‫פרשת השבוע‬

‫"והוא עד או ראה או ידע‪ ,‬אם לוא יגיד ונשא עוונו"‬

‫על החובה לדווח על אלימות כלפי קטינים או חסרי ישע‬

‫חובת הדיווח מוטלת כאמור על הכל )למעט קטין‪ ,(3‬אבל‬

‫לעניין היקף החובה ולעניין העונש בגין הפרתה‪ ,‬מבחין‬
‫המחוקק בין אדם מן השורה‪ ,‬בין אנשי מקצוע הבאים‬
‫במגע עם הקטין או עם חסר הישע‪ 4‬ובין הורים ואחראים‪.‬‬
‫אדם מן השורה אינו חייב לדווח אלא אם היה לו "יסוד‬
‫סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או‬
‫בחסר ישע בידי האחראי עליו"‪ .‬העונש המרבי על הפרת‬
‫חובת הדיווח הוא שלושה חודשי מאסר‪.5‬‬
‫בספר החוקים שלהן החובה לדווח על אלימות כלפי‬
‫חובה מוגברת מוטלת על אנשי מקצוע לדווח כש" עקב‬
‫עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר‬
‫לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי‬
‫עליו"‪ ,‬ולא רק כשנעברה העבירה "זה מקרוב"‪ .‬העונש‬
‫המרבי על הפרת החובה הוא ששה חודשי מאסר‪.6‬‬
‫ורחבה עוד יותר היא חובת הדיווח המוטלת על הורים‬
‫ואחראים‪ ,‬שכן אלה חייבים לדווח כל אימת שיש להם‬
‫"יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע‬
‫עבר בו עבירה"‪ ,‬ואילו הדרישה הקיימת לגבי אנשי‬
‫מקצוע שהדבר נודע להם "עקב עיסוקם או תפקידם" אינה‬
‫רלוונטית לגביהם‪ .‬גם כאן העונש המרבי הוא ששה חודשי‬
‫מאסר‪.7‬‬
‫חסר הישע‪ ,‬נטישתו או הזנחתו‪ ,‬תקיפה הגורמת לו חבלה‬
‫מבוא‬
‫בחלק ממדינות העולם קיימת חובה לדווח לרשויות על‬
‫אלימות של הורים או בני משפחה או מי שמוגדרים‬
‫כאחראים אחרים על ילדים‪ .‬חובה זו יסודה ברצון להגן‬
‫על שלום קטינים והצלתם ממעשים קשים הנעשים בהם‬
‫בחדרי חדרים‪ ,‬אף במחיר של פגיעה בפרטיות‬
‫ובאוטונומיה של המשפחה‪ .‬במרבית מן המדינות שנקבעה‬
‫ילדים‪ ,‬הוטלה חובה זו רק על הגורמים העוסקים בטיפול‬
‫במשפחה‪ .‬רק במדינות אחדות‪ ,‬הורחבה החובה לכלל‬
‫האזרחים‪ .‬במדינות רבות אין כלל חובת דיווח על אלימות‬
‫כלפי קטינים‪.‬‬
‫חובת הדיווח בדין הישראלי‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬נחקקה בשנת ‪ 1989‬חובת הדיווח על‬
‫אלימות כלפי קטינים או חסרי ישע גם על כלל הציבור‪,‬‬
‫ולא רק על אחראים ואנשי מקצוע‪ .1‬החוק מחייב לדווח על‬
‫כל אחת משורה של עבירות המבוצעות בקטין או בחסר‬
‫ישע על ידי הורה או מי שהוגדר בחוק כאחראי על הקטין‪.‬‬
