל ימי חיי ‪ ,‬ואשר גם‬
‫עתה בודאי נזהרתי בזה ‪ .‬גם הוציא מזה משפט שקר ומעוקל ‪ ,‬כי לא מדעתי נעשה ז את ובהשפעת אחרים‬
‫עלי נעשה (=השמצה מפורס מת של השבתאים המודרניים מהזן של הציוניזם הדתי על גדולי ישראל ‪ ,‬אשר‬
‫ירשו זאת מה "משכילים"‪ ,‬כי עסקנים מצליחים לעצב את דעותיהם של גדולי ישראל ‪ ,).‬על כן הנני מודיע‬
‫בשער בת רבים‪ ,‬שבמקום הריסת וחורבן הדת‪-‬נעשה כל זה כהלכה כאשר ביארתי במחאתי‪ ,‬מצוה רבה‬
‫וחובה גדולה לעש ות כל מה שביכולת כדי לתקן הדבר ‪ ,‬לגדור גדר ולעמוד בפרץ ואין בזה שום חשש איסור ‪.‬‬
‫ופליאה לי על כל גדולי ישראל המחשים בזה ואינם יוצאים במחאה גלויה “‪ .‬י‪ .‬ל‪ .‬מימון‪ ,‬כידוע‪ ,‬הכריזקמא‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,)28‬כי כל מעשיהם ודעותיהם ניזונים ממורה דרכם ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מכאן יוצא אפוא ‪ ,‬כי שיטות הפעולה‬
‫הרפורמיות של הציוניזם הדתי בהנחייתו של ריינס בוילנא ‪ ,‬היו בהשראתו של מורה דרכם זה ‪.‬‬
‫"ח במלחמתו נגד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ושיטתו‬ ‫כבר ראינו ‪ ,‬כי כל גדולי ישראל לא החשו והצטרפו למרן הח‬
‫השבתאית‪-‬מודרנית‪ ,‬בדבר המצוה השבתאית לחבור בלב ובנפש לפושעים והרשעים של כת הציוניזם ‪ ,‬אשר‬
‫על כך כתב מרן ה "ח"ח"שלו‪„ -.‬שצריך להתרחק מאד מאנשים כאלו שנפשם מטומאה דעות ושיטות של‬
‫כפירה ומינות ‪ ,‬שבקל מאד יוכל האדם ליפול ברשתם “‪ .‬וכןשלז‪...„ - .‬הנני לחוות דעתי ‪ ,‬כי אין לנו לרדוף אחרי‬
‫חיבור עם החפשיים באיזה מובן שיהיה ואין לנו לפחד פן נישאר ח "ו בודדים‪.“...‬‬
‫גם לגבי מה ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק "התיר"‪ ,‬הצבעת נשים בבחירות ‪ ,‬יצאו מרן ה "ח"ח" ומרן הגרח"ע גורודז 'ינסקי‬
‫אשר כתב על כך שלח‪„ -.‬שרוצים הם לשנות את תכונתם ולשנות את צורתם הדתית ולשנות ענין הבחירות‬

‫שלד‪" .‬דאר היום"‪.19.4.1920 ,‬‬

‫שלה‪" .‬כל כתבי החפץ חיים"‪ ,‬ח"ג ‪ ,‬אגרות ומאמרים‪ ,‬איגרת ט"ז‪.‬‬
‫שלו‪ .‬שם‪ ,‬איגרת ל"ט‪.‬‬
‫שלז‪ .‬שם‪ ,‬איגרת ק'‪.‬‬
‫שלח‪ .‬שם‪ ,‬איגרת ט"ז‪.‬‬
 ‫רי‬
‫בהשתתפות נשים “‪ .‬לענין לשון הרע כתב מרן ה "ח"ח" מפורשותשלט‪„ - .‬אבל אותן האנשים שמכירים שיש‬
‫בהם אפיקורסות מצוה לגנותם ולבזותם בין בפניהן בין שלא בפניהם בכל מה שהוא רואה עליהם או שומע‬
‫עליהם“‪ .‬וכן כתב בתחילת ה "משנה ברורה "שמ‪ .‬בשם ה "חינוך"‪„-‬ובכלל אפיקורסות הוא כל מחשבות זרות‬
‫שהן הפך דעת תורה “‪ .‬כבר ראינו את לשונותיו האפיקורי יאניים ודעותיו המשובשות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר‬
‫נגדן יצאו כל גדולי הדורות והגדירום ככפירה וטירוף‪.‬‬
‫ראינו גם לעיל את זהות תפיסתו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם הגותו השבתאית של "אחד העם "‪ .‬בסיס תפיסתו של‬
‫"אחד העם " נשען על כך ‪ ,‬כי לגבי כלל ישראל ‪ ,‬העיקר הם הסמלים החיצוניים של היהד ות‪ ,‬אשר לתוכם יש‬
‫הפילוסופיה והמדע‬ ‫ליצוק את התרבות הנוצרית הפרוטסטנטית ואת הפרדיגמה המתודולוגית שלה‪-‬‬
‫המערבי‪ .‬אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אנו רואים בכתביו ובמעשיו את אותו היסוד המכונן של הגות "אחד העם "‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫כי העיקר הם אלו הפועלים מבחינה רעיונית ומעשית בנושאים הכללי ים של הלאומנות ‪ ,‬על אף שה ם יוצקים‬
‫לתוכה את הכפירה ב מקום את ה תורה אשר ניתנה בסיני ואף את הכפירה באלוקים ‪ .‬א‪.‬י‪ .‬קוק מנמק זאת על‬
‫ידי היסוד המכונן של הנצרות הפרוטסטנטית שהעיקר היא "הסגולה הפנימית " שבמעשי הכופרים הנטוע‬
‫לדבריו בליבם ‪ ,‬או כדברי "אחד העם "‪" -‬דתי בלב "‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬גדולי ישראל ‪ ,‬אשר אינם חושבים כך ‪,‬‬
‫ולוחמים בשבתאים אלו ‪ ,‬לדידו הם אינם מבינים את גדלותם של אותם כופרים ‪ .‬הם אינם מבינים את הערך‬
‫הלאומני של השפה והארץ ‪ ,‬ולכן הוא מכנם כ "מטומטמים" והוא רומז גם לכך שיש להם בעיה נפשית‪" -‬ענין‬
‫פסיכולוגי עמוק"שיד‪..‬‬
‫להלן נראה גם את דברי תלמידיו לשעבר (שהתפכחו) של שלמה אבינר ‪ ,‬לגבי בירור העבירות בהן הוא‬
‫שקוע‪ ,‬על אף שלשיטתם ‪ ,‬אחרי שימוש במכבסת מילים ‪ ,‬קוראים לו "גדול הדור " ולגבי ההיתר של איסור‬
‫לשון הרע ‪ ,‬אשר הם ביררו אצל גדולי הלכה ונתחוור להם שאין בכך כל איסור וכן לגבי העבירות הפליליות‬
‫החמורות המיוחסות על ידי ראשי הציוניזם הדתי (פורום "תקנה") והמשטרה למי שהם מכנים "אדמו"ר‬
‫הציונות הדתית "‪ -‬מוטי אלון ‪ ,‬כדברי יובל שרלו ("ישראל היום"‪ 17,2,10 ,‬עמ' ‪.)6‬‬
‫‪ ,‬כיצד מתבטאים אצלם הגותו השבתאית‪ -‬מודרנית‬ ‫נראה מכאן ואילך לגבי תלמידיו ותלמידי תלמידיו‬
‫ופעולותיו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר ההבדל היחיד ביניהם הוא ברמת הה תדרדרות מבחינה כמותית וערכית ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬לוז השדרה של ה תדרדרות זו היא השבתאות במירעה‪ -‬כפירה בי "ג עיקרי האמונה של הרמב "ם‬
‫וקיום המצוות ‪ ,‬אף תוך כדי דקדוק בהן כל עוד אין הדבר מתנגש במשיחיות השקר של הצי וניזם‪-‬גאולה‬
‫ארצית של "ניקח גורלנו בידינו " וכן חיקוי של שאר הערכים הפרוטסטנטיים המזוהמים של תרבות זו ‪.‬‬

‫סיכום כללי‬
‫ראינו‪ ,‬כי כל הגדולים ביותר מבין גדולי הדורות הכירו במהרה ‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק סטה לא רק מדרך התורה‬
‫והמסורה לכיוון ברור של שבתאות מודרנית ‪ ,‬אלא שגם אי שיותו האנושית היתה בעייתית ביותר ‪ .‬כמו כן‬
‫ראינו‪ ,‬כי בניגוד לשבתאי צבי ומ ‪ .‬ב‪ .‬מנדלסון‪ ,‬אשר בצעירותם כמעט כל גדולי ישראל ‪ ,‬אשר היו בסביבתם‬
‫או אשר יצרו איתם קשר העריכו אותם ביותר ‪ ,‬הרי שלגבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כבר בצעירותו ‪ ,‬אמנם עוד בהיותו‬
‫בישיבת וולוז 'ין‪ ,‬הנצי"ב והא דר"ת העריכוהו ביותר ‪ .‬לעומתם‪ ,‬ראש הישיבה השני בישיבת וולוזי 'ן‪ ,‬מרן‬
‫הגר"ח מבריסק ‪ ,‬כבר אז הצליח לעמוד על טבעו והתנכר לו ‪ .‬הצבענו על כך ‪ ,‬כי שבתאי צבי ומ ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון‪,‬‬
‫גם אחרי שצביעותם התגלתה ‪ ,‬היו תלמידי חכמים גדולים ואף מגדולי דורם ‪ ,‬אשר מאד העריכום (כפי‬
‫שנראה ממכ תב ההסכמה הנלהב של המהר "י אייבשיץ על ספרו של מ ‪.‬ב‪ .‬מנדלסון)‪ ,‬כי לא עמדו על טבעם‬
‫האמיתי‪ ,‬בהיותם שבתאים בסתר ‪ ,‬והיו עדיין תלמידי חכמים עצומים ‪ ,‬אשר היו שבתאים בסתר ‪ ,‬גם אחרי‬
‫התאסלמותו של שבתאי צבי וגם נגדם התנהלה מערכה כבדה ‪ .‬מכאן גם נוצרת התמיהה הגדולה ‪ ,‬על כך‬
‫שאנשי הציוניזם הדתי עושים חלוקה מוזרה בין ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לבין שבתאי צבי ומנדלסון ‪ ,‬וטוענים‪ ,‬שאם יש‬
‫מספר מועט של תלמידי חכמים גדולים ‪ ,‬אשר המשיכו להעריך את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם אחרי שהוא התגלה‬
‫(ועדיין בצורה חלקית ) בסטיותיו התהומיות בתחומי הכפירה והמלחמה בקודשי ישראל ו שלומי אמוני ישראל‬
‫זהו "סימן" מבחינתם‪ ,‬כי הוא נחשב עדיין כאדם גדול ‪ ,‬אשר יש לסמוך עליו ‪ .‬הראנו שגם אותו מספר מועט‬
‫של תלמידי חכמים ‪ ,‬אשר הכירוהו רק בצעירותם גם הם חזרו בהם מהערכה זו ‪ ,‬או שבחרו דרך הנהגה‬
‫שלא לגנות אף אחד אלא רק לשבח כל אחד כדי ליצור כלים של השפע ה על אותם סוטים ‪ .‬על פי זה אין גם‬
‫פלא‪ ,‬כי ראשי הציוניזם הדתי אמונים הן על ערכיו של מ ‪ .‬ב‪ .‬מנדלסון והן על ערכיו הכלליים יותר של שבתאי‬
‫צבי‪.‬‬

‫שלט‪" .‬חפץ חיים"‪ ,‬כלל ח' סעיף ה'‪.‬‬

‫שמ‪ .‬ב"ביאור הלכה"‪ ,‬בד"ה הוא כלל גדול‪.‬‬
 ‫ריא‬
‫ראינו לעיל ‪ ,‬שמשה מ ‪ .‬ב‪ .‬מנדלסון היה שבתאי אדוק ובמסגרת הטקטיקה השבתאית הסתיר את היותו‬
‫שבתאי ואף גינה בפומבי את אותם שבתא ים אשר חיו כשבתאים בפומבי (בבוהמיה)‪ .‬בתופעה דומה אנו‬
‫פוגשים אצל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאשר מחד הוא פועל כשבתאי מודרני ושייך לתת‪ -‬התרבות של הציוניזם והיה‬
‫מורה דרכו של הציוניזם הדתי ‪ ,‬אך מאידך הוא מכריז באזני האדמו "ר מגור (כפי שכתב האדמו "ר מגור לבני‬
‫משפחתו במכתבו המפו רסם‪ ,‬אשר שלח מתוך האניה שהחזירה אותו מארץ ישראל ) שהוא אינו "ציוני" ואינו‬
‫"מזרחי"קמו‪( .‬עמ' ‪ ,)350‬אך לרידב"ז הוא כתב שהוא ציוני אדוק ‪ .‬כאן אנו שוב רואים אצלו את כללי החשאיות‬
‫וההפכפכנות‪ ,‬אשר היוו חלק מהטקטיקה השבתאית שלו ‪.‬‬
‫הראנו עוד ‪ ,‬כי הציוניזם הדתי הינו פרי ט יפוחיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובכל התדרדרותם התהומית ‪ ,‬צמודים הם‬
‫ללא סייג לרבם ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬אם עד לפני ארבעים שנה הם הגדירו את עצמם כיציר כלאיים של דתיים‬
‫לאומיים כחלק מהתפיסה הנוצרית הפרוטסטנטית (ולא הקתולית ‪ ,‬אשר על פי משנתה היא לא איפשרה‬
‫התהוות יציר כלאיים שכזה ‪ ,).‬הרי שמאז הוסיפו להתדרדר בצורה תהומית ואת "הדת" שלהם הם גלגלו‬
‫לסוף הגדרת ערכיהם והחלו לקרוא לעצמם "ציונות דתית " ולא "דתיות ציונית " ולבסוף הם הוציאו את ה "דת"‬
‫מעולם מושגיהם הרשמי וקראו לעצמם "איחוד לאומי "‪ ,‬כאשר הם חרדים רק ל "לאום" ( חרד"ל)‪ .‬חרדיות זו‬
‫הסביר שלמה אבינר שפז‪ ,)24,4,10( .‬שהיא הקומה השניה שעל הקומה הראשונה של החרדיות‪„ -‬כמה‬
‫תורה‪ ,‬כמה מצוות‪ ,‬כמה מידות טובות “‪.‬‬
‫מהי אותה קומה שניה שאינה נמצאת בקומה הראשונה ? – התורה והמצוות‪„ -‬בנין הארץ ושיבת ציון ‪,‬‬
‫הקמת מדינה ומלחמות ‪ ...‬שנשתכחה עקב הגלות “‪ .‬אבינר צוד ק באומרו שהערכים הנוצריים המילינאריים‬
‫הללו אינם קיימים בתורה ובמצוות ‪ ,‬אך הוא טועה בכך שערכים נוצריים אלו נשתכחו ושכאילו ערכים אלו היו‬
‫נחלת חז "ל‪ .‬כידוע‪ ,‬חז"ל הדגישו בדיוק להיפך ‪ ,‬את המחוייבות ל "שלוש השבועות "‪ ,‬עד בוא המשיח‬
‫האמיתי‪.‬‬
‫הגר"א כבר הסביר ‪ ,‬את חיוב תוקף שבועות אלו ‪ ,‬לא רק במובנים של הרז והנסתר ‪ ,‬כפי שמופיע בפירושו‬
‫לשיר השירים ‪ ,‬אלא גם בפועל כפי שמבאר באריכות אחד מגדולי תלמידיו רבי ישראל משקלוב בספרו "פאת‬
‫‪ ,‬שנאמר‬ ‫השולחן" [ הלכות ארץ ישראל (א‪,‬ג)] ‪„-‬ויש אומרים דמצות ארץ ישראל מן התורה גם בזמן הזה‬
‫"וירשתם אותה וישבתם בה ושמרת לעשות "‪ ,‬ישיבת א "י שקולה ככל התורה (הרמב"ן בס' המצות שלו ‪ ,‬מצוה‬
‫ד' וכן דעת הרשב "ץ והרשב "ש) אמנם [הוא בא לתרץ לשיטתם את הקושי של ג ' השבועות‪ ,‬כגון שלא יעלו‬
‫כחומה ואם היה מצוה על כל ישראל ‪ ,‬אם כן היה חיוב שיעלו כולם ‪ .‬לכן הוא פירש שאם ישנן מני עות הדין‬
‫שונה ועי ' ברשב"ש סי ' ב' שהאריך בזה ("בית ישראל " ס"ק ט "ו)] אינה מצוה כלליות לכל ישראל בגלות החל‬
‫הזה‪ ,‬אלא על כל יחיד לדור שם ואם יש דברים מונעים אותו לעלות כגון סכנות המדבריות והימים המסוכנים‬
‫יהיה לו נכסים לעלות ויצטרך לשאול‬ ‫או שבחו "ל יש לו נכסים ומחיה ובארץ לא ימצא ערך מחיתו או לא‬
‫מהבריות לא חייבתו תורה ‪...‬לעלות לא"י‖‪.‬‬
‫אם כן ‪ ,‬על פי בית מדרשו של הגר "א ישנו איסור ליצור קיבוץ גלויות ולעלות בקבוצות גדולות לארץ והיחיד‬
‫גם אין לו לעלות כשיש סכנה בכך ‪ .‬אם כן הסכנות שהיו בארץ מהערבים מרגע שהם זיהו מצב בו היהו דו‪-‬‬
‫פרוטסטנטים רוצים לממש את היסוד הנוצרי‪ -‬מילנארי של עליה המונית ועוד כינון מדינה ומסיבה זו מאז הם‬
‫זוממים להשמיד את כל היהודים בארץ ‪ ,‬הרי שלפי הגר "א על פי תלמידו גם לשיטת הרמב "ן חל איסור חמור‬
‫גם ליחידים לעלות לארץ ואף יש לרדת ממנה ‪ .‬רבי מאיר אוירבך‪ -‬ראש רבני י רושלים‪ ,‬כינס את בית דינו ודנו‬
‫על כך באריכות ושלחו מכתב לגאון רבי אליהו גוטמאכר וכתבו על ספרו של רבי צבי‬
‫קאלישר ‪„-‬שהלב מתחמץ למקרא דברי הרב קאלישר ‖‪ .‬האדמו"ר מבעלז – הגה"צ רבי‬
‫יהושע רוקח ‪ ,‬כתב ("דברי שמחה "‪ ,‬מכתב ה ') ‪„-‬כאשר התחיל רצה "ק (=ר' צבי הירש‬
‫קלישר) דבר זה וחביריו וגאוני אמת וצדיקי זמנינו צווחו ככרוכיא ‪.‖...‬‬
‫אם כן ‪ ,‬מעתה ה "דת"‪ ,‬על פי תפיסתם הנוצרית פרוטסטנטית של אנשי הציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫אמורה להתכופף לרצון של הלאומיים ‪ ,‬קרי‪ ,‬הציוניזם הכללי ‪ .‬בכך הם השלימו עם‬
‫מרותה של תרבות האם שלהם ‪ ,‬אשר הכריחתם להפוך לתת תרבו ת ולעבד נרצע‬
‫שלהם‪ ,‬דבר שהיה מאז יסודו של הציוניזם הדתי ‪ ,‬אך לא בצורה הרשמית ‪ ,‬כפי שהיא‬
‫מוגדרת כיום על ידי הציוניזם הדתי בעצמו ‪ .‬מכאן גם יש להבין ‪ ,‬כי אם שומעים מפעם‬
‫לפעם התבטאויות הזויות של ראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬כי הם רוצים להשפיע על תרבות האם ‪ ,‬הרי שזו רק‬
‫כסות עינים האמורה לבלבל את האויב כחלק מהטקטיקה השבתאית המודרנית הידועה ‪.‬‬
‫' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬אין ספק ‪ ,‬כי נצחונה המסחרר של הנצרות‬ ‫תפקידה המכונן של משנתו ההגותית של ר‬
‫הפרוטסטנטית והשתלטותה על תרבות המערב מתבטא בכך ‪ ,‬שעקרונות הדת שלה ‪ ,‬אינם נתפסים כבר‬
‫בתרבות המערב ותת‪ -‬תרבויותיה כיום כעקרונות הדת שלה‪ ,‬אלא כחוקי המציאות הטבעית והתרבותית ‪ .‬כך‬
‫גם הצמחונות נתפסה אצל עם ישראל במצרים כמערכת של תזונה בריאה ולא כחוקי הדת הסוגדת לבעלי‬
‫החיים‪ ,‬כדברי "אור החיים " [ שמות (יב‪,‬ו)]‪„-‬והנה אין כוונתם ז "ל לומר חס וחלילה שהיו עובדי עבודה זרה ‪,‬‬
 ‫ריב‬
‫אלא לצד שהיו ביניהם מבלי ידיעתם ויעשו חוקים של עובדי עבודה זרה בפרטי מלבושיהם והמאכלים‬
‫והדברים הרגילים “ ‪ .‬לכן‪ ,‬כיום אם יאמרו לבן תרבות המערב בחו "ל או בארץ ‪ ,‬המשתייך לאחד מהכתות‬
‫של הציוניזם או הציוניזם הדתי‪" -‬אתה למעשה נוצרי פרוטסטנטי "‪ ,‬הוא ירים גבה ולא יבין למה הכו ונה‪.‬‬
‫‪ ,‬יציר כפיה (כדי‬ ‫נצרות זו איפשרה את יצירת השבתאות המקורית ושילובה עם תרבות המדע המערבי‬
‫לשוות לעקרונותיה תדמית של חוקיות מציאותית ‪ ).‬על ידי ברוך שפינוזה בעם היהודי ‪ ,‬על עקרון היסוד של‬
‫דת זו‪" -‬איש באמונתו יחיה "‪ ,‬תוך סילוף הפסוק "וצדיק באמונתו יחיה " [ חבקוק (ב‪,‬ד)]‪ .‬הגותו של השבתאי‬
‫המודרני משה בנימין מנדלסון ‪ ,‬איפשרה את המעבר של הכתות השבתאיות בעם היהודי ‪ ,‬תוך דרדור עוד‬
‫חלק גדול מהעם היהודי ‪ ,‬לשלב בו עקרונות נצרות זו ‪ ,‬מקבלים תדמית של חוקיות מציאותית כללית וזאת‬
‫באמצעות ה"בילדונג" וה"השכלה" הגרמנית‪ .‬הגותו השבתאית מו דרנית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק איפשרה את שילובו‬
‫של השובניזם (=לאומנות)‪ ,‬באמצעות "הסברים" מתוך מקורותינו ‪ ,‬כביכול‪ ,‬לעקרונות נצרות זו ‪ .‬השובניזם‬
‫(=לאומנות) הופיע במחצית המאה ה‪ 19 -‬באירופה‪ ,‬והגותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק היתה הכרחית כחוליה מתווכת‬
‫בהטמעתה לתוך העם היהודי ‪ ,‬כי ללא גורם מתווך לא יכול היה הציוניזם השבתאי להניע חלקים גדולים‬
‫בעם היהודי להגיע לארץ ולבולל אותם ‪ ,‬לכן הקים הרצל את תנועת ה "מזרחי" באמצעות שליחיו‪ -‬ריינס ומימון‬
‫יאה ואילו ד "ר ויצמן מקים את ה "רבנות‬ ‫ואף מימנם בתחילת דרכם לשם ביסוס התנועה ברמת האיד‬
‫הראשית"‪ ,‬כדי להעב יר שילוב זה לשלב המעשי ‪ ,‬כאשר הוא מעמיד בראשו את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר היה‬
‫שילוב מוצלח לדידו ‪ ,‬הן במי שור המעשי והן במישור האידיאי ‪ ,‬בהיותו הוגה דעות פורה (אם כי מבולבל )‬
‫אשר ידע בכשרונותיו לשלב בין עקרונות השובניזם (=לאומנות) על פי משנתו של השבתאי המודרני "אחד‬
‫העם" ועקרונות הנצרות הפרוטסטנטית‪.‬‬
‫אנו התייחסנו לכתביו ואמירותיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק כהגות וכמשנה סדורה ופילוסופית ‪ ,‬רק על פי דבריהם של‬
‫תלמידיו‪ ,‬אנשי הציוניזם הדתי וכתבנו ‪ ,‬שאם אכן הוא באמת היה הוגה דעות ‪ ,‬הרי שהוא מייצג את ההגות‬
‫השבתאית המודרנית במאתיים השנים האחרו נות ובודאי הוא לא ה וגה דעות של מחשבת היהדות ‪ ,‬שהרי‬
‫על כל ספרי ה"אורות" וכו'‪ ,‬אשר הוצאו לאור על ידי בנו ו "הנזיר"‪ ,‬כבר פסקו עליהם גדולי הדורות שהם דברי‬
‫כפירה ומינות מהגרועים ביותר ‪ ,‬כפי שכבר ציטטנו אותם לעיל ‪ .‬אנשים הקרובים לדעותיו או שהתחנכו‬
‫במוסדות של תלמידיו ונמצאים כיום באקדמיה ‪ ,‬כגון ש ‪ .‬רוזנברג‪ ,‬ש‪ .‬איש שלום וי ‪ .‬בן שלמה ‪ ,‬כאשר בחנו‬
‫דברים מהספרים הנ "ל‪ ,‬התרשמו שישנה בכתביו שיטתיות ומבנה הגותי ‪ ,‬כפי שמציין זאת מ ‪ .‬מוניץ במאמרו‬
‫‪.‬‬ ‫"עלי ספר " ( עמ' ‪ .)125‬אמנם‪ ,‬הם כתבו זאת בשנים אשר בהם עדיין לא התפרסמו כתביו האותנטיים‬
‫אמנם‪ ,‬משנת תשנ "ט‪ ,‬כאשר התפרסמו כתביו האותנטיים ‪ ,‬גם דעתם של חוקרים שונים באקדמיה מהחוג‬
‫של הציוניזם הדתי נאלצה להשתנות ‪ .‬נביא לקט מדעותיהם ‪ ,‬כפי שהובאו במאמר הנ "ל (עמ' ‪-)125-130‬‬
‫„רוב תורתו של הראי "ה נכתב בפנקסים אישיים בצורה של פסקות נפרדות ‪ .‬רק לעיתים נדירות יש ק שר‬
‫בין שתים או שלוש פסקות עוקבות“‪ .‬עובדה זו כבר מלמדת על גחמות או הברקות נקודתיות של מצבי רוח‬
‫רגעיים‪ ,‬אשר נכתבו בזמנים שונים או בו זמנית מתוך חוסר מחוייבות לעקביות הגותית כלשהי ‪ ,‬כאשר עורכי‬
‫הספרים מנסים לשוות לספריו אופי הגותי לפי רמתם הנמוכה וגישותיהם הפול יטיות‪ ,‬תוך צירוף פסקאות‬
‫ממקומות שונים בכתביו או לעיתים חלקי פסקאות ‪ ,‬אשר גם בהם הכניסו שינויים מפליגים ו ‪/‬או הפוכים למה‬
‫שכתב‪ ,‬תוך אונאת דברים וגניבת דעת של תלמידיהם וקוראי הספרים [לכן‪ ,‬כאשר מאשימים את ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‬
‫גובת א נשי הציוניזם הדתי מתוך התגוננות ‪ ,‬שמדובר‬ ‫בדברי כפירה המופיעים בכתביו תמיד תהיה ת‬
‫ב"הוצאה מההקשר "‪ ,‬משום "כל הפוסל במומו פוסל "‪ -‬מסכת קידושין (עב‪ .]):‬נביא דוקא את התיחסויותיהם‬
‫של תלמידים ‪ ,‬אשר התחנכו במוסדותיהם וקרובים לתפיסתו מהאקדמיה מתוך מאמר זה ‪ .‬בעמ' ‪ ,126‬י‪.‬‬
‫אביב רואה בכתביו האותנטיים נסיון של פ רשנות על פי הקבלה ‪ .‬וכבר העידו גדולי הדורות ‪ ,‬כפי שראינו לעיל‬
‫(כגון המהר "ם אריק )‪ ,‬שפרשנות זו היא שבתאית במקורה והזויה לחלוטין ‪ .‬י‪ .‬דיסון רואה כי ‪„‎‬כתיבתו של‬
‫הראי"ה הגות שנכתבת בהשראה “‪ .‬היינו‪ ,‬לא לפי כללים כלשהם המובאים בתורתנו ‪„‎ .‬לדעת ד ‪ .‬שוורץ‬
‫כתיבתו של הראי "ה היתה אפוריזמית‪ ,‬פיוטית ואקראית ‪ .‬ואילו את השיטתיות הפילוסופית שאנו מוצאים‬
‫בעל ההשכלה האקדמית ‪ .‬עריכתו של הנזיר אינה‬ ‫באורות הקודש יש לייחס לתרומתו של הרב הנזיר‪-‬‬
‫מעורבות טכנית בלבד ‪ ,‬אלא היא זו שיוצרת את המבנה הרעיוני הקוהרנטי והמגובש ‪ .‬שוורץ מגיע למסקנה ‪,‬‬
‫שיש ל התייחס לספר אורות הקודש כאל חיבור משותף של הראי "ה והרב הנזיר “‪ .‬ציינו כבר לעיל את דברי‬
‫שז"ר ב "נזיר אחיו "‪ ,‬עדיין בלא שראה את כתביו האותנטיים של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שהנזיר לא עשה לו רב (ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק)‪ ,‬אלא עשה את הרב ‪„ .‬לדעת מ ‪ .‬פוקס‪ ,‬אין להתייחס לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא כאל מקובל ולא כאל פילוסוף‬
‫אלא כאל משורר‪ -‬על כל המשתמע מכך“‪.‬‬
‫‪ ,‬אך היסס אם‬ ‫„בכיסי בגדיו היו שמורים השירים שכתב בלוצין‬ ‫על טיבם של פיוטיו כבר העיד אביו‪-‬‬
‫להראותם‪...‬והגישו לאביו ‪...‬עיין האב בשירים חזור ועיין ואח "כ אמר מות בשיר“שנז‪( .‬עמ' ‪.)21-22‬‬
 ‫ריג‬
‫„י‪ .‬אביב טוען ‪ ,‬שהרב הנזי ר והרצ "י טשטשו בעריכתם את האופי הקבלי ‪...‬הם נמנעו כמעט לגמרי מלפרסם‬
‫פסקאות קבליות מפורשות וגם בפסקות שפורסמו שונו המונחים הקבליים ‪ ,‬בדרך שטשטשה את משמעותם ‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬משפורסמו שמונת הקבצים ‪ ,‬טוען י‪ .‬אביב‪ ,‬שהוכרע הויכוח בדבר מקורות שיטתו של הראי "ה“‪.‬‬
‫„א‪ .‬אברמוביץ מצ ביע על כך ‪ ,‬שפרסום הקבצים מאפשר לנו לעמוד על מגמות ‪...‬שנעלמו או הוחלשו על ידי‬
‫עריכתם של תלמידיו ‪ .‬המגמה העיקרית ‪...‬היא המגמה האישית ה "קיומית" שעולה מן הקבצים ‪ .‬מגמה זו‬
‫הוצנעה במלאכת העריכה שכללה הן צנזור מכוון והן השמטה מטעמי עריכה תוך הדגשת הצד הלאומי ‪,‬‬
‫בעיקר על ידי הרצ"י“‪.‬‬
‫א‪ .‬אברמוביץ מתכוון להשמטות של "המגמה האישית והקיומית " העולות מהקבצים האותנטיים של ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬שהן חמורות ביותר ואשר נראה מדבריו שכוונתו למשבר נפשי שפקד אותו ואשר הוא הסתיר זאת‬
‫מעיני כל עוד בהיותו הרב של יפו והטמין זאת בכתביו ‪ .‬שם מופיעים ביט ויים‪ ,‬אשר היו סיסמאות הרפורמים‬
‫הפרוטסטנטים‪ ,‬כגון "ההלכה מעיקה וכובלת " וכן "שהצדיק המתעסק עם נשמתו אינו מקיים מצוות " וכו'‪.‬‬
‫„(ד"ר) א‪ .‬רוזנק מגיע למסקנה ‪ ,‬שהרב הנזיר והרצ "י ערכו את כתבי הראי "ה‪ ,‬תוך התערבות מסיבית‬
‫שכללה הכנסת שינויים משמעותיים וצנזורה עד דרגת ס ילוף‪ .‬לדעתו‪ ,‬מגמת הצנזורה היתה ‪ ,‬בשלב‬
‫הראשון‪ ,‬להגן על הראי "ה מפני מתקיפיו ‪ ,‬ובשלב השני ביקשו תלמידי הראי "ה להגן על הקוראים "מפני‬
‫רעיונותיו המהפכניים של הרב קוק " (= כי אחרת הוא היה נשאר בלי תלמידים ‪ ,‬אשר היו הופכים לחילונים ‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬נוצרים פרוטסטנטים במוצהר ‪ . “).‬על אף שרעיונותיו צונזרו ‪ ,‬בכל מקרה הם הועמדו כיסוד מכונן‬
‫מחשבתי על ידי בנו ותלמידיו ‪ ,‬אלא שאם היו דבריהם ההזויים מובאים כציטוט מדברי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬היו כל‬
‫גדולי ישראל מחרימים את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ואת תלמידיו ‪ ,‬כפי שהחרימו את שפינוזה בשעתו ‪.‬‬
‫„רוזנק מבחין בין דרכי ה עריכה של הרב הנזיר והרצ "י‪ .‬הרצ"י ערך את כתבי אביו ‪ ,‬תוך נטילת חרות רבה‬
‫יותר לשנוי המקור ‪ .‬הוא פירק והרכיב פסקות ‪ ,‬החסיר‪ ,‬הוסיף ושינה מילים ‪ .‬הרב הנזיר היה מתון יותר‬
‫‪ ,‬אין כאן‬ ‫בעריכתו‪ ( ...‬הערה ‪-)17‬על אף שמסקנה זו נראית במבט ראשון שונה מזאת של שוורץ לעיל‬
‫בהכרח סת ירה‪ .‬יתכן‪ ,‬שלדעת שוורץ ‪ ,‬המעורבות של הנזיר בסידור הפסקות ‪ ,‬משמעותית יותר במבט כולל‬
‫מהמעורבות המסיבית יותר של הרצ "י בתוך הפסקות“‪.‬‬
‫„ס‪ .‬שרלו סבור ‪ ,‬שהבשורה החדשה העיקרית ‪ ,‬העולה מן הקבצים היא ש "הרב קוק היה מיסטיקן ‪ ,‬והקבצים‬
‫הם בראש ובראשונה יומנים של חוויות מיסטי ות"‪...‬אלמנט זה הוסתר בעריכת כתביו של הראי "ה על ידי‬
‫תלמידיו‪...‬הרצ"י והרב חרל "פ ייצגו עמדה אזוטרית ‪ ,‬שביקשה להסתיר אלמנטים מסויימים בהגותו של‬
‫הראי"ה מטעמים חינוכיים ומשיקולים פרגמטיים של חשש מהתגובות הצפויות ‪ .‬לעומת זאת ‪...‬היתה לרב‬
‫הנזיר ולרב קוק עצמו גישה אקזו טרית“‪„ .‬א‪ .‬שבייד רואה בהגותו של הראי "ה‪ ,‬הגות של הוגה שראה עצמו‬
‫כמי שזכה להשראה אלוקית בסגנון של נבואה מקראית “‪ .‬אכן‪ ,‬ראינו כבר לעיל ‪ ,‬את מה שצ ‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו‬
‫מספר (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)166‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו „גער בי ואמר לי על פי זה הלשון ‪...‬זו חולשה כלפי דברי קודש ‪,‬‬
‫דברים ממקור שמימי אלוהי ‪ .“...‬הוא גער בו ‪ ,‬כאשר העיז לספר לו ‪ ,‬שהוא רוצה לשנות ולהשמיט דבר‬
‫‪ ,‬בדבר שגעון‬ ‫מסויים מכתביו ‪ .‬מדבריו האחרונים אלו ‪ ,‬אנו יכולים שוב לאשש את דברי גדולי הדורות‬
‫הגדלות‪ ,‬אשר היה חלק מאישיותו ‪ ,‬תוך שהוא עצמו מודה ‪ ,‬שכתביו ורעיונותיו אינם יונקים כלל מתורת‬
‫ישראל‪ ,‬אלא מתוך אקסטזה ותחושות הזיה "נבואיות" קמא‪( .‬עמ' ‪.)51‬‬
‫„י‪ .‬גארב טוען גם הוא ‪ ,‬שפרסום הקבצים ‪ ,‬מאפשר לנו לעמוד על העריכה המצנזרת של כתבי הראי "ה‪.‬‬
‫גארב מדגים ‪ ,‬כיצד הנימה האישית (כדעת אברמוביץ ) המיסטית (כדעת שרלו ) והפיוטית (כדעת פוקס ) של‬
‫הראי"ה טושט שה לטובת הפניית הגותו לכיוון של אמירה לאומית ‪ .‬גארב מדגיש במיוחד את הצד הפואטי‬
‫(=השירי) שביצירתו של הראי "ה‪...‬י‪ .‬מאיר פרסם מאמר מקיף על עריכת כתבי הראי "ה ובו ביקש להצביע‬
‫"ה שנעשו ופורסמו על ידי‬ ‫על כך שלצדם של הרצ "י והנזיר ‪ ,‬יש גם עריכות רבות של כתבי הראי‬
‫אחרים‪...‬מאיר סבור שעריכתו של הרצ "י היא מגמתית ביותר ונותנת לדברי הראי "ה צביון שונה מזה שהיה‬
‫להם עם כתיבתם ‪ .‬המגמה העיקרית של הרצ "י היתה הרצון להיתלות בכתבי אביו כדי לבסס את השקפתו‬
‫הפוליטית‪ .‬בנוסף‪ ,‬מצביע מאיר על מגמה של המעטת משקלם של המקורות הקבליים והפילוסופיים (=של‬
‫גדולי הכופרים בתורה) של כתבי אביו ועל הטיית כתבי הראי "ה לעמדה המסתייגת מהחסידות “‪.‬‬
‫אודי אברמוביץ ‪ ,‬מאנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬כתב דוקטורט באוני ברסיטת בן גוריון על הצינזור והסילופים של צבי‬
‫יהודה קוק בכתבי אביו ‪ .‬הוא סרק את כתביו האותנטיים של אביו והעלה משם דב רי כפירה בתורה שבכתב‬
‫ובעל פה לפי מיטב המסורת של השבתאים והרפורמים הפרוטסטנטים‪ ,‬כגון ש „ההלכה מעיקה וכובל ת“ ‪.‬‬
‫הוא גם מראה ש „צבי יהודה קוק רצה לחסוך ממנו ביקורת אפשרית בשל חשיבתו היצירתית‬
‫ה‪ ,‬אשר קיבלנו‬ ‫והאנרכיסטית “‪ .‬אנרכיה זו מתבטאת בריסוק כל היסודות של התורה שבכתב ושבעל פ‬
‫במעמד הר סיני ‪ .‬הוא הירצה על כך ב "קונגרס העולמי ה‪ 15 -‬למדעי היהדות " בהר צופים ‪ ,‬אשר החלה ב‪-‬‬
‫‪ .2.8.09‬הוא הסביר ‪„-‬הרב צבי יהודה ק וק צינזר את כתבי אביו ‪ ,‬הרב קוק ‪ ,‬על מנת לבסס את דמותו של‬
 ‫ריד‬
‫אביו בזרם המרכזי ‪ .‬התוצאה היא שכתביו משקפים לע יתים את האידיאולוגיה של הבן ולאו דווקא את זו של‬
‫האב‪...‬מצאתי פסקאות שהוא צינזר ‪ ,‬אבל היתה התערבות נוספת לא רק בתוך הטקסט ‪ ,‬אלא גם בבחירה‬
‫מה לפרסם ‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לתוך ספר 'אורות התשובה ' לא הוכנסו כל הקטעים העוסקים בתשובה ‪...‬הרב קוק‬
‫בנשמה‪ ,‬ולכן ממעיט‬ ‫ראה עצמו כצדיק והוא מציין שלצדיק קשה לפעמים לעשות מצוות כי הוא מתעסק‬
‫בערך הלימוד ולע יתים רואה בו ביטול תורה ‪ .‬יש מקום שהוא מציין שההלכה מעיקה וכובלת ‪ .‬אלו דברים‬
‫(=של כפירה בתורה ‪ ,‬המאופיינת בחוסר שפיות ‪ ,‬כדברי מרן ה "חזון איש "‪ ,‬הרוגאצ'ובר וה "שרידי אש " ועוד‬
‫גדולים) שהרב צבי יהודה לא פרסם כלל ‪ ,‬ובכך היתה לו שליטה איך יראו הספרים ואיך תתפס דמותו של‬
‫הרב קוק‪...‬הבן דאג שהישוב הישן יבקר ואף יחרים את אביו ‪ ,‬ולכן הוציא את הקטעים הקבליים ‪ .‬במשך כמה‬
‫‪ ,‬והוא דאג שאביו לא יראה‬ ‫עשורים היתה לרב צבי יהודה יכולת להשפיע איך ייתפס הרב קוק בציבור‬
‫כמיסטי או חסידי ‪ ,‬על אף שהיו בו צדדים כא לה‪ .‬הרב קוק הוציא את הספר 'ערפילי טוהר ' בזמן שבנו היה‬
‫בחוץ לארץ ‪ .‬כשחזר‪ ,‬שכנע הבן את אביו לאסוף את הגליונות שהודפסו ולא להוציא את הספר‬
‫לציבור‪...‬השינוי בהבנת דמותו של הרב קוק החל בשנות השמונים ‪ ,‬לאחר פטירת בנו ‪ .‬אט אט החלו לצאת‬
‫טקסטים לא מצונזרים ‪...‬לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה ביקשו חלק מתלמידיו לגנוז את הכתבים שלא‬
‫פרסם‪ .‬בסופו של דבר התקבלה החלטה להמשיך ולפרסם אותם ‪ ,‬אבל באופן מבוקר ‪ .‬את השינוי הגדול עשו‬
‫בישיבת רמת גן כשהוציאו חלק גדול ממחברותיו כמעט בלי עריכה ‪ .‬הרב צבי יהודה קבע איזה ספרים של‬
‫אביו יוצאו לאור ובכך עודד והגביר את התקבלותו של הרב קוק בציבור “‪.‬‬
‫ציטטנו לעיל את דברי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כתב במקומות שונים על כך ‪ ,‬כי יש לשלב את התובנות ההגותיות‬
‫של גדולי הכופרים המודרניים בתחומי "מדעי היהדות " בהבנת התורה ועל פיהם להבין את המחשבה‬
‫והמוסר היהודיים ואת ההלכה בעמקי סוגיותיה ‪ .‬תפיסה זו היא למעשה יסוד משנתו של "אחד העם "‪ ,‬אשר‬
‫הטיף בכל ספריו ומאמריו להשאיר את המעטפת החיצונית של התורה ולצקת לתוכה את יסודות ההגות של‬
‫ההוגים הכפרניים המודרניים באירופה ‪ ,‬כפי שביאר זאת באריכות נשיא ה "מזרחי"‪ ,‬הרה"ר עמיאל ‪ ,‬כפי‬
‫שנראה להלן‪.‬‬
‫ראינו כב ר לעיל ‪ ,‬כי יסודות המחקר המדעי בנויים על יסודות הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬והם אשר הפכו להיות‬
‫נר לרגליו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בהבנת התורה שבכתב ושבעל פה ‪ .‬נפרט את היסודות של המדע המודרני ‪ ,‬אשר‬
‫מקורם בדת הנוצרית הפרוטסטנטית ‪ ,‬אותם הביע מייסדה של דת זו‪ -‬מרטין לותר ‪ ,‬במחאתו נגד הדת‬
‫הקתולית‪.‬‬
‫א‪ .‬ההתייחסות לכל טקסט מן העבר ‪ ,‬חייבת להיות מנותקת מאמינותו הערכית והמוסרית של מי שטוען ‪ ,‬כי‬
‫יש בידו את הטקסט האותנטי והמקורי ‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כדי לברר מהו הנוסח המקורי של התנ "ך‪ ,‬יש להשוות בין נוסחי התנ "ך תוך מתן לגיטימציה שווה‬
‫מבחינת האמינות לכל המקורות היהודיים ‪ ,‬הקראיים‪ ,‬השומרונים‪ ,‬היווניים והמקורות אשר נמצאו בגניזות‬
‫שונות (אשר בדרך כלל זו הוכחה ‪ ,‬כי הנוסחים ‪ ,‬אשר הושלכו לשם היו פגומים ‪ ,‬כאשר לפי ההלכה החובה‬
‫היא לגונזם ‪ .).‬על אף שהתנ "ך נשמר בצורה הכי מדוקדקת בצורה שווה בידי כל העם היהודי ‪ ,‬תוך מסירות‬
‫נפש בכל רחבי תבל‪.‬‬
‫ב‪ .‬פירוש הטקסטים יכול להיות נתון לכל אחד ‪ ,‬במנותק מאישיותו ‪ ,‬ערכיו ומוסריותו ‪ ,‬בתנאי שיהיה במסגרת‬
‫כללים‪ ,‬הנקבעת אף בצורה שרירותית ‪ ,‬על ידי מוסדות האקדמיה ‪ ,‬אשר הם יורשיהם ההיסטוריים של‬
‫מוסדות האקדמיה הפרוטסטנטיים הראשוניים ‪ .‬אין להתחשב בעובדה שהחוקרים יכולים להיות מושחתים‬
‫ביותר ולכן להטות את המחקרים לפי הנטיות המושחתות שלהם ‪ .‬לכן גם נחשפות כל העת כמויות אדירות‬
‫של מחקרים מזוייפים ו ‪/‬או שגויים גם במדעי הטבע והרפואה ‪.‬‬
‫ג‪" .‬תן לאלוהים אשר לאלוהים ולקיסר את אשר לקיסר "‪ .‬מכח תובנה זו נגזרת ההתייחסות הכללית למחקר ‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬כי יש לחקור לחוד את התחומים העוסקים באלוהות ‪ ,‬דתות‪ ,‬אידיאולוגיות ‪ ,‬פילוסופיות וברוחו של‬
‫האדם ולחוד את הנושאים הקשורים לטבעו הפיזי של הטבע ומערכות היחסים בין בני אדם ‪.‬‬
‫המדע הפוסט‪ -‬מודרני‪ ,‬מפרשן אחרת את שני היסודות האחרונים וטוען לכך ‪ ,‬כי כל אחד יכול לקבוע לעצמו‬
‫את מערכת הכללים ‪ ,‬אשר לפיה הוא יחקור ‪ ,‬בתנאי שתהיה לו הסמכה למחקר ממוסד אקדמי ‪ .‬לכן הוא יכול‬
‫גם לערב בין התחומים‪ ,‬אשר הוזכרו לעיל ביסוד השלישי ‪.‬‬
‫אין זה מענייננו ו אין אנו באים לשפוט את ר ' א‪ .‬י‪.‬קוק אם הוא היה כופר במזיד או בשוגג משום היותו שוטה ‪,‬‬
‫למשל כדברי הרוגאצ'ובר‪ ,‬הרש"א אלפנדרי‪ ,‬מרן ה"חזו"א" וה"שרידי אש"‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬כוונתנו היא רק‬
‫להפריך את הכפשתם והוצאת לשון הרע של רבני הציוניזם הדתי על גדולי ישראל ‪ ,‬שהם כביכול העריכוהו‬
‫וכן להראות ולהוכיח ‪ ,‬כיצד הם מתבטאים על חשיבתו ‪ ,‬אישיותו ומעשיו ‪ .‬כמו כן ראינו כיצד כל גדולי ישראל‬
‫לחמו בדעותיו ומעשיו במישרין ו ‪/‬או בעקיפין והגדירוהו כתלמידו של "אחד העם " ( כגון מרן הגר "ח מבריסק‬
‫והגה"ק רבי אלחנן וסרמן ) וכשבתאי (המהר"ם אריק ועוד מגדולי ישראל ) וכן כיצד הציוניזם הדתי ממשיך‬
 ‫רטו‬
‫באדיקות את דרכו ‪ ,‬בהציבו את עצמו בעקבות רבו ‪ ,‬כרודף קולקטיבי של ציבור שלא נכנע ‪ ,‬ולא כרע ברך‬
‫ל"בעל" בדמותה של השבתאות המודרנית והנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הראה לציבור שלו את‬
‫הדרך‪ ,‬כיצד לרדת לחייהם של שלומי אמוני ישראל ‪ ,‬אשר במשך כל ההיסטוריה של העם היהודי ‪ ,‬שמרו‬
‫במסירות נפש על תורתו וצביונו ‪.‬‬
‫גם אם היו ב' או ג ' גדולי תורה ששיבחו את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ו ‪/‬או את רמת קיום המצוות שלו ‪ ,‬גם הם לחמו נגד‬
‫דעותיו ופעילותו הציבורית ‪ ,‬אך אחרי שהתגלתה בעשרים וחמש השנים האחרונות כמות אדירה של מידע‬
‫שלילי לגבי דעותיו ‪ ,‬אישיותו ‪ ,‬קיום המצוות שלו ‪ ,‬מעשיו ומה שבאמת סברו עליו גדולי הדור בזמנו ולאחריו ‪,‬‬
‫לא קיימת כבר יותר השאלה מי מהגדולים ביותר העריכו אותו ‪ ,‬אלא מתבקשת המסקנה ‪ ,‬שמי שהבין ‪ ,‬עם מי‬
‫יש לו עסק ‪ ,‬זה מוכיח על גדולתו שהוא היה בבחינת "חכם עדיף מנביא " והתקיים בו "די לחכימא ברמיזא "‬
‫ומי שנפל בפח וכן העריך אותו (אף שאם היה מתאמץ והיה מלקט את כל המידע שהיה קיים בזמנו ‪ ,‬גם לא‬
‫היה מעריך אותו אלא מגנה אותו )‪ ,‬יתכן שזה לשון הרע לספר על כך ‪ ,‬אלא שההכרח לא יגונה‪.‬‬
‫בפרקים הבאים נמשיך להשתמש בתאריכים ובמילים לועזיות ולעיתים גם בתחביר השגוי של לשון עברית‬
‫"התחיה"‪ ,‬או יותר נכון "העברית המתה "‪ ,‬של א ‪ .‬בן יהו דה וממשיכיו ‪ ,‬כדי לספק את הצורך הנפשי התת‬
‫תרבותי ("דוס מחמד "א‪ ).‬של הקוראים מבין חניכי הציוניזם הדתי ‪ ,‬בכדי שהם יוכלו להתגבר על רגשי‬
‫הנחיתות אשר הם חשים בפני תרבות האם שלהם ‪.‬‬

‫צבי יהודה קוק‬

‫עיצוב חינוכו כשבתאי מודרני על ידי אביו‬
‫„אני ההמשך האבסולוטי של אבא “שמא‪ ,.‬כך מעיד על עצמו בנו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬ראינו לעיל עד כמה שקרי‬
‫הדבר בסלפו את כתבי אביו ועוד נראה להלן עד כמה הוא ממשיכו בדרכו ונברר אמירה זו כיצד היא עמדה‬
‫במבחן המציאות‪.‬‬
‫כדי להבין את אישיותו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק יש לדעת כיצד התחנך מקטנותו ‪ .‬בעם ישראל מקובל ‪ ,‬כי כא שר מגיע‬
‫הילד לגיל שלוש מביאים אותו לרא שונה ל "חיידר"שמב‪ .‬רבים היו עוטפים את ילדם בטלית ודואגים שלפני‬
‫תחילת לימודו לא יראה דבר טמא וכאשר מתחילים ללמדו תורה הוא מתחיל ללמוד דוקא את ספר ויקרא‬
‫משום "יבואו טהורים ויעסקו בדברי טהרה "‪ .‬לכאורה‪ ,‬אם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא היה שבתאי מודרני‪ ,‬ודאי היה דואג‬
‫לכך גם לבנו יקירו‪ -‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק ובפרט בהיותו רב עיר ואדם הבקיא בכל מכמני התורה ולו רק מטעמי‬
‫קוסנספירציה היה צריך כך לנהוג ‪ ,‬אך כנראה בעיר בויסק בה כיהן כרב ובה גדל צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא חשש ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק מכך ‪ ,‬כיוון שרוב הקהילה היהודית שם כבר היתה מורעלת בנגע של התבוללות ברמות שונות ‪ .‬נראה כי‬
‫לכן לא חשש מה יאמרו ולבנו בחר מלמד מסוג שונה מן המקובל בעם היהודי ‪ ,‬כפי שמספרקנז‪ 21.3.97( .‬עמ'‬
‫‪ ).8‬תלמיד צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬יהודה דומיניץ‪...„ -‬ידעתי שר ' ב‪ .‬מ‪ .‬לוין היה חביבו של הגראי "ה קוק זצ "ל בשבתו על‬
‫כס הרבנות בבוי סק‪ ,‬שם היה גם ה "מלמד" של הנער צבי יהודה והרב צבי יהודה כאשר גדל ‪ ,‬ראה בו את‬
‫מורו ורבו “‪ .‬דומיניץ מכיר את ה "מלמד" היטב‪„-‬כיוון שהייתי יחד עם בנו ‪ ,‬הפרופ' יצחק לוין ועם בתו מאירה‬
‫בחוג בוגרי בני עקיבא “‪ .‬ארגון זה ‪ ,‬ערכיו הושתתו על עקרונות המרכסיזם ועל ערכי הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית שמג‪ .‬בגרמניה‪ .‬אנו רואים כאן שוב את נתיב ההשפעה של מורה דרכם ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר‬
‫העריץ את הנצרות ואת אותו האיש ‪ ,‬על ידי מסירת בנו למורה ‪ ,‬השולח את ילדיו לארגון כזה ‪ .‬ד"ר ב ‪ .‬מ‪ .‬לוין‬
‫היה מאנשי "חכמת ישראל " בסוף המאה ה‪ ,19 -‬אשר היו בסוף תקופת השבתאים הרפורמ ים‪ ,‬אשר‬
‫מבחינתם עם ישראל צריך להתחסל ויש לשמר את אוצרות התו רה שבעל פה כאנדרטה וזכר לעם ישראל ‪.‬‬
‫"אוצר‬ ‫עם הופעת תנועת הציוניזם ‪ ,‬הסתפח אליה ד "ר לוין והמשיך לעסוק בחכמת ישראל והוציא את‬
‫הגאונים"‪ ,‬כחלק מעבודותיו האקדמיות ‪ .‬חברו של מרן הגר "ח מבריסק‪ -‬הגאון האדיר רי "א הלוי הוציא לאור‬
‫את "דורות ראשונים "‪ ,‬בו הראה את סילופיהם ‪ ,‬שקריהם ובורותם של מבקרי המקרא ושל הת ורה שבעל פה‬

‫שמא‪ .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.295‬‬

‫שמב‪ .‬עי' "רוקח" לרבי אליעזר ממיץ סי' רצ"ו‪.‬‬
‫שמג‪" .‬מהפכניות בעל כרחן‪-‬נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת הישוב "‪ ,‬לילך רוזנברג‪-‬פרידמן‪ ,‬הוצ' יד‬
‫יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.142‬‬
 ‫רטז‬
‫מסוגם של רנ "ק ההגלי יאני שמד‪ ,.‬גרץ וזכריה פרנקל ‪ ,‬אשר כמעט כולם התעטרו בתואר רבנים ‪ .‬ד"ר לוין מאד‬
‫התלהב מחיבורו זה של הגרי"א הלוי ‪ ,‬וכן ההסטוריון זאב יעבץ וי ‪ .‬ל‪ .‬מימון‪ .‬הם כתבו לו מכתבים ויצרו איתו‬
‫קשריםשמה‪ .‬אך הוא ניתק מהם מגע ‪ ,‬כי הוא ראה שהם כל כך ספוגים ברו ח הכפירה והתפיסות השבתאיות‬
‫עד שהם חסרי תקנה ‪ .‬הגאון רי"א הלוי היה אז שקוע ביסודה של "אגודת ישראל" וכינס שמו‪ .‬בחשאיות בשנת‬
‫‪ 1909‬את גדולי ישראל (אשר כפי שנראה לה לן‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק משקר וקורא להם "בעלי בתים " אשר ייסדו את‬
‫אגודת ישראל )‪ .‬יש לציין כי אביו‪ -‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק אמר לד "ר יצחק ברויאר קעט‪„ .‬הרי אני עצמי הייתי בין מייסדי‬
‫מועצת הרבנים של אגו "י“‪ .‬אם כן ‪ ,‬או שלדעת צ ‪.‬י‪ .‬קוק אביו לא היה רב אלא רק "בעל הבית "‪ ,‬או שר ' א‪.‬י‪.‬‬
‫קוק נוקט בשיטת ההפכפכנות השבתאית לומר לכל אחד מה שנוח לו לשמוע ‪ .‬כאמור הגרי"א הלוי כינס את‬
‫מרן הגר "ח מבריסק ‪ ,‬הגרח"ע‪ ,‬הגר"א גורדון‪ -‬גאב"ד טלז ‪ ,‬הגרש"ז ברויאר ‪ ,‬חתנו של רש "ר הירש וגדולי‬
‫האדמורי"ם‪ ,‬בעיירת הקיט באד הומבורג ושם בשבת תחכמוני הוחלט על ידי גדולי ישראל לייסד את אגודת‬
‫ישראל בקטוביץ ‪ .‬ד"ר לוין ‪ ,‬יעבץ ומימון לא הצטרפו לאגו"י ונשארו שקועים בכת השבתאית המודרנית של‬
‫הציוניזם הדתי ‪ .‬כשם שראינו לעיל לגבי משה ב ‪ .‬מנדלסון והרצל‪ ,‬אשר הכניסו לביתם שבתאים ונוצרים כדי‬
‫ללמד את ילדיהם ‪ ,‬כך נהג השבתאי המודרני ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬והכניס לביתו את ד"ר לוין כדי שבנו צ‪ .‬י‪ .‬קוק יינק‬
‫מילדותו את ההתייחסות השבתאית המודרנית לתורה ולא את התשוקה ללימוד תורה בטהרתה והעמל בה‬
‫‪ .‬ד"ר לוין ‪ ,‬אשר צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ראה בו מורו ורבו קנז‪ .‬למד וחקר‬ ‫עד כדי צמיחה לאדם צדיק וגדול בתורה‬
‫באוניברסיטת ברן בשוויץ עח‪ ,.‬וממילא שאיפו ת אלה הוא גם החדיר לצ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬לא לצמוח אדם גדול בתורה‬
‫אלא לצמוח חוקר אקד מי גדול במסגרת "חכמת ישראל "‪ ,‬על ידי "טיפול" שבתאי מודרני בתורת ישראל ‪ .‬אכן‪,‬‬
‫"ע הראשונה בשוויץ ‪ ,‬רצה גם הוא להתחיל בחיים‬ ‫חינוך זה נשא פירות וכאשר שהה עם אביו במלחה‬
‫סטודנטיאליים באוניברסיט ת ברן ‪ ,‬כפי שהתחנך על ידי מורו ורבו ד "ר י ‪ .‬לוין ‪ ,‬אך כיוון שכשרונותיו היו‬
‫רדודים‪ ,‬הוא נזקק למכינה קדם אקדמאית ‪ .‬הוא פנה אז לאביו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק והודיע לו על רצונו שמז‪ ..‬תגובתו‬
‫של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הביעה רגשות מעורבים ‪ .‬מחד‪ ,‬שאף ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שבנו צ‪ .‬י‪ .‬קוק יהיה שבתאי מודרני מן‬
‫הסוג של הציוניזם הדתי ‪ ,‬היינו‪ ,‬מקיים מצוות לפחות בצורה רשמית ושדעותיו יהיו מעוצבות על ידי שיטות‬
‫הכפירה הנהוגות בזמנו ‪ ,‬כשם ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו היה ‪ .‬אמנם‪ ,‬כדי להיות אפיקורס אמיתי צריך לפני כן גם‬
‫ללמוד הרבה כדי לדעת במה לכפור ו גם להיות מצויד בפסוקים ומאמ רי חז "ל כחלק מהטקטיקה השבתאית ‪.‬‬
‫יעקב חזן ‪ ,‬אשר היה בזמנו מראשי מפ "ם התאונן בזמנו‪„ -‬חשבנו שנוכל לגדל דור של אפיקורסים ובסוף‬
‫גידלנו דור של בורים ועמי הארצות “‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא רצה שזה יהיה גם גורל בנו ‪ ,‬אף ששאף שהוא גם ילמד‬
‫באוניברסיטה ‪ ,‬כפי שרצה שגם תלמידי "מרכז הזב" יעשו‪ ,‬אך לא לפני שיעשה חיל בלימוד התורה ‪ .‬בשנים‬
‫שמח‪.‬‬
‫שהיה ביפו התבטל צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ובקושי למד ‪ .‬אביו רצה בתחילה להקים "ישיבה" ביפו בהיותו שם רב ראשי‬
‫וחשב שבנו יתחיל ללמוד ‪ ,‬אך רעיון זה לא יצא לפועל ‪ ,‬הוא רצה להקים שם מין יצור כלאים של ישיבה‬
‫ואוניברסיטה ‪ ,‬לפי שיטת השבתאות המודרנית‪ .‬הגאון הגדול רי "א הלוי ניסה להניא אותו מהרס וחורבן זה ‪,‬‬
‫וכותב לו שמח‪„-.‬הנני מבקש את מעלת כבודו לשמוע לעצת זקן אשר שקל בפלס את כל דברי ימי ישראל וכל‬
‫התקופות השונות אשר עברו עליהם ‪...‬ובנוגע לישיבה בסדרים חדשים גם בנוגע ללימוד התורה עצמה ‪ ,‬זה‬
‫הוא דבר הצריך עיון גדול מאד ‪...‬הרעיון הזה שהוא כל כך פשוט אצל מעלת כבודו ‪ ,‬כי רוחניות התורה איננו‬
‫בחקר ההלכה וחקר עניני גופי התורה מכל צד ‪ ,‬כי אם בלשון של כבוד מעלתו "החלק הרוחני שבתורה " לכל‬
‫עמקו והיקפו מוכרח גם הוא למצוא מקום בישיבה ‪ ,‬האגדות והמדרשים הנגלים והנ סתרים ספרי המחקר‬
‫והקבלה העיונית המוסר והרעיון הדקדוק והפיוט והשירה ‪ ,‬כמובן כל חכמי אמת וחסידים ראשונים גם הם‬
‫זר מאד וחסרון חקירה בענין הדבר ‪.‬‬ ‫הינם "גופי תורה "‪ .‬הרעיון הזה יסלח לי כבוד מעלתו הוא רעיון‬
‫רוחניות התורה אינו כי אם התורה עצמה ‪ .‬אם אל התורה בחקר הלכה באו בוקקים ויעשו שם חילוק ובילוק‬
‫בזה לא אשמה התורה ‪ ,‬אם בני הדורות האחרונים לא ידעו לחקור בתורה בכל עמקי הענינים הרבים ‪ ,‬אשר‬
‫אינם דוקא מצוה קבועה ‪ ,‬בזה לא אשמה התורה ‪ ,‬אבל בספרי המחקר והפילוסופיה של ימינו כבר נמחק גם‬
‫זכרה ומוסר של עיון אשר איננו מיוסד ומפורש בדברי התורה והנביאים ומקורו מבחוץ ‪ ,‬כל זה אינו מגופי‬
‫‪ ,‬כל אדם יכול‬ ‫תורה כל עיקר ואפילו האגדות והמדרשות הנגלים והנסתרים אין להם מקום בישיבה‬

‫שמד‪ .‬המאסף "ציון"‪ ,‬מס' ‪ ,1‬פרופ' נ‪ .‬רוטנשטרייך‪.‬‬

‫שמה‪" .‬אגרות רי"א הלוי"‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬
‫שמו‪( .‬שם)‪ ,‬עמ' ‪.68‬‬
‫שמז‪".‬צבי קדש"‪ ,‬שלמה אבינר‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪ ,96‬תשס"ו‪.‬‬
‫שמח‪" .‬אגרות רי"א הלוי"‪ ,‬עמ' ‪.150‬‬
 ‫ריז‬
‫לעסוק‪...‬כרצונו‪...‬הסמינרים החדשים (=מכללות בלשון ימינו ) כולם הביאו כל זה לתוך הפרוגרם שלהם ‪ ,‬וזה‬
‫הוא אחד מהדברים שהוציא את הנערים מעולמם “‪ .‬הגאון רי"א הלוי לא היה מודע עדיין לכך‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק כבר יצא אז מזמן מעולמו וזו כל מטרתו כאשר הוא מדבר על "ישיבה"‪ ,‬להרוס ולרסק את העם היהודי‬
‫מבפנים ולהפכו לתת‪ -‬תרבות של שתי תרבויות‪ -‬האם הנצרות הפרוטסטנטית והפילוסופיה המערבית ‪.‬‬
‫בהזדמנות הראשונה הוא הוציא לפועל את זדון ליבו והקים את "מרכז הרב" בירושלים‪ .‬מבנו הוא אינו מצפה‬
‫עד כדי כך להעמיק ‪ ,‬כי הוא מודע למוגבלותו ‪ ,‬אך הוא רצה לפחות שתהיה לו מסגרת ללמוד בה גמרא ‪ ,‬רש"י‬
‫ותוס'‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר פונה אליו בנו ומבקש ממנו אישור להירשם למכינה קד ם אקדמית הוא‬
‫עונה לו שמט‪„ .‬תעשה כנטיית רוחך הטהור (כיוון שלשיטת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לימוד באוניברסיטה הוא אחד משיאי‬
‫התחיה והטהרה המשיחית של השבתאו ת המודרנית‪ ,‬וכפי שהוא עצמו נהג כבר מגיל ‪ 10‬לעיין בספרות‬
‫הצהובה ה "משכילית") כמובן עינוגי הפנימי הנני מרגיש בהתגדלך בתורת ה' תמימה (=היינו‪ ,‬בשלב ראשון‬
‫בלי ערבובים עם הכפירה ‪ ).‬כל החול בהמון סעיפיו ‪ ,‬לימודיו‪ ,‬ידיעותיו והגיגיו ‪...‬מתודה עוזרת אל הגלוי‬
‫האידיאלי אל הקודש“‪ .‬בסופו של דבר הוא מרד באביו ו החל ללמוד את כל לימודי הכפירה ‪ ,‬אשר במכבסת‬
‫המילים הידועה שלו הם נקראים "חול כצורף של טהרת הקודש"שנ‪ ..‬הוא „למד מתמטיקה ‪...‬צרפתית“ וכן‬
‫למדשנא‪„ .‬בקריאה מסודרת של ספרים אשכנזים מדעים שונים ‪ ,‬ממשים ורוחניים ‪...‬כגון כתבי קנט ולצרוס “‪.‬‬
‫“‪ .‬כאשר מילא כרסו בכל לימודי‬ ‫(=וכן)שנב‪„ - .‬מחקרים אחרונים של מדע הנפש יחידית ועמית ולאומית‬
‫הכפירה האופנתיים ‪ ,‬הוא „הרצה בנושאי ה "פילוסופיה הדתית עברית "“שנא‪ ..‬כך עיצב את אישיותו‬
‫השבתאית מודרנית כאביו‪ ,‬כאישיות כלאיים מהכפירה הנוצרית פרוטסטנטית ‪ ,‬אשר דרך משקפיה גם הביט‬
‫אל מקורות ישראל ‪ .‬הצמחונות והערצת בעלי חיים היתה אז פופולרית בגרמניה ‪ ,‬בפרט בכתות שונות של‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬אשר חיו בקומונות כדי לחקות את תלמידי יש "ושמג‪ ..‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬תלמידי יש "ו‬
‫הושפעו מהפילוסופיה הצמחונית של פיתגורס תסג‪ ..‬צבי יהודה קוק הושפע גם מפילוסופיה כפרנית זו (ראה‬
‫להלן גם בפרק "דוד הכהן "‪ ,).‬אך היתה לו בעיה לגבי המנעות מאכילת בשר בשבת ושאל על כך את‬
‫אביושנא‪ ,.‬אשר ענה לו‪„ -‬תנועות צער בעלי חיים ‪ ,‬שרובם כמדומה יש במעמקי רוחם טינא גנוזה של שנאת‬
‫הבריות‪...‬אף על פי שיש מקום לניצוץ אורה זה להיות חודר לפעמים אצל גדולי קדושי רוח “שנג‪ ..‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫לא טרח לפרט באיגרתו מי הם אותם "גדולי קדושי רוח" מבין אומות העולם ונברר מי הם להלן‪ .‬נראה כי על‬
‫"קדושי רוח " אלו נמנו אנטישמים גדולים הכופרים בכל עיקרי האמונה ‪ .‬דוגמה לתפיסה המעוותת שלו לגבי‬
‫צער בעלי חיים ‪ ,‬אפילו במחיר ביטול תורה ‪ ,‬ניתן ללמוד מהספר שהוצא לזכרו של צ ‪.‬י‪ .‬קוק‪„-‬על השולחן היה‬
‫מונח סידור "עולת ראי "ה"‪...‬שראינו שעל הספר נמצא פ רפר לילה‪ ,‬שהרצי"ה לא רוצה להבהי לו ולצערו ‪ ,‬ולכן‬
‫לא סגר את הספר“א‪ ,25,2,10( .‬עמ' ‪.)40‬‬

‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא סמך על בנו בהבנת כתביו ועריכתם‬

‫דוברי הציוניזם הדתי כותבים קסח‪( .‬עמ' ‪ ,)16‬כי צ‪ .‬י‪ .‬קוק מונה על ידי אביו כעורך המוסמך של כתבי אביו ‪.‬‬
‫אם כי אין זה כבוד גדול ‪ ,‬אך גם דבר זה הוא שקר ‪ .‬הם מביאים כראיה איגרת בודדת שכתב ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ביפו בשנת ‪ 1908‬למאן דהו‪ ,‬בה הוא כותב עליו שנד‪„ .‬אשר הוא תודה לאל כמעט האחד עמי המתרגל על‬
‫דעתי ולהקשיב את שיח נשמתי “‪ .‬מאיגרת זו דוקא נשמע כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מתוסכל ומדבר על מצב של‬
‫בדיעבד‪ ,‬האומר כי שם ביפו אין מי שמתעניין בהגיגי הכפירה שלו מלבד בנו והרב חרל "פ‪ ,‬ששהה אז ביפו ‪,‬‬
‫ולכן הוא כותב באיגרת "כמעט"‪ .‬גם זאת אינה ראיה ‪ ,‬כי הוא סומך עליו ‪ ,‬אלא רק כי הוא נמצא במצב של‬
‫"אימונים" (" המתרגל לעמוד על דעתי ")‪ ,‬אך האם החליט האב כי בנו גמר את תקופת הסטז ' והוא כב ר‬
‫מוכשר להבין את דעתו ומוסמך לכך ? מסתבר כי אביו מעולם לא ראה בו מוסמך לרדת לסוף דעתו ובכל‬
‫קלח‪( .‬עמ' ‪ .)169‬במכתב‬ ‫מכתביו אליו הוא אינו משתפו בהלכי רוחו והגיגיו בתחום המחשבה והמוסר‬
‫אחרשנה‪ ,.‬מסתבר כי בנו כופה את עצמו על אביו ורוצה בכל מחיר להתעסק עם כתביו במקום לשבת ללמוד‪-‬‬
‫„צבי יהודא שי' נשאר זה הזמן פה ‪ ,‬מפני רוב תשוקתו להיות לעזר ולמעורר להוצאת דברים טובים ונכבדים‬

‫שמט‪".‬אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"ג‪ ,‬תשע"א‪.‬‬

‫שנ‪".‬צמח צבי"‪ ,‬איגרת מ'‪.‬‬
‫שנא‪ .‬שם‪ ,‬איגרת נ"ב‪.‬‬
‫שנב‪ .‬שם‪ ,‬איגרת נ"ב‪.‬‬
‫שנג‪" .‬איגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"ג ‪ ,‬איגרת תת"ב‪.‬‬
‫שנד‪".‬איגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬איגרת ק"ב‪.‬‬
‫שנה‪" .‬איגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬קכ"ו‪.‬‬
 ‫ריח‬
‫אל הפועל ‪ .‬אמת שתשוקתו הציבורית מבטלת אותו משקידה ועשיית חיל בגפ "ת לפי ערכו ‪ .‬אבל לא אוכל‬
‫לעצור בעד לבבו הטהור ורעיונו הנלבב לה '‪ ,‬לעמו ולארצו בשכל טוב וב רוב כשרון ב "ה“‪.‬‬
‫מסתבר אם כן ‪ ,‬כי גם בגיל די מתקדם הוא עדיין אינו מתיישב ומתחיל ללמוד תורה ברצינות ונמשך להיות‬
‫עסקן ציבורי וגם ציפיותיו של אביו ממנו אינן מרקיעות שחקים ‪ .‬אף שראינו לעיל ‪ ,‬כי ב"ישיבה" שרצה להקים‪,‬‬
‫רצה הוא שילמדו בו מלבד גפ "ת גם "ראשונים"‪" ,‬אחרונים" בעמקות וכן קבלה וספרי כפירה פילוסופיים ‪ ,‬הרי‬
‫מבנו שהוא כבר כבן ‪ ,18‬הוא מצפה לפחות שיעשה חיל כמו ילד קטן ב "חיידר" בכיתה ד '‪ ,‬ולפחות ילמד‬
‫גמרא עם רש "י ותוס'‪ ,‬אך בנו מסרב לו ואינו מוכן להתמודד אפילו עם רמת לימוד נמוכה זו ונמשך לעסקנות‬
‫וההדרת ספרי אביו‪ ,‬כפי שחינכו מורו ורבו ד"ר ב‪ .‬מ‪ .‬לוין‪ ,‬אשר בעצמו התעסק ונמשך לתחום זה ‪.‬‬
‫דוברי הציוניזם הדתי מצטטים עוד מכתב ששולח ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לבנו בשנת ‪ ,1924‬אך כהרגלם הם מזייפים‬
‫את המכתב ומביאים אותו רק בצורה חלקית ‪ ,‬מתוך תקוה שהקוראים לא יבררו את הדברים במקור ‪ .‬הם‬
‫מצטטים את דברי ו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אל בנו ‪ ,‬כדי להראות שהוא סומך עליו בהוצאת כתביו‪„ -‬למען השם לדייק‬
‫שלא להוציא מתחת ידך שום דבר שאינו מבורר כל צורכו בבירור גמור ותעיין בזה בשכלך הישר“שנו‪..‬‬
‫דברים אלו דוקא משתמע ‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק רואה בבנו אדם בלתי אחראי ומפציר בו בתחנונים‪" -‬למען השם"‪,‬‬
‫שיזהר בהוצאת הכתבים ‪ ,‬אך מעבר לכך ‪ ,‬דוברים אלו מזייפים את המכתב ומשמיטים את המשך הציטוט‪-‬‬
‫„ותתיישב עם ידיד נפשי הגאון רבי יעקב חרל "פ שליט "א“‪ .‬אם כן ‪ ,‬אחרי כל האזהרות ‪ ,‬הוא אינו סומך עליו‬
‫ודורש ממנו לא להוציא מתחת ידו שום דבר בלא לקבל על כך את הסכמתו של הר ב חרל "פ‪ .‬אם כן ‪ ,‬יוצא‬
‫איפוא‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק אינו סומך כלל על בנו ולמעשה מסכים בדיעבד שיטפל בכתביו רק משום שבנו כופה‬
‫את עצמו עליו ורוצה בכל מחיר להוציא את כתביו לאור ‪ ,‬ומתנה זאת בכך שאת עריכת הספרים ינהל רק‬
‫הרב חרל"פ‪.‬‬
‫ראינו כבר לעיל את דברי יעקב פילבר א‪ ,)12,8,10( .‬כי רבו צ ‪.‬י‪ .‬קוק נלחם באביו לגבי הוצאת הכתבים‬
‫וניסוחם ושצ ‪.‬י‪ .‬קוק לא קיבל אישור של אביו מרצונו החופשי להתעסק עם כתביו ‪ ,‬אלא הוא אנס את אביו‬
‫להסכים בדיעבד להוציא את הכתבים לאור ולשכתבם ועל כך מיצר יעקב פילבר וחותר להוציא את הכתבים‬
‫ללא צנזורה ושיכתוב ‪.‬‬
‫בזיוף זה אין כל פלא ‪ ,‬שהרי ראינו כבר לעיל כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו ‪ ,‬כראש הציו ניזם הדתי ‪ ,‬היה בעצמו זייפן‬
‫מקצועי‪ ,‬אשר זייף את צוואת חמיו‪ .‬גם בנו היה זייפן ושקרן גדול‪ ,‬כפי שראינו לעיל ועוד נראה להלן‪ ,‬כפי‬
‫כול כספרי אביו "אורות" ועודרנז‪..‬‬ ‫שמתגלה על ידי השוואה בין כתבי אביו לבין מה שפורסם על ידו כבי‬
‫כדוגמה לעוד שקר גס נוכל להביא את מה שאמרשמא‪„– .‬בהקשר זה של הכרה בשליחותה של התנועה‬
‫הציונית מטעם ההשגחה העליונה ובשליחותו של הרצל ‪ ,‬היה ר ' צבי יהודה מדגיש‪ -‬אין זה מקרה שתנועת‬
‫הציונות הדתית המזרחי ‪ ,‬נוסדה על ידי רבנים גדולי תור ה‪ ,‬ורק לאחר מכן הצטרפו אליה בעלי בתים ‪ ,‬לא כן‬
‫אגו"י‪ ,‬היא נוסדה על ידי בעלי בתים ורק לאחר שנוסדה הצטרפו אליה רבנים “‪.‬‬
‫האמת העובדתית היא הפוכה ‪ ,‬כפי שראינו לעיל שמו‪ ,.‬כי הגאון הגדול ר י"א הלוי כינס את כל קברניטי העולם‬
‫היהודי‪ ,‬מרן הגרח "ע‪ ,‬מרן הגר "ח מבריסק ומרן האד מו"ר מגור בעיירת הקייט באד הומבורג ‪ ,‬ושם החליטו‬
‫לייסד את "אגודת ישראל " ולכנס את גדולי ישראל וגדולי התורה ל "כנסיה הגדולה " הראשונה בקטוביץ‪ .‬גם‬
‫לגבי ה "מזרחי"‪ ,‬זהו שקר שיסדוה גדולי תורה ‪ .‬את ה "מזרחי" יסדו צירי הציוניזם הדתי בקונגרס הציוני‬
‫בראשותו של ריינס ‪ ,‬על פי פקודתו של הרצל ‪ ,‬בו בזמן ‪ ,‬שגדולי העם היהודי וקברניטיו התארגנו אחר כך‬
‫והקימו את תנועת "אגודת ישראל"‪ ,‬כדי ללחום בהם ובתרבות‪ -‬האם שלהם‪-‬הציוניזם‪.‬‬
‫הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין ‪ ,‬בעל "ערוך השולחן " ( הספר המצוי כיום בכל בית מדרש )‪ ,‬מתואר כביכול‬
‫כמי שסמך את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לרבנות שנז‪ ..‬הוא מגדיר בצורה נחרצת את הציוניזם הדתי וכותב שנח‪ ,.‬כי כל גדולי‬
‫ישראל מכירים את טבעה של כת זו ונלחמים בה‪"...„‎ -‬ציונים"‪...‬כיבו אש דת קדשנו ומקדשים ומטהרים‬
‫ראשי פורקי עול ‪ ,‬כידוע לדאבון לבבנו וגם החדשים המזרחים לא טובים מהמערבים הישנים (=הרפורמים‬
‫הפרוטסטנטים) וארס נחש במקומו עומד ‪ .‬ואם כי תודות לה ' כל גדולי ישראל מגלים ערוות החברה ההיא‬
‫(=תנועת המזרחי )‪...‬הכלל‪ :‬כל ירא אלקים באמת בורח מפני הציונים המזרחים כבורח מפני האש‪ -‬אך אלו‬
‫העומדים על שתי הסעיפים ימשכו אחריהם ואין בהם רבנים זולת המעטים שיסדוה לפי דעת ם המשובשה‪.‬‬

‫שנו‪".‬איגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬איגרת א'רכ"ה‪.‬‬

‫שנז‪" .‬רב ומנהיג"‪ ,‬יעקב אבן‪-‬חן‪ ,‬עמ' ‪ ,52‬ירושלים תשנ"ט‪.‬‬
‫שנח‪" .‬הפלס"‪ ,‬כסלו תרס"ה (‪ ,)1905‬דף קל"ט‪" .‬תל תלפיות"‪ ,‬חצי חשון תרס"ה – בטאון שלחם בעיקר נגד‬
‫הרפורמים‪.‬‬
 ‫ריט‬
‫הרבה יש לדבר בזה‪ ,‬אך לא יספיקם הגליון “‪ .‬זוהי דעתו של הגאון האדיר והמפורסם לגבי מיעוט ה"רבנים"‪,‬‬
‫כאשר המייסדים מלבדם אינם רבנים ואותם מהלל צ‪ .‬י‪ .‬קוק כמייסדי ה"מזרחי"‪.‬‬
‫אנו גם רואים ש "ערוך השולחן "‪ ,‬אשר נחשב מגדולי ה "אחרונים" במאת השנים האחרונות פוס ק שה"מזרחי"‬
‫הם כת רפורמית‪ ,‬כעשרים ושלוש שנים לפני שפסק הכהן הגדול מרן "הח"ח" שתנועה זו הינה כת רפורמית ‪.‬‬
‫ביהדות החרדית אנו שומעים רבות ‪ ,‬כי על צ‪ .‬י‪ .‬קוק חבל לבזבז נייר וזמן כדי לדבר עליו‪ ,‬כי הוא ידוע לא רק‬
‫כאדם רדוד‪ -‬כך אמרו הרבה גם מ"מרכז הרב " עליו‪-‬אלא שידוע היה בירושלים ‪ ,‬כי עוד בחיי אביו הוא היה‬
‫ידוע כ אדם המעורער בנ פשו וראינו כבר לעיל ונראה עוד להלן מה שאמרו עליו מרן הגרש "ז אוירבך וזקן‬
‫המשגיחים הגה "צ הר "ש וולבה תכט‪ .‬לגבי מצבו הנפשי ‪ .‬כמו כן סיפר ראש ישיבה ידוע (לראש הישיבה הגאון‬
‫רי"מ סגל )‪ ,‬אשר בזמנו היה לו תפק יד חשוב בציוניזם הדתי ‪ ,‬כי הגאון ר "י אריאלי סיפר לו ‪ ,‬כי פעם בלומדו‬
‫בחברותא עם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬נכנס לחדר בנו צבי יהודה ושאל את אביו שאלה תמהונית ‪ .‬כאשר צבי יהודה עזב‬
‫את החדר ‪ ,‬פרץ אביו בבכי מר ואמר להגר "י אריאלי‪„ -‬על מה ענש אותי אלוקים בכזה בן חולה “‪ .‬אותו ראש‬
‫ישיבה ביקש להישאר בעילום שם ‪ ,‬כיוון שגם כיום יש לו קשר טיפולי מסוי ים עם בחורים מציבור זה ‪ ,‬אך יש‬
‫לנו‪ ,‬כאמור‪ ,‬את עדותו של הגאון רי "מ סגל ‪ ,‬לגבי מה ששמע מפיו ‪ .‬בני משפחת קלינמן ‪ ,‬אשר היו שכניו של‬
‫צ‪.‬י‪ .‬קוק יודעים לספר על פסיכיאטר שהיה מגיע לצ ‪.‬י‪ .‬קוק להזריק לו זריקות ‪.‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק השתלח בטרוף (כפי שכבר נהג אביו ) כלפי גדולי תורה ‪ ,‬אשר כתבו מכתב מחאה נגד "היתר"‬
‫"צ הגאון הרב עובדיה יוסף ‪ .‬בנו של‬ ‫הממזרים של ש ‪ .‬גורן ובכללם הוא גם יצא בגידופים נגד הראשל‬
‫הראשל"צ נכנס אל מרן הרב אלישיב והתאונן על כך ‪ ,‬ענה לו מרן ‪ ,‬כי אין לבוא אליו בט רוניה‪ ,‬כי „‪‎‬הוא אינו‬
‫לגמרי בדעתו “‪ .‎‬הרב הגאון ר ' מאיר וייסברגר (מייסד הת "ת בפ "ת) ישב פעם במונית וביקר קשות‬
‫התבטאות מסויימת של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬במונית ישב אז מרן הגה "צ רבי משה טיקוצ 'ינסקי (משגיח ישיבת‬
‫סלבודקה בארץ ישראל וגדול תלמידיו של המשגיח של ישיבת סלבודקא ב ליטא‪-‬רבי אברהם גורודז 'ינסקי)‬
‫ותמה עליו‪‎„-‬מדוע אתה כה מקפיד עליו? אצלי זה פשוט שצ ‪ .‬י‪ .‬קוק פטור (=כדין שוטה) מכל המצוות“‪.‬‬
‫התייחסותו לגדולי האומה של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק הושפעה ממצבו הנפשי המעורער והוא מתאר את התנהגותם ‪ ,‬כפי‬
‫שהוא חש כלפי עצמו ‪ .‬כידוע‪ ,‬הנביאים זכו לנבואה לאחר הכנות מרובות והעמקת יתר בחכמת התורה ‪ ,‬עד‬
‫שהגיעו להתפשטות הגשמיות ואז נפלו על פניהם כמעולפים בשעת האצלת הנבואה עליהם (בניגוד למשה‬
‫רבינו)‪ .‬גם האמונה בשיאה ‪ ,‬יוצרת כמעט מצב מעין זה ‪ ,‬כפי שכותב מרן ה "חזו"א" בתחילת ספרו "אמונה‬
‫ובטחון" (א‪,‬א)‪„-‬מדת האמונה היא נ טיה דקה מעדינות הנפש ‪...‬והחידה הזאת מלפפת את לבבו ומוחו ‪ ,‬והוא‬
‫כמתעלף‪ ,‬לא נשאר בו רוח חיים ‪ .“...‬בהשגה נבואית מתרחש מצב דומה ‪ ,‬אך אף שנראה כמתעלף ‪ ,‬זו‬
‫מהווה את פסגת התעלותו השכלית של הנביא ‪ ,‬כפי שכתב מרן ה "חזו"א"תיד‪( .‬א‪,‬טו)‪„ -‬כח נבואי שהוא כח‬
‫הנשיקה של השכל הנאצ ל‪ ,‬עם השכל המורכב בגוף ‪ ,‬בזמן שהנבואה היתה חזון נמצא ‪ .‬רוח הקדש הוא שפע‬
‫‪ ,‬אלא אחרי התנאים‬ ‫מהשכל הנאצל על השכל המורכב ‪...‬אין השכל המורכב של האדם משתתף בה‬
‫הסגוליים שנתעלה בהם‪...‬להיות כלי קולט דעת “‪.‬‬
‫לעומת האמור לעיל ‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬על פי נפשו המעורערת מסיק ‪ ,‬שהנביא נת קף בצורה בלתי נשלטת בהתקפת‬
‫עצבים‪ ,‬אשר כידוע ‪ ,‬מקורה הוא מתוך השתטות מוחלטת ‪ .‬הוא אמר (עפ"ל) על דוד המלך ‪ ,‬כי „היו מצבים‬
‫שקיבל "התקפה" נבואית מתוך "התקפה" של רוח הקדש“שסו‪( .‬מועד‪-‬תשרי‪ ,‬עמ' ‪.)1‬‬
‫תלמידי "מרכז הרב " ( כגון פרופ' שמעון רוזנטל והשופט העליון בדימוס חיים כהן) גם מספרים ‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק היה מבטל ומבזה את בנו צ ‪ .‬י‪ .‬קוקתעה‪..‬‬
‫„במכתבו לרב חרל "פ‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא הגביה אל מרחבי מחשבותיו וצלל אל לבטיו הכמוסים ‪ ,‬לעומת זאת‬
‫מכתביו לצבי יהודה היו בגדר מכתבי אב לבנו ‪...‬לא היו בהם גילויי כבוד ולא הובעו בהם מח שבות עמוקות‬
‫כמו במכתביו האחרי ם“קלח‪( .‬עמ' ‪.)169‬‬
‫גם ר ' ג'י בי סולובייצ 'יק‪ ,‬מראשי ה "מזרחי" בארה"ב‪ ,‬אמר לנכדו (בנו של ליכטנשטיין ‪ ,‬מראשי ה "הסדר"‬
‫בגוש עציון) –„תדע לך‪ ,‬שצ‪ .‬י‪ .‬קוק הוא עם הארץ“ (כך סיפר הנכד למר יוסף מדרש ‪.).‬‬
‫בכל אופן ‪ ,‬אם נבדוק עדויות כתובות מתלמידיו ומכתביו ‪ ,‬נוכל להבחין בכך כי אדם זה לא היה ממש מאוזן‬
‫בנפשו‪ .‬אף כי אותם שהכירוהו ככזה ‪ ,‬נראה להם מיותר אף להתייחס אליו ‪ ,‬אך כיוון שככל שעובר הזמן חניכי‬
‫הציוניזם הדתי עוברים תהליך של שטיפת מוח וכל שנה או שנתיים קייימת העזה עוד יותר גדולה אצל‬
‫מחנכיהם והם לא מתביישים להעלות את ערכו בעיניהם בצורה מלאכותית ‪ ,‬כל פעם יותר ממה שהוא היה‬
‫במציאות‪ .‬לכן יש מן הענין להביא את העובדות לאשורן כי "אין המוחש נכחש " ["אוה"ח" עה"ת‪ /‬ויקרא (א‪,‬יז)‬
‫ד"ה הנה]‪.‬‬
 ‫רכ‬
‫השפעתו של מורו ורבו ד "ר לוין ניכרה בעיצוב אישיותו ‪ .‬ראינו לעיל ‪ ,‬כי ד"ר לוין שלח את ילדיו ל "בני עקיבא"‪.‬‬
‫תנועה זו ‪ ,‬אומרים כי יפה לה שמה‪" -‬בני עקיבא "‪ ,‬ולא "בני רבי עקיבא "‪ ,‬היינו‪ ,‬בניו של רבי עקיבא כאשר‬
‫עדיין היה עם הארץ ‪ ,‬אך נראה כי גם זה שם יומרני מדי לתנועה זו ‪ .‬רבי עקיבא ‪ ,‬גם כאשר היה עם הארץ‬
‫גמור‪ ,‬היה "צנוע ומעלי "שנט‪ ,.‬היינו‪ ,‬בעל מידות טובות ודבוק בה '‪ ,‬אך בני תנועה זו הם היו מתחילת דרכה‬
‫של התנו עה‪ ,‬רחוקים בקצה השני מדב קות בה '‪ ,‬כפי שאמר מייסד וראש מוסדות "בני עקיבא "‪ -‬מ‪ .‬צ‪ .‬נריה‪,‬‬
‫בשיחה עם מזכ "ל "בני עקיבא "‪ ,‬יוחנן בן יעקב שס‪„ - .‬הרב נריה ראה בבני עקיבא מענה לתופעת החילון ‪,‬‬
‫מקום ראוי לבני נוער הנוטים לנטוש את דת ה יהדות‪ ,‬מקלט לחוזרים בשאלה ‪...‬למי שאינם מקבלים חינוך‬
‫תורני‪ .“...‬אם כן‪ ,‬בני הנוער המצויים בתנועה זו הם שבתאים מודרנים‪ ,‬בעלי אישיות רופסת תת תרבותית‬
‫ובמקרה הטוב‪ ,‬יהודים של בדיעבד ‪ ,‬כפי שמ‪ .‬צ‪ .‬נריה הגדיר גם את עצמו‪ ,‬שם בשיחה‪ .‬אם ד"ר לוין חינך את‬
‫ילדיו להיות בעלי אישיות רופסת ותת תר בותית‪ ,‬ודאי שגם את תלמידו צבי יהודה חינך להיות טיפוס כזה ‪,‬‬
‫כאשר אביו ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מוסר את בנו לכתחילה למחנך כזה וגם מעודד אותו ונותן לו את האפשרות להיות‬
‫שבתאי מודרני תת תרבותי ‪ .‬לגבי כישוריו וכושר העמקתו בתורה ‪ ,‬כבר ראינו לעיל כי הוא היה רחוק מכ ך‪.‬‬
‫גם לגבי בקיאותו בתורה ראינו לעיל שנה‪ ,.‬כי גם אביו אינו תולה בו תקוות רבות ומצפה ממנו גם בגיל מבוגר‬
‫לפחות להגיע לרמה של ילד ב "חיידר"‪ ,‬אך גם לאתגר פשוט כזה מסרב צבי יהודה להיענות ‪ .‬הרב זוין בספר‬
‫"אישים ושיטות"‪ ,‬במאמר שדן בר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬מייחד בסוף המאמרשסא‪ .‬כמה שורות על בנו ‪ .‬אף שהיה חסיד‬
‫את‬ ‫נלהב של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬ואף שהיה לו כושר ספרותי מפותח לתאר את האישים עליהם כתב ולפרוט‬
‫גדולתם לפרטי פרטים‪ ,‬אינו מוצא בצ‪ .‬י‪ .‬קוק אפילו נקודה אחת בה יוכל לשבח אותו בתחום לימוד התורה‬
‫וידיעתה‪ .‬לכן‪ ,‬כחסיד של אביו ‪ ,‬מה שנותר לו לעשות הוא להתייחס להערות של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק לספרי אביו ופשוט‬
‫להביא לכך מספר דוגמאות ‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק היה די רדוד ולא הצליח להוציא לאור אפילו חוברת של חידושי תורה‬
‫משל עצמו ‪ .‬תלמידו‪ ,‬שלמה אבינר ‪ ,‬מתאמץ בספרו "צבי קדש "‪ ,‬למנות מספר מסכתות אשר נראה שידע‬
‫מתוכן מספר מסוים של דפים‪ ,‬אותם לימד למספר נערים ‪ .‬כל זה אינו מפריע לגדול תלמידיו ‪ ,‬שלמה אבינר‪-‬‬
‫שקרן סדרתי כדברי עשרות תלמידיו לשעבר שסב‪- .‬לתאר את צ ‪ .‬י‪ .‬קוק כענק בהלכה ‪ ,‬בלא שצ ‪ .‬י‪ .‬קוק הוציא‬
‫אפילו חוברת‪ ,‬לא בהלכה ולא בלימוד ‪.‬‬
‫היה תלמיד ‪ ,‬אשר נטש את המכון "מרכז הרב " וחזר בתשובה ‪ ,‬אשר הגר ש"ז אוירבך ליווהו בתהליך זה ‪ ,‬על‬
‫‪ ,‬לגבי יסודות‬ ‫ידי הסברים לגבי העקמומיות של התשובות הנבובות שענו לו מוריו שם על קושיותיו‬
‫השבתאות המודרנית של מכון זה ‪ .‬הוא סיפר לנו ‪ ,‬כי הגרש "ז תקף בחריפות יתרה את אישיותו ‪ ,‬דבריו‬
‫ומעשיו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך ביקשו לא לפרסם את תוכן דב ריו‪ ,‬כדי שיוכל להמשיך להשפיע על מניעת המשך‬
‫התדרדרותם של "רבני" הציוניזם הדתי ‪ .‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬כך נהגו גם הגרא "ז מלצר וה "חזון איש "‪ .‬תלמיד‬
‫זה עצמו ביקש שלא להזדהות ‪.‬‬
‫נפנה כעת למספר דוגמאות שכתב ‪ ,‬אמר ועשה על פי האיפיונים שניסחנו לעיל ‪ ,‬לגבי מה שנכלל בתת‪-‬‬
‫התרבות של הציוניזם השבתאי ‪ .‬נראה גם כיצד ‪ ,‬לעיתים התנס חותו בכתב ובעל פה מעידים כי מדובר גם‬
‫באדם המעורער בנפשו‪.‬‬
‫עיצוב דת הדומה לדת השלטון‪-‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫לגבי אביו ראינו לעיל ‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הבי ן את התהליכים בעם היהודי על פי אותה אידיאולוגי ה של "אחד‬
‫העם"‪ ,‬אשר היתה א ז גם פופולרית באירופה‪ -‬השובניזם (=לאומנות)‪ .‬ראינוקכד‪ ,.‬כי "אחד העם " ראה את‬
‫הרצל כשבתאי ואת הציוניזם‪ -‬אשר הוא עצמו היה חלק ממנו‪ -‬כשבתאות מודרנית ‪.‬‬
‫"אחד העם " ראה בא "י את המרכז היהודי המנותק מהתורה והמצוות ‪ ,‬אך מתלכד סביב המחשבה של‬
‫הישרדות כעם הנבנה על פי ערכיה של תרבות‪-‬האם באירופה ‪ .‬הוא יוצר שפה חדשה דו משמעית ‪ .‬הוא‬
‫משתמש בכל אוצר המלים התורני ויוצק לתוכו משמעויות אתאיסטיות ‪ .‬הוא מדבר על ארץ ישראל כמרכז‬
‫"רוחני" ומתכוון ב "רוחני" לתרבות‪-‬האם שלו מהעולם הנוצרי ומהעולם האידיאולוגי של עמי אירופה ‪ .‬הוא‬
‫מדבר על "תורה" ומתכוון לתורות אליליות עם סממנים יהודיים ‪ .‬תלמידו המושבע‪ -‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק בטקס‬
‫הפתיחה של האוניברסיטה ממשיך את דרכו ומדבר שם באותה שפה דו משמעית ‪ .‬הוא מזכיר הרבה פעמים‬
‫את התורה ‪ ,‬הרבה יותר פעמים מאשר הזכיר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בנאומו וכמו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא מסביר את חשיבות‬

‫שנט‪ .‬מס' כתובות (סב‪.):‬‬

‫שס‪".‬עמודים"‪ ,‬אדר תשנ"ו‪.‬‬
‫שסא‪ .‬עמ' ‪.264‬‬
‫שסב‪" .‬להעמיד על האמת"‪ ,‬עמ' ‪ ,20‬ה' חשון תשס"ו‪.‬‬
 ‫רכא‬
‫ר' א‪ .‬י‪.‬‬ ‫התורה ו מה שהיא נתנה לעם ישראל ועד כמה היא גרמה להמשכיותו של העם בדיוק כפי שדיבר‬
‫קוק‪ ,‬אך באומרו "תורה"‪ ,‬הוא מתכוון לדבר הנלמד ומלכד את העם ודואג לכך שהעם היהודי לא יחוסל ‪.‬‬
‫לכן גם את השבת אוהד מאד ח ‪ .‬נ‪ .‬ביאליק ודואג להקים בתל אביב חוג של "עונג שבת"שסג‪ ,.‬אשר עישנו שם‬
‫בשבת ואף הוא עצמו חילל את השבת ‪ .‬אהדה זו הוא היה מבטא ‪ ,‬תוך כדי חזרה על דברי מורו ורבו "אחד‬
‫העם"שסד‪"- .‬יותר מששמרו ישראל את השבת שמרה השבת אותם "‪ ,‬אך לדידו של ביאליק ‪ ,‬גם אם השבת‬
‫מרוקנת מכל תוכן ומספיק לבוא לשמוע הרצאה על השבת מאדם שכופר בתורה ‪ ,‬גם סוג "שבת" זה מספיק‬
‫לשמר את העם היהודי מטמיעה וכל מי שבא לשמוע את ההרצאה לדידו הוא כבר יהודי טוב וקדוש ‪ ,‬כי הוא‬
‫קושר עצמו ל "רוחניותו " של עם ישראל ‪ " .‬אחד העם " עצמו חוה על בשרו ‪ ,‬כי תפיסה מעוותת זו אינה מהווה‬
‫מחסום בפני טמיעה ‪ ,‬אחרי שבתו התנצרה ‪ .‬פילוסופיה מוזרה זו של "אחד העם " היוותה את מהות ויסוד‬
‫נפשו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו ‪ .‬לכן כתב רפה‪-‬רפו‪ ,.‬כי גם הכופרים הגדולים ביותר ‪ ,‬אתאיסטים ורפורמים ‪ ,‬אם הם‬
‫מגלים זיקה כלשהי לעם היהודי וחושבים לעשות דבר כלשהו למען העם הם כבר הופכים לקדושים הרבה‬
‫יותר מהצדיקים שאינם עושים את אותה פעילו ת של הכופרים ‪ ,‬כמו ייבוש ביצות וסלילת כבישים בא "י‪ ,‬אשר‬
‫לדידו הם מהווים חלק מהגאולה ואף חלק מתהליך בניית בית המקדש ‪ ,‬כפי שראינו קעט‪ .‬שציטטו ד "ר יצחק‬
‫ברויאר‪.‬‬
‫לשיטת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬גם הרפורמי י ‪ .‬ל‪ .‬מגנס‪-‬מייסד האוניברסיטה בהר הצופים והרוח החיה מאחוריה ‪ ,‬הוא‬
‫כבר "גאול"‪ ,‬כי ביב שופכין זה אותו הוא מייסד הוא חלק מהגאולה קפד‪..‬‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק מהפך לכן בזכותו של הרפורמי י ‪ .‬ל‪ .‬מגנס וכותב במכתב (י"ט אב תשל"ז)‪ ,‬כי מגנס בסוף ימיו מגיע‬
‫ל"הישג כביר "‪ ,‬בכך שהוא מוכן ברוב טובו להוציא את העוגב מה "טמפל" אליו הוא משתייך ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫מאמץ לעצמו גם את השיטה הדיאלקטית הניאו‪ -‬היגליאנית ומדבר על ב' רוחות‪ ,‬לא לפני שרוחות אלו‬
‫עוברות אצלו שדרוג של ב ' רוחות באומה ‪ ,‬פנימית וחיצונית ‪ .‬פרופ' ש‪ .‬ליברמן‪ ,‬אשר היה מקורב לתנועה‬
‫הקונסרבטיבית‪ ,‬מרבה להוכיח בספרו "יוונים ויו ונות"‪ ,‬כי חז "ל דאגו לא להכניס שום דבר ע רכי מהעולם‬
‫היווני לתורה שבעל פה וכל מושג חומרי‪ ,‬השאול מהשפה היוונית ‪ ,‬אשר יש לו גם מושג ערכי ‪ ,‬דאגו לפני כן‬
‫לשבש את שמו לפני שהם משתמשים בו ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לעומתו ‪ ,‬זיקתו נוטה יותר לתנועה הרפורמית מאשר‬
‫הקונסרבטיבית וגורס בנאומו קפד‪ .‬בפתיחתו של המוסד בראשותו של מגנס הרפורמי‪„ -‬היתה לנו גם עובדה‬
‫של הכנסה‪ ,‬זרמי התרבויות השונות ‪ ,‬חכמת יוון ויתר התרבויות של עמי תבל ‪...‬כי הרוחני מהזרמים במובנים‬
‫ידועים‪ .“...‬מובן לכן ‪ ,‬כי אם לפי המצאתו הרפורמית ‪ ,‬חז"ל הכני סו את תרבות יוון לתורה שבעל פה עפ"ל‪,‬‬
‫אם כן ‪ ,‬כל שכן שהוא עצמו יכול לשאוב לעצמו את כל תרבויות הכפירה לתוך נפשו ו "למצוץ את דבשה "‪.‬‬
‫תפקיד זה הוא מועיד גם למורי האוניברסיטה הרפורמים והמתבוללים ‪ ,‬כי הם ידעו איך למצוץ את דבשן של‬
‫שיטות הכפירה ולדעת למה לייחס חשיבות ‪ .‬הוא טוען גם שם בנאום ‪ ,‬כי הוא עצמו מכונן "ישיבה" כזו‪„ -‬אותה‬
‫ישיבה שאנו מת אמצים בעזרת השם יתברך לכוננה בירושלים “‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נזהר מאד לסנגר רק בצורה‬
‫כללית על כל פושע ‪ ,‬זב וצרוע מהאקדמיה וכן כשמדובר ב "סופרים"‪" ,‬משכילים" למיניהם ו"פועלי ציון "‬
‫הכפרניים‪ .‬הוא ידע בדרך כלל לאחוז היטב באמצעים הקונספירטיביים ‪ ,‬כדי לטשטש את כוונותיו על י די‬
‫שפה דו משמעית ‪ ,‬כאשר לכל ציבור הוא מספר ‪ ,‬שהוא מתכוון למה שחיובי בעיני אותו ציבור ‪ ,‬כפי שנהג גם‬
‫מוטי אלון בהרצאותיו ‪ ,‬ולכן‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬גם הוא נחשב כמי שליכד את כל הפלגים (הדתות) בציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫לדברי יובל שרלו ("ישראל היום " ‪ ,17,2,10‬עמ' ‪)6‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו י דע היטב לנצל את הטקטיקה השבתאית של הסוואת דעותיו ולדבר בלשון דו משמעי ת‪,‬‬
‫בניגוד לכתבי היד שלו ‪ ,‬אשר רק בלחץ בנו ודוד הכהן הם פורסמו ‪ .‬הוא נכשל בלשונו פעמים מעטות יחסית ‪,‬‬
‫פעם בנאום הפתיחה של האוניברסיטה ‪ ,‬פעם בקשר להרצל ופעם בקשר לקבוצת הספורט של "הפועל"‪,‬‬
‫ואחר כ ך הוא עמל קשות כדי לסנגר על עצמו‪ ,‬כשהוא מסתבך קפב‪ .‬בשקרים וסתירות עצמיות ממכתב‬
‫למכתבקפג‪ ,.‬כפי שראינו לעיל והסברים מטופשים כדי לשוב ולשחזר את תדמית עמימות דעותיו ‪ ,‬תדמית‬
‫אשר לא עמדה במבחן גדולי הדורות ‪ ,‬אשר מיד או במשך הזמן עמדו על מהות דעותיו ואישיותו ‪.‬‬
‫אצל ב נו צ ‪ .‬י‪ .‬קוק לעומת זאת ‪ ,‬אין כמעט עכבות ובצורה מטורפת המעידה על חוסר איזון נפשי הוא פורט‬
‫לפרוטות את "הגותו" של אביו‪ -‬השילוב בין שיטות הכפירה של היגל (מורו של קרל מרכ ס) ו"אחד העם "‬
‫ושאר שיטות הכפירה האופנתיות בזמנו ‪ .‬הוא נוקט בשמות של גדולי הכופרים ומפגין כ לפיהם הערצה‬
‫עיוורת ומתבטא כלפיהם בבטויי שבח כפי שמתבטאים כלפי גדולי ישראל ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הוא תוקף בצורה‬
‫ברברית‪ ,‬עם גלויי משטמה בלתי נדלית וחינוך לשנאה כלפי גדולי ישראל ידועים ושלומי אמוני ישראל‬
‫ההולכים לאורם ‪ ,‬תוך כדי פיזור שקרים גלויים וסילופים ‪ ,‬אשר רוכזו בספר "להלכות ציבור "‪ .‬התנהגות‬

‫שסג‪" .‬להלכות ציבור"‪ ,‬עמ' צ"ג‪ ,‬ירושלים תשמ"ז‪.‬‬

‫שסד‪ .‬במאמרו "שבת וציונות "‪.‬‬
 ‫רכב‬
‫מופרעת זו יצרה הפצת שנאה וחינכה את חניכי הציוניזם הדתי לאותם גלויי שנאה ובוז לקברניטי עמנו‬
‫ולשלומי אמוני ישראל החרדים לדבר ה ' וההולכים לאורם ‪ .‬אין פלא איפוא ‪ ,‬כי צ ‪ .‬י קוק יהלל וישבח את ח ‪ .‬נ‪.‬‬
‫ביאליק‪ ,‬בהיותו תלמיד מובהק של "אחד העם "‪ ,‬מורם המשותף של אביו וביאליק ‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק יוצא להגן על‬
‫כבודו של ביאליק (ראה עוד על כך ביתר פירוט בפרק הבא ‪ ).‬במאמר תחת הכותרת "לשמירת כבודו של ח ‪.‬‬
‫נ‪ .‬ביאליק ז "ל"שסג‪...„ - .‬ויעמוד בפרץ למען שמירת כבודו הגדול של משוררנו הלאומי ז "ל“‪ .‬ביאליק נקרא ‪,‬‬
‫כידוע‪" ,‬משוררנו הלאומ י" של השמאל המתבולל וא ‪ .‬צ‪ .‬גרינברג היה "משוררנו הלאומי " של הימין המתבולל‬
‫כאן בארץ ‪ .‬לאן נעלם דוד המלך ‪ ,‬אשר היה ויהיה "משוררנו הלאומי " של העם היהודי ? צ‪ .‬י‪ .‬קוק משייך את‬
‫עצמו כתת‪ -‬התרבות לתנועת מפא "י וגרורותיה ‪ ,‬אשר ביאליק היה משוררה "הלאומי"‪ .‬אמנם‪ ,‬שיוך זה היה‬
‫תרבות של כנופיות הטרור‬ ‫רק מבחינה תרבותית ‪ ,‬אך מבחינה לאומנית הוא ראה את עצמו יותר כתת‪-‬‬
‫"אצ"ל" ו"לח"י"‪ .‬אם כן ‪ ,‬ביאליק‪ ,‬רואה בשבת את כלב השמירה של העם היהודי ‪ ,‬אך הוא עצמו מחלל אותה‬
‫כתלמידו של "אחד העם " וכופר בכל התורה ‪ ,‬אך‪ ,‬אצל צ ‪ .‬י‪ .‬קוק שירי ביאליק הם שיא פסג ת שירתה של‬
‫האומה‪ ,‬עפ"ל‪ .‬תפיסה הזויה זו הוא ירש מאביו ‪ ,‬אשר כתב לביאליק רכח‪( .‬עמוד ‪ )356‬שהוא "אביר שירתנו "‬
‫(יוצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שלדידו‪ ,‬שירת דוד וכל שכן שירת אבן גבירול מחווירות ליד שירתו של האפיקורוס המזוהם‬
‫חיים נחמן ביאליק) ו"משוררנו הנשגב "‪.‬‬

‫דבקותו הדתית‪-‬שבתאית מודרנית של צ‪ .‬י‪ .‬קוק בארגונים האתאיסטיים ביותר‬

‫‪ ,‬מיסודה של כת ה "דונמה"‬ ‫ראינו לעיל ‪ ,‬כי אחד מיסודותיה הטקטיים החשובים ביותר של השבתאות‬
‫בטורקיה‪ ,‬היתה ריסוקן של כל הדתות ויסוד דת משיחית חדשה על חורבותיהן ‪ .‬ראינו גם את עזרתה ליסוד‬
‫התנועה הקומוניסטית הבינלאומית ופית וחה‪ ,‬כמכשיר רב עוצמה לריסוק כל הדתות ‪ .‬כיוון שצ ‪ .‬י‪ .‬קוק הוא‬
‫ראש הגרעין הקשה של הכת השבתאית המודרנית‪ -‬הציוניזם הדתי ‪ ,‬לכן מחוייב הוא ליצור קשר הדוק עם‬
‫הקבוצות האתאיסטיות ביותר כדי ליצור ראש גשר בינן לבין הציוניזם הדתי ‪ ,‬כדי לרסק מה שיותר מהר את‬
‫היהדות וליצור דת חדשה‪ ,‬כאשר כלפי פנים הוא אמור להפגין דקדוק במצוות הן לצורכי הישרדות והן לשם‬
‫פיתוי היהודים להתבולל לתוך דתו החדשה ‪ .‬דקדוק בקיומן של המצוות לגבי צ ‪.‬י‪ .‬קוק הינו רק המלצה‪ -‬כפי‬
‫שנראה בהמשך‪ -‬כל זמן שמצוות התורה אינן מפריעות ל "חיים" הייצריים על פי המסורת של הנצרות‬
‫לחשוף את‬ ‫הפרוטסטנטית‪ .‬בניגוד לאביו ‪ ,‬אשר ידע לשמר את תדמיתו לפחות בחייו ולדאוג לכך שלא‬
‫חברותו או קשריו ההדוקים עם גופים אלו‪ ,‬הרי שצ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬עקב רדידות שכלו וכישוריו ומידותיו המושחתות ‪,‬‬
‫לא יכל להסתיר זאת ‪ .‬נתאר כאן רק שלוש דוגמאות שצז‪ .‬של ארגונים אתאיסטיים ‪ ,‬אשר צ ‪ .‬י‪ .‬קוק חבר‬
‫אליהם‪ .‬לפני קום המדינה ‪ ,‬חבר צ ‪ .‬י‪ .‬קוק דוקא למחתרת של לח "י‪ ,‬אשר בראשה עמד הא תאיסט המוצהר‬
‫אברהם (יאיר) שטרן‪ ,‬אשר סיגל לעצמו אחרי נישואיו מכמה מצוות מספר פרטים ‪ ,‬אשר לדידו מהווים רק‬
‫סמליות לאומנית ‪ .‬אמנם זאב ז 'בוטינסקי ‪ ,‬אשר בהשראתו הוקם ארגון ה אצ"ל היה אתאיסט לא קטן וגם‬
‫במותו לא רצה בנו‪ -‬פרופ' ערי ז 'בוטינסקי לומר עליו קדיש‪ .‬ז'בוטינסקי גם כתב ‪ ,‬כי כאשר תוקם המדינה ‪,‬‬
‫שומרי התורה ו המצוות בעלי הזקנים והפאות ‪ ,‬כדבריו‪ ,‬אמורים להיות אזרחים סוג ב '‪„ -‬בבית הלאומי נכריז‬
‫על אותם יהודים ‪ ,‬שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן והפיאות (=על פי הצו‬
‫השבתאי‪" -‬היה גוי בצאתך ") כעל אזרחים ממדריג ה שניה ‪ ,‬לא ניתן להם זכות בחירה “ ("הארץ"‪,‬‬
‫‪ .)22,10,1919‬אך כדי להצליח לבו לל יהודים ‪ ,‬הוא דאג להסתיר את דעותיו האתאיסטיות ואת אכזריותו ‪.‬‬
‫יאיר שטרן לעומתו ‪ ,‬ידוע היה בשנאתו ל ערכי ה תורה והיה שבתאי מודרני אדוק‪ ,‬אשר ראה במדינה את‬
‫מלכות ישראל המרוקנת מכל תוכן יהודי מלבד כמה סממנים יהודיים כפי שזה מופיע בנצרות ‪ .‬לכן צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬התחבר לארגון הלח "י‪ ,‬והיה מוכן לסכן את עצמו והחביא בביתו את הטרוריסט המבוקש שפילמן ‪,‬‬
‫אשר היה חבר כנופיית הטרור "לח"י"‪.‬‬
‫בעקבות צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אצל תלמידיו ותלמידי תלמידיו הפ כה כנופיית הטרור "לח"י" למושא הערצה בלעדי‪ .‬צעירי‬
‫החרד"ל‪ =( .‬חרדים ללאום ) סוגדים‪ ,‬במקום לאישיות תורנית‪ ,‬לאותו אתאיסט‪ ,‬מפקד לח"י אברהם שטרן‪,‬‬
‫כאשר בעלוניהם נעשה מאמץ לשוות לו תדמית מסורתית שסה‪„- .‬אך ספק אם שמר מצוות מעשיות יום יומיות‬
‫(=קרי‪ ,‬השובניזם (=לאומנות)‬ ‫ובוודאי לא הגיע לכך מסיבות דתיות אלא ממניעים לאומיים‬
‫האירופאי)‪...‬הדוקטורט שלו עסק ב "ארוס בספרות היוונית " (=נושאי הזימה בספרות זו )‪ ,‬נושא שרחוק מאד‬
‫מעולמם של הכתומים (=הפרוטסטנטים)‪...‬גם לח"י עצמה‪...‬לחמו בה קומוניסטים ‪ ,‬בוגרי קיבוצים אתאיסטים‬

‫שסה‪ .‬עלון "מעייני הישועה "‪ ,‬כ"ה שבט תשס"ח‪.‬‬

 ‫רכג‬
‫מובהקים לצד בחורי ישיבות ממאה שערים (=שכמעט כולם פרקו אז עול מצוות‪ ).‬וחניכי הציונות הדתית “‪.‬‬
‫מושא הערצה זה בא לידי בטוי אצל „תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות ‪...‬בקיאים עד לפרטים בתולדותיהם‬
‫(=של חברי לח "י) ותולים בבתיהם את תמונותיהם (=במקום את תמונותיהם של גדולי ישראל‪ .).‬וההפתעה‪,‬‬
‫יש לא מעט "אברהם–יאיר" זאטוטים‪ ,‬ואפילו עם פיאות ‪ ,‬ודוקא הדתי לאומי ‪...‬הם עמדו ‪...‬בחרדת‬
‫קודש‪...‬מסביב לחלקת הקבר ‪...‬ושרו ברטט "חיילים אלמונים " ( =המנון ה "לח"י" שחיבר שטרן ‪...).‬בעל‬
‫פה‪...‬מרגישים זה שנים בני הנוער הדתי לאומי ‪ ,‬כי זו דמות לחקוי ‪ ,‬להערצה ולהזדהות “‪ .‎‬בכך הם הולכים‬
‫בעקבות צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ואביו שכתב ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬כי יש להעריך את הפושעים והרשעים הגדולים ביותר ‪,‬‬
‫הרבה יותר מאשר את גדולי ישראל ‪ ,‬בתנאי שהם מחוייבים לערכיה של משיחיות השקר השבתאית ‪-‬‬
‫מודרנית‪.‬‬
‫בראיון עם אהרון אמיר תיג‪ ,.‬עורך "אלף"‪-‬בטאון התנועה הכנענית‪ -‬אתאיסטית‪ ,‬הוא מגלה ‪ ,‬כי הוזמן על ידי צ‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק לפגישה עמו ‪ ,‬ואחריה ביקש צ‪ .‬י‪ .‬קוק להיפגש עימו כל חודש ‪ ,‬וכך נפגשו כשלוש שנים ‪ .‬הוא גילה לו ‪,‬‬
‫כי הוא קורא בקביעות את בטאונו והדגיש בפניו מדי פעם את‬
‫נקודות הזיקה והסמיכות בין תפיסתו השבתאית מודרנית לבין‬
‫בבטאונה של תנועה אתאיסטית‬ ‫הרעיונות המובעים‬
‫ומיליטנטית זו ‪ .‬הוא אף העיר מדי פעם הערות על אמירות‬
‫ורעיונות‪ ,‬אשר הובעו בה‪ .‬כאשר שמע‪ ,‬כי מתארגנת התנועה‪-‬‬
‫"הליגה נגד כפיה דתית "‪ ,‬שמח מאד וביקש מיד להצטרף‬
‫‪ .‬הוא היה ראשון‬ ‫אליה ואף נתן לה מיד תרומה נדיבה‬
‫התורמים וקיבל על סך תרומתו את הקבלה מספר ‪ .1‬לאחר‬
‫זמן מסויים נפרד בצער מתנועה אנטישמית זו מטעמי‬
‫קונספירציה‪ ,‬עקב הפרסום הגדול שניתן לעו בדה שהוא מתחבר לתנועה אנטי דתית (שם)‪ .‬הוא גם הזמין‬
‫את יו"ר רצ (לימים מר"צ) שולמית אלוני לחדרו‪ ,‬ושם בתמונה נראה כיצד הוא שותה בצמא את דבריה ‪.‬‬
‫קל מאד לברר מהן דעותיו וכיצד הוא מעצב את הדת שלו כתת תרבות ‪ ,‬כיוון שהוא מתיייחס לכתביו של‬
‫הרצל וכותב שסו‪„– .‬אנשים כתבו על הרצל שהיה אפיקורס ‪ ,‬קראתי הרבה כתבים שלו בגרמנית או מתורגמים‬
‫לעברית‪...‬רובם ככולם ולא מצאתי שהיה אפיקורס ‪...‬יש כמה ביטויים של אמונה ‪ ,‬אבל לא מצאתי ביטויים‬
‫של אפיקורסות בכתבי הרצל ‪ .‬כך עובדה‪.“...‬‬
‫בתורה‪ ,‬אשר חינך את בניו‬ ‫מכיוון שידוע וגם ראינו לעיל ‪ ,‬שהרצל לא רק שהיה אפיקורס אלא גם כופר‬
‫לנצרות ונקבר על פי בקשתו בבית קברות נוצרי ‪ ,‬וצ‪ .‬י‪ .‬קוק לא "מצא" דברי אפיקורסות אצל הרצל ‪ ,‬המסקנה‬
‫הישירה היא ‪ ,‬כי דעותיו של הרצל תואמות לדעותיו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק בכל הנושאים הבסיסיים ביהדות ‪ ,‬כשהוא‬
‫מכריז על עצמו בלא להרגיש שהוא גם כן כופר כמוהו‪ ,‬אך לדידו יש לקיים יותר מצוות כדי שהעם לא יתבולל‬
‫כדברי "אחד העם "‪ .‬בכלל הדברים שכתב הרצל ‪ ,‬כפי שראינ ו לעיל ‪ ,‬מובעת הזדהותו עם הגדרתו של‬
‫לאלוקים היא כפירה‪ -‬השקפה אליל ית‬ ‫שפינוזה לגבי המהות האלוהית ‪ .‬כיוון שדעת שפינוזה בקשר‬
‫קפב‪.‬‬
‫פנתאיסטית‪ -‬ממילא גם צ ‪ .‬י‪ .‬קוק כופר באלוקים ‪ .‬ראינו לעיל ‪ ,‬כי אחד מבאי ביתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק תלש‬
‫מספר דפים בהם ישנה התי יחסות של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי דעותיו של שפינוזה ‪ .‬ניתן כעת להבין את הסיבה ‪,‬‬
‫והיא משום שהוא עצמו סבר שהגדרת האלוקים היא כשפינוזה ולכן תלש מאן דהוא (יתכן שבנו או חתנו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עשו זאת ‪ ).‬דפים אלו ‪ .‬ד‪ .‬בן גוריון היה גם כן חסיד נלהב של שפינוזה ‪ ,‬אך אותו דן צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫משום מה כאפיקורס שסז‪..‬‬
‫ראינו לעיל ‪ ,‬כי אביו ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כחלק מהתת‪ -‬תרבות השבתאית המודרנית מאמץ את המושג "התחיה"‬
‫לגבי עליית היהודים ארצה ‪ ,‬בכך הוא כופר בעיקר הי "ג‪ ,‬מי"ג עיקרי האמ ונה של הרמב "ם‪ .‬זוהי גם דוגמה‬
‫מעניינת של שימוש בלשון הדו משמעית הקונספירטיבי ת‪ ,‬אשר כל כך חביבה על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ועל בנו‬
‫כתלמידים מובהקים של "אחד העם "‪ .‬לו היו שואלים את אביו על כך ‪ ,‬יתכן שהיה מיתמם ועונה ‪ ,‬כי הוא‬
‫מתכוון רק לבטוי מושאל של "תחיית המתים"‪ ,‬אך בנו‪ ,‬שעליו לטענת הקוקיסטים הוא כל כך סמך‪ ,‬מגלה את‬

‫שסו‪" .‬שיחות הרב צבי יהודה"‪ ,‬הרב שלמה ח‪ .‬הכהן אבינר ‪ ,‬הוצ' עטרת כהנים‪ ,‬ירושלים ‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬
‫שסז‪" .‬בשבע"‪ ,13.2.03 ,‬עמ' ‪.20‬‬
 ‫רכד‬
‫דעתו של אביו במלוא מערומיה מתו ך חוסר שפיותו ‪ .‬במכתב‪ ,‬אשר כתב בחודש טבת תשל "טשסח‪ ,.‬הוא‬
‫מכתיר את מכתבו בכותרת "למצוות פדיון שבויים ותחיית המתים" שם הוא מיד מסביר‪ ,‬כי כוונתו ל"מהלך‬
‫(לפני תחיית‬ ‫תחיית עמנו וארצנו "‪ .‬ועל כך נענה ונאמר כי אנו מאמינים בני מאמינים כי התחיה הראשונה‬
‫המתים הכללית ) תתרחש לפני בנין בית מקדשנו ‪ ,‬כאשר יקומו ממש המתים מתוך קברותיהם ויקומו אלה‬
‫אשר התאבלו כל חייהם על חורבן בית מקדשנו ‪ ,‬כמובא בסוף מסכת תענית ו עוד מקורות שסט‪ ,.‬אך ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק ובנו צ ‪ .‬י‪ .‬כופרים גם בעיקר זה ואחרי מכבסת מילים ‪ ,‬משייכים את מושג "תחיית המתים "‪ ,‬תוך כפירה‬
‫בחז"ל וב "ראשונים"‪ ,‬לתהליך העליה לארץ והקמת מדינת שמד ‪ ,‬כתת‪-‬תרבות של המתבוללים בארצנו ‪.‬‬
‫תלמידיו הוסיפו חטא על פשע וניסו לטשטש כפירה זו‪ ,‬באומרם‪ ,‬כי גם הגר "א סבר כך ‪ ,‬וזאת על ידי ציטוט‬
‫קטע עמוק בקבלה ‪ ,‬המופיע ב "ליקוטי הגר "א"‪ ,‬אך שם המדובר הוא על מיתה ותחיית המתים של "עצמות"‬
‫תלמידי חכמים בעולמות עליונים ‪ ,‬הנמצאים בארצות החיים של ארץ ישראל של מעלה ‪.‬‬
‫קיח‪.‬‬
‫‪,‬כי הוא‬ ‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק גם מתגלה כשבתאי מודרני מוצהר‪ ,‬כאשר הוא מסכים למה שכתב הרצל על עצמו‬
‫שבתאי צבי ‪ .‬הרצל גם כתב שע‪„-.‬אין אומתנו אומה אלא באמונתה “‪ .‬ב"אמונה" זו‪ ,‬כוונתו היא כפי שכתב‬
‫שפינוזה לגבי אמונתו האלילית ‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק כותב על כך שם‪„ -‬אבל ענין "בתורתה" קרוב לענין "באמונתה"“‪.‬‬
‫הוא גם כותב שם‪„ -‬כתבתי רשימה קצרה ב"הצופה" בשם "להצדיק הצדיקים"שפד‪ .‬על הרצל ונורדאו“‪.‬‬
‫הרצל כותב (ראינו לעיל ‪ ,‬כי כתיבת חיבור זה על ידי הרצל עצמו מוטלת בספק ‪ ).‬ב"מדינת היהודים "שעא‪- .‬‬
‫„האם יהיה לנו באחרונה גם שלטון דת ? לא! האמונה (=על פי שפינוזה ) היא הקשר המאחד אותנו ‪ ,‬אך‬
‫המדע עושה אותנו לאנשים חופשים “‪ .‬אם לדידו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק "תורתה" קרוב לעניין "באמונתה"‪ ,‬אשר לדידו‬
‫של הרצל‪ ,‬אמונה זו נמצאת מחוץ לדת ‪ ,‬זה אומר ‪ ,‬כי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק סובר ‪ ,‬כי התורה שלו עצמו נמצאת מחוץ לדת‬
‫כלשהי‪ ,‬ודאי שלא ב "דת" היהודית‪ ,‬אלא באמונה האתאיסטית של הרצל ‪ .‬זה אומר גם ‪ ,‬כי לצ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כל‬
‫תורתינו על מכמניה ‪ ,‬יש לפרשן אותה על פי הגישה הפנ תאיסטית של שפינוזה ‪ ,‬אשר היא כדלעיל ‪ ,‬אמונת‬
‫הרצל‪ .‬אם כן ‪ ,‬צ‪ .‬י קוק כופר בכל י "ג עיקרי האמונה של הרמב "ם‪ ,‬ורק לצורכי הקונספירציה ההפכפכנית‬
‫השבתאית‪ ,‬הוא צריך להדגיש מפעם לפעם ‪ ,‬על ידי הצהרות מטעות ‪ ,‬המורות על הה פך מכך ‪ .‬לגבי מוסד‬
‫ה"רבנות הראשית"‪ ,‬מציין שם הרצל‪„ -‬כל נדנוד מחשבה של כוהניו לייסד שלטון דת ‪ ,‬נפר בראשיתו‪ .‬אנו נדע‬
‫לכלוא אותם בתחו ם בתי כנסיות ‪ ,‬אבל לא להם לחוות דעה בענייני מדינה ‪...‬כי התערבותם תהיה לנו‬
‫למכשול“‪ .‬אם כן ‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מחוייב ‪ ,‬על פי הצהרתו‪ ,‬גם למשפט אנטישמי זה ‪ ,‬אך ע ל פי הטקטיקה‬
‫ההפכפכנית שלו ‪ ,‬הוא יצטרך להתקומם נגד המעשים ברוח זו ‪ ,‬אשר ננקטו על יד י המדינה השבתאית‪-‬‬
‫המודרנית בארץ‪.‬‬
‫יש לציין ‪ ,‬ש"ניסור" מלאכותי זה בין פסיקה הלכתית שבין אדם למקום לבין פסיקה הלכתית שבין אדם‬
‫לחבירו ברמת הפרט ‪ ,‬הציבור וכלל האומה ‪ .‬יסודו בהצהרות המחאה של מייסד הנצרות החדשה‪ -‬מרטין‬
‫לותר‪ " .‬ניסור" זה מאמצים ראשי הציוניזם הדתי כתת‪ -‬תרבות בכל ליבם בצורה מדוייקת ‪ ,‬כגון מה שכתב י ‪.‬‬
‫ל‪ .‬פישמן‪-‬מימון‪ ,‬ממייסדי "המזרחי"שלד‪ .‬ואמר מזכ"ל "בני עקיבא" לשעבר בכינוס לביאתעט‪..‬‬
‫הרצל ה "צדיק" גם לא מל את בנו ‪ ,‬אשר התנצר לאחר מותו של הרצל ‪ ,‬אך לגבי ה "סופר" ברדיצ'בסקי הוא‬
‫כותבשעב‪„ - .‬הוא הגרוע שבכולם ‪ ,‬מתוך פראות שנאתו "התקדם" עד כדי לא למול את בנו‪ ,‬אשר אח "כ שגדל‬
‫(=בנו) סידר לעצמו מילה באומרו כי הוא רוצה להיות כמו כל היהודים “‪ .‬אם כן ‪ ,‬בנו של הרצל‪ -‬הנס‪ ,‬לא רק‬
‫שלא מל את עצמו ‪ ,‬אלא אף התנצר ואביו לא רצה למולו גם כאשר הפך לראש תנועת הציוניזם (לפי עדות‬
‫בנו‪ .).‬אם כן ‪ ,‬זה מעיד כי "פראות שנאתו " של הרצל לאמ ונה‪ ,‬לתורה ו לעם י שראל גדולה יותר משל‬
‫ברדיצבסקי והוא נקרא אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק "צדיק"‪ .‬נראה‪ ,‬כי זה עוד ג ילוי של אי‪ -‬שפיות דעתו ולא רק כפירה‬
‫בתורה ובי "ג העיקרים ‪ .‬הוא כותב על "אחד העם "שעג‪„ - .‬שגם אחד העם לא יכל לסבול אותה (=את שנאתו‬
‫של ברנר לתורה ודת ‪ ).‬ופסק הלכה למנוע ת מיכה כספית מהשבועון הפועל הצעיר מפני דברי הכפירה‬
‫המחוצפים של ברנר שנתפרסמו שם ובאחרונה בהתקרבותו והתרשמותו נתגלו בו הרהורי תשובה “‪ .‬צ‪ .‬י‪.‬‬

