‫שיעור ‪1‬‬

‫דוחות כספיים‬

‫מאזן‬ ‫‪-‬‬
‫דוח רווח והפסד‬ ‫‪-‬‬
‫דוח על השינויים בהון העצמי‬ ‫‪-‬‬
‫דוח על תזרימי המזומנים‬ ‫‪-‬‬

‫מאזן‬
‫מאזן הוא דוח נקודתי המשקף את סך הנכסים ההתחייבויות‪ ,‬וההון‬
‫העצמי של חברה‪ ,‬ליום מסוים‪.‬‬
‫מבנה המאזן‬
‫חברה א' בע"מ‬
‫‪31.12.07‬‬ ‫מאזן ליום‬
‫ההתחייבויות‬ ‫צד‬ ‫צד הנכסים )צד החובה – אקטיב(‬
‫וההון העצמי‬
‫–‬ ‫הזכות‬ ‫)צד‬
‫פאסיב(‬
‫התחייבויות‬
‫‪ .‬התחייבויות שוטפות‬ ‫‪6‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫רכוש שוטף‬ ‫‪.1‬‬
‫‪XX‬‬
‫‪ .‬התחייבויות לזמן‬ ‫‪7‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫מלאי בלתי שוטף‬ ‫‪.2‬‬
‫ארוך ‪XX‬‬
‫‪------------ ---‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫השקעות וחייבים לזמן ארוך‬ ‫‪.3‬‬
‫הון עצמי‬ ‫‪XX‬‬ ‫רכוש קבוע‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ .‬הון מניות רגילות‬ ‫‪8‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫רכוש אחר‬ ‫‪.5‬‬
‫‪XX‬‬
‫‪ .‬יתרת רווח \עודפים‬ ‫‪9‬‬ ‫‪XXX‬‬
‫‪XX‬‬

‫‪XX‬‬
 ‫רכוש שוטף‬ ‫‪.1‬‬
‫הרכוש השוטף כולל מזומנים ונכסים אחרים שניתן להמיר אותם‬
‫למזומנים ואשר יש בכוונת החברה לממש אותם במהלך השנה‬
‫הקרובה‪ .‬הרכוש השוטף כולל בין היתר‪ ,‬את הנכסים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מזומנים‬
‫השקעות לזמן קצר הניתנות למימוש מיידי כמו השקעה‬ ‫‪.2‬‬
‫בפק"מ באג"ח ממשלתיות‪ ,‬בניירות ערך סחירים‬
‫לקוחות וחייבים מסחריים שמימושם צפוי תוך שנה אחת‬ ‫‪.3‬‬
‫מתאריך המאזן‬
‫חייבים אחרים ויתרות חובה במידה וצפוי שהם יגבו בשנה‬ ‫‪.4‬‬
‫הקרובה‪ ,‬לדוג' חייבים בגין רכוש קבוע שנמכר ע"י החברה‬
‫כאשר עפ"י הסכם המכר נקבע כי התמורה תתקבל בשנה הבאה‪.‬‬
‫‪ .5‬מלאי‬
‫מקדמות על חשבון רכישת נכסים שוטפים‪ ,‬הכוונה למקדמה‬ ‫‪.6‬‬
‫ששולמה לספק עבור רכישת מלאי‬
‫הוצאות מראש עבור השנה השוטפת )הקרובה(‪ ,‬לדוג' ב –‬ ‫‪.7‬‬
‫אלף ‪ ₪‬דמי שכירות עבור שנת‬ ‫שילמה החברה ‪10‬‬ ‫‪31.12.07‬‬
‫‪ .‬תשלום עבור שימוש עתידי‪.‬‬ ‫‪2008‬‬

‫מלאי בלתי שוטף )מלאי איטי(‬ ‫‪.2‬‬

‫לעיתים לחברות ישנו מלאי אשר אינו צפוי להימכר בשנה הקרובה‪,‬‬
‫מלאי זה לא יוצג ברכוש השוטף‪ ,‬אלא בסעיף נפרד‪ ,‬מלאי בלתי‬
‫שוטף‪ .‬לדוג' מבנים של חברה קבלנית אשר לדעת ההנהלה יימכרו‬
‫בעתיד הרחוק ולא בשנה הקרובה‪.‬‬

‫השקעות וחייבים לזמן ארוך‬ ‫‪.3‬‬

‫קבוצה זו כוללת השקעות ונכסים אשר החברה לא מתקיימת לממש‬
‫בשנה הקרובה‪ .‬הקבוצה כוללת בין היתר‪:‬‬
‫הלוואות אשר ניתנו על ידי החברה ואשר מועד הפירעון שלהם‬ ‫‪.1‬‬
‫הוא לאחר השנה השוטפת‪.‬‬
‫השקעות באג"ח או בניירות ערך אחרים אשר הנהלת החברה‬ ‫‪.2‬‬
‫לא מתכוונת לממש בשנה הקרובה‬
‫יתרת לקוחות או יתרת חייבים אשר אמורה להיפרע לאחר‬ ‫‪.3‬‬
‫השנה הקרובה‬
‫השקעות אחרות אשר אמורות להתממש לאחר השנה‬ ‫‪.4‬‬
‫הקרובה‪ ,‬למשל השקעה בפיקדון בבנק לתקופה ארוכה‪.‬‬

‫‪. 4‬רכוש קבוע‬

‫קבוצה זו כוללת את הרכוש המשמש את החברה לפעילותה‬
‫התפעולית‪ ,‬כמו מכונות ייצור‪ ,‬מבנה המשמש את פעילות הייצור‪,‬‬
‫מבנה המשמש לפעילות ההנהלה‪ ,‬כלי רכב‪ ,‬ריהוט‪ .‬רכוש קבוע‬
‫שאינו מיועד לפעילות התפעולית יוצג בקבוצת ההשקעות‪ .‬כמו כן‬
‫רכוש קבוע שכן משמש לפעילות התפעולית‪ ,‬אבל מיועד למימוש‬
‫בשנה הקרובה‪ ,‬יוצג במסגרת הרכוש השוטף‪.‬‬
‫הרכוש הקבוע מוצג במאזן בסכום נטו‪ ,‬כלומר עלות מקורית‬
‫היסטורית בניכוי הפחת שנצבר‪ .‬הפחתת הרכוש הקבוע משקפת‬
‫למעשה את ניצול ההטבות הכלכליות הגלומות ברכוש הקבוע על ידי‬
‫החברה‪.‬‬
‫רכוש אחר‬ ‫‪.5‬‬
‫כולל את כל הנכסים הלא מוחשיים של החברה‪ ,‬אשר לא מיועדים‬
‫למימוש בשנה הקרובה‪ .‬הקבוצה כוללת בין היתר פטנטים‪ ,‬זכויות‬
‫יוצרים‪ ,‬מוניטין‪ ,‬שם מסחרי‪ ,‬זיכיונות וכדומה‪.‬‬
‫רכוש אחר יוצג אף הוא בסכום נטו‪ ,‬כלומר בניכוי הפחת‪ .‬כמו כן אם‬
‫הרכוש האחר מיועד למימוש בשנה הקרובה הוא יוצג במסגרת‬
‫הרכוש השוטף‪.‬‬

‫התחייבויות שוטפות‬ ‫‪.6‬‬

‫ההתחייבויות נחלקות לשתי קבוצות שוטפות וזמן ארוך‪.‬‬
‫שוטפות ‪ -‬מדובר בהתחייבויות אשר על פי התנאים שלהם יש לפרוע‬
‫אותם בשנה הקרובה‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫הלוואות שנלקחו לתקופה קצרה משנה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חלויות שוטפות של הלוואות לזמן ארוך‪ ,‬לדוג' ב ‪1.7.07‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אלף ‪ ,₪‬ההלוואה תיפרע בשלושה‬ ‫‪300‬‬ ‫לוותה החברה‬
‫‪ .‬החלק שאני‬ ‫‪1.7.08‬‬ ‫תשלומים שנתיים שווים החל מה –‬
‫פורעת בשנה הקרובה ייכנס תחת חלויות שוטפות של הלוואה‬
‫לזמן ארוך ‪ -‬התחייבויות שוטפות‪.‬‬
‫ספקים‪ ,‬זכאים‪ ,‬התחייבויות מסחריות אשר מועד‬ ‫‪.3‬‬
‫פירעונם בשנה הקרובה‪.‬‬
‫התחייבויות לזמן ארוך‬ ‫‪.7‬‬
‫מדובר בהתחייבויות אשר על פי התנאים שלהם ייפרעו לאחר השנה‬
‫הקרובה‪ ,‬והן כוללות הלוואות לזמן ארוך‪ ,‬התחייבויות בגין סיום יחסי‬
‫עובד מעביד )עתודה לפיצויים(‪ ,‬אג"ח שהונפקו על ידי החברה אשר‬
‫מועד פירעונם הוא לאחר השנה הקרובה‬
‫הון מניות רגילות‬ ‫‪.8‬‬
‫על פי חוק החברות מנייה היא אוסף של זכויות בחברה הנקבעות‬
‫על פי החוק ועפ"י תקנון החברה‪ .‬מנייה רגילה מקנה לבעל המנייה‬
‫את הזכויות הבאות בחברה‪:‬‬
‫להשתתף ברווח בעת חלוקת הרווחים על ידי החברה‬ ‫‪.1‬‬
‫)דיווידנד( וזאת על פי חלקו היחסי בחברה‬
‫להשתתף בניהול החברה‪ ,‬כל מניה מקנה למחזיק בה‬ ‫‪.2‬‬
‫זכות לקבל הודעה על קיום אסיפה כללית של בעלי המניות‬
‫וזכות להשתתף באסיפה ולהצביע בה‪.‬‬
‫לקבל חלק יחסי בנכסים נטו בעת חיסול או פירוק‬ ‫‪.3‬‬
‫החברה‪.‬‬
‫הסכום במאזן החברה של הון המניות משקף את המזומנים‬
‫שקיבלה החברה מבעלי מניותיה עבור המניות שהנפיקה להם‪.‬‬
‫יתרת רווח\ הפסד‪ ,‬עודפים‬ ‫‪.9‬‬
‫סעיף זה משקף את יתרת הרווחים או ההפסדים של החברה מיום‬
‫הקמתה ועד ליום המאזן‪ .‬רווחים שעדיין לא חולקו כדיווידנד‪.‬‬

‫דוח רווח והפסד‬

‫זהו דוח אשר משקף את התוצאות העסקיות של פעילות החברה‪,‬‬
‫כלומר את הרווח או ההפסד של החברה לתקופה מסוימת‪ .‬להבדיל‬
‫ממאזן שהוא דוח נקודתי‪ ,‬דוח רווח והפסד הוא דוח תקופתי‪.‬‬

‫דוח רווח והפסד לתקופה שהסתיימה ביום ‪XXX‬‬

 ‫‪ .‬הכנסות ממכירות‪ ,‬מביצוע עבודות ושירותים‬ ‫‪1‬‬
‫‪XX‬‬
‫)‬ ‫‪ .‬עלות המכירות והעיבוד ו\או עלות השירותים‬ ‫‪2‬‬
‫‪(XX‬‬
‫רווח\)הפסד( גולמי‬
‫‪(XX/(XX‬‬
‫‪(( XX‬‬ ‫הוצאות מחקר ופיתוח‬
‫הוצאות מכירה ושיווקי‬ ‫‪.3‬‬
‫‪(( XX‬‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות‬ ‫‪.4‬‬
‫‪(( XX‬‬
‫רווח\ )הפסד( תפעולי‬
‫‪XX))\XX‬‬
‫‪XX))\XX‬‬ ‫הכנסות\)הוצאות( מימון‬ ‫‪.5‬‬
‫רווח\ )הפסד( לאחר מימון‬
‫‪XX))\XX‬‬
‫‪XX))\XX‬‬ ‫‪ .‬הכנסות\ )הוצאות( אחרות‬ ‫‪6‬‬
‫רווח\ )הפסד( לפני מיסים על הכנסה‬
‫‪XX))\XX‬‬
‫‪XX))\XX‬‬ ‫מיסים על הכנסה‬
‫רווח \ )הפסד( נקי‬
‫‪XX))\XX‬‬

‫הכנסות ממכירות‬ ‫‪.1‬‬

‫ההכנסות שיוצגו הן הכנסות בניכוי הנחות שניתנו ללקוחות‬
‫)הנחות מסחריות( ובניכוי החזרות מלקוחות‪.‬‬
‫עלות המכירות‬ ‫‪.2‬‬
‫בחברה מסחרית עלות המכירות תכלול את התנועה במלאי‪:‬‬
‫‪XX‬‬ ‫מלאי פתיחה‬
‫‪XX‬‬ ‫‪ +‬קניות‬
‫) ‪(XX‬‬ ‫מלאי סגירה‬ ‫‪-‬‬
‫‪XX‬‬ ‫= עלות המכירות‬
‫בחברה תעשייתית‪ ,‬חברה העוסקת בייצור המוצרים עלות המכירות‬
‫תכלול בנוסף לתנועה במלאי גם שכר עבודה של עובדי הייצור‪,‬‬
‫עלויות של עבודות חוץ המבוצעות על ידי קבלני משנה‪ ,‬הוצאות‬
‫פחת על הנכסים היצרניים והוצאות ייצור אחרות כמו חשמל‪,‬‬
‫תחזוקה של קווי הייצור‪ ,‬דמי שכירות של המפעל‪ ,‬ארנונה של‬
‫המפעל וכל הוצאה אחרת הקשורה באופן ישיר לפעילות הייצור‪.‬‬
‫בחברות שמספקות שירותים‪ ,‬עלות השירותים תכלול את עלות שכר‬
‫העבודה של העובדים העוסקים במתן השירותים‪ ,‬דמי שכירות של‬
‫הנכסים המשמשים למתן השירותים‪ ,‬פחת של הנכסים שמשמשים‬
‫למתן השירותים וכו'‪.‬‬

‫הוצאות מכירה ושיווק‬ ‫‪.3‬‬

‫כוללות הוצאות פרסום‪ ,‬קידום מכירות‪ ,‬עמלה לסוכני מכירות‪,‬‬
‫שכר עבודה של סוכני מכירות‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות‬ ‫‪.4‬‬
‫הן הוצאות שלא מזוהות עם הייצור או המכירה‪ ,‬הוצאות אלה‬
‫מייצגות את כל העלויות הכרוכות בתשתית הארגונית והניהולית‬
‫הדרושה לקיומו של העסק‪ .‬ההוצאות כוללות בין היתר שכר‬
‫עבודה של המנהלים ועובדי המנהלה‪ ,‬דמי ניהול‪ ,‬שירותים‬
‫מקצועיים‪ ,‬צורכי משרד‪ ,‬טלפון‪ ,‬חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬שכ"ד של מבנה‬
‫ההנהלה‪ ,‬תרומות וכו'‪.‬‬
‫הכנסות\ הוצאות מימון‬ ‫‪.5‬‬
‫הוצאות ריבית הסעיף כולל בין היתר ריבית‪ ,‬הפרשי‬ ‫‪.1‬‬
‫הצמדה והפרשי שער על הלוואות‪ ,‬אג"ח‪ ,‬משיכות יתר‪.‬‬
‫הכנסות ריבית‪ ,‬הפרשי הצמדה או שער על פיקדונות‬ ‫‪.2‬‬
‫בבנקים‪ ,‬הלוואות שנתנה החברה‪.‬‬
‫סעיף זה יוצג בנטו‬
‫הכנסות \ הוצאות אחרות‬ ‫‪.6‬‬
‫סעיף זה כולל הכנסות רווחים הוצאות והפסדים אשר נגרמו‬
‫לחברה כתוצאה מאירועים חד פעמיים שאינם קשורים באופן ישיר‬
‫לפעילות התפעולית של החברה‪ .‬סעיף זה יכלול‪:‬‬
‫רווח \הפסד כתוצאה ממימוש רכוש קבוע‬ ‫‪.1‬‬
‫הכנסות מדמי שכירות לגבי חברה שעיסוקה הוא‬ ‫‪.2‬‬
‫לא השכרת מבנים‬
‫הכנסות מייעוץ בחברה שעיסוקה הוא לא מתן‬ ‫‪.3‬‬
‫שירותי ייעוץ‬
‫הכנסות מדמי ניהול בחברה שעיסוקה הוא לא‬ ‫‪.4‬‬
‫במתן שירותי ניהול‬
 ‫דוח על השינויים בהון העצמי‬
‫דוח זה ישקף את כל התנועה בסעיפי ההון העצמי של החברה‬
‫במשך שנת הדיווח‪ ,‬כלומר בדומה לדוח רווח והפסד מדובר בדוח‬
‫תקופתי‪.‬‬

‫סה"כ‬ ‫עודפים‬ ‫מניות‬ ‫הון‬ ‫פירוט‬

‫רגילות‬
‫‪60,000‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫ליום‬ ‫יתרה‬
‫‪31.12.06‬‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫הנפקת מניות‬
‫‪120,000‬‬ ‫‪120,000‬‬ ‫רווח לשנת ‪2007‬‬
‫רווח‬ ‫דוח‬ ‫)לפי‬
‫והפסד ‪ , 2007‬רווח‬
‫נקי(‬
‫) ‪(70,000‬‬ ‫) ‪(70,000‬‬ ‫דיווידנד שהוכרז‬
‫‪115,000‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪15,000‬‬ ‫ליום‬ ‫יתרה‬
‫‪31.12.07‬‬

‫– פעולה בה חברה מחלקת את רווחיה לבעלי המניות‪.‬‬ ‫*דיווידנד‬

‫דיווידנד לא יירשם כהוצאה בדוח רווח והפסד של החברה מכיוון‬
‫שהוא לא קשור לתהליך הפקת הרווח‪ ,‬מדובר בפעולה שמתבצעת‬
‫לאחר שהופק הרווח‪.‬‬

