‫
זמני לשב"ק
‬ ‫‪íùä‬‬ ‫‪úøæòá‬‬ ‫תוכ

העניני‬
‫דברות קודש ‪ .............................‬א‬
‫עלות השחר‪4:50 ......................‬‬ ‫מבאר רבותינו ‪ ...........................‬א‬
‫נ החמה‪6:20.............................‬‬ ‫מתוק מדבש ‪ .............................‬א‬
‫סו זמ ק"ש *‪8:22 ...................‬‬ ‫פתגמי יקירי ‪ ...........................‬ב‬
‫עובדא דצדיקיא ‪ ........................‬ב‬
‫שקיעה‪5:27................................‬‬ ‫דברי אמוני ‪ ..............................‬ג‬
‫מוצ"ש ר"ת‪6:39 ......................‬‬ ‫זכרו צדיקי ‪ .............................‬ד‬
‫שבת מברכי ר"ח אדר‬
‫המולד יהיה בליל ראשו ‬
‫שעה ‪ 2‬ו ‪ 27‬דקות ‪ 12‬חלקי‬
‫יו"ל ע"י קהל "תולדות אברה יצחק"‬ ‫מעשה הגדולי ‪ ........................‬ד‬
‫ד הקהילה ‪ ................................‬ה‬
‫הילולא צדיקיא‪............................‬ח‬
‫ר"ח ביו ראשו ושני‬ ‫בנשיאות כ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫פרשת משפטים ‪ -‬שקלים כ"ט שבט תש"ע‬ ‫***‬ ‫שנה ו' גליון ר"נ‬

‫נוטפי דברי אמונים‬

‫כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע‪.‬‬

‫עיקר הבירור הוא על ידי אריכת הגלות והנסיון‬
‫גליון ‪250‬‬
‫וצפייתנו אליו יתברך‪ ,‬כי בוודאי אנחנו זרע עם הקודש‬
‫לא נעזוב את אבינו מלכנו כאשר לא עזבוהו אבותינו‪,‬‬
‫אשר בכל דור ודור באנו באש ובמים על דבר קדושת‬
‫שמו יתברך‪ ,‬ואם גם היה ח"ו רצון הבורא ברוך הוא‬
‫לנסות אותנו בנסיונות אלף פעמים כמוהו ח"ו בוודאי‬
‫לא נעזוב ולא נטוש אותו עד עולם‪ ,‬כי זה היה כפיית‬
‫הר סיני שלא נעזוב הקדוש ברוך הוא בכל מיני קושיות‬
‫ונסיונות ואנו הבטחנו אותו יתברך כל אשר דבר ה'‬
‫נעשה ונשמע‪ ,‬כי דיבור לשון קשות‪ ,‬בכל מיני קושיות‬ ‫תשנ"ח‬ ‫שנשמעו בליל שב"ק משפטים – שקלים‬
‫ח"ו נשמע לו יתברך ונעשה מצוותיו‪.‬‬
‫‪ò"éæ æ"äåîãà ÷"äéáø‬‬ ‫כסא כבוד‪ ,‬וקבלו השי"ת‪ ,‬והנה יש השב בתשובה‬ ‫א כס תלוה את עמי את העני עמ
‪.‬‬
‫שלימה על חטאיו‪ ,‬ומסג! עצמו בכל מיני סיגופי‬ ‫בדגל מחנה אפרי מבאר הכתוב עפ"י מאמר הגמ'‬
‫אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא‬
‫ויסורי עד שבא לידי מיתה ח"ו בבחינת והוכה‬ ‫)חגיגה ט"ו ע"א( כל העובר עבירה בסתר כאילו‬
‫תהיה לו כנושה לא תשימון עליו נשך‪.‬‬ ‫ומת‪ ,‬ואז אי לו דמי‪ ,‬היינו שאינו נידו על מה‬ ‫דוחק רגלי השכינה‪ ,‬דלכ צרי האד לחשב חשבו‬
‫אפשר לפרש דהנה האדם יש לו זמנים ששרוי בתוך‬ ‫שהמית א"ע‪ ,‬כיו שנתנקה עי"ז מחטאיו‪.‬‬ ‫נפשו‪ ,‬א רוצה לדחוק רגלי השכינה ולשמוע ח"ו‬
‫חשכות גדול ואינו מרגיש שום חיות והתעוררות‬
‫אבל יש דר אחרת לשוב בתשובה שלימה‪ ,‬והיא‬ ‫בקול היצר‪ ,‬או להתגבר על היצר ולזכות להשראת‬
‫בעבודת השי"ת בתורה ותפלה‪ ,‬והעצה לצאת‬
‫ע"י לימוד התוה"ק‪ ,‬דע"י שלומד שעות הרבה‬ ‫השכינה הק'‪.‬‬
‫מהחשכות הוא שישפיל רוחו ועל ידי זה ישכון עליו‬
‫אור ה'‪ ,‬כמו שכתוב אשכון ואת דכא‪ ,‬וזהו אם כסף‬
‫ברציפות‪ ,‬בקדושה ובטהרה‪ ,‬זוכה להטהר מכל‬ ‫וזהו א כס! תלוה את עמי‪ ,‬כס! הוא מלשו‬
‫תלוה‪ ,‬כסף הוא לשון חשכות מלשון הכסיף התחתון‬
‫חטאיו‪ ,‬דהתורה היא בחי' שמש ואור‪ ,‬ומעט מ‬ ‫כיסופי‪ ,‬ותלוה הוא מלשו התדבקות‪ ,‬והיינו א‬
‫כמובא בספר נועם מגדים‪ ,‬והיינו שאם מתחבר‬ ‫האור דוחה הרבה מ החוש‪ ,‬אז א מסג! עצמו‬ ‫יבוא היצה"ר‪ ,‬ויפתה את האד שיכסו! לגשמיות‪,‬‬
‫ומתגבר עליך החשכות‪ ,‬העצה הוא את העני עמך‪,‬‬ ‫כנ"ל אזי דמי לו‪ ,‬נענש הוא על שמאבד עצמו‬ ‫ויתדבקו בו כ"מ תאוות רעות ח"ו‪ ,‬העצה לזה היא‬
‫שתשפיל עצמך כעני ועל ידי זה תוכל להתרומם‬ ‫לדעת‪ ,‬כיו שאינו צרי לזה כלל‪ ,‬שהתורה מטהרתו‬ ‫את העני עמ‪ ,‬שיתדבק בכל כחו בשכינה הק'‬
‫ולצאת מהחשכות‪ ,‬ואמר לא תהיה לו כנושה‪ ,‬דהיינו‬ ‫כבר‪.‬‬ ‫הנקראת עני‪ ,‬כיו ששכינתא בגלותא והיא כעניה‬
‫שלא תבקש דוקא מדריגות ולהרגיש אור וחיות‬ ‫ועתה עומדי אנו בשבוע האחרו מימי השובבי"‪,‬‬ ‫ודלה‪ ,‬ולא ידחוק רגליה ח"ו ע"י שישמע בקול היצר‪,‬‬
‫בעבודה‪ ,‬רק תתחזק בעבודת השי"ת בתמימות‬ ‫ונשארו לנו עדיי השבועות של ת"ת‪ ,‬ועד עתה כבר‬ ‫וא רק ירצה להתגבר עליו‪ ,‬תשרה עליו השכינה הק'‬
‫ובפשטות‪ ,‬ומזהיר עוד הכתוב לא תשימון עליו נשך‪ ,‬כי‬ ‫למדו אברכי ובחורי רבי הרבה שעות רצופות‬ ‫ותסייענו במלחמתו‪ ,‬שהרי השי"ת נות לכל אחד‬
‫בזמני הקטנות צריך האדם יותר התחזקות שלא יפול‬ ‫של תורה‪ ,‬שזכו ללמוד ברציפות במש ימי‬ ‫כוחות להתגבר על יצרו‪ ,‬וברצו האד תלוי הכל‪.‬‬
‫לעבירות רח"ל ושלא יגרום ח"ו נשיכות וצער להשכינה‬ ‫השובבי"‪ ,‬ובוודאי זכו לתק עי"ז הרבה מחטאיה'‬
‫הק'‪ ,‬בהיות שאינו מרגיש שום הרגש דקדושה וחיות‬
‫ופניה מאירי באור השמש הזורחת על הלומדי‬ ‫בחת סופר מפרש הפסוק א במחתרת ימצא הגנב‬
‫רוחני‪ ,‬וכשאדם מחזיק אז מעמד בעבודת השי"ת זוכה‬
‫כדברי הח"ס הנ"ל‪ ,‬ועי"ז יזכו בוודאי לאור גדול‬ ‫והוכה ומת אי לו דמי א זרחה השמש עליו דמי‬
‫שהקב"ה מושיעו ומוציאו מאפילה לאורה‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬דמחתרת רומז על תשובה‪ ,‬כדאיתא במנשה ב‬
‫‪ò"éæ äðåîà éøáãä ÷"äéáø‬‬ ‫המש
בעמוד ג'‬ ‫חזקיהו שביקש מאת השי"ת חתור לי חתירה תחת‬

‫‪ R‬מתוק מדבש ‪Q‬‬

‫≤ ≤שמחו בה' וגילו צדיקי והרנינו כל ישרי לב ‪± ±‬‬
‫‪àñë ùéâð äðéøå äìäö ìå÷áå íéîåää åðááì éùâø úà òéáð àáéìã àúååãçáå ãåáë úøãäá‬‬
‫אם בעליו עמו לא ישלם‪.‬‬ ‫‪åðéúøàôú úøèò åðéùàø øæð íéúåù åðà åéîéîå íéñåç åðà åìöá øùà àðîéäî àéòø íã÷ àúëøáã‬‬
‫כן הדין בארבעה שומרים שפטורים אם בעליו‬
‫עמו‪ .‬ואיתא מהרה"ק ק"ר בונם מפשיסחא זי"ע‬
‫הוד כ"ק מר אדמו"ר עט"ר שליט"א‬
‫דהרמז בדבר הוא‪ :‬שהקב"ה מפקיד נשמה קדושה‬
‫לרגל השמחה השרויה במעו קדשו בהכנס נכדו‬
‫אצל האדם‪ ,‬והאדם הוא שומר‪ ,‬ואם האדם חי‬ ‫כמר אברה יצחק ני"ו‬
‫תמיד בדביקות ה'‪ ,‬אז הקב"ה הוא בבחינת בעליו‬ ‫לעול התורה והמצוות למז"ט‬
‫עמו‪ ,‬ואז אפילו אם נכשל האדם ח"ו‪ ,‬מכיון‬ ‫ב לחתנו הרה"צ מוהר"ר משה יעקב הורבי שליט"א‬
‫שבעליו עמו הוא פטור‪ ,‬ונתקבל מיד התשובה‪.‬‬
‫מבארשא‬
‫)מבתרי כתבי משפיע קהילתנו הק'‬ ‫‪úåéøáá øùåàå äçîù áåø êåúî ç"öåé ìëî äùåã÷ã úçð íééðôç àìî úååøì à"èéìù åðéáø ïøî ÷"ë äëæéù àåòø àäé‬‬
‫הגה"צ רבי דניאל פריש זצ"ל(‬ ‫‪à"áá åðéùàøá åðëìîå åð÷ãö çéùî éðô ìá÷ì äëæð éãò íéððòøå íéðùã íééç úåðùå íéîé êøåàì àéìòî àøåäðå àôåâ‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪:‬א ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬
 ‫‪ R‬פרפראות ערבי ומתוקי ‪Q‬‬ ‫‪ R‬פתגמי יקירי ‪Q‬‬
‫פנינים על הפרשה‬ ‫לפרשת השבוע בדרך המוסר והחסידות‬

