‫שיעור מספר ‪-3‬‬

‫דמות האדם מקבלת צורות שונות על פי הכוחות שעובדים עליה‪ .‬אולי זה אחד הפראדוקסים הגדולים כי דמות האדם‬
‫הריאלית לא השתנתה והינה אנחנו מוצאים עיצובים שונים לדמות האדם‪.‬‬
‫נסיים היום את הסקירה ההיסטורית המאוד קצרה‪:‬‬
‫באומנות המצרית זאת פעם ראשונה שדמות האדם מקבלת עיצוב בחזות שמזכירה את הראליות‪ ,‬האומנות המצרית‬
‫מהווה דגם לאומנות היוונית‪ .‬במאה ה‪ 5 , 4 -‬לפני הספירה האומנות היוונית מגיעה לפרופורציות אמיתיות של גוף‬
‫האדם והשיא מתבטא בכך שגם הפנים מבטאים רגשות‪ .‬האומנות הרומית שממנה נשארו לנו העתקים רבים הלכה‬
‫בעקבות האומנות היוונית והוסיפה בעיקר את מה שקשור לגילויי שלטון‪ .‬אף פעם לא יראו את הקיסר כלוחם אלא‬
‫כשוחר שלום‪ .‬אטריביוט אחר של השליט הוא כמובן הרכיבה על הסוס‪ .‬ויש כאלה שאומרים שבעת העתיקה – במאה‬
‫ה‪ 2 -‬שהיה כאן גם פסל קטן של שבוי כפוף‪ ,‬כלומר‪ -‬הקיסר דורס את האוייבים שלו‪.‬‬
‫באומנות הרומית ישנם גם פורטרטים‪ .‬מהמאה ה‪ 4 -‬והלאה הפורטרט למעשה נעלם‪ .‬בנו של מרקוס אאורליוס‪ -‬הוא‬
‫היה בעל שיגיונות רבים ולכן ההצגה שלו אינה רגילה‪ .‬ישנן גם דמויות שנמצאות על העמוד של מרקוס אאורליוס ואלו‬
‫האויבים‪ -‬הפנים מביעים את התוגה ‪ ,‬את הכאב‪ ,‬זאת אישה ברברית שנלקחה בשבי‪.‬‬
‫בחברה הרומאית ישנם מעמדות שונים‪ ,‬ישנו השליט וישנם בני המעמדות הגבוהים שיכולים להזמין פורטרטים ומצבות‬
‫קבר ונמצאו פורטרטים של נשים וגברים כשהמטרה היא לא ליפות את הדמות שלהם אלא להציג בתצוגה ראלית‪ .‬ניתן‬
‫לראות מצעד של תסרוקות שונות‪ .‬אלו הם אותן אנשים רמי מעלה ובעלי אמצעים שיכלו להרשות לעצמם פורטרטים‪.‬‬

‫העניין של הגוף והנפש כל‪-‬כך מאוחדים עד שאחד השליטים‪ ,‬פיליפוס הערבי‪ ,‬בן המאה ה‪ ,3 -‬שזוהי מאה מאוד‬
‫פרובלמטית באימפריה הרומית‪ ,‬רואים קמטי הבעה של פניו‪ ,‬כאילו בפנים משתקפת המצוקה של הזמן‪ .‬אם אנחנו‬
‫מדברים אומנות רומית או בכלל על אימפריה רומית שבתקופות שונות שליטים שונים מנסים לחזור לימי התפארת‬
‫שלה‪ .‬מאה ‪ 1‬ו ‪ 2‬ידועות כמאות של שיגשוג ופריחה‪ .‬במאה ה‪ 3 -‬שהוא מייצג אותה מתחילות הצרות ‪ ,‬יש פלישות‬
‫מסיביות של עמים ברבריים מגדות הים הבלטי והקיסרים עצמם‪ ,‬רמתם‪ ,‬איכותם יורדת‪ -‬עולים קיסרים גם‬
‫מהפרובינציות הגדולות‪ ,‬התחלופה היא מאוד גדולה‪ ,‬מעטים מתו מוות טבעי ‪ ,‬מושיבים על כס הקיסר ילד בן ‪ .8‬ומי‬
