‫שב"ק פ' שמות‬

ìàåé úéø÷ ïéì÷åøá

4:39 4:40 ð"äìãäæ

9:07 9:05 ù"÷æåñ
6:08 6:08 ÷"ùöåîæ
P
úåãéñçä øàáå äøåúä ñãøôî íéðéðôîå æôî íéø÷é íéøîàî
'‫שנה ב‬ ‫כ"א טבת תשס"ט לפ"ק‬ ‫גליון מ"ח‬
öëî−î ³î−þ¼ô þîðè í−í ×"êî
(ñêîô¾ô ó¾)

ðêô ðêôë îô®¼−î îëþ−î î®þ¾−î îþõ ñêþ¾− −òëî

.ó³îê ±þêí êñô³î
ö"−×ê ó−¾ñì ³î−íñ ó−ôîê³í μþðð þ¾õê
‫גנזים נפלאים על פרשת השבוע‬ î"šî ,ó−ôîê³ −ò¾ë ó"îê³ ñê ó"îê³ îíïî ,ö"−×þî ‫פנינים יקרים משלחן מלכים מלוקטים‬
óñ× î−í¾ îò¼−ðîí íïñ ,ðìê ½þ×ë í¾¾ î−í¾ í−í ¹½î−î ¾õò ó−¼ë¾ ëš¼− μþ− −ê®î− ¾õò ñ× −í−î
.‫התינוקות שנשחטו היו רשעים גמורים‬
íð¾ë ³îðñî− î−í¾ −õñ ó¼¬íî ,ñîðè ì×ë ó−šïì .ó−þ®ôë
ð"÷å ø÷åáá úå÷åðéú ð"÷ èçåù äéäù ,íù ùøãîá àúéàå ñ¼ þôêò¾ îô×î ,±þê îô¼ñë³ îôî−½×− ³"îôîê³î
úå÷åðéúù [êðà úîåçá] à"ãéçä øàáîå ,áøòá úå÷åðéú î−×êñô ìñî¾ î−ôìþë ’íî ,ó−¾þîì î¾þì −ëè öò−¼ð− êñ ê³¾í ð¼ −×î ñ"ï −"¾þ−õ¾ íô ö−−¼
úå÷åðéú] ï"÷ – ï"÷á ìëúñú ìàå ,íéøåîâ íéòùø åéä åìà î−í¾ öî−×î ,ñ"ï îþôê¾ îô× óš−òíñî óñðèñ íòíð −šñì íò¼ê −òê ¹êî .¾"¼ ó−þ®ôë í−í ¹½î−¾
àì ìàøùé éðá ìáà [íùôðá] åá ùéù äîá àìà [íéèçùðä óì×î ó−šïì î−í öî−ñ¼ −×êñôô óí−þî¼òë ó−ñðîèô îò−³îëê îñêèò ó−þëð ’ð ³î×ïë ¾þðôë ê³−ê
.êøåàá ù"ééò ,æ"ò åëá ë"òå ,äæî åòãé ±þêí êñô³î îò³î−ò¼ë îò¾þ−õ ó−òõñ ³êïî .ñîðè êñ¾ ³î×ïëî .³î−þ¼ô óô®¼ îþðè¾ ñ−ë¾ë ó−þ®ôô
.‫משה היה לבוש מנעלים גדולים משום שהיה רועה‬ ó−ñðè ó¾î ³îð¾ë ó³îê ó−ì−òô î−í¾ ó³îê þðè î³îêð þš− −ñ× ì"ôí¼ë ë³×î ’î× óô¾ ³ê îò−¾
(æ"é-ã"ë) ìà÷æçéå äùî ìöà äîì øàáî øåèä 'éôá
−ëè ñ¼ šî½õ ñ¼ ñ"ï îþôê¾ îô× ¼šþšë ó−¼ñëòî .îêë î³−ëî ¾−êð šî½õë ïôîþô ³î−þ¼ô ö−þîðè î−í¾
äéä äùî -ä) òùåäéá åìéàå ,[íéáø ïåùì] êéìòð áéúë
±þêí êñô³î þôê¾ íïî ,þîôê×î ó−¾þîì î¾þì ó−¾ò îê¾ò êñî î³¾êë ðìê ñ× îšëð¾ îò−−íð
ìà÷æçé ïëå ,íéòåøä êøãë íéìåãâ íéìòðî åì äéäå äòåø
î®þ¾−î îþõ ¾þõñ þ¾õê îò×þð −õñî ,ó³îê ¾ôô ³ê îò−¾ êñ¾ ’−−ò¾í íñ¼ô ¹ê¾ þôîê −òêî .³î−þ×ò
í¾¾ ³îðñî− î−í¾ ’î×î íòíð šî½õë ïôîþô −ôò óô¾
êøãë íéðè÷ íéìòðî åì äéä òùåäé ìáà ,äàì÷ç äéä
î¾þ−õ¾ îô× ðìê ½þ×ë êí ñ¼ ó−þõê ³îññî¼ë ’×
úîçî ãçàë íéàøð åéäù êìòð øîàð êëìå ,íéøùä
−×î ,íï šî½õ ñ¼ ñ"ïþ G ‫ מעדני השלחן‬F ö−êî óðê ö−−îþš ó³ê ê³−êð
íéîòè äîë ãåò àéáäù ,øôñú ïòîìá ò"òå] íúåðè÷
ó−¾îñì î−í− ö× óê êô−³ ¾−¾ îò−−íð .óðê ö−−îþš í"îê
.[ì"îëàå ,äæ ÷åìéçì ‫ שנתמלא הבית כולו‬,‫יתיה אר"י ט"ב הוא‬
þôê íïñ ,ó−ôîê³í μþð× ¾îòê ¾−ê þëè ³îô¾ ’è óðêñ
‫ שהיה קשה לו להוציא אותיות השפה‬- ‫הפי' של כבד פה‬ .‫אורה‬ öî¾ñ ³î¾¼ñ ñî×− îñê ñ×ôî
ðêôë îô®¼−î êñê −× êñ ‫מרן הקדושת יום טוב ז"ל נוהג הי' בכל יום‬
‫ שלא היה מכיר לשון‬- ‫ שהיה מדבר לאט לאט‬- ‫והלשון‬ ó¼¬íî ,ñîðè ì×ë ó−ô ‫ והי' אומר‬,‫ללמוד שיעורו הקבוע בחק לישראל‬ ó−þëè þëèô îò−−íð ó−ëþ
.‫ שלא היה לו לשון לימודים לדבר למלך‬- ‫מצרי‬ ó³îê ±þêí êñô³î íïñ ‫שבלימודו בחק לישראל בכל יום הקב"ה מאיר‬ ó−¾òê ¾îòêôî ó−¾ê ¾−êôî
ïåùì ãáëå äô ãáë éë ,'åâå éëðà íéøáã ùéà àì éðåãà éá íð¾ë ³îðñî− î−í¾ ‫ ושם מובא בפירוש‬,‫עיניו להשיב לשואליו דבר‬ ñî×− îò−ê óðê ó¾ô ñëê
,‫וברמז תשובות ברורות לדופקים על פתחו‬
'éôù åîë åðééäå ,øáãî éðà úåãéáëá é"ùøôå :[é-ã] éëðà ó−×êñôí −ð− ñ¼ ó−ñðèòî ,'‫ ביום ה‬,‫ונפלא הדבר שביום אתמול כי יעבור‬ íþîô ³êïî ó−ëþ öî¾ñë ³îò×ñ
äéä àì äùîù ,ç"ø íùá ééçá åðéáøá æ"éòëå ,àøæò ïáàä î−í¾ óíñ óþè íïî ‫למד הקדושת יו"ט כפי שנסדר בסדר החק‬ îô× ñêþ¾−ë ¾−¾ ³îðìê ñ¼
ïåùìä úåéúåà ìëå [ô"îåá] äôùä úåéúåà àéöåäì ìåëé .ñîðè ì×ë ó−ô ‫ בפסוקי התורה המספרת מלידת‬,‫לישראל‬ ó−¼ë¾ ë−³×ð ëš¼−ë îò−®ô¾
ìåëé äéä àìù òîùî éçøæîáå ,ìåãâ éùå÷á ÷ø ,[ú"ðìèã] ‫מושיען של ישראל אדון כל הנביאים משה רבינו‬ ³î¾õò ¾¾ ë−³× î¾¼ëî .¾õò
,‫ע"ה שנאמר בו ותלד בן ותרא אותו כי טוב‬
ïáàä øàáîå ,ù"ééò øåçéàáå úåãéáëá ÷ø úåøéäîá øáãì (íðèí ,óñî¼ ³ñîêè) ‫ ופרש"י והוא‬,‫ותרגומו וחזת יתיה אר"י ט"ב הוא‬ .ñ"òí þëìôí ñ"×¼ ó−ëþ öî¾ñ
ãçàä ,øåáéãá úåðåøñç éðù åì ùéù ïòè äùîù ,àøæò ‫ וביום‬,‫מגמרא סוטה שנתמלא הבית כולו אורה‬ −êô êô¼¬ ñ×íð öòê −ïìòî
ïåùì ãáëù ãåòå ,úåãéáëá øáãî éðàù ,éëðà äô ãáëù ‫שלאחריו יום עש"ק שלפי סדר החק לישראל‬ ðìê ¾õò ñêþ¾− ó−êþšò íôñ
í"áùøä ë"ëå ,íéøöîä ïåùì úà øéëî éððéà éë ,éëðà
í× í¼þõ ñê −³þôêî ‫למד הקיו"ט בליל שישי את הפסוק ויואל משה‬ ðìê ¾õò îêþšò êñ í"îêî
.ñêþ¾− −þ×ë −òë ’í þôê ‫ אז נתבשר מרן הקדושת יו"ט מלידת בנו‬,'‫וגו‬
éúåðè÷á éë ,íéøöî ïåùìá é÷á åðéàù ïòè äùîù éðå÷æçäå ‫הצעיר מנהיגן של ישראל וראש גולת אריאל‬ −šñê šñì íôí ñêþ¾−ð óî¾ô
ïåùì éúçëù øáëå ,íéðåîù ïá éðà äúòå ,íùî éúçøá
−òë ³ê ìñ¾ μ−ñê þôêî ‫]מרן רבינו יואל ט"ב[ ו'הוא י'חל ל'הושיע א'ת‬ ðìê ¾þî¾ô óñî× ×"êî .ñ¼ôô
íðåùìá áèéä øéëî àåäå ,íùî ææ àì ïøäà ìáà ,éøöî
îìñ¾ñ öêô³î −òðë¼−î .‫ישראל מיד מרעים ומינים בדורות אחרונים‬ ó−¾þðôë ê³−ê íòíî .îê®−
ïåøñçì åúðååë äúéä äô ãáë øîåàùë íâù ì"ñ í"áùøä]
μòë ³ê èþîí −×òê íòí (‫)מושיען של ישראל ח"א דף נ"ט‬
ó−þîðè óò−ê ñêþ¾−¾×ð
áúëå ,æ"ò ÷ìçù àøæò ïáàäî åðáúë øáëå ,êä åðééäå ,äæ
.μþî×ë šñìí óíô šñ³½ò ³î−þ¼ô
.[íéãøôð úåðåøñç éðù íäù ëþí îò−þîô ê¾−ðš êò−®îë öîêèí −õô −³¼ô¾ ê³¾íî .íïô íï ó−ðþîõô íôí ê®ôò ñ¼ôô −šñê
ìâøåî åððéàù ,éëðà íéøáã ùéà àì ,'éô åðøåôñáå ìô¾−" ñ¼ë ®"íèí í"í) ¼"−ï ó−îëñ¬−−¬ í¾ô ö−þîðè î−í¾ îò−−íð îêë î³−ëî ¾−ê ëš¼− ³ê ¾"ê
.ù"ééò ,êìîä éðôì øáãì íéãåîéì ïåùì úëàìîá ,íñ−ì³ë íë íþ³îí íôñ ,³î¾šíñ (ñ"šî®ï "í¾ô óíô šñ³½ò êñ ïêî ³î−þ×ò ó−¾ò îê¾ò êñ¾ ³î−þ¼ô
íþ−ïèð öî−× ñ"ï ±þ−³î ,íòîþìê í×ô ê−í êñí ñ× −í−î ëî³×í þôê þ−õ¾ ×"êî .ñ¼ôô −šñê šñìí
−ñîê ,öôïí óñ¾ò êñ ö−−ð¼î ,íò¾ ³îêô ’ð í−í ¾õò ó−¼ë¾í ñ×¾ ¾õò ó−¼ë¾ ëš¼− μþ− −ê®î− ¾õò
±¼− ö× ñ¼ ,ñêþ¾−ë š−ïìíñ îï íò¼¬ë í¼þõ êë− ³ôìô ðìê ¾þî¾ô îêë¾ öî−× ðìê ¾õòñ ë¾ìò
ñ¼ íþ−ïè þïîè¾ í¼þõñ þôê−¾ ó−¾¼ôí ñ× öîðê êí šî½õí ñ¼ í¾š í−í ï"¼î .³î−þ¼ë ö−þîðè î−í¾
ó−êþšò óñî× ñêþ¾−î ,èþí−ñ ó−þî×ëí ñ× íþî³ ö³ô óðîš ¹ê íñî× íþî³í ñ× ó−−š í−í ¹½î−
þíòí öô ñ−®ôí öñ êô−−šî ,ññ×ë óíî ’ó−þî×ë’ ¹ê þî½êñ íþî³ íð−³¼¾ íô ³−þ®ô ê¾ò μ−êíî