‫שסח‪" .‬להלכות ציבור"‪ ,‬עמ' קע‪.‬‬

‫שסט‪" .‬תלמוד ירושלמי"‪ ,‬מס' קידושין ‪ ,‬סוף דף מא‪ ,‬תדב"א‪ ,‬פרקים ג‪ ,‬ה וכן ב"ראשונים"‪ ,‬כגון הריטב"א מס'‬
‫ר"ה (טז‪ ):‬ומס' תענית (ל‪ ):‬ועוד‪.‬‬
‫שע‪" .‬ספר הימים" א' ‪" , 57‬לנתיבות ישראל"‪ ,‬א' מא‪.‬‬
‫שעא‪" .‬מבחר כתבי הרצל"‪ ,‬עמ' ‪85‬‬
‫שעב‪" .‬גדול שימושה"‪ ,‬ח"ב סי' פ'‪ ,‬הוצ' ירושלים‪ ,‬תשנ"ב‪.‬‬
‫שעג‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,75‬סי' עט‪.‬‬
 ‫רכה‬
‫קוק הופך את "אחד העם" לפוסק הלכה‪ ,‬אף שהיה מודע לכך שעד‪ .‬כי–„אחד העם הוא הבונה ומנסח הכפירה‬
‫שעה‪.‬‬
‫‪-‬‬ ‫בתורה ובנותן התורה ומשה רבינו “‪ .‬מאידך‪ ,‬על גדול תלמידי "אחד העם "‪-‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬הוא ממליץ‬
‫„אם ללמוד סגנון ‪ ,‬יותר כדאי מביאליק “‪ .‬ובכלל‪ ,‬לדעתושעו‪„ -.‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק היה ת "ח שנתקלקל במעשה‬
‫(=קיום מצוות ) על ידי השפעת "אחד העם" וברוח נשאר קשור לתורה‪ ,‬רחים רבנן ו מוקיר רבנן ודבק בתורה‬
‫ומכריז בעצמו ש הוא מאמין בכל תוקף‪ .“...‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק שוב מנכס לעצמו את התפיסה הכפרנית של הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬שכבר "אחד העם " אימץ אותה‪" -‬דתי בלב "‪ .‬כמו כן הוא כותב שעז‪ .‬על ביאליק כי‪„ -‬לשירה שלו‬
‫חלק גדול בהתעו ררות התחיה הלאומית ‪ ,‬בשמירת המצוות היה מקולקל “‪ .‬ממילא כל דברי הכפירה של‬
‫ביאליק לדידו הם "תורה"‪ .‬ניתן לראות במקבץ פנינים זה של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק את כל אישיותו‪ -‬מבולבל‪ ,‬סותר את‬
‫עצמו‪ ,‬בלתי שפוי וכופר בתורה וסבור כמו הרפורמים כי גם בלא קיום מצוות ניתן להיות יהודי מאמין בתורה ‪,‬‬
‫במצוותיה ובעיקריה ‪.‬‬
‫אין ספק בכך כי אהדתו העצומה של צ‪ .‬י‪ .‬קוק לח "נ ביאליק נבעה לא רק משום שאביו העריץ אותו ‪ ,‬אלא גם‬
‫מכך שח "נ ביאליק עצמו ‪ ,‬היה שבתאי מודרני מושבע‪ .‬דבר זה ניתן גם לאשש בסימוכים רבים ‪ .‬נביא את‬
‫המקורות לכך מתוך ספרו של ש ‪ .‬ורסס "השכלה ושבתאות " (עמ' ‪ ,)260-1‬שם מובאים גם כל פרטי‬
‫הביבליוגרפיה‪„-‬מעל דפי הירחון "השחר"‪ ,‬פורסמו עתה גם דברי הקדמה מטעם הוצאת הספרים‬
‫"מוריה"‪...‬אלה הם דברי ח "נ ביאליק עצמו מבעלי הוצאת "מוריה"‪...‬על אודות ימי התנועה השבתאית ‪:‬‬
‫נאמר עתה ‪ ,‬שהם "מצויינים ונפלאים כל כך עד שככל היותם קרובים אלינו בזמן ‪ ,‬יש שהן נראים לנו כדברי‬
‫חזון ואגדה מני קדם ‪...‬אנו עומדי ם לפניהם משתאים ומוכי תימהון "‪...‬על ההתעוררות המשיחית שכבשה את‬
‫העם מתוארת עתה ‪...‬אשר "כבשה לה לאט לאט כמעט את רוחות כל העם ותהפוך לו לב אחד‪ .‬ובימי ש "צ‬
‫היתה פתאום לרוח פרצים עזה‪ ,‬סערת אש ולהבה שאחזה בכל פ נות בית ישראל ותלהטהו מסביב "“‪ .‬כן‬
‫קובל ביאליקשם‪...„- .‬על המצב של אי‪ -‬ידיעה השורר עדיין בקרב העם אשר לקורותיה של תנועה משיחית זו‪-‬‬
‫"מלבד דברי אגדה קטועים ושמועות פורחות באויר אין יודע מאומה ‪ ."...‬על דעותיו האוהדות של ביאליק‬
‫‪ ,‬ללא‬ ‫בעניין התנועות המשיחיות לגילוייהן ‪ ,‬אנו מקבלים מושג ישיר יותר מתוך דבריו שנאמרו בפומבי‬
‫‪ 20‬בנובמבר ‪ ,1917‬לרגל‬ ‫הסתר‪-‬פנים‪ .‬הכוונה היא לנאומו של ביאליק באסיפת ההמונים באודיסה ב‪-‬‬
‫הצהרת בלפור ‪ ,‬נאום זה ‪ ,‬שלא הושם לו לב ושלא נכלל במהדורת "דברים‪-‬שבע"פ"‪ ,‬מצטרף באורח טבעי‬
‫למגמת הדברים אשר באותה הקדמה לספרו של כהנא ‪ .‬וכך נאמר בו במפורש שעח‪" - .‬נזכיר נא ברגע זה‬
‫לברכה את כל בעלי החלומות שלנו שנפלו תחת משא חלומותיהם ‪ :‬נזכיר לברכה את כל משיחי השקר ‪ ,‬החל‬
‫מבר‪-‬כוזיבא וכלה בשבתאי צבי ‪ .‬נסיונותיהם לא הצליחו ‪ ,‬אבל הם טפ חו בנפש האומה את תקוות הגאולה "“‪.‬‬
‫אנו נענה ונאמר לשוטה זה ‪ ,‬כי על אף כל משיחי השקר אשר גרמו להרג המוני של יהו דים והמיטו חורבן פיזי‬
‫ורוחני על העם היהודי ‪ ,‬בכל זאת ריחם עלינו אלוקים ונתן לנו הצהרה זו ‪ ,‬אלא שביאליק ור' א‪.‬י‪ .‬קוק‬
‫ושכמותם קלקלו הארת פנים זו ‪ ,‬כפי שהתבטא אז מרן "החפץ חיים "‪ ,‬כי נראה כעין עב קטן בשמים ‪ ,‬אלא‬
‫שהוא בטוח שהציוניסטים יקלקלו גם הארת פנים זו ומשיח צ דקנו לא יגיע ‪ ,‬כפי שאכן קרה ‪ ,‬אשר מאז ועד‬
‫ימינו נהרגו מיליוני יהודים בארץ ובגולה ועדיין נשפך כאן בארץ דמם כמים ואנו עומדים תחת איומים אשר‬
‫לא היו מעולם בהיסטוריה של העם היהודי (כולל איום גרעיני ) ועדיין אנו בגלות האיומה ביותר‪ ,‬בידי אנשים‬
‫מזרע ישראל ‪ ,‬אשר הטיפו לריסוקו של העם היהודי והפיכתו לעם אחר ("יהודו‪-‬פרוטסטנטי") וכך הם קראו‬
‫גם לעצמם‪ -‬חילונים‪ ,‬אשר פירושו בארמית "עם אחר " [ דברים (כח‪,‬לב)] כפי שתרגם יב "ע את הפסוק "בניך‬
‫ובנותיך נתונים (=בגימטריא ציונֺת) לעם אחר"‪"-‬לעם חילוני"‪.‬‬
‫שבתאי צבי ‪ ,‬כידוע‪ ,‬ביטל את ההפטרה בתשעה באב ואילו צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כשבתאי מודרני נאמן‪ ,‬הולך בעקבותיו‬
‫ורואה בהפטרה זו פסוקים שכבר אינם רלוונטיים לתקופתנו שעט‪„-.‬בשעת ההפטרה בתשעה באב בירמיה‬
‫"אין ענבים בגפן ואין תאני ם בתאנה ‪..."...‬ואמר ב "ה היום יש ענבים בגפן ויש תאנים בתאנה “‪ .‬הוא הולך‬
‫בעקבות "פסקו" של אביו ער‪( .‬ח"ג‪ ,‬תתע"א) וגם כן "פוסק"שפ‪ ,.‬כי כיום זה "קץ המגולה " המופיע במס '‬

‫שעד‪ .‬שם‪ ,‬סי' ע"ז‪.‬‬

‫שעה‪ .‬שם‪ ,‬ח"א‪ ,‬סי' ק"ס‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬
‫שעו‪ .‬שם סי' ע"ה‪ ,‬עמ' ‪,74‬‬
‫שעז‪ .‬שם‪ ,‬סי' ע"ו‪.‬‬
‫שעח‪ .‬התפרסם בשבועון "העם"‪ ,‬ב' (‪ ,)1918‬גליון ‪ ,1-2‬עמ' ‪.29‬‬
‫שעט‪" .‬גדול שימושה"‪ ,‬ח"ב עמ' כט‬
‫שפ‪ .‬שם ח"א עמ' כט‬
 ‫רכו‬
‫סנהדרין (צח‪ ,).‬כי שם נאמר „אם ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה לעם ישראל שקרבו לבוא ‪ ,‬אין לך קץ‬
‫מגולה מזה ‪ ,‬ואלו דברים מפורשים “‪ ,‬אלא ש העם הארץ והכופר הזה כאביו "שכח"‪ ,‬כי חז "ל ברוח קדשם‬
‫ידעו כי יקום כופר כמוהו והם כתבו שפא‪ .‬מהי לדעת רוח קדשם „פירותיה בעין יפה “‪ ,‬ושם מדובר למשל על‬
‫חיטה בגודל של „שתי כליות של שור הגדול “‪ .‬וכן „ואין לך כל ענבה וענבה שאין ב ה שלשים גרבי יין “‪,‬‬
‫הגרצ"פ גם כתב ברוח דברים אלו על ה "קץ המגולה "‪ ,‬אך לא בצורה כה קיצונית ("צבי ישר אל"‪-‬דברים‬
‫בעתם‪ ,‬עמ' שכט)‪ ,‬אך לשבחו יאמר שבסוף ימיו חזר בו אחרי מה שראה שאנו נמצאים כעת בעומק הגלות‬
‫ולא בתחילת הגאולה ‪ ,‬כפי שסיפרו צאצאיו וכן שצדק הגרי "ח זוננפלד בכל מלחמתו נגד ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬צבי‬
‫יהודה קוק גם הורה לחסידיו לעבור על דברי ה "שו"ע" ולהפסיק לקרוע ע ל ירושלים ועל המקדש ‪ ,‬לגבי מי‬
‫שרואה אותם בהפרש של שלושים יום תמז‪ 31.7.09( .‬עמ' ‪ .)14‬וכן הורה הראביי שלמה גורן והראביי אברהם‬
‫שפירא לגבי ירושלים תמז‪ 31.7.09( .‬עמ' ‪ .)14‬הוא כותב בהמשך דבריו שפא‪ .‬שם בקשר להרצל‪„-‬מצאתי צורך‬
‫לפרסם זאת ‪ ,‬כי יש דתיים (=לא דתיים אלא יהוד ים חרדים ) שחושבים שמצוה לקטרג“‪ ,‬אך הוא עצמו‬
‫מקטרג‪ ,‬משמיץ‪ ,‬מחרף ומגדף עשרות אנשים וגופים אשר אינם מתיישרים עם הדת השבתאית מודרנית‬
‫אשר יצר אביו‪ ,‬כפי שניתן לראות ב "שימושה של תורה " ו"להלכות צבור"‪ ,‬ורואה בקטרוג והשמצה מצוה ‪ ,‬תוך‬
‫זריעת שנאת חינם אדירה‪ ,‬כאביו בזמנו‪ ,‬ו"מוצא" לכך מקורשפב‪„-.‬רבינו הגדול הרמב "ם ז "ל לימדנו "לשבח‬
‫הטובים ולגנות הרעים "“ ומיד ממשיך לתקוף ולהשמיץ יהודי "ישר" כהגדרתו‪„ -‬חרפה ובושה היא ליהודי‬
‫ישר כשמופיע ברבים‪ ,‬ומכבד ותובע יחס כבוד אל המומר הידוע ‪.“...‬‬
‫הוא ממשיך שם שפג‪ .‬הלאה בשקריו ביחס להרצל ‪ ,‬וכותב‪„ -‬המגלח זקנו בתער עובר בחמישה לאוים והנה‬
‫הרצל שמר על זקנו ולא עבר עליהם “‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק משקר כאן שוב שקר גס ‪ ,‬כי הוא יודע שהרצל מגדל זקן לא‬
‫משום לאוים אלו ‪ ,‬אלא משום שז ה היה אז באופנה וכופרים גדולים כ ברנר‪ ,‬א‪ .‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬ומקס נורדאו שחי‬
‫עם נוצריה וכו' גידלו זקן עב ות אף שהיו שונאי תורה מובהקים ‪ .‬על שר החוץ האמריקאי דאז ‪ ,‬הנרי קיסינג'ר‪,‬‬
‫הוא כותב שפג‪„- .‬הרי הוא מומר ומשומד ‪ ,‬גם מבלי התלות בזריקת מימי הטומאה של כומר נוצרי “‪ ,‬וזאת כיוון‬
‫שהוא נשוי לגויה ‪ ,‬וכל זאת משו ם שהוא בעד החזרת שטחים ‪ ,‬אך הרצל‪ ,‬אשר בעצמו הכניס עץ אשוח לביתו‬
‫ביום הטומאה הנוצרי והכניס נוצריות לביתו לחנך את ילדיו לנצרות וקיווה שהם עצמם יתנצרו ותמך בנישואי‬
‫תערובת וביקש להיקבר ואכן נקבר בבית קברות נוצרי ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬עליו הוא מגן‪„ -‬חס וחלילה לומר‬
‫עליו שהוא אפיקורס “‪ .‬כל זאת רק משום שהוא רצה למצוא פתרון מדיני ליה ודים באוגנדה או ארגנטינה ‪,‬‬
‫אשר מתאים לשאיפות התנועות הנוצריות‪ -‬מילנאריות ו לדת השבתאית מודרנית של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬בדברים אלו‬
‫יש מעבר לכפירה ואפיקורסות אצל צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬יש כאן טירוף וחוסר שפיות ‪ ,‬כפי שקונן עליו אביו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫בפני הגאון ר "י אריאלי ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬מקס נורדאו חי עם גויה (וגם היה עם זקן גדול )‪ ,‬אך כיוון שהוא‬
‫היה מראשי הציוניזם השבתאי כותב עליו צ‪ .‬י‪ .‬קוק שפד‪„-.‬אבל הוא היה בעל תשובה במלוא מובן המילה ‪,‬‬
‫אחרי מות הר צל פנו אליו שהוא יקבל נשיאות לציונות והוא דחה את זה באומרו שיש לו כתם בחייו משום‬
‫אשתו הגויה “‪ .‬נורדאו לא אמר שיש לו "כתמים"‪ ,‬אך סירב למלא את מקומו של הרצל ‪ ,‬משום שיחבל בצורה‬
‫זו בטקטיקה השבתאית של משיכת יהודים לעבר התבוללות ‪ ,‬כי ההסואה שלו פגומה ‪ ,‬כאשר ידוע כי הוא חי‬
‫עם פרוצה גויה ‪ .‬כידוע‪ ,‬נורדאו סירב לבקשת אשתו להתגייר ‪ ,‬כדי שהוא יוכל להיהפך לראש ההסתדרו ת‬
‫הציונית‪.‬‬
‫במכבסת המילים של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬גם מתבולל כד "ר מקס נורדאו הופך להיות "בעל תשובה " ועוד "במלוא מובן‬
‫המילה"‪ ,‬כי הוא חי עם גויה וזה עוזר לו להיות שבתאי והוא רואה בכך דבר מתאים לעקרונות השבתאיים‬
‫של ביאה על עריות וכו ' ולכן מגיע לו צל "ש‪ ,‬אך קיסינג 'ר‪ ,‬אשר חי עם גויה לא משום עקרונות השבתאות‬
‫(לדעתו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק אך לא לדעתו של קיסינג 'ר‪ ,‬אשר לדעתו הוא כבר יכול לממש את השבתאות ברמה‬
‫'ר השמצות‪„ -‬אדם קטנוני‪ ,‬גורנישט‬ ‫גבוהה יותר ‪ ,).‬לכן‪ ,‬לשיטת צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ניתן לומר על קיסינג‬
‫שפה‪.‬‬
‫‪-‬‬ ‫(=כלומניק)‪...,‬משוגע“שפג‪( .‬עמ' ‪ .)37‬כל זאת אפילו שהרצל עצמו מצדיק את נורדאו וכותב לו‬
‫„החששות שלך בנוגע ליחסי חוגי הקנאים שלנו אל נישואי תערובת שלך הם אולי מופרזים ‪ .‬אני אינני מאמין‬

‫שפא‪ .‬מס' כתובות (קיא‪ ):‬וכן במס' ברכות (מד‪ ).‬הובא‪ ,‬כי בימי ר' יוחנן כל תאנה שקלה כחצי ק "ג‪.‬‬
‫שפב‪" .‬להלכות צבור" סי' סט‪ ,‬עמ' סט‪.‬‬
‫שפג‪" .‬להלכות ציבור" עמ' ע'‬
‫שפד‪" .‬להצדיק צדיקים"‪" ,‬הצופה" כ"ח תמוז תשל"ד‪.‬‬
‫שפה‪" .‬זכרונות נורדאו"‪ ,‬מקס נורדאו‪ ,‬עמ' ‪.108‬‬
 ‫רכז‬
‫שאפשר להוכיח אותך על כך ‪...‬הרי בודאי לא היה נבצר מאזרח יהודי ‪ ,‬כלומר אזרח המדינה היהודית ‪ ,‬לשאת‬
‫נכריה בת חו"ל‪ .‬על ידי נישואי ן אלה היא תהפך ליהודי ה מבלי לשים לב לדתה‪.“...‬‬
‫אם כן ‪ ,‬הרצל כותב‪ ,‬כי הבעיה של נורדאו היא ‪ ,‬לא משום "כתמים"‪ ,‬כדברי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא משום טעמי‬
‫קונספירציה אשר בצורה זו יהיו לו בעיות עם ה "קנאים" כי הוא לא יוכל באופן זה לשכנעם לבוא לאוגנדה‬
‫ושם לנצר אותם ו ‪/‬או להתבול ל‪ .‬אך צ ‪ .‬י‪ .‬קוק אינו יודע כלל לשקר ‪ ,‬כי מעולם הוא גם לא ידע לדבר אמת ‪,‬‬
‫אלא בכל רגע נתון כל ניסוח שקרי שיסתדר עם תפיסתו השבתאית הופך להיות לדידו עובדה אמיתית ‪ .‬אין‬
‫לו בעיה גם לשקר ולומר על נורדאו שהוא "בעל תשובה "‪ ,‬אף ש"בעל תשובה" הוגדר היטב ב "ראשונים"שפו‪-.‬‬
‫„השב חטא‪ ,‬חטא קטן במצות לא תעשה ‪ ,‬שאין בה כרת ואחר כך החטא ההוא והדומה ‪...‬ובשב כזה ארז"ל‬
‫במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ‪ .“...‬אם כן ‪ ,‬רק השב מחטא קטן כזה ע ם‬
‫כל תנאיו נקרא בעל תשובה ‪ ,‬אך ל צ‪ .‬י‪ .‬קוק השבתאי המודרני‪ ,‬לגבי אדם המסונכרן עם יעדיה של‬
‫השבתאות המודרנית והנצרות הפרוטסטנטית בצורה קיצונית ‪ ,‬ניתן לבצע מכבסת מילים ‪ ,‬כשיטת רבותיו‪-‬‬
‫"אחד העם "‪ ,‬ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק ו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולצקת בה משמעות קיצונית הפוכה ‪ .‬לדידו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אם מטרת‬
‫נורדאו היא לא לחבל בארגונם המשותף‪-‬השבתאות הבינלאומית ‪ ,‬והוא מוכן להקריב את תאוות הכבוד ‪ ,‬כדי‬
‫שניתן יהיה לרסק את העם היהודי ולבולל אותו ‪ ,‬מגיע לו להיקרא "בעל תשובה "‪ .‬ומה הוא החטא ? החטא‬
‫הוא שתאוותו הבהמית של נורדאו לחיות עם גויה‪ ,‬הכריעה את הציווי השבתאי העליון‪ -‬הקונספירציה‪ ,‬האומר‬
‫כי כלפי חוץ יש להיראות כיהודי כאשר נמצאים בשיא המאב ק לשמד את העם היהודי‪.‬‬
‫תפיסות הזויות אלו של הערצה למחריבי העם היהודי מופיעות גם בכתבי אביו ‪ ,‬אשר תלמידי תלמידיו ‪,‬‬
‫מאוחר יותר ‪ ,‬יצטרכו להתפתל ולהסביר תוך כדי סתירות עצמיות את התנהלותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬במקום‬
‫אחד‪ ,‬כאשר זה נוח להם ‪ ,‬הם יכתבו שהדברים שלו אף שנכתבו ע ל פי הקבלה ‪ ,‬נכתבו בצורה פשוטה כדי‬
‫שכל אחד יוכל להבינם ‪ ,‬כפי שכתב ש ‪ .‬אבינרשפז‪( .‬גליון ‪ )721‬וכאשר זה לא יהיה נוח לו יכתוב ש ‪ .‬אבינר‬
‫להפךשפז‪ 20.8.09 ( .‬גליון ‪„ - )731‬מרן הרב לא כתב דוקא לציבור הרחב ‪ ,‬אלא בעיקר לעצמו מעין יומנים‬
‫רוחניים אישיים בשטף של רוח הקודש“‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא על פי המקורות ‪ ,‬אלא לפי מצבי רוחו ‪ ,‬אשר נתפסים על‬
‫ידי חסידיו‪ ,‬מתוך מגלומניה ‪ ,‬כרוח הקדש‪.‬‬
‫שמא‪.‬‬
‫שהוא טוען "אני ההמשך האבסולוטי‬ ‫חוסר שפיותו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלית כאן מפן נוסף ‪ ,‬כי ראינו לעיל‬
‫של אבא "‪ ,‬ואילו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כתב הפוך לחלוטין מדברי בנו‪„ -‬באשר לתמונ ות הרצל ונורדוי וזה האחרון הוא‬
‫תועבת נפשי ונפש כל מי שיש לו זיק יהדות ואין כדאי להתפאר ולהתברך בפסלו של אותו רשע “שפח‪ ..‬ר' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק מעיד בעקיפין על בנו ‪ ,‬המפאר כל כך את שני ה "צדיקים" הללו‪ ,‬כמי שאין בו זיק של יהדות ‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫הגדיל לעשות וברוב טירופו לא רק "שהתברך בפסלו ש ל אותו רשע "‪ ,‬אלא גם התייחס אל הרצל כמורו ורבו‬
‫בבחינת "והיו עיניך רואות את מוריך "‪ ,‬כפי שמספר תלמידו קנז‪„–)21.3.97( .‬הדבר שהדהים אותי ‪...‬עם‬
‫כניסתי לחדרי החדש היה זה ‪ :‬על שולחן עבודתו היו שתי תמונות‪ -‬דמות דיוקנו של ה "חפץ חיים " זצ"ל ושל‬
‫הרצל‪...‬הצירוף ה זה‪...‬מעורר כמובן השתאות ‪...‬מי יכול היה לדמיין לעצמו את תמונת הרצל על שולח נו של‬
‫רב‪...‬ולצדה תמונת ה "חפץ חי ים"‪...‬שאלתי את ר ' צבי יהודה‪ -‬צירוף מה זה עושה ? הא כיצד‪ -‬דיוקנו של יהודי‬
‫שאינו יודע פרק בתורה ואינו שומר תורה ומצוות בצד דיוקנו של צדיק יסוד עולם?“ אנו נוכח ים בכך כי‬
‫תדהמה‪ ,‬השתאות‪ ,‬כלאיים ערכי מעל ומעבר לכל דמיון ‪ ,‬היו אפילו נחלת תלמידיו ‪ ,‬אלא שהוא גרם לעוות‬
‫אותם ודור שלם של חניכיו ‪ ,‬אשר נפלו קורבן בידי אישיות הזויה ושבתאית זו ‪ ,‬וכך יצר דור של תמהונים עם‬
‫אישיות חצויה ומעוותת ‪ ,‬אשר נזקיה הסופיים לעם היהודי עדיין אי נם ידועים ‪ ,‬אך כאמור ‪ ,‬מקור טרגדיה זו‬
‫הוא אביו ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וראשי הציוניזם השבתאי‪ ,‬אשר הפעילו את אביו באמצעים של סינ וור ממוני וכבוד‬
‫מדומה כדברי מרן ה"חזו"א"קמ‪..‬‬

‫השתלבות בכל מבני החברה אשר השלטון רואה בהם ערך עליון‪-‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫יחסו ל "רבנות הראשית " וה"ועד הלאומי"‪ ,‬היה על פי כל כללי האפיון התת‪-‬תרבותי שהוזכרו לעיל ‪ ,‬ואת‬
‫הדבקות בהם ירש מאביו ‪ .‬נראה כיצד צ ‪ .‬י‪ .‬קוק מתנהג כאשר נוצרת התנגשות בין שני מבני שלטון אלו‪-‬‬
‫"ככר השבת " בהפגנה נגד ממשלת‬ ‫„פעם אחת לאחר הקמת מדינת ישראל פגשתיו במה שנקרא היום‬

‫שפו‪" .‬חובות הלבבות"‪ ,‬שער ז' ‪ ,‬שער התשובה‪ ,‬פרק ח' (וכן עיין שם בפתיחה ופ"ז ופ"י)‪.‬‬
‫שפז‪" .‬באהבה ובאמונה"‪ ,20.8.09 ,‬גליון ‪.731‬‬
‫שפח‪" .‬איגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬איגרת י"ד‪.‬‬
 ‫רכח‬
‫ישראל על "גזירת שירות לאומי לבנות "‪ .‬לראות את ר ' צבי יהודה בהפגנה נגד ממשלת ישראל היה בימים‬
‫ההם אירוע שמעורר תמיהה ‪ .‬עובדה שהעזתי לשאול אותו ‪ :‬מה למורי ורבי בהפגנה נגד ממשלת ישראל‬
‫היהודית העצמאית ? צריך לזכור שבימים ההם ראה בית הרב קוק (=קרי‪ :‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק) בכל ענין המסמל את‬
‫עצמאות ישר אל ענין של קדושה ‪ .‬ותשובת הרב ‪ ,‬שהסתובב בהפגנה בדרך פסיבית מאד ‪ ,‬היתה קצרה‪:‬‬
‫ראיתי מודעה של בית הדין שחתום עליה הגרצ "פ פראנק ‪ ,‬רבה של ירושלים ‪ ,‬ובה קריאה לבוא להפגנה ‪,‬‬
‫וכאשר המרא דאתרא קורא‪ -‬צריך להיענות ולבוא ‪ .‬העקרון הזה של קבלת המרות של המרא דאתרא של‬
‫הרבנות הראשית‪ ,‬של הרב הראשי שהוא מרא דארעא דישראל ‪ ,‬היה עקרון מקודש בבית הרב ‪ ,‬הוא היה‬
‫קנאי גדול לסמכותה של הרבנות הראשית ולא סבל היבדלות מן העדה ‪...‬כאשר ראיתי את צורת השתתפותו‬
‫באותה הפגנה הבנתי את כושר התמרון בין שני עקרונות‪ -‬עקרון הסמכות של המרא דאתרא מחד ‪ ,‬והעקרון‬
‫של לא לפגוע במלכות ישראל מאידך “קנז‪.)21.3.97( .‬‬
‫התנהגות סותרת זו מהווה אצל התלמיד עוד שלב הבנה של "כושר התמרון " של רבו ‪ ,‬אשר כל תשתית‬
‫הוויתו ההזויה היתה מושתתת על סתירה פנימית בנפשו המעורערת ‪ .‬כדי להבין את עומק הסתירה נצטט‬
‫מ"שיחות צבי יהודה " מהפרק של "איש ואשתו "‪ .‬הגרצ"פ והרב חרל "פ‪ ,‬כידוע‪ ,‬לחמו נגד גיוס בנות ושרות‬
‫לאומי‪ .‬כל זמן שמדובר על פעולה פסיבית הוא מוכן להישמע להגרצ "פ פראנק ‪ ,‬אך כאשר מדובר בפולחן‬
‫השבתאי המודרני ‪ ,‬עליו הוא אמון ‪ ,‬על כך הוא אינו מוותר ו "חולק" על הרב פראנק והוא מוכן בזדון ליבו ‪,‬‬
‫להפקיע את תומתן של כ ל בנות ישראל למען המולך השבתאי של המבנה המתבולל של "מלכות ישראל‬
‫השבתאית" (נראה להלן כיצד הוטמעה תפיסה מעוותת זו באחד מגדולי תלמידיו‪ -‬חיים דרוקמן‪ ,).‬ובסעיף ‪44‬‬
‫אף מופיע שם‪„ -‬ענין שרות לאומי לבנות ‪ ,‬צריך להיות מוכרע על ידי הרבנים ולא על פי לחצים ‪ .‬תלמיד חכם‬
‫צריך לעמוד באומץ ובמסירות נפש ולא להכנע לנדנוד ופתוי ‪ ,‬לחץ ואיום “‪ .‬עד כאן מס השפתיים ה "פסיבי"‬
‫שלו‪ ,‬אך מכאן ואילך הוא נותן הוראות "הלכתיות" ברוב "צניעותו" המפורסמת לרבנים הראשיים‪„ -‬מעיקר‬
‫הדין בת יוצאת למלחמת מצוה ‪ ,‬אמנם בהתחשב במצבי הצניעות שבצבא (=שכידוע‪ ,‬אינם קיי מים כלל אלא‬
‫להפך‪ ).‬יש לשלבן בתפקידי סיוע לאומיים ‪ ,‬כדברי הרדב "ז (=אשר כל קשר בין דבריו ל "פסקו" של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫הוא מקרי בהחלט‪ .“).‬אם כן‪ ,‬אפילו מבנה רבני שבתאי צריך לכפוף את עצמו מול מבנה השלטון השבתאי ‪,‬‬
‫בדיוק כפי שעשה בזמנו אביו ‪ ,‬הייינו‪ ,‬בתחילה דיבורים של רוממ ות העמידה בעוז לצידה של התורה ואחר‬
‫כך כניעה והשתטחות של עבד נרצע לרצונו של האדון השבתאי המתבולל ‪ ,‬תוך הסכמה להתאים את מוסד‬
‫הרבנות ל "צרכי הזמן "שי‪-‬יא‪ ..‬מבנה הצבא של הציוניזם השבתאי היה אצלו ערך עליון והוא גם יוצא ב "הודעה‬
‫גלויה"שפג‪( .‬עמ' יג)‪ ,‬כי יש לגייס את כל בחורי הישיבות לצבא נגד דעתם של כל גדולי ישראל ועוד כועס על‬
‫כך שיש מי שניסה לומר כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה מתנגד לדבר כזה ‪ ,‬על סמך פנייתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לשחרר‬
‫בחורי ישיבות מגיוס במלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬על אף שהנימוקים שהעלה אז תקפים לחלוטין ‪ ,‬ועוד יותר‬
‫מכך‪ ,‬לגבי הצבא השבתאי כאן בארץ ‪ .‬אמנם יתכן ‪ ,‬שאם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה חי כיום ‪ ,‬הוא היה משנה את דבריו‬
‫מן הקצה אל הקצה ומחייב גיוס בחורי ישיבות ‪ ,‬כיוון שתרבות האם שלו‪ -‬הציוניזם השבתאי הפכה נושא זה‬
‫לדרישה אולטימטיבית ‪ ,‬בעוד שבזמן מלחמת העולם הראשונה ‪ ,‬תרבות האם שלו רק המליצה ועודד ה גיוס‬
‫לצבא הבריטי באמצעות מנגנוני התעמולה שלה ‪ .‬במלחמת תש "ח צ ‪ .‬י‪ .‬קוק גם אמר לתלמידי "מרכז הרב "‬
‫לסגור את הגמרות ולהתגייס שצז‪..‬‬
‫כאשר התקיימו בזמנו המצעדים הצבאיים ‪ ,‬כחלק מהפולחן השבתאי של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל‬
‫הזה"‪ ,‬הוא היה מהראשונים שנעמדו על מסלול המצעד וכאשר היו עוברים הטנקים והחיילות היה מקפץ‬
‫שפט‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫בהתרגשות למראה המרידה ה גדולה בה '‪ ,‬וקורא אחוז תזזית "השראת השכינה ‪ ,‬השראת השכינה "‬
‫נראה שזו ה תדרדרות גדולה יותר משל אביו ‪ .‬אמנם‪ ,‬ההתנהגות הזויה זו היא תוצאה של דברי אביו לגבי‬
‫קבוצות הספורט של "הפועל" אשר אימו ניהן להכניס גולים‪„ -‬שרוצים להתפתח בבריות גופא ‪...‬להגן על‬
‫אומתינו“קפא‪ ..‬וכן מה שכתברפו‪( .‬סי' לד)‪„-‬ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק‬
‫‪.“...‬‬ ‫גופם‪...‬היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים העוסקים ביחודים של שמות קדושה‬
‫ובפרט ההשוואה בה הגיע לאחד משיאי הכפירה והטירוף‪ -‬השוואת מחללי שבת ואפיקורסים אלו ל„עבודת‬
‫הקדש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה ‪ ,‬כעלייתה על ידי שירות ותשבחות שאמר דוד מלך ישראל‬
‫בספר תהלים “‪ ,‬כפי שא ‪ .‬צ‪ .‬גרינברג קרא למכבש הכבישים "מרכבת המשיח " ולעמק יזרעאל "ירושלים של‬
‫מטה" ‪ .‬עם כל זאת ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא התייצב ליד מגרשי הכדורגל בקריאות עידוד‪ -‬כפי שבנו עשה במצעדים‪-‬‬
‫„קדימה הפועל‪ ,‬קדימה הפועל‪ ,‬השראת השכינה “‪ .‬אמנם‪ ,‬יש אומרים כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה עושה זאת ‪ ,‬אך‬

‫שפט‪ .‬מפי עד ראיה‪-‬הרב י‪ .‬סגל‪.‬‬

 ‫רכט‬
‫היתה לו בעיה להגיע ברגל למשחקים ‪ ,‬משום שהם התקיימו בשבת והוא היה צריך לשם כך לנסוע במכוניתו‬
‫בשבת למשחקים ‪ ,‬כדי לעודד את "שכלול הכח הרוחני של הצדיקים העליונים "‪ .‬נראה כי הוא מנע את עצמו‬
‫מכך‪ ,‬כי לדעתו הרבנים היו יוצאים נגדו על כך שעבר על איסור כרת ‪ ,‬כשם שעל איסור כרת של בניית טמפל‬
‫על קודש הקודשים ‪ ,‬הוא כתב להירשנזון רנו‪ .‬שיש בכך "בעיה" כי הרבנים יתנגדו ‪ .‬אמנם‪ ,‬הרה"ר לצה"ל שהיה‬
‫תלמיד בנו והוא כבר היה פטור מ "בעיה" זו‪ ,‬כפי שנראה להלן ‪ ,‬הוא חילל שבת ברכבו כדי לעודד את‬
‫החיילים שלדידו של ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק ותלמיד תלמידו א ‪ .‬מלמד הם מהוים את בוני בית המקדש‪ -‬הצבא השבתאי‬
‫כאן בארץ‪.‬‬

‫השתתפות בכל מוסדות החינוך של תרבות‪-‬האם השלטת‬

‫ראינו‪ ,‬כי אביו נתן את חסותו להקמת האוניברסיטה בירושלים על ידי הרפורמים ועודד וכן תמך בהקמת‬
‫המכללה המזוהמת "בצלאל" ובנו ה תדרדר עוד יותר ונתן את חסותו לחינוך ה "ממלכתי דתי " על ידי לימודי‬
‫כפירה של ביאליק ופוקרים נוספים ‪ .‬גם את רשת "אליאנס" של התנועה המתבוללת "כי"ח"‪ ,‬אשר עשתה‬
‫שמות ביהודי המזרח (מלבד באי ג 'רבה‪ ,‬שם עמדו היהודים כצור החלמיש ואמרו למלאך המשחית אדולף‬
‫כרמיה‪-‬מייסד "אליאנס"‪-‬הרף‪ ,).‬העריך מאד צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ואף טרח לכתוב ג ילוי דעת מיוחד על כך שצ‪„- .‬זכור‬
‫לטוב בישראל אדולף כרמיה ‪ ,‬המייסד את הארגון אליאנס‪ -‬איזראליט כל ישראל חברים “‪ ,‬וכל זאת למה ‪ ,‬כי‬
‫השבתאית‪„ -‬ארץ ישראל היא מולדתי‬ ‫היתה לכרמיה פליטת פה מכוונת במסגרת הטקטיקה‬
‫הראשונה‪...‬אשרי האיש היהודי ‪ ,‬המרגיש בבריאות תודעתו היהודית את זרות היותו על אדמת נכר ‪...‬המייחל‬
‫ומצפה במעמקי לב ונפש ‪ ,‬לחוסן שכלול קוממיותו השלמה ‪ ,‬על אדמ ת מורשתו ‪ .“...‬ואכן‪ ,‬א‪ .‬כרמיה נעץ את‬
‫טלפיו גם באדמת הק ודש של א "י‪ ,‬כפי שכל כך ייחל צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הוא ייסד את בית הספר החקלאי "מקוה‬
‫ישראל"‪ ,‬אשר יצאו ממנו לגיונות לגיונות של מתבוללים ‪ ,‬כופרים בתורה ומבזיה‪.‬‬
‫גם אוניברסיטה "דתית" היתה בכלל המוסדות אשר צ ‪ .‬י‪ .‬קוק פרש את חסותו עליהם ‪ .‬ואכן‪ ,‬גם ממנה יצאו‬
‫לגיונות של כופרים ‪ ,‬אשר תפיסתם הוצבה על פי ביקורת המקרא הנלמדת בה ועל פי שיטות הכפירה‬
‫הנלמדות שם בשאר המחלקות ‪ .‬קימות שם גם תוכניות לימוד רשמיות של התנועה הרפורמית בארץ ‪ .‬רק‬
‫פעם אחת קרה מקרה שהציק לו ‪ ,‬כאשר הפרופ ' ססיל רות בא לשם כדי להרצות‪ ,‬בלא שיזכיר אף שמץ‬
‫הערכה מהוויתו השבתאית מודרנית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על א "י‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק יצא על כך בחמתו נגדו ("להלכות‬
‫ציבור") וכדי שיצליח להשמיצו הוא נתלה בעובדה ‪ ,‬כי פרופ ' ס‪ .‬רות שיבח את אותו האיש ואת הנצרות ‪ ,‬על‬
‫אף שגם אביו ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שיבח והעריץ את יש"ו ימ "ש ו הנצרותרנו‪ ,.‬אלא שאביו גם התייחס לעם ישראל ‪,‬‬
‫וכתב‪ ,‬כי הנצרות השביחה את העם היהודי עפ"ל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נורדאו‪ ,‬אף על פי שחי עם נוצריה ‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫משבחו‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬כי הוא היה מראשי הציוניזם ‪ .‬נראה להלן את אותה תופעה בתלמידי תלמידיו‬
‫ביחס לג דול תלמידיו המכונה פי תלמידיו כ "גדול הדור "‪ -‬ש‪ .‬אבינר‪ ,‬כאשר תלמידיו לשעבר יצאו נגדו רק‬
‫משום שתמך בהתנתקות וכדי שיצליחו להשמיצו ‪ ,‬הם גילו לראשונה דברים חמורים ביותר לגבי אישיותו‬
‫ו"פסיקותיו"‪ ,‬כפי שפורסמו באתר ‪ ,www.aviner.net‬אך לולא כך ‪ ,‬לא היה איכפת לאף אחד מאנשי‬
‫הציוניזם הדתי מכל מעלליו בתחומים האחרים ‪ ,‬כגון‪ ,‬הכשלת מאות זוגות באיסור נידה ושעבודו הנפשי ‪,‬‬
‫כעדות בתו‪ ,‬לסרטים כחולים ‪ ,‬כמובא שם באתר‪ .‬ידוע לנו‪ ,‬שהוא ממשיך עד היום ב "פסיקות" אלו‪.‬‬

‫שפה ולבוש לפי תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממניה החיצוניים‪-‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫עד היום לא שמענו מגורמים מתבוללים בטויי גנאי ללבוש היחודי של העם היהודי‪ -‬הכיפה‪ .‬אצל כל מתבולל‬
‫היא נשרה מעל ראשו כחלק מפריקת עול התורה והמצוות ‪ .‬האחד והיחיד שביטא שצא‪ .‬שנאה תהומית ללבוש‬
‫מייחד זה ‪ ,‬אשר חז "ל הפליגו בחשיבותו ‪ ,‬כמעניק י ראת שמים ללובשו שצב‪ ,.‬היה צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כ אדם תת‪-‬‬
‫תרבותי היה צריך להראות כי הוא אדוק בתרבות‪ -‬האם ובסממניה ביתר קיצוניות מנושאי דיגלה ‪ ,‬אשר‬
‫בבואם למקום קדוש הם יודעים לכבדו ולהלביש כיפה ‪ .‬בראיון‪ ,‬אשר נתן לכתבת העיתון המזוהם ביותר‬
‫"לאשה"שצא‪ .‬הוא אומר‪„ -‬קיום המצוות ה וא לפי הכרת האדם את עצמו ‪ .‬אני תמיד אומר לאנשים בשבילי אל‬
‫תחבוש כיפה (=אפילו לא את הכיפה הנוצרית‪ -‬הכיפה הסרוגה ) האמת היא ‪ ,‬שבמידה מסויימת יש לי‬
‫שנאה לכיפה‪ .‬יש חוגים דתיים שניפחו אותה ניפוח מגונה‪ ,‬כאילו היא כשלעצמה דבר חשוב (=מי הם אותם‬
‫"חוגים דתיים "‪ ,‬נראה ש כוונתו לחז "לשצב‪ ,.‬אשר הביאו את המעשה ‪ ,‬אשר בזכות הכיפה ‪ ,‬רב נחמן ‪ ,‬שעל פי‬

‫שצ‪" .‬התנועה הציונית ברוסיה "‪ ,‬יצחק מאור‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬

‫שצא‪" .‬לאשה"‪.25.9.77 ,‬‬
‫שצב‪ .‬מס' שבת (קנו‪):‬‬
 ‫רל‬
‫טבעו היה צריך להיות גנב ‪ ,‬חבש אותה כבר בתור תינוק וכך הפך לגדול הצדיקים בדורו ‪ .).‬מבחינת הלכה‬
‫זה לא חשוב [=כאן הוא משקר ‪ ,‬כי גם אם יש דעת יחיד א‪ ,.‬שהמקור ההלכתי לכך הוא מנהג חסידות ‪ ,‬הרי גם‬
‫לדעה זו מנהג חשוב זה נכנס למסגרת ההלכה ‪„ -‬אבל כבר כתב הט "ז לקמן בסימן ח '‪ ,‬דבזמנינו איסור‬
‫גמור מדינא להיות בגלוי ראש ואפילו יושב בביתו ועיין שם הטעם וכן כתב מהר "י ברונא וכתב ה "מגן‬
‫אברהם"‪ ,‬דאפילו קטנים נכון להרגילם בכסוי ראש כי היכי דליהוי להו אימתא דשמיא כדא יתא בשבת (קנו‪,):‬‬
‫כסי ראשך כי היכי דליהוי עלך אימתא דשמיא ““ב‪ .‬וה"בית יוסף " כתבג‪ .‬כי מי שנשוי חייב ללבוש על הכיפה‬
‫עוד כסוי לרא ש‪ ,‬אך על פי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק בודאי אין לזה חשיבות גדולה ] ואם עושים חשבון של רווח והפסד‪ -‬הרווח‬
‫הדתי מזה קטן מאד וזה מכאיב לי ‪ ,‬האם זה שאינו חו בש כיפה הוא פחות יהודי “?‬
‫במילים אחרונות אלו ‪ ,‬הלקוחות וידועות מ "אמרי השפר " של הרפורמים‪ -‬הנוצרים‪ ,‬מתבטא היטב מקור‬
‫שייכותו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬אצל הרפורמים ‪ ,‬היוו מילות זלזול אלו כלפי התורה והעם היהודי ‪ ,‬את ההצדקה‬
‫להתבולל בקרב העמים ‪ ,‬ואילו אצל תת‪ -‬התרבות השבתאית ‪ ,‬אליה השתייך צבי יהודה קוק ‪ ,‬היוו מילות זלזול‬
‫אלו‪ ,‬אשר בפנימיותן נבעו מרצון לפריקת עול מלכות שמ ים‪ ,‬ביטוי לטמיעה פנטית בתוך תת‪-‬תרבות של‬
‫הציוניזם השבתאי ‪ .‬לשם כך ‪ ,‬התיר לעצמו לפרוק עול תורה שבכתב ושבעל פה ‪ " .‬הרווח הדתי מזה קטן‬
‫מאד" לדעתו‪ ,‬ובכך הוא בועט בדברי חז "ל‪ ,‬שאמרו בדיוק להפךד‪„-.‬אטו יראה מלתא זוטרתא “ (=וכי ירא ת‬
‫שמים‪ ,‬דבר קטן הוא ?)‪ .‬וכן „אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה ‪...‬חבל על דלית ליה דרתא ותרעא‬
‫לדרתא עביד “שצב‪( .‬לא‪=( ):‬חבל מי שאין לו דירה‪ -‬יראת שמים ‪ ,‬ועושה דלת לדירה )‪ .‬וכן „אין לקב "ה בעולמו‬
‫אלא יראת שמים “ שצב‪ ..‬לצ‪ .‬י‪ .‬הרווח של יראת שמים קטן מאד ‪ ,‬כי זה דבר אשר מעולם לא היה לו וכפירתו‬
‫בדברי חז "ל וההלכה בשו "ע‪ ,‬כפי שראינו ונראה להלן ‪ ,‬הם לחם חוקו והוא מגייס אותם לצרכיו ומדקדק‬
‫בקיומם רק כאשר הם מתאימים להגותו המשיחית‪ -‬השבתאית מודרנית ‪ .‬כבר ראינו את דברי ה "חזו"א"רסז‪,.‬‬
‫כי אפילו המטיל ספק בדברי חז "ל הוא כופר ושחיטתו נבלה ופסול לעדות ‪.‬‬
‫הוא גם היה מתעקש על כך ה‪ ,.‬כי מתבוללים יגיעו אליו גלויי ראש ‪ ,‬וכאשר המתבולל שפילמן ‪ ,‬חבר כנופיית‬
‫לח"י‪ ,‬אשר היה טרוריסט מבוקש ‪ ,‬הוחבא בביתו ‪ ,‬התעקש צ ‪ .‬י‪ .‬קוק כי שפילמן יסתובב בביתו בגילוי ר אש‪.‬‬
‫רק כאשר העירו לו ‪ ,‬כי זה עלול לעורר חשד אצל הבריטים‪ ,‬הוא הסכים שיח בוש כיפה ‪ .‬הוא גם היה מזמין‬
‫אנשים ולו מד איתם בגילוי ר אש לימודי קודש‪ ,‬לדידו מצוות השבתאות המודרנית יות ר חשובה מהלכות השו"ע‪.‬‬
‫הזלזול בהלכות השו "ע‪ ,‬אשר צ ‪ .‬י‪ .‬קוק היה אמון עליו היה כבר חלק מירושתו ה "רוחנית" מאביו‪ ,‬אשר ראינו‬
‫לעיל כיצד הוא מזלזל בהלכות השו "ע‪ ,‬עובר עליהן ואף עוקר הלכות ומצוות מהתורה ‪.‬‬
‫נראה כאן עוד דוגמה לכך ‪ .‬כאשר היה ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק רב ראשי ‪ ,‬הוא הסכים לעקור בכל בתי הדין הרבניים‬
‫בארץ הלכות ומצוות ‪ ,‬כדי "להתאים" את התורה לתפיסות הנוצריות הפרוטס טנטיות (בדוגמה שנביא ‪,‬‬
‫ההתאמה היא לתפיסותיה של הכנסיה האנגליקנית ‪ ,‬אשר היא גירסה נוספת של הנצרות הפרוטסטנטית ‪.).‬‬
‫השופט גד פרו מקין היה חבר בועד אשר מינה הנציב העליון הרברט סמואל בנושא סמכות בתי הדין‬
‫הרבניים‪ .‬הוא כו תבו‪„-.‬שאלתי את הרבנים הראשיים ‪ ,‬אם כתנאי למסירת הסמכות יסכימו להנהיג דיון שלא‬
‫בפני הנתבע (=בניגוד להלכה) ולהקים בית דין לערעורים ? (=אשר גם הם בניגוד להלכה ) הם הסכימו לשני‬
‫התנאים‪ .‬תגובת הרבנים הראשיי ם היתה חיובית גם לגבי הבטחת זכות האישה בענייני ירושה ‪ .‬כך למשל ‪,‬‬
‫ענה הרב קוק לשאלתי ‪ ,‬כי על יסוד "דינא דמלכו תא דינא " יסכים‪ ,‬שבית דין רבני יפס וק על פי חוקי הירושה‬
‫האזרחיים“‪.‬‬
‫לכיפה בהתאם לכך ‪ .‬תלמידיו‬ ‫בהשראתו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אנשי הציוניזם הדתי מיישמים את התייחסותו‬
‫הקרובים ביותר לא ילכו עם אותה כיפה אשר נהוגה בעם היהודי ‪ .‬הם ילכו עם כיפה ‪ ,‬אך "חלילה" לא מבד ‪,‬‬
‫צמר או קטיפ ה שחורה‪ ,‬כי אז יתפרש שהם משתייכים לתרבות האם המקורית ‪ ,‬מקיימי המצוות לשם שמים ‪,‬‬
‫ובכך "חלילה" יעברו על הצו השבתאי הקונספירטיבי ‪ ,‬אשר נחקק עוד על ידי כת ה "דונמה"‪ ,‬כי לצורכי‬
‫קונספירציה אסור להיראות בחוץ בשונה מתרבות‪ -‬האם‪ .‬לכן הם ילבשו כיפה מסריג של פשתן ‪ ,‬המרמז גם‬
‫"דתי"‪,‬‬ ‫להתחברות ל "אמא‪-‬אדמה"‪ ,‬הלקוח מהתפי סות המרכ סיסטיות ובפרט כיפה מחומר זה כאקט‬
‫המבוסס על ההדרכה אשר קיבלו אנשי הקיבוץ הדתי מהקומונות הפרוטסטנטיות בגרמניה שמג‪..‬‬

‫א‪ .‬שו"ת מהרש"ל‪ ,‬סי' ע"ב – "אפילו ד' אמות"‪.‬‬

‫ב‪" .‬משנה ברורה" (ב ‪,‬ו)‪ ,‬אות י"א‪.‬‬
‫ג‪ .‬טור‪ ,‬או"ח‪ ,‬סי' ח' ד"ה ויכסה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מס' ברכות (לג‪):‬‬
‫ה‪" .‬מציונות דתית לדת ציונית "‪ :‬שורשי "גוש אמונים" ותרבותו‪ ,‬גדעון ארן‪ ,‬עבודת דוקטורט הוגשה בשנת‬
‫תשמ"ז לסינאט האוניברסיטה העברית בירושלים ‪ ,‬עמ' ‪.214‬‬
‫ו‪" .‬דרך שופט בירושלים"‪ ,‬גד פרומקין‪ ,‬עמ' ‪ ,250‬הוצ' דביר‪ ,‬תל אביב תשט"ו‪.‬‬
 ‫רלא‬
‫רצוי לקשט את הכיפה עם מוטיבים צמחוניים שונים ‪ ,‬כענבים וכו '‪ ,‬המתאימים לתנועת העבודה ‪ ,‬אשר‬
‫התגבשה ב"בני עקיבא "‪ ,‬על ידי המרכסיסט אריה קרול מהקיבוץ הדתי והקומונות הנוצריות בגרמניה ‪ ,‬כפי‬
‫שראינו לעיל ‪ .‬תלמידיו הקרובים יותר ילכו גם עם כיפה גדולה כדי לשדר סמכות כמ ו הכמרים ‪ ,‬ולעיתים לשם‬
‫כך גם עם כיפה סרוגה שחורה ‪ ,‬המבטאת יותר זיקה לתרבו ת המקור ‪ ,‬ובכך מבטאים הם בית ר שאת את‬
‫העובדה‪ ,‬כי דתם המשיחית‪-‬שבתאית יונקת את השראתה מן המקור‪ .‬המעגל החיצוני יותר מבין אנשי‬
‫הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר אינם רוצים להיראות כפרחי כמורה של הכת השבתאית מודרנית שלהם‪ ,‬יכולים ליישם‬
‫בלי עכבות את דעותיו השבתאיות המודרניות של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬וללכת מחוץ לבית ללא כיפה‪ ,‬או לחילופין ללכת‬
‫עם סריג פשתן קטן הדומה לצ 'יפס‪ ,‬או כפי שהם קוראים לו "פקק של קוקה קולה "‪ ,‬וגם זה "חלילה" לא‬
‫באזור שורש השיער ‪ ,‬כי יחשדו בהם בחוץ כי הם אינם מתבוללים וצמודים לשו "ע‪ .‬הם יניחו זאת כמעט על‬
‫המצח‪ ,‬וכך יוכלו להצטדק ‪ ,‬כי הם מתייחסים לכך כסטי קר של השבתאות המשיחית אשר עליה הם אמונים ‪,‬‬
‫והעיקר שזה לא יקרא "כסוי ראש " כמובא בהלכה ‪ .‬כך הם גם מתפללים בגלוי ראש ומוכיחים על ידי כך‬
‫לסביבתם‪ ,‬שאין להם כל זיקה ליהדות ולתרבות המקור שלהם ‪ ,‬אלא לתרבות הסובבת של פריקת עול תורה‬
‫ומצוות‪.‬‬
‫ישנו גם חלק ‪ ,‬אשר הולך עם זה על העורף ‪ ,‬וגם זה כדי להראות שהוא דב ר שיש להסתיר ‪ ,‬כפי שראינו‬
‫שהלכו כך בניהם של שלמה גורן וחיים הלוי‪" -‬הרבנים הראשיים מטעם "‪ .‬הנימוק הקונספירטיבי אשר הם‬
‫נותנים לכך ‪ ,‬גם הוא שאוב מהתפיסה השבתאית ‪ .‬הם מניחים הנחה ‪ ,‬אשר שאובה מהתפיסה השבתאית‬
‫‪ ,‬ואז יש בפיהם טענה‬ ‫השקרית‪ ,‬כי היהודים הולכ ים תמיד עם כסוי ראש רק כסמל להוכחת יהדותם‬
‫"ניצחת"‪-‬אברהם אבינו גם לא הלך עם כיפה שחורה מבד ‪ .‬בהיתממותם או בתמימותם ‪ ,‬הם אינם רוצים‬
‫לדעת או אינם יודעים ‪ ,‬כי עם כיפה זו הולכים מסיבה שונה לחלוטין ‪ ,‬והיא‪ ,‬כי מאז תחילת ההתבוללות ‪ ,‬בזמן‬
‫ה"השכלה"‪ ,‬כאשר המתבוללים הורידו מראשם כיפה שחורה זו ‪ ,‬דבקו היהודים דוקא בכיפה זו וכל הלבוש‬
‫המסורתי בא להוכי ח ניבדלות מאותם פורקי עול ומכל תפיסתם השבתאית ‪ ,‬אף שעצם כסוי הראש הוא‬
‫מהסיבה של יראת שמים ‪ ,‬כפי ש הראנו לעיל‪ .‬על שאר פריטי לבושם השבתאיים של אנשי הציוניזם הדתי‪-‬‬
‫זכרים ונקבות‪ ,‬ראה להלן בפרק על "מרכז הרב"‪ .‬השפה‪-‬כידוע‪ ,‬אומצה מתרבות‪-‬האם של הציוניזם ‪ ,‬כהברה‬
‫הנוהגת בטורקיה (ערש השבתאות )‪ ,‬אשר אומצה כשפת דיבור של לשון הקודש ‪ ,‬על פי "פסק ההלכה " של‬
‫הכופר אליעזר בן יהודה ‪ ,‬כדי לחקות את צורת הקריאה של כתבי הקודש על ידי הנוצרים הפרוטס טנטים‪.‬‬
‫הוא היה גם הראשון בעת החדשה ‪ ,‬אשר זיהם את הלשון העברית ‪ ,‬על ידי שימוש במילים מלוכלכות ביותר‬
‫במכתבים למאהבת שלו‪ -‬אחות אשתו ז‪ .‬כמובן גם כל העגה הרחובית אומצה על ידם בעידודו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫כחלק מהטמיעה וההשתלבות בהוויית תרבות‪ -‬האם‪.‬‬
‫כפי שראינו לעיל שיד‪( .‬עמ' ‪ ,)274‬הראשון מבין הציוניזם הדתי שאימץ שפה זו בוולוז 'ין ודיבר רק בשפה זו‬
‫עוד בלומדו בוולוז 'ין היה מורה הדרך של הציוניזם הדתי ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬

‫האם צ‪ .‬י‪ .‬קוק היה זייפן מקצועי או חובב‬

‫ראינו לעיל ‪ ,‬כיצד ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ביצע זיוף בצוואת חמיו‪ -‬האדר"ת‪ .‬נראה כיצד זה ממש יך ומתבטא במסגרת‬
‫ירידת הדורות בבנו‪ -‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫זיופים רבים של המקורות היהודים פזורים לכל אורך דב ריו וכתביו (וכמובן‪ ,‬מלבד זיוף כל כתבי אביו בספרי‬
‫ה"אורות")‪ ,‬אולם מספיק אם נציין בצורה אקראית עוד שניים מהם‪.‬‬
‫בשניים ממכתביו ח‪ ,‬הוא מביא רק את סיום דברי "אור החיים "ט‪ .‬וכותב‪ ,‬כי כוונתו לעיכוב הגאולה בא "י‪„-‬ועל‬
‫זה (=עיכוב תקומת קודש נחלת ה ' לעם ה '‪ ).‬עתידין לתת את הדין כל גדולי ישראל ומהם יבקש ה ' עלבון‬
‫הבית העלוב “‪ .‬את זה הוא כותב בשנים תשכ "ז‪-‬ט‪ ,‬אך רק באלול תשל "ב‪ ,‬כאשר הוא רואה כי הזיוף נקלט‬
‫היטב בקרב אנשי הציונ יזם הדתי ‪ ,‬ואכן עד היום מצוטט זיוף זה (וגם תלמידו‪ -‬אריאל‪ ,‬הרה"ר של ר "ג‬
‫(שם בעמוד לד ) לכתוב את הנוסח המלא של דברי‬ ‫מביאו‪ ,).‬רק אז הוא מרשה לעצמו במכתב אחר‬
‫"אוה"ח"‪ ,‬ושם רואים כי כוונותיו של "אוה"ח" הן לא על הזיותיו של צ ‪.‬י ‪ .‬קוק‪ ,‬אלא על תאוות ומעשים לא‬
‫טובים‪„ -‬ומה לכם החיי ם בעולם זולת החברה העליונה ‪ ,‬אשר הייתם סמוכים סביב שולחן אביכם הוא אלהי‬
‫עולם ב"ה לעד‪ .‬וימאס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק רוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי ‪ ,‬עד אשר יטיבו‬

‫ז‪" .‬דבר עברית"‪ ,‬ד"ר יוסי לנג‪ ,‬הוצ' יד בן צבי‪ ,‬תשס"ח‪ .‬ביתר פירוט ראה בראיון עם י ‪ .‬לנג על כך במקומון‬
‫"שקמה"‪ ,6.10.08 ,‬עמ' ‪.30-36‬‬
‫ח‪" .‬להלכות ציבור"‪ ,‬עמ' כ"א‪ ,‬כ"ח‬
‫ט‪ .‬ויקרא (כה‪ ,‬כה)‪.‬‬
 ‫רלב‬
‫ה'‬ ‫מעשיהם‪ ,‬ובזה יגאל ה ' ממכרו‪ ,‬ועל זה עתידין לתת את הדין כל גדולי ישראל אדוני הארץ ומהם יבקש‬
‫עלבון הבית העלוב “‪ .‬זהו זיוף חובבני‪ ,‬כיוון שכל אחד רואה שזהו רק סיום דבריו של "אוה"ח"‪.‬‬
‫ידוע שימושו הציני של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק בדברי הרמב "ן‪ ,‬המונה את ישוב א "י כמצוות עשה לכבוש את ארץ ישראל ‪,‬‬
‫צאת דבריו‬ ‫כאשר הוא מחליט שכך הוכרע להלכה ‪ .‬אמנם‪ ,‬הוא מנסה לבצע זיוף על ידי השמטה והו‬
‫מהקשרם‪ ,‬של אחד מגדולי האחרונים‪ -‬ה"פתחי תשובה "‪ .‬הוא "פוסק"ת‪( .‬עמ' לט)‪ ,‬כי הוא נקרא גדול‬
‫הפוסקים האחרונים ‪ ,‬אשר לשום אחד מגדולי הדורות אין זכות לחלוק עליו ‪ ,‬הכל כדי לחזק את עמדותיו‬
‫השבתאיות ואז הוא מבצע זיוף בדבריו ‪ ,‬שכביכול הוא פוסק כרמב"ן וללא כל התנ יות‪„ -‬ב"פתחי תשובה "‪,‬‬
‫המאסף לכל המחנות הפוסקים ראשונים ואחרונים ‪ ,‬אבן העזר סימן עה ‪ ,‬כל הפוסקים ראשונים ואחרונים‬
‫קיימא לן כרמב"ן (=שקר חובבני של משחק מלים ‪ ,‬היינו‪ ,‬כיוון שהוא כתב "מאסף לכל מחנות הראשונים‬
‫ואחרונים"‪ ,‬סימן שכל מה שכתב ה "פתחי תשובה "‪ ,‬כוונתו שכל הפו סקים בכל הדורות מסכימים לכך ‪,).‬‬
‫אביהם של ישראל‪ ,‬כי מצות כיבוש הארץ היא מצוה מן התורה לכל הדורות “‪.‬‬
‫לגבי ה "פתחי תשובה " שם‪ -‬א‪ .‬הוא אינו מתייחס לשאלה אם ההלכה כרמב "ן‪ ,‬אלא שלענין כפיית אחד מבני‬
‫הזוג לעלות לארץ מספיק שקיימת דעה ב "ראשונים"‪ ,‬כי מצות ישוב הארץ נוהגת לדורות וגם אין מדובר שם‬
‫על כיבוש הארץ ‪ .‬ב‪ .‬הוא מזייף את דבריו של ה "פתחי תשובה "‪ ,‬על ידי המשך דבריו ‪ ,‬שם הוא מטיל סייגים‬
‫על מצות ישוב הארץ אפילו בדורות בהם בית המקדש היה קיים‪„ -‬האי ודאי דאף בזמן הבית ‪ ,‬כל שהיה בו‬
‫משום סכנה גלויה ‪ ,‬לא נאמר לכוף לעלות וזה משתנה לפ י הזמן ‪...‬אמנם כן צריך בתחילה תנאי אחד שיהיה‬
‫לו מקום מוכן להיות לו מצוי פרנסתו בריווח כמו שכתב ה "תרומת הדשן " שם וב "כל בו " וגם בתשב "ץ כתב ‪,‬‬
‫דכל שאין לו שם פרנסה מוכנת מעבירו על דעתו ועל דעת קונו חס וחלילה “‪ .‬ג‪ .‬לפי ה"פתחי תשובה "‪ ,‬נפסק‬
‫כי הרמב "ן מתכוון כי רק על יחידים ישנה מצוה לעלות לארץ ולא על הציבור ‪ .‬ד‪ .‬לפי כולם ‪ ,‬אם קיים בארץ‬
‫מצב של סכנה גלויה ‪ ,‬כפי שהיה בכל שנות קיום המדינה ‪ ,‬אסור לעלות לארץ ולשהות בה וכל שכן אם‬
‫הסכנה היא רוחנית ‪ ,‬שאז הסכנה היא נצחית ‪ .‬ה‪ .‬אם אין לו פרנסה בריווח ‪ ,‬היינו ‪ ,‬לא רק פרנסה שהוא יכול‬
‫באמצעותה לגמור את החודש בלי חובות אלא גם לחסוך כדי לחתן את ילדיו וכו '‪ ,‬אסור לו לעלות לארץ ואם‬
‫כבר עלה צריך מיד לברוח מהארץ ‪ ,‬כי מצב זה "מעבירו על דעתו ועל דעת קונו "‪ ,‬וכן קרה במפוני גוש קטיף ‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬על פי דו "חות סטטיסטיים אשר הרבה מהם ירדו מדעתם ומיהדותם בעקבות מצבם‪ ,‬ואם כן ‪ ,‬תלמידי‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק שם וראשיהם ביצעו פשע נגד אלפי המפונים ‪ ,‬בכך שלא עשו את כל המאמצים ולא שכנעום לקבל‬
‫את הפיצויים והדיור החדש מרצון ללא אובדן פרנסה ורכוש ‪ .‬הם גם מבצעים פשע יום יומי בכך שאינם‬
‫עוזרים בכסף ובגוף למאות אלפי המובטלים בארץ לרדת מיד מהא רץ באם יש להם פרנסה מצויה בחו "ל‪,‬‬
‫כי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק כתב ‪ ,‬שדברי ה "פתחי תשובה " מחייבים את כל עם ישראל כפוסק האחרון וכל מה שהוא כתב‬
‫זוהי גם כוונת כל הפוסקים ה "ראשונים" וה"אחרונים"‪ .‬עוד פשע נתעב מבצעים כל תלמידי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק שאינם‬
‫יורדים מהארץ ‪ ,‬כי מלבד הסכנה הפיסית הגל ויה אליה הם חשופים מצד כל מדינות ערב ‪ ,‬הם הראשונים‬
‫"דת" הפרוטסטנטית‬ ‫בחשיפתם להשתמד וכל שלישי מהם מכריז בכל שנה כי הוא נוטש רשמית את ה‬
‫‪ .‬סכנה זו ‪ ,‬כידוע‪ ,‬לפי כל הפוסקים ‪" ,‬ראשונים "‬ ‫בגלל חשיפתו לסביבתם של המתבוללים הציוניים‬
‫ו"אחרונים"‪ ,‬היא סכנה גלויה ואיומה הרבה יותר מסכנה פיסית כי הם מאבדים בידים לא רק את העולם הזה‬
‫אלא בפרט את הנצח‪-‬העולם הבא לשיטתו וכן "גדול המחטיאו מהורגו "‪.‬‬

‫היחסים והמגעים הפיסיים של צ‪ .‬י‪ .‬קוק עם נשים‪ ,‬נערות וגברים‬

‫ראינו לעיל בשתי דוגמאות ‪ ,‬על יחסי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם נשים זרות כחלק מפולחן השבתא ות המודרנית‪ ,‬אשר‬
‫הושפעה מהשבתאות המקורית ‪ .‬של כת הדונמה בטורקיה ‪ ,‬נתינת יד לאשת הנציב העליון ולבתו של מ ‪ .‬מ‪.‬‬
‫אוסישקין ביום חתונתה ועל ישיבתו במסיבת מרעים של פרו צים ופרוצות ‪ ,‬כאשר מלצרית מסתובבת ביניהם‬
‫בלבוש חושפני ‪ .‬נראה כעת כיצד הדבר מתבטא בדור השני אצל בנו וכ יצד התנהגות זו מתלכדת ממש עם‬
‫התנהגותו של שבתאי צבי וכת הדונמה‪ ,‬אשר נוצרה בעטיו‪.‬‬
‫א‪ .‬בראיון אשר נתן לכתבת העיתון המזוהם שצא‪ ,.‬ענה בתשובה לשאלתה‪„ -‬אולי אתם חושבים שהדור הזה‬
‫מקולקל יותר “?‪„-‬דברים בטלים‪ ,‬אם לומדים גמרא ותלמוד ‪ .‬בינינו אני יכול לומר לך שאפשר למצוא ש ם‬
‫דברים נוראים במובן הסקסואלי (=עפ"ל)‪ .‬אלה שלומדים גמרא יודעים את זה ‪ .‬יש עמוד שלם בגמרא שיש‬
‫בו דברים שבכשרות‪ -‬ממש מזעזע ‪ .‬זה לא נכון שבדורות האלה יותר מקולקלים “‪ .‬כאן מתגלה צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
 ‫רלג‬
‫כסוטה בענינים אלו מהגרועים ביותר ‪ ,‬אשר אף המזוהמים ביותר ‪ ,‬אפילו מבין הגוים ‪ ,‬אשר טפלו עלילות על‬
‫התלמוד‪ ,‬לא עלה בדמיונם הפרוע ביותר לתקוף את התלמוד בנקודה זו ‪ ,‬כי לכולם היה ברור ‪ ,‬כי מה שנראה‬
‫שם הוא גדלותם של התנאים ‪ ,‬כמו שהסביר המהרש "ל‪ ,‬לגבי יכולתם לשלוט בעצמם על אף היצר הגדו ל‬
‫שהיה בהם ‪ ,‬אלא שצ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כיוון שהיה חולה נפש (כפי שראינו ל עיל שאביו קונן על כך לפני הגר "י‬
‫אריאלי)‪ ,‬היה חולה וסוטה גם בתחום הזה ‪ ,‬ולכן ראה במשקפיו המעוותים רק את נבכי נפשו המזוהמים‬
‫בתוך דברי חז"ל‪.‬‬
‫בכתבי אביו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נאמרו דברים אלו בצורה כללית מאד בלי הזכרת נושאים ספציפיים וזמן ‪ ,‬כגון‪„ -‬אין‬
‫אנו אחראים על כל המעש ים שעשו גדו לי האומה ‪ .‬לפעמים הננו מוצאים על פי גדולי ישראל ‪ ,‬הערות של‬
‫מחאות על מעשים של רבים מגדולי האומה ‪ :‬אבותיה‪ ,‬מלכיה‪ ,‬נביאיה וכהניה “י‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ראינו לעיל ‪ ,‬כי אביו ‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬נתן יד לנשים ‪ ,‬הרי שבנו צ ‪ .‬י‪ .‬קוק מתדרדר אף יותר ומתגפף עם‬
‫אותה עתונאית ‪ ,‬כפי שה יא מציינת‪"„ -‬טוב נענה עליהן אחת אחת " אומר הרב צבי יהודה ונוטל את ידי‬
‫בידו“‪ .‬אם על עצם הנגיעה באשה ובפרט בנדתה עוברים על ההלכה והוא דבר משוקץ ‪„ -‬כמה מיאוס ליגע‬
‫בה“יא כל שכן להתגפף עמה יד ביד ‪ .‬כתבה זו פורסמה בכל הארץ והיה חילול השם גדול ‪ ,‬כי קוראי העיתון‬
‫חשבו ש מדובר ברב ולא ידעו כי מדובר ברבאי רפורמי חולה וסוטה ‪ .‬יש לציין ‪ ,‬כי אחד מתלמידיו עדיין לא‬
‫עוות והיתה לו כנראה מעט יראת שמים ונאיביות גדולה ותגובתו היתה‪ -‬תמיהה‪„ -‬כשביקשנו מתלמידו של‬
‫הרב לשאול את מורהו אודות הראיון ‪ ,‬הגיב הוא בתמיהה ‪ .‬אולם התברר שהרב צבי יהודה קוק ליברלי ופתוח‬
‫מהפולחן הפרימיטיבי של‬ ‫יותר מתלמידיו הצעירים “‪ .‬אכן‪ ,‬כשם שמנדלסון השבתאי בזמנו הושפע‬
‫הליברליזם‪ ,‬כך גם צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כראש הציוניזם הדתי השבתאי‪ ,‬היה שייך לתת‪ -‬תרבות מעוותת זו‪.‬‬
‫כאשר הראו דברים אלה לגאון הצדיק רבי שלום שבדרון ‪ ,‬הוא התייחס אליו בדרשתו בב ית הכנסת המרכזי‬
‫של שכונת "זכרון משה" ואמר‪„-‬בקשר לאהבת ישראל שלו‪-‬נו‪ ,‬נו‪ ,‬אך בקשר לאהבת ישראליות הו ! הו!“ ‪.‬‬
‫‪ ,‬עיכלו גם מהר מאד את‬ ‫תלמידיו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר עיכלו מהר מאד את הפשע שלו בעצם הראיון‬
‫התנהגותו המבישה עם הכתבת ‪ .‬הם הפנימו זאת בצורה כה חודרנית ‪ ,‬עד שזה הפך אצלם למצוה קדושה‬
‫כחלק מהוויתם השבתאית ‪ ,‬כמו שקרה אצל חסידי שבתאי צבי ‪ ,‬אשר עשה מעשים נבזיים דומים ‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר‬
‫שמעו את הערתו של רבי שלום שבדרון ‪ ,‬אשר לדעתם פגעה בערך של "השראת השכינה" של טומאת רבם ‪,‬‬
‫קמו והגיעו לביתו ‪ ,‬פרצו לתוכו תוך חילול עקרון דת הליברליזם ש להם‪"-‬קנין וצנעת הפרט "‪ .‬רבי שלום‬
‫שבדרון היה אז בתענית דיבור ולמד תוך שהוא מעוטר בטלית ותפילין ‪ .‬הם החלו להסתובב סביבו בכעין‬
‫ריקוד של מסוממים משבט אפריקאי ‪ ,‬תוך צעקות שהם מוחים על כך ומבקשים שהוא עוד יתנצל ‪ .‬רבי שלום‬
‫שבדרון החווה רק באצבעו לעבר ראשו תוך כדי סיבובו‪ ,‬כאומר‪„-‬אתם בלתי שפויים לחלוטין “‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשנים הראשונות לאחר קום המדינה השבתאית ‪ ,‬היו פרוצים ונערות פרוצות רוקדים בהשתוללות תוך‬
‫התחככות זה בזה ביום החגא שלהם‪ -‬ה' באייר‪ .‬מספר שלמה אבינר יב‪ ,.‬הנחשב לגדול תלמידיו ומכונה בפי‬
‫אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬תוך מכבסת מילים‪" -‬גדול הדור"‪ ,‬כי „בשנים הראשונות לאחר קום המדינה ‪ ,‬רבינו היה‬
‫היחיד (=המשוגע) שרקד ברחוב עם תלמידיו ‪ ,‬מתוך כל ציבור הישיבות ‪=( .‬אין כל קשר בין המכון "מרכז‬
‫הרב" לישיבות) כאשר היו מעירים לו ‪ ,‬שציבור רחוק מתורה סמוך לו ‪ ,‬מתוך חוסר צניעות‪ -‬בנים ובנות יחד‬
‫ואנו כאילו מצטרפ ים אליהם‪ ,‬צחק ואמר על אף הפגם היסודי הזה גם בתוך הציבור הזה וריקודיו השכינה‬
‫שורה“‪ .‬התחככות זו תוך כדי ריקודים בנערות ונערים פרוצים ‪ ,‬יש בה פגם יסודי ‪ ,‬אך צ ‪ .‬י‪ .‬קוק לא הבהיר‬
‫היכן הוא פגום בצורה כה יסודית‪ -‬האם בשכלו או בנפשו ורוחו או בפגם היסוד או בכולם יחד ‪ ,‬אך לאור‬
‫האמור לעיל בקשר לאישיותו ומהותו מבין כל בר דעת ‪ ,‬כי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק פגום בכולם ‪ ,‬כי המוחש תמיד חזק יותר‬
‫מן המוכחש ‪ .‬נראה להלן ‪ ,‬כי לא בכדי הביא שלמה אבינר סיפור חמור זה ‪ ,‬כיוון שהוא‪ -‬הדור השלישי של‬
‫הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר במדרון מפנה הדורות ה תדרדר בענינים אלו בצורה הרבה יותר חמורה וסטייתית ‪ ,‬וכן‬
‫מי שהוגדר על ידי יובל שרלו (מראשי הציוניזם הדתי ) " אדמו"ר הציונות הדתית "‪ -‬מוטי אלון ‪ ,‬אשר סטיותיו‬
‫בתחום זה ‪ ,‬לדברי פורום "תקנה" והמשטרה‪ ,‬הינן יותר חמורות ודינם סקילה ‪ ,‬וגם נפתח נגדו תיק פלילי‬
‫באשמת אונס כפי שפורסמו בהרחבה בעתוני ה ציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬בראשית חודש אדר ב שנת תש"ע‪.‬‬
‫כך גם התרחש בדור השלישי אחר שבתאי צבי‪-‬הפרנקיזם‪.‬‬

‫י‪" .‬אגרות הראי"ה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ‪.47-78‬‬

‫יא‪" .‬שבט מוסר"‪ ,‬סוף פרק ד'‪.‬‬
‫יב‪" .‬עיטורי כהנים"‪-‬קורות רבינו‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬
 ‫רלד‬
‫ננסה לברר את צירוף המילים הבלתי נתפס של המשפט שהפיק צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫נניח כי כוונתו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק היא‪ ,‬כי משום שהשמחה היא דבר שלשיטתו הי א מצוה ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬על אף הפגם‬
‫היסודי של הרוקדים ושלו שהוא במעגליו מתחכך איתם ‪ ,‬לכן בכל זאת השכינה שורה שם ‪.‬‬
‫דבריו אלו הם בורות גמורה במקרה הטוב ‪ ,‬כי הרי בזמן שמחת מצות נישואין ‪ ,‬אפילו אם רק הגברים והנשים‬
‫רואים אלו את אלו ‪ ,‬אף שאינם נוגעים זה בזה ‪ ,‬וכל שכן כשלא רוקדים ונדבקים זה בזה ‪ ,‬נאמר בהלכ היג ‪-‬‬
‫„‪...‬וכתב ב "מנהגים"‪ ,‬דאין מברכין "שהשמחה במעונו " היכא דאיכא (=היכן שיש ) חששא דהרהור עבירה “‪.‬‬
‫בעל ספר "מנהגים"‪ ,‬הנחשב לאחד מגדולי ה "ראשונים"‪ ,‬מנמק זאת שם יד–„כל מקום ‪ ,‬שהאנשים ונשים‬
‫רואים זה את זה ‪ ,‬כגון‪ :‬בסעודת נישואין ‪ ,‬אין לברך "שהשמחה במעונו "‪ ,‬לפי שאין שמח ה לפני הקב "ה‬
‫כשיש בו הרהור עבירה “‪ .‬אם אפילו כשרים ויראים הם ‪ ,‬יש שם הרהורי עבירה ‪ ,‬כל שכן בפרוצים ופרוצות ‪,‬‬
‫כשרואים זה את זה אין שמחה לפני הקב "ה וכל שכן שאין השראת שכינה וכל שכן בן בנו של קל וחומר‬
‫כשהם נוגעים זה בזו ובנדות בן בן בן בנו של ק "ו‪ ,‬כשרוקדים ומתחככ ים זה בזה ‪ .‬אם כן ‪ ,‬רמת טירוף כזו‬
‫לומר דברים כאלו ורשעות וכפירה כזו אין לה שיעור ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬יש להבין טירוף זה אם ניקח בחשבון את שני היסודות השבתאיים‪ ,‬אשר הינחו את שבת אי צבי ‪,‬‬
‫יעקב פרנק‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וצ‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫היסוד השבתאי הראשון‪ -‬שבתאי צבי "קבע"‪ ,‬כיוון שמדובר ש המשיח (שבתאי צבי ) החל להתגלות ‪ ,‬ממילא‬
‫יצר הרע בטל ‪ ,‬לגבי מי שמתחבר למצב של המשיחיות ועל ידי שיעשה עבירות חמורות תוך כדי החיבור בין‬
‫האנשים לנשים ‪ ,‬הוא מעין דוגמה וחיבור והדבקות לאלוקים ‪ ,‬כי הוא מזדהה עם העידן המשיחי ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ניסח זאת גם בכתביו ‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬ומיהו המשיח בזמן ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬הרצל כמשיח בן יוסף ‪ ,‬וכשהרצל‬
‫"בית‬ ‫מת מתחיל מיד להתגלות משיח בן דוד ‪ ,‬אשר השלב הסופי של ההתגלות הוא כאשר יכונן את ה‬
‫הלאומי"‪ ,‬כפי שהבטיחו האנגלים ‪ .‬עם קום המדינה מתחיל לדעתו של בנו ‪ ,‬העידן המשיחי ומי שמייסדה‬
‫ובפרט מנהיגה הוא המ שיח בכבודו ובעצמו או ניצוץ ממנו ‪ ,‬ואז לשיטת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק המשיח יכול להיות כופר‬
‫אשר רוצה וגם מצליח לשמד ולבולל את העם היהודי ‪ .‬כל זה אינו משנה כלל ‪ ,‬כפי שראינו לעיל בכתביו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הוא אינו עושה כל סיוגים ‪ .‬אם כן ‪ ,‬אצל צ‪ .‬י‪ .‬קוק צריך להופיע יסוד שבתאי מטורף זה גם כן‬
‫בכתביו ואם מחפשים מיד מוצאים זאת ‪ .‬למשל‪ ,‬בתשל"ד הוא כותב טו‪„ - .‬שאנחנו כעת באמונת עתנו ‪ ,‬במצב‬
‫תהליך של קץ הגלות‪ -‬גאולה‪-‬משיח“‪ .‬היינו‪ ,‬כעת צ ‪ .‬י‪ .‬קוק כבר "גאול" ויש לו גם "משיח"‪ ,‬אשר הוא "דוד‬
‫מלכנו החי וקיים "שם‪( .‬עמ' קס)‪ .‬הוא גם רומז מיהו ה "משיח" לדעתושם‪( .‬עמ' צד)‪...„-‬חוזרת ומתגלית‬
‫ומתבססת ומתכוננת ומסתדרת ומתחדשת ממלכתיותנו של דוד מלך ישראל החי וקיים ‪ ,“...‬היינו‪ ,‬דוד בן‬
‫גוריון‪ ,‬אשר הדגיש כל פעם‪ ,‬לגבי פעולות ריסוק העם היהודי ויהדותו ‪ ,‬שהן משום ה"ממלכתיות"‪ ,‬על אף שצ‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק התבטא בחריפות נגד בן גוריון ‪ ,‬על שהתפאר שגר עם אשה ללא חופה וקידושין ‪ ,‬ואמר בין השאר ‪,‬‬
‫שכל ז מן שהיה ראש ממשלה לא דיבר כנגדו‪„ -‬כי היה חייב בכבוד מלכות ‪=( .‬מלך המשיח ) אולם מאחר‬
‫שירד מגדולתו מרשה לעצמו לומר זאת “‪.‬טז‪ .‬על פי תפיסתו השבתאית ‪ ,‬במי שממלא את מקומו ‪ ,‬מתלבש‬
‫שוב הניצוץ של משיח בן דוד ‪ ,‬על אף שהוא כופר ‪ ,‬והוא לכן נהיה למלך המשיח התורן ואסור לגנותו אלא‬
‫לשבחו ולתמוך בפעולותיו ‪.‬‬
‫היסוד השבתאי השני‪ -‬כלליות האומה הישראלית ‪ .‬מי שפועל או אומר משפט חיובי על העם היהודי בהקשר‬
‫של ארץ ישראל ‪ ,‬הוא כבר נהיה קדוש (כפי שהירב נו להראות זאת לעיל בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,).‬בדיוק כפי‬
‫שראינו לעיל לגבי שבת אי צבי וממשיכיו ‪ .‬זה יכול להיות כופר מלא משטמה לעם ישראל וחסר צלם אנוש ‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כאשר כתבת העיתון המזוהם פונה אליו מתוך רצון‪ ,‬כביכול‪ ,‬לעזור לקיומו של העם היהודי בארצו ‪ ,‬היא‬
‫כבר הופכת ל"קדושה"‪ .‬במצב משיחי שבו אין בו יצר הרע וניתן גם לבטל ברגע הזה את כל חוקי התורה‬
‫ולהתגפף איתה ‪ ,‬ולהביע בכך אהדה כלפיה ‪ ,‬אף שבמובן חייהם הפרטיים ולא הכלליים יש בכך "פגם יסודי "‬
‫על ידי עבירות בקשר ליסוד זה של המדינה‬ ‫כדבריו‪ ,‬כל שכן כאשר פרוצים ופרוצות מביעים שמחתם‬
‫השבתאית‪ .‬תפיסה שבתאית מעוותת זו יכלה לעורר צ חוק לגבי הזיותיו הבלתי שפויות של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך‬
‫כשרואים את חילול ה ' העצום ואת העבירות החמורות שמבצע צ ‪ .‬י‪ .‬קוק בפרהסיא ‪ ,‬כאשר מעשיו ואמירותיו‬

‫יג‪" .‬טור"‪ ,‬אבן העזר (סב‪ ,‬ב)‪.‬‬

‫יד‪ .‬מנהג כל השנה‪ ,‬בהגהות‪ ,‬שם אות ד'‪.‬‬
‫טו‪" .‬להלכות ציבור"‪ ,‬עמ' ל"ט‪.‬‬
‫טז‪" .‬גדול שימושה"‪ ,‬עמ' ל"ט‪.‬‬
 ‫רלה‬
‫מהוים דוגמה למאות אלפי אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר לגיטימציה זו נותנת להם חיזוק לה תדרדר למעשים‬
‫של הגרועים באומות בנושא זה ואחר‪ ,‬הדבר יכול רק לעורר בכי גדול ‪.‬‬
‫יז‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כמו שבת אי צבי ויעקב פרנק‪ ,‬גם "חולק" על נבואת זכריה ‪ ,‬לגבי הזמן שבו כבר לא יהיה יצר‬
‫הרע‪ .‬הנביא זכריה מנבא ‪ ,‬כי אפילו אז ‪ ,‬בזמן של ההספד על הריגתו של משיח בן יוסף ‪ ,‬חייבים לשמור על‬
‫כל כללי הצניעות‪„ -‬וספדה הארץ משפחו ת משפחות לבד‪ ,“...‬ועל כך אומרת הגמראיח‪„ - .‬מקרא אשכחו‬
‫[רש"י‪„-‬שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל ‪ ,‬שלא יבואו לידי קלקול “‪ " ].‬וספדה הארץ‬
‫[רש"י‪„-‬באותה השעה ‪,‬‬ ‫משפחות‪ "...‬אמרו והלא דברים קל וחומר ומה לעתיד לבוא כשעוסקין בהספד‬
‫והמצטער אינו מקל ראשו מהר ‪ ,‬ועוד שאין יצר הרע שולט ‪ ,‬כדאמר קרא "והסירותי את לב האבן "‪ ,‬ולקמן‬
‫אמר שהקב "ה שוחטו ‪ ].“...‬ואין יצר הרע שולט בהם (=אך עדיין נמצא גם בתקופתו של המשיח ‪ ,‬אך מחוץ‬
‫לאדם‪ ,‬כדברי האר "י)‪ ,‬אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד ‪ .‬עכשיו שעסוקין בשמחה [רש"י‪„-‬וקרובה לקלות‬
‫ראש ועוד שיצר הרע שולט עכשיו ‪ ,‬לא כל שכן “‪ ].‬ויצר הרע שולט בהם ‪ ,‬על אחת כמה וכמה ‪ .“...‬וכן אמרו‬
‫חז"ליט‪„ - .‬תחילת קלות ראש בנשים‪ -‬פתח לניאוף “‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק "חולק" על הנביאים ‪ ,‬חז"ל ורש "י (אף על פי‬
‫שבמקומות אחרים ‪ ,‬כאשר הדבר אינו מתנגש בדת השבתאית שלו ‪ ,‬הוא מתריע שיש לכבד את דברי‬
‫הנביאים וחז"ל‪-‬לפי מיטב המסורת של הקונספירציה וההפכפכנות השבתאית ‪ ).‬ובכך הוא כופר בצורה‬
‫ישירה בארבעה מתוך י"ג עיקרי האמונה של הרמב "ם‪ -‬העיקרים ו‪-‬ט‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרופ' גרשום שלם היה ידוע כשבתאי מודרני מוצהר‪ .‬הוא הצהיר לא אחת והדגיש במאמריו על‬
‫השבתאות המודרנית „שמהווה את הבסיס הרעיוני לציונות והיא שסללה את דרכה בהפקעת מרותם של‬
‫גדולי התורה ועשיית התורה לפלסתר “כ‪ ..‬אף שהיתה לו הסתייגות מכך שהציוניזם אימץ לו גם את השפה‬
‫העברית כחלק מתת‪ -‬התרבות של השובניזם (=לאומנות)‪ ,‬הוא חשש (כך הוא כת ב במכתב לג‪ ,).‬כי שפה‬
‫עברית תוביל את אוהדי הציוניזם לקריאת ספרי יהדות על ידי חניכיהם ‪ ,‬דבר אשר עלול להובילם חזרה אל‬
‫חיק היהדות ‪ ,‬דבר שהיה מנוגד בתכלית לעצם מהותה של הש בתאות והציוניזם השבתאי ‪ ,‬אשר תכליתה‬
‫היא ריסוק היהדות והתבוללותו של העם היהודי רק בתנאים נוחים וללא סכנת הכחדה פיסית ואנטישמיות ‪.‬‬
‫ראשי הציוניזם רא ו בכל מקרה צורך בשפה העברית גם משום מ ילוי כלל יה של הטקטיקה השבתאית ‪ ,‬כדי‬
‫לסחוף יהודים שומרי מצוות לתוך תנועת הציוניזם השבתאי המודרני‪.‬‬
‫כיוון שראה בקבלה פנטזיה ‪ ,‬אשר באמצעותה הצליחו שבת אי צבי וממשיכיו לגרור חלק מהעם היהודי לכת‬
‫של משיחיות שקר זו ‪ ,‬התמסר ג‪ .‬שלם כל כולו לחקירתה ואף פתח מכון לקבלה באוניברסיטה בירושלים ‪.‬‬
‫כאשר הגיעו לידיו מספר דפים ‪ ,‬אשר נדפסו מכתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪" -‬ערפילי טוהר "‪ ,‬אשר על אף המאמץ‬
‫לגונזם נגנבו והגיעו לידיו ‪ ,‬הוא מאד התרשם מהאופי השבתאי –"קבלי" של מחברם ‪ .‬הוא „ביקש בתחילת‬
‫שנות השבעים מפרופ' רבקה ש"ץ‪ ,‬תלמידתו (=אשר היתה בעצמה חברה בארגון השבתאי מודרני "התנועה‬
‫לארץ ישראל השלמה "‪ ).‬לחקור את גורלה של המחברת ‪ ,‬היכן הודפסה והיכן נמצאים קטעים שעדיין לא ראו‬
‫אור‪ .‬בעצת הרב אברהם ביק שאולי ‪ ,‬מרכסיסט שזכה ללמוד אצל הראי "ה עצמו ‪ ,‬פנתה פרופ ' ש"ץ בכתב‬
‫לרב צבי יהודה ושאלה אותו היכן נדפסה המחברת “קסח‪..‬‬
‫כאשר נפגשה רבקה ש "ץ עם צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הוא הציע לה להיות ה "חברותא" שלו‪„ -‬הוא הציע שאבוא אליו מדי‬
‫שבוע‪ " :‬תלמדי אתי ערפילי טוהר "‪ ,‬הייתי מאושרת “קסח‪( .‬עמ' ‪ .)20‬ש"ץ התרשמה ‪ ,‬כי מרגע שעמדה לפניו‬
‫אישה‪ ,‬לא היו לפניו כל האיסורים ה מופיעים בדברי חז "ל לגבי שיחה עם אישה זרה ולא מה שמובא‬
‫בפוסקים על כך ‪ ,‬אלא שהוא התייחס לענין כמו גוי ‪ ,‬אשר כל השאלה היא ‪ ,‬אם יש לו "דעות קדומות "‪ -‬הלכות‬
‫התורה‪ ,‬או לא ‪ .‬היא הכירה היטב את דעותיו ‪ ,‬כי היא היתה ה "חברותא" הארוכה ביותר שלו בימי חייו‪ -‬כמעט‬
‫עשר שנים‪„ -‬זה ה יה בתשל "ג‪ .‬מפגשי הלימוד הבלתי שגרתיים בין אשת האקדמיה לרב קשיש נמשכו‬
‫כמעט עשור‪...‬הוא לא התבייש ולא פחד לשוחח איתי ‪ ,‬הוא היה אדם ללא "דעות קדומות"“‪.‬‬
‫מערכת יחסים כזו ודאי שאינה יכולה להתאפיין רק בהתגפפות דרך הידיים ‪ ,‬כדרך שנהג עם נשים אחרות‬
‫בפגישות אקראיות ‪ ,‬אלא הרבה מעבר לכך ‪ ,‬כפי שהיא עצמה מספרת קסח‪„ –.‬הוא חיבק אותי ‪ ,‬כמי שמרגיש‬
‫שזו פגישה אחרונה‪ .“...‬רק כאשר הוא הגיע לגיל שמונים ‪ ,‬הסכים צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שיתגורר עמו בחור ויעזור לו ‪,‬‬

‫יז‪ .‬זכריה (יב‪,‬ב)‪.‬‬

‫יח‪" .‬תלמוד ירושלמי"‪ ,‬מס' סוכה (ה‪,‬ב)‪ ,‬תלמוד בבלי‪ ,‬מס' סוכה סוף דף (נא)‪.‬‬
‫יט‪ .‬מס' דרך ארץ זוטא‪ ,‬ג'‪.‬‬
‫כ‪" .‬קורות הצבי"‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪ ,97‬ישי כהן‪ ,‬תשמ"ו‪.‬‬
 ‫רלו‬
‫אך לפני כן חי בגפו ‪ ,‬כך שנשים ונערות אשר באו אליו ‪ ,‬נכנסו לחדרו הקט ן‪ ,‬ולכן עבר גם על איסור ייחוד‪,‬‬
‫כאשר אף אחד אינו יודע בדרך כלל מה הוא עשה עימן ‪ ,‬בפרט שהן היו במצוקה ‪ ,‬אך „תלמידים אחדים גם‬
‫זוכרים‪ ,‬כי "הרב" לא היסס ללחוץ יד לנשים ואף ללטף כאות חיבה את ידן של נשים שביקשו את עזרתו “כא‪..‬‬
‫רבקה ש "ץ וכתבת "לאשה"‪ ,‬לא באו אליו מתוך מצוקה ‪ ,‬לכן לא היתה להן בעי ה לספר על מגעיו הפיסיים‬
‫עימן‪ ,‬אך נערות ונשים נשואות‪ ,‬אשר באו אליו מתוך מצוקה‪ ,‬מובן שלא ששו להיחשף ולספר על מעלליו‬
‫איתן‪ ,‬ולכן לא ידוע עד כמה הוא ניצל את מצוקתן ‪ .‬ברור שאם אחת מהן היתה מתלוננת על כך במשטרה ‪,‬‬
‫הוא היה יושב על כך שנים רבות בכלא ‪ ,‬על הטרדה מזוהמת ומלוכלכת זו‪.‬‬
‫ההתנהגויות הטמאות האלו שהוא נקט בהן וביתר שאת נהגו בהן תלמידיו ותלמידי תלמידיו בציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫יצרו ויוצרות מצב ‪ ,‬שבו הם עוסקים בחורבן ארץ ישראל ולא בישובה ‪ ,‬כמו שנאמר לאחר פרשת העריות‬
‫[ויקרא (כא‪,‬יח)] –„ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם א ֹתה‪ ,‬כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם“‪.‬‬
‫„מתגלה הרצי "ה כאדם בודד ‪ .‬ערגתו למגע ולחום מתבטאת אולי בנטייתו להתקרב מאד בגופו אל בן שיחו ‪,‬‬
‫לגעת בזרועו‪ ,‬לאחוז בחוזקה בידו ‪ ,‬כל זמן שהותם יחדיו ‪ .‬מספרים כי כך נוהג הרב גם עם נשים (=במגע גופו‬
‫ולא רק בידיו )‪ .‬תלמידים מקורבים מתוודים‪ -‬מתגאים‪ ,‬כי בפגישותיהם עימו ביחידות הוא "מחבקם ומנשקם "‪.‬‬
‫ם‪ .‬מבקרים מוצאים בכך סימן‬ ‫חסידים מפרשים זאת כעדות לשפע אהבתו חסרת הסייגים אל כל האד‬
‫תיג‪.‬‬
‫לסטיה‪ ,‬אך אלו גם אלו מסכימים ‪ ,‬כי ערירי הוא הרצי "ה ויש לו צורך יתר בהתקשרות בלתי אמצעית “‬
‫(עמ' ‪)277‬‬
‫לנוכח דעותיו הכפרניות של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אין כל פלא להיווכח עד כמה הוא היה שקוע בפריצות של עריות ‪ ,‬כפי‬
‫‪ ,‬הם בכלל‬ ‫שכבר כתב מרן ה "חזו"א"כב‪„–.‬המתגדלים על דעות כפרניות ואינם בדרכי הצבור הישראלי‬
‫מוחזקים בפריצות עריות ‪ .“...‬לכן גם מובן ‪ ,‬כיצד עובדה זו ממשיכה להתגלות בכל כיעורה בתלמידיו‬
‫ובתלמידי תלמידיו המובחרים‪ ,‬כ"גדול הדור" (ש‪ .‬אבינר) ו"אדמו"ר הציונות הדתית " (מוטי אלון)‪.‬‬

‫רדיפה ולגלוג על אנשים‪ ,‬אישים וקבוצות מתרבות המקור ומאידך חנופה וסינגור על אנשים‬
‫מתרבות‪-‬האם השלטת והתת‪-‬תרבות אליה היה משוייך צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫אישיותו של צ ‪.‬י קוק היתה שונה משל אביו ‪ ,‬אשר ה תאמץ לשוות לעצמו תדמית של אדם בעל נועם הליכות‬
‫המכבד את כולם ‪ .‬אף שהוא היה אמפולסיבי קעט‪ .‬ולקוי בנפשו ‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק לעומתו ‪ ,‬היה גם בעל אישיות‬
‫סוערת‪ ,‬אך גם הפגין זאת בניגוד גמור לאביו‪ ,‬על אף הכרזתו "אני ההמשך האבסולוטי של אבי "שמא‪..‬‬
‫רצונו להיראות כהמשך ישיר של אב יו‪ ,‬גרר בין היתר את החבאת כתבי אביו ‪ ,‬כדי שלא יתגלה פער בין‬
‫עמדותיו לעמדות אביו ‪ ,‬וכדי שלא יתגלה אביו כמי ששבוי לחלוטין בשדה הכפירה בעיקרי האמונה ‪.‬‬
‫מכונן בטקטיקה השבתאית ‪ ,‬גררו תגובות נזעמות בעיקר‬ ‫חשאיות וקונספירציה ‪ ,‬אשר הם אבן יסוד‬
‫באקדמיה ומאמר שלם נכתב על כ ך‪ ,‬ושם ניסו לומר תירוצים שונים מדוע יורשי הכתבים ממשיכים לא לתת‬
‫את כתבי יד ו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לידי חוקרים ‪ .‬תירוצים אלו אינם עומדים במבחן המציאות ‪ ,‬כיוון שצ ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ותלמידיו אינם נותנים כתבי יד אלו גם לאנשים באקדמיה אשר שייכים לחלוטין לתת‪ -‬התרבות השבתאית‬
‫מודרנית של הציוניזם הדתי ‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא עצמו נתן את כתב היד של "ערפילי טוהר " לרבקה ש "ץ‪ ,‬על אף‬
‫שהיא מהאקדמיה (שם)‪ .‬אמנם‪ ,‬לא רק באקדמיה אלא גם חלק מתלמידיו הקרובים כיעקב פילבר מתחו‬
‫עליו ביקורת על החבאת הכתבים ובעיקר על סילופם א‪)12,8,10( .‬‬
‫מאז מלחמת ששת הימים נכנס צ‪ .‬י‪ .‬קוק לתחושה אופורית ‪ ,‬כאשר הוא חש כי כמעט כל היהודים בארץ‬
‫ישראל עומדים מאחורי דעותיו השבתאיות מודרניות של הציונ יזם הדתי ‪ ,‬אשר הוא עומד בראשו ‪ .‬ניתן‬
‫לראות בכרוזיו הרבים ‪ ,‬כפי שמופיעים ב "להלכות ציבור " יותר ויותר את המושג "מליונינו "תח‪( .‬עמ' עז‪ ,‬קס)‪.‬‬
‫לדידו כל המליונים בא "י הם שלו וסרים למרותו האיד יאולוגית‪ .‬רק אחרי ה "התנתקות" ופירוק גוש קטיף‬
‫החלו חלק מתלמידיו להתפכח משגעון גדלותם ‪ ,‬להרהר בכך ולהיווכח ‪ ,‬כי אותם מליונים אינם עומדים‬
‫מאחוריהם אלא לוחמים מולם וכנגדם‪ ,‬אך כיום ‪ ,‬כיוון שאין אוטוריטה מחייבת ‪ ,‬ואף לא פורום מחייב של‬
‫הנהגה כלשהי ‪ ,‬ממילא הרהורים אלו על התלישות המציאותית אליה הוביל צ ‪ .‬י קוק את תת‪ -‬התרבות הזו ‪,‬‬
‫לא נתנו את אותותיהם בציבור הציוניזם הדתי ‪ ,‬אלא רק יצרו את התחושה ‪ ,‬כי יש להשיל במהירות את‬

‫כא‪" .‬מציונות דתית לדת ציונית "‪ :‬שורשי "גוש אמונים " ותרבותו‪ ,‬גדעון ארן‪ ,‬עבודת דוקטורט‪ ,‬הוגשה בשנת‬
‫תשמ"ז לסינאט האוניברסיטה העברית בירושלים ‪ ,‬עמ' ‪.214‬‬
‫כב‪" .‬קובץ אגרות"‪ ,‬מאת מרן בעל "חזו"א" זללה"ה‪ ,‬ח"ב‪ ,‬איגרת קנ"ט‪ ,‬יו"ל על ידי הרב ש‪ .‬גריינמן‪ ,‬בני‬
‫ברק‪ ,‬תשט"ז‪.‬‬
 ‫רלז‬
‫האם שלהם מלפני ‪ 50‬שנה‪-‬השמאל והימין‬ ‫התפיסה האנכרוניסטית של מערכת הדימויים של תרבות‪-‬‬
‫המתבולל בארץ ולהרכיב על עצמם ‪ ,‬את התפיסה החדשה הנסיגתית מהארץ ומהעם היהודי ‪.‬‬
‫ראינו לעיל ‪ ,‬כי בכל מהלך תעמולת תרבות‪ -‬האם (כגון‪ ,‬הממשלה)‪ ,‬חייבה תעמולה זו את צ ‪ .‬י‪ .‬קוק מיד‬
‫ליישר איתה קו ולהצדיק את רעיונותיה וגזרותיה להכחדת העם היהודי מבחינה יהודית ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אחר מלחמת ששת הימים ‪ ,‬כאשר היתה התלהבות ראשונית בקרב הרוב המכריע של העם היהודי‬
‫‪ ,‬וכי תוך זמן קצר מידע‬ ‫בארץ‪ ,‬במקום להבין כי התלהבות זו היא רק התייחסות למידע חדשותי מעודד‬
‫‪ ,‬החל צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‬ ‫חדשותי זה של נצחון על הערבים וכיבוש הכותל מתחלף במידע חדשותי מרתק אחר‬
‫בתפיסתו השבתאית ההזויה לעצב לעצמו תפיסה של צע ד נוסף ההולך ומתרחש כחלק מתהליך ה "גאולה"‬
‫השבתאית‪ ,‬כאשר הוא וכמה מתלמידיו בארגון השבתאי המודרני "גוש אמונים"‪" ,‬מנהיגים" את האומה‪ .‬כיוון‬
‫שההנהגה‪ ,‬על פי תפיסתו ההזויה נמצאת בידיו ‪ ,‬הרי מי שלא "ציית" להוראותיו ‪ ,‬מצא את עצמו מותקף‬
‫בצורה ה תקיפה ביותר ומאידך‪ ,‬שר מהממשלה ‪ ,‬אשר לפי דעתו כן "ציית" להוראותיו זכה לציונים טובים‬
‫ושבחים מצידו‪.‬‬
‫בכל מ קרה‪ ,‬בסך הכל נראה ‪ ,‬כי אם נתייחס לריכוז הפרסומים שלו בספר "להלכות צבור " כאינדיקציה‪ ,‬הרי‬
‫שאלו מתרבות המקור שלו ‪ ,‬זכו לכנויי גנאי חמורים ביותר‪ ,‬כאשר הוא תוקף בצורה ברוטאלית אחוזת טירוף‬
‫לפחות כשבעה מגדולי הדורות ואת נציגיהם בכנסת ואת כלל שלומי אמוני ישראל ‪ ,‬בעוד שהוא קושר כתרי‬
‫תהלה ותשבחות עם כנויי שבח ‪ ,‬בהם כינו את גדולי התורה (כגון‪ " :‬שליט"א")‪ ,‬לראשי גדולי הכופרים מן‬
‫הממשלה ואחרים המהווים את תרבות‪-‬האם שלו או אנשים מהתת‪ -‬תרבות שלו‪.‬‬
‫'‪„-‬הקילומטרים האלה שלנו ‪ ,‬מקודשים‬ ‫הוא מתגלה כאדם חד מימדי המודד את כולם לפי קילומטראז‬
‫בקדושה אלוהית “תח‪( .‬שם‪ ,‬עמ' רכו)‪ .‬מי שלא מוכן להחזיר אפילו קילומטר ‪ ,‬אפילו אם הוא כופר ורשע ‪ ,‬הוא‬
‫מוכרז כגדול הדור והדרו תח‪( .‬סי' יט‪ ,‬כז‪ ,‬צה‪ ,‬קנב‪ ,‬קסא‪ ,‬קסג‪ ,‬קעא‪ ,‬קעו) וככל שאישיות מסויימת מוכנה‬
‫להחזיר יותר קילומטרים ‪ ,‬כן הערך שלו יורד בעיניו ‪ .‬וכן‪ ,‬הוא תוקף את מי שמעיז להתאונן על פגמים‬
‫ב"רבנות הראשית "‪ ,‬אפילו בנושאים שכל גדולי עולם יצאו חוצץ כנגדם‪ ,‬כגון "פרשת הממזרים " וה"פסק" של‬
‫שלמה גורן‪ ,‬כחלק מציות לתרבות‪ -‬האם שלו‪ ,‬אשר תרם ליצירת חורבן והרס ב קיום ההלכה היהודית ברבנות‬
‫הראשית‪ .‬הוא יוצא נגד כולם ‪ ,‬ביניהם גדולי ישראל ‪ ,‬בבטויים חריפים בשיא הטירוף תח‪( .‬סי' סב‪ ,‬ע‪ ,‬עב‪ ,‬קל‪,‬‬
‫קמג‪ ,‬קנט‪ ,‬רי‪ ).‬כשם ששבתאי צבי בזמנו תקף את גדולי ישראל וקרא להם בשם חיות טמאות נד‪..‬‬
‫התייחסותו של צ ‪.‬י‪ .‬קוק לשלושת השבועות ע "פ תפיסתו הנוצרית‪ -‬מילנארית ‪-‬אחרי הצהרת בלפור ‪,‬‬
‫אמר‪ ,‬כידוע‪ ,‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על פי דברי בנו ‪ ,‬כי בטלו ג ' השבועות‪ ,‬על אף שתוך זמן קצר הבריטים חזרו בהם‬
‫מכך‪ .‬לכן גם אם מרן רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק כתב מכתב בענין זה ‪ ,‬בכל מקר ה הוא כינה זאת רק‬
‫כמצב ש"סר פחד ג ' השבועות"‪ ,‬היינו‪ ,‬לא בצורה מוחלטת אלא בהסתייגות ‪ ,‬כי כעת אין פחד ‪ ,‬אך יכול‬
‫להתחדש שוב הפחד מהם ‪ ,‬אך ח ס וחלילה לא נתבטלו השבועות ‪ .‬מאידך‪ ,‬בדבריו אין אפילו רמז לכך ‪ ,‬כי‬
‫ניתן להקים מדינה ריבונית ‪ ,‬אלא להיפך ‪ .‬הוא כותב כי רק אם היתה שורה נבואה בעם ישראל ניתן היה‬
‫להקים כזה דבר ‪ .‬למרות כל זאת ‪ ,‬לצ‪ .‬י‪ .‬קוק זה כבר הספיק כדי "להבין" שכוונתו היתה שהן בטלו תח‪( .‬שם‪,‬‬
‫עמ' קעז)‪ .‬וכן אמר מרן הרב מבריסק ע‪( .‬ח"ד‪ ,‬עמ' קצו)‪ ,‬כי עצם הקמת המדינה כשלעצמה היא כפירה בכל‬
‫בים סנהדרין ‪ ,‬נביא ואורים ותומים ‪ ,‬בו בזמן שלמעשה‬ ‫התורה‪ ,‬כי לכל הכרעה מדינית או צבאית חיי‬
‫ההכרעות בתחומי החוץ והצבא מתקבלות על ידי כופרים בתורה ‪.‬‬
‫גם באותו מצב מבטל ה "אור שמח " מיד את דבריו הראשונים ‪ ,‬כי סר פחד השבועות ‪ ,‬מבחינה מעשית ומכונן‬
‫זאת רק על תנאי שהוא "ברשיון המלכים " וכי מדובר ש "בריטניה המתונ ה" תמשיך להיות מתונה ‪ ,‬דבר‬
‫שהתברר מהר מאד ‪ ,‬כי ההפך הוא הנכון וכי ממשלתה אנטישמית ואף בלפור עצמו הוא כזה ‪ ,‬כאשר כל‬
‫הצהרתו באה כתוצאה מלחץ חיצוני של התנועות המילנאריות להצהיר על כך ‪ .‬ה"אור שמח " הוסיף וכתב‬
‫שם‪ ,‬כי הרפתקה זו של הקמת מדינה ‪ ,‬כאשר אין נבואה בישראל ‪ ,‬תוביל את המדינה לחורבן כפי שקרה עם‬
‫בית המקדש השני ‪ ,‬היינו‪ ,‬כנתינתו כך נטילתו ‪ .‬כאמור לעיל ‪ ,‬הוא מתנה את עצם הקמת המדינה ‪ ,‬בדבר אשר‬
‫מעולם לא התקיים ‪ ,‬לכן מבחינתו אסור להקים מדינה יהודית‪„ -‬כי זה תלוי בהופעת אור אלקי לראות אשר כל‬
‫ענינים הכלליים וענינים הציבוריים יהי ו על טהרת הקדש והצניעות ‪ ,‬וכמו שעשו (=הנביאים ראשי ) אנשי‬
‫כנסת הגדולה‪ .‎“‎‬יוצא אפוא מדבריו ‪ ,‬כי אם אלקים לא ישלח את נביאו לבשר על הקמת המדינה ‪ ,‬לא שייך‬
‫ואסור להקים מדינה ובודאי לא מדינה שבתאית ‪ ,‬אשר היא ההפך הגמור ממדינה יהודית ואשר הפריצות בה‬
‫מגיעה לרמה של הכנענים‪ ,‬אשר לכן הקיאה אותם הארץ ‪ ,‬כאזהרת אלוקים‪.‬‬
 ‫רלח‬
‫כתבנו לעיל ‪ ,‬שאנו מתייחסים למכתב זה רק בהנחה שהמכתב הוא אכן אותנטי ‪ ,‬אך למעשה ‪ ,‬מדובר בעוד‬
‫הונאה ושקר גס של ראשי "רבני" הציוניזם הדתי‪.‬‬
‫מכתב זה פורסם לראשונה על ידי י ‪ .‬ל‪ .‬מימון‪ ,‬מראשי הציוניזם הדתי בביטאון הציוניזם הדתי "התור" ( גליון‬
‫ג' תרפ"ב)‪ .‬למכתב זה אין שום מקור מהימן וכפי שראינו וכידוע ‪ ,‬י‪ .‬ל‪ .‬מימון היה שקרן סדרתי וגם בספריו‬
‫"שרי המאה " ישנם סיפורים בדויים ו ‪/‬או מסולפים ‪ .‬ב"מכתב" נכתב‪ ,‬שבועידת סן רמו הוחלט „לתת את ארץ‬
‫ישראל לעם ישראל “‪ ,‬בו בזמן ששם הוחלט בסופו של דב ר לתת את ארץ ישראל לבריטים ‪ .‬הבריטים קיבלו‬
‫מנדט לבחון האם שייך הדבר מבחינה מעשית ‪ ,‬להקים בית לאומי בארץ ישראל וכן כיצד ומתי להקים בית‬
‫לאומי‪ ,‬אלא שמיד לאחר הכרזה זו מרדו היהודו‪ -‬נוצרים כאן בארץ [ובאותה שנת ההכרזה בשנת תר "פ‬
‫(‪ ])1920‬בערבים ובבריטים וממילא באותם אומות שייפו את כוחה של בריטניה כאן בארץ ומרידה זו היתה‬
‫הגדולה והגלויה ביותר ‪ ,‬נגד כמעט כל עמי תבל – עשרות העמים המוסלמים שלרובם עדיין לא הייתה מדינה‬
‫ונגד האומות שהשתתפו ב "חבר הלאומים" בועידת סן רמו ‪ .‬אמנם‪ ,‬באותה שנה מיד ‪ ,‬חזרו בהם אותם אומות‬
‫מהכרה זו באמצעות גלי אנטישמיות אדירים שהציפו את אירופה על ידי אותם אומות ונציגי העמים‬
‫המוסלמים כאן בארץ החלו במרחץ דמים כלפי הישוב היהודי ‪ .‬מהמכתב המזויף של ה "אור שמח " נראה‬
‫‪ ,‬דבר שאינו הגיוני‬ ‫כביכול שהכותב חי בפלנטה אחרת ואינו מודע לחזרה עקרונית זו של אותם אומות‬
‫בעליל‪.‬‬
‫הזיוף שב"מכתב" זה בולט בעיקר על רקע דברי ה "אור שמח" בספרו "משך חכמה" בפרשת ויחי‪ ,‬על הפסוק‬
‫"פקד יפקוד אלקים אתכם "‪ ,‬שם הוא כותב ‪ ,‬שאפילו עליה המונית ("בחומה") מצריכה נביא ‪ ,‬ובכך הוא רומז ‪,‬‬
‫במרומז על‬ ‫שממילא הצהרת בלפור אינה רלוונטית ‪ .‬הוא גם ממשיך לתקוף את תנועת הציוניזם הדתי‬
‫תמיכתם בקבלת "תוכנית אוגנדה " של הרצל בקונגרס הציוני וכך הוא כותב שם‪„ -‬הנה למדם כי לא יעלו‬
‫בחומהשפא‪ .‬עד בוא נביא מה ' יתברך ויאמר פקד ‪...‬וזה לימוד לד ורות‪ ,‬שלא יעלו מעצמן כמ ו שעשו בני אפרים‬
‫שהקדימו הקץ [מכילתא פ ' בשלח (יג)] וגם אם יאמר להם הנביא שיעלו לארץ אחרת (=כגון אוגנדה )‪ ,‬הוא‬
‫נביא שקר ‪ .“...‬אם כן ‪ ,‬כיוון שאפילו בעליה המונית ("בחומה") אי אפשר לעלות ‪ ,‬בודאי שה "אור שמח " לא‬
‫היה מתייחס כלל לצעד נוסף של הקמת מדינה ‪ .‬הזיוף ניכר ב "מכתב" גם משום שאין בו לא תאריך ולא שם‬
‫האיש אליו נשלח מכתב זה וגם משום המילים המ ודרניות המופיעות במכתב זה ‪ ,‬אשר ה "אור שמח " מעולם‬
‫לא השתמש בהן ‪" .‬רבני" הציוניזם הדתי מפיצים עוד שקרים סביב מכתב זה וטוענים ‪ ,‬שה"מכתב" נכתב כדי‬
‫לעודד התרמה לקניית קרקעות ויישובן על ידי הקק "ל ו "קרן היסוד "‪ .‬שקר גס זה ‪ ,‬לא רק שאין לכך רמז‬
‫במכתב‪ ,‬אלא שמרן ה "אור שמח "‪ ,‬כתב בדיוק הפוך מכך ומרוח הדברים אשר מופיעים‬
‫במכתב המזוייף ‪ .‬על תשובה שלא התפרסמה העיד מרן רבי יעקב קמינצקי ‪ ,‬שה"אור‬
‫שמח" נשאל „לגבי שינוי יעוד של מעות צדקה מקופת רבי מאיר בעל הנס המיועדות‬
‫לתלמידי חכמים מעניי ארץ ישראל לשאר עניני ישוב ארץ ישראל כקניית קרקע ות וישובן ‪.‬‬
‫תשובתו היתה ‪ ,‬שאף על פי שישוב ארץ ישראל גם בזמן הזה יש בה מצוה ‪ ,‬מכל מקום‬
‫היא פחותה בחשיבותה ממצוות תלמוד תורה ואין לשנות המצוה דהוי כהורדה ממצוה‬
‫חמורה למצוה קלה דאסור ‪ .‬הוא מוסיף ‪ ,‬שהוא חושש שענין בנין ארץ ישראל בסופו‬
‫ידחה את אמונת המשיח “ ("במחיצת רבינו" על רבי יעקב קמינצקי ‪ ,‬עמ' קמז‪ ,‬ערך הרב‬
‫משה צבי דשייקאבס ‪ ,‬הוצ' פלדהיים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ד)‪.‬‬
‫את השקר הגס ‪ ,‬שדברים אלו נכתבו על ידי ה "אור שמח "‪ ,‬הדפיס השקרן הסדרתי ‪ -‬סגנו של ריינס ‪ ,‬י‪ .‬ל‪.‬‬
‫פישמן‪ ,‬אך גם את השקר הגס יותר ‪ ,‬שבדברים אלו הוא קורא לתמוך ב "קרן היסוד "‪ ,‬אף שהוא כתב הפ וך‬
‫מכך במכתביו ואף חתם על יציאה מה "ועד הלאומי" ובפרט שאין לקריאה ז ו כל זכר בדברי השקר המיוחסים‬
‫לו‪ ,‬גם שקר זה הנפיק י ‪ .‬ל‪ .‬פישמן בכותבו‪„ -‬כשנוסדה קרן היסוד פנו אליו אחדים מראשי המזרחי בדווינסק ‪,‬‬
‫כי יפרסם דעתו אודות קרן זו שנוסדה בשביל ישוב הארץ (=לצורך שימודו של העם היהודי בה)‪ .‬רבי מאיר‬
‫"התור"“ (ספר‬ ‫שמחה נענה להם מיד וישב וכתב מכתב מיוחד בשבחה של קרן היסוד ואחר כך נדפס ב‬
‫"המזרחי" לזכר הרב ריינס ‪ ,‬עמ' קכד‪ ,‬עורך י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪ ,‬מוסד הרב קוק ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תש"ו)‪ .‬על שקר זה מפרי‬
‫דמיונו מסתמכים מאוחר יותר "רבני" ה"מזרחי" וכותבים זאת בספריהם ובפרסומיהם ‪ ,‬בו בזמן שה "אור‬
‫שמח" קרא לציונות ומפעליה "הנצרות החדשה"קו‪..‬‬
‫במכתב אחר הוא מאפיין למעשה את רעיונותיו של הציוניזם הדתי ורואה בהם דוקא את השבתאות‬
‫ביאה להגאולה‬ ‫המקורית ולא המודרנית‪„ -‬הנה מה נורא המחזה עת יצאו הנלהבים לאמר זה הדרך המ‬
‫העתידה (=אפיון ראשון‪ ,‬אפיון המופיע רבות בכתביו ואגרותיו של ר ' א‪ .‬י ‪.‬קוק) בדמיונם החזק אמרו ‪ ,‬כי אין‬
‫לך קץ מגולה מזה [=אפיון שני‪-‬במילים אלו ציטטנו בחיבורנו את דבריהם של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובנו שעט‪( .‬ח"א‬
‫עמ' כט)] וכו' וסמכו במאמרים אשר מצאו לעזר (=אפיון שלישי‪-‬ראשי הציוניזם הדתי "גייסו" מאמרים‬
‫מחז"ל ומה"ראשונים" לצורך הלבשת "קדושה" על האידאות השבתאיות מודרניות של ראשי הכפירה כ "אחד‬
 ‫רלט‬
‫העם" ושל התנועה המילנאר ית הנוצרית במערב אירופה ‪ .‬כידוע‪" ,‬מקורות" אלו מופיעים בשפע בכתבי ר ' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק בלא הזכרת מיקומ ן‪ ,‬ובדברי ב נו ותלמיד יו‪ .].‬אז‪ ,‬כל נבון דעת הביט על זה ‪ ,‬כאשר הביטו גדולי‬
‫(=אפיון‬ ‫החכמים על התקופה הנוראה בשנת ת "כ‪ ,‬אשר כמאה שנה עכרו את רוח ישראל ולבב חכמיו‬
‫רביעי‪ ,‬הציוניזם הדתי הוא למעשה השבתאות המקורית מיסודו של שבתאי צבי משנת ת "כ) אשר היה‬
‫אז הדמיון יציר שבושים ‪ ,‬אשר המציאו בספרי החכמים האלוהי‪ -‬ים‪ .‬כן היה בתמונה הזאת יציר ההשכלה‬
‫הלאומית (=אפיון חמישי‪ ,‬הציוניזם הדתי יונק את אידאת השבתאות מה "ההשכלה הלאומית " ואין כל הבדל‬
‫בינם לבין "המשכילים הלאומיים " ולדידו הם רפורמים נוצרים עם תחפושת של קיום מצוות ‪ ,‬תוך "הסתמכות"‬
‫על מקורות מהתורה) לאמר זאת הגאולה וזאת המטרה ובשמות קראו לזה "עזרא השני " וכו' [וכן "שיבת‬
‫ציון"‪ ,‬בטוי המופיע בכתביהם של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובנו והגדיל האב לעשות ‪ ,‬כאשר הוא רואה בכך את בנין‬
‫ון ("ספר‬ ‫ביהמ"קקעט‪ .‬מעין יציאת מצרים וכבוש הארץ ואת עצמו הוא מכתיר בתור גלגולו של יהושע בן נ‬
‫הדמויות"‪ ,‬ד"ר עזריאל קרליבך‪ ,‬עמ' ‪ ,226‬הוצ' מודיעין‪ ,‬ספריית מעריב ‪ ,‬תשי"ט‪ ,‬ת"א)]‪ .‬ועוד מעט היה‬
‫(=דברים אלו הוא אומר כ "חכם עדיף מנביא ")‪....‬תודה‬ ‫סכנה הנוראה להדת והאומה בכללה נשקפת‬
‫(=האפיון הששי ‪-‬הקביעה שכל חכמי‬ ‫לההשגחה העליונה כי נתנה בלבב רבני חכמי הדור לעמוד מרחוק‬
‫הדורות ראו את דת הציוניזם הדתי כמופקעת מהיהדות ‪ ,‬המסורה לנו מדור דור ‪ ).‬וברוח כהה הביטו על‬
‫מפעלות הנלהבים (=כגון "קק"ל" וה"קופה הכחולה " שלה ו "קרן היסוד "‪ ,‬אשר כפי שראינו ‪ ,‬פישמן העליל על‬
‫רבינו שהוא תמך ב "קרן היסוד " על אף שבמכתב שהוא זייף בשמו ל א הופיע כל זכר לתמיכה זו ‪...).‬אבל לא‬
‫באתם ליישר דרך להגואל צדק ‪...‬ולא יבקש עזר מבן אדם ובנין העתיד ירד (=מהשמים) בנוי ומשוכלל בלא‬
‫עמל בן תמותה ‪ .‬ולא תאמרו כי זו ההכנה לתקוה העתידה (=כ"חכם עדיף מנביא " הוא מנבא על מטורפי‬
‫הציוניזם הדתי ובראשם הראבייס שלהם ‪ ,‬שהם י עלו להר הבית ויגרמו לסכנת נפשות וסיכון כל העם היושב‬
‫בארץ‪ ,).‬כי הסכנה גדולה לדת והאומה ‪"( “...‬קובץ מכתבים מאת רבותינו "‪ ,‬עמוד נג‪-‬ד‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬הוצ'‬
‫"לחושבי שמו")‪.‬‬
‫יש לציין לענין ג ' שבועות‪ ,‬את הזיוף אשר מבצעים ‪ ,‬כהרגלם‪ ,‬ראשי הציוניזם הדתי בדברי‬
‫גדולי הפוס קים‪ ,‬אשר אגב כך גם מתבררת בורותם ביסודות הפסיקה ההלכתית ‪ .‬שלמה‬
‫אבינר כותב כג‪ .‬ובעקבותיו כותב זאת יעקב זיסברג כד‪ ,.‬כי ג' השבועות הם דברי אגדה ולכן‬
‫אינן להלכה ‪ .‬ראייתם היא מכך ‪ ,‬שה"פני יהושע " מכנה את הגמרא שם במס ' כתובות‬
‫(קיא‪ ,).‬אשר שם מובאות השבועות ‪ ,‬כדברי אגדה ‪ .‬וכן ממה שכתב הרמב "ם ב "איגרת‬
‫תימן" ש"השביע האומה על דרך משל "‪ ,‬דבר שהוא זיוף דבריו ‪ ,‬כהרגלם‪ ,‬שכביכול‬
‫הרמב"ם מתכוון ‪ ,‬כי אין לשבועות אלו כל משמעות הלכתית ומעשית ‪ ,‬אך הרמב "ם מיד‬
‫בהמשך כותב להפך‪„ -‬ואתם אחינו אהובינו ‪ ,‬קבלו עליכם שבועתו ואל תעוררו את האהבה‬
‫עד שתחפץ “‪ .‬וכן כתב בספר "באר הגולה " בפרק כ "א‪ ,‬כי אפילו יהיו ליהודים „גיבורי חיל אף על פי כן לא‬
‫יעוררו מלחמה מפני אהבת ארץ ישראל ועד שתחפץ ‪...‬וישלח להם משיח“‪ .‎‬רבי י הונתן אייבשיץ ‪ ,‬כתב יותר‬
‫מכךכה‪ ,.‬כי מכח שבועה זו אין לעלות לארץ ישראל כקיבוץ גלויות ‪ ,‬אפילו בהסכמת כל האומו ת‪.‬‬
‫לגבי ה"הוכחה" שנאמר עליהן שהן דברי אגדה ולכן הן אינן להלכה ‪ ,‬הם מגלים בורות האופיינית ל "רבניהם"‬
‫כיוון שכל בר בי רב יודע ‪ ,‬כי גם מדברי אגדה נפסקות הלכות ‪.‬‬
‫על אף ש "אין למדין מן ה אגדות"‪ ,‬כמובא ב "ירושלמי " במס' פאה בפרק ב '‪ ,‬ישנם מקרים רבים יוצאים‬
‫"הלכה בידוע‬ ‫מהכלל‪ .‬ה"תוספות" בד"ה עובדכו‪ .‬לומד מאגדה הלכה וכן אגדה נקראת ממש הלכה כמו‬
‫שעשיו שונא ליעקב "כז‪ ..‬ה"נו"ב"כח‪ .‬על אף שכתב ‪ ,‬כי ככלל אין ללמוד מאגדה ‪ ,‬אך גם הוא כתב ‪ ,‬כי מ האגדה‬
‫אשר סופר שם ‪ ,‬כי המן תיאר בפני אחשורוש הלכה מסוימת הנוהגת בעם היהודי ‪ ,‬ניתן ללמוד להלכה ‪ ,‬כל‬
‫שכן כאשר מתואר באגדה כט‪ ,.‬כי הקב "ה אומר הלכה‪ -‬ג' שבועות‪ .‬כמו כן נלמדו הלכות מאגדות המופיעות‬
‫בתלמוד הבבלי וכן ממקומות אחרים ‪ ,‬אם הם לא חולקים על התלמוד הבבלי ל‪..‬‬