‫ומנסה לעשות סדר בממלכה הוא קיסר בשם גלוטטיאנוס שמחלק את הממלכה לשניים ומציב בכל חלק שני שליטים‬
‫והם נקראים הטטררכים ‪.‬מה מייחד אותם? במזרח ובמערב שני שליטים‪ ,‬האחד בעל תואר קיסר והשני בעל תואר‬
‫אוגוסטוס שהוא הסגן של הקיסר הם אמורים לפעול בתאום מוחלט עם המקבילים שלהם באימפריה וכעבור זמן מה‬
‫חלה רוטציה – הקיסר הופך להיות אוגוסטוס‪ .‬החלוקה הזאת עוזרת אבל האימפריה לא מצליחה לחזור לשגשוג ומי‬
‫שעושה מהפך הוא קונסטנטין הגדול במאה ה‪ 4 -‬שיוצא לאחד שוב את שני חלקי הממלכה תחת שלטון יחיד שלו אבל‬
‫הוא עושה את זה בשם המושיע הנוצרי‪ ,‬בפעם הראשונה ‪.‬התאריך שצריך לזכור הוא ‪ – 313‬זהו התאריך שקונסטנטין‬
‫הגדול מכיר בנצרות כדת רישמית של האימפריה ורומית ומהתאריך הזה והלאה פני האומנות משתנה‪ .‬אם כן‪ ,‬הנושא‬
‫שלנו הוא עדיין מה משפיע על ייצוגי האדם באומנות‪.‬‬
‫אחרי התקופה הרומית מגיעה תקופת ימי הביניים באומנות אירופה מן המאה ה‪ . 4 -‬מאותו תאריך שציינו קודם ועד‬
‫המאה ה‪ 14 -‬לערך‪ .‬באשר לגוף האדם‪ ,‬בימי הביניים אנחנו מדברים בסטריאוטיפים‪ ,‬באב טיפוס של הדמות‪ .‬יש אב‬
‫טיפוס לקדוש ‪ ,‬יש אב טיפוס לאלוהות‪ ,‬ישנו ייצוג למאמין הטוב זה שהולך בדרכו של ישו וכמובן‪ ,‬שישנו ייצוג לחוטא‪.‬‬
‫הקדוש יופי – קתדרלה בצרפת ‪ ,‬שרטר‪ -‬מה שמאפיין את הקדוש בנצרות זאת עמידה סימטרית‪ ,‬סטטית והוא לעולם לא‬
‫יביע רגשות‪ .‬הקדוש שמביע את חיי הנצח גם המבט שלו לא ממוקד והוא שלוח אל עבר החלל והוא כולו אומר‬
‫סימטריה וקיפאון‪ .‬נאמר שלאומן יש שטח נתון – זה יכול להיות כותרת של עמוד או אבן מסעד (זאת אבן שקשורה‬
‫לארכיטקטורה של המבנה אבל היא לא פונקציונאלית‪ ,‬אם יורידו אותה המבנה לא יתמוטט ולכן היא משומשת‬
 ‫לקישוט)‪ .‬במקרה הראשון האומן יתן לה את האטריביוטים שנוכל לזהות את הדמות אבל הוא לא יעוות את גוף האדם‬
‫אבל אם הוא צריך לעשות איש של חוטא אין לו שום בעיה‪ ,‬כלומר‪ -‬הוא מעוות אותו כי העיוות הוא הסימן לחטא ‪.‬‬
‫בימי הביניים כל מה שסימטרי ויפה חיצוני הוא גם מזוהה כטוב ואילו כל מה שמרושל שמעוות מסמל את הנמוך ואת‬
‫הרע‪.‬‬
‫אפשר לומר שבימי הביניים האידיאולוגיה הדתית ניצחה‪ .‬באומנות ימי הביניים אין בכלל אומנות שנעשתה כהעתק‬
‫מהטבע היא כולה אומנות מושגית‪ ,‬קונצפטואלית שמתבססת על מושג‪ .‬בתקופות המודרניות‪ -‬כל אותם זרמים שלא‬
‫באים לכבוש את המציאות‪ .‬הקלאסיקה היתה לה בעיה להתמודד עם המציאות ואחרי שהם התמודדו איתה הם העתיקו‬