î−ñ¼ëñ þôê− −× ,ñ−®ô ê−í îô®¼ñ ³−ñîñî¾í öôî ó¾ë ê³−êð× ±îþ−³ ¾− ï"¼ μê .íþ−−è³ò¾ þìêñ
ñ−®íñ ñî×− μò−ê −×í îêñë í³ê êñí μñî −ñ íô íñî× íþî³í ñ× ³îëê îô−−šð êíð èêþõô ñ"þíô
.−³î¾þë óíî ó³îê −³ñ®í −òêî μôô ê−í îðëêî ëî³×í þôê μ×ñ .ñ"îìë êñ ñëê −"êë îò−−í ³î®ôíî
¾îðš íõ −þëð öê× ð¼ ,ó−þ³ëí ö−ë ³þ−ïè ñ¬ëî ññ×ë ×"è í−í ¹½î− êñí μñ í¾š³ óê ¹ê þ−õ¾
.ñ"®ï î"ì ×"êî ³î−þ¼ô þîðè í−í êñ êîíî ¾õò ó−¼ë¾
öî¾ñ ¾õò ó−¼ë¾ ë−³× μ−êíî .íñ−ëìí íðþõ³ò
(êë ³¾þõ öþíê öšï) ê¾ò¾ ¹ê ó−þ®ôë í−í ¹½î−î ë−³× μ×ñ ð−ì−
þî½−êë íê¾ò êñî ñ"îìë êñê íê¾ò êñ ³−þ®ô
 ‫נערך ע"י חבורת מקחו של צדיק‬
‫ומרובים ח"ו‪ ,‬כח הק"ו עדיפא בהן דהרי מרובין פי כמה‬
‫מיסורין שן ועין‪ ,‬וכ"ש דיועיל למירוק עונות משא"כ אם‬
‫ילפינן מגז"ש מברית האמור במלח הדין נותן להקל היסורין‬
‫מעל ישראל‪ ,‬וכמו שהמלח ממתקת הבשר רק במיעוטו‪ ,‬אבל‬
‫בהעדיף המלח יתקלקל הבשר‪ ,‬וכמו"כ ביסורין הבוי"ת חפץ‬
‫בטובת עמו ישראל ולא ירבה ח“ו ביסורין‪.‬‬ ‫דבר ה' אשר היה אל יואל‬
‫מי אנכי וגו' וכי אוציא את בני ישראל וגו' בהוציאך את העם‬ ‫והנה כתבו התוספות במסכת חולין והיכא דאיכא ק"ו‬ ‫במשנתו הטהורה של מרן רבינו הקוה"ט זי"ע‬
‫וגז"ש‪ ,‬הק"ו אינו עיקר ונסתרת בפירכא כל דהו‪ ,‬ולפי"ז‬
‫ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך‪.‬‬
‫ממצרים תעבדון את האלקים בההר הזה‪.‬‬
‫מק"ו ליכא למילף לישראל כלל‪ ,‬ומה דעבד יוצא לחירות‬ ‫ואפ"ל עפי"מ שפירשתי דברי המדרש בפרשת שמות ויעבידו‬
‫ברש"י וכי אוציא את בנ"י מה זכו ישראל שתעשה להם נס ואוציאם‬ ‫בשן ועין אינו אלא בעבד כנעני‪ ,‬ולכן דן הקב"ה את ישראל‬ ‫מצרים את בנ"י בפרך חד אמר בק"ו וחד אמר בגז"ש‪ ,‬עוד‬
‫ממצרים‪ .‬ונראה לפרש עפמ"ש בבית שמואל אחרון פ' מצורע‪ ,‬ביאור הגמ'‬ ‫במצרים במדת הגז"ש‪ ,‬ואף שנגזר עליהם שעבוד ועינוי‬ ‫במדרש ויעבידו מצרים את בנ"י בפרך ר"א אומר בפה רך‪,‬‬
‫)ערכין טז‪ (:‬מפני מה אמרה תורה בדד ישב הוא הבדיל בין איש לאשתו ובין‬ ‫דכתיב ועבדום וענו אותם וגו אבל הגזירה היתה רק במידה‬ ‫ר"ש בר נחמן אומר בפריכה‪ ,‬בעבודה המפרכת הגוף‬
‫איש לרעהו לפיכך אמרה תורה בדד ישב‪ .‬דהנה במדרש שמואל )בהקדמה‬ ‫כנלמד מברית האמור במלח‪ ,‬ולפי שמצרים העדיפו על‬ ‫ומשברתו‪ ,‬ופירשתי דשני הפלוגתות הנ"ל תליא חדא‬
‫לאבות( הביא דחכמי הרופאים אמרו שצרעת באה ממרה שחורה‪ ,‬ורפואתו‬ ‫המידה בקושי השעבוד‪ ,‬ע"כ הוציאם השי"ת מידם בדין אף‬ ‫בחבירתא‪ ,‬ואפשר דפלוגתתן תליא בפלוגתת ר"י ורשב"ל‬
‫שילך בין בני אדם‪ ,‬אך התורה אמרה בדד ישב כי נגעים באים על לשון‬ ‫שלא נשלם זמנם‪ ,‬וא"ש מה שנענשו המצרים כי לא היתה‬ ‫במסכת ברכות )דף ה' ע"א(‪ ,‬דאמרי' שם יסורין ממרקין כל‬
‫הרע‪ ,‬ורפואתו שיפשפש במעשיו‪ .‬והנה הרמב"ם )אבות פ"ה מ"ה( פירש‬ ‫הגזירה בכי האי גוונא‪ ,‬ובזה פליגי הני מ"ד הנ"ל ויעבידו‬ ‫עונותיו של אדם‪ ,‬ר' יוחנן יליף לי' מק"ו משן ועין ומה שן‬
‫מאמרם ז"ל )ב"ר ה‪ ,‬ה( תנאי התנה הקב"ה עם הים שיקרע בפני ישראל‪ ,‬כי‬ ‫מצרים את בנ"י בפרך‪ ,‬אם היה כח הגזירה במדת הק"ו‪ ,‬והוא‬ ‫ועין שהן א' מאיבריו של אדם עבד יוצא בהן לחירות יסורין‬
‫לא רצה שיהיה שינוי טבע אחר בריאת העולם‪ ,‬לכך התנה עם הים בשעת‬ ‫כמ"ד דס"ל בפרך בפריכה בעבודה המשברת הגוף וכו'‪,‬‬ ‫שממרקין כל גופו של אדם עאכו“כ ורשב"ל יליף לי' מגזירה‬
‫הבריאה ולא הוי שינוי טבע‪ .‬וי"ל מטעם זה קדמה התורה לעולם )פסחים‬ ‫ואידך מ"ד ס"ל דמדת הגזירה היה מכח הגז"ש‪ ,‬עיין בדברנו‬ ‫שוה‪ ,‬נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין מה ברית האמור‬
‫נד‪ ,(.‬כי התורה אמרה דברים שלא כדרך הטבע‪ ,‬ולא רצה הקב"ה שיהיה‬ ‫בפ' שמות ‪.‬‬ ‫במלח מלח ממתק את הבשר‪ ,‬אף ברית האמור ביסורים יסורין‬
‫שינוי טבע אחר הבריאה‪ ,‬לכן קדמה תורה לעולם וא"כ היה דרך הטבע‬ ‫)דברי יואל בראשית דפף פ"ד(‬ ‫ממרקין כל עונותיו של אדם עכ"ד הגמרא‪ .‬והנפק"מ בין הני‬
‫בבריאה כך‪ .‬וזה ששאל מפני מה אמרה תורה בדד ישב שהוא שלא כדרך‬ ‫תרי ילפותות דאם נילף מק"ו‪ ,‬א"כ כל כמה דהיסורין קשין‬
‫הטבע‪ ,‬לזה אמר הוא הבדיל וכו'‪ ,‬לפיכך אמרה תורה בדד ישב‪ ,‬וכיון שנכתב‬
‫בתורה ותורה קדמה לעולם לפיכך דרך הטבע הוא כך עכת"ד‪.‬‬
‫וזה ששאל משה מי אנכי וגו' וכי אוציא את בני ישראל‪ ,‬שפרש"י מה זכו‬
‫נערך ע"י א‪ .‬ח‪ .‬כהנא‬
‫ישראל שתעשה להם נס ואוציאם ממצרים‪ .‬והשיב לו על זה בהוציאך את‬
‫העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה‪ ,‬שעתידים לקבל התורה‬ ‫‪áåùèåëàñî ìàåîù éáø ÷"äøä éãé ìò áçåøá øàáúîå‬‬
‫שם‪ .‬שמכיון שיקבלו ישראל את התורה שקדמה לעולם‪ ,‬הרי כל הנסים הם‬ ‫‪ì"éå :ì"æå (èîù 'îò àöéå 'øô) "ìàåîùî íù" åøôñá ì"öæ‬‬
‫הטבע ואין בהם שינוי בבריאה‪ ,‬ובזה זוכין ישראל לכל הנסים כי הם למעלה‬ ‫‪áùçî åðéàå åáäé 'ä ìò çéìùîå 'äá çèåáä ùéà éàãåã‬‬
‫מן הטבע‪.‬‬ ‫‪ñìôéå åëøã øùéé àåäù ú"éùä ìò êîåñ àìà åðåáùç‬‬
‫)מתוך ס"ג תשנ"ט הובא בשפתי צדק(‬
‫‪äàøð ìáà ,ãàî äáåè äãî ìòá àåä ,áåèì åãòöî‬‬ ‫מחשבה למעשה‬
‫‪é"ôò åì ïéàù ïéáîå åëøã áùçîä àåä åðîî áåè ãåòù‬‬
‫‪êøã é"ôò äððéà åúåéç ìëå äìöäå çååø íåù òáèä êøã‬‬ ‫אם הדרך‬
‫‪óà åùôðì øîåàå øæåçå úåöò ãáåà ùéà àåäå ììë òáèä‬‬
‫‪äå÷îå ìçééî åððä î"î òáèä êøã é"ôò äå÷ú éì ïéàù‬‬
‫ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו )ב‪ ,‬כג( עוד ירצה על‬
‫אומרו מן המיצר קראתי י‪-‬ה עננו במרחב י‪-‬ה "כי אחת‬
‫‪êøãî äìòîì åúàî ú"éùä øæòá çèåáå 'ä úòåùúì‬‬ ‫מהחפלות המתקבלות הוא תפילה שמתוך צרה" מצרת‬
‫‪êùåçä ïî øåàä ïåøúéå ïéðòë àåäå ,øúåé áåè äæ ,òáèä‬‬ ‫העבודה‪ ,‬וכפי זה שועה זו היא תפלה‪ ,‬וצעקה כאב הצרה‪,‬‬
‫‪øåàä úå÷éúîå úáåè ùéâøé íìåòá êùåç ùéù úîåòìù‬‬ ‫הנה היא רמוזה באומרו מן העבודה ויזעקו ובזה ידויק על‬
‫‪ùé ì"ðë ììë áùçî éúìáä éë úìòåú ãåòå ,øúåé ãåò‬‬ ‫נכון טעם ששינה הכתוב לשונו שהתחיל לומר ויזעקו‬
‫ותעל שועתם וגו'‪ ,‬שהיה לו לומר ותעל זעקתם וגו'‪ ,‬אלא‬
‫‪éë áåùçì çåø åéìò øåáòé íéðîæä ãçàá ïô ùùç ïééãò‬‬ ‫נתכוין לומר שהם זעקו מהצרה וגם שועו לה' כאומרו‬
‫ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי‬ ‫‪íéáø àìå åðéù ìòá íãàä éë òáèä êøãá åúòåùú‬‬
‫חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו‪.‬‬ ‫ותעל שועתם‪ ,‬וכפי זה שיעור הכתוב הוא על זה הדרך‬
