‫הרב יהודה ליאון אשכנזי‬

‫מאי חנוכה ?‬

‫תורת האב ותורת הרב‬

‫בגמרא שבת‪ : 1‬מאי מברך ? מברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו‬

‫להדליק נר של חנוכה"‪ .‬והיכן צונו ? רב אויא אמר ‪ :‬מ"לא תסור"‪ .2‬רב‬
‫נחמיה אמר ‪" :‬שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך"‪.3‬‬

‫לכאורה מה צורך בפסוק שני שמביא רב נחמיה ‪" :‬זקניך ויאמרו לך" ?‬
‫ומדוע אין הגמרא מסתפקת ב"לא תסור"‪ ,‬שהוא יסוד לכל דברי‬
‫חכמים ?‬

‫הרב הוטנר זצ"ל בספרו "פחד יצחק" על חנוכה‪ 4‬מסביר‬

‫שהמיוחד בחנוכה הוא שהיונים רצו לנתק את עם ישראל מהתורה‪ ,‬ולא‬
‫רק את התורה מעם ישראל‪.‬‬
‫משמעות הדברים היא עמוקה מאד‪ .‬היחס בין עם ישראל‬
‫והתורה‪ ,‬אינו רק יחס של עם ששומר את התורה‪ ,‬כדת אלא עם‬
‫שבתוכו תורה‪ ,‬שהוא עצמו התורה‪ .5‬הדבר מודגש בנוסח )הספרדי(‬
‫של תפלת ההודיה הנאמרת בחנוכה "על הניסים" ‪" :‬לשכחם מתורתך"‬
‫)בנוסח אשכנזי –בבלי ‪" :‬להשכיחם תורתך"(‪ .‬וזהו פשט המדרש‬
‫"כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל"‪.6‬‬
‫היונים הסכימו שתהיה דת בישראל כשאר הדתות‪ .‬אבל הקשר‬
‫של ישראל לתורה הוא לא כשאר הדתות‪ :‬הוא מן ה"אב" ולא מן‬
‫ה"רב"‪ .‬התורה של האב היא התורה בכח הגנוזה בנשמת הבנים‪ ,‬מכח‬
‫האב‪.‬‬

‫‪1‬רשם וערך מאיר אלפסי‬

‫מאמר זה מבוסס על רישום מדברי הרב זצ"ל‪ ,‬על מיטת חוליו‪ ,‬כשלשה חודשים לפני פטירתו‪.‬‬
‫הדברים היו רק בבחינת ראשי פרקים לקראת כתיבת מאמר בשלמותו‪ ,‬בהקפדה על כל פרט‬
‫כדרכו‪ .‬היות והדברים לא יצאו לצערנו אל הפועל‪ ,‬צרפנו בסוף המאמר‪ ,‬ליתר הבהרה‪ ,‬חלק מן‬
‫הדברים שהרב אמר על אותו ענין בשיעור כמה ימים לפני הסתלקותו‪.‬‬

‫כ"ג עמ' א'‬

‫דברים יז‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ 33‬דברים לב‪ ,‬ז‪.‬‬

‫מאמר ד'‬ ‫‪4‬‬

‫‪ 5‬מאור עיינים פר' בשלח‪ ,‬ד"ה הנה‪ ,‬בסופו ‪" :‬זאת תורת אדם"‪ ,‬כי האדם הוא חלק מהתורה‪,‬‬
‫ובחלק יש הכל‪ ,‬וכל אדם הישראלי הוא תורה שלמה‪.‬‬

‫בראשית רבה ב‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪6‬‬

 ‫וההסבר ‪ :‬אנו מתפללים ל"אלוקי האבות" ולא ל"אלוקי הרב"‪,‬‬
‫ואף לא ל"אלוקי משה רבנו"‪ .‬ולכן נזקקה הגמרא להסבר מיוחד נוסף‬
‫על "לא תסור" כדי להדגיש את המיוחד בחנוכה‪ ,‬שהוא הקשר אל‬
‫"זקניך ויאמרו לך"‪ .‬כלומר אל האבות שהם היסוד והבסיס לעם‬
‫ולתורה‪ ,‬שאותו ניסו היונים לעקור‪.‬‬

