Professional Documents
Culture Documents
972-97442444
מבוא
המפגש שקיימנו ,בהשתתפות מנהלים עסקיים ,מנהלי ידע ומנהלי תחומים טכנולוגיים שונים
(פורטלים/ניהול תוכן/ניהול ידע) ,עסק בשני נושאים עיקריים:
דרכים לשיפור רמת שיתוף הידע בארגון ודרכים להטמעת הפרויקטים בארגון:
הפוקוס במפגש היה סביב נושא השיתופיות :כיצד לגרום לעובדים לשתף? כיצד לגרום
לעובדים להשתמש בחומרים שאחרים משתפים? כיצד לגייס את מעורבות ההנהלה
הבכירה? האם ניתן להראות "תוצאות" בפרויקטי ניהול ידע?
בחינת אופני שימוש בתפיסת השיתופיות של Web 2.0וכן בכלי Web 2.0
(ויקים/בלוגים/רשתות חברתיות RSS /ואחרים) בתוך הארגון לצרכי שיתוף ידע:
במפגש ארגונים סיפרו על מעט התנסויות עם הכלים (לא כל הנוכחים התנסו בתחום,
ואלה שכן בצורה חלקית) ,וסיפרו על תוכניותיהם בשנה הקרובה .כמו כן ,נדונו שאלות
לגבי רלוונטיות מודל Web 2.0בתוך הארגון ,ודרכים להתאמתו כדי שישמש ככלי
ארגוני :כיצד לבנות את המידע "מלמטה" (במקום "להנחית מלמעלה") ועדיין לשמור על
איכות המידע? עד כמה להתערב? סוגיות "אתיקה" – מה לאפשר לשתף ומה לא?
משתתפי הדיון מגיעים מארגונים בסקטורים שונים (הייטק ,ביטחון ,מגזר פיננסי ,תקשורת),
הנמצאים בשלבים שונים של עשייה בתחום.
פונקציית "ניהול ידע" (כאמור ,הגדרה בעייתית עבור רוב המשתתפים אשר העדיפו להגדירה
בדרכים שונות) לרוב יושבת תחת מחלקת ITלמרות האוריינטציה העסקית שלה .הוסכם על
ידי כולם כי ההובלה צריכה להיות על ידי הביזנס IT .רק מניח את התשתית וצריך לוודא
שנוסעים בה.
כמו כן ,דובר על אפשרות של ( Report Abuseכשמישהו מזהה שהוכנס תוכן לא ראוי
מדווחים על כך מאוד בקלות וכך גם נוצר מעין מנגנון בקרה "בשטח") .באחר הארגונים
סופר כי ב 3-השנים בהם מקיימים פורומים קרה רק פעם אחת מקרה בו דווח על תוכן
בלתי ראוי .תמהיל רצוי שצוין על ידי אחד המשתתפים 80% :מידע עסקי ו 20%מידע
חברתי.
איך מנהלים דברים "רכים" יותר כגון תובנות /לקחים? דברים שהנם מחויבים מכורח
התהליך (מסמכים הקשורים באפיון פרויקט/מסמכי רכש) יחסית קל לשמור בתוך מערכת
/תיקיה רלוונטית וקל להסביר לעובדים לגבי הצורך ,אך כיצד ניתן לשמור ולתעד מידע
רך (לדוגמה ,תובנות שעלו כתוצאה מכנס/שולחן עגול/ביקור אצל ארגון אחר)? תובנות
ולקחים אלה יכולים להיות בעלי ערך רב אך אינם מנוהלים וגם קשה לבנות תהליך בו
העובדים יתעדו תובנות אלה .לשאלה זו לא ממש הייתה תשובה במפגש ,אבל הוזכרה
יוזמה של ארגון שמאפשרת יצירת מנהלת ידע לתובנות שניתן לעשות בהן "שימוש
חוזר" .במערכת זו אנשים מתעדים תובנות עסקיות ו"פתרונות ארוזים" לבעיות בהן
נתקלו ,עובד שנכנס למערכת ובסופו של דבר השתמש בפיתרון המוכן הזה לוחץ על
לחצן "השתמשתי בזה" לאחר מכן מופיע שאלון בו הוא ממלא מידע לגבי זמן העבודה
שנחסכו ממנו כתוצאה מכך (זוהי דוגמה לשיתוף בתובנות ,וכן דרך לתיעוד תועלת
בצורה מדידה בה ניתן להשתמש כדי להראות ערך עסקי להנהלה).
