‫בס " ד‬
‫הקודש‬
‫‪‬‬
‫אימייל‪hkodesh09@gmail.com :‬‬
‫‪‬וירא‬
‫צאת השבת‬ ‫כניסת שבת‬
‫תל ‪-‬אביב‪17:23 :‬‬ ‫תל אביב‪16:24 :‬‬
‫ירושלים‪17:22 :‬‬ ‫ירושלים‪16:05 :‬‬
‫הלכות השבוע‬
‫מהלכות ציצית ‪ -‬המשך‬
‫מתוך ילקוט יוסף‬
‫א‪ .‬מי שאינו שומר תורה ומצוות ומבקש להניח‬
‫תפילין‪ ,‬אף אם הוא פרוץ בעבירות‪ ,‬אפילו הכי מצוה‬
‫להיזדקק לו ולהשאיל לו את התפילין שלו כדי שיניחן‬
‫בברכה‪ ,‬ולזכותו במצוה יקרה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מי שהוא זהיר ביותר במצוות תפילין‪ ,‬ליום הדין‬
‫מצוה זו מכרעת את הכף‪ ,‬שאין לך בכל מצוות עשה‬
‫שבתורה גדולה יותר ממצוות תפילין‪ ,‬שהוקשה כל‬
‫התורה כולה לתפילין‪ ,‬שנאמר‪ ,‬למען תהיה תורת ה'‬
‫בפיך‪.‬‬
‫ג‪ .‬יוצא אדם ידי חובת תפילין מן התורה אפילו לובשן‬
‫פעם אחת ביום‪ ,‬ואינו מחוייב שיהיו התפילין עליו כל‬
‫היום‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם היה צריך לתפילין ולמזוזה‪ ,‬ואין ידו משגת‬
‫לקנות שניהם‪ ,‬תפילין קודמים‪ .‬ואמנם אם אפשר לו‬
‫שישאיל כל יום תפילין‪ ,‬מזוזה קודמת‪.‬‬
‫ה‪ .‬צריך שיהיו התפילין עליו בשעה שקורא קריאת‬
‫שמע ומתפלל‪ .‬ולכתחילה יניחן קודם פרשת העקידה‪,‬‬
‫כדי שיהיו עליו גם בשעת קריאת שמע דקורבנות‪.‬‬
‫אמנם מעיקר הדין מותר לקרוא פסוק שמע דקורבנות‬
‫בלי תפילין‪.‬‬
‫ו‪ .‬אם טעה ובירך על תפילין של יד על מצות תפילין‪,‬‬
‫או שבירך על הנחת תפילין‪ ,‬אם נזכר תוך כדי דיבור‬
‫יתקן ויאמר להניח תפילין‪ ,‬ואם עבר זמן של תוך כדי‬
‫דיבור‪ ,‬לא יחזור לברך‪.‬‬
‫ז‪ .‬אם אחר שבירך להניח תפילין‪ ,‬שמע שמתקרבים‬
‫לומר קדיש או קדושה‪ ,‬ואם יכרוך שבע הכריכות על‬
‫הזרוע לא יספיק להניח גם תפילין של ראש ולענות‬
‫אחר‪-‬כך קדיש או קדושה‪ ,‬רשאי שלא לכרוך‬
‫הכריכות‪ ,‬אלא יהדק התפילין של יד בזרוע‪ ,‬וימהר‬
‫להניח תפילין של ראש ואז יענה קדיש או קדושה‪,‬‬
‫ואח"כ ישלים לעשות שבע הכריכות על הזרוע כנהוג‪.‬‬
‫היכל‬
‫אתר אינטרנט‪http://moharosh.on-the-web.tv :‬‬ ‫כ' חשון התש"ע גיליון ‪64‬‬
‫זאת התורה‬
‫ֶתח ָהא ֶֹהל ְכּחֹם ַהיּוֹם‪.‬‬
‫ישׁב פּ ַ‬
‫ַויֵּ ָרא ֵא ָליו הוי"ה ְבּ ֵאלֹנֵי ַמ ְמרֵא וְהוּא ֵ‬
‫פירש רש"י‪ :‬הוא שנתן לו עצה על המילה‪ .‬ויש לומר עפ"י המבואר בדברי רבינו‬
‫נחמן מברסלב ז"ל )ליקוטי מוהר"ן ב'‪ ,‬סימן נ'(‪ :‬המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא‬