‫‪óà ,àôåøä éðôì äìåç àáùë ïë åîëå‬‬ ‫‪éðãà úà éúáäà ãáòä øîàé íàå‬‬
‫כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם‪.‬‬
‫‪äôåøú äæéà áèéä òãåé àôåøäù‬‬ ‫‪.éùôç àöà àì éðá úàå éúùà úà‬‬ ‫הנה התורה היא נצחית בכל עת ובכל זמן‪ ,‬ואם כן צריכים להבין מה‬
‫‪úàæ ìëá ,äìçî âåñ ìëì úúì íéëéøö‬‬ ‫‪,äæ ÷åñô ò"éæ ïéøáå÷î äùî éáø ùøã‬‬ ‫יגיענו מלימוד הזה‪ ,‬היום שאין דין של עבד עברי נוהג‪ .‬ונראה דמקרא‬
‫‪áèéä øå÷çìå ïðåáúäì åéìò äìéçúá‬‬ ‫‪úåòéðî åì ùéå 'ä úà ãáåòù éî ìò‬‬ ‫זה מדבר גם כן על מי שרוצה לעבוד להבורא יתברך‪ ,‬ואינו יודע דרך‬
‫‪äìçîä ùøåù åäîå äìçîä úåäî úà‬‬ ‫‪åðéàå ñåðà ïãé ìò äùòðù úåãøèå‬‬ ‫הנהגה בעבודתו יתברך‪ .‬ונתנה לנו התורה עצה טובה‪ ,‬שיקבל האדם‬
‫‪ìëåé æà ÷øå ,êëá úåìçì åì íøâ äîå‬‬ ‫‪.'ä úà éåàøë ãåáòì ìåëé‬‬ ‫עליו עול תורה ועבודת התפילה בכל מאמצי כוחו בל ירפה‪ ,‬וה' יעזור‬
‫‪äîéàúîä àéä äôåøú äæéà èéìçäì‬‬ ‫לו‪ .‬וזהו מה שאמר הכתוב‪" ,‬כי תקנה עבד עברי"‪ ,‬כשתרצה לקנות‬
‫"‪"éúùà úà" ,êøáúé 'ä äæ - "éðãà úà‬‬
‫‪ùøåù úà úòãì éãë ,íìåà .åìéáùá‬‬ ‫עבדות של עברי‪" ,‬שש שנים יעבוד" ‪ -‬יקבל על עצמו לעבוד שש שנים‬
‫‪,úååöîä åìà - "éðá úàå" ,äøåúä äæ -‬‬
‫‪åöòé ïëì .é÷åìà øæòì íé÷å÷æ ,äìçîä‬‬ ‫רצופות בתמידיות‪ ,‬ואז יניח השם לך מעצבך‪ ,‬ויהיה לך אחר כך קל‬
‫"‪ìò êåîñì äöåø éððéà "éùôç àöà àì‬‬
‫‪ø÷áì íéëìåäù éðôìù ì"æ åðéîëç åðì‬‬ ‫מאוד העבדות‪ ,‬ולא ידמה בעיניך שום כבידות כלל‪ .‬וזהו "ובשביעית‬
‫‪,"äéøèô àðîçø ñðåà" øîåìå íéöåøéú‬‬
‫‪åéìò ù÷áéù íëçì êìé ,àôåøä ìöà‬‬
‫‪øåæòé "íéäåìàä ìà åéðåãà åùéâäå" æà‬‬ ‫יצא לחפשי חינם" שיהיה חופשי מהכבדות‪.‬‬
‫‪úåùø àôåøì ïúðé ïàëîå ,íéîçø‬‬ ‫‪'ä úà ãåáòì ìëåéù êøáúé 'ä åì‬‬ ‫מבשר טוב‬
‫‪øåæî åì àéöîäì åãéá äìòéå úåàôøì‬‬ ‫‪."íìåòì åãáòå" êøáúé‬‬
‫‪.àôøîå‬‬ ‫וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה וגו'‪.‬‬
‫‪äùî úåøîà‬‬
‫מכאן נוכל למצא הרמז מ"ש בסידור האר"י ז"ל כי הרמ"ק קבל מפי‬
‫‪êåøá éøáã‬‬
‫‪.àôøé àôøå ïúé åúáù ÷ø‬‬ ‫אליהו ז"ל לבטל מחשבה זרה לומר פסוק )ויקרא ו‪ ,‬ו( אש תמיד תוקד על‬
‫‪.àôøé àôøå ïúé åúáù ÷ø‬‬ ‫‪ïàëî (.äô ÷"áå ,.ñ úåëøá) ì"æç åùøã‬‬ ‫המזבח עי"ש‪ .‬ואפשר לפי זה לפרש הפסוק זה‪ ,‬וכי יזיד איש‪ ,‬היצר הרע‪.‬‬
‫‪÷çöé 'ø ÷"äøä äìçð úçà íòô‬‬ ‫‪.úåàôøì‬‬ ‫‪àôåøì‬‬ ‫‪úåùø‬‬ ‫‪äðúéðù‬‬ ‫על רעהו‪ ,‬הוא היצר טוב שהם יחדיו בלבו של אדם‪ .‬להרגו בערמה‪,‬‬
‫‪äéìò åì ïúéì åöøå ,ì"÷åöæ àøéåå÷ñî‬‬ ‫‪á"á) øçà íå÷îáù ,äù÷ äøåàëìå‬‬ ‫במחשבת ערמומית וכוזבת‪ .‬אז‪ ,‬מעם מזבחי תקחנו למות‪ ,‬דהיינו‬
‫‪åæ äùøôá éë ,çìùá úùøô úáùá‬‬ ‫÷‪êåúá äìåç åì ùéù ìë" øîàð (:æè‬‬ ‫הסגולה לומר הפסוק אש תמיד תוקד על המזבח כנ"ל‪ ,‬ויעבור רוח‬
‫‪éúîù øùà äìçîä ìë" áéúë‬‬ ‫‪åéìò ù÷áéå íëç ìöà êìé ,åúéá‬‬ ‫הטומאה מן הארץ‪.‬‬
‫‪'ä éðà éë êéìò íéùà àì íéøöîá‬‬ ‫‪ã"åé) ò"åùá äëìäì ÷ñôð êëå ,"íéîçø‬‬
‫עבודת ישראל‬
‫‪ì"ðä ÷"äøä íéëñä àìå ,"êéàôåø‬‬ ‫‪.øúåñ äøåàëì äæå ,(à"îøá 'é óéòñ äìù 'éñ‬‬
‫רק שבתו יתן ורפא ירפא‪.‬‬
‫‪ò÷øàèù à øòééæ æéà'ñ" åøîàá‬‬ ‫‪øáñäù ì"÷åöæ õéìøàâî ÷"äøä øàéáå‬‬
‫‪åöø ë"â åøúé 'øô ÷"áùáå ,"èôòöòø‬‬ ‫‪ìò äìàù éðôì äàáùë :àåä øáãä‬‬ ‫הנראה לרמז גודל מעלת יום השבת קודש אשר הוא צנור כל השפעו'‬
‫‪ùøãîá àúéà éë ,äéìò åì ïúéì‬‬ ‫‪ìò éðôì úçðåî äàéøäå ,äàéø‬‬ ‫)שבת קיח‪,‬‬‫וטובות הכלולים בגוף ובנפש והוא מרפא לכל הענינים כמ"ש‬
‫‪øîà íéìåçä ìë åàôøúð äøåú ïúîáã‬‬ ‫‪,éðéò äàøîì àéä éë íâä ,ïçìåùä‬‬ ‫ב( שומר שבת מחללו אפילו עע"ג מחול לו וז"ש ובשביעי"ת יצא לחפשי‬
‫‪íéèôùî 'øôáå ,éãî äù÷ àåäù ë"â‬‬ ‫‪ìò úåôéøè úåëìäá é÷á íâ éðàå‬‬ ‫חנם‪ .‬בשביעית רמז בו אותיות שב"ת‪ .‬ולזה ג"כ הענין בחובל בחבירו‬
‫‪íéé÷ð ÷øù ïúé å"úáù ÷ø áéúë øîà‬‬ ‫‪÷å÷æ éðà íéîòôì úàæ ìë íò ,íééøåá‬‬ ‫צריך ליתן לו ה' דברים ואחד מהם שבת אותיות שבת רמז בזה בחובל‬
‫‪äàåôø àåä åæ àôøé àôøå ,ú"áùä úà‬‬ ‫‪íà èçåùä ìù åúòã úååç úà òåîùì‬‬ ‫בחבירו הוא ג"כ בב' ענינים‪ .‬הא' כפשוטו שחבל בגופו‪ .‬גם רמז בעניני‬
‫÷‪äìå÷ù ì"æ íøîàîë ,äáåèå äì‬‬ ‫‪àéä íàå øáòì øáòî àéä äòåáä‬‬ ‫הנפש בחבל בחבירו בפגם הנפש ועל כל ענינים האלה העיקר הוא‬
‫‪.úååöîä ìë ãâðë úáù‬‬ ‫‪ìåëé éðà æà ÷øå ,äîåãëå äìåôéùá‬‬ ‫להתפלל עליו ביום ש"ק והוא תכלית הרפואה‪ .‬וז"פ רק שבתו יתן‬
‫‪.àì åà äøùë äîäáä íà òéøëäì‬‬ ‫כאשר יתפלל עליו ביום השבת אז רפא ירפא‪.‬‬
‫א"י רק שבתו יתן ורפא ירפא‪ .‬עפ"י מ"ש בפי' המשנה במסכ' שבת‬
‫)יד‪,‬‬
‫ג( כל האוכלין אוכל אדם לרפואה בשבת‪ .‬פי' מכל המאכלים שהאדם‬
‫‪ R‬עובדא דצדיקיא ‪Q‬‬ ‫אוכל בשבת יכול להשיג רפואה כי שורש הרפואה נעשה בש"ק ע"י‬
‫יחודי העולמות העליונים בכוונת האכילה כיל"ח לכן )שבת יב‪ ,‬ב( שבת‬
‫שנזמעו מפ"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבא‪ .‬וזה גם כן הרמז רק שבתו יתן ע"י‬
‫קדושת אכילת השבת ורפא ירפא‪.‬‬
‫‪dlilae ,sqkd lk z` aiydl el deive‬‬ ‫א‬ ‫תפארת שלמה‬
‫‪epi`e melg `l` df oi`y ayg oey`xd‬‬ ‫‪lv` dxez oicl miyp` 'a e`a `"t‬‬ ‫אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס ‪.‬‬
‫`‪mrt melgd dpypyn j` ,llk zn‬‬ ‫‪dide ,r"if n"ixd iyecig lra w"dxd‬‬ ‫יש לפרש הכונה‪ ,‬כי אמרו ביומא )ט‪ ,‬ב( דמי שריש לקיש היה מדבר עמו‬
‫‪el aiydl `ae dfn cgtzp ,minrte‬‬ ‫‪mekq z` eyilyde ,lecb mekq lr z"cd‬‬ ‫בשוק‪ ,‬היו בני אדם נותנין לאיש ההוא ממון לצורך משא ומתן בלא‬
‫‪.ezlign ywale ,etqk‬‬ ‫‪'igd rqp w"y `ayke .elv` sqkd‬‬ ‫עדים‪ ,‬כי ידעו שאלמלא אינו איש ישר לא היה ריש לקיש מדבר עמו‪.‬‬
‫‪xcpqkl` jiprd iax w"dxd l` n"ixd‬‬ ‫נמצא שעל ידי זה שריש לקיש דבר עמו‪ ,‬היה אז כמעיד על האיש‬
‫`‪w"dxd l` elhpe ,ecia n"ixd 'igd efg‬‬
‫ההוא שהוא ישר‪ .‬ובאם יהא לאיש כמו ריש לקיש עסק עם רשע‪ ,‬יחשבו‬
‫‪xikd eqpkpyk cine ,r"if xcpqkl`n‬‬ ‫‪sqkd gipdl yygy oeike ,w"y lr r"if‬‬
‫אנשים שהרשע הזה הוא באמת אדם הגון ויתנו לו ממון בלא עדות‪,‬‬
‫‪`ed od dni`a wrfe ,w"dxd z` b"rad‬‬ ‫‪,xcpqkl`l enr elhp apbi `ny eziaa‬‬
‫אבל לבסוף יכפור הרשע בדבר‪ ,‬ויצא מזה שהצדיק שדבר עמו היה עד‬
‫‪.ipkde melga il` `ay df‬‬ ‫‪xky b"radl mlyl ezevxa idie‬‬
‫חמס‪ ,‬שמתוך עדותו נחמס ממון‪ ,‬וכעדות שקר היא זו‪ .‬וזה שאמר‬
‫‪sqkd oi`y ze`xl mnezyp ,ezgxh‬‬ ‫הכתוב "אל תשת ידך עם רשע"‪ ,‬שלא תתחבר עם רשע ולדבר עמו‪,‬‬
‫ב‬
‫‪.ezgzn`a‬‬ ‫ולמה? מפני "להיות עד חמס"‪ ,‬כי תהיה על ידי זה עד שקר ותגרום‬
‫‪`"te ,deab xd lr zpkey aepnix xird‬‬
‫‪jiprd iax w"dxd l` qpkp exrv lceba‬‬ ‫לגזילת ממון‪.‬‬
‫‪xr'aewifc l'xfril` iax w"dxd `a‬‬
‫‪,sqkd z` `vniy lltziy eywae r"if‬‬ ‫חת סופר‬
‫‪dide ,r"if yxrd iax iaxd l` r"if‬‬
‫‪lk z` `vniy jiprd x"xd eaiyd‬‬ ‫ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי‪.‬‬
‫‪yxrd iax iaxd cnre ,sxegd zenia‬‬
‫‪.zg` dhext 'it` xqgz `le ,sqkd‬‬ ‫פרש"י ללמדך שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישה ששה ימים‪.‬‬
‫‪,xwd xie`d on s`ye geztd oelga‬‬
‫הנראה לרמז בזה מעלת יום שבת שצריך האדם להיות לו הכנה גדולה‬
‫‪`ld xn`e ,r"if aewifcn w"dxd dprp‬‬ ‫‪ezlca b"rad ywp ,mini dfi` xeark‬‬
‫כל ששת ימי המעשה‪ .‬כדי שיהי' יכול לקבל אור קדושת שבת כראוי לו‪.‬‬
‫‪xw xie`d oi` aewifca eplv` ,`ed `lt‬‬ ‫‪sqkd lk z` el aiyde ,n"ixd 'igd ly‬‬
‫והשבת רמוז למחנה שכינה‪ .‬וז"ש )בזמירות שב"ק( שכינתא תתעטר כו'‬
‫‪miwiqne zepelgd mixbeq f"kae ,k"k‬‬ ‫‪'igd cxiy zray xn`e ,el didy‬‬
‫בווין תתקטר‪ .‬פי' מי ששומר את עצמו בששת ימי המעשה הם הווי"ן‬
‫‪eli`e ,xwy mixne` oiicre ,mixepza‬‬ ‫‪,eqikn xexvd ltp ,dlbrd on n"ixd‬‬ ‫אז ג"כ השכינה מתקשרת בו כביכול‪ .‬וז"ש ויקרא אל משה ביום‬
‫‪oi`e migezt zepelgd ,aepnixa o`k‬‬ ‫‪lki `l y`iizp xaky eayga `ede‬‬ ‫השביעי זה ש"ק‪:‬‬
‫‪.mgy mixne` f"kae ,mixepz mey‬‬ ‫‪,envrl sqkd lhpe exvi lr xabzdl‬‬ ‫תפארת שלמה‬
‫‪ecia lwne daiy yi` eil` `a dlilae‬‬