איך משפרים רמת ההטמעה של הדברים הקיימים שכבר נעשו? כיום יש המון כלים,
שלא כולם מכירים בתוך הארגון .אלה שמגיעים מרצונם למחלקת ניהול הידע מקבלים
ליווי אך אלה שלא פונים אינם יודעים ואינם משתמשים .דרכים שצוינו ההטמעה:
oחיזוק חומרי ליווי והדרכה
oמדידת השימוש .מנסים למדוד את כמות הפעילות של כל אחד כמכניס ידע ולא
רק משתמש .יש עובדים שתמיד ישמרו קלפים קרוב לגוף.
oעשו שינוי באחריות ,ברגע שאנשים קיבלו אחריות לפרסם זה עבד יותר טוב.
חומרים איכותיים מקבלים פרסום ב ( NEWSLETTERעונה על הצורך בהכרה)
oשיטת תמרוץ עובדת טוב .אם כספי או לא – זוהי שאלה שתלויה בארגון
oהכללת נושא שיתוף ידע בתהליך הערכת העובדים .אחר הארגונים סיפר כי
בתהליך הערכת העובדים אחת הקבוצות נתנה משקל של 45%בהערכה לנושא
שיתוף ידע .ארגון אחר סיפר כי כל מנהל צריך לעבור מרכז הערכה למנהלים,
שבין שאר הדברים בודקים מיומנות להיות מוביל ומשתף ידע
מבין הארגונים שאינם עושים שימוש כזה כיום ,ארגונים ציינו כי בכוונתם להיכנס לתחום
כבר השנה או במהלך ( 2010ולא לאחר מכן).
נ
כלים טכנולוגיים שהוזכרו בדיון:
WIKI oהוזכר פעמים רבות במפגש ,ככלי יעיל לשיתופיות מצד אחד ,אך גם כלי
יעיל להבניה של מידע בצורה מאורגנת מצד שני .בתוך הארגון WIKIמשמש
לשיתופיות אך יש מודלים שונים של ,WIKIגם WIKIסגור/מנוהל יותר שבו רק
עורכים מסוימים כותבים ואחרים רק צופים ,או לחלופין אפשרות לחסום חלק
מסוים מהערך .בהקשר של WIKIצוינה האפשרות של שימוש ב Open source
(הוזכרה כוונה להשתמש ב Mediawiki -וב .)Wordpress-כמו כן ,צוין שימוש
בפועל ב WIKIשל ה MOSS-וכן הוזכר שימוש ב add-onשל חברת Kwizcom
ל)WikiPlus( MOSS-
מעניין לציין מה לא צוין כחסם עיקרי (בניגוד לדעה הרווחת בשנים האחרונות) ,והוא נושא
אבטחת המידע ,אשר לדעת הנוכחים אינה מהווה חסם עיקרי ליוזמות אלה.
לסיכום:
כלי Web 2.0מביאים את עיקרון השיתופיות לתוך הארגון .נראה כי תחום ה Web 2.0
מתחיל להבשיל בתוך הארגונים אך עדיין נותרו שאלות פתוחות שאינן פתורות.
קיים שיווי משקל עדין בין הצורך ב"סידור" והבניית המידע ובין הצורך ליצור אווירה שיתופית.
ארגונים מתמודדים כיום את יצירת אותו שיווי משקל עדין ,ומחפשים כל הזמן את היישומים
המתאימים ,בהם תפיסות וכלים אלה יכולים לספק ערך גבוה.
חברת BYON
"כיצד לגרום לעובדים לשתף" – מרבית העובדים מוכנים לשתף .הם אינם משתפים כי o
מרבית האנשים אינם יוזמים ,ולכן צריך ליצור פלטפורמות ותהליכים שיאפשרו לאנשים
לשתף ידע כחלק אינטגראלי מתהליכי העבודה שלהם .בכל מקום שבו זה קרה – אנשים
שיתפו ידע בשמחה.