‫תהליך הרישום החשבונאי‬

‫זיהוי של פעולה עסקית‬

‫רישום של פקודת יומן‬

‫סיכום היתרות בחשבונות קמץ )חש' ‪(T‬‬

 ‫הצגת מאזן בוחן המרכז את כל היתרות‬

‫הצגת הדוחות הכספיים‬

‫ראה דף סיווג של סעיפים בדוחות הכספיים‬

‫רישום של פקודת יומן‬

‫בכל שנה מבוצעות על ידי החברה מספר רב של פעולות עסקיות‪.‬‬
‫ולכן נדרשת שיטת רישום אשר תרכז את כל הפעולות העסקיות על‬
‫מנת שניתן יהיה בסופו של דבר לחשב את הסעיפים השונים‬
‫בדוחות‪ .‬שיטת הרישום החשבונאית מתבססת על רישום של פקודות‬
‫יומן כאשר לכל פעולה עסקית יש לרשום במערכת הנהלת‬
‫החשבונות פקודת יומן נפרדת‪.‬‬

‫‪ 10,000‬במזומן‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬החברה שילמה משכורת סך‬

‫ח' הוצאות שכר ‪10,000‬‬
‫‪10,000‬‬ ‫ז' מזומן‬
‫דוגמא‪ :‬החברה מכרה מלאי תמורת ‪ 20,000‬במזומן‪.‬‬
‫ח' מזומן ‪20,000‬‬
‫ז' מכירות ‪20,000‬‬

‫הוצאות ‪ -‬חובה‬
‫הכנסות ‪ -‬בזכות‬
‫הגדלת נכס – חובה‬
‫הקטנת נכס – זכות‬
‫הגדלת התחייבות – זכות‬
‫הקטנת התחייבות – חוב‬
 ‫תרגיל – חברה א'‬
‫פקודות יומן‪:‬‬
‫‪500,000‬‬ ‫ח' מזומן‬ ‫‪.1‬‬
‫ז' הון מניות‬

‫‪20,000‬‬ ‫ח' קניות‬ ‫‪.2‬‬

‫ז' מזומן‬

‫‪80,000‬‬ ‫ח' קניות‬ ‫‪.3‬‬

‫ז' ספקים‬

‫‪30,000‬‬ ‫ח' הוצאות שכר עבודה‬ ‫‪.4‬‬

‫ז' מזומן‬

‫‪90,000‬‬ ‫ח' מזומן‬ ‫‪.5‬‬

‫ז' מכירות‬

‫‪150,000‬‬ ‫ח' לקוחות‬ ‫‪.6‬‬

‫ז' מכירות‬

‫השווי שוק גבוה מהעלות של המלאי ולכן הוא לא רלוונטי‬ ‫‪.7‬‬

‫מציגים את המלאי לפי הנמוך מבין שווי השוק והעלות‪ .‬על פי‬
‫כללי החשבונאות יש להציג את המלאי בכל תאריך לפי עלות‬
‫או שוק )שווי מימוש( כנמוך שבהם‪.‬‬
‫‪30,000‬‬ ‫ח' מלאי סגירה מאזן‬
‫ז' מלאי סגירה ‪ -‬רווח והפסד‬

‫‪100,000‬‬ ‫ח' רכוש קבוע‬ ‫‪.8‬‬

‫ז' מזומן‬
‫‪5,000‬‬ ‫ח' הוצאות פחת‬
‫)הקטנת נכס ולכן זכות(‬ ‫ז' פחת שנצבר‬
‫‪20,000‬‬ ‫ח' הוצאות פרסום‬ ‫‪.9‬‬
‫ז' מזומן‬

‫קבלת הלוואה‪:‬‬ ‫‪.10‬‬

‫‪50,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫ז' הלוואה מהבנק‬
‫ריבית‪2,500 :‬‬
‫‪2,500‬‬ ‫ח' הוצאות ריבית‬
‫ז' מזומן‬

‫‪150,000‬‬ ‫ח' השקעה במקרקעין‬ ‫‪.11‬‬

‫ז' מזומן‬

‫‪10,000‬‬ ‫ח' דיווידנד‬ ‫‪. 12‬‬

‫ז' מזומן‬
‫מעבירים את הפקודות השונות לכרטיסים ‪ -‬חשבונות קמץ‬

‫מזומן‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪20,000 . 2‬‬ ‫‪500,000 . 1‬‬
‫‪30,000 . 4‬‬ ‫‪90,000 . 5‬‬
‫‪100,000 . 8‬‬ ‫‪50,000 . 10‬‬
‫‪20,000 . 9‬‬
‫‪2,500 . 10‬‬
‫‪150,000 . 11‬‬
‫‪10,000 . 12‬‬
‫‪307,500‬‬

‫הון מניות‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪500,000‬‬ ‫‪.1‬‬

‫עלות מכר‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪30,000 . 7‬‬ ‫‪20,000 . 2‬‬
‫‪80,000 . 3‬‬
‫חסר סך‬
‫ספקים‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪80,000 . 3‬‬

‫הוצאות שכר עבודה‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪30,000 . 4‬‬

‫מכירות‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪90,000 . 5‬‬
‫‪150,000 . 6‬‬
‫‪240,000‬‬
 ‫לקוחות‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪150,000‬‬ ‫‪.6‬‬

‫מלאי מאזן‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪30,000‬‬ ‫‪.7‬‬

‫רכוש קבוע‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪100,000‬‬ ‫‪.8‬‬

‫הוצאות פחת‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪5000 . 8‬‬

‫פחת שנצבר‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪5000 . 8‬‬

‫הוצ' פרסום‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪20,000 . 9‬‬

‫הלוואת מהבנק‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪50,000 . 10‬‬

‫הוצאות ריבית‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪2500 . 10‬‬

‫השקעה במקרקעין‬
‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪150,000 . 11‬‬
 ‫דיבידנד‬

‫ז'‬ ‫ח'‬
‫‪10,000 . 12‬‬
 ‫מאזן בוחן‬
‫כולל את כל הכרטיסים ואת היתרות הסופיות של כל כרטיס וכרטיס‪.‬‬
‫למען הסדר נתחיל בכל כרטיסי החובה ואז כרטיסי זכות‪.‬‬

‫חובה‬

‫‪307,500‬‬ ‫מזומנים‬
‫‪70,000‬‬ ‫עלות מכירות‬
‫‪30,000‬‬ ‫הוצאות שכר עבודה‬
‫‪150,000‬‬ ‫לקוחות‬
‫‪30,000‬‬ ‫מלאי סגירה מאזן‬
‫‪100,000‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫‪5,000‬‬ ‫הוצאות פחת‬
‫‪20,000‬‬ ‫הוצאות פרסום‬
‫‪2,500‬‬ ‫הוצאות ריבית‬
‫‪150,000‬‬ ‫השקעה במקרקעין‬
‫‪10,000‬‬ ‫דיבידנד‬

‫זכות‬

‫‪(500,000‬‬ ‫)‬ ‫הון מניות‬

‫‪(80,000‬‬ ‫)‬ ‫ספקים‬
‫‪(240,000‬‬ ‫)‬ ‫מכירות‬
‫) ‪(5,000‬‬ ‫פחנ"צ‬
‫‪(50,000‬‬ ‫)‬ ‫הלוואה מהבנק‬

‫סך הכל שווה לאפס צד החובה שווה לצד הזכות‬

‫‪24.2.08 -‬‬ ‫שיעור ‪2‬‬

‫להשלים תחילת שיעור‬

‫‪31.12.07‬‬ ‫מאזן ליום‬

‫התחייבויות‬ ‫נכסים‬
‫מזומן ‪100‬‬
‫לקוחות ‪200‬‬
‫קרקע ‪300‬‬
 ‫מאזן בוחן – רשימה של כל היתרות בכרטיסים )כרטיסי קמץ(‬

‫בוצעו פעולות על ידי החברה בגין פעולות אלו נרשמו‬ ‫בשנת ‪2008‬‬
‫פקודות יומן‪ .‬את פקודות היומן העברנו לכרטיסים השונים‪ ,‬סיכמנו‬
‫‪ . 31.12.08‬את כל‬ ‫את הכרטיסים וחישבנו את יתרות הסגירה ליום‬
‫היתרות נרכז ברשימה אחת )מאזן בוחן(‪ .‬במאזן בוחן תופיע יתרת‬
‫‪. 31.12.07‬‬ ‫עודפים ליום‬

‫מדיניות חשבונאית‬
‫ראה דף מודפס‬

‫סעיף החייבים במאזן‬

‫סעיף החייבים במאזן מורכב משתי קבוצות‪:‬‬
‫חייבים מסחריים )לקוחות( – מייצג חובות של לקוחות בגין‬ ‫‪.1‬‬
‫עסקאות מסחריות רגילות‪ .‬כמו מכירת מלאי‪ ,‬ביצוע עבודות או‬
‫מתן שירותים‪ ,‬במסגרת הפעילות התפעולית של החברה‪ .‬את‬
‫יתרת הלקוחות במאזן יש להפריד בביאור בדוחות הכספיים‪:‬‬
‫סעיף הלקוחות‬ ‫ביאור מס' ‪X‬‬
‫‪XX‬‬ ‫חובות פתוחים‬
‫‪XX‬‬ ‫המחאות ושטרות לגבייה‬
 ‫‪XXX‬‬ ‫סה"כ‬
‫חייבים אחרים ‪ -‬סעיף זה מייצג חובות של גורמים אחרים כמו‬ ‫‪.2‬‬
‫עובדים‪ ,‬מוסדות‪ ,‬חייבים בגין מכירת רכוש קבוע‪ ,‬מקדמות‬
‫ששולמו לספקים )הוא חייב לי או כסף או סחורה( וכו'‪.‬‬

‫הטיפול החשבונאי בסעיף הלקוחות‬

‫‪ :‬יתרת הלקוחות‬ ‫רישום של פקודת יומן ליצירת סעיף הלקוחות‬ ‫א‪.‬‬
‫נוצרת כתוצאה מכך שהחברה ביצעה עסקה מסחרית של מכירת‬
‫מלאי‪ ,‬ביצוע עבודה או מתן שירות תוך מתן אשראי ללקוחות‪.‬‬
‫ח' לקוחות‬
‫ז' הכנסות ממכירות \ מתן שירותים\ ביצוע‬
‫עבודות‬
‫‪ :‬לעיתים חברה נותנת הנחות‬ ‫הטיפול בהנחות מסחריות‬ ‫ב‪.‬‬
‫מסחריות ללקוחותיה‪ ,‬כמו הנחת כמות‪ ,‬הנחת לקוח מועדף‪.‬‬
‫במקרה זה יש לקזז את סכום ההנחות מהמכירות ולרשום את‬
‫הפקודה בנטו‪ .‬סוג נוסף של הנחות‪ :‬הנחות מזו מן‪ ,‬כלומר אם‬
‫הלקוח ישלם את חובו עד לתאריך מסוים הוא יזכה להנחה‪ .‬דוג'‬
‫באשראי‪,‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫מכרה החברה מלאי בסכום של‬ ‫ב ‪1.1.08‬‬
‫על פי תנאי העסקה‪ ,‬נקבע כי אם הלקוח ישלם את חובו עד‬
‫מסכום העסקה‪.‬‬ ‫‪ ,‬הוא יזוכה בהנחה של ‪2%‬‬ ‫‪1.2.08‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ח' לקוחות‬ ‫‪1.1.08‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' מכירות‬
‫ח' מזומן ‪98,000‬‬ ‫‪1.2.08‬‬
‫ח' מכירות )הנחה( ‪2,000‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' לקוחות‬
‫‪ :‬לעיתים נוצרים קשיים בגביי\ת‬ ‫חובות מסופקים וחובות אבודים‬ ‫ג‪.‬‬
‫חובות הלקוחות‪ ,‬יש לתת ביטוי בדוחות הכספיים לקשיים אלה‪.‬‬

‫חוב מסופק‪:‬‬
‫‪100‬‬ ‫ח' הוצאות חובות מסופקים‬
‫ז' הפרשה לחובות מסופקים‬
‫‪100‬‬
 ‫דוח רווח והפסד‬
‫מכירות ‪100‬‬
‫‪-‬‬
‫‪--‬‬
‫‪-‬‬
‫הוצאות חובות מסופקים ) ‪(100‬‬

‫מאזן‬
‫רכוש שוטף‬
‫‪100‬‬ ‫לקוחות‬
‫בניכוי הפרשה לחובות מסופקים ) ‪(100‬‬
‫‪0‬‬

‫חוב אבוד‪:‬‬
‫דוח רווח והפסד )אין ביטוי כי נתתי לזה ביטוי בדוח הקודם(‬

‫פק' יומן‪:‬‬
‫‪100‬‬ ‫ח' הפרשה לחובות מסופקים‬
‫‪100‬‬ ‫ז' לקוח‬

‫במאזן‬
‫רכוש שוטף ‪0‬‬

‫מכרה חברה א' מלאי לחברה ב' בסכום של‬ ‫דוגמא‪ :‬ב – ‪1.7.08‬‬
‫‪31.12.08‬‬ ‫‪ ₪‬באשראי לתקופה של חודשיים‪ .‬נכון ל –‬ ‫‪50,000‬‬
‫חברה א' טרם קיבלה את המזומנים עבור העסקה וזאת בשל‬
‫יתברר לחברה‬ ‫מצבה הכספי הקשה של חברה ב'‪ .‬ב ‪31.12.09 -‬‬
‫שילמה חברה ב'‬ ‫א' סופית כי החוב לא ניתן לגבייה‪ .‬בשנת ‪2010‬‬
‫באופן מפתיע את החוב לחברה א'‪.‬‬

‫פקודות יומן‪:‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫ח' לקוחות‬ ‫‪1.7.08‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫ז' מכירות‬
‫‪50,0000‬‬ ‫ח' הוצאות חומ"ס )חובות מסופקים(‬ ‫‪31.12.08‬‬
‫)יופיע רוו"ה(‬
‫‪) 50,000‬יופיע‬ ‫ז' הפרשה לחומ"ס‬
‫במאזן(‬

‫דוחות כספיים ‪2008‬‬

‫רוו"ה ‪2008‬‬
‫מכירות ‪50,000‬‬

‫( הוצא' חומ"ס‬ ‫הוצאות הנהלה וכלליות ) ‪50,000‬‬

‫מאזן‬
‫באור ‪X‬‬ ‫רכוש שוטף‪:‬‬
‫לקוחות ‪50,000‬‬ ‫‪ – 0‬באור ‪X‬‬ ‫לקוחות‬
‫)‬ ‫בניכוי הפרשה לחומ" ס‬
‫‪(50,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ :‬החוב הפך להיות חוב אבוד ולכן יש לבטל את יתרת‬ ‫שנת ‪2009‬‬
‫הלקוח ואת ההפרשה שנתפתחה בגינה‬
‫‪50,000‬‬ ‫ח' הפרשה לחובות מסופקים‬
‫‪50,000‬‬ ‫ז' לקוחות‬
‫‪ ,‬שכן ההפסד כבר‬ ‫אין השפעה על דוח רווח והפסד של שנת ‪2009‬‬
‫נרשם בשנת ‪.2008‬‬

‫‪ :‬החזרת הכסף‪:‬‬ ‫שנת ‪2010‬‬

‫‪50,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪50,000‬‬ ‫ז' הוצאות חומ"ס‬

‫** אם הסכום מהותי ניתן לקרוא לכרטיס הוצאות חומ"ס בגין שנים‬
‫קודמות‪.‬‬
 ‫שיטת לחישוב הפרשה לחומ"ס‬
‫קיימות שתי אפשרויות לחישוב ההפרשה‪:‬‬
‫חישוב ספציפי – עפ"י שיטה זו יש לבדוק את כל יתרות‬ ‫‪.1‬‬
‫הלקוחות לתאריך המאזן על מנת לזהות חובות בעייתיים‪.‬‬
‫במידה ומתגלים חובות בעייתיים‪ ,‬יש לחשב בגינם הפרשה‬
‫לחומ"ס בהתאם לצפי של הנהלת החברה בנוגע לסכום הניתן‬
‫זו היא מדויקת ביותר אך מצריכה משאבים‬ ‫לגבייה‪ .‬שיטה‬
‫רבים בבדיקה ספציפית של כל יתרה ויתרה‪.‬‬
‫חישוב אומדני גלובלי‪ :‬על סמך ניסיון העבר של החברה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יש לחשב את ההפרשה לחומ"ס בעזרת ביצוע אומדן‪ .‬תחת‬
‫אפשרות זו ישנם שלוש שיטות לחישוב ההפרשה לחומ"ס‪:‬‬
‫חישוב הפרשה לחומ"ס כאחוז מסך המכירות‬ ‫‪.1‬‬
‫באשראי של החברה‪) .‬לפי התקינה הבינלאומית אין‬
‫לחשב הפרשה כאחוז מהמכירות‪ ,‬אלא רק כאחוז‬
‫מהלקוחות(‬
‫חישוב ההפרשה לחומ"ס כאחוז קבוע מיתרת‬ ‫‪.2‬‬
‫הלקוחות במאזן‪.‬‬
‫חישוב ההפרשה לחומ"ס כאחוז מיתרת הלקוחות‬ ‫‪.3‬‬
‫בהתאם לגיל הלקוחות )שיטת גיול הלקוחות(‪.‬‬
‫דוגמא לחישוב ההפרשה כאחוז מהמכירות‪:‬‬ ‫•‬
‫על סמך ניסיון העבר‪ ,‬רושמת חברה א' כחובות מסופקים ‪5%‬‬
‫מהמכירות באשראי‪ .‬להלן נתונים על המכירות באשראי‪:‬‬
‫‪200,000‬‬ ‫שנת ‪- 2008‬‬
‫‪300,000‬‬ ‫שנת ‪– 2009‬‬
‫הכירה החברה בחוב אבוד בסך ‪.₪ 5,000‬‬ ‫במהלך ‪2009‬‬
‫שנת ‪2008‬‬
‫ח' הוצ' חומ"ס‬
‫‪(5% *200,000 ) 10,000‬‬ ‫ז' הפרשה לחומ"ס‬
‫שנת ‪2009‬‬
‫ח' הוצ' חומ"ס‬
‫‪15,000‬‬ ‫ז' הפרשה לחומ"ס‬
‫אין להתחשב בגבייה של החברה מתוך‬ ‫‪2009‬‬ ‫הערה‪ :‬בשנת‬
‫‪ ,‬אלא יש לחשב את ההפרשה לחומ"ס‬ ‫המכירות באשראי של ‪2008‬‬
‫כפונקציה של המכירות באשראי בשנת ‪. 2009‬‬
‫פק' בגין חוב אבוד‪:‬‬
‫ח' הפרשה לחומ "ס‬
‫‪5,000‬‬ ‫ז' לקוחות‬
‫חישוב ההפרשה לחומ"ס כפונקציה של המכירות באשראי היא‬
‫אומנם קלה ליישום‪ ,‬אך היא עלולה להיות בעייתית שכן ייתכן‬
‫והחברה גבתה את כל המכירות באשראי אבל עדיין במאזן קיימת‬
‫הפרשה לחומ"ס בגין מכירות אלה‪ .‬בשיטה זו לא קיים מנגנון המתקן‬
‫עיוותים )פערים(‪.‬‬