‫התחלת הכפירה היא כשמתחילים להחליף בין "אלוקי האב"‬

‫ל"אלוקי הרב"‪ .‬כל הכתות התחילו כך‪ .‬וכן הנצרות שהחליפה בין‬
‫"אלוקי האב" ל"אלוקי הרב"‪ .‬ומובא בספר הכוזרי "אלוקי אברהם‬
‫יצחק ויעקב"‪ ,‬כמאמר הפסוק ‪" :‬זכר לאברהם ליצחק ולישראל‬
‫עבדיך"‪ ,7‬ולא "אלוקי הפילוסוף"‪.‬‬
‫כאשר ה' אומר למשה לאחר חטא העגל "ועתה הניחה לי ויחר‬
‫אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול"‪ ,8‬הגמ' בברכות‪ 9‬מביאה את‬
‫הסנגוריא של משה רבנו על עם ישראל ‪" :‬אמר רבי אלעזר‪ ,‬אמר‬
‫משה לפני הקדוש ברוך הוא‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬ומה כסא של שלש‬
‫רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך‪ ,‬כסא של רגל אחד על‬
‫אחת כמה וכמה!"‪ .‬לכאורה אינו מובן‪ ,‬גם אם עם ישראל יבוא ממשה‬
‫הרי הוא בא מן האבות‪ ,‬כי משה הוא אח מבניהם !‬
‫‪10‬‬
‫אלא ההסבר הוא‪ ,‬שהאבות אברהם יצחק ויעקב הם אבות ‪,‬‬
‫ומשה הוא הרב‪ .‬ולפי מדת הדין ח"ו היה צריך למחות את העם כעם‬
‫וליסד דת‪ ,‬כי עם ישראל נכשל‪ ,‬אך משה הבין שאין זה רצון הבורא‬
‫להפסיק את הקשר לאבות‪ ,11‬והדברים אמורים נגד הכנסיה‪ ,‬שרצתה‬
‫להחליף את עם ישראל כעם‪ ,‬בכנסת ישראל כדת‪ .‬וזוהי תחילת‬
‫הכפירה‪ .‬כי כששמים את הרב בתפקיד האב זוהי מינות‪.12‬‬
‫וזה מה שעשתה הנצרות שלקחה את הרב וקראה לו אבא‪.‬‬
‫הדבר בא לידי ביטוי יותר מובהק אצל הקתולים שאינם מתחתנים‪,‬‬
‫שנעצרת ההמשכיות מאב לבן‪ .‬הזוהר מפליג בענין חומרת הוצאת‬
‫שז"ל שבא מאב לבדו‪.13‬‬

‫ישנה סכנה‪ ,‬לשכוח את השולח ו"להשאר" עם השליח‪ .‬הגאו‬

‫מווילנא מעיר על כך שבהגדה של פסח‪ 14‬מש רבנו לא נזכר‪ ,‬ומסביר‬
‫את דברי בעל ההגדה "אני ולא שליח" – שליח זה משה רבנו‪ ,‬מפני‬
‫שישנה סכנה לחשוב ש"משה איש הוציאנו ממצרים"‪ .‬וכן הבטוי "משה‬

