‫משבר הרב‪-‬תרבותיות‬

‫באירופה וגבולות‬
‫האוניברסאליות‬
‫מאת‪:‬משה בלמס‬

‫דיויד קמרון ראש ממשלת בריטניה נאם בתחילת פברואר‬

‫בכנס בנושא ביטחון שנערך במינכן גרמניה‪ 1.‬בנאום שעסק בעיקרו‬
‫באיומי הטרור האיסלמי הביע קמרון את דעתו גם על מערכת‬
‫היחסים שבין אירופה הנוצרית הליברלית הלבנה לבין המיעוטים‬
‫המוסלמים שבתוכה וביקר בחריפות את הרב תרבותיות‪ .‬מאמר‬
‫זה עוסק בנאומו של קמרון ובביקורת עליו ומבקש לברר האם הרב‬
‫תרבותיות אכן סיימה את תפקידה או שביקורת עצמית המחדדת‬
‫את החזון שלה תציב אותה מחדש כאלטרנטיבה משמעותית‬
‫לסדר יום פוליטי המבשר התדרדרות נוספת ביחס למיעוטים הן‬
‫באירופה והן בישראל‬
‫לדבריו של קמרון כתוצאה מהמפגש עם החברה המערבית‪ ,‬חלק מהדור הצעיר של‬
‫מוסלמים החיים באירופה אינו חש בנוח עם האיסלם המסורתי המתון מצד אחד ואינו מזדהה‬
‫עם הלאומיות האירופית מצד שני‪ .‬כתוצאה מכך נופלים צעירים אלה טרף לאידיאולוגיה‬
‫איסלמית המסכנת את החברה המערבית‪ .‬הוא הסביר כי בהשפעת התפיסה הרב תרבותית‪,‬‬
‫חוסר סובלנות של לבנים כלפי מהגרים הותקף כיחס גזעני ולא ראוי אך גילויים דומים ואף‬
‫קיצוניים של חוסר סובלנות מצד המהגרים זכה ליחס סלחני ומהוסס‪ .‬לטענתו‪ ,‬סובלנות יתר‬
‫כלפי עמדות אנטי דמוקרטיות ואנטי ליברליות של המהגרים‪ ,‬עודדה בדלנות וקיצוניות דתית‬
‫ופוליטית בקרב צעירים מוסלמים‪.‬‬

‫קמרון תולה את האשמה בתפיסה הגורסת כי צריך לכבד את תרבותן של קבוצות‬

‫מיעוט ולהימנע מהתערבות בדעות ובמנהגים של קבוצות אלה גם אם חלק מהמנהגים של‬
‫קבוצות אלה אינם עומדים בסטנדרטים הליברליים של המערב‪ .‬לדעתו‪ ,‬לא תיתכן אזרחות‬
‫וזהות לאומית משותפות באירופה ללא שותפות בערכים הליברליים דמוקרטיים‪ .‬בין אלה הוא‬
‫מונה את זכויות האדם‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬אינטגרציה חברתית ושוויון בפני החוק‪ .‬לפיכך הוא קורא‬
‫לגישה ליברלית קשוחה יותר‪ 2‬ביחס למיעוטים ולהצבת חזון של אזרחות משותפת שגם‬
‫המיעוטים יהיו חלק ממנו‪.‬‬

‫לכאורה נשמעים דבריו של קמרון מאוזנים ורציונאליים‪ .‬כראש ממשלת בריטניה הוא‬
‫חייב לתת את דעתו לקנאות פוליטית אלימה‪ ,‬להבין את שורשיה ולפעול כדי למגר אותה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬כליברל מערבי המחויב לכבוד כלפי אמונות ודתות אין הוא יכול לתקוף את‬
‫האיסלם או את המוסלמים ככאלה‪ .‬מובן על כן כי הוא מקפיד להבחין בין האיסלם כדת‬
‫לגיטימית ובין אידיאולוגיה פוליטית איסלמית קנאית כמושא המאבק‪ .‬אולם‪ ,‬אף על פי‬
‫שקמרון עושה כל מאמץ להבדיל את עצמו מהימין הגזעני ולהישאר בגבולות השיח הליברלי‬

‫‪http://www.independent.co.uk/news/uk/politics/cameron-livid-after-multiculturalism-speech-comes- 1‬‬
‫‪under-fire-2206343.html‬‬
‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1213560.html 2‬‬
‫הלגיטימי דבריו לוקים בחוסר עקביות וחושפים לא מעט צביעות‪ .‬כריכת היחס למיעוטים עם‬
‫שאלות הביטחון גורמת מלכתחילה לתיוג שלילי של המוסלמים כולם‪ .‬אף שהוא טוען שלא זה‬
‫מה שהוא עושה‪ ,‬קמרון מאשים את המהגרים המוסלמים באירופה‪ ,‬אם לא בהיותם‬
‫טרוריסטים בעצמם אז לפחות בנטייה של הקהילות שלהם לשמש לטרור בסיס תרבותי‬
‫וחממה נוחה‪ .‬זוהי האשמה כבדה שממנה קצרה הדרך לראות את המוסלמים במערב כיעד‬
‫מודיעיני ומושא של חשד מתמיד המכשירים את הדרך ומצדיקים בדיעבד פגיעה של ממש‬
‫בזכויותיהם‪.‬‬