‫דוגמא לחישוב הפרשה לחומ"ס כאחוז קבוע מיתרת הלקוחות‬

‫במאזן‪:‬‬
‫על פי שיטה זו יש להעמיד את יתרת ההפרשה לחומ"ס בסוף כל‬
‫שנה כפונקציה של יתרת הלקוחות במאזן לאותו יום‪.‬‬
‫‪ ,‬להלן נתונים על יתרת הלקוחות‬ ‫דוג' ‪ :‬חברה א' הוקמה ב – ‪1.1.08‬‬
‫ברוטו במאזני החברה‪:‬‬
‫‪200,000‬‬ ‫לקוחות ברוטו‬ ‫‪31.12.8‬‬
‫‪400,000‬‬ ‫לקוחות ברוטו‬ ‫‪31.12.9‬‬
‫‪500,000‬‬ ‫לקוחות ברוטו‬ ‫‪31.12.10‬‬

‫העמידה החברה את ההפרשה לחומ"ס במאזן על‬ ‫‪31.12.08‬‬ ‫ב–‬

‫מיתרת‬ ‫‪ , 2019‬על ‪6%‬‬ ‫‪, 2009‬‬ ‫מיתרת הלקוחות‪ .‬ובשנים‬ ‫‪5%‬‬
‫הלקוחות‪.‬‬
‫הוכר חוב אבוד בסך של ‪.₪ 5,000‬‬ ‫בשנת ‪2010‬‬

‫‪2008‬‬
‫ח' הוצ' חומ"ס‬
‫ז' הפרשה לחומ"ס ‪10,000‬‬
‫מאזן‬
‫רכוש שוטף‪:‬‬
 ‫‪200,000‬‬ ‫לקוחות‬
‫בניכוי הפרשה לחומ"ס ) ‪(10,000‬‬
‫‪190,000‬‬ ‫לקוחות נטו‬

‫‪2009‬‬
‫‪6% *400,000‬‬ ‫‪= 24,000 31.12.09‬‬ ‫יתרת הפרשה לחומ"ס )מאזן(‬
‫תנועה בכרטיס הפרשה לחומ"ס‪:‬‬
‫) ‪(10,000‬‬ ‫‪31.12.08‬‬ ‫י‪.‬פ‪.‬‬
‫) ‪p.n ( 14,000‬‬ ‫הוצ' חומ"ס ‪09‬‬
‫) ‪(24,000‬‬ ‫י‪.‬ס‬
 ‫מאזן ‪2009‬‬
‫‪400,000‬‬ ‫לקוחות‬
‫הפרשה לחומ"ס ) ‪(24,000‬‬
‫‪376,000‬‬ ‫לקוחות נטו‬

‫‪2010‬‬
‫חוב אבוד‪:‬‬
‫ח' הפרשה לחומ"ס‬
‫‪5,000‬‬ ‫ז' לקוחות‬

‫יתרת הפרשה לחומ"ס‬

‫= ‪500,000 *6%‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫‪31.12.10‬‬ ‫במאזן ליום‬
‫תנועה בכרטיס הפרשה לחומ"ס‪:‬‬
‫) ‪(24,000‬‬ ‫י‪.‬פ‬
‫‪5,000‬‬ ‫מחיקת חוב אבוד‬
‫‪((11,000‬‬ ‫הוצא' חומ"ס – ‪P.n‬‬
‫) ‪(30,000‬‬ ‫‪31.12.10‬‬ ‫י‪.‬ס‬

‫ח' הוצ' חומ"ס‬

‫‪1,000‬‬ ‫ז' הפרשה לחומ"ס‬
‫מאזן ‪2010‬‬
‫‪500,000‬‬ ‫לקוחות‬
‫בניכוי הפרשה לחומ"ס ) ‪(30,000‬‬
‫‪470,000‬‬ ‫לקוחות נטו‬

‫דוג שיטת גיול הלקוחות‬

‫על פי שיטה זו ההפרשה המחושבת כפונקציה של יתרת הלקוחות‬
‫במאזן אבל תוך חלוקה של יתרת הלקוחות לקב' גיל )עפ"י גיל‬
‫החוב(‪ ,‬לכל קב' גיל נקבע אחוז מסוים‪ ,‬כאשר ככל שיתרת הלקוחות‬
‫ותיקה יותר‪ ,‬כך גם אחוז ההפרשה יהיה גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ 31.12.07‬הינה‬ ‫דוג' יתרת ההפרשה לחומ"ס של חברה א' ליום‬
‫‪.20,000‬‬
‫‪.300,000‬‬ ‫‪31.12.08‬‬ ‫יתרת הלקוחות ליום‬
 ‫גיל הלקוחות‪:‬‬
‫אחוז ההפרשה‬ ‫סכום‬ ‫גיל‬
‫‪2%‬‬ ‫‪150,000‬‬ ‫עד ‪ 3‬חודשים‬
‫‪3%‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪ 3-6‬חודשים‬
‫‪5%‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫מעל ‪ 6‬חודשים‬
‫‪300,000‬‬
‫חישוב י‪.‬ס הפרשה לחומ"ס‪:‬‬
‫‪3,000 =2% *150,000‬‬
‫‪3,000 =3% *100,000‬‬
‫‪2,500 =5% *50,000‬‬
‫‪8,500‬‬

‫תנועה בכרטיס הפרשה לחומ"ס‪:‬‬

‫) ‪(20,000‬‬ ‫‪31.12.07‬‬ ‫י‪.‬פ‬
‫‪11,500‬‬ ‫הוצ' חומ"ס ‪P.N 08‬‬
‫) ‪(8,500‬‬ ‫‪31.12.08‬‬ ‫י‪.‬ס‬

‫‪11,500‬‬ ‫ח הפרשה לחומ"ס‬

‫‪11,500‬‬ ‫ז' הוצ' חומ"ס‬

‫– מתוך דף מודפס‬ ‫תרגיל ‪1‬‬

‫‪2004‬‬
‫מכירות באשראי לשנת ‪:2004‬‬
‫‪1,000,000‬‬ ‫ס"ה מכירות‬
‫) ‪(30,000‬‬ ‫הנחות‬
‫) ‪(200,000‬‬ ‫מכירות במזומן‬
‫‪770,000‬‬ ‫מכירות באשראי‬

‫הפרשה לחומ"ס‪:‬‬
‫‪38,500 = 5% *770,000‬‬

‫ח' הוצ' חומ"ס ‪38,500‬‬

‫‪38,500‬‬ ‫ז' הפרשה לחומ"ס‬

‫‪:31.12.04‬‬ ‫יתרת הלקוחות ברוטו ל –‬

‫‪770,000‬‬ ‫מכירות באשראי‬
‫) ‪(600,000‬‬ ‫גבייה‬
‫‪170,000‬‬
 ‫דוחות כספיים ‪2004‬ף‬
‫רוו"ה‬
‫הוצ' הנהלה וכלליות‪:‬‬
‫‪38,500‬‬ ‫הוצ' חומ"ס‬

‫מאזן‬
‫‪131,500‬‬ ‫לקוחות נטו )‪( 1‬‬
‫ביאור )‪(1‬‬
‫‪170,000‬‬ ‫לקוחות‬
‫בניכוי הפרשה לחומ"ס ) ‪(38,500‬‬
‫‪131,500‬‬

‫‪2005‬‬
‫כרטיס לקוחות ‪:05‬‬
‫‪170,000‬‬ ‫י‪.‬פ‬
‫‪850,000 =120,000-50,000-300,000‬‬ ‫מכירות באשראי‬
‫( =)ע"ח מכירות ‪(04‬‬ ‫גבייה מלקוחות ) ‪770,000‬‬
‫)ע"ח מכירות ‪(05‬‬ ‫‪650,000+120,000‬‬
‫חוב אבוד ) ‪(10,000‬‬
‫‪240,000‬‬ ‫לקוחות‬

‫‪8% *240,000‬‬ ‫‪= 19,200 : 31.12.05‬‬ ‫הפרשה לחומ"ס ליום‬

‫תנועה בכרטיס הפרשה לחומ"ס ‪:05‬‬

‫) ‪(38,500‬‬ ‫י‪.‬פ‬
‫‪10,000‬‬ ‫חוב אבוד‬
‫‪9,300‬‬ ‫הוצ' חומ"ס ‪PN‬‬
‫‪19,200‬‬ ‫‪31.12.05‬‬ ‫י‪.‬ס‬

‫פק' יו מן‪:‬‬
‫ח' הפרשה לחומ"ס‬
 ‫‪10,000‬‬ ‫ז' לקוחות‬
‫ח' הפרשה לחומ"ס‬
‫ז' הוצ' חומ"ס ‪9,300‬‬

‫דוחות כספיים ‪:05‬‬

‫דוח' רוו"ה‬
‫הוצ' הנהלה וכלליות‪:‬‬
‫הוצ' חומ"ס ) ‪ ( 9,300‬הכנסה‬

‫מאזן‬
‫רכוש שוטף‪:‬‬
‫‪220,000‬‬ ‫לקוחות נטו)‪( 1‬‬

‫ביאור )‪(1‬‬
‫‪240,000‬‬ ‫לקוחות‬
‫בניכוי הפרשה לחומ"ס ) ‪(19,200‬‬
‫‪220,800‬‬ ‫לקוחות נטו‬

‫‪2006‬‬
‫כרטיס לקוחות )ברוטו( ‪:06 -‬‬
‫‪240,000‬‬ ‫‪31.12.05‬‬ ‫י‪.‬פ‬
‫‪1330000 =70,000-400000‬‬ ‫‪– 1800000‬‬ ‫מכירות באשראי‬
‫‪93,000+180,000+50,000‬‬ ‫) ‪= ( 1166000‬‬ ‫גבייה‬
‫) ‪(20,000‬‬ ‫חוב אבוד ‪06‬‬
‫‪390,000‬‬ ‫לקוחות ברוטו‬

‫הפרשה‬ ‫גיל‬
‫‪360 '9=4% *60% *360,000‬‬ ‫עד חודשיים‬
‫‪4,680‬‬ ‫‪ 2-4‬חודשים‬
‫‪7,800‬‬ ‫מעל ‪ 4‬חודשים‬
‫‪21,840‬‬
‫תנועה בכרטיס הפרשה לחומ"ס לשנת ‪:06‬‬
‫) ‪(19,200‬‬ ‫י‪.‬פ‬
‫‪20,000‬‬ ‫חוב אבוד‬
‫‪((22,640‬‬ ‫הוצ' לחומ"ס ‪PN‬‬
‫) ‪(21,840‬‬ ‫‪31.12.05‬‬ ‫י‪.‬ס‬
 ‫פקודות יומן ‪:06‬‬
‫חוב אבוד‪:‬‬
‫ח' הפרשה לחומ"ס‬
‫‪20,000‬‬ ‫ז' לקוחות‬

‫ח' הוצ' חומ"ס‬

‫ז' הפרשה לחומ"ס ‪22,640‬‬

‫גבייה במפתיע‪:‬‬
‫ח' מזומן‬
‫‪5,000‬‬ ‫ז' הוצ' חומ"ס‬

‫דוח רווה ‪06‬‬

‫הוצאות הנהלה וכלליות‪:‬‬
‫‪22,640 – 5,000 = 17,640‬‬ ‫הוצ' חומ"ס‬

‫‪31.12.06‬‬ ‫מאזן ליום‬

‫‪368,160‬‬ ‫לקוחות נטו )‪( 1‬‬

‫ביאור )‪(1‬‬
‫‪390,000‬‬ ‫לקוחות‬
‫בניכוי הפרשה לחומ"ס ) ‪(21,840‬‬
‫‪368,160‬‬ ‫לקוחות נטו‬

‫ש‪.‬ב – ‪ 2‬שאלות‬
 ‫שיעור ‪2.3.07 – 3‬‬

‫יישום בסיס הצבירה ועקרון ההקבלה בדוחות הכספיים‬

‫עפ"י עקרון הצבירה יש לרשום הכנסות או הוצאות בדוחות הכספיים‬

‫בתקופה שבה ההכנסות הופקו וההוצאות נגרמו ולא במועד קבלת או‬
‫תשלום המזומנים‪.‬‬
‫לדוג יש להכיר בהכנסה בדוח רווח והפסד בעת מכירת המלאי או‬
‫מתן השירות ולא בעת קבלת המזומן‪.‬‬
‫עפ"י עקרון ההקבלה יש לרשום בדוח רווח והפסד הוצאות‬
‫שהתייחסו אך ורק להכנסות של התקופה‪.‬‬
‫לדוג' אם שולמו הוצאות שכ"ד לשלוש שנים בדוח רווח והפסד של‬
‫השנה השוטפת נרשום הוצאות בסכום השווה לשליש מהסכום‬
‫ששולם‪ .‬כדי ליישם את שני העקרונות הללו אנו נעזרים בארבעה‬
‫חשבונות מעבר מאזניים‪:‬‬
‫הוצאות מראש‪ -‬נכס‬ ‫‪.1‬‬
‫הוצאות לשלם – התחייבות‬ ‫‪.2‬‬
‫הכנסות מראש ‪ -‬התחייבות‬ ‫‪.3‬‬
‫הכנסות לקבל – נכס‬ ‫‪.4‬‬

‫– חשבון זה מטפל בהוצאה ששולמה‪ ,‬אבל עדיין‬ ‫הוצאות מראש‬

‫לא נתהוותה ולכן אין לרשום אותה בדוח רווח והפסד‪ .‬דוג' ב ‪0‬‬
‫אלף ‪ ₪‬עבור‬ ‫שילמה החברה שכר דירה בסך ‪100‬‬ ‫‪1.7.04‬‬
‫‪. 1.7.04-1.7.06‬‬ ‫התקופה‬

‫שנת ‪:2004‬‬
‫– רווח והפסד‬ ‫ח' הוצ' שכ"ד ‪25,000‬‬
 ‫– נכס במאזן‬ ‫ח' הוצא' מראש ‪75,000‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' מזומן‬

‫שנת ‪:2005‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫ח' הוצ' שכ"ד‬
‫ז' הוצ' מראש‬
 ‫שנת ‪:2006‬‬
‫‪25,000‬‬ ‫ח' הוצ' שכ"ד‬
‫ז' הוצ' מראש‬

‫‪31.12.04‬‬ ‫מאזן ליום‬

‫רכוש שוטף‪:‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫הוצאות מראש‬

‫השקעות וחייבים לזמן ארוך‪:‬‬

‫‪25,000‬‬ ‫הוצאות מראש‬

‫‪31.12.05‬‬ ‫מאזן ליום‬

‫רכוש שוטף‪:‬‬
‫‪25,000‬‬ ‫הוצאות מראש‬

‫אלף ‪ ₪‬עבור‬ ‫שילמה החברה לספק ‪100‬‬ ‫‪31.12.04‬‬ ‫לדוג' ב –‬

‫‪ .‬החברה שילמה‬ ‫רכישת מלאי אשר יסופק לחברה באפריל ‪2005‬‬
‫לחברה אך טרם קיבלה מלאי‪ ,‬יש לה ספק שחייב לה מלאי‪ .‬קנתה‬
‫לה זכות לקבל המלאי ולכן זה נכסם‪.‬‬

‫שנת ‪: 2004‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ח' מקדמות לספקים )נכס במאזן(‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' מזומן‬

‫שנת ‪:2005‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ח' קניות‬
‫ז' מקדמות לספקים‬
 ‫‪:31.12.04‬‬ ‫במאזן‬
‫רכוש שוטף‪:‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫מקדמות לספקים‬
 ‫הוצאות לשלם‬
‫חשבון זה מטפל בהוצאות שנתהוו אך הן טרם שולמו‪ .‬כמובן‬
‫שבמקרה זה יש לרשום את ההוצאות בדוח רווח והפסד כנגד‬
‫התחייבות לשלם "הוצאות לשלם"‪.‬‬
‫שירותי ניהול מחברה ב'‬ ‫דוגמא‪ :‬החברה קיבלה במשך שנת ‪2004‬‬
‫‪ ,₪‬עפ"י ההסכם הסכום ישולם עפ"י הפירוט הבא‪:‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫בסך‬

‫‪25,000 1.7.4‬‬
‫‪50,000 1.7.5‬‬
‫‪25,000 1.7.6‬‬

‫שנת ‪:2004‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ח' הוצאות ניהול )רווח והפסד(‬
‫‪25,000‬‬ ‫ז' מזומן‬
‫)התחייבות במאזן(‬ ‫‪75,000‬‬ ‫ז' הוצ' לשלם‬

‫שנת ‪:2005‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫ח' הוצ' לשלם‬
‫‪50,000‬‬ ‫ז' מזומן‬
‫שנת ‪:2006‬‬
‫‪25,000‬‬ ‫ח' הוצ' לשלם‬
‫‪25,000‬‬ ‫ז' מזומן‬

‫‪31.12.04‬‬ ‫במאזן‬
‫התחייבות שוטפות‪:‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫הוצ' לשלם‬
‫התחייבויות לזמן ארוך‪:‬‬
‫הוצ' לשלם ‪25,000‬‬

‫‪31.12.05‬‬ ‫במאזן‬
‫התחייבויות שוטפות‪:‬‬
‫‪25,000‬‬ ‫הוצ' לשלם‬
 ‫הכנסות מראש‬
‫חשבון זה מטפל בהכנסות שטרם נתהוו )ולכן אין לרשום אותן בדוח‬
‫רווח והפסד( אבל התמורה בגינן נתקבלה‪.‬‬
‫‪₪ 300,000‬‬ ‫קיבלה החברה כנסות שכ"ד בסך‬ ‫‪1.7.04‬‬ ‫דוג' ב ‪-‬‬
‫עבור התקופה ‪ 3) 1.7.07 – 1.7.04‬שנים(‬
‫‪50,000 – 04 1\2‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫‪– 05‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫‪– 06‬‬
‫‪50,000 – 07 1\2‬‬