‫אותה‪ .‬האלים שהם התייחסו אליהם כמו אנשים עדיין היה להם את גוף האדם ואת המעשים שלהם הם תירגמו למעשים‬
‫ראליים‪ .‬הם התערבו בחיי האנשים‪.‬‬
‫המהפך הגדול – של הכרזת הנצרות‪ ,‬אנחנו עוברים לעולם רוחני‪ .‬האופק של איש ימי הביניים היה אופק רוחני‪.‬‬
‫בימי הביניים המבנה החברתי היה במבנה של פירמידה ולמעלה היו או המלכים‪ ,‬האצולה או הכמרים אלה היו‬
‫המשכילים יותר ואילו המסה הגדולה חסרת הפנים היו אותם בורים ועמי ארצות ואיכרים‪ .‬אומנות כזאת כפי שאנחנו‬
‫רואים דיברה בסטראוטיפים ולכן היא דיברה אליהם‪.‬‬
‫הפיסול החופשי נעלם מסוף ימי רומא הוא יחזור רק עם דונטלו במאה ה‪. 14 -‬נעלם גם הפורטרט האישי עד המאה ה‪-‬‬
‫‪ 14‬אנחנו מכירים את הדמות לפי האטריביוטים שלה‪.‬‬

‫מאה ‪ -6‬רואים את אחדז המלכים – יוליוס יוסטיניאנוס‪ maximianus -‬היה יד ימינו‪ .‬ברור כאן מיהו המלך‪ ,‬הוא לבוש‬
‫בארגמן שזהו צבע המלכות‪ .‬הוא מציג את עצמו עם הילה עם כתר עם פיבולה (סיכה) אבל יש לו גם אטריביוטים של‬
‫דת‪ -‬למשל‪ :‬הוא מחזיק את קערת הלחם מהסעודה האחרונה ‪ .‬בני הלוויה שלו הם חיילים וכמרים‪ ,‬למגן יש שתי אותיות‬
‫‪ x‬וחוצה את זה הרו – אלו הן שתי אותיות יווניות שאלו ראשי התיבות של קריסטוס‪ ,‬של ישו‪ .‬כלומר‪ -‬הוא מציג את‬
‫עצמו גם כמלך וגם ככהן‪ .‬מולו נמצאת אישתו תאודורה גם היא בגלימת ארגמן ‪ ,‬הילה‪ ,‬מקושטת ‪ ,‬על הגלימה שלה יש‬
‫את שלושת המאגים‪ .‬וגם כאן מישהו מבני הלוויה שלה מסיט את הוילון ומתגלה מהגביע הקדוש פרץ מיים חיים = זה‬
‫תמיד מעיין הישועה‪.‬‬
‫אנחנו מזהים את יוסטיניאנוס ותאודורה לפי האטריביוטים שלה‪ .‬עיניים גדולות מעידים על רוחניות‪ .‬אנחנו לומדים‬
‫לקרוא את הקודים של השפה האומנותית‪.‬‬
‫לוח ספר של כריכה – ישו ואימו מוזמנים לאחוזה של איש עשיר והכינו משקה לאורחים ‪ ,‬ישו הופך את המשקה ליין‬
‫וזה ידוע כנס החתונה בקאנה‪ .‬דמות שמופיעה בפרופיל ובעלת כיעור פיזי‪ ,‬לובשת שימלה קצרה ויחפה היא מייצגת את‬
‫הויטה אקטיבה את החיים המעשיים ‪ ,‬את המעש ‪,‬היא לעולם לא תוכל להיות דמות טובה במוסכמות של ימי הביניים‬
‫אלא דמות ממעמד נמוך או דמות חוטאת‪.‬‬
‫ויטה קונטמפלטיבה= הגות‪ ,‬החיים של ההגות ‪.‬‬
 ‫כל תקופה עם המוסכמות שלה משפיעה על העיצוב של גוף האדם‪ -‬הבריאה של מיכאלאנג'לו מהקפלה האססטינית‪.‬‬
‫הרנסנס מין המאה ה‪ 14 -‬ועד המאה ה‪ 17 -‬כשזה כולל גם את המנייריזם וגם את הבארוק ‪ ,‬מדובר על ‪ 300‬שנה‪.‬‬