‫‪ 7‬שמות לב‪ ,‬יג‪.‬‬

‫‪ 8‬שם פ' י‪.‬‬
‫‪ 9‬דף לב‪ ,‬עמ' א'‬
‫‪ 10‬אין קורין אבות אלא לשלשה )ברכות טז‪(.‬‬
‫‪ 11‬עיין שער הפסוקים פרשת עקב‬
‫‪ 12‬לכן נתקנה ברכת המינים כנגד הנצרות‬
‫‪ 13‬זהר חלק ג‪ ,‬דף צ'‪.‬‬
‫‪" 14‬ויוציאנו ה' לא ע"י שליח ולא ע"י מלאך ולא ע"י שרף כצ"ל‪ .‬והיינו שליח זה שה והיינו נגד ג'‬
‫עולמות שליח בעשיה ומלאך ביצירה ושרף בבריאה‪ .‬ועיקר הגאולה לא היה ע"י אחד מאלו הג'‬
‫וכלומר שלא שלח א' מהם להוציא אותם ואפילו משה רבנו ע"ה לא שלחו ולא צוה לו לעשות‬
‫מאומה בעת הגאולה רק כל ישראל יחד עשו מצות ה' בפסח מצה ומרור‪ .‬ע"כ‪) .‬פירוש אגר"א על‬
‫הגדה של פסח(‬
 ‫עבדי" מכוון כנגד דור המדבר שחשבו שמשה הוציאם ממצרים‪ .‬האור‬
‫החיים הקדוש כותב‪ 15‬שהיתה הבטחה להכניס את דור המדבר לארץ‪.‬‬
‫ולמה לא הכניסם ? כיון שלא האמינו כי "אני מוציאם"‪ .‬הדבר חוזר על‬
‫עצמו פעמים הרבה במקרא ‪ :‬כל ההבטחה היתה תלויה באמונה כי אני‬
‫מוציאם‪.‬‬

‫זה מזכיר את המצב הנוכחי ‪ :‬ה' הביאנו לארץ ישראל‪ ,‬ולא‬

‫מאמינים בזאת‪ .‬בגמ' ‪ :‬סימן לימות המשיח – קיבוץ גלויות‪ ,‬שה' מביאם‬
‫ולא המשיח‪.16‬‬
‫זה מסביר את הרמב"ם הכותב "המלך המשיח עתיד לעמוד‬
‫ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה‪ ,‬ובונה המקדש‬
‫ומקבץ נדחי ישראל"‪ 17‬ולכאורה תמוה ‪ :‬בונה המקדש לפני שעם‬
‫ישראל מצא בארץ ? אלא ההסבר הוא שישנם שני שלבים ‪ :‬קודם‬
‫בונים מדינה – וזה ליהודים‪ ,‬ואחר כך הנדחים – אלא עשרת השבטים‪.‬‬
‫קיבוץ הגלויות – היהודים – הוא הסימן לימות המשיח‪,‬והוא נעשה‬
‫על ידי השם בעצמו‪ .‬ולכן חוטאים האומרים שהציונות הביאה את העם‬
‫ארצה‪ ,‬ולא ה'‪.‬‬

‫אני זוכר שהרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה כועס על "אחד העם"‪.‬‬
‫"אחד העם" טען כי לפי הרמב"ם המשיח מקבץ גלויות‪ ,‬והנה שבנו‬
‫לארץ בלי משיח‪ ,‬לכאורה בניגוד לדברי הרמב"ם ?! ענה הרב צבי‬
‫יהודה שצדק הרמב"ם ‪ :‬משיח אינו מקבץ גלויות‪ ,‬ועם כל זה מי שלא‬
‫מחכה לו – כופר )אחד מי"ג עיקרים(‪.‬‬

‫הדברים מוסברים על פי הפסוק "ושב ה' אלקיך את שבותך"‪,18‬‬

‫חטא דור המדבר היה שלא האמינו שה' הוא המביא את ישראל‪ ,‬אלא‬
‫משה המביא‪ .‬כי אחרת לא מובן‪ ,‬מדוע חוזרת התורה כל כך הרבה‬
‫פעמים על כך שה' הוציאנו ‪ :‬מי שמאמין שמשה הוא שהוציאנו‬
‫ממצרים‪ ,‬הוא כופר בעיקר !‬

‫המשמעות של ההתיחסות אל "הרב" כראש של דת ושל עם‬

‫הנה הרת – גורל לגבי המשך הדורות של העם‪,‬והקשר בין כל חלקי‬
‫העם‪ .‬נראה זאת לגבי קרח ושבט הלוים ‪ :‬חטאו של קרח היה בכך‬