‫‪:2004‬‬
‫‪300,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫ז' הכנסות משכ"ד ‪50,000‬‬
‫)התחייבות במאזן(‬ ‫‪250,000‬‬ ‫ז' הכנסות מראש‬

‫‪:2006 , 2005‬‬
‫)הקטנת התחייבות(‬ ‫‪100,000‬‬ ‫ח' הכנסות מראש‬
‫)רווח והפסד(‬ ‫‪100,000‬‬ ‫ז' הכנסות שכ"ד‬

‫‪:2007‬‬
‫)הקטנת התחייבות(‬ ‫‪50,000‬‬ ‫ח' הכנסות מראש‬
‫)רווח והפסד(‬ ‫‪50,000‬‬ ‫ז' הכנסות שכ"ד‬

‫‪31.12.05‬‬ ‫‪31.12.04‬‬ ‫מאזן ליום‬

‫‪31.12.06‬‬
‫התחייבויות שוטפות‪:‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫הכנסות מראש‬

‫התחייבות לז"א‪:‬‬
‫‪----‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪150,000‬‬ ‫הכנסות מראש‬
 ‫מקדמות מלקוחות‬
‫‪ :‬קיבלה החברה מקדמה מלקוח על חשבון אספקת‬ ‫‪1.12.04‬‬ ‫לדוג'‬
‫‪.₪ 100,000‬‬ ‫מלאי בשנת ‪ , 2005‬בסך‬
‫‪:2004‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪ ) 100,000‬התחייבות(‬ ‫ז' מקדמות מלקוחות‬
‫‪:2005‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ח' מקדמות מלקוחות‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' מכירות‬

‫‪:31.12.04‬‬ ‫במאזן‬
‫התחייבויות שוטפות‪:‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫מקדמות מלקוחות‬

‫ההבדל בין הכנסות מראש למקדמות מלקוחות הוא אופי ההכנסה‬

‫שבגינם התקבלו המזומנים‪ .‬אם מדובר בהכנסה הקשורה לעיסוק‬
‫העיקרי של החברה‪ ,‬לדוג' מכירת מלאי‪ ,‬אנו נשתמש בסעיף‬
‫מקדמות מלקוחות‪ .‬ואם מדובר בהכנסה המוצגת בדוח רווח והפסד‬
‫במסגרת ההכנסות האחרות )לדוג' הכנסה מהשכרה לגבי חברה‬
‫שלא עוסקת בהשכרת נכסים( נשתמש בסעיף הכנסות מראש‪.‬‬

‫הכנסות לקבל‬
‫סעיף זה מטפל בהכנסות שנתהוו כך שיש לרשום אותן בדוח רווח‬
‫והפסד‪ ,‬אבל טרם נתקבלו המזומנים עבור העסקה‪.‬‬
‫שירותי ייעוץ‬ ‫דוג'‪ :‬חברה א' נתנה לחברה ב' במשך שנת ‪2004‬‬
‫‪ .‬עפ"י ההסכם בין החברות התשלום התבצע‬ ‫‪200,000‬‬ ‫בסכום של‬
‫לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫‪1.10.4‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫‪1.10.5‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫‪1.10.6‬‬
 ‫‪:2004‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪150,000‬‬ ‫ח' הכנסות לקבל )נכס במאזן(‬
‫‪200,000‬‬ ‫ז' הכנסות משירות ייעוץ‬

‫‪:2005‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' הכנסות לקבל‬

‫‪:2006‬‬
‫ח' מזומן ‪50,000‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫ז' הכנסות לקבל‬

‫‪31.12.04‬‬ ‫מאזן‬
‫רכוש שוטף‪:‬‬
‫‪150,000‬‬ ‫הכנסות לקבל‬
‫השקעות ז"א‪:‬‬
‫הכנסות לקבל ‪50,000‬‬

‫‪31.12.05‬‬ ‫מאזן‬
‫רכוש שוטף‪:‬‬
‫הכנסות לקבל‪50,000 :‬‬

‫תרגיל מדף מודפס‪ -‬הקבלת הכנסות והוצאות ובסיס הצבירה‪:‬‬

‫‪:2004 .1‬‬
‫‪75,000‬‬ ‫ח' הוצאות שכ"ד‬
‫‪225,000‬‬ ‫ח' הוצאות שכ"ד מראש‬
‫‪300,000‬‬ ‫ז' מזומן‬

‫‪:2005‬‬
 ‫‪150,000‬‬ ‫ח' הוצאות שכ"ד‬
‫‪150,000‬‬ ‫ז' הוצאות שכ"ד מראש‬

‫דוח רוו"ה ‪:2004‬‬

‫הוצאות שכ"ד ‪75,000‬‬

‫‪:31.12.04‬‬ ‫מאזן ליום‬

‫רכוש שוטף‪:‬‬
‫‪150,000‬‬ ‫הוצאות שכ"ד מראש‬
‫השקעות ז"א‪:‬‬
‫הוצאות שכ"ד מראש ‪75,000‬‬

‫‪:2004 .2‬‬
‫‪60,000‬‬ ‫ח' הוצאות ארנונה‬
‫ז' מזומן ‪45,000‬‬
‫ז' הוצ' לשלם ‪15,000‬‬
‫‪:2005‬‬
‫‪15,000‬‬ ‫ח' הוצ' ארנונה לשלם‬
‫‪15,000‬‬ ‫ז' מזומן‬
‫‪:2004 .3‬‬
‫‪120,000‬‬ ‫ח' הוצאות שכ"ד‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' מזומן‬
‫ז' הוצ' שכ"ד לשלם ‪20,000‬‬
‫‪:2005‬‬
‫‪20,000‬‬ ‫ח' הוצ' שכ"ד לשלם‬
‫‪20,000‬‬ ‫ז' מזומן‬

‫‪:2004 .4‬‬
‫‪30,000‬‬ ‫ח' הוצאות ביטוח‬
‫‪30,000‬‬ ‫ח' הוצ' ביטוח מראש‬
‫‪60,000‬‬ ‫ז' מזומן‬
 ‫‪30,000‬‬ ‫ח' הוצ' ביטוח‬
‫‪30,000‬‬ ‫ז' הוצ' ביטוח מראש‬
‫ח' הוצ' ביטוח ‪30,000‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪30,000‬‬ ‫ז' מזומן‬
‫‪:2004 .6‬‬
‫‪20,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪7,500‬‬ ‫ז' הכנסות משכ"ד‬
‫‪12,500‬‬ ‫ז' הכנסות משכ"ד מראש‬

‫‪:2005‬‬
‫‪40,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪30,000‬‬ ‫ז' הכנסות משכ"ד‬
‫‪10,000‬‬ ‫ז' הכנסות מראש‬
‫‪:2004 .7‬‬
‫‪25,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪25,000‬‬ ‫ח' הכנסות לקבל‬
‫ז' הכנסות ‪50,000‬‬
‫‪:2005‬‬
‫‪25,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪25,000‬‬ ‫ז' הכנסות לקבל‬
‫נדרש ‪:2‬‬
‫הוצאה בדוח רווח והפסד‬ ‫סכום‬ ‫פירוט‬
‫עלות המכירות‬ ‫)‬ ‫הוצ' שכ"ד‬ ‫‪1‬‬
‫‪75,000‬‬ ‫‪.‬‬
‫(‬
‫עלות מכירות‬ ‫)‬ ‫ארנונה‬ ‫‪2‬‬
‫‪60,000‬‬ ‫‪.‬‬
‫(‬
‫הוצ' הנהלה וכלליות‬ ‫)‬ ‫שכ"ד‬ ‫‪3‬‬
‫‪120,00‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪(0‬‬
‫עלות המכירות‬ ‫)‬ ‫הוצ' ביטוח‬ ‫‪4‬‬
‫‪30,000‬‬ ‫‪.‬‬
‫(‬
‫הוצ' הנהלה וכלליות‬ ‫)‬ ‫הוצ' ביטוח‬ ‫‪5‬‬
 ‫‪30,000‬‬ ‫‪.‬‬
‫(‬
‫הכנסות אחרות‬ ‫‪7,500‬‬ ‫הכנסות שכ"ד‬ ‫‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫הכנסות אחרות‬ ‫‪50,000‬‬ ‫משירותי‬ ‫הכנסות‬ ‫‪7‬‬
‫ייעוץ‬ ‫‪.‬‬

‫נדרש ‪:3‬‬
‫לא שוטף‬ ‫שוטף‬ ‫פירוט‬

‫‪75,000‬‬ ‫‪150,000‬‬ ‫שכ"ד מראש‬ ‫‪1‬‬

‫) ‪(15,000‬‬ ‫הוצ' ארנונה לשלם‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪(20,000‬‬ ‫הוצ' שכ"ד מראש‬ ‫‪3‬‬
‫‪30,000‬‬ ‫הוצ' ביטוח מראש‬ ‫‪4‬‬
‫אין‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫‪5‬‬
‫) ‪(12,500‬‬ ‫הכנסות שכ"ד מראש‬ ‫‪6‬‬
‫‪25,000‬‬ ‫הכנסות לקבל‬ ‫‪7‬‬

‫‪31.12.04‬‬ ‫מאזן ליום‬

‫התחייבויות שוטפות‪:‬‬ ‫רכוש שוטף‪:‬‬
‫הוצ' לשלם‬ ‫‪(4)+( 1) 180,000‬‬ ‫הוצ' מראש‬
‫‪(2)+( 3) 75,000‬‬
‫מראש‬ ‫הכנסות‬ ‫הכנסות לקבל ‪(7) 25,000‬‬
‫‪(6)12,500‬‬
‫השקעות וחייבים לז"א‪:‬‬
‫הוצ' מראש ‪(1) 75,000‬‬

‫בדף מצורף ‪ -‬מלאי‬ ‫ראה סיכום תקן ‪26‬‬

‫הטיפול בסעיף המלאי‬

‫המלאי יוצג במאזן במסגרת הרכוש השוטף‪ ,‬אם מתקיימים שני‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫אפשר יהיה לממשו בשנה הקרובה‬ ‫‪.1‬‬
‫החברה מתכוונת לממשו בשנה הקרובה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫אם לא עומדים בתנאים הנ"ל‪ ,‬המלאי יוצג במאזן בסעיף נפרד‬

‫שנקרא מלאי בלתי שוטף‪) .‬אחרי הרכוש השוטף(‪.‬‬

‫סעיף המלאי יכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬

‫חומרי גלם – חומר ממשי שמשתמשים בו במרכזי הייצור‬ ‫‪.1‬‬
‫לייצור המוצר הסופי ואשר עלותו היחסית היא גבוהה ביחס‬
‫לסך כל עלות החומרים הנצרכים במוצר‪) .‬כמו למשל פלטות‬
‫עץ לייצור שולחן(‬
‫חומרי עזר – חומר ממשי שמשתמשים בו במרכזי הייצור‬ ‫‪.2‬‬
‫לייצור המוצר הסופי ואשר עלותו היחסית נמוכה ביחס לסך‬
‫כל עלות החומרים הנצרכים במוצר‪) .‬לדוג' דבק בייצור‬
‫שולחן(‪ .‬בנוסף חומרי עזר כוללים גם חומרים שהם לא חלק‬
‫מהמוצר הסופי‪ ,‬אולם הם דרושים לייצור )כמו למשל שמן‬
‫מכונות(‬
‫מלאי מוצרים בעיבוד – חומרים שהוכנסו לתהליך הייצור‬ ‫‪.3‬‬
‫והושפעו בהם עלויות ייצור אך לתאריך המאזן‪ ,‬תהליך הייצור‬
‫טרם הסתיים‪.‬‬
‫מלאי מוצרים מוגמרים ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫במאזן המלאי יוצג בסכום אחד‪ ,‬ובביאור ניתן פירוט של מרכיבי‬

‫המלאי‪.‬‬

‫הנחות ברכישה‪:‬‬
‫יש להפריד בין שני סוגים של הנחות‪:‬‬
‫הנחות מסחריות – כגון הנחת כמות‪ ,‬או הנחה ללקוח‬ ‫‪.1‬‬
‫מועדף‪ .‬הנחה זו תופחת מסכום הקניות‪.‬‬
‫הנחת מזומן – הנחה זו ניתנת בתנאי שהחברה תשלם‬ ‫‪.2‬‬
‫עבור המלאי עד תאריך מסוים‪ .‬הנחה זו לא תקטין את הקניות‪,‬‬
‫אלא תיזקף לסעיף הכנסות מימון‪.‬‬

‫‪ .₪‬עפ"י‬ ‫‪10,000‬‬ ‫מלאי בסך של‬ ‫‪1.1.07‬‬ ‫דוג'‪ :‬חברה רכשה ב –‬

‫תנאי העסקה אם החברה תשלם עבור המלאי עד ל – ‪ , 1.2.07‬היא‬
‫תזוכה בהנחה בשיעור של ‪. 2%‬‬
‫‪10,000‬‬ ‫‪ 1.1.07‬ח' קניות‬
‫ז' ספקים ‪10,000‬‬
‫ח' ספקים ‪10,000‬‬ ‫‪1.2.7‬‬
‫ז' מזומן ‪9,800‬‬
‫ז' הכנסות מימון ‪200‬‬

‫אנו רואים שיש הבדל בין הטיפול בהכנסות מזומן ללקוחות‪ ,‬לבין‬
‫הטיפול בהנחות מזומן מספקים‪ .‬הנחת מזומן ללקוח מקוזזת‬
‫מהמכירות‪ ,‬ואילו הכנסת מזומן מספק נרשמת כהכנסת מימון‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא שהנחת מזומן ללקוח היא חלק בלתי נפרד‬
‫מתהליך התמחור של המוצרים ולכן היא צריכה לקבל ביטוי בסעיף‬
‫המכירות‪ .‬לעומת זאת הנחת מזומן מספק‪ ,‬תלויה ביכולתה של‬
‫החברה לשלם במזומן על הקניות‪ ,‬ולכן היא צריכה לקבל ביטוי‬
‫בסעיף המימון‪.‬‬

‫שיטות לניהול המלאי‬

‫קיימות שתי שיטות לניהול המלאי‪:‬‬
‫שיטת המלאי התקופתי – תחת שיטה זו אין מעקב אחר‬ ‫‪.1‬‬
‫כל קנייה ומכירה במהלך השנה‪ ,‬על מנת לדעת בכל נקודת‬
‫בחברה‪ .‬בשיטה זו סופרים‬ ‫זמן מהי כמות המלאי המצויה‬
‫בתום השנה את המלאי במחסנים וקובעים את העלות‪.‬‬
‫שיטת המלאי התמידי – תחת שיטה זו מנוהל רישום‬ ‫‪.2‬‬
‫כמותי ורישום של עלויות רציף על פני השנה‪ .‬כך שבכל‬
‫נקודת זמן אנו יודעים את כמות המלאי ועלות המלאי‪.‬‬
 ‫שיטות ספירת מלאי‪:‬‬
‫כמות‬
‫‪ . 1.1‬קניות ‪100‬‬
‫‪300‬‬ ‫‪ 1.2‬קניות‬
‫‪ 1.5‬מכירות ) ‪(50‬‬
‫מכירות ) ‪(70‬‬ ‫‪1.11‬‬
‫‪80‬‬ ‫קניות‬ ‫‪1.12‬‬
‫‪ 360‬יחידות‬ ‫‪31.12‬‬

‫מהן קניות ‪. 1.12‬‬ ‫מהן מקניות של ‪80 , 1.2‬‬ ‫‪Fifo360: 280‬‬ ‫‪-‬‬
‫מהן מקניות ‪ 260 , 1.1‬מקניות ‪. 1.2‬‬ ‫‪Lifo – 360: 100‬‬ ‫‪-‬‬
‫לא הגיונית שכן עפ"י שיטה‬ ‫ניתן לראות כי הערכת מלאי בשיטת ‪lifo‬‬
‫זו היחידות שרכשנו בדצמבר ובפועל לא מכרנו אותם‪ ,‬לא נכללות‬
‫במלאי‪.‬‬

‫מצ"ב דף תרגילים‬
‫עמ' ‪4‬‬
‫‪ FIFO‬תקופתי‬
‫כמות מלאי )יח'(‬
‫מ‪.‬פ ‪50‬‬
‫‪150+50+300+100+50‬‬ ‫קניות ‪=650‬‬
‫‪50+240+120‬‬ ‫מכירות ) ‪= ( 410‬‬
‫‪ 290‬יח'‬ ‫‪31.12.04‬‬ ‫מלאי ליום‬

‫‪X 150 ₪ = 7,500‬‬ ‫‪ 50 :‬יח'‬ ‫‪1.11‬‬

‫‪X 130 ₪ = 13,000‬‬ ‫‪ 100‬יח'‬ ‫‪:‬‬ ‫‪15.10‬‬
‫‪X 50 ₪ = 8,400‬‬ ‫יח'‬ ‫‪140‬‬ ‫‪P.N: 1.6‬‬
‫‪28900‬‬ ‫‪200‬‬

‫‪ FIFO‬תמידי‬
‫ס"ה‬ ‫עלות‬ ‫יחידות‬ ‫תנועה‬ ‫תאריך‬
 ‫ליחידות‬
‫‪2,500‬‬ ‫‪₪ 50‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪. 1‬מלאי‬ ‫‪31.12.03‬‬
‫פתיחה‬
‫‪9,000‬‬ ‫‪₪ 60‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪. 2‬קניות‬ ‫‪1.4.04‬‬
‫‪3,500‬‬ ‫‪₪ 70‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪ . 3‬קניות‬ ‫‪15.4.04‬‬
‫) ‪(2,500‬‬ ‫‪(1) ₪ 50‬‬ ‫) ‪(50‬‬ ‫‪. 4‬מכירות‬ ‫‪1.5.04‬‬
‫‪8,000‬‬ ‫‪₪ 60‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪ . 5‬קניות‬ ‫‪1.6.04‬‬
‫*) ‪(14,900‬‬ ‫‪70 \60‬‬ ‫) ‪(240‬‬ ‫‪ . 6‬מכירות‬ ‫‪15.7.0 4‬‬
‫יח'‬ ‫‪150‬‬
‫במחיר של‬
‫‪ 50 , 60‬יח'‬
‫במחיר של‬
‫‪ , 70‬ו ‪ 40‬יח'‬
‫במחיר של‬
‫‪60‬‬
‫‪13,000‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪ . 7‬קניות‬ ‫‪15.9.04‬‬
‫) ‪(7,200‬‬ ‫‪₪ 60‬‬ ‫) ‪(120‬‬ ‫‪. 8‬מכירות‬ ‫‪15.10.04‬‬
‫מקניה ‪5‬‬
‫‪7,500‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪ . 9‬קניות‬ ‫‪1.12.04‬‬
‫‪28,900‬‬ ‫סה"כ‬

