‫עלון דו שבועי מס' ‪ • 36‬פרשת ויצא • יא כסלו תש"ע‬

‫זמני השבת‪ :‬ירושלים ‪ 16:00-17:14‬תל אביב‪ 16:15-17:15 :‬חיפה ‪16:03-17:13‬‬

‫אלעד פולסקי‬
‫התורה היא חיינו‬

‫"העולם היום מאד דינאמי" אומרים לך היום כל מנהלי עסקים איש איש בתחומו‪ .‬אם זה מחשבים והיי‪-‬טק‪,‬‬
‫משפטים‪ ,‬חשבונאות או מער' מידע עסקיות – “אנחנו דורשים ממך את מירב היכולות על מנת למקסם‬
‫רווחים" וכו' וכו'‪ .‬אימרות כנף אלו ואחרות מותירות אותנו‪ ,‬אנשי האמונה‪ ,‬בסימן שאלה )לכאורה( ‪ -‬היכן‬
‫הוא מקומה של תורה? האמנם תורה כרוכה ומונחת בקרן זווית וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול? ומי ירצה?‬
‫אכן‪ ,‬העולם היום מאד תחרותי ומאד חומרני לצערנו או לא לצערנו באשר כך יסדה יד ההשגחה העליונה‪,‬‬
‫וודאי הכל עשה יפה בעיתו‪ .‬וסוף הדבר שיתהפך לטוב והכל באשר לכל ‪-‬לוהות גמור הוא‪ ,‬כדברי רבינו‪ .‬אך‬
‫מפרשתינו אנו למדים שאכן הכל לבושים‪ ,‬ועיקר ותכלית כל האדם הוא רק לימוד התורה הקדושה‪,‬‬
‫להתייגע בה יומם ולילה‪ ,‬וכל זולת זה ממש כמאן דליתא דמיא‪ .‬כדאמרי במערבא דדא ביה כולא ביה‪ ,‬דלא‬
‫דא ביה מה ביה‪.‬‬
‫הנה בתחילת הפרשה מסופר על יציאת יעקב לברוח לחרן‪ .‬ומביא רש"י על‪-‬פי המדרש‪ ,1‬שבתוך כל הריצה‬
‫הנחפזת הזאת מצא יעקב זמן להיטמן י"ד שנה בבית מדרשם של שם עבר‪ .‬ודרשו על הפסוק "‪...‬וַ יּ ְִשׁ ַכּב‬
‫בַּ מָּ קוֹם הַ הוּא" )כח‪ ,‬יא( שרק שם שכב אבל כל י"ד שנה הללו לא שכב שהיה עוסק בתורה‪ .‬ועל אותם י"ד‬
‫שנה מופלאות ללא ספק גם לא נענש מצד כיבוד הורים במה שנתעכב לחזור לאביו ולאימו‪ ,‬שהלכה פסוקה‬
‫בידינו שתלמוד תורה עדיף‪.2‬‬
‫גודל ויסוד אותה היטמנות מוצאים אנו בספר "תולדות יעקב יוסף"‪ .3‬הוא משווה שם בצורה מאלפת בין‬
‫היטמנות זו להיטמנות רבי שמעון בר יוחאי ובנו במערה‪ .4‬שניהם ברחו מפני הצרות וסכנת נפשות‪ ,‬ושניהם‬
‫נטמנו במקום מסתור למעלה מעשור שנים‪ ,‬אותם ניצלו ללימוד התורה ולעלות במעלות הקדושה לעילא‬
‫ולעילא‪ .‬וכן ענין יציאת רשב"י ובנו מהמערה כשראו אותו אדם שזורע וחורש‪ ,‬ותמהו "אפשר אדם חורש‬
‫בשעת חרישה וזורע בשעת קצירה‪ ,‬תורה מה תהא עליה?"‪ .‬כל מקום שהיו נותנים בו עיניהם מיד נשרף‪.‬‬
‫מיד יצאה בת קול ואמרה "להחריב עולמי יצאתם‪ ,‬חיזרו למערתכם!" דנו בעצמם כמשפט רשעים בגיהנום‬
‫י"ב חודש ולאחר מכן יצאו ונתיישבה דעתם במה שראו אותו סבא הרץ בערב שבת קודש ובידו שני הדסים‬
‫אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור‪ ,‬שהכירו כמה חביבין מצוות על ישראל‪.‬‬

‫‪ 1‬בראשית רבה סח‪ ,‬יא‪.‬‬

‫‪ 2‬שולחן ערוך‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬רמ‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ 3‬ספר שחיברו אחד מתלמידיו החשובים של הבעל‪-‬שם‪-‬טוב הקדוש זי"ע‪.‬‬
‫‪ 4‬שבת לג‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬
 ‫וכתב הרב שכך יש לדרוש הפסוקים בפרשתינו‪:‬‬
‫"וַ יֵּצֵ א יַעֲ ֹקב ִמ ְבּאֵ ר ָשׁבַ ע‪) "...‬כח‪ ,‬י( ‪ ,‬באר שבע הינו מושג עמוק ברבדים עליונים של גילויי תורה‪ ,‬כלומר‬
‫לאחר שיצא יעקב מהיטמנותו בבית המדרש‪ ,‬אז "‪...‬וַ ֵיּ ֶל חָ ָרנָה"‪ ,‬מלשון חרון אף שכל מקום שהיה נותן בו‬
‫עיניו ומקפיד‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬מיד היה נשרף‪ .‬וכדברי הגמרא בחולין‪ 5‬שהובאה ברש"י‪" :‬כי מטא לחרן אמר‪ ,‬אפשר‬
‫שעברתי על מקום שהתפללו בו אבותיי ולא התפללתי בו‪ ,‬יהב דעתיה למהדר כו'‪ ."...‬היינו שחשב בדעתו‬
‫שצריך לחזור להיטמנותו באשר לא יתכן שכך ילך וישרוף בקפידתו את עולמו של הקב"ה‪ .‬ואז "וַ יִּפְ גַּע‬
‫בַּ מָּ קוֹם‪) "...‬שם‪ ,‬יא(‪ ,‬כלומר‪ ,‬לאחר שחזר ושוב יצא הבין שהתורה היא חלק מהמקום‪ ,‬חלק מעולמו של‬
‫הקב"ה הנקרא מקומו של עולם‪ ,‬וכל הפעולות ההכרחיות הנעשות בעולם אינן עומדות בסתירה לתורה‬
‫שהיא סדר העולם‪ .‬ולא תוהו בראה לשבת יצרה‪ ,‬והעוסק ביישובו של עולם הוא דבר נאה ומתקבל‪.‬‬

