Professional Documents
Culture Documents
מדגסקר
מדגסקר
)או: בעל זבוב – הגרסה המשעשעת( בשיעורי ספרות בתיכון, אחד הספרים שנתנו לנו לקרוא היה "בעל זבוב". למי שלא זוכר או לא יודע – סיפור על ילדים מפנימיה צבאית בבריטניה שמתרסקים עם מטוס על אי בודד, מנסים לייצור שם סדר בינם לבין עצמם, אבל בהדרגה הופכים לברבריים, עד כדי כך שהם מתחילים להרוג אחד את השני. אני לא כל כך התלהבתי מהספר. הוא היה כתוב בצורה נמרחת ומשעממת. תוסיפו לזה את זיוני השכל של המורה לספרות. גם הסרט, שראיתי שנים אחר כך, היה גרוע. ביום שישי הלכתי עם ידידה שלי לקולנוע, לסרט "מדגסקר". לכאורה סרט אנימציה שגרתי של דרימוורקס, שמתגלה באופן מידי לפרודיה על סרטי אי בודד. יש איזכורים לכמה סרטים כאלה. הסרט מספר על חיות מגן חיות בניו יורק, שמועברות לג'ונגלים של מדגסקר, ועל ההתמודדות שלהם עם הבר. הם הופכים מ"מתורבתים" לפראיים. בדיוק 42 שעות אחרי שראיתי את הסרט נפל לי האסימון, ש"בעל זבוב" היה בעצם מקור ההשראה העיקרי של יוצרי "מדגסקר". "מדגסקר" היא בעצם וריאציה צינית, פרודית משהו, על הרעיון של "בעל זבוב". זוהי כנראה נוחסה קבועה מראש של דרימוורקס, לעשות פרודיה על ז'אנר סרטים / ספרים / סיפורים, שמתבסס ברובו על קלאסיקה מאותו ז'אנר. כך היה גם הסרט "שרק" – פרודיה פרועה על אגדות ילדים, שהעלילה שלה מבוססת על סיפורם של טריסטן ואיזולדה )אגדה בריטית מימי הביניים על מלך אנגלי ששלח אביר שיביא לו נסיכה מאירלנד, ובמהלך המסע האביר והנסיכה מתאהבים(. שורה תחתונה? בתיכון הייתי צריך לספוג רעיונות ספרותיים דרך ספרים שמשעממים ת'תחת, בשביל מה? בשביל זה שהיום אני סופג את אותן רעיונות שוב בדרכים הרבה יותר משעשות!