‫תקופתי ל – ‪ FIFO‬תמידי‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬אין הבדל בעלות המלאי בין ‪FIFO‬‬

‫תקופתי‬ ‫‪LIFO‬‬
‫‪:290‬‬ ‫מלאי סגירה‬
‫‪50‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪50‬‬ ‫מ‪.‬פ‬
‫‪60‬‬ ‫‪50X‬‬ ‫קניות ‪1.4‬‬
‫‪50X 70‬‬ ‫קניות ‪15.4‬‬
‫‪40X 60‬‬ ‫‪ p.n‬קניות ‪1.6‬‬
‫‪17,400‬‬
 ‫‪ LIFo‬תמידי‬
‫סה"כ‬ ‫עלות ליח'‬ ‫יח'‬ ‫תנועה‬ ‫תאריך‬
‫‪12,500‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪50‬‬ ‫מ‪.‬פ‬ ‫‪31.12.04‬‬
‫‪9,000‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪150‬‬ ‫קניות‬ ‫‪1.4.04‬‬
‫‪3,500‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪50‬‬ ‫קניות‬ ‫‪15.4.04‬‬
‫) ‪(3,500‬‬ ‫‪70‬‬ ‫) ‪(50‬‬ ‫מכירות‬ ‫‪1.5.04‬‬
‫‪18,000‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪300‬‬ ‫קניות‬ ‫‪1.6.04‬‬
‫) ‪(14,400‬‬ ‫‪60‬‬ ‫) ‪(240‬‬ ‫מכירות‬ ‫‪15.7.04‬‬
‫‪13,000‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪100‬‬ ‫קניות‬ ‫‪15.9.04‬‬
‫) ‪(14,200‬‬ ‫‪130 \60‬‬ ‫) ‪(120‬‬ ‫מכירות‬ ‫‪15.10.04‬‬
‫‪7,500‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪50‬‬ ‫קניות‬ ‫‪1.12.04‬‬
‫‪21,403‬‬ ‫סה"כ‬

‫מסקנה‪ :‬יכול להיווצר הבדל בעלות המלאי בין שיטת ‪ LIFO‬תקופתי‬

‫לבין שיטת ‪ LIFO‬תמידי‬

‫ממוצע משוקלל תקופתי‬

‫קניות‬ ‫מ‪.‬פ‬
‫)‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2,500‬‬ ‫עלות‪:‬‬
‫‪(9000+18,000+3,500+13,000+7,500‬‬
‫‪(150+50+300+100+50‬‬ ‫‪)+ 50‬‬ ‫יחידות‪:‬‬

‫עלות ממוצעת ליח' ‪76.42‬‬

‫‪76.2X290 = 22,162‬‬ ‫עלות מלאי‪:‬‬

‫ממוצע משוקלל נע‬

‫סה"כ‬ ‫עלות‬ ‫יח'‬ ‫תנועה‬ ‫תאריך‬
‫‪2,500‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪50‬‬ ‫מ‪.‬פ‬ ‫‪31.12.03‬‬
‫‪9,000‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪150‬‬ ‫קניות‬ ‫‪1.4.04‬‬
‫‪3,500‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪50‬‬ ‫קניות‬ ‫‪15.4.04‬‬
‫‪15,000‬‬ ‫ממוצע ‪60‬‬ ‫‪250‬‬ ‫סיכום‬
‫ביניים‬
‫) ‪(3,000‬‬ ‫‪60‬‬ ‫) ‪(50‬‬ ‫‪1.5.04‬‬
‫‪12,000‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪=250-50‬‬ ‫סיכום‬
 ‫‪200‬‬ ‫ביניים‬
‫‪18,000‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪300‬‬ ‫קניות‬ ‫‪1.6.04‬‬
‫) ‪(14,400‬‬ ‫‪60‬‬ ‫) ‪(240‬‬ ‫מכירות‬ ‫‪15.7.07‬‬
‫‪15,600‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪260‬‬ ‫סיכום‬
‫ביניים‬
‫‪13,000‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪100‬‬ ‫קניות‬ ‫‪15.9.04‬‬
‫‪28,600‬‬ ‫‪79.44‬‬ ‫‪100+260‬‬ ‫סיכום‬
‫= ‪360‬‬ ‫ביניים‬
‫) ‪(9,533‬‬ ‫‪79.44‬‬ ‫) ‪(120‬‬ ‫מכירות‬ ‫‪15.10‬‬
‫‪19,067‬‬ ‫‪240‬‬ ‫סיכום‬
‫ביניים‬
‫‪7,500‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪50‬‬ ‫קניות‬ ‫‪1.12‬‬
‫‪26,567‬‬ ‫‪290‬‬ ‫סה"כ‬

‫לסיכום‪ :‬ראינו שעלות המלאי לפי ממוצע תמידי גבוהה מעלות‬

‫המלאי לפי ממוצע תקופתי וזאת כאשר המחירים עולים‪.‬‬

‫בממוצע תמידי ההשפעה של הרכישות הראשונות על המלאי פחות‬

‫מהותית שכן מכרנו חלק מאותן יחידות במהלך התקופה‪ .‬ולכן‬
‫ההשפעה של הקניות האחרונות גדולה יותר‪.‬‬

‫‪9.3.08‬‬ ‫שיעור ‪4‬‬

‫הטיפול בהפרשה לירידת ערך מלאי‪:‬‬
‫דף עבודה – תרגיל ‪2‬‬
‫‪7.74 5000+1,000+30‬‬ ‫=‬ ‫עלות ממוצעת ליח' ‪2004‬‬
‫‪) / 800 '1 + 000 '7 + 000 '40 =0‬מ‪.‬פ‪(.‬‬
‫מ‪.‬פ‪) .‬יחידות(‪:‬‬
‫מ‪.‬פ‪5,000 .‬‬
‫קניות ‪300 '1 = 1000+300‬‬
‫‪(2600 ) = 100+2500‬‬ ‫מכירות‬
‫סה"כ ‪ 3700‬יח'‬
‫עלות המלאי ‪:‬‬
‫‪3700 x 7.74 = 28'638‬‬
‫( ‪ x 5 x 5‬מ‪.‬ס‪28'638 > 20'350 ( 3700 = ( 20,350 – 31.12.04 .‬‬
‫) שווי מימוש נטו‬
‫עלות המכר ‪:2004‬‬
‫‪40,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‪.‬‬
‫‪8800 = 7000+1800‬‬ ‫קניות‬
‫) ‪(20350‬‬ ‫מ‪.‬ס‪.‬‬
‫‪28,450‬‬
 ‫שנת ‪:2005‬‬
‫עלות ממוצעת ליח'‪:‬‬
‫‪3700 x 7.74 + 200 x 9 / 3700 + 200 = 7.8‬‬

‫מ‪.‬ס‪ .‬ביחידות‪:‬‬
‫מ‪.‬פ‪3700 .‬‬
‫קניות ‪200‬‬
‫מכירות ) ‪(3000‬‬
‫‪ 900‬יח'‬
‫עלות מ‪.‬ס‪.‬‬
‫‪ ' x 7.8 = 7020‬יח ‪900‬‬
‫שווי מימוש נטו( = ‪7020 < 900 x 10 ( 9000‬‬
‫עלות המכר‪:‬‬
‫‪20,350‬‬ ‫מ‪.‬פ‪.‬‬
‫‪1,800‬‬ ‫קניות‬
‫) ‪(7020‬‬ ‫מ‪.‬ס‪.‬‬
‫‪15,130‬‬
‫השפעת ערך המלאי בתאריך המאזן על הרווח הגולמי )תרגיל ‪:( 3‬‬
‫‪) : 2004‬מלאי לפי עלות(‬
‫‪300,000‬‬ ‫מכירות‬
‫עלות המכר)‪(120,000 ) (1‬‬
‫‪180,000‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫)‪ ( 1‬עלות המכר‪:‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‪.‬‬
‫‪160,000‬‬ ‫קניות‬
‫) ‪(140,000‬‬ ‫מ‪.‬ס‪.‬‬
‫‪120,000‬‬
‫)מלאי לפי עלות או שווי מימוש נטו כנמוך(‪:‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪300,000‬‬ ‫מכירות‬
‫עלות המכר)‪(150,000 ) (2‬‬
‫‪150,000‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫)‪ ( 2‬עלות המכר‪:‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‪.‬‬
‫‪160,000‬‬ ‫קניות‬
‫‪ < 110,000‬העלות‬ ‫מ‪.‬ס‪.‬‬
‫‪150,000‬‬
‫ניתן לראות אם כן כי‪ :‬ככל שמ‪.‬ס‪ .‬גדול יותר‪ ,‬ערך המכר נמוך יותר‪,‬‬
‫הרווח גדול יותר‪ .‬ככל שמ‪.‬ס‪ .‬נמוך יותר‪ ,‬ע‪ .‬מכר גבוה יותר‪ ,‬רווח‬
‫קטן יותר‪.‬‬
‫‪:2005‬‬
‫בסוף ‪ , 2005‬עלות המלאי ‪ . 60‬שווי נטו ‪. 80‬‬
‫כלומר‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬המלאי מוצג לפי עלות‪.‬‬
‫‪ ,‬ההבדלים הם במ‪.‬פ‪.‬‬ ‫בשניהם‪ ,‬מ‪.‬ס‪60 .‬‬
‫‪400,000‬‬ ‫מכירות‬ ‫‪400,000‬‬ ‫מכירות‬
‫) ‪(250,000‬‬ ‫עלות המכר‬ ‫) ‪(280,000‬‬ ‫עלות המכר‬
‫‪---------‬‬ ‫‪---------‬‬
‫‪150,000‬‬ ‫רווח גולמי‬ ‫‪120,000‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫עלות המכר‬ ‫עלות המכר‬
 ‫‪110,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‪.‬‬ ‫‪140,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‪.‬‬
‫‪200,000‬‬ ‫קניות‬ ‫‪200,000‬‬ ‫קניות‬
‫) ‪(60,000‬‬ ‫מ‪.‬ס‪.‬‬ ‫) ‪(60,000‬‬ ‫מ‪.‬ס‪.‬‬
‫‪----------‬‬ ‫‪---------‬‬
‫‪250,000‬‬ ‫‪280,000‬‬

‫תרגיל מתוך חוברת – הערכת עלות מלאי עפ"י שיעור הרווח הגולמי‬

‫שנת ‪2004‬‬
‫‪1,000,000‬‬ ‫מכירות‬
‫עלות המכר ‪700,000‬‬
‫מהמכירות(‬ ‫‪30% = ) 300,000‬‬ ‫רווח גולמי‬

‫עלות מכר ‪2004‬‬

‫‪0‬‬ ‫מ‪.‬פ ‪1.1.04‬‬
‫קניות)נתון( ‪800‬‬
‫? = ) ‪(100,000‬‬ ‫מ‪.‬ס‬
‫עלות המכר ‪700,000‬‬
 ‫‪2005‬‬
‫‪) 1,800,000‬נתון(‬ ‫מכירות‬
‫עלות המכר )‪(600,000 ) ( 1‬‬
‫מהמכירות(‬ ‫‪50% = ) 600,000‬‬ ‫רווח גולמי‬

‫עלות מכר )!(‬

‫‪ 100,000‬חושב‬ ‫מ‪.‬פ‬
‫‪ 800,000‬נתון‬ ‫קניות‬
‫מ‪.‬ס ) ‪ ( 300,000‬נתון‬
‫‪600,000‬‬ ‫עלות מכר‬

‫‪50% +30% = 40%‬‬ ‫ממוצע רווח גולמי ‪04,05‬‬

‫‪2‬‬

‫)עד השריפה(‬ ‫שנת ‪2006‬‬

‫‪ 400,000‬נתון‬ ‫מכירות‬
‫‪P.N 240,000‬‬ ‫עלות המכר‬
‫‪X 400,000‬‬ ‫‪40% = 160,000‬‬ ‫רווח גולמי‬

‫עלות מכר ‪2006‬‬

‫‪300,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‬
‫‪ 300,000‬נתון‬ ‫קניות‬
‫מ‪.‬ס ) ‪(360,000‬‬
‫‪240,000‬‬ ‫עלות מכר‬

‫‪360,000‬‬ ‫סה"כ מלאי ‪31.3.06‬‬

‫)חישוב‬ ‫‪30,000‬‬ ‫) ‪( 40% – 1)= ( 18,000‬‬ ‫מלאי בחנות‬
‫העלות של המלאי(‬
 ‫‪342,000‬‬ ‫מלאי שנשרף‬

‫השיטה הקמעונאית‬
‫עפ"י שיטה זו יש לחשב את עלות המלאי בתאריך המכירה‪,‬‬
‫כפונקציה של מחיר המכירה שלו‪ .‬כלומר‪ ,‬במקום לחשב באופן‬
‫מפורט את עלות המלאי‪ ,‬אנו נעזרים במחיר המכירה של המלאי על‬
‫מנת לאמוד את העלות‪ .‬שיטה זו מתאימה לעסקים אשר מתקיימים‬
‫בהם התנאים הבאים‪:‬‬
‫עסקים המחזיקים מספר רב של פריטים שהתחלופה‬ ‫‪.1‬‬
‫שלהם מהירה‬
‫המרווחים בין שווי המימוש נטו לעלות בגין הפריטים‬ ‫‪.2‬‬
‫השונים הם פחות או יותר דומים‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫מכירה‬ ‫מחיר‬ ‫עלות‬
‫קמעונאי‬
‫‪100,000‬‬ ‫‪31.12.06‬‬ ‫יתרת פתיחה‬
‫‪125,000‬‬
‫‪375,000‬‬ ‫‪300,000‬‬ ‫קניות ‪07‬‬
‫‪500,000‬‬ ‫‪400,000‬‬
‫) ‪(250,000‬‬ ‫מכירות‬
‫‪250,000‬‬ ‫מלאי סגירה במחיר קמעונאי‬

‫‪400,000‬‬ ‫‪= 80%‬‬ ‫יחס עלות מחיר קמעונאי‬

‫‪500,000‬‬

‫)מלאי סגירה‬ ‫)מלאי סגירה לפי עלות ( ‪250,000 *80% =200,000‬‬

‫במחיר קמעונאי(‬
 ‫הטיפול בתנודות במחירי המכירה‬
‫לעיתים במהלך השנה חלות תנודות במחיר המכירה הקמעונאי של‬
‫הפריטים‪ .‬לדוג' בתק' בהם הביקוש גדל‪ ,‬מחיר המכירה גדל‪ .‬לעומת‬
‫זאת מקובל כי בסוף העונה או בחודשים בהם הביקוש למוצרים נמוך‬
‫מתבצעות הנחות‪ .‬תנודות אלה משפיעות על היחס שבין העלות‬
‫למחיר הקמעונאי ויש להתחשב בהן‪.‬‬

‫‪₪ 10‬‬ ‫מחיר מכירה התחלתי‬ ‫‪1.1.07‬‬

‫‪) ₪‬העלאת מחיר – ‪(₪ 2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בשל ביקוש‬ ‫‪1.2.07‬‬
‫‪) ₪‬ביטול העלאת מחיר – ‪(₪ 1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מחיר יורד‬ ‫‪1.4.07‬‬
‫‪) ₪‬ביטול העלאת מחיר – ‪,₪ 1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ 1.5.07‬שינוי‬
‫הורדת מחיר – ‪3‬‬
‫‪) ₪‬ביטול הורדת מחיר – ‪(1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ 1.7.07‬שינוי‬
‫‪) ₪‬ביטול הורדת מחיר – ‪,2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1.9.07‬‬
‫העלאת מחיר – ‪(2‬‬

‫הכלל הוא כאשר מחשבים את היחס עלות\ מחיר קמעונאי‪ ,‬אין‬

‫להתחשב בהורדת מחירים או בביטול הורדת מחירים שהתבצעה‬
‫במהלך התקופה‪ .‬ביתר השינויים יש להתחשב‪ .‬הסיבה לכך היא‬
‫שאם נתחשב בהורדת המחירים‪ ,‬היחס עלות\מחיר קמעונאי יגדל‬
‫בעוד שבפועל הורדת מחירים מעיד על ירידה בשווי המימוש של‬
‫המלאי‪.‬‬

‫מחיר מכירה קמעונאי‬ ‫עלות‬

‫‪300,000‬‬ ‫‪200,000‬‬ ‫‪31.12.06‬‬ ‫יתרת פתיחה‬
‫‪500,000‬‬ ‫‪300,000‬‬ ‫קניות ‪2007‬‬
‫) ‪(100,000‬‬ ‫הורדת מחירים‬
‫‪700,000‬‬
‫) ‪(500,000‬‬ ‫מכירות‬
‫‪200,000‬‬ ‫)מלאי סגירה במחיר קמעונאי(‬
‫‪\500,000‬‬ ‫יחס ללא הורדת מחיר = עלות \ מחיר קמעונאי =‬
‫‪200,000‬‬ ‫‪* 0.625 = 125,000‬‬ ‫עלות המלאי‬ ‫‪0.625 = 800,000‬‬

‫הדרך הלא נכונה‪:‬‬

‫‪0.714 = 700,000‬‬ ‫יחס עם הורדת מחירים –\ ‪\ 500,000‬‬
‫‪200,000‬‬ ‫‪* 0.714 = 142,800‬‬ ‫עלות המלאי =‬