‫למדנו‪ ,‬אם כן‪ ,‬שני יסודות‪ :‬ודאי סברא פשוטה שאינה צריכה לפנים שכל העולם ופעילויותיו השונות אינם‬
‫תכלית לעצמם כלל‪ ,‬אלא רק כעין עבודות תחזוקה‪ .‬שהרי ודאי צריך שיהיו בנאים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬ואף‬
‫מתכנתים עורכי דין ורואי חשבון‪ ,‬אבל האם אפשר לומר שזו התכלית‪ ,‬ובכך הגענו ליעד הנכסף‬
‫והמרומם?? ודאי שלא‪ .‬אין זאת כי אם דברים הכרחיים שאמנם על האדם לעשות כדי לחיות‪ ,‬אבל ודאי‬
‫התכלית היא הלימוד תורה‪ ,‬בכל מצב ובכל עת‪ .‬ולכך צריך לברוח מכל המעכבים השונים המתחדשים‬
‫לבקרים‪ ,‬ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תיפנה‪ ,‬כלומר‪ ,‬חז"ל נקטו כדרכם בקודש בלשון עדינה‪ ,‬אבל‬
‫יש לפרש כוונתם שלעולם לא תיפנה)!(‪ ,‬שהרי תמיד יצוצו מעכבים ואילוצים ואם תחכה עד שיעברו‬
‫בינתיים יעברו גם כל החיים‪ .‬ולכן על האדם לברוח מכל אלו‪ ,‬ולהטמין עצמו לפני 'יציאתו לחיים' בעולם‬
‫התורה‪ ,‬דהיינו עולם הישיבות הקדושות‪ .‬שם יש לו מעין עולם הבא – כמה שנים נהדרות בו הוא משקיע‬
‫את עצמו‪ ,‬ללא דאגות הבית‪ ,‬הפרנסה וכדומה‪ ,‬רק בלימוד התורה‪ ,‬ובונה בקרבו עמוד מוצק יסוד של בנין‬
‫התורה‪.‬‬
‫לאחר "יציאתו מן המערה"‪ ,‬כשכבר נבנה עמוד התורה‪ ,‬מגיע האדם לתפישה הפוכה שיש לעסוק רק בתורה‪,‬‬
‫וכיצד אפשר לשלבה בחיי המעשה‪ .‬וברוכה היא השקפה זו ללא ספק‪ ,‬רק שיש לתבלה קצת‪ ,‬שאמנם סוף‬
‫סוף אם הייתה כן דעת ההשגחה‪ ,‬מדוע אם כן ברא הקב"ה את עולמנו בבחינת על כרחך אתה חי שאדם‬
‫צריך לעמול לפרנסתו‪ ,‬להתעסק בענייני העולם ולהיות איש מעשה‪ ,‬והלא יכול היה לבנותו כישיבה גדולה‬
‫עם ספסלים ושולחנות‪ ,‬אלא ודאי שרצונו הוא שנדע איך להכניס את התורה שלמדנו ועמוד התורה שבנינו‬
‫בתוך חיי המעשה‪ ,‬והם הם החיים האמיתיים‪ ,‬לא כיש מקצת שטועים בזה‪ .‬ומזה יש לקב"ה שעשועים‬
‫גדולים למעלה כדברי רבינו‪.‬‬
‫והיינו מה שהבין רשב"י בראותו את אותו סבא‪ ,‬שאם כי אין מצווה מן התורה ואף לא מדרבנן לקחת שני‬
‫בדי הדס לכבוד השבת‪ ,‬אבל כך הרגיש בלבבו אותו סבא שכך יש לכבד את השבת‪ .‬ועיננו הרואות איך‬
‫מהדברים הנמצאים בעולם הכל ברא לכבודו כדי שהאדם יידע איך להשתמש בזה לקיום מצוות ומעשים‬
‫טובים‪ .‬וכך יעקב אבינו שהוא תלמיד‪-‬חכם בחינת שבת‪ ,‬לאחר שברח מרוצחים והגיע למקום רמאים‬
‫ונוכלים גם כן יש לדרוש שמצא שני בדי הדס‪ ,‬הלא המה רחל ולאה אשר‪ ,‬כמאמר הנביא‪...' ,‬בָּ נוּ ְשׁ ֵתּיהֶ ם‬
‫אֶ ת בֵּ ית י ְִשׂ ָראֵ ל‪) '...‬רות ד‪ ,‬יא(‪ .‬כלומר‪ ,‬בתוך הרוע העולמי יש ללקט ולמצוא הנקודות הטובות ולהבין איך‬
‫לקחתן ולרתום אותן כולן לעבודת ה' סביב עמוד התורה‪ .‬ואכן "האומר אין לו אלא תורה‪...‬דאפילו תורה‬
‫אין לו"‪ ,6‬ולכן כתיקון הדבר יש לומר משפט זה פעמיים‪ :‬אין לי אלא תורה אין לי אלא תורה‪ .‬ואז יהיה‬
‫בבחינת אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות‪ ,‬שיש אמנם דברים אחרים שצריך לעשות בעולמנו‪ ,‬כפי‬
‫שהסברנו‪ ,‬אבל הכל מתוך תורה‪ ,‬הכל נגמר ומתחיל ומוביל לתורה‪● .‬‬
‫אלעד פולסקי‪ ,‬מחזור כ'‪ ,‬מתגורר בגבעת זאב‪ ,‬סטודנט במכון לב‪.‬‬

‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪ 5‬צ"א‪:‬‬
‫‪ 6‬יבמות ק"ט‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬
 ‫יהושע רוזנברג‬