‫ב‬
 ‫ולהיות ברבת הימי לגדולי ישראל‪ ,‬וא! עתה‬
‫חודש אדר‬ ‫–‬ ‫שבת שקלים‬ ‫צריכי אנו להמשי את כח הימי הק' של‬
‫שובבי" בלימוד התוה"ק ברציפות‪ ,‬בפרט שבא‬
‫עלינו עתה חודש אדר שהוא זמ המסוגל לתורה‪,‬‬
‫היא שיצעק אל השי"ת בלא שום דיבורים‪ ,‬וזהו‬ ‫שיאיר עלינו מאור פניך יתברך‪,‬‬ ‫כדאיתא בגמ' הדר קבלוה מרצו‪ ,‬ובכח התוה"ק יזכו‬
‫דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬שאם ידרשו את ה' באמת‪,‬‬ ‫לכל הישועות הנצרכות‪.‬‬
‫אפי' בלא שום דיבור מיד ימצאוהו‪ ,‬ועי"ז כבר‬ ‫אומרים בפייט אור פניך עלינו אדון נשא ושקל אשא‬
‫עוד איתא בחת סופר עה"פ לא תהיה אחרי רבי‬
‫תבוא הישועה‪.‬‬ ‫בבית נכון ונשא‪ ,‬זהו בקשה להקב"ה שיאיר עלינו‬ ‫לרעות וגו' אחרי רבי להטות‪ ,‬דהנה ברור שא‬
‫מאור פניו וישפיע עלינו אור וחיות להאיר החשכות‬ ‫רבי נוהגי שלא כשורה ובא אחד ומעמיד על‬
‫ובזה מבאר דהנה בקין והבל מצינו שלא קיבל‬
‫שאנו שרויים בה‪ ,‬שנוכל להכיר היכן אנו נמצאים‬ ‫האמת‪ ,‬ומשנה ממה שנהג עד עתה‪ ,‬בוודאי שהצדק‬
‫הקב"ה קרבנו של קין‪ ,‬והטעם בזה הוא‪ ,‬כיון‬
‫ולצאת מאפילה לאורה‪ ,‬להתקרב אל השי"ת‬ ‫עמו ולא נאמר בזה הכלל של אחרי רבי להטות‪.‬‬
‫שתכלית הקרבת הקרבנות היתה כדי להעלות‬
‫בתשובה‪ ,‬וזה בשק"ל אשא בבית נכון ונשא‪ ,‬שק"ל‬ ‫ומשל למה הדבר דומה‪) ,‬המשל מובא בדרשות חת"ס(‬
‫הניצוצות שבהם כנ"ל‪ ,‬ולכן הבל שהביא קרבן‬
‫בגימטריא נפ"ש‪ ,‬שהננו מבקשים שנזכה להעלות‬ ‫א יבואו רבי ויאמרו שהעיר וויע אינה במדינת‬
‫מבכורות צאנו‪ ,‬שהוא בדרגת חי‪ ,‬ויש בו ניצוצות‬ ‫עסטריי אלא באיטאליע‪ ,‬ובוא אחד ויטע כנגד‬
‫נפשינו שיתרומם הנפש הישראלי משופלותו בבחי'‬
‫קדושים‪ ,‬יש בו חשיבות‪ ,‬משא"כ קרבנו של קין‬ ‫האמת שהעיר וויע היא בעסטריי‪ ,‬בוודאי‬
‫כי תשא את ראש‪ ,‬וממילא נזכה ונגיע בבית נכון‬
‫שלא היה אלא פשתן‪ ,‬לא נתקבל קרבנו כיון שלא‬
‫ונשא‪ ,‬שיבנה ביהמ"ק בב"א‪.‬‬ ‫למשוגעי יחשבו אות האנשי‪ ,‬כיו שידוע לכל‬
‫היו בו ניצוצות להעלותם‪.‬‬ ‫שהעיר וויע בעסטריי היא‪ ,‬דהכלל של אחרי רבי‬
‫עוד אפ"ל ברמז לשון הפייט ושקל אשא בבית נכון‬ ‫להטות לא נאמר אלא בדבר אשר ספק הוא‪ ,‬וכדברי‬
‫כ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬ ‫הרבי כ הוא האמת‪.‬‬
‫ונשא‪ ,‬כי 'בית' רומז על הגוף שהוא משכן הנפש‪) ,‬עי'‬
‫בחודש אדר יש ניסים מעל דרך הטבע‬ ‫זוה"ק תולדות קמ"א ע"ב‪ ,‬תרומה קמ"ב ע"א( וע"ד‬ ‫וכ הדבר בי ישראל לעמי‪ ,‬שהאומות אומרות‬
‫זה יתפרש אור פניך עלינו אדון נשא שיאיר עלינו‬ ‫לישראל בתורתכ נאמר אחרי רבי להטות‪ ,‬ואת‬
‫היינט נאכט איז ראש חודש אדר‪ ,‬דער בני יששכר‬ ‫המעט מכל העמי‪ ,‬וצריכי את ללכת בדרכינו‪,‬‬
‫מאור פניך יתברך‪ ,‬ועי"ז שקל אשא‪ ,‬תתרומם הנפש‪,‬‬ ‫והתשובה לזה היא כנ"ל‪ ,‬דכלל זה של אחרי רבי‬
‫זאגט פשט אויף דער גמרא הרוצה שיתקיימו‬
‫)נפ"ש בגימט' שק"ל( בבית נכון ונשא שתהיה‬ ‫להטות לא נאמר בדבר שהוא מבורר לכל‪ ,‬ואנו‬
‫נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'‪ ,‬עס‬
‫התרוממות הנפש כל כך עד שהגוף בבחי' בית יזדכך‬ ‫בטוחי באמונתנו‪ ,‬בתורתינו הק'‪ ,‬ובגדולת בוראנו‬
‫איז פארהאנען ניסים נגלים וואס יעדער דערקענט‬
‫ויתקדש‪ ,‬ויהיה נכון ונשא שתשכון הנפש המזוככה‬ ‫ית"ש‪ ,‬ואי כא מקו לוויכוח כלל‪ ,‬ובודאי אי לנו‬
‫אז עס איז למעלה מגדר הטבע‪ ,‬אבער פון דעם‬ ‫לנטות אחרי הגויי‪ ,‬א! שה מרובי מאתנו‪.‬‬
‫בגוף טהור ומזוכך‪ ,‬ויחדיו יכונו בעבודת השי"ת‪ ,‬בגוף‬
‫זעט מען נאכנישט אז די הנהגת הטבע פירט אויך‬
‫נאר דער אויבערשטער‪ ,‬און יעדער פרט איז נאר‬
‫בהשגחה העליונה‪ ,‬אבער דער נס וואס איז געווען‬
‫אין חודש אדר וואס דער נס איז געווען אין די‬
‫טבע‪ ,‬און יעדער האט דאך געזען אז דאס איז פון‬
‫אויבערשטען‪ ,‬האט מען דעמאלס געזען אז די‬
‫איתא מהרה"ק ר' פינחס קאריצער זי"ע‪ ,‬שאמר‬
‫הנהגת הטבע איז אויך נאר בהשגחה עליונה‪.‬‬
‫אלע זאכען וואס א מענטש טוט אויף דער וועלט‬
‫אויך אלע געשפטען איז נאר בהשגחה עליונה‪,‬‬
‫דער מענטש וועט נישט האבן מער אז ער וועט‬
‫מאכן אסאך השתדלות נאר וויפיל עס איז עם‬
‫באשערט‪ ,‬אז א מענטש וועט זיך איינרעדן כוחי‬
‫ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וועלן זיינע‬
‫פארמעגנס נישט האבן קיין קיום‪.‬‬
‫דאס איז דער פשט הרוצה שיתקיימו נכסיו‪ ,‬ווען‬
‫איינער וויל דאס זיינע פארמעגנס זאלן האבן א‬
‫קיום‪ ,‬יטע בהן אדר זאל ער איינפלאנצן אין זיי די‬
‫בחינה פון אדר‪ ,‬וואס מען האט געזען אז אלעס‬
‫אפילו וואס עס ווערט געטהון בדרך הטבע איז‬
‫בהשגחה עליונה‪.‬‬
‫שישתמש בהם למצוות ומעש"ט‪ ,‬ולכן צוה הקב"ה‬
‫רביה"ק הדברי אמונה זי"ע‬
‫להביא מחצית השקל‪ ,‬כיון ששקל הוא עשרים גרה‪,‬‬
‫השמחה שזוכים להאיר את אור השראת השכינה‬
‫הרומז לעשרים כוחות שבאדם‪ ,‬ועשרה מהם ממילא‬
‫איתא בגמ' דמשנכנס אדר מרבין בשמחה‪ ,‬ומהי‬
‫שמחתם של ישראל‪ ,‬ע"י שזוכים להאיר את אור‬
‫השראת השכינה בכל דבר ודבר‪ ,‬ומרבין כבוד‬
‫השי"ת בעולם‪ ,‬ויודעים שאין שום דבר בעולם‬
‫שאינו אלא גשמיות‪ ,‬ובכל דבר יש השראת‬
‫השכינה‪ ,‬וע"כ אם רואים דבר שהוא נגד רצון‬
‫השי"ת יודעים שדהוא רק מכח הקלי' והסט"א‪,‬‬
‫ומתרחקים ממנו בכל כחם‪ ,‬ועי"ז מבטלין אותו‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫כ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬
‫בספר גנזי יוס איתא עמ"ש בשבת שקלי כי תשא‬
‫ובנפש‪.‬‬
‫את ראש בנ"י לפקודיה‪ ,‬ופירש"י תשא לשו‬
‫רביה"ק הדברי אמונה זי"ע‬ ‫קבלה‪ ,‬ולפקודיה היינו פקודי השי"ת ומצוותיו‪,‬‬
‫והנה ידוע שכל מצוה ומצוה שמקיימי‪ ,‬מתעורר‬
‫שבו יוכל להראות עם השי"ת‬ ‫כח המצוה בשורשה העליו‪ ,‬ועי"ז נמש אורה‬
‫מלמעלה‪ ,‬וכ איתא בבעל הטורי דתיבת ונתנו‬
‫נקראת כ ג למפרע‪ ,‬לרמז שע"י קיו המצוה‬
‫שבכל השנה הוא מצפה לשבתות ד' פרשיות‪ ,‬שבהם‬ ‫נשפע אורה מלמעלה‪ ,‬וזה פירוש דברי רש"י תשא‬
‫יוכל להראות עם השי"ת‪ ,‬ואף שאין אנו מבינים איך‬ ‫לשו קבלה‪ ,‬שע"י קיו המצוות‪ ,‬המרומזי בתיבת‬
‫יתכן שב"ו יראה את הקב"ה כביכול‪ ,‬אבל מדיבורים‬ ‫לפקודיה מקבלי אור גדול מלמעלה‪.‬‬
‫אלו נראה גודל מעלות שבתות הד' פרשיות‪ ,‬שיש‬ ‫ועבודת השי"ת היא בבחינת הלואה‪ ,‬שהקב"ה‬
‫בהם התגלות אלוקית‪.‬‬ ‫משפיע לנו חיי ארוכי וכ"מ השפעות‪ ,‬ואנו‬
‫משיבי לו במצוות ומעשי טובי‪ ,‬כדאיתא‬
‫כ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬ ‫במדרש אמר לו הקב"ה למשה חייבי לי ישראל מה‬
