Professional Documents
Culture Documents
972-97442444
ניהול מסמכים
2008 , יוני5
מבוא
רוב משתתפי הדיון הנם מנהלי מחלקות שונות בתוך יחידת ה) IT-למעט משתתפים אחדים
ממחלקות עסקיות( ממגוון סקטורים – טלקום ,שירותים פיננסיים ,ציבורי ,תעשיה ,ובריאות.
ברוב הארגונים כבר פועלות כיום מערכות ניהול מסמכים לצרכים ממוקדים )לא בפריסה כלל
ארגונית( .המפגש שקיימנו עסק בסוגיות הבאות בתחום ניהול מסמכים:
ניהול מסמכים תפעוליים/קשים לעומת מסמכים רכים
ניהול מסמכים תפעוליים קשורים לתהליכים תפעוליים בארגון ובד"כ מקושרים
למערכות /CRM /ERPמע' תפעוליות אחרות )מסמכים כגון חשבוניות ,הזמנות וכד'(.
ניהול מסמכים רכים מתייחסים לניהול מסמכים משרדיים שאינם קשורים למערכות
תפעוליות ,והצורך לנהל אותם נובע מהרצון "לעשות סדר" ,למנוע מצב של יצירת אותו
פריט תוכן פעמיים ,לנהל ולארגן את המידע הארגוני ,ולעיתים רק מהצורך לחסוך בשטח
אחסון.
במפגש דיברנו על 2סוגי יישומים אלה ,וסיווגנו את צורת יישום מערכות ניהול מסמכים
בארגונים בצורה זו.
נושאים נוספים שהוזכרו בדיון :סוגיות הטמעה של מערכות ניהול מסמכים )סוגיה
שעלתה כבעייתית ביותר( ,צורות עבודה שונות עם המערכות ,אופן אפיון פרויקטים
בתחום ,טיפול בנושא ההרשאות ,התלבטויות לגבי גישת היישום – כוללנית או
פרטנית/פר צורך ועוד.
סביב נושא המסמכים התפעוליים מתקיימים מערכים תפעוליים לוגיסטיים שכוללים את נושא
הסריקה )רבים ציינו שימוש בלשכת סריקה חיצונית( ,ומפתוח )ארגון ציין שמחלקה של
סטודנטים עושה את המפתוח ולא העובדים(.
המפתוח הרלוונטיים )וכך ,אם מדובר במחלקה שמטפלת בחוזים ,ייפתח ממשק ייעודי
לנושא תיק חוזים(.
הלקוח במקום אחד או לתקוף כל נושא בפני עצמו? המשתתפים סיפרו על לבטים שיש
להם באשר לפיתרון כולל בנושא זה ,שיידע לטפל באופן מיטבי בהרשאות.
נושא ההרשאות – ארגון אחד ציין כי הוא עושה שימוש במערכת ההרשאות של מערכת
ניהול המסמכים לצד ההרשאות של האפליקציות התפעוליות .ארגון אחר ציין הרשאות
שונות עבור סוגי מסמכים שונים )מוגדרים כמה עשרות סוגי מסמכים(.
נושא האפיון – הוגדר על ידי אחד ממשתתפי הדיון כנושא החשוב ביותר ,אשר ציין כי אין
אפיון זהה ל 2-קבוצות משתמשים שונות .בהקשר זה הוזכר כי חשוב לקבוע מדיניות
ונהלים לצורה בה אנשים מאחזרים ומתייקים מידע בלתי מובנה ,ולא ייתכן שכל אחד
בארגון יגבש לעצמו שיטה שונה.
הפרדה בין תשתית ניהול התכנים ,לבין שכבת ה .UI-באופן כללי ,המגמה שהסתמנה
מהדיון היא הרצון להפריד בין 2רמות אלה ,לעשות שימוש במערכת ניהול המסמכים
כתשתית ,ולהשתמש בממשקים של מערכות תפעוליות )ולעתים בפורטל הארגוני( כUI-
שבאמצעותו משתמשים במסמכים אלה.