‫או מלחמה בטרור או רב תרבותיות‬

‫הצהרות חדשות‪ -‬מדיניות ישנה‬

‫ההצעה של קמרון לוקה בפגמים רבים אחרים‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬היא אינה שונה מהותית מההצעות הגזעניות של הימין לטיפול במהגרים‪ ,‬שקמרון‬
‫לכאורה מתנער מהן‪ .‬היא ביטוי נוסף של יורוצנטריות המזהה את ערכיה כאוניברסאליים‬
‫ודורשת להכיל אותם על כל השאר‪ .‬בישראל אנו מכירים היטב את המודל של "כור ההיתוך"‬
‫שהוא נוסח אחר של אותה הצעה ואת הנזקים הרוחניים והחברתיים שהוא גורם לחברה‪.‬‬
‫ידוע כבר כי במסווה של הגנה על ערכים משותפים גם נכסיו הרוחניים של המיעוט והזיקה‬
‫של הפרט לקהילתו יותכו באמצעים של דיכוי תרבותי אלים‪ .‬גם בבריטניה כאשר מדובר‬
‫באינטגרציה לא מדובר במשא ומתן תרבותי בין כוחות שווים‪ ,‬אלא על הטמעות של‬
‫המיעוטים בתרבות הרוב‪ ,‬הדרה של שפות ומסורות עשירות מהספרה הציבורית ועל מחיקה‬
‫של ידע וצורות מחשבה‪ .‬הבריטים לא שואלים מה הם יכולים ללמוד מהאיסלם ומהמוסלמים‪,‬‬
‫הם מעוניינים רק במה שהם יכולים להנחיל להם‪.‬‬
 ‫אינטגרציה‪ :‬בגרמניה הזרים חייבים לדבר גרמנית‬

‫שנית‪ ,‬הנאום של קמרון מצטרף להתבטאויות של אנג'לה מרקל קנצלרית גרמניה‬

‫שבישרה באוקטובר האחרון כי הרב תרבותיות נכשלה‪ .3‬הרב תרבותיות נכשלה‪ ,‬אומרת‬
‫מרקל ''כי הגרמנים שיקרו לעצמם כשחשבו שמהגרי העבודה שהזמינו לארצם יעזבו יום‬
‫אחד או ייעלמו לפתע ועד אז אפשר יהיה פשוט לחיות לצידם‪ ''.‬או ''להתעלם מהם בנימוס''‪.‬‬
‫גם ניקולה סרקוזי נשיא צרפת התבטא ברוח דומה‪ .‬מה שעולה מדברי מרקל הוא שהרב‬
‫תרבותיות של אירופה מעולם לא הייתה ניסיון כנה לקבל את המהגרים‪ ,‬אלא לכל היותר‬
‫מאמץ לסבול אותם )עד שיסיימו לעבוד ויסתלקו(‪ .‬כלומר רב תרבותיות משמעותית הרואה‬
‫באחר נכס תרבותי מפרה ומעשיר מעולם לא זכתה לסיכוי אמיתי‪.‬‬

‫השינוי ההצהרתי המתואם של מנהיגי אירופה מלמד לא רק על ההיענות ללחצים‬

‫הפוליטיים מימין )המוכחש באופן מסורבל‪ (4‬אלא גם על ניסיון לבטא את רחשי ליבו של מרכז‬
‫שמאל ליבראלי שמנסה להכשיר את סלידתו מהתרבות האחרת המאיימת על המרחב‬
‫האירופי מבלי לחשוף את גזענותו‪ .‬סיידה ורסי‪ ,5‬חברת פרלמנט בריטית ממוצא פקיסטני‬
‫ציינה לאחרונה כי היא חשה כי ‪,‬התיוג הגזעני של מוסלמים הפך לדיבור שגור ונורמאלי‬
‫‪3‬‬
‫‪CHANCELLOR ANGELA MERKEL: [translated] In Frankfurt, on the main, two out of three‬‬
‫‪children under the age of five have an immigrant background. We are a country which, at‬‬
‫‪the beginning of the 1960s, actually brought guest workers to Germany. Now they live‬‬
‫‪with us, and we lied to ourselves for a while, saying that they won’t stay and that they will‬‬
‫‪disappear one day. That’s not the reality. This multicultural approach, saying that we‬‬
‫‪simply live side by side and are happy about each other, this approach has failed, utterly‬‬
‫‪failed. http://www.youtube.com/watch?v=UKG76HF24_k‬‬