‫‪úáëøä áöîä éåðéùå íéðîæä éåðéù ìëáå úò ìëá åðîëçé‬‬ ‫ותעל שועתם ששועו לאלהים מן העבודה‪.‬‬
‫שמעתי מהרב מהריא"ז מרגליות זצ"ל ששמע ממורו ורבו הרב‬
‫‪êøã é"ôò äòåùú åì ïéàù áåèá ïéáîå áùçîä ìáà ,åôåâ‬‬
‫מבארניב זצ"ל‪ ,‬שסיפר לו דודו הרה"צ הקדוש הרב רבי משה מראזיוודאב‬ ‫)אור החיים הק'(‬
‫זצוק"ל‪ ,‬שהוא היה חתן הרהצה"ק בעל ייטב לב זצוק"ל‪ ,‬ואכל כמה שנים‬ ‫‪.åðéðéðòì êøöðä ã"ëò ì"ðä ùùç úçú ãåò åððéà òáèä‬‬
‫מזונות אצל זקינו הגה"ק בעל ישמח משה זי"ע‪ ,‬והוא קירב אות מאד‪,‬‬ ‫‪"äøöì äìéôú íãà íéã÷é íìåòì" :ì"æ íøîåà óà ìò‬‬
‫וכעבור זמן מה אחר החתונה‪ ,‬אמר לו זקינו הקדוש הבעל ישמח משה‬
‫בזה"ל‪" :‬משה'לי יקיר‪ ,‬אני רואה שאתה מחפש ומבקר תמיד במטמוני‬
‫)‪àåäù äìéôúì" ùé úãçåéî äìåâñ íìåà (:äî ïéøãäðñ‬‬ ‫"תפילת עני"‬
‫ביתי‪ ,‬והנה אני מרשה לך זאת‪ ,‬כי בכל ביתי נאמן הוא‪ ,‬רק הזהר מאד מאד‪,‬‬
‫‪úåáìåùî úåàáù øçàî àéîùá ìá÷úéù – "äøö êåúî‬‬ ‫העצה לקבלת התפילה לה'‪.‬‬
‫כי בארגז של שולחן הקטן הזה‪ ,‬אל תשלח ידך לפתוח ולבקר שם כלל"‪.‬‬ ‫‪ïòùäì éî ìò ãåò åì ïéàù úèìçåîå äøåøá ãåîéìá‬‬ ‫‪ïå÷ö êôù åéúåøîàá ä"ò ìàøùé êìî ãåã åðéëìî åðéðåãà‬‬
‫והוא בעצמו סיפר לבן אחיו הרב מבארניב הנזכר לעיל‪ ,‬שאז נכנס בלבו‬ ‫‪òáèä úåçåø åúåà æåæé àì áåùå íéîùáù åéáà ìò àìà‬‬ ‫‪óåèòé éë éðòì äìéôú" - (á"÷ íéìéäú) ú"éùä éðôì åùçì‬‬
‫חשק גדול מאד לבקר הארגז הזאת ולראות מה יש שמה‪ ,‬והוא התאים‬ ‫‪øáéã áéçøäì êøåöä ïî ïéà íåéäë .íìåòá øéåàá áùåðä‬‬ ‫‪íùä êéðô úåìçì éúàá ãåøî éðò – "åçéù êåôùé 'ä éðôìå‬‬
‫איזו זמן אשר זקינו בעל ישמח משה יצא מן הבית על איזו ברית מילה‬ ‫‪åîåéá íåé ,ãéî ãøåéå øãøãúîä íìåòä áöî ,äæä ïéðòá‬‬ ‫‪- "àåáú êéìà éúòåùå éúìéôú äòîù 'ä" ,äøæò ù÷áì‬‬
‫ושמחה‪ ,‬ואז נכנס לחפש פנימה‪ ,‬ופתח הארגז‪ ,‬וראה שמונח שם קמיעות‬
‫‪íåé ïéá íúééåâ íò éúìá íéøàùð íé÷ðò éøéùò äîëå‬‬ ‫‪êðæà éìà äèä éì øö íåéá åðîî êéðô øúñú ìà" - àðå àð‬‬
‫כתובות‪ ,‬ורצה לפתחם ולקרוא אותם‪ ,‬וברגע ההיא בא שליח ודפק על‬
‫הדלת‪ ,‬ואמר לו "הנה זקינך הבעל ישמח משה קורא לך שתבא תיכף‬ ‫‪ãéîòäì äðéãîä éâéäðî úàî äòé÷ùä äîë ãåòå ,äìéì‬‬ ‫‪"åððò øäî" úàæë úòì íéîìåòä ìë ïåáø - "àø÷à íåéá‬‬
‫אליו"‪ ,‬ויפג לבו מאד כי הבין הקריאה על מה הוא‪ ,‬ויתחזק מאד‪ ,‬והלך ובא‬ ‫‪– "á÷òéì àåä äøö úò" ,íúòéâé àåùì äìéú ìò áöîä‬‬ ‫‪ïéãä úôå÷úá àá éðà àðàå äî ìò íéòèîå ãåã êéùîîå -‬‬
‫לפני זקינו באימה וברתת ובושה‪ ,‬וזקינו הקדוש כשראה על פניו הפחד‬ ‫‪óèä éôì íçì íäì ïéàå äðàå äðà íéááåúñî à"ðá äîë‬‬ ‫‪- "åððò øäî" äãé÷ôë øúåé äàøðä - äîçå äæò äù÷áá‬‬
‫וממש ארכבותיו דא לדא נקשן‪ ,‬ולחש לו זקינו לאזנו‪ ,‬ואמר לו‪" :‬משה'לי‬
‫‪ìò êéìùäì úèìçåîä äøëäì àåáì øùëåî úòä ë"ò‬‬ ‫"‪íéáåèä íéîéä – "åøçð ã÷åîë éúåîöòå éîé ïùòá åìë éë‬‬
‫יקירי‪ ,‬אל תירא ואל תחת‪ ,‬הנה אני מוחל לך‪ ,‬ולא יהיה לך ח"ו מאומה‪ ,‬ושב‬
‫עמי עד אבואה אל ביתי ואגלה לך שם הכל"‪.‬‬ ‫‪äìéôú"" ìù äæë áöîá éàãåáå êìëìëé àåäå åáäé 'ä‬‬ ‫‪ìàîùìå øæåò ïéàå ïéîéì äðô ïùòë øäî ìëå åøáòå åôìç‬‬
‫ובבואו עמו לביתו נאוה קדש‪ ,‬אמר לו זקינו הבעל ישמח משה‪" ,‬דע‬ ‫‪."åððòé øäî ú"éùäù êøëäá äëæð "éðòì‬‬ ‫‪ùáéå áùòë äëä' - ïòùäì éî ìò ãåò éì ïéà êîåñ ïéàå‬‬
‫משה'לי יקירי כי תיכף בפתחך הארגז הרגשתי כאן‪ ,‬ומה פשפשת ומה‬ ‫‪íéìäú) ÷åñôä ìò – ò"éæ ïéæåøî ïøî ÷"äøä ìù åøîàîëå‬‬ ‫‪ìëåà- "éðòì äìéôúá" éúàáùë åéùëò êë íåùîå "éáì‬‬
‫מצאת וראית שם"‪ ,‬והוא התחיל לבכות בהודאה ובבקשת מחילה‪ ,‬ואמר‪,‬‬ ‫‪éáéåà íåøé äðà ãò 'åâå éùôðá úåöò úéùà äðà ãò" :(â ,âé‬‬ ‫‪."åððò øäî" àìî äôá ù÷áì‬‬
‫שסוף כל סוף הוא עודנו צעיר לימים‪ ,‬ומעשה נערות עשה שלא שמע‬
‫‪ãåò éì ùéå éùôðá úåöò úéùàù ïîæ ìë åðééä - ,"éìò‬‬ ‫‪- "äìéôúä úãåáò" ãåñéá åðãîì àøåðå àìôð ãåîéì‬‬
‫לאזהרתו‪ ,‬ושיסלח לו על זה‪ ,‬וענה לו הבעל ישמח משה זקינו‪" :‬דע‬
‫משה'לי יקירי כי כבר מחלתי וסלחתי לך‪ ,‬ואל תחוש מאומה‪ ,‬אבל אבקש‬ ‫‪íåù ïéàù øçà ìáà ,äòåùéä çìåù ú"éùä ïéà æà äöò‬‬ ‫‪,åàøåáì éãåäé ïéá äøùé úåøù÷úä ìù ãéçéä ïôåàä‬‬
‫ממך ומזהירך עוד הפעם לטובתך‪ ,‬אשר לארגז הזה לא תשלח ידך לראות‬ ‫‪óåñ ïéà ù"úé àåäù äòåùéä çìåù ú"éùä éæà äöò‬‬ ‫‪äöòä ú"éùä éðôì øáã íåùì äù÷áå äðéçúá ùéâîä‬‬
‫שם‪ ,‬כי זהו אינך בשבילך‪ ,‬אפילו לראותם בלבד‪ ,‬כי מי שאינו יודע בטובם‪,‬‬ ‫‪.÷"äãëò ,òðîðä øáã íåù ïéà åìöàå‬‬ ‫‪àáùë àåä ïåöøìå íéîçøì åéúåìéôú åìá÷úéù éãéçéä‬‬
‫אסור לו אפילו הראיה"‪ ,‬ותיכף הלך הגה"ק זקינו הישמח משה והוציא‬
‫‪ìàîùìå ïéîéì äééðôá åì ïéàù úåéùçåî äøëä éãéì‬‬
‫לפניו מהארגז הזה קמיעה אחת‪ ,‬ואמר לו‪ :‬משה'לי יקירי‪ ,‬ראה והביט‪ ,‬כי‬ ‫המדור הזה נערך לע"נ הרה"ח‬
‫זה הקמיעה יש בה חיות "וחיות הנה"‪ ,‬והוא העמיד אותה הקמיעה על ידו‪,‬‬ ‫ר' צבי אלימלך הכהן )גאלדמאן(‬ ‫‪àöú äòåùú åì ïéàù íãà ïáá íéáéãðá åçèáú ìà" íåìë‬‬
‫והקמיעה עלתה וירדה על היד כמה פעמים‪ ,‬ומאז ואילך היה נזהר מאוד‬ ‫בן מוה"ר אברהם חיים זצ"ל‬ ‫‪åéúåðúùò åãáà àåää íåéá" éøäù - "åúîãàì áåùé åçåø‬‬
‫שלא יגע יד שם‪.‬‬ ‫מח"ס מנוחת מלך‪ ,‬נדבת משפחתו‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪."åé÷ìà ìò åøáù åøæòá á÷òé ì - àù éøùà" àìà -‬‬
‫)אוצר הסיפורים עמ' כ"ב(‬
 ‫"אלין אינון תלמידי חכמים דעסקי באורייתא‬
‫במעונות המדרשות ובתי כנסיות‪ ,‬דאינון אריון‬
‫ונמרים באורייתא"‬
‫)זוהר הק' ח"ב ה ע"ב(‬
‫בימה לפירסום תולדותיהן של צדיקים נבג" מ שכמעט נשכח זכרם ונאסף נגהם‬
‫] ‪^ àðìéååá ïåøçàä ã"áà - ì"öæ øåãâéáà ø"á ìàåîù éáø ïåàâä‬‬
‫חלק מחכמתו ליראיו" בשם ומלכות‪ ,‬זאת הברכה אשר מברכין כאשר רואין פני ת"ח מובהק וגדול הדור‪ .‬אז‬
‫קרא רבי שמואל ואמר אל אב"ד פינסק‪ :‬הן רואה אני עכשיו‪ ,‬כי כתה"ר תלמיד חכם גדול‪ ,‬כי אני בכל משך‬
‫נסיעתי והיותי על הדרך‪ ,‬הייתי שוקל בכף מאזני שכלי‪ ,‬האם אברך ברכת "אשר חלק" על כתה"ר או לאו‪,‬‬
‫וכבודו בירר את הדבר ברגע כמימרא‪ ,‬וברך עלי את הברכה"‪...‬‬
‫כן שחרו את פניו גדולי המחברים להדר את ספריהם בנועם זיו הסכמתו‪ ,‬וכמו שמצינו הסכמתו )משנת תקכ"ד(‬
‫מתנוססת בריש ספר 'מאורי אש' )להגה"ק רבי מאיר אייזנשטאט זצ"ל בעל שו"ת 'פנים מאירות'(‪ ,‬לצד הסכמת גדולי הדור‬