במפגש עלתה שאלה – מהי מידת הקושי להסב ארכיון ממערכת אחת לשנייה?
התשובה שניתנה על יד משתתפי הדיון עצמם היא שהמאמץ גדול ומורכב ביותר .ישנו
ארגון שסיפר כי לו זה לקח כשנה ,למרות שמדובר במעבר גרסה של אותו מוצר ,מכיוון
שהגרסה היא מאוד שונה ומחייבת שינויים משמעותיים בדומה להכנסת מוצר חדש.
ישנם ארגונים שעובדים בגרסאות מאוד ישנות אך חוששים מהסבה מורכבת כך שאם אין
צורך מהותי – יש רתיעה משדרוגים מורכבים .תשובה נוספת שניתנה מארגון שהתנסה
בנושא הסבות היא שחשוב להבין ולקבל מראש שאין כזה דבר הסבה מושלמת ,וחשוב
שהמשתמשים יבינו זאת גם כן.
והאחזור ,והנושא די לא מטופל .בנוגע לצורך ,נראה שהוא אכן קיים אך לא מוגדר כצורך
"בוער" וכנראה שארגונים "למדו לחיות עם המצב".
ניהול
צורך משולב
מסמכים רכים
57%
29%
אופי היישום
שילוב :כלל
ארגוני +
מערכות כלל ארגוני
מחלקתיות 34%
33%
מחלקתי -
ממוקד צורך
33%
oהחסרונות שצוינו לגישה זו :מספר צוותים למספר סביבות ,יצירת איים
שקשה לחבר ביניהם אחר כך באם הצורך מתעורר.
oהיתרונות שצוינו לגישה זו :פתרונות מהירים וזולים ,מפשט יציאה לפרויקט,
מביא לניצחונות קטנים יותר מהר מבלי לעכב מחלקות שונות לאורך זמן.
אחד מהארגונים סיפר על בחירה בגישה השנייה )כל מחלקה עם הצרכים שלה ובהתאם לכך
בוחרים פיתרון מתאים( .יחד עם זאת ,אותו ארגון סיפר על כמה קווי מדיניות משותפים לכלל
הפתרונות ואף צוות מרכזי שמטפל בנושאים משותפים אלה :דרך אחידה להגדרת משתמש
והרשאות ,מדיניות אחידה לטיפול בגיבויים ,גיבוש – UIממשק המשתמש ,מדיניות אחידה
להעברה לארכיון טווח-ארוך ,בניית עץ ארגוני שישרת את כולם )מעבר לכך ,כל יישום בונה
לעצמו עץ( .בארגון זה יש צוות מרכזי שיטפל בכל אותם "שירותים רוחביים".
רבים ממשתתפי הדיון סיפרו על מצב בו ישנן מערכות שונות לצרכים שונים – מערכת לניהול
מסמכי ההדרכה ,מערכת לניהול תיקי לקוחות ,מערכת לניהול תיק עובד וכד'.
ארגון אשר עושה שימוש בשתי מערכות שונות סיפר כי עד שלב מסוים במחזור החיים של
המסמך הוא מנוהל במערכת אחת ,וכאשר המסמך עובר לשלב יותר "מוגמר" הוא עובד
למערכת השנייה.
אין מערכת
13%
מערכת אחת
מספר מערכות פועלת
פועלות 27%
60%
במפגש צוינה בעיה של חוסר תשומת לב ארגונית לנושא ניהול המסמכים בארגון ,מעט מדי
כוח אדם המוקצה לנושא ,ואין ownerעסקי בחברה .ארגונים שונים סיפרו כי על מנת לבצע
פרויקטים ,מאתרים ownersשונים במחלקות העסקיות כדי שיהיו ownersלפרויקט.
מבוזר
במספר
מחלקות
33%
גוף מרכזי
67%
לסיכום:
מהמפגש עלה כי מערכות ניהול מסמכים בראש ובראשונה משרתות את הארגון ,ופעמים
רבות המשתמש הבודד פחות נהנה מהתוצרים ואף נאלץ לשנות הרגלי עבודה על מנת
לשרת את אותה מערכת ארגונית ,מכאן אתגר ההטמעה הקשה של מערכות ניהול תוכן.