‫עלות המלאי כמתחשבים בירידת המחירים עולה – מה שלא הגיוני‬

‫לכן לצורך חישוב היחס מתעלמים מהורדת המחיר‪.‬‬

‫תרגיל מתוך דף‬

‫יחס עלות\ מחיר קמעונאי‬
‫עלות‬
‫‪300,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‬
‫‪800,000+150,000‬‬ ‫=‬ ‫‪950,000‬‬ ‫קניות‬
‫‪1,250,000‬‬

‫מ‪.‬פ ‪ +‬קניות במחיר קמעונאי‬

‫‪500,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‬
‫‪1,000,000‬‬ ‫קניות ‪.1.1‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪--‬‬ ‫הורדת מחיר‬
‫‪300,000‬‬ ‫קניות ‪1.5‬‬
‫ביטול הורדת מחיר ‪- - -‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫העלאת מחיר‬
‫ביטול העלאה ) ‪(10,000‬‬
‫‪1,840,000‬‬
‫‪125,000‬‬ ‫‪= 0.679‬‬
‫‪184,000‬‬

‫‪490,000‬‬ ‫‪* 0.679 = 332,710‬‬ ‫עלות מלאי סגירה‪:‬‬

 ‫תרגיל נוסף מהדף – שאלה ‪1‬‬

‫‪3,100,0000‬‬ ‫עלות קניות‬

‫‪5,150,000‬‬ ‫קניות במחיר קמעונאי‬

‫‪4,400,000‬‬ ‫מכירות‬

‫יחס עלות \ מחיר קמעונאי‪:‬‬

‫עלות‪:‬‬

‫‪300,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‬
‫‪3,100,000‬‬ ‫קניות‬
‫‪3,400,000‬‬ ‫סה"כ‬

‫קניות ‪ +‬מ‪.‬פ במחיר קמעונאי ללא התחשבות במחיר קמעונאי‬

‫‪600,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‬
‫‪5,150,000‬‬ ‫קניות‬
‫‪50,000‬‬ ‫העלאת מחיר ‪1.5‬‬
‫) ‪(20,000‬‬ ‫ביטול העלאת מחיר ‪1.6‬‬
‫‪80,000‬‬ ‫העלאת מחיר ‪1.12‬‬
‫‪5,860,000‬‬ ‫סה"כ‬

‫‪0.58 = 3,400,000‬‬ ‫יחס‪:‬‬

‫‪5860,000‬‬

‫חישוב מ‪.‬ס במחיר קמעונאי‪:‬‬

‫‪600,000‬‬ ‫מ‪.‬פ‬
‫‪5,150,000‬‬ ‫קניות‬
‫) ‪(4,400,000‬‬ ‫מכירות‬
‫) ‪(50,000‬‬ ‫הורדת‬
 ‫‪50,000‬‬ ‫העלאת‬
‫) ‪(20,000‬‬ ‫ביטול העלאה‬
‫) ‪(80,000‬‬ ‫הורדת‬
‫) ‪(40,000‬‬ ‫ביטול הורדת‬
‫‪80,000‬‬ ‫העלאת‪,‬‬
‫‪1,370,000‬‬

‫‪794,000‬‬ ‫‪= 1,370,000‬‬ ‫עלות המלאי‪* 0.58 :‬‬

‫רכוש קבוע‬
‫ראה דף מודפס תקן ‪27‬‬

‫הפחתה של הרכוש הקבוע‬

‫אורך חיים שימושיים‬
‫חברה תפחית באופן שיטתי את הרכוש הקבוע על פני אורך חייו‬
‫השימושיים‪.‬‬
‫אורך חיים שימושיים של נכסם מוגדר במונחים של תועלת חזויה‬
‫לחברה והוא לא תמיד שווה לאורך החיים הכלכלי של הנכס‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬אורך חיים שימושיים של נכס הוא ספציפי לחברה‬
‫והוא מתייחס לאופן בו ההנהלה מתכוונת להשתמש בנכס‪ .‬או‬
‫לתקופת הזמן שבה מתכוונת ההנהלה להשתמש בנכס‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫אם על פי הוראות היצרן אורך החיים הכלכלי של קו‬ ‫‪.1‬‬
‫שנים אבל החברה מתכוונת להשתמש בנכס‬ ‫הייצור הוא ‪10‬‬
‫שעות ביממה‪ ,‬ייתכן שאורך החיים השימושיים של‬ ‫במשך ‪24‬‬
‫הנכס יהיה נמוך מ – ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫אם המדיניות של החברה היא להחליף את קווי הייצור‬ ‫‪.2‬‬
‫שלה אחת לשלוש שנים בקווים חדשים אורך החיים‬
‫השימושיים של קווי הייצור מבחינתה הוא שלוש שנים‪.‬‬
‫התקן קובע כי אורך חיים שימושי של נכס נתון לשיקול דעת של‬
‫ההנהלה‪ .‬בקביעת אורך החיים השימושיים על ההנהלה להביא‬
‫בחשבון את הגורמים הבאים‪:‬‬
‫שימוש חזוי בנכס‬ ‫‪.1‬‬
‫בלאי חזוי‬ ‫‪.2‬‬
‫התיישנות טכנולוגית או מסחרית‬ ‫‪.3‬‬
 ‫ערך גרט‬
‫בעת תחילת ההפחתה יש לקבוע את ערך הגרט של הנכס‪ .‬ערך‬
‫הגרט מהווה אומדן לשווי ההוגן של הנכס בתום תקופת ההפחתה‪.‬‬
‫את ערך הגרט אין להפחית לאורך חיי הנכס‪.‬‬

‫הרישום בדוח רווח והפסד‪:‬‬

‫בחברה מסחרית הפחת יירשם במסגרת ההוצאות‪ ,‬בחברה‬
‫תעשייתית הפחת על הרכוש המשמש את פעילות הייצור יירשם‬
‫במסגרת עלות המכירות והעיבוד‪ ,‬ואילו הפחת על הנכסים‬
‫המשמשים את המנהלה יירשם במסגרת הוצאות הנהלה וכלליות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם השווי ההוגן של הנכס גבוה מערכו הפינקסני )ערך‬
‫הספרים(‪ ,‬עדיין יש להפחית את הנכס‪.‬‬

‫שיטות להפחתת הרכוש הקבוע‬

‫התקן קובע כי יש להפחית את הרכוש הקבוע תחת אחת משתי‬

‫האפשרויות הבאות‪:‬‬
‫משך הזמן שבמהלכו הנכס צפוי לשמש את החברה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בקביעת משך הזמן יש להביא בחשבון את הגורמים הבאים‪:‬‬
‫הבלאי הפיזי של הנכס‬ ‫‪.1‬‬
‫התיישנות טכנולוגית‬ ‫‪.2‬‬
‫מגבלות משפטיות או אחרות המשפיעות על אורך‬ ‫‪.3‬‬
‫חיי הנכס‬
‫השימוש הפיזי בנכס‪ ,‬יש להפחית את הנכס כפונקציה‬ ‫‪.2‬‬
‫של מספר יחידות הייצור הצפויות להיות מופקות כתוצאה‬
‫מהשימוש בנכס‪.‬‬

‫השיטות המקובלות‪:‬‬

‫שיטת הקו הישר‪.‬‬

‫שיטה זו מפחיתה את הנכס כפונקציה רציפה ואחידה של זמן‪.‬‬
‫ההנחות של שיטה זו הן ‪:‬‬
 ‫הוא פונקציה של זמן ולא של שימוש‬ ‫‪.1‬‬
‫השימוש הקווי שווה במשך כל השנה‬ ‫‪.2‬‬

‫אלף ‪ ₪‬במזומן‪ ,‬ערך‬ ‫רכשה החברה מכונה בסך של ‪100‬‬ ‫ב – ‪1.1.0‬‬

‫אורך חיים שימושיים ‪ 5‬שנים‪:‬‬ ‫הגרט ‪15,000‬‬

‫ח' מכונה‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' מזומן‬

‫פחת ‪:07‬‬
‫‪100,000-15,000‬‬ ‫‪= 17,000‬‬
‫‪5‬‬

‫‪17,000‬‬ ‫ח' הוצ' פוחת‬

‫ז' פחת שנצבר‬

‫‪31.12.07‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫עלות‬
‫פחת שנצבר ) ‪(17,000‬‬
‫עלות מופחת במאזן ‪83,000‬‬

‫הפחתה על פי יחידות תפוקה‬

‫שיטה זו מניחה שהפחת הוא פונקציה של השימוש בנכס‪ .‬יחידות‬
‫תפוקה יכולות להימדד ביחידות מוצר ‪ ,‬שעות עבודה‪.‬‬
‫‪ ,₪‬המכונה‬ ‫‪500,000‬‬ ‫נרכשה מכונה בסכום של‬ ‫דוגמא‪ :‬ב‪1.1.07 -‬‬
‫אמורה לייצר מיליון יחידות של מוצרים מוגמרים‪ .‬בשנת ‪ 2007‬יוצרו‬
‫יחידות‪ ,‬הנח ערך גרט לא מהותי‪.‬‬ ‫‪150,000‬‬
‫‪X 150,000 = 75,00‬‬ ‫‪0 500,000‬‬ ‫הוצאות פחת ‪2007‬‬
‫‪1000000‬‬
 ‫שיטת סכום ספרות שנים יורד‬
‫שיטה זו מניחה כי בתקופות הראשונות ייעשה שימוש מואץ יותר‬
‫בנכס מאשר בתקופות המאוחרות‪ .‬ולכן הוצאות הפחת בתקופות‬
‫הראשונות צריכות להיות גבוהות יותר מאשר בתקופות המאוחרות‪.‬‬
‫שיטה זו משלבת בין זמן השימוש לבין תדירות השימוש‪.‬‬
‫דוג'‪:‬‬
‫‪ .₪‬ערך גרט לא‬ ‫‪200,000‬‬ ‫רכשה החברה מכונה תמורת‬ ‫‪1.1.07‬‬
‫מהותי‪ .‬המכונה הופחתה לפי שיטת סכום ספרות שנים יורד למשך ‪5‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫‪1+2+3+4+5‬‬ ‫‪=15‬‬

‫‪66667 = 200,000‬‬ ‫‪* 5\15 : 2007‬‬

‫‪53333 = 200,000‬‬ ‫‪* 4\15 : 2008‬‬
‫‪40,000 = 200,000‬‬ ‫‪* 3\15 : 2009‬‬
‫‪26667 = 200,000‬‬ ‫‪* 2\15 : 2010‬‬
‫‪13333 = 200,000‬‬ ‫‪* 1\15 : 2011‬‬
‫‪200,000‬‬

‫סכום ספרות שנים עולה‬

‫תחת שיטה זו ההנחה היא כי בשנים הראשונות לשימוש בנכס ‪,‬‬
‫תדירות השימוש תהיה נמוכה מאשר בשנים המאוחרות‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בשנים הראשונות הוצאות הפחת תהיינה נמוכות לעומת השנים‬
‫המאוחרות‪.‬‬

‫שיטת היתרה הפוחתת‬

‫שיטה זו מחשבת מקדם להפחתה בכל תקופת דיווח הפחת יחושב‬
‫על ידי הכפלת המקדם בעלות המופחתת של הנכס לתחילת‬
‫התקופה‪.‬‬
‫נוסחא לחישוב המקדם‪:‬‬
‫‪ -‬להעתיק את הנוסחא‬ ‫‪R =1‬‬
‫(‬
‫המכונה‬ ‫‪100,000‬‬ ‫מכונה בסכום של‬ ‫‪1.1.07‬‬ ‫החברה רכשה ב –‬
‫שנים‪ ,‬ערך הגרט ‪245‬‬ ‫מופחתת בשיטת היתרה הפוחתת למשך ‪5‬‬
‫‪.₪‬‬

‫רכוש קבוע שאינו בשימוש‬

‫כאמור רכוש קבוע יופחת מיום הפעלתו‪ .‬נשאלת השאלה מהו‬
‫הטיפול החשבונאי בתקופות שבהם חלה הפסקה בשימוש בנכס‪.‬‬
‫ישנם ‪ 4‬מקרים‪:‬‬
‫חלה הפסקה זמנית לתקופה קצרה והנכס אמור לחזור‬ ‫‪.1‬‬
‫לפעילות רגילה‬
‫חלה הפסקה בפעילות לתקופה ארוכה‬ ‫‪.2‬‬
‫נכסים שיצאו מכלל שימוש‬ ‫‪.3‬‬
‫נכסים המוחזקים כגיבוי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫במקרה א' ‪ :‬ממשיכים להפחית את הנכס כרגיל‪ ,‬אין צורך אפילו‬

‫לתת ביאור על כך שהנכס לא בשימוש‪.‬‬
‫מקרה ב'‪ :‬הפסקה של תקופה ארוכה‪ ,‬במקרה הנ"ל ממשיכים‬
‫להפחית את הנכס באופן רגיל‪ ,‬אבל יש לתת ביאור במסגרת‬
‫הדוחות הכספיים ולהסביר כי הנכס לא בשימוש החל מיום ‪. X‬‬
‫מקרה ג'‪ :‬מדובר בנכסים שהחברה הפסיקה להשתמש בהם והיא‬
‫לא תחזור לעשות בהם שימוש כבעבר‪ ,‬במקרים אלו הנכסים לא‬
‫יירשמו במסגרת הרכוש הקבוע‪ ,‬אם הנכסים מיועדים למכירה הם‬
‫יוצגו במסגרת הרכוש השוטף‪ ,‬ואם לא מיועדים למכירה הם יוצגו‬
‫במסגרת הרכוש האחר‪.‬‬
‫מקרה ד'‪ :‬נכסים המוחזקים כגיבוי – ישנם נכסים שהחברה מחזיקה‬
‫כגיבוי למקרים שבהם הנכס הפעיל יתקלקל או לתקופות בהן‬
‫הביקוש עולה‪ .‬את הנכסים הנ"ל יש להציג במסגרת הרכוש הקבוע‪,‬‬
‫הם יופחתו כרגיל‪.‬‬

‫הטיפול בהפחתת רכוש קבוע המורכב ממספר חלקים‬

‫עפ"י התקן יש להפחית בנפרד כל חלק של רכוש קבוע אם עלות‬
‫שהיא משמעותית ביחס לסך העלות של הפריט‪ .‬כלומר‪ ,‬בהחלט‬
‫ייתכן כי נכס מסוים יופרד למספר חלקים כאשר כל חלק יופחת‬
‫בנפרד על פי שיטה שונה ובהתאם לאורך חיים שימושיים שונה‪.‬‬
‫כמובן שאם שני חלקים בעלי עלות משמעותית הם בעלי אותו אורך‬
‫חיים‪ ,‬ושיטת הפחת שלהם היא זהה‪ ,‬ניתן לקבץ אותם לחלק אחד‬
‫ולהפחיתם ביחד‪ .‬לגבי יתרת החלקים שהם לא משמעותיים‪ ,‬כלומר‬
‫החלקים בעלי עלות שהיא לא משמעותית‪ ,‬ניתן להפחית אותם ביחד‬
‫או בנפרד‪.‬‬

‫הטיפול בקרקע ומבנים‬

‫לקרקע אורך חיים שימושיים בלתי מוגבל ולכן אין להפחיתה )למעט‬
‫מקרים חריגים בהם הקרקע משמשת כמחצבה או לצורך הטמנת‬
‫פסולת(‪ .‬לבניינים אורך חיים שימושי מוגבל ולכן הם מהווים נכסים‬
‫ברי פחת‪ ,‬ולכן גם אם הקרקע והבניין נרכשו כנכס אחד יש להפחית‬
‫את החלק המיוחס לבניין‪ .‬נדגיש כי עליית הערך של הקרקע לא‬
‫משפיעה על הפחתת הבניין‪.‬‬

‫גריעת נכסים‬
‫יש לגרוע נכס מקבוצת הרכוש הקבוע באחד משני המקרים הבאים‪:‬‬
‫החברה מימשה את הנכס‬ ‫‪.1‬‬
‫כאשר לא חזויות הטבות כלכליות כלשהן כתוצאה‬ ‫‪.2‬‬
‫מהשימוש ברכוש הקבוע או ממימושו‪.‬‬
‫כאשר חברה מממשת רכוש קבוע יכול להיווצר לה רווח או הפסד‬
‫כתוצאה מהמימוש‪ .‬רווח או הפסד זה יוצגו במסגרת ההכנסות‬
‫האחרות בדוח רווח והפסד‪ .‬הסיבה לכך היא שמדובר ברווח או‬
‫הפסד חד פעמי אשר לא מתייחס לפעילות הרגילה של החברה‪.‬‬
 ‫‪16.3.08‬‬ ‫שיעור ‪– 5‬‬

‫נטישת נכסים‬
‫לעיתים חברה נוטשת נכסים כאשר אין עוד תועלת כלכלית בשימוש‬
‫בהם ולא ניתן למכור אותם‪ .‬אם עקב הנטישה נוצרו עלויות שונות‬
‫אזו הם יהוו חלק מהפסד ההון‪ .‬כמובן שאת הנכס יש לגרוע‬
‫מהספרים‪.‬‬
‫דוג'‪:‬‬
‫עלות מכונה ‪100,000‬‬
‫פחת שנצבר ) ‪(99,000‬‬
‫עלות מופחתת ‪1,000‬‬
‫‪800‬‬ ‫עלות הובלה‬

‫‪99,000‬‬ ‫ח' פחת‬

‫)רווח הפסד – הכנסות\הוצאות אחרות(‬ ‫ח' הפסד הון ‪1800‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' מכונה עלות‬
‫‪800‬‬ ‫ז' מזומן‬

‫החלפה של חלק מסוים מתוך פריט של רכוש קב וע‬

‫‪ .‬עלות הרכישה‬ ‫רכשה החברה קו ייצור שעלותו ‪300‬‬ ‫‪1.1.07‬‬ ‫ב–‬
‫יתר החלקים‪ .‬החברה‬ ‫בגין המנוע ו ‪100‬‬ ‫כוללת עלות בסך ‪200‬‬
‫שנים בשיטת סכום ספרות יורד‪ ,‬ערך‬ ‫הפחיתה את המנוע למשך ‪3‬‬
‫‪ .‬יתר החלקים הופחתו בשיטת הקו הישר למשך ‪ 8‬ש נים‪,‬‬ ‫גרט ‪0‬‬
‫החליפה החברה את המנוע‬ ‫‪31.12.07‬‬ ‫‪ . 20,000‬ב –‬ ‫ערך גרט‬
‫‪ .‬המנוע הישן נמכר תמורת ‪.60,00‬‬ ‫‪220,000‬‬ ‫במנוע חדש שעלותו‬