‫‪ 4‬דוברו של קמרון הגיב לטענות כי נאומו של קמרון פנה לימין הבריטי שקיים באותו יום הפגנה‬
‫גדולה ומתוקשרת נגד המהגרים ואמר כי‪ ,‬אחרי הכול זהו נאום פומבי של ראש ממשלה והוא אינו‬
‫יכול להתחשב בעיתוי של כל דבר המתרחש בממלכה באותו זמן‪ .‬ראיונות שנערכו בהפגנה בלוטון‬
‫‪http://vimeo.com/19607866‬‬
‫‪http://www.independent.co.uk/opinion/commentators/yasmin-alibhai-brown/yasmin-alibhaibrown- 5‬‬
‫‪david-camerons-message-is-that-muslims-are-not-wanted-2206381.html‬‬
‫שכבר אינו מביך אנשים בבריטניה‪ .‬היא כינתה זאת "תיוג מסביב לשולחן האוכל"‪ .‬סלבוי‬
‫ז'יז'ק הפילוסוף וחוקר התרבות אמר בראיון ברשת ‪Democracy Now‬כי הטיעון של המרכז‬
‫הליברלי מורכב משני מהלכים‪ .6‬השלב הראשון הוא לגנות את הימין הגזעני ולומר‪'' :‬אין‬
‫מקום לעמדות כאלה בדמוקרטיה'' אבל אז לומר מיד‪'' :‬אבל''‪'' ,‬יש משהו אוטנטי במה‬
‫שמבטא הימין‪ .‬עלינו להקשיב לרחשי הציבור כדי למנוע התפרצויות שנאה כלפי המיעוטים‬
‫וכדי שנוכל לשלוט במצב‪''.‬‬
‫בכך מכשיר המרכז שמאל ליברלי את השנאה למוסלמים ומנרמל אותה‪.‬‬

‫שלישית‪ ,‬אין מדובר בשינוי של מדיניות אלא להפך בהמשכה של מדיניות קיימת‪.‬‬
‫ההצהרות האחרונות נועדו להצדיק קבוצה שלמה של פרקטיקות בתחום ההגירה‪ ,‬הכלכלה‬
‫ובתחום "המלחמה בטרור"‪ .‬בתחום ההגירה‪ :‬חקיקה מגבילה‪ ,‬פעילות צבאית יבשתית וימית‬
‫לעצירת מהגרים מאפריקה הנעשית בחלקה בסיוע משטרים עריצים‪ ,‬גרוש של צוענים‬
‫מצרפת לרומניה ועוד ועוד‪ .‬בתחום המלחמה בטרור‪ :‬שיתוף פעולה מודיעיני וצבאי עם‬
‫מדינות רבות בינן גם כמה מדינות ערביות בלתי דמוקרטיות‪ ,‬הפלישה לאפגניסטן ולעיראק‪.‬‬
‫בתחום הכלכלה‪ :‬קידום כלכלה ניאו ליברלית‪ ,‬הפרטת השירותים הציבוריים‪ ,‬החלשת‬
‫המעמד הבינוני‪ ,‬הפרטת החינוך ליצירת בתי ספר סקטוריאליים פרטיים ופרטיים למחצה‪,‬‬
‫העמקת אי השוויון‪ .‬אלה הן פרקטיקות הנהוגות כבר עשר שנים לפחות‪ .‬בישראל אפשר‬
‫להוסיף עליהן את מכלול הפעולות שמפעיל השלטון נגד הפלסטינים למניעת טרור‪ ,‬הגבלת‬
‫התנועה של פלסטינים‪ ,‬הריסת בתים‪ ,‬הגבלת בעלות על קרקע והתיישבות של פלסטינים‬
‫אזרחי ישראל ועוד‪ .‬לכן כאשר מטיל קמרון את האחריות לכישלון האינטגרציה על הרב‬
‫תרבותיות הוא מתעלם משני דברים‪:‬‬
‫הראשון‪ ,‬מכך שהמדיניות הכלכלית שנוהגת אירופה תורמת להחלשת המהגרים ולניכור‬
‫שהם חשים כלפי המדינה וכלפי תרבות הרוב‪ .‬השני‪ ,‬מכך שבפועל המערב אינו נשען דווקא‬
‫על הערכים הדמוקרטיים שהוא מייצג בעיני עצמו ולכן הטענה שהמהגרים מייצגים ערכים‬
‫אנטי דמוקרטיים בזמן שהמערב נאמן לשוויון ולדמוקרטיה אינה עקבית עם העובדות‪.‬‬

‫מי אשם בהידלדלות הזהות הלאומית באירופה ?‬

‫סלבוי ז'יז'ק‪ -‬השמאל נסחף אחרי השיח של הימין‬

‫‪6‬‬
‫‪The typical rhetorical trick here is in two moves. First, you of course condemn the far‬‬
‫‪right—"no place in our developed democracy." But then you add, "But they are addressing‬‬
‫‪the real worries of the people," and so on and so on. So, in precisely—that’s the dirty‬‬
‫‪sophistic trick—in order to prevent hatred outbursts, we have to control the situation.‬‬
‫‪http://www.democracynow.org/2010/10/18/slavoj_zizek_far_right_and_anti‬‬
‫כצפוי זכה נאומו של קמרון לתגובות רבות בבריטניה באירופה וגם בישראל‪ .‬רבים‬
‫מהמבקרים הבחינו בצדק בנקודת המבט היורוצנטרית של קמרון המזהים קידמה תרבותית‬
‫ודמוקרטיה עם הערכים של אירופה הלבנה וכמעט כל ביטוי של אי סובלנות דתית‪ ,‬עריצות‬
‫פוליטית ודיכוי עם תרבויות שאינן אירופיות על אף שההתפתחויות האחרונות בעולם הערבי‬
‫מפריכות את מרבית ההנחות האלה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בראיון ברשת אל ג'זירה אמר סלבוי ז'יז'ק כי המהפכות בעולם הערבי מפריכות לא רק את‬
‫הרעיון שהערבים מעדיפים דיקטטורות‪ ,‬אלא גם הופכות לבלתי רלוונטיים את החשדנות הרב‬
‫‪8‬‬
‫תרבותית כלפי ערכים כביכול אוניברסאליים‪:‬‬