‫הרווח המוסרי מבעיות‬

‫חישוביות‬
‫)פיתוח של דברי הרב שילת שנמסרו ביום עיון לבוגרים‪ 7‬בנושא התשובה(‬

‫בניגוד לפיסיקה הקלאסית‪ ,‬בפיסיקה המודרנית שאחרי עקרון אי הוודאות לא מדובר בהכרח על חלקיקים‬
‫ממוקמים היטב‪ ,‬אלא על פונקציות גל שמייצגות את ההסתברות של החלקיק להימצא בכל נקודה במרחב‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬החלקיק נמצא בו זמנית במקומות שונים‪ ,‬בחלוקה הסתברותית‪ .‬הקונספט הושאל גם להקשרים‬
‫אחרים‪ .‬למשל רשת נוירונים שמקבלת קלט מסוים‪ ,‬יכולה בהמשך הדינמיקה שלה להתכנס לאחד ממספר‬
‫דיסקרטי של מצבים‪ ,‬בהסתברויות שונות‪ .‬ידיעת ההסתברויות השונות של המצבים הסופיים )"וקטור‬
‫המצבים"(‪ ,‬נחשבת לפתרון המערכת‪ .‬מקרה פרטי‪ ,‬בינארי‪ ,‬וקל יותר להבנה הוא המקרה של הטלת מטבע‪,‬‬
‫שיכולות להיות לה שתי תוצאות אפשריות בלבד )עץ‪/‬פלי(‪ .‬וקטור המצבים של המטבע כולל שני רכיבים‪,‬‬
‫שמייצגים את ההסתברויות של שתי התוצאות – ‪ 50%-50%‬במקרה של מטבע הוגן‪ ,‬או למשל ‪60%-40%‬‬
‫במקרה של מטבע פחות הוגן‪ .‬עד להטלה של המטבע בפועל )ו"קריסת פונקצית הגל"(‪ ,‬וקטור המצבים‬
‫מתאר את תוצאות ההטלה‪ .‬ידיעה אפריורית של וקטור המצבים נחשבת להיכרות טובה של המטבע‪ ,‬וודאי‬
‫יותר מאשר התבוננות בתוצאת הטלה‪.‬‬
‫כעת נעשה השלכה של הרעיון למצבי נפש‪ .‬במקום להגדיר אדם כ‪"-‬טוב" מוחלט או "רע" מוחלט לפי‬
‫המעשה שהוא עשה‪ ,‬יהיה נכון יותר להגדיר את האדם כטוב ורע בו זמנית‪ ,‬לפי הסתברויות לביצוע מעשה‬
‫טוב או רע‪ .‬הרב שילת‪ ,‬בשיחתו‪ ,‬הציע לראות את תהליך התשובה כשיפור רציף של התפלגות‬
‫ההסתברויות‪ ,‬והגדלת ההסתברות לביצוע מעשה טוב‪ .‬ידועה השיטה המפורסמת של התקדמות בקפיצות‬
‫קטנות‪ ,‬לפיה אדם צריך לקבל על עצמו בכל שנה לשפר דבר קטן שבו הוא לוקה‪ ,‬ובשנה הבאה עוד דבר‬
‫קטן‪ ,‬וכך לקדם בשלבים את "נקודת הבחירה"‪) 8‬בלשונו של הרב דסלר(‪ .‬כלומר‪ ,‬לשים מאחוריך דבר קטן‬
‫שהוא כבר לא אתגר מבחינתך‪ ,‬ולעבור לאתגר הבא‪ .‬דא עקא‪ ,‬שקורה שאפילו את הדבר הקטן שלקחת על‬
‫עצמך בשנה שעברה אתה לא יכול לשים מאחוריך‪ ,‬ונראה שהאתגר שב ועומד לפתחך גם בשנה הבאה‬
‫)והבאה אחריה?(‪ .‬הגישה ההסתברותית מאפשרת לא להתייאש מכך שהאתגר לא מאחוריך עדיין‪ ,‬כי מדובר‬
‫בתהליך רציף‪ ,‬ויתכן שבתחילת השנה הקודמת היית במצב הגרוע של ‪ 90%‬ליפול‪ ,‬וכעת אתה במצב של‬
‫‪ 60%‬ליפול – בכל זאת‪ ,‬התקדמות‪ .‬כאשר אדם מגיע למצב שהוא בודאי יעמוד בניסיון )יתכן שאפשר לפרש‬
‫כך את הגדרת הרמב"ם לתשובה שלימה(‪ ,‬כלומר ההתקדמות הרציפה הגיעה ל‪ 100%-‬הצלחה‪ ,‬אזי האדם‬
‫הופך ל"חלקיק ממוקם" בטוב‪ ,‬שאינו פוסח יותר על שתי הסעיפים‪ ,‬ו"נקודת הבחירה" עברה שלב‪.‬‬
‫נראה שהגישה עשויה להיות שימושית גם בבואנו לדון אחרים )לכף זכות‪ ,‬כמובן(‪ .‬גם אם רואים אדם נכשל‬
‫בעניין מסויים‪ ,‬לא יהיה נכון לסווגו כ‪"-‬רע" מוחלט‪ ,‬אלא להבין שהאדם הוא טוב ורע בו זמנית‪ ,‬וכרגע באה‬
‫לביטוי ההסתברות שלו להיכשל‪ .‬למרות שחזינו בעינינו בכשלונו של האדם‪ ,‬שערוך התפלגות ההסתברויות‬
‫לפי תצפיות היא לא בעיה פשוטה בכלל‪ .‬אם נחזור לדוגמה של המטבע‪ ,‬וננסה לשערך את וקטור המצבים‬
‫של מטבע לא מוכר – נוכל למשל להטיל את המטבע פעמיים‪ .‬גם אם נקבל פעמיים תוצאה זהה‪ ,‬לא נוכל‬
‫לשלול את האפשרות שהמטבע הוגן‪ .‬אפילו עשר הטלות רצופות של המטבע עם תוצאה זהה לא מהווים‬
‫ראיה מוחלטת להתפלגות שלו‪ .‬מתמטית‪ ,‬מקובל להגדיר את התפלגות ההסתברויות לפי אינסוף הטלות‬
‫של המטבע – אם ב‪ 30%-‬מההטלות התקבלה תוצאה אחת‪ ,‬וב‪ 70%-‬מההטלות תוצאה אחרת‪ ,‬אזי נוכל‬
‫לומר שההתפלגות היא ‪ .30%-70%‬מעשית‪ ,‬אין ברירה אלא להסתפק במספר סופי של תצפיות‪ ,‬אבל‬
‫אמינות השערוך גדלה עם הארכת חלון הזמן של התצפיות‪ ,‬ויורדת עם צמצומו‪ .‬שקלול ארוך טווח של‬
‫התנהגות האדם המדובר תשים את הכשלון האמור בפרספקטיבה הנכונה‪ ,‬ותעזור לשערך נכון יותר את‬
‫מצבו‪ ,‬מבחינת התפלגות ההסתברויות שלו‪ ,‬ולדונו לכף זכות‪.‬‬

‫‪ – http://www.ybm.org.il/hebrew/ViewMovie.aspx?Lesson=2226&Format=V 7‬ניתן לצפות בשיעור באתר הישיבה‪.‬‬