‫עבירות אלה כוללות‪ :‬סיכון חייו או בריאותו של הקטין או‬
‫של ממש או חבלה חמורה והתעללות בו‪.2‬‬

‫‪ 3‬סעיף ‪368‬ד)ה( לחוק‪.‬‬

‫‪ 4‬אלה מוגדרים בסעיף ‪368‬ד)ב(‪" :‬רופא‪ ,‬אחות‪ ,‬עוסק במקצוע פרה‪-‬‬
‫רפואי‪ ,‬עובד סוציאלי‪ ,‬עובד שירותי רווחה‪ ,‬שוטר‪ ,‬פסיכולוג‪,‬‬
‫קרימינולוג וכן עובד חינוך ומנהל או איש צוות במעון או במוסד‬ ‫‪.‬‬
‫שבו נמצא קטין או חסר ישע"‪.‬‬
‫‪ 5‬סעיף ‪368‬ד)א( לחוק‪ .‬ההדגשות כאן ובהמשך הן שלי‪.‬‬ ‫‪ 1‬זאת במסגרת תיקון ‪ 26‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪) 1977-‬מכאן‬
‫‪ 6‬סעיף ‪368‬ד)ב( לחוק‪.‬‬ ‫ואילך‪ :‬החוק(‪ ,‬סעיפים ‪368‬א‪368-‬ה‪.‬‬
‫‪ 7‬סעיף ‪368‬ד)ג( לחוק‪.‬‬ ‫‪ 2‬סעיף ‪368‬ד)ח( לחוק‪.‬‬
‫בן זוגה מתעלל בילדיה הקטינים מנישואין קודמים‪ .‬בית‬ ‫החוק קובע שני מסלולי דיווח‪ ,‬האחד למשטרה והאחר‬
‫המשפט מצא שבן זוגה של אישה זו התנהג כלפיה כאל‬ ‫לפקידי הסעד‪ .‬אף שפקיד הסעד‪ ,‬כשאר בעלי המקצוע‪,‬‬
‫"שפחה חרופה"‪ ,‬והעובדה שלא הגנה על ילדיה מעידה על‬ ‫חייב לדווח למשטרה על כל מעשה אלימות כלפי קטין או‬
‫תלותה בו או על פחדה מפניו‪ .‬משום כך‪ ,‬קבע בית המשפט‬ ‫חסר ישע בהתאם לסעיף‪ ,‬נקבע‪ 8‬שהוא יכול להסתפק‬
‫כי האינטרס הציבורי מחייב שלא להגיש נגדה כתב אישום‬ ‫בהעברת המידע שיש בידו על ביצוע עברה לוועדה‬
‫מלכתחילה‪ ,‬משום שהיא משענתם היחידה של הילדים‬ ‫מיוחדת ולבקש שתפטור אותו מלדווח למשטרה על‬
‫והרשעתה בדין עלולה למוטט את התא המשפחתי‪ .‬זאת‬ ‫המעשים‪ .‬פקיד הסעד ינהג כך כאשר הוא סבור שדיווח‬
‫ועוד‪ ,‬גם אם כתב אישום כבר הוגש במקרה כזה‪ ,‬ראוי‬ ‫למשטרה עלול להחמיר את המצב‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬על פי‬
‫שימשוך בית המשפט את ידיו ולא ידון בעניין ושיחזיר את‬ ‫החוק‪ ,9‬אם הגיע למשטרה מידע‪ ,‬עליה להעבירו קודם‬
‫העניין לטיפול מוסדות הרווחה‪.‬‬ ‫לפקיד הסעד המטפל בקטין‪ ,‬ולא לנקוט בשום פעולה לפני‬
‫על רקע הדברים שראינו עד כה‪ ,‬מעניינת גישתו המאוזנת‬ ‫שהיא נועצת בו‪ ,‬אלא אם נדרשת "פעולה מיידית שאינה‬
‫של המשפט העברי‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬מוטלת חובה על כלל‬ ‫סובלת דיחוי"‪ .‬וגם אז‪ ,‬חובה על המשטרה להתייעץ לאחר‬
‫הציבור לדווח על מעשים חמורים המסכנים את הזולת‪,‬‬ ‫מכן עם פקיד הסעד המטפל בו‪.‬‬
‫לאו דווקא מעשים הנעשים כנגד קטינים וחסרי ישע ולאו‬ ‫המדווח בתום לב ובהתאם לדרישות החוק מוגן מפני‬