‫במעבר מימי הביניים לרנסנס חל גם מעבר במעמדו של האדם‪ .‬אם ימי הביניים העמידה במרכז ההוייה שלה ובאומנות‬
‫את האל הרי הרנסנס חוזר ומעמיד במרכזו את דמות האדם ויש מקום לפורטרט ויש מקום לפיסול חופשי והוא ידוע‬
‫בתולדות ההיסטוריה והאנושות כגילוי האדם והעולם מחדש‪.‬‬
‫הבריאה‪ -‬יש את האלוהים ויש את האדם מצד שני‪ .‬הרנסנס מבדיל בסיטואציות מאוד דקות שבהן נמצא האדם‪.‬‬
‫האלוהים נראה כמו אדם – יש את השיער הלבן‪ ,‬הוא מגיע במעוף‪ .‬זאת דמות שרירית ‪ .‬לאדם חסר הניצוץ האלוהי וזה‬
‫יקרה כאשר שתי האצבעות יפגשו‪ .‬מיכאלאנג'לו – מאה ‪ .16‬הגוף של האדם בריפיון בגלל שאלוהים לא גמר לעשות‬
‫אותו לעומת היד הבשרנית של אלוהים‪ .‬בתקופת הרנסנס עולה הפורטרט‪ -‬מגלים מחדש באמצעות גם משאבים כספיים‬
‫פיירו סה לה פרנצ'סקה מהמאה ה‪ 15 -‬רואים את הדוכס והדוכסית‪ -‬אותו דוכס הלחי השנייה שלו היתה מצולקת‬
‫כתוצאה מדו קרב שפגעה גם בעינו וגם בלסת‪ -‬אין כאן ניסיון ליפות אבל הוא מצייר אותו עם כל הסמכויות שיש‬
‫בדמות הזאת‪ .‬בעיה אחרת‪ -‬כמה הפטרון הוא גם קובע איך הדמות תיראה‪ .‬וכאן גם כל אותם ביטויים אישיים‪-‬‬
‫תכשיטים‪ ,‬פרטי לבוש‪.‬‬

‫חוזר לקלאסיקה ומשם מקורות ההשראה‪.‬‬ ‫מיכאלאנג'לו‪ -‬דויד‪ -‬מבחינה זו הרנסנס‬

‫מיכאלאנג'לו‪ -‬הראש של ישו המת בפיאטה המפורסמת‪ .‬זה שלב שמופיע באומנות רק מהרנסנס‪ -‬כשישו מורד מהצלב‬
‫לא שמים אותו ישר בקבר אלא אימו מקבלת את ישו המת לחיקה‪ .‬מאותה פיאטה‪ -‬רואים את הראש של מריה‪ .‬יש כאן‬
‫רצון לחקות את אותה אומנות‪ .‬אנשי הרנסנס היו אולי הראשונים שהיתה להם גאוות יחידה ‪ ,‬הם קראו לעצמם רנסנס‪.‬‬
‫פטררכה המשורר ואחרים החליטו שהשנים הקודמות הרסו תקופה מפוארת אחת שזוהי הקלאסיקה – זה שהיו ‪1000‬‬
‫שנים לפני כן לא אומר שום דבר‪ .‬והדעה הזאת של פטררכה המשיכה הלאה לדורות הבאים‪.‬‬
‫אותו דבר שומעים על גטה שמבקר במאה ה‪ 18 -‬בקתדרלה בשטרסבורג ‪ .‬הגוטים היו האכזריים והנמוכים ביותר בין‬
‫השבטים הברבריים וכך הוא כינה אותם‪.‬‬
‫שלושה פסלי דויד שבעצם יכולים לסכם את כל התקופה הזאת מהמאה ה‪ 14 -‬עד ה‪ 17 -‬בכל מה שקשור לדמות‬
‫האדם‪ :‬הפסל החופשי הראשון אחרי העת העתיקה – דונטלו‪ ,‬פסל חופשי שאפשר להקיף אותו מכל הצדדים‪ .‬הפסל של‬
‫דויד עצם ההופעה שלו הוא מבחינת גילוי‪ ,‬התקופה ההירואית של מיכלנצ'לו – דויד‪ .‬ויש דיויד של ברניני‪ -‬הוא שייך‬