‫שלוו ממני שנאמר כי תשא כמה דאת אמר כי תשה‬
‫ענין מחצית השקל‬ ‫ברע משאת מאומה‪.‬‬
‫הרה"ק בעל ייטב לב זי"ע מביא בספרו ייטב פנים‬ ‫אבל ראשית ההשפעה מאת השי"ת היא מתנת חנ‬
‫מחסד הבורא‪ ,‬ורק שאר הטובות שמקבל האד‬
‫דברי בעל העקידה‪ ,‬המבאר את ענין מחצית השקל‪,‬‬ ‫אח"כ ה בבחינת הלואה‪ ,‬וצרי האד לשלמו ע"י‬
‫והטעם שצוה הקב"ה להביא מחצית השקל דייקא‬ ‫שיקיי מצוות ומעשי טובי‪ ,‬אח"כ משל לו‬
‫ולא שקל שלם‪ ,‬דהנה עשרים כוחות יש באדם‪,‬‬ ‫הקב"ה שכר על מעשיו הטובי‪ ,‬משא"כ בטובה‬
‫עשרה מהם גשמיים ועשרה רוחניים‪ ,‬ועבודת האדם‬ ‫הראשונה נאמר ול ה' חסד כי אתה תשל לאיש‬
‫היא להעלות את י' הכוחות הגשמיים לקדושה‪ ,‬ע"י‬ ‫כמעשהו‪ ,‬דהיינו שקוד עושה הקב"ה ע האד‬
‫חסד חנ‪ ,‬ואח"כ משל לאיש כמעשהו‪ ,‬שצרי‬
‫האד לשל עבור זה ע"י קיו המצוות‪.‬‬
‫וא יתבונ אד בגודל חסדי הבורא ית' עליו‪ ,‬בוודאי‬
‫יבי לבבו שצרי הוא לשל לבוראו על גודל חסדיו‪,‬‬
‫שייכים להקדושה‪ ,‬ובא להורות שאף אותן עשרת‬ ‫ובזה שנעורי בלילי ש"ק ונמנעי משינה‪ ,‬בוודאי‬
‫הכוחות הבאים מצד החומר והגשם‪ ,‬יקריבם‬ ‫משלמי מעט להשי"ת על גודל חסדיו‪ ,‬ועי"ז אפשר‬
‫להשי"ת וישתמש בהם לקדושה‪.‬‬ ‫לזכות לגילוי אלקות כמאמר הרה"ק מקארי" זי"ע‪,‬‬
‫ובפרט בשבת שקלי שמאיר אז אור גדול לכל איש‬
‫ומביא עוד מסה"ק יערות דבש שפי' הפסוק דרשו ה'‬ ‫ישראל‪ ,‬כדאיתא במדרש חיי כש שאתה עומד‬
‫בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב‪ ,‬דהנה בעת שאדם‬ ‫וזוק! את ראש‪ ,‬כ אתה עומד וזוק! את ראש בכל‬
‫שרוי בהתרוממות הנפש ונפשו שלוה עליו‪ ,‬שגורה‬ ‫דור ודור‪.‬‬
‫תפילתו בפיו‪ ,‬ומרבה דיבורים לפני השי"ת‪ ,‬ואין בזה‬ ‫יה"ר שנזכה שיתקיי בנו אור פני עלינו אדו נשא‪,‬‬
‫שום רבותא‪ ,‬אבל מה יעשה אדם כאשר נפשו עגומה‬ ‫ויזרח עלינו אורה של שבת שקלי‪ ,‬כמ"ש ואנפהא‬
‫עליו‪ ,‬ואינו יודע לשית עצות בנפשו‪ ,‬עד שאינו יכול‬ ‫נהירי בנהירו עילאה‪ ,‬ונוכל להשיג התגלות אלוקית‬
‫ע"י אור השבת‪.‬‬
‫כלל לפצות פיו לדבר כהוגן לפני הבורא ית"ש‪ ,‬העצה‬
‫ג‬
 ‫‪ R‬זכרו
צדיקי ‪Q‬‬ ‫‪ R‬מעשה הגדולי ‪Q‬‬
‫אב"ד סטראפקוב‬ ‫זי"ע‬ ‫הרה"ק רבי חיים יוסף גוטליב‬ ‫השפעתו הגדולה של הרה"ק רבי חיי יוס מסטראפקב‬
‫זי"ע על חיי הציבור והיהדות השתרעה על כל ערי הסביבה‬
‫יא"צ יום חמישי ד' אדר‬ ‫שסרו למשמעתו‪ ,‬ועשה גדולות ונצורות לחזק היהדות‬
‫החרדית בכל מקו שהיו צריכי חזוק ועדוד‪.‬‬
‫פ"א עמדו עליו אנשי בליעל להעליל עליו אצל שרי המדינה‬
‫ודפקו בדלת ולא רצה לפתוח‪ ,‬הסתכל הרה"ק‬ ‫הרה"ק רבי חיי יוס גאטליב מסטראפקוב זי"ע‬ ‫שמכביד עולו על בני קהלתו בחומרות גדולות שאי לה‬
‫מהחור שבמנעול הדלת ראה אותו‪ ,‬ואמר "בראיה‬ ‫נולד בשנת תק"נ בער בישוב בערצאל הסמו‬ ‫שחר‪ ,‬ואינו מניח את ילדי ישראל בני קהלתו שילמדו בבית‬
‫בעלמא קנה" והל מש‪.‬‬ ‫לטאקאי במדינת אונגאר‪ ,‬לאביו מוהר"ר יהודה‬
‫הספר את שפת המדינה וההיסטוריה שלה‪ ,‬לפי חוקת‬
‫אחר זמ קצר יצא רבינו מהחדר ואמר לחותנו‬ ‫אריה זצ"ל‪ ,‬ממשפחת הרב הגאו המפורס בדורו‬
‫המדינה‪ ,‬והרבה הציקו לו עבור זה‪.‬‬
‫א כבר נמצאי כא בקאליב אני כבר אל‬ ‫בדורו ר' יואל גאטליב זצ"ל האבד"ק גאלאנטא‪,‬‬
‫להרה"ק כדי לראות מה החסידי כבר יכולי‬ ‫ומצד אמו ע"ה היה חוטר מגזע ע חיי השל"ה‬ ‫פע אחת כאשר נסע לאחד הישובי אשר בסביבתו‪ ,‬ויהי‬
‫ללמוד‪ ,‬וכשהגיע להרה"ק סגר א"ע ע הרה"ק‬ ‫הק' זי"ע‪.‬‬ ‫בנסעו על העגלה‪ ,‬מצא על א הדר איש אשר שוכב אי‬
‫למש שעות ארוכות‪ ,‬ואח"כ יצא ואמר לחותנו‬ ‫מסופר על רבינו שפע בעת ילדותו היה משחק‬ ‫אוני‪ ,‬ופצעי קשי כיסו את גופו‪ ,‬תיכ לקחו על העגלה‬
‫שהוא כבר יכול לנסוע הביתה אבל הוא נשאר‬ ‫על הנהר שעבר ליד מקו לימודיו‪ ,‬היה זה בחור‬ ‫והביאו למקו ישוב‪ ,‬וחבשו את פצעיו ונתנו לו תרפות עד‬
‫כא‪ .‬ובעת ההוא נתקשר לדר החסידות להרה"ק‬ ‫בעת שהנהר היה מכוסה בשכבת קרח עבה‪ ,‬והיה‬ ‫ששב רוחו‪.‬‬
‫מרימינוב‪ ,‬מראפשי‪ ,‬צאנז‪.‬‬ ‫יכול ללכת עליו ולעבור מצד לצד‪ ,‬ופתאו פער‬
‫בשנת תר"א אחר הסתלקות מר הישמח משה‬ ‫הנהר את פיו ורבינו נפל בתוכו‪ ,‬וכשרצה לעלות‬ ‫ואחר שנתרפא בא אל הרה"ק ויב ויתחנ לו שימחול לו על‬
‫זי"ע‪ ,‬נתמנה מר בעל ייטב לב זי"ע שהיה אב"ד‬ ‫לא ראה את מקו הפתח‪ ,‬עד שהגיע לידי סכנת‬ ‫פשעיו אשר חטא כנגדו‪ ,‬ויספר לו את כל אשר קרהו בדר‪,‬‬
‫סטראפקוב‪ ,‬למלא מקו זקינו לאיהעל‪ ,‬ופנו‬ ‫נפשות ממש‪ ,‬וירא בצר לו‪ ,‬וידר לה' בעת צרתו‬ ‫שמתנגדיו חשבו עליו מזימות‪ ,‬להעליל עליו בעיר המחוז‬
‫אנשי קהל סטראפקוב אל הרה"ק בעל דברי חיי‬ ‫לאמר‪ ,‬שא ינצל ויצא מ הנהר בשלו‪ ,‬יקדיש‬ ‫אצל השרי עלילות שקר‪ ,‬וה שכרוהו שיל אל העיר‬
‫מצאנז זי"ע להתיע עמו את מי יקבלו עליה‬ ‫את כל ימי חייו לה' ולתורתו‪ ,‬ובחמלת ה' עליו‬ ‫ההוא‪ ,‬וכתב העלילה בידו להוליכו אל שרי המחוז‪ ,‬ויהי‬
‫לרב‪ ,‬והשיב לה כי מ השמי כבר מנו עליה‬ ‫פתאו ראה שהנה הוא נמצא על פתחו של אותו‬ ‫בהיותו בדר נפלו עליו שודדי‪ ,‬וגזלו את כל אשר לו‪ ,‬וג‬
‫את הרב מטערצאל‪ ,‬וכשבאו אצלו ראשי קהל‬ ‫חור על הנהר ויצא בכוחות עצמו‪ ,‬ועי"ז ניצל‬ ‫הכהו מכות רבות ורעות עד שנפל אי אוני ועזבוהו והלכו‬
‫סטראפקוב וכתב הרבנות ביד‪ ,‬הרכי בראשו‬ ‫ממות בטוח‪ ,‬ומאז התחיל רבינו ללמוד תורה‬ ‫לה‪ ,‬ומאת ה' היתה זאת שהרה"ק יגמול לו טובה תחת‬
‫ואמר‪ ,‬שמעתי שמעתי‪ .‬תקומה גדולה היתה לה‬ ‫בהתמדה רבה עד כי גדל מאד‪.‬‬ ‫רעתו ויוציאו ממות לחיי ומאויב נעשה אוהב נאמ‪ ,‬ונפשו‬
‫להעיר‪ ,‬במרות הרה"ק שגדר גדר ועמד בפר‬ ‫בימי בחרותו למד תורה אצל מר הק' בעל חת‬ ‫נתקשרה בנפשו‪.‬‬
‫בתקיפות וזהירות‪.‬‬ ‫סופר זי"ע והיה נחשב בי התלמידי הגדולי‬
‫במוצאי שב"ק היה מנהגו לערו את שולחנו‬ ‫בישיבת רבו‪ ,‬והיה קשור ברבו זה כל ימי חייו‪,‬‬ ‫‬
‫לסעודת דוד מלכא משיחא‪ ,‬ברוב ע הדרת מל‪,‬‬ ‫ורגיל היה רבינו לעורר רחמי ולבר במטבע‬
‫ברכה "זכות מורי החת סופר יג בעד"‪.‬‬ ‫מידת בטחונו בהשי"ת היה עד להפליא‪ ,‬ופע אחת הציקו‬
‫והרבו בשירות זמירות ותשבחות עד קרוב לאור‬
‫דוחק הפרנסה ר"ל‪ ,‬והפצירה בו הרבנית שיסע לעיירות‬
‫הבוקר‪ ,‬והיה מארי בסיפורי הצדיקי מרבותיו‬ ‫בשנת תקע"ג בער נשא רבינו את זוגתו‬
‫הסמוכות‪ ,‬להקל מעליה קצת את עול הפרנסה‪ ,‬ונענה לה‪,‬‬
‫הקדושי תלמידי הבעש"ט הק' זצ"ל‪ ,‬כידוע שהיה‬ ‫הראשונה‪ ,‬הצדיקת מרת בריינדל ע"ה בת הגביר‬
‫"מרא דעובדא" פה מפיק מרגליות וכל הע‬ ‫המפורס החסיד מוה"ר מאיר ליכטנשטי ז"ל‬ ‫ונסע עד העיר הקרובה וש נפגש ע גביר מופלג אחד‬