רמת הקריטיות של מערכות ניהול מסמכים עולה כשמדובר במסמכים תפעוליים עמם הארגון
עובד בצורה יום יומית .רגולציות ודרישות משפטיות הולכות וגוברות מחייבות שמירת
המסמכים לאורך זמן .במפגש השתתפו רק מעט ארגונים שהצליחו להעביר חלק ניכר
מהמסמכים הפיזיים לדיגיטליים )כולל החתמת הלקוחות בצורה דיגיטלית(.
נושא ניהול המסמכים הרכים עדיין בחיתוליו .רוב הארגונים עדיין לא מטפלים בנושא זה
בצורה מערכתית למרות שהצורך קיים ,בין השאר בשל הרגשה של "אי דחיפות" .לעומת
זאת ,נושא ניהול מסמכים תפעוליים נחשב כיום לכמעט קריטי לצורך התפעול השוטף של
הארגון ,קיים צורך לגיבוש ארכיטקטורה חדשה בתחום זה על מנת לאפשר גישה למסמכים
ללא תלות במקום/בסביבה התפעולית בה הם שמורים ,דבר בעייתי לביצוע כיום בשל גישת
ה"איים" הקיימת ברוב הארגונים.
נספח:
תגובות ספקים ויועצים לגבי הנושאים שעלו במפגש
מטאור
מערכת ניהול מסמכים הפכה להיות ממערכת ייעודית למערכת תשתית ,וזאת עקב
הממשקים הרבים המפותחים כיום )כחלק מהמערכת התפעולית או מערכת ניהול המסמכים(
מהמערכות התפעוליות למערכות או למנועי ניהול מסמכים .היות וכך ,אך טבעי שארגונים
יבחרו לגשת ולנהל את המסמכים התפעוליים כחלק מפרויקט ההקמה של המערכות
התפעוליות ,ולא את המסמכים הרכים .לאור זאת ולאור אופי המסמכים הרכים וצורת
אחסונם ,הזרקור צריך להיות מופנה אליהם .על הארגון לזכור כי במסמכים הרכים לכאורה
נמצא מידע פורמאלי וא-פורמאלי שלעיתים יקר ערך ,וחוסר יכולת לאתרו עשוי לגרום לארגון
נזק רב.
כמו כן ,עלינו לציין כי ניהול מבוזר של מערכות ניהול מסמכים יוצר בנוסף לאיי מידע גם
כפילות של מידע ונתונים ,דבר שסותר את הנחת הבסיס של ניהול הידע הארגוני.
BYON
א .הצורך בניהול מסמכים הוא צורך אקוטי בעיני המשתמשים ,אבל אין לו "אבא" ארגוני
מוגדר ,ולכן הוא לא מקבל את העדיפות הנדרשת .בכל תהליך בחינה של אתגרי ידע
שאנחנו מבצעים בארגונים ,אנחנו מגלים את הצורך העז בניהול מרכזי של מסמכים,
כולל היכולת לאחזר במגוון חתכים ,ובפרט במצב בו אנחנו לא יודעים מראש אם
המסמכים אותם אנו מחפשים קיימים או לא.
ב .ככל שיש בארגון יותר תהליכים חוצי ארגון ,הצורך במערכת ניהול מסמכים הופך ליותר
קריטי.
ג .צרכים בולטים בעיני משתמשים בתחום ניהול המסמכים:
ניהול גרסאות a.
א .קיימים כיום צרכים נוספים שעולים בארגונים לצד ניהול מסמכים ,צרכים שמימושם
דרך מערכת לניהול מסמכים ,יכול לחזק מאד את הערך המוסף שלה בעיני
המשתמשים ,ומכאן לתרום להטמעתה המוצלחת:
הפעלת מנוע החיפוש על מסמכים המנוהלים במערכות אחרות בארגון )ולא יהיו •
חלק ממערכת המסמכים(
טיפול וניהול מסמכים סרוקים •
וויקי :זהו פתרון שונה במהותו ,אך לעיתים יכול להיות בכפיפה אחת )דורש •
בדיקה זהירה( או לפחות ליהנות מתשתית ניהול המסמכים לרבות הטקסונומיה
שלה(.