‫דווקא מעשים שנעשים בהם על ידי מי שאחראי עליהם‪.‬‬ ‫תביעה פלילית או אזרחית נגדו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המדווח‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬העדיפות ניתנת לדיווח ולטיפול בתוך‬ ‫דיווח כוזב למשטרה עובר עבירה פלילית‪ ,10‬ויש להניח‬
‫הקהילה כל אימת שאין מדובר בסכנה מיידית המחייבת‬ ‫שיהיה חשוף גם לתביעה נזיקית‪.‬‬
‫את התערבותם של גורמי האכיפה‪ .‬גישה זו נסמכת בעיקר‬ ‫בספרות המקצועית האמריקאית‪ ,‬נמתחה ביקורת קשה על‬
‫על המבנה המסורתי של הקהילה היהודית ועל החשש‬ ‫חובת הדיווח‪ .11‬נטען כי במקום לטפל במי שנפגעו מן‬
‫ששיתוף הפעולה עם השלטונות הלא יהודיים עלולים‬
‫האלימות‪ ,‬רשויות האכיפה והטיפול מכלות את זמנן‬
‫להזיק לקהילה‪.‬‬ ‫בהליכי חקירה והעמדה לדין של מי שאינם מדווחים עליה‬
‫ומי שמבצעים אותה‪ .‬עוד נטען שחובת הדיווח מנוגדת‬
‫חובת הדיווח מפני סכנה במשפט העברי‬ ‫לחופש הפרט והיא עלולה גם להרתיע פציינטים קיימים‬
‫הדין העברי מטיל חובה על כלל הציבור לדווח אם ידוע‬ ‫ופוטנציאליים מלפנות לקבלת שירותיו של בעל מקצוע‬
‫שאדם מסכן את זולתו או עלול לסכנו‪ .‬הפוסקים קבעו‬ ‫מחשש שעניינם לא יישמר חסוי‪.‬‬
‫שהדיווח צריך להתבצע ביזמת המדווח ולא רק כאשר הוא‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬מעטים הם מאוד מספר‬
‫מתבקש על ידי הרשויות להעיד‪ .‬המקור לחובה זו הוא‬ ‫האנשים שהועמדו לדין על הפרת חובת הדיווח‪ .12‬זאת‬
‫בראש ובראשונה חובת העדות הנזכרת בפרשתנו‪" :‬והוא‬ ‫ועוד‪ ,‬באחד המקרים‪ 13‬אף הביע בית המשפט המחוזי בתל‪-‬‬
‫עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עוונו" )ויקרא ה‪,‬‬ ‫אביב את דעתו שאין להעמיד לדין ֵאם שנמנעה מלדווח כי‬
‫א(‪ .14‬אף נאמר בתלמוד שבין השלושה שהקב"ה שונאן‬
‫נמנה גם "היודע עדות לחבירו ואינו מעיד"‪ .15‬אבל אפשר‬
‫לבסס את חובת הדיווח על מצוות נוספות‪" :‬ובערת הרע‬ ‫‪ 8‬בסעיף ‪368‬ד)ו( לחוק‪.‬‬
‫מקרבך" )דברים יג‪ ,‬ו (; "ואהבת לרעך כמוך" )ויקרא יט‪,‬‬ ‫‪ 9‬סעיף ‪368‬ד)ז(‪.‬‬
‫יח (; "הוכח תוכיח את עמיתך" )ויקרא יט‪ ,‬יז (; ובנסיבות‬ ‫‪ 10‬ראה סעיף ‪ 243‬לחוק‪ ,‬בעניין המוסר ידיעה כוזבת‪ .‬עם זאת צריך‬
‫לציין‪ ,‬שהחוק אינו מגדיר כעבירה אלא מסירת ידיעה כוזבת‬
‫למשטרה ולא לפקיד סעד‪.‬‬