‫רוצה‪ .‬ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים‪ ,‬הוא ביד‬
‫האדם לחזור ולהטותה בעל כורחה אל הדרך הישר‪ ,‬לחשוב מה שראוי‪ ,‬והוא ממש כמו סוס‬
‫שפונה מן הדרך‪ ,‬וסר לדרך אחר‪ ,‬שתופסים אותו באפסר וכיוצא‪ ,‬ומחזירים אותו בעל כורחו‬
‫אל הדרך הישר‪ ,‬כמו כן במחשבה ממש‪ ,‬שיכולים לתופסה בעל כורחה אל הדרך הראוי‪ ,‬עיין‬
‫שם‪.‬‬
‫ומובא עוד בדברי רבינו ז"ל )ליקוטי מוהר"ן א'‪ ,‬סימן רלג('‪ :‬הכלל‪ ,‬שאי אפשר בשום אופן‬
‫שתהיינה שתי מחשבות ביחד בפעם אחת‪ ,‬על‪-‬כן בקל יכולים לגרש מחשבות רעות רק בשב‬
‫ואל תעשה‪ ,‬דהיינו שלא לחשוב אותה המחשבה‪ ,‬רק לחשוב איזו מחשבה אחרת בתורה או‬
‫בעבודה‪ ,‬או אפילו במשא ‪-‬ומתן עיין שם‪ .‬ומובא בדברי רבינו ז"ל )ליקוטי מוהר"ן א'‪ ,‬סימן מט'(‪:‬‬
‫שהמחשבות טובות הן היצר הטוב‪ ,‬ומחשבות רעות הן יצר הרע ]כח המדמה[ עיין שם‪.‬‬
‫וזה פירוש ְבּ ֵאלֹנֵי ַמ ְמ ֵרא‪ ,‬פירש רש"י‪ :‬הוא שנתן לו עצה על המילה‪ ,‬מ'מ'ר'א‬
‫ראשי תיבות‪ :‬מ'חשבה ר'עה מ'חשבה א'חרת‪ ,‬היינו כשנכנסת בך מחשבה רעה שהוא היצר‬
‫הרע כנ"ל‪ ,‬אזי תיכף ומיד תתחיל לחשוב מחשבה אחרת‪ ,‬כי אי אפשר לשתי מחשבות‬
‫שתשכונה יחד בלב האדם‪ .‬והוא שנתן לו עצה על המילה‪ ,‬כי על‪-‬ידי זה ישמור עצמו מפגם‬
‫הברית‪ ,‬כי עיקר פגם הברית נמשך להאדם על‪-‬ידי מחשבות והרהורים רעים‪ .‬אבל אם תיכף‬
‫כאשר תכנס בו איזו מ'חשבה ר'עה‪ ,‬ימשיך בדעתו מ'חשבה א'חרת – הוא שנתן לו עצה על‬
‫המילה‪ ,‬לשמור את בריתו‪ ,‬והבן‪.‬‬
‫שיחות מוהרא"ש נ"י‬
‫אמר מוהרא"ש נרו יאיר‪ ,‬שרואים אצל בני אדם יראים וחרדים לדבר ה'‪ ,‬שמדקדקין‬
‫ומחמירים מאוד בכל הלכות החמורות‪ ,‬כמו בהלכות שבת שבשולחן ערוך אורח חיים‪ ,‬והלכות‬
‫טהרה שבשולחן ערוך יורה דעה‪ ,‬ויש גם המתייגעים מאוד בהלכות אלו בעיון רב‪ ,‬כדי לקבל‬
‫סמיכה והיתר הוראה עליהם‪ ,‬אבל בהלכות כיבוד אב ואם‪ ,‬שנקראו בדברי חכמינו הקדושים‬
‫)דברים רבה פרשת כי תצא( "חמורה שבחמורות"‪ ,‬לא מוצאים שידקדקו כל‪-‬כך בהם‪,‬‬
‫ושילמדו אותם כל‪-‬כך בעיון רב‪ ,‬עד שיהיה בקי בהם בעל‪-‬פה‪ .‬ובאמת היה צריך להיות‬
‫בהיפוך‪ ,‬שהלימוד ראש וראשון היה צריך להיות בהלכות כיבוד אב ואם‪ ,‬עד שיהיה בקי בהם‪,‬‬
‫עד שיכול להורות בהם לאחרים‪ ,‬ואח"כ ימשיך לשאר הלכות חשובות ונחוצות‪.‬‬
‫ופעם פגש מוהרא"ש נ"י אברך אחד שהיה מתייגע מאוד בהלכות טהרה עד שקיבל‬