‫כרבי אריה ליב ממיץ ‪ -‬ה'שאגת אריה'‪ ,‬רבי יוסף שטיינהארט אב"ד פיורדא‪ ,‬רבי גרשון פוליץ אב"ד‬
‫ניקלשבורג‪ ,‬רבי שלמה אב"ד חעלמא ‪ -‬ה'מרכבת המשנה'‪ ,‬רבי אריה ליב הלוי עפשטיין אב"ד קעניגסבערג‬
‫בעל 'הפרדס'‪ ,‬ורבי רפאל הכהן הנ"ל‪ ,‬זכי"ע‪ .‬ובכותרת ההסכמה שהעניק לספר 'עטרת ראש' )לשארו הגאון רבי לוי‬
‫זצ"ל אב"ד קאדני שבליטא‪ ,‬שהיה גאון נודע באותו הדור( מתואר רבי שמואל‪" :‬הרב הגאון הגדול המפורסם‪ ,‬מופת הדור"‪.‬‬
‫רבי שמואל נהג את רבנותו ביד רמה ובענות צדק‪" ,‬וטוב עם אלקים ואנשים‪ ,‬לאשר חמוץ ולחזק חלשים‪,‬‬
‫לא נכרו שועים לפני רשים‪ ,‬לריב נגשים" )מנוסח המצבה(‪ .‬בתשובה ממנו העוסקת בהלכות שבת כתב בין היתר‪:‬‬
‫"‪ ...‬תהלה לא‪-‬ל יתברך‪ ,‬יסדתי חבורה עושי מלאכת שמים למנוע החילול שבת ח"ו‪ ,‬וכבר עשו גדולות‬
‫ונצורות‪ ...‬וגם אני סובב כמה שנים בכל ערב שבת‪ ,‬ופעם אחת סלקתי איש גביר מלפני הספר בחצי ראש‬
‫מגולחת כי היה אז קרוב לביאת השמש‪."...‬‬
‫אך לא לעולם חות'ן‪ ,‬וימי שלותו לא ארכו‪ .‬בשנת תקכ"ח‪ ,‬שנים מספר אחר פטירת חותנו‪ ,‬קמו על הרב‬
‫צרות בכפלים‪ ,‬בפרוץ נגדו מחלוקת קשה מצד אחדים מראשי הקהל שהפכה למאכולת אש‪ ,‬כאשר לכל צד‬
‫מצטרפת סיעה של תומכים‪ .‬ביחוד גברה המחלוקת לאחר שנשא רבי שמואל את אשתו השניה‪ ,‬המיוחסת‬
‫האדירה‪ ,‬בתו של הגאון הגדול רבי חיים יהודה ליב סג"ל איטינגא זצ"ל‪ ,‬אב"ד לבוב והגליל‪.‬‬
‫גירסאות שונות התהלכו בקשר למחלוקת זו‪ .‬הדעה הרווחת היא‪ ,‬שמאחר שהמוסד העליון של הנהגת‬
‫הקהילה בווילנא הנקרא בשם "קהל"‪ ,‬בו שימש כמובן עסקנים בכירים מנכבדי ועשירי העיר‪ ,‬היה לו תוקף של‬
‫"ז' טובי העיר" אשר על פי דין תורה בכוחו לנהל את עניני הקהילה‪ ,‬לתקן תקנות ולכפות על ביצוען‪ ,‬כנהוג‬
‫בקהילות ישראל מקדמת דנא‪ .‬ועכשיו בעת התמנותו של רבי שמואל לרב ואב"ד הוענקו לו זכויות מיוחדת‪,‬‬
‫מתוך התחשבות בחותנו הגביר שהיה מפטרוני ויקירי הקהילה‪ ,‬לכן דרשו כמה מראשי הקהל‪ ,‬לעת פטירת‬
‫החותן‪ ,‬לשוב ולהעמידו על מנהג הרבנות מימים ימימה‪ ,‬והכריחו אותו לוותר על איזה זכויות הנתונות לו בכתב‬
‫הרבנות‪ .‬לטעמם‪ ,‬הנסיון הוכיח שזכויות אלו פגעו בניהול הנכון של הקהילה‪ .‬מאידך‪ ,‬סיעתו של הרב השמיעה‬
‫תלונות קשות כנגד ראשי הקהל הללו‪ ,‬על התנהגותם ומניעיהם‪ ,‬וכדרכה של מחלוקת התחממה האוירה לא‬
‫פעם‪ ,‬והבערה ללהב יוצאת‪.‬‬
‫המחלוקה הזאת ארכה לכמה שנים‪ ,‬וחצתה את מנהיגי ה"קהל"‪ ,‬אשר חלקם עמדו לצד הרב וחלקם היו‬
‫יריביו‪ .‬למרות הנסיונות חוזרות ונשנות להעבירו מכס הרבנות על ידי הפניה לחוגי המלוכה שיבואו לעזרתם‪,‬‬
‫לא מנע רבי שמואל את עצמו מתוקף הנהגתו ונשאר איתן במושבו‪ .‬על הסכמותיו שנתן בתקופה סוערת זו‬
‫חתם את עצמו "חונה פה ק"ק ווילנא"‪ .‬ראשי וחכמי ווילנא החזיקו אותו לאב"ד בעיר וגאון עולם‪ ,‬ואחד מדייני‬
‫העיר הג"ר דוד ב"ר יחיאל זצ"ל בהסכמתו על החומשים עם התרגומים )פפד"א תקמ"ג( קורא אותו "אדונינו‬
‫מלכנו"‪.‬‬
‫לפי מסורות החסידים‪ ,‬היתה למחלוקת זה שייכות למחלוקת נגד החסידים‪ ,‬שרבים מהם הפגינו את‬
‫אהדתם אל הרב )ראה‪' :‬בית רבי' עמ' ז; 'משרתיו אש לוהט' להגרי"א קומלהר זצ"ל‪ ,‬בני ברק תש"ס‪ ,‬ח"ב עמ' מ; 'מאמר מרדכי' סלונים‪ ,‬ח"ב‬
‫עמ' שסח; 'בית צדיקים יעמוד' באבוב‪ ,‬דברי הימים‪ ,‬עמ' נא(‪ .‬בנו חורגו של רבי שמואל‪ ,‬ה"עילוי משווינציאן" ‪ -‬הגאון רבי ברוך‬
‫מרדכי זצ"ל )בן רבי אליעזר איטינגא ז"ל מלבוב(‪ ,‬שנעשה אחר כך כחתן לבתו של רבי שמואל‪ ,‬וזכה לחיבה יתירה אצל‬
‫הגאון מווילנא זי"ע‪ ,‬ואח"כ נתקבל לאב"ד ור"מ בעיר באברויסק‪ ,‬התקרב אל הרה"ק בעל 'התניא' זי"ע‪ ,‬ונעשה‬
‫לאחד מגדולי חסידי חב"ד‪ .‬גם בני קרובו של הרב‪ ,‬הגביר מוה"ר זאב וואלף ב"ר אהרן ז"ל‪ ,‬וכן חתנו רבי יהודה‬
‫ב"ר אליהו ז"ל‪ ,‬היו מראשי עדת החסידים בווילנא‪.‬‬
‫בספר 'עטרת יוסף' להג"ר יוסף זצ"ל אב"ד ליסקאווי )זאלקווא תקל"ז( ישנו הסכמה ממנו ‪ -‬אשר בכותרת‬
‫נאמר‪" :‬הסכמת ומליצת הרב הגאון הגדול המפורסם החריף ובקי מ' שמואל אב"ד ור"מ דק"ק ווילנא הבירה‬
‫ומ"פ )‪-‬ומצודתו פרושה( על ק"ק קניגש בערג בפרייסין" ‪ -‬וחותם‪" :‬שמואל חונה פה ק"ק הנ"ל ובק"ק ק"ב"‪ ,‬ובספר‬
‫'עמודי כסף' )ווארשא תרמ"ד‪ ,‬דף לה( הובאה תשובה שכתב רבי שמואל בענין היתר עגונה‪ ,‬בו חתם‪" :‬הכ"ד הטרוד‬
‫מאד חד כרעי וכו'‪ ,‬יום ה' פ' יתרו תקל"ט לפ"ק‪ ,‬שמואל הקטן החונה פה ק"ק ווילנא‪ ,‬פה ק"ק קעניגסבערג"‪.‬‬
‫מחבר הספר הג"ר שבתי הכהן זצ"ל אב"ד פרישלאנד וסוקולוב‪ ,‬מציין שם‪" :‬הרב הגאון הגדול מ"ו שמואל‬
‫אב"ד דק"ק ווילנא‪ ,‬נסב הגלגל ונתקבל לאב"ד בק"ק קעניגסבערג"‪ .‬באותם השנים אכן התקבל שם לרב‪,‬‬
‫למלאות מקום הגה"ק רבי אריה ליב הלוי עפשטיין זצ"ל בעל ספרי 'הפרדס' )שנסתלק בשנת תקל"ה(‪ ,‬וכנראה‬
‫בעקבות המחלוקת בווילנא‪ ,‬אמנם על פי נוסח חתימתו דומה שהוא עצמו ראה זאת כתוספת לכהונה בווילנא‬
‫ולא תמורתה‪.‬‬
‫סופה המוחלט של מחלוקת הרב‪ ,‬זו אשר הולידה את המושג "אב"ד האחרון"‪ ,‬היה בראשית חורף תקנ"א‪.‬‬
‫כאשר בתום כעשרים וחמש שנות מאבק‪ ,‬שידע עליות ומורדות‪ ,‬השלימו הנצים ביניהם‪ ,‬וחודשים אחדים‬
‫קודם פטירתו של רבי שמואל‪ ,‬ביום כ' במר‪-‬חשון שנת נאק"ת חתמו עמו על הסכם פשרה ושלום‪ ,‬אשר שם‬
‫קץ למחלוקת )על ההסכם הוחלט ש"כל ימי חייו תנתן לו שכירות של חמשים וארבעה זהובים"‪ .‬כמו"כ‪" :‬עשרה אדומים לשכר דירה"‪ .‬נוסף לזה‬
‫באו לידי הסכם‪ ,‬שכשימלאו ימי הרב וילך בדרך כל הארץ "יוקם על קברו ציון דוגמת הציונים שעל קברי הגאונים הקודמים ששמשו בכתר הרבנות‬
‫בווילנא"(‪ .‬חודשיים אחר כך‪ ,‬ביום כ"א בטבת‪ ,‬נתסלק הגאון לעלמא דקשוט‪ ,‬שבע ימים ושבע רוגז‪.‬‬
‫חידושי תורתו כמעט ולא נדפסו כלל‪ .‬נשארו ממנו בכתובים ספר 'הדרת זקנים' חידושים על דרך הפלפול‬
‫על איזה מסכתות ובהם גם קצת חידושים מש"ב ורבו הגאון רבי אליעזר זצ"ל אב"ד קראז‪.‬‬
‫פטירתו השרתה אבל כבד וירב בבת יהודה תאניה ואניה‪ .‬בין מספידיו היה הגאון רבי נח ב"ר אברהם‬
‫ליפשיץ זצ"ל בעל 'פרפראות לחכמה' )שקלאוו תקמ"ה( ו'נפלאות חדשות' )הוראדנא תקנ"ז( ‪ -‬שהיה מחותנו של‬
‫הגר"א מווילנא זי"ע ומכונה בשם "ר' נח מינדעס" ‪ -‬שהדגיש בדבריו כי לא היה בו שום דופי חלילה‪ ,‬רק‬
‫השנאה קלקלה את השורה‪ .‬ובתוך דבריו אמר‪:‬‬