‫‪ 11‬הן זו המופנית כלפי אנשי המקצוע והן זו המופנית כלפי כלל‬
‫הציבור )בארצות‪-‬הברית בחלק מהמדינות החובה כוללת את שני‬
‫המגזרים ובחלקן רק את בעלי המקצוע(‪ .‬על כך ראה‪Gary B. :‬‬
‫‪ 14‬קשה למצוא עדים לאלימות במשפחה‪ ,‬מכיוון שזו נעשית בחדרי‬ ‫‪Melton, Mandated Reporting: A Policy without Reason, 29‬‬
‫חדרים‪ ,‬ולכן אם יימצאו עדים כאלה הם יוכשרו לעדות אף אם‬ ‫)‪ .Child Abuse & Neglect 9-18 (2005‬תודתי לרינה לאור‬
‫מדובר בקרובים‪ ,‬הפסולים בדרך‪-‬כלל לעדות‪ .‬ראה שו"ת אבן‬ ‫מ"אשלים" על הפניית תשומת לבי למקור זה; ‪Richard Gelles,‬‬
‫השהם‪ ,‬סימן יז‪.‬‬ ‫)‪ .The Book of David 153-155 (1996‬לגישה הפוכה ראה ‪Victor‬‬
‫לשאלה אם מותר לדווח לשלטונות כאשר ידוע שבתי המשפט אינם‬ ‫‪I Vieth, Passover in Minnesota: Mandated Reporting and the‬‬
‫דנים לפי דין תורה‪ ,‬ראה הרב נפתלי בר‪-‬אילן‪" ,‬עדות על תאונת‬ ‫‪Unequal Protection of Abused Children, 24 WM. Mitchell L.‬‬
‫דרכים בבית‪-‬משפט"‪ ,‬תחומין י )תשמ"ט(‪ ,‬עמ' ‪ ;179‬הרב יונה‬ ‫)‪.Rev. 131 (1998‬‬
‫פודור‪'" ,‬הלשנה' ודיווח על עבירות תנועה"‪ ,‬תחומין כא )תשס"א(‬ ‫‪ 12‬מן התיקים הבודדים האלה ראה ע"פ ‪ 1110/00‬מדינת ישראל נ'‬
‫עמ' ‪ ,193‬בעמ' ‪.196-195‬‬ ‫פלונים )לא פורסם(‪.‬‬
‫‪ 15‬פסחים קיג ע"ב‪.‬‬ ‫‪ 13‬תפ"ח )ת"א( ‪ 1021/01‬מדינת ישראל נ' פלוני‪ ,‬לא פורסם‪.‬‬
‫הרב מנשה קליין‪) 20‬ארה"ב‪ ,‬יליד ‪ ,(1925‬רואה בפתרון‬
‫הקהילתי עיקר‪ ,‬והוא ממליץ לדווח לרשויות רק על‬
‫מקרים קשים של אלימות‪ .‬הוא מביא כדוגמה לסכנה‬
‫שבדיווח לשלטונות על אלימות כלפי קטינים מקרה של‬
‫אלימות במשפחה יהודית בארצות הברית‪ ,‬שהיה חשש‬
‫שאם ייודע הדבר לשלטונות‪ ,‬הם יוציאו את הילד המוכה‬
‫דן בשאלת רופא המתלבט אם לדווח על אדם שאינו כשיר‬
‫מביתו למסגרת חילונית‪ ,‬ולא יוכל אביו לקיים בו מצוות‬
‫חינוך‪ ,‬ואילו הוא לא יוכל לקיים את מצוות כיבוד אב ואם‪,‬‬
‫ואף יש חשש לגילוי עריות‪ ,‬שהרי הוא עלול לשאת בעתיד‬
‫את אחותו לאישה‪ .‬נוסף על זה‪ ,‬יש כאן חשש לדין מוֹסר‪,‬‬
‫שהרי מדובר בדיווח לרשות נכרית‪ ,‬ואסור לעשות כן אלא‬
‫אם מדובר בפיקוח נפש או בהורים חולי נפש העלולים‬
‫להזיק לילדם הקטין‪ ,‬וגם אז אסור לדווח על האלימות‬
‫לשלטונות אלא באישורם של פוסקי הלכה מומחים לדבר‪.‬‬
‫הרב קליין אומר שיש לנסות ולפתור את הבעיה במסגרת‬