– זו אכן שאלה יותר "כיצד לגרום לעובדים להשתמש בחומרים שאחרים משתפים" o
מורכבת .מדובר בשילוב של ארבעה מרכיבים:
oארגון התכנים עפ"י סיטואציות השימוש בהם (זיהוי המצבים שבהם המשתמשים
נזקקים לתכנים ,וזיהוי החתכים על פיהם הם מנסים לאתר תכנים אלו)
oשילוב הפתרונות בתוך תהליכי העבודה ,כך שעובד לא יצטרך לסטות מתהליך
העבודה שלו כדי לאתר תכנים אלו
oבניית פתרונות ידידותיים למשתמש .בעידן האינטרנט ו web 2.0הפתרונות בארגון
חייבים להיות נוחים כמו הפתרונות בבית.
oיצירת שינוי בהרגלי העבודה של האנשים ( אחרי שבנינו את הפתרונות שמאפשרים
את הנגישות הנוחה לתכנים)
"כיצד לגייס את מעורבות ההנהלה הבכירה" – כמו כל אדם ,גם מנהלים בכירים יתחברו o
לכל פעילות שיחס התועלת /עלות שלה גבוה .לפיכך ,מובילי התהליך צריכים להציג
תועלת גבוהה ,במונחים שמעניינים מנהלים בכירים (קשר ישיר להגדלת הכנסות,
הקטנת הוצאות ,שיפור המיצוב ,או הגדלת נתח שוק ,כדוגמאות מייצגות ,)...ומצד שני
חשוב להראות שמדובר בתהליכים זולים ופשוטים בהשוואה לתהליכים ארגוניים דומים
בארגון (יישום ,ERPהדרכות.)... ,
האם ניתן להראות "תוצאות" בפרויקטי ניהול ידע? התשובה היא – כן ,בהחלט .המטרה o
של ניהול ידע אינה "שיפור השיתוף" או "נגישות משופרת למידע" .אם המטרות שיוגדרו
יהיו – "קיצור זמן הגעה לאפקטיביות של עובד חדש"" ,הקטנת מספר התקלות"" ,שיפור
אחוז הנצחונות בתחרויות" ,או "הקטנת מספר הכשלונות בניסוי" ניתן להראות כיצד
הפתרונות סייעו בהשגת מטרות אלו .מצד שני ,סביר להניח שניהול הידע לא יהיה
האמצעי היחידי להשגת מטרות אלו ,וקשה יהיה להראות קשר ישיר ,ולכן יש שתי דרכים
נוספות להצגת ה :ROI
oאם נעשה שימוש מתמשך בשירות ידע ,שאינו כלי שחייבים להשתמש בו ,זה מצביע
בבירור על תועלת שלו לעובדים
" oסיפורי הצלחה" הם אמצעי אפקטיבי להדגמת התועלות ,וצריך להשקיע אנרגיה
באיסוף שלהם.
"הניהול של הידע מגביל אותו ,תפקידנו לנהל תוצאות ולא ידע (ידע הינו האמצעי)" אם o
נחליף את המילה "ידע" במילה "אנשים" ,ניתן יהיה להבין שניהול של אנשים מגביל
אותם ,ולכן צריך לנהל תוצאות ולא אנשים .ידע ,כמו אנשים ,הוא משאב חשוב מאד.
ניהול מוצלח שלו לא אמור להגביל אותו ,אלא להעצים אותו .המשמעות של ניהול
אפקטיבי של ידע היא ליצור תהליכים ,כלים והתנהגויות שיאפשרו לידע להיות אצל מי
שזקוק לו בזמן שהוא זקוק לו ,ובאופן שהוא זקוק לו .זה לא קורה מעצמו באופן אקראי,
אלא רק בארגון שמנהל את הידע בצורה אפקטיבית ,ע"י טיפול משולב בכל המרכיבים
המאפשרים ניהול ידע ארגוני (תהליכים ,טכנולוגיה ,תרבות ארגונים ותכנים).