‫כג‪" .‬שלא יעלו כחומה"‪ ,‬תשובה י"ב‪.‬‬

‫כד‪" .‬נפש עדה"‪ ,‬ח"ב‪.‬‬
‫כה‪" .‬אהבת יונתן"‪/‬הפטרת פ' ואתחנן‪.‬‬
‫כו‪ .‬מס' ע"ז (לג‪.).‬‬
‫כז‪" .‬ספרי"‪ ,‬פ' בהעלותך (ט‪,‬י)‪.‬‬
‫כח‪ .‬תניינא‪ ,‬יו"ד סי' קס"א‪.‬‬
‫כט‪ .‬מס' כתובות (קיא‪.).‬‬
‫ל‪ .‬רבינו תם במס ' ברכות (מח‪ ):‬תד"ה לית ‪ ,‬מהרי"ץ חיות ‪/‬מס' נדרים (מ‪" ,):‬שדי חמד "‪/‬מע' א‪/‬ס"ק צ "ה וס "ק‬
‫ק"נ‪ ,‬בשם ה"אחרונים"‪.‬‬
 ‫רמ‬
‫הרמב"ם עצמו ב "יד החזקה " פוסק הלכות גם על סמך מדרשי אגדה ‪ ,‬כפי שמובא במקומות שונים בציוני‬
‫המקורות בספר "קרית מלך " של הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי ‪ .‬הרמב"ם שם כתב באיגרתו ‪ ,‬כי רק‬
‫השבועה נעשתה על ידי משל‪ ,‬אך לא שכל האגדה שם היא דרך משל ‪ ,‬ולכן כתב להם הרמב "ם‪ ,‬כי השבועה‬
‫היא כן להלכה ‪ ,‬והוא מבקש מהם לקיימה ‪ .‬עוד מקור מובא על ידי הצמד הנ "ל וכאן הם מבצעים עוד זיוף ‪,‬‬
‫כתלמידים נאמנים של צ‪ .‬י‪ .‬קוק ואביו ‪ ,‬אשר כבר הראנו לעיל כיצד הם מזייפים קטעי ספרים וצוואות ‪ ,‬למשל‬
‫בהשמטת קטעים‪ ,‬דבר אשר גם כאן נעשה‪ .‬הצמד הנ "ל מביא את דברי ה"אבני נזר"לא‪„‎- .‬וקשה מאד עמוד‬
‫על הבירור כי תלוי בדברי אגדה בגמרא ובמדרש שיר השירים בפסוק "השבעתי"“‪ ,‬דהיינו‪ ,‬הבירור ההלכתי‬
‫של השבועות קשה יותר ‪ ,‬כיוון שהניסוח בא לרמוז גם על עניני סוד ‪ ,‬אך עקב בורותם ביסוד שלעיל ‪ ,‬כי גם‬
‫דברי אגדה משמשים כמקור הלכתי ‪ ,‬הם חשבו‪ ,‬כי די בכך כדי לרמות את תלמידיהם ולצורך כך השמיטו את‬
‫סיום דבריו‪ ,‬אשר משמעותה אינה ניתנת לפירוש בטעות ‪ ,‬כי כוונתו לכך שדברי אגדה אלו משמשים כמקור‬
‫הלכתי כהלכה למעשה‪...„‎-‬ומה' אשאל עזר לעמוד על אגדה זו כדי לעמוד על ההלכה התלויה בה “‪ .‬אם‬
‫בשקרים‪ ,‬הניתנים מיידית לבדיקה משקר ש‪ .‬אבינר בצורה סדרתית וכפייתית ‪ ,‬אין פלא לכן ל היתקל במשפט‬
‫הזוי אשר כתב בשם צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הוכח בספרנו‪ ,‬כי האמת היא הפוכה בצורה קצונית‪„‎-‬כל החכמים גם‬
‫בירושלים גם בארץ ישראל גם בחו "ל היו קרובים לדעתו של מרן הרב “לב‪ ,.‬בעוד שכמעט כל חכמי ישראל‬
‫וכל גדולי הדורות לחמו בו והתבטאו עליו בכנויי גנאי חריפים ביותר ‪.‬‬
‫לכן גם אומר ה "חפץ חיים "לג‪ ,‬על הצהרת בלפור‪„ -‬כי מ תיירא שהחופשים לא יקלקלו חס ושלום והיה אומר ‪,‬‬
‫כי הרבה פעמים היה כבר זמן רצון ‪ ,‬אבל הדורות קלקלו “‪ .‬מאוחר יותר ב‪ 1924 -‬הוא מאשים בצורה ישירה‬
‫במכתבקעח‪ .‬את ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומשרתיו ברבנות ‪ ,‬כי שנאת החינם אשר הם יצרו ‪ ,‬מעכבת את הגאולה ואת‬
‫ביאת המשיח ‪ .‬אם כן ‪ ,‬במשך כל הגל ות היו זמנים מיוחדים של עת רצון‪ ,‬אך ניתן לקלקל עת רצון זו ‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כיוון ש הבריטים גם מיד חזרו בהם ‪ ,‬למרות ההצהרה ודברי לויד ג 'ורג'‪ ,‬לדברי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק (אף כי אין כלל‬
‫הצהרה כזאת )‪-‬הוכחו דברי ה "ח"ח" בחוש‪ .‬עוד אמר לד על קבוצות השמאל והימין‪„ -‬וכי יתכן שמאלו יצמח‬
‫דבר טוב ‪ ,‬שהשכינה תשרה במעשה ידיהם “? וראינו בעינינו כי זה מה שקרה באמת ‪ .‬אכן כידוע ‪ ,‬היו‬
‫מושמות בפיו של מרן הכהן הגדול מעין בבואות של נבואות ‪ .‬כידוע‪ ,‬במשך גלותנו היו הרבה זמנים שהיו‬
‫מסוגלים לביאת המשיח ‪ ,‬וכאשר לא היינו ראויים לכך נ יחתו במקום זה על עם ישראל גזירות קשות וכליה‬
‫פיסית‪ .‬כך היה בשנת תתנ"ו ואז היה מסע הצלב הראשון‪ ,‬אשר נהרגו בו רבים וטובים מעם ישראל ‪ .‬בשנים‬
‫ת"ח‪-‬ת"ט היה גם זמן המסוגל לכך ואז ניחתו עלינו מעשי חורבן והרג של מאות אלפי יהודים על ידי הצורר‬
‫חמליצקי ימ "ש‪ .‬כן היה ב "הצהרת בלפור "‪ ,‬אשר היתה אז התעוררות לגאול ה ובגלל שקבוצות הציוניזם‬
‫והזרוע המבצעת שלהם‪ -‬הציוניזם הדתי‪ -‬קלקלו עת רצון זו ‪ ,‬ניחתה עלינו השואה וכן עם קום המדינה‬
‫השבתאית נהרגו מאז עשרות אלפים ומאות אלפים נותרו פצועים ונכים והוצאו לשמד יותר ממליון יהודים‬
‫באמצעות הציוניזם הדתי ‪ .‬כפי שניבא מרן הח "ח אכן הגיע לנו כל זאת ‪ ,‬אלא חסד עשה ע ימנו אל וקים‪ ,‬שכל‬
‫אותם מליונים לא עלו עד השואה לארץ‪ .‬הרי ידוע ‪ ,‬כי כאשר התגרו ראשי הציוניזם והציוניזם הדתי בהיטלר ‪,‬‬
‫הוא קיבל אז התקפת טירוף ‪ ,‬כאשר נודע לו הדבר ואמר כי כעת החליט סופית על "הפתרון הסופי "‪ .‬אם היו‬
‫כל המליונים בארץ ‪ ,‬הוא היה מפנה את כל גייסותיו לארץ והופך את כל ארץ ישראל למחנה ריכוז אחד גדול ‪.‬‬
‫כאשר כבשני אושוויץ פעלו במלוא עוצמתם ובעלות הברית פעלו כבר נגד הנאצים ‪ ,‬הם לא היו מוכנים כלל‬
‫‪ ,‬כפי שאמר הסנטור ג 'ון‬ ‫לפעול ולהפציץ את הכבשנים ‪ ,‬אף שהם הפציצו בעיר אושוויץ מתקני נפט‬
‫מקגוברןלה‪ .‬אשר היה טייס של מפציץ מסוג ליברייטור ‪ ,‬בקבוצת המפציצים ‪ 455‬אשר עסקה בהפצצות‬
‫מתקני נפט גרמניים בעומק פולין ‪ ,‬לעיתים במרחק קילומטרים ספורים בלבד ממחנה אושוויץ ‪ .‬הוא אומר‪-‬‬
‫„היה לנו סכוי טוב למחוק את פסי הרכבת מעל פני האדמה ‪ ,‬דבר אשר היה משבש את זרימת האנשים‬
‫לתאי המוות (=‪ 12‬אלף בכל יום)‪ ,‬היה לנו סכוי די טוב להרוס גם את תנורי הגז עצמם “‪.‬‬
‫אם אז הם לא הפציצו ‪ ,‬על אף פניות חוזרות ונ ישנות אליהם ‪ ,‬כל שכן אם הם לא היו במצב של מלחמה ‪ ,‬אזי‬
‫היטלר יכל לחסל ביעילות את כל היהודים כאן בארץ ‪ .‬מה שכן קרה ‪ ,‬כאשר היה איום של פלישה נאצ ית‬
‫לארץ‪-‬ראשי הציוניזם תיכננו להמלט מיד מהארץ‪ ,‬תוך שהם מפקירים את השאר לאנחות ‪ .‬ב‪ 23.5.41 -‬הונח‬
‫על שולחנו של משה שרתוק (שרת) נייר עבודה שהוכן לבקשתו בידי אדם שהסתיר את זהותו מאחורי הכנוי‬

‫לא‪ .‬יו"ד סי' תנ"ד‪.‬‬

‫לב‪ .‬עלון "באהבה ובאמונה "‪.‬‬
‫לג‪" .‬חפץ חיים" עה"ת‪ ,‬עמ' ק"א‪ ,‬רבי שמואל גריינמן ‪.‬‬
‫לד‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ק'‪.‬‬
‫לה‪ .‬ראיון מצולם על ידי "מרכז דויד ווימן ללימודי השואה "‪.‬‬
 ‫רמא‬
‫"שלום"‪ ,‬בו מוצע בין השאר ‪ ,‬כי סמוך לפני פלישת הנאצים לא "י ייעשו סידורי יציאה מהארץ לכל האישים‬
‫החשובים של הציוניזם ‪ ,‬כדי שימשיכו בעבודת חורבן העם היהודי מבלי הפרעה על ידי האויב לו‪..‬‬
‫לעיל הוצגו השקרים הגסים בקשר לדעתם של ה "אור שמח" וה"אבני נזר" לגבי שלש השבועות ‪ ,‬כדי להצדיק‬
‫את היסוד הנוצרי‪ -‬מילנארי (ובפרט האונגליסטי )‪ ,‬שעל היהודים לבצע עכ שיו ומיד קבוץ גלויות בארץ ישראל‬
‫ולבנות את בית המקדש במדינה רבונית משלהם ‪.‬‬
‫שקרים אלו מהוים חלק ממכלול של עוד "ראיות" שקריות ו‪/‬או מסולפות בספרו "התקופה הגדולה" של מנחם‬
‫מנדל כשר ‪ ,‬שבעולם התורה מפורסם ‪ ,‬שמרן הרב מבריסק קרא לו מ ‪.‬מ‪ .‬טרף‪ .‬קשה לעיתים לקבוע אם‬
‫"ראיותיו" נובעות רק מן הצורך לשקר או גם מבורות מדהימה בידיעת כללים בסיסיים ‪ .‬אמנם כאשר קוראים‬
‫את דבריו עולה מאליה שוב השאלה ‪ ,‬מדוע הציוניזם הדתי ‪ ,‬לאחר למעלה ממאה שנה של עוות דברי התורה‬
‫שבכתב ובע "פ‪ ,‬כדי להתאימן ליסודות ותובנות הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬אינו מוציא בצורה מס ודרת הוצאה‬
‫משוכתבת של שתי התורות ‪ ,‬על פי כל החומר שנכתב על ידם עד כה ‪ ,‬כשהוצאה זו מותאמת ליסודות נצרות‬
‫זו עם כל "מכבסת המילים" הידועה שלהם‪.‬‬
‫מ‪.‬מ‪ .‬כשר ב "ראיותיו" לעיתים לוקה בבורות בידיעת כללים בפירוש רש "י ולעיתים בידיעה בסיסית במגמות‬
‫שונים בחיבורם ‪ ,‬להביא רק את מה שמעשי בזמנם ולכן הוא מסיק‬ ‫של רוב גדולי הפוסקים הרא‬
‫שהתעלמותם מג ' השבועות מורה על כך שהם אינם להלכה ‪ .‬הם גם אינם כותבים דברים שידועים לכולם‬
‫ולכן אין גם צורך לפסוק שאסור לעבור על ג ' השבועות‪ .‬לעיתים הוא ממש משקר כאשר הוא מביא מקורות‬
‫מהקבלה של שבועה נוספת ‪ ,‬שתוקפה היא לאלף שנים עד למסע הצלב הראשון ‪ ,‬שאסור אפילו לעורר‬
‫ולזעוק להבאת הגאולה ומייחס אותה לג ' השבועות‪ .‬לעיתים הוא מתעלם מכך שבמדרשים מובאים פירושים‬
‫שונים של אותו פסוק כאשר אין כלל בכוונתם לחלוק זה על זה ‪ ,‬אלא להצביע על עוד רבדים עמוקים יותר או‬
‫שונים בתור ה‪ ,‬כגון שבועות נוספות מלבד השבועות שהובאו בש "ס ולכן הוא משקר וכותב ללא כל מקור‬
‫אפילו מפוברק שהמדרשים חולקים על הש "ס והרי אפילו אם הם חולקים ‪ ,‬הרי ידוע הכלל שהתלמוד הבבלי‬
‫הוא העיקרי להלכה וראה למשל את דברי רבינו האי גאון ("אשכול"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ‪ )47‬שמדרש אגדה בגמ רא‬
‫עיקר נגד כל מדרש אגדה שאינו מהגמרא ‪.‬יתכן כי מרוב עיסוקו בליקוט אובססיבי של מדרשים (גם שאינם‬
‫תמיד מוסמכים ) בחיבורו "תורה שלמה " הוא איבד כל פרופורציה ‪ ,‬בין מדרשים שמחוץ לתלמוד לגבי‬
‫משקלם ההלכתי לבין מדרשים המופיעים בתלמוד הבבלי ‪ ,‬שהרי תלמודנו הוא עיקר גם ביח ס לתלמוד‬
‫ירושלמי‪ .‬הוא גם אינו יודע שבתרגום של יב "ע כל פסיקותיו ההלכתיות הרבות ‪ ,‬אין להם כל זכר בתלמודנו‬
‫וכן אינו רוצה להיות מודע למשקלם המזערי של ת "ח אשר לעיתים היו אף מגאוני הזמן ‪ ,‬אך אין כלל משקל‬
‫לדעתם מול כל גדולי הדורות שהיו ראשי כל הגולה ‪ ,‬אשר לכולם היה ברור ששלושת השבועות הם הלכה‬
‫עד בוא המשיח ‪ .‬הוא גם משקר כאשר הוא כותב ‪ ,‬שהעליה בימי עזרא לא "י היתה זהה לזמננו ‪ ,‬בו בזמן שאז‬
‫"חומה" במדרשים אף ששאר‬ ‫כורש נתן רשות לכולם לעלות ועלו רק חלק מגולי בבל וגם חלק זה נקרא‬
‫הגולים אשר היו מפוזרים ב‪ 127 -‬מדינות אחשורוש וכן ע שרת השבטים לא עלו ‪ .‬כורש גם נתן רשות‬
‫להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל ולבנות את המקדש ולקיים את כל המצוות ולמנות מלך כשאין שום אומה‬
‫המתנגדת לכך והעיקר שכל זה היה על פי צו אלוקי מפורש ‪ .‬כל התנאים האלו היו הפוכים בצורה קיצונית‬
‫בועידת סן רמו ובמימושה על ידי שלטון המ נדט הבריטי בארץ וכל שכן בהחלטת ה "חלוקה" (הושבת יהודים‬
‫בגטו צר בחלק מארץ ישראל) של האו"ם בכ"ט בנובמבר‪.‬‬
‫מ‪.‬מ‪ .‬כשר‪,‬אין מתקררת דעתו עד שברוב טירופו כותב במאמר ("דעת תורה על השבועה שלא יעלו ישראל‬
‫בחומה לא"י"‪ ,‬תשל"ז‪ ,‬מכללת הרצוג) לאחר מלחמת יום הכיפורים ‪ ,‬שמלחמה זו היא מלחמת גוג ומגוג ‪ ,‬תוך‬
‫שהוא סותר את עצמו באותו משפט ‪„ -‬שיש לה הרבה מסימניה אע "פ שהיא בצורה אחרת ממה שכתוב על‬
‫מלחמת גוג ומגוג“‪ .‬אמנם‪ ,‬את שיא טירופו ניתן לראות בכך שהוא כותב שם שהחיילים (כולל כופרים ודרוזים‬
‫או גויים אחרים) יש בהם ניצוץ ממשיח בן יוסף ‪.‬‬
‫הגאון הצדיק ר"ש וולבה‪ ,‬זקן המשגיחים ‪ ,‬התייחס פעם לצ ‪ .‬י‪ .‬קוק ואמר עליו שהוא שוטה ומה שאמר "יהרג‬
‫ואל יעבור" על מסירת כל שטח זוהי שטות גמורהלז‪.‬‬
‫אין פלא איפוא לראות ‪ ,‬כיצד צ‪.‬י‪ .‬קוק תוקף את עמדת הגרצ"פ פרנק ‪ ,‬אשר חתם על הכרוז לצאת להפגנה‬
‫נגד שירות לאומי ‪ ,‬אשר הוא עצמ ו הלך להשתתף בה קנז‪ ,21.3.97( .‬עמ' ‪ .)8‬ואת מרן ה "חזו"א" שפסק על‬
‫כך "יהרג ו אל יעבור " ולקח גזירה זו לליבו וממנה נפטר ‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק מתגלה כמגלומן ולץ בתגובתו על כך ‪,‬‬
‫אפילו לגבי שירות צבאי שצא‪„-.‬יש "צדיקים"‪ ,‬הדואגים לצניעות ‪ .‬רבותינו מדור התלמוד היו צדיקים לא פחות‬
‫מהם‪...‬ועם זאת ‪ ,‬כאמור‪ ,‬אמרו שגם בנות צריכות להתגייס “‪ .‬כאמור‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כאדם הכופר בי "ג עיקרי‬

‫לו‪ .‬מוסף "הארץ"‪ ,‬טבת תש"מ‪.‬‬

‫לז‪ .‬הרה"ג י‪ .‬מנת‪.‬‬
 ‫רמב‬
‫האמונה אותם הגדיר הרמב"ם‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬אין כל פלא שיאמר דברים הזויים אלה ועוד נגד גדולי‬
‫ההלכה במאת השנים האחרונות ‪ ,‬תוך עיוות דברי חז "ל‪.‬‬

‫הצמחוני דוד הכהן ("הנזיר")‬

‫העיתונאי ראש מכון "הר ברכה" א‪ .‬מלמד כתב עליו כי "דמותו היתה פלאית "לח‪ ..‬אכן‪ ,‬כל אישיותו היתה פלא‬
‫מהלך על שניים ‪ ,‬כפי שהתרשמו ממנו אנשים ואישים שונים ‪ ,‬לגבי צדדים שונים של אישיות זו ‪ .‬הגאון הגדול‬
‫רבי שלמה זלמן אוירבך ‪ ,‬אמר לנו אותו ראש ישיבה אשר הובא לעיל‪ ,‬כי כאשר הגיע ספר ו "קול הנבואה "‬
‫לידיו‪ ,‬התבטא בפניו הגרש"ז בהתפעלות‪„ -‬הוא אפיקורס אמיתי ‪ ,‬מזמן כבר לא ראיתי דברי אפיקורסות‬
‫שכאלו‪ ,‬כפי שמופיעים בספרו “‪ .‬מרן רבי א ‪ .‬י‪ .‬ל‪ .‬שטיינמןלט אשר שאלו תלמיד במהלך שיעורו אם יש גם‬
‫כיום מי שנוהג בנזירות ‪ ,‬התבטא‪„-‬כן‪ ,‬יש איזה משוגענר אחד כזה בירושלים“ והמשיך מיד בשיעור מ‪“.‬‬
‫פרופ' ליבוביץ השתתף פעם בהרצאה אשר נשא דוד הכהן ‪ .‬הוא קם באמצע ההרצאה וקרא בהתפעלות‪-‬‬
‫"אתה שבתא יי"!מא‪ ..‬שז"ר מספר מב‪„ - .‬בשנת תרפ "ד בערך ואני כבר תושב ירושלים ‪ ,‬בדרך מקרה שמעתי‬
‫מפי ידידי פרופ' שלם‪ ,‬כי אכן אחרי שהוא חשב ‪ ,‬כי תקופת מקובלים‪ -‬יוצרים כבר נגמרה ‪ ,‬נודע לו לתמהונו ‪ ,‬כי‬
‫בישיבת הרב קוק מסתופף "מקובל חי"‪ ,‬ה"ה ר' דוד הכהן‪-‬ה"נזיר"‪ .‬עוד לא עלה על דעתי כי זהו רעי דוד כגן ‪,‬‬
‫ש"נאבד" לי‪.“...‬‬
‫פרופ' שלם מתכוון בפליאתו לתופעה תמהונית ‪ ,‬באומרו "מקובל חי "‪ ,‬שהרי כל הקבלה לדידו של זה אינ ה‬
‫יותר מאשר פנטזיה‪ .‬ידידות זו בין שז "ר וג‪ .‬שלם אינה מקרית‪ ,‬כיוון ששז "ר‪ ,‬כמו ג‪ .‬שלם היה שבתאיי מוצהר‬
‫וכל חייו עסק בשבתאות ‪ ,‬כי ראה בה את המסד של התפתחות הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ .‬לכן‪ ,‬לא בכדי הוא‬
‫מונה לתפקיד שר החינוך בממשלה השבתאית ‪ ,‬כדי שיוכל ‪ ,‬אכן‪" ,‬לחנך" את ילדי ישראל לשבתאות צרופה‬
‫ולעקירת היהדות מהשורש וכן מונה ל "נשיא המדינה " השבתאית כדי שיסמל וייצג את המדינה בשבתאותה ‪.‬‬
‫לכן יצחק בן צבי ‪ ,‬מפקד "ההגנה" של מרחב ירושלים ‪ ,‬אשר נתן את ההוראה לא ‪ .‬תהומי לרצוח את פרופ '‬
‫דה האן ‪ ,‬אשר עמד לסכל את מזימת השבתאות בארץ ‪ ,‬היה גם שבתאי מושבע ועסק בחקר תנועה זו כל‬
‫חייו ומונה גם כן לנשיא לפני שז "ר‪ .‬לכן גם שז "ר‪ ,‬לא בכדי ראה את עצמו כחבר מושבע של דוד הכהן כגן ‪.‬‬
‫לא בכדי הוא גם קיבל לכן את אזרחות הכבוד של עיריית ירושלים ‪ ,‬על כך שהיה מהראשונים אשר חקרו‬
‫וטיפחו את הקשר הקונספירטיבי בין תנועת השבתאות והציוניזם בכלל ולמדינה בפרט ‪ .‬להלן קטעים מפרקי‬
‫התשבחות אשר קיבל על כך מג‪„ - .‬היית בין הראשונים שעמדו על הקשר שבין התנועה השבתאית לבין‬
‫תנועת העלייה‪ -‬גם במחקריך על תנועת הפרנקיסטים ושרידיה ההיסטוריים האחרונים ‪ .‬היית מחלוצי המחקר‬
‫העובדתי של תולדות כת זו ‪ ,‬ללא משוא פנים ועמדת על מלוא המשמעות ההיסטורית האובייקטיבית‬
‫המשתמעת מן העובדות “‪ .‬מהי המשמעות ?‪„ -‬מבטך נצמד ברוב ענין ודביקות בתנועה המשיחית האדירה‬
‫שהסעירה את את כל בית ישראל במאה השבע עשרה ‪...‬תנועה זו יצאה כולה חייבת מלפני בית דינה של‬
‫ההיסטוריוגרפיה הישראלית עד לאותו זמן ‪ .‬אתה הייית מבין הראשונים שניסה לחשוף את התנאים והרקע‬
‫שממון חיי‬ ‫החברתיים שגרמו להתעוררותה ולגלות את מעיינות הערגה הלאומית שפיכו בה וריעננו את‬
‫האומה ובישרו את תחייתה המדינית ובכך נעשית מאיר נתיב חדש בהיסטוריוגרפיה הישראלית ‪ ,‬נתיב‬
‫שהוביל להכרת ערכ ן של התנועות המשיחיות ‪ ,‬כחוליה בשרשרת לבטיה הטרגיים של האומה לקראת‬
‫הגאולה והפדות (=השבתאות‪ ,‬מדינת ישראל )“‪ .‬לכן אין כל פלא להווכח על הידידות אשר שררה בין שז "ר‬
‫ודוד הכהן כגן ‪ ,‬אשר שורשיה הם בבית היוצר השבתאי מודרני מיסודו של הברון גינצבורג ‪ ,‬כפי שנראה‬
‫להלן‪.‬‬
‫מד‪.‬‬
‫בספר לזכרו הובאו בקיצור קורותיו ‪ .‬בצעירותו‪ ,‬ניסה דוד כגן ללמוד בישיבה ‪ ,‬אך לא מצא את מקומו שם ‪.‬‬
‫בגיל ‪ 16-18‬הספיק להתגלגל בשלוש ישיבות‪ -‬רדין‪ ,‬וולוז'ין וסלובודקה ‪ ,‬ואז נפלט לרחוב ‪ .‬הוא החל לקרוא‬

‫לח‪" .‬בשבע"‪.28.8.03 ,‬‬

‫לט‪ .‬ראש ישיבה קטנה וכולל פוניבז ' וראש ישיבות "גאון יעקב" ו"אורחות תורה"‪ ,‬בעל "איילת השחר" על‬
‫הש"ס ועה"ת‪.‬‬
‫מ‪ .‬הרה"ג ש‪ .‬פלמן‪ ,‬משתתף בשיעור‪.‬‬
‫מא‪ .‬הרה"ג י‪ .‬סגל‪ ,‬אשר האזין להרצאה זו ‪.‬‬
‫מב‪" .‬נזיר אחיו"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ט"ז‪.‬‬
‫מג‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬ח"ג‪ ,‬עמ' א' רכז‪.‬‬
‫מד‪" .‬נזיר אחיו"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' נ"ז‪.‬‬
 ‫רמג‬
‫ספרות רוסית והחל ללמוד לשם קבלת "בגרות"‪ .‬הוא נכנס לאקדמיה ללימודי היהד ות בפטרסבורג בראשותו‬
‫של המתבולל הברון גינצבורג ‪ ,‬ומשם החל לשאוב את ידיעותיו על מקורות ישראל ‪ .‬שם גם עוצבה אישיותו ‪,‬‬
‫כאשר הוא נחשף להרצאותיהם של גדולי המחריבים והמהרסים בעם ישראל ‪ ,‬כגון ההיסטוריון דובנוב וחבר‬
‫מרעיו ובראשם הברון גינצבורג עצמו ‪.‬‬
‫שז"ר מתאר את מערכת היחסים ביניהם ותלמידי דוד כגן הכניסו את תאוריו בספרים שהוציאו ‪ ,‬ומתייחסים‬
‫לדבריו באמינות רבה ‪ .‬נביא לכן מדבריו ‪ .‬שז"ר מספרמה‪ ,.‬כי כאשר הוא פגש בו לאחר שנים ב "מרכז הרב "‬
‫הבחין היטב ‪ ,‬כי חשיבתו של דוד כגן נשארה מעוצבת על פי מה שלמד מהברון גינצבורג‪„ -‬תורתו של רבינו‬
‫המשותף הברון גינצבורג ז"ל‪ ,‬היתה אצורה בליבו הרבה יותר משפילל בינינו איש ‪ .‬זכור לי איך הפליג הברון‬
‫גינצבורג בסמינר שלו על פילון האלכסנדרוני ועל היחס שבין פילון לבין אפלטון ‪...‬רד"ך‪...‬לא חדל מלייגע על‬
‫כך והיה ראש המדברים בסוגיא עמוקה הזאת שממנה תוצאות מרובות ג ם להבנת חכמת יוון וגם למסקנות‬
‫לחקר המחשבה הדתית היהודית ‪ .‬והנה באתי לישיבת הרב קוק ושמעתי מפי תלמידיה כי רעי הרד "ך מרצה‬
‫בברכת הרב שבוע שבוע שיעור מיוחד על ידידיה (=פילון) האלכסנדרוני‪ ,‬מה שאי אפשר היה כלל לתאר‬
‫אז בשום ישיבה מהישיבות הגדולות של הדור ‪ .“...‬לפני כן (עמ' טו) הוא מתאר את המשך דרכו של דוד כגן‪-‬‬
‫„‪...‬כאשר זכינו (=עוד זכות כזו ואבדנו ) שלושת תלמידי הברון להישלח לאוניברסיטה של פרייברג ‪ ,‬והייתי‬
‫יחד אתו לומד מפי גדול דור (=הלשון הדו משמעית השבתאית ) ה"אידיאליסטים " בגרמניה‪ ,‬מפי היינריך‬
‫ריקרט‪„ .“...‬בלמדנו בשטרסבורג‪ ,‬לאחר שריקרט לוקח להיידלברג למלא את כסאו של וינדלבנד ‪ ...‬אמר לי ‪:‬‬
‫מתלבט אני ‪ ,‬אם לנסוע למרבורג וללמוד תורה (=הלשון הדו משמעית השבתאית ‪ ,‬באמצעות "מכבסת‬
‫מילים" של הפיכת לימודי כפירה ל "תורה"‪ ,‬רח"ל‪ ).‬אצל הרמן כהן (=היהודו‪-‬פרוטסטנטי כפי שראינו לעיל ) או‬
‫‪"...‬שמע"‬ ‫לנסוע לי רושלים וללמוד תורה אצל הרב קוק ‪...‬עד שעילאה גבר והרב קוק עצמו הגיע לשוויץ‬
‫התלמיד את תורת הרב וכתב ‪ :‬מצאתי יותר משפיללתי‪ -‬מצאתי לי רב ! ( שם‪ ,‬עמ' טז)“‪ .‬בפרייבורג „הוא‬
‫הכתיר על עצמו לרב את פרופ ' היינריך ריקרט והקדיש את עצמו כולו לתורת קנט והניאו –קנטיאניות (=‬
‫אשר הרמן כהן היה מחסידיה )‪ .‬יחד איתו למדנו בשניים את "ביקורת התבונה הצרופה " (= של קנט ) ואת‬
‫"תורת ההכרה " (= של שיטת "הפילוסופיה האידיאליסטית ")“‪ .‬שם בעמ ' יח‪„-‬הפרופ' הצעיר‪ ,‬הרב‬
‫עת "קול‬ ‫"הסדר" בגוש עציון ‪...).‬עמד במסיבת הכבוד להופ‬ ‫ליכטנשטיין (=כיום מלמד במוסד‬
‫הנבואה"‪...‬שנערכה בביתי ‪ ,‬על תשובתו של משה רבינו ליהושע‪ -‬מי יתן כל עם ה ' נביאים‪ ,‬והתאונן‪ ,‬כי ברוח‬
‫‪...‬אלא כעובדה ‪...‬וזאת כל הצדקה ! חש בכך מהרד "ך‬ ‫הספר יש לראות פסוק זה לא רק בהבעת תקוה‬
‫בריות ישראל‬ ‫זצ"ל‪...‬והנה תלמידו מעיד כי טיוליו המרובים של נפטרנו עם תלמידיו על פני שדות ומד‬
‫באו‪...‬כדי לשמוע קולות נבואה שלא אבדו בחלל ארץ נביאים ‪ .‬הוא האזין‪...‬לקולותיהם הרוטטים של‬
‫הנביאים‪...‬כך היה‪ -‬בכל ההבדל הגדול שבדרגות‪ -‬האר"י עצמו חש ברוחות התנאים ‪...‬ועם כל המרחק הרב‬
‫שבדורות וכל המרחק האישי‪ -‬כתב ברל כצנלסון על טיולנו בהרי הגליל ‪ " :‬הקשבנו הד דבר אלוקים בשכבר‬
‫הימים‪ ":‬ואגדלה שמך מו‪ ..‬זה ה"הקשבנו" שעליו מדבר ב "קול הנבואה " "נפטרנו הגדול "‪ .“...‬כאן מגיע תיאור‬
‫שגעון הגדלות לשיאו‪-‬האר"י חש ברוחות התנאים ‪ ,‬אך דוד כהן‪ ,‬ברל כצנלסון ושז "ר "מתחברים" אפילו‬
‫לרוחות הנביאים‪ ,‬עפ"ל‪.‬‬
‫לשז"ר היה קשר אישי נוסף עם כ צנלסון (אשר נחשב ל "מצפן המוסרי "‪ ,‬של תנועות השמאל בארץ )‪ ,‬מלבד‬
‫הטיול המשותף וההזוי שלהם בהרי הגליל ‪ .‬רחל בלובשטיין ("המשוררת" הלאומית של השמאל ) היתה‬
‫פרוצתם המשותפת של שז "ר וכצנלסון בפרקי זמן שונים ‪ .‬שז"ר חי עם רחל בלובשטיין יחד בחוות הפועלות‪-‬‬
‫כנרת‪ .‬בן אחייניתה של רחל בלובשטיין ‪ ,‬ההיסטוריון אורי מילשטיין כתב‪„ -‬זלמן שהתאהב ברחל בכל נימי‬
‫נפשו נשא לאשה את רחל כצנלסון ‪ ,‬אשר לא אהב ‪ .‬נולדה להם בת מפגרת וזלמן ראה בכך עונש‬
‫משמיים“שצא‪( .‬גליון יום העצמאות תשס "ח)‪ .‬על ברל כצנלסון ראה עוד להלן בענין זה ‪ .‬אנו מביאים עובדות‬
‫אלו כדי להמחיש לאיזה עיוות מוחי ‪ ,‬נפשי ואפיקוריאני הגיעו "רבני" הציוניזם הדתי וראשיו ‪ ,‬עד שהם ערכו‬
‫מסיבה בביתו של שבתאי מזוהם כשז "ר לרגל הופעת החיבור השבתאי "קול הנבואה " ואף משתבחים בכך‬
‫ומצטטים את שז"ר בספר הזכרון לדוד כהן‪" -‬נזיר אחיו"‪.‬‬
‫שז"ר מוסיף וכותב מז‪„ - .‬כאשר עי ינתי בספר "קול הנבואה " (=אשר ראינו לעיל כי הגרש "ז אוירבך היה אחוז‬
‫תימהון על כמויות הכפירה שבו ) והגעתי לפרקים מסויימים בו ‪ ,‬אי אפשר היה שלא להיזכר ‪ ,‬שאנו למדנו את‬
‫אותם פרקים יחד ‪...‬סיפר לי רבי בנימין ז "ל (=עורך בטאון "ההד" של הציוניזם הדתי וכתב "הצופה"‪...).‬דבר‬
‫תורה על עצם המושג נבואה ‪...‬אינני רוצה להלאות אתכם ‪ ,‬אבל מתוך מה שאמר לי על דברי הנבואה ‪ ,‬מתוך‬

‫מה‪ .‬שם‪ ,‬עמ' י"ז‪.‬‬

‫מו‪ .‬אורה הזרוע‪ ,‬כוכבי בקר‪ ,‬עמ' ‪.278‬‬
‫מז‪" .‬שבחי הנבואה"‪ ,‬עמ' ח'‪.‬‬
 ‫רמד‬
‫זו הבינותי ‪ ,‬שהמדובר הוא ברבי דוד הכהן שלי ‪ .‬הכרתי אותו לפי החותמת ‪ ,‬לפי התורה ע צמה כפי שהיא‬
‫נאמרה‪...‬שמתוך הספר יוצאת הרגשת יקר למורים ‪ ,‬לכל אלה שלימדו תורה אותו ‪...‬האור המשיחי העולה מן‬
‫הספר הזה‪ ,‬אור האמונה בקיום הנבואה בדורנו (=ההדגשה במקור)‪...‬הוא מצטט אמנם ‪ ,‬שהרב קוק גם כן‬
‫האמין בזה ‪ ,‬והוא מצטט את דברי השירה הנפלאים ‪ ,‬משם האור זורח ממשיח ‪...‬הוא ראה "ואלה שרואים‬
‫את הקולות" ושומעים את הנראה ויחד מצטרפים להקשבה ולהאזנה במרבית החושים ולא רק בחוש אחד “‪.‬‬
‫„כדי שתשרה עליו רוח הנבואה ‪ ,‬נקט ה "נזיר" פעולות הכנה שונות ; בין היתר התבודד במקומות שונים‪ -‬החל‬
‫בעיר צפת וכלה במדבר יהודה ‪ .‬באחת הפעמים כמעט מצא את מותו כאשר הוא וכמה מתלמידיו איבדו את‬
‫דרכם במדבר יהודה במשך כמה ימים “מח‪" ..‬הנזיר" היה מחוייב לריטואל שבתאי זה של חיפוש קולות נבואה‬
‫במדבר יהודה ‪ ,‬שכן שבתאי צבי גם כן חיפש קולות נבואה שם נג‪„ ..‬הנזיר עשה שימוש בכמה אמצעים כדי‬
‫להגיע לכך שתשרה עליו רוח הנבואה ‪ :‬צירופי שמות אלוה‪ -‬יים והשמעת אותיות שם הא‪ -‬ל‪...‬בניגוד לחוויות‬
‫הנבואה של ה "נזיר" הוא מצא בכת בי הרב קוק ‪...‬סימני נבואה ‪...‬בירושלים שאל את הרב קוק באחד הימים ‪:‬‬
‫"קדושה יש כאן (בכתביו)‪ ,‬רוח‪ ,‬השפעה סגולית (אך) האם יש גם תורת הרב ? תוכן לימודי מסויים ‪...‬שיטה?‬
‫והתשובה‪ :‬כן‪ ,‬ודאי“קלח‪( .‬עמ' ‪.)253‬‬
‫על השופר שתקע בו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כתב ה "נזיר"‪-‬דוד כגן ‪ ,‬שהוא "מעין שו פר של משיח "מט‪ ,.‬אך בעמוד הבא‬
‫(רצב) כתב על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪"-‬הוא החוזה " וכן הוא כותב שם בהמשך‪„ -‬והבית האיר מגילוי נבואי ‪ ,‬כבשעת‬
‫הגאולה“‪ .‬הוא כותב ביומנו תלז‪( .‬ח"א עמ ' רפז)‪ ,‬כי בעקבות תלונה על חוסר השיטתיות בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫הוא החליט שצריך לחבר חיבור שיטתי ‪ ,‬בניגוד לרצונו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪„-‬נוח לו ‪ ,‬שהדברים‬
‫יהיו נאמרים באופן טבעי ‪...‬והריכוז והעיבוד השיטתי המדעי שם מעצור ומפריע לזה ובזה צדק מאד “‪ ,‬אך‬
‫בכל זאת עשה בניגוד לדעתו ‪„ ,‬וכשהיה פונה לרב קוק בשאלות עריכה וקביעת כותרות לפרקים ‪ ,‬היה נמנע‬
‫מלענות“א‪( )28.8.03( .‬על פי דברי דוד כגן ב "נזיר אחיו " עמ' שב)‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק „היה טוען "אי אפשר לסתום‬
‫את הפה "‪ ,‬אך תוך כדי דיבור מוסיף "אבל מחלוקת איני רוצה "“ (שם‪ ,‬עמ' שא)‪„ .‬במאמר ביאורו על‬
‫ההתעמלות‪ ,‬היה ה"נזיר" מתייעץ עם גדולי תלמידי הרב “א‪.)28.8.03( .‬‬
‫מכל הציטוטים דלעיל נמצאנו למדים כי‪:‬‬
‫א‪ .‬דוד הכהן ושז "ר חונכו כזוג שבתאים מודרנים אצל גדולי השבתאים המודרניים‪-‬הברון גינצבורג ‪ ,‬דובנוב‬
‫וכו'‪ ,‬ודעתם עוצבה על בסיס כפרני על ידי גדולי הכופרים היהודים אז ברוסיה ‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחר כך הם הוסיפו פשע על פשע וספג ו את כל תרבות הכפירה הנוצרית פרוטס ' בצורה ישירה מראשי‬
‫תרבות‪-‬האם בגרמניה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לוקח את דוד הכהן כמרצה בישיבתו בתחום התמחותו האקדמי של דוד הכהן‪ -‬המתיוון פילון ‪.‬‬
‫בכל זאת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק קורא ל "מרכז הרב "‪"-‬ישיבה"‪ ,‬בו בזמן ‪ ,‬שבמקרה הטוב ‪ ,‬היה צריך לקרוא למוסד‬
‫שבתאי זה‪" -‬ישיבה אוניברסיטי "‪ ,‬בו נלמדים מקצועות חול כפילוסופיה כללית עם תבלין של ציטוטים‬
‫מהמקורות היהודיים ‪ ,‬על פי ביקורת המקרא וחז "ל מהאקדמיה של גינצבורג ‪ ,‬דובנוב ושות '‪ .‬אמנם‪ ,‬ר' א‪.‬י‪.‬‬
‫קוק אכן כתב באיגרת ‪ ,‬שהוא מגדיר את "ישיבתו" כפי שמרטין לותר ‪ ,‬מיסדה של הנצרות הפרוטסטנטית ‪,‬‬
‫הגדיר את האקדמיה ‪„-‬כבר נרכשה קרקע לישיבה העולמית הזאת ‪ ,‬העתידה להיות האקדמיה התיאולוגית‬
‫העולמית של העם היהודי― ["המעין"‪ ,‬תמוז תשס"ג (מז‪,‬ד)‪ ,‬עמ' ‪.]17-18‬‬

‫ד‪ .‬דוד הכהן מפתח שאיפות מגלומניות של נבואה וטוען ‪ ,‬כי לשגעון גדלות זה שותף גם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬הטוען‪,‬‬
‫כי יש כיום "נבואה" שהיא כפירה ב דברי חז"לנ‪ ,.‬אשר אמרו ‪ ,‬כי משמתו הנביאים האחרונים החלו להשתמש‬
‫רק בבת קול ‪ ,‬כי לנבואה ניתן לזכות רק בבית המקדש ‪ ,‬אשר לכ ן נקרא בית השואבה ‪ ,‬כי משם שואבים רוח‬
‫הקודשנא‪ .‬בתקופות מאוחרות יותר ‪ ,‬ביטויים של "נבואה" או של "נביא" הובאו רק כבטוי מושאל ‪ .‬גם כאשר‬
‫מתגלה מאורע עתידי בחלום (ובתנאי שזה לא על ידי כוחות הטומאה או כוחות מולדים אך לא בצורה‬
‫עקבית)‪ ,‬זה נחשב רק כ"אחד מששים לנבואה"שצו‪( .‬נז‪ ,):‬אך עדיין רחוק מאד ממושג של "נבואה"‪.‬‬
‫[ב"ב (יב‪ ,]):‬אך לא נראה שם ‪ ,‬כי הכ וונה‬ ‫מאז חורבן בית המקדש ניתנה הנבואה רק לתינוקות ולשוטים‬
‫לשוטים וכופרים שבתאים מודרנים כדוד כגן‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק ואביו‪.‬‬

‫מח‪" .‬משנת הנזיר"‪ ,‬עמ' פ"ה‪-‬פ"ו‪.‬‬

‫מט‪" .‬שבחי הראי"ה"‪ ,‬עמ' רצ"א‪.‬‬
‫נ‪ .‬מס' יומא (ט‪.):‬‬
‫נא‪ .‬תלמוד ירושלמי‪ ,‬מס' סוכה‪( ,‬ה‪,‬א)‪.‬‬
 ‫רמה‬
‫ה‪ .‬כשם ששבתאי צבי הסתובב במדבריות יהודה‪ ,‬לשם קליטת קולות "נבואה"נב‪ ,.‬כך גם מחקהו השבתאי י‬
‫דוד הכהן‪.‬‬
‫ו‪ .‬חידוש גדול מצאנו בדברי הטירוף של שז "ר‪ ,‬כי גם ברל כצנלסון היה "נביא"‪ .‬זה מתאים גם למה שראינו‬
‫לעילנב‪ ,.‬על "חזיונות" הגאולה ומשיחיות השקר ש ל ברל כצנלסון השבתאי ‪ ,‬אלא שהם מ חלקים ביניהם את‬
‫הטריטוריות‪ .‬דוד הכהן מחפש כסהרורי קולות נבואה במדבר יהודה ‪ ,‬תוך כ די גרירת תלמידיו עימו‪ ,‬אשר‬
‫סיפרו‪ ,‬כי לא הבינו מה הוא עושה שם ומה הוא רוצה מהם ‪ ,‬ואילו כצנלסון מסתובב כ סהרורי בגליל לחפש‬
‫קולות אלו‪.‬‬
‫קח‪.‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬כשבתאי מודרני לא ראה סתירה בין התבודדותו בגליל ותחושות הנבואה המגלומניות שלו ‪ ,‬לבין‬
‫התהוללותו עם מספר נשים ‪ ,‬בין התבודדות אחת לחברתה (התנהגות זו היתה גם אופיינית לשבתאי צבי ‪ ,‬י‪.‬‬
‫פרנק וחסידיו ‪ ,‬כפי שראינו לעיל בפרק הדן ע ליהם)‪ .‬עוד בחיי אשתו ביקש להקבר ליד הפילגש שלו‬
‫(המשוררת רחל) בדגניה וכאשר הטמינוה בקבר קפץ כצנלסון לתוכו ולא רצה בתחילה לצאת משם ‪ .‬הוא אכן‬
‫נקבר לידה ואשתו אחר כך נקברה לידו מצדו השני (מנחם ב‪ .‬יוצא קיבוץ דגניה)‪ .‬אם "תכשיט" זה‪ ,‬אשר היה‬
‫הסמן המצפוני של תנועת ה עבודה‪ ,‬היה טיפוס שכזה ‪ ,‬ניתן להבין לאילו רמות של התדרדרות הגיעו ראשי‬
‫הציוניזם‪.‬‬
‫נג‪.‬‬
‫אליעזר ליבנה ‪ ,‬ממנהיגיה הבולטים של מפא "י‪ ,‬כתב מאמר בו הוא מתוודה ‪ ,‬כי לא פעל להצלת מליוני‬
‫הנספים בשואה ‪ ,‬דבר אשר היה ניתן אז בקלות ל היעשות‪ .‬הוא מתוודה ש נמנע מלפעול ‪ ,‬כי ראה שכשם של ו‬
‫השואה אינה מפריעה ‪ ,‬כך גם לראשי הציוניזם ובראשם ברל כצנלסון זה אינו מפריע ‪ .‬הוא כותב שם‪„-‬גורל‬
‫הגולה האירופית לא נראה כחזיון מפריע ‪...‬אם התעוררו בי ספקות ‪...‬והתחלקתי בהם עם ברל כצנלסון ‪ ,‬אולם‬
‫קיבלתי את דעתו ואת דעת מפלגתי “‪ ,‬כי לא רק שזה אינו מפריע ‪ ,‬אלא מצב זה גם די מעודד ‪ ,‬היות וכך לא‬
‫יהיה רוב חרדי בארץ ישראל ‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬במשך השנים פורסמו לגבי חלק מראשי ו של הציוניזם פרסומים מזויעים על אורח חיים שפל זה ‪ ,‬אשר‬
‫ראשי הציוניזם הדתי ענדו אותם ככתרים לראשיהם וראשיהם אף חיקו אותם ‪ .‬הראשון היה ח ‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪,‬‬
‫אשר היה ידוע בסוג קשר ים זה עם מספר נשים ‪ .‬וכן ה "משורר" הלאומי של הציונ יזם הימני והדתי‪ -‬אצ"ג‪,‬‬
‫סיפר על עצמו כעדות בנו לגבי סוג קשרים זה בהיותו חייל במלחה "ע הראשונה ‪.‬‬
‫במסיבת עיתונאים שנערכה באוניברסיטה העברית ‪ ,‬דיבר ח ‪ .‬נ‪ .‬ביאליק על הרעיון של הטמיעה בעמים‬
‫באומרו‪„ -‬גם אני כמו היטלר מאמ ין בכוחו של רעיון הדם “נב‪ ,.‬דברים אשר לא הפריעו לצ ‪ .‬י‪ .‬קוקשעז‪ .‬לכנותו‬
‫"תלמיד חכם ‪...‬רחים רבנן ומוקיר רבנן ודבק בתורה " וכן דבר זה לא הפריע לו לעודד ולתמוך בהאדרת‬
‫אישיותו ובפרט לאור תמיכתו של ביאליק בשבתאות ‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪.‬‬
‫השני הוא ה "משורר" נתן אלתרמן ‪ ,‬אשר י דידו פרופ ' דן מירון כתב אודותיו את הספר "פרפר מן התולעת "‬
‫(הוצ' האוניברסיטה הפתוחה )‪ .‬בספר זה מתגלה אלתרמן כחולה נפש וטיפוס מזוהם בתחום הנ "ל בצורה‬
‫מבהילה‪ .‬דבר זה אינו מפריע לדוברי הציוניזם הדתי להעלות את אלתרמן על נס ‪ ,‬על כך שהוא ארגן עצומה‬
‫למען א"י השלמהנד‪ .‬וזאת משום שלהם ולראשיהם תחום מזוהם זה אינו זר ‪.‬‬
‫ה"משורר" טשרניחובסקי גם חי עם נזירה יוונית ‪ .‬למעשה‪ ,‬אם יש מי שטוען כי אחד מראשי הציוניזם במאה‬
‫השנים האחרונות לא היה לקוי גם בתחום מזוהם זה ‪ ,‬עליו להביא לכך הוכחה נחרצת ‪.‬‬
‫ז‪ .‬דוד הכהן שרוי בבלבול ואינו יודע כיצד להת יייחס למורו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬האם להתייחס אליו אל כעין משיח‬
‫וכשבתאי צבי בזמנו ‪ ,‬או פחות מכך ואכן ראינו‪ ,‬כי בעמוד שלאחר מכן הוא חוזר בו ומוריד אותו בדרגה‬
‫ל"חוזה"‪ ,‬כנתן העזתי בזמנו ‪ .‬נראה‪ ,‬כי חלוקת התפקידים ‪ ,‬נכון רק עד לעמוד הבא (ויש לבדוק בעמודים‬
‫הבאים)‪ .‬על פי חז ונו של כגן‪ ,‬מתפלגת חלוקת התפקידים בצורה זו‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא סוג נביא יותר גבוה‪-‬‬
‫"חוזה"‪ ,‬ואילו הוא עצמו "סתם" נביא‪ ,‬הוא מחלק תפקידים כשם ששבת אי צבי בזמנו חילק תפקידי כהונה‬
‫וראשי מלכויות לקרוביו ותלמידיו נה‪..‬‬
‫ח‪ .‬כשם שבנו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כופה את עצמו על אביו ו רוצה לערוך את כתביו בניגוד לדעת אביו ‪ ,‬כן דוד כגן‬
‫כופה את עצמו בכח על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ורוצה לערוך את כתביו ‪ ,‬אלא שהבדל יש בדבר ‪ .‬בעוד שצ ‪ .‬י‪ .‬קוק הוא‬
‫בנו‪ ,‬אשר קשה לו להתעמת איתו חזיתית ‪ ,‬לכן הוא מבקש ממנו לפחות כי כל עריכה וש ינוי יראה קודם לרב‬
‫חרל"פ‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬עם דוד כגן‪ ,‬שאינו בנו‪ ,‬הוא מגיע לעימות ומריבה‪ ,‬וכאשר נוכח ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כי הולך‬

‫נב‪" .‬מנגינת האופל"‪ ,‬הרב דוד שלם‪ ,‬פ"ב‪.‬‬

‫נג‪" .‬ידיעות אחרונות"‪ ,‬כ"ה ניסן‪ ,‬תשל"ה‪.‬‬
‫נד‪ .‬מתוך גליון "יש"ע שלנו"‪.16.3.07 ,‬‬
 ‫רמו‬
‫להיווצר כאן קרע של מחלוקת ‪ ,‬זה מהווה לגביו קו אדום והוא נכנע לדוד הכהן ‪ .‬אנו רואים ‪ ,‬כי אף שכללית ‪,‬‬
‫דוד כגן נחשב לאדם אציל נפש ועדין ‪ ,‬אולם כל זה נכון עד שזה מגיע לתאוות הכבוד ‪ ,‬כי כיצד יתכן‪ ,‬שהוא‬
‫בשגעון גדלותו יהיה "נביא" ואילו על רבו ה"חוזה" תרבוץ סטיגמה של אדם מבולבל ובלתי שיטתי בכתביו ‪,‬‬
‫כפי שראינו ששומע דוד כגן על כך מכל עבר ‪ .‬אם כן ‪ ,‬סימן שגם הוא שוטה ומבולבל ‪ .‬את זה הוא לא יכל‬
‫לסבול ולכן הראה ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק את הצד השני של אישיותו האגרסי בית‪ .‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬כל מה שמצא נו‬
‫אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נמצא אחר כך אצל תלמידיו רק בהעצמת יתר ‪ .‬בנושא הנבואה ‪ ,‬ראינו כי דוד הכהן טו ען כי‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק גם אמר כי כיום הנבואה קיימת כמו בזמן הנבואה ‪ .‬כשם ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שקע בספרות הכפירה‬
‫ודעותיו מעוצבות על פיהן ‪ ,‬כפי שר אינו לעיל ‪ ,‬כן תלמידו דוד הכהן‪ -‬אך בהעצמת יתר‪ -‬כל אישיותו וחשיבתו‬
‫עוצבה על פי ספרות הכפירה הכללית הנוצרית והשבתאית‪.‬‬

‫דוד הכהן ("הנזיר") משתעבד לפולחן האלילי העתיק ביותר בעולם‪-‬הצמחונות‬

‫ראינו לעיל שנא‪ ,.‬כי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק משתעבד גם לפולחן הצמחו נות‪ ,‬רק שיש לו בעיה ‪ ,‬האם ניתן להמנע ולהתנזר‬
‫מאכילת בשר בשבת ושואל על כך את אביו ‪ ,‬אשר כהרגלו מנסח תשובה עמומה וקונספירטיבית ‪ .‬מחד הוא‬
‫טוען‪ ,‬כי „לתנועות צער בעלי חיים רובם כמדומה‪ ,‬יש במעמקי רוחם איבה גנוזה של שנאת הבריות “‪ ,‬כך‬
‫הוא יוכל להתגונן בפני מי שיאשים אותו בתמיכה בתנועות אלו ‪ ,‬אך מאידך הוא נותן "אור ירוק " למי שירצה‬
‫להיות מהמיעוט ועוד מעלה אותו לדרגה ג בוהה‪ ,‬כדבריו‪„ -‬חודר לפעמים אצל גדולי קדושי הרוח “‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫שוב רואים ‪ ,‬כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא השורש פורה ראש ולענה ‪ ,‬של עוד שיטת כפירה (רצחנית‪-‬כפי שנראה‬
‫להלן)‪ ,‬כאשר תלמידיו רק מעצימים כפיר ה זו ‪ .‬נראה גם להלן מי הם אותם אנשים ‪ ,‬אשר להם קורא ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק "גדולי קדושי רוח"‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫העיתונאי א ‪ .‬מלמד כתב על דוד הכהן (‪„–)28.8.03‬מתוך רגישות מופלגת לצער בעלי חיים ‪ ,‬נמנע מאכילת‬
‫בשר“‪ .‬מלמד מנסה להתעלם מכך ‪ ,‬כי דוד הכהן ניסח לעצמו פילוסופיה שלמה סביב הצמחונות ב חיבורו‬
‫"חזון הצמחונות והשלום "‪ ,‬אותה ערך מתוך החיבור "אורות מהמאמרים אפיקים בנגב וטללי אורות לראי "ה‬
‫קוק"‪.‬‬
‫כפי שראינו לעיל ‪" ,‬הנזיר" וצ‪ .‬י‪ .‬קוק הם אלו שערכו כמעט את כל ספרי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אך הם ערכו ‪ ,‬שיקרו‬
‫וסילפו את כל דבריו ‪ .‬ישנם דברים משונים ביותר בחיבורו של "הנזיר" על הצמחונות ‪ ,‬אשר מנוגדים ליסודות‬
‫היהדות‪ ,‬אך כיון שראינו לעיל בכתבי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק דברים שהם משונים הרבה יותר ‪ ,‬יתכן‪ ,‬שדברים אלו‬
‫בעריכתו של "הנזיר" תואמים לדבריו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫נה‪.‬‬
‫אליעזר מלמד גם מסתמך על ספר זה בפי "ד וכותב ‪„ -‬בכסוי הדם ישנו בטוי לבוש ה הפנימית ‪ ,‬על שאנו‬
‫נאלצים לשחוט בעלי חיים ‪ ,‬כדי לאכול מבשרם “‪ .‬ר' א‪ .‬מלמד‪ ,‬כנראה מבין ‪ ,‬בעקבות "הנזיר" ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫שבושה בקיום מצות שחיטה ‪ ,‬שהיא מן התורה ‪ ,‬אינה מנוגדת לכל יסודות היהדות ‪ ,‬בו בזמן שאנו מחוייבים‬
‫להתגאות בקיום המצוות ולא להתבייש בהן ‪ ,‬כיוון שהמצו ות מעלות את האדם מדרגתו הבהמית ‪ ,‬אשר‬
‫כנראה הוא מרגיש שהוא מבוסס בה ‪ ,‬ולכן הוא משקר ומביא לכך גיבוי מספר ה "חינוך" ( מצוה קפז )‪ ,‬מקור‬
‫שכל אחד יכול לברר ולוודא ולגלות שקר זה ‪ .‬ה"חינוך" כותב שם את הסיבה האמיתית להסתרת הדם‪„ -‬לכן‬
‫ראוי לנו לכסות הנפש ולהסתירו מאין רואי ם‪ ,‬טרם נאכל הבשר ‪ ,‬כי גם בזה נקנה קצת אכזריות בנפשנו “‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הסברו של ה"חינוך" לכך הוא‪ ,‬משום הימנעות מאכזריות ולא משום בושה ‪.‬‬
‫עקרון כה זר של בושה מעשיית המצוות בכל מה שקשור לבעלי חיים ‪ ,‬מופיע לכל אורך חיבור זה ‪ .‬דוקא צ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק לא נסחף אחרי אביו ו "הנזיר" וכותבנו‪ .‬את הסיבה האמיתית למצוות כסוי הדם ‪ ,‬כדברי ה "חינוך"‪‎„-‬וזהו‬
‫“‪ .‬אמנם‪ ,‬גם הוא מסלף‬ ‫היסוד לכך שעיקר אסור צער בעלי חיים הוא כדי להסיר מדות אכזריות מלבבנו‬
‫וכותב הפוך מהמובא במקורותינו ‪ ,‬כי לדבריו ‪ ,‬בכל אדם טבועה מדת האכזריות ‪ ,‬אשר יש להסירה ‪ ,‬גם זה‬
‫נוגד את דברי חז "ל‪ ,‬שעם ישראל הם רחמנים והוא בניגוד למה שכתב ה "חנוך"‪ ,‬שהטעם הוא ‪ ,‬רק כדי שלא‬
‫נקנה את מדת האכזריות בלבנו ‪ ,‬היות ומושרש בנו רגש הרחמנות ‪ " .‬הרוקח" כתבתב‪( .‬יז‪,‬יג) שמצות כסוי‬
‫הדם אינה נוהגת בבהמה ‪ ,‬כי מקצתה נזרקת על המזבח ‪ ,‬מה שאין כן בעוף ולכן מכסים את דמה ‪ ,‬כדי שלא‬
‫יהיה קטרוג מצד מדת הדין ‪.‬‬

‫נה‪ .‬עלון "מעט מן האור"‪ ,‬כ"ה ניסן תשס"ז‪.‬‬

‫נו‪" .‬אור לנתיבתי"‪ ,‬עמ' רמ"ג‪-‬ח‪.‬‬
 ‫רמז‬
‫ישנו בכך אמנם ‪ ,‬קשר לבעיה הנפשית של ה "נזיר"‪ ,‬כי הרי "אין שמחה אלא בבשר ויין "‪ ,‬וראינו לכן שישנם‬
‫פוסקים אשר פסקו באופן מפורש ‪ ,‬כי ביום טוב אין אדם יוצא חובתו בלא בשר נז‪ ..‬מאידך‪ ,‬גם נבואה אינה‬
‫בשמחת בית השואבה ‪ .‬דוד הכהן‪ ,‬נראה כי סבל‬ ‫שורה אלא מתוך שמחה ולכן שאבו את הנבואה דוקא‬
‫ממלנכוליה‪ ,‬כמו שבת אי צבי ‪ ,‬ולכן גם בענין ההכנות להגיע לדרגת נבואה (אשר מובא במקורותינו שהיא‬
‫מתוך שמחה ‪ ).‬דוד כהן כופר וכותב נח‪( .‬עמ' כו)‪„-‬או יש בו המרה שחורה הטבעית והעצמית שמושרשת בו‬
‫מנעוריו‪...‬עד שמואס בחייו בתמידות בכל שעה ושעה “‪ .‬אם כן ‪ ,‬לדידו‪ ,‬צריך מרה שחורה כדי להתנבא ‪ ,‬לכן‬
‫גם אכילת בשר עשו יה ליצור אצלו שמחה ‪ ,‬אשר תפריע לדוד כהן "להתנבא"‪ .‬נראה‪ ,‬כי גם לכן הלך‬
‫למדבריות‪ ,‬מקום שממה ומיתה ועצבות ‪ ,‬כדי לקלוט שם "קולות נבואה"‪ .‬כידוע‪ ,‬כי שם במדבר יש הרבה‬
‫כוחות טומאה ‪ ,‬אשר נמצאים ב מקומות חרבים ושוממים‪ ,‬כפי שכתב הרמב "ן ב"תורת האדם "נט‪ ..‬לכן‬
‫שאם דוד הכהן ("הנזיר") אכן קלט משהו במדבריות בהם הלך ‪ ,‬היו אלה כוחות הטומאה הנדבקים בבעלי‬
‫המרה השחורה ‪ ,‬אשר דוד הכהן נ ימנה ע ימהם‪ ,‬כפי שהצהיר על עצמו ‪ .‬ב"חזון הצמחונות והשלום " פרק ו '‪,‬‬
‫הוא מתאר את "נצחון האמת המוסרית "‪ ,‬שלדידו הוא מצב ‪ ,‬כפי שכתב שם‪„ -‬עד שלא יהיה עוד צורך לאד ם‬
‫בשום ויתור מוסרי ויהיה אפשר לעולם לעמוד במידת הדין ‪ ,‬תיזה‪ ,‬כמו שעלה במחשבה להבראות בראשית‬
‫ברא אלוקים“‪ .‬ה"תיזה" וה"אנטי תיזה " נלקחו אצלו באופן ישיר מהדיאלקטיקה של היגל דרך הכופר ר ' נחמן‬
‫קרוכמל (הרנ"ק)‪ ,‬אשר דוד הכהן מכנהו תנא‪„ - .‬אבי תולדות הפילוסופיה הדתית היהודית “‪ ,‬אשר גם דוד‬
‫הכהן מודה שם (עמ' יג)‪ ,‬שרנ"ק דגל בשיטת כפירה זו‪„ -‬והיגל שבדרכו הולך רנ "ק ב "מורה נבוכי הזמן "“‪.‬‬
‫הגאון רי"א הל וי חיבר את "דורות ראשונים " גם בעטיו של רנ "ק אשר היה הג לייאני שמד‪ ..‬ראינו כבר לעיל ‪ ,‬כי‬
‫ב"אורות הקודש " של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מופיעים הסברים על הדיאלקטיקה ה ניאו‪-‬הגלייאנית הכפרנית ‪ ,‬אך הוא‬
‫כתב על כך רק במרומז ואילו דוד הכהן‪ ,‬אשר ערך את כתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ -‬בניגוד לרצונו‪ -‬הרחיב ושיכתב את‬
‫דבריו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עד שהפך אותו לה גלייאני לכל דבר ‪ .‬וכבר כתב על כך שז "רתלה‪( .‬עמ' יט)‪„-‬וכשם‬
‫שזכה לקיים "עשה לך רב "‪-‬עשה ממש ‪ ,‬כלומר היה שותף לעשייתו “‪ ,‬היינו דוד הכהן היה שותף פעיל‬
‫בעיצובו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכתביו כדי שיקרא "רב" כפי שהוא רוצה‪.‬‬
‫על רק ע עיצוב ספרי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק על יד י "הנזיר"‪ ,‬נוכל י ותר להבין את מה שכתב בעל "עלי שור "‪ ,‬זקן‬
‫המשגיחים הגר"ש וולבהס‪„-‎ .‬ראיתי דבר נורא בספרו של ה "נזיר"‪ ,‬שבקדיש דרבנן הוא מכוון ‪ :‬על ישראל ועל‬
‫רבנן‪-‬תלמידי הרב קוק ‪ .‬ותלמידיהון‪-‬תלמידים שהם העמידו כבר ‪ .‬ותלמידי תלמידיהון ‪-‬הלומדים בישיבות‬
‫"בני עקיבא "‪ .‬עוד לא ראיתי צמצ ום כזה ‪ ,‬שכאילו כל הכלל ישראל הוא רק החוג המצומצם של הרב קוק‬
‫ותלמידיו“‪ .‬אמנם‪ ,‬למעשה כוונתו של ה "נזיר" לאור עיצוב דמותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק על ידו למעשה לתלמידים‬
‫שלו עצמו‪ .‬אנו לומדים מכך ‪ ,‬עד כמה הוא היה מוכה שגעון גדלות ושגעון צנטרלומני ועד כמה הוא משדר את‬
‫ההפך ממותגיו הפרסומיים של רבו‪ -‬כלל ישראל ואהבת ישראל ‪ .‬עוד עיוות מתגלה כאן ‪ ,‬כי "ישיבות" בני‬
‫עקיבא‪ ,‬אשר ראינו לעיל ‪ ,‬כי כמעט מחציתם דוגלים רק במצוות סמליות אשר גם קיומן נעשה ב אקראי‪,‬‬
‫נחשבים אצלו תלמידי חכמים ‪ .‬מתגלה כאן שוב תפיסתו השבתאית והרפורמית אשר מקורה בגרמניה ‪ ,‬כי‬
‫לגבי קיום מצוות מספיק לקיים מספר מצוות סמליות כדי להיקרא ראביי וכאן בארץ "רב"‪ .‬ה"נזיר" למעשה‬
‫צודק בכך ‪ ,‬שהוא רואה את תלמידי "ישיבות בני עקיבא " כקבוצה מופרדת לחלוטין מתלמידי הישיבות‬
‫הקדושות‪ ,‬כיוון שמקורות ההזנה של תלמידי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪-‬תלמידי "מרכז הרב " ו"ישיבות" של "בני עקיבא "‪,‬‬
‫כפופים לתפיסותיהן של הקומונות הנוצריות בגרמניה ‪ ,‬המבוססות גם על אורחות חייהם של תלמידי‬
‫יש"ושמג‪ ,.‬בעוד שתלמידי הישיבות הקדושות אמונים לחלוטין על התורה שקיבלנו במעמד הר סיני ‪.‬‬
‫על "נבואותיו" של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ושלו על המשיח כבר נאמר סא‪„ - .‬ואם תראה שמתנבא אדם על משיח דע כי‬
‫היו עסקיו ‪...‬ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם “‪ .‬דוד הכהן ממציא אינסטנציה חדשה "בית דין גדול‬
‫מרכזי"‪ ,‬ורומז על כך ‪ ,‬שב"ד זה יוכל לגזור ולתקן דברים נגד התורה ‪ .‬הוא כותב שם סב‪„–.‬וכל ב"ד גדול מרכזי‬
‫שיעמוד לישראל ‪ ,‬אין לך שופט שבימיך ‪ ,‬בין בדרישותיהם בין בתקנותיהם ‪ .‬על ידם תצא הארה לכל העולם‬
‫לגוי כולו בתור מצוות ותקנות של דברי סופרים שיעשו רושם מלא על הערות השכליות ויתמלאו מהם ‪ .‬אז‬

‫נז‪ .‬עי' ב"שאגת אריה"‪ ,‬סי' ס"ה‪-‬ט‪.‬‬

‫נח‪" .‬קול הנבואה" עמ' י"ב‪.‬‬
‫נט‪ .‬וכן ראה במס' פסחים (קיב‪.).‬‬
‫ס‪" .‬אגרות וכתבים"‪ ,‬ניסן תשס "ו‪ ,‬מדור ענינים שונים ‪.‬‬
‫סא‪" .‬ספר חסידים"‪ ,‬אות ר"ו‪.‬‬
‫סב‪" .‬חזון הצמחונות והשלום "‪ ,‬פרק ו'‪.‬‬
 ‫רמח‬
‫יובן במלואו מאמר כנסת ישראל ‪...‬ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה “‪ .‬אם כן ‪ ,‬אותו "ב"ד גדול‬
‫ומרכזי" (ולא "בית הדין הגדול ")‪ ,‬יוכל גם לגזור לא לאכול בשר וכוונתו לב "ד שאמור ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק להקים ואז‬
‫הוא כבר יעשה ככל העולה על רוחו ‪ .‬הוא מסלף את מאמר חז "ל הנ "ל‪ ,‬כי שם הכוונה לדברים הנלמדים על‬
‫פי הכללים‪ ,‬מתוך התורה שבכתב ולא נגדה וחוצה לה‪.‬‬
‫למעשה ישנם לפחות שלושה מוני מצ וות‪ ,‬המביאים את אכילת הבשר בכל יום כמצוות עשה‪ -‬רבי אליהו הזקן‬
‫בעל ה "אזהרות"‪ -‬גיסו של רב האי גאון ‪ ,‬בעל "אתה הנחלת " ורבינו סעדיה גאון סג‪ ..‬והרמב"ם קובע זאת‬
‫כמצות עשה מדבריהם למי שיש לו מאה מנה ו„שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון “סד‪..‬‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬על פי דברי "הנזיר"‪ ,‬מתעלם מדברי אישים אלו ‪ ,‬אשר חיו בתקופת ה "גאונות" ומהרמב"ם‬
‫ומנסה לנטוע נטע זר בעם היהודי ‪ ,‬אשר נלקח מגדולי המטיפים לצמח ונות בהודו ו יוון‪ ,‬האיסיי ם והנצרות‬
‫הקדומה‪ .‬הוא מפרש את הפסוק "בכל אות נפשך תאכל בשר " [ דברים (יב‪,‬כ)] כפי שחז "ל מתארים את‬
‫ההיתר של "יפת תאר "‪...‎„-‬כמו מחאה אלוקית ‪ ,‬לעומת ההיתר התלוי ביסודו במצב הנפש המקולקלת של‬
‫האדם‪...‬ונפשו זאת אומרת "אכלה בשר" כי תאוה לאכול בשר “ תנה‪( .‬עמ' ‪ ,45‬הוצ' "ראש יהודי"‪ ,‬ירושלים)‪.‬‬
‫וכן כותב הרמב "ם [מו"נ (ג‪,‬מח)]‪„-‬מפני שהמזון הטבעי לבני אדם הוא מין זרעים ‪...‬ומבשר בעלי חיים‬
‫והטוב שבבשר הוא מה שהותר לנו לאכלו ‪...‬וכאשר הביא הכרח טוב המזון להריגת בעלי חיים “ וכן [שם‪,‬‬
‫(ג‪,‬מו)]‪„ -‬הטוב שבדברים לכוח התאוה ‪ ,‬אשר מבועה בכבד ‪ ,‬הוא הבשר “‪ .‬מקורות אלו מספיקים כדי‬
‫להראות את חיוניות הבשר לשם עבודת ה '‪ -‬מבחינת מצות עשה דאורייתא בכל יום וביו"ט וכן מדרבנן‪ ,‬לכן‬
‫למותר להביא עוד מאות מקורות מהתנ "ך ומחז "ל‪ ,‬אשר מתוכם ניתן ללמוד על כך כי הגדולים‪ ,‬הקדושים‬
‫והצדיקים הקפידו ‪ ,‬אם רק היה ביכולתם הכספית ‪ ,‬לאכול בשר וגם הצביעו על עדיפותו הבריאותית על פני‬
‫שאר המאכלים ‪ ,‬אלא שתלוי כאמור ‪ ,‬איזה בשר ואיזה חלקי בשר לאכול ‪ ,‬מתי וכמה‪ .‬מתקופת אדה"ר ועד נח‬
‫גם הותר לאכול בשר מבע "ח שמתו מאליהם ‪ ,‬כמבואר במס' סנהדרין (כט‪ ):‬וברש"י ותוס ' שם‪ ,‬מלבד‬
‫הרמב"ם בהלכות מלכים (ט‪,‬א)‪.‬‬
‫אם כן ‪ ,‬בעם ישראל לא מצאנו צמחונים ‪ ,‬מלבד כיתות המינים מסוגם של האיסיים ‪ .‬ישנן הלכות צער בעלי‬
‫חיים לגבי צורת ההתנהגות כל פיהםסה‪ .‬אך לא איסור על עצם שחיטתם ‪" ,‬איסור" שהוא נחלת האנטיש מים‪,‬‬
‫אשר רצו לאסור את השחיטה ו צ‪ .‬י‪ .‬קוק ודוד כגן ‪ ,‬התלבטו גם הם לגבי הצורך במצות השחיטה היות והם‬
‫רואים כי קיים קשר (מעוות) בין השחיטה ל מושג של צער בעלי חיים ‪ .‬נבדוק להלן ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬מה הם מקורות‬
‫ההזנה הפי לוסופיים שעל פיהם הם חיים מחוץ להוויה התורתית וכך נוכל לעמוד על אותה תעלומה ‪ ,‬לאלו‬
‫צמחונים התכוון ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק שהם "גדולי רוח קדושים"‪.‬‬
‫את בסיס התפיסה המעוותת של הצמחונות אשר דוד הכהן היה מחסידיה ‪ ,‬האוסרת הריגת בעלי חיים ‪ ,‬כשם‬
‫שאסור להרוג בני אדם ‪ ,‬היטיב להגדיר גאון הגאונים רבי יוסף ראזין (הרוגאצ'ובר)סו ‪„ - .‬וזה הוא באמת‬
‫אפיקורוס של שיטת אפלטון הידוע‪ -‬דגדר החי אדם ובהמה שווים ובגדר הדומם הכל שווים ‪ ,‬דכל בני אדם‬
‫לבר משכלם הם שווים וכן בעלי חיים וזה כפירה בכל התורה ‪.“...‬‬
‫הצמחוני הראשון בעולם היה גם הרוצח הראשון בעולם‪ -‬קין‪ ,‬אשר לכן הוא התעסק רק עם הצ ומח ואת‬
‫קורבנו הראשון הביא דוקא מהצומח‪.‬‬
‫סז‬
‫את הסיבה לכך ‪ ,‬מדוע תפיסה מעוותת זו היא "כפירה בכל התורה "‪-‬תפיסתו של קין ‪ ,‬מסביר היטב הרמ "א ‪-‬‬
‫„דע והבן‪ ,‬כי כל זה נתבאר מסוד הקרבנות ‪ ,‬שהאמת הוא כאשר כתבתי ‪ ,‬כי הבעל חי ‪ ,‬הוא המורה על הפסד‬
‫העולם‪ .‬ולזה הקדמונים שטעו והיו סוברין שהעולם קודם היה ‪ ,‬עובדים לבעל חי שרומז על כל העולם וזהו‬
‫היה חטא קין ‪-‬שהביא קורבנו מפרי האדמה ולא רצה להביא מבעל חי ‪ ,‬כי לא האמין בחידוש העולם הבעל‬
‫חי ולכן לא הביא רק מפרי האדמה ‪ ,‬שמורה על חלקי העולם ‪ ,‬שהאמין בהם אפשרות ההפסד א בל לא בכללו‬
‫המרומז בבעל חי (=אשר לדעתם נפש הבהמה היא בלתי נפסדת ולכן נפשו רומזת לעולם קדמון ‪ ,).‬שהביא‬
‫זרע פשתן ‪ ,‬כי הפשתן נקרא בד ודרשו ז "ל שהוא עולה בד בבד ‪ .‬ולזה הביא זרע ‪ ,‬רוצה לומר ‪ ,‬שיש להקריב‬
‫הזרע המגדל דברים פרטיים ויחודיים הנקראים בד ‪ ,‬אבל לא דבר המורה ע ל הכלל“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק ודוד הכהן על‬

‫סג‪" .‬ספר המצוות לרס"ג" עם ביאורו של ר"י פערלא‪ ,‬ח"א‪ ,‬מ"ע צ"ה‪ ,‬עמ' ‪.646-648‬‬
‫סד‪ .‬הל' דעות (ה‪,‬י)‪.‬‬
‫סה‪ .‬מס' שבת (קכח‪ ,):‬מס' ב"מ (לב‪ ,).‬רמב"ם‪ ,‬הלכות רוצח (יג‪,‬יג)‪ ,‬וכן באג"מ‪ ,‬חו"מ‪ ,‬ח"ב עמ' ת"ו‪ ,‬יו"ד‪,‬‬
‫ח"ב‪ ,‬עמ' כ"ה‪.‬‬
‫סו‪" .‬צפנת פענח" עה"ת‪ ,‬במדבר (טז‪,‬ג)‪.‬‬
‫סז‪" .‬תורת העולה"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬פרק מ"ד‪.‬‬
 ‫רמט‬
‫פי הרמ "א הם כופרים ‪ ,‬היות שצמחוניותם כופרת בצורה ישירה בחמשת העיקרים הראשונים של י "ג עיקרי‬
‫האמונה של הרמב"ם‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫קיצוניות כפרנית זו של הסתכלות רק על הכלל וכמעט לא להביט על הפרט ולקדש רק את מושג הכלל‬
‫מופיעה בצורה עקבית בכתבי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובאגרותיו ואמירותיו ‪ ,‬עד כדי עיוורון וחוסר יכולת להסתכל על‬
‫מציאות פרטית ‪ .‬לכן הוא גם מחלק את הרצף הזמני לשתי תקופות כוללות ‪ ,‬תקופת הגלות ותקופת הגאולה ‪,‬‬
‫לדידו אין שטח אפור ומוחלט ביניהן‪ ,‬גם תקופת עקבתא דמשיחא ‪ ,‬ראינו לעיל ‪ ,‬כי היא נתפסת בעיניו‬
‫כתקופת "הקץ המגולה "‪ .‬גם כאשר הוא מדבר על זמן זה ‪ ,‬הוא כבר רואה בו את תחילת הגאולה ‪ .‬תפיסה זו‬
‫הוא ינק מהיגל ‪ ,‬הרואה בכל ענין מושג אטומי וכן הוא רואה במדינה את הכלל המוחלט הפנטי המשליט את‬
‫רצונו על הפרט‪.‬‬
‫על קין גם נכתב כי‪„ -‬הלך קין בארץ הודו “סח‪ .‬ואז זרע שם את זרע הפורענות של הצמחונות ‪ .‬בהודו הפך‬
‫הדבר לפולחן אלילי מובהק והפרות הפכו אצלם ל "קדושות" ביותר וגם הקופים הדומים לבני אדם "קדושים"‬
‫אצלם והם יכולים לעשות מה שהם רוצים ולא יגעו בהם לרעה ‪ .‬משם התפשט הפולחן האלילי והרצחני הזה‬
‫של סגידת החי והמנעות מ "צערם" על ידי הריגה או נגיע ה בהם לכל העולם העתיק ‪ .‬מהודו עבר פולחן זה‬
‫ליוון ולמצרים וכשם שבהודו חיי אדם אינם מוערכים כלל ‪ ,‬כן הדבר היה כאשר פולחן זה עבר לארצות‬
‫‪ .‬ראינו לעיל ‪ ,‬כי אפלטון היה צמחוני וגם‬ ‫אחרות‪ .‬גדולי הפילוסופים היוונים חיו גם לפי פולחן אלילי זה‬
‫פיתגורס היה ידוע כאחד מגדולי הצמחוניםסט‪ .‬ולכן פיתגורס היה גם מגדולי הרוצחים ובבית תיפלתו היו‬
‫מקריבים רק קורבנות אדם ולא בעלי חיים ע‪..‬‬
‫האסיים שכנו במדבר י הודה ולשם נמשך גם דוד הכהן (המומחה בהגותו של פילון )‪ .‬פילון מעיד‪„ -‬האיסיים‬
‫“‪ .‬תלמידי יש "ו אשר חיו בקומונות שיתופיות‬ ‫הולכים בדרך החיים הנקרא בפי היוונים דרך פיתגורס‬
‫וממשיכיהם הנוצרים יצאו מאותן כיתות איסיים כמובא ב "דברי קלמנס "עא‪ .‬והם היוו את מקורות ההזנה‬
‫הרעיוניים של הקיבוץ הדתי ו "בני עקיבא"שמג‪..‬‬
‫כל ערך ל חיי‬ ‫ממקורותינו אנו יודעים ‪ ,‬כי כל העם המצרי היה נגוע בפולחן אלילי זה ולכן גם שם לא היה‬
‫האדם‪ .‬הרי ידוע ממקורותינו ‪ ,‬כי פרעה הי ה רוחץ פעמיים ביום את גופו המצורע בדמם של מאה וחמישים‬
‫תינוקות יהודים‪.‬‬
‫עב‪.‬‬
‫–„וכי תועבת מצרים נזבח לה ' אלוקינו הן נזבח את תועבת מצרים‬ ‫כך גם א מר משה רבינו לפרעה‬
‫לעיניהם ולא יסקלונו “‪ .‬רש"י מבאר שם ‪ ,‬ד"ה תועבת מצרים‪„ -‬יראת מצרים כ מו ולמלכם תועבת בני עמון ‪,‬‬
‫שנאוי הוא למצרים ‪ ,‬זביחה שאנו זובחים ‪ ,‬שהרי יראתם אנו זובחים “‪.‬‬
‫רבינו מרדכי בקראט עג‪ ,‬מבאר‪„-‬רצה לומר על הצאן אשר לי ‪ ,‬כי המלך (=פרעה) וכל עמו מקנה צאן היה להם‬
‫לגזוז וללבוש ומקרא מלא הוא ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן כו '‪ ,‬אבל לא היו אוכלים אותם ‪ ,‬ולא‬
‫כל היוצא מהם ‪ ,‬כמנהג אנשי הודו עד היום הזה ‪ ,‬שלא יאכלו ולא ישתו כל אשר יצא מבעל חי ולפי שהרועים‬
‫היו חשודים על שתיית חלב היו שונאים ותעבים אותם “‪.‬‬
‫שריפת פרה אדומה‪ ,‬היתה לה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם כוונה זו של שירוש פולחן אלילי זה של אי אכילת בשר ‪ ,‬בה היו‬
‫נגועים צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ודוד הכהן כגן ‪ ,‬כפי שמסביר ה "כלי יקר "‪„-‬על כן ציווה ה ' על שריפת הפרה ‪ ,‬אם של העגל “‪.‬‬
‫כל התיזות הכפרניות של גיאורג פ ‪ .‬היגל גובשו ‪ ,‬על ידו על פי כתבים אשר מצא בכנסיית טיבינגן אשר‬
‫מקורם בהודו ו הם היוו את מקורות ההזנה ‪ ,‬ברמה הכלליתעד‪ .‬של דוד הכהן (וכן הקומונות הצמחוניות של‬
‫הנוצרים הפרוטסטנטים בגרמניה )‪ ,‬שז"ר‪ ,‬גרשום שלם ‪ ,‬רנ"ק וברדיצ 'בסקי וברמה ה "יהודית"‪-‬הרמן כהן‬
‫ו"אחד העם" והם היו מקורות ההזנה הפילוסופיים של צ‪ .‬י‪ .‬קוק ודוד הכהן‪.‬‬
‫גרמניה היוותה את הכר התרבותי ‪ ,‬אשר אליה נישאב דוד הכהן ושם עוצבה אישיותו ‪ ,‬לכן אין כל פלא כי הוא‬
‫נהיה צמחוני ופיתח ושדרג לעצמו פילוסופיה שלמה נגד תורת ישראל ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬נגד שחיטת בעלי‬
‫חיים ואכילתם ו נגד שימוש בעור לנעליים ‪ .‬בגרמניה הגיעה סגידה זו לשיא ‪„ .‬מספרים על הגאון רבי משה‬
‫מרדכי אפשטיין זצ "ל ראש ישיבת סלובודקא דליטא ‪ ,‬אשר ביקר בברלין שנים רבות לפני השואה הנוראה‬
‫וראה גבירה גרמנית מלטפת כלב שעשועים ומפנקת אותו ‪ ,‬כאילו היה בנה יחידה ‪ .‬רבי משה מרדכי אפשטיין‬

‫סח‪ .‬אברבנאל‪ ,‬בראשית (ד‪,‬ט)‪.‬‬

‫סט‪" .‬נשמת חיים"‪ ,‬פרק כ"ב‪ ,‬רבי מנשה בן ישראל‪.‬‬
‫ע‪" .‬מתמטיקה"‪ ,‬עמ' ‪ ,41‬הוצ' "לייף"‪.‬‬
‫עא‪" .‬ספר טבעונות"‪ ,‬ח"א‪ ,‬הוברד ויליאמס‪.‬‬
‫עב‪ .‬שמות (ח‪,‬כב)‪.‬‬
‫עג‪" .‬ספר זכרון" על רש"י‪ ,‬ספר בראשית (מז‪,‬ו)‪.‬‬
‫עד‪" .‬קורות הצבי"‪ ,‬הקדמה‪ ,‬עמ' ‪ ,97‬ישי כהן‪ ,‬תשמ"ו‪.‬‬
 ‫רנ‬
‫התבטא אז‪ ,‬כחכם עדיף מנביא‪ ,‬כי במקום זה ירצחו אנשים כמו זבובים ללא נקיפות מצפון ‪ .‬מקרא מלא הוא‪-‬‬
‫הסביר‪"-‬זובחי אדם עגלים ישקון "‪ ,‬מי שאינו מכיר במעלות האדם על פני החי ומעניק למהלכי על ארבע יחס‬
‫שווה או אפילו מועדף ‪ ,‬לעומת האדם‪ -‬נזר הבריאה‪ -‬הרי שמבטו המעוות יכול להוביל אותו לנהוג בבני אדם‬
‫כפי שנוהגים בחיות טורדניות רח "ל“עה‪..‬‬
‫הנאצים אכן חקקו בחוקי נירנברג חוק ‪ ,‬שכלב עדיף מיהודי ‪ ,‬וחיית האדם רודולף הס ‪ ,‬היה מסתובב עם כלבו‬
‫במחנה טרבלינקה וקרא לו „אדם אכול את הכלב (=יהודי)“‪.‬‬
‫נותרה כעת השאלה ‪ ,‬למי התכוון ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק באומרו ‪ ,‬שצמחונים יכולים להיות "גדולי רוח וקדושים "‪ ,‬האם‬
‫לקין הרוצח או לפרעה הרוצח או לפיתגורס הרוצח ‪ .‬אולי לנוצרים הראשונים‪ ,‬אותם ראינ ו לעיל רנה‪ .‬שהוא‬
‫מעריץ וכן את אותו האיש ימ "ש‪.‬‬
‫הציוניזם כאן בארץ כלל גם בתוכו קבוצות צמחוניות ‪ ,‬אשר על ראשיהן נימנו חבקין ויהושע הלוי הורביץ ‪,‬‬
‫אשר הוציא ספר הסטורי על גדולי הצמחונות בכל הדורות עו‪"– .‬הטבעונות"‪ ,‬אשר בו גם מופיעה סקירה על‬
‫צמחונים‪ ,‬אשר נחשבו לגדולי העמים והתרבויות ‪.‬‬
‫בפרקים הבאים נמשיך להשתמש בתאריכים ובמילים לועזיות ולעיתים גם בתחביר השגוי של לשון עברית‬
‫"התחיה"‪ ,‬או יותר נכון "העברית המתה "‪ ,‬של א ‪ .‬בן יהודה וממשיכיו ‪ ,‬כדי לספק את הצורך הנפשי התת‬
‫תרבותי ("דוס מחמד "א‪ ).‬של הקוראים מבין חניכי הציוניזם הדתי ‪ ,‬בכדי שהם יוכלו להתגבר על רגשי‬
‫הנחיתות אשר הם חשים בפני תרבות האם שלהם ‪.‬‬

‫ישיבת "מרכז הרב" והתמורות שחלו בה תוך כדי הפיכתה למכון אידיאולוגי‬
‫של השבתאות המודרנית‬
‫ב‪1920 -‬עז‪ .‬כותב יצחק לוי ‪ ,‬בחור שהיה מקורב עוד מיפו ל ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כי הצליח לארגן קבוצה של תשעה‬
‫בחורים מישיבת "עץ חיים " ועוד שניים מישיבת "תורת חיים "‪ ,‬לשם יציר ת מסגרת של ישיבת ערב ‪ ,‬אשר‬
‫מטרתה–„ההתקשרות תתבטא על ידי קשר רוחני תמידי ‪ ,‬בדיבורי קודש ובכתבים בהלכה ובפלפול ‪ ,‬באגדה‬
‫ובמוסר‪ ,‬בוועדים קבועים ובכל עת חפץ “‪.‬‬
‫בשנת – ‪ 1921‬התקיימו לימודים אלו בשעות הערב ‪ ,‬כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק פרש בפניהם את תוכניתו‬
‫הלימודית‪ ,‬אך לא כפי שהם קיוו – מסגרת ישיבתית רגילה ‪ ,‬אלא מסגרת אשר אמורה היתה לכלול גם‬
‫לימודי פילוסופיה מתקופת המתיוונים‪ ,‬ה"ראשונים" וה"אחרונים"‪ ,‬דיקדוק‪ ,‬מדע של ארץ ישראל וקבלה ‪.‬‬
‫כאשר מסגרת זו התחילה להתארגן כישיבה בירושלים‪ ,‬מונה הרב חרל "פ כראש הישיבה והרב הגאון יצחק‬
‫אריאלי כמשגיח רוחני ‪ .‬כתוצאה מהרצאותיו הפילוסופ יים של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק החלו מספר בחורים לזנוח את‬
‫לימודי המסגרת הישיבתית ושק עו בלימוד הפילוסופי הנ "ל (שם)‪.‬‬
‫בתמונה קבוצתית של הישיבה משנת תרפ "ט נראים כשמונים בחורים ‪ ,‬כאשר רק מתי מספר לבושים לבוש‬
‫עח‪ ..‬הם הגיעו דוקא ל "מרכז‬ ‫ירושלמי ואילו השאר לבושים חליפות וכובעים כפי שלבשו בישיבות בליטא‬
‫הרב"‪ ,‬כי הם קיבלו סרטיפיקטים מר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לעלות לארץ‪ ,‬ומימון כספי לשהייתם בארץ ‪.‬‬
‫התדרדרות נוספת מתרחשת בישיבה כאשר דוד הכהן ("הנזיר") רוצה ללמד שם את הפילוסופיה המתיוונת‬
‫של פילון האלכסנדרוני וכן את השיטה הפילו סופית של אפלטון ‪ ,‬על פי הפילוסופיה של מוריו ברוסיה וגרמניה‬
‫כדי להראות כיצד ‪ ,‬כביכול‪ ,‬חדרו התפיסות הכפרניות של יוון למדרשי חז "ל‪ ,‬כדברי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בנאומו עם‬
‫פתיחת האוניברסיטה בירושלים ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מברך אותו על כך והוא מתחיל להעביר שם סדרת הרצאות‬
‫על כך תלח‪ ..‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יצר קשרים הדוקים בין "מרכז הרב " לבין האוניברסיטה בירושלים קפב‪( .‬עמ' ‪ ,19‬עמ'‬
‫‪ )21‬ואף הבטיח לציוני אמריקה לאחד את "מרכז הרב" עם האוניברסיטהקנא‪( .‬עמ' א' קסו)‪.‬‬
‫עט‪.‬‬
‫על מכון זה ‪ ,‬אשר ב מסגרת מכבסת המילים הוא מתהדר בשם "ישיבה"‪ ,‬כבר פסק מרן הגרא "מ שך ‪„ ,‬כי‬
‫אין דרכה דרך המסורה לנו מאבותינו ורבותינו בהשקפה ואין רוח חכמינו גדולי התורה של היום וראשי‬
‫הישיבות המפורסמות נוחה ממנה “‪ .‬כידוע‪ ,‬מרן הגרא "מ שך נחשב כבר לפני תקופת השואה לאחד מגדולי‬

‫עה‪" .‬יתד נאמן"‪.24.1.92 ,‬‬

‫עו‪" .‬הטבעונות"‪ ,‬פסח תרח"ץ‪.‬‬
‫עז‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.353‬‬
‫עח‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.448‬‬
‫עט‪" .‬מכתבים ומאמרים"‪ ,‬ח"ד‪ ,‬מכתב ש"כ‪ ,‬עמ' מ‪.‬‬
 ‫רנא‬
‫ישראל‪ .‬מרן הגרח"ע גורודז'ינסקי התייעץ עימו בפסקי דין חמורים ‪ ,‬כאשר היה מרן הגרא "מ שך בוילנה ומרן‬
‫הרב מבריסק כתב לו בהסכמתו לספרו ‪ ,‬כי אין הוא צריך כלל להסכמות וכידוע מרן הרב מבריסק ‪ ,‬כאשר‬
‫הא רואה מה שאין אף‬ ‫נשאל מדוע הוא כל כך מער יכו‪ ,‬הוא ענה ‪ ,‬כי יש לו ברק ("בליץ") בראשו ובכל ד בר ו‬
‫אחד רואה‪.‬‬
‫ב"מרכז הרב " מתגבשות אז שתי קבוצות ‪ ,‬קבוצה הרוצה לראות את המקום כישיבה וממקדת את מעיינה‬
‫בלימוד ישיבתי נורמלי ובראשם משגיח היש יבה הגר "י אריאלי והגאון מטאבריג המובא לשם מחו "ל ומסייע‬
‫להם לשרוד במקום זה ‪ ,‬כאשר מעייניהם נתונים להתפתחות בלמדנות ובשאיפה להיות תלמידי חכמים ללא‬
‫מרכאות ומובנים מושאלים של תואר זה ‪ .‬לעומתם‪ ,‬קבוצה קטנה מאד רואה במקום זה סוג של מכון תאולוגי‬
‫פילוסופי‪ ,‬כאשר הבקיאות של הש "ס וגם קצת בקיאות עיונית מהווים עבורם את ה כלים לשם ביסוס הלימוד‬
‫הפילוסופי שלהם ‪ .‬כל זמן ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה חי‪ ,‬היינו‪ ,‬עד שנת ‪ ,1935‬היה בנו שקוע ראשו ורובו בניהול‬
‫האדמניסטרטיבי של "מרכז הרב" ועסקנות סביב הנושאים ‪ ,‬אשר היו בתחום רבנותו של אביו ‪ .‬אחר מותו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק נטש צ‪ .‬י‪ .‬קוק את הישיבה כמעט לחלוטין והסתגר בביתו כעשרים שנה והוציא מספר כרכים של‬
‫איגרות אביו‪ ,‬ארבעה ספרי הלכה שלו ואת ספרי ה"אורות"‪ .‬הוא הסתפק בכהונת מורה לתנ "ך בישיבה ‪,‬‬
‫ולמעשה כמעט אף אחד לא הגיע אז להאזין לו ‪.‬‬
‫כפי שראינו לעיל ‪ ,‬רמתו האישית לא איפשר ה לו ללמד מעבר לכך ובוודאי לא ללמד סוגיות של גמרא ובפרט‬
‫לעומקן‪ .‬בשנים אלו כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מת ובנו התנתק מהישיבה ‪ ,‬נוצר חלל ריק בישיבה ‪ .‬מ‪.‬צ‪ .‬נריה מאשים‬
‫את צ ‪.‬י‪ .‬קוק בג רימת קיפאון בישיבה באותן עשרות שנים פ‪ ,.‬אך למען האמת ‪ ,‬הפער העצום בין צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫לאביו‪ ,‬הם אלה שגרמו לכך‪ ,‬כי לצ‪ .‬י‪ .‬קוק לא היה מה לתת לישיבה ובמה להעשיר אותה כישיבה‪ .‬עם‬
‫פטירתו של ראש הישי בה הרב חרל "פ ב‪ ,1952 -‬ניתנה לו האפשרות להיכנס לישיבה כגורם משפיע ‪.‬‬
‫הבחורים הרציניים ‪ ,‬אשר חשבו כי הם באים ללמוד בישיבה עם יסודה וכן בהמשך כבר התחתנו ‪ .‬עם קום‬
‫המדינה פסקו בחורים מיש יבות קטנות להגיע למקום זה ‪ .‬למעשה החלו לאייש את הישיבה בחורים בעלי‬
‫אישיות רדודה ‪ ,‬בוגרי "בני עקיבא " מתיכונים דתיים ו "ישיבות" תיכוניות ‪ .‬כאשר עזב הגר "י אריאלי את‬
‫המקום‪ ,‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק השתלט על הישיבה ‪ ,‬הפך רשמית מוסד זה למכון אידיאולוגי של השבתאות התת‬
‫תרבותית של הציוניזם הדתי ‪ .‬ראינו לעיל כי הגר "י אריאלי היה ממי יסדיה הראשיים של ישיבת מרכז הרב‬
‫וגם לזכותו יש לזקוף את העובדה כי תוכניתו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק לא יצאה לפועל ‪ .‬לא למדו שם בצורה מסודרת‬
‫את הלימודים שקבע ב ה ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ורק קבוצה קטנה למדה שם סדר קדשים ‪ ,‬כחלק מתקופת ה "גאולה"‬
‫וכאמור‪ ,‬צ‪.‬י‪ .‬קוק לימד שם תנ "ך וכן הרצאות על הספר של אביו ‪ ,‬אשר הוא ע יצבו לפי רוחו ‪"-‬אורות"‪ ,‬על פי‬
‫כתבי אביו ‪ .‬הוא החל ‪ ,‬על פי מה ששמענו ‪ ,‬לדחוק את רגליו של הגר "י אריאלי ולרדת לחייו ‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫תבע בנו את צ ‪ .‬י‪ .‬קוק לדין תורה בפני הגרצ "פ פרנק ‪ ,‬על כך שהשתלט על הישיבה וגרם לאביו לנטוש את‬
‫הוא זכה בדין התורה ‪ ,‬אך מאידך ישנ ן שמועות‬ ‫הישיבה‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק או תלמידיו הפיצו את השמועה כי‬
‫המספרות להפך ‪ .‬לפי שמועות אלו ‪ ,‬כאשר הופיע לדין תורה ‪ ,‬הוא טען טענה תלושה מהמציאות האופינית‬
‫לאישיותו– „אבא לא מת ולכן לא שייך לדבר על ירושה “‪ .‬כוונתו כנראה היתה לאותה מגלומניות שהשריש‬
‫בתלמידיו‪ ,‬כי בינו לבין אביו קיימת זה ות אבסולוטית ‪ .‬הגרצ"פ פרנק לא קיבל טענה הזויה זו כקבילה בדין‬
‫תורה ונתן ל ו להבין כי כדאי לו לנחות על קרקע המציאות ‪ .‬כאשר ראה צ‪ .‬י‪ .‬קוק כי הגרצ "פ "אינו מבין " את‬
‫הזיותיו‪ ,‬עזב באמצע את הדיון‪ .‬הצד השני קיבל היתר לתובעו בבית משפט כדין "גברא אלימא דלא ציית‬
‫לדינא" ולבית המשפט הוזמן והעיד הגרצ "פ פרנק עצמו ‪ .‬לא ידוע אם השופט דרש זאת או שזו היתה יוזמה‬
‫של משפחתו של הגר "י אריאלי ‪ ,‬אך מי שימצא את ה תיק בבית המשפ ט‪ ,‬אם עדיין לא נגנז ‪ ,‬יוכל לעמוד על‬
‫הדיוק לגבי מה שבאמת התחולל ס ביב השתלחותו האגרסיבית האופיינית של צ ‪.‬י‪ .‬קוק נגד מי ש עמד בדרכו‪,‬‬
‫כפי ש יווכחו בעת יד אישים ענקים ‪-‬גדולי ומאורי הדור מזה ולהבדיל אנשי המפד "ל ואנשי השלטון ‪ ,‬אשר לא‬
‫"צייתו" להשקפתו הפרוטסטנטית והשבתאית מודרנית‪.‬‬
‫יורשי הרב חרל "פ‪ ,‬אשר היה ראש הישיבה ב"מרכז הרב " כמעט מיום היווסד ה‪ ,‬אשר ראו את עצמם כיורשי‬
‫ראשות הישיבה נפ געו גם כן מיחסו הדורסני כלפיהם‪ ,‬אף שהם היו ראויים לרשת את ראשות הישיבה‬
‫לבין המשמעויות של היסודות‬ ‫הרבה יותר ממנו ‪ ,‬בפרט כי לא היה באישיותו שום צד אשר יקשר בינו‬
‫פא‪.‬‬
‫המכוננים את אושיות מושג הישיבה ‪ .‬גם הם תבעו אותו לדין תורה ‪ ,‬הוא הפסיד בדין התורה ‪ ,‬אך כבר‬

‫פ‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.292‬‬

‫פא‪ .‬שבועון "קול העיר"‪ ,‬סיוון‪ ,‬תש"ן‪.‬‬
 ‫רנב‬
‫ראינו לע יל כי הוא היה אדם אלים ‪ ,‬אשר אינו מציית לשום פסק דין (כפי שנהג אביו ‪ ,‬כאשר לא הופיע לדין‬
‫תורה וחוייב בנידוי על ידי בית הדין של ירושלים‪ ,‬כפי שהובא לעיל ‪ ).‬ולכן לא צ יית גם לפסק דין זה ונשאר‬
‫בראשות ה"ישיבה"‪.‬‬
‫רכט‪.‬‬
‫‪ ,‬אשר רצה לתת לבנו את‬ ‫ראינו לעיל ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק התנהג בברוטליות בברית בנו ש ל רבי אריה לוין‬
‫השם שלמה שמחה ואילו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק התנגד לרצונו העז של רבי אריה לוין וחזר מספר פעמים בקול על‬
‫התביעה להפוך את השם שמחה שלמה ‪ .‬כדי לא להפר את השמחה נאלץ רבי אריה לוין לקרוא לבנו כפי‬
‫שהכריחו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק אמר שמא‪" .‬אני ההמשך האבסולוטי של אבא שלי " ואכן הוא חיקה את אביו‬
‫בהרבה אמירות ומעשים שליליים ‪ .‬אחד מאותם מעשים שליליים היה בדיוק באותו ענין של סדר קריאת שם‬
‫לנימול‪ .‬כאשר הרב מרדכי י ‪ .‬פרום (חתנו של שלום נתן רענן ) נפטר מספר חודשים לפני הולדת בנו ‪ ,‬ערכו‬
‫אנשי הציוניזם הד תי בראשותו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק את הברית לבנו היתום ‪ .‬רצון המשפחה היה לתת לנימול שם ‪,‬‬
‫על שם אביו שנפטר לערך בשנת תש "ל (‪ ,)1970‬ולכל היותר לתת את השם השני על שם סבו ‪ ,‬נתן רענן ‪,‬‬
‫אך צ ‪ .‬י‪ .‬קוק נהג באטימות ולחם על כך שייקרא להפך‪ -‬נתן מרדכי ‪ .‬דודו של הנימול בשם האלמנה ומשפחת‬
‫הנפטר התחנן בדמעות שליש לחוס עליהם ולתת לרך הנימול את שם אביו שנפטר לא מזמן כשם ראשון‬
‫וכפי שמתבקש ‪ ,‬אך גם דמעותיו לא עמדו לו מול קשיחותו ואטימות ליבו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק וניתן לו השם נתן‬
‫מרדכי‪ .‬הדוד עזב באמצע את הברית מתוך שברון לב כשהוא ממרר בבכי (מפי עד ראיה‪ ,‬א‪ .‬שוגר)‪.‬‬
‫פרופ' נחום אריאלי (בנו של הגר"י אריאלי) מספר עוד שם על התפתחותו של מוסד "מרכז הרב"‪ .‬הוא מספר‬
‫כי למוסד זה לא היה כל כוח משיכה (ואכן הערנו לעיל תעא‪ ,.‬כי בתמונת בחורי "מרכז הרב" כמעט שאין רואים‬
‫שם בחורים ירושלמים ‪ .).‬גיוס בחורים למוסד זה נעשה דווקא בחו "ל‪ .‬בחורים אשר רצו לעלות לארץ ובפרט‬
‫לפני מלחמת העולם השנייה ‪ ,‬קיבלו מ ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק סרטיפיקטים על מנת שיבואו ללמוד במוסד זה וכך נוצר‬
‫‪ ,‬כדי שיוכלו לעלו ת לארץ באמצעות קבלת‬ ‫מצב‪ ,‬בו בחורים מישיבות ליטא נאלצו ללמוד במוסד זה‬
‫הסרטיפיקטים (ולקבל אש "ל יום יו מי)‪ ,‬אשר ח ‪ .‬ויצמן סיפק ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כדי שדרכו גם יוכל לשמד ולבולל‬
‫כמה שיותר יהודים ‪ .‬לכן עם קום המדינה – מספר פרופ ' אריאלי‪ -‬כאשר ל א היה צורך יותר בסרטיפ יקטים‬
‫כדי לעלות לארץ ‪ ,‬פג ק יסמו של מוסד זה ו הוא היה ממש בסכנת גוויעה ‪ .‬למדו בו אז רק כמה עשרות‬
‫בחורים‪ .‬בתקופת חלוקת ה סרטיפיקטים היה נתק גמור בין צ ‪ .‬י‪ .‬קוק לבין הבחורים אשר עלו לארץ ‪ ,‬כיוון‬
‫שכל השקפת עולמם הי תה נגד הציוניזם והציוניזם הדתי ומשום שרמתם התורנית וכל שכן הלמדנית‬
‫האפילה על בורותו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬וכאשר צ ‪ .‬י‪ .‬קוק שהה בישיבה הוא ישב שם בפינה כמנודה או בביתו‬
‫והעדיף לע רוך את ספרי אביו ‪ .‬כאמור‪ ,‬רק עם פטירת ראש "מרכז הרב " הרב חרל "פ ו "הזזתו" של הגר "י‬
‫אריאלי מכל השפעה ב "מרכז הרב " ויציאתו משם ‪ ,‬התאפשר לצ ‪.‬י‪ .‬קוק להתחיל במזימתו ‪ .‬השם של "מרכז‬
‫הרב" כישיבה‪ ,‬הפך רק למותג פרסומי והוא החל בהכנותיו להפוך מוסד זה ל מכון אידיאולוגי‪ -‬פילוסופי רשמי‬
‫של השבתאות מהד גם הנוצרי פרוטסטנטי של הציוניזם הדתי‪ .‬בחורי הישיבה התחתנו ועזבו את המקום וכך‬
‫בהיותו בין שישים וחמש החל במרץ ליי שם את תוכניתו ‪ .‬ל"מרכז הרב " החלו כאמור להגיע בחורים רדודים‬
‫אשר למדו בתיכונים דתיים או "ישיבות" תיכוניות ‪ ,‬אשר למרבה הפרדוקס ‪ ,‬אלו שדאגו להקימם ו להזרים‬
‫לשם ילדים מהממ "ד‪ ,‬היו דווקא פעילי "בני תורה " וה"פעילים" מהיהדות החרדית ‪ ,‬כיוון שבוגרי התיכונ ים‬
‫הדתיים התבוללו לחלוטין בהגיעם לצבא ואף לפני כן ‪ .‬ההנחה היתה ‪ ,‬שאם יג יעו בוגרי היסודי של הממ "ד‬
‫ל"ישיבות" תיכוניות התבול לותם לא תהיה כ ה מאסיבית ובפרט שהרמי "ם שם ‪ ,‬כמעט כולם ‪ ,‬היו חרדיים ‪ .‬גם‬
‫הציוניזם הדתי לא יכל אז לספק רמי "ם עם רמה אלמנטרית להבנה בגמרא ובוודאי לא כאלו המצויידים‬
‫ביראת שמים מינ ימלית‪ .‬ככלל‪ ,‬בזמנו‪ ,‬בציוניזם הדתי ‪ ,‬כתת תרבות שבתאית מודרנית ‪ ,‬היה הדבר מלווה‬
‫בביזיון‪ ,‬ללמוד ב "כולל" ולהתעמק בתורה ולהיות רב ‪ ,‬פוסק ור "מ‪ .‬ב"ישיבות" התיכוניות– "כפר הר א"ה"‬
‫בניהולו של מ ‪.‬צ נריה וב "ישיבת" הדרום‪ ,‬בתחילה לא היו אפילו לימודי חול ‪ .‬כאמור‪ ,‬החלו להגיע ל "מרכז‬
‫הרב" בחורים ממקומות אלו וכך לראשונה הי תה לצ ‪ .‬י‪ .‬קוק את ההזדמנות להתחיל להכין קדר של חניכי‬
‫השבתאות המודרנית מהציוניזם הדתי ‪ .‬הגרעין הראשון הובא מכפר הרא "ה על ידי ר ' יעקב כלאב בשנת‬
‫‪ ,‬אשר‬ ‫תש"י ("בשבע"‪ ,‬אתנחתא‪ .)24.5.12 ,‬הרמה הרדודה שלו הספיקה לאותם תלמידים חדשים‬
‫ידיעותיהם במקורות וכל שכן יכולת ההבנה שלהם שאפה לאפס ‪ .‬חלקם הגיעו „מרקע "ימני‪ -‬אקטיביסטי"‬
‫ו"גאולי"‪ ,‬בנוסח לח "י ו "מלכות ישראל "‪...‬ובוגרי תנועות הנוער של "בני עקיבא " והצופים‪ .‬כשמונים וחמש‬
‫אחוז באים ממעמדות הביניים ומן העדה האשכנזית “פב‪ .‬מי שס ייע לו בגיבוש מכון זה מחדש היו כמובן דוד‬

‫פב‪ .‬עבודת ‪ M.A.‬של מיכל בורגנסקי (תשל"ז)‪.‬‬

 ‫רנג‬
‫הכהן ("הנזיר")‪ ,‬י‪.‬פילבר ובחור מקולקל מישיבת "חברון"‪ ,‬אשר הצטיין שם בלימודיו– אברהם שפירא ‪ .‬הוא‬
‫התפתה ללכת ולשמוע את הרצאות הכפירה של השבתאי המודרני דוד הכהן והושפע ממנו ולכן איבד את‬
‫עולמו בחייו ‪ .‬כתוצאה מהשפעה זו הוא חבר ל "מרכז הרב" וניסה על ידי כשרונותיו לתת למכון אידיאולוגי זה‬
‫גם מעט צביון של ישיבה ‪ .‬הוא התמנה מאוחר יותר לראש מוסד זה ול"רב ראשי" מטעם‪.‬‬
‫עם התמנותו ירדה רמת הרבנים של הרבנות הר אשית פלאים ‪ .‬הוא החל בצורה אובססיבית למנות רבנים‬
‫מכל הבא ליד ‪ ,‬העיקר שיהיו שבתאים קוקיסטים או מהמעגל הרחוק יותר של הציוניזם הדתי ‪ .‬פגשנו אז‬
‫למשל אדם אשר הסתובב ברשות הרבים רק עם מכנסיים קצרצרות לגופו וכ יפה נוצרית סרוגה לראשו אשר‬
‫התפאר‪ ,‬כי הוא כעת גומר את המבחנים האחרונים של ההסמכה לרבנות במסגרת הרבנות הראשית‪ .‬הוא‬
‫גם השתמש בסעיף של "גדולי תורה " אשר הוכנס לשם הבאת גדולי תורה לרבנות בתקופת קום במדינה ‪,‬‬
‫כדי להכניס לרבנות מקורבים ובני משפחה – כך הם השמועות ובמקרה אחד ידוע לנו גם אישית על כך‪ .‬הוא‬
‫הוציא מאוצר הספרים של "מרכז הרב " את ספריהם של גדולי הדורות ‪ ,‬אשר נכתב בהם לגבי האיסור של‬
‫"היתר המכירה " של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק (י‪ .‬פריימוביץ)‪ ,‬כנראה כדי שהחוסים במוסד זה לא י יחשפו לכך ‪ .‬בחורים‬
‫מישיבת "חברון" סיפרו לנו ‪ ,‬כי לפני עש רות שנים פגשו בו והוא התפאר בפני הם כי ב "מרכז" לומדים‬
‫הבחורים בהתמדה‪ .‬הם הבחינו ברגשי נחיתות אשר הו א חש מכך ‪ ,‬כי הוא שרוי במוסד הזוי ‪ ,‬אשר מוקד‬
‫ההתעניינות העיקרי שם ה וא במשיחיות הש קר אשר פיתח ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ובעיקר בנו ו"הנזיר"‪ ,‬במקום‬
‫להתפתח במסגרת עולם התורה ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק קרא לכל גדולי הדורות "מטומטמים"שיד‪ .‬לגבי הבנת התהליך‬
‫השבתאי מודרני ‪ ,‬ואילו הרה "ר שפירא מגדף את כל אחד מגדולי הדורות וקורא להם בעקבות רבו בניסוח‬
‫אחר‪"-‬סריס רוחני "‪ .‬הוא כתב גידוף זה בתשובה לבן תורה ‪ ,‬אשר שאלו שאלות אשר הביכו אותו לגבי‬
‫בדידותה של "מרכז הרב " ועל הדעות הכפרניות ‪ ,‬אשר לוקטו מדתות ואידיאולוגיות שונות ואשר נלמדו‬
‫‪ .‬תלמידי צ ‪.‬י‪ .‬קוק‬ ‫במוסד זה ועל השנאה עיוורת אשר ירשו תלמידיה כלפי שלומי אמוני ישראל וגדוליהם‬
‫למעשה הפכו לקורבנות הזיותיו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בלא שיהי ו להם כלים לפרוץ את מעגל שטיפת המוח שלו ושל‬
‫שאר המורים שם‪.‬‬
‫בילבולו וניתוקו של צ ‪.‬י‪ .‬קוק מהמציאות מזי נים את "פסקיו"‬
‫המבולבלים – צ‪ .‬י‪ .‬קוק התיימר להיות "פוסק" לנאמניו ולכלל האומה ‪,‬‬
‫אך הוא הי ה תלוש לחלוטין מן המציאות פג‪( .‬עמ' ‪„-)276-7‬מידה בלתי‬
‫מבוטלת של בורות ‪ ,‬בלבול ותום ‪ ,‬מציינת את יחסו של הרצי"ה להו ויות‬
‫העולם הזה ‪ .‬הדבר ניכר אף בתחום הפוליטיקה ‪ ,‬שבו מתמקד הרב‬
‫ומתיימר להבין במיוחד ושבו יש לעמדותיו פרסום והשלכות מעשיות ‪.‬‬
‫לעיתים קרובות מערבב הרצי "ה שמות אישים ומושגים ‪ ,‬מזכירם‬
‫בהקשר זר למקורן ומחשיבן בלי שום יחס למשקלם הטבעי ‪ .‬גילויים‬
‫אלו ואחרים נדמים לרבים כ חשודים לפחות ‪ .‬מוצאים בהם הוכחה שאין‬
‫הרב יודע על מה הוא סח‪ ,‬כפי שבולט במקרה של צבא וביטחון שגם בו‬
‫הוא פוסק ‪ .‬לדידם של חס ידיו (=כחסידי שבתאי צבי בזמנו ) מסתירה‬
‫יתרה של מציאות פנימית שהיא‬ ‫חזות מוזרה ונלעגת זו ידיעה‬
‫פוליטיקה אמיתי ת וחשובה פי כמה ‪...‬דוגמה אחת מני רבות נמצא‬
‫באחד מ "גילויי הדעת " הידועים של הרצי "ה והמכריע ים בהתחוללות‬
‫"גוש אמונים "‪ .‬זה הכרוז "למען דעת " שפורסם לאחר כיבוש יו "ש ב "ששת הימים "‪ .‬במסמך פומבי זה קובע‬
‫הרצי"ה‪ ,‬כי "כל הארץ הזאת היא שלנו ‪ ,‬בהחלט‪...‬אחת ולתמיד הדברים ברורים ומו חלטים כי אין כאן שום‬
‫שטחים ערביים ואדמות ערביות שלא אדמות ישראל "‪ .‬אישוש להכרזה הנ "ל מוצא הרצי "ה בהסכמה‬
‫בינלאומית תקפה – "הודעתו של לויד ג 'ורג'"‪ ,‬שלפי עדות הרב נמצאת בידיו‪ .‬מסתבר כי המסמך בו מדובר‬
‫הוא בסך הכל מכתב אישי של הראי "ה לבנו ‪ ,‬שם מתאר הרב את שיחתו עם הנציב העליון הרברט סמואל ‪,‬‬
‫‪ .‬באותו "גילוי‬ ‫במהלכה סח האחרון בצורה בלתי מחייבת כי כזו וכזו היא עמדת ראש ממשלת בריטניה‬
‫דעת"‪ ,‬מביא הרצי "ה עוד טיעון קטגורי ופרוב וקטיבי בעניין חשוב ביותר וגם אותו הוא מבסס על תעודה‬
‫שברשותו‪ ,‬לה ערך היסטורי מפוקפק וערך יורידי (=משפטי) מגוחך‪ .‬הרב אומר ש "עובדה ז ו האמיתית שלא‬
‫לקחנו מאיתם שום ש לטון ממשלתי יודעים ומכירים גם הערבים בני הארץ בהודעתם בזאת ומסמך הכתוב‬

‫פג‪" .‬מציונות דתית לדת ציונית "‪ :‬שורשי "גוש אמונים " ותרבותו‪ ,‬גדעון ארן‪ ,‬עבודת דוקטורט‪ ,‬הוגשה בשנת‬
‫תשמ"ז לסינאט האוניברסיטה העברית בירושלים ‪ ,‬עמ' ‪.214‬‬
 ‫רנד‬
‫הנמצא בידי "‪ .‬מתברר שהמס מך הפעם הוא מכתבה של אחת ‪ ,‬גב' דינור (אשת ק ‪ .‬קצטניק)‪ ,‬שקיימה לפני‬
‫אנשי רוח יהודים וערביים ‪ ,‬ובתשובה לשאלתו של הרב היא מביעה את‬ ‫שנים סדרת מפגשים עם‬
‫התרשמותה כי הערבים מאותו חוג מצומצם שהתכנס בביתה ‪ ,‬אינם מתאוננים על גזל “‪ .‬ראינו כבר לעיל ‪,‬‬
‫כיצד הוא מזייף קטע מתוך "אור החיים " על התורה וכן את הקטע מתוך ה "פתחי תשובה "‪ .‬קשה לכן גם‬
‫לומר כי הזיופים שלו נובעים רק מבלבול ‪ .‬נראה יותר לומר ‪ ,‬כי זיופי ם אלו נובעים גם מתוך ידיעתו הברורה‬
‫כי האדמו "רות אשר יצר סביבו באמצעות תלמידיו‪ -‬חסידיו תיתן תוקף לכל מילה מבולבלת ושקרית היוצאת‬
‫מפיו‪ ,‬כי הוא יכול לסלף ולשקר ביודעין ללא עכבות ‪ ,‬היות וחסיד יו הרדודים יפרשנו זאת ע ל ידי מניפולציות‬
‫מיסטיות ושבתאיות כפי שהוא חינכם וכפי שהתנהגו תלמידי שבתאי צבי בדיוק באותה צורה ‪ ,‬כפי שראינו‬
‫לעיל‪ .‬לכן גם ספר י ה"אורות" ו"איגרות הראי "ה" וספרי ההלכה של אביו ‪ ,‬אשר הוציא לאור ‪ ,‬עוטות בערפל‬
‫הקונספירציה והזיופים פרי רוחו ‪ ,‬אשר עוצבו לפי תפיסתו השבתאית ‪„ .‬במדרשים המפ וארים למינ יהם‪ ,‬יש‬
‫כמעט תמיד נגיעה לרוחניותו היתרה ולסגולותיו הניסיות של הרצי "ה אותן מסמיכים החסידים (=שלו) להיות‬
‫הרב בעל קבלה ‪ .‬על נטייתו המיסטית הם מבכרים שלא לדבר במפורש ‪ ,‬אך מרמזים לה בעקיפין בהקשרים‬
‫שונים‪ .‬למשל כשמתייחסים להתייחדות הרצי "ה באותו חדר קדוש (=מכבסת מילים ) בבנין הישיבה הי שן‬
‫והרי זה מה שנקרא בספר המוסר "חדר התבודדות " שראוי שיהיה לכל חסיד ‪ .‬וכידוע גם שבתאי צבי וכמותו‬
‫מיסטיקנים ואחרים בדתות העולם נהגו להסתגר בחדר מבודד להתענות בו ‪ ,‬לדבוק באלוהיהם ואולי לזכות‬
‫(=לחוש מתוך הזיותיהם ) שהשכינה תנוח עליהם פד‪ ..‬יודעי דבר בשולי "מרכז" מלחשים שהרצי "ה‪ ,‬כאביו‪,‬‬
‫מתחבט בבעיות המעמד הנבואי שלו עצמו תעו‪( .‬עמ' ‪...)273‬הרב קם ממיטתו בצהריים מלמד עד השעות‬
‫הקטנות (עמ' ‪...)278‬רצי"ה מתהדר בחריגה מזלזלת מכמה הלכות ‪...‬את השחרור מחיובי הדת והמחאה‬
‫כנגדם (=התנהגות אשר ירש מאביו ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪...).‬בו בזמן ‪...‬הוא קורא להקפדה ללא סייג לפולחן‬
‫המדינה והלאום ‪...‬השתתפות במצעד צה "ל‪ ,‬קימה בפני שרים ושירה לכבוד אלופים ‪...‬ניב ריטואלי אחר‬
‫הריהו "גאולה"‪ ,‬כמובן מעלים שמה באובססיביות בכל הזדמנות בכל הקשר ‪ .‬אפילו כשהרצי"ה מכריז מעל‬
‫קירות‪...‬על איסור העישון ‪ ,‬הוא יודע לחבר זאת לגאול ה‪ .‬ההכרה המשיחית הכופה את עצמה מודגמת בנוהג‬
‫של הרצי "ה‪ ,‬נדמה כחזק ממנו ‪...‬ולאתר סימנים ארציים לגאולה “תעו‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)281‬מכאן גם יובן כי אצל‬
‫צ‪.‬י‪ .‬קוק יוגדרו ככופרים כל גדולי הדורות אשר אינם שותפים לפנטזיה המעוותת שלו בדיוק כפי שקרה אצל‬
‫שבתאי צבי ומאמיניו ביח סם לגדולי הדורות והעם אשר סרב להתחבר למשיחיות השקר של הם‪ .‬מיד אחר‬
‫מלחמת "ששת הימים " הוא מפרסם מ עין מניפסט פה‪ .‬בו הוא "מודיע" לגדולי ישראל– „לחרפתנו ולצערינו‬
‫חלק ניכר מהציבור שלנו איננו מאמין במעשה ה ' הניגלים לנו (בהתקיימות חזון הגאולה )‪ .‬כן‪ ,‬כדאי לומר‬
‫פעם אחת ד ברים ברורים ולא להיות פוסחים על ש ני הסעיפים ‪ :‬חוסר אמונה יש כאן ‪ ,‬כפירה המתלבשת‬
‫בלבוש של חרדות וצדקות כופרים הקוראים לאחרים (=קרי‪ ,‬לצ‪ .‬י‪ .‬קוק ומאמיניו ) בשם זה ‪ ,‬וכל הפוסל‬
‫במומו פוסל ‪ .‬זוהי כפירה בתורה בכתב ‪ ,‬בדברי נביאינו ובתורה שבע ל פה ‪...‬כפירה זו במעשה ה '‪...‬היא היא‬
‫המעכבת את דבר השם מלבוא ולהתגלות בעולם ‪ .“...‬הוא מוסיף שם‪„ -‬השלטון היהודי בארץ הקודש ‪ ,‬קרי‪:‬‬
‫מדינת ישראל וצבאה יחד עם היותו בבחינת "קץ מגולה " הרי הוא מצווה מפורשת וחש ובה‪ ,‬מצווה כלל‬
‫ישראלית‪ .“...‬הוא גם "מסביר"‪„-‬כשזכינו שידנו תקיפה– יש בזה‪...‬יותר מאתחלתא דגאולה“תקלד‪.)8. 4. 63( .‬‬
‫וכןפו‪„ - .‬אין הגאולה אלא הריבונות “‪ .‬וכן ‪„ -‬משיח מהו ? מלכות ישראל ‪ :‬בבניינו השלם של עם ישראל בקודש‬
‫ובחול וכל זה כדרך של ממלכתיות שלמה ‪ .‬אחר כך יגיע הזמן לבנות בית המקד ש“ (שם)‪.‬‬
‫תחושת ההזיתיות של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬של בנו ושל ה "נזיר" כי הם נביאים ‪ ,‬אינה נעצרת רק אצלם‪ .‬חסידיהם‬
‫תעו‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪„-)296‬בלא צניעות‪ ,‬מעידים‬ ‫ותלמידיהם ממילא גם מפתחים תחושות מגלומניות אלו‬
‫קוקיסטים על ישיבתם ‪ ,‬וממילא על עצמם בסופרלטיבים‪ ,‬לפעמים בפנטזיה ‪ .‬ברצינות‪ ,‬ללא מעצורי בושה ‪,‬‬
‫אומרים המאמינים על "מרכז"‪ " :‬זהו בית ספר מקצועי לענק י רוח "‪" ,‬מוסד המטפח בני נביאים "‪...‬למה‬
‫שמתנגדי הקוקיזם קוראים "המגלומניה" של בח ורי "מרכז" וראשי "גוש אמונים "‪ ,‬אפשר להוסיף את התואר‬
‫"צנטראלומאניה"‪ :‬הישיבה מוכת תסביך מרכזיות ‪ ,‬תרתי משמע ‪ .‬כפי שגם אמור בשמה הרשמי– "הישיבה‬
‫המרכזית העולמית "‪-‬היא מתיימרת להיות מרכז ישראלי‪-‬יהודי‪ ,‬מרכז אוניברסלי ‪ ,‬שמא מרכז קוסמי ‪ .‬כמו‬
‫‪ .‬וזאת‪ ,‬בעיקר במצבים מסויימים ‪ :‬למשל בעת‬ ‫בית הרב ‪ ,‬כן בית הישיבה נחשב כשוכן בטבור היקום‬