‫קהילתית תוך העמדת ההורים על חומרת מעשיהם‪,‬‬
‫לשכנעם לשנות את דרכיהם ולהודיעם שלפי חוקי‬
‫המדינה‪ ,‬ניתן להוציא מחזקתם את הקטין שנפגע‬
‫מאלימות‪ .‬ואולם הוא אינו פוסל את האפשרות להוציא את‬
‫הילד ממשמורת הוריו לתקופה מסוימת אם השלטונות‬
‫מתחייבים להחזירו לחיק משפחתו מיד כשיתאפשר הדבר‪.‬‬
‫אף שבמדינת ישראל‪ ,‬החשש שמא לא יימצא הקטין‬
‫במסגרת המתאימה לו מבחינה דתית קטן יותר מבחוצה‬
‫לארץ‪ ,‬הרב וולדנברג‪ 21‬סבור שעדיין יש לחשוש להוצאת‬
‫ילד ממשפחה שומרת מצוות למשפחה שאינה שומרת‬
‫מצוות‪ .‬לדבריו‪ ,‬מותר במקרים קשים לדווח לרשויות על‬
‫אלימות במשפחה אם מדובר במדינה מודרנית שבה צפוי‬
‫אדם למשפט הוגן‪ ,‬ואף עומדת חובה לעשות כן‪ .‬אך יש‬
‫מקרים שעדיף הטיפול במסגרת הקהילתית‪ .‬בתשובתו דן‬
‫הרב וולדנברג בין השאר בחובת הרופא לדווח על אלימות‬
‫כלפי קטנים‪ ,‬אך ניתן ללמוד מדבריו גם לעניין חובתו של‬
‫כל אדם לדווח על אלימות כלפי קטינים‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬
‫אם קיים ממש חשש מבוסס שהורי הילד ישובו קרוב‬
‫לודאי להכותו שוב במכות אכזריות כאלה‪ ,‬ועוד יותר‬
‫ומן הכלל אל הפרט‪ .‬בשני העשורים האחרונים‪ ,‬נדרשו‬
‫מזה עד למות‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬מכיון שהרופא רק מוסר‬
‫על המצב למשטרה עם בקשה לראות להציל את הילד‬
‫מידי הוריו‪ ,‬אזי חייב הרופא לעשות זאת כדי להציל‬
‫נפש אחת מישראל מרדת שחת‪ ,‬ומה שיעשה לאחר‬
‫מיכן המשרד הממשלתי כדי להצילו‪ ,‬הרי הרופא בזה‬
‫רק בבחינה של גורם בלבד‪ ,‬ואין לפני עִור ]=איסור‬
‫"ולפני עִור לא תתן מכשול"[ ממש‪ ,‬כי הרי לא בטוח‬
‫במאה אחוז שיעבירו אותו דוקא למוסד של עכו"ם או‬
‫‪ 20‬שו"ת משנה הלכות‪ ,‬חלק טז‪ ,‬סימן יח‪.‬‬
‫‪ 21‬שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק יט‪ ,‬סימן נב‪.‬‬
‫של סכנה לחיים אף על מצוות "לא תעמד על דם רעֶך"‬
‫)ויקרא יט‪ ,‬טז(‪.16‬‬
‫למעשה‪ ,‬המשפט העברי מחייב את האדם לדווח על כל‬
‫התנהגות העלולה להזיק ליחיד או לרבים כגון נהיגה‬
‫ברשלנות או בלא כשירות רפואית‪ .‬הרב וולדנברג‪ 17‬זצ"ל‬
‫לנהיגה המבקש לקבל רישיון נהיגה או לחדש את רשיונו‪.‬‬
‫הוא פוסק שהרופא חייב לדווח על כך למשרד הרישוי‬
‫ביזמתו ולא רק למסור את המידע שברשותו כשנדרש לכך‬
‫על ידי השלטונות‪ ,‬ואין בזה משום עברה על איסור לשון‬
‫הרע‪.‬‬