‫‪300,00‬‬ ‫‪ : 1.1.07‬ח' קו ייצור‬

‫ז' מזומן‬
‫עפ"י התקן אם הנכס כולל מספר חלקים בעלי עלות משמעותית יש‬
‫להפחיתם בנפרד‪ .‬במקרה שלנו המנוע יופחת בנפרד מיתר‬
‫החלקים‪.‬‬
‫הוצ' פחת לשנת ‪:2007‬‬
 ‫‪3X200,000 \ 6‬‬ ‫‪=100,000‬‬ ‫מנוע‬
‫‪100,000‬‬ ‫‪- 20,000‬‬ ‫‪= 10,000‬‬ ‫יתר החלקים‬
‫‪8‬‬ ‫‪110,000‬‬

‫‪110,000‬‬ ‫ח' הוצ פחת‬

‫ז' פחת שנצבר‬

‫גריעת המנוע הישן‪:‬‬

‫‪60,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪100,000‬‬ ‫ח' פחת שנצבר‬
‫)הכנסות\הוצאות אחרות(‬ ‫ח' הפסד הון ‪40,000‬‬
‫‪200,000‬‬ ‫ז' מנוע קו ייצור‬

‫רכישת מנוע חדש‪:‬‬

‫‪220,000‬‬ ‫ח' קו ייצור )מנוע(‬
‫ז' מזומן‬

‫‪:31.12.07‬‬ ‫ביאור‬
‫‪320,000‬‬ ‫קו ייצור עלות‬
‫) ‪(10,000‬‬ ‫בניכוי פחת שנצבר‬
‫‪300,000‬‬ ‫עלות מופחתת‬

‫הטיפול החשבונאי בבדיקות תקופתיות משמעותיות‪:‬‬

‫לעיתים חברה נדרשת לבצע בתקופת חיי הנכס בדיקות תקופתיות‬

‫משמעותיות באשר לכשירות של הרכוש הקבוע‪ .‬התקן קובע כי‬
‫עלויות הבדיקה יהוו חלק מעלות הרכוש אם צפוי כי הן יזרימו הטבות‬
‫כלכליות לחברה‪ .‬התקן קובע כי אם החברה מחויבת על פי החוק‬
‫לבצע את הבדיקה המשמעותית ברור כי עלות הבדיקה תירשם‬
‫כחלק מעלות הרכוש שכן ללא הבדיקה הנכס מושבת‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫עלויות הבדיקה יופחתו על פני אורח החיים השימושי של הבדיקה‪.‬‬
‫אם מבצעת בדיקה תקופתית מיוזמתה‪ ,‬יש להפעיל את המבחן של‬
‫שמירה על הקיים או יצירת יתרון מתמיד‪ .‬אם הבדיקה לא שיפרה את‬
‫רמת הביצועים הנוכחית של הנכס‪ ,‬עלות הבדיקה תירשם כהוצאה‬
‫שוטפת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם בעקבות הבדיקה שיפרנו את רמת‬
‫הביצועים של הנכס‪ ,‬עלות הבדיקה תהווה חלק מעלות הנכס‪.‬‬

‫בדיקה – מחויבת על פי חוק = חלק מעלות הנכס‬

‫בדיקה – לא מחויבת על פי חוק = מבחן שמירת הקיים לעומת‬

‫יצירת יתרון מתמיד‪ ,‬שמירה על הקיים – הוצ' שוטפת‪ ,‬יצירת יתרון‬
‫מתמיד – עלות הבדיקה חלק מעלות הנכס‪.‬‬
‫קו ייצור לייצור כימיקלים תמורת‬ ‫דוג'‪ :‬החברה רכשה ב – ‪1.1.07‬‬
‫שנים ללא ערך גרט‪.‬‬ ‫‪ ,‬קו הייצור מופחת בקו ישר על פני ‪5‬‬ ‫‪500,000‬‬
‫‪ .‬עפ"י החוק החברה‬ ‫מחיר הרכישה כולל עלות בדיקה בסך ‪30,000‬‬
‫מחויבת לבצע אחת לשנתיים בדיקה של כמות הגזים הרעילים‬
‫ביצעה החברה את‬ ‫‪31.12.08‬‬ ‫הנפלטים עקב תהליך הייצור‪ .‬ב –‬
‫‪31.12.09‬‬ ‫‪ . 40,000‬ב –‬ ‫הבדיקה פעם נוספת‪ ,‬עלות הבדיקה‬
‫בעקבות חשש לדליפת גזים ביצעה החברה את הבדיקה פעם‬
‫נוספת‪ ,‬בעלות של ‪. 50,000‬‬

‫‪500,000‬‬ ‫ח' קו ייצור‬ ‫‪1.1.07‬‬

‫ז' מזומן‬
‫הבדיקה הראשונית מהווה חלק מעלות קו הייצור‬

‫פחת ‪:07‬‬
‫מפרידים את הבדיקה מקו הייצור‬
‫‪ X1\5 = 94,000470,00‬קו היצור‬
‫בדיקה‬ ‫‪X1\2 = 15,00030,000‬‬
‫‪500,000‬‬ ‫‪109,000‬‬

‫‪109,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬

‫ז' פחת שנצבר‬
 ‫‪:31.12.08‬‬ ‫ביאור‬
‫‪500,000‬‬ ‫קו ייצור‬
‫בניכוי פחת שנצבר ) ‪(100,000‬‬
‫‪391,000‬‬ ‫עלות מופחתת‬

‫= כמו ב – ‪07‬‬ ‫רוה"ס ‪2008‬‬

‫‪109,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬

‫ז' פחת שנצבר‬

‫ביום האחרון של השני יש לבצע שני פעולות‪:‬‬

‫לגרוע את עלות הבדיקה הראשונה והפחת הנצבר בגינה‬ ‫‪.1‬‬
‫להוסיף לעלות הנכס את הבדיקה החדשה‬ ‫‪.2‬‬

‫‪:31.12.08‬‬
‫א‪ .‬גריעת הבדיקה הישנה‬
‫‪30,000‬‬ ‫ח' פחת נצבר‬
‫ז' קו יצור‬

‫ב‪ .‬הוספת הבדיקה החדשה‪:‬‬

‫‪40,000‬‬ ‫)בדיקה ‪( 2‬‬ ‫ח' קו ייצור‬
‫ז' מזומן ‪40,000‬‬

‫‪:31.12.08‬‬ ‫ביאור ל –‬
‫‪500,000‬‬ ‫‪- 30,000 + 40,000 = 510,000‬‬ ‫קו ייצור‬
‫‪109,000 + 109,000‬‬ ‫פחת שנצבר ) ‪– 30,000 = (188,000‬‬
‫‪322,000‬‬

‫שנת ‪:2009‬‬
 ‫הפחתת קו הייצור ללא הבדיקה‬ ‫‪.1‬‬
‫לפי אורך חייה שנתיים‬ ‫הפחתת בדיקה ‪2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גריעת יתרת בדיקה ‪2‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הוספת בדיקה ‪3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫א ‪ +‬ב = הוצ' פחת לשנת ‪:2009‬‬

‫‪470,000X‬‬ ‫פחת קו ייצור )ללא בדיקה( ‪1\5= 94,000‬‬
‫‪000X '140 \2 = 20,000‬‬ ‫פחת בדיקה ‪(2)2‬‬
‫‪114,000‬‬

‫‪114,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬

‫ז' פחת שנצבר‬

‫גריעת בדיקה ‪:2‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הבדיקה לא יוצרת יותר הטבות כלכליות כי אני נאלצת לעשות‬

‫בדיקה חדשהף‬
‫ח' פחת שנצבר ‪20,000‬‬
‫ח' הפסד הון ‪20,000‬‬
‫ז' קוו ייצור ‪40,000‬‬

‫הוספת בדיקה ‪:3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪50,000‬‬ ‫ח' קו ייצור‬

‫ז' מזומן‬
‫‪:31.12.09‬‬ ‫ביאור ל –‬
‫‪510,000‬‬ ‫‪– 40,000 + 50,000 = 520,000‬‬ ‫קו ייצור =‬
‫‪188,000‬‬ ‫‪– 114,000‬‬ ‫פחת שנצבר ) ‪– 20,000 = ( 282,000‬‬
‫‪238,000‬‬
 ‫נכס ב'‬ ‫נכס א'‬
‫‪300‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪ 5‬שנים‬ ‫‪ 10‬שנים‬ ‫אורך חיים‬

‫‪ 60‬לשנה‬ ‫‪ 10‬לשנה‬ ‫הוצ' פחת‬

‫סך הוצ' פחת ‪70‬‬

‫סוף שנה ‪:1‬‬
‫עלות ‪400‬‬
‫פ‪.‬נ ) ‪(70‬‬
‫‪330‬‬

‫שנה ‪:2‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ .‬ח' הוצ' פחת‬ ‫‪1‬‬
‫ז' פחת נצבר‬

‫פחת שנצבר‬
‫‪ 70‬י‪.‬פ‬ ‫)‪120 (2‬‬
‫‪(1) 70‬‬
‫י‪.‬ס נכס א'‬ ‫‪20‬‬

‫הוצ' פחת‬
‫‪70‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫נכס עלות‬
‫‪(2) 300‬‬ ‫‪400‬‬ ‫י‪.‬פ‬
‫י‪.‬ס ‪100‬‬
 ‫במאזן שנה ‪:2‬‬
‫נכס עלות ‪100‬‬
‫פחת שנצבר ) ‪(20‬‬
‫‪30‬‬

‫מענקי השקעה‬

‫בקשה ‪ - - - -‬אישור ‪ - - - -‬רכישת נכס ‪ - - - -‬קבלת המענק‬

‫רישום המענק‬

‫קבלת המזומן‬ ‫בקשה ‪- - - -‬רכישת הנכס ‪ - - - -‬אישור ‪- - -‬‬

‫רישום המענק בשלב האישור‬

‫חברות יכולות לדרוש מענקי השקעה מהמדינה לגבי רכישה של‬

‫רכוש קבוע וזאת בהתאם להוראות החוק לעידוד השקעות הון‪.‬‬
‫דרישת המענק מתבצעת על ידי הגשת תוכנית השקעות מפורטת‬
‫למנהלת מרכז ההשקעות‪ ,‬המנהלה מתוקף החוק יכולה לדחות או‬
‫לאשר את הבקשה‪ .‬אם הבקשה מאושרת‪ ,‬אזי כדי לקבל את‬
‫המענקים החברה צריכה לרכוש בפועל את הנכסים כלומר הזכאות‬
‫למענק נוצרת ביום רכישת הנכסים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהחלט ייתכן מצב בו‬
‫החברה רכשה את הנכסים ורק לאחר מכן היא קיבלה את אישור‬
‫הזכאות למענק‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬המענק לא מתקבל ביום האישור‪ ,‬אלא‬
‫מאוחר יותר‪ .‬כמו כן בהחלט ייתכן כי החברה קיבלה מענק‪ ,‬אך לא‬
‫עמדה בתנאי התוכנית ולכן היא תידרש על פי החוק להחזיר את‬
‫המענק או חלקו בתוספת ריבית והצמדה‪.‬‬
‫קבע את הכללים החשבונאים בנוגע למענק‪.‬‬ ‫גילוי דעת ‪: 35‬‬
 ‫יש לקזז את המענק מעלות הנכס‪ .‬המענק יקוזז מהנכס‬ ‫‪.1‬‬
‫ביום רכישת הנכס או ביום האישור עפ"י השרטוטים לעיל‪,‬‬
‫כמאוחר שבהם‪.‬‬
‫חריג – אם החברה השקיעה בפועל בנכסים אך טרם‬ ‫‪.2‬‬
‫הגישה בקשה למענק או שהגישה בקשה אך טרם קיבלה‬
‫אישור‪,‬היא תוכל בכל זאת לקזז את המענק מעלות הנכס‬
‫)ולתת על כך ביאור שמציין את העובדה שהמענק טרם אושר(‬
‫על מנת שלא ייווצר מצב בו‬ ‫זהירות רבה‬ ‫אך טיפול זה דורש‬
‫נירשם מענק שלא יתקבל בעתיד‪.‬‬
‫הפחת על הנכס יחושב על עלות הנכס נטו‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עלות בניכוי המענק‬
‫אם חברה נדרשה להחזיר מענק השקעה יש לבטל את‬ ‫‪.4‬‬
‫הניכוי מעלות הנכס ולתקן את הוצאות הפחת‪ ,‬כל ההפרש‬
‫בהוצאות הפחת יירשם בשנה הנוכחית בדוח רווח והפסד תוך‬
‫ציון התיקון המתייחס להוצאות הפחת של השנים הקודמות ‪.‬‬
‫הוצאות ריבית והצמדה בגין החזר המענק יירשמו‬ ‫‪.5‬‬
‫כהוצאות מימון בשנה הנוכחית‪ ,‬תוך הפרדה בין הוצאות המימון‬
‫המתייחסות לשנים הקודמות לבין ההוצאות המתייחסות לשנה‬
‫הנוכחית‪.‬‬

‫הגישה החברה בקשה לקבלת מענק בגין‬ ‫דוג' א'‪ :‬ב‪1.1.07 -‬‬
‫קיבלה החברה אישור לקבלת‬ ‫רכישת קו ייצור חדש‪ .‬ב – ‪1.3.07‬‬
‫מעלות הנכס בתנאי שתעמוד במכסות‬ ‫מענק‪ ,‬בשיעור של ‪20%‬‬
‫ייצור מסוימות‪.‬‬
‫‪ . 500,000‬קו‬ ‫רכשה החברה את קו הייצור תמורת‬ ‫ב – ‪1.4.07‬‬
‫שנים‪ .‬ערך גרט לא‬ ‫הייצור מופחת בשיטת הקו הישר למשך ‪5‬‬
‫מהותי‪.‬‬
‫קיבלה החברה את המענק במזומן‪.‬‬ ‫ב – ‪1.7.07‬‬
‫קיבלה החברה דרישה ממרכז ההשקעות להחזיר את‬ ‫ב – ‪1.1.09‬‬
‫סכום המענק בתוספת ריבית והצמדה בשל אי עמידה במכסות‬
‫ריבית והצמדה(‬ ‫‪7) 107,000‬‬ ‫הייצור‪ .‬הסכום שהוחזר‬

‫‪400,000‬‬ ‫ח' קו ייצור‬ ‫‪1.4.07‬‬

 ‫‪100,000‬‬ ‫ח' חייבים בגין מענק‬
‫‪500,000‬‬ ‫ז'‬

‫‪100,000‬‬ ‫‪ 1.7.7‬ח' מזומן‬

‫‪100,000‬‬ ‫ז' חייבים בגין מענק‬

‫פחת ‪:07‬‬
‫‪X400,00‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬ ‫=‬ ‫‪60,000‬‬ ‫ז' פחת שנצבר‬
‫‪5‬‬

‫‪:31.12.08‬‬ ‫ביאור ל ‪-‬‬

‫‪400,000‬‬ ‫נכס עלות‬
‫) ‪(60,000‬‬ ‫בניכוי פחנצ‬
‫‪340,000‬‬

‫פחת ‪:08‬‬
‫‪80,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫ז' פ‪.‬נ‬

‫‪:31.12.08‬‬ ‫ביאור ל –‬
‫‪400,000‬‬ ‫נכס עלות‬
‫) ‪(140,000‬‬ ‫פחנ"צ‬
‫‪260,000‬‬

‫‪ :‬החזרת המענק‬ ‫‪2009‬‬

‫‪100,000‬‬ ‫ח' קו ייצור‬
‫‪7,000‬‬ ‫ח' הוצ' מימון בגין שנים קודמות‬
‫‪107,000‬‬ ‫ז' מזומן‬

‫תיקון הוצאות הפחת‪:‬‬

‫‪X 500,000‬‬ ‫‪1.75 \5= 175,000‬‬ ‫פחת שנצבר נכון ‪-‬‬
 ‫‪140,000‬‬ ‫פחת שנצבר שרשום‬
‫‪35,000‬‬ ‫הגדלה‬

‫)הולך לדוח‬ ‫‪35,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת בגין שנים קודמות‬

‫רוווה(‬
‫ז' פחת שנצבר‬

‫הוצ' פחת לשנת ‪:2009‬‬

‫‪100,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫ז' פחת שנצבר‬

‫‪:31.12.09‬‬ ‫ביאור‬
‫‪500,000‬‬ ‫עלות‬
‫‪140,000 + 35,000 + 100,000‬‬ ‫) ‪= ( 275,000‬‬ ‫פ‪.‬נ‬
‫‪225,000‬‬

‫יירשמו הוצאות הפחת בדוח רווח והפסד סך של‬ ‫בשנת ‪2009‬‬

‫תיקון של שנים‬ ‫הוצ' שוטפות‪ ,‬ו – ‪35,000‬‬ ‫‪100,00 ). 135,000‬‬
‫קודמות(‪.‬‬

‫דוגמא ב'‪:‬‬
‫‪ , 300,000‬המכונה‬ ‫רכשה חברה א' מכונה בעלות של‬ ‫ב – ‪1.1.07‬‬
‫שנים‪ ,‬ערך גרט לא מהותי‪ .‬ב – ‪1.7.07‬‬ ‫הופחתה בקו ישר על פני ‪5‬‬
‫קיבלה החברה אישור ממרכז ההשקעות לפיו היא תקבל מענק‬
‫מעלות המכונה‪ .‬המענק התקבל במזומן ב –‬ ‫בגובה של ‪15%‬‬
‫‪.1.1.08‬‬
‫‪300,000‬‬ ‫ח' מכונה‬ ‫‪1.1.07‬‬
‫ז' מזומן‬

‫פחת עד ה – ‪:1.7.07‬‬
‫‪X 300,000 6 = 30,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫‪5‬‬ ‫‪12‬‬
 ‫ז' פחת שנצבר‬