"במקום "ניהול ידע" צריך להיות "ניהול" " +ידע" .אין ספק שחשוב שיהיה ניהול ,וגם ידע o
בפני עצמו חשוב ,אבל אם לא ניצור את הערוצים והכלים המתאימים ,הידע ימשיך לזרום
באופן אקראי ולהגיע ליעדו רק באחוז קטן מאד של המקרים.
"דחיפת מידע לעוס לאנשים בתהליכים רלוונטיים" – המשפט הזה מייצג כוונה נכונה o
ומימוש בעייתי .אין ספק שהשימוש האפקטיבי ביותר בידע הוא במצבים שונים בתוך
תהליכי העבודה הרלוונטיים ,ואין גם ספק שאם הצלחנו לייצר ידע מעובד (כמו
בויקיפדיה) זה משפר מאד את איכות הידע ,אבל חשוב להבין שדחיפת מידע היא פעולה
שצריך לעשות במינון נמוך וזהיר ,בעידן בו אנשים מוצפים במידע ,וצריך להגיע למצב
שבו אנשים מושכים ידע בעת הצורך באמצעות מערכות אחזור פשוטות ואינטואיטיביות.
מידע נכון בזמן הנכון יכול להיות לא רק מידע "לעוס" ,אלא גם תכנים גולמיים.
"האתגר בפרויקטי ניהול ידע הינו תרבותי ולא טכנולוגי ,השאלה היא כיצד מייצרים o
תרבות של שיתוף" – כמה התייחסויות:
oהציפייה שארגונים ישנו את התרבות הארגונית שלהם לטובת ניהול הידע היא לא
ריאלית .אפילו תקציב קטנטן לא מקדישים לנושא ,אז את התרבות הארגונית ישנו?
oאם משנים תרבות ארגונית ,זה קורה מעט ולאט .יש הרבה סיבות לקיומה של תרבות
ארגונית ,וכמו שאומרים על אנשים :תרבות לא תשתנה ,אולי חלק מההתנהגויות.
oהמסקנה מהנ"ל היא כפולה :מצד אחד ,צריך להבין את התרבות הארגונית ולבנות
את הפתרונות בהתאם לתרבות הקיימת ,ולעתים תוך שימוש בתרבות הקיימת ,ומצד
שני – אם רוצים לשנות פה ושם התנהגויות – זה באמצעות שילוב של תהליכים וכלים
שיציגו לאנשים יחס טוב של תועלת /עלות ,ואשר שימוש בהם יאפשר שינוי של
ההתנהגויות.
"ידע לא צריך ואי אפשר לנהל" – שוב ,אני מציע להחליף את המונח ידע ב"אנשים" o
בויכוח לגבי ריכוז או ביזור – אין לכך תשובה של שחור ולבן .החכמה היא להגדיר מה o
צריך להיות מנוהל ברמה ארגונית ולתמוך בידע חוצה ארגון ,ומה צריך להיות מנוהל
בצורה מקומית .נושא זה ( )Governanceהוא אחד הנושאי היותר מורכבים בניהול ידע
בארגונים גדולים.
שיתוף בנושאים לא מקצועיים – מאד מומלץ ,כל עוד לא נעשות עבירות אתיות של o
פרסום או השמצה
ניהול תובנות /לקחים – קיימים פתרונות ברי יישום .החכמה היא לנהל מצד אחד את o
התהליכים שבהם ידע זה נוצר (תהליכי תחקיר ,סיכומי דיון ,ועדות ,סיכומי פרויקטים,)...,
ומצד שני לתייג את המידע בחתך סיטואציות השימוש ,כך שייעשה בהם שימוש בזמן
ובמקום בהם הם נדרשים .ניתוח נכון של סיטואציות השימוש ,וזיהוי התהליכים שבהם
ידע זה נוצר ,מאפשר לבנות פתרונות אפקטיביים.