‫הרב עובדיה יוסף‪ 18‬מחיל חובה זו על כלל הציבור‪,‬‬
‫ומטעים גם הוא שהחשש מפני סכנה גובר על איסור לשון‬
‫הרע או רכילות‪ .‬הוא מסביר ברוח זו את הנאמר בפסוק‬
‫"לא תלך רכיל בעמֶּיך לא תעמד על דם רעֶך אני ה'"‪,‬‬
‫וכורכו עם המצווה להעיד הנזכר בפרשתנו‪ .‬וזו לשונו‪:‬‬
‫אף על פי שאסור לך להיות רכיל ולגלות סוד‬
‫חבירך‪ ...‬מכל מקום לא תעמוד על דם רעך‪ ,‬ועליך‬
‫להודיע לחבירך כדי שישמר מנזק וסכנה‪ ...‬וכמו‬
‫שאמרו בתורת כהנים מנין שאם אתה יודע עדות‬
‫לחבירך שאין אתה רשאי לשתוק‪ ,‬תלמוד לומר לא‬
‫תעמוד על דם רעך‪ ...‬ולפי זה יוצא שגם כשיש הפסד‬
‫ממון בלבד רשאי לגלות אוזן חבירו‪ ,‬כדי להשמר‬
‫מהחושבים עליו רעה‪ .‬וכל שכן כאן שיש חשש סכנה‬
‫ליחיד ולרבים‪.‬‬
‫מאחר שחובת הדיווח באה למען הצלת חיים ושלמות הגוף‬
‫והיא נובעת גם ממצוות "לא תעמוד על דם רעך" ולא רק‬
‫ממצוות הגדת עדות‪ ,‬הרי אין אדם רשאי להיפטר ממנה‬
‫אפילו לא כאשר הדיווח עלול להסב לו נזק כספי כלשהו‪,‬‬
‫אבל דומה שאינה חלה כאשר הדיווח כרוך בסיכון‪.19‬‬
‫חובת הדיווח על אלימות במשפחה‬
‫פוסקי הלכה לשאלת החובה לדווח על אלימות כלפי‬
‫קטינים‪ .‬לדידם‪ ,‬יש לעודד את הדיווח ואף להטילו כעניין‬
‫שבחובה‪ ,‬הן על ידי אזרחים הן על ידי בעלי מקצוע‪ ,‬אך‬
‫רק בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫‪ 16‬וראה רמב"ם‪ ,‬הלכות רוצח ושמירת הנפש‪ ,‬א‪ ,‬יד‪-‬טז‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק טו‪ ,‬סימן יג‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫שו"ת יחווה דעת‪ ,‬חלק ד‪ ,‬סימן ס‪.‬‬
‫‪ 19‬ראה הרב פודור‪ ,‬לעיל‪ ,‬הערה ‪.14‬‬
‫לעובד סוציאלי‪ .‬הרב אבינר גורס אף הוא כי אין בדיווח‬
‫משום לשון הרע‪ ,‬מכיוון שהוא נעשה כדי להגן על קטין‬
‫חסר ישע‪ .‬הוא נסמך על דברי הגרש"ז אויערבאך‪ ,‬שקבע‬
‫שיש חובה להציל קטין מוכה מיד הוריו‪ ,‬משום שדינם‬
‫כדין רודף‪ ,‬וחובה על כל אדם להציל את הקטין הנרדף‬
‫מידיהם‪ ,‬כי מי שנמנע מלדווח על אלימות כלפי קטין הוא‬
‫שותף פסיבי לדבר עברה‪ .‬ואף על פי שהכובש עדותו‬
‫פטור מדיני אדם‪ ,‬הוא חייב בדיני שמים‪.‬‬
‫ואולם גם הוא מעדיף את הפתרון הקהילתי על פני עירוב‬
‫הרשויות‪ ,‬משום שמדובר לעתים קרובות במה שמכונה‬
‫בשם "המעגל הבין‪-‬דורי"‪ :‬ההורים הוכו בילדותם כחלק‬
‫מחינוכם‪ ,‬ואינם מכירים דרך חינוך אחרת‪ ,‬ואפשר‬