‫עליהם היתר הוראה‪ ,‬והכיר מוהרא"ש נ"י בו שאינו מדקדק כל‪-‬כך בכיבוד אב ואם‪ ,‬ובכיבוד‬
‫חמיו וחמותו‪ ,‬וענה ואמר לו מוהרא"ש נ"י‪ ,‬הנה קבלת סמיכה והיתר הוראה על יורה דעה חלק‬
‫ב' הלכות טהרה‪ ,‬אבל האם קיבלת היתר סמיכה והוראה על הלכות כיבוד אב ואם שנקרא בפי‬
‫חכמינו הקדושים "חמורה שבחמורות"‪ ,‬אל תשכח שגם זה סימן שלם בשולחן ערוך יורה דעה‬
‫סימן ר"מ‪ ,‬וצריכים להיות בקיא בהם ולקיים אותם בשלמות‪ ,‬לא פחות מהלכות טהרה או‬
‫שאר הלכות שבשולחן ערוך‪ ,‬ודברי מוהרא"ש נ"י עשו עליו רושם לטובה‪ ,‬ונתעורר מאוד‬
‫ללמוד הלכות כיבוד אב ואם ולהיזהר בהם כראוי‪.‬‬
 ‫‪ ‬‬ ‫היכל הקודש‬
‫שיחות מרבינו ז"ל‬ ‫אשר ב ַנ ַחל – מכתבים ממוהרא"ש נ"י‬

‫** ראוי שירגיש צרת יחיד מכל שכן צרת רבים‬
‫חס ושלום בלב‪ .‬כי אפשר שיידע מהצרה חס ושלום‪ ,‬ויודע‬
‫בברור כאב הצרה חס ושלום‪ ,‬ועם כל זה ליבו אינו מרגיש‬
‫הצרה כלל‪ .‬ועל כל פנים צרת רבים חס ושלום ראוי שהלב‬
‫ירגיש כאב הצרה‪ .‬ואם אינו מרגיש צריך להכות הראש‬
‫בקיר‪ ,‬היינו להכות הראש בקירות לבבו כמובא במקום אחר‬
‫)לקמן רי"ז( על הפסוק‪" :‬וידעת היום והשבות אל לבבך"‬
‫)דברים ד לט(‪ ,‬שצריך להביא הדעת בהלב‪ .‬והבן היטב‪.‬‬
‫אחר כך שמעתי בשמו שאמר שזהו בחינת "ויסב חזקיהו‬
‫פניו אל הקיר" )ישעיה לח ב(‪ ,‬שהסב והמשיך הפנים שהוא‬
‫המוח והדעת אל קירות הלב‪ .‬היינו כנזכר לעיל‪ .‬כי עיקר‬
‫הפנים היא החכמה והדעת שהוא אור הפנים כמבאר‬
‫במקום אחר‪) .‬מתוך שיחות הר"ן‪ ,‬אות לט'(‬
‫** עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברוגז כמו‬
‫שמתרעם ומתלונן עליו יתברך‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬על שאינו עושה‬
‫לו רצונו‪ .‬אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו‬
‫כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו וכו' ועיין‬
‫במקום אחר מזה‪) .‬מתוך שיחות הר"ן‪ ,‬אות מב'(‬
‫** אמר‪ ,‬אם היה האדם זוכה לשמוע השירות‬
‫והתשבחות של העשבים‪ ,‬איך כל עשב ועשב אומר שירה‬
‫להשם יתברך בלי שום פניה ובלי שום מחשבת חוץ כלל‪,‬‬
‫כמה יפה ונאה כששומעים את השירה שלהם‪ .‬ועל כן טוב‬
‫מאוד ביניהם לעבוד את השם ביראה )ואמר בזו הלשון סע‬
‫איז זעהר גיט פרום צו זיין צוישין זייא( ולהתבודד על פני‬
‫השדה בין גדולי הארץ ולשפוך שם שיחתו לפני השם‬