‫‪ 15‬והבאתי וגו'‪ .‬קשה כי דברי אל עליון דברו טהור הוא‪ .‬כי יוצאי מצרים הם הנכנסים לארץ דכתיב‬
‫והבאתי אתכם אל הארץ‪ ,‬ולא מצינו שכן היה‪ ,‬אלא ואת בניהם הביא שמה אבל כל דור יוצאי‬
‫מצרים מבן עשרים שנה נפלו פגריהם במדבר‪ .‬ותגדל הקושיא‪ ,‬למה שאמרנו שנשבע ה' על כל‬
‫הדברים באומרו "לכן"‪ ,‬ואמרו ז"ל )שמו"ר ו ד( אין לכן אלא לשון שבועה‪ .‬ונראה כי מקור החכמה‬
‫נתחכם על קושיה זו‪ ,‬וקודם אומרו והבאתי אתכם וגו' אמר וידעתם כי אני ה' המוציא וגו'‪ ,‬פירוש‬
‫תנאי הוא הדבר ובזה הבאתי וגו'‪ ,‬וזולת זה אם תנאצו ה' אין כאן הבטחה זו‪ ,‬ואשר על כן כתב פרט‬
‫זה של ידיעת ה' וגו' באמצע הבטחות הטובות ולא איחר ולא הקדים‪ ,‬לומר עד כאן הוא בשבועה‬
‫בלא תנאי‪ ,‬אבל פרט זה של הבאתם לארץ תנאי הוא הדבר‪ ,‬וידעתם וגו' אז והבאתי וזולת זה יהיה‬
‫מה שיהיה )אור החיים‪ ,‬שמות ו‪ ,‬ח(‪.‬‬
‫‪ 16‬עיין מגילה יז‪ ,:‬וסנהדרין צח‪..‬‬
‫‪ 17‬רמב"ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 18‬דברים ל‪ ,‬ג‪.‬‬
 ‫שראה את עצמו זכאי כמשה בתור רב‪ ,‬אך האמת היא שמשה בא‬
‫כנציג של האבות‪ .‬וכאן הסכנה ש"שבט לוי" יחשוב להקים קהילה‬
‫נפרדת מתוך בני ישראל‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫בפרשת בהעלותך מופיעים בפסוק אחד חמש פעמים המילים‬
‫"בני ישראל"‪ ,‬וישנה לכאורה סתירה בין רש"י‪ 20‬שמסביר "להודיע‬
‫חיבתן" לבין פשט הפסוק המורה שישנה עיפות ללוים שנבדלים מתוך‬
‫בני ישראל‪ .‬אך ההסבר הוא שקדושת שבט לוי באה מתוך בני ישראל‪.‬‬
‫וזהו הסבר הביטוי "יוצאים מן הכלל" – לא שהם מחוץ לכלל‪,‬‬
‫אלא הם פרט נבחר הנובע מהכלל כולו‪ .‬ולכן אותו פרט הוא תמצית‬
‫הכלל‪ .‬דוגמאות לפרטים נבחרים "היוצאים מן הכלל" הם הבכור‪,‬‬
‫הכהן‪ ,‬הלוי‪ .‬וזה מראה שכל ישראל הם אחים‪ ,‬כאחד‪ ,‬שבאו כולם‬
‫מאותו אב‪ ,‬אברהם אבינו‪ .‬אלא שהלוים נתונים ביסוד הספירה‪,‬‬
‫בנקודה המרכזית של הספירה‪ .‬והמרכז של הספירה הוא הספירה‬
‫כולה‪.21‬‬
‫והדברים נובעים וקשורים מראשית הבריאה ‪ :‬סוד הצמצום הוא‪,‬‬
‫שיש ברשימו את כל מה שיש באין – סוף בבחינת רשימו ‪ :‬כלומא עצם‬
‫האור שלפני הצמצום‪ .‬והרשימו הוא שורש נשמות ישראל‪.22‬‬
‫ולעומתו שורש העיגולים הוא אחרי הצמצום ולכן ברשימו‪ ,‬שהוא‬
‫שורש הנשמות‪ ,‬יש עצמיות שאין בעיגולים‪ .‬ולמרות שיש אין סוף‬
‫צמצומים‪ ,‬אין זה מוסיף או גורע באור הרשימו‪ .‬מהעיגולים נברא‬
‫העולם‪ ,‬שהוא ההעלם‪ .‬לכן צריךלהביא גאולה לעולם‪ .‬ומי ממתק את‬
‫הדינים ? "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"‪" ,‬אומרו" –‬
‫זה השם בבחינת "ברוך שאמר והיה העולם"‪ .‬הענין מרומז ב"אסתר" –‬
‫אסתר היא ההסתר‪ ,‬מרדכי הוא הגילוי ‪…" :‬ותאמר אסתר למלך בשם‬
‫מרדכי"‪ .23‬ודרך כך נתגלגלה גאולתם של ישראל‪ .‬בימי מרדכי ואסתר‪.‬‬
‫בכך כוחה של החסידות שהדגישה את יסוד האמונה הבאה מן‬
‫האב‪ .‬אומר הקב"ה " הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו"‪ ,24‬תורה‬
‫המנותקת מה"אב" אינה תורה‪.‬‬
‫המצב היום שיש מתיחסים לרב יותר מלאב ויש בכך התחלה‬
‫של כפירה‪.‬‬