‫שהדרכה מתאימה על ידי בן משפחה או גורם אחר‬
‫בקהילה עשויה להעמידם על טעותם וללמדם לנקוט דרך‬
‫חינוך אחרת‪ .‬אבל אם מדובר בהתעללות חמורה‪ ,‬חובה‬
‫לדווח לרשויות‪ .‬אם בעל תפקיד חושש שהדיווח לרשויות‬
‫עלול לפגוע באמון הילד בו‪ ,‬עליו להתייעץ עם אדם מנוסה‬
‫ממנו מבלי לחשוף את זהות הילד‪ ,‬לאחר בקשת רשות‬
‫מפורשת מן הילד לעשות כן‪ .‬הרב אבינר גם קובע כי‬
‫חובה על המחנכים לנסות לאתר מקרים של אלימות כלפי‬
‫קטינים ולא להסתפק בדיווח על מקרים שנודעו להם‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬אם נודע לחברו של הקטין על האלימות‪ ,‬מותר לו‬
‫לספר את הדבר למדריך או למורה‪.‬‬
‫סוף דבר‬
‫הרב עזריאל אריאל‪ ,23‬הדן בשאלת הדיווח על אלימות בין‬
‫מטרת החובה לדווח על אלימות בילדים להביא להפסקת‬
‫האלימות כלפיהם‪ ,‬אלא שהדיווח עשוי להביא לחקירת‬
‫משטרה או להוצאת צו הרחקה מן הבית או למעצר המכה‬
‫והגשת כתב אישום נגדו‪ .‬במקרים שמדובר באלימות‬
‫במשפחה‪ ,‬הדבר עלול להביא לערעור או אף להרס התא‬
‫המשפחתי כולו‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬יש בדיווח משום ברכה‬
‫לקטינים המוכים שאין זעקתם נשמעת והוא תקוותם‬
‫היחידה‪ .‬מצד שני‪ ,‬ראוי לנסות במקרים של אלימות קלה‬
‫וכאשר קיים סיכוי לשינוי דרכיהם של הגורמים האלימים‬
‫לחייב לדווח‪ ,‬עד כמה שהדבר אפשרי ויעיל‪ ,‬דווקא‬
‫לגורמים במסגרת הקהילה‪.‬‬
‫הרב שלמה אבינר‪ 24‬פוסק כי כל היודע על אלימות כלפי‬
‫המחוקק הישראלי ניסה לאזן בין הצורך למגר את נגע‬
‫האלימות כלפי קטינים ולחייב את כלל הציבור בדיווח‪,‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬לבין הצורך לשמור על התא המשפחתי‪ ,‬מצד‬
‫שני‪ .‬משום כך המחוקק צמצם את החובה לדווח‬
‫לשלטונות רק על אלימות קשה והתיר לדווח גם לפקיד‬
‫פרשת ויקרא‪-‬זכור‪ ,‬יא באדר א התשס"ג‪ .5 ,‬תודה למר אליעזר‬
‫הסעד ולא רק למשטרה‪ .‬בכך תואמת גישת החוק את‬
‫גישת המשפט העברי‪ .‬גישת המחוקק עולה בקנה אחד עם‬
‫גישת המשפט העברי גם בכך שמתוך דאגה לשלום הילד‬
‫לא דתי‪ ...‬נוסף על זה‪ ,‬הרי הילד עד שיגדל איננו‬
‫עובר על ידי כך שום עבירה‪ ,‬וכשיגדל‪ ,‬הרי יתכן גם‬
‫שיחזירוהו למקום שיוכל לשמור על יהדותו‪ .‬אולם‬
‫אם לא קיים חשש מבוסס ממשי של פיקוח נפש‪ ...‬אז‬
‫אסור להתלונן‪ ...‬למשטרה‪ ,‬כאשר הסיכויים מבוססים‬
‫שיוציאו על ידי כך את הילד מבית הוריו הדתיים או‬