‫להעיר הלך תיכף לבית האב"ד הגאון מו"ה רפאל הכהן ז"ל‪ ,‬והגאון רבי רפאל הנ"ל ברך עליו את ברכת "אשר‬
‫‪, Y.B. WEISS‬המשך בעמוד הבא‬ ‫~ ‪543 BEDFORD AVE. P.M.B. #165 BROOKLYN N.Y. 11211‬‬
‫"בוצינא קדישא‪ ,‬עוקר הרים בפלפולא וטוחן זו בזו בסברא‪ ...‬הוא עולה בסולמו השמימה ויורד בהלכה‬
‫לעומק‪ ...‬הגאון הגדול האברך אב בחכמה ורך בשנים‪ ,‬פטיש החזק‪ ,‬מראהו כמראה הבזק עמוד עולם‪ ,‬מי הקשה‬
‫אליו וישלם‪ ,‬לבו כפתחו של אולם והבירה‪ ,‬אספקלריא המאירה‪ ,‬המאיר לארץ‪ - "...‬כך מתואר הגאון האמיתי רבי‬
‫שמואל ב"ר אביגדור זצ"ל ב"כתב הרבנות" שנערך על ידי הגאון רבי אריה ליב שפירא זצ"ל )בעל 'נחלת אריאל' ו'מעון‬
‫אריות'( ונחתם עליה ראשי ומנהיגי קהילת ווילנא‪ ,‬והוא היה אז בימי עלומיו‪.‬‬
‫גאון עולם היה רבי שמואל בבקיאותו בכל חדרי התורה‪ ,‬עמקן נפלא במעמקי מצולות סוגיות הש"ס‪ .‬דודו‬
‫הגאון רבי יוסף הלוי איטינגא זצ"ל אב"ד זולצבאך הגדירו כ"עמקן הדור" )הובא בספרו 'עדות ביוסף'(‪.‬‬
‫הרבה סבל‪ ,‬צרות ותלאות‪ ,‬עברו על גאון וקדוש זה‪ .‬הפרשה כואבת של מחלוקת הרבנות שפקדה את‬
‫"ירושלים דליטא"‪ ,‬וביסודה עמדה יריבות קשה בין כמה מראשי הקהל‪ ,‬לרב הקהילה ואנשי סיעתו‪ ,‬נחתמה‬
‫דמותו כרב האחרון לשושלת הרבנים שכיהנו פאר בווילנא מימות קדם‪ .‬תיאור הנסיבות ‪ -‬המתואר להלן ‪-‬‬
‫שגרמו לתקנה זו‪ ,‬אמנם לא פגעו בצדקתו ובענותנותו של הגאון‪ ,‬ואפילו בעוצם תקפה של המחלוקת מסביבו‪,‬‬
‫היה הרב שקוע ראשו ורובו בלימודו‪.‬‬
‫רבי שמואל נולד לאביו הגאון הצדיק רבי אביגדור זצ"ל שהיה אב"ד ור"מ בק"ק פרוזנא‪ ,‬ראז'ינאי ולאחריו‬
‫בוואלקאוויסק הסמוכה להוראדנא במדינת ליטא )בסוף ימיו עבר רבי אביגדור להתיישב בווילנא בבית בנו הגאון‪ ,‬וכמש"כ בשולי‬
‫ההסכמה של בנו האב"ד על ספר 'שלחן שלמה' להג"ר שלמה זלמן מירקש זצ"ל אב"ד מיר ]פפד"א תקל"א[‪" :‬באתי למלאות דברי בני הרב הגאון אב"ד‬
‫דק"ק ווילנא וידי ואצבעותי תיכון עמו בכל הדברים הנאמרים באמת‪ ...‬הק' אביגדור המתגורר בק"ק ווילנא"(‪.‬‬
‫את תורתו קיבל מאת ש"ב ורבו הגאון רבי אליעזר זצ"ל אב"ד קראז‪ ,‬שהיה "חריף ובקי בכל חדרי תורה‬
‫וספרא וספרי ותוספתא ופלסופיא ושבע חכמות בנגלה ורזין" )כנחרת על מצבתו(‪ ,‬ונעשה מבחירי תלמידיו‪ .‬כח‬
‫זכרונו העצום‪ ,‬התמדתו ויגיעתו שלא ידעו גבול‪ ,‬הקנו לו עוד מימי שחרותו שם לתהלה כ"עילוי‬
‫מוואלקאוויסק"‪.‬‬
‫בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית טייבל ע"ה בתו של הנגיד והגדול בתורה מוה"ר יהודה זצ"ל שהיה ידוע‬
‫בכינויו "היסוד" )‪-‬ר"ת יהודה ספרא ודיינא(‪ ,‬אחד מעשירי ועסקני ווילנא היותר גדולים‪ ,‬שהיה מסור לטובת הקהלה‬
‫בגופו ובממונו עד שאמרו עליו ש"לא היה ולא יהיה נדבן כמוהו בווילנא" )'מליצי אש' ח"ג אות רצג(‪.‬‬
‫לאחר נישואיו ישב רבי שמואל על התורה ועל העבודה‪ ,‬במשך כשלש שנים‪ .‬כפי הרשום ב'פנקס ישן דק"ק‬
‫ווילנא' )הועתק ב'קריה נאמנה'‪ ,‬מדור "הוספות ותקונים" עמ' ‪ (268‬נתבקש רבי שמואל עוד בשנת תק"ה לשמש בתור דיין‬
‫קבוע בעיר ווילנא ו"להיות פה קהלתנו יצ"ו בכל הכנסה וחלוקת כבוד השייכים לה"ה הדיינים דק"ק יצ"ו"‪.‬‬
‫באותה תקופה שימש ברבנות ווילנא‪ ,‬הגאון רבי יהושע העשיל זצ"ל בן רבי שאול זצ"ל אב"ד קראקא‪.‬‬
‫בשנת תק"ט‪ ,‬לאחר פטירת הג"ר יהושע העשיל מווילנא זצ"ל‪ ,‬היו כאלה מבין ראשי הקהילה‪ ,‬שנתנו עיניהם‬
‫ברבינו אליהו מווילנא זי"ע למנותו כאב"ד‪ ,‬אך הגר"א דחה נמרצות את ההצעה ולא רצה לקבל עליו עול‬
‫הרבנות‪ .‬החליטו ראשי הקהילה בהשתדלות רבי יהודה יסוד למנות לאב"ד את חתנו רבי שמואל‪ ,‬שהיה מחונן‬
‫בכשרונות של מנהיג לדור‪.‬‬
‫בעת מינוי הרבנות בווילנא‪ ,‬היו עוד כמה מועמדים גדולי התורה שעמדו לבחירה לישב על כסא רם ונשא זה‪,‬‬
‫ביניהם‪ :‬הגאון רבי מאיר גינצבורג זצ"ל אב"ד ויזון‪ ,‬דובנא וכל מדינת רוסיא‪ ,‬והגאון רבי נחמן כ"ץ זצ"ל‪ .‬אמנם‬
‫רבי שמואל נבחר על ידי רוב אנשים מחשובי הקהילה ופרנסיה‪ ,‬כמאה ועשרים איש‪ ,‬שנתנו את חתימותיהם על‬
‫ה"כתב הרבנות" )מיום כ"ח אדר ב' תק"י( שבו יעידון ויגידון רום גדולתו בתורה והיותו מופת הזמן‪.‬‬
‫במסמך שנרשם לאחר אסיפת ראשי הקהילה בענין הרבנות )שם עמ' ‪ (268‬נאמר‪" :‬בנידון קבלת הרב בחורף‬
‫העבר‪ ,‬ראו נס‪ ,‬הרימו קול‪ ,‬הניפו יד‪ ,‬ויבואו פתחי נדיבים בשער בת רבים בקהלתנו יצ"ו שלוחים ואגרות‪ ,‬הכל‬
‫מגאוני ארץ רבנן קשישאי באים ממרחק מקצה הארץ‪ ...‬אשר אוו למושב להם בקהלתנו להיותם מרביצי תורה‬
‫בקהלתנו‪ ...‬וכל אנשי העיר ופני העיר דק"ק יצ"ו היו כמעשה הזאת ראשונה שכבוד הגאון הגדול מהור"ר שמואל‬
‫יהיה אב"ד ור"מ בקהלתנו‪ ...‬והרב יסו"ד הידוע במעלתו ותהלתו פעל ועשה גם אצל השררה והכניס את עצמו‬
‫בעובי הקורה להסב הרבנות‪ ...‬והכל מחמת שידעו שסוף הכבוד לבוא‪ ,‬שהגאון מהור"ר שמואל צעיר לימים‪ ,‬הוא‬
‫קנקן חדש מלא ישן כידוע ומפורסם‪ ,‬כל רואיו יכירו כי הוא ראש וראשון ואב בכל החכמות‪ ,‬לשמע אוזן ישמעו‬
‫לו גודל חריפותו ובקיאותו‪ ,‬ובוודאי בהגיע תור וזמן שיאריך ימים‪ ,‬מאליו יעלה מעלה וכו' ועשה פרי יפה תאר‬
‫קרא ה' שמו שם משמואל הולך וגדול‪."...‬‬
‫מכיון שרבי שמואל היה צעיר מאוד כשנתמנה למשרה זו‪ ,‬לפיכך לא נחפז למלא באופן מעשי את תפקיד‬
‫הרבנות של עיר גדולה כווילנא‪ .‬הוא הלך תחילה לוואלקאוויסק‪ ,‬בה שהה כמה שנים בצל אביו הגאון רבי‬
‫אביגדור זצ"ל‪ ,‬הרב דמתא‪ ,‬כדי לקבל ממנו שימוש בהוראה‪ .‬לרגלי זאת מילא רבי יהודה יסוד את תפקיד‬
‫הרשמי של רב בווילנא‪ ,‬במקום חתנו )בס' 'לוחות עדות'‪ ,‬אלטונא תקט"ו‪ ,‬דף לז ע"ב‪ ,‬מצינו חתימתו בין רבני הועד שהיה בק"ק מיר מיום‬
‫ה' כסלו תקי"ב‪ ,‬בדבר המחלוקת שהיה בין הרבי ר' יהונתן אייבשיץ זי"ע והגריעב"ץ זי"ע‪" :‬יהודה ספרא ודיינא דמתא דק"ק ווילנא הנבחר לבמקום רב‬
‫מק"ק הנ"ל"(‪.‬‬
‫משבא רבי שמואל בחזרה לווילנא לכהן בה כרב ואב"ד‪ ,‬האציל מהודו על פני העיר כולה וגליל סמארגאן‪,‬‬
‫ועד מהרה יצא טבעו לגאון ולתפארת כאחד מן הגדולים שבדור‪ .‬בשנת תקכ"א‪ ,‬בא על החותם ביחד עם הגה"ק‬
‫רבי רפאל הכהן מהאמבורג זצ"ל בעל שו"ת 'ושב הכהן'‪ ,‬אז רבה של פינסק‪ ,‬על פסק דין בענין החלפת‬
‫המטבעות )מובא ב'פנקס המדינה ‪ -‬ליטא'‪ ,‬ברלין תרפ"ה‪ ,‬עמ' ‪.(308‬‬
‫בפנקס עובדות ורשימות שנרשם ע"י אחד מגאוני ווילנא‪ ,‬רבי מאיר מיכל משאט זצ"ל במ"ס 'המאיר‬
‫לעולם'‪ ,‬הובא שני דברים מעניינים‪ ,‬והרי הדברים כלשונו‪:‬‬