‫פד‪ .‬מתוך "להסיר את המסווה "‪ ,‬תש"י‪.‬‬

‫פה‪" .‬מזמור י"ט למדינת ישראל "‪.‬‬
‫פו‪" .‬עלי משמרת"‪ ,‬עמ' ‪ ,30-1‬תשכ"ח‪.‬‬
 ‫רנה‬
‫שהרצי"ה מלמד ב "מרכז" שיעור ב "אורות הקודש "‪ .‬המרכזיות העולמית נתפסת במונחים גיאוגרפיים או‬
‫גיאומטריים ממש ‪...‬על רקע יומרת המ רכזיות‪ ,‬מובלטת בדידותה ושוליותה של הישיבה ‪ .‬מי ששאפו ל היות‬
‫ציר היקף עולמי ‪ ,‬מוצאים עצמ ם נדחים אפילו על ידי סביבתם הקרובה ‪ ,‬משני עבריה ‪...‬החרדים לא זיכוה‬
‫בהכשר לתורניותה והחילונ ים התקשו לעכל את ציוניותה ולשתף עימה פעולה בגלל דתיותה ‪ .‬לתיסכול כפול‬
‫זה נתווספה גם ה חרדה מחידלון גמור העלול לבוא עם הקץ ההולך קרב של השושלת הקוקית ‪ .‬איום העדר‬
‫המשך למורשת האמונית היה מוחשי ‪.“...‬‬
‫דברים אלו למעשה כותב אדם שלא רק חי בס ביבה שבתאית הזויה זו ‪ ,‬אלא גם התמקד כל כולו בחקר‬
‫תופעה משיחית מעוותת זאת ‪ .‬בקשר למה שכתב ‪ ,‬שעולם התורה לא נתן הכש ר לתורניותה‪ ,‬היינו רוצים‬
‫להחכימו מעט ולומר כי מ לבד א‪ .‬שפירא (הרה"ר לשעבר) אשר היה כלוא בבועה של קבוצה מאד מצומצ מת‬
‫מנאמניו המדגישים את הצורך והרצון לפתח את עצמם מבחינה לימודית הרי שרובם המכריע ‪ ,‬לא רק של‬
‫אנשי הציוניזם הדתי אלא גם אותם עשרות (ואולי כמאה ) משפחות הקשורים בצורה אובססיבית לצ ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫ול"מורשתו"‪ ,‬מודעים לכך ‪ ,‬כי ב "מרכז" וגרורותיה ישנה אולי "אוריינות " במובנה החילוני וגם זה בכמות‬
‫מצומצמת‪ ,‬אך רחוקים הם מאד מ "למדנות" מינימלית ‪ .‬לא נקפח שכר שיחה נאה של מי שנחשב סגנו או‬
‫כמעט סגנו של צ ‪.‬י‪ .‬קוק (ואיננו רוצים ל פרסם שמו‪ ,‬פן יבולע לו ‪ ,).‬אשר ניהל את הדיאלוג הבא עם בחור (על‬
‫פי עדותו) שהיה בישיבת מתחזקים ביהדות החרדית ‪ ,‬לאחר שמקור גידולו היה בציוניזם הדתי ‪ ,‬ורצה לטעום‬
‫מעולמה של תורה ללא מרכאות ולאחר תקופה לחזור למחוזות גידולו ‪ .‬הוא הגיע ל "ישיבה"‪ ,‬אשר אליה רצה‬
‫להתקבל ואז שאלו המנהל הרוחני ‪ :‬מאין הגעת ? תשובה‪ :‬מישיבת "תפארת צבי"‪ .‬תגובה‪ :‬אם כן תחזור מיד‬
‫לשם‪ .‬שאלה‪ :‬אבל כעת זה אמצע "זמן"? תשובה‪ :‬עוד היום תחזור לשם ‪ .‬שאלה‪ :‬הרב הרי יודע כי אם אני‬
‫אחזור לשם אני עשוי לצאת חרדי ? תשובה‪ :‬עדיף שתצא למדן חרדי‪ ,‬מאשר טמבל ציוני‪.‬‬

‫השינויים המבניים והאיכותיים אשר הודגשו במורשת "מרכז הרב" מאז מותו של צ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬עד תקופת ההתנתקות‬
‫רמות הטירוף אליהם הגיעו הקוקיסטים בהנהגת צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪"-‬הנביא"‪ ,‬כאשר ממילא תלמידיו הפכו ל "בני‬
‫הנביאים"‪ ,‬פעל לגביהם כבומרנג ‪ ,‬עם מותו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כשם שקרה אצל שבתאי צבי ומאמיניו ‪ .‬בומרנג זה‬
‫פעל בשני הכיוונים ‪:‬‬
‫א‪ .‬התרסקות מנהיגותית‪ -‬כאשר אותם "בני נביאים" גדלו‪ ,‬הם הפכו לפי שיטת השבתאות הקוקיסטית גם‬
‫כן ל "נביאים" וכאשר ישנו עודף של נביאים ‪ ,‬משתררת אנ דרלמוסיה בתוך המחנה ‪ ,‬כי כל "נביא" מתנבא‬
‫בצורה שונה ‪ ,‬כאשר התלמיד‪" -‬הנביא" יכול לת ת אינטרפרטציה שונה למציאות מ "נבואת" רבו‪ ,‬שגם הוא‬
‫"נביא"‪ .‬במצב כזה לא ניתן לבנות כיוון "נבואי" משותף‪ ,‬והתוצאה היא כשלון והתרסקות ‪ .‬הדבר הוכח‪ ,‬כאשר‬
‫"אריק מלך ישראל "‪ ,‬החליט לפעול נגד ה "נביאים" מ"מרכז הרב " ומונהגיהם ב "גוש קטיף "‪ ,‬אשר נקטף‬
‫ונעקר בניגוד ל "נבואות" של "רבניהם"‪ .‬כל "נביא" משך לכ יוון אחר ‪ ,‬וכאשר נשאלו תלמידי הרב הראשי‬
‫שפירא‪ ,‬מדוע בנושא ההתנתקות הם פעלו אחרת מרבם‪ -‬ה"נביא"‪ ,‬הם הסבירו ‪ ,‬כי כעת אין יותר "נביא‬
‫ראשי"‪ .‬והם גם כן יכולים להכריע‪" -‬להתנבא"‪ ,‬אחרת ממנו ‪ .‬במבחן התוצאה ‪ ,‬לא רק כשלון מקומי מתרחש‬
‫כאן‪ ,‬אלא גם קיבוע של מחנה זה ועיצובו כתת ‪-‬תרבות של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬בנצרות זו התרחש‬
‫תהליך דומה ‪ .‬בתחילה‪ ,‬מודיע מרטין לותר לתרבות המקור הקתולית ‪ ,‬כי מבחינה לגיטי מית הוא יכול ליצור‬
‫דת חדשה ‪ ,‬זאת משום שניתן לפרש את המקור ות הנוצריים הקמאיים ‪ ,‬כל אחד לפי רוחו‪ .‬בהמשך‪ ,‬הנצרות‬
‫הפרוטסנטית הופכת למיקבץ של קהילות וכנסיות ‪ ,‬כאשר כל ראש קהילה וכנסיה מנסח לאנשי כנסייתו את‬
‫השקפתו היחודי ת‪ ,‬אפילו בדברים היסודיים ביותר ‪ ,‬כפי רצונו ‪ .‬חלקים אחרים בציוניזם הד תי‪ ,‬אשר אצלם‬
‫עיקר ההשראה התת‪-‬תרבותית שאובה מהמדע והפילוסופיה המערבית ובפרט הליברליזם הדתי מיסודו של‬
‫ג'ון לוק ‪ ,‬מפרשנים את המציאות לפי תרבות ‪-‬האם הרדודה הזאת ‪ .‬הפרדיגמה של תרבות ‪-‬אם זו קובעת ‪ ,‬כי‬
‫דוקא גיוון בתפיסות יסוד מהווה את שיא פסגת המימוש העצמי הנאור ‪ ,‬ולכן כל אחד מתוך המחנה יכול‬
‫להחליט בשונה מהאחר ‪ .‬הפרדיגמה הליברלית כאן ‪ ,‬נתפסת בעיצובה המחו דש של האפיסטמולוגיה הפוסט‬
‫‪ ,‬אשר גורסת‪ ,‬כי אין שום נקודה ארכימדית בתחום הרעיון‬ ‫מודרנית‪ ,‬בצורתה המקומית הפוסט ציונית‬
‫והמעש‪ ,‬אשר מישהו אמור להיות מחוייב לה ‪ .‬במסגרת תפיסה זו ‪ ,‬אותה קבוצה תת‪ -‬תרבותית התכנסה‬
‫ב"כינוס לביא " והצהירהפז‪ ,.‬כי כיוון ‪ ,‬שהקבוצה השניה הסוגדת ו הממקדת יותר את פולחני תת‪ -‬תרבותה‬

‫פז‪" .‬הצופה" ‪ ,‬תשרי‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬

 ‫רנו‬
‫השבתאית מודרנית ברוח הלאומנות של הנצרות הפרוטסטנטית הגרמנית קרי‪ " :‬מרכז הרב " וגרורותיה‪,‬‬
‫נכשלה במבחן "נבואותיה "‪ ,‬לכן יש להחליף שם את ההנהגה ה"רבנית" ויש למנות "רבנים" עם תפיסות ‪,‬‬
‫אשר הדגשיהן נוטים יותר לשבתאות התת‪ -‬תרבותית ברוח הנצרות הפרוטסטנטית האוניברסלית ‪,‬‬
‫המבוססת על היסוד המדעי המופיע ב פילוסופיה המערבית ‪ ,‬המזוהה כיום יותר עם תרבות‪ -‬האם‪ ,‬הנתפסת‬
‫כתפיסה שמאלנית ‪ ,‬ואשר כהניה וכמריה הראשיים מרוכזים כיום באקדמיה ‪ ,‬בפרט שאוניברסליות‬
‫פרוטסטנטית זו היתה נר לרגליו של הרמן כהן ‪ ,‬שהשפיע מאד ע ל "הנזיר"‪ .‬תפיסה זו גורסת ‪ ,‬כי המדינה‬
‫למעשה סיימה את תפקידה ‪ ,‬כמכשיר המושך יהודים לריסוק זהותם היהודית‪ -‬מסורתית‪ ,‬כאשר מסתמן‬
‫בחסות המדינה שלא ברצונה ‪ ,‬תהליך הפוך‪ -‬של חזרה בתשובה והתגבשות מחודשת לכיוון העם היהודי‬
‫המקורי‪ .‬מכאן נגזרת המסקנה לדידם ‪ ,‬כי יש לפרק מה שיו תר מהר את המדינה ‪ ,‬כי אחרת השבתאות‬
‫המודרנית עצמה תתרסק ‪ .‬פרופ' איש שלום מהציוניזם הדתי קרא שם גם ליצור דגמי מנהיגות של נשים ‪,‬‬
‫אמנים‪ ,‬אקדמיה ואנשי תרבות לצד מנהיגות "רבנית" אחרת מן הקיימת ‪ ,‬לפי מיטב המסורת הרפורמית ‪,‬‬
‫אשר התפתחה מהנצרות הפרוטסטנטית ‪.‬‬
‫דגמים אלו עשו יים לבלום את התהליך ה "שלילי" לדעתם‪ ,‬של גיבושו המחודש של העם היהודי כאן בארץ‬
‫ואז יוכלו הם להמשיך בריסוקו ובילולו של העם היהודי כאן ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ירידה ברמת הדרישות אשר נתבע ות מה "נביא" הקוקיסטי‪-‬כדי להבין את רמת הדרישות הנתבעת‬
‫מנביאי הכת השבתאית‪ -‬מודרנית‪ ,‬יש לחזור תמיד למקור‪-‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מחד‪ ,‬מביע ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וממקד את‬
‫אחת הבעיות הקשות בדתות המונותאיסטיות ‪ ,‬בהיותן כלואות בתפיסה אקווריומית (=מנותקת מהעולם‬
‫החיצון) וממילא פגאנית ‪ ,‬כפי שהוא כותב פח‪„ - .‬ומה שהיא הנצרות ביחס לחסד ולמוסר ‪...‬כן היא המוסלמיות‬
‫ביחס לחוכמה ולגבורה ‪ ,‬שהיא חושבת שהכירה בהם את העצמיות של האלוהות ‪ ,‬ועליה בנתה יסודה “‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬הם הגיעו לאלילות ‪ .‬מתוך תפיסת האלוהות כדמותו האי דיאלית של האדם הם הגדירוה במונחים‬
‫המוגבלים של חוכמה ואתיקה אנושית ‪ ,‬בניגוד ליהדות ‪ ,‬אשר אלוקים ציוה לעמו בתורה ‪ ,‬שבכתב ושבעל פה ‪,‬‬
‫כי אלוה‪-‬ים אינו נתפס בשום צורה‪ ,‬כי תפיסת דמותו והגדרתו היא‪ -‬בלתי ניתנת להגדרה ‪.‬‬
‫מאידך אנו רואים ‪ ,‬כי התעמקותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכתבים הנוצריים ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬ובכתבים פילוסופיים‬
‫היונקים גם מהנצרות ‪ ,‬הביאוהו לאותה גישה אלילית ואקווריומית ‪ ,‬המצויה גם בתפיסה הפסיכואנליטית של‬
‫פרויד‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק אסף קבוצה של אמירות כאלה קמא‪( .‬עמ' ‪ 47‬ואילך)‪ ,‬כגון‪„ -‬איני צריך להזניח את תביעתי‬
‫מרוחי העצמי ‪...‬חוזר הכל להתמזג ברוחי העצמי והנני שב להסתכלותי‬ ‫הפנימית לסקור על הכל‬
‫הפנימית‪...‬נפשי שואפת להיות חודרת בתוך חדריה הפנימיים ‪ ,‬כל מה שהנני מתאמץ לדלות מא ור התורה‬
‫ומאור העולם (=התפיסות הכפרניות של שאר הדתות והפילוסופיות ‪ ,).‬הנני מוצא שכל השורשים ‪...‬מוכרחים‬
‫הם להיות נמצאים במעמקי הנפש עצמה ‪ ,‬שאורה הוא נטול מאור התורה ומזיו העולם ‪...‬ומחוץ לו הנני קולט‬
‫רק המקריות “‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מגדיר כאן ‪ ,‬למעשה את אישיותו הפגאנית ‪ ,‬אשר כה מתאימה לתפיסה‬
‫השבתאית ההפוכה לחלוטין מכל מה שהתורה מלמדת אותנו ‪ ,‬להידבק ברבותינו כדי שנזכה למזג את נפשנו‬
‫ואף להופכה לתורת רבותינו ולהשתדל תמיד לומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי "‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק מבין ‪ ,‬כי‬
‫שיטתו האלילית ושגעון גדלות זה ‪ ,‬עלולים לעורר לעג ולכן הוא מתריס נגד גדולי הדורות‪„ -‬אין לי להתבייש‬
‫(=מגדולים‪ ,‬כגון מרן הרש "א אלפאנדרי ‪ ,‬אשר גינה אותו בין השאר גם על כך ‪ ).‬ולא להתפחד ‪...‬ולהפך‪ ,‬כל‬
‫מה שאני רוצה לגנוז קדושה זו‪ ,‬הנני תועה ונופל ‪ .‬והנני חוזר ונושע‪ ,‬על יד התעודדות הגדלות הפנימית‬
‫שלי‪ ,‬לדעת שאני צריך לש וטט למעלה מכל הפרטים (=הפן השבתאי‪ -‬קבלי של ההתכללות ‪ ,‬ולכן מכאן גם‬
‫הצורך לרסק את כל הדתות ‪ ,‬כדי לייסד דת אחת שבתאית משיחית כוללנית ‪ ).‬ולהדבק תמיד בשורש‬
‫הקודש‪...‬ואין לי לחוש משום לעג ‪.“...‬‬
‫אקוואריומית לגבי‬ ‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק למעשה כופר בדבריו אלו בבחירה החופשית ושבוי בתפיסה פרוידיאנית‬
‫עקרון הסיבתיות של הפיסיקה הקלאסית מתקופת המאה ה‪ ,19 -‬אשר כבר הופרכה בתחילת המאה ה‪,20 -‬‬
‫עם פיתוחה של התאוריה הקוואנטית ‪ ,‬אשר בכללה ההפרה של חוק הסיבתיות אפילו בטבע הפיזיקלי ‪.‬‬
‫לא בכדי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק מקבץ אמירות אלו של אביו ‪ .‬ביודעו כמה רדודה נפשו ש לו וכמה צ ימצום יש בשכלו וכל‬
‫שכן בידיעותיו ‪ ,‬הרי שאמירות אלו ‪ ,‬לדידו‪ ,‬מהוות מים קרים על נפש עייפה ‪ .‬אמירות אלו משחררות אותו מכל‬
‫עכבות של הגיון ‪ ,‬מידות טובות וידע ‪ .‬הן נותנות לו את הבסיס המוסרי והאיד יאולוגי לומר ‪ ,‬לכתוב ולחשוב כל‬
‫מה שעולה ברוחו ולומר ‪ ,‬כי הכל אמת ‪ ,‬כי דברים אלו מגיעים ישירות מנשמתו ה "קדושה"‪ .‬לכן הוא יוצר את‬

‫פח‪" .‬אורות הקודש"‪ ,‬ב' מ"א‪ ,‬מוסד הר"ק‪ ,‬תשס"ג‪.‬‬

 ‫רנז‬
‫המסד והמסר אשר משכנע את תלמידיו‪ -‬קורבנותיו ‪ ,‬שכל מה שהוא אומר הוא "כמתנבא מפי הגבורה " בלי‬
‫מרכאות‪.‬‬
‫תלמידיו הופכים בשיטה זו גם ל"נביאים"‪ ,‬הם אינם כפופים לצידוקים וכפיפות להלכה ולרמת ידע ולמדנות‬
‫או להסמכה מעולם התורה וגדוליה ‪ ,‬מספיק שיש להם הסמכה מאנשים השייכים לעולם ה "גאולי" של ר' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬לא לפני שהם פיברקו הסמכה של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק על ידי אביו ופיברוק גדול יותר של הסמכת ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫לרב על ידי גדולי הדורות לפניו ובזמנו ‪ ,‬אשר הראנו לעיל בהרחבה את עומק השקר ש בדבר‪ .‬בדור השני‬
‫והשלישי שאחרי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬במסגרת מכבסת המילים ‪ ,‬כל תלמיד ב"מרכז" או ב"הסדר" עשוי להפוך ל"נביא"‪,‬‬
‫או "גדול הדור "‪ ,‬הוא רק צריך להחליט על כך ולמצוא כמות של תמהונים מחוגו שיסכימו לכך ‪ ,‬לראות בו‬
‫"נביא" ולעיתים קרובות אין צורך אפילו בכך ‪ .‬שלב הה תדרדרות הבא קובע ‪ ,‬כי על כל פנים ‪ ,‬להחליט בנושאי‬
‫מחשבה ומוסר כבר כל אחד יכול להחליט בעצמו ולחלוק ע ל ענקי הדורות הקודמים ועל התורה ‪ .‬לכאורה‪ ,‬על‬
‫פי רמת הה תדרדרות העכשווית ‪ ,‬נראה כי לשם כך מספיק יהיה ללמוד שנה ב "הסדר"‪ ,‬גם אם החודשים‬
‫ראשונים כוללים משחקי כדורסל וכו ' כדי להתרגל למסגרת "ישיבתית" וכדי שדעתו תתקבל על אנשי חוגו‬
‫וכדי ליהפך ל "נביא"‪ ,‬יצטרך לרכוש קצת ידע אורייני ואז הוא יוכל גם לטעון שהוא "למדן" ו"תלמיד חכם " וכו'‬
‫וכו'‪ .‬בעוד שבעולם התורה ‪ ,‬כל אחד יודע ‪ ,‬כי כדי להיות אפילו מגאוני הזמן ‪ ,‬יש לשקוע כל כולו עשרות שנים‬
‫בעמלות בתורה שבכתב ובסוגיות התורה שבעל פה ובהלכה ולהגיע לגדלות במידות ‪ ,‬מוסר ומחשבה ‪ ,‬עד‬
‫שלפחות יעידו על גדלות זו כל גדולי התורה מהעבר וההווה ‪.‬‬
‫תלישות זו בה הם שרויים ‪ ,‬יוצרת לע יתים תגובות טרגיקומדיות ‪ .‬כאשר הם נתקלים בביקורת של ת "ח ו ‪/‬או‬
‫חרדים על תפיסותיהם ודרכיהם הנלוזות ‪ ,‬ניתן לשמוע תגובות כגון‪„ -‬את המהר"ל כבר למדת ? את הכוזרי‬
‫והגר"א כבר ראית ?“‪ .‬חיבורים אלו ‪ ,‬אשר לפי רמתם הם כמו התנ "ך‪ .‬הם יוצקים לתוכם קלישאות וצידוקים‬
‫שונים אשר שמעו מהמצא ות "רבותיהם"‪ ,‬אשר אינם מגיעים לקרסולי גדולי הדורות ‪ .‬תופעה זו תיאר מרן‬
‫ה"קה"י" (ה"סטייפלער")‪ ,‬על ידי סיפור על משוגע אחד מביאליסטוק ‪ ,‬אשר חשב כי הוא רזיאל המלאך‬
‫וכאשר הילדים היו רצים אחריו ומלגלגים עליו ‪ ,‬היה שולף את "הוכחתו הניצחת"‪-‬את ספר דניאל ו תוך כדי כך‬
‫הוא פותח את הספר ואומר "ראו‪ ,‬אינכם רואים כי כתוב כאן במפורש שאני רזיאל המלאך "‪.‬‬
‫כך גם אנשי הציוניזם הדתי שולפים את ספרי התנ "ך (כמו הנוצרים )‪ ,‬חז"ל וה "ראשונים" ו"מוכיחים" מהם‬
‫את טענותיהם ‪ ,‬כאשר הם כלל אינם קולטים ‪ ,‬כי לצורך הבנה בספרים אלו צריך שימוש הדוק אצל גדולי‬
‫ישראל‪ ,‬אשר הוסמכו לכך על ידי גדולי הדורות הקודמים ‪ ,‬ולא על ידי רבנים מהרבנות ה ראשית‪ ,‬אשר נבחרו‬
‫על ידי גוף אשר מחציתו מורכב ממתבוללים (כגון שר המשפטים טומי לפיד ‪ ,‬אשר היה פעם בגוף הבוחר ‪,).‬‬
‫אשר פסקיו מודרכים על ידי המתבוללים אשר יושבים בערכאות הבג "ץ ואשר גדולים אלו מעידים עליהם ‪ ,‬כי‬
‫"ס ומפרשיהם‪ ,‬המקנים רק אז ללומד את‬ ‫הגיעו לרמה גבוהה ביותר של עמל ולמדנות בכל סוגיות הש‬
‫הכלים להבנה חודרת אל עולמות המחשבה הבנויים על דרכי היגיעה וה למדנות המקפת ‪ .‬תפיסה נוספת‬
‫ושקרית אשר בה שטפו "רבותיהם" את מוחם ‪ ,‬לגבי שגעון הגדלות של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היא ‪ ,‬כי רק הוא ה עמיק‬
‫כל כך במחשבה ‪ .‬אמנם‪ ,‬נכון שאם הוא העמיק במחשבה (הנחה שחוקרים שונים בציוניזם הדתי מפריכים‬
‫אותה) הרי מדובר רק במחשבה השבתאית המודרנית‪ ,‬בעוד שכל גדולי הדורות בזמנו ‪ ,‬לפניו ואחריו העמיקו‬
‫במחשבת ישראל המקורית ‪ ,‬כאשר כ ל הזמן יוצאים עוד ועוד חיבורים עלי הם‪ ,‬בנושאים אלו בצורה כללית‬
‫וגם בכל הנוגע לתקופתנו ‪ .‬נמצא‪ ,‬אם כן ‪ ,‬שר' א‪ .‬י‪ .‬קוק עדיין לא התחיל להתייחס למחשבת ישראל בזמננו‪,‬‬
‫אלא למחשבת השבתאות המודרנית בזמננו‪ ,‬אשר בה אולי העמיק מאד בצורה מעוותת ‪ ,‬כשהעמקה זו‬
‫מלווה בסתירות פנימיות ומלאה בכפירה בעיקרי האמונה ‪ ,‬כפי שהעידו על כך גדולי הדורות ‪ ,‬אשר הובאו‬
‫לעיל‪.‬‬

‫שפה ולבוש של תת‪-‬התרבות הקוקיסטית והציוניזם הדתי לפי תרבות‪-‬האם השלטת וסיגול סממנים‬
‫חיצוניים בצורה קיצונית יותר מתרבות‪-‬האם‬
‫תיארנו כבר לעיל ‪ ,‬את הבעיה הקיימת אצל כל תת‪ -‬תרבות‪ .‬צריכות לעבור שנות דור ולע יתים יותר מכך ‪ ,‬כדי‬
‫שתת‪-‬התרבות תבחין ‪ ,‬כי תרבות‪ -‬האם השלטת שלה ‪ ,‬כבר עברה טרנספורמציה ערכית ‪ .‬עד שתת‪ -‬התרבות‬
‫מפנימה זאת ‪ ,‬היא ממשיכה "לראות" מתוך אנכרוניזם נלעג את תרבות‪ -‬האם כאילו היא עדיין נמצאת בעידן‬
‫הקודם‪ .‬כך בדיוק מתרחשת לעינינו ‪ ,‬כהצגה חיה‪ ,‬התנהגותו ההזויה של הציוניזם הדתי –שבתאיי‪ .‬הם עדיין‬
‫לא מצליחים להפנים‪ ,‬כי החברה המתבוללת כאן בארץ‪ ,‬כבר מזמן אינה חיה על פי דפוסי החשיבה מתקופת‬
‫"חומה ומגדל " ומשמעות המעבר לפוסט ציוניזם ‪ ,‬משמעו נטישה אבסולוטית של כל מה שסימל לפני‬
‫חמישים שנה את מאווייו האידיאולוגיים של הציוניזם ‪.‬‬
 ‫רנח‬
‫מעבר לחומרניות ואדוניזם ופריקת עול יצרית וחשיבתית ‪ ,‬אשר הם יסודות ערכיים מסויימים ‪ ,‬שאמנם הופנמו‬
‫בציוניזם הדתי ‪ .‬קיימת שם עצמאות חשיבתית ‪ ,‬הנובעת מסיבות אחרות של חינוך לרדידות ולא מתוך‬
‫התאמה לתת התרבות העכשווית הפוסט מודרנית בארץ ‪ .‬היא אמנם קשורה גם לתפיסה שפותחה ב "מרכז‬
‫הרב"‪ ,‬כי כל הלומד שם פרק זמן מסויים ‪ ,‬הופך לאחר מכן מ"בן נביא" ל"נביא"‪.‬‬
‫אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬נאחזים בעובדה‪ ,‬שראשי היישויות המתבוללות כאן בארץ עורכים טקסי "חג עצמאות"‬
‫ומזכירים מדי פעם את מייסדי המושבות ומייבשי הביצות ‪ ,‬אך הם אינם מסוגלים עדיין להפנים ‪ ,‬כי כל זאת‬
‫הוא רק כמס שפתיים ומכח האינרציה וגם כדי לתת צידוק כלפי ה עולם החיצוני לגבי הצורך להישאר כאן‬
‫בארץ‪ ,‬כדי להמשיך ולהצדיק את הוויתם השבתאית ההזויה ‪ .‬בפועל‪ ,‬בניהם של אנשי החברה המתבוללת‬
‫בורחים מן הארץ והנשארים משתדלים בכלל להשתמט מן הצבא וכוהני פולחניהם האקדמיים כבר מטיפים‬
‫מזמן לפירוק המדינה ומחברים ספרי לימוד הנלמדים בבתי הספר הפלשתיניים המכחישים ‪ ,‬כי קיומו של‬
‫העם היהודי הוא מלפני אלפי שנים ‪ .‬ישנו פרופסור באוניברסיטת ת "א (אשר הסגל הבכיר בסביבתו רואה בו‬
‫אדם הזוי במקרה הטוב ומטורף במקרה הגרוע ‪ ,).‬אשר שבר שיא בספר אותו חיבר (וקיבל על כך לגיטימציה‬
‫מאוניברסיטה זו ‪ ,).‬האומר כי ה עם היהודי קיים בקושי חמש מאות שנה ‪ ,‬היינו ‪ ,‬מראשית הנצרות הפרוטס '‬
‫ובעקבותיה צמיחת משיחיות השקר של שבתאי צבי ‪.‬‬
‫מכאן גם נגזרת צורת החיים החיצונית של תת‪-‬התרבות של תלמידי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר גם חי בזמנו באותה‬
‫בועה אנכרוניסטית ‪ .‬לכאורה‪ ,‬קיימת ניגודיות פרדוקסלית בין חי יהם הפשוטים בהתנחלויות לבין כך‪ ,‬שלרבים‬
‫מהם‪ ,‬החיים ב "שטחים"‪ ,‬יש וילות מפוארות וגם דירות מושכרות במרכז הארץ ‪ .‬גם הלבוש הוא פשטני כמו‬
‫בימי "חומה ומגדל " וכן הנשים לבושות בצורה פשוטה וצנועה כמו בתקופת הפלמ "ח‪ ,‬אבל מאידך השחצנות‬
‫שלהם מרקיעה שחקים עד למגלומניות ‪ ,‬אשר היא האנטי הגמור לצניעות כלשהי ‪.‬‬
‫נצטט את ה מחקר דלעילתעה‪( .‬עמ' ‪ ,)317‬אשר התמקד גם בשני דפוסי ההתנהגות האלו‪„ -‬יש למרכזניקים‬
‫כמעט מדים ‪ ,‬באמצעותם מתאמצים דוקא להתבדל מאברכי עולם התורה (=ולדבוק בצורה פנטית ב לבוש‬
‫האנכרוניסטי של המתבוללים הפרוטס' מלפני קום המדינה ואחריה‪ .).‬בהופעתם מבקשים הקוקיסטים‬
‫להדגיש צניעות ועממיות ‪ ,‬ובמיוחד "ארצישראליות"‪ ,‬אפילו חלוציות מהסוג הישן והנערץ (=על המתבוללים‬
‫‪...‬בימי השבוע יתכן גיוון בצבעי‬ ‫מהדורות הקודמים בארץ ‪...).‬לבושים אך במכנסיים וחולצה רגילים‬
‫התלבושת‪...‬בקיץ נועלים סנדלים תנ "כיים ובח ורף מתכסים ב "דובוני" חאקי‪ .‬לעיתים קרובות ניתן לאתר‬
‫בהופעת המרכזניקים רישול מכוון ‪ ,‬הבא להזכיר את רוח תנועות הנוער (=המתבוללות ) של פעם ‪...‬יש גוון‬
‫של חברהמניות (=כדי להידמות להווי הפלמ "ח‪ ).‬וכן אף נופך של צבאיות ‪ .‬בסממנים אלה ואחרים ‪ ,‬אפילו‬
‫באותה פשטות קוקיסטית ‪ ,‬יש יותר מקורטוב של גנדרנות טיפוסית ‪...‬הר' פילבר‪ ,‬למשל‪ .‬גם הר ' לוינגר‪,‬‬
‫מראשי הגוש ‪ ,‬מודע לכך שהופעתו אינה לפי צו "אופנת הכיפה הסרוגה "‪ .‬הוא מקפיד על סממני לבוש‬
‫מסורתי‪...‬ומציין שכך ראוי שיראה רב בישראל ‪...‬הרב זלמן מלמד ‪ ,‬מורה בישיבה ומתנחל פעיל ‪ ,‬מוצא‬
‫‪ ,‬בהרי בית אל ובחוצות‬ ‫משמעות מיוחד ת בהופעתו במקטורן ובמגבעת כהים דוקא בשטח המבצעים‬
‫רמאללה‪ .‬יש גם לציין ‪ ,‬כי ישנה הקפדה לגבי ציציות ‪ ,‬שלא יהיו חשופות בצורה מסודרת אלא בצורה‬
‫שלומפרית‪ ,‬המפגינה גם סוג של "פשטות" ויכולת הבדלה מצורת הליכה זו בעולם התורה “‪ .‬הנשיםתעה‪( .‬עמ'‬
‫‪„-)319‬שומרות על חזות פשוטה וענוה ‪...‬וכמעט שאינן מתקשטות ‪...‬את ראשן מכסות בשביס או בכובע ‪.‬‬
‫יותר ויותר מביניהן אפילו מסתירות לגמרי את קווצות שערן ‪ .‬את ה"פוני" או הזנב ‪ ,‬השארית שנותרה לנשות‬
‫המחנה הדתי‪-‬לאומי להציגה“‪.‬‬
‫הופעה זו אמורה לשחזר את אותו ריטואל תדמיתי ‪ ,‬של לבוש פ שוט וצנוע מתקופת "חומה ומגדל "‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫ראינו את שגעון הגדלות שלהן והשחצנות‪ ,‬כאשר חלק ניכר מנשים אלה משתתפות גם בפעילות מעורבת‬
‫של לימוד עם גברים ומאוגדות בארגונים "אמונה" ו"קולך"‪ ,‬אשר באופן רשמי יוצאים נגד התורה שבעל פה‬
‫וההלכה היהודית ‪ .‬שני דפוסים אלו מקבילים ממש להתנהגות החברה המתבוללת שלפני קום המדינה ‪.‬‬
‫ההזדמנות הראשונה ‪ ,‬אשר ניתנה לתת‪ -‬התרבות לחקות בצורה פנאטית את הריטואל של "חומה ומגדל "‬
‫היתה בסבסטיה וממשיכה להתקיים כיום‪ ,‬במה שמכונה "נוער הגבעות "‪ ,‬התנהגות אשר היא הפוכה‬
‫לחלוטין מהתנהגות של יהודי וכל שכן של בן ת ורה‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק נטע בהם היטב דפוס התנהגות זו ‪ ,‬הן בדיבור‬
‫זול‪ ,‬המלווה בגסות הרוח והשתלחות ברברית נגד כל מי שמתנגד לשבתאות המשיחית שלו והן בעידוד‬
‫ההתפרעויות של תלמידיו‪ -‬קורבנותיו סביב ההתנחלויות כפי שהוא נהג בהשתטחות על הכב יש כדי למנוע‬
‫פינוי‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק דמיין ‪ ,‬כי כעת זה מצב של "קץ מגולה "‪ ,‬כי יש ריבונות ישראלית (המתבררת כריבונות‬
‫פיקטיבית) וגם משום הסיבה שהחלו לצמוח פירות בארץ ‪ ,‬וכבר ראינו לעיל ‪ ,‬כי פירות שיהיו בזמן המשיח לא‬
‫קיימים כיום וריבונות ישראלית מוכחת שוב ושוב כפיקציה ‪ .‬והנה כתוב גם [ישעיה (סא‪,‬ד)‪ ,‬מס' ברכות (לה‪,):‬‬
 ‫רנט‬
‫מס' סנהדרין (צא‪„-]):‬ובנו חרבות עולם שממות ראשונים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור “‪ .‬פסוק‬
‫זה הוא מעולם לא ציין ‪ ,‬והוא משום שבפסוק אחרי זה הובא‪„ -‬ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר איכריכם‬
‫וכורמיכם“‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק לא ציטט פסוק זה ‪ ,‬כי פסוק זה סותר לחלוטין את ה "קץ המגולה "‪ ,‬כי שום ערבי לא‬
‫התנדב להיות רועה צאן ישראל ‪ .‬המתנדבים היחידים מגיעים מארצות מערב אירופה ‪ ,‬אך הם מהווים רק‬
‫קטליזטור להתבוללות ‪ .‬מתנדבות המגיעות לכאן מוציאות מכאן יהודים לחו "ל ומבוללות אותם שם ‪ ,‬לא לפני‬
‫שהן "מחנכות" את סביבתן כאן להתפרקות מוסרית מזוה מת‪ .‬אמנם לצ ‪ .‬י‪ .‬קוק ישנה עוד סיבה לה היה‬
‫מחוייב‪-‬עבודה עברית ‪ ,‬אשר כתת‪ -‬תרבות של הציוניזם השבתאי ‪ ,‬אסור היה להעסיק ערבים אפילו במחיר‬
‫אפסי‪ ,‬אשר הם היו מוכנים לקבל ‪ ,‬אך לולא עקרון זה הוא היה כבר אומר שזה "קץ מגולה "‪ ,‬אפילו שרק‬
‫תקופה קצרה היתה נכונות כזו מצד הערבים ‪ ,‬לעבוד בשכר מינימלי ‪.‬‬

‫השקרים והסילופים ההיסטוריים של הציוניזם ובפרט הציוניזם הדתי ‪ ,‬ביחס‬

‫לראשוניותם וכוונותיהם של ההוגים והיוזמים מתוך גדולי ישראל לגבי רעיון‬
‫חידוש ההתיישבות בארץ‬
‫החל מסוף ה‪ 119 -‬עודדו גדולי ישראל במכתבים ומאמרים לעלות לארץ ישראל בתנאי שיהי ו קבוצות קטנות‬
‫של יהודים שומרי תורה ומצוות וללא מטרות נוצריות – מילנאריות של הקמת מדינה רבונית משיחית ובתנאי‬
‫שהממשלות בארצות המוצא בה ן חיים היהודים ישלחו מיוזמתם את היהודים לארץ ישראל ‪ .‬הקבוצות היהודו‪-‬‬
‫ן קבוצת הבחורים בישיבת וולוז 'ין‬ ‫פרוטסטנטיות ניצלו מהלך זה הן במערב אירופה והן במזרחה כגו‬
‫שהתאגדה תחת השם "נס ציונה" ‪.‬‬
‫מסע ההשמצות על ידי העלאת טיעונים ‪ ,‬שגדולי הדורות ב‪ 119 -‬וב‪ 120-‬התבטאו באהדה כלפי הציוניזם‬
‫הדתי ומטרותיו ‪ ,‬מקורו באגודה הסודית "נס ציונה " בישיבת וולוז 'ין‪ ,‬אשר חתרה תחת אושיות הישיבה‬
‫והעומד בראשה – הנצי"ב‪ .‬מהחברים באגודה מחתרתית זו יצאו כעבור מספר שנים ראשי ה "מזרחי"‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1889‬הם זייפו מכתבים של רבנים וגדולי ישראל ‪ .‬בחלקם של מכתבים אמיתיים הם שיבצו את תפיסותיהם‬
‫הנוצריות‪-‬מילנאריות‪ .‬א‪.‬י‪ .‬סלוצקי אשר היה מחברי האגודה ולימים הפך לעיתונאי ‪ ,‬הוציא לאור מכתבים א לו‬
‫כספר בשם "שיבת ציון " בשנת ‪ .1891‬הוא רימה את הנצי "ב כאשר קיבל ממנו "הסכמה" לספרו‪ ,‬על אף‬
‫שהנצי"ב רק כתב מכתב המלצה לרעיון זה בלא שיראה כלל את הספר ‪.‬‬
‫סלוצקי היה עורך העתון המשכילי "המליץ"‪ ,‬וכאשר הרצל יסד את תנועת ה "מזרחי" ודאג למימונה ‪ ,‬הצטרף‬
‫סלוצקי ליצחק רי ינס תחת פיקוחו של הרצל ואף הציע לתת לה את שמה וריינס הסכים לכך ‪ ,‬היות ו "מזרחי"‬
‫היא נוטריקון של – "מרכז רוחני "‪ ,‬האידיאולוגיה של "אחד העם " [" שיבת ציון "‪ ,‬א‪.‬י‪ .‬סלוצקי מבוא ‪ ,‬הערות‬
‫ומפתחות – פרופ‪ .‬יוסף שלמון ‪ ,‬הוצ' מרכז דינור ‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪ 24‬ועמ' ‪„ .]45‬יש להודות כי היה בפירסום‬
‫משהו מן הזיוף ‪ ,‬כאשר רבים מן המשתתפים כבר לא היו בין החיים בעת הופעת הספר (="שיבת ציון ")‪ ,‬או‬
‫שכתבו את הדברים בנסיבות אחרות ‖ (שם)‪ .‬רובם המכריע של המכתבים אינם נושאים כלל תאריך ולא את‬
‫שם המקום בו נכתבו המכתבים כמקובל אז ‪ ,‬לכן אפילו רק מסיבות אלו נ ראה שמכתבים אלו מזויפים ‪,‬‬
‫ובמיוחד שקובץ מכתבים זה נוצר ע "י בחורי אגודת "נס‪-‬ציונה"‪ ,‬אשר בתקנות האגודה שלה ם מופיעים יסודות‬
‫הערמה על גדולי‪-‬ישראל‪.‬‬
‫נביא להלן דוגמאות יצוגיות המוכיחות את זיופם של המסמכים ‪ .‬הובא שם מכתבו של הגאון המלבי "ם (שם‪,‬‬
‫ח"ב‪ ,‬עמוד ‪ ,)173‬ללא תא ריך והמקום בו נכתב המכתב ‪ .‬לדבריהם המלבי "ם כותב שם ‪„ -‬ויהיה ישוב ארץ‬
‫ישראל קודם ביאת המשיח וכמו שכתבתי [ישעיה (ס'ו ז ')]‪ ,‖...‬אך המעיין בפירושו שם יגלה לתדהמתו‬
‫שהוא כתב להיפך ‪ ,‬שלא תהיה התיישבות בארץ ישראל לפני התגלות משיח ‪ ,‬אלא רק בירושלים‬
‫שכבר שוכנים בה יהוד ים‪ ,‬ואליהם יתוספו מספר מועט של יהודים ‪ .‬דוגמא נוספת של הטעיה ו ‪/‬או‬
‫זיוף הוא המאמר שהובא שם מאת הרב מוהליבר (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)71‬בו הרב מוהליבר מצטט מספר‬
‫ה"הפלאה " על מסכת כתובות ‪ .‬הרב מוהליבר משבץ ‪ ,‬לדבריהם ‪ ,‬תוך כדי ציטוט דבריו מילים‬
‫שאינן מופיעות שם כלל לגבי כל הדר ב ארץ ישראל ‪„ -‬אפילו אין בידו לא תורה ולא מצוות‖‪ ,‬אף על פי כן הוא‬
‫"דומה למי שיש לו אלו‪ -‬ה"‪ .‬גם אם נניח שכל המאמר עצמו אינו מזוייף ‪ ,‬הרי ששיבוץ שקרי זה נראה בעליל‬
‫שבוצע על ידי סלוצקי או חבריו ‪ ,‬שהעלימו את הדגשת בעל ה "הפלאה"‪ ,‬שיהודי אשר אינו שומר תורה ומצוות‬
‫בארץ ישראל רק "דומה" ( כאילו) למי שיש לו אלו‪ -‬ה‪ ,‬אך למעשה אין לו אלו‪ -‬ה‪ .‬הרב מוהליבר תוקף שם את‬
‫יסודות הציונות הדתית ובפרט את היסוד של תנועה זו ‪ ,‬שיש לעבור על ג ' השבועות כי לדעתם הגיע זמן‬
‫הגאולה‪ .‬הרב מוהליבר מדגיש שלא לעבור חלילה על ג ' השבועות‪.‬‬
‫יש לציין שגם פרופ ‪ .‬יוסף שלמון משקר במבוא לספר "שיבת ציון " ובשאר ספריו בנושאים אלו ‪ ,‬כהרגלם של‬
‫חוקרי המדע בתחומי היהדות והעם היהודי ‪ .‬הוא כותב במבוא לספר "שיבת ציון " ( עמ' ‪„ - )20‬בדרך דרשנית‬
 ‫רס‬
‫‖‪ ,‬אך‬ ‫ביקש מוהליבר להראות ‪ ,‬כי המסורת היהודית מעדיפה את המתיישבים בארץ שאינם שומרי מצוות‬
‫ראינו לעיל שלא הרב מוהליבר כותב דרש זה ‪ ,‬אלא שהוא רק מצטט את ספר ה "הפלאה"‪ ,‬וגם ע "פ הזיוף‬
‫שראינו לעיל ‪ ,‬ישנו בדבריו שיבוץ שיקרי ‪ ,‬תוך כדי כך שהוא מצטט כביכול את בעל ה "הפלאה"‪ ,‬בעוד‬
‫שלמעשה בעל ה "הפלאה" כותב‪ ,‬שמי שאינו שומר תורה ומצוות ‪ ,‬יש בו רק בחינה של "דומה" (=כאילו) שיש‬
‫לו אלוה‪ -‬ה"‪ ,‬וגם בחינה זו מתנה הרב מוהליבר בתנאי שיחזור במהרה בתשובה ‪ ,‬שאם לא כן יש לגרשו‬
‫מהארץ‪.‬‬
‫סלוצקי גם שיקר כאשר מנה את הרבנים עזריאל הילדסהיימר ורבי ישראל סלנטר כתומכים בציוניזם על אף‬
‫שהתרחקו מתנועה זו ורעיונותיה כמטווחי‪ -‬קשת (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)40‬הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם ‪ ,‬שהיה‬
‫מגדולי דורו בסוף ה‪ ,119 -‬מתייחס לספר המכתבים המזויפים – "שיבת ציון "‪ .‬הוא מצביע על מספר דוגמאות‬
‫‪ .‬הוא כותב (ילקוט אגרות קודש ‪ ,‬מכתב קס "ד)‬ ‫של מכתבים מגדולי הדורות אותם זייף סלוצקי בספרו‬
‫שסלוצקי זייף את מכתבי רבי יהושע מקוטנא והרב מ פיעטרקוב‪ .‬הם כתבו שבקנית אתרוגים מא "י יהיה רווח‬
‫לעניי ירושלים ‪ ,‬אך הוא מייחס להם כוונות אחרות ‪ ,‬של שליחת יהודים לא "י כדי להפוך אותם שם לעובדי‬
‫אדמה‪.‬‬
‫ראינו לעיל חלק מכנויי הגנאי החריפים ביותר ‪ ,‬שכל גדולי הדורות כינו בהם את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כגון‪ -‬טמא‪ ,‬רשע‬
‫גמור‪ ,‬מטורף‪ ,‬יש"ו‪ ,‬מסיונר‪ ,‬נוצרי‪ ,‬ימח שמו וזכרו ‪ ,‬שם רשעים ירקב וכו '‪ ,‬אך דומה ‪ ,‬כי מי שהאשים אותו‬
‫בהאשמה החמורה ביותר היה מרן ה "חפץ חיים "‪ ,‬אשר כתב אליו ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬ואל חבר משרתיו‬
‫ברבנות מטעם‪ ,‬כי הם מעכבים את הגאולה ‪ .‬משמעות הדבר היא ‪ ,‬כי לולא ההרס והחורבן ש ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק יצר‬
‫בעולם היהודי ‪ ,‬המשיח היה מגיע וחמשת מליון י הודי בריה "מ לא היו מוצאים לשמד ו נהרגים ונטמעים‬
‫בחלקם בין הגויים ולולא מעשיו וכתביו לא היו נרצח ים ששת המליונים בשואה ועשרות אלפי ההרוגים ומאות‬
‫אלפי הפצועים מאז קום המדינה היו נחסכים ולא היו מוצאים כאן לשמד עד היום ‪-‬באמצעות הציוניזם הדתי‪-‬‬
‫לפחות כשלושה מליון יהודים ‪ .‬אמנם‪ ,‬לו היו רואים כל גדולי ישראל כי הוא כתב באיגרת שז‪ ,.‬כי אפילו היער‬
‫על שם הרצל הי ה קדוש בעיניו וכי הרצל עצמו "ברוחו הרים את דגל הלאום"‪ ,‬היו כל גדולי הדור (כולל מרן‬
‫הגרא"ז מלצר ‪ ,‬אשר היה חורג מגדרו לא לגנות אף אחד בכל צורה שהיא אלא רק לשבחו ‪ ,).‬יוצאים בחזית‬
‫מלוכדת (למעט אולי את המהר "ם אריק ‪ ,‬אשר סבר ‪ ,‬כי קריאה כזו ‪ ,‬כפי שנוסחה בזמנו נגד שפינוזה ‪ ,‬עשויה‬
‫להופכו ליש "ו שני) בקריאה להיבדל מאותו כופר ומהרס ומחסי דיו והיו מוציאים איסור מפורש להתפלל בבתי‬
‫תיפלתם של אנשי הציוניזם הדתי ‪ .‬משמעות אמירה זו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק היא ‪ ,‬כי ה רצל‪ ,‬אשר העמיד עץ‬
‫אשוח בביתו כל חג מולד ‪ ,‬התעקש לא למול את בנו אף בהיותו מנהיג הציוניזם ‪ ,‬הכניס נוצריות לביתו כדי‬
‫שיחנכו את ילדיו על ברכי הנצרות וישירו להם שיר י ערש טמאים של מיסות נוצריות וביקש ל הקבר ואכן‬
‫נקבר בבית קברות נוצרי ‪ ,‬הוא סמל האומה וכי אמונת הנצרות של הרצל היא מהות האומה בשיאה ("דגל")‬
‫ולא התורה ‪ .‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק משקר גם בכך ‪ ,‬כי הרצל היה "מרים דגל התחיה " הלאומית‪ ,‬כיוון שהרצל היה‬
‫"מרים דגל מכת המוות הלאומי על העם היהודי "‪ ,‬הן במישור הפיסי והן ב מישור הרוחני ‪.‬‬
‫ר' א‪.‬י‪ .‬קוק גם משקר באיגרתו במצח נחושה ‪ ,‬כאשר הוא כותב ‪ ,‬כי דוקא הרצל הוא זה אשר גרם לחלק מעם‬
‫ישראל להתעורר לשוב לארצו ‪ ,‬בעוד שהאיש הענק ‪ ,‬אשר הפעיל ופעל ל שם כך‪ ,‬היה הגאון הקדוש רבי יוסף‬
‫עקיבא שלזינגר ‪ ,‬אשר אכן אמר לבני ביתו כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק הוא כמ ו כומר כפי שראינו לעיל ‪ ,‬ולכן אסור חלילה ‪,‬‬
‫ללכת לשמוע אותו ‪.‬‬
‫‪ ,19‬אשר הידוע שבהם הוא "לב‬ ‫רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר כתב מספר ספרים במחצית השניה של המאה ה‪-‬‬
‫העברי"‪ .‬ספר זה עורר הדים נרחבים בזמנו ‪ ,‬הואיל ותוכנו מנע מרבים להתבולל ‪ .‬הוא גם תיאר שם את חזונו‬
‫לבניית ישות אוטונו מית בארץ ישראל וכיצד היא תיבנה על אדני ה הלכה‪ .‬הוא אפילו תיאר מה צריך להטביע‬
‫על מטבעותיה של ישות זו ‪ ,‬אך בניגוד לרבים אחריו כרב אלקלעי ‪ ,‬מהרצ"ה קלישר ועוד ‪ ,‬הוא גם החל ליישם‬
‫את חזונו‪ ,‬בהיותו אישיות ידועה בצדקותו ובגאונותו בתורה והיה חתנו של הגאון הגדול רבי הלל ליכטנשטיין‬
‫מקולומייא‪ ,‬תלמידו הגדול של מרן ה "חתם סופר "‪ .‬מאידך‪ ,‬בספרו "שמרו משפט " הוא לחם נגד הפרת ג '‬
‫השבועות‪ ,‬היינו‪ ,‬העלאת כל היהודים לארץ והקמת מדינה משיחית והתגרות בערבים ‪ .‬הוא קרא רק לעליית‬
‫יחידים לארץ ולא בצורה מאורגנת ‪.‬‬
‫מוצא היתה חלוצת המושבות החקלאיות בארץ‪ ,‬אשר נבנתה על ידי יהודים חרדים בקרבת ירושלים ‪ ,‬אך רבי‬
‫עקיבא יוסף שלזינגר החליט לבנות את המושבה הראשונה בארץ ישראל‪ -‬פתח תקוה ‪ ,‬לא בסמוך לאחת‬
‫מערי הקודש‪ ,‬אלא בשרון‪.‬‬
‫פרשה בפני עצמה היתה כתיבת ספרים על ידי צאצאי מייסדי פ "ת‪ ,‬אשר חלקם אף אינם שומרי מצוות ‪ .‬הם‬
‫מעצימים (ובעקבותיהם סופרים אחרים ) את חלקם של אותם מייסדים ביסוד המעשי של פ "ת ומתעלמים‬
‫לחלוטין מפעולותיו הכבירות של רבי יוסף שלזינגר בהקמת פ "ת ועוד ישובים בארץ ‪.‬‬
 ‫רסא‬
‫הוא סייר בכל ערי אירופה ועורר את העם היהודי לכך ‪ ,‬שגם יעלו וגם יתרמו כספים לשם כך ‪ .‬הוא קיבל את‬
‫הסכמתם של מאתיים רבנים בכל תפוצות הגולה וכחמישים רבנים בהונגריה והגיע לארץ ישראל עם סכום‬
‫כסף גדול ‪ .‬הוא הגיע לירושלים עירו ובכוח השפעתו הגדולה הוא השפיע על מספר אנשים לצאת למדבר‬
‫"מרא דארעא דישראל " דאז‪-‬מרן המהרי "ל דיסקין‪" -‬השרף‬ ‫ולהקים מושבה וקיבל לכך את הסכמתו של‬
‫מבריסק"‪ ,‬אשר היה אז אחד מארבעת גדולי הדור‪.‬‬
‫הוא גייס לשם כך גם את יואל משה סלומון ‪ ,‬את יהושע שטמפפר ואת דוד מאיר גוטמן ‪ .‬סבו של סלומון הגיע‬
‫ב‪ 1811 -‬לירושלים מליטא והיה מתלמידי החכמים אשר עלו בעקבות תלמידי הגר "א‪ .‬הוא הצליח לגאול את‬
‫חורבת ר "י החסיד וקיבל א ישור על כך מהשולטן ‪ .‬בעקבות פועלו זה הוא נרצח על ידי ערבים‪ .‬אביו של‬
‫סלומון המשיך לפתח את החורבה וייסד את המושבה עקרון והחל לעבד את אדמותיה ‪ .‬ר' יואל עצמו היה‬
‫תלמיד חכם ‪ ,‬תלמיד ה "זית רענן "‪ .‬הוא דחה הצעות לכהן כרב ברוסיה ‪ ,‬כי רצה לפעול למען ישוב א "י‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1863‬הוא פתח בית דפוס בירושלים והוציא את העיתון "הלבנון"‪ ,‬בו הטיף ליישב את הארץ על ידי הישוב‬
‫הישן‪ ,‬כאשר מופיעים בעיתון ז ה מאמריהם של רבני ירושלים ‪ ,‬רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר והרב קאלישר ‪ ,‬הקוראים‬
‫ליישוב הארץ ‪ .‬יחד עם עוד ששה חברים הקים את שכונת "נחלת שבעה " מחוץ לירושלים ‪ .‬על קבוצה זו נמנו‬
‫"י ר יבלין מייסד ה "ועד הכללי "‪-‬מסגרת גג לכל הכוללים האשכנזים‬ ‫גם בנו של רבה של ירושלים וכן ר‬
‫ובמסירות נפש הוא פעל להקמת עוד שכונות מחוץ לירושלים ‪.‬‬
‫רבי עקיבא י ‪ .‬שלזינגר צירף אליו גם את רבי יוסף ריבלין ‪ ,‬נכד רבי הלל משקלוב ‪ ,‬תלמיד הגר"א‪ .‬הוא המריץ‬
‫והפעיל את הרב י ‪ .‬מ‪ .‬סלומון‪ ,‬אשר הקים בשנת ‪ 1874‬את "חברת ייש וב ארץ ישראל "‪ ,‬יחד עם רבי מאיר‬
‫אוירבך‪ ,‬אשר בידו הפקיד חצי ממחיר המניות מהכסף שאסף בחו "ל‪ .‬הם ניסו בתחילה לרכוש אדמות סמוך‬
‫ליריחו‪ ,‬אך הנסיון לא צלח ‪ .‬לבסוף החליט רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר להקים על אדמות מלבס את הישוב‪ ,‬אשר קרא‬
‫לו בשם "פתח תקוה"‪ ,‬על שם הפסוק בהושע‪ ,‬המתאר את הפיכתו של "עמק עכור לפתח תקוה"‪.‬‬
‫הביוגרף של רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר מציין‪ ,‬כי אולי הוא מתכוון למה שמופיע בתרגום הירושלמי פט‪ .‬על בראשית‬
‫(לה ‪,‬כא)‪„ -‬אתרא דמתמן עתיד דאיתגלי מלכא משיחא בסוף יומיא “‪ ,‬אך שם מד ובר על מקום בשם "מגדל‬
‫עדר"‪.‬‬
‫יש לציין ‪ ,‬כי רבי עקיבא יוסף שלזינגר ניסה לפני כן ‪ ,‬בתמיכת רבנים (רבי אליהו מני רבה של חברון ‪ ,‬רבי‬
‫שמואל סלנט רבה של ירושלים ור "מ אוירבך ) לרכוש את אדמות סאנאבארה ליד חברון ‪ ,‬אך נסיון זה גם‬
‫סוכל‪ .‬רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר גם רכש ב "פתח תקוה " חלקת אדמה לעצמו ולחותנו ‪ ,‬אשר היה מראשי הלוחמים‬
‫ב"רפורמים" וב"משכילים" ובניצני הציוניזם השבתאי מודרני ‪ .‬רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר גזר תענית ציבור אחר‬
‫הטלת הגורלות לחלוקת הנחלות בפתח תקוה ‪ ,‬ובבוקרו של יום העליה לקרקע התפללו כמו ב יום הושענא‬
‫רבה ולאחריה אמרו את כל ספר תהלים‪.‬‬
‫רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר‪ ,‬על אף גאונותו האדירה ‪ ,‬ברח כל ימיו מהצעות מכובדות לרבנות שהוצעו לו ושנים רבות‬
‫ולא לטמא אותה ‪ ,‬כפי שנהג א ‪ .‬בן יהודה‬ ‫לפני אליעזר בן יהודה הטיף לשימוש בלשון הקודש בטהרתה‬
‫והשבתאים המודרניים מהאקדמיה ללשון וכן ללמד את הבנים והבנות את השפה בטהרתה‪.‬‬
‫הוא הניח אז ‪ ,‬כי החברה ו ‪/‬או הישות האוטונומית שתקום תהיה כולה על טהרת הקודש וגדולי הדור ינחו את‬
‫העם כיצד לדבר ובאילו מילים ‪ .‬לו רק היה מדמיין‪ ,‬כי על ארץ הקודש ישתלטו השבתאים המודרנים ויהפכו‬
‫את לשון הקודש למכשיר מלחמתי כדי לעקור את היהדות מהעם ‪ ,‬בודאי שלא היה מעלה בדעתו להטיף לכך‬
‫ובודאי גם היה מפסיק את כל פעילותו בנושא עליית יחידים והתיישבותם ברחבי הארץ ויצירת אוטונומיה‬
‫עבור מספר מצומצם של יהודים ‪ ,‬פעילות אשר תשחק לידיהם של השבתאים המודרנים‪-‬אויבי העם היהודי‬
‫ומחריביו‪ .‬אמנם‪ ,‬את ה "עלייה בחומה " של קיבוץ הגל ויות‪ ,‬פעולה זו ייעד רבי עקיבא יוסף שלזינגר רק‬
‫למשיח‪ ,‬כפי שכתב בחיבורו "שמרו משפט "‪ .‬מניעיו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר הונעו מהצורך להילחם‬
‫בשבתאים הרפורמים ‪ ,‬אשר רצו לחסל את העם היהודי באמצעות א‪ .‬עקירת ארץ ישראל מהוויתו של העם‬
‫היהודי ולשם כך מחקו גם את ירושלים וארץ ישראל מסידוריהם ‪ .‬ב‪ .‬עקירת לשון הקודש מעולמו של העם‬
‫"לב העברי "‪ .‬אמנם‪ ,‬כיוון‬ ‫היהודי ובכללה מכל ספר יהודי ‪ .‬על נושאים אלו הוא כתב רבות בספרו‬
‫שהשבתאים המודרניים נוכחו שטרפם‪ -‬העם היהודי הולך להישמט מידיהם ‪ ,‬כתוצאה מספריו ופעולותיו של‬
‫רבי עקיבא יוסף שלזינגר ו שאר גדולי ישראל ‪ ,‬הם החליטו להשתמש ביסודות אלו עצמם כנשק לשם עקירת‬

‫פט‪ .‬וכן במיכה (ד‪,‬ח)‪.‬‬

 ‫רסב‬
‫העם היהודי משורשו ‪ .‬הם לקחו את שני היסודות האלו ‪ ,‬היינו‪ ,‬ארץ ושפה ויצרו באמצעותם מלכודת מוות‬
‫לעם היהודי ‪ .‬הם יצרו "תורה"‪ ,‬שמשמעה היה שימור של מעטפת מושגים ‪ ,‬הריקים מכל תוכן יהודי ובראשם‬
‫המושגים של "ציון" ו"שפה עברית " וכפירה בכל התורה כולה ‪ .‬ממנסחיה הראשיים של תפיסה כפרנית זו‬
‫היה "אחד העם "‪ ,‬אשר כפי שראינו לעיל ‪ ,‬הגדיר את עצמו ואת הרצל כשבתאים ‪ .‬תפיסה זו הוא כינה בשם‬
‫"מרכז רוחני "‪ ,‬אשר י ‪ .‬ריינס הצפינה בשם תנועתו‪" -‬המזרחי"‪ .‬כידוע‪ ,‬מעשה שטן הצליח ‪ ,‬כאשר הצ יונים‬
‫והגייס החמישי שלהם‪ -‬הציוניזם הדתי ‪ ,‬הצליחו באמצעות טשטוש מושגי זה להשתלט על ארץ ישראל ועל‬
‫חלק גדול של היהודים מקיימי המצוות ‪ .‬לנוכח המאבק מבית נגד פעולותיו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר ‪,‬‬
‫כאמור להלן ‪ ,‬רפו ידיו וכן כתוצאה מהשתלטות הציוניזם על הארץ והוא הבין ‪ ,‬כי אחרי השתלטות זו יש‬
‫ללחום מלחמת חורמה בדיוק בכיוון ההפוך‪ -‬נגד "השפה העברית " ונגד "קיבוץ הגלויות " והקמת מדינה‬
‫יהודית‪ .‬הוא הבין שזו מלחמת מצוה ‪ ,‬כדברי מרן הרב מבריסק ‪ ,‬ואכן עד היום רבים מצאצאיו נמנים על‬
‫"העדה החרדית" בירושלים ו"נטורי קרתא"‪.‬‬
‫רבי ע‪ .‬י‪ .‬שלזינגר גייס גם את ר' זרח ברנט להקמת הישוב בפתח תקו ה‪ ,‬אשר החל גם הוא להתמסר לישוב‬
‫הארץ „ומנהגו היה לכלות את כספו בישוב הארץ ‪ ,‬לחזור לאנגליה על מנת שוב להרוויח כסף ושוב לחזור‬
‫לארץ‪ .‬כך קרה שעלה לארץ חמש עשרה פעמים “צ‪ ..‬צעיר המשתתפים בקניית אדמות פ "ת היה יהושע‬
‫שטמפפר (‪)26‬תפג‪ ,.‬אך צעיר העולים לקרקע היה יהודה ראב (‪ ,)20‬הכותבצא‪„-.‬בתור חקלאי מנוסה מנעוריו ‪,‬‬
‫נפל הגורל עלי לנעוץ א ת המחרשה ולמתוח את התלם הראשון ‪ .‬מתחתי כמה תלמים לשם הכנת המענית‬
‫ואחר כך התחילו הכיבודים ‪.“...‬‬
‫צב‪.‬‬
‫רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר כותב בספרו ‪„ -‬ואני קניתי נחלה ‪ ,‬כדי לפ רנס משפחתינו מיגיע כפינו ‪...‬ויום טוב היה לי‬
‫כאשר זכיתי להעלות עשרה גמלים הראשונים מעשר ראשון ומעשר שני לירושלים ולחלקם לכהנים ללויים‬
‫ולעניים“‪ .‬נראה‪ ,‬כי כוונתו ב "כהנים ולויים " היא לכאלו שהם מיוחסים ‪ ,‬או בכל מקרה עניים שהיו שם לרוב‪.‬‬
‫הגאון רבי דוד בהר "ן מציין צג‪ - .‬כי „המעשר הזה הובא לירושלים ‪...‬לעניים אשר באו בהמון חוגג “‪ .‬מעשר שני‬
‫יש לתת לעניים ‪ ,‬כדי לשמחם ‪ ,‬כמבואר בדברי הרמב "ןצד‪ ..‬רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר (‪ )1837-1922‬תכנן להקים‬
‫ארגון כלל עולמי ‪ ,‬אשר נציגיו יוציאו לפועל את התיישבות בכל רחבי הארץ על ידי יהודים חרדים ‪ ,‬וכאמור‪,‬‬
‫קיבל על כך הסכמה „מגדולי ומנהיגי רבני ישראל בתפוצות הגולה ‪ ,‬כחמישים מכתבים מגדולי אונגרין‬
‫ובראשם גאוני וצדיקי הדור “תפה‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ל')‪.‬‬
‫‪ ,19‬דומה‪,‬‬ ‫פעילות רבת מעוף שכזו וליכוד של כל גדולי ישראל וגאוני העם בתפוצות במחצית המאה ה‪-‬‬
‫שאין מי שמתקרב אליה ברמת היקף שכזו‪ .‬גיוס המשאבים הכספיים מ כל תפוצות הגולה למען ההתיישבות‬
‫בארץ‪ ,‬עורר את פחדם של כמה מגדולי ירושלים וביניהם הגרי "ח זוננפלד ‪ ,‬אשר פרסם כרוז נגד פעולותיו ‪.‬‬
‫הוא חשש ‪ ,‬כי פעילות זו תפגע בקרנות כספי החלוקה לכוללים בירושלים ‪ .‬פעילות זו ריפתה את ידיו של רבי‬
‫ע‪ .‬י‪ .‬שלזינגר‪ .‬הוא הפסיק לפעול בענין זה ‪ .‬שנים לאחר מכן הודה הגרי "ח זוננפלד בטעותו צה‪ .‬ואף נקשרו‬
‫ביניהם קשרי חיתון (שם‪ ,‬עמ' ס)‪ ,‬אך זה כבר היה מאוחר מדי ‪ ,‬הוא הודה‪„-‬לא הבנו אותו“‪.‬‬
‫לו היה ממשיך רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר בתנופת העשייה שלו ‪ ,‬כל התנאים בארץ היו משתנים לחלוטין ‪ .‬והשבתאי ם‬
‫המודרניים מהציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬לא היו מצליחים להשתלט על האר ץ‪ .‬פעילות זו היתה הרבה לפני‬
‫שהרצל חלם על יצירת מדינה שבתאית בארגנטינה או באוגנדה‪ .‬כאשר פגש רבי ע‪ .‬י‪ .‬שלזינגר את הרצל‬
‫בירושלים‪ ,‬אמר לו כי הוא שרלטן ואינו מתעסק בדברים מעשיים לשם קידום ההתיישב ות בארץ‪.‬‬
‫אפילו בן גוריון הודה צו‪ .‬כי‪„-‬מסד המדינה הונח לא בהכרזה אלא במפעל התיישבותם של שלושה דורות‬
‫חלוצים מייסוד פתח תקוה ואילך “‪ ,‬אף שלמעשה מפעל התיישבותי זה הוחל לפני כן בעליה הראשונה של‬
‫תלמידי הגר "א והבעש "ט‪ .‬אם כן ‪ ,‬מי שהניף את דגל הלאום מבחינה הגותית ‪ ,‬ציבורית ומעשית ‪ ,‬לא היה‬
‫הרצל‪ ,‬כפי ששיקר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא הגאון האדיר רבי ע‪ .‬י‪ .‬שלזינגר‪ .‬זהו פשע בל ימחה של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫בנו וממשיכיו בציוניזם הדתי ‪ ,‬על העלמת ההיסטוריה ושכתובה ‪ ,‬כאשר הם נגררים ככלב אחרי אדוניו ‪ ,‬אחר‬

‫צ‪" .‬בשבע"‪ ,‬כ"ו בשבט תשס"ו‪.‬‬

‫צא‪" .‬התלם הראשון"‪ ,‬יהודה בן עזר‪.‬‬
‫צב‪" .‬ברית עולם אחרון"‪.‬‬
‫צג‪" .‬תורת יחיאל"‪ ,‬עמ' ל"ה‪.‬‬
‫במס מעשר שני בסוף פרק ה'‪.‬‬
‫'‬ ‫צד‪" .‬ספר המצוות"‪ ,‬שורש י"ב‪ .‬וכן נראה‪ ,‬כי זו דעת הגר"א ב"שנות אליהו"‪,‬‬
‫צה‪" .‬תורת יחיאל"‪ ,‬עמ' ס"ג‪.‬‬
‫צו‪" .‬ידיעות אחרונות"‪.28.12.03 ,‬‬
 ‫רסג‬
‫תרבות‪-‬האם המתבוללת שלהם בהעלמת העובדה ‪ ,‬כי מייס ד ההתיישבות ב מושבות הא רץ היה רבי ע ‪ .‬י‪.‬‬
‫שלזינגר‪ ,‬אשר דירבן את יהודי הגולה לעלות לארץ ואת בני ירושלים לצאת ולהתיישב מחוץ לחומות ואשר‬
‫על שמו נקרא היישוב "בני עי "ש" ליד גדרה ‪ .‬המחקר ההיסטוריוגרפי באקדמיה מתייחס אליו כעצם אשר לא‬
‫ניתן להקיאה ולא לבולעה ‪ .‬ניתוח איש יותו ופועלו הועלה בבטאון האקדמיה "קתדרה" בשלושה פרסומים ‪.‬‬
‫הקיצוני שבכולם היה פרופ ' שלמוןצז‪ ..‬הוא מנסה לבצע ל רבי עקיבא יוסף שלזינגר רצח אופי על פי מיטב‬
‫הסגנון הבריוני של תנועות השמאל והמסורת האקדמית‪ ,‬קרי‪ :‬השמצות‪ ,‬שקרים וסילופים תוך ג יבוי של ציוני‬
‫מקורות‪ ,‬כאשר כל מי שפונה למקורות אלו מגלה את הה פך הגמור ‪ ,‬אלא שפרופ ' שלמון יודע כי "בתוך עמי‬
‫אני יושב " ואת מאמרו יקראו רק שבתאים באקדמיה ‪ ,‬אשר מבחינתם לא מעניין כלל מהי האמת ‪ ,‬כאשר‬
‫של השמדתו‬ ‫מדובר על נושא השייך ליהדות השורשית ‪ ,‬העיקר שיספק להם את הסחורה המבוקשת‬
‫הרוחנית של העם היהודי ‪ .‬במאמרו נצפים לפחות חמש עשרה שקרים וסילופים עם "גיבוי" של מקורות ‪,‬‬
‫ונביא רק דוגמה אחת מהן כדי לסבר את האוזן ‪ .‬הוא תוקף שם אותו בכך ‪ ,‬כי הוא תבע לעצמו סמכות של‬
‫נביא ומשיח (דבר שביצע הרצל לגבי עצמו ‪ ,‬ובעקבותיו ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בנו וה "נזיר" כפי שראינו לעי ל‪ ,).‬אך‬
‫מהמקור אשר הוא מפנה כ "הוכחה"‪ ,‬מוכח להפך צח‪ ..‬כאשר באו לארץ גדולי ישראל ‪ ,‬פנה אחד מהם‪ -‬רבי‬
‫יהושע מקוטנא לחתן הרב שלזינגר ואמר לו‪„-‬כי רבי עקיבא יוסף הוא תלמיד חכם שאמרו חז"ל שאפילו‬
‫שיחת חולין שלו צריכה תלמוד ‪ ,‬שיחת חולין שלו עמוק עמוק ועצה עמוקה בדרכי התו רה וכן אמר בפומבי‬
‫שהחולקים עליו מעכבים את הגאולה “‪ .‬חשש רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר‪ ,‬כי אולי רואים בו אחד ‪ ,‬המשייך עצמו‬
‫לתהליך משיחי כלשהו והגיב‪„ -‬לא אבין ‪ ,‬כוונתי זולת על גאולת הארץ לפדותה ולרצותה בס "ד“‪ .‬לכך גם‬
‫התכוונו מהר "א גוטמאכר ועוד ‪ ,‬כאשר התבטאו כי זו תחילת הגאולה‪ -‬גאולת הארץ ולא גאולה משיחית‬
‫שבתאית של העם היהודי ‪ .‬שלמון מ וסיףתצ‪( .‬עמ' ‪„-)110‬דומני שהוא פיתח את הציפיה המשיחית לאחר‬
‫שנדחה על ידי היישוב הישן בארץ “‪ .‬טיעון זה שקרי בכל קטע שלו ‪ ,‬כי ראינו ש הוא מסתייג מכל קשר לענין‬
‫זה ולה פך‪ ,‬לאחר שגילה התנגדות כלשהי בישוב הישן ושאין כולם עומדים מאחוריו ‪ ,‬על אף שכל גדולי‬
‫ישראל שבתפוצות תמכו בו ‪ ,‬הפסיק את פעילותו ‪ .‬בטיעונו זה ‪ ,‬גם הסיפא היא שקרית ‪ ,‬כי גם בזמן המחלוקת‬
‫הוא לא היה דחוי וכאשר אירגן פעם הספד צט‪ ,.‬נהרו כל בני הישוב הישן בירושלים להקשיב לו והוא סחף את‬
‫כולם בבכיו ותוכחתו ‪ .‬כאמור ‪ ,‬מתנגדיו הספורים השלימו עמו ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬והודו בצדקת דרכו ‪ .‬שכתוב‬
‫ההסטוריה אפילו לגבי עובדות פשוטות ‪ ,‬אפילו תוך מאה השנים האחרונות ‪ ,‬נפוץ לא רק באקדמיה ‪ .‬בזמנו‬
‫„הסבירתפט‪ .‬ראש עיריית ראשון לציון מאיר ניצן ‪ ,‬בראיון רדיו ‪ ,‬כי אפילו לתאריך ‪ ,1882‬המתנוסס על כל‬
‫בקבוקי היקב המקומי מאז היווסדו ‪ ,‬אין אחיזה במציאות ‪ .‬עירו קמה ב‪ 1882 -‬כמושבת פלחה ‪ ,‬ואילו נטיעות‬
‫הכרמים באו רק כעבור כמה שנים ‪ .‬ה"תיקון" נועד להקדים את תאריך הנטיעות ‪ ,‬כדי "לקצר" את שנות‬
‫הערלה‪ ,‬שבהן הבציר אסור מן התורה “‪ .‬משום מה רבים אשר הושפעו מתעמולת הכזב של הצ יוניזם‪,‬‬
‫נוהגים לצייין את ‪ 1882‬כראשית העליה הראשונה תפט‪ ,.‬אך הקונגרס הראשון לדרישת ציון ‪ ,‬לא החל עם‬
‫הקונגרס הציוני בבזל ‪ ,‬אלא עוד בשנת ‪ 1860‬לערך על ידי רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר‪ ,‬אלא שבמקום לכנס את כל‬
‫הצירים למקום אחד‪ ,‬כיתת הוא את רגליו וקיבל מאתיים וחמישים תצהירים וה סכמות מכל גדולי ישראל רבני‬
‫הקהילות ומנהיגיהן בתפוצות לרעיונותיו ‪.‬‬
‫יש לזכור ‪ ,‬כי בשנים אלו ‪ ,‬מלבד גרמניה וחלק מ אוסטרו‪-‬הונגריה‪ ,‬היוו החרדים את רוב המנין והבנין של עם‬
‫ישראל באירופה ולכן הצהרות והסכמות אלו גרמו להתלכדותם של כל אותם מליוני יהודים לפעולותיו של‬
‫‪ ,‬אשר‬ ‫רבי ע‪ .‬י‪ .‬שלזינגר‪ ,‬בעוד שהקונגרס הציוני הראשון ייצג את אותו מיעוט מתוך מיעוט המתבוללים‬
‫התאכזבו מן האמנסיפציה ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬בתוך מיעוט המתבוללים היו עדיין רבים ‪ ,‬אשר לא הסכימו עם הרעיון‬
‫השבתאי החדש ודבקו עדיין ברעיונות השבתאיים הישנים ‪ .‬לכן‪ ,‬בתחילה ניסו ראשי הציו ניזם להשתלט‬
‫‪ .‬י‪ .‬שלזינגר‪ ,‬על ידי דרכי רמיה וקונספירציה ‪,‬‬ ‫ולנגוס באותו רוב חרדי אשר אותו התחיל לארגן רבי ע‬
‫האופייניים לתנועה השבתאית הבינלאומית באירופה ‪ .‬לכן‪ ,‬פעולותיו של הרצל לא היו הרמת דגל התחיה‬
‫הלאומית‪ ,‬כפי ששיקר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא הרמת הדגל של חלק קטן מן ה מתבוללים לשם פתרון חדש כיצד‬
‫לבולל את העם היהודי‪.‬‬
‫מסיבה זו ‪ ,‬עניינו של הרצל בתחילה כלל לא היה בארץ ישראל אלא באוגנדה ‪ ,‬כי שם יצליחו ‪ ,‬לדידו‪ ,‬להמית‬
‫בקלות יתר‪ ,‬את העם היהודי על ידי ריסוקו הרוחני‪ -‬יהודי‪ .‬משום כך‪ ,‬מטרתו של הרצל לא היתה להחיות את‬

‫צז‪" .‬קתדרא"‪ ,‬תשרי תשנ"ה צ"ד‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬

‫צח‪" .‬תורת יחיאל"‪ ,‬עמ' מ"ג‪.‬‬
‫צט‪" .‬בין ירושלים והגולה "‪ ,‬עמ' ‪ ,88‬מנחם גץ‪ ,‬ירושלים תש"מ‪.‬‬
 ‫רסד‬
‫ק‪.‬‬
‫העם היהודי ‪ ,‬כפי ששי קר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא להמית אותו ‪ .‬יש מן הענין להתבונן בדבריו של ה "פני יהושע "‬
‫כדי להבין ‪ ,‬מהו היסוד המכונן ‪ ,‬אשר הניע והמריץ לכתוב ולפעול לטובת ישובו של העם היהודי בא "י‪ ,‬כפי‬
‫אשר הופיע בכתב ‪ ,‬בעל פה ובמע ש אצל אותם רבים מ גדולי ישראל וגדולי התורה‪ -‬רבי א ‪ .‬גוטמאכר‪ ,‬רבי‬
‫יוסף בער סולובייצ 'יק‪ ,‬הרב מוהליבר ‪ ,‬הרב קאלישר ‪ ,‬המהרי"ל דיסקין ורבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר‪ .‬ה"פני יהושע "‬
‫כתב‪„-‬דבאמת כוונת הקב "ה היה שיגאלו כולם על ידי המלך המשיח כשיהיה הגאולה והך גאולה דכורש לא‬
‫היה גאולה כלל‪ ,‬כי אם אותן שעלו ברשיון ועדיין היו כפופים גם כן ומתו ך כך יש לי ללמד זכות על אותן שלא‬
‫עלו עם עזרא ‪ ,‬שעדיין לא הגיע הזמן“‪ .‬אם כן‪ ,‬במס' כתובות‪ ,‬שהיא עיקרה של סוגיית ג ' השבועות‪ ,‬כאשר‬
‫עם ישראל עולה לארץ ישראל על ידי רשיון האומות ‪ ,‬אין כלל לקשור זאת לתהליך גאולה כלשהו ‪ ,‬אפילו על‬
‫ידי אימפרטור ככורש וכל שכן על ידי רשי ון רופף וקואליציוני של מוסד כ "חבר הלאומים " בסן רמו ‪ ,‬אשר היו‬
‫מאוגדים בו רק מיעוט עמי תבל וגם זה תלוי ומותנה ברצון רגעי ‪ ,‬כאשר כל רגע אותו מוסד יכול לשנותו ‪ ,‬וגם‬
‫הממסד הבריטי חזר בו תוך מספר שנים מהצהרת בלפור ‪ ,‬כאשר בראש ממסד זה עמדה מפלגה מסויימת ‪,‬‬
‫הראנו כבר לע יל שהמדינות ב "חבר הלאומים " חזרו בהם עוד באותה שנת ההכרזה בשנת תר "פ‪ ,‬מהצורך‬
‫להקים בית לאומי באמצעות גלי אנטישמיות אדירים באותם מדינות ועריכת פוגרומים ביהודים על ידי‬
‫הערבים כאן בארץ ‪ ,‬וכן הדבר לגבי החלטת האו "ם ב‪ 29 -‬בנובמבר‪ ,‬אשר התקבלה על ידי רוב זעום ‪ ,‬כאשר‬
‫לא כל עמי האזור האסיאתי והמוסלמי היו מיוצגים ושם בכל רגע נתון יכולים לשנות זאת ‪ ,‬כפי שאכן קרה‬
‫וקורה תמיד ‪ ,‬כאשר מועלות הצעות התוקפות את המדינה הציונית וארה "ב תמיד מטילה ווטו‪ .‬כיום‪ ,‬כאשר‬
‫מופגנת שנאה כה אדירה של כל עמי ערב בגיבוי עמים באירופה נגד היהודים ‪ ,‬ודאי שבטל הצורך אף לדון ‪,‬‬
‫אם כמעט לפני מאה שנה בטלו ג ' השבועות‪ .‬לכן לא ניתן לעשות פעולה כלשהי נגד ג ' השבועות המוסכמות‬
‫על כולם ‪ .‬גם לשיטת רבי זירא ‪ ,‬אשר בזמנו בודאי אין חולק שהשבועות היו בתוקף ‪ ,‬הרי הוא עלה כעליית‬
‫יחיד ולא באופן של "לעלות בחומה "‪ .‬יש גם לציין ‪ ,‬שלשיטה זו‪ ,‬העליה לארץ ישראל מותנית בנקיות רוחנית‬
‫גמורה‪„-‬הרואה שעורים בחלום ‪ ,‬סרו עוונותיו ‪...‬אמר רבי זירא אנא לא סלקי מבבל לא "י עד דחזאי שערי‬
‫קא ‪.‬‬
‫בחלמא (=אמר רבי זירא אני לא עליתי לארץ ישראל ‪ ,‬עד שראיתי שעורים בחלום )“‬
‫ה"פני יהושע" מוסיף שם בד"ה אמר ר"א כל הדר בא"י שרוי בלא עוון‪„ -‬דהיינו דוקא במי שדר בה לשם מצות‬
‫ישוב א "י‪ ,‬שהיא מקום קדושה ‪ ,‬וכדי שתגין עליו זכות א "י שלא יבוא לידי חטא ‪ ,‬ואז אם לפעמים חטא בא‬
‫לידו‪...‬דלאחר שחטא ומצא את עצמו עומד במקום קדוש ‪ ,‬ודאי תוהה על הראשונות ושב ורפא לו “‪ .‬אם כן ‪,‬‬
‫לגבי יכולת ההתאמה ‪ ,‬לרום קדושתה של ארץ ישראל ‪ ,‬נראה כי בזמן הזה גם בין שומרי מצוות ישנם מעטים‬
‫הנמצאים בדרגה זו ‪ ,‬אך רובם המוחלט ‪ ,‬אינם נמצאים בדרגה כזו ‪ ,‬אשר הם חוטאים רק בשגגה ורק לעיתים‬
‫רחוקות וגם אז מיד יחזרו בתשובה ‪ ,‬לכן הם אינם מקיימים כלל את מצוות ישיבת ארץ ישראל ‪ .‬הוא מוסיף‬
‫וכותב ש ם‪„-‬מה שאין כן מי שדר שם דרך מקרה או מפני שהוא מקום מולדתו או מפני שבח פירותיה וכיוצא‬
‫לא דברה תורה במתים ‪,‬‬ ‫בו‪ ,‬ומכל שכן מי שהוא מבעט בה ומזלזל בקדושת הארץ לילך אחר יצרו הרע‬
‫אדרבה‪ ,‬עליו נאמר "ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה " ומפני כך מצינו כשגברו עוו נות‬
‫אבותינו גלינו מארצינו ‪ .“...‬יוצא איפוא ‪ ,‬כי כדי לצאת ידי חובת מצ ות ישוב א "י ולהצליח לקיימה ‪ ,‬לא מספיק‬
‫לשם כך עצם ההתגוררות בא "י‪ ,‬אלא צריך להיות בדרגה של תלמיד חכם מזמן חז "ל‪ ,‬עליו נאמר קב‪„ - .‬אם‬
‫ראית ת "ח שעבר עבירה בלילה ‪ ,‬אל תהרהר אחריו ביום ‪...‬ודאי עשה תשובה “‪ ,‬אך ודאי שאין מדובר ברשע‬
‫או קבוצת רשעים ‪ ,‬עליהם נאמר קג‪„ - .‬אם ראית כת של רשעים ‪ ,‬רחק מהם ומכיוצא בהם “‪ .‬מי הם "כיוצא‬
‫בהם"‪ ,‬ולא הם עצמם‪ -‬אלו המחוברים אליהם‪ -‬הציוניזם הדתי ובראשם ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הטיף להלחם‬
‫בדברי חז "ל ו להתחבר לא רק אליהם אלא אף לכופרים והלוחמים נגד מערכות ישראל ומהרסיה ‪ ,‬אשר הם‬
‫וכמותם גורמים‪ ,‬כדברי ה"פני יהושע" לסכנה קיומית והשמדה המונית של העם היהודי כאן בארץ ‪.‬‬
‫רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר לחם כל חייו נגד הרפורמים וה "משכילים" הפרוטסטנטים‪ ,‬ואף הוציא מספר ספרים ‪ ,‬אשר‬
‫יצרו תהודה חיובית אדירה אז באירופה וכן לחם ו עמד על כך ‪ ,‬כי פתח תקוה תהיה מושתתת מראש על‬
‫יסודות ותקנות בהנחיותיו של אחד מגדולי העולם שהיו אז‪ -‬המהרי"ל דיסקין ‪ .‬לכן‪ ,‬השבתאים מהציוניזם‬
‫והציוניזם הדתי מעלימים את העובדה ‪ ,‬כי הוא היה הראשון שהצליח לאגד את כל גדולי הדור והתורה בכל‬
‫תפוצות הגולה למען עליה לארץ יש ראל‪ ,‬ודאג להזרמת כספים אליה והתחלת ההתיישבות בה ללא כל‬
‫עזרה של הנדיב רוטשילד ‪ ,‬אשר גם כאשר היא הוצעה מאוחר יותר בשנת תרמ "ב וזרח ברנט ניסה לגרום‬
‫לקבלתה‪ ,‬התנגדו לכך תושבי פ "ת‪„-‬מתוך חשש שפקידי הברון יצרו סחף לכיוון החילוניות‪ -‬כפי שקרה‬
‫במושבות אחרות“תפג‪..‬‬

‫ק‪ .‬עמ"ס כתובות (קיא‪ ,).‬ד"ה גמרא‪.‬‬

‫קא‪ .‬ברכות (נז‪.).‬‬
‫קב‪ .‬מס' ברכות (יט‪.):‬‬
‫קג‪ .‬קוה"ר (ג‪,‬ז)‪.‬‬
 ‫רסה‬
‫כאשר התחילו להגיע ראשוני הכופרים ופורקי העול ‪ ,‬הם ניסו בכח להיכנס לפ "ת ולהרוס אותה ‪ ,‬כאשר‬
‫בראשם עמד יוצר "דת העבודה " א‪ .‬ד‪ .‬גורדון‪ .‬ברוב חוצפתם וצביעותם ‪ ,‬הם טענו נגד מתיישבי פתח תקוה ‪,‬‬
‫כי הם מעסיקים פועלים ערבים ולא נאמנים ל "עבודה עברית"‪ ,‬בו בזמן שהם כלל לא היו יהו דים אלא עבריים‬
‫מהנוסח של לבן הארמי (דינם היה כדין עכו "ם לכל דבריהם ‪ .).‬הרב יהושע שטמפפר ‪ ,‬מהמייסדים וראש‬
‫העירייה הראשון ‪ ,‬אשר תמיד כשנכנסו ללשכתו היתה הגמרא פתוחה לפניו ‪ ,‬הוא‪„-‬השתדל שפתח תקוה‬
‫תישאר תמיד מושבה דתית ‪ ,‬שהאפיקורסות לא תחדור אליה ‪ .‬זה עוד היה חלום על ומיו שנשאר נאמן לו עד‬
‫זקנה“קד‪ ..‬בסופו של דבר‪ ,‬על ידי אלימות הם הצליחו לחדור לפתח תקוה ‪ ,‬להתיישב בה ולהורסה ולגרום‬
‫לרצח פיסי ורוחני של רבים מבניה והפכוה לישוב מתבולל ‪ .‬הרב צ ‪ .‬ה‪ .‬קלישר והרב אליהו גוטמאכר ‪ ,‬נפטרו‬
‫ב‪ ,1874 -‬עשרות שנים לפני הקונגרס הציונ י הראשון ב‪ 1897 -‬והרב אלקלעי ‪ ,‬נפטר תשע עשרה שנה לפני‬
‫‪ 1897‬וכבר לא ידע על מהות‬ ‫כן ב‪ 1878 -‬והרב מוהליבר ‪ ,‬אשר היה כבר זקן מאד וחולה אנוש ב‪-‬‬
‫התארגנות זו שלח מכתב לקונגרס כי הוא חשב שזה המשך ל "חיבת ציון "‪ ,‬רק בצורה יותר מוגדלת ‪ ,‬לכן א ין‬
‫כל קשר בינם לבין הציוניזם ‪.‬‬
‫כל כוונתם של רבנים אלו היתה‪ ,‬להקים ישוב בארץ ישראל על טהרת הקודש ‪ ,‬אשר בוניה יהיו צדיקים‬
‫וקדושי עליון ‪ ,‬כפי שמובע ים הדברים ב"פני יה ושע" לעיל‪ .‬הם סברו כי אף אם בתחילה יהיו בה מעט גויים‬
‫ומומרים‪ ,‬אך חלילה לא כופרים ‪ ,‬ניתן להגיע ולהתיישב בה ומומרים אלו ‪ ,‬אם לא יחזרו מיד בתשו בה יש‬
‫לגרום לכך שיעזבו מיד את הארץ כמו שכתב הרב מוהליבר ו‪ .‬ואף הברון רוטשילד סבר כך כז‪ .‬ורק על סמך זה‬
‫הוא מימן את ההתיישבות בארץ בתחילתה בסך כולל של רבע מיליארד פרנק‪ .‬רק הרצ "ה קאליש ר סבר‪ ,‬כי‬
‫ניתן לקלוט מספר מוגבל של רפורמים וכל מיני מתבוללים למינ יהם‪ ,‬כדי להח זירם בתשובה ולהתחיל‬
‫באתחלתא של גאולת הארץ‪ ,‬אך חלילה לא היתה לו מחשבה של "אתחלתא דגאולה" משיחית‪.‬‬
‫הוא שאל על כך את גדולי הדור ‪ .‬רבי ש ‪ .‬ר‪ .‬הירש ענה לו בשלילה מוחלטת קה‪“ . .‬קו‪ ..‬הרב מוהליבר ‪ ,‬אף‬
‫שהיה כבר חולה אנוש ‪ ,‬תוקף במכתבו לקונגרס הציוני הראשון את המתבוללים הלא ומיים (אשר הצהירו בו ‪,‬‬
‫כי לציונות אין שום עסק עם הדת ‪ ).‬ואת הציוניזם הדתי ומסיים את מכתבו– „יסוד חיבת ציון הוא לנצור את‬
‫התורה כולה כפי שהיא מורשה לנו דור דור בלי גרעון ותוספת “קז‪ ..‬דברים אלו עומדים בסתירה לעמדת‬
‫הציוניזם הדתי ‪ ,‬שהזדהה לחלוטין עם היסוד המכונן בנצר ות הפרוטס' של מושג ה "דת"‪ ,‬כמערכת מצומצמת‬
‫של קיום מצוות גמיש בהתאם לצורכי "החיים"‪" ,‬הלאום"‪" ,‬החברה"‪" ,‬המדע" והמדינה המתבוללת כאן ‪.‬‬
‫ואסר להדפיסו שנית קח‪ ..‬הוא מתייחס‬ ‫גם הנצי"ב מוולוז 'ין תק ף בחריפות את ספרו של הרב קאלישר‬
‫באריכות לספרו ופותח במילים ‪...„ -‬שאין נפשי נוחה מהספר "דרישת ציון " שהעלה הגאון ו הצדיק מוהרצ "ה‬
‫קאלישער ז "ל‪...‬ובמחילת כבודו אינן אלא דברים בטלי ם“תקא‪ ..‬וכן כתב עוד–„חלילה לנו לעשות דבר בישוב‬
‫ארץ ישראל בעבירה של סכנת נפשות ‪ ,‬והיא לא תצלח “קט‪ ..‬בכך הוא תוקף את עמדתו המרכזית של הגייס‬
‫החמישי‪ -‬הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר נוסד מלכתחילה לשם מלחמה נגדו ונגד השקפותיו ‪ ,‬כתא מחתרתי בישיבתו‬
‫בוולוז'ין‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬וכן כתב קי‪ .‬בעניין התחברות לרשעים– „להיזהר ממנו יותר ‪ ,‬דמי שיש לו דעות‬
‫משובשות מחטיא אחרים שמתרועעים עמו יותר מבעלי תאוה ‪ .“...‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בגד בדרכו של רבו‪ -‬הנצי"ב‪,‬‬
‫כידוע‪ ,‬והטיף ופעל נגד דרך זו בכל העוצמה ‪ .‬אילו היה חי הנצי "ב והיה רואה את כל מה שחולל ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫בארץ וכל מה שכתב בכתביו נגד דרכו זו של הנצי "ב‪ ,‬ודאי שהיה אז מצטרף לדעת כל גדולי הדורות והיה‬
‫מכנהו בכנויי הגנאי החריפים ביותר ‪ ,‬אלא שהנצי "ב נפטר זמן קצר לאחר ס יום לימודיו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫בוולוז'ין‪ ,‬בלא שידע מה שהוא עולל מאחורי גבו לחוסנה הרוחני של הישיבה ‪ .‬אמנם‪ ,‬בנו הגאון הגדול רבי‬
‫חיים ברלין ‪ ,‬אשר היה המשכו הישיר של הנצי "ב מוולוז 'ין וראה חלק ממעלליו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בארץ ‪ ,‬תקף‬
‫אותו בצורה חריפה וכתב לו שהוא מחרחר רי ב וגורם לחילול השם ‪ ,‬כפי שהבאנו לעיל קנט‪( .‬א'עח)‪ .‬כאשר‬
‫‪ ,‬כתב לו הרב‬ ‫התבקש הרב קאלישר על ידי רבי עזריאל הידלסהיימר לבאר לו את דעת רבני חיבת ציון‬
‫קאלישר בצורה קיצונית ‪ ,‬הרבה יותר משאר רבני חיבת ציון ‪ ,‬כי לא רק לגבי מומרים ‪ ,‬אלא אפילו לגבי מי‬

‫קד‪" .‬חולמים ולוחמים"‪ ,‬א‪ .‬יערי‪.‬‬

‫קה‪" .‬קובץ מכתבים"‪ ,‬מכתב נ'‪ ,‬הוצ' "לחושבי שמו"‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשנ"ו‪.‬‬
‫קו‪" .‬מרא דארעא ישראל"‪ ,‬ח"ב‪ ,‬ע' לג‪.‬‬
‫קז‪ .‬פרוטוקול הקונגרס הציוני ‪ ,‬הובא גם ב"דע מה שתשיב"‪ ,‬הרב ויינמן‪ ,‬הוצ' ותיקין‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ח‪.‬‬
‫קח‪" .‬אגרות הנצי"ב מוולוזין "‪ ,‬ח"א‪ ,‬איגרת ק"ז‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשס"ג‪.‬‬
‫קט‪" .‬משכנות הרועים"‪ ,‬עמ' קס"ח‪-‬ע‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪ ,‬תשד"מ‪.‬‬
‫קי‪" .‬העמק דבר"‪ ,‬פרשת תזריע (יג‪,‬מד)‪.‬‬
 ‫רסו‬
‫שמתגורר באח ת מהמושבות בארץ אשר יעבור על אחת מהמצוות ‪ ,‬יש לבצע ביחס אליו "טרנספר"– כפי‬
‫שראינו שכתב הרב מ והליבר לעיל–„לשום עינא פקיחא עם סיוע הבית דין הגדול בארץ הקודש לשמור את‬
‫השבת והמצוות התלויות בארץ כהילכתן ומי שיעבור על אלה ח"ו‪ ,‬יגורש‪“...‬קי ‪.‬‬
‫בספרו "דת וציונות " (" הספריה הציוני ת" ירושלים תש "ן‪ ,‬עמ' ‪ )14‬כותב שלמון‪„ -‬בתקופת המבשרים ‪ ,‬פטר‬
‫אותה הרב קלישר בהבטחה ‪ ,‬כי "חברת ישוב ארץ ישראל " תמנה משגיחים שלא ירשו למי שאינן שומרי‬
‫הלכה להתיישב בארץ והוא הציע את עצמו כ "משגיח" במקווה ישראל ‪ ,‬שהוקמה באותה עת ‖‪ .‬הפעם‪ ,‬שלמון‬
‫אינו טורח אפילו לציין מק ור לשקר זה ‪ ,‬בו בזמן שהרב קלישר עצמו כתב שרק יש למנות משגיח בעתיד ‪ ,‬אך‬
‫לא את עצמו ‪ ,‬כאשר יקנו אדמות למוסד זה ("שיבת ציון "‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,50‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ה)‪ ,‬כפי שהוא כתב ‪-‬‬
‫„‪...‬והתחילו לפעול שם בנין לבית‪ -‬למוד לעבודת האדמה ‪ ,‬אך לקנות גם קרקעות אין מספקת עדיין‬
‫הכנסתה‪...‬ויש שיהיה משגיח מיוחד אשר נבחר לזה ‪ ,‬שיהיה הכל לטובה ‪ ,‬לשמים ולבריות ‖‪ .‬וכי מכאן ‪ ,‬רואים‬
‫אפילו רמז שהוא הציע את עצמו ?‬
‫בנו של הרב קאלישר כתב (שם עמ' כ') בתקנות ליסוד מושבה בארץ ישראל ‪ ,‬מי שיעבור עבירה נגד התורה ‪,‬‬
‫יש מיד להכניסו לבית הכלא ‪ .‬כבר כתב הגאון מליפנא קי לגבי הגר "א גוטמא כר והרב קאלישר‪„ -‬כי לא כן‬
‫הרשעים הבאים לעקור ח "ו את המצוות התלויות בארץ ‪ ,‬אינם מיישבים ארץ הקודש רק מחריבים אותה ‪,‬‬
‫והמרכיב דעת מחריבי ארץ הקודש שבזמננו לדעת הגאונים הצדיקים האלה ‪ ,‬הוא מכניס צלם בהיכל ועתיד‬
‫לידון בדין המספר אחר מיתתו של חכם “‪.‬‬
‫כולם בצורה נחרצת שוללים את‬ ‫בסופו של דבר ‪ ,‬אחרי שהרב קאלישר שאל את כל גדולי דורו ושמע כי‬
‫רעיונותיו ‪ ,‬נהג כצדיק ומודה על האמת וגנז את כל ספריו ורעיונותיו לגבי הקמת מזבח בהר הבית וכן חזר בו‬
‫הרב קלישר מרעיונותיו לגבי קשר כלשהו בין התיישבות יהודים בארץ ישראל לבין שלב כלשהו של גאולה ‪,‬‬
‫לאחר שרבי מאיר אוירבך תקף אותו על הבעת רעיונות אלו בספרו "דרישת ציון " ["הלבנון"‪ ,‬שנה א'‪ ,‬גליונות‬
‫‪" .4-8‬דת וציונות"‪" ,‬הספריה הציונית "‪ ,‬תש"ן‪ ,‬ירושלים ‪ ,‬עמ' ‪ .]58-9‬רק הציוניזם הדתי מדפיס את ספריו נגד‬
‫רצונו ומתהדר ברעיונותיו ‪ ,‬אשר הוא עצמו חז ר מהן ‪ ,‬בו בזמן שהם מעלימים עובדה זו ‪ .‬בשם מרן הגרי "ז‬
‫מבריסק גם הובא ‪„-‬שאלתי פעם את מרן ז "ל (=הגרי"ז) הרי אומרים שהגאון ר ' אליהו חיים מייזעלס זצ "ל‬
‫קיג‪.‬‬
‫נתן יד להציונים ‪ .‬ואמר מרן ז "ל בריתחא ‪ " :‬חלילה‪ ,‬זהו לעז של הציונים (=במכתב כותב הרב מייזעלס‬
‫„הציונים אינם דורשי ם לציון ‪...‬ועל כן איש אשר יראת השם בלבבו ירחק מהם “‪ ,).‬גם הגר "ש מוהליבר לא‬
‫היה עמהם והגרצ"ה קלישר חזר בו‪ ,‬רק רב ריינס הלך עימהם והוא היה קייליקער (=מקולקל)“ קיד‪..‬‬
‫אחד הסילופים החמורים ביותר שמפיצים אנשי הציוניזם הדתי הוא‪ ,‬כי כביכול ‪ ,‬כוונתו של הגר "א ו עליית‬
‫תלמידיו לארץ‪ ,‬היתה מתוך מניעים של משיחיות ומרידה בג ' השבועות על פי התפיסה השבתאית ‪ .‬סילוף זה‬
‫שאף ראשי הציוניזם לא העלו בדעתם ‪ .‬בראשם של המסלפים מהציוניזם הדתי הקיצוני עומד ד "ר אריה‬
‫מורגנשטרן בעשרות "מחקריו"‪ .‬הוא מסלף וטוען ("אתרוג"‪ ,‬גליון ‪ ,)7.09 ,44‬שמגמת הגר "א ותלמידיו‬
‫‪ ,‬אלא פעילות‬ ‫בעלייתם לארץ היתה „לא צורך ללמוד תורה ולקרב את הגאולה על ידי צומות ותפלות‬
‫אקטיבית לקירוב הגאולה עמדו ביסוד עליות אלה ‪...‬העובדה שהוא היה לא רק דמות רוחנית ‪ ,‬אלא גם‬
‫משיחית‪...‬תלמידי הגר"א עלו לארץ לא מתוך רצון לגאולה אישית ותפישת עצמם במרכז ‪ ,‬אלא מתוך רצון‬
‫ליישב את ארץ ישראל ובכך לקרב את הגאולה ‪...‬מדובר בעליה מתוך אקטיביזם משיחי לקראת השנה‬
‫המשיחית ה 'תר (‪ ,)1840‬שלפי הגר "א יתחיל בה תהליך של קיבוץ גלוי ות‪...‬כי אין משיחיות גדולה מזו “‪.‬‬
‫במצג שווא אותו הוא מציג ‪ ,‬הוא מעליל על הגר"א ותלמידיו מספר עלילות ‪ .‬א‪ .‬הגר"א לא קבע שבשנת ‪1840‬‬
‫יתחיל קיבוץ הגלויות ‪ ,‬אלא שזהו רק זמן המסוגל לכך ‪ .‬ב‪ .‬בעברית המודרנית כוונת מושג המשיחיות הוא‬
‫ליוזמה כוללנית ‪ ,‬כפי שביצע שבתאי צבי ולאחריו תנועת הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬כלומר‪ ,‬כוונה ליישב את‬
‫כל הארץ על ידי העלאה מסיבית של יהדות ה גולה וכינון מדינה ריבונית בארץ בכח הזרוע ‪ ,‬או בקיצור ‪,‬‬
‫לעבור על כל שלושת השבועות שהשביע ה ' את כנסת ישראל ‪ .‬זו עלילה זדונית ‪ ,‬אותה מעלילים על מרנא‬
‫ורבנא הגר"א ותלמידיו ‪ .‬הוא מאשים את החוקרים החילוניים שאינם מבינים את המושג "אתערותא דלתתא "‬
‫בו בזמן שהוא עצמו גם אי נו מבין מושג זה ‪ .‬כוונת המושג היא כבכל נס ‪ ,‬שכדי שיתרחש יש לעשות‬
‫השתדלות‪ ,‬אך השתדלות מזערית ‪ ,‬כדי שיהיה על מה שיחול הנס ‪ ,‬ולכן צריך להראות התעוררות כלשהי על‬

‫קיא‪" .‬מרא דארעא ישראל"‪,‬חלק ב'‪ ,‬עמ' י"ג‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ג‪.‬‬

‫קיב‪" .‬הפלס"‪ ,‬שנה ג'‪ ,‬חוברת ג'‪.‬‬
‫קיג‪" .‬לחושבי שמו"‪ ,‬גליון נ"ט‪ ,‬אייר תשנ"ח‪.‬‬
‫קיד‪" .‬הדור והתקופה"‪ ,‬הגאון ר"א שלזינגר‪ ,‬ראש ישיבת "הרמה" בלונדון‪.‬‬
 ‫רסז‬
‫‪ ,‬יש לעשות‬ ‫ידי מי שמבקש את הנס ‪ .‬כן הדבר לגבי הנס האדיר של קיבוץ הגלויות והופעת המשיח‬
‫התעוררות כלשהי כדי שיבוא הנס ולשם כך רצה הגר "א לעלות לארץ עם מבחר תלמידיו ודוקא הם ולא עם‬
‫פוקרים ופוחזים ‪ ,‬אשר דוקא יסכלו את ביאת המשיח ‪ .‬לכך התכוון הגר "א‪ ,‬אך לא ליישב את כל ארץ ישראל‬
‫ובפרט עם משומדים וליצור מדינה ‪ ,‬כפי שנהגו אנשי משיחיות השקר ‪ ,‬אלא בעליה סמלית של מספר מסויים‬
‫של אנשים‪ ,‬אשר דוקא על ידי הטהרותם והתקדשותם בארץ ישראל ודוקא על ידי לימוד התורה שם ותפלות‬
‫וצומות‪ ,‬תהיה גם אולי התעוררות מלמעלה ‪ .‬אמנם‪ ,‬כדי שעליה סמלית זו תוכל להתקיים ‪ ,‬יש לבססה בצורה‬
‫חומרית‪ ,‬אך לא זאת המטרה ולא זאת הדרך ‪.‬‬
‫נביא שו ב את דברי תלמידו של ה גר"א‪ -‬רבי ישראל משקלוב בספרו "פאת השולחן " [ הלכות ארץ ישראל‬
‫(א‪,‬ג)]‪ ,‬הסותרים את דברי אנשי הציוניזם הדתי ‪„-‬ויש אומרים דמצות ארץ ישראל מן התורה גם בזמן הזה ‪,‬‬
‫שנאמר "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרת לעשות "‪ ,‬ישיבת א "י שקולה ככל התורה (הרמב"ן בס ' המצות‬
‫שלו‪ ,‬מצוה ד ' וכן דעת הרשב "ץ והרשב "ש) אמנם [הוא בא לתרץ לשיטתם את הקושי של ג ' השבועות‪ ,‬כגון‬
‫שלא יעלו כחומה ואם היה מצוה על כל ישראל ‪ ,‬אם כן היה חיוב שיעלו כולם ‪ .‬לכן הוא פירש שאם ישנן מניעות‬
‫הדין שונה ועי' ברשב"ש סי' ב' שהאריך בזה ("בית ישראל" ס"ק ט"ו)] אינה מצוה כלליות לכל ישראל בגלות‬
‫החל הזה ‪ ,‬אלא על כל יחיד לדור שם ואם יש דברים מונעים אותו לעלות כגון סכנות המדבריות והימים‬
‫המסוכנים או שבחו "ל יש לו נכסים ומחיה ובארץ לא ימצא ערך מחיתו או לא יהיה לו נכסים לעלות ויצטרך‬
‫לשאול מהבריות לא חייבתו תורה ‪...‬לעלות לא"י‖‪.‬‬
‫אם כן ‪ ,‬על פי בית מדרשו של הגר"א ישנו איסור ליצור קיבוץ גלויות ולעלות בקבוצות גדולות לארץ והיחיד‬
‫גם אין לו לעלות כשיש סכנה בכך ‪ .‬אם כן הסכנות שהיו בארץ מהערבים מרגע שהם זיהו מצב בו היהודו‪-‬‬
‫פרוטסטנטים רוצים לממש את היסוד הנוצרי‪ -‬מילנארי של עליה המונית ועוד כינון מדינה ומסיבה זו מאז הם‬
‫זוממים להשמיד את כל היהודים בארץ ‪ ,‬הרי שלפי הגר "א על פי תלמידו גם לשיטת הרמב "ן חל איסור חמור‬
‫גם ליחידים לעלות לארץ ואף יש לרדת ממנה ‪ .‬רבי מאיר אוירבך‪ -‬ראש רבני ירושלים ‪ ,‬כינס את בית דינו ודנו‬
‫צבי קאלישר ‪„-‬שהלב‬ ‫על כך באריכות ושלחו מכתב לגאון רבי אליהו גוטמאכר וכתבו על ספרו של רבי‬
‫מתחמץ למקרא דברי הרב קאלישר ‖‪ .‬האדמו"ר מבעלז – הגה"צ רבי יהושע רוקח ‪ ,‬כתב ("דברי שמחה "‪,‬‬
‫מכתב ה ') ‪„-‬כאשר התחיל רצה "ק (=ר' צבי הירש קלישר ) דבר זה וחביריו וגאוני אמת וצדיקי זמנינו צווחו‬
‫ככרוכיא‪.‖...‬‬
‫ראינו כבר לעיל ‪ ,‬ש"העליה בחומה "‪ ,‬היינו ה העלאה המסיבית של יהודים לארץ ישראל והקמת מדינה בה ‪,‬‬
‫לא נבעה ממניעים יהודיים ‪ ,‬אלא להפך ‪ ,‬ממקורות הטומאה של הפרוטסטנטים המילנאריים אשר כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬שהם קראו בכתובים שהעם היהודי יחזור לארץ ישראל באחרית הימים ‪ ,‬הם החלו לפעול ב‪1840 -‬‬
‫להשבת העם היהודי לארצו ‪ .‬היהודים השבתאיים והפרוטסטנטים ובראשם הרצל יישמו מטרות אלו ‪ ,‬משום‬
‫שהם אכן חשבו שארץ ישראל היא מקום המקלט הפיסי הבטוח לעם היהודי ולא משום שהם האמינו בחזון‬
‫הנביאים על אחרית הימים וכל שכן לא האמינו בתורה שבע "פ‪ ,‬כפי שהם הכריזו בתעמולתם ‪ .‬כל מטרתם‬
‫היתה לחקות את הנוצרים ו למלאות את רצונם ‪ ,‬על מנת שיקבלום כשווי זכויות ‪ ,‬כדי שיוכלו לחיות ח יי הפקר‬
‫כאוות נפשם ולהתבולל בין הגויים ‪ .‬חלק זה מהעם היהודי (מלבד חלק של תמימים ‪ ,‬אשר התפתו להאמין‬
‫לתעמולתם)‪ ,‬הם למעשה פחותים יותר מהגויים ועליהם לא נאמר "ישראל אף שחטא ישראל הוא "‪ ,‬אלא כמו‬
‫שפסק הרמב"ם בהלכות עדות (יא‪,‬י) ובעוד מקומות ‪ ,‬שמעמדם הוא פחות מהגויים ‪ .‬קבוצות אלו חיסלו‬
‫למעשה את תוכניתו של הגר "א בבחינת אתערותא דלתתא וברוב חוצפתם ובפרט הציוניזם הדתי ‪ ,‬הם עוד‬
‫טוענים שהם הולכים בעקבותיו ‪ .‬ידוע שתאריכים המסוגלים לגאולה (ה'ת"ר‪ ,‬ה'תרמ"ב‪ ,‬ה'תש"ח‪ ,‬ה' אייר‪,‬‬
‫כ"ח אייר )‪ ,‬הם תאריכים העשויים להיות חרב פיפיות ‪ ,‬היינו‪ ,‬בזמנים אלו ‪ ,‬כאשר עם ישראל אינו זוכה ואינו‬
‫חוזר בתשובה ובפרט אם הוא גם מורד בה ' ותורתו לא רק שהמשיח לא בא בזמנים אלו ‪ ,‬אלא זמנים אלו‬
‫הופכים להיות סימני דרך לשואה פיסית ורוחנית לעם ישראל ‪ ,‬כמו בתקופת מסע הצלב הראשון ובתקופתו‬
‫של חמליצקי ימ "ש‪ ,‬בה נהרגו מאות אלפי יהודים ‪ .‬זמנים אלו ‪ ,‬גם הם היו מסוגלים לגאולה וביאת המשיח ‪.‬‬
‫שנת ה 'תר היתה שנה המסוגלת לתחילת קיבוץ גלויות ולפתיחת שערי חכמת האמת וכבר אז היה נראה‬
‫שלא זכינו לכך משום פשעיהם של ה יהודו‪-‬פרוטסטנטים שהיו שבתאים מודרניים במערב אירופה ושליחיהם‬
‫במזרחה‪ .‬וכיוון שהם לא חזרו בהם מדרכיהם הנלוזות עד ימינו ‪ ,‬לכן גם הפכו התאריכים הסגוליים הנ "ל‬
‫"ש‪-‬תש"ה‬ ‫לשואה ואסון כללי לעם ישראל ‪ .‬נביא לדוגמא את אותם פשעים שגרמו לשואה הגדולה בת‬
‫ובתש"ח‪ ,‬לגבי הפשעים שביצעו ה "משכילים" והציונים‪ .‬היהודו‪-‬פרוטסטנטים ה"משכילים" התאימו את‬
‫עצמם לשלב חדש בנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כאשר קבוצות גדולות מנצרות זו החלו לראות בתנ "ך רק ספר‬
‫היסטורי‪ ,‬אך מאידך הם ממשיכים לדבוק ברצון "לזקק" את התנ "ך ולברר את כללי הדקדוק שבו ‪ .‬בשנת‬
‫ה'ת"ר החלו אותם שבתאים רפורמים בהכנו ת לועידה שיצאה לפועל בשנת ה 'תר"ד בבראנשוויג ‪ .‬בועידה זו ‪,‬‬
‫אשר היו מיוצגים בה חלק מ יהודי גרמניה ‪ ,‬הם כפרו בכל התורה כולה ‪ .‬ועידה זו גרמה למלבי "ם לכתוב את‬
‫פירושו לתנ "ך‪ ,‬בו הוא מראה שאת התנ"ך אין צורך "לזקק"‪ ,‬כי הוא בנוי בצורה מחושקת בכללים דקדוקיים ‪,‬‬
 ‫רסח‬
‫אשר רק חז "ל והתורה שבע "פ עמדו על סודם על פי הדרשות של חז "ל‪ ,‬כפי שהוא כותב בהקדמתו לספר‬
‫ויקרא‪„ -‬ויהי בשנת תר "ד ליצירה ‪...‬כי נבערו קצת רעי אשכנז ‪...‬הרועים ואוכלים צאן מרעיתם ‪...‬כל אלו חברו‬
‫אל העיר בראנשוויג אל עמק השדים ‪...‬ויתלקטו שועלים קטנים ובזנבותיהם אודים ‪...‬אם לתורה שבכ תב‪,‬‬
‫אשר דימוה העדה הרעה הזאת כאחד מסיפורי העמים הקדמונים ואת שיריה ומליצותיה ערכו (=השוו) עם‬
‫שירי האמיר (=הומרוס) והיוונים ‪ .‬אם לתורה שבעל פה ‪ ,‬אשר היתה בפיהם למשל ולשנינה ‪...‬את חכמיה בזו‬
‫‪...‬האות והמופת היא תור ת פה ‪...‬שנתנה מן‬ ‫ואמרו כי לא ידעו את פשטות הכתובים ואת דקדוק הלשון‬
‫השמים‪...‬תורה שבעל פה מוכרחים ומוטבעים בפשט הכתוב ובעומק הלשון “‪ .‬שנת ה 'ת"ר הפכה לחרב‬
‫פיפיות ובמקום תחילת קיבוץ הגלויות ‪ ,‬היתה שנה שלנוכח ההכנות לועידה זו ‪ ,‬שדוגמתה לא היתה מעולם‬
‫בכל גלותנו‪ -‬עקירת התורה והטפה להתנצרות ‪ ,‬החלו האנגלים (כפי שראינו ל עיל) להטיף לכך שיש לנצר את‬
‫היהודים ולשולחם לארץ ישראל כנוצרים או לנצרם שם ‪ .‬שנת ה 'ת"ר היתה גם השנה ‪ ,‬אשר במקום תחילת‬
‫פתיחת שערי חכמת האמת היתה שנת פתיחת הטומאה המדעית של הפיכת תאוריות ואידיאולוגיות‬
‫אפיקוריאניות לכביכול ‪ ,‬חוכמות על בסיס לוגי ‪ .‬כך גם הפכה השנה הסגולית ה 'תש"ח לשנת השתלטות‬
‫היהודו‪-‬נוצרים על ארץ ישראל והפיכתה למחנה ריכוז גדול לשימודו של העם היהודי ‪ ,‬על בסיס תובנותיה של‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית וגם תחילתה של שואה פיסית וכך גם היו הזמנים ה ' באייר וכ "ח באייר ‪ ,‬אשר הפכו‬
‫מזמנים המסוגלים לגאולה לימי חושך וחורבן ל עם היהודי והפיכת ירושלים עיר הקדש לעיר עוד יותר טמאה ‪,‬‬
‫על ידי עליית טמאים להר הבית וקיום פריצות וזימה נוראיים בראש חוצות יותר ממה שהיתה לפני כן והבאת‬
‫העם היהודי למצב של גלות איומה ‪ ,‬אשר לא היתה מאז שיצא העם היהודי לגלות הן מבחינת שואה במובן‬
‫הפיסי והן במובן ה רוחני‪.‬‬