‫‪ 8‬לשונו של הרב אליהו דסלר ז"ל – 'מכתב מאליהו' – חלק א'‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬
‫יתרה מזו‪ ,‬שיפור השערוך עם הגדלת חלון הזמן הוא נכון רק בהנחת סטציונריות‪ .‬למשל‪ ,‬במטבע שהמצב‬
‫שלו )מבחינת ההתפלגות( הוא קבוע‪ ,‬ברור שמספר גדול יותר של תצפיות מספק יותר מידע‪ ,‬ומגדיל את‬
‫אמינות השערוך‪ .‬אם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היה משתנה מצב המטבע תוך כדי התצפיות‪ ,‬אזי ברור שהתצפיות‬
‫ה‪"-‬ישנות" רק היו גורעות מאמינות השערוך‪ .‬הבחירה החופשית והיכולת של אדם לשוב בתשובה בכל רגע‬
‫בכוח רצונו‪ ,‬הן הפרה משמעותית של הנחת הסטציונריות‪ .‬היומרה לדון את הזולת לפי מעשיו נתקלת‪ ,‬אם‬
‫כך‪ ,‬בקשיים חישוביים מהותיים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬העדכניות מחייבת שיפוט לפי חלון זמנים קצר‪ ,‬אך מצד שני‪,‬‬
‫שערוך הסתברויות לפי חלון צר סובל מחוסר אמינות‪ .‬העקרון "הוי דן את כל האדם לכף זכות"‪ 9‬מחייב לא‬
‫רק להטיל ספק אם מה שראיתי אכן היה כשלון של האדם‪ ,‬או שמא יש פרשנות אחרת למראה עיני‪ ,‬אלא‬
‫גם לבחור את השערוך האופטימלי של מצב האדם‪ ,‬שיכול להתיישב עם הנתונים‪ .‬עד כדי כך‪ ,‬שהמקדש‬
‫אישה על דעת שהוא צדיק גמור – מקודשת מספק שמא הרהר תשובה‪ .‬בהנחת סטציונריות‪ ,‬חלון ארוך‬
‫מספיק של דווחים שליליים על מעשי האדם היה יכול להוריד את האפשרות שהאדם צדיק מתחת לכל רף‬
‫של ספק סביר‪ .‬אבל הוספת דרגת החופש של האדם לשנות את מצבו בכל עת‪ ,‬מונעת כל אפשרות לשלול‬
‫את השיפוט החיובי ‪ -‬עדיין יתכן שמצבו הפנימי של האדם השתנה לאחרונה בלא שהיה לכך עדיין ביטוי‬
‫מעשי ●‬

‫יהושע רוזנברג‪ ,‬מחזור ט"ו‪ ,‬מתגורר בנוקדים‪ ,‬סטודנט במדעי המוח באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫אסף‪-‬חיים בהרב‬
‫כך עונים את המעיקות?‬

‫"'וַ יִּחַ ר אַף יַעֲ ֹקב בְּ ָרחֵ ל‪) '...‬בראשית ל‪ ,‬ב(‪ .‬רבנן דרומאה בשם ר' אלכסנדרי בשם ר' יוחנן אמר‪:‬‬
‫"הֶ חָ כָם יַעֲ נֶה ַדעַ ת רוּחַ ‪) "...‬איוב טו‪ ,‬ב'(‪ ,‬זה אברהם – '‪...‬וַ יּ ְִשׁמַ ע אַבְ ָרם לְ קוֹל ָשׂ ָרי' )בראשית טז‪ ,‬ב(‪,‬‬
‫ימלֵּא ָק ִדים בִּ ְטנ ֹו'‪ ,‬זה יעקב – 'וַ יִּחַ ר אַף יַעֲ ֹקב בְּ ָרחֵ ל וַ יֹּאמֶ ר וגו' '‪ .‬אמר לו הקב"ה‪ :‬כך עונים‬
‫'‪...‬וִ ַ‬
‫את המעיקות? חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה‪.‬‬
‫'‪...‬וַ יֹּאמֶ ר הֲ ַתחַ ת ֱ‪ִ -‬הים אָנֹ כִ י אֲ ֶשׁר מָ נַע ִממֵּ פְּ ִרי בָ טֶ ן'‪ ,‬ממך מנע ממני לא מנע‪ .‬אמרה לו‪ :‬כך‬
‫עשה אביך לאמך לא חגר מתניו כנגדה? אמר לה‪ :‬אבי לא היה לו בנים אבל אני יש לי בנים‪.‬‬
‫אמרה לו‪ :‬וזקינך לא היה לו בנים? וחגר מתניו כנגד שרה! אמר לה‪ :‬יכולה את לעשות כשם‬
‫שעשתה זקנתי‪ .‬אמרה לו‪ :‬מה עשתה? אמר לה‪ :‬הכניסה צרתה לתוך ביתה‪ .‬אמרה לו‪ :‬אם‬
‫הדבר הזה מעכב הנה אמתי בלהה בא אליה ואבנה גם אנכי‪ ,‬מה זו נבנית על ידי צרתה אף זו‬
‫נבנית על ידי צרתה‪"...‬‬

‫בפשט הכתוב ישנה שאלה גדולה על תגובתו של יעקב לבקשתה של רחל – מדוע הגיב כך? מדוע חרה אפו‬
‫באשה שזה לא מכבר הייתה אהובה עליו יותר מלאה ושבעבורה הסכים לעבוד שנים רבות?‬
‫אם נביט בגרסת המדרש לסיפור ובהסבר רש"י לפשר בקשתה של רחל נראה שישנה תבנית בדבריו של‬
‫יעקב לרחל‪ .‬בעזרת תבנית זו ננסה לענות על שאלתנו‪.‬‬
‫רש"י מפרש )ל‪ ,‬א( – "הבה לי – וכי כך עשה אביך לאמך‪ ,‬והלא התפלל עליה!"‪ ,‬כלומר‪ ,‬רחל מבקשת מיעקב‬
‫בקשה תמימה – התפלל עלי‪ ,‬השתמש בכח התפלה שלך כדי לרצות את ה' ולזכות אותי בפרי בטן‪.‬‬