ב .ארגונים עדיין לא מכירים מספיק בחשיבותם של מאפיינים תוכניים ומתמקדים לרוב
במאפיינים ניהוליים ומנהלתיים ו /או סומכים על החיפוש והאינדוקס .למאפיינים
תוכניים חשיבות מכרעת ביכולתו של המשתמש לקבל מידע וידע בצורה ממוקדת,
בהקשר של בעיה הניצבת בדרכו בתהליך העבודה השוטף – סיטואציה בה סינון
מוקפד של המידע הוא קריטי.
קונסיסט מערכות
היות ולמושג ה ) ECMניהול תוכן ארגוני( פרשנויות רבות ,אנו רואים באופן בולט כי ארגונים הבוחנים
פתרונות אלו מתמקדים באינטגרציה והקישוריות שלהם לתהליכים העסקיים .בתהליכים אלו קיים
ROIבר מדידה )להבדיל מטיפול במידע כללי ,בו קשה לתת ROIברור( .תהליכים תפעוליים הנוגעים
להיבטי רכש ,חוזים ,הנה"ח וכד' ,קיימים כמעט בכל ארגון ומטופלים ברמה התפעולית במע'
אפליקטיביות ,אך באופן חד משמעי לא ניתן לנושא המסמכים מענה מלא במערכות אלו .כמו כן ישנה
נטייה ברורה אצל יצרני ה ERP/CRM-להוביל את הלקוחות לקבל פתרונות תוכן מספקי צד ג' ולא
"מהקופסא" ,דהיינו גישת Best Of Breedלהבדיל מגישת "הכול כלול" הרווחת בנושאי תשתיות.
ישנה תחושה שספקי מערכות ארגוניות אינם נוטים לפתח את תחום ניהול התוכן ונותנים בד"כ פתרון
צר ונקודתי בלבד .טיפול בתוכן אינו פריבילגיה ,זו חובה עסקית .לא מעט ארגונים למדו על בשרם כי
הזנחת הנושא מובילה להפסדים כספיים ואילו להשקעה ב ECMהחזר מיידי וברור .הגישה
הפרקטית המוזכרת בסקר STKIמקבלת תהודה רבה בדרישות הלקוח המודרני ,גם מצד ה IT-אך
בעיקר מצד המשתמש המתוסכל שאין ביכולתו להכיל את מגוון האפליקציות החדשות שהארגון
"מכניס" לו חדשות לבקרים .המשתמש בארגון הוא המפתח להצלחה ,והמטרה לצמצם למינימום את
מורכבות עבודתו .משתמשים רבים "מבלים" את רוב זמנם בעבודה דרך ממשק ה OutLook -או
הפורטל הארגוני ,יוצרים מסמכים באמצעות ה OutLook-ומאחזרים מידע ונתונים עסקיים ממערכות
ה .CRM/ERP-זוהי למעשה הנחת המוצא של הגישה הפרקטית ועיקרה "להתבסס על הקיים" ,לתת
בידי המשתמש את הגישה לתוכן והמידע העסקי באופן פשוט ואינטואיטיבי ,לא לגרור אותו לממשקי
מערכת וכלים מורכבים ,לשלב את המוצר בסביבה הטכנולוגית הקיימת או בקיצור – Keep It ) KIS
.(Simpleזו הדרך שתבטיח הטמעה ואימוץ המערכת ע"י המשתמשים מחד והגורמים הטכנולוגיים
מאידך .למרות ואף על פי הטכנולוגיות המתקדמות בעולם ניהול מידע ממוחשב ,ובמיוחד בעידן בו
לכל משתמש Officeישנם כלים נהדרים לניהול מידע ומסמכים ,נראה כי בהיבט של ארכיון וטיפול
במסמכי נייר )סריקה בעיקר( ישראל בפרט והעולם בכלל עוד כמה שלבים מאחור .נראה כאילו השוק