‫שומעי את דבריו בשפה ברורה ובנעימה קדושה‪,‬‬ ‫מטערצאל וישב בביתו על התורה ועל העבודה‬ ‫ממעריציו‪ ,‬ונת לו פדיו נפש איזה זהובי‪ ,‬ותיכ שב‬
‫ובהיותו בצאנז אצל רבו הקדוש בעל דברי חיי‬ ‫כמה שני‪ ,‬ויצא שמו בכל המדינה לגודל בתורה‬ ‫לביתו‪ ,‬ויהי כאשר פנתה אליו זוגתו הרבנית בשאלה‪ ,‬מדוע‬
‫זי"ע היה מכבדו בכל פע שיספר איזה סיפור מה‬ ‫וצדיק נשגב‪.‬‬ ‫זה מהרת למצוא ולשוב לבית‪ ,‬ענה לה בענוות צדקו‪ ,‬ידוע‬
‫ששמע מרבותיו‪ ,‬והטה אוז קשבת לכל הגה‬ ‫תדע‪ ,‬שהרה"ק רבי מנח מענדל מרימנוב זי"ע היה חי בימי‬
‫בעת ההוא כשבא רבינו לטערצאל‪ ,‬שימש ש‬
‫שיצא מפיו‪ ,‬ומרגלא בפומי' שבסיפור מעשיות‬ ‫ברבנות הרה"ק רבי יחזקאל פאנעט זי"ע בעמח"ס‬ ‫נעוריו בדחקות גדול והפצירה בו זוגתו הרבנית שיסע‬
‫מצדיקי יש לפעול ישועות‪.‬‬ ‫"מראה יחזקאל" שקרבו עד מאד‪ ,‬וצוה עליו ללמוד‬ ‫להסביבה לצור פרנסתו‪ ,‬ולרוב הפצרותיה נענה לה ונסע‪,‬‬
‫בשנת תרכ"ו‪ ,‬בעת שהיתה האסיפה הגדולה של‬ ‫ע תלמידי מקשיבי לקולו בישיבתו‪ ,‬והיה‬ ‫ועל א הדר ירד מעל העגלה והתחיל לחפור קצת ברגלו‬
‫גדולי הרבני באונגער בעיר מיהאלווי כבר היה‬ ‫מתמיד גדול עד להפליא‪ ,‬לא פסק פומיה מגירסא‬ ‫באדמה‪ ,‬ושאלוהו הבעל עגלה מה הוא חופר שמה‪ ,‬והראה‬
‫רבינו חלוש בגופו ובעל יסורי ל"ע‪ ,‬ע כל זאת‬ ‫יומ ולילה‪ ,‬ומרוב חביבותו עליו היה קראו בלשו‬ ‫לו איזה מטבעות של כס שהיו מונחי ש באר ‪ ,‬ואמר‬
‫התאמ ביתר כוחותיו לנסוע אל האסיפה‪ ,‬ולבא‬ ‫חיבה "מיי יונגערמא" ונת לו את בניו שילמדו‬ ‫לו‪ ,‬אילו הייתי רוצה היה בא לכא אוצר יותר גדול מזה‪,‬‬
‫לעזרת ה' בגיבורי‪ ,‬ולהשמיע את כל דברו נגד‬ ‫אצלו‪.‬‬ ‫רק שאינני רוצה‪ ,‬ותיכ חזר לביתו‪ ,‬וכעת תוכל להבי מדוע‬
‫מהרסי הדת שיזמו לתק חדשות בישראל‪ ,‬כדר‬ ‫בשנת תקפ"ג‪ ,‬בעלות הרה"ק בעל מראה יחזקאל‬ ‫זה מהרתי ג אני לביתי‪.‬‬
‫שעשו באשכנז ואיטליא‪ ,‬וקוד נסיעתו אמר לבני‬ ‫זי"ע לכה בקארלסבורג נבחר הרה"ק מסטראפקוב‬
‫ביתו שדאגו על מצב בריאתו‪" ,‬אוי וואלט מע‬ ‫לפאר ברבנות בטערצאל‪ ,‬ופקח על כל עניני העיר‬ ‫‬
‫געדארפט מרעיש עולמות זיי‪ ,‬או קעמפע מיט‬ ‫כגו הוראה‪ ,‬שחיטה‪ ,‬כשרות וכו'‪.‬‬ ‫שמו נודע בשערי לפזר גדול בעניני צדקה‪ ,‬ובעל רחמנות‬
‫מסירות נפש‪ ,‬אבער ווי נעמט מע כוחות צו‬ ‫ואודות התקרבותו לדר החסידות מובא‬ ‫עד מאוד‪ .‬ומסופר שפע אחת היתה לה להרבנית איזה‬
‫דע‪"...‬‬
‫שבתחילתו היה רבינו מתנגד גדול לדר החסידות‪,‬‬ ‫סכסו ע משרתה הישראלית‪ ,‬והיתה תובעת אותה לדי‬
‫בשנת תרכ"ז לא נסע לצאנז‪ ,‬כפי מנהגו על שבת‬ ‫וג כשנשתד ע זוגתו הנ"ל שהיתה בת עשירי‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬וקד הדי תורה ראתה שהרה"ק לובש את‬
‫חנוכה‪ ,‬מחמת חולשת גופו‪ ,‬ואמר שרוצה לנסוע‬ ‫וכיו שחמיו היה מתלמידי הרה"ק מקאליב זי"ע‬ ‫ה"אויבער קאפט" שלו‪ ,‬ומכי את עצמו ללכת‪ ,‬וכששאלה‬
‫על שבת שמברכי ר"ח אדר‪ ,‬ונסע ע בניו הרה"ח‬ ‫התנה עמו תנאי שלא יבלבל אותו משו דבר‬ ‫אותו להיכ הוא הול‪ ,‬השיב שהול לדי תורה לטעו‪,‬‬
‫מוה"ר אפרי והר"ר מנשה‪ ,‬והר"ר ישראל מנח‬ ‫בעני החסידי‪.‬‬ ‫והיא חשבה שבוודאי רוצה להיות הטוע שלה‪ ,‬ואמרה לו‬
‫זצ"ל‪ ,‬והגיע לצאנז כחצות היו‪ ,‬והל לקבל פני‬ ‫ואחר חתונתו כשישב בבית חותנו על התורה ועל‬
‫הרה"ק בעל "דברי חיי" זי"ע‪ ,‬וצוה עליו שישב‬ ‫שאי לה צור בטוע‪ ,‬והוא השיב לה ברצינות שלא עלה על‬
‫העבודה‪ ,‬השתוקק חותנו שחתנו יתקרב לדר‬ ‫דעתו ליל לטעו עבורה‪ ,‬רק עבור היתומה הנתבעת‪ ,‬מאחר‬
‫מול פניו ולקח את המקטרת שלו‪ ,‬והעלה עש עד‬
‫החסידות‪ ,‬ושאל לרבו הרה"ק מקאלוב מה יעשה‬ ‫שאי לה מי שיטעו עבורה‪ ,‬ועל כ מוכרח הוא להיות‬
‫שהחדר נתמלא עש‪ ,‬וכ הרה"ק מסטראפקוב‬ ‫כדי לקרבו‪ ,‬ענה לו שישתדל שהוא יבוא אצלו‬
‫הדליק לעצמו את הציגאר כפי הרגלו וככה העלו‬ ‫הטוע שלה‪.‬‬
‫והוא כבר ידבר אתו‪ ,‬וכשדיבר חותנו ע רבינו על‬
‫עש הקטורת ב' שעות בער‪ ,‬ופתאו התעורר‬
‫זה‪ ,‬ענה לא שלא בא בכלל לחשבו שהוא יסע‬ ‫‬
‫הרה"ק מצאנז זי"ע ואמר לו‪" :‬א גוט' שבת‬ ‫לרבני בפרט שזה ג עני של ביטול תורה‬
‫סטראפקאווער רב"‪ ,‬וג הוא ענהו‪" :‬א גוט שבת"‬ ‫וממילא לא יסע‪ ,‬עד שעלה רעיו לחותנו שאמר לו‬ ‫כידוע היה לרבינו אוצר גדול של הרבה ספרי‪ ,‬עד שכל‬
‫והתפרדו זה מזה‪ ,‬והרה"ק מסטראפקוב הל‬ ‫ביתו היה מלא בארונות של כתבי קודש‪ ,‬ושאלו על זה‪ ,‬ענה‬
‫שהוא רוצה לנסוע לאיזה יריד כדי לקנות סחורה‬
‫לאכסניא שלו‪ ,‬ואמר לבניו‪" :‬קיינמאל האב אי‬ ‫בשבילו ורוצה שיבוא לעוזרו‪ ,‬וע"ז לא היה יכול‬ ‫ברוב ענותנתו‪ ,‬שהיות שהרבה פעמי מגיעי אנשי עניי‬
‫מי נישט אזוי גוט אויסגעשמיסט מיט דע‬ ‫לסרב מחמת כפיית טובה‪ ,‬שהוא יושב בבית חמיו‬ ‫בבתי המדרשות בכדי למכור את מרכולת‪ ,‬כדי לפרנס את‬
‫צאנזער רב ווי אצינד"‪.‬‬ ‫בני משפחת‪ ,‬ולכ אני קונה מה את הספרי בכדי‬
‫ועי"ז הוא יכול לשבת על התורה במנוחה‪.‬‬
‫ואמר לבניו איזה דברי תורה על הפסוק‪ ,‬ישב בדד‬ ‫לעוזר בדר יפה‪.‬‬
‫ובמקו לנסוע ליריד ה נסעו לעיר קאלוב‪,‬‬
‫וידו כי נטל עליו‪ ,‬ותיכ כאשר חזרו לבית‬ ‫וכשה ירדו מהעגלה וראה שהוא נמצא בקאלוב‬
‫נחלש‪ ,‬ואחר איזה ימי ביו שב"ק ד' אדר‬ ‫נכנס לבית אכסניא ואמר לחותנו כיו שרימת‬ ‫‬
‫נחשכו המאורות‪ ,‬נצחו אראלי את המצוקי‬
‫אותי‪ ,‬אני לא הול בשו פני ואופ‪ ,‬ואפילו‬ ‫פע אחת היה לו סכסו ע בעל הבית אחד בקהילתו שלא‬
‫ונשבה ארו הקודש והשיב את נשמתו הטהורה‬ ‫כשאמר לו שאולי מחמת שכבר נמצא כא יבוא רק‬
‫לשמי וגנזי מרומי‪ .‬ביו ההוא יו א' גדל‬ ‫רצה לציית לו‪ ,‬וקראו לפניו והתרה בו‪ ,‬ידוע תדע שהרה"ק‬
‫לקחת ברכה מהרה"ק לא רצה לשמוע‪ ,‬וסגר את‬
‫המספד בסטראפקוב‪ ,‬והרבה מגדולי המדינה‬ ‫בעל נוע אלימל זי"ע קוד הסתלקותו סמ ידיו על‬
‫הדלת ולא יצא ממנו וישב ולמד במש שעות‬
‫ספדוהו לפני מיטתו‪ ,‬והובל בלוויתו של קהל גדול‬ ‫גדולי תלמידיו‪ ,‬ועל מורי הרה"ק מרימנוב זי"ע האציל‬
‫רבות‪.‬‬
‫ורב למנוחתו לבית מועד לכל חי של ק"ק‬ ‫נשמתו שבמוחו כידוע‪ ,‬ואני כשנסעתי אליו השפיע עלי‬
‫סטראפקוב סמו לכפר טיסינעק‪.‬‬ ‫חותנו כשראה את זה הל להרה"ק מקאליב וסיפר‬ ‫מנשמתו ועל כ הזהר והשמר שלא תכוה ח"ו בגחלתי‪,‬‬
‫לו שחתנו נמצא כא בעיר ואינו רוצה לבוא‪ ,‬ענה‬ ‫והבעל הבית כשמעו דברי קדשו יוצאי בקדושה וטהרה‬
‫‪ÔÓ‡ χ¯˘È ÏÎ ÏÚ ÂÈÏÚ Ô‚È Â˙ÂÎÊ‬‬ ‫לו הרה"ק א הוא לא רוצה לבוא אזי אל אני‬
‫נסוג אחור‪ ,‬ושב ורפה לו‪.‬‬
‫אצלו‪ ,‬וכ הוי‪ ,‬וכשבא להאכסניא שהיה נמצא ש‬