‫התקבל אישור למענק‪ ,‬יש לקזז את המענק מעלות הנכס‬ ‫ב – ‪1.7‬‬

‫ולהמשיך להפחית את עלות הנכס נטו ליתרת אורח החיים‬
‫השימושיים שלו‪.‬‬

‫‪1.7.07‬‬
‫‪45,000‬‬ ‫ח' חייבים בגין מענק‬
‫‪(15%X300,000‬‬ ‫ז' מכונה )‬

‫חישוב פחת מחצית ‪ 2‬שנת ‪:07‬‬

‫‪300,000‬‬ ‫‪+ 45,000 = 255,000‬‬ ‫נכס עלות‬
‫) ‪(30,000‬‬ ‫פ‪.‬נ‬
‫‪225,000‬‬ ‫עלות מופחתת ‪1.7.07‬‬

‫יופחת על פני ‪ 4.5‬שנים‬

‫‪(X 4.5\ 225,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת ‪6\12 ) 25,000‬‬

‫ז' פחנ"צ‬

‫תרגיל ‪ :‬הטיפול בסעיף הרכוש הקבוע‬

‫תנועה בכרטיס קו ייצור א' – נטו‬

‫‪1,100,000‬‬ ‫רכישת קו ייצור ‪( 1) 12.06‬‬
‫‪1,100,000‬‬ ‫‪31.12.06‬‬ ‫י‪ .‬סגירה‬
‫) ‪(222,222‬‬ ‫הוצ' פחת ‪(2) 07 -‬‬
‫‪877,778 31.12.07‬‬ ‫יתרת סגירה‬
‫‪200,000‬‬ ‫שדרוג קו יצור ‪(3) 1.08‬‬
‫) ‪(244,000‬‬ ‫הוצ' פחת ‪(4) 08‬‬
‫) ‪(833,334‬‬ ‫מימוש מכירת הנכס )‪(5‬‬
‫‪0‬‬
‫קובע כי יש להוון לרכוש הקבוע את כל העלויות‬ ‫תקן ‪27‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫הראשוניות על מנת להביא את הנכס למיקום ולמצב הדרושים‬
‫על מנת להפעילו על פי כוונת ההנהלה‪ .‬כל העלויות‬
‫המפורטות בטבלה יהוונו לנכס פרט לעלויות הכרוכות בנכס‬
‫הלקוחות שכן אלו עלויות הקשורות לפעילות השיווק‪.‬‬

‫‪1,100,000‬‬ ‫ח' קו ייצור‬

‫ז' מזומן‬
‫יש להפחית את הנכס מיום ההפעלה‪ ,‬כלומר מה –‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪ .‬אין להתחשב בעובדה כי הפעלת קו הייצור הופסקה‬ ‫‪1.1.07‬‬
‫ימים‪ ,‬יש להפחית כרגיל‪ .‬הטיפול השוטף מהווה‬ ‫למשך ‪10‬‬
‫הוצאה שוטפת שכן הוא שומר על הקיים‪.‬‬
‫פחת – סכום ספרות יורד ‪ 8‬שנים‪.‬‬
‫‪( X (1+8 8\2 = 36‬‬
‫‪(X (100,000 – 1,100,000‬‬ ‫‪8\36 = 222,222‬‬
‫‪222,222‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫ז' פחת שנצבר‬
‫הוספת החלקים יוצרת לחברה יתרון מתמיד שכן היא‬ ‫)‪(3‬‬
‫מגדילה את היכולות של הנכס‪.‬‬
‫‪200,00‬‬ ‫ח' קו ייצור‬
‫ז' מזומן‬
‫הוצ' פחת ‪:2008‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪(X (100,000 – 1,100,000‬‬ ‫‪7\36 = 194,444‬‬
‫שדרוג – סכום ספרות ‪ 7‬שנים =‬ ‫‪X 200,000‬‬ ‫‪7\28 = 50,000‬‬
‫‪28‬‬
‫‪244,444‬‬
‫‪244,444‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫ז' פחנ"צ‬
‫התקן קובע כי רווח הון יחושב בהתאם למחיר המכירה‬ ‫)‪(5‬‬
‫של הנכס במזומן‪ ,‬ההפרש בין המחיר הנ"ל לתמורה בפועל‬
‫יירשם כהכנסות מימון לאורך תק' האשראי‪.‬‬
‫חישוב רווח\ הפסד הון‪:‬‬
‫‪790,000‬‬ ‫)מחיר המזומן(‬ ‫תמורה‬
‫) ‪(833,334‬‬ ‫עלות מופחתת *‬
‫) ‪(43,334‬‬ ‫הפסד הון‬

‫‪1,100,000‬‬ ‫‪+ 200,000‬‬ ‫‪= 130,000‬‬ ‫* עלות מקורית‬

‫‪222,222‬‬ ‫‪+ 244,444‬‬ ‫) ‪= ( 466,666‬‬ ‫פ‪.‬נ‬
‫‪833,334‬‬
‫‪400,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫ח' חייבים בגין רכוש קבוע ‪390,00‬‬
‫‪466,666‬‬ ‫ח' פחת שנצבר‬
‫‪43,334‬‬ ‫ח' הפסד הון‬
‫‪1,300,000‬‬ ‫ז' רכוש קבוע‬

‫לא נדרש בשאלה‪:‬‬

‫שנת ‪:2009‬‬
‫‪400,000‬‬ ‫ח' מזומן‬
‫‪10,000‬‬ ‫ז' הכנסות ריבית‬
‫‪390,000‬‬ ‫ז' חייבים בגין רכוש קבוע‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫תנועה בכרטיס מפעל ייצור נטו‪:‬‬
‫‪920,000‬‬ ‫רכישה ‪(1) 1.07‬‬
‫) ‪(18,750‬‬ ‫הוצ' פחת עד ‪(2) 1.7‬‬
‫) ‪(276,000‬‬ ‫זכאות לענק ‪(3) 1.7‬‬
‫) ‪(11,673‬‬ ‫הוצ' פחת עד ‪(4) 31.12‬‬
‫‪613,577 31.12.07‬‬ ‫יתרת סגירה‬
‫) ‪(23,346‬‬ ‫הוצ' פחת ‪(5)08‬‬
‫‪590,230‬‬ ‫‪31.12.08‬‬ ‫י‪.‬ס‬
 ‫)כולל הוצ' משפטיות ומס‬ ‫‪920,000‬‬ ‫ח' מבנה‬ ‫)‪(1‬‬
‫רכישה(‬
‫ז' מזומן‬
‫‪(X (170,000 – 920,000‬‬ ‫‪0.5 \20 = 18,750‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪18,750‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫ז' פחת שנצבר‬
‫‪X 30% ) 276,000‬‬ ‫ח' חייבים בגין מענק‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪(920,000‬‬
‫ז' מבנה‬
‫‪920,000‬‬ ‫‪– 276,000‬‬ ‫‪= 644,000‬‬ ‫עלות‬ ‫)‪(4‬‬
‫פ‪.‬נ עד ‪(18,750 ) 1.7‬‬
‫– יופחת על פני ‪ 19.5‬שנים‬ ‫‪625,250‬‬

‫‪(X (170,000 – 625,000‬‬ ‫‪0.5 \ 19.5 – 11,673‬‬

‫ח' הוצ' פחת ‪11,673‬‬
‫ז' פחנ"צ‬
‫‪(X (170,000 – 625,000‬‬ ‫‪1\19.5 – 23,346‬‬ ‫)‪(5‬‬

‫ח' הוצ' פחת ‪23,346‬‬

‫ז' פחנ"צ‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫תנועה בכרטיס קו ייצור ב' נטו‪:‬‬
‫‪300,000‬‬ ‫רכישה ‪(1) 1.7.07‬‬
‫) ‪(60,000‬‬ ‫מענק ‪(2) 1.7.07‬‬
‫) ‪(12,000‬‬ ‫הוצ' פחת ‪(3) 07‬‬
‫‪228,000‬‬ ‫‪31.12.07‬‬
‫) ‪(36,000‬‬ ‫הוצ' פחת ‪(4) 08‬‬
‫‪60,000‬‬ ‫החזר מענק )‪(5‬‬
‫) ‪(12,000‬‬ ‫תיקון הוצ' פחת )‪(6‬‬
‫‪240,000‬‬ ‫‪31.12.08‬‬
 ‫‪300,000‬‬ ‫)‪ ( 1‬ח' קו ייצור‬
‫ז' מזומן‬
‫‪60,000‬‬ ‫)‪ ( 2‬ח' מזומן‬
‫ז' קו ייצור‬
‫‪1+2+3+4‬‬ ‫)‪= 10 ( 3‬‬
‫‪X10\1 X 240,000‬‬ ‫‪6\12 = 12,000‬‬
‫ח' הוצ' פחת ‪12,000‬‬
‫ז' פחנ"צ‬
‫)‪ ( 4‬הוצ' פחת ‪:2008‬‬
‫‪X10\1 X 240,000+ 12\6 X10\2 X 240,000‬‬ ‫‪6\12 = 36,000‬‬

‫‪36,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬

‫ז' פחנ"צ‬
‫( החזר המענק ‪:‬‬ ‫)‪5‬‬
‫‪60,000‬‬ ‫ח' קו יצור‬
‫‪3,500‬‬ ‫ח' הוצ' מימון שוטף‬
‫‪1,500‬‬ ‫ח' הוצ' מימון בגין שנים קודמות‬
‫‪65,000‬‬ ‫ז' מזומן‬
‫‪:31.12.07‬‬ ‫תיקון הפחת עד‬ ‫)‪(6‬‬
‫‪X 10\1 X 300,000‬‬ ‫‪6\12 = 15,000‬‬ ‫פחת נכון‬
‫‪12,000‬‬ ‫פחת שנרשם‬
‫הגדלת פחת ‪3,000‬‬

‫תיקון הפחת ‪:08‬‬

‫‪X 10\2 X 300,000 ++ 12\6 X 10\1 X‬‬ ‫פחת נכון ‪6\12 = 45,000‬‬
‫‪300,000‬‬
‫‪36,000‬‬ ‫פחת שנרשם‬
‫‪9,000‬‬ ‫הגדלת פחת‬

‫‪3000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת בגין שנים קודמות‬

‫‪9,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת ‪08‬‬
‫‪12,000‬‬ ‫ז' פחנ"צ‬
 ‫סעיף ד'‪:‬‬
‫על פי התקן אם הנכס נרכש באשראי ספקים החורג מהמקובל‬
‫לעסקאות של רכישת רכוש קבוע‪ ,‬עלות הרכישה תהיה מחיר‬
‫הרכישה של נכס במזומן‪ .‬ההפרש בין המחיר בפועל למחיר‬
‫במזומן מהווה הוצאות מימון‪.‬‬

‫תנועה בכרטיס מכונה נטו‬

‫‪200,000‬‬ ‫רכישה ‪(1) 1.7.08‬‬

‫הוצ' פחת ‪(65,000 ) (2) 08‬‬
‫‪135,000‬‬
‫‪200,000‬‬ ‫ח' מכונה‬ ‫)‪1.7.08 ( 1‬‬
‫ז' זכאים בגין רכוש קבוע‬
‫לא נדרש‪:‬‬
‫‪10,000‬‬ ‫ח' הוצ' ריבית‬ ‫‪31.12.08‬‬
‫ז' ריבית לשלם‬
‫‪200,000‬‬ ‫ח' זכאים בגין רכוש קבוע‬ ‫‪1.1.9‬‬
‫ח' ריבית לשלם ‪10,00‬‬
‫‪210,000‬‬ ‫ז' מזומן‬

‫( הוצאות הפחת‪:‬‬ ‫)‪2‬‬

‫הנוסחא של מקדם הפחת היתרה הפוחתת = ‪0.65‬‬
‫‪X 0.65 X 200,000‬‬ ‫‪6\12 = 65,000‬‬
‫‪65,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫ז' פחנ"צ‬
 ‫סעיף ה'‪:‬‬
‫תנועה בכרטיס קו ייצור ג'‬
‫‪600,000‬‬ ‫רכישה ‪(1) 1.1.08‬‬
‫) ‪(79,905‬‬ ‫הוצ' פחת עד ה – ‪(2) 30.6‬‬
‫) ‪(90,000‬‬ ‫גריעת תבניות ‪(3) 1.7‬‬
‫‪150,000‬‬ ‫רכישת תבניות ‪(4) 1.7‬‬
‫) ‪(79,405‬‬ ‫הוצ' פחת עד ‪(5) 31.12‬‬
‫‪503,690‬‬ ‫‪31.12.08‬‬ ‫יתרת סגירה‬

‫‪600,000‬‬ ‫)‪ ( 1‬ח' קו ייצור‬

‫ז' מזומן‬
‫( ביאור‪ :‬אם הנכס מורכב מחלקים משמעותיים יש להפחיתם‬ ‫)‪2‬‬
‫בנפרד‪ ,‬אלא אם כן הם מופחתים על פי אותה שיטה ובהתאם לאותו‬
‫אורח חיים כלכלי‪ .‬יתר החלקים הלא משמעותיים יופחתו ביחד או‬
‫בנפרד על פי החלטת החברה‪.‬‬
‫פחת עד ה – ‪:30.6‬‬
‫‪(X (30,000 – 300,000‬‬ ‫‪0.5 \3 = 45,000‬‬ ‫מנוע‬
‫‪(X 10\4 X (20,000 – 120,000‬‬ ‫‪6\12 = 20,000‬‬ ‫בוכנות‬
‫‪X 100,000‬‬ ‫‪0.5 \5 = 10,000‬‬ ‫תבניות‬
‫‪X 2\1 X 80,000‬‬ ‫‪6\12 = 1,905‬‬ ‫יתר החלקים‬
‫‪76,905‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫ז' פחת שנצבר ‪76,905‬‬
‫( גריעת תבניות‪:‬‬ ‫)‪3‬‬
‫‪40,000‬‬ ‫תמורה‬
‫‪100,000‬‬ ‫‪– 10,000 = 90,000‬‬ ‫עלות מופחתת‬
‫) ‪(50,000‬‬ ‫הפסד הון‬

‫‪40,000‬‬ ‫ח' מזומן‬

‫‪10,000‬‬ ‫ח' פחנ"צ‬
‫‪50,000‬‬ ‫ח' הפסד הון‬
‫‪100,000‬‬ ‫ז' קו ייצור ג' )תבניות(‬
‫‪150,000‬‬ ‫( ח' קו ייצור ג' )תבניות(‬ ‫)‪4‬‬
‫ז' מזומן‬
 ‫( הוצ' פחת – מחצית ‪:2‬‬ ‫)‪5‬‬
‫‪(X (30,000 – 300,000‬‬ ‫‪0.5 \3 = 45,000‬‬ ‫מנוע‬
‫‪(X 10\4 X (20,000 – 120,000‬‬ ‫‪6\12 = 20,000‬‬ ‫בוכנות‬
‫‪X 150,000‬‬ ‫‪0.5 \6 = 12,500‬‬ ‫תבניות‬
‫‪X 2\1 X 80,000‬‬ ‫‪6\12 = 1,905‬‬ ‫יתר החלקים‬
‫‪79,405‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫ז' פחת שנצבר ‪79,905‬‬

‫סעיף ו'‪:‬‬
‫תנועה בכרטיס מסננים נטו‪:‬‬
‫‪500,000‬‬ ‫‪(1) 1.1.07‬‬ ‫רכישה‬
‫) ‪(140,000‬‬ ‫פחת )‪(2‬‬
‫‪0‬‬ ‫גריעה בדיקה ‪(3) 1‬‬
‫‪60,000‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫בדיקה ‪2‬‬
‫‪420,000‬‬ ‫‪31.12.07‬‬
‫הוצ' פחת עד ‪(75,000 )( 4) 30.6‬‬
‫) ‪(30,000‬‬ ‫גריעת בדיקה ‪(5) . 2‬‬
‫‪70,000‬‬ ‫עלות בדיקה ‪(6) 3‬‬
‫) ‪(80,000‬‬ ‫הוצ' פחת ‪(7) 31.12‬‬
‫‪305,000‬‬ ‫‪31.12.08‬‬ ‫יתרת סגירה‬

‫‪500,000‬‬ ‫( ח' מסננים‬ ‫)‪1‬‬

‫ז' מזומן‬
‫( הוצאות פחת ‪:07‬‬ ‫)‪2‬‬
‫‪X450,000‬‬ ‫‪1\5 = 90,000‬‬ ‫עלות המסננים ללא בדיקה‬
‫‪X50,000 100% = 50,000‬‬ ‫עלות בדיקה‬
‫‪500,000‬‬ ‫‪140,000‬‬
‫‪50,00‬‬ ‫‪ .‬ח' פחת שנצבר‬ ‫( גריעת בדיקה ‪1‬‬ ‫)‪3‬‬
‫ז' מסננים‬
‫– ח' מסננים ‪60,000‬‬ ‫הוספת בדיקה ‪2‬‬
‫ז' מזומן‬
 ‫( הוצ' פחת עד ‪:30.6.08‬‬ ‫)‪4‬‬
‫‪X 450,000‬‬ ‫‪0.5 \5 = 45,000‬‬ ‫עלות מסננים )ללא בדיקה(‬
‫‪X 60,000‬‬ ‫‪6\12 = 30,00 0‬‬ ‫בדיקה ‪2‬‬
‫‪75,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫ז' פחנ"צ‬
‫‪30,000‬‬ ‫( גריעת בדיקה ‪ : 2‬ח' פחנ"צ‬ ‫)‪5‬‬
‫‪30,000‬‬ ‫ח' הפסד הון‬
‫‪60,000‬‬ ‫ז' מסננים בדיקה ‪2‬‬
‫‪70,000‬‬ ‫‪ :‬ח' מסננים בדיקה ‪3‬‬ ‫( עלות בדיקה ‪3‬‬ ‫)‪6‬‬
‫‪70,000‬‬ ‫ז' מזומן‬
‫‪:31.12.08‬‬ ‫הוצ פחת עד‬ ‫)‪(7‬‬
‫‪X 450,000‬‬ ‫‪0.5 \5 = 45,000‬‬ ‫עלות מסננים )ללא בדיקה(‬
‫‪X 70,000‬‬ ‫‪6\12 = 35,00 0‬‬ ‫בדיקה ‪2‬‬
‫‪80,000‬‬ ‫ח' הוצ' פחת‬
‫ז' פחנ"צ‬

‫תשובות בדף‪.‬‬ ‫לעבור על נדרש ‪3 , 2‬‬