אינו רץ בקצב שהטכנולוגיה מכתיבה בהיבט זה ,ורק בשנים האחרונות מתחילה תנועה לכוון
שראשיתה טיפול במסמכים שונים ותיעודם במערכת מרכזית אחת .גישת מנועי החיפוש עדיין
נתפסת בחלק מהארגונים כחלופה לארכיון )במקום לרכז בתשתית אחת ,מנוע חיפוש רב זרועי( אך
ארגונים מתחילים להפנים את הנחיצות של ניהול אחיד יותר של נכסי התוכן .לפתרונות הארכיון
מתווספת שכבה ב' של ניהול תהליכי ניתוב ואישור שהם השלב העוברי של מערכות ניהול תהליכים
עסקיים אך תחושתי שעוד ארוכה הדרך .בישראל עדיין לא תפס קונספט ניהול הרשומות record
managementונראה כי כולם ממתינים לרגולאטור שיגיד את דברו .אין בארגונים גורם אחד הרואה
עצמו אחראי למימוש הוראות המפקחים השונים )ביטוח,בנקאות וכו'( על חובת תיעוד ושמירת המידע
לאורך זמן במערכות ניהול רשומות דיגיטאליות.
גדי רחלזון,
קונסיסט מערכות )נציגת (Open-Text IXOS
אלעד
חברת אלעד בהחלט מזהה דרישה הולכת וגוברת לקישור בין מערכות תפעוליות ומערכות
לניהול מסמכים ,וזאת על מנת ליצור סביבה מרכזית אחת לניהול מסמכים )רכים ותפעוליים(.
נראה כי מערכות ניהול מסמכים אשר ישכילו לאפשר חיבור בין המערכות יצליחו תת מענה
לצורך זה .דרישה זו עולה בקנה אחד גם עם הדרישה לניהול מסמכים בסביבות מוכרות
כדוגמת ה – .Outlookכיוון שהמערכת לניהול מסמכים אמורה לתת פתרון כולל לארגון ,אנו
רואים כי בארגונים אשר בוחרים בפתרון אחד ממוקד יש הצלחה רבה יותר בהטמעת תהליכי
ניהול הידע .תהליך ההטמעה והיישום יכול להיות הדרגתי ובכך להימנע ממגבלות היישום
המורכב הגוזל זמן רב ,משאבים ומחייב יציאה למכרז .לכן ,יש חשיבות לבחירת מערכת
אשר מאפשרת תמיכה הן ביישום מהיר ובגדילה עתידית לכלל הארגון .ריבוי מערכות מקשה
הן על התמיכה והתחזוקה והן על הטמעת תהליכים כלל ארגוניים.
בנוסף ,על מנת להבטיח הטמעה טובה בזמן קצר ,מומלץ להשתמש בשירותי יישום והטמעה
מקצועיים ,לפחות בשלבי ההקמה של הפרויקט .לסיום ,נציין רק כי אנו רואים בקרב
לקוחותינו כי זמינות המערכת לניהול מסמכים רכים הינה קריטית לפחות כמו מערכות
תפעוליות וזאת כיוון שעיקר המשתמשים במערכת לניהול מסמכים רכים הינם מההנהלה
הבכירה.
הדס אבינור,
אלעד )מפתחת ומשווקת מוצר (Sharedocs
כמעט כל ארגון יודע מהי עלות יישום מע' ארכיון /ניהול תוכן )ביררו/יישמו/שמעו מעמיתים( אך מעטים
מאוד יודעים כמה עולה לארגון אי יישום של מערכת כזו .חשוב שנשאל את עצמנו מספר שאלות:
מהי עלות אחזור של מסמך שתויק ולא מצליחים לאתרו? )לדוגמה ,לצורך עדות משפטית(
האם ניתן להגדיל את כמות הלקוחות )=הכנסות( ,ע"י שירותי On lineותהליכים ממוכנים ?