‫סיכום דעתם של גדולי ורבני התקופה בסוף המאה ה‪19 -‬‬

‫הדורות‪ ,‬אשר פעלו למען ההתיישבות‬ ‫מכל המובאות ו הציטוטים דלעיל עולה ‪ ,‬כי כל הרבנים וגדולי‬
‫החקלאית ו ‪/‬או אוטונומית ולא מדינית ‪ ,‬בארץ ישראל ‪ ,‬התברר למפרע ל נוכח הכשלת תוכניתם על ידי‬
‫הציוניזם השבתאי ‪ ,‬כי פעלו לשם תוכנית אוטופית ‪ ,‬אשר כלל לא יצאה לפועל ‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬הם גרמו להעלאת המודעות של העם היהודי וגיבוש עמדתו באירופה ‪ ,‬כי יש לשנות עמדה וכיוון‬
‫חשיבה בעת החדשה ‪ ,‬בה נוצרו תנאים מדיניים חדשים ‪ ,‬אשר מאפשרים העלאה (לא מסיבית) שקטה של‬
‫יהודים ללא התגרות באומות וליישב ם בארץ י שראל במסגרת כפרית ואוטונומית תחת חסותה של‬
‫האימפריה ה טורקית‪ ,‬אשר היתה מוכנה למכור אדמות ושטחים נרחבים ב ארץ ישראל לכל דורש ‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫שנים מאוחר יותר ניצל הרצל התעוררות זו ‪ ,‬כדי להמית רוחנית את העם היהודי וזה החל ‪ ,‬כאשר הוא פנה‬
‫לשולטן בהצעה לקנות את כל א "י‪ .‬השולטן‪ ,‬אשר שמע את ההצעה הזו נבהל וסירב לכך ‪ ,‬ובכך חיבל הרצל‬
‫בגאולת הארץ על י די יהודים ‪ ,‬כי מאז נעשה השולטן ה טורקי חשדן יותר לגבי קניית אדמות על ידי יהודים‬
‫ועם כל זאת ניתן עדיין היה לקנות שטחים בצורה מוגבלת ‪ .‬הברון רוטשילד קנה בבת אחת עשרות אלפי‬
‫דונמים באזור בית שאן ובר וב תמימותו מסרם ל "קרן הקיימת "‪ ,‬כי סבר שהם יוש יבו שם יהודים שומרי‬
‫מצוות‪ .‬מתנה זו נתאפשרה באמצעות קונספירציה ומעשי הטעיה ש ל הציוניזם השבתאי ‪ ,‬אשר כלפי חוץ‬
‫הראה‪ ,‬כי הוא אוהד את התורה ומקיימי מצוותיה ומקבל ללא עוררין את קביעות גדולי הדור ומרותם ‪ .‬כידוע‪,‬‬
‫מאז תקופת "ההשכלה"‪ ,‬היו תנועות הרפורמים למיניהן ובראשן השבתאי משה בנימין מנדלסון וכן תנועת‬
‫הבונד תנועות מיליטנטיות ‪ ,‬אשר לא ה סתפקו בבניית תשתית רעיונית לעצמ ן‪ ,‬אלא לחמו בשצף קצף‬
‫במסגרת השבתאות הבינלאומית לרסק את היהדות והעם היהודי ‪.‬‬
‫כאשר תנועת השבתאות הבחינה ‪ ,‬כי גדולי הדורות ‪ ,‬הרבנים והישיבות מתחילים להתארגן להבאת יהודים‬
‫היהודו‪-‬‬ ‫שלהם היא להיפטר מטבעת החנק של‬ ‫אל ארץ ישראל ‪ ,‬כאשר אחת המטרות המרכזיות‬
‫פרוטסטנטיים השבתאיים ו "סופריהם"‪ ,‬בפרט לאחר שהאחרונים שלחו משלחת ובראשה ד "ר ליליינטל‬
‫לשכנע את ממשלת רוסיה לבולל את מליו ני היהודים שם על ידי הדגם השטני המוצלח אשר הם יצרו‬
‫בגרמניה‪ .‬הם התחילו לרדוף שם את היהודים על ידי הפעלת הקיסרות הצאריסטית ‪ .‬מספר גדול של יהודים‬
‫הם הצל יחו לשמד ולהעבירם לדתם האיד יאולוגית‪ ,‬אשר רווחה אז ברוסיה ‪ .‬ראשי השבתאות הבינלאומית‬
‫נבהלו‪ ,‬כי ראו שטרפם‪ -‬העם הי הודי‪ ,‬הולך להישמט מזרועותיו של התמנון המפלצתי של השבתאות‬
‫המודרנית‪ .‬לכן הם החליטו‪ ,‬כי במקום להילחם נגד העם וגדוליו באופן חזיתי ‪ ,‬יש להצטרף לארגונים שיסדו‬
‫גדולי ישראל וכך להרוס אותם מבפנים ולרדוף אחריהם לארץ ישראל ושם לחסל אותם מבחינה יהודית ‪,‬‬
‫כשם שהנחה בזמנו יעקב פרנק את השבתאים ‪ ,‬כי יש לרסק את כל הדתות מבפנים ‪ .‬הגדולים ביותר בעם‬
‫היהודי כמהרי "ל דיסקין ‪ ,‬רבי יוסף בער סולובייצ 'יק וגם רבי ע ‪ .‬י‪ .‬שלזינגר לא הולכו שולל ‪ ,‬גם ב נו וממשיכו‬
‫של מרן רבי י‪ .‬ב‪ .‬סולובייצ 'יק‪-‬רבי ח יים מבריסק ‪ ,‬לא התפתה אלא להפך‪ ,‬הוא היה ראשון מרימי דגל‬
‫ההתפכחות של האומה הישראלית ‪ ,‬כאשר הבחין במזימה השבתאית הבינלאומית ‪ ,‬אשר בראשה עמדו אז‬
 ‫רסט‬
‫פינסקר‪ ,‬לילינבלום ‪" ,‬אחד העם" ואוסישקין ברוסיה והרצל ‪ ,‬נורדאו ווולפסון במערב אירופה וד"ר ויצמן ור ' א‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק בארץ ישראל ‪ .‬הוא הזהיר והתריע על שיטות הקונ ספירציה השבתאית וני סח זאת באימרתו‬
‫המפורסמת‪„-‬הציונים אינם מבטלים את התורה וקיום מצוותיה כדי להקים מדינה ‪ ,‬אלא רוצים להקים מדינה‬
‫כדי לבטל את העם היהודי מהתורה וקיום מצוותיה “‪ .‬מי שהתפתה לתוכנית השטנית של הרמאות וההונאה‬
‫בסדר גוד ל לאומי של אותם שבתאים ובראשם "אחד העם "‪ ,‬היו גדולי ת ורה מהשורה השניה כמו הרב‬
‫קלישר‪ ,‬הרב מוהליבר ואף הנצי "ב מוולוז 'ין‪ ,‬אך גם הם התפכחו ‪ .‬ואחרי מספר קונגרסים ציוניים‪ ,‬כפי שראינו‬
‫לעיל‪ ,‬הוקמה "אגודת ישראל " על ידי גדולי ישראל ‪ ,‬כדי להילחם נגד המזימה השבתאית החדשה ‪ .‬הבעיה‬
‫אשר עמדה בפניהם בתחילה היתה‪ ,‬שהם לא הצליחו ל פצח את הקשר הקונספירטיבי המקצועי של ראשי‬
‫השבתאות‪ .‬הרב מוהליבר ייסד את "חיבת ציון"‪ .‬המתבולל ד "ר פינסקר‪ ,‬אשר ייצג מספר אגודות קטנות של‬
‫ארגוני מתבוללים‪ ,‬התחיל להתחנף לרב מוהליבר והנצי "ב מוולוז 'ין‪ ,‬וביקש להתאגד יחד עם ארגונם הגדול‬
‫והבטיח כי יקבל את מרותם בכל ע נין וענין ‪ .‬הרב מוהליבר והנצי "ב מוולוז'ין סברו כי אין לדחותו על הסף ‪,‬‬
‫בפרט שאחת האגודות שלו‪" -‬ביל"ו" ( בית יעקב לכו ונלכה )‪ ,‬הורכבה מ גימנזיסטים אשר הכריזו כי הם רוצים‬
‫לחזור בתשובה ואף ערכו כמה אסיפות של החזרה בתשובה לאחר הפוגרומים בקישינב ‪ ,‬אשר גרמו מפח‬
‫נפש ואכז בה למתבוללים ברוסיה ‪ ,‬כי ראו שהתבוללות ברוח האמנסיפציה וקבלת עול חלקי של הציווים‬
‫הנוצרים הפרוטסטנטים אינה מועילה לחיסולה של האנטישמיות ‪ ,‬אלא שיש לאמץ גם את הציוויים‬
‫המילנאריים של קיבוץ גלויות מיידי והקמת מדינה ריבונית ‪ ,‬אך בתחילה לא לקבצם בארץ ישראל ‪ .‬פינסקר‬
‫עצמו כתב ספר בשם "אוטואמנסיפציה"‪ ,‬היינו‪ ,‬הקמת ישות יהודית עצמאית ‪ ,‬אך לא בא "י‪ ,‬כפי שכתב שם‪-‬‬
‫„לא אל ארץ קדשנו עלינו לשאת נפשנו עתה ‪ ,‬כי אם ל "ארץ שלנו "‪ .‬אין אנו דורשים מאומה זולת כברת ארץ‬
‫גדולה לאחינו הדתיים ‪ ,‬ארץ אשר לנו תהיה לעולם ואדונים זרים לא יוכלו לגרשנו מ עליה“‪ .‬את הרבנים‪-‬‬
‫ראשי "חובבי ציון "‪ ,‬הוא רימה ‪ ,‬וסיפר להם ‪ ,‬כי הוא רוצה להתאגד עימם ‪ ,‬כי משאת נפשו היא ארץ הקודש ‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬גישתו היתה אף גרועה יותר משל "אחד העם "‪ ,‬שראה בא "י את המקום בו היהודים לא יתבוללו‬
‫רשמית‪ ,‬אלא בצורה עקיפה ‪ .‬גישתו של פינסקר התלכדה עם גישתו של הרצל‪ ,‬אשר גרסה מחיקה של כל‬
‫היהדות ומציאת ארץ כלשהי לפתרון הבעיות הכלכליות והקיומיות ‪.‬‬
‫אגודת ביל "ו גם שלחה ארצה קבוצה זעירה של ‪ 50‬איש ורישומן לא היה ניכר בין אלפי העולים לא "י בסוף‬
‫ה‪ .119-‬הם בקושי הצליחו להקים מושבה אחת – גדרה וגם את זה הם עשו לאור לחצו של יחיאל מיכל‬
‫פינס החרדי שאף הפך לפטרונם ‪ .‬כמעט מחציתם ברחו בחזרה לחו "ל ומספר בילויים חברו למוש בות‬
‫החרדיות הקיימות ולכל מקום שהם הגיעו הם זרעו הרס וחורבן רוחני‪„ .‬אורח מחשובי חובבי ציון ‪ ,‬איש‬
‫המעשה אשר סובב בארץ למעלה משנה ‪ ,‬אברהם שמואל הירשברג ‪ ,‬רשם בסיפרו "משפט הישוב החדש "‪,‬‬
‫משפט נרגז על האדרת עליית הבילויים‪" -‬לקחו ויגדילוה ויגזמוה ‪...‬לא נתקררה דעתם (=של ראשי הציוניזם )‬
‫עד שקבעוה לדורות בלימודי דברי ימי ישראל לנערי בתי הספר העבריים "―‪ .‬הוא תקף את "העולם"‪ ,‬עתון‬
‫ההסתדרות הציונית ואת ההיסטוריונים ש לה ששיקרו וכתבו שהמושב ות הראשונות נוסד ו על ידי אגודות‬
‫הבילויי"ם ("אומרים ישנה ארץ "‪ ,‬יצחק זיו‪-‬אב עמ' ‪ ,117 ,120-1 ,209 ,280‬ספרית מעריב ‪ .)1980‬למעשה‪,‬‬
‫אותם גימנזיסטים לא חזרו בתשובה ‪ .‬בראשון לציון ובזכרון יעקב הם השתדלו לפחות לקייים את השבת כדי‬
‫שיוכלו לעבוד ביקב ‪ ,‬כדי שלא יאסר יינם מדין "יין נסך "‪ ,‬כפי שסיפר נין הבילויי צלליכין קטו‪ ..‬כשלושה חודשים‬
‫לאחר עלייתם של מייסדי ראשון לציון על הקרקע ‪ ,‬בתשרי תרמ "ג‪ ,‬הם החלו לטפל בחינוך‪„ -‬אחד המייסדים ‪,‬‬
‫אהרן מרדכי פריימן ‪ ,‬הביא מירושלים על חשבונו מלמד חברוני והקים על שטח מאדמתו אהל של מחצלאות ‪.‬‬
‫החברוני הי ה מלמד הדרדקים ושו "ב המושבה ‪ ,‬הרב חייים טוביה רפפורט היה מלמד הכתה הגבוהה תורה‬
‫משנה וגמ רא'“ ("דברי ימי ראשון לציון "‪ ,‬עמ' ‪ ,)190‬אך כבר בתרמ "ה מונה מורה לצרפתית ‪ .‬בתחילה כעס‬
‫הברון רוטשילד על כך שהם מינו "מורה"‪ ,‬אך מאוחר יותר ‪ ,‬כאשר הפקיד שלו נקט בשם "מלמד" צרפתית‪,‬‬
‫לשם הבנת דברי הגנן ‪ ,‬הוא התרצה ומימן את קיומו (שם)‪ .‬בתרמ"ו הגיע לראשון לציון תלמידו של אליעזר‬
‫בן יהודה מירושלים‪ -‬דוד יודילביץ ‪ ,‬אשר היה מתבולל והפך תוך זמן קצר את ה "חיידר" לבית הספר היהודו‪-‬‬
‫פרוטסטנטי הראשון בעולם בו דברו עברית ‪ .‬רק שנים רבות לאחר מכן ‪ ,‬נאלצו תושבים שרצו לתת לילדיהם‬
‫חינוך יהודי ‪ ,‬להקים "תלמוד תורה " משלהם‪ .‬לכן בניהם ונכדיהם של הבילויים התבוללו כמעט לגמרי‪ ,‬בפרט‬
‫כאשר הגיעה העליה בראשית המאה העשרים ‪ ,‬כאשר בראשה עמדו שונאי ישראל מושבעים עם שנאה‬
‫ליהדות ולעם ישראל לפי מיטב המסורת האנטישמית עם תפיסה מר כסיסטית מובהקת ובראשם דוד בן‬
‫גוריון ויצחק בן צבי מ "פועלי ציון "‪ ,‬אשר בדרכם לארץ דרך ביירות ניסו לזייף תעודות בגרות כדי להתקבל‬
‫ללימודי משפטים באוניברסיטת ביירות אך נתפסו בזיופם ונזרקו משם ‪ .‬בן גוריון בתחילה ‪ ,‬לפני שעבר לחוות‬
‫סג'רה‪ ,‬עבד בסלילת כביש ראשון לציון‪ -‬בית דגן (אשר נקרא אז בית דג 'ן) וביקב בראשון לציון בעבודות אשר‬

‫קטו‪ .‬שבועון "גל גפן"‪ ,‬ראשל"צ‪.2006 ,‬‬

 ‫רע‬
‫אינן כרוכות במגע עם היין ‪ ,‬כדי לא לאסור את היין משום "יין נסך"‪ .‬פינסקר גם טען‪ ,‬שיש לארגונו קשרים עם‬
‫מדינות ועם ממשלות ‪ ,‬אשר יועילו להתפתחות התנועה ‪ .‬על כף המאזניים היה מוטל סיכון גדול‪ -‬האם להאמין‬
‫לו ולשאר הקבוצות המתבוללות ‪ ,‬כי פניהם לשלום עם העם היהודי ואולי אם יקרבו אותם הם יתקרבו יותר‬
‫ליהדות‪ ,‬או להבין כי מדובר ב מזימה שבתאית כלל יבשתית ולנתק מהם מגע ‪ .‬כידוע‪ ,‬ההחלטה היתה לקבל‬
‫אותם אבל בצורה של "כבדהו וחשדהו "‪ ,‬מתוך ההנחה שזוהי אינה ממש חבירה לרשעים ‪ ,‬כי הם רק מיעוט‬
‫בטל ולכן ניתן לשלוט על פעולותיהם והם מהווים רק גורם זניח ‪ .‬הרב מוהליבר ‪ ,‬עד סוף ימיו ‪ ,‬ובפרט כשכבר‬
‫היה זקן מאד ‪ ,‬עדיין לא החליט סופית שמדו בר בהונאה גדולה בסדר גודל לאומי ‪ ,‬אך בכל מקרה ב‪1883 -‬‬
‫נוכח בהונאה מסויימת ‪ ,‬כאשר פינסקר יחד עם לילינבלום השתלטו על ראשות ההנהגה של "חיבת ציון "‪,‬‬
‫ומאז ניתק עימם מגע ‪ .‬המהרצ"ה קלישר כבר נפטר ‪ .‬גם הנצי "ב מווולוז 'ין הכיר אז מהו פרצופו האמיתי של‬
‫פינסקר ובמכתב חריף נגד פינסקר עם גילוי תככיו ‪ ,‬פרש מראשות תנועת חיבת ציון ‪ .‬רבנים שונים באירופה‬
‫היו חלוקים ביחסם לציוניזם ‪ .‬חלק סברו ‪ ,‬כי כיוון שכל גדולי ישראל נבדלו מתנועה זו ‪ ,‬לכן יש להתייחס‬
‫לתנועה זו בבחינת "שרא ליה כרויא "‪ ,‬היינו‪ ,‬היא תגווע מאליה ‪ .‬חלק כלל לא התיייחסו לנושא וחלק קטן‬
‫אמרו ששיתוף פעולה לא יזיק ‪ .‬רק מרן הגר "ח מבריסק התריע בחריפות על מטרותיו האמיתיות של‬
‫הציוניזם השבתאי ‪ .‬לו היו כל גדולי התורה אז יוצאים בצורה נחרצת נגד תנועה זו כפי שיצאו בזמנו נגד‬
‫שפינוזה‪ ,‬אף שומר מצוות לא היה מעיז להתחבר לשבתאים אלו ואז בתור קבוצה קטנה ומתבוללת היא‬
‫היתה מתפוררת מעצמה‪ .‬כיוון שזה לא קרה ‪ ,‬לכן‪ ,‬גדולי ישראל נתקלו בתנועה שבתאית‪ -‬משיחית‪ ,‬אשר‬
‫פועלת באובססיביות ‪ ,‬להביא לארץ יהודים חרדיים על מנת לשמד אותם על ידי הקמת הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר‬
‫בראשו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬ריינס ופישמן ‪ ,‬אשר יהוו את הזרוע המבצעת של השמדה רוחנית זו ‪ .‬גדולי ישראל החלו‬
‫בפעילות הסברה נגד תנועה זו ומלכודות המוות הרוחני ‪ ,‬אשר הציוניזם והציוניזם הדת י מכינים בארץ והחלו‬
‫‪ .‬בעקבות התגרויות ראשי הציוניזם ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬ ‫בפעולות גיבוש של עליות לארץ אך בצורה מבוקרת‬
‫ופעולותיהם נגד הערבים ‪ ,‬אשר התחילו עוד בתחילת המאה ובהמשכה ‪ ,‬על ידי מטיפי הנצרות ואוהדיה ‪ ,‬כגון‬
‫פרופסור קלויזנר בפרש ת הכותל (אשר בספרו "ישו הנוצרי "‪ ,‬מתאמץ כשבתאי מודרני אדוק "להחזירו‬
‫ולהכשירו לבוא בקהל ישראל "‪ ).‬ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק [אשר שיבח את אופיו של יש "ו והדת הנוצרית רנה‪ ,]..‬הם גרמו‬
‫לרצח המוני של יהודים בפרעות והמהומות ‪ ,‬אשר כתוצאה מכך מנעו הבריטים עליית יהודים לארץ וצימצמום‬
‫למכסות באמצעות אישורים (סרטיפיקטים)‪ .‬ויצמן‪ ,‬אשר היה מעורב ביצירת מדיניות זו ‪ ,‬חסם בכל דרך‬
‫אפשרית עליה חופשית של יהודים חרדים לארץ ולכן נתן סרטיפיקטים לחלוקה ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק כדי שהוא ימנע‬
‫מחרדים לעלות לארץ ‪ ,‬אם לא יכרעו ברך לעבודת ה "בעל" השבתאי מודרני בדמותו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מכאן‬
‫נוצרה גם התכתובת העניפה ל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק על ידי העתרת שבחים עליו על ידי גדולי תורה‪ ,‬כדי שיסכים לתת‬
‫גם מעט סרטיפיקטים ליהודים חרדים ‪.‬‬
‫התנועה השבתאית קצרה את פירות ההתעוררות הראשונית של גדולי ישראל בקריאתם לעלות לארץ‬
‫וניצלוה עד תום ‪ ,‬תוך כדי פיתוח שיטות נוספות של קונספירציה ו הטעיה ובפרט כאשר חיים ויצמן הצליח‬
‫להשתלט באמצעות קשריו עם הבריטים על כל מה שייעשה בארץ ישראל והצליח מעשה שטן ‪ ,‬כאשר גייס‬
‫ד"ר חיים ויצמן את ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ולפני כן גייס הרצל את ריינס וכמה מחביריו בתחילת המאה העשרים כגייס‬
‫חמישי לשם יצירת מערכת השמדה רוחנית גדולה של העם היהודי ‪ ,‬כאשר הם מצליחים לש כנע יהודים‬
‫לעלות לארץ‪ ,‬על ידי קטיפת הפירות של הדרבון והעלאת התודעה לעליה לארץ על ידי גדולי ישראל במחצית‬
‫השניה של המאה ה‪.19 -‬‬

‫פרשת סילופי הציוניזם לגבי הקביעה מתי היתה העליה הראשונה ולגבי הדקדוק‬
‫בקיום המצוות במושבות החרדיות במאה ה‪19 -‬‬
‫הציוניזם ובעקבותיו הציוניזם הדתי גם סילפו את זמני העליות הראשונות ואת תיאור אופי העולים ‪ ,‬ייסוד‬
‫המושבות הראשונות ואופיין החרדי מטעמי קונספירציה ‪ ,‬כדי להסתיר את אופיו האלים של הציוניזם‬
‫בהשתלטות על מושבות אלו ‪.‬‬
‫להלן סדרי העליות ‪:‬‬
‫עליה ראשונה‪ 400 -1777 :‬עולים בראשותו של רבי מנחם מ ‪ .‬מויטבסק בגליל ובטבריה ‪.‬‬
‫עליה שניה‪ 150 -1780 :‬עולים מצפון אפריקה‪.‬‬
‫עליה שלישית ‪ 1808-1860 :‬עולים תלמידי הגר "א‪ ,‬כאשר עד ‪ 1813‬כבר עלו ‪ 511‬עולים מתלמידיו‬
‫ומשפחותיהם‪.‬‬
‫העולים דלעיל היוו יותר מעשירית מתושבי הארץ ‪ ,‬שמנו ‪ 6000‬איש‪.‬‬
 ‫רעא‬
‫עליה רביעית ‪-1870 :‬קבוצת עולים מהונגריה ‪ ,‬אשר חלקם ‪ ,‬יחד עם בני הישוב הישן מקימים את פתח תקוה‬
‫ב‪.1878 -‬‬
‫עליה חמישית ‪ -1881 :‬מאות עולים מתימן ‪ .‬הם גרו תחילה במערות ופחונים סביב ירושלים בראשות רבי‬
‫יחיא אלצרום ורבי יוסף מדמוני‪ -‬מוכתר ההתיישבות החקלאית בכפר השילוח ‪.‬‬
‫עליה שישית ‪ 5000 –1881-1882 :‬עולים מרוסיה ומרומניה ‪ .‬לגבי עליה שישית זו ‪ ,‬חינכו מנהיגי הציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬על פי הנחיות של אדוניהם מהציוניזם השבתאי ‪ ,‬כי היא העליה הראשונה ‪ .‬ב‪ 1878 -‬מקימה קבוצת‬
‫יהודים מהישוב הישן בהנהגת ר ' אליעזר רוקח את הישוב "גי אוני "‪ ,‬התיישבות אשר לא צלחה וב‪1882 -‬‬
‫קונים את האדמות האלו ‪ 150‬יהודים חרדים מעולי רומניה ‪ ,‬בראשותו של השוחט רבי משה שו "ב ומקימים‬
‫את הישוב ראש פינה ‪ .‬רוב אנשי המושבה רצו לקבל את חסות הברון ‪ ,‬אך השוחט סירב ולכן התפטר מניהול‬
‫כפר "משמר הירדן "‪ .‬בתקנות‬ ‫המקום והמשיך לנהל רק את בית הספר שם בשפת יידיש וסייע לניהול‬
‫הישובים נרשם‪„ :‬כל בני המושבה מחוייבים לקיים את כל המצוות התלויות בארץ ‪...‬ולהתהלך לרוח‬
‫תורתינו‪...‬כל סכסוך דברים ‪...‬על פי דין תורה‪ .“...‬המתיישבים החרדיים הם גם אלו אשר הקימ ו את הישובים‬
‫מטולה‪ ,‬יסוד המעלה‪ ,‬כפר סבא והר‪-‬טוב שנקראה לאחר מכן בית‪-‬שמש‪.‬‬
‫את ראשון לציון יסד ז‪ .‬ד‪ .‬לבונטין‪ ,‬בן לחסיד חב "ד בט "ו באב תרמ "ב על אדמות "עין קרא "‪ ,‬וקרא למקום‬
‫"ראשון לציון "‪ ,‬כפי שהוא כותב בספרו "לארץ אבותינו "‪„-‬בשיר וזמר נטינו שניים שלושה אוהלים על ההר‬
‫"בית הכנסת הגדול ") שישבנו על יו הלילה ונתחיל למדוד את‬ ‫(=אשר בראשו נבנה על ידי הברון‬
‫המקום‪...‬ואקרא שם המקום ראשון לציון “‪ .‬אביו היה זה אשר חינכו ודירבנו לקניית אדמות הארץ ויישובן ‪.‬‬
‫דודו רכש את האדמות ו ז‪ .‬ד‪ .‬לבונטין הקים שם את המושבה עם עשר משפחות ואח "כ הצטרפו עוד שש‬
‫משפחות‪ ,‬אשר כולם היו חרדים ‪ .‬לבונטין רצה לצרף גם כמה בילויי "ם‪ ,‬אך תושביה החרדים התנגדו ‪ ,‬כי על‬
‫אף הצהרת הבלויי "ם כי הם רוצים לחזור בתשובה ‪ ,‬יצא עליהם שם רע מבחינת קיום המצוות ‪ .‬תקנות ראשון‬
‫לציון דומות להפליא לתקנות ראש פינה ‪ ,‬אף לגבי סכסוכים עתידיים ‪ ,‬נקבע כי הבורר יהיה בית הדין של‬
‫ירושלים בראשותו של מרן המהרי "ל דיסקין‪ .‬יש לציין ‪ ,‬כי הבילויי "ם בראשותו של ישראל בלקינד חקקו‬
‫בתקנותיהם את כל מצוות התורה כנר לרגליהם ‪ .‬יתכן‪ ,‬כי היחס החשדני כלפיהם נוצר מהסיבה ‪ ,‬כי ראשית‬
‫התיישבותם היתה בבית הספר החקלאי של מתבוללי כי "ח‪-‬מקוה ישראל ‪ ,‬אך גם בניהם התדרדרו במהירות‬
‫והתבוללו‪ .‬לבונטין עצמו החליט פתאום לעזוב את הארץ וחזר כעבור עשרים שנה לתל אביב וניהל את סניף‬
‫בנק אנגלו‪ -‬פלשתיין ביפו והיה ממקימי בית הכנסת הגדול בת "א ובשבתות שכר חדר במלון תלפיות הסמוך‬
‫כדי שיוכל להתפלל במקום הקרוב לשם ‪.‬‬
‫בת"א יסד יהודי חרדי בשם ר ' עקיבא הכהן וייס את השכונה השלישית ‪ .‬הוא הציע בשנת ‪ 1906‬את הרעיון‬
‫של הרחבת ת"א באסיפה במועדון "ישורון" ביפו‪ ,‬בפני מאה ועשרים מתושביה ‪ .‬הוא קבע את השם הראשוני‬
‫"אחוזת בית " וערך את ההגרלה המפורסמת של המגרשים בחולות ת "א בכ ' ניסן תרס "ט ("המודיע"‪ ,‬סיון‬
‫תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.)109‬‬
‫ראשי הציוניזם מסלפים ומשכתבים גם בנקודה זו את העובדות ‪ .‬הם פרסמו ומפרסמים ‪ ,‬שכאילו מייסדי‬
‫שכונה זו הם מייסדי ת "א‪ ,‬אך מי שיסד את ת "א היה איש הישוב הישן מחרדי ירושלים ‪ ,‬רבי זרח ברנט ‪,‬‬
‫ממייסדי פתח תקוה ‪ ,‬אשר היה הראשון אשר הגה את הרעיון לבנות לא רק כפרים חקלאיים בישוב החדש‬
‫אלא גם עיר יהודית (ולא עיר "עברית") בשנת ‪ .1886‬הוא יסד במקום שכיום מצויה העיר ת "א את השכונה‬
‫החרדית "נוה שלום "‪ ,‬כפי שמצוין על שלט חוצות עד היום בשכונה זו ‪ .‬כותבי זכרונותיו של רבי זרח ברנט ‪,‬‬
‫טעו כאשר כתבו בשנת תרפ "ט בספר "זכרונות רבי זרח ברנט " ( ירושלים)‪ ,‬כי הוא יסד את הש כונה ב‪-‬‬
‫‪ .1890‬כתוצאה מהקמת שכונה זו נוסדה לאחר כשנתיים "נוה צדק "‪ ,‬אשר בין מייסדיה היו גם שומרי מצוות‬
‫כר' שמעון רוקח ‪ ,‬אך גם מתבוללים ‪ .‬בשכונה זו התרכזו במשך הזמן כמה מראשי המתבוללים מתנועת‬
‫"הפועל הצעיר "‪ ,‬אשר שנאו כל דבר יהודי ‪ ,‬כגון אלטר דרויאנוב ‪ ,‬המשקר בספרו "תל אביב " משנת ‪1936‬‬
‫וכותב שנוה צדק היתה השכונה הראשונה בת "א‪.‬‬
‫מתיישבי גדרה הושמצו בקשר לזלזול בקיום המצוות ‪ ,‬אך יחיאל מיכל פינס מירושלים כותב לפינסקר ב‪-‬‬
‫‪„– 1888‬בענין בני גדרה‪ ,‬קיבלתי מכתבים מכמה מקומות להוכיחם על עזבם דת‪ -‬קודש‪ ,‬והנני להגיד כי כמה‬
‫וכמה דברים ה גזימו והפריזו יתרה ‪...‬האמת היא ‪ ,‬כי מזלזלים המה מעט בקדושת השבת ומזלזלים הרבה‬
‫בתפילה ונט "י וכיוצא בזה “‪ .‬הוא כותב ‪ ,‬כי הוחלט על שתי תקנות חדשות ‪ :‬השכמה כל בוקר לתפילה בציבור‬
‫ולקבל את השבת בעוד יום ‪ .‬הנצי"ב מוולוז 'ין והרב מוהליבר גם שלחו אליהם את השוחט יחזקאל ליב וביץ'‪,‬‬
‫אבי אחד הבילויי "ם‪ .‬הנצי"ב מוולוז 'ין כותב עליהם‪„ -‬לא מצאתי בהם ומנהגיהם שום דבר דופי נגד חוקי‬
 ‫רעב‬
‫תורתינו הקדושה “‪ .‬מושבה בילויי "ת זו לא הסתמכה על "היתר המכירה " של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מבילויי "ם בעלי‬
‫יחס מזלזל לתורה מנע פינס להתיישב בגדרה ‪ .‬נס ציונה נוסדה על ידי ר' ראובן לרר ‪ ,‬ולפחות עד קום‬
‫המדינה היו תושביה מדקדקים בכל המצוות וכך היה במושבה רחובות וכן בישוב באר יעקב ‪ ,‬אשר נוסד על‬
‫ידי קבוצת אנשים חרדים מהקוקז ובראשם הרב הגאון רבי יעקב יצחקי בשנת ‪1906‬תקטו‪( .‬י"ז אב תשס "ט‪,‬‬
‫מוסף "שבת קדש " עמ' ‪ .)14‬יוצא אפוא ‪ ,‬כי עד לעליה של השמאל מרוסיה ‪ ,‬היו כל העליות חרדיות ו ‪/‬או‬
‫מביל"ו‪ ,‬שגם שמרו רשמית את המצוות ‪ ,‬ובני עליות אלו היו המחדשים האמיתיים של הישוב החדש‬
‫במושבות ברחבי הארץ ‪.‬‬

‫הציוניזם הדתי‬
‫ניתן לזהות שלושה שלבים עיקריים בגיבושו של הציוניזם הדתי אחרי תקופת "חובבי ציון "‪.‬‬

‫השלב הראשון‪ -‬הציוניזם הדתי בתחילת התגבשותו‪:‬‬

‫הציוניזם הדתי מתחיל להתארגן בתאים מחתרתיים ("נס ציונה " ו"נצח ישראל ") בתוך ישיבת וולוז 'ין על פי‬
‫התפיסה הנוצרית של "דת" ו"לאום" והחיוב ללמוד עברית חדשה משיחיסטית ואהדה וקריאה של ספרי‬
‫הרפורמים מהזן הישן והחדש של הציוניזם ‪ .‬כבר ב קונגרס הציוני הראשון ב‪ 1897 -‬הוכרז‪ ,‬כי אין לציונות‬
‫"מזרחי" במסגרת תנועת‬ ‫דבר עם הדת וב‪ 1902 -‬מקים הרצל באמצעות ריינס ופישמן את תנועת ה‬
‫הציוניזם‪ ,‬על ידי ברית ביניהם על בסיס של שלוש הבנות ‪:‬‬
‫‪ .1‬אין לציונות דבר עם הדת ‪.‬‬
‫‪ .2‬הציונות תתעל את כל נושא החינוך של העם היהוד י לכיוון של התבוללות וה "מזרחי" יבנה מוסדות‬
‫חינוך למי שמתעקש להישאר "דתי" ודרכו‪ ,‬על ידי חינוך לה ערצת הכפירה והוגיה ‪ ,‬יוציאו את חניכיהם‬
‫מחוץ ליהדות‪.‬‬
‫‪ .3‬לדת אין שום דבר עם כל נושא בעל אופי ציבורי ‪ ,‬ובפרט בכל העניינים הקשורים לכלל ישראל‪ ,‬כגון‬
‫חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬מדיניות‪ ,‬התיישבות וצבא וכו'‪.‬‬

‫השלב השני‪-‬גיבושו של הציוניזם הדתי אחרי המעבר של הציוניזם מרעיון‬

‫למעשה‪:‬‬
‫בועידת ה "מזרחי" בשנת ‪ 1937‬נשקלה האפשרות לצאת מההסתדרות הציונית והוחלט להשאיר את המצב‬
‫על כנו ‪ ,‬מלבד הסניף התל אביבי ‪ ,‬אשר רצה לצאת ‪ ,‬אך דעתו לא נתקבלה ‪ .‬עד אז ‪ ,‬כבר הצליחו מוסדות‬
‫ה"מזרחי" בתפקידם‪ ,‬אשר הוטל עליהם על ידי הרצל וד "ר חיים ויצמן והם הצליחו כבר לחלן את רוב‬
‫תקח‪.‬‬
‫חניכיהם‪ ,‬אשר היוו ‪ 40 %‬מהתלמידים בארץ ‪ ,‬כפי שהודה נשיא ה "מזרחי" בתל אביב ‪ ,‬כפי שנראה להלן‬
‫וכך ליצור כבר אז את הרוב החילוני בארץ ‪ .‬במוסדותיהם לפני ואחר י קום המדינה היה ריטואל קבוע של‬
‫מסיימי מוסדות אלו ‪ ,‬לשרוף את כל כיפותיהם והברטים שלהם ‪ ,‬כפי שסיפר יעקב פילבר ‪ ,‬מגדולי תלמידיו של‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוקא‪)12,8,10( .‬‬

‫השלב השלישי‪-‬הקמת המדינה השבתאית‪:‬‬

‫הקמת מדינת הציוניזם השבתאי ‪ ,‬גיוסו הרשמי של הציוניזם הדתי כזרוע המבצעת של ה ציוניזם‪ ,‬בעיקר‬
‫בתחומי ריסוק יהדותם של המוני העולים החרדים ‪ .‬כל זאת על ידי כריתת "ברית הסטורית " עם השמאל‬
‫בראשותו של בן גוריון ‪ ,‬כעבדיו הנרצעים וכתת‪ -‬תרבות של הציוניזם ‪.‬‬

‫השלב הראשון‪:‬‬
‫לאחר הקונגרס הציוני הראשון ‪ ,‬למדו הרצל והפעילים השבתאיים להכיר ‪ ,‬כי כמעט כל הפו טנציאל של הכוח‬
‫היהודי האמור לעלות לארץ‪ -‬היהדות החרדית ‪ ,‬עומד להשמט מידיהם אם לא יקימו ארגון סוכנים מתווך‬
‫("סוס טרויאני ") בינם ליהודי התפוצות ‪ ,‬בפרט שאותם צירים חרדים שעדיין לא נשרו מחבורת המתבוללים ‪,‬‬
‫היו בלבטים קשים אם להישאר בתנועה או לחדול ‪ ,‬לאור ההחלטה על הנ יתוק בין ציונות לדת ‪ ,‬אך לציונים‬
‫הדתיים היה ברור שהם נשארים בתנועה זו כ "גייס החמישי " של הציוניזם ‪ .‬כאשר העלה הרצל בקונגרס‬
‫את רעיון אוגנדה ‪ ,‬צעק לעומתו המתבולל מנחם מנדל אוסישקין מרוסיה ‪ ,‬כי אף חרדי מרוסיה לא יגיע‬
 ‫רעג‬
‫לאוגנדה ולכן יש להציב את היעד‪ -‬ארץ ישראל‪ ,‬אשר העם היהודי תמיד ערג אליו ‪ .‬הרצל חיפש מבין הנציגים ‪,‬‬
‫מי אשר יוכל להנהיג ארגון שבתאי ‪ ,‬אשר יוכל לתווך בהצלחה מירבית בין הציוניזם לרוב הפוטנציאלי של‬
‫העולים‪-‬היהודים החרדיים ושיהיה לו תפקיד של רב עם זקן ‪ ,‬אך רקוב בתוכו ‪ .‬האיש שמצא באמצעות פישמן‬
‫מימון היה יעקב יצחק ר יינס‪ .‬ראינו כבר לעיל תקו‪ ,.‬כי מרן הגרי "ז מבריסק אמר עליו ‪ ,‬שהיה מקולקל בדעותיו ‪,‬‬
‫אך מי שהגדירו מבחינה הלכתית ‪ ,‬היה ה "חזון איש "‪ ,‬אשר אמר לתלמידו הנאמן הגאון הגדול רבי משה‬
‫דויטשרה‪„ -.‬ריינס היה אפיקורס אמיתי ‪ .‬הוא הכניס את הכפירה עמוק בתוך כתביו (=ושוב חזר ואמר )‪ ,‬הוא‬
‫הכניס את הכפירה עמוק עמוק בכתביו “‪ .‬אם כן החזו "א‪ ,‬בעיני הבדולח שלו הבחין ביסוד השבתאי מודרני‬
‫של ריינס‪ -‬כפירה‪ ,‬ובטקטיקה השבתאית שלו‪ -‬חשאיות‪ ,‬טשטוש וקונספירציה ‪ .‬ניתן לראות מיד את הכפירה‬
‫והטשטוש שהתגלמו בעצם השם שנתן (בעצתו של סלוצקי ) לארגונו‪ ,‬אותו ביסס על "הגותו" של "אחד‬
‫העם"‪( ,‬אשר מרן החזו "א‪ ,‬כאשר כתב פעם מכתב למישהו בפ "ת ברחוב "אחד העם "‪ ,‬ציין את שם הרחוב‬
‫את תחילת הפסוק לפני‬ ‫אחד‪-‬שלא מן‪ -‬העם‪ .‬האדמו"ר מבעלז כתב פעם במען של מכתב לרחוב זה‬
‫המילים‪" -‬אחד העם "‪" :‬כמעט שכב "‪ ,).‬אשר השפיע על הרבה חרדים ובני ישיבות להת פקר ברמות שונות‬
‫כפי שראינו לעיל ‪ .‬את יסוד כפירתו הגדיר "אחד העם " במושג "מרכז רוחני "‪ .‬שם זה הטביע ריינס בשם‬
‫ארגונו‪ ,‬ובשיטה קונספירטיבית מרכז ר ו ח נ יקטז‪..‬‬
‫"ניסור" המלאכותי הפרוטסטנטי בין המושג של‬ ‫הציוניזם הדתי היה אמון כבר מראשיתו על תובנת ה‬
‫ה"דת" לבין כל ד בר אחר ‪ .‬הדבר מתבטא בירחון "המזרח" שיסד י ‪ .‬י‪ .‬ריינס ב‪ .1902 -‬כותרת המשנה של‬
‫הירחון היה‪" -‬ירחון לדת ולציון ‪ ,‬למדע וספרות "‪ .‬היוסד‪ :‬רי"י רינעס ‪ .‬העורך‪ :‬זאב יעבץ ‪ .‬כדי לתהות מעט על‬
‫קנקנו של ריינס ‪ ,‬נביא את ההתייחסות שלו ושל סגנו י ‪ .‬ל‪ .‬פישמן מימון ‪ ,‬למנהיגי האומה וקב רניטיה מחד‬
‫וליחסו של ריינס להרצל מאידך ‪ .‬ריינס היה הראשון ‪ ,‬אשר ייסד את מושג הכלאיים "ישיבה" תיכונית‪ ,‬מוסד‬
‫כפרני לא פחות ממוסדות הכפירה של הציוניזם ‪ ,‬אשר הם הקימו לחניכיהם ‪ ,‬כפי שאנו למדים על כך מתוך‬
‫חוות דעתו של מרן ה "חפץ חיים "‪ .‬הוא נשאל פעם על ידי מישהו ‪ ,‬אשר בן דודו נפל למלכודת זו של ריינס‬
‫השבתאיי‪-‬ה"ישיבה" התיכונית‪ .‬הוא שאל את מרן ה "חפץ חיים "‪ ,‬עד כמה הוא מחוייב למסור את נפשו כדי‬
‫להוציאו ממוסד זה ‪ .‬תשובת מרן ה"ח"ח" היתה‪„-‬אפילו בשבת אפשר לנסוע לשם להוציאו “קיז‪ .‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪-‬‬
‫מיימון מספרקיח‪„-.‬בשנת תרמ"ב‪ ,‬קראה הממשלה הרו סית (=בעקבות מאמצי הרפורמים הפרוטסטנטים‬
‫בגרמניה לשמד גם את יהודי רוסיה ‪ ).‬אסיפה של רבנים בפטרבורג ‪...‬השתתפו הגאונים המפורסמים ‪ :‬הרב‬
‫יצחק א לחנן ספקטור מקובנה ‪ ,‬הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבריסק ‪=( ,‬שני הגאוני ם מהגדולים ביותר בדור ‪,).‬‬
‫הרב אליהו חיים מייזעלס מלודז ' ועוד רבים מזקני גדולי הדור בעת ההיא ‪ .‬ובתוך הרבנים הזקנים האלה בא‬
‫גם הרב הצעיר (=כהדיוט הקופץ בראש ‪ ).‬ריינס לקחת חלק באסיפה רבתי ‪ ,‬שידע והכיר את רוח הזמן‬
‫ודרישותיו (=ידע? הרי זה היה ידוע יותר טוב ממנו על ידי גדולי ישראל ‪ ,‬אלא שפישמ ן רומז שריינס היה‬
‫ספוג ברוח התק ופה הכפרנית‪ ).‬הציע אז לפני הרבנים חברי האסיפה להכניס לתוך תוכנית הלימודים של‬
‫בתי הישיבה גם לימוד שפת המדינה (=אשר הנצי "ב מוולוז 'ין סגר את ישיבת וולוז 'ין‪ ,‬רק משום דרישה זו‬
‫(=דעת הרפורמים השבתאים‬ ‫של הממשלה הרוסית ‪ ).‬ויתר המדעים הכללים ‪ .‬הוא הביע את דעתו‬
‫(=כוונתו היתה הפוכה‪ -‬לגרום‬ ‫מגרמניה)‪ ,‬כי בזה יועילו הרבה להשיב אלינו ואל תורתינו את ליבות צעירנו‬
‫לשימוד מוחלט של כל בני הישיבות ‪ ,‬בפרט כאשר מדובר על זמן רב אחר ששיטה זו נוסתה על ידי‬
‫הרפורמים בגרמניה והתוצאה היתה השתמדות של למעלה ממחצית יהודי גרמניה ‪ ,‬כאשר המחצית השנ יה‬
‫היתה בכיוון מואץ להשתמדות וכאשר נוסתה שיטתו בארץ ישראל‪ ,‬רק כמה אחוזים הצליחו לא להתבולל‬
‫לתוך שאר הדתות האידיאולוגיות בארץ ‪...).‬אבל אם נכניס את לימוד הידיעות הנחוצות לרוח הזמן ‪...‬בטח גם‬
‫בנינו צעירנו יתנו משפט הבכורה לבתי אולפנא שלנו “‪ .‬כאן ריינס הצעיר הופך להיות "נביא" של "נבואה"‬
‫שכבר נתבדתה לפני כן בגרמניה והתבדתה מאוחר יותר בארץ ישראל ‪ .‬במקום ללכת על פי הכלל הידוע של‬

‫קטז‪" .‬הבעיות הרוחניות שבציונות "‪ ,‬עמ' ט"ו‪ ,‬הרב מ‪ .‬א‪ .‬עמיאל‪ ,‬הוצ' הסתדרות המזרחי בת"א‪ ,‬מנחם אב‪,‬‬
‫תרצ"ז‪.‬‬
‫קיז‪" .‬מאיר עיני ישראל"‪ ,‬ח"ב ‪,‬עמ' ‪.486‬‬
‫קיח‪" .‬זכור זאת ליעקב"‪ ,‬תולדות הרב ריינס ‪ ,‬עמ' ‪ ,9‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪ ,‬ירושלים תרצ"ד‪.‬‬
 ‫רעד‬
‫"בנין נערים סתירה "‪ ,‬ברוב חוצפתם החליטו הוא וסגנו פישמן מימון ללכת על פי הכלל של תרבות יוון [מס'‬
‫בכורות (ח‪ ]):‬האומר‪ ,‬כי הצעיר הוא החכם יותר מהז קן‪ ,‬ואפילו מגדולי זקני הדור ‪ ,‬אשר כל זקני מאורי הדור‬
‫וגאוניו ראו בהם את גדולי "חכימא דיהודאי " (=התובנות של ריינס ופישמן ינקו במקורן מתסבוכו של מרטין‬
‫לותר מייסד הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬שטען שכל אדם באשר הוא כופר ‪ ,‬רשע‪ ,‬סוטה‪ ,‬וכו' יש לקבל אותו‬
‫כלגיטימי ולאפשר לו א ת המסגרת שבה ישהה ו‪/‬או ילמד כפי רצונו )‪.‬‬
‫פישמן ממשיך בגסות ליבו וברוב חוצפתו חסרת צלם האנוש ללגלג על כל ענקי העם היהודי במגלומניות‬
‫חסרת עכבות‪„ -‬ואולם הרבנים זקני הדור ‪...‬בגודל תמימותם ‪ ,‬לא ראו את הנולד והתנגדו להצעת הרב‬
‫הצעיר והיא הוסרה מהפרק ‪ .‬אך הוא בעצמו ביד עו את ערך הצעתו ‪...‬החליט לנסות להוציא בעצמו לפועל א ת‬
‫מחשבתו הטובה (=כמחשבת אנטיוכוס ) ואז יסד את הישיבה ההיסטורית שלו בשוינציאני ‪ ,‬ישיבה לתורה‬
‫ולחכמה גם יחד (=תוך מכבסת המילים של מושג ה "ישיבה"‪ .“).‬מה שפישמן אינו מ ספר הוא‪ ,‬מאין היו לו כל‬
‫כך הרבה כספים לצורך הק מה זו ולצורך תשלומים נכבדים בכל חודש אפילו רק לצורך תשלום המשכורות‬
‫לצוות ההוראה ‪ .‬ריינס אכן נקב בסכום של הוצאות גבוהות אלו ‪„ -‬הן בסך ‪ 30,000‬רו"כ לשנה יש לכלכל‬
‫ישיבתנו“ ("שני מאורות"‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬זיכרון בספר‪ ,‬שער ב' עמ' ‪.)12‬‬
‫האינפורמציה לגבי מקורם של כספים אלו עשויה להתברר על ידי מי שיחקור מנין כמויות הכספים שהעביר‬
‫הרצל לידיו של ריינס ואת מערכת השינוע הכספי של ארגון השבתאות העולמית ‪ ,‬כפי שנראה להלן‪.‬‬
‫נראה כעת ‪ ,‬מי לדעתו של ריינס הוא קברניט העם וכיצד הוא מתייחס אליו קיט‪ ..‬במכתבו אל תיאודור הרצל‬
‫הוא כותב‪„ -‬לך אישי (=תואר אשר ניתן שבע פעמים במשנה לכהן הגדול ) הנעלה והגדול ‪ ,‬אני אומר בשמי‬
‫ובשם כל חברי הרבים לאמור ‪ :‬ידע תדע לך ‪ ,‬כי אתה הוא האיש ‪ ,‬שעיני כל בית ישראל (=שקרן עם הרבה‬
‫אומץ) כולו למקצהו תלויות אליך (=המשיח)‪ .‬שמונה עשרה מאות בשנים שהננו גולים בארצות נכר ‪ ,‬שלא‬
‫היה לנו כל מנהיג לאומי ועובד מדיני שיצא ויבוא לפני עמנו ‪ ,‬עד שקמת אב בישראל (=עד כאן הוא מגדיר‬
‫את עצמו לא רק כרפורמי אלא גם כשקרן ו אפיקורס אמיתי‪...).‬ובעוז רוחך בררת לנו (=רוח) את המקלט‬
‫הזה (=איזה‪ ,‬אוגנדה או ארגנטינה?)‪ ,‬לכן ידע תדע‪ ,‬כי בך ובמעשיך תלויים חיי בית ישראל כ ולו“‪.‬‬
‫סיעת ה"מזרחי" בקונגרס הציוני בראשותו של ריינס ‪ ,‬נתנה את קולותיה בצורה עיוורת להצעת הרצל להקים‬
‫מדינה באוגנדה וכך התקבלה דעתו ‪ ,‬אף שהיו מי שנמנעו ובכך גם גרמו להצעה להתקבל ‪.‬‬
‫להלן נראה ‪ ,‬את המשך פועלם של שני "צעירים" אלו בגיל ובדעת וכיצד מגדיר נשיא ה "מזרחי" הרה"ר של‬
‫ת"א את שיטתם ‪ ,‬ככפירה בתורת ישראל ובכל היקר והקדוש לעם היהודי ‪ .‬שני "צעירים" פוחזים וריקים אלו ‪,‬‬
‫הם לדידו של צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬ה"רבנים" שהקימו את הציוניזם הדתי ‪.‬‬
‫י‪.‬ל‪ .‬פישמן‪-‬מימון‪ ,‬ממנהיגי הציוניזם הדתי ‪ ,‬כמי שאמון על עיקרי האמונה הנוצרית‪ -‬פרוטסטנטית‪ ,‬ראה את‬
‫גדולי ישראל "בגובה העיניים " ולכן נהג להשמיצם ‪ .‬על השמצתו את מרן הרב מבריסק ‪ ,‬רבי יצחק זאב‬
‫סולובייצ'יק סיפר הגה "צ רבי שלום הכהן שבדרון ‪ ,‬כפי שהובא בביוגרפיה "קול חוצב " ( עמ' ‪ ,397‬הוצ' מכון‬
‫"דעת תורה "‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ט) ‪„ -‬ביום חנוכת הבית של "היכל שלמה " העיז פישמן מימון ופירסם כתבה‬
‫בעיתון "מעריב" שמסוגננת בחריפות נגד הגרי "ז מבריסק‪ .‬יום ה' י"ח אייר תשי "ח – יום חנוכת הבית ל "היכל‬
‫שלמה"‪ .‬עיקרה של הכתבה הוא מכתב ששיגר פישמן ל "ועד הרבנים בארצות הברית " בו הוא מגנה את‬
‫הרב מבריסק על מלחמתו ב "היכל שלמה " שמיוסד ע "י רבנים גדול י תורה ‪ ,‬לדעתו‪ ,‬הרב מבריסק מבזה‬
‫תלמידי חכמים ללא סיבה מוצדקת ומטמא טהורים וישרים ‪ .‬פישמן נקט בסגנון זול ובוטה ‪.‬‬
‫למחרת פורסם בה"קול" מכתב המסתיים בחתימת "תלמידי ישיבת חברון "‪.‬‬
‫מחאה נמרצת‬
‫כבוד מערכת עתון "הקול"‪,‬‬
‫כאן‪,‬‬
‫מ‪ .‬נ‪,.‬‬
‫נזדעזענו נרעדנו ונדהמנו לקול השמועה הרעה שהגיענו שקם איש רשע זקן ממרא מעל בה ' לפגוע בכבוד‬
‫אדונינו ומורינו ורבנו גדול הדור רבן של כל בני הגולה הגאון האדיר האמיתי שר התורה כקש "ת מרן הרב‬
‫דבריסק שליט "א‪ .‬זקן ממרא זה הידוע בחציפותו ועזותו נגד כל גדולי הדור ואשר כל ימיו התחבר לרשעים ‪,‬‬
‫אפיקורסים ומומ רים להכעיס מורדין בתורה ‪ ,‬אשר כל מגמתם ושאיפתם לעקור את התורה מן השורש ‪ .‬הוא‬

‫קיט‪ .‬מאמרו של ריינס "נס ציונה"‪ ,‬בירחונו "המזרח"‪ ,‬קרקא‪ ,‬תרס"ג‪-‬ד‪ ,‬עמ' ‪.391‬‬
 ‫רעה‬
‫וביחד א יתם דורסים את התורה בריש גלי ואשר ידו היתה במעל שביחד עם כופרים ארורים העביר אלפים‬
‫אלפים מילדי ישראל לשמד ‪ .‬והעז פנים כנגד גאון הדור אשר מפיו אנו חיים ‪ .‬רשע זה שכל ימיו בעצמו ו לבדו‬
‫התקיף‪ ,‬השמיץ‪ ,‬חרף‪ ,‬גדף ונאץ כאחד הגרועים והזולים ביותר את גאוני ואדירי תבל שרי התורה והיראה‬
‫מרביצי תורה ברבים מקימי תלמידים לאלפים ועל חצוף זה נאמר מדחציף כולי האי שמע מינה ‪=(...‬ממזר)‬
‫הוא‪ .‬אנו מוחים בכל תוקף נגד בזיון התורה ואוי לנו שכך עלתה בזמנינו וא נו קוראים בזה לכל למדי התורה‬
‫ובני הישיבות ויושבי על מדין בכל אתר ואתר ‪ ,‬להצטרף אל מחאתינו כמשפט התורה המבואר בשו "ע יו"ד סי'‬
‫רמ"ג ס"ק ו' וס"ק ז' וסי' של"ד ס"ק מ"ז וברמב"ם הל' ת"ת פ"ו הי"א ובהל' תשובה פ "ג הי"ד‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫תלמידי ישיבת חברון ‪.‬‬
‫חלפו מספר שעות מ פרסום המכתב ‪ .‬יום שישי י "ט אייר תשי "ח‪ ,‬ובהיכל ישיבת חברון הילכה שמועה שלרב‬
‫מבריסק יש טענות קשות על מכתב המחאה וכותביו ‪.‬‬
‫ניגשתי לבנו של הגרי "ז רבי דוד סולובייצ 'יק‪ ,‬מספר רבי אברהם טוקר ‪ ,‬וכבחור מישיבת חברון שהיו לי עימו‬
‫קשרי לימוד הוא נאות לספר לי על דבריו הברו רים של הרב מבריסק‪:‬‬
‫הראו לאבא את מכתב המחאה ‪ ,‬הוא קרא את כולו ‪ ,‬הבחינו מיד שהוא לא מרוצה ‪ ,‬ואף הוסיף להגיד ‪ " :‬אל‬
‫תעשו אותי בר פלוגתא עם ברנש זה –מאכט מיר נישט א בר פלוגתא מיט דעם מענטש "“ ‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬חיפש הרצל סוכנים ‪ ,‬אשר יקימו ארגון מתווך ("סוס טרויאני ") בין המתבוללים ליהדות החרדית ‪.‬‬
‫הוא פנה לפישמן‪ -‬מימון לשם כך ‪ ,‬אשר לא רצה לעמוד בראש ארגון המטפל בעבודה מלוכלכת זו ‪ ,‬אלא רק‬
‫כסגן ראש הארגון והיפנה אותו לצורך כך לריינס‪ .‬ריינס הסכים ‪ ,‬בתנאי שלא יגלה את הדבר ובפרט שלא‬
‫יגלה את עובדת השוחד והשלמונים שנתן להם הר צל לשם מזימה מלוכלכת ובזויה זו ‪.‬‬
‫פישמן אינו מתבייש כלל לספר כיצד הוא מפר הבטחה זו ואף עושה זאת בריש גליקכ‪„- .‬הרצל הוא שיזם את‬
‫הקמת ה "מזרחי"‪ ,‬הארגון המדיני הדתי בתוך התנועה הציונית ‪ .‬עובדה זו גילה הר ' יהודה לייב מימון ‪,‬‬
‫במסיבה שנערכה לכבודו בהגיעו לגבורות ‪ ,‬בדברי תשובתו למברכיו סיפר הר ' מימון‪ ,‬כי הוא שמר את‬
‫הדבר בסוד ‪ ,‬כפי שגזר עליו הרב ריינעס ‪ ,‬אולם אחר שעבר מאז זמן רב התיר לעצמו לגלות את הסוד‬
‫ברבים‪ .‬ומעשה שהיה כך היה ‪ :‬הרצל הרגיש צורך בהקמת גוף "מדיני דתי " (=מושג השאול משם סיפרו של‬
‫שפינוזה) בתנועה הציונית כמשקל נגד לחובבי ציון הרוסים שגילו התנגדות לעמדת הציונות המדינית של‬
‫הרצל (=על הסיבות היותר עיקריות עמדנו לעיל ‪ .).‬הוא חשב ‪ ,‬כי בקרב היהדות הדתית ימצא תמיכה‬
‫של היהדות הדתית ‪ ,‬הרב מימון מסר את‬ ‫לעמדתו‪ ,‬ולכן פנה אל הרב מימון שיטפל בהקמת ארגון ציוני‬
‫הטיפול להרב ריינעס וכעבור חצי ש נה‪ ,‬נקרא כינוס היסוד של ה "מזרחי"‪ .‬אולם כדי לקיים את הכינוס ‪ ,‬זקוק‬
‫היה הרב ריינעס לתקציב של ‪ 800‬מארק‪ ,‬הרצל נתן לו את הסכום מכיסו (=אשר כנראה הגיע מהמקורות‬
‫השבתאיים‪.“).‬‬
‫כשם שהרצל הקים את תנועת ה "מזרחי"‪ ,‬באמצעות ריינס ‪ ,‬סלוצקי ופישמן ‪ ,‬כך גם בארה "ב הקימה‬
‫ה"פדרציה הציונית האמריקאית " את ה "מזרחי" באמריקה‪ ,‬וכמובן שהיו כאלה שניסו לטשטש זיקה והקמה‬
‫זו (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)53‬מי שעמד בראש תנועת ה "מזרחי" בארה"ב היה הראביי הרפורמי סטפן‪ -‬וייז‪ .‬בתקופת‬
‫"ב להצלת היהודים שהיו במחנות ההשמדה‬ ‫מלחמת העולם השניה הוא מנע את התערבותה של ארה‬
‫באמצעות הפצצה של מסילות הברזל של רכבות המוות שהובילו המוני יהודים מידי יום להשמדה שיטתית ‪.‬‬
‫כמו כן ‪ ,‬אנשיו אשר היו להם קשרים גם במחלקת ההגירה ‪ ,‬מנעו מרבבות פליטים יהודים להכנס לארה "ב‬
‫לפני המלחמה ‪ ,‬ובזמן המלחמה (ראה על כך בהרחבה בספרו של רבי מיכאל ויסמנדל "מן המצר " וכן ב‪-‬‬
‫"ויקיפדיה"‪ ,‬ערך סטיבן שמואל וייז )‪ .‬הוא הצהיר שיש להקפיד על חוקי ההגירה הנוקשים אשר מנעו מנרדפי‬
‫הנאצים היהוד יים להגיע לארה "ב ובכך להנצל ממוות ‪ .‬וייז גם מנע משלוחי מזון כדי להציל את יושבי‬
‫הגטאות מגויעה ברעב ‪ .‬הוא גם לחם למניעת חרם כלכלי על גרמניה הנאצית ‪ ,‬אשר יכל היה למוטט משטר‬
‫זה ובכך למנוע את השואה ‪ ,‬על אף שבתחילה היה מיוזמי חרם זה ‪ .‬על מעלליו אלו כתבו מספר מחברי‬
‫ספרים‪ .‬מקורות על כך מופיעים ב ‪.Wikipedia, Free Encyclopedia, Steven Samuel Weiss‬‬
‫מרן רבי א ‪.‬י‪.‬ל‪ .‬שטינמן נשאל לגבי רבני "הציונות הדתית "‪ ,‬האם לאשר א ת בקש תם להצטרף ל "איגוד רבני‬
‫אמריקה"‪ .‬השאלה היתה לגבי נתינת אימון בדבריהם ‪ ,‬בכך שהם רוצים לחזור בתשובה מתפיסותיהם‬
‫הנוצריות הפרוטסטנטיות ‪ ,‬כגון היס וד הנוצרי ש כל מה שנאמר ונכתב לאחר תקופת התנ "ך (כגון מצוות‬

‫קכ‪" .‬מקבילים נפגשים"‪ ,‬עמ' ‪ ,304‬אהוד לוז‪" .‬הארץ"‪ ,‬י"ג כסלו תשט"ז‪.‬‬
 ‫רעו‬
‫דרבנן) אינו מסיני ולא נאמר ברוח הקודש ‪ .‬מרן פסק ‪„-‬אם מדובר "ברבנים" מה"מזרחי" אין לצרף אותם‪ ,‬לפי‬
‫שחלק הארי מ "רבני" ה"מזרחי" אינם מאמינים ב "דרבנן" ובקל הם מתירים כל דין ד רבנן‪...‬והרי זה עקירת‬
‫הדת“ ("יתד נאמן"‪ ,‬ערב פסח תשע"ב‪ ,‬מוסף קודש‪ ,‬סוף עמ' ‪.)8‬‬
‫ראינו לעיל באופן כללי ‪ ,‬כיצד פישמן – מימון ממשיך לשרת כעבד נרצע את בן גוריון בריסוק יהדותם של ילדי‬
‫ישראל והעברתם על הדת ‪ .‬נביא לכך דוגמ ה מפורסמת‪"-‬ילדי טהרן "‪ .‬כאשר הגיעו "ילדי טהרן "–פליטי‬
‫השואה לארץ ‪ ,‬ניהל מימון מלחמה עיקשת כיו "ר מחלקת העליה בסוכנות היהודית ‪ ,‬כדי ש"חלילה" ילדים‬
‫חרדים אלו לא יגיעו ללמוד ב "תלמודי תורה "‪ .‬ילדים א לו הצליחו לשמור על יהדותם בכל שנות השואה וגם‬
‫תחת אלימותם של שליחי פישמן‪ -‬מימון‪ ,‬חניכי השומר הצעיר בטהרן ‪ ,‬אשר ניסו בכל הכוח ‪ ,‬עדיין לפני הגיעם‬
‫לארץ‪ ,‬לשמד אותם ‪ .‬הם הכריחו אותם ביום כיפור לאכול ולחלל שבתות ‪ ,‬הם גזזו להם את פאותיהם ‪ .‬כאשר‬
‫סוף סוף הגיעו לארץ ‪ ,‬הורה פישמן‪-‬מימון לשליחי הסוכנות לא להעבירם ל "תלמודי תורה " ואף בנוכחות‬
‫הרה"ר הרב הרצוג התבטא‪ ,‬כי בבקרו בישיבות נוכח לדעת‪ ,‬כי כל הילדים והבחורים הלומדים שם הם‬
‫שונאי ציון (=קרי‪ :‬הציוניזם השבתאי ) וכי הוא מעדיף למוסרם לח ינוך בקיבוצי "השומר הצעיר " שם יאכילום‬
‫בחזיר וי עבירו אותם על דתם ‪ ,‬כי חינוך זה הוא „השלם מבחינה לאומית על פני חינוך אגודת ישראל‬
‫הפגום מבחינה אנושית ולאומית“קכא‪..‬‬
‫למעשה‪ ,‬מבחינתו קיצור דרך ז ה מנעה ממנו את הצורך להעבירם קודם למוסדות התיווך של הציוניזם הדתי‬
‫בדרך להתבוללות ‪ ,‬דבר אשר יכריח אותו להתפתל ‪ ,‬לגבי "כאבו" על התבוללותם קכב‪...„- .‬בבית ספר שלנו‬
‫צריכה ומחוייבת בת ישראל כשרה לכתוב חיבור או להרצות בעל פה על תוכן ש ל "קוצו של יוד " לי‪.‬ל‪ .‬גורדון‬
‫(=גדול שונאי ישראל בתקופת ה "השכלה"‪ ).‬שהרבה יותר ממה שיש בו שירה – יש בו מן הלגלוג והזלזול‬
‫כלפי היהדות המסורתית בכלל וכלפי גדולי רבני ישראל בפרט“‪ .‬נוכל זה‪ ,‬לא התבייש "לדאוג" לכבודם של‬
‫גדולי ישראל בו בזמן שהוא עצמו ביזה את גדולי ישראל ‪ ,‬כפי שראינו לעיל לגבי התבטאויותיו ע ל מרן הגרי"ז‬
‫מבריסק ("מבזה תלמיד חכם " עפ"ל) ומרן ה "חפץ חיים "‪ .‬כמו כן סיפר הרב אברהם ריין קכג‪ ,.‬כי בתקופת‬
‫לימודיו בישיבת ברנוביץ ‪ ,‬אשר בראש ה עמד מגדולי הדור מרן רבי אלחנן וסרמן‪ -‬גדול תלמידיו של מרן‬
‫"החפץ חיים " – „נכנס ר' אלחנן באמצע הסדר לישיבה‪ ,‬ניגש לר ' אברהם ואמר לו ‪ :‬קח את הבחורים וצא‬
‫‪...‬כאשר הגיע ו‬ ‫עתה לאסיפת בחירות ‪ .‬היה מאבק קשה בימים ההם בין הסיעות החרדיות ולבין המזרחי‬
‫הבחורים‪ ,‬גמלה בליבם ההחלטה שלא לתת לאותה תנועה שזרעה הרס וחורבן רוחני בעם ישראל (=ראה‬
‫להלן את דברי נשיא "המזרחי" עצמו‪ ,‬המאשר זאת ת וך נקי בת מספרי הקורבנות של מוסדותיהם‪ ).‬לקנות‬
‫שביתה בברנוביץ ‪...‬פישמן (=מימון‪ ,‬שר הדתות הראשון בממשלת בן גוריון ‪ ).‬סיפר בנאום ח וצב להבות ‪ :‬כי‬
‫לרעיון ה"מזרחי" זכו להסכמה מ ‪...‬הוזה המדינה (=ראינו לעילתקיב‪ ,.‬כי הוזה המדינה‪-‬הרצל‪ ,‬לא "זיכה" אותם‬
‫בהסכמה‪ ,‬אלא פנה אישית לשקרן ונוכל זה וביקש ממנו להקים את תנועת התיווך השבתאית– "המזרחי"‬
‫ואף מימן אותה ‪" .).‬האם שאלת גם את גדולי התורה ?" התפרץ אחד הבחורים בקריאת ביני ים‪ .‬פישמן‪-‬מימון‬
‫לא איבד את עשתונותיו ‪ .‬כפירה באמונת חכמים היתה מסודרת במוחו היטב ‪ " .‬הסיק" הוא מדברי הגמרא‬
‫לעיני השומעים ‪ :‬כי אין צורך לשמוע בקולם של גדולי ישראל כשמדובר בעלייה לא "י‪ .‬כך היה מנהיג המזרחי ‪,‬‬
‫אלו גם היו הפירות שהם קצרו ‪ .‬בני הישיב ה מחו בקולניות ואז ר ' אברהם ריין קרא לעברו "ר' אלחנן וסרמן‬
‫נגד קניית ה 'שקלים' למימון העלייה "‪ " .‬אם כך " – השיב לו פישמן‪ -‬מימון‪" ,‬אינני רוצה להיות שכנו בגן‬
‫עדן"‪...‬ר' אברהם קרא לעברו ‪":‬בין כ ה לא יתנו לך להיכנס לשם "‪...‬ובני הישיבה צבאו עליהם (=על החלונות ‪,‬‬
‫וקראו) "שייגץ רד" (=פרחח רד מהבימה)‪...‬היה זה מאבק על טהרת ההש קפה‪ .‬מאבק שהיה כרוך במסירות‬
‫נפש“‪ .‬אנו רואים כי אחד מגדולי המשמיצים את גדולי ישראל ‪" ,‬כואב" את כאב השמצתם על ידי יל "ג–זוהי‬
‫שיטת ההפכפכנות השבתאית במיטבה ‪ ,‬על ידי אחד מגדולי סוכניה המושח תים ביותר‪.‬‬
‫לגבי מהות הברית שכרתו ריינס ופישמן עם הרצל ‪ ,‬כאשר מכרו את נשמתם לשטן ‪ ,‬עבור חופן מארקים‬
‫וכבוד מדומה ‪ ,‬הסביר נשיא ה "מזרחי" הרה"ר של ת "א משה אביגדור עמיאל בנאומו תקיז‪„ -.‬מה היו "דברי‬
‫הברית והתנאים שנ דברו והותנו בין שני הצדדים " שהיו רח וקים זה מזה ‪ ,‬בין הד "ר הרצל והר ' ריינס‪ ,‬בין‬
‫הציונות והמזרחי ? הברית היתה על יסוד הניטרליות כלפי הדת וכתוצאה מזה הוא שהציונות לא תעשה דבר‬
‫נגד הדת‪.‬‬
‫והנימוקים המטעימים את הברית הנ "ל הם השניים ‪ :‬א‪ .‬מפני שהציונות דבר אין לה עם הדת ‪ .‬ב‪ .‬מפני‬
‫שהדת היא בכלל עניין פרטי במצפונו של כל יחיד ויחיד (=על פי העיקרון השבתאי‪ -‬מודרני‪ ,‬שאומץ מהנצרות‬

‫קכא‪" .‬ילדי טהרן מאשימים" רבי יוסף שנפלד‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ד‪.‬‬

‫קכב‪" .‬במישור"‪ ,‬כ"ז כסלו תש"א‪ ,‬הובא ב"ילדי טהרן מאשימים "‪ ,‬עמ' ‪.75‬‬
‫קכג‪" .‬יתד נאמן"‪ ,‬מוסף "שבת קדש"‪ ,‬עמ' ‪ ,14‬ז' שבט‪ ,‬תש"ז‪.‬‬
 ‫רעז‬
‫הפרוטסטנטית‪" ,‬היה יהודי בביתך ואדם בצאתך "‪ ,).‬זאת אומרת גם להפך ‪ ,‬שהדת‪ ,‬התורה שלנו ‪ ,‬דבר אין‬
‫לה עם הכלל‪ ,‬כלל ישראל‪.‬‬
‫הנה בוודאי ובוודאי שכל מי שעמדו אבותיו על הר סיני ומאמין בכך אי אפשר לו בשום אופן להודות בנימוק‬
‫השני (=שהודה ב ו מייסד המזרחי– ריינס‪ ,‬אשר כרת את הברית עם הרצל ‪ .).‬כי זוהי כפירה נוראה בעיקרי‬
‫התורה וחותרת חתירה תחת כל יסודותיה ‪ ,‬זוהי סתירה לשורש השורשים של היהדות ‪ ,‬ואם עוקרים את‬
‫השורש ממילא נופלים הענפים“‪.‬‬
‫אנו רואים פה דבר מדהים ‪ ,‬נשיא ה "מזרחי" מאשים את כל תנועת ה ציוניזם הדתי ואת מייסדה ריינס‬
‫בכפירה בעיקר ‪ ,‬בכל י "ג עיקרי האמונה ש ל הרמב "ם‪ ,‬כפי שכבר הצביע על כך מרן ה "חזו"א" בפני תלמידו‬
‫הגדול רבי משה דויטשרה‪..‬‬
‫בשנת ‪( 1902‬תרס"א) וכן בשנת ‪( 1920‬תר"פ) חתמו מאתיים גדולי הרבנים‬
‫בבודפסט על מנשר הקורא להחרים את תנועת ה "מזרחי"‪ ,‬היות שהיא כת הגרועה‬
‫יותר מכת הרפורמיםקמז‪( .‬עמ' רסה‪.).‬‬
‫מרן ה"חפץ חיים" הכריזשלה‪ .‬רק בשנת תרפ"ח‪ ,‬כי תנועת ה"ציוניזם הדתי" הינה כת‬
‫רפורמית‪ .‬ו"ערוך השולחן" כבר הגדירם כרפורמים ‪ 23‬שנים לפני כן‪.‬‬

‫השלב השני‪-‬גיבושו של הציוניזם הדתי‪ ,‬אחרי המעבר של הציוניזם‪ ,‬מרעיון‬

‫למעשה‬
‫בועידה השישית הארצית של הציוניזם הדתי ‪ ,‬לא היתה כל כוונה לערוך חשבון נפש על המשך דרכה של‬
‫תנועה זו ‪ .‬מי שהעלה את הדבר על סדר יומה היה הרה "ר בת "א משה אביגדור עמיאל ‪ .‬הוא העלה את‬
‫השאלה בכל חריפותה – להיות חלק מההסתדרות הציונית או לצאת ולהקים הסתדרות ציונית עצמאית או‬
‫שמא לחדול להתקיים ולחזור בתשובה בחזרה למחנה שלומי אמוני ישראל – היהדות החרדית ‪ .‬למעשה‬
‫מסקנתו היתה ‪ ,‬כי חייבים לפרוש ולהקים הסתדרות עצמאית ‪ ,‬אלא שהחלטה זו נשארה נחלתו של הסניף‬
‫התל אביבי של המזרחי בלבד ‪ ,‬אך שאר הסניפים העדיפו להמשיך לבוסס באותה ביצה בא ושה ומבאישה‬
‫של עצמם ‪ ,‬כתת‪-‬תרבות נרצעת של הציוניזם השבתאי י וכסוכניה ‪ .‬בכך נסתם הגולל הראשון והאחרון של‬
‫תנועה זו להתעשת ולהתנער מהתפיסות הכפרניות שלה המבוססות על אידיאולוגיות של אשר גינצבורג‬
‫("אחד העם") והרצל ולחזור לח יק שלומי אמוני ישראל ‪ .‬תנועת ה"פועל המזרחי"‪ ,‬קשרה לראשה תרבות ‪-‬אם‬
‫נוספת– המרכסיזם‪ ,‬בהיותה משועבדת ל ארבע תרבויות האם– המרכסיזם‪ ,‬ה"מרכז הרוחני " של "אחד‬
‫העם" ו"מדינת היהודים " של הרצל והקומונות הנוצריות השיתופיות בגרמניה ‪ .‬לדידם לא היה שייך כלל ‪,‬‬
‫שתועלה אפשרות כזו של חזרה בתשובה ‪ .‬לדידם כל מה שקשור ליהדות נ יתן ל שדרג לבליל תרבויות אלו ‪,‬‬
‫רק במידה שיש מקום לכך ואם קיים אישור מפורש מטעם נציגי תרבויות אלה וגם אז לא לפני שעבר הדבר‬
‫שידרוג קפדני על פי אמות המידה הקפדניות של שיטות כפירה אלו ‪ .‬מי שהיה מופקד מבחינה אידיאולוגית‬
‫על שידרוג זה למרכסיזם‪ ,‬היה הפוליטרוק של הקיב וץ הדתי – צוריאל אדמוני ת‪ ,‬אשר שימש כמורם ורבם‬
‫ואריה קרול ‪ ,‬מעצב אופיו המרכסיסטי והנוצרי של ארגון "בני עקיבא "‪ .‬איסור מוחלט הוטל על הזכרת המושג‬
‫"רב" במחוזות אלו וכל שכן "ישיבה" ולא רק משום שיש לחקות את תרבויות האם שנציגיהם הראשיים הם‬
‫המשומד קרל מרכס ‪" ,‬אחד העם " והרצל‪ ,‬אלא משום שהישיבה היא האנטיתזה הגמורה לרעיון האתאיסטי‬
‫של המשיחיות המרכסיסטית‪ .‬רק כיום לאחר שאידיאולו גיה זו התרסקה ברוסיה ‪ ,‬השתנו פני הדברים והותר‬
‫להקים את "ישיבת הקיבוץ הדתי "‪ ,‬אך גם זה על פי הדגם של ה "ישיבה" החילונית של השמאל האתאיסטי‬
‫בת"א‪ ,‬במסגרת מכבסת המילים המלווה כבר מאתיים שנה את תנועת ההתבוללות בעם ישראל ו את הקמת‬
‫"מדינת ישראל"‪ ,‬אשר היא האנטיתזה הקיצונית והנלעגת למושג של "עם ישראל"‪.‬‬
‫קכד‪.‬‬
‫‪ ,‬היא חוברת‬ ‫סדרת נאומיו של הרה "ר עמיאל בועידה זו בשנת תר צ"ז‪ ,‬אשר פורסמה בחוברת דלעיל‬
‫חובה לכל מי שרוצה להבין היטב את מהותו של הציוניזם הדתי ואת המכניזם אשר מפעיל אותו ‪ ,‬לקרוא ולא‬
‫להאמין‪ .‬הוא מצהיר בגילוי לב ובכאב ‪ ,‬כי הציוניזם הדתי הוא העתק מושלם של תנועת ההתבוללות בציר‬
‫הנע בין התפיסה המבולבלת של אשר גינצבורג ("אחד העם ") לתפיסה השבתאית הברורה של האת איזם‬
‫ההרצליאני‪ .‬הוא טורח בכמה פרקים המובאים בחוברת להסביר לנציגי הציוניזם הדתי את העיוות הרעיוני‬
‫של "אחד העם" והרצל‪ ,‬אשר נציגים אלו משועבדים ל הם‪ .‬הוא מסביר‪ ,‬מדוע עיוות זה עומד בסתירה גמורה‬
‫לתורת ישראל‪ ,‬עם ישראל וארץ ישראל ומציע להם להתנתק ולחזור בתשובה (למעשה "להתגייר")‪ .‬הדברים‬
‫הנאמרים על ידו בנקודות רבות תואמות למה שכתב רבי משה שנפלד ד‪ .‬מ"צעירי אגודת ישראל"‪.‬‬

‫קכד "הבעיות הרוחניות שבציונות "–לבירור המצב הרוחני בארץ ‪ ,‬הוצ' הסתדרות המזרחי בת "א‪ ,‬מנחם אב‪,‬‬
‫תרצ"ז‪ ,‬עמ' כ"ג‪.‬‬
 ‫רעח‬
‫הוא מצטט תחילה את המאמר של "אחד העם"–"חיקוי והתבוללות "‪„-‬ההתקרבות בין שני עמים שאחד מהם‬
‫חלש יותר מחבירו גם בכוחות יו הגופניים וגם בכוחותיו הרוחניים– מביאה לידי התבטלות וה תבטלות–לידי‬
‫חיקוי והחיקוי להתבוללות ‪ .‬והניסיון הזה סופו על הרוב לפקוח עיני ראשיה וחכמיה ‪-‬לראות ולהבין כי לא‬
‫החיקוי מצד עצמו מביא לידי התבוללות ‪ ,‬כי אם ההתבטלות היא המסובבת את ההתבוללות באמצעות‬
‫החיקוי‪ ,‬ועל כן תחת לעצור בעד האחרון צריך לבטל את ההתבטלות עצמה וגם ז ה באמצעות החיקוי רק‬
‫בצורת תחרות“‪ .‬למקרא שורות מטופשות אלו ‪ ,‬קשה לתפוס כיצד אנשים ברי דעת נתפסו לתפיסה מעוותת‬
‫זו‪ .‬העם היהודי מעולם לא ערך תחרויות ספורט על ערכים זרים לו עם אומות העולם ‪ ,‬אלא להפך ‪ ,‬הוא לחם‬
‫בהם‪ ,‬אך גם לפי תפיסה מעוותת זאת ‪ ,‬הרי שעצם הדבר שאומות ה עולם קובעות לתת ‪-‬תרבות זו במה ועל‬
‫איזה ערכים להתחרות ‪ ,‬אין לך התבטלות גדולה מזו המוליכה ממילא את השבוי בתפיסה זו למסקנה ‪ ,‬כי‬
‫לשם מה לעבוד קשה ולהתחרות ברכישת ערכים אלו של הגויים ‪ ,‬אם ניתן לרכוש ערכים אלו ישירות ובקלות‬
‫על ידי טמיעה בתוך עמים אלו ‪ .‬מסקנה זו אכן הסיקה בתו של "אחד העם" ולכן היא התנצרה‪.‬‬
‫הרה"ר עמיאל ‪ ,‬כמוכיח בשער ‪ ,‬מנתח את תפיסתו של "אחד העם " וכותב שם– „ביסוד בניינו מעמיד אחד‬
‫העם את ההנחה שהבחנה בין טוב לרע מיוסדת על ה "שיקול כל דבר כנגד הפסדו " כלומר על יסוד של‬
‫חומרנות גסה ‪ ,‬על היסוד שגם לאדם ולבהמה יש רק רגש האנוכיות בלבד והבדל ‪...‬רק בכמות הרגשה זו ‪,‬‬
‫שבאדם הוא יותר מפותח ולכן גם בחיקוי אין כלל רע מו סרי“‪ .‬שם בעמ' יג–„כל אלו המדברים בשבחו של‬
‫החיקוי של התחרות שוכחים שאת הכל אפשר לחקות אבל אי אפשר לחקות את המקוריות “‪.‬‬
‫יש לציין כי ח ומרנות גסה זו ‪ ,‬במכבסת המילים ש ל "אחד העם " הנקראת רוחניות ‪ ,‬משמשת נר לרגליהם של‬
‫הציוניזם הדתי בימינו ‪ .‬ניתן לשמוע את ה "רבנים" מסוג "חרד"ל" ( בליל מבולבל של מוש גים – חרדיות‪,‬‬
‫והערך האנכרוניסטי של תרבות המערב‪ -‬הלאום‪ ,).‬כיצד הם בדרשותיהם מטיפים לראות באור רוחני וחיובי‬
‫את המדינה ‪ ,‬כי היא התפתחה ביותר מבחינה חומרית ‪ .‬זוהי למעשה בדיוק ה "תורה" של "אחד העם "‬
‫וביאליק‪ ,‬אשר ההתפתחות החומרית של הכלל נחשבת התקדמות רוחנית של חיקוי תחרותי עם חומריות‬
‫הגויים‪ ,‬אך ברמה כוללת של כל הלאום ‪ .‬הם "שכחו" שהמדינה מתחרה בהצלחה עצומה ומנצחת את הגויים‬
‫וכמעט הכי‬ ‫בעוד דברים חומריים– באחוז הפשע הגבוה ובהיותה המדינה כמעט הכי מושחתת בעולם‬
‫מפגרת בחינוך ובהשכלה לפי מדדים בינלאומיים ‪ ,‬אשר פורסמו בשנים האחרונות ‪ .‬ואפילו אם היתה המדינה‬
‫כמתוקנות שבאומות ‪ ,‬הרי ש על תפיסה כפרנית זו ש ל "אחד ה עם"‪ ,‬שהתברכו בה "רבני" הציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫התאונן מרן ה "חפץ חיים "–„ופעם הקריאו לפניו מאמר בעיתון שבו הביע אחד המשכילים את תקוותו שסוף‬
‫סוף ארץ ישראל תהיה עצמאית כמו מדינת בולגר יה‪...‬החפץ חיים פרץ אז בבכי ואמר "הייתכן הדבר ? אלף‬
‫ושמונה מאות שנה אנו סובלים ‪ ,‬דמינו נשפך כמים ‪ ,‬מרבים אנו בתפילה ובתחנונים להחלץ מעול הגלות וכאן‬
‫מסתפקים המה במועט ושכחו לגמרי את היעודים של נביאינו והבטחת תורתינו הקדושה ‪ ,‬הרי דבר אחד לא‬
‫ישוב ריקם "תכו‪( .‬עמ' צט)‪„ .‬בפנקסו של ר ' שלום הכהן שבדרון נמצא כתוב ‪ :‬סיפר לי הרב יעקב טייטלבוים‬
‫‪ :‬שאלו אותו‪ :‬מה הבכי ? ענה‬ ‫שהחפץ חיים בכה כשסיפרו לו בצהלה על הצהרת בלפור ופירש את הבכי‬
‫ואמר‪ :‬משל לאחד שהתחזה לפושט רגל ‪ ,‬וחילקו את כספו לבעלי החובות ‪ ,‬לכל אחד ‪ 20‬אחוזים מחובו ‪,‬‬
‫ובתמורה נתבקש כל אחד לחתום שמוותר על שארית החוב ‪ .‬אחד מבעלי החוב התעקש ‪ ,‬ולא רצה לחתום ‪.‬‬
‫אמרו לו ‪ :‬למה לך כך ? הרי אם לא תסכים לא תקבל כלום ‪ .‬אמר להם האיש ‪ :‬אתם חושבים שבאמת אין לו‬
‫כסף‪ ,‬ולכן אתם שמחים כשאתם מקבלים ‪ 20‬אחוז‪ ,‬אבל אני יודע שיש לו לבעה "ב הרבה כסף לשלם ‪ ,‬אלא‬
‫‪ .‬והנמשל‪ :‬אחרים חושבים‬ ‫שהוא (=מראה את עצמו ) מתחזה כפושט רגל ולכן אינני מוותר על כלום‬
‫שהקב"ה ח "ו פשט את הרגל ושמחים בהצהרת בלפור ‪ ,‬אבל אני יודע שה קב"ה יש לו לשלם ‪ ,‬והוא ישלם‬
‫הכל‪ ,‬לא תפול שערה מכל מה שהבטיח ‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מה לי ולהצהרת בלפור?!‪...‬‬
‫עוד סיפר הנ "ל‪ ,‬בזמן שהחפץ חיים דיבר בכנסיה הגדולה על הציונים ‪ ,‬נשא משלו ואמר ‪ :‬מלך השיא בתו‬
‫לכפרי‪ ,‬גידלו ורוממו והשפיע לו מכל טוב ‪ .‬לימים שכח הכפרי מנין הוא ומהיכן הג יע‪ ,‬גבה ליבו והתחיל לבזות‬
‫את אשתו ‪ ,‬בת המלך ‪ .‬גירשו המלך מביתו ‪ .‬באו שרים וביקשו עבורו ‪ ,‬החזירו המלך לביתו ‪ ,‬עבר זמן ושוב‬
‫שכח וכו '‪ ,‬ושוב גירשו ‪ .‬שלח הכפרי שליח ואמר למלך ‪ :‬נכון שעם בתך איני יכול לדור ‪ ,‬אבל זכור נא כי אני‬
‫הייתי פעם חתנך – תן לי לפחות דירה בארמונך ‪ ...‬שלח לו המלך ‪ :‬טיפש שבטיפשים ! באיזו העזה אתה‬
‫פונה אלי ! בתי יושבת בודדה וגלמודה ‪ ,‬ואתה מוסיף ומצהיר שלא תדור עמה ‪ ,‬ועודך מבקש שאתן לך דירה ‪,‬‬
‫והיכן – בארמון המלך ? הגם לכבוש את המלכה עמי בבית ?!‪(...‬ע"כ מפנקסו (“ ("קול חוצב "‪ ,‬עמ' ‪ ,395‬הוצ'‬
‫מכון "דעת תורה"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ט)‪.‬‬
‫"רבנים" אלו כבר "גאולים" באשר הם אמונים על שיטתו הכפרנית של "אחד העם " ומנסים להסתיר את‬
‫"הסתר הפנים " בזמנינו‪ ,‬אשר כזרוע המבצעת של הציוניזם יצרו את הרוב החילוני והורידו את העם כאן‬
 ‫רעט‬
‫בארץ עד עפר כדברי הגמרא [מס' מגילה (טז‪„-]).‬אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים כשהן יורדין ‪,‬‬
‫יורדין עד עפר וכשהם עולין ‪ ,‬עולין עד הכוכבים“‪.‬‬
‫‪ ).‬באה‬ ‫הרה"ר ממ שיך וכותב תקטז‪( .‬עמ' יד)–„האופן השני (=החקוי בתור אומה ולא חיקוי של יחידים‬
‫ההריסה ברשות הרבים גופא ‪...‬הלאומי החילוני אינו מרגיש כלל שהוא יוצא מן הכלל ‪ ,‬אלא חושב לה פך‪,‬‬
‫שעל ידי כך הוא מחזק את הכלל “‪ .‬ראינו לעיל כי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובנו סוברים בדיוק כמו אותו לאומי חילוני ‪.‬‬
‫בעמ' טו הוא כותב– „ודא עקא שגם המזרחי שכל עיקרו לא בא אלא לשם בצרון הרוחני (=גם ממנו הוסתר ‪,‬‬
‫שהציוניזם הדתי הוקם כ "גייס חמישי " על ידי הרצל כדי לחסל רוחנית את העם היהודי ‪ ).‬שוכח גם כן שעיקר‬
‫תפקידו הוא להג ביר את הרוחני המוחלט שבנו ואם יש להם בתי ספר כללים או שמאליים יש גם לנו בתי‬
‫ספר מזרחיים ‪ ,‬אבל מכיוון שאין להם ישיבות גם לנו אין ישיבות ‪...‬אנו אומרים‪ ,‬על כל דבר מה הם – אף‬
‫אתם‪...‬ומכאן החולשה הרבה של המזרחי בארץ ‪ .‬כבר הטיף "אחד הע ם" על מרכז רוחני והשפעתו היתה‬
‫גדולה בקרב חובבי ציון הראשונים ‪ ,‬שהם היו המייסדים הראשונים של היישוב החדש “ (=ראינו לעיל כמה‬
‫שיקרי הדבר ‪ .).‬בעמ' יז הוא כותב‪„ -‬המרכז הרוחני של אחד העם בנוי בעיקרו כפי שאמרתי בפרק הקודם‬
‫על היסוד של "חקוי של תחרות " ובשביל כך לא הצלי ח‪ ,‬כי כל חקוי של תחרות בין שני כוחות בלתי שווים‬
‫לגמרי‪...‬כננס לפני ענק סופו להביא לידי חקוי של התבטלות וכל היניקה של הרוחניות שלהם היא ארצית‬
‫ובשטח הזה איש לא יכל להתחרות ‪...‬וסימני ההתבטלות הזאת גם אנו מתחילים להרגיש“‪ .‬הרה"ר מתאר‬
‫כאן "חקוי של תחרות "‪ ,‬של תת ‪-‬תרבות השבתאית של הציוניזם מול תרבות ‪-‬האם –הנצרות הפרוטסטנטית‬
‫והפילוסופיה המערבית שנוצרה על ידי נצרות זו ‪ ,‬אשר היא למעשה חיקוי של התבטלות ולכן הוא אומר כי‬
‫בתת‪-‬התרבות של המזרחי– ה"חקוי של תחרות " שלה מגיעה להתאפסות ולחקוי של התבטלות וטמיעה‬
‫בתוך הציוניזם השבתאי והכ פרני‪.‬‬
‫במאמרו של "אחד העם " " תורה שבלב " (תפיסה נוצרית זו יצרה את המושג הרחובי "דתי בלב "‪ ,).‬הוא‬
‫כותב‪„ -‬חיבת ציון אינה לא חלק ‪...‬כי אם היהדות עצמה ‪...‬רק בשינוי המרכז ‪...‬מגמתה שיהיה המרכז לכל‬
‫על יסודות אנושיים‬ ‫שאיפה חיה בלב‪ ,‬לאחדות האומה לתחייתה והתפתחותה החופשית לפי רוחה‬
‫כלליים“‪ .‬על פי כל המובאות שהבאנו לעיל ‪ ,‬נראה כי בכל כתבי ודברי ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ובנו ‪" ,‬אחד העם " ממש‬
‫מדבר מתוך גרונותיהם ‪ .‬אכן‪ ,‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן מימון גם מציין ‪ ,‬כי ה "סופרים" העבריים שיבחו והיללו את ר ' א‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק בכך שהוא ממש "אחד העם " הדתיקכה‪ ..‬שם בעמ ' יח מצטט הרה "ר את דברי הכפירה של "אחד העם "‬
‫הרואה את עצמו ואת התנועה הציונית כשבתאות ‪ ,‬לגבי המושג "לקדש את החול "‪ .‬שוב אנו רואים כיצד‬
‫דבריו מובעים בכתביו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר כידוע ‪ ,‬השתמש מ מש בביטוי זה של "אחד העם "‪"-‬לקדש את‬
‫החול"‪ ,‬כאשר לדידו ‪ ,‬החול כולל גם כן טומאה ‪ ,‬אשר מ מנה חייבים לברוח ‪ ,‬כי אף נגיעה בה מטמאת את‬
‫האדם‪ ,‬כדברי בעל ה "לשם" כמובא בקטע הבא ‪" .‬אחד העם" כותב‪„-‬משווים ומחליפים את האמצעי ם לפי‬
‫(=כך בחול ‪ ,‬אך ב "קודש" הטמא של "אחד‬ ‫צורך המטרה וכשבטלה המטרה בטלים האמצעים מאליהם‬
‫העם"‪ )-‬אבל בקודש המטרה מקדשת את האמצעים (=ואכן לעיל ראינו כיצד ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ובנו ‪ ,‬כעבדים‬
‫נרצעים של "אחד העם " מקיימים באדיקות צו זה ‪...).‬ועל כן אינם משנים (=את האמצעים ) ומחליפים אותה‬
‫עוד כשבטלה המטרה ‪...‬ובקודש מעלים את הקליפה למדרגת הטוב ושוב אין מורידים אותם ‪ .‬אם תוכה נמר‪,‬‬
‫אלא עושים לה תוך אחר ממש‪ .‬ילעגו להם המלעיגים על שמירת החבית כאוות נפשם ‪.“...‬‬
‫כדברים אלו ממש כתב ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוקקכו‪„-‎ .‬כשם שנשמת האדם היא יותר עליונה ויותר פנימית מהמלאכים‬
‫"ראשונים"‬ ‫(=הוא הבין את כוונת חז "ל בצורה גורפת ‪ ,‬אך נכונות דעה זו שנויה במחלוקת עצומה ב‬
‫וב"אחרונים"‪ ).‬כן הקודש שבחול שירד עד לידי החולין הגמורים ‪ ,‬הוא יותר נשגב וקדוש מהקודש שבקודש “‪.‎‬‬
‫על דברים אלו ‪ ,‬אשר מקורם בדברי הכפירה של "אחד העם "‪ ,‬כתב גדול המקובלים האחרונים (כדברי‬
‫ה"חזו"א) הגה"ק רבי שלמה אלישיב (ראה מה שכתבו עליו מרן הח "ח ומרן הבן איש חי כמובא על ידי רבי‬
‫אריה לוין בספר תול דותיו של רבי שלמה ‪ ).‬בתקופה שלאחר שנכתבו דברי "אחד העם " ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק ‪„‎-‬והרי‬
‫לנו גודל האיסור לייחס או לשתף איזה קדושה בכל דבר של חול ומכל שכן בכל דבר טמא ח "ו‪ .‬ואפילו אם אין‬
‫‪ ,‬הנה ה וא‬ ‫הכוונה לאיזה עבודה ח "ו‪ ,‬אלא רק שחושב בדעתו ושכלו שיש שם איזה קדושה מלובש בה‬
‫מאביזרא דעבודה זרה רחמנא ליצלן“‪‎‬קכז‪..‬‬
‫הגותו השבתאית ‪-‬מודרנית של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק נשאבת לחלוטין מהגותו השבתאית המודרנית של "אחד העם "‬
‫כאשר היגל ‪ ,‬שופנהאור ומשה הס מעצבים רק את הצורה הפנימית של אשיותו ‪ ,‬אך אחד העם הוא לוז‬

‫קכה‪" .‬אזכרה"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' צ"ח‪ ,‬קובץ תורני‪ -‬מדעי‪ ,‬עורך‪-‬י‪ .‬ל‪ .‬פישמן‪ ,‬הוצ' מוסד הר"ק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרצ"ז‪.‬‬
‫קכו‪" .‬אורות"‪ ,‬הראי"ה קוק‪ ,‬עמ' פ"ה‪ ,‬אות מ"ו‪ ,‬הוצ' "מוסד הרב קוק"‪ ,‬התש"ט‪.‬‬
‫קכז‪" .‬לשם שבו ואחלמה"‪ ,‬ספר הדע"ה‪ ,‬ח"א דרוש ה'‪ ,‬סי' ז' אות ד'‪.‬‬
 ‫רפ‬
‫השדרה של הגותו השבתאית מודרנית של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובנו ‪ .‬הרה"ר ממשיך להסביר שם לנציגי הציוניזם‬
‫הדתי את מצבם הכפרני ‪ .‬הוא מסביר בעמ ' יט–„האידיאולוגיה של הראשון (=מרכז רוחני ) באה מתוך עיוות‬
‫ההיסטוריה והאידיאולוגיה ‪ .‬של השני (=הרצל ב"מדינת היהודים") באה מתוך מחק על כל ההיסטוריה‬
‫(=היהודית)“‪.‬‬
‫בעמ' יז הוא כות ב–„שלמותה של האומה הישראלית וקדושת הארץ והשפה וכו ' היו רק נקודות ההיקף ‪,‬‬
‫תהיה עכשיו הנקודה המרכזית רק אחדות האומה “‪ .‬עמ' כא–„מרכז בא"י בשביל "תחיית" הלבבות להגדיל‬
‫את האהבה בחיי הכלל ‪ ,‬להאדיר את התשוקה להצלחתו (=כך הוא מגדיר את תפיסת "אחד העם ")‪ .‬הנה‬
‫"מדינת היהודים" בשביל תושביה היא ‪ ,‬ששם התאספו "אלה שאינם רוצים ואינם יכולים להתבולל " ומכלל הן‬
‫אתה שומע לאו ‪ ,‬שאלה שרוצים ויכולים להתבולל אדרבא תבוא עליהם הברכה וישארו במקומותיהם‬
‫כפטריוטים נאמנים של הגויים ‪...‬אם יש עכשיו איזה קשר בין בני ישראל בכל קצווי תבל ‪ ,‬אין זה אלא רק‬
‫קשר שלילי (=לדעת הרצל )‪ ,‬קשר השנאה של הגויים אבל כשתושג מ דינת היהודים אז יופסק הקשר שבין‬
‫אלה המאושרים שישבו להם במדינת היהודים (=ויוכלו להתבולל בצורה נוחה ) ובין אלה שירצו להתבולל “‪.‬‬
‫רבי משה שנפלד כותב בדיוק את אותם דברים וביתר בהירות ד‪( .‬עמ' ‪"„–)18‬מתקני ה דת"‪ -‬הרפורמיסטים‪,‬‬
‫עסקו בשבירת הכלים ולא נגעו לרעה באמונה ‪ ,‬המנוערת ממצוות או דלה מהן‪ ,‬הוגה הדעות הציוני ‪" ,‬אחד‬
‫העם"‪ ,‬הוכיחם על המישגה הפסיכולוגי ‪ .‬הם שוגים בפשטם ידם בצורות שהמוני העם דבקים בהם ‪ ,‬דבקות‬
‫שבלב בהחטיאם על ידי כך את המטרה שהציבו למו ‪ .‬לפי דעתו אין ת ועלת בתיקונים חיצוניים בפולחן‬
‫ובטקס אלא דרוש שינו י יסודי ופנימי למען חולל מהפכה הדרגתית בנפש העם ‪ .‬יש להפך ‪ ,‬לשמור על הכלי‬
‫ולמלאותו תוכן חדש ‪ .‬בעצת ערומים מסוכנת זו‪ ,‬נאחזת החילוניות הציונית ‪ ,‬היא הסתערה על ערכי התורה‬
‫חילול הקודש ים וקידוש החול (=ערך מרכזי בהגותו השבתאית‬ ‫וקניני נצח ישראל בשתי זרועות של‬
‫מודרנית של "אחד העם " ור' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .).‬שני מבצעים משולבים אלה משולים לשפיכת היין מהחבית מבלי‬
‫לנגוע בחבית גופה ‪ ,‬אמור‪ ,‬הרקת הצורה המקו רית מתוכנה ומזיגת מים עכורים לתוך אותה החבית ‪ ,‬לאמור‬
‫עטוף את החילוניות במעטה של קדושה‪...‬החילוניות הכופרת בעיקר ‪ ,‬מבקשת להחליף את האלוקות בלאום ‪.‬‬
‫כלום אין בתי ספר דתיים (=היינו‪ ,‬בתי הספר של הציוניזם הדתי ) שרים אף הם בחנוכה "מי ימלל גבורות‬
‫ישראל" והרי זה אינו אלא סילוף מכוון של הפסוק בתהילים "מי ימלל גבורות ה ' " ? ומה הוא הנוסח "יזכור‬
‫עם ישרא ל"‪ ,‬שמזכירים בו את המתים בהופעות רשמיות ‪ ,‬אם לא סילוף התפילה "יזכור אלוקים "? ומה הוא‬
‫הנוסח "יתגדל ויתקדש שם ישראל " אם לא סילוף ה "קדיש"? ו"הגדות" של פסח בקיבוצים ‪ ,‬או ההכרזה‬
‫בסיום המכביה "שמע ישראל‪ ,‬ישראל עמינו‪ ,‬ישראל אחד " [=הראשון אשר סילף את "שמע ישראל" ונתן לכך‬
‫לגיטימציה היה ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי שראינו לעיל רמט‪( .‬עמ' רנה‪-‬ו)‪„-‬שמע ישראל ‪ ,‬הכותל כותלנו ‪ ,‬הכותל אחד “‪].‬‬
‫או ההסבר החדש לשם "מכבי" – מי כמוך בעמים ישראל ‪ .‬כל אלו מהם ? בשירו של ביאליק הנילמד בבתי‬
‫ספר של המזרחי – "מי יאכילנו לחם רב ‪...‬למי תודה למי ברכה ? לעבודה ו למלאכה"‪ ,‬כלום לא בא לסלף את‬
‫ברכת הנהנין?“‪.‬‬
‫תקטז‪.‬‬
‫(עמ' כב) – „המזרחי‪...‬פדרציה של ציונות מדינית ולא‬ ‫הרה"ר של תל אביב מתייחס ל "מזרחי" ואומר‬
‫בתור איזה זיקה אל המרכז הרוחני של "אחד העם "“‪ .‬הוא ממשיך ומעלה השערה כי „סבר המזרחי‬
‫"תינוקות שנישבו בין‬ ‫ה" היא יותר גדולה מאלה‬ ‫שהסכנה מאלה ש "גילו פנים בתורה שלא כהלכ‬
‫הגויים"‪(...‬עמ' כג)‪-‬נעשינו לפ דרציה בציונות המדינית וגם לחיילים מושבעים שלה (=עבד נרצע תת‬
‫תרבותי)‪...‬שמה שה יה טוב בשעתם ‪ ,‬הם לא טוב כלל וכלל ב זמנינו‪...‬היום הם כבר בארץ ישראל ‪"...‬מדינת‬
‫היהודים"‪...‬מתחילה כבר להתגשם‪...‬על המקום“‪.‬‬
‫הרב הראשי עמיאל בסדרת מאמריו ב "התור" ( תרצ"ב‪ -‬גליונות ט '‪ ,‬ט"ו‪ ,‬י"ז‪ .‬תרצ"ג‪-‬גליונות ב '‪ ,‬ג'‪ ,‬ז'‪ ,‬ח')‬
‫מתמקד‪ ,‬מספר שנים לפני כן ‪ ,‬באפיון התת‪ -‬תרבותי בו שרוי הציוניזם הדתי ביחס לתרבות האם של ו‪-‬‬
‫הציוניזם הכללי‪„ -‬נאמן הוא המזרחי להסתדרות הציונית כעבד נאמן ‪ ,‬הצועק תמיד "אהבתי את אדוני לא‬
‫אצא ח פשי"‪ ,‬אף בשעה שהאדון מגישו אל הדלת ורוצע את אוזנו במרצע ‪ ,‬ואין אנו חלים ואין אנו מרגישים ‪,‬‬
‫כי על ידי זה כבר באנו למדרגה של "מאבדים עצמם לדעת "“‪„ .‬אשר אדוניהם בטוחים מראש ‪ ,‬כי לא יאונה‬
‫להם כל רע‪ ,‬אף אם ירמסו עליהם ברגל גאוה ‪ ,‬ואף אם יפילו מהם שן ועין לא ימרדו בהם ‪...‬משמרת של עבד‬
‫כפוף“‪ .‬במאמר השני ב "התור" הוא קורא ליציאה איטית מההסתדרות הציונית ‪ ,‬אך בשנת תר צ"ז הוא כבר‬
‫קוראתקיז‪ .‬להתנתקות מהירה מההסתדרות הציונית ‪ .‬הציטוטים הנ "ל מ "התור" הובאו גם בספרה של נכדתו‬
‫גאולה בת יהודה ("איש ההגיונות "‪ ,‬עמ' ‪ ,67‬הוצ' מוסד הרב קוק‪.)2001 ,‬‬
‫ריינס ופישמן כיסו א ת עצמם ואת משרתיהם ‪-‬לדעת הרה"ר‪-‬בערפילי הקונספירציה ולא סיפרו לאף אחד מה‬
‫כוונותיהם במזימה המשותפת עם הרצל ולכן הרה "ר משער ‪ ,‬לפי דעתו ‪ ,‬כי כוונת ריינס ‪ ,‬פישמן ושות פיהם‪,‬‬
‫לא הי תה לכתחילה אלא רק מצב של העדפה ב דיעבד בין נבילה ("אחד העם ") לטריפה (הרצל)‪ ,‬אך‬
‫העובדות טופחות על פניו ‪ ,‬ראינו לעיל תקטו‪ ,.‬כי ריינס ופישמן עושים זאת לכתחילה ורואים בהרצל אדם גדול‬
‫ש"זכו להסכמתו ליסוד המזרחי "‪ .‬ריינס מוחה ואומרתקי‪„ – .‬כל מי שמחליט שהרעיון הציוני (=של הרצל ) יש‬
 ‫רפא‬
‫לו יחס עם החופשיות צריך בדיקה אחריו והוא בכלל המחלל את הקודשים ‪ ,‬כי אין לך חילול הקודש יותר‬
‫מזו‪ .‬להחליט כי הציונות מתייחסת לחופש “‪ ,‬היינו עטיפת הכפירה במעטה קדושה ‪ ,‬על פי עיצוב התפיסה‬
‫קכח‪.‬‬
‫ה"אחד העמית"‪ .‬לריינס כלל לא מפריע מה שכתב הרצל עצמו הפוך על הפוך מדבריו ב "מדינת היהודים"‬
‫–„האם יהיה לנו באחרונה גם שלטון דת? לא? המדע עושה אותנו לאנשים חופשים“‪ ,‬או לגבי מה שכתב‬
‫‪ .‬הסיבה לכך שדברי‬ ‫הרצל שם– „את הרבנים ניכלא בבית הכנסת כשם שנכלא את הצבא בקסרקטינים‬
‫הרצל על ה "דת" אינם מפריעים לו ופוגעים בו ‪ ,‬היא משום שמטרתו האמיתית של ריינס התלכדה עם‬
‫מטרותיהם של הרצל ו"אחד העם"‪.‬‬
‫הרה"ר של תל אביב מזהה את ראשי הציוניזם כתת ‪-‬תרבות של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬כפי שהבינו‬
‫הפרוטסטנטים את הנצרות הקתולית ‪ ,‬כך הבינו ראשי הציוניזם את היהדות ‪ ,‬כפי שהעיר שם (עמ' כד)–‬
‫‪ .‬נהירים להם יותר שב ילי הדת‬ ‫„ואמנם אלה מייסדי הציונות שיצרו את הפתגם שהדת היא עניין פרטי‬
‫הנוצרית (=הפרוטסטנטית) משבילי הדת היה ודית‪ .‬הנצרות מתחילתה הפשיטה מן היהדות את כל הנשמה‬
‫הלאומית שבמצוותיה ואזהרותיה ‪...‬רק הטיפול בתיקון הנשמה אחרי מיתה ‪"...‬תנו לקיסר את אשר לקיסר‬
‫ולאלוקים את אשר לאלוקים "‪ .‬כלומר מלכות שמים לחוד ומלכ ות ארץ לחוד ‪...‬המשפטים של עמי הנוצרים גם‬
‫עד היום לא מיוסדים על הדת הנ וצרית‪ ,‬אלא ביסודם לקוחים הם מרומא האלילית‪"...‬הדת הוא רק עניין‬
‫פרטי"‪ ,‬אך גם ברוסיה הסובייטית אומרים לא פחות ולא יותר “‪ .‬הרה"ר מזהה היטב את הקשר העובדתי‬
‫שהבאנו לעיל לגבי כת "הדונמה" השבתאית ו עזרתה להקמת התנועה הקומוניסטית ואת יסודם המכונן של‬
‫הציוניזם והציוניזם הדתי על אושיותיה של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬מרן ה "חזו"א"‪ ,‬הבין שגם על הסובייטים‬
‫ברוסיה השפיעה הנצרות הפרוטסטנטית בקשר למושג ה "דת"‪ .‬כידוע הוא הגדיר גם את השקפת ה "מזרחי"‬
‫כשניות אלילית‪" -‬התורה והחיים"‪.‬‬
‫הרה"ר עמיאל מוסיף וכותב על הקצב המדהים של התבוללות אנשי ה "מזרחי"תקטז‪( ,.‬עמ' כו) ‪„ -‬אמנם יש‬
‫אצלנו שמחים בחלקם ואומרים כי שמענו בועידה זו "ראיתי בני עליה והנם מועטים " ואמנם‪...‬שמשנה לשנה‬
‫הננו נעשים לבני עליה יותר ויותר ‪...‬ממעוטא נעשינו למיעוטא דמיעוטא ואם מעוטא הוא סימן לבני עליה‬
‫על אחת כמה וכמה מעוטא דמעוטא ‪...‬וכדי להביא את השלום והאחווה אמרו "להשפיע על הציונים ברוח‬
‫התורה ולהשפיע על החרדים מרוח הציונות "‪ .‬עד כמה שאני חולק על הניסוח של ההשפעה הזו ‪ ,‬אבל בעצם‬
‫הדבר ליסוד של המ זרחי יש זכות קיום רק כל זמן שהוא מאמין שהוא משפיע ‪(...‬עמ' כח) הננו ציונים בלי‬
‫תנאי‪ ,‬אבל מה נעשה שהתורה שלנו אומרת לא כך “‪( .‬עמ' כט)‪„-‬איזו שותפות היא זו (=עם הציוניזם‬
‫השבתאי) בזמן שאחד (= הציוניזם הדתי ) מצהיר בכל תוקף שזכות הקיום שלו הוא רק בעזרת השותף‬
‫השני והשני אומר לראשון עמך ובלעדיך ויות ר טוב לי בלעדיך ‪ .‬יחס כזה ‪ ,‬אין זה של שותפות ‪ ,‬אלא יחס של‬
‫מקבל לנותן של פושט יד לנדבן “‪-‬או בקיצור‪ ,‬הציוניזם הדתי הוא תת ‪-‬תרבות ועבד נרצע של הציוניזם ‪,‬‬
‫המרגיש שגם זה מיותר לו ומתייחס לציוניזם הדתי כעבד נאלח בלתי נסבל ‪ .‬עמ' ל'–„ולא רק שלא דרשנו‬
‫זכות המי עוט אלא שאנח נו הוצאנו גזר דין על עצמינו שאין לנו כלל הזכות לדרוש את זה ‪...‬ולא הרגשנו שעל‬
‫ידי כך אנו פשו ט מאבדים את עצמנו לדעת ‪ ,‬שעל ידי כך יהיה החנוך הדתי בבל יראה ובל ימצא ברוב נקו דות‬
‫יישוב‪...‬בשטח‪ ,‬זה ממש פשיטת הרגל “‪ ( .‬עמ' לג) – „"אחד העם"‪...‬מהי היהדות לפי דרכו ושיטתו ‪...‬אינה‬
‫מיוסדת כלל וכלל על העיקר של "תורה מן השמים " אלא על יסוד הרוח הלאומי בזה התבטא לפי דעתו ‪,‬‬
‫בעיקר מוסר היהדות ‪ ,‬שהוא‪"...‬קול האדם בעצמו וייחוסו לפשע אחרים "‪...‬במאמרו "מידת הדין ומידת‬
‫הרחמים" ובכך גם רגש המוסר לדידו נובע בעיקרו מרגש האנוכיות המשותף ‪...‬גם לכל בעלי החיים “‪" .‬קול‬
‫האדם בעצמו " יוצא מגרונו של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק בניסוח מקביל‪„ -‬חוזר הכל להתמזג ברוחי העצמי “קמא‪ .)47( .‬גם‬
‫דבר זה של ה "משותף" לכל בעלי החיים ‪ ,‬אשר מופיע במשנתו של "אחד העם"‪ ,‬עוד בתקופת ראשית גיבושו‬
‫של הציוניזם הדתי בתאי המחתרת בישיבת וולוז 'ין‪ ,‬מוטמע בנפשם של דוד הכהן וצ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי שראינו‬
‫לעיל‪.‬‬
‫תוצאות ההתבוללות של חינוך ה"ציוניזם הדתי " (עמ' לו)‪„-‬היו ימים שת למידי ביה "ס היו ארבעים אחוז‬
‫מכל תלמידי ביה "ס בישוב ועכשיו עמדו על עשרים וארבע בערך ‪...‬כמה אחוזים מהם נשארים אחר כך בתוך‬
‫מחנה המזרחי ? נדמה כי רק מתי מספר המה ורובא דרובא מהם גופא יוצאים ומתנפצים לכל הרוחות‬
‫וממלאים את כל המחנות ‪ ,‬אך לא את המחנה של המזרחי ואף לא של הפועל המזרחי ‪...‬יש אולי איזו תנועת‬
‫"בני עקיבא " וכדומה בארץ ‪ ,‬אבל הלא מכותלי ביה "ס של המזרחי כבר יצאו רבבות במשך הזמן ‪ ,‬איפה הם‬
‫כולם?‪...‬לדעתי שתי סיבות בזה סיבה אחת הבאה מן החוץ ‪ ,‬מתוך זרם החינוך הכללי וסיבה שנייה באה‬

‫קכח‪" .‬מבחר כתבי הרצל"‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬

 ‫רפב‬
‫מבפנים גופא ‪...‬יש רק היסודות האידיאולוג יים של "אחד העם " והרצל ולנו יש נוסף על זה גם היסודות של‬
‫משה רבינו ‪...‬המה בסתירה גלויה ליסודותי הם שלהם ‪ .‬חניכי ביה"ס שלנו אינם יודעים מסתירה זו ובכלל הם‬
‫יודעים לספר יותר על תולדות החיים ומעשיהם של הרצל וביאליק (=וכיום גם האתאיסט יאיר שטרן מפקד‬
‫לח"י) למשל‪ ,‬מאשר על רש "י ורמב "ם ז "ל והאם יפ לא איפה הדבר ‪ ,‬כשהגדיים הללו נעש ים תיישים‪ ,‬הם‬
‫מתחילים להביט על ההוספה של "על פי תורת ישראל " כעל סרח עודף ‪ ,‬כעל מלאכה שאי נה צריכה לגופה‬
‫ולאט לאט המה נסחפים לזרם הכללי הזורם ממנו והלאה ‪.‬‬
‫הילדים יותר ממה שלומדים את התורה שבכתב והתורה שבעל פה ‪ ,‬לומדים הם את התורה שבלב ‪ ,‬שבלב‬
‫המורים‪ ,‬ואם לב המורים מלא סתירות וניגודים קרעים ושברים בנפש ‪ ,‬רשויות שונות שאין אחדות‬
‫ביניהן‪ ,‬האם אפשר שנפש הילדים תישאר בתמימותה ‪ .‬ואלו הם סיבות הקללה הכי גדולה במחנינו קללת‬
‫"בנים ובנות תוליד ולא יה יו לך "“‪ .‬שם בעמ ' מ' – „המזרחי‪ ,‬הוא הסתדרות דתית לאומית ‪ ,‬הלוחם נגד אלה‬
‫הרואים ביהדות רק "דת" וגם נגד אלה הרואים בה רק לאומיות ‪ ,‬שכרכו שניהן יחד ‪ ,‬דומה לאותה האם‬
‫הרחמניה אשר גזרה את ילדה החי לגזרים וצברתם יחד ‪...‬ואומנם נשתבשו הדעות אפילו אצל גדולינו‬
‫באמת (=ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו‪ ,‬ה"נזיר"‪ ,‬ריינס‪ ,‬פישמן וכו ') ואפילו שהיו ממיסדי התנועה וגם הם נסחפו בהמשך‬
‫הימים וזרם הזמן ואינם מרגישים כלל את הקרע שבנפשם ‪.‬‬

‫רק מתוך כך אפשר להם להפל יט דברים כאלה ‪ " :‬אהובה לי הציונות כמו דת ישראל "‪ ,‬לאיזה ציונות הוא‬
‫מתכוון‪ ,‬לזו שהיא חלק מן היהדות השלמה ‪ ,‬הרי זה כמי שיגיד ‪ :‬חביבה עלי מצוות תפילין כדת ישראל היש‬
‫לך דבר מוזר יותר מזה ? אלא מאי ‪ ,‬הכוונה לציונות זו ‪ ,‬שאין בה כלל ממקור התורה ‪ ,‬רק היא נובעת ממקור‬
‫הלאומיות לפי רוח הגויים ‪ ,‬שביסמארק הניח את אבן הפינה שלה והיטלר חגג את חנוכת הבית שלה ‪,‬‬
‫‪...‬זה כבר‬ ‫לאומיות שכולה עבודה זרה ‪ ,‬האם את זו נדמה לדת ישראל שכולה קדושה וכולה טהרה‬
‫מראה על שיבוש הדעות ועל העירבוביה במחנינו“‪.‬‬

‫סיכום הבעיות הרוחניות של הציוניזם הדתי עד שנת תרצ"ז‬

‫השקפת העולם של הציוניזם הדתי בחמישים השנים הראשונות לגיבושו ‪ ,‬נבנתה בתחילה מהאידיאולוגיה‬
‫של "אחד העם "‪.‬כאשר החלו הקונגרסים הציוניים ואנשי ה "ציוניזם הדתי " ראו לאן נושבת הרוח ‪ ,‬וכי‬
‫ה"ציוניזם המדיני " נותן את הטון בקרב המתבוללים ‪ ,‬הם נהגו ככל תת תרבות והחלו לשדרג את תפיסותיהם‬
‫על פי תרבות‪ -‬האם החדשה ‪ ,‬כאשר רעיונותיו של "אחד העם " נשארו רק כרקע תרבותי ‪ .‬כיוון שהציוניזם‬
‫המדיני דגל לא רק באתאיזם בנוסח ה "מרכז הרוחני "‪ ,‬אלא גם בניתוק מוחלט ממושגים יהודיים ‪ ,‬הפך קיום‬
‫המצוות להיות כ "סרח העודף " אצל הציוניזם הדתי ונתפס יותר כ פולקלור‪ ,‬כשההצדקה לכך היא‪ ,‬כי צריך‬
‫בכל זאת לקיים מעט מצוות ‪ ,‬מדוע? משום שכך תרבות האם שלהם‪ -‬האידיאולוגיה של "אחד העם " גורסת‬
‫שצריך לקיים כמעטפת חיצונית רק מספר מצוות סמלי כמגן בפני התבוללות ‪ .‬צידוק ריק מתוכן זה לא נתפס‬
‫כרציונלי אצל חניכי ה "ציוניזם הדתי "‪ ,‬אשר ל א הבינו לשם מה דוקא הם צריכים לסבול משא זה ‪ ,‬כאשר‬
‫אבותיהם ומחנ כיהם קוראים ל "ציוניזם ללא תנאי " ולכן מתוך רבבות חניכים של הציוניזם הדתי נשארו תוך‬
‫זמן קצר ‪ ,‬של כמה עשרות שנים ‪ ,‬רק כמה מאות ‪ ,‬וגם הם שומרי מצוות למחצה ‪ ,‬לשליש ולרביע ‪ .‬תנועת‬
‫הנוער "נוער מזרחי " ( נע"ם) לא משכה רבים לשורותיה כמו "בני עקיבא "‪ .‬הסיבה לכך נבעה מן העובדה ‪ ,‬כי‬
‫תרבות נגררו‬ ‫השמאל המרכסיסטי הוא זה שאחז ברסן ההנהגה של אוכלוסיית המתבוללים בארץ וכתת‪-‬‬
‫חניכי הציוניזם הדתי דוקא לפרקציה השמאלית של המתבוללים ‪ .‬לכן הוקמה תנועת נוער עם מאפיינים‬
‫מרכסיסטיים‪ ,‬כגון השוויוניות הפנטית ‪ ,‬והמחשבה‪ ,‬אשר כללה בין השאר את עירוב המינים וכן את מושג‬
 ‫רפג‬
‫ההגשמה השיתופי‪" -‬קומונה"‪ ,‬מושג מרכסיסטי ‪ ,‬אשר מקורו בהודו האלילית ‪ .‬היינו‪ ,‬היגל יצר את הפילוסופיה‬
‫האלילית שלו על פי כתבים הודיים ותלמידו קרל מרכס הוריד פילוסופיה זו לרמה חומרנית‪ ,‬או כפי ש הוא‬
‫התבטא‪„-‬אני מוריד את האלוהות של היגל לאדמה “‪ .‬אפילו כל ראש סניף של בני עקיבא נקרא על שם‬
‫תרבות אלילית זו‪" -‬קומונר"‪ ,‬אשר היה אמור להגשים אידיאולוגיה מעוותת וכפרנית זו על ידי יציאה‬
‫להיאחזות שיתופית במסגרת צבאית של ה "נח"ל"‪ .‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬הם התאימו את המרכסיזם ל"דת" דרך‬
‫משקפיהן של הקומונות הנוצריות בגרמניה ‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬התבטא הדבר גם ב "ישיבות" התיכוניות‪ ,‬אשר כולן נוצרו מתנועה זו ונקראו על שמה ‪ .‬הן היו‬
‫שייכות ל "פועל המזרחי "‪ ,‬עם הקונוטציה המרכסיסטית ‪ ,‬בעוד של "מזרחי" היתה רק "ישיבה" אחת כזו‬
‫בפרדס חנה‪" ,‬מדרשיית נעם"‪ ,‬אשר מנהלה הרוחני‪ ,‬רבי יהושע יוגל ‪ ,‬בעל "נתיבות יהושע "‪ ,‬היה תלמיד חכם‬
‫אמיתי‪ ,‬אשר מרן ה "חזו"א הכיר לו טובה על כך ש שמע למה שייעץ לו לא לעשות מכבסת מילים מטשטשת‬
‫ולא לקרוא ליציר כלאיים זה ישיבה (אב"ד בחיפה הרב יעקב רוזנטל ובנו של רבי יהושע יוגל‪ -‬הרה"ג מרדכי‬
‫יוגל)‪ .‬היה זה כאשר בא לבקש ממרן ה "חזו"א" ברכה לפתיחת המקום והנחיות חינוכיות ‪ ,‬לכן גם נקרא‬
‫המקום "מדרשיית נע "ם" ( נוער מזרחי )‪ .‬לזכותו של רבי יהושע יוגל יאמר ‪ ,‬כי הוא הצליח להוצי א יקר מזולל‬
‫ולהפנות מאות בוגרים לישיבות אמיתיות ‪ .‬בוגרים אלה בנו בתים מפוארים ורבים מה ם מכהנים כיום כראשי‬
‫ישיבות וכוללים ‪ .‬כיוון שהיה יהודי אמיתי ‪ ,‬ועל אף שיסד את המדרשיה ותרם מאד לפריחתה ‪ ,‬עד שנחשבה‬
‫למעולה מבין ה "ישיבות" התיכוניות ‪ .‬הזיזו אותו משם אנשי הציוניזם הדתי בברוטאליות ‪ ,‬אך אחר שהמוסד‬
‫התדרדר במהרה‪ ,‬הם התחרטו על כך ובסופו של דבר המוסד נס גר‪.‬‬
‫יש לציין ‪ ,‬שהרה"ר עמיאל בחר להציג את המצב העגום של הציוניזם הדתי ולנתח את מקורות ההזנה‬
‫האידיאולוגיים של הציוניזם הדתי‪" -‬אחד העם " וההרצליאניות‪ ,‬דוקא בועי דה זו שהתקיימה שנתיים לאחר‬
‫מותו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬סביר מאד להניח ‪ ,‬כי פחד לומר את הדברים בחייו של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר היה כולו‬
‫ספוג בתאוריות הכפירה של "אחד העם "‪ ,‬בפרט לנוכח העובדה שר ' א‪.‬י‪ .‬קוק שלח אל עמיאל מכתב ‪ ,‬שנה‬
‫וחצי לפני מותו בשנת תרצ "ד‪ ,‬בקשר לתנועת "המזרחי"‪ ,‬בו הוא חולק על דברי ר ' מ‪ .‬א‪ .‬עמיאל אשר אמר‬
‫וכתב שיש להתנתק מתנועת הציוניזם ‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק כותב – בניגוד לדברי חז "ל שהתורה היתה קיימת עוד‬
‫לפני היות ישראל לעם ‪„ -‬אין התורה תורה כי אם באומתה‖‪ .‬הוא כתב שם שצריך לתמוך ללא סייג בתנועת‬
‫הציוניזם ‪„ -‬ולחזק ידי הבונים בכל אופן ‪ ,‬כי עצת ה ' היא בלא ספק ‖ ולא עצת השטן כדברי עמיאל [אגרת‬
‫שהודפסה ב "הצפה"‪" ,‬נפש הראי "ה"‪" ,‬לשלשה באלול " ( א‪-‬ב)‪ ,‬עמ' קו‪ ,‬רי"צ קוק ‪ ,‬הוצ' מכון הר צי"ה‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשס"ג]‪ .‬עמיאל חשש שהפלג המתחרה בציוניזם הדתי‪ -‬ה"פועל המזרחי "‪ ,‬יוציא מ ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫מכתב התנגדות על התקפה זו נגד "אחד העם " והרצל‪ ,‬ואז לא ישפיעו דברים אלו ע ל אף אחד ‪ ,‬אלא לה פך‪,‬‬
‫יחמירו עוד יותר את הטמיעה של אוכלוסיית הציוניזם הדתי באוכלוסיה המתבוללת ‪ ,‬כאשר ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫יצהיר ש "אחד העם " והרצל הם קדושי עליון וצריך להעריץ אותם ‪ ,‬כאשר כל התבטאות נגדם היא חילול‬
‫קודשי האומה וחילול ה '‪ ,‬כפי שכתב באיגרותיו לאנשים שונים ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬עיתוי זה אמנם עזר לכך ‪,‬‬
‫שלפחות הסניף התל אביבי עמד מאחוריו ‪ ,‬אך לא לאורך זמן‪ .‬כאשר הוא נפטר‪ ,‬נשאבו גם אנשי הסניף התל‬
‫אביבי ל"חגיגת" הכפירה בעיקרי האמונה היהודית והיטמעות בחברה המתבוללת כאן בארץ ‪.‬‬
‫לזה‬ ‫יש לציין לשבחו של הרה "ר עמיאל ‪ ,‬כי ידע להגדיר היטב את מהותם של אנשי הציוניזם הדתי וקרא‬
‫"לאומיות שכולה עבודה זרה "‪ ,‬אף שזה היה "עבודת כפירה לאומית "‪ .‬הוא הגדיל לעשות ‪ ,‬כאשר קרא‬
‫לתופעה זו ש ל הציוניזם הדתי‪ -‬היטלריזם‪„ -‬שביסמארק הניח את אבן הפינה שלה והיטלר חגג את חנוכת‬
‫הבית שלה“תקטז‪( .‬עמ' מא)‪ .‬קיים אכן דמיון בין תנועת ה "ציוניזם הדתי " לתנועה הנאצי ת באופיין הפתולוגי ‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הנאצית נקראת גם "אידיאולוגיה פתולגית "‪ ,‬משום שבקיצוניותה היתה גם מוכנה לאבד את‬
‫עצמה לדעת ‪ ,‬כפי שקרה במלחמת העולם השניה ‪ ,‬כאשר כוחות הרייך השלישי נתקלו בהתנגדות עזה‬
‫בחזית סטלינגרד וספגו שם אבידות קשות ‪ ,‬הורה היטלר שאין לעקוף מקו ם זה ‪ ,‬דבר שהיה צעד מאד לא‬
‫‪ ,‬משום שנסיגה משם עומדת‬ ‫חכם מבחינתו‪ ,‬אלא להמשיך להילחם שם אפילו אם כל הארמיה תחוסל‬
‫בסתירה לעליונותו של הגזע הארי ‪ .‬כאשר ה ארמיה הנאצית כבר היתה מכותרת על ידי הצבא הרוסי ‪ ,‬הוא‬
‫"מפקד צבא " לפילדמרשל פון פאולוס ‪ ,‬להתאבד ולא‬ ‫העלה את מפקדה בדרגה והורה עקב דרגה זו של‬
‫להיכנע‪.‬‬
‫כך גם הציוניזם הדתי מוכן להתא בד ולהצהיר על "ציונות ללא תנאי " ( כאשר על ידי כך כל חניכיהם‬
‫מתאבדים מבחינה יהודית ולאט לאט מתבוללים ) ובלבד שלא לחזור בתשובה ‪ .‬לכן קבע הרה "ר‪ ,‬כי להמשיך‬
‫את החבירה לציוניזם ‪ ,‬אינו רק פשיטת רגל‪ ,‬אלא „אנו פשוט מאבדים את עצמינו לדעת“תקטז‪( .‬שם‪ ,‬עמ' כט)‪.‬‬