‫‪ 9‬אבות א‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬
 ‫כעת נעבור לדברי יעקב‪:‬‬
‫"ממך מנע‪ ,‬ממני לא מנע" – לכאורה‪ ,‬תגובה חריפה מאוד ביחס לבקשתה של רחל‪ .‬ונראה להסביר תגובה‬
‫זו בכך שיעקב יצא כאן כנגד גישה שהייתה בעייתית אז והינה מאוד בעייתית גם היום – הבנה שגויה‬
‫במחשבת התפלה‪ .‬יעקב כועס על כך שרחל לא מבינה ש‪ָ "-‬קרוֹב ה' לְ כָל ֹק ְראָיו לְ כֹל אֲ ֶשׁר י ְִק ָראֻ הוּ בֶ אֱ מֶ ת"‬
‫)תהלים קמה‪ ,‬יח(‪ ,‬שמי שרוצה בעזרתו של ה' צריך הוא לבקש על כך‪ ,‬ללא מלאכים וללא שליחים‪ .‬המחשבה‬
‫שליעקב אבינו הכח להעניק לה ולד היא מחשבה שבסיסה בטעות‪ ,‬ועל כן אמר לה "‪...‬הֲ ַתחַ ת ֱ‪ִ -‬הים אָנֹ כִ י‪"...‬‬
‫בפשט הכתוב‪ ,‬ו‪"-‬ממך מנע‪ ,‬ממני לא מנע" בלשון המדרש‪ ,‬כדי להבהיר לה )אולי קצת בציניות( שתפילותיו‬
‫לזרע כבר נענו‪ ,‬ומי שצריך זרע זו היא ועל כן היא זו שצריכה להתפלל על כך‪.‬‬

‫"אבי לא היה לו בנים‪ ,‬אבל אני יש לי בנים" – רחל שואלת את יעקב שאלה טובה ‪ -‬והרי אביך היה שליח‬
‫תפלה בשביל אמך‪ .‬לכך עונה לה יעקב שיצחק אבינו לא התפלל בשביל רבקה‪ ,‬אלא התפלל בשביל עצמו‬
‫שהרי אף לו לא היו בנים‪.‬‬

‫"יכולה את לעשות כשם שעשתה זקנתי‪...‬הכניסה צרתה לתוך ביתה‪ – "...‬רחל שואלת את יעקב עוד שאלה‬
‫טובה – והרי אברהם‪ ,‬אחר שכבר נפקדה הגר‪ ,‬התפלל בעבור שרה‪ .10‬יעקב מחדש לה )וגם לנו( ששרה‬
‫נפקדה בזכות הכנסת צרתה לתוך ביתה‪ .‬הכנסת הצרה לתוך הבית היא מעשה מיוחד שיש בו מן הפירור‬
‫של הביחד המשפחתי‪ .‬הכנסת צרה לתוך הביתה‪ ,‬כשמה כן היא – 'צרה'‪ .‬שרה הסכימה‪ ,‬על אף ההקרבה‬
‫שבדבר‪ ,‬להכניס צרה לביתה על מנת לקיים את בית אברהם‪ ,‬שהוא למעשה ביתה‪ .‬למעשה‪ ,‬אומר יעקב‬
‫ששרה נפקדה בזכות עצמה‪ ,‬בזכות המסירות נפש שלה למען בית אברהם‪ ,‬למען ביתה‪ .‬ועזרת רחל לא‬
‫תהיה בתפלת יעקב‪ ,‬אלא בעזרת רחל לעצמה‪ .‬ואכן‪ ,‬בסופו של דבר הכניסה רחל עוד צרה לתוך ביתה‬
‫בשביל שתקים זרע שהוא כעין של רחל בבית יעקב‪ ,‬ולבסוף נפקדה אף היא‪.‬‬
‫עד כאן אני בטוח שחלק גדול מהקוראים דווקא מסכימים למעשה יעקב‪ ,‬או לפחות לסברה שלו‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫מדוע כעס הקב"ה על יעקב – "אמר לו הקב"ה כך עונים את המעיקות? חייך שבניך עתידים לעמוד לפני‬
‫בנה"?‬

‫אמר החכם באדם ‪..." -‬עֵ ת לַחֲ שׁוֹת וְ עֵ ת לְ ַדבֵּ ר" )קהלת ג‪ ,‬ז(‪ ,‬והגמרא בפרשנותה – "'עֵ ת לַחֲ שׁוֹת וְ עֵ ת לְ ַדבֵּ ר'‪,‬‬
‫פעמים שמדבר ומקבל שכר על הדבור‪ ,‬ופעמים ששותק ומקבל שכר על השתיקה" )זבחים קט"ו‪ .(:‬מתגובתו‬
‫של הקב"ה ניתן להבין שהבעיה לא הייתה תוכן הדברים )או לפחות לא רק(‪ ,‬אלא התזמון‪ .‬כשרחל מגיעה‬
‫אל יעקב בבקשתה זו‪ ,‬היא באה ממקום של מועקה‪ ,‬מקום שבו היא לא מאמינה בכח תפילתה‪ ,‬מקום של‬
‫תסכול )ראה לידת יוסף‪ ,‬ל‪ ,‬כג – '‪...‬אָסַ ף ֱ‪ִ -‬הים אֶ ת חֶ ְרפָּ ִתי'(‪ .‬האם זהו הזמן הראוי לשיחות מוסר? האם זהו הזמן‬
‫הראוי להעמיד את רחל על טעותה בדבר מחשבת התפלה? לא זו בלבד שאין זה מעשה המצופה מבעל‬
‫אוהב‪ ,‬אין זה מעשה המצופה מבן‪-‬אדם‪.‬‬

‫לעתים‪ ,‬עומדים בפנינו האמת מול הטקט ויחסי האנוש התקניים‪ ,‬ועלינו לבחור באחד מהם‪ .‬עלינו להבין‬
‫שבמקרים מסויימים‪ ,‬כגון הדו‪-‬שיח שראינו בין יעקב ורחל‪ ,‬צריך לדחות את האמת לזמן מאוחר יותר‬
‫ולבחור ביחסי האנוש התקניים‪ ,‬כי לא תוכל האמת להתגלות בלעדיהם‪● .‬‬

‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪ 10‬לא מצאתי היכן התפלל‪ .‬ומפרש ה‪'-‬עץ יוסף' שם – 'וחגר מתניו כנגד שרה – היינו כשקבלה שרה על הגר‪ ,‬ונתנה ברשותה‪,‬‬
‫אז חגר מתניו להתפלל שיפקוד ה' את שרה‪'.‬‬
‫‪5‬‬ ‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬
 ‫בס"ד‬