האם ניתן לטפל באותה כמות לקוחות עם פחות כח אדם ?
מה שיעור אובדן מסמכים בארגון ? )חלקם מכילים מידע עסקי רגיש(
מהי עלות עבודה ידנית המעורבת בטיפול בחשבונית /ת.משלוח /קו"ח /מילוי טפסים ?
כמה עותקים של מסמך מסוים נוצרים בארגון?
Xioma
פקטור מרכזי בהצלחה או אי הצלחה של מערכת ניהול מסמכים הוא אימוץ המערכת –
" ."Adaptationעובדי ידע הם עסוקים מטבעם .בכדי לייצר אימוץ גבוהה של
המערכת ,חשוב שמערכות ניהול תוכן יכללו יכולות ל:
א .פישוט תהליך השמירה – המערכות צריכות לכלול שיטות לתיוק מסמכים מתוך כלי
העבודה הרגילים של המשתמשים ותוך צמצום המאפיינים שעל המשתמשים להזין ידנית.
רצויי להגיע ל"אפס" הזנה ידנית.
ב .אכיפת שימוש – המערכת צריכות לאפשר לאכוף על משתמשים מסוימים לשמור סוגים
שונים של מסמכים במערכת.
בנוסף אחת המגמות שאנחנו עדים להן היא חשיבות הולכת וגדלה לניהול מסודר ושיטתי של
דואר אלקטרוני .כמויות הדואר האלקטרוני המתקבלות אצל עובד ידע ממוצע הולכת וגדלה
ובמקביל עולה חשיבות המידע המועבר בדואר אלקטרוני.
תכתובות דואר אלקטרוני מהוות במרבית המקרים ,מסמכים "רכים" אך יכולות להוות גם
"מסמכים תפעוליים" – אישור הזמנה ,אישור אבן דרך ,הארכת הסכם וכו'.
יש יתרון גדול למערכות ניהול תוכן בעלות מנגנון המאפשר שמירה אינטגרטיבית של דואר
אלקטרוני יחד עם יתר המסמכים תוך שמירה על חוויית תיוק דואר אלקטרוני בצורה
אינטואיטיבית ופשוטה ובמקרים רבים אוטומטית.
ניר דנקונה,
סמנכ"ל מכירות) Xioma ,נציגת (Interwoven
מטריקס
תגובתנו לנושאים שעלו במפגש כוללת יכולות שלהערכתנו הנן חשובות ולקוחות מחפשים אותן
בתחום ניהול התוכן ,וכן המלצות לגבי אופן ההטמעה ,האפיון ועוד:
.1יכולת חשובה שתחום מערכות ניהול התוכן -ניהול מסמכים תפעוליים:
.aמנגנון קליטה אוטומטי -מנגנון קליטה אוטומטי מובנה לקליטה מאסיבית של מסמכים
סרוקים למערכת ומפתוחם .המסמכים הסרוקים אינם ניתנים לשינוי ומשמשים כארכיון
ממוחשב ,בנוסף ,לא ניתן למחקם מהמערכת )נאכף באמצעות מנגנון ההרשאות(.
.bמניעת עדכון מסמכים מפורסמים באמצעות המרת המסמך ל.PDF -
.cקריטיות :חשוב שהמערכת תוגדר ברמת שרידות גבוהה )אצל לקוחותינו מותקנת
בתצורת .(CLUSTER
.2יכולת חשובה נוספת הנה התוכן חשיפת פונקציונאליות באמצעות WEB SERVICES
ואפשור פעולות ישירות על המסמכים בעבודה ישירה מול מנועי המערכת.
.3לגבי נושא ההטמעה ולאור הבעייתיות שעלתה בנושא ההטמעה מהמפגש ,המלצתנו הנה
לקיים את תהליך ההטמעה והתמיכה באופן הבא:
.aאפיון תוכני מוקדם בשיתוף עם עובדי הלשכה אשר מונחה ע"י מומחה תוכן ארגוני.