‫לתקופת הבארוק ‪ ,‬המאה ה‪ 17 -‬ואנחנו רואים שיש בו יסוד דרמטי שלא הופיע בשני הקודמים‪ .‬רואים גוף אדם בסיבוב‬
‫‪ ,‬כאן חוזרים לתאר מצבים בגוף האדם (לפני כן ראינו את זה בזורק הדיסקוס)‪ .‬ואילו אצל ברניני יש הרגשה שהאויב‬
‫עומד מולו ועוד רגע אחד הוא עומד להשליך את האבן‪.‬‬

‫כשהאידיאולוגיה מנצחת‪:‬‬
 ‫אותו דיוקיוטיאנוס חילק את הממלכה לשניים‪ ,‬בונציה ישנו פסל של הטטררכים והיא עשויה מאבן מאוד קשה אדומה‬
‫מצרית ואפשר לראות כאן את המסר הרעיוני שהקבוצה הזאת מבטאה‪ -‬הוא רוצה להראות את היציבות ומטרתו לייצב‬
‫מחדש את השילטון בממלכתו‪ .‬החומר מאוד קשה ‪ ,‬העיצוב של הדמויות כאילו יוצא מתוך גוש של אבן והפרופורציות‬
‫של היד‪ ,‬היחד ארוכה ואין יד כזאת במציאות‪ .‬והתאום בין שתי הדמויות‪ .‬עין גדולה בתקופה הזאת מראה על רוחניות‪.‬‬
‫אומנות ימי הביניים היתה מאוד מאוד מגוונת‪ -‬למשל‪ ,‬דף שפותח כתב יד של מתאוס‪ ,‬לדמות אין צוואר אין ידיים‪,‬‬
‫הרגליים מזכירות את הרגליים המצריות שעומדות בפרופיל‪ .‬האומן לא היה מעוניין בכלל לצייר את האדם כמו שהוא‬
‫ומה שהיה יותר חשוב לו זאת המסר של הברית החדשה וזאת דוגמא לכך שהאידאולוגיה המנצחת‪.‬‬
‫מה שמאוד שונה ברנסנס‪ -‬המדונה‪ -‬כאן מדבר שוב האיזון‪ ,‬האומנות הולכת לכבוש את המציאות‪ .‬אחת המדונות של‬
‫רפאל‪ .‬הרנסנס שיצא כל‪-‬כך נגד ימי הביניים ממשיך לצייר את אותם הנושאים‪ -‬יש את הארגמן ויש את הכחול שזאת‬
‫הספירה השמינית‪ .‬אומנות הרנסנס דייקה בכל פרט שלה‪.‬‬
‫במזרח האימפריה ‪ ,‬טורכיה ‪ ,‬אסיה הקטנה‪ ,‬ארץ ישראל יוון וכו'‪ -‬כל האיזור הזה נקרא ביזנטיון שם זה נמשך עד‬
‫המאה ה‪ .15 -‬האומנות של מזרח האימפריה שונה משל המערב‪ -‬הוא הרבה יותר מקושט‪ ,‬לרוב בעל רקע של זהב‪.‬‬
‫כתוב בברית החדשה כתוב כשמריה פגשה את אלישבע שתי התינוקות רקדו בבטן‪.‬‬
‫דמיאן הרסט‪ -‬הואמן האנגלי אולי המדובר ביותר בזמנינו‪ -‬פסל שהועמד בחזית בלונדון‪ -‬רואים עובר בבטנה של מריה‪.‬‬
‫כלומר‪ -‬התקופה האידיאולוגיה‪ ,‬מקורות ההשראה של האומן‪.‬‬

‫לקראת סוף הרנסנס עם כל הדיוק של הרנסנס רואים תמונה של רפאל שמתאר את הטראנס פיגוריה‪ -‬ישו עולה על הר‬
‫תבור ופתאום פניו משתנים‪ :‬יש לו שתי פנים‪ ,‬טבע ארצי וטבע אלוהי‪ .‬בחייו הארציים יש גם רמזים אלוהיים כמו‬
‫הניסים שהוא מחולל או אירוע כשהוא עולה על הר תבור ולוקח שלושה מהתלמידים הכי נאמנים שלו וזה בהחלט‬