‫השלב השלישי‪-‬הקמת המדינה השבתאית‬

 ‫רפד‬
‫עם קום המדינה‪ ,‬כמובן שהטירוף המשיחי ה גיע לשיאו מחד ‪ ,‬והטיפול בהשמדתו הרוחנית של עם ישראל על‬
‫ידי הציוניזם‪ ,‬מקבל אופי יותר ממוסד ‪ ,‬מאידך‪ .‬ראינו לעיל את דברי נשיא ה "מזרחי"‪ ,‬הרב הראשי עמיאל ‪ ,‬כי‬
‫כבר בשנת תרצ "ז‪ ,‬ישנם רבבות חניכים של הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר פרקו כל עול ‪ ,‬והשתלבו בתרבות‪ -‬האם‬
‫המתבוללת שלהם כאן בארץ ורק מתי מעט נשארו רשמית דתיים וכבר אז הצליח "גייס חמישי " זה ליצור‬
‫רוב חילוני בארץ ישראל ‪ .‬עד קום המדינה‪ ,‬פרקו כל עול עוד למעלה ממאה אלף חניכים ממוסדות חינוך זה ‪.‬‬
‫ניתן להניח ‪ ,‬כי כיום צאצאיהם כאן בארץ מונים כ שתי מליון וחצי נפשות‪ .‬עם קום המדינה ‪ ,‬הציוניזם הדתי‬
‫נערך לקבלת עוד כמליון עולים ‪ ,‬כדי להמשיך במבצע ההשמדה הרוחנית ‪ ,‬כזרוע המבצעת של הציוניזם ‪ ,‬אם‬
‫בצורה ישירה דרך מוסדותיהם ‪ ,‬אם כלגיטימציה‪ ,‬על ידי תמיכה קואליציונית בבן גוריון להעביר שלושת רבעי‬
‫מהעולים שמד רוחני‪ ,‬ישירות במוסדות החינוך הממלכתי והקיבוצי של הציוניזם ‪.‬‬
‫ראינו לעיל ‪ ,‬כי הציוניזם הוא המשכה התרבותי של תנועת הרפורמים‪ -‬ה"השכלה" השבתאית‪ ,‬אשר היתה‬
‫תת‪-‬תרבות של השבתאות בטורקיה ושל חסידי שפינוזה באירופה ‪ ,‬אשר מקורות ההזנה התרבותית שלהם‬
‫היו הנצרות הפרוטסטנטית אשר השתלטה על הפילוסופיה המערבית ‪ .‬הנצרות הפרוטסטנטית ממשיכה‬
‫להיות מושא לחקוי והערכה על ידי הציוניזם‪ .‬ראשי הציוניזם והפוסט‪ -‬ציוניזם אף מתהדרים בכך ‪ ,‬אך הם‬
‫מסתירים את העובדה שתרבות מערבית זו מבוססת לחלוטין על יסודות החשיבה של דת נוצרית זו ‪ .‬נראה‬
‫כאן בארץ ‪ ,‬כיצד הנצרות הפרוטסטנטית ממשיכה להיות למושא הערצה על ידי ראשי הציוניזם ו ההעדפה‬
‫שמקבלים מוסדות המסיון הפרוטסטנטי וכן אפילו הקתוליים ‪ ,‬בדרכם לנצר כאן מה שיותר יהודים ‪ .‬העדפה זו‬
‫מתבטאת אפילו בפטו ר ממסי ם ואגרות שונות למוסדות המסיון ‪ ,‬לעומת ה חיוב של בתי כנסת וישיבות‬
‫במסים ואגרות אלו ‪.‬‬
‫לשם הבנת תהליכים אלו של המשך השפעת הטומאה הנוצרית על הציוניזם עם קום המדינה ‪ .‬נצטט‬
‫מסיפרה של כלת פרס ישראל ‪ ,‬פרופ' אניטה שפירא קכט‪ ,.‬הנחשבת באקדמיה לאחת המומחיות הגדולות‬
‫קל‬
‫ביותר בנושא הציוניזם ‪ ,‬כפי שצו טטו על ידי פרופ' יצחק לאור ‪ ,‬במאמרו "שמשון חיגר בשתי רגליו היה " ‪-‬‬
‫„‪...‬בשנים ההן (=שנות הששים ) היה התנ "ך‪....‬במרום תפארתו (=במוסדות החינוך המתבולל של הציוניזם‬
‫והציוניזם הדתי )‪ .‬לפי עדותה ‪ ,‬רק בעשור הבא החלה הירידה ‪ " .‬מאז שנות השבעים של ה מאה העשרים חל‬
‫פיחות במעמדו הנישא של התנ "ך בתרבות העברית " (=המתבוללת)“‪ .‬כל התורה שבעל פה (משנה‪,‬‬
‫תלמוד‪ ,‬שו"ע וכו ') נתפסה על ידי ראשי ההשכלה והציוניזם דרך המשקפיים של הנצרות הפרוטסטנטית‬
‫כדבר שהומצא מאוחר יותר עפ "ל (ולא על פי האמת ‪ ,‬כי התורה שבעל פה ירדה כרוכה עם התנ "ך במעמד‬
‫הר סיני ) וזאת‪ ,‬לשיטתם‪ ,‬כדי ליישר קו ‪ ,‬על פי תפיסתו הקופית של הרמן כהן‪" -‬כשם שבנצרות " בשיטת‬
‫"הכחשת השואה "‪ ,‬היינו‪ ,‬אם כתבי הנצרות ‪ ,‬אשר הופיעו אחרי "הברית החדשה "‪ ,‬הומצאו מאוחר יותר ‪ ,‬לכן‬
‫יש לשקר ולומר כך גם על התורה שבעל פה שירדה מסיני ולהטמיע תפי סה שקרית זו בכל מערכת החינוך‬
‫של מדינת ישראל ‪ .‬מכאן‪ ,‬ניתן להבין את הסילוף והעיוות ‪ ,‬לגבי מה שמנוסח שם במאמר "צמיחת היהדות‬
‫מתוך התלמוד"‪„-‬אלפיים שנות גלות ‪ ,‬כלומר בשנים שהדת היהודית צמחה מתוך התלמוד ‪ ,‬השולחן‬
‫ערוך‪...‬לא נקרא בשם תנ "ך“‪ .‬האם זו בורות ‪ ,‬קשה להאמין ‪ ,‬שעד כדי כך הבורות תחגוג ‪ ,‬אפילו כאשר‬
‫הדבר מגיע מהאקדמיה ‪ ,‬אשר חזקת בורותם במקורות ישראל ידועה ‪ ,‬ובמידה לא פחותה מכך ההטיה‬
‫הזדונית שלהם ‪ ,‬אשר ידועה לא פחות ‪ .‬לאור ממשיך וכותב‪„ -‬עד ראשית הציונות לא נכרך בספר אחד ‪ ,‬אלא‬
‫אצל הנוצרים “‪ .‬הוא "שכח"‪ ,‬כי גם כל התלמוד לא נכרך ב ספר אחד ‪ ,‬והנביאים בפרט ‪ ,‬לא נכרכו ביחד עם‬
‫המקרא‪ ,‬מכיוון שהם פחותים בקדושתם מהתורה עצמה ‪ ,‬אך הרי אצל הנוצרים ‪ ,‬אין מושגים אלו ברי השגה ‪,‬‬
‫ולכן הכל נחשב אצלם ליחידה אחת ‪ .‬על פי מסורת נוצרית זו ‪ ,‬הם דבקו במושג "התנ"ך"‪ ,‬אך בעם היהודי לא‬
‫קיים מושג "התנ"ך"‪ ,‬אלא רק המוש גים "כ"ד ספרים" ["תנחומא"‪ ,‬שמות‪ ,‬פ' כי תשא (טז)] או "כתבי הקדש "‬
‫[מס' שבת (קטו‪ ]).‬המתבוללים‪ ,‬כאמור‪ ,‬היו תת‪ -‬תרבות של תרבות‪ -‬האם הנוצרית הפרימיטיבית ‪ ,‬לכן‬
‫הציוניזם‪ ,‬אשר רדידותו היתה ג דולה יותר משל תרבות הגויים ‪ ,‬התבטא גם החקוי בצורה פנאטית וגם‬
‫בנקודה זו של כריכת התנ"ך כמו אצל הנוצרים ‪ ,‬כמו שמודים הם שם בהמשך‪„-‬את הענין הזה ‪ ,‬הרצון‬
‫להידמות ללא‪ -‬יהודים באספקטים רבים של החיים ‪...‬לא בדקו ההיסטוריונים שלנו די הצורך ‪ .‬אפילו קבלת‬
‫התנ"ך כענין חדש (=שלא על פי התורה) לחלוטין בתרבות היהודית (=המתבוללת)‪ ,‬לא נבדק דיו ‪ .‬אחרי‬
‫הכל‪ ,‬התנ"ך בתרבות הפרוטסטנטית הוא כל כך משמעותי ‪ ...‬עד כי מי שאינו מבין את הקשר בין התנ "ך‬
‫הקולוניאליזם ‪ ,‬אינו מבין באמת את תפקידו בתוך המהפיכה‬ ‫להולדת הפרוטסטנטיזם וגם לראשית‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬או בהשתלטות המערב על העולם ‪...‬אי אפשר להבין את המימד המשיחי של הציונות ‪ ,‬בלי‬

‫קכט‪" .‬התנ"ך והזהות היהודית "‪ ,‬הוצ' מגנס‪.2005 ,‬‬

‫קל‪ .‬יומון "הארץ"‪.20.1.06 ,‬‬
 ‫רפה‬
‫להבין שאת המימד הזה ‪ ,‬ירשה מתרבות הביבליה של הפרוטסטנטים ‪ ,‬לא מתוך ארוע הטפה בודד ‪ ,‬אלא‬
‫של אוכלוסיית המתבוללים ‪ ,‬את הנצרות בכל‬ ‫של תאולוגיה שלמה “‪ .‬הכוונה כאן לצורת החקוי הקופי‬
‫המובנים‪ .‬היינו‪ ,‬תנועת הציוניזם היתה מורכבת מח ידלי אישים ‪ ,‬אשר יצרים ותאוות מילאו את כל ישו תם‪,‬‬
‫כפי שראינו למשל לעיל שלג‪ ,.‬את ביאליק מתוודה לגבי חולשת אופיו ביחס ליכולתו לקיים מצוות ‪ .‬משום כך ‪,‬‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית סיפקה להם כסות אידיאולוגית ‪ ,‬כדי לבצע סובלימציה של יצריהם האפלים ‪ ,‬אשר‬
‫דרכה הם הסבירו את מניעיהם ביחס ליהדות עצמה ‪ .‬הנצרות הפרוטסטנטית יצרה ד ת חדשה המחוברת רק‬
‫לכתבים הקמאיים ‪ ,‬אשר הם קראו להם ה "הברית הישנה " ו"הברית החדשה "‪ ,‬בעוד שלהמצאות מאוחרות‬
‫של המימסד הכנסייתי ‪ ,‬הם ייחסו ערך היסטורי בלבד (יותר מאוחר הם ייחסו ערך זה גם לתנ "ך‪ ,).‬אשר‬
‫העמים הנוצריים צמחו ממנה ‪ .‬עובדות אלו חיק ו אנשי הציוניזם והעתיקו תפיסה זו ‪ ,‬על פי הדגם המאוחר‬
‫יותר של "הכחשת שואה " לגבי מקורותינו ‪ .‬מכיוון שממילא ישותם ינקה מיצרים אפלים ‪ ,‬הם עשו עוד שקר‬
‫בנפשם‪ ,‬כאילו המשנה והתלמוד והלכות ה "שולחן ערוך " לא ניתנו במעמד הר סיני או על פי כללים מחושקים‬
‫שניתנו במעמד זה ‪ ,‬אלא כביכול "הומצאו" מאוחר יותר‪ ,‬כפי שקרה אצל הקתולים ‪ .‬אחרי המצאה זו ‪ ,‬הם‬
‫החלו בשטיפת מוח ‪ ,‬תוך טימטום עקבי של חניכיהם ‪ ,‬כאילו "כ"ד הספרים " היו מנותקים מהיהודים‪ ,‬דבר‬
‫שהתאפשר לא לפני שניתקו את חניכיהם לחלוטין מהעם היהודי השורשי ‪ ,‬אז יכלו לומר לחניכיהם מה שהם‬
‫רוצים‪ ,‬כי הם ממילא "יאכלו" את כל מה שי מכרו להם‪ .‬נראה להלן במאמר הנ "ל‪ ,‬כיצד זה עובד‪„ -‬בקצרה‬
‫(=אתם שומעים ? בלי לשאול שאלות ‪ ,‬ככה זה ‪ ).‬התנ"ך לא היה חלק מהתרבות היהודית ‪ ,‬אלא כאשר‬
‫נעשה מאמץ להידמות ללא יהודים “‪ .‬זהו נסיון חדש של עיוות מוחי ו היסטורי של המתבוללים בארץ‬
‫באקדמיות של שלהי המאה העש רים‪ ,‬הבא לעוות מחדש את מוחם המעוות של הרפורמים מלפני מאתיים‬
‫שנה‪ .‬הרפורמים אז אמרו ‪ ,‬שהם רוצים לפצל את התורה לשניים ‪ .‬אם עד אז (מלבד תקופת ה "קראים") כל‬
‫יחד עם התורה שבעל פה ‪ ,‬הרי‬ ‫העם היהו די‪ ,‬ברמת העיקרון ‪ ,‬למד בו זמנית את התורה שבכתב‬
‫שהרפורמים וכן ראשוני הציוני זם התחילו להידמות לפרוטסטנטים‪ -‬במסגרת המסורת השבתאית המודרנית‬
‫את ביקורת המקרא ‪ ,‬ו"מראים"‪ ,‬כי הוא לא אחיד ‪,‬‬ ‫ולקבל רק את התנ "ך וגם זה לא לפני שמבצעים בו‬
‫כביכול‪ ,‬ונכתב בזמן מאוחר יותר ‪ ,‬כמו "הברית החדשה "‪ ,‬ובכך יצאו הם ידי חובת החיקוי הפנאטי הלא‬
‫מציאותי של הנוצרים לגבי כתביהם‪.‬‬
‫לכן יצא א ז מרן המלב י"ם עם פירוש על כל התנ "ך‪ ,‬והראה לעיני כל את הה פך‪ ,‬כי התנ "ך בנוי על פי סדר‬
‫מופתי של כללי דקדוק מחושקים של התורה שבע "פ שניתנה במעמד הר סיני ‪ .‬ראשי האקדמיה בשלהי‬
‫המאה העשרים ‪ ,‬באים כעת להסתמך על בורות ם המפליגה של שומעיהם ‪ ,‬ומספרים להם כביכול ‪ ,‬לגבי‬
‫הרפורמים וראשי הציוניזם ‪ ,‬כי עד זמנם לא היה התנ "ך נחלת העם היהודי ‪ .‬לכן‪ ,‬רק בתקופתנו ‪ ,‬עידן‬
‫הכחשת השואה ‪ ,‬ניתן גם לזייף זיוף היסטורי בסדר גודל שכזה ‪" .‬חינוך" זה בנוי גם על בורות וחוסר ידע‬
‫לגבי עיסוקם של מאות מגדולי ישראל בכ"ד הספרים עם פירושיהם עליו ‪ ,‬הרבה לפני תקופת הרפורמים ‪ ,‬וכן‬
‫כל פירושי הגר "א על כ"ד הספרים עוסק בדקדוק וכללי הדקדוק של הלשון של ספרים אלו ‪ ,‬ומראה גם כיצד‬
‫כל התורה שבעל פה נרמזת באופן ברור מתוך כתבי הקדש ‪ .‬הם גם אינם יודעים ‪ ,‬כי ילדים רבים בגיל חמש‬
‫כבר שיננו בעל פה את כל כתבי הקד ש לפני תקופת הרפורמים ‪ .‬לכן מובן ‪ ,‬מדוע היה צריך להישבע על כל‬
‫התנ"ך ולא רק על התורה ‪ ,‬כדי להתקבל לכנופיות הטרור‪" -‬אצ"ל" ו"לח"י" של הציוניזם וכן מדוע מחלקים‬
‫דוקא את התנ "ך לכיתות ח ' ולחיילי צה "ל והוא כדי להדגיש ‪ ,‬כי הציוניזם פועל ‪ ,‬על פי תפיסתה של הנצרות‬
‫הפרוטסטנטית‪ ,‬אשר אינה רואה את עדיפותה של התורה על פני הנביאים והכתובים ‪ .‬מסיבה זו גם התנ "ך‬
‫חייב גם להיות נקי מפירושי התורה שבעל פה ובמקומו מופיע פירוש שנכתב באקדמיה ‪ ,‬שהרי לדידם יש‬
‫לחקות את הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬הרואה כל מה שמעבר לתנ "ך כתוספת מאוחרת ‪ .‬ואכן‪ ,‬אניטה שפירא‬
‫מקוננת שם –„החדירה האיטית אך המתמדת של הפרשנות המסורתית להוראת המקרא בבית הספר ‪...‬‬
‫בעוד שבמישור הציבורי היה למקרא מעמד של טקסט חילוני “‪.‬‬
‫"ההשכלה"‪ ,‬החלו להמעיט בלימוד התנ "ך בישיבות כדי לא‬ ‫אמנם‪ ,‬מסיבה זו החל מתקופת חשכת‬
‫להתבלבל ולהסחף לתפיסה הנוצרית הפרוטסטנטי ת‪ ,‬אשר תועמלני ה "משכילים " עשו לה נפשות ‪ .‬לכן‪,‬‬
‫מאותה סיבה ‪ ,‬גם חז "ל אסרו לומר את עשרת הדברות בתפילה [מס' ברכות (יב‪ ,]):‬משום שגם אז היו‬
‫רפורמים (=מינים)‪ ,‬אשר הושפעו מן הנוצרים הראשונים ‪ ,‬אשר טענו כי רק זה ניתן בסיני ‪ .‬רק כיום ‪ ,‬כאשר‬
‫אצל "משכילי" הציוניזם ירד ערכה של תפיסה נוצרית זו בעיני מעצבי החינוך הנוצרי פרוטסטנטי של משרד‬
‫החינוך‪ ,‬כפי שמקוננת על כך פרופ ' א‪ .‬שפירא‪ ,‬אין יותר טעם להתרחקות מלימוד כתבי הקדש ‪ ,‬כפי שאמר‬
‫זאת הגה "ק רבי יואל טייטלבוים ‪ ,‬אשר מרן הגרא "מ שך בהספידו אותו הגדירו כ "שר התורה " וכ"גברא‬
‫דמסתפינא מיני ה" ומרן הרב מבריסק אמר עליו ‪ ,‬שמלבדו רק הוא עדיין לוחם רק בעד האמת ומניח בצד כל‬
‫שיקול של כבוד וכסףתקו‪( .‬עמ' נג)‪.‬‬
 ‫רפו‬
‫בהמשך הסקירה שם נכתב‪„ -‬דוד בן גוריון‪ ,‬שפירא מקדישה לו כמה עמודים ‪ ,‬בעיקר לרוח המשיחית שדבקה‬
‫בו אחרי קום המדינה ‪ .‬היא מציינת (בעקבות אחרים )‪ ,‬שבן גור יון מיעט לעסוק בתנ "ך לפני קום המדינה‬
‫(=ובאיזה ספר יהודי אמיתי הוא בכלל עיין אי פעם אחרי שהוא פרק עול של תורה ומצוות ?) והרבה לצטט‬
‫ממנו אחרי הקמתה ‪ ,‬בעוד שלמישור הציבורי היה למקרא מעמד של טקסט חילוני (=תפיסה חלולה ‪ ,‬ללא‬
‫התורה שבעל פה אשר ירדה מסיני ‪ ,‬אשר רק דרכה ניתן להבינה ‪ .).‬במישור של בית הספר הממלכתי ‪ ,‬גברה‬
‫הנטיה לקרוא את התנ"ך כטקסט מקודש (=היות ובשנות השבעים הציוניזם בראשות תנועת העבודה‬
‫שינתה כיוון לנצרות פרוטסטנטית פוסט‪ -‬מודרנית)‪...‬שפירא יודעת הרבה ‪ ,‬היא באמת לא נופלת בשום‬
‫מהמורה [=מלבד מקרים בהם היא מפילה את עצמה בצורה יזומה למהמורה ‪ .‬למשל ב‪ 2005 -‬היא פרסמה‬
‫ביוגרפיה על מפקד הפלמ "ח יגאל אלון ‪ ,‬בו היא אינה מזכירה אף ברמז את תפיסתו הימנית קיצונית ביחס‬
‫לערבים ואת הטבח אשר ביצע אלון בעשרות ערביי עין זיתון במלחמת תש "ח‪ ,‬כשהם קשורי ידיים ‪ ,‬כאשר‬
‫פיקד על יחידת פלמ "ח‪ .‬כן הע ידה גם לוחמת הפלמ "ח נ תיבה בן יהודה ‪ .‬פירסום זה גם ע לול להעיב על‬
‫התדמית הפיקטיבית של "יפי נפש "‪ ,‬אשר שיוו לעצמם אנשי השמאל מכוערי הנפש ‪ ].‬של אי ידע ‪ ,‬אבל‬
‫מטרתה היחידה היא להגיע לעימות עם הארכיאולוגים החדשים‪( -‬הגילוי ה "פוסט ציוני " האחרון‪ ).‬שאינם‬
‫מקבלים כחבילה את הזיווג בין הארץ ובין הטקסט המקודש “‪ .‬הכוונה היא בעיקר לפרופסור פינקלשטיין‬
‫ופרופסור הרצוג ‪ ,‬אשר החליטו לציין את נקודת המטרה‪ ,‬לנעוץ בה חץ ואחר כך לסמן את העיגולים מסביב ‪.‬‬
‫אך עיגולים אלו לא רק שנעשים ברמה מגוחכת ‪ ,‬אלא נעשים ברמה שיכול להתברך בה רק אדם עם מנת‬
‫משכל של אידיוט ‪ .‬למשל‪ ,‬פרופסור הרצוג מספר ‪ ,‬שהוא מפקפק בקריעת ים סוף (עפ"ל)‪ ,‬משום שהוא ערך‬
‫חפירות על שפת ים סוף ולא מצא שם עצמות אדם ולא את שברי מרכבותיהם של המצרים ‪ ,‬אך במקורותינו‬
‫והשלל שנאסף על יד י עם‬ ‫מסופר כי המרכבות טבעו בתוך ים סוף ואל החוף הושלכו רק פגרי המצרים‬
‫ישראל‪ .‬עצמות אלו ‪ ,‬לדעתו‪ ,‬לא היו צריכות להרקיב ‪ ,‬ולכן הוא היה צריך למצוא אותן שם ‪ ,‬אם הן בכלל‬
‫הושלכו במקום זה ‪ .‬השאלה הנשאלת היא ‪ ,‬האם הוא ק יבל צרור נבואות מן השמים ‪ ,‬האומרות כי הן לא‬
‫נרקבו ושם הן אכן הושלכו ובאיזה עומק לחפור וכי נאמרה לו ההכרעה בין חמש דעו ת מרכזיות היכן הוא ים‬
‫סוף ומה היו מימדיו והאם במשך אלפי שנים מי הים נעמדו לכבודו באותו מקום או התנהגו בצורה טבעית‬
‫ביחס להתפשטותם ‪ ,‬הרי בים המלח נצפו בשבעים השנים האחרונות במקומות מסוימים נסיגות ובמקומות‬
‫אחרים התפשטויות ‪ .‬אמנם "לא ניתנה נבואה אלא לשוטים "קלא‪ .‬אך גם שוטים בעייתם היא רק בלבול אך לא‬
‫רמת טמטום שכזו ‪ ,‬כפי שהוא וחבירו פינקלשט יין מגלים ב "מחקריהם"‪ ,‬אשר נועדו לבטא את תסביכי‬
‫השנאה העצמית בה הם לוקים ‪ ,‬ואולי גם לשם קבלת כספי קרנות מאנטישמים מסיונרים באקדמיות בחו"ל‪.‬‬
‫אם כן ראינו ‪ ,‬כי הרפורמים ובעקבותיהם הציוניס טים‪ ,‬רואים את התנ "ך וההיסטוריה היהודית על פי משקפיו‬
‫של מייסד הנצרות הפרוטסטנטית‪ -‬מרטין לותר (אשר מעבר להיותו אדם מעורער בנפשו ‪ ,‬אשר ניסה גם כמה‬
‫פעמים להתאבד והיה מגדולי האנטישמים המוצהרים בתקופתו בגרמניה ‪ ,‬ערש הולדתה של התנועה‬
‫הנאצית‪ ,‬אשר הציוניזם בצורה די מז וכיסטית‪ ,‬משמש עבד נרצע של אותו אנטישמי בלתי שפוי )‪ ,‬אשר דרכו‬
‫הם יוצרים את "קודשי הציונות "‪ ,‬עליה אמונים במודע ובתת‪-‬מודע תלמידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק וממשיכיהם ב "גוש‬
‫אמונים"‪ .‬אם מרטין לותר הוא כזה ‪ ,‬ניתן לתאר מהו עומק תסביכיהם ורדידותם של דוברי הציוניזם ‪ ,‬הציוניזם‬
‫הדתי והוגיהם‪ ,‬אשר מהווים תת‪ -‬תרבות של אותה תרבות חשוכה ופרימיטיבית ‪ .‬נביא כאן צרור עובדות קלב‪,.‬‬
‫המבטאות יותר מכל את שפלותו של הציוניזם השבתאי ‪ ,‬כאשר ראשי המדינה כורעים ברך לכל מה שמריח‬
‫נצרות‪ .‬שלום אש היה "סופר" אידי‪ ,‬אשר אפילו המתבוללים ביותר בארה "ב החרימו אותו בשל ע מדותיו‬
‫הקיצוניות ואהדתו לנצרות ‪ ,‬אך בבואו לארץ בתשט "ו‪ ,‬התקבל בכבוד ובהערכה גדולים במסיבה שערכו‬
‫לכבודו נשיא המדינה ‪ ,‬ראש הממשלה ‪ ,‬אגודת ה "סופרים" ומועצות הפועלים ‪ .‬הוא כותב קלג‪ .‬כי צריך להביע‬
‫חרטה על דחיית העם היהודי את הנוצרי ותורותיו ‪ .‬ראינו לעיל ‪ ,‬כי משיחיות השקר של הציוניזם ובעקבותיו‬
‫הציוניזם הדתי ‪ ,‬הם המשך ישיר של משיחיות השקר של יש "ו ימ"ש‪ .‬חיים ברנר ‪ ,‬אשר צבי יהודה קוק ‪ ,‬כפי‬
‫שראינו לעיל ‪ ,‬כתב אליו מכתב הערכה מתרפס ‪ ,‬כתב בעיתון ה "פועל הצעיר"‪„-‬הברית החדשה הוא ספר‬
‫עברי‪ ,‬ואין סכנה אם יתייחסו לבן עמנו הנצלב ברטט קודש “‪ ,‬עפ"ל‪ .‬מאידך‪ ,‬את הכותל הוא מכנה "הכותל‬
‫המרופש"‪ .‬גם שאול טשרניחוסקי ‪ ,‬אשר "הגיגים" מפרי עטו נלמדו במוסדות הציוניזם הדתי חי עם נזירה‬
‫יוונית וסיים את חייו העלובים במנזר בירושלים כנוצרי והמשומדים רשמית סרגיי קוסבצקי והכנר הידוע יהודי‬
‫מנוחין התקבלו בארץ בהערכה רבה קלב‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)23‬הפילוסוף מרטין בובר ‪ ,‬אשר חי עם נוצריה והיה‬

‫קלא‪ .‬מס' בבא בתרא (יב‪):‬‬

‫קלב‪" .‬בין א"י למדינת ישראל "‪ ,‬רבי משה שנפלד‪ ,‬מהדו' ב'‪ ,‬תשל"ז בני ברק‪.‬‬
‫קלג‪" .‬נצרותו של שלום אש"‪ ,‬חיים ליברמן‪.‬‬
 ‫רפז‬
‫מרצה במכון מסיונרי ‪ ,‬מונה על ידי המדינה לראש מחלקת התרבות לגולה (שם עמ ' ‪ .)15‬מרדכי בר און ‪,‬‬
‫אשר הוריו הנוצרים הפרוטסטנטים מגרמניה התגוררו ליד היקב בראשון לציון ‪ ,‬מונה לקצין חינוך ראשי‬
‫בצה"ל‪ ,‬ולאחר מכן לראש מחלקת הנוער והחלוץ בסוכנות היהודית ‪ .‬דווח מספר פעמים בעבר בעיתונות ש בן‬
‫לסבוטניקים מרוסיה (נוצרים שומרי שבת ) מונה לרמטכ "ל‪ .‬אריק שרון ‪ ,‬אשר אימו הגויה למעשה לא‬
‫התגיירה‪ ,‬היה ראש ממשלה במדינת ישראל ‪ .‬את הצגת "ממלא המקום " לגבי פשעיו של האפיפיור פיוס ה‪-‬‬
‫‪ 12‬בשואה‪ ,‬אסרה הממשלה להציג ‪ .‬המיסיון ומוסדותיו פטורים ממסים ואגרות שונות ‪ ,‬בניגוד לבתי כנסת‬
‫וישיבות ‪ .‬בן גוריון בזמנו‪ ,‬שיבח את בנו עמוס בן גוריון‪ -‬מפכ"ל המשטרה שהסתבך בפלילים ‪ ,‬על שנשא‬
‫נוצריה‪ ,‬כי בכך‪ ,‬לדעתו המעוותת‪ ,‬הוא משביח את הגזע ‪ .‬בשנת תשל "ד‪ ,‬מפרסם משרד החינו ך של‬
‫הציוניזם השבתאי חוברת מסיונרית‪" -‬הנצרות הקדומה "‪ ,‬ברוח התנועות הנוצריות המילנריות ‪ ,‬אשר חיו‬
‫בקומונות ועיצבו את דת הקיבוץ הדתי ו "בני עקיבא "‪ ,‬כפי שראינו לעיל שמג‪ ..‬משרד המסחר והתעשיה מימן‬
‫את העלאת ההצגה "ישו כוכב עליון " ( שם‪ ,‬עמ' ‪ .)31‬כיום ידוע ‪ ,‬כי ממשלת אול מרט ניהלה מגעים עם‬
‫לצרכים מיסיונריים ‪ ,‬והחינוך הממלכתי‬ ‫הותיקן‪ ,‬כדי להעביר את מתחם קבר דוד המלך בהר ציון לידיהם‬
‫עורך לחניכיו טיולים יעודיים להכרת הנצרות בירושלים ‪ .‬המשיחיות הנוצרית מתוארת במקורותינו הן בקבלה‬
‫והן בנגלה ‪ ,‬כמקור אבי אבות הטומאה ‪ ,‬והיא ששימשה כתרבו ת‪-‬האם הפרוטסטנטית של השבתאות‬
‫ולאחריה של התנועה הרפורמית ולאחריה של תנועת הציוניזם ותת‪ -‬התרבות שלה‪ -‬הציוניזם הדתי בראשות‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בנו‪" ,‬הנזיר"‪ ,‬ריינס‪ ,‬פישמן וראשי הקיבוץ הדתי ו "בני עקיבא "‪ .‬מכאן מובן ‪ ,‬כי כאשר לראשונה‬
‫בהיסטוריה מצליחה תת‪-‬תרבות זו לקבל לידי ה מדינה ‪ ,‬כאשר הטירוף המשיחי מכסה על מניעיהם‬
‫האמיתיים‪ ,‬יצרים ותאוות תת אנושיות ‪ ,‬יעלה טירוף זה כמה מדרגות‪.‬‬
‫בחסות ה"דולה מאנה " (הממשלה איתנו )‪ ,‬הסתערו אל תוככי היהדות החרדית בירושלים ‪ ,‬בסמוך מיד לאחר‬
‫קום המדינה ‪ ,‬בני קיבוצים מלהב ות הבשן ‪ ,‬עין שמר וכו '‪"-‬מלח הארץ "‪ ,‬יחד עם חברי ה "ליגה נגד כפייה‬
‫דתית"‪ ,‬אשר ראינו לעיל ‪ ,‬כי צ ‪ .‬י‪ .‬קוק היה מראשוני החברים בה בתחילת דרכה ‪ .‬אותו זן של "מלח הארץ "‪-‬‬
‫„צרחו כחיות טרף ‪ " :‬בחורי ישיבה לצבא‪ -‬בנות דתיות לנו "‪ ,‬כאשר השוטרים שומרים על שלומם “ (שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .)26‬נוער מושחת וחשוך זה‪-‬יוצאי כנופיות הט רור של הפלמ "ח וה "הגנה"‪ ,‬אשר היווה את מבחר הנוער של‬
‫הציוניזם‪ ,‬קיבל גם את הג יבוי לכך מכמה כופרים המעורערים בנפשם מראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬מיד עם קום‬
‫המדינה‪ ,‬בדמותם של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ופרופ ' ישעיהו ליבוביץ '‪ ,‬ראש המפלגה הכושלת (אשר לא הצליחה להיכנס‬
‫לכנסת) " העובד הדתי "‪ ,‬כאשר הם מתנהגים כדין "מוסר"‪ ,‬כמופיע בהלכה דינו ‪ ,‬ומפרסמים בכרזות חוצות ‪,‬‬
‫הסתה נגד עולם התורה וגדוליו ‪ ,‬על כי אינם עוזבים את הישיבות ומתגייס ים לצבא ‪ .‬כל זאת‪ ,‬כיוון ש צ‪ .‬י‪ .‬קוק‬
‫החליט "לפסוק" על פי משנתו המשיחית –נוצרית ההזויה ‪ ,‬כי מדובר במלחמת מצוה ‪ .‬לגבי מהי מלחמת מצוה‬
‫אמיתית בזמננו ‪ ,‬כבר פסק מרן הרב מבריסק ע‪( .‬ח"ד עמ ' רד)‪„-‬מלחמות הרה "צ רבי עמרם בלוי זצ "ל הם‬
‫דוגמא למלחמת מצוה“‪.‬‬
‫מה שעשו השבתאים הראשונים ‪ ,‬עשו גם אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬כזרוע המבצעת של השבתאות המודרנית ‪.‬‬
‫כבר כתב השבתאי המודרני‪ ,‬הפרופסור גרשום שלם בספרו "מצוה הבאה בעבירה "‪„-‬השבתאות סללה את‬
‫הדרך לפני ההשכלה והציונות ‪ ,‬שאף הן חיפשו גאולה לעם והפקעתו מכפיית הר סיני “‪ .‬השבתאות קבעה‬
‫את י ' בטבת ליום טוב עם אמירת הלל ‪ ,‬ונתן העזתי חיבר "ספר תיקוני תפילה "‪ ,‬שהוא מעין "תקון לחג‬
‫העצמאות" על ידי חקייניו מהציוניזם הדתי וכן "מי שבירך למלך המשיח "‪ ,‬כמו "מי שברך למדינה ולצבא "‪.‬‬
‫פרופסור א ‪ .‬אורבך‪ ,‬הרה"ר שלמה גורן והקיבוץ הדתי קיצצו בנוסח הסליחות והקינות והשמיטו מהקטע‬
‫"נחם‪ ,"...‬הנאמר בתפילה בתשעה באב את המילים "העיר החרבה והבזויה "‪ .‬כשם שנתן העזתי כתב אז‪-‬‬
‫„מי שלא יאמין בש ‪ .‬צ‪ .‬אין לו חלק ונחלה עם ישראל ‪ ,‬לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ‪ ,‬ולא יראה בנחמת‬
‫ציון“‪ ,‬כן פרסם צ ‪ .‬י‪ .‬קוק לגבי גדולי ישראל ב "מזמור י "ט למדינת ישראל " מייד אחרי מלחמת ששת הימים ‪,‬‬
‫כי הם נחשבים כופרים ‪ ,‬עפ"ל‪ ,‬רק מפני שהם אינם מוכנים לכרוע ברך למשיחיות השקר ההזויה שלו‪" -‬קודשי‬
‫הציונות"‪ ,‬היונקת מן הנצרות המילנארית ושפינוזה ‪ .‬ה"רבנות הראשית " פירסמה מסמך הזוי‪" -‬ברור הלכתי‬
‫לביסוס סדר התפילות של יום העצמאות "‪ ,‬אך יותר היה טבעי והגיוני ‪ ,‬אם הם היו פשוט מכריזים ואומרים‬
‫"שלוחי קמאי אנן דבי דינא דאיזמיר " (אנו שלוחים של בית הדין השבתאי של איזמיר)‪ ,‬אשר סמך את ידו על‬
‫יום "אתחלתא דגאולה " של ש ‪ .‬צ‪ ,.‬אשר נקבע לכ "ג תמוז (צ‪ .‬י‪ .‬קוק אולי היה מתנגד ליום זה ‪ ,‬כי לדעתו ‪,‬‬
‫תקכד‪.‬‬
‫כבר בזמנו של רבי שלמה אלקבץ התחילה "אתחלתא דגאולה"‪ .).‬את יום ט' באב הם קבעו ליום משתה‬
‫(שם‪ ,‬עמ' ‪ ,31‬תשל"ד)‪.‬‬
‫אחרי קום המדינה החלו להגיע גלי העל יה הגדולים מארצות המזרח ‪ ,‬אשר רובם המכריע היו חרדים לכל‬
‫דבר ורק מיעוט היו שייכים למתבוללים ‪ ,‬אשר ארגון "כל ישראל חברים " ובראשם עו "ד אדולף כרמיה הצליח‬
‫לבולל אותם ‪ ,‬כאשר הם פיתו את ההורים ‪ ,‬בהבטיחם להעניק לילדיהם חינוך חרדי לכל דבר בתוספת לימוד‬
‫מקצוע‪ ,‬בעוד שלמעש ה היה זה חינוך על מנת לעקור כל זיק של יהדות על ידי מורים מתבוללים ‪ .‬רק באי‬
 ‫רפח‬
‫ג'רבה עמדו מנהיגי הקהילה על טבעם האמיתי ועל מזימותיהם המסיונריות ‪ ,‬ולא נתנו להם דריסת רגל‬
‫ואמרו "למלאך המשחית הרף "‪ .‬עם התחלת העליות מהמזרח ‪ ,‬הגיעה שוב שעתו הגדולה של הציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬כתנועה מתווכת ("סוס טרויאני ") על מנת לבולל יהדות ענקית ומפוארת זו ‪ .‬כידוע‪ ,‬כל הילדים ‪ ,‬אשר‬
‫נשלחו לבדם תחילה על ידי ההורים התמימים הוכנסו למעין מחנות ריכוז של הסוכנות ‪ ,‬אשר בחלקם היו‬
‫מחנות הצבא הבריטי ‪ ,‬אשר גודרו לעיתים בגדרי תיל מסביב‪ ,‬על מנת לנתק אותם מהיהדות הח רדית‪ .‬כך‬
‫הקיבוצים‬ ‫"שטיפת מוח " וחינוך מחדש על ידי מדריכים אשר נשלחו על ידי‬ ‫ניתן היה לעשות להם‬
‫האתאיסטיים‪ .‬המדריכים האתאיסטיים ("מלח הארץ ") הודרכו על פי מיטב השיטות הסטלניסטיות עם‬
‫חוברות הדרכה ‪ ,‬כיצד לעקור מהם באכזריות כל זיק של יהדות ‪ ,‬כפי שסיפר בצורה מפורטת גדעון ספירו‬
‫מקיבוץ מרח ביה וכפי שהתבטא מזכ"ל ההסתדרות יצחק בן אהרון קלד‪„ - .‬טרגדיה גדולה הוא קורא לה ‪ :‬אשר‬
‫‪ ,‬אשר‬ ‫לדכוי התרבותי ‪ ,‬לזלזול במורשת העשירה שלהם ‪ ,‬שום דברי הצטדקות לא יתקנו את העוול‬
‫‪ ,“...‬או למשל מה שהשמיע עובדי ה ש ‪ .‬מקיבוץ‬ ‫מתוצאותיו החמורות אנו סובלים עד עצם היום הזה‬
‫ברקאיקנז‪„-)21.11.83( .‬תיאר כיצד המדריכים ניסו לעקור ממנו כל שריד של אמונה בבורא ‪ :‬האיש פרץ את‬
‫סגור ליבו לאחר עשרות שנות שתיקה ‪ ,‬וסיים בק ול חנוק מבכי ‪ :‬המדריכים האלו (="מלח הארץ ") רצו להרוג‬
‫לי את האמונה ‪ ,‬אני אמנם ממשיך להיות חבר בקיבוץ של השומר הצע יר‪ ,‬אך דעו לכם ‪ ,‬כי לא הצלחתם‬
‫ועיצוב נוצרי של‬ ‫להרוג לי את האמונה !!!“‪ ,‬אך הם כן הצליחו להרוג לו את קיום המצוות ולימוד התורה‬
‫מושג "האמונה"‪ ,‬תוך יצירת צלקות נפשיות בלתי הפיכות ‪.‬‬
‫הילדים או‬ ‫ראשי הציוניזם עסקו גם בסחר עבדים וגנבו תינוקות רבים מהעולים ומכרום לאנשיהם חשוכי‬
‫לנסויים רפואיים ולמנזרים בחו "ל‪ .‬על כל הנושאים הללו יש ספרים ‪ ,‬מחקרים ומאמרים רבים ‪ ,‬אשר אין צורך‬
‫לפרטם‪ .‬כאשר קם קול זעקה גדולה בארץ ובעולם על התנהגות חסרת צלם אנוש זו של הממשלה‬
‫באמצעות נציגי "מחנה השמאל "‪ ,‬אשר ביניהם היו כל "גיבורי" הציוניזם‪ ,‬אשר שמ ם הוזכר בחיל ורעדה‬
‫ובהילת קודש על ידי הציבור של ה ציוניזם הדתי ‪ ,‬כאשר מפלגות הימין והמרכז ממלאות פיהן מים בבחינת‬
‫"מלאכתנו נעשית בידי אחרים "‪ ,‬באמצעות הציוניזם הדתי ‪ .‬בן גוריון גייס שוב את ה "כושי" שלו פישמן –‬
‫מימון‪ ,‬ואז הוחלט ביניהם ‪ ,‬כי קודם יש להפעיל את הריטואל הקבוע‪ ,‬היינו‪ ,‬כאשר מימון כשר הדתות גם‬
‫מתחיל להתריע על הבעיה ו "מאיים"‪"-‬אני מתפטר "‪ ,‬אז בן גוריון ברוב "טובו" מגיע להסכם איתו כנציג‬
‫הדתיים‪ ,‬כי ‪ 75%‬מילדי העולים החרדים יעברו רשמית לחינוך השמד חסר צלם האנוש של השמאל ו‪25% -‬‬
‫יועברו לחינוך המת עתע והמבולל של הציוני זם הדתי ‪ ,‬אשר בהגיע חניכיהם לצבא ‪ ,‬הורידו כמעט כולם את‬
‫הכיפה‪ .‬באם זה לא נעשה לפני כן ‪ ,‬כתוצאה מהחינוך המבולל בממ "ד יעשה הדבר ב "כור ההיתוך" של תנורי‬
‫משרפות הצבא ‪ .‬בן גוריון אף היתמם כלפי המחאות של מדינות העולם כי הגיע ל "סיכום" עם הדתיים ‪ ,‬כי‬
‫מרצונם החופשי מסרו ל ידי החינוך המשמד שלו ‪ 75%‬מילדי העולים החרדים ‪ .‬ואכן ה"הצלחה" של חינוך זה‬
‫לדידם היתה כבירה ‪ .‬הציוניזם הצליח לשמד את כל הילדים שנפלו לרשות תנועה זו ‪ .‬גם ההורים‪ ,‬אשר עלו‬
‫עם ילדיהם‪ ,‬הוזהרו לפי מיטב המסורת הסטלניסטית של משרתי בן גוריון ‪ ,‬כי מי שלא ימסור להם את ילדי ו‬
‫‪,‬‬ ‫ל"מולך" הכפירה הנוצרית לא יוכל לקבל עבודה וימות מרעב וגם לא יוכל ליהנות משום שרות רפואי‬
‫"פנקס‬ ‫בהסתדרות הרפואית היחידה בארץ של מפלגתו‪ -‬מפא"י‪ ,‬אשר לצורך כך היה צריך להצטייד ב‬
‫האדום" של הסתדרות ‪ ,‬אשר נשלטה בידי השמאל ‪ .‬גם הציוניזם הדתי לא איכזב ‪ .‬הוא הוציא מקיר בו לגיונות‬
‫של מתבוללים ‪ ,‬כאשר מכל כיתה ‪ ,‬במרבית בתי הספר ‪ ,‬יוצאים בקושי שניים או שלושה עם כיפות ‪ ,‬וגם אלו‬
‫צריכים "לאחוז בה חזק " כדי שלא תנשור מהם כבר בתחילת השירות הצבאי ‪ .‬גם כאשר הוקמו ה "ישיבות"‬
‫התיכוניות והוזרמו אליהם בתחילה תלמידים על ידי יוזמות של ארגוני ה "פעילים" ו"בני תורה " של היהדות‬
‫החרדית‪ ,‬המצב היה די חמור ‪ .‬למשל‪ ,‬לפני ארבעים שנה סופר לנו על ידי אחד החניכים ב "ישיבה" תיכונית –‬
‫"ישיבה"‪-‬את‬ ‫"קרית שמואל "‪ ,‬כי כל השמיניסטים הגישו מתנת פרידה והוקרה מאד מקורית לראש ה‬
‫כיפותיהם‪ .‬כמובן‪ ,‬כי כמס שפתיים ולצורכי קונספירציה ‪ ,‬היו מפעם לפעם ראשי הציוניזם הדתי מזילים‬
‫"דמעות תנין " על השבר הפוקד את החינוך הדתי ‪ ,‬וכך השיטה המשיכה לעבוד במלוא קצב ההשמדה‬
‫הרוחנית‪ ,‬בדרך ל "פתרון הסופי "‪ ,‬אשר ייעדו לה ראשי הציוניזם של יצירת רוב מתבולל באמצעות הציוניזם‬
‫הדתי‪.‬‬
‫ראינו לעיל ‪ ,‬כי כבר הרצל נתן על כך את דעתו ‪ ,‬כי את שומרי המצוות יכלאו במחנות ‪ ,‬וכן הסביר זאב‬
‫ז'בוטינסקי‪ .‬צאצאי קורבנות אלו במאת השנים האחרונות מהווים כיום את ה "רוב החילוני " בארץ ומבחינה‬

‫קלד‪ .‬עיתון "דבר"‪.21.10.88 ,‬‬

 ‫רפט‬
‫מוסרית יש לבצע להם "שטיפת מוח " מתקנת להפכם חזרה לחרדים ‪ ,‬כפי שהיו במקור ‪ .‬כל זמן שהדבר אינו‬
‫נעשה‪ ,‬הרי שגם את יורשי ראשי הפושעים של הציוניזם יש לדון על פשעיהם נגד האנושות ‪.‬‬
‫בתקופת ה "מלחמה הקרה " בין ארה "ב ובריה "מ‪ ,‬נחטף מדען אטום אמריקאי על ידי הסובייטים ‪ .‬כאשר הוא‬
‫הוחזר לארה "ב במסגרת עסקת חילופי מרגלים ‪ ,‬התברר שהוא עבר שטיפת מוח אכזרית ‪ .‬הוא טען שהוא‬
‫מנקה שירותים ול א מדען אטום ‪ .‬האמריקאים ביצעו לו בכוח שטיפת מוח חוזרת והחזירוהו למצבו הקודם ‪.‬‬
‫כולם יסכימו ‪ ,‬שהם ביצעו דבר מוסרי ‪ ,‬אפילו שזה נעשה בכוח ‪ .‬גם כאן בארץ ‪ ,‬מליוני אנשים ‪ ,‬בפרט מיהדות‬
‫‪ ,‬כדי‬ ‫המזרח עברו לא רק שטיפת מוח אלא גם הפעלת אלימות נגדם על ידי ראשי הציוניזם ושליחיהם‬
‫להופכם לסוג של מנקי שרותים תרבותיים ‪ .‬לכן‪ ,‬כל אחד יכול להבין ‪ ,‬שניתן אף בכוח (כאשר יבוא המשיח )‬
‫‪ ,‬כפי שהיו כאשר הוריהם‬ ‫להחזיר את העטרה ליושנה ולהביאם לרמה הרוחנית והתרבותית הגבוהה‬
‫הנ"ל‬ ‫"ח בארצות מוצאם הורידו אותם לרמתם‬ ‫וסביהם הגיעו לארץ או כפי שהם היו לפני שחברת כי‬
‫באמצעות שקרים ושיטות קונספירטיביות ‪.‬‬
‫על אף גזירות איומות אלו ‪ ,‬הן לא יכלו להתבצע במלוא היעילות ‪ ,‬כי הקב "ה ריחם על עמו ‪ ,‬והטריד אותם‬
‫בבעיות רציניות עם הערבים ‪ .‬מפעם לפעם הם היו משתעשעים ברעיון‪" -‬רק נגמור עם הערבים ונחסל‬
‫אותם"‪ .‬אפילו חבר הכנסת גורי ‪ ,‬מהמתונים במפלגת מפא"י‪ ,‬הצהיר בתשכ"ד בכנסת‪„ -‬אם יונח לנו מהבעיות‬
‫המטרידות אותנו ‪ ,‬נצא למאבק עם היהודים הדתיים “ד‪( .‬שם עמ ' ‪ .)27‬ברם‪ ,‬עקב תקציבי ענק עבור‬
‫המלחמות‪ ,‬וגם הצורך בגניבות גדולות לכיסיהם לצורך אלו שעמדו ב "צד הנכון " ו"הקרובים לצלחת "‪ ,‬נוצרה‬
‫תלות גדולה ומעיקה של ה מדינה בארה "ב ובמערב אירופה ‪ ,‬כך שהמשך הג'נוסייד (=השמדת עם ) הרוחני‬
‫של היהודים מקיימי המצוות הפכה להיות בעיה די מורכבת ‪ .‬הזכרנו לעיל ‪ ,‬את איומיה של גולדה מאיר ‪ ,‬כי‬
‫‪ ,‬אך נשלחה לה ממרום "מתנה"‪-‬‬ ‫תחסל את היהדות הדתית עם סיום בניית קו ברלב על תעלת סואץ‬
‫מלחמת יום הכיפ ורים‪ ,‬אשר תוך פרק זמן קצר ‪ ,‬כתוצאה ממנה ‪ ,‬מצאה את עצמה מחוץ לממשלה בעקבות‬
‫מחדל ה "קונספציה"‪ .‬ריסוק יהדותם ונפשם של יהודי המזרח כחלק ממזימת השבתאות הבינלאומית‬
‫הצליחה‪ ,‬אך בכך הם גרמו לריסוק נפשי של קורבנותיהם ‪ ,‬אשר בעקבות כך מילאו את בתי הכלא עד אפס‬
‫‪ ,‬ניצל זאת מנחם בגין‬ ‫מקום‪ .‬כאשר ה חלו התקוממויות שונות של יהודי המזרח בארץ נגד הנהגה זו‬
‫למטרותיו הפוליטיות ‪ .‬הוא עמד בסבלנות וחיכה מן הצד ‪ ,‬כאשר תנועות השמאל ריסקו בשיטתיות את‬
‫יהדותם ונפשם של יהודי המזרח ונטלו מהם את חרותם הרוחנית ‪ ,‬הנפשית והכלכלית ‪ ,‬וכאשר הם התדרדרו‬
‫והגיעו לרמה שלו מבחינה רוחנית ‪ ,‬הוא הפך ‪ ,‬כביכול לפטרונם ‪ ,‬וגייסם למפלגתו ‪ .‬מנחם בגין ‪ ,‬אשר אביו עוד‬
‫בבריסק‪ ,‬היה לוחם גדול נגד היהדות החרדית והתנהג כאיש עולם תחתון נגד מרן הגרי "ז מבריסק ‪ .‬כאשר‬
‫אסר מרן אסיפה בבית הכנסת הגדול של בריסק לטובת תנועת המתבוללים הציוניסטית ‪ ,‬במסווה של קיום‬
‫"מצוות ישוב ארץ ישראל "‪ ,‬נעלו הגבאים את בית הכנסת על מנעול ובריח ‪ .‬או אז ניגשו אביו של מנחם בגין‬
‫וסבו היהודי של אריק שרון ושברו את המנעול ים‪ .‬כאשר מנחם בגין פגש את מרן בירושלים והציג את עצמו‪-‬‬
‫„איך בין הבריסקר יונגרלייט “ (אני צעיר בריסקאי )‪ ,‬הגיב מ רן‪„ -‬דו ביסט הבריסקער שייגץ “ (אתה פרחח גויי‬
‫"אחד העם " ועל פי התפיסה‬ ‫בריסקאי)‪ .‬בגין הציג את עצמו כמסורתי במסגרת התפיסה של הכופר‬
‫הלאומנית של ז 'בוטינסקי ‪ .‬הוא היה נוהג לאכול כשר ‪ ,‬אך רק ברמת העיקרון ‪ ,‬כך אמר לנו אחד ממקורביו‬
‫(סגן יו "ר אגודת הסטודנטים לשעבר )‪ ,‬כי ה יה נוכח פעם ‪ ,‬כאשר היתה שביתה במזנון הכנסת ‪ ,‬הוא יצא עם‬
‫בגין ופמלייתו לאכול בחוץ ‪ ,‬אחד מהם הציע לאכול במסעדת חבר "חרות" ידוע‪ .‬ניגש אחד התמימים לבגין‬
‫ואמר לו‪„ -‬אבל במסעדה שלו האוכל טרף “‪ .‬אמר לו בגין‪„ -‬אין דבר ‪ ,‬העיקר שיש לו לב יהודי חם “!!! ראינו‬
‫לעילתקטז‪ ,.‬כי עקרון זה של "דתי בלב" יצר "אחד העם"‪ ,‬דבר שמקורו בנצרות הפרוטסטנטית ‪.‬‬
‫נכדו של מנחם בגין ‪ ,‬אבינדב בגין ‪ ,‬אכן הכריז בראי ון עתונאי עמו בר "ח אדר ‪ ,‬תש"ע‪„-‬אני לא יהודי ולא ציוני‬
‫ולא אכפה את בני להתגייס לצה "ל“‪.‬‬
‫ד"ר אמנון שפירא מצטט קנז‪ )8,4,07( .‬מספרו של מתי דגן ‪ ,‬מראשי הח מ"ד בעבר ‪ ,‬טיעון הזוי האומר כי‬
‫„החמ"ד הוא תנועת התשובה הגדולה ביותר בעולם “ ולא גשר חד צדדי החוצה ‪ .‬הוא הגיע לטיעון הזוי זה‬
‫על ידי נתון פיקטיבי כי החילון בציוניזם הדתי עומד על ‪ ,25%‬בו בזמן שראינו לעיל כי המכון לחקר הציוניזם‬
‫הדתי באוניברסיטת בר אילן ‪ ,‬פירסם כי אפילו ב "ישיבות" התיכוניות ‪ 51%‬כבר אינם מניחים תפילין ומאידך‬
‫לחמ"ד נכנסים ‪ 30%‬מסורתיים וחילונים ‪ ,‬אם כן יוצא שהחמ "ד מייצר ‪ 5%‬דתיים‪ .‬מה ש "שכח" שפירא לציין‬
‫כי אותם מסורתיים עצמם שמוכנים להגיע לחמ "ד‪ ,‬הם בד "כ אותם חניכים אשר אבותיהם ו ‪/‬או סביהם כבר‬
‫למדו בחמ"ד כדתיים הפכו כתוצאה מחינוך זה למסורתיים או חילוניים ‪.‬‬
‫עוד נתון "שוכח" בדרך כלל שפירא להזכיר והוא כי אותם ‪( 30%‬אשר לא ברור כלל מניין הוא לקח נתון זה ‪).‬‬
‫אמורים להוריד את הכיפות מיד עם סיום הלימודים ‪ ,‬אך כל שנה לאחר מכן ה‪ 70% -‬הנותרים במהלך‬
 ‫רצ‬
‫השירות הצבאי ‪ ,‬או לאחר מכן במהלך הלימודים האקדמים וכדומה גם השאר מורידים את כיפותיהם ‪ .‬כך‪,‬‬
‫שבהגיעם לגיל ‪( 30-35‬בקירוב) מגיע אחוז החילונים מבין החניכים ל‪ 70% -‬ואף יותר ‪ .‬ד"ר אמנון שפירא‬
‫ידוע‪ ,‬כמי שלא מרשה לעובדות לבלבל אותו ולענייננו גם בנושא זה הוא מייצר מציאות הזויה ‪.‬‬
‫נביא מספר דוגמ אות לכך ‪ .‬ראשי הציוניזם הדתי מודים כבר בלית ברירה ‪ ,‬שהם למעשה נמצאים מאד עמוק‬
‫בתהליך התבוללות רפורמי ‪ ,‬אך ד "ר אמנון שפירא מגיב בצורה הזויה ‪ ,‬שהיהדות החרדית גורמת לרפורמה ‪.‬‬
‫כן הדבר ביחס לאחוזי ההתבוללות בציוניזם הדתי ‪ ,‬כפי שהוא מצטט מספרו של מתי דגן ‪ ,‬שכביכול‪ ,‬חינוך‬
‫הממ"ד פורח וגדל ‪ ,‬אך הראביי של עיתון "בשבע" מתוודה וכותב א‪„-)10.9.09( .‬למרבה הצער ‪ ,‬החינוך‬
‫הממלכתי‪-‬דתי נמצא בנסיגה מתמדת (=מיום היווסדותו וכפי שראינו לעיל כי עוד לפני שבעים שנה ‪ ,‬גם‬
‫נשיא ה "מזרחי" בתל אביב מתוודה ‪ ,‬כי כמות מוסדות הצי וניזם הדתי ירדה כמעט לכדי מחצית‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫כמעט כולם מתבוללים ‪ .).‬לפני חמישים שנה בערך ‪ 29% ,‬מהתלמידים היהודיים למדו בממ "ד ו‪ 5% -‬בחינוך‬
‫החרדי‪ .‬לפני כעשר שנים‪ 19.7% -‬למדו בממ"ד ו‪ 19.7%-‬בחינוך החרדי‪ .‬בשנה הקרובה ‪ 27% ,‬מהתלמידים‬
‫שייכים לחינוך החרדי ו‪ 19.5% -‬לחינוך הממלכתי‪ -‬דתי‪ ,‬כולל רשת "נועם" ותלמודי התורה הציוניים “‪.‬‬
‫בסך הכל נראה ‪ ,‬שראשי השבתאים מהזן של הציוניזם הדתי ‪ ,‬חוככים את ידיהם במסתרים די בסיפוק ‪ .‬דרך‬
‫מוסדות ה "חינוך" שלהם‪ ,‬הם הוציא ו למעלה ממליון מתבוללים במאה השנים האחרונות ‪ ,‬ובהערכה גסה‬
‫נראה‪ ,‬כי יש היום מהם עד קום המדינה ומצאצאיהם כ מליון וחצי איש וכמספר זה מיהדות המזרח לאחר‬
‫קום המדינה ומהם רבים שירדו מן הארץ ו כן שונאי ישראל מובהקים ‪ ,‬אשר הגיעו לראשות גופים שלטוניים‬
‫כאן בארץ ‪ ,‬וכן הרבה מהם נישאו נישואי תערובת ‪ .‬כמות זו ‪ ,‬היא שיצרה החל מלפני כמאה שנים ‪ ,‬את הרוב‬
‫המתבולל כאן בארץ ובכך סיפקו הם את הסחורה לאדוניהם מתרבות‪ -‬האם שלהם‪ ,‬הציוניזם השבתאי ‪.‬‬

‫איפיון סממני תת‪-‬התרבות של הטקטיקה השבתאית‪-‬מודרנית בציוניזם הדתי‬

‫הצבענו על אפיון סממנים אלו בפרק "הטקטיקה השבתאית "‪ ,‬והראנו כיצד הם פעל ו על ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק ובנו צ ‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק‪ .‬תיאור סממנים אלו ‪ ,‬וכיצד הם מתרחשים בציוניזם הדתי ‪ ,‬לכאורה הוא מיותר ‪ ,‬כי כל אחד יודע ‪ ,‬נפגש‬
‫ורואה סממנים אלו אצל אנשי הכיפות הנוצריות הסרוגות הגדולות ‪ ,‬הקטנות‪ ,‬אותם אלו שכיפות אלו נתונות‬
‫להם בכיסיהם ביוצאם לרשות הרבים או נמצאות על עורפם במקום קשר התפילין או במקום הבית של‬
‫התפילין על מצחם ‪ ,‬רק כס ימן היכר של תת‪ -‬תרבות ולא כמתחייב על פי אמות המידה של ההלכה ‪ ,‬אשר‬
‫מקורו בחיוב האדם לגרום ולהרבות בתוכו יראת שמים ‪ .‬בכל זאת התחייבנו להראות ‪ ,‬כי סממנים אלו ‪ ,‬אשר‬
‫אנו רואים כיום ‪ ,‬כולם מקורם בשורש פורה ראש ולענה‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬כתבנו‪ ,‬כי הדברים האלו נוכסו היטב על‬
‫ידי בנו ‪ ,‬תלמידיו ותלמידי תלמידיו ‪ ,‬בהבדל אחד בלבד‪ -‬בהעצמה‪ ,‬בכמות ובאיכות ‪ .‬כיוון שכללית הדברים‬
‫ידועים‪ ,‬נצביע בכל זאת על מספר בודד של איפיונים ונראה לאיזו קיצוניות הדברים הגיעו ‪.‬‬

‫שנאת החינם של ראשי הציוניזם הדתי ותלמידיהם ובראשם ראשי החרד"ל כלפי החרדים ככלל ובפרט‬
‫לתלמידי חכמים‪ ,‬לישיבות ולגדולי ישראל‬
‫נביא כאן רק מעט דוגמאות ‪ ,‬כדי להראות עד כמה הציוניזם הדתי מצטיין בשנאת ישראל ‪ ,‬על פי מורשתו של‬
‫ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כמובא לעיל ‪ .‬נביא ראשית את כנויי הגנאי ‪ ,‬אשר מצמיד אחד מ "רבני" צהר לגדולי ישראל ‪ ,‬אשר‬
‫לא היו מביישים את העיתון הנ אצי‪-‬אנטישמי "דר שטירמר "‪ .‬אם כנויים אלו פורסמו בכתב על ידי ארגון‬
‫"צהר" של "רבני" הציוניזם הדתי ‪ ,‬ניתן לתאר באיזו שנאת ישראל מבחילה מהסוג הזה ‪ ,‬נאמרים כנויי הגנאי‬
‫בשיחות ההטפה בבתי התיפלה שלהם ובשיחות האישיות ביניהם ‪.‬‬
‫ד"ר דרור פיקסלר ‪ ,‬מרצה באוני ' בר אילן ‪ ,‬מונה על ידי אנשי הציוניזם הדתי לתפקיד "רב קהילת נוף סביון "‬
‫ואולי דוקא לכן הוא מאד נעול על מקורות היהדות במשקפיה של הנצרות הפרוטסטנטית הגורסת שוויון‬
‫סמכותי בין כל הספרים ‪ ,‬ללא כל ביקורת סמכותית וזאת על פי הצהרות המחאה של מרטין לותר נגד‬
‫הקנוניזציה של חיבורים מאוחר ים לכתבים הקמאיים והשוואתם לספרי כל מחבר בכל הזמנים ‪ .‬הוא כותב‪-‬‬
‫„החרדים (=היינו‪ ,‬גדולי ענקי העם היהודי ) מגביהי החומות ‪ ,‬נתנו תשובה ברורה ‪ ,‬לפיה כל ספר שלא יצא‬
‫על טהרת הקדש (לדעתם) אין מקומו בבית המדרש ‪ .‬האם לא יכולים אותם גמדים (=גדולי העם היהודי מאז‬
‫תקופת ההשכלה‪ ,‬כאשר החלו להכניס לבית הכנסת ‪ ,‬בית המדרש ולבית היהודי רק ספרים עם הסכמות של‬
‫אישים‪ ,‬אשר חלילה לא נגרסה זהותם היהודית ) טרוטי עינים להביט לגובה ולראות למרחק ‪ ,‬האם אין תורה‬
‫מחוץ לישיבות שלהם (=ודאי לדעתו כל התורה נמצאת מחוץ לישיבות ועיקרה במחלקות התיאולוגיה של‬
‫האקדמיה)‪...‬כל ספר החותר לאמיתה של תורה (=מושג שהוא גונב מ "טרוטי העינים " לשם מכבסת המילים‬
 ‫רצא‬
‫וכדי לסמא את העינים )‪ ,‬גם אם שאלות קשות הוא מציב בפנינו מקום לו בספרייתנו “קלה‪ .‬העיתונאי חגי סגל ‪,‬‬
‫מנאשמי ה "מחתרת היהודית " כותב‪„ -‬תלמידי הרב קוק נהגו כבוד גדול לחילונים ה ציוניים ורחשו טינה‬
‫מתמדת לכופרי הציונות החרדים ‪ .‬הם מחלו למפא"יניקים על חילולי השבת ‪ ,‬אולם לא סלחו לחרדים על‬
‫חילול קודשי הציונות “‪ .‬למעשה‪ ,‬הדברים הנ "ל ידועים כטריוויאליים ‪ ,‬מלבד המילים "טינה" ו"מחלו"‪.‬‬
‫הרחישה אינה של "טינה" אלא שנאה עיוורת ומטורפת ‪ .‬שנאת חינם זו החלה על ידי ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי‬
‫שראינו לעיל ‪ ,‬התעצמה וקובעה על ידי בנו‪ ,‬כפי שגם כן ראינו לעיל ‪ ,‬והתפשטה בין כל חניכי הציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫והדברים ידועים היטב ‪ .‬בכל קהילה של "צעירי המפד "ל"‪ ,‬ניתן היה לשמוע קללות וגידופים נגד הציבור‬
‫החרדי‪ ,‬אשר נראו כלקוחים מעיתון ה "דר שטירמר" של המפלגה הנאצית ‪ ,‬אשר כתת‪ -‬תרבות שבתאית של‬
‫הציוניזם הרגישו כי הם מחויבים להיות "נוצרים יותר מהאפיפיור " ועם שינאה עיוורת יותר ממה שהביע‬
‫בזמנו חיים ברנר כלפי היהדות ‪ .‬אם הזכרנו את ההשוואה של הציוניזם הדתי לנאציזם ‪ ,‬דבר שכבר אפיין‬
‫נשיא ה "מזרחי" עצמו‪ ,‬כאשר הישווה את הציוניזם הדתי להיטלר ‪ ,‬כדאי שנתעד מחזה מצמרר שאנו היינו‬
‫עדים לו אישית ‪ .‬לפני עשרות שנים כילד ‪ ,‬בדרכנו לבית הכנסת באחת הערים הגדולות ‪ ,‬הגיע לאוזנינו צחוק‬
‫פרוע‪ ,‬אשר משך את סקרנותינו ‪ .‬התברר כי זה הגיע מחצר של סניף "בני עקיבא " של אותה עיר ‪ .‬ראינו‬
‫באמצע שבת קודש קבוצה של פוחזים ופוחזות לא צנועות ‪ ,‬אשר במרכזם יושב בחור על סף בגרותו ‪ .‬מבירור‬
‫מאוחר יותר התברר לנו כי הוא ה "קומונר" של הסניף ‪ ,‬נינו של הרב חרל "פ‪ .‬נדהמנו לשמוע מה מעסיק את‬
‫מוחו המעוות על סף גיוסו לצבא ‪ .‬הוא ישב כאשר הוא פושט את טלפיו על ספסל וכיפת "פקק קוקה קולה "‬
‫לעורפו ומתאר מה הן שיא שאיפותיו ‪ .‬התברר כי אחיו "לא עלינו "‪ ,‬הולך עם כיפה שחורה ומעבר לכך יש לו‬
‫פיאות על צדעיו ‪ .‬הוא מתאר את שיא מאוויו ‪ ,‬לקול צחוקם הפרוע של החומר האנושי העלוב אשר מסביבו‪ ,‬כי‬
‫הוא מחכה לרגע בו יוכל להתגנב אל אחיו בעת שנתו ולגזוז לו את אחת מפיאותיו וממילא יצטרך אחיו במו‬
‫ידיו לגזוז לעצמו את הפאה השניה ‪ .‬עמדנו המומים ‪ ,‬כאשר בראשנו חולפות בו זמנית תמונות הזוועה של‬
‫אנשי האס ‪.‬אס כאשר הם גוזזים ליהודים את פיאותיהם מחד ואת ילדי התימנים ממחנה הריכוז "עין שמר "‬
‫של הסוכנות היהודית ‪ ,‬אשר שילבו בסוף ברכת המזון את הבקשה "הרחמן יקח מאיתנו את אסתר‬
‫המרשעת"‪ -‬מדריכת הנוער "מלח הארץ " – של אחד הקיבוצים ‪ ,‬אשר גזזה את פיאותיהם ‪ .‬בעוד שהיהודים ‪,‬‬
‫ה"דונמה"‬ ‫היינו‪ ,‬החרדים – השם המאפיין את היהודים קלו‪ .‬מרחמים על סוג זה של הכת השבתאית‪-‬‬
‫הטורקית‪-‬חניכי הכיפות הנוצריות הסרוגות ומנסים בעבותות אהבה להחזירם אל חיק העם היהודי ‪ ,‬על אף‬
‫מיעוט ההצלחה מש ום "שאני מינות דמשכא "קלז‪ ,.‬הרי שהשנאה התהו מית עם רצח בעיניים מאפיינת לא‬
‫מעט אנשים מכת זו בפוגשם יהודים ‪ ,‬אף שיש לציין כי רבים מהם מנסים ומצליחים ברמות שונות של‬
‫הצלחה להסתיר זאת בפוגשם ביהודים ‪ .‬לכן מנסה עורך "מעייני הישועה " לציין בעלון "ראש יהודי " תחת‬
‫הכותרת "אני אוהב חרדים " להצטייר כצדיק בסדום ‪ .‬הוא מתייחס למותג הפרסומי "אהבת ישראל "‪ ,‬אשר‬
‫מתקופת ר' א‪.‬י‪ .‬קוק עד ימי נו רק חרוט על דגלם ‪ .‬הוא מדגיש– „אהבה אמיתית חרוטה על דגלינו ‪ .‬אנחנו‬
‫אוהבים כל יהודי ו מקבלים אותו איך שהוא ‪ .‬כל יהודי ‪ ,‬רק שלא תהיה לו כיפה שחורה (עדיף אולי בלי‬
‫כיפה)“ ‪ .‬לכן הוא מציע לשם שינוי בפעם הראשונה בהיסטוריה „בפעם הבאה שאתה פוגש חרדי בטרמפ‬
‫או ברחוב ‪...‬עצור רגע ‪ .‬אהב אותו ‪ .‬אהב אותו מאד ‪...‬עכשיו תתחילו לדבר “‪ .‬אנו נאמר לו – חבל על הזמן זו‬
‫משימה בלתי אפשרית ‪ .‬הכיפות הסרוגות כל כך שקועות במדמנת רגשי הנחיתות העזים של אותה חברה‬
‫מזוהמת‪ ,‬מבוהמת ומושחתת‪ -‬הציוניזם השבתאי ‪ ,‬עד שזו ממש בקשה בלתי אפשרית ‪ .‬הרי מי שכל כך‬
‫משתוקק להיות חלק מזוהם מאותה זוהמה ‪ ,‬מניין יקח לעצמו כוחות של טהרה כאלו להתעלות מעל עצמו‬
‫ולראות בחרדים ועמלי התורה האמיתיים שבהם את פסגת המוסר האנושי ‪ ,‬אשר אם תהיה לו זכות הוא‬
‫יחבור אליהם ‪ .‬לכן לומר שהם מוחלים למחללי שבת חילונים ‪ ,‬זה תיאור תלוש מן המציאות לחלוטין ‪ .‬לא‬
‫"מחילה" יש כאן ‪ ,‬אלא השתטחות מלוא הקומה ונישוק רגליו של מחלל השבת השבתאי בתקווה שיאמר לו‬
‫מילה טובה או יספק לו משרה טובה ‪.‬‬
‫כדי להמחיש זאת ‪ ,‬נצטט מעיתון "בשבע" את תגובתם ל "התנתקות"‪ ,‬האומרת כי כעת יש עוד יותר להידבק‬
‫ובצורה יותר מטורפת לתרבות– האם שלהם ‪ .‬תחת הכותרת "עשרת הדיברות לדוס מחמד "א‪( .‬היינו‪ ,‬כלב‬
‫מחמד)‪ ,‬מוגדרים שם עשר כללים ונביא מספר דוגמאות‪„ -‬השתלבות בתקשורת בתור דוס או דוסית‬

‫קלה‪" .‬שבת בשבתו"‪ ,‬גליון ‪ ,251‬עמ' ‪.10‬‬

‫קלו‪ .‬מסכת שבת (פו‪ ,):‬רש"י ד"ה דדייגי‪.‬‬
‫קלז‪ .‬מסכת עבודה זרה (כז‪.):‬‬
 ‫רצב‬
‫מחמד–זוהי משאת נפשם של כה רבים מבני ובנות המגזר הדתי ‪ .‬למענכם‪ ,‬צעירים דתיים יקרים ‪...‬עקבנו‬
‫אחרי אלה שכבר עשו את זה וגיבשנו עשרה כללים ‪ :‬כדוס מחמד עליך להקרא יאיר או אלי (=אנחנו היינו‬
‫מציעים‪ -‬נמרוד‪ ,‬דנה‪ ,‬ועשיו‪ ,‬זה גם יותר תנכ "י ומתאים לתת‪ -‬תרבות של הנצרות הפרוטסטנטית ‪...).‬או כל‬
‫שם ישראלי אחר שלא מבליט את מוצאך היהודי‪...‬בחר מקום מגורים נכון ‪...‬אף אחד לא יעסיק כ דוס מחמד‬
‫מישהו שגר ביצהר ‪...‬וגם ממעוז ערוץ שבע בית אל– כדאי מאד להתרחק ‪...‬זקן אינו רצוי ‪ ,‬אלא אם מדובר‬
‫בזקן‪-‬זיפים רק בעיצוב עדכני‪...‬קוקו עשוי בהחלט להועיל ‪ ,‬לגברים כמובן‪ .‬אם יש לך ציצית שמור אותה עמוק‬
‫במכנסיים‪ .‬חשבת לשלשל אותה החוצה ? חבל על הזמן שלך ‪ .‬דוס מחמד כבר לא תהיה בגלגול זה ‪...‬אם‬
‫אתה דוס מחמד מהסוג הדתי‪ -‬לאומי צא לעיתים נגד פסקי הלכה (=נוהג אשר היה חביב על מורה דרכם ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק ובפרט על בנו ‪ ,‬כפי שראינו לעיל תעו‪...)..‬כדוס מחמד ‪ ,‬עליך להכחיש מידי פעם את קיומה של‬
‫מאפיה שמאלנית בתקשורת ‪...‬אל תתחתני ‪...‬הקפידי לקרוא לבעלך אישי ושמרי על שם משפחתך‬
‫המקורי‪...‬שם משפחה כפול של אשת תקשורת מדיף ניחוח פמניסטי מרענן ‪.“...‬‬
‫גם קיבוע השסע העדתי שיצר ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר הצבענו עליו לעיל ‪ ,‬הוטמע היטב בציבור זה ‪ ,‬כפי שכותב‬
‫ה"צופה"‪ ,‬תחת הכותרת "עיתונות הוגנת בחשבון נפש "קלח‪„–.‬המחשבה אודות תמיכתה של המפד "ל ברב‬
‫אשכנזי בלבד ‪ ,‬מצמררת‪ ,‬ומעלה באוב זכרונות עדתיים אפלים ‪ .‬מעולם לא הצטי ינה המפד "ל בשוויון עדתי‬
‫(לכן התפצלה ממנה מפלגת תמ "י)‪ .‬היא לא השכילה להצמיח אף ראש ישיבת הסדר ספרדי‪ .‬נוסח התפילה‬
‫ברוב מוסדות המפד"ל הוא נוסח ספרד ‪ ,‬גם אם רוב התלמידים מעדות המזרח ‪ .‬בעבר לא הסכימה המפד "ל‬
‫למשרת – רב ראשי‪ -‬ספרדי בערים ‪ .‬הנוהג היה שרב העיר היה אשכנזי ‪ ,‬והרב הספרדי נקרא "רב –‬
‫(=בנו של הראשל "צ מרדכי‬ ‫עדה"‪...‬המפד"ל פעלה נגד בחירתו של הרב שמואל אליהו באופן אקטיבי‬
‫‪ ,‬החלו להשתנות הדברים גם בתת‬ ‫אליהו)‪ .“...‬רק כאשר תרבות האם שלהם החלה לתקן אפליה זו‬
‫התרבות שלה‪ -‬הציוניזם הדתי‪.‬‬
‫אנשי האקדמיה מהזן השבתאי ‪-‬מודרני של הציוניזם הדתי – כדי לטפל ב קבוצה זו ‪ ,‬יצרו ועיצבו ראשי‬
‫האקדמיה שני דגמים ‪ .‬הם הציעו כ "הצעה שלא ניתן לסרב לה "‪ ,‬לכל ציוניסט דתי להתביית עליה ם אם הוא‬
‫רוצה קידום משמעותי באקדמיה ‪.‬‬
‫הדגם הראשון –עוצב על ידי פרופ' ישעיהו ליבוביץ ‪ .‬אחרי שהוכח כי הוא פוליטיקאי כושל ‪ ,‬כאשר לא הצליח‬
‫להיכנס לכנסת עם רשימתו "העובד הדתי "‪ ,‬הוצע לו להגיע לאקדמיה עם הצעה מפתה לדידו בתור ד "ר‪.‬‬
‫הוא יקודם במהירות לפרופ ' מן המניין וידאגו לתת לו כמה פרופסורות ‪ ,‬כדי למלא את מכסת תאוות הכבוד‬
‫המדומה שלו ‪ ,‬בתנאי "צנוע" אחד‪ ,‬לעצב דמות של "דתי" אקדמי של "היה יהודי בביתך וגוי בצאתך "‪ .‬כיוון‬
‫שהוא הגיע מגרמניה– ערש הרפורמים השבתאים ‪ ,‬לא היה צריך להעביר לו שום קורס ‪ ,‬כיצד לבצע זאת‪ .‬עוד‬
‫"למפנה" מה"פועל‬ ‫בתקופת הקריירה הפוליטית הכושלת שלו הוא הצטרף לקריאה יחד עם אונא וסיעת‬
‫המזרחי" לבצע "תיקוני דת "‪ ,‬עפ"י מיטב המסורת הפרוטסטנטית ‪ ,‬כדרך להרס וחורבן ה עם היהודי ‪ .‬ברשות‬
‫הרבים הוא הלך עם כיפה – חלק מהמצג הקונספרטיבי‪ -‬אך בנו מהאקדמיה כבר היה פטור מ"בעיה" זו‪.‬‬
‫‪ ,‬מהתת‪-‬תרבות הלאומנית‬ ‫תפקידו היה להוריד את רמת תת תרבותו של הציוניזם הדתי מדרגה‬
‫האנכרוניסטית של המאה ה‪ 19 -‬לתת‪-‬התרבות המבוהמת והחומרנית של המאה ה‪ ,20 -‬היינו‪ ,‬להטמיע‬
‫"השמאל הקיצוני "‪ .‬תפקיד בעל ערך עליון זה הורגש‬ ‫בתודעתם את ערכיה הכפרניים של מה שמכונה‬
‫במחנה השמאל במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים ‪ ,‬כאשר הציוניזם הדתי השתחרר מעבדותו ל "ברית‬
‫ההיסטורית" עם מפלגת העבודה ‪ ,‬דבר שהתאפשר לאור התפוררותה האידיאולוגית של מפלגה זו והמעבר‬
‫הדוניזם (=פטרונות גשמית ‪ ,‬רוחנית ותענוגות ‪).‬‬ ‫למדיניות ביהוורו ריסטית או בשם הפחות סובלמטיבי–‬
‫ואופורטיוניזם (=ניצול הזדמנויות על חשבון עקרונות ‪ ,).‬הדוגל בשיטת ה "כדאיניקיות "‪ ,‬כאשר מטרתם היתה‬
‫לנכס ציבורים שונים ‪ ,‬על ידי אמירות הנוחות יותר לאוזניהם ‪ ,‬כדי לרכשם מבחינה פוליטית ‪ .‬שר האוצר פנחס‬
‫ספיר התמרמר אז בפני חניכי אחד המוסדות של הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר הפגינו כלפיו בוז בקריאות ימניות‪-‬‬
‫„שפכנו עליכם כל כך הרבה כסף ובסוף אתם עוברים למחנה הימין “‪.‬‬
‫ליבוביץ הצטרף אז לאמירות מטורפות עם עוד פרופסור ים מטורפים נגד המתנחלי ם אשר מדי פות מהן ריח‬
‫של אנטישמיות ברמתה הגסה ביותר ‪ .‬כגון "יש לשלוח מטוסי חומר נפץ לתוך ההתנחלויות " ( פרופ' זאב‬
‫שטרנהל‪ ,‬אשר קיבל את "פרס ישראל" על ידי חבר שופטים מחבר מרעיו בעלי אותה שנאה עצמית ‪" ,).‬צריך‬
‫לתלות כל דתי על עמוד חשמל " ( פרופ' הר סגור )‪ .‬גם לגבי הטי פול בתורת ישראל ‪" ,‬הסביר" ליבוביץ‪ ,‬לפי‬
‫מיטב הדת הנוצרית הפר וטסטנטית‪ ,‬כי במעמד הר סיני ניתנו רק מצוות המופיעות בתורה שבכתב‬
‫כמחייבות‪ ,‬על פי הפירוש האמור להינתן בשיטת הפלסטלינה ‪ ,‬על ידי תת‪-‬התרבות הנאלחת של ראיית‬

‫קלח‪ ,13.05.03 .‬עמ' ‪ ,9‬דן מאוטנר‪.‬‬

 ‫רצג‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית כפי שהם ראו את כתביהן הקמאיים‪ .‬לכן הוא גם כפר במעמד הר סיני ‪ ,‬כמעמד‬
‫מחייב לגבי כל מה שניתן בתורה שבכתב ובע ל פה וכמובן בי "ג עיקרי האמונה של הרמב "ם וקיום המצוות‬
‫אשר נתפסו לדידו ‪ ,‬כאמונה שפינוזאית ו ‪/‬או נוצרית ‪ ,‬אשר מקורה בבטנו ורצונו של האדם ולא כדבר המחייב‬
‫עובדתית‪ .‬בקיצור‪ ,‬משהו הדומה ל "הכחשת השואה "‪ ,‬אותה כבר החל ליצור השבתאי משה בנימין מנדלסון‪.‬‬
‫(עמדות אלו היו נר לרגלם של עמיטל וד "ר ליכטנשטיין ‪ ,‬כאשר הם ייסדו את ה "הסדר" הראשון ביו "ש‪ ,‬כפי‬
‫שאמר לנו תלמיד המחזור הראשון של מוסד זה )‪.‬‬
‫כתוצאה מכך העדיפו רבים מאנשי הציוניזם הדתי באקדמיה להוריד את כיפו תיהם לכיסים או לארון כדי‬
‫"להתקדם" באקדמיה‪ .‬מי שלא הוריד את הכיפה היה צריך להצהיר הצהרות כפרניות בסביבתו האקדמית ‪,‬‬
‫אשר השתמע מהן כפירה בעיקרי האמונה ‪ .‬כיוון שחינוכם בתיכון כבר היה מעוות ‪ ,‬ריק וחסר תוכן ‪ ,‬התבייתו‬
‫כולם לדיקטטורה זו‪ .‬בעלי כיפות אשר רצו או רוצים לה תנגד או להביע דעות שונות יכולים לעשות זאת רק‬
‫אם הם הגיעו מחו "ל עם ידע אשר למוסד האקדמי היה בכך צורך דחוף ‪ ,‬דוגמה אופיינית לכך היא פרופ ' י‪.‬‬
‫אומן–מקבל פרס הנובל ‪ ,‬או מי שחזר בתשובה ‪ ,‬אבל אז כמעט ברוב המקרים קידומו יעצר אלא אם כן‬
‫קידומו חשוב בצורה דחופה מאד למוס ד‪ .‬פרופסורים ימניים קיימים רק במידה והם עברו טרנספורמציה‬
‫ערכית לימין ‪ ,‬לאחר קבלת הפרופסורה ‪ ,‬או שהתנהגו עד אז כמו ה "אנוסים"‪ .‬את פירותיו הבאושים של עיצוב‬
‫זה‪ ,‬ניתן היה לראות "בכינוס לביא " שהוזכר לעיל‪ ,‬בדבריו של פרופ' איש שלום וד "ר אמנון שפירא‪.‬‬
‫הדגם השני ‪-‬עוצב על ידי פרופ' מנחם אלון ‪ .‬הוא הופקד על עיוות מערכת המשפט היהודי ‪ .‬לשם כך בנו לו‬
‫גם את "המכון למשפט עברי " בירושלים‪ .‬הוא הופקד על מכבסת המילים של מערכות ההלכה ‪ .‬בספרו‬
‫"הקודפיקציה של ההלכה " הוא – "קבע" כלל הזוי ‪ ,‬כי דין של הדיוטות נכון גם כאשר ישנו לידו בית דין של‬
‫חכמים והדיוטות אלו יכולים להיות גם אידיוטים וכופרים בעיקר ‪ .‬מרן ה "חזון איש " יצא נגדו בחריפות בספרו‬
‫על חלק "חושן משפט " בלי להזכיר את שמו ‪ ,‬כמי שאינו ראוי לכך ‪ ,‬כשם שראינו לעיל כי הפריך בקצרה את‬
‫"היתר המכירה " של ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בחלק "זרעים" של ספרו בלי להזכיר את שמו‪ .‬כאשר בנו הבכור של מנחם‬
‫אלון התפקר לחלוטין והחל להשתייך למחנה השמאל הקיצוני ‪ ,‬עם כל המשמעויות המזוהמ ות שלה‪ ,‬התפכח‬
‫מעט וזירז את בניו להתחתן והתחיל לחזק את הצד היהודי שלהם ‪ .‬בן אחד שלו אף עבר לישיבה קדושה אך‬
‫לאחר כש נה של מאמצים הצליחו להוציאו משם ‪ .‬שניים מב ניו לפחות נשארו עם כיפה ‪ ,‬בתחום השבתאות‬
‫של הציוניזם הדתי ומראשיו ‪ .‬בנו‪ ,‬מוטי אלון אף הוכתר (על ידי יובל שרלו ‪ ,‬מראשי הציוניזם של השמאל‬
‫הדתי) כ"אדמו"ר הציונות הדתית "‪ " .‬אדמו"ר" זה כידוע ממשיך את מסורת ראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬המחקה‬
‫את ראשי תרבות האם שלו בתחום הסטיות המזוהמות‪ .‬כיוון שמזימתו לא צלחה ואף יהודי לא קיבל את‬
‫הפיקציה ההזויה של "בית דין של הדיוטות " של כופרים ‪ ,‬לא היה גם המשך לקישוט "מערכת המשפט "‬
‫השבתאי על ידי ראשיו‪ ,‬בהלכות מתוך ה"שולחן ערוך"‪.‬‬
‫ניסיון נואל זה לתת "הכשר" למערכת הערכאות בארץ ‪ ,‬לא בוצע כיוזמה עצמאית של מ ‪ .‬אלון (מהציוניזם‬
‫הדתי)‪ .‬הראשון שהגה רעיון שטני זה היה חניך הציוניזם הדתי ובוגר "מרכז הרב "‪ -‬ה"שופט העליון " חיים‬
‫כהןקלט‪ ..‬מנחם אלון כחלק מתת‪-‬התרבות של תת‪-‬התרבות החילונית ‪ ,‬אשר חיים כהן היה מראשיו ‪ ,‬מילא את‬
‫תכתיביה ומאווייה של תרבות האם שלו לכן קיבל על עצמו משימה זו ‪ .‬הוא גם לימד שיעור בגמרא לחברי‬
‫הכנסת החילונים ובכך נתן כלי זיין בידם נגד קודשי ישראל ‪ .‬אחת מתלמידותיו שם היתה ח "כ שולמית אלוני‬
‫הידועה לשמצה בפרט "בזכות" התבטאויותיה הזולות ‪ ,‬השחצניות והמשמיצות נגד נושאי דגל התורה ‪ ,‬אשר‬
‫בניגוד להשוואה החד פעמית שהישו וה חיים כהן בין יהדות לנאציזם (עפ"ל)‪ ,‬הרי שהיא (בוגרת כפר הנוער‬
‫הדתי בן‪ -‬שמן של הציוניזם הדתי ) הירבתה לעשות השוואות אלו כדי לחפות על מחנה השמאל אשר היא‬
‫נמנתה על ראשיו ‪ ,‬מחנה אשר כל דרך התנהלותו בארץ במאת השנים האחרונות היה על פי השיטות‬
‫הנאציות אשר כמה משיאיה ן היו הקמת מחנות ריכוז עבור העולים עם קום המדינה ‪ ,‬כחלק משיטת "הפתרון‬
‫הסופי" של השמדתו הרוחנית של עם ישראל וכן שיתוף פעולה עם הנאצים בשבירת החרם הכלכלי העולמי‬
‫אשר אורגן נגד גרמניה הנאצית בתחילתה ‪ ,‬אשר יכל למוטט את כל מכונת ההשמדה וכן פרשת קסטנר‪-‬‬
‫מניעת ה צלת מ ליון יהודי הונגריה וסביבותיה מהשמדתם‪ ,‬כאשר גרמניה כבר היתה על סף קריסתה‬
‫הצבאית בסוף המלחמה ‪ ,‬התנהלה תעמולה שמאלנית‪ ,‬אשר הוכתבה על ידי בן גוריון וויצמן נגד עזרה‬
‫כספית להצלת יהודים וחבלה במאמצי השתדלנות לשיכנוע בעלות הברית להפציץ את קווי הרכבת‬
‫המובילים יהודים למחנות ההשמדה‪.‬‬

‫קלט‪ .‬ראה "הצופה"‪ ,‬ב' אייר‪,‬תשס"ז‪ ,‬שם מובא מאמר אודותיו תחת הכותרת "אפיקורס בחסד עליון "‪ ,‬תואר‬
‫שחיים כהן מכנה בו את עצמו ‪.‬‬
 ‫רצד‬
‫התדרדרות בתחום האישות ‪ -‬ראינו התדרדרות זו לעיל אצל ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ועוד יותר אצל בנו צ ‪.‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫ההתדרדרות החמורה בתחום זה בציוניזם הדתי ידועה וזה מתחיל כבר בגיל התיכון כאשר הם מחקים‬
‫בצורה פנאטית את תרבות‪ -‬האם שלהם ‪ .‬סיפורים מצמררים ישנם גם לגבי מה שהתרחש בפנימ יות של‬
‫ה"ישיבות" התיכוניות ‪ .‬במפד"ל היו ארבע סיעות מ "למפנה" ועד ל "צעירי המפד "ל"‪ ,‬אשר התכתשו זו עם זו‬
‫והשמיצו זו את זו ‪ ,‬לגבי כל ה "מעשים הטובים" של כל סיעה ולגבי השחתותיה בכל תחום ‪ .‬אמנם‪ ,‬רק בתחום‬
‫אחד היתה שתיקה‪ -‬בתחום הזימה ‪ ,‬כי כל אחד יכל לומר לשנ י–"קשוט עצמך תחילה "‪ .‬ידוע לנו על שניים‬
‫מראשי הסיעות ‪ ,‬אשר היו להם פילגשים ‪ .‬הם לא חיכו ל "היתרו" המגוחך של פרופ ' צבי זוהר ‪ ,‬אשר גם‬
‫ממחנהו עצמו הראו לו את השקרים והסילופים שלו קמ‪ ..‬על סילופים ושקרים אלו שהראו לו הוא לא הגיב‬
‫בצורה עניינית אלא בתשובה אנמית ‪ ,‬שטחית ו מתחמקת‪ .‬במקרה של אחד מראשי הסיעות ‪ ,‬ידוע לנו‪ ,‬כי היה‬
‫לו גם בן מפילגש ‪ ,‬אשר בבית סיפרו ליגלגו עליו ושאלוהו "אתה מהפילגש או מהאישה החוקית "‪ .‬רבים‬
‫מהציוניזם הדתי גם ליגלגו על מצוות טהרת המשפחה ‪ .‬אמר לנו מישהו אשר היה בזמנו בביקור בהאחזות‬
‫גלבוע ושאל אותם על טהרת ה משפחה‪ ,‬הם ליגלגו עליו כאדם מיושן ‪ .‬העיתונאית יעל לוין מציינת בכתבה‬
‫("מקור ראשון "‪ ,18.5.12 ,‬שבת‪ ,‬עמ' ‪„ - )15‬לצערנו‪ ,‬המציאות כיום היא שהלכות טהרת המשפחה אינן‬
‫נשמרות בקרב כלל הזוגות הנשואים בציבור הדתי לאומי ‪ ,‬ויש שיעור כלשהו של נשים המשתייכות למחנה‬
‫זה שאינן טו בלות לטהרתן ‪...‬כלפי חוץ זוגות אלו נראים נורמטיביים ‪ ,‬ובכללן נשים הבאות לבית הכנסת‬
‫בכיסוי ראש ‪ ,‬אך על טהרת המשפחה אינן מקפידות ‪ .‬לתופעה זו נחשפתי לאורך כמה שנים והמידע הידוע‬
‫לי נוגע לערים שונות בארץ ובחו "ל―‪ .‬כעת גם שמענו על קבוצות פמניסטיות בציוניזם הדתי אשר מפ גינות‬
‫‪ ,‬כפי שנהוג עד היום בכת‬ ‫ואינן מבינות מדוע אין מאפשרים להם חיי אישות עם ארוסיהן טרם נישואין‬
‫הדונמה השבתאית בטורקיה ‪ .‬הציוניזם הדתי ‪ ,‬כתת תרבות של תרבות האם שלו המתבוללת בארץ ‪ ,‬ממשיך‬
‫להפיץ שתי בדותות א‪ .‬כי מערכת האיסורים שחז "ל וה "ראשונים" העבירו לנו אינה נ ובעת מהמקור של‬
‫התורה מן השמים ‪ ,‬אלא כביכול הנחות אישיות של רבנים ‪ .‬ב‪ .‬הרבנים כביכול מסתירים את הסיבות‬
‫‪ .‬כשם שאין בנצרות‬ ‫שהאיסור מדרבנן ‪ .‬בדותות אלה מקורן בנצרות הפרוטסטנטית כפי שהראנו לעיל‬
‫הפרוטסטנטית את הלאו של "לא תסור "‪ ,‬כן צריך "להכריח" את התורה להיות כזו ‪ .‬ההנחה המוסווית אצלם‬
‫היא כאילו איסור דרבנן הוא מאוחר ולא מ עוגן בתורה שבע ל פה ובכתב‪ ,‬על אף שאיסור "מדבריהם" נחשב‬
‫כאיסור מן התורה ‪.‬‬
‫כדי להבהיר עד לאן הדברים מגיעים ‪ ,‬נפנה למי שהציוניזם הדתי קורא– במסגרת "מכבסת המילים "– "גדול‬
‫הדור"‪-‬שלמה אבינר ‪ ,‬הנחשב לגדול תלמידיו של צ ‪.‬י‪ .‬קוק‪ .‬עשרות מתלמידיו לשעבר פתחו אתר באינטרנט‪-‬‬
‫"אבינר נט "‪ ,‬בהם הם מרכזים עדויות חמורות עליו ‪ .‬מלבד גנ יבותיו ושקריו הסדרתיים ‪ ,‬הם מציגים עדויות‬
‫רבות של כאלו אשר הוא "הכשיר" להם "עדים" מלאי דם ובכך הכשיל מאות תמימים בעוון כרת ‪ .‬מופיע גם‬
‫שם מסמך של בית הדין אשר הוקם על ידי אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר פסל אותו מלהורות בתחום זה‪ .‬ר' דב‬
‫ליאור‪ ,‬רבה של חברון ‪ ,‬נמנה על בית דין זה וידוע מה שהוא אומר לכל מי שפונה אליו בנושא זה ‪ ,‬כי שלמה‬
‫אבינר הוא "פושע ועוכר ישראל "‪ ,‬אשר מעלליו ‪ ,‬שפורסמו באתר זה הם עדיין רק מיעוט בכמות ובא יכות‪.‬‬
‫אבינר שיקר במשך שנים כי עשה "שימוש" אצל הרב הראשי של טבריה‪ -‬הרב אוירבך ‪ .‬אחד הרבנים מבית‬
‫דין זה פסל אותו לה ורות בכל תחום ‪ .‬בתו מעידה ‪ ,‬כי על אף שהטיף לא להחזי ק מכשיר טלויזיה בבית ‪ ,‬הוא‬
‫עצמו כן החזיק מכשיר זה ולא עוד אלא שגם היה מכור לסרטי פורנו ‪ .‬עוד מופי עות שמה עדויות על נשים ‪,‬‬
‫אשר במסגרת ה "השראה" אשר קיבל מסרטים אלו הוא גם שוחח איתן בצורה מאד מלוכל כת ומשעבדת‬
‫במסגרת עשיית "שלום בית "‪ .‬על פי השיטה ההפכפכנית והשבתאית הידועה ‪ ,‬הוא הודיע כי יבוא לפני בית‬
‫הדין לבדיקה תוך התבטאות של גילויי ענווה ‪ ,‬אך הוא שיקר ולא ה גיע‪ .‬הוא שוב הודיע כי יפסיק להורות ‪,‬‬
‫ושוב עם ההצגה של ביטויי שפלות כביכול ‪ ,‬אך בכל זאת הוא ממשיך להורות היתרים– כך נמסר לנו מתוך‬
‫ידיעה אישית– על המשך של הכשרת "עדים" מלאים דם ככשרים ‪ .‬צורת דיבורו ‪ ,‬המראה כביכול על נועם‬
‫ומידות טובות מחד ועל התנהגות שפלה ו הפוכה בפ ועל‪ ,‬לא ירש ממורו צ ‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אלא מאביו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪,‬‬
‫אשר פעל בדיוק באותה צורה ושיטה ‪ ,‬כפי שראינו לעיל בהרחבה ‪.‬‬
‫"לשון הרע "‪ ,‬אף שרבנים‬ ‫ראשי ה "הסדר" מונעים את חניכיהם להביט באתר זה מתוך נימוק שקרי של‬
‫גדולים הורו למפעילי האתר ‪ ,‬כי אין כל איסור לשון הרע ואף מצווה ל פרסם את זה ובפרט שמופיעים שם‬
‫הרבה עדויות וגם ניתן לגשת ולשאול את רבני ב ית הדין שפסלו אותו מלהורות הלכה ‪.‬‬
‫"גדול הדור " השני שלהם התנהג באותה צורה ‪ ,‬כאשר הוא תיאר בפני ראשי הציוניזם הדתי המרכיבים את‬
‫פורום "תקנה"‪ ,‬סוג סטיה מזוהמת ויותר גרועה בעיקר באמצעות ה "יעוץ אישי " לחניכיו והמשטרה פתחה‬
‫נגדו תיק פלילי על אינוס ‪.‬‬

‫קמ‪" .‬אקדמות"‪ ,‬יז שבט תשס"ו‪ .‬ראה גם "צוהר"‪ ,‬עמ' ‪ , 93-4‬שמואל אריאל‪.‬‬
 ‫רצה‬
‫לעיל כבר הובאו דברי ה "אחרונים"‪ ,‬הפוסקים כי גם תלמיד חכם ‪ ,‬אשר התגלה קלונו ובפרט בתחומי‬
‫הכפירה והאפיקורסות ‪ ,‬מצוה גדולה היא לפרסמו ‪ ,‬כדי שלא יוכל להוליך שולל ציבור תמים וכל שכן שאין בכך‬
‫כל איסור של לשון הר ע‪.‬‬
‫בכל מקרה גם אם היו אלו רק שמועות בלא מסמכים ‪ ,‬כפי אשר מתועד ים שם לגבי ש ‪ .‬אבינר‪ ,‬הרי הדין‬
‫אומר כי "למיחש מבעי " וצריך לנתק עמו כל מגע בכל תחום ובפרט שכל אחד יכול לאמת זאת על ידי פניה‬
‫לבית הדין‪ .‬הדבר המעניין הוא ‪ ,‬כי יוזמה זו נוצרה רק משום שהוא חיבל בהתנגדות להתנתקות והוא מואשם‬
‫כסוכן השב "כ‪ ,‬אך לולא זאת לא היו מפרסמים זאת ‪ .‬זו עוד הוכחה ‪ ,‬המי יודע כמה ‪ ,‬כי מדובר בכת שבתאית‬
‫מודרנית לכל דבר‪ ,‬אשר מקיימים הלכות לא כמצוות אלא כס ממני זיהוי של מסורת לאומית ‪ ,‬אשר רק לכן יש‬
‫לדקדק בהלכותיה ולא משום שאנו מצו וים על כך מאלוקים במעמד הר סיני ‪ ,‬כפי אשר ראינו שנהג מנחם‬
‫בגין וכך היתה מטרת ראשיהם ומשרתיה ם לרסק את היהדות ולגרום ל היווצרותה של דת משיחית חדשה‬
‫במסגרת השבתאות הבינלאומית ‪ .‬ואכן‪ ,‬אבינר ממשיך להיות נערץ וכותב בכל העלונים ובער וץ שבע של‬
‫הציוניזם הדתי ‪ .‬את בע ייתו האישית החמורה סיכ מה כתבת מהציוניזם הדתי קמא‪„ – .‬גם על פי הדברים‬
‫שהרב הסכים שהתרחשו במציאות ‪ ,‬עולה ללא ספק ‪ ,‬כי הרב (=אבינר) לא הצליח לעמוד בתקן הצניעות‬
‫המחמיר שהוא מציב לציבור הרחב ואם בארזים נפלה של הבת מה יגידו אזובי הקיר “‪ .‬ניתן גם לסכם‬
‫ולומר‪ ,‬כי תשובותיו לשואליו ‪ ,‬על אף ריבו י ספריו‪ ,‬מצטיינות בשקרים ‪ ,‬בהסתמכות על שקריו של מורו צ ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק וברדידות מדהימה ‪ ,‬כאשר את שואליו התמימים והבורים זה מצליח לספק ‪ .‬פגשנו בעוד מ ישהו‪ ,‬אשר‬
‫סיפר לנו דבר מזעזע על י ‪ .‬ל‪ ,.‬רב של ישוב במערב השומרון ‪ ,‬אשר אמר לו ‪ ,‬כי האדמו "ר ממונקאטש התיר‬
‫לבוא על הנידה משום שלום בית‪.‬‬
‫הוא הזדעזע ולחץ עליו שיאמר לו איזה אדמו "ר אמר דברי כפירה אלו ‪ .‬לבסוף הואיל לומר לו כי כוונתו לבעל‬
‫ה"דרכי תשובה "‪ .‬הוא עמד על כך שיאמר לו היכן המקור המדויק לבסוף הודה ל‪ ,.‬כי הוא "התבלבל" וכוונתו‬
‫לרב עובדיה יוסף והרב שמואל ווזנר וכאשר לחץ לקבל מקורות על כך וקיבלם התברר ‪ ,‬כי הם אומרים משהו‬
‫תו מדובר בשלום בית ‪.‬‬ ‫אחר לחלוטין‪ .‬זאת אומרת שרב מהציוניזם הדתי אמור לפסוק לבוא על הנידה‪ ,‬כאשר לדע‬
‫יש גם לציין ‪ ,‬לגבי ה "שירות הלאומי " לבנות‪ ,‬אשר תמים מסויים כותב לעיתונאי א ‪ .‬מלמדקמב‪„–.‬היאך כבוד‬
‫הרב כותב שכל מה שגדולי ישרא ל כתבו נגד שרות לאומי ‪ ,‬הוא דוקא שרות חובה “? השואל מיד מצטט‬
‫ממרן ה"קהילות יעקב " ומרן הרב שך ‪ ,‬אשר כתבו ‪ ,‬כי גם על שרות לאומי בהתנדבות חל הדין של "יהרג ואל‬
‫יעבור"‪ .‬תשובתו של מלמד ‪ ,‬הינה לא פחות ולא יותר „אכן לא ידעתי ולא העליתי בדעתי ‪ ,‬כי יהיו רבנים‬
‫שיאמרו ששירו ת לאומי בהתנדבות הוא בגדר "יהרג ואל יעבור "“‪ .‬אם כן‪ ,‬שוב אנו רואים ‪ ,‬על הזלזול והקלות‬
‫של "רבני" הציוניזם הדתי לגבי הוראות ‪ ,‬בפרט באיסור חמור כזה ‪ ,‬אשר בלא בדיקה הוא כותב ‪ ,‬כי כולם‬
‫מתירים‪ .‬אותו רשע ממשיך וכותב בלגלוג ‪ ,‬כמו יל "ג וחביריו וכן פישמן‪ -‬מימון בזמנם על ג דולי ישראל ‪ ,‬כי הם‬
‫אינם מעודכנים ‪ .‬ברוב "טובו" הוא מוכן "לסנגר" ולומר שרק על הבנות החרדיות הם מעודכנים‪„ -‬אמנם יתכן ‪,‬‬
‫שאם הבנות החרדיות היו הולכות לשרות לאומי ‪ ,‬רובן היו מתקלקלות ‪ ,‬כפי שהרבנים שנזכרו כתבו ‪ ,‬משום‬
‫שלא הורגלו להיפגש עם החברה הדתית‪ -‬לאומית‪ ,‬וקל וחומר החילונית‪ .‬אבל הבנות הדתיות‪ -‬לאומיות‪ ,‬ברובן‬
‫הגדול אינן מתקלקלות‪ .‬ואלו שיורדות‪ ,‬רובן היו יורדות גם בלא זאת “‪ .‬כבר כתבנו לעיל על כושרם ה "נבואי"‬
‫של הקוקיסטים ‪ .‬הוא מגייס את כוחו ה "נבואי" ככל קוקיסט מתחיל ‪ ,‬על גב תומתן של רוב בנות הציבור שלו ‪,‬‬
‫אלא אם כן הוא יודע כבר ו מכיר שאין להן למעשה כבר לאן לרדת וממה להתקלקל‪.‬‬
‫מסתבר‪ ,‬שלא רק בבעיה של קלקול נפגשות בנות השרות הלאומי ‪ ,‬אלא גם במקרי אינוס רבים ‪ ,‬אך גם‬
‫במצב זה עדיין א ‪ .‬מלמד ואביו זלמן מלמד אינם חושבים שיש להפסיק מיד "שרות" זה‪ .‬זלמן מלמד ‪ ,‬ברוב‬
‫"לשרת" ויש לו גם שני‬ ‫טירופו המזוהם ‪ ,‬ממשיך להמליץ בח ום לבנות הציוניזם הדתי להמשיך‬
‫"פתרונות"תקלה‪ )28.8.09( .‬א‪ .‬לדווח על מקרי האינוס ‪ ,‬על אף שזה ישית בזיון על הנאנסת ומשפחתה ויקטין‬
‫מאד את סיכוייה להתחתן ‪ .‬ב‪ .‬להגיע לאחד מ "נביאי" הציוניזם הדתי ‪ ,‬כדי שהוא ינבא לה היכן היא תוכל‬
‫"לשרת" כך שלא תיא נס‪ .‬אך דבר כזה גם נביא אמיתי לא יכול לנבא ‪ ,‬הן משום שאלוקים לא יספק נבואה‬
‫למעשה מזוהם ובפרט שנאסר הדבר על ידי כל גדולי ישראל והן משום שזה תלוי בבחירה החופשית של‬
‫שני הצדדים והן משום שאין כיום מקום שאין בו אונסים פוטנציאליים ‪ ,‬כגון ערבים (ככוח עזר ואחרים ) ו‪/‬או‬
‫גויים ו‪/‬או חילונים ו ‪/‬או אנשי ציוניזם דתי ברמות דרדור שונות ‪ ,‬החשודים על כל דבר אסור‪.‬‬
‫א‪ .‬מלמד‪ ,‬כפי שראינו לעיל טען ‪ ,‬שבנות הציוניזם הדתי מחוסנות מפני התדרדרות מזוהמת בתחום הנ "ל‪.‬‬
‫הוא "חולק" על חז "ל‪ ,‬הן מתוך מגלומניות והן מתוך השתעבדותו כתת תרבות ל "ביקורת התל מוד" של‬
‫תרבות האם שלו וטוען נגד מה שהובא להלכה מחז "ל‪ ,‬ש"אין אפוטרופוס לעריות "‪ ,‬אך גם לשיטתו כל אותן‬

‫קמא‪" .‬מעריב"‪ ,8.11.02 ,‬מוסף שבת‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬

‫קמב‪" .‬בשבע"‪ ,‬כ"ז שבט‪ ,‬תשס"ז (‪ ,)15.2.07‬עמ' ‪.32‬‬
 ‫רצו‬
‫"ל סותרות‬ ‫מאות ההפלות ‪ ,‬המתבצעות כתוצאה מהשירות הלאומי כפועל יוצא מן הפיתויים של כל הנ‬
‫מציאותית את דבריו ההזויים ‪ .‬זו עוד דוגמה לחוסר השפיות של אנשי הציוניזם ה דתי וראשיהם ‪ ,‬אשר פיתחו‬
‫"אידיאולוגיה פתולוגית "‪ ,‬אשר יסודה הוא התמכרות מוחלטת לכל דרישותיה האולטימטיביות של תרבות‪-‬‬
‫האם שלהם‪ ,‬אפילו במחיר של התאבדות קולקטיבית ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬גם זה פשע נתעב להפקיר‪ -‬כפי שהוא עצמו מודה‪ -‬מעט בנות ישראל ל "מולך"‪ ,‬היינו‪ ,‬תפיסתו‬
‫השבתאית של משיח יות השקר‪ .‬נציין רק ונאמר ‪ ,‬כי מרן ה"קהילות יעקב"‪ ,‬אמר לנו לפני עשרות שנים ‪ ,‬אפילו‬
‫לגבי שמיעה של כפירה או אף ליצנות וזלזול בנושאי התורה באופן חד פעמי אפילו על ידי נשים נשואות‪ ,‬כי‬
‫„ברגע אחד אפשר לאבד את כל היראת שמים“‪.‬‬
‫ההפרדה הנוצרית פרוטסטנטית ‪ ,‬אשר הצבענו על יה לעיל בין "דת" ו"חיים" ובין "דת" ו"לאום" הפכה‬
‫לקיצונית ביותר בחוגי הציוניזם הדתי ‪ ,‬כאשר חלק מהם הפכו ממש חרדים בדקדוקיהם אחרי כל תג וסמל‬
‫של תובנות הנצרות הפרוטסטנטית ביחס למושג ה "לאום" וה"דת"‪ ,‬כאשר את ה "דת" הם רותמים בחרדה‬
‫ודקדוק לתפיסת הלאום של שפה ומולד ת‪ ,‬שמקורה הוא בתרבות האם הנוצרית שלהם‪ .‬חרדיות זו כבר‬
‫מובעת בצורה מושגית ‪ ,‬כאשר הם החליטו לקורא לעצמם "חרדים לאומיים " (= חרד"ל)‪ ,‬היינו‪" ,‬נוצרים יותר‬
‫מהאפיפיור" ולאחרונה הם הקימו מפלגה ללא כל צורך להשתמש במושגים של "דת" ו"חרדיות"‪ .‬הם קראו‬
‫למפלגתם בשם הדת שלהם‪"-‬האיחוד הלאומי"‪.‬‬
‫הזכרנו לעיל את אותה קבוצת מרצים מהאקדמיה המטיפים לפירוק המדינה כיוון שאינה משרתת מספיק‬
‫לטעמם את מטרותיהם השבתאיות ‪ ,‬היינו‪ ,‬לרסק את היהדות ואת קיומו של העם היהודי ‪ .‬כיום קם להם‬
‫"כושי" מתוך הציוניזם הדתי המטיף במלל ובפועל לפירוק זה ‪ ,‬כאשר ראשית מעשיו היא לפרק את עיקרה‬
‫של הרבנות הראשית מטעם‪ -‬מערכת בתי הדי ן‪ .‬כוונתנו לראש מכון "צומת"‪ ,‬אשר הקים אתר לאיסוף‬
‫תרומות לשם "התארגנויות לייסוד בתי דין אלטרנטיביים " כדבריוקמג‪ .‬כאשר המטרה היא‪„-‬הפרטה חוקית גם‬
‫בתחום זה “ (נתינת גיטין למסורבות גט ‪ ,).‬כשם שבוצע הדבר לדבריו „בדיני כשרות וטהרת המשפחה “‬
‫(אולי הכ וונה לאופן שבו ראינו לעיל שש למה אבינר מורה קולות שונות כאוות נפשו בדיני טהרת המשפחה ‪,‬‬
‫גם לאחר שרבותיו אסרו עליו להורות בנושאים אלו ופרסמו זאת באופן גלוי לרבים‪ ,‬עליהן הצבענו לעיל ‪.).‬‬
‫כבר מנעוריו הוא היה נגוע בראיית היהד ות דרך משקפיה של הנצרות הפרוטסט נטית‪ ,‬היינו‪ ,‬כי כביכול גם‬
‫ביהדות אפילו מצוות מן התורה נקבעו על ידי פרשנויות של בני אדם ולכן כאשר הלכות אלו מפריעות‬
‫‪ .‬תפישה‬ ‫לקבוצת אנשים כלשהי ‪ ,‬אפילו למיעוט זעיר כמסורבות גט יש מיד להתיר להן להינשא ויהי מה‬
‫‪ ,‬כתוצאה מהחיקוי הלבנטיני‬ ‫נוצרית זו כנראה הופנמ ה אצלו‪ -‬כמו אצל שאר חברי הציוניזם הדתי‬
‫והפרימיטיבי של תרבות האם השבתאית המתבוללת כאן בארץ ‪ .‬נראה כי לשם כך ‪ ,‬הוא גם הקים את מכון‬
‫"צומת" כדי להתיר שימוש בחשמל בשבת ‪ ,‬בשיטת "המטרה מקדשת את האמצעים "‪ .‬מי שיקרא את דבריו‬
‫שם וכיצד הוא מדקלם את דברי ההסתה של ראשי הציוניזם השבתאי כאן בארץ בתחום זה ‪ ,‬על פי משקפיה‬
‫של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כפי שהיא רואה את הנצרות הקתולית ‪ ,‬האומרת כי ה דת מפריעה לחיים תקינים‬
‫של החברה ‪ ,‬יחוש כיצד הציוניזם הדתי מהווה ראש חץ בריסוקו של העם היהודי בפיקודם של ראשי‬
‫הציוניזם‪ ,‬דבר אשר החל בזמנו על ידי שבתאי צבי וחסידיו‪ -‬המשכילים‪ ,‬הרפורמים והציוניסטים ‪ .‬לכן אין פלא‬
‫על כך ‪ ,‬שראש מכון "צומת" תומך בהתלהבות ביצירת "ישיבות" הסדר גם לבנות תקלו‪( .‬גליון ‪ ,710‬תשנ"ח)‪,‬‬
‫על ידי "ראיה" מבנות צלפחד‪.‬‬
‫קמד‪.‬‬
‫את אח ד מיסודות הנצרות הפרוטסטנטית‪„ -‬מסיבות חברתיות שתועלתן‬ ‫ראביי זה כתב למעשה בגלוי‬
‫מרובה נוה גים אנו לכתחילה מנהגי דיעבד“‪ .‬הוא משבש לכתחילה את המונח ההלכתי "בדיעבד"‪ ,‬כדי‬
‫להתיר לכתחילה גופי תורה חמורים ‪ ,‬אשר להם הוא קורא גם "חומרות"‪ ,‬תפיסה‪ ,‬אשר בצורה שקופה נראה‬
‫שהוא ינק אותה מהרפורמים ומר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬מכאן ניתן גם להבין לפי דבריו ‪ ,‬שכל "היתריו" במכון שלו‬
‫"צומת" הם איסורי דרבנן והתרתם לכתחילה הוא איסור דאורייתא ‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי ראשי הציוניזם החליטו להפוך גם את הרבנות הצבאית לגוף פרוטסטנטי רשמי באמצעות נציג של‬
‫הציוניזם הדתי ‪ .‬הם מינו לרב צבאי ראשי את אביחי רונצקי מ הישוב הקהילתי קדומים שבשומרון ‪ ,‬אשר יזם‬
‫מערך חדש של "רבנים" צבאיים ללא סמיכה ‪ ,‬היות שלדבריו הסמיכה פוגמת באיכות ‪ .‬כדי להסביר משפט‬
‫הזוי זה ‪ ,‬יש לפרש את כוונתו ‪ ,‬כי במידה ויהיו רבנים אמיתיים ‪ ,‬תהיה להם זיקה ליהדות השורשית ‪ .‬לכן הוא‬
‫בוחר כעת יוצאי יחידות קרביות ‪ ,‬אשר ע ברו את כור ההיתוך השבתאי המודרני‪ .‬הוא ע רך להם השתלמות‬

‫קמג‪ .‬עלון "שבת בשבתו"‪ ,‬כ"ה ניסן‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬

‫קמד‪ .‬עלון "קוממיות" ‪.24.7. 09‬‬
 ‫רצז‬
‫של חודש וחצי ואז הוא נתן להם תואר "רבנים"‪ ,‬אשר תפקידם יהיה לחבר את החיילים חזרה לזהות‬
‫השבתאית‪ ,‬הנמצאת כיום במשבר ‪ .‬הלכות כשרות ‪ ,‬שבת וצניעות הפכו לדידו לסרח העודף ‪ ,‬ואף הוא עצמו‬
‫‪,‬‬ ‫חילל שבת בפרהסיא בנסיעותיו בצבא‪ ,‬גם כאשר לא היה קיים היתר הלכתי לנסוע משום פיקוח נפש‬
‫וכאשר נשאל על כך ענה ‪ ,‬כי אינו צריך לתת לאף אחד דין וחשבון ‪ ,‬וכנראה כוונתו גם לא לאלוקים ‪ .‬הוא‬
‫"רבנות"‬ ‫מגדיר את עצמו בכך למעשה כראביי רפורמי ‪ ,‬כך הוא גם מתכוון לבנות מחדש את מערך ה‬
‫הצבאית‪ ,‬כאשר בשלב הבא ניתן יהיה גם להכניס רפורמים מוצהרים למסגרת זו וגם "רבניות" רפורמיות‬
‫וכשלב מקדים לכך הוא כבר מינה ב "רבנות" זו קצינות דת ‪ .‬אנו רואים כאן שוב ‪ ,‬כיצד הציוניזם הדתי משמש‬
‫קמה‪.‬‬
‫כזרוע מבצעת של הציוניזם השבתאי לשם האצת התבוללותו של העם היהודי‬
‫כבר כיום קיים פרוייקט גיו ר רפורמי‪" -‬נתיב"‪ ,‬תחת חסות הרבנות הצבאית ‪ ,‬ישיבות ההסדר וחיל החינוך ‪,‬‬
‫כאשר חיל החינוך אחראי על השלב הבסיסי של הכנת ה "מתגייר" בתחומי האמונה והמחשבה ה "יהודית"‪.‬‬
‫‪ .‬כאשר אחד‬ ‫הם מארגנים תיפלות של נשים וגברים ביחד לא בבתי כנסת וכן סיורים בטמפלים רפורמים‬
‫מחיילי "ישיבות" ההסדר סירב להשתתף בכך ‪ ,‬הוא היה צריך להגיע עד המטכ "ל כדי לבטל איום של משפט‬
‫כנגדו על סירוב פקודה אינקוויזטורית זו ‪.‬‬
‫מכיוון שראשי הציוניזם באקדמיה ובשלוש הרשויות (המבצעת‪ ,‬המחוקקת והשופטת ) ראו שגיור פיקטיבי זה‬
‫עובר בשתיקה ‪ ,‬הם "התקדמו" עוד צעד והחלו "לגייר" במסגרת פרוייקט זה גם את הגויים הבאים לשרות‬
‫מילואים‪ ,‬עקב החסיון והאיפול הקיים בצבא ‪ .‬אחד מר אשי פרוייקט זה מהציוניזם הדתי (פרופ' איש שלום‬
‫בוגר "מרכז הרב ") אף הודה בפה מלא שה "גיור" שעורכים הוא ושאר חבריו ‪ ,‬המשמשים‪ ,‬כרגיל‪ ,‬כעבדים‬
‫נרצעים של הציוניזם ‪ ,‬מתבצע על פי התפיסה הפרוטסטנטית הנהוגה אצל הרפורמים והציוניזם הדתי ‪ .‬הוא‬
‫הודה‪ ,‬שאין צורך בקבלת עול מצוות ו יש רק את ה חיוב לה יצמד ל תפיסה השבתאית המודרנית ‪ .‬בצורה זו‬
‫קצז‪.‬‬
‫‪ ,‬המונות מליון איש‬ ‫‪ 300,000‬גויים לעם היהודי יחד עם משפחותיהם‬ ‫הם מקווים להכניס עוד‬
‫(‪.)29.12.09‬‬
‫אין לומר כ י כל רבני הציוניזם הדתי בצורה גורפת חשודים על סטיות כאלו ‪ ,‬כמו "גדולי הדור" שלהם ותמיד‬
‫ימצא צדיק בסדום ‪ ,‬אך על פי דין יש לחשוש לפני שמקבלים פסק מ "רב" הקשור לציוניזם הדתי ‪ ,‬בפרט בכל‬
‫נושא שהם מקילים בו‪ ,‬או שהנצרות הפרוטסטנטית מפרשנת נושא זה על פי חוקיה ותובנותי ה ועדיף לאנשי‬
‫הציוניזם הדתי לא להכניס ראש בריא במיטה חולה זו ולא לפנות אליהם כלל בקשר לכל פסיקה הלכתית ‪.‬‬
‫‪ .‬דרוקמן אשר היה נערץ על מורו‬ ‫אין פלא גם מדוע אריאל שרון מינה את דרוקמן כראש מינהל הגיור‬
‫קמו‪.‬‬
‫על‬ ‫צ‪.‬י‪.‬קוק‪ ,‬אשר המליץ עליו כשר החינוך (ולא על זבולון המר כשר החינוך ‪ ,).‬נשאל בראיון עיתונאי‬
‫אפשרות שבתו תלך לצבא ‪ .‬הוא ענה– „אילו החליטה להתגייס לצה "ל לא הייתי מונע בעדה ‪ ,‬גם לא הייתי‬
‫רואה זאת בשלילה “‪ ,‬כי לדידו של דרוקמן ‪ ,‬כמו לדידו של מורו צ ‪.‬י‪ .‬קוק הדת השבתאית מודרנית של‬
‫הציוניזם הדתי קודמת ל "שולחן ערוך "‪ ,‬לא רק ב הלכות צנ יעות אלא בכל תחום ‪ ,‬לכן ראה בו אריק שרון‬
‫כאדם אשר מוכשר "לגייר" גויים‪ ,‬כי הוא יתן תעודות גיור לגויים גם אם הם יצהירו שזיקתם ליהדות‬
‫מתבטאת בעיקר באהדה למדינה השבתאית המודרנית ולמערכת ציוויה ‪ .‬כך יוכל להכניס כמה שיותר גויים‬
‫כיהודים מזוייפים לעם היהודי ‪ ,‬כפי שחש ב אריאל שרון ביחס לאמו‪ ,‬אשר אינה צריכה גיור ממשי ‪ .‬הוא גם‬
‫טען אז ‪ ,‬מספיק שהיא אוהדת את הציוניזם ‪ .‬אכן‪ ,‬כבר הבאנו לעיל שלה‪ .‬את פסקו ההיסטורי של מרן ה "ח"ח"‪,‬‬
‫כי משנת ‪ 1928‬הפכה הציונות הדתית באופן רשמי לכת רפורמית וממילא כזה הוא גם העומד בראשה‪ -‬ר'‬
‫א‪ .‬י‪ .‬קוק‪.‬‬
‫אין פל א בכך ‪ ,‬כי בסופו של דבר פסק אף "בית הדין הגדו ל " של הרבנות הראשית ‪ ,‬כי כל הגיורים במשך‬
‫חמש עשרה שנה‪ ,‬אשר ערך דרוקמן בבתי דיניו הם פסולים למפרע ‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬מינה אותו אריק שרון בתור ה "כושי"‪ ,‬אשר יצליח לסמא את עיני גדולי ישראל ופוסקיו ‪ ,‬כאילו מאות‬
‫אלפי הגויים האלו הם גרים‪ ,‬אך מיד כאשר נתגלה קלונו והתברר כי עם ישראל הבין את התרמית ‪ ,‬הוא‬
‫פוטר מיד‪ ,‬ככלי שאין בו חפץ ‪ ,‬על ידי משרד ראש הממשלה דרך נציבות המדינה בתואנה לא עניינית ‪ ,‬שגילו‬
‫המתקדם אינו מאפשר לו להמשיך בתפקיד ‪ .‬המיידיות והסמיכות שבין פסיקת בית הדין הגבוה לפיטורין אלו‬
‫בתואנת שווא מוכיחים בעליל ‪ ,‬כי הפי טורין נעשו על רקע אי יכולתו להמשיך ולהוליך שולל את פוסקי עם‬
‫ישראל‪.‬‬

‫קמה‪" .‬ארבע כנפות"‪.6.5.08 ,‬‬

‫קמו‪ .‬על ידי המראיין יוסף שביט ‪ ,‬במוסף השבועי של "ידיעות אחרונות "‪.‬‬
 ‫רצח‬
‫כבר לפני כמאה שנים התריע על כך מרן הגר "ח מבריסק ‪ ,‬כי בארץ ישראל יארגנו ראשי הציוניזם הדתי‬
‫התבוללות של גויים בתוך עם ישראל ע‪( .‬עמ' קצ‪.).‬‬
‫פרשיה זו מצטרפת לשרש רת הפרשיות של הקמת מוסדות הציוניזם הדתי האמורים לתווך (כגייס חמישי )‬
‫בין הנהגת הציוניזם לבין שלומי אמוני ישראל ‪ ,‬כדי לגרום להתבוללותם המהירה ‪ .‬הפרשיה הראשונה היתה‬
‫כאמור‪ ,‬הקמת ה "מזרחי" על פי ה אידיאולוגיה של "אחד העם " על ידי הרצל ‪ ,‬המשכה בהקמת הרבנות‬
‫הראשית על י די חיים ויצמן וסופה הוא‪ ,‬הקמת מינהל ה "גיור" על ידי אריק שרון ‪ ,‬כדי להכניס מאות אלפי‬
‫גויים לעם ישראל במסווה של "גרים" על ידי ח‪ .‬דרוקמן‪.‬‬
‫חבר הכנסת זבולון אורלב ‪ ,‬ראש תנועת המפד "ל‪ ,‬תקף ברוב עיוותו פסק זה ‪ ,‬של "ביה"ד הגדול" על דרוקמן‪,‬‬
‫משום שראש בית הדין לא התגיי ס לצבא ‪ .‬לא רק שהוא שיקר ‪ ,‬כיוון שראש בית הדין השתחרר מהצבא‬
‫בדרגת סגן אלוף ‪ ,‬אלא שהוא גם התבטא בחוצפה ובטיפשות ‪ ,‬כיוון שעצם השירות בצבא ‪ ,‬על כל אווירתו‬
‫המזוהמת רק פוגם ומהווה אות קין לנמצא בו ומעוות את יכולתו לשפוט דיני תורה ואולי עם הרבה מאמצי‬
‫התנקות זה עשוי ל א להפריע לו ‪ .‬כיוון שמדינת ישראל נשלטת כיום בידי חונטה טוטליטרית‪ -‬הבג"ץ‪ ,‬הזדרזה‬
‫נשיאת בית המשפט העליון לשלוח איום לבית הדין הגדול ‪ ,‬כי אם לא יחזור בו ‪ ,‬היא תתערב ו "תפסול" את‬
‫פסק דינם‪.‬‬
‫מלבד מה שנהג ח‪ .‬דרוקמן במשך שנים "לגייר" גויים‪ ,‬אשר לא קיבלו על עצמם כלל עול מצוות‪ ,‬הוא מואשם‬
‫בידי היועץ המשפטי לשיפוט רבני ‪ ,‬במכתבו ליועץ המשפטי של הממשלה ‪ ,‬בשרשרת ארוכה של מעשי זיוף‬
‫ומרמה‪ ,‬על ידי חתימה על תעודות גיור ‪ ,‬אשר הוא כלל לא ישב בדיון עליהן כדיין ‪ ,‬דבר אשר הוא תנאי יסודי‬
‫על פי ההלכה בכל דיון מסוג זה ‪ ,‬כאשר בתעודה גם כתוב "במותב תלתא יתיבנא" (במושב של שלשה‬
‫דיינים ישבנו) בו בזמן שהוא בכלל לא ישב שם ‪ .‬כאשר המקרה הראשון התגלה (כמובא בסעיף ‪ 8‬במכתבו)‪,‬‬
‫אזי הובא ח‪ .‬דרוקמן לשי מוע בפני "בית הדין הגדול "‪ ,‬אשר בו „הרב דרוקמן הצהיר שמדובר במקרה חד‬
‫פעמי והוא התחייב שלא יהיו עוד מקרים כאלו‪ .‬כעת מתברר‪ ,‬שלכל ה פחות אין מדובר במקרה חד פעמי “‪.‬‬
‫בסופו של דבר ‪ ,‬נתפסו בינתיים כמאתיים תעודות "גיור" כאלו‪ ,‬אשר הוא לא נכח בעת הדיון עליהן וכל‬
‫הדיינים בדיונים אלו לא היו כלל בעלי כושר דיינות ולכן הוא חתם לאחר מעשה עליהן כדי לרמות ולהראות‬
‫שכביכול לפחות דיין אחד (היינו‪ ,‬הוא עצמו ) שיש לו כושר לדיינות קמז‪ .‬ישב בדיון ‪ .‬מתבררות כאן עובדות‬
‫לאשורן‪ ,‬כי ח‪ .‬דרוקמן ועוד "רבנים" מהציוניזם הדתי חברו יחד במשך שנים על מנת לרמות לזייף ולשקר ‪,‬‬
‫לעבור על "לפני עיוור לא תיתן מכשול " וגרימת חורבן העם היהודי על ידי הכנסת אינספור גויים אל תו כו‬
‫במסווה של "גרים"‪ ,‬אשר איתם כבר התחתנו הרבה יהודים תמימים ועוד יתחתנו איתם יהודים תמימים‬
‫רבים‪ ,‬אשר יולידו מהם גויים ‪ .‬הדבר חמור עשרת מונים ‪ ,‬כאשר כמעט כל ראשי "רבני" הציוניזם הדתי‬
‫מתייצבים מאחורי גיוריו ושרשרת זיופיו ‪ ,‬רמאויותיו ושקריו ו אף לפני הרבנים הראשי ים לשעבר אברהם‬
‫שפירא ור ' מרדכי אליהו הובאו דברים אלו והם לא פעלו בנידון מלבד השימוע הנידון שנערך לדרוקמן בפניו‬
‫אשר הוזכר לעיל ‪ .‬כבר בשנת תש "ס מפנה אליהם ראש מינהל הגיור דאז ישראל רוזן מכתב חריף בו הוא‬
‫כותבתקלט‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪„ -)30‬הריני נאלץ בכאב לב ובעיניים דומ עות לשטוח לפניכם מסכת הנראית לי כזיוף‬
‫ממושך במעשי בתי דין לגיור ‪ .“...‬כיוון שהפעם התייצבו בפועל כמעט כל "רבני" הציוניזם הדתי ובכללם י‪.‬‬
‫אריאל ראש ארגון "צוהר" מאחורי הזיופים והרמאויות ה נ"ל‪ ,‬תוך תמיכה בלתי מסוייגת בח יים דרוקמן‪ ,‬אם‬
‫כן גם הם נדונים כמוהו כפושעי ם ורמאים מוצהרים ‪ ,‬אשר אוי לו למי שיילך לבקש פסק או עצה מהם ואוי‬
‫לעם ישראל אשר מכהנים בו טיפוסים כאלו כרבני ערים‪.‬‬
‫בעלון של "צהר" [ כב כסלו תשס "ט] תחת הכותרת "הכירו את רבני צהר " הם מציגים לדוגמא את דני לוי ‪,‬‬
‫אשר שימש כרב קהילה וראש אולפנה ‪ .‬הוא מתפאר שם בכך ‪ ,‬כי ראשו עסוק בסוסים כתחום תעסוקתי ואף‬
‫בנה חוות סוסים ‪ .‬הוא מצהיר את ההצהרה הכפירתית הבאה‪„ -‬לעיתים בעלי חיים יכולים להיות כנים יותר‬
‫מבני אדם “‪ .‬מדבריו משתמע ‪ ,‬כי בעלי החיים חיים על פי ערכים נעלים ולא על פי אינסטינקטים ‪ .‬בכך הוא‬
‫מעודד את חברתו ללכת ללמוד מהם מוסר ומידות ולא מגדולי תורה ‪ .‬מן הסתם הוא מקיים את המצוה‬
‫"להקביל פני רבו ברגל" בסוסו‪ .‬ניתן מכאן ללמוד ‪ ,‬מי הם מבחר "רבני" ארגון זה‪.‬‬
‫כמובן שטלויז יה בביתו של דרוקמן נרא ית לו כמכשיר חשוב‪"-‬מטעמים עקרוניים"‪„-‬אין פסול במכשיר זה והוא‬
‫בעל עוצמה בלתי רגילה “‪ .‬מובן לכן מדוע הוא הועדף על ידי צ‪ .‬י‪ .‬קוק כשר החינוך ו כאחד מ ראשי גוש‬
‫אמונים‪ .‬מאידך‪ ,‬הרב של חברון‪ -‬דב ליאור ענה בתשובה לשאלה ‪ ,‬כי עדיף להכניס ילד ל "חיידר" חרדי‬