‫בית ישיבת "ברכת משה" מתכבד להזמין את כבודכם‬

‫לטקס הכנסת ספר תורה‬
‫לכבודו של מו"ר ראש הישיבה‪ ,‬הרב נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א‬
‫בהגיעו לגבורות‬
‫שיתקיים אי"ה‪ ,‬ביום חמישי‪ ,‬ז' טבת תש"ע )‪(24/12‬‬

‫בתוכנית‪:‬‬
‫תפילת מנחה – בית מדרש‬ ‫‪15:30‬‬
‫כתיבת אותיות אחרונות – בית מדרש ישן‬ ‫‪16:00‬‬
‫הרקדה ותהלוכה – תזמורת "הניגון שבלב"‬ ‫‪16:30‬‬
‫כינוס בבית המדרש‬ ‫‪17:30‬‬
‫ברכת רבני העיר‪ ,‬מעלה אדומים‬
‫הרב יצחק שילת – רציונליות לשיטת הרמב"ם‬
‫הרב חיים סבתו ‪ -‬דברים על יד פשוטה‬
‫פרופ' ישראל אומן ‪ -‬השראת כתבי ראש הישיבה על חידוש מדעי‬
‫הרב מרדכי רבינוביץ ‪ -‬בן יכבד אב‬
‫ראש הישיבה‬
‫תפילת ערבית‬ ‫‪20:00‬‬
‫בנוכחותכם נתכבד‬

‫אירועי חנוכה‪:‬‬
‫שבת חנוכה – בשבת 'וישב' יתארח‬
‫בישיבה הרב יונתן רוזין ומשפחתו‪.‬‬ ‫מזל‪-‬טוב למשה )י"ד( ויסכה שמעוני‬
‫יום שני – ‪ 18:00‬שיעור מפי הרב פנחס‬ ‫להולדת הבת – רחל שפרה‪.‬‬
‫ברויאר‪.‬‬ ‫‪-----------‬‬
‫יום שלישי – ‪ – 12:00‬שיעור בנושא‪:‬‬ ‫מזל‪-‬טוב לאהרון אברמסון )כ"ט( לרגל‬
‫'חנוכה בהלכה ובאגדה' מפי הרב כלאב‬ ‫אירוסיו‪.‬‬
‫ר"מ בישיבת 'מרכז הרב' וראש הכולל‬
‫‪-----------‬‬
‫לדיינות בפסגות‪.‬‬
‫מזל‪-‬טוב לאוריאל אקשטיין )כ"ט( לרגל‬
‫יום רביעי בערב – מסיבת חנוכה‬
‫אירוסיו‪.‬‬
‫הישיבתית בהשתתפות הרב אופיר כהן‬
‫‪-----------‬‬
‫מכפר דרום )תבנה ותכונן(‪.‬‬
‫מזל‪-‬טוב למתן פישר )כ"ו( לרגל אירוסיו‪.‬‬
‫)יתכן ויהיו עוד אירועים‪ ,‬אתם מוזמנים‬
‫‪-----------‬‬
‫להתעדכן דרך תלמידי הישיבה או דרך האתר(‬