‫המסורתיים ויעבירוהו למוסד עכו"ם‪ ,‬או לא דתי‪ ,‬או‬
‫לא מסורתי‪.‬‬
‫עוד דן הרב ולדנברג בתשובתו בשאלה כיצד לנהוג באב‬
‫הבא על בתו‪ ,‬היינו במקרה של אלימות מינית ועריות‬
‫בתוך משפחה‪ .‬הוא קובע שמדובר כאן בחשש לפיקוח‬
‫נפש‪" ,‬ויש חיוב להציל את הקטנה מנזק פיזית ונפשית"‪,‬‬
‫שהרי מי שרודף אחר הערווה דינו כדין רודף אחר חברו‬
‫להרגו‪ .‬אף יש חובה להפריש את האב הבא על בתו בגלל‬
‫איסור הכריתות שבדבר‪ ,‬ש"הוא יותר גרוע מהכאה‪ ,‬ואם‬
‫כן יכולים למוסרו הן מפני שזה דומה למכה‪ ,‬ועוד יותר‬
‫מזה‪ ,‬כדי שלא יוסיף עשות זאת‪ .‬ובית דין אביהם של‬
‫קטנים"‪ .22‬והוא מוסיף שאם מדובר בפיקוח נפש‪ ,‬יש‬
‫לדווח על הדבר אפילו לשלטונות נוכרים‪ ,‬אם מדובר‬
‫במדינה מודרנית‪:‬‬
‫אם הוא צורך השעה ומשום מיגדר מילתא ]=לגדור‬
‫פרצה[‪ ,‬מותר למוסרו בידי עכו"ם שיחבשוהו‬
‫בתפיסה‪ ,‬וזה ברשות בית דין‪ ,‬ואז בדין קרינא ביה‬
‫]=נחשב כדין[‪.‬‬
‫בני זוג‪ ,‬מצדד מאוד בטיפול במסגרת הקהילה‪ ,‬למשל על‬
‫ידי רב הקהילה‪ ,‬או דיווח כללי על המקרה לשירותי‬
‫הרווחה‪ ,‬ורק אם מתברר שהם מתכוונים לטפל בו‪ ,‬לחשוף‬
‫בפניהם את זהות המשפחה‪ .‬לדעתו‪ ,‬קשה במקרים רבים‬
‫להאמין ביכולת המשטרה לפעול‪ ,‬במיוחד כשמדובר בנפגע‬
‫בוגר הבוחר שלא להגיש תלונה בעצמו ויש חשש לדיווחי‬
‫שווא שיובילו למעצרי שווא ולפרסומי שווא בעיתונות‪.‬‬
‫לא ברור אם הייתה תשובתו שונה אילו היה מאמין בכוחה‬
‫של המשטרה לסייע במקרים אלה או אילו היה מדובר‬
‫בקטין‪.‬‬
‫קטינים במשפחה יכול‪ ,‬ואף חייב‪ ,‬לדווח למשטרה או‬
‫‪ 22‬שם‪.‬‬
‫‪ 23‬הרב עזריאל אריאל‪" ,‬אם לא יגיד‪ ,"...‬באהבה ובאמונה ‪,399‬‬
‫שמואלי מערוץ מאיר של מכון מאיר בירושלים על סיועו באיתור‬
‫המקור‪.‬‬
‫‪ 24‬הרב שלמה חיים הכהן אבינר‪" ,‬אלימות הורים במשפחה כלפי‬
‫ילדיהם"‪ ,‬עטורי כהנים ‪) 163‬התשנ"ח(‪.6 ,‬‬
‫הוא חייב את כלל הציבור לדווח על מקרי אלימות כלפי‬
‫קטינים‪ ,‬בשונה מן המקובל ברוב מדינות העולם‪.‬‬
‫בשתי השיטות אין מחלוקת בדבר עצם החובה לדווח‪.‬‬
‫השאלה היא רק למי לדווח – האם להסתפק בדיווח‬
‫לגורמים בקהילה או לדווח לרשויות האכיפה והרווחה‪.‬‬
‫התשובה לכך אליבא דפוסקים בדין העברי נגזרת משילוב‬
‫בין בחינה כללית של טיבם של החוקים הרווחים במדינה‬
‫הרלוונטית ובחינה ספציפית איזה טיפול יהיה עדיף ויעיל‬
‫יותר בנסיבות העניין‪.‬‬