‫יתברך באמת‪ ,‬ועיין עוד בהשיחות סימן רכ"ו שאמר גם כן‪,‬‬
‫שטוב יותר שההתבודדות יהיה מחוץ לעיר במקום עשבים‬
‫כנ"ל‪ .‬כי העשבים גורמים שיתעורר הלב‪.‬‬
‫)השתפכות הנפש סימן כח(‬
‫"ספר המידות" – אות אמת‬
‫על ידי אמת נשמר אות ברית‪.‬‬
‫השקר בא על ידי שמקבל על עצמו פחד מבני אדם‪.‬‬
‫מי ששומר את עצמו משקר‪ ,‬הוא מנצח תמיד‪.‬‬
‫על ידי חלומות ידע אדם אם לבו אמת עם אלקיו‪.‬‬
‫שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל האברך היקר לי מאוד‪ ,‬שותה‬
‫ממי הנחל נובע מקור חוכמה‪ ,‬זכותו יגן עלינו ‪ ...‬נרו יאיר‪.‬‬
‫העיקר בזה העולם – מידת הסבלנות‪ ,‬ולבקש הרבה את הקב"ה לישוב‬
‫הדעת‪ ,‬כי כל הצרות שבאות לאדם‪ ,‬הן מחמת שאין לו ישוב הדעת‪ ,‬כמובא בדברי‬
‫רבנו ז"ל )ליקוטי מוהר"ן ב‪ ,‬סימן י(‪ ,‬מה שהעולם רחוקים מהקב"ה‪ ,‬מפני שאינם מיישבים‬
‫דעתם‪ ,‬ולמה אינם מגיעים לישוב הדעת? כי אינן שמחים‪ .‬על‪-‬כן צריך להרגיל עצמו‬
‫להיות בשמחה‪ ,‬ולחפש ולבקש בעצמו נקודות טובות‪ .‬ותמיד צריכים לדעת‪ ,‬שעדיין‬
‫זה לא סוף העולם‪ ,‬ומכל הצרות והיסורים והמרירות‪ ,‬יכולים עדיין לצאת‪ ,‬רק צריכים‬
‫ישוב הדעת לדעת איך לצאת‪ ,‬בוודאי אדם מסתבך בצרות ויסורים‪ ,‬מרירות‬
‫והרפתקאות‪ ,‬כי אין אדם שלא יהיו לו אי זה אילו סיבוכים‪ ,‬עם כל זאת השלימות –‬
‫שאדם יחזיק מעמד‪ ,‬ולא יכנס בלחץ‪ ,‬ומכל שכן שלא יהיה ביאוש‪ ,‬כי זה הגרוע מהכל‪.‬‬
‫ולכן אם רצונך להצליח בחייך‪ ,‬הרגל את עצמך לדבר אליו יתברך‪ ,‬כאשר ידבר איש‬
‫אל רעהו והבן אל אביו‪ .‬למה לך לדבר אל בני אדם‪ ,‬שממילא אינן יכולם לעזרך‪ ,‬רק‬
‫לסבך אותך יותר ויותר‪ ,‬טוב יותר שתדבר אליו יתברך‪ ,‬ותספר לפניו כל מה שאתה‬
‫צריך – בין בגשמיות ובין ברוחניות‪ ,‬ותשיח ותספר את כל אשר עם לבבך אליו יתברך‪.‬‬
‫ואם חטאת – תתוודה אליו‪ ,‬כי אין דבר גדול יותר מוידוי דברים‪ ,‬וכמו שאומר רבינו‬
‫ז"ל )ליקוטי מוהר"ן א‪ ,‬סימן ד(‪ :‬כשאדם חוטא‪ ,‬על‪-‬ידי זה העוונות נחקקים בעצמותיו‪.‬‬
‫וכשמתוודה‪ ,‬מוציא את עוונותיו מעצמותיו‪ .‬ואמרו חכמינו הקדושים )תורת כהנים‬
‫בחוקותי(‪ :‬אמר הקב"ה‪ ,‬שמיד שהם מתוודים‪ ,‬מיד אני חוזר ומרחם עליהם‪ .‬ולכן העיקר‬
‫בזה העולם להתוודות בכל יום אליו יתברך‪ ,‬ולומר את האמת להקב"ה כמו שאמר‬
‫רבינו ז"ל )ליקוטי מוהר"ן ב‪ ,‬יב(‪ :‬כשאדם נופל למקומות המטונפים והמלוכלכים‪ ,‬אסור‬