‫‪ 19‬ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד‬
‫ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש )במדבר ח‪ ,‬יט(‬
‫‪ 20‬ואתנה וגו' ‪ -‬חמשה פעמים נאמר בני ישראל במקרא זה‪ ,‬להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן‬
‫במקרא אחד כמנין חמשה חומשי תורה‪ ,‬וכך ראיתי בבראשית רבה )רש"י שם(‬
‫‪ 21‬הבעש"ט ‪" :‬איפה שאני לא אוחז באחדות‪ ,‬אני אוחז בהכל )מאור עינים פר' בשלח‪ ,‬ד"ה הנה‪,‬‬
‫בסופו(‪.‬‬
‫‪ 22‬עיין "נתיב מצותיך" לר' אייזיק סאפרין מקומרנא דף כו' פיסקה יב ‪" :‬הנה צמצם עוצם בהירותו‬
‫בנקודת המרכז‪ ,‬שהיה כמוס עמדו‪ ,‬והוא נקודת ציון‪ ,‬בת עין‪ ,‬יהודי‪ ,‬שורש ישראל‪ .‬ונתגלה שלימות‬
‫נקודת ישראל קיום כל העולם"‪.‬‬
‫‪ 23‬אסתר ב‪ ,‬כב‪.‬‬
‫‪ 24‬ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמרי "כתיב )ירמיה ט"ז( ואותי עזבו ואת תורתי לא‬
‫שמרו‪ ,‬הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו‪ ,‬מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב ‪,‬‬
‫)מדרש איכה פתיחתא סימן ב(‬
 ‫ישנה נקודה שצריך לחשוב עליה והיא ההבדל בין אבינו‬
‫למלכנו‪" ,‬אבינו" מתיחס לתורה‪" ,‬מלכנו" לעבודה‪ .‬ובתפילה "השיבנו‬
‫אבינו לתורתך‪ ,‬וקרבנו מלכנו לעבודתך"‪.‬‬

‫ההבדל בין אב למלך ‪ :‬בא דוד המלך והמליכו על כל העולם‬

‫כולו לעומת אברהם שהיה אב לארם‪ ,‬ולבסוף נעשה אב לכל העולם‬
‫כולו‪.‬‬
‫מה ההבדל בין אב לעולם לבין מלך על כל העולם ? בשל"ה‬
‫הקדוש מובא כי שורש התיקון הוא אברהם וגמר התיקון הוא דוד‪.‬‬
‫תכלית תפקידו של האדם היא התיקון – תורת האבות‪ .‬והאמצעי לתיקון‬
‫היא תורת משה – המצוות‪" .‬תורה צוה לנו משה"‪ .‬המצוות יונקות‬
‫ואחוזות בבינה‪ ,‬שהיא עולם התיקון‪ ,‬שקדם לעולם‪" ,‬תשובה )בינה(‬
‫קדמה לעולם"‪.‬‬
‫אבל למי שייכת התורה ? לבורא עולם ! וחוזרים הדברים אל מה‬
‫שהזכרנו כל האומר דבר בשם "אומרו" דייקא – שהקדוש ברוך הוא –‬
‫מביא גאולה לעולם‪.‬‬

‫במהרה בימנו‪ ,‬אמן‪.‬‬