‫אירוע קוסמי‪ .‬הקהל שחוזה באירוע הזה יוצא מגדרו‪ ,‬יש נער שמניירות הגוף שלו מאוד קיצוניות ואז האירוע משבש‬
‫את האיזון של הגוף‪.‬‬
‫בתקופות הבארוק יצירות של אלגרקו‪ -‬הטבילה של ישו אנחנו רואים דמויות ארוכות מאוד שיש בהם מימד רוחני‬
‫שמוציא את הדמות מין הקנון המציאותי שלה‪.‬‬
‫בחירות הצועדת עלי בריקדות‪ -‬החירות היא אידיאולוגיה שמולבש על אמצעים קונקטטיים‪.‬‬
‫ויליאם בלייק‪ -‬משורר‪ ,‬אומן ‪,‬סופר במאה ה‪ . 18 -‬יש לו תמונה מאוד מפורסמת של אלוהים שחג את גבולות העולם‪.‬‬
‫בדמות הזאת שלו הוא גם שם מחוגה והוא נותן לה שם וזהו ניוטון‪ .‬הוא מצייר את הגוף שלו כאילו הוא פשט ממנו את‬
‫העור‪.‬‬

‫יצירה מודרנית‪ -‬יצירה של לואיז בורזואה הוצג בטייט‪ .‬היא קראה לפסל הזה "אימא"‬
 ‫הקצנה‬

‫אומן עובר כל מיני תקופות בחייו‪ ,‬ז'קומטי חוזר לפיגורטיבי כשהוא מרגיש שהוא ממש יוצא מדעתו "האף" והוא אומר‬
‫ביצירה כזאת הוא יודע מאיפה הוא יתחיל את היצירה אבל הוא ממש לא יודע איפה הוא יסיים‪ .‬זוהי דוגמא לראש אדם‬
‫ובה יש הקצנה פראית‪ ,‬אין עיניים לא שיניים‪.‬‬
‫לאונרדו שהיה אחד האומנים התקופה שהוא חי בה זכתה לכינוי "האומן הגאון" הוא היה גם פסל ‪ ,‬גם ארכיטקט‪,‬‬
‫לאונרדו ניתח גופות כדי להבין יותר טוב את האנטומיה של גוף האדם‪ .‬הראשונים מהציורים שלו הם למעשה כל מיני‬
‫מתווים באמוציות של האדם‪.‬‬
‫קראבאציו‪ -‬הנושא הוא הנער שהוכש ע"י לטאה‪ .‬רואים המון מתח בכף היד מהאירוע שעובר‪ ,‬הבעת הפנים‪ .‬כלומר‪ -‬כל‬
‫הגוף אומר רתיעה‪.‬‬
‫פיקאסו‪ -‬חושבים שזה הפורטרט האחרון שפיקאסו צייר לפני מותו‪ .‬רואים טיפול שונה בשתי העיניים ‪ .‬ההקצנה של‬
‫תווי הפנים‪ ,‬הפס הישר של הפה זה הפחד בפני המוות‪ .‬כאן זה רגע של אמת שהוא מצייר את עצמו‪.‬‬
‫שלוש דמויות של שגאל‪ -‬השיכור‪,‬החולם‪ ,‬זה שמנסה לרחף מעל בתים‪.‬‬
‫לוטרו‪ -‬ריקוד‪.‬‬
‫אחת הדמויות שידועות באומנות החושניות‪ ,‬אחד הפסלים האחרונים של דונטלו וזוהי מרייה מגדלנה שלו‪ ,‬קדושה‬
‫נוצרית שהיתה חוטאת עד שחזרה בתשובה‪ ,‬היא מאוד אהבה את ישו‪ .‬אנשי הרנסנס נותנים לה ממש לחבק את רגליו‬
‫של ישו‪ .‬לאורך כל הרנסנס והבארוק מופיעה כאישה מאוד חושנית‪ .‬כשישו עולה מקיברו יש לו ‪ 3‬התגלוייות על פני‬
‫הארץ והראשונה היא מריה מגדלנה‪ .‬אם מסתכלים עליה רואים את התגלמות הסבל האנושי‪ ,‬אולי זאת הפעם הראשונה‬