‫‪6‬‬ ‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬

 ‫גיל נדל‬

‫הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף‬

‫בפרשתנו אנו קוראים על יעקב‪ ,‬שבדרכו לחרן – "וַ יִּפְ גַּע בַּ מָּ קוֹם וַ ָיּלֶן ָשׁם כִּ י בָ א הַ ֶשּׁמֶ שׁ‪) "...‬כח‪ ,‬יא(‪ .‬מדובר‪,‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬בעצירה בלתי מתוכננת‪ ,‬באונס‪ ,‬שלא במקום ישוב‪ ,‬שאם לא כן היה הולך ככל יכולתו כדי‬
‫להתרחק מעשו )ראה רשב"ם וחזקוני על אתר(‪ .‬הרלב"ג הוסיף ולמד מכך ‪" -‬שאין ראוי לאדם למסור עצמו‬
‫לסכנות‪ ,‬ולזה סיפר שכבר לן שם כי בא השמש‪ ,‬לפי שבלילה תמצאנה הסכנות בדרכים‪ ,‬ולזה ראוי לאדם‬
‫שיתרחק מלכת בלילה בדרכים‪ ,‬אם לא באופן שיהיה מובטח מהסכנה"‪.‬‬
‫חובת ההתרחקות מהסכנה‪ ,‬או במובן רחב יותר – חובת שמירת הגוף‪ ,‬אינה מאורגנת כמצות עשה‬
‫פורמאלית ועצמאית בספר המצוות לרמב"ם‪ ,‬אף כי יהיה זה בלתי נכון לומר שחובה שכזו אינה קיימת‪.‬‬
‫במובן המצומצם‪ ,‬החובה להסיר מכשול שיש בו סכנת נפשות‪ ,‬והחובה להישמר ממנו‪ ,‬נכללות במצות עשה‬
‫של עשיית מעקה ובמצות לא תעשה "שלא לשום דמים"‪ ,‬וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות רוצח )יא‪ ,‬ד(‪..." :‬וכן‬
‫כל מכשול שיש בו סכנת נפשות – מצוות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה‪ ,‬שנאמר‬
‫וּשׁמֹ ר נַפְ ְשׁ ‪ .'...‬ואם לא הסיר והניח המשקלות המביאים לידי סכנה – בטל מצוות‬ ‫)דברים ד‪ ,‬ט(‪ִ ...' :‬ה ָשּׁמֶ ר לְ ְ‬
‫עשה ועבר על '‪ ...‬א ָת ִשׂים ָדּ ִמים‪) '...‬שם כב‪ ,‬ח("‪.‬‬
‫אלא שמדובר בחובה בהיקף מצומצם‪ ,‬של הרחקה ממכשול שיש בו סכנת נפשות ממשית‪ .‬הרחקות אחרות‪,‬‬
‫רחוקות יותר‪ ,‬נקבעו על ידי חכמים )ראו שם בהלכה ה – "הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהן סכנת נפשות‪ ,"...‬וראו‬
‫בפירוש יד פשוטה לראש הישיבה שם(‪ .‬הסיבה לכך שרק הרחקה ממכשול שיש בו סכנת נפשות ממשית נכללת‬
‫בדין דאורייתא נעוצה במסגרת המארגנת של הרחקות אלו‪ ,‬והיא ‪ -‬מצוות עשיית מעקה‪ .‬כשם שעשיית‬
‫מעקה מתייחסת למצב של סכנות נפשות ממשית – גם ההרחקות האחרות מתייחסות למצב של סכנת‬
‫וּשׁ ֹמר נַפְ ְשׁ ‪ "...‬הנזכר בדברי הרמב"ם ובמקורות התלמודיים אינו‬ ‫נפשות ממשית‪ .‬אכן‪ ,‬הפסוק "‪ִ ...‬ה ָשּׁמֶ ר לְ ְ‬
‫מספיק על מנת לעגן באמצעותו מצוות עשה כללית יותר של התרחקות מהסכנות )או שמירת הגוף(‪ ,‬שכן‬
‫פסוק זה בבסיסו עוסק באיסור שכחת מעמד הר סיני‪ ,‬וגם דרשות חז"ל על פסוק זה לא ציינו כי מדובר‬
‫במצוות עשה עצמאית הנוגעת לענייננו‪.‬‬
‫המובן הרחב יותר ‪ -‬חובת שמירת הגוף ‪ -‬גם הוא אינו נמנה כמצוות עשה‪ ,‬ואף אינו מאורגן או נכלל‬
‫במצוות עשה אחרת‪ ,‬אף כי החובה עצמה קיימת )"צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו‬
‫בדברים המברים המחלימים" – הלכות דעות ד‪ ,‬א(‪ .‬גם במקרה זה לא ניתן להצביע על מקור ברור בתורה שבכתב‬
‫ובתורה שבעל‪-‬פה שיאמר שמדובר במצוות עשה קונקרטית‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬כפי שהצביע ראש הישיבה במאמרו‬
‫"ציוויים‪ ,‬חיובים ומטרות" )בספר "עיונים במשנתו של הרמב"ם"(‪ ,‬בריאות הגוף היא אחת מהמטרות של מצוות‬
‫התורה )דברים ו‪ ,‬כד ‪" -‬וַ יְצַ וֵּנוּ ה' לַעֲ שׂוֹת אֶ ת כָּל הַ חֻ ִקּים הָ אֵ לֶּה‪...‬לְ חַ יּ ֵֹתנוּ כְּ הַ יּוֹם הַ זֶּה" – והסביר הרמב"ם ]מורה נבוכים ג‪ ,‬כז[‬
‫ש‪...'-‬לְ חַ יּ ֵֹתנוּ כְּ הַ יּוֹם הַ זֶּה' הוא הקיום הגופני(‪ .‬ולפיכך‪ ,‬בהתאם לכלל החמישי שבספר המצוות לרמב"ם‪ ,‬אין למנות‬
‫את טעם המצווה כמצווה בפני עצמה‪.‬‬
‫השאלה שיש להציב בענין זה היא – לנוכח חשיבותה של התכלית בדבר שמירת הגוף‪ ,‬מדוע לא ראתה‬
‫התורה לנסח מטרה זו בלשון ברורה ונחרצת באופן כזה שהיא תימנה כמצווה עצמאית?‬
‫עיון במקרים דומים של תכליות שלא נימנו כמצוות‪ ,‬כמו זכירת יציאת מצרים‪ ,‬זכירת המצוות‪ ,‬ישוב ארץ‬
‫ישראל ועוד‪ ,‬יצביע על כך שאין מדובר בתכליות נקודתיות הנוגעות בפרט כזה או אחר שבתורה‪ ,‬אלא‬
‫בתכליות מערכתיות המשתרעות על היקף חייו של האדם מישראל ועל עם ישראל‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ניתן להגיע לתכליות אלו באמצעות קיום מצוות ספציפיות‪ ,‬אך ניתן להגיע אליהן גם באמצעות‬
‫מעשים שמחוץ למערכת המצוות )למשל‪ :‬ניתן לזכור את יציאת מצרים לא רק באמצעות חג הפסח‪ ,‬ולא‬
‫רק באמצעות קידוש על היין בשבת‪ ,‬אלא גם באמצעות קריאת פסוקים ומאמרים העוסקים בענין זה(‪.‬‬
‫נסיון לייצר קונקרטיזציה של התכליות היה בהכרח מגמד אותן אל תוך מה שכלול בהן באופן מפורש‪,‬‬
‫באופן שהיה מפספס את האפשרות להגשמת תכליות אלו גם באמצעים נוספים‪ ,‬חוץ‪-‬מצוותיים‪.‬‬
‫הוא הדין בעניינו‪ :‬לשמירת הגוף היבטים רבים ואופני ביצוע שונים‪ ,‬ו"כליאתה" במערכת של פרטי מצוות‬
‫הייתה עלולה לפגוע בהיקפה‪ .‬ההוכחה לכך ברורה והובאה לעיל‪ :‬חובת ההרחקה מהסכנה‪ ,‬מדין תורה‪,‬‬
‫נקבעה בהיקף מצומצם ביותר‪ ,‬של הרחקה מסכנת נפשות ממשית‪ ,‬וזאת בשל המסגרת המצוותית‬
‫המארגנת )מצות מעקה(‪● .‬‬
‫גיל נדל‪ ,‬מחזור יא'‪ ,‬עורך‪-‬דין‪ ,‬מתגורר באורנית‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪7‬‬ ‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬
 ‫הרב אלי רייף‬

‫מה הבאת לי?‬

‫"מה הבאת לי?"‪ ,‬מי אינו מכיר את השאלה האלמותית‪ ,‬שילדים שואלים סבא וסבתא )להלן‪ :‬סבו"ס( כאשר‬
‫הם באים לביקור?‬
‫אחת החוויות החזקות אצל ילדים היא הביקור של סבו"ס‪ .‬הודעה מראש מלווה בציפייה מתמשכת לביקור‪.‬‬
‫אצל ילדים צעירים סיבה זו לבדה מספיקה‪ ,‬שכאשר יש ספק אם יתקיים הביקור כדאי להימנע מהודעה‬
‫מוקדמת מידי כגון 'עוד שבועיים יגיעו סבו"ס לביקור'‪ ,‬ובכך לחסוך 'קונצרט' אכזבות‪.‬‬
‫מערכת היחסים מול ההורים בשבתם על כס סבו"ס מצריכה דיון מיוחד‪ .‬יש שורה של נושאים שמצריכים‬
‫תשומת לב בין כל אחד מהצדדים במשולש זה‪.‬‬