שיפור ההטמעה – התשובות שניתנו נוגעים רק בהיבטים מאד טכניים של ההטמעה ,ולא o
בבעיית השורש .הבעיה היא שהטמעה בעולם ניהול הידע לא באה לתת מענה לשאלה
"איך" אלא לשאלה "למה לעזאזל אני צריך להשתמש בזה" ,ולכן ההטמעה צריכה לטפל
במרכיבים הפסיכולוגיים הרכים של המשתמשים ,ובמונחים של תועלת נתפסת /עלות
נתפסת .קצרה כאן היריעה ,ואפשר להרחיב הרבה יותר.
יש בלבול בהבנה של מהות הפתרונות של ,web 2.0ויתרונותיהם לעומת כלים אחרים, o
ולכן הסבירות היא שגורל כלים אלו יהיה כגורל דומיהם מדורות קודמים:
oכלי web 2.0הם בשום אופן לא הכלים הראשונים שבהם הידע הקולקטיבי בא לידי
15 ביטוי .כל כלי הפורומים ,וגם פתרונות ניהול מסמכים מביאים לידי ביטוי כבר כ-
שנה פתרונות שבהם השטח הוא זה שמזין את התוכן.
oהיתרון על פיו כל אחד יכול ליצור ידע מהווה יתרון רק בחלק מהתכנים בארגון .במידע
פורמאלי ,או במידע שיוצר ללקוחות ,נרצה תהליכי בקרה מסודרים.
oהיתרון הגדול של ה WIKIהוא לא בהכרח בעובדה שהוא שייך לדור ,web 2.0אלא
בגלל מבנה הנתונים המאוד מיוחד שלו – מידע מעובד בחתך נושאי עניין (ולא בחתך
פריטי מידע) כולל קישורים לנושאי עניין אחרים (קשר רשתי /אסוציאטיבי) והעמקה
בעזרת קישורים למידע נוסף.
oהבעיות שצוינו עבור web 2.0בארגון הם בדיוק הבעיות המוכרות של כלי ניהול הידע
מהדורות הקודמים ,ומכאן שהבעיה אינה בכלים ,אלא בדברים שצוינו קודם – הבהרת
התועלות ,ניהול נכון של ארבעת ההיבטים של ניהול הידע ,והתמקדות בתוצאה
(שימוש בידע בזמן בו הוא נדרש).
יאיר דמבינסקי
BYON IT SOLUTIONS
חברת סימנטק
מסתבר שהמידע הארגוני נמצא במערכות שונות :באפליקציות ,במערכות קבצים ,במערכות
ניהול מסמכים ,במערכות מסרים מיידיים ,במערכות דואר .לא רק זהת אלא שהמידע מבוזר
במקומות פיזיים שונים :מערכי אחסון שונים ,שרתים עם נפחי אחסון פנימיים ,מחשבים
ניידים עם קצבים ומאגרי מידע פרטיים...
הצורך בהקניית מתודולוגיות של שיתוף בקרב עובדים וארגונים הוא דבר חשוב ,אך יש צורך
לאפשר תשתית תומכת ,המאפשרת לקטלג ולסווג את כל המידע בארגון ולאפשר לעובדים
יכולות חיפוש מידע חכמות לצורך מימוש הצורך.
זה נתון ידוע שהמידע הארגוני גדל בצורה אקספוננציאלית והאתגר הגדול הוא איך
להשתמש במידע בצורה מושכלת ולאפשר למשתמש נגישות ויכולת גילוי המידע בקונטקסט
הנכון ובזמן סביר.
זהו אתגר גדול להמציא מידע והתכתבויות של עובד שעזב ,מידע על התחייבויות של עובדי
חברה עם חברה שפשטה את הרגל ,דרישה של המשטרה לכל מידע בנושא מסוים ,דרישה
של בית משפט להמציא מידע המיוחס לחקירה של עובד.
Enterprise Vaultשל סימנטק מאפשר קונסולידציה של כל המידע הלא-מובנה האירגוני
תוך יכולת אינטגרציה מובנית למספר מנועי חיפוש תוך מתן כלים למשתמשים לאתר ולשתף
מידע ארגוני הפרוש על מערכות ארגוניות שונות.