‫לעיתים קרובות‪ ,‬בעידן הרב‪-‬תרבותיות הנוכחי שבו אנחנו נוטים לגלות חשדנות כלפי‬
‫אוניברסליזם‪ ,‬אנחנו אוהבים לשמוע על כך שדמוקרטיה כפי שאנחנו מבינים אותה היא עניין‬
‫מערבי ושצריך להבין שיש רב‪-‬תרבותיות‪ .‬אבל בזמן שעקבתי אחרי האירועים במצרים‬
‫והקשבתי לדברים שאמרו מפגינים‪ ,‬התרשמתי כי כל הדיבורים הללו על רב‪-‬תרבותיות הפכו‬
‫ללא רלבנטים‪ .‬בזמן שאנחנו נאבקים ברודן‪ ,‬כולנו הופכים לאוניברסליסטים‪ .‬אנחנו מרגישים‬
‫הזדהות זה עם זה‪ .‬ככה בונים סולידריות אוניברסלית‪ .‬לא על ידי שטויות כמו אונסק"ו וכבוד‬
‫רב‪-‬תרבותי – אני מכבד את התרבות שלך ואתה את שלי – אלא דרך מאבק למען חירות‪ .‬יש‬
‫לנו כאן הוכחה חותכת לכך שחירות היא עניין אוניברסלי כמו גם הפרכה של הרעיון הציני‬
‫לפיו ציבור מוסלמי מעדיף דיקטטורה דתית פונדמנטליסטית…‬

‫קמרון מאשים את המיעוטים בהידלדלותה של זהות לאומית בריטית יציבה בזמן שההגירה‬
‫היא חלק מתהליך גלובליזציה שקידם הליברליזם בעצמו‪'' .‬אם בעבר הייתה לבריטים‬
‫הזדהות עם התעשיות המקומיות שלהם‪ ,‬בתי הספר קבוצות הכדורגל העיתונים או החנויות‬
‫המקומיות''‪ ,‬כותב אזרח בריטי‪ 9‬במכתב לעיתון‪'' ,‬הרי שהיום כל זה נעלם‪ .‬העסקים הפכו‬
‫לבינלאומיים והם נשלטים על ידי תאגידים אמריקאים‪ ,‬יפנים או סעודים‪ ,‬קבוצות הכדורגל הן‬
‫בבעלות של אנשי עסקים רוסים ואפילו השחקנים והמאמנים אינם בריטים‪ ,‬בתי הספר‬
‫נסגרו‪ ,‬הופרטו או שינו את גישתם בהשפעת טרנדים כלכליים או חינוכיים חדשים‪ .‬מה שגרם‬
‫לאלה הם לא המהגרים‪ ,‬מה שגרם להם היא המדיניות הליברלית קצרת הרואי שהונהגה‬
‫בשנות השמונים על ידי מרגרט תאצ'ר‪ ''.‬ההגירה והיחלשותה של הזהות הלאומי הן היבטים‬
‫של ההתפתחויות הגלובליות שחוללו הקפיטליזם המאוחר והניאו‪-‬ליברליזם ומשום כך יש בינן‬
‫קשר‪ .‬יחד עם זאת הן אינן בפשטות‪ :‬סיבה ותוצאה‪.‬‬

‫גם כאשר קמרון מדבר על כך שהמהגרים אינם מעוניינים באינטגרציה‪ ,‬הנתונים שלו‬
‫אינם מבוססים‪ .‬סקר שנערך לאחרונה )מצוטט אצל מרב מיכאלי(‪ 10‬מראה כי ‪86%‬‬
‫מהמהגרים המוסלמים בבריטניה‪ ,‬שהם פחות מ‪ 5% -‬מהאוכלוסייה‪ ,‬רואים עצמם קודם‬
‫כבריטים ואח"כ כמוסלמים‪ .‬מיכאלי מציינת בצדק שהדרישה לרב תרבויות לא הופיעה‬
‫במקומות שמיעוטים משתלבים היטב בתעסוקה ובחברה‪ ,‬אלא כאשר הם מופלים לרעה‪ .‬או‬
‫אז‪ ,‬עולה הדרישה לכבד את זכויות המיעוט ואת תרבותו‪.‬‬

‫הדרישה ל''רב‪-‬תרבותיות'' עולה רק כשמיעוט מופלה לרעה‪ .‬כשאדם פרטי‪ ,‬מכל דת ומוצא‪,‬‬
‫זוכה לשוויון‪ ,‬כששוק העבודה פתוח בפניו‪ ,‬כשהוא מתקיים בכבוד‪ ,‬כשזכויות הפרט והאזרח‬
‫שלו‪ ,‬כולל חופש דת ותרבות‪ ,‬נשמרות ‪ -‬אין צורך ברב‪-‬תרבותיות‪ .‬הדרישה המגזרית או‬
‫הלאומית ל"רב‪-‬תרבותיות" עולה רק כשקבוצת מיעוט סובלת מדחייה בתוך חברה או מדינה‪,‬‬
‫שאינה רוצה להכיל בתוכה את המיעוט הדתי‪ ,‬האתני או הלאומי‪ .‬אז‪ ,‬הבעיה אינה ''רב‪-‬‬
‫תרבותיות''‪ ,‬אלא אפליה‪ ,‬גזענות וקיפוח‪ .‬כשחברי קבוצת מיעוט כזאת סובלים מאי שוויון‪,‬‬