‫באומנות שאומן מעצב נושא והנושא הוא זיקנה ‪ .‬הזיקנה בכל כיעורה‪ .‬שיער הראש שמתחבר לשיער בלבוש‪ ,‬העיניים‬
‫החלולות‪ ,‬הפה חסר השניים‪ ,‬הגרון‪ .‬כל זה כשהאומן מאוד מקצין את התכונות של הדמות שלו‪.‬‬

‫הגוף המפורק‪:‬‬
‫מגריט‬
‫ז'קומטי‪ -‬כשהוא חוזר לתקופה הפיגורטיבית שלו ‪ ,‬הוא מצייר עירום של אישה ‪ .‬האישה הזאת חסרת ראש וחסרת‬
‫ידיים אבל מי שמכיר את היצירה לפני זה רואה ציון דרך משמעותי כי כאן הוא חוזר למציאות אבל עדיין לא משלים‬
‫עם המציאות‪ ,‬הוא אף פעם לא יכול להעתיק את המציאות כפי שהיא‪.‬‬
‫קרוואג'ו‪ -‬כאן ראשו של גוליית בידיו של דויד ונוהגים לראות בראש של גוליית פורטרט אישי של קרווג'ו‪.‬‬
‫קראווג'ו‪ -‬ראש המדוזה מוקף כולו נחשים‪ ,‬בהלה בעיניים‪ ,‬פה פעור‪ ,‬היצירה כולה היא ראש‪.‬‬
‫קונסטנטין הגדול‪ ,‬האומנות שהם הזמינו עבור עצמם היתה מגלומנית‪ ,‬היה פסל שלו ישוב על כיסא והפסל כולו היה‬
‫בגובה של יותר מ‪ 10 -‬מטרים ‪ ,‬הפסל הזה נשבר ויש היום את החלקים שלו במוזיאון הלוטרני ברומא ‪ .‬רק בראש שלו‬
‫עם הצוואר באורך של שני מטרים ועשרה‪ .‬על אותו משקל אומן רומנטי‪ -‬פוסלי‪ -‬הוא מושיב את עצמו מול השרידים‬
‫של פסל עתיק‪ ,‬הוא מעריץ את השרידים מהעת העתיקה‪.‬‬
‫בימי הביניים היה פולחן שלם של הארצת שרידי הקדושים‪ ,‬בשונה מהיהדות‪ ,‬הנצרות מאמינה בביתור הגופה של המת‪,‬‬
‫באומנות אנחנו רואים הרבה מאוד איברים של הגוף כי בתוך הקופסא יש איזשהו שריד של הקדוש‪.‬‬
‫מגריט‪-‬‬
 ‫ואן גוך‪ -‬נעליים‪.‬‬
‫הפטרון‪:‬‬
‫אחד המרכיבים המאוד משמעותיים ביצירת אומנות בכלל ובגוף האדם בפרט זה הדרישות של הפטרון‪ .‬והעניין של כמה‬
‫הפטרון משפיע על יצירת האומנות רק בשנים האחרונות נעשה מאוד קונקרטי‪.‬‬
‫ולסקס שקדם לגויה אז הוא מצייר את המלך יוצא לציד‪ ,‬הוא רוכב על סוס עם כל הבגדים המפוארים שלו‪ ,‬ופה יש‬
‫משהו קצת עלוב ‪ ,‬ירוד בדמות הזאת ‪ ,‬הכפיפות הזאת‪ -‬גויה היה צייר החצר והוא התקבל‪.‬‬
‫דיאגו רוברו‪ -‬משפחת רוקפלר רצתה לחנוך ציור קיר ענק שלו‪ -‬שנת ‪ -39‬דיאגו רוברה מצייר את הצבאות הנאצים‬
‫ובאיזשהו מקום הוא מצייר את משפחת רוקפלר עם שמפניה ביד שמראה על אטימות‪.‬‬
‫הגברת הראשונה‪ -‬לציון ‪ 25‬שנות כהונתה הזמינו את הפורטרט שלה אצל לוסיאן פרויד‪ ,‬נכדו של פרויד‪ .‬ואותה דמות‬
‫חביבה על הקהל‪ ,‬בית המלוכה מאוד לא אהב את הפורטרט הזה ובאו אליו ממש בטענות‪ .‬שוב חוזרים לאותה שאלה‪-‬‬
‫למה האומן מצייר ככה? הכתר שלה מראה בדיוק על הדיוק‪.‬‬