‫קמז‪" .‬יתד נאמן"‪ ,‬ג' סיוון התשס "ח‪ ,‬מוסף ש"ק‪ ,‬עמ' ‪.29-31‬‬
 ‫רצט‬
‫מאשר למוסד תורני של הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר חניכי מוסד זה צופים בטלוויזיה במוסד זה עצמו ולא רק‬
‫בבתיהם‪.‬‬
‫יש לציין את הפ כפכנותו של ר' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬אשר מחד ראינו לעיל את ישיבתו במסיבת מרעים עם פרוצים‬
‫ופרוצות‪ ,‬אך מאידך כתב במכתב ל "בני עקיבא "קמח‪ .‬שישתדלו לגבי פעילותם שלא תהיה על ידי ריקודים‬
‫מעורבים–„על דבר הריקודים‪-‬הס מלהזכיר פריצת גדרי תורתינו הקדושה וגדרי הצניעות והטהרה שהם‬
‫מוחזקים בין שלומי אמוני ישראל מעולם ‪ .‬חלילה לחקות את פורקי עול התורה ויראת שמים ולהכשל אפילו‬
‫בשמצא דשמצא דאביזרא (דעריות) האסורה והמגונה ‪.“...‬‬
‫לדידו של עיתון "הצופה"‪ ,‬כפי שכותב שם מנחם פרומן ‪ ,‬האיסור של עירוב בין בנים לבנות בב ני עקיבא כפי‬
‫שרומז על כך ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬פירושו אנטי ציוניות ‪.‬‬
‫התופעה הנרחבת ביותר באוכלוסיית הציוניזם הדתי ‪ .‬אשר יחסיותה זהה לאותו אחוז באוכלוסיית הציוניזם‬
‫"פשיטת הרגל " של‬ ‫(‪-)10%-7%‬תופעת ההומו איזם והלסבי זם והסמ ים מקבלת גם מושגים חדשים של‬
‫הציוניזם הדתי כפי שהופיע בהרחבה בעיתון "מעריב"קמט‪ ..‬בכתבה שם גם הציע רפורמי ‪ ,‬מראשי ה "ציוניזם‬
‫הדתי"‪ ,‬לרגל עוצמת התופעה בציבורו ‪" ,‬לבטל" את עונש הסקילה מן התורה ו "להתיר" מעשה מזוהם זה‬
‫לכתחילה‪ .‬כיום‪ ,‬הם עדיין ‪ ,‬לפחות לגבי איסור זה‪ ,‬בדרגה של בני נח ‪ ,‬אך אם הוא ישכנעם שהדבר מותר ‪,‬‬
‫הוא ידרדר אותם לדרגה פחותה משל בני נח‪„-‬שאינם כותבים כתובה לזכרים “קנ והם יתחילו גם לכתוב‬
‫כתובה לזכריהם ‪ .‬ראשי התומכים בתופעה נוצרית‪ -‬רפורמית זו ‪ ,‬הם ראשי הארגון ה נוצרי‪ -‬פרוטסטנטי "צהר"‬
‫– יובל שרלו‪ ,‬פוירשטיין ‪ ,‬בורשטיין ומידן ["מוצ"ש‪ ,‬עמ' ‪.]23.6.11 ,37‬‬
‫סוטים אלו מהציוניזם הדתי הקימו ארגונים ואתרי אינטרנט ומ תפארים‪ ,‬כי תוך זמן קצר צפו באתר מאה‬
‫אלף פעמים ‪ .‬הם גם מצדיקים את דרכם וטוענים ‪ ,‬כי יש מחנכים וכן רב בציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר הוא גם סוטה‬
‫כמוהם (מדור יהדות ‪ .)Ynet 24/8/08‬נראה‪ ,‬שכוונתם ל"אדמו"ר" הציוניזם הדתי‪ -‬מרדכי אלון‪ .‬שוב עדים אנו‬
‫לאותה תופעה ‪ ,‬שהתדרדרות של הציו ניזם הדתי ‪ ,‬מקורה בר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬כידוע‪ ,‬הם עוברים על מספר לאוים‬
‫‪ ,‬אחרי התראה ‪ ,‬בסקילה וכרת על‬ ‫ומצות עשה ואיסורים מן התורה בנטייתם המינית וחייבים מן התורה‬
‫שם‪.‬‬
‫‪ ,‬בכך הם מצהירים שהם מינים‬ ‫משכב זכור ‪ .‬זה לא מפריע להם לומר שנטיות אלו הן כשרות מלכתחילה‬
‫וכופרים‪ ,‬שהרי במס' ע"ז (יז‪ ).‬נאמר על אחת ‪ ,‬אשר עברה על איסור דומה והתייחסה לכך כ "קלה שבקלות"‪,‬‬
‫שהיא מין (=כופרת)‪ .‬מקור תופעה זו היא בר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק עצמו ‪ ,‬אשר הירבה לשבח פורקי העול וכופרים‬
‫הלוחמים נגד התורה‪ ,‬ממילא הם ממשיכים את דרכו ואף מצהירים על כך שהם הולכים בדרכו שם‪..‬‬
‫סוטים אלו קוראים לעצמם‬
‫"העליזים" ומארגנים מצעדי‬
‫"גאווה" אפילו בעיר הקודש‬
‫ירושלים ועליהם כבר‬
‫"כי‬ ‫התנבא הנביא צפניה‬
‫אסיר מקרבך עליזי גאוותך‬
‫ולא תוסִ פי לגבהה עוד בהר‬
‫קדשי" [צפניה (ג‪,‬יא)]‪.‬‬
‫כמו כן ידוע על כך ‪ ,‬שבהתנחלויות מדברים על ‪ 40%‬של‬
‫נוער ללא מסגרת ו על תהליך התבוללות מואץ ‪ ,‬גם בקרב מה שקרוי‬
‫"החרד"ל"‪.‬‬
‫למעשה סיכם את המצב ראש "ישיבת" הר המור‪ ,‬מראשי "מרכז הרב"‪,‬‬
‫בחוברת "צדיק באמונתו יחיה "‪„‎-‬מי כמוכם יודע שיש משבר בחינוך‬
‫הדתי‪-‬לאומי‪...‬כאן קבור הכלב ‪ .“‎ ...‬נביא להלן עדויות מפיו של הגה "צ‬
‫רבי שלום שבדרון ‪ ,‬כיצד הגדירו גדולי הדורות האחרונים את הציונות‬
‫הדתית ומנהיגי ה (מתוך הספר "קול חוצב "‪ ,‬עמ' ‪ ,392-6‬הוצ' מכון‬
‫"דעת תורה"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬שכ"ט) ‪„ -‬שמעתי מהרב מבריסק זצ "ל‪ ,‬אמר ר'‬
‫שלום בכאב ‪ ,‬הכתוב אומר [ישעיהו ס "ו] "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם‬
‫לא תכבה והיו דראון לכל בשר " המקרא הזה נאמר גם על ראשי המזרחי‪....‬‬

‫קמח‪" .‬בשדה הראי"ה"‪ ,‬עמ' ‪.570‬‬

‫קמט‪ .‬יוני ‪" ,2002‬סופשבוע"‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬
‫קנ‪ .‬מסכת חולין (צב‪.):‬‬
 ‫ש‬
‫[שר במפד"ל]‪,‬‬ ‫ר' שלום הוסיף לספר על נושא ציבורי מסוים שבעקבותיו נקרא אחד מראשי המזרחי דאז‬
‫לחדרו של הרב מבריסק [והוא היה הטוב‪ -‬שבעשרת המכות (=החכי"ם מהמפד"ל)‪ ...‬אמר ר' שלום בהערכה‬
‫"ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וכו '"‬ ‫כואבת]‪ .‬כשהגיע האיש ‪ ,‬נעמד הרב ופסק לו את פסוקו‬
‫ומשסיים סילקו החוצה ושילחו ‪.‬‬
‫"פעם דיברתי בחיפה ובתוך הדרשה אמרתי שאסור לצרף 'מזרחניק' למנין‪ .‬פגש אותי משה שפירא ואמר לי‬
‫– ר' שלום‪ ,‬בסופו של דבר תשאר בלי מנין לתפילה ‪ ...‬עניתי לו ‪ :‬מר שפירא – אעפ"כ!" ( מפי ר ' שלום‪,‬‬
‫שסיפר לרבי שלמה נח קרול )‪...‬וכיום ב "ה אלילי הימים ההם נמוגו ‪ :‬הציונות נשטפה ונעלמה ‪ ,‬אלילים ושיטות‬
‫שונות חולפות עוברות ‪ ,‬חלקם עוד נותנים את אותותיהם פה ושם ‪ ,‬אך גם הם דועכים והולכים ‪ .‬ו"מזרחי" של‬
‫אז – לא קיים‪.‬‬
‫סיפרנו לרבי מאיר סולובייצ 'יק שר' שלום אמר בשם הרב מבריסק ש "המזרחי גרועים יותר ממפא "י" הגיב ר'‬
‫מאיר‪-‬אספר לכם נוסח חמור יותר ‪ ,‬הלכנו עם אבא ברחוב וראינו איזושהי מודעה של ה "מזרחי"‪ ,‬אבא זצ "ל‬
‫אמר‪" :‬הם גרועים יותר ממפ"ם‪[ "...‬היינו שמפריעים‪ ,‬מזיקים‪ ,‬הורסים ומחריבים יותר מהכל ]‪.‬‬
‫שמעתי בשם החזו "א– אמר ר ' שלום – כשמשיח צדקנו יבוא במהרה בימינו הבשורה תהיה כתובה בכל‬
‫העיתונים – העיתונות כולה תדווח מיד ‪ ,‬חוץ מעיתון אחד שלא יפרסם לפני שיברר אם המשיח הוא "מזרחי"‬
‫‪ ( .‬דרשה ב "תורה‬ ‫או לא ‪ ...‬לאחר שלושה ימים יהיה כתוב באותיות קטנות אומרים בעיר שמשיח הגיע‬
‫ומסורה")‪.‬‬
‫לאו "של מזרחי"‬
‫רבי אייזיק שר זצ "ל (=מייסד ישיבת סל בודקה) היה מתלוצץ על ה "מזרחי"‪ ,‬ואמר בדרך הלצה ‪ :‬היכן כתוב‬
‫שאסור להיות מזרחיסט ? [כלומר‪ ,‬על א ערליכער (=חרדלני"ק) מזרחיסט‪ ,‬כי הרב מבריסק אמר ‪ ,‬שמזרחי‬
‫הוא או שוטה או אפיקורס ]‪ ,‬ואמר‪ :‬יש בזה לאו מדברי סופרים ‪ ,‬והוא‪ " :‬אל תהיו כסוס כפרד אין הבין "‬
‫[תהילים ל"ב] ‪ ...‬נפלא מאד! (מפנקסו של ר' שלום)‪.‬‬
‫"היה זה לפני עשרות שנים " מספר תלמיד חכם "ר' שלום דיבר על עשו 'ויבא עשו מן השדה והוא עיף '‪ ,‬הוא‬
‫האריך בדברי חז"ל‪ .‬וכשסיים השתתק ‪.‬‬
‫לפתע בבת אחת ‪ ,‬הפר ר ' שלום את הדממה ‪ ,‬הוא הגביה את ק ולו ברעם אדיר ‪ :‬עשו איז געווען א מזרחניק !‬
‫עשו היה מזרח'ניק!‬
‫[של‬ ‫ועוד‪ :‬כשר' שלום סיים ללעוג על עבודות זרות שחלפו מהעולם הוא לגלג גם על אותה עבודה זרה‬
‫דורנו] המוזכרת בספר "חובת הלבבות "‪ :‬עשו בטנם אלוהיהם מלבושם תורתם וחיזוק בתיהם מוסריהם ‪.‬‬
‫עבודה זרה ושיטת חיים של שפע ומתירנות‪.‬‬
‫ר' שלום סבר שגם אם הדגל של עבודה זרה מסוימת נשרף ונאבד ‪ ,‬חלף לו עם רוח הזמן ‪ ,‬אך המקל שעליו‬
‫מניפים את הדגל עודנו ניצב ועומד ‪...‬ואידך זיל גמור‪.‬‬
‫היכן היית?‬
‫כל שבת לפני מנחה קטנה ‪ ,‬אמר ר ' שלום שיעור בפרשת השבוע חומש ורש "י‪ ,‬ולאחר סעודה שלישית עד‬
‫זמן צאת השבת עפ "י ר "ת אמר שיעור במס ' אבות עם פירש "י‪ ,‬רמב"ם ורבינו יונה ‪ .‬כמובן שהיה מתחיל‬
‫משנה או פירוש והדברים התגלגלו לרעיונות ואמרי רבותינו ‪ ,‬פירושים‪ ,‬משלים ומעשיות שונות ‪ ,‬חלפו שנים‬
‫רבות עד שזכה לסיים מסכת אבות זו ‪.‬‬
‫בשנת תשכ "ט כאשר התחילה ההתנחלות הראשונה ב אלון מורה שליד שכם ‪ ,‬נכנס צעיר באמצע השיעור‬
‫במס' אבות‪ ,‬הלם על הבימה והכריז ‪ " :‬הלילה במוצאי שבת יצאו אוטובוסים מבית 'בני עקיבא ' שברחוב בני‬
‫ברית להתנחלות באלון מורה "‪ .‬ר' שלום התעשת מיד הרים את קולו וקרא לעברו ‪ " :‬עצור רגע ‪ ,‬אני רוצה‬
‫לשאול אותך שאלה ‪ :‬היכן היית כשי צאנו להפגין נגד גזירת גיוס בנות ? למה אז לא באת להכריז על‬
‫ההפגנה? היכן היית כאשר הפגינו נגד גזירת ניתוחי מתים ? היכן היית כאשר הפגינו נגד חילולי השבת‬
‫המתרבים? מדוע לא באת אז להכריז על ההפגנות ? אתה יכול ללכת!"‪...‬‬
‫לאחר מעריב ‪ ,‬הסביר ר ' שלום שאין לו כלום נגד הצע יר התמים הזה ולא התכוון לפגוע בו ‪ ,‬אך מכיון‬
‫שבשיעור יושבים יהודים שעלולים להתפעל ממסירותם של מתנחלים אלו ‪ ,‬לכן רצה להוריד את ההתפעלות ‪,‬‬
‫הוא רצה להראות שלכל זה אין עם יהדות ולא כלום ‪ .‬סתם אידיאלים ולא אידישקייט והא ראי ' שכאשר היו‬
‫גזירות נגד היהדות זה לא היה מעניינם כלל‪.“...‬‬
 ‫שא‬
‫"ביקורת המקרא" ו"ביקורת התלמוד"‪ ,‬אשר הופיעו אצל ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בכתביו ונאומיו‪,‬‬
‫מופנמות רשמית בצורתן הקיצונית בציוניזם הדתי‬
‫קיב‪.‬‬
‫(עמ' ‪ .)540‬נראה‬ ‫ראינו כבר לעיל ‪ ,‬כי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מטפל במקורותינו בשיטת ביקורת המקרא והתלמוד‬
‫כיצד מופנם טיפול זה בתלמידי תלמידיו ‪.‬‬
‫כיוון שהציוניזם הדתי ‪ ,‬הוא גם תת‪-‬תרבות שבתאית מודרנית של הפרוטסטנטיזם הנוצרי ‪ ,‬יוצא איפוא ‪ ,‬כי הם‬
‫מחוייבים ל "ביקורת המקרא והתלמוד "‪ .‬אכן‪ ,‬בבדיקה שטחית ‪ ,‬ניתן מיד למצוא דברים אלו במוסדותיהם‬
‫ובחשיבתם של ה "רמי"ם" שלהם וראשי "ישיבותיהם "‪ ,‬אשר אחד מהמובי לים הראשיים של הפנמה זו הוא‬
‫יובל שרלו ‪ ,‬ראש מוסד ה "הסדר" בפ"ת‪ ,‬אשר נחשב כנכס במ חוזות השמאל הקיצוני ומוזמן להרצ ות שם ‪,‬‬
‫כאשר הוא ממובילי הרפורמציה של "תקוני הדת "‪ .‬במכוני המורים‪ ,‬אשר ליד מוסדות ה "הסדר"‪ ,‬כתת‪-‬‬
‫תרבות של הרפורמים ‪ ,‬נלמדת שם "ביקורת המקרא"‪ ,‬אשר היא למ עשה ח לק מן התוכנית השבתאית לרסק‬
‫את העם היהודי על ידי ריסוק תורתוקנא‪ .‬וכן נדהמנו להיווכח ‪ ,‬כי כבר אחרי מלחמת ששת הימים ‪ ,‬כאשר‬
‫הוקם ה "הסדר" הראשון בשטחים בגוש עציון של הציוניזם הדתי (ראש ה "הסדר" ביבנה היה חרדי ‪ ,).‬בוסס‬
‫לימוד המקור ות שם ‪ ,‬על פי תפיסתו היהודו‪ -‬פרוטסטנטית והאפיקורייאנית של פרופ ' ישעיהו ליבוביץ '‬
‫האומרת‪ ,‬כי רק מצוות הכתובות בתורה מחייבות את היהו די‪ ,‬אך שאר עניינים של תורה שבעל פה ובפרט‬
‫בנושאי מחשבה ניתן "לחלוק" גם על משה רבינו עפ "ל‪ .‬פגשנו גם ב "ר"מ" של מוסד ה"הסדר"‪ ,‬אשר אמר‬
‫לנו‪ ,‬כי במוסדות אלה מקובלת עליה ם יותר "דעתו" של גיאוגרף בן זמנ נו‪ ,‬למשל לגבי תיארוך חורבן הבית‬
‫השני‪ ,‬מאשר דעת רבי יוסי בן חלפתא ‪ ,‬בעל "סדר עולם "‪ .‬מלבד הכפירה בקדושת דברי חז "ל שיש בכך ‪ ,‬יש‬
‫בכך גם טימטום פנאטי ותת‪-‬תרבותי‪ ,‬לסמוך על גיאוגרף שאינו יהודי אפילו יותר מאשר על תנא קדוש‪ ,‬אשר‬
‫חי סמוך לחורבן הבית‪ .‬ראשי החינוך הממלכתי‪ -‬דתי יצרו תוכניות לימוד של התנ "ך על פי התפיסות של‬
‫נצרות ההשכלה הפרוטסטנטית ‪ ,‬היינו ‪" ,‬התנ"ך בגובה העיניים " ועל פי שאר היסודות של ביקורת המקרא ‪.‬‬
‫תכניות אלו מגובות על ידי דרוקמן ויעקב אריאל המכהן כראש הארגון הגדול ביותר של הרבאיים בציוניזם‬
‫הדתי – "צהר" וכן הוא מכהן כרבה של רמת‪ -‬גן ("בשבע‪ ,‬ה ‪ .)20.7.12‬לפי כל הנתונים שהובאו לעיל ‪,‬‬
‫מדובר על אוכלוסיה רדודה ביותר ‪ ,‬אשר הכיפה ה נוצרית ה סרוגה היא אות קין על מצחם ‪ ,‬הנמצאת על סף‬
‫של העלמות ‪ ,‬טמיעה והשתמדות בשלבים שונים ‪ ,‬בפרט אחרי ש ראש מ ינהל הגיור לשעבר–חיים דרוקמן‪,‬‬
‫הכניס גרים מזויפים– על פי תפיסתו הכפרנית ‪-‬בהמוניהם רשמית לתוך כלל ישראל והנפגעים הע יקריים‬
‫הראשונים יהיו גם הציבור שלו ‪ ,‬אשר ע לול "להתחתן" עמם ולהוליד דורות של גויים "פסאודו יהודים "‪ ,‬אשר‬
‫יצור עוד סוג של גייס חמישי איתו נצטרך להתמודד ‪.‬‬
‫מורי "מכוני המורים " של "ישיבות" ההסדר מגיעים בדרך כלל ישירות מהמחלקות של "מדעי היהדות "‬
‫באוניברסיטת בר־אילן ‪" .‬מדעי היהדות" באוניברסיטה זו סובלת מסכיזופרניה חברתית בלתי נסבלת ‪ .‬הבעיה‬
‫החלה כבר כאשר נוסדה האוניברסיטה ‪ .‬מייסדה פרופ ' חורגין חרט על דגלו לימודים מתוך יראת שמים‪ ,‬אך‬
‫אחרי‬ ‫כבר בתחילת דרכה של האוניברסיטה התעוררו קשיים שונים והיא התבססה מבחינה חומרית רק‬
‫‪ .‬התוצאה היתה ‪ ,‬כי כבר לפני‬ ‫הזרמת כספים מאסיבית של הקהילה הקונסרבטיבית בארצות הברית‬
‫נים רק חמש‬ ‫ארבעים שנה היו רק שלושים אחוז מתלמידיה בעלי זהות וצביון דתי וכיום ייתכן כי הם מו‬
‫עשרה אחוז והשאר הם חילונים ‪ ,‬ערבים וגויים מחבר העמים וכן מתקיימות בה רשמית תוכניות לימודים של‬
‫התנועה הרפורמית ודוברה מצהיר כי אוניברסיטת בר־אילן כיום אינה אף בעלת צביון דתי אלא מסורתית‬
‫גרידא‪ ,‬קרי אוניברסיטה חילונית עם אהדה למספר מצומצם של מצוות ב צורה חלקית‪.‬‬
‫למעשה מוסד זה ‪ ,‬מנסה להצניע מה שיותר את הקשר שלו ‪ ,‬ליהדות שורשית ‪ .‬לעומת הבניינים המפוארים‬
‫של מחלקות שונות שם ‪ ,‬הרי שבית הכנסת שם ‪ ,‬נראה כקבור מתחת לאדמה ומכוסה משני צדדיו בשיחים ‪,‬‬
‫כאשר גם פנים בית הכנסת משרה אווירת דיכאון ועזו בה עם ריהוט הנראה מהתק ופה הפרה‪-‬היסטורית ועם‬
‫תאורה מיושנת ועמומה ‪ .‬יתכן‪ ,‬שכל זה הוא כדי לאותת ‪ ,‬כי אפילו במה שהנצרות הפרוטסטנטית הירשתה ‪,‬‬
‫לתת‪-‬התרבות היהודית שלה ‪ ,‬לשמר מעט‪ ,‬היינו‪ ,‬קיום מצוות מינימלי בהתניות שונות וקיום מוסד של בית‬
‫הכנסת‪ ,‬הרי שהציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר הוא ת ת‪-‬תרבות של תת‪-‬התרבות שלה ‪-‬הציוניזם‪ ,‬מנסה להוכיח ‪ ,‬כי הוא‬
‫נוצרי‪ ,‬אפילו יותר מקאלוין ומיישר קו עם מרטין לותר ‪ ,‬אשר תבע ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬שגם את בתי הכנסת‬
‫היהודיים יש לחסל ואת שרידיהם יש לכסות בחול וצמחיה ‪ .‬לעומת בר־אילן‪ ,‬נראה‪ ,‬כי באוניברסיטת ת"א‪,‬‬
‫המפורסמת ברדיפת היהדות ו במלחמתה נגד כל סממן יהודי ‪ ,‬אלא אם כן הוא עבר דרך כו ר ההיתוך הנוצרי‬

‫קנא‪ .‬יומון "הארץ"‪ ,‬יום ג'‪.13.2.02 ,‬‬

 ‫שב‬
‫פרוטסטנטי‪ ,‬קיים במרכז הקמפוס בית כנסת ‪ ,‬במבנה אשר הוא מן המפוארים בארץ ‪ .‬הוא נבנה על ידי נדבן‬
‫מחבר נאמניה ‪ ,‬תוך עימות קשה עם הסנאט של האוניברסיטה ועם נשיאה ‪ ,‬ואיום לנתק בינה לבין חבר‬
‫נאמניה‪ ,‬המזרים למ וסד זה עשרות מליוני דולרים בכל שנה ‪ ,‬אם לא תאושר בניית בית הכנסת במרכז‬
‫הקמפוס‪ .‬גם כאשר בית כנסת זה נחנך ‪ ,‬הוא לווה בהפגנות אשר הובלו על ידי הסגל הבכיר ‪ ,‬כדוגמת פרופ'‬
‫אסא כשר‪ -‬ראש המכון לאתיקה ‪ ,‬הפגנות המהוות מעשה בלתי מוסרי בעליל של מלחמה נגד שומרי המצוות‬
‫הלומדים ועובדים שם ‪ ,‬כדוגמת ארגוני ההפגנות של סטאלין נגד היהודים ‪ .‬הפגנות אלו כנראה היו אמורות‬
‫להסתדר עם ה"אתיקה" שלו‪.‬‬
‫בכל מקרה ‪ ,‬בית הכנסת הוקם בסופו של דבר ‪ ,‬מתוך הגישה הקאלוניסטית ‪ ,‬שאין לחסל פיסית את "מורשת‬
‫היהדות"‪( ,‬קרי‪ :‬שיירי היהדות ) כפי שהבנין נקרא ‪ ,‬אלא לנכס אותו לתוך התפיסות הפרוטסטנטי ות‪ .‬לכן שם‬
‫‪,‬‬ ‫ממשיכים רשמית "לזקק" את התנ "ך‪ ,‬על ידי הרצאות של פרופסורים ואחרים ברוח יסודות הנצרות‬
‫ולפעמים מטופלים שם בדרך זו גם ספרי התורה שבעל פה ‪ ,‬כאשר כמעט כל המרצים ממשיכים להצהיר ‪,‬‬
‫כחלק מתת התרבות הפרוטסטנטית ‪ ,‬כי התורה שבעל פה ‪ ,‬אשר ירדה עם התורה שבכתב מן השמים ‪ ,‬היא‬
‫דבר חדש ומאוחר ‪ ,‬כפי שקרה בנצרות ‪ .‬אמנם‪ ,‬בבר־אילן‪ ,‬לימודי "מדעי היהדות " אינם שונים מאוניברסיטת‬
‫ת"א‪ ,‬וגם בבר־אילן פועלים בכל הכח כדי לרסק כל משמעות של אמת מכתבי הקדש והאמון בהם ‪ ,‬וכל שכן‬
‫מהקשר בינם לבין מקורם האלוקי ‪ .‬לכן‪ ,‬גם מנסים שם לתאר את המחלקה ‪ ,‬כ"דתית"‪ -‬מונח שעוצב על ידי‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬השאלה היא רק לאיזו דת היתה כוונתם‪ .‬למשל‪ ,‬לאחרונה הצהיר שם מרצה בקורס‬
‫יסוד של ה "יהדות" בנושא ההדפסות של המקורות היהודיים ‪ ,‬כי כל פירושי התנ "ך‪ ,‬של התורה שבעל פה על‬
‫ידי מפרשיה מגדולי ה דורות‪ ,‬הם על פי הבנותיהם האישיות בלבד ‪ ,‬ללא כל מקור סמכות אלוקי וללא קשר‬
‫למה שניתן בהר סיני וכי פירושיהם דומים לגחמות של נזירים שונים ‪ ,‬אשר פיסקו את ספר תהלים על פי‬
‫ראות עיניהם‪ .‬לעומת זאת על הקוראן הצהיר המרצה חובש הכיפה הסרוגה ‪ ,‬כי ספר זה יכול להיות שהוא כן‬
‫מן השמים ‪ .‬לכן יש לייעץ לאותו מרצה ‪ ,‬כי כדי לצאת ידי הספק ‪ ,‬במקום להתפלל חמש תיפלות מוסלמיות‬
‫ביום כדאי שהוא יתפלל רק שתים וחצי תיפלות כשהוא לבוש עם תרבוש ועם הכיפה הנוצרית הסרוגה ביחד‬
‫וכך יבטא את אישיותו ‪ ,‬המכילה בליל של אמונות ורעיונות ‪ ,‬אשר אף אחת מהן אינה אמ ורה להתחבר‬
‫לרעותה‪ ,‬כאשר שאיפתו ‪ ,‬כשאר חבריו שם ‪ ,‬היא רק להידמות ל אספסוף השבתאי הממלא את האקדמיות ‪.‬‬
‫באוניברסיטת בר אילן קיימת דחיה ואיבה נגד כל סממן של יהדות שאינו משודרג ומתועל על פי תכתיביה‬
‫של הנצרות הרפורמית ‪ .‬איבה זו ניתן לאששה גם על פי ההחלטה למי יש לתת תא ר של ד"ר לשם כבוד‪ ,‬כפי‬
‫שכותב העיתונאי עקיבא צימרמן בעיתון "בשבע" ( ‪„ - )3.6.10‬גם בשנים קודמות העניקה האוניברסיטה‬
‫תארי ד "ר כבוד ופרסים ספרותיים לסופרים אנטי דתיים ושונאי התיישבות ‪ .‬כך הוענק פרס ליורם קניוק‬
‫שאשתו גויה ושהגדיר את אליהו הנביא כרוצח סדרתי (=עפ"ל)‪ .‬ד"ר לשם כבוד קיבל מבר אילן גם כן א "ב‬
‫יהושע שהצהיר (=שברוך השם ) שאינו מאמין באלקים (=אלא במגוון אלילי חוקי הטבע ) ואפילו במעמד‬
‫קבלת התואר סירב לחבוש את הכובע האקדמי ‪ ,‬כדי שלא ייחשד חלילה שהוא מכסה את ראשו ‪ .“...‬אם‬
‫בשאר האוניברסיטאות אנו עדים לעיתים לתופעה ש ל סטודנט אחד או יותר ‪ ,‬הנרשמים לקורס של מדעי‬
‫היהדות‪ ,‬הרי שבאוניברסיטת בר־אילן כמות הנרשמים היא מרשימה ואחוז ניכר מתוכם הוא מן הציוניזם‬
‫הדתי‪ .‬הסיבה לכך היא פשוטה‪ -‬סטודנט חילוני אינו זקוק יותר ל שיטה הזולה של ריסוק האמון והתוקף‬
‫האלוקי של כתבי הקדש ‪ ,‬אשר לצורך מטרה זו נוצרו "מדעי היהדות"‪ ,‬מכיוון שהוא כבר חונך לכך מגיל צעיר ‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מחלקה זו באוניברסיטת בר־אילן ‪ ,‬ממשיכה להילחם בחירוף נפש על שימור התובנות הנוצריות‬
‫הניאו‪-‬קנטיאניות בעיצוב תכניה הלימודיים ‪ ,‬אשר כיום כבר הפ כו לאנכרוניסטיות ‪ .‬תופעה זו מזכירה את‬
‫המתודולוגי באקדמיות‬ ‫היהודו‪-‬פרוטסטנטיים‪ ,‬למנוע את השינוי‬ ‫נסיונותיו של הרמן כהן ותלמידיו‬
‫הלותראניות והקאלוניסטיות בגרמניה מאוניברסליזם לשובניזם (=לאומנות)‪ ,‬כדי לא להיות מוקעים ומוצגים ‪,‬‬
‫כקבוצה‪ ,‬אשר היא מחוץ לקונצנזוס הגרמני ‪ .‬כידוע‪ ,‬היתה זו מלחמה דון קישוטית ‪ .‬הם לא רק הוצאו א ל‬
‫מחוץ לקונצנזוס הגרמני ‪ ,‬אלא גם הובלו לתאי הגזים על ידי חבריהם הגרמנים‪ ,‬אשר הפכו לנאצים‪.‬‬
‫על ידי שטיפת‬ ‫במי שיש לטפל ולהרוס בתוכו כל רגש של קדושה כלפי כתבי הקודש שבכתב ושבעל פה‬
‫המוח הוא דוקא בסטודנט‪ ,‬מהזן הציוני‪ -‬דתי ובפרט ב סטודנט הספרדי ‪ ,‬אשר לעיתים מוטמעת בו התובנה‬
‫העובדתית‪ ,‬אשר ה וכיח ריה "ל בספרו ה "כוזרי"‪ ,‬כי כל מקורות היהדות ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני‬
‫מאת האלוקים ‪ .‬לכן חשוב למחלקה זו להצהיר על דתיותה ‪ ,‬כדי למשוך אליה צעירים אלו ‪ ,‬החסרים כל ידע‬
‫תורני‪ ,‬אל תוך המלכודת של שטיפת מוחותיהם תוך ריסוק כל ערך י הודי וגריסת אישיותם לשם יצירת‬
‫אישיות בעלת אופי יהודו‪-‬פרוטסטנטי מדגם הנאורות התת ‪-‬תרבותית של הרמן כהן מתחילת המאה‬
 ‫שג‬
‫ועשרים‪ .‬וכך‪ ,‬עם כיפות על ראשיהם ‪ ,‬מהווים גם סמל ודוגמה לתלמידיהם ‪ ,‬הוי אומר ‪ ,‬כי כשם שהם עברו‬
‫את אותו תהליך מזוכיסטי של הרס וחורבן כל ערך יהודי ממק ורותינו על ידי גריסת אישיות ם‪ ,‬כדבר מובן‬
‫מאליו ומתוך בורות ו ‪/‬או צורך חומרי לקבל תואר ובאמצעותו קבלת עבודה ‪ ,‬כן צריכים הסטודנטים שלהם‬
‫לעשות‪ .‬אמנם‪ ,‬סוף המאה העשרים ‪ ,‬המחישה שוב ושוב את דגם התנהגותה של תת תרבות זו ככל תת‬
‫תרבות אחרת ‪ ,‬אשר קשה לה לתעל מיידית את שינ וי הערכים התכוף והמסחרר המתרחש במאת השנים‬
‫האחרונות בתרבות האם שלה במערב אירופה ‪ ,‬אחת לעשר –עשרים שנים‪.‬‬
‫המחלקה למדעי ה "יהדות" מתקשה לעכל שינוי זה ‪ .‬לכאורה‪ ,‬היא אמורה לשמוח עם השנוי האחרון ‪ ,‬אשר‬
‫נוצר בתרבות האם שלה בשליש האחרון של המאה העשרים‪ -‬הפוסט מודרניזם ‪ ,‬הנותן לגיטימציה ערכית‬
‫להלכי רוח של חברות שונות זו מזו ורואה במערכת ערכיה של התרבות המערבית ‪ ,‬לא תבניות ידע ‪ ,‬אלא רק‬
‫"תדמיות ידע " ( ‪ .(Images of knowledge‬תיאור מפורט לכך ניתן בספרו של פרופ ' יהודה אלקנה‪ -‬מייסד‬
‫"המכון לפילוסופיה והיסטוריה של המדעים והרעיונות ע "ש כה ן" באוניברסיטת ת "אקנב‪ ..‬ראינו כבר לעיל ‪ ,‬כי‬
‫אחד מסממניה של התת תרבות הוא חוסר יכולת להפנים שנויים ערכיים ומתודולוגיים של תרבות האם ולכן‬
‫‪ ,‬כמה דורות אחרי השינוי‬ ‫תת התרבות דבוקה בצורה אנכרוניסטית בערכיה הקודמים של תרבות האם‬
‫הערכי‪ .‬נראה‪ ,‬כיצד הדבר מתבטא בציוניזם הדתי‪ .‬ד"ר מרדכי ברויאר ‪ ,‬מראשי תת התרבות של הציוניזם‬
‫הדתי אימץ בזמנו את "תורת התעודות " של ביקורת המקרא ‪ ,‬אולם כאשר "בקורת המקרא " שינתה כיוון ‪,‬‬
‫‪ .‬מספר על כך פרופ ' דוד הנשקה‬ ‫היה לו קשה להתנתק מהתפיסות הקודמות של תרבות האם שלו‬
‫במאמרורצו‪( .‬גליון מז ‪ ,‬הערה ‪„-)12‬שמעתי מדודי ז "ל (הרב מרדכי ברויאר )‪...‬לאחר אחת מהרצאותיו‬
‫בקונגרס העולמי למדעי היהדות ‪ ,‬שהיתה מבוססת על "תורת התעודות " ( שיטת ו ולהויזן לביקורת המקרא )‪,‬‬
‫העיר לו אחד מחוקרי המקרא המובהקים (דומני‪ -‬הפרופ' אלכסנדר רופא )‪ ,‬שכיום כבר אין מדע המקרא‬
‫(=הכפרני) אדוק כל כך בצורת ה הקלאסית של "תורת התעודות "‪ .‬ועל כך השיב דודי ז "ל‪ " :‬יודע אתה ‪ ,‬אנו‪,‬‬
‫היהודים האורתודוקסים ‪ ,‬שמרנים אנו מטבענו (=אך היהודים שאינם אורתו דוקסים אלא החרדים ‪ ,‬אינם‬
‫משמרים דעות כפירה אלא דוחים אותן על הסף ) ועדיין מאמינים בנושנות הללו באמונה שלמה ‪.“...‬‬
‫על "תדמיות הידע "‪ ,‬אשר הובנו בהקשר של המחקר המדעי ‪ ,‬כותב טאובקנג‪„ - .‬אם כל הגירסאות הן‬
‫סובייקטיביות ‪ ,‬אם אין עובדות ‪...‬לא צריך לבחון את מה שהתרחש במציאות ‪ ,‬אלא רק לכתוב טקסטים‬
‫המשרתים את המטרות הנכונות ‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מלמד (=הכושי) ד"ר יוסף בן יוחנן בוולסלי קולג '‪ ,‬שכל‬
‫הפילוסופיה שאנו מכנים יוונית ‪ ,‬מקורה באפריקה ‪ ,‬והיא למעשה "שחורה"‪ ,‬אלא שהמערב קשר קשר‬
‫להעלים את העובדה ‪ ,‬שאריסטו גנב אותה מן הספרייה המפורסמת באלכסנדריה והפיץ אותה ביוון ‪ .‬מרי‬
‫לבקוביץ'‪ ,‬מחברת 'לא מאפריקה '‪ ,‬ביקשה למחות כנגד הרעיונות הפנטסטיים האלה ‪ .‬אריסטו‪ ,‬אמרה‬
‫לבקוביץ'‪ ,‬לא יכול היה לעשות זאת‪ ,‬משום שמעולם לא ביקר באלכסנדריה ‪ ,‬מה עוד‪ ,‬שמת לפני הקמתה של‬
‫הספריה‪ .‬לבקוביץ' הואשמה בגזענות ‪ .‬בדיון במועצת הפקולטה בוולסלי קולג ' הוסבר לה ‪ ,‬שהגירסה‬
‫האפרו־צנטריסטית (=ייחוס מעוות מצד הכושים בארצות הברית לתרבות האפריקאית כמקור לתרבות‬
‫המערב‪ ,).‬אשר נגדה היא לוחמת ‪ ,‬אינה אלא 'נרטיב אלטרנטיבי '‪ ,‬שאינו יותר אמיתי או יותר שקרי מזה‬
‫שהיא עצמה מאמינה בו ‪ ,‬ולכן עליה לכבד אותו “‪ .‬הוגי דעות כמו ריקר קנד‪ .‬ואחרים טשטשו ויצרו מבני חשיבה‬
‫קונסיסטנטיים (=עקביים) מעוררי פליאה ‪ ,‬המייחסים נתק וחוסר כל קשר וגבול בין אקדמ י ל לא אקדמי ‪ ,‬בין‬
‫מציאות ודמיון בין דתי ללא דתי ‪ .‬כעת כל ספר ותרבות הופכים לנרטיב (=רק ערך סיפורי ולא עובדתי ) והינם‬
‫לגיטימיים ויחשבו כעומדים בסטנדרטים האקדמיים ‪ .‬כל מה שנדרש הוא העמידה על "שאר ירקות " של‬
‫הסטנדרטים האקדמיים‪ -‬ביבליוגרפיה‪ ,‬הערות שוליים ‪ ,‬ציטוטים ממקור ות‪ ,‬מבוא והקדמה והגדרת הנחות‬
‫עבודה במסגרת המאמר האקדמי או התזה האקדמית וקוהרנטיות (=לכידות) בין ההנחות למסקנות ‪ .‬על פי‬
‫גישה זו ‪ ,‬אכן אישרה האקדמיה בצרפת עבודת דיס רטציה לקבלת דוקטורט ה "מוכיח" את הכחשת השואה ‪.‬‬
‫תופעה זו המתרחשת באוניברסיטת בר אילן (של חוסר יכולת להפנים את שינוי התפיסות הפוסט‪ -‬מודרניות‬
‫באקדמיה) גם דומה למה שמתרחש באוניברסיטאות הקתוליות בפוגשן בהלך רוח פוס ט מודרניסטי זה ‪ ,‬כפי‬
‫שכותב קליין קנה‪„- .‬משלהי שנות השישים נשחקת והולכת בארצות הברית האמונה ‪ ,‬שניתן לקיים מערכת‬
‫יטית א־פריורית ובעלת שאיפה לפתח מחקר‬ ‫אקדמית ניטראלית מכל מחוייבות חברתית ופול‬

‫קנב‪"Sociology of the science", Volume V, 1981, p.13. D. Reidel Publishing Company. .‬‬
‫קנג‪ .‬ג‪ .‬טאוב‪" )1997( ,‬המרד השפוף"‪-‬על תרבות צעירה בישראל ‪ ,‬הוצ' הקיבוץ המאוחד ‪ ,‬עמ' ‪.181‬‬
‫קנד‪Ricoeur, P. (1988). Time and narrative.3 vols. Chicago. University of Chicago Press. .‬‬
‫קנה‪ .‬מ‪ .‬קליין‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬בר־אילן‪" -‬אקדמיה‪ ,‬דת ופוליטיקה"‪ ,‬עמ' ‪.119‬‬
 ‫שד‬
‫אובייקטיבי ‪...‬האוניברסיטאות הקתוליות ‪...‬התקשו להשלים (עם התפתחות זו ) מעצם היותן אוניברסיטאות‬
‫דתיות‪ .‬התברר‪ ,‬שהיסוד השמרני שלהן הוא חזק ‪ ,‬והן אינן יכולות לאמץ דפוסי חשיבה ופעולה אנרכיים ‪ .‬בה‬
‫בעת‪ ,‬מתקשות האוניברסיטאות הקתוליות לערער על עקרונות הגישה המדעית הקלאסית שאימצו ‪ ,‬הגם‬
‫שהדבר יכול לסייע בידן מבחינה דתית “‪.‬‬
‫תהליך זה באקדמיה ‪ ,‬המחולל מבני ודאות של חוסר האובייקטיביות ואקראיות חשיבתית בכל עבודה‬
‫אקדמית‪ ,‬משמיט את הבסיס הארכימדי ‪ ,‬בפני המחקר ה "דתי" במחלקה ל "מדעי היהדות " באוניברסיטת‬
‫בר־אילן‪ ,‬ופוגע אנושות ביכולתם של המרצים שם ‪ ,‬חובשי הכיפות הסרוגות ‪" ,‬להוכיח" לתלמידיהם‪ ,‬כי יש‬
‫‪ ,‬אשר מקורן באקדמיות‬ ‫להיות עבדים נרצעים של התפיסות האנכרוניסטיות של האקדמיות בישראל‬
‫הנוצריות פרוטסטנטיות ‪ ,‬אשר "קבעו" כי מבחינה "אובייקטיבית "‪ ,‬התורה שבכתב ושבעל פה ה יא לכל היותר‬
‫מסמך היסטורי ‪ ,‬הנכון לזמן שנכתב ומשולל סמכות אלוקית ‪ .‬מבני הודאות החדשים הפוסט מודרניסטיים ‪,‬‬
‫בכיוון זה ‪ ,‬המקנים לכל‬ ‫מערערים את המגלומניה ‪ ,‬אשר פיתחו לעצמם המרצים באוניברסיטת בר־אילן‬
‫מרצה‪ ,‬המפרשן שם את המקרא מעמד של א‪ .‬ניוטון ולכל חוקר טקסטים מעמד ש ל משה רבינו‪.‬‬
‫ב"ישיבות" ההסדר ובמכוני המורים הצמודים אליהן ‪ ,‬יתכן שיעברו מספר שנים ‪ ,‬עד אשר תובנות חדשות אלו‬
‫יחדרו במלואן לתודעתם של "רבני ישיבות " ההסדר‪ ,‬אך ניתן להניח ‪ ,‬כי כאשר תובנות אלו יחדרו בצורה‬
‫מושלמת לתודעתם ‪ ,‬הם לא יזנחו את תפיסתם השבתאית ‪ ,‬אלא להיפך ‪ ,‬הם רק ישדרגוה ויורידו עוד יותר‬
‫את מעמדם של התנ "ך והתורה שבעל פה בעיני תלמידיהם לצורה זולה ביותר על פי מבנה אישיותם ועל פי‬
‫הדגם של ביקורת המקרא הנוצרי ‪-‬פרוטסטנטי‪ ,‬כפי שכבר כיום ניתן לראות זאת במספר "ישיבות" הסדר‪,‬‬
‫כמו בגוש עציון ובפתח ‪-‬תקוה בצורה קיצונית ובפחו ת מעט קיצונית בשאר המקומות ‪ .‬לנציגי תרבות‪ -‬האם‬
‫קשה לחכות שנות דור ‪ ,‬עד שתת התרבות שלהם‪ -‬הציוניזם הדתי ‪ ,‬יפנים ויתחיל לחיות על פי התובנות‬
‫הפרוטסטנטיות החדשות הפוסט‪ -‬מודרניסטיות ‪ .‬נציגי תרבות‪ -‬האם‪ ,‬מתוך שיתוף פעולה הדוק עם ראשי‬
‫"רבני" הציוניזם הדתי יצר ו סדרות לחינ וך מחדש במשך כשמונה חודשים עבור החשובים שבראשי מוסדות‬
‫ההסדר וה"ישיבות" התיכוניות ‪ ,‬כדי ללמדם ולהטמיע בהם (וממילא בהמשך גם בחניכיהם ) את שורשיה‬
‫הפרוטסטנטיים של תרבות המערב תוך ציטוטים מהברית החדשה על פי הגירס ה הלותראנית‪ .‬מרצות שם‬
‫נשים בקביעות על ה "נאורות" החשוכה וגם מנעימות להם שם נשים בשירים כדי לחנכם לעקירת כל‬
‫מחויבות להלכה ותורת ישראל ‪ .‬כדי למושכם למלכודת זו ‪ ,‬הם גם מתוגמלים באלף שקל לחודש ‪ .‬הסדרות‬
‫נערכות במכון ון‪ -‬ליר הידוע בעמדותיו השמאלניות הקיצוניות ותפישותיו הנוצריות ביחס לתורה שבכתב‬
‫והתורה שבעל‪ -‬פה‪.‬א‪ ,29,7,10( .‬עמ' ‪ .)30‬כדוגמה לכך ניתן להצביע על נשיא המכון לשעבר ‪ ,‬אשר היה ידוע‬
‫כמי שחי עם גבר אחר‪ ,‬וגם זה נחשב במכון כסימן ל"נאורות"‪.‬‬
‫היום שאחרי העקירה המכונה "התנתקות"‪ -‬כידוע "ההתנתקות" יצרה רעידת אדמה בציבור זה ושימש ה‬
‫כ"מים המאררים " לבדיקת הסוטה ‪ ,‬לגבי ציבור זה ‪ ,‬ביחס לאבחנה בין אשר מי שהוא "עובד אלוקים לאשר‬
‫לא עבדו "‪ ,‬בין מי הם אלו אשר היו רק בבחינת "תינוק שנישבה " לבין אלה שהכפירה היא חלק מהותי‬
‫מהוויתם‪ .‬גם לגבי תושבי גוש קטיף ‪ ,‬כמובן‪ ,‬הדברים אמורים ולגבי מה שנקרא שם בתי כנסת ‪ ,‬בתי מדרש‬
‫וישיבות ולגבי מקומות היישוב ‪ .‬השאלה היא האם הם בתי כנסת או בתי תיפלה ‪ ,‬כפי שראינו לעיל שהורו‬
‫גדולי ישראל לגבי מקומות אלו ‪.‬‬
‫התברר כי ה "ישיבה" הגדולה ביותר אשר היתה שם היא "תורת חיים " בראשותו של הרב טל עם מא תיים‬
‫בחורים‪ .‬הם חזרו ב תשובה וניתקו את עצמם מכל וכל מהכת השבתאית מודרנית של הציוניזם הדתי‪ ,‬אך‬
‫שאר המקומות והציבור בכללותו מלבד אולי יחידים שבהם ‪ ,‬לא חזרו בתשובה אל חיקו של העם היהודי ‪ ,‬כך‬
‫שלגבי מקומות התפילה והלימוד שלהם ‪ ,‬יש פוסקים רבים הסוברים ‪ ,‬כי דינם כבתי תיפלה ‪ ,‬היות ו כל‬
‫התפילות והלימוד שם מגוייסים לשיטת הכפירה של "אחד העם" והרצל ברמות שו נות של שידרוג כפי מיטב‬
‫המסורת השבתאית עם שינויים טכניים מכת ה "דונמה" בטורקיה‪ .‬גם ביהודה ושומרון נראה ‪ ,‬כי רק הרב‬
‫המקומי של יצהר‪ -‬דודקביץ‪ ,‬הבין כי המדינה היא דבר הופכי לחלוטין מכל מה שנקרא תורת ישראל ‪ ,‬ארץ‬
‫ישראל ועם ישר אל‪ .‬הוא אמנם הצהיר כי הוא מתנתק מהמדינה וכי התורה היא נר לרגליו ‪ ,‬אך עדיין לא‬
‫הראה נכונות להתנתק לחלוטין משיטות הכפירה‪ ,‬כפי שהן שודרגו על ידי ר' א‪.‬י‪ .‬קוק ובנו‪.‬‬
‫כל מה שהוא הצהיר הוא ‪ ,‬כי המדינה אינה פועלת על פי הרעיונות בהם הוא דוגל ולכן הוא התנתק‬
‫מהמדינה‪.‬‬
 ‫שה‬
‫לאחר ההתנתקות ‪ ,‬השתתפו רק כמה אלפים בכנס הימין בירושלים ‪ ,‬תחת הכותרת "לא נשכח ולא נסלח "‪.‬‬
‫דובר מועצת חוף עזה בעבר אמרקנו‪„- .‬מי שיכול היום שלא להתגייס לצה "ל‪ ,‬קדוש יאמר לו ‪ " .‬אני לא מוכן‬
‫לשרת בצה "ל של היום שביצע את הגירוש ועוד עלול לבצע שוב "‪ .‬כנס שהיה מפגן הכוח הראשון של נאמני‬
‫ארץ ישראל מאז הגירוש “‪ .‬למעשה‪ ,‬אמירות אלו הם רק פורקן רגשות זעם רגעיות ‪ ,‬אשר אמורות להתפוגג‬
‫במשך הזמן‪.‬‬
‫בפרט אחד ‪ ,‬הציוניזם הדתי‬
‫כתת תרבות ‪ ,‬מחקה את מה‬
‫ציוניזם‬ ‫שקרוי היום פוסט‪-‬‬
‫בהצלחה‪-‬הפיצול הרב גוני‬
‫ביסודות האמונה וההשקפה ‪,‬‬
‫דבר היוצר מגוון דתות בתוך‬
‫הציוניזם הדתי ‪ ,‬בדיוק כשם‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית ‪.‬‬ ‫שזה קרה ב תרבות‪-‬האם שלו‪-‬‬
‫האמונות ו הדעות של דתות אלו גם אינן קבועות וברורות אלא‬
‫נמצאות במצב מאד נזיל ו הם נעים כמטוטלת ‪ ,‬דבר המונע מה ן‬
‫להתאחד וליצור דת אחידה וקו מעשי ברור להמשך דרכם‪ .‬הדבר בולט בקשר לזעזוע האחרון של הפינויים‬
‫מגוש קטיף ‪ .‬מעבר לעצם הבע יה‪ ,‬קשה להם לתת תשובות לא רק למה שקרה ‪ ,‬אלא כפי שהתבטא אחד‬
‫מדובריהם‪ ,‬כי לא ברור אף אילו שאלות ניתן בכלל לשאול ‪ .‬במצב כזה ‪ ,‬מי שיקבע את המשך דרכו של‬
‫הציוניזם הדתי היא דוקא תרבות ‪-‬האם שלהם אשר תנהיג אותם כמו תמיד וא ף ביתר קלות ‪ .‬כדי להצדיק את‬
‫קיומם‪ ,‬חוזרים בציוניזם הדתי על אותה קלישאה המנותקת מן המציאות והאומרת כי תפקידם הוא להשפיע‬
‫על המתבוללים ‪ ,‬הכרזה אשר כבר ל יגלג עליה נשיא "המזרחי" עצמו‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬הם משמשים‬
‫כעבדים נרצעים של תרבות ‪-‬האם בכל המגזרים והתמימים שבהם עדיין משלים את עצמם כי הם משפיעים‬
‫עדיין על תרב ות‪-‬האם שלהם ‪ ,‬בו בזמן ש כמעט כל מי שהושפע לחזור בתשובה מהמתבוללים‪ ,‬עושה את‬
‫דרכו הקצרה ישירות לחיק העם היהודי באמצעות אירגוני התשובה האדירים של היהדות החרדית ולא אל‬
‫השבתאות המודרנית של תת‪-‬התרבות הרופסת של הציוניזם הדתי ‪.‬‬
‫אלה המשייכים את עצמם לקבוצת החרד "ל‪ ,‬מאז ההתנתקות הם מתחילים מעט להתפ כח ולכן הם לעיתים‬
‫מתחילים לדקדק יותר במצוות ‪ ,‬אך מתקשים לה תנתק מ "קודשי" הכפירה שלהם ‪ .‬רבים מהם מפסיקים‬
‫להסתמך על "היתר המכירה"‪ ,‬אשר הוא עומד למעשה בסתירה גמורה למדיניות של "אף שעל"‪ ,‬אשר פיתח‬
‫צ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬בו בזמן שדוקא הם תומכים במכירת כל אדמות א "י לערבים למשך זמן השמיטה ‪ .‬בפרט‪,‬‬
‫ש"היתר" זה ניתן על ידי ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק בצורה חד פעמית ב‪ 1920 -‬וגם על סמך העובדה כי אז רוב אדמות‬
‫הארץ היו ממילא שייכ ות לערבים וכמעט כל המערכת הכלכלית היתה בנויה אז על חקלאות ‪ ,‬בעוד שכיום‬
‫השתנה הדבר לחלוטין‪ -‬רוב האד מות שייכ ות ליהודים והכלכלה כמעט ואינה נשענת על החקלאות ‪ .‬כמו כן‬
‫שמירת השמיטה גם ע ל פי ההגיון הטבעי אינה שוברת את פת לחמם של מעט החקלאים ‪ ,‬כי הם מקבלים‬
‫פיצוי מיידי ביותר ממחצית משכרם‪ .‬לכן‪ ,‬מכל הבחינות אין יותר עילה של "כדאיניקיות " ל"היתר" זה‪ ,‬מה עוד‬
‫שכאמור זה סותר את יסודות הדת השבתאית של עצמם ‪ ,‬מלבד עבירות של "לא תחנ ם" והעבירה על איסור‬
‫שביעית עצמו‪ ,‬אשר הם רק מצהירים שהם מחוייבים להימנע לצורכי שטיפת מוחם של חניכיהם ‪.‬‬
‫יהודה עמיחי ממכון "התורה והארץ " מסבירקנז‪ .‬את נושא השמיטה על פי התפיסה החילונית ‪ ,‬שמקורה‬
‫בשובניזם (=לאומנות) של המאה ה‪ ,19 -‬קרי‪ ,‬לאומיות המנותקת מדת ובודאי מיהדות ‪ ,‬כאשר הדת חייבת‬
‫להיות כפופה ללאומיות ולא להפך ‪ ,‬כפי שהוכרז בקונגרס הציוני הראשון ש "אין לציונות דבר עם הדת "‪ .‬לפי‬
‫תפיסה מעוותת זו מסביר עמיחי‪„ -‬השמיטה שהיא מצוה הקשורה לכל הדעות לתהליכים לאומיים “‪ ,‎‬ושכאילו‬
‫כך סוברים כל גדולי התורה ולא עוד אלא גם‪„‎‬התורה קשרה את קיום מצות השמיטה במצב הלאומי “‪ .‬לגבי‬
‫"סולם ההדרכות החרדי"‪ ,‬כלשונו‪ ,‬הוא מסביר כי "היתר המכירה" אינו פסול מעיקרו אצל החרדים (דבר שכל‬
‫בר דעת יודע ‪ ,‬כי ההפך הוא הנכון )‪ ,‬אלא זה רק ‪„‎‬פחות טוב להשתמש בפתרון היתר המכירה “‪ .‬אם כן‪ ,‬לפי‬
‫שקר זה ‪ ,‬הציוניזם הדתי יכול כבר ל השתמש בכך לכתחלה ‪ .‬י‪ .‬עמיחי מוסיף לשקר ולעוות את המציאות‬

‫קנו ‪" .‬בשבע"‪ ,‬ה' חשון‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬

‫קנז‪ .‬בעלון "עולם קטן"‪ ,‬י"א אלול‪ ,‬תשס"ז‪.‬‬
 ‫שו‬
‫העובדתית בהסבירו בקשר ל"חזון איש " שהוא "גדול הפוסקים של הדור הקודם "‪ ,‬היינו‪ ,‬כיום הוא אינו נחשב‬
‫כך ובכל מקרה הוא היה חרדי ‪ .‬זאת אומרת ‪ ,‬כי לעומתו היו בדור הקודם פוסקים שלא ראו את עצמם חרדים‬
‫אלא שבתאים מודרנים‪.‬‬
‫נתייחס למאמר קנח‪ .‬של יו "ר ועדת קשרים עם התפוצות במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ‪ ,‬אשר מכתיר‬
‫את מאמרו בשם "החרד"ל הזה מסוכן "‪ .‬אף שהוא כותב בצורה די מבולבלת ‪ ,‬רדודה ושטחית ‪ ,‬נותן לו‬
‫העיתון של הציוניזם הדתי כמעט עמוד שלם ל "הגיגיו"‪ .‬לכן נראה ‪ ,‬כי דבריו משקפים את עמדת העיתון‬
‫כמה אלפי מתנחלים ‪ .‬הוא טוען כי‬ ‫ונראה כי מקובל הדבר על כמעט כל אנשי הציוניזם הדתי מלבד אולי‬
‫„בישראל יש כ‪ 750,000-‬יהודים שאפשר להגדירם כ"ציונים דתיים"“‪ .‬על כך נאמר‪ -‬אשרי המאמין וספק אם‬
‫מחצית ממספר זה מזהה כיום את עצמו בתואר זה ‪ .‬הוא כותב תוך כדי תלישות גדולה מהמציאות ‪ ,‬על יכולת‬
‫ההשפעה של אנשי הציוניזם הדתי כאן בארץ‪ .‬ואף לגבי התפוצות הוא כותב את השטות הבאה– „הכיפות‬
‫הסרוגות החלו למלא תפקיד מכריע גם בתפוצות “‪ .‬משפט זה כנראה נכתב על ידו כדי להצדיק את קיומו‬
‫במקום עבודתו‪ ,‬בו בזמן שבחירי הממשל בארה "ב‪ ,‬כאשר הם רוצים לכנס את מנהיגי היהדות ‪ ,‬הם מבקשים‬
‫לעשות זאת דווקא עם מנהיגי היהדות החרדית ולא עם שאר הקבוצות של היהודים שם ‪ ,‬באשר הם יודעים ‪,‬‬
‫כי נציגים משאר הקבוצות אינם נחשבים שם כמנהיגים על קב וצותיהם‪ ,‬אשר הולכות ומתבוללות ‪ .‬הידע של‬
‫ה"צופה" לגבי החרדים נראה בערך כך– „הנוטים להתבודד בגיטאות שבנו לעצמם ומתחרים זה בזה מי‬
‫יפגין יותר חומרה ביישום ההלכה “‪ .‬כל מילה היא מי ותרת כדי לתאר תפיסה מטופשת ‪ ,‬פרימיטיבית ורדודה‬
‫זו של העיתון ‪ ,‬בו בזמן ‪ ,‬שאף עיתוני המתבו ללים יודעים לנתח בצורה הרבה יותר ריאלית את מעמדה‬
‫המרכזי של היהדות החרדית בארץ ואת השפעתה הנרחבת וכן את מעשיהם הכבירים עבור הכלל והיחיד‬
‫כאן בארץ ‪ .‬אמנם‪ ,‬בדור הקודם הגדירו כך את היהדות החרדית דוברי תרבות‪ -‬האם שלהם ‪ .‬לכן "הצופה"‪,‬‬
‫כתת‪-‬תרבות‪ ,‬מחושק לאמירות תרבות‪ -‬האם שלו מלפני דור ‪ ,‬ויקח להם עוד שנות דור עד שיצליחו לזחול‬
‫החוצה מתפיסה אנכרוניסטית זו ‪.‬‬
‫פעולת ההתנתקות לכל הדעות ‪ ,‬אף השמאלניות ביותר ‪ ,‬לא היתה אמורה מראש להשיג את המטרות‬
‫הרשמיות שהוצגו כנימוק לפעולה זו ‪ .‬לכולם היה ברור כי המטרה היחידה היא לשבור את הציוניזם הדת י‪.‬‬
‫אריאל שרון החל בכך בזמנו בפינוי ימית ורצה לסיים זאת גם ביהודה ושומרון וכל זאת כדי לחנך את עבדיו‬
‫הנרצעים – הציוניזם הדתי ‪ ,‬כי יש לעבור שלב לכיוון הפוסט‪ -‬ציוניזם ולשרת את תרבות‪ -‬האם שלהם מימים‬
‫ימימה בכל פרט ופרט בנאמנות עיוורת ‪ .‬הוא אכן הצליח בכך באופן יוצא מ ן הכלל ‪ .‬רק מעט מאנשי גוש‬
‫קטיף הסיקו את המסקנות המתבקשות ‪ ,‬כאמור לעיל ‪ ,‬וחברו חזרה לעם היהודי ‪ ,‬אך רובם המכריע נראה כי‬
‫לא הבינו את הלקח והם גם מצאו את נוסחת הקסם כיצד לעשות זאת ‪ .‬היינו‪ ,‬ראשי הציוניזם הדתי הסבירו‬
‫לחניכיהם‪ ,‬כי מעתה הם צריכים להתגייס ביתר עוצמה ול השתלב בכל זרועות השלטון ‪ ,‬וכך הם יצליחו‬
‫להשפיע על המדיניות של הממשלה לכיוון הימין הקיצוני ‪ .‬כך גם כותב בעל המאמר הנ "ל‪ ,‬כי כיוון ש „חסרה‬
‫כיום לחלק ניכר מהמנהיגים הפוליטיים הריאליים המשתייכים לזן החדש (הפוסט ציוניים ) ערכיהם היהודים‬
‫אשר נמהלו‪ ,‬במקרים רבים עד כדי כך שאפשר לתאר אותם ככנענים דוברי עברית יותר מאשר כיהודים‬
‫‪ ).‬כדי להתמודד עם מגמות אלה‬ ‫(=כותב המאמר והציבור אותו הוא מייצג קרובים לא פחות להגדרה זו‬
‫ולשמור על מקומם בקהילה הרחבה יותר ‪ ,‬על הציונים הדתיים לחזור ולהתחבר אל העולם היהודי (=כוונתו‬
‫הפוכה‪ -‬להתחבר דוקא למתבוללים‪ ).‬הרחב יותר “‪ .‬כמובן לפי תפיסתו המגלומנית של הכותב ‪ ,‬כל השמאל‬
‫והמרכז בקשת הפוליטית ‪ ,‬פשוט מחכים שהוא וחבריו ישמרו עליהם שלא יתבוללו עוד יותר !!! בצורה זו‬
‫כוונתם לשק ם את כבודם האבוד ‪ ,‬כדי לקיים את ברית עבדותם המחודשת עם השמאל ‪ .‬התקשורת ושאר‬
‫האליטות השו לטות במדינה ‪ ,‬התחייבו מצידן גם ליטול חלק בקיום ברית זו על ידי משימה כבדה ביותר אשר‬
‫נטלו על עצמם‪ -‬לא להתפוצץ מצחוק ולא להגיב בתקשורת על חלמאים אלו ‪ ,‬של הציוניזם הדתי ‪ ,‬המוכנים‬
‫להתבזות בפרהסיה בתיאור מגלומני ותלישות מן המציאות של עצמם ‪ ,‬כדי לשקם את תדמיתם ההרוסה‬
‫בלאו הכי כתוצאה מן ההתנתקות ‪.‬‬
‫באותו עית ון‪ ,‬בעמוד קודם ‪ ,‬אכן כבר שואלת אחת התמימות ‪ ,‬אשר אמורה גם לעכל בדיחה עצובה זו ‪ ,‬אשר‬
‫שמה שירה חרל "פ (כנראה מצאצאיו של הרב חרל "פ)‪ ,‬תחת הכותרת "כך הפכתי לערבה חבוטה"‪„-‬אל מול‬
‫‪ ,‬בגידה ואכזבה ‪"...‬כל עתידך לפניך " לוחשים‬ ‫נסיונות ההדחקה ממאנת לפוג תחושה עמוקה של שבר‬
‫באוזניי כולם ‪" ,‬קדימה" ואני שואלת ‪ ,‬קדימה לאן ‪...‬שומעת אני בימים שאחרי ‪...‬קולות בעד הנסיון לכיבוש‬
‫עמדות מפתח בציבוריות הישראלית והשפעה על ידי הטמעות והשתלבות‪...‬ובכן‪ ,‬מחנכים ורבנים הקוראים‬
‫לנסיונות הנ"ל‪ ,‬היש ולו אחד מכם (=המאמין למה שהוא מטיף ‪ ).‬המוכן לערוב לי שעם דעות ימניות‬
‫מוצהרות אוכל לעלות במדרגות הפרקליטות ? הרי ברו ר הדבר‪ ,‬שאאלץ "לשתוק" עד גיל ‪ 45‬ורק אז‬

‫קנח‪" .‬הצופה"‪.24.10.05 ,‬‬

 ‫שז‬
‫כשאהיה בעמדה בעלת השפעה אוכל לפצות את פי וכאן עתידי נגזר מראש ‪ ,‬כגורל רבים וטובים מהמגזר‬
‫שלנו‪( ,‬אפי איתם ) וקידומי יעצר “‪ .‬אנו נאמר לשירה ‪ ,‬כי היא במיעוט ‪ .‬רוב חבריה מהציוניזם הדתי אינם עד‬
‫כדי כך חלמאים ‪ ,‬הם גם מבינים את השקר והצביעות ‪ ,‬אשר באמצעותם מנסים לשקר להם "המחנכים‬
‫והרבנים" כדי להרגיע אותם ‪ .‬הם יודעים כי זה רק מס שפתיים לצורך שיקום השקר והצביעות ‪ ,‬עד יעבור‬
‫זעם ואז ימשיכו "להבין" אנשי המגזר שלה את תפקיד ה "כושי" הקבוע שלהם וימשיכו לשרת בהכנעה את‬
‫תרבות‪-‬האם המזוהמת שלהם ‪ ,‬כאשר הם מנסים ללא לאות להיטמ ע בתרבות זו כדי להצליח מה שיותר‬
‫מהר להתבולל‪.‬‬
‫את עבדותו הנרצעת של הציוניזם הדתי בכל שנות קיומו ‪ ,‬מסכם איש הציוניזם הדתי ‪ ,‬פרופ' יצחק סג ל‬
‫מחיפה‪ ,‬תחת הכותרת "רגשי הנחיתות של הציונות הדתית "קנט‪...„- .‬אותה ציונות אשר רימתה עצמה במשך‬
‫כארבעה דורות עם המוטו האומלל "הברית ההיסטורית "‪ ,‬אשר לא היתה ולא נבראה אלא למשל ולשנינה‬
‫(=תרבות‪-‬האם) לעבר העסקנים‬ ‫היתה‪ .‬אותה "ברית" הצטיינה בלקט פירורים שהושלכו על ידי הפריץ‬
‫(=נציגי תת‪ -‬התרבות השבתאית מודרנית ) קצוצי הסמכויות ‪ ,‬אשר עמלו באיסופם מתחת שולחנו ‪.‬‬
‫אותם עסקנים ‪ ,‬הונו עצמם וניחמו את שולחיהם ‪ ,‬שהנה הם שותפים לשלטון ‪ .‬במשך השנים נציגים מסויימים‬
‫של הציונות הדתית השתלבו במערכות השלטון והחברה ‪ ,‬תוך הקפדה שלא תהיה להם סמכו ת ממשית ‪.‬‬
‫תמיד הם היו כפופים לפוליטרוקים (=נציגי תרבות האם ) אשר שלטו על צמתי ההחלטה ‪ .‬היו שרים ‪ ,‬גנרלים‪,‬‬
‫שופטים‪ ,‬פרקליטים וכו '‪-‬אך למעשה חסרי השפעה וסמכויות ‪ .‬לעיתים (=תמיד) כדי להתקדם או כדי‬
‫לשמור על מעמדם הווירטואלי ‪ ,‬אימצו את הקו הפוליטי של הבוסים האמיתיים ‪ ,‬והפכו ללוחמים המרים‬
‫ביותר בציונות הדתית ‪ ,‬רעיונותיה ונושאי דרכה (=להפך‪ ,‬זה היה יסוד מהותו של הציוניזם הדתי כפי‬
‫שהגדיר זאת מנהיג ה "מזרחי" משה אביגדור עמיאל בדבריו שהובאו לעיל ‪ ,‬להלחם בנושאי דגל‬
‫תרבות המקור שלהם ובחבריהם בתת התרבות שלהם שעדיין "מפגרים" בהתדרדרותם)‪...‬ציונים דתיים‬
‫רבים תורמים לצבא ‪ ,‬למשפט‪ ,‬לתקשורת‪ ,‬לאומנות ‪ ,‬לאקדמיה וכו '‪ ,‬אבל תמיד הם מודחקים הצידה מצמתי‬
‫החלטה ומעיצוב מדיניות ‪ .‬הם עבדים נרצעים לאותם שליטים (=כפי שהורה להם מעצב דרכם ‪ ,‬על ידי‬
‫ים את ההשקפות‬ ‫דוגמה אישית‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק) לא פלא ‪ ,‬שכדי להתקדם או לשרוד הם מאמצ‬
‫(=השבתאיות‪-‬מודרניות) של הממונים עליהם‪.‬‬
‫בית המשפט העליון ובעקבותיו בתי המשפט דלמטה ‪ ,‬הפרקליטות והמשטרה הפכו לסיעה פוליטית עצמאית‬
‫(=הם לא הפכו ‪ ,‬אלא היו כך מעולם אך בפרופיל יותר נמוך ) המנצלת את מעמדה הסטטוטורי ‪ .‬קיימים אי‬
‫אלו שופטים דתיים בערכאות שונות‪ ,‬אך מי שקובע במה יעסקו הם אלו המתואמים עם הרוח השלטת‬
‫במערכת“‪.‬‬
‫הרה"ג יעקב יוסף פסק להלכה בשידור ברדיו (‪ ,)3,8,10‬כי לא רק השופטים החילוניים ‪ ,‬אלא גם השופטים‬
‫הדתיים במערכת המשפטית כאן בארץ פסולים לעדות ואסור לצרפם למנין ‪.‬‬

‫יחסה של היהדות החרדית למהלך של ההתנתקות והשלכותיו‬

‫נסיים בתגובת חלק מהציוניזם הדתי ‪ ,‬על כך שהחרדים לא יצאו מהממשלה ‪ ,‬כדי לנסות למחות ‪ ,‬אם לא‬
‫להשפיע על מניעת ההתנתקות ‪.‬‬
‫הדברים מעוררים תמיהה וגם תדהמה ‪ .‬התמיהה–הרי כל השנים מנסים אנשי הציוניזם הדתי להשפיע על‬
‫היהדות החרדית מרוחם "הכביר" את "קודשי" הציוניזם אשר מקורו בשיטות הכפ ירה של הרצל ו "אחד‬
‫העם"‪ ,‬אשר ע ל פי העיצוב הכפרני והמטופש של צ ‪.‬י‪ .‬קוק ממשלת ישראל היא מלכות ישראל המשיחית ‪,‬‬
‫אשר לכן אסור להתנגד לשום החלטה ופעולה שלה גם במחיר של איבוד עצמי לדעת‪ ,‬היינו‪ ,‬אפילו אם הם‬
‫יחסלו פיזית‪ ,‬נפשית ורוחנית א ת כל העם היושב בציון ‪ ,‬היות שלפי שיטתם המעוותת המדינה (כפי שניסח‬
‫בזמנו שלמה אבינר תלמידו של צ ‪.‬י‪ .‬קוק) היא– "הרגל הרביעית של המרכבה העליונה "‪ .‬לכן הם גם מעולם‬
‫בשם "קודשי‬ ‫לא הצטרפו לשום מחאה ופעולה יחד עם החרדים נגד הגזרות האיומות שהנחיתה המדינה‬
‫הציונות" על קו דשי העם היהודי ‪ ,‬אפילו על דברים שהם בציפור נפשה של האומה ‪ .‬אם כן ‪ ,‬הפעם לשיטתם‬
‫הצליחו החרדים סוף כל סוף להפנים את "קודשי" הציוניזם הכופר והם הצליחו להשפיע מ"רוחם הקדוש" על‬
‫החרדים‪ ,‬לא לצאת נגד "המלכות המשיחית "‪ ,‬אם כן האם גם זה לא טוב ? בפרט‪ ,‬שלא מדובר על דברים‬
‫אשר מהווים פגיעה בכלל האומה‪ ,‬לגבי נושאים אשר בזמנו הפגינה ולחמה נגדם כל היהדות החרדית ‪ ,‬אלא‬
‫רק פגיעה באנשי גוש קטיף ‪ .‬כנראה שצריך להעביר קורס ארוך לחרדים כדי להתמצא בכל נבכי תסביכיו של‬
‫צ‪.‬י‪ .‬קוק ותלמידיו‪-‬לגבי כל ההתפתלויות שלהם ‪ ,‬כדי שיבינו היטב מתי המדינה נחש בת "מלכות ישראל "‬

‫קנט‪ .‬שבועון "מקור ראשון"‪.10.7.09 ,‬‬

 ‫שח‬
‫ובאיזה רגע היא פתאום מפסיקה להיות "מלכות ישראל " ומתי צריך להרגיש שאנחנו "גאולים" ומתי צרי ך‬
‫להפסיק להרגיש שאנחנו "גאולים" ומתי יש לבצע "ניסור דעות " ומתי לא ‪ ,‬אך או לי "הצרה" היא כי החברה‬
‫היהודית‪ -‬החרדית‪ ,‬היא חברה מ די בריאה ועומ דת בשתי רגליה על קרקע המציאות ‪ ,‬מכדי שניתן יהיה‬
‫להצליח לתסבך גם אות ה ולהדביקה בתסביכי הנחיתות ו השנאה העצמית של אנשי הציוניזם הדתי ‪ .‬בפרט‪,‬‬
‫משום שהיהדות החרדית אמונה על הצו האלוקי של "אמונת חכמים" ועל הציווי "ועשית ככל אשר יורוך " בכל‬
‫תחום וצד של החיים ולא על הצו הנוצרי עליו א מונים אנשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬כפי שכבר הגדירם נשיא המזרחי‬
‫עצמו– "תנו לקיסר אשר לקיסר ‪ ."...‬ד"ר אמנון שפירא ניסח צו נוצרי פרוטסטנטי זה (למשל הצהרת המחאה‬
‫מס' ‪ 62‬של מרטין לותר ) עליו אמונים חבריו מ"כינוס לביא " בצורה קצת שונה אך באותה עוצמה של עיוות‬
‫מוחי–תנו לבעלי ה בתים לעסוק בפוליטיקה ואתם עסקו בתורתכם ‪ .‬בכך הוא למעשה הולך בדרכו של‬
‫פישמן‪-‬מימון‪ ,‬ממייסדי ה "מזרחי"‪ ,‬אשר ביטא ‪ ,‬כפי שראינו לעיל את אותו הרעיון שלד‪ ..‬כפי שראינו לעיל ‪,‬‬
‫הגדיר נשיא ה"מזרחי" תפיסה זו ככפירה בכל התורה ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬יש כאן גם תדהמה ‪ ,‬לאו ד וקא ממה ששמענו מתוך הציבור של הציוניזם הדתי עצמו‪ ,‬כי זה פשע‬
‫לתבוע סולידריות מהחרדים ‪ ,‬בו בזמן שהציוניזם הדתי נלחם בצורה אנטישמית ‪ ,‬מאז ייסוד המדינה בעוצמה‬
‫יותר גדולה מאשר לפני קום המדינה בציבור החרדי ובפרט כאשר הם היו בממשלת "שינוי" ( עיין גם ערך‬
‫דה‪-‬הרטוך מהציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר ישב במשרד המשפטים וי רד לחייהם של הישיבות במוסדות החינוך‬
‫החרדי ללא לאות עד שאיבד את צלם האנוש שלו והיכה חבר כנסת חרדי ‪ ,).‬לאו דוקא מכך תדהמתנו ‪ ,‬אלא‬
‫משום שמדובר בכת רפורמית‪ ,‬הכופרת בכל יסודות האמונה ואשר הוציאה את עצמה מכלל ישראל ‪ ,‬כפי‬
‫שפסק "ערוך השולחן " ומרן ה "ח"ח"שלה‪ ..‬אם כן מניין להם העוז והחוצפה לבוא בטענות ליהודים האמיתיים‬
‫המודרנית במזימותיה אשר באמצעותן‬ ‫(החרדים)‪ ,‬מדוע היהדות החרדית אינה עוזרת לכת השבתאית‬
‫גרמה חורבן והרס לעם היהודי ולהתבוללותם של מיליוני יהודים ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ועוד ידה נטויה ‪ .‬ראשי‬
‫הציוניזם הדתי ציינו ‪ ,‬כי כל אלו שתכננו ובצעו את פעולת ההתנתקות והוציאוה לפועל ‪ ,‬נענשו לאחר מכן מן‬
‫השמים‪ .‬בכך הם רואים הצדקה שמימית לתנועת ההתנחלות השבתאית שלהם ‪ .‬יוצא אפוא ‪ ,‬כי הם למעשה‬
‫מרוממים את אותם מתכננים ומבצעים ‪ ,‬שכאילו כוונתם היתה בפעולה זו להצלת עם ישראל ‪ ,‬אלא ש הם שגו‬
‫‪ ,‬אך הסיבה לעונשם (אם בכלל היתה שייכת‬ ‫ולכן נענשו ‪ .‬רק אנשים גדולים נענשים על שוגג כמזיד‬
‫להתנתקות) היתה מהסיבה הפשוטה ‪ ,‬משום שמניעיהם לא היו כדי להציל את עם ישראל ‪ ,‬אלא פעולתם‬
‫נבעה מתוך סיבות אינטרסנטיות צרות ‪ .‬לכן‪ ,‬מי שמאמלל בצורה קשה כזו משפחות כה רבות במזיד רק‬
‫לצורך מילוי תאוותיו האפלות ‪ ,‬לעיתים נענש על כך מיד ‪ ,‬אך יש לציין ‪ ,‬כי לרבים מראשי המתכננים‬
‫והמבצעים לא קרה דבר‪.‬‬
‫ראינו לעיל רב‪ ,.‬כי מרן ה "חזו"א" אמר על ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק עם מותו ‪ ,‬כי כעת מראים לו בשמים ‪ ,‬את כל ההרס‬
‫והחורבן שזרע כאן בארץ ‪.‬‬
‫יש לדון ‪ ,‬לנוכח אכזר יותו של הציוניזם הדתי כלפי היהדות החרדית (ובמידה לא מבוטלת כלפי עצמו )‪ ,‬האם‬
‫סולידריות של הציבור החרדי עם גוש קטיף ‪ ,‬אינה בבחינת‪„ -‬כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על‬
‫הרחמנים“‪ .‬יש גם לברר לגבי רדיפתם את החרדים וההשתלחויות שלהם בציבור זה באוזני כל מתבולל‬
‫בארץ‪ ,‬כגון‪„ -‬אנחנו לא כמוהם ‪ ,‬אנחנו כן משרתים בצבא “‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬שהתבטא בעצמו על כך עורך‬
‫"מעייני הישועה "‪ ,‬אם לא חל עליהם דין של "רודף" ו"מוסר" קולקטיבי של היהדות החרדית בקשר למכלול‬
‫של נושאים‪ ,‬כגון ה"שירות הלאומי " וכו'‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬לגבי כל אחד מהם לחוד ניתן לרחם מתוך ההנחה‪ ,‬כי הוא שייך רק לתמימים ‪ ,‬אשר לא נטלו חלק‬
‫בכל מה שתואר לעיל‪.‬‬
‫לאותם תמימים מהציוניזם הדתי‪ ,‬מוכי שטיפת המוח ‪ ,‬יש להבהיר ולשנן היטב ‪:‬‬
‫לפני קום המדינה היו כאן כנופיות טרור ("ההגנה"‪" ,‬אצ"ל" ו"לח"י")‪ .‬מעשה שטן הצליח על פי חוק הבחירה‬
‫החופשית וקמה המדינה ‪ ,‬כאשר לא השתנה דבר ביחס לכנופיות אלו וכפי שהגדירם מרן ה "חזו"א"‪„-‬עד‬
‫היום היו להם (=בגלוי) אלות וכעת יש להם רובים “‪ .‬לכנופיות הצבא כאן בארץ אין שום ערך הלכתי החל על‬
‫צבא יהודי ואנו לא נמצאים בעידן של משיח בן דוד ‪ ,‬כאשר כל ראש ממשלה הוא המשיח ‪ ,‬אלא חיים אנו‬
‫בעומק הגלו ת בין י הודים‪ .‬תפיסה שבתאית ומשיחית זו ‪ ,‬אשר נותבה על ידי ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק לדברי בנו ‪,‬‬
‫ממשיכה להישמע תוך שטיפת מוח של חניכי הציוניזם הדתי על ידי ראשי הכת שלהם בטירוף הכפייתי‬
‫המאפיין אותם‪.‬‬
‫כל גדולי הדורות ‪" ,‬ראשונים" ו"אחרונים"‪ ,‬חוזרים ומשננים לנו ‪ ,‬כי מאז שיצאנו ל גלות וחסרנו את בית‬
‫המקדש‪ ,‬הנביאים והסנהדרין ‪ ,‬איננו יכולים להקים צבא יהודי ‪ .‬צבא כזה יקום רק על ידי משיח בן דוד אח רי‬
‫שיפתחו קברותיהם של אותם שייח לו למשיח אמי תי ולא כוזב והם יקומו בתחיית המתים ‪ ,‬כמובא בסוף מס '‬
‫תענית‪ .‬עד אז ‪ ,‬על פי כל ה "ראשונים" וה"אחרונים"‪ ,‬אין נוהג הדין של "מלחמת מצוה " ו"מלחמת הרשות "‬
 ‫שט‬
‫ולא הדין של "יוצאים עליהם על עסקי תבן וקש " בארץ ובחו "ל‪ ,‬אלא אם קבלנו רשות מפורשת לפעולה כזו‬
‫על ידי האומות לצאת נגדם כציבור מאורגן ‪ .‬כל מי שמטיף או שולח יהודי להלחם במסגרת כנופיית "צ‪.‬ה‪.‬ל"‪,‬‬
‫הוא בגדר של מטיף לרצח של כל יהודי הנהרג במסגרת זו ‪ ,‬כי לשם כך צריך הכרעה של סנהדרין ‪ ,‬כפי‬
‫שכבר חזר ושינן רשכבה "ג מרן הרב מבריסק כפי שראינו לעיל וכן רשכבה "ג מרן ה "חזו"א"‪ ,‬אשר כפי‬
‫שראינו לעיל ‪ ,‬אפילו במלחמת תש "ח‪ ,‬כאשר הערבים התנפלו על יהודי הארץ כאן ‪ ,‬הוא יעץ לבחור שגויס‬
‫בכוח לכנופיות הצבא‪ ,‬כדי לשולחו להלחם ‪ ,‬לברוח ולהתחבא ‪ .‬מי שמטיף להתגייס ליחידות העורף הוא בגדר‬
‫מסייע לרצח ‪ .‬כמובן במסגרת המצב החדש שנוצר יתכן מצב בו יורו גדולי ישראל ליחידים או לקבוצות ‪ ,‬כל‬
‫דבר לגופו של ענין ‪ ,‬כיצד להתייחס לכנופיות אלו במקרים יוצאי דופן ‪ ,‬בעיקר מתוך אונס ‪ ,‬כדי לא להסתבך‬
‫עם הצבא החשוד על רצח‪.‬‬
‫לגבי השאלה‪ ,‬אם כן מי ילך להלחם נגד הערבים התוקפים אותנו ("מה האלטרנטיבה"?)‪-‬כידוע‪ ,‬פעולת‬
‫‪ ,‬כפי שהורו כל גדולי הדורות במאות השנים‬ ‫הקמה של מדינה ריבונית עם צבא היא מנוגדת לתורתנו‬
‫האחרונות והיא ה וקמה על ידי כוחות האופל של השבתאים מהזן של הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬כפי שתכנן‬
‫כבר בזמנו שבתאי צבי ‪ .‬הקמתה של המדינה הותוותה על ידי ראשיהם לצורך מטרה אחת‪ -‬להקים מדינה‬
‫מבודדת‪ ,‬כדי שניתן יהיה להתב ולל בצורה מסודרת ללא הפרעות אנט ישמיות ובכך למלא את ציוויה של‬
‫התנועה המילנארית הנוצרית במערב אירופה ‪ ,‬אשר היא תרבות האם של הציוניזם ‪ ,‬כפי שראינו לעיל‬
‫בדברי הרצל ‪ .‬תעמולת הה סואה‪ -‬מקלט פיסי [על אף שארה "ב שימשה ויכולה לשמש מקלט הרבה יותר‬
‫בטוח‪ ,‬מקום בו לא נהרג עד אז אף יהודי על היותו יהודי על אף שנאתם הכבושה ליהודים ‪ ,‬בעוד שכאן‬
‫במדינה נוצרה כבר שואה פיסית של ‪ 50000‬הרוגים (כולל תאונות יומיומיות בצבא ונפגעי פעולות טרור‬
‫אזרחיים אשר לא נכללים ברשימות החללים הצבאיות ) ומאות אלפי פצועים אלמנות ויתומים ‪ ].‬ונימוקים של‬
‫ם בידיהם האמונות של השבתא ים הנוצרים‪-‬‬ ‫משיחיות שקר ‪ ,‬תעמולה אותה הפקידו ראשי הציוניז‬
‫פרוטסטנטים מהזן של הציוניז ם הדתי כגייס חמישי וסוס טרויאני ‪ .‬האמצעים‪ -‬מי שרוצה מיוזמתו להתבולל‬
‫מה טוב‪ ,‬מי שלא רוצה להתבולל הופעלו נגדו בתחילה שיטות כפיה ואלימות וכן פיתויים בנוסח "הצעה שאי‬
‫אפשר לסרב לה"‪ ,‬כאשר הצבא השבתאי‪ -‬המודרני כאן מהווה את אחת המשרפות הגדולות ביותר בהשמדה‬
‫רוחנית‪ ,‬אשר כונה על ידי ראש הממשלה הראשון כאן ‪ ,‬דוד בן גוריון‪" -‬כור ההיתוך "‪ .‬התוצאות‪-‬הצלחה‬
‫לנוצרים‪-‬שבתאיים‪-‬מודרניים (חילוניים ו מסורתיים) או ציוניסטים‬ ‫מסחררת‪ .‬מליונים התבוללו והפכו‬
‫שבתאים‪-‬נוצרים פרוטסטנטיים ‪ ,‬אשר הוגדרו על ידם לצורכי הסוואה כ"דתיים"‪ .‬כידוע‪ ,‬הגדרת יהודי כ"דתי"‪,‬‬
‫מקורה בחשיבה הנוצרית הפרוטס '‪ ,‬אשר הגדירה וזיהתה מושג זה ‪ ,‬כמסגרת המאגדת את כל מי שמאמין‬
‫בקשר בינו לבין האל ‪ ,‬אותו הוא יכול להגדיר לפי הרגש שבליבו ולבחור לעצמו טקסי פולחן לפי הרגש‬
‫"דתי" בלב‪ .‬גם את‬ ‫שבליבו ואם הוא מרגיש שהוא לא זקוק לטקסים כלשהם הוא גם יכול ובלבד שיהיה‬
‫הטקסים שהוא בחר לעצמו אם הם מפריעים ל "חיים"‪ ,‬קרי‪ :‬יצריו הרגעיים או החברתיים או הלאומיים או‬
‫התרבותיים‪ ,‬הוא חייב מיד לכופף את ה "דת" שלו ליצרים אלו ולהגמיש "דת" זו לצרכים יצריים אלו ולפרשן‬
‫ככל העולה על רוחו את כתבי הקדש ‪ ,‬כך שיתאימו להגמשה זו וכן הוא אינו מחויב להאמין שיש "ו ימ "ש הוא‬
‫נציג האל או משיחו ‪ .‬לכן גם את היהדות לפי נצרות זו יש להכניס לתוך סד "דתי"‪ .‬לכן אין כל קשר אמיתי בין‬
‫היהדות לבין ה "דת"‪ .‬ישנה גם הצלחה מסחררת של העברה לדת האיסלם של מאות אלפים (ל"יד לאחים "‬
‫פונות מדי שנה ‪ 2200‬יהודיות ע ל מנת להוציא ן עם ילדיהן מכפרים ערביים משני עברי הקו הירוק לאחר‬
‫התאסלמות) ונישואי תערובת עם גויים מוצהרים או מוסווים ‪ ,‬בעיקר מחבר העמים וגם מלוכסנות עיניים‬
‫ממזרח אסיה ‪ .‬אחוזי ההתבוללות כבר מתקרבים לאחוזים של מדינות מסוי מות בחו"ל‪ ,‬כאשר עדיין לא‬
‫הובאו בחש בון למעלה מ שני מיליון יורדים ‪ ,‬אשר רובם נישאים בנישואי תערובת ‪ .‬מושג "קיבוץ הגלויות "‬
‫למעשה התאדה ‪ ,‬וכיום‪ ,‬רוב מכריע של היהודים נמצאים בחו "ל‪ .‬המחיר‪-‬הסתבכות בתנאי לחימה וטרור‬
‫בלתי פוסקים‪ ,‬תוך יצירת שואה פיסית ורוחנית ותנאי בטחון בעיתיים ‪ .‬התביעה‪ -‬על אף שהציוניזם והציו ניזם‬
‫הדתי סיבך בצורה קשה את היהודים (החרדים) בשואה זו ‪ ,‬הם נתבעים להתגייס על יד י אלו שמציאות קשה‬
‫זו נכפתה על ידיהם ‪ ,‬במקום לנהוג ביושר אנושי מינימלי ולבוא לומר להם‪ -‬הכנופיות שלנו פשעו והרסו אתכם‬
‫ומרדנו במנהיגי האומה ובתורתה ויצרנו את ההרס והחורבן המתמשך הזה ‪ ,‬ודאי שלא נתבע מכם עוד לבוא‬
‫לעזור לנו להמשיך את החורבן על ידי שתתגייסו לצבא כדי שנוכל הלאה לבוסס ב "בוץ" שיצרנו ובפרט כדי‬
‫שנוכל הלאה ‪ ,‬על ידי הכוח הצבאי שיצרנו להמשיך בנסיונות של השמדתכם הרוחנית והפיסית ‪ ,‬השמדה‬
‫אשר קראנו לה "תחיית עם ישראל בארצו "‪ ,‬על יד המתתו הרוחנית והפיסית של עמנו ‪ .‬אנחנו לא נתנהג‬
‫בצורה אנטישמית יותר מהמדינות האיסלמיות והקתוליות (בניגוד למדינות הפרוטסטנטיות במערב אירופה‬
‫ואמריקה במאתיים השנים האחרונות ) שלא דרשו ולא רצו לגייס יהודים לצבא ‪.‬‬
‫בשיא החוצפה והאכזריות ‪ ,‬התביעה ממשיכה להישמע ‪ ,‬כאילו לא קר ה כלום ‪ .‬כיוון שכוונת הרצל וחבר מרעיו‬
‫עד ימינו היתה פשוט להעתיק את תרבות ה "אמנציפציה" (" שחרור העמים ") לארץ ישראל ‪ ,‬לכן‪ ,‬כשם‬
 ‫שי‬
‫שבאירופה החלו הממשלות הפרוטס טנטיות לגייס יהודים לצבא כדי לבוללם ‪ ,‬כן יש להמשיך כאן תרבות‬
‫אנכרוניסטית זו ‪ ,‬על אף האכזריות החשוכה של תקופת ימי הביניים המהו וה את הבסיס הארכימדי שלה ‪,‬‬
‫כאשר לעיתים מטייחים את הסיבות האמיתיות באמצעות התביעה הנוצרית הפרוטסטנטית של שוויוניות ‪,‬‬
‫על פי תפיסתו של מייסד דת זו‪ -‬מרטין לותר ‪ ,‬אשר גרס ‪ ,‬שמי שעוסק ברוחניות בלבד ‪ ,‬אינו תורם לחברה ‪.‬‬
‫הטיעון של ה"שוויוניות " הוא למעשה נסיון להמרת דת של היהודים האמיתיים ‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬על פי כל מינימום של יושרה מצפונית ‪ ,‬חייב הציוניזם הדתי לפרק את ארגונו ‪ ,‬המתפקד כגייס חמישי‬
‫של הציוניזם להתגייר או אם זה נוח להם הם יכולים לקרוא לכך חזרה בתשובה ולהבין שיש רק אלטרנטיבה‬
‫אחת‪-‬להתחיל ללמוד ללא חשבונות את ת ורתנו הקדושה ו להתחיל לקיים את כל המצוות ללא ה "שדרוג"‬
‫השבתאי ולקבל על עצמם את י"ג עיקרי האמונה של הרמב "ם‪ .‬רק אלטרנטיבה זו עשויה להציל אותנו מכליון‬
‫רוחני ופיסי בו שרוי העם היהודי ‪ ,‬בפרט בארצנו ‪ ,‬כפי שאנו מובטחים מפי בורא עולם ‪ .‬כשם שבכל שנות‬
‫הגלות עד לעידן ה "אמנספציה" הפרוטסטנטית‪ ,‬אף יהודי לא העלה בדעתו שהוא צריך ללחום בצבא מדינתו‬
‫כדי להצילה מכיבוש ‪ ,‬כל שכן כיום ‪ ,‬כאשר אנו נמצאים בארץ בעומק הגלות בין יהודו‪ -‬פרוטסטנטים‪ ,‬אין‬
‫להעלות מחשבת טירוף זו על הדעת ‪ ,‬שיהודים אמיתיים צריכים לזנוח את הנשק האמיתי שלהם ובפרט‬
‫בתקופה זו של "עקבתא דמשיחא"‪ -‬לימוד תורה וחסד ולהתגייס לצבא שכל מטרת הקמתו היתה לממש את‬
‫התבוללותו של העם היהודי ‪ .‬ידוע מה שהורונו חז "ל (ומרן ה "ח"ח" היה חוזר ומדגיש זאת ) מה יעשה אדם‬
‫וינצל מחבלי משיח‪ -‬יעסוק בתורה וגמילות חסדים ‪ .‬מעבר לעצה זו שהורונו חז "ל כל השתדלות אח רת‪ ,‬לא‬
‫רק שיוביל אלא כבר הוביל ‪ ,‬כפי שאנו כיום רואים בעינינו ‪ ,‬לשואה פיסית ורוחנית כאן בארץ והרחקת תקות‬
‫בואו של המשיח במצב של "היום אם בקולו תשמעו "‪ .‬אם הציוניזם הדתי אינו רוצה להמיר את האמונה‬
‫‪ ,‬אז לפחות שיגי יסו רק את השבתאים‬ ‫בכוחה של מדינה שבתאית זו בכוחו של בורא עולם והבטחתו‬
‫הפרוטסטנטים מהזן של הציוניזם ‪ ,‬פוסט ציוניזם והציוניזם ה "דתי"‪ .‬וזאת עד ש "הגויים דוברי העברית " [ כפי‬
‫שהגדירם האלוף (מיל‪ ).‬יעקב עמידרור ] כאן מהסוגים הנ "ל יחליטו להתגייר ולהחזיר חזרה את ראשות‬
‫הנהגת העם היהודי ‪ ,‬שנגזלה על ידם ‪ ,‬למנהיגים האמיתיים ‪ ,‬ראשי גדולי התורה של העם היהודי ‪ .‬מעבר לכך‬
‫יש לציין ‪ ,‬שאהוד ברק ‪ ,‬בהיותו רמטכ "ל‪ ,‬תבע להקים צבא קטן ומקצועי ‪ ,‬בפרט בעידן הטכנולוגי של ימינו ‪,‬‬
‫ללא כל צורך בהמוני החיילים המגוייסים ובפרט ללא כל צורך בחרדים ‪ .‬תביעתו לא נענתה ‪ ,‬כיוון שמטרת‬
‫הגיוס ההמוני לא נועדה לצרכים קיומיים‪ -‬פיסיים‪ ,‬אלא כדי להוות "כור היתוך " מבולל‪ ,‬כפי שניסחו ד ‪ .‬בן‬
‫גוריון ובפרט כדי לנסות לשמד את החרדים בהיותם בצבא ולרסק את המשך צמיחתו של עם יהודי בריא כאן‬
‫בארץ‪ ,‬המושתת על ערכים של חינוך יהודי לדרך ארץ ומידות טובות וקיום המצוות ‪ .‬לכן‪ ,‬אין גם כל צורך לא‬
‫בגיוס חרדים ולא בגיוס שומרי מצוות גם לשיטתם שלהם ‪.‬‬
‫דוגמה לשיטות הקונספירטיביות שלהם ‪ ,‬בנסיונם לשמד את היהדות החרדית באמצעות הצבא ‪ ,‬הוא גדוד‬
‫וטשטוש "הנח"ל החרדי "‪.‬‬ ‫"נח"ל המשומדים "‪ ,‬אשר הציוניזם והציוניזם הדתי קוראים לו לצורכי תעמולה‬
‫מדובר ביוזמה של אחד מגדולי הדו ר‪ ,‬לגייס מספר עשרות בחורים אשר רק נולדו ב בתים חרדיים ‪ ,‬אשר כפי‬
‫שהוא כתב הם ממילא אינם שומרי תורה ומצוות ‪ .‬מדובר בבעלי רקע הפרעתי ברמה יחסית נמוכה בתחום‬
‫מחלות הנפש והרוח ‪ ,‬אשר ה יו מגיעים בכל מקרה להתגייס לצבא ואולי אובדים לנצח ‪ .‬לכן‪ ,‬הכוונה היתה‬
‫לקחת את אותם משומדים לתאבון‪ ,‬כתוצאה מההפרעות שלהם ולהכניסם למסג רת צבאית בה יונהגו שיעורי‬
‫תורה וקיום מצוות כיחידה מבודדת מפריצות ואוכל לא כשר וכו '‪ ,‬כך שלאחר שחרורם ניתן יהיה לבנות להם‬
‫מסגרת ישיבתית משקמת ‪ .‬ראשי הציוניזם ותת‪ -‬התרבות שלהם מהציוניזם הדתי יצרו מצג שוא ‪ ,‬שכביכול‬
‫מדובר בכמות גדולה של גדוד י חרדים ולמעשה היה מדובר במספר קטן של כמעט מחלקה ‪ ,‬כאשר שאר‬
‫הגדוד אוכלס בחיילי הציוניזם הדתי ‪ ,‬תוך תעמולה שקרי ת שהחרדים מתחילים להתגייס לצבא ‪ .‬רק מי שכבר‬
‫ירד לשאול תחתית וכבר הפך ממילא למשומד שאינו רוצה להתגייר יכול להיות ב "נח"ל המשומ דים"‪ ,‬אך מי‬
‫שיש לו הפרעות נפשיות וקשה לו ללמוד בודאי שאסור לו להגיע למקומות אלו וכל שכן לא ל "שרות אזרחי‬
‫ולאומי" ששם כל החברה היא מזוהמת ותובנותיה הן פרוטסטנטיות ‪ .‬אין מושג כזה של "מחנות צבא כשרים "‬
‫כדברי מקים "נח"ל" זה – דוד בלוך ‪ ,‬כי בכל מחנה ‪ ,‬חלק מחיילי היח ידה‪ ,‬סגל ההדרכה והפיקוד אינם מבני‬
‫תורה אלא מהיהודו‪ -‬נוצרים‪ ,‬מהציוניזם והציוניזם הדתי וכמו כן צריך להגיע למגע אינטנסיבי איתם וכבר‬
‫אמר מרן ה "קה"י" ש"ברגע אחד אפשר לאבד את כל יראת השמים "‪ ,‬כל אחד לפי דרגתו ‪ .‬מרן אמר זאת על‬
‫ליצנות מסוימת שנשמעה ממרצה עם כיפה סרוג ה גדולה ‪ .‬כיום שראשי הציוניזם רוצים לגייס כמעט את‬
‫כולם‪ ,‬נתגלה קלונם ברבים ‪ .‬התברר שהם רוצים להפוך את הצבא וה "שירות האזרחי הלאומי " לכור היתוך‬
‫להשמדה רוחנית ושימוד פרוטסטנטי ‪ ,‬הרי שלהגיע למקומות אלו ‪ ,‬זה כבר מבחן של גזירת שמד ‪ ,‬שאפילו‬
‫אותם שהתדרדרו וכבר הפכו למשו מדים אסור להם להגיע לשם כי לא ישקמו אותם שם ‪ ,‬כפי שהבטיח דוד‬
‫בלוך‪ ,‬אלא יהרסו אותם עוד יותר וימצבו אותם על תקן של "כל באיה לא ישובון ‪ .‬מעבר לכך ‪ ,‬גם לא ניתן‬
‫לסמוך כלל על הבטחותיהם ‪ ,‬כי בשנה שביטלו את "חוק טל "‪ ,‬הם ביטלו גם רשמית את "מחנות הצבא‬
‫הכשרים" כביכול‪ .‬הם ביטלו "בנח"ל החרדי " את המטבח הכשר למהדרין והכניסו נשים לבסיס ‪ ,‬בשלב‬
 ‫שיא‬
‫ראשון‪ ,‬כמרצות בקורסים של היחידה ‪ ." .‬יוצאי יחידה זו אכן לא רק שהם לא השתקמו אלא כאזרחים הקימו‬
‫מפלגה עירונית בבית שמש שתובנותיה נשענות על הנצרות הרפורמית בכסות חרדית ‪ ,‬כשבלוך הפך למורה‬
‫דרכם – אכן‪ ,‬לא בכדי דעותיו השתבשו ‪ ,‬שהרי הוא ניזון מכספי הממסד הציוני בכל משרותיו שם ‪.‬‬
‫יש לציין ‪ ,‬כי רובם המכריע של ה "נושרים" בציבור החרדי לא היו מעולם "פרי על העץ " אלא ילדים עם בעיות‬
‫פסיכיאטריות ובעיות של קשב וריכוז מולד (וכן ילדים של חוזרים בתשובה )‪ ,‬אשר היהדות הח רדית לא‬
‫היתה לכתחילה ערוכה ומודעת לכך ‪ .‬כעת הוקם לראשונה בית חולים פסיכיאטרי עבור הציבור החרדי ונעשו‬
‫פעולות כבירות‪ ,‬אשר אמורות למנוע תופעה זו בעתיד ‪.‬‬
‫משנעברה העבירה של הפרת שלש השבועות על ידי הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ ,‬הגענו למצב המחייב רחמי‬
‫שמים מרובים ‪ .‬כולנו רואים שהצבא הוא רק "נמר של נייר "‪ ,‬אשר אין ביכולתו למנוע ‪ 2-3‬פיגועים בכל יום ‪,‬‬
‫כאשר רק מה שאי אפשר להסתיר מדווח בעיתונות ‪ .‬אנו חווים ניסי ניסים גלויים‪ ,‬גם לשיטתם כאשר הצבא‬
‫הוא סך הכל משטרת גבולות ‪ ,‬אשר קיומו הוא במסגרת ההשתדלות הנצרכת ‪ ,‬כתוצאה מההרפתקה‬
‫שהציוניזם מתוך תפיסתו הפתולוגית מילכד והכניס אותנו אליה ‪ .‬כולם נוכחים בקיומו של הפסוק "אם ה ' לא‬
‫ישמור עיר שוא שקד שומר "‪.‬‬
‫המקצוע הצבאי הוא ככל שאר המקצועות ‪ ,‬שחלקם כרוך בסיכון מתמיד ‪ ,‬כגון מקצוע האבטחה במקומות‬
‫ציבוריים‪ ,‬משטרת פנים ‪ ,‬פועלי בנין שמסתכנים בשרותם על הפיג ומים יום יום‪ ,‬אשר בלעדיהם לא היה היכן‬
‫לגור‪ .‬ללא יצרני האוכל וסוכני השווק וללא יצרני צנורות מים ואינסטלאטורים ורופאים ‪ ,‬היינו מתים מרעב‬
‫ומצמא וכו' וכו'‪ .‬האם משום כך ‪ ,‬צריכים כל בחור וטוב להתגייס לשרות הייצור והשווק של מוצרים אלו ‪ ,‬כי אם‬
‫חס וחלילה לא יהיו אנשים שיתגייסו למקצועות אלו ואף אחד לא ירצה להתגייס אליהם כולנו נמות ?‬
‫זהו טיעון מטופש בעליל ‪ ,‬אלא עולם כמנהגו נוהג ותמיד יהיו פועלים שיהיו מוכנים מסיבות פרנסה או אתגר‬
‫להתגייס ולהפוך לפועלים לבניין ולפועלים מקצועיים ביחידות קרביות ועורפיות אשר לצורך גיוסם ‪ ,‬עושים‬
‫פרסומת ותעמולה כדי להתנדב לעבוד תמורת תשלום בתחומים אלו ‪ ,‬אך אלו תחומים שדי בהם באנשים‬
‫שרמתם יחסית רדודה ותמיד ימצא חומר אנושי המתאים לכך ‪ ,‬כפי שהיה מאז ומעולם ‪ .‬אמנם‪ ,‬לתחום של‬
‫הפיסי‬ ‫לימוד התורה ‪ ,‬אשר רק תחום זה יכול להבטיח את קיומו של העם כעם יהודי ולמנוע את חיסולו‬
‫ולבנות עם שימצא בפסגת המוסר והחשיבה של המין האנושי ‪ ,‬יש לעשות תעמולה ‪ ,‬שבשלב ראשון כולם‬
‫יתגייסו אליו כדי לוודא שמיטב החומר האנושי ‪ ,‬החשיבתי והמוסרי ימצא בו ורק בשלב שני ייעשה ניפוי‬
‫האמיתי יגיע לשאר‬ ‫טבעי‪ ,‬כאשר כל מי שאינו מסוגל להתמיד ולשאת בעול קיומו של העם בקו החזית‬
‫מקצועות הלויין ‪ ,‬אך גם הם חלילה אסור להם להתנתק מעולמה של תורה והם חייבים כל רגע פנוי לעסוק‬
‫בתורה וגם בשעת עבודתם במקצועות הלויין הרדודים הנ "ל‪ ,‬ראשם חייב להיות שקוע במידת האפשר‬
‫בלימוד התורה ‪ .‬על פי נסיון העבר ראינו שלצורך לימוד התורה ללא הפסק ‪ ,‬צריך לפחות שימצאו בו כשישית‬
‫מהעם היהודי (כפי שמתוך ‪ 12‬שבטי ישראל למדו שישית מהעם – שבטי לוי ויששכר ‪ ,‬ללא הפסקה והמיתו‬
‫את עצמם באהלה של תורה )‪ .‬אם כיום מונה העם היהודי כ‪ 14 -‬מליון איש ‪ ,‬צריך שיהיה לנו עתודה של כ –‬
‫‪ 2.5‬מליון שיהיו נבחרי העם והעילית שבו ‪ ,‬שיעסקו יומם ולילה בתורה ‪ .‬לגבי מי שחשב להפוך את‬
‫הפירמידה על קודקודה ולומר שמי שמגן ושומר עלינו הם פועלי הצבא אמרו גדולי ה "תנאים"‪ ,‬רבי חייא ‪ ,‬רב‬
‫אסי ורב אמי ["תלמוד ירושלמי ‪ ,‬מס' חגיגה (א‪,‬ז)]‪ ,‬שבכך הופכים פועלי הצבא ‪ ,‬למחריבי העם היהודי ‪-‬‬
‫„אילין לאו נטורי קרתא אינון ‪ ,‬חרובי קרתא אינון―‪.‬‬
‫מה שהיהודים החרדים כיום עושים ה יא התרומה החשובה ביותר לעם היהודי והדבר היחיד היכול להציל‬
‫את קיומו של עמנו ‪ .‬א‪ .‬עמוד התורה‪ -‬הם היחידים שמבססים את לימוד התורה ובהצלחה גדולה ‪ ,‬אף‬
‫שמספרם הוא מועט ביותר ועדיין המצב הוא לא נורמלי ‪ ,‬שהרי שני שבטי ם (לוי ויששכר ) הגו בתורה עד‬
‫צאתנו לגלות והם היו שישית מהעם היהודי והיום יש בקושי כמה עשרות אלפים העוסקים בתורה ‪ ,‬במקום‬
‫שיהיו לפחות שני מיליונים העוסקים בכך ‪ ,‬שהם שישית מכל העם היהודי בעולם ‪ .‬ב‪ .‬עמוד העבודה ‪ -‬הם‬
‫יוצרים את החברה הכי מחונכת וערכית בניגוד לחברה של הפוסט‪-‬ציוניזם‪ ,‬הפרוטסטנטיזם והציוניזם הדתי ‪,‬‬
‫המתגלים כחברה נחותה ביותר מב חינת הערכים ‪ ,‬המידות הטובות והנא מנות היהודית ‪ .‬ג‪ .‬עמוד החסד‪ -‬הם‬
‫יוצרי החסד הענקיים היחידים ‪ .‬חסד רוחני על ידי ארגוני תשובה ענקיים ‪ .‬ארגוני חסד אדירים בתחומי‬
‫הרפואה והנלווה לכך ‪ .‬הם בונים ב תי חולים אשר הם היחידים ‪ ,‬בו היחס הוא אנושי ומוסרי וכן הם יוצרים‬
‫גמח"ים מכל הסוגים‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬מה הציוניזם הדתי עשה‪ -‬שימש ומשמש כב שר תותחים עבור המטרות השבתאיות של תרבות‬
‫האם שלו והקים עבורה מפעל התיישבותי ‪ ,‬שכעת עומד למכשול בפני מטרותי ה ועומד בפני חיסול ‪ ,‬כאשר‬
‫הוא מוקע על ידי תרבות האם שלו כתנועה חד מימדית ‪ ,‬אשר צרכיה החברתיים והכלכליים של תרבו ת האם‬
‫שלו אינם מעניינו של הציוניזם הדתי ולכן ‪ ,‬כדי לרצות את זעמה של תרבות האם שלהם ‪ ,‬הם חושבים‬
‫להפנות מרצם לכיוון זה ‪ ,‬אך גם זה הינו רק צעד יחצ "ני‪ ,‬כדי לגייס על ידי כך את דעת הקה ל לטובתם ‪ ,‬כדי‬
 ‫שיב‬
‫להשפיע עליהם כדי שלא יפנו אותם גם מיו "ש‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הם התחילו ב "החזרה בתשובה "‪ ,‬שהיא למעשה‬
‫החזרת הציבור לדת השבתאית המודרנית ‪ ,‬וזה גם כדי לגייס עוד דעת קהל לשם הישרדותם גם ביו "ש‬
‫("להתנחל בלבבות ")‪ .‬אם תרבות האם שלהם היתה מקי מה מפעלי חסד בשנות קיומה של המדינה ‪ ,‬גם‬
‫הציוניזם הדתי היה מחקה כעבד נרצע את תרבות האם שלו ‪ ,‬אך כיוון שתרבות האם לא עסקה בכך אלא רק‬
‫באגואיזם העצמי ‪ ,‬לכן גם הם פעלו בצורה זו ‪ ,‬הקרויה "מימוש עצמי "‪ .‬למעשה‪ ,‬את "ישיבות" ההסדר הקימו‬
‫הפוליטיקאים של המפד "ל ומי ששימש בהמשך כשר בלי תיק של פרס ש הגדירו כשר של "שאר ירקות "‪-‬‬
‫עמיטל‪ .‬כל הרבאיים של הצ יוניזם הדתי יצאו נגד מוסדות אלו וראו בכך את סוף הדרך ["למה הם שונים "‪,‬‬
‫הרב מרדכי נויגרשל ‪ ,‬הוצ' יהדות מזווית אחרת ‪ ,‬ירושלים]‪ -‬כגון הרה"ר וראש מרכז הרב א ‪ .‬שפירא‪ ,‬שאמר‬
‫בכנסת "התורה לא סובלת שיתוף " (עמ'‪ ,)167‬ישראלי (עמ' ‪( ,)163‬עמ' ‪ )160‬ומ‪ .‬צ‪ .‬נריה (עמ' ‪.)165‬‬
‫ראינו כבר לעיל ‪ ,‬כי שרות צבאי ‪ ,‬על ידי מי שעוסק ברוחניות ‪ ,‬נתפס על ידי הציוניזם הדתי ‪ ,‬כאדם הנושא‬
‫בעול החברה‪ .‬ערך זה היה מעקרונותיה של הנצרות הפרוטסטנטית וכן ראינו עד כמה היה דבוק מורה דרכו‬
‫של הציוניזם הדתי‪ -‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק בנצרות ומחוללה ‪ .‬בנו‪-‬צ‪ .‬י‪ .‬קוק ממשיך את דרכו של אביו ‪ ,‬המבוסס על‬
‫"הציונות הרוחנית " שיצר "אחד העם "‪ ,‬כאשר הוא הופך את הרצל ‪ ,‬המשומד הנוצרי לצדיק‪ ,‬במאמר‬
‫"להצדיק הצדיקים" ול"נביא אשר שמע את קול ה '" ומגביה אותו מעל אנשי "כנסת הגדולה" וגדולי ה"תנאים"‬
‫בתקופת בית שני ‪ ,‬אשר זכו רק ל בת קול ‪ ,‬אך בנושא של השובניזם (=לאומנות) הוא מוריד את הרצל רק‬
‫למדרגתם של הגר"א ורבי עקיבא איגר‪ ,‬כאשר הוא רואה במשומד הנוצרי‪ -‬הרצל את ממשיכם‪.‬‬
‫הוא אינו מסתפק בדברי כפירה מטורפים אלו ומתייחס שם גם למקס נורדאו ‪ ,‬סגנו של הרצל ‪ .‬לדידו של צ ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק‪ ,‬נורדאו הוא "בעל תשובה במלוא מובן המילה " (שם)‪ .‬על פי "הגיונו" המטורף של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק הסיבה לכך‬
‫היא‪ ,‬משום שהוא דבוק ביסוד השבתאי שכבר ניסח אביו "לקדש את החול "‪ .‬נורדאו חי ‪ ,‬כידוע‪ ,‬עם נוצריה ‪.‬‬
‫בכך הוא מימש את החלק הטקטי של השבתאות להטמע בתוך הנצרות ותרבות ה "השכלה"‪ ,‬אך עדיין היה‬
‫חסר לו את הצד השוביניסטי (=לאומני) של השבתאות והנצרות המלינארית ובפרט את "קידוש החול" שלה‪.‬‬
‫רק מי שיש לו גם את הצד הזה יכול לממש "קידוש" זה‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר נורדאו מצהיר ‪ ,‬שהוא אינו יכול לשמש‬
‫בתפקיד בכיר אלא רק בתפקיד זוטר במפעל השבתאות הציונית ‪ ,‬אז הוא מראה ‪ ,‬לדידו של צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬שגם‬
‫לצד השבתאי של הלאומנות יש חלק באישיותו ולכן הוא כעת הופך אצל צ ‪ .‬י‪ .‬קוק ל "בעל תשובה "‪ .‬לדידו‪,‬‬
‫הוא נהיה ממש "בעלים" על התשובה לכיוון של השבתאות המושלמת ‪ .‬כעת הוא נהיה מוכשר ‪ ,‬לדעתו של צ ‪.‬‬
‫י‪ .‬קוק‪ ,‬לקדש את החול ‪ ,‬היינו‪ ,‬את מה ש נחשב ב "זהר" לשיא קליפת הטומאה‪ -‬הנצרות‪ ,‬היינו‪ ,‬לחיות עם‬
‫נוצריה ו "לקדש" את הטומאה על ידי שבתאותו ‪ ,‬לכן‪ ,‬לשיטת צ ‪ .‬י‪ .‬קוק נורדאו הוא ממש "בעל תשובה "‬
‫ובפרט שנורדאו התעקש על כך שהנוצריה שלו לא תתגייר ‪ ,‬כפי שהיא הביעה את רצונה בכך בפניו קס‪ ,.‬כי‬
‫אם היא תתגייר ‪ ,‬כבר לא י היה את מה "לקדש" וכנראה שצ ‪ .‬י‪ .‬קוק כבר לא היה רואה בו "בעל תשובה" אלא‬
‫לכל היותר "חוזר בתשובה "‪ ,‬כי הוא היה פוגם ביסוד הטומאה של השבתאות המקורית של ביאה על כל‬
‫העריות כדי "לקדש" את הטומאה ‪ ,‬ובפרט דבקות קיצונית בטומאת בת אל נכר ‪ .‬עדיין יש להבין ‪ ,‬מדוע צ ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק מ וסיף וכותב ‪ ,‬שנורדאו הוא בעל תשובה "במלוא מובן המילה "‪ .‬התשובה לכך מתגלית במכתבו של‬
‫גלוי ורשמי של‬ ‫נורדאו להרצל קסא‪ ..‬הוא כתב שם‪„ -‬הדבר הזה יבאר מפני מה סירבתי לקבל עלי תפקיד‬
‫‪ ,‬כי הייתי נותן לאויבינו ‪ ,‬שאינם‬ ‫מנהיג בתנועתו ‪...‬בתור מנהיג הייתי מחליש ואף מסכן את התנועה‬
‫מתחשבים בשום דבר ‪ ,‬נימוק קל לאמר "ראו את הציוני הזה למופת שנשא אשה נוצריה "‪ .‬מובן מאליו‬
‫שנמנעתי מכל פרסום בלתי נחוץ ומחוסר טעם “‪ .‬בכך שנורדאו רוצה מעתה לחיות ולדבוק בנוצריה‬
‫הפרוטסטנטית שלו ‪ ,‬בכך הוא מקיים את עצם הפולחן השבתאי ‪ ,‬המצריך לעבור על כל איסורי העריות‬
‫בתורה ולכן מזכהו צ ‪ .‬י‪ .‬קוק בתואר "בעל תשובה"‪ ,‬בכך שעבר את המבחן השבתאי ובכך הוא התחיל להיות‬
‫בעל תשובה ‪ .‬אך עדיין לא מוכח שהוא מוכן גם לפעול על פי הטקטיקה השבתאית ‪ ,‬הגורסת קונספירציה‬
‫והסתרת כוונות ‪ ,‬אך כיוון שהוא מציין שהוא עומד גם במבחן זה בהצלחה ‪ ,‬לכן מזכהו השבתאי המודרני‪ -‬צ‪ .‬י‪.‬‬
‫קוק בשבח נוסף‪ ,‬שהוא לא סתם בעל תשובה ‪ ,‬אלא בעל תשובה "במלוא מובן המילה "‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מאד מובן למה כיום ה "ציוניזם הדתי " כל כך משתוקק להטמע בתוך הטומאה כגון בצ ‪.‬ה‪.‬ל‪ ,‬אשר‬
‫ה"נשיא" עזר ויצמן ראה במחנות הצבא אוסף של בת י בושת ואמר בטקס פרידתו מהפיקוד על בסיס תל נוף‬
‫(בסיס חיל האוויר הגדול ביותר )‪ ,‬שאם היו מותחים מעליו גג הוא היה בית הבושת הגדול במדינה ‪ .‬לכן‪,‬‬
‫משתדלים אנשי הציוניזם הדתי לדבוק בצ ‪.‬ה‪.‬ל‪ ,‬שהוא מוקד הזימה הגדול של המדינה ‪ ,‬ואז הם יכולים על ידי‬
‫שירותם שם "לקדש" את שיא החול ‪ ,‬היינו‪ ,‬הזימה‪ ,‬וממילא לדי דם צ ‪.‬ה‪.‬ל "בא לעולם לשם גילוי שם ה'‬
‫בעולם"‪ ,‬כדברי הראביי דורון לנדוין ‪ ,‬מורה במוסד ה "הסדר" של ד"ר זיני מחיפה (ניתן לצפות בדברים שאמר‬

‫קס‪" .‬כתבי מקס נורדאו‪ -‬זכרונות"‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמ' ק"ס‪ ,‬הוצאת "מצפה"‪ ,‬ת"א‪.‬‬
‫קסא‪" .‬מקס נורדאו באגרותיו "‪ ,‬ש‪ .‬שוורץ‪ ,‬עמ' ‪ ,70‬ירושלים‪ ,‬תש"ד‪.‬‬
 ‫שיג‬
‫במפגש‪ ,‬באתר "אזמרך בלאומים ")‪ .‬לנדוין גם עובד וגם לומד בטכניון על פי הצו הנוצרי פרוטסטנטי של‬
‫לותר‪ ,‬אשר ככומר ראה צורך "נשגב" להיות גם ד "ר לתאולוגיה ולא להסתפק בתפקיד של כומר בלבד ‪ .‬מה‬
‫שדורון לא פירט למי כוונתו ב "ה'"‪ .‬מן הסתם ‪ ,‬כיוון שהוא כבר דבוק בשבתאות ‪ ,‬כוונתו למין שבתאי צבי‬
‫מודרני‪ ,‬אשר נחשב בכת ה "דונמה" גם לאל ‪ ,‬אך כמוהם ‪ ,‬מטעמי קונספירציה ‪ ,‬הוא לא יודה בכך ברבים ‪ .‬לכן‬
‫הם מוסרים את נפשם "למען העם והמולדת " ולשם ההסוואה של כוונות אלו הם מפרסמים שיש ביניהם‬
‫חיילים‪ ,‬אשר אינם מוכנים להתייחד עם חיילות במשימות של סיור ‪ ,‬משום איסור ייחוד ‪ .‬אמנם‪ ,‬גדולי ישראל‬
‫במאות השנים האחרונות ‪ ,‬אשר לא עבדו או למדו באקדמיה ולא התגייסו לצה "ל יחשבו בעיני שבתאים‪-‬‬
‫מודרניים אלו ככופרים ‪ ,‬היות ואינם מוכנים לקבל עליהם את עול יסוד הנצרות הפרוטסטנטית הזאת ‪ .‬כך גם‬
‫עולה מ "סדר הגדה ליום העצמאות "‪ ,‬שסידר הראביי השבתאי‪ -‬מודרני של צפת שמואל אליהו קסב‪ ,.‬אשר‬
‫ממצב את אותם ענקי אומה על תקן של הרשע ‪ ,‬כפי שהוא שם מתנסח‪„ -‬חרדי מה הוא אומר ‪ ,‬מה המדינה‬
‫הזאת לכם כיון שהוציא את עצמו מהכלל (=של הערב רב השבתאי ) כפר בעיקר “‪ ,‬אך השבתאי הנוצרי‬
‫מהזן החילוני מוצב שם כ "חכם"‪ ,‬שיודע שהיהדות מתחילה ונגמרת במדינה שבתאית נוצרית פרוטסטנטית‬
‫ולכן צריך הציוניסט הדתי לחבק אותו ולכרוע לפניו על בר כיו‪ ,‬גם כאשר הוא עוקר א ותו מביתו בגוש קטיף‬
‫וביו"ש‪.‬‬
‫כאשר אנשי הציוניזם והציוניזם הדתי תובעים מהעם היהודי (החרדים) לדבוק בכל היסודות והתובנות של‬
‫הנצרות הפרוטסטנטית (כפי שתוארו לעיל בחיבורנו וכפי שהדבר בא לידי ביטוי מתומצת בטבלה להלן )‪ ,‬יש‬
‫בכך הרבה מן הרשעות והתעוב ‪ .‬הם דורשים במודע ובלא‪-‬מודע מהעם היהודי (החרדים) להיות שקרנים‬
‫ונוכלים בכך שהם יצהירו שהיהדות היא למעשה דת נוצרית פרוטסטנטית ‪ .‬אמנם בכך הם עדיין לא אומרים‬
‫די‪ ,‬אלא הם מגיעים לשיא הרשעות והתעוב ‪ ,‬בכך שהם רוצים לכפות עליהם את דתם הפרימיט יבית על‪ -‬פי‬
‫השקרים הנ "ל במטרה לקעקע את אושי ות היהדות‪ ,‬של אלו שעוסקים בלימוד התורה הקדושה אשר רק‬
‫דרכה ניתן להבין את חוכמות עולם הטבע ולא דרך לימודיהם השיקריים אשר הן רק "תדמיות ידע"‪.‬‬