‫"שמעתי מיהודי זקן‪ ,‬מתושבי עירנו‪ ,‬שבעת שנתקבל הגאון הגדול מו"ה שמואל ב"ר אביגדור ז"ל לאב"ד‬
‫בווילנא‪ ,‬אמר בתוך דרשתו הראשונה לפני קהל עם ועדה‪ ,‬דהא דאיתא )סוכה מה‪ (:‬אמר יחזקי' א"ר ירמי' משום‬
‫רשב"י‪ ,‬ראיתי בני עליה והן מועטין וכו'‪ ,‬אם שנים הן אני ובני הן וכו'‪ .‬מאמר זה אינו אגדה פשוטה‪ ,‬כי אם הלכה‬
‫פסוקה‪ ,‬כלומר שאם נתייתם הדור ממנהיגי' אשר יעמדו על המשמר שלא יעלה הפורץ בחומת דת תוה"ק‪ ,‬עד‬
‫שלא נשארו כי אם שנים בלבד‪ ,‬אז צריכים להיות בבחינת אני ובני הן‪ ,‬שבמקום שאין איש צריך להשתדל‬
‫להיות איש‪ ,‬ולהציל את הדור מכליון רוחני ר"ל"‪.‬‬
‫"עוד שמעתי מהזקן הנ"ל‪ ,‬שפעם נסע אב"ד האחרון הגאון מו"ה שמואל ז"ל לעיר פינסק‪ ,‬וכאשר הגיע‬
‫נערך ע"י ישכר בעריש ווייס‪ ,‬להערות והוספות נא לפנות‬
 ‫אי‪ ,‬יענע וואך האסטו אויך אזוי געזאגט‪ ,‬אבער היינט טו איך שוין תשובה‪ ,‬ואח"כ היה‬
‫מעביר הסדרה‪.‬‬
‫ופסק באליה רבה‪ ,‬מגן אברהם בבאר היטב‪ ,‬דאין להפסיק באמצע העברת‬
‫הסדרה וכמה צדיקים נהגו דאם הפסיקו התחילו פעם שנית מתחילת הפרשה‪ ,‬וכן‬
‫הובא בנועם שיח )סאלקא‪ ,‬דף ק"ד( דרכו בקודש של הגה"ק בעל אהבת ישראל‬
‫מוויזשניץ זי"ע הי'‪ ,‬בעת שהי' מעביר הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬שהקפיד‬
‫שיהי' דייקא ברציפות בלי הפסק‪ ,‬ופע"א באו להזכיר לפניו איזה בקשה באמצע‬
‫העברת הסדרה‪ ,‬והוכרח לפסוק ואח"כ חזר עוה"פ לראש הסדרה‪.‬‬
‫ובספר צדיק יסוד עולם )ח"א דף קע"ו( מובא‪ ,‬שכן הי' דרכו בקודש של הרה"ק‬
‫רבי שלמה מזוועהיל זי"ע‪ ,‬שבכל עש"ק אחר חצות למד כל הפרשה ופירש"י‪ ,‬ואח"כ‬
‫המשך מעמוד ג'‬ ‫הי' מעביר הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬ולפעמים שהי' מוכרח באונס להפסיק‬
‫באמצע הקריאה‪ ,‬הי' מתחיל מראש הפרשה‪ ,‬והרבה פעמים חיכו לו אנשים בענינים‬
‫שנים מקרא ואחד תרגום‬
‫במסכת אבות מזכירים חז"ל שני מיני מחלוקת‪" :‬מחלוקת הלל‬ ‫נחוצים ולא יצא מגדרו שלא להפסיק באמצע הקריאה‪.‬‬ ‫מקורה‬
‫ושמאי" ו"מחלוקת קרח ועדתו"‪ .‬והשאלה נשאלת‪ :‬מפני מה נאמר‬ ‫ובזמירות לעטר פתורא )צעשינוב‪ ,‬עניני ערב שב"ק דף ז'( מובא דפעם ישב‬ ‫בגמ' ברכות )דף ח' ע"א(‪ :‬אמר רב הונא בר יהודא אמר רבי אמי לעולם‬
‫"מחלוקת קרח ועדתו" ולא "מחלוקת קרח ומשה"‪ ,‬כשם שנאמר‬ ‫הגה"ק מצעשינוב זי"ע והעביר הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬וכבר הגיע עד‬ ‫ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום וכו'‪.‬‬
‫מפטיר‪ ,‬והופיע לפניו חתן אחד ורצה ליכנס אליו להתברך מפה קדשו‪ ,‬ובאמת הקפיד‬ ‫וכ"ה ברמב"ם )הלכות תפלה פי"ג הלכה כ"ה(‪ :‬אע"פ שאדם שומע כל‬
‫"מחלוקת הלל ושמאי"? אלא הלל ושמאי היו שניהם חלוקים ביניהם‬ ‫הגה"ק מצעשינוב זי"ע מאד שלא להפסיק בעת שהי' מעביר הסדרה עד הסוף‪ ,‬אך‬ ‫התורה כולה בכל שבת בציבור‪ ,‬חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של‬
‫במדה שוה‪ ,‬הלל חלק על שמאי‪ ,‬ושמאי חלק על הלל‪ .‬כנגד זה אצל‬ ‫משום כבודו של החתן הפסיק אז ובירך אותו‪ ,‬אולם אח"כ התחיל מחדש להעביר‬ ‫אותה שבת שנים מקרא ואחד תרגום‪ .‬וכ"ה בטור ובשו"ע )סי' רפ"ה סעיף א'(‪.‬‬
‫משה רבינו התנהלה המחלוקת מצד אחד בלבד‪ ,‬מצד קרח‪ .‬משה עצמו‬ ‫שוב הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום מתחילה הפרשה )והרה"ק רבי איציק'על‬ ‫וכן הוא בשו"ע הרב )סי' רפ"ה סעיף ה'( וז"ל חייב להשלים פרשיותיו עם‬
‫מפשעווארסק זצ"ל שהי' בשעת מעשה‪ ,‬הי' רגיל להפליא מדת כבוד הבריות של‬ ‫הציבור שלא יקרא בשבוע זו פרשת השבוע אחר‪ ,‬אבל מיום ראשון ואילך נקרא‬
‫לא נטל בה חלק‪ .‬לא חלק על איש‪" ,‬ולא הרעותי ‪ -‬אמר במפורש ‪ -‬את‬ ‫עם הציבור שכבר התחילו הציבור פרשה זו בשבת במנחה‪ ,‬ומצוה מן המובחר‬
‫‪JJ‬‬
‫הגה"ק מצעשינוב‪ ,‬וגם עצם הקפידא שלא להפסיק באמצע קריאת שמו"ת(‪.‬‬
‫אחד מהם"‪.‬‬ ‫זמנה‬ ‫שישלים אותה קודם שיאכל בשבת שחרית וכו'‪.‬‬
‫"הוא הדין" ‪ -‬סיים ואמר המספיד ‪" -‬לגבי הנפטר הגדול‪ ,‬רבי שמואל‪.‬‬ ‫ברבינו יונה )מס' ברכות דף ח' ע"א בד"ה לעולם ישלים אדם( כ'‪ :‬ויש בני אדם‬
‫שנוהגים לקרות מעט בכל יום ויום מהשבוע‪ ,‬ומסיימין בשבת‪ .‬וכן עשה הגר"א‬ ‫טעמה‬
‫במחלוקת הנוראה שעוררו נגדו השתתף רק צד אחד בלבד‪ .‬הצד השני‪,‬‬ ‫מווילנא כדהובא במעשה רב )מנהגי הגר"א‪ ,‬הלכות פסד"ז וק"ש ותפלה אות נ"ט(‬ ‫ובתרומת הדשן איתא‪ :‬כדי שיהא רגיל במה שהציבור קורין‪ .‬ובלבוש )או"ח‬
‫הוא עצמו‪ ,‬לא נגע חלילה במחלוקת זו כל העת"‪') ...‬קריה נאמנה' עמ' ‪.(142‬‬ ‫וז"ל תיכף אחר התפלה קרא מקצת מן הסדר שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים‬ ‫סי' רפ"ה( כתוב הטעם כדי שיהא בקי בתורה וכו'‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬כנזכר לעיל‪ ,‬היה איפוא רבי שמואל רבה האחרון של ווילנא‪.‬‬ ‫בערב שבת‪ .‬וכ"ה בשו"ע הרב‪.‬‬ ‫בספר החינוך )בהקדמה( כ'‪ :‬ועוד חייבונו חז"ל לקרותו כל אחד ואחד‬
‫אבל בס' נגיד ומצוה )מנהגי האריז"ל( כתב דמורי ]האריז"ל[ היה קורא פרשת‬ ‫מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ‪ ,‬וזה אמרם‬
‫אחר פטירתו הוחלט על ידי ראשי הקהילה שלא למנות יותר רב ואב"ד‬ ‫השבוע בכל ערב שבת‪ ,‬ולא בשבת‪ ,‬ואמר כי זה סוד והכינו את אשר יביאו‪ ,‬ואם היה‬ ‫ז"ל לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו‬
‫בעיר‪ ,‬ושלא לתת את מטה עוז הרבנות ביד איש אחד‪ ,‬והכל היו‬ ‫אונס גמור וגדול עד מאוד‪ ,‬אז היה קורא אותה ביום השבת אחר התפלה קודם‬ ‫אותם בביתו‪.‬‬
‫מצביעים על אבן העומדת בכותל המזרח‪ ,‬על מקום מושבו של הרב‬ ‫האכילה‪.‬‬ ‫בס' מטה משה )סי' תס"ד( הביא טעם נאה דהוא כנגד התורה שנתנה‬
‫ובמגן אברהם )סי' רפ"ה סק"ה( על דברי המחבר )סעיף ד'( שכותב מצוה מן‬ ‫שלשה פעמים‪ ,‬פעם ראשון בהר סיני‪ ,‬שנית באוהל מועד‪ ,‬שלישית באר היטב‪,‬‬
‫בבית הכנסת הגדול‪ ,‬לבל ישב איש על מקומו‪ .‬ואמנם מתקופה ההוא‬ ‫המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת‪ ,‬וכותב המג"א ע"ז‪ ,‬היינו אם היה אונס‬ ‫מש"ה אנו קורין כל פסוק שני פעמים‪ ,‬והשלישית תרגום כנגד באר היטב ודוק‬
‫ואילך לא כיהן בווילנא רב ראשי‪ ,‬אלא התנהלה הרבנות על ידי הרכב של‬ ‫גדול בערב שבת‪ .‬וכן הוא במגיד מישרים‪ ,‬מוסר השכל‪ ,‬יסוד ושורש העבודה‪ ,‬קרבן‬ ‫וכעי"ז בס' נתיבות עולם )להמהר"ל‪ ,‬נתיב העבודה פרק י"ג(‪ ,‬וכן מובא בשל"ה‬
