‫שישים שנה _ מאה ועשרים מילה‬

‫משה רוזן‬

‫בראשית ‪ 1970‬הגענו לניר יצחק‪ :‬שמונה בוגרי השומר הצעיר מארגנטינה‪ ,‬לשנת‬
‫הכשרה בארץ ובקיבוץ‪ .‬עבודתנו הראשונה היתה במטע‪-‬פרדס‪.‬‬
‫צבי אבין ז"ל הסביר לנו החשיבות של ה"דילול המתון" של פרי האפרסק כדי להקטין‬
‫את העומס המוקדם ולאפשר צמיחתם הנאותה של העצים ולשבח יבולם‪.‬‬
‫צביקה התכוון‪ ,‬כאמור‪ ,‬לדילול‪ ,‬לפעולה מוגבלת מאד‪ .‬אבל אנחנו‪ -‬חפצים היינו‬
‫להוכיח את הכושר החלוצי שלנו ולכן‪ ,‬לקראת הצהריים‪ ,‬כאשר הוא הגיע עם העגלה‬
‫לאסוף אותנו‪ ,‬חשכו עיניו‪ :‬לא השארנו זכר של פרי‪ ,‬רק עצים ערומים‪...‬‬
‫חלפו ארבעים שנה‪ .‬ודומני שאפשר ללמוד מפרשת הדילול כמה דברים‪ ,‬ואולי‬
‫החשוב‪ ,‬הנוגע לימים אלה בקיבוץ‪ :‬כדי לאפשר יותר אוויר לעץ החברתי‪ ,‬כדי לאפשר‬
‫צמיחה עצמאית יותר של היחיד‪ ,‬אולי צריכים לצמצם את השותפות הצפופה‪ ,‬אולם‪,‬‬
‫אם נרוץ ונדלל ונפריט הכל‪ ,‬לא נקטוף דבר‪ :‬נשאר עם שדה יבש‪ ,‬נטול פרי‪...‬‬