‫ד‬
 ‫‪äìéä÷ä óã‬‬
‫יו"ל ע"י מפעל ד הקהילה שע"י קהל "תולדות אברה יצחק" בנשיאות כ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫פניני הדף‬ ‫הרב עמרם פרענק ל‬

‫הרבה דמעות שפכתי להצלחת בני‬ ‫ההשתמשות בגורל‬

‫מלאתך ודמעך לא תאחר ‪ /‬ה ע"ב‬
‫מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן‬ ‫)תמורה ו ע"ב(‬ ‫הגורל‪ ...‬הגרלה‬
‫לי עפרש"י ז"ל ד"ה ודמעך‪ ,‬התרומה‬
‫ואיני יודע מהו לשון דמע‪ ,‬ויל"פ בדרך‬ ‫בסוגיית הגמ' שנלמדה השבוע מדברת הגמרא על המצווה שהיה בעבודת יום הכיפורים שהכהן הגדול‬
‫הרמז בס"ד עפ"י שכ' בסה"ק דענין‬
‫הפיל גורלות בין השעירים אחד לה' ואחד לעזאזל וכך נכתב בתורה "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות‪,‬‬
‫מלאתך רמז על הבנים‪ ,‬וכדכתיב המלאה‬
‫מן הזר"ע וכן הביא כ"ק אאמו"ר זי"ע‬ ‫גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל‪.‬‬
‫הכ"מ בסה"ק נפש יהונתן כאן‪ .‬ונהירתא‬ ‫והנה השתמשות בגורל נפוץ מאוד אצל אנשים‪ ,‬וכמו שמצוי שעושים פיס והגרלה על פרס מסוים או שיש‬
‫כד הוינא טלי' שמעתי מפי קדשו של‬
‫"מדנים ישבית הגורל" שיהיה‬ ‫]משלי יח יח[‬ ‫שעושים גורל על חלוקה בשותפות שיפשר בין הצדדים וכדכתיב‬
‫אאמו"ר זצל"ה לספר אשר מרן בעל‬
‫כת"ס זצ"ל בבחרותו בהיותו בבית אביו‬ ‫לכל אחד חלקו ולא יהיה מריבה בינם‪ .‬אך צריך לברר האם מותר להכריע ע"י גורל‪.‬‬
‫הקדוש מרן בעל חת"ס זצ"ל הטמין דרכו‬
‫אי שואלי בגורלות‪:‬‬
‫בקודש טמיר ונעלם מגודל ענוותנותו‬
‫שלא יוודע לאביו שהוא ת"ח היינו באופן‬ ‫דרש מנין שאין שואלין‬ ‫]לפנינו בספרי ליתא[‬ ‫מביאים בזה"ל "ובספרי‬ ‫]קנו ע"ב ד" ה כלדאי[‬ ‫והנה התוס' בשבת‬
‫כאשר החת"ס הלך לישן אז קם הוא‬ ‫בגורלות‪ ,‬שנאמר תמים תהיה וגורל וחוזה בכוכבים חדא מילתא היא"‪ .‬וכוונת התוס' "גורל וחוזה בכוכבים‬
‫ולמד בהתמדה ושקידה רבה וכאשר קם‬
‫משום שנאמר‬ ‫]=חוזים בכוכבים[‬ ‫דאין שואלים בכלדאים‬ ‫]קיג ע"ב[‬ ‫חדא מילתא היא" הוא על הנאמר בגמ' פסחים‬
‫החת"ס אז הוא הלך לישן וכדומה‪ ,‬באופן‬
‫שאביו בעל החת"ס לא ידע אם ת"ח הוא‪,‬‬
‫תמים תהיה‪ ,‬ובספרי אמר כן לגבי השואלים בגורלות‪ ,‬ולכן אמרו התוס' שגורל וחוזה בכוכבים דבר אחד‬
‫וכבר הי' כבר ט"ז או י"ז‪ .‬פעם בא‬ ‫"אין שואלים בחוזים בכוכבים ובגורלות"‪.‬‬ ‫]סי' קעט סעי' א[‬ ‫וכן פסק בשו"ע‬ ‫]יו" ד סימן קעט[‬ ‫הוא‪ .‬והביאו בב"י‬
‫בחצרות קדשו תלמידו הקדוש הגאון ר'‬ ‫והרמ"א מסביר טעם האיסור משום "תמים תהיה לה' אלוקיך"‪.‬‬
‫מאיר א"ש זי"ע אמר הרבי להתלמיד‬
‫אבקש ממך לך נא לתהות על קנקנו של‬ ‫רק על העתיד אסור לעשות גורל‪:‬‬
‫בני ר' שמואל וואלף הוא בעל הכת"ס‬ ‫מבאר שדברי השו"ע מדברים רק‬ ‫]ח"ח מערכת הגימ"ל סימן יד[‬ ‫הגאון רבי חים חזקיה מדיני בספרו הגדול שדי חמד‬
‫ז"ל‪ ,‬אם ת"ח הוא כי לי אינו רוצה לגלות‬
‫כשעושים הגרלה על העתיד‪ ,‬וז"ל "כתב הרב טהרת המים במערכה זו אות ט"ז בשם ספר המצרף סי' ס"ט‬
‫ואולי יגלה לך מצפוני לבבו‪ ,‬ושליח עשה‬
‫שליחותו והתלמיד קיים דברי רבו והלך‬ ‫דמה שאמרו בספרי ופסקו מרן בריש סי' קע"ט שאין שואלים בגורלות שנאמר תמים תהיה צריך לומר‬
‫לבעל הכת"ס לחדרו ושאל בשלומו‬ ‫הכונה שאין שואלים הקורות והעתידות לבטוח בהן שהרי על פי הגורל נחלק הארץ"‪ .‬ועפי"ז אם אחד רוצה‬
‫ובש"ס ופוסקים טייל עמו והראה רב כחו‬ ‫לדעת על העתיד איזה דבר כגון אם יעשה עסק זה או שידוך זה וכדו' אסור משום תמים תהיה‪.‬‬
‫וחילו כי כמעט כל רז לא אניס לי' עד‬
‫שעמד בעל אמרי א"ש ז"ל נבהל‬ ‫כשמסתפק על איזה פעולה א לעשותה או לא מותר להטיל גורל‪:‬‬
‫ונשתומם על ספיקו של רבו אם ת"ח הוא‬ ‫מביא בנידון זה‬ ‫]ח"א סי' תתנו[‬ ‫אולם הראב"ד הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א בספרו תשובות והנהגות‬
‫בנו‪ ,‬אח"כ הלך אל רבו ואמר הלא בנו‬
‫מעשה רב שהחזו"א התיר לעשות גורל אם מסתפק על איזה פעולה לעשותה‪ ,‬וז"ל "וכפי זכרוני חמי זצ"ל‬
‫הוא ת"ח גדול מלא וגדוש בש"ס‬
‫ופוסקים‪ .‬ומרוב שמחה של בעל החת"ס‬ ‫שאל את רבינו החזו"א זצ"ל אם מותר לו לעשות גורל כשמסתפק בפעולה אם לעשותה או לא והיינו שיש‬
‫ז"ל בשמעו זאת זלגו דמעות עיניו והראה‬ ‫שתי פתקאות כן או לא ומגביה פיתקא ונוהג כמוהו והחזו"א זצ"ל השיב לו שמותר‪ ,‬ולא שמעתי טעמו בזה‬
‫על הכובע שבראש קדשו ואמר לתלמידו‬ ‫שלכאורה סותר לדברי הש"ע הנ"ל‪ ,‬ואולי יש ליישב דשורש האיסור בגורל הוא כגון במטיל גורל על חולה‬
‫"גלויב מיר זא איין הוט מיט טרערין‬
‫פלוני אם יחיה או ימות ועולה בגורל שימות ח"ו ומקבל הדברים זהו איסור גמור ובזה מיירי הש"ע‪.‬‬
‫קאסט דאס מיך" שיהי' בנו ת"ח‬
‫בתוה"ק‪ ,‬ואפשר הכוונה "מלאתך"‬ ‫אבל כשמסתפק באיזו פעולה אם לעשותה או לא וקשה לו להכריע בעצמו מה לעשות שהצדדים לחיוב‬
‫וכהנ"ל כענין המלאה מן הזרע שיזכה‬ ‫ולשלילה שקולים אצלו מותר להטיל גורל ולהתפלל לה' מנת חלקו וכוסו ותומיך גורלו שיורהו הדרך‬
‫לראות בנים וב"ב עוסקים בתורה ומצות‬
‫הנכונה ומגביה פיתקא ונוהג כפי האמור בה וסומך על ה' שהורהו הדרך הנכונה והבוטח בה' חסד יסובבנו‬
‫לשמה‪ ,‬הסגולה לזה "ודמעך לא תאחר"‬
‫דמעות עינו ושערי דמעות לא ננעלו ואז‬ ‫ובכה"ג אין בזה שום חשש כלל כי אינו קובע בעצם הגורל דבר אלא רק בוחר דרך וע"י הגורל ומקוה שה'‬
‫תזכה "בכור בניך תתן לי"‪ ,‬שיהי' קודש‬ ‫יוליכו בדרך הנכון משא"כ בחולה וכדו' שמטרת הגורל היא לדעת את עתיד החולה ולהאמין בזה אסור‬
‫לה'‪.‬‬ ‫דהוה כחוזה בכוכבים"‪.‬‬
‫ליקוטי צבי ‪ -‬משפטים‬
‫גורל ע תפילה לכו"ע מותר‪:‬‬
‫בקשה בדמעות ימולא במהרה‬
‫והנה בענין מש"כ שיש לעשות הגורל בצירוף תפילה מקודם‪ ,‬כן הוציאו האחרונים ממשמעות הרמ"א‬
‫מצאתי כתוב בספר לוחות הברית שכתב‬ ‫שכתב שהאיסור הוא משום "תמים תהיה לה' אלוקיך" ולפי"ז אם מתפלל אין איסור להשתמש בגורלות‪.‬‬
‫משם הר"ר מנחם הבבלי ז"ל‪ ,‬כלל גדול‬
‫שהבקשה והתפילה והוידוי כשהם בדמע‬ ‫יש בגורל סמ* מה על ידיעת הנעל שאי אנו מביני את אמיתתה‪:‬‬
‫לא תאחר להפיק רצון שברית כרותה‬
‫שיש מקום‬ ‫]סי' יב[‬ ‫ולענין זה אם הגורל אכן מברר אמיתות הדבר כותב רבי אברהם בן הרמב"ם בתשובה‬
‫היא ששערי דמעה לא ננעלו לכך מלאתך‬
‫בדמעך לא תאחר‪.‬‬
‫לסמוך על הגורל‪ ,‬וז"ל "הגורל הוא הנקרא בלשון ערבי אלקרעה‪ ,‬נעשה או בפיתקות שיכתבו עליהן שמות‬
‫שדה יצחק )גואיטה( ‪ -‬ח"ג‬ ‫או בלוחות וכיוצא בהם‪ ,‬ויש בו סמך מה על ידיעת הנעלם שאין אנו מבינים את אמיתתה"‪.‬‬

‫ה‬
 ‫הנגזר להנת לאד הוא שיעלה לחלקו‪:‬‬ ‫פסקי הוראה‬
‫מסביר הפסוק בחיק יוטל את הגורל‪ ,‬למה‬ ‫]טז לג[‬ ‫הרבינו יונה מגירונדי מגדולי הראשונים בפירושו למשלי‬ ‫מהג"ר משה בראנדסדארפער שליט"א‬
‫הוצרך לשבח את עשיית הגורל ומבאר דיש אנשים שלא יהיו שוקטים עד שיהיה להם החלק הטוב‪ ,‬ולכן אומר‬ ‫רב היכל הוראה‬