‫דיינים או מורי צדק וראב"ד בראשם‪ .‬על מורי ההוראה של ווילנא נמנו‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫)מס' שבת(‪.‬‬
‫ובספר רמזי שבת )אות מ"ז( מובא‪ ,‬שבת הוא ר"ת‪ ,‬ת'גמור ב'ערב ש'בת‪.‬‬ ‫בס' כסא רחמים )להחיד"א‪ ,‬מס' סופרים פ"א(‪ ,‬כתוב עפ"י סוד לרמז ואל"ה‬
‫תמיד הגדולים ביותר‪ ,‬כמו‪ :‬רבי שאול קאצינלבויגן‪ ,‬רבי אברהם אבלי‬ ‫בספר בת עין )ליקוטים( כתוב טעם ע"ז וז"ל‪ :‬סגולה ועצה שיוכל אדם לקשר‬ ‫שמו"ת שקאי על שנים מקרא וא' תרגום‪ ,‬וז"ל בהמשך‪ ,‬ואפשר לומר דנודע‬
‫פאסווילער‪ ,‬רבי יעקב ברי"ט‪ ,‬רבי יעקב יוסף )לימים "רב הכולל" בניו יארק רבתי(‪,‬‬ ‫מחשבתו אל הדיבור בתפילות שבת‪ ,‬הוא לראות לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד‬ ‫דגלות מצרים היה לברר ניצוצות הקדושה אשר שם במצרים ערות הארץ בכח‬
‫האחים רבי בצלאל ורבי שלמה הכהנים‪ ,‬ואחרים‪.‬‬ ‫תרגום דוקא ביום וא"ו ערב שבת קודש‪ ,‬והטעם כי תורה שבכתב מרמז על בחינת‬ ‫שעבודם בחומר ולבנים וכו'‪ ,‬וסוד קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום‬
‫המחשבה‪ ,‬ותורה שבעל פה שהוא פירושי התורה מרמז על בחינת הדיבור‪ ,‬ע"כ‬ ‫הוא לברר מנגה שחציה חול ולהכניסה אל הקודש‪ ,‬כי תרגום גימטריא תרדמ"ה‬
‫בקרב זקני ווילנא נמסרה העובדא‪ ,‬כי מן השמים תבעו עלבון צדיק‬ ‫קריאת הפרשה עם התרגום ‪ -‬פירושו‪ ,‬שקורא ביום וא"ו עש"ק‪ ,‬עושה פעולה שיהיה‬ ‫סוד נגה‪ ,‬ולחברה עם המקרא כל פסוק ופסוק שיהא נכלל בקדושה כמו‬
‫זה‪ ,‬שמתנגדיו ספו ותמו טרם בא עת פקודתם‪ ,‬בעת שכל אוהביו‬ ‫דבוק ומקושר אח"כ בשב"ק בעת התפלה מחשבתו ודיבורו כאחד‪.‬‬ ‫שהאריך רבינו האר"י זצ"ל וכו'‪ ,‬עיי"ש באורך‪.‬‬
‫ומחזיקיו האריכו ימים ‪- - -‬‬ ‫והנה בערב שבת גופא יש שני שיטות יש אומרים שיקרא אותם קודם חצות וכן‬ ‫ובס' טהרת הקודש )הקדמון‪ ,‬הנהגות שבת ויו"ט( מובא ג"כ טעם עפ"י סוד‬
‫הוא בכף החיים )פלאגי‪ ,‬סי' כ"ז ס"ב( וז"ל מי שיש לו פנאי לקרות פרשת השבוע‬ ‫עיי"ש‪.‬‬
‫שנים מקרא ואחד תרגום אחר תפלת שחרית מעוטף בטלית ותפילין אשרי לו‪ ,‬ולא‬
‫פארפאסט נישט די‬ ‫כמי שכתב דמנהג רבינו האר"י זיע"א הי' אחר חצות‪ ,‬דליתא להא‪ .‬וכן כתוב במחזיק‬ ‫מתי נתקנה‬
‫געלעגענהייט‬ ‫ברכה )להחיד"א(‪.‬‬ ‫בערוך השולחן )סי' רפ"ה אות ב'( כ'‪ :‬ובוודאי דבשעה שתיקון משה רבינו‬
‫איר קענט זיין די גליגליכער‬ ‫לקרות בתורה תיקן ג"כ תקנה זו שכל אחד יקרא שנים מקרא ואחד תרגום‪.‬‬
‫געווינער פון‪:‬‬ ‫ובס' יסוד ושורש העבודה )שער ח' פ"א( כ'‪ :‬והיה ביום הששי תיכף אחר תפלת‬
‫שחרית יזהר האדם לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום וכו'‪ .‬וכן הוא בחסד‬ ‫בביאור על הטור או"ח מר"א ב"ר משה טרוטלין )נדפס בטור מהדורת‬
‫לאלפים ובשו"ע הברב‪.‬‬ ‫הדרת קודש מכת"י( כתוב עוד יותר וז"ל‪ ,‬ורמז לדבר מואל"ה שמו"ת ר"ת שנים‬
‫אבל בשל"ה מובא במג"א סק"ה כתוב שיקרא אותה ביום ו' אחר חצות דוקא וכן‬ ‫מקרא ואחד תרגום‪ ,‬ר"ל כשיצאו בני ישראל ממצרים התנה עמהם הקב"ה‬
‫כתב בפרי עץ חיים‪ ,‬בית יעקב‪ ,‬באר היטב‪ ,‬שו"ע הרב‪ ,‬לקט יושר‪ ,‬טהרת הקודש‪.‬‬ ‫שיקראו שנים מקרא וא' תרגום‪.‬‬
‫אבל בס' תולדות אדם )ח"א דף ל"ט ע"ב( כ' דהגאון רבי זלמן מוואלאזשין זיע"א‬ ‫אבל בבית ארזים )סי' רפ"ה סק"א( כתב דמסתברא דהוא תקנת עזרא ככל‬
‫ביקש בליל שבת ללמוד שנים מקרא ואחד תרגום‪.‬‬ ‫שאר תקנות סדרי תפלות וברכות שהם מאנשי כנסת הגדולה וסדרי הקריאה‬
‫ובכף החיים )לר"ח פלאגי‪ ,‬סי' כ"ז סעי' ד'( תמה על הגאון הנ"ל וז"ל‪ :‬תמיהא לי‬ ‫דחול ושבתות וימים טובים וכו'‪.‬‬
‫מילתא‪ ,‬והרי לפי דברי הרמ"ע אין ללמוד מקרא בלילה‪ ,‬אפילו ליל שישי וליל שבת‪,‬‬ ‫אבל מלשון הגמרא בברכות א"ר הונא א"ר אמי לעולם ישלים אדם‬
‫ורחוק הדבר דלא היה לו פנאי בשני הימים מחמת אונס לא בשישי ולא בשבת‬ ‫פרשיותיו וכו' משמע דנתקן בזמן הגמרא ובתו' שם מובא על רבינו הקדוש‬
‫ללמוד שנים מקרא ואחד תרגום כי אם דוקא בליל שבת‪.‬‬ ‫דאחד משלשה דברים שצוה לפני מותו שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו‬
‫בס' כנף רננה )חלק מין כנף‪ ,‬סי' מ"ד(‪ ,‬מתרץ לאחד ששאל אותו אם מותר‬ ‫כל הפרשה עיי"ש‪.‬‬
‫להעביר הסדרה שמו"ת בליל שב"ק מטעם קריאת מקרא בלילה‪ ,‬ומבאר לו דמותר‬
‫ללמוד מקרא בלילה‪.‬‬ ‫קריאתה‬
‫יזכר לטובה‬ ‫ובדרכי חיים ושלום )מונקאטש‪ ,‬סדר ערב שבת אות ש"נ( כ'‪ :‬בבוקר אחר תפלת‬ ‫צריך לקרותו עם הטעמים כדאמר בגמ' מגילה )דף ג' ע"א(‪ ,‬ובנדרים )דף ל"ז‬
‫ולברכה‬ ‫שחרית בתפילין דר"ת העביר הסדרה פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום וכו'‪,‬‬ ‫ע"ב(‪ ,‬א"ר חננאל אמר רב מאי דכתיב )נחמי' ח'( ויקראו בספר תורת אלקים וגו'‬
‫ויבינו במקרא‪ ,‬אלו פסוקי טעמים‪.‬‬
‫וכשלא הספיק הזמן השלים בליל שבת קודש‪.‬‬
‫ידידינו הנעלה הנכבד והמפואר‬ ‫ומספר הגה"ק מפאיע שליט"א שמרן רבינו הקוה"ט הי' נוהג להעביר הסדרה‬ ‫ובישמח משה )פ' משפטים( דהקורא בלא זמרה מורה שאינו מאמין רק‬
‫מוה"ר‬ ‫בפשט‪.‬‬
‫שמו"ת בליל שב"ק קודם עריכת השלחן‪.‬‬
‫אהרן הערש‬ ‫ובס' אור זרוע )סי' מ"ב( כתוב‪ :‬נוהגים להשלימה קודם כניסה לבית הכנסת‬
‫שחרית דשבת‪.‬‬
‫ובס' עץ חיים )לאחי המהר"ל‪ ,‬שער השני( כ'‪ :‬טעמי המקרא והנגינה מלבד‬
‫הסודות הגדולים אשר הטעמים רומזין אליהם‪ ,‬עוד יורו הטעמים על הניגון ועל‬
‫ווייס‬ ‫ובבית יוסף )סי' רפ"ה( כ' דמדברי הגהות מיימוניות )פ"ק דברכות סי' י"ח( וכן‬
‫בסוף הלכות מזוזה )סי' תתקס"ח( משמע דבערב שבת וכל שכן מקודם‪ ,‬אינו מצוה‬
‫השיר כדי להנעים את הקריאה‪ ,‬כי ידוע שהשיר והנגון מעורר את רוח השכל‬
‫והעיון‪.‬‬
‫הי"ו‬
‫מן המובחר‪ ,‬אלא דוקא בשבת בבוקר‪ ,‬וקודם אכילה‪ ,‬דבאותה שעה משלימין‬ ‫ואין לשנות הניגון משל תורה לנ"ך ושל נ"ך לתורה כדהובא בספר חסידים‬
‫על נדבתו הטוב להוצאת הגליון‬ ‫)סי' ש"ב(‪ :‬לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים שתקנו הניגונים‪ ,‬שלא יאמרו‬
‫לרגל נישואי בנו ני"ו בעשטו"מ‬ ‫הציבור‪ ,‬ומצוה מן המובחר להשלים עם הציבור דוקא‪ ,‬לא מלפניו ולא מלאחריו‪.‬‬
‫ישלם ד' פעלו וירוה רוב נחת ושובע שמחות‬ ‫בדרכי משה )סי' רפ"ה אות ב'( וכן בדרכי משה הארוך )סעיף ב'( מביא דברי האור‬ ‫ניגון של תורה לנביאים וכתובים‪ ,‬ושל נביאים לתורה ולכתובים‪ ,‬ושל כתובים‬