חברת Netwise
"ניהול הידע בארגונים נהיה נפוץ יותר ויותר עם השנים ועבר מספר שינויים בעיקר בזכות
הטכנולוגיה .ההכרה כי ידע= כסף ויש לשמרו בארגון קיבלה גושפנקא ,וארגונים רבים
מיישמים זאת ומשמרים את הידע בארגון.
בעבר ידע נתפס בעיקר כמסמכים ,קבצים וחומר "קשה" אותו ניתן היה לשמר ע"י מערכות
ניהול מסמכים ,ספריות מסמכים מקוטלגות,מאפייני מסמך ועוד .כאשר הטכנולוגיה הולידה
את Web 2וכלים אילו נהיו נפוצים יותר ויותר ארגונים הבינו כי יש עולם שלם שהארגון
מפספס -הידע הרך .דהיינו תובנות ,טיפים ,ידע אשר עובר בשיחות מסדרון (שיחות ברזיה)
וידע זה יקר מאוד והולך עם העובד.
על מנת לשמר ידע זה נולדו כלים א-פורמאליי ם כמו ,WIKIבלוגים ,Twitter ,פורומים .כלים
אילו מאפשרים לעובד להתבטא ,לשתף בחוויותיו ,לתת טיפים ,להעביר מידע וידע .כל זאת
לא בצורת הדרכה מסורתית ,אלא בצורה נגישה יותר ,נוחה יותר ופחות פורמאלית .דבר זה
גורם לכל הצדדים להרוויח – הארגון משמר מידע יקר וחשוב ,העובדים נחשפים למידע
מועיל בצורה מקוונת וגמישה והעובד המשתף מקבל חשיפה והכרה כמומחה בארגון".
אמיר עידו ,מומחה MOSS
אחרי העבודה ,דבר אשר גורם לגיבוש בקרב העובדים ,מציאת חברים המתעניינים באותם
תחומי עניין ודרך כך העלאת המוטיבציה ותפוקת העבודה.
לסיכום ,בעולם ניהול הידע ,על הארגון לתת את הפלטפורמה הנכונה ואת הכלים
שמאפשרים ליצור את השיתוף .מעבר לכך הטבע כבר עושה את שלו .העובדים "מנהלים",
משתתפים ומחיים את הפורטל .כלים אלו שכיחים היום וקיימים באתרי אינטרנט רבים ,הם
טבעיים למשתמש ואין צורך בהטמעה או לימוד ,ולכן כאשר ארגון מטמיע כלים דומים ,מהר
מאוד העובדים משתמשים בהם ומאפשרים ליצור סביבה שיתופית ומעשירה".
"מניסיוננו למדנו כי תפקיד ניהול הידע בארגון חייב להיות מובל על ידי מנהל בכיר בארגון,
בעל יכולות הובלת תהליכים מוכחת .מערכת ניהול הידע צריכה להיות כזו שמזמינה את
המשתמשים בארגון לשתף את הידע במערכת על ידי כך שבמערכת ניהול הידע יש את כל
המידע האפשרי שמעניין את העובד .למשל ,בארגון מסוים בדף הבית של הפורטל חושפים
בפני המשתמשים את מחיר המניה (גם על ידי ,)RSSמכירות חדשות של החברה ,הצפת
מידע מחלקתי של העובד וכדומה .למדנו כי קשה מאוד לבנות ROIמוכח למערכת ניהול ידע
מכיוון שמדד העובדים לחסכון בזמן על ידי כלים אלו הוא בדרך כלל "מדד אצבע" והרגשת
העובד לגבי כמה זמן הפעולה הייתה לוקחת לו במידה ומידע זה לא היה בנמצא במערכת.
לדעתנו ,האפשרות לשיתוף מידע אישי של העובדים במערכת לניהול ידע על ידי שימוש בכלי
Web 2הוא קריטי להצלחת המהלך ,מכיוון שעובדי הארגון נחשפים יותר למערכות ,ומוצאים
את המערכות הללו כמערות עוזרות במגוון תחומים ,ולכן ישמחו לשתף שם את הידע בכל
תחום שהוא".
עמי ריאז ,סמנכ"ל פיתוח