‫יש סבו"ס שאוהבים להביא מתנות‪ ,‬ויש שלא ‪ -‬בפרט כאלו שבאים באופן שגרתי‪ ,‬או שיש להם נכדים‬
‫רבים‪ .‬יש שורה של נימוקים אידאולוגיים לכל צד‪ ,‬אבל אין זה משנה‪ .‬אין זה תפקיד ההורים לחנך את‬
‫סבו"ס‪ .‬על ההורים להבין מה האג'נדה של סבו"ס וליישר איתה קו‪ ,‬ולעתים אף לשמש בתור הדוברים‬
‫ולהסביר את הענין לנכדים‪ .‬יש סבו"ס שאוהבים להביא ממתקים לנכדים‪ ,‬גם במקרה זה ראוי שההורים‬
‫יישרו קו ולא יכנסו לחזית מול הוריהם וילדיהם כאחד‪ .‬השיניים לא מתקלקלות מאכילה חד פעמית‪,‬‬
‫ואפילו אם מדובר בפעם בשבוע‪ .‬יותר פשוט ללמד את הילד איך לצחצח שיניים היטב‪ ,‬ואדרבה ניתן למנף‬
‫את קבלת הממתקים לטובת העניין‪.‬‬
‫סוד גלוי‪ ,‬לפעמים ילדים אוהבים אחד מהסבים או מהסבתות יותר מאת האחרים‪ .‬יש נתיבים שונים ללב‪.‬‬
‫יש שהדבר נובע מסוג של טיפוסים‪ ,‬ויש שהדבר נובע ממידת תשומת הלב הגלויה אותה מרגישים נכדים‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬אין טעם להיאבק כנגד העניין ולנסות ליצור יחס מלאכותי‪ .‬כדאי גם לדעת שהדבר יכול להשתנות‬
‫עם הגיל‪ .‬יש סבו"ס שמתקשרים היטב עם צעירים ויש כאלו עם בוגרים‪ ,‬יש כאלו עם בנים ויש כאלו עם‬
‫בנות‪ ,‬ויש את ההוא או ההיא‪ ,‬שכולם אוהבים מאוד וזוכה במדלית הזהב של הנכדים‪ .‬מאידך‪ ,‬יש להקפיד‬
‫על נימוסים של הנכדים‪ ,‬ולחנכם לכיבוד סבא וסבתא – כגון‪ ,‬שהם יביאו את השתיה‪ ,‬איך לדבר אל סבו"ס‬
‫וכדומה‪ .‬ראוי לשים לב שהילדים שבבית מתנתקים מעיסוקיהם ובאים לברך בשלום‪ ,‬וגם ליצור סיטואציה‬
‫של שיחה ואפילו קצרה גם בביקורים באמצע שבוע‪ .‬זו הזדמנות להזמין את סבו"ס לחדר ולהראות להם‬
‫דברים חדשים או עבודות של בית הספר‪ .‬אין צורך לשעשע את סבו"ס וטבעי בהחלט שהנכדים ישובו‬
‫לעיסוקיהם‪ .‬עתים סבו"ס כבר קצת "שכחו" כיצד מנהלים דו‪-‬שיח עם הילדים‪ .‬עצה פשוטה היא לחולל‬
‫סיטואציה שתזמין דו‪-‬שיח‪ .‬אפשר ליזום משחק משותף כגון‪ ,‬משחק שח או משחקי קופסה שונים‪ .‬יותר קל‬
‫לתקשר דרך אירוע מלנהל דו‪-‬שיח ערטילאי‪.‬‬
‫יש שסבו"ס באים בשבתם על כס הבייבי‪-‬סיטר ‪ -‬יש כאלו שאוטומטית פותחים קו‪-‬חם פתוח להורים‪ .‬לא‬
‫תמיד ההורים אוהבים זאת‪ ,‬בפרט אם יצאו ל"דייט" זוגי‪ .‬יש סבו"ס שרואים בכך יום גיבוש בבית הנכדים‪,‬‬
‫ובשום אופן לא יתקשרו‪ .‬הדרך הפשוטה היא היערכות מראש‪ .‬לא צריך לפתוח חמ"ל‪ ,‬רק קצת לשים לב‪.‬‬
‫כדאי לעשות שיחת תיאום והסברה בע"פ מראש ובה לברר אם יש שאלות מיוחדות‪ ,‬וכן להודיע שיוכן דף‬
‫ברור מתחילה‪ .‬בדף יש לפרט הרגלי שיגרה של הילדים‪ ,‬כגון יציאה לגן משחקים – בליווי‪/‬בלי ליווי‪ ,‬מספר‬
‫טלפון של שני חברים‪ ,‬דברים שהילד אוהב לאכול לארוחת ערב‪ ,‬בדיקה שיש פיג'מה ומגבת מוכנים‪ ,‬הרגלי‬
‫שינה‪ ,‬הודעה על אירוע ייחודי אם ישנו כזה וכיצד להיערך אליו‪ ,‬וכדומה‪ .‬כדאי להכין את הדף עם מעט‬
‫הומור‪ ,‬חיוך וקריצה‪ ,‬והדגשה שבהחלט ניתן להתקשר אם יש שאלה‪ .‬אחרי הביקור יש למצוא הזדמנות‬
‫לדלות מהנכדים קצת פרטים על הבייבי‪-‬סיטר לצורך הפקת לקחים‪ .‬חשוב להתקשר יום למחרת ולהודות‬
‫בשנית‪ .‬אין לקחת את הבייבי‪-‬סיטר כמובן מאליו ואפילו אם מדובר בשגרה קבועה‪ .‬זו עזרה חשובה‬
‫שמצריכה גיוס כוחות מאת סבו"ס‪ ,‬ככל שהם מתבגרים זה לא נעשה יותר קל‪ ,‬ויש להודות על כך‪ .‬הסבו"ס‬
‫נוטים לשדר "קטן עלינו"‪ ,‬אבל האמת שבמקרים רבים הם מאוד חוששים‪ ,‬ובפרט מעימות עם הנכדים‪ .‬יש‬
‫גם להכין את הנכדים מראש תוך הדגשת החובה לנהוג בנימוס‪ ,‬וכן להזכיר להם שסבו"ס לא מכירים את‬
‫כל ההרגלים של המשפחה הגרעינית שלנו‪ .‬אם נערכים נכון הבייבי‪-‬סיטר הוא הזדמנות למינוף הקשרים‬
‫הבין‪-‬אישיים‪ ,‬וכל בייבי‪-‬סיטר שעבר בכיף מזמין את הבייבי‪-‬סיטר הבא‪● .‬‬

‫הרב אלי רייף‪ ,‬מחזור יג'‪ ,‬מתגורר במודיעין‪ ,‬ומשמש כרב קהילה בעיר‪.‬‬

‫‪-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪8‬‬ ‫עלון לבוגרי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים‬