‫‪ 7‬פילוסוף ומבקר תרבות סלובני מפורסם‬

‫‪ 8‬תורגם מאל ג'זירה במאמר שפורסם באתר 'הכל שקרים' ‪http://alllies.org/blog/archives/5443‬‬
‫‪ 9‬פורסם באינדיפנדנט הבריטי ‪http://www.independent.co.uk/opinion/letters/letters-‬‬
‫‪multiculturalism-2206382.html‬‬
‫‪ 10‬פורסם באתר הארץ ובאתר מבט ?‪http://www.mabat-israel.org.il/home/mabat-articles-page.php‬‬
‫‪id=246‬‬
‫מעוני‪ ,‬מאבטלה ומאלימות הם מסתגרים בתוך הקבוצה‪ ,‬על ערכיה הדתיים והתרבותיים‪ ,‬כי‬
‫החברה הכללית אינה מאפשרת להם להשתלב ולאמץ את ערכיה הכלליים‪.‬‬

‫ההסתגרות וההתבדלות אומרת יסמין אלביהאי‪-‬בראון‪ 11‬סופרת ממוצא פקיסטני‬

‫ובעלת טור באינדיפנדנט הבריטי‪ ,‬אינה נחלתם של המהגרים בלבד‪ .‬היא תופעה המאפיינת‬
‫את האירופים הנוצרים עצמם‪ .‬הבריטים הלבנים הם אלה שאינם רוצים ללמוד עם המוסלמים‬
‫בבתי ספר ציבוריים‪ .‬הממשלה היא זו שממנת בתי ספר מיגזריים‪ ,‬פרטיים ובדלניים במקום‬
‫להשקיע בחינוך הציבורי והיא זו שמעודדת את הבדלנות אצל לבנים נוצרים ואצל מוסלמים‬
‫כאחד‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬בניגוד לרושם שנוצר כי הקהילות המוסלמיות באירופה הן היחידות שמגלות‬
‫חוסר סובלנות כלפי ביקורת או פגיעה ברגשותיהם בדתיים‪ ,‬ברור כי העובדות שונות לגמרי‪.‬‬
‫הלחצים שמפעילות כנסיות וקהילות דתיות נוצריות על גבולות חופש הביטוי באירופה‪,‬‬
‫מורגשים לא פחות‪.‬‬
‫הטלת האשמה בבדלנות ובאי סובלנות על המוסלמים לבדם היא לכן צביעות ממדרגה‬
‫ראשונה‪.‬‬

‫בראון‪ :‬מוצאת את החיג'ב ואת המחשופים פוגעניים באותה מידה‬

‫האם יש תשובה לגזענות ?‬

‫חדי העין‪ ,‬הבחינו בודאי בדמיון מפתיע שבין ביקורתו של קמרון על הרב תרבותיות‬
‫לזו של ז'יז'ק שהופיעה בציטוט למעלה‪ .‬שניהם זקוקים ליותר מאשר רב תרבותיות‬
‫המסתפקת בעידוד של כבוד הדדי וסבלנות בין קבוצות תרבותיות ‪.‬‬

‫‪http://www.independent.co.uk/opinion/commentators/yasmin-alibhai-brown/yasmin-alibhaibrown- 11‬‬
‫‪david-camerons-message-is-that-muslims-are-not-wanted-2206381.html‬‬
‫הדמיון הזה אינו מקרי‪ .‬ז'יז'ק מודה כי ההצהרות האחרונות של מנהיגי אירופה הן‬
‫חלק מסחף של השיח הפוליטי באירופה לכיוון עמדות הימין הגזעני‪ .‬אפילו הוא נכנע‬
‫לרטוריקה הזו כשהוא מתייחס לניסיון להידבר עם האחר על בסיס של כבוד הדדי בספקנות‬
‫)ציניות אפילו( ומציע במקום זה פעולה משותפת המבוססת על הכרה באוניברסאליות של‬
‫הליברליזם‪.‬‬
‫ז'יז'ק נגרר לדיון הזו כשהוא חוזר לרוב על טיעונים משומשים של הימין כנגד הרב תרבותיות‪:‬‬
‫העריצות של התקינות הפוליטית‪ ,‬האופן שבו ''האחר'' נתפס כנסבל כל זמן שהשונות שלו‬
‫זניחה והוא אינו הופך ל"מטרד"‪.‬‬

‫מה שמדאיג הוא זה שז'יז'ק שב ונאחז בתביעה של הליברליזם לעמדה‬

‫אוניברסאלית ומוותר על התיאור הרב תרבותי של החברה כתיאור בעל תוקף מוסרי מחייב‪.‬‬
‫בעשותו כך הוא מכחיש כי הליברליזם מעוגן בתרבות ובהיסטוריה כמו כל אמונה אחרת‪ ,‬ואף‬
‫על פי שבני אדם פועלים מתוך מחויבות לאמונותיהם ואף מוכנים לעיתים למות למענן‪ ,‬הרי‬
‫שתקפותן מותנית בגורמים רבים ואינה מוחלטת‪ .‬אין בזה כדי להפחית מהחשיבות של מאבק‬
‫על ערכים ליברליים‪ ,‬אולם ההצדקה של המאבק למען ערכים אלה אינה כוללת ביטול זכותם‬
‫של מיעוטים דתיים לחיות על פי קודים שאינם ליברליים וגם להצדיק אותם‪ ,‬כפי שעושה זאת‬
‫ז'יז'ק‪.‬‬