‫אכי"ר‪.‬‬ ‫לתורה ולנביאים‪ ,‬אלא כל ניגון כמו שהוא מתוקן שהכל הלכה למשה מסיני‪,‬‬
‫זרוע הנ"ל שישלימו הפרשה בשב"ק שחרית‪.‬‬
‫ובס' דברי חנה )קאלאשיץ‪ ,‬ח"א הליכות והלכות דף י"ז( כ'‪ :‬רבינו העביר הסדרה‬ ‫שנאמר והאלקים יעננו בקול‪.‬‬
‫שנים מקרא ואחד תרגום שבת בבוקר לפני התפלה‪.‬‬ ‫ובשו"ת חתם סופר )ח"ו סי' פ"ו(‪ ,‬מרעיש נגד ספר נוגה צדק )עמוד כ"ד(‬
‫ובס' דינים והנהגהות )להחזון איש‪ ,‬עניני שבת קודש( מובא‪ ,‬שבעל חזון איש נהג‬ ‫שפער פיו נגד הטעמים‪ ,‬וכתב מעולם לא קריתי בניגונים ההמה המבלבלים‬
‫יזכר לטובה ולברכה‬ ‫להעביר הסדרה שמו"ת בשב"ק בבוקר‪.‬‬ ‫הכוונה‪ ,‬ואין בהם לא טעם ולא ריח תורה‪ ,‬וכ' ע"ז מרן הגה"ק החתם סופר זי"ע‬
‫ומובא בס' שיח זקנים )ח"ב ש"י(‪ ,‬בן כפר א' נתן פתקא להרה"ק רבי שלמה‬ ‫וז"ל‪ :‬הנה אם יכחיש שלא נתנה נגינה כלל במסורת ממשה רבינו ע"ה‪ ,‬ויעשה‬
‫ידידינו הנעלה הנכבד והמפואר‬ ‫מסאסוב‪ ,‬אחר שהרה"ק בירכו פנה אליו ואמר‪ :‬אם יהודי משכים בשבת קודש‬ ‫כמה ספרי קבלה פלסתר‪ ,‬ומאמר חז"ל אלו פסקי טעמים וכו'‪ ,‬א"כ הוי כמרים‬
‫מוה"ר‬ ‫יד בגילוי פנים‪ ,‬והנה בשו"ע )או"ח סי' קמ"ב( אבל אם טעה בנגינת טעמים אין‬
‫בבוקר והוא מעביר סדרה שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬און ער זאגט זיך אפ זיין תהלים‬
‫יקתואל‬ ‫און מעמדות‪ ,‬זאגט מען אין הימעל‪ ,‬פארפאלן! וואס איז געווען איז געווען‪.‬‬
‫אבל כולי עלמא מודי דצריך שיעבור הסדרה קודם שיאכל סעודת שבת כדהובא‬
‫מחזירים אותו אבל גוערין בו עכ"ל‪ ,‬וכן העיד מהר"י איסרליש )בכתבים סי'‬
‫קפ"א( וז"ל‪ ,‬וכן ראיתי כמה פעמים לפני רבותי ושארי הגדולים שטעו הקוראים‬
‫יערמיאש‬ ‫בתוס' )ברכות דף ח' ע"ב בד"ה ישלים פרשיותיו עם הצבור( כ'‪ :‬וזמן השלמה יש‬
‫במדרש )מכילתא פ' בא( ג' דברים צוה רבינו הקדוש לבניו בשעה שנפטר‪ ,‬שלא‬
‫בדקדוקי הטעמים וכו' אעפ"י שגערו בו‪ ,‬מ"מ לא החזירוהו עיי"ש‪ ,‬וא"כ כמה‬
‫תחת גערה בההוא גברא שמכחישי' לגמרי וכו'‪ ,‬א"כ המלעיג על כל אלו‬
‫הי"ו‬
‫על נדבתו הטוב להוצאת הגליון‬ ‫תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה‪ ,‬משמע דקודם אכילה צריך להשלימה‪.‬‬ ‫הנאמרים‪ ,‬עליו נאמר ולהג הרבה יגיעת בשר )עירובין כ"א ע"ב(‪ ,‬ובאחת יבערו‬
‫לרגל אירוסי בנו הב' החתן מאיר‬ ‫וכן הוא ברא"ש )שם אות ח'( ובטור )סי' רפ"ה( ובב"י )שם( ובב"ח )שם(‪ ,‬וכ"ה‬ ‫ויכסלו באור נוגע )ח"א ע' כ'( כי שמה נאמר מי שמע קול משה רבינו ע"ה‬
‫ני"ו ממצוייני ישיבה"ק בעשטו"מ‬
‫ישלם ד' פעלו וירוה רוב נחת ושובע שמחות‬ ‫בלבוש )שם סעיף ד'(‪ ,‬ובשו"ע )שם סעיף ד'( באמרם לפסק הלכה‪ :‬מצוה מן המובחר‬ ‫באיזה ניגון ניגן זרקא וכו' ע"ש‪ ,‬הנה היום אומר כך‪ ,‬ומחר יאמר מי ראה מרע"ה‬
‫אכי"ר‪.‬‬ ‫שישלים אותה קודם שיאכל בשבת‪.‬‬ ‫מניח תפלין על תמונה זו‪ ,‬ומי ראוהו יושב בסוכה כזו‪ ,‬ומי שמע שתקע בשופר‬
‫ובערוך השולחן )סעיף ט'( כ'‪ :‬ומתבאר מדבריו ]של הטור‪ ,‬שכתב ומצוה מן‬ ‫בקולות אלו‪ ,‬עד שיאמר הא ליתא והא ליתא‪ ,‬אבל אנחנו על קבלת אבותינו‬
‫המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת[‪ ,‬שאין הידור להשלים קודם קריאת‬ ‫נסמוך שלא הנחילו לנו שקר ח"ו‪ ,‬והם שמעו הנשמע וראו הנראה איש מפי‬
‫התורה‪ ,‬רק קודם אכילה‪ ,‬שהרי לזה קורא מצוה מן המובחר‪.‬‬ ‫איש‪ ,‬עד משה רבינו ע"ה‪.‬‬
‫אולם בס' בית יוסף )עמ"ס ברכות דף ח' ע"ב בד"ה תוס' בד"ה ישלים וכו'( כותב‬ ‫בליקוטי צבי )דף ל"ח( כתב לפני קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום‬
‫להתקשר עם המערכת‪.‬‬ ‫וז"ל‪ :‬אולם במדרש שמביא החזקוני פרשת יתרו‪ ,‬משמע ]דצריך להשלים הפרשה[‬ ‫ביום ו' יאמר הרינו רוצה לקרות תוה"ק להשיגה בכדי לקשר נפשי אל שרשה‪,‬‬
‫להנציח נדבות‐ נא לקרוא‪:‬‬ ‫נערך ויו"ל ע"י‬ ‫קודם קריאת התורה‪ ,‬ואסור לעלות לתורה קודם‪.‬‬ ‫וכל טעם ואות ותיבה שאוציא מפי בזה הקריאה‪ ,‬אני מכוין בזה לעשות תקונים‬
‫‪Gilyon Madany‬‬ ‫בעולמות העליונים הקדושים התלוים בהם‪ ,‬וכל כוונתי לתת בזה נחת רוח‬
‫‪Melochim‬‬
‫‪183 Wilson St.‬‬
‫‪P.M.B. #184‬‬
‫אוצר הספרים‬ ‫ומצינו כמה צדיקים שהעבירו הסדרה שמו"ת בערב שבת ובספר גדולת יהושע‬
‫)נאסויד‪ ,‬ח"ב דף מ' אות נ"ו( מביא‪ ,‬דהרב החסיד מו"ה יעקב יודא הכהן גליק ז"ל‬
‫בהיותו חתן טרם בעווארפ"ן שלו‪ ,‬שהי' עש"ק פרשת ויקרא‪ ,‬הלך ליקח ברכה מאת‬
‫ליוצרי ובוראי ית"ש‪ ,‬ואני מאמין באמונה שלימה שכל הטעמים ונקודות והתגין‬
‫והאותיות שבתוה"ק ואף בסיפורי התורה‪ ,‬בהם תלוים עולמות עליונים קדושים‬
‫ונאמנים לאין קץ ומספר ותכלית‪ ,‬לשם יחוד קבה"ו וכו' ויהי נועם ה"א עלינו‬
‫‪11211 Brooklyn NY‬‬
‫בהיכלא דמלכא‬ ‫הגה"ק רבינו בעל ייטב לב מסיגוט זי"ע‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬הייטב לב בזה"ל‪ :‬דיין טאטע ר' בן‬
‫ציון וועט דיר העלפן פאסטן‪ ,‬און איך וועל דיר העלפן תשובה טאן‪ .‬אחר זה התחיל‬ ‫ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו‪ .‬ואח"כ יאמר ואתם הדבקים בה'‬
‫ישיבה גדולה תורה ויראה‬ ‫הייטב לב להעביר את הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬ואך כאשר התחיל בדבר‬ ‫אלקיכם חיים כולכם היום‪.‬‬
‫זה‪ ,‬מיד הרגיש בנפשו איך התחיל לעבוד עליו‪ ,‬והתחיל לבכות מאד‪ ,‬וכאשר הגיע‬ ‫וכן הובא ביסוד ושורש העבודה )שער ח' פרק א'( דקודם אמירת שנים‬
‫דרבינו יואל מסאטמאר‬ ‫מקרא ואחד תרגום יאמר בשמחה עצומה‪ ,‬הרינו רוצה לקרות שנים מקרא‬
‫וויליאמסבורג יע"א‬ ‫הייטב לב אל הפסוק והקרב והכרעים ירחץ במים‪ ,‬הרגיש בעצמו כאילו הוא תולש‬
‫מקרבו את הקרב והכרעים‪ ,‬והגדיל לבכות ביותר‪ ,‬בינתים נכנסה הרבנית הצדיקית‬ ‫ואחד תרגום‪ ,‬כדי לתת בזה נחת רוח ליוצרי ובוראי ית"ש‪.‬‬
‫נתייסדה ע"י מרן רבינו הקוה"ט זי"ע‬ ‫ובסיפורי מרן הרמ"ח מסלאנים )מערכת הרה"ק מלובלין זי"ע דף קס"ז(‬
‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ע"ה‪ ,‬וכראותו איך שהוא פורץ בבכיות גדולות‪ ,‬קראה ואמרה אל בעלה‪ :‬לאז אים שוין‬
‫גיין דעם בחור‪ .‬ושוב חדל מלעוררו לבכי‪ ,‬ומני אז לא הרגיש כלום‪.‬‬ ‫מובא‪ :‬הלובלינער היה מעביר הסדרא בספר תורה כל עש"ק‪ ,‬וכשהיה פותח‬
‫הספר היה צועק "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי"‪ ,‬איך טו שוין תשובה‪,‬‬
‫כל הזכיות שמורות‪ ,‬ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות‬
‫המשך המאמר בגליון הבא‬