‫להתיאש‪ ,‬אלא לצעוק‪" :‬איה המקום שאוכל למצוא אותך"‪ ,‬שזה סוד "איה השה‬
‫לעולה"‪ ,‬בזה שאדם מחפש ומבקש היכן הקב"ה‪ ,‬זהו קורבן עולה‪ ,‬שמקריבים לפניו‬
‫יתברך‪ .‬ולכן צריכים לבוא לפניו יתברך‪ ,‬ולבקש ולחפש איה מקום כבודך‪ ,‬היכן אתה‬
‫רבונו של עולם‪ ,‬כל‪-‬כך הרבה חטאתי‪ ,‬עויתי‪ ,‬פשעתי‪ ,‬עד שנעלם ונסתר ממני אמיתת‬
‫מציאותו יתברך‪ .‬ובזה שבא אדם אל הקב"ה עם אמת‪ ,‬בלב נשבר ונדכה‪ ,‬אומר רבינו‬
‫ז"ל )ליקוטי מוהר"ן א‪ ,‬קיב(‪ :‬הדיבור עם אמת מאיר לו לצאת מכל החושך‪ .‬ולכן הרגל את‬
‫עצמך לדבר אל הקב"ה‪ ,‬ואף שאני יודע שכואב לך מאוד מאוד‪ ,‬שנפלת בפח יקוש‬
‫כזה‪ ,‬שאינך יכול לצאת מזה‪ ,‬עם כל זאת אין זו עיצה להשבר‪ ,‬אדרבה עליך לעשות כל‬
‫מיני פעולות שבעולם להתחזק ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬ואז תראה ניסים ונפלאות‬
‫שיעשה עימך הקב"ה‪.‬‬
‫העיקר בזה העולם סבלנות וישוב הדעת‪ ,‬תישב את עצמך בינך לבין קונך‬
‫מה עושים‪ ,‬אבל אל תכנס בלחצים ובפחדים יתרים‪ ,‬כי סוף כל סוף אחר הרע יבוא‬
‫הטוב‪ ,‬רק תחזק את עצמך עם הנקודות טובות שיש בך‪ .‬ומה טוב ומה נעים‪ ,‬אם תלמד‬
‫בכל יום כמה מצוות מתרי"ג מצוות‪ ,‬כדי שתהיה בקי בכל המצות‪ ,‬וזה יחיה אותך‪,‬‬
‫*‬
‫ותראה איך שרוב רובן של המצוות אתה מקיים‪ ,‬וכל בר ישראל מלא מצוות כרימון‬
‫*‬
‫)ברכות נז‪ ,(.‬אבל אדם שאינו לומד התרי"ג מצוות‪ ,‬אינו יודע מה מעלתו‪ ,‬על‪-‬כן הוא‬
‫*‬
‫נשבר לגמרי‪ .‬ולכן ראה ללמוד בכל יום תרי"ג מצוות ואם תוכל ללמוד את הקיצור –‬
‫*‬
‫מה טוב ומה נעים‪ ,‬וכך תוכל להיות בקי בכל המצוות‪.‬‬

‫המאחל לך התחזקות‪ ,‬ודורש שלומך באהבה רבה מאד‪...‬‬

‫מקור השמחה‬
‫ונפשי תגל בה'‪ ,‬תשיש בישועתו )תהלים לה'(‪ .‬על‪-‬פי רוב‪ ,‬אף שהשם יתברך‪ ,‬ממשיך על‬
‫האדם ישועות‪ ,‬אינו מרגיש‪ ,‬וכעין שאמרו חכמינו ז"ל )נדה לא‪ :(.‬אין בעל הנס מכיר בניסו‪ ,‬וכל זה מרוב‬
‫העצבות והעצלות‪ ,‬שנופל על האדם בכל פעם‪ ,‬עד שנתעקם ונתמרר לבבו‪ ,‬ואינו מרגיש גם בשעה‬
‫שבאה לו איזו ישועה‪ .‬אך כשהאדם זוכה שנפשו משמחת תמיד בו יתברך‪ ,‬ומחייה את עצמו עם נקודת‬
‫האמונה שיש בו‪ ,‬ויודע שאין בלעדיו יתברך‪ ,‬אז דוקא זוכה לשוש בישועתו‪ .‬אשרי הזוכה לשמוח בו‬
‫יתברך‪ ,‬עד שירגיש בכל פעם גודל הישועות‪ ,‬שהשם יתברך עושה עימו בכל עת ורגע ודקה ממש‪ ,‬כי על‬
‫כל נשימה ונשימה תהלל יה‪.‬‬