‫הכתוב לא יהרהר על זה כי כן נגזר מאתו ית"ש‪ ,‬וז"ל "בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו‪ .‬אלה הפסוקים‬ ‫הגיעו להרב שליט"א המפקח‬
‫סדורין על ענין בחירת שלום כי דבר תחלה על שבח המושל בכעסו שהוא מדה רודפת שלום ועתה משבח‬ ‫על כשרות המקוואות פעיה"ק‬
‫ירושלי הנוהגי בהידורי אביו‬
‫חלוקת הגורל שהיא משככת תלונה ומשקטת הריב‪ ,‬ואמר שאין לאחד מהם לחמוד בחלק חברו כי כל אחד‬ ‫מר ה'קנה בש' זצוק"ל‪.‬‬
‫יגיעהו חלק הראוי ואת אשר נגזר להנתן לו‪ .‬ומה' כל משפטו‪ .‬ולפי שיש אנשים שאין חפצים במחלוקת הגורל‬
‫ע"ד מה שהחור היה פה‬
‫אע"פ שנחלקה הנחלה יש בה שנאה לפי שיפה בעיניהם המעט באויר זה מן המרובה בזה ומי שידו גוברת‬ ‫בארה"ק עצירת גשמי‪ ,‬עד כדי‬
‫מאחיו רוצה לבחר החלק הטוב בעיניו בחזקה על כן הוצרך לשבח ענין הגורל ולהורות על דרך האמונה כי‬ ‫כ שאוצרות מי גשמי‬
‫הנגזר להנתן לאדם הוא שיעלה לחלקו כדברי חז"ל הראוי לנו לא יאבד ממנו"‪.‬‬ ‫מהמקוואות כמעט התרוקנו‪,‬‬
‫ובחסדי ה' התחיל בשבועות‬
‫במקו שתופסק כח הבחירה וההשתדלות האנושי תופיע עי ההשגחה‪:‬‬ ‫האחרוני לירד גשמי ברכה‬
‫מרובי‪ ,‬והתמלאו כל אוצרות‬
‫מבאר דענין הגורל הוא כי במקום שנפסק כח הבחירה תופיע עין ההשגחה וז"ל‬ ‫] שם[‬ ‫והמלבי"ם בפירושו למשלי‬ ‫המקוואות‪.‬‬
‫"יש דברים שנראה שנתונים תחת המקרה והם מושגחים מה'‪ ,‬ובמקום שתופסק כח הבחירה וההשתדלות‬
‫ועתה באחת מהמקוואות‬
‫האנושי תופיע עין ההשגחה‪ ,‬כמו בדבר המסופק בין אנשים ויפילו גורל לדעת ע"י הגורל אל מי מגיע החלק‬ ‫בפעיה"ק ירושלי גר עומס‬
‫שנדונים עליו‪ ,‬הגם שהגורל הוטל בחיק צפון מעין אדם ונתון אל המקרה‪ ,‬בכל זאת תופיע עליו עין השגחת ה'‪,‬‬ ‫ריבוי המי גשמי שנפתח עי"ז‬
‫הפקק מעט )ומפני כובד המי לא היו‬
‫והמשפט שיוציא הגורל אינו מקרה רק הוא מה'‪ ,‬כמו בחילוק הארץ וכדומה שהיה הגורל בהשגחת ה'"‪.‬‬
‫יכולי לסגור(‪ ,‬והמי גשמי היו‬
‫קרוב הדבר שא הגורל כהוג ידבק בו ההשגחה העליונה‪:‬‬ ‫נכנסי דר התעלה לבור‬
‫הטבילה בזחילה נכנסת‪ ,‬דהיינו‬
‫מסביר שכל ענין הגורל הוא רק אם מתנהל כהוגן‪ ,‬וז"ל‬ ‫]סי סא[‬ ‫הגאון רבי יאיר בכרך בספרו שו"ת חות יאיר‬ ‫שנכנסי מי חדשי לבור‬
‫"ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל כאשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש‬ ‫המקוה בעת הטבילה‪ .‬ובאו‬
‫מצד ההתחכמות אך בגורל תחלק הארץ ]במדבר כו[ וכן סמכו על הגורל במיתת עכן ]יהושע ז[ ויונתן לולי שפדאוהו‬ ‫לקרוא להרב לברר מה לעשות‬
‫הלאה‪ ,‬והורה שיסגרו בור‬
‫ואפילו באומות העולם‬ ‫}מ שלי טז{‬ ‫לא מצד הודאתו ונאמר בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו‬ ‫] שמואל א יד[‬ ‫העם‬ ‫הטבילה ולא יטבלו בו לעת עתה‬
‫היה זה מקובל כמו גבי יונה והמן הרשע לפשטיה דקרא מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו‬ ‫עד שיפסק הזחילה מלהכנס‪,‬‬
‫הבה תמים‪ .‬משא"כ אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר שמי שזכה מאת‬ ‫] שמואל א יד[‬ ‫ההשגחה העליונה כמש"כ‬ ‫וכדעת מר הדברי חיי זי"ע‬
‫בהל' מקוואות סי' ה' )מבוסס על‬
‫ה' היתה זאת הן שהקלקול ע"י תחבולת אנוש או בשגגה עכ"פ הגורל מקולקל ומצי כל אחד למימר אילו נעשה‬ ‫שו"ת הריב"ש סי' רצב( שזחילה נכנסת‬
‫הגורל כהוגן היה קיימא לי שעתי ע"פ מזלי או ע"פ תפילתי שיתן לי הצלחה בכל עסקיי וכו'"‪.‬‬ ‫אסור לטבול בעת הזחילה‪.‬‬
‫לפני הוצאת פתקי הגורל כבר נגזר משפט הדבר מה' וזכה כל אחד בחלקו‪:‬‬ ‫והנה הג שדעת הדברי חיי‬
‫הוא שיטה יחידאה‪ ,‬דכל‬
‫פירש כך "דרך מטילי הגורל להניח פתקין בחיק או לזולתו במקום‬ ‫]במשלי שם[‬ ‫בפירוש מצודת דוד לפסוק זה‬
‫הפוסקי )עי' שו"ע יו"ד סי' רא סעי' נ‬
‫נסתר ומשם יקחום להניחם על המנות לדעת מה למי‪ ,‬ואמר בזה אל תהרהרו על הגורל לומר שבא בקרי‬ ‫ובנו"כ( סוברי שרק זחילה יוצאת‬
‫]=במקרה[ והזדמן כי בעוד הטילו פתקי הגורל אל החיק עד לא הוציאוה אשר חלק לו ה' ממעל"‪.‬‬ ‫אוסר ולא זחילה נכנסת‪ .‬אמנ‬
‫הרב קיבל מאביו מר זצוק"ל‬
‫מה' כל משפטו מתחילה מי יזכה בגורל‪:‬‬ ‫דלכתחילה א עומדי לפני‬
‫הטבילה חוששי לדעת הד"ח‬
‫שכתב "אל ידמה האדם ברעיוניו כי כחי ועצם ידי עשה לי את החיל‬ ‫] שם[‬ ‫וכדבריו מצאני בביאור הגר"א למשלי‬
‫שלא יטבלו וא כבר טבלו אי‬
‫הזה אלא אף מה שמטילין גורל על מה שבחיקו מה' כל משפטו מתחילה מי יזכה"‪.‬‬ ‫חוששי‪.‬‬
‫העובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות?!‬ ‫והיה זה בעת שהיה פע‬
‫דבר נפלא המתייחס לתוקף הגורל מובא בתשובת הגאונים ]סימן ס'[‪ ,‬וז"ל "ואם אין חלקו מבורר‪ ,‬מפילים גורלות‬
‫שאלה באחת המקוואות פעיה"ק‬
‫ירושלי שנטפו מי מחיבור‬
‫ובכל מקום שיפול הגורל יטלנו ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים‬ ‫ההסקה שבבור הטבילה‪ ,‬והורה‬
‫שנאמר ע"פ הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות"‪.‬‬ ‫מר לבנו הרב שיש לסגור הבור‬
‫הזה כי יש לחשוש לדעת הדברי‬
‫מה עני ורמז עשרת הדברות לגורל?‬ ‫חיי הנ"ל לכתחילה אול אמר‬
‫מהגאון רי"ח כהנא הביא‬ ‫]כלל כ[‬ ‫והנה יש לתמוה מה ענין הגורל לעשרת הדברות‪ ,‬והנה בספר דברי גאונים‬ ‫דעל מה שטבלו כבר אי לחשוש‬
‫לכ‪.‬‬
‫הוסיף על דברי הרי"ח כהנא בזה"ל "גם‬ ‫] שם[‬ ‫דברי שו"ת הגאונים וסיים עלה "והסיום הוא פלא"‪ ,‬ובשדי חמד‬
‫בעיני יפלא מה ענין ורמז עשרת הדברות לגורל"‪ .‬ויש שאמרו שנקט כן כגוזמא בעלמא כי לא יתכן שאדם‬ ‫והוסי הרב דעפי"ז יש‬
‫להעיר על מה שקורה לפעמי‬
‫יעשה גורל ואם לא יציית יעבור‪ ,‬דהרי אף העובר על הבת קול אינו כעובר על עשרת הדברות כי תורה לא‬ ‫שמחממי את בור המקוה‬
‫בשמים היא‪ ,‬ואמנם יש לציין שהרבה פקפקו על סמכותם של תשובות אלו ואמרו שאינו מהגאונים‪.‬‬ ‫למעלה מחומו הרגיל‪ ,‬ויש אנשי‬
‫שאי יכולי לסבול חו המי‬
‫המצליחי יבא לה על הרוב בגורל היותר טוב וההפ* לאנשי קשי יו‪:‬‬ ‫הרותחי‪ ,‬ומגיע הבל או אחד‬
‫בזה"ל "יש דברים יחשוב‬ ‫]טז לג[‬ ‫רבי לוי בן גרשום בן בתו של הרמב"ן המכונה הרלב"ג מפרש בפירושו למשלי‬ ‫מהאנשי המגיעי מוקד‬
‫בבוקר ומכניסי צינור מי‬
‫שיהיה חדושם קרי והזדמן ובהם באמת הגבלה וסדור מהש"י בחיק וזה כי הגורל יוטל בחיק ויחשוב שיהיה‬ ‫הקרי לקרר את מי המקוה‬
‫משפטו בדרך הקרי והנה תמצא כי מה' כל משפטו וזה מפורסם מענין הגורל בספורי דברי הנבואה וכבר תעמוד‬ ‫החמי‪.‬‬
‫על זה מהחוש כי למצליחים יבא על הרוב להם בגורל היותר טוב וההפך לאנשים הקשי יום"‪.‬‬ ‫ולפי הנ"ל יוצא שמ הראוי‬
‫יו הפורי גבוה יותר מיו הכיפורי כי הוא למעלה מהרצו כמו הגורל‪:‬‬ ‫דבשעה‬ ‫לכתחילה‬ ‫לחוש‬
‫שמהצינור זורמי המי לתו‬
‫מבאר שלכן גדול יום הפורים כי נעשה ע"י גורל שהוא למעלה‬ ‫] מגילת אסתר[‬ ‫הבעל ה'תניא' בספרו תורה אור‬ ‫הבור לא יכנסו לטבול‪ ,‬כי הוי‬
‫מהרצון‪ ,‬וז"ל "וזהו ענין פורים ע"ש הפור הוא הגורל כו' דהנה כמו הגורל שיפילו גורלות איך שיפול הגורל כך‬ ‫זחילה נכנסת שכאמור אסור‬
‫לטבול בו לדעת הדברי חיי‬
‫יקום הדבר שתולה האדם את רצונו בהפלת הגורל שכאשר יפול הגורל הן או לאו כך יהי' רצונו א"כ תולה‬
‫הנ"ל‪ .‬והג שיש לחלק בזה בי‬
‫הוא את רצונו במקור הרצון שנקרא רצון פשוט ובזהר נקרא רעוא דכל רעוין שלמעלה מבחי' גילוי הרצון כו'‪,‬‬ ‫טבילה דאורייתא )טבילת כלי‬
‫וזהו ענין הפורים שגבוה יותר גם מבחי' יום הכפורים שהרי יוהכ"פ נק' כפורים כלומר כמו הפורים בכ' הדמיון‬ ‫וכיוצ"ב( מטבילת חז"ל‪ ,‬אמנ‬
‫בודאי לכתחילה מ הראוי לחוש‬
‫בלבד ולא כמו פורים ממש מכלל שפורים עצמו גבוה מיוהכ"פ והענין הוא כך להיות שהגם ביוהכ"פ היו ענין‬
‫לכ‪.‬‬
‫הגורלות בשני השעירים לפני ה' כו' שזהו ג"כ תלוי בבחי' רצון הפשוט מקור כל הרצונות כו' וכנ"ל"‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬

‫ו‬
‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬
 ‫מוסדות תולדות אברהם יצחק בארה''ק‬
‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫סל מלא ברכות‬

‫באחד באדר משמיעי על השקלי‬ ‫ברכותינו הנאמנות נשלחות‪ .‬ועל שלח מלכי ערוכות‪ .‬אל מע''כ ידידינו הדגול‪ .‬מעוז‬
‫ומגדל‪ .‬מלא מדע וחכמתא‪ .‬כבוד המעש ורב פעולתא‪ .‬בתורה וחסידות‪ ,‬לו עשר ידות‪.‬‬
‫לקראת ימי הפורי הבעל"ט אנו נערכי ביתר שאת ועוז למגבית השנתית‬ ‫ביתו בית וועד לחכמי‪ .‬ואיש אמונ באמת ובתמי‪ .‬משי לילות כימי‪ .‬להרי קר‬
‫'מתנות לאביוני' בהידור רב ע"י קופת החסד 'רוח והצלה'‬ ‫מוסדותינו על רמי‪ .‬כשמ הטוב תורק שמו‪.‬‬
‫כש''ת מוהר''ר פנחס נפתלי ענגלענדער שליט''א‬
‫אשר כל ימות השנה פועל הוא ללא ליאות‬ ‫בעל אכסניא דכ''ק מר אדמו''ר שליט''א‬
‫למע נצרכי קהילתינו הק' לכל דכפי‪ ,‬וכבר‬
‫ראו ויעידו הרבה משפחות בקהילתנו שנעזרו‬ ‫לרגל החיתו שנעשו יפות בארוסי בתו שתחי'‬
‫על ידינו בפעולות הנשגבות של קופת החסד‪.‬‬ ‫עב''ג החת החרי עדיו לגאו ולתפארת‬
‫ועתה בימי הפורי 'עיניה של עניי‬ ‫ני''ו‬ ‫כמר מרדכי יעקב‬
‫נשואות למקרא מגילה'‬ ‫ב הרב הגאו מוהר''ר חיי פינחס מיללער שליט''א‬
‫ר'' בישיבת לומדי תורה דחסידי בעלזא‪-‬מאכניווקא ב"ב‬
‫אנו פותחי במגבית 'מתנות לאביוני'‬
‫למע עניי קהילתינו הק' אשר נמצאי‬ ‫למז''ט ובשעטומ''צ‬
‫במצב כלכלי קשה למע הוציאת מ‬ ‫והברכה אחת היא לאביו הגדול הנגיד החסיד המפואר‪ .‬פאר רוזני ישורו‪.‬‬
‫המיצר מ האפילה לאור‪.‬‬ ‫מוהר''ר אלי' ענגלאנדער שליט''א‬
‫בעל אכסניא דכ''ק מר אדמו''ר שליט''א‬
‫טייערע ברודער!!! העלפט צו אריי
‬ ‫ית ה' עוז וחדוה במקומ‪ ,‬ששו ושמחה בגבול‪ ,‬וא טוב וחסד באהל‪ .‬זכות הבל פיה‬
‫ברענגע
דע שמחת הפורי בבית‬ ‫של עדרי עדרי‪ ,‬וזכות כל מעשיו הטובי והישרי‪ .‬יג בעדו להתבר לטובה בכל‬
‫אחינו בשרינו אנשי קהילתינו הק'‪.‬‬ ‫משאלותיו‪ ,‬וישכיל ויצליח בכל אורחותיו‪ ,‬ומשמחה זו יושפע לו שמחה ונחת מכל יוצאי‬
‫חלציו‪ ,‬אושר ועושר בקניניו‪ .‬וימשי בעבודת הקודש ביתר עוז ושאת‪ ,‬מתו תענוג‬
‫דקדושה והרחבת הדעת‪ .‬אכי"ר‪ .‬מעתה ועד עול אמ‪,‬‬
‫‪íéîãå÷ êúìéä÷ ééðòå‬‬ ‫הכו''ח בברכה‬
‫פרטי יבואו אי"ה‬
‫הנהלה‬

‫הכונו!!! ליו ראשו תצוה ז' לחודש אדר‬

‫למעמד שנת העשור‬
‫להתייסדות ה"ד הקהילה"‬
‫במלאות עשר שנים ליום בו הוכרז ע"י כ"ק מרן‬
‫רבינו שליט"א על התייסדות 'דף הקהילה' לכל‬
‫בני קהלתינו ואנ"ש די בכל אתר ואתר‬

‫>‬ ‫‪¼"¾³ – ½"¾³ þðê ’ï‬‬ ‫<‬

‫הבה כולנו לקיים בזה כאיש אחד בלב אחד רצון קדשו של‬
‫כ"ק רבינו שליט"א שהביע רצונו שנתאסף כולנו יחד בערב‬
‫זה מקטן ועד גדול בלי יוצא מן הכלל‬
‫בברכת התורה‬
‫וועד מפעל ד הקהילה‬

‫מסכת תמורה‬ ‫‪ Z‬לוח ד הקהילה ‪Z‬‬

‫הבעל"ט‬ ‫לפרשת תרומה‬
‫שישי ‪ /‬שב"ק‬ ‫חמישי‬ ‫רביעי‬ ‫שלישי‬ ‫שני‬ ‫ראשו ‬ ‫יו בשבוע‬
‫ה' אדר ‪/‬ו' אדר שבט‬ ‫ד' אדר‬ ‫ג' אדר‬ ‫ב' אדר‬ ‫א' אדר‬ ‫ל' שבט‬ ‫יו בחודש‬
‫חזרה‬ ‫יד‬ ‫יג‬ ‫יב‬ ‫יא‬ ‫י‬ ‫ד‬
‫‬

‫‪ 217 8‬ימי לסיו הש"ס‬

‫ז‬
‫‪ R‬הילולא דצדיקיא ‪Q‬‬ ‫גומלי חסדי "חסדי דניאל"‬
‫ע"ש הגה"צ רבי דניאל ב"ר נפתלי הירצקא זצוק"ל‬
‫כ"ט שבט – ה' אדר ‬ ‫בעל "מתוק מדבש"‬
‫¯·‪‡Èχ„Ó ˘È¯Ú· ¯Î˘È È‬‬
‫)ב"ר יצחק אייזיק מזידיטשוב(‬
‫עזר נישואי
שע"י קהל "תולדות אברה יצחק"‬
‫תרמ"ו‬
‫¯·‪ÌÈ·ÏËÈÈË ‡ÙÈÏ Ë"ÂÈ ‰ÈÁ È‬‬
‫)ב"ר יקותיאל יהודה(‬ ‫יו שב"ק‬ ‫‪úàæá äøåâù áåè ìæî úëøá‬‬
‫·‪Ë"ÂÈ ˙˘Â„˜ ÏÚ‬‬ ‫כ"ט שבט‬
‫‪‰˜„·ÏÒÓ ‡·Ò‰‬‬
‫תרמ"ח‬
‫¯·‪ϘÈÙ È·ˆ Ô˙ È‬‬
‫‪å éçéù íéø÷éä ù " ðà åðéãéãéì‬‬
‫)ב"ר משה(‬ ‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ ԯ‰Èȇ ˜ÁˆÈ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬ ‫הרה"ח מו"ה ˘‪ ԯ‰Èȇ ‰ÓÏ‬שליט"א‬
‫תרפ"ז‬ ‫לרגל נשואי בנו כמר ‡¯‪ ‰È‬ני"ו עב"ג‬
‫¯·‪¯‚‡‰ ‡·‡ ̉¯·‡ χÂÓ˘ È‬‬ ‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ ˘Ëȷ„ȇ„ ÌÁÓ‬שליט"א‬
‫‪‡˜Ú„‡¯‡‰Ó‬‬ ‫בהרה"ח מו"ה ‪ Êȯ˜ ͯ· ڢ‰È‬שליט"א‬
‫הרה"ח מו"ה ‪ ¯Ú‚ÈÏ·Ú„ Ô¯‰‡ ‰˘Ó‬שליט"א‬
‫)ב"ר ברו מויזני(‬ ‫·˘‪Ë"ÊÓÏÂ Ó"ÂËÚ‬‬
‫בעל שפתי צדיק‬ ‫יו א'‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ԯ‰Èȇ ‰˘Ó‬שליט"א‬
‫תרנ"ה‬ ‫ל' שבט‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ÈÂÏ· ˘È„˜ ÛÒÂÈ‬שליט"א‬
‫¯·‪‡È¯·Ë „"·‡ Ò¯ÈϘ ‰˘Ó È‬‬ ‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î È‡Â˘ Ï‚¯Ï‬‬ ‫לרגל נשואי בתו שתחי' עב"ג‬
‫)ב"ר מאיר(‬
‫תרצ"‪ã‬‬ ‫בהרה"ח מו"ה ‪ ‡¯ÈÙ˘ ÛÒÂÈ Ì¯ÓÚ‬שליט"א‬
‫¯·‪‡¯ÊÚ Ô·‡ ̉¯·‡ ÂÈ‬‬ ‫משב"ק כ"ק מר גאב"ד דפעיה"ק ת"ו‬
‫הרה"ח המפואר מו"ה ‡‪ ¯Ú„‡Ï‚Ú 'ÈÏ‬שליט"א‬
‫)ב"ר מאיר(‬ ‫·˘‪Ë"ÊÓÏÂ Ó"ÂËÚ‬‬
‫ד"א תתקנ"ד‬ ‫אב"י לונדו יצ"ו‬
‫¯·‪ı"ΠԉΉ È˙·˘ È‬‬ ‫‪Ë"ÊÓÏ Â˙„Î ÈÒ¯ȇ Ï‚¯Ï‬‬
‫)ב"ר מאיר הכה(‬ ‫יו ב'‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ¯Ú„ÚÏ‚Ú ÈÏ˙Ù ÒÁÙ‬שליט"א‬
‫·‪ÛÒΉ ˙„˜ Í"˘‰ ÏÚ‬‬ ‫א' אדר‬ ‫אב"י לונדו יצ"ו‬
‫תכ"ב‬ ‫לרגל אירוסי בתו שתחי' עב"ג‬
‫¯·‪ıÈϯ‡‚Ó Ì‡Ë˘¯·Ï‰ ͯ· È‬‬ ‫הרה"ג מורנו „‪ ¯ÚÓÈ¢ „Â‬שליט"א דומ"‬ ‫·˘‪Ë"ÊÓÏ Ó"ÂËÚ‬‬
‫)ב"ר חיי מצאנז(‬
‫תרס"ו‬ ‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ ԯ‰Èȇ ˜ÁˆÈ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬
‫¯·‪Èʂχ ·ÂË ÌÂÈ È‬‬
‫)ב"ר ישראל יעקב(‬
‫·‪Èʂχ Ë"ȯ‰Ó ÏÚ‬‬
‫תקס"ב‬
‫¯·‪Ô‡Ï˘ÈÓȯÙÓ ·ÈÈÏ Ô¯‡ È‬‬
‫)ב"ר מאיר הגדול(‬
‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ ˘Ëȷ„ȇ„ ÌÁÓ‬שליט"א‬ ‫הרה"צ רבי ‪ ıÈ·¯Â‰ ·˜ÚÈ ‰˘Ó‬שליט"א מבארשא‬
‫חדב"נ‬
‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ Șҷ˘È¯˜ 'ÈÚ˘È‬שליט"א‬
‫לרגל היכנס בנו כמר ‡·¯‪ ˜ÁˆÈ ̉‬הי"ו‬
‫הרה"ח המפואר מו"ה ‪ ‰Ë‡¯ Ó"Ó ÌÈÈÁ‬שליט"א‬ ‫‪Ë"ÊÓÏ ˙ˆӉ ‰¯Â˙‰ ÏÂÚÏ‬‬
‫יו ג'‬
‫תקע"ג‬ ‫ב' אדר‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ԯ‰Èȇ ‰˘Ó‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‪ ‚¯Ú·ʇ¯ ȯ‡ ÌÈÈÁ‬שליט"א‬
‫¯·‪„χÂÂȯ‚ ‰È˜ÊÁÈ ·˜ÚÈ È‬‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡‪ Șҷ˘È¯˜ Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫לרגל היכנס בנו כמר ‪ ˜ÁˆÈ‬הי"ו‬
‫‪‡Ù‡ÙÓ‬‬
‫)ב"ר משה(‬
‫הרה"ח מו"ה ‪ ËÚÓ‡Ò Ú˘Â‰È‬שליט"א‬ ‫‪Ë"ÊÓÏ ˙ˆӉ ‰¯Â˙‰ ÏÂÚÏ‬‬
‫·‪·˜ÚÈ „‚ÈÂ ÏÚ‬‬
‫תש"ב‬ ‫הרה"ח מו"ה ‪ ËÚÓ‡Ò ÛÒÂÈ‬שליט"א‬
‫¯·‪Ï‚Ò ÈÂω „„ È‬‬ ‫בארא פארק‬‫הרה"ח מו"ה ‪ ˘ÈÙ È·ˆ χÈ˙˜È‬שליט"א‬
‫)ב"ר שמואל הלוי(‬ ‫הרה"ח מו"ה ‡‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò„‡¯· Ô¯‰‬שליט"א‬ ‫הרה"ח ‪ ˜Èˇ ·˜ÚÈ‬שליט"א‬
‫·‪·‰Ê ȯÂˉ ÏÚ‬‬ ‫יו ד'‬ ‫הרה"ח ‪ ËÚÓ‡Ò ˜ÈÊÈȇ ‰˘Ó‬שליט"א‬
‫תכ"ז‬ ‫הרבנית ·¯‡„‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò‬תליט"א‬
‫¯·‪ ͇¯· χ˘ È‬אב"ד קאשוי‬
‫ג' אדר‬ ‫הרה"ח ‪ ËÚÓ‡Ò Ï‡ÈÁÈ ‰˘Ó‬שליט"א‬
‫)ב"ר אלעזר(‬ ‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È„Î ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬ ‫הרה"ח ‡¯‪ ¯ÚÙ¯‡„Ò„‡¯· ‰È‬שליט"א‬
‫ת"ש‬
‫¯·‪Ò'‰¯˘ ·ÈÈÏ ‰È¯‡ È‬‬ ‫‪Ë"ÊÓÏ Ì‰È· ˙„ω Ï‚¯Ï‬‬
‫‪·Â˜˘ÈËχÈÓ‬‬
‫)ב"ר יוס(‬
‫תקנ"א‬
‫¯·‪·ÈÏˇ‚ ÛÒÂÈ ÌÈÈÁ È‬‬
‫יו ה'‬
‫ד' אדר‬ ‫‪äùåã÷ã úçð áåø íäî ååøéù ø " äé‬‬
‫‪·Â˜Ù‡¯ËÒÓ‬‬
‫)ב"ר אריה לייב(‬
‫תרכ"ז‬ ‫‪ø " éëà ç " öåé ìëîå‬‬
‫¯·‪‰¯ËÒ‡È¯Ú˘ËÓ Ûχ ·‡Ê È‬‬
‫)ב"ר נפתלי צבי(‬
‫תקפ"ג‬
‫‪ïîà ìàøùé ìë ìòå åðéìò ïâé íúåëæ‬‬
‫הזמנות פרטיות אינ נשלחות ע"כ ראו נא הזמנה זו כאישית‬
‫‪áåèä ìë ìò êøáúé íùäì ä'éãåäå çáù êåúî‬‬
‫‪ìë úà ïéîæäì ãáëúî éððä åðìîâ øùà ãñçäå‬‬
‫‪úçîùá óúúùäì éøéëîå éãéãé‬‬
‫‪äåöî øáä‬‬
‫‪ø÷éä éðá ìù‬‬
אדמו"ר שליט"א‬
‫‪å"éä ÷çöé øîë‬‬
‫‪ú"éùäæòá íéé÷úúù‬‬
‫‪äîåøú úùøô éòéáø íåéá‬‬
‫‪ò"ùú øãà 'â‬‬
‫‪íéìùåøé êåðéç éîìåàá‬‬
‫‪íéìùåøé 19 ìàøùé úéá áåçø‬‬
‫÷‪8:00 äòùá íéçøåà úìá‬‬
‫‪íåìùì íëàåáì äôöîä‬‬
‫‪âøòáðæàø éøåà íééç‬‬
‫יו ו'‬
‫ה' אדר‬ ‫בית המדרש " תולדות אברה יצחק " וויליאמסבורג יצ" ו‬
‫מכון אור שבעת הימים‬
‫שע " י אברכי חבורת תולדות אברהם יצחק בארה " ב‬ ‫בנשיאות כ " ק מר אדמו " ר שליט " א‬
‫שמח תשמח רעי האהובי‬ ‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬
‫ברגשי גיל וחדוה‪ ,‬ובאותות אהבה וחיבה‪ ,‬שלוחה בזאת‬ ‫בהדרת הכבוד ומתו רגשי שמחה וחדוה‪ ,‬נבר‬
‫ברכת מזל טוב חמה‪ ,‬למע"כ האי גברא רבה‪ ,‬ג‬
‫ברכת מזלא טבא למע"כ ידידינו הנכבד והנעלה‪ ,‬אהוב‬
‫וחביב לפני כל‪ ,‬שמו הטוב הול לפניו‪ ,‬העומד לימינינו‬ ‫הדסי פע"ח פאר מקדושי על ישראל הדרתו‪.‬‬
‫בכל נימי נפשו ברוח ובמאודו‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"צ רבי משה יעקב הורבי שליט"א‬
‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יקותיאל צבי פיש‬ ‫האדמו"ר מבארשא‬
‫חתנו של כ"ק מר
‫לרגל השמחה במעונו בהולדת הבן למז"ט‬ ‫לרגל היכנס בנו יקירו יניק וחכי‬
‫וזאת הברכה מעומק הלב‪ ,‬שתזכה לגדלו ולחנכו לתורה‬ ‫כמר אברה יצחק ני"ו‬
‫ולחופה ולמעש"ט ולרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת‬ ‫לעול התורה והמצוות למז"ט ובשעטו"מ‬
‫דקדושה‪ ,‬מתו בריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬ותזכה עוד‬ ‫ברכתנו שלוחה בזאת‪ ,‬יזכה מע"כ לרוות רוב נחת דקדושה‬
‫רבות בשני להרבות פעלי‪ ,‬ולהרחיב גבולי הקדושה‬ ‫מכל יוצ"ח‪ ,‬ויראה ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו‪ ,‬ויהי ה'‬
‫ותתברכו בכל מילי דמיטב‪ ,‬עדי נזכה לקבל פני משיח‬ ‫עמו בכל מעבדיו‪ ,‬וא טוב וחסד ירדפוהו כל ימי חייו עדי נל‬
‫צדקינו במהרה בימינו אמ‪.‬‬ ‫לקראת משיח גואלנו‪ ,‬ורבינו שליט"א בראשנו‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬
‫כברכת‬
‫המאחל ידידכ‬
‫הגבאי‬ ‫מתפללי ביהמ"ד‬
‫‪íéîéä úòáù øåà ïåëî‬‬ ‫ג"א מצטרף‬
‫‪÷ðéô ìàéçé‬‬ ‫‪ïéøâ ïåòîù‬‬ ‫יואל ביערמאן‬

‫לתרומות והנצחות ניתן לפנות עד יום רביעי אחה"צ בטלפון ‪ 057 - 3182265‬למודעות ולברכת מז"ט ‪057 - 3192466‬‬
‫או למערכת דברות קודש ת‪.‬ד‪ 57718 .‬ירושלים‬

‫ח‬