‫האוניברסליזם של החברה המערבית הליברלית לא נמצא בעצם העובדה שהערכים שלו‪,‬‬

‫זכויות אדם וכדומה‪ ,‬הם אוניברסאליים‪ ,‬כלומר שכל התרבויות מחזיקות בהם‪ .‬המובן הוא‬
‫קיצוני הרבה יותר‪ :‬כאשר אותם פרטים מתייחסים לעצמם בתור ''אוניברסאליים'' הם‬
‫משתתפים ישירות בממד האוניברסאלי‪ ,‬ועוקפים את המצב החברתי המסוים שלהם‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬ההתעקשות הליברלית על זכות הבחירה של הפרט )נשים‪ ,‬ילדים( בתוך מיעוט‬
‫תרבותי החי בחברה ליברלית היא תביעה מרחיקת לכת כי היא משנה מהיסוד את המובן של‬
‫השתייכות של פרט לקבוצה‪ .‬כך למשל ‪:‬‬

‫זה דבר אחד לעטות רעלה בעקבות היטמעות במסורת; זהו דבר אחר לגמרי לסרב לעטות‬
‫רעלה; ודבר שלישי זה לעטות רעלה לא כמעשה של השתייכות‪ ,‬אלא מתוך בחירה‪.‬‬

‫הבחירה בהשתייכות‪ ,‬כמו למשל בבחירה לעטות חיג'אב כאקט של השתייכות‬

‫לקהילה מוסלמית‪ ,‬היא כבר אקט של תודעה ליברלית משום שיש לה זיקה לא רק לסמכות‬
‫הדתית אלא גם למבט הביקורתי של הליברליזם על הפטריארכאליות‪ .‬משום כך היא חסרה‬
‫את התום של השתייכות כהטמעות במסורת‪ .‬אולם התביעה כי כל פרט במיעוט דתי או‬
‫תרבותי יידרש לחוות את מה שז'יזק מכנה ''קריעה אלימה מעולמו וניתוק מהשורשים שלו''‬
‫כדי ''להציל' אותו מהעדר הבחירה שנכפה עליו‪ ,‬הוא לא רק רעיון עוועים יהיר‪ ,‬אלא גם‬
‫דרישה שתתקל בהתנגדות מוצדקת ותפתח חשבון תרבותי‪-‬היסטורי מר שסופו מי יישורנו‪.‬‬
‫במובן זה עמדה זו של ז'יז'ק קיצונית אף יותר מזו של קמרון מכוון שהיא אינה מסתפקת‬
‫במאבק נגד התופעות המטרידות‪ ,‬אלא מכריזה על מלחמת תרבויות כוללת בשם‬
‫האוניברסאליות‪ .‬זו ודאי לא צריכה להיות דרכו של השמאל הדמוקרטי‪/‬ליברלי גם אם יהיה‬
‫מוכן להיענות לקריאתו של ז'יז'ק ''ולהתלכלך'' קצת בניסיון ממשי לתיקון החברה‪:‬‬

‫עלינו להתייחס בעין ביקורתית כלפי עצמנו‪ ,‬ולשאול את עצמנו עד איזה מובן הרב‪-‬תרבותיות‬
‫המופשטת שלנו תרמה למצב העניינים המדכדך הזה‪ ,‬ולקבל על עצמנו את הקרב העומד‬
‫לבוא על התרבות הדומיננטית‪.‬‬
‫הפעולה הסולידארית המשותפת למען ערכים משותפים היא ודאי חשובה וגם המאבק על‬
‫דמותה של חברה שבה יכולות מסורות שונות לחיות זו עם זו בביטחון ולקבוע ללא כפיה את‬
‫מידת ההתמזגות ביניהן‪ .‬משום כך שיתוף פעולה אינו יכול להתבסס על כפיה של ערכים‬
‫בשם אוניברסאליות מדומיינת‪.‬‬

‫סולידאריות ופעולה משותפת אפשריים רק כאשר התביעה לאוניברסאליות מושהית‬

‫למען שיתוף פעולה פרגמאטי ולא כאשר היא מוצבת כקנה מידה על היסטורי וכתנאי‬
‫להסכמה‪.‬‬

‫קווים לדמותו של שיתוף פעולה רב תרבותי ביקורתי‬

‫דברים דומים אומר גם יריב מוהר במאמר שפורסם באתר העוקץ ובאתר עמותת‬
‫מבט‪ .12‬מוהר טוען כי הסכמה על ערכים משותפים היא כמעט בלתי אפשרית כאשר בצד‬
‫אחד נמצאת קבוצה ליברלית ובצד השני קבוצה בעלת אמונות דתיות מושרשות המעגנות את‬
‫היחס לנשים‪ ,‬לחינוך הילדים‪ ,‬למדע וכו'‪ .‬הוא משוכנע כי מי שמתכונן לכפות על בריטניה או‬
‫על ישראל ערכים ליברליים בצורת ערכי ליבה במערכת החינוך‪ ,‬או בדרכים אחרות מוטב‬
‫שייכון לעימות חזיתי ואלים עם קבוצות שערכים אלה אינם מקובלים עליהם‪.‬‬

‫על אף שערכים נחשבים לעיתים קרובות לאוניברסאליים בעיני מי שמחזיק בהם‪ ,‬קל‬
‫להבחין כי הם מעוגנים בתרבות ובמסורת מסוימים‪ ,‬בניגוד אליהם ''כללים מסדירים'' עשויים‬
‫להיות מועילים יותר לשיתוף פעולה בין תרבויות שונות אם מקובל על הצדדים שהכללים‬
‫עצמם אינם ''צבועים'' בצבע תרבותי מסוים‪ .‬מוהר מציע למשל את הרעיון של בחירות‬
‫כדוגמה לכלל מסדיר שקבלתו מטמיעה בצדדים ערכים משותפים באמצעות היישום של‬
‫הפרקטיקות המגוונות שהמשתתפים נוטלים בהם חלק‪.‬‬

‫מכוון שכללים מסדירים נועדו‪ ,‬למזעור הכוחניות ומקסום החירות שביחסים בין‬
‫קבוצות שונות‪ ,‬עליהם להיות מכפיפים ונוקשים ולצמצם עצמם למינימום האפשרי של מטרת‬
‫הסדרת היחסים בין קבוצות‪ .‬דווקא בגלל שמטרותיהם של כללים מהסוג הזה צנועות בהרבה‬
‫מאילו של ערכים אוניברסאליים‪ ,‬יש להן סיכוי טוב יותר לשמש כמסלול מעשי של בנית אמון‪,‬‬
‫הכרה ושיתוף פעולה‪.‬‬

‫נקודת המבט של הפילוסוף האמריקאי רוברט ברנדום עשויה לעזור לנו להבין מדוע‬
‫מסלול מעשי המתמקד בפעולות ובמשמעויות שלהן עשוי להיות מועיל יותר מניסיון עיוני‬
‫להגיע להסכמות ערכיות‪.‬‬

‫ברנדום מציע לחשוב על האינטראקציה בין קבוצות ופרטים כמו על משחק כדורגל‪.‬‬
‫כאשר כל המשתתפים וגם השופט‪ ,‬הקהל והתקשורת בוחנים כל הזמן זה את זה‪ .‬לעיתים‬
‫הם מעניקים למשתתף נקודות על הצטיינותו ולעיתים גורעים ממנו נקודות על משחק כושל‬
‫או על חוסר הוגנות‪ .‬כל אחד מהשחקנים נדרש לקבל ולתת הסברים על פעולותיו וכל השאר‬
‫בוחנים את הנימוקים ונותנים להם ציון המבוסס על התאמתו של הנימוק עם מה שעיניהם‬
‫רואות‪ ,‬עם המציאות כפי שהם יכולים לבחון אותה במיטב הכלים העומדים לרשותם‪ .‬במשך‬
‫הזמן הופך השיפוט שלהם לאובייקטיבי‪ ,‬כי ניתן להעמיד את ביצועיו של כל שחקן או‬
‫משתתף להשוואה עם אחרים המשתתפים באותו הזמן או בעבר קרוב או רחוק‪ .‬הצעה זו‬
‫מבוססת על הרעיון שהפעולות שאנו עושים נושאות מטען ערכי שניתן לחשיפה ולביקורת‬
‫רציונאלית‪ .‬את המטען הזה אנו יכולים לבקר‪ ,‬לגנות ולדרוש ממבצע הפעולות הסברים‬
‫למעשיו‪ ,‬פיצוי או תיקון דרכיו‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪http://www.mabat-israel.org.il/home/mabat-articles-page.php?id=248‬‬
 ‫רוברט ברנדום‬

‫לעיתים קרובות היחסים בין קבוצות תרבותיות הם יחסים טעונים‪ .‬לכל צד יש זיכרון‬
‫היסטורי‪ ,‬משקעים לא נעימים מהמפגש עם הצד השני‪ ,‬דעות דומות וחששות‪ .‬לכן לא תמיד‬
‫יכולים הצדדים להסכים על המשמעות של פעולותיהם או על הדרכים הלגיטימיות להתגונן‬
‫מפעולה פוגענית‪ .‬לעיתים קרובות ירגיש צד אחד שעצם ההסכמה לקבל על עצמו כלל מסדיר‬
‫משרת את הצד השני יותר משהוא משרת אותו‪ .‬לכן גם הכללים המסדירים ואופן הציות להם‬
‫עשויים להיות סלע מחלוקת‪.‬‬

‫פתרון חינוכי אפשרי לכך הוא ביצירת מסגרות מוגנות בהן יכולים פרטים מקהילות‬
‫תרבותיות שונות לקחת חלק ולעבוד באופן מבוקר על פיתוח כלים המסדירים עבודה‬
‫משותפת‪ .‬הסדנאות שעורכת עמותת מבט‪ 13‬לסטודנטים היא מסגרת מסוג זה‪ .‬בתוך‬
‫המסגרת המוגנת אשר גבולותיה מפוקחים בהנחיה מקצועית ובביקורת לאורך זמן‪ ,‬יכולים‬
‫סטודנטים מרקע שונה לעבוד יחד ולחוות חוויות משותפות המשנות בהדרגה את‬
‫המשמעויות המעשיות של הנרטיב התרבותי שאיתו הם מגיעים לקבוצה‪ ,‬כך שבפרק זמן‬
‫מסוים הם יכולים ליצור אימון בינאישי ולפתח שיח דמוקרטי המבוסס על כבוד הדדי עם‬
‫הזולת‪ ,‬גם אם הגיעו לקבוצה עם מטען שלילי גדול ביחס לאחר העומד מולם‪.‬‬

‫במסגרת כזו המבוססת על פעילות חווייתית כלומר על עבודה משותפת‪ ,‬בוחנים‬

‫הסטודנטים כל הזמן את התנהגותם של האחרים ושל עצמם ועוצרים לעיתים קרובות כדי‬
‫לחלוק את רשמיהם‪ ,‬לתת ולדרוש הסברים ולחשוב במשותף כיצד יוכלו להשיג יחד את‬
‫המטרות שהוצבו להם או שהסכימו עליהם יחד‪ .‬במהלך רצף של סימולציות כאלה המפעילות‬
‫יכולות קוגניטיביות‪ ,‬רגשיות ואינטלקטואליות‪ ,‬מגבשים המשתתפים את הכלים שבאמצעותם‬
‫הם מסדירים את היחסים ביניהם תוך התחשבות ברגישויות התרבותיות העומדות במרכז‬
‫השיח‪ .‬בתנאים בהם חלק מהמפגש נעשה במסגרת מונחית ומבוקרת וחלק ממנו נעשה‬
‫בתנאים של חיים ולימודים משותפים בקמפוס‪ ,‬חודרים הכללים שנבנו באופן מבוקר אל‬

‫‪13‬אודות עמותת מבט ‪http://www.mabat-israel.org.il/home/about-mabat.php‬‬

‫הספרה הציבורית ומשפיעים על איכות המשא ומתן הבין אישי והבין תרבותי ועל היכולת‬
‫לחיות ולפעול יחד למרות ההבדלים ונקודות המחלוקת‪.‬‬

‫בניגוד גמור לדרישה להסכמה על ערכים ליברלים ''אוניברסאליים'' כמו שמציעים‬

‫קמרון וז'יז'ק‪ ,‬במסגרת הסדנה לא מוצבת דרישה כל שהיא מראש פרט לכללים המקובלים‬
‫בהשתתפות בסדנה הנערכת בקמפוס‪ .‬ברור כי יש יתרון לעובדה שכל המשתתפים הם‬
‫סטודנטים שקיבלו עליהם כללים בסיסיים אולם אין להסיק כי כולם הפנימו מראש ערכים‬
‫ליברליים וכי הצלחתה של הסדנה מובטחת מראש‪.‬‬
‫הצלחתה של הסדנה תלויה בסופו של דבר ביכולת של המנחה ושל הסטודנטים להתקדם‬
‫במסלול הבונה את האימון בין המשתתפים ומפתח בהדרגה את יכולתם להסדיר את היחסים‬
‫ביניהם מתוך כבוד הדדי והכרה בזכויות שוות של האחר‪ .‬בסופו של תהליך לומדים‬
‫המשתתפים כי ההתחשבות במאפיינים התרבותיים של האחרים הופך להיות מחיר קטן בעד‬
‫שותפות אמיתית ומרחב בטוח שכל הצדדים מרוויחים מהם‪.‬‬

‫מודל חינוכי כזה עשוי להוות אלטרנטיבה למדיניות של ליברליזם קשוח המוכתב מלמעלה‬
‫אם יאומץ כמנגנון מבוקר ליצירת התנאים של חיים יחד במרחבים משותפים מתוך בחירה‬
‫להעניק לרב תרבותיות משמעותית הזדמנות אמיתית‪ .‬שימוש נרחב במסגרות חינוכיות‬
‫כאלה באוניברסיטאות‪ ,‬בשירות הציבורי‪ ,‬בצבא ובחברות הגדולות‪ ,‬ייצור כעבור זמן מסה‬
‫קריטית של משתתפים שהטמעת ההבנה הבינתרבותית ביחסם לזולת תשנה מקצה לקצה‬
‫את המרחב הציבורי‪.‬‬

‫הנאומים של קמרון ומרקל מצערים במיוחד על רקע המגמות המתחזקות בפוליטיקה‬

‫המקומית בישראל‪ ,‬עליית הליברמניזם ונוכחותם הבוטחת של גורמים כהניסטים בכנסת‬
‫וברחוב הישראלי‪ .‬נדמה כי ההצהרות האחרונות באירופה מפיחות רוח במפרשיהם של‬
‫הלאומנים הגזעניים ומדרדרות את החברה הישראלית למקום לא טוב‪ .‬כמו באירופה גם כאן‪,‬‬
‫מציעים שונאי המיעוטים האתנוצנטריים את תפיסתם הגזענית כביטוי אותנטי של רחשי הלב‬
‫של הציבור‪ .‬גם באירופה וגם כאן השנאה אינה יכולה לשמש יועץ נבון‪.‬‬