‫אלו הנחות מוסוות מסתתרות מאחורי הצורך ב"שויון" ו"נשיאה בנטל" של בחורי הישיבות‬
‫ה"שויון" וה"הנשיאה בנטל " הן טענות בהן מנפנפים היהודו‪ -‬נוצרים כאן בארץ כנגד מבחר הנוער היהודי‬
‫הממית את עצמו לעיתים כל חייו באהלה של תורה (ולא רק ‪ 3‬שנים‪ ,‬כדי לצאת ידי חובה ‪ ,‬כפי שנוהגים כאן‬
‫היהודו‪-‬נוצרים‪ ,‬דבר שהניב עד כה עשרות אלפי הרוגים והפיכת ארצנו למקום המסוכן ביותר בעולם )‪ .‬לימוד‬
‫‪,‬‬ ‫רצוף זה על יד י קבוצה שעדיין קטנה מדי היא הערובה היחידה להצלת העם היהודי מהכחדה רוחנית‬
‫זהותית ופיסית ‪ .‬הרה"ר י ‪ .‬מצגר מצא בבדיקה כי ניתן לראות זאת בחוש ‪ ,‬שכאשר יש ימי חופשה בישיבות ‪,‬‬
‫מספר ההרוגים בצה "ל עולה ‪ .‬החילונים אינם מוכנים לשאת בנטל ‪ ,‬עד כדי כך שאינם מוכנים לשלוח אפיל ו‬
‫חילוני אחד ללמוד בישיבות ובפרט שחסרים עדיין כמיליון בחורי ישיבות כדי להגיע לשישית מתוך העם כאן‬
‫שהוא הדבר הנורמלי כפי שהיה תמיד בזמן מלכות ישראל ‪ .‬כידוע‪ ,‬לא הצבא מציל אותנו כאן ‪ ,‬שהרי כל אחד‬
‫חווה ניסים גלויים בהשרדותנו כאן בארץ ‪ .‬מי שמציל אותנו הוא רק אלוקים ‪ ,‬אשר הכתיב לנו בתורתו ‪ ,‬שרק‬
‫לימוד תורה ללא הפסקה של לפחות שבט אחד או שנים מעם ישראל (המהוה שישית מהעם היהודי ‪ ,‬אשר‬
‫בזמנו היו שבט לוי ויששכר ‪ ,‬מתוך שנים עשר השבטים )‪ ,‬יכול להצילנו מכליה ורק הם בוני העולם [מסכת‬
‫ברכות (סד‪ .]).‬טענות אלו של "שויון" ו"נשיאה בעול "‪ ,‬מקורן בשלש השחתות מוסריות קשות של היהודו‪-‬‬
‫נוצרים‪ .‬א‪ .‬טענות אלו ‪ ,‬כגון טענת ה "שויון "‪ ,‬מתבססת על שורה של הנחות דוגמטיות מוסוות ‪ ,‬המובנות‬
‫ביסודה של הנצרות הפרוטסטנטית ממציאת התרבות המערבית ‪ .‬דוגמה נוצרית אחת טוענת שמי שעוסק‬
‫בלימודים רוחניים אין בכוחו להציל פיסית ורוחנית את עמו וכן קיימת דוגמה נוצרית מוסוית נוספת הטוענת‬
‫שלימוד זה הוא ענינו האישי של הלומד ואינו מוסיף בכך דבר חיובי לחברה ולכן כולם צריכים גם לעזור‬
‫לחברה בכל המישורים הגשמיים ‪ .‬כאשר הפרוטסטנטיות עברה מתקופת ההבראיזם לתקופת ההשכלה ‪,‬‬
‫גובשה התפיסה שחלק זעיר מהחברה יכול להתעסק ספציפית בתחום השכלה מסוים ‪ ,‬כי זה תורם להשכלה‬
‫בעולם‪ ,‬חלק זעיר אך לא שישית מהח ברה והעם כפי שהיה מקובל בישראל ‪ .‬תובנות אלו הוכחו באריכות‬
‫בצורה ממוסמרת לעיל ‪ ,‬שהן לב ליבה של הנצרות הפרוטסטנטית ומופיעות בהצהרות המחאה נגד‬
‫הקתוליזם של האנטישמי מ רטין לותר ‪ ,‬ממציאה של נצרות זו לפני כ‪ 500 -‬שנה‪ .‬השחתה חמורה ושקרית‬
‫"שויון"‪ .‬לא השויון הוא הסיבה של מלחמת החורמה‬ ‫היא להסתיר את הדוגמות המוסוות ולנפנף בערך‬
‫ביהדות‪ ,‬אלא ההנחות הדוגמטיות המוסוות המסתתרות מאחוריהן ‪ ,‬שהרי לא יעלה על הדעת שבשם ערך‬
‫ה"שויון" כולם‪ ,‬למשל‪ ,‬יסעו באותו סוג מכונית ‪ .‬לכן לא השויון של נשיאה בנטל מהוה את סיבת המלחמה‬
‫ביהודים האמיתיים ‪ ,‬אלא הדוגמות הנוצריות שמסתתרות מאחורי סיסמאות שקופות אלו ‪ .‬רמאות זו היא‬
‫השחתה מוסרית ואנושית של משחק בערכים מפוברקים של מושגי ה "שויון" וה"נשיאה בנטל "‪ .‬ב‪ .‬על פי‬

‫קסב‪ .‬ערוץ ‪.26.4.04 ,7‬‬

 ‫שיד‬
‫פרסומי הצבא ‪ ,‬יותר ממחצית המוגדרים כחילונים אינם מתגייסים לצבא ובלא המתגייסים ממוצא רוסי‬
‫ואתיופי יתכן ואחוז המשתמטים היה ‪ .75%‬וכמו כן רובו המכריע של הצבא עוסק בנתינת שירותים ואינו‬
‫שייך למערך הלוחם ‪ .‬כאשר הם משתחררים מהצבא ‪ ,‬רק חלק קטן מגויס למילואים ועוסק במה שהוא עסק‬
‫בהיותו בצבא הסדיר או שהוא עובר הסבה ‪ ,‬אך רובם המכריע של החיילים ‪ ,‬נותני השירותים בסדיר ‪ ,‬אינם‬
‫מגוייסים כלל וזו היא השחתה מוסרית נוספת גם כלפי אלו מהמערך הלוחם בסדיר שממשיכים להתגייס‬
‫למילואים ומכנים את עצמם "הפראיירים של המדינה "‪ .‬כיוון שהחילונים שכן מגייס ים קוראים לעצמם‬
‫"פראיירים"‪ ,‬זה מוכיח שגם הם אינם מתגייסים מתוך אידיאל ‪ ,‬אלא מתוך הכרח או מתוך רצון לפתח‬
‫השגיות ביחידות המתנדבים ולכן הם מתאוננים על כך שרק הם "פראיירים" שלא הצליחו להשתמט מהצבא‬
‫בניגוד למחצית החילונים השנייה שכן הצליחה להשתמט ‪ .‬העיסוק האובססיב י בגיוס יהודים ודרוזים בלבד‬
‫‪ ,‬מוכיח לשיטתם בעליל‬ ‫על ידי היהודו‪ -‬נוצרים ואי גיוסם של הערבים ולפחות גיוסם לשירות האזרחי‬
‫שכוונותיהם הם גזעניות ואף אנטישמיות ‪ .‬זו הסתה והשחתה מוסרית קשה ‪ ,‬להלחם דווקא באותה קבוצת‬
‫עילית של לומדי התורה ‪ ,‬שבמשך אלפי שנים החל משבט לוי ל מדו תורה במצרים ‪ ,‬כאשר אפילו פרעה לא‬
‫העיז לשעבדם ‪ .‬שבט זה על ידי מסירות נפשו ללמוד את התורה בהתמדה ‪ ,‬לחם את מלחמת השרדותו של‬
‫העם היהודי ויצר את הגרעין הקשה שסרב להחשף לתרבות השקר ולמיתוסי המדע של התרבות שסבבה‬
‫את העם היהודי ‪ .‬זוהי השחתה מוסרית קשה של הקומץ הנאח ז בקרנות השלטון ‪ ,‬הרשות המחוקקת ‪,‬‬
‫הרשות השופטת והתקשורת ‪ ,‬שאינו לוחם מלחמת חורמה בהמוני המשתמטים החילוניים מטעמים‬
‫אגואיסטים ודבק במלחמתו דוקא בקבוצת העילית של המין האנושי שמתמידים בלימודי התורה ומצילים‬
‫בכך את העם היהודי ‪ .‬קבוצה זו מהוה גם דוגמה אישית בלעדית במ שך כל חייהם לעשיית חסד בכל תחומי‬
‫העזרה ההדדית ‪ ,‬הרבה מעבר ל "שירות האזרחי " הנלעג וזו גם הקבוצה היחידה שאחוז העברות הפליליות‬
‫בה שואף לאפס ‪ .‬זה גם פשע מוסרי של החברה "הישראלית "‪ ,‬שאינה נוהגת על פי היסוד המוסרי הבסיסי‬
‫של "קשוט עצמך ואחר את האחרים "‪ .‬ג‪ .‬היהודו‪-‬נוצרים כאן בארץ לוחמים בקבוצת עילית זו של העם‬
‫היהודי בשיטות אינקויזטוריות ‪ ,‬באמצעות חקיקה וכפיה אכזרית ‪ ,‬כדי להכריח את רובם של לומדי התורה‬
‫להמיר את דתם מהיהדות לדת הפרוטסטנטית ‪ ,‬על ידי קבלת היסודות הנוצריים הנ "ל של תרבות המערב ‪,‬‬
‫בחשיבה ובמעשה ‪ .‬טיפוסים שונים מראש י ה"גייס החמישי " ובפרט מהציונות הדתית מוסיפים פשע על פשע‬
‫ומגבים את אותם אינקויזטורים ‪ ,‬באמצעות הבאת "ראיות" מהמקורות‪ ,‬אחרי שדרוגם על פי התובנות‬
‫והיסודות הפרוטסטנטיים ‪ ,‬כדי "להוכיח" שעל היהודים אסור להתמיד בלימוד התורה ושחייבים מגיל בר‪-‬‬
‫מצוה (שהוא תקופת הבגרות במקורותינו ) חלק מהזמן ללמוד וחלק מהזמן לעבוד כדי לממש את התובנה‬
‫הנוצרית המעוגנת בתרבות המערבית ‪ ,‬על ידי עבודה במשטרת הגבולות ועבודה אזרחית ‪ .‬אמנם‪ ,‬מכיון‬
‫שבמערב הנוצרי "נקבע"‪ ,‬שעל פי הנצרות הרפורמית ‪ ,‬צריך ללמוד השכלה עד גיל ‪ 18-21‬מחויבים היהודים‬
‫‪ 18-21‬ועד אז צריך ללמוד את לימודי ההשכלה‬ ‫לציית גם לכל ל נוצרי זה ולהחליט שגיל הבגרות הוא‬
‫הפרוטסטנטית של מיתוסי המדעים ‪ .‬הציונות הדתית מסיתה כנגד היהדות ונגד ההולכים בדרכה ‪ ,‬על כך‬
‫תרבות של‬ ‫שהם אינם מוכנים לחשוב ולנהוג לפי היסודות הרפורמיים של הנצרות הפרוטסטנטית וכתת‪-‬‬
‫‪ .‬הציוניזם ותת‪ -‬התרבות שלה‪-‬‬ ‫הציוניזם הם אף מסיתים בצורה חריפה יותר לכך מתרבות האם שלהם‬
‫הציונות הדתית לוחמים כעת לנצר את בחורי הישיבות וממילא גם את כל היהדות החרדית ‪ .‬יהודו‪-‬נוצרים‬
‫אלו כבר שוקדים כשלוש מאות שנים ‪ ,‬על ה "פתרון הסופי " של העם היהודי באמצעות התבוללות מסיבי ת‬
‫בחו"ל ובארץ וגרימת הכחדה פיסית ורוחנית של העם היהודי ‪ ,‬הן בשואה בחו "ל כפי שראינו לעיל והן בשואה‬
‫כאן בארץ של עשרות אלפי הרוגים ונרצחים ומאות אלפי פצועים בגוף ובנפש והפיכת מליוני יהודים ליהודו‪-‬‬
‫נוצרים‪ .‬מול אותם יהודו‪ -‬נוצרים מתייצבים קומץ המכבים‪ -‬עולם התורה וה ישיבות ‪ ,‬כדי לסכל את מזימותיהם‬
‫‪ ,‬כפי‬ ‫השטניות להכחדת העם היהודי ‪ .‬המכבים בתקופת בית המקדש השני היו כהנים שתפקידם היה‬
‫שמופיע במקורותינו ‪ ,‬בנוסף לעבודת בית המקדש ‪ ,‬ללמוד יומם ולילה וללמד את העם דעת ‪ .‬היוונים כפו‬
‫עליהם להפסיק ללמוד את התורה הקדושה בהתמדה בבתי המדרש על ידי גזרותיהם ולצאת לשוק העבודה‬
‫וללמוד "לימודי ליבה " בנוסף ללימוד התורה בשעות הפנאי ‪ .‬המכבים מסרו את נפשם וסרבו ללמוד "לימודי‬
‫ליבה" אלו‪ ,‬שהיו לב ליבה של תרבות השקר היווני שכלל את מיתוס המדע של היוונים והמשיכו להחזיק‬
‫בפך השמן הטהור של לימוד התורה בטהרתה ב ישיבותיהם ולכן הנס הגלוי ביותר שנעשה לעם אז ‪ ,‬היה נס‬
‫פך השמן הטהור שנמצא ודלק במקום יום אחד שבעה ימים נוספים ‪ ,‬כי האור הדולק על ידי השמן הזך‬
‫מסמל במקורותינו את התורה וההתמדה בלימודה ‪.‬‬
‫כמו בימים ההם כך גם בזמן הזה ‪ ,‬גורמים היהודו‪ -‬נוצרים‪ ,‬באמצעות כפיה אכזרית ‪ ,‬למכבים של ימינו בהיכלי‬
‫התורה‪ ,‬למסור את נפשם ולהמשיך ללמוד בהתמדה ‪ ,‬כדי להציל את העם היהודי מהכחדתו על ידי אותם‬
‫יהודו‪-‬נוצרים‪ .‬לומדי התורה מסרבים להמיר את דתם ולעבור לדת הפרוטסטנטית השלטת כאן בארץ ‪ .‬כפיה‬
‫דתית חשוכה זו של הרשות המחוקקת והשופטת ‪ ,‬אשר רבים מהם באים מתוך האקדמיה הישראלית ‪,‬‬
‫אקדמיה תת‪ -‬תרבותית ופרוטסטנטית ‪ ,‬מחקה את הכפיה הדתית והחשוכה החומניסטית באירן ‪ ,‬בניגוד‬
 ‫שטו‬
‫אפילו לתובנות הנצרות הפרוטסטנטית של השפעה רק באמצעות מסיונריות מפתה ‪ .‬תובנה זו נוסתה כאן‬
‫על ידי "חוק טל " וכאשר שיטת הפיתויים כשלה ‪ ,‬כדברי שר הבטחון ‪ ,‬הם עוברים לשיטה החומניסטית ‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫פרוטסטנטים יותר מהפרוטסטנטים עצמם ‪.‬‬
‫יהודו‪-‬נוצרים אלו גם סוחרים בדמם של נרצחי השואה בחו "ל ובארץ ויוצרים ימי זכרון רק לאותם נרצחים‬
‫והרוגים ולא למשל למאות אלפי הנרצחים בגזרות שנות ת "ח‪-‬ת"ט על ידי חמליצקי ולהרוגי ונרצחי מרד‬
‫החשמונאים ומרד בר כוכבא בביתר וכל זאת כדי לקדם את מטרותיהם הפוליטיות והחברתיות להכחדת‬
‫וגריסת הזהות ‪ ,‬הקיום הרוחני והפיסי של העם היהודי והפיכתו לעם נוצרי‪ -‬פרוטסטנטי‪ ,‬כפי שכיום נתפסת‬
‫התרבות המערבית‪.‬‬
‫ב"יום הזכרון לשואה והגבורה" מודגש דווקא הערך של הגבורה ‪ .‬ב"גבורה" זו‪ ,‬אין כוונתם לגבורת הנפש של‬
‫‪ ,‬אלא ל "גבורה" האובדנית תוך התגרות‬ ‫שמירת צלם האלוקים שהתגלה אצל אסירי מחנות ההשמדה‬
‫בנאצים במרד גטו ורשה ובגטו וילנה ‪ .‬עשרות שנים לאחר מכן הם ירדו לשפל מוסרי גדול יותר והחלו לנצל‬
‫את דמם של הנרצחים לשם רווחים כספי ים והפצת פריצות ‪ ,‬כאשר הם ערכו טק ס הזוי ומעוות וקראו לו‬
‫תחרות "מלכת היופי של ניצולות השואה " לבנות שמונים ומעלה ‪ .‬ניצולי השואה ניסו למנוע ללא הצלחה טקס‬
‫זה וכך כותב במכתב למערכת "ישראל היום " ב– ‪ 27.6.12‬ניצול שואה ‪ ,‬תחת הכותרת "תחרות מכוערת " ‪-‬‬
‫„קראתי את הידיעה על תחרות "מלכת ה יופי של ניצולות השואה "‪ ,‬שעומדת להיערך ביום חמישי בחיפה‬
‫("ידיעות אחרונות "‪ .)26.6.12 ,‬אני עצמי ניצול השואה ומתנגד בתוקף לשימוש בהשמדת יהודי אירופה לכל‬
‫מטרה אחרת מלבד הנצחת זכר הנרצחים ‪ .‬באמת יש בזה טעם רע לפגם ‪...‬זה לא הניסיון הראשון לרתום‬
‫ולנצל את אירוע הדמים הכי קשה בהיסטוריה האנושית למטרות בידור וכדומה “‪ .‬יום הזכרון לששת אלפי‬
‫הרוגי מלחמת תש "ח ובהמשך לעשרות אלפי ההרוגים והנרצחים כאן בארץ ‪ ,‬הוא גם יום הצדעה לזכר‬
‫ההתגרות בערבים על ידי הקמת מדינה אשר כתוצאה ממנה נוצרה שואה נוספת ‪.‬‬
‫ימי זכרון אלו אינם ימי אבל על מותם של ההרוגים והנרצחים ועילוי נשמתם ‪ ,‬שהרי לא ביום זה נהרגו ונרצחו‬
‫אותם קדושים ‪ ,‬אלא ימי הצדעה ובפרט על ידי הצפירה (חקוי זול של רגעי צלצולי פעמוני הכנסיה ) וימי‬
‫[מסכת כתובות‬ ‫הדרת‪-‬כבוד ושבחים להנצחת המרד בשלש השבועות שהשביע אלוקים את עם ישראל‬
‫(קיא‪ .]).‬טקסים אלו באים כאמור לבסס את היסודות הפוליטים של התפיסות המילנאריות‪ -‬פרוטסטנטיות‪,‬‬
‫של העלאה מסיבית של יהודים לארץ הקודש וניצורם והתגרות בעמים מסביב לשם הקמת ישות ריבונית‬
‫והקמת בית המקדש ‪ .‬זהו מסחר פוליטי זול בדמם של אותם קדושים ‪ ,‬כדי לנסות להנציח את התגרות‬
‫היהודים בגויי ם ומרידתם באלוקים ‪ ,‬מרידה שעלתה לעם היהודי עד כה במליוני אבדות בגוף ובנפש ‪ .‬העם‬
‫היהודי אשר מתחיל בעידן זה להתעורר ולחזור בתשובה לאלוקיו ‪ ,‬יסכל בסופו של דבר מזימות שטניות אלו ‪.‬‬

‫הפרת היסוד לכינון המדינה (הסטטוס קוו) על ידי היהודו‪-‬נוצרים אינה חד‪-‬צדדית –‬
‫על אף היות החרדים והעולים החרדים מהמזרח רוב בשנים הראשונות של קום המדינה ‪ ,‬ראש הממשלה‬
‫הראשון – ד‪ .‬בן גוריון שעמד בראש המפלגות היהודו‪ -‬נוצריות כאן בארץ ‪ ,‬לא התחשב בכלל ברוב החרדי ‪.‬‬
‫מפלגות אלו סירבו לכונן בארץ שלטון יהודי ‪ " .‬הפשרה" שהושגה היתה כתוצאה מויכוח אידיאולו גי בין‬
‫המפלגות היהודו‪ -‬נוצריות‪ .‬חלקם רצו להיצמד ל "ציונות המדינית " שגרסה החל מהקונגרס הציוני השני –‬
‫ש"אין לציונות דבר עם הדת " ואילו חלקם ובכללם מפלגת ה "מזרח"י" (" מרכז רוחני ") וחלק מהרביזיוניסטים‬
‫ומחוגי ה "סופרים" רצו להיצמד ל "מרכז הרוחני" של "אחד העם"‪ .‬שיטתו היתה שכדי לבולל את העם היהודי‬
‫יש לפתותו על ידי יצירת מעטפת "רוחנית" ולתוכה ליצוק את התכנים הנוצריים ‪ .‬מעטפת זו כללה מניעת‬
‫חילול שבת ושמירת כשרות במרחב הציבורי ‪ ,‬להרשות לקומץ בחורים ללמוד רק תורה ולכן ביאליק שהיה‬
‫גדול תלמידיו של "אחד העם " חיבר שיר בשם "המתמיד"‪ ,‬כפי שראה בישיבה ששהה בה מספר חודשים‬
‫בלבד וכמו כן שמירת היחוס היהודי על ידי הקמת בתי דין רבניים שיעסקו בכך ‪ .‬הם גם דרשו שביאליק יהיה‬
‫המשורר "הלאומי" במקום דוד המלך ‪ .‬בן גוריון הסכים לכך כי הוא אולי חשב ששיטתו של אחד העם לבולל‬
‫את העם היהודי תצליח‪ ,‬כפי שזה הצליח לגבי בתו של אחד העם שהתנצרה ‪.‬‬
 ‫שטז‬
‫מפלגת החרדים הסכימה בלית ברירה (גם מפחד כנופיות הטרור – "הגנה"‪" ,‬אצ"ל" " הלחי") לכינון שלטון‬
‫"אחד העם "‪ ,‬שהן‬ ‫יהודו‪-‬נוצרי מעוות ‪ ,‬אך לפחות בתנאי שלא ישנו את מה שהוסכם לפי תפיסותיו של‬
‫כשלעצמן מנוגדות לתורה וכופרות בה ‪ .‬נשיא ה "בג"ץ" לשעבר אהרון ברק באמצעות האקטביזם הטרוריסטי‬
‫(סליחה‪ :‬השיפוטי) שלו פירק ופרם את סמכויות בתי הדין הרבני באמצעות "פסקי דין" שהנחית על בתי הדין‬
‫ופקד עליהם כדיקטטור ב "רפובליקת בננות "‪ ,‬לשדרג את ההלכה לפי התובנות הפרוטסטנטיות של אותו‬
‫מטורף אנטישמי – מרטין לותר ‪ .‬הוא למעשה פירק את יסוד כינון המדינה (הסטטוס קוו )‪ ,‬אשר רק על סמך‬
‫זה הסכימו החרדים להתאחד עם המפלגות היהודו‪ -‬נוצריות כמדינה בלבד ולהתייחס לאיחוד כנופיות הטרור‬
‫כצבא העם וקבלה דה‪ -‬פקטו (= מבחינה מעשית ) של מוסדות השלטון ולא כ "מאפיה" שהשתלטה על ארץ‬
‫ישראל אלא כמדי נה‪ .‬אם לא די בכך ‪ ,‬הרי שאהוד ברק כמועמד לראש הממשלה הכריז על רצון לבטל‬
‫לחלוטין את כל מה שהוסכם עם כינון המדינה וקרא לכך "מהפכה אזרחית" ובכך הוא נתן את האות להפיכת‬
‫המדינה לסדום ועמורה וחברו אליו עוד מפלגות יהודו‪ -‬נוצריות כ "קדימה"‪" ,‬ישראל ביתנו " ומפלגתו בדרך ש ל‬
‫יאיר לפיד ‪ .‬במצב זה היהודו‪ -‬נוצרים משחררים מבחינה מוסרית ולגיטימית את החרדים מהמשך‬
‫ההסכם לקיום המדינה וציות לחוקיה ‪ .‬צבאם חוזר להיות אוסף של כנופיות טרור וכן משטרת הפנים‬
‫"מאפיה" שבראשה עומד ה "סנדק"‪.‬‬ ‫והרשות השופטת ‪ ,‬המחוקקת והמבצעת הופכות להיות זרועות של‬
‫ומעתה ציות החרדים ל "חוקי" מאפיה זו יכול להיות מושג רק באמצעות דיכוי אכזרי וברברי בעזרת כידוניהם‬
‫של אותן כנופיות ‪ .‬למעשה‪ ,‬פשיטת הרגל החינוכית של החברה האנטי יהודית‪" -‬החברה הישראלית "‪ ,‬יוצרת‬
‫גם היא מצב של פרימת חברה זו ‪ ,‬כפי שמופיע השכם והערב בעתוני ה "חברה הישראלית "‪ ,‬דבר המשמיט‬
‫גם הוא את הבסיס לראיית השלטון ומוסדותיו כמדינה לגיטימית ‪ ,‬כמו שנאמר "באין חזון יפרע עם " [ משלי‬
‫(כט‪,‬יח)]‪ .‬רוב אומות העולם כבר אינן מתייחסות ברצינות לישות זו‬
‫כמדינה‪ ,‬אלא אם כן הדבר נדרש לצרכיהן הכלכליים ‪ ,‬הצבאיים והמדיניים ‪.‬‬
‫מפלגות אלו מסתמכות במלחמ תן נגד היהדות ‪ ,‬על המנדטים של כשני‬
‫מיליון ערבים ‪ ,‬ולמעלה ממיליון אזרחים שהם גויים מערב רב של אומות‬
‫ובפרט מהגויים שיובאו לכאן מחבר העמים ‪ ,‬שחלקם מוסווים כיהודים‬
‫באמצעות "גיורי" דרוקמן ו "נתיב" ב"הכשר" הבג"ץ וכאשר זה אינו עוזר‬
‫הם מסתמכים על כידוני הצבא והמשטרה ‪.‬‬

‫האם גם כיום עדיין מצליחה התקשורת האלקטרונית והכתובה‬

‫למלא את התפקיד של הקאדי האנטישמי מהמסגד המשלהב‬
‫ומשתלח כחמום מוח במקום ביהודים ביהדות החרדית‪ ,‬כאשר‬
‫מאזיניו וצופיו ממלאים את התפקיד של "השבאב" הערבי המוסת?‬
‫בארגון הביון של ארה "ב‪ ,‬ה ‪" ,C.I.A -‬מחלקת ה אינפורמציה"‪ ,‬היא‬
‫המחלקה הגדולה ביותר בארגון ‪ .‬תפקידה לשתול אינפורמציה מגמתית‬
‫אינפורמציה‪ ,‬באמצעי התקשורת של ארה "ב‬ ‫של השלטון ודיס –‬
‫ומחוצה לה ‪ .‬תפקיד זה הוא הכלי החשוב בי ותר של הממשל כדי‬
‫"לחנך" את אזרח יה ואזרחי המדינות האחרות על פי הנורמות של הממשל ‪ ,‬כדי לקדם א ת האינטרסים שלו‬
‫כלפי פנים וכלפי חוץ ‪.‬ניתן לומר שכאן בארץ שתילת אינפורמציה זו החלה יחד עם התהוותה של המדינה‬
‫שבדרך‪ .‬מפקד "ההגנה" אליהו גולומב "הסביר" למפקד "האצ"ל"‪ ,‬יריבו הגדול – מנחם בגין‪" -‬מנגנון‬
‫מים" (" ארוכה הדרך לחירות "‪ ,‬י‪.‬‬ ‫התעמולה הוא בידינו ואנו נכוון את כותב ההיסטוריה ותמיד תהיו אש‬
‫מרידור‪ ,‬עמ' ‪.)19‬‬
 ‫שיז‬
‫האויבת הגדולה של מפלגת השלטון ‪ ,‬עם קום המדינה ‪ ,‬הייתה היהדות החרדית ובפרט המוני היהודים‬
‫החרדים שעלו מן המזרח ‪ .‬המלחמה ביהדות זו התבטאה בשני מישורים ‪ :‬שיטות סטלניסטיות על ידי אלימות‬
‫להעברה על הדת ותעמולה ארסית ‪ ,‬שקרית‪ ,‬ומעוותת בכל צינורות התקשורת וספרי הלימוד ‪ .‬בהתחלה‬
‫התעמולה נשלטה על ידי הש ‪.‬ב‪ .‬ולאחר מכן על ידי השב "כ‪ .‬איתן אורן היה אחד מאלו שהיו אחראים ברשות‬
‫השידור על כך וזה מהמקרים הבודדים שהותרו לפרסום ‪ .‬אחד מהצוות של התכנית "בחצי היום " שחזר‬
‫בתשובה סיפר שהיו מתקיימ ים ישיבות סדירות לפני התכנית כיצד לנגח ולהשמיץ את היהדות החרדית ‪.‬‬
‫כאשר החלה החזרה ההמונית בתשובה והיהדות החרדית החלה להתחזק ‪ ,‬השב"כ החל במלחמה משולבת‬
‫עליה‪ .‬אם כדי להתמודד נגד הימין הוקמה רק "המחלקה היהודית " בשב"כ‪ ,‬הרי שבמלחמה זו גויסו כל‬
‫אגפי השב"כ ולא רק האחראים על התקשורת‪ .‬השר מלכיאור סיפר שראש השב "כ אמר לו ‪ ,‬שמבחינתו הרב‬
‫אמנון יצחק הוא סיכון לאומי מס ' ‪,1‬היינו‪ ,‬כי ביכולתו של הרב אמנון יצחק להפוך את המדינה הלאומית –‬
‫רפורמית למדינה יהודית ‪ .‬אפרים הלוי – ראש המוסד לשעבר אמר זאת בראיון לגבי כל היהדות החרדית ‪.‬‬
‫הקרובים "לצלחת הכסף " והמשרות הבכירות בתקשורת ‪ ,‬אקדמיה ושלושת הרשויות החלו להרגיש שהכסף‬
‫והמשרות שלהם הם בסכנה ‪ .‬בשנת תשע "א פרצו ראש השב "כ וכל ראשי האגפים בשב "כ למרכז התורה‬
‫הגדול ביותר – ישיבת מיר ‪ ,‬תוך התראה קצרה על כך לראשי הישיבה ‪ ,‬כדי לעמוד על חוסנו והלכי ה רוח של‬
‫עולם התורה והמבנה החינוכי של מרכז זה ‪ .‬ראש השב "כ גם ביקר במרכזי ההשתלמות להכשרה מקצועית‬
‫של חרדים כדי לבחון עד כמה קיימת האפשרות לפרימת היהדות החרדית דרך מרכזים אלו וכיצד מתפקדים‬
‫סוכניו החרדים במימוש מטרה זו ‪ .‬הפחד הגדול הוא מפני עוצמתה הערכית של היהד ות החרדית ‪ ,‬שהיא‬
‫"החברה‬ ‫החברה היחידה בעולם בעלת צלם אלוקים עם רמת מוסריות וחינוך הגבוהות ביותר לעומת‬
‫הישראלית" – ישראל השלישית ‪ ,‬שבה ערכי הפשע ‪ ,‬זימה ואלימות הם ממאפייניה הבולטים ‪ .‬חברה זו‬
‫הנמצאת במצב מתקדם של ריקבון ופרימה חברתית ‪ ,‬נכתבים על כך מאמרים השכם והע רב בעיתוני חברה‬
‫זו [ראה למשל ב "מעריב"‪ ,‬א' אייר תשע "ב עמ ' ‪" ,4‬מצעד הבושה " – „השעה הזו ‪ ,‬בה כל המחילות ומכל‬
‫החורים ומכל הפינות מגיחים שדים ישראלים רעים ‪ ,‬כמו היה מדובר במתקפה מתוזמרת ‪ ,‬היא שעה שבה אי‬
‫אפשר יותר לעמוד מהצד ולומר "אלימות ובהמיות היו ולעולם יהיו (= בחברה) בישראל"‖]‪.‬‬
‫במצב זה ‪ ,‬קבוצות ובודדים אשר נשאר בהם מעט שאר רוח נוטשים בבהלה ספינה טובעת זו המזוהמת‬
‫זיהום סופני (ובכללם מצאצאיהם של כמעט כל ראשי ואבות הציונות )‪ .‬לכן‪ ,‬אין כמעט משפחה שאין בה מי‬
‫ר והעיוות שיצרה התקשורת‬ ‫שלא חבר לחברת המופת החרדית ולכן אין גם מי שלא נחשף לרמות השק‬
‫ביחס לחברה זו ‪ .‬היחשפות זו יצרה בעיה קשה ביותר לאחראים בשב "כ על התקשורת ‪ ,‬אשר טיפחה מאז‬
‫קום המדינה ‪ ,‬כהמשך לשופרות התעמולה של "ההגנה"‪ ,‬סטריאוטיפ וירטואלי מעוות של היהדות החרדית‬
‫כדי לעודד את שכבות האוכלוסייה הנחשלות של הציונות הדתית וה מסורתית לנטישה מוחלטת של היהדות‬
‫ולעבור ל "חברה הישראלית " המבוהמת ולמנוע חבירה ליהדות החרדית של אלו שכבר הצליחה התעמולה‬
‫התקשורתית להרסם‪.‬‬
‫התברר לרבים ב "חברה הישראלית "‪ ,‬שהתשקורת מילאה תפקיד של קאדי אנטישמי במסגד המסית‬
‫בהתלהמות שקרית ומטורפת ויוצר סטיגמות שקר יות ומדביקם ליהדות החרדית ‪ ,‬תוך הסוואה של ליצני‬
‫מדיה זו ‪ ,‬באמצעות דבור שנשמע איטי ‪ ,‬שקול וקול רדיופוני ‪ .‬המאזינים‪ ,‬הקוראים והצופים נהפכו על ידי‬
‫התקשורת ל "שבאב" ערבי מוסת מול היהדות החרדית ‪ .‬ה"חברה הישראלית " נחשפה ברובה לחומר‬
‫האנושי והאיכותי של היהדות החרדית ול שיטות החינוך לערכים שלה שהן המעולות בעולם ‪ ,‬דבר שלא היה‬
‫מוכר כלל במחוזותיה של "החברה הישראלית " המבוהמת ומדורדרת בצורה סופנית ‪ .‬התקשורת הפכה‬
‫למשל ושנינה ורמת האמון ב "ידע" התקשורתי‪ ,‬הצטמצם לשם העיתון או הערוץ והתאריך הנאמר או הנכתב‬
‫בו וגם זה בערבון מוגבל ‪ ,‬רוב הצעירים בחברה זו ‪ ,‬על פי הסקרים ‪ ,‬כבר נקעה נפשם מהתקשורת ומרכזים‬
‫את עיקר מעיינם בפייסבוק ‪ .‬התגלה שההרכב האנושי בתקשורת הוא הירוד ביותר ב "חברה הישראלית "‬
‫ומנותק לחלוטין מהיהדות ומרוחניות ‪.‬‬
‫יכותי ביותר –‬ ‫לנוכח בעיות אלו נוצרה הבעיה כיצד להמשיך את ההטפה לשנאה נגד ציבור הענק והא‬
‫היהדות החרדית וכיצד להמשיך את המסורת של "חוקי הברזל " שגובשו מאז קום המדינה ‪ ,‬כגון‪ :‬הצבת‬
‫מספר "בובות סרוגות " מהציוניזם הדתי בתקשורת ‪ ,‬בתפקידי שדרנות וכתיבה ‪ ,‬שאין להם כמעט קשר‬
‫‪ -‬החילוניות ‪ ,‬תוך‬ ‫ליהדות ושמטרתם ניגוח ארסי ביותר נגד היהדות החרדית יותר מתרבות האם שלהם‬
‫שמירה על יוצאים מהכלל ‪ ,‬כדי לטעון שיש "איזון"‪ .‬חוק אחר בתקשורת ‪ ,‬הוא לראיין לגבי הנעשה ביהדות‬
‫החרדית‪ ,‬כל מיני עשבים שוטים ‪ ,‬רדודים ודחויים ביהדות החרדית ‪ ,‬או כאלו מחוגי החרד "ל ולהציג אותם‬
‫בפני ה"שבאב" – המאזין והקורא ‪ ,‬כחרדים‪ .‬חוק נוסף גובש שם בתקשורת שלשם "איזון"‪ ,‬יש להביא מפעם‬
‫לפעם חרדים‪ ,‬אך להוציא את דבריהם מההקשר ולהבליט דברים לא מדויקים שנאמרו מתוך בלבול רגעי ומי‬
‫שמדבר לעניין להשמיט בכלל את הראיון עימו ‪ .‬כל זאת כשמדובר בתוכניות או יומני חדשות ערוכים מראש‬
 ‫שיח‬
‫ואם מדובר ב "שדור חי "‪ ,‬לנקוט בשיטה המ מוחזרת של "זמנך עבר " או להפעיל "מבזקי פרסומות " לשם‬
‫טשטוש הרושם החיובי של דברי הנציג החרדי בעיתוי הנדרש והמתאים למנחה ‪.‬‬
‫כדי לנסות להתגבר על הדימוי השלילי והלא אמין של התקשורת ומאידך לשמר את החוקים הנ "ל ודומיהם ‪,‬‬
‫מנסה התקשורת לנקוט במבצעי "איזון" שאולי יחזיר ו לה את האמון האבוד ‪ ,‬על ידי הכנסת האלמנט‬
‫הפרוטסטנטי של הפלורליזם שכבש את המערב ‪ ,‬האומר שיש לתת לגיטימיות לכל קהילה וחברה ‪ ,‬גם אם‬
‫היא משונה ובעלת "קרניים"‪ .‬התקשורת החלה כעת "בניסוי כלים " כזה‪ ,‬אך על ידי המשך ההסתה והחוקים‬
‫הנ"ל‪ ,‬רק בנתינת לגיטימיות מוגבלת ליהדו ת החרדית תוך הדגשת המשך זרותה של חברה זו בצורה‬
‫מלאכותית ובכך להרוויח ש "השבאב" המאזין והקורא לא ירצה לחבור לחברת ‪ -‬העל של היהדות החרדית ‪.‬‬
‫לשם הדגמה נביא את התוכנית ב ‪ 3 -‬פרקים של אמנון לוי על היהדות החרדית בטלוויזיה ‪ .‬כל הסדרה לוקה‬
‫בתסמונת של שקרים סדרתיים ‪ ,‬סילופים ויצירת סטריאוטיפ וירטואלי של היהדות החרדית ונביא לכך רק את‬
‫מאפייני השקרים והעיוותים בסדרה ‪ .‬הוא פיזר פה ושם מספר משפטים ‪ ,‬שהשד אינו כה נורא ‪ ,‬לא לשם‬
‫חבירה ליהדות החרדית ‪ ,‬אלא לפחות לשם התבוננות בו ‪ ,‬כאשר הוא שומר על החוקים הנ "ל ומשמר את‬
‫ההכוונה ל"שבאב" המאזין לו ‪ ,‬להמשיך לשנוא את היהדות החרדית אך בגובה להבות מעט נמוך יותר מתוך‬
‫"פלורליזם" נבוב שירש מתרבות האם המערבית – פרוטסטנטית‪ .‬ייצוג היהדות בתוכניתו אינו חורג מ "כללי‬
‫הברזל" הידועים‪ .‬הוא אינו מביא אף מסבירן של היהדות החרדית ובודאי לא אישיות רבנית מוכרת ‪ .‬הוא‬
‫מציג שלישיה ממוחזרת בתקשורת ‪ ,‬שכל אחד מהם הוא עשב שוטה ‪ ,‬רדוד ודחוי ביהדות החרדית ‪,‬‬
‫שה"חברה הישראלית " בתקשורת ובממשל מיחסים להם תפקיד של "שטינקרים"‪ ,‬אך תפקידם מסתכם‬
‫בהצגת דברים מעוותת על פי ציפיותיהם של משכיריהם מהתקשורת ‪.‬‬
‫"ישראל השלישית "‪ ,‬היינו‪ ,‬הוא ממצב אותה אחרי "ישראל השנייה "‬ ‫הוא מכנה את היהדות החרדית‬
‫הנחשלת‪ ,‬כשלמעשה היא "ישראל הראשונה "‪ .‬בתכנית גם מופיעות עיתונאיות חרדיות מדורדרות מבחינת‬
‫צניעותם שאינ ן משקפות את היהדות החרדית ‪ .‬כמו כן מופיעה לכל אורך התכנית משפחה ספרדית מחוגי‬
‫החרד"ל (חב"ד)‪ ,‬מאותו חלק מחס ידות זו שלבושים כחרדים אך בדעותיהם במובנים רבים הם שייכים‬
‫לציונות הדתית ‪ .‬על פי שמות חלק מהילדים ‪ ,‬נראה שהם "חוזרים בתשובה " והם גם נראים כחומר אנושי‬
‫מעט רדוד ‪ ,‬אך הם מוצגים בתוכנית בצורה מסולפת כאילו הם מייצגים משפחה חרדית נורמטיבית וכן בחור‬
‫מאורס מחוג זה‪.‬‬
‫כמו כן ‪ ,‬מוצגת שם "חוקרת" מהציוניזם הדתי בעלת רמה רדודה ‪ .‬כיון שהיא שייכת לתת תרבות של‬
‫הציוניזם הדתי לכן היא כמהה לממש את כל מאווייה של תרבות האם שלה ‪ .‬לכן היא רואה רק דרך משקפיה‬
‫שלה ושל‬ ‫את עולם התורה ובטוחה שגם כל בחורי הישיבות כאילו גם מתאווים לתרבות הפנאי הזיבלית‬
‫תרבות האם שלה‪.‬‬
‫גם אחד מהשלישייה שלעיל אינו מתבייש לספר שהוא זוכר בעל פה את כל שיריו של זמר הולל והיה רוצה‬
‫להגיע להופעותיו אלא שבגלל בגדיו זה אינו מתאים לו ומכאן הוא מסיק יסוד מעוות שהמקור והסיבה לבגדי‬
‫בחורי הישיבות מקורם ברצון להתבדל ולא משום שכך הלכו רבותיהם ‪ .‬הוא מתפאר שהיה יועץ "אסטרטגי"‬
‫ולמעשה הוא בסך הכול היה היועץ של רה "מ לענייני החרדים ‪ ,‬היינו‪ ,‬בתקן של "הכושי" והשטינקר" של‬
‫רה"מ תמורת תשלום ‪".‬מדריכי חתנים " העוסקים בהדרכת הליכות הבית היהודי מוצגים שם בצורה מעוותת‬
‫ושקרית על פי הנורמה התרבותית המז והמת של עורך התכנית כ "מדריכי מין "‪ .‬היהדות החרדית מוצגת שם‬
‫על ידי הוצאת דברים מהקשרם של משתתפות התוכנית ‪ ,‬כאילו שהן חיות על ניסים ושכל בוקר אף אחד‬
‫מהיהדות החרדית אינו יודע אם יהיה לו אוכל במשך היום ושכולם סומכים על הנס ‪ ,‬דבר שהוא גם שקר גס‬
‫וגם נגד ההלכה "שאין סומכים על הנס "‪ .‬כמו כן ‪ ,‬מי שמוריד את משקפיו כדי לא להיחשף לנורמת ה "אטליז"‬
‫"‪ ,‬במקום‬ ‫שמפגינות נשים חילוניות מוצג שם כ "בחורים כל כך קיצוניים שמורידים משקפיים לא לראות‬
‫ההגדרה הקולעת – "בחורים נורמטיביים שמפני עדינות נפשם אינם רוצים להיחשף ולהיפגע מהרפש‬
‫והזוהמה החילונית הכללית "‪ .‬הפגישה הראשונה בין בחור ובחורה למטרות שידוך ‪ ,‬מוצגת בצורה הזויה‬
‫ושקרית – "בפגישה הראשונה בוהים שלושת רבעי מהזמן (היינו ‪ ,‬כשעה וחצי ) בתקרה ומחליפים רק כמה‬
‫מילים וה "שבאב" שצופים בתוכנית זו אכן "בולעים" טמטום בלתי אפשרי זה ‪ " .‬מדריך חתנים " המוצג שם‬
‫לצורך התוכנית ‪ ,‬מסביר שלעיתים צריך לקחת כדורי הרגעה כתוצאה מההדרכה ושסך הפגישות הם תמיד‬
‫שעות ספורות ולא פגישות ספורות ושבבני ברק יש ‪ 60‬סמינרים לבנות (במקום ‪ .)9‬החרדים עצמם מוצגים‬
‫שם רק ברקע והסצנות נבחרו בקפידה ‪ .‬סצנה ראשונה היא אירוע משמח של חסידי ו יז'ניץ‪ ,‬כאשר חלק זעיר‬
‫מזמן האירוע בקטע של שיר מסוים קופצים לגובה ‪ .‬רק קטע קצר זה מוקרן פעמיים ‪ ,‬כדי שה "שבאב" יפנים‬
‫שמדובר בחברה הזויה שכל הזמן קופצת כתיישים בזמן האירוע ‪ .‬וכן מוקרנת ברקע קבוצת מיעוט מהיהדות‬
‫החרדית בזמן מנוסה משיסוי סוסי המשטרה בה ‪ ,‬שאינם נראי ם בתכנית ‪ ,‬כדי לשוות לכך צורה מעוותת של‬
‫הפגנת מחאה למען השבת‪.‬‬
 ‫שיט‬
‫העיקר והשיא של הסדרה מיועד לשינון ושטיפת מוח שקרית של ה "שבאב"‪ ,‬המצוי רק במוחו החולני של‬
‫מגיש התוכנית ש "כולנו שונאים את החרדים כי הם לא מתגייסים " ‪ .‬הוא רוצה בכוח להפוך את הקבוצה‬
‫האנטישמית של השדרנ ים ועוד כמה שמאלנים חולי נפש ל "כולנו שונאים " וכן ש "כולנו חושבים שהחרדים‬
‫עם קרניים " וכו'‪ .‬זה שקר גס ורובה של "החברה הישראלית "‪ ,‬כאמור‪ ,‬נחשף למצב הפוך ואולי רק הוא‬
‫וחבריו השדרנים הם בעלי ה "קרניים"‪ ,‬אך כדי לנסות לבנות אמינות כלשהי לחולניות זו ‪ ,‬הוא מגייס את אח ד‬
‫משלישיית "החרדים" הממוחזרים שלו ‪ ,‬שגם יעיד על כך שהחילונים חושבים כך ומקרין את דבריו פעמיים‬
‫לשם חיזוק שטיפת המוח ‪ .‬על כל פנים‪ ,‬אחרי הצגה חולנית זו הוא מפעם לפעם "מפמפם" שבכל זאת חברה‬
‫זו אינה חיה על המאדים וכו ' אלא חיה ונושמת ובכך ה "שבאב" המאזין לו אמור להש תכנע בתוספת עוד‬
‫כמה משפטים כאלו ‪ ,‬שהתוכנית עונה על הצורך לגייס גם את הפלורליזם בצורה המעוותת ביותר שיכולה‬
‫להיות‪.‬‬

‫ההתאמה החד‪ -‬ערכית בין היסודות והתובנות המילנאריות של התנועות הנוצריות‪-‬‬
‫(לותרנית‪ ,‬קלווניסטית‪ ,‬ליברלית‪ ,‬פוריטנית‪,‬‬
‫והאוונגליסטית)‪ ,‬לבין היסודות והתובנות של תנועות הציוניזם והציוניזם הדתי (המזרחי‪,‬‬
‫הפועל מזרחי‪ ,‬תורה ועבודה‪ ,‬חרד"ל‪ ,‬וכו' )‬
‫הציוניזם ודת הציונות‬
‫"ביקורת המקרא " נחשבת לביקורת אמיתית‬
‫החל בכתבי ר ' א‪.‬י‪ .‬קוק‪ ,‬והמשכה במוסדות‬
‫"ישיבות" הציוניזם‬ ‫ההסדר במכון להוראה ו‬
‫התנ"ך "בגובה‬ ‫הדתי‪ .‬ביקורת התלמוד ו‬
‫העיניים" תוך שדרוגם בהתאם לתובנות‬
‫הרפורמיות נלמדת במקומות הנ "ל‪ ,‬בגלוי ו‪/‬או‬
‫במובלע‪ .‬לא כל הנאמר בתלמוד הוא ע ל פי‬
‫האל‪.‬‬
‫"המרד הקדוש " של "הפועל המזרחי " בתחום‬
‫המוסר והחברה ‪ ,‬גמישות בנושאי חיי אישות‬
‫וטהרת משפחה ‪ ,‬ושהיחסים בין כל מיני בני‬
‫האדם הם לגיטימיים‪.‬‬
‫תיקוני הדת‬
‫החל מר ' א‪.‬י‪ .‬קוק ועד ימינו השאיפה היא‬
‫"לנסר" בין "דת" הכוללת רק מצוות ועיקרי‬
‫אמונה לבין ה "חיים" ושכאילו התנ "ך ותושבע "פ‬
‫מנוסחות רק כפי שרצו לראות זאת נביאים‬
‫וחכמים וגם זה כפוף רק לתקופתם ולא ניתנו‬
‫לנצח וכוונת האל היא שבכל תקופה המצוות הם‬
‫רק המלצה וניתן לשנות אותם או לא לקיימם‬
‫בהתאם ל"חיים"‪" ,‬מדע" ו"חברה"‪ .‬לכן יש לחיות‬
‫על פי תפיסת השיפחה הקובעת לגבירה של‬
‫"דת ולאום" "דת ומדע" "דת וצבא" וכו'‪.‬‬
‫חובה לעבור על שלוש השבועות (ש"בטלו") ולכן‬
‫כל היהודים חייבים מיד לבוא לארץ‬
‫ישראל ולהתגורר בכל הארץ המובטחת עם‬
‫שלטון ריבוני משיחי של מלכות ישראל כמו בזמן‬
‫התנ"ך ובכך מתחיל עידן הגאולה ‪.‬יש לעשות‬
‫הכנות לבניית בית המקדש ‪ ,‬ולכן יש לבנות‬
‫מזבח וטמפל (על פי רצונו של הרצל ) על קודש‬
‫הקודשים ויצירת כלי מקדש ובגדי כהונה ‪ ,‬ולנצר‬
‫את היהודים על ידי חיתון עם גרים פיקטיביים‬
‫מסוג "גיורי דרוקמן" ו"גיורי נתיב" שבצבא‪.‬‬
‫‪ ,‬כיוון‬ ‫שלילת הישיבות על טהרת הקודש‬
‫שחייבים "לתרום גם לחיים ולחברה "‪ .‬חז"ל‪,‬‬
‫"הראשונים" ו"האחרונים" טעו כשאמרו שכוונת‬
‫ה' היא שרק על ידי לימוד התורה בטהרתה כל‬
‫המציאות קיימת ושרק על ידה ניתן לנצח את‬
‫האויבים עפ "ל‪ .‬מומלץ לסלף את דבריהם ‪ ,‬כדי‬
‫שיתאימו לתובנה פרוטסטנטית זו ‪.‬כמו כן חייבים‬
‫לשלב את לימודי היהדות עם האקדמיה ורק מי‬
‫שלמד באקדמיה מבין ביהדות ורק מי ששירת‬
‫בצבא יכול להיות מנהיג ‪ .‬ר' א‪.‬י‪ .‬קוק החליט‬
‫שלאותו האיש היו כוחות נפש ומוסר גבוהים וכן‬
‫לנצרות בכללה‪.‬‬
‫שכ‬
‫פרוטסטנטיות יוצרות תרבות המערב‬
‫נצרות פרוטסטנטית‬
‫א‪ .‬זיקוק התנ "ך‪" -‬ביקורת המקרא " של התנ "ך ויש‬
‫להתייחס אליו כמסמך היסטורי וסוציולוגי ולא‬
‫מסמך שני תן על ידי האל ‪ " .‬תנ"ך בגובה העיניים "‪.‬‬
‫כתבים מאוחרים לתנ "ך והברית החדשה אין להם‬
‫כלל קשר ישיר לאל‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיי אישות וסטיות בין כל המינים‪ ,‬וכל אחד על פי‬
‫הבנתו‪.‬‬
‫תיקוני הדת‬ ‫ג‪.‬‬
‫הרוחניות אינה כוללת את כל המציאות והחיים‪ .‬יש‬
‫"לנסר" בין המציאות והחיים לבין הדת וה רוחניות‬
‫ע"פ התנ "ך והברית החדשה ‪ ,‬הכוללת רק טקסים ‪,‬‬
‫תפילות וחוקי אמונה וגם זה גמיש וכפוף לתחושת‬
‫היחיד ביחס ל "חיים"‪ ,‬בהתחברותו לאל והיותו "דתי‬
‫בלב"‪ .‬רוחניות זו נקראת רק "דת" והשאר‪ -‬חברה‪,‬‬
‫הדברים‬ ‫מדעים‪ ,‬צבא‪ ,‬פוליטיקה ולאום הם‬
‫החיצוניים והקובעים ל"דת"‪.‬‬
‫ד‪ .‬כיוון שיש "ו ימ "ש אמור לפי הזיותיהם לנחות על‬
‫כדור הארץ בסביבות שנת המילניום‪ 2000 -‬ובכך‬
‫מתחיל עידן הגאולה המשיחית ‪,‬לכן צריך לעודד‬
‫שכל היהודים יגיעו במהרה לארץ ‪ .‬רצוי לנצרם לפני‬
‫כן ואם זה קשה ניתן לבוללם כאן בארץ עם נוצרים‬
‫כדי שיהיו פרוטסטנטים‪ .‬כדי לבסס עליה זו יש לתת‬
‫להם שלטון כך שהערבים לא יפריעו לתהליך זה וכן‬
‫הם צריכים לבנות בית מקדש כהכנה לכך ‪.‬‬
‫ה‪ .‬שלילת מוסד "הנזירים"‪ .‬גם מי שעוסק ברוחניות‬
‫חייב "לתרום את חלקו " לצרכי החברה ‪ :‬צבא‪,‬‬
‫תעשייה ואקדמיה ‪ .‬האקדמיה כשלעצמה חייבת‬
‫להיות חלק אינטגרלי מלימודים רוחניים ומוסריים‬
‫ורק מי שלמד באקדמיה יכול להבין ולנתח בצורה‬
‫אמיתית את ה "דת"‪ .‬אפשרי אך אין צורך להאמין‬
‫ביש"ו כמשיח או אל ‪ ,‬אך מומלץ להעריך אותו‬
‫כנביא או בעל כוחות גדולים ‪.‬‬
 ‫שכא‬
‫תרשים זרימה של יחסי הגומלין בין תרבויות האם באירופה לבין תתי התרבויות בעם היהודי ובין‬
‫עצמן‪:‬‬

‫תרבויות האם‬
‫ה"רנסאנס"‬ ‫הנצרות הפרוטסטנטית‬

‫תתי התרבות‬

‫שפינוזה‬ ‫השבתאות‬

‫ההשכלה‪-‬‬
‫משה ב‪ .‬מנדלסון והרפורמים‬ ‫הפרנקיזם‬
‫דתיים‪ -‬לאומיים גרמנים‬

‫גשר תרבותי חד‪-‬צדדי‬

‫הציוניזם‬ ‫תי‬
‫הציוניזם הד‬
‫דתיים‪-‬לאומיים‬
‫"ישראליים"‬
‫גשר אנושי חד‪-‬צדדי‬
‫שכב‬
 ‫שכג‬

‫סיום‬
‫חיבור זה ‪ ,‬כפי שכתבנו בתחילתו‪ ,‬אמור לגרום לפחות ל שפויים המעטים מתוך מחנה הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר‬
‫נשארה להם אולי גם מעט מטהרת וקדושת ישראל ‪ ,‬לחזור בתשובה אמיתית במהרה ‪ .‬החיבור מיועד‬
‫למיעוט הקטן בציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר רק השכל והעובדות ק ובעים את מהלכיו ולא לרוב המכריע ‪ ,‬אשר רק‬
‫רגשי האגו‪ ,‬היצרים והתאוות מכתיבים את מהלכיו ‪.‬‬
‫בחיבור זה נותחו והוסברו כל שיטות ההטעיה והרמייה בה ן נקטו ראשי הציוניזם השבתאי– דתי במאה‬
‫השנים האחרונות לגבי משיחיות השקר שלהם ‪ .‬לכל טיעון אשר העלו ניתנו כאן תשובות מכל זוית אפשרית‪.‬‬
‫כל "קושיה"‪ ,‬אשר תועלה על הדברים אשר נכתבו בחיבור זה ‪ ,‬אמורה להיווצר כי השואל או המקשה שכח‬
‫בכוונה או שלא בכוונה ממה שכתוב בחיבור או משום שהוא קרא רק חלקים בודדים מהחיבור או שהוא‬
‫בכלל לא קרא ומנסה להתר יס בצורה עיוורת ‪ ,‬מתוך רצון מלכתחילה לסתור את הדברי ם‪ ,‬כיוון שהם‬
‫מתנגשים עם רגשותיו והזיותיו ‪.‬‬
‫החיבור כמעט ואינו מתייחס לטיעונים מטופשים בהבנת המקורות ‪ ,‬כי לכך אין סוף ובפרט שכל שואל ומקשה‬
‫ברמה שכלית סבירה אמור להבין ‪ ,‬כי אם כל עשרות ענקי ישראל וגדוליו במשך מאה שנים אלו ללא יוצא מן‬
‫הכלל‪ ,‬לא התייחסו לספק אשר נו צר כיום במוחו של השואל או המקשה ‪ ,‬הרי שזה מ שום שספק זה נובע‬
‫מתוך שטחיות‪ ,‬חוסר ידע ויצר מטעה‪ ,‬לפרש קטעים מהמקורות בצורה שקרית ומסולפת ‪ .‬יש להניח כי ראשי‬
‫הציוניזם הדתי מאד יפחדו מהרעיון כי חניכ יהם העוברים שטיפת מוח מגובה בהרבה מאד שקרים יחשפו‬
‫לחיבור עובדתי ואמ יתי זה ‪ .‬עדיין לא מצאנו שום ספר בתחום המחשבה ‪ ,‬היסטוריה והשקפה ‪ ,‬אשר נכתב על‬
‫ידי אנשי כת זו ‪ ,‬אשר אינו מכיל שקרים הניתנים להפרכה על ידי בדיקה מיידית ‪ .‬מכאן ניתן להסיק ‪ ,‬כי‬
‫בספרים אלו ישנם גם הרבה שקרים וסילופים ‪ ,‬אשר קשה לבדוק ‪ .‬מן הסתם הם גם ימשיכו להשתמש‬
‫בטיעון השקרי של "לשון הרע "‪ ,‬דבר שהופרך בהרחבה מכל וכל בגוף החיבור או יתלהמו וינסו לבטלו‬
‫באותה דרך מטופשת אשר נ הגו בה עד כה ולומר מראש בצורה עיוורת על כל דבר שאינו מתיישב עם הדת‬
‫היהודו‪-‬נוצרית שלהם‪ ,‬שהיא שקר וסילוף ‪.‬‬
‫כיום ישנו רק מיעוט זעיר בציוניזם הדתי ‪ ,‬הסובר שישנ ה הצדקה טקטית להמשך קיומו של ארגון הציוניזם‬
‫הדתי‪ ,‬כגייס חמישי ‪ ,‬האמור להמשיך לסחוף החוצה מתוך היהדות החרדית יהודים תמימים לארגון היהודו‪-‬‬
‫פרוטסטנטי של הציוניזם הדתי וזאת באמצעות "ראיות" מהמקורות ומכבסת מילים של כל היקר והקדוש‬
‫לעמנו‪ .‬הם ממשיכים להגיע לריכוזים החרדיים ודוחפים בהחבא לבתי הכנסת עלונים מסיונריים לפי מיטב‬
‫המסורת של הנצרות הפרוטסטנטית ‪ .‬בעלונים אלו הם מצטטים מסרים מפי מ ורם ורבם ‪-‬ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ .‬הם‬
‫נזהרים לא לצטט משמו את אהדתו לנצרות ושאר מסריו האפיקוריאניים ‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הרוב בציוניזם הדתי סבור ‪ ,‬שתפקיד זה כגייס חמישי הושלם כאשר הם הצליחו לגרום לרוב היהודים‬
‫בארץ להפוך לחילונים מוצהרים או מסורתיים ‪ .‬הם סוברים‪ ,‬כי כעת ניתן להוריד את המס ווה ולהתמזג סופית‬
‫ובצורה מאורגנת עם הציוניזם השבתאי‪ -‬פרוטסטנטי‪ .‬הם מודיעים מעל דפי עיתונם הרעיוני ‪ ,‬כי הקימו את‬
‫הארגון "התנועה העברית "‪ ,‬כאשר הם קוראים לאנשי הציוניזם הדתי להוריד את מסו וה היהדות אשר הם‬
‫נטלו על עצמם במאה השנים האחרונות ולנהור בהמוניהם ל "שיבה אל החולין " וש"אפשר בלי כיפה " וזה אף‬
‫רצוי‪ ,‬וזאת על פי חזונו של מורם צ ‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ ,‬בראיונו לעיתון הפורנו "לאשה" שצא‪ ..‬לכן "יש‬
‫לצאת אל מעבר לגבולות הסקטור וגבולות ההלכה המוכרת להם ‪ ,‬אל המרחב והאתגר היהודי הכללי " של‬
‫‪ .‬עד כאן דברי מייסד תנועה זו ‪ ,‬תחת‬ ‫התבוללות בין העמים הפרוטסטנטיים באמצעות מדינת ישראל‬
‫הכותרת "לחילון ולגאולה "‪-‬יואב שורקתקנא‪ 10.7.09( .‬מוסף שבת‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫חבר הכנסת א ‪ .‬אורבך מהציוניזם הדתי ‪ ,‬מצדיק כמובן את המגמות הרפורמי ות של הציוניזם הדתי ‪ ,‬אותן‬
‫הוא מגדיר כ"תפיסה תורנית"תקנא‪ ,)17.7. 09( .‬מושג המזכיר את השם "קראות"‪.‬‬
‫נציג המיעוט הזעיר בציוניזם הדתי‪ -‬יהושע שפירא ‪ ,‬ראש מוסד ה "הסדר" ברמת גן ‪ ,‬סובר שעדיין לא הגיע‬
‫הזמן למעבר רשמי כזה‪ .‬הוא מגדיר את הציוניזם הדתי כתנועה "ניאו רפורמית "‪ ,‬היינו‪ ,‬המשך התנועה‬
‫היהודו‪ -‬פרוטסטנטית בגרמניה‪ .‬הוא רואה בארגון "הרבני" הגדול של הציוניזם הדתי‪" -‬צוהר"‪ ,‬את מימושן של‬
‫התובנות הנוצריות‪ -‬פרוטסטנטיות‪ .‬הוא אומר בראיון עמו שסה‪( .‬גליון ‪ ,11.7.09 ,406‬עמ' ‪„-)21‬יש תנועות‬
‫שאני לא רוצה להזכיר ‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בכינוס של רבני "צוהר" שהייתי בו והיו בו כ‪ 80 -‬רבנים‪ ,‬נידונה שאלת בית‬
‫(="שירה חדשה "‪-‬ישיבה מעורבת ‪ ,‬נשים חזניות ועולות‬ ‫הכנסת (=טמפל) שאינני יודע מה מתרחש בו‬
‫לתורה)‪ .‬לא היה שם קול אחד שחלק על זה ‪ ,‬שמה שנעשה שם זה מח וץ לגבולות ההלכה‪ .‬יש היום תנועה‬
‫תרבותית רחבה (=בציוניזם הדתי )‪...‬אני רואה שלושה מאפיינים מרכזיים ‪ :‬הראשון הוא הערעור על סמכות‬
‫הרבנים בדורנו ‪ .‬השני הוא הערעור על השולחן ערוך ופסיקותיו ונסיון לערער כל מיני הלכות שלא מתאימות‬
 ‫שכד‬
‫לתרבות הנאורה במרכאות ‪ ,‬השלטת בעולם המערבי ‪ .‬השלישי‪ ,‬שהוא בעיני הנשמה של כל הענין והקריטי‬
‫שבכולם‪ ,‬הוא ערעור קדושת המשפחה ‪ ,‬שהיא ערך נשגב מאין דוגמתו ביהדות ‪ .‬לפי המינון של שלושתם‬
‫אפשר לראות עד כמה הניאו‪ -‬רפורמה כבר קנתה שליטה “‪ .‬שלשת מאפיינים אלו מבוססים על רובם‬
‫המכריע של הצהרות המחאה של מרטין לותר נגד הממסד הכנסייתי הקתולי ‪ ,‬כפי שראינו לעיל ‪ .‬הוא מציין‬
‫בראשית דבריו‪ ,‬שדברים אלו הוא אמר בפורום סגור והוא לא ידע שדבריו אלו ידלפו החוצה ‪.‬‬
‫במאמר אחר שם ב "מקור ראשון " ( עמ' ‪ "( )5‬הטענה בעינה עומדת "‪-‬ד"ר אלחנן שילה מגיב לכל המגיבים‬
‫ותולה את דרכו בדברי הרב קוק )‪ ,‬עומד על כך ה כותב‪ ,‬כי תפיסתו הנוצרית‪ -‬פרוטסטנטית (או הניאו–‬
‫רפורמית‪ ,‬כהגדרת יהושע שפירא ) לגבי זיקוק כתבי הקדש הפרוטסטנטי (הסולה סקרפטורה )‪ ,‬נשענת על‬
‫תפיסתו הנוצרית של ר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק שכתב קסג‪„-.‬להראות חיוב התורה וקדושתה אפילו עם קבלת כל הטענות‬
‫של הטעות (=בכתבי הקודש וסתירות כבי כול ביניהם) של מבקרי (=ביקורת המקרא) כתבי הקודש“‪.‬‬
‫הראנו בחיבורנו שהרפורמיות או הניאו‪ -‬רפורמיות לא "קנתה שליטה " בזמן האחרון בציוניזם הדתי ‪ ,‬אלא‬
‫עצם התהוותו של הציוניזם הדתי נבע מתוך סטיה ממ רכז ההוויה היהודית והדבקות בת ובנותיה הנוצריות‪-‬‬
‫פרוטסטנטיות של הציוניזם ‪ ,‬שהוא המשכו של הרפורמ ציה הנוצרית של מרטין לותר ושל השבתאות ‪ .‬הראנו‬
‫גם כי ‪ ,‬תובנות אלו מופיעות כבר בראשית צמיחתו של הציוניזם הדתי ‪ ,‬כפי שזה בא לידי ביטוי בתקנות‬
‫האגודה המחתרתית של הציוניזם הדתי בתוך ישיבת וולוז 'ין בסוף המאה ה‪ ,19 -‬אשר חתרה להרוס את‬
‫סדרי הישיבה מבפנים ולהלחם נגד ראשיה ‪ .‬בין חבריה נמנו ר' א‪ .‬י‪ .‬קוק‪ ,‬ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬ניסנבוים מנהיג‬
‫ה"מזרחי" בפולין ודון יחיא הרב של לוצין‪.‬‬
‫הראנו גם‪ ,‬כיצד בשנות העשרים ‪ ,‬של המאה הקודמת נוצר זרם חדש של הציוניזם הדתי‪" -‬הפועל המזרחי" ‪,‬‬
‫אשר עתיד להתאחד עם תנועת ה"מזרחי" ולחסל אותו‪ ,‬כאשר מוקמת מפלגת המפד"ל‪.‬‬
‫ייחודו של "הפועל המזרחי " הוא בתוספת "הגותו" של קרל מר כס (בן למשו מדים פרוטסטנטים) ליסודות‬
‫הנוצריים הקיימים ‪.‬‬
‫מרכס מבסס את "הגותו" על משיחיות ארצית ועבודה‪ .‬הוא לוחם נגד המעמד הבינוני והעליון ורואה בהם‬
‫מעמדות שאינם פרודוקטיביים המנצלים את מעמד הפועלים‪ -‬הפרולטריון‪ .‬הוא קורא ליצירת "מרד קדוש "‬
‫נגד אותם מעמדות ורואה בחברה ו בכלכלה את חזות הכל ‪ .‬באירופה מושפעים ממנו קבוצות פרוטסטנטיות‬
‫אשר מגבשות את תנועת "הדת והעבודה "‪ .‬ראינו שה "קיבוץ הדתי "‪ ,‬הזרוע המגשימה של "הפועל המזרחי "‪,‬‬
‫שולח נציגים אל אותם כתות נוצריות בגרמניה‪ ,‬כדי שילמדו ם כיצד לשלב בין ה "דת" לעבודה‪ .‬המייסד של‬
‫הפועל המזרחי היה חסיד קוצק לשעבר ש ‪.‬ח‪ .‬לנדוי‪ .‬הוא מורד בחסידות ומתמכר למרכסיזם‪ ,‬אך מייפה את‬
‫אידיאולוגיה זו באמרות חסידיות ‪ .‬מאיר בר‪ -‬אילן כותב עליו קסד‪( .‬עמ' ‪„ -)213‬הוא לא קיבל את תורת ו ואת‬
‫הלך מחשבותיו ממוריו ורבותיו ויגדל ויהי מורה‪ -‬דרך למאות ואלפים “‪ .‬ישעיהו שפירא ("האדמו"ר" החלוץ)‬
‫כותב עליותקנו‪( .‬עמ' ‪„ -)210‬יתכן שהשינוי מ "דת ועבודה " ל"תורה ועבודה " נעשה על ידו “‪ .‬לכן‪ ,‬כותב מאיר‬
‫בר אילןתקנו‪( .‬עמ' ‪ )214‬שהוא נחשב „יוצר שיטת תורה ועבודה “‪ .‬ק‪ .‬מרכס כאמור תקף את המעמד הבינוני‬
‫והעליון‪.‬‬
‫לנדוי מעתיק בצורה פרימטיבית כאדם השייך לתת התרבות של המרכסיזם את אותה ההתקפה על שלומי‬
‫אמוני ישראל ועל תורת ישראל‪"„ -‬הפועל המזרחי " הוא תנועה ששליחותו למרוד בשגרה מחשבתית‪,‬‬
‫בשטחיות‪ ,‬בנוחיות‪ ,‬בעל‪-‬ביתית‪ ,‬בחוסר פרודוקטיביות ברעיון ובמעשה ‪ .‬הפועל המזרחי הוא המרד‬
‫הקדוש להגשמת השאיפה ‪ ...‬לבנין ארץ התורה והעבודה תקנו‪( .‬עמ' ‪ .“)130‬לנדוי הופך את היוצרות ‪ .‬כידוע‬
‫שארץ ישראל ועם ישראל נבראו בשביל התורה ויציאת עם ישראל ממצרים ואכילת מצה בזמן יציאת מצרים‬
‫(הרמח"ל‪" ,‬דרך‬ ‫עשה אלוקים כדי להתאים אותם למצוות התורה של אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים‬
‫השם" ח"ד‪ ,‬פ"ז‪ ,‬מרן הגר"ח מבריסק)‪ .‬לנדוי הופך להיות למורד האו ר כאשר הוא דבק בתפיסתו של ק ‪.‬‬
‫מרכס הרואה בחברה את הדבר המרכזי של המציאות ולכן כותב לנדוי‪"„ -‬תורה בשביל ישראל נבראה "‪,‬‬
‫וצדק (=תובנת "הניסור" הנוצרית‪-‬‬ ‫בשביל עם סגולה ‪ ,‬שהוא אחדות מהותית של דת ולאום מוסר‬
‫פרוטסטנטית) בחיי הפרט ובחיי הכלל“‪.‬‬
‫שב‪.‬‬
‫אשר פותחה לראשונה על ידי‬ ‫ראינו לעיל שר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק היה אמון על האידיאולוגיה הקומוניסטית‬
‫השבתאות באירופה ובטורקיה ‪ .‬מקור הקומוניזם הוא כידוע מהמרכסיזם ור ' א‪ .‬י‪ .‬קוק כמורה דרכו של‬
‫הציוניזם הדתי מעודד כי וון מרכסי סטי זה ולכן הוא אמר בהספדו על לנדוי תקנו‪„ – )218( .‬במחנה הציוני‬
‫הרחב עומד אוהל המזרחי ובו חקוק ביטויו הנודע ‪ " :‬ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל "‪ .‬בין‬

‫קסג‪ .‬קבצים מכתב יד קדשו‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' קכ"ה‪.‬‬

‫קסד‪" .‬המרד הקדוש"‪ ,‬שמואל חיים לנדוי ופועלו‪ ,‬מאת ש‪ .‬דון יחיא‪ ,‬הוצ' "מורשת"‪ ,‬ת"א‪ ,‬תש"ך‬
 ‫שכה‬
‫החלוצים עומדים אנשי הפועל המזרחי על עמדת‪ -‬הקודש בסעיפי מ חשבת תורה ועבודה ‪ ....‬המנוח החביב‬
‫ז"ל מלא את אהלנו ברכוש הרב‪“...‬‬
‫אנו נמצאים כעת בעומק הגלות ובגלות הידועה כקשה ביותר מאז יצאנו לגלות‪ -‬גלות בין יהודים ‪ ,‬וכבר נתגלו‬
‫בנו כל סימני "עקבתא דמשיחא "‪ ,‬המופיעים בסוף מסכת סוטה ‪ .‬על אף כל משיחויות השקר ‪ ,‬אשר הופיעו‬
‫ותיעתעו ביהודים רבים והוציאום מכלל העם היהודי ‪ ,‬אכן נצליח לשרוד ולעבור גם גל שבתאי עכור זה של‬
‫משיחויות השקר מהסוג של הציוניזם והציוניזם הדתי ‪ .‬כידוע‪ ,‬אנשי הציוניזם הדתי החל מר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק מנסים‬
‫כבר שנים לזרות חול בעיני העולם החרדי ‪ ,‬באמצעות שימוש קונספרטיבי של המושג ים "אהבת ישראל " ושל‬
‫"הליכה בדרכם של בית הלל "‪ .‬זריית חול מטופשת זו ‪ ,‬מעוררת כל פעם מחדש גיחוך וליגלוג ‪ ,‬היות ומושגים‬
‫אלו קבילים רק בציבור החרדי ‪ ,‬ציבור בו ההתיחסות ליסודות האמונה שניתנו במעמד הר סיני אינם‬
‫הפרימיטיביים של התרבות והמדע‬ ‫מתעוותים חדשים לבקרים על פי ערכי התובנות ויסודות האמונה‬
‫המערביים ו "מצוה" משמעותה פקודה אלוקית בלתי ניתנת לערעור על ידי החברה המבוהמת של הגויים‬
‫והמשומדים הפרוטסטנטיים השולטים כיום בבג "ץ‪ ,‬באקדמיה‪ ,‬בתשקורת‪ ,‬ב"כנסת"‪ ,‬ובממשלה‪ .‬רק כך ניתן‬
‫לפסוק לקולא על פי כללי ההלכה ‪ ,‬אך בציוניזם הדתי ה מצוות אינם פקודות הנתונות לנו על ידי ה '‪ ,‬אלא‬
‫במקרה הטוב רק המלצות העומדות במבחן המציאות עד לרגע שתרבות האם שלהם תדרוש מהם להפסיק‬
‫לקיים המלצות אלו ‪ .‬לכן‪ ,‬המצוות אינם שייכים כלל לציבור זה והם אינם יכולים לסחור בהם ולהפקיע אותם‬
‫מתוך ההלכה ‪ ,‬כביכול על ידי פסיקה לקולא‪ .‬גם "אהבת ישראל " אינה שייכת כלל אליהם ואצלם קיימת רק‬
‫אהבת העבדות הנרצעת לאדוניהם הפרוטסטנטים ‪ .‬כבר המשיל על כך מרן ה "חפץ חיים " את משלו‬
‫המפורסם על הציוניזם הדתי ‪ ,‬שאם רואים מישהו זורק סחורות לנהר כולם יאמרו שאדם זה השתגע ‪ ,‬אך אם‬
‫יתקרבו ויראו שהסחורות כלל אינם שלו ואין לו כל קשר אליהם אז יבינו שהוא אינו משוגע אלא מושחת ‪ .‬כן‬
‫הדבר בעניני המצוות ובכללם אהבת ישראל ‪ ,‬אשר הם אינם שייכים כלל לציוניזם הדתי אלא לאהבת דרכם‬
‫ההזויה‪ .‬להם יש רק המלצות ולכן כה קל להם בהזדמנות הראשונה כאשר תרבות האם שלהם לוחצת‬
‫עליהם להיפטר מאותם המלצות ‪ ,‬לזרוק אותם מיד לנהר ‪ .‬כבר בראשית המאה הקודמת ‪ ,‬מתווכחים מגדולי‬
‫החוקרים של הפילוסופיה הפוליטית‪ -‬דיברז'ה ולפה‪ -‬לומברה‪ ,‬האם האידיאולוגיות‪ -‬כל ה "איזמים"‪-‬נמצאות‬
‫בשלב של מיתה או גסיסה ‪ .‬הם אינם מתכוונים לתתי‪ -‬תרבות‪ ,‬כי להם לוקח לעיתים כמה דורות עד שהם‬
‫מצליחים להיחלץ מה "איזמים" של תרבות‪ -‬האם שלהם ‪ ,‬אשר כבר זנחה את האידיאולוגיה האופנתית מזמן ‪.‬‬
‫נקווה‪ ,‬כי התמימים מתוך אוכלוסיית הציוניזם הדתי יתפכחו ובמהרה מה"איזמים" של הציוניזם השבתאי‪-‬‬
‫השובניזם (=לאומנות)‪ ,‬המרכסיזם והליברליזם הפרוטסטנטי‪ .‬ותקוותנו היא ‪ ,‬כי גם אותו ק ומץ קטן מתוך‬
‫הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר מכיל בקרבו תכונות ש ל מסירות נפש ‪ ,‬יתפכח על אף ש „ישראל סרבנים הם ‪ ,‬ואינם‬
‫מודים על האמת “קסה‪ .‬בפרט כאשר הם כבר מכורים ל "איזמים" השבתאיים ההפכפכנים של „נתבעין לעגל‬
‫ונותנין‪ ,‬נתבעין למשכן ונותנין “קסו‪ ..‬גם הם כשבתאים והנוצרים מזהים את עצ מם כ"ציבור אמוני " ולכן הם גם‬
‫קראו לציבור הנשים שלהם "אמונה"‪ ,‬כפי שהנוצרים הראשונים ‪ ,‬השבתאים וכן שפינוזה (בספרו "גליון דתי‪-‬‬
‫פוליטי") קראו לעצמם "מאמינים"‪ ,‬כמובא ב "ערוך"קסז‪„ - .‬שהנוטים מן הדת היו קוראים לעצמם "מאמינים"‬
‫וחז"ל קטעו המילה וקראום "מינים"“‪ .‬ראינו לעי ל‪ ,‬כי תנועת הציוניזם הדתי החלה לפעול כארגון מחתרתי‬
‫בסוף ה‪ 119 -‬בישיבת וולוז 'יןקסח‪ ,.‬כאשר כבר אז מוצפנת חשיבתו הפרוטסטנטית של "אחד העם "‪" -‬מרכז‬
‫רוחני" ו"ציונות רוחנית " בראשי תיבות ‪ ,‬כשמו של הציוניזם ה "דתי"‪" -‬מזרחי"תקס‪( .‬עמ' נה)‪ ,‬כפי שמתעד‬
‫פרופ' קלויזנר עובדה זו בספרותקס‪( .‬עמ' כד)‪ .‬ראינו כי תנועה זו עלתה מהמחתרת ונוסדה רשמית תחת שם‬
‫זה על ידי הרצל באמצעות ריינס ופישמן כ "גייס חמישי "‪ ,‬המבוסס על חשאיות ותככי הקונספירציה ‪ ,‬לפי‬
‫מיטב המסורת השבתאית ‪ ,‬כאשר טקטיקה זו ממשיכה ללוות תנועה זו ‪ ,‬על ידי ראשי הציוניזם הדתי עד‬
‫‪ .‬ראשי הציוניזם הדתי ‪ ,‬אשר אינם‬ ‫ימינו‪ ,‬כאשר הם יודעים את האמת וממשיכים להעלימה מחניכיהם‬
‫תמימים‪ ,‬אלא בזדון ליבם לצורכי כבוד מדומה וכסף מחנכים את קורבנותיהם לכפירה ומינות ‪ ,‬נקווה כי יסופו‬
‫במהרה מן הארץ ‪ ,‬כי הם ממעכבי הגאולה ‪ ,‬כפי שראינו לעיל את דבריו של מרן ה "חפץ חיים " לגבי מה‬

‫קסה‪" .‬מדרש תנחומא" (יח‪ ,‬לד)‪.‬‬

‫קסו‪ .‬תלמוד ירושלמי‪/‬מס' שקלים (א‪,‬א)‪ ,‬שמו"ר (א‪,‬ז)‪.‬‬
‫קסז‪" .‬ערוך"‪ ,‬מן ו'‪.‬‬
‫קסח‪" .‬תולדות האגודה נס ציונה בוולוז 'ין"‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשי"ג‬
 ‫שכו‬
‫'ובר‪ ,‬כפי שראינו לעיל ויבוא משיח צדקנו‬ ‫שכתב לר ' א‪ .‬י‪ .‬קוק ומשרתיו ברבנות וכן מה שכתב הרוגאצ‬
‫במהרה‪ ,‬לו אנחנו מחכים ומייחלים בכל יום שיבוא ‪.‬‬

‫רשימת אישים ואנשים ב ‪ 600‬השנים האחרונות המופיעים בחיבורינו‬

‫ן‪-‬שלמה‪ ,‬פר פ‪ .‬ליע ר‬ ‫רהם מר כי (" מרי‬ ‫לתר‪ ,‬ר י‬ ‫א‬

‫ן יש י (ר י י סף יים)‬ ‫מת")‬ ‫העם" ( שר ינצ ר )‬ ‫"‬
‫על שם‬ ‫לתרמן‪ ,‬נתן‬ ‫ינר‪ ,‬שלמה‬
‫ענ יס‪ ,‬ר י ר ן ‪.‬‬ ‫מ ר‪ ,‬נפתלי הרץ‬ ‫ינר‪ ,‬לישע‬
‫ר‪ -‬ן‪ ,‬מר כי‬ ‫מיר‪ ,‬הר ן‬ ‫יע ר‪ ,‬נתן‬
‫ר‪ -‬ילן‪ ,‬מ יר‬ ‫פל ן‬ ‫ן‪,‬‬
‫ר ך‪ ,‬ר י ש ל‬ ‫פרתי‪ ,‬נימין‬ ‫נרי‪ ,‬רי‬
‫ר תרס‪ ,‬ריצ ר‬ ‫פש יין‪ ,‬ר י י י ל מיכל ("ער ך‬ ‫ר נ ל‪ ,‬ן יצ ק‬
‫ר ס ן‪ ,‬הנרי‬ ‫הש ל ן")‬ ‫רמ יץ‪ ,‬י‬
‫ר יצ' סקי‪ ,‬מ‪ .‬י‪.‬‬ ‫פש יין‪ ,‬ר י משה מר כי‬ ‫רמסקי‪ ,‬ר י י ק ל‬
‫ר י‪ ,‬יל‬ ‫רי לי‪ ,‬הר יצ ק‬ ‫לש יין‪ ,‬ר י שלמה‬
‫ר י ר‪" ,‬ר מר כי‬ ‫רי לי‪ ,‬יעק‬ ‫מ נית‪ ,‬צ רי ל‬
‫ר י ר‪ ,‬הר "ר יצ ק‬ ‫רי לי‪ ,‬ישר ל‬ ‫יר ך‪ ,‬ר י שלמה למן‬
‫ר י ר‪ ,‬ר י שלמה למן‬ ‫רי לי‪ ,‬פר פ‪ .‬נ ם‬ ‫יר ך‪ ,‬ר י שמ ל‬
‫ר י ‪ ,‬יעק‬ ‫ריף‪ ,‬מ ס פה‬ ‫יר ך‪ ,‬ר י מר כי‬
‫ר ל ‪ ,‬פיי ל‬ ‫ריס‬ ‫יר ך‪ ,‬ר י ‪ .‬יה ה‪-‬לי‬
‫ר ל‪ ,‬פר פ‪ .‬ישר ל‬ ‫ריס ר כ ס‬ ‫יר ך‪ ,‬ר י מ יר‬
‫רלין‪ ,‬ר י נפתלי צ י יה‬ ‫ריק‪ ,‬ר י מ יר‬ ‫למר ‪ ,‬ה‬
‫רלין‪ ,‬ר י יים‬ ‫ש‪ ,‬של ם‬ ‫סישקין‪ ,‬מנ ם מנ ל‬
‫רנ ‪ ,‬י ל‬ ‫ר ך‪ ,‬פר פ‪ .‬פרים‬
‫רנ ‪ ,‬הר ר‬ ‫ב‬ ‫ר ך‪ ,‬רי‬
‫רנר‪ ,‬יים‬ ‫ין‪ ,‬מנ ם‬ ‫רל ‪ ,‬ל ן‬
‫רק‪ ,‬פר פ‪ .‬הר ן‬ ‫הר"ן‪ ,‬ר י‬ ‫רנש יין‪ ,‬ר י יעק‬
‫רקלי‪ ' ,‬ר '‬ ‫ר‪ ,‬מר ין‬ ‫ימ יר‪,‬‬
‫נר‪ ,‬נ‪.‬‬ ‫י ר‪ ,‬ר י עקי‬
‫ג‬ ‫הר‪ ,‬נילס‬ ‫י ליש‪ ,‬ר י שמ ל‬
‫' נ ‪ ,‬ר י י נה‬ ‫קס רף‪ ,‬י ה נס‬ ‫יי שיץ‪ ,‬ר י יה נתן‬
‫'ם‪ ,‬יסמעיל‬ ‫יי‪ ,‬ר ינ‬ ‫יי יש‪ ,‬ר י ה‪.‬‬
‫מ כר‪ ,‬ר י ליה‬ ‫י ליק‪ ,‬יים נ מן‬ ‫יי מן‪ ,‬הר יה ה‬
‫מ יר‬ ‫מן‪ ,‬ר'‬ ‫י רמן‪ ,‬ר י‬ ‫יינש יין‪ ,‬ל ר‬
‫ל ה‪ ,‬מ יר‬ ‫יי‪ ,‬מ מ‬ ‫ילן‪ ,‬הר מר כי‬
‫ל מן‪ ,‬נ ם‬ ‫ירנ ים‪ ,‬ר י שמ ל‬ ‫יסק פה‪ ,‬ר י י סף‬
‫ל מ ‪ ,‬ליה‬ ‫ירניס‪ ,‬יעק‬ ‫יסרליש‪ ,‬ר י משה (הרמ" )‬
‫ר ן‪. ,‬‬ ‫כלר‪ ,‬פר פ‪.‬‬ ‫יש‪-‬של ם‪ ,‬פר פ‪ .‬נימין‬
‫ר ן‪ ,‬י‪.‬ל‪.‬‬ ‫כר‪ ,‬ק ר‬ ‫יתן‪ ,‬רפ ל‬
‫ר ן‪ ,‬ר י ליע ר‬ ‫ל ר‪ ,‬ר י יצ ק‬ ‫ל ן‪ ,‬יסמר‬
‫ר 'ינסקי‪ ,‬ר י רהם‬ ‫ל ש יין‪ ,‬ר ל‬ ‫ל ן‪ ,‬פר פ‪ .‬מנ ם‬
‫רליק‪ ,‬ר י יר ם‬ ‫ל י‪ ,‬ר י משה‬ ‫ל ן‪ ,‬מר כי‬
‫רן‪ ,‬שלמה‬ ‫ל י‪ ,‬ר י עמרם‬ ‫ל ן‪ ,‬ליה‬
‫ינצ ר ‪ ,‬שר‬ ‫לקינ ‪ ,‬ישר ל‬ ‫ל ני‪ ,‬ש למית‬
‫ינצ ר ‪ ,‬ה ר ן ה ר ץ‬ ‫ן‪ -‬הר ן‪ ,‬יצ ק‬ ‫ל נן‪ ,‬הר י ל‬
‫ל נר‪ ,‬עקי‬ ‫ן‪ -‬רי‪,‬‬ ‫ליה ‪ ,‬שמ ל‬
‫ר 'ינסקי‪ ,‬ר י יים ע ר‬ ‫ן רי ן‪,‬‬ ‫ליה ‪ ,‬ר י מר כי‬
‫ר‪,‬ר י לן‬ ‫ן‪ , -‬מר כי‬ ‫לישי ‪ ,‬ר י שלמה‬
‫ריינמן‪ ,‬ר י שמ ל‬ ‫ן‪-‬יה ה‪ ,‬ליע ר‬ ‫לישי ‪ ,‬ר י י סף של ם‬
‫רינ ים‪ ,‬ליע ר‬ ‫ן‪-‬יה ה‪ ,‬נתי ה‬ ‫לצר ם‪ ,‬ר י י י‬
‫רינ ים‪" ,‬ר שמ ל‬ ‫ן‪-‬י נן‪" ,‬ר י סף‬ ‫לק ץ‪ ,‬ר י שלמה‬
‫רינ ר ‪. . ,‬‬ ‫ן‪-‬יעק ‪ ,‬י נן‬ ‫לקלעי‪ ,‬הר יה ה‬
‫שמ ל‬ ‫רינ ר ‪,‬‬ ‫ן‪-‬צ י‪ ,‬יצ ק‬ ‫לקנה‪ ,‬פר פ‪ .‬יה ה‬
 ‫שכז‬
‫רצ'ין‪ ,‬ר י לע ר צ ק‬
‫יי ל‪ ,‬הר יששכר‬
‫יי ל ים‪ ,‬ר י י ל‬
‫יי ל ים‪ ,‬ר י רהם יצ ק‬
‫יק צ'ינסקי‪ ,‬ר י משה‬
‫ל‪ ,‬הר שמ ל‬
‫ר פ‪ ,‬ר י נפתלי‬
‫שרני סקי‪ ,‬ישר ל‬
‫ינ ר י ‪ ,‬ר י ישר ל מ יר‬
‫י‬
‫י ני לי‪ ,‬שמ ל‬
‫י ין‪ ,‬י ל‬
‫י ל‪ ,‬ר י יה שע‬
‫י יל יץ‪,‬‬
‫י סף‪ ,‬ר י יעק‬
‫י סף‪ ,‬ר י ע יה‬
‫יע ץ‪,‬‬
‫ישר לי‪ ,‬ר' ש ל‬
‫ישר ל‪ ,‬ר י משקל‬
‫ייס‪ ,‬ר' עקי הכהן‬
‫כ‬
‫כ ן הכהן‪ ,‬ר י ישר ל מ יר (" " ")‬
‫כהן‪ ,‬הר‬
‫כהן‪ ,‬הרמן‬
‫("הנ יר")‬ ‫כהן‪,‬‬
‫כהנמן‪ ,‬ר י י‪.‬ש‪.‬‬ ‫ל ר‪( ,‬פרנס ה‪-‬מ רי ר ה)‬
‫כמ ל‪ ,‬מ ס פה‬
‫כנרתי‪ ,‬עמי י‬
‫כץ‪ ,‬ר י ר ן‬
‫ל‬
‫ל ר‪ ,‬פר פ‪ .‬יצ ק‬
‫ל נ ין‪ ,‬למן‬
‫ל ק יץ‪ ,‬מרי‬
‫ל י‪ ,‬יצ ק (י‪.‬ל‪).‬‬
‫ל י‪ ,‬ני‬
‫לי ‪' ,‬ר'‬
‫ל ין‪ ,‬שמריה‬
‫ל ין‪" ,‬ר נימין מנשה‬
‫ל ינ ן‪ ,‬יה שע‬
‫לע ענ הן‪. . ,‬מ‪.‬‬
‫ל ינש יין‪ ,‬ר י י ק ל‬
‫ל מ ר ס ‪ ,‬צ' רה‬
‫ל פי ן‪ ,‬ר י ליה‬
‫ל צ ‪ ,‬ר י משה יים‬
‫ל רינץ‪ ,‬ר י שלמה‬
‫ל תר‪ ,‬מר ין‬
‫לי ר‪,‬‬
‫לי יץ‪ ,‬ר י ר ך ער‬
‫לי יץ‪ ,‬ר י יר ם‬
‫לי יץ‪ ,‬פר פ‪ .‬ישעיה‬
‫לי יץ‪ ,‬הר י ק ל‬
‫לי נה‪ ,‬ליע ר‬
‫לי רמן‪ ,‬ר י מ יר‬
‫לי רמן‪ ,‬פר פ‪ .‬ש ל‬
‫ר‪-‬סיני‪ ,‬פר פ‪ .‬נפתלי הרץ‬
‫ליי ש‪ ,‬ר י מ יר (מל י"ם)‬
‫הרשק יץ‪ ,‬ש‪.‬‬ ‫רץ‪ ,‬צ י הירש היינריך‬
‫ה ר יץ‪ ,‬ש"י יש‬
‫ד‬
‫ו‬ ‫ן‪ ,‬מתי‬
‫נר‪ ,‬ר י שמ ל‬ ‫ה‪-‬ה ן‪ ,‬פר פ‪ .‬יעק‬
‫י ר‪ ,‬הר י‪. .‬‬ ‫נ ‪ ,‬שמע ן‬
‫יל ר ‪ ,‬הלמ‬ ‫ער‪ ,‬ר י יים רהם‬
‫ינ ר ‪ ,‬ר י י י ל‬ ‫י ש‪ ,‬ר י משה‬
‫מיניץ‪ ,‬יה ה‬
‫ינ ר י ‪ ,‬ר י ליה‬ ‫ן‪-‬י י ‪ ,‬יה ה‪-‬ליי‬
‫ינ ר י ‪ ,‬ר י‬ ‫שינסקי‪ ,‬ר י צ י‬
‫ינער‪ ,‬ר י יעק‬ ‫יי יס‪ ,‬ר י מת'ס‬
‫ינר ‪" ,‬ר יעק‬ ‫יי יס‪ ,‬ר י ן צי ן‬
‫ל ה‪ ,‬ר י שלמה‬ ‫ימלינ ‪" ,‬ר ל רכ‬
‫לה י ן‪ ,‬י לי ס‬ ‫ינקלס‪ ,‬ר י י סף‬
‫רסס‪ ,‬שמע ן‬ ‫יסקין‪ ,‬ר י יה ה‪-‬ליי‬
‫י נפל ‪ ,‬ר י עריש‬ ‫יסקין‪ ,‬ר י יצ ק יר ם‬
‫י ל‪ ,‬נפתלי הירץ‬ ‫קר ‪ ,‬רנה‬
‫יי ‪ ,‬ס פן (ס י ן)‬ ‫רי נ ‪ ,‬ל ר‬
‫ר ין‪ ,‬צ' רלס‬
‫ילק‪ ,‬שמ ל‬ ‫ר קמן‪ ,‬יים‬
‫יסליציני‪ ,‬פ ן‬ ‫ר רי‪ ,‬צפניה‬
‫יסמנ ל‪ ,‬ר י מיכ ל‬ ‫רי ה‪ ' ,‬ק‬
‫יצמן‪ ,‬ע ר‬
‫יצמן‪" ,‬ר יים‬ ‫ה‬
‫ה ר‪ ,‬פריץ‬
‫סרמן‪ ,‬ר י ל נן‬ ‫ה ר" ר י ליה לנ‬
‫ה נר‪ ,‬ר י יצ ק‬
‫ז‬ ‫ה ר יץ‪ ,‬ר י יעק‬
‫' ינסקי‪ ,‬ערי‬ ‫ה ר יץ‪ ,‬ר י יים הכהן‬
‫' ינסקי‪,‬‬ ‫ה ר יץ‪ ,‬יה שע הל י‬
‫ין‪ ,‬הר ש‪ .‬י‪.‬‬ ‫הי ל‪ ,‬ר‬
‫נ ל‪ ,‬ר י י סף‬ ‫הי לסהיימר‪ ,‬ר י ע רי ל‬
‫ננפל ‪ ,‬ר י י סף יים‬ ‫הי לר‪ ,‬לף‬
‫רל ‪ ,‬יל‬ ‫היי ריך‪ ,‬ריינה‬
‫לר‪ ,‬יה שע‬ ‫צ י‬ ‫הילמן‪ ,‬ר י‬
‫יל ר ר ‪ ,‬ר י נפתלי‬ ‫הירש‪ ,‬ר י שמש ן‬
‫יני‪ ,‬ליה‬ ‫הירשנ ה ן‪ ,‬ר' יים‬
‫יס ר ‪ ,‬יעק‬ ‫הכהן‪ ,‬ר י הר ן‬
‫קס‪ ,‬ר י מנ ל‬ ‫הכהן‪ ,‬ר י מ יר שמ ה‬
‫הכהן‪ ,‬ר י רפ ל‬
‫ח‬ ‫הכ ‪ ,‬ן‬
‫י ‪ ,‬ר י משה‬ ‫הכלר‪ ,‬ילי ם‬
‫קין‪ ,‬יה שע‬ ‫הל רש ם‪ ,‬ר י י ק ל‬
‫ן‪ ,‬יעק‬ ‫הל י‪ ,‬ר י י י יה‬
‫י ‪ ,‬ר י יה ה‬ ‫הל י‪ ,‬ר י י י‬
‫ייקין‪ ,‬ר י יים יצ ק‬ ‫הלפרין‪ ,‬יעק‬
‫ן‬ ‫מילצקי‪,‬‬ ‫הנשי ‪ ,‬ן י סף‬
‫סמן‪ ,‬ר י ליי‬ ‫הנשקה‪ ,‬פר פ‪.‬‬
‫רל"פ‪ ,‬הר יעק משה‬ ‫הס‪ ,‬משה‬
‫הס‪ ,‬ר לף‬
‫רל"פ‪ ,‬שירה‬
‫הר ר משר רי‬
‫הרצ ‪( ,‬הרצ ) ר' יצ ק‬
‫ט‬
‫הרצ ‪ ,‬פר פ‪ .‬יצ ק‬
‫‪,‬צ י‬
‫הרצל‪ ,‬תי ר ( נימין )‬
‫הרצל‪ ,‬הנס‬
‫רצ'ין‪ ,‬ר י ניסן‬
 ‫שכח‬
‫פרנקל‪ ,‬רהם‬
‫פרנקל‪ ,‬כריה‬
‫פרנקל‪ ,‬ר י‬
‫פרנקל‪ ,‬ר י ר ך‬
‫פישמן‪-‬מימ ן‪ ,‬י‪.‬ל‪.‬‬
‫ס ל ייצ'יק‪ ,‬ר י יים‬
‫צ‬
‫צ'ילר‪ ,‬נס‬
‫ס ל ייצ'יק‪ ,‬ר י רהם יה שע‬
‫ק‬
‫(מ) ק נ ‪ ,‬ר י יה שע‬
‫ק ל ין‪ ,‬ק ן‬
‫ק נר‪,‬‬ ‫ס פר‪ ,‬ר י משה (" תם ס פר")‬
‫ק ס יצקי‪ ,‬סר יי‬
‫ק פרניק ס‪ ,‬ניק ל ס‬
‫ק ק‪ ,‬הלל‬
‫ק ק‪ ,‬צ י יה ה‬
‫ק ק‪ ,‬ר י שמ ה‬
‫קיסינ 'ר‪ ,‬הנרי‬
‫קיש ן‪ ,‬פרים‬
‫קל י נר‪ ,‬פר פ‪ .‬י סף‬
‫קל פ ‪ ,‬ר י י ל‬
‫קליין‪ ,‬משה‬ ‫ספק ר‪ ,‬ר י יצ ק ל נן‬
‫קלצקין‪ ,‬יעק‬
‫קמינצקי‪ ,‬ר י יעק‬
‫קמלה ר‪ ,‬ר' ריה‬
‫קנ ‪ ,‬עמנ ל‬
‫קני סקי‪ ,‬ר י יים‬
‫קני סקי‪ ,‬ר י ישר ל יעק‬
‫קס נר‪" ,‬ר ישר ל‬
‫קצ ניק‪. ,‬‬
‫קצנל י ן‪ ,‬ר י הר ן‬
‫קר ני‪ ,‬הר ע יה‬
‫קר כמל‪ ,‬נ מן (רנ"ק)‬
‫קר ל‪ ,‬ר י שלמה נ‬
‫קר ל‪ ,‬ריה‬
‫" ")‬ ‫קרליץ‪ ,‬ר י רהם ישעיה ("‬
‫קרליץ‪ ,‬ר י ניסים‬
‫ר‬
‫ר ‪ ,‬יה ה‬
‫ר לער‪ ,‬ר י ליה‬
‫ר ה‪ ,‬ר י מש לם‬
‫ר ינ יץ‪" ( . . ,‬ר)‬
‫ר ינ יץ‪ ,‬ר י יצ ק יי יק הל י‬
‫ר ינ יץ‪-‬ת מים‪ ,‬ר י ‪. .‬‬
‫ן ימר‬ ‫ר "‪,‬ר י‬
‫ר לר‪-‬פרי מן‪ ,‬יה שע‬
‫רהם‬ ‫ר ינש יין‪ ,‬הר‬
‫ר ן‪ ,‬ישר ל‬
‫ר נ ר ‪ ,‬ר י הר ן‬
‫ר נ ל‪ ,‬פר פ‪ .‬שמע ן‬
‫ר נצ י ‪ ,‬פרנץ‬
‫ר שיל ‪ ,‬מ נ ה‬
‫ר ס ‪ ,‬ר כיה‬
‫ר פ ‪ ,‬פר פ‪ .‬לכסנ ר‬
‫ס‬
‫ס ל‪ ,‬י‬
‫ס ל‪ ,‬ר י י‪.‬‬
‫ס ל ייצ'יק‪ ,‬ר י י סף ער‬
‫ס ל ייצ'יק‪ ,‬ר י יצ ק‬
‫ס ל ייצ'יק‪ ,‬ר י י‪. .‬‬
‫ס ל ייצ'יק‪ ,‬י'‪ .‬י‪.‬‬
‫ס ל ייצ'יק‪ ,‬ר י מ יר‬
‫ס ל מ ן‪ ,‬ר י י ל משה‬
‫ס ק ל ‪" ,‬ר נ ם‬
‫ס סקי‪ ,‬רהם‬
‫ס לין‪ ,‬י סף‬
‫סל צקי‪. ,‬י‪.‬‬
‫סל צקי‪. ,‬‬
‫סמ ל‪ ,‬הר ר‬
‫סמילנסקי‪,‬‬
‫סמניצר‪ ,‬ר י מ‪.‬‬
‫ספ יפ ס‬
‫ספיר‪ ,‬פנ ס‬
‫סרנ ‪ ,‬ר י י ק ל‬
‫ע‬
‫עמ ין‪ ,‬ר י יעק‬
‫עמי ל‪ ,‬י ר משה‬
‫עמי ר ר‪ ,‬יעק‬
‫עמי י‪ ,‬יה ה‬
‫עמי ל‪ ,‬יה ה‬
‫עפר יקין‪ ,‬י‪.‬‬
‫פ‬
‫ן ה‬ ‫פ ר ‪,‬‬
‫פ ש‪ ,‬ר י‬
‫פיל ר‪ ,‬ר' יעק‬
‫פיל ס ף‪ ,‬יעק‬
‫פינס‪ ,‬מיכל‬
‫פינסקר‪" ,‬ר יה ה ליי‬
‫פיקסלר‪" ,‬ר ר ר‬
‫פישמן‪-‬מימ ן‪ ,‬י‪.‬ל‪.‬‬
‫פישמן‪ ,‬כריה‬
‫פל צקי‪ ,‬ר י מ יר ן‬
‫פלנק‪ ,‬מקס פ ן‬
‫פסקל‪ ,‬ל‬
‫פר ם‪ ,‬ר' מר כי‬
‫פר ם‪ ,‬נתן מר כי‬
‫פר מן‪ ,‬מנ ם‬
‫פר ש‪ ,‬ר י עקי‬
‫פרי ‪ ,‬י נן‬
‫פרי לנ ר‪ ,‬הרמן‬
‫פריימן‪ ,‬ר' הר ן מר כי‬
‫פריפ ‪ ,‬ר י ר ן הל י‬
‫פרלמן‪ ,‬ר י י‪.‬ל‪.‬‬
‫פרנק‪ ,‬ר י פס צ י‬
‫פרנק‪ ,‬יעק‬
‫ליכ נש יין‪ ,‬ר י הלל‬
‫ליכ נש יין‪" ,‬ר הר ן‬
‫ליליינ ל‪" ,‬ר‬
‫לילינ ל ם‪ ,‬מ‪.‬ל‪.‬‬
‫ל ר ער י ם‪ ,‬ר י יעק ("נתי ת‬
‫המשפ ")‬
‫ליפיי ‪ ,‬מר ר '‬
‫ליפקין‪ ,‬ר י ישר ל מסלנ‬
‫לנ ‪ ,‬ר י י ק ל‬
‫לנ י‪ ,‬ש‪. .‬‬
‫לנ ין‪ ,‬ר ן‬
‫לנין‪ ,‬ל ימיר‬
‫לרר‪ ,‬ר' ר ן‬
‫מ‬
‫מ רי‪ ,‬יצ ק‬
‫מ נס‪ ,‬י‪.‬ל‪.‬‬
‫מ מ ני‪ ,‬ר י י סף‬
‫מ רש‪ ,‬י סף‬
‫מהר"ל‬
‫מ הלי ר‪ ,‬ר י שמ ל‬
‫מ י סק‪ ,‬ר י מנ ם מנ ל‬
‫מ ניץ‪ ,‬מ‪.‬‬
‫מ סק ‪ ,‬ר י יה ה‬
‫מ ר נש יין‪" ,‬ר ריה‬
‫מ ריה‪ ,‬י סף ש‪.‬‬
‫מילך‪ ,‬רהר‬
‫מיי ליש‪ ,‬ר י צ י הירש‬
‫מיי עלס‪ ,‬ר י ליה יים‬
‫מיכ ליס‪ ,‬י ה ן‬
‫מלכנ ן‬
‫מלמ ‪ ,‬ליע ר‬
‫מלמ ‪ ,‬למן‬
‫מלצר‪ ,‬ר י יסר למן‬
‫מנ לס ן‪ ,‬ר י נימין‬
‫מנ לס ן‪ ,‬נימין משה‬
‫מנ ין‪ ,‬יה י‬
‫מני‪ ,‬ר י ליה‬
‫מצ ר‪ ,‬הר י נה‬
‫מק רן‪ ' ,‬ן‬
‫מר לי ת‪ ,‬ר י י‪. . .‬‬
‫מרקס‪ ,‬קרל‬
‫מש ש‪ ,‬ר י של ם‬
‫נ‬
‫ליה‬ ‫נ ל‪ ,‬ר י‬
‫נ ר ‪ ,‬מקס‬
‫נ ימן‪,‬‬
‫נ ימן‪ ' ,‬ן פ ן‬
‫ני ן‪ ,‬יי יק‬
‫ני שה‪ ,‬פרי ריך‬
‫ניסנ ים‪ ,‬יצ ק‬
‫ניצן‪ ,‬מ יר‬
‫נפתלין‪ ,‬ר י יים‬
‫נריה‪ ,‬משה צ י‬
‫נריה‪ ,‬פת יה‬
 ‫שכט‬
‫רהם‬ ‫ריין‪ ,‬הר‬ ‫ר יק ס‪( ,‬פ ן‪-‬ל כן)‬ ‫ר ק ‪ ,‬ר י יה שע‬
‫ריינס‪ ,‬יצ ק יעק‬ ‫רי לין‪ ,‬ר י י סף‬ ‫ר ק ‪ ,‬ר י שמע ן‬
‫ריסקין‪ ,‬שלמה‬ ‫רי ‪ ,‬רי ן מרק‬ ‫ר ‪ ,‬שמ ה‬
‫ן ‪ .‬ל סקי‬ ‫רי " ‪ ,‬ר י יעק‬ ‫ר ין‪ ,‬ר י י סף ("הר צ' ר")‬
‫ריקר ‪ ,‬פר פ‪ .‬היינריך‬
‫רמ רנ ‪ ,‬הרמנ ן ן ריין‬
‫רענן‪ ,‬נתן של ם‬
‫רפ פ ר ‪ ,‬ר י יים יה‬

‫ש‬
‫ש ל‪ ,‬ר י ן‪-‬צי ן‬
‫ש לי‪ ,‬רהם יק‬
‫ש ר ן‪ ,‬ה ה"צ ר י של ם‬
‫ש יי ‪ ,‬פר פ‪ .‬ליע ר‬
‫ש ת י‪ ,‬צ י‬
‫ש " ‪ ,‬ר י משה‬
‫ש פנה ר‪ ,‬רת ר‬
‫ש רק‪ ,‬י‬
‫ש רקין‪ ,‬ר י יעק‬
‫ש "ר‪ ,‬למן‬
‫ש יינ ר ‪ ,‬ר י שר פיי ל‬
‫ש יינמן‪ ,‬ר י ‪.‬י‪.‬ל‪.‬‬
‫ש מפפר‪ ,‬ר' יה שע‬
‫ש רן‪ ,‬רהם ("י יר")‬
‫ש רנ ך‪ ,‬ר' שר‬
‫ש רנהל‪ ,‬פר פ‪.‬‬
‫שיינין‪ ,‬ר י מנ ל‬
‫שילה‪ ,‬ל נן‬
‫שיק‪ ,‬הר ר ך משקל‬
‫שך‪ ,‬ר י לע ר מנ ם‪-‬מן‬
‫של ינ ר‪ ,‬ר י עקי י‪.‬‬
‫שלם‪ ,‬פר פ‪ .‬רש ם‬
‫שלמ ן‪ ,‬פר פ‪ .‬י‪.‬‬
‫שמ ל יץ‪ ,‬ר י יים‬
‫שמע נ יץ‪ ,‬ר י נ‬
‫שנפל ‪ ,‬ר י משה‬
‫שפינ ה‪ ,‬ר ך‬
‫שפיץ‪ ,‬ר י י ם‪-‬‬
‫שפיר ‪ ,‬ר' רהם‬
‫שפיר ‪ ,‬יה שע‬
‫שפיר ‪ ,‬ר י שלמה למן‬
‫שפיר ‪ ,‬ר י מ יר‬
‫שפיר ‪ ,‬מנ ן‬
‫שפיר ‪ ,‬פר פ‪ .‬ני ה‬
‫שפיר ‪ ,‬משה יים‬
‫שפר ר‪" ,‬ר‬
‫שץ‪ ,‬פר פ‪ .‬ר קה‬
‫שק פ (שק פ)‪ ,‬ר י שמע ן‬
‫שר‪ ,‬ה ן ר י יי יק‬
‫שרל ‪ ,‬י ל‬
‫שרקי‪ ,‬רי‬
‫שרת ק‪ ,‬משה‬
‫ששפ ר ס‪ ,‬ר י יעק‬

‫ת‬
‫ת מס ן‪ ' ,‬ר '‬
 ‫של‬

‫מילון לביאור המילים והמושגים הלועזיים אשר הובאו בחיבור‬

‫א‪.‬‬
‫אבסולוטי‪-‬מוחלט‬
‫אובססיביות‪-‬כפיייתיות‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫אובייקטיביות‪-‬אי נקיטת עמדה ‪ ,‬רצון לבחון נושא כלשהו ללא נקיטת עמדה לאחד הצדדים או הדעות‬
‫היכולת להסביר תופעה או מציאות על ידי תיאור אחד ויחיד ‪.‬‬
‫אוטונומיה‪-‬שלטון מוגבל‪.‬‬
‫אוטופיה‪-‬תאור דמיוני של מציאות‪.‬‬
‫אוטוריטה‪-‬סמכותיות‪.‬‬
‫אוטנטיות‪-‬התנהגות מקורית ולא מלאכותית ‪.‬‬
‫אוניברסליזם‪-‬כלל האנושות ‪.‬‬
‫אופוריה‪-‬זחיחות דעת חיובית ומוגזמת ‪.‬‬
‫אופורטוניזם‪-‬ניצול הזדמנויות על חשבון עקרונות ‪.‬‬
‫אידיאה‪-‬חשיבה או מצב מושלם אליו שואפים בתחום כלשהו ‪.‬‬
‫איזוטריות‪-‬תכונה של מעטים ‪.‬‬
‫אימננטיות‪-‬תכונה הטבועה בפנימיות ‪.‬‬
‫אינדיבידואליזם‪ -‬יחודיות אישית ‪.‬‬
‫אינדיקציה‪-‬סימן‪.‬‬
‫אינטלקטואליות‪-‬יכולת שכלית גבוהה מן הרגיל או יוצאת דופן באחד התחומים ‪.‬‬
‫אינטראקציה‪-‬תגובה‪ ,‬יחסי גומלין ‪.‬‬
‫אינטרפרטציה‪-‬הקשר‪ ,‬פרשנות‪.‬‬
‫אינסטנציה‪ -‬ערכאה משפטית‪.‬‬
‫אינפורמציה‪-‬מידע‪.‬‬
‫איסטרטגיה‪-‬הנהגה מערכתית‪.‬‬
‫אלטרנטיבה‪-‬חלופה‪.‬‬
‫אלמנטריות‪-‬בסיסיות ‪.‬‬
‫אמביוולנטיות‪-‬ערכיות כפולה‪.‬‬
‫אנטי תזה‪ -‬ניגוד‪ ,‬היפוך או סתירה של דרך מחשבה או הנחה כלשהי ‪.‬‬
‫אנכרוניזם‪-‬אובדן הקשר למציאות ‪.‬‬
‫אנכרוניסטית‪-‬מנותקת מן המציאות ‪ ,‬פג תוקפה‪.‬‬
‫אנליטיות‪-‬היכולת לנתח‪.‬‬
‫אפולוגטיות‪-‬התנצלות‪.‬‬
‫אפוריזמי‪-‬דיבור או אימרה שהם על דרך משל או פתגם‪.‬‬
‫אפילפסיה‪-‬מחלת הנפילה‪.‬‬
‫אפיסטמולוגיה‪-‬תורת ההכרה‪ .‬אפיסטמולוגיה היא ענף של ה פילוסופיה העוסק בידע האנושי‪ ,‬סוגי הידע‪,‬‬
‫מקורות הידע (כגון תפיסה‪ ,‬היסק‪ ,‬זכירה ודימוי) מאפייני הידע (כגון ודאות‪ ,‬ספקנות) וגבולות הידע ‪ .‬ענף זה‬
‫השתלט והפך כיום לתפיסה האקסיומטית של המדע תוך דחיית האונטולוגיה (מהותיות) כהנחת היסוד‬
‫המובילה של המדע‪.‬‬
‫אפרו צנטרליזם‪-‬ייחוס מעוות מצד הכושים בארצות הברית לתרבות האפריקאית כמקור לתרבות המערב ‪.‬‬
‫אקואריומיות‪-‬נתק מהעולם החיצון‪.‬‬
‫אקוטית‪-‬חדה וחריפה‪.‬‬
‫אקויולנטיות‪-‬שקילות‪.‬‬
‫אקזיסטנציאליזם‪-‬אמונה בקדימות הקיומיות הגשמית לעומת הרוחנית ‪.‬‬
‫אקטיביזם‪-‬פעלתנות יתר‪.‬‬
‫אקסטזה‪-‬אובדן שליטה רגשית‪.‬‬
‫ארכאי‪-‬עבר זמנו‪ ,‬שאינו בתוקף זמן רב ‪.‬‬
‫ארכימדי (בסיס)‪-‬נקודת משען הכרחית‪.‬‬
‫אתאיזם‪-‬כפירה באלוקות‪.‬‬
 ‫שלא‬
‫אתיקה‪-‬כללי יסוד בלתי רשמיים ‪.‬‬

‫ב‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‪-‬רשימת מקורות ספרותיים‪.‬‬
‫ביבליה‪-‬תנ"ך‪.‬‬
‫ביהוויוריזם‪ -‬זרם בפסיכולוגיה המודד את התנהגות האדם אך ורק על פי נתונים פיסיים ונתונים הניתנים‬
‫למדידה כמותית‪.‬‬
‫ביוגרפיה‪-‬תולדות חיים‪.‬‬
‫בסיס ארכימדי‪-‬נקודת משען תפיסתית יחידה ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫גיאולוגיה‪-‬חקר שכבות האדמה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫דה לגיטימציה‪-‬שלילת הכרה‪.‬‬
‫דוגמה‪-‬שיטה או עיקרון אשר אין עליהם מחלוקת בתרבות מסויימת ‪.‬‬
‫דוגמטי‪-‬העדר ערעור על שיטה מוכרת‪.‬‬
‫דטרמיניזם‪-‬תיאוריה הגורסת ‪ ,‬כי כל ההתרחשויות נקבעות מראש לפי כללים מוגדרים ולכן אין בחירה‬
‫חופשית‪.‬‬
‫כפייתית על ידי כוחות‬ ‫דיאלקטיקה‪-‬שיטה פילוסופית הגורסת ‪ ,‬כי התרבות האנושית מתנהגת בצורה‬
‫מנוגדים ובסופו של תהליך זה אמור להשתלט כוח מרכזי ‪ ,‬אשר בכוחו לפתור את בעיות האנושות ‪.‬‬
‫דיסרטציה‪-‬דו"ח מסכם לשם קבלת הסמכה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הגמוניה‪-‬מנהיגות בלעדית‪.‬‬
‫הדוניזם‪-‬פטרונות גשמית‪ ,‬רוחנית ותענוגות ‪.‬‬
‫הומאניזם‪-‬נתינת עדיפות לצרכי האדם וטובתו ‪.‬‬
‫הליוצנטריות‪-‬השמש (ולא כדור הארץ) במרכז היקום‪.‬‬

‫ו‪.‬‬
‫ורסיה‪-‬אחת הגרסאות‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫חונטה‪-‬קבוצה שלטונית‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫טוטליטריות‪-‬שלטון מוחלט באמצעים מודרניים ‪.‬‬
‫טמפוראלי‪-‬זמני‪.‬‬
‫טמפל‪-‬בית תיפלה של כת הרפורמים המהווה חיקוי הנצר ות הפרוטסטנטית‪.‬‬
‫טקטיקה‪-‬הנהגה נקודתית‪.‬‬
‫טריוויאליות‪ -‬מובן מאליו‪.‬‬
‫טריווארט‪-‬הכללה בין שלוש שיטות ‪.‬‬
‫טרנספורמטור‪-‬מתווך בין מצבים והשקפות ‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫יוניטריזם‪-‬אמונה בא‪-‬ל אחד‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫לבנטיניות‪-‬חקיינות של תרבות המערב על ידי עמי המזרח הקרוב ‪.‬‬
‫לוגיות‪-‬תורת ההגיון‪.‬‬
‫לגיטימציה‪-‬גושפנקה והכרה‪.‬‬
‫ליברליזם‪-‬חופש פעולה‪.‬‬
‫לסנכרן‪-‬לתאם לפי זמני פעולה‪.‬‬
‫מ‪.‬‬
 ‫שלב‬
‫מיליטנטיות‪-‬כוחניות‪.‬‬
‫מיסה‪-‬תיפלה נוצרית בימי אידה ‪.‬‬
‫מיתוס‪ -‬למיתוס יש ‪ 3‬מאפיינים‪ ,‬אם כי לא בהכרח צריכים כולם להתקיים ‪:‬‬
‫‪ .1‬מימד אחר שונה מהמציאות האמיתית ו ‪/‬או המרחב הקיומי בה אנו חיים ‪ .2 .‬יש במיתוס מימד קדומים‬
‫המשרה הילה והדרת כבוד ‪ .3 .‬במיתוס יש מסר גלוי או נסתר כיצד יש לנהוג ולחשוב ‪.‬‬
‫מלנכוליה‪-‬דכדוך נפש חולני‪.‬‬
‫מנטליות‪-‬חשיבה יחודית‪.‬‬
‫מגלומניה‪-‬שגעון גדלות‪.‬‬
‫מורוס וויונדי‪-‬דו‪-‬קיום‪.‬‬
‫מונומנטליות‪-‬אוסף נתונים ותכונות לצורך הנצחה ‪.‬‬
‫מונותאיזם‪-‬דת המאמינה בא‪-‬ל אחד‪.‬‬
‫מזוכיזם‪-‬יצר של סבל עצמי וביטול עצמי כפיי תי‪.‬‬
‫מיליטנטיות‪-‬כוחניות‪.‬‬
‫מילנאריות‪-‬אמונה נוצרית הסוברת שיש "ו ימ"ש עתיד להתגלות סמוך לשנת אלפיים למניינם ‪.‬‬
‫מיסה‪-‬תיפלה נוצרית בימי אידה ‪.‬‬
‫מיתוס‪-‬חשיבה והתייחסות מעריצה ‪.‬‬
‫מלנכוליה‪-‬דכאון חולני‪.‬‬
‫מנטליות‪-‬חשיבה יחודית‪.‬‬
‫מניפולציה‪-‬פעולה משבשת ומתוכננת ‪.‬‬
‫מניפסט‪-‬מנשר בסיסי‪.‬‬
‫מסיביות‪-‬משקל גדול מן הרגיל‪.‬‬
‫מרכסיזם‪-‬שיטת גזל כלכלית של העברת בעלויות מן הפרט אל הכלל‪.‬‬
‫מתודולוגיה‪-‬ניתוח שיטות חשיבה והשוואה ביניהן ‪.‬‬
‫נ‪.‬‬
‫נאיביות‪-‬תמימות ילדותית ‪.‬‬
‫נוירוטי‪-‬הפרעה עצבית בלתי נשלטת‪.‬‬
‫ניאו קנטיאנית‪-‬פירוש מאוחר לפילוסופיה של קנט ‪.‬‬
‫ניהליזם‪-‬הפקרות‪.‬‬
‫ניהליסט‪-‬אדם המאמין בהיעדר חוקי מוסר מחייבים מסוג כלשהו אלא בחוקים שנוצרו על ידי האדם‬
‫לתועלתו‪.‬‬
‫נציונליזם‪-‬לאומיות‪.‬‬
‫ס‪.‬‬
‫סבוטניקים‪-‬קבוצה של גויים מרוסיה ‪ ,‬אשר קבעו את השבת כיום המנוחה שלהם ‪.‬‬
‫סובלימציה‪-‬זיכוך וטיהור ‪.‬‬
‫סולידריות‪-‬הזדהות‪.‬‬
‫סוס טרויאני‪-‬גורם החודר למערכת באופן תמים ומטעה ‪ ,‬על מנת לשבש את פעולתה‪.‬‬
‫סופר אגו‪-‬מצפון‪ ,‬נפש מפקחת‪.‬‬
‫סופרלטיבים‪-‬מחמאות מוגזמות ומגמתיות ‪.‬‬
‫סוציאליזם‪-‬שוויון מעמד הפועלים מלמטה למעלה ‪.‬‬
‫סינקרטיסטיות‪-‬תכונה של מיזוג יסודות או תפיסות ‪.‬‬
‫סכיזופרניה‪-‬פיצול אישיות ‪.‬‬
‫סרטיפיקט‪-‬תעודת אישור כניסה‪.‬‬
‫פ‪.‬‬
‫פאגאניות‪-‬התפיסה האלילית ‪.‬‬
‫פואטי‪-‬שירי‪.‬‬
‫פוליטרוק‪-‬סוכן אידיאולוגי ‪.‬‬
‫פוסט מודרניות ‪-‬מכלול תפיסות ‪ ,‬אשר שוללות בצורה חלקית את התובנות היסודיות של התקופה‬
‫המודרנית‪ ,‬כאשר התובנה המרכזית הנשללת היא ‪ ,‬כי תפיסת חיים או תפיסות יסוד במדע חייבות להיצמד‬
‫לתפיסה כלשהי‪.‬‬
 ‫שלג‬
‫פוסט ציוניזם‪-‬השקפה הרואה בציונות תפיסה שעבר זמנה ‪.‬‬
‫פטריארכלי‪-‬אדון ומתנשא ‪.‬‬
‫פילנטרופיה‪-‬חסות ממונית ‪.‬‬
‫פיקטיביות‪-‬מזוייפות‪.‬‬
‫פנומנליות‪-‬תופעה נדירה‪.‬‬
‫פנטזיה‪-‬שאיפה דמיונית ומשוללת יסוד ‪.‬‬
‫פנתאיזם‪-‬אמונה באוסף של אלילים מופשטים ‪.‬‬
‫פסאודו‪ -‬נכון למחצה‪.‬‬
‫פציפיזם‪-‬שלילת המלחמה ודבקות בשלום כפייתי ‪.‬‬
‫פר אקסלנס‪-‬מצויינות‪ ,‬במובן הנעלה ביותר ‪.‬‬
‫פרדוכסליות‪-‬סתירה עצמית‪.‬‬
‫פרדיגמה‪-‬תבנית מחשבתית‪.‬‬
‫פרובוקטיביות‪-‬התגרות‪.‬‬
‫פריסטיז'ה‪-‬הערכה עצמית‬
‫פרסונליות‪-‬גישה אישית‪.‬‬
‫פרספקטיבה‪-‬ראיה מנקודת מבט רחבה‪.‬‬
‫פרקציה‪-‬תנועה אידיאולגית ייחודית מתוך תנועה כלל ית יותר‪.‬‬
‫פתולוגיות‪-‬תפיסה או השקפה חולנית ובלתי מתפשרת ‪.‬‬
‫צ‪.‬‬
‫ציניות‪-‬התייחסות המביעה חוסר אמון בולט ‪.‬‬
‫צנטרלומניה‪-‬תפיסה לא מציאותית ‪ ,‬הרואה את עצמה במרכז ההתרחשויות ‪.‬‬
‫ק‪.‬‬
‫קאלוניזם‪-‬תפיסה נוצרית פרוטסטנטית‪ ,‬הגורסת בין השאר ‪ ,‬שאלוקים אוהב את המצליחנים (קרייריזם)‪.‬‬
‫קודיפיקציה‪ -‬עריכה שיטתית של חוקים או כללים בספר או חיבור ‪.‬‬
‫קוהרנטיות‪ -‬לכידות‪.‬‬
‫קומונה‪-‬שוויון כלכלי ומשותף של חברי הקבוצה ‪.‬‬
‫קונוטציה‪-‬הקשר‪ ,‬כיוון ערכי ‪.‬‬
‫קונטקסט‪-‬הקשר או סימוכין טקסטואליים‪.‬‬
‫קונסיסטנטיות‪-‬עקביות של תפיסה או תאוריה ‪.‬‬
‫קונספירציה‪-‬קשר חשאי להשגת מטרה‪.‬‬
‫קונסרבטיביות‪-‬כת שפרשה מהיהדות‪ ,‬ובהשפעת הנצרות היא מתבוללת ונעלמת ‪.‬‬
‫קורלציה‪-‬רמת התאמה‪ ,‬מיתאם‪.‬‬
‫קלפטומניה‪-‬מחלה נפשית לגנבה כפייתית ‪.‬‬
‫קנט‪ ,‬קנטיאניות‪-‬הפילוסופיה של עמנואל קנט ‪.‬‬
‫קפיטליזם‪-‬כלכלה המבוססת על יוזמת הפרט ‪.‬‬
‫קרדינליות‪-‬מרכזיות הענין ‪.‬‬
‫ר‪.‬‬
‫רדיקלי‪-‬קיצוני‪.‬‬
‫רליגיוזיות‪-‬דבקות דתית‪.‬‬
‫רנסאנס‪-‬תחיית הזמן החדש (מסוף ימי הביניים ) שמאפייניה עצמאות מדעית ‪ ,‬פילוסופית ואומנותית ‪.‬‬
‫רפורמציה‪-‬תנועה נוצרית חדשה ‪ ,‬אשר דגלה בתיקונים בדת ‪.‬‬
‫רפורמים‪-‬כת שפרשה מהיהדות‪ ,‬השתמדה והפכה לקבוצה נוצרית פרוטסטנטית‬
‫ש‪.‬‬
‫שובניזם‪-‬לאומנות‪.‬‬
‫שרלטנות‪-‬החצנה מוגזמת של יכולת או ידע ‪.‬‬

‫ת‪.‬‬
‫תאולוגיה‪ -‬מדע הדתות‬
‫תיאוריה קוונטית‪-‬תאוריה הגורסת הפרה של יסודות המדע המודרני‪ -‬דטרמיניזם (הכרחיות)‪,‬‬
‫אובייקטיביות ‪ ,‬סיבתיות ‪ ,‬זיהוי עצמי יחיד של כל פרט ביקום ולוקליות (מקומיות)‪.‬‬
‫תזה‪-‬תפיסת חשיבה בסיסית ‪ ,‬מאמר‪ ,‬מחקר או עמדה המבוססים על הנחות כלשהן‪.‬‬
 ‫שלד‬
‫תפיסה דטרמיניסטית ‪-‬תפיסה הגורסת ‪ ,‬כי כל החשיבה וההתנהגות האנושית מקורה באדם וסופה באדם ‪,‬‬
‫ללא כל השגחה והשפעה חיצוניות כלשהן ‪.‬‬
‫‪ Sola scriptura-‬היצמדות בצורה פשטנית לחוקים המופיעים